פוסט מס' 272. אליפות העולם ה- 14 בא"ק – של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 14) . פוסט מס' 272. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 19 באוגוסט 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

—————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 272 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שני – 19 באוגוסט 2013.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 272. אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 14). פוסט מס' 272. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גדולתם העיקרית של האמריקני ג'ון באן (John W. Bunn), הבריטי ג'פרי דאייסון (Geoffrey Dyson), הישראליים יצחק "איציק מנדלברויד ופרופסור גדעון אריאל, האמריקני ד"ר קן דוהרטי (Ken Doherty), הגרמני טוני נט (Toni Nett) ורבים אחרים – בחקר הא"ק, היא בכך שקבוצת המדענים הזאת הוסיפו בינה, הביאו לידי הציבור נתונים מתמטיים ועובדות פיסיקאליות, והכריחו את הציבור הזה המתעניין בתחום לחשוב ולא להתבסס על תחושות. זה המון. הם לימדו אותו להתבונן בנעשה בעין חוקרת. מדעני הא"ק שללו כל אפשרות למקריות ביצועית והוכיחו כי הישגי העל בא"ק וקביעת שיאי העולם נשענים על ביצוע מיטבי של הגשמת חוקי המתמטיקה והפיסיקה וכללי תורת התנועה הנוגעים לאותו מקצוע הקונקרטי, והכרה על בוריין את האנטומיה והמערכת הפיסיולוגית של גוף האדם. במקצועות שדה ספציפיים כמו הטלת כידון וזריקת דיסקוס מתערבים גם ווקטורים נוספים הנוגעים לחוקי האווירודינאמיקה שחלים על מעופם ומסלול תעופתם של המכשירים האלה.

יש להבדיל בעת ביצוע של מקצוע קונקרטי כלשהו בענף הא"ק, בין הגשמת חוקי המתמטיקה והפיסיקה, לבין לבין שגיאות ביצוע , לבין אקראיות תנאי מזג האוויר ואקלים . ונאמר גם במקרים בהם קופץ לרוחק ו/או משולשת מוכשר שאיננו מצליח להגיע ברגל הניתור החזקה שלו לקרש הניתור, ו/או חמור מזה פוסל. ו/או גם פסילות אחרות מסוגים שונים במקצועות הא"ק השונים . כאלה לא חסרות גם ברמות הגבוהות ביותר. האתלט האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס באולימפיאדת ברלין 1936 והאתלט האמריקני בּוֹבּ בִּימוֹן (Bob Beamon) באולימפיאדת מכסיקו 1968 כמעט החמיצו בגלל הסיבה הזאת בשלב המוקדם את ההעפלה לשלב הגמר. שניהם פסלו את שתי הקפיצות הראשונות שלהם וצלחו רק בניסיונם השלישי. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שללא ביצוע "סגנון" בקפיצה לרוחק (ביצוע אנטי רוטאציוני של החלק העליון של הגוף לאחר הניתור) אי אפשר להעביר את הרגליים לנחיתה רחוקה ככל האפשר בחול. גֶ'סִי אוֹאֶנְס (נולד במדינה הדרומית אלאבאמה בארה"ב ב- 1913. גובהו האישי 1.78 מ') חונן בנתונים נפלאים של קופץ לרוחק . הוא היה אָצָן מהיר בעצם שיאן עולם בריצת 100 מ', 10.2 שניות, ומנתר מזהיר (הוא עבר בקלות רף בגובה של 1.91 מ' בקפיצה לגובה בסגנון גלילת צד), אולם ה- "שָקוּל" , תוצאה משולבת של שני רכיבי הווקטורים שפעלו בקפיצה לרוחק שלו, ה- הרצה והניתור , לא היה בסופו של דבר מי יודע מה, למרות שב- 25 במאי 1935 קבע באצטדיון "Ann Arbor" במישיגן שיא עולם מדהים של 8.13 מ'. הוא היה יכול להשיג תוצאה טובה עוד יותר אילו הסגנון שלו היה מושלם. באולימפיאדת ברלין 1936 זכה ג'סי אואנס במדליית הזהב בקפיצה לרוחק בהישג של 8.06 מ' אולם התבוננות בסרטים שצילמו הצלמים של בימאית הקולנוע הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) ותיעדו את קפיצותיו עבור סרטה "OLYMPIA" , מגלה כי הסגנון שלו ("הליכה של שניים וחצי צעדים באוויר") היה בלתי יעיל דיו ובהחלט לא מיטבי , ולכן ה- "שָקוּל" איננו מושלם. למעשה יכול היה גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) להוסיף להישגיו הנפלאים בקפיצה לרוחק בימים ההם עוד כ- 40 – 30 סנטימטרים (לפחות), אילו ביצע ביתר יעילות את קואורדינציית הסגנון. דווקא המתחרה העיקרי שלו בתחרות הקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936 הגרמני קארל לודוויג "לוץ" לונג (Carl Ludwig Luz Long) ביצע סגנון יפה מאוד של "מיתוח" וקבע תוצאה של 7.87 מ' שזיכתה אותו במדליית הכסף, אולם הוא לא היה מהיר דיו. במדליית הארד זכה היפני נאוטו טאז'ימה (Naoto Tajima) בהישג של 7.74 מ' . הערה שלי : נאוטו טאז'ימה זכה במדליית הזהב בקפיצה משולשת באולימפיאדת ברלין 1936 בתוצאה של 16.00 מ' .

מאמן הא"ק האמריקני הנודע קן דוהרטי (Ken Doherty) מביא בספרו "Track & Field Omnibook" שיצא לאור בארה"ב ב- 1971 השוואה וויזואלית שערך בין נחיתה של קופץ לרוחק מיומן (לבן) לאחר ביצוע סגנון יעיל לבין לבין קופץ לרוחק רשלן (צללית). מרכז הכובד של שניהם נע באותו מסלול פראבולי אולם הקופץ "הלבן" שמבצע לאחר הניתור תנועת "סגנון" מעין הסעת הכתפיים לאחור שהיא תנועה אנטי רוטאציונית של החלק העליון של גופו, מאפשרת לו להעביר את רגליו לנחיתה רחוקה . בעוד דמות "הצללית" שאיננה מבצעת תנועה אנטי סיבובית כזאת לאחר הניתור איננה יכולה להעביר את הרגליים לנחיתה רחוקה מקסימלית.

doherty

טקסט מסמך : 1971 . ציור של קן דוהרטי מתוך ספרו "Track and Field Omnibook" המסביר את חשיבות ההצמדות לביצוע העקרונות המכאניים בקפיצה לרוחק . משמאל הנחיתה של רלף בוסטון . מימין הנחיתה של בוב בימון בסגנון "הקנגורו" שלו . (ארכיון יואש אלרואי) .

עד אותו אחה"צ של יום השישי ההוא ב- 18 באוקטובר 1968 באולימפיאדת מכסיקו 1968 החזיקו שלושה אתלטים איגור טר אובאנסיאן (ארמניה / ברה"מ) , רלף בוסטון (ארה"ב) , ובּוֹבּ בִּימוֹן (ארה"ב) במשותף בשיא העולם בקפיצה לרוחק , 8.35 מ' . בוב בימון (אתלט רזה שגובהו האישי הוא 1.93 מ') היה הרביעי ברשימת הקופצים בשלב הגמר של התחרות בקפיצה לרוחק . כשהוא ניצב ליד סימן ההרצה שלו לקראת קפיצתו הראשונה התקדרו כבר השמים עבים והגשם היה "תלוי" באוויר . מי שביקר אי פעם במכסיקו סיטי שגובהה כ- 2500 מטר מעל פני הים מכיר את תופעת האוויר הדליל ואת תהפוכות מזג האוויר שמתחוללות שָם בשעות אחה"צ . בגבו של בּוֹבּ בִּימוֹן נשבה רוח גבית במהירות מכסימאלית מותרת של 2 מטרים / בשנייה אחת (במידה ויקבע שיא עולם חדש הוא יאושר . רוח גבית במהירות של 2.1 מטרים בשנייה אחת מבטלת את השיא) . הטלוויזיה המכסיקנית שימשה Host broadcaster של המשחקים האולימפיים מס' 19 במניין העידן החדש . רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC שהחזיקה בזכויות שידורי הטלוויזיה הבלעדיות בתוככי ארה"ב הביאה מצלמות נוספות משלה . בפעם הראשונה הציגה הרשת האמריקנית גם את השימוש במצלמות אלקטרוניות ניידות וקטנות ואשר נישאות על כתפו של הצלם . אלו היו מצלמות ה- ENG של הדור הראשון (Electronic News Gathering) בסיקור אירועי ספורט וחדשות . סוכנות הצילום הבריטית Visnews קיבלה אף היא רישיון צילום אולימפי . בשעה שבּוֹבּ בִּימוֹן ניצב על סימן ההרצה שלו בטרם תחילתה התמקדו בו שלוש מצלמות : שתיים אלקטרוניות של מכסיקו וארה"ב , ואחת פילם של Visnews . האווירה באצטדיון הייתה מיסטית ומחשמלת תרתי משמע . היו ברקים , רעמים , ורוח . בדיוק ב- 15:46 אחה"צ פתח בּוֹבּ בִּימוֹן בשעטה לקראת הקֶרֶש. כשהניח את רגל הניתור שלו על הקרש וניצל אותו עד למילימטר האחרון שלו, נמדדה לו תאוצה בעזרת הרוח הגבית של משהו בסביבות עשרה מטרים בשנייה אחת . בוב בימון ניתר לגובה עצום ועלה השמיימה. המתחרים העיקריים שלו אִיגוֹר טֶר אוֹבָנֶסְיָאן , לִין דֵייוִויס , ורָאלְף בּוֹסְטוֹן העידו אח"כ כי התרשמו שבּוֹבּ בִּימוֹן לא ירד והמשיך לשַיֵיט באוויר כשהוא לועג לחוק משיכת האדמה . זהו כמובן תיאור ציורי אולם הוא מסביר במשהו את הישגו המדהים של בּוֹבּ בִּימוֹן בו שיפר בקפיצה אחת ב- 55 (חמישים וחמישה) ס"מ את שיא העולם הקודם וקבע שיא עולם חדש של 8.90 מטרים. צריך להבין שבמשך 33 (שלושים ושלוש) שנים מאז 25 במאי 1935 השנה בה קבע גֶ'סִי אוֹאֶנְס שיא עולם בקפיצה לרוחק 8.13 מ' ועד ל- 18 באוקטובר 1968 הוא תוקן ב- 22 (עשרים ושניים) ס"מ בלבד , והנה בא בּוֹבּ בִּימוֹן ובקפיצה אחת משפר את שיא העולם ב- 55 סנטימטרים . מכשיר המדידה האלקטרוני של OMEGA הורה על 8.90 מ' אולם מכיוון שהיה בלתי נתפש חששו המודדים שהמכשיר מזייף , ולכן ביקשו להשתמש במדידה ידנית ב- "רולטקה" הזכורה לטוב. המדידה הידנית אישרה את המדידה האלקטרונית.

beamon

טקסט תמונה :  יום שישי שלוש ארבעים ושש אחה"צ – 18 באוקטובר 1968 . האִצטדיון האולימפי במכסיקו סיטי . תחרות הגמר בקפיצה לרוחק . הקופץ האמריקני בוב בימון הקופץ הרביעי ברשימת הקופצים , מנתר בנעלי "adidas" למרחק של 8.90  מטרים ומשפר ב- 55  ס"מ את שיא העולם הקודם של רלף בוסטון , איגור טר אובאנסיאן ושלו עצמו שעמד על 8.35 מ' . חברת השעונים השווייצרית "OMEGA" הייתה אחראית על המדידות האלקטרוניות במשחקים האולימפיים של מכסיקו 1968. בּוֹבּ בִּימוֹן ניצל עד למילימטר האחרון את קרש הניתור ולמרות התאוצה הגדולה של גופו (עשרה מטרים בשנייה אחת) הצליח להרים את מרכז הכובד שלו לגובה של כ- 1.80 מ' בשיא העקומה של הפרבולה שסימנה את דרך מעופו מרגע הניתור וההתנתקות מהקרקע ועד למקום נחיתתו על החוֹל הרך . הישגו המדהים הפך אותו במשך 23 שנה למקדם מכירות מצוין בעל כורחו של חברת הלבשת הספורט והנעליים "adidas". (התמונה באדיבות TELEMEXICO ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ואז התהפך בבת אחת מזג האוויר באצטדיון האולימפי. הרוח שנשבה בגבו של בוב בימון שינתה לפתע כיוון ונשבה בפניהם של הקופצים האחרים. גשם עז החל לרדת. פתאום נראו אִיגוֹר טֶר אוֹבָאנֶסְיָאן , לִין דֵייוִויס , ורָאלְף בּוֹסְטוֹן כילדים קטנים. ההישגים שלהם היו מגוחכים . קְלָאוּס בִּיר (Klaus Beer) ממזרח גרמניה קבע 8.19 מ' והשיג את מדליית הכסף. רלף בוסטון גירד בשארית כוחותיו מרחק של 8.16 מ' וזכה במדליית האָרָד. איגור טר אובאנסיאן נדחק למקום הרביעי ללא משליה עם 8.12 מ'. מדליין הזהב מאולימפיאדת טוקיו 1964 לין דייוויס אפילו לא דורג בין שמונת הראשונים. בוב בימון ניסה שוב את כוחו אך מול רוח נגדית קבע בניסיונו השני רק 8.01 מטרים והחליט להפסיק להתחרות. ממילא איש לא היה מסוגל לסכן את מדליית הזהב שלו . גם הקופצים האחרים הבינו שתמה תקופה והחל עידן חדש . בוב בימון זכה לתהילת נצח משהציב ב- 18 באוקטובר 1968 קצה גבול חדש ליכולת האנושית אולם במידה רבה גרם לכך שהקפיצה לרוחק הפכה לענף ספורט פחות מעניין במשך 23 (עשרים ושלוש) שנים מפני שהשיא היה בלתי שביר , עד להופעתם הבלתי נשכחת של קָארְל לוּאִיס (Carl Lewis) ומָיְיקְל פָּאוּאֶל (Michael Powell) באליפות העולם ה- 3 בא"ק בקיץ 1991 בטוקיו . ניתוח ביו מכאני של הקפיצה לרוחק של בוב בימון מלמד על ביצוע מופתי מנקודת מבט פיסיקאלית , אך לך תדע מה היה קורה וכיצד הייתה נכתבת ההיסטוריה אילולא אותה הרוח הגבית שנשבה באצטדיון וסייעה לו לקבוע תוצאה נכבדה שכזאת . האם בוב בימון היה בר מזל מששינתה הרוח שינתה כיוון ונשבה במשך כל התחרות בפניהם של מתחריו ? זאת שאלה שמעסיקה רבים עד היום . ראוי לציין שבוב בימון פרש כליל ב- 1970 מתחרויות הא"ק כשהיה בן 24 בלבד משום שהבין כי ההישג של 8.90 מ' שקבע הוא חד פעמי ובלתי עביר גם עבורו . בשלב המוקדמות נעל בוב בימון נעלי Puma ובשלב הגמר נעל נעלי adidas. מוזר שאתלט כה צעיר בשם בוב בימון רק בן 22 הקדים את זמנו ב- 1968 ב- 23 (עשרים ושלוש) שנים. ואולי ההגדרה הזאת "הקדים את זמנו" איננה תופשת כלל. הוא ניצב שם באותה נקודת הזמן וניצל היטב לטובתו את כל הווקטורים שפעלו באזור בור הקפיצה לרוחק בשלוש ארבעים ושש אחה"צ באותו יום שישי ההוא של 18 באוקטובר 1968 באולימפיאדת מכסיקו. ב- 30 באוגוסט 1991 בעת אליפות העולם ה- 3 בא"ק שהתקיימה בטוקיו – יפן, שיפר הקופץ לרוחק האמריקני מייק פאואל בחמישה סנטימטרים את שיא העולם של בוב בימון 8.90 מ' שנחשב כאמור לקצה גבול היכולת האנושית , וקבע שיא עולם חדש , 8.95 מ'. השיא הזה מחזיק כבר מעמד 22 (עשרים ושתיים) שנים . איש איננו מתקרב אליו.

הסופר האמריקני רב המוניטין דיק שאפ (Dick Schaap) כתב ב- 1976 ספר דוקומנטארי מרתק ופנטסטי "The perfect Jump" אודות הישגו של בוב בימון (בן 22 ב- 1968 והתנשא לקומה של 1.93 מ') שקבע 8.90 מטרים בקפיצה לרוחק באולימפיאדת מכסיקו 1968. בספר הזה בן 150 (מאה וחמישים) עמודים שנקרא בנשימה אחת מגלה בוב בימון לדיק שאפ גילוי סנסציוני. את הלילה של לפני תחרות הגמר בקפיצה לרוחק ביום חמישי – 17 באוקטובר 1968 בילה באהבהבים עם ידידת נפש שלו גלאדיס (Gladys) ובגד באשתו ברטה (Bertha). כשהתעורר בבוקרו של יום שישי – 18 באוקטובר 1968 חש לא רק אשם מוסרי אלא הרגיש שבגד גם במאמניו שציוו על כל אתלטי המשלחת האמריקנית כי אין עושים Sex בלילה שלפני תחרות חשובה. בוב בימון ניצב בפני משימת חייו. החלום שלו היה להיות אלוף אולימפי אולם עכשיו כמה שעות לפני תחרות הגמר בקפיצה לרוחק חשב שהשאיר את מדליית הזהב במיטה שלו . זהו ספר אנושי מעניין מאוד ומרתק אודות ילד שנולד בגטו השחור בניו יורק והפך לרומנטיקן חסר תקנה ולשיאן עולם בלתי נשכח בקפיצה לרוחק.

beamonטקסט מסמך : 1976. הסופר האמריקני דיק שאפ (Dick Schaap) כתב את הספר המעניין והמרתק, "The Perfect Jump", בו הוא מספר על בוב בימון (Bob Beamon) שקבע באולימפיאדת מכסיקו 1968 שיא עולם כביר ומדהים בקפיצה לרוחק 8.90 מ'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפוסט הזה איננו קוּרְס בא"ק אך הוא נועד להרחיב במשהו את אופקיהם של קוראי הבלוג הצעירים . כשאתה מתבונן בזורק הדיסקוס (משקלו 2 ק"ג לגברים ו- 1 ק"ג לנשים) הגרמני רוברט הארטינג אתה מבין מדוע הוא אלוף עולם ואלוף אולימפי . האתלט הענק הזה מתנשא לקומה של 2.01 מ' ומפעיל מסה של 127 ק"ג , אף על פי כן הוא מהיר וזריז , וגם אתלט מחונן בקואורדינציה תנועתית . הוא לופת את הדיסקוס בכף ידו הענקית כמו שרוב האנשים לופתים כדור טניס . רוברט הארטינג זורק דיסקוס בחוכמה לא רק בכוח . הביצוע המיטבי שלו נשען על הגשמת חוקי הפיסיקה והקניית תאוצה וזווית מעוף לדיסקוס כדי שיפיקו גם יתרונות אווירודינאמיים . את אותו הטקסט הטכני ניתן לומר על זורקות הדיסקוס , מטילי ומטילות הכידון , מְיָדֵיי ומיידות הפטיש , והודפי והודפות כדור הברזל . האתלטים והאתלטיות הללו מושכים את המכשיר בזרועותיהם החזקות (בזריקת דיסקוס , הטלת כידון ו- יידויי פטיש) ודוחפים בידיהם החסונות מכשיר אחר (הדיפת כדור ברזל) ביעילות פנטסטית . אנוכי מתבונן במבוא ובכמה ציטוטים מספריהם עתיקי היומין של האמריקני ג'ון באן והבריטי ג'פרי דייסון , ספרים שנכתבו מ- מזמן אולם נותרו רלוואנטיים מפני שהם נוגעים בהיגיון המנווט ומדריך את ביצועי הא"ק . האמריקני ג'וֹן בָּאן שנולד ב- 1898 היה מהנדס וגם מאמן כדורסל . הוא כתב את תורת האימון שלו בשנות ה- 30 ו- 40 של המאה שעברה וכינס אותם ב- 1955 לספר חשוב ומעניין , שקרוי "Scientific Principles of Coaching" . האנגלי גֶ'פְרִי דָאיְיסוֹן אסף את הנתונים ושינן אותם בשנות ה- 40 ו- 50 של המאה שעברה עד שכינס אותם ב- 1962 לספר רב מוניטין שכתב , "The Mechanics of Athletics" . טוני נט עשה זאת בסדרה של שישה ספרים שהוציא לאור ב- 1961 "Das Ubungs Und Trainingsbuch Der Leichtathletik" וקן דוהרטי עשור אחריו ב- 1971 בספרו "Track and Field Omnibook" . בחרתי להביא בפוסט הזה את טקסט המבוא ומְעַט מִזְעֵיר מהגות מחשבתו של האמריקני ג'ון באן (1898 – 1979) הוותיק בכל החבורה , כלהלן .

bunn 1

טקסט מסמך : 1955. עמוד 1 מ- 3 . הקדמה של ג'ון באן לספרו העתיק ורב במוניטין שנותר רלוואנטי, "Scientific Principles of Coaching". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 2

טקסט מסמך : 1955 . עמוד 2 מ- 3 .הקדמה של ג'ון באן לספרו העתיק ורב המוניטין שנותר רלוואנטי, "Scientific Principles of Coaching" .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) . 

bunn 3

טקסט מסמך : 1955. עמוד 3 מ- 3. הקדמה של ג'ון באן לספרו העתיק ורב המוניטין שנותר רלוואנטי, "Scientific Principles of Coaching".(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 1

טקסט מסמך : עמוד 1 מ- 5. ג'ון באן מנתח בספרו "Scientific Principles of Coaching" את האווירודינאמיקה של זריקת הדיסקוס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 2

טקסט מסמך : עמוד 2 מ- 5 . מ- ג'ון באן מנתח בספרו "Scientific Principles of Coaching" את האווירודינאמיקה של זריקת הדיסקוס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 6

טקסט מסמך : עמוד 3 מ- 5 : מ- ג'ון באן מנתח בספרו "Scientific Principles of Coaching" את האווירודינאמיקה של זריקת הדיסקוס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 7

טקסט מסמך : עמוד 4 מ- 5 . מ- ג'ון באן מנתח בספרו "Scientific Principles of Coaching" את האווירודינאמיקה של זריקת הדיסקוס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 8

טקסט מסמך : עמוד 5 מ- 5. מ- ג'ון באן מנתח בספרו "Sientific Principles of Coaching" את האווירודימאקיה של זריקת הדיסקוס . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

KEN DOHERTY

טקסט מסמך : 1971 . מאמן הא"ק האמריקני הנודע ד"ר קן דוהרטי (Ken Doherty) מנתח בספרו רב המוניטין "Track and Field Omnibook" מן ההיבט האווירודינאמי (בעזרת "ניקבת רוח") את זווית התעופה הרצויה של הדיסקוס באוויר (כ- עֶשֶר מעלות) כדי להשיג מינימום חיכוך עם האוויר . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 3

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 3 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 4 5

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 5 + 4 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 6 7

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 7 + 6 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 8 9

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 9 + 8 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 10 11

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 11 + 10 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 12 13

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 13 + 12 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 14 15

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 15 + 14 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 16 17

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 17 + 16 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 18 19

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 19 + 18 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 20 21

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 21 + 20 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 22 23

טקסט מסמך : 1955. קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 23 + 22 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של הפרופסור האמריקני ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים. באדיבות הוצאת Prentice Hall). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

bunn 24 25

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 25 + 24 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 26 27

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 27 + 26 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 28 29

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 29 + 28 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 30 31

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 31 + 30 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bunn 32 33

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 33 + 32 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 34 35

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 35 + 34 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

bunn 36 37

טקסט מסמך : 1955 . קטעים המסבירים את עקרונות המכניקה של הא"ק (עמוד 37 + 36 מתוך 37) שנלקחו מספרו העתיק של של ג'ון באן אך נותר מעניין ו- רלוואנטי "Scientific Principles of Coaching" (כ- 310 עמודים . באדיבות הוצאת Prentice Hall) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1977 ביימתי עבור מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי סרט בן חצי שעה אודות הקפיצה לרוחק המזהירה של בוב בימון באולימפיאדת מכסיקו 1968 . הסרט ההוא שלי שקראתי לו "8.90" נשען על צילומי הטלוויזיה של ABC האמריקנית , TELEMEXICO  המכסיקנית , ו- Visnews האנגלית ונתמך על מידע המחקר שנמסר לי בשעתו ע"י הסופר האמריקני דיק שאפ (Dick Schaap) ושל בימאי הטלוויזיה והקולנוע האמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan) . אל בוב בימון עצמו לא הצלחתי להגיע .

סוף הפוסט מס' 272 , רשימה מס' 14. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שני – 19 באוגוסט 2013.

ראה המשך בפוסט הבא רשימה מס' 15 ואחרונה של אליפות העולם ה- 14 בא"ק – של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 15). כל הזכויות שמורות.

סוף הפוסט מס' 272. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שני – 19 באוגוסט 2013.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *