פוסט מס’ 770. ימי האופוריה הגדולים של שדרני ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים. ישראל-אלבניה 0:2 בליגת האומות באצטדיון “טרנר” בבאר שבע ביום ראשון-14 באוקטובר 2018. הֵי רק רגע אחד, מי זאת אלבניה בדיוק…??? שידור ישיר בערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים. אם לשדרני האופוריה של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מותר לצאת מכליהם, מדעתם, בגלוי ו-בפרהסיה על המרקע ומול המיקרופונים שלהם נוכח פני האומה, אז לי מותר לדווח על כך ב-בלוג הצנוע, אודות יציאתם מכליהם, מדעתם, לציבור. מדובר באופוריה מוקדמת מִידַי וגם לא מוצדקת וטרם מבוססת. כדברי המשורר הלאומי שלנו ח.נ. ביאליק: “עוד רָב הדרך, עוד רבה המלחמה”. פוסט מס’ 770. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 15 באוקטובר 2018).

פוסט מס’ 770. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך. הערה … המשך קריאה

פוסט מס’ 769. ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים רווי בכרוניקה ללא הָגוּת ואנליזה. תקצירי המשחקים ב- Champions League רצוּפים עובדות אולם בלי ניתוח והסבר. כאילו ההישג העיתונאי מתחיל ונגמר רק בהרצת קטעי ה-Video מהאולפן בהרצליה פלוס Voice over שטוח של שני שדרני ה-Off tube נָדָב יַעֲקוֹבִּי ואָבִי מֶלֶר. אלוף ה-כְרוֹנִיקָה נדב יעקובי איננו מבין כי התרופה הראשונה למניעת התפשטות וִוירוּס הבעיטות החופשיות במשחק הכדורגל נעוצה ראשית דבר בידיעתם והבנתם של המתגוננים (השוער פלוס אנשי החומה והמאמנים שלהם) את תורת המתמטיקה הפיזיקאלית העוסקת ב-חוקי ה-אווירודינמיקה המשפיעים השפעה דרמטית על התנהגות ומסלול תעופת הכדור באוויר. כל עוד והמתגוננים לא יניחו את וִוירוּס הכדור החופשי מתחת למיקרוסקופ, הם לא ימצאו את המַעֲנֶה כיצד לבלום אותו. תיאוריו הכרוניים של נָדָב יַעֲקוֹבִּי את שני שעריו של ניימאר בשתי בעיטותיו החופשיות במשחק פ.ס.ז’. -הכוכב האדום 1:6, מגוחכים ומתאימים לרמה של תלמיד בבי”ס יסודי. לעולם גם לא מתנהל דיון האם הצבת החומה באמת נדרשת מול כל כדור חופשי. מודי בר און מתעקש להפוך את עצמו לקוריוז. התגנבותו בַּלָּאט למרכז ה-Frame ו-התייצבותו הַלֵיצָנִית באולפן בהרצליה בתווך בין שני הפרשנים ה-ווכחניים שלו אלי גוטמן ועומרי אפק הנסערים והנרגשים, והשימוש ב-מִימִיקָת פניו המגוחכת נועדה להציג אותם כ-נִיצִים ילדותיים. שניהם היו עסוקים עד כְּלוֹת ב-וויכוח סוֹעֵר, רוֹגֵש, ומעניין, ו-גם רלוואנטי אודות חיוניותו (ו/אוֹ לָאו) של המאמן הארגנטינאי מאוריסיו פּוֹצֶ’טִינוֹ (Mauricio Pochettino) בן 46 מאמנה של קבוצת הכדורגל האנגלית טוטנהאם (Totenham) בשעה שמודי בר און פסע והתגנב בחֲשַאי מאחורי גָבַּם. מדובר ב-הנחייה מעליבה ופוגענית. מדובר ב-סגנון משוּעשע של הובלה בִּידוּרִית, יָעֵנִי כאילו הומוריסטית, מאוד לא מנומסת (בתוכנית תיעודית), שנוֹעַדָה להעמיד את עצמו במרכז ה-Frame, ובדרך לפגוע ולהגחיך את אמינותם של שני הפרשנים המובילים ולחשוף אותם כ-כלים ריקים, יריבים קטנוניים ש-מתקוטטים בענייני דְיוּמָא. מדובר בהתנהגות וויזואלית בוטה ומחורבנת נטולת כבוד של המגיש והמנחה כלפי הפרשנים שלו ב-מִשְדָר / תקציר של משחקי ליגת האלופות בערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים ביום רביעי-3 באוקטובר 2018 וגם כלפי צופיו. שהיתי בתעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם 40 שנים ואף פעם לא ראיתי מחזה כּוֹשֵל וכל כך עָלוּב On Camera בו מנחה-מוביל מתגנב חֶרֶש ובהסתר באולפן מאחורי גֵוַום של שותפיו לשידור, הפרשנים שלו, ובסיוע תנועות גוף ו- הַעֲוָויוֹת פנים מגוחכות מנסה להמעיט בערכם. היכן עורך המִשְדָר שמרשה התעמרות מֵבִישָה כזאת של המנחה המוביל בפרשנים שלו ? התבוננתי במראה פניהם של שני נציגי ה-או”ם השדרנים הניטרליים נדב יעקובי ואבי מלר שהסתכלו במתרחש כה סמוך אליהם מהשולחן שמנגד ולא התייצבו לימינם של אלי גוטמן ועומרי אפק. שני האומניקים הנבוכים האלה הללו וויתרו על יושרתם, מילאו פיהם מים, ושתקו. אילו הייתי במקומם הייתי מתרומם מכסאי ואומר למודי בר און כהַאי לִישָנָא : “תראה…ה-Champions League איננה תוכנית פרטית שלך גם אם אתה המנחה-מוביל שלה…אם לא תתייחס בכבוד הראוי לשותפיך, אזי אנחנו קמים ועוזבים את האולפן…”. מאמן הכדורסל צְבִי שֶרְף (היום, מאמנה של מכבי ראשל”צ) פלוס מועדון הכדורסל של מכבי ת”א, ואנוכי. בנבכי הזמן. היסטוריה רחוקה. יחסיי הסימביוטיים והאמביוולנטיים עם מועדון הפאר של מכבי ת”א בכדורסל בשנים 2002-1980. במידה לא מועטה ב-הרחבה.  פוסט מס’ 769. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 7 באוקטובר 2018).

