פוסט מס' 304. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (רשימה מס' 10). פוסט מס' 304. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 21 באוקטובר 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 304 : הועלה לאוויר ב- 01.30 של יום שני – 21 באוקטובר 2013.

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ראיתי אמש (יום ראשון – 20 באוקטובר 2013) את גב' תָּמָר איש שָלוֹם מגישת ערוץ 10 מביסה בפתח מהדורת החדשות המרכזית בשמונה בערב את שר האוצר מר יָאִיר לַפִּיד. ישב מולה מישהו שאמור להבין משהו ברזי תקשורת והופעה מול מצלמה אך שבר את כל הכללים . מול אשת טלוויזיה יפת תואר זקופת גו ובטוחה בעצמה, ומישירה מבט ישב שם בכיסא לידה יאיר לפיד מי שנושא במשרת שר האוצר בכתפיים מכונסות, גו שחוח, כפוף, מפלבל עיניים, חסר ביטחון, ונראה מתנדנד כעלה נידף בפניה. היכן יועצי התקשורת שלו של יאיר לפיד שאִפשרו לו הופעה כה עגומה בפרהסיה באולפן ערוץ 10 בנווה אילן אתמול בערב ? יאיר לפיד נראה עייף , יגע , ומותש עוד בטרם תחילת הריאיון הקשה. כלל ראשון של התייצבות בפני מצלמת הטלוויזיה של כל אישיות של כל אדם באשר הוא עוסק ראשית דבר בישיבה זקופה, מראה רענן, ומבט עיניים חודר וישיר של המשיב לשואל, כמובן לצד תבונה והיגיון. תָּמָר אִיש שָלוֹם הכינה הפעם הזאת היטב את שיעורי הבית שלה. השאלות ששאלה אמש את יאיר לפיד היו חדות וענייניות לאין ערוך מתשובותיו המגמגמות וההססניות. גם כשהילל את עצמו ודיבר אודות נאומו בפרלמנט ההונגרי וסיפר על השלט שהיה תלוי פעם בפתח הדלת של הפרלמנט האנטישמי "הכניסה לכלבים ויהודים אסורה", נשמע לא משכנע. אין מדובר בשר אוצר טיפש. מדובר בשר אוצר שהונה את בוחריו. והוא יודע שהוא רימה אותם. קונץ קטן ליטול את השררה ולומר אח"כ לא ידעתי כמה קשה לנַהֵל. אינני מדבר כבר על הדיקטטורה שהטיל על חברי סיעתו "יש עתיד" והעונש הפרלמנטרי המגוחך והבעייתי שיִידָה לעברה של חברת סיעתו הח"כ גב' עדי קול בגיבויו של יו"ר הסיעה הח"כ עופר שלח, כשחלק מהח"כים והח"כיות האחרים בסיעה מדברים בגנותו מאחורי גבו כעכברים נפחדים, וחוששים להתייצב לימינה של הח"כ הסוררת והמודחת שלא בצדק. סיעה של פחדנים ומדליפים. גב' תמר איש שלום יצאה אמש מנצחת ב- Knock out גם מפני שהתייצב מולה איש לא מהימן. היא הדפה בקלות את מר יאיר לפיד לקרשי זירת ערוץ 10. אפשר היה לשמוע את ה- Count down של צופי הטלוויזיה. הוא אומנם נעמד שוב על רגליו לאחר שתמה הספירה עד 10 אך היה "גרוגי" ועזב את האולפן נזוף וחבול. תָּמָר אִיש שָלוֹם עשתה בית ספר לשַר האוצר של מדינת ישראל. היא רהוטה ביותר, קלת ביטוי, יודעת לקטוע ולהתערב, מוכשרת להקשות ולשאול שאלות חדשות כשהתשובות של שר האוצר אינן מספקות אותה , ובעלת ביטחון שיודעת ללחוץ על הדוושה כשצריך. תָּמָר אִיש שָלוֹם הייתה אתמול במיטבה. במובן הזה של עיתונאות עֵרנית היא העמידה אותו בדרכי נועם במקום הראוי לו בשלב התחתון של הסולם. יאיר לפיד כשַר אוֹצָר היה אֶמֶש (יום ראשון – 21 באוקטובר 2013) "Vulnerable" וגב' תמר איש שלום ניצלה זאת עד תום. למרות קֶצֶב הדיבור המסחרר שלה, היא שדרנית פנטסטית שאינה "מלפססת" מעולם, וניחנה בדיקציה מושלמת. העיתונאות הברורה שהפגינה אתמול תָּמָר אִיש שָלוֹם במהלך הריאיון עם שר האוצר ראויה להערכה רבה. עיתונאות בלתי מתחסדת אולם גם לא תוקפנית יתר על המידה. חדה, ישירה, ומאוזנת.

הערה 4 : רדיו גלי צה"ל ממשיך להיות ערוץ הבית שלי. האמת כבר מזמן לא שמעתי את קולם של רביב דרוקר ואמנון אברמוביץ' בתוכנית "מה בוער" של מר רזי ברקאי. אולם התחנה הצבאית לא התמוטטה .

פוסט מס' 304. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 10). פוסט מס' 304. כל הזכויות שמורות. 
1. פרולוג קצר. 
תכנון שידורי הטלוויזיה והפקתם במונדיאל ארגנטינה 1978 היו מורכבים ומסובכים פי 100 (מאה) יותר מאלה שקדמו להם ארבע שנים קודם לכן במונדיאל מערב גרמניה 1974. לא רק בגלל המרחק העצום מגבולות מדינת ישראל והתקשורת הלוויינית הבעייתית בין דרום אמריקה לאסיה , אלא גם בשל חוסר ניסיונה המוחלט של ה- Host broadcaster הטלוויזיוני הארגנטיני ATC 7 בהשוואה ל- Host broadcaster הטלוויזיוני הגרמני שהיה מורכב משתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ARD ו- ZDF . בדצמבר 1978 ביקש אלכס גלעדי את רשותו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן להשתתף בפגישת ה- WBM הראשון בבואנוס בהשתתפות איגוד השידור האירופי ה- EBU שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נמנתה על שורותיו. כל מנהלי מחלקות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU טסו לבירת ארגנטינה כדי ליטול חלק באותה הפגישה ההיא הסופר חשובה של ה- Pre Production, כחמישה חודשים בטרם תחילת המונדיאל. ארנון צוקרמן לגלג על מכתב בקשת ההשתתפות של אלכס גלעדי ופטר אותו בלאו רבתי. "תישאר בארץ", פקד עליו. אלכס גלעדי נעלב אך ניסה להתווכח עמו, "איך אתה רוצה שאקח אחריות ביצועית על הפקה כל כך רחוקה ומורכבת וממושכת מבלי שאתה מאפשר לי לטוס ליעד כדי ללמוד את רָזֵיה" ? שאל את הבוס שלו. ארנון צוקרמן נשאר בשלו, "אינך טס לבואנוס איירס ל- WBM", קבע בנחרצות אתה נשאר כאן. אלכס גלעדי בעל ביטחון עצמי לא מבוטל לאחר שהפיק בהצלחה רבתי את משדר הטלוויזיה של הבחירות לכנסת ב- 17 במאי 1977 וגם את הפקת משדרי הטלוויזיה של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 – כתב מכתב התפטרות והניח את המפתחות על שולחנו של ארנון צוקרמן בלשכת מנהל הטלוויזיה בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. ארנון צוקרמן גיחך וקרא לאלכס גלעדי ללשכתו והחזיר לו את מכתב ההתפטרות. "תתרגל גם כשאומרים לך לָאו", נזף בו. אלכס גלעדי התרגל וחזר בו. בפברואר 1978 ארגן ואירח אלכס גלעדי בהצלחה גדולה בשם רשות השידור את כנס ה- "Sports Working Party", מפגש בן שלושה ימים של כל מנהלי מחלקות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU בירושלים . מנהל הטלוויזיה בעת ההיא היה ארנון צוקרמן, יצחק לבני כיהן כמנכ"ל רשות השידור, ו- ד"ר וולטר איתן שימש כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור.
ההיסטוריה המתעתעת זימנה לכאן גם את ה- " EBU Sports Operation Group-  Argentina 1978", שעסקה בתכנון שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978. אנשי הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי ובראשם היו"ר הבריטי ביל וורד (איש ITV) , הנורווגי יארלה הויסאטר (איש NRK), מנולו רומרו (איש RTVE), והורסט זייפארת (איש ARD) נזעקו לירושלים כדי להסביר למנהלי מחלקות הספורט של האיגוד כיצד מתנהלת הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 מנקודות מבט טכנולוגית, לוגיסטית, והבנת שיטת המשחקים של טורניר הכדורגל החשוב בעולם. ה- Chairman של אותה הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי היה הבריטי ביל וורד (Bill Ward). בִּיל ווֹרְד הכיר את כישוריו של אלכס גלעדי וביקש מארנון צוקרמן לצרף את מנהל מחלקת הספורט שלו לשורות הקבוצה המבצעית של ה- EBU בארגנטינה כ- Liaison Officer באצטדיון בעיר רוסאריו. ארנון צוקרמן נענה לפנייה והפקיד אותי במקומו של אלכס גלעדי על ההפקה הענקית והרחוקה בבואנוס איירס. נכנסתי לנעליו הגדולות של אלכס גלעדי. אולם משום שגם אנוכי לא ביקרתי מעולם בארגנטינה הלכתי לישון עם מחברת ועיפרון כדי להעלות על הכתב את שאלות ההפקה הטכנולוגיות והלוגיסטיות שיצוצו וראויות לפתרון. והן היו רבות. לציבור לא היה צֵל של מושג קלוש במורכבות ובמסובכות של תכנון שידורי טלוויזיה בינלאומיים בימים ההם לפני 35 שנים מארגנטינה לישראל ולקיחת אחריות. אין זה גם תפקידו להבין את מדע הטלוויזיה. הציבור מבקש ללחוץ על השלט ולקבל את הסחורה. השאר איננו מעניין אותו. אתה כמפיק ועורך ומתכנן ראשי של מבצע שידורים כה מורכב ומרוחק מותנה ראשית דבר בכישרונו של מנהל הטלוויזיה שלך ובפתיחות והתעוזה שלו, כמו גם בהבנה הכלכלית והתכנית, יהיו שאיפותיך אשר יהיו. כמו כן אתה תלוי באלפי גורמים מקומיים וחיצוניים טכנולוגיים ולוגיסטיים אחרים. אתה צועד כל הזמן בנתיב מלא מהמורות ומוקשים. לא רק הידע הקונקרטי והמנהיגות שלך עומדים למבחן. גם האישיות שלך מוטלת על כף המאזניים. אתה מנווט בודד בשטח וזקוק לידך למנהלים איתנים שמבינים וסומכים על קו ההתקדמות שלך. מן ההיבט הזה היה מנהל החדשות חיים יבין Out בהפקת מונדיאל ארגנטינה 1978, בעוד מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן היה In. ארנון צוקרמן היה המטרייה האווירית שלי. השאר כתוב ורשום בפוסטים הקודמים בדברי הימים שהתפרסמו זה מכבר ב- בלוג הזה ודנו בהפקת מונדיאל ארגנטינה 1978. הייתי בודד גם בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 ארבע שנים אח"כ. שם העסק היה שונה לחלוטין מפני שלא לימדו אותי אף פעם לנהל מו"מ עם מנכ"ל רשות השידור, וודאי לו עם מנכ"ל רשות שידור שקוראים לו יוסף "טומי" לפיד ז"ל.
yoash argentina 1978 2
טקסט תמונה : מאי 1978. באונוס איירס. מונדיאל ארגנטינה 1978. התמונה צולמה ב- IBC בפיגורואה אלקורטה בבואנוס איירס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
alex 1
טקסט תמונה : סתיו 1978. מנהל מחלקת הספורט מר אלכס גלעדי. אהבתי אותו ורחשתי לו הערכה רבה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
yoash argentina 1978 1
טקסט מסמך : לקראת סופה של 1978. אלכס גלעדי התרשם מהצלחתי (בהיעדרו) כעורך ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 והחליט למנות אותי גם למפיק שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 198 . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
2. בדרך למונדיאל ספרד 1982. כלכלה טלוויזיונית וספורטיבית.
ציטוט : "הסדר הוא לעיתים משא, אך תמיד עמוּד אוֹר ומוֹרֶה דרך בטוח". (פתגם רומי).
א. הפקת שידורי הטלוויזיה המסובכים והיקרים של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל ספרד 1982 נכנסים להילוך גבוה .

ב. הופעתו המזהירה של מנולו רומרו ראש הקבוצה המבצעית של הטלוויזיה הספרדית RTVE.

ג. התנאי הראשי להצלחה של שידורי טלוויזיה כה מורכבים ברמה של מונדיאל ו/או אולימפיאדה , מותנה בעבודת הכנה מדוקדקת לפרטי פרטים שנמשכת שנים .

ד. אני צועד שלוב זרועות עם RTVE ו- EBU.

ה. החל השלב האחרון של התכנון וההכנות : אני משכנע את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בצורך החיוני להקים משרד תקשורת, הפקה, ושידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בצומת השידורים הטלוויזיוני הבינלאומי החשוב במדריד, ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד 1982.

ביום שני – 18 בינואר 1982 שלח אותי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למדריד – ספרד לפגישת ה- WBM (המְשָדֵר הציבורי העולמי – World Broadcasters Meeting) שדנה בהיערכות שידורי הטלוויזיה של RTVE ו- EBU לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל שעמדו להתחיל ב- 13 ביוני באותה השנה ההיא של 1982. זה היה המונדיאל השלישי שלי והראשון שלוֹ של יוסף "טומי" לפיד. "החזק אותי בתמונה", ביקש אותי. בעת פגישת ה- WBM בבניין הקונגרסים במרכז מדריד השוכן בסמיכות לאִצטדיון הכדורגל "סנטיאגו ברנביאו" (Santiago Bernabeu) מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל המפורסמת ריאל מדריד בהשתתפות מאות אנשי טלוויזיה ורדיו מכל רחבי תבל – נערכה במקום גם הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים של טורניר הגמר של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82'. כרגיל התקיים במדריד בסמיכות ל- WBM העולמי כנס נפרד במקביל של ה- EBU  (איגוד השידור האירופי שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נמנית על שורותיו). טסתי למדריד בשליחות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כדי ללמוד בצוותא עם הקולגות שלי מ- EBU את פרטי ההפקה הענקית, ועל מנת להחליט כיצד להתנהל טכנולוגית ולוגיסטית, וכיצד ומה לשָדֵר.

spain 1טקסט תמונה : ינואר 1982. אִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" בלֵב מדריד בירת ספרד . אנוכי ניצב ליד מבנה ארכיטקטוני עצום , אִצטדיון הכדורגל המפואר והיפהפה של ריאל מדריד בינואר 82', הממוקם בלֵב הבירה הספרדית. האִצטדיון המהודר והמרווח נקרא על שמו של סנטיאגו ברנביאו נשיא מועדון ריאל מדריד בעבר. הוא מתמלא ב- 100000 (מאה אלף) אנשים בתוך רבע שעה ומתרוקן בסדר ושלווה בתוך עשר דקות. קשה להאמין כיצד עם ים תיכוני כמונו מנהל את חייו בצורה כה מאורגנת ומעוררת כבוד. למעלה מימין רואים את הגשר המחבר את בניין הקונגרסים של העיר עם האִצטדיון המלכותי של ריאל מדריד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 2

טקסט תמונה : ינואר 1982. ספרד. בניין הקונגרסים בעיר הבירה מדריד. כאן התקיימו במשך ארבעה ימים פגישות ה- WBM ופגישת העבודה של ה- EBU שעסקו בדרך ופילוסופיית הפקת שידורי הטלוויזיה והרדיו הבינלאומיים של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982 ע"י  RTVE בראשות מנואל "מנולו" רומרו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 3

טקסט תמונה : ינואר 1982. אנוכי עם עובדי וסדרני מועדון ריאל מדריד באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" האחראיים על הסדר ובדיקת הכרטיסים באצטדיון. בעלת אחד המזנונים באצטדיון ביקשה להצטרף לצילום. אזרחי ספרד הם אנשים פשוטים, נחמדים, ומאירי עיניים שעושים את עבודתם נאמנה בענייני משמעת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 4

טקסט תמונה : חודש ינואר של שנת 1982. אנוכי מצלם בתוך אחד ממתקני הכדורגל המפורסמים בעולם , "ESTADIO  SANTIAGO  BERNABEU", אצטדיון הכדורגל של ריאל מדריד בטבורה של בירת ספרד. אנשי ה- EBU שנטלו חלק בפגישת ה- WBM הוזמנו לצפות במשחק של ריאל מדריד. המשחק עצמו לא עניין אותי יתר על המידה. היה לי הרבה יותר חשוב לדעת כיצד RTVE מפיקה את כיסוי המשחק וכמה מצלמות אלקטרוניות היא מציבה כדי לסקר אותו. אהבתי את העם הספרדי מכניס אורחים אהבה רבה. שבע שנים לאחר תום השלטון הדיקטטורי של הגנרליסמו פרנציסקו פרנקו, נשארו אזרחי ספרד אדיבים, מחייכים, טובי לב ומלאי חיות. רציתי להנציח אותם בזיכרון שלי. שלפתי את מצלמת הסטילס שלי. לא הופתעתי מכוחה של עדשת המצלמה. חצי אִצטדיון היפנה אליה את מבטו. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מלאכת ההפקה הבינלאומית שלי את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 החלה בראשית  1981. עכשיו היא צברה עכשיו תאוצה. היא לא דמתה לאחרות  שקדמו לה. היא הייתה רחבה וגדולה יותר, מפני שבפעם הראשונה בהיסטוריה של טורנירי הגמר שהחלו בשנת 1930 במונטבידיאו בירת אורוגוואי, החליטה ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לארגן את המפעל היוקרתי בצורה שונה ובשיטה אחרת. היא הגדילה את מספר הנבחרות המשתתפות ל- 24 במקום 16 נבחרות כפי שהיה נהוג עד כה. (14 מתוך ה- 24 היו נבחרות אירופיות) . כמות המשחקים בטורניר ספרד 1982 צמחה ל- 52. הועדה המארגנת הספרדית פיזרה את 52 משחקי הטורניר על פני ארבע עשרה ערים ושִבְעָה עשר אצטדיונים בכל רחבי המדינה (השלישית בגודלה באירופה). בנתח הגדול והחשוב של האירוח התחלקו כמובן שתי הערים המרכזיות במדינה הנפלאה הזאת, הבירה מדריד והעיר ברצלונה (העיר הראשית של מחוז קָאטָאלוּנְיָה). זאת הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלי שניצבתי לבד לגמרי מול אתגרי טלוויזיה כל כך מורכבים וגם מוּל הנהלת רשות השידור נוקשה וקשוחה בראשות המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל והמשנה שלו שלמה עבדי ז"ל. אלכס גלעדי לא היה עוֹד עִמי כדי לסייע לי ולגונן עלי. הוא היה כבר שייך ל- NBC.

צריך לשים לב כאן לעובדה חשובה : תוספת של שמונה נבחרות הנוטלות חלק במשחקי טורניר הגמר של אליפות העולם, הגדילה את כמות המשחקים  מ- 38 במונדיאל ארגנטינה 1978 ל- 52  במונדיאל ספרד 1982. גידול של  % 36. פועל יוצא של שיתוף 24 נבחרות בטורניר ספרד 1982 גרם למֶשֶך הטורניר להתארך. אינטנסיביות השידורים הישירים ועלותם גדלו בהתאם. מונדיאל ספרד 1982 הפך להיות בפעם הראשונה אירוע כלכלי רִוְוִחי והפך את ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לא רק לגוף בעל השפעה עצומה בשדה הספורט הבינלאומי, אלא גם לגוף עשיר ובעל ממון. הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולארי ביותר בעולם . טמון בו כסף רב . המְשָדֵר הטלוויזיוני הציבורי העולמי הכולל בתוכו שישה איגודי שידור בינלאומיים המייצגים את רשתות הטלוויזיה בכל חמש יבשות תבל (EBU, OIRT, OTI, ASBU, URTNA, ABU) שילם סכום של 39000000 (שלושים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל-  25000000 (עשרים וחמישה מיליון) דולר עבור זכויות השידורים של טורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. ביזנס ענק.

ההכנסות במונדיאל ספרד 1982 הסתכמו ב- 77000000 (שבעים ושבעה מיליון) דולר. 27000000 (עשרים ושבעה מיליון) דולר היו פרי של הכנסה ממכירת הכרטיסים . 26000000 (עשרים ושישה מיליון) דולר הופקו מזכויות השידורים, ו-  24000000 (עשרים וארבעה מיליון) דולר היו תוצאה של מכירת פרסומות מסחריות (Advertising).

לאחר ניקוי ההוצאות השונות בגובה של 000000 34 (שלושים וארבעה מיליון) דולר נשארו בקופה  43000000 (ארבעים ושלושה מיליון) דולר. הסכום חולק כלהלן : % 10 כ- 4300000 (ארבעה מיליון ועוד שלוש מאות אלף) דולר הועברו ל- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) . % 25 כ- 10.600000 (עשרה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר ניתנו לוועדה המארגנת הספרדית של המשחקים (RFEF). סכום של 27600000 (עשרים ושבעה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר הוענקו כבונוסים לקבוצות המשתתפות בטורניר ספרד 1982. נבחרת איטליה שזכתה באליפות העולם ב- 1982 לאחר שגברה על מערב גרמניה 1:3 גרפה בונוס של 3.000000 (שלושה מיליון) דולר. מערב גרמניה סגניתה צברה 2.300000 (שני מיליון ועוד שלוש מאות אלף) דולר בטורניר . הכדורגל הפך לתעשייה של ממון. עידַן התמימות חלף זה מכבר. כשמדברים היום על רוח והאחווה בספורט צריך לזכור שמניעים אותן לא רק השאיפה למצוינות והביצוע המושלם . הכדורגלנים ושאר אלופי הספורט מתוגמלים היום בכסף גדול תמורת הצטיינותם.

spain 5

טקסט תמונה : 13 ביוני 1982. טקס הפתיחה של מונדיאל הכדורגל ספרד 82'. אִצטדיון "נואו קאמפ" בברצלונה. מבנה ארכיטקטוני מרשים המסוגל להכיל 120000 (מאה ועשרים אלף) צופים. הצילום נעשה מאזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה. ביקרתי בתוקף תפקידי באצטדיון הנהדר הזה בעל המראה המרשים כמה וכמה פעמים. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

משחק הפתיחה בין אלופת העולם ארגנטינה לנבחרת בלגיה נקבע ליום ראשון – 13.6.1982 באִצטדיון "נואו קמפ" בברצלונה. תפארת ארכיטקטונית. מבנה ספורט מפואר שהפך לאחד מסמלי העיר. משחק הגמר יתקיים בדיוק כעבור ארבעה שבועות ביום ראשון – 11.7.1982 באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. במקרה של תוצאת תיקו במשחק הגמר בתום 120 דקות נקבע שייערך משחק גמר חוזר כעבור יומיים ביום שלישי – 13.7.1982 באותו מקום. יורם ארבל נקבע לשדר את משחק הפתיחה ומשחק הגמר. הוא היה ללא ספק השַדָּר המועדף על ידי וטוב יותר לאין שיעור מנסים קיוויתי ורפי גינת. הספרדים המוכשרים הכינו קבלת פנים טלוויזיונית מרהיבה לעולם כולו. את פניהם וגם את פני קידמה כרזת המשחקים של הצייר הדגול חוּאן מירו.

spain 6

טקסט תמונה : כרזת המשחקים הנפלאה של מונדיאל ספרד 1982 שצוירה בידי האומן חואן מירו. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הסברתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני, ומנהל החדשות טוביה סער כי בעת תכנון לוח המשדרים חשוב להתבונן בהגיון ה- FIFA והוועדה המארגנת המקומית הספרדית כיצד הם מעצבים את שיטת המשחקים של האליפות. נקבעו שישה בתים מוקדמים. שיבוץ הנבחרות איננו מקרי. בראש כל בית הוצבו הנבחרות הטובות ביותר ספרד, איטליה, מערב גרמניה, ארגנטינה, ברזיל, ו- אנגליה. אליהן הוגרלו – שובצו נבחרות מן הדרג השני, השלישי, והרביעי. לסוג כזה של ארגון מפעלי ספורט יש חזון כספי. חשוב לוודֵא שהנבחרות המצטיינות ובעלות המוניטין יצעדו בנתיב בטוח. רצוי שהן יעפילו לשלבים הגבוהים של הטורניר מפני שהן מושכות את מירב קוני הכרטיסים והעניין של רשתות הטלוויזיה. לנבחרות לאומיות מסוגן של ניו – זילנד, אל – סאלוואדור, אלג'יר, או סקוטלנד אין כמעט סיכוי להעפיל לשלבים האחרונים של הטורניר. אולי אסור שזה גם יקרה. זה מקלקל ומסב נזק ליוקרת הטורניר ולהתעניינות הגלובאלית בו. כפי שידוע למשחק הגמר בספרד 1982 העפילו שתי מעצמות כדורגל נבחרות איטליה ומערב גרמניה לשביעות רצון רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות הנה חלוקת השיבוץ של  24 הנבחרות לששת הבתים בטורניר על פי שיטת הדירוג מחושבת מראש. השיבוץ מונע מפגש מוקדם מידַי בין הנבחרות הגדולות לבין עצמן. זהו ניסיון קידום ברור של הנבחרות החזקות לעבר השלבים המכריעים של הטורניר.

חלוקת 24 הנבחרות על פי איכות וטיב ל- 6 בתים מוקדמים במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

בית א'          בית ב'             בית ג'          בית ד'       בית ה'        בית ו'  

איטליה        מע' גרמניה      ארגנטינה      אנגליה       ספרד         ברזיל

איטליה אלופת העולם ב- 1934 ו- 1938. מערב גרמניה אלופת העולם ב- 1954 ו- 1974. ארגנטינה אלופת העולם ב- 1978. אנגליה אלופת העולם ב- 1966. ברזיל אלופת העולם ב- 1958, 1962, ו- 1970. ספרד הוצבה בראש בית ה' כמדינה המארחת.                            

פולין               אלג'יר                בלגיה              צרפת              הונדורס           ברה"מ

פרו                צ'ילה                 הונגריה            צ'כוסלובקיה     יוגוסלביה          סקוטלנד

קמרון            אוסטריה            אל-סַלבדור         כוויית              צפ' אירלנד       ניו-זילנד

שיטת המשחקים בסיבוב הראשון קבעה  כי בכל בית יתמודדו הקבוצות בשיטת ליגה בת סיבוב אחד. פירושו של דבר כי בשלב הראשון בלבד יתקיימו 36 משחקים (6 בכל בית). כמות משחקים ענקית המקבילה כמעט לסך הכולל של כל משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978. שתי המנצחות בכל בית (12 נבחרות) יעפילו לשלב השני, בו יקבעו ארבעה בתים חדשים בני שלוש נבחרות כל אחת. גם המשחקים בשלב השני של האליפות ייערכו בשיטת ליגה בת סיבוב אחד , שלושה משחקים בכל בית, ס"ה יתקיימו 12 משחקים בשלב השני. ארבעת המנצחות בארבעת הבתים בשלב השני עולות לשלב חצי הגמר (2 משחקים), המנצחות בחצי הגמר מעפילות למשחק הגמר, והמפסידות משחקות על המקום השלישי. ס"ה  52  משחקים. פרויקט שידורים ענק שתבע מרשתות הטלוויזיה בעולם מאמצים כספיים ולוגיסטיים הרבה יותר גדולים מבעבר.

spain 7

טקסט תמונה :  הוועדה המארגנת הספרדית מפרסמת בינואר 1982 (חצי שנה לפני תחילת האליפות) את מערך 52 המשחקים ואת שיטת המאבקים בארבעת השלבים של טורניר מונדיאל ספרד 1982 – על פי ימים, תאריכים, שעות, והמקומות בהם ייערכו.  עבודה ארגונית נאה , שהעניקה די זמן והותר לרשתות הטלוויזיה בעולם להפיק ולהתארגן נכונה לקראת מבצע השידור הענק. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) הטלוויזיה הממלכתית של ספרד שימשה כרשת שידור מארחת (Host broadcaster ) של האירוע העולמי. % 98 משטחה של ספרד הענקית כוסה כבר אז ע"י רשת מיקרוגל (Microwave) , מערכת ארצית של תמסורת שידורי טלוויזיה ממקום למקום. הישג טכנולוגי מרשים ביותר שמדינת ישראל רק הייתה יכולה לחלום עליו ב- 1982. רשת המיקרוגל הארצית התנקזה לשני מוקדים ראשיים בעלי אופציות רבות במדריד . הראשון לעבר מרכז השידורים החדש ומשוכלל שלה שהוקם בא'וֹדוֹנֶל בטוֹרֶה אֶסְפּנְיָה (Torre Espania ) ובמקביל גם למרכז הישן של הטלוויזיה הספרדית ששכן באזור  פְּרָדוֹ דֶל רֵיי במדריד (Prado del rey). זוהי מין "עיירת טלוויזיה" גדולה בת 10000 (עשרת אלפים) עובדים. כל 14 הערים המארחות את המשחקים מדריד, ברצלונה, וולנסיה, אליקנטה, אלצ'ה, מאלאגה, סביליה, וויאדוליד, וויגו, לה קורוניה, אוביידו, גיחון, בילבאו, וסרגוסה שכנו תחת מטריית המיקרוגל הארצית של הטלוויזיה הספרדית הציבורית. הישג טכנולוגי מרשים שרשות השידור שלנו בראשות יוסף "טומי" לפיד יכלה רק לחלום עליו. שיטת השידור בצבע של הטלוויזיה הספרדית תאמה את שלנו, Pal 625. שידורי ספרד 82' היו אמורים להישלח לצופים בישראל בסיגנל צבעוני לאחר שהנהלת רשות השידור החליטה ב- 4 ביוני 1982 להפסיק את מחיקת הצבע משידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ראו את המעבר משידור בשָחוֹר / לָבָן לשידור בצבע הישג אישי שלהם.

spain 8

טקסט תמונה : מתקן תקשורת ספרדי של צלחות מיקרוגל (Microwave) בראשית שנות ה- 80  המוצב במדריד לצורך קבלה והעברה (Receive & Transmit) של שירותי טלפוניה, קווי שידור 4W, וסיגנל השידורים של הטלוויזיה והרדיו. אלפי מתקנים אלה ברחבי ספרד הענקית (המדינה השלישית בגודלה באירופה) שודרגו לקראת מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל ב- 1982. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 9

טקסט תמונה : הארכיטקטורה הנפלאה של מרכז השידורים החדש של RTVE (רשות השידור הספרדית טלוויזיה ורדיו) הנקרא "טורה – אספניה" (Torre Espana), והוקם לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 10

טקסט תמונה : קיץ 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זהו מרכז השידורים החדש, היפהפה, והמרשים של RTVE – Torre Espana ומגדל השידורים שלוֹ המיתמר לגובה של 220 מטרים ברובע "אוֹדוֹנֶל" בעיר הבירה מדריד. המרכז ובו שירותי הטלוויזיה של ה- IBC הנוח והפונקציונלי מוסדו לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל ספרד 1982. ממשלת ספרד בנתה את התשתיות המתאימות הנלוות להפקת הטלוויזיה הבינלאומית הענקית של מונדיאל ספרד 1982. ניתן לראות את הכבישים הרחבים והנוחים המובילים אל מרכז הטלוויזיה הבינלאומי העצום הזה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המונדיאל היה פרויקט אִרגוני ואתגר שידור בינלאומי ראשון ענק ממדים שספרד לקחה על עצמה להרים מאז מותו ב- 1975 של הדיקטאטור שלה הגנרליסמו פרנציסקו פראנקו. מייד לאחר מותו של פרנציסקו פראנקו הפכה ספרד למדינה דמוקרטית וכלכלתה פרחה לתפארת. בתוך שבע שנים בין 1975 ל- 1982 הייתה ספרד המדינה השלישית בגודלה באירופה, למעצמה כלכלית. המדינה הנפלאה ומאירת הפנים הזאת יחד עם רשת הטלוויזיה הממלכתית שלה הפיקו אירוע ספורט עולמי שמדינת ישראל ורשת הטלוויזיה הקטנטונת שלה אפילו לא יכלו לחלום עליו. את פני אנשי הטלוויזיה הבאים מכל רחבי תבל לספרד הקבילה גרפיקה שובת עין, בה נקשרו יחדיו RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) והציור המפורסם של הצייר הספרדי מִירוֹ שנושאו  "82 ESPANA". רשות השידור הציבורית ממלכתית של ספרד שהכינה את שידורי ספרד 82' קשרה וחיברה את תרבות הטלוויזיה והכדורגל עם האומנות הספרדית והצייר הידוע חואן מירו שהיה אחד ממיצגיה. זאת הייתה הפתעה נעימה. מישהו ב- RTVE הרחיק ראות . ספרי ההדרכה המפורטים יצאו לאור טרם המשחקים בארבע שפות ספרדית, אנגלית, צרפתית, וגרמנית. הם כללו מִפְרָטִים מדויקים של הטכנולוגיה הטלוויזיונית כמו עמדות שידור וקווי W4 ועלותם, אופן וצורת ההפקה של הקבוצה המבצעית של RTVE ו- CTNE (חברת הטלפונים הלאומית הספרדית המעניקה את שירותי התקשורת והטלפוניה), ודרך ההיערכות וכיצד להתכונן לקראת השידורים המורכבים. הטלוויזיה הספרדית הפתיעה את המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי בכריכת ספרי השידור שנשאו רמז דק אך ברור. אומנות ספרדית וטלוויזיה ספרדית.

spain 11

טקסט תמונה :  מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'. זהו ה- Cover page של ספר השידור הטכנולוגי והלוגיסטי שהפיקה הקבוצה  המבצעית המיוחדת של RTVE בשידורי ספרד 82'. ספר השידור הטלוויזיוני הזה היעיל והמפורט בהגיון רב, המשלב את הלוגו של ה- GRUPO OPERATIVO הספרדית עם הציור של חואן מירו "ESPANA 82", מסביר ומדריך בצורה ברורה מאוד את המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי באשר הוא כיצד להיערך לקראת השידורים המורכבים. ה- Cover page האטרקטיבי היה רעיון מבריק של שיווק באמצעות גרפיקה המשלבת את טורניר גביע העולם בכדורגל- ספרד 82' עם אוצרות האומנות הספרדית רבת המוניטין. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הוועדה מארגנת הספרדית נרתמה אף היא לשיווק נושא התיירות. התפוז הספרדי נבחר לקמע המשחקים. הגרפיקאים הספרדיים מיהרו להפכו לשחקן כדורגל והציבו כדור בידיו. השחקן החדש נקרא עכשיו "תפוזון"(Naranjito).

spain 12

טקסט תמונה : קמע המשחקים הצבעוני והספקטקולרי "התפוזון הספרדי", שוּוק כמוצר תיירותי רחב ממדים. בשנת 1982 ביקרו בספרד כ- 40000000 (ארבעים מיליון) תיירים . תייר זר על כל תושב ספרדי מקומי. נתון מדהים. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בראש הקבוצה המבצעית המיוחדת הספרדית של RTVE (רשות השידור הספרדית) בת אלפי עובדים שהפיקה וצילמה את השידורים עמד איש צעיר ומוכשר בן 41 (נולד ב- 22 באפריל 1941) בשם מנולו רומרו (Manolo Romero). הוא הפך להיות חיש מהר אחד מפיגורות הטלוויזיה הבינלאומיות הידועות והדגולות ביותר בתבל.

romero 1

טקסט תמונה : זהו מנולו רומרו ב- 1982, מגדולי אנשי הטלוויזיה בדורנו. הוא היה ראש הקבוצה המבצעית המיוחדת של RTVE שהפיקה את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 82'. הזמנתי אותו באופן אישי להשתתף עמנו בארוחה החגיגית שערכתי במדריד בתום ההפקה לצוות הטלוויזיה הישראלית כאות הצדעה לפועלו. הוא נענה וכיבד אותנו בנוכחותו. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

romero 2

טקסט תמונה :  זוהי נבחרת הטלוויזיה של מנולו רומרו "שהרימה" הפקת טלוויזיה בינלאומית לתפארת במונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עם חזרתי לארץ פרשתי ב- 27 בינואר 1982 בפני המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד, מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער את מפות ההיערכות של ההפקה בספרד וירושלים ואת תוכנית השידורים המפורטת הסופית שלי [1]. הפגישה הזאת נסמכה על שני דו"חות הפקה קודמים שהוגשו על ידי למנהל החדשות טוביה סער ב- 22 ביוני 1981 וב- 11 בנובמבר 1981 [2] [3]. בהצעה הראשונה ביקשתי מיוסף "טומי" לפיד בשיחת טלפון ממדריד בתום פגישת ה- WBM לשָדֵר ישיר את כל 52 המשחקים של המונדיאל . המנכ"ל פסל את בקשתי על הסף. "השתגעת לגמרי", הוא אמר לי. התוכנית השנייה החלופית הציעה כ- 22 שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות (מתוך 36 משחקים), ו- 16 שידורים ישירים נוספים של כל המשחקים החל מהשלב השני ועד סוף הטורניר , לרבות משחק הגמר עצמו . הצעתי לשדר ישיר עכשיו 38 משחקים מתוך סך ה- 52 לאורך 28 ימי האליפות. כולם בזמן צפייה נוח. רובם בזמן צפייה ראשי. שעוני ישראל וספרד חפפו זה את זה בקיץ 1982 (עמדו על 2 + GMT). ספרד הסיטה את מחוגי שעונה שעה אחת קדימה ועברה לשעון הקיץ האירופי.

טוביה סער נדהם מגודל המָסָה. גם יוסף "טומי" לפיד חשב בתחילה שזה חזון אחרית הימים. החלה הטפת המוסר המוכרת מימים ימימה ע"י הבוסים שלי. מכל עבר נשמעו קולות ממורמרים וניגונם המוכר, "…מה יואש אלרואי הזה חושב לעצמו, לא כולם אוהבים ספורט, יש רק ערוץ טלוויזיה אחד בישראל, לא יעלה על הדעת לשדר כמות כזאת של כדורגל…", ושאר קלישאות ידועות. המנכ"ל שהיה חכם מעוזריו ושלט בהם ביד רמה נדרש להכריע. הוא התעשת גם אם מאוחר והֵבין שמונדיאל ספרד 1982 הוא אֵירוּע הספורט הבינלאומי החשוב ביותר של השנה ומוצר טלוויזיה שיש לוֹ ביקוש רב בישראל. על רשות השידור המונופוליסטית שהוא עומד בראשה והמחזיקה בזכויות השידור הבלעדיות שלו מוטלת החובה לחשוף אותו בצורה מקצועית ועניינית לטובת משלם האגרה. בסופו של דבר לאחר ששמע את נימוקי כל הצדדים התפשר יוסף "טומי" לפיד ואישֵר תוכנית שידורים מוגבלת. מקוצצת יותר ממוגבלת. שבעה שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות. משחק הפתיחה ארגנטינה – בלגיה, ברזיל – ברה"מ, אנגליה – צרפת, ברזיל – סקוטלנד, אנגליה – צ'כוסלובקיה, ברה"מ – צ'כוסלובקיה ברה"מ – סקוטלנד, וצרפת – צ'כוסלובקיה, אך קיבל את הצעתי לשידורים ישירים בהיקף מלא של כל  16 המשחקים הבאים מן השָלָב השני של המונדיאל ועד למשחק הגמר (כולל). שידור ישיר בהיקף מלא כמעט בכל יום . סך של 23 שידורים ישירים בפרק זמן של כ- ארבעה שבועות.

spain 13

טקסט תמונה : זהו שרטוט התכנון של RTVE להעברת ה- Video המולטי לאטראלי והיוני לאטראלי מהאצטדיונים השונים ברחבי ספרד למרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד ומשם לרחבי תבל. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 14

טקסט תמונה : שרטוט התכנון של RTVE להעברת ה- Audio המולטי לאטראלי והיוני לאטראלי מהאצטדיונים ל- IBC  במדריד. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 15

טקסט תמונה : זהו השרטוט המקורי שלי בכתב ידי, המציג את מערך התקשורת הלוויינית ואת אופציות העברת הסיגנלים מספרד לישראל ערב שידורי מונדיאל ספרד 1982 שרטטתי את המסמך הזה כדי להסביר את מגוון אפשרויות התקשורת הבינלאומית העומדות לרשותנו לעומת המוגבלויות שהיינו שרויים בהן בעת מונדיאל ארגנטינה 1978. רציתי ליצור באמצעות התרשים הזה, "אהדה טכנולוגית" בלב הבוסים שלי יוסף "טומי" לפיד, יצחק "צחי" שמעוני, וטוביה סער, כדי לקבל את תמיכתם להצעה המרבית שלי ולפוטנציאל השידור הישיר של מכסימום משחקים מספר 1982 על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (השרטוט נלקח מספר השידור / פקודת המבצע של ספרד 1982 שכתבתי וחיברתי בעת ההיערכות לקראת השידורים הישירים מספרד 1982 עצמה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היה זה אך טבעי שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בחר ומינה אותי לעמוד בראש צוות הטלוויזיה לשידורי ספרד 1982, כדי שאנהל ואפיק עבורו את מבצע השידורים הזה. יוסף "טומי" לפיד וסמנכ"ל הכספים שלו ישראל דוֹרִי אישרו בסופו של דבר לזְכוּת המבצע הזה לא מעט אמצעים, לרבות מצבת כוח האדם, והקמת המערך הטכנולוגי והלוגיסטי בספרד וירושלים . כשהגיע הדיון לעניין מיסוּד משרד תקשורת, שידורים, והפקה של הטלוויזיה הישראלית – במדריד שם שכן מרכז התקשורת והשידורים הבינלאומי – IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center), שעלותו נסבה על מחיר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר ומחיר מ"ר אחד משטחו היה יותר מ- 900 (תשע מאות) דולר – סירב יוסף "טומי" לפיד לקבוע עמדה ולהחליט. נקבע דיון בנפרד. החשוב מכל היה שהמנכ"ל מחוץ להיותו מפקד רשות השידור היה גם עיתונאי בעצמו ואִישֵר לי את עיקרון השידור הישיר מהשטח, מעמדות שידור באִצטדיונים . השידור מהשטח גָבָה מחיר כספי כבד. רשתות הטלוויזיה בעולם (כולל אנחנו) נדרשו לשלם 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר תמורת כל עמדת שידור בכל 14 האִצטדיונים הפרושים ברחבי ספרד בהם נערכים 52 משחקי האליפות. כמעט פי שלושה יותר ממה ששילמנו במונדיאל ארגנטינה 1978. הוֹן עַתֵּק בימים ההם על פי תפישתו של המנכ"ל ועוזריו . אך יוסף "טומי" לפיד הסכים לבסוף להתייצֵב מאחורי העיקרון העיתונאי של השידור מהשטח ולשָלֵם את העלויות. זה לא היה דָבָר מובן מאליו. מן ההיבט הכלכלי הייתה הפקת ספרד 1982 נקודת מפנה. עד אז שילמנו מעט כסף עבור שימוש בעמדות שידור במונדיאלים ובאולימפיאדות. עבור שימוש בעמדת שידור אחת במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר . במונדיאל ספרד 1982 האמירו המחירים ב- % 250. ליוסף "טומי" לפיד זה נראה המון ויותר מידי.

spain 16

טקסט תמונה : 1981. קונסורציום השידור הבינלאומי מתכנס במדריד כשנה לפני תחילת משחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). זיהוי הנוכחים משמאל לימין :  ריצ'ארד באן נציג ה- EBU (איגוד השידור האירופי) , פרנסיסקו גואררו מנהל מחלקת יחסי הציבור של RTVE, מנולו רומרו יו"ר הקבוצה המבצעית של RTVE המפיקה את סיגנל השידור הטלוויזיוני הבינלאומי, הקטור קירוגה מנהל חטיבת התיאום והמידע בקבוצה המבצעית של RTVE, פרנץ בנקו מהונגריה נציג OIRT (איגוד השידור המזרח אירופי), אנחל מורנו המהנדס האחראי על הביצועים הטכניים באצטדיונים, אמאורי דאומס נציג OTI (איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה) , וחוזה אלמיידו קאסטרו אף הוא נציג של OTI. (באדיבות  RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מסקנות קונסורציום של השידור הבינלאומי ב- 1981 היו חשובות והיוו ציוני דרך בהתפתחות כיסוי הכדורגל בטלוויזיה :

א. נקבע כי לכיסוי הטלוויזיה של משחקי ספרד 1982 צריך להיות צביון ייחודי.

ב. נקבע אופי הכיסוי הטלוויזיוני של המשחקים באצטדיונים השונים (נעשה ע"י RTVE) צריך להיות אחיד.

ג.  נקבע כי כל 52 השידורים הישירים צריכים להתחיל כ- 8 דקות לפני בעיטת הפתיחה כדי שהשדרים יוכלו להציג את ההרכבים והשחקנים של הנבחרות המתמודדות.

ד. נקבע כי השחקנים יתייצבו לנגינת ההִמנונים בתלבושתם המלאה ומספרים בולטים כדי שאפשר יהיה לזהות ולהציג כל שחקן על המסך בשמו המלא. ההפסקה בין שתי המחציות תימשך רבע שעה . מצלמה אחת תהיה ב- "אוויר" בזמן ההפסקה ותראה את המגרש ב- Long Shot  (צילום מרחוק).

ה. נקבע כי הצבת המצלמות ב- 12 האצטדיונים תהיה הולמת את פרזנטציה ה- Video של הקבוצה המבצעית של RTVE.

spain 17

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. מסקנות הקונסורציום (1 מתוך 2). (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 18

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. מסקנות הקונסורציום (2 מתוך 2). (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בחרתי לקחת עִמי את השדרים יורם ארבל (שַדָּר מוביל), נסים קיוויתי, ורפי גינת איש מערכת "כל בו טק". בראש הצוות הטֶכני שלי ניצב אז מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מיכה לויירר היה רב אומן בתקשורת בינלאומית. עמדו להצטרף אליו מפקח השידור איש ה- Video מנחם וולף (יֶקֶה – ידען ומסודר). לימים הפך להיות מנהל חטיבת הביצוע בשירותי ההנדסה. אליהם הצטרף איש קוֹל נוסף , טכנאי צעיר ומוכשר סעדיה קאראוואני שהצטיין בהבנת מִגוָון הטכנולוגיות של מיסוד קווי השידור והקמת תקשורת בינלאומית בין ספרד לישראל.

spain 19

טקסט תמונה : יום ראשון –  5 ביוני 1982. מיכה לויירר (משמאל) וסעדיה קאראוואני במטוס "אל על" המטיס אותנו מנתב"ג למדריד בימים שעוד היה מותר לעשן במושבים האחרונים בירכתי המטוסים. מיכה לויירר מנהל מחלקת הקול והתקשורת בטלוויזיה הישראלית היה מומחה בינלאומי בתחומי הקול והתקשורת ואחד מאנשי ההנדסה החשובים ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית. ה- EBU השתמש לא אחת בשירותיו הטובים. לסעדיה קאראוואני שירש אותו היה ממי ללמוד. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

את אורי לוי הצבתי כמפיק מִשנה שלי לצִדי בצֶוֶות ההפקה של ספרד 1982. הוא מעולם לא היה מפיק, אך רציתי לקַדֵם אותו ולהציג בפניו פן נוסף בשידורי הטלוויזיה שטרם הכיר. המינוי קומם את איציק גליקסברג שראה את עצמו מועמד טבעי לתפקיד. זה לא הזיז לי. לא הייתי חייב דבר לאיש. המחשבה היחידה שהעסיקה אותי היה פיתוחה המהיר של מערכת הספורט כולה והצבתה בנקודת זינוק חדשה. נכונו לנו בתוך זמן קצר אתגרי שידור רבים ועצומים. את עדה קרן הבאתי למדריד כעוזרת הפקה שלי.

spain 20

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . אני עוטף את אורי לוי (מימין) ואת מיכה לויירר. ברקע ניצב מגדל השידורים הענק "טורה אספניה" (Torre Espania) של הטלוויזיה הספרדית RTVE  ו- IBC היעיל במדריד. הבאתי את אורי לוי עמי לספרד כדי לקדם אותו בתחום טלוויזיה קונקרטי שהוא לא הכיר אז, תחום התכנון וההפקה. ראית בו איש ראוי ומהימן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צֶוֶות שידורי המונדיאל של ספרד 1982 מנה תשעה אנשים. קבוצת השידור הגדולה ביותר ששיגרה הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעודה בהיסטוריית שידורי גביעי העולם בכדורגל, אך הקטן ביותר בכמותו מבין ציוותי הטלוויזיה הבינלאומיים שהגיעו לסיקור המונדיאל. אל הצוות הזה הצטרף שַדָּר הטלוויזיה בשפה הערבית סלומון מוניר על פי אישור מיוחד של יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור. השתתפותו של שַדָּר ספורט בערבִית בימים ההם ב- 1982 במפעל ספורט בינלאומי, הקוֹטֵע ביודעין מעֵת לעֵת דווקא בשיא המתח והדרמה את השידור הרצוף בשפה העִברית על פי קו מחשבה מוטעה ופקודת שידור מעוותת של המפקד העליון (קרי מנכ"ל רשות השידור), הולידה את אחת ממחלוקות השידור הגדולות ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית. השערורייה הייתה כל כך גדולה עד שנקדימון "נקדי" רוגל, אֵל הצֶדֶק שנחשב  ל"אורים ותומים" של הגיון עיתונאות השידור בטלוויזיה , נדרש להתערב ולהכריע אחת ולתמיד בסוגיה הזאת . והוא הכריע נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד.

נשארה רק סוגיה אחת בלתי פתורה. חסר היה אישור המנכ"ל למיסודו של משרד ההפקה , התקשורת והשידורים שלי במדריד. פרט טכני קטן לציבור אך אלמנט שידור חשוב ביותר עבורי ועבור רשת הטלוויזיה שלי. הצורך בהקמת משרד הפקה של מחלקת הספורט במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הביא אותי בפעם הראשונה כמנהל שידורי הספורט להתנגשות גלויה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. הבנתי מסמנכ"ל הכספים של הרשות ישראל דוֹרִי כי המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד איננו מאשר הקמת משרד ב- IBC במדריד, הדבר אינו דרוש לשידור על פי דעתו, והוא רואה בו מותרות ועול כלכלי מיותר. זאת הייתה צרה צרורה מפני שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה מחוסר כל ידע טכנולוגי וניסיון בהפקה כה מורכבת שמבוססת על קווי תקשורת ושידור 4W תקינים והנוגעת למיסוד "Production office & communication" כמו בהרבה פרטים טכנולוגיים אחרים בהפקות רחבות היקף, אבל הוא היה העורך הראשי והמחליט הסופי. יוסף "טומי" לפיד היה משולל השכלה טלוויזיונית כדי להבין כי הפונקציה הזאת הקרויה "משרד הפקה, תקשורת, ושידורים" מהווה בעצם חדר פיקוד ושליטה באמצעותה אני מנהל את מבצע השידורים שלנו ברחבי ספרד הענקית, ובכך תעודת ביטוח של ההפקה כולה שהייתה מסובכת וגם מרוחקת מגבולות המדינה. מדהים שהעורך הראשי של רשות השידור אִפְשֵר לי לשלוח אנשים לקרב אך לא העניק לי אפשרות לפַקֶד עליהם. הבנתי כי מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 נמצא בסכנה אמיתית. ב- 25 בפברואר 1982 החשתי מכתב ובו חוות דעתי על הצורך החיוני במשרד בספרד 1982 למנהל החדשות טוביה סער שעמד כבר על סף מינויו למנהל הטלוויזיה במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי.

spain 21

טקסט מסמך : 25 בפברואר 1982. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982. המסמך מנמק למנהל החדשות מדוע הקמת משרד ב- IBC במדריד היא חיונית ביותר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בהיעדר אישור תקציבי בן 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר למיסוּד המשרד לא יכולתי להשיב עדיין על חלק מהשאלות הקונקרטיות ב- Questionnaire הבינלאומי של הטלוויזיה הספרדית הנוגעות למשרד. זה שיגע אותי והטריד את מנוחתי. פשוט הֵדיר שינה מעיני. השאלון המקדים הזה הופנה לכל רשתות הטלוויזיה והרדיו בעולם המתכוונות לשדר את מונדיאל ספרד 1982. הוא מפורט מאוד ומציע שירותי שידור הנוגעים לכל היבטי ההפקה, השידור והלוגיסטיקה, וכן הבקשות ה- Unilateral של כל רשת משדרת טלוויזיה ורדיו. הכול כמובן תמורת תשלום. יש לענות עליו על פי Deadline מוסכם שנקבע ע"י הרשת המארחת, כדי לתת לה שהות מספקת להתמודד עם הבקשות הרבות, וליישמן בשטח. כמובן שרשות השידור המסורבלת והאיטית לא כיבדה את רגע נעילת ההזמנות בהפקת ספרד 1982. לא מרוע לֵב. בגלל חובבנות שנובעת מפרוצדורות ביורוקרטיות ארוכות מידי. מבצע השידורים שתוכנן בקפדנות רבה ע"י RTVE בראשות מנולו רומרו, היה ענק ממדים. הקמתן, מיסודן, ובנייתן של כ- 1100 (אלף ומאה) עמדות שידור במועֵד ב- 17 אִצטדיונים הפרושים על פני ספרד במועד בעבור רשתות הטלוויזיה (וגם הרדיו) הבינלאומיות המגיעות למונדיאל מכל רחבי העולם, מיסודם של אלפי קווי שידור 4W וקווי טלפון בינלאומיים, בניית מרכזי שידור על כל התכולה הטכנולוגית שלהם, והיכולת להעביר את האינפורמציה הטלוויזיונית המתקבלת יום – יום, כמעט עשרים וארבע שעות ביממה במשך חודש שלם מהרבה מאוד מקורות שידור במקביל, באמצעות תקשורת מקומית ברחבי ספרד ותקשורת לוויינית לעולם כולו – אינם עניין של מה בכך. זהו מבצע שידורים מורכב ומסובך מאוד וגם יָקָר.

בפעם הראשונה נדרשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלם במיטב כספה הציבורי מחירים יקרים שלא הורגלה בהם בעבר. לא רק עבור זכויות השידורים, אלא גם תמורת הפקת השידורים שכללו את השירותים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שהעניקו לנו RTVE והוועדה המארגנת הספרדית. לכל צעד ושעל בספרד 1982 היה מחיר. עלות עמדת שידור אחת במשחק בודד עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר לעומת 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר במונדיאל ארגנטינה 1978 . המחיר הכולל של סך עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיונים השונים ברחבי ספרד חצה את גבול 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר. יוסף "טומי" לפיד לא הבין בתחילה את המבנה הכלכלי של הפקת שידורי ספרד 1982. זה נראה לו מופרך לשלם כסף עבור עבודה עיתונאית טריוויאלית. "למה זה כל כך יקר ?", הוא שאל אותי שוב ושוב.

העלויות הטכניות של עמדות השידורים באצטדיונים באירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים האמירו במשך השנים כלהלן :

מונדיאלים                                אולימפיאדות                                אליפויות העולם בא"ק

אנגליה 1966, חינם                    מינכן 1972, 500 דולר                     הלסינקי 1983, 150 דולר

מכסיקו 1970, חינם                    מונטריאול 1976, 1000 דולר           רומא 1987, 3000 דולר

גרמניה 1974, חינם                    מוסקבה 1980, 1500 דולר               טוקיו 1991, 3500 דולר

ארגנטינה 1978, 850 דולר         לוס אנג'לס 1984, 16200 דולר [4]   שטוטגרט 1993, 3000 דולר

ספרד 1982, 2200 דולר             סיאול 1988, 1200 דולר                 גטבורג 1995, 3200 דולר

מכסיקו 1986, 2900 דולר           ברצלונה 1992, 3000 דולר             אתונה 1997, 4000 דולר

איטליה 1990, 3200 דולר           אטלנטה 1996, 3500 דולר             סביליה 1999, 4000 דולר

ארה"ב 1994, 2900 דולר            סידני 2000, 5500 דולר                 אדמונטון 2001, 4000 דולר

צרפת 1998, 4500 דולר             אתונה 2004, 7800 דולר                פאריס 2003, 4500 דולר

יפן/קוריאה 2002, 5000 דולר      בייג'ינג 2008, 11000 דולר             הלסינקי 2005, 4000 דולר

גרמניה 2006, 4500 דולר            לונדון 2012, 12000 דולר              אוסאקה 2007, 4500 דולר

דרום אפריקה 2010, 5100 דולר                                                       ברלין 2009, 4500 דולר

                                                                                                     דאגו 2011, 5500 דולר

                                                                                           מוסקבה 2014 6000 דולר

spain 22

טקסט מסמך :  (עמוד מס' 1 מתוך 2) זהו מפרט העלות הכספית בן 220000 (מאתיים ועשרים אלף) פזטות ספרדיות (כ-  2200 דולר) של שימוש חד פעמי למשחק בודד בעמדת שידור של הטלוויזיה באצטדיונים במונדיאל ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא הבין בתחילה מדוע אנו נדרשים לשלם כל כך הרבה כסף על זכותנו הטבעית לשדר אינפורמציה עיתונאית למשלם האגרה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 23

טקסט מסמך :  (עמוד מס' 2 מתוך 2) זהו מפרט העלות הכספית בן 220000 (מאתיים ועשרים אלף) פזטות ספרדיות (כ-  2200 דולר) של שימוש חד פעמי למשחק בודד בעמדת שידור של הטלוויזיה באצטדיונים במונדיאל ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור לא הבין בתחילה מדוע אנו נדרשים לשלם כל כך הרבה כסף על זכותנו הטבעית לשדר אינפורמציה עיתונאית למשלם האגרה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לכך היה צריך להוסיף את מחירי מיסוד קווי השידור ה- 4W (ראשי תיבות של Four Wire – קו שידור ארבע גידי של הטלוויזיה) הבינלאומיים ממדריד לבניין הטלוויזיה ברוממה-ירושלים, וכן מיסוד מכשירי טלפון הבינלאומיים בכל אחת מעמדות השידור שלנו  כדי שישמשו כ- Back up (אופציית תמיכה) במקרה וקו השידור ה – 4W המקורי יינזק. עלות מטר מרובע אחד במרכז השידורים הבינלאומי (I B C) לצורך הקמת המשרד במדריד היה כ- 915 דולר. לחדר במלון "קונבסיון" ( Convencion ) בו התגוררנו במדריד נדרשנו לשלם ללילה כ- 112 דולר, מחיר שנתפש ע"י הנהלת רשות השידור והטלוויזיה כחלום בלהות. זכויות השידורים לבדם עמדו על סכום של 000 128 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר. כמו כן היה צריך גם להטיס את צוות השידור לספרד, לשכור לו טיסות מקומיות למשימות השידור בערי ספרד השונות, ולממן את שהותו בכל מיני מלונות ולהאכילו בכל התקופה הארוכה הזאת. עלות הפקת שידורי ספרד 1982 התקרבה ל- 450000 (ארבע מאות וחמישים אֶלֶף) דולר. סכום מגוחך היום אך נחשב ע"י המנכ"ל טומי לפיד ושר הכספים שלו ישראל דוֹרִי בימים ההם להון עתֵּק . שניהם נדהמו מהיקף העלויות וגובה המחירים [5]. לקח להם זמן לעכל את הנתונים הכספיים "המחרידים" שלא היו מקובלים מבחינתם . אך זאת הייתה חלק מהמְצִיאוּת הפיננסית במונדיאל ספרד 1982.

spain 24

טקסט תמונה : מפרט העלויות הכספיות של CTNE (משרד התקשורת של ספרד) על שימוש בטלפוניה וקווי שידור 4W – בתקופת משחקי מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום שישי – 5 במרס 1982, כשלושה חודשים לפני תחילת המונדיאל, ולאחר התלבטויות ממושכות אין סופיות , ניאות ישראל דורי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור סוף כל סוף לאשר לאיטלקי מר ליאונרדו לה פייטרה (Leonardo la Pietra) איש ה- EBU שעסק בתיאומי וגביית הכספים מטעם איגוד השידור האירופי, את הסכמת רשות השידור לשלם את מחיר זכויות השידורים של משחקי גביע העולם – ספרד 82'. הסכום עמד על 193000 (מאה תשעים ושלושה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל- 128000 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר. מקום מושבו של ה- EBU  הוא בגֶ'נֶבָה – שווייץ, לכן הוא מנהל את חשבונות הכספים שלו על פי המטבע שווייצרי בפרנקים שווייצריים. [6] [7].

ביום ראשון – 4 באפריל 1982 בשעה אחת בצהרים (עֶרֶב צאתי לשירות מילואים ממושך), זומנה פגישה בדרג מנכ"ל בסוגיית מיסוד המשרד שלנו ב- IBC (ראשי תיבות שלInternational Broadcasting Center) במדריד. יוסף "טומי" לפיד דרש לדעת מדוע הפונקציה הזאת כל כך חשובה לשידורים שלי מספרד, והאם יש הצדקה להוציא  11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר נוספים מקופת הרשות עבור שידורי המונדיאל, "רק משוּם שיואש אלרואי סבור שזאת פונקציית שידור הכרחית" . הדיון התבסס על נייר העמדה שהצגתי למנהל החדשות בעניין חמישה שבועות קודם לכן  [8]. הפגישה התקיימה במקום משכנה החדש של הנהלת רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים. ההנהלה נדדה מבניין "החוטים" בשכונת רוממה בירושלים בראשית שמונת ה- 80 של המאה הקודמת ושכרה קומת משרדים בניין "כלל" המפואר במרכז העיר. היא שילמה הון שכירות עתק. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בחר לקיים את קבוצת הפקודות בטרם קרב במשרדו של המשנה שלו הסמנכ"ל שלמה עבדי ז"ל. בפגישה המכרעת הזאת נכחו מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער שהתמנה לתפקידו רק לפני חודשיים, מנהל הטלוויזיה הקודם ושותף העבר של יוסף "טומי" לפיד בעיצוב השידור הציבורי יצחק "צחי, שמעוני, המהנדס מיכה לויירר ראש הצוות הטכני שלי, אורי לוי מפיק המשנה שלי בצוות השידור, סמנכ"ל הכספים יעקב דוֹרי, מנהל שירותי ההנדסה גַבִּי פִישֶר, המשנה למנכ"ל שלמה עבדי, ואנוכי. הייתי סקרן לדעת באיזה שלב וכיצד יתערב מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער לטובתי במהלך הצגת טיעוניי לפני מנכ"ל רשות השידור. להתערבותו של מנהל הטלוויזיה בדינאמיקה של מו"מ מהסוג הזה והתייצבותו לצדי היה אמור להיות משקל רב. מה עוד שהפונקציה הזאת של הקמת משרד ההפקה התקשורת, והשידורים במדריד היה נחוץ והכרחי. תהיתי לסוג הקשר שנוצר בין יוסף "טומי" לפיד לבין טוביה סער, לקשר שיש בין הממנה לממונה. הרהרתי האם הקשר הזה בין השניים הוא סימביוטי. טוביה סער רחש חיבה לשידורי הספורט. יוסף "טומי" לפיד לא. אבל לא זה היה לב העניין. השאלה הייתה האם טומי לפיד בתוקף תפקידו כעורך ראשי של שידור ה- Media האלקטרונית חושב ששידורי הספורט (הרלוואנטיים) בטלוויזיה הם מרכיב חשוב בנדבך השידור הציבורי עליו הוא מופקד.

קיבלתי הראשון את רשות הדיבור. הסברתי באריכוּת ליוסף "טומי" לפיד את  הנחיצות במשרד כזה ואת הפונקציות שהוא משמש ואת העלוּת שלוֹ, כלהלן : "עלות המשרד ששיטחו כ- 12 מטרים רבועים שווה אומנם ל- 11000 (אחד עשר אלף) דולר, אך זהו איננו "משרד" במובן המקובל של המילה, אלא יחידת שטח חיונית שיחד עם המרכיבים הטכנולוגיים בתוכה מהווה את מרכז ההפקה, השידורים , והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית", והוספתי, "המשרד שלנו ממוּקם בלֵב מרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד. קווי השידור ה- 4W שלנו מהאִצטדיונים השונים לרבות הטלפוניה מתנקזים למרכז הבקרה הספרדי הבינלאומי (IBC), משם מועברים למשרד שלנו לצורך בקרה שלנו, ומן המשרד שלנו מוחזרים למרכז הבקרה  הספרדי (IBC) בדרכם לאולפנים בירושלים. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת במדריד שולט על מיתוג קווי השידור ה- 4W ועמדות השידור שלנו ברחבי ספרד ובמקביל מקושר גם לאולפן השידור בירושלים, ובכך הוא מאפשר לי לנהל ולחלוש על השידור הישיר המתבצע משני מוקדים – בספרד ובארץ. המשרד שלנו במדריד מחובר גם מיידית לחדר בקרת התקשורת הלוויינית של ה- EBU  לצורך בירור תקלות במידה וייקרוּ בשידור סיגנל השידורים הישירים והתקצירים המוקלטים מספרד לירושלים הממוקם אף הוא במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC במדריד". ההסבר המפורט נראה לי אולטימטיבי וכל כך ברור ומובן מאליו עד שהחלטתי לסיים אותו באיום, "בלי משרד שלנו ב- IBC במדריד לא ניתן ואי אפשר יהיה לבצע את השידורים כפי שתכננתי".

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד האזין בקשב רב לדבריי ולתהליך התקשורתי בינינו. אי אפשר היה לטעות בשפת גופו. לפתע נדלק, התרגז, והֶאֶדים. הבנתי מייד ששגיתי בשִיווּק המֶסֶר. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בקריירה הארוכה שלי בת עשרות שנים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהתבטאתי והשתמשתי בצירוף שתי המילים, "אי אפשר". מעולם לא שבתי להשתמש ולומר אותן בשום סיטואציה. בשום קונסטלציה. זאת התבטאות בעייתית מפני שאין דבר כזה "אי אפשר". אם "אי אפשר" – תתפטר. בלתי אפשרי לומר "אִי אֶפְשָר" וגם להישאר בתפקיד. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כמעט יצא מדעתו. "אם עוד פעם אחת תגיד שאי אפשר אז בכלל לא יהיו שידורים מספרד", נזף בי בקול רם כשכף ידו השמאלית חובטת בשולחן ועורקי צווארו תפוחים מדם . הוא היה אדוֹם וחַמוּם. פתאום התדרדר הדיון הבּוֹטֶה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למחוזות שבהם לא היה לי שום ניסיון קודם. לא הייתי מוכן נפשית מבעוד מועד לכך . בחֶדֶר שרַר שקט מוחלט. דממה. הפניתי את מבטי לעבר טוביה סער ויצחק "צחי" שמעוני כדי לקבל את סיועם אך לא ראיתי אותם. הם היו שם אך נעלמו כשראשיהם המורכנים ומבטם מושפל מטה כאילו "עִלעלוּ" בניירות ובמסמכים שהיו מונחים על בירכיהם. הם הֵליטו עיניהם מפניו של מנכ"ל רשות השידור הזועף. והוא ידע לכעוס. שניהם לא התערבו בוויכוח ביני לבין יוסף "טומי" לפיד ונשארו דוממים . הבנתי שאני לבד. גם שני הטכנאים המהנדס אורי לעדן ומומחה הקול והתקשורת מיכה לויירר ישבו שם נדהמים וקפואים על מקומם. נוצרה שם פלנטה אחרת. קור מקפיא ללא קול וללא קשב. דומייה מעיקה של אלם ושתקנות. סמנכ"ל הכספים ישראל דוֹרִי ישב גם הוא דומֵם ולא העז לומר מילה למרות שהכיר בחשיבות מיסוד משרד תקשורת והפקה במדריד. הוא לא לא ניסה לתרום שום טקסט יצירתי משלו בוויכוח הזה . הוא השאיר את קלפיו נסתרים מתחת לשולחן. אולי מפני שהיה על סף סיום הקריירה שלו ברשות השידור ופרישתו ממנה. מאורי לוי לא ציפיתי כמובן לכלום . הוא היה טירון ירוק בתחילת דרכו ולא היה לו עדיין מה לומר. בחירתו כמפיק משנה שלי הייתה צעד ראשון בדרך ארוכה לפיתוחו כאיש טלוויזיה וורסטילי. צעדים דומים נקטתי מאוחר יותר גם לצורך קידומם של אמנון ברקאי וששי אפרתי בהפקות השידור הבינלאומיות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

spain 25

טקסט תמונה : חורף 1982. אידיליה בלשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים. יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור (מימין) יחדיו עם מנהלת לשכתו המסורה והמקצוענית שלו גב' רוחמה איילון (במרכז), ונהגו האישי מר גבי אוחנה (משמאל). יוסף "טומי" לפיד היה איש בוטה וחכם שלא הכיר ולא הבין את הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הטלוויזיוניות הנדרשות כדי "להרים" את הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זה לא היה פשוט לנהל מולו מו"מ כספי אודות אמצעי שידור כדי לבסס את איכות תנאי ההפקה. (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חזרתי לעימות עם יוסף "טומי" לפיד. מעולם לא לימדו אותי לנהל מו"מ ישירות פנים אל פנים נוכח מנכ"ל רשות השידור. לבטח לא עם אדם שמעולם לא הפיק ולא נִיהֵל קודם לכן שידורי טלוויזיה ישירים כל כך מורכבים ומסובכים כמו משחקי גביע העולם בכדורגל. מדובר בתקופה של לפני שנות דור . שידורי הטלוויזיה הישירים מאירופה וארה"ב לישראל היו עדיין מסובכים ו- לוו ב- ביורוקרטיה מסורבלת וארוכת דרך. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה כאמור איש חכם אך חסר כל ניסיון בהיבטים הטכנולוגיים המורכבים והכלכליים של העלויות היקרות, אך הוא היה האיש שנדרש עכשיו להכריע ולאשֵר לי את התקציבים שכלל לא היה מודע לעלותם. הופתעתי מאוד מרמת הדיון הנמוכה במפגש קבוצת הפקודות הזאת. נדהמתי להיווכח איזה פער עצום רובץ בין הידע הטלוויזיוני שאני הייתי מצויד בו בכל התחומים המרכיבים את תמונת הקרב של ההיערכות לקראת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 לבין זה המועט של מפקדי יוסף "טומי" לפיד. הוא פשוט לא היה בקי בנושא (בלשון המעטה) ונדרש להכריע בנושאים שלא היה לוֹ בהם כל ניסיון. גם לא מושג.

נזכרתי במחלוקות העבר ששררו בין יוסף "טומי" לפיד לבין מפקדי לשעבר בחטיבת הספורט מר אלכס גלעדי. יוסף "טומי" לפיד לא הבין אז ופשוט לא התמצא לחלוטין גם עכשיו בנתוני כמות כוח האדם ובמרכיבים הטכנולוגיים והלוגיסטיים הנחוצים כדי למַמֵש את משימת השידורים הישירים מספרד 1982. הוא נעדר השכלה טלוויזיונית בסיסית שהייתה אמורה לגבש את תפישת עולמו ולסייע לו להחליט את ההחלטות המתחייבות ובכך להכריע את קרב השידור. אם להשתמש במטפורה צבאית דמה המצב להתכנסות קבוצת פקודות קרבית בה המ"פ מנווט וקורא את מפת הקרב אך למח"ט שלו אין כל מושג על מה הוא מדבר. אינני יודע אם מנהל הטלוויזיה הנוכחי טוביה סער ומנהל הטלוויזיה המתפטר יצחק "צחי" שמעוני העבירו לו במהלך החודשים שחלפו את עיקרי תוכניתי. המחשבות התרוצצו בראשי כמו בסרט נַע. היה ברור לי כי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא הכין את שיעורי הבית שלו. האם באשמתו או באשמת עוזריו ? זה כבר לא היה רלוואנטי עכשיו. ברור שלא היו לו את הכלים הנחוצים כדי להכין את שיעורי הבית . לא ניתן לפתור תרגילים באלגברה, גאומטריה, וטריגונומטריה במתמטיקה אם חסרים לך את התשתית הנחוצה. כנ"ל בענייני טלוויזיה. בדיעבד התברר גם כי מנכ"ל רשות השידור לא הכין את שיעורי הבית שלו גם בפגישתו עם נציגי הרדיו וסמך בעיניים קשורות על מנהל רדיו "קול ישראל' מר גדעון לב ארי. שניהם שילמו על כך מחיר יקר . זה היה מצב קריטי ורגיש , וודאי לא הזמן להטיח האשמות נגד הנהלת הרשות . שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות עוד באווירת לחץ המו"מ ההוא שנוצרה בחדר כדי לשכנע את יוסף "טומי" לפיד בצדקתי, חוץ מלגַיֵיס את השכל הישר ואת ההיגיון שלי שעל פי תפישתי ואמונתי היה הגיוני לחלוטין . נעצתי את עיניי בעיניו . את השיחה ההיא באפריל 1982 שהייתה המו"מ הראשון בקריירה שלי עם יוסף "טומי" לפיד לא אשכח לעולם. שנינו לא הסרנו את מבטינו איש מרעהו. הוא הבין מעט מאוד בהפקות טלוויזיה בינלאומיות אך לפחות היה איש חכם ואני חושב שגם הגון. לא הלכתי עם הראש בקיר. דיברתי בשקט והוא האזין לי, "המשרד הזה הוא פוּנקציה הכרחית לביטחון הניווּט של השידורים מספרד 1982 לירושלים. חשוב מאוד שתדע שרשתות הטלוויזיה הרציניות ב- EBU ממסדות אף הן פונקציות טכניות תומכות במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הדומות לזאת שאני מבקש להציג בפניך. אין לי שום עניין לחְוֹות תקלות תקשורת בקווי השידור שלנו בעת פיקוד אישי שלי באירוע כל כך מורכב ומסובך , וגם יוּקרתי ויָקָר וממושך מבלי יכולת להתגבר עליהן", אמרתי והוספתי, "גם במונדיאל האחרון בארגנטינה 1978 מיסדנו משרד הפקה ותקשורת במרכז השידורים הבינלאומי בבואנוס איירס". הזכרתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, והמשכתי, "גם אלכס גלעדי הקים משרד הפקה, שידורים ותקשורת כבר בימי אולימפיאדת מונטריאול 1976. אני שב וחוזר ואומר לך בכל האחריות כמפיק ומנהל מבצע שידורי ספרד 1982, כי דרך ומהות עבודת המשרד והטכנאים הצמודים אליו מהווה את  פוליסת הביטוח של ההפקה והשידורים מספרד. זאת הפקה בסדר גודל בינלאומי ממושכת מאוד, יוקרתית, ובעלת פוטנציאל צפייה ו- Rating , וגם רחוקה מהארץ , ולכן דרושה לה פוליסת ביטוח בדמותו של מיסוד משרד הפקה, שידורים, ותקשורת ב- IBC במדריד סמוך למקום התרחשות קרבות השידור. אי אפשר לנהל קרבות שידור בשלט רחוק. עליך להיות נוכח בשטח ולראות את תמונת הקרב מקרוב". עשיתי פאוזה קצרה. הייתה דממה בחדר. המשכתי להתבונן ביוסף "טומי" לפיד ואמרתי לו, "אדוני המנכ"ל אם תבטל את שכירתו והקמתו של המשרד ותעניש אותי בביטול השידורים מספרד אקבל את החלטתך ואתפטר מניהול שידורי הספורט , אך זכור שגם עליך חלה האחריוּת המקצועית הציבורית כמוני . אתה כמנכ"ל רשות השידור וכעורך הראשי שלה תישא בתוצאות כישלון השידור ותידרש להסביר לציבור כמוני מה קרה כאן". יוסף "טומי" לפיד היה המום מנחרצות דבריי. הוא לא קטע אותי, לא התערב, ולא דיבר. הוא רק התבונן בי וגם אני בו. אינני מסיר לעולם את עיניי מבן שיחי. אינני יודע מדוע. אולי זה עניין של הרגל מקטנות. הייתי כֵּן עִמוֹ. התביעות המקצועיות שלי היו דרישות אמת . מעולם לא הפרתי את ה- יושרה שלי כלפי הממונים עלי. גם לא כלפי פִּיקוּדַיי. אינני רמאי ולא אופורטוניסט. הדיווח הכֵּנֶה, ה- יושרה והאמינות, והדוגמא האישית היו נֵר לרגלי. כך חינכו אותי בקיבוץ אפיקים ובשירות הצבאי שלי ב- "גולני". הדרישות שלי מההנהלה היו מקצועיות לחלוטין . לא ביקשתי דבר למען יוקרתי האישית. מנכ"ל רשות השידור ידע זאת היטב. אני בטוח שהוא העריך זאת והוקיר את נחישותי למען הצלחתם של המשדרים מספרד 1982 למען משלם האגרה הציבורית.

spain 26

טקסט תמונה : ראשית חודש יוני של שנת 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (בן 50). הוא היה מודע היטב לאחריות הגדולה שרובצת עליו כעורך ראשי של רשות השידור והכללתם של שידורי הספורט הרלוואנטיים בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בקיץ 1982 ניצב בפני שתי משימות סיקור טלוויזיוניות ענקיות, כיסוי מלחמת לבנון ה- 1 והפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982. הצילום המוגדל הזה מגלה ארשת פנים של מנכ"ל רשות שידור מודאג. מבטו נישא לעבר האופק. הוא ידע כבר שמלחמת לבנון הראשונה מתדפקת בשער. מבטו הטרוד מסגיר את מחשבותיו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 27

טקסט תמונה : שנת 1982. אנוכי בעת המו"מ עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על היקף התקציב, תנאי ההפקה, והאמצעים הטכנולוגיים הדרושים להפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (צילום משה  פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צורת ההתמודדות בוויכוח המקצועי הזה הייתה מעין מו"מ ביני לבין יוסף "טומי" לפיד של מנצח מול מנצח, או מפסיד מול מפסיד. במערכת היחסים ההיררכית הזאת בין המנכ"ל לפיקודו שהתפתחה למעין עימות, יכלו להיות שני מנצחים או שני מפסידים. לא היה כאן מו"מ של מנצח – מפסיד, או מפסיד – מנצח. יוסף "טומי" לפיד ידע את זה. מנכ"ל רשות השידור כבר פתח את פיו כדי לסכם את הדיון כשלפתע הֵגיח קוֹל נוסף מכיוון בלתי צפוי. אצבע אלוהים שלחה את הקול הזה להדהד בחדר הדיונים. זה היה קולו של הסמנכ"ל שלמה עבדי שביקש להשמיע את דברי הקטגוריה והבֶּלַע שלוֹ באוזני המנכ"ל שלו. כמעשה בלעם בן בלק בן ציפור. לעולם לא אשכח את מה שקרה שָם באותן השניות במשרד האטוּם ההוא. זאת הייתה סנסציה. מהפך דרמטי במונחים של מו"מ בטלוויזיה אודות הפקה של אירוע בינלאומי גדול וממושך דוגמת טורניר גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982.

המִשְנֶה של יוסף "טומי" לפיד הסמנכ"ל שלמה עבדי שעד אז ישב בשקט בפינת החדר ולא פצה את פיו התרומם ממקום מושבו, והתערב לפתע בצורה גסה כשהוא טוען ברוגז ובהתנשאות, "כן טומי", אמר בהתרגשות והוסיף, "יואש אלרואי דורש משרד בעלוּת של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר, מה פתאום…? אין לנו כסף לדרישות שלו. חוץ מזה אישרת לו משלחת ענקית של תשעה אנשים . מה פתאום טומי… ? אין לכך תקדים. במונדיאל ארגנטינה 1978 הם מנו בכלל רק שישה אנשים. זה עולה הון תועפות. אין לנו כסף. אני מתנגד באופן הנחרץ ביותר לתוכנית ההפקה המגלומנית של יואש אלרואי ולהטסת כמות כזאת של אנשים לספרד". זאת הייתה אמפליטודה. בשפת המתמטיקה הפיסיקלית – הסטייה הגדולה ביותר לרעתי של מטוטלת שיווי המשקל. עכשיו גם סמנכ"ל רשות השידור היה נגדי.

לפתע התהפכו היוצרות. חלפה שנייה אחת אולי שתיים והמנכ"ל סמוּק הפנים וגדַל הגוּף סובב את גופו ממני והעתיק את מבטו הכועס לעבר משנהו. קֶצֶב וטוֹן קוֹלוֹ הפכוּ קְרֶשֶנדוֹ, "תקשיב שלמה עבדי", אמר בהחלטיות, והוסיף : "יש להם משרד כפי שיואש אלרואי ביקש , יש להם תשעה אנשים בצֶוֶות השידורים כפי שיואש אלרואי רצה, ויש ליואש אלרואי גם את 23 השידורים הישירים מספרד כפי שהוא תּכְנֵן". מנכ"ל רשות השידור גדל הגוף וכבד המשקל קם מכיסאו, עזב את החדר, והפטיר מניה וביה, "הפגישה הסתיימה". רגע בלתי נשכח בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . ידעתי עכשיו שיש לי את שידורי ספרד 1982. לא כפי שרציתי ותִּכננתי בתחילה אך הרבה יותר מכפי שרצו וחשבו לנכון מנהל הטלוויזיה החדש שהיה גם מנהל חטיבת החדשות טוביה סער, והמשנה למנכ"ל שלמה עבדי .

spain 28

טקסט תמונה : חורף 1982. זהו שלמה עבדי ז"ל מי ששימש משנה למנכ"ל הרשות ושימש סמנכ"ל כספים וכוח אדם ראשי שלרשות השידור. הבוס שלו יוסף "טומי'" לפיד לא סַפָר אותו ברגע האמת ודחה את חוות דעתו המקצועית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אווירת המתח התפוגגה בבת אחת. מנהל הטלוויזיה לשעבר יצחק "צחי" שמעוני התרומם מכיסאו עגום פנים. הוא היטיב להכיר את המנכ"ל "ההונגרי" הבוטה שלו ולא שבע נחת מצורת התנהלות העניינים. הוא כבר החליט להתפטר זה מכבר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנהל הטלוויזיה הנוכחי החדש טוביה סער שלא העניק לי טיפת גיבוי בכל הוויכוח הארוך עם מנכ"ל רשות השידור , הרשה לעצמו עכשיו להגיח ממחבואו. פתאום גיחך ואמר ברצינות תהומית, "אתה רואה יואש אלרואי", והוסיף, "מה דאגת כל כך, סידרתי לך את כל מה שביקשת". פָארְסָה. הוא לא סידר כלום. הוא שתק במשך כל הוויכוח. הבנתי שהקשר בינו לבין הממנה שלו הוא סימביוטי. טוביה סער הפדנט והצייתן לא שכב עבורי על הגדר. הבנתי אותו. רק עתה התמנה להיות מנהל הטלוויזיה. הוא בשום אופן לא התכוון לריב את ריבי עם הבוס הגדול למרות אהדתו האישית לי ולשידורי הספורט. אך טוביה סער בכל זאת עשה משהו חשוב למען ההפקה. הוא אישר בכְתב את מה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר לי בע"פ. [9]הפתיע אותי מאוד ישראל דורי שפעל היטב למען הפקת ספרד 1982 מאחורי הקלעים אך בחר לדוֹמֵם את המנוע שלו דווקא ברגע שכל כך הייתי זקוק לו. אח"כ גם הבנתי למה. כששאלתי אותו מדוע לא התערב לטובת העניין, פטר אותי בחביבות האופיינית לוֹ, "השארתי אותך לבד כדי שתתאמן".

ישראל דוֹרִי (הבוס בימים ההם של יוחנן צנגן, צבי ברק, ומוטי לוי) היה פיגורה חשובה ומשפיעה במערך הניהול של רשות השידור. הוא סייע בזמנו לאלכס גלעדי ואח"כ עזר גם לי להכין את תקציב שידורי הספורט ולעצבם מן ההיבטים הפיננסיים בראשית צעדיי בניהול המורכב מאוד של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. זה היה היכן שהוא ב- 1981.

יוסף "טומי" לפיד היה איש צעיר רק בן 47 בשנת 1979 בשעה שמונה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור. איש חכם ובוטה, תוסס, דינאמי, ומלא טמפרמנט. כמו המנכ"לים האחרים שקדמו לו ואלה שבאו אחריו בשרשרת בזה אחר זה, גם הוא היה מינוי פוליטי מטעם ממשלת ישראל . טומי לפיד נחשב לעיתונאי וותיק ומוכשר, בעל מוניטין והשפעה ב- "מעריב" מימים ימימה. הוא היה ניצול שואה ובראשית הקריירה העיתונאית שלו שימש מזכירו האישי של העורך והמייסד של העיתון "מעריב", עזריאל קרליבך. כמו מורו עזריאל קרליבך היה יוסף "טומי" לפיד רב אומן בכתיבה וניסוח. כבר נאמר כאן אלף פעמים כי יוסף "טומי" לפיד מעולם לא ניהל קודם לכן רשת שידור ציבורית – ממלכתית המונה אלפי עובדים בשתי הרשתות הציבוריות של הטלוויזיה והרדיו . יוסף "טומי" לפיד גם מעולם לא חוָוה על בשרו שום הפקת טלוויזיה בינלאומית רחבת ממדים ברמה ובהיקף מהיבטי התוכן, הטכנולוגיה, והכלכלה כמו שידור המשחקים האולימפיים ו/או גביעי העולם בכדורגל, המונדיאלים. הוא וִויתֵּר מיוזמתו על הפקת שידור "האֶרו – וִיזיוֹן" (Eurovision) שנקרה לו בראשית דרכו ברשות השידור. זכייתה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות שירי "הארו-וויזיון" שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים ב- 31 במארס 1979 העניקה לרשות השידור את הזכות הנוספת לארח את תחרות הארו – וויזיון (Eurovision Song Contest) גם באביב 1980, אך יוסף "טומי" לפיד סירַב לעשות זאת בשל מצבה הכספי הרעוע של הרשות לטענתו. על האולימפיאדה הראשונה שלו כמנכ"ל הרשות שהתקיימה במוסקבה בקיץ 1980, הטיל ראש הממשלה מנחם בגין חֶרֶם. ציוותי השידור של מחלקת הספורט נשארו בארץ ושידרו את המשחקים האולימפיים בשיטת Off Tube  מן האולפן בירושלים. המנכ"ל הבטיח אז בכתב לאלכס גלעדי כי שידורי אולימפיאדת מוסקבה מן האולפן בירושלים, אינם מהווים תקדים לעתיד, ונובעים אך ורק משיקולים פוליטיים של החרמת המשחקים ע"י מדינת ישראל [10]. כך כתב במסמך החשוב, מהחשובים ביותר שנכתבו אי פעם ע"י מנכ"ל כלשהו בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

spain 29

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980. זהו המסמך המקורי הבלתי נשכח שכתב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי. "כדי למנוע אי הבנות , אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 , נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל , ואיננו משמש תקדים לעתיד", התחייב יוסף "טומי" לפיד בפני אלכס גלעדי. זהו אחד המסמכים החשובים ביותר בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד היה חסר אז כל השכלה טלוויזיונית בהפקת אירועי ענק . מפני זאת נשמע לוֹ המושג, "משרד טלוויזיה", כקונוטציה הקשורה ל- "משרד רגיל של עיתון", בו יושבים שליחיו וכותבים את מאמריהם . לכן סירב בתחילה בנוקשות רבה לשלם את הסכום היקר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר דמי שכירות בעבור 12 מ"ר, שטח המשרד הקטנטן שלי במרכז השידורים הבינלאומי במדריד. עלות שכירת מטר רבוּע אחד עמדה על כ- 916 (תשע מאות ושישה עשר) דולר. מנכ"ל רשות השידור לא היה מוּדע לצורך החיוני של פונקציה טכנית חשובה מהסוג הזה של משרד הפקה, תקשורת ושידורים, פונקציה הממיינת ומנקזת את השידורים של עצמה, מקיימת מיתוג עצמאי של קווי השידור שלה, ועורכת בקרה מקצועית מכוונת על כל מערכת השידור המעבירה את השידורים הישירים והמוקלטים מספרד לישראל. זאת הייתה הפעם הראשונה של יוסף "טומי" לפיד להיתקל בסוג כזה של שידור שאפתני מאז החל לנהל את הרשות. אין ספק שמחירי ההפקה הגבוהים הוציאו אותו משָלְוָותּוֹ. אך אף על פי כן ולמרות השיחה הקשה באותו היום למדתי להכירו ברבות הימים. זה לא היה אישי נגדי ולא נבע מרוע לב. הוא עשה זאת מדאגה ומחמת מצוקתה הכספית של רשות השידור שעליה היה מופקד. יוסף "טומי" לפיד היה איש הגיוני ומהיר תפישה, וגם הגון וישר דרך עִמִי. הוא הֵבין בדרכו שלו למרות מתנגדיו בטלוויזיה, כי כמנכ"ל קיבל את רשות השידור לתקופת פיקדון ומשמרת בת חמש שנים , ומוטלת עליו החובה למסור אותה בבוא העֵת למחליפו במצב טוב יותר מאשר קיבל אותה מקודמו לתפקיד. למרות הכול את מונדיאל ספרד 1982 ביקש לכסות בממדים קטנים יותר מאשר תכננתי אני, אך הבין כמוני שללא סדר ותכנון קפדני מוקדם, לא ניתן להגיע לתוצאות שידור רציניות.

רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית הם גופים ציבוריים מסורבלים והיררכיים מאין כמותם. אתה נזקק לאין סוף אישורים מדרגי הניהול השונים. הבירוקרטיה הכלכלית, המסובכת, והמתישה – מעיקה . מדיניות האישורים "עובדת" פעמים רבות על סמך תקדימים, גם אם נפח המשימות העכשווי השתנה לבלי הכר לעומת העבר, בעיקר כשמדובר בהפקות ספורט טלוויזיוניות בינלאומיות. מטבע הדברים הן מורכבות ארוכות ויקרות, וגם יוקרתיות.

היה זה לקח חשוב עבורי לקראת הבאות. אתה חייב להתכונן ביסודיות רבה לקראת המפגשים עם ההנהלה הראשית. אתה נדרש להכין כהלכה את שיעורי הבית ולוודא שגם הבוס שלך יכין את שיעורי הבית שלו. עליך היות מסוּדר ומוכשר כדי לדעת להסביר בקיצור ובצורה בהירה והגיונית כיצד אתה מתכוון להרכיב את הפּאזֶל המסובך ולנהל אותו, בכפוף לדו"ח הכספי שאתה מגיש . הכול צריך להיות מחושב מראש. אין לאַלתֵּר כאן ואין לקחת צָ'אנס מפני שאת סיכומן ותוצאותיהן של הפגישות הלא שכיחות הללו קשה מאוד לשנות אח"כ גם אם אתה  צודק ורוצה לתקן מאוחר יותר סעיף כזה או אחר. חוץ מזה לעולם אל תאמר "אי אפשר". לא היה לי אז שום ניסיון בהצגת פרזנטציה כל כך מורכבת של אירוע ספורט בינלאומי ענק בפני הדֶרֶג הניהולי הבכיר ביותר ברשות השידור. זאת הייתה פרזנטציה רוויה בהרבה מאוד פרטים תוכניים, טכנולוגיים, ולוגיסטיים. הייתי צריך להרצות בזהירות מפני שלא היה לי מספיק זמן כדי לפַרֵק ספק אחר ספק שלהם בדרך להשגת האישורים הנדרשים למיסוד הפקת ספרד 1982, ולשכנע אותם שאני צודק במהלכיי כדי שיבינו כי סוף מעשיי במחשבותיי תחילה. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי לנאום כמחצית השעה בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד – ושֶלוֹ להקשיב לי. אני זוכר היטב את מבטו מלא החששות. הוא באמת היה מודאג. חשבתי לעצמי במידה רבה שמה שברור ומובן לי יהיה נהיר בעל כורחו לשומעיי שהם גם מנהליי. זאת הייתה טעות מפני שהמציאות המורכבת הייתה שוֹנָה. הופתעתי להיווכח עד כמה לצמרת רשות השידור לא היה צֵל של מושג במבנה השידור הטכנולוגי והלוגיסטי של מונדיאל ספרד 1982. הם לא ידעו כיצד פועלת אופרציה שידור בינלאומית בהיקף כזה. הטרמינולוגיה של שפת השידור וזָ'רְגוֹן המונחים הטכנולוגיים של הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בטלוויזיה הייתה זרה להם לחלוטין, בעיקר לא מוכרת לאיש שצריך לבסוף לקבל את ההחלטות, המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד. חוסר התמצאות בסיסית במורשת הטכנולוגית של הטלוויזיה לצד אינפורמציית המחירים הגבוהים מנעו מהם בתחילה לעזור לעצמם כדי לעזור לי לגבש לוח שידורים סביר. לפעמים הרגשתי שאני צועד ימים רבים ללא סוף במין וִויָה דוֹלוֹרוֹזה כלכלית. מנסה לשכנע את ההנהלה שלי בצדקת טיעוני כאילו מדובר בעסק פרטי של משפחתי. הנתונים הכספיים הדאיגו אותם מאוד. ככל שהתארכה מַצֶגֶת דבריי הם הלכו ונעשו פחות רגועים. הם חשו כאִילוּ אני פוגע בקופתם המדולדלת. מנקודת מבטי היה לרשות השידור מזל גדול שבאותה העֵת ניצב בראשה יוסף "טומי" לפיד ולידו ישראל דוֹרִי. בגלל שהיה חכם מהאחרים וגם מהיר תפישה (וחֵמה) התעשת יוסף :טומי" לפיד הראשון. הוא העריך את היֶדע והכּישרון שלי ואת המאמצים הרבים שהשקעתי בתכנון הפקת שידורי המונדיאל, ונתן לי אור ירוק לצאת לדרך. יוסף "טומי" לפיד הֵבין לבסוף את גודל משימת השידור והאחריות הכבדה של מונדיאל ספרד 1982 המוטלת עלי וגם עליו כמנכ"ל רשות השידור.

ב- 11 באפריל 1982 יצאתי לשירות מילואים ממושך עם הגדוד שלי להגן על גבולה המזרחי הארוך של מדינת ישראל בערבה הגובֵל עם ירדן, מקיבוץ עין גדי בואכה אילת. כעבור חודש ב- 11 במאי 1982 ממש עם סיום השירות , נקרא הגדוד לפתע לעלות צפונה למחנה בן עמי ליד עכו. הצטיידנו במחסני החירום לקראת כניסה מיידית ללבנון. אך עוד באותו לילה בוטלה פקודת המלחמה, ולמחרת יום רביעי – 12 במאי 1982 השתחררנו הביתה. מצאתי רשת שידור שונה. בראשה ניצב טוביה סער ולא יצחק "צחי" שמעוני. בימים שנותרו עד תחילת משחקי מונדיאל ספרד 82' הייתי עסוק בחיבור וכתיבה של ספר השידור בן 100 עמודים המהווה את פקודת המבצע המסודרת של הפקת שידורי הטלוויזיה של ספרד 82', פקודת מבצע המסבירה ומסכמת בדיוק רב ובפרוטרוט את כל מהלכי ההפקה והשידור. הספר הוּפץ במאה וחמישים עותקים לכל הרפרנטים והגורמים הרבים בטלוויזיה הישראלית ורשות השידור. ספר השידור הזה [13] משמש כמעין תנ"ך של הטלוויזיה על פיו יישק דבר בתקופת המשחקים. בפתחו כתבתי לכל העושים במלאכה בלשון זו :

"לקורא שלום רב, מונח לפניך ספר השידור/ פקודת המבצע של שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . פקודת המבצע נועדה לעשות סדר במחשבות של כולנו, כדי שנשדר על גל אחד והיא מעלה על הכתב את סיכומים ודרך הפעולה של מחלקת הספורט והטלוויזיה הישראלית באירוע המדובר אנא מימך, קרא בעיון את הפרוש לפניך, כדי להימנע מתקלות אפשריות. אין לי כל ספק שבעת העבודה בשטח יהיה לבטח קשה. כרגיל תיווצרנה בעיות קטנות כגדולות, אך הן נוצרו כדי לפתור אותן. יחד נטה כתף וברוח צוות טובה נעשה את העבודה כהלכה. כי זוהי מטרתנו, לשדר את הטוב ביותר בתנאים העומדים לרשותנו".

spain 30

טקסט תמונה : זהו ה- Cover page  של ספר השידורים / פקודת המבצע בן 100 העמודים שחיברתי לקראת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'.  את העותק הראשון מסרתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עם הקדשתי, "יש לך עם מי לצאת לקרב – ותוצאתו איננה מוטלת בספק". השני הועבר לידיו של מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער. (א5רכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פעלתי באקלים כמעט בלתי אפשרי. את העותק הראשון מסרתי אישית למנכ"ל רשות השידור טומי לפיד . למרות שהיה עסוק מאוד בעֵת ההיא הסכים לקבל את פניי. הוא היה כל כך טרוד עד שראה אפילו בהפסקות האוכל המקובלות, ארוחות הצהריים והערב שלוֹ בזבוז זמן, ודרש מעוזריו כי את האוכל יביאו לו בתוך פיתה ללשכתו. מנהל לשכתו גב' רוחמה איילון שלחה כל יום את נהגו האישי גבי אוחנה לשוּק מחנה יהודה הקרוב כדי להביא למנכ"ל בעל התיאבון הבריא שתי פיתות עמוסות בבשר, חוּמוּס, סַלָט, וצִ'יפְּס. מיטב ה- Junk food. "אפשר לאכול וגם לעבוד", התבדח עמי והוסיף לי, "אחרי שאסיים את תפקידי כמנכ"ל רשות השידור אכתוב סֶפֶר ואקרא לוֹ, 'חמש שנים בפיתה' ". יוסף "טומי" לפיד סעד את ליבו במשך שנים בצורה לא מסודרת ולא מבוקרת . לוחות הזמנים הצפופים וצורת העבודה האינטנסיבית של ניהול רשתות שידור של הטלוויזיה והרדיו הציבוריים במשך חמש שנים כפו עליו סגנון של חֲטוֹף ואֶכוֹל. הוא פרק כל עול גסטרונומי והיה לחלוטין חסר משמעת בעניין האוכל. לכן היה נפוח, עב מותניים וכרס בטרם עֵת. הוא היה רק בן 50 ונראה מבוגר מכפי מגילו אך כריזמאטי כרגיל. קסמו האישי מעולם לא נטש אותו. הוא היה רעיונאי, קופירייטר מבריק, ורב אומן בניסוח בכתיבה ובע"פ. ועיתונאי מצוין. אדם יחיד ומיוחד, הגון וישר וגם בוטה וקשה, שבמרבית התחומים היה משכמו ומעלה מבין הסובבים אותו. מנהלת לשכתו הנאמנה גב' רוחמה איילון הייתה נוכחת כשהוספתי לו הקדשה בכתב ידי בספר ההפקה של שידורי מונדיאל ספרד 1982, "למרות כל הקשיים יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינם מוטלים בספק".

ב- 1 ביוני 1982 פרסם עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן תדריך הנוגע למבצע שידורי ספרד 1982. בסופו של המסמך כתב כלהלן : "זכרו כי מחלקת הספורט המפיקה משדרים אלה היא חלק אינטגראלי מחטיבת החדשות ואני מאחל בשם כולנו הצלחה לאנשי הספורט בהפקת מבצע שידורים ענק זה". הייתי זקוק לברכתו.

spain 31

טקסט מסמך : 1 ביוני 1982. מסמך התדריך של עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן לעובדי חטיבת החדשות הנוגד לשידורי מונדיאל ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כרגיל עֶרֶב תחילת מבצע שידורים גדול בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניהלו הטכנאים מאבק בינם לבין עצמם וגם עם ההנהלה על טיב "הגדרת המקצועות" והשוואת "תנאי העבודה" של טכנאי ה- Video בספרד לזו של טכנאי הקול שם. הוויכוח המטופש והילדותי בין שני הסקטורים של הטכנאים היה נעוץ בשאלה האם רשאי טכנאי הווידיאו להחזיק בידיו "Lip mic" (קיצור של שתי המילים "Lips Microphone", סוּג של מיקרופון הצמוד לשפתיים שתפקידו לְבוֹדֵד את קול השַדָּר מרעש הקהל באִצטדיון), שהוא רכושו הבלעדי של טכנאי הקול. טכנאי ה- Video החליטו להחרים את סיגנל שידורי הלוויין הנמצא בתחום פיקוחם. הריב בין הנִצִים הטכניים הרקיע שחקים וכמעט הוליד דחייה של טיסתי למדריד ואולי את ביטולו המוחלט של כל מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982. עיצומי וועד ההנדסה בשל ריב פנימי בין שני הסקטורים ה- Video ובקוֹל בתוך הטלוויזיה הישראלית עֶרֶב משחקי גביע העולם בכדורגל, יצר אי סדר ולחץ עצום בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הפוליטיקאים מייד התערבו. ב- 1 ביוני 1982 ארבעה ימים לפני טיסתי למדריד כדי להתחיל את מבצע השידורים הצהיר הח"כ הליברלי פנחס גולדשטיין ז"ל בוועדת החינוך והספורט של הכנסת, "מוטב טלוויזיה סגורה – מאשר להיות כלי משחק בידי טכנאי הטלוויזיה המכתיבים את רצונם לעם ישראל".

הח"כ גב' אוֹרָה נַמִיר מהמערך וח"כ יהודה פרח מהליכוד הגישו הצעה דחופה לסדר היום לדיון במצבה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הח"כ הצעיר מהליכוד מאיר שטרית הציע לסגור את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאלתר. עוד חכמולוג. סגן שר התחבורה דוד שיפמן הציע לשר החינוך והתרבות זבולון המר השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ולראש הממשלה מנחם בגין להקים לאלתר עוד ערוץ טלוויזיה בארץ. הוא ביקש שהערוץ ה- 2 יוקם על בסיס מתקני הציוד וכוח האדם של הטלוויזיה החינוכית, והוא שישדר את משחקי גביע העולם בכדורגל מספרד 1982 במידה והטלוויזיה הישראלית תמשיך בעיצומים הבלתי נסבלים שלה. הח"כ אִמְרִי רוֹן חבר מפ"ם פנה בקריאה נרגשת לראש הממשלה מנחם בגין להפעיל את מלוא השפעתו כדי שהטלוויזיה כן תשדר את משחקי המונדיאל של ספרד 1982. אִמרי רוֹן חבר קיבוץ משמר העמק טען בפני מנחם בגין כי אם הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא תשדר את משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982, יהפוך ערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית לערוץ הממלכתי – לאומי של מדינת ישראל. המדינה סערה וגעשה והעניינים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ערב המונדיאל הלכו והסתבכו. טוביה סער מנהל הטלוויזיה החדש שלח לי מכתב המבטל את יציאת המשלחת לספרד 1982 לנוכח עיצומי הטכנאים. הנה לשונו [14].

spain 32

טקסט מסמך : 31 במאי 1982. מכתבו של מנהל הטלוויזיה טוביה סער אל גבי פישר מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ואליי, "המקפיא" את יציאת משלחת השידור למונדיאל ספרד 82'  בשל עיצומי הטכנאים בטלוויזיה. פעלנו כל הזמן באקלים בלתי אפשרי של יחסי עבודה רעועים בתוך רשות השידור ושורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יחסי העבודה העכורים בין הטכנאים לבין עצמם הידרדרו לשפל המדרגה. הבוס הישיר שלהם גבריאל "גבי" פישר שהובא מחוץ לכותלי רשות השידור לנהל את שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית, לא הצליח להשתלט על העניינים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שהה בתקופה ההיא כחודש בדרום אפריקה ובהיעדר ידו החזקה, מנהיגותו, וחריפות שכלו, המשיכו הנִצִים לכרות בהנאה את קבריהם לעצמם. מחלות ילדות של סכסוכי עבודה פנימיים , מנהיגות רדודה של חלק מהמנהלים בשדרת הפיקוד העליונה ואיומי ההשבתה הריטואליים ששבו וחזרו על עצמם מעת לעת, היו ממאפייניה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1982, גם משבגרה ומלאו לה 14 שנה.

המלחמה המתקרבת אל גבולה הצפוני של ישראל עם לבנון לא בלמה את הפקת שידורי מונדיאל ספרד 82', אבל טיעוניו של וועד ההנדסה בטלוויזיה הישראלית היו חזקים ממאורעותיה. ה- Issue מי יחזיק במיקרופון של הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 טכנאי קוֹל או טכנאי ווידיאו, היה חשוב בעיני וועד ההנדסה יותר מהשידורים עצמם. הפקת שידורי המונדיאל עמדה לרדת לטִמיון . ב- 2 ביוני 1982 הענקתי ריאיון למר שאול אייזנברג אז כתב בכיר של היומון "חדשות הספורט" [15]. כותרת הריאיון הייתה, "אם לא ישודרו המשחקים – טרגדיה", וכותרת המשנה, "2.300000 (שני מיליון ושלוש מאות) שקל כבר הושקעו במבצע השידורים. תכנון של 4 שנים עלול לרדת לטמיון. הבעיה איננה אם אנחנו נצא לספרד 1982 ו/או שנישאר בבית , אלא אם יהיו שידורים ממשחקי גביע העולם אם לאו. אם חלילה לא יהיו שידורים, תהיה זאת טרגדיה גדולה מאוד עבורי באופן אישי ועבור רשות השידור. מאחורי מבצע השידורים של ספרד 82' מסתתרת עבודה של הרבה ידע, כישרון, מאמץ, מוטיבציה, וממון. חבל שהם ירדו לטמיון".

במאמץ של הרגע האחרון הצליחו יוסף "טומי" לפיד ז"ל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ז"ל להרגיע את המצב. יוסף "טומי" לפיד נִפנֵף מעליו את כל הפוליטיקאים מהימין והשמאל גם יחד ועשה את המעשה הנבון והחכם באותו רגע. הוא התקשר ביוזמתו למזכיר ההסתדרות הארצית של ההנדסאים זלמן שֶנְקְמַן ועירֵב אותו בסכסוך הפנימי של חטיבת ההנדסה. הוא לא היה טיפש האיש הזה יוסף "טומי" לפיד, מי שמכהן היום כשַר המשפטים וסגן ראש ממשלת ישראל, ויו"ר מפלגת "שינוי" שלה 15 מנדטים בכנסת ישראל. זלמן שנקמן עשה ליוסף "טומי" לפיד את העבודה השחורה והשלים בן הנִצִים.

עוד קודם לכן דאג מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בהיגיון רב למנוע ריבי סמכויות מיותרים וקבע כי שלושת הטכנאים הטסים עִמי לספרד 1982, מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני אנשי הקול, ומנחם וולף איש ה- Video יוצאים לספרד כצוות אחד [16]. תנאי העבודה הסוערים בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו בלתי מתקבלים על הדעת. בתוך כל אלה נדרשתי להפיק פרויקט שידורים כל כך מורכב ומסובך וממושך. הייתי הרוס מעייפות ומרוט עצבים. חוסר הוודאות המתמשך הרג אותי. פלא שלא השתגעתי.

spain 33

טקסט תמונה : 1983. בין כתליה ובמסדרונות רשות השידור הממלכתית . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984- 1979 (בתמונה כבן 51 ונראה כבר נפוח ושמן מאוכל) היה איש נבון שעשה כל מאמץ לחיות בשלום עם הוועדים החזקים והמיליטנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל". כאן הוא נראה עם יו"ר וועד עיתונות – הפקה בטלוויזיה הצלם צבי וולף. יוסף "טומי" לפיד היה פוליטיקאי מנוסה שידע לא ליפול לבורות שהאחרים כרו לו , ועקף אותם. במרבית תקופת שלטונו ברשות השידור הוא נהנה משקט תעשייתי וכמעט ללא שביתות וללא עיצומים של הוועדים. (צילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 304 רשימה מס' 10 של "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982". הועלה לאוויר בשעות הערב של יום חמישי – 17 באוקטובר 2013.
ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982", רשימה מס' 11. כל הזכויות שמורות.
סוף הפוסט מס' 304. הועלה לאוויר ב- 01.30 של יום שני – 21 באוקטובר 2013.

[1] ראה נספח : מכתבי אל מנהל החדשות, מתאריך 27  בינואר 1982 הנוגע לגביע העולם בכדורגל ספרד 82' (דו"ח מס' 3).

[2] ראה נספח : מכתבי אל מנהל החדשות, מתאריך 8 בנובמבר 1981, הנוגע לגביע העולם בכדורגל ספרד 82' (דו"ח מס' 2).

[3] ראה נספח : מכתבי אל מנהל הטלוויזיה (צחי שמעוני) באמצעות נמהל החדשות (טוביה סער), אינפורמציה בסיסית – מגמות ראשוניות לקראת אליפות העולם בכדורגל ספרד 1982 , מתאריך  22  ביוני 1981 (דו"ח מס' 1) .

[4] ראשי ה- "EBU sports operation group – Los Angeles 1984" ובראשם הנורווגי יארלה הויסאטר, הספרדי מנולו רומרו, והצרפתי לוסיין באנטון הורידו את המחיר לרשתות הטלוויזיה של ה- EBU ל- 11000 דולר.

[5] ראה נספח : מכתבי לישראל דורי סמנכ"ל כספים וכלכלה מתאריך 18 בפברואר 1982 , הערכה תקציבית של על עלות שידורי גביע העולם ספרד 1982 .

[6]  ראה נספח : הטלקס של לֵיאוֹנַרְדוֹ לָה פְּיֶיטְרָה (איש הכספים של ה- EBU) אלי, מתאריך 3 במרס 1982.

[7] ראה נספח : תשובתו של ישראל דורי ל- EBU מתאריך 5 במרס 1982, המאשרת את תשלום הזכויות של ספרד 82'.

[8] ראה נספח : מכתבי למנהל החדשות מתאריך  25 בפברואר 1982 , הנוגע לחשיבות עליונה של מיסוד משרד תקשורת, הפקה  ושידורים שלנו (במרכז השידורים הבינלאומי) במדריד.

[9] ראה נספח : מכתבו של טוביה סער אלי מתאריך 7  בפברואר 1982 המאשר את סיכום הפגישה עם המנכ"ל בעניין ההערכות  לשידורי ספרד כפי שאישר לי המנכ"ל  ב- 27  בינואר 1982.

[10] ראה נספח : מכתב התחייבות של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל אל מנהל חטיבת הספורט מר אלכס גלעדי מ- 19ביוני 1980.

[11] ראה נספח : מכתבו של איש הפרסום מר גיורא עילם (זר) מתאריך 16 במאי 1982 התוקף בחריפות רבה את שדר המשחק שמשון ת"א – הפועל כפ"ס, רפי גינת.

[12] ראה נספח : תשובתי למר גיורא עילם (זר)  מ-  24 במאי 1982 המגוננת בתוקף על רפי גינת.

[13] ראה נספח : פקודת מבצע / ספר השידורים שנכתב על ידי לקראת מבצע השידורים הישירים של מונדיאל ספרד 82'.

[14] ראה נספח : מכתבו של טוביה סער מנהל הטלוויזיה (יצחק "צחי" שמעוני התפטר בינתיים) מתאריך 31 במאי 1982, המעכב את יציאת הצוות לספרד, בשל עיצומי טכנאי הווידיאו המונעים את שידורי הלוויין, כאמצעי לחץ להשוואת איכות עבודתו של טכנאי  הווידיאו היוצא לספרד לצִדם של שני טכנאי קול.

[15] ראה נספח : ריאיון שהענקתי ב- 2 ביוני 1982 לכתב העיתון "חדשות הספורט", הנוגע לסכנת ביטול הפקת שידורי המונדיאל של ספרד 82', בשל סכסוך עבודה פנימי בין טכנאי הקול לטכנאי הווידיאו בחטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

[16] ראה נספח : הוראת המנכ"ל מתאריך 17 במאי 1982, הקובעת כי שלושת הטכנאים היוצאים לספרד 82' יוצאים כצוות אחד.

סוף הפוסט מס' 304 רשימה מס' 10. הועלה לאוויר ב- 01.30 של יום שני – 21 באוקטובר 2013.
ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982", רשימה מס' 11. כל הזכויות שמורות. 
 
סוף הפוסט מס' 304. הועלה לאוויר ב- 21 באוקטובר 2013.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *