פוסט מס' 324. אריק איינשטיין ז"ל. פוסט מס' 324. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- לֵיל שישי של 29 בנובמבר 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 324 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של לֵיל שישי / ערב שבת של 29 בנובמבר 2013.

—————————————————————————————————-

אריק איינשטיין ז"ל. פוסט מס' 324. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : האזנתי אתמול (יום חמישי – 28 בנובמבר 2013 לתוכנית "עושים ספורט" בגלי צה"ל עם אלי ישראלי ואפי טריגר. מפקד גלי צה"ל מר יָרוֹן דֶקֶל צריך להבהיר אחת ולתמיד למר אלי ישראלי כי הוא מחזיק במיקרופון של התחנה הצבאית על תקן של עיתונאי ולא כאוהד הפועל ת"א. אלי ישראלי הוא עיתונאי מגוחך. מקומם ומגוחך לשמוע שוב ושוב את הצהרותיו החוזרות ונשנות של העיתונאי המתחזה הלז בגלי צה"ל כי הוא אוהד הפועל ת"א. לא נמאס מהפועל ת"א. נמאס מהופעה דוחה ולא נוחה של אלי ישראלי ליד מיקרופון ציבורי – צבאי. את מי זה מעניין שהוא אוהד הפועל ת"א ? למה העסק הזה שהוא אוהד הפועל ת"א נכנס כל פעם מחדש לכל דיון ליד המיקרופון ? ועוד דבר : מה יוצא לאלי ישראלי כשהוא מתרפס לפני יו"ר קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א שמעון מזרחי ומודה לו על מודעת האבל שפרסמה האגודה בעיתון על לכתו בטרם עת של אריק איינשטיין ז"ל ? ומוסיף אותו אלי ישראלי בהתכופפות ובהיכנעות שלו בפני שמעון מזרחי כי אפילו הפועל ת"א לא עשתה כזאת. הטרגדיה העיתונאית היא שהעורכים בגלי צה"ל שותקים בשעה שאלי ישראלי קושר וגורר בקטנוניות ובאופן מלאכותי את מותו של הזָמָר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל למערכת היריבות הנִיצִית בין אוהדי הפועל ת"א לאוהדי מכבי ת"א. הוא ממשיך ומפאר בדברי תודתו את שמעון מזרחי ומְשָוֶוה למודעת הַאֵבֶל שפִּרְסֵם גוון של מעשה אצילי. ובכן, אין בפרסום מודעת האֵבֶל של שמעון מזרחי איש מכבי ת"א שום רְבוּתָא. אריק איינשטיין היה זָמָר מקצועי ומקצועני ש- שָר באותה מידה של מאמץ וכישרון למען עצמו ולטובת כל אזרחי מדינת ישראל כמו גם בעבור אוהדי מכבי ת"א ואוהדי הפועל ת"א באשר הם, היינו הך, מפני שראשית דבר הם בני אדם. אפשר לחשוב שאת השיר "סע לאט" הוא שָר רק למען אוהדי מועדון הפועל ת"א. אפשר לחשוב שאת השיר "אני ואתה נשנה את העולם" הוא שר למען מעמד הפועלים במדינה. אפשר לחשוב שאת "עוּף גוֹזָל" הוא שָר למען מחנה לובשי האדום באצטדיון "בלומפילד". בשירתו הכובשת ובאיכות קולו הבלתי נשכחת נגע באותה מידה של ממש בלֵב לִבָּה של קשת גדולה בת המוני אנשים, פועלים ואריסטוקרטים כאחד, ללא הבדל מעמד, סמל, סטאטוס, ו/או עמדה פוליטית. אריק איינשטיין ז"ל ניצב מעבר ל- "תודה" עָכוּרָה שהביע אלי ישראלית באוזניו של שמעון מזרחי. מוזר ומביך שמר שמעון מזרחי לא דחה בעצמו ומראש את נושא השיחה הזאת עם מר אלי ישראלי. מודעת הצער והאֵבֶל בעיתון אודות הסתלקותו בטרם עת של הזָמָר הלאומי בהֵא הידיעה של מדינת ישראל לדורותיה היא סוג של מהלך מתבקש וטריביאלי של אישיות ספורטיבית ברמתו של עו"ד מר שמעון מזרחי חתן פרס ישראל שמשמש עתה כיו"ר אגודת ספורט בעלת מוניטין בארץ . אינני מתרשם מכך מפרסום מודעת האבל ואין להכיר לו למר שמעון מזרחי כל תודה אישית מיוחדת על כך . וודאי לא מצדו של עיתונאי שמתיימר לייצג תחנת רדיו ציבורית – צבאית . בעצם, השיח שלו של אלי ישראלי אתמול ברדיו גלי צה"ל עם מנהיג מכבי ת"א היה מְרוּפָּש שאיננה שווה ביקורת מפני שהיא מתחת לכל ביקורת .

הערה 4 : עם היוודע מצבו הרפואי הנואש והקריטי של אריק איינשטיין ז"ל (השוהה בטיפול נמרץ ב- בית החולים "איכילוב" בתל אביב) בסביבות תשע בערב של יום שלישי – 26 בנובמבר 2013 , בעקבות דיווח טלפוני של כתבת הבריאות המצטיינת של ערוץ 10 העיתונאית הילה אלרואי שמצוידת במקורות אמינים , נוצר קשר בין מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 גב' טלי מורנו לבין מר אלי ישראלי ידידו של הזמר הלאומי המפורסם . אולי מבלי משים הטיל אלי ישראלי במַר יְגוֹנוֹ דופי במהימנות הידיעה של הילה אלרואי שדיווחה למהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 כאמור סמוך לתשע בערב כי אריק איינשטיין שוכב על עֶרֶש דווי ומצבו אנוש , וכרך את חומרת הדיווח ב- מִרְדָף אחרי הרייטינג . נשמע כ- הערכה לא שקולה של אדם שנחשב לעיתונאי וותיק ואמור לכבד את הקולגה שלו .

1. אריק איינשטיין ז"ל, אלביס פרסלי המנוח, ואנוכי.

האֵבֶל הכבד שעטף בספונטניות את מדינת ישראל עם הסתלקותו של הזָמָר אריק איינשטיין הוא בעל שתי פנים. הדור הצעיר ודור הביניים אבלים על לכתו של זָמָר דָגוּל ועָנָיו . אזרחים וותיקים כמוני שגדלו על אריק איינשטיין מאז סוף שנות ה- 50 של המאה שעברה חשים כי לא רק נגדע טְרוּבָּאדוֹר ישראלי מזהיר, אלא שמַר המוות מתדפק על סף דלתנו. קמילתו של אריק איינשטיין גם אם אירעה בטרם עת, הוא מת מוקדם מידי, מזכירה לנו , לדוֹר שלי, כי עכשיו הגיע תורנו. הנעורים ושנות חיינו היפות ביותר חלפו לבלי שוב . יחד עם זאת אינני נושא עמי שום תחושת החמצה כי במותו של אריק איינשטיין תם פרק בתולדותינו כפי שרבים נוהגים לומר. אריק איינשטיין היה ב- 2013 מעבר לשיאו כיוצר וזָמָר. הוא איננו הולך ובא אל הציבור כבר יותר מ- 30 (שלושים) שנים. הסתלקותו איננה חותמת פרק מפני שאת מרב המורשת המוסיקאלית , הקולנועית, והטלוויזיונית שלו כבר הגשים, יצר, והותיר מאחוריו. רבי אומנים ברמתו של אריק איינשטיין אינם חותמים פרק עם היעלמם בגלל שפרקי מורשתם מקננים בנו לתמיד. אם להשתמש בדוגמאות אחרות אפשר לומר כי לא תם פרק בתולדות הטלוויזיה למשל לאחר מותו של המנחה רב המוניטין האמריקני ג'וני קארסון (Johnny Carson) ב- 2005 (מי שהנחה בכישרון עצום ובאחריות רבה את "The Tonight Show" ב- NBC במשך תקופה ארוכה בשנים 1992 – 1962). לא תם פרק בקולנוע עם מותם ב- 1959 ו- 1961של שני כוכבים דגולים כ- קלארק גייבל (Clarck Gable) וגרי קופר (Garry Cooper). הם היו רק בני 60 עם הסתלקותם מהעולם הזה אולם הותירו מאחוריהם נחלה קולנועית עצומה. מאותן הסיבות לא תם פרק עם מותו של אלביס פרסלי ב- 1977 כשהיה רק בן 42. בגיל כה צעיר היה כבר מעבר לשיאו. הוא הכפיל את משקל גופו ונראה גרוטסקי על הבמה בתוך חליפת הזֶמֶר הלבנה שלו בעלת הצווארון המוגבה. "למרות שהשתנה לבלי הכר עדיין סחף המונים , רק בגלל קולו שנשאר אותו דבר", מספרת רעייתו לשעבר גב' פריסיליה פרסלי (Pricilla Presley) באחת מקלטות ה- Video שאני מחזיק בחדר העבודה שלי. אלביס פרסלי הוא דוגמא מצוינת לזָמָר רב אמן אמריקני ובינלאומי דָגוּל שה – Show Business התובעני שָאָב ממנו כל גרגיר מ- מכמני האנרגיה של גופו, כל פיסת כוח, ולבסוף נטל גם את חייו. ייתכן ורבי האמנים האלה שחיים באטמוספרה קולנועית וטלוויזיונית כה תובענית, חושפנית, ואינטנסיבית מגיעים לשיאם מוקדם מידי. משהעפילו לפסגה בגיל כה צעיר הם מבקשים להישאר בה ו- להיוותר עליה. לשם כך דרושים כוחות נפש וגוף עצומים שלא תמיד עומדים לרשותם. ואז הטבע מסלק אותם משם. מהפסגה. ואח"כ מהעולם הזה בעודם צעירים כמעט בדמי חייהם. אריק איינשטיין דווקא האריך ימים (באופן יחסי) משום שוויתר והסתלק בטרם עת מהבימה הראשית. אורי זוהר נִיצַל מפני שברח בעוד מועד לא רק מהבימה הראשית אלא נסוג בכלל עם משפחתו מכל הווי החיים הזה ש- רָוּוי אופי בוהמי. הרוֹבֵד החברתי שנקרא "הבוהמה" רוחש כל הזמן פיתויי רגע ושרוי במעין אווירה צוענית חסרת אחריות , חסרת מסגרת, ומחוסרת התחייבות . שהיתי שם לרגע קָט בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה כדוגמן צילום . קלארק גייבל כבש את הפסגה ב- 1939 (היה בן 38) כש- שיחק את רט באטלר בסרט הרומנטי האלמותי "חלף עם הרוח" (Gone With The Wind). גרי קופר הגיע לשיאו ב- 1951 (היה בן 50) בסרט המערבון "בצהריי יום" (High Noon) כש- שיחק את וויל קיין בתפקיד המארשאל. מהיבט פילוסופי (לא בדוק) אנשים שמעפילים לפסגה בגיל צעיר בתחומים שונים ומתכוונים לשמור עליה לאורך ימים אינם מאריכים שנים מכל מיני סיבות.

באוקטובר 1980 ראיתי את אריק איינשטיין בפעם האחרונה פנים אל פנים באצטדיון "בלומפילד" וגם שוחחנו קצרות. אח"כ רק ראיתי אותו רק בטלוויזיה. השנים שעוברות ביעף אינן עושות טוב לאיש גם לא לאריק איינשטיין זמר נודד יפה תואר בעל קול מהמם שהקרין בקולו ויופיו גם עלי. הוא הרשים אותי. בשיחה שלו בטלוויזיה עם מוני מושונוב וצבי שיסל לפני כמה שנים הוא נראה לפתע וֶוטֶרָאן, מְיוּשָן, וגם עָיֵיף. גדולתו הייתה בכך שהתפייס עם עובדת "זִקְנָתּוֹ" הבימתית וסירב להופיע עוד בציבור. "אנחנו מזדקנים, מתקמטים, ומתכערים אך אלוהים משאיר אותנו עם אותם החשקים", משהו כזה כתבה הסופרת האוסטרלית קולין מקאלוג ב- 1977 בספרה "ציפורים מתות בספר". אריק איינשטיין ידע לאָפְסֵן את האמביציות החושפניות שלו ולברוח בזמן ממצלמות הטלוויזיה וגם מעיני הקהל שלו. הוא הצליח להתאפק ולא לשרוף את עצמו. קטעי ה- Video ותקליטי ה- CD הם מַצֵבֶת יד הזיכרון שלו. במידה רבה היא אלמותית. שלמה המֶלֶך למשל , שמעולם לא נטש את כֵּס המלוכה עד לרגע האחרון של חייו, נדרש לבסוף להתפלסף מַרוֹת בפרק א' בספר "קהֶלֶת" עם החיים שקְמֵלִים ונמוגים. קהֶלֶת מצא את עצמו בערוב ימיו סקפטי ומלא טרוניות. וכך אמר : "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש . דור הולך ודור בא , והארץ לעולם עומדת…כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תימלא אוזן משמוע … מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש… יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו… אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זיכרון עם שיהיו לאחרונה…".

טקסט מסמך : ספר "קהלת" פרק א'. מדובר בטקסט סקפטי רווי טרוניה וספקות של אדם מוכשר, חכם, ובעל יכולות שהגיע לסוף חייו. המסורת התנ"כית מייחסת את הנאמר לעיל לשלמה המלך אחד האנשים החכמים ביותר, המוכשרים ביותר, והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי לדורותיו. שלמה המלך הוא בנם של דוד המלך ובת שבע. 

אריק איינשטיין גבר מושלם ועניו, השלים עם העובדה שהיופי שלו התקלקל, וחי בשלום בלא התמרמרות עם הפרוצדורה הבלתי הפיכה של הצטברות השנים. הייתה בכך עוצמה נפשית גדולה רבת הוֹד והָדָר. וויתור מרצון על קשר וויזואלי של זָמָר ענק עם קהלו. זה דבר נורא מפני שצריך כוחות נפש לבלום שאיפות טבעיות של רצון התבלטות. הזִקְנָה איננה טרגדיה אם אתה פורש בזמן. אובדנו של אריק איינשטיין האהוב והנערץ הוא ראשית דבר שֶבֶר עצום למשפחה. לסִימָה רעייתו, לילדים, ולנכדים. עם מותו הסתיים פרק בתולדות משפחת איינשטיין. כסָבָא אנוכי קשור עד למאוד בקשרים עבותים ל- 10 הנכדים שלי ולשלושת הילדים שלי. התרשמתי עד למאוד מאריק איינשטיין שאף הוא סָבָא רגיש ואוהב מאוד את 18 נכדיו.

אני גדלתי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן על אלביס פרסלי (Elvis Presley) ועל אריק איינשטיין . אנוכי מבוגר במקצת מאריק איינשטיין וצעיר במקצת מאלביס פרסלי . שם בסוף שנות ה- 50 וראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה בקיבוץ אפיקים התחילה אהבתי לשני הזמרים הדגולים האלה שנחנו בקול עמוק , ייחודי , ומרשים . אין זמרים עם איכויות קוליות כאלה בסולם הצלילים שאני מכיר . אלוהים חנן את שניהם את אריק איינשטיין ואלביס פרסלי חוץ מקולות בלתי נשכחים גם ביופי ואסתטיקה . הם פשוט היו יפי תואר . איכות קולם היוצאת דופן בלוויית יפי תוארם העניקה להם הזדמנות להיות Performers מהדרגה העליונה ביותר בתחום הזה של בידור , של הופעת זָמָרִים על בימה יחדיו עם תזמורת . אריק איינשטיין ואלביס פרסלי עשו אותי למאושר יותר בחיי . יש לי בחדר עבודתי בתל אביב את כל השירים של אריק איינשטיין וגם כמה ספרים אודותיו . האחרון הוא הספר התיעודי רב ערך, "זו אותה האהבה",  שכתב וערך עֵלִי מוֹהַר ז"ל, ויצא לאור ב-2006 בהוצאת דניאלה די נור. כמו כן אני מחזיק בחדר העבודה שלי כ- 60 ספרים באנגלית אודות אלביס פרסלי , עשרות CD שלו , וכ- 200 שעות Video . מותו הפתאומי של אלביס פרסלי ב- 16 באוגוסט 1977 (נפטר בגיל 42 וחצי) והסתלקותו הפתאומית של אריק איינשטיין בן 75 ב- 26 בנובמבר 2013 הן עבורי אבדות מוסיקליות כבדות . מעולם לא ראיתי את אלביס פרסלי במְצִיאּות . אולם ראיתי עשרות פעמים את ארבעת סרטיו הראשונים בקריירה העשירה שלו כשהיה נער רק בן 21 : "Love me tender", אח"כ עשה את "Loving you", ב- 1957 כיכב בעוצמה וכישרון ב- "Jailhouse rock" והשיר המרכזי בסרט שנקרא כשם הסרט "Jailhouse rock" מכר בארה"ב וברחבי תבל מייד כ- 20.000000 (עשרים מיליון) תקליטים . מדובר במספרים דמיוניים והצלחה מסחררת. ב- 1958 הוביל את "King Creole" וגם כאן תקליט הסרט והשיר המרכזי בסרט הפך לנחלת הכלל בארה"ב ובעולם כולו. כל ארבעת הסרטים האלה נשענו כאמור על המוניטין העצום שלו כזָמָר ויכולתו המוסיקאלית הווירטואוזית בגיל כה צעיר . הסרטים האלה נעשו כשאלביס פרסלי (נולד ב- 8 בינואר 1935) נע בין 21 ל- 23 בשנים שבין 1956 ל- 1958. בתוך שנתיים – שלוש הפך אלביס פרסלי למולטי מיליונר כבד. צפייה במאות שעות Video בתקופות שונות של חייו הן פיצוי עבורי ועֵדוּת לכישרון העצום שהיה טבוע באלביס פרסלי כ- Performer עַל . כנ"ל מדובר באריק איינשטיין (צעיר מאלביס פרסלי בארבע שנים) שהיה זָמָר פנומן בקנה מידה ישראלי . אנוכי אוֹ טוֹ טוֹ בן 80 אך עדיין מאזין לאלביס פרסלי גם בעת כתיבת הפוסט הנוכחי הזה עכשיו . שירתו נותרה עבורי גם היום יותר מהנאה צרופה . מוסיקת ה- Hillbilly וה- Rockandroll שיצר אלביס פרסלי וההופעה המוחצנת שלו רווייה Sex appeal בהופעות שלו ובסרטיו לא הייתה מקובלת בימים ההם של סוף שנות ה- 50 בקיבוץ אפיקים . אנחנו הרי גדלנו על השירים של יחיאל מוהר , יהודה שרת , מתתיהו שלם , ומשה ווילנסקי , ומאוחר יותר על אלו של המשוררות רחל ונעמי שמר . אהבתי את אלביס פרסלי אהבה עזה לכן גם אנוכי לא הייתי מקובל . כמה מחברי הקיבוץ הרהיבו עוז וכינו אותי ואת אלביס פרסלי , "שתי זונות ממין זכר" עד כדי כך היו נעולים שערי הקיבוץ בימים ההם בפני אלביס פרסלי . האחד שלעולם לא יהיה שני לו .

במידה רבה גדלתי גם על ריקי נלסון (Ricy Nelson) ועל ה- Beatles. המוסיקה שייצרו הייתה פנטסטית. הם היו הרבה יותר מְאוּפָּקִים על הבמה מ- אלביס פרסלי הסוער אך מיתרי קולם הפיקו הרמוניה קולית מושלמת. יש לי בחדר העבודה את כל השירים של ה- Beatles וריקי נלסון לרבות כמה ספרים אודותיהם. אני מודה שאת השיר "It's Late" של ריקי נלסון שמעתי אלפי פעמים בחיי וזרועו של השיר הזה עדיין נטויה. אנוכי מודה ששמעתי אלפי פעמים את הטרילוגיה המלאה של ה- "חיפושיות" וידה של הטרילוגיה המופלאה הזאת עדיין נתונה. מעניין שעכשיו בעת כתיבת הפוסט הזה אנוכי מוצא באחד הספרים שלי אמירה של ג'ון לנון אודותיו של אלביס פרסלי : "Before Elvis there was nothing". אנוכי אוהב את פרנק סינטרה, בינג קרוסבי, פרי קומו, ביל היילי, ג'רי לי לואיס, פט בון, פול אנקה, אלה פיצג'ראלד, שרה ווהן, טומי סנדס, ברנדה לי , האחים אוורלי, דין מרטין, דוריס דיי, ריי צ'ארלס, הלן שפירו, פגי לי, פרנקי ליין, רוזמרי קלוני, פאטס דומינו, שלישיית קינגסטון, ארבעת האסים, ארבעת האחים, לואי ארמסטרונג, דאסטי ספרינפילד, ורבים רבים אחרים. מוזר אולי שכ- בֵּן קיבוץ אפיקים שגדל והתחנך על ברכי מוסיקה קלאסית והשירה הארצישראלית, האוזן המוסיקאלית שלי מצאה עניין גם במוסיקה האמריקנית שאלביס פרסלי היה עבורי הנציג הראשי שלה. ברור שאין הדבר מוזר כלל וכלל. מוסיקה איננה נִתְּחֶמֶת לגבולות גאוגרפיים. אתה יכול לאהוב את השיר "Heartbreak Hotel" של אלביס פרסלי, ובאותה מידה להאזין באהדה ותשומת לב ל- "הַפֶּרָח בְּגָנִי" של זוהר ארגוב ול- "יום שישי את יודעת" ו/או "24 שעות ביממה" של יהודה פוליקר ולהקת "בֶּנְזִין" שלו, להקשיב בנעימות רבה ל- "קָאלִינְקָה" של מקהלת הצבא האדום , ולההנות מ- "צָ'אוֹ צָ'אוֹ בַּאמְבִּינָה" של הזמר האיטלקי דוֹמֶנִיקוֹ מוֹדוּנְיוֹ. ומה רע בשירים של עוד זמר איטלקי בשם מארינו מאריני ? ומה לא טוב בשירים של להקת "הפלייטרס" ו/או בשירים של ג'וני מאתיס ? אין שום ניגוד בין רצועות המוסיקות השונות. אין דבר כזה מוסיקה טובה ו/או מוסיקה לא טובה. יש מוסיקה שאתה אוהב יותר ואוהב פחות. אנוכי מעיד על עצמי כאן בקול רם שאני אוהב מאוד גם את יורם גאון, שלמה ארצי, יהודה פוליקר, זוהר ארגוב, את הדודאים, וגם את יהודית רביץ. ואיך אפשר לשכוח את להקת "החלונות הגבוהים" (הורכבה מאריק איינשטיין , שמוליק קראוס , וג'וזי כץ) ? את רצועות מס' 2 ("אינך יכולה")  ומס' 7 ("זֶמֶר נוּגֶה") ב- CD הזה שיצא לאור ב- 1967 אני שומע גם היום שוב ושוב . אולם אם להפריד בין המושאים הללו, הרי שאריק איינשטיין ואלביס פרסלי ניצבים מנקודת מבטי בראש הפירמידה המוסיקאלית הזאת. הם היו כה יפים ומוכשרים בעלי מיתרי קול מופלאים וצלולים עד שהפכו במו גרונם כל טקסט, כל מילה בשיר, כל פזמון, וכל מנגינה למִכְלוֹל מצליח ומשגשג. קולם הייחודי והלָחָן שבקע מגרונם האפילו על כל טקסט . בכך היה מקור כוחם . איזה קול איזה קול. במידה רבה שניהם אהבת נצח שלי. נוח להיווכח כי שני הזמרים ה- Performers הדגולים הללו היו בעלי מכנה משותף. כל כך יסודיים, שערכו עוד ועוד ועוד חזרות בטרם ההופעות, שאפו לשלמות ל- פרפקציוניזם, לא השתחררו מתחושת פחד במה, והיו חרדתיים כל פעם מחדש לפני תחילת המופעים הישירים הנהדרים שלהם למרות הניסיון , הוותק , והכישרון העצום שהיה טמון בהם. העניין הזה של פחד במה שלא נטש את אלביס פרסלי גם בערוב ימיו לאחר שמכר יותר מ- 1.000000000 (מיליארד) תקליטים ו- CD בארה"ב וברחבי העולם כולו נראה תמוה ובלתי מובן. הרי היה לו הכל. כל מה שדרוש ל- Performer דָגוּל ברמתו – יופי וקול. אף על פי כן עלה תמיד לבמה בחִיל ורעד.

elvis

טקסט תמונה : אלביס פרסלי בשיא כוחו בשנות ה- 50 של המאה שעברה . אלוהי המוסיקה חנן אותו ביופי וקול בלתי רגילים שאין כמותם . מותו ב- 16 באוגוסט 1977 הייתה עבורי (ועבור רבים בעולם) אבדה מוסיקאלית גדולה. (באדיבות האמלין והעורך מייק אוואנס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פגשתי את אריק איינשטיין לראשונה היכן שהוא ב- 1962 בחדר האוכל של קיבוץ אפיקים . אני הייתי רפתן בקיבוץ והוא שחקן בהצגת המחזמר "אִירְמָה לָה דוּס" שהועלה בעת ההיא ע"י תאטרון "הבימה" . המחזה רָץ במשך כ- שבוע באמפיתאטרון של עמק הירדן בצמח . ה- Cast הוזמן לסעוד ארוחת צהריים בקיבוץ אפיקים . אריק איינשטיין היה כבר זָמָר ושחקן שקנה את המוניטין המוקדם שלו בלהקת הנח"ל (על להקת הנח"ל נמנתה אז גם בת כיתתי מקיבוץ אפיקים חִינָא גורביץ') . לא אני התחלתי . הוא קשר ראשון את קשר השיחה בינינו . התברר שהכיר אותי כשחקן כדורסל לשעבר בקבוצת הפועל אשדות יעקב . זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתיו . גוון קולו העמוק ומראהו היו בלתי נשכחים . היה ברור שהוא נהנה מ- מתנת אֵל . גרונו ומיתרי קולו הפיקו טון וצליל שלא שומעים כל יום . צליל הבריטון העמוק וכה צלול שלוֹ העניקו לו נוכחות נצח . קסמו האישי נשפך ממנו והלאה. אי אפשר היה לוותר על התבוננות בו. הוא לבש חולצת טי שירט כחולה והיה רזה מאוד אך יפה. הופתעתי מהעממיות שלו והקשר הבלתי אמצעי שיצר עמי בקלות. הוא היה איש נעים, אולי קצת "שְוִויצֶר", אך לא יותר מידי . אנוכי הייתי רַפְתָּן פשוט מהקיבוץ והוא כוכב זֶמֶר ותאטרון אך הוא לא דיבר בהתנשאות יתר . הוא היה צעיר ממני ב- 7 חודשים ונמוך ממני ב- 2 סנטימטרים. שוחחנו מטבע הדברים על חשיבות הניתור במשחק הכדורסל ועל אפקט ה- Dunk . אריק איינשטיין גם סיפר לי כי הוא נהנה לשחק בהצגה "אִירְמָה לָה דוּס" מול הפרטנרית שלו גְאוּלָה נוּנִי , וגילה לי שבכמה סצנות במהלך ההצגה הוא מתנשק עמה ברצינות .

yoash 1

טקסט תמונה : אני בקיבוץ אפיקים בשנת 1962 . נולדתי בקיבוץ הטוב בישראל.  כמו כולם התחנכתי כילד על קריאת ספרים מרובה , האזנה למוסיקה קלאסית ואהדה לפזמון הארצישראלי , וגם קצת לשירה הרוסית . בשלב מסוים החלה הקהילה להתערב בחיי הפרטיים מפני שכה אהבתי את אלביס פרסלי (Elvis Presley) וריקי נלסון (Ricky Nelson) . המוסיקה הזאת לא מצאה חן בעיני חלק מחברי הקיבוץ . היו כאלה שכינו אותי ואת אלביס פרסלי , "שתי זונות ממין זכר" . עד כדי כך היו נעולים שערי הקיבוץ בפני תרבות המוסיקה שהפיק אלביס פרסלי אך חברי הקיבוץ ההם ממש לא הזיזו לי . הייתי הראשון בקיבוץ שלבש מכנסי ג'ינס , חולצה אדומה , ונעל נעלי ספורט . זה לא התאים לאופנת לבוש החָאקִי של הקיבוץ . המראה שלי לא השתלב ולא היה שייך עוד לחיי הקומונה . 20 שנה לאחר שעזבתי את קיבוץ אפיקים הודו כמה מהחברים הוותיקים , "באהבתך את אלביס פרסלי הקדמת את כולנו בשנות דוֹר" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 3

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 40 של המאה שעברה . קיבוץ אפיקים בראשיתו . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 4

טקסט תמונה :  שנת 1946 . הכניסה לקיבוץ אפיקים ומגדל המים שהפך לסמלו המסחרי של הקיבוץ . משמאל משאבת הבנזין של הקיבוץ . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 2

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . קיבוץ אפיקים , פינת חמד בעמק הירדן . בקדמת התמונה נראה כביש בית שאן – טבריה החוצה את עמק הירדן . (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמובן שראיתי את "אִירְמָה לָה דוּס" באמפיתאטרון של העמק . צריך להבין שמערכת החינוך בקיבוץ חינכה אותנו מגיל צעיר מאוד לאהבת מוסיקה , שירה , תאטרון , וקריאת ספרים . מייסדי קיבוץ אפיקים שהעפילו לארץ ישראל במחצית שנות ה- 20 של המאה שעברה מרחבי רוסיה הגדולה הקדישו מאמץ מיוחד לטיפוח החיים התרבותיים בקיבוץ לרבות טקסי קבלת השבת . החינוך של קבלת השבת התחיל כבר בגני הילדים . המלחין מרדכי זעירא היה מראשוני בוני קיבוץ אפיקים .

yoash 5

טקסט תמונה :  שנת 1928 . חברי קיבוץ אפיקים דוד וורטמן (מימין) והמשורר והמלחין מרדכי זעירא (משמאל) משמשים כסנדלרים של פלוגת קיבוץ אפיקים , בבית וגן . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אפילו המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וברל כצנלסון נתנו על כך את הדעת ועודדו את חברי קיבוץ אפיקים הקטן לשמור על היוזמה הזאת של חיי קולטורה . (ראה ספרו של אריה אופיר "אפיקים – דרכו של קיבוץ" שיצא לאור ב- 1986) . ב- 1946 ביקר תאטרון "האוהל" בקיבוץ אפיקים עם הצגת "המכשפה" . הבמה הוקמה על הדשא הגדול של הקיבוץ בין עצי הפיקוס העבותים שהקיפו את המקום . עד עצם היום הזה אנוכי זוכר את אברהם חלפי משחק את "הוֹצְמָך" בהצגה ואת חנה מרון (מאירצ'ק) משחקת את מִירָה'לֶה כשהיא שרה את השיר "יהודים רָחְמוּ רָחֵמוּ" ואת המילים ההן של הפזמון ההוא , "…זאת הילדה וודאי תעתה , חושו מהר הצילו אותה…" . יעקב איינשטיין ז"ל אביו של אריק איינשטיין ז"ל שיחק גם כן בהצגת "המכשפה" ההיא אך אינני זוכר אותו . "האוהל" נוסד ב- 1925 והתנהל בשנים הראשונות שלו כקולקטיב , כמו הקיבוץ . בשלב מסוים בתולדותיו נקרא "האוהל – תאטרון פועלי ארץ ישראל" . ה- תאטרון מצא בקיבוץ אפיקים בית חם וכמובן המון אוהדים גם ילדים וטף כמוני . הייתי בן 6 .

yoash 6

טקסט תמונה : חברי קיבוץ אפיקים חוגגים את חג הפסח ליד המגורים ברפת בקבוצת כינרת ב- 1928. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביומן הקיבוץ מתאריך ה' בחשוון תרפ"ט – 9 באוקטובר 1928 ניתן למצוא : "כדי לקרב את החברים אל תיאטרון "אוהל" והצגותיו, ובכדי לקרב את החברים אל המילה ההולכת ונדפסת בארץ ישראל, החליטו כמה מן החברים לסדר מסיבה ראשונה של 'עונג שבת' (מהטיפוס של "עונג שבת" בתל אביב מיסודו של חיים נחמן ביאליק) . היו הקראות של שלום עליכם, הקריאו קטעים ממנדלי מוכר ספרים וכדומה".

חיים נחמן ביאליק שלח ב- 16 בדצמבר 1928 את תגובתו לחברי קיבוץ אפיקים. כך כתב למרדכי "מִיטְיָה" קריצ'מן : "שמחתי לשמוע על דבר מסיבות "עונג שבת" שלכם . דרככם נכונה. גם הצורה שבחרתם בה מתאימה למסיבה. לסמן מרחוק נושאים ותוכניות להרצאותיכם אי אפשר לי, שאינני יודע את טיב הקהל שלכם. עליכם לבחור מתוככם וועדה מיוחדת שתכין את החומר לשבתות הקרובות. אפשר גם להזמין לפרקים מרצים מן החוץ. ואם יש לכם איש המעמיק באגדה העברית, כדאי שתקבעו עתים גם לאגדה ולמו"מ ולשיחה עליה. איך שהוא שִמרו על המסיבות האלו ושִקדו על שִכלולן, ומובטחני, כי לא יעברו ימים רבים וכולכם תיווכחו בתועלתן החינוכית המרובה".

                               שלכם בלב ונפש

                               ח. נ. ביאליק

השנים נקפו להן . אריק איינשטיין היה רק זיכרון . לא ראיתי אותו יותר מאז . ב- 1980 נפגשנו באצטדיון "בלומפילד" באקראי בתום הפקת כדורגל שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק שבו נטלה חלק קבוצת הפועל ת"א . ידעתי מהשמועות שרווחו כי הוא קשור נפשית לקבוצות הכדורגל והכדורסל של הפועל ת"א ונחשב לאוהד מושבע של המועדון האדום . זה נראה לי תמוה . כאיש טלוויזיה שחייו הטלוויזיוניים מלאים וגדושים לא היה לי זמן לאהוב . אגודת הפועל ת"א ממש לא עניינה אותי , גם לא קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ש- שימשה עבורי אובייקט שידור בלבד. ב- 1980 היה אריק איינשטיין כבר שחקן קולנוע נודע , כוכב טלוויזיה פופולארי , וזָמָר ענק . לחצנו שוב ידיים . עשיתי לאריק איינשטיין הכרה עם בני האמצעי גוּר . זה היה מחוץ לאצטדיון מהצד המערבי שלו . הוא היה מוקף בחבורת אנשים שלא הכרתי . אף על פי כן התפנה אלי . הוא נשאר עממי ועדיין בעל הופעה מרשימה. התבוננתי בו כשדיבר עם גוּר . איש אסתטי ויפה תואר שנותר בעל כריזמה עצומה. הילדים שלי רוֹעִי הבן הבכור, גוּר, והבת הצעירה הָגָר גדלו על אריק איינשטיין. הם העריצו אותו. הם קנו בזמנו את כל התקליטים שלו והכירו וידעו את כל השירים שהוא שָר עד לאחרון שבהם . אח"כ הם ציטטו בע"פ גם את סרטי "לוּל" ואת סרט הקולנוע "מציצים" שלו ,של אורי זוהר , ושל צבי שיסל . אריק איינשטיין הפך בעל כורחו לבן בית אצלנו . הילדים תלו על הקירות בחדרים שלהם את הפוסטרים שלו (וגם של שלום חנוך) .לא ראיתי את אריק איינשטיין אבל הוא היה נוֹכֵח .

ב- 1980 ערכנו ב- "מבט ספורט" סיכום קצרצר של עונת משחקי ה- NBA שהסתיימה זה מכבר בזכייה של קבוצת "Los Angeles Lakers". הסיכום הפשוט הורכב מכל מיני קטעי film שקיבלנו מסוכנות הצילום הבריטית "VISNEWS" בראשות נִיל מָאלָארְד (Neil Mallard). הוויזואליה הפילמאית הייתה רדודה אבל מנהל מחלקת הספורט דאז מר אלכס גלעדי הגה רעיון אדיטוריאלי מבריק כדי לפצות על המראה הדַל. הוא השתמש בשיר של אריק איינשטיין "יושב בסאן פראנציסקו" (מילים : אריק איינשטיין לחן : שלום חנוך) כפס קול של ה- Item ההוא . לפתע התחלנו כולנו  לזמזם את המנגינה ולשיר, "…רואה את ד"ר ג'יי קורע רשתות וקארים עבדול ג'אבאר נוגע בשמיים…".

חלפו להם 30 (שלושים) שנים . הקשר ביני לבין אריק איינשטיין חודש לרגע קט ב- 2010 . אחד מ- 13 הספרים בסדרת טלוויזיה רחבת היקף שאנוכי חוקר וכותב וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , עוסק ומסביר כיצד נוצר הקשר המיוחד ב- 1969 בין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה , ומדוע נמשך ושגשג 37 (שלושים ושבע) שנים ברציפות עד עונת 2007 – 2006 . הספר עב הכרס הזה בן כ- 10000 (רבבה) עמודים נקרא "הקשר הסימביוטי" . הקֶשֶר הסימביוטי בין הטלוויזיה הציבורית לבין אלופת הכדורסל קבוצת מכבי ת"א התקיים במשך יותר משנות דוֹר בין השנים 1969 ל- 2007 . לקשר הממושך הזה ולמידותיו הארוכות לא היה אָח ורֵע בארץ ובעולם. 

ביקשתי את עדותם וניתוחם של אריק איינשטיין ושל יו"ר הפועל ת"א מר אברהם פלדה כדי שיבארו לקוראים שלי מדוע מכבי ת"א התרוממה במשך שנות דוֹר לשיאים חדשים בעוד הפועל ת"א שקעה מטה עוד ועוד עד כדי הריסת אולם "אוסישקין" רווי אוסף אגדות וסיפורי פלאות של הפועל ת"א , בשנת 2007 ע"י עיריית תל אביב . שוחחנו קצרות בטלפון כמה פעמים . אנוכי זוכר שהפעם הזאת התעניינתי לדעת מדוע הוא כיחיד כמי שנשא את השם הפרטי שלו אַרְיֵה / אָרִיק , כונה ברבים "אָרָיוֹת" . אריק איינשטיין הנלהב ביקש לבוא לביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב כדי לראות את העריכה וההדפסה המקדמית של הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" שכללה בתוכה אז כ- 40 (ארבעים) כרכים . לבסוף ביטל זאת . זאת הייתה הפעם האחרונה שדיברתי עמו . גב' סימה איינשטיין – אליהו רעייתו של אריק איינשטיין נתנה לי תמונה אחת לספר הזה "הקשר הסימביוטי" , בה נראה אריק איינשטיין בן 15 ב- 1954 מככב בקבוצת הנוער של הפועל ת"א , בשעה שהכוחות בין שני המועדונים העירוניים הפועל ת"א ומכבי ת"א היו עדיין שקולים .

USISHKIN 1

טקסט תמונה : שנת 2007. כתובות גראפיטי של אוהדי הפועל ת"א השרופים והנאמנים מקשטות את קירות אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א הבנוי על גדות הירקון , ועכשיו מַט ליפול. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

USISHKIN 2

טקסט תמונה : שנת 2007. חלקו הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א מתפקד כמוסך מכוניות בטרם הריסתו הסופית ע"י עיריית תל אביב. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

USISHKIN 3

טקסט תמונה : שנת 2007. קופות אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א נעולות ומסוגרות. על דלת הכניסה לקופות ציירה יד עלומה את "הפטיש והמגל", סימלה של ברה"מ הקומוניסטית שנפלה ועמה העולם הישן שקרס ואיננו עוד. אולם "אוסישקין" עומד עתה שומם וניצב בפני צו הריסה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

USISHKIN 4

טקסט תמונה : שנת 2007 . זהו הכותל הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב . במקום האולם ההרוּס נבנתה גינה וגן ציבורי . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 5

טקסט תמונה : שנת 2007. אגף נוסף בקיר הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" בטרם נהרס ע"י עיריית תל אביב. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usishkin 6

טקסט תמונה : שנת 2007. אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל תל אביב בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב. כתובות הגראפיטי של אוהדי הפועל מלמדות על נאמנות מוחלטת לקבוצת הפועל ת"א ושנאה עיוורת ליריבה העירונית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון. יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usishkin 7

טקסט תמונה : שנת 2007. הקיר הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usishkin 8

טקסט תמונה : שנת 2007 . אוהד מושבע של הפועל ת"א ניצב ליד כתובות גראפיטי שחרתו חבריו על כתלי אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א. העזובה והלכלוך זועקים לכל עבר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usishkin 9

טקסט תמונה : שנת 2007. הצפון הישן של תל אביב. אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל  תל אביב שנבנה בשעתו על גדות נהר הירקון, ניצב עתה בשיממונו חסר תכלית ותועלת. קירותיו משמשים לתליית פרסומות מסחריות בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב. מבט המצלמה שלי היה משפך הירקון. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

usishkin 10

טקסט תמונה : שנת 2007. מבט מזרחה מאולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א . הצפון הישן של העיר מישיר מבט ומתבונן לעבר גורדי השחקים החדשים שנבנו בצפון החדש של העיר תל אביב. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

ב- 1965 זכתה הפועל ת"א באליפות המדינה בכדורסל בשל יכולת טובה של הקבוצה אך נהנתה  גם מחֶרֶם שהכריז מרכז מכבי על ליגת הכדורסל במחזורי הסיום בשל חשד להטיה ומכירת משחקים. בשורות הפועל ת"א שיחקו אז אילן זייגר, רמי גוט, עמי שלף, גרשון "גֶרְשִי" דֶקֶל, צבי לובצקי, ו- דוד קמינסקי. במשחק הגמר על גביע המדינה ניצחה מכבי ת"א את הפועל ת"א 47:55. מוזר מאוד איך קבוצת כדורסל בעלת היסטוריה כה מפוארת כמו הפועל ת"א , ששישה משחקניה נמנו באורח קבע על הנבחרת הלאומית, נמחקה כעבור שנות דוֹר כלא הייתה והאולם ההיסטורי רב המוניטין שלה "אוסישקין" על גדות הירקון נהרס והפך לגִינָה , בעוד מכבי ת"א זוכה חמש פעמים בגביע אירופה . ההיסטוריה של ייסוד של הפועל ת"א דומה לזו של מכבי ת"א. המנהל המיתולוגי של הפועל ת"א ונבחרת ישראל מר עמירם שפירא זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "מגרשה הביתי של הפועל ת"א שכן בראשית שנות ה- 40 באולם ברחוב נחמני 4. אולם הספורט נמכר לתאטרון הקאמרי והפועל ת"א עברה לשחק במגרשי הכדורסל של ביה"ס כרמל וגימנסיה שלווה. מגרשה של הפועל צפון ת"א שכן בביה"ס לדוגמא ברחוב בן יהודה. מגרש הכדורסל של מכבי ת"א שכן בימים ההם ליד קולנוע אוריון ומגרש הכדורסל אגודת "ברית מכבים עתיד" שכן ליד רחוב דיזנגוף. מאוחר יותר העתיקו הפועל ת"א והפועל צפון ת"א את מגרשן למתחם אוסישקין". אחד מעמודי התווך של הפועל ת"א ונבחרת ישראל בעשור ה- 60 של המאה שעברה היה אִילָן זָיְיגֶר גבה הקומה (1.94 מ') . אִילָן זָיְיגֶר נולד בתל אביב הקטנה ב- 18 ביולי 1939 . הוא היה צעיר מ- אריק איינשטיין בחצי שנה . כמו ילדים רבים נמשך מגיל צעיר לאגודת הפועל ת"א ולמתחם הכדורסל שלה ברחוב אוסישקין בצפון תל אביב סמוך לגדות הירקון . מאמן הילדים באגודת הפועל "צָפוֹן" תל אביב היה עולה חדש מווילנה צְבִי קָצֶ'רְגִינְסְקִי . הוא היה גם מאמן הילדים בבית הספר העממי "לדוגמא" ברחוב בן יהודה . צְבִי קָצֶ'רְגִינְסְקִי היה האבא של קבוצות הילדים והנוער באגודה . הוא היה עובר מבית ספר אחד למשנהו ואוסף את הילדים המוכשרים ומביא אותם למועדון . אח"כ עבר להיות רכז הכדורסל של אגודת הפועל ת"א במגרש הפתוח ב- "אוסישקין" . בגיל ארבע עשרה קוּדַם אִילָן זָיְיגֶר לקבוצת הנערים של הפועל ת"א אותה אימן אוּרִי הוֹלִינְגֶר , ובשורותיה שיחקו בני גילו אָרִיק "אָרָיוֹת" איינשטיין , שמואל רוכברג ,  אורי פופילס , יעקב רוזן , שמואל שיינברג , חיים קליגמן , דוב "דובה" פרומן , ואחרים . צלם עלום שֵם העמיד את הנערים הצעירים ליד הפחים במגרש הפתוח ב- "אוסישקין" ב- 1954 ולחץ על הֶדֶק המצלמה . זה מה שיצא .

einstein

טקסט תמונה : שנת 1954. קבוצת הנערים של הפועל ת"א ניצבת במגרש הכדורסל הפתוח של האגודה ברחוב אוסישקין בתל אביב בצפון תל אביב. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן צבי קצ'רגינסקי רכז הכדורסל והאבא של קבוצות הילדים והנערים, שמואל רוכברג ז"ל, אריק איינשטיין, אורי פופילס, שמואל שנהר (שיינברג), יענקל'ה רוזן, אילן זייגר, והמאמן אורי הולינגר. זיהוי הכורעים משמאל לימין : דוב "דובה" פרומן (מייסד ונשיא לשעבר של חברת "אינטל") וחיים קליגמן. הערה : התמונה הזאת לקוחה מתוך הספר, "זו אותה האהבה" של המחבר עלי מוהר ז"ל. התמונה הוענקה לי באדיבות גב' סימה איינשטיין – אליהו, הגרפיקאית תמר בר דיין, והמו"ל דניאלה די נור.

הערה :  סייעו לי בזיהוי הנוכחים בתמונה שחקני העבר של קבוצת הפועל ת"א בכדורסל מר אילן זייגר ומר צבי לובצקי .

2. מאבק הרייטינג ביום רביעי – 27 בנובמבר 2013. ערוצי הטלוויזיה הארציים 1, 2, ו- 10 מעבירים בשידורים ישירים את טקס הזיכרון שערכה עיריית תל אביב לאריק איינשטיין ז"ל בכיכר רבין, ואת הלוויה וקבורתו של הזמר הנערץ בבית העלמין הישן "טרומפלדור" בתל אביב. 

פרשן ערוץ 10 מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום אמר לשַדָּר המוביל שלו רָפִי רֶשֶף בעיצומו של טקס הזיכרון לאריק איינשטיין בכיכר העיר תל אביב (יום רביעי – 27 בנובמבר 2013) , כי יש לכבד את רצון משפחת איינשטיין לערוך לו קבורה פרטית ללא המולת יתר בבית העלמין הישן "טרומפלדור" בתל אביב . הערה זאת של העיתונאי מוטי קירשנבאום נאמרה בשעה שעשרות אלפי אזרחים כבר נהרו לרחבת כיכר רבין בתל אביב ליד בניין העירייה כדי לחלוק לזָמָר האהוב והנערץ כבוד אחרון ומיליון צופי טלוויזיה בכל רחבי הארץ התגודדו מאחורי המוניטורים בסלון בתיהם על מנת להיפרד מאישיות ציבורית כה אהודה ומקובלת . חיש מהר התברר כי לא ניתן להיענות לבקשת משפחת איינשטיין להתייחד בפרטיות עם יקירם בטרם נטמן לנצח באדמת תל אביב . טקס הזיכרון לאריק איינשטיין בכיכר היה מבוא טלוויזיוני רב עוצמה . ערוץ 10 וערוץ 2 לקחו לתשומת לבם את טענתו זאת של מוטי קירשנבאום שביקשה לשמור על פרטיות המשפחה ולהתרחק עם מצלמותיהם והמיקרופונים שלהם מהקבר שנכרה בבית העלמין "טרומפלדור . ובאמת בשעה שהרב אורי זוהר נשא דברי הספד נרגשים על קברו של אריק איינשטיין ז"ל היה ערוץ 2 עסוק בריאיון עם דוֹרִי בֵּן זְאֵב וכתב ערוץ 10 אוֹר הֶלֶר (איש טלוויזיה מאופק , מאוזן , מכובד , וקר רוח) היה טרוד בריאיון עם יוֹנִי רֶכְטֶר . ואז קרה דבר מעניין . דווקא ערוץ 1 הרשלן והמסורבל , ונטול הרייטינג , פלש עם מצלמותיו והמיקרופונים שלו לוואקום שנוצר ליד הקבר ושידר ישיר את דברי ההספד המרים והכואבים שנשא אורי זוהר, "…הלכת לי חבר כתבת אריק, אבל אתה הלכת קודם…", אמר כשגרונו חנוק ב- בכי תמרורים . ערוץ 1 הכניע לאלתר בדקות הללו את ערוץ 2 ואת ערוץ 10. הערתו האנושית של מוטי קירשנבאום אשר הופנתה לתשומת לבם של אנשי השטח של ערוץ 10 ושימשה בקשה מעין תזכורת לשמור על פרטיותה של משפחת איינשטיין ליד הקבר – לא עמדה במבחן הזמן . נדמה לי שהיה זה הרב אורי זוהר שבעצמו פתח את השערים הנעולים של בית העלמין "טרומפלדור"בפני האלפים שצבאו עליו ואִפְשֵר להם להגיע לפאתי הבור שנכרה באדמה . אביו של אלביס פרסלי וֶורְנוֹן פְּרֶסְלִי (Vernon Presley) ביקש לערוך לוויה פרטית לבנו המֵת באחוזת המשפחה "גרייסלנד" בממפיס (בירת מדינת טנסי) . זה היה בלתי אפשרי . אלביס פרסלי האהוב והנערץ היה שייך זה מכבר לכלל האומה האמריקנית ולא רק לאבא שלו . עניין ההזדהות הלאומית עם אריק איינשטיין היא כנ"ל , בדיוק אותו דבר . הוא שייך ראשית דבר לרעייתו סימה וילדיו אולם האומה האָבֵלָה חשה כי במידה רבה אריק איינשטיין הטרובדור הלאומי הוא גם שלה , והפרה את צַו הבקשה של מוטי קירשנבאום . מצלמות ערוץ 1 הלכו בעקבות צַו העם העצוב שנהר בהמוניו לקבר ותיעדו באופן בלעדי ובלבדי את מה שהתרחש שָם לרבות הספד ה- נְהִי של הרב אורי זוהר .

לא ניתן להימנע מעריכת הַקְבַּלָה בין ימי האבל העכשוויים האלה שעסקו בכיסוי מותו הפתאומי של אריק איינשטיין ז"ל האהוב והנערץ ע"י ערוצי הטלוויזיה העכשוויים 1 , 2 , ו- 10 , לבין כיסוי שבוע האבל של רצח ראש הממשלה ושר הביטחון האמיץ יצחק רבין ז"ל לפני שמונה עשרה שנים ע"י ערוץ 1 וערוץ 2 . בעוד אנשי חטיבת החדשות של ערוץ 1 צייצו כי לא מתקבל על הדעת ואין זה הגון ויפה לראיין בשבוע האֵבֶל את האלמנה לאה רבין המתאבלת ויושבת שבעה בביתה על אהובה המת , חשב רָפִי רֶשֶף איש חברת החדשות של ערוץ 2 שונה לחלוטין מהם , ומחוץ לקופסה . רפי רשף החליט שהוא חייב לראיין את האלמנה דווקא עכשיו 48 שעות לאחר הרצח הנפשע . התוצאה הטלוויזיונית הייתה סנסציונית ומהממת . ערוץ 1 ש- "הספציאליטה" הציבורי שלו היה בתחום העיתונאי של כיסוי חדשות נִפְגָע והוּבַס בבת אחת . ואז בצבצה התבוסה השנייה . בעת ההתמודדות בין ערוץ 1 לבין ערוץ 2 על רכישת מסמך ה- Video הבלעדי של רוֹנִי קֶמְפְּלֶר שתיעד את רצח יצחק רבין ז"ל , מישהו בערוץ 1 צִיֵיץ שאין זה יָאֶה כלל לערוץ שידור ציבורי להקרין את הרצח המתועב . מישהו נוסף בערוץ 1 צִיֵיץ כי המחיר של 1.000000 (מיליון) שקל שדורש המתעד הצלם החובב רוני קמפלר תמורת סחורת הצילום שלו – מופקע וגבוה מידי . ערוץ 2 הזריז והצעיר ניאות לשלם והרייטינג והמוניטין שלו כיסו והאפילו שוב על ערוץ 1 באותו השבוע ההוא של חודש נובמבר בשנת 1995 . מרדכי "מוטי" קירשנבאום שימש מנכ"ל רשות השידור בעת שתי התבוסות הללו בחודש נובמבר של 1995 . יאיר שטרן היה מנהל הטלוויזיה . דוד "דודו" גלבוע כיהן כמנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1 . מר רפיק חלבי היה עורך "מבט" .

רִפְרוּף במפת המדרוג של יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 כי ערוץ 1 למרות יתרון עצום וארכיון עשיר שעומד לרשותו וכולל את כל הופעותיו הטלוויזיוניות של אריק איינשטיין בעשור ה- 70 של המאה שעברה (בשידור הציבורי) לרבות קניין בלעדי על סרטי "לוּל" – איננו מצליח להיאבק בשני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 . הרייטינג שהוא צובר לאורך כל היממה הזאת הוא אפסי .

rating 1

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 06.00 ל- 08.45 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 08.30 לבין 11.14בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות .(באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . 

rating 3

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 11.00 ל- 13.44בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 4

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 13.30 ל- 16.14 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 5

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 6

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 7

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 8

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 23.15 ל- 25.59 (02.00) בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

סוף הפוסט מס 324 . הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של לֵיל שישי / ערב שבת של 29 בנובמבר 2013.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *