פוסט מס' 300. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל ספרד 1982. (רשימה מס' 8). פוסט מס' 300. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 14 באוקטובר 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה : במידה ונפלה שגיאה ו/או טעות במתן קרדיט לצלמי התמונות אנוכי מבקש להעיר את תשומת לבי כדי שאתקן את הדרוש תיקון .

————————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 300 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום שני – 14 באוקטובר 2013.

————————————————————————————————————-

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 8). פוסט מס' 300. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה :  2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ערוץ 1 הציבורי שרוי בצרה טלוויזיונית מתמשכת . הוא סובל מרייטינג ירוד . קטסטרופה של ממש . זוהי מועקה שמעידה במידה רבה אודות איכות צופי הטלוויזיה של עַם הַסֶפֶר היושב בציון הלא היא מדינת ישראל והמְכוּנֶה "עַם סְגוּלָה" ו- "עַם הבְּחִירָה" . איזה עם הספר ואיזה עם סגולה ואיזה נעליים כפי שיתברר כלהלן . מחלקת התעודה של ערוץ 1 בראשותו של מר איתי לנדסברג אחד המנהלים המוכשרים והטובים המכהן כיום בשידור הציבורי , הקרינה אֶמֶש (ליל ראשון – 13 באוקטובר 2013) בין 21.00 ל- 22.00 את הפרק הראשון בן שעה (מתוך ארבעה) של הסדרה הדוקומנטרית הדרמטית והחשובה "לא תִּשְקוֹט הָאָרֶץ" שעוסקת בדמי חייה של מדינת ישראל . הסדרה ההיסטורית המושקעת היטב בתחקיר פרודוקטיבי רחב היקף ומדויק – דנה במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 . הפרק הראשון צבר אתמול בערב רייטינג ממוצע מגוחך במגזר של האוכלוסייה היהודית של % 2.025 בלבד, ובמגזר כלל האוכלוסייה אפילו פחות מכך, רק % 1.775. "עַם הַסֶפֶר" כינוי שאבד עליו הכלח מתעניין בתכנים אחרים לחלוטין . תוכנית הבידור של ערוץ 2 "הכוכב הבא" ששודרה בין 21.00 ל- 22.45 באוכלוסייה היהודית , צברה כמות רייטינג ממוצעת פנטסטית שנעה סביב % 37.4 . "עם הספר" איננו מתעניין עוד ביצירות תיעוד טלוויזיוניות מופתיות ,בדרמות דוקומנטריות שעיצבו את חייו בדם ואש ותימרות עשן בארץ ישראל . תוכניתו המעניינת של אמנון לוי "הפנים האמיתיות" ששודרה אמש בערוץ 10 בין 21.00 ל- 22.00 ועסקה במשפחות סוכני המוסד החיות את חייהן בצֵל מאחורי הקלעים , צברה רייטינג ממוצע של % 11.1.

rating 3טקסט מסמך : יום ראשון – 13 באוקטובר 2013 . זוהי מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 לבין 22.30 . ערוץ 1 שקוע בצרות צרורות . הפרק הראשון של הסדרה התיעודית ההיסטורית החשובה והמושקעת , "לא תשקוט הארץ" ניגף והולך לאיבוד בין משדרי ערוץ 2 וערוץ 10. (באדיבות וועדת המדרוג).

הערה 4 : גב' נועה אסטרייכר , אל תכללי אותי בין קוראי "הארץ" שעל פי קביעתך מכירים את גדעון לוי כעיתונאי אמין , חרוץ , ובעל מוסר גבוה" . לחלוטין אינני מסכים עם הרכב המילים הללו . אנוכי חושב שהוא עיתונאי לא אמין ואיננו בעל מוסר גבוה , למרות שאנוכי נמנה על קוראי עיתון "הארץ" מזה שנים רבות .

הערה 5 : קראתי כל מילה בכתבתו המעניינת של מר אריה לבנת בעיתון "הארץ" "בואו נחזור ל- 1953" אודות שחקן הכדורסל המצוין ומאמן הכדורסל המצוין בעבר שמעון "צ'ינגה" שלח . שמעון שלח היה מאמן כדורסל שלי לפרק זמן קצר כששיחקתי בקבוצת הפועל אשדות יעקב בליגה הלאומית בכדורסל לצדו של יגאל וולודרסקי (דר) ב- 1959 ו- 1960 . הוא היה מאמן מוערך על ידי וחשתי כלפיו יראת כבוד כמו רבים אחרים .

yoash 3

טקסט תמונה : 1960 – 1959 . קבוצת הכדורסל של הפועל אשדות יעקב ששיחקה בשנים ההן בליגה הלאומית בכדורסל : זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : אמיר ראובני , יגאל וולודרסקי – דר ז"ל , אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן (הגובה שלי 1.90 מ' . יכולתי לגעת בטבעת הסל במרפק שלי) , אבנר וורד . זיהוי הכורעים מימין לשמאל : מאיר ברזילי ז"ל , יוסף קנטרוביץ'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 300. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 8). פוסט מס' 300. כל הזכויות שמורות. 

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מחמיץ את ההפקה הטלוויזיונית של אולימפיאדת מוסקבה 1980. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 היה ניסיונו הבינלאומי הראשון.

moscow 1

טקסט תמונה : לוגו אולימפיאדת מוסקבה 1980. (באדיבות IOC).

מוזר ותמוה אולם הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה הניסיון הטלוויזיוני הבינלאומי הראשון של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . יוסף "טומי" לפיד משל כבר אומנם שלוש שנים על השידור הציבורי אולם ביטל בדרך את המבצע העתידי של הפקת שידורי תחרות השירים האירופית "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" (Eurovision Song Contest) ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית שנועדה להיערך באפריל 1980 בירושלים (מנימוקים כספיים) . תחרות הזמר האירופית ה- "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" הייתה אמורה להיערך שוב ב- 1980 בארץ בגלל זכייתה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" עם השיר "הללויה" במקום הראשון בתחרות האֶרוֹ – וִויזְיוֹן שנערכה ב- 31 במארס 1979 בנייני האומה בירושלים .

יוסף "טומי" לפיד גם החמיץ את סיקור משחקי אולימפיאדת מוסקבה 1980 (מהשטח) מפני שראש הממשלה מר מנחם בגין הצטרף לחֶרֶם האמריקני של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר בשל פלישת צבא ברה"מ לאפגניסטן . הוועד האולימפי הישראלי הצביע ב- 22 במאי 1980 וקיבל ברוב של 17 נגד 8 מתנגדים את החלטת החֶרֶם של ראש הממשלה מנחם בגין ולא שלח את ספורטאיו למוסקבה . יוסף "טומי" לפיד היה נאמן למִמְסַד הפוליטי שאִימֵץ אותו שנה אחת קודם לכן ואשר הציב אותו כמנכ"ל רשות השידור . אולי מפני שסבר שאין לו ברירה אחרת ואין הוא יכול לצאת נגד הממשלה שמינתה אותו . יוסף "טומי" לפיד תמך בהחלטת החֶרֶם של ממשלת ישראל ובחר שלא להטיס את נבחרת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" למוסקבה. "עשה זאת מירושלים לפחות נחסוך כסף בלית ברירה" , ציווה על מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי המאוכזב . יוסף "טומי" לפיד אומנם חסך כֶּסֶף לקופה הציבורית הענייה של רשות השידור משלא שלח את נבחרת השידור שלוֹ למוסקבה , אך מדובר בדולרים ספורים . צריך להדגיש לזכותו הגדולה שעשה זאת לא מטעמי מָמוֹן אלא בגלל העיקרון . החלטתו של מנכ"ל רשות השידור נועדה להזדהות עם מעשה החֶרֶם של ממשלת ישראל , שהזדהתה וקיבלה על עצמה בלֵב שלם את יוזמת החֶרֶם המקורי שהגה נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר . "לא יכול להיות שראש ממשלת ישראל והוועד האולימפי הישראלי מחרימים את המשחקים האולימפיים של מוסקבה 80', ומנכ"ל רשות השידור הממלכתית מאידך , מטיס משלחת שידור לאולימפיאדה שספורטאים ישראליים אינם משתתפים בה", קבע המנכ"ל בטיעונו ההגיוני. להחלטה הזאת היה מחיר עיתונאי כבד. יוסף "טומי" לפיד מנע מעצמו ומאנשי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את חוויית המקצוע של השידור העיתונאי מהשטח , ועוד במוסקבה 80' . הוא כפה עלינו לשדר את כל התחרויות של המשחקים האולימפיים ההם מהמוניטור בירושלים . משחקי מוסקבה 1980 שודרו באמת על ידינו Off Tube מהאולפן בירושלים . קללה ומאירה טלוויזיונית אבל זה היה צו של המפקד העליון של צבאות רשות השידור המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד בכורח הנסיבות . צריך להזכיר כאן שהדבר הזה של שידור Off tube לא שָנַה ולא חזר על עצמו יותר במסגרות שידורי הספורט בשידור הטלוויזיוני הציבורי . ההחלטה הדרמטית ההיא של יוסף "טומי" לפיד בחודש מאי של שנת 1980 לשדר Off tube מהמוניטורים בירושלים את המשחקים האולימפיים של מוסקבה 80' נבעה אומנם מנימוקים פוליטיים אך הסבה מפח נפש מאין כמותו לכל מפיק , שדר , ועורך , ובעצם לכל איש בטלוויזיה באשר הוא שנשא בעול בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

מן הראוי להזכיר כאן שההחלטה השלילית ההיא שלו לא היוותה משנה סדורה . יוסף "טומי" לפיד היה בעצמו עיתונאי והבין כי על העיתונאות הטלוויזיונית להתייצב במוקד ההתרחשות ולדווח מהשטח . שידור ה- Off tube של אולימפיאדת מוסקבה 1980 היה מעשה חריג ביותר . ב- 19 ביוני 1980 של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי את (באמצעות שני הבוסים שלו מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות חיים יבין) אחד המסמכים החשובים ביותר בתולדות השידור הציבורי שנכתב ע"י מנכ"ל רשות שידור כלשהו, הנוגע לשידורי ה- Off tube של המשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980 שהיו בבחינת כורח : "אלכס גלעדי, אני מעריך מאוד את המאמץ שאתם משקיעים בהכנת שידורי האולימפיאדה בתנאים שנוצרו בעל כורחנו . כדי למנוע אי הבנות, אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל, ואיננו משמש תקדים לעתיד". המסמך המקורי החשוב chu,r הזה נשמר והוא מובא לידיעת קוראי הבלוג yoashtvblog.co.il. יוסף "טומי" לפיד הבין ששידור Off tube מהמוניטור הוא דבר מסריח . בהיותו ראשית דבר עיתונאי היה מודע היטב לצורך החיוני וההכרחי של התייצבות המפיקים , העיתונאים , והשדרנים של הטלוויזיה במוקד ההתרחשות על מנת לדווח לציבור מהשטח .

lapid 5

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980 . חודש ימים בדיוק לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת מוסקבה 1980. אולימפיאדת מוסקבה נפתחה ב- 19 ביולי 1980). מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד משגר מכתב למנהל הספורט אלכס גלעדי בו הוא מפרסם ומבהיר את התזה העיתונאית – טלוויזיונית שלו העוסקת בחשיבות השידור מהשטח . זהו אחד המסמכים החשובים ביותר בהיסטוריה של השידור הציבורי מאז היווסדו . "כדי למנוע אי הבנות, אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל, ואיננו משמש תקדים לעתיד" , כתב . ההתכתבות החשובה הזאת עם אלכס גלעדי ב- 19 ביוני 1980 נעשתה באמצעות ההיררכיה המקובלת ברשות השידור ובטלוויזיה , כלומר דרך שני הבוסים הישירים מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות חיים יבין . אפשר לראות כי יצחק "צחי" שמעוני חתם את חתימתו בעת העברת המסמך החשוב לידי אלכס גלעדי בעוד חיים יבין התעלם . שני מנהליו העליונים של אלכס גלעדי נמנעו מלחוות את דעתם אודות תוכן המסמך הערכי , הבסיסי , והקרדינלי . זאת הייתה אחת הסיבות שיוסף "טומי" לפיד למרות חסרונותיו הטלוויזיוניים היה בעבורי אישיות בלתי נשכחת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מן הראוי להזכיר כאן שהנהלת רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שרכשה בשעתו את זכויות השידורים הבלעדיות של אולימפיאדת מוסקבה 1980 תמורת סכום של 85.000000 (שמונים וחמישה מיליון) דולר , נהגה כמו יוסף "טומי" לפיד , וצעדה בעקבות נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר והוועד האולימפי האמריקני שהטילו חֶרֶם על המשחקים . בהיעדר ספורטאים אמריקניים במוסקבה 80' ביטלה NBC את מבצע הכיסוי הענק UVHER שתכננה . ביטול השידורים האולימפיים גרם ל- NBC הפסד כספי ענק . הרשת קיבלה החזר כספי רק של 35.000000 (שלושים וחמישה מיליון) דולר מחברות הביטוח . בניגוד לטלוויזיה הישראלית הציבורית הרי ש- NBC התעלמה לחלוטין מאולימפיאדת מוסקבה 1980 למעט דיווחים חדשותיים .

צריך להוסיף ולומר במסגרת הפוסט הזה כי הוועד האולימפי האנגלי ועִמו רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC (זאת המשמשת מופת ומודל חיקוי לרשות השידור הישראלית הציבורית מזה שנים רבות) , החליטו שלא להצטרף לחֶרֶם של ראש ממשלת אנגליה גב' מרגרט תאצ'ר על המשחקים האולימפיים של מוסקבה 80' . הוועד האולימפי האנגלי שלח את ספורטאיו לאולימפיאדת מוסקבה 1980 ו- BBC הטיס לשָם בעקבותיו את נבחרת השידור שלו .

alex 2

טקסט תמונה : ינואר 1980 . מוסקבה בירת ברה"מ . זהו אלכס גלעדי בפגישת ההיערכות והדיונים של איגוד השידור האירופי ה- EBU  (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) שנערכה בבירת ברה"מ לקראת מבצע השידורים של אולימפיאדת מוסקבה 1980 . החלטתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא לשלוח צוות סיקור של חטיבת הספורט למוסקבה ציערה אותו מאוד . אלכס גלעדי היה איש טלוויזיה מוכשר אך יוסף "טומי" לפיד סירב להכיר בכישרונו זה . (התמונה באדיבות ה- EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

moscow 2

טקסט תמונה : חורף 1980 . "יואשיש , אתה הרי אומן ואימא שלך ציירת ופסלת , תראה איך הרוסים הושפעו מהגרפיקה הגרמנית של אולימפיאדת מינכן 1972", אמר לי אלכס גלעדי עם שובו מפגישת ה- EBU במוסקבה. הוא נתן לי למַשֵש אות. שנינו לא תיארנו לעצמנו כי לא נהיה שם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

החֶרֶם על המשחקים האולימפיים מנע מיוסף "טומי" לפיד לא רק סיקור טלוויזיוני – ספורטיבי ברמה גבוהה מהשטח , אלא בלם הזדמנות עיתונאית בלתי חוזרת לחדור דרך מסך הברזל למוסקבה כדי ליצור קֶשֶר עם הציבור היהודי במוסקבה . האולימפיאדה הייתה אמורה לשמש מקפצת סיקור שמטרתה להביא את סיפורה הטרגי והקשה של הקהילה היהודית הענקית בת מיליוני הנפשות החיה ומתקיימת בפחד ממושך ונורא מפני השלטון המרכזי בברה"מ הקומוניסטית , גם אז בימים ההם של אולימפיאדת מוסקבה ב- 1980 בתקופת נשיאותו של ליאוניד ברז'נייב , ומסתגרת בד' אמותיה מאֵימַת עריצות המשטר .

בשנות ה- 70 עלוּ לישראל כבר יותר מ- 100000 (מאה אלף) יהודי ברה"מ . הגיעו משם הרבה סיפורים קשים וידיעות מצמררות על מסורבי עלייה יהודים  הגיבורים ובראשם אנטולי (נתן) שצ'רנסקי , אדוארד קוזנייצוב , ואִידָה נודל המנהלים בכוחותיהם הדלים מאבק עיקש והרואי על שאיפתם לעלות לישראל נגד המדינה הטוטליטרית שמונעת זאת מהם , והמסתתרת עדיין ומאגפת את עצמה במסכי ברזל. השלטונות הסובייטים גזרו על מסורבי העלייה מאסרים ממושכים בתנאים קשים ומחפירים. עונשם היה לחיות בצינוק. חלקם הוגלה למחנות עבודה בסיביר הקפואה. זה היה סיפור עיתונאי גדול וחשוב שניתן היה לכסותו במצלמות טלוויזיה רק לאחר כניסה שלנו לתוככי ברה"מ הטוטאליטארית והקומוניסטית. בשום אופן לא בשלט רחוק. החֶרֶם הפך את רעיון חשיפת מצבם של יהדות ברה"מ בטלוויזיה הישראלית ב- 1980 לחלומות באספמיה. אינני יודע בכלל אם יוסף "טומי" לפיד היה מאפשר לאלכס גלעדי לתמרן את צוותי הטלוויזיה שלוֹ (כלומר, של הטלוויזיה הישראלית הציבורית) לבצע תחקירים עיתונאיים, לבדוק, ולחקור את חיי היהודים בברה"מ אילו הגענו בכלל לאולימפיאדת מוסקבה 1980. אינני יודע אם השלטונות הסובייטים היו מרשים לאנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לטייל ברחובות מוסקבה כאילו היו אלה רחובות תל אביב. דבר אחד היה ברור מעל כל ספק. יוסף "טומי" לפיד היה מנכ"ל רשות שידור ממלכתית זהיר ושמרן. הוא לא נָטָה להסתבך בהפקות שנראו לו הרפתקאות טלוויזיוניות כביכול. הוא היה איש מעשה ולא רומנטיקן. למדתי זאת מאוחר יותר על בשרי.

הפקת אולימפיאדת מוסקבה 1980 הייתה מקומית Off tube בכורח הנסיבות והצטמצמה לגבולות הקומה ה- 5 בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים מקום מושבה של מחלקת הספורט , אף על פי כן משכה אליה את טובי בניה של רשות השידור . הפקות הספורט והחדשות היו תמיד לב ליבה של המדיה הציבורית והצילומים שהשתמרו מנציחים את הפעילות העיתונאית השוקקת באותם ארבעת הכתלים של חיטבת הספורט תחת שרביט ניהולו של מר אלכס גלעדי ..

yoash 17

טקסט תמונה :  קיץ 1980 . הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה ביולי- אוגוסט 1980 משכה עולי רגל רבים למשרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אמנון ברקאי , כתב חטיבת החדשות אורי גולדשטיין , אנוכי , והשדר נסים קיוויתי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 18

טקסט תמונה :  יולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980. משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה ברוממה . מנהל חטיבת התוכניות של הטלוויזיה מרדכי "מוטי" קירשנבאום מכבד את חטיבת הספורט (בראשות אלכס גלעדי)  בנוכחותו . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מזכירת ההפקה של אלכס גלעדי רוחל'ה ברכה (בגבה למצלמה), מוטי קירשנבאום מנהל חטיבת התוכניות, אנוכי , והכתב – שדר משה גרטל .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי הטיל כרגיל על נסים קיוויתי את עול השידור העיקרי . הוא שידר את טקסי הפתיחה והנעילה של אולימפיאדת מוסקבה וגם את כל תחרויות הא"ק והשחייה מעמדת שידור Off tube שהוכנה עבור כל קבוצת השדרים באולפן א' בקומת המרתף של בניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה – ירושלים. זה היה סיוט ומוזר. אך זאת גם הייתה אמירה של רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל שהיא תומכת בהחלטת ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין והוועד האולימפי הישראלי המחרימים את אולימפיאדת מוסקבה 1980 ואיננה משגרת לשם את משלחת הטלוויזיה שלה. אמנון ברקאי שימש עוזר השדר הראשי של נסים קיוויתי ושני הפרשנים שלו היו ד"ר גלעד וויינגרטן בתחרויות הא"ק ויוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי בבריכת השחייה . מר יורם ארבל וגב' אורלי יניב הגישו מהאולפן הספורט ברוממה את השידורים האולימפיים של מוסקבה 80' לקהל הצופים של ישראל.

moscow 3

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . טקס הפתיחה של האולימפיאדה ה- 22 של העת החדשה , אולימפיאדת מוסקבה 1980 . רבבת אנשים מאומנים מציגים את הלוגו האולימפי של חמש הטבעות ואת הדובי הרוסי הקמע של המשחקים . (באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 4

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . טקס הפתיחה של האולימפיאדה ה- 22 של העת החדשה , אולימפיאדת מוסקבה 1980 . רבבת אנשים מאומנים מציגים את הלוגו האולימפי של חמש הטבעות ואת הדובי הרוסי הקמע של המשחקים . (באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 5

טקסט תמונה :  שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . ההנהגה הסובייטית בראשות נשיא ברה"מ ליאוניד ברז'נייב (שלישי משמאל) צופים בטקס הפתיחה המרשים . יושבים קיצונים משמאל נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הלורד מייקל קילאנין ורעייתו . רביעי משמאל הוא נשיא הוועדה המארגנת של המשחקים איגנאטי נוביקוב . חמישי משמאל אלכסיי קוסיגין . (באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 6

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . טקס הפתיחה . המתעמל ניקולאי אנדריאנוב משביע את הספורטאים .(באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 7

טקסט תמונה :  שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . טקס הפתיחה . אלכסנדר מדווד משביע את השופטים .(באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 8

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) הלורד מייקל קילאנין ונשיא הוועדה המארגנת של המשחקים איגנאטי נוביקוב פותחים את המשחקים .(באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 9

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . טקס הפתיחה . הטלוויזיה הסובייטית RTR מעבירה בשידור ישיר את נשיאת הדגל האולימפי בתוך הטקס. (באדיבות RTR ו- IOC).

moscow 10

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . טקס הפתיחה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 . קופץ המשולשת הסובייטי הנודע וויקטור סאנייב (משמאל) מי שהיה אלוף אולימפי שלוש פעמים ברציפות בקפיצה משולשת באולימפיאדות מכסיקו 1968 , מינכן 1972 , ומונטריאול 1976 מעביר את הלפיד האולימפי לידיו של הכדורסלן הרוסי אלכסנדר בלוב . אלכסנדר בלוב נבחר ע"י הוועדה המארגנת הסובייטית לשאת את הלפיד בתוך האצטדיון ולהדליק את המשואה האולימפית . מוזר , אבל שני הספורטאים אלכסנדר בלוב ו- וויקטור סאנייב נועלים נעלי "adidas". (באדיבות RTR ו- IOC). הערה : אלכסנדר בלוב נפטר לפני כשבועיים ממחלת הסרטן.  

yoash 19

טקסט תמונה : חודש יולי – שנת 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 80' .  אגף במשרד מחלקת הספורט השוכנת בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי (יושב משמאל) בהתייעצות עִמי הדנה בהמשך תכנון ומהלך שידורי ה- Off Tube האולימפיים . הוא היה רשאי להיות גאה בעצמו על המבצע למרות תנאי העבודה הכושלים שנכפו עליו ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . בתווך עומד מר צבי ברק יד ימינו של ישראל דוֹרי במחלקה הכלכלית של רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 20

טקסט תמונה : חודש יולי של שנת 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנשי המערכת גיורא צור (בן 25) , אורלי יניב (בת 23), אנוכי (בן 42), ואמנון ברקאי (בן 26). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 21

טקסט תמונה : חודש יולי – שנת 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנשי המערכת בני עורי (בן 23), מיכל הוכשטט (בת 23), וגיורא צור (בן 25). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 22

טקסט תמונה :  אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המפיק אמנון ברקאי, עוזרת ההפקה והבימוי נעמי קארו , והכתב – שדר משה גרטל . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 23

טקסט תמונה : חודש יולי של שנת 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 80' . אולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה ירושלים . אנוכי (משמאל) משדר ישיר מהמוניטור Off  Tube מאולפן א' בירושלים את תחרויות הכדורעף האולימפיות . אמנון ברקאי (במרכז) משמש עוזר שדר שלי ושל נסים קיוויתי (מימין , ממתין לתורו לשדר ישיר את תחרויות הא"ק). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 24

טקסט תמונה :  אולימפיאדת מוסקבה 1980. אגף במשרד חטיבת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אנוכי עם רוחל'ה ברכה מזכירת ההפקה של אלכס גלעדי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 25

טקסט תמונה : אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים באחת ההפסקות בין השידורים האולימפיים. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : יצחק "איציק" גליקסברג, אנוכי – עורך השידורים האולימפיים (יושב), עוזר השדר אמנון לנגזם (משופם), פרשן השחייה יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (חבר קיבוץ כפר מכבי), ומשה גרטל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 26

טקסט תמונה : אולימפיאדת מוסקבה 1980 . בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . אורי לוי אחד מאנשי הטלוויזיה הטובים ביותר בחטיבת הספורט ואנוכי עורכים חומרים אולימפיים על VTR של שני אינטשים . בתווך הטכנאי צביקה הירש . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 27

טקסט תמונה : אולימפיאדת מוסקבה 1980. אגף המשרדי חטיבת הספורט בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אנוכי יחדיו עם רוחל'ה ברכה (משמאל) ונערת הקאראקטר המצטיינת רוזי קוקה . בקדמת התמונה זהו פרשן ההתעמלות ז'קי ווישניה . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 28

טקסט תמונה : יולי 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים בעת שידורי אולימפיאדת מוסקבה 80' . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : אמנון ברקאי , אמנון לנגזם , פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן , איש לא מזוהה , גיורא צור (בחולצת פסים נשען על הארון) , נערת הקאראקטר המצטיינת מירה הראל – יגן , ואנוכי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

yoash 29

טקסט תמונה : קיץ 1980 . ימי אולימפיאדת מוסקבה 80' . אנוכי עם משה גרטל בימים ההם כשעוד בניתי עליו כשדר ספורט מוביל . זה לא הלך . היה לו פוטנציאל שמעולם לא מומש ולא הגיע לשום מקום . בחזית התמונה פרשן הא"ק דוד אייגר , ומשמאל פרשן ההתעמלות יעקב "ז'קי" ווישניה .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יש לי דעה אישית מאוד מגובשת על נורמת הניהול , הנשיאה באחריות והדוגמא האישית . אינך חייב להיות חֲבֵר של העובדים כדי לנהלם . אי חֲבֵרות איננה צריכה או אמורה להתפרש כהִתנשאוּת . פעם שאלו אותי מה הקֶשֶר בין לנהל את ענף הרֶפֶת בקיבוץ אפיקים , לבין לנהל כקצין בצבא קבוצת חיילים בגולני (שם שרתי כשלוש שנים) , לבין לנהל את מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . התשובה ברורה . המכנה המשותף הוא שבכל רמות הניהול – קטנות כבכירות – ולא משנה באיזו דיסציפלינה , אתה צריך להסתמך על אנשי מקצוע . אתה קובע מי יהיו אנשי המקצוע ועליך מוטלת החובה לגבש אותם לצֶוֶות ולקבוע מדיניות תפעול ושידור, אך אינך צריך להיות חבר שלהם. תוכל לגבש צֶוֶות רק אם המנהיגות שלך נשענת על יושרה מוחלטת, משמעת קפדנית, דרך ארץ ומתן דוגמא אישית. וכמובן כשרון קונקרטי בתחום בו אתה עוסֵק.

פעם באחד הוויכוחים בינינו הֵטיף לי יוסף "טומי" לפיד מוּסַר בסגנון העוֹקצני שלוֹ כשאמר , "לאנשים יָפִים יש חסרון אחד בולט . הם לא צריכים להתאמץ להיות חכמים". אינני יודע אם התכוון אלי או למשה גרטל . יכול להיות שמישהו העביר לידיו של מנכ"ל רשות השידור פיסת רכילות של כתבת "העולם הזה" תְּחִיָה אָדָר , בו כתבה בשבועון הנפוץ, "כאשר המפיק יואש אלרואי לא נמצא בשטח, משה גרטל הוא הכי יפה במקום". טקסט "נחמד" שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד השתמש בו לא פעם אחת בלשונו הבוטה.

yoash 30

yoash 31

טקסט תמונה : חודש ינואר של שנת 1984 . אנוכי יחדיו עם משה גרטל במשרד שלי במחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים לאחר חזרתי מפגישת ה-  WBM ה- 1 (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) העולמית  שהתקיימה בלוס אנג'לס לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יתכן מאוד שיוסף "טומי" לפיד החכם והבוטה ביסס את תּיאוריית השנינוּת שלו הנוגעת ליופי ולחוכמה על דברי רכילותה של גב' תחיה אדר . הפקת אולימפיאדת מוסקבה 1980 הייתה מלאכת אומן של אלכס גלעדי . הוא היה רשאי להתגאות במעשה ידיו למרות שהסיקור כולו נכפה עליו והתבצע מהאולפנים בבניין הטלוויזיה ישראלית ברוממה – ירושלים . כשהסתיימו שידורי ה- Off Tube שלנו מהאולפן בירושלים שתיארו את תחרויות אולימפיאדת מוסקבה 1980 לא היסס אלכס גלעדי וניגן על רקע תמונות הסיום האולימפיות והדובי הבוכה את שירה של נעמי שֶמֶר , "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב" .

yoash 32

טקסט תמונה : 3 באוגוסט 1980. אגף במשרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. התמונה צולמה בסיום ההפקה והשידורים של אולימפיאדת מוסקבה 80'. מנהל מחלקת הספורט בשפה הערבית מחמוד אבו באכר (בגבו) מברך את המפיק אלכס גלעדי על הצלחת השידורים . מימין , אורי לוי מעלעל ביומון "חדשות הספורט". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 33

טקסט תמונה : 3 באוגוסט 1980. רגע הסיום ההפקה והשידורים של אולימפיאדת מוסקבה 80'. אלי בואנוס ואנוכי. זאת באמת הייתה שמחה והקלה גדולה בתום ההפקה של כיסוי אולימפיאדה מוחרמת באמצעות שידורי Off tube מהאולפן בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

במאי 1981 שלחתי את המפיק איציק גליקסברג והשַדָּר יורם ארבל לצ'כוסלובקיה לכסות את אליפות אירופה בכדורסל בהשתתפות נבחרת ישראל שנערכה בברטיסלאבה ופראג . תִּכננתי להגשים חלום יָשָן . ביקשתי לערוך ריאיון נרחב בפראג עם אמיל זטופק האתלט הצ'כוסלובקי הדָגוּל (היה בן 59 ב- 1981) , הרץ הנודע למרחקים ארוכים שזכה באולימפיאדת הלסינקי 1952 בהישג מופלא וחסר תקדים (איש לא עשה זאת לפניו וגם לא אחריו) , זכייה בשלוש מדליות זהב בריצות הארוכות ל- 5000 מ' ,10000 מ' , ובריצת המרתון , כדי לשדרוֹ ב- "מבט ספורט" . כאמור איש לא חזר על הישגו זה של אמיל זטופק באולימפיאדת הלסינקי 1952 עד עצם היום הזה . אמיל זטופק המנוח היה אליל נעורים שלי וגם של טומי לפיד ונחשב בצֶדֶק לאחד מגדולי הספורטאים והאתלטים בעולם בכל הזמנים שציבור גדול בישראל הזדהה עִמוֹ . עמד לרשותי צוות שידור בפראג . הטלוויזיה הצ'כוסלובקית שהייתה חברה ב- OIRT (איגוד השידור של מדינות מזרח אירופה) , נהגה בנו באדיבות רבה וניאותה להשכיר לנו לצורך הסיפור צוות צילום בפרוטות . רשות השידור הצ'כוסלובקית הממלכתית אירחה בצורה מכובדת גם אם מאופקת את איציק גליקסברג ויורם ארבל וכן צִוותי שידור רבים מרשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU (איגוד השידור המערב אירופי היה הרבה יותר גדול מ- OIRT וגם הרבה יותר עשיר) שהגיעו לצ'כוסלובקיה לסקר את אליפות אירופה בכדורסל ה- 22 במניין . היא ראתה בעין יפה את בקשתי לראיין את האתלט הדגול , התייחסה לכך בכבוד רב , ונענתה לכל פניותיי הלוגיסטיות כדי לקיים את הפגישה עִמוֹ . ריאיון עם אמיל זטופק בימים ההם של צ'כוסלובקיה הקומוניסטית ושידורו "במבט ספורט", אמור היה להיות הישג עיתונאי חשוב ובלעדי לטובת צופי הטלוויזיה בישראל . מנכ"ל רשות השידור התנגד ליוזמה שלי . הוא טען בנימוקיו שראיון כזה של הטלוויזיה הישראלית עם אמיל זטופק מסכן את הישראליים העושים במלאכת הריאיון . "אין לדעת איזה מלכודת מכין להם שירות הביטחון הצ'כוסלובקי" , טען כלפיי . תגובתו של יוסף "טומי" לפיד ב- 4  ביוני 1981 לבקשתי לעשות כתבה נרחבת על הגיבור האולימפי אמיל זטופק לשידור ב – "מבט ספורט" הפתיעה אותי מאוד , נראתה לי בלתי הגיונית , לא סבירה , וגם לא משכנעת [1] . הנה היא כלשונה .

lapid 7

טקסט תמונה :  4 ביוני 1981 . זהו המסמך המקורי שכתב לי יוסף "טומי" לפיד בעניין התכנון שלי להפיק ריאיון טלוויזיה בלעדי עם הרץ הצ'כוסלובקי האולימפי האגדי אמיל זטופק בפראג .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מכתבו המגוחך של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אִכזֵב אותי מאוד . הרגיז אותי שדווקא הוא כעיתונאי בלם את יוזמתי העיתונאית באמצעות נימוקים כל כך לא משכנעים . בעיקר נראה לי תמוה טקסט הפּסְקָה בו קובע יוסף "טומי" לפיד כי הריאיון הטלוויזיוני שתכננתי לערוך עם האלוף האולימפי הדָגוּל שאין אולי שֵנִי לוֹ בערכו הספורטיבי בתולדות האולימפיאדות , האיש שהעפיל שוב ושוב לפסגת היכולת האנושית , הוא בס"ה , "הישג שהראוותנות בו רבה מן המהות" . לעומת זאת אישר לי יוסף "טומי" לפיד את הפקת שידורי הכדורסל הישירים במלואם . הוא זכר היטב את לקח ההיערכות שלנו לקראת אליפות אירופה בכדורסל שנתיים קודם לכן באיטליה ואת כישלון התקשורת הלוויינית משם בראשית תקופתו כמנכ"ל רשות השידור , וזכר היטב גם שנבחרת ישראל בראשותו של המאמן רלף קליין מגיעה לפראג כסגנית אלופת אירופה מטורינו 1979 . יוסף "טומי" לפיד וסמנכ"ל הכספים ישראל דורי העניקו לי את המָמוֹן והזמן הדרוש כדי להכין בקפידה את השידורים מצ'כוסלובקיה . כרגיל במקומותינו , כגודל ההכנות והתקוות כן גודלן של האכזבות . נבחרת ישראל סיימה את האליפות במקום השישי . שום דבר מסעיר לא קרה בברטיסלאבה , בטח לא בפראג. בשורות נבחרת ישראל שיחקו אז מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י, ג'ים בוטרייט, לו סילבר,  ג'ון וויליס, חיים זלוטיקמן , פיני חוזז , בועז ינאי, בארי ליבוביץ', אביגדור מוסקוביץ', סטיב שלכטר, וגל קנז.

יורם ארבל שידר ישיר מברטיסלאבה את הניצחונות על צרפת 88 : 76 ועל יוון 82 : 71 , ואת ההפסדים בבית המוקדם לספרד 89 : 81 ולצ'כוסלובקיה 86 : 85 . בבית הגמר בפראג הובסה ישראל בשלושת משחקיה יוגוסלביה 102 : 87 , ע"י ברה"מ 112 : 84 , ולאיטליה 116 : 98 . נבחרת ישראל בכדורסל מעולם לא שִחזֵרה עוד את הישגה באליפות אירופה בכדורסל בטורינו – 1979 .

משהגיע מועד הפקת שידורי הטלוויזיה באחריותי של מונדיאל ספרד 1982 תפשתי את המנכ"ל שלי לא מוכן . יוסף "טומי" לפיד חי באקלים טלוויזיוני בו נתפשו הפקות הספורט הבינלאומיות המורכבות והמסובכות ע"י ההנהלה שהקיפה אותו כדבר פעוט ערך . בהיותו העורך הראשי של רשות השידור ובמקביל האחראי הראשי על הקופה הציבורית שלה היה איש מודאג ונתקף מעת לעת בחששות כלכליים מחד ופוליטיים מאידך . ב- 1981 עשתה לו הממשלה בראשות מנחם בגין והאופוזיציה בראשות שמעון פרס צרות צרורות והסב נזק למוניטין שלו ולביטחונו העצמי כמנכ"ל רשות השידור . בין ארבעת הכתלים שלו שמע קולות שהקלו ראש וביטלו את חשיבות שיבוצם של שידור אירועי הספורט הרלוואנטיים בלוח השידורים הציבורי . היו כאלה מבין יועציו הקרובים היו שראו בנסיעת ציוותי השידור לחו"ל כמעין מסע תענוגות , קייטנה , בה רשות השידור אמורה לממן את שליחיה בנוסף לכל גם בשכירת מלונות והקצאת דולרים יומית לארוחות . אחד מהמנהלים הקרובים למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אף הציע שהטלוויזיה הישראלית הציבורית תוכל לחסוך כסף אם תימנע מהטסת ציוותי שידור למונדיאל ספרד 1982, מפני שהיא יכולה לשדר את המשחקים Off tube מהמוניטור בירושלים , בדיוק כפי שעושה הטלוויזיה הירדנית שמשדרת את כל שידורי הספורט שלה מהסטודיו בעמאן . "אין הבדל גדול בין לשדר משחק כדורגל ממדריד ו/או לשדר מירושלים , ולציבור זה גם לא משנה , אם השַדָּר שלו יושב בעמדת שידור באצטדיון ו/או באולפן בירושלים", שַח המלעיז. כאן קפץ יוסף "טומי" לפיד מכיסאו כנשוך נחש ואמר כהאי לישנא : "לא יקום ולא יהיה. שידורי הטלוויזיה הישירים של מונדיאל ספרד 1982 בראשות יואש אלרואי יתקיימו אך ורק מהשטח, מעמדות שידור באצטדיונים. כמה משחקים נשדר ישיר מסך 52 משחקי הטורניר – זו כבר שאלה אחרת".

[1] ראה נספח : מכתבו של המנכ"ל טומי לפיד אלי  מ- 4  ביוני 1981 המסביר מדוע הוא מתנגד לבקשתי לעשות כתבה בפראג על אמיל זטופק האלוף האולימפי הנודע בריצות ארוכות .

סוף הפוסט מס' 300, רשימה מס' 8. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום שני – 14 באוקטובר 2013.

ראה המשך בפוסט הבא, "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982", רשימה מס' 9. כל הזכויות שמורות. 

סוף הפוסט מס' 300. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום שני – 14 באוקטובר 2013.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *