פוסט מס' 98. כלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט. אצטדיון בלומפילד 11 בנובמבר 2012 : הפועל ת"א – מכבי ת"א 1 : 0. (רשימה מס' 5). פוסט מס' 98. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 14 בנובמבר 2012.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו נמצא תחת זכויות יוצרים. קיים איסור מפורש להשתמש ולהעתיק את התמונות והטקסט בכל מאגר אינפורמציה מכל סוג שהוא.

הערב 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח ו/או פרסום אישי.

——————————————————————————————-

פוסט מס' 98 : הועלה לאוויר ב- 14 בנובמבר 2012.

——————————————————————————————-

כלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט. ערוץ 1 בתווך. אצטדיון בלומפילד 11 בנובמבר 2012 : הפועל ת"א – מכבי ת"א 0:1. (רשימה מס' 5). פוסט מס' 98. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. אולפן מונדיאל מכסיקו 1986 בבניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה בירושלים. הבימאי יואב פלג מתדרך את המגישה גב' אורלי יניב בטרם אחד השידורים הישירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מאי 1988. פגישת ה- WBM בסיאול בירת דרום קוריאה לקראת אולימפיאדת סיאול 1988. אנוכי עם אחת המארחות המקומיות. (צילום SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1988. סיאול. אנוכי מתכונן בחדרי במלון לקראת פגישות עבודה במסגרת עבודתי באיגוד השידור האירופי ה- EBU. הסתכלתי במראה ונדהמתי. נדמה היה לי שהתחפשתי בחג פורים. בדרך כלל אני לובש חולצות פשוטות, ג'ינס, ונועל נעלי ספורט. (צילום סעדיה קראוואני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. עמדת הפיקוד והשליטה שלי משרד ההפקה התקשורת והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC במכסיקו סיטי. אני מפקח ומאזין לשידורים של יורם ארבל ונסים קיוויתי מהאצטדיונים הפרוסים ברחבי מכסיקו הענקית. (צילום גב' שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1989. עמדת השידור המאולתרת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באולם הכדורסל העירוני של ראשל"צ. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : יורם ארבל, מוטי גיא, זיגי זיגל, אורי לוי, אמיר בר שלום, אנוכי, ודני לבנשטיין. (באדיבות אדוארדו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט . אצטדיון בלומפילד 11 בנובמבר 2012 : הפועל ת"א – מכבי ת"א 0:1. (רשימה מס' 5). פוסט מס' 98. כל הזכויות שמורות.

אפיזודה. 

בתוכנית "שער לשבת" ששודרה לפני זמן מה במוצ"ש בערוץ 5 בכבלים התחייב הפאנליסט אייל ברקוביץ' בפני המנחה שלו יונתן כהן ושני חברי הפאנל האחרים עומרי אפק ואראל סגל כי יהיה מה שיהיה, נשיא מכבי חיפה יעקב שחר לא ייגע במאמן הכושל שלו ראובן עטר עד סוף העונה . אייל ברקוביץ נזף בהתנשאות בחבריו ובכעסו כמעט ביטל את נוכחותם באולפן מפני שהם מעלים בכלל לדיון כל פעם מחדש שאלה היפותטית העוסקת בפיטוריו האפשריים של ראובן עטר בעקבות היכולת העלובה והדלה שמגלה מכבי חיפה . הוא התבונן במבט כעוס על הקולגות והפטיר שוב לעברם : "יעקב שחר לא יפטר את ראובן עטר עד סוף העונה , חבל להתעסק בזה". והקולגות נבעתו ונאלמו ובאמת הפסיקו להתעסק בזה. במקום להתעמת עמו ולשאול אותו , "מהיכן אתה שואב את הביטחון הזה ואת האינפורמציה הזאת ?", הם ביכרו לשתוק . השאר כבר לא חשוב . 

כלכלה טלוויזיונית 

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 חתומה עם ההתאחדות הכדורגל הישראלית כידוע על חוזה תלת שנתי 2013 – 2010 בו היא משלמת עבור השידור הישיר של המשחק המרכזי כלהלן : א. ב- עונת 2011 – 2010 סכום של 13.500000 (שלושה עשר מיליון וחצי ) שקל . ב. ב- עונת 2012 – 2011  13.500000 + % 5 שמאמיר את הסכום ל- 14.175000 (ארבעה עשר מיליון ומאה שבעים וחמישה אלף) שקל. ג. ב- עונת 2013 – 2012 14175000 + % 5 שמייקר את הסכום ל- 14883750 (ארבעה עשר מיליון ושמונה מאות שמונים ושלוש אלף + 750) שקל. הוא יוצא יחסית בזול מפני שערוץ 2 ושני המנכ"לים של "קשת" ו- "רשת" אבי ניר ואבי צבי מדירים באופן שיטתי את רגליהם ממגרשי הספורט בכלל ומאצטדיוני הכדורגל בפרט. הרדיפה של הטלוויזיה המסחרית בישראל אחרי ענף הספורט הפופולארי ביותר בארץ פחתה באופן משמעותי. ערוץ 1 הוא בר מזל גם מפני שמבנה ליגת העל שוּנָה לקראת עונת 2013 – 2012. בתום העונה הרגילה בת 26 מחזורים מתפצלת הליגה לשני בתים של Play off עליון בן 6 קבוצות (שני מחזורי משחקים שכוללים עוד 10 מחזורים ו- Play off תחתון בן 8 קבוצות שמורכב ממחזור משקים אחד. כלומר, ערוץ 1 משדר בעונת 2013 – 2012 סך של 36 משחקים מרכזיים.

המשחק המרכזי משודר ישיר בדרך כלל יום ראשון בשבוע בין 20.30 ל- 24.00 . הוא כולל בתוכו בעצם שלוש תוכניות : ה- Pre game show בהנחיית בוני גינזבורג וצמד הפרשנים אלון חזן ואבי נמני בין שבע וחצי לשמונה בערב (מניב כ- % 7 רייטינג בממוצע). המשחק עצמו בהובלת השַדָּר הוותיק יורם ארבל והפרשן דני נוימן (מניב כ- % 11 רייטינג בממוצע). התוכנית "בעיטות" שהיא Follow up למשחק המרכזי בהנחיית גב' שרון פרי וצמד הפאנליסטים שלה אבי רצון ואביעד פוהורילס , משודרת בין אחת עשרה בלילה לחצות ומניבה בממוצע % 3.2 רייטינג . הצפייה הדלה וחוסר העניין הכללי בכדורגל הישראלי איננו מאפשר לערוץ 1 לגייס ספונסרים רציניים וחסויות בהיקף הנדרש כדי למזער את עלות זכויות השידורים של עונת 2013 – 2012 שנסבה כאמור סביב סכום של כ- 15000000 (חמישה עשר מיליון) שקל . מומחי כלכלה מעריכים כי ערוץ 1 יכסה בשרשרת החסויות הרבות אך הזולות רק 12 / 1 (אחד חלקי שתיים עשרה) שהוא משדר ב- 36 משחקים מרכזיים רק כ- 1.250000 (מיליון ורבע) שקל בלבד מסך העלות הכללית של 15000000 שהוא משלם להתאחדות הכדורגל הישראלית בעונה הנוכחית של 2013 – 2012 . מצבו של ערוץ 1 טוב יותר בזירה הבינלאומית שם הוא משלם להתאחדות סך זכויות שידורים של 2.400000 (שני מיליון וארבע מאות אלף) שקל עבור חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 , ומחזיר לקופה כ- 5 / 1 (חמישית) , סכום של 500000 (חמש מאות אלף) שקל מהעלות הכללית . הסיבה נעוצה ברייטינג הַרְבֵּה יותר מְשוּבַּח . על פי דו"חות הצפייה של וועדת המדרוג , הציבור הישראלי נוהה בשלב זה יותר אחרי נבחרתו מאשר אחרי ליגת העל . אנשי האגף הכלכלי של רשות השידור ומפיקת החסויות ברוריה זריפי עובדים בחריצות שעות נוספות בגיוס מימון השידור הישיר של "המשחק המרכזי" . הם מתאמצים אך בסופו של דבר מקוששים עצים ואוספים פירורים . כבר כמה כסף אפשר לקושש מרופא עיניים ומחנות בקניון רמת אביב . באחריתו של יום מדובר ב- "עסקי אוויר" .

בפרק זמן של כ- שעתיים וחצי , משודרות סריות מסחריות ענקיות שכוללות בתוכן ארבעה עשר מפרסמים שנחשפים כעשר פעמים . חשיפת הסריה הארוכה בפעם הראשונה כבר בתחילת ה- Pre Game Show של בוני גינזבורג כללה ארבעה עשר מפרסמים שונים ומשך חשיפתה התארך ל- 50 : 1 דקה . זהו חזון פנטסטי שמסתיים בקול ענות חלושה עבור השידור הציבורי . השידור הציבורי נהנה ממס אגרה שנתי בגובה של 379 שקל שמשלם כל אזרח במדינה המחזיק מוניטור טלוויזיה , וגם מנסה למַזְעֵר עלויות באמצעות שקופיות חסות מסחריות . במשך שנים רבות הרגילו את הצופה הישראלי לסדרות של שישה מפרסמים מכסימום ברצף אחד והכנסות הרבה יותר גדולות . החברות המסחריות נחשפות כל אחת עֶשֶר פעמים בערוץ 1 במהלך השידור הישיר בן שעתיים וחצי של משחק הפועל ת"א – מכבי ת"א (הסתיים בתוצאה 0:1 שלשום – 11 בנובמבר 2012 שנערך באצטדיון בלומפילד), אולם מבלי שהן מביאות תועלת כלכלית רבה מידי.

רשימת החסויות בערוץ 1.

1. קבוצת חג'ג' – בנייה .

2. אינווסטנט – ניכיון צ'קים מסחריים לעסקים ולשכירים .

3. קל נוח בע"מ – ריהוט משרדי בהתאמה אישית .

4. קרדיט יוניון – הלוואה מיידית ללא ערבים .

5. סרט קולנוע "הורג אותם ברכות" עם בראש פיט ןג'יימס גנדולפיני .

6. פינגווין – שירותי תיירות .

7. סרט קולנוע "בחזרה למשחק" עם קלינט איסטווד וג'סטין טימברלייק .

 

8. חנות דגל רשמית שמוכרת בקניון רמת אביב כל מיני מוצרים .

9. E trader – כל האופציות להרוויח .

10. דפי זהב ZAP לבעלי מקצוע ועסקים .

 

11. עיניים – המרכז הרפואי של ד"ר לווינגר .

12. גמל שריד – טכנולוגיית חיתוך , השחזה , וליטוש .

 

13. גולד ליין – מוצרי חשמל ביתיים .

14. הפתיחה והמעברים שכולם שיר הלל לליגת Winner בחסות התאחדות הכדורגל בישראל לרבות חשיפת הלוגו של ההתאחדות – הם פרסומת , יחסי ציבור , ושיווק שמקבלת ההתאחדות מערוץ 1 בנוסף ל- 15 מיליון שקל שהוא משלם לה ממילא .

חוץ מזה נכנסים מעת לעת אינסרטים  של חברת הביטוח 5555555 . אני משפשף את עיניי כלא מאמין ומעיף מבט לממיר . אולי טעיתי בגלל עודף הפרסומות ומדובר בכלל בערוץ 2 , אבל לא . זהו באמת ערוץ 1 שנאחז בקרנות המזבח המסחרי כדי להחזיק את ראשו הציבורי מעל המים . אף על פי כן , אל לו לערוץ 1 לוותר על חלקו בסיקור הכדורגל הישראלי ברמה הלאומית של ליגה , גביע , ומשחקי נבחרת ישראל . נוף הכדורגל הוא חלק מתרבות חיינו כאן ומרכיב רלוואנטי בלוח השידורים הציבורי של הטלוויזיה הישראלית . רואים שערוץ 1 מתאמץ מאוד להחזיק פאסון ולשדר את המשחק המרכזי כראוי .

15. ביטוח ישיר 5555555 .

מדובר ס"ה בביזנס דַל שמאפיין את התנהלותו המביכה והמשעממת של ערוץ 1 לאורך כל הדרך. טורי הפרסומות הזולות והעניות מכל הבא ליד, גם אם הן מקלות במשהו על קופת רשות השידור, "מלכלכות" בסופו של דבר את המסך הציבורי ומסבות נזק. בטוח שאפשר לעשות את זה טוב יותר מכל היבט טלוויזיוני.

השידור הישיר של המשחק המרכזי הפועל ת"א – מכבי ת"א 0:1  ב- 11 בנובמבר 2012 מאצטדיון "בלומפילד".

ערוץ 1 מכסה את המשחק המרכזי באמצעות ניידת "מזמור" של המנכ"ל דני לנקרי. הניידת מתמקמת באצטדיון בלומפילד כשש – שבע שעות בטרם תחילת השידור הישיר. דני לנקרי מעניק לבימאי הוותיק אמנון אוסמן ולעוזרת הבימוי של גב' לורה קורנפילד 12 מצלמות בתוכן מצלמות רחף ו- SSM. כולן מחוברות למערכות הילוכים חוזרים. לחלוטין לא מעט בסטנדרט כיסוי ישראלי. עלות שכירת ניידת על תכולתה לערב שידורים אחד היא כ- 10000 דולר. הרייטינג הארצי מתייצב כאמור בממוצע סביב % 11 (במשחק המדובר הפועל ת"א – מכבי ת"א נסב הרייטינג הממוצע על % 12.2 וה- Peak האמיר לרגע ל- % 16.3. סביר לערוץ 1 המדשדש . (לא באשמת עובדיו . באשמת מנהליו). ס"ה רייטינג טלוויזיוני נמוך כשדנים באירוע ספורט מרכזי במדינת ישראל . אולם הרייטינג הנמוך שורר גם ביציעי המגרשים. שִבְעַת משחקי המחזור מגייסים יחדיו בין 30000 ל- 40000 צופים בלבד. מזה אי אפשר להתפרנס. ערוץ 1 יכול להתחנן עד מחר אך אווירה ועניין שמייצר דרבי תל אביבי היא בכמות מוגבלת ובעירבון מוגבל. לא יעמדו לרשותו עוד הרבה משחקים ברמת עניין כזאת במשך העונה הנוכחית, בהשראת המון קהל אדום וצהוב שכזה.

רמת הבימוי של הבימאי אמנון אוסמן ועוזרת הבימוי שלו גב' לורה קורנפילד איננה אחידה ותמוהה . נגיעת היד של שחקן הפועל ת"א זאב חיימוביץ' בתוך הרחבה (גררה בעקבותיה בעיטת עונשין מ- 11 מ') "זכתה" להילוך חוזר בודד ומהיר מידי חסר כל ערך, מבלי שלצופה הטלוויזיה ניתנת הזדמנות אמת לשפוט בעצמו מהכורסא מה קרה על כר הדשא. היכן המצלמה האחורית ? ואפוא מצלמת הזווית ההפוכה ? העניין לא ברור ומעורר פליאה. הרי עומדות לרשותם של אמנון אוסמן ולורה קורנפילד 12 מצלמות. החמצת הפנדל של אלירן עטר ממכבי ת"א גוררת הילוך חוזר אחד בלבד. שני הילוכים חוזרים נוספים מזוויות צילום שונות נשמרים משום מה להקרנה מאוחרת יותר בהפסקת המשחק שבין שתי המחציות. נראה שהבימאי עושה כל מאמץ לבודד את צופה הטלוויזיה בסלון ביתו ונוטה לקצר את משך חוויית השיא שמעניקים ההילוכים החוזרים. מוֹתָּר הצופה בכורסא מהצופה במגרש הם ההילוכים החוזרים שמציעה הטלוויזיה. הרחקת קרלוס גארסיה ממכבי ת"א בכרטיס אדום ע"י השופט אלון יפת מכוסה היטב. שני הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות לרבות הילוך חוזר שלישי מהזווית ההפוכה ובהמשך עוד הילוך חוזר רביעי ממצלמת ה- 16 מאששים ומצדיקים לחלוטין את פסיקתו של השופט. הכשלת רוֹעִי גוֹרְדָנָה מהפועל ת"א בדקה ה- 77 ברחבת מכבי ת"א מכוסה אף היא לא רע בסיוע שלושה הילוכים חוזרים משלוש זוויות צילום שונות . מצלמת ה- 16 מבליטה את השופט אַלוֹן יֶפֶת בעל כושר גופני מעולה שניצב מטרים ספורים מהאירוע ונמצא צודק בהחלטתו.

הבימאי אמנון אוסמן ועוזרתו גב' לורה קורנפילד מעניקים רק הילוך חוזר אחד לבעיטת הפנדל המוצלחת של עומר דמרי מהפועל ת"א בה הוא גובר על שוער מכבי ת"א אניימה וקובע את תוצאת המשחק 0:1. שלושה הילוכים חוזרים נוספים של הבעיטה החשובה ביותר והמכריעה במשחק נדחים מסיבות לא מובנות למועד מאוחר יותר, לניתוח שלאחר תום המשחק ב- Post Game Show שלו. בימוי בלתי סביר ולחלוטין לא מקובל. רואים שהבימאי ועוזרתו משתעממים באירוע ואינם עירניים. אין הסבר אחר לבימוי הרדוד והפושר שלהם . ראינו בחיינו הטלוויזיוניים כבר יצירות הרבה יותר יפות. הרולר קרדיטס שרץ בסיום השידור מעניק אשראי לטובי גאני העורך ואיציק פרז העורך. מוטל עליהם להתערב במהלך השידור הישיר ולהעיר הערות מקצועיות לבימאי הישנוני שלהם. חוץ מזה מה טומן בחובו עניין הבימאות של הבימאי אמנון אוסמן בשעה שהוא משתמש במצלמותיו ומראה במהלך השידור הישיר הפועל ת"א – מכבי ת"א ביודעין ובמכוון כל מיני נשים ב- Close ups מבלי שהשַדָּר והפרשן מתייחסים לנשים הללו, מי הן, מה חשיבותן, ומדוע זיו פניהן רלוואנטיות לציבור הצופים דווקא ברגע הזה של המשחק. קיימת סברה בתורת הטלוויזיה שאם הבימאי חושף מישהו ו/או מישהי באופן מיוחד ב- Close ups על כל המרקע בעת השידור הישיר של המשחק הפועל ת"א – מכבי ת"א , סימן שהוא ו/או המפיק מעניקים לדמות הזאת חשיבות יתר עיתונאית , ויש לכך סיבה טלוויזיונית . צופה הטלוויזיה מצפה אם כך לזיהוי ומידע מי הם אותם הגברים והנשים שמתארחים לפתע בסלון ביתו , ועוד כל כך מקרוב, אך איננו מקבל את האינפורמציה שהוא מצפה לקבל. חשיפת אנשים בקלוז אפ על כל המסך מחייב (תמיד) זיהוי, נימוק, והסבר.

בועטים.

התוכנית "בועטים" איננה חשובה ולא מעניינת במתכונתה זאת. הרייטינג שלה דַל לא רק מפני שהיא משודרת בתחום הזמן של Late Lae Show. היא גם ערוכה לא טוב וזוֹלָה תרתי משמע . כבר כמה כסף אפשר לשלם למגישה – מנחה גב' שרון פרי ולשני חברי הפאנל שלה אבי רצון ואביעד פוהורילס . איזה עניין יכול לעורר מר דני לאופר היו"ר ההוא האפור והמשעמם של מכבי ת"א בשעת לילה מאוחרת. כאילו שאפשר להשוות אותו למאט באסבי, ו/או לביל שיינקלי, ו/או לבוב פייזלי. איזה סקרנות כבר ניתן למצוא באישיות אורחת מסוגו של עו"ד ארי שמאי. מבחינים כי גב' שרון פרי מתקשה לנהל דיון רציני בתוכנית הצעקנית והירודה. איש שָם איננו מכבד את רעהו וכל אחד נכנס לדבריו של השני. מגישת מבזק החדשות ב- "בועטים" גב' מירי אלייקים חסרת נוכחות ונעדרת איכות קולית. אין לה שֶמֶץ של אוטוריטה. צפייה חוזרת של כל אחד מהמשתתפים בקלטת "בועטים" תוביל אותם מייד לפסוק א' בפרק א' בספר "תהילים". ואולי גם להסיק מסקנות. "בועטים" יכולה להפוך לתוכנית אינטליגנטית ונוחה לצפייה אם יתארחו בה אנשים מסוגם של יעקב שחר, גיורא שפיגל, שמעון מזרחי, וכו' . בהווייתה הנוכחית והמבולגנת כשהיא ערוכה ומופקת בצורה רשלנית – אין לה מקום . גם לא בשעת לילה מאוחרת . אפשר לעשות את זה הרבה יותר טוב.

סוף הפוסט מס' 98. הועלה לאוויר ב- 14 בנובמבר 2012.

הפוסטים הבאים יעסקו גם כן בכלכלה טלוויזיונית. אחד מהם ייוחד לשני אנשי ערוץ 10 בעלי ידע, מוכשרים, ונמרצים בתחומם – סמנכ"ל התפעול אמנון ברקאי והבימאי רוביק פודגור. שניהם קצרו הצלחה טלוויזיונית דרמטית בשעה שהופקדו על כיסוי משחקי הכדורסל באולימפיאדת לונדון 2012.

סוף פוסט מס' 98. הועלה לאוויר ב- 14 בנובמבר 2012.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *