הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 307 : הועלה לאוויר בערב יום שישי – 25 באוקטובר 2013.

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ריאיון בגלי צה"ל של מר רזי ברקאי עם השר להגנת העורף גלעד ארדן.

הריאיון החשוב שערך לפני כמה ימים מר רזי ברקאי בתוכניתו "מה בוער" ברדיו גלי צה"ל עם השר גלעד ארדן האחראי על הגנת העורף בנושא רעידות אדמה קטלניות בעלות פוטנציאל להרעיד ולזעזע חלקים שונים במדינת ישראל – לא מוצה עד תום ולא נאמרה בו כל האמת המרה. רזי ברקאי חשף שר מבולבל אולם לא היה נוקב מספיק כדי להתווכח ולהעמיד אותו על חומרת המצב האמיתי כשתתחולל רעידת אדמה כזאת. מדינת ישראל הייתה חייבת להעביר כבר מ- מזמן את חוק תמ"א 38. הדרך היחידה לנסות למנוע ולהפחית מחומרת הרעידה הקטלנית העתידית שתתרחש בבוא העת במגינת ישראל היא לחזק את יסודות הבניינים בעיר לבטח אלה הישנים שנבנו על עמודים. לא עוביים חשוב. חשוב חיבורם ליחידה אחת מתחת לפני הקרקע ו/או מעליה. בתי עמודים הם הראשונים להיפגע , התנדנד ולהתמוטט כמגדל קלפים.

הערה 4 : תוכנית הרדיו בגלי צה"ל "מצד שני" בהגשת יועז הנדל וספי עובדיה.

שני מגישי רדיו גל צה"ל ד"ר יוֹעָז הֶנְדֶל ומר סֶפִי עוֹבַדְיָה העלו בתוכנית האקטואליה שלהם "מצד שני" היום (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) בין 11.00 ל- 12.00 את שר המשפטים לשעבר מר דניאל פרידמן לשיחת – ריאיון שגם שעת דיון לא תספיק. בחלוף רגע בעוד האיש המבריק הזה דניאל פרידמן מפתח ונושא את טיעוניו הודיע לו ספי עובדיה בקולו הצפצפני כי זמן השיחה אזל ותם לו . זאת לא הפעם הראשונה ברדיו גלי צה"ל בה עורכי ומגישי תוכניות החדשות והאקטואליה טועים לחלוטין בחישובי הזמן. ברור שיש התפתחויות בלתי צפויות בשיחות שמקיימים שני הצדדים , ולפי כך ישנן חריגות , ולא תמיד ניתן לעמוד עם Stopper ביד. טוב היה עושה העורך של יוֹעָז הֶנְדֶל וסֶפִי עוֹבַדְיָה לוּ לא היה מעלה כלל לשידור את דניאל פרידמן (למרות שתמיד מרתק להקשיב לאיש הפורה והלא שגרתי הזה) ומתנצל לא On air, אלא Off air.

הערה 5 : תוכנית "כלבוטק" של רפי גינת .

תוכנית "כלבוטק" האחרונה (שלשום יום שלישי – 22 באוקטובר 2013) בעריכה והגשה של מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת שעסקה בחקר איכות המים שמספקים דודי השמש לבתי האב במדינת ישראל – הייתה חשובה. למעשה אחת החשובות ביותר בתולדות תוכנית הטלוויזיה הוותיקה הזאת שעוסקת בצרכנות. "כלבוטק" של מר רפי גינת מהווה בדק בית חיוני ביותר ורלוואנטית לכל אזרח בארץ. תוכנית טלוויזיה ציבורית בעלת חשיבות יֶתֶּר בגלל מציאות חייהם של המון אזרחים קשי יום במדינה שרוויה ב- פארטאץ', חאפ – לאפ, חובבנות, תכנון לקוי, רמאות, ואי עמידה בתקן. מעשים שבשגרה על חשבון הבריאות והכסף של כל תושב. רפי גינת משמש במידה רבה כלב שמירה שמגן במשך שנים רבות על הציבור מפני שרלטנים שתוחבים את היד לכיסו של האזרח הקטן מבלי להעניק לו תמורה של ממש. מן ההיבט הזה הוא ראוי להערכה רבה.

הערה 6 : השידור הישיר של ערוץ 10 את משחק ה- Euroleague  בכדורסל מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד 82:96.

השידור הישיר של ערוץ 10 מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד  96 : 82 אמש (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) מהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת המחזור השני בבית מס' 4 המוקדם ב- Euroleague היה רוטיני כמו המשחק. הבימאי ראובן "רוביק" פודגור, העורך משה סגל, והמפיק רונן רץ מילאו את תפקידם כראוי כמו גם השדר יורם ארבל והפרשן שלו פיני גרשון. לא המצלמות ולא אובייקט הצילום – הבריקו. משחק מונוטוני בו חטפה מכבי ת"א במחצית השנייה 50 נקודות . הניצחון הזה של מכבי ת"א ייזכר על ידי בשל 15 שלשות של שחקניה מתוך 28 זריקות (% 53.57). יכולת הצליפה של מכבי ת"א עלתה לאין ערוך על זאת של הסרבים והיא זאת שעשתה את ההבדל. למרות שהפרשן אריה מליניאק במאמר הניתוח המקדמי שלו "אין היררכיה, יש אילתורים" אתמול בבוקר ב- "ידיעות אחרונות" (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) הזהיר והילל בטרם המשחק את יכולת הקליעה המשולשת של שחקני הכוכב האדום בלגראד , יותר מ- % 40, במשחק ההפסד הביתי בבלגראד במחזור הראשון בשבוע שעבר לקובאן. פיני גרשון הוא קופירייטר. זה כבר ידוע. אתמול הדגיש את חולשתה של מכבי ת"א בהגנה בסמוך לסל שלה באזור ה- 3 שניות כששלף משרוולו : "הצבע של מכבי ת"א נראה כמו מעבר חציה". פיני גרשון הוא פרשן כדורסל מצוין שצריך להיזהר משימוש יתר בשפת רחוב וגם במונחי כדורסל באנגלית. כשהוא משתמש בניתוח שלו במונח "Low post" גם אנשים שקרובים למשחק הכדורסל לא מבינים תמיד על מה הוא מדבר ולמה הוא מתכוון. הוא איננו פרשן פרטי של הבראנז'ה. פרשן הכדורסל המצטיין של "ישראל היום" מר אלי סהר אוכל, ישן, וחולם כדורסל. במאמר הפרשנות שלו "יריבה בהזמנה" הבוקר בעיתונו אודות המשחק אמש מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 , ניתח בכישרון את יכולת משחקו של הענק הסרבי בובאן מריאנוביץ' שמתנשא לקומה של 2.22 מ' ואת הפוטנציאל הטמון בגובהו העצום אולם בינתיים בלתי מנוצל דיו. "בובאן מריאנוביץ' לא יכול לשמור על עץ, גם לא בימי שלכת", פוסק אלי סהר ומוסיף, "שון ג'יימס וסופוקליס שחורציאניטיס קלעו עליו ביחד 26 נקודות", ופוגע בול. מכבי ת"א נראית לי קבוצה טובה יותר מזו של אשתקד, אולם אלי סהר צודק שהקבוצה הסרבית אמש הייתה כמו יריבה בהזמנה.

הערה 7 :  מאמר הטלוויזיה של גב' נטע אלכסנדר הבוקר בעיתון "הארץ" "למה הדבר דומה ?"

מאמר הטלוויזיה של גב' נטע אלכסנדר הבוקר בעיתון "הארץ" "למה הדבר דומה ?" – לא מדויק, כוללני מידי, ובסופו של דבר כושל . נטע אלכסנדר רושמת בקטע המסכם כלהלן : "…במילים אחרות, את החדשות שלנו אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…". הגדרה רכלנית וקביעה מטופשת, לא בדוקה, לא מנומקת ומוסברת, ולא נתמכת ע"י עובדות ו/או סקר סטטיסטי. זאת השערה מגוחכת של רכילאית שעשתה לעצמה חיים קלים והביאה את גדי סוקניק כאסמכתא רדודה. מי זה גדי סוקניק ואיזה נעליים. אפשר לחשוב שמדובר באלוהי הטלוויזיה. בנות זוגו של גדע סוקניק בהגשת מהדורת החדשות בערוץ 2 בזמנו גב' מיקי חיימוביץ' וגב' יונית לוי האפילו עליו לא בגלל האסתטיות אלא מפני שהיו שדרניות רהוטות טובות יותר ממנו . מה הקשר כאן עם לפנטז ? הצבתה של תמר איש שלום כמגישה יחידה ומובילה של מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 (במקום מיקי חיימוביץ') היא החלטה טלוויזיונית הולמת ובמידה רבה מרחיקת לכת מפני שלפני שנתיים ימים נחשבה תמר איש שלום לטירונית ואשת טלוויזיה אנונימית . צפוי לה לתמר איש שלום עתיד טלוויזיוני מזהיר. החלטה דרמטית שדומה ומקבילה לזאת שקיבלו מנהל החדשות רפיק חלבי ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בשעתו באוגוסט 1997 המציבה בכֵּס הגשת "מבט" את גב' גאולה אבן (אז בת 25) כמגישה מובילה יחידה במקום חיים יבין שפרש לעשות לביתו בערוץ 2 (כעבור חודשים ספורים חזר אותו חיים יבין עם הזנב בין הרגליים למכורתו בערוץ 1). ההחלטה למנות את גאולה אבן בקיץ 1997למגישה ראשית של מהדורות "מבט" הייתה בעת ההיא חסרת תקדים . גְאוּלָה אֶבֶן איננה כוכבת קולנוע כמו שרון סטון ו/או סילבאנה מנגאנו והיא גם לא צריכה להיות כזאת , אולם היא נאה ואסתטית , ורהוטה וסמכותית. וחשוב מכל היא מוכשרת ובעלת סמכות לשמש כקריינית ושדרנית שמעבירה אינפורמציה ומתווכת באמצעות המסך הקטן בין המְצִיאוּת לבין צופי הטלוויזיה בסלון ביתם . אלוהי הטבע העניק לתָּמָר אִיש שָלוֹם מתת . היא גם אישה יפה על המסך וגם אשת טלוויזיה נבונה, אך אין זה אומר על פי קביעתה המטופשת של גב' נטע אלכסנדר "…כי אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…". קשקוש בגרוש. מדע הטלוויזיה מתייחס בכובד ראש ובקפדנות יתירה לנושא של בחירת מתווכים ראויים ומתאימים בעלי סמכות עיתונאית . עליהם להיות בעלי קול נעים ורהוט וגם בעלי חזות אסתטית בעת הופעתם על מסך הטלוויזיה . השדרניות והשדרנים הללו הם אלה שמתייצבים בין הרֵיאָלְיָה לבין קהל הטלוויזיה וממחישים אותה לציבור. אך מכאן להרחיק לכת ולהתבונן בשם כל הגברים מזווית סקסיסטית בעניין בחירת נשים נאות להגשת חדשות בטלוויזיה כפי שעושה זאת גב' נטע אלכסנדר – הטווח הוא עצום . ב- 1976 החליטו מנהלי רשת הטלוויזיה האמריקנית ליאונארד גולדנסון (Leonard Goldenson) ופרד פירס (Fred Pierce) לצרף את גב' ברברה וולטרס (Barbara Walters) כמגישת מהדורת החדשות הארצית של הרשת לצדו של מר הארי ריזונר (Harry Risoner) בשל היותה עיתונאית נבונה ולא בגלל חזותה האסתטית כדי שהגברים יפנטזו עליה. כנ"ל עניין בחירתה של גב' דאייאן סוייר (Diane Sawyer) ב- 1989 למגישת מהדורת החדשות הארצית ב- ABC בזמן צפייה ראשי בצמד יחדיו עם מר סם דונלדסון (Sam Donaldson). בחזרה למחוזותינו. גב' מירי נבו היא מגישת חדשות ניאותה בערוץ 5 בכבלים . היא איננה שדרנית Play by play אולם היא Representative סמכותית ורהוטה בעלת חזות נאה באולפן ואתה מאמין לה ולאינפורמציה שהיא מעבירה אליך. מי מדבר כאן בכלל על פינטוז. הטלוויזיה באשר היא כמדיה לתקשורת המונים דורשת ראשית דבר מהימנות עיתונאית אולם מעניקה יתרון לבני אדם נאים ואסתטיים שמתייצבים בחלון הראווה הראשי שלה. וזה בסדר גמור. גְאוּלָה אֶבֶן, מִיקִי חַיִימוֹבִיץ', יוֹנִית לֵוִי, ותָּמָר אִיש שָלוֹם הן שדרניות טלוויזיה מוכשרות , אמינות , ומהימנות שהציבור רוחש להן הערכה, לא בגלל חזותן אלא בגלל מיומנותן. כל צופה טלוויזיה ישראלי התמלא גאווה כשראה לא מכבר את גב' יונית לוי מראיינת בכישרון ובמיומנות באנגלית מצוינת ומיטבית את נשיא ארה"ב ברק אובמה. לבו של כל צופה טלוויזיה גואה כשהוא רואה מידי ערב את גב' תָּמָר אִיש שָלוֹם מובילה בתבונה את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 ומראיינת בעברית (ובאנגלית מצוינת ומיטבית כשצריך) את המרואיינים שלה בארץ ובחו"ל ללא מורא וללא משוא פנים. פוטוגניות עוד לא קלקלה לאף אחד ולאף אחת את הקריירה אולם אין לכך דבר עם פִינְטוּז. המאמר של גב' נטע אלכסנדר "למה הדבר דומה" (יום שישי –  25 באוקטובר 2013 במוסף "הארץ") והסקת המסקנה שלה בתומו , ולהלן הציטוט, "…במילים אחרות , את החדשות שלנו אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…" – הם דברים לא רק לא נכונים וכלל לא מדויקים, הם במידה רבה חולניים.

פוסט מס' 307. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 11). פוסט מס' 307. כל הזכויות שמורות. 

סיקור מלחמת לבנון ה- 1 והפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית (11.7.1982 – 13.6.1982) היוו את גולת הכותרת הבינלאומית של מנכ"ל רשות השידור בוטה, חכם, וחסר ניסיון יוסף "טומי" לפיד. יוסף "טומי" לפיד ז"ל שימש מנכ"ל רשות השידור במשך חמש שנים בין 1979 ל- 1984. מינויו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 ע"י ממשלת מנחם בגין ועל פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר ז"ל לוּווּ בהתחלות קשות ומחלוקות רבות שהיו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הראשונות של ניהולו . במשך הזמן הן הכילו תמורות גדולות ובצדם לקחים  חשובים . בשלוש השנים האלה 1982 – 1979 חוויתי יחדיו עם המנכ"ל שלי את המהלכים שהובילו לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 ואת אלה של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. שני מבצעי השידורים הישירים הללו בשני האירועים הבינלאומיים הגדולים ב- 1980 ו- 1982 הניבו תקדימים חשובים לעתיד לבוא. 

1. מבצע שידורי ספרד 1982 יוצא לדרך בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1.

2. כישלון מביך של הפקת רדיו "קול ישראל" הוותיק במונדיאל ספרד 1982. מדובר ב- עיתונאות מסוכנת ורברבנית, עלובה, ורדודה שמפגינים שלושת השדרנים גדעון הוד, דני דבורין, ורמי יצהר.

3. נכשל כליל הרעיון של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל של מיסוד מיקרופון משותף הנוגע לשידור בשתי שפות עִברית ועַרבית  את משחקי מונדיאל ספרד 1982.

4. מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ספרד 1982 . מרדכי שפיגלר הוא כדורגלן רב מוניטין אך פרשן טריביאלי לא מעניין ולא חשוב שהחמיץ את ההזדמנות להשפיע על איכות המיקרופון הטלוויזיוני . 

החלטתו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להטיס את שַדָּר הספורט בשפה הערבית סולומון "סוֹלִי" מוניר מישראל לספרד רק כדי לשדֵר Off tube מהמוניטור ב- IBC במדריד לצופיו בארץ , הרתיחה וקוממה אותי עד למאוד. לא היה דבר מגוחך מזה . לא יכולתי להתאפק . בטרם צאתי למסע הטלוויזיוני הממושך המורכב והמסובך והמרוחק ההוא במונדיאל ספרד 1982 נתתי ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לדעת שוב מה אנוכי חושב עליו : "אילולא הכרתיך – הייתי מתעב אותך", אמרתי לו. הוא לא איחר להשיב לי, "אל תלמד אותי כיצד לנהל את רשות השידור".

בבוקרו של יום ראשון  6 ביוני 1982 טסתי למדריד. החל מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' והחל גם מבצע "שלום הגליל". צה"ל נכנס ללבנון . אמנון ברקאי אז עובד ש.ת. (Free lancer) במחלקת הספורט גויס למלחמה. הוא שירת במלחמה כשִריוֹנֶר בצוות טנק. אורי לוי קיבל צו 8, גם רמי ווייץ התחייל. מעטים מאנשי מחלקת הספורט לא גויסו. אורלי יניב הגישה את המשדרים באולפן גביע העולם בירושלים. את דני לבנשטיין מיניתי למגיש – מנחֶה לידה.

טקסט תמונה :  מאי 1982. חודש לפני תחילת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. אנוכי יחדיו עם אורלי יניב מגישת שידורי הספורט ושידורי ספרד 1982. הערכתי אותה ואהבתי אותה. מגישת טלוויזיה רהוטה שהקדימה את זמנה. כוכבת טלוויזיה שעונה ב- בהא הידיעה על ההגדרה של "כוכבת", ויחד עם זה אישה צנועה שדרכיה היו דרכי ענווה. פיגורה טלוויזיונית בלתי נשכחת עבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביוני 1982. יממה בטרם טיסתי למדריד לניהול הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את משחקי מונדיאל ספרד 1982 אנוכי מעניק ריאיון לעיתונאי מר מוטי בסוק מ- עיתון "על המשמר" ז"ל ההוא אודות העיקרון העיתונאי החשוב (!) של כיסוי ו-שידורי הספורט השונים מעמדות שידור באצטדיונים – בארץ ובעולם (!!). (ארכיון "על המשמר" ובאדיבות "בית אריאלה" בתל אביב).

יוסף "טומי" לפיד טלפן אלי למשרד ב- IBC במדריד , וחיווה את דעתו על אולפן המונדיאל בירושלים , כלהלן : "האולפן עובד נכון והתקצירים הם תשובה עיתונאית מוחצת לנוכחות הטלוויזיונית הדלה שלנו בשלב הראשון של המשחקים. אורלי יניב פשוט מצוינת , אך היית חייב למנות לתפקיד המרכזי הזה של מגיש – מנחה באולפן הכדורגל בירושלים לצדה מישהו טוב יותר מדני לבנשטיין. את שידורי הכדורגל האלה צריך להוביל אדם שיודע גם לחייך מעת לעת , ולא דני לבנשטיין היבשושי, חמור הסבר, חסר לחלוטין חוש ההומור וקסם אישי . הוא איננו אישיות טלוויזיונית" , והוסיף, "אני רוצה להחליף אותו במישהו אחר כריזמטי יותר , הרי מדובר בטלוויזיה", אמר. "אל תיגע בו", השבתי. יוסף "טומי" לפיד נענה לי ולא הזיז אותו מתפקידו. עורך המשדרים בארץ היה איציק גליקסברג, ובימאי האולפן בירושלים שימש יואב פלג.

הטלפון הראשון שעשיתי מייד עם הגיעי למדריד היה דווקא לכתב – התחקירן המצטיין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יָרִין קִימוֹר שכבר לא היה אז איש מחלקת הספורט . נתתי לו אור ירוק להכין סרט דוקומנטארי בן תשעים דקות, שנושאו, "עשור לרצח י"א הספורטאים באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972". יעד השידור נקבע לתחילת ספטמבר 1982. נותרו לו שלושה חודשים להפיק את התוכנית. ליאיר אלוני מנהל סרטי תעודה בימים ההם והבוס של יָרִין קִימוֹר לא היה כסף לממן את הסרט החשוב. הודעתי לו כי מחלקת הספורט תישא בעלות התקציבית של העשייה . כרגיל כל דבר בטלוויזיה מתחיל ונגמר בכֶּסֶף . ירין קימור שהיה פעם גבר יפה תואר הפך כבר ב- 1982 לאיש גדל מידות עתיר קילוגרמים מיותרים רבים. כשנפרדנו, הבטיח לי, "…יואש אלרואי, כשתחזור מספרד תמצא ירין קימור אחר הרבה יותר קַל", והוסיף, "אתה עוד תראה…".

מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) נענה מייד לבקשתי ולבקשת רשתות קטנות נוספות ב- EBU (איגוד השידור האירופי) לערוך תקציר יומי של המשחקים בשלב הראשון. לנו היה נימוק מֵקל . הסברתי לו שבארץ מתנהלת מלחמה, ואנחנו משדרים ישיר רק שבעה משחקים מתוך השלושים ושישה בשלב המוקדם של מונדיאל ספרד 1982. אין לנו אישור תקציבי להקליט את עשרים ותשעה הנותרים בירושלים . מרבית רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU  שידרו ישיר את כל משחקי השלב הראשון והקליטו אותם כמובן בתחנת האם שלהן , ועל כן יכלו לשָדֵר את תקצירי המשחקים לצופיהם בכוחות עצמן. החלטתו הביצועית של הספרדי מנולו רומרו וכושר התִּמְרוּן הטכנולוגי של הבלגי אֶטְיֶין הֶרְצֶנְס (Etienne Hertsens) מהנדס תקשורת הלוויינים הראשי של ה- EBU במונדיאל ספרד 1982 ששהה במדריד, למען רשות השידור הישראלית , היוּ לי לעזרה גדולה. שניהם אִפשרוּ לי לשַדֵּר מידי יום באחת עשרה ושלושים בלילה ממשרד ההפקה והשידורים במדריד לירושלים תקציר יומי מוקלט מסכֵּם בן כעֶשֶר – שְתֵּיים עשרֶה דקות של משחקי המונדיאל שלא שודרו והועברו ארצה. התקציר כלל את הקטעים הנבחרים והשערים ממשחקי היום לרבות ההילוכים החוזרים, לטובת אותם הצופים בישראל שהחמיצו את השידורים הישירים שלנו ו/או את המשחקים האחרים שיוסף "טומי" לפיד וטוביה סער חשבו שהם לא נחוצים ולא הִרשוּ לי לשדרם ארצה. רבים מצופי הטלוויזיה הישראלית ואוהדי הכדורגל של ספרד 1982 היו חיילים מגויסים בשירות מילואים לאורך הגבול הצפוני ובלבנון (בשל מלחמת לבנון הראשונה), מצאו דרכי אִלתור להציב מוניטורים בחזית כדי לצפות בשידורי המונדיאל.

שרר פער גדול איכותית וכמותית בין תפישת השידור הטלוויזיונית של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל הנוגעת לכיסוי מונדיאל ספרד 1982 לבין המנכ"לים האחרים של רשתות הטלוויזיה הציבורית באיגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union). הם המנכ"לים באירופה רצו את המאכסימום – הוא מנכ"ל רשות השידור הישראלית עשה את המינימום. שידרנו ישיר רק 7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב המוקדם  (כ- % 19.5) למרות שזכויות השידורים של המפעל היו נכס בלעדי אקסקלוסיבי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ההחלטה המינימאלית הזאת התקבלה עוד לפני פרוץ מלחמת לבנון ה- 1.

הקוֹד הטכני של ביצוע שידורי התקצירים הקצרצרים שאורכם פחות מרבע שעה היה מסורבל אך ערכם לצופים בישראל היה חשוב. רשות השידור מנעה מהם לראות בשידורים ישירים את מסת המשחקים הגדולה שתכננתי עבורם והייתה נחלתו של כל צופה טלוויזיה באירופה. שידרנו ישיר בהיקף מלא רק 25 משחקים מתוך ס"ה 52 משחקי טורניר ספרד 82'. פחות מ- % 50. סיגנל השידור עשה דרך ארוכה ונפתלת מספרד לישראל . מנואל "מנולו" רומרו עשה מאמץ גדול לשלוח  Feed מיוחד של תקציר ה- Multilateral (חומר שידור רב משתתפים) ששודר מחדר ה- Dispatch העולמי (הפצת השידור) המיוחד של הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE במרכז הישן שלה בפְּרָדוֹ דֶל רֵיי (Prado Del Rey) בכיוון טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה (Torre Espania) מרכז השידורים החדש של RTVE ולמשרד שלנו ובמקביל גם לחדר ה- Dispatch של ה- EBU בראשותו של הבלגי אטיין הרצנס. משם נשלח סיגנל השידור הזה במיקרוגל קרקעי לתחנת הקרקע הצרפתית ברסניי (Berceney) והועלה ע"י הצרפתים בכיוון שני הלוויינים ה- Primary  ו- Major האטלנטיים A.O.R. (ראשי תיבות של Atlantic Ocean Regency) אליהם הייתה מחוברת תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה.

אנשי "בֶּזֶק" בעמק האלה היוו את החולייה האחרונה (החזקה) בהעברת סיגנל השידורים מהאִצטדיונים ברחבי ספרד לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה. דרך מפותלת בת אלפי קילומטרים ומלאה מהמורות שצריך היה לדעת כיצד לנָוֵוט את השידור עליה. עוֹל שידור התקצירים בשלב המוקדם של המשחקים בבתים (נעשה Off  Tube ישיר מהמוניטורים הממוקמים במשרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC במדריד) הוטל לחילופין על אחד משלושת השדרים שהיה פנוי וחופשי ממשימת השידור הישיר באותו היום, והתחלק שווה בשווה (פחות או יותר) בין יורם ארבל, נסים קיוויתי, או רפי גינת.

טקסט תמונה : חודש יוני של שנת 1982. מדריד בירת ספרד. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זהו משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במדריד. רפי גינת מחזיק בידו את מיקרופון "השפתיים" (מכונה Lip  Microphone) שהכין מבעוד מועד מהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר ומשדר את אחד מהתקצירים הלֵילִיים בני כ-  15 דקות בשיטת OFF TUBE ממשרד ההפקה שלנו במדריד בשלב המוקדם של המשחקים. התקצירים הליליים (מידי לילה) כללו את ה- Highlights והשערים של משחקי אותו היום בטורניר שלא הועברו בשידורים ישירים לישראל. רפי גינת היה איש צוות ממושמע, התנהג למופת, ועשה את המוטל עליו בדייקנות מקצועית. משימת שידור התקצירים הוטלה לסירוגין על יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. היוזמה הברוכה התאפשרה הודות לשני אנשים : מהנדס הטלוויזיה הספרדי מנואל "מנולו" רומרו (Manolo Romero) מי שהיה המנהל והמפיק הראשי ( Chief Executive Producer ) של RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) ושל קצין תקשורת הלוויינים של ה- EBU  הבלגי המחונן אטיין הרצנס (Etienne Hertsens). משמאל, זהו מפקח הקול והתקשורת מיכה לויירר שמאזין ומפקח על האיכות הקולית של השידור שמבצע רפי גינת. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי).

שלושת השַדָּרִים לא היו עסוקים יתר על המידה בשלב הראשון של המשחקים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל הקציב מנת שידורים ישירים רק של  7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב ששת הבתים המוקדמים. בסביבות חצות הלֵיל שודר כבר התקציר היומי בירושלים ליותר ממיליון צופי טלוויזיה בישראל, רבים מהם חיילי צה"ל בשירות סדיר ומילואים הנוטלים חלק במלחמת לבנון ה- 1 הצופים בשידורים באמצעות מקלטי טלוויזיה מאולתרים. שידור התקצירים ממגדל "טוֹרֶה-אֶסְפַּנְיָה" היה הפתרון העיתונאי החדשותי היחיד, המהיר ביותר, והזוֹל ביותר כדי להביא את  ה- Highlights של משחקי היום והשערים הביתה. לוּלֵא תרומתו ועזרתו האישית של מנולו רומרו שעקף את הביורוקרטיה הספרדית, גם את זה לא ניתן היה לעשות. נוכחותי במדריד וקשרי האישיים אִפשרו לי לעקוב מקרוב אחרי מהירות הביצוע של התקשורת הלוויינית במונדיאל של ספרד 1982 מספרד לישראל. התקשורת הלוויינית הנוכחית במִפעל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה איתנה ויציבה לאין ערוך יותר בהשוואה לזאת שהייתה מנת חלקנו ארבע שנים קודם לכן במונדיאל הקודם בארגנטינה 1978 בעת שהותי אז בבואנוס איירס. מצבנו היה טוב בהרבה עכשיו. תחנת הקרקע הישראלית לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מצוידת ב- 1982 באנטנות – צלחות נוספות, והייתה מסוגלת להתחבר ללוויינים האטלנטיים ה- Primary וה- Major, ובמקביל גם לשני הלוויינים ההודיים I.O.R. ה- "Primary 4f6"  והרזרבה שלוֹ שכונה בז'רגון של התעשייה , "Reserve 4af3". גם האנשים שלנו בארץ ובראשם מהנדס התקשורת הבינלאומית של "בֶּזֶק" גבריאל שֶקֶל, מנהל תחנת הקרקע בעמק האלה אברהם – יצחק נָגֶל ואנשיו, וקצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית זאב שטוקהיים, היו עכשיו מנוסים יותר והבינו היטב כיצד פועלת מערכת התקשורת הלוויינית הבינלאומית הסבוכה וכיצד יש לנתב את ה- Bookings (הזמנות הלוויין שלי) בצורה המהירה והיעילה ביותר. תחנת הקרקע הספרדית בבואיטראגו (Buitrago – מוקמה ליד מדריד) ששירתה את שידורי מונדיאל 1882 הייתה מהמודרניות ביותר באירופה ובעלת אופציות תקשורתיות רבות. לא צפיתי עכשיו לבעיות תקשורת מיוחדות במינן.

בינתיים שוּחרר אורי לוי מהשירות הצבאי במלחמת לבנון והגיע למדריד לסייע לי . נישקתי וחיבקתי אותו בשדה התעופה הבינלאומי של מדריד כשבאתי לקבל את פניו שם. כל כך חיכיתי וציפיתי לבואו. האווירה בצוותי השידור שלנו בספרד 82' הייתה עגומה ועצובה בגלל המלחמה . השידורים הישירים והתקצירים נכנסו לרוֹטינה וההפקה התנהלה נכון ועל מי מנוחות. RTVE עשתה עבודה יסודית במשך שנים והייתה ראויה להערכה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של טוביה סער עברה בשל מלחמת לבנון ה- 1 לשַדֵר סביב השעון, 24 שעות ביממה, והמנכ"ל יוסף "טומי" לפיד החליט להפסיק את מחיקת הצבע משידוריה.

רבים מעובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברכו אותי מעת לעת בהפסקות המשחקים באמצעות קווי שידור ה- 4W שהיו פרושים בין המשרד שלנו ב- IBC במדריד לבין ירושלים ובישרו ש- "תוצאות ההפקה והשידורים עצמם הם בעלי ערך טלוויזיוני חשוב". גם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עלה יום אחד על קוו השידור ה- 4W והודה על שידורי מונדיאל ספרד 1982, אשר, "זוכים להערכה רבה בציבור". שאלתי את יוסף "טומי" לפיד : "כיצד אתה מעריך את תרומת שידורי מונדיאל ספרד 1982 ללוח השידורים הציבורי שהנך מנהל והאם אין טעם לפגם בכך שאנחנו משדרים כדורגל מספרד בעוד חיילי צה"ל מחרפים את נפשם בהגנה על המולדת ורבים נהרגים במלחמה הקשה בלבנון ?". יוסף "טומי" לפיד לא המתין וטען : "דווקא בתקופת החירום הזאת יש חשיבות יתירה והצדקה לשידור משחקי גביע העולם בכדורגל לעם הנמצא במלחמה". יום אחד עלה על קו שידור ה- 4W גם מוטי קירשנבאום בירושלים שהחמיא לשידורים וסיפר לי עד כמה ממושך הולך להיות "הסיפור" בלבנון. "זה ייקח הרבה זמן עוד חודשים ארוכים", אמר והוסיף, "יואש אלרואי, זה סיפור ארוך אתה עוד תספיק לשרת שם במילואים ולהשתתף במלחמה". מוטי קירשנבאום צָדָק.

טקסט תמונה :  חודש יוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'. משרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC  במדריד. זוהי מערכת השידור והתקשורת ובקרת קווי השידור שבנה המפקח הטכני מיכה לויירר (במרכז התמונה) במשרד ההפקה שלנו ב- IBC  במדריד. קווי שידור ה- 4W בתוך ספרד ומחוצה לה ומערכת הטלפונים הבינלאומית אִפשרו לי לנהל כהלכה את ההפקה המורכבת בספרד 1982 וגם את מהלכי השידור בירושלים. מימין, זהו סעדיה קאראוואני עוזרו של מיכה לויירר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

קושי ההפקה הסבוך ביותר בספרד נבע בסופו של דבר "מבית" ונגרם ע"י הקולגות ושותפינו ברשות השידור הלא הם אנשי צֶוֶות רדיוֹ "קול ישראל" בראשותו של גִדְעוֹן הוֹד. אנשי "קוֹל ישראל" חמישה במספר, שני טכנאים מַקְס גוּרְפִינְקֶל ודוּבִּי מַאוּנְטְנֵר, שני שדרים דני דבורין ורמי יצהר ובראשם מנהלם השַדָּר גדעון הוֹד, הגיעו למדריד כמה ימים אחרי ואחרי צוות השידור שלי. הם באו למדריד לא מוכנים לחלוטין מן ההיבט הטכנולוגי והכלכלי, לא "מאובזרים" באמצעים הטכניים האלמנטאריים, וחסרי ידע מינימאלי בהבנת תפישת ההפקה של ה- Host broadcaster הבינלאומי (רשת RTVE הספרדית). למרות חוסר המוכנות המקצועית של אנשי הרדיו הם קיבלו אישור ממנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי לטוס לספרד אך מבלי שיעמדו לרשותם עמדות שידור באִצטדיונים, מבלי שיהיו להם קווי שידור 4W (ראשי תיבות של המונח התקשורתי Four Wire), וללא מערכת טלפונים. מנכ"ל רשות השידור ומנהל הרדיו התירו למשלחת "קול ישראל" לטוס לספרד 1982 בידיים ריקות מפני ששניהם בעצמם לא הכירו את הטכנולוגיה המורכבת של השידורים, לא הבינו את המשמעות הכוללת של ההפקה, מורכבותם, ועלותם. שניהם סמכו בעיניים עיוורות על ההתכוננות הכושלת ודיווחו השגוי של מפקד משלחת הרדיו , מר גדעון הוֹד, משהו בסגנון, "כי אומנם הכול בסדר – אל תדאגו". הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 הייתה שלומיאלית ורשלנית , וכישלון קולוסאלי מכל היבט. של גדעון הוֹד ושל מנהליו כאחד. מערכת הבקרה הראשית של רשות השידור ובראשה מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עצמו ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי שהייתה אמורה לפקח על ביצוע הרדיו, פשוט כשלה וקרסה. היא בעצם לא הייתה קיימת . תמוה מאוד כיצד שני אנשים בדרגת ניהול כה בכירה כמו גדעון לב ארי ויוסף "טומי" לפיד אִפשרו לגדעון הוד אחד משדרני רדיו "קול ישראל" המוכשרים והיעילים ביותר בכל הזמנים להתעסק בענייני הפקה, ארגון, ותיאום במקום לשמֵר אותו כ- אתרוג, כשדר מוביל ומיטבי, לצורכי שידור נטו בלבד. כמפיק שידורי הרדיו במונדיאל ספרד הוא עשה שגיאות קרדינליות שבסופן שילם מחיר אישי כבד. הוא הודח מתפקידו. הפקת רדיו "קול ישראל" את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה הפקת נֶפֶל.

לכישלון המביך והמדהים של רדיו "קול ישראל" המונדיאל ספרד 1982 מחַד, ולהצלחה המשגשגת של הפקת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאידך, היו השלכות מרחיקות לכת על התפתחות שידורי הספורט והכדורגל בעתיד בשתי הגזרות. גם פרסונאליות. באורח פרדוקסאלי נקשר גורל הפקות הספורט המיומנות של הטלוויזיה בתקופתו של המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל, בעיקר בטורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 , עם אֵילוּ הרופפות של הרדיו, מפני ששני הגופים שייכים לרשות שידור אחת. יועצו הקרוב של מנכ"ל רשות השידור נקדימון "נקדי" רוגל עשה סדר בעובדות המעוותות וחולל סוף דרמטי לעניין בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982. גִדְעוֹן הוֹד היה שַדָּר הספורט המוביל ברדיו "קול ישראל" (שַדָּר מחונן) ובד בבד שימש כמֵפיק ומנהל שידורי הספורט ברדיו. במידה רבה משימה בלתי אפשרית. אך הוא גדעון לא היה באופיו וורסאטילי שכזה בשני תחומים נפרדים של שידור וארגון. הוא גם לא היה מתכנן באישיות שלו. הוא היה שַדָּר יוצא דופן באיכותו. בדיעבד התברר לי מפיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כי הוא כלל לא דיווח לממונים עליו את דו"ח הנתונים הכספיים של המפרטים הטכנולוגיים השונים ואת היקף העלויות של מבצע השידורים של ספרד 82'. למשל, עלות השימוש בכל עמדת שידור באִצטדיונים השונים עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר אך מנהלו הישיר גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל לא ידע דבר על הנתון הכספי הזה. כל פעולה של המדיה וגם של רדיו "קול ישראל" בספרד 82' הייתה אקוויוולנט לכסף אך גִדְעוֹן הוֹד לא עבר את מסלול ה-"וִויָה דוֹלוֹרוֹזָה" הכלכלי ולא חווה את מפגש הבקרה ההכרחי עם סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יִשְרָאֵל דוֹרִי ועוזרו יוֹחָנָן צָנְגֶן על מנת לנתח את היקף עבודת השידור וצורכי ההפקה שלוֹ לצורך קבלת האישורים הנדרשים. אף על פי כן נשלח עם כוחותיו למונדיאל ספרד 82'.

שלב "הוִויָה דוֹלוֹרוֹזָה" הזה בו אתה נפגש ומתמקח עם אנשי הכספים של הרשות על עלויות המבצע הוא שלב הכרחי בהפקה. במפגשים האלה אתה מדווח לבוסים שלך את העלויות הטכניות של ההפקה ומנסה לשכנע אותם בחיוניות צריכתם . הטכנולוגיה המיידית בטלוויזיה וברדיו היא כידוע הבסיס לעיתונאות המודרנית . מנהליו של גִדְעון הוֹד וגם סמנכ"ל הכספים יִשְרָאֵל דוֹרִי טענו שלא קיבלו כל דיווח ממנו. הוא לעולם לא הציג בפניהם את ה- Questionnaire המפורסם של RTVE, וממֵילָא לא קיבל אישור לשום  Booking (הזמנה לוגיסטית או טכנולוגית מהקבוצה המבצעית של RTVE) שעולה כידוע כסף רב. אף על פי כן נשלח עם ציוותו לספרד ע"י מנהל רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל ובידיעתו ואישורו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל. שני האנשים הבכירים האלה בהיררכית הרשות שאינם בקיאים בהפקה המורכבת לא היו מודעים לעובדה כי גדעון הוד איננו מוכן וערוך טכנולוגית ולוגיסטית לביצוע משימות השידור במונדיאל ספרד 1982.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה. צמרת רשות השידור. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ז"ל (מרכיב משקפי שמש), מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל, ומנהל הטלוויזיה הישראלית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל הרדיו והמנכ"ל יחדיו עם גִדְעוֹן הוֹד וציוותו צעדו בדרך הבטוחה לכרוניקה של טרגדיית שידור ידועה מראש. באופן פרדוקסאלי היא השפיעה גם עלי כמי שניצב בראש שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בסופו של דבר לטרגדיה הזאת הייתה השלכה חשובה על האבולוציה ההיסטורית של הפקת שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . לדאבון לֵב בדרך השלילה. גדעון הוֹד וצוות אנשיו ברדיו "קול ישראל" נקלעו למצוקת שידור קשה והיו שרויים בצרה צרורה. לא היו להם עמדות שידור מוזמנות באִצטדיונים אפילו לא אחת באחד מ- 17 האצטדיונים הפרושים ברחבי 14 ערים בספרד הענקית, לא היו להם כלל קווי שידור, ולא היה להם משרד הפקה ותקשורת. כל פונקציות השידור הללו עולות הון תועפות שיש לשלם עליהן זמן רב מראש. קרתה כאן פשלה נוראית ומביכה שלו עצמו ושל הבוסים האחראים עליו גִדְעוֹן לֵב אָרִי ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מפני שמדובר בשליחות רשמית של הרדיו הממלכתי של מדינת ישראל . אין לשכוח שמדובר בפעילות הרדיו באירוע הספורט התקשורתי החשוב בתבל שהוא טורניר גמר גביע העולם בכדורגל, בשעה שמדינת ישראל נלחמת על חייה במלחמת לבנון ה- 1 (המבצע נקרא בתחילתו "מבצע שלום הגליל") נגד אִרגוני הרצח של יאסר עראפאת. אנשי רדיו "קוֹל ישראל" לא הכינו את שיעורי הבית והגיעו ליעד השידור חסרי כל ובלתי מוכנים. מדהים. בתנאי השידור המגוחכים שכפה על עצמו הוא היה מוכרח לבצע שגיאות שידור גסות מכל הסוגים. והוא אכן ביצע אותן, בזו אחר זו. החלטתי לסייע לגדעון הוֹד ואנשיו במקום שיכולתי כדי להציל משהו מההפקה הרשלנית של שידורי הרדיו שלו. הכנסתי אותם ואפשרתי להם להתמקם במשרד ההפקה והתקשורת הקטנטן וצר המידות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית ששטחו היה בס"ה 12 (תריסר) מטרים רבועים על חשבון מרחב הקיום הטכני והפיסי שלנו. הצטופפנו נורא . נהגתי באחינו מרדיו "קול ישראל" הכנסת אורחים לפנים משורת הדין. נטלתי הימור גדול כשאִפשרתי בעזרתו של מיכה לויירר לשני טכנאי הרדיו מַאקְס גוּרְפִינְקֶל ודוּבִּי מָאוּנְטְנֶר להתחבר לקווי השידור ה- 4W הרֶזֶרְבִיים שלנו ששימשו Back up לכל מערך השידור של הטלוויזיה הישראלית. סיכון מחושב שלקחתי על עצמי יחד עם מיכה לויירר כדי לעזור לקולגות שלנו ברדיו "קול ישראל" בשעת צרה. ככלות הכול היינו רשות שידור אחת. אִפשרנו להם להתקין את מערכת שידור הרדיו על גבי המערכת שלנו ולהשתמש בציוד ה- Spare הטכני שלנו. השאלנו לאחינו מרדיו "קול ישראל" גם טלפון חיוג בינלאומי אחד מתוך השניים שהזמנתי לשימוש במשרד שלנו.

קשה לתאר את מה שהתחולל במשרד הקטן שלנו במשך כל תקופת השידורים בת שלושים וחמישה ימים רצופים, מאז כניסת הרדיו לחדר צר המידות. שררה שם צפיפות נוראית בלתי מתקבלת על הדעת. לפעמים נדחסו לשטח של 12 מטר רבועים יותר מחמישה עשר אנשים. שום רשת טלוויזיה לא עבדה בתנאי הפקה, תקשורת, ושידור כה מחפירים כפי שאנחנו עבדנו.

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זהו משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת של הטלוויזיה ב- IBC במדריד. שטח המשרד היה קצת פחות מ- 12  מטרים רבועים . כניסת אנשי רדיו "קול ישראל" הבלתי מתוכננת אליו יצרה צפיפות בלתי נסבלת והפכה את חיי כולנו לבלתי אפשריים. אף על פי כן עברו שידורי הטלוויזיה בשלום. אך לא של הרדיו. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אורי לוי, גדעון הוד (מעשן), רמי יצהר (ראשו מוסתר ע"י דף נייר), מיכה לויירר (מצחו מציץ), דני דבורין (מחזיק במיקרופון ומשדר ישיר מהמוניטור במקום מהשטח), נתן זהבי (מזוקן), מציצה קבוצת שיער של שמואל בונדה, גיורא צור (יושב למטה ממושקף בחולצת פסים)  וסולי מוניר (חבוש אוזניות). מציץ בדלת איש אחזקה ספרדי מ- RTVE. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

היה כל כך צָפוּף עד שהֶבֶל פיהם של האנשים ועשן הסיגריות הסְריח את החדר. דוחק, לחץ, רוגז ועצבנות שררו במשרד הקטן במשך 35 (שלושים וחמישה) ימים, רק משום שאפשרתי לאנשי רדיו "קול ישראל" להתנחל במשרד צר המידות שלי. בְּלִיל של כבלים ושיחות קואורדינציה על הטלפונים וקווי ה- 4W לתיאום השידורים בין מדריד לבין ירושלים, סתם פטפוטים של אנשי הצוות (הרי אי אפשר לנצור את הלשון במשך ארבעים יום, וכמובן השידורים עצמם של רדיו 'קול ישראל' והטלוויזיה במקביל שבקעו מהמכשירים היו מנת חלקנו היומית, הפריעו זה לזה, ואִפיְינוּ את חיינו המשותפים. התפללתי שהמונדיאל יסתיים עוד לפני שהתחיל.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. מדריד. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת של הטלוויזיה ב- IBC  במדריד. דיווחתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על הצפיפות הנוראית במשרד ההפקה והשידורים שגודלו היה רק 12 מטרים רבועים, על חוסר המקצועיות וסכנת ביטחון השידור, על הסירחון הבוקע ממנו ועל הצורך להיערך בצורה שונה במבצע השידורים הבא. תשובתו הבוטה והצינית הייתה צפויה, "בפעם הבאה נשלח פחות אנשים", אמר לי בטלפון . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל בשורה האחורית : שמואל בונדה (עוזר שדר של סולומון "סולי" מניר), סולי מוניר (חובש Head set ומאזין לשידור הרדיו של דני דבורין בשורה הקדמית), דובי מאוטנר טכנאי רדיו, האיש מוסתר מאחורי ראשו של דני דבורין הוא השדר יורם ארבל. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל בשורה הקדמית : מקס גורפינקל טכנאי רדיו (חובש אוזניות) , גדעון הוד (מעשן), רמי יצהר, דני דבורין (מחזיק במיקרופון), ונתן זהבי עורך סרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הנהלת רשות השידור טעתה מ-שלא הצמידה מֵפיק בעל שיעור קומה לגדעון הוֹד זמן רב טרם המשחקים, ולא ערכה שום Follow up (בדיקת מעקב) תקופתית אחרי מהלך ההפקה וההתארגנות של רדיו "קול ישראל" לקראת מבצע שידורים רדיופוני מורכב של מונדיאל ספרד 1982. גדעון הוֹד נחשב לשַדָּר רדיו מצוין במהותו אך הוא לא היה מנהל או מנהיג בעל שיעור קומה של קבוצת אנשים וגם לא מפיק, לא מתכנן, ולא מייסד בתחום. הוא שָגָה קָשוֹת כמנהל בשעה "שהִתְּחָרָה" בימים ההם על אותו המיקרופון עם פיקודיו דני דבורין ורמי יצהר, ובאותה העת שמר לעצמו את הפררוגטיבה והסמכות להפקיע לעצמו את בכורת השידור לכשיִרְצֶה בכך. הדבר איננו מקובל. נוצרה אווירה עכורה ועימותים קשים בין שלושת השדרים של רדיו "קול ישראל" במדריד. שדרי הרדיו דאגוּ דאוֹג היטב ל-"יָיבֵא" את יחסי העבודה העכורים הבלתי תקינים ביניהם למשרד צַר המידות שלי במדריד. בספרד שָגָה גדעון הוד שגיאה קָשָה נוספת וגם שילם עליה ביוקר רב. הוא נכנע למאווייו האישיים וייצרו העיתונאי כשניסה להגשים את משימות הדיווח מהשטח ולספק את הדרישות המקצועיות של מנהליו, אך מבלי שהוא וכתביו יהיו בעצמם באצטדיון, וללא האמצעים הטכניים המינימאליים הדרושים לביצוע משימות שידורים ישירים כגון אלוּ. מדובר היה בתחרויות גביע העולם בכדורגל. גִדְעוֹן הוֹד עשה מעשה שלא ייעשה ואִפשֵר ביודעין לרמי יִצְהָר ודָנִי דְבוֹרִין לשָדֵר שידורים ישירים למאזיני רדיו "קול ישראל" בארץ מהמלונות בהם התגוררו שַדָּרָיו בהיעדר עמדות שידור מקוריות באִצטדיון. בכך יצר אשליה מכוונת כאילו השַדָּר מבצע את עבודתו מהשטח. גם דָנִי דְבוֹרִין ורָמִי יִצְהָר חטאו חטא כבד שלא יסולח (!). הם הסכימו להיות משת"פים של הבוס שלהם במשימת שידור אפלה כגון זאת. מי שמע על כך ששדרי הכדורגל של הרדיו הציבורי הממלכתי של מדינת ישראל רדיו "קול ישראל" ישדרו אירוע ספורט כמו מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982, ממוניטור הטלוויזיה המוצב בחדרי המלון שלהם, מבלי להגיע בכלל לעמדות השידור באצטדיונים הפרוסים לאורכה ורוחבה של ספרד המדינה הענקית השלישית בגודלה באירופה.

ביזיון ביצועֵי הָנֶפֶל של שלושת אנשי רדיו  "קול ישראל" הכושלים גדעון הוד, דני דבורין, ורמי יצהר בספרד בעת הכיסוי העיתונאי של אירוע הספורט הבינלאומי החשוב מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

הנפילה הראשונה והביזיון הראשון התרחשו ביום שני – 14 ביוני. רמי יצהר שידר ישיר בתשע בערב מהחדר במלון שלו בסביליה את המשחק ברזיל – ברה"מ שנערך באצטדיון "בניטו ווילמארין" (Benito Villamarin) בסביליה. טכניקת הונאת המאזינים ע"י אנשי הרדיו ובראשם גדעון הוד ושדריו הייתה פשוטה. אחד מטכנאי הרדיו היה מתקשר ממשרד הטלוויזיה ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד בטלפון פנוי לחדרו של רמי יצהר במלון. רמי יצהר היה מפעיל את מכשיר הטלוויזיה בחדרו ומשדר בטלפון מחדרו במלון למשרד שלנו ב- IBC  במדריד את הנעשה במגרש באמצעות מוניטור הטלוויזיה כאילו הוא נוכח במשחק. טכנאי הרדיו במשרד שלי ב- IBC במדריד היה "גוֹנֵב" במקביל את ה-International sound (רעש קהל) מאחד המוניטורים הדלוקים במשרד ההפקה במדריד והמכוון באמת על המשחק הרצוי ברזיל – ברה"מ , ועושה ערבוב קול (Mix sound) במקום, ערבוב טכני של קוֹל השַדָּר המגיע מהטלפון במלון עם קוֹל רעש הקהל האמיתי מהמגרש הבוקע מהמוניטור במשרד , ובכך יוצר אשליה כאילו השַדָּר משדר ישיר מן האִצטדיון. הונאה עיתונאית מבישה. אין דרך אחרת לתאר את המעשה הנואל. הסיפור הזה תועד על ידי במסע היומן שלי בספר ההפקה של מבצע השידורים של הטלוויזיה הישראלית בציבורית את פרויקט ספרד 1982.

טקסט מסמך : 14 ביוני 1982. מונדיאל ספרד 1982. הערות שרשמתי לעצמי ביומן המסע שלי הנוגעות להפקת פרויקט שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982. סעיף 3 במסגרת יומן המסע עוסק ברמי יצהר ששידר את המשחק ברזיל – ברה"מ מהחדר שלו במלון בעיר סביליה. הערת היומן מסבירה מנקודת מבט טכנולוגית כיצד בוצעה פעולת ההונאה של אנשי רדיו "קול ישראל". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה שלי : כל ששת ההפקות שלי מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את המונדיאלים של ארגנטינה 1978 + ספרד 1982 + מכסיקו 1986 + איטליה 1990 + ארה"ב 1994 + ו- צרפת 1998 – תועדו על ידי בפרוטרוט כפרקי מסע יומן. 

שיא הצחוק והטרגדיה אירעה באחד השידורים הישירים של רמי יצהר מהמלון שלוֹ . לפתע קרתה הפסקת חשמל  בלתי צפויה במלון של רמי יצהר בסביליה ומכשיר הטלוויזיה בחדרו כבה . רָמִי יִצְהָר שַדָּר בעל ניסיון לא התבלבל. הוא "החזיר" בנון שלנטיות את השידור לגדעון הוד ב- IBC במדריד בטענה, "שהצופים באִצטדיון מסתירים לו את שדה הראייה והוא אינו רואה את המשחק". הונאה עיתונאית שאין לה כפרה . הבלופים האלה נמשכו מספר פעמים עד שהעיתונות בארץ עלתה עליהם וחשפה את קלונם של אנשי הרדיו בפומבי. הפשע העיתונאי הזה של שידור משחקי מונדיאל ספרד 1982 מחדריהם של אנשי הרדיו בבתי מלון בספרד היה סוד כמוס אותו ידעו חמישה אנשים בלבד. שלושת שדרי הרדיו ושני הטכנאים שלהם. בתוך כמה ימים הודלף סיפור הפשע לעיתונאי "חדשות הספורט" שאול אייזנברג. שאול אייזנברג מיהר ופּרסֵם ב- 20 ביוני 1982 בעיתונו מאמר ביקורת חריף על הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" תחת הכותרת , "כיצד משדר הרדיו מספרד" [1]. דובר הרדיו השתיק את הפרשה והגיב בשם מנהל "קול ישראל" גדעון לֵב אָרִי, "הכול פועל על פי התוכנית".

ב- 6 ביולי 1982 ביקר עיתונאי "חדשות הספורט" שאול אייזנברג בברצלונה בשליחות העיתון וחקר בעצמו את המתחולל במחלקתו של גדעון הוד. הוא לא היסס לפרסם ב- 6 ביולי 1982 מאמר קשה נוסף בגנות שידורי הרדיו ותמה בנוסח הגשש החיוור, "זה רדיו , זה ?". אל "חדשות הספורט" הצטרפו עיתונים נוספים . עיתונאי "הארץ" צבי הראל פרסם מאמר ענק שכותרתו הייתה, "האליפות שודרה מבית מלון". הפרשה תפשה תאוצה. ח"כ דן תיכון פנה למבקר המדינה כדי שיערוך בדיקה ויגיש את מסקנותיו לוועדת הביקורת של הכנסת.

גדעון הוֹד נאלץ להודות באשמה. הוא טעה טעות קשה נוספת כשבחר להשיב לתוקפיו בעיתונים בנימוקים פתטיים בלתי מתקבלים על הדעת : "באמצעות השידורים מהמלון חסכנו כסף רב", טען להגנתו המקצועית, והוסיף, "התנאים במרכז העיתונות בברצלונה ומדריד לא היו אידיאליים . עדיף היה שהכתב ישב במלון ויעביר את המשחק דרך מסך הטלוויזיה לארץ . שידור המשחקים מבית המלון חסך למדינה הון כסף מכיוון שעבור הזכות לקבל עמדת שידור בכל מגרש גבו הספרדים 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר. אם ח"כ דָן תִּיכוֹן היה מברר את העובדות, הוא היה חולק שבחים לרדיו" [2]. תפקידו של גִדְעוֹן הוֹד במדריד לא היה לחסוך כסף לרשות השידור. תפקידו היה להפיק שידורים עיתונאיים אמינים.

המנהל הקפדן של רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל יצא מכליו לשמע טיעוניו של גדעון הוד. "השידורים מבתי המלון הם מעשה חמור. לדעתי זה היה ממש מעשה טירוף. אני ידעתי שרמי יצהר ודני דבורין שידרו מבתי המלון רק כאשר הצוות חזר לישראל", אמר להגנתו. הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיבלה את הצעתו של ח"כ דן תיכון לבקש את חוות דעתו של מבקר המדינה בנושא משלחת רשות השידור לטורניר גמר גביע העולם בכדורגל בטורניר ספרד 82'. רשות השידור כוללת כידוע גם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית. לפתע מצאתי את עצמי יושֵב על ספסל הביקורת. כתבי "ידיעות אחרונות", צדוק יחזקאלי וצפריר פז יצקו שֶמֶן על המדורה ובעיתון התנוססה כותרת, "מבקר המדינה יבדוק את מחדלי סיקור הטלוויזיה והרדיו מספרד 1982". עכשיו כבר לא היה ספק. הזוהמה שהוטלה בשלושת שדרני רדיו "קול ישראל" דבקה גם בי ובחבריי במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

ב- 21 ביולי 1982 לאחר שוב שתי משלחות השידור של הטלוויזיה והרדיו לישראל פרסם העיתונאי אֵלִי עַזוּר ב- "חדשות הספורט" האשמה חדשה בלתי מבוססת בעליל ובלתי נכונה לחלוטין מפיו של שַדָּר הספורט בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר, בה טען כלהלן : "צוות הטלוויזיה הישראלית בספרד 82' היה גדול מצוות השידור של ה- BBC". טענה מגוחכת כזאת מעידה עד כמה אין לאיש שדאג לפרסם ולהפיץ את הידיעה הזאת שום יֶדָע ומושג כיצד רשתות טלוויזיה גדולות כמו ה- BBC מפיקות את השידורים שלהן, בעיקר לאחר שלאנגליה הייתה נבחרת משלה שנטלה חלק בטורניר ספרד 1982 ועוד שתי נבחרות סקוטלנד וצפון אירלנד שהשתתפו במונדיאל ספרד 1982 וייצגו את האיים הבריטיים. האם ייתכן כי צוות השידור של ה- BBC היה אומנם קטן מהצוות שלי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, כשעליו מוטלות משימות שידורים ישירים של שלוש נבחרות בריטיות בשלושה Locations שונים והרחוקים זה מזה בספרד הענקית, לרבות עשיית כתבות עיתונאיות – חדשותיות ב- ENG אודות קורות השחקנים המאיישים את שלוש הנבחרות הבריטיות האלה ??? ובכן ה- BBC שיגר למונדיאל ספרד 1982 קבוצת שידור שמנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בראשותו של הבימאי והמפיק אלק וויקס (Alec Weeks). עורכי העיתון "חדשות הספורט" של אֵלִי עַזוּר כמו הכתב עצמו (לרבות מפיץ הידיעה השקרית) נעדרו כל אוריינטציה ומודיעין מינימאליים הנוגעים להפקות טלוויזיה בינלאומיות גדולות בסדר גודל של מונדיאל (ו/או אולימפיאדה) ואת כמות כוח האדם וכמות הטכנולוגיה הנלוות אליהן. אנשי "חדשות הספורט" לא בדקו כמובן את תוכן אמיתות הידיעה , לא הצליבו מידע , ופרסמו אותה בהבלטה גדולה כמו שהיא . זאת הייתה ידיעה לחלוטין לא נכונה שנראתה כמו ההטעיה מכוונת והסתת הציבור, ואשר גרמה נזק תדמיתי גדול לטלוויזיה הישראלית הציבורית וגם לרשות השידור. פרסום ידיעות מצוצות מהאצבע בעיתונות מהסוג הזה שפרסם העיתון "חדשות הספורט" ועיתון "הארץ" מפיו של סולומון "סולי" מוניר , מי ששימש מקור של מר אלי עזור ומשה הר געש ז"ל (כפי שקוראי הבלוג נוכחו לדעת בעבר הקרוב, ו- ייווכחו לדעת או טו טו שוב בעתיד הקרוב) – כי "צוות הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 היה גדול מה-  בי. בי. סי", הן בעלות דינמיקה שלילית וטומנות בחובן סכנה רבה כדרכן של שמועות . בהיעדר קיר מגן הן מתגלגלות כ- כדור שלג. אנוכי הייתי באותם הימים בשירות מילואים קרבי ונטלתי חלק במלחמה בלבנון. לא יכולתי להגיב . החלו להתרוצץ שמועות שווא כי באמת צוות הטלוויזיה שלי בספרד 82' היה גדול מצוות השידור של ה- BBC. לא היה מי שיכחיש אותן. מספסל הביקורת של העיתונות על הטלוויזיה הישראלית הציבורית הועברתי לספסל הנאשמים שלה, ואני בכלל נלחמתי באותה שעה ב- בירות במלחמת לבנון ה- 1.

טקסט תמונה : זהו סולומון "סולי" מוניר שדר הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית, במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. היה מדובר בעיתונאי חלש, רדוד, ולא חשוב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 21 ביולי  1982. קטע מהעיתון "חדשות הספורט". מר אלי עזור עיתונאי ו-כתב העיתון "חדשות הספורט" ז"ל ההוא (העיתון, לא אלי עזור יבד"ל), מפרסם ידיעה מופרכת מיסודה מפיו ומטעמו של אותו סולומון "סולי" מוניר שדר הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית, וכותרתה : "…הצוות הישראלי בספרד היה גדול מצוות השידור של ה- בי. בי. סי. הבריטי…", מדהים שהעורכים שלוֹ בעיתון "חדשות הספורט" ז"ל ההוא פִּרסמו סיפור מופרך לחלוטין מבלי להניד עפעף ומבלי להצליב מידע. משלחת השידור של רשת הטלוויזיה האנגלית הציבורית ה- BBC  בטורניר ספרד 1982, הורכבה מ- 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים. צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנה 9 אנשים בלבד. נוסף אליו אל השדר בשפה הערבית סלומון מוניר ואיש המנהלה של רשות השידור נסים מזרחי שלא נשא בשום תפקיד רשמי. הוא נשלח לספרד 82' ע"י גדעון לב ארי ז"ל ששימש באותה התקופה ההיא ממלא מקומו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. לנוכחותו של מר נסים מזרחי במדריד לא הייתה שום חשיבות מבצעית ושום ערך נוסף. (ארכיון עיתון "חדשות הספורט". העיתון הזה נסגר במחצית השנייה של עשור ה- 80 במאה שעברה).

הדיווח הלא מהימן והמופרך לחלוטין מיסודו של סולומון "סולי" מוניר הוכיח עד כמה האיש איננו מכיר ואיננו מתמצא כלל בהיקף הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הגדולות. האם יעלה על דעתו של כל איש טלוויזיה רציני באשר הוא כי ה- BBC הבריטי הגדול והעצום ורב היכולות , שעליו הייתה מוטלת המשימה לסקר ולשדר ישיר לא רק את הנבחרת הלאומית האנגלית שהתמודדה בספרד 1982, אלא לסקר ולשדר ישיר גם את משחקן של עוד שתי נבחרות מהאיים הבריטיים צפון אירלנד וסקוטלנד שהעפילו אף הן לספרד 1982 – אומנם ישגר למונדיאל ספרד 1982 משלחת טלוויזיה אשר קטנה ממשלחת השידור שלי ? התשובה לכך היא הֶבֶל הבלים. מגוחך שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל שקרא את הידיעה המופרכת שהתפרסמה בעיתון "חדשות הספורט" בראשית חודש יולי של שנת 1982 , והיה מודע לבלוף – בחר להבליג ולשתוק , בעוד אנוכי משתתף במלחמה ב- בֵּיירוּת, ולא יכול לְהַגֵן על עצמי.

גִדְעוֹן הוֹד היה האָשֵם העיקרי במעשה המביש של רדיו "קול ישראל" , לא מפני ששידר בעצמו מהמלון אלא בגלל שהרשה זאת ביודעין לפיקודיו. גם שני פיקודיו דני דבורין ורמי יצהר היו אשמים במעשה ההונאה משום שהסכימו לשתף פעולה ולשדר Off tube בין אם מדובר בשידור Off tube מהחדר במלון ובין אם מדובר בשידור Off tube ממרכז שידורים כמו שלי ב- IBC במדריד. מדהים ששני טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל ודובי מאוטנר לא הפנו כל שאלה ולא ביקשו כל הסבר משלושת השדרנים, "האם בעבור הפשלה הזאת הטסתם אותנו מירושלים למדריד ?". שותפים מלאים להצגת הנֶפֶל הזאת ומעשה ההונאה הזה של חמשת אנשי הרדיו שלושת השדרים ושני הטכנאים, היו מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שלא וִוידְאוּ ביצוע כבר מההתחלה בשלבים הראשונים של הפקת רדיו "קול ישראל" . האשמה הכבדה מוטלת גם לפִתחם של שני השדרים דָנִי דְבוֹרִין ורָמִי יִצְהָר שהסכימו בנפש חפצה להשתתף בפיאסקו המֵביש ונטלו מרצון חלק במעשה המעל והמרמה. צריך להבין כי שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 עולם לא התבצעו מעמדות שידור באִצטדיונים. במקרה הטוב הם שידרו Off Tube ממסך הטלוויזיה במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי במדרי , ובמקרה הגרוע מהמוניטור בחדר במלון בו התגוררו השדרים. מדהים כיצד ההפקה הרשלנית הזאת זלגה דרך חורי הבקרה של המסננת מבלי לעורר את חושיו החדים של מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לֵב ארי.

ועוד דבר במסגרת ההיסטוריה הזאת של שידורי Off tube מהמוניטור של רדיו "קול ישראל" מחדר במלון : זאת לא הייתה הפעם הראשונה שרדיו "קול ישראל" נהג כך. היה לכך תקדים . במונדיאל ארגנטינה 1978 סיפר לי דני דבורין ידיעה קלוקלת על עצמו כי הוא וּפָרשנוֹ עמי פזטל שידרו ישיר ממוניטור הטלוויזיה בחדרם במלון "פלאזה – סַן מרטין" בבואנוס איירס (Buenos Aires – מקום משכנה של משלחת רשות השידור) את משחק הפתיחה במונדיאל ארגנטינה 1978 בין נבחרות מערב גרמניה ופולין. זה היה ב- 1 ביוני 1978 בין 14.55 ל- 16.45 על פי שעון ארגנטינה (21.45 – 19.55) שעון ישראל. לטיב מזלו של דני דבורין העסק המְנֻוָון הזה נשמר בסוֹד ולא דלף. העיתונות הכתובה לא עלתה על מעשה השידור המביש הזה. דני דבורין סיפר לי זאת בעצמו אישית בבושת פנים. לא מרצונו החופשי אלא כתשובה לשאלה שלי מהיכן הוא והפרשן שלו שידרו ישיר את משחק הפתיחה מערב גרמניה – פולין ב- 1 ביוני 1978. בביקור ביקורת שלי בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס בטרם משחק הפתיחה מערב גרמניה – פולין באותו יום חמישי ההוא של 1 ביוני 1978 (כעורך ומפיק ראשי של מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978) לא ראיתי ולא מצאתי כל זכר לעמדת שידור של רדיו "קול ישראל" . עמדות השידור היו מסומנות על פי הקודים של רשתות הטלוויזיה והרדיו המשדרות. למשל עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחמשת האצטדיונים ב- בואנוס איירס, רוסריו, מנדוזה, קורדובה, ו- מאר דל פלאטה במונדיאל ארגנטינה 1978 סומנה כ- IBA TV. אם רדיו "קול ישראל" היה משדר מאצטדיון "ריבר פלייט" עמדת השידור שלו הייתה אמורה להיות מזוהה על פי הכתובת IBA R . בדקתי עם ביל וורד (Bill Ward) ומנולו רומרו (Manolo Romero) ראשי קבוצת ה- Operation group של ה- EBU בבואנוס איירס את הרשומות שלהם ועם ה- Host broadcaster הארגנטיני ATC 7, האם רדיו "קול ישראל" שכר עמדת שידור באצטדיון "ריבר פלייט". התשובה הייתה שלילית. יתירה מזאת : לרדיו "קול ישראל" לא הייתה שום עמדת שידור מוזמנת בשום אצטדיון בחמשת הערים הארגנטיניות בואנוס איירס, רוסריו, קורדובה, מנדוסה, ומאר דל פלאטה שאירחו את מונדיאל ארגנטינה 1978. מכיוון שדני דבורין ועמי פזטל אף לא שידרו Off tube ממשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC (מוקם ברובע פיגואורוה – אלקורטה בבואנוס איירס) , התעניינתי לדעת אצלו אצל דני דבורין , כיצד ביצע את משימת השידור הישיר שלו . הוא השיב לי מבויש, "מהמוניטור בחדר במלון כי לא הייתה לי ברירה". הופתעתי מאוד וריחמתי עליו. ברור שדני דבורין היה מעדיף לשדר למאזינים שלו מאצטדיון "ריבר פלייט". אינני יודע עד היום הזה מדוע נכפה לעבוד בתנאים מגוחכים ומבישים שכאלה ומדוע הסכים לטוס לארגנטינה רק כדי לשדר ישיר את משחק הפתיחה של מונדיאל ארגנטינה 1978 Off tube ממכשיר הטלוויזיה המוצב בחדרו במלון "פלאזה סאן מרטין". לא דיווחתי על כך לבוס שלי ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זה לא היה ענייני. גם לא הדלפתי דבר לאיש. בחלוף יותר מ- 35 שנים מאז אותו מקרה אין הדבר עוד סוד. אך נעזוב זאת עכשיו.

ליקוי חמור שלי היה נעוץ באי הענקת תשומת לב מספקת לחֵלק מההערכות הלוגיסטית המסובכת בספרד, שנשענה בפעם הראשונה על דִילִים של מגורים במלונות, על בסיס של "הכול או לא כלום". הסכמתי לוותר בארץ לסמנכ"ל הכספים יִשְרָאֵל דוֹרי על חֶדֶר אחד במדריד, בעת הדיון על מגורי הצוותים במלונות ברחבי ספרד. המחירים במדריד היו היקרים ביותר גם ברשימת המלונות הזולים שהוצעו לנו. 112 דולר ללילה. במלונות אחרים במדריד נדרשו המשתכנים לשלם 250 דולר ללילה, וגם 350 דולר ואפילו 450 דולר ללילה אחד. מר ישראל דוֹרִי שרצה להגן על קופת רשות השידור אמר לי משהו כמו, "הֵי יואש, אתה כבר תסתדר, תסתפק בחמישה חדרים , אינך צריך שישה". הסכמתי "להסתדר". שגיתי שגיאה קשה. לא ניתן היה אז לשבור את העיקרון הנוקשה שכפתה רשות השידור מגורים בזוגות. היינו היחידים מבין כל רשתות השידור בעולם שאנשיה לנו במלונות בזוגות כמו בקיבוץ, או אם תרצו כמו באוהל משותף בשירות מילואים. להסכים מרצוני לוותר להנהלה על חדר במלון בהנחה שאני מציל את קופת רשות השידור, הייתה אִיוֶולֶת. מנינו אחת עשרה אנשים במשלחת לספרד, בתוכה גם אישה אחת, עוזרת ההפקה החרוצה שלי עדה קרן. עשרה גברים ואישה אחת אמורים היו לחלוק עכשיו חמישה חדרים. לחֶדֶר שלי חבְרוּ סולומון "סולי" מוניר ונסים מזרחי. גרנו שלושה בחדר מבלי שאנוכי מיידע את הנהלת המלון.

שני שכניי לחדר המשותף היו עסוקים הרבה פחות ממני במשימות השידור בספרד 1982 ולכן מצאו שפע זמן פנוי לבילויים. "סוג בילוי אהוּב עלינו היה ביקור בקזינו העירוני של מדריד", סיפר לי נסים מזרחי. סולומון "סולי" מוניר לא היה "חייל "שלי. הוא היה נציג של הטלוויזיה בשפה העַרבית שהייתה אקוויוולנט ניהולי וגוף שידור עצמאי המקביל לטלוויזיה הישראלית הציבורי, בשפה העִברית. לא הערתי להם אך מפני שהם היו שותפים ל- Double room שבו התאכסנתי יחד אתם, נאלצתי להשאיר להם את דלת החדר פתוחה כדי לאפשר להם להיכנס עם שחר למיטותיהם מבלי להעירני. אחד משני שותפיי לחדר לא החזיק מעולם מעמד בשל הבילויים והיה נרדם במשרד ב- IBC בעיצומם של השידורים. כל העסק הזה היה מגוחך . עשיתי מעשה לוגיסטי אסור. וויתרתי ולא התעקשתי רק כדי לחסוך כמה דולרים ליוסף "טומי" לפיד ז"ל וישראל דוֹרִי יבד"ל על חשבון האינטגריטי האישי שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה של ספרד 1982 ומנהל משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית. השאר התחלקו לזוגות בארבעת החדרים הנותרים, שבעה גברים ואישה אחת. זה היה פתרון כפוי ומאולתר שלי ברגע האחרון שבּוֹ עדה קֶרֶן נאלצה לחלוק חדר משותף עם גברים אחרים. כמו בטיול שנתי של "הנוער העובד והלומד", "הצופים", ו/או תנועת "השומר הצעיר" אם תירצוּ.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. משרד ההפקה והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC  במדריד. אחת התמונות העגומות בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בה שדר טלוויזיה ישראלי טס מישראל לספרד רק כדי לשדר Off tube מהמוניטור ב- IBC במדריד לצופיו בישראל. חזון טלוויזיה בלתי מתקבל על הדעת. זיהוי הנוכחים בתיעוד הנ"ל משמאל לימין : שדר הטלוויזיה הנרפה בשפה הערבית סולומון מוניר משדר Off Tube מהמוניטור במשרד לצופים שלו בישראל. נסים מזרחי עייף ומנומנם וחסר כל תפקיד בצוות השידורים מחזיר לעצמו שעות שינה לאחר בילויי הלילה שלו בעת ישיבתו במשרד ההפקה והשידורים, מיכה לויירר מפקח התקשורת והקוֹל, עדה קרן עוזרת ההפקה, ומנחם וולף מפקח ה- Video. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אינני יודע אם המאזינים וצופי הטלוויזיה בשפה הערבית היו מודעים לעובדה כי האינפורמציה העיתונאית המובאת להם ממדריד, נעשית בעצם מהמוניטור במשרד ב- IBC במדריד ולא מעמדות השידור באצטדיונים השונים. מצב רגיש ובעייתי. נקדימון "נקדי'" רוגל ז"ל נהג לומר לי, "את שידור ה- Off  tube שעושה השַדָּר בשפה הערבית במדריד ניתן לעשות מהמוניטור בירושלים. נסיעתו לספרד 1982 מיותרת לחלוטין".

טקסט תמונה :  יוני – יולי  1982. מונדיאל ספרד 1982. מדריד. עדה קרן עוזרת ההפקה שלי במשרד ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הממוקם במדריד- ספרד. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עדה קֶרֶן הייתה עוזרת ההפקה שלי בטורניר מונדיאל ספרד 1982. היא שימשה במשך שנים בתפקיד הזה בתפעול השוטף של מחלקת הספורט בארץ. היא הייתה עוזרת הפקה יעילה, מוכשרת, וגם יפת מראה שנשאה על גבה צמת שיער אדמונית. היא עזבה את מחלקת הספורט ב- 1984. במקומה מונתה לתפקיד גב' שמחה שטרית.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. לינה קבוצתית בקרב משלחת רשות השידור. השדר יורם ארבל (מימין) ומפקח התקשורת מיכה לויירר (משמאל) חולקים חדר משותף במלון  “CONVENCION“ במדריד. הלינה הקבוצתית במבצעי שידור בינלאומיים ממושכים הייתה המצאה ישראלית שנועדה לחסוך כסף לקופת הרשות. שום רשת טלוויזיה בעולם אינה נוהגת להלין את עובדיה בזוגות במבצע שידורים כה ממושך חוץ מהטלוויזיה הישראלית הציבורית. עבודת ההפקה והשידור בחו"ל איננה שירות מילואים וגם לא חיי קומונה בקיבוץ. מספיק שאחד מבני הזוג נוֹחֵר בלילה ו/או מעשֵן כדי להפוך את חייו של השני לבלתי נסבלים. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת נענה להפצרתי והפסיק את הנוהג הנפסד הזה של "לינה בזוגות" במונדיאל של מכסיקו 1986. התיעוד נשמר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מבצע כיסוי ושידור מונדיאל ספרד 1982 ע"י חטיבת הספורט (של הטלוויזיה הישראלית הציבורית) בפיקודי ובראשותי.

מסת השידורים הישירים הגדולה שלנו בהיקפים מלאים החלה ב- 28 ביוני 1982 בתשע בערב מאצטדיון "נואו קמפ" בברצלונה עם תחילת משחקי הסיבוב השני של הטורניר שהתנהלו במסגרת ארבעה בתים בשיטת ליגה בת סיבוב אחד. בשידור הישיר הראשון פולין הביסה את בלגיה  3 : 0 בבית A . יוסף "טומי" לפיד עמד בדיבורו ואִפשר לי לפעול במלוא הקיטור על פי התוכנית המקורית. כלומר 16 (שישה עשר) שידורים ישירים של כל משחקי הסיבוב ה- 2 לרבות שני משחקי חצי הגמר , המשחק על המקום ה- 3, ומשחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. ואם יידרש, שידור ישיר גם של משחק הגמר החוזר באותו מקום (במקרה של תוצאת תיקו במשחק הגמר הראשון בתום 120 דקות) ביום שלישי – 13 ביולי 1982. יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת נעו מעִיר לעִיר ומאִצטדיון לאִצטדיון עם שני הטכנאים הצמודים אליהם סעדיה קאראוואני ומנחם ווֹלף. זמני המשחקים היו נוחים. חמש ורבע אחה"צ ותשע בערב על פי שעון ישראל. הצוות בספרד 1982 לא עשה אפילו טעות אחת למעט הפריצות הכפויות (על פי הוראתו של יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור) של השַדָּר בשפה העַרבית סולומון "סולי" ומוניר.

ב- 29 ביוני 1982 שידרנו ישיר בתשע בערב בבית B ממדריד את המשחק מערב גרמניה – אנגליה 0:0 , ואח"כ ב- 2 ביולי בתשע בערב ממדריד את ניצחונה של מערב גרמניה על ספרד בתוצאה 1:2. גולת השידורים הישירים היו משחקי בית C  שנערכו בברצלונה בהשתתפות נבחרות איטליה, ברזיל, וארגנטינה. שלושת המשחקים החשובים והמסקרנים האלה נערכו על פי קביעה מוקדמת באצטדיון השני (הקטן יותר) של העיר בברצלונה (Estadio RCD Espanol). ב- 29 ביוני 1982 בשעה 17.15 החל השידור הישיר שלנו של המשחק איטליה נגד אלופת העולם מ- 1978 נבחרת ארגנטינה. איטליה ניצחה בתוצאה 1:2 משערים של מארקו טארדלי בדקה ה- 55 ואנטוניו קאבריני בדקה ה- 67. דניאל פאסארלה צִמצם ל- 1:2 בדקה ה- 83. ארגנטינה הופיעה כמעט באותו בהרכב שהעניק לה את הבכורה ארבע שנים קודם לכן . בשער ניצב אובאלדו פיליול (Ubaldo Matildo Fillol). הרביעייה האחורית כללה את הבלם דניאל פאסארלה (Daniel Alberto Passarella), ואת חורחה אולגואין (Jorge Mario Olguin), לואיס גאלוואן (Luis Adolfo Galvan), ואלברטו טאראנטיני (Alberto Cesar Tarantini). שחקני מרכז השדה ועושי המשחק היו אוסבאלדו ארדילס (Osvaldo Cesar Ardiles) שהיה אז כבר שחקן הקבוצה האנגלית טוטנהאם, דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona), ואמריקו – רובן גאייגו (Americo Ruben Gallego). השורה הקדמית הורכבה ממריו קמפס (Mario Alberto Kempes), ריקארדו – דניאל ברטוני (Ricardo Daniel Bertoni), וראמון דיאז (Ramon Angel Diaz).

ב- 2 ביולי 1982 שידרנו ישיר בחמש אחה"צ מברצלונה את המשחק ברזיל – ארגנטינה 3 : 1 . את השערים לברזיל הבקיעו זִיקוּ בדקה ה- 11, סרג'יניו בדקה ה- 66, וג'וניור בדקה ה- 75. ראמון דיאז הקטין בדקה ה- 89. ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים , איטליה – ברזיל 2:3. ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס. פאולו רוסי הבקיע שלושער לזכות נבחרת איטליה. השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ . הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין. המשחק יצא לדרך ב- 17.15. פאולו רוסי קבע 0:1 בדקה ה- 5. סוקראטס הִשווה ל- 1:1 בדקה ה- 12. פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2:2 בדקה ה- 68. ואז הגיע שער הניצחון של פאולו רוסי בדקה ה- 74 . נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff). בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile) , ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea) , פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati), ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini). במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti) , מארקו טארדלי (Marco Tardeli), ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni), וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali). חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi). על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות בהרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli), ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi), פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם.

איטליה הייתה נבחרת חזקה, מאוזנת, ויציבה ובעלת כושר גופני פנטסטי. המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר. לפתע הכול התחבר לה. צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה. תיקו אפס נגד פולין, תיקו אחת נגד פרו, ושוב תיקו אחת נגד קָמרון . פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נקודות ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות. הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זוהי נבחרתה הלאומית של ברזיל הנפלאה במונדיאל ספרד 1982 שלא נזהרה דיה במשחק מול איטליה והפסידה 3:2.

כורעים מימין לשמאל ראשון ושני : אלכסיו אסיס אדר וזיקו (שמו המלא : ארתור אנטונס קוימברה). כורעים רביעי וחמישי מימין לשמאל אנטוניו קארלוס סרזו והקפטן אוליביירה בראזיליירו סוקראטס.

עומד שלישי מימין לשמאל : רוברטו פלקאו. עומדים חמישי ושישי מימין לשמאל : המגינים חוזה ברנארדי אוסקאר, חוזה פררייה ליאנדרו והשוער וואלדיר ארודה פרז. (באדיבות RTVE  ו- FIFA).

מבית D שידרנו ישיר את שני ניצחונותיה של צרפת המבריקה על אוסטריה 0:1 ועל צפון אירלנד 1:4. המאמן מישל הידאלגו הציב נבחרת מלאת ברק והתקפית מאוד בה בלטו השוער דומיניק באראטלי, שחקני ההגנה מנואל אמורוס ומקסים בוסיס, ושחקני הקישור וההתקפה מישל פלאטיני, ז'אן טיגאנה, אלן ז'ירס ורבים אחרים. צרפת הייתה נבחרת מסוכנת מאוד.

טקסט תמונה : זוהי נבחרתה הלאומית של צרפת במונדיאל ספרד 1982. כורעים שני  ושלישי מימין לשמאל : מישל פלאטיני ואלן ז'ירס. עומדים ראשון ושלישי מימין לשמאל : מקסים בוסיס ומנואל אמורוס. עומד שני משמאל : השוער דומיניק בארטאלי. (באדיבות RTVE ו-  FIFA).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . נבחרת פולין המפתיעה שהעפילה לשלב המכובד של חצי הגמר. (באדיבות RTVE ו-  FIFA).

לשלב חצי הגמר של מונדיאל ספרד 1982 העפילו נבחרות איטליה, מערב גרמניה, צרפת, ופולין המפתיעה. שני משחקי חצי הגמר נערכו באותו יום חמישי ב- 8 ביולי 198. טעות ארגונית של RTVE והוועדה המארגנת גם יחד . רפי גינת היה בר מזל (החלטה שגויה שלי) לשדר ישיר את משחק חצי הגמר השני בתשע בערב בסביליה מערב גרמניה – צרפת 3:3 בתום 120 דקות  ו- 4:5 בבעיטות הכרעה מ- 11 מ'. יורם ארבל שידר ישיר מ- "נואו קאמפ" בברצלונה בחמש אחה"צ את משחק חצי הגמר הראשון איטליה – פולין בתוצאה 0:2. פאולו רוסי כבש את שני השערים לאיטליה. ביום משחק הגמר, יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו , שהפכה במהרה לעכורה. סולומון "סולי" מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד. עד עתה הוא עשה זאת Off  Tubeמהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד. הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש. אני התנגדתי. דה עקה, עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד. עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר, ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי.

מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים. מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העברית אז בראשות טוביה סער, ולטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל. שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור. הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד, כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר", על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. פארסה. השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים. תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר. השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית, נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים, יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל. כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי, או רפי גינת. פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד. פטנט שמוּסַד ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כדי לרצות את יוֹסֵף בַּר-אֵל ואנשיו. אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש המיקרופון המשותף מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר. עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השַדָּר בשפה הערבית. מאוחר יותר סייע לי נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה הבינלאומי. שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת.

רוּבִּי רִיבְלִין יו"ר הכנסת היום ואז יו"ר קבוצת בית"ר ירושלים היה אורח אישי שלי בספרד 1982 . ניצלתי את קשריי האישיים עם RTVE וסדרתי לו לפנים משורת הדין תג זיהוי (Accreditation) למשחקי המונדיאל כאיש משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשל יחסי העבודה המיוחדים שהיו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאגודה שבראשה ניצב. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר את המהלך. אפילו הוא לא הבין את צורך ההסדר הכפוי של מיקרופון משותף לשתי השפות . מעשה שידור מלאכותי שאיננו קיים בשום רשת טלוויזיה בעולם המכבדת את עצמה. "זאת שערורייה שצריך להפסיק אותה מייד", אמר לי.

המאמץ הזה שלי לסלק את השותף המלאכותי סולי מוניר השדר בשפה הערבית מהמיקרופון לא היה אישי אלא עקרוני, אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים, דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. התנגדתי לכך בכל תוקף. השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי . טומי לפיד כעס עלי מאוד באותה שיחת הטלפון ההיא וטען שאני ממרה את פיו. "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור, הוא ממילא פטפטן חסר תקנה", ציווה ו-פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר.

טקסט תמונה : חודש יוני של שנת  1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. ה- IBC במדריד בירת ספרד. זהו משרד תהליך הפקת האקרדיטציה (Accreditation Procedure) של הוועדה המארגנת המקומית במרכז השידורים הבינלאומי במדריד (IBC) בתקופת מונדיאל ספרד 1982. אנוכי מסדר לרובי ריבלין (אז יו"ר בית"ר ירושלים והיום נשיא המדינה בעת מחקר וכתיבת פוסט מס' 307) תג זיהוי טלוויזיוני מיוחד (באישורו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד). רובי ריבלין יושב מתוח לקראת הלחיצה על ההֶדֶק של הצלם הספרדי. כעבור כמה שניות יכול היה להיכנס באופן חופשי לכל אצטדיון ברחבי ספרד בו חפץ על חשבונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה הרבה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בעַרבית מאשר לי. יוסף "טומי" לפיד סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן. לא ממוטל'ה השחקן. הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גדול השחקנים בישראל – אך קטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן. מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל. הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם. מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף 'טומי' לפיד כלפי הפרשנות של מוטל'ה שפיגלר.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מדריד. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. אנוכי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומהנדס הקול והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מיכה לויירר (משמאל) על רקע תפאורת הבניין הענק, המרשים, היפהפה, ופונקציונאלי של מרכז השידורים הבינלאומי – שהקימה RTVE והקרוי "Torre Espania". הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל. הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה . אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד לא העריך את מוטל'ה שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב. כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982, ירה לעברי, "מה פתאום  שאני אשלם לו. שמרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו". יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר פיטר מיליק הצטרף למאבק נגדי, והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית. הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום לשַדָּר בשפה העַרבית. "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מוניר", אמר לי והוסיף, "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם, עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר, אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה", זעף וכעס. סולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר על פניו. לעיתים קרובות מצאתי את עצמי בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקת השידור הישיר של אירוע הספורט החשוב בתבל.

ספטמבר  1982. משרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. פיטר מיליק מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כמו ילד קטן בכיתה ג'. תמיכתו בהצבת סולי מוניר בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק הגמר איטליה – גרמניה 1:3 ב- 11 ביולי 1982 לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית. 

טקסט תמונה :  21 ביולי  1982. קטע מעיתון "הארץ". סולומון "סולי" מוניר טוען בפני עיתונאי "הארץ" משה הר געש ז"ל כלהלן : "רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר". היות ונלחמתי באותה שעה ב- בֵּירוּת, איש מעיתון "הארץ" לא טרח לשאול אותי אם הדבר נכון. גם לא לאחר ששבתי לארץ מהמלחמה בלבנון. (באדיבות עיתון "הארץ").

השדר המוביל שלי יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר. הוא זעק למיקרופון את  השערים  של איטליה, ושאג את שמותיהם של  פָּ-א-וֹ-ל-וֹ  ר-וֹ-סִ-י ,  מָ-א-רְ-ק-וֹ  טָ-א-רְ-דֶ-לִ-י  ואת שמו של  א–לֶ-סָ -א-נְ-דְ-ר-וֹ  אָ-לְ-ט-וֹ-בֶּ-לִ-י  כאילו היה איטלקי לכל דבר. איש לא התחרה עמו בכישרון בניית הדרמות על כר הדשא ותיאורן בלשון קולחת ועברית תקנית. הוא היה אָשָף המיקרופון. קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִינוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 1:3 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם. בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע  ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה , מניף את הפרס היקר אל על , ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…", ידעתי שמשימת ספרד 1982 הסתיימה. המטרה הסופית הושגה אך נותרתי עייף, חבול , ועִם פחות חברים.

טקסט תמונה :  פאולו רוסי ממצטייני נבחרת איטליה ומלך השערים שלה מניף את גביע העולם בכדורגל לאחר הניצחון על נבחרת מערב גרמניה 1:3במשחק הגמר של מונדיאל ספרד 1982. זאת הייתה הזכייה השלישית של איטליה בהיסטוריה של גביע העולם בכדורגל. (באדיבות RTVE ו- FIFA).

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו. הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל. הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות. הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה ב- 1982 הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים. מיכה לויירר היה רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות. יֶיקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי. הייתה לו אוזן של מוסיקאי, חוש טכני מפותח, דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו. "עבודה זאת עבודה", נהג לומר לי. הוא ידע לחשוב, להתכונן, ולתכנן. בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה. מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם . הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בספרד 1982. תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים. לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני. טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר ועלה ברבות השנים אף הוא לגדולה – לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית. סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות, שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות, בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם. הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני. באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים. הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל, ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות. אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלנו ב- IBC במדריד. סולומון "סולי" מוניר חובש אוזניות ומשדר Off tube מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל. קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו. השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל. אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת – וזקוקים לתרגום בערבית. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : יורם ארבל (מניף אצבע), אורי לוי, סולי מוניר (מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות), עוזרת ההפקה עדה קרן, רפי גינת (מזוקן ומרכין ראש לכתפה של עדה קרן), ומאחור נסים מזרחי (משוחח בטלפון). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית על ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3:3 בתום 120 דקות , ו- 7:8 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ'), איננו של נסים קיוויתי. הוא שייך לרפי גינת, האדם השלישי במסע הארוך. רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 מן התוכנית "כלבוטק" עליה היה מופקד . הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978. לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה. דן שילון אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור.

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי, אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת. רפי גינת במבט לאחור, לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי . האירוע היה גדול וחשוב משניהם. שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט. רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק". בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט . הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר". לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט. בתחום הזה הוא לא היה נחוץ. אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה ברוממה והמחזיקים בידם שלטים, "רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל", או, "יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט". מצטער לא ראיתי דבר כזה.

וויכוח הרייטינג לא ירד מעולם מהכותרות, וההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידורי מבוקש" כדי לשפר את המסך והרייטינג, נמשכת עד עצם היום הזה.

ב- 1998 הדיח המנכ"ל אורי פורת את גְאוּלָה אֶבֶן מהגשת "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית והציב את חיים יבין במקומה. ניסיונו ודמותו על המרקע של חיים יבין הישן נושן וזיהויו בציבור שוב, "כמגיש חדשות מספר 1", לא הביא אפילו אֶפֶס קצהו של אחוז רייטינג אחד יותר מגאולה אבן הצעירה. יעל שטרנהל הוצבה בזמנו כמגישה מרכזית של תוכנית החדשות "שבע וחצי" בטלוויזיה הישראלית הציבורית. היא לא סחפה בעקבותיה כמות יתרה של רייטינג מזה של יעקב אחימאיר הוותיק. יעקב אחימאיר לא יִיצֵר יותר רייטינג מגִלעַד עַדִין אחד מכוכבי השידור החדשים של חטיבת החדשות בערוץ הציבורי. אין זאת כי האירועים חשובים מהאנשים המגישים אותם על המרקע . צורת ואופן הטיפול באירוע ע"י המערכת כולה, ראשוניות, מהימנות, ומקצוענות הטיפול, ולבטח השגת בלעדיות – הם מרכיבי הרייטינג האמיתיים. חשיבות עצומה יש למנהיגות המטפחת את ערכי העשייה האלה.

בחודש ספטמבר 1990 נטש יורם ארבל לפתע את חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לכבלים ולערוץ 2. לחלוטין לא הייתי מודאג. זאת הייתה אבֵדת שידור אך לא מהלומת שידור. לא חששתי מפניה מפני שזכויות השידורים של כל אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם היו שלי. הודעתי להנהגה שאני מצרף אלי את מאיר איינשטיין מהרדיו במקומו . בתוך עֶשֶר דקות נסגר העניין בשיחת וועידה טלפונית ביני לבין יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אז ואריה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור. מאיר איינשטיין היה שלי.

שניהם שאלו אותי חסרי ביטחון בעקבות עזיבתו של ארבל , "מה יהיה…?". השבתי להם, "כי אינני מודאג כלל ועיקר, וגם הם אינם צריכים להיות מודאגים, כל עוד זכויות השידורים של אירועי הספורט החשובים, הגדולים, והרלוואנטיים בארץ ובעולם מוחזקים על ידינו באופן בלעדי, יהיה השדר אשר יהיה. זהו התנאי החשוב ביותר להישרדות שלנו". תשובתי הייתה חד משמעית : "אם יורם ארבל ישדר דוּק בערוץ 2 ואורי לוי ישדר מולו את מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל, נביס אותו ברייטינג בקלות. לא בגלל טיב השדר. בשל איכות האירוע", אמרתי לבוסים המודאגים שלי, והוספתי : "אם יורם ארבל ישדר בערוצים המתחרים בשידור ישיר דוֹמִינוֹ או כָּדוֹרֶת ומאיר איינשטיין ישדר במקביל ומוּלוֹ כדורגל, אין ספק בכלל שהציבור יעדיף אותנו. ללא תנאי. זהו בסיס כּוֹחֵנו", הדגשתי בפניהם, "עליכם לעזור לי לעזור לכם להַגֵן על זכויות השידורים שלנו ולשמור עליהם מכל משמר מפני רכישתם ע"י ערוץ 2 ו/או הכבלים. זכרו תמיד את הסלוגן הנפלא והנכון ואת אמירתו הבלתי נשכחת של רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של ABC אחת משלוש הרשתות הארציות הגדולות של הטלוויזיה האמריקנית, כלהלן : "When you have the rights – you have the show". מאיר איינשטיין ייכנס בתוך זמן קצר ללא כל קושי לנעליו (הגדולות) של יורם ארבל . זה ייקח לוֹ הרבה פחות זמן ממה שאתם מתארים לעצמכם". ידעתי שמאיר איינשטיין שַדָּר טוֹב, אך לא ידעתי עַד כמה הוא טוֹב. המתנתי לשַדָּר ועיתונאי ברמתו כעשוֹר שנים . מעולם אגב לא איחלתי ליורם ארבל לשָדֵר דוּק. "דוּק" שימש כמטפורה עניינית לאירוע ספורט זַניח ואִזוֹטֶרִי.

בספרד 1982 חיפשתי שְלֵמוּת במקום שלא הייתי צריך לחפשה. נסים קיוויתי ידיד וחֲבֵר אישי שלי (גם כיום) , נעלב (בצדק) מהחלטה מקצועית מוּטְעֵית שלי להציב את רפי גינת כשַדָּר במשחק חצי הגמר גרמניה – צרפת  ב- 7 ביולי 1982. הוא כל כך כעס על הבחירה וראה בה מעשה בגידה בו "כשַדָּר שֵני" לאחר יורם ארבל עד סירב להיות נוכח בארוחת הסיום החגיגית שלנו במסעדה נחמדה במדריד בתום משחק הגמר וסיום מבצע השידורים כולו. היעדרותו גרמה לי צער רב. הודיתי בארוחת הערב לכל אחד מאנשי המשלחת על תרומתו . תַּם לו פרק שידור בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית, אך בצִדו האחֵר היה פרוש לפני ובפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית כַּר נרחב של לימודים. דברי הסיכום שלי במסעדה היו מאופקים. ידענו כולנו שאנחנו חוזרים למדינה במלחמה. קודם לכן נפרדתי מ- מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ שהיה אורח אהוב שלנו בארוחה החגיגית והודיתי לו על קבלת הפנים והאירוח של משלחת הטלוויזיה הישראלית בספרד, וגם על ההפקה הנפלאה שלו ועל עזרתו החשובה להצלחת השידורים שלנו. מנולו רומרו קבע סטנדרט צילומי חדש, כשהציב בכל משחק באליפות כמות גדולה של מצלמות , 8 בשלבים המוקדמים ו-  13 בשלבים המאוחרים של המונדיאל לרבות שפע של הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות . זאת הייתה עליית מדרגה בהשוואה לצילומי ארגנטינה 1978. בבוקרו של 12 ביולי 1982 בסיומו של מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982, מצאתי על שולחני במשרד ב- IBC מכתב פרידה מנסים קיוויתי אחד האנשים שהכי אהבתי והערכתי במחלקת הספורט. המכתב שהיה כתוב בכתב ידו בישר לי כי הוא נוטש כל משימת שידור עתידית במחלקת הספורט בעקבות העדפתי את רפי גינת "כשַדָּר שֵני" בשלב חצי הגמר לצִדוֹ של יורם ארבל. נסים קיוויתי ישב בלילה מלווה בתחושות של שדר מוכה, חבול, ובודד. בחדרו במלון "Convencion" כתב בזעף את המילים הקשות והעצובות על נייר המכתבים הרשמי של המלון, ללא שלום וללא ברכה [3].

טקסט תמונה : יוני – יולי מונדיאל ספרד 1982. השדר נסים קיוויתי (בן 56 בעת התיעוד הנ"ל) במשרד ההפקה והתקשורת שלנו ב- IBC במדריד בעת שידורי מונדיאל ספרד 82'. הוא נדחק על ידי שלא בצדק למקום השלישי אחרי יורם ארבל ורפי גינת ונפגע עד עמקי נשמתו מהחלטתי זאת. משמאל שני שדרי רדיו "קול ישראל" גדעון הוד ודני דבורין אפופי עשן סיגריות משדרים Off tube מהמשרד בספרד למאזיניהם בארץ. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  12 ביולי 1982. מדריד . מונדיאל ספרד 1982. מכתבו המצהיב של נסים קיוויתי העציב אותי עד למאוד. המכתב הזה שנכתב לפני 31 שנים שימש עדות נוספת לקיומה של סביבה תחרותית מאין כמותה ליד המיקרופון ומסך הטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אל  :  יואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט – הטלוויזיה הישראלית                                                                    מדריד – 12.7.1982

מאת  :  נסים קיוויתי

להודיעך כי החל מהיום אני מסיר את עצמי מכל משימה של שידור אירועי ספורט בטלוויזיה. זה כולל כדורגל, א"ק, שחייה, או כל ענף אחר, בשטח או באולפן, בארץ או בחו"ל . זה כולל גם הגשה כלשהי. אמשיך למלא במיטב יכולתי תפקידים אחרים במחלקה, לרבות עריכת תוכניות, כתבות, ו.ט.ר. והפקה.

נסים  קיוויתי

הוא כתב לי מכתב "בְּרוֹגֶז" אך לא היה יכול לעמוד בהבטחתו וה- בְּרוֹגֶז נמוג. תאוות השידור והמסך היו חזקים ממנו. כעבור חודשיים שָב לאחוז במיקרופון ועשה את הדבר שהוא ידע הכי טוב לעשות. לשָדֵר ספורט. אהבתי את נסים קיוויתי ואני גם אוהב אותו מאוד עכשיו. אבל גם אהבתי את המסך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בעת הפקת מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 סברתי שרפי גינת הוא שדר כדורגל טוב יותר מנסים קיוויתי. טעיתי. נסים קיוויתי חש שנעשה לו עוול מטעמי. הוא צדק בתחושתו אבל קיפוחו לא נעשה על ידי כמעשה תככנות. העדפתי את רפי גינת על פניו כשדר טלוויזיה ולא בשום תחום אחר. שגיתי. רפי גינת לא היה שדר כדורגל טוב יותר מנסים קיוויתי. כשמכתב ההתפטרות שלו השיגני הייתי עצוב. נסים קיוויתי אולי קיבל עידוד מהאיש שאהב לסנוט בו ולעקוץ אותו, העיתונאי עֵלי מוֹהַר ז"ל ממקומון "העיר" של תל אביב. ביום שישי – 9 ביולי 1982 ניהל עלי מוהר השנון פנקס חשבונות במדורו "בשער" עם שַדָּרֵי הטלוויזיה של ספרד 1982. כך כתב כלהלן : [4].

"רפי גינת היהודי הכלבוטקי העבה הזה רמס ברגל גסה כמה מן הניואנסים הענוגים ביותר במשחק. אין לי כוח למנות ולשחזר כאן את כל טעויותיו של רפי גינת ודברי ההבל שהשמיע. הבֵן לא אוכל, על סמך מה הוא משָדֵר ? אה ? איך הוא נחת שם בכלל ? גם יורם ארבל איננו נקי משגיאות. מגרעתו הגדולה והמכרעת היא שיש לו נטייה ל-דכא את הצופים בבית עד עפר. יורם ארבל לא מבין שזה בידור. תפקידו בין השאר הוא לעזור לצופה להיכנס למשחק ולאווירה, להתלהב. יורם ארבל עושה את ההפך. הוא עושה הכול כדי לשכנע אותי שבעצם כדאי לי לסגור את מקלט הטלוויזיה ולעסוק מעט בקרמיקה. זהו משגה חמור המקלקל את השורה. נסים קיוויתי מצטייר לטעמי כשדרן הטוב ביותר שהיה לנו בספרד 1982. דומני שהוא אוהב הספורט המובהק מבין השלושה. הוא מתרגש מן המעמד, מתלהֵב, ובסך הכול הוא הכי נסבל".

טקסט תמונה : 1982. רפי גינת מנחה את התוכנית "כל בו טק" באולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : דניאל פאר, רפי גינת (עומד מזוקן), ונתן כספי. (מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ארבעים יום ולילה שהיתי במדריד היפהפייה והמלכותית, אך כמעט ולא ראיתי ממנה דבר . קשה להסביר את מהות האחריות העצומה לשידורים. אולי גם אין צורך. האחריות העצומה כעורך ומפיק השידורים של ספרד 1982 גררה אותי לנוע בציר תנועה יחיד ומשעמם : משרד – מלון – אצטדיון – משרד, טורה אספניה – "רסידנסיה קונבנסיון הוטל" וחוזר חלילה מידי יום ביומו . ובעצם, למי גם היה רצון לטייל כשמִידֵי עֶרֶב רַץ ב- "מבט" בירושלים ה- Roller השחור שנושא עליו את שמות חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות מלחמת לבנון ה- 1. לחדשות מירושלים האזנו באוזן דואגת באמצעות אחד מקווי השידור של ה- 4W שהיה פנוי באותה העת.

כמעט בכל מוּנְדִיאַל זכור לפחות רגע צילומי אחד השנוי במחלוקת ציבורית בגלל החלטות מוטעות של שופטי המשחקים. ב- 1966 התנהל וויכוח טלוויזיוני סביב שערו של ג'פרי הרסט במשחק הגמר אנגליה – גרמניה. ב- 1986 היה זה שער "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה במשחק רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה. במשחקי ספרד 1982 שררה מחלוקת קשה שלא עסקה בשער , אלא ברגע ההתנגשות הקשה בין שוער גרמניה האראלד שומכר לבין החלוץ הצרפתי פאטריק באטיסטון, במשחק חצי הגמר הדרמטי שהסתיים בתוצאת תיקו 3:3 בתום  120 דקות. גרמניה ניצחה 7:8 בבעיטות ההכרעה מ- 11 מ'. הוֹרסט רוּבֶּש שחקנה של המבורג הבקיע בבעיטה השמינית וגרמניה העפילה למשחק הגמר נגד איטליה . רפי גינת שידר ישיר את המשחק הזה. 13 המצלמות שהֵציב מנולו רומרו במשחק הזה במדריד וההילוכים החוזרים הרבים, אִפשרו לרפי גינת ולמאה שַדָּרים נוספים שישבו בעמדות השידור שלהם באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו", לקבוע את חוות דעתם הברורה כי האראלד שומכר פגע בפאטריק בטיסטון בצורה מחפירה וברוטאלית, ושלח אותו לבית החולים לחצי שנה. פַּאטְרִיק בַּאטִיסְטוֹן לא חזר עוד לכַר הדֶשֶא . השופט במשחק הברוטאלי הזה היה צ'ארלס קוֹרוֶור (Charles Corver) מהולנד. הוא אפילו לא שָלָף כרטיס צהוב לשוער הגרמני הגַס והאלים.

טקסט תמונה : יום ראשון – 11 ביולי 1982. אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. נבחרת איטליה דקות ספורות לפני משחק הגמר במונדיאל ספרד 82'. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מארקו טארדלי, אנטוניו קאבריני, גבריאל אוריאלי, פאולו רוסי, ג'יוזפה ברגומי, קלאודיו ג'נטילה, ג'אטאנו שיריאה, פולביו קולובאטי, ברונו קונטי, פראנצ'סקו גראציאני, השוער והקפטן דינו זוף, הקוון הישראלי אברהם קליין, והשופט המרכזי של המשחק הברזילאי ארנאלדו קוהליו (Arnaldo  Coelho). (באדיבות RTVE ו-  FIFA).

טקסט תמונה : 11  ביולי 1982. אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. משחק הגמר במונדיאל ספרד 1982. נבחרת מערב גרמניה לפני האתגר הגדול. זיהוי הנוכחים העומדים משמאל לימין : פייר ליטבארסקי, קארל היינץ פורסטר, קלאוס פישר, וולפגאנג דרמלר, ברנד פורסטר, פאול ברייטנר, אולריך שטיליקה, האנס פיטר בריגל, מאנפרד קאלץ, השוער הראלד שומאכר, הקפטן קארל היינץ רומיניגה, והקוון הצ'כוסלובקי ווייטץ' חריסטוב. שמונה שנים חלפו מאז זכתה בפעם השנייה והאחרונה ב- 1974 בגביע העולם. רק שחקן אחד מההרכב ההוא נשאר לפליטה, זהו פאול ברייטנר. (באדיבות RTVE ו-  FIFA).

טקסט תמונה : תזכורת. 7 ביולי 1974. אלופת העולם נבחרת מערב גרמניה דקות אחדות בטרם משחק הגמר נגד נבחרת הולנד באִצטדיון האולימפי במינכן במונדיאל 74' בו ניצחה 1:2. מימין לשמאל : אוּלִי הֶנֶס, פאול ברייטנר, האנס הוברט, "ברטי" פוגטס, וולפגאנג אובראט, גרד מילר, יורגן גראבובסקי, ברנד הולצנביין, ריינר בונהוף, גוסטאב שווארצנבק, השוער ספ מאייר, והקפטן פרנץ בקנבאואר. (באדיבות ZDF / ARD ו-  FIFA).

לקראת סיום הטורניר הפגישה אותי ידידה מכסיקנית שלי גב' אָנָה מָרִיָה אָגִירֶה, ששימשה כמזכירת איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה (OTI), עם אליל נעורי השחקן הברזילי אדסון אראנטז דו נאסימנטו המוכר יותר בכינויו "פֶּלֶה". היא צילמה אותנו והעניקה לי את הצילום המשותף כמזכרת. מכיוון שהייתי גבוה מפֶּלֶה בעשרים סנטימטר "דאגה" לחתוך את ראשי ולהשוות גבהים.

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982. את שחקן הכדורגל הברזילי הדגול אדסון אראנטז דו נאסימנטו ("פֶּלֶה")  פגשתי לראשונה בבואנוס איירס במונדיאל ארגנטינה 1978 . הצגתי את עצמי והגשתי לו את דרכוני כדי שיחתום לי. במדריד ב- 1982 הוא זכר אותי וביקש לערוך צילום משותף. פלה שימש פרשן ראשי ומוביל במונדיאל ספרד 1982 של רשת הטלוויזיה הספרדית TVGLOBO. הרשת שילמה לו שכר של 1.000000 (מיליון) דולר. גב' אנה מאריה אגירה מזכירת OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה והרדיו של מרכז ודרום אמריקה) צילמה אותנו מחובקים יחדיו. היא הייתה אשת הפקה רצינית ובעלת קשרים מקצועיים רבים אך לא צלמת גדולה וחתכה לי את הראש. (תיעוד וצילום אנה מאריה אגירה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביקשתי את גב' אָנָה מָארִיָה אָגִירֶה בעלת הקשרים בשל תפקידה החשוב ב- OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וקשריה הענפים להסדיר לי פגישה וצילום משותף עם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה אך הכוכב הארגנטיני כבר חזר לבואנוס איירס עם נבחרתו המובסת. אף על פי כן מצאתי דרך להצטלם עם השחקן הנפלא הזה שהיה ללא ספק ווירטואוז וגאון כדורגל נערץ. הזמנתי את מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר להצטרף אל דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ואֵלַיי לצילום התמונה המשותפת. אָנָה מַארִיָה אָגִירֶה לחצה על הֶדֶק המצלמה וזה מה שראתה העדשה.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) – במדריד. מרדכי שפיגלר (מימין) ואנוכי (משמאל) מחבקים את דייגו ארמאנדו מאראדונה (במרכז). הצַלֶמֶת המכסיקנית הצליחה הפעם ללחוץ נכון על הדק המצלמה ולא חתכה את הראשים שלנו, אבל דייגו ארמאנדו מאראדונה נותר עבורי רק חלום. זה היה רק "Blow up " מסחרי שלוֹ עשוי דִיקט בו העניק שירותי פרסומת לחברת הצילום AGFA תמורת הרבה מאוד דולרים ירוקים. (תיעוד הצילום נעשה בידי גב' אנה מריה אגירה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השידורים של יוֹרָם אַרְבֵּל היו טובים. שַדָּר כדורגל מחונן שניצב בדרגה שלמה מעל כולם. של נסים קיוויתי ורָפִי גִינַת מניחים את הדעת. אך לא הפרשנות של מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ'. הם הגיעו בכלל בכוחות עצמם לספרד 1982 ולא תוכננו להיות פרשני הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הם היו שחקני כדורגל מעולים כל אחד בתקופתו אך לא פרשני כדורגל בשידורי טלוויזיה. הם לא אוּמנו לקראת המשימה הטלוויזיונית. צריך לומר זאת לקוּלַת שני האישים האלה. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד אסר עלי לשלם לפרשנים. טומי לפיד טבע אז בפני את הסלוגן הבוטה שלו נגד מוסד פרשנות הכדורגל. "שהפרשנים ישלמו", קבע בפני, וטען, "שאין צורך שהציבור ישלם מכיסו לפרשן – פטפטן בדמותו של מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר בעבור הסבריו למיקרופון, רק מפני שיואש אלרואי עורך שידורי הספורט בטלוויזיה חושב שדֶגֶם השידור היחיד שהוא מכיר מבוסס על צוות של שַדָּר ופַרְשָן". מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר ייצג בעיני מנכ"ל רשות השידור את להג הדיבור ורדידות הפרשנות בענף ספורט שהוא בעצם כל כך פשוט ומובן לכל צופה. כך סבר. לכן מיהר להוסיף : "יורם ארבל יכול להסתדר מצוין גם בלי מרדכי שפיגלר". יוסף "טומי" לפיד ז"ל החזיק בדעתו ועמד בדיבורו. הוא סירב לשלם להם. מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' צורפו על ידי לעמדות השידור שלנו בכורח הנסיבות ולא מפני שהיו פרשנים נבחרים. זה נעשה באקראי ולא היה מחושב על ידי מראש. הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו מישראל לספרד 1982, וגם הסכימו לעבוד למעשה בחינם בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

סוף הפוסט מס' 307. הועלה לאוויר בערב יום שישי – 25 באוקטובר 2013. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.