פוסט מס’ 769. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך. הערה … המשך קריאה

פוסט מס’ 768. יַסְמִין אַלְרוֹאִי – לֶרֶר ז”ל (2017 – 1971). חלפה שנה ל- הסתלקותה מאיתנו בטרם עֵת של יסמיני היקרה שלנו ואהובת נפשנו רעייתו של בנינו פרופסור גור אלרואי דִיקָן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ואימָא של ילדיהם יוּבָל ו- נְבוֹ. פוסט מס’ 768. הועלה לאוויר ביום שלישי – 2 באוקטובר 2018.

פוסט מס’ 768. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך. הערה … המשך קריאה

פוסט מס’ 767 ארוך, מורכב, וסָבוּךְ. עיתונאות (4). ישראל היא במידה רבה מדינת פארטאץ’ ולסירוגין גם מדינת חוק, אבל רק כשמתחשק לה. ערוץ 12 / קֶשֶת ו- בימאי הטלוויזיה רני סער יחדיו עם ציוותו הרחב ובראשו המפיקה הראשית שלו חגית סגל עשו בי”ס טלוויזיוני כפול לערוץ 10 ואיילה חסון. שני סרטיו ששודרו בערוץ 12 / קֶשֶת “רוצחות מבית טוב – חווה יערי ואביבה גרנות” (שודר ביום ראשון – 16 בספטמבר 2018) ו- “חווה יערי – ריאיון ראשון” (שודר ביום שני – 17 בספטמבר 2018) הם מלאכת מחשבת ברמה אוניברסיטאית ועיתונאית גבוהה לעומת כתבתה של איילה חסון אשת ערוץ 10 “רצח במכת מערוך” ברמה של Replay ששודרה בתוכנית “שישי” באולפן ערוץ 10 (יום שישי – 13 ביולי 2018) ושודרה שוב ב- “שישי” בערוץ 10 ביום שישי – 14 בספטמבר 2018 בחזקת Replay בריבוע. וגם פרפראות שאינן חשובות פחות מהנושא העיקרי ובתוכן העקרונות המתמטיים – פיסיקאליים והאווירודינמיים של הבעיטה החופשית במשחק הכדורגל ופועלם הבלתי נשכח של דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona), צ’ארלי יאנקוס (Charlie Yankos), ו- ליאו מסי (Leo messi) בנושא הנחקר. שחקני הכדורגל הנפלאים הללו הפכו את השוערים ממולם לבּוּרִים וטיפשים. אנשים בּוּרִים וטיפשים נעדרי יֶדָע תמיד משלמים את המחיר במעמדים שנשגבים מבינתם. גם ולרבות בוני גינזבורג. פוסט מס’ 767. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת – 22 בספטמבר 2018.

פוסט מס’ 767. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך. הערה … המשך קריאה

פוסט מס’ 766. עיתונאות (3). מוניקה לווינסקי ו- “וועידת המשפיעים” שנערכה ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים בחסות חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 / “קֶשֶת” + 13 / רֶשֶת”. וגם, אמיר ענבר (“הארץ”) + מרטינה נברטילובה (“הארץ”) + חגית הלפרין (“הארץ”) + רזי ברקאי (רדיו גלי צה”ל) + ערן סיקורל (רדיו רשת ב’ של תאגיד “כאן). וגם תזכורת מהימים ההם הזמן ההוא שחלף לבלי שוב. פוסט מס’ 766. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 16 בספטמבר 2018.​

פוסט מס’ 766. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך. הערה … המשך קריאה

פוסט מס’ 765. עיתונאות (2). תקופה נָכְלוּלִית. רינה מצליח עיתונאית חברת החדשות המשותפת לערוצים 12 / קֶשֶת + 13 / רֶשֶת משדרת ב- “אולפן שישי” בהגשת והנחיית דני קושמרו (יום שישי – 7 בספטמבר 2018) כתבת חנופה מתרפסת שדנה בפוליטיקאי הכושל מאיר שיטרית שרץ עכשיו לרשות עיריית יבנה. לפתע פתאום נשכח חלק מעברו הֶאָפֵל. הרי הוא השַר מאיר שיטרית היה אוהב אינטרסנט, מעריצו המושבע, ותומך ראשי נלהב של מנכ”ל רשות השידור המודח ההוא יוסף בר-אל שסולק ממשרתו בגין שחיתות ומתן שוחד מסך. אוהב על חשבון אהבתו לציבור. השַר הפוליטיקאי מאיר שיטרית הצביע באותה ישיבת הממשלה ההיא ב- 2 במאי 2005 נגד הדחתו של מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל למרות שידע היטב כי מדובר במנכ”ל רשות שידור מושחת מעניק שוחד מסך. הפוליטיקאי הקטנטן הזה שקוראים לו מאיר שיטרית דווקא הילל ושיבח את מנכלותו המושחתת של יוסף בר-אל. כל זאת לא סופר בכתבתה היחצנית של רינה מצליח במסווה של כאילו עיתונאית. מאיר שיטרית הוצג ע”י היחצנית הצמודה שלו כ- טלית שכולה תכלת. הוא איננו כזה. הוא רחוק מלהיות כזה (ראה בהמשך פוסט מס’ 765). רינה מצליח וכתבתה היחצנית זלגו דרך המסננת העיתונאית של חברת החדשות המשותפת לאוויר של ערוצים 12 / קֶשֶת + 13 / רֶשֶת. בושה וחרפה עיתונאית. פוסט מס’ 765. כלל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 9 בספטמבר 2018.

פוסט מס’ 765. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך. הערה … המשך קריאה

פוסט מס’ 764.  מנהיגות ו/או היעדר מנהיגות. כשמפרידים כוחות ומבודדים את ה- Credits על המסך בתום הקרנת כל פרק של “נינג’ה ישראל” בערוץ 12 מקבלים שָם לְבָד, נֶטוֹ, בסוף ה- Roller את שמו של שי בן סעדון ואת תארו מפיק ראשי. התואר מקביל לתארו של איש הקולנוע האמריקני David O. Sleznick מפיק האפוס שובר הקופות, הסרט “Gone With the Wind” (“חלף עם הרוח”). שי בן סעדון הוא מפיק ראשי ואבי ניר מנכ”ל ערוץ 12/”קֶשֶת” הוא האלוהים הֶחָדָש. בעוד כמה שנים כאשר ישלפו את “נינג’ה ישראל” מהבוידעֶם יתברר איזו טלוויזיה מחורבנת הייתה כאן. שני המנחים רותם סלע ואסי עזר עושים את מה שמצפים מהם הממנים שלהם : שניהם מפיקים שַדָּרוּת טלוויזיונית דַלָה, עלובה, ושטותניקית אולם לא בחינם אלא תמורת שָכָר. אותו כנ”ל בעניינו של צוות ההנחיה השני רותם ישראל וניב רסקין. ערוץ 12/קשת משלם להם משכורת עבור רִידוּד. חשיפה וכֶסֶף תמורת כלום. פַּס הַ-Audio הישראלי של ה-Video האמריקני המועתק, ו- הקרוי, “נינג’ה ישראל” מָשוּל לבדיחה. הַמִדְרוּג וה- Rating אֵינָם חֲזוּת הַכּל. לעניין אחר : יהושע אלוף ז”ל (1980-1900) היה מורה שלי במקצוע “תורת התנועה האנושית” בהיותי סטודנט במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים 1963-1965. יהושע אלוף כתב וחיבר את הספר “תורת התנועה”. הוא היה איש חושב ומתמטיקאי שהיווה אנטי תזה ל-“נינג’ה ישראל”. יהושע אלוף איש חזון היה ממייסדי הספורט בארץ ישראל בתקופה שלפני מלחמת העולם ה-2 וגם אחריה ונמנה על הוועדות המארגנות את משחקי המכביות בתל אביב. ב- 1974 העניקה לו המדינה את פרס ישראל. פוסט מס’ 764. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 6 בספטמבר 2018.

פוסט מס’ 764. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך … המשך קריאה

פוסט מס’ 763. עיתונאות (1). פוסט מס’ 763. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי – 31 באוגוסט 2018.    

פוסט מס’ 763. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך … המשך קריאה

פוסט מס’ 762. אין שום תחליף וזכות אנושית גדולה יותר מלהיות אָדָם בֶּן חוֹרִין בעל מחשבה עצמאית. עיתונאות היא מקצוע של אנשים חופשיים בעלי חירות. אָדָם בֶּן חוֹרִין ובעל חֵירוּת איננו חֵפֶץ של השלטון ולא Yesman של איש. אין שום תחליף מלהיות רִיבּוֹן לעצמך. אֵין שוּם תחליף מלהיות דָרוּךְ, להֵישִיר מַבָּט, להָקְשִיב, ולהִשְתָמֵש במֵיתָרֵי קוֹלְךָ כשצריך. אין שום עֵרֶךְ לכמות ה- IQ שהעניק לך הַבּוֹרֵא יתברך שמו מבלי לעשות בו שימוש. על כל עיתונאי רִיבּוֹן בֶּן חוֹרִין מוטלת החובה להִתְיָיצֵב בראש מוּרָם וקוֹמָה זְקוּפָה מול כל שלטון מְסוֹאָב ו-מִמְסָד מוּשְחָת באשר הם. זאת הסיבה שאנוכי רוחש הערכה רבה לארנון צוקרמן יבד”ל, למוטי קירשנבאום ז”ל, לדן שילון, ל-אלכס גלעדי, וליאיר שטרן ייבדלו אף הם לחיים ארוכים, וגם לרביב דרוקר וברוך קרא אנשי ערוץ 10. פוסט מס’ 762. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי – 24 באוגוסט 2018.

פוסט מס’ 762. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך … המשך קריאה

פוסט מס’ 761. השידור הציבורי הטלוויזיוני חווה תנודות קיצוניות של שֶפֶל ושיאים בשנים שבין 1989 ל-2001. היה שם מנהל טלוויזיה אחד בשם יוסף בר-אל שהסיט ב-1993 את תוכנית האקטואליה “מבט ספורט” משמונה בערב (20.00) לחֲצוֹת וָחֵצִי (00.30) בנימוק שהוא מעניש אותי מפני שאינני עושה דברו. מנהל חטיבת החדשות דאז אֵלִימֶלֶך רָם ז”ל ומנהל חטיבת התוכניות דאז אליעזר “גייזר” יערי לא נלחמו ואישרו את ההסטה המטומטמת. לשאלתי את אֵלִימֶלֶךְ רָם כיצד הוא מאשר מהלך נְבָלָה טלוויזיוני שכזה, כאילו מדובר בתוכנית עיתונאית פרטית שלי, השיב לי מִנְיֵה וּבַיֵה, “מה אני יכול לעשות…?”. נְפוֹלֶת של נְמוּשוֹת ניהלה בשנים ההן שבין 1990 ל- 1993 את השידור הציבורי הטלוויזיוני. פוסט מס’ 761 עוסק ב-מנהיגות וניהול בזירת תעשיית הטלוויזיה ובזירות הספורט. מנכ”ל רשות השידור בשנים 1998-1993 מוטי קירשנבאום ז”ל היה איש רוֹמִי יותר מאיש דנמרק. ב-2005 הדיחה ממשלת ישראל לעַד את יוסף בר-אל מרשות השידור ומכֵּס המנכ”ל שלו. גבריאל “גברי” לוי ז”ל (2018-1937) לימים יו”ר התאחדות הכדורגל והתנהלותו הנוקשה מול מנכ”ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז”ל בשנים 1995-1993,מול מנהל ערוץ 1 יאיר שטרן, ומולי כמנווט שידורי הספורט של שניהם. יורשו של גברי לוי ז”ל, יו”ר ההתאחדות אבי לוזון יבד”ל בשנים 2017-2007 אימץ את מדיניות מכירת זכויות השידורים של קודמו גברי לוי ז”ל. שניהם היו אנשי כלכלה ו- כספים מוכשרים, אגרסיביים, ובוטים. בעיקר נגד רשות השידור הציבורית שהפכה לשַק איגרוף, חטפה מכולם לרוב לא בצדק, ולא ידעה להשיב מלחמה שערה. מפעל תחרות השירים האירופית רבת היוקרה והמוניטין, ה-“ארו-וויזיון” Eurovision Song Contest בחסות ה-EBU (איגוד השידור האירופי) היא הרבה יותר מתחרות זמר בידורית. היא אירוע בעל יוקרה לאומית ובינלאומית. פוסט מס’ 761. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 20 באוגוסט 2018.

פוסט מס’ 761. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נערך, ולא נכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, וגם לא לצורך פרסום אישי. הערה מס’ 3 : … המשך קריאה