פוסט מס’ 183. ישראל – פורטוגל 3:3 באצטדיון ר”ג, יום שישי – 22 במארס 2013, במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2013. שידור ישיר בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס’ 183. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

———————————————————————————————————

פוסט חדש מס’ 183 : הועלה לאוויר במוצ”ש של 23 במארס 2013. הערה : הבלוג ממשיך להוות הצלחה סנסציונית. 

———————————————————————————————————

פוסט מס’ 183. ישראל – פורטוגל 3:3 באצטדיון ר”ג, יום שישי – 22 במארס 2013, במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2013. שידור ישיר בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס’ 183. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : קשה יותר לכתוב מאמר אודות התרחשות שטרם אירעה מאשר לכתוב עליה ולנתח אותה בדיעבד. מאיר איינשטיין למד זאת שוב על בשרו . בפוסט מאתמול יום שישי – 22 במארס 2013 בעיתון “סוף השבוע” שכותרתו “שיטת גוטמן” קובע בעל המאמר : “המאמן הלאומי זנח שוב ושוב את תוכניותיו המקצועיות לקראת פורטוגל, מה שלא בדיוק מתיישב עם השקט הנפשי שביקש לשוות לעצמו במסיבת העיתונאים . אלי גוטמן מקווה להשתמש בערן זהבי , ההתקפי יותר מבירם כיאל , בניסיון לנצל את את העובדה שכריסטיאנו רונאלדו לא מסייע בסגירת האגף השמאלי של נבחרת פורטוגל” . פוסט מגוחך ולא מעודכן . לא ערן זהבי ולא נעליים . ערן זהבי כלל לא שיחק אתמול במשחק ישראל – פורטוגל 3 : 3 .

הערה 5 : אבי נמני כותב אתמול יום שישי – 22 במארס 2013 בטור הטריוויה שלו “המגרש של נמני” בעיתון “ידיעות אחרונות” , תחת הכותרת “לחזור לטירוף של פעם” , כלהלן : “אין ספק שפורטוגל פייבוריטית אבל זה לא אומר שעלינו להרים ידיים מראש” . מה אתה סח מר אבי נמני…? באמת איננו צריכים צריכים להרים ידיים מראש…? דווקא חשבנו כולנו שאנחנו כן נדרשים להיכנע לפורטוגל למפרע . מה זה פה גנון ? אינני רואה נימוק כלשהו מדוע עורך מדור הספורט של העיתון רואה לנכון לפרסם פוסט שהוא בבחינת סופר טריוויה. פוסט ילדותי שאין בו כל חדש, משעמם, וחסר כל מימד עיתונאי . עיתונאות פתטית.

הערה 6 : אני לחלוטין לא מסכים עם חזונו של רמי ווייץ אודות ליגת על בכדורגל בת עשר קבוצות וארבעה סיבובים . אני תומך בחזון פיזור מוקדי הכוח במדינת ישראל בדומה למבנה הליגות האנגליות בכדורגל מאז תום מלחמת העולם ה- 2 .

הערה 7 : רביב דרוקר הוא עֶבֶד של הרייטינג כמו כל אנשי הטלוויזיה ללא יוצא מן הכלל . ההתמרמרות הילדותית שלו אודות המִדְרוּג הנמוך של תוכנית התחקירים “המקור” בערוץ 10 שבראשה הוא עומד לעומת התוכנית “בי”ס למוסיקה” , לא רק שאיננה מוצדקת אלא מגוחכת ונשמעת כיבבה . “שוב העם שִלְטֵט להיכן שהילדה קרן שרה לפלס והכל מתקתק וחמוד” , הוא סַח בעֶצֶב ופותח את סגור לבו בפני מר אלקנה שור המראיין שלו במוסף “סוף שבוע” של העיתון “מעריב” אתמול – יום שישי 13 במארס 2013 . בהמשך הריאיון הוא מוסיף בעוקצנות מרירה אך לא בשנינה בערך כך : “זה מעניין את הסבתא שלי . ממש . את התחקיר על החינמון “ישראל היום” ראו כ- % 9.6 שהם אקוויוואלנט ל- 250000 (מאתיים וחמישים אלף) צופי טלוויזיה . כש- “המקור” מתחרה מול משהו שאתה יכול לשבת מולו ולא להפעיל את תאי המוח – בעיניי זה מספר עצום ומדהים” . לא ידעתי שגם עיתונאים בעלי מוניטין ארצי ומעמד כשל רביב דרוקר נעלבים ולוקחים קשה ללִבָּם את המתמטיקה של הרייטינג . ה- “YESMAX” שלי מחולל נפלאות . הוא מאפשר לי לא להחמיץ שום תוכנית של “בי”ס למוסיקה” בערוץ 2 וגם לא להחמיץ שום תוכנית של “עובדה” ולא של “המקור” . “בי”ס למוסיקה” היא תוכנית מוסיקאלית שמעניינת אותי בתחום הבידור הקל . תוכנית משובבת נפש . “עובדה” ו- “המקור” מעניינות אותי בתחום החדשות והאקטואליה . האם צופה טלוויזיה שמתבונן ב- “בי”ס למוסיקה” הוא נחות מצופה טלוויזיה שרואה את “המקור” ו/או את “עובדה” . קשקוש מוחלט . על חלק מחברי קיבוץ אפיקים (אני בן קיבוץ אפיקים) לא היה מקובל בעת ההיא שאני מזכיר באותה נשימה את “Hound dog” של אלוויס פרסלי ו- “It’s late” של ריקי נלסון עם יצירותיהם ושמותיהם של מוצרט , סיבליוס , בטהובן , חצ’אטוריאן , צ’ייקובסקי , היידן , בראהמס  , מנדלסון , ורחמנינוף ועוד עשרות קומפוזיטורים נוספים . חלקם אמרו שכדי להאזין ולרדת לעומקם של הקונצרט לחצוצרה של היידן ו/או לקונצרט לכינור של מנדלסון צריך הבן אדם להפעיל את תאי המוח בעוד שההאזנה שלי למוסיקה של אלוויס פרסלי וריקי נלסון מעניינת את הסבתא שלהם . אחרים בקיבוץ הרחיקו לכת וכינו את אלוויס פרסלי ואותי כשתי זונות ממין זכר . ברור שהאזנתי אז בעונג רב ליוצרי המוסיקה קלאסית כפי שאני מאזין להם בשקיקה גם היום . בעידן ההוא על מאות תקליטי Long play והיום באמצעות מאות CD . הרגיז אותם וחרה להם שאני מאזין למוסיקה קלוקלת כביכול וכאילו לא טובה של פרחח אמריקני בשם אלוויס פרסלי שלובש חולצות אדומות עם צווארון מורם ומושח את שערו ב- ברילאנטין . הפוסט הנוכחי נכתב לצלילי “ארבעת העונות” של אנטוניו וויוואלדי ו- “King Creole” ו- “Jailhouse rock” של אלוויס פרסלי . אני מכיר ויכול לזמזם את יצירת “ארבעת העונות” כפי שאנוכי זוכר יצירות קלאסיות רבות ומוכשר לזמזם גם את הלחנים של פרנק סינטרה, בינג קרוסבי, פט בון, פרי קומו, ברנדה לי, דוריס דיי, פול אנקה, לואי ארמסטרונג, אלה פיצג’ראלד , שרה ווהן , ורבים רבים נוספים ונוספות וכמובן את אלוויס פרסלי, ריקי נלסון, והחיפושיות. כל הסבריי לפני כ- 55 שנים כי אין דבר כזה “מוסיקה לא טובה” אלא מוסיקה שאתה אוהב ו/או לא אוהב , נפלו על אוזניים ערלות . אני אוהב מוסיקות שונות ופתוח למלחינים והמשוררים יהודה שרת ומתתיהו שלם כפי שאני אוהב את יהודה פוליקר , אביהו מדינה , וזוהר ארגוב את להקת בנזין ואת להקת החלונות הגבוהים , שלישיית גשר הירקון , והשלושרים , וכו’ . אהבת האחד איננה פוגעת באחר . מ- רביב דרוקר הגעתי ל- אלוויס פרסלי הבלתי נשכח .

הערה 8 : ראיתי אתמול את השידור הישיר מאתונה , אולימפיאקוס – מכבי ת”א 67 : 73 . היה זה ניצחונה החמישי הרצוף של מכבי ת”א במסגרת שלב ה- Top 16 , שמעיד על Come back מזהיר של קבוצת כדורסל לא מוכשרת , משעממת , וצפויה . טקסט דומה רק בריבוע שלו אפשר לומר על אולימפיאקוס האלופה היוצאת של ה- Euroleague . מכבי ת”א רשאית להעפיל להצלבה אולם אין ביכולתה להסתיר את חוסר כישרונה בעונה הנוכחית שתואם במידה רבה את רמת הכדורסל האירופי . 

פוסט מס’ 183. ישראל – פורטוגל 3:3 באצטדיון ר”ג, יום שישי – 22 במארס 2013, במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2013. שידור ישיר בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס’ 183. כל הזכויות שמורות.

השידור הישיר של המשחק ישראל – פורטוגל 3 : 3 אתמול בצהריים של יום שישי – 22 במארס 2013 בערוץ 1 מתחיל  בשערורייה פרסומית בוטה . מעולם לא נראה סקנדל כזה על המסך הציבורי של ערוץ 1 שמתוקצב ע”י משלם האגרה ואסור לו על פי חוק רשות השידור לחשוף על המרקע שלו כמות אדירה כזאת של פרסומת מסחרית. המגיש והמנחה הראשי של השידור הישיר מר בוני גינזבורג פותח את השידור הישיר כשהוא ניצב באצטדיון ר”ג ואת הרקע שלו מקשטים בבהירות רבה שלושה שלטי פרסומת מסחרית חיצוניים ענקיים שניצבים ברוֹם וראש חוצות של האצטדיון הלאומי : “אלטשולר שחם בית השקעות”, “קפה טורקי עלית”, ו- “Winner” של מועצת ההימורים והטוטו. מדהים להיווכח כי הנהלת רשות השידור ובראשה מנכ”ל רשות השידור יוני בן מנחם, זליג רבינוביץ’, ויו”ר הוועד המנהל של רשות השידור ד”ר אמיר גילת מחרישים נוכח המראות המסחריים החמורים וחסרי התקדים המתרחשים על המסך הציבורי שהם האחראיים לו. מוזר ומביך כיצד בימאי השידור הישיר אתמול מר אמנון אוסמן הוותיק והמנוסה ולצדו עורך המִשְדָר מר טובי גאני ושני המפיקים מר יונתן רנלר ויצחק פרז – מאפשרים להפיק תמונת טלוויזיה כה “מלוכלכת” ונלוזה שכזאת, ובלתי מתקבלת על הדעת מהסוג המסחרי המכוער הזה. בחירת זוויות הצילום המוטעית והעמדה כושלת של בוני גינזבורג בעת קיום המִשְדָר המקדים ה- Pre Game Show כמו גם ה- Post Game Show בתום המשחק  וניהול השידור הישיר אתמול – מעוררת מחשבות נוגות . מה זה צריך להיות הדבר הזה ? ערוץ 1 הציבורי כורת את הענף הכלכלי הראשי עליו הוא נשען . אתמול נראה ערוץ 1 כרשת טלוויזיה מסחרית לכל דבר למרות שהוא אמור להיות ניזון ראשית דבר מתשלום האגרה. בעתיד לא יוכל עוד ערוץ 1 לטעון ולבקש את הממשלה לייקר את גובה האגרה. גם סדר ותכיפות הקרנת שקופיות הפרסומות המסחריות אתמול על המסך הציבורי הייתה חריגה בכמותה לעין הטלוויזיונית שלי.

טקסט תמונה ( 1) : יום שישי – 22 במארס 2013 . אצטדיון ר”ג. השעה 14:18. Shot הפתיחה אתמול של השידור הישיר בערוץ 1 אתמול ב- Pre Game Show, עשרים ושבע דקות בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – פורטוגל במסגרת קדם גביע העולם בכדורגל – ברזיל 2014. בימאי ערוץ 1 אמנון אוסמן מעלה לאוויר תמונת פרסומת שערורייתית על המסך הציבורי בה נראה המגיש והמנחה הראשי בוני גינזבורג עטור פרסומות מסחריות בוטות האסורות לחלוטין לחשיפה כמות שהן על המסך הציבורי. זוהי טעות מקצועית קשה בהעמדת מצלמות הטלוויזיה ובחירת זווית צילום מוטעית משותפת של הבימאי, העורך, והמפיקים. התמונה מעוררת מחשבות נוגות כיצד מתאפשרת ומתרחשת שגיאה חמורה כזאת ללא פיקוח ותגובה מידיים של מנכ”ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו”ר הוועד המנהל שלרשות השידור ד”ר אמיר גילת. (צולם מ- iphone את סיגנל הטלוויזיה של ערוץ 1).

טקסט תמונה (2) : יום שישי – 22 במארס 2013 . אצטדיון ר”ג . המגיש והמנחה הראשי של ערוץ 1 בעת שידור ה- Pre Game Show בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – פורטוגל במסגרת קדם גביע העולם בכדורגל – ברזיל 2014 . בימאי ערוץ 1 אמנון אוסמן מעלה לאוויר תמונת פרסומת שערורייתית על המסך הציבורי בה נראה המגיש והמנחה הראשי בוני גינזבורג עטור פרסומות מסחריות בוטות “אלטשולר שחם בית השקעות”, “קפה טורקי עלית”, ו- “Winner” של מועצת ההימורים והטוטו, האסורות לחלוטין לחשיפה כמות שהן על המסך הציבורי . מעולם לא נראו מחזות מסחריים כאלה על המסך של השידור הציבורי. זוהי עבירה וטעות מקצועית קשה בהעמדת מצלמות הטלוויזיה ובחירת זווית צילום מוטעית שנעשתה ע”י הבימאי, העורך, והמפיקים. התמונה מעוררת מחשבות נוגות כיצד מתאפשרת ומתרחשת שגיאה חמורה כזאת ללא פיקוח ותגובה מידיים של מנכ”ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו”ר הוועד המנהל שלרשות השידור ד”ר אמיר גילת . הדבר אסור באופן מפורש על פי חוק רשות השידור. אין מדובר כאן בפרסומת סמויה שחדרה למסך בדרך נסתרת . מדובר בפרסומת מסחרית גלויה מכוונת , בוטה , ומכוערת שמלכלכת באופן נורא את סיגנל התמונה הטלוויזיונית הציבורית. (צולם מ- iphone את סיגנל הטלוויזיה של ערוץ 1).

טקסט תמונה ( 3) : יום שישי אחה”צ – 22 במארס 2013 . אצטדיון ר”ג . סיום השידור הישיר של המשחק ישראל – פורטוגל 3:3 במסגרת קדם גביע העולם של ברזיל 2014. בוני גינזבורג בעת ההגשה וההנחייה של ה- Post Game Show בטרם המעבר לשלושת אנשי הפאנל שלו שני שחקני נבחרת ישראל בעבר אבי נמני ואייל ברקוביץ’, והעיתונאי אבי רצון. בימאי ערוץ 1 אמנון אוסמן מעלה לאוויר שוב תמונת פרסומת שערורייתית על המסך הציבורי בה נראה המגיש והמנחה הראשי בוני גינזבורג עטור פרסומות מסחריות בוטות האסורות לחלוטין לחשיפה כמות שהן על המסך הציבורי ללא התערבות, פיקוח, ותגובה מידיים של מנכ”ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו”ר הוועד המנהל של רשות השידור ד”ר אמיר גילת. (צולם מ- iphone את סיגנל הטלוויזיה של ערוץ 1).

טקסט תמונה : יום שישי – 22 במארס 2013. אצטדיון ר”ג. ישראל – פורטוגל 3:3 במסגרת קדם גביע העולם בכדורגל – ברזיל 2014. בחירת זווית צילום נכונה. צילום נקי ונבון משולל פרסומות מסחריות של הפאנל  בעת שידור ה- Post Game Show. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : בוני גינזבורג, אבי נמני, אייל ברקוביץ, ואבי רצון. (צולם מ- iphone את סיגנל הטלוויזיה של ערוץ 1).

ערוץ 1 הציבורי משלם למר אבי לוזון זכויות שידורים בעבור חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל (נגד רוסיה, פורטוגל, צפון אירלנד ,אזרבייז’אן , ולוקסמבורג) במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 סכום נאה של 2.400000 (שני מיליון וארבע מאות אלף) שקל. 480000 (ארבע מאות ושמונים אלף) שקל למשחק . לחלוטין תשלום לא מבוטל. בהיותו בעל הבית והריבון הטלוויזיוני, על ערוץ 1 ורשות השידור לדרוש סדר ומשמעת בהצבת השילוט המסחרי באצטדיון ר”ג על פי תשעת העקרונות שקבע בזמנו איגוד השידור האירופי ה- EBU . מודוס וויוונטי שצופי הטלוויזיה יכולים לחיות עמו . ברור שאירעה אתמול התפרעות מסחרית בוטה באצטדיון ר”ג תוך כדי ניצול השידור הציבורי ע”י ולטובת חברות מסחריות ובראשן “אלטשולר שחם בית השקעות” . הנהלת רשות השידור הייתה חייבת להתערב מייד בנעשה אתמול בעניין כמות הפרסומת בשילוט מסחרי באצטדיון ר”ג בטרם הפעלת מצלמות ערוץ 1 ולפני תחילת המשדר הישיר, עד כדי איום בסגירת המצלמות. הצבת שלטי פרסומות מסחרית בשטחים שונים של חלל האצטדיון והטחתם בעוצמה וכמות כזאת בפניו של צופה הטלוויזיה בעל כורחו ומבלי יכולת להתגונן מפניה, היא פגם אסתטי ומוסרי שהדעת איננה סובלת. הפרסומות מוצבות בצורה מכוערת לעתים קרובות ובכוונה תחילה גם בין מושא השידור לבין הצופה ביציעי האצטדיון. במקום לצפות באירוע ספורט לאומי נחשפים שני סוגי הצופים, 40000 (ארבעים אלף) באצטדיון ו- 1.000000 (מיליון) בטלוויזיה, לכמות פנטסטית ושטף רב של פרסומות משולטות. הדבר פוגם במודע ובתת מודע בחוויית הצפייה.

טקסט תמונה : יום שישי אחה”צ – 22 במארס 2013 . אצטדיון ר”ג . ישראל – פורטוגל 3 : 3 . השלט המסחרי הבוטה של “אלטשולר שחם” המוצב בסמוך לשער הצפוני באצטדיון גונב כאילו וכביכול את תשומת הלב של הצופה ומפנה אותה מההתבוננות במשחק להתבוננות חוזרת ונשנית בשֶלֶט . הדבר איננו נעשה בהיסח הדעת ע”י הפרסומאים אלא מתבצע ביודעין ובצורה מתוחכמת. צופה הטלוויזיה נשטף בעל כורחו בגל פרסומות עכור מבלי שנשאל בכלל אם הוא מעוניין בכך. תשעת העקרונות של שילוט מסחרי בעת שידורים ישירים של אירועי ספורט מבוקשים בטלוויזיה, כפי שנוסחו בעשור ה- 70 של המאה שעברה ע”י ה- EBU, הסדירו בשעתו את המחלוקת שהתעוררה בין הוועדות המארגנות לבין רשתות הטלוויזיה. מה שקרה אתמול באצטדיון ר”ג הוא הפרה בוטה של ההסכם ההוא מבלי שהמדינה מתערבת כדי להגן על אזרחיה. (צילום ב- iphone את סיגנל השידור של ערוץ 1) . בתמונה נראה שוער נבחרת ישראל דודו אוואט בולם התקפה פורטוגזית בעוד החלוץ הנודע כריסטיאנו רונאלדו (קיצוני משמאל) מתבונן בנעשה. (צולם מ- iphone את סיגנל הטלוויזיה של ערוץ 1)

טקסט תמונה : יום שישי אחה”צ – 22 במארס 2013. אצטדיון ר”ג. ישראל – פורטוגל 3:3. אותו מצב מזווית צילום שונה. (צילום ב- iphone את סיגנל השידור של ערוץ 1).

טקסט תמונה : יום שישי אחה”צ – 22 במארס 2013 . אצטדיון ר”ג. ישראל – פורטוגל 3:3. חברת “אלטשולר שחם בית השקעות” משתלטת גם על חלקת השער הדרומי באצטדיון.(צילום ב- iphone את סיגנל השידור של ערוץ 1).

כרגיל במחוזותינו אירועי על ספורטיביים שלובים באירועי על פוליטיים. ערוץ 1 מסקר ישיר במקביל את ביקורו בן שלושת הימים של נשיא ארה”ב החכם ושופע קסם אישי ברק אובמה בירושלים וברשות הפלסטינית , וגם את משחק הכדורגל החשוב ישראל – פורטוגל באצטדיון ר”ג ביום שישי אחה”צ – 2 במארס 2013 במסגרת קדם גביע העולם בכדורגל – ברזיל 2014 . מעשה שטן נשיא ארה”ב ברק אובמה עוזב את ישראל במטוסו המוכר בשמו Air force one בדרכו לעמאן לפגישה עם המלך עבדאללה בעיצומו של המשחק . השמנא וסלתא של הצמרת השלטונית במדינת ישראל ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא שמעון פרס מגיעים לנתב”ג כדי להיפרד מברק אובמה . ערוץ 1 ניצב בפני דילמה : להיכן, לאיזה ערוץ טלוויזיה ניתן לדחוק את אחד משני האירועים החשובים המתנהלים בעת ובעונה אחת. האם לסקר בשידור ישיר את פרידתו של ברק אובמה ממדינת ישראל בערוץ 33 (סיקור בחינם וחופשי מזכויות שידורים) ולהותיר את השידור הישיר של משחק הכדורגל בערוץ 1 ערוץ 1 משלם על סיקורו כ- 135000 (מאה שלושים וחמישה אלף) דולר תמורת זכויות השידורים ועוד כ- 15000 (חמישה עשר אלף) דולר עבור ניידת השידור של מהנדס הטלוויזיה מר דני לנקרי שכוללת בתוכה כתריסר מצלמות ], ו/או שמא להפוך את היוצרות. לבסוף מחליטה הנהלת רשות השידור להותיר את סיקור שני האירועים בערוץ 1 אך במסך מפוצל למשך כשבע – תשע דקות. צופה הטלוויזיה עֵד לתקלת Sound אך לבסוף שומע את קולם של השַדָּר יורם ארבל והפרשן שלו דני נוימן, בעוד התמונה הפוליטית – מדינית משודרת ב- Mute. פתרון מוכר ומקובל בלית ברירה. הרע במיעוטו מבלי לפגוע בסיכויי הרייטינג. לדחוק אירוע כלשהו לערוץ 33 הבלתי נחשב זה כמו לוותר מראש וללא קרב על מאבק הרייטינג . לערוץ 33 יש מוניטין טלוויזיוני ארצי שלילי מקדמת דנה כאפיק בלתי חשוב ולא רלוואנטי שאיננו מניב רווחים ויתרונות.

ביום שישי – 17 ביוני 1994 הייתי טרוד עד למאוד בדָאלָאס בירת מדינת טֶקְסַס בארה”ב בהקמת משרד התקשורת, השידורים, וההפקה שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במסגרת הכיסוי הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל – ארה”ב 1994. תוך כדי המיסוד ובדיקת קווי השידור ה- 4W חזיתי בשידור הישיר של המשחק החמישי בסדרת ה- Play off האחרונה של ה- NBA בין קבוצות יוסטון רוקטס וניו יורק ניקס. המצב בסדרת הגמר היה 2:2 והשידור הישיר ברשת הטלוויזיה הארצית NBC עניין אותי . מה עוד שאני אוהב את ה- NBA. גדלתי עליו. הייתי סקרן. באותו הרגע קרתה הסנסציה ללא שום הכנה מוקדמת. הנהלת NBC החליטה לפצל את המסך הארצי שלה. בחציו הימני נראתה משטרת לוס אנג’לס מנהלת מִרְדָף על אחד מהכבישים הראשיים של העיר אחרי O. J. Simpson (אוֹ. גֵ’יי. סִימְפְּסוֹן) שחקן פוטבול רב מוניטין ופרשן טלוויזיה בעל שם בכל רחבי ארה”ב שהואשם ברצח אשתו ניקול בראון – סימפסון ואם שני ילדיו וידיד שלה רון גולדמן (הוא חשד בה שהיא מנהלת רומן מאחורי גבו). בחציו השמאלי של המוניטור ניתן היה לחזות ביוסטון רוקטס מנצחת את הניקס 84:91. החלטה טלוויזיונית רבת המשקל והאחריות אודות פיצול המסך (Screen split) ב- 17 ביוני 1994 למען שידור במקביל של שני אירועי על חשובים ומרתקים – התקבלה ע”י הדרג העליון ביותר ( Top management hierarchy ) של הנהלת NBC . פיצול המסך מקטין את התמונה וגם את עוצמת החוויה, אולם לא את הסקרנות . צריך להבין ש- NBC החזיקה בשנים 1994 – 1990 בחוזה שידורים Exclusively ארוך טווח של ה- NBA תמורת סכום עתק של 600000000 (שש מאות מיליון) דולר. פיצול המסך פגע בסעיפי החוזה של הרשת עם הנהלת ה- NBA בראשות הקומישינר מר דיוויד סְטֶרְן וגם אוהדים השרופים של שני המועדונים וכלל צופי הכדורסל האמריקני, אולם ל- NBC לא הייתה כל ברירה . צילומים מהליקופטר של מרדף משטרתי דרמטי על ה- High way של לוס אנג’לס אחרי אישיות ספורטיבית בסדר גודל של או. ג’יי. סימפסון ב- 17 ביוני 1994 מי שנאשם ברצח אשתו וידיד שלה הכריח את NBC לפַצֵל את המסך.

טקסט תמונה : יום שישי אחה”צ – 22 במארס 2013. ערוץ 1 נוהג בהיגיון ומפצל את המסך שלו למשך כשבע – תשע דקות לצורך סיקור מקביל מנתב”ג של סיום ביקור נשיא ארה”ב ברק אובמה בישראל , ומשחק הכדורגל ישראל – פורטוגל שנערך באצטדיון ר”ג במסגרת קדם גביע העולם – ברזיל 2014. פיצול המסך לא גרם לאובדן הרייטינג. (צילום ב- iphone את סיגנל השידור של ערוץ 1).

נסיבות לוגיסטיות הביאו להתנגשות בין האירוע הספורטיבי לפוליטי בארץ . ביקורו של ברק אובמה ומשחק הכדורגל ישראל – פורטוגל. השדר אורי לוי נקרא לסייע מהאולפן בירושלים לכתבת השטח גב’ דנה בן שמעון שמסקרת את פרידת נשיא ארה”ב ברק אובמה ממדינת ישראל בנתב”ג בטרם המראתו לירדן . אורי לוי אמור היה להציל את המצב ולמשוך זמן אך האיש שהוטל למערכה (מבלי להתכונן ולעשות שיעורי בית – כנראה) מתגלה כרשלן וחובבן. הוא פשוט מברבר מפטפט, לא ממוקד, חוזר על עצמו שוב ושוב, נשמע הססן, ומתנסח רע. אפשר לבדוק את התרשמותי זו ולבחון את סרט ההקלטה. תיווכחו לדעת שאנוכי צודק לחלוטין. ייתכן והמערכת אשמה בהטלת שַדָּר וותיק לצורכי שידור Off tube מבלי שהיא מאפשרת לו להתכונן כראוי לקראת משימת השידור הישיר. התוצאה הסופית על המסך היא לרעתו של אורי לוי. למשוך זמן בשידור טלוויזיה (וגם ברדיו) בעת תקלה ו/או בהיעדר תחליף ראוי היא מומחיות. שילוב של ידע ותבונה. יורם ארבל ודן כנר הם רבי אומנים במשיכת זמן בעת צרה. את מילוי הזמן שחולל אורי לוי אתמול על מסך ערוץ 1 אפשר היה לעשות הרבה יותר טוב. אני מסייג את עצמי ומטיל חלק מהאשמה על מערכת חטיבת החדשות של ערוץ 1 וסדרני העבודה שם. חלטורה טלוויזיונית. אני זוכר את אורי לוי בימים אחרים עושה דברים שונים באופנים יותר מקצועניים.

הפרשנים דני נוימן (ליד יורם ארבל) ואייל ברקוביץ’ (איש הפנל שסמוך לבוני גינזבורג) קובעים חד משמעית בטרם שריקת הפתיחה כי אפשר לנצח את נבחרת פורטוגל. מתברר כי זאת איננה נבואה. הם מנמקים דעתם ויש להם על מה להתבסס . גם יורם ארבל סבור לפני תחילת המשחק “כי לא תמיד הטוב מנצח”. ערוץ 1 על מרכיביו השונים עשה בס”ה אתמול עבודה טלוויזיונית לחלוטין מניחה את הדעת . יש בערוץ 1 עדיין משאבי אנוש ערכיים אך רואים שהוא סובל ממנהיגות דלה . לא ברורה לי עד כה התנהלותם התמוהה של מנכ”ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו”ר הוועד המנהל של רשות השידור ד”ר אמיר גילת. השניים מכהנים כבר זמן רב בתפקידם הרם ואמורים להוביל את השידור הציבורי בעידן של תחרות לעבר פסגות חדשות אולם טרם רואים תוצאות.

המנצח הגדול אתמול במפגש התיקו שלוש בין ישראל לפורטוגל הוא יו”ר התאחדות הכדורגל הישראלית מר אבי לוזון. כלכלן בר יוזמה שנראה כאילו הוא זוקף לזכותו ו/או שמא מנצל את תמימותן של מצלמות ערוץ 1 ורשות השידור. מה שהתחולל אתמול אחה”צ מהיבט שלטי הפרסומת המסחרית דורש הסבר . אולם חוץ מזה מתברר לפי שעה כי היו”ר אבי לוזון מנווט נכון את מוסד התאחדות הכדורגל , והוא מחזיק בידיו קלף “בוננזה” של מינוי אלי גוטמן למאמן הנבחרת הלאומית. זה המקום להזכיר שוב את הישגיו הכספיים – מוניטאריים במסגרת ניהולו את התאחדות הכדורגל. כבנקאי במקצועו הוא יודע את העבודה.

א. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משלמת לאבי לוזון לעונת 2013 – 2012 סך של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל עבור שידור שבועי ישיר של המשחק המרכזי .

ב. ערוץ 5 בכבלים משלם לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 24.000000 (עשרים וארבעה מיליון) שקל עבור תקציר שבועי במוצ”ש של תוכנית קטועה “שער השבת” .

ג. ערוץ ONE משלם לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 16.000000 (שישה עשר מיליון) שקל .

ד. חברת צ’ארלטון משלמת לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 68.000000 (שישים ושמונה מיליון) שקל עבור 6 שידורים ישירים מידי מחזור בליגת העל (למעט המשחק המרכזי ששייך לערוץ 1) .

ה. יו”ר ההתאחדות מר אבי לוזון הצליח למכור את זכויות השידורים של חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 לחברת “Infront Sports and Media” תמורת 33.000000 (שלושים ושלושה מיליון) שקל .

ו. יו”ר התאחדות הכדורגל מר אבי לוזון מכר את חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 לרשות השידור בעבור 2.400000 (שני מיליון וארבע מאות אלף) שקל .

סוף הפוסט מס’ 183. הועלה לאוויר במוצ”ש של 23 במארס 2013. 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *