פוסט מס' 160. ההצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 80 של המאה שעברה. אולימפיאדת סיאול 1988. (רשימה מס' 4). פוסט מס' 160. כל הזכויות שמורות. 20 בפברואר 2013.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי. 

————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 160 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 20 בפברואר 2013.

————————————————————————————————

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי גם הודות לשיתוף הפעולה הטכנולוגי והלוגיסטי עם ה- EBU (איגוד השידור האירופי). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי גם הודות לשיתוף הפעולה הטכנולוגי והלוגיסטי עם ה- EBU (איגוד השידור האירופי). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי גם הודות לשיתוף הפעולה הטכנולוגי והלוגיסטי עם ה- EBU (איגוד השידור האירופי). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 80 של המאה שעברה. אולימפיאדת סיאול 1988. (רשימה מס' 4). פוסט מס' 160. כל הזכויות שמורות.

המשך של רשימה מס' 3 בנושא אולימפיאדת סיאול 1988. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  עשור ה- 90 של המאה שעברה. אני בודד לחלוטין באחת מעמדות השידור שלנו בחו"ל בעת תכנון הפקת שידורי הטלוויזיה הישירים הבינלאומיים. אורי פורת ומוטי קירשנבאום שינו לחלוטין את התפישה הבלתי המקצועית הזאת. זה נכון שאחד מעקרונות הניהול והמנהיגות הוא להגיע ראשון לעבודה והאחרון לעזוב אותה. אבל בשלבי התכנון הסבוכים אתה חייב לידך מערכת של עוזרים מיומנים ומקצועיים, גם בחו"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : גב' ציפי לבני מנהיגת "התנועה" היא פוטוגנית ונאה על מסך הטלוויזיה אולם מכוערת מחוצה לו. היא עשתה כל מאמץ לכער את עצמה, וצלחה את המשימה. ציפי לבני כבר הועידה על עצמה באיזה מקצוע היא עוסקת. עכשיו נותר לה רק לקבוע את המחיר. הגברת הזאת צעקה פעם לא מזמן בקולי קולות בשווקים וכיכרות העיר כי היא לא תיתן גם כשהייתה מצוידת ב- 28 מנדטים. בטח שהיא תיתן – השאלה רק תמורת איזה אתנן פוליטי וכמה ישלמו לה. גב' ציפי לבני היא פוליטיקאית צינית שכמו ב- Teaser הטלוויזיוני בערוץ 10 הופכת להיות מפעילת מריונטות כשהיא מושכת בחוטים יחדיו עם ראש הממשלה. הרי היא זאת שביקשה את ידו של אהוד אולמרט כדי להכרית את בנימין נתניהו ולהפילו מכיסאו. מה היא לא אמרה עליו מאחורי גבו ומה היא לא הבטיחה לכלל ציבור הבוחרים. עכשיו היא חוברת אליו ואפילו איננה מסמיקה. לא ייאמן. אמש הסרתי את עיניי ממסך הטלוויזיה כשראיתי אותה לוחצת ללא בושה את ידו של ראש הממשלה במסיבת העיתונאים. במילה אחת : האישה הזו שיקרה לנו ואותנו. את אותו הטקסט בדיוק ניתן לומר על עמיר פרץ. הרי האיש הזה מי שהתיימר להיות פעם מנהיג הפועלים ניתק את קשריו עם שלי יחימוביץ' מנהיגת המערך מפני שסבר שראש מפלגתו מתכננת בסתר לחבור אל בנימין נתניהו, ולכן ערק אל הגברת שהסתפחה אל ראש הממשלה בפועל. סירחון. בוגדנות וריקבון כפי שאמר הדרמטורג : "Something is rotten in the state of Israel".

הערה 5 : ברור שמתוכננות שוב בחירות חדשות כבר בעתיד הקרוב גם אם בנימין נתניהו ירכיב לרגע ממשלה צרה. יסודותיה יהיו כה רעועים ומפולגים עד שהיא תתפרק מכל סנוקרת. ייתכנו בחירות חדשות אפילו מוקדם יותר מהעתיד הקרוב מפני שבנימין נתניהו כלל לא יצליח להרכיב ממשלה. האיש דומה ברגע זה לשבר כלי שניצב בראש תנועה בעלת כוח פוליטי של 20 מנדטים בלבד. 

הערה 6 : כבן קיבוץ אפיקים הצבעתי תמיד לטובת דוד בן גוריון. למפא"י, רפ"י, והמערך – עבודה. ב- 31 בדצמבר 1973 חזרתי מהמלחמה הקשה ההיא ונתתי את קולי לגב' שולמית אלוני (ר"צ). אח"כ שבתי לסורי. בבחירות האחרונות הצבעתי ל- מרצ. אם כך, שלום רב לאנשי הקיבוצים שניצבו פעם מהצד השני של המתרס הפוליטי שלי : שער הגולן, בית זרע, מרחביה, ומשמר העמק. שוב נפגשנו בשעה שאני נושק ל- 80.

הערה 7 : רזי ברקאי מכסה את עצמו כל בוקר בעוד ועוד עלי תאנה מבלי שהוא זקוק להם. הראיונות הטריביאליים והבלתי נחוצים שערך הבוקר הזה – 20 בפברואר 2013 עם שלום ירושלמי ורביב דרוקר מעידים על עבודת מערכת שגויה, חוסר ביטחון, וגאווה עיתונאית שלא קיימת. רביב דרוקר איננו מאור הגולה ולרזי ברקאי יש כוחות פנים טובים משלו כדי לשמור על הגחלת של גלי צה"ל. מה זה צריך להיות הדבר הזה שהוא רץ כל יום שני וחמישי לבקש את חוות דעתם של אנשי טלוויזיה. למה הוא צריך את זה ? הוא לחלוטין לא זקוק לכך. זאת אומרת אני כמאזין קבוע שלו לא צריך אותם. קיים הבדל משמעותי אם מראיינים את העיתונאי המוכשר הזה רביב דרוקר לצורך השגת מידע הנוגעת לתוכניתו "המקור" (בערוץ 10) לבין מסירה שיטתית של מיקרופון גלי צה"ל מידי בוקר להשמעת פרשנותו הפוליטית . שניהם, שלום ירושלמי ורביב דרוקר לא מסרו לי הבוקר הזה כל מידע עדכני, ולא ניתחו כל תובנות חדשות בעניין חבירתה הנלוזה של ציפי לבני לראש הממשלה בנימין נתניהו. ההתבכיינות המרירה של שניהם לא הפכה את תוכנית הבוקר של רזי ברקאי למהימנה וטובה יותר. 

הערה 8 : הפרסומת המסחרית המנופחת, הגסה, חסרת ההומור, והמגוחכת של השחקן אלי יאצפאן לא תביא לבנק "יהב" אפילו לקוח אחד נוסף.

הערה 9 : משפט השבוע שייך לגב' קארין דונסקי (הצביעה כמוני ל- מרצ) שנשאלה ע"י הנערה מ- "עכבר העיר" מה דעתה על החתיך החדש שנכנס לכנסת. קארין דונסקי השיבה כך ללא כחל ושרק : "על מה את מדברת הוא הוא אפילו לא מגיע לפיטמה שלי…שלא לדבר על אשתו שפרצה עמו לאולם צוהלת ומניפה ידיה אל על…".

ההצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 80 של המאה שעברה. אולימפיאדת סיאול 1988. (רשימה מס' 4). פוסט מס' 160. כל הזכויות שמורות.

הייתי כבר בעל ניסיון מה בתכנון והפקת פרויקטים טלוויזיוניים בינלאומיים ממושכים, מורכבים, ומסובכים עבור רשת הטלוויזיה שלי. ב- 1982 תכננתי, הפקתי, וניהלתי את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982, ב- 1983 תכננתי, הפקתי וניהלתי את אליפות העולם הראשונה ב- א"ק שנערכה בהלסינקי, אח"כ היו אלה תורן של טורניר הכדורגל EURO 1984 בפאריס, ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, ואח"כ מונדיאל מכסיקו 1986, וב- 1987 אליפות העולם ה- 2 ב- א"ק שהתקיימה ברומא. אולימפיאדת סיאול 1988 הייתה אתגר שונה ועצום. לא רק בשל המרחק מגבולות המדינה ומורכבות ומסובכות התקשורת הלוויינית בימים ההם בין סיאול לירושלים, אלא גם בשל סימני השאלה שניצבו מעל יכולתה וכישרונה הטכנולוגית והארגונית של דרום קוריאה להשתלט על מבצע שידורים טלוויזיוני כה סבוך. צריך לומר זאת גם אם חלפה מאז רבע מאה של שנים כי קבוצת הטלוויזיה הדרום קוריאנית המיוחדת SORTO עמדה במבחן, ועוד איך עמדה במבחן. היא עשתה עבודה כבירה.

בתוך סבך ההפקה הזאת אישר לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לפעול כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי סיאול 88' בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא הותיר לי מרחב פעולה וחשוב יותר הוא סמך עלי והאמין לי ובי בעיניים עצומות. אמרתי כבר שלא יכולתי שלא לחוש הערצה לקבוצת הטלוויזיה הדרום קוריאנית SORTO שלא חסכה שום מאמץ במשך שנים כדי לאסוף נתונים, ללמוד את החומר, ולא התביישה להיעזר בכל גורם רלוואנטי כדי להרכיב בצורה נכונה את הפאזל האולימפי. המשמעת , הסבלנות, הידע העצום, הענווה, האדיבות, הדבקות במשימה וחכמתם של אנשי SORTO הייתה ראויה להערכה רבה. לנו בטלוויזיה הישראלית בציבורית וברשות השידור היה הרבה מה ללמוד מהדרום קוריאניים הצנועים, הממושמעים, וחדורי המוטיבציה. אהבתי את התרבות הדרום קוריאנית ואת אנשי סיאול. האחראים הראשיים של SORTO הובילו אותה להצלחה פנומנאלית בהפקת שידורי אולימפיאדת סיאול 88'. הנה חלק מהם.

טקסט תמונה : סי הו פארק המנהל הראשי של הפקת סיגנל השידור הבינלאומי של הטלוויזיה באולימפיאדת סיאול 1988. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : דאה יונג קאנג המנהל הראשי של הפקת שידורי הטלוויזיה של סיאול 88'. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : איק סופ סים, המהנדס הראשי של מרכז השידורים הבינלאומי (IBC) באולימפיאדת סיאול 1988. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : סאנג קיו פארק האחראי הראשי על המִכשור ומערכת השידור בסיאול 88'. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיל וונג וואנג המנהל הראשי של ההפקה הבינלאומית באולימפיאדת סיאול 1988. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. בניין ה- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) הענק, הפונקציונאלי, והתכליתי שהוקם ע"י SORTO. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "הפקות חובקות ארץ ועולם".

טיסתי לסֵיאוּל הרחוקה בירת דרום קוריאה ביום שישי – 20 במאי 1988 לפגישת ה- WBM  ה- 2 (World Broadcasters Meeting) פגישה קדם ההפקה העולמית לצורך לימוד הפקת שידורי האולימפיאדה הייתה ארוכה ושונה מהרגיל. אחרת. היא נראתה לי כטיסת נצח לקצהו של עולם אקזוטי ובלתי מוכר. סוכנת הנסיעות הירושלמית הוותיקה שלי (מאז 1974) גב' אוֹלְגָה רָיְיכֶר סידרה לי Over night ראשון בלונדון וְ-Over night נוסף בסינגפּוֹר. הטיסה ליעד התארכה ליומיים וחצי. היה לי די זמן והותר בטיסה להמשיך בהכנת פקודת המבצע של השידורים האולימפיים שכללה 133 שעות שידורים ב- 16 ימים. מצאתי את עצמי שוב ושוב מְהַרְהֵר בהתפוצצות העתידית הצפויה להתרחש בעוד חמישה חודשים על מסלול הא"ק האולימפי בסיאול בעֵת ריצת הגמר ל- 100 מ', בהשתתפותם של קָארְל לוּאִיס מארה"ב והקנדי בֶּן ג'וֹנְסוֹן. שני השמות של האָצָנִים הטובים בתבל לא רק שלא נטשו אותי אלא העסיקו אותי עוד ועוד . ריצת 100 מ' באולימפיאדת סיאול 88' הייתה אמורה להימשך פחות מעשר שניות בתוך מכלול של 133 שעות שידורים בתוכנית ההפקה שלי, אך הייתה אחד ממוקדי השידור הנכספים . היא תיזכר לנצח. איש לא שיער אז שהריצה הזאת שעתידה לסַמֵל את שיא הסימביוזה וקשרי הגומלין בין הטלוויזיה באשר היא והספורט באשר הוא, תיצרב בדיעבד לדיראון עולם בזיכרון הקולקטיבי שלנו, בשל שימוש בסטרואידים אנאבוליים אסורים של הזוכה בה בֵּן ג'וֹנְסוֹן. האָצָן הקנדי נתפש בעקבות בדיקת שתן של המעבדה הרפואית של IOC ו- IAAF, וגוֹרָש בבושת פנים מהמשחקים האולימפיים.

נחתנו בקצה העולם בסֵיאוּל הרחוקה לאחר טיסה מתישה אך לא היה זמן לפוש ממנה. נדרשתי להתייצב מייד באולם הדיונים של ה- WBM אבל הספקתי בכל זאת להבחין בתכונה האולימפית העצומה ובשמחת החיים השוררות בעיר הבירה של דרום קוריאה.

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. העיר האולימפית והכפר האולימפי. האומה הדרום קוריאנית כולה התקדשה לקראת המשחקים האולימפיים בפעם ה- 24 במניין העת החדשה. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. בכל פינה בעיר הבירה הדרום קוריאנית סיאול ניתן היה לראות את התכונה האולימפית העצומה. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. שדרה אולימפית בסיאול. התפאורה הצבעונית של כל המטרופולין הייתה שובת עין. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לקחתי עִמי לפגישת ה- WBM בסֵיאוּל את מומחה הקוֹל והתקשורת מספר אחת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית סְעַדְיָה קָארָאוָואנִי. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריית הטיסות הארוכה שלי למשימות השידור הבינלאומיות ברחבי העולם שמנכ"ל כלשהו (אוּרִי פּוֹרָת) אישר את צירופו של איש טכני לפגישת שידורים מסובכת של המְשָדֵר העולמי במסגרת תהליך קדם הפקה של השידורים האולימפיים . תקדים חשוב שגם המנכ"לים הבאים אחריו אַרְיֵה מֶקֶל ומוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם אימצו אותו מאוחר יותר . בעשרות פגישות עבודה בינלאומיות מורכבות קודמות השתתפתי תמיד כנציג בודד של רשות השידור . רשתות הטלוויזיה הרציניות שולחות לפגישות הלימוד החשובות האלה משלחות המונות כשלושה – ארבעה לפעמים חמישה אנשי מקצוע בשלושת התחומים של השידור ההפקה , הטכנולוגיה , והלוגיסטיקה . לעולם לא נשלח מטעמן איש אחד כפי שנהגה עמי רשות השידור . לכל אחד בצֶוֶות המשלחת מוקצה תחום אחריות קונקרטי בו הוא מתמחה . ביניהם יימצא תמיד מפקח טכני (לפעמים שניים) המכירים היטב את יסודות הנדסת הטלוויזיה על בוריים . אף על פי כן ולמרות שהייתי בודד ההשתתפות האישית השיטתית שלי בפגישות העבודה הבינלאומיות האלוּ ב- EBU  וב- WBM לאורך השנים היו אחד הנדבכים החשובים בהצלחות שידורי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. רק בפגישות העבודה הבינלאומיות האלה האלה אתה לומד ומבין איך להוציא את תוכניות השידור המורכבות והמסובכות הללו מתיאוריה למעשה .

טקסט תמונה :  דצמבר – 1983. ארוחת צהריים בשמש החמימה במסעדה יוקרתית בלוס אנג'לס בעת פגישת ה- WBM העולמי לקראת ההיערכות של הפקה המורכבת של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאולימפיאדת לוס אנג'לס 84' (המשחקים עמדו להיפתח בשבת – 28 ביולי 1984). נשלחתי למשימת ההיערכות לבדי. כאן אני סועד יחד עם משלחת ההפקה של ה- BBC שמנתה 6 אנשים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  1983. אני מבקר באִצטדיון האולימפי עמוס הזיכרונות בלוס אנג'לס בפגישת ה- WBM  שנערכה בדצמבר 1983 בלוס אנג'לס. האִצטדיון הזה אירח את אולימפיאדת לוס אנג'לס של 1932. הוועדה המארגנת המקומית (LAOOC) של המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984 בראשותו של פיטר יוברות' (Peter Ueberroth) הסתמכה באִרגון המשחקים על מתקני הספורט המקומיים הישנים הקיימים בעיר, ביניהם האִצטדיון האולימפי הישן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 30 ביולי 1932. האִצטדיון האולימפי של לוס אנג'לס מארח את האולימפיאדה- 10 של הזמן החדש. הוועדה המארגנת של משחקי לוס אנג'לס 84' בראשותו של פיטר יוברות' לא בנתה מתקנים חדשים אלא השתמשה בישנים. (באדיבות IOC והוועד האולימפי האמריקני).

בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד טסתי תמיד בגפּי ברחבי העולם להכנת משימות השידור הבינלאומיות של הטלוויזיה הישראלית. המנכ"ל שדאג לאַזֵן את תקציבו קיצֵץ בכל מקום. גם היכן שלא היה צריך ותמיד בטענה שקשה להתמודד עִמה. "רשות השידור ענייה ואין לה כסף", שָב, חזר, ואמר לי. הוא הֵתּיר לי לטוּס רק פעם בשנה למשימות העבודה שלי באירופה ובארה"ב, כאילו שטיסות העבודה לחו"ל חסרו לי. במשך הזמן וברבות השנים הן הפכו לנֶטֶל . במסגרת עבודתי בטלוויזיה הישראלית ביקרתי בכל הערים הראשיות בחמש יבשות תבל בהן נערכו אירועי הספורט הבינלאומיים החשובים ביותר. חלק מהקפיצות לחו"ל היו ביקורי עבודה קצרים , האחרות לפרקי זמן ארוכים. למרות זאת לא ראיתי דבר למַעֵט מרכזי השידור , קווי שידור , עמדות השידור באִצטדיונים, ואת המיטה שלי במלוֹן. מפגשי העבודה ברחבי תבל במסגרות חברותינו ב- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) המכונה איגוד השידור האירופי, ומפגשי ה- WBM (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) הקרוי פגישת המְשָדֵר העולמי – הנוגעים להפקות שידורי הטלוויזיה של המונדיאלים והאולימפיאדות, היו חשובות מאין כמותן. שָם למדתי לנַוֵוט את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית במשך השנים הרבות במשעולי הטכנולוגיה הבינלאומית . רק כך ידעתי להשתלב נכון בלוגיסטיקה ומשעולי ההפקה של שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים , ובארגון אירועי הספורט עצמם ע"י הוועדות המארגנות. סיורי קדם ההפקה במקום ההתרחשות של אירועי הענק והמפגשים עם נציגי ה- Host broadcaster הבינלאומי, העניקו לי את הידע ואת הפרספקטיבה ללמד את המנכ"לים ומנהלי הטלוויזיה שלי איך להפיק נכון את השידורים האולימפיים והמונדיאלים וכיצד להנהיג את האנשים שלנו המסתערים לעֵבר היעד האחרון. לי זה נראה מובן מאליו שהיה עלי ליטול חלק בכל פגישת עבודה של ה- EBU או בכל מפגש – תדריך לימודי של ה- WBM העולמי . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חשב אחרת . הוא גם שִכנע את מנהל הטלוויזיה טוביה סער לחשוב כמוהו . שלוש שנות הניהול הראשונות שלי את שידורי הספורט בטלוויזיה, בין 1981 ל- 1984, היו קריטיות מנקודת מבטי בכל הנוגע להפקות הטלוויזיה הבינלאומיות מפני אָלֶכְּס גִלְעָדִי כבר לא היה בסביבה. ניצבו בפני אתגרי שידור בינלאומיים מורכבים כמו אליפות אירופה בכדורסל במאי 1981 בצ'כוסלובקיה , גביע העולם בא"ק ב- 1981 ברומא, מונדיאל ספרד 1982, אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי ב- 1983 ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. אתה עוסק כאן בתכנון תקשורת המונים מורכבת ומסובכת במובן הרחב ביותר של התכנון.

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל ראה בטיסות העבודה הקצרות לחו"ל מותרות . הוא נהג להציב בפני את דילֶמַת הבחירה השנתית. לקראת שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 אמר לי : "אני מאשר לך לטוּס לחו"ל פעם בשנה מטעמי חיסכון . אתה תחליט בעצמך מה חשוב יותר, האם הִנך מעדיף לטוּס לג'נבה לפגישת קבוצת הספורט של ה- EBU שדנו בענייני שידורי הספורט השוטפים של האיגוד, או האם אתה בוחר להשתתף בפגישת העבודה של המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי WBM (ראשי תיבות של World Broadcast Meeting) שדנה בשידורי האולימפיאדה , גביע העולם בכדורגל ו/או אליפות העולם בא"ק באותה שנה". כאילו שיש קשר בין השניים [1].

הייתי נציג קבוע של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שנטל חלק בפגישות של קבוצת הספורט של איגוד השידור האירופי (EBU sports Group). הקבוצה הזאת נפגשה פעמיים בשנה. הפגישה הראשונה מתקיימת בחורף בחודש מארס בגֶ'נֶבָה – שווייץ מקום מושבם הקבוע של מוסדות ה- EBU, ואח"כ בחלוֹף חצי שנה בסתיו בחודשים ספטמבר – אוקטובר באחת ממדינות ה- EBU המארחת את הפגישה השנייה. משך הדיונים בפגישות היה כשלושה ימים. ההשתתפות בפגישות העבודה האלה הן כסמינר הדרכה ולימוד . הדרך היחידה להבין כיצד עובדת קבוצת הספורט של איגוד השידור האירופי כמערכת שידור בינלאומית המתאמת, מפיקה, והמקבלת החלטות חשובות המשפיעות במישרין על כל רשתות הטלוויזיה באירופה לרבות רשות השידור והטלוויזיה הישראלית מן ההיבטים התוכניים, הכלכליים, הטכנולוגיים והלוגיסטיים – היא פשוט להיות נוֹכֵח במקום ולהשתתף בדיונים. זה לא רק חיוני כדי להבין את המסובכות והמורכבות של הפקות השידור האלה, אלא זה מביא בסופו של דבר לחיסכון כספי ניכר בתכנון הסופי.

טקסט מסמך : 6 באפריל 1982. מנהל הטלוויזיה טוביה סער מודיע לי בשמו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, כי אינני יכול השתתף בפגישת ה- WBM העולמית הנוגעת להפקת הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, שנתיים לפני טקס הפתיחה האולימפי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה עסוק מידי בניהול ממלכת רשות השידור ולא מודע מספיק לחשיבות השתתפותי האישית בפגישות ההפקה הבינלאומיות של שידורי הספורט. הוא העניק לי כל הזמן תחושה שההשתתפות  בפגישות קדם ההפקה העולמיות בלוס אנג'לס, מדריד, או גֶ'נֶבָה מותנית בתכיפות הנסיעות שלי לחו"ל ולא במהות הדיונים שנערכו שם. בכל פעם שבקשתי את אישורו להשתתף בפגישות ה- WBM באירופה או בארה"ב לקראת האולימפיאדות והמונדיאלים התעקש לבדוק את סטטיסטיקת טיסות שלי לחו"ל , האם היו סמוכות מידי, ולא כדי לבחון באמת את החשיבות העקרונית של השתתפות מנהל מחלקת הספורט שלו בדיוני ההפקות הסבוכות והמורכבות האלה. האיש שעמד בפסגת הפירמידה הטלוויזיונית בוודאי הֵבין את חשיבות ההשתתפות אך בחר להתעלם מהצורך החיוני הזה. לא היה בזה כל חדש. כך גם נהג כלפי אלכס גלעדי. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד התערב בכל הוצאה כספית, דולר אחד או מיליון דולר, ובעצם לא סמך על איש . הוא היה מאוד מוטרד ממצבה הכספי העגום של הטלוויזיה הישראלית והציב את סמנכ"ל הכספים שלו יוחנן צנגן ככלב שמירה עַל הקופה הציבורית. מערכת הפיקוד הטלוויזיונית שפעלה תחתיו בדמותם של מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות הייתה מודעת לחשיבות ההשתתפות בפגישות הבינלאומיות אך בלמה את פיה. יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , טוּבְיָה סָעַר , ויָאִיר שְטֶרְן מעולם לא התייצבו מול יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כדי לומר לו : "אתה שוגה בהבנתך את ניהול העניינים". הם היו אנשים צייתנים ונאמנים שכיבדו אותו , אולי בגלל שהוא היה האיש שמינה אותם לתפקידים הבכירים בהם כיהנו,  ובטוח מפני שהיה איש חכם ובעל סמכות. ההשתתפות בוועידות ה- EBU ופגישות ה- WBM היו חשובות מאין כמותן כדי להשיג את ניצחון השידור . שילמנו בהיסטוריה הארוכה של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מיליונים רבים של דולרים תמורת זכויות השידורים עוֹד לפני שפסענו פסיעה טכנולוגית ולוגיסטית אחת בעת מִבְצַעֵי השידור העולמיים עצמם. ביצוע השידורים עצמם וההיערכויות הטכנולוגיות והלוגיסטיות המסובכות סביבם לרבות שכירת עמדות שידור קווי שידור, לווייני התקשורת, מיסוד משרד הפקה, תקשורת ושידורים במקום האירוע, הפעלת כוח אדם בחו"ל, מימונו – הלנתו, האכלתו והסעתו, גזלו מיליוני דולרים מקופת הרשות בנוסף על זכויות השידורים. לעומת זאת, עַלוּיוֹת ההשתתפות שלי בפגישות ההכנה הבינלאומיות האלה שדנו בשימוש וניצול הסכומים האדירים האלה בצורה היעילה ביותר למען אותם שידורי הספורט האלה, נסבו סביב סכומים פעוטים של 1500 אולי 2000 דולר בממוצע לפגישת WBM אחת, עלות שכוללת טיסה, מלון וכלכלה. במקום להקֵל על השתתפותי הנחוצה לתועלתה של רשות השידור בפגישות הבינלאומיות החשובות האלה, ההנהלה הכבידה עלי. ניתן לומר ללא שֶמֶץ של הגזמה שהפגישות האלה הֵאירו את דרכי ואִפשרו לי להבין כיצד מניעים מערכת שידור ישראלית כל כך גדולה ומורכבת באירועי ספורט בינלאומיים. הרצון שלי ליטול בהן חלק נתקל הרבה פעמים בסירוב והתנגדות ההנהלה. לא הייתה שום פרופורציה כלכלית בין ההשקעה בלימוד החומר לבין השימוש בו. אִיוֶולֶת. או אם להיות עַדִין יותר – חוסר הבנה.

טקסט מסמך : 4 בנובמבר 1983. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מתנה את אישור נסיעתי לפגישת ה- WBM העולמית בלוס אנג'לס כנסיעת הפקה אחרונה עד לאולימפיאדה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1982 . הנהלת רשות השידור לא מאשרת את השתתפותי בפגישת עבודה של ה- EBU  שתוכננה להתקיים בספטמבר 1982 בג'נבה – שווייץ. ניסיונותיי לשנות את ההחלטה עלו בתוהו. נסיעת העבודה נתפשה כמסע מותרות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 26 באוגוסט 1982 . זהו המסמך המקורי (עמוד מס' 1 מתוך 2) שנכתב בעת חופשה קצרה שלי במלחמת לבנון ה- 1. אני מנסה להסביר למנהל הטלוויזיה טוביה סער את חשיבות השתתפותי בפגישת העבודה של  ה- EBU, אך ללא הועיל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  26 באוגוסט 1982. מנהל הטלוויזיה טוביה סער לא שקל שנית את בקשתי. (עמוד מס' 2 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 החלה שנתיים קודם לכן , מייד לאחר שהשתחררתי משירות מילואים קרבי במלחמת לבנון ה- 1 . שוחחתי פעמים רבות עם מנכ"ל רשות השידור דאז יוסף "טומי" לפיד אודות מורכבות ומסובכות ההפקה , איכותה , ומטרותיה וכמות שעות השידורים שיש ברצוני "להביא" מלוס אנג'לס לישראל באמצעות תקשורת הלוויינים בין ארה"ב לבין ישראל, למרות הבדל הזמנים השעונים . שעון ישראל הקדים את שעון לוס אנג'לס ב- 10 שעות . שעת חצות בישראל (שתיים עשרה בלילה) הייתה שווה לשעה שתיים בצהריים בלוס אנג'לס. כל תחרויות הגמר האולימפיות בענפים המרכזיים ב- א"ק, שחייה, התעמלות, ומשחקי הכדור באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' נקבעו לאשמורת ושעות הבוקר המוקדמות בישראל.

טקסט תמונה : קיץ 1984. אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. זהו השרטוט המקורי שלי מתוך פקודת המבצע/ספר השידור, המציג את מערך התקשורת הלוויינית באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בין לוס אנג'לס לירושלים, כפי שהכנתי והסברתי את מבנהו למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. עמדו לרשותו כל האופציות הטכנולוגיות להביא את שידורי הטלוויזיה הישירים של משחקי לוס אנג'לס 84' לכל בית בישראל, אך הוא בחר בדרך אחרת והחליט להשכיב את העם לישון . כאילו שזה היה תפקידו כמנכ"ל רשות השידור. (הסקיצה לקוחה מתוך ספר השידור / פקודת המבצע שלי אודות תכנון שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                   

טקסט תמונה : יולי 1984. לוס אנג'לס. אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. אנוכי מתדרך את המפקח הטכני (קול ותקשורת) יָאִיר שָרְף בעמדת התקשורת במשרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC באולפני "קולומביה" הישנה בלוס אנג'לס. תכנון קווי השידור והתקשורת שלו ושל מהנדס הקול והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא מר מיכה לויירר היה מושלם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד האזין לי והיה זהיר בתשובותיו. הוא היה נתון בסבך פרדוקסים ונתונים סותרים . הוא חשש מאוד מעלות ההפקה האולימפית ומגורל הקופה הציבורית. התחרויות האולימפיות הן אובייקט שידור מושֵך אש. הצפייה המאוחרת בטלוויזיה בשעות הלילה הקטנות הדאיגה אותו. מחַד חשב יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שהעם צריך לישון בלילה מפני שעליו לקום למחרת ליום עמל חדש . מאידך חשש שגם אם יתיר שידורי טלוויזיה מאוחרים צפוי בכל מקרה רייטינג דַל מפני שמדובר בשעות צפייה לא מקובלות באשמורת בוקר ב- 16 ימי האולימפיאדה. מר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד גרס שרייטינג צפייה נמוך איננו מצדיק הפקה אולימפית גדולת ממדים. זאת הייתה טעות פטאלית שלו שהתמוססה בן רגע עם תחילת השידורים הישירים של אולימפיאדת לוס אנג'לס ב- 28 ביולי 1984 והסתיימו ב- 12 באוגוסט 1984. זאת הייתה תקופת החופש הגדול ומיליוני תלמידים ובני נוער , כמו גם סטודנטים ואנשים מבוגרים מסך האוכלוסייה שנטלו לעצמם חופשה צפו בשידורים המאוחרים והניבו רייטינג פנטסטי. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ידע ממני כי הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בלוס אנג'לס 1984 שזורה בהפקה מדויקת, קבלת החלטות, ותיאומים מוחלטים שלנו עם איגוד השידור האירופי הגדול והעשיר ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) איגוד השידור האירופי. בראשית 1983 עדיין התלבט. רשות השידור היא גוף ביורוקרטי ומסורבל. כל הוצאה כפופה לאישורים של הבוסים הגדולים. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה בר מזל מפני שלרשותו עמד סמנכ"ל כספים ערני יוֹחָנָן צָנְגֶן. יוֹחָנָן צָנְגֶן היה רגיש כמותו לדליפת הממון מהקופה הציבורית בה השיבר תמיד פתוח, הטפטוף תמידי, והקופה רצופה חורים כמסננת.

מר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל פינה את מקומו ב- 1 באפריל 1984 לבא אחריו מר אוּרִי פּוֹרָת ז"ל. הייתה לי עם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שיחת נפש ארוכה אחת בטרם פרש בתום חמש שנים מתפקיד מנכ"ל רשות השידור. הוא סבר שהוא מותיר לאורי פורת רשות שידור טובה יותר מזאת שקיבל ב- 1979 מיצחק לבני. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה איש חכם, וכשרצה היה גם בוטה וציני. אנוכי אהבתי והערכתי אותו.

טקסט תמונה : מארס 1984. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (יושב במרכז) נפרד מרשות הַסֶגֶל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זיהוי הנוכחים התמונה העומדים מימין לשמאל : אסתי רז (מנהלת לשכת מנהל הטלוויזיה), שרה פרל (עוזרתה של אסתי רז בלשכה), צביקה שפירא (מעונב, היה מפקד גל"צ לשעבר ועכשיו מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה), חנה קלופפר (חולצה מפוספסת, מנהלת מחלקת הגשה ורצף), יאיר שטרן (עומד מאחור ומרכיב משקפיים. היה מנהל חטיבת החדשות), רוחמה איילון (מנהלת לשכת המנכ"ל מניחה יד על כתפו של המנכ"ל הפורש), ג'קי גורן (מנהל מחלקת הבימאים), יעקב סווירי (לובש ז'אקט, מנהל חטיבת הביצוע בהנדסה), יעקב אורן (לובש סוודר כהה וצאוורון לבן. היה ראש מִנְהָל כוח אדם בטלוויזיה), גבי פישר (המהנדס הראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית) , דודו הירשפלד ז"ל (מנהל חטיבת שירותי הפקה ומבצעים מיוחדים). יושב מימין מלפנים : גבי אוחנה נהגו של יוסף "טומי" לפיד. (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם". כ- 10000 (רבבה) עמודים.

[1] ראה נספח : מכתבו של מנכ"ל רשות השידור מר יוסף "טומי" לפיד טוביה סער מנהל הטלוויזיה ויאיר שטרן מנהל החדשות בענייני טיסותיי לצורכי עבודה באירופה וארה"ב.

[2] ראה נספח : דו"ח השתתפותי בפגישת העבודה של ה- EBU  במארס 1987 ששלחתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת.

 סוף הפוסט מס' 160. הועלה לאוויר ביום רביעי – 20 בפברואר 2013.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *