פוסט מס' 332. הֶרְכֵּבִים ספורטיביים, הֶרְכֵּבִים טלוויזיוניים, ויכולת הציבור להזדהות עמם. פוסט מס' 332. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשישי – שבת 20 / 21 בדצמבר 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 332 : הועלה לאוויר בשישי – שבת 20 / 21 בדצמבר 2013.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 332. הרכבים ספורטיביים, הרכבים טלוויזיוניים, ויכולת הציבור להזדהות עמם. פוסט מס' 332. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ 1 הציבורי מעביר בשידור ישיר אמש (יום חמישי – 19 בדצמבר 2013) בין 18.30 ל- 20.34 את משחק הכדורסל בליגת העל הפועל חולון – הפועל ת"א 85:76. השידור הישיר הזה אתמול בערב מוליד מפח נפש ורייטינג דל % 1.41, וגורר עמו את "מבט" למִדְרוּג מחורבן וחסר תקדים של % 1.6. לא יאומן כי יסופר.

אין סוף ספרי טלוויזיה בינלאומיים נכתבו אודות הכריזמה האישית של אנשים שצועדים לפני עדשת המצלמה : מגישים ומגישות, מנחים ומנחות, כתבים וכתבות, עיתונאים ועיתונאיות , פרשנים ופרשניות, וכיוצא באלה. אך שום סֶפֶר לא חדר לנבכי הקסם האישי של אישיות כזאת ו/או אחרת כדי לקבוע באופן מתמטי וחד משמעי מדוע זהותו ו- ייחודיותו של מגיש החדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS ווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט (Walter Cronckite) בשנים 1981 – 1950 האפילה על הקולגות שלו ב- NBC ו- ABC. שמו הטלוויזיוני הלך לפניו והמוניטין שלו היה משכמו ומעלה. האם היה זה בגלל מראהו ונוכחותו הטלוויזיונית ? האם היו אלה מיתרי קולו שהפיקו טון וצליל כה סמכותיים ? האם היה זה אופי והדגשי הקריינות שלו ? האם הייתה זאת האצילות והיושרה האישית שלו שהקרינו על המצלמות וזיהו אותו לציבור האמריקני כמגיש חדשות עַל ? ווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט היה עילוי וסמל אמינות ומהימנות של CBS כפי שגב' בַּרְבָּרָה ווֹלְטֶרְס (Barbara Walters) הייתה שדרנית מחוננת בשעתו ב- ABC בתחום הגשת חדשות ואקטואליה ועריכת ראיונות טלוויזיוניים. חדר העבודה שלי בלבד מכיל מאות ספרי טלוויזיה בינלאומיים (בעיקר אמריקניים ואנגליים) שחלקם עוסקים במחקר וכתיבה מדוע אנשי טלוויזיה אחדים הצליחו בכל מיני תחומים בתעשייה , בעוד רבים אחרים כשלו . אין בהם בספרים האלה תשובה חד משמעית מדוע שַדָּר כזה ו/או אחר הופך לבֵּן מַלְכוּת כמו ווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט למשל, שהרשת שלו CBS מזהה לצופים שלה במשך עשרות שנים באמצעותו את מהדורת החדשות הארצית שלה, ומדוע האחר שעושה את אותה המלאכה נידון לכלייה ושִכחה. ארבעת התחומים שהכי מעניינים אותי באופן אישי בתעשיית הטלוויזיה הם פרקי המנהיגות , הטכנולוגיה , הכלכלה הטלוויזיונית וזכויות השידורים, ופרק השידורים הישירים Play by play. ספרי הטלוויזיה אינם נותנים תשובה ברורה וחד משמעית מדוע שני שדרי ספורט "X" ו- "Y" שצועדים על אותו תפר דק המפריד בין שִידוּר לבִּרְבּוּר, מתקבלים ע"י הציבור באופן שונה. האחד מתקבל באהדה ובזרועות פתוחות והשני בלַעַג וּשְנִינָה. האחד נחשב לשַדָּר הגיוני וחסכן במילים שפוגע בול במטרה והשני נחשב לפטפטן חסר תקנה שמרסס תחמושת ללא אבחנה ומפספס, למרות ששניהם משתמשים בעת השידורים הישירים שלהם באותה כמות מילים. סַפְרוּת הטלוויזיה הבינלאומית מהללת מעט מאוד שדרי ספורט אך נזהרת מלקטול את הנופלים. היא פשוט לא מתייחסת אליהם. אין כל הוכחה מתמטית כיצד פועלות המשוואות הטלוויזיוניות האֶנוֹשִיוֹת של שידור ה- Play by play. האלמנט העצום הזה של שידור Play by play מוצב בכל חלון ראווה של כל רשת טלוויזיה באשר היא ומשם פורץ לראשי חוצות , אולם אין אנו יודעים בוודאות כיצד העסק עובד ומדוע שדר "X" הוא אטרקציה ואילו שדר "Y" אִטְלוּלָא וחֶרְפָּה.

אין בתמונה הטלוויזיונית למטה כל רְבוּתָּא. צילום רֶגוּלָארִי. צלם סטילס כלשהו לחץ לפני יותר מ- 50 שנים על הדק מצלמתו באולפן CBS בוושינגטון,  וזה מה שיצא בתמונה. בסך הכל מדובר בשַדָּר טלוויזיה שעומד לראיין את נשיא המדינה שלו ברשת CBS , אולם בעיניי היא משמשת "אסמכתא" לנימוק שלי שהובע לעיל כי אין פתרון מדויק לצפונות האנושיות של שדרני הטלוויזיה אלה שצועדים לפני המצלמה. שַדָּר הטלוויזיה משמאל הוא וולטר קרונקייט. האיש מימין הוא נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד קנדי. אני מתבונן שוב ושוב בפניו של וולטר קרונקייט הנראה מכונס בעצמו ומהורהר לקראת המפגש הטלוויזיוני עם הנשיא. הוא נראה אדם רגיל לחלוטין. אין כל עדות בצילום ושום דבר לא מסגיר את גודל כישרונו ועוצמת אישיותו . התבוננות נוספת בצילום מגלה דבר ידוע כי נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד הוא יפה וחתיך אך נראה גם הוא דרוך ומתוח כמו המראיין שלו. שניהם טרם חצו את גיל 45. כשבימאי CBS נתן Cue ל- וולטר קרונקייט להתחיל את הריאיון אתה מבין לפתע מדוע היה רק וולטר קרונקייט טלוויזיוני אחד במשך שנים כה רבות בכל ארה"ב הענקית.

cronckite kennedy

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה. שדר ומגיש החדשות רב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBC וולטר קרונקייט (משמאל) בטרם ריאיון טלוויזיה עם נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד קנדי. וולטר קרונקייט נולד ב- 4 בנובמבר 1916 ומת ב- 17 ביולי 2009. ג'ון פיצג'ראלד קנדי נולד חצי שנה אחריו ב- 25 במאי 1917 ונרצח בדאלאס ב- 22 בנובמבר 1963. (התמונה הזאת היא באדיבות CBS).

באם לחזור למציאות חיינו, הרי שחַיִים יָבִין היה במידה רבה בֵּן מַלְכוּת מקומי בתחום הגשת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מי תיאר לעצמו ב- 1968 כי חַיִים יָבִין יהפוך ברבות השנים למגיש טלוויזיה ייחודי ואשר אין בלתו ? מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום עורך "מבט" הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובימאי "מבט" הראשון מר חַגַּי מָאוּטְנֶר זכרו כי מר חַיִים יָבִין הותיר עליהם רושם עצום במבחן המסך ההוא (Screen Test) שהם ערכו לעיתונאים רבים בקיץ 1968כדי לאתר קריין למהדורת "מבט" ש- אוֹ טוֹ טוֹ עלה לאוויר לראשונה בהיסטוריה של השידור הציבורי היכן שהוא בחודש יולי של שנת 1968. מוטי קירשנבאום הניח זרי דפנה על ראשו של חיים יבין באותו הקיץ ההוא לפני 45 שנים ב- 1968. "כשהוא החל את מופע הקריינות שלו מול מצלמת הטלוויזיה באולפן C בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים , ידענו כולנו שהגענו למנוחה ולנחלה", חיווה את דעתו בחלוף שנים רבות. חגי מאוטנר זכר שגם דן שילון הצליח במבחני הקריינות ההם בקיץ 1968 והותיר עליו אף הוא רושם גדול בעת ההיא.

הערה שלי : שניהם מוטי קירשנבאום וחגי מאוטנר למדו טלוויזיה בארה"ב בשנות ה- 60 של המאה שעברה מבלי שהכירו זה את זה. מוטי קירשנבאום למד קולנוע וטלוויזיה בשנים 1968 – 1962 באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס. חגי מאוטנר למד טלוויזיה בניו יורק. שניהם שבו לישראל לאחר שהייה ארוכה ותקופת לימודים ממושכת בארה"ב בחודש מאי של 1968 והצטרפו מייד לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית מעפרה בראשות פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד. פרופסור שלמה אהרונסון מי שכיהן כמנהל הראשון של חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית סיפר לי בעת שיחות שלי עמו שנמשכו כמה שעות טובות באוקטובר 2005 בקפה "מיכל" בתל אביב (ממוקם בפינת רח' דיזנגוף / רח' ז'בוטינסקי), כי מינה את מוטי קירשנבאום בקיץ 1968 לעורך "מבט" הממשמש ובא (חגי מאוטנר המציא את השם "מבט") לא רק מפני שהיה בעל השכלה טלוויזיונית אקדמית וידע עשיר ועדיף על פני כל האחרים. אלא מפני שהיה משכמו ומעלה וחכם מכולם בתחום. בידי הדור ההוא של אליהוא כ"ץ, עוזי פלד, פרופסור שלמה אהרונסון, מוטי קירשנבאום, דן שילון, טוביה סער, חגי מאוטנר, ורדינה ארז ז"ל, יורם רונן ז"ל, דן בירון, שרי רז, ואחרים נפלה הזדמנות היסטורית למסד מוצר טלוויזיוני מבראשית. האנשים האלה היו במידה רבה ברי מזל משום שניצבו במקום הנכון וברגע הנכון. הוענק להם סיכוי של פעם בחיים להקים משהו מבראשית. לכמה מאתנו עמדה שעת כושר כזאת לברוא יצירה תקשורתית כל כך מורכבת ומסובכת מכלום ?

הדיווח הזה מובא בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי ואשר קרוי "8 ימי בראשית". הספר "8 ימי בראשית" כלול בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" ועוסקת בחקר תולדות הטלוויזיה בארץ ובעולם בשישה תחומים עיקריים : חדשות, ספורט, תיעוד, טכנולוגיה, כלכלה, וזכויות שידורי , במשך 129 שנים, 2013 – 1884.

זה מעניין. היו שָם בצוות ההקמה בקיץ 1968 בירושלים עוד מגישים בטלוויזיה הישראלית הדרדקית שזה אך נעמדה על רגליה, אנשים שאפתניים כמו יורם רונן, שמעון טסלר, טוביה סער, יאיר אלוני, אריה אורגד, טוביה סער, ואחרים אולם חיים יבין האפיל בסופו של דבר על כולם . דן שילון החזיק מעמד תקופה קצרה בחטיבת החדשות ונפנה ממנה כדי להקים בסופה של 1968 אולי בראשית 1969 את חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה. מוזר אבל זה נכון. כשאמרת "מבט ספורט" בסוף שנות ה- 60 וראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה אמרת דן שילון. עד כדי כך היה האיש הזה מזוהה עם תוכנית הספורט שאותה ייסד והגיש. הוא היה כל כך כריזמטי עד שבלם בנוכחותו העזה על המסך וליד המיקרופון את כל הקולגות שלו, קבוצת כתבים – שדרים בעת ההיא, שמנתה את אלכס גלעדי (הטוב מכולם), יאיר שטרן, חנוך קינן, איתן עמית, נחמן שי, יורם ארבל (מפונק), גֶדִי לִבְנֶה (מגוחך), ורבים אחרים. לא היו לו מתחרים בעת ההיא. יורם ארבל, נסים קיוויתי, ומאיר איינשטיין עלו לגדולה רק לאחר שדן שילון פינה את הזירה . השּדָּר המצוין רמי ווייץ עלה לגדולה בערוץ 5 בכבלים ב- 1994. עד אז היה נחבא בין הכלים ולא בלט באופן מיוחד בשורות ערוץ 1 הציבורי למרות הפוטנציאל הטלוויזיוני שהיה טמון בו. איש איננו יודע בוודאות מדוע שדרני הספורט הנודעים ברשתות הטלוויזיה האמריקניות במקצועות השונים כמו מארטי גליקמאן (Marti Glickman) , האווארד קוסל (Howard Cosell) , ברנט מאסברגר (Brent Musberger), ג'ים מקאיי (Jim Mckay), קריס שנקל (Chris Schenkel), דיק אנברג (Dick Enberg), קית' ג'קסון (Kieth Jackson), דיק סטוקטון (Dick Stockton), מארב אלברט (Marv Albert), בוב קוסטאס (Bob Kostas), צוות שדרני הפוטבול ג'ון מאדן ופאט סאמרוול (John Madden and Pat Summerall), ואחרים – הותירו את חותמם העצום והאחרים נשכחו ? איש איננו יודע בוודאות מדוע המנחים האמריקניים האגדיים כמו ג'וני קארסון (Johnny Carson), מילטון ברל (Milton Berle) , ואד סאליבאן (Ed Sullivan) , הם ורק הם, שלטו ללא עוררין בזירת תוכניות האירוח במשך שנים כה רבות ? את אותם הדברים ניתן לומר על אלוף השחייה האולימפי האמריקני ג'וני ווייסמילר (Johnny Weismuller) מי שהיה אלוף אולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדאם 1928 במשחים ל- 100 מ' בסגנון חופשי. ג'וני ווייסמילר הפך לשחקן קולנוע ב- MGM שגילם בעשור ה- 30 של המאה שעברה בהצלחה עצומה את תפקיד "טרזן" (TARZAN). הציבור בארה"ב ובעולם הזדהה עם דמותו יותר מכל שחקן קולנוע אחר שניסה להיכנס מאוחר יותר לנעליו הגדולות. הוא היה הטרזן האולטימטיבי.

johnny weismuller 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת פאריס 1924. ג'וני ווייסמילר (מימין, בן 20) לאחר שניצח את השחיין השוודי ארנה בורג (משמאל) במשחה הגמר ל- 400 מ' בסגנון חופשי. באולימפיאדת פאריס 1924 זכה ג'וני ווייסמילר בשתי מדליות זהב בשני המשחים ל- 100 מ' ו- 400 מ' בסגנון חופשי. התמונה באדיבות הוועד האולימפי הצרפתי ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

johnny weismuller 1

טקסט תמונה : 1932. ג'וני ווייסמילר (שני משמאל) משחק את טרזן בסרט "טרזן ובנו" יחדיו עם מורין א'וסליבאן, בוי, והקוף צ'יטה. ההזדהות עמו כטרזן הייתה אבסולוטית והפכה אותו לשחקן קולנוע נערץ בארה"ב בכל רחבי תבל ואיש עשיר מאוד. מולטי מיליונר כבד. (התמונה באדיבות MGM).

yavin

טקסט תמונה : יולי 1968. חיים יבין (בן 36) מגיש את מהדורת "מבט" הראשונה בהיסטוריה. (באדיבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1).

yavin 1

טקסט תמונה : 1969. חיים יבין עלם חמודות בן 37 הופך למגיש החדשות האולטימטיבי של "מבט" ושל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. שום פורמולה מתמטית לא הייתה יכולה לחזות את הצלחתו הטלוויזיוניות הפנומנאלית (בקנה מידה ישראלי). משהתמנה מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום ב- 18 באפריל 1993 למנכ"ל רשות השידור וערוץ 2 שטרם קם כבר נשף בעורפו ותר אחרי כוח אדם מיומן , מיהר להכריז כי על שלושה אישי ערוץ 1 הוא איננו מוותר : חיים יבין, יעקב אחימאיר, ואהוד יערי. משהגיע רגע המבחן קנה מוטי קירשנבאום את נאמנותו של חיים יבין בכסף. הוא שילם לו אז 1000 (אֶלֶף) דולר לכל מהדורת "מבט" שהגיש. הסכום הזה נחשב בימים ההם להון עתק. (התצלום באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מוטי קירשנבאום וחיים יבין נמנו ב- 1968 על צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה . חיים יבין היה שדרן חדשות בעל מוניטין ברדיו "קול ישראל" בשנים 1968 – 1957. לאחר שפרופסור אליהוא כ"ץ התמנה ביולי 1967 ע"י שר ההסברה ישראל גלילי לראש צוות ההקמה של הטלוויזיה , הפך חיים יבין לעוזר ראשי שלו, מעין מזכיר – יועץ. אגב, יחדיו עם עוד שני עוזרים מפורסמים בעת ההיא דוב שנער (היום פרופסור דוב שנער) והבימאי אביטל מוסינזון ז"ל. חיים יבין הפך כמעט באקראי בקיץ 1968 למגיש החדשות הראשי של מהדורות "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אבל הוא היה הרבה יותר מזה. בחלוף שנים רבות הוברר כי בתוקף תפקידיו הביצועיים והמנהליים השונים ראה בו הציבור את אחד מאבות השידור הטלוויזיוני הציבורי של מדינת ישראל בכל הזמנים . אולם הזמנים האלה השתנו לבלי הכר . ב- 1993 נאלץ מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לרכוש את אמונו של חיים יבין לשידור הציבורי תמורת ממון כדי לשכנע אותו להישאר בשורותיו.

shilon

טקסט תמונה : אוקטובר 1968. דן שילון בראשית הקריירה הטלוויזיונית ארוכת השנים שלו מגיש את מוסף הספורט ב- "מבט" העוסק באירועי אולימפיאדת מכסיקו 1968. (באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shilon 1

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה. דן שילון נחשב לשדר ספורט ומגיש תוכניות הספורט ברמה של כוכב טלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kirshenbaum 3

טקסט תמונה : קיץ 1966. לוס אנג'לס – ארה"ב . מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום (קיצוני מימין בן 27) עם קבוצת ידידים בשעה שהיה סטודנט לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת UCLA (בשנים 1968 – 1962) בלוס אנג'לס. שני מימין הוא יאיר גורין בן קיבוץ אפיקים. השניים האחרים אינם מזוהים. פרופסור שלמה אהרונסון מנהל חטיבת החדשות הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה מינה בקיץ 1968 את מוטי קירשנבאום לעורך "מבט" הראשון. לידו כיהנו כעורכי "מבט" נוספים גם דן שילון ואלי ניסן. (התמונה באדיבות יאיר גורין. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

howard Cosell 1

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה. זהו מר האווארד קוסל (Howard Cosell) שדר הטלוויזיה הבלתי נשכח של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. (באדיבות ABC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jim mckay 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972 . השדר והמגיש הבלתי נשכח של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC מר ג'ים מקאיי (Jim McKay, ראשון מימין) יחדיו עם הסוֹפֵר האמריקני אריק סגל (Erich Segal מי שכתב את הספר רב המכר "LOVE STORY", והאתלט האמריקני מארטי ליקורי. (התמונה באדיבות ג'יימס מייסון מפיק בכיר ב- ABC ו- ESPN. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

העסק הזה שדן באנשי טלוויזיה שניצבים בקדמת חלון הראווה של הרשתות שלהם מביא אותי לריאיון רשלני, מגלומני, ומגוחך שערך מר ערן נבון עם שַדָּר השחייה הפנסיונר מר משה גרטל , רצוף כל מיני אי דיוקים , מבלי שלמראיין תהיה כל יכולת מינימאלית וכל השכלה טלוויזיונית לאָמֵת ולתקוף מהצד שלו את הקלישאות הפתטיות ונכונות ואמיתות הדברים. הריאיון נעשה בעקבות שובו של משה גרטל בשבוע שעבר לעמדת שידור Off tube של ערוץ 5 בכבלים, משם שידר עם הפרשן שלו מיקי חליקה את אליפות אירופה בשחייה בבריכות קצרות שהתקיימה בדנמרק. הריאיון שמתפרסם היום, יום שישי – 20 בדצמבר 2013 בעיתון "ישראל היום" , עומד על רמה נמוכה. המפגש בין המראיין למרואיין שלו מותיר שאלה אחת נכבדה מדוע המראיין ערן נבון איננו דורש מעצמו לקעקע את מה שדורש קעקוע. למשל באחד המקומות בריאיון הזה טוען משה גרטל בפני ערן נבון בפומפוזיות, בראוותנות, וביוהרה טקסט שנשמע כדברי רָהָב. להלן הציטוט : "ערוץ 1 לא השכיל להבין שאני במו פי ברוב צניעותי העליתי אותו בעקבות כל מה שקרה סביבי באולימפיאדה לרמות שלא ייאמנו ושלא היו בו מעולם…". לא יאומן כי יסופר. האיש מפר את כל כללי הענווה ומהלל את עצמו במקום שהאחרים יעשו זאת. שדרני הספורט הגדולים בעולם הטלוויזיה כמו האווארד קוסל, דיוויד קולמאן, ברנט מאסברגר, קנת' וולסטנהולם , מארב אלברט, מארטי גליקמאן, כריס שנקל, בוב קוסטאס, ואחרים לא הרהיבו עוז מעולם למרות כישרונם וגדולתם, להעמיד את עצמם באופן מגלומאני שכזה מעל גיבורי העלילה הספורטיבית שאותה הם מתארים. הם אף פעם לא הצהירו הצהרות כה רברבניות חסרות טעם כאלה שאפילו לא מחזיקות מים. ההתעניינות בשדר משה גרטל מתחילה ומסתיימת בכך שהוא האדם שמאייש את עמדת השידור הציבורית ומתאר את ביצועי השיא של אלילי שחייה בינלאומיים , אלופים ואלופות אולימפיים ושיאני ושיאניות עולם כמו מייקל פלפס, ראיין לוכטה, יאניק אנייל, יאנג סון, צ'ד לה קלוס, מיסי פרנקלין, רֶבֶּקָה סוני, רנאומי קְרוֹמוֹוִידְז'וֹז'וֹ, ורבים אחרים. משה גרטל הוא גורם מתווך באמצעות המסך הקטן בין צופי הטלוויזיה לבין העלילה וגיבוריה. הוא איננו העיקר. אין ולא קיים שום שַדָּר ספורט בתבל שגדול ממוּשָא השידור שלו. באותו הרגע ש- שַדָּר טלוויזיה באשר הוא מושך אליו אש קרה באמצעות טריקים ילדותיים מגוחכים ומתאווה להיות חשוב מגיבורי העלילה שלו , הוא הופך את עצמו באבחה למוקיון ולֵיצָן, ובהכרח גם לפטפטן. זה מה שקרה למשה גרטל באולימפיאדת לונדון 2012 . לצורך מתן הסבר ופירוט העניין ניתן לפנות לשדה הקולנוע. אלפרד היצ'קוק למשל בנה את סרטי המתח שלו באמצעות כוכבי קולנוע אותם בחר בקפידה כדי לשמש גיבורי העלילה. הוא תכנן, יצר, ובנה דרמה קולנועית, ולאחר שהחלה, תמיד ניצב ברקע שלה. כבימאי (גאון) תיווך באמצעות הבַּד הגדול בין העלילה לבין הצופים באולמות הקולנוע. האם הריאיון המגלומאני הַלָז ב- "ישראל היום" נועד למטרות בידור ו/או שמה נעשה ע"י מר ערן נבון כדי להעביר לציבור אינפורמציה חדשה ומידע אמת . מוזר משהו להשוות בין מִשְנָתוֹ הקולנועית של אלפרד היצ'קוק לזאת הטלוויזיונית של משה גרטל אולם הרעיון ברור. ההשוואה נועדה להסביר רעיון פשוט של צניעות היכן אמור להיות ממוקם בונה ומתאר הדרמה ביחס לגיבוריו. אם העיתונאי ערן נבון היה מראיין משכיל הוא לבטח היה קוטע את המרואיין הילדותי ולא צנוע שלו באותו הרגע המגלומאני ההוא, ושואל אותו את משה גרטל מדוע כשַדָּר טלוויזיה הוא רואה צורך גרוטסקי להתייצב במרכז ולעמוד במוקד על חשבון השחיינים והשחייניות שלו גיבורי העלילה ? אני יודע ומכיר עובדות שונות לחלוטין מאלה הנוגעות למשה גרטל ואשר מתפרסמות היום הזה בריאיון הזה. ערכתי, ניהלתי, והפקתי את השידורים האולימפיים באולימפיאדות ברצלונה 1992 , אטלנטה 1996, וסידני 2000 בהן היה משה גרטל שדר השחייה שלי. אני זוכר פרטים רבים ושונים לחלוטין מאלה המפורטים ע"י משה גרטל ומראיינו ערן נבון בפוסט המתפרסם ביום שישי – 19 בדצמבר בעיתון "ישראל היום". זכורות הסצנות הטלוויזיוניות התמוהות המגוחכות ההן מאולימפיאדת לונדון 2012 בהן השחיינים גיבורי העלילה צועדים כבר לעבר האדנים אולם משה גרטל עסוק בלהִסְתָּמֵס ב- iphone שלו במקום להציג ולחשוף לציבור צופי הטלוויזיה בעת השידור הישיר את גיבורי העלילה בטרם יריית הזינוק . שום שַדָּר טלוויזיה באשר הוא שמכבד את עצמו ואת רשת הטלוויזיה שהוא מייצג , לא היה מעז לעשות זאת בעת שידור ישיר, ולא חשוב באיזה מקצוע אולימפי מדובר. משה גרטל הוא שַדָּר מִשְנִי ואזוֹטֶרִי שאיננו מגיע לקרסוליו של שַדָּר השחייה שקדם לו נסים קיוויתי. הוא משה גרטל רשאי כמובן להתגאות ולהתייהר, ולהציג את עצמו אצל מר ערן נבון כמי "ששינה משהו בשידור הציבורי", אולם הקורא איננו חייב להאמין לו. הריאיון הַנָדוֹן ב- "ישראל היום" מציג באור פתטי את המראיין ובאור נלעג את המרואיין. אך נעזוב את זה בינתיים. 

ערוץ 1 נחל לאורך כל יום אתמול (יום חמישי – 19 בדצמבר 2013) משש בבוקר ועד שתיים אחרי חצות מפלת רייטינג נוראית. כישלון המדרוג המחפיר, החמור, והמהדהד ביותר אירע בעת השידור הישיר של משחק השארית בליגת העל בכדורסל מחולון בין 18.30 ל- 20.35 בו ניצחה הפועל ת"א את המארחת 76:85. את השידור הישיר הובילו אורי לוי וגור שלף אך אבוי הרייטינג נורא. רק % 1.4 במגזר "האוכלוסייה היהודית" (במגזר "כלל האוכלוסייה" הוא נמוך אפילו יותר). בשעה 20.35 העביר אורי לוי את מטה השליחים למר אמיר איבגי מגיש "מבט", ושוב אבוי. "מבט" צבר ב- "אוכלוסייה היהודית" מִדְרוּג אָפְסִי של % 1.6 בלבד. צריך להבין כי ערוץ 1 שנהנה מתשלום אַגְרָה של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנת 2013 מפיק מדרוג שלילי בלתי מתקבל על הדעת. אמש קיזז ערוץ 1 מקופתו בעת השידור הישיר של משחק הכדורסל הפועל חולון – הפועל ת"א 85:76 בין 18.30 ל- 20.35 סכום של כ- 250000 (רבע מיליון) שקל. 150000 עבור זכויות שידורים ועוד כ- 100000 תשלום עבור הניידת והוצאות תפעול שוטפות סביב ההפקה כולה. המדרוג הדל איננו קשור רק לאיכות צוות השידור אלא גם לאיכות האירוע המשודר. ליגת העַל הישראלית בכדורסל מעניינת ומושכת אליה צופי טלוויזיה רק כשקבוצת מכבי ת"א מעורבת במשחקים המשודרים ו- וודאי כשהיא מפסידה. אי אפשר להזדהות עמה בשל גַל האמריקניזציה בגודל של "Hawaii wave" ששטף אותה ומחסל כל מקור שלנו וכל פינה ואגף של הדור המעיר בישראל. תופעה אחרת ושונה לחלוטין בליגה היא קבוצת מכבי ת"א בשל מעמדה המיוחד מזה שנים רבות בארץ ובאירופה. היכרות הציבור עמה היא ארוכת שנים וממוסדת . השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בליגת העַל וודאי התבוסות שלה מקפיצים את רמת העניין, את השמחה לאיד, ואת כמות הרייטינג. משחקי מכבי ת"א בכדורסל כמו בגם בכדורגל גורפים הרבה יותר עניין וצופים ליציעים . מתקיימת קורלציה מתמדת בין האהדה, הסקרנות, וההערכה הציבורית הנוגעת למכבי ת"א על הפרקט בהיכל הספורט ביד אליהו ו/או במגרשים האחרים, לבין המִדְרוּג הטלוויזיוני. גם בגלל מסורת טלוויזיונית קודמת ממושכת, וארוכת טווח בת עשרות שנים . המוניטין של מכבי ת"א והשאיפה של קבוצות המִשְנֶה לנשוך ולהפיל אותה מושכים אש . שחקניה הזרים זוכים לחשיפה טלוויזיונית הרבה יותר גדולה בהשוואה לקבוצות הכדורסל האחרות בישראל , והציבור מזדהה עמם עד כדי כך שחברת המזון " בורגר ראנץ' " בישראל מקדמת את מוצריה ומכירותיה בעזרתו של סופוקליס שחורציאניטיס שחקן מכבי ת"א בעונת 2014 – 2013. מתברר כי הציבור בכללו איננו מתעניין יתר על המידה במשחקים כמו הפועל חולון – הפועל ת"א, ו/או מכבי ראשל"צ – בני הרצליה , ו/או מכבי חיפה – הפועל גלבוע/גליל, ו/או אם תרצו הפועל אילת – נס ציונה. מכבי ת"א נושאת על גבה בעל כורחה את מירב העניין בליגת הכדורסל לטוב ולרע. בתום המשחק ממהר אורי לוי לקטוע את השידור הישיר ב- 20.35, שוב מבלי לראיין את אדריכלי הניצחון המאמן אֶרֶז אדלשטיין והשחקן המצוין שלו קרלון בראון , אולי גם את רביב לימונד ומתן נאור , רק כדי להחזיר אותו הביתה לתחנת האֵם למר אמיר איבגי כדי לשדר את "מבט". ה- "Post Game Show" שנעלם לחלוטין משידורי ערוץ 1 הוא שלב טלוויזיוני הכרחי שאמור לסיים ולסגור שידור ישיר מרכזי בהיקף זמן שכזה באופן הגיוני. זה התרחש כאמור ב- 20.35 אולי דקה קודם לכן ב- 20.34, כשמהדורות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 כבר צברו תאוצה, וכאשר ממוצע המִדְרוּג שלהן עומד על רף נאה של % 23.55 ו- % 10.37 (בהתאמה) . מה כל כך בער לאורי לוי החזיר את השידור ל- "מבט" שממילא כבר ניגפת ומפיקה מדרוג קִיקְיוֹנִי של % 1.6. רואים שאין יד מכוונת ולא מנהלת. ועוד דבר : כשמדובר בהשוואות טלוויזיוניות צריך לציין כאן עוד שהשידור הישיר של משחק הכדורסל פאנאתנאייקוס – מכבי ת"א 68:55 אמש (יום חמישי – 19 בדצמבר 2013) בערוץ 10 צבר רייטינג ממוצע של % 10.91 (Peak של % 13.7 ברבע שעה האחרונה שלו בין 23.15 ל- 23.30).

גם אילו יורם ארבל ופיני גרשון היו משדרים את משחק הכדורסל אמש הפועל חולון – הפועל ת"א 76 : 85 , הם לא היו מביאים יותר מדרוג מהצוות אורי לוי את גור שלף. הציבור איננו מתעניין באירוע חוץ כמובן מקומץ אוהדים של שתי הקבוצות . כשאורי לוי מצייץ בעת השידור הישיר של הפועל חולון – הפועל ת"א "איזה דרמה…" בקצב של Voice over , אתה רק יכול לנוּד בראשך ולרחם עליו. דרמה בתיאטרון, בקולנוע, ובטלוויזיה מתארים עבור הציבור בקול דרמטי. דרמה ספורטיבית טלוויזיונית בעת התהוותה איננה נושא לשיחה, אלא נועדה לשידור. תוכנית הספורט בערוץ 1 "Monday Night Basketball & Soccer" הוא רעיון טלוויזיוני נכון כל עוד וקבוצות הכדורסל והכדורגל של מכבי ת"א משולבות בתוכו. עמן הרייטינג נוסק. בלעדיהן הוא מאבד גובה. האם טון קולו הבכייני מייסר אותו ? כמה זמן ייאלץ עוד להתמודד עם חוסר כישרונו ועם השאיפה המתמדת להתעקש ולהחזיק במיקרופון הבוגדני ? צריך להבהיר לקוראי הבלוג הזה כי לפני כרבע מאה של שנים מיניתי את אורי לוי להיות שַדָּר כדורסל שלי . הוא ישב לרגע קט על הכֵּס בתקופה שיורם ארבל עקר את עצמו מהטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין נביטתו שָם של השַדָּר מאיר איינשטיין . מאז זרמו הרבה מים בירדן והעשור השני של המילניום השלישי איננו דומה לעשור האחרון של המילניום השני . 2013 איננה 1993.

שבע מפות המִדְרוּג של יום חמישי – 19 בדצמבר 2013 מ- 06.00 ועד חצות וחצי (24.30) מובאות עכשיו בזו אחר זו לידיעת קוראי הבלוג באדיבות וועד המדרוג הארצית וחורצות את דינו של ערוץ כלהלן. כל אחד יכול להסיק את המסקנות כראות עיניו אולם עם עובדות מתמטיות אי אפשר להתווכח. 1 + 1 תמיד יהיה 2 . ערוץ 1 הציבורי זה, ששולח את ידו לכיסו של האזרח וגובה ממנו כעט 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה נמצא אומנם על הסקלה אך הרייטינג שלו נמדד בין % 0.1 לבין מקסימום % 1.9 במקרה הטוב. מצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת. כיצד זה מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' אינם מתביישים להראות את פרצופם בפרהסיה ? כיצד זה המדינה ממשיכה לאפשר למצב הקטסטרופלי הזה להימשך. הרי ברור שממש לנגד עינינו מתרחשת טרגדיה טלוויזיונית.

r 1

טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 19 בדצמבר 2013. מפת המדרוג ברבעי שעות בין 06.00 ל- 08.44 בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

r 2

טקסט מסמך (2) : יום חמישי – 19 בדצמבר 2013. מפת המדרוג ברבעי שעות בין 08.45 ל- 11.29בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

r 3

טקסט מסמך (3) : יום חמישי – 19 בדצמבר 2013. מפת המדרוג ברבעי שעות בין 11.30 ל- 14.14בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

r 4

טקסט מסמך (4) : יום חמישי – 19 בדצמבר 2013. מפת המדרוג ברבעי שעות בין 14.15 ל- 16.59בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

r 5

טקסט מסמך (5) : יום חמישי – 19 בדצמבר 2013. מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.45 ל- 19.29 בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

r 6

טקסט מסמך (6) : יום חמישי – 19 בדצמבר 2013. מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.15 ל- 21.59 בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

r 7

טקסט מסמך (7) : יום חמישי – 19 בדצמבר 2013. מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.45 ל- 24.29 בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

הערה 4 : ערוץ 10 מעביר בשידור ישיר אתמול בלילה (יום חמישי – 19 בדצמבר 2013) את משחק הכדורסל פאנאתאנאייקוס אתונה – מכבי ת"א 68:55 במסגרת המחזור ה- 10 והאחרון בבית מס' 4 המוקדם ב- Euroleague.

שידור מַשְמִים ולא מעניין. פאנאתאנאייקוס אתונה הפכה לגוויה ספורטיבית מהלכת לאחר שמנהיגה – מאמנה ז'ליקו אוברדוביץ' נטש אותה. הקבוצה האתונאית בעלת עבר מפואר ואלופת אירופה היא שבר כלי שמסוגלת לקלוע במבצרה הנטוש באתונה נגד מכבי ת"א רק 55 נקודות . 19 מהן בקליעות עונשין. פאנאתאנאייקוס אתונה ורשת הטלוויזיה הציבורית ERT הן נציגות אותנטיות של הסדר היווני הישן – ששקע. המשחק הרדוד יחדיו עם שדר מנומנם (יורם ארבל) ופרשן שמפטפט (פיני גרשון) כמות מילים עצומה שחוזרות על עצמן מבלי שהוא מעביר מידע חדש – הרדימו אותי. השידור הישיר של שניהם היה לא מעניין . כרגיל היה זה עיתון "ידיעות אחרונות" שמתייחס ברצינות לקוראיו והעניק להם את השירות המתבקש הדן בטבלאות הסטטיסטיקה של המשחק הזה.

yediothטקסט מסמך : יום שישי – 20 בדצמבר 2013. העיתון "ידיעות אחרונות" הוא היחיד שמביא באורח שיטתי את הטבלאות הסטטיסטיות של משחקי הכדורסל שהוא מסקר. הוא ראוי על כך לתודה והערכה. ובכן ברכות לעוסקים במלאכה בעיתון "ידיעות אחרונות". (באדיבות "ידיעות אחרונות").

הערה 5 : עתידו הלוט בערפל של ערוץ 10.

ערוץ 10 מריץ ללא סוף שידורי Promo של תוכנית הריאליטי "היפה והחנון" ומתפאר בכך שהציבור בישראל ממתין לה בכיליון עיניים. "היפה והחנון" היא תוכנית טלוויזיה ירודה שמצטרפת לתוכניות נפל אחרות בערוץ 10 שנחלו זה מכבר כישלון חרוץ כמו "הכפר", "הרווק", ו- "אקסטרים מייקאובר". כשרפי גינת הוזמן ע"י בעלי המניות לנהל את ערוץ 10 המט ליפול (במתכונתו זאת ערוץ 10 חסר סיכוי והוא אומנם ייסגר) היה עליו לומר למר רון לאודר משהו כמו להלן : "אנוכי מתייצב בחרדת קודש למשימה לא בכדי לסַמֵם את בני ישראל בריאליטי מזויף אלא כדי לכונן כאן ערוץ טלוויזיה ארצי איכותי ורציני שטרם ראיתם כמותו במדינת ישראל". כל ניסיון של ערוץ 10 לחקות את ערוץ 2 נועד לכישלון ולתבוסה מחפירה. ההצדקה היחידה לקיומו של ערוץ 10 בשעה זאת היא חברת החדשות המצוינת שלו ושידורי החדשות והאקטואליה המרתקים והאיכותיים שהוא מציב ברמה אחידה לאורך שנים ארוכות.

יום שישי – 20 בדצמבר 2013. ראה העמוד הראשי של העיתון "ידיעות אחרונות". ערוץ 10 מוציא מכיסו עשרות אלפי שקלים כדי לקדם את תוכנית הריאליטי "היפה והחנון" שעולה לאוויר מחרתיים יום שני – 23 בדצמבר 2013. ונגיד שהתוכנית השטותית והטפשית הזאת תצבור % 20, האם בכך ייוושע ערוץ 10 מצרותיו ? כישלונו של ערוץ 10 הוא עדות מהדהדת וחיה לחוסר הבנתם הבסיסית של גב' מיכל גרייבסקי ומר אבי בלשניקוב את תפקיד הניווט הטלוויזיוני שהטיל עליהם בשעתו מר רון לאודר . כדי לשדר תוכנית ריאליטי מגוחכת כמו "היפה והחנון" אין שום צורך בערוץ 10. 

הערה 5 : ערן נבון ומשה גרטל.

אין לערער על זכותו של מר משה גרטל אפוף מגלומניה מגוחכת להתראיין אצל מר ערן נבון ברברבנות ושחצנות אודות מעשיו כפנסיונר טלוויזיוני בשירות ערוץ 5 בכבלים. זכותו גם לשמש שדר Off tube באולפן בהרצליה כדי לתאר תחרות ספורט שמתקיימת אלפי קילומטרים הרחק ממנו בדנמרק . יש לו זכות כנחתום להעיד על עיסתו (למרות שחז"ל ממליצים על צניעות ודרך ארץ בעניין הזה , וגם שלמה המלך אומר משהו דומה בספר "משלי" בתחילת פרק כ"ז. "יְהַלֶּלְךּ זָר וְלא פִּיךּ"), ולהצהיר בכותרת רעשנית ב- "ישראל היום" כלהלן : "שיניתי כאן משהו בשידור הציבורי". אין כופר בכך גם שהוא מורשה מטעם עצמו להתעקש בכוח כדי להפוך את עצמו שוב ללעג ושנינה ואין מתכחש לכך שזכותו של מר ערן נבון לנהל במידה רבה ריאיון עיתונאי מוקיוני ושטותי עם גיבור העלילה שבחר לעצמו. אולם אם כך אין להטיל ספק בזכותו של הנמען שאליו נשלח הפוסט הנ"ל להתייחס אל הכותב ומושא הכתיבה שלו כאל אירוניה וקוריוז.

ראה "ישראל היום" מ- יום שישי – 20 בדצמבר 2013 .  הנחתום משה גרטל מעיד בעיתון "ישראל היום" על עיסתו כדלקמן : "שיניתי כאן משהו בשידור הציבורי" . להצהרה הדרמטית הזאת אין שום כיסוי .

הערה 6 : הציטוט של אפי טריגר את שלמה שרף בגלי צה"ל.

אנוכי לא מתכוון לעשות את מה שעשה אתמול בחוסר טאקט ובאופן כה לא מעורר כבוד העיתונאי אפי טריגר בתוכנית "עושים ספורט" בגלי צה"ל (יום חמישי – 91 בדצמבר 2013 בין 12.00 ל- 13.45) . בשעה שאותו מר אפי טריגר עסק בניצחונה הצפוי של מכבי ת"א על הפועל ת"א בדרבי התל אביבי האחרון בכדורגל, הוא לא התבייש ומצא לנכון להסתייע בצורה מביכה ותמוהה לצורך אישוש האינפורמציה שהייתה בידיו בסלוגן גס, ונבזי שהגה שלמה שרף אודות כלה ביום כלולותיה. גב' אופירה יעקב הטכנאית שלו של אפי טריגר מעברה השני של הזכוכית באולפן גלי צה"ל, נדהמה כיצד זה מרשה מגיש של גלי צה"ל לתמוך את גרסתו בפרהסיה באמירה מחורבנת של מאמנה לשעבר של נבחרת ישראל בכדורגל.

הערה 7 : קידום היומן של המדינה עם איילה חסון.

ה- Promo שמשודר ברדיו "קול ישראל" ואשר דוחף ומקדם את ה- "יומן" של איילה חסון במסווה של "היומן של המדינה" – מגלומאני . איילה חסון היא עיתונאית רצינית ובעל מוניטין ואיננה זקוקה להאדרה מלאכותית ויומרנית שכזאת . מה עוד שמדובר בשקר. "אולפן שישי" של ערוץ 2 מביס ללא תנאי את אולפן ה- "יומן" של ערוץ 1. אנוכי אוהב את ההגשה וההנחיה של מר דן כנר בשבתות בתוכנית "מתוק מאז" בין 14.00 ל- 16.00, אינני מחמיץ אותו. אלביס פרסלי, ריקי נלסון, וברנדה לי ורבים ורבות אחרים מהדור ההוא – אינם נשכחים עבורי. אנוכי מאזין גם לתוכנית "קפה רדיו" של יובל מסקין.

הערה 8 : אלון עידן + אייל ברקוביץ' וח"כ אחמד טיבי. התנהגותו הברוטאלית והמחפירה וסגנון דיבורו הגס והמתלהם והדוחה של נבחר הציבור מר אחמד טיבי, ראויה לכל גינוי גם אם הוא חושב שהעיתונאי ושדרן הרדיו מר אייל ברקוביץ' טועה בהערכותיו. 

אנוכי מחפש ומתעניין בקריאת הפוסטים של אלון עידן בעיתון הבית שלי "הארץ". באותה מידה אנוכי תר ומתרשם מיכולת הכתיבה והעיתונאות של עמיר פלג ב- ידיעות אחרונות" ושל אבי רצון ב- "מעריב".

הערה 9 : "לונדון את קירשנבאום".

נדב אייל הוא עיתונאי מחונן. הוא ושכמותו, רביב דרוקר, ברוך קרא, אור הלר, מואב וורדי, אלון בן דוד, צבי יחזקאלי ואחרים מעצבים את דמותה ואופיה של תוכנית האקטואליה הזאת שקרויה "לונדון את קירשנבאום". ירון לונדון ומוטי קירשנבאום שווים כקליפת השום ללא אותם אישי הטלוויזיה שמוזכרים לעיל . לפני ימים אחדים דיווח נדב אייל לצופי ערוץ 10 כי תנועת המחאה הפוליטית ההמונית באוקראינה בראשות אלוף העולם לשעבר באגרוף לשעבר מר וולדימיר קליצ'קו התומכת בהשתלבות מיידית בקהילה האירופית ובכלכלתה, מאיימת על מדיניות נשיא אוקראינה וויקטור ינוקוביץ', זאת המבקשת לקשור את גורלה הכלכלי עם רוסיה בראשות נשיאה וולדימיר פוטין. בשלב כלשהו הצטדק נדב אייל וביקש לציין כי וולדימיר קליצ'קו המחוספס (בן 37 ומתנשא ל- 2.00 מטרים) הוא אומנם מתאגרף אך הוא איש משכיל שמצויד בחינוך אקדמי ובדוקטורט במדעי הספורט. ירון לונדון ומוטי קירשנבאום התערבו לשמע הדיווח וטרפו את הקלפים. הראשון גיחך והשני הודיע ליד שולחן הטלוויזיה כי את הדוקטורט שלו של וולדימיר קליצ'קו הוא בטח עשה על הכפפות שלו.

הערה 10 : הרכבים קבועים ומתחלפים על כר הדשא, על הפרקט, וליד המיקרופון ועל המרקע.

פילוסופיית הכדורגל ומדיניות השינויים התדירים שמחולל מאמן מכבי ת"א הפורטוגאלי מר פאולו סוזה חדשים לבקרים בהרכב הקבוצה מעורר תהיות. הדור שלי גדל על הרכבים קבועים והזדהה עם הגיבורים המובילים שהובילו את קבוצותיהם ונבחרותיהם להישגים ספורטיביים עצומים בלתי נשכחים . ב- 1995 יצא לי לקשור שיחה קצרה עם יוהאן קרויף מאמן קבוצת ברצלונה שהתארחה באצטדיון "ווסרמיל" והביסה את הפועל באר שבע 0:7 באחת מהמסגרות האירופיות של UEFA . התעניינתי במנהיגות שלו באייאקס ונבחרת הולנד, בעיקר בזאת ששיחקה במונדיאל גרמניה 1974. יוהאן קרויף דחה על הסף את רעיון שמירת בריאותם של השחקנים המצטיינים לקראת המשחקים המכריעים באמצעות הושבתם על ספסל המחליפים. הוא דגל בהצבת הרכבים זהים וטען ש- שחקני כדורגל מקצועניים בעלי כושר גופני מעולה אינם נפצעים. יוהאן קרויף שימש קפטן נבחרתו במונדיאל גרמניה 1974 ומאמן נבחרת הולנד ריינוס מיכאלס בעת ההיא הסכים עמו וגם התייעץ אתו כשנאלץ לערוך מעת לעת שינויים קלים כפויים. מעניין גם מאמן נבחרת מערב גרמניה הלמוט שן והקפטן שלו פרנץ בקנבאואר חשבו באותה דרך וצעדו באותו משעול. ב- 1988, 1989, ו- 1990 השתתפתי בפגישות ה- WBM ברומא לקראת מונדיאל איטליה 1990. התעניינתי אצל קברניטי RAI במנהיגותם של אריגו סאקי בקבוצת מילאן ו- וויטוריו פוצו מאמן נבחרת איטליה שזכתה ב- 1934 ו- 1938 באליפויות העולם ו- בבכורת המונדיאלים. שניהם גרסו הרכבים זהים. אריגו סאקי המקורי והכריזמטי הציב בשורות מילאן ההיא שלו שלושה שחקנים הולנדיים מרקו וואן באסטן, רוד חוליט, ופרנק רייקארד יחדיו עם שמונה איטלקים, ועשה שמות בכדורגל האירופי . מאמן נבחרת הונגריה בכדורגל גוסטאב שבש (Gustav Sebes) ומאמן נבחרת מערב גרמניה ספ הרברגר גרסו אף הם הרכבים זהים. אלא מאי ? בשלב המוקדם בטורניר נפגשו שתי הנבחרות האלה ב- 20 ביוני 1954 שהוגרלו לאותו בית. בעוד גוסטאב שבש הציב את ההרכב הראשון שלו, ספ הרברגר (Sepp Herberger) העמיד מולו הרכב שכלל שבעה שחקני מילואים וניגף 3:8. לרוע מזלה של הונגריה נפצע פרנץ פושקש (Ferenc Puskas) במשחק הזה מכניסה ברוטאלית של בלם מערב גרמניה וורנר ליבריך שמעך את קרסולו וגרם לו לשטף דם חמור. פרנץ פושקש יצא מכלל פעולה מערב גרמניה התייצבה למשחק Play off נגד נבחרת טורקיה על הזכות להעפיל לרבע הגמר. ספ הרברגר החזיר את ההרכב הראשון שלו לכר הדשא ניצח את הטורקים בתוצאה 2:7, והמשיך באותה הדרך ועם אותו ההרכב עד למשחק הגמר שם פגש ביום ראשון – 4 ביולי 1954 באצטדיון "וונקדורף" בברן את נבחרת הונגריה של גוסטב שבש שהעפילה אף היא למעמד הנכבד ללא הקפטן הפצוע שלה פרנץ פושקש. פרנץ פושקש כבר לא שיחק כשבועיים ימים ודידה על קביים , אולם משהגיע משחק הגמר כפה את עצמו על מאמנו בשל המוניטין העצום שלו ומעמדו המיוחד בנבחרת שלו , למרות שטרם החלים מהפציעה הקשה. הנימוק שלו גבל במגלומניה והתנשאות : "הנבחרת שלי תנצח את מערב גרמניה בכל תנאי גם אם אשחק על רגל אחת". הסוף ידוע. אומנם הונגריה צעדה ביתרון 0:2 באצטדיון "וואנקדורף" בברן ב- 4 ביולי 1954 כבר בתום שמונה הדקות הראשונות משערים של פרנץ פושקש וזוֹלְטָאן צִיבּוֹר, אולם הפסידה לבסוף בתוצאה 3:2.

puskas 1

טקסט תמונה : 20 ביוני 1954. מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954. האצטדיון של העיר באזל. הבלם הגרמני וורנר ליבריך (בחולצה לבנה) פוצע קשה את קרסולו של פרנץ פושקש. הרפואה הספורטיבית לא ידעה אז למצוא מזור ולהתמודד במהירות עם שטפי דם חמורים מן הסוג הזה בו נפגע קרסולו של גדול שחקני הונגריה בכל הזמנים. פרנץ פושקש לא החלים לחלוטין מהפציעה במשך כשבועיים, ולמעשה הפסיד כמעט את הטורניר כולו. הוא עלה לשחק לא בריא ולא כשיר במשחק הגמר באותו יום הראשון ההוא – 4 ביולי 1954 באצטדיון "וואנקדורף" בעיר הבירה בֶּרְן. הונגריה שילמה על כך ביוקר רב. רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG העבירה את משחק הגמר בשלמותו בשידור ישיר באמצעות ניידת שידור קטנה שכללה 3 מצלמות אלקטרוניות. כ- 7.000000 (שבעה מיליון) צופים בכל רחבי מערב ומזרח אירופה ראו את מערב גרמניה מנצחת 2:3 את הונגריה הפייבוריטית וזוכה בגביע העולם. המשחק לא הוקלט על רצועה מגנטית משום שמהנדסי הטלוויזיה בכל העולם טרם המציאו את מכונת ההקלטה ה- VTR. (התמונה באדיבות ZDF ו- SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

puskas 2

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. קפטן נבחרת הונגריה פרנץ פושקש (בן 27 , יושב משמאל) מחלים מהפציעה הקשה נגד נבחרת מערב גרמניה בשלב המוקדם של טורניר גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954. עומד לידו הקיצוני הימני יוּרִי טוֹט. פרנץ פושקש לא שיחק במשחק רבע הגמר ב- 27 ביוני 1954 בברן בו ניצחה הונגריה את ברזיל2:4 וגם לא נטל חלק במשחק חצי הגמר בלוזאן בו גברה הונגריה בתום הארכה על אלופת העולם היוצאת נבחרת אורוגוואי גם כן בתוצאה 2:4 (2:2 בתום הזמן החוקי). הקפטן ההונגרי הפצוע כפה את עצמו על מאמנו גוסטב שבש והתייצב לא כשיר ולא בריא לחלוטין למשחק הגמר בברן ב- 4 ביולי 1954 נגד מערב גרמניה. השאר כתוב בדברי הימים של הכדורגל . (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

וויסנטה פאולה (Vicente Feola) מאמן נבחרת ברזיל במונדיאל שוודיה 1958 גרס הרכב זהה . התוצאה ברזיל זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם. ארבע שנים אח"כ הוביל מאמן חדש איימורה מוריירה (Aimore Moreira) את נבחרת ברזיל במונדיאל צ'ילה 1962. איימורה מוריירה גרס הרכב זהה. הוא ערך רק שלושה שינויים כפויים מטעמי פציעות והציב הרכב דומה מאוד לזה שזכה בגביע העולם בשוודיה 1958. התוצאה : ברזיל זכתה שוב בגביע העולם בפעם השנייה ברציפות. צריך לציין כאן שפלה נפצע במשחק הראשון בבית המוקדם נגד נבחרת צ'כוסלובקיה שהסתיים בתוצאה 0:0. ברזיל וצ'כוסלובקיה העפילו שתיהן למשחק הגמר ופֶּלֶה המפורסם בעל השם והמעמד המיוחד בנבחרתו דרש לשוב להרכב. איימורה מוריירה עמד בפֶּרֶץ והפיק את לקח פרנץ פושקש מלפני שמונה שנים. "אין כוח בעולם שאני מציב שחקן פצוע שטרם החלים בחזית הלחימה", הודיע ל- פֶּלֶה והדף אותו ממנו. במקום פלה שיחק אָמָארִילְדוֹ. התוצאה : ברזיל ניצחה במשחק הגמר את צ'כוסלובקיה בתוצאה 1:3 וזכתה בגביע העולם. פלה יכול היה להתנחם בעובדה שהשחקנים שכה אהבו וכיבדו אותו רצו עם הגביע ומסרו לו אותו כאילו שיחק עמם רק לפני רגע קט . הוא לא שיחק אך רוחו נשבה שם ובמידה רבה זה הספיק.

feola 1

טקסט תמונה : מונדיאל שוודיה 1958. וויסנטה פאולה (1975 – 1909) מאמן נבחרת ברזיל במונדיאל שוודיה 1958. הוא נראה כפרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ריו דה ז'ניירו אולם היה מנהיג כדורגל מן הדרגה העליונה ביותר שהעניק חופש יצירה מוחלט לשחקניו ובראשם האשף ורב אמן בשליטה בכדור, מנואל פרנצ'סקו דו סאנטוס, הלא הוא גארינצ'ה הבלתי נשכח. החבֵרוּת האמיתית והאמיצה בין כל השחקנים הייתה מרכיב חשוב בהצלחת הנבחרת הברזילית. (TV GLOBO).

feola 2

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958. תמונת הסיום של מונדיאל שוודיה 1958. ברזיל היא אלופת העולם בכדורגל. המאמן, המחנך, ומנהיג הכדורגל וויסנטה פֵאוֹלָה מקיים את הבטחתו. הוא ניצב ראשון משמאל יחד עם שחקניו. כורע ראשון מימין עוזר המאמן אמאראל. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויסנטה פאולה , דז'אלמה סאנטוס, זיטו, הידראלדו לואיז בֶּלִינִי (הכדורגלן היפה באליפות מחזיק בגביע העולם ע"ש ז'יל רימה), נילטון סאנטוס, אורלאנדו, והשוער ג'ילמאר. זיהוי הכורעים משמאל לימין : גארינצ'ה, דידי, פלה (בן 17 ו- 9 חודשים), וואווה, זאגאלו, ועוזר המאמן אמאראל. (התמונה באדיבות TV  GLOBO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

pele 1

טקסט תמונה : יום ראשון – 17 ביוני 1962 . מונדיאל צ'ילה 1962 . אִצטדיון "נאסיונאל" ב- סנטיאגו הבירה. השעה שתיים ושלושים בצהריים. זוהי נבחרת ברזיל אלופת העולם בכדורגל במונדיאל צ'ילה 1962 דקות ספורות לפני משחק הגמר נגד נבחרת צ'כוסלובקיה. היא עשתה זאת שוב בהנהגת המאמן איימורה מוריירה וזכתה בבכורה בפעם השנייה ברציפות. המאמן איימורה מוריירה ערך רק שלושה שינויים בהרכב שזכה באליפות העולם ארבע שנים קודם לכן ב- 1958. בתפקיד הבלם הציב את מאורו (שני מימין בשורת העומדים) במקום בליני, בשורת הרצים הרכיב את זוזימו (עומד רביעי מימין) במקום אורלנדו, ולשורות ההתקפה הכניס את החלוץ אמארילדו (שלישי מימין בשורת הכורעים) במקום פלה הפצוע.

זיהוי כולל. שורת העומדים משמאל לימין : דז'אלמה סאנטוס, זיטו, השוער ג'ילמאר, זוזימו, נילטון סאנטוס, והקפטן מאורו. שורת הכורעים משמאל לימין : המעסה אמריגו, גארינצ'ה, דידי, וואווה, אמארילדו, זאגאלו, ואיש לא מזוהה. (באדיבות TV  GLOBO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

pele 2

טקסט תמונה :  יום ראשון – 17 ביוני 1962. מונדיאל צ'ילה 1962. פלה הפצוע (בן 22) מתבונן מהספסל בבגדים אזרחיים בערגה בשחקני נבחרתו המגינים על תואר אלופי העולם במשחק הגמר נגד צ'כוסלובקיה. ברזיל ניצחה בלעדיו 1:3 את צ'כוסלובקיה וזכתה בגביע העולם ע"ש ז'יל רימה בפעם השנייה ברציפות. (באדיבות TV  GLOBO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי יהושע רוזין ז"ל פתח במשך עשר שנים רצופות את משחקי קבוצתו עם אותה החמישייה הראשונה : אברהם שניאור , זכריה עופרי , רלף קליין , מנחם קורמן , ויהודה "קנבוס" ווינר .

maccaci ta

טקסט תמונה : המאמן יהושע רוזין מתדרך את שחקני מכבי ת"א באחד ממשחקי הדרבי התל אביבי בתחילת שנות ה- 50 של המאה שעברה במגרש הישן של בית מכבי ת"א (ליד קולנוע "אוריון" הישן). זיהוי הנוכחים התמונה משמאל לימין : אברהם שניאור, עמנואל ברדן (החליף לכמה רגעים את רלף קליין), יהודה ווינר "קנבוס", מנחם קורמן, המאמן יהושע רוזין, וזכריה עופרי (הגבוה בשחקני הקבוצה 1.91 מ'). (התמונה באדיבות מנחם קורמן ומשפחת רוזין). הערה : סייע לי בזיהוי הנוכחים בתמונה מנחם קורמן.

מאמני נבחרת ישראל בכדורגל לדורותיהם לא וויתרו במשך שנים רבות על הרכבים קבועים ושירות של שלד דומה שהורכב החל מ- 1949 מ- יעקב חודורוב, יהושע גלזר, אלי פוקס, יוסל'ה מירמוביץ' , האחים יצחק ויעקב גמבש, גדעון טיש, אמציה לבקוביץ', נחום סטלמך, שאול מתניה, אברהם מנצ'ל, ואח"כ מאוחר יותר מ- דוד פרימו, מרדכי שפיגלר, גיורא שפיגל, שמואל רוזנטל, ראובן יאנג, חיים לווין, יצחק וויסוקר, דני רום, יהושע פייגנבוים, ישעיהו שווגר, מנחם בלו, צבי רוזן, ואחרים. עכשיו הדור הצעיר לומד שמאמן מכבי ת"א פאולו סוזה הופך את כל תיאוריית ההרכבים הזהים על פניה ומשתמש בדרכו המיוחדת בקאדר עצום של שחקנים. ה- הרכבים שלו משתנים. נדמה לי שרק שֵירָן ייני וערן זהבי הם שני הבטוחים היחידים בהרכב הראשון.

במידה רבה סדר הדברים הישן מתנהל גם ליד המיקרופון ועל מרקע הטלוויזיה. ההרכבים נשארים פחות או יותר קבועים לאורך זמן רב, אצלנו וגם בעולם. דן שילון היה הכוכב האחד והיחיד בעת שידורי הטלוויזיה הישירים של משחקי הכדורגל והכדורסל. יורם ארבל ירש את תהילתו . אח"כ נישל מאיר איינשטיין את יורם ארבל מבכורתו הטלוויזיונית והפך לשדר הכדורגל, הכדורסל , והא"ק הטוב במדינה. דיוויד קולמאן עשה את אותו הדבר בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה ב- BBC לאחר לכתו של קנת' וולסטנהולם. שדר הכדורגל ברדיו ההונגרי גיורגי ספשי השכיח את שמו של קודמו בתפקיד אישטוואן פלוהאר לאחר תום מלחמת העולם ה- 2. שני שדרני ה- NBA מ- NBC מארב אלברט ובוב קוסטאס נטלו והפקיעו לעצמם ב- 1990 את המוניטין של קודמם מ- CBS דיק סטוקטון. שדר הספורט הנפלא האווארד קוסל מ- ABC יצר בשנים 1983 – 1970 את משדר הספורט "MONDAY NIGHT FOOTBALL" הבלתי נשכח יחדיו עם שני הפרשנים שלו פרנק גיפורד ודון מרדית'. אבל האימפריה הזאת של האווארד קוסל ורון ארלדג' התמוטטה בסופו של דבר כמו כל האימפריות ונפלה. לוואקום שנוצר חדר צוות השידור של CBS ג'ון מאדן ופאט סאמרוול. שניהם נטלו והעבירו אליהם את תהילתו של האווארד קוסל.

ערן נבון יכול ערוך כמה ראיונות שהוא רוצה עם משה גרטל, ומשה גרטל יכול להכריז אין ספור פעמים "אני…אני…אני…אני…ועוד פעם אני…". הוא איננו באותה הליגה ו- לעולם לא יהיה נסים קיוויתי כשם שהפרשן ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש לעולם לא יהיה יוסף "יוז'ו" טלקי.

kivity 1

טקסט תמונה : 1980. הימים ההם – הזמן ההוא. היכל הספורט ביד אליהו. שני השדרים שלא היה בלתם. יורם ארבל (מימין) ונסים קיוויתי (משמאל). משה גרטל רחוק מהליגה הזאת כרחוק מזרח ממערב. שניהם הציבו סטנדרטים גבוהים של שידורים ישירים בטלוויזיה שמשה גרטל רק יכול לחלום עליהם. בתווך עוזר השדר אננון לנגזם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

teleki 1

טקסט תמונה : קיץ 1981. משחקי המכבייה ה- 11. בריכת השחייה של אוניברסיטת תל אביב. זהו פרשן השחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (כאן בתמונה הוא בן 63). מנקודת מבטי כמנווט ועורך ראשי של שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא היה האחד שאין בִּלְתוֹ. שום פרשן שחייה שבא בעקבותיו כמו ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש, יואב ברוק, ומיקי חליקה – לא הצליחו להיכנס לנעליו הגדולות. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

gertel 4

טקסט תמונה : המחצית הראשונה של שנות ה- 60 במאה שעברה. מאמן השחייה יוסף "יוז'ו" טלקי (חבר קיבוץ כפר מכבי בגוש זבולון, שני מימין), יחדיו עם שלושה מבכירי השחיינים של מדינת ישראל בעת ההיא, אברהם מלמד (ראשון מימין), משה גרטל (שני משמאל), ויורם שניידר (קיצוני משמאל). התמונה הוענקה לי ע"י גברת איה טלקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 332. הועלה לאוויר בשישי – שבת 20 / 21 בדצמבר 2013.

מוצ"ש – 21 בדצמבר 2013.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *