פוסט מס' 276. טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בתחרויות הריצה בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. (רשימה מס' 1). פוסט מס' 276. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בחצות הליל של יום שני – 26 באוגוסט 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 276 : הועלה לאוויר בחצות הליל של יום שני – 26 באוגוסט 2013.

————————————————————————————————- 

פוסט מס' 276. טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. (רשימה מס' 1). פוסט מס' 276. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ 1 שידר ישיר אמש (יום ראשון – 25 באוגוסט 2013) מאצטדיון "קריית אליעזר" בחיפה את המשחק המרכזי של המחזור הראשון מכבי חיפה – קריית שמונה 1:3. הרייטינג הגבוה יחסית שצבר ערוץ 1 בעת השידור הישיר של משחק הכדורגל אתמול בין שמונה ארבעים וחמש בערב לבין אחת עשרה בלילה בו הכניע השידור הציבורי את השידור המסחרי של ערוץ 10 מעלה כמה הרהורים טלוויזיוניים אודות מהלך רכישת זכויות השידורים של המשחק המרכזי בליגת העל ע"י ערוץ 1 לצורך שידורים ישירים בשלוש השנים של 2016 – 2013 תמורת סכום של 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל. 15.000000 (חמישה עשר מיליון) לעונה. המונח "שידור ציבורי" הוא חמקמק . שידור ציבורי איננו רק שיקול דעת של מנהלים, עורכים, ומפיקים ושל כל מיני עיתונאים ואינטרסנטים נלווים שמתחזים למומחים ומטיפים מזה שנים רבות לאיכות ואופי השידור הציבורי. חלק ממרכיבי השידור הציבורי הוא גם מה הציבור בישראל שאליו פונה השידור הציבורי של ערוץ 1 רוצה לראות. ערוץ 1 נוקט בחוכמה משהוא מתחבר לכדורגל הישראלי עם הצוות הוותיק שלו השדר יורם ארבל, הפרשן דני נוימן, והבימאי אמנון אוסמן. הוא מבצע את ההתחברות שלו לציבור באמצעות ניידת השידור הגדולה "מזמור" של מהנדס הטלוויזיה מר דני לנקרי ו- 10 (עשרה) צלמים מנוסים. רובם צלמי כדורגל וכדורסל בעלי וותק של עשרות שנים (לא פחות) שמניבים תוצאות צילום יפות. יורם ארבל ודני נוימן בהופעה קייצית בעמדת השידור באצטדיון מעניקים לשידור הישיר הראשון של עונת 2014 – 2013 התחלה צנועה ולא יומרנית. פתיחה כמו מסע בחייל המלכה במשחק שח-מט למשבצת "ד4". הבריטון הצלול של יורם ארבל מקנה מראש לשידור מכובדות ומהימנות וגם זהירות, גם אם הוא לא חנוט בז'קט.

channel 1 1

טקסט תמונה : יום ראשון בערב – 25 באוגוסט 2013. מראה קייצי וחביב של עמדת השידור של ערוץ 1 באצטדיון "קריית אליעזר בחיפה . השדר יורם ארבל (משמאל) והפרשן שלו דני נוימן (בעבר שחקן מצטיין בקבוצת בית"ר ירושלים ואף שחקן הנבחרת הלאומית של ישראל) פותחים את השידור הישיר הראשון של עונת 2014 – 2013 בו מנצחת מכבי חיפה את קריית שמונה 3 :1. דני נוימן איננו פרשן טלוויזיה. הוא מתפקד כשדר מס' 2 של יורם ארבל ומשמש עוד זוג עיניים בעמדת השידור יותר משהוא מבהיר לצופים מה מסתתר מעבר לשידור ה- Play by play של השדר המוביל שלו. (צילום של מסך ערוץ 1 מ- iphone). 

channel 1 2

טקסט תמונה : יום ראשון בערב – 25 באוגוסט 2013. אצטדיון "קריית אליעזר" בחיפה . יורם ארבל בעשור ה- 8 של חייו הוא כנראה עדיין שדר הכדורגל והכדורסל הטוב במדינה. (צילום של מסך ערוץ 1 מ- iphone).

אף על פי כן אין לראות הופעה בטלוויזיה של צוות שידור בתלבושת לא רק לא אחידה אלא גם לא מכופתרת – יתרון. הופתעתי לראות אמש את שדר הקווים ליאן ווילדאו (דווקא הוא לובש ז'קט) מי ששידר מברצלונה בחודש שעבר את אליפות העולם ה- 15 בשחייה יורד מהאולימפוס וחוזר למקום הטבעי שלו באצטדיון "קריית אליעזר" ליד הדס גרינברג. המדרוג של ערוץ 1 אמש בין 20.45 ל- 23.00 (יום ראשון – 25 באוגוסט 2013) מוכיח שוב כי גרעין חומר השידור חשוב מהעטיפה ומהמגישים אותו לציבור, אלה שמופיעים בקדמת חלון הראווה של המסך. אתמול התייצבה על כר הדשא באצטדיון "קריית אליעזר" בהפסקת המשחק מכבי חיפה – קריית שמונה קריינית מגוחכת גב' מירי אליקים (במקום בוני גינזבורג) והגישה את תקציר משחקי המחזור הראשון של ליגת העל בכדורגל . מן הפח אל הפחת אך שומו שמיים הרייטינג לא צנח.

channel 1 3

טקסט תמונה : יום ראשון בערב – 25 באוגוסט 2013. אצטדיון "קריית אליעזר בחיפה . השדר המוביל יורם ארבל בחברת שני שדרי הקווים ליאן ווילדאו והדס גרינברג. (צילום של מסך ערוץ 1 מ- iphone).

channel 1 4

טקסט תמונה : יום ראשון בערב – 25 באוגוסט 2013. אצטדיון "קריית אליעזר בחיפה . המנחה והמגישה גב' מירי אליקים נושאת על גבה את החזקת ההפסקה שבין המחציות במשחק מכבי חיפה – קריית שמונה 1:3. מראה טלוויזיוני דל שלא עומד בשום מבחן השוואתי עם ימיו של המגיש והמנחה מר בוני גינזבורג. (צילום של מסך ערוץ 1 מ- iphone) .

אין כל דמיון ושום הקבלה טלוויזיוניים בין מר בוני גינזבורג לגב' מירי אליקים בתחום הגשת הכדורגל, הובלה, סמכות וניהול עטיפה טלוויזיונית כפולה של Pre Game Show ו- Post Game Show (בעזרת פרשנים), כמו החזקת זמן מחצית, כפי שאין מקום להשוואה בין משה גרטל ל- ליאן ווילדאו בתחום שידור השחייה. עטיפת השידור הישיר אמש של ערוץ 1 מקריית אליעזר לא דמתה בכלום לעטיפת שידוריו מעונת 2013 – 2012 והייתה הרבה יותר ענייה והרבה פחות מורכבת אולם המתמטיקה של הרייטינג מקישה במקרה זה מסקנות משלה, ועם עובדות אי אפשר להתווכח.

r1

טקסט מסמך (1) : יום ראשון – 25 באוגוסט 2013 . דו"ח המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 ל- 22.29 בשני המגזרים של כלל האוכלוסייה ו- "האוכלוסייה היהודית". יורם ארבל ודני נוימן יחדיו עם שדרני הקווים ליאן ווילדאו והדס גרינברג מקבלים את השידור הישיר של המשחק המרכזי מכבי חיפה נגד קריית שמונה 1:3 בשעה 20.50 (כעשר דקות בטרם שריקת הפתיחה) ומשיבים מלחמה שערה לשידור חוזר של ירון ברובינסקי "לעוף על מיליון". בעשר בערב (22.00) נוטל ערוץ 1 את היוזמה ומאפיל על ערוץ 10. אפילו גב' מירי אליקים מחזיקה מעמד מול ערוץ 10 ב- 15 דקות התהילה שלה בין 21.45 ל- 22.00. באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

r2

טקסט מסמך (2) : יום ראשון – 25 באוגוסט 2013 . דו"ח המדרוג ברבעי שעות בין 22.15 ל- 24.59 בשני המגזרים "כלל האוכלוסייה" ו- "האוכלוסייה היהודית". ערוץ 1 מנצח ללא עוררין ברייטינג את ערוץ 10 בשעת השידור שבין 2.00 ל- 23.00 שהוא משדר ישיר את המחצית השנייה של המשחק מכבי חיפה נגד קריית שמונה 1:3. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

הערה 4 : בדקה ה- 37 במשחק בית"ר ירושלים – הפועל באר שבע פגע שי חדד מבית"ר ירושלים פגיעה קשה ברגליו של אליניב ברדה מהפועל באר שבע . עבירה שבגינה היה אמור השופט אלי חכמון לשלוף לעברו כרטיס אדום אך הסתפק בצהוב. בדקה ה- 69 במשחק אמש מכבי חיפה – קריית שמונה 1:3 פגע שחקן מכבי חיפה אביחי ידין בצורה קשה בחלוץ קריית שמונה דויד מנגה . עבירה אדומה גסה. שופט המשחק אוראל גרינפלד הניף רק כרטיס צהוב. מאוחר יותר פגע קפטן קריית שמונה שִיר צֶדֶק באופן חמור ללא כדור ברגליו של שחקן מכבי חיפה גוסטבו ברוקולי. עבירה מלוכלכת ונבזית. אוראל גרינפלד הראה לפוגע כרטיס צהוב בלבד. שופט מגוחך אולם אנוכי מתפלא על הסלחנות הבלתי מובנת של יורם ארבל ודני נוימן, מה שמראה שהכול אישי. אם יורם ארבל ודני נוימן היו חוטפים ברגליהם את הבעיטות הברוטליות האלה שהעניקו שי חדד , אביחי ידין, ושִיר צֶדֶק ליריביהם, הם לבטח היו מנסחים טקסט שונה הרבה פחות סלחני ולא מתייחסים לצהוב כאל צבע. מעניין , כתב עיתון "הארץ" (עיתון הבית שלי) מר משה בוקר וכתב "ישראל היום" מר ליאב נחמני התעלמו לחלוטין בדיווחיהם מסגנון המשחק הברברי שנקטו אביחי ידין נגד דויד מנגה ושיר צדק נגד גוסטבו בוקולי. ליאב נחמני מכנה את גוסטבו בוקולי "הבלתי נגמר" (איזה בלתי נגמר ואיזה נעליים) ומשה בוקר מאשר מדוע מקבל המחליף גוסטבו בוקולי אשראי ממאמנו לאחר שהבקיע שער מקרי ובלתי מחויב המציאות בשל התנהגות לא אחראית ואיבוד כדור מטופש של שיר צדק. דני נוימן ושני העיתונאים מ- "הארץ" ו- "ישראל היום" קושרים כתרים למכבי חיפה הבינונית בטרם עת . לעיתים נדמה כי הם ואני ראינו שני משחקים שונים בקריית אליעזר. אינני אוהב את הניסוח של חוק מס' 12 בספר חוקת הכדורגל "עבירות והתנהגות פרועה", שמתיר מקום נרחב מידי לפרשנות שיפוט.

הערה 5 : שני המשחקים אמש (25 באוגוסט 2013) , בקריית אליעזר מכבי חיפה – קריית שמונה 2 : 0 ובאצטדיון בלומפילד הפועל ת"א – סכנין 0 : 0 במסגרת ליגת העל משכו כמות קהל של 17000 צופים לעומת 20000 צופים בחמשת המשחקים שהתקיימו בשבת (24 באוגוסט 2013).

הערה : לא ניתן היה לכתוב את פוסט המחקר הזה ואת הבא אחריו ללא סיוע מאסיבי של ה- IAAF ו- IOC

פוסט מס' 276. טרום עידן יוסיין בולט (Usain Bolt). תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. (רשימה מס' 1). פוסט מס' 276. כל הזכויות שמורות. 

האָצָן הג'מייקני יוסיין בולט איננו זקוק לעולם להכרעת מצלמת ה- Photo finish מפני שניצחונותיו האישיים בריצות ל- 100 מ' ו- 200 מ' ובמירוץ השליחים הקבוצתי 4 פעמים 100 מ' הם משכנעים כמו ניצחונותיו של האצן האמריקני ג'סי אואנס באותן הריצות הקצרות באמצע עשור ה- 30 של המאה שעברה ומי שזכה בארבע מדליות זהב בריצות 100 מ' , 200 מ' , קפיצה לרוחק , ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' באולימפיאדת ברלין 1936 . יוסיין בולט בן 27 הוא סלבריטאי בינלאומי כה מצטיין ויחיד בתחומו עד שהפך בתוך שש שנים מאז אולימפיאדת בייג'ינג 2008 בתוך ל- מולטי מיליונר כבד . ג'סי אואנס (בן 23 באולימפיאדת ברלין 1936) היה איש עני ולמרות כישרונו העצום בתחום המיאוצים והיותו אלוף אולימפי וידוען בינלאומי בודד בפסגה נאלץ להפוך בארה"ב לאיש קרקס ולהתחרות נגד סוסים וכלבים כדי להתפרנס . בפגישתנו  בשערי האצטדיון האולימפי באולימפיאדת מונטריאול 1976 (השדר נסים קיוויתי ארגן את הפגישה) אמר לי האלוף האמריקני האולימפי הדגול בחיוך, "…נכון אלוף אולימפי אך המדליות אינן מעניקות שום יתרון בסופר מרקט…".

יוסיין בולט הוא סנסציה בינלאומית. הוא מוטציה עולמית. שום הישג שלו איננו שנוי במחלוקת. הוא בודד בפסגה. פעמיים אלוף עולם בריצה ל- 100 מ' (באליפויות העולם בא"ק בברלין 2009 ומוסקבה 2013), שלוש פעמים אלוף עולם בריצה ל- 200 מ' (באליפויות העולם בא"ק בברלין 2009 , דאגו 2011 , ומוסקבה 2013) שלוש פעמים אלוף עולם ברביעייה הג'מייקנית במירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' (באליפויות העולם בא"ק בברלין 2009, דאגו 2011, ומוסקבה 2013. יוסיין בולט הוא שיאן עולם ללא עוררין בריצות ל- 100 מ' (9.58 שניות), 200 מ' (19.19 שניות), ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם הרביעייה הג'מייקנית (36.84 שניות) . יוסיין בולט הוא גם אלוף אולימפיאדות בייג'ינג 2008 ולונדון 2012 ומדליין זהב בריצות ל- 100 מ', 200 מ', ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה . אין לכך תקדים וספק אם יהיה בעתיד. גם אילו רצה ג'סי אואנס לשחזר את הישגיו מאולימפיאדת ברלין 1936 באולימפיאדה של 1940 (אמורה הייתה להתקיים בטוקיו – יפן) הוא לא היה יכול. ב- 1939 פרצה מלחמת העולם ה- 2 (נמשכה 6 שנים) והמשחקים האולימפיים המתוכננים של 1940 ו- 1944 התבטלו . להלן ריכוז הישגיו של יוסיין בולט בשתי אולימפיאדות ושלוש אליפויות עולם בא"ק.

אולימפיאדת בייג'ינג 2008

100 מ'  בתוצאה של שיא עולם 9.69 שניות + מדליית זהב

200 מ' בתוצאה של שיא עולם 19.30 שניות + מדליית זהב

4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בתוצאה של שיא עולם 37.10 שניות + מדליית זהב

אליפות העולם ה- 12 בא"ק ברלין 2009

100 מ' בתוצאה של שיא עולם 9.58 שניות + מדליית זהב

200 מ' בתוצאה של שיא עולם 19.19 שניות + מדליית זהב

4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בזמן של 37.31 שניות + מדליית זהב

אליפות העולם ה- 13 בא"ק דאגו (Daegu בדרום קוריאה) בשנת 2011

נפסל בזינוק בריצת 100 מ'

200 מ' בזמן של 19.40 שניות + מדליית זהב

4 פעמים 100 מ' בתוצאה של שיא עולם 37.04 שניות + מדליית זהב

אולימפיאדת לונדון 2012

100 מ' בזמן של 9.63 שניות + מדליית זהב

200 מ' בזמן של 19.32 + מדליית זהב

4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בתוצאה של שיא עולם 36.84 שניות + מדליית זהב

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013

100 מ' בזמן של 9.77 שניות + מדליית זהב

200 מ' בזמן של 19.66 שניות + מדליית זהב

4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בזמן של 37.36 שניות + מדליית זהב

הפוסט הזה מתעד את תקופת השוויון בריצות הקצרות (וגם בריצות הבינוניות והארוכות) בתחרויות הא"ק באולימפיאדות בראשית המאה ה- 20 , לא רק בטרם עידן יוסיין בולט , אלא אפילו לפני זמנו של האצן האמריקני ג'סי אואנס באולימפיאדת ברלין 1936. היה זה סגן נשיא הוועדה המארגנת של אולימפיאדת סטוקהולם 1912 מהנדס הרכבות השוודי זיגפריד אדסטרום (1964 – 1870 , חבר הוועד האולימפי מ- 1920 ונשיא IOC בשנים 1952 – 1946) שהגה אז לראשונה לפני 101 (מאה ואחת) שנים את רעיון מצלמת ה- Photo finish. זיגפריד אדסטרום טען שהצבת מצלמה מוגבהת על קו הגמר דרושה כדי לדרג את מיקום הרצים וזכאותם לשלוש המדליות זהב , כסף , וארד – מפני שאין לסמוך יתר על מדידה של שעוני ה- Stopper של השופטים שיכולים להעניק תוצאות שוות לשניים ו/או שלושה ואפילו ארבעה רצים למרות שמישהו הקדים מישהו, רץ "Y" הקדים רץ "Z", אולם שעוני העצר הציגו זמן זהה. "הרעיון של זיגפריד אדסטרום היה מהפכני בשעתו", סיפר לי ידיד וותיק שלי מר אוקה איווארסון המנוח איש הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT בעת שהייתי בת שבועיים בקיץ 1995 בעיר הנמל השוודית גטבורג בהפקת שידורי הטלוויזיה של אליפות העולם ה- 5 בא"ק למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. טסתי לגטבורג בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה מר יאיר שטרן . צוות השידור שלי כלל את השדר מאיר איינשטיין, הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן, ומהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני.

alroey 5

טקסט תמונה : קיץ 1995. גטבורג – שוודיה. אנוכי (מימין) מפיק ועורך את שידורי אליפות העולם ה- 5 בא"ק יחדיו עם המפיק הראשי השוודי אוקה איווארסון VNBUJ מ- SVT מי שניצב בראש ה- Host broadcaster שהפיק את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי של האירוע. (צילום SVT . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

alroey 6

טקסט תמונה : קיץ 1995. גטבורג – שוודיה. אליפות העולם ה- 5 בא"ק . אחד מעקרונות מנהיגות השידורים בטלוויזיה : בא ראשון לעבודה והולך אחרון. (צילום SVT. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אני בוחר להתחיל בסיפור המפורסם והשנוי במחלוקת של בו נדרש שימוש במצלמת ה- Photo finish על מנת להכריע מי ניצח בריצת הגמר ל- 100 מ' גברים באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932.

באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 הופעלה מצלמת פוטו פיניש כדי להפריד בין שני המנצחים אֶדִי טוֹלָאן ורָלְף מֶטְקָאלְף, ולקבוע את דירוגם, מי ראוי למדליית הזהב ומי למדליית הכסף, מפני השופטים שחזיקו בידיהם את שעוני העצר (STOPPER) העניקו לשניהם זמן זהה של 10.3 ש' . בעיניים בלתי מזוינות נראה כי שניהם חתכו את חוט המטרה הניצב על קו הסיום יחדיו . ממש על המילימטר. יו"ר הוועדה המארגנת של התחרויות האולימפיות בלוס אנג'לס 1932 וִוילִיאַם מָאי גַארְלָאנְד (William May Garland  1948 – 1866) הורה להיעזר במצלמת הפוטו פיניש המכנית – אלקטרונית שהייתה בראשית פיתוחה ואף היא לא הצליחה להכריע. השופטים החליטו להעניק את מדליית הזהב לאדי טולאן. ראלף מטקאלף זעם והרגיש מקופח.

la1

טקסט תמונה : 1932. וויליאם מאי גארלאנד (William May Garland) שימש יו"ר הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. הוא כיהן גם כחבר הוועד האולימפי האמריקני והוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 הייתה מאורגנת היטב אך בשל ריחוקה הגיאוגראפי מאירופה נטלו בה חלק רק 1281 ספורטאים ו- 127 ספורטאיות . באולימפיאדת אמשטרדם 1928 השתתפו 3015 ספורטאים בתוכם 290 נשים. כעבור ארבע שנים באולימפיאדת ברלין 1936 נטלו חלק 4069 ספורטאים בתוכם 328 נשים.

la2

טקסט תמונה :  1932. אצטדיון ה- "קוליסיאום" בלוס אנג'לס בו נערכו התחרויות האולימפיות של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

la3

טקסט תמונה : 1932. העיר לוס אנג'לס אשר במדינת קליפורניה בארה"ב, כרך שוקק חיים, נערכת לקראת אירוח האולימפיאדה ה- 10 של העידן המודרני. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

la4

טקסט תמונה :  אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. טקסט הענקת המדליות לשלושת המנצחים בריצת הגמר ל- 100 מ'. זיהוי האתלטים מימין לשמאל : הזוכה במדליית הארד הגרמני ארתור יונאת' (Arthur Jonath) מגרמניה בתוצאה 10.4 ש', המנצח והזוכה במדליית הזהב האצן האמריקני נמוך הקומה אדי טולאן (Thomas “Eddie” Tolan) מארה"ב בתוצאה 10.3 ש', הזוכה במדליית הכסף רלף מטקאלף (Ralph Metcalfe) אף הוא מארה"ב בתוצאה שווה לזמנו של המנצח, 10.3 ש'. כפי שניתן לראות, לפני דוכן המנצחים ניצבת מצלמת ה- Photo finish (פוטו פיניש) הראשונה מסוג מכאני – אלקטרוני שהכריעה את דירוג הגעת הרצים על קו הסיום . הוועדה המארגנת האמריקנית הייתה הראשונה בהיסטוריה שנעזרה במצלמת פוטו פיניש כדי להכריע למי להעניק את המקום הראשון ואת מדליית הזהב בריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים. ההחלטה להעניק את המקום הראשון לאדי טולאן נותרה שנויה במחלוקת. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

la5

טקסט תמונה :  אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. מגדל הצילום ועליו ניצב מתקן המדידה של מצלמת ה- Photo finish שנועדה לדרג את מיקום הרצים על קו הסיום. מתחת למתקן ניתן לראות את שופטי הזמן המשתמשים במדידה ידנית בשעוני סטופר . התמונה הזאת צולמה בעת הריצה ל- 200 מ' לגברים בשלב המוקדם בה ניצח האצן האמריקני ראלף מטקאלף. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

la6

טקסט תמונה :  אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 . מצלמת הפוטו פיניש מדייקת עד למאית שנייה ומעניקה לשני הרצים זמן אלקטרוני של 10.38  ש' אך היא לא מצליחה להפריד בין אדי טולאן (עליון בתמונה) לבין רלף מטקאלף. נראה כי החזה של שניהם ניתק באותו הזמן את חוט המטרה המתוח על קו הסיום. הערה : הצילום הזה נעשה מתוך האצטדיון החוצה. מודדי הזמן הידניים העניקו לשניים זמן זהה של 10.3  ש'. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

la7

טקסט תמונה :  אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. Frame צילום אחד מאוחר יותר. אין שינוי באבחנה. שניהם אדי טולאן ורלף מטקאלף שווים בהישגיהם. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

la8

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. זווית הצילום הראשונה של סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' גברים. על פניו נראה אדי טולאן הקרוב למצלמה כמנצח וזוכה במדליית הזהב.

זיהוי ודירוג האצנים על קו המטרה מימין לשמאל : במקום הראשון אדי טולאן (ארה"ב) – 10.3  ש'. מקום שני ראלף מטקאלף (ארה"ב) – 10.3 ש'. מקום שלישי ארתור יונאת' (גרמניה) – 10.4 ש'. מקום רביעי ג'ורג' סימפסון (ארה"ב) – 10.5 ש'. מקום חמישי דניאל יוברט (דרום אפריקה) – 10.6 ש'. מקום שישי ואחרון טאקאיושי יושיאוקה (יפן) – 10.7 ש'. הערה : הצילום נעשה מבחוץ בכיוון פנים האצטדיון. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 la9

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. זווית הצילום השנייה של סיום ריצת הגמר ל- 100  מ' גברים. מן זווית הצילום הזאת נראה ראלף מטקאלף הרחוק מהמצלמה כמנצח והאצן שראוי למדליית הזהב .(באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מחלוקת השיפוט הזאת היוותה תמרור אזהרה אדום לשני ראשי הוועדה מארגנת המצטיינים של אולימפיאדת ברלין 1936, ד"ר תיאודור ליוואלד וד"ר קארל דים, שהיו אורחי הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. היה ברור כי טכנולוגיית ה- Photo finish הגרמנית באולימפיאדת ברלין 1936 תהיה טובה יותר מטכנולוגיית ה- Photo finish האמריקנית הישנה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932.

סוף הפוסט מס' 276, רשימה מס' 1. הועלה לאוויר בחצות הליל של יום שני – 26 באוגוסט 2013. 

 ראה המשך "טרום עידן יוסיין בולט (Usain Bolt). תקופת ה- Photo finish בא"ק. הופעת הטלוויזיה הבינלאומית בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית", רשימה מס' 2. כל הזכויות שמורות. 

סוף הפוסט מס' 276, רשימה מס' 1. הועלה לאוויר בחצות הליל של יום שני – 26 באוגוסט 2013. 


תגובות

פוסט מס' 276. טרום עידן יוסיין בולט. תקופת ה- Photo finish בתחרויות הריצה בא"ק. הופעת הטלוויזיה בזירת הספורט ועמה מדידת הזמנים האלקטרונית. (רשימה מס' 1). פוסט מס' 276. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בחצות הליל של יום שני – 26 באוגוסט 2013. — תגובה אחת

  1. יואש,
    תודה על התיעוד המרתק! מרגיש לי כמו לגלוש במנהרת זמן אל תוככי ונבכי ההיסטוריה האולימפית. יישר כוח!

    מולי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *