פוסט מס' 334. "הַמָקוֹר" של רָבִיב דְרוּקֶר בערוץ 10 (יום רביעי – 25 בדצמבר 2013). היועץ המשפטי לשעבר של ממשלת ישראל פרופסור אַהֲרוֹן בָּרָק בקדנציה הראשונה של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, מוסר לרביב דרוקר שלשום עדות שגויה (על פי העובדות שבידי) הנוגעת להתפטרותו הפומבית של יצחק רבין ז"ל מתפקידו הרם בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 7 באפריל 1977. פוסט מס' 334. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת – 28 בדצמבר 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————-

פוסט חדש רחב ידיים מס' 334 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של יום שישי – 27 בדצמבר 2013 / לפנות בוקר של שבת – 28 בדצמבר 2013.

—————————————————————————————————-

"הַמָקוֹר" של רָבִיב דְרוּקֶר בערוץ 10 (יום רביעי – 25 בדצמבר 2013) . היועץ המשפטי לשעבר של ממשלת ישראל פרופסור אַהֲרוֹן בָּרָק בקדנציה הראשונה של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין ז"ל, מוסר לרָבִיב דְרוּקֶר שלשום עדות שגויה (על פי העובדות שבידי) הנוגעת להתפטרותו הפומבית של יִצְחָק רָבִּין ז"ל מתפקידו הרָם בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 7 באפריל 1977. פוסט מס' 334. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ 1 המט ליפול עשה Deal טלוויזיוני חשוב מבחינתו כשחתם עם איגוד הכדורסל על חוזה זכויות שידורים לעונת 2014 – 2013 על סך של 6.000000 (שישה מיליון) שקל. ערוץ 1 שקל ובחר נכון להתקשר לענף הספורט הפופולארי השני בחשיבותו בארץ, למרות תהליך האמריקניזציה הבוטה ההולך ומעמיק ומאפיל על עתודות הנוער הישראלי והדור הצעיר בתחום . החוזה היקר (נוכח הרייטינג הדל להחריד) מתיר לערוץ 1 לשדר ישיר מידי שבוע את את המשחק המרכזי בליגת העל ובגביע המדינה תמורת 150000 (מאה וחמישים אלף) בעבור כל משחק ומשחק. יחדיו עם הוצאות ההפקה מסתכם כל שידור ישיר שכזה בהשקעה כספית לא מבוטלת שנעה בין 200000 ל- 250000 שקל , אולם הביצוע של ערוץ 1 הוא דילטנטי רשלני והטיפול בנושא חסר היגיון. כך כך אפרורי וכל כך לא חגיגי. אמש (יום חמישי – 26 בדצמבר 2013) שידר ערוץ 1 ישיר את המשחק המרכזי בשלב רבע הגמר על גביע המדינה בו גברה הפועל ת"א על הפועל ירושלים 71:83. ערוץ 1 הקדיש לחלק המקדים של המשחק בטרם שריקת הפתיחה (מה שנקרא בעגת הטלוויזיה "Pre Game Show") החל מ- 18.30 מאמץ גדול וארוך כאורך הגָלוּת . כמות זמן שהצטברה לכדי 17:18 דקות. זהו שִיעוּר רָב ועֵת אֲרוּכָּה בממדים של כדורסל ישראלי מקומי ובממדים של ערוץ טלוויזיה ציבורי לחוץ שאמור להתחרות ב- Prime time שלו גם מול מהדורות החדשות מול ערוץ 2 וערוץ 10. לשדר המוביל אוּרִי לֵוִי ולפרשן שלו גוּר שֶלֶף כבר נגמרו המילים . המשחק המקדים הטלוויזיוני עבר על גדותיו והחל לחזור על עצמו. השַדָּר המוביל השתמש שוב ושוב בביטוי השָחוּק "גור בוא נדבר…", ושוב "בוא נדבר…", ועוד פעם "בוא נדבר…". למרות האווירה הכפרית אבל חמה ורעשנית באולם הדר יוסף ה- Pre Game Show שהוא אלמנט חשוב בשידור הישיר הופך לפטפוט ומעמסה . העסק בָּא וְשָב ונהיה משעמם . שריקת הפתיחה של המשחק מתאחרת לשעה  18.48. דא עקא, מפת הרייטינג של הוועדה הארצית למִדְרוּג מגלה כי ב- Pre Game Show הארוך שמקיימים אוּרִי לֵוִי וגוּר שֶלֶף ולמרות ההשקעה והמאמץ הגדול להשיג מידע ולפזר אותו, צופה בו פלח אפסי של % 0.9 מהאוכלוסייה היהודית ובמדידה ב- כלל האוכלוסייה אפילו פחות, רק % 0.8. מדובר בעסק דלוח. במדרוג עלוב ביותר שמצביע על דִיסוֹנָאנְס בין ההשקעה הכספית לבין הביצוע בשטח, על חוסר עניין ציבורי טוטאלי בהתנסחות עדינה. ה- דִיסְהַרְמוֹנְיָה בולטת עוד יותר כשמתברר שערוץ 1 מתעלם באורח קבע בסיום המשחק מ- Post Game Show וראיונות סיכום עיתונאיים עם גיבורי העלילה . התחושה של צופה הטלוויזיה כי השידור הישיר נקטע לפני שהוא תם באמת מפני שהוא חסר מסקנות ואין לו סוֹף דָבָר. עיתונאי טלוויזיה שמדווח על העלילה אך נמנע ביודעין מלהיפגש עם גיבורי העלילה כדי לשמוע מהם ממקור ראשון את החוויות שחוו בעיקר כשיש לו בלעדיות וזכות ראשונים לעשות זאת – גם אם הוא חושב את עצמו לאדם הגון – הוא משול לקליפת הַשוּם. העסק הזה הוא מדהים בטיפשות שלו. ערוץ 1 משלם 150000 (מאה וחמישים אלף) שקל Per שידור ישיר לכל משחק לא רק בעבור תיאור ההתמודדות אלא גם מה יש למתמודדים לומר בסוף המאבק. זהו אָלֶף – בֵּית בעיתונאות. אנוכי בטוח שאורי לוי היה מת לראיין בעצמו את גיבורי העלילה אבל מישהו שם למעלה בערוץ 1 שאין לו מושג כיצד מנהלים רשת שידור איננו נותן לו למַצוֹת את העסק. הייתי מאוד מעוניין לשמוע בסיום ההתמודדות את מאמן הפועל ת"א מר אֶרֶז אֶדֶלְשְטָיִין ואת פילוסופיית האימון והמנהיגות שלו. נפלא לראות שמאמן ישראלי, מישהו משלנו בדמותו של אֶרֶז אֶדֶלְשְטָיִין, הפך להיות מהנדס כדורסל כה מצליח בזירת המשחק בארץ . דבר ראשון שהוא עשה ובכך קל להבחין , ארז אדלשטיין מלכד את השורות והופך את הפועל ת"א לקבוצה מאוחדת . רואים שהשחקנים מאמינים בו ונלחמים בעבורו . אין לשכוח שהמאמן הזה של הפועל ת"א אֶרֶז אֶדֶלְשְטָיִין הוריד כבר פעמיים לקרשים בתקופה האחרונה את מאמן מכבי ת"א דֵיוִויד בְּלָאט, ועשה זאת די בקלות הייתי אומר. יש בו "משהו" ב- אֶרֶז אֶדֶלְשְטָיִין הזה אבל ערוץ 1 מתעקש לא לגלות לנו מה הוא אותו ה- "משהו" הנסתר הזה.

השידור הישיר של המשחק הפועל ת"א – הפועל ירושלים 71:82 ברבע גמר גביע במדינה בכדורסל סוחף במהלכו עוד כמה אחוזים ומגיע לשיאו % 4.3 באוכלוסייה היהודית ו- % 3.8 בכלל האוכלוסייה, בין 20.15 ל- 20.30. כשארבעת האחוזים הללו מצפים לראיונות סיכום עם המאמן ואדריכל הפועל ת"א מר ארז אדלשטיין (שישה ניצחונות בששת המשחקים האחרונים) והמוציאים לפועל שלו קָארְלוֹן בְּרָאוּן ורָבִיב לִימוֹנָד, מחזיר אורי לוי בבהלה את השידור למגישי "מבט" מִיכַל רָבִּינוֹבִיץ' ואָמִיר אִיבְּגִי. אין Post Game Show. השידור הישיר של משחק הכדורסל נקטע. ערוץ 1 מפסיד במערכה. הוא גם איננו ממצה עד הסוף את הטיפול בעלילת הספורט עליה שילם שנע בין 250000 ל- 150000 (מאה וחמישים אלף עד מאתיים וחמישים אלף) שקל זכויות שידורים לרבות הוצאות הפקה, וגם פוגע בצופי הכדורסל שלו כשאיננו מפיק ראיונות סיכום עם המנצחים וגם עם המובסים. "מבט" של  מיכל רבינוביץ' אמיר איבגי שמצטרף באיחור רב להתמודדות ראש בראש עם מהדורות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10. הוא מפסיד את הקרב מראש. "מבט" של ערוץ 1 צובר רייטינג ממוצע דליל מאוד של % 3.75 ונִיגָף בעוד חדשות ערוץ 2 צוברת רייטינג ממוצע של % 24 וחדשות ערוץ 10 צוברות רייטינג ממוצע של % 9.1. מישהו בערוץ 1 וברשות השידור חושב עקום.

"הַמָקוֹר" של רָבִיב דְרוּקֶר בערוץ 10 (יום רביעי – 25 בדצמבר 2013) . היועץ המשפטי לשעבר של ממשלת ישראל פרופסור אַהֲרוֹן בָּרָק בקדנציה הראשונה של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין ז"ל, מוסר לרָבִיב דְרוּקֶר שלשום עדות שגויה (על פי העובדות שבידי) הנוגעת להתפטרותו הפומבית של יִצְחָק רָבִּין ז"ל מתפקידו הרָם בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 7 באפריל 1977. 

אני נמנה על אותם % 8.3 במפת המִדְרוּג הארצית שהמתינו בכיליון עיניים לתוכנית "המקור" המחודשת של מר רביב דרוקר ולפרטנר החדש שלו מר רזי ברקאי איש גלי צה"ל. ה- Promo המעניין והמקורי שקידם את "המקור" רק הגביר את הסקרנות. אני מעריץ של רָבִיב דְרוּקֶר . אולי אני מפריז במושג הערצה , אבל לבטח אנוכי צופה נאמן שלו ומלא הערכה לעבודתו העיתונאית. מעולם לא ראיתי את האיש ולא דיברתי עמו . אך מהצפייה בטלוויזיה אני למד ומרגיש שמדובר בעיתונאי מרתק (אותי), חרוץ ובעל מקורות מצוינים, בהיר ומהיר מחשבה, אנלייזר, ובעל יושרה. רביב דרוקר הוא מאותם העיתונאים שאתה סומך עליהם ושגרמו לי להתכייל על ערוץ 10 ולהפוך אותו לערוץ הבית שלי. כשהוא רביב דרוקר נמצא ב- "אוויר" של ערוץ 10 אתה יודע שמשהו קורה. אתה דרוך. יש לפתע מתח עניין שאינך מעוניין להחמיץ בשעה שרביב דרוקר בעל נוכחות ומראה נערי מופיע על המסך של ערוץ 10.

הראיונות שערך שלשום רָבִיב דְרוּקֶר ב- "המקור" עם ששת היועצים של ממשלות ישראל לדורותיהם : מאיר שמגר, אהרון ברק, יוסף חריש, יצחק זמיר, יוסף חריש, מיכאל בן יאיר, ומני מזוז – מרתקים. אולם לפחות במקרה אחד בריאיון שקיים עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופסור אַהֲרוֹן בָּרָק נמצאו פרטים בלתי מדויקים (על פי המידע שבידי) הנוגעים ליום המדובר של אותו הערב ההוא ביום חמישי – 7 באפריל 1977, בשעה שמועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל זכה לראשונה בבלגראד (בירת יוגוסלביה הגדולה) בתולדותיו בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל לאחר שהכניע את אלופת איטליה מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה 77:78. בתום המשחק הזה קרוב לחצות הלֵיל התפטר ראש ממשלת ישראל יִצְחָק רָבִּין בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ריאיון שקיים עמו הכתב המדיני יַעֲקב אֲחִימֵאִיר באולפן מערכת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בקרייה בתל אביב.

זהו הטקסט שהחליף רביב דרוקר שלשום ב- "המקור" עם פרופסור אַהֲרוֹן בָּרָק משפטן בעל מוניטין בינלאומי, מי ששימש היועץ המשפטי של ממשלת ישראל בשנים 1978 – 1975 , שעוסק בהתפטרות ראש ממשלת ישראל יִצְחָק רָבִּין ז"ל ביום חמישי – 7 באפריל 1977 .

פרופסור אהרון ברק : אני זוכר היטב, זה היה כדורסל, מכבי, משהו…

רביב דרוקר : אל תעשה ככה מכבי משהו…מכבי ת"א לקחה את גביע אירופה לאלופות נגד מובילג'ירג'י ווארזה 78 : 77…אתה הייתה בביתו לא ראית…?

פרופסור אהרון ברק : הייתי בביתו…

רביב דרוקר : לא ראית את המשחק…?

פרופסור אהרון ברק : לא ראיתי את המשחק…

רביב דרוקר : עכשיו אתה מודה שלא ראית את המשחק…

פרופסור אהרון ברק : אוי ואבוי…איך יכולתי לראות את המשחק כשאני בביתו…? 

רביב דרוקר : הוא ראה לפחות…?

פרופסור אהרון ברק : אני לא זוכר… אני חושב שהעניין הזה הטריד אותו יותר מהמשחק…

רביב דרוקר : או.קיי…

פרופסור אהרון ברק : והוא אמר לי שהוא יצטרך להתפטר…! אמרתי לו או. קיי…!

בנקודה זאת בתוכנית "המקור" נכנס ריאיון ההתפטרות שערך יעקב אחימאיר עם יצחק רבין ביום חמישי ההוא בערך בחצות של 7 באפריל 1977.

מהטקסט הנדון לעֵיל אנוכי מבין שהיועץ המשפטי לממשלה אַהֲרוֹן בָּרָק שהה בביתו של ראש הממשלה יצחק רבין ברמת אביב באותו יום חמישי ההוא – 7 באפריל 1977בעת השידור הישיר של המשחק ההוא על גמר גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל מכבי ת"א – מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה (Mobilgirgi Varese) בתוצאה  77:78. מתן הגִרְסָה שלי בפוסט רחב הידיים הזה למה שהתחולל ביום חמישי ההוא של 7 באפריל 1977, בתוכה היחס האוהד החם שרחש יִצְחָק רָבִּין לקבוצת מכבי ת"א מביא נתונים אחרים ושונים, אולם איננו מהווה בשום פנים הטלת דופי משום היבט שהוא בגרסתו של כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר הפרופסור למשפטים אַהֲרוֹן בָּרָק.

אנוכי שימשתי עורך ומפיק בירושלים של משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל במהלך כל השבוע ההוא כששיאה של ההפקה היה כאמור ביום חמישי – 7 באפריל 1977. שזירת החוטים של השידור הישיר ההוא של מכבי ת"א – מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה נמשכו במרץ רָב כשבוע ימים . אלכס גלעדי ואנוכי, הוא בבלגראד ואנוכי בירושלים, היינו חייבים להיות מדויקים וקפדניים. בתשע בערב שעון ישראל החל ה- Pre Game Show. בתשע ועשרים עברנו בשידור ישיר אל השַדָּר אָלֶכְּס גִלְעָדִי שישב בעמדת השידור שלנו בהיכל "Pioneer" בבלגראד. המשחק עצמו החל בתשע ושלושים בערב. את תמונת הלוויין היוגוסלבית ה- Multilateral קיבלתי ב- 21.15. קו השידור ה- 4W (ראשי תיבות של Four Wire / ארבע גידי. זהו קו שידור משוכלל יותר מתקשורת טלפונית רגילה שמבוססת על 2W) בין השַדָּר אָלֶכְּס גִלְעָדִי בעמדת השידור ב- "Pioneer" לביני בעמדת הפיקוד שלי ב- "Master" בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים החל לפעול כבר החל מהשעה 19.30. מעניין, ה- Originator של סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי שיצא כאמור מבלגראד הייתה רשת הטלוויזיה היוגוסלבית המצוינת JRT שהייתה חברה באיגוד השידור האירופי ה- EBU (כלל בתוכו את מדינות מערב אירופה וגם כמה מדינות מאפריקה ואסיה כולל ישראל) למרות שיוגוסלביה המדינה הייתה שייכת לחלק הקומוניסטי של מזרח אירופה בראשות ברה"מ (האותיות JRT הן ראשי תיבות של Jugoslavia Radio Television) שכיסתה את המשחק באמצעות ניידת שידור שכללה בתוכה 8 (שמונה) מצלמות ושלושה מקורות של הילוכים חוזרים . צריך לזכור שעולם הטלוויזיה לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית במצלמות אלקטרוניות גדולות ומסורבלות ועבדו על טייפים שרוחב הרצועה המגנטית שלהם היה 2 אינטשים. בימאי השידור היוגוסלבי היה הסלובני בֶּנוֹ הָאבְלָה (Beno Havlla). השַדָּר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעמדת השידור בהיכל "Pioneer" בבלגראד היה כאמור אלכס גלעדי. הוא היה ראוי בעיניי אז לצל"ש טלוויזיוני על פעילות המזהירה בבלגראד משום שהיה לבד בשטח וניהל בהצלחה (רבה) את השידור הלווייני הישיר ה- Unilateral המורכב והמסובך מבלגראד – יוגוסלביה ללא מפיק ללא טכנאי, ללא פרשן, וללא עוֹזֵר שַדָּר. הוא פעל לחלוטין לבד והיה בודד בזירה למַעֵט העזרה שקיבל ממני ומאנשי ציוותי באמצעות קו השידור ה- 4W. החטיבה הטכנית של איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcating Union) שמקום מושבה היה בבריסל בעת ההיא, הפיצה את סיגנל הטלוויזיה היוגוסלבי (באמצעות רשת ה- Microwave הקרקעית שהייתה פרוסה כשתי וערב על פני מערב אירופה ומזרחה) ל- 19 מדינות חברות באיגוד השידור האירופי ה- EBU , ועוד כ- 8 חברות אז באיגוד השידור המזרח אירופי OIRT (איננו קיים יותר. ה- OIRT התפרק עם נפילת חומת ברלין ב- 1990). אנחנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית קיבלנו את סִיגְנָל הטלוויזיה מבלגראד באמצעות לוויין התקשורת האטלנטי ה- Primary . הסיגנל היוגוסלבי נחת בתחנת התקשורת ל- לוויינים של ישראל הממוקמת בעמק האלה ומשם נשלח בקווי קרקע ל- Master Control שלנו בקומה ב' של הבניין ברוממה בירושלים.

satellite 2

טקסט תמונה : עשור ה- 70 במאה שעברה. תחנת התקשורת ל- לוויינים בעמק האלה ליד ירושלים. זאת צלחת התקשורת היחידה לתקשורת לוויינים שניצבה בעת ההיא בעמק האלה ו- כוונה לעבר הלוויין האטלנטי ה- Primary. לוויין ה- Primary נשא עליו כ- 15000 (חמישה עשר אלף) קווי טלפון וקווי מחשבים אולם רק שני Transponders להעברת שידור סיגנלי הטלוויזיה הבינלאומיים. (לע"מ תמורת תשלום).

הגרסה שלי המובאת להלן אודות פעילותו של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין ז"ל ביום חמישי ההוא של 7 באפריל 1977 נשענת גם על תחקיר וראיונות שניהלתי בעת כתיבת הספר "הקשר הסימביוטי" עם פרופסור ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה בימים ההם של 7 באפריל 1977, עם דָן שִילוֹן מנהל חטיבת החדשות, עם הכתב המדיני בימים ההם יַעֲקב אֲחִימֵאִיר, עם דָן פַּתִּיר (לשעבר דָן פַּחְטֶר עיתונאי בעל מוניטין ב- "דָבָר") מי ששימש יועץ התקשורת של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין ב- 1977, ועם מאפרת הטלוויזיה היפה גב' חַוָוה כָּפְרִי – אוֹסְטְרוֹבְסְקִי מי שאיפרה את ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין בבניין מערכת תל אביב בקרייה בטרם ריאיון ההתפטרות שלוֹ. התברר לי כבר אז כי יִצְחָק רָבִּין רחש הערכה גדולה לקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. בעוד הטלוויזיה הישראלית הציבורית מקנה למכבי ת"א בעשור ה- 70 של המאה שעברה מעמד של "הקבוצה של המדינה", העניק ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין גושפנקה רשמית לתואר הזה. ב- 23 בפברואר 1977 ערך יִצְחָק רָבִּין בלשכתו הצנועה בקרייה בתל אביב קבלת פנים ממלכתית בלתי נשכחת למכבי ת"א לאחר ניצחונה המרשים בעיירה הבלגית וִוירְטוֹן על אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה 79:91. הוא ברר את המילים בקפידה וכינה את הניצחון הזה כניצחון "דָוִד על גֹלְיָת". לא פחות. ככתב ועיתונאי בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתי נוכח שָם בלשכתו בקרייה בתל אביב יחדיו עם הצלם שלי מִיכָאֵל "מִיכִּי" מוֹלָד אז ב- 23 בפברואר 1977, יחדיו תיעדנו את האירוע ההוא.

1. סעיפי ההקדמה הקצרצרה.

א. הטלוויזיה הישראלית הציבורית משלמת לראשונה למכבי ת"א בעונת 1977 – 1976 סכום של 7000 דולר (לכל העונה) עבור זכויות השידורים הישירים במשחקי גביע אירופה לקבוצות אלופות.

ב. ב- 17 בפברואר 1977 מחוללת מכבי ת"א סנסציה עולמית כשהיא מנצחת ב- ווירטון עיירה בלגית קטנה את אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א בתוצאה המכרעת של 79:91.

ג. המשחק מועבר בשידור ישיר בהיקף מלא בטלוויזיה הישראלית הציבורית  השדר הוא אלכס גלעדי. ראש הממשלה יצחק רבין מקבל את הקבוצה בלשכתו בקריה בתל אביב ומעניק לה את הגושפנקא הממלכתית "הקבוצה של המדינה". 

ד. ב- 7 באפריל 1977 זוכה מכבי ת"א בבלגראד בפעם הראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל לאחר שהיא מנצחת את אלופת איטליה מובילג'ירג'י ווארזה 77:78.

ה. ב- 7 באפריל 1977 מודיע יצחק רבין על התפטרותו מראשות ממשלת ישראל בשל חשבון הדולרים של רעייתו לאה בבנק בארה"ב כפי שחשף העיתונאי דן מרגלית בעיתון "הארץ". היועץ המשפטי לממשלה אהרון ברק דורש להעמיד את גב' לאה רבין לדין פלילי.

ו. יצחק רבין מבקש למסור בנאום בשידור ישיר בטלוויזיה כי הוא נושא יחד עם רעייתו באחריות לחשבון הדולרים האסור ומודיע על התפטרותו מראשות הממשלה.

ז. מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ומנהל חטיבת החדשות דן שילון נקלעים לדילמת שידור קשה האם לשדר ישיר בתשע בערב ביום חמישי – 7 באפריל 1977 את נאום ההתפטרות של ראש הממשלה יצחק רבין ו/או את משחק הגמר בכדורסל. יצחק רבין אציל הנפש חוסך להם את ההתלבטות . "אני אדבר לעם אחרי השידור הישיר של הכדורסל", הוא אומר לארנון צוקרמן ודן שילון.

ח. ההפקה המזהירה של אלכס גלעדי ושל הטלוויזיה היוגוסלבית הציבורית – ממלכתית JRT (ראשי תיבות של Jugoslavia Radio Television).

ט. ראש הממשלה מנחם בגין ומשה דיין ממשיכים את מסורת יצחק רבין ומעניקים גם הם למכבי ת"א חסות ממלכתית .

2. מכבי ת"א מחוללת סנסציה ומנצחת ביום חמישי – 17 בפברואר ב- ווירטון עיירה שכוחת אל בבלגיה את אלופת ברה"מ צסק"א מוסקבה 79:91 בדרכה למשחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל שאמור להתקיים ב- בלגראד בירת יוגוסלביה הגדולה. השדר אלכס גלעדי מעביר את המשחק מעמדת שידור ב- ווירטון – בלגיה בשידור ישיר לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים. הרייטינג נושק ל- % 100.

עונת הכדורסל של 1976 – 1975 הייתה נוראית למכבי ת"א . תקופה שהמועדון ירצה לשכוח . הכישלונות המהדהדים איימו לנתק את הקבוצה מההתקשרות המסורתית עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. אחד מגדולי שחקניה בעת ההיא מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ' עזב אותה וניסה את כוחו בארה"ב. מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ' הוחזר כעבור שנה לשורות הקבוצה לאחר שדָוִד מוֹשֶבִיץ איש חברת "עֵלִית" נרתם לשלם חלק מעלות משכורתו.

דָוִד מוֹשֵבִיץ בנו של התעשיין מַרְק מוֹשֶבִיץ' ז"ל מבעלי חברת "עֵלִית" זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "ללא התערבותה הפעילה של חברת "עלית" ומימונה, מיקי ברקוביץ' שחיפש קריירה בארה"ב לא היה חוזר הביתה. חזרתו למכבי ת"א באותה עונה הייתה דרמטית. צריך לזכור שמיקי ברקוביץ' בן ה- 23 שָב לשחק במכבי ת"א בעונת 1977- 1976 והפך בה לבורג חשוב ביותר לשחקן מפתח בהא הידיעה. ובאמת באותה שנה זכתה מכבי ת"א בפעם הראשונה בגביע אירופה בכדורסל לקבוצות אלופות" . צוות המאמנים של מכבי ת"א בעונת 1976 – 1975 כלל את האמריקני פְרֶד דווילי ועוזרו רָלְף קְלָיִין . ביום חמישי – 8 בינואר 1976 ספגה מכבי ת"א תבוסה קשה בגביע אירופה . במשחק שנערך במדריד הובסה מכבי ת"א בהפרש נקודות חסר תקדים בתוצאה 78:125. ארבעה ימים אח"כ ביום שני – 12 בינואר 1976 הודחה מכבי ת"א מגביע המדינה לאחר שהפסידה בשלב רבע הגמר לקבוצת הפועל גבת-יגור 66:69. שתי קבוצות הפועל גבת – יגור (בשורותיה שיחקו אז בועז ינאי, אִיתָּמָר מַרְזֶל, אוֹר גוֹרֶן, גָבִּי טָיְיכְנֶר, עִירָא הַרָרִי ושחקנים ידועים נוספים) והפועל ת"א (עם בָּארִי לֵיְבּוֹבִיץ', מַרְק טוֹרֶנְשָיְין, מוּלִי אָבִישַר, דָנִי בְּרָכָה, פִּינִי חוֹזֵז, שְמוּאֵל נַחְמִיאָס ואחרים) זינבו בה ונשפו בעורפה. הנֶכֶס העיקרי של המועדון, הבכורה בליגה , הועמד בסכנה גדולה. הנהלת מכבי ת"א ובראשה עו"ד שמעון מזרחי הֵבינה היטב שהפסד האליפות יביא לאובדן החשיפה הטלוויזיונית ששידורי מחלקת הספורט של אלכס גלעדי העניקו לה. הטלוויזיה מטבע בריאתה צועדת שלובת זרוע עם האלופים ודוחה את המפסידנים. עו"ד שמעון מזרחי היה הראשון שתפש את הקֶשֶר ופיצח את קוד הטלוויזיה. הוא ידע שההיעדרות מהמסך תפגע במועדון ועלולה להביא לקֵץ ההזדהות של הציבור בישראל עם מכבי ת"א כקבוצה של המדינה. זה לא היה Case של כסף מפני שהטלוויזיה הישראלית הציבורית צילמה ושידרה ישיר אז את מכבי ת"א בחינם ועדיין ללא תשלום זכויות שידורים. זה היה עניין של זֵהוּת. לא נותרה בידיו ברירה. הוא הדיח את פְרֶד דֵוִוילִי ומינה תחתיו את רָלְף קְלָיִין. מינוי נבון. לעוזרו של רָלְף קְלָיִין התמנה אַרְיֵה דָוִוידֶסְקוּ.

זאת לא הייתה הפעם הראשונה שמכבי ת"א נמצאת בין המֵצַרִים . עם הופעת הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 ניצבו שתי קבוצות הכדורסל התל אביביות הבכירות על קו זינוק טלוויזיוני משותף. לקבוצת הפועל ת"א היה יתרון גדול בהתחלה. היא גברה בעונת 1969- 1968 פעמיים על מכבי ת"א וזכתה באליפות הליגה ובגביע המדינה. הטלוויזיה הראתה זאת. זה היה תחילת עידן שחקני החיזוק שהגיעו מארה"ב לשני המועדונים הגדולים בארץ בעיקר שחקני כדורסל יהודיים כמו טַל בְּרוֹדִי, בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ', אָיְיבֶן לִישִינְסְקִי, מָרְק טוֹרֵנְשָיְין אבל גם המשכה של תקופה נוסטאלגית בה מכבי ת"א והפועל ת"א השקיעו השקעה מהותית בקבוצות הנוער שלהן, בו ראו ברכה וממנו שאבו את כוחם. שחקנים כמו דָוִד פְרִיש, אָבְרָהָם חַסִיד, תָּנְחוּם "תָּנִי" כּהֵן מִינְץ, שַבְּתָּאי "סַבִּי" בֵּן בַּסָט, יַעֲקב אֶדֶלִיסְט ז"ל, משֶה גוֹלוֹבֵיי ואחרים עלו לשורות קבוצת מכבי ת"א הבוגרת מהנוער. המועדון ברחוב המכבי ליד קולנוע "אוריון" הישן שקק חיים עשרות שנים. אבל גם הפועל ת"א טיפחה את עתידה. הנערים אִילָן זָיְיגֶר, צְבִי לוּבֶּצְקִי, חַיִים חַזָן, אֶרֶז לוּסְטִיג, אוּרִי גוֹטְהָלְף, ואפילו שחקן הנוער אָרִיק אָיְינְשְטֵיְין ז"ל ראו במגרש "אוסישקין" בצפון העיר על גדות הירקון את ביתם השני. שתי הקבוצות האלה היו שוות בכוחן והייתה להן היסטוריה משותפת מזהירה עד שעו"ד שמעון מזרחי פענח את צופן מצלמות הטלוויזיה . הפועל ת"א נעלמה ברבות השנים מהמפה ומכבי ת"א זכתה מאז 1977 חמש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות ועוד עשרות פעמים באליפות המדינה ובגביע המדינה . מכבי ת"א זכתה במוניטין עצום בארץ ובאירופה. עו"ד שמעון מזרחי משמש יו"ר המועדון ומנווט אותו בכשרון ארגוני וכלכלי ובדבקות במשימה, כבר 44 שנה מאז חודש ספטמבר של שנת 1969. מן ההיבט הזה הוא היה ראוי לפרס ישראל ואומנם קיבל אותו.

m 1

טקסט תמונה :  שנות ה- 50 של המאה שעברה . תל אביב הישנה והוותיקה של הימים ההם . מועדון מכבי ת"א מכשיר את שחקני קבוצת הנוער במגרש המרצפות הישן ליד קולנוע "אוריון". זיהוי ה עומדים מימין לשמאל : המאמן שלמה הרשמן, מרדכי קומורניק, חיים משגב (מוסקוביץ'), שחקן לא מזוהה, תנחום "תני" כהן מינץ, שבתאי "סבי" בן בסט, גדעון בירכץ, שחקן לא מזוהה, האפסנאי ואיש המשק של מכבי ת"א פנחס "פטקה" חפץ. זיהוי שורת היושבים מימין לשמאל : איתן צווייג, שחקן לא מזוהה, מנחם אילון, בועז דגן, שני שחקנים לא מזוהים. הערה : סייע לי בזיהוי הנוכחים בתמונה סבי בן בסט. (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין ילדיו של יהושע רוזין ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

m 2

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה. קבוצת הנערים של הפועל ת"א ניצבת במגרש הכדורסל הפתוח של האגודה ברחוב אוסישקין בתל אביב בצפון תל אביב. זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : צבי קצ'רגינסקי רכז הכדורסל והאבא של קבוצות הילדים והנערים , שמואל רוכברג ז"ל, אריק איינשטיין ז"ל, אורי פופילס, שמואל שנהר (שיינברג) , יענקל'ה רוזן, אילן זייגר, והמאמן אורי הולינגר. זיהוי הכורעים משמאל לימין : דוב "דובה" פרומן (מייסד ונשיא לשעבר של חברת "אינטל"), וחיים קליגמן. הערה : סייעו לי בזיהוי הנוכחים צבי לובצקי ואילן זייגר. (התמונה באדיבות משפחת איינשטיין, הגרפיקאית תמר בר דיין, והמו"ל דניאלה דִי נוּר).

m 3

טקסט תמונה : סתיו 1961 . מגרש המרצפות של מכבי ת"א ליד קולנוע "אוריון" הישן . זאת הקבוצה שזכתה בסיומה של אותה עונה 1962 – 1961 מחדש באליפות המדינה והקדימה את הפועל ת"א. זיהוי העומדים מימין לשמאל : יו"ר מחלקת הכדורסל צבי אבידן (אבא של אמנון אבידן) , המנהל שמואל "שמלוק" מחרובסקי, משה גולוביי, צבי אייזנבוים, אברהם חסיד, יעקב אדליסט ז"ל, שבתאי "סבי" בן בסט, דוד פריש, תני כהן מינץ (גובהו 2.04 מ'), והמאמן יהושע רוזין. זיהוי הכורעים מימין לשמאל : אמנון אבידן (בנו של יו"ר המחלקה), אברהם נתנאל, גדעון פרייטאג, וזוהר כהן. (התמונה באדיבות שמואל "שָמְלוּק" מחרובסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

m 4

טקסט תמונה : קיץ 1960. מגרש המרצפות של אגודת הפועל ת"א ברחוב אוסישקין הממוקם על גדות הירקון. זוהי חמישיית קבוצת הכדורסל של הפועל ת"א נושאת התקוות שהדיחה את מכבי ת"א מהפסגה בשנת 1960 ושינתה את מציאות הכדורסל בישראל בימים ההם. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עזרי לובושיץ ז"ל, אורי גוטהלף , צבי לובצקי, ארז לוסטיג, וחיים חזן ז"ל. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריית הכדורסל של ישראל בה זוכה הפועל ת"א בתואר אלופת המדינה בכדורסל. חמישיית השחקנים הזאת של הפועל ת"א עשתה צרות צרורות למכהי ת"א לפני 53 שנים. (התמונה באדיבות מר צבי לובצקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מינויו של רָלְף קְלָיִין ב- 1976 לראשונה למאמן מכבי ת"א (במקום פְרֶד דֶוִוילִי) לא היה בכְדִי. רלף קליין בעצמו שחקן עבר מצטיין בשורות מכבי ת"א ונבחרת ישראל ניחן בטביעת עין חדה. הוא היה מוכשר ומנהיג מטִבעו, ואולי חשוב מכל הוא היה ראשית דבר מורה ומחנך . הוא הביא למכבי ת"א את כֶּתֶּר האליפות השבעה עשר בתולדות המועדון. מכבי ת"א נשארה אובייקט שידוּר נבחַר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית למשך עונות נוספות . בעונת 1977- 1976 ניהל עו"ד שמעון מזרחי את אחת מקבוצות הכדורסל הנפלאות ביותר בתולדות מדינת ישראל. הוא החזיר ראשית דבר את מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ מארה"ב בעזרת מרק ודָוִד מוֹשֶבִיץ לזירת הכדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו ושכר לראשונה את שירותיו של שחקן ציר אמריקני אלמוני אוֹלְסִי פֶּרִי. זאת הייתה רכישה מוצלחת. תרומתו של אוֹלְסִי פֶּרִי שחקן חיזוק ענק (תרתי משמע) המתנשא ל- 2.10 מ' הייתה עצומה. את תפקיד קפטן הקבוצה נשא השחקן טַל בְּרוֹדִי בן ה – 33 שלבש את מדי הקבוצה עונה עשירית. לידם של טַל בְּרוֹדִי, מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ', ואוֹלְסִי פֶּרִי שיחקו עוד מוֹטִי אָרוֹאֶסְטִי, גִ'ים בּוֹטְרָיְיט, לוּ סילבר, אֶרִיק מֶנְקִין, בּוֹבּ גְרִיפִין, ושוּקִי שְוָורְץ. המאמן רָלְף קְלָיִין בחר לעוזרו את אַרְיֵה דָוִוידֶסְקוּ מאמן כדורסל יוצא רומניה בעל שיטות אימון ומתודיקות לימוד מדויקות. הכל התחבר באותה עונה במכבי ת"א. עו"ד שמעון מזרחי יו"ר המועדון ושְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי מנהל הקבוצה יחד עם גזבר המועדון אַרְיֵה בַּרָנוֹבִיץ' ושני חברי הנהלה נוספים אַמְנוֹן אָבִידָן וצְבִי רוֹל ז"ל הצליחו לקשור את כל הקצוות. זאת הייתה קבוצת כדורסל מושלמת במושגים ישראליים והייתה לה גם הנהלה יוזמת מצטיינת. לראשונה בהיסטוריה נחתם בעונה ההיא של 1977 – 1976 הסכם כספי בין המועדון לבין רשות השידור המונופוליסטית. סמנכ"ל הכספים של רשות השידור מר ישראל דוֹרִי שילם למכבי ת"א עבור כל העונה האירופית של 1977- 1976 סך של זכויות השידורים בגובה של 7000 (שבעת אלפים) דולר. 7000 דולר בסך הכל. כמעט סכום סמלי. ההסכם הכספי הזה היה מודולארי ובין השאר התנה את העפלתה של מכבי ת"א לשלבים הגבוהים במשחקיה במפעל הכדורסל הזה של FIBA שנקרא גביע אירופה לאלופות בכדורסל. הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ורבת כוח שלטה בשטח. מנהלה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בפקודת הוועד המנהל של רשות השידור בראשו ניצב ד"ר וָולְטֶר אִיתָּן (וולטר איתן שימש בשעתו מנכ"ל משרד החוץ ושימש יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשש השנים של 1978 – 1972) הסכים לשלם למכבי ת"א זכויות שידורים מינימאליות , אך אסר עליה ללבוש מדים עם הפרסומת המסחרית של "עֵלִית". מכבי ת"א נכנעה. עד כדי כך הייתה הטלוויזיה הישראלית הציבורית שתלטנית. רק בשני המשחקים הבלתי נשכחים בחו"ל ב- 17 בפברואר 1977 נגד אלופת ברה"מ צסק"א מוסקבה בוִוירְטוֹן – בלגיה ובמשחק הגמר ב- 7 באפריל 1977 בבלגראד במשחק נגד אלופת איטליה מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה, התירה רשות השידור למכבי ת"א ללבוש גופיות עם הפרסומת המסחרית "עֵלִית" באותיות באנגלית.

ה- "OB הלָבָן", הלא היא ניידת השידור הגדולה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמצלמות ב- שָחוֹר / לָבָן התייצבו בהיכל הספורט ביד אליהו. הניצחונות לא איחרו לבוא ועוד בשידורים ישירים. אָלֶכְּס גִלְעָדִי היה אז שַדָּר הכדורסל הראשי של הטלוויזיה הישראלית ועשה זאת ללא פרשן וללא אולפן מנווט אך עם עוזר שדר בשם רָפִי גִינָת ועוזר של עוזר שַדָּר בשם הֶרְצֵל רָוֶוה (היה פעם שוערה של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים). מכבי ת"א הביסה באוקטובר 1976 בשלב המוקדם ביד אליהו את סִינוֹדִינֶה בּוֹלוֹנְיָה 81:110. זה היה הישג מקצועי גדול שרמז על הבאות. שַדָּר הטלוויזיה אָלֶכְּס גִלְעָדִי היה מופתע מפער הנקודות העצום בין מכבי ת"א לבין קבוצת הפאר האיטלקית. מכבי ת"א העפילה לבית הגמר. ב- 27 בינואר 1977 ניצחה מכבי ת"א ביד אליהו לראשונה מאז 1968 את קבוצת הפאר הספרדית ריאל מדריד 85:94. השידורים הישירים האלה בטלוויזיה המונופוליסטית זכו לרייטינג של כמעט % 100, וחשיפת ההצלחה של מכבי ת"א בטלוויזיה הפכו אותה לקבוצה של המדינה. אך הפִּסְגָה האמיתית ניצבה עדיין מנגד.

alex 1

טקסט תמונה : אמצע שנות ה- 70 של המאה שעברה. הימים ההם – הזמן ההוא. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שני עוזרי השדר הרצל רווה ו- רפי גינת, השדר אלכס גלעדי, ומנהל הבמה (Floor manager)  יוסף "פונצי" הדר ז"ל קיצוני משמאל. (צילום משה "משהל'ה" פרידמן מ- מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

כרגיל אין ספורט בלי פוליטיקה כשמדבור ביוקרה לאומית. באותה העונה של 1977 – 1976 העפילו לבית הגמר האירופי גם אלופת צ'כוסלובקיה זְבְּרִויוֹבְקָה בְּרְנוֹ ואלופת ברה"מ נבחרת הצבא האדום צסק"א מוסקבה שתי הקבוצות האלה נציגות המשטר הקומוניסטי היָשָן ששרר אז במזרח אירופה סירבו לשחק בישראל וספגו בשל כך הפסדים טכניים . הן גם לא הסכימו בפקודת ממשלתן לארח את מכבי ת"א, לא ב- ברנו ולא מוסקבה. כדי למנוע משבר טוטאלי כפתה ה- FIBA (התאחדות הכדורסל הבינלאומית) על זְבְּרִויוֹבְקָה בְּרְנוֹ ו- צסק"א מוסקבה לקיים את משחקיהן הביתי במגרש ניטרלי . הצ'כוסלובקים בחרו לארח את מכבי ת"א בבלגיה בעיר ווילובארד. הסובייטים העבירו את משחקם הביתי ב- 17 בפברואר 1977 גם כן לבלגיה לעיירה קטנה אחרת העונה לשם וִוירְטוֹן. ההתמודדויות של מכבי ת"א נגד אלופות ברה"מ וצ'כוסלובקיה עוררו עניין עצום בכל רחבי היישוב. אפילו ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין קיצר אסיפת בחירות שלו בחיפה כדי להספיק לצפות בשידור הישיר שלנו נגד הקבוצה הרוסית. רק אז נודע לי שראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין איננו מחמיץ את שידורי הכדורסל של מכבי ת"א במסגרת האירופית ועושה כל מאמץ לא להפסיד את הצפייה ב- "מבט ספורט". רחובות הערים היו ריקים מאדם . אלכס גלעדי נדרש להפיק הפקה מחושבת היטב. משימות השידורים הישירים והעברתם מנקודות שידור מרוחקות ולא מוכרות בבלגיה לישראל הטילו עליו אחריות גדולה. בימים ההם נחשבו השידורים הישירים האלה לאתגר טכנולוגי ולוגיסטי מורכב. יתירה מזאת. סיגנל השידור הלווייני הבינלאומי שהועבר לישראל מתחנות הקרקע הלווייניות הפרושות ברחבי באירופה לתחנת התקשורת ל- לוויינים הממוקמת בעמק האלה בישראל (סמוך ירושלים) נחשב בדרך כלל לבטוח, מאובטח, ובלי סיכון יתר. בגלל העלויות היקרות נשלח סיגנל השידור הטלוויזיוני ללא ביטחונות, ערבויות , ואלטרנטיבות שידור במקרה של תקלה והתנתקות. שידורי הספורט הלווייניים בכללם לרבות שידורי הכדורסל ה- Unilateral עתירי הרייטינג בעלי הצפייה הענקית הועברו מחו"ל ארצה לא רק ללא אולפן שידור מנווט בירושלים בימים ההם אלא גם ללא כל מערכת גיבוי , וללא שידורי Pilot (שידור ניסיון מעין חזרה גנרלית). לדָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי היו הרבה פּרפּוּרֵי בֶּטֶן . הדברים האלה השתנו במרוצת השנים ונעשו פשוטים הרבה יותר. השידורים הישירים של משחקי ה- Final Four בכדורסל של סלוניקי 2000 לצורך השוואה ואשר הועברו ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (כשידורים תחרותיים "ראש בראש" נגד ערוץ 5 בכבלים) זכו לאבטחה ע"י שימוש במערכת גיבוי כפולה.

אָלֶכְּס גִלְעָדִי טס לווילוֹבארד וְ- ווירטוֹן בבלגיה בגפו על פי הוראתם של מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ומנהל חטיבת החדשות דָן שִילוֹן. כך היה מקובל בימים ההם. אָלֶכְּס גִלְעָדִי היה השַדָּר, הפַּרְשָן של עצמו, וגם המפיק והטכנאי במקום של עצמו. לפני שטָס מינה אותי לעורך ומפיק המִשְדָר בירושלים. עֲנָת שָרָן הייתה מגישת הרֶצֶף שנבחרה להגיש לציבור את המִשְדָר היוקרתי עתיר הרייטינג. בחירה ראויה מפני שענת שָרָן הייתה קריינית מצוינת, רהוטה, וגם אישה נאה. כשניבטה דמותה של עֲנָת שָרָן מהמסך כשהיא מְבַשֶרֶת את בשורת השידור הישיר הלווייני לציבור ביום חמישי – 17 בפברואר 1977 בתשע בערב דקות ספורות לפני תחילת המשחק צסק"א מוסקבה – מכבי ת"א ב- 17 בפברואר 1977, חשתי הקלה עצומה. ידעתי שמשימת השידור תבוצע ללא דופי.

sharan

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה. זוהי גב' עֲנָת שָרָן שדרנית וקריינית חדשות רהוטה ברדיו "קול ישראל" קנתה את פרסומה גם מפני שהייתה קריינית רצף איכותית בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (צילום ממסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. התמונה באדיבות ענת שרן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

מגוחך לחשוב שלא מוּסדוּ אז אולפני ספורט בירושלים בראשות מגישים ופרשנים האמורים לנווט בצורה מקצועית את  השידור הישיר. לכן נוצר תמיד חלל שידור בעת שאלכס גלעדי החזיר את השידור הביתה בתום המחצית הראשונה . בחללים האלה של הפסקות המשחקים נהגנו לשָדֵר סִרטֵי מִיקִי – מַאוּס פרי יצירתו של וולט דיסני , ואת פּוֹפַּאיי המלח (Popeye The Sailor man) אוכל תֶּרֶד מהקופסה ונלחם על ליבה של אהובתו אוֹלִיב נגד יריבו המַר בְּלוּטוֹ. זה לא ייאמן אבל זה היה סטנדרט השידור בימים ההם. ביום שלישי – 15 בפברואר ניצחה מכבי ת"א ללא קושי את זְבְּרִיוֹבְקָה בְּרְנוֹ 76:91. יומיים אח"כ ביום חמישי – 17 בפברואר 1977 מיגרה הקבוצה בראשותו של המאמן רלף קליין בעיירה בלגית קטנה ושכוּחת האֵל וִוירְטוֹן את אלופת ברה"מ נבחרת הצבא האדום קבוצת צסק"א מוסקבה ומאמנה אלכסנדר גוֹמֶלְסְקִי בתוצאה 79:91. מיקי ברקוביץ' חגג באותו התאריך ההוא של 17 בפברואר 1977 את יום הולדתו ה- 23 וקלע במשחק 20 נקודות  . ג'ים בוטרייט קלע 18 נק', טל ברודי הוסיף 15 נק', לוּ סילבר – 14 נק', ואולסי פרי – 10 נק'. מכבי ת"א שבה לישראל אפופת תהילה.

אבל נדמה לי שהצל"ש הטלוויזיוני האמיתי מנקודת מבטי מגיע לשדר שלנו אלכס גלעדי שעמד בכבוד במשימות השידור המסובכות למרות שהיה נציג בודד של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בבלגיה. תמונות המשחק הגיעו הביתה בשלום. כעורך מפיק שלו בירושלים התבוננתי בו כיצד הוא צועד ומנווט את עצמו ואותנו בהיגיון ובביטחון במשעול ההפקה האירופי. אין זה דבר פשוט כלל ועיקר. היכל הכדורסל של העיירה הבלגית ווירטון דָמָה יותר לאולם ספורט קטן של בי"ס תיכון מקומי, אולם שם בחרה קבוצת צסק"א מוסקבה להתמודד מול מכבי ת"א , ושם ניצבה ניידת שידוּר בלגית קטנה של רשת הטלוויזיה RTBF מצוידת בשתי מצלמות בלבד ומקור יחיד של הילוך חוזר. הבימאי היה מוריס לאוזאו.  שתי המצלמות שלוֹ תיעדו את משחק הגבורה של מכבי ת"א באותו הערב , ואת שמחת מאות האוהדים שהצטרפו למסע הקבוצה לבלגיה . בתוך המולת השמחה שנוצרה על הפרקט עם סיום המשחק לאחר שאוהדי מכבי ת"א העוֹלצים חדרו למגרש , ולמרות הבלגן הגדול ואי הסדר שנוצר שם, הצליח אָלֶכְּס גִלְעָדִי באמצעות צוות הצילום הבלגי לראיין תחילה את המאמן רלף קליין ושניות אח"כ לחַלֵץ מפיו של טַל ברודי את האמירה המונומנטלית ההיסטורית שלוֹ : "כדורסל בארץ יש, אנחנו על המפה ואנחנו נשארים במפה, לא רק בספורט, אלא בהכּל". סיגנל השידור הטלוויזיוני של RTBF נשלח מ- ווירטון ל- בריסל ומשם נעשה Up link ל- לוויין ה- Primary האטלנטי וממנו Down link לתחנת התקשורת ל- לוויינים בעמק האלה.

הניצחון הסנסציוני של אלופת ישראל על האלופה הסובייטית הֵציב באחת את מכבי ת"א בצמרת הכדורסל  האירופי. לפתע היא הפכה לאחת המועמדות בעלות הסיכויים לזכייה בתואר אלופת היבשת. ראש ממשלת ישראל יצחק רבין צָפָה בשידור הישיר . הוא היה נפעם ונרגש מהניצחון הסנסציוני של המכבים על הרוסים והחליט להזמין כמחווה של כבוד והערכה את קבוצת מכבי ת"א ללשכתו בקריה בתל אביב. בפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל מזמין ראש המדינה קבוצת ספורט פרטית להתארח בלשכתו. ראשי הממשלות דוד בן גוריון, לוי אשכול, וגב' גולדה מאיר ערכו קבלות פנים לנבחרות ספורט לאומיות שונות ששבו ממאבקים בחו"ל אולם לא נפגשו עם קבוצות . שר הביטחון משה דיין היה אורח כבוד קבוע של קבוצת מכבי ת"א במשחקי הבית שלה בגביע אירופה לקבוצות אלופות מאז ההתמודדות באצטדיון יד אליהו הפתוח נגד ריאל מדריד ב- 22 בפברואר 1968, אך יִצְחָק רָבִּין היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל שהעניק קבלת פנים למכבי ת"א ב- 23 בפברואר 1977 ובירך את שחקניה והנהלתה לאחר הניצחון ההוא ב- וִוירְטוֹן על אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה בתוצאה 91 : 79 . לקבלת הפנים הזאת הייתה משמעות היסטורית. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה את מכבי ת"א אט – אט מאז 1970 ובמשך השנים לקבוצה לאומית שכל המדינה חפצה ביקרה וראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין נתן לכך גושפנקה רשמית. יִצְחָק רָבִּין יצר מסורת ממלכתית ספורטיבית בה השתמשו ראשי ממשלות ישראל שבאו אחריו. זכורה היטב קבלת הפנים שערך ראש הממשלה מנחם בגין למכבי ת"א בלשכתו בירושלים לאחר זכייתה במארס 1981 בגביע אירופה, וידועות שיחות הטלפון שערך ראש הממשלה אריאל שרון באמצעות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עם מאמן מכבי ת"א פיני גרשון לאחר הזכיות בגביע אירופה בשנות ה- 2000. אבל ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין היה הראשון.

ben av 6

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 22 בפברואר 1968. אצטדיון הכדורסל הפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב . שר הביטחון משה דיין מגיע כלאחר כבוד לשערי האצטדיון על פי הזמנה מיוחדת של מועדון מכבי ת"א כדי לחזות במשחק הכדורסל בגביע אירופה לאלופות בין מכבי ת"א לאלופת ספרד קבוצת ריאל מדריד. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אסי דיין, רב"ט עוזי דיין (אחיין של משה דיין לימים האלוף עוזי דיין, והיום יו"ר מפעל הפיס), שר הביטחון משה דיין (בן 53), ומזכירו הצבאי של שר הביטחון אל"מ מתי ניב, ואיש לא מזוהה. (התמונה באדיבות צלם העיתונות לובה קנפר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

dayan 1

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 22 בפברואר 1968. חדר ההלבשה של קבוצת מכבי ת"א באצטדיון הכדורסל ביד אליהו . שר הביטחון משה דיין לוחץ את ידו של טל ברודי בטרם שריקת הפתיחה למשחק נגד ריאל מדריד. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : יו"ר מועדון מכבי ת"א מר נוח קליגר (חתוך) , אמנון אבידן, משה דיין, ברנארד חוואסט גזבר מכבי ת"א, שחקן החיזוק האמריקני בוב פדרהסט (ממושקף מאחור), טל ברודי, המאמן יהושע רוזין (מציץ מאחור למעלה בקצה התמונה), חיים "חיימון" שטרקמן, יוסף "יוסי" לֶזָ'ה, ומשה גולוביי. בין טל ברודי ליוסי לז'ה נראים שני אנשים מוסתרים צבי אבידן (ממושקף) והשחקן אברהם נתנאל (מחייך חיוך רחב). (התמונה באדיבות צלם העיתונות לובה קנפר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

ב- 1977 הייתי כַּתָּב ושַדָּר במחלקת הספורט של אלכס גלעדי. הוטל עלי לכסות ולתַּעֵד את קבלת הפנים הממלכתית שראש הממשלה יצחק רבין העניק במשרדו  בתל אביב ב- 23 בפברואר 1977 לקבוצה שגברה על אלופת ברה"מ. כרגיל נדחקו לשוליים כתבות וענייני הספורט בחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית. מחלקת הספורט של אלכס גלעדי לא הייתה עצמאית בקבלת אמצעי שידור מפני שהייתה ת.פ. (תחת פיקוד) של חטיבת החדשות. רק ברגע האחרון ממש נמצא לי צַלָּם פילם פרילאנסר מיכאל "מִיכִּי" מוֹלָד שהיה פנוי במקרה באותו עֶרֶב. איש קוֹל לא אוּתַּר. טסנו שנינו ללא מקליט לבדנו מירושלים לתל אביב. הגענו ברגע האחרון ממש . שימשתי גם ה- Soundman ומפעיל מכשיר ההקלטה. נצמדתי אל הצלם שלי ולחשתי באוזנו את הוראות הבימוי שלי . ביקשתי ממנו לרַחֵף ולהתעכב על פניו של כל שחקן ממכבי ת"א וכל חבר הנהלה של המועדון שהצטופפו דרוכים סביב שולחן קטן בלשכה הצנועה צרת הממדים של ראש הממשלה לפני שנשא את דבריו. בגלל המקום הקטן נוצרה אווירה אינטימית . על השולחן הוצב כיבוד קל וכוסות מלאות ביין. את המיקרופון היחיד שעמד לרשותנו הצבתי ליד יִצְחָק רָבִּין עצמו . דָן פַּתִּיר יועץ התקשורת של ראש הממשלה ניצב בצד. התבוננתי בו. הוא נראה כמי שמעריץ את יִצְחָק רָבִּין . מצלמתו של מִיכָאֵל "מִיכִּי" מוֹלַד לכדה את כל השחקנים וחברי ההנהלה בזה אחר זה , מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ', טַל בְּרוֹדִי, לוּ סִילְבֶר , גִ'ים בּוֹטְרָיְיט, אוֹלְסִי פֶּרִי, מוֹטִי אָרוֹאֶסְטִי, אֶרִיק מֶנְקִין, שוּקִי שְוָורְץ, עו"ד ויו"ר המועדון שמעון מזרחי, מנהל הקבוצה שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי, הגזבר אַרְיֵה בַּרָנוֹבִיץ' וצמד המאמנים, המאמן הראשי רָלְף קְלָיִין ועוזרו אַרְיֵה דָוִוידֶסְקוּ. ארשת פניהם הייתה רצינית. המצלמה ריחפה וחלפה משחקן לרעהו עד שנעצרה בראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין. את המיקרופון היחיד שעמד לרשותנו הצבנו סמוך ליִצְחָק רָבִּין עצמו. ראש הממשלה החֵל לשאת את דברי הברכה ועדשת המצלמה של מִיכָאֵל "מִיכִּי" מוֹלָד לא נטשה אותו עוד . ראש הממשלה הודה להם מעומקי ליבו במשפטים מדודים בקול הבס הרדיופוני והמפורסם שהפך לאחד מסימני ההיכר שלוֹ. עמדת הצילום שלנו הייתה קרובה מאוד ליצחק רבין. הייתי קרוב אליו. שני מטרים לכל היותר ממנו . ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין נראה לי נינוח ובטוח בעצמו. ראיתי על פניו שהיה מאושר מאוד וגאה בהישגה של קבוצת מכבי ת"א בזירה הבינלאומית . ראש הממשלה לא היה מאלה המאריכים בדבריהם. בלשכה הקטנה שררה דממה. השתררה דריכות. קולו הרדיופוני של יצחק רבין נקלט היטב במיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא היה קצר וענייני, הפנה מבטו אל הקפטן טַל בְּרוֹדִי, ואמר : "ראיתי אותך בטלוויזיה, אמרת, "אנחנו על המפה". מדינת ישראל בכמה הזדמנויות עלתה על המפה הבינלאומית במאבקים והישגים, ואתם עשיתם עוד דבר שהעלה אותה על המפה, על המפה הבינלאומית כישראל, אבל גם כחלק מהעם היהודי . אני חושב שהרבה הרבה יהודים ולא יהודים בעולם היו גאים בכם במה שהשגתם , כי חזרתם על סיפור דוד וגֹלְיָת. תודה רבה לכם". עדשתו של מיכאל "מיכי" מולד לכדה את שחקני מכבי ת"א מאזינים ברוב קשב לנאומו הקצר של ראש הממשלה יצחק רבין. החלו להישמע מחיאות כפיים אך יצחק רבין סימן כי טרם סיים את דבריו.

m 5

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977. לשכת ראש הממשלה בקריה בתל אביב . יצחק רבין יושב בין טל ברודי (מימין) ועו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון מכבי ת"א (משמאל), ומביע הערכה עצומה לניצחונם הסנסציוני של המכבים על הקבוצה הסובייטית צסק"א מוסקבה. יצחק רבין השווה את הזכייה למעשה הגבורה של דוד בקרב נגד גֹלְיָת הפלִשתי . (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1).

m 6

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977. מיקי ברקוביץ' שחקן מכבי ת"א. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

m 7

טקסט תמונה  : 23 בפברואר 1977. מוטי ארואסטי שחקן מכבי ת"א. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

m 8

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977. אולסי פרי שחקן מכבי ת"א. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

m 9

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977. מאמן מכבי ת"א  רלף קליין. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

m 10

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977. עוזר מאמן מכבי ת"א אריה דווידסקו. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

m 11

טקסט תמונה  : 23 בפברואר 1977. לו סילבר שחקן מכבי ת"א. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

m 12

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977. שוקי שוורץ שחקן מכבי ת"א. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

m 13

טקסט תמונה : מנהל מכבי ת"א שמואל "שמלוק" מחרובסקי. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

m 14

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977.  ג'ים בורטרייט שחקן מכבי ת"א. (מתוך הכתבה שלי בסרט ה- Video המקורי. באדיבות ערוץ 1).

שחקני מכבי ת"א האזינו בדריכות ברוב קשב לנאום הברכה הקצר של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין . לא כולם הבינו את השפה העברית אך תפשו את גודל המעמד. ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין עשה פאוזה בדבריו . הייתה הפסקה קלה . הוא הושיט את ידו לכוס היין הסמוכה. נדמה היה שסיים את דברי בירכתו אך יִצְחָק רָבִּין ביקש לומר עוד משפט אחד מעֵין מְחְוָוה לארה"ב, וכך אמר : "…וכרגיל ישראל תמיד מצליחה עם הרוח הישראלית וקצת סיוע אמריקני". כדי להדגיש את משפט הסיום, סימן ראש הממשלה בכף יד ימין שלוֹ את המרווח הקטן שבין האצבע לאגודל. המצלמה של מיכאל "מיכי" מולד צילמה והמיקרופון שלי הקליט את הסצנה במלואה.

הייתה לי שהות להסתכל בפניו של ראש הממשלה האהוּב בעת שנשא את דבריו . הוא היה בן 55 שנה, הרבה יותר צעיר ממני בעת כתיבת הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הופעתו שידרה אמינוּת, הגינוּת, צניעוּת, וגם רוֹגָע. באופן אישי אהבתי אותו אהבה רבה והערכתי אותו. משפחתי ואני. זאת הייתה הפעם השנייה בחיי שראיתי אותו פנים אל פנים . הפעם הראשונה הייתה בקיץ 1956 כשלחץ את ידי בהיותי חייל – טירון בחטיבת גולני בגדוד 12 והוא אלוף פיקוד הצפון. יצחק רבין העניק למכבי ת"א גושפנקה ממלכתית והטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה אותה לקבוצה של המדינה.

m 15

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977. לשכת ראש הממשלה בקריה בתל אביב. יצחק רבין מארח בלשכתו את קבוצת מכבי ת"א לאחר ניצחונה הדרמטי ב- 17 בפברואר 1977 בעיירה הבלגית ווירטון על אלופת ברה"מ  קבוצת צסק"א מוסקבה 79:91. עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מכבי ת"א נותן את דגל המועדון לראש הממשלה. מכבי ת"א הייתה קבוצת כדורסל פרטית מצליחה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נשאה את שמה לכל בית בישראל. קבלת הפנים אצל ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בלשכתו בקריה בתל אביב העניקה למועדון הכדורסל של מכבי ת"א את הגושפנקה הממלכתית הרשמית כקבוצה של המדינה, והיא באמת הפכה לכזאת. הקבוצה של המדינה. זיהוי מימין לשמאל : איש לא מזוהה, טל ברודי, דן פתיר יועץ התקשורת המוצלח של ראש הממשלה יצחק רבין, ראש הממשלה יצחק רבין, ועו"ד שמעון מזרחי. (לע"מ תמורת תשלום) .

אנוכי זוכר היטב גם את עו"ד מר שִמְעוֹן מִזְרָחִי מאופק ועצור באותו הרגע שהעניק לראש הממשלה יצחק רבין את נֵס המועדון. שמעון מזרחי לא הראה שום סימן התרגשות כשהעביר את דגל הקבוצה ליצחק רבין. הוא היה קר רוח לחלוטין והתנהג כאילו מדובר במעשה רגיל של יום – יום . מלשכת ראש הממשלה נסענו מִיכָאֵל "מִיכִּי" מוֹלָד ואנוכי לכיכר מלכי ישראל (כיכר יִצְחָק רָבִּין היום) הסמוכה לקריה כדי להנציח את קבלת הפנים הרשמית שערכה עיריית תל אביב בראשות ראש העיר שלמה להט לאלופת אירופה. הבימאי ושחקן הקולנוע אוּרִי זוֹהַר הנחה את הטקס על הבימה הנרחבת שלפני בניין העירייה (בטרם חזר בתשובה). בקדמת הבימה ניצבו גיבורי הניצחון. מאות אלפי אנשים התאספו בכיכר העיר והצדיעו למכבי ת"א הצטרפו לשאגתו של הבדרן אורי זוהר "כִּיפָק הֵיי" למכבי ת"א. זה היה מחזה מַרְנִין והענקת תשומת לֵב לאומית לקבוצת כדורסל, מאורע שמעולם לא נראה עד אז בחייה הספורטיביים של מדינת ישראל.

m 16

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1977. כיכר מלכי ישראל ליד בניין העירייה. מאות אלפים מעניקים למכבי ת"א קבלת פנים המונית ומשולהבת בהנחיית הבדרן אורי זוהר. (לע"מ תמורת תשלום).

הכתבה הזאת שהפכה למסמך דוקומנטרי בן 20 דקות הנציחה את אהבת העם למכבי ת"א , והערכתו האישית של ראש הממשלה יצחק רבין להישגה הכביר של הקבוצה הישראלית נגד אלופת ברה"מ צסק"א. אלכס גלעדי שידֵר אותה בשלמותה ב- "מבט ספורט" בשבת – 26 בפברואר 1977 אולם היה חסר בה סרט הצילום ופס הקול בו ראיינתי את ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין. ביקשתי מיצחק רבין לנתח ולהשוות בין מנהיגות מדינית למנהיגות ספורטיבית. הכתבה הזאת נעשתה על ידי ועל ידי מיכאל "מיכי" מולד במצלמת BOLEX ומכשיר הקלטה של Sound בנפרד. חומר הצילום בפילם בן 100 feet וסרט ההקלטה נשלחו ל- Intake שלנו בירושלים כמקובל אך משום מה הלך לאיבוד. ריאיון הסיכום שערכתי עם ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין בעת הסיקור ההוא היה חסר מאוד בכתבה. עד היום אינני יודע מה היא הסיבה להיעלמותו של החומר העיתונאי – טלוויזיוני בעל הערך העצום. על כל פנים הפופולריות של מכבי ת"א בישראל גאתה והרקיעה שחקים בחודש אפריל ההוא של שנת 1977. גם זאת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

m 17

טקסט תמונה : שניים מאדריכלי הניצחון של מועדון הפאר של מכבי ת"א במפעל גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל ב- 1977. המאמן רלף קליין (מימין) ומנהל הקבוצה שמואל "שמלוק" מחרובסקי. מכבי ת"א הייתה משפחה. במשפחתיות שלה ובחברות הקרובה בין השחקנים לבין עצמם וגם עם ההנהלה היה טמון סוד כוחם והצלחתם. (התמונה באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

3. יום חמישי – 7 באפריל 1977. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעבירה בשידור ישיר את זכייתה של קבוצת הפאר של מכבי ת"א בכדורסל לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. מכבי ת"א מנצחת במשחק הגמר בהיכל הכדורסל "Pioneer" בבלגראד בירת יוגוסלביה הגדולה את אלופת איטליה מובילג'ירג'י ווארזה בתוצאה 78 : 77. אלכס גלעדי משדר בעבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מר גדעון הוד משדר למאזיני "קול ישראל". דקות בתום השידור הישיר ההוא מודיע ראש ממשלת ישראל יצחק רבין על התפטרותו בגין חשבון הדולרים של רעייתו לאה בבנק בארה"ב, כפי שחשף עיתונאי "הָאָרֶץ" מר דן מרגלית. 

יכולתה הבלתי רגילה של מכבי ת"א בעונת 1977- 1976 העניקה לה את ההזדמנות הראשונה בתולדותיה להעפיל למשחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות שאמור היה להיערך בבלגראד בירת יוגוסלביה. אפילו המניפולציות הפוליטיות של קבוצות הכדורסל המזרח אירופיות לא מנעו את הצלחת המועדון של המדינה . אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית רדפנו אחרי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לאורכה ורוחבה של יבשת אירופה. למשחק הגמר שנועד להתקיים ביום חמישי – 7 באפריל 1977 בהיכל הכדורסל "פַּאיוֹנִיר" (Pioneer) בבלגראד בירת יוגוסלביה, העפילה גם אלופת איטליה קבוצת מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה. מוֹבִּילגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה הייתה קבוצת הכדורסל הטובה באירופה. בהרכבה שיחקו שחקני החיזוק האמריקניים בּוּבּ מוֹרְס ו- רֶנְדִי מָאיְיסְטֶר וכן שחקני נבחרת איטליה דִינוֹ מֶנֶגִין , ג'וּלְיָאנוֹ יֶלִינִי, אִיבָאן בִּיסוֹן, אָלְדוֹ אוֹסוֹלָה ואחרים. מובילג'ירג'י ווארזה הייתה עדיפה על מכבי ת"א. היא גברה עליה פעמיים באותה העונה ההיא בבית הגמר שם המשחקים נערכו בשיטת ליגה בת שני סיבובים, משחק בית ומשחק חוץ. ביד אליהו הביסה מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה את מכבי ת"א בקלות 79:102, ובביתה ב- וָוארֶזֶה (עיירה בצפון איטליה לא רחוק מ- מילאנו) ניצחה 70:81. אך משחק הגמר על גביע אירופה הוא מטרה ייחודית ושוֹנָה מפני שהוא התמודדות יחידה. מכבי ת"א נחשבה ע"י הפרשנים המקצועיים לקבוצת ה- Under dog במפגש הזה עם מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה. חישוב שעשוי להועיל ולשמש לפעמים יתרון במשחקי גביע, סוּג של מפעל ספורט בּוֹ אירעו כבר הרבה הפתעות בעבר.

יום חמישי – 7 באפריל 1977 הפך להיות יעד שידור חשוב מאין כמוהו של הטלוויזיה הישראלית ורדיו "קול ישראל" ובעל ערך עצום לשידור הציבורי בכללו. זה יעד שידור מבוצר כה מרכזי וחשוב שאינך ישן שבוע לפני כיבושו ולא מסוגל לישון גם שבוע לאחר שכבשת אותו. האדרנלין שזרם בגופי בימים ההם בכמויות עצומות – רתח ! פשוט לא יכולתי להירדם במשך שבועיים בשל הפעילות הטלוויזיונית והאחריות הענקית והרצופה . שַדָּר הטלוויזיה אָלֶכְּס גִלְעָדִי ושַדָּר רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן הוֹד נשלחו לבלגראד. חבורת עיתונאים בכירים מהעיתונות הכתובה על מגזריה השונים נשלחה אף היא לבלגראד כדי לכסות את משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל מכבי ת"א נגד הקבוצה האיטלקית מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָורֶזֶה שנועד להתקיים כאמור בהיכל הכדורסל "Pioneer" בבלגראד בירת יוגוסלביה הגדולה.

m 38

טקסט תמונה : יום רביעי – 6 באפריל 1977. היכל הכדורסל "פאיוניר" (Pioneer) בבלגראד בירת יוגוסלביה הגדולה. יממה בטרם משחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל, אלופת ישראל קבוצת מכבי "עלית" תל אביב נגד אלופת איטליה קבוצת מובילג'ירג'י וורזה. שורת כתבי ספורט בכירים בעיתונות הכתובה ושדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר אלכס גלעדי נשלחו ליוגוסלביה לסקר את אחד מאירועי הספורט החשובים בתולדות מדינת ישראל בעשור ה- 70 של המאה שעברה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי, מיכאל "מייק" קרנון (כתב "הארץ"), משה לרר (כתב "מעריב"), רלף קליין מאמן קבוצת מכבי "עלית" תל אביב, אריה ברנוביץ' גזבר מועדון מכבי ת"א בכדורסל, סאנדרו גאמבה מאמן מובילג'ירג'י ווארזה, איתן עמית, ורפאל "רפי" נאה (שניהם כתבי "ידיעות אחרונות"). (התמונה באדיבות מיכאל "מייק" קרנון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באקראי נשזרו באותו הערב על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית שני אירועים דרמטיים בשני שידורים ישירים נפרדים. הראשון – השידור הישיר מבלגראד של משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל, אלופת ישראל מכבי ת"א נגד אלופת איטליה מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה וזכייתה ההיסטורית הראשונה של מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל. השני – התפטרותו הסנסציונית של יצחק רבין ראש הממשלה האהוּב בשידור ישיר באולפן הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתל אביב מאוחר בלילה בתּוֹם השידור הישיר מבלגראד בשל גילוי חשבון הדולרים של רעייתו לאה בבנק בארה"ב. סקופ של עיתונאי "הארץ" דאז דָן מַרְגָלִית. אָלֶכְּס גִלְעָדִי לא היה הפעם לבדו במטוס הג'מבו הענקי של אל-על שהטיס את הקבוצה ומאות אוהדיה לבלגראד. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן אישר לו בפעם הראשונה בתולדות סיקור אירועי הספורט בחו"ל לקחת עִמו צֶוֶות צילום (פילם) כדי ללוות ולתעד את סיפור מכבי ת"א ואוהדי הקבוצה  בבלגראד לכתבה דוקומנטארית מעבר לשידור הישיר עצמו שכוסה ע"י המצלמות האלקטרוניות של הטלוויזיה היוגוסלבית JRT. הטסת צוות צילום בפילם בן שני אנשים, הצלם דני ברנע ואיש הקוֹל סעדיה קארוואני, היוותה תקדים חשוב בימים ההם.

בטֶרֶם יצאה הקבוצה באוטובוס ממלון "יוגוסלביה" שם השתכנה בדרכה להיכל "פאיוניר" המפורסם של בלגראד שם ייערך המשחק המכריע נגד מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה, החליט רָלְף קְלָיִין ז"ל לקיים את התדריך המקצועי הלפני אחרון לשחקניו בצהרים כמה שעות לפני המשחק באחד מחדרי המלון הענק. התדריך המקצועי הפך בעצם לנאום מוטיבציה חינוכי יוצא דופן באיכותו של המאמן . זאת לא הייתה שיחה רגילה בין מאמן לשחקניו אלא דרשה שהפכה מייד לנכסי צאן ברזל בתורת מנהיגות הספורט. הטפת הסבר בעל ערך ספורטיבי עצום שהייתה לה השפעה כה מכרעת על השחקנים. נאומו של רָלְף קְלָיִין במלון "יוגוסלביה" תועד במקרה ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ערכו לא אבד גם בחלוף כל כך הרבה שנים מאז, יותר משנות דוֹר.

מולו של רלף קליין ניצב המאמן האיטלקי אָלֶסַאנְדְרוֹ "סַאנְדְרוֹ" גַאמְבָּה . לרשותו של סַאנְדְרוֹ גַאמְבָּה ניצבה חמישיית כדורסל מגובשת ונפלאה בראשותם של שחקן החיזוק האמריקני בּוֹב מוֹרְס ורביעייה איטלקית בלתי נשכחת : דִינוֹ מֶנֶגִין, אִיבַאן בִּיסוֹן, ג'וּלְיָאנוֹ יֶלִינִי, ואָלְדוֹ אוֹסוֹלָה. אלופת איטליה מובילג'ירג'י ווארזה גברה פעמיים על מכבי ת"א באותה עונה של 1977- 1976. ביד אליהו היא הביסה את אלופת ישראל 79:102 ובווארזה (Varese) עיר קטנה בצפון איטליה היא ניצחה 70:81. עכשיו עמדו להתמודד שתי הקבוצות בפעם השלישית. מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה הייתה טובה יותר על פי התוצאות המוקדמות , אך הפעם זה היה משחק אחד ומכריע בו הכל אפשרי. רָלְף קְלָיִין החל להזיז את הכלים שלו על לוח השח-מט במאבק המוחות נגד סאנדרו גאמבה (Allesandro Gamba). אלכס גלעדי הרגיש בחושו העיתונאי שמשהו קורה והזעיק את הצלם דני ברנע ואיש הקוֹל סעדיה קאראוואני לחדר במלון כדי לתעד את תדריך המאמן לשחקניו . התברר שזה היה רגע היסטורי מכונֵן בעל חשיבות עליונה בדרכה של קבוצת מכבי ת"א אל הניצחון הסנסציוני.

רָלְף קְלָיִין היה לא רק מאמן דָגוּל. הוא היה מנהיג בעל כריזמה, טקטיקן, אסטרטג , וגם מחנך. הוא ניצב שם מול הקפטן טל ברודי, מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ', אוֹלְסִי פֶּרִי, לוּ סִילְבֶר, גִ'ים בּוֹטְרָיְיט, מוֹטִי אָרוֹאֶסְטִי , אֶרִיק מֶנְקִין , בּוֹבּ גְרִיפִין, שוּקִי שְוָורְץ , ונכחו שם גם עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי ומנהל הקבוצה שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי.  השעה הייתה שתיים בצהרים ביום חמישי – 7 באפריל 1977. המאמן החל את ההרצאה הטקטית – מקצועית שלו המסבירה את הדרכים כיצד לנצח את המשחק. הוא נשא את דבריו והשחקנים האמינו בו ונהוּ אחריו. רלף קליין ז"ל זכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "שררה דממה. רק קוֹלי נשמע. הסתכלתי לשחקנים בעיניים. המבטים שלי ושלהם נפגשו. הרגשתי שאני מדבר אליהם. הם היו מתוחים ודרוכים. ידעתי שהם מרוכזים ומקשיבים לי. הטפתי להם ציונות", אמר לי לאחר שנים רבות. נאום המוטיבציה של רלף קליין לפני חניכיו בשפה האנגלית כמאמן ומנהיג ספורט בצוהרי היום באותו יום חמישי ההוא – 7 באפריל 1977 הוא אחד החשובים ביותר בדברי הימים של הספורט וההיסטוריה של הטלוויזיה במדינת ישראל. מלאכת התיעוד של הצלם דני ברנע ואיש הקוֹל סעדיה קאראוואני – מרשימה. מבחינה וויזואלית וטכנית כאחת. זהו מסמך דוקומנטארי מרתק עשוי היטב מתמונות פילם בשחור / לבן והקלטה בהירה של קולו של רלף קליין על "הנגרה" (Nagra). המצלמה של דני ברנע מתעדת היטב ב- Close ups את פני השחקנים ואנשי ההנהלה יושבים קשובים, מתוחים, ודרוכים. טל ברודי, מיקי ברקוביץ', אולסי פרי, לו סילבר, ג'ים בוטרייט, מוטי ארואסטי, אריק מנקין, בוב גריפין, עו"ד שמעון מזרחי ושמלוק מחרובסקי. האווירה בחדר הייתה מתוחה מאוד. הנה תמליל נאום התדריך של רלף קליין כלשונו מסרט ה- Video שתיעד את הרגע ההוא ב- 7 באפריל 1977 :

“And now we are before the last station. You are before the biggest thing that can happen for any sportsman and for any basketball player to be the champion of Europe and you are very close to it. But we have to be we have to go to the floor with a smiling on our face, not to get too be nervous let them be nervous".

"Tonight in nine thirty Israel will be watching you. Mobilegirgi Varese is only a team for Varese. I don’t think that in Napoli no one even knows who is Mobilegirgi Varese. But you are now watched in television by all the country. In this game we can win, we can lose but when we go up on the floor we just have to fight! Everybody has to do his 100 %. Maximum that he can do ! That is the top of your basketball career! More than this you cannot get ! Mobilegirgi Varese will not give you a gift, you have to take this!  You have to take this for you in your hands!  And again you can do it we will do it! This means we have to fight. We have to know that we can win and we can lose but we will do that like sportsmen”. 

הטקסט והמילים האלה לא יישכחו : "אינני יודע אם מישהו בנאפולי שמע על מובילג'ירג'י ווארזה אבל אתם קבוצת כדורסל תל אביבית שכל המדינה תצפה בה הערב". הוא הצליח באמצעות תמליל קצר לאבחֵן בדייקנות רבה את הקשר הסימביוטי בין הטלוויזיה לספורט ואת האצת והגברת המוטיבציה של שחקני ספורט באמצעות תקשורת המונים הבאה לידי ביטוי מרבי בשידורים הישירים בטלוויזיה. השידור הישיר הוא האדרנלין של השחקנים . נאום המוטיבציה של רָלְף קְלָיִין לשחקניו בצוהרי יום חמישי – 7 באפריל 1977 במלון "יוגוסלביה" בבלגראד היה עוד צעד בדרכו של האיש המופלא הזה לעבר פרס ישראל אותו קיבל כעבור 29 שנים מהמדינה בחג העצמאות של 2006. רלף קליין היה מאמן מזַן מיוחד. מדריך, מחנך בעל יושרה, ונטול פוזות. אינני רואה כיום מאמנים מסוגו בשורות הכדורסל הישראלי. אישיות בעלת קומה, לֵב רחב, וידען גדול במשחק הכדורסל שהכיר היטב את נפש שומעיו וחדר לליבותיהם. הוא ביקש לטעת בהם את התּקוָוה שהם מסוגלים לעשות את זה. לנצח את המשחק. מִילותיו היו פשוטות, אמיתיות וכנות. הן יצאו מן הלֵב ונכנסו אל הלֵב. הן חקוקות בסלע. מצלמת הפילם והמיקרופון של דָנִי בַּרְנֵעַ וסְעַדְיָה קָארָאוָואנִי תיעדו את דבריו של המאמן והנציחו אותם לעַד על סרט הצוללויד. עד אז מעולם לא שמעו צופי הטלוויזיה בישראל נאום מוטיבאציה ותדריך מקצועי ספורטיבי מהסוג שרָלְף קְלָיִין הֵכין ובנה לשחקניו. דלתות חדרי ההלבשה בהם מתקיימים בדרך כלל התדריכים האחרונים לפני שריקת הפתיחה תמיד היו נעולות ומוגפות בפנינו. של כל הקבוצות והמועדונים ללא יוצא מן הכלל. כל המאמנים, בכדורגל כמו בכדורסל, סירבו להתיר למצלמות שלנו להיכנס "לקודש הקודשים" של חדרי ההלבשה. כאילו נערכוּ שם התייעצויות סודיות בין השב"כ למוסד. רָלְף קְלָיִין היה המאמן הראשון ששִיבֵּר את המסורת הטיפשית הזאת, ופתח את השערים בפני צֶוֶות הטלוויזיה הישראלית הציבורית של הכתב אלכס גלעדי, הצלם דני ברנע, והמקליט סעדיה קאראוואני.

רשת הטלוויזיה היוגוסלבית הממלכתית JRT (ראשי תיבות של Jugoslavia Radio Television) אחת הטובות באירופה, כיסתה את המשחק בצורה מזהירה. היא הציבה שמונה מצלמות בהיכל "פאיוניר" והעניקה לאלכס גלעדי ופרשנו יהושע רוזין (פעם ראשונה שאָלֶכְּס גִלְעָדִי אימֵץ אליו פרשן צמוד) ולכל השדרים האחרים של רשתות הטלוויזיה באיגוד השידור המערב אירופי ה- EBU ורשתות הטלוויזיה של איגוד השידור המזרח אירופי ה- OIRT שפע של תמונות ואינפורמציה. הבימאי בשידור הישיר הזה היה כאמור בֶּנוֹ הָאבְלָה מסלובניה. הוא הגיע לשיא תּפקודו בדקות האחרונות של המשחק כשהצליח לתמרן היטב בין המצלמות המכסות את שטף המשחק לבין המצלמות העוקבות אחרי המתח העצום בהם שרויים שני המאמנים הישראלי רָלְף קְלָיִין ועמיתו האיטלקי אָלֶסַאנְדְרוֹ גָאמְבָּה, הנהלות שני המועדונים, וספסלי הקבוצות. הבימאי המוכשר הצליח להעביר היטב את אווירת התחרות במגרש. בימוי למופת. היה לנו מה ללמוד מהטלוויזיה היוגוסלבית הציבורית שהשתייכה אומנם מבחינה פוליטית לגוש המזרחי הקומוניסטי אך ליבה היה במערב והיא הייתה חברה מלאה ופעילה (Active Member) באיגוד השידור האירופי ה- EBU.

m 18

טקסט תמונה : יום חמישי בלילה – 7 באפריל 1977. היכל הכדורסל "פאיוניר" (Pioneer) בבלגראד. השנייה האחרונה של ההתמודדות משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל בו מכבי ת"א מנצחת את אלופת אטיליה מובילג'ירג'י ווארזה בתוצאה 77:78. צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית (מימין) המקליט סעדיה קארוואני עם נגרה תלויה על כתפו והצלם דני ברנע הנושא על כתפו מצלמת פילם BL, מתעדים את השמחה העצומה של יו"ר המועדון עו"ד שמעון מזרחי והמאמן רלף קליין. צלם העיתונות הנודע שמואל רחמני מתעד את צוות הטלוויזיה המתעד את סיפורה של מכבי ת"א. (התמונה באדיבות שמואל רחמני).

בחודש ספטמבר של שנת 1969 נבחר עו"ד שמעון מזרחי ליו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א באסיפת האגודה שהתקיימה במלון רמת אביב. שמעון מזרחי היה אדם בעל חזוֹן שביקש ליצור דפוסי ארגון של קבוצת כדורסל בעלת גב כלכלי. מגרשה הביתי של מכבי ת"א בימים הם היה מגרש כדורסל פתוח עשוי מרצפות גסות ליד קולנוע "אוריון" הישן. משחקי ליגת הכדורסל נערכו אז בערבי שישי ועו"ד שמעון מזרחי גבה כסף מהצופים שביקשו לראות את מכבי ת"א . הוא היה הראשון שקבע את הסלוגן שקומם עליו רבים : "כולם משלמים אך חברי "מכבי" משלמים הראשונים". בדרכו ארוכת השנים לעבר פסגת הכדורסל הישראלית והאירופית רכש ידידים אך איבד חברים . בעיקר את אלו שחשבו שמגיע להם להיכנס בחינם למגרש הכדורסל הישן ליד קולנוע "אוריון" ברחוב המכבי בתל אביב. מכבי ת"א הפכה לקבוצה מסודרת, מחושבת, ומנוהלת כלכלית . גם בסיועה של חברת "עלית" מאז 1971.

m 19

טקסט תמונה :  עו"ד שמעון מזרחי ב- 1970 בתחילת הקריירה שלו כיו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א. ערב סיום כתיבת הספר אמר לי, "באתי ב- 1969 למלא באופן זמני את תפקיד היו"ר ונשארתי שם 40 שנה". (התמונה באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שמונֶה שנים לאחר שנבחר עו"ד שמעון מזרחי לעמוד בראש מכבי ת"א הוא הגשים את חזונו . הקבוצה זכתה לראשונה בתולדותיה, ביום חמישי – 7 באפריל 1977 בהיכל הכדורסל הבינלאומי "פָּאיוֹניר" בבלגראד בירת יוגוסלביה בגביע אירופה היוקרתי לקבוצות אלופות. מכבי ת"א גברה במשחק הגמר על אלופת איטליה איניס ווארזה 77:78. טַל בְּרוֹדִי הניף את הגביע, ושַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית בבלגראד אָלֶכְּס גִלְעָדִי זעק למיקרופון כלא מאמין, "…אני לא מאמין…גביע אירופה לתל אביב…גביע אירופה לתל אביב…"אלכס גלעדי רשם באותיות של זהב את שמה של מכבי ת"א ואת שמו כמתעד האירוע באותיות של זהב בתולדות ההיסטוריה הספורטיבית של מדינת ישראל. מכבי ת"א הייתה הראויה לכך. גם אלכס גלעדי. 

m 20

טקסט תמונה : יום רביעי בערב – 6 באפריל 1977. בלגראד. אלכס גלעדי נוכח באימון האחרון של מכבי ת"א בהיכל "פאיוניר" בבלגראד בטרם השידור הישיר של משחק הגמר . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עמוס זלוטולוב, אמנון שלאין, אלכס גלעדי, העיתונאי מיכאל "מייק" קרנון, ואשר שְלָאג. (באדיבות משה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי).

m 21

טקסט תמונה : יום חמישי – 7 באפריל  1977. בלגראד – יוגוסלביה . אלכס גלעדי (במרכז) ועו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א בפגישה עם השחקן האיטלקי דינו מנגין בן ה- 27 בטרם משחק הגמר מכבי ת"א – מובילג'ירג'י ווארזה. (באדיבות אלכס גלעדי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום חמישי בצהרים – 7 באפריל 1977 , הודיע לפתע דן פתיר יועץ התקשורת המצוין של ראש הממשלה יצחק רבין לכתב המדיני של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יעקב אחימאיר ולכתב המדיני של רדיו "קול ישראל" מר שלום קיטל הודעה מרעישה : "יצחק רבין החליט להתפטר העֶרֶב מראשות הממשלה בשל פרשת "חשבון הדולרים" של אשתו לאה בארה"ב כפי שחשף אותה העיתונאי דן מרגלית בעיתון "הארץ", והוא מבקש לעשות זאת בשידור ישיר בטלוויזיה", והוסיף, "תהיו ב- Stand by", ביקש מהם. דן פתיר הטיל אמברגו על הידיעה הסנסציונית. אי אפשר היה לשדרה בשום אופן במהדורות החדשות ברדיו . דן פתיר זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "הודעתי לשני אנשי התקשורת כי אתן להם אור ירוק מתי לראיין את ראש הממשלה ומתי לשדר את הידיעה. זה היה מצב רגיש מאוד וסוד כמוס". הייתה דרושה כאן זהירות עיתונאית רבה. יעקב אחימאיר מיהר לבשר את הבשורה הדרמטית למנהל חטיבת החדשות דן שילון.

m 22

טקסט תמונה : שנת 1977. דן פתיר מנחה מסיבת עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה יצחק רבין (משמאל). מימין, הקצרנית. (לע"מ תמורת תשלום).

m 39

טקסט תמונה : ראש הממשלה יצחק רבין (שלישי מימין) ודן פתיר יועץ התקשורת שלו וגם עוזר מצטיין נאמן שלו (ראשון מימין) מתכוננים לריאיון טלוויזיוני בארה"ב ב- 1975. (לע"מ תמורת תשלום).

באותו הערב של יום חמישי – 7 באפריל 1977 עמדה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשָדֵר ישיר מבלגראד בירת יוגוסלביה את משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל בין מכבי ת"א לקבוצה האיטלקית מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה. השַדָּר אָלֶכְּס גִלְעָדִי בבלגראד ואנכי העורך בירושלים סיימנו את ההכנות הטכנולוגיות והלוגיסטיות האחרונות לקראת השידור הישיר של המשחק שמדינה שלמה ציפתה לו בכיליון עיניים. שנינו לא ידענו דבר על פרשת ההתפטרות המיועדת של ראש הממשלה יצחק רבין המתוכננת להיות מועברת בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית גם כן בזמן צפייה ראשי באותו הערב של יום חמישי – 7 באפריל 1977. הודעתו הדרמטית הסודית של יועץ התקשורת של יִצְחָק רָבִּין דָן פַּתִּיר סיבכה את לוח השידורים של ערוץ הטלוויזיה הציבורי והעמידה את מנהליו בפני דילמה חריפה מאין כמוה.

m 23

טקסט תמונה : 7 באפריל 1977. יעקב אחימאיר הכתב המדיני של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא היה האיש הראשון ברשות השידור שידע על כוונתו של ראש הממשלה יצחק רבין להתפטר בשל "פרשת חשבון הדולרים" שנחשפה ע"י העיתונאי דן מרגלית בעיתון "הארץ". (לע"מ תמורת תשלום).

דָן שִילוֹן מנהל חטיבת החדשות שהיה הבוס הישיר של אָלֶכְּס גִלְעָדִי ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית נקלעו לסערת ניהול בעקבות הידיעה המרעישה של יַעֲקב אֲחִימֵאִיר על התפטרותו המתוכננת של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין בשידור ישיר בטלוויזיה. הם ניצבו בפני תסבוכת שידור ונדרשו להכריע ולפתור בתוך זמן קצר בעיה סבוכה. השידור הישיר של משחק הגמר על גביע אירופה בכדורסל מבלגראד בהשתתפות קבוצה ישראלית התנגש עם נאום ההתפטרות של ראש הממשלה . לא היה צריך לקנֵא באַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ודָן שִילוֹן שהיו צריכים להפעיל שיקול דעת ובחירה בין שתי אפשרויות שידור היסטוריות. מחלוקת שידור מורכבת ואולי בלתי ניתנת לפתרון . האם לשָדֵר ישיר את התפטרותו של ראש הממשלה על חשבון שידור הספורט או להפך. הם לא היו בטוחים בעצמם והתלבטו האם צריך לגְדוֹע את השידור הישיר מבלגראד כדי לאפשר לראש הממשלה להודיע על התפטרותו, הודעה בעלת חשיבות לאומית ובינלאומית עצומה, או להמתין עם הודעת ההתפטרות ולתת לשידור הכדורסל שכל המדינה ציפתה לוֹ לזרום. דָן שִילוֹן זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "יעקב אחימאיר הכתב המדיני המצטיין והמוערך הודיע לי בערך בשמונה בערב על התפטרותו הצפויה של ראש הממשלה יצחק רבין . למיטב ידיעתי רק אנחנו ידענו על כך באותה שעה . הודעתי על ההתפטרות הצפויה למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. אכן שנינו, ארנון צוקרמן ואנוכי היינו בדעה כי יש לבַטֵל את השידור הישיר מבלגראד של משחק הגמר בכדורסל בין מכבי ת"א למובילג'ירג'י ווארזה. לא הייתה לנו כל התלבטות בעניין, אבל יצחק רבין סירב לאַכְזֵב את ציבור צופי הטלוויזיה העצום אוהדי הכדורסל בישראל, ואולי גם לא רצה לקומם את הקהל נגדו . הוא החליט להודיע על התפטרותו רק לאחר סיום המשחק . אינני מכיר תקדים שידור כזה בשום רשת טלוויזיה בעולם, בו שידור ישיר של אירוע ספורט דוחה שידור ישיר של סנסציה פוליטית ברמה של התפטרות ראש ממשלה מתפקידו". דן שילון לא שוחח עם ראש הממשלה יצחק רבין לפני ההתפטרות.

יצחק רבין ראש הממשלה אציל הנפש חסך לדן שילון וארנון צוקרמן את הדילמה הטלוויזיונית שלהם. הוא החליט להודיע על התפטרותו מראשות הממשלה בטלוויזיה בתום השידור הישיר של המשחק. ראש הממשלה ביקש את דן פתיר להודיע לטלוויזיה הישראלית הציבורית כי תמשיך בהכנותיה לקראת השידור הישיר של המשחק מכבי ת"א נגד מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה כאילו לא קרה דבר. יצחק רבין לא רצה לגזול לעצמו את זמן המסך על חשבון אירוע ספורט ייחודי וחד פעמי שהציבור הישראלי כולו מצפה בדריכות לראותו בשידור ישיר בטלוויזיה. הוא וויתר. רייטינג הטלוויזיה באותו ערב של זכיית מכבי ת"א בגביע אירופה ב- 7 באפריל 1977 בבלגראד וודאי נשק ל- % 100. יצחק רבין ראש הממשלה הישר, ההגון, והעָנָיו, אין מילים אחרות לתאר את גדולתו כאדם – עקב בעניין ובאהדה רבה יחד עם רעייתו לאה, יועץ התקשורת שלוֹ דן פתיר, נהגו המסור יחזקאל שרעבי, ומאבטח מהשב"כ אחר השידור הישיר של אלכס גלעדי מיוגוסלביה מלשכתו בקרייה בתל אביב.

ראה הקריקטורה של זאב פרקש שהתפרסמה בעיתון "הארץ" ביום חמישי – 7 באפריל 1977 ערב השידור הישיר של אלכס גלעדי מבלגראד של משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל בין מכבי ת"א לבין הקבוצה האיטלקית מובילג'ירג'י ווארזה. הקריקטורה רומזת על שיא של צפייה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשידור הישיר. הרייטינג התקרב ל- % 100. יצחק רבין ראש הממשלה ראה בוודאי את הקריקטורה הזאת. אולי גם היא תרמה להחלטתו לדחות את הודעת ההתפטרות שלו לאחר תום השידור הישיר מבלגראד. 

דָן שִילוֹן שלח כבר את הכתב המדיני שלו בימים ההם יַעֲקב אֲחִימֵאִיר למערכת הטלוויזיה בת"א כדי להפיק את השידור ולראיין את יִצְחָק רָבִּין ראש הממשלה המתפטר. בסוף המשחק עזב יִצְחָק רָבִּין ז"ל את לשכתו בקרייה בתל אביב והגיע יחד עם רעייתו לֵאָה ז"ל שכל הזמן ליוותה אותו ושלושת עוזריו לבניין אולפן מערכת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתל אביב הממוקמת אף היא בקרייה ומרוחקת כדקה נסיעה במכונית. בתום המשחק הייתה הפסקה של עֶשֶר דקות בשידור הישיר ה- Multilateral (שידור רָב משתתפים של 22 רשתות טלוויזיה) של ה- EBU מבלגראד לכל אירופה וגם לירושלים. בעוד ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין עושה את דרכו הקצרה במכוניתו מלשכתו בקרייה אל אולפן הטלוויזיה הישראלית ה ציבורית (אף הוא בקרייה) , נערכנו אלכס גלעדי (בהיכל "פאיוניר" בבלגראד) ואנוכי (ב- Master Control בירושלים) לקראת השידור ה- Unilateral (שידור של משתתף בודד) הישיר שהיה אמור לכלול ראיונות סיכום עם אלופי אירופה החדשים.

דָן פַּתִּיר יועץ התקשורת של יצחק רבין זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "נעצרנו לפני שער "ויקטור" בקריה בתל אביב, וראינו את אלפי תושבי ת"א נוהרים בדרכם לכיכר מלכי ישראל ולמזרקות הבריכה. היה ניגוד משווע בין האווירה הקודרת ששררה בתוך מכוניתו של ראש הממשלה לבין השמחה והעליצות ששררה בחוץ . יצחק רבין לא רצה לקלקל לעם את השמחה, לכן ביקש לבַשֵר על התפטרותו רק בתום השידור הישיר. הוא היה אדם הגון, ישר, וצנוע. אפשרתי כיועץ תקשורת של ראש הממשלה לשלום קיטל להקליט את ריאיון ההתפטרות לרדיו , אך לא אפשרתי לו לשדר אותו לפני השידור הישיר בטלוויזיה".

את פניו של יצחק רבין קיבלו בבניין המערכת בקרייה בתל אביב המראיין יעקב אחימאיר ומאפרת הטלוויזיה גב' חַוָוה כָּפְרִי – אוֹסְטְרוֹבְסְקִי. המאפרת הושיבה את ראש הממשלה על כיסא האיפור בחדר האיפור הקטן במערכת ת"א ואיפרה בקפידה את פניו. כשסיימה את מלאכת האיפור היה אלכס גלעדי עסוק עדיין בראיונות בשידורים ישירים עם הקפטן טל ברודי, עם עוד כמה משחקני מכבי ת"א, ועם עוזר המאמן אַרְיֵה דָוִוידֶסְקוּ. השידור הישיר מבלגראד התארך מעבר למצופה בשל ניצחונה של האלופה הישראלית . זכייתה ההיסטורית בפעם הראשונה בתולדותיה ובתולדות מדינת ישראל בגביע אירופה חייבה אותנו לפתוח שוּב את לוויין התקשורת לצורך עריכת ריאיונות Unilateral עם השחקנים המנצחים המניפים את הגביע אל – על. גביע אירופה שהוענק לקפטן הנרגש טַל בְּרוֹדִי מידיו של נשיא ה- FIBA היוגוסלבי מר בּוֹרָה סְטָנְקוֹבִיץ' כמעט נשמט מידיו. אי אפשר לקטוע שידור ישיר מהסוג הזה ללא אינפורמציה נוספת באמצעות ראיונות עם גיבורי העלילה ובראשם קפטן מכבי ת"א טל ברודי. השידור הישיר שתיאַר את השמחה הגדולה בבלגראד נמשך והתארך מעבר לצפוי ויעקב אחימאיר נכנס ללחץ גדול גם מפאת כבודו של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין שעדיין ממתין לתורו. המצלמות בת"א שוּלחוּ באותו לילה לכמה רגעים לבריכה בכיכר מלכי ישראל כדי לתעד את המוני האוהדים החוגגים מזנקים למימי הבריכה וטֶרֶם שָבוּ לאולפן. יַעֲקב אֲחִימֵאִיר חשש והיה מודאג. היה כבר מאוחר ומחוגי השעון נעו לעבר חצות הלֵיל. דווקא ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין העניו והצנוע היה סבלני והמתין בשקט לתורו כשהוא יושב נינוח בבניין הטלוויזיה בקרייה בתל אביב וצופה במשחק. הוא כבר היה שלם עם החלטתו להתפטר מתפקידו הרָם כראש ממשלת ישראל.

m 25

טקסט תמונה :  יום חמישי בלילה – 7 באפריל 1977. היכל "Pioneer" בבלגראד. התמונה ההיסטורית שגם ראש הממשלה יצחק רבין צפה בה בשידור ישיר במקום מושבו במערכת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתל אביב (בקרייה). זהו אחד מרגעי השיא של הספורט הישראלי בכל הזמנים. מכבי ת"א מנצחת את מובילג'ירג'י ווארזה 77:78 במשחק הגמר בבלגראד על גביע אירופה לאלופות בכדורסל וזוכה בגביע. יצחק רבין היה מנהיג צנוע ועניו . הוא דרש שלא לבטל את השידור הישיר מבלגראד והמתין בסבלנות לנאום ההתפטרות שלו מראשות הממשלה בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית. חזונם של עו"ד שמעון מזרחי ואריה ברנוביץ' ודוד מושביץ יחדיו עם אביו מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו ראשי חברת "עלית", קרם עור וגידים לאחר שבע שנים של העפלה משותפת במעלה ההר . מכבי ת"א ו- "עלית" זכו בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אריק מנקין, מיקי ברקוביץ', בוב גריפין, שוקי שוורץ, ו- לוּ סילבר (מס' 12). מציץ מימין למטה מיקרופון ה- "Gun Microphone" של סעדיה קאראוואני. (צילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חַוָוה כָּפְרִי – אוֹסְטְרוֹבְסְקִי הצטרפה בתום מלאכת האיפור אל ראש הממשלה ורעייתו וצפתה בריאיונות הישירים שערך אלכס גלעדי עם קפטן הקבוצה טַל בְּרוֹדִי שמחזיק את הגביע הענק בידיו, ועם מיקי ברקוביץ', וגם עם המאמן רלף קליין. ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין צפה בדריכות ועניין רב בשידור הישיר והמתין בסבלנות לתורו כדי להתפטר בשידור ישיר בטלוויזיה מכהונתו הרמה. ראה הסֶפֶר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "הקשר הסימביוטי"במסגרת סדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים אודות התפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם בשנים 2013 – 1884 שאנוכי חוקר וכותב, ואשר קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". ראש הממשלה צפה בדרמת הכדורסל והמתין בסבלנות לתורו באולפן הטלוויזיה הישראלית הציבורית בקרייה בתל אביב להכרזת ההתפטרות הטלוויזיונית אצל המראיין שלו יעקב אחימאיר. הדקות נקפו בקושי. יעקב אחימאיר היה על קוצים וחסר סבלנות, אולם דווקא בעת ההמתנה הזאת היה כבר ברור שהטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה את מכבי ת"א מממועדון ספורט פרטי מנבחרת פרטית לקבוצה של המדינה ואת הקפטן שלה טל ברודי לגיבור ישראלי לאומי, והיה זה ראש הממשלה המתפטר יצחק רבין ז"ל שנתן לכך גושפנקא רשמית.

m 26

טקסט תמונה  : 7 באפריל 1977. היכל הכדורסל "פאיוניר" בבלגראד. אלכס גלעדי בבלגראד ממתין ל- Cue ממני כעורך ומפיק השידור בירושלים כדי להתחיל בריאיון ה- Unilateral עם קפטן מכבי ת"א טל ברודי. לא ניתן היה לסיים את השידור הישיר שלנו ללא ריאיונות עם גיבורי הניצחון. יעקב אחימאיר המתין באותן דקות דרוך ולחוץ באולפן הטלוויזיה בתל אביב כדי להתחיל מייד אחרינו בשידור ישיר את ריאיון ההתפטרות הדרמטי והמפתיע של ראש הממשלה יצחק רבין. הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ריכזה בליל חמישי – 7 באפריל 2006 סביבה מקסימום רייטינג של צפייה. ה- Sponsorship של מכבי ת"א חברת "עלית" שילמה באותה עונה של 1977 – 1976 למועדון סכום שיא של כ- 100000 (מאה אלף) דולר. שתיהן, מכבי ת"א וחברת "עלית" יצאו נשכרות משיתוף הפעולה ביניהן. (צילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

m 27

טקסט תמונה :  7 באפריל 1977. היכל הכדורסל "פאיוניר" בבלגרד . דקות ספורות לאחר ניצחונה של מכבי ת"א על מובילג'ירג'י ווארזה 77:78 וזכייתה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. השידור ה- Multilateral  לכל אירופה הסתיים, אך מחלקת הספורט פתחה באמצעות המרכז הטכני של ה- EBU בבריסל ערוץ שידור לווייני Unilateral כדי שאלכס גלעדי יוכל לראיין את שחקני מכבי ת"א ומאמניה בתום הזכייה ההיסטורית. יעקב אחימאיר שהמתין במערכת ת"א לריאיון הדרמטי עם ראש הממשלה יצחק רבין העומד להודיע בהפתעה מוחלטת על התפטרותו מראשות ממשלת ישראל, היה לחוץ מאוד מהתמשכותו של השידור הישיר מבלגראד, גם מפאת כבודו של יצחק רבין שנאלץ להמתין עוד ועוד. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אריה דווידסקו עוזרו של רלף קליין , אוהד לא מזוהה, אלכס גלעדי, אלכס פרלסמן עיתונאי "מעריב" (פניו הממושקפות מציצות מתחת למיקרופון), והקפטן טל ברודי אוחז בגביע. (צילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

m 28

טקסט תמונה : 7 באפריל 1977. היכל הכדורסל "פאיוניר" בבלגראד. השדר אלכס גלעדי מראיין בשידור ישיר  Unilateral את מיקי ברקוביץ' (בן 23) לאחר הניצחון על אלופת איטליה והזכייה ההיסטורית בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. השידור ה- Unilateral של הראיונות והתגובות מבלגראד עם אלופי אירופה התארך לכדי 20 דקות וזכה לרייטינג של כמעט % 100. לשידור ה- Unilateral  הזה הייתה חשיבות עיתונאית עצומה. מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצלה את הטכנולוגיה המיידית והקדימה בשעות רבות את העיתונאות הכתובה. לא עלה כלל על דעתנו לסיים את השידור הישיר ועבודתנו העיתונאית מבלי לקיים ראיונות טלוויזיוניים עם המנצחים הישראליים גיבורי העלילה. (צילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי).

m 29

טקסט תמונה : 7 באפריל 1977. היכל "פאיוניר" בבלגרד. אלכס גלעדי מראיין את עוזר המאמן אריה דווידסקו בתום הניצחון המזהיר והזכייה היסטורית הראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. (צילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתוך התהוות של ההיסטוריה הספורטיבית תמה לה היסטוריה מדינית. יצחק רבין הודיע בקולו העמוק ובשקט נפשי רב למראיין יַעֲקב אֲחִימֵאִיר בשידור ישיר כי הוא שותף ונוטל אחריות מלאה על החזקת חשבון הדולרים בבנק בארה"ב של רעייתו לאה, דבר שאסור היה אז על פי החוק הישראלי (נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופסור אהרון ברק אמר לרביב דרוקר כי נניח אם היה מדובר בחשבון בנק בן 2000 (אלפיים) דולר, אך היה מדובר בתוספת עוד ספרה "0" שהפכה את הסכום ל- 20000 (עשרים אלף) דולר שהופך את העסק לפלילי על פי החוק הישראלי דאז). ראש הממשלה יצחק רבין הודיע בשידור ישיר לאומה כי הוא מתפטר לאלתר מראשות הממשלה. זה היה רגע דרמטי בתולדות האומה ובתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המדהים במבט לאחור הוא שסדר עדיפויות השידור בטלוויזיה הציבורית – ממלכתית המונופוליסטית בימים ההם היה שונה. אירוע ספורט נטל לעצמו את הבכורה להיות משודר בלב ה- Prime time הטלוויזיוני, ודחה את נאום ההתפטרות של ראש הממשלה לשעת לילה מאוחרת. היום בעידן הרב ערוצי זה כמובן איננו יכול לקרות. התפטרות ראש ממשלה בישראל מבטלת כל שידור ספורט ישיר בערוץ הטלוויזיה הראשי, חשוב ופופולארי ככל שיהיה. יעקב אחימאיר היה נסער ונרגש מאוד בתום חוויית המפגש והריאיון הטלוויזיוני עם ראש הממשלה המתפטר. יעקב אחימאיר זוכר כפי שסיפר לי בעת שיחת התחקיר עמו : "בתום הריאיון ניגשתי אל יצחק רבין שהיה בודד מאוד, ומכיוון שהיינו חברים קרובים מעבר לעבודתי כעיתונאי בטלוויזיה, אמרתי לו, "יצחק, זכור שיש לך חברים…". אני בעצמי הייתי עצוב ומדוכדך".

m 30

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 70 של המאה שעברה העיתונאי המצוין והכתב המדיני של של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יעקב אחימאיר (מימין) וראש הממשלה יצחק רבין (משמאל) באחד הראיונות הקודמים לפני הריאיון ההוא שזעזע את אמות הספים במדינה (צילום יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

m 31

טקסט תמונה :  יום חמישי בלילה – 7 באפריל 1977 . אולפן הטלוויזיה הישראלית הציבורית בבניין מערכת ת"א בקרייה . ראש הממשלה יצחק רבין (משמאל) ושדר הטלוויזיה יעקב אחימאיר דקה אחת בתום הריאיון בו הודיע ראש הממשלה על התפטרותו מתפקידו בשידור ישיר בטלוויזיה . (התמונה באדיבות הצלם דוד רובינגר ויעקב אחימאיר) .

בתום השידור הישיר של התפטרות ראש הממשלה צעד יעקב אחימאיר עצוּב והמום מהאולפן לעבר מכוניתו החונה בחניון הקטן של מערכת הטלוויזיה בתל אביב כדי לחזור לביתו בירושלים . לפתע נתקל בנהג מונית אלמוני שהמתין אף הוא בחניון וזיהה את פניו המוכרות מהטלוויזיה . נהג המונית שִרבֵּב את ראשו מבעד לשִמשת החלון וצעק לעברו , "הֵיי , יעקב אחימאיר , אולי אתה יודע במקרה מה הייתה תוצאת המשחק בבלגראד בין מכבי ת"א לקבוצה האיטלקית מוביל ג'ירג'י ווארזה… ?" . יעקב אחימאיר נדהם . "לא אשכח את השאלה הזאת של נהג המונית" , התוודה בפני כעבור שנים רבות בעת שיחת התחקיר בינינו . "הייתי עדיין המום מהודעת ההתפטרות של ראש הממשלה יצחק רבין שהיה גם חבר אישי שלי  . תוצאת המשחק לא כל כך עניינה אותי" , אמר לי בעת שמסר את עדותו לספר "הקשר הסימביוטי" .

מאפרת הקולנוע והטלוויזיה גב' חַוָוה כָּפְרִי – אוֹסְטְרוֹבְסְקִי נשארה באולפני מערכת תל אביב כדי לצפות בנאום ההתפטרות של יצחק רבין שנעל את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית באותו לילה . גם היא פסעה עצובה והמומה מהודעת ההתפטרות המפתיעה של ראש הממשלה האהוב עליה מבניין מערכת ת"א לעבר מכוניתה שחנתה בסמוך . בדרכה ראתה את ההמונים נוהרים לכיכר מלכי ישראל ולבריכת המים שלה כדי להפגין את שמחתם המשותפת בזכייתה של מכבי ת"א בגביע אירופה . רבים מהם לא ידעו שיצחק רבין איננו כבר ראש הממשלה שלהם . "לא יכולתי להצטרף לשמחת המוני בית ישראל בניצחונה של מכבי ת"א באותו ערב , הייתי עצובה מידַי בגלל ההתפטרות המפתיעה של ראש הממשלה שכה אהבתיו" , העידה בפני חווה כפרי – אוסטרובסקי כעבור שנים רבות, והוסיפה, "אבל ההיסטוריה סובבת בקפדנות על צירה . הספקתי לפגוש אותו שוב חמש עשרה אח"כ, ושוב כמאפרת טלוויזיה אך בנסיבות הרבה יותר משמחות. זה היה ב- 1992 לאחר שנבחר בפעם השנייה לראש ממשלה והוא כבר כבן 70"דן שילון זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "למחרת ההודעה, ביום שישי בבוקר – 8 באפריל 1977 , חשתי אהדה רבה לצעדו האמיץ של ראש הממשלה יצחק רבין , ואולי גם צער וחמלה. בניגוד מוחלט לעיקרון שהנחה אותי במשך כל חיי המקצועיים שלא להיקלע ליחסים אישיים וחברתיים עם פוליטיקאים הזמנתי את עצמי לביתו באותו ערב. יצחק רבין ורעייתו לאה קיבלו אותי ואת רעייתי בביתם ברמת אביב. עד השעות הקטנות של הלילה ניהלנו שיחה מרגשת שלא אשכח אותה לעולם. רק ראש הממשלה ורעייתו ואני ואשתי היינו שם. הטלפון בביתו של מי שהיה ראש ממשלה לא צִלצל אפילו פעם אחת. אני חושב שגם יצחק רבין התרגש מהאווירה ומהשיחה האינטימית. לימים כאשר הייתי כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור בניו יורק והוא ראש ממשלה לשעבר, נהג לטלפן ולבוא לביתנו בניו יורק כל אימת שהגיע לשָם, והוא הגיע פעמים רבות".

יִצְחָק רָבִּין לא שכח לעולם לדָן מַרְגָלִית את פרסום הידיעה בעיתון "הארץ" ב- 1977 אודות חשבון הדולרים שפתחה רעייתו לאה בארה"ב , והביאה להתפטרותו . צריך להתבונן בקטע ה- Video הזה משנת 1994 בו מראיין דן מרגלית ב- Two Shot עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ואת מלך ירדן חוסיין יחדיו בעת חתימת הסכם השלום בערבה בין שתי המדינות. יצחק רבין לא הסתיר את סלידתו מהמראיין דן מרגלית, ואם ניסה להסתיר זאת הרי שלא הצליח בכך. במהלך צילום הריאיון החשוב עם שני האישים התעוררה בעיה מקצועית חריפה. המלך דיבר אנגלית אוקספורדית , יצחק רבין שלט היטב בשפה האנגלית שהייתה שגורה בפיו, אך המראיין שאל את שאלותיו באנגלית מאוד בסיסית אם לא לומר עילגת . אבל זהו כבר סיפור אחר. (הטייפ שמור בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1). ביום שישי – 8 באפריל חזרה אלופת אירופה החדשה מכבי ת"א מבלגראד לישראל עטורת תהילה עצומה אולם יצחק רבין כבר לא היה ראש ממשלה. ביום ראשון – 10 באפריל 1977 ערך ראש עיריית ת"א שלמה להט קבלת פנים מלכותית לאלופת אירופה בפארק הירקון . 100000 (מאה אֶלֶף) איש העניקו למכבי ת"א כבוד מלכים ובראשם האוהד מספר שתיים של המועדון משה דיין (בן 62) שלא נשא בשום תפקיד ממלכתי. הוא משה דיין גנב את ההצגה רק משום שהאוהד מספר אחד של מכבי ת"א ראש הממשלה המתפטר יצחק רבין (בן 55) הצנוע והעניו בחר שלא להגיע למקום. יִצְחָק רָבִּין החליט לא להגיע לפארק הירקון לא רק משום שלא נשא עוד במשרה הרמה, אלא גם בגלל הדרך בה אולץ לנטוש אותה. אנוכי הערצתי את יִצְחָק רָבִּין. חייל, לוחם, רמטכ"ל צה"ל ומדינאי חכם וקפדן. ברור שהוא היה מנהיג בעל עוצמה מוסרית גדולה גבוה משכמו ומעלה מכל העם.

m 32

טקסט תמונה : יום ראשון – 10 באפריל 1977. פארק גני יהושע בתל אביב. 100000 (מאה אלף) אנשים נוהרים לפארק הירקון בתל אביב כדי להעניק קבלת פנים חמה לאלופת אירופה קבוצת מכבי ת"א. (לע"מ תמורת תשלום).

m 33

טקסט תמונה : 10 באפריל 1977. פארק גני יהושע בתל אביב. ראש העיר תל אביב שלמה "צ'יץ' " להט מארגן קבלת פנים עירונית למכבי ת"א אלופת אירופה בכדורסל. זיהוי העומדים משמאל לימין : מיקי ברקוביץ', אולסי פרי, ג'ים בוטרייט, לו סילבר, מוטי ארואסטי, בוב גריפין, אריק מנקין, יהושע "שוקי" שוורץ, טל ברודי (מוסתר מאחורי גבו של שוקי שוורץ), וראש העיר שלמה "צ'יץ'" להט. שלושת האנשים הבאים אינם מזוהים. (לע"מ תמורת תשלום) .

m 34

טקסט תמונה :  יום ראשון – 10 באפריל 1977. פארק הירקון בתל אביב. משה דיין לוחץ בחום וחיבה את ידי שחקני מכבי ת"א אלופת אירופה בכדורסל. כעבור חודש וחצי התמנה משה דיין לשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : רחל דיין, טל ברודי, משה דיין ג'ים בוטרייט (מוסתר) אולסי פרי, איש לא מזוהה, אריק מנקין, ו- לו סילבר. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שהתפטר מתפקידו ב- 7 באפריל 1977 נשאר ספון בביתו. (לע"מ תמורת תשלום).

m 35

טקסט תמונה : יום ראשון – 10 באפריל 1977 . פארק גני יהושע בתל אביב . מיקי ברקוביץ' (מימין בן 23) וטל ברודי (בן 34 משמאל ) עם גביע אירופה לאלופות בכדורסל . הסגידה למכבי ת"א במדינת ישראל הייתה עצומה ובעיצומה . (לע"מ תמורת תשלום) .

ראה הספר עב הכרס בן כ- 10000 / רבבה עמודים שחקרתי וכתבתי ואשר קרוי, "הקשר הסימביוטי" במסגרת סדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שדנה בתולדות הטלוויזיה בארץ ובעולם בשנים 2013 – 1884, ואשר קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

סיסמת  הספר :

FROM MY POINT OF VIEW : If You Do, Do It Right- If Not Give It Up

השורה התחתונה של הספר :

The History of the unavoidable Symbiotic Relationship between Television and Sports (+ News) in Israel and around the World, in years of 1936 – 2008.

טקסט מסמך : זהו השער הקדמי של הספר בן 10000 (רבבה) עמודים הקרוי "הקשר הסימביוטי". הספר הנ"ל שחקרתי וכתבתי מסביר מדוע צעדה רשות השידור עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א שלובת זרוע 36 (שלושים ושש) עונות רצופות בין 1969 ל- 2006 (למעט עונת 1994 – 1993 השנה ההיא בה הייתה קבוצת הפועל גליל עליון אלופת המדינה בכדורסל). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט מסמך : זהו השער האחורי של הספר בן 10000 (רבבה) עמודים הקרוי "הקשר הסימביוטי". הספר הנ"ל שחקרתי וכתבתי מסביר מדוע צעדה רשות השידור עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א שלובת זרוע 36 (שלושים ושש) עונות רצופות בין 1969 ל- 2006 (למעט עונת 1994 – 1993 השנה ההיא בה הייתה קבוצת הפועל גליל עליון אלופת המדינה בכדורסל). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

41 יום לאחר ההתפטרות הדרמטית של יצחק רבין מראשות הממשלה נערכו הבחירות לכנסת . הן הוקדמו ל- 17 במאי 1977. איש לא תיאר לעצמו כי להתפטרותו של יצחק רבין תהיה השפעה כה מכרעת על התוצאות הסופיות, אחריהן התחולל המהפך הפוליטי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל . מנחם בגין האופוזיציונר הנִצְחִי נבחר בפעם הראשונה להיות ראש הממשלה בחלוף 29 שנים מקוֹם המדינה. מנחם בגין מינה את משה דיין איש תנועת העבודה לשר החוץ שלו . מפלגת המערך של ראש הממשלה היוצֵא יצחק רבין שצברה 51 מנדטים בבחירות לכנסת בדצמבר 1973, ירדה עכשיו ל- 32 מנדטים. מפלגת הליכוד עלתה מ- 39 מנדטים ב- 1973 ל- 43 מנדטים בבחירות 1977. את ההצגה הפוליטית ב- 1977 גנבה מפלגת ד"ש החדשה שנוסדה זה עתה בראשותו של הרמטכ"ל השני של צה"ל, ועכשיו ארכיאולוג וחוקר ההיסטוריה של ארץ ישראל, פרופסור יגאל ידין. היא השיגה 15 מנדטים.

ב- 1970 נכרתה ברית שידור בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל. ב- בעונת 1977 – 1976 הפכה הברית לקשר סימביוטי בתשלום. דן שילון החל את ההתקשרות הזאת ב- 24 בנובמבר 1970 במשחק גביע אירופה בהיכל הספורט בנעמן במפרץ עכו ליד קיבוצי כפר מסריק ועין המפרץ [2] בו אירחה מכבי ת"א את אלופת בלגיה קבוצת סטנדרד ליאז'. אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט בשנים 1980 – 1974 המשיך את המסורת, ואנוכי העמקתי אותה בתקופתי כמנהל מחלקת הספורט בשנים 2002- 1980. שלושתנו העמדנו לשמעון מזרחי תנאי אחד. עליך להיות אלוף. במשך תקופה של שנות דוֹר בין 1976 ל- 2006 שילמה רשות השידור למכבי ת"א סכום כולל של 46.570000 (ארבעים ושישה מיליון ועוד חמש מאות ושבעים אלף) דולר תמורת זכויות השידור הבלעדיות. שני הצדדים הפיקו תועלת זה מזה . מכבי ת"א הרוויחה ממון ומוניטין. הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומשלם האגרה שלה תוגמלו ביוקרה ורייטינג . תחילתו של הקשר הסימביוטי בעונת 1977- 1976 היה כזכור צנוע. רשות השידור מונהגת ע"י המנכ"ל יִצְחָק לִבְנִי ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ובתמיכתו של מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי שילמה לראשונה למכבי ת"א 7000 (שבעת אלפים) דולר עבור זכויות השידורים בעונת 1977 – 1976. בחלוף רבע מאה של שנים בעונת 2002 – 2001 בעידן הטלוויזיה הרב ערוצית והתחרותית שילמנו מנכ"ל רשות השידור אוּרִי פּוֹרָת מ"מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני, ואנוכי כמנהל חטיבת הספורט למכבי ת"א אלופת אירופה, אלופת ישראל, ומחזיקת גביע המדינה סכום של  6.600000 (שישה מיליון) ושש מאות אלף דולר עבור זכויות השידורים הבלעדיות.

הקשר הכלכלי המסועף בין מכבי ת"א לרשות השידור לא היה היחיד וגם לא הראשון. ב- 1970 חתמה מכבי ת"א על הסכם חסות עם חברת "עֵלִית" בראשות התעשיינים מרק מושביץ ז"ל ואבא פרומצ'נקו ז"ל. זה היה חידוש מפליג בנוף הספורטיבי הישראלי. חברת "עֵלית" שילמה למכבי ת"א בעונת 1971- 1970 לראשונה בהיסטוריה סכום שנתי של 35000 (שלושים וחמישה אלף) דולר. סכום עצום בקנה מידה ישראלי לפני 43 שנים. ההסכם נחתם בקיץ 1970 במלון "הילטון" על מַפִּית נייר (חיפשתי אותה בנֵרוֹת בעת ביצוע התחקיר הממושך כדי לתעד אותה אולם לא מצאתי אותה. על פי עדותם של דוד מושביץ ואריה ברנוביץ' המפית לא נשמרה). חתימת חוזה כספי על מפית מעיד כי שני הצדדים האמינו זה לזה ובטחו זה בזה . מצד "עֵלִית" חתמו על החוזה דָוִד מוֹשֶבִיץ בנו של מַרְק מוֹשֶבִיץ ז"ל ואָבִי פִילוֹסוֹף חתנו של אַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ ז"ל. חברת "עֵלִית" הפכה בשנות ה- 70 של המאה שעברה לקונגלומרט וקונצרן תעשייתי יציב איתן בקנה מידה ישראלי. "עֵלִית" השתלטה על חברת השוקולד "לִיבֶּר" והייתה ליבואן בלעדי של הקפה הנמס . ב- 1973 הפכו שני התעשיינים מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו למולטי מיליונרים כבדים. אבל הם היו גם נדבנים. מועדון הכדורסל של מכבי ת"א היה בר מזל ששניהם מרק מושביץ' ואבא פרומצ'נקו התאהבו דווקא בהם. "בלעדי שני הג'נטלמנים האלה, ללא מרק מושביץ ז"ל ואבא פרומצ'נקו ז"ל הנדיבים והנערצים עלי, הייתה מכבי ת"א שווה הרבה פחות", העיד בפני כעבור שנים רבות גזבר מכבי ת"א מר אריה ברנוביץ'.

m 40

טקסט תמונה : 1981. מלון "דן" בתל אביב. מכבי ת"א עורכת בפעם השנייה את נשף הניצחון שלה במלון "דן" בתל אביב לאחר שניצחה בסטרסבורג – צרפת במשחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל את אלופת איטליה סינודינה בולוניה 79:80. תעשיין "עלית" אבא פרומצ'נקו ז"ל (במרכז) משבח את שיתוף הפעולה של החברה עם קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב ומהלל את שני שחקני החיזוק האמריקניים של המועדון , אולסי פרי (מימין) וג'ים בוטרייט ז"ל (משמאל). (התמונה באדיבות גב' רות פרומצ'נקו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

m 36

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1973. כתב "מעריב" שאול אברון , מעניק כותרת למאמר הכלכלי שלו, "התרגיל של "עלית" – בעלי הקונצרן יממשו רווחים של עשרות מיליונים בלי לשלם מסים". בכותרות המשנה נכתב כלהלן : "…בעלי "עלית" הגדילו את רכושם הפרטי ב- 70 עד 75 מיליון ל"י…". (באדיבות העיתון "מעריב").

חברת "עֵלִית" העשירה החליטה ב- 1970 החלטה אסטרטגית מרחיקת לכת , ייחודית , וגם ארוכת טווח בו היא מבקשת לתרום לקהילה וגם למועדון הכדורסל של מכבי ת"א. סכומי החסות תפחו מידי שנה בשנה וההתחברות הזאת בין מכבי ת"א ל- "עֵלִית" הפכה אף היא לקשר סימביוטי בו שני הגופים מפיקים תועלת מסחרית זו מזו. מכבי ת"א קיבלה ממון כאלופת כדורסל ו- "עֵלִית" הרוויחה חשיפת ענק כמוצר תעשייתי של ממתקים, שוקולד, וקפה על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. זה היה כאמור עסק משתלם ביותר. במשך השנים עברה "עֵלִית" מהפכות ניהול ובעליה התחלפו.

נטישתו של אלכס גלעדי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בדצמבר 1980 ומעברו לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, הייתה אבדה עצומה לשידור הציבורי. איש מהבוסים שלו לא קרא לו לשוּב לכור מחצבתו לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה פעמים אין ספור ביתו הראשון. אלכס גלעדי היה הכל בטלוויזיה : עיתונאי, שַדָּר, מתכנן, יוזם, מפיק – ועבורי ובשביל בני דוֹרִי גם מורה דרך. את מקומו בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחקי הכדורסל תפש בסופה של 1980 השַדָּר יורם ארבל .

m 37

טקסט תמונה : חורף 1981. יוֹרָם אָרְבֵּל (במרכז) הופך לשדר הכדורסל הבכיר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר עזיבתו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. מימין, המאמן יהושע רוזין. שמשמש פרשן שלנו לרגע. משמאל, עוזר השדר גיורא איילון. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

4. סיכום קצרצר.

על פי גרסתי זאת המובאת בפוסט הזה בבלוג הזה ועל פי עדותו של יועץ התקשורת של יצחק רבין דן פתיר שהו ראש הממשלה יצחק רבין ורעייתו לאה והפמליה המצומצמת משעות הערב של יום חמישי – 7 באפריל 1977 בלשכה בקרייה בתל אביב ולא בביתו ברמת אביב. אנוכי ממתין בקוצר רוח ל- "המקור" הבא. גם תודות ל- Promo האדיטוריאלי והנמרץ הנוגע ליועץ המשפטי לממשלה פרופסור אהרון ברק שמספר חוויות למראיין שלו מר רביב דרוקר משיחות "קאמפ דיוויד" בין משלחות ישראל ומצרים, כהאי לישנא : "…נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר שואל אותי, האם אתה סומך על נשיא ארה"ב…? ואני הולך להגיד לו "לא…". אני מסתכל על עזר ווייצמן, הוא איננו…הוא מתחת לשולחן…אני מסתכל על משה דיין, הוא איננו…הוא מתחת לשולחן …ואני מרגיש שאני נשאר לבד…! ואומר להם הדורות הבאים לא יסלחו לכם…!". מדהים אותי כיצד זה המראיין רביב דרוקר איש ערוץ 10 יושב מול היועצים המשפטיים של ממשלות ישראל לדורותיהן, ונותר קר רוח, שליו, שקול, ומאוזן להפליא. יודע להקשיב וגם להיות סקרן, לשאול, להתעניין בבן שיחו, ולהתערב כשצריך.

סוף הפוסט מס' 334. הועלה לאוויר בשבת – 28 בדצמבר 2013.

[1] ראה נספח : ארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

[2] מכבי ת"א שיחקה את משחקיה הביתיים בימים ההם בהיכל "נעמן" מפני שהיכל הספורט ביד אליהו היה בשיפוצים והרחבה.

סוף הפוסט מס' 334. הועלה לאוויר בשבת – 28 בדצמבר 2013. 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *