פוסט מס' 107. מנהיגות, מורשת, חזון, והובלה הם יסודות הכרחיים של השראה ושילוב עם כישרון הכתיבה, יכולת התיעוד, ואמינות מדע הכתיבה. (פוסט 5 מ- 5). מדוע החלטתי ו/או החליטו בשבילי לפתוח בלוג אישי משלי. פוסט מס' 107. כל הזכויות שמורות. הועלה ל- "אוויר" ביום שלישי – 27 בנובמבר 2012.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח ו/או פרסום אישי.

————————————————————————————————- 

פוסט חדש מס' 107. הועלה ל- "אוויר" בלילה של יום שלישי – 27 בנובמבר 2012.

————————————————————————————————-

פוסט מס' 107. מנהיגות, מורשת, חזון, והובלה הם יסודות הכרחיים של השראה ושילוב עם כישרון הכתיבה, יכולת התיעוד, ואמינות מדע הכתיבה. (פוסט 5 מתוך 5). כתיבה בצֵל אוטוקרטיה. מדוע החלטתי ו/או החליטו בשבילי לפתוח בלוג אישי משלי. אני מקווה שכתיבתי בבלוג הזה תהיה בבחינת יָתֵּד שֶלּא תִּמּוֹט. פוסט מס' 107. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4. כלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט בשעה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ניצבת בתווך . הערה 4 נוגעת לפוסט 3 מתוך 5 שעוסק בכישרון ואמינות הכתיבה ויכולת התיעוד גם בְּצֵל אוטוקרטיה .

פוסט 3 מתוך 5 שהועלה ל- "אוויר" שלשום 25 בנובמבר 2012 (מנהיגות , מורשת , חזון , והובלה הם יסודות הכרחיים של השראה ושילוב עם כישרון הכתיבה , יכולת התיעוד , ואמינות מדע הכתיבה) דן במינויו המופרך של יוסף בר-אל ביוני 2002 למנכ"ל רשות השידור והצבתו הרת הגורל והפטלית בפסגת השידור הציבורי . עובדה שאותה הממשלה בראשות אריאל "אריק" שרון זאת שהעניקה לו את המינוי הבכיר ההוא , התעשתה אם כי מאוחר מידי , וכעבור שלוש שנים הדיחה וסילקה אותו מכהונתו הרמה במאי 2005 . לפגמי הניהול שהתגלו במהלך שלוש שנות מַנְכָּלוּתוֹ (בתחומי ניהול שונים) יש להוסיף את הסכמתו לנהל מו"מ מעמדה נחותה עם חברת "צ'ארלטון" על נכונותה של רשות השידור בפיקודו לקנות את זכויות השידורים של 8 משחקים בלבד (מתוך 64) במונדיאל יפן / קוריאה 2002 . זהו סיפור פנטסטי . זאת הייתה עסקה כושלת ויקרה כספית שנתמכה משום מה ע"י יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ועוד שניים – שלושה חברים בוועד המנהל הבלתי מוכשר ההוא בשנת 2002 . הנהלת רשות השידור של 2002 קנתה את זכויות השידורים של מונדיאל 2002 במחיר שהיה פי 65 (שישים וחמישה) יקר יותר (Per game) בהשוואה למחיר שהנהלת רשות השידור של 1998 שילמה עבור זכויות השידורים של מונדיאל צרפת 1998 . הנהלת רשות השידור של 2002 שידרה במונדיאל 2002 כמות משחקים שהייתה בס"ה 1/8 (שמינית) מסַךְ 64 המשחקים ששידרה הנהלת רשות השידור ישיר ב- 1998 במונדיאל צרפת 1998 . הנהלת רשות השידור של 2002 כפתה על צוות ההפקה וצֶוֶות השַדָּרִים של ערוץ 1 לשדר את משחקי מונדיאל 2002 בשיטת Off tube מהמוניטור בירושלים . הנהלת רשות השידור של 1998 לעומתה העבירה את כל 64 המשחקים של טורניר מונדיאל צרפת 1998 בשידורים ישירים מעמדות שידור שמוסדו באצטדיונים ברחבי צרפת הענקית מהיכן אני יודע זאת ? פשוט הייתי שם . הפוסט הבא רשימה מס' 7 במסגרת הנושא "ההיסטוריה של הכלכלה הטלוויזיונית בשידורי הספורט , כשהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ניצבת בתווך", יעסוק בפרוטרוט ובהרחבה גם בביזיון הכלכלי והתְּכָנִי של מונדיאל 2002 מההיבט המקומי (שלנו כאן בארץ) ומן ההיבט הבינלאומי הרחב שלו לאחר הופעתו בזירה של המיליארדר הגרמני ליאו קירש בעל חברת "KIRCHMEDIA" .

הערה 5 . ביקורת טלוויזיה אודות השידור הישיר אמש (26 בנובמבר 2012) באצטדיון "טדי" בירושלים של המשחק המרכזי בית"ר ירושלים – מכבי חיפה 1 : 2 , בערוץ 1. חשיבות ה- Replay.

מוֹתר צופה הטלוויזיה על פני הצופה ביציע האצטדיון הוא ההילוך החוזר . ה- Replay . ברור שקיימת קורלציה בין כמות ההילוכים החוזרים שהטלוויזיה מקרינה לצופים שלה לבין התארכות עוצמת החוויה שלהם ברגעי השיא של האירוע . אמש בחר ערוץ ערוץ 1 לספק לצופיו על פי משנתו (השידור הציבורי שלכם ובשבילכם) שידור ישיר של המשחק המרכזי בית"ר ירושלים – מכבי חיפה 1 : 2 בראשות השדרים יורם ארבל ודני נוימן וסיקור חי מה- "פריימריז" של הליכוד בראשות גְאוּלָה אֶבֶן , אָיָילָה חַסוֹן , ובוֹעַז שַפִּירָא . ה- Pre Game Show של המשחק המרכזי מבוים היטב ע"י הבימאי אמנון אוסמן ועוזרתו לורה קורנפילד . הבעיה הגדולה מתחילה לצוץ בשידורי ה- Replays בכלל , ובהכנסת ה- Replays לאחר כיבוש שערים בפרט . אמנון אוסמן העלה לאוויר סך של כ- 32 הילוכים חוזרים במחצית הראשונה (בה הובקעו גם שלושת שערי המשחק) וסך של כ- 24 הילוכים חוזרים במחצית השנייה . דָנִי לָנְקְרִי מנכ"ל ניידת "מִזְמוֹר" מספק לבימאי 12 מצלמות ועל פי מה שאני מבין ממנו , בתוכן גם מצלמת SSM אחת (ראשי תיבות של Super Slow Motion) . אמנון אוסמן מתלבט בעניין שידור ה- Replays בכמה דילמות עיתונאיות בהן מתחבטים גם הקולגות שלו בעולם :

א. באיזה שלב לאחר כיבוש השער ובאיזה נקודה של ה- Issue יש לפי דעתו להכניס ל- "אוויר" את ההילוך החוזר .

ב. מה לפי דעתו אמור להיות מֶשֶך ההילוך החוזר ובאיזה קצב (כמות frames בשנייה אחת) יש להזריק אותו ל- "אוויר" .

ג. מתי לפי דעתו של הבימאי מיצה ה- Replay את עצמו והיכן בדיוק יש לצאת ממנו כדי להמשיך בשידור הישיר של האירוע .

יחד עם זאת צריך להבין כי בעוד ה- Replays רצים ב- "אוויר" הרי במגרש מתחוללים אירועים אחרים . ה- Replays מוקרנים על חשבונם . כל בימאי בכל ניידת שידור חושש ורועד מפחד שמא יפסיד אירוע חשוב אחר בעודו עסוק עדיין בהקרנת ה- Replays . בימוי אירועי ספורט בטלוויזיה הוא בבחינת תורה מסיני . אופציות הצילום שפותחות בפניו 12 המצלמות הן רבות . תריסר המצלמות העומדות לרשותו והמתעדות את התרחשות האירועים המהירים על כר הדשא חדשים לבקרים , יוצרות בפני הבימאי אתגרים חוזרים ונשנים , ומקשות עליו ועל עוזריו את החיים בניידת . הבימאי חייב לשמור על ערנות ודריכות מאכסימאליים כדי לקבל החלטות מקצועיות בפרק זמן שנמדד בשברירי שניות ועל מנת לבחור נכון את האפשרות הטובה ביותר מבין שתיים עשרה שניצבות בפניו . אמנון אוסמן הוא בימאי וותיק ומנוסה ולמוד ניסיון . בעברו הרחוק ב- 1989 ביים באמצעות ניידת המש"י את משחק הירידה מהליגה הלאומית (ליגת העל היום) הפועל צפרירים חולון – הפועל טבריה 3 : 2 . המשחק ההוא הוקלט עבור התוכנית "משחק השבת" והשַדָּר שלו היה משה גרטל . בעודם עסוקים שניהם בהרצת Replay של שער קודם שהבקיעה טבריה והִשוותה את התוצאה ל- 2 : 2 , כבשה חולון במפתיע את שער הניצחון 3 : 2 סמוך לסיום המשחק . השער המכריע  לא הוקלט מהסיבה שיחידת ה- BVU של הניידת הייתה עסוקה בהקרנת ה- Replay של אירוע קודם על חשבון הקלטת המשחק . שניהם החמיצו את סיפור המשחק בשל חוסר ערנות רגעי ושיקול דעת מוטעה . המשחק ההוא צפרירים חולון – הפועל טבריה 3 : 2 היהמ אירוע זניח אומנם וקלוש , אך הוא מסביר במשהו את האחריות העצומה הרובצת על הבימאי בניידת השידור ולא חשוב מה גודלה . תזמון הכנסת ה- Replay , נקודת הכניסה , משכו , ונקודת היציאה שלוֹ טוֹרֵד את מנוחתם של בימאים גדולים יותר מאמנון אוסמן . תורת השימוש בהילוכים החוזרים בשידורי הספורט בטלוויזיה ארוכה כאורך הגלות . טכנולוגיית ההילוכים החוזרים בטלוויזיה הומצאה בשנת 1961 ע"י בּוֹבּ טְרָאקִינְגֶ'ר המהנדס הראשי של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC ובהשראת רוּן אָרְלֶדְג'  איש שייסד עם אֶד שֶרִיק ב- 1961 את תוכנית הספורט רבת המוניטין "ABC Wide World of Sports" . וותיקי הטלוויזיה בני הדור שלי שגדלו על התוכנית הפופולארית ההיא לעולם לא ישכחו את אות הפתיחה המיוחדת (באורך של 40 : 1 דקה) שכלל בתוכו את הסלוגן של המגיש גִ'ים מֶקָאיי : "The thrill of victory and the agony of defeat" .

טקסט תמונה : זהו בוב טראקינג'ר מהנדס הטלוויזיה הגאון של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC שהמציא ב- 1961 לראשונה בהיסטוריה את ה- Instant Replay בשידורי ה- Football (האמריקני) בטלוויזיה . ההמצאה הפנטסטית של בוב טראקינג'ר שינתה לעַד את איכות השידורים הישירים באירועי הספורט השונים . (באדיבות ABC) .

טקסט תמונה : זהו רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC . הוא נחשב לאחד מפיגורות הטלוויזיה החשובות ביותר בדורנו . (באדיבות ABC) .

פילוסופיית ותורת ה- Replays עברה שיפור מתמיד הודות להתקדמות הטכנולוגיה הטלוויזיונית, ריבוי המצלמות, ותוספת מקורות הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות . האלמנטים האלה הם שהעצימו את חווית הצפייה בטלוויזיה והאריכו את משך רגעי השיא של ה- Issue המצולם . כבר דיברתי על כך באחד הפוסטים הקודמים , כי צופי הטלוויזיה ברחבי תבל ראו כתריסר הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות (לרבות SSM) בכל אחת משלוש ריצות הגמר של האָצָן הג'מייקני יוּסֵיְין בּוֹלְט באולימפיאדת לונדון 2012 ב- 100 מ' , 200 מ' , ומרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' . ראה הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי "המצאת הטלוויזיה" במסגרת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . תחשבו לא רק על אמנון אוסמן אלא בעיקר על תפקידם המורכב של בִּימָאֵי ניידות השידור הענקיות במונדיאל דרום אפריקה 2012 ו- Euro 2012 שחולשים על 35 מצלמות בתוכן 8 מצלמות SSM ועל כמות אופציות ההילוכים החוזרים העומדות לרשותם במהלך השידורים הישירים . מוטלת עליהם אחריות כבדה .

טקסט תמונה : אמנון אוסמן. אחד מבימאי הספורט הוותיקים והמנוסים ביותר בטלוויזיה בארץ בכלל וברשות השידור בפרט. (התמונה באדיבות אמנון אוסמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שיטת הקרנת ההילוכים החוזרים במשחק בית"ר ירושלים – מכבי חיפה אמש היא מִשְנָה סְדוּרָה ומחושבת מראש . לאחר כל כיבוש שער מוקרנים שלושה הילוכים חוזרים בו נושאות בעול העיקרי מצלמות ה- 16 והמצלמה האחורית . שלושת ההילוכים החוזרים של השער העצמי שכבש שחקן בית"ר ירושלים חיים מגרלשווילי לרשתו הוא והעניק יתרון 1 : 0 למכבי חיפה הורצו במהירות רגילה . הילוך חוזר נוסף מהמצלמה האחורית של השער העצמי של חיים מגרלשווילי ושער ה- 2 : 1 של חֵן עֶזְרָא נשמר ומאוחסן בכספת ניידת "מִזְמוֹר" כ- Deserts לעת הסיכום של המחצית הראשונה וגם סיכום המשחק (אנוכי לא אוהב "קינוחים" אלא מתעניין במנה העיקרית) בטֶרֶם מחזיר יורם ארבל את השידור לשתי השדרניות הפוליטיות גְאוּלָה אֶבֶן ואָיָילָה חַסוֹן . גְאוּלָה אֶבֶן היא כ- כוכב שביט שמדברת בקצב טִיסָה ואף על פי כן מתנסחת בקלות . אשת הטלוויזיה הזאת כאילו מיירטת את המילים למיתרי גרונה אולם סגנון הדיבור שלה נותר רָהוּט , ולא נִפְגָם . אָיָילָה חַסוֹן לעומתה איטית , מסורבלת , וכבדה יותר בקצב העברת האינפורמציה לצופה הטלוויזיה אולם בעבורה ייאמר כי היא זהירה , מהימנה , ומדויקת . גאולה אבן גם פוטוגנית יותר מעמיתתה . אין מנוס מהשוואות כאלה מפני שמדובר במדיה וויזואלית . ברור שהמצלמה רוחשת סימפטיה לגְאוּלָה אֶבֶן (וגם המיקרופון) .

לזכותו של אַמְנוֹן אוֹסְמַן איש ערוץ 1 צריך לומר כי 2 מצלמות מתוך 12 המצלמות שהציב בתוך אצטדיון "טֶדִי" לכדו שוב בבירור אירוע אלים , בו אוֹהֵד בית"ר ירושלים משליך מַצָּת בכיוונו של יָנִיב קָטָן המתכונן לבעיטת קֶרֶן, אך המַצָּת פוגע מעשה שטן בקדקודו של הקוון עמיחי מוזס שכורע על כר הדשא. הישג תיעודי – עיתונאי חשוב. כזכור לכדו המצלמות של דָנִי לָנְקְרִי בשימוש ערוץ 1 את אוהדי בית"ר ירושלים משליכים מהיציע באצטדיון "טֶדִי" חפץ כלשהו לעברו של טוֹטוֹ תָּמוּז שחקן הפועל ת"א. כמו כן יש לציין לטובה את הסטטיסטיקה המדויקת, הבהירה, והמובנת שמספקת הניידת לצופיה. אני מבין מדָנִי לָנְקְרִי כי כל 12 המצלמות שלו לרבות מצלמת ה- SSM מחוברות כל אחת בנפרד למקור הילוך חוזר משלה . אם כך היכן מראות ה- SSM ? והאם אפשר להתאמץ עוד קצת ולשדר לצופים חמישה, שישה ואפילו שבעה הילוכים חוזרים לכל שער. הבימאי אַמְנוֹן אוֹסְמַן אִפְשֵר לצופים שלו לראות במשחק בית"ר ירושלים נגד מכבי חיפה כל עבירה, כל כרטיס צהוב, וכל הבקעת שער משלוש ולפעמים מארבע זוויות צילום שונות. זה לא כל כך הרבה אך זה גם לא מְעַט. ה- Replays הם כאמור מוֹתָר צופה הטלוויזיה מעמיתו במגרש.

קוראי הבלוג (וכל אחד אחר) יכול לתרגל ולבחון את תבונתו הטלוויזיונית מהכורסה הנוגעת לשימוש הגיוני באופציות ה- Replays, כלהלן. מה שאתם צריכים לעשות הוא להקליט לעצמכם ב- YesMax תוכנית ספורט כלשהי שהועברה אליכם בשידור ישיר, נאמר כדורגל, ו/או כדורסל, ו/או טניס. בתום ההקלטה הריצו לעצמכם את התוכנית המוקלטת ובדקו היכן הייתם אתם הייתם מעוניינים להכניס הילוך חוזר ? באיזו נקודת עריכה ? באיזו מצלמה ובאיזה זווית צילום אתם רוצים להשתמש ? מהו משך הזמן והקצב שאתם מקצים ל- Replay ? והיכן אתם מבקשים לסיים את המהלך ? מי יודע אולי מקננת בכם רוח טלוויזיונית איתנה ופורייה ועדיין לא מאוחר עבורכם להגשים את חלומכם.

הערה 6. מדוע החלטתי ו/או החליטו בשבילי לפתוח בלוג אישי משלי. אני מקווה שכתיבתי בבלוג הזה תהיה בבחינת יָתֵּד שֶלּא תִּמּוֹט.

באוקטובר 2000 בשובי ארצה בפעם השלישית מהעיר האוסטרלית סידני זאת שאירחה את האולימפיאדה ה- 27 במניין העֵת החדשה , נפעם מהכיסוי הטלוויזיוני של SOBO, גמלה בלבי ההחלטה לכתוב ספר אודות שידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה. הייתי כבר בן 62 שבע ימים משירותי במדיה הוויזואלית הזאת שמרתקת אליה מיליארדי צופים בעולם. SOBO האוסטרלית בראשות ה- Executive Producer שלה הספרדי מנולו רומרו הציבה סטנדרט כיסוי טלוויזיוני אולימפי חדש. SOBO השתמשה ביותר מ- 900 (תשע מאות) מצלמות ו- 60 (שישים) ניידות שידור כדי להעניק כיסוי מיטבי למשחקים האולימפיים של סידני (Sydney -2000) . הייתי נחוש לתאר זאת כאירוע שיא בספרי "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".  לא שיערתי אז כי המחקר והכתיבה יתפרסו על פני יותר מתריסר שנים ויכללו בתוכם 13 ספרים (שונים) עבי כרס אודות התפתחות שידורי הטלוויזיה בתחומי החדשות, הספורט, והתיעוד – בארץ ובעולם. המחקר והכתיבה כוללים בתוכם כ- 100000 (מאה אלף) עמודים והם טרם הסתיימו. ראה גם "אודותיי" (טרם גמור) בבלוג. בני פרופסור גור אלרואי ראש החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה הציע לאחרונה כי כדאי שאכתוב בלוג אישי במקביל לכתיבת הסדרה למען אותם האנשים שמתעניינים בתעשיית הטלוויזיה לדורותיה. ביקשתי לחשוב אבל הוא כבר החליט בשבילי. "אבא, אין שום איש טלוויזיה בארץ, אולי סְפוּרִים בעולם, שחוו את מה שאתה חווית וחוללת בהצטיינות כה רבה לאורך עשרות שנים למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ויעידו יותר מ- 100 (מאה) מכתבי ההערכה שהעניקו לך המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה לדורותיהם. הציבור זכאי לקרוא טפח מהמידע שמצוי ב- י"ג הכרכים העבותים שאתה חוקר וכותב מאז שנת 2000. עזוב את כתיבת המאמרים המזדמנים עבור העיתונות הכתובה. פתח בלוג אישי משלך. זוהי בימה מכובדת ומעשית בעידן האינטרנט . הטלוויזיה חוללה את מהפכת המידע הראשונה בהיסטוריה. תקשורת האינטרנט יצרה את המהפכה השנייה. אבא, העיתונאים כולם במדיה האלקטרונית והכתובה ורבים אחרים ינהרו לעבר הבלוג שלך". פרופסור גור אלרואי צדק.

הבלוג נמצא ב- "אוויר" כארבעה חודשים וזוכה לפי שעה לרייטינג מדהים . בעיניי זהו הישג חסר תקדים מפני שהוא סלקטיבי ופונה לרובד מצומצם ביותר באוכלוסייה.    

טקסט מסמך : 31 בדצמבר 2002. הקדשה ששלח לי אלכס גלעדי לאחר  שעזבתי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 107. הועלה ל- "אוויר" בלילה של יום שלישי – 27 בנובמבר 2012.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *