פוסט מס 179. הסימביוזה הבלתי ניתנת לעצירה בין הטלוויזיה לבין מושאי השידור הספורטיביים שלה. ערוץ 10 נהנה מפרפורי המאבק של מכבי ת"א ב- Euroleague. פוסט מס' 179. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בצהריי שבת – 16 במארס 2013.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 179 : הועלה לאוויר בצהריי שבת – 16 במארס 2013.

———————————————————————————————————–

פוסט מס' 179. הסימביוזה הבלתי ניתנת לעצירה בין הטלוויזיה לבין מושאי השידור הספורטיביים שלה. ערוץ 10 נהנה מפרפורי המאבק של מכבי ת"א ב- Euroleague. מכבי ת"א – חימקי מוסקבה 80 : 79 אמש יום חמישי 14 במארס 2013 בהיכל הספורט ביד אליהו. פוסט מס' 179. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה מינוי מופרך לחלוטין את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור. ב- 2 במאי 2005 אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון שהציבו אותו בפסגת השידור הציבורי, התעשתו גם אם באיחור זמן עצום, והדיחו וסילקו אותו לאלתר לעבר הירכתיים האפלוליים של ההיסטוריה של רשות השידור. בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל ורשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. זה היה יוסף בר-אל. היה מדובר במנכ"ל רשות שידור עלוב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) ..

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 90 של המאה שעברה. היכל הספורט ביד אליהו. ראובן "רוביק" פודגור (משמאל) ואבא שלו חיים פודגור מצלמים בשידור ישיר את אחד ממשחקיה של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. בטרם הפך רוביק פודגור לבימאי טלוויזיה ברמה עליונה בתחומי הספורט והחדשות היה צלם ספורט וחדשות מצטיין. רוביק פודגור הוא יליד הטלוויזיה הישראלית הציבורית שם קנה את המיומנות שלו. אביו הוא מראשוני הצלמים של הטלוויזיה הלימודית – חינוכית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה 4 : אני מבין היטב ללבם של שני העיתונאים הנכבדים אלון עידן אתמול ב- "הארץ" ורמי רוטהולץ (כותב נפלא. להיכן נעלם העיתונאי המוכשר הזה ?) היום ב- "סוף השבוע". שניהם נשבו בקסמיה של קבוצת הכדורגל ברצלונה ושלושת אדריכליה ליאו מסי, אנדראס אינייסטה, וצ'אבי הרננדז. הם מעניקים להתרשמות הפנימית שלהם מברצלונה ביטוי הולם בפוסטים שלהם. השידור הישיר של המשחק ברצלונה – מילאן 0:4 בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים צבר רייטינג מזהיר של % 14.5. ברור שציבור צופי הטלוויזיה בארץ וגם בעולם מפגין הזדהות עם מחשבת הכדורגל של ברצלונה ודוחה על הסף את תצוגת הכדורגל איטלקי הדל, החיוור, והמוגבל כפי שהפגינה מילאן לפני ארבעה ימים באצטדיון "נואו קאמפ". לא בטוח שהאשמה רובצת רק על כתפיו של מאמן מילאן מסימיליאנו אלגרי. לפני שמונה חודשים ב- 1 ביולי 2012 הביסה נבחרתה הלאומית של ספרד בקייב את את נבחרת איטליה גם כן בתוצאה המכרעת 0:4 במשחק הגמר של Euro 2012 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה באוקראינה ופולין) . (בשורות נבחרת ספרד שיחקו שמונה שחקני ברצלונה : ארבלואה, פיקה, סרחיו, ג'ורדי אלבה, צ'אבי הרננדז, בוסקטס, ססק פאבריגאס, ואנדראס אינייסטה). את נבחרת איטליה לא אימן אז מסימיליאנו אלגרי  ואף על פי כן ניגפה. מאמן נבחרת איטליה ב- Euro 2012 היה צ'זרה פראנדלי. את נבחרת ספרד אימן וויסנטה דל בוסקה. הכדורגל האיטלקי הנוכחי איננו מזכיר במאום את ההישגיות ואת נחלת מסורת העבר המפואר ברמת הנבחרת הלאומית וברמת הקבוצות שלו. אולם אל לאיש לשכוח כי איטליה היא אלופת העולם בכדורגל ארבע פעמים  בשנים 1934, 1938, 1982, ו- 2006 שלא לדבר על ההצלחות הפנטסטיות של מועדוני מילאן ואינטר מילאנו בשנים עברו בזירות אירופיות ובינלאומיות אחרות. הכדורגל האיטלקי עבורי הוא גם תזכורת בלתי נשכחת לשיתוף הפעולה המצוין שהיה לי כמנווט שידורי הספורט של השידור הציבורי עם הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI  RAI נחשבה בימים ההם לא רק לרשת טלוויזיה עשירה בעלת יכולות כלכליות מרחיקות לכת אלא גם ליחידת תקשורת בעלת ביצועים בין הטובות ביותר באירופה . RAI שימשה ביעילות והצטיינות Host broadcaster במשך שנים רבות של מאות רבות אולי אלפי אירועי ספורט בינלאומיים גדולים ביניהם אליפות העולם ה- 2 בא"ק ברומא ב- 1987 ומונדיאל הכדורגל של איטליה 1990.  

פוסט מס' 179. הסימביוזה הבלתי ניתנת לעצירה בין הטלוויזיה לבין מושאי השידור הספורטיביים שלה. ערוץ 10 נהנה מפרפורי המאבק של מכבי ת"א ב- Euroleague. מכבי ת"א – חימקי מוסקבה 79:80 אמש יום חמישי 14 במארס 2013 בהיכל הספורט ביד אליהו. פוסט מס' 179. כל הזכויות שמורות.

השידור הישיר של ערוץ 10 שעסק אמש במשחק מכבי ת"א – חימקי מוסקבה 79:80 מהיכל הספורט ביד אליהו ייזכר על ידי אמש בגלל שני אירועים טלוויזיוניים בולטים : האחד התחולל בתום הרבע השני בשעה שהתוצאה הורתה על 40:36 לזכות חימקי מוסקבה. השני 39 שניות לפני תום המשחק. ערוץ 10 מסתפק בניידת שידור בת שש מצלמות בלבד, מעט מידי, אך יוצא לקרב כיחידת טלוויזיה מגובשת ובראשה בימאי הספורט המצוין ראובן "רוביק" פודגור. אף על פי הבימאי המוכשר נתקל בבעיה ואיננו פותר אותה. ממש עם סיום הרבע ה- 2 קולע ליאור אליהו מקרוב לסל הצפוני ומצמצם את ההפרש לשתי נקודות בלבד 40:38 לחימקי מוסקבה. הסל איננו וודאי והופך לרגע של מחלוקת.

השופטים פונים לעזרתה של הטלוויזיה. האם נקלע הסל בזמן ו/או מעבר לזמן החוקי. השדר ניב רסקין פותח בהרצאה שלו : "ההמתנה נמשכת כאן במזכירות…הנה ההילוך החוזר…עכשיו הוא מתחיל להיות מוקרן…הנה המסירה…השופטים מחליטים אין נקודות". התוצאה נשארת 40:36 לזכות הקבוצה הרוסית. אולם צופי הטלוויזיה לא ראו את ההילוך החוזר ואת ה- Count down של השעון לסל המחלוקת של ליאור אליהו. מה שהם כן ראו היה Shot סטטי של השופטים מתבוננים בסרט ההקלטה (ללא הקרנת ההילוך החוזר על מרקע הטלוויזיה למען הצופים) יחדיו עם יו"ר מועדון מכבי ת"א מר שמעון מזרחי ובעל המועדון מר דייוויד פדרמן שמצטרפים לחבורת הסקרנים. לא ידעתי שכישלונות טלוויזיה כאלו עדיין קורות ב- 2013. מוזר ומביך.

טקסט תמונה : יום חמישי בלילה – 14 במארס 2013. היכל הספורט ביד אליהו. בתום הרבע השני צועדת חימקי מוסקבה ביתרון על פני מכבי ת"א 40 : 36. זוהי התמונה שרואים צופי הטלוויזיה בביתם. שופט המשחק בוחן את סרט ההקלטה של הטלוויזיה האם הסל של ליאור אליהו חוקי והאם הכדור עזב את ידו בטרם כלה הזמן ובטרם הופיעו ספרות האפסים על שעון ה- Count down ברום הסל. מאחוריו מתבוננים בדריכות בתמונת ה- Video שמעון מזרחי חמור סבר ולידו דיוויד פדרמן (בחולצה תכלת) שפניו מעולם לא מסגירים את מחשבותיו. השופט רואה את ה- Replay הטלוויזיוני ופותר בעזרתו את התעלומה והמחלוקת . הוא פוסל את הסל של ליאור אליהו. צופי הטלוויזיה נותרים לעומתו מיותמים. לא ידעתי שעדיין ב- 2013 מתרחשות פשלות והסתבכויות טלוויזיוניות כאלה. (באדיבות ערוץ 10). 

אחת המצלמות לוכדות את שמעון מזרחי מסתלק מאוכזב משולחן המזכירות כשהוא ממלמל לעצמו טקסט נסתר. רוביק פודגור ממהר לחשוף את פניו המיוסרות. שמעון מזרחי חתן פרס ישראל הוא יוצרה של מכבי ת"א ומכהן כיו"ר המועדון 44 שנים רצופות מאז 1969. אם תרצו מכבי ת"א היא שמעון מזרחי. סִינוֹנִים. בימאי הטלוויזיה רוביק פודגור מבין ששידור ישיר של משחקי מכבי ת"א נותר פָּגוּם ללא התייחסות לדמותו המיוסרת והסגפנית של יו"ר המועדון. המחצית הראשונה הסתיימה בעוד ערוץ 10 מבקש מצופיו להתבונן בפרסומות שמשודרות בהפסקה שבין שתי המחציות. רק בחלוף זמן ניכר מגלה רוביק פודגור את פתרון החידה לצופיו והניידת שלו משדרת את שני ההילוכים החוזרים המראים בבירור כי ליאור אליהו קלע את הסל לאחר תום הזמן החוקי.

טקסט תמונה : הלילה של יום חמישי – 14 במארס 2013. ליאור אליהו משחרר את הכדור אולם שתי ספרות האפסים של שעון ה- Count down מראות כי הזמן חלף והסל איננו חוקי. (באדיבות ערוץ 10).

טקסט תמונה : הלילה של יום חמישי – 14 במארס 2013. הכדור עדיין מוחזק בכף יד ימין של ליאור אליהו, אולם ה- Count down של השעון (מותקן מעל לסל) מורות כי הזמן אזל. הספרות 0:0 נראות בבירור על השעון. (באדיבות ערוץ 10).

39 שניות לפני שריקת הסיום חודר ריק היקמאן (1.89 מ') לרחבת הסל הדרומי מצד שמאל ומבצע הטבעה מרהיבה בין ענקי חימקי מוסקבה ומעלה את התוצאה ל- 73:77 לזכות מכבי ת"א. זהו ללא כל ספק הסל היפה והמרשים ביותר במשחק ומסמל במשהו את רוח ונחישות המועדון. מעניין אותי כיצד ימשיך מכאן הבימאי רוביק פודגור להוביל את שטף בימוי המשחק מאותה הנקודה שם הסתיימה תצוגת הטבעה של שחקן נמוך בעל ניתור כביר שמתנשא לגובה עצום מעל הענקים הרוסיים. יש בסל הזה של ריק היקמאן את כל מה שצופה טלוויזיה מבקש לראות : נועזות של ספורטאי, יכולת אישית נהדרת, קואורדינציה חתולית, וכדורסל אתלטי. הבימאי הכל כך מנוסה מוצא את הפרצות וההפסקות במשחק כדי לשדר 5 הילוכים חוזרים מחמש זוויות צילום שונות לרבות הילוך חוזר אחד ב- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motin). בימוי מיטבי שמשדרג את חוויית הצפייה בכורסה. זהו בדיוק תפקידה של הטלוויזיה : להושיב את צופה הטלוויזיה במקום הטוב ביותר ביציעי היכל הספורט ביד אליהו ובד בבד להאריך את שיא הריגוש של האירועים החשובים והמכריעים במשחק על מנת למתוח את פסגת החוויה הטלוויזיונית. אני מוצא את עצמי לפתע קם מכורסתי ומוחא כף לריק היקמאן וגם לרוביק פודגור. ביצוע ווירטואוזי. אני מכיר את רוביק פודגור שנות דור. איש נעים הליכות, שקט, בעל נימוסים, ויסודי – שאוֹצֵר בקרבו ידע טלוויזיוני עצום. מכאן נובעת סמכותו. מרבית הציבור בן מאות אלפי צופים שראה שלשום בערוץ 10 את השידור הישיר מכבי ת"א – חימקי מוסקבה 79:80 איננו מסוגל להעריך את הכישרון הטלוויזיוני הטמון בבימוי של אירוע שנמשך כשעתיים וחצי. אין לציבור את הידע והכלים הדרושים לערוך אנליזה טלוויזיונית. האנשים לוחצים על השלט ומקבלים תמונה וקול כדבר מובן מאליו ומתעניינים מה יעשו היום השחקנים הראשיים על בימת הפרקט וגם מה תהיה התפוקה של המחליפים ניק קיינר – מגלי, דארקו פלאנינניץ', ומורן רוט. אני מתעניין בכישרונו של ערוץ 10 להביא את הדרמה לפתחם של הקליינטים שלו. שניהם, רוביק פודגור ודיוויד בלאט עשו כל אחד את המקסימום בתחומו. זה באמצעות הטכנולוגיה הטלוויזיונית הדלה (ככלות הכל 6 מצלמות זה מעט מידי) וההוא בסיוע מעט השחקנים הטובים שעמדו לרשותו .

טקסט תמונה : סוף עשור ה- 80 של המאה שעברה. אולם הכדורסל העירוני של ראשל"צ . ראובן "רוביק" פודגור (עומד מימין בחולצת טי שירט לבנה ומכנסי ג'ינס) הוא הצלם התחתון בעת שידור ישיר של משחק כדורסל בו מארחת מכבי ראשל"צ את מכבי ת"א. כאן הוא נראה חובש Headset ומתייעץ עם הבימאי שלו בניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יואב פלג. זיהוי שאר הנוכחים בתמונה משמאל לימין : רמי שמש, דני לבנשטיין, השדר אורי לוי, ואיש התאורה והחשמל הטכנרי חזי קוקה ז"ל. (התמונה באדיבות סוכנות הצילום "אדוארדו". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ועוד דבר. 11.3 שניות לפני סיום המשחק חודר צוות הצילום של ערוץ 10 עם אחת המצלמות ואחד המיקרופונים שלו לתדריך Time out של המאמן דיוויד בלאט. צופה הטלוויזיה מקבל הזדמנות לשמוע בבירור את הוראותיו של מנהיג מכבי ת"א לשחקניו ולהתבונן במהלכי השחמט שלו כפי שהוא משרטט אותם על לוח הכדורסל הקטן שהוא מחזיק בידיו. זה המון.

מכבי ת"א זועקת לעזרה. בטוח שהיא מעוררת אצל רבים מחשבות אמפתיות. היא עושה מאמצים כבירים להחזיק את ראשה מעל גלי הים. ערוץ 10 מתעד מידי שבוע בשידור ישיר את פרפורי הגסיסה שלה. אחרים רואים דווקא בעווית הפרכוס המתמשכת הזאת מאבק הירואי של מועדון ספורט בעל מסורת שחפץ בחיים ואיננו נכנע עד הרגע האחרון. מן ההיבט הזה הסימביוזה בין ערוץ 10 למכבי ת"א היא מרתקת והכרחית מנקודת מבטו של הרייטינג. ערוץ 10 משלם 100000 (מאה אלף) דולר מידי יום חמישי בשבוע (ו/או יום שישי) לכיסה של מכבי ת"א ומזמין את הציבור להתבונן בתיעוד. פרכוס ופרפור מחד. מלחמה הירואית מאידך. צופה הטלוויזיה נוטה להציץ בפרכוסים ו/או בקרבות נועזים. בשמחת הניצחון ו/או בתוגת ההפסד. רייטינג הצפייה בטלוויזיה אמש בערוץ 10 במחצית השנייה של ההתמודדות מוכיח זאת מעל לכל ספק. ערוץ 10 העפיל שלשום אחרי אחת עשרה בלילה ל- Peak של % 12.8 ו- % 12.9. רייטינג נאה יחסית.

טקסט מסמך : מפת הרייטינג של יום חמישי – 14 במארס 2013 . הרייטינג של ערוץ 10 מאמיר בין השעה 22.45 לשעה 23.45 ל- % 10.2 , % 12.9 , % 12.5 ו- % 12.8 . ברבע שעה האחרונה של מבצע השידור הישיר מדביר ערוץ 10 את ערוץ 2 וגורף רייטינג של % 12.8 לעומת % 9.9 של ערוץ 2.מרשים. אלו הן 20 הדקות ברוטו של המחצית השנייה וסיכום ההתמודדות בה הוברר כי מכבי ת"א ניצחה את חימקי מוסקבה על חודה של נקודה 80 : 79 והותירה לעצמה מרחב מחייה. הניצחון חשוב לא רק מבחינה מוראלית וספורטיבית אלא הוא בעל חשיבות כלכלית – טלוויזיונית. ערוץ 2 מוביל כרגיל את מצעד הרייטינג ברוב חלקי ה- Prime time. ערוץ 1 הציבורי מובס לאורך כל שידורי הערב והלילה ואיננו מצוי כלל בתמונת המאבק. הרייטינג שלו יָרוּד עד למאוד, מדאיג מאוד, ומעורר מחשבות נוגות. (באדיבות וועדת המדרוג) .

בערוץ 1 יש גם כמה דברים טובים אולם הרייטינג העלוב והמתמשך שלו שאיננו מתקבל על הדעת אמור להדאיג עד למאוד את מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם . ברור שעל יו"ר ה- Board הציבורי שלו ד"ר אמיר גילת לזמן את המנכ"ל המקצועי ולשאול אותו מה זה צריך להיות ? מה זה פה מלך השידור הציבורי צועד עירום בכיכר העיר ואנשי השלטון בממשלת ישראל לוחשים לאוזנו כי הוא לבוש בבגדי פאר. מה זה צריך להיות % 1.6 רייטינג ב- Prime time ? מה פשר החידלון הזה ? מהו ההסבר לנפל הזה ? השידור הציבורי איננו משוחרר מעוּלוֹ של הרייטינג ואין זה פלא כי עובדיו ניצבים בשולי הדרכים מבוישים, מלאי כלימה, ונבוכים. לא ייתכן כי משלם האגרה יוציא מכיסו הפרטי סכום המתקרב למיליארד שקל בשנה תמורת כלום ורייטינג אפסי. סקנדל שאין כמותו. מה לכם עובדי ערוץ 1 חסרי הכבוד והיוזמה. כיצד אתם מסכינים עם המצב העלוב הזה ? "קום התנערה עם חילך עם עבדים מזי רייטינג" אמר המשורר. קומו ועשו מעשה בטרם אובדן התקווה וכוחכם לעד . מה זה צריך להיות כל הסמרטוטיה הזאת של כֶּשֶל מוחלט ברייטינג ? הרי מדובר בכל זאת בלא מעט אנשים רציניים שמאיישים עדיין את ערוץ 1. לאותם האנשים הרציניים שנותרו בערוץ 1 מותר למחות. היוצרים, המפיקים, והעורכים בערוץ 1 אינם מבינים כי השידור הציבורי זקוק להם ותלוי בהם יותר מאשר הם בו. אותם האנשים הערכיים בערוץ 1 מתבזים כמו שדרני ה- Off tube של ערוץ 5 בכבלים. אלה וגם אלה מתבטלים מפני מנהליהם ומסכינים בשתיקה אולם מתוך בחירה עם מציאות בלתי מוסרית ובלתי אפשרית. על היוצרים, העיתונאים, העורכים, והמפיקים לדון במהירות עם ההיררכיה הניהולית הבכירה מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם, עוזרו הראשי זליג רבינוביץ', ויו"ר הרשות אמיר גילת כיצד נחלצים מהמצב הביש והמביש. הרי מישהו נושא באחריות לקטסטרופה הזאת שדורשת תיקון ושיפור מיידיים.

ב- 2003 – 2002 נטשתי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור בטריקת דלת לאחר אי הסכמות חריפות ומחלוקות עקרוניות הרות גורל עם מנכ"ל רשות השידור ההוא מר יוסף בר-אל . בעת המאבקים ההם ביני לבין נפתולי נפשי צעדתי בעקבות העיקרון שקבעתי לעצמי עוד בהיותי נער צעיר : "אינני עובד בשביל אף אחד. אני כפוף למצפוני בלבד. בתנאים קיצוניים טוב לי למות על רגליי מאשר לחיות על ברכיי". ב- 2002 ניצבתי בפסגת הקריירה שלי בשידור הציבורי. הייתי בשיא כוחי המקצועי. היה לי מה להפסיד חומרית מהיבטי התפקיד, האחריות, והמשכורת. אף על פי כן אמרתי למנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בפרהסיה מה אני חושב עליו וטרקתי לו את הדלת בפרצופו. הסכמתי להפסיד לוֹ אך לא רציתי להפסיד לעצמי. זה נורא כשבני אנוש משקרים לזולתם. זה נורא יותר לשקר לעצמך. אתה יכול להפסיד לאחרים אולם לעולם אסור לך להפסיד לעצמך. הנחתי את המפתחות. קמתי והלכתי. אינני מצטער על כך אפילו לרגע אחד.

ריק היקמאן הוא כדורסלן מחונן שנעים להתבונן בו. הכדרור שלו, הובלת הכדור והשליטה בו, התנועה המהירה והגמישה, והקואורדינציה מסבים קורת רוח לצופה הטלוויזיה . שלשום הוא קלע 30 נקודות מתוכן 4 שלשות (12 נקודות). מכבי ת"א לא תוכל להסתמך לנצח על קליעות מרחוק . ההרכב הכללי של פגום ולא מאוזן. כבר שוחחנו בבלוג הזה אודות פרשת היעדר שחקנים גבוהים בקבוצת מכבי ת"א ובדידותו של ג'ון ג'יימס (2.08 מ') מתחת לסלים. המשחק שלשום קיבל תפנית ברבע השלישי בשעה שדיוויד בלאט החליט להטיל למערכה את המחליפים שלו דארקו פלאניניץ' (2.11 מ') ניק קיינר – מדלי (2.03 מ'). שניהם מחוספסים ופלגמטיים חסרי קואורדינציה ואוריינטציה ועדיין אינם שחקני כדורסל. וגם את מורן רוט (1.82 מ'). מכבי ת"א תנפה אותם משורותיה בעונה הבאה של 2014 – 2013 אבל דווקא הגברדייה הזאת מחוללת את הבלתי יאומן ומצעידה את מכבי ת"א ליתרון של 48:60. האווירה בהיכל ערה ורוגשת ומעוררת תקוות אולם פניו המיוסרות והסגפניות של שמעון מזרחי נותרות חתומות כמו גם פני הפוקר של דיוויד פדרמן. השדר ניב רסקין יוצא מגדרו 4 דקות בטרם סיום רבע 3 : "תשמע צביקה זה מהמשחקים המוזרים והמהנים ביותר שראיתי כאן בהיכל הספורט ביד אליהו". עוד דקה חולפת וניב רסקין נלהב וחסר מעצורים לאחר סל משולש של ריק היקמן משדר למיקרופון : לא ייאמן מה שקורה כאן…זה בשום ספר לא אמור להיכנס הזריקה הזאת…". הפרשן שלו צבי שרף מתמוגג : "מן הגוֹרֶן ומן היֶקֶב". רוביק פודגור משלב בתוך הדרמה שוב ושוב את שמעון מזרחי נתלה בכל בדל של תקווה. לפתע נראה ניק קיינר- מדלי חוסם ענק רוסי בתנועה גסה ובלתי מהוקצעת, וניב רסקין שוב מתפייט : "מה תגידו על ניק קיינר – מדלי", הוא פונה לצופים שלו והופך למשורר כמו הפרשן שלו רק מציב את המילים בסדר שונה, "מן היֶקֶב ומן הגוֹרֶן". מכבי בצרות צרורות אולם דווקא במשחק הזה השחקנים המחליפים מצילים אותה. אינני זוכר משחק בעונה הזאת שבו זרחו ושקעו התקוות של מכבי ת"א וערוץ 10 לסירוגין בזמן כה קצר. ניב רסקין מסכם : "השחקנים המחליפים הערב על בימה הראשית הם אלה שעושים את ההפרש". הפרשן צבי שרף שוכח לאיזה צורך הושיב אותו ערוץ 10 בעמדת השידור ומשיב לשדר שלו , "אל תשאל אותי איך זה קורה…", ממש במילים הללו. מוזר איזה שיח מתפתח בין השניים , "גם אני לא מבין", משיב ניב רסקין.

מכבי ת"א היא קבוצת כדורסל לא מאוזנת שמטה ליפול בכל רגע. ערוץ 10 מתעד את הפרפורים אולם עדיין מחזיק בניגוד לכל התחזיות ברייטינג שמעיד כי כדאי לו לשַמֵר את הסימביוזה עם מועדון מכבי ת"א בעל מורשת פאר, גם אם הקבוצה נבנתה העונה על יסודות רעועים . שני הצדדים מחזיקים לפי שעה ביתרונות כתוצאה מהסימביוזה הזאת. השידור הישיר הארוך בן שעתיים וחצי איננו מסתיים בטרם לוקח רוביק פודגור את צופיו אל מאחורי הקלעים. אלו הן התמונות האחרונות מההתמודדות הארוכה. יו"ר המועדון עו"ד שמעון מזרחי יורד לחדר ההלבשה ולוחץ ידיים בזה אחר זה לכל חייליו שהשתתפו בקרב. אני אוהב את ערוץ 10. אני אוהב את בימאי הטלוויזיה רוביק פודגור. אני אוהב גם את ניב רסקין. עיתונאי טוב ושַדָּר נבון. מתברר שהוא מוכשר לבנות דרמה בקולו מבלי לחצות את הגבול ומבלי להרגיז את הממברנות של המיקרופון ולהציק לאוזנו של צופה הטלוויזיה שלו. טמונה כאן גְדוּלָה. אם הייתי איש טלוויזיה פעיל הייתי דוחף אותו גם לעמדת השידור של משחקי הכדורגל.

סוף הפוסט מס' 179.הועלה לאוויר בצהריי שבת – 16 במארס 2013. 


תגובות

פוסט מס 179. הסימביוזה הבלתי ניתנת לעצירה בין הטלוויזיה לבין מושאי השידור הספורטיביים שלה. ערוץ 10 נהנה מפרפורי המאבק של מכבי ת"א ב- Euroleague. פוסט מס' 179. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בצהריי שבת – 16 במארס 2013. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>