פוסט מס' 156. הצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 80 של המאה שעברה (רשימה מס' 2). פוסט מס' 156. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר אחה"צ של יום חמישי – 14 בפברואר 2013.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, ו/או נכתב, ו/או נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי. 

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 156 : הועלה לאוויר אחה"צ של יום חמישי – 14 בפברואר 2013.

—————————————————————————————————– 

פוסט מס' 156. הצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 80 של המאה שעברה (רשימה מס' 2). פוסט מס' 156. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הערה 4 : פרסום התמונות הרבות בבלוג נשען על השגת אישורים מתאימים מהגורמים הרלוואנטיים והענקת קרדיט ואשראי מקובלים לבעלי התמונות , לוועדות המארגנות , ולמוסדות המתאימים . אולם יחד עם זה אני מבקש לציין כי חרף המחקר והכתיבה שנמשכים שנים ארוכות ומרכיבים את כתיבת הבלוג (מודגש כאן כי הבלוג איננו נכתב למען מטרות רווח כספי ו/או לטובת רווח מסחרי) , ייתכן ונעשו שגיאות ו/או טעויות באיתור וזיהוי בעלי התמונות . אני מודה מראש לכל בעל זכויות של תמונה כזאת ו/או אחרת המתפרסמת בבלוג , באם ייאות ויפנה אלי , כדי לתקן ולעדכן אותי בנוגע לתמונות שהוא חושב שהן דורשות תיקון והכנסת פרטים רלוואנטיים חדשים . 

הערה 5 : השדר הוותיק יורם ארבל מִיצֵב את עצמו זה מכבר לבכיר שדרי הספורט בערוצי הטלוויזיה של מדינת ישראל . השבוע הוכיח זאת שוב כששידר ישיר בערוץ 1 ב- 7 בפברואר 2013 את משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה , שידר ישיר ב- 11 בפברואר 2013 את הדרבי התל אביבי בכדורגל מכבי ת"א – הפועל ת"א , ושידר אֶמֶש ישיר בערוץ 5 בכבלים את המשחק המשעמם ריאל מדריד – מנצ'סטר יונייטד שהסתיים בתוצאה 1:1 בליגת האלופות. יורם ארבל מותיר הרחק מאחוריו את מאיר איינשטיין שמתבזבז ב- "יציע העיתונות" ו/או צועק נורא במגרשי הכדורגל. אינני חושב שיהיה זה פסול מצדו להתייעץ עם מורה לפיתוח קול.

מגוחך שהוא יורם ארבל מכנה בעת השידור הישיר אמש את מנהל – מאמן מנצ'סטר יונייטד סיר אלכס פרגוסון "שועל זקן". יורם ארבל ואלכס פרגוסון הם בני אותו גיל. כ- 70. אין סיכוי שאכנה כאן בבלוג הזה את יורם ארבל "השדר הזקן" למרות ש- "שועל זקן" היא מעין מחמאה עטופה במטפורה שיורם ארבל התכוון להעניק לסיר אלכס פרגוסון. ובכן, אלכס פרגוסון איננו "שועל זקן" ולא "אריה שואג" וגם לא "פיל רומס" וכו'. סיר אלכס פרגוסון הוא מנהיג ספורט וכדורגל דגול ואיש הוראה וחינוך בעל שיעור קומה . המשחק אמש שיעמם אותי מפני ששתי הקבוצות בעלות מוניטין שמעסיקות שחקנים מפורסמים לא הצליחו להשיג עדיפות מספרית האחת על השנייה בעת ההתקפות ובכך לשבור את השווייון ביניהן . ברור שנוצרת סקרנות וגם מתח מסוים בגלל המפגש בין שני שחקני התקפה המפורסמים כריסטיאנו רונאלדו (ריאל מדריד) ו- וויין רוני (מנצ'סטר יונייטד) אולם ההגנות של שתי הקבוצות חזקות מההתקפות של שתי הקבוצות . בהיעדר יכולת (מצד שתי הקבוצות) ליצור יתרון מספרי של שחקנים תוקפים בשטחי "האש" ואזורי "ההוצאה להורג" ליד השערים, נידון המשחק ההתקפי הצפוי של שתי הקבוצות להיות שיעמומון. גם שני שחקנים בעלי מוניטין כמו כריסטיאנו רונאלדו ו- וויין רוני לא מסוגלים להציל אותו מקיפאונו . שני השערים במשחק הובקעו בנגיחות ראש ממצבים נייחים ו/או כמעט נייחים הודות ליכולת אישית רגעית והברקה של רונאלדו ו- וולבק ולא בגלל מחשבת כדורגל מפותחת. אין שום ערובה כי שחקנים מפורסמים בסרט קולנוע ו/או על כר הדשא במשחק כדורגל יהפכו בכל מקרה את ה- Show למופע איכותי.

חזון המשחק של אלכס פרגוסון וז'וזה מוריניו שונה לחלוטין מזה של פפ גווארדיולה . שני הראשונים אינם מצליחים ו/או אינם מעוניינים למַמֵש את "תיאוריית האדם השלישי" (Third man theory) במשחק הכדורגל הלכה למעשה. רבים מצופי הטלוויזיה בישראל ובעולם כולו זוכרים את תצוגות הכדורגל המרתקות והיעילות של קבוצת ברצלונה (תחת הדרכתו של פפ גווארדיולה) נגד מנצ'סטר יונייטד וגם ריאל מדריד, וקבוצות אחרות בליגת האלופות . התצוגות היו כפופות למשנה סדורה. ברצלונה של פפ גווארדיולה הצליחה להגשים הלכה למעשה את "תיאוריית האדם השלישי" והשיגה מעת לעת עדיפות מספרית של שחקני ההתקפה שלה על כמות שחקני ההגנה של יריבותיה באמצעות תנועת מניפה של כל שחקני הקבוצה הנשענת על אין סוף חילופי מקומות, פריצות מאחור לשטחים מתים של ססק פבריגאס, ג'ורדי אלבה (ושחקנים נוספים) תוך ניצול מסירות סרגל של ליאו מסי, צ'אבי, ואינייסטה לאותם השטחים המתים כדי לכבוש שערים ולהכריע את המשחק . הצפייה בברצלונה מגרה את המחשבה והדמיון. קיימת כל הזמן תחושת ההפתעה ומתי היא תקרה . אימתי ברצלונה תגיע לשיאה תממש את תיאוריית האדם השלישי . אתמול ראינו כי כריסטיאנו רונאלדו שמצויד בכושר גופני עילאי – הוא ספרינטר ובעל ניתור טוב וגם טכנאי כדור ובעל שליטה טובה בו – אולם איננו יכול לגבור על ההגנה האנגלית . את אותו הטקסט ניתן לומר על וויין רוני. כשכָּמוּת התוקפים שווה לכמות המגינים קשה להשיג הכרעה , מלבד כמובן התבלטות אישית רגעית כזאת ו/או אחרת . לי כמתבונן מהצד נראה כאילו ההתקפות של שתי הקבוצות הולכות עם הראש בקיר וגם אם המשחק היה נמשך עוד 90 דקות התוצאה הסופית לא הייתה שונה . השתעממתי ההתמודדות בין ריאל מדריד למנצ'סטר יונייטד דמתה לשני ענקי טניס שחובטים מהקו האחורי אין ספור חבטות מבלי להתקרב לרשת ובשל כך אינם מסוגלים להכריע איש את יריבו.

ב- 25 בספטמבר 1953 הביסה נבחרת הונגריה (כונתה נבחרת הזהב) באצטדיון "וומבליי" בלונדון את נבחרת אנגליה בתוצאה בלתי מקובלת 3:6. בנבחרת הונגריה שיחקו אומנם שחקנים מפורסמים כמו פרנץ פושקש , שאנדור קוצ'יש, נאנדור הידגקוטי, זולטאן ציבור, יוזף בוז'יק ועוד כמה נוספים אולם גם בנבחרת אנגליה שיחקו שחקנים שלא היו קוטלי קנים כמו סטנלי מתיוס, סטנלי מורטנסן, הארי ג'ונסטון, בילי רייט, אלף ראמזי, ואחרים. ההבדל היה בפילוסופיה וגישת המאמנים. מאמנה של אנגליה אז וולטר ווינרבוטום דגל בשיטת המשחק הישנה והשקופה בה הציב חמישה חלוצים, שלושה רצים, ושני מגינים – מערך כדורגל שנקרא בזמנו WM. המאמן ההונגרי גוסטב שבש (וצוות יועציו) פיתח לעומתו כבר אז בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה את "תיאוריית האדם השלישי", והציב מערך שחקנים לא מוכר על כר הדשא (הדומה למערך שברזיל הציבה במונדיאל שוודיה 1958, 4 – 2 – 4). ההונגרים השיגו בשיטת ההתקפה שלהם עדיפות מספרית על שחקני ההגנה האנגליים, המציאו את רעיון השגת יתרון באמצעות המסירה הכפולה "Double pass", ולא התקשו להביס את אנגליה החזקה בביתה בתוצאה הגבוהה 3:6. קטעים מהמשחק ההיסטורי ההוא ניתן לראות באתר youtube. כמובן שהכדורגל אז לפני 60 שנים היה איטי בהשוואה לזה המהיר שאנחנו מכירים היום , אולם לא פחות טעון מחשבה, חכם, ו/או יצירתי. תבוסת הכדורגל האנגלי בתאריך ההוא של 25 בנובמבר 1953 היה ניצחון מחשבת הכדורגל המקורית של גוסטב שבש וצוות עוזריו מרטון בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'איי, ינה קאלמאר, וגיולה מאנדי על מחשבת הכדורגל הישנה והשמרנית של הכדורגל האנגלי דאז.

לא אנוכי המצאתי את המושג "תיאוריית האדם השלישי". קוראי הבלוג שמתעניינים במחשבת הכדורגל יכולים למצוא את המאמר האדיטוריאלי המעניין והמרתק "THE THIRD MAN" בספר כדורגל בינלאומי שקרוי : "INTERNATIONAL FOOTBALL BOOK No. 10" פרי יצירתו של סטראטון סמית' (Stratton Smith). הספר יצא לאור באנגליה ב- 1968.

טקסט מסמך : כותרת המאמר המעניין "האדם השלישי" (THE THIRD MAN) שהתפרסם ב- 1968 בספר "INTERNATIONAL FOOTBALL BOOK" בעריכת מר סטראטון סמית' (Mr. Stratton Smith) ודן במחשבת הכדורגל המקורית של צוות מאמנים הונגרי בראשות המאמן הלאומי גוסטב שבש שפותחה בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה. מחשבת הכדורגל הזאת הולידה את נבחרת הזהב ההונגרית בכדורגל לאחר מלחמת העולם ה- 2. אחד משיאי הנבחרת ההונגרית הבלתי נשכחת ההיא היה ניצחונה המפואר על נבחרת אנגליה ב- 25 בנובמבר 1953 באצטדיון "וומבליי" בתוצאה 6:3. זה היה הפסדה הראשון של אנגליה אי פעם בביתה. (באדיבות IFB No. 10 בהוצאת  souvenir press LTD ב- London). זיהוי הנוכחים בתמונה במשחק התבוסה של אנגליה 6:3 : מימין השוער האנגלי גיל מֵרִיק והמגן אָלְף ראֶמְזִי (בחולצה לבנה). משמאל שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש ולָאסְלוֹ בּוּדָאי צוהלים לאחר הבקעת אחד השערים. 

לעומת הכדורגל הלא מרשים שראיתי אמש ריאל מדריד – מנצ'סטר יונייטד 1:1 צריך להלל את 28 המצלמות של הטלוויזיה הספרדית באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. חשוב שקברניטי רשות השידור וערוץ 1 ייצפו במשחקים כאלה בליגת האלופות על מנת שיהיה להם מידע לאן לשאוף ולמי להידמות, כגופי שידור ציבוריים שמחזיקים בזכויות השידורים הבלעדיות של המשחקים המרכזיים בליגת העַל הישראלית. 10 (עשרה) הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות לרבות Replays איטיים בשיטת צילום SSM של שער הנגיחה של כריסטיאנו רונאלדו הופכים את הצפייה בטלוויזיה לחווייה, לרבות מרכיבים ואלמנטים נוספים שאפשר היה למצוא אמש בתורת הבימוי הספרדית. עושר הבימוי אמש איננו רק תוצאה של עושר הציוד, אלא עושר מחשבה וגישה פילוסופית ברורה ויסודית של צוות הבימוי וההפקה כי הצבת ניידת השידור הענקית אתמול בערב באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" נעשתה למען צופי הטלוויזיה בספרד, באירופה, ובכל רחבי תבל. ברור גם שצילומי Close ups רבים של כריסטיאנו רונאלדו שהוא גם יפה תואר כמו שחקן קולנוע ולא רק שחקן כדורגל מוכשר, כמו גם  צילומי Close ups שוב ושוב של וויין רוני, אלכס פרגוסון, וז'וזה מוריניו – מקדמים את המֶסֶר של סוזאן סונטאג שהכריזה בשעתו כי, "הצילום הוא דרך נאותה לווידוא החוויה". על ערוץ 1 לחפש כל דרך על מנת להכריח את דני לנקרי להציב לפחות 2 מצלמות SSM בניידות השידור שלו שמכסות עבורו את המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורגל. הפרשן שגיא כהן מיותר (לחלוטין).

הערה 6 : רצ"ב תגובתו של קורא הבלוג מר רון ברגר לפוסט הקרוי , "העורכים הראשיים. מלחמות גוג ומגוג בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה (רשימה מס' 2)" , ונכתב ב- 11 בפברואר 2013. (הערה : אינני מכיר את האיש רון ברגר).

יואש שלום,

קילסת והיללת עד אין קץ שניים מהפרשנים ה"חשובים" בתולדות שידור הספורט הציבורי. כמי שקורא את הבלוג המעניין (מאד!) שלך, אני חושב שחובתי להאיר כמה דברים,ולהביא דעה שונה משלך. אתחיל דווקא בשדרן, שאיננו פרשן. מאיר איינשטיין. אני בטוח שלרבים מבין הצופים בו והמאזינים לו מהווה מאיר אכזבה קשה. משדרן ממלכתי,רציני,רהוט וידען, הפך איינשטיין מאז שהוא מתחרה על הרייטינג ראש בראש מול אופירה אסייג כל ערב ב-19:00 ברדיו המקומי,לשדרן נורא. הוא צועק, הוא מהסה בגסות, הוא משתלח בעמיתיו ("מה אתה מבלבל את המוח!" – בקולי קולות), הוא דעתן בצורה מוגזמת, הוא מחפש באובססיביות ראשים כדי לשבור את מטה לחמם וקורא לפיטוריהם, לעתים אחרי 2-3 הפסדים בלבד. אכזבה קשה ומפתיעה מאד.

חיים ברעם, עוד איש רציני, לוקה לדעתי ב-2 דברים רציניים. הראשון- הוא מערב באורח קבוע מין שאינו במינ. הוא שוכח שמדובר במשחק הכדורגל, בידור להמונים ואהבה נטו למשחק הזה, ומשייך באופן קבוע נטיות פוליטיות, היסטוריה רחוקה שאיננה שייכת למשחק, תנועות פוליטיות, מהפכות, מפלגות וכו'. מה הקשר ? עליו לפרשן משחק כדורגל, מערכים, שיטות משחק, שערים. ושוב, מה הקשר? השני – הוא מעיף כדורגל "התקפי". הוא מעדיף לנצח 4:5. מצידו שיהיו 11 חלוצים על המגרש. האם זו פרשנות רצינית?

ולאבי רצון. כאן מדובר בהיכרות אישית קרובה מאד שלי עם הפרשן. אני לא מתכוון "ללכלך" עליו. הפרשן אביצהל רצון למד לפני כולם היכן מרוחה החמאה על הפרוסה. הוא רצה להתפרסם. אתה יודע מה זה "שופוני"? ובכן זה אביצהל. זו גם הסיבה שהתנדב בשירותו הצבאי לצנחנים. הוא רצה את הכומתה האדומה ואת כנפי הצניחה.ובכן, פרסום. זה מה שרצה/רוצה אבי רצון. איך עושים את זה? הרי פרשנים יש כחול אשר על שפת הים. ובכן, הוא מצא שיטה. תיכנס בקונצנזוס. תיכנס בעצם בכל מה שזז. מי שאומר א' – תגיד אתה ב'. מאמן נבחרת, לא משנה זהותו – תיכנס בו. תדבר על "שיטה". אנשים שצופים בכדורגל לא מעניינת אותם ה"שיטה". הם רוצים לראות גולים. תכתוב על כל מאמן שאין לו שיטה-ותצא גדול. קבוצה מגלה יכולת טובה – תכתוב שהם סמרטוטים. נבחר מאמן לנבחרת וזוכה לאהדה ציבורית – כנס בו. תכתוב שאין לו מושג. תגיד הכל הפוך, תהיה שיחת היום, תחטוף ביקורת – אבל תתפרסם בגדול.

אני מכיר את האיש לא פחות טוב ממך, יואש, האמן לי, ואת חלקם הגדול של הדברים שכתבתי כאן שמעתי מפי הגבורה עצמה, כלומר מאביצהל רצון, האיש שכה היללת.

הערה 7 :

ראה "הארץ" מ- יום חמישי – 14 בפברואר 2013. עיתון "הארץ". פוסט של מר אלון עידן "בעיני המתבונן". בעל המאמר כותב : "נשכחה העובדה שמדובר במשחק". האבחנה שלי שונה משלו : "לא נכון. אין מדובר במשחק גרידא. מדובר בפרנסה שמופקת מהתמודדות ספורטיבית יוקרתית רוויית ממון ויצרים. הפרנסה הזאת שהופכת חלק מבעליה למיליונרים ואת האוהדים לערב רב של אנשים משולהבים עד כדי אובדן עשתונות, כפופה בכל תנאי לחוקי הסוציאליזציה כמו כל משחק אחר בחברה אנושית.   

פוסט מס' 156. הצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 80 של המאה שעברה (רשימה מס' 2). פוסט מס' 156. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. מכסיקו סיטי. משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במרכז השידורים הבינלאומי – IBC (ר"ת של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי . אנוכי יחדיו עם המתורגמנית שלי מספרדית לעברית היהודייה – מכסיקנית גב' אילנה שפירו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. מכסיקו סיטי. משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ר"ת של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המפיקה המכסיקנית גב' מוניקה זאמבראנו, השדר יורם ארבל, המפיק אמנון ברקאי, והשדר נסים קיוויתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חודש מאי של שנת 1988. סיאול בירת דרום קוריאה. אנוכי יחדיו עם מר אלכס גלעדי ב- WBM ה- 2 (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בטרם הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 1988. משמאל, מעבר לכתפו הימנית של אלכס גלעדי זוהי גב' סֶרֶנֶלָה גָארוֹנִי המנהלת הוותיקה של משרד ה- Eurivion Office של הטלוויזיה הציבורית האיטלקית RAI. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הפוסט הזה נכתב בחלקו למען קוראי הבלוג הזה שהביעו את דעתם ב- emails אלי הנוגעים לאחד הפוסטים הקודמים שנקרא , "הצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 80 של המאה שעברה (רשימה מס' 1)", ומתעניינים באותו סבך הניהול, ההפקה, והשידור של אירועי הספורט הרלוואנטיים מהארץ ומהעולם, בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1ובכן, ניהול ומנהיגות לשם השגת שררה לא עניינו אותי מעולם . זאת הבהרתי גם למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל מי שמינה אותי בנובמבר 1980 בעצה אחת עם מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער יבד"ל, לתפקיד מנהל חטיבת הספורט. פסגת שאיפותיי הייתה להציב את דגלה של הטלוויזיה הישראלית בכל אתר ספורט במדינת ישראל ובכל אתר ספורט ברחבי תבל ובכך להיטיב עם צופי הטלוויזיה משלמי האגרה. השאלה הייתה כיצד עושים זאת בעיקר לאחר שנכנסתי לנעליו הגדולות של קודמי אלכס גלעדי. מאוויים וחלומות מרכיבים חזון אולם הם לבד ופני עצמם חסרי תכלית. הייתי חייב לשכנע את הבוסים שלי שההיגיון שלי הגיוני וכי תכנון והפקת שידורי הספורט על ידי ובראשותי בשלושת הטווחים, הקרוב, הבינוני, והרחוק (גם בטווח של שנים) וקביעת מטרות השידור נשענים על ידע רחב בטכנולוגיה ולוגיסטיקה של המדיה, הבנת התוכן וידע והתמצאות בחומר הטלוויזיה הקונקרטי עליו אני מופקד, ידע ואוריינטציה בכלכלה טלוויזיונית, הכרה והתמצאות בנבכי תעשיית הטלוויזיה הבינלאומית, יכולת פיקוד ומנהיגות, כישרון להוציא לפועל את משימות השידור המקומיות והבינלאומיות, ודבקות במשימה ללא פשרות .

בכמה מהפוסטים העתידיים הבאים יתפרסמו על ידי למען הקוראים הרבים מסמכים השופכים במידה רבה אור אור אודות סבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתחומיה המגוונים. עיתונאים אחדים שאלו אותי אם מיני גימיקים שונים אפיינו את תקופת ניהולי ומנהיגותי את חטיבת הספורט בשנים 2002 – 1980. התשובה היא חד משמעית : אפילו לא גימיק אחד. ניהול ומנהיגות היא עבודה שיטתית ואפרורית לחלוטין. הפרס היחידי הוא כיבוש מוצלח של אלפי יעדי שידור בארץ ובעולם ללא טעויות, שגיאות, ואבידות למען אלו שעבורם אתה עמֵל. המסמך הרצ"ב שמתפרסם כאן עכשיו נוגע להשתתפותי בפגישת מנהלי חטיבות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות באיגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Brodcasting Union) בספטמבר 1986 בעיר הקיט הפורטוגלית אשתוריל. הדו"ח המסכם של אותה פגישת EBU שעסקה בתחומים שונים של ניהול והפקת שידורי הספורט בטלוויזיה הוגש ב- 25 בספטמבר 1986 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין. כמו כן הועבר עותק ממנו לסמנכ"ל הכספים המצוין של הרשות מר יוחנן צנגן.

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986. אשתוריל – פורטוגל. דו"ח סיכום (עמוד מס' 1 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986. אשתוריל – פורטוגל . דו"ח סיכום (עמוד מס' 2 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986 . אשתוריל – פורטוגל. דו"ח סיכום (עמוד מס' 3 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986. אשתוריל – פורטוגל. דו"ח סיכום (עמוד מס' 4 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986. אשתוריל – פורטוגל. דו"ח סיכום (עמוד מס' 5 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986 . אשתוריל – פורטוגל. דו"ח סיכום (עמוד מס' 6 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986. אשתוריל – פורטוגל. דו"ח סיכום (עמוד מס' 7 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986. אשתוריל – פורטוגל . דו"ח סיכום (עמוד מס' 8 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986. אשתוריל – פורטוגל. דו"ח סיכום (עמוד מס' 9 מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1986. אשתוריל – פורטוגל. דו"ח סיכום (עמוד מס' 10 ואחרון מתוך 10) של פגישת מנהלי חטיבות הספורט ברשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU כפי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

סוף הפוסט מס' 156. הועלה לאוויר אחה"צ של יום חמישי – 14 בפברואר 2013.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *