פוסט מס' 159. הצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 80 של המאה שעברה + אולימפיאדת סיאול 1988. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 159. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר אחה"צ של יום שלישי – 19 בפברואר 2013.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי . 

————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 159 : הועלה לאוויר אחה"צ של יום שלישי – 19 בפברואר 2013.

———————————————————————————————————–

הצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 80 של המאה שעברה + אולימפיאדת סיאול 1988. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 159. כל הזכויות שמורות.

המשך של רשימה מס' 2 בנושא אולימפיאדת סיאול 1988. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : ערוץ 1 היטיב אֶמֶש עם חלק מצופי הטלוויזיה של מדינת ישראל (% 8.06 רייטינג . ממוצע בין 20.30 ל- 23.00) כשהעביר בשידור ישיר בהיקף מלא את דרמת הכדורגל באצטדיון "בלומפילד" בו גברה מכבי ת"א בשניות האחרונות של המשחק על קבוצת בני יהודה בתוצאה 3 : 2. לא הופתעתי מהבימוי הטוב והיעיל של בימאי הטלוויזיה ג'מאל "ג'ימי" סובחי. אני מכיר אותו שנים רבות. הוא איש טלוויזיה יסודי, חושב, מכין היטב את שיעורי הבית שלו , ויודע להפיק לקחים. השדר יורם ארבל היה במיטבו אֶמֶש . הוא קורא היטב את מפת ההתמודדות ולא זקוק לפרשנות של מר דני נוימן. הוא ניצב מעליו בדרגה שלימה. ייתכן כי יורם ארבל מפאת גילו זקוק לעוד זוג עיניים בעמדת השידור הגבוהה והמרוחקת על מנת שיהוו עבורו תעודת ביטוח לזיהוי נכון של השחקנים, ולכן טוב שדני נוימן ו/או שגיא כהן יושבים בסמוך לו, אולם בכל הנוגע לפרשנות – שניהם אינם מוסיפים דבר לצופה הטלוויזיה. זאת גם הסיבה שיורם ארבל דוחק את דני נוימן מעת לעת לפינה בתום "וויכוחי טלוויזיה" סמויים בין השניים. יורם ארבל מציב בפני הפרשן הצמוד שלו כמה סימני שאלה ופשוט משתיק אותו. דני נוימן נאלם דום. חסרונו של אלון חזן בפנל על כר הדשא מורגש. "בועטים" (% 4.63 רייטינג. ממוצע בין 23.00 ל- 23.45) זקוקה נואשות לרוויזיה. הפרשן אבי רצון מציל אותה בנוכחותו מרזון מוחלט. אני אוהב את ההיגיון שלו , את כושר הניתוח שלו , ואת יכולת ההתנסחות שלו . בטלוויזיה זה המון. 

תגובה של קורא הבלוג מר דריק הארפר (אינני מכיר אותו) :

יורם ארבל במיטבו ? מה קורה לך יואש ? אם היית שומע את השידור של ריאל מדריד – ראיו ואיקנו היית מתבייש שנתת לאיש הזה מיקרופון….לומר שראיו משחקת בברנבאו ? להגג שלחטאפה אין איצטדיון והיא משחקת בברנבאו ? האיש לא מעורה ולא אוהב את מה שהוא עושה….. ועוד הערה: צביקה שרף פרשן ?? בחייך יואש…. האיש מפחד לומר מילת ביקורת… לא מאיר את עיניך בשום מהלך כדורסל….ולא נותן לך אפילו איזה סיפור משלושים שנה שהיה במגרש…שים לב לכך יואש…

 הצצה לסבך הניהול של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 80 של המאה שעברה + אולימפיאדת סיאול 1988. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 159. כל הזכויות שמורות.

תכנון וניהול תקשורת לוויינים בין סיאול לירושלים בעת ההפקה שלי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאולימפיאדת סיאול 1988. מסמך ההתכתבות עם מנהל הטלוויזיה חיים יבין הוא מ- 28 בספטמבר 1986 כשנתיים ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סיאול 1988.

טקסט מסמך : 28 בספטמבר 1986. תכנון וניהול תקשורת לוויינים על ידי כפי שמוסבר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין, שנתיים ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סיאול 1988 (עמוד מס' 1 מתוך 3). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 28 בספטמבר 1986. תכנון וניהול תקשורת לוויינים על ידי כפי שמוסבר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין, שנתיים ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סיאול 1988 (עמוד מס' 2 מתוך 3). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 28 בספטמבר 1986. תכנון וניהול תקשורת לוויינים על ידי כפי שמוסבר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין, שנתיים ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סיאול 1988 (עמוד מס' 3 מתוך 3). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1988 חגגה מדינת ישראל 40 שנה לעצמאותה. זאת לא הייתה שנה רווית אירועים. וודאי לא יוצאת דופן. בתום הבחירות לכנסת ב- 1 בנובמבר 1988 הוקמה ממשלת אחדות בראשותו של יצחק שמיר שמפלגתו הליכוד זכתה ב- 40 מנדטים. שמעון פרס קיבל את תיק האוצר ויצחק רבין מונה ל שר הביטחון. יצחק נבון התמנה לשר החינוך. מפלגת המערך זכתה ב- 39 מנדטים. על משרד הפנים הופקד שַר צעיר מש"ס שנסק אל על, אריה דרעי. מפלגתו ש"ס זכתה ב- 6 מנדטים. שר החינוך יצחק נבון והממונה מתוקף תפקידו על רשות השידור היה מאוהביו של מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית יוסף בר-אל וראה בו מועמד ראוי לתפקיד מנכ"ל רשות השידור הבא אחרי אורי פורת שעמד לסיים את כהונתו ב- 1 באפריל 1989. אך בראשות הממשלה ניצב איש ליכוד מובהק שסיכל את האהבה והמהלך הזה. ראש הממשלה יצחק שמיר בלם את יוזמת שר החינוך יִצְחָק נָבוֹן והציב לתפקיד החשוב ורם המעלה של מנכ"ל רשות השידור את מועמדו ואמנו האישי ממשרד החוץ, מר אריה מֶקֶל. יִצְחָק שָמִיר לא לקח סיכונים. שוב מינוי וודאי של מועמד מוכר מאגף הימין הפוליטי, כמו מינויו של אורי פורת לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ב- 1984. איש העסקים שבתאי קָלמַנוֹבִיץ' חברו של אמציה לבקוביץ' (שחקן פאר בעברו בתפקיד בלם בקבוצת הפועל ת"א ונבחרת ישראל בכדורגל בשנות ה- 50 וה- 60 במאה הקודמת, מאמן מצליח שזכה פעמיים עם הפועל באר שבע באליפות המדינה בכדורגל ב- 1975 ו- 1976, ופרשן טלוויזיה) הורשע כמרגל סובייטי ונשלח לכלא. סיירת מטכ"ל הרחיקה ב- 1988 עד לפרברי טוניס כדי לחסל את אבו ג'יהאד סגנו של יאסר עראפאת.

אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הִרחקנו במאי 1988 לסיאול כדי להיערך לקראת שידורי האולימפיאדה שעמדו להיפתח בבירת דרום קוריאה ארבעה חודשים מאוחר יותר ב- 17 בספטמבר 1988. המשחקים האולימפיים של סיאול 88' היו אירוע הספורט החשוב ביותר של 1988 והמפגש הצפוי והמסקרן מאין כמותו בין קָארְל לוּאִיס ובֶּן ג'וֹנְסוֹן בריצת הגמר ב-100 מ' הפך לתחרות הנצפית ביותר באולימפיאדה ואולי החשובה מכולן. אורי פורת מנכ"ל רשות השידור העניק לי מידה לא מבוטלת של תמיכה תקציבית שאפשרה לי לנַהֵל , להפיק ולערוך את שידורי אולימפיאדת סֵיאוּל 1988 כפי הבנתי עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זאת הייתה האולימפיאדה החמישית שלי והשנייה שלו. באולימפיאדת לוֹס אָנְגֶ'לֶס 1984 היה מנכ"ל טירון שזה עתה נכנס לנעליו של קודמו יוסף "טומי" לפיד ועכשיו ב- 1988 שותף פעיל וקרוב אלי בתפישת השידור הטלוויזיונית הגורסת שאירועי הספורט הרלוואנטיים, הארציים והבינלאומיים כאחד , חשובים לשידור הציבורי. אורי פורת היה מודע לחשיבות שיתוף הפעולה עם ה- EBU והפך למנהיג שידור שהיה מנוי וגמור עִמו להצטרף אלי לקו החזית של השידורים [1] להפקת שידורי הטלוויזיה של המשחקים האולימפיים של  סיאול 1988 בבירת דרום קוריאה עצמה . זאת הייתה אחת ההחלטות החשובות שלו כמנכ"ל רשות השידור. הוא היה למעשה המנכ"ל הראשון שהכיר הכרה מלאה בחשיבות הפקות הספורט הבינלאומיות הגדולות והיותן נדבך שידור מרכזי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אורי פורת ביקֵש להיות נוֹכֵח שָם בעצמו בלֵב לִיבָּה של הצגת הספורט הגדולה בתבל. הוא היה צמוד אלי והתעניין בצדדים הטכנולוגיים והלוגיסטיים המרכיבים את מבצע השידורים המסובך והרחוק ממדינת ישראל ובעלויות היקרות שלוֹ. הוא חשב שזאת ההזדמנות האחרונה שלוֹ כמנכ"ל הרשות לראות מקרוב כיצד מחלקת הספורט מפיקה ומשדרת מסיאול 133 שעות שידור ב- 16 ימי תחרויות, וביקש להיות נוכֵח אישית במשחקים האולימפיים בפעם הראשונה בחייו ולהתבונן ולגעת בפלא הסימביוטי הזה המכונה "טלוויזיה – אולימפיאדה", או אם תרצו בסדר מילים הפוך. האולימפיאדה נחשבת לגדולה שבהצגות הספורט בתבל ונאמר כבר בספרי הסדרה המקיפה הזאת "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" כי הפקות שידורי הטלוויזיה שלה הן הרבה יותר מורכבות ומסובכות מכל היבט שהוא בהשוואה למונדיאלים של הכדורגל.

ב- 7 באפריל 1987 נערכה פגישה מבצעית גדולה בלשכת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הנוגעת לקידום שני מבצעי השידור הבינלאומיים העומדים בפני הטלוויזיה הישראלית : אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 (6.9.1987 – 29.8.1987) ואולימפיאדת סיאול 1988 (2.10.1988 – 17.9.1988). בפגישה הזאת נטלו חלק סמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן, מנהל הטלוויזיה חיים יבין, יועץ המנכ"ל נקדימון "נקדי" רוגל, מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן, מנהל שירותי ההנדסה יעקב סווירי, קצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה זאב שטוקהיים, עוזרי אמנון ברקאי , ואנוכי . שידורי הטלוויזיה ישראלית המסקרת את המשחקים האולימפיים של סיאול 1988 היוו נקודת מפנה מבחינת תקשורת הלוויינים שלה. לראשונה השתמשנו בלוויין התקשורת של ה- EBU הנקרא ECS לרבות לווייני התקשורת של COMSAT ולראשונה הקציב מנכ"ל רשות השידור 500000 (חצי מיליון) דולר להפקת משחקי סיאול 1988. התקציב הזה לא כלל את ההוצאות שיחולו בגין עבודה בשעות הלילה, הסכמים מיוחדים, והוצאות שוטפות בתוך בניין הטלוויזיה הישראלית בירושלים. בחדר הדיונים נשבה רוחה של חברת "קוֹקָה קוֹלָה" זאת שהעניקה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 דמי שקופיות חסות בגובה של 300000 (שלוש מאות אלף) דולר ועוד 80000 (שמונים אלף) באליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. זה היה יתרונם הגדול של שידורי הספורט הרלוואנטיים בשידור הציבורי. הם היו ממומנים בחלקם הגדול ע"י שקופיות חסות של חברות מסחריות (על פי המעוגן בחוק רשות השידור).

טקסט מסמך : 7 באפריל 1987. רישום – תזכורת של פגישה מבצעית של הנהלת רשות השידור הנוגעת לסיקור וכיסוי המשחקים האולימפיים של סיאול 1988 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 7 באפריל 1987. רישום – תזכורת של פגישה מבצעית של הנהלת רשות השידור הנוגעת לסיקור וכיסוי המשחקים האולימפיים של סיאול 1988 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (עמוד מס' 2 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בחלוף שתיים עשרה שנה נקרתה לידיו של אורי פורת עוד הזדמנות אולימפית לבַקֵר במשחקים של סִידְנִי (Sydney 2000) בעת הקדנציה השנייה שלו כמנכ"ל רשות השידור. הוא דאג להחמיץ את ההזדמנות במו ידיו . בספטמבר 2000 כשהיה בן 65 החל את מלחמת ההישרדות האחרונה שלו ברשות השידור מול כמה מחברי הוועד המנהל שלא נטו לו חיבה יתירה ובראשם היו"ר נחמן שי, המשנה ליו"ר גב' אַהוּבָה אוֹרֶן, ויו"ר וועדת הכספים של רשות השידור אַלוֹן אַלְרוֹאִי. באוגוסט 2001 באמצע הקדנציה שלו כמנכ"ל רשות השידור עזב אותה מוכה וחַבוּל . אך בל אקדים את המאוחר. ראה הספר, "רוֹש ולַעֲנָה – שנות האוֹפֶל של השידור הציבורי 2005 – 2001".

שמחתי לבואו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לאולימפיאדת סיאול 88'. נתתי לו לדעת את זה. נדמה לי שאין סיפוק גדול יותר מלאַרֵח את הרמטכ"ל והמפקד העליון של צבאות רשות השידור בנקודה הקריטית ביותר של הקרב בעת התרחשותו. המשחקים האולימפיים הם מלחמת שידור סבוכה על כל המשתמע מכך שנמשכת כשבועיים וחצי. יש חשיבות עליונה לנוכחותו של המצביא הראשי בשטח והתרשמותו הבלתי אמצעית מהפקת השידורים הישירים, תִּכנונם, התהוותם, וביצועם. בשידורים מושקע מאמץ טכנולוגי ולוגיסטי גדול. הייתה חשיבות עליונה להתבוננות של אורי פורת בנעשה מקרוב והערכתו הכֵּנָה את האִכפתיות הפיזית והנפשית שמשקיעים ציוותי הטלוויזיה הישראלית הציבורית יומם וליל בכיסוי משחקי סיאול 88' על מנת להביא את סיגנאל השידור היקר בשלום לביתו של משלם האגרה בישראל.

ב- 1988 ניהל חיים יבין את הטלוויזיה הישראלית הציבורית אך לא היה מעורב בהפקת שידורי אולימפיאדת סיאול 88' שהחלוּ שלוש שנים קודם לכן. ההפקה תוכננה על יָדִי בקפידה ובעצה אחת עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וסמנכ"ל הכספים שלוֹ יוחנן צנגן במשך שלוש שנים . חיים יבין היה ברקע . הוא ידע כי אני מתכנן להפיק ולשדר כ- 130 שעות בתקופה של 16 ימים מאולימפיאדת סיאול 88' אך אף פעם לא ביקש לראות את התוכניות ולא ערך שום Follow up בשלושת האלמנטים העיקריים המרכיבים את ההפקה האולימפית המורכבת והמסובכת : טכנולוגיה לוגיסטיקה, וכלכלה . מנהל הטלוויזיה לא היה מעורב בשום שלב בתִּכנון השידורים . לא הופתעתי כשביקש ממני לעבוד ישירות מול מנכ"ל רשות השידור וסמנכ"ל הכספים . זה לא הפריע לוֹ שהוא איננו משתתף בדיונים המבצעיים. התִּכתובות, התִּכנונים, המהלכים הטכנולוגיים והלוגיסטיים, וחישובי העלויות נערכו ונעשו בלעדיו. וודאי שהיה מודע לפגישות הרבות והדיונים האולימפיים אך הוא לא התעניין באמת במִסמכים, בהתכתבויות, ובקביעת Line up השידורים הסופי. חיים יבין שִרְבֵּט את חתימתו בשני כיווני הזרימה. ככה רצה לנהל. חלק מההתכתבויות שלי נעשה ישירות עם ההיררכיה הגבוהה ביותר של הרשות מבלי לשתף אותו כלל.

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מ- Location כה מרוחק על הגלובוס כמו אולימפיאדת סיאול 1988 עוררה התפעלות גדולה ברשות השידור וזכתה לשבחים רבים . לא רק בשל הצטיינות נטו של ההפקה אלא גם מפני שלבוסים שלי לא היה ידע מספיק משלהם בסוג כזה של ניהול שידורי ספורט בינלאומיים מרוחקים ומורכבים מבחינה טכנולוגית ולוגיסטית. רובם לא ערכו מעולם שום ביקור מקצועי באולימפיאדות ולא נכחו בטורנירי גביעי העולם בכדורגל או באליפויות העולם בא"ק. לא היה להם מושג כיצד מחלקת הספורט בפיקודי מפיקה ומנהלת אירועי ספורט סבוכים כאלה המתקיימים בקצה העולם. המנכ"לים הראשונים של רשות השידור שמואל אלמוג, יצחק לבני, ויוסף "טומי, לפיד ומנהלי הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור, ארנון צוקרמן, יצחק "צחי" שמעוני, טוביה סער, וחיים יבין עצמו לא העלו בדעתם לקיים סיור לימודי בהפקות הטלוויזיה הבינלאומיות שהן כה מסועפות , ולראות מקרוב כיצד הן מתחוללות. הראשון שערך סיור לימוד מקצועי רחב היקף בהפקת ספורט גדולה בחו"ל היה המנכ"ל אורי פורת. אריה מֶקֶל היה המנכ"ל השני שהשתתף בסיור לימודי בהפקת שידורי מונדיאל איטליה 1990. מרדכי "מוטי" קירשנבאום היה מנכ"ל רשות השידור השלישי שערך שלושה סיורים מקצועיים בזה אחר זה , במונדיאל ארה"ב 1994, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה באנגליה 96' (כונתה 1996-EURO  ) ובאולימפיאדת אטלנטה 1996. מוטי קירשנבאום הוא דוגמא טובה למנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 שהיה מעורב בכל ענייני הטלוויזיה והרדיו עד שנחשב בו זמנית לראש הממשלה של הרשות, שר האוצר שלה, שר החוץ, וגם שר הפנים שלה. למרות ההצלחה הגדולה של מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית באולימפיאדת סיאול 1988 התעוררו שָם בעיות רבות ולא פשוטות. למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית נכונו מבחנים משולבים. מייד אתעכב עליהן.

זמן קצר לאחר תום השידורים האולימפיים , בחודש נובמבר 1988 , ביקש מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לנצל את תנופת הצלחת שידורי סיאול 88' ולשפר את מצבה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא הזמין את הספרדי מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֵרוֹ (Manuel "Manolo" Romero) אחד משני ראשי הקבוצה המבצעית בשידורי הספורט הבינלאומיים של ה- EBU (גם בשידורי סיאול 88') , לבוא לירושלים ולסייע לרשות השידור בהתחדשות הטכנולוגית המתוכננת שלה ובעיקר לעזור במעבר רגוע ושקט מצילום בפילם בעת סיקור אירועי חדשות וספורט לצילום אלקטרוני ב- ENG (ראשי תיבות של Electronic News Gathering). רשתות הטלוויזיה של ה- EBU עברו לצילום חדשות וספורט זה יותר מעשור והאמריקנים עשו זאת כבר מאז 1968. מנכ"ל רשות השידור ביקש ממני להגיש לו נייר עבודה מנקודת מבטי לקראת הפגישה עם מנולו רומרו. בשנת התקציב של 1989 – 1988 שידרנו כמות ענקית של שידורי ספורט מהארץ ומהעולם (נעה סביב 350 שעות) לשביעות רצונה המלאה של הנהלת רשות השידור. שיחות העבודה ביני לבין המנכ"ל אורי פורת והסמנכ"ל יוחנן צנגן היו בלתי אמצעיות. "אתה רשאי להעביר את מסמך העבודה הנוגע לפגישה עם מנולו רומרו ישירות אלי", אמר לי. הנה מסמך העבודה שנכתב על ידי לצורכי קידום שידורי הטלוויזיה והוגש למנכ"ל רשות השידור ב- 14 בנובמבר 1988 [2].

טקסט מסמך : 14 בנובמבר 1988. (עמו מס' 1 מתוך 5) של המסמך המקורי "מבצע מנולו רומרו" שנכתב על ידי והוגש  ישירות למנכ"ל רשות השידור אורי פורת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :14 בנובמבר 1988. (עמוד מס' 2 מתוך 5) של המסמך המקורי "מבצע מנולו רומרו" שנכתב על ידי והוגש למנכ"ל רשות השידור אורי פורת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 בנובמבר 1988. (עמוד מס' 3 מתוך 5) של המסמך המקורי "מבצע מנולו רומרו" שנכתב על ידי והוגש למנכ"ל רשות השידור אורי פורת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 בנובמבר 1988. (עמוד מס' 4 מתוך 5) של המסמך המקורי "מבצע מנולו רומרו" שנכתב על ידי והוגש למנכ"ל רשות השידור אורי פורת . (בעמוד הבא מובא מִרְשָם המסביר את תכנון פעולת המערכת המנקזת ומעבירה את סיגנל שידורי הספורט והחדשות מכל קצוות הארץ לבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 בנובמבר 1988. (עמוד 5 מתוך 5) של המסמך המקורי "מבצע מנולו רומרו" שנכתב על ידי והוגש למנכ"ל רשות השידור אורי פורת. מדובר בהעברת סיגנל השידורים מרחבי הארץ באמצעות שידורי MICRO WAVE (גל קצר) בטרם השימוש בסיסים אופטיים. מביקורו של מנולו רומרו בירושלים ב- 1988 לא יצא דבר. רשות השידור אפילו לא שילמה לוֹ. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כאמור מביקורו של מנולו רומרו לא יצא דבר . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אפילו לא שילם לו על העצות המקצועיות שלוֹ . המעבר מצילום בפילם לסיקור ב- ENG הוליד באירופה וגם בישראל סכסוכי עבודה וריבים בלתי נמנעים בין האיגודים המקצועיים לבין הנהלות הטלוויזיה . וועד ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית בתמיכת ההסתדרות העמיד תנאי עבודה ושכר מפליגים לרבות שעות נוספות תמורת הסכמתו לעבור לשיטת הכיסוי ב- ENG . מנכ"ל הרשות אורי פורת סירב להם . טכנאי הטלוויזיה הודיעו למנכ"ל אורי פורת כי מעבר ל- ENG ללא הסכמתם ייצור משבר עבודה שלא היה כמותו בתולדות רשות השידור . אורי פורת שבע מאבקים , רִיבִים , וסכסוכי עבודה ברשות זכר את השביתה הממושכת שערכו העיתונאים ברשות השידור בת 52 הימים נגדו בחודשים אוקטובר ונובמבר 1987 , ונכנע לטכנאים . הטלוויזיה המשיכה לצלם בפילם [3] . תִּכנון שידורי הטלוויזיה האולימפיים הוא מִבצע סבוך , ממושך , ויקר . למרבית הפליאה חלק מהאנשים הקובעים בבניין הטלוויזיה ברוממה ירושלים טרם התייחסו ברצינות הראויה לתִּכנון השידורים ולהיערכות הטכנולוגית והלוגיסטית הנדרשים זמן רב מראש לפני שעת  ה- "ש" . האולימפיאדה נכרכה בשל חוסר ידע או אדישות עם הסטריאוטיפ של המוּנַח "ספורט" . המוּנַח איננו נמצא כידוע ברומו של עולם ולא במקום הראוי בסדרי העדיפויות של אנשים רבים ברשות השידור למרות שמדובר בהפקת טלוויזיה מורכבת ומסובכת מאוד , וכאמור גם יקרה ויוקרתית . צריך להבין ולהתבונן היטב במערך הווקטורים הארציים והבינלאומיים הענפים הפועלים בשידורים האולימפיים כדי להפיק את המרב עבורך, אך החשוב ביותר במקרה שלי להכיר את אורחותיה של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית. ב- 1982 זכתה דרום קוריאה במכרז האירוח של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) בו נקבע כי סיאול בירת דרום קוריאה תארח את האולימפיאדה ה- 24 של העת החדשה. טקס הפתיחה נקבע ל- 17 בספטמבר 1988. באותו הרגע החלה הספירה לאחור (Count down) של כל עולם הטלוויזיה והתקשורת. הוועדה המארגנת (SLOOC) הטילה ב- 27 בספטמבר 1982 על רשת הטלוויזיה הציבורית ממלכתית של דרום קוריאה KBS לשמש Host broadcaster בינלאומי של שידורי הטלוויזיה והרדיו. ב- 9 בנובמבר 1982 הקימה KBS בתוך כתליה קבוצת שידור טלוויזיונית מבצעית מיוחדת וענפה בת 4000 עובדים שנקראה  SORTO (ראשי תיבות של Seoul Olympics Radio and Television Operations). תפקידה של SORTO היה לקדם את תכנון שידורי הטלוויזיה ולהיערך לאירוח של כ- 200 רשתות טלוויזיה ורדיו מכל העולם. תקציבה של SORTO עמד על כ- 243.500000 (מאתיים ארבעים ושלושה מיליון וחצי) דולר. ב- 1986 הצטרפה רשת הטלוויזיה המסחרית הדרום קוריאנית MBC ל- SORTO ושיתפה פעולה עם KBS.

במשך ארבעה ימים בין ה- 17 ל- 21 בספטמבר 1986 נערכה בסיאול הפגישה הבינלאומית הראשונה של OBAC (Olympic Broadcast Advisory Committee), מעין סמינריון טלוויזיוני בינלאומי , בהשתתפות אישי טלוויזיה בכירים מכל העולם שדן בפילוסופיית ההפקה ומדיניות הכיסוי של שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 ע"י SORTO. בסמינריון הבינלאומי הזה נטלו חלק כמה אנשי טלוויזיה בעלי ניסיון רב ביניהם שניים שהפיקו את אולימפיאדת מינכן 1972 כמו מנהל ההפקה הראשי (Production Director) רוברט למבקה (Robert Lembke) ומנהל ההנדסה (Engineering Director) של שידורי מינכן 1972 קארל היינץ (Katl Heinz Schulte), וגם מרסל דהשאמפ (Marcel Deschamps) האיש שעמד בראש הטלוויזיה הקנדית הממלכתית CBC שהפיקה את אולימפיאדת מונטריאול 1976, גִי דֶהזוֹרְמֶה (Guy Desormeaux) מנהל ההפקה של שידורי ORTO (הקבוצה המבצעית הקנדית) שהפיקה את שידורי מונטריאול 1976, ומָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ שנשכר ע"י רוּן אָרְלֶדְג' לנַהֵל ה- IBC  באולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. את וועדת הטלוויזיה של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) ייצגו אלכס גלעדי והניו-זילאנדי סיר לָאנְס קְרוֹס (Sir Lance Cross) . קבוצת OBAC קיימה עוד ארבעה מפגשי לימוד. השתתפו בפגישות האלה נציגים מ- ABU, EBU, OIRT, OTI, NBC (מחזיקת זכויות השידורים בארה"ב) , CBC (מחזיקת השידורים בקנדה) , נציגי ה- Pool של רשתות הטלוויזיה היפניות , ערוץ 10 האוסטרלי , ורבים אחרים .

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. זהו הגרמני רוברט למבקה (Robert Lembke) מנהל ההפקה הראשי של קבוצת DOZ באולימפיאדת מינכן 1972 (קבוצת הטלוויזיה המיוחדת DOZ  הורכבה מאנשי שתי רשתות הטלוויזיה הממלכתיות של מערב גרמניה ARD ו- ZDF ) שהפיקה את שידורי הטלוויזיה באולימפיאדת מינכן. אנשי SORTO  הממונים על הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 1988 ביקשו את הייעוץ שלו ורצו להיעזר בניסיונו הרבה כמפיק טלוויזיה בעת הפגישה הראשונה של OBAC . (באדיבות SORTO . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו הקנדי גי דזורמה (Guy Desormeaux) ששימש מפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה של רשת הטלוויזיה הממלכתית הקנדית CBC בקבוצת ORTO באולימפיאדת מונטריאול 1976 (שימש סגנו של בוב מוייאר). SORTO מינתה אותו בהמשך ליועץ ויד ימינו של פארק סה – הו (Park se – ho) המפיק הראשי של מבצע שידורי סיאול 88'. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חודשיים אחרי פגישת OBAC הראשונה בספטמבר 1986, נערכה בין ה- 10 ל- 13 בנובמבר 1986 בסיאול פגישת ה- WBM (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) ה- 1. שנה וחצי אח"כ התקיימה בסיאול פגישת ה- WBM  ה- 2  בתאריכים 27 – 24 במאי 1988. בתוך סבך ההפקה הזאת אישר לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לפעול כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי סיאול 88' בטלוויזיה הישראלית הציבורית. לא יכולתי שלא לחוש הערצה לקבוצת הטלוויזיה הדרום קוריאנית של SORTO שלא חסכה שום מאמץ במשך שנים כדי לאסוף נתונים, ללמוד את החומר, ולא התביישה להיעזר בכל גורם רלוואנטי כדי להרכיב בצורה נכונה את הפאזל האולימפי. הסבלנות, הידע העצום, הענווה, האדיבות, וחכמתם של אנשי SORTO הייתה ראויה להערכה רבה. לנו בטלוויזיה הישראלית בציבורית וברשות השידור היה הרבה מה ללמוד מהדרום קוריאניים הצנועים, הממושמעים, וחדורי המוטיבציה. אהבתי את התרבות הדרום קוריאנית ואת אנשי סיאול. האחראים הראשיים של SORTO הובילו אותה להצלחה פנומנאלית בהפקת שידורי אולימפיאדת סיאול 88'.

טקסט תמונה :  זהו בניין ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הפונקציונאלי והיפהפה בסיאול 1988, והכניסה הראשית שלו. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו הבניין השני של ה- IBC באולימפיאדת סיאול 1988 (צמוד לבניין הראשון) עליו מותקנות מרבית צלחות הקליטה והשידור. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אחד ממתקני התקשורת רבי העוצמה של SORTO באולימפיאדת סיאול 1988. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ניידות שידור משוכללות של SORTO / KBS המצוידות במערכות ניידות של תמסורת סיגנל השידור האולימפי (Microwave) בעת כיסוי תחרות ריצת מרתון. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : צלם מאומן של SORTO / KBS קשור להליקופטר מצלם את "אירועי החוץ" האולימפיים ריצות המרתון, תחרויות ההליכה, ותחרויות האופניים. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. צלם מיומן של KBS / SORTO  מוסע על אופנוע, מצלם תחרות אופניים. (SORTO . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. הפעלת מערכת מיקרוגל ניידת באולימפיאדת סיאול 88' בעת כיסוי ריצת המרתון לנשים. SORTO ו- KBS הגיעו להישגים טלוויזיוניים מרשימים בעת כיסוי אולימפיאדת סיאול 88'. לנו אנשי הטלוויזיה הישראלית נותר רק להתבונן, לקנא, וללמוד מהם. (SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מצלמת "אווירה" של SORTO / KBS  מוצבת על במה מיוחדת ליד ה- IBC  בסיאול 1988. הכול מסודר, נקי, מטופח, ומוקפד. המשמעת העצמית של האומה הדרום קוריאנית בלטה לעין. הייתי שם וראיתי זאת. (SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מצלמה של SORTO / KBS בתחרויות האופניים בוולודרום (Velodrome) האולימפי. (באדיבות SORTO. כל הזכויות שמורות. יואש אלרואי).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. מצלמות של SORTO / KBS באִצטדיון הטניס האולימפי. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

[1]  ראה נספח : שום מנכ"ל רשות שידור לפני אורי פורת וגם אחריו (למעט מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בשנים 1998 – 1993) לא ההין ולא העלה בדעתו להצטרף בחו"ל לשידורי הספורט הגדולים של אולימפיאדות או מונדיאלים (עליהם שילמה הרשות ממון רב תמורת זכויות השידורים ושימוש בטכנולוגיה יקרה) כדי להבין את עקרונות הסיקור והכיסוי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מן ההיבטים של הצבת כוח אדם שלה למשימות השידור, שימוש בטכנולוגיה של ה- Host broadcaster והטסת טכנולוגיה עצמית מאולפני הטלוויזיה בירושלים למקום ההתרחשות . וכמו כן להבין את מהות ההשתלבות הכללית של הטלוויזיה הישראלית במערך השידורים וההפקה של ה- EBU , ובמקרה הנדון של אולימפיאדת סיאול 1988 גם השתלבות במערך ההפקה והשידור של SORTO .

[2]  ראה נספח : המסמך שהוגש למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ב- 14 בנובמבר 1988 לקראת הגעתו של מנולו רומרו לירושלים.

[3]  ראה נספח : המעבר לצילום אירועי חדשות וספורט ב- ENG נעשה רק בראשית 1991 בעידן של מנכ"ל רשות השידור מר אריה מקל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יוסף בר-אל.

סוף הפוסט מס' 159.הועלה לאוויר אחה"צ של יום שלישי – 19 בפברואר 2013.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *