פוסט מס' 194. אשליות . לא כוחות. הקבוצה הספרדית ריאל מדריד ניצחה שוב את מכבי ת"א 63:75 אמש ליל שישי 12 באפריל 2013 במדריד במשחק השני בשלב רבע הגמר ב- Euroleague. פוסט מס' 194. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או שימוש מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 194 : הועלה לאוויר לפנות ערב של מוצ"ש – 13 באפריל 2013. הרָף המונה את כמות הכניסות לבלוג מראה כי מידי יום ביומו נכנסים בממוצע בין עשרות רבות לבין מאות אחדות של קוראים.

————————————————————————————————————

פוסט מס' 194. אשליות . לא כוחות. ריאל מדריד ניצחה שוב את מכבי ת"א 63:75 אמש ליל שישי 12 באפריל 2013 במדריד במשחק השני בשלב רבע הגמר ב- Euroleague. פוסט מס' 194. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. Pre Game Show. תקוות שווא.

תקלות תקשורתיות מגוחכות מתרחשות כששַדָּר כלשהו שמוביל סיקור של אירוע מסוים, מתחיל להאמין למשאלות הלֵב של עצמו. אתמול בליל שישי זה קרה לניב רסקין שַדָּר מוכשר מטעם ערוץ 10 במדריד בפתיחת ה- Pre Game Show בטרם שריקת הפתיחה למשחק השני בשלב רבע הגמר ב- Euroleague, ריאל מדריד נגד מכבי ת"א. ניב רסקין התארח אֶמֶש בערב שבת (12 באפריל 2013) בכל הדרו בביתם של כ- 200000 (מאתיים אלף) צופי טלוויזיה בישראל, ובעת שנישא לרגע ב- Frame טלוויזיוני כ- One Man Show התפתה להכריז בחלק הראשון של הצהרתו כלהלן : "הכל הכל יכול להימחק הערב במשחק אחד בארבעים דקות של לחימה . ניצחון הערב של מכבי ת"א יכול להפוך לגמרי את הסדרה ולהשכיח את כל מה שקרה כאן לפני יומיים. ניצחון הערב ובמכבי ת"א יתחילו לראות את לונדון. ריאל מדריד – מכבי ת"א משחק מס' 2. מתחילים". טקסט ילדותי שמוֹכֵר אשליות לפחות על פי מדד האיכות שראו הצופים במשחק הראשון בין שתי הקבוצות לפני שלושה ימים . המשחק ריאל מדריד – מכבי ת"א איננו התמודדות שוות כוחות. לפחות עד עתה. למרות שריאל מדריד איננה קבוצת כדורסל יוצאת דופן ברמתה הרי שהיא עדיפה על יריבתה מכבי ת"א שנבנתה על יסודות רעועים. ניב רסקין צריך לזכור שהוא פונה גם לציבור מבוגר שראה משהו בחייו, וכשהוא מצהיר בבטחה בטרם השריקה לפתיחת המשחק השני כי מכבי ת"א יכולה להפוך את פני הסדרה, חובה עליו לנַמֵק ולהסביר כיצד ובאיזה כלים היא אמורה לבצע את המהפכה. תפקידו העיתונאי של השַדָּר שמסקר את האירוע הוא להציג בפני צופיו את מפת הסיכויים כמות שהיא ולא להאביס אותם בתקוות שווא. נכון שדיוייד לוגאן, ריק היקמן, ויוגב אוחיון הם שחקנים טכניים ואסתטיים ובעלי שליטה מרהיבה בכדור, שמושכים את העין יותר מסרחיו יול וסרחיו רודריגז אבל בסופו של דבר ריאל מדריד הרבה יותר יעילה כקבוצה . לפתע נדמה כי ניב רסקין נדבק במדריד בווירוס של איזה קדחת אנושה ולוקה בהערצה עיוורת למושא השידור שלו . מבעד למוניטור בתל אביב החיים נראים אחרת לגמרי. מכבי ת"א חסרת סיכוי. ההתקשרות בין ערוץ 10 שקנה את זכויות השידורים לבין מכבי ת"א היא סימביוטית. כל צד בהסכם אמור להפיק את היתרונות שלו . ערוץ 10 זקוק נואשות לרייטינג במסגרת הפקת היתרונות אולם אין זה תפקידו של ניב רסקין לטשטש בתחילת השידור הישיר את עמימות הסיכויים ולהסוות את העובדות, כאילו מדובר בהתמודדות פתוחה ושוות כוחות . ברור שריאל מדריד טובה הרבה יותר ממכבי ת"א בעיקר בזכות השחקנים הגבוהים שלה . אין שון ג'יימס יכול להתמודד לבדו מול ניקולה מירוטיץ' (2.08 מ'), מירזה בגיץ' (2.16 מ') , מרקוס סלוטר (2.04 מ') , פליפה רייס (2.04 מ'), ורפאל האטשימאייר (2.08 מ'). למכבי ת"א אין גם שחקן ברמתו של רודי פרננדז . ריאל מדריד הוכיחה זאת בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים והביסה את מכבי ת"א במשחק הראשון לפני שלושה ימים בתוצאה המכרעת 53:79. חולפות רק שניות מועטות אמש וניב רסקין ממלא שוב את Frame הטלוויזיה בסלון ביתי ונושא בביטחון את חלקה השני של דרשתו : "מכבי ת"א הוכיחה כבר העונה שכאשר היא עם הגב לקיר הכל יכול לקרות ובמיוחד שאת המשחק הזה משחק מס' 2 בסדרה נגד ריאל מדריד חייבים לנצח. מתחילים". על מהו מדבר ניב רסקין ? איזה לנַצֵח ואיזה נעליים ועוד במדריד. היכן העורך שלו. למכבי ת"א אין משחק פנים. אלף פעמים נאמר כי שון ג'יימס הוא בודד ושברירי. הקבוצה תלויה לחלוטין בהצטיינותם של שחקני החוץ שלה, בכישרון הובלת הכדור שלהם, ומיומנות הקליעה שלהם . עיתונאים שמביעים מִשְאָלוֹת לֵב באמצעות תקשורת המונים כאילו דבר המִשְאָלָה היא וודאית בסבירות גבוהה חייבים לנמק ולפרש את מהות הטקסט. להסביר לצופים (ו/או לקוראים) שלהם כיצד עושים זאת. ניב רסקין הוא עיתונאי סקרן ושדר מוכשר. עתידו לפניו. אני רוחש לו חיבה מקצועית אולם הפעם הוא פִסְפֵס נוכח רבבות רבות של צופי טלוויזיה. 

מחרה – מחזיק אחריו אֶמֶש הכתב יוֹנָתָּן רֶגֶב שהוטס למדריד כתגבורת שקובע בטרם שריקת הפתיחה : "…מי כמו קבוצת מכבי ת"א יודעת שבספורט הכל אפשרי…". באמת מר יונתן רגב בספורט הכל אפשרי ? לא על סמך מה שראינו במשחק הראשון. יונתן רגב הוא עיתונאי מוכשר אך הוא נסחף אחרי השַדָּר המוביל שלו. בטרם המשחק הראשון הצהיר : "עוד מעט יתחיל פרק מס' 45 בהיסטוריה המרתקת של מפגשי ריאל מדריד – מכבי ת"א שצפוי להיות מרתק לא פחות". אינפורמציה שהיא כמעט בגדר הונאה . במפגש הנוכחי בין ריאל מדריד למכבי ת"א איננו מרתק לפי שעה. לפחות עד עתה מדובר במִשְאָלוֹת לֵב של שני העיתונאים הצעירים נִיב רָסְקִין ויוֹנָתָּן רֶגֶב. אולי בעוד שלושה ימים בהיכל הספורט ביד אליהו הכל ישתנה. חוששני שלא – מפני שלמכבי ת"א אין את הכלים הדרושים לחולל את המפנה : חולשה ב- ריבאונד, יכולת התקפית מוגבלת מקרוב בסמיכות לסל, וכישרון בינוני של צליפה מרחוק מטווח של 3 נקודות. אולם מי יודע, אולי הם יתפשו יום ? ואולי רוחו של שמעון מזרחי היא אפקטיבית יותר במסדרונות וליד הפרקט ביד אליהו מאשר במדריד.

ה- Pre Game Show במדריד התארך ל- 28 דקות. הפקת "שידור מקדים" בסדר גודל כזה של כמעט חצי שעה דורשת מחשבה מערכתית (יסודית). לא הופתעתי כשמערכת הספורט של ערוץ 10 החליטה לשדר אמש סדרת קטעי עבר של "The great come back" בתקווה לחזרתה לבימה של מכבי ת"א אמש במדריד. מערכת ערוץ 10 העלתה לאוויר אפילו את ההתאוששות של קבוצת לוס אנג'לס לייקרס בסדרת הגמר סל ב- NBA ב- 1985 נגד קבוצת בוסטון סלטיקס. לוס אנג'לס לייקרס תחת שרביט אימונו של פָּאט רָיְילִי הובסה במשחק הראשון בביתה ע"י בוסטון סלטיקס (המאמן היה קֵיי. סִי. ג'וֹנְס (K.C. Jones) ובעל הבית המקצועי שלו רֶד אָוֶורְבַּךְ) בתוצאה מכרעת ולא שגרתית 148:114(בסדרה של Best of seven), אף על פי כן זכתה בסיכום בתואר האלופה לאחר ששבה לתמונה וניצחה בארבעה משחקים רק מול הפסד נוסף אחד. שידור אֶמֶש של הקטעים של ההתאוששויות הגדולות על פרקט זירת הכדורסל ביקש לרמוז רמז עבה ולשווק צופי ערוץ 10 כי גם מכבי ת"א מסוגלת להתאושש ולהשיב מלחמה שערה לריאל מדריד. התברר בדיעבד כי הקרנת קטעי ה- Come back הייתה חסרת מעש מפני שמכבי ת"א נעדרת ברגע זה את הכלים הנחוצים לעשות זאת . בהיעדר שחקנים גבוהים על דווין סמית', דיוויד לוגאן, ריק היקמאן, יוגב אוחיון לייצר % 60 של קליעות מטווח של 3 נקודות. זה אפשרי אבל לא כל כך מציאותי נוכח הגנה צמודה וקשוחה של ריאל מדריד . ההגנה הספרדית הקשתה גם אמש את החיים על מכבי ת"א. שון ג'יימס היה ממש אומלל ליד הסל של ריאל מדריד ויוגב אוחיון קלע אמש 0 נקודות.

ב- Pre Game Show היו חסרים אמש שני ריאיונות הכרחיים עם מר שמעון מזרחי ומר דיוויד פדרמן. רוחם נושבת בעוצמה על הפרקט אך הם אינם נראים. היה חסר ריאיון בטרם השריקה עם מאמן ריאל מדריד מר פאבלו לאסו. הייתה חסרה גם כתבה אודות שיחת המוטיבציה שערך שמעון מזרחי לשחקניו וניתוח סרט ה- Video של משחק התבוסה הראשון ע"י המאמן דיוויד בלאט . שיחות מוטיבציה ואנליזה של ההתמודדות הקודמת לצורך הסקת מסקנות ותכנון חדש לקראת ההתמודדות הבאה – הן חשובות ובעלות ערך. חבל שלא ראינו מהן דבר אמש ולא יכולנו ללמוד כיצד מנסה מכבי ת"א להתאושש מהתבוסה הראשונה ולהעצים את כוחה מחדש מאחורי הקלעים. החמצה טלוויזיונית. למר שמעון מזרחי יש מעמד מיוחד בספורט הישראלי כחתן פרס ישראל בתחום המנהיגות, הדוגמא האישית, החתירה המתמדת במסע הארוך לניצחון, וההצטיינות. יש לנוער ולדוֹר הצעיר בארץ ישראל מה ללמוד מרוחו האיתנה ודבקותו במשימה של יו"ר מועדון הפאר של מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי במשך 44 שנים רצופות מאז ספטמבר 1969 ועד עצם היום הזה.

2. הערה : שיחת מוטיבציה נוסח 1977.

ביום חמישי – 7 באפריל 1977 תיעד מר אלכס גלעדי את שיחת המוטיבציה שערך מאמן מכבי ת"א רלף קליין לשחקני מכבי ת"א במלון "יוגוסלביה" ב- בלגראד, בטרם ההתמודדות באותו ערב במשחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בהיכל "פאיוניר" נגד האלופה האיטלקית קבוצת איניס ווארזה (Ignis Varrese). שיחת המוטיבציה ההיא של המאמן – מנהיג לשחקניו הייתה מודל עתידי ובעלת ערך עצום לא רק באותו הרגע אלא גם בעלת חשיבות היסטורית. ברור שרלף קליין ז"ל ראוי להערכה רבה אולם גם אלכס גלעדי מן ההיבט העיתונאי – טלוויזיוני, על כך שחש את הצורך לתעד את אותה שיחת המוטיבציה ההיא. צוות ה- Film שלו כלל את הצלם דני ברנע ואת איש הקול סעדיה קאראוואני . זהו הסיפור . ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן כ- 8000 (שמונת אלפים) עמודים "הקשר הסימביוטי" במסגרת סדרה רחבת היקף של 13 ספרים שקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה עוסקת בהתפתחות ותולדות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם במשך 128 שנים מאז 1884 ועד 2012.

בטֶרֶם יצאה הקבוצה באוטובוס ממלון "יוגוסלביה" שם השתכנה בדרכה להיכל "פאיוניר" המפורסם של בלגרד שם ייערך המשחק המכריע נגד מובילג'ירג'י ווארזה, החליט רָלְף קְלָיִין לקיים את התדריך המקצועי הלפני אחרון לשחקניו בצהרים כמה שעות לפני המשחק באחד מחדרי המלון הענק . התדריך המקצועי הפך בעצם לנאום מוטיבציה חינוכי יוצא דופן באיכותו של המאמן . זאת לא הייתה שיחה רגילה בין מאמן לשחקניו אלא נאום שהפך מייד לנכסי צאן ברזל בתורת מנהיגות הספורט . נאום בעל ערך ספורטיבי עצום שהייתה לו השפעה כה מכרעת על השחקנים . נאומו של רָלְף קְלָיִין במלון "יוגוסלביה" תועד ע"י הטלוויזיה הישראלית . ערכו לא אבד גם בחלוף כל כך הרבה שנים. מולו של רלף קליין ניצב המאמן האיטלקי אָלֶסַאנְדְרוֹ "סַאנְדְרוֹ" גַאמְבָּה . לרשותו של סַאנְדְרוֹ גַאמְבָּה ניצבה חמישיית כדורסל מגובשת ובעלת ניסיון בראשותם של האמריקני בּוֹב מוֹרְס ורביעייה איטלקית בלתי נשכחת, דִינוֹ מֶנֶגִין , אִיבַאן בִּיסוֹן , ג'וּלְיָאנוֹ יֶלִינִי , ואָלְדוֹ אוֹסוֹלָה . אלופת איטליה מובילג'ירג'י ווארזה גברה פעמיים על מכבי ת"א באותה עונה של 1977- 1976 . ביד אליהו היא הביסה את אלופת ישראל 79:102 ובווארזה ניצחה בתוצאה 70:81. עכשיו עמדו להתמודד שתי הקבוצות בפעם השלישית . מוביל ג'ירג'י ווארזה הייתה טובה יותר על פי התוצאות המוקדמות אך הפעם היה מדובר במשחק בודד ומכריע בו כידוע הכל אפשרי במידה ויש בידך את הכלים הנחוצים . התברר כי לרלף קליין יש הכלים הדרושים . הוא החל להזיז אותם על לוח השח-מט במאבק המוחות נגד סַאנְדְרוֹ גָאמְבָּה (Allesandro Gamba) . המסע הראשון שלו היה מוראלי  ומוסרי שעסק בנחישות ומוטיבציה .

טקסט תמונה : יום רביעי – 6 באפריל 1977 . היכל הכדורסל "פאיוניר" בבלגרד בירת יוגוסלביה. עשרים וארבע שעות בטרם משחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל, אלופת ישראל קבוצת מכבי "עלית" תל אביב נגד אלופת איטליה קבוצת מובילג'ירג'י וורזה . שורת כתבי ספורט בכירים בעיתונות הכתובה ושדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי נשלחו ליוגוסלביה לסקר את אחד מאירועי הספורט החשובים בתולדות מדינת ישראל בעשור ה- 70 של המאה שעברה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אלכס גלעדי , מיכאל "מייק" קרנון (כתב "הארץ") , משה לרר ז"ל (כתב "מעריב"), רלף קליין ז"ל מאמן קבוצת מכבי "עלית" תל אביב, אריה ברנוביץ' גזבר מועדון מכבי ת"א בכדורסל , סאנדרו גאמבה מאמן מובילג'ירג'י ווארזה, איתן עמית ורפאל "רפי" נאה (כתבי "ידיעות אחרונות") . (התמונה באדיבות מיכאל קרנון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלכס גלעדי הרגיש בחושו העיתונאי שמשהו חשוב ודרמטי קורה והזעיק את הצלם דני ברנע ואיש הקוֹל סעדיה קאראוואני לחדר במלון כדי לתעד את מפגש המאמן ושחקניו . התברר שזה היה רגע היסטורי ובעל משקל ובעל חשיבות עליונה בדרכה של קבוצת מכבי ת"א אל התהילה והניצחון הסנסציוני .

רלף קליין היה לא רק מאמן דגול . הוא היה מנהיג בעל כריזמה , טקטיקן , ואסטרטג . הוא ניצב שם מול הקפטן טל ברודי מיקי ברקוביץ' , אולסי פרי , לו סילבר , ג'ים בוטרייט , מוטי ארואסטי , אריק מנקין , בוב גריפין , שוקי שוורץ , ונכחו שם גם עו"ד שמעון מזרחי ומנהל הקבוצה שמואל 'שמלוק' מחרובסקי .  השעה הייתה שתיים בצהרים ביום חמישי – 7 באפריל 1977. המאמן החל את ההרצאה הטקטית – מקצועית שלו המסבירה את הדרכים כיצד לנצח את המשחק. הוא נשא את דבריו והשחקנים האמינו בו ונהוּ אחריו. רלף קליין ז"ל זכר היטב את אותו הרגע ההוא כפי שדיווח לי בשנת 2000 בעת שיחות התחקיר בינינו : "שררה דממה. רק קוֹלי נשמע. הסתכלתי לשחקנים בעיניים. המבטים שלי ושלהם נפגשו. הרגשתי שאני מדבר אליהם. הם היו מתוחים ודרוכים. ידעתי שהם מרוכזים ומקשיבים לי. הטפתי להם ציונות", אמר לי לאחר שנים רבות.

נאום המוטיבציה של רלף קליין לפני חניכיו בשפה האנגלית כמאמן ומנהיג ספורט בצוהרי היום באותו יום חמישי ההוא – 7 באפריל 1977 הוא אחד החשובים ביותר בדברי הימים של הספורט וההיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במדינת ישראל .  מלאכת התיעוד של הצלם דני ברנע ואיש הקוֹל סעדיה קאראוואני – מרשימה . מבחינה וויזואלית וטכנית כאחת . זהו מסמך דוקומנטארי מרתק עשוי היטב מתמונות פילם בשחור / לבן והקלטה בהירה של קולו של רלף קליין על "הנגרה" (Nagra) . המצלמה של דני ברנע מתעדת היטב ב- Close ups את פני השחקנים ואנשי ההנהלה יושבים קשובים ודרוכים . טל ברודי , מיקי ברקוביץ' , אולסי פרי , לו סילבר , ג'ים בוטרייט , מוטי ארואסטי , אריק מנקין , בוב גריפין , עו"ד שמעון מזרחי , ושמלוק מחרובסקי . האווירה בחדר הייתה מתוחה מאוד . הנה תַּמְלִיל הנאום של המאמן רלף קליין הלקוח כלשונו מתוך סרט  ה- Video המקורי .

“…And now we are now before the last station. You are before the biggest thing that can happen for any sportsman and for any basketball player to be the champion ofEuropeand you are very close to it. But we have to be we have to go to the floor with a smiling on our face, not to get too be nervous let them be nervous

Tonight in nine thirty Israel will be watching you . Mobilegirgi Varese is only a team for Varese. I don’t think that in Napoli no one even knows who is Mobilegirgi Varese. But you are now watched in television by all the country. In this game we can win, we can lose but when we go up on the floor we just have to fight! Everybody has to do his 100 %. Maximum that he can do !  That is the top of your basketball career!  More than this you cannot get!  Mobilegirgi Varese will not give you a gift, you have to take this!  You have to take this for you in your hands!  And again you can do it we will do it! This means we have to fight. We have to know that we can win and we can lose but we will do that like sportsmen” [1]

המילים האלה , "אינני יודע אם מישהו בנאפולי שמע על מובילג'ירג'י ווארזה אבל אתם קבוצת כדורסל שכל מדינת ישראל תצפה בה הערב" , לא יישכחו . הוא הצליח באמצעות תמליל קצר לאבחֵן בדייקנות רבה את הקשר הסימביוטי בין הטלוויזיה לספורט ואת האצת והגברת הנחישות לנצח והמוטיבציה של שחקני ספורט באמצעות תקשורת המונים הבאה לידי ביטוי מרבי בשידורי הטלוויזיה הישירים . השידור הישיר הוא האדרנלין של השחקנים . נאום המוטיבציה של רלף קליין לשחקניו בצוהרי יום חמישי – 7 באפריל 1977 במלון "יוגוסלביה" בבלגרד היה עוד צעד בדרכו של איש המופת והמופלא הזה , ספורטאי עַל , מאמן כדורסל בעל מוניטין וחזון , ומחנך דגול , לעבר פרס ישראל אותו קיבל כעבור 29 שנים מהמדינה בחג העצמאות של 2006 . רלף קליין היה מאמן מזַן מיוחד . מדריך , מחנך בעל יושרה , ונטול פוזות . אינני רואה כיום מאמנים מסוגו בשורות הכדורסל הישראלי . אישיות בעלת קומה , לֵב רחב , וידען גדול במשחק הכדורסל שהכיר היטב את נפש שומעיו וחדר לליבותיהם. הוא ביקש לטעת בהם את התּקוָוה שהם מסוגלים לעשות את זה . לנצח את המשחק. מִילותיו היו פשוטות, אמיתיות וכנות. הן יצאו מן הלֵב ונכנסו אל הלֵב. הן חקוקות בסלע. מצלמת הפילם והמיקרופון של דני ברנע וסעדיה קאראוואני תיעדו את דבריו של המאמן והנציחו אותם לעַד על סרט הצוללויד . עד אז מעולם לא שמעו צופי הטלוויזיה בישראל נאום מוטיבאציה ותדריך מקצועי מהסוג שרלף קליין הֵכין ובנה לשחקניו. דלתות חדרי ההלבשה בהם מתקיימים בדרך כלל התדריכים האחרונים לפני שריקת הפתיחה תמיד היו נעולות ומוגפות בפנינו. של כל הקבוצות והמועדונים ללא יוצא מן הכלל. כל המאמנים, בכדורגל כמו בכדורסל, סירבו להתיר למצלמות שלנו להיכנס "לקודש הקודשים" של חדרי ההלבשה. כאילו נערכוּ שם שיחות עבודה סודיות בין השב"כ למוסד. רלף קליין היה המאמן הראשון ששִיבֵּר את המסורת הטיפשית הזאת, ופתח את השערים בפני צֶוֶות הטלוויזיה הישראלית של הכתב אלכס גלעדי, הצלם דני ברנע, והמקליט סעדיה קאראוואני.

3. Post Game Show. לא קיים Match up. לא כוחות.
בתום הרבע השלישי בה צועדת ריאל מדריד בתוצאה 56 : 46 מסכם ניב רסקין את המצב וממשיך לעמוד על שלו : "רק פער של עשר נקודות עדיין הפרש מחיק" . באמת מר ניב רסקין ? הפרש מחיק ? עם איזה כלים בדיוק  יכולה מכבי ת"א למחוק את הפער ? עורבה ופרח. ויש לו עוד שגיאה. לאחר סל קשה ב- Jumpshot של ג'ייסי קארול הוא מתפעל : "איזה שהייה יש לו באוויר…" ונוטע מידע שווא בדעת צופיו כאילו ניתן להגיע לשיא הגובה ולשהות שם פרק זמן כלשהו (כוח הכובד ו/או מה שקרוי משיכת האדמה פועלת כל הזמן ללא הפסקה על ג'ייסי קארול). .זמן הימצאותו של ג'ייסי קארול באוויר מרגע הניתור ועד שובו לקרקע מותנה אך ורק בגובה אליו הגיע. אי אפשר לשהות בשיא הגובה . בשל הכבידה חוזר הכדורסלן באשר הוא מייד לפרקט. עולה ויורד. דווקא במקרה הזה של קליעת הניתור של ג'ייסי קארול בה העלה את את ההפרש ל- 53:68 (4.03 דקות לפני סיום המשחק) הקפיצה האנכית שלו הייתה רוטינית ולחלוטין ולא מרשימה , וגם לא אמורה להביא לטעות אופטית שניב רסקין נפל קורבן ברִשְתָּה.
מכבי ת"א במתווה הנוכחי שלה היא קבוצה משעממת וחסרת כישרון שנבנתה מראש לא נכון ולא מאוזן . אי אפשר לבסס קבוצת כדורסל על שחקני חוץ . ניב רסקין מזמֵן אמש שוב את דיוויד בלאט לעמדת ה- Pre Game Show ומטיף לו מוּסָר : "ההפרש אחר אבל התחושה שלא הרבה השתנה…". דיוויד בלאט יודע כדורסל. אין ספק, למרות שהעיתונאים הישראליים מתעקשים לחשוף אותו יותר מהנחוץ ומבקשים להציגו כעילוי ובד בבד לגמד את פאבלו לאסו שאיננו נופל ממנו כפי שראיתי במאום (היה חסר מאוד ריאיון לפחות תגובה קצרה עם המאמן המנצח שלימד את דיוויד בלאט שני שיעורים מאלפים). על כל פנים דיוויד בלאט משיב לניב רסקין : "אתה טועה בגדול…" ואז מסתבך בכל מיני תירוצים. הפרשן צבי שרף מקשה עליו : "שום קבוצה לא חזרה מפיגור 2:0". דיוויד בלאט משיב "כי הוא תולה את יהבו בקהל החם של מכבי ת"א בהיכל יד אליהו" . בפני ניב רסקין הוא מקונן : "שון ג'יימס משחק לבדו…" ומתכוון שהוא השחקן הגבוה היחידי היעל בשורות הקבוצה . ניב רסקין נותר ללא צורך ג'נטלמן עיתונאי ולא קוטע אותו (משום מה), "היי מר דיוויד בלאט מה אתה מקונן הרי אתה בנית את הקבוצה הזאת בצלמך…!" . 
הפרשן צבי שרף מסכם אמש את השידור הישיר הארוך : "כאשר מכבי ת"א הורידה ל- 6 נקודות הפרש נדרשה עצירה…שמה הייתה צריכה להיות ההתעלות…ואת זה צריך לעשות במשחק הבא בבית…".  כמובן שבדרכו בקודש אין צבי שרף מסביר לצופיו כיצד ובאיזה כלים היה צריך להשתמש כדי לעצור…ואיך ואיזה כלים צריך להפעיל על מנת להתעלות. אינני מתכוון לשוב עכשיו לנושא תפקיד הפרשן בשידורי כדורסל וכדורגל.
בימאי הטלוויזיה הספרדית איננו מבין אֶמֶש את חשיבות הקרנת פניו המיוסרים והסגפניים של יו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי מעת לעת אמש בשידור הישיר . דמותו ונוכחותו שייכת לשידור הישיר לא פחות מאשר שחקניו.
ערוץ 10 מתפלל יותר מכולם ל- Come back של מכבי ת"א כדי לשַמֵר את משבצת השידור הספורטיבית היחידה שעומדת לרשותו. מפני שהוא בעל המאה הטלוויזיוני רשאים פרנסיו להתערב אצל מכבי ת"א ולייעץ לפרנסיה לתגבר לקראת יום שלישי הקרוב את אימוני הקליעה מטווח 3 של דווין סמית', דיוויד לוגאן, וריק היקמאן וגם לתגבר את מערך ריבאונד ההגנה.
סוף הפוסט מס' 194. 

[1]   ראה נספח  :  ארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *