פוסט מס' 277. טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה. בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. (רשימה מס' 2). פוסט מס' 277. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 27 באוגוסט 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 277 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 27 באוגוסט 2013.

—————————————————————————————————— 

הערה 3 : לא ניתן היה לכתוב את פוסט המחקר הזה וקודמו וגם את הבא ללא סיועם המאסיבי של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) ו- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי). על כך אנוכי מודה להם מקרב לבי .

פוסט מס' 277. טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. (רשימה מס' 2). פוסט מס' 277. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

la9

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. זווית הצילום השנייה של סיום ריצת הגמר ל- 100  מ' גברים. ראלף מטקאלף הרחוק מהמצלמה נראה כמנצח. המחלוקת היוותה תמרור אזהרה אדום לשני ראשי הוועדה מארגנת של אולימפיאדת ברלין 1936, ד"ר תיאודור ליוואלד וד"ר קארל דים, והיוותה תמריץ לא רק להשתמש במצלמת Photo finish כאמצעי שיפוט הכרחי, אלא לחבר את מבחינה אלקטרונית את אקדח ההזנקה למצלמת ה- Photo finish כדי שהוא יפעיל אותה. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- Olympia 1932. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

la10

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. סיום ריצת חצי הגמר של המקצה הראשון ב- 100 מ' נשים. ארבע רצות סיימו כולן בזמן זהה 12.4 ש', אך רק שלוש מהן יכולות להעפיל לשלב הגמר. הוועדה המארגנת נעזרה בצילום ה- "פוטו פיניש" ודירגה אותן כלהלן : מקום ראשון הקנדית הילדה סטרייק (שנייה מלמעלה). מקום שני הגרמנייה מָארִי דוֹלִינְגֶר (הראשונה מלמעלה) . מקום שלישי האמריקנית אליזבת' ווילדה (הראשונה מלמטה). מקום רביעי ההולנדית שורמאן (השנייה מלמטה) שלא העפילה ריצת הגמר. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- Olympia 1932. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

פיתוח מצלמת הפוטו פיניש היה קריטי והכרחי ביותר. לא ניתן היה לסמוך על מראה עיניהם של שופטי הזמן הניצבים על קו הסיום והמפעילים את שעוני העֶצֶר בידיהם על פי שמיעת קול היֶרִי של אקדח הזינוק ומראה העשן היוצא מהקנה שלו.

la11

טקסט תמונה :  אולימפיאדת פאריס 1900. שופטי הריצות בתחרויות הא"ק מצוידים בשעוני עצר. (באדיבות הוועד האולימפי הצרפתי ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

paris

טקסט תמונה : 1900. פאריס בירת צרפת. מגדל אייפל. נבנה ונחנך כמונומנט זיכרון במלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית ב- 1789. סימל את גדולתה של צרפת שאירחה את האולימפיאדה השנייה במניין הזמן החדש.

paris 1

טקסט תמונה : הלוגו של אולימפיאדת פאריס 1900. (באדיבות הוועד האולימפי הצרפתי ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

stockholm

טקסט תמונה : אולימפיאדת סטוקהולם 1912. מתקן השיפוט של שופטי הריצות בתחרויות הא"ק ליד קו הגמר שהוא משותף לכל הריצות. ברום המתקן ניצב צלם סטילס שוודי שמתעד את מיקום ודירוג הרצים עם חציית קו הגמר. אלו היו צילומי ה- "פוטו פיניש" הראשונים בהיסטוריה של האולימפיאדות בעת החדשה. (באדיבות הוועד האולימפי השוודי ו- IOC ובאדיבות הוצאת "den femte OLYMPIADEN olympiska spelen i Stockholm 1912 i bild och ord". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

stockholm 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת סטוקהולם 1912. זאת תמונת הסטילס שהפיקה מצלמת ה- Photo finish השוודית על קו הגמר של ריצת 100 מ' לגברים. מצלמת הסטילס הוצבה ברום מגדל השיפוט שמוקם על קו הגמר. האמריקני ראלף קרייג (Ralph Craig) זוכה במדליית הזהב בזמן של 10.8 ש' ומקדים את בני ארצו אלווה מאייר (Alvah Meyer) שזכה במדליית הכסף, 10.9 ש' ודונאלד ליפינקוט (Donald Lippincott) שזכה במדליית הארד אף הוא בזמן 10.9 ש'. (באדיבות הוועד האולימפי השוודי ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

stockholm 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת סטוקהולם 1912. שופט ריצה הכורע מימין מדרג את מיקום הגעת המתחרים בריצת 100 מ' במסגרת קרב עשרה. (באדיבות IAAF ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

amsterdam

טקסט תמונה : אולימפיאדת אמשטרדם 1928. שופטי הזמן ההולנדיים בתחרויות הא"ק מצוידים בשעוני עצר (באדיבות הוועד האולימפי ההולנדי ו- IOC ו- Olympia 1928. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

amsterdam 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת אמשטרדם 1928. סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' גברים. תמונת מצלמת ה-  Photo finish הופיעה למחרת בעיתונות ה- הולנדית ותיעדה היטב את המתחולל על קו הסיום בריצת הגמר ל- 100 מ'. המנצח והזוכה במדליית הזהב הוא ללא כל ספק פרסי וויליאמס (Percy Williams) האצן מקנדה בזמן של 10.8 ש'. שני והזוכה במדליית הכסף היה ג'ון לונדון (John London) מאנגליה בזמן של 10.9 ש'. במקום השלישי מדורג ג'ורג' לאמרס (George Lammers) מגרמניה שזכה במדליית הארד אף הוא בזמן של 10.9 ש'. המקום הרביעי מוענק לפרנק וויקוף (Frank Wykoff) מארה"ב בזמן של 11.0  ש'. חמישי, ווילפרד לג (Willfred Legg) מדרום אפריקה גם כן בזמן של 11.0 שניות, במקום השישי והאחרון – רוברט מקאליסטר (Robert McAllister) מאנגליה אף הוא בזמן של 11.0 ש'. למרות שלרצים המדורגים במקום השני והשלישי ג'ון לונדון ו- ג'ורג לאמרס הוענק זמן זהה (10.9 שניו) כמו גם זמן זהה שנמדד באופן מפתיע לרצים במקומות 4, 5, ו- 6 (פרנק ווייקוף, ווילפרד לג, ורוברט מקאליסטר), 11.0 שניות, למרות ההפרש הברור ביניהם – הרי שתמונת ה- Photo finish מבהירה היטב את הדירוג הנכון ומונעת עגמת נפש. (באדיבות הוועד האולימפי ההולנדי ו- IOC ו- NOS ו- Olympia 1928. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

percy williams

טקסט תמונה : אולימפיאדת אמשטרדם 1928. המנצח בריצה ל- 100 מ', פרסי וויליאמס מקנדה. (באדיבות הוועד האולימפי ההולנדי ו- IOC ו- CBC קנדה ו- Olympia 1928. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

percy williams 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת אמשטרדם 1928. אנשי המשלחת הקנדית נושאים את אלוף ה- 100 מ' פרסי וויליאמס על כפיים. (באדיבות הוועד האולימפי ההולנדי ו- IOC ו- CBC ו- Olympia 1928. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

amsterdam 2 טקסט תמונה : אולימפיאדת אמשטרדם 1928. סיום ריצת הגמר ל- 400  מ' גברים. מצלמת "Photo finish" ידנית המייצרת תמונות סטילס רגילות מתעדת את סדר הגעת הרצים ודירוגם על קו הגמר. המנצח והזוכה במדליית הזהב הוא האמריקני ריימונד בארבוטי (קיצוני ימני מלמעלה) בתוצאה 47.8 ש'. הזוכה במדליית הכסף הוא הקנדי ג'יימס בול (שני מימין מלמטה) בתוצאה 48.0 ש'. במדליית הארד זוכה הגרמני יואכים בוכנר (שלישי מימין) בתוצאה 48.2 ש' כשהוא מקדים את הרביעי ג'ון רינקל מאנגליה (רביעי מימין) בתוצאה 48.4 ש'. במקום החמישי מדורג וורנר שטורץ מגרמניה (חמישי מימין) בתוצאה 48.8 ש'. במקום השישי והאחרון מסיים הרמן פיליפס מארה"ב בתוצאה 49.0 ש'. (באדיבות הוועד האולימפי ההולנדי ו- IOC ו- Olympia 1928. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

amsterdam 3

טקסט תמונה : הלוגו של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- IOC).

la12

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. האצטדיון האולימפי. מתקן השיפוט (ממוקם על קו הגמר) של שופטי הזמן האמריקניים בתחרויות הריצות. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- IOC ו- Olympiazeitung 1932. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באולימפיאדת ברלין 1936 ניצח גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) ללא עוררין בריצות ל- 100 מ' ו- 200 מ' כך שלא התעורר הצורך בהכרעת מצלמת ה- Photo finish . הרביעייה האמריקנית בברלין 1936 ניצחה גם בקלות במירוץ השליחים 4 פעמים 100 מ' והמצלמה הגרמנית המשוכללת נשארה חסרת עבודה . הדברים השתנו לחלוטין באולימפיאדות לונדון 1948 , הלסינקי 1952 , מלבורן 1956 , ורומא 1960 . מצלמות הפוטו פיניש עשו עבודת שיפוט חשובה ונחרצת בריצות השונות , מנעו אי נעימות , והגבירו את אמינות ויוקרת השיפוט באולימפיאדות . חלק מהאירועים האולימפיים ב- 1948 הועברו בשידורים ישירים ברשת הטלוויזיה של ה- BBC בעיקר ללונדון עיר הבירה והפריפריה שלה . צריך להבין ש- BBC הבריטי שידר ישיר בערוץ הטלוויזיה שלו כבר ב- 1937 את משחק הגמר על הגביע האנגלי באצטדיון "וומבליי" בו הביסה קבוצת סנדרלנד 3 : 1 את קבוצת פְּרֶסְטוֹן נוֹרְת' אֶנְד . כמו כן שידר ה- BBC ישיר בטלוויזיה ב- 1937 את משחק הגמר בטניס בווימבלדון כשהאמריקני דוֹנָאלְד בָּאדְג' גבר על הגרמני גוֹטְפְרִיד פוֹן קְרָאם 6 : 3 , 6 : 4 , ו- 6 : 2 . ה- BBC שידר ישיר בטלוויזיה מאז 1937 גם את תחרויות החתירה המסורתיות על נהר התמזה בין אוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' . לכל זה אין זכר משום שב- 1937 וגם ב- 1948 טרם ידעו מהנדסי הטלוויזיה להקליט את תמונת ה- Video [סעיף 1] . הטכנאים ידעו להקליט רק את Sound הרדיו .

oz1

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. הוועדה המארגנת הגרמנית בראשות ד"ר תיאודור ליוואלד וד"ר קארל דים מפתחת מערכת הצילום של ה- Photo finish" מחוברת בכבל חשמלי לאקדח הזינוק המפעיל אותה עם הירי. (Olympiazeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

oz2

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. אקדח הזינוק המזניק את המתחרים ומפעיל את מערכת הצילום של הפוטו פיניש. (Olympiazeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

oz3

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. הוועדה המארגנת של המשחקים מתרגלת את הפעלת אקדח ההזנקה בריצות על המסלול בסינכרוניזציה מלאה עם מצלמת  ה- Photo finish המוצבת ברוֹם מגדל הבנוי מקונסטרוקציית ברזל על קו הגמר באצטדיון האולימפי בברלין. (Olympiazeitung 1936).

אקדח ההזנקה האלקטרוני באולימפיאדת ברלין 1936 עורר התפעלות מיוחדת . זה היה חידוש טכני מרשים ויעיל בתחרויות הריצה בא"ק. הוועדה המארגנת לא הייתה יכולה להרשות לעצמה את הִישָנוּת פרשת המחלוקת של אֶדִי טוֹלָאן ורָלְף מֶטְקָאלְף בגמר ריצת ה- 100 מ' באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. אקדח ההזנקה היה מחובר בעת ובעונה אחת עם לוח התוצאות ועם מערכת הצילום של ה- "פוטו פיניש" (Photo finish) המוצבת על מתקן מוגבה בהמשכו של קו הגמר . אקדח ההזנקה הפעיל שעון סטופר ענק שהיה ממוקם ברום מגדל המרתון הימני . כך ניתן לצופים לעקוב אחרי התוצאה של כל אָצָן ואָצָן. יותר מאוחר הופיע שעון הפלא שאִפשֵר גם מדידה של עשיריות השנייה. החידושים האלקטרוניים שיחקו תפקיד מכריע בקביעת המנצחים בתחרויות הריצה בהן ההפרשים בין המשתתפים היו קטנים. מדידת הזמן של המנצח נעשתה בעת ובעונה אחת על ידי מַד העֶצֶר הידני והסתייעה בצילומי קולנוע וסטילס שצולמו ממגדל גבוה עשוי קונסטרוקציה ברזל שהוצב בפנים האצטדיון בהמשך קו הגמר. הסרטים הועברו באמצעות צינורות וואקום למעבדות צילום תת קרקעיות ושם פותחו. הוועדה המארגנת חשבה על כל פרט . בהכרעות הברורות בתחרויות הריצה אין צורך בעזרים הטכניים האלה אך הן חשובות והכרחיות כשהסיום צמוד ובשעה ששעוני העצר הידניים המודדים את מהירות הרצים ומדייקים עד עשירית שנייה בלבד – אינם מסוגלים להפריד בין דבוקת המתחרים .

oz4

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. ריצת הגמר ל- 110 מ' משוכות. אחת התמונות החשובות בהיסטוריה האולימפית המתעדת את מגדל צילום ה- Photo finish, מימין סוללת שופטי מדידת הזמן, ולידם שוכב צלם ועוזרו מצוות ההסרטה של הבימאית הגרמנייה רבת המוניטין לני ריפנשטאהל. (OLYMPIAZEITUNG 1936).

oz5

טקסט תמונה : שנות ה- 20 ו- 30  של המאה שעברה. אחיזה נכונה והפעלת שעון ה- Stopper (שעון עצר). (Olympiazeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

oz6

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. הזינוק לריצת הגמר ל- 1500 מ' גברים. אקדח הזינוק המעשן של המזניק הוותיק פרנץ מילר (לבוש חלוק לבן) היווה את האות לשופטי הזמן להפעיל את שעוני ה- Stopper  שבידיהם. הוועדה המארגנת הורתה לשופטים מודדי הזמן שלא להמתין לשמיעת קול האקדח (מהירות הקול היא 333 מטר בשנייה אחת) אלא להפעיל את שעוני הסטופר על סמך על מראה העשן הנפלט מקנה האקדח. להלן זיהוי הרצים מימין לשמאל : לואיג'י בקאלי (איטליה), רוברט גויקס (צרפת), אריק ניי (שוודיה), ג'רי קורנס (אנגליה), ארצ'י סאן רומאני (ארה"ב), שאומברג (גרמניה), רץ לא מזוהה, גלן קאנינגהאם (ארה"ב), ג'ין ווצקה (ארה"ב), ד"ר פיליפ אדוארדס (קנדה), ג'ק לאבלוק (ניו זילנד), מיקלוש סאבו (הונגריה). (מקור : Olympiazeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

oz7

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. הזינוק לריצת הגמר ל- 800 מ' גברים. חבורה גדולה של שופטים מודדי זמן מגובה במערכת הצילום הגרמנית של ה- Photo finish עוקבת בדריכות אחרי הזינוק, הריצה עצמה, וההגעה. (מקור : Olympiazeitung 1936).

ריצת 80 מ' משוכות לנשים הייתה טעונה ודרמטית באופן מיוחד . ארבעת הראשונות טְרָבִּיסוֹנְדָה וָואלָה (Trebisonda Valla) מאיטליה, אַנִי שְטָאוּאֶר (Anni Steuer) מגרמניה, אֶלִיזָבֶּת' טיילור (Elizabeth Taylor) מקנדה, וקְלָאוּדְיָה טֶסְטוֹנִי (Claudia Testoni) מאיטליה – חצו יחדיו את קו הסיום ונמדד להן זמן זהה של 11.7 ש'. השופטים טעו ודירגו לא נכון את סדר ההגעה של הרצות. מצלמת ה- "פוטו פיניש" תיקנה את המעוות. הרצות המתינו 30 דקות מורטות עצבים בסופן הוכרזה האיטלקייה טְרָבִּיסוֹנְדָה וָואלָה כזוכה במדליית הזהב. אַנִי שְטָאוּאֶר השיגה את מדליית הכסף, ואליזבת' טיילור קיבלה את מדליית הארד.

oz8

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. ריצת הגמר ל- 80 מ' משוכות נשים. שש אצניות בתנוחה כמעט שווה מעל המשוכות בדרכן למדליות האולימפיות. זיהוי המתחרות מימין לשמאל: אני שטאואר (גרמניה), קלאודיה טסטוני (איטליה), אליזבט טיילור (קנדה), טרביסונדה וואלה (איטליה), קתרינה טרבראקה (הולנד), דוריס אקרט (גרמניה). (מקור : Olympiazeitung 1936).

oz9

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצניות בריצת 80 מ' משוכות ממתינות בדריכות לפענוח מצלמת ה- Photo finish  ולגזר דינן. זיהוי המתחרות משמאל לימין : המנצחת טרביסונדה וואלה (איטליה) בזמן של 11.7 ש', דוריס אקרט (גרמניה) שישית בזמן של 12.0 ש', אני שטאואר (גרמניה) שנייה בזמן של 11.7 ש', קתרינה טרבראקה (הולנד) חמישית בזמן של 11.8 ש', והאיטלקייה השנייה קלאודיה טסטוני רביעית בזמן של 11.7 ש'. (מקור : Olympiazeitung 1936). 

oz10

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. מצלמת ה- Photo finish הגרמנית קובעת כי האצנית האיטלקייה טרביסונדה וואלה (נרגשת ומושיטה יד למעריצים גרמניים, כזכור היה הרודן הפשיסטי האיטלקי בניטו מוסוליני בן ברית של קנצלר גרמניה אדולף היטלר) היא האלופה האולימפית בריצת 80 מ' משוכות. האיטלקייה החיננית טרביסונדה וואלה הצדיעה במועל יד נאצי בשעה שניצבה על דוכן מס' 1 בעוד ההמנון האיטלקי מתנגן באצטדיון האולימפי. (באדיבות OLYMPIAZEITUNG 1936).

אולימפיאדת לונדון 1948 הייתה ה- 14 במניין הזמן החדש והראשונה לאחר מלחמת העולם ה- 2. לרשותו של שירות השידור הציבורי הבריטי ה- BBC עמדו רשתות טלוויזיה ורדיו מודרניות יחסית לימים ההם והטובות באירופה. ה- BBC שילם לוועד האולימפי הבינלאומי בפעם הראשונה זכויות שידורים בגובה של 4000 פאונד סטרלינג, ומייד כמו הוועדה המארגנת האנגלית נדרש לשימוש במערכת הצילום של ה- Photo finish בריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים.

לריצת הגמר ב- 100 מ' גברים העפילו שישה אצנים וביניהם כמצופה שלושה אמריקניים מאֵלווין "מֵל" פַּאטוֹן (Melvin “Mel” Patton) , בַּארְנִי יוּאֶל (Barney Ewell), ו- הָארִיסוֹן דִילָארְד (Harrison Dillard) , שני אצנים בריטיים מֵקְדוֹנָאלְד בֵּיְילִי (McDonald Bailey) ו- אָלָסְטֵייר מֶקקוֹרְקוֹדֵייל (Alastair McCorqoudale) , ו- לוֹיְד לָאבִּיץ' (Lloyd LaBeach) מפנמה. עם הגיעם לקו הסיום פרץ בַּארְנִי יוּאֶל בריקוד ניצחון והקולגות באו לברך אותו. הוא היה בטוח במאת האחוזים שזכה במדליית הזהב. חצי שעה עמלו אנשי הצילום של מערכת הפוטו פיניש על פיתוח סרט ה- Film שפתר את המחלוקת בה הוברר כי הזוכה במדליית הזהב הוא בכלל הָארִיסוֹן דִילָארְד. בַּארְנִי יוּאֶל לא ראה את חברו הָארִיסוֹן דִילָארְד [2] שרץ במסלול הקיצוני הסמוך לצופים.

london

טקסט תמונה : אולימפיאדת לונדון 1948. טכנאי צילום בריטי מתקין את מצלמת ה- Photo finish  על קו הגמר של הריצות באצטדיון "וומבליי". (באדיבות IAAF ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

london 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת לונדון 1948. קו הסיום של ריצת הגמר ל- 100 מ' גברים. זיהוי ששת האצנים מימין לשמאל : מל פאטון (ארה"ב), בארני יואל (ארה"ב), לויד לאביץ' (פנמה), מקדונאלד ביילי (אנגליה, הגיע אחרון), אליסטייר מקקורקודייל (אנגליה), ו- האריסון דילארד (ארה"ב). (IAAF ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

london 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת לונדון 1948. צילום ה- Photo finish בריצת הגמר ל- 100 מ' גברים. זיהוי ודירוג המתחרים מלמטה למעלה : הזוכה במדליית הזהב האריסון דילארד – 10.3 ש' מקום שישי ואחרון מקדונאלד ביילי – 10.6  ש', מקום רביעי אלסטייר מקקורקודייל – 10.4 ש', הזוכה במדליית הארד לויד לאביץ' – 10.4 ש', הזוכה במדליית הכסף בארני יואל – 10.4 ש', מקום חמישי מל פאטון – 10.5 ש'.(באדיבות IAAF ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצנית ההולנדית פְרָאנְסִינָה "פָאנִי" בְּלָאנְקֶרְס-קוֹאֶן (Francina “Fanny” Blankers – Koen בת 30) זכתה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת לונדון 1948 : 100 מ' בתוצאה 11.9 ש', 200 מ' בתוצאה 24.4 ש', מירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' בתוצאה 47.5 ש', ו- 80 מ' משוכות בתוצאה 11.2 ש'. בריצה הזאת הייתה לה שותפה לניצחון האצנית הבריטית מוֹרִין גָארְדְנֶר (Maureen Gardner) שקבעה אף היא זמן של 11.2 ש'. מצלמת ה- Photo finish התערבה, הפרידה, והעניקה את מדליית הזהב לפָאנִי בְּלָאנְקֶרְס – קוֹאֵן.

london 3

טקסט תמונה : אולימפיאדת לונדון 1948. תיעוד של מצלמת ה- Photo finish בריצת הגמר ל- 80  מ' משוכות נשים. זיהוי ודירוג המתחרות מלמעלה למטה : ההולנדית פאני בלאנקרס- קואן (Fanny Blankers – Koen) זוכה במדליית זהב בתוצאה 11.2 ש'. הבריטית מורין גארדנר (Maureen Gardner) זוכה במדליית הכסף בתוצאה 11.2 ש'. האוסטרלית שירלי סטריקלנד (Shirley Strickland) זוכה במדליית הארד בתוצאה 11.4 ש'.

הערה : האצנית האוסטרלית שירלי סטריקלנד (לאחר שנישאה נקראה שירלי סטריקלנד דה לה האנטי – Shirley Strickland de la Hunty) זכתה במדליית הזהב בריצת 80 מ' משוכות באולימפיאדת הלסינקי בתוצאה 10.9 ש' (שיא עולם) וזכתה גם במדליית הזהב בריצת 80 מ' משוכות באולימפיאדת מלבורן 1956 בזמן 10.7 ש'. (באדיבות IAAF ו- IOC . ארכיון יואש אלרואי) .

אולימפיאדת הלסינקי 1952 לא שודרה כלל ע"י שום גורם טלוויזיוני בשל מחלוקת כספית עם נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי האמריקני בימים ההם אוורי בראנדג' (Avery Brundage) . מצלמות פילם של הטלוויזיה הפינית הציבורית – ממלכתית (YLE) כיסו באופן חלקי את אירועי הגמר בענפי הספורט השונים . הוועדה המארגנת נדרשה לשוב ולהשתמש במערכת הצילום של ה- Photo finish בריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים שהייתה שוות כוחות .

helsinki

טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. מבט באלכסון משמאל על קו הסיום של ריצת הגמר ל- 100 מ' גברים. לארבעת הראשונים הרברט מקינלי מג'מייקה שני מימין, לינדי רמיג'ינו מארה"ב שלישי מימין, דין סמית' מארה"ב רביעי מימין, ומקדונאלד ביילי מאנגליה חמישי מימין – נקבע זמן זהה של 10.4 ש'. שני האחרונים וולדימיר סוחארוב קיצוני מימין (מוסתר ע"י הרברט מקינלי) וג'ון טרילואר מאוסטרליה השיגו זמן זהה של 10.5 ש'. (באדיבות IAAF ו-IOC ובאדיבות YLE. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

helsinki 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. מבט באלכסון מימין ומשמאל על קו הסיום של ריצת הגמר ל- 100  מ' גברים. לארבעת הראשונים נקבע כאמור זמן זהה של 10.4 ש', ולשני האחרונים זמן זהה של 10.5 ש'. מצלמת ה- Photo finish של מערכת שעוני OMEGA השווייצרית נדרשה להכריע ועשתה זאת היטב. (באדיבות IAAF ו- IOC ובאדיבות YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

helsinki 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. ריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים. מצלמת ה- Photo finish של הוועדה המארגנת הפינית מזהה ומדרגת את מיקום הרצים על קו הסיום כלהלן : 

מקום ראשון ומדליית זהב ללינדי רמיג'ינו (ארה"ב), שלישי מלמעלה, בזמן של 10.4 ש' .

מקום שני ומדליית כסף להרברט מקינלי (ג'מייקה), שני מלמעלה, בזמן של 10.4 ש' .

מקום שלישי ומדליית ארד למקדונאלד ביילי (אנגליה), חמישי מלמעלה, בזמן של 10.4 ש'.

מקום רביעי לדין סמית' (ארה"ב), רביעי מלמעלה, בזמן של 10.4 ש'.

מקום חמישי לוולדימיר סוחארוב (ברה"מ) , ראשון מלמעלה, בזמן של 10.5 ש'.

מקום שישי לג'ון טרילואר (אוסטרליה), התחתון בתמונה, בזמן של 10.5 ש'.

הערה :  שיא העולם בריצת 100 מ', 10.2 ש' ב- 1948 הוחזק במשותף ע"י חמישה אצנים. ארבעה אמריקניים צ'ארלי פאדוק, ג'סי אואנס, רלף מטקאלף, הרולד דייויס, והחמישי – הפנמי לויד לאביץ'. (באדיבות IAAF ו- IOC ובאדיבות YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

helsinki 3

טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. ריצת הגמר ל- 400 מ'. לשני האצנים הג'מייקנים ג'ורג רודן (מימין) והרברט מקינלי (משמאל) נמדד זמן זהה של 45.9 ש'. מצלמת ה- Photo finish העניקה את הבכורה לג'ורג' רודן ואת מדליית הכסף להרברט מקינלי. הערה : שיא העולם בריצת 400 מ' ב- 1952 היה 45.8  ש' והוחזק ע"י האצן הג'מייקני ג'ורג' רודן. (באדיבות IAAF ו- IOC ובאדיבות YLE. ארכיון יואש אלרואי. על הזכויות שמורות).

רוח נגדית חזקה נשבה בעת ריצת הגמר ל- 100 מ' באולימפיאדת מלבורן 1956 . המנצח בריצה היה ללא עוררין האָצָן האמריקני בובי מורו (Bobby Morrow). הוא הקדים את חברו לנבחרת ת'יין בייקר (Thane Baker) בבירור ובאופן בולט. לפחות במטר שלם. אפשר היה לראות זאת בעין בלתי מזוינת אף על פי כן העניקו המודדים לשניהם זמן זהה 10.5 ש'. אנשי הוועדה המארגנת אצו למצלמת ה- Photo finish.

melbourn

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. ריצת הגמר ל- 100 מ'. בובי מורו מקדים במטר את ת'יין בייקר אך לשניהם נקבע במפתיע זמן זהה במדידה ידנית של 10.5 ש'. מצלמת ה- Photo finish התערבה בדיון ועשתה צדק. (באדיבות IAAF ו- IOC והוועד האולימפי האוסטרלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : שיא העולם בריצת 100  מ' ב- 1956 היה 10.1  ש' והחזק ע"י לויד לאביץ' , ווילי וויליאמס , ואירה מארצ'יסון .

melbourn 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. סיום ריצת הגמר ל- 100  מ' גברים. זיהוי המתחרים מימין לשמאל : אירה מרצ'יסון (ארה"ב) – מקום רביעי בזמן של 10.6 ש', מייקל אגוסטיני (טרינידד) – מקום חמישי בזמן של 10.7 ש', ת'יין בייקר (ארה"ב) – מקום שני ומדליית כסף בזמן של  10.5 ש', בובי מורו (ארה"ב) – מקום ראשון ומדליית זהב בזמן של 10.5 ש', מנפרד גרמאר (מערב גרמניה) – מקום חמישי בזמן של 10.7 ש', הקטור הוגאן (אוסטרליה) –  מקום שלישי ומדליית ארד בזמן של 10.6 ש'. (באדיבות IAAF ו- IOC והוועד האולימפי האוסטרלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

melbourn 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. מצלמת ה- Photo finish  מדרגת את הרצים על קו הסיום בריצת הגמר ל- 100 מ'. בובי מורו מקדים במטר את חברו ת'יין בייקר וזוכה במדליית הזהב, אף על פי כן קבעו שעוני ה- Stopper לשניהם זמן זהה 10.5 ש'. מצלמת ה-  Photo finish  עשתה צדק. לרץ האוסטרלי הקטור הוגאן (בתחתית התמונה) שסיים שלישי חזה מול חזה לזה של ת'יין בייקר (במרכז) נמדד זמן של 10.6 ש' בעוד זמנו של ת'יין בייקר היה 10.5 ש'. המדידה הידנית לא הייתה מדויקת מספיק ולכן השתתפותה בדיון והכרעתה של מצלמת ה- Photo finish הייתה הכרחית. (באדיבות IAAF ו- IOC והוועד האולימפי האוסטרלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

melbourn 3

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' נשים. האצנית האוסטרלית אליזבת' "בת'י" קאת'ברט היא המנצחת הוודאית בריצה בזמן של 11.5  ש'. אך מה באשר לאצניות בקו השני, הגרמנייה קריסטה סטובניק (קיצונית מימין) האוסטרלית השנייה מארלן מאתיוס (מוסתרת ע"י בת'י קאת'ברט), והאמריקנית איזאבל דניאלס (קיצונית משמאל). הוועדה מארגנת נזקקה לתצלום ה- פוטו פיניש (Photo finish). (באדיבות IAAF ו – IOC והוועד האולימפי האוסטרלי. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

melbourn 4

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956 . קו הגמר בריצה ל- 100 מ' נשים מצלמת ה- Photo finish מפרידה בין הרצות ומדרגת אותן על פי מיקומן. זיהוי המתחרות מימין לשמאל : האוסטרלית בת'י קאת'ברט – מדליית זהב 11.5  ש', הגרמנייה קריסטה סטובניק (העליונה ביותר) – 11.7  ש', האוסטרלית מארלן מאתיוס (באמצע) – מדליית ארד 11.7  ש', האמריקנית איזאבל דניאלס (התחתונה ביותר) – מקום רביעי 11.8  ש', האיטלקייה ג'יוזפינה לאונה – חמישית 11.9  ש', הבריטית הית'ר ארמיטאז' – שישית ואחרונה 12.0 ש'. (באדיבות IAAF ו- IOC והוועד האולימפי האוסטרלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

hary

טקסט תמונה : אולימפיאדת רומא 1960. האצן הגרמני אָרְמִין הָארִי (Armin Hari) היה כוכב שביט בשמי הא"ק הבינלאומית. הוא זהר פעם אחת באולימפיאדת רומא 1960 ובתומה נעלם לגמרי. הוא היה האתלט הראשון בעולם שצבר מהירות ממוצעת של עשרה מטרים בשנייה אחת בריצה ל- 100 מ' ועצר בשעתו את שעון ה- Stopper על זמן של שיא עולם חדש 10.0  ש'. ארמין הארי ניחן בתגובה פנטסטית לירי אקדח הזינוק. הוא היה הזריז והמהיר ביותר בתבל בעת הדחיפה ממתקן הזינוק, ולאחר כמה צעדים היה לו כבר יתרון של יותר ממטר בהשוואה למתחריו. בריצת הגמר באולימפיאדת רומא 1960 הסב מפח נפש כבד למשנה שלו האצן האמריקני דֵייב סִים. שניהם סיימו בזמן זהה של 10.2 ש'. הריצה הזאת כוסתה ע"י מצלמות סטילס רבות אך רק מצלמת ה- Photo finish הוכיחה כי האצן הגרמני אָרְמִין הָארִי הוא הראוי הבלבדי ובאופן מוחלט למדליית הזהב. (באדיבות IAAF ו- IOC ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

hary 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת רומא 1960. סיום ריצת הגמר ל- 100  מ' לגברים. זווית הצילום משקרת. האצן הגרמני ארמין הארי (Armin Hari) קיצוני משמאל ניצח, אך נראה כאילו דווקא האמריקני דייב סים (Dave Sime) קיצוני מימין הוא זה שמקדים את כולם. למעשה שניהם חוצים את חוט המטרה יחדיו בזמן זהה של 10.2 ש' אך ארמין הארי הקדים בחזה. שלושה רצים נוספים פיגרו אחריהם בשבריר שנייה וסיימו בזמן שווה 10.3 ש'. מצלמת ה- Photo Finish נדרשה להכריע למי יוענקו מדליות הזהב, הכסף, והארד. (באדיבות IAAF ו- IOC ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : שיא העולם בריצת 100 מ' ב- 1960 היה 10.0 ש'  והוחזק ע"י האצן הגרמני ארמין הארי.

hary 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת רומא 1960. עוד תמונת סטילס של סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' גברים. התמונה איננה יכולה לאבחן מי ניצח, האם זה הגרמני ארמין הארי קיצוני משמאל או האמריקני דייב סים ראשון מימין. הוועדה המארגנת נדרשה להכריע למי מגיעה מדליית הזהב באמצעות צילום ה- Photo finish. (באדיבות IAAF ו- IOC ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

hary 3

טקסט תמונה : אולימפיאדת רומא 1960. סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' גמר. זווית הצילום הזאת מעניקה כאילו את הניצחון לאָצָן האמריקני דייב סים (קיצוני מימין) אך האָצָן הגרמני ארמין הארי (משמאל) הקדים אותו בחזה. לשניהם נקבע זמן זהה 10.2 ש'. מצלמת ה- Photo finish נדרשה להכריע ביניהם. (באדיבות IAAF ו- IOC ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

hary 4

טקסט תמונה : אולימפיאדת רומא 1960. סיום ריצת הגמר ל- 100  מ' גברים . זווית הצילום מבליטה עד למאוד את ניצחונו של הרץ הקיצוני משמאל הגרמני אָרְמִין הָארִי על פני האמריקני דֵייב סִים, הקיצוני מימין  למרות שניצח אותו בהבלטת חזה בלבד. אולם זווית הצילום הזאת מראה ונותנת תחושה בטעות כי גם הרץ השני משמאל הבריטי פִּיטֶר רֶדְפוֹרְד מקדים את דֵייב סִים . בדיוק לשם כך נוצרה מצלמת ה- Photo finish. למנוע טעויות שיפוט של בני אנוש ולהפיג עגמת נפש. (באדיבות IAAF ו- IOC ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

hary 5

טקסט תמונה : אולימפיאדת רומא 1960. מצלמת ה- Photo Finish מדרגת את המנצחים בריצת הגמר ל- 100 מ'. האצן הגרמני ארמין הארי (הראשון מלמטה) והאצן האמריקני דֵייב סִים (ראשון למעלה) סיימו את הריצה באותו הזמן, 10.2 ש'. מצלמת ה- Photo finish הפרידה ביניהם בקלות ומנעה וויכוחים מיותרים. זיהוי ודירוג המתחרים מלמטה למעלה : ארמין הארי – מקום ראשון בזמן של 10.2 והזוכה במדליית זהב . פיטר רדפורד מאנגליה – מקום שלישי בזמן של 10.3 ש' והזוכה במדליית ארד. הקובני אנריקו פיגוארולה – רביעי בזמן של 10.3 ש'. ריי נורטון ארה"ב (המועמד לניצחון בטרם יריית הזינוק) סיים שישי ואחרון בזמן של 10.4 ש'. פראנסיס "פראנק" באד אף הוא מארה"ב היה חמישי בזמן של 10.3 ש'. דייב סִים מארה"ב – שני בזמן של 10.2 ש' והזוכה במדליית הכסף. (באדיבות IAAF ו- IOC ו- RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

roma 400 m

טקסט תמונה : אולימפיאדת רומא 1960. סיום ריצת הגמר ל- 400  מ' גברים. משמאל, תמונת סטילס רגילה. מימין, תמונת ה- Photo finish. האמריקני אוטיס דייויס (Otis Davis) מימין והגרמני קארל קאופמאן (Carl Kaufmann) קובעים יחדיו שיא עולם חדש 44.9  ש'. מצלמת הפוטו פיניש הפרידה ביניהם והעניקה את מדליית הזהב לאצן האמריקני. השעון האלקטרוני קבע כי זמנו של אוטיס דייויס היה 45.07  ש' ושל קארל קאופמאן 45.08  ש'. (באדיבות IAAF ו- IOC ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : תרגום מתמטי של זמן למרחק קובע כי אוטיס דייויס הקדים את קארל קאופמאן על קו הגמר ב- 8.87 סנטימטרים.

tokyo

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964 . מערכת ה- Photo finish המשוכללת של חברת השעונים SEIKO . השילוב הדיגיטאלי בין SEIKO לרשת הטלוויזיה היפנית הציבורית NHK  הוליד מצגת מדידה טלוויזיונית על המרקע שטרם נראתה קודם לכן . אולימפיאדת טוקיו 1964 הייתה לא רק מהפכת צילום אלקטרונית אלא גם מהפכת מדידת זמנים אלקטרונית . מהנדסי רשת הטלוויזיה היפנית הציבורית NHK ששימשה Host broadcaster אולימפי בינלאומי מצאו דרך משותף יחדיו עם מומחי השעונים של SEIKO כדי להציב לראשונה בהיסטוריה On line את הזמן הרץ על מסך הטלוויזיה בעת השידורים הישירים של תחרויות הריצה ב- א"ק ובתחרויות השחייה . זה היה חידוש מפליג ועצום בימים ההם . הישג כביר ששינה את פני הטלוויזיה לעַד . מדידות הזמנים היו ידניות ואלקטרוניות במקביל . (באדיבות SEIKO  ו- NHK . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חברת השעונים היפנית SEIKO שימשה המודדת הרשמית של תחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק שהסתיימו לפני תשעה ימים במוסקבה .

geteborg

טקסט תמונה : אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . ריצת הגמר ל- 400  מ' משוכות נשים מצלמת ה- Photo finish של חברת השעונים היפנית SEIKO מפרידה בין האצנית האמריקנית קים באטן (Kim Batten) הקרובה למצלמה שקבעה שיא עולם חדש 52.61 ש' לבין בת ארצה טוניה בופורד (Tonja Buford) שקבעה זמן 52.62 ש' . (באדיבות IAAF ו- SVT. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

tokyo 1

טקסט תמונה :  אולימפיאדת טוקיו 1964 . זוהי התחרות בריצה ל- 5000  מ' . מתקן השיפוט של שופטי תחרויות הריצה על מסלולי הא"ק ניצב על קו הגמר ומשולב לראשונה בהיסטוריה במדידה אלקטרונית של מערכת שעוני SEIKO . מובילים בריצה : מוריי האלברג מניו זילנד בתלבושת השחורה (אלוף אולימפיאדת רומא 1960 ב- 5000  מ') , הראלד נורפות מס' 209 מגרמניה , מוחמד גאמודי מס' 615 מטוניס . האחרון הוא הרץ האמריקני רוברט "בוב" שוּל (Robert “Bob” Schul) מי שזכה במפתיע במדליית הזהב בריצה הזאת בתוצאה של 13:48.6 דקות . (באדיבות NHK ו- SEIKO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

אולימפיאדת טוקיו 1964 הייתה התחלה של מהפכה טכנולוגית אדירה בתחום צילום הטלוויזיה ע"י NHK היפנית ובתחום מדידת הזמנים האלקטרונית בתחרויות השונות ע"י חברת SEIKO . המשחקים האולימפיים של טוקיו 1964 היוו סמן ימני כלכלי בו הבין הוועד האולימפי הבינלאומי IOC (ראשי תיבות של International Olympic Committee)בראשות נשיאו האמריקני אוורי בראנדג' (Avery Brundage) כי האולימפיאדה היא הצגת הספורט הגדולה בתבל , ומן הסתם היא תרנגולת שמטילה ביצי זהב . אולימפיאדת טוקיו 1964 הייתה סיומה של תקופה ותחילה של תקופה חדשה .

הערה : שיא העולם בריצת 5000  מ' ב- 1964 הוחזק ע"י הרץ הסובייטי וולדימיר קוטס (Vladimir Kuts) בהישג של 13:35.0 דקות .

[1]  הקלטת תמונת ה- Video בטלוויזיה נעשתה לראשונה בשנת 1956 ע"י חברת AMPEX האמריקנית בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינזברג .

[2]  האָצָן האמריקני הָארִיסוֹן דִילָארְד (Harrison Dillard) היה רץ משוכות . זאת הייתה המומחיות שלו . במבחנים האולימפיים בקיץ 1948 נכשל במפתיע בריצת 110 מ' משוכות אך בהיותו אָצָן טבעי זכה בריצת המבחן ל- 100 מ'. הוא זכה במדליית זהב ברימת 100 מ' באולימפיאדת לונדון 1948 בתוצאה 10.3 שניות . כעבור ארבע שנים זכה הָארִיסוֹן דִילָארְד במדליית הזהב באולימפיאדת הלסינקי 1952 בריצה ל- 110 מ' משוכות בתוצאה 13.7 שניות .

סוף הפוסט מס' 277, רשימה מס' 2. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 27 באוגוסט 2013.

ראה המשך בפוסט הבא "טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית", רשימה מס' 3. כל הזכויות שמורות.

סוף פוסט מס' 277, רשימה מס' 2. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 27 באוגוסט 2013. 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *