טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. הטלוויזיה הציבורית היפנית NHK וחברת השעונים SEIKO מחוללים באולימפיאדת טוקיו 1964 מפנה דרמטי בכיסוי המשחקים האולימפיים ב- Video ומדידת זמנים אלקטרונית באצטדיון הא"ק ובריכת השחייה של טוקיו 1964. סקירת הופעת הספורטאים הישראליים באולימפיאדת טוקיו 1964. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 278. כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 278 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום חמישי – 29 באוגוסט 2013.

—————————————————————————————————— 

הערה 3 : לא ניתן היה לכתוב את פוסט המחקר הזה כמו גם את שני קודמיו ללא סיועם המאסיבי של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) ו- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי). על כך אנוכי מודה להם מקרב לבי.

פוסט מס' 278. טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. הטלוויזיה הציבורית היפנית NHK וחברת השעונים SEIKO מחוללים באולימפיאדת טוקיו 1964 מפנה דרמטי בכיסוי המשחקים האולימפיים ב- Video ומדידת זמנים אלקטרונית באצטדיון הא"ק ובריכת השחייה של טוקיו 1964. סקירת הופעת הספורטאים הישראליים באולימפיאדת טוקיו 1964. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 278. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 278. טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות. 

הערה : הפוסט הקונקאטי הזה מס' 3 הוא המשך של הפוסט הקודם רשימה מס' 2.

אולימפיאדת טוקיו 1964 התקיימה בתאריכים מ- 10 ועד 24 באוקטובר 1964 [1]. זאת הייתה הפקת טלוויזיה בינלאומית אדירת ממדים ומרשימה מאוד של הרשת היפנית הציבורית – ממלכתית NHK (ראשי תיבות של Nippon Hoso Kyokai). שילוב טכנולוגי מרשים מופלא בין הטלוויזיה היפנית NHK לבין חברות האלקטרוניקה היפניות בראשן חברת השעונים SEIKO . בפעם הראשונה בהיסטוריה של העת החדשה הועברו המשחקים האולימפיים בשידורי טלוויזיה ישירים לארה"ב מיפן לארה"ב באמצעות לוויין התקשורת ה- Telestar  ובפעם הראשונה בהיסטוריה ראו צופי הטלוויזיה את הפטנט הטכנולוגי המזהיר שבו זמן המדידה של SEIKO רץ על מסך הטלוויזיה של NHK. אולימפיאדת טוקיו 1964 נחרתה לעַד בתודעת הציבור גם בגלל הופעתו המזהירה והבלתי נשכחת של האצן האמריקני השחור רוֹבֶּרְט "בּוֹבּ" הֵיְיס (Robert "Bob" Hayes) בריצת הגמר ל- 100 מ' ובמירוץ השליחים 4 פעמים 100 מ'. ניצחונותיו בשתי התחרויות האלה וזכייתו במדליות הזהב היו במידה רבה הרואיים . שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם העביר בשידורים ישירים את הופעת הספורטאים הישראליים בטוקיו 1964 בעידן של טרום טלוויזיה בישראל. צריך לזכור שראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון עדיין התמיד במדיניותו והתנגד ב- 1964 בחריפות להקמתה של רשת טלוויזיה במדינת ישראל. הוא הסתפק ברדיו "קול ישראל" הממלכתי שנראה יעיל דיו כמכשיר לתקשורת המונים ונכלל בימים ההם כאגף במשרד ראש הממשלה תחת עינו הפקוחה של מנכ"ל המשרד מר טדי קולק מי שנחשב ליד ימינו ונאמנו של דוד בן גוריון במשך שנים רבות. טדי קולק היה בזמנו חבר קיבוץ עין גב ומאוחר יותר לאחר שדוד בן גוריון פרש מראשות הממשלה, נבחר ושימש במשך שנות דור ראש עיריית ירושלים. טלוויזיה לא הייתה כאן . מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל לימים מבכירי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בארץ ב- 1968 ואח"כ העורך הראשון של "מבט" ומנהל חטיבת התוכניות , ובחלוף רבע מאה שימש גם מנכ"ל רשות השידור – היה ב- 1964 סטודנט לטלוויזיה וקולנוע באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס. ישראלים צעירים רבים שאולי ראו את הנולד טסו בראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה לארה"ב כדי ללמוד את תורת תעשיית טלוויזיה , ביניהם הבימאים חגי מאוטנר ו- וורדינה ארז ז"ל, המהנדס דוב גולדשטיין, המפיק איילון גוייטין, ועוד אחרים . האנשים האלה שימשו מאוחר יותר עמודי תווך בטלוויזיה הישראלית הציבורית שקמה מעפרה בפיגור ואיחור של שנות דור אחרי הטלוויזיה הבינלאומית. בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה הייתה הטלוויזיה הישראלית הציבורית רק דַרְדָק תקשורת מתחיל נושא תקוות.

אולימפיאדות רומא 1960 וטוקיו 1964 סימנו את ניצחונו המוניטארי הוודאי של נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) האמריקני אוורי בראנדג' (Avery Brundage) שדרש מרשתות הטלוויזיה האמריקניות במפגיע תשלום עבור זכויות השידורים של המשחקים האולימפיים ואף קיבל אותן. רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC שילמה ל- IOC עבור השידורים הישירים של אולימפיאדת לונדון 1948 תשלום בן כ- 4000 (ארבעת אלפים) סטרלינג – פאונדס. הרשתות האמריקניות הגדולות סירבו לשלם זכויות שידורים עבור האולימפיאדות הבאות של הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 בטענה שמדובר בכיסוי עיתונאי – חדשותי, ובעבור סיקור חדשות אין משלמים. אוורי בראנדג' שהיה מיליונר ואיש עסקים פרטי אמריקני בנוסף לתפקידו רם המעלה כנשיא IOC בשנים 1972 – 1952, הבין משהו ב- ביזנס וביקש מהם שיפסיקו לבלבל לו את המוח, מפני שמדובר בהצגת הספורט הגדולה בתבל, ואין זה מעניין אותו אם קוראים למופע האולימפי "חדשות" ו/או "אופרה". משעמדו הרשתות האמריקניות על דעתן וסירבו לשלם לו (כלומר לוועד האולימפי הבינלאומי) הכריז אוורי בראנדג' בפומבי ב- 1952 הכרזה בומבסטית קבל עם ועולם, "כפי שהסתדרנו שישים שנים בלי טלוויזיה – נסתדר גם בשישים שנים הבאות בלי טלוויזיה". אולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 סוקרו באמת באופן חלקי בלבד ע"י מצלמות פילם וכמובן ללא שידורים ישירים. באולימפיאדת מלבורן 1956 סוקרו חלק מהתחרויות גם ע"י שתי ניידות שידור אלקטרוניות אוסטרליות. המפנה הכלכלי חל אח"כ. אוורי בראנדג' נחל את ניצחונו הראשון על הטלוויזיה הבינלאומית באולימפיאדת החורף של סקוו – וואלי 1960 בקליפורניה, כאשר רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS הסכימה לשלם ל- IOC לראשונה בהיסטוריה סך של 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר עבור זכויות השידורים, ובעבור אולימפיאדת רומא 1960 ניאותה לשלם סכום של 394000 (שלוש מאות תשעים וארבעה אֶלֶף) דולר. איש לא תיאר אז עד כמה ניצחונו הכספי של אוורי בראנדג' הוא דרמטי ומכריע. אבל זהו כבר סיפור אחר שמופיע בפרוטרוט בשני הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי , "הפקות חובקות ארץ ועולם" ו- "למילים יש וויזואליה משלהן".

roma 1

אולימפיאדת רומא – 1960 , 25 באוגוסט 1960 – 11 בספטמבר 1960

נשיא IOC : אברי בראנדג' – ארה"ב

מספר הספורטאים המשתתפים : 5348

מספר המדינות המשתתפות : 83

מספר רשתות הטלוויזיה המשדרות : 21

מבנה זכויות השידורים ופירוט התשלומים :

זכויות שידורים : כל העולם שילם 1.178000 (מיליון ו- 178 אלף) דולר

זכויות שידורים : רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS שילמה מתוך הסכום הנ"ל  394000 (שלוש מאות ותשעים וארבעה אֶלֶף) דולר (שידרה כ- 20 שעות)

זכויות שידורים : EBU  שילם 700000 (שבע מאות אֶלֶף) דולר

אופן הצילום : בפעם הראשונה ב- Video וגם פילם

squ 1960

אולימפיאדת החורף סקוו – וואלי (ארה"ב) 18 בפברואר 1960 עד 28 בפברואר 1960

נשיא IOC : אברי בראנדג' – ארה"ב

מספר הספורטאים המשתתפים :  665

מספר המדינות המשתתפות : 30

מספר רשתות הטלוויזיה המשדרות : 27

מבנה זכויות השידורים ופירוט התשלומים :

זכויות שידורים : רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS שילמה 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר (שידרה 15 שעות)

זכויות שידור : EBU בחינם

אופן הצילום : Video  + פילם 

tokyo 2אולימפיאדת טוקיו – 1964 ,10 באוקטובר 1964 – 24 באוקטובר 1964  

נשיא IOC : אברי בראנדג'

מספר הספורטאים המשתתפים : 5140

מספר המדינות המשתתפות : 93 

מספר רשתות הטלוויזיה המשדרות : 40

מבנה זכויות השידורים ופירוט התשלומים :

זכויות שידורים : כל העולם שילם 1.578000 (מיליון דולר ו- 578 אלף) דולר

זכויות שידורים : רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שילמה לבדה סכום של 1.577000 (מיליון ו- 577 אֶלֶף) דולר (שידרה ישיר כ- 40 שעות)

זכויות שידורים : EBU  בחינם . הערה : איגוד השידור האירופי (EBU) לא שילם זכויות שידורים מפני שהוא נעדר תקשורת לוויינית משלו כדי לייבא את שידורי הטלוויזיה האולימפיים מיפן לאירופה . ה- EBU הקליט מידי יום את סיגנלי הטלוויזיה של NHK בכל מיני אולפני טלוויזיה בניו יורק על הטייפים הכבדים של שני אינטשים (יצרן הטייפים הייתה חברת האלקטרוניקה האמריקנית AMPEX) . בתום ההקלטה הועמסו הטייפים על מטוסים ונשלחו לרשתות הטלוויזיה הציבוריות השונות החברות באיגוד שביקשו את המוצר 

אופן הצילום : Video + פילם. בפעם הראשונה נערכים שידורים ישירים באמצעות לוויינים מיפן לארה"ב.

הערה :  הבימאי היפני המפורסם אקירו קוראסאווה מביים סרט דוקומנטארי בן כשעתיים באמצעות יותר מ- 100 (מאה) מצלמות פילם שנודע בשמו "אולימפיאדת טוקיו 1964".

אולימפיאדת טוקיו 1964 מזכירה במידה רבה את אולימפיאדת ברלין 1936 בשל שימוש נבון של הוועדה המארגנת היפנית בטכנולוגיה חדשנית , צילום טלוויזיה לראשונה ב- Video ע"י רשת הטלוויזיה הציבורית היפנית NHK (ראשי תיבות של Nippon Hoso Kyokai) , או כפי שהיא נקראת באנגלית Japan Public Broadcasting Company, ולראשונה מדידה אלקטרונית של כל התחרויות האולימפיות בעשרים ענפי ספורט הנערכות במתקנים יפהפים בטוקיו בידי חברת SEIKO . השילוב האלקטרוני – מדעי בין רשת הטלוויזיה הציבורית היפנית NHK ששימשה Host broadcaster בינלאומי לבין חברת האלקטרוניקה היפנית NEC (ראשי תיבות של Nippon Electronics Company) וחברת השעונים SEIKO, ולבין הוועדה המארגנת היפנית המקומית – הניב דיוק, שלמות, וקפדנות ביצוע של אִרגון המפעל ושידורו הישיר במיומנות בלתי מוכרת בתעשיית טלוויזיה המקומית והבינלאומית. היערכותה של NHK מהווה נקודת תפנית חשובה מאין כמוה בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה. צריך לזכור ששידור המשחקים האולימפיים של טוקיו 1964 ברשתות הטלוויזיה בארה"ב והאירופיות הקדימו בשלוש שנים וחצי את שידורי הטלוויזיה במדינת ישראל שטרם הייתה קיימת בכלל. אזרחי ישראל הסתפקנו בקולו של שַדָּר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם ז"ל.

מן ההיבט המדיני – פוליטי – כלכלי הייתה אולימפיאדת טוקיו 1964 הרבה יותר מאירוע ספורט . היא סימנה את התחדשותה ותקומתה של האומה היפנית לאחר התבוסה הקשה לארה"ב במלחמת העולם ה- 2. אבידות יפן במלחמה נאמדו ב- 2.500000 (שניים וחצי מיליון) חיילים ואזרחים. שתי ערים יפניות גדולות הירושימה ונאגאסקי הושמדו באוגוסט 1945 ע"י פצצות אטום אמריקניות שהוטלו עליהן ממטוסים אמריקניים. קיסר יפן הירואיטו נכנע באוגוסט 1945 למפקד כוחות ארה"ב במזרח הרחוק גנרל דאגלאס מק ארתור. יפן הוכרעה והושפלה. תשע עשרה שנים מאוחר יותר שיווקה יפן את עצמה באמצעות המשחקים האולימפיים כמעצמה כלכלית בקנה מידה בינלאומי . תעשיית האלקטרוניקה שלה, יחדיו עם תעשיית השעונים, ותעשיית המכוניות שגשגו וצברו זה מכבר תאוצה ומוניטין עולמי.

ב- 10 באוקטובר 1964 נערך טקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו 1964. האצטדיון האולימפי היה מלא מפה לפה. NHK העבירה את הטקס בשידור ישיר. נושא הלפיד האולימפי היה יושינורי סאקאי בן ה- 19 שנולד ב- 6 באוגוסט 1945 ביום בו הושמדה הירושימה ע"י פצצת אטום אמריקנית. הוא הצית את המשואה האולימפית ברום האצטדיון האולימפי בטוקיו. יפנים רבים הזילו דמעה. הם חשו כי יפן נולדה מחדש.

tokyo 3

טקסט תמונה : 10 באוקטובר 1964 . טקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו 1964 . יושינורי סאקאי בן 19 נולד ב- 6 באוגוסט 1964 בתאריך הטלת פצצת אטום על הירושימה) מניף בגאווה ובתקווה את הלפיד האולימפי לעיני בני עמו בטרם יצית את המשואה. זוהי אחת התמונות החשובות בהיסטוריה של האומה היפנית המתחדשת לאחר התבוסה במלחמת העולם ה- 2. (באדיבות NHK ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

tokyo 4

טקסט תמונה : 10 באוקטובר 1964 . טקסט הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו 64' . תא הכבוד באצטדיון האולימפי. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : 1. רעיית נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אוורי בראנדג'. 2. אוורי בראנדג' הנשיא הסוער (בן 77) של IOC ומי שהכניע את רשתות הטלוויזיה האמריקניות בוויכוח אם צריך ו/או לא צריך לשלם זכויות שידורים בעבור סיקור המשחקים האולימפיים. 3. הקיסר היפני הירואיטו. 4. רעיית הקיסר גב' נאגאקו. 5. יו"ר הוועדה המארגנת היפנית דאיגורו יאסוקאווה. 6. הנסיכה הבלגית פאולה. 7. הנסיך הבלגי אלברט. ו- 9. בני משפחת הקיסר הירואיטו. (באדיבות NHK ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 23 בנובמבר 1963 נערך השידור הלווייני הראשון באמצעות לוויין התקשורת  TELESTAR של הסוכנות האמריקנית לחקר החלל NASA – מארה"ב ליפן. רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS העבירה ל- NHK היפנית חומרי צילום חדשותיים של רצח נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד קנדי , יממה בלבד לאחר ההתנקשות. סיגנל השידור נשלח מתחנת הקרקע האמריקנית "MOHAVE" בקליפורניה ונקלטה ע"י צלחת – אנטנה במרכז היפני לחקר החלל ותקשורת לוויינית ליד טוקיו "Perfecture Juo Machi Iberaki". אחר כך נעשו עוד שני ניסיונות שידור מוצלחים ב- 23 בינואר 1964 ו- 25 במארס 1964 שעסקו בהעברות תמונות טלוויזיה באמצעות לוויין בין יפן לארה"ב, וגם בין יפן ליבשת אירופה. משרד התקשורת היפני השאפתני בראשות NTT (ראשי תיבות של .Nippon Telegraph & Telephone Inc) הקים לצורך שידורי אולימפיאדת טוקיו 1964 שתי תחנות קרקע לתקשורת לוויינית בינלאומית שכללה קווי מחשבים , קווי רדיו וטרנספונדרים לשידורי טלוויזיה. הראשונה נקראה “Postal Ministry the Telegraph and Telephone Corporation”, השנייה מוסדה במרכז לחקר החלל בקאשימה "Kashima Space Communication".

סמוך לפתיחת האולימפיאדה ערכה NASA סוכנות החלל האמריקנית שינויים במסלול שיוטו של לוויין התקשורת TELESTAR, ותקשורת הטלוויזיה הבינלאומית באמצעות לוויין בין יפן לארה"ב הועמדה לפתע בספק. NASA סוכנות החלל האמריקנית ערכה שיגור נוסף והזניקה לחלל שני לווייני תקשורת נוספים הקרויים "SYNCOM  2" ו- "SYNCOM  3". שני הלוויינים האלו שייטו בגובה 36000 (שלושים ושישה אלף) ק"מ  מעל קו המשווה באוקיינוס השקט. לרוע המזל לתחנות הקרקע האירופיות לא היה קשר עין עם שני הלוויינים האלה כך שלא ניתן היה לקלוט את סיגנל שידורי הטלוויזיה של NHK. רשת הטלוויזיה NBC העבירה את תחרויות אולימפיאדת טוקיו 1964 מטוקיו לארה"ב בשידורים ישירים אך אירופה הייתה צריכה להסתפק בשידורים מוקלטים. סיגנל השידורים האולימפיים עבור רשתות הטלוויזיה האירופיות של ה- EBU הוקלט אפוא בארה"ב על טייפים של שני אינטשים ואלה הוטסו ליעדיהם רק למחרת. שידורי אולימפיאדת טוקיו 1964 של NBC נחלו הצלחה מסחררת בארה"ב, אך הולידו אכזבה גדולה למאות מיליוני צופי טלוויזיה באירופה.

tokyo 5

טקסט תמונה : 1964. צלחת – אנטנה יפנית בתחנת הקרקע סמוך לטוקיו. (באדיבות NHK. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

tokyo 6

טקסט תמונה : שנת 1964. תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים במרכז לחקר הלל בקאשימה. (באדיבות NHK. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות .

NHK רשת הטלוויזיה הציבורית היפנית ערכה חידושים טכנולוגיים מפליגים בסיועה של NEC לצורך העברת סיגנל השידורים מאתרי התחרויות השונים למרכז הטלוויזיה בטוקיו. סייעה במאמץ הטכנולוגי חברת SEIKO במדידת הזמנים והתוצאות. NHK הקימה קבוצה מבצעית מיוחדת בת 1500 אנשים שתפקידם הבלעדי היה להכין את צילומי הטלוויזיה של אולימפיאדת טוקיו 1964. NHK נעזרה גם ב- 500 מומחי טלוויזיה זרים. כל התחרויות האולימפיות כוסו באמצעות מצלמות Video וחוברו לשעוני המדידה של חברת SEIKO.

מדידת התוצאות והזמנים האלקטרונית והיכולת להקרינם על מסך הטלוויזיה הייתה מהפכת צילום אלקטרונית ורבולוציה טכנולוגית חסרת תקדים במהירות העברת האינפורמציה העיתונאית ביפן ולרחבי העולם. מצלמות ה- Video של NHK היו מסוגלות להקרין הילוכים חוזרים (Replays) האיטיים פי חמישה מהמציאות. NHK פיתחה גם מצלמות Video זעירות וקלות לנשיאת אדם שאִפשרו לצלמים להתקרב עד למאוד למוקדי האירועים עצמם. זאת הייתה המצלמה ששימשה בזמנו פרוזדור טכנולוגי להגעתו של דוֹר ה- ENG.

tokyo 7

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. מתקן תקשורת מורכב של NEC לצורך העברת סיגנל שידורי הטלוויזיה מאתרי התחרויות למרכז הטלוויזיה של NHK בטוקיו. (באדיבות NHK. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

tokyo 8

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. אחד משעוני המדידה האלקטרוניים של SEIKO (באדיבות NHK ו- SEIKO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

tokyo 9

טקסט תמונה : ההיצע של מוצרי האלקטרוניקה של חברת "סוני" (SONY) לבאי ואורחי אולימפיאדת טוקיו 1964. (באדיבות NHK. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אירועי אולימפיאדת טוקיו 1964 תועדו בסִרטו הדוקומנטארי הנפלא והיוצא דופן של הבימאי היפני קוֹן אִישִיקָאוָוה (Kon Ichikawa) והמפיק שלו סוּקֶטָארוּ טָאגוּצִ'י (Suketaru Taguchi), והוקרן בהצלחה רבה באולמות הקולנוע ברחבי העולם . את הסרט באורך של 130 דקות צילמו 164 צלמים. הם השתמשו ב- 104 מצלמות פילם ו- 232 עדשות בגדלים שונים. ביניהן עדשות של 1600 מ"מ ו- 2000 מ"מ בעלות זוּם ענק שאִפְשֵר להן להתקרב מאוד לפניהם וגופם של הספורטאים באתרי התחרויות השונות. צוות ההפקה מנה 556 אנשים ביניהם 57 טכנאי קוֹל שהקליטו את הקולות בהקלטה סטריאופונית. קוֹן אִישִיקָאוָוה ירה כחצי מיליון רֶגֶל (500000 feet) ב- 15 ימי צילומים. נדרשו לו כ- 70 שעות כדי לצפות בכמות הענקית של חומר הצילום. עלות ההפקה עמדה על כ- 2.000000 (שני מיליון) דולר.

סצנת הצילום הארוכה של ריצת הגמר ל- 100 מטרים לגברים היא שעמדה במוקד הסרט . הסצנה המפורטת כללה את  ההכנות לזינוק , הזינוק , והריצה עצמה . כל מהלכי הסצנה צולמו בהילוך איטי. ליווה אותה לכל אורכה סאונד סטריאופוני אוטנטי. ה- Sequence הזה היה כּוּלוֹ Masterpiece. מלאכת מחשבת של בימאי שלא הכיר את חוקי הספורט אך הבין בדרמה וידע היטב כיצד לעשות קולנוע. הסרט הדוקומנטארי "TOKYO OLYMPIAD" היא יצירת מופת שלא תשכח לעַד. בדברי המבוא שלו הסביר קוֹן אישיקאווה את המוטו שהדריך אותו בעשיית הסרט הדוקומנטארי המעניין שקדם לו בהיקף כזה רק סרטה של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל "OLYMPIA" אודות משחקי ברלין 1936. כך חיווה את דעתו על מטרת הצילומים קון אישיקאווה :

“In this film I have attempted to capture the solemnity of the moment when man defies his limits. And to express the solitude of the man who succeeds and fight against himself. I have tried to penetrate human nature not through fiction but in the truth of the Games”.

כשהחלו צילומי הסרט הזכיר לצלמים שלו את הרעיון המרכזי של התיעוד . כך אמר :

“The camera must capture, in all its living reality, the reflection of the skins of coloured athletes. The blonde childlike hair of a white in the sun, the sharp, piercing look from Oriental eyes. We must rediscover almost with surprise, this marvel which is a human being”.

tokyo 10

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. בימאי הקולנוע היפני קון אישיקאווה (מימין) ואחד הצלמים שלו מתעדים את משחקי אולימפיאדת טוקיו 64'. (באדיבות NHK. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראיתי את הסרט התיעודי הזה עֶשֶר פעמים בקולנוע "תל אביב" שנים רבות בטֶרֶם הפכתי בעצמי לאיש טלוויזיה . קוֹן אִישִיקָאוָוה השפיע רבות עלי ועל בני דורי בגישה התיעודית שלו , פילוסופיית הצילום שלו ואופן הדיווח , בניית דרמה , וההתייחסות המעניינת ושימוש תדיר ומושכל בצילומים בהילוך איטי ובהילוך איטי מאוד .

tokyo 11

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. זהו האצן האמריקני בוב הייס המנצח והזוכה במדליית הזהב בריצת הגמר ב- 100 מ' באולימפיאדת טוקיו 1964 בתוצאה של 10.00 ש' (במדידה ידנית) השווה לשיא העולם של האצן הגרמני הארמין הארי. זמנו במדידה אלקטרונית היה 10.05 ש'. באולימפיאדת טוקיו 1964 הוועדה המארגנת עדיין מתחה חוט עשוי צמר דק על קו הגמר. בתמונה הזאת רואים את רוברט "בוב" הייס מנתק בחזה שלו את החוט. קון אישיקאווה חשף את כישרון הריצה שלו המדהים שלו באמצעות עשרות מצלמות קולנוע. (באדיבות NHK. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בריצת הגמר ל- 100 מטרים ניצח כאמור האָצָן השחור האמריקני בּוֹבּ הֵייס (Robert “Bob” Hayes) בזמן של 10.00 שניות השווה לשיא העולם. בּוֹב הֵייס התנשא לגובה של 1.85 מ' ושקל 90 ק"ג. הוא נראה יותר כמתאבק מאשר ספרינטר , אך היה מדהים באיכותו בעת ההיא הטוב בעולם. הוא נקבע ע"י מאמנו להיות הרַץ המסיים בתחרות הגמר במרוץ השליחים 4  x  100 מ' . בּוֹבּ הֵייס ביקש משלושת שותפיו האיטיים ממנו, פַּאוּל דְרָיְיטוֹן (Paul Drayton), היהודי גֶ'רִי אֶשְווֹרְת' (Gerald Ashworth), ורִיצָ'ארד סְטֶבִּינְס (Richard Stebbins) לקבל את מטה השליחים בפיגור שלא יעלה על ארבעה – חמישה מטרים מהמוביל. מרחק כזה בן כמה מטרים הבטיח לחבריו הוא יכול ומסוּגל לסגוֹר. ואומנם תחזיתו התגשמה. הרצים האמריקניים היו טיפ-טיפה חלשים מיריביהם, וגם תיאום החלפות מטה השליחים לא היו מי יודע מה. בּוֹבּ הֵייס קיבל את מטה השליחים בפיגור של כ- 4 מטרים אחרי הרצים המסיימים של פולין מַארְיָאן דוֹדְזְ'יָאק (Marian Dudziak) ושל צרפת ג'וֹסְלִין דֶלֶקוֹר (Jocelyn Delecour). הוא רץ את ריצת חייו , הדביק את המובילים, וסייע לנבחרתו לא רק לנצח ולזכות במדליית הזהב אלא גם לשבור את שיא העולם בעשירית השנייה ולהעמידו על 39.00 שניות. בּוֹבּ הֵייס הקדים את שני מתחריו בשלוש עשיריות השנייה. כשחצה את קו הגמר זרק את מטה השליחים אל על מרוב שמחה.

מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי ואנוכי קנינו את סרט הקולנוע המרשים הזה "TOKYO OLYMPIAD" של קוֹן אִישִיקָאוָוה ושידרנו אותו בקיץ 1976 כמבוא לקראת אולימפיאדת מונטריאול 1976. זה היה צעד נוסף בימים ההם בהטמעת יפי המשחקים האולימפיים בציבור בישראל באמצעות הקרנתם ושידורם בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

tokyo 12

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. האצן האמריקני בוב הייס (משמאל, מס' גופיה 702) מעניק ניצחון לרביעייה האמריקנית במירוץ השליחים 4 פעמים 100 מ' ביום האחרון של התחרויות בא"ק באולימפיאדת טוקיו 1964. בוב הייס משליך את מטה השליחים אל על מרוב שמחה. הרביעייה קבעה שיא עולם חדש 39.00 ש'. (באדיבות NHK ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אולימפיאדת טוקיו 1964 נערכה ארבע שנים לפני הקמתה של הטלוויזיה הישראלית. שַדָּר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם נשלח לטוקיו כדי לכסות עשרה ספורטאים ישראליים שנכשלו שם כישלון ספורטיבי חרוץ. גדעון אריאל נשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה אך הצליח להרחיק את הדיסקוס למרחק של 46.12 בלבד. הזוכה במדליית הזהב בזריקת דיסקוס היה האמריקני אַלְפְרֶד "אַל" אוֹרְטֶר (Alfred Oerter) שזרק אותו ל- 61.00 מ'. האָצָן עמוס גלעד הפסיק את ריצתו ב- 800 מ'. הקופצת לגובה מיכל למדני עברה רף של 1.65 מ' ולא העפילה לשלב הגמר. המנצחת בקפיצה לגובה הייתה הרומנייה יוֹלָנְדָה בָּאלָאש (Iolanda Balas) עם תוצאה של 1.90 מ'. האצנית מִרְיָם סִידְרָנְסְקִי קבעה בריצה ל- 100 תוצאה של 12.1 ש'. היא סיימה אחרונה במקצה המוקדם שלה.  בריצה ל- 200 מ' קבעה זמן של 24.6 ש' והייתה רביעית במקצה המוקדם . הזוכה במדליית הזהב בריצה ל- 100 מ' הייתה האצנית השחורה האמריקנית וויומיה טְיוּס (Wyomia Tyus) בזמן של 11.4 ש'. גם ב- 200 מ' ניצחה אצנית שחורה אמריקנית אדית מקגאייר (Edith McGuire) בתוצאה של 23.0 ש'. האָצָן לֵוִי פְּסַבְקִין היה אחרון במקצה המוקדם שלו וקבע זמן של 11.1 ש'. המנצח היה האָצָן האמריקני השחור בּוֹבּ הֵייס בזמן של 10.0 ש'.

isr 1

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה . מיכל למדני שיאנית ואלופת ישראל בקפיצה לגובה לנשים בשנות ה- 60 של המאה הקודמת. (באדיבות מיכל למדני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

balas

טקסט תמונה : זוהי הקופצת לגובה הרומנייה ארוכת הרגליים יולאנדה באלאש (גובהה האישי 1.86 מ'), שיאנית העולם ואלופת אולימפיאדות רומא 1960 (1.85 מ') וטוקיו 1964 (1.90 מ'). היא קפצה בסגנון מספרת משופר. (באדיבות IOC ו- TV. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

isr 2

טקסט תמונה : שנת 1964 . שלישיית האתלטיות הבכירה של ישראל בעשור ה- 60 של המאה שעברה. זיהוי מימין מימין לשמאל : האצנית מרים סידרנסקי, הקופצת לגובה מיכל למדני, והרצה למרחקים בינוניים (800  מ' + 1500  מ') חנה צדיק – שזיפי. (באדיבות חנה שזיפי ומרים סידרנסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

isr 3

טקסט תמונה : שבת – 10 באוקטובר 1964. טקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו 64'. זורק הדיסקוס גדעון אריאל נושא את דגל ישראל ומוביל משלחת בת 21 ספורטאים, מאמנים, ועסקנים. קון אישיקאווה לא התייחס בסרטו לספורטאים הישראליים. (התמונה באדיבות איה טלקי בתו של יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גורלם של שני השחיינים אברהם "ביינוש" מלמד וגרשון שפע נחרץ והיה מר אף הוא. אברהם מלמד בן קיבוץ רמת יוחנן שחה 200 מ' פרפר במקצה המוקדם בתוצאה 2:20.7 דקות. הפער בינו לבין המנצח האולימפי האוסטרלי קווין ברי (Kevin Berry) היה עצום וללא כל השוואה. קווין ברי קבע במשחה הגמר ב- 200 מ' פרפר תוצאה 2:06.6 דקות. גרשון שפע בן קיבוץ גבעת חיים שחה 200 מ' בסגנון חזה בשלב המוקדם בזמן של 2:40.6 דקות, בעוד שהזוכה במדליית הזהב איאן אובראיין (Ian O'brien) קבע תוצאה של  2:27.8 דקות.

isr 4

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. מאמן השחייה יוסף טלקי (בן 46 בתמונה) וחניכו אברהם "ביינוש" מלמד (בן 18). כעבור ארבע שנים באולימפיאדת מכסיקו 1968 העפיל אברהם מלמד תחת הדרכתו של "יוז'ו" טלקי לשלב חצי הגמר ב- 100 מ' בסגנון פרפר וקבע שם זמן של 59.6 ש'. הוא החמיץ בשתי עשיריות את הזכות להעפיל למשחה הגמר. אברהם מלמד התגבר על מחלת ה- אסטמה ובשנת 1968 דורג במקום התשיעי בעולם במשחה ל- 100  מ' בסגנון פרפר. הוא נבחר לספורטאי השנה של מדינת ישראל באותה שנה והקדים בסקר את שני הכדורגלנים גיורא שפיגל ומרדכי שפיגלר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

isr 5

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. לוח התוצאות האלקטרוני מדרג את אברהם מלמד במקום ה- 5  בתוצאה של 2:20.7 דקות במקצה המוקדם השני במשחה ל- 200 מ' בסגנון פרפר. במשחה הזה ניצח השחיין האוסטרלי קווין ברי שזכה מאוחר יותר במדליית הזהב במשחה הגמר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההצלחה הישראלית היחידה באולימפיאדת טוקיו 1964 הייתה של שופט הכדורגל מנחם אשכנזי ז"ל. הוא הוצב ע"י הוועדה המארגנת ו- FIFA לשפוט את משחק הגמר בו ניצחה הונגריה את צ'כוסלובקיה 1:2. הפרוטוקול העניק למנחם אשכנזי מדליה אולימפית.

isr 6

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964 . משלחת ישראל. זיהוי העומדים מימין לשמאל : מיכל למדני, יוסף "יוז'ו" טלקי, גרשון שפע, מרים סידרנסקי, ד"ר אלכסנדר גוטסמן, אברהם מלמד, גדעון אריאל, איש לא מזוהה, יוסף גוטפרוינד (נרצח באולימפיאדת הדמים – מינכן 1972), מנחם אשכנזי, יעקב שפרינגר (נרצח באולימפיאדת הדמים – מינכן 1972), יוֹסֵף "יוֹשוֹ" עִנְבָּר, מלווה יפנית, מאחוריה האָצָן לֵוִי פְּסָבְקִין, רץ ה- 800 עמוס גלעד, שני אנשים לא מזוהים, ומאמן הא"ק עמיצור שפירא. זיהוי יושבים מימין לשמאל : שתי מלוות יפניות ומלווה יפני של המשלחת הישראלית, איש לא מזוהה, יצחק כספי, ואיש לא מזוהה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אולימפיאדת טוקיו הייתה הצלחה טלוויזיונית בינלאומית מסחררת . המשחקים האולימפיים הפכו למצרך שידור טלוויזיוני מבוקש סוּפֶּר – פופולארי. ב- 1968 החל מסע הכיבושים האולימפי של רוּן אָרְלֶדְג' נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC . רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) רכש את זכויות השידורים של משחקי אולימפיאדת החורף בגרנובל – צרפת תמורת סכום חסר תקדים בעת ההיא 2.500000 (שניים וחצי מיליון) דולר, וגם את זכויות השידורים של אולימפיאדת מכסיקו עבורם שילמה 4.550000 (ארבעה מיליון וחמש מאות וחמישים אלף) דולר. רשת ABC שידרה עשרות שעות מהמפעלים האלו בהצלחה גדולה. השידורים ממכסיקו סיטי הועברו לראשונה בתולדות הטלוויזיה בצבע. משחקי החורף של אולימפיאדת גְרֶנוֹבְּל 1968 זכו לפּרסוּם רב גם בשל סרט הקולנוע הנפלא של הבימאי הצרפתי קִלוֹד לָאלוּש "13 יום בצרפת". הסרט הדוקומנטארי תיעד באמצעות 35 מצלמות את התחרויות המרתקות בהן עלה לגדולה מחליק הסקי הצרפתי זָ'אן קְלוֹד קִילִי שזכה בגרנובל 68' בשלוש מדליות זהב ובתהילת נצח.

מחירי זכויות השידורים האולימפיים המשיכו להרקיע שחקים . את משחקי אולימפיאדת החורף של סָאפּוֹרוֹ – ביפן ב- 1972 שידרה NBC תמורת 6.400000 (שישה מיליון וארבע מאות אלף) דולר. ABC רכשה את זכויות השידורים של אולימפיאדת מינכן 1972 ושילמה עבורן סכום שנחשב אסטרונומי אז בן 7.500000 (שבעה וחצי מיליון) דולר. רשתות הטלוויזיה האמריקניות נשכבו על הגדר ומימנו בגופן את הוועד האולימפי הבינלאומי כמעט לבדן. רשתות הטלוויזיה של אירופה המערבית המאוגדות באיגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואלה של אירופה המזרחית הקומוניסטית המאוגדות באיגוד שידור נפרד משלהן , איגוד השידור המזרח אירופי הקטן והעני ה- OIRT (ראשי תיבות של Organization Intervision Radio and Television) – שילמו מחירים מגוחכים תמורת שידורי מינכן 1972. ה- EBU על 35 רשתות הטלוויזיה שלו שילם כ- 4.000000 (ארבעה מיליון) דולר בלבד. חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עמד על  25000 (עשרים וחמישה אֶלֶף) דולר.

[1]  ראה נספח : מקור אינפורמציה נוסף, הספר : “TOKYO OLYMPICS 1964”.

האָצָן יוסיין בולט (הפך בתוך חמש שנים לאיש עשיר מאוד בגלל הפרסומות, ונעשה מולטי מיליונר כבד) ואתלטים אחרים מוכשרים בני דורו נולדו לתוך שפע של סופר טכנולוגיה ספורטיבית : מסלולי א"ק עשויים רקורטאן, נעלי ריצה מסומרות חדישות, מוטות עשויים סיבי זכוכית ו/או סיבי פחמן המשמשים את קופצי המוט במקום מוטות במבוק ו/או אלומיניום כפי שהיו נהוגים בעבר . הם נהנים משיטות אימון מודרניות לרבות טיפול רפואי חדשני והדרכה תזונתית התאימה. יוסיין בולט הוא אתלט מקצועני פנומן, מופלא אולם גם האָצָן החובב האמריקני ג'סי אואנס מי שהתאמן בימים ההם במסגרת אוניברסיטת אוהיו אצל לארי סניידר סך של פעמיים בשבוע , ושלוש פעמים לפני תחרויות חשובות (כשעה וחצי משך כל אימון) היה בשעתו במחצית שנות ה- 30 של המאה שעברה אתלט לא שגרתי, נדיר. ג'סי אואנס התחרה על מסלולי פחם ונעל נעלי ריצה פשוטות. הוא זינק לריצות הקצרות שלו בימים ההם בזמן ההוא מגומות חפורות במסלול הפחם בעוד יוסיין בולט נורה ממתקן זינוק מודרני. יוסיין בולט הוא אתלט מקצועני שחי ונושם א"ק ומתאמן באופן מתוכנן ,סדיר, ומדעי לאורך כל השנה, ומתפרנס היטב מיכולתו הגופנית ומשיאי העולם שלו בריצות ל- 100 מ', 200 מ', ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' שמקשטים מאז אולימפיאדת בייג'ינג 2008 בבטחה רבה את טבלת הא"ק, וקרובים לקצה גבול יכולתו של האדם בקריטריון הזה. יוסיין בולט הוא אתלט פעיל ברמה בינלאומית במשך כ- 11 שנה מאז נטל חלק בהיותו בן 16 באליפות העולם לנוער בא"ק שנערכה בקינגסטון בירת ג'מייקה ב- 2002. הוא עדיין נוסק וצובר מדליות . אולם יש לשער שכבר לא יוכל להציב בגיל 27 (נולד ב- 1986) גבולות חדשים ליכולת האנושית בתחום המומחיות שלו , שתי הריצות הקצרות הקלסיות, מעבר לשיאים האישיים שקבע בריצת 100 מ' 9.58 שניות ובריצת 200 מ' 19.19 שניות.

owens 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס מתאמן ליד הכפר האולימפי בברלין בזינוק לקראת ריצת הגמר ב- 100 מ' כשהוא לובש את הגופייה של כור מחצבתו אוניברסיטת אוהיו. (באדיבות OLYMPIAZEITUNG  1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גֶ'סִי אוֹאֶנְס לעומת יוסיין בולט היה במידה רבה כוכב שביט חולף. ב- 25 במאי 1935 בהיותו בן 22 רכש את המוניטין העולמי שלו כשקבע בתוך שעה באצטדיון "Ann Arbor" במישיגן ארבעה שיאי עולם בריצות קצרות ובקפיצה לרוחק (8.13 מ' שיא שהחזיק מעמד 26 שנים עד שראלף בוסטון שבר אותו ב- 1961 וקבע 8.21 מ'). באולימפיאדת ברלין שהתקיימה בחודש אוגוסט 1936 זכה ג'סי אואנס בארבע מדליות זהב בריצות ל- 100 מ' (10.3 שניות) , 200 מ' (20.7 שניות), קפיצה לרוחק (8.06 מ'), ובמירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' (39.8 שניות שהיווה אז שיא עולם חדש). ג'סי אואנס נצר למשפחת עבדים מאלאבאמה (נולד ב- 1913) חי בעוני רב והיה אתלט פעיל ברמה בינלאומית במשך שנה ורבע בלבד ממאי 1935 ועד אוגוסט 1936. בתום הישגיו האולימפיים הסנסציוניים באולימפיאדת ברלין 1936 פרש והפך לאצן מקצועני שהתחרה נגד סוסים וכלבים כדי להתפרנס ולהוציא את מחייתו.

owens 3

טקסט תמונה : 1935. האתלט האמריקני ג'סי אואנס מציב בתנאים ספורטיביים פרימיטיביים ומגוחכים גבולות חדשים ליכולת האנושית בריצות קצרות וקפיצה לרוחק ב- 25 במאי 1935 באצטדיון "אן ארבור" במישיגן. שיא העולם שקבע באותו היום 8.13 מ' החזיק מעמד 26 שנים עד ל- 1961 ועד ל- הגעתו של הקופץ לרוחק האמריקני ראלף בוסטון. עומד מימין מאמנו האישי של ג'סי אואנס לארי סניידר (לובש ז'קט ומעונב). (התמונה באדיבות אוניברסיטת אוהיו ו- IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

owens 4

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האתלט האמריקני ג'סי אואנס קובע שיא אולימפי חדש בקפיצה לרוחק 8.06  מ' וזוכה במדליית הזהב. מסלול ההרצה עשוי פחם. השופט מימין מתבונן בקרש הניתור כדי לוודא אם לא הייתה פסילה. (באדיבות "OLYMPIAZEITUNG 1936" ו- ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

owens 5

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצן האמריקני ג'סי אואנס (Jesse Owens ראשון מימין) מנצח בריצת הגמר ל- 100 מ' באולימפיאדת ברלין בתוצאה 10.3 ש' וזוכה במדליית הזהב הראשונה שלו מתוך ארבע. ג'סי אואנס מעולם לא נזקק למצלמת ה- Poto finish כדי לאשרר את עליונותו. במקום השני מדורג חברו לנבחרת רלף מטקאלף (Ralph Metcalfe) בתוצאה 10.4 ש' וזוכה במדליית הכסף. הזוכה במדליית הארד הוא האצן ההולנדי מארטינוס אוסנדארפ (Martinus Osendarp, לובש מכנסיים שחורים) שקבע תוצאה של 10.5 שניות. הרביעי הוא האמריקני פרנק ווייקוף (Frank Wykoff) וזמנו 10.6 שניות. במקום החמישי מדורג האצן הגרמני אריק בורכמאֶייר (Erich Borchmeyer) שקבע תוצאה של 10.7 שניות. במקום האחרון מדורג הרץ השוודי לינארט סטראנדברג (Lennart Strandberg) שקבע זמן של 10.9 שניות (באדיבות – 1936  OLYMPIAZEITUNG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

owens 6

טקסט תמונה : ג'סי אואנס מתחרה לפרנסתו לאחר שובו עטור תהילה מאולימפיאדת ברלין 1936 (בה זכה בארבע מדליות זהב) בתחרות ריצה ל- 100 מ' נגד סוס ורוכבו. (באדיבות אוניברסיטת אוהיו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אולימפיאדת מכסיקו 1968 השלימה במידה רבה את מהפכת הצילום הטלוויזיוני ומדידת הזמנים האלקטרונית בתחרויות הא"ק (גם בבריכת השחייה). הוועדה המארגנת וויתרה על ניסיונה של SEIKO והזמינה את חברת השעונים השווייצרית ה וותיקה והמהוללת ובעלת המוניטין העצום להעניק לה שירותי מדידה אלקטרונית. גם הטכנולוגיה הספורטיבית השתפרה לאין ערוך . במקום מסלולי פחם הותקנו מסלולים עשויים מעין גומי – טרטאן. באולימפיאדת מכסיקו 1968 עלו לגדולה האצנים האמריקניים ג'ים היינס (שיא עולם בריצת 100 מ' במדידה אלקטרונית 9.95 שניות), טומי סמית' (שיא עולם בריצת 200 מ' במדידה אלקטרונית 19.83 ש'), ו- לי אוואנס (שיא עולם בריצת 400 מ' במדידה אלקטרונית 43.86 ש'), וכמובן הקופץ לרוחק האמריקני בוב בימון שקבע שיא עולם מדהים 8.90 מ'. כאשר מתבוננים היטב בתמונה למטה המתעדת את סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים באולימפיאדת מכסיקו 1968 רואים שהמנצח ג'ים היינס מארה"ב והמתחרים שלו עדיין חוצים בחזם את חוט הצמר הדק המתוח מעל קו הגמר . חדי העין יכולים להבחין כי ברקע יושבים מודדי זמן ידניים מטעם הוועדה המארגנת כ- Back up למערכת המדידה האלקטרונית של חברת השעונים השווייצרית "OMEGA", שהיא זאת שקבעה את הזמנים הרשמיים בתחרויות הריצה בדיוק של מאיות שנייה. ועוד פרט : כל המתחרים בריצת הגמר ההיא של אולימפיאדת מכסיקו 1968 נועלים נעלי ריצה מסומרות של חברת ההלבשה וההנעלה הספורטיבית הגרמנית adidas.

mexico 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968. סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים. המנצח הוא האמריקני ג'ים היינס שקובע שיא עולם חדש 9.95 שניות במדידה אלקטרונית. (באדיבות Telemexico ן- IOC. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

mexico 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968. תמונת ה- Photo finish האלקטרונית של סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים. המנצח בתוצאה 9.95 שניות והזוכה במדליית הזהב הוא האמריקני ג'ים היינס. (באדיבות Telemexico ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 278, רשימה מס' 3. ראה המשך בפוסט הבא "טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית", רשימה מס' 4 ואחרונה. כל הזכויות שמורות.

הועלה לאוויר ב- 29 באוגוסט 2013. 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *