פוסט מס' 18. ישראל – סרביה 89 : 76 ב- 28 באוגוסט 2012. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 18. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 29 באוגוסט 2012.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בראשית התפתחותו ועיצובו .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 3 : הבלוג לא נכתב למען מטרות רווח ו/או פרסום אישי .

———————————————————————————————

פוסט מס' 18 : הועלה לאוויר ב- 29 באוגוסט 2012.

——————————————————————————————— 

ישראל – סרביה 76:89 ב- 28 באוגוסט 2012. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 18. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 / 2002 . אנוכי עם סיום עבודתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור בתום 32 שנות שירות . נטשתי את המוסד בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביקורת טלוויזיה אודות השידור הישיר של ערוץ 1 את משחק הכדורסל ישראל – סרביה 76:89 אמש בהיכל הספורט ביד אליהו ליל שלישי – 28 באוגוסט 2012. פוסט מס' 18.

השידור הישיר אמש של ערוץ 1 מהיכל הספורט ביד אליהו (שמכונה "נוקיה") הוא תשובה טלוויזיונית מוחצת מדוע השידור מהשטח (בין אם הוא נעשה בארץ ו/או בחו"ל) מנצח כל שידור Off tube ולא חשוב היכן מתרחש האירוע . קיללת ה- Off tube היא מאירה עיתונאית . מגיפה מידבקת . ערוץ 5 ו- "צ'ארלטון" נדבקו ממנה זה מכבר . אבל נעזוב אותם כעת . אך מה עם מרבית עיתונאי העיתונות הכתובה בארץ שמותירים את נבחרת ישראל בכדורסל באיסלנד וסלובקיה בודדה , בעוד הם מתיישבים על הכורסה בביתם (ו/או במערכת שלהם וזה ממש לא משנה היכן) ומעתיקים את האינפורמציה לעיתונם מסיגנל הטלוויזיה שנשלח לירושלים ע"י רשתות הטלוויזיה של איסלנד (RUV) ושל סלובקיה (SK) . זוהי חבורת פלאגיאטורים שבמקום להיות נוכחת בשטח הופכת לחבורה של עיתונאי כורסה על תקן של מומחים כביכול , מבלי לגלות לקוראים שהם מעתיקים את המֵידָע ממסך הטלוויזיה , שאותם הקוראים שלהם רואים ממילא בשידור ישיר . רוֹש ולַעֲנָה .

איש טלוויזיה שנוטל לעצמו קרדיט של עורך ראשי , ו/או עורך , ו/או מפיק וכו' , ו/או חבר מערכת אמור לדעת שהתואר מחייב . קרדיט מקצועי איננו עניין אוטומאטי . האנשים האלה שנושאים את התארים המכובדים הם שניווטו עבורכם את התוכן והטכנולוגיה הטלוויזיוניים . יחדיו עם בימאי המִשְדָר שמואל שלזינגר הם אנשי המקצוע שחתומים על תוצאת השידור הסופית . אני רואה שעל הרולר קרדיטס הרשלני מאֶמֶש (לא עבר הגהה ונושא שגיאות כתיב) של שידורי ערוץ 1 מתרוצצים שמות של מאיר בר , יונתן קנלר , יגאל שמעוני , וטובי גאני (כחבר מערכת הפעם) . הצוות עשה עבודה כמעט מניחה את הדעת למרות שגיאות בימוי והפקה שאינן כפויות . השידור הישיר מהשטח של המשחק ישראל – סרביה מאמש שַם בכיס הקטן מכל היבט את שידורי ה- Off tube  משבוע שעבר נגד נבחרות איסלנד וסלובקיה . אם בפעם הבאה ההנהלה הראשית בדמותם של מנהל הטלוויזיה מושון מצליח , מנכ"ל רשות השידר יוני בן מנחם , ועוזרו זליג רבינוביץ תצווה עליהם לשַדֵּר שוּב Off tube מהמוניטור בתחנת האֵם , על הצוות להניח במאורגן את המפתחות על השולחן . אנשי השטח רשאים לומר למפקדים שלהם שיושבים בלשכות ומתנהגים כפקידים ,  במקהלה כהַאי לִישָנָא : "אנחנו מסרבים פקודה . עמדת השידור הניצבת במקום ההתרחשות היא כלי נשקם האחרון של השַדָּר וְהַפַּרְשָן שיושב לצדו . כדי לשדר Off tube אתם לא זקוקים לצוות המקורי . שלושתכם מושון מצליח , יוני בן מנחם , וזליג רבינוביץ' יכולים לשדר מהמוניטור בירושלים לפחות טוב כמונו" . הטסת צוות שידור לחו"ל היא משימה טלוויזיונית ושירות עיתונאי מהמעלה הראשונה . השהייה לצורך מילוי משימה עיתונאית בחו"ל איננה מותרות ולא בבחינת הֶדוֹנִיזְם .

אין וויכוח כי מאמן הכדורסל צבי שרף הוא אישיות רבת מוניטין בתחומו ובעל שֵם באירופה . צבי שרף היה במשך שנים רבות מאמן נבחרת ישראל ומאמן מועדון הפאר של מכבי ת"א , הפועל ירושלים , ומאמן הקבוצה היוונית אריס סלוניקי . הוא זוקף לזכותו הצלחות רבות ועכשיו הוא משמש פרשן כדורסל של ערוץ 1 על חשבונו של אלי סהר הפרשן הקודם . צבי שרף אוֹצֵר בתוכו ידע עצום . ההתפלמסות שלי עִמוֹ ועם המערכת שמפעילה אותו נובעת מסקרנותי האם עבר הכשרה טלוויזיונית בטרם הוצב בכֵּס הפַּרְשָן ? ו/או האם צוות ההפקה והעריכה העניק לו סמכות אוטומטית רק מפני ששמו הולך לפניו . השאלה הגדולה הניצבת בפניו ובפני העורך הראשי שלו האם הוא מוכשר לתרגם את השכלת הכדורסל בה חונן לשפת טלוויזיה עבור הצופים שלו . מלאכת התרגום הזאת איננה כה קלה כפי שרבים חושבים . פרשנות הספורט היא תחום פרוץ . לוואקום הזה נשאבים כל מיני מומחים שאינם בַּר-אוּרְיָין  . כצופה טלוויזיה אני מצפה שהפרשן – מאמן הזה יאמר לי את מה שהיה אומר לשחקניו במהלך המשחק ו/או בפסקי הזמן . אמש הוא לחלוטין לא עשה זאת והסתפק בהערות סוּפֶּר טריוויאליות ליד השַדָּר המוביל עַמִית הוֹרְסְקִי , שבינן לבין פַּרְשָנוּת אין דבר ! השַדָּר המשיך במלאכתו כאילו לא קרה מאום וכאילו מדובר בפרשן פרטי שלו , ולא הקשה עליו מדוע וכיצד . הרי הפרשן הזה נושא את דרשותיו בפני מאות אלפי צופים . ישבתי בנחת בכורסת הטלוויזיה הוצאתי דָף נייר ורשמתי את הסתייגויותיי .

הערה 1 : הפַּרְשָן צבי שרף אומר לשַדָּר עמית הורסקי : "צריך לשמור על ההפרש…" . באמת…? ברור שצריך לשמור על ההפרש , רק איך עושים זאת ?

הערה 2 : הפַּרְשָן אומר שוּב לשַדָּר שלוֹ כ- 10 : 1 דקה לסיום הרבע השני כשהתוצאה 43 : 33 לטובת נבחרת ישראל : "צריך לשמור על ההפרש…" . בסדר…ברור שצריך לשמור על הפער , רק איך עושים זאת ?

הערה 3 : הפרשן חוזר על עצמו שוּב באוזני השַדָּר כשהתוצאה מצטמקת במקצת : "אסור לגמור את הרבע השני בשש הפרש…" . נכון…בטוח שאסור , אך כיצד עושים זאת ?

הערה 4 : הפַּרְשָן אומר לשַדָּר כשנותרה דקה אחת לסיום הרבע השני : "צריך לעשות סַל בהתקפה הזאת…" . וודאי שצריך לקלוע עוד סל , רק כיצד עושים זאת ?

הערה 5 : הפרשן אומר לשדר בטרם מתחילה המחצית השנייה : "לא היכנס למשברון…לשמור על עֶשֶר הפרש…להגדיל לאט לאט…לא לנסות בהתקפה אחת עשרים הפרש…" . צודק , רק איך עושים זאת ?

הערה 6 : הפרשן אומר לשדר : "אסור להוריד אנרגיות…" . ברור שאסור רק תסביר מה צריך לעשות כדי לא לאבד את האנרגיות האלה ובאלו אנרגיות מדובר !

הערה 7 : הפַּרְשָן אומר לשַדָּר , 34 : 4 דקות בטרם סיום הרבע השלישי : "צריך לשמור על הפרש תשע…" . אמרת את זה כבר…רק תסביר לצופי הטלוויזיה מה צריך לעשות כדי לשמור על הפרש תשע הנקודות נגד היריב בדיוק את אותו טקסט ההדרכה שהיית אומר לחניכים שלך !

הערה 8 : הפַּרְשָן אומר לַשָּדר כ- חצי דקה לפני סיום הרבע השלישי : "צריך לא לקבל סַל…בטח לא שְלָשָה…" . ברור שלא צריך לחטוף סל , אך כיצד הגנת הנבחרת אמורה למנוע אותו מהיריב הסרבי…?

הערה 9 : הפרשן אומר לשדר : 45 : 5 דקות לפני סיום המשחק : "לא לקבל סַל…" . או. קיי. שוב עצה נבונה אבל תסביר לצופים איך לממש אותה ?

הערה 10 : הפַּרְשָן אומר לשַדָּר לקראת סיום המשחק : "צריך למשוך זמן…" . משפט סתמי שלא אומר דבר לצופה הטלוויזיה שאיננו בקי במשחק .

לצבי שרף יש פוטנציאל להיות פרשן טלוויזיה . מִשְרָה מורכבת ומסובכת שנראית קלה למתבונן מהצַד . יש מעט מאוד פרשני טלוויזיה מוצלחים , לאו דווקא בתחומי הספורט . צבי שרף יכול להצליח מפני שבאופי שלו הוא אוהב להסביר ולנתח , אך הוא חייב לעבור הכשרה והדרכה . אינני יודע אם לעורכים הראשיים הנוכחיים של שידורי הספורט יש את הכריזמה , הסמכות , והמנהיגות להעביר את צבי שרף ודומיו השתלמות טלוויזיונית . אינני אומר שלא . אך כפי שרמת הפרשנות נחשפה אמש בשידור הישיר שני הצדדים ניצבים בפני בעיה .

ב- 1999 מיסדתי לראשונה שתי עמדות שידור בהיכל הספורט ביד אליהו . העמדה הראשית הורכבה מהשַדָּר הראשי והפרשן הראשי מאיר איינשטיין ואלי סהר והעמדה המשנית מאורי לוי והפרשן רלף קליין . מיסוד שתי עמדות שידור בעלות מכנה משותף באירוע ספורט אחד בעת שידור ישיר בטלוויזיה , לא היה דבר מקובל בימים ההם . הוא נעשה חיוני והתבצע על ידי בכורח נסיבות היקף השידור הישיר . היקף זמן השידור הכללי של האירוע לרבות ה- Pre Game Show וה- Post Game Show – טפח והתרחב ללא היכר . העומס שהוטל על צוות השידור העיקרי המשדר Play by play היה כבד מידי , שלא לדבר על החזקת ההפסקה שבין שתי המחציות . מאיר איינשטיין ואלי סהר צֶוֶות שידור מוכשר ועתיר ידע היו חייבים לפוש קמעא . נדרש צֶוֶות מִשְנִי לְיָדָם שיסייע בעיקר בעבודה העיתונאית של ליקוט תגובות ועריכת ריאיונות מִיָדִיים בצורה מסודרת ומכובדת . ההצדקה למַסֵד צוות שני על ידי הותנתה באיתור אישיות רמת דרג של פרשן שיושב לצדו של המנחה . בחרתי ברָלְף קְלָיין . רלף קליין היה ב- 1999 תשובה עניינית ודומיננטית למנחה אורי לוי שנראה רָפֶה לאחר שהדחתי אותו מכֵּס השַדָּר הראשי לטובת מאיר איינשטיין . אורי לוי הנחה ושאל שאלות אך היה זה רָלְף קְלָיין אוניברסיטת כדורסל ברמתה הגבוהה ביותר , שניתח והסביר לציבור את רזי המשחק . לזכותו ייאמר שעשה זאת ללא כחל ושרק . למרות שהעברית שלו הייתה מחוספסת ולא תקנית לחלוטין הוא היה מקובל מאוד על הציבור וגם עלי כמובן .

אתמול ישב לצדו של אורי לוי בעמדת השידור השנייה השחקן הנודע מאיר טפירו . מאיר טפירו איננו פרשן ומתברר שגם כושר הניסוח שלו והיכולת לבטא רעיון – מוגבלים . בתום השיחה בין שניהם בטרם תחילת המחצית השנייה שאל אורי לוי את מאיר טפירו כיצד משמרים את התוצאה 44 : 34 לזכות ישראל ואת ההפרש בן עֶשֶר נקודות ? מאיר טפירו ענה לו בהתלהבות וכפטריוט כמו הפרשן הראשי צבי שרף : "צריך לפתוח עם אותן האנרגיות…ולשמור על הקצב…" . באמת מאיר טפירו ? אולי תסביר כיצד עושים זאת ! מדוע לא להזמין לעמדת הפרשנות את אריה מליניאק למשל או את פיני גרשון ,שיש לשניהם מה לומר למיקרופון בניגוד לרבים אחרים משמימים .

הייתי דוגמן צילום מצליח לפני שנים רבות שתמונותיי התפרסמו במשך שנים בכל העיתונים . היום במחצית עשור ה- 8 של חיי טרם איבדתי את החוש לאסתטיקה למרות שאינני איש אופנה . עורכי ומפיקי ערוץ 1 מתייחסים למגישים שלהם בזלזול ואינם כופים את דעת הלבוש עליהם . או שאין לכם כלל דעה בתחום האופנה כיצד מופיעים בפני ציבור . פַּרְטָאץ' . רואים שזאת קבוצת שידור לא ממושמעת חסרת צִבְיוֹן . כל אחד עושה שָם את הטוב בעיניו . זה לובש חולצה , ההוא לובש חולצה שכפתוריה פרומים ושוליה בחוץ , השלישי לובש ז'אקט , והרביעי – הלא הוא הפרשן השֵנִי לובש טִי שירְט כאילו מדובר בהופעה בפָּאבּ . אולפן שידור של הטלוויזיה בין אם הוא מוצב בבניין הראשי ובין אם הוא ממוקם בשטח הוא עדיין מסגרת סטרילית ומוֹשָב אריסטוקרטי באזור לא סטרילי . הוא איננו נגיש לכל אחד . לאדם מהרחוב אין מה לחפש שם . זהו ייחודו . האולפן משמש חלון ראווה של אותה רשת שידור שנטלה על עצמה את האחריות להעביר אינפורמציה כזאת ו/או אחרת לציבור . בין אם מדובר במידע פוליטי , חברתי , כלכלי , אומנותי , מוזיקלי…או ספורטיבי . אולפן טלוויזיה הוא תמיד אולפן טלוויזיה והמופיעים בו חייבים להופיע בלבוש מסודר ומגוהץ .

כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הספורט בשידור הטלוויזיוני הציבורי בשנים 2002 – 1980 כפיתי על המגישים והמנחים שלי ללבוש ז'אקטים ולהיות מעונבים בעת הופעה בפני הציבור , גם אם זה לא תמיד מצא חן בעיניהם . זה חלק מהמשמעת והתרבות הטלוויזיונית שאני גדלתי וצמחתי עליה . הנה תזכורת צילומית מימים עברו .

תמונה 1 : שנת 1999 . היכל הספורט ביד אליהו . השדר מאיר איינשטיין והפרשן אלי סהר לובשים חליפות ועונבים עניבות על פי ציווי . Frame הצילום הסגור מציג מסגרת סטרילית למרות שהאולפן ממוקם באצטדיון לחלוטין לא סטרילי . (התמונה באדיבות ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

תמונה 2 . שנת 1999 . היכל הספורט ביד אליהו . Frame הצילום הפתוח מציג סביבה לא סטרילית בתוכה ממוקם האולפן שהוא סטרילי ומוֹשָב אריסטוקרטי . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי כעורך ראשי ומפיק ראשי של השידור הישיר, הפרשן אלי סהר, השדר מאיר איינשטיין , איש הסטטיסטיקה ארנון וועדייה (חובש Head set ועומד קמת מאחור) , ואיש הסטטיסטיקה מוטי גיא (חובש Head set קיצוני משמאל) . (התמונה באדיבות ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 

תמונה 3 : שנת 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . המראיין וכתב השטח המצטיין של ערוץ 1 אמיר בר שלום מראיין את עוזר המאמן של מכבי ת"א דיוויד בלאט . גם על המראיין הושתה החובה ללבוש חליפה ולהיות מעונב , מסורק , ומגוהץ . רחשתי הערכה לאמיר בר שלום . (התמונה באדיבות ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

תמונה 4 : שנת 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . המגיש והמנחה אורי לוי יחדיו עם הפרשן – מאמן הבלתי נשכח רלף קליין . הוא היה עבורי אוניברסיטת כדורסל וחשוב מכך שידע לתרגם את ידע הכדורסל שלו לשפת הטלוויזיה . זה נראה קל למתבונן מהצד, אבל זה לא . (התמונה באדיבות ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 

תמונה 5 : שנת 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . ה- Frame הפתוח נועד לחשוף אולפן כדורסל מאולתר אבל סטרילי בסביבה לא סטרילית . אנשי ערוץ 1 חויבו ללבוש ז'אקטים ולענוב עניבות . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הצלם אדוארדו , איש לא מזוהה , מאמן מכבי ת"א פיני גרשון , הפרשן – מאמן רלף קליין , המגיש והמנחה אורי לוי , והצלם שמואל ברעם . (התמונה באדיבות ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות .

סוף פוסט מס' 18. הועלה לאוויר ב- 29 באוגוסט 2012.


תגובות

פוסט מס' 18. ישראל – סרביה 89 : 76 ב- 28 באוגוסט 2012. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 18. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 29 באוגוסט 2012. — 2 תגובות

  1. ביקורת טלוויזיה 19 מעולה. נהניתי מהקריאה, מהגישה העניינית ומיכולת הניתוח שלך. כל הכבוד. יש לקוות שאנשי הערוץ הראשון קוראים את הבלוג שלך ויפיקו לקחים. התמונות מפתיעות ומסקרנות. אנא בטובך תעלה תמונות נוספות. הן מעניינות בדיוק כמו הטקסט.

  2. מתגנבת מחשבת הכפירה… אולי זה בדיוק מה שצביקה היה אומר לשחקניו בחצי דקה ברוטו שעמדה לרשותו? "אסור לאבד את ההפרש", "אסור להוריד אנרגיות"…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *