פוסט מס' 142. כישרון שדר הטלוויזיה ויכולת השידור מהשטח (רשימה מס' 2). פוסט מס' 142. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בערב של יום שלישי – 22 בינואר 2013.

הערה 1 :  הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס 142 : הועלה לאוויר בערב של יום שלישי – 22 בינואר 2013.

—————————————————————————————– 

כישרון שַדָּר הטלוויזיה ויכולת השידור מהשטח. (רשימה מס' 2). 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1982. משרדי חטיבת הספורט בקומה ה- 5 בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אנוכי יחדיו עם מזכירתי המסורה והמצוינת גב' אתי ברקאי בעת תכנון הפקת מונדיאל ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

כישרון שַדָּר הטלוויזיה ויכולת השידור מהשטח. (רשימה מס' 2). פוסט מס' 142. כל הזכויות שמורות.

הערה 4 : הרגל יוצר רוטינה ו/או שיגרה יוצרת הרגל ? האם באמת רק יופי ואסתטיקה חסינים מפני התיישנות ? לאחרונה איבדתי עניין בתוכנית הרדיו "המילה האחרונה" בערוץ הבית שלי גלי צה"ל . כבר לפני זמן רב השתקתי את גב' עירית לינור ומר קובי אריאלי ועכשיו גיליתי שבחלוף שנים רבות אני לא מסוגל להקשיב עוד לאברי גלעד וג'קי לוי . זה לא מפני שהם אינם יעילים ועירניים יותר . זה משום שהם לא מעניינים ולא מרתקים אותי . הם לא חסרים לי . אני מאזין לגל"צ משש בבוקר עד אחת עשרה . מכבה את הרדיו לשעה ומתחבר שוב ל- גל"צ עד שתיים . בשתיים אני פונה ל- "רִגְעֵי קֶסֶם" ברשת ב' . הסאגה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" והבלוג הזה נכתבים בשעה שברקע בוקעת עכשיו המוסיקה של אלוויס פרסלי וריקי נלסון יחדיו עם זאת של וולפגאנג אמדיאוס מוצרט , מנדלסון , היידן , צ'ייקובסקי , חאצ'אטוריאן , ורחמאנינוף . נשארתי לפי שעה נאמן לירון לונדון ומוטי קירשנבאום שמגישים ומנחים בערוץ הבית שלי , ערוץ 10 תוכנית אקטואליה בשש בערב . שניהם אינם שווים יותר מידי בלעדי צוות המומחים – עיתונאים בראשות רביב דרוקר, נדב אייל, צבי יחזקאלי, אלון בן דוד , אוֹר הֶלֶר , ונדב פרי , ברוך קרא , ומואב ורדי . במשך שידור הישיר הארוך אמש (21.1.2013) של הטקס המרשים והמכובד בוושינגטון של השבעת נשיא ארה"ב ברק אובמה לתקופת נשיאותו השנייה גנב נָדָב אֶיָיל את ההצגה למוטי קירשנבאום וירון לונדון וגם לשני הפרופסורים בפנל אבי בן צבי ויוסי שיין . נָדָב אֶיָיל הוא בעל נוכחות טלוויזיונית מקסימה , מכובדת , וכובשת , עתיר ידע , מאופק , בעל יכולת התנסחות מיטבית , ו- פוטוגני. פיגורה טלוויזיונית נבונה, רעננה, ומוצלחת. הוא ראוי לכל המחמאות הללו . עונג לצפות בנדב אייל ולהקשיב לו . נותרתי גם צופה מן המניין של גיא פינס . הסידור הזה שהוא משדר יחדיו עם גב' לירון ווייצמן וגב' דורין אטיאס העוקצנית (שתיהן עושות את מלאכתן כיאות ובלעדיהן הוא שווה פחות) בין שבע לשמונה בערב מתאים לסדר היום שלי . אני גם לא מחמיץ את "רִגְעֵי קֶסֶם" של רשת ב' ואת "מתוק מעז" של דָן כָּנֶר בשבת .

הערה 5 : פעם חשבתי שמבקר הטלוויזיה של עיתון "הארץ" אהוד "אודי" אשרי ז"ל , עיתונאי ייחודי וכותב בעל שיעור קומה , הוא האחד והיחיד . הייתה לי הערכה לכישרונו ככותב , להשכלה הטלוויזיונית שלו , וליושרה המוחלטת שלו . עד שבא מר מורן שריר ונכנס לנעליו . הוא שם בכיס הקטן את הקולגות שלו מבקרי הטלוויזיה בעיתונים האחרים . הוא פשוט טוב יותר, שנון , וחד מהם . הוא כותב ביעילות ומצליח לפגוע בול ולהביע את רעיונותיו במעט מילים . גְדוּלָה . "החיים כשמועה" אודות חייו של אסי דיין היא סדרת טלוויזיה דוקומנטרית מרתקת . אני מסכים עם טקסט הביקורת שכתב היום – 21 בינואר 2012 מורן שריר ב- "הארץ" הנוגעת לפרק השני בסדרה ששודר אמש בערוץ 10 , למַעֵט האבחנה הגורפת שלו שקובעת כי צופה הטלוויזיה נותר כלפי אסי דיין עם מידה שווה של קנאה ורחמים . לא נכון מר מורן שריר , דבר בשם עצמך . אנוכי נותרתי רק עם רחמים .

הערה 6 :  עורך מדור הספורט של "הארץ" מספר לי בעמוד מס' 14 של עיתונו כי יש חדש בקבוצת הכדורסל של בני הרצליה . צ'ט מייסון יחליף זמנית את ג'יי. אר. ריינולדס הפצוע . באמת…? האם זה בטוח כי צ'ט מייסון יחליף את ג'יי. אר. ריינולדס…? מר שלומי ברזל : "…Listen to me Sir…I could not care less" . ליגת העל של הכדורסל הישראלי רווייה יתר על המידה באמריקניזציה . היא פשוט לא מזיזה לי . אני לא מזדהה עמה וגם לא עם עורך מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" שמדווח לי היום כמו שלומי ברזל ב- "הארץ" כי הגארד האמריקני ג'וש אלכסנדר יחליף בקבוצת מכבי באר יעקב בליגה הלאומית את בראיין ליאנג שחוזר לקבוצת אליצור יבנה. "?…Really…? What do you say Mr. Editor…? who cares"

 

ראה "הארץ" מ- יום שני – 21 בינואר 2013 . עיתון "הארץ" מפרסם תמונה של מאבק בין שני שחקנים אמריקניים פול סטול ממכבי חיפה ו- דאריוס וושינגטון מקבוצת הפועל אילת בליגת הכדורסל הישראלית . גיבורי העלילה הזרים בתמונה אינם אומרים דבר למרבית הציבור בישראל . 

ההזדהות של הציבור הישראלי עם ליגת העל שלו בכדורסל קלושה ובעייתית מראש . הפעילות הסדירה של ליגת העל של הכדורסל הישראלי מסוקרת בערוץ נִישָה בלבד שמכנים אותו ערוץ 5 בכבלים . ערוץ 5 מגייס למען הכדורסל הישראלי כמות זעומה של צופים . הרייטינג אפסי . כל כך עלוב ורדוד עד שערוץ 5 בכבלים מתבייש ונמנע ביודעין מלפרסם אותו בפרהסיה , בגלוי – בסְפָרוֹת מאירות עיניים . צריך לקחת בחשבון שגם לא כל המדינה מרושתת ומחוברת לתשתיות של HOT ו- YES . אך נניח לפי שעה לטכנולוגיה הטלוויזיונית . תכולת היציעים מוגבלת ויוצרת תחושה של עריריות . הגלובליזציה עושה שַמוֹת בכדורסל הישראלי . היא מעלה כביכול את הרמה אך גורמת למעין הרגשת בדידות . צופה הטלוויזיה במקום להיות עטוף בעתיד הנוער הישראלי לפות בחומר זר . המון אמריקניים בינוניים חסרי מוניטין שהגיעו לישראל דחקו זה מכבר את הנוער הישראלי לשוליים . הם מציפים את המועדונים ומשנים את הסטטוס שלהם . אינני מכיר אותם . מצלם אותם ערוץ גומחתי שיש לו הילה ויחסי ציבור אך אין לו צפייה והוא נעדר רייטינג . משום שאינני מכיר אותם אינני מזדהה עמם . ליגת העל הישראלית בכדורסל היא ליגה לא חשובה , מתבוללת , ונעלמה . אינני מתכוון לשלם אגורה שחוקה כדי לראות את פול סטול ממכבי חיפה חולף על פני דאריוס וושינגטון מהפועל אילת. כמוני יש רבים. אני מניח כמה עשרות אלפי צופים פוטנציאליים. מיעוט הצופים (כ- 7000 צופים בלבד בארבעה משחקים) מעלה לדיון שאלה מוניטארית : בהיעדר קהל מהיכן משלמים משכורות עתק לשחקנים שכולם מקצועניים ?

דבר אחר ועניין שונה לחלוטין הוא ההזדהות הנפרדת מקדמת דנה עם קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א שמשחקת בליגה האירופית ומשודרת מידי ימי חמישי בשבוע בערוץ טלוויזיה ארצי (ערוץ 10) . המשחקים שלה מתמזגים בלוח שידורים כללי ועמם גם ההתעניינות והסקרנות (כל עוד היא בתמונת התחרות). למזלה של הליגה הישראלית חלק מהעניין הציבורי במכבי ת"א האירופית (ממלאת את יציעי היכל הספורט ביד אליהו במשחקי הבית ב- 11000 צופים) זולג גם לליגה הישראלית . ב- 7 באפריל 1977 בבלגראד בירת יוגוסלוויה הגדולה זכתה מכבי ת"א לראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות לאחר שהכניעה על חודה של נקודה את הקבוצה האיטלקית מובילג'ירג'י ווארזה 78 : 77 . בשורות מכבי ת"א שיחקו שחקני חיזוק מארה"ב חלקם יהודיים שאף בנו את ביתם במדינת ישראל . אולסי פרי , ג'ים בורטרייט , לו סילבר , אריק מנקין , בוב גריפין , וטל ברודי לא צמחו בקבוצת הנוער של מכבי ת"א ולא גדלו על הבלטות הישנות ליד קולנוע "אורלי" ברחוב המכבי , אולם הציבור הישראלי ראה בהם בני בית . בשידורים הישירים הרבים חשפה חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את משה דיין יורד לפרקט ולוחץ בחום את ידי כל השחקנים גם הזרים . הטלוויזיה הישראלית הציבורית ושני שדריה דָן שִילוֹן ואחריו אָלֶכְּס גִלְעָדִי זיהו את השחקנים האמריקניים המעטים כיקירי האומה והפכו את מכבי ת"א לקבוצה של המדינה . ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין נתן לכך גושפנקא רשמית בשעה שערך למועדון קבלת פנים ממלכתית בלשכתו בתל אביב ב- 24 בפברואר 1977 לאחר הניצחון הדרמטי על אלופת ברה"מ צסק"א מוסקבה בתוצאה 91 : 79 . ראש הממשלה מְנַחֵם בֵּגִין אימץ ב- 1981 את הִלכותיו של יִצְחָק רָבִּין ואף הוא קיבל את אנשי המועדון בסבר פנים יפות בלשכתו לאחר שמכבי ת"א גברה ב- 26 במארס 1981 בסטרסבורג – צרפת במשחק הגמר על הקבוצה האיטלקית סִינוֹדִינֶה בּוֹלוֹנְיָה בתוצאה  79 : 80 וזכתה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל . מנחם בגין התחבק עם שחקן החיזוק אֶרְל וויליאמס כאילו היה זה בנו . התקופה הייתה אחרת ומינון האמריקניזציה היה מופחת בהרבה בהשוואה לימינו אנו .

טקסט תמונה : יום ראשון – 28 במארס 1981 . ראש הממשלה מנחם בגין מחבק את ארל וויליאמס . זיהוי היושבים מימין : עו"ד ויו"ר המועדון שמעון מזרחי (נבוך) , אולסי פרי , ועוזר המאמן צביקה שרף . מחייך מאחור מפיק הטלוויזיה אמנון ברקאי (במעיל משובץ) . (לע"מ תמורת תשלום) .

טקסט תמונה : 28 במארס 1981 . לשכת ראש הממשלה בירושלים . ראש הממשלה מנחם בגין מניף את גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל יחדיו עם קפטן הקבוצה לו סילבר . מנחם בגין נצא זמן לחלוק כבוד לקבוצת כדורסל ישראלית שהיא אלופת אירופה למרות שהיה טרוד מאווד בהכנות האחרונות לקראת תקיפת הכור האטומי העיראקי . משמאל , ראש הלשכה ועוזרו המסור של ראש הממשחה מנחם בגין מר יחיאל קדישאי . מימין , מנהל קבוצת מכבי ת"א שמואל "שמלוק" מחרובסקי . (לע"מ תמורת תשלום) .

טקסט תמונה : יום ראשון – 28 במארס אחה"צ . לשכת ראש הממשלה בירושלים . ראש הממשלה מנחם בגין מעניק לקבוצת מכבי ת"א אלופת אירופה בכדורסל קבלת פנים ממלכתית . מנחם בגין כמו קודמו יצחק רבין מטמיע את הרעיון שגיבשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית מזה זמן רב כי מכבי ת"א היא הקבוצה של המדינה . הייתי שם ותיעדתי את המפגש לצורכי שידור ב- "מבט ספורט" . זיהוי היושבים בשורה הראשונה מימין לשמאל : מיקי ברקוביץ' ובתו , יעקב שאלתיאל , איש לא מזוהה , יצחק כספי , גזבר המועדון אריה ברנוביץ' , עו"ד יו"ר המועדדון שמעון מזרחי , אולסי פרי , וארל וויליאמס . בשורה השנייה נראה בתווך יגאל שצקי . עומד משמאל שמואל "שמלוק" מחרובסקי מנהל הקבוצה . (לע"מ תמורת תשלום) .

סעיף טלוויזיוני אחר דן בחולשתה הנוכחית של מכבי ת"א וצוות המאמנים שלה ב- Euroleague בעונה הזאת של 2013 – 2012 . אבל זאת בעייתו כעת של ערוץ 10 . אין גורל טלוויזיוני אכזר יותר מלהטיל את יהבך ולקשור את עצמך לקבוצה מובסת . הייתי כמה פעמים בסרט המחורבן הזה . בתקופת מנכ"לותו של מוטי קירשנבאום את רשות השידור בשנים 1998 – 1993 (יאיר שטרן היה מנהל הטלוויזיה באותן השנים) הייתה מכבי ת"א אלופת ישראל אך רחוקה מהצמרת האירופית . היא לא העפילה ל- Final four למגינת ליבנו . היינו מובסים כמותה . רשת טלוויזיה מצליחנית צועדת שלובת זרוע עם נבחרות מנצחות . לפחות כאלה שנושאות עיניהן לפסגה . באפריל 1998 ירש אורי פורת את מוטי קירשנבאום בתפקיד מנכ"ל רשות השידור ופנחס "פיני" גרשון ירש את יורם חרוש בתפקיד מאמן מכבי ת"א. מדהים כיצד בתוך עונה אחת השתנתה התמונה מקצה לקצה . מכבי ת"א העפילה לראשונה מזה עשור ל- Final four האירופי בסלוניקי 2000 . נראה מתי ערוץ 10 יאמר למכבי ת"א : "חברים עד כאן . אינני משדר מפסידנים שיצאו מתמונת התחרות" . אני מקווה בשביל ערוץ הבית שלי ש- מכבי ת"א תגבר מחרתיים בהיכל הספורט ביד אליהו על הקבוצה היוונית אולימפיאקוס. 

הגלובליזציה הספורטיבית בשני ענפי הכדור , כדורגל וכדורסל , היא תהליך עולמי בעל עוצמה ובלתי נמנע . ההתחבטות היחידה בנוגע לאמריקניזציה המכה בכדורסל הישראלי היא המינון, האינטנסיביות, והרמה. שחקני חיזוק אמריקניים משחקים בישראל מאז עשור ה- 60 של המאה שעברה אך תמיד זה היה במידה ותחת פיקוח. בינתיים נפרץ הסכר לחלוטין . השאלה שעומדת למבחן היום בפני איגוד הכדורסל הוא עומק היתד שתקע תהליך האמריקניזציה בקרקע של הכדורסל הישראלי והאם בבוא העת אפשר יהיה לעקור אותו . האם לאיגוד יש בכלל יכולת בקרה וקביעת מדיניות נבונה שתגן על הנוער הישראלי . מבחינה כמותית האמריקניזציה המבחילה הזאת שפלשה לכדורסל הישראלי היא הפקרות והתרחשות בלתי נסבלת .

הערה 7 : עיתונאי "ישראל היום" דורון קרמר מפרגן ומכריז בעיתונו בקולי קולות : "ערב הכדורסל של ישראל המשודר בערוץ 5 בכבלים הוא אחת הפנינים הטלוויזיוניות הבודדות המספקות חוויית צפייה וכו'…" . לבי נכמר אליו . אנוכי חש כלפיו רחמים בגלל דבקותו למרקע , אולם דואג בעיקר לבלוטת הערמונית שלו שעומדת בפני התפוצצות (על פי דיווחו) .

הערה 8 : "בועטים" היא תוכנית טלוויזיה איזוטרית בעלת נפח זמן שמתבזבזת ב- Late Late Show מחוסר ברירה (בגלל התחלה מאוחרת של המשחק המרכזי). הרייטינג שלה אפסי במונחי טלוויזיה, רק % 3 – % 2 .ליד גב' שרון קביליו היה חייב להיות מוקרן ריאיון עם שני המאמנים הכושלים דיוויד בלאט והסגן שלו גיא גודס . המפלה שספגה מכבי ת"א במוסקבה נגד חימקי מוסקבה היא צורבת . לא בגלל ההפרש אלא מפני שהיא מצביעה על חוסר דרך . מה כל כך קשה לגייס צוות צילום כדי לראיין את שני המצביאים המובסים של מכבי ת"א ולהפקיד את מלאכת הריאיון בידי אבי רצון ועמיר פלג . הם כבר ידעו לשאול את השאלות הנכונות , וגם את שאלות ההמשך הנכונות מתוך התשובות הילדותיות והמתחמקות של מר דיוויד בלאט . קטעי ה- Video ב- "בועטים" – חיוניים ! המערכת הייתה חייבת להתאמץ ולהשיג את קטע ה- Video של סיום משחק ליגת העל בכדורסל הפועל אשקלון – הפועל ת"א . התיאור הוורבאלי של גב' שרון קביליו איננו מספיק . אולם ככלות הכל "בועטים" טובה , מעניינת , ואינטליגנטית יותר מ- "יציע העיתונות" של ערוץ 5 בכבלים . זה לא הרבה אבל זה גם לא מעט .

הקדמה שנייה

צמרת שדרי הספורט בערוצי הטלוויזיה בארץ צפופה למרות עריריותה . מזה שנים אפשר למצוא שם רק את יורם ארבל , מאיר איינשטיין , ורמי ווייץ . זאת מפני שהטלוויזיה שטופת הרייטינג משדרת רק כדורגל וכדורסל . עשרות מקצועות ספורט אולימפיים יפהפים ובעלי עניין ובראשם השחייה וההתעמלות נדחקים לשוליים ונגישים לצופי הטלוויזיה רק מידי ארבע שנים . באולימפיאדה שהייתה ואחר כך בזאת שעוקבת אותה , האולימפיאדה שתהיה . שַדָּר ההתעמלות המצטיין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר דני לבנשטיין הוא שיאן טלוויזיה אולימפי מי ששידר את כל תחרויות ההתעמלות לגברים ונשים בשבע אולימפיאדות רצופות : מוסקבה 1980 , לוס אנג'לס 1984 , סיאול 1988 , ברצלונה 1992 , אטלנטה 1996 , סידני 2000 , אתונה 2004 , ו- בייג'ינג 2008 . לא מכבר יצא לגמלאות והמוניטין שלו כמומחה ראשון במעלה להתעמלות ספורטיבית באולימפיאדות ואליפויות עולם אבדה בתהום הנשייה . הוא היה גם עיתונאי רציני שיכולתו וכישרונו לא עמדו לו בסוף המירוץ . באולימפיאדת לונדון 2012 העדיפה הנהלת רשות השידור את גב' מירי נבו חסרת הכישרון והיכולת כשדרנית התעמלות במקומו . דני לבנשטיין לא נקרא לדֶגֶל למרות יכולתו המוכחת לאורך עשרות שנים ואף על פי ששירת נאמנה את המערכת במשך שנות דוֹר . דני לבנשטיין איננו נמנה על צמרת השדרים מפני שתחום ההתמחות שלו הוא בענף ספורט שאיננו פופולארי במדינת ישראל . גב' מירי נבו עוררה בי געגועים עזים לדני לבנשטיין . אורך חיי המדף של שדרני הכדורגל המוצלחים וזכרם הוא עצום . גורלם של האחרים נידון להישכח חיש מהר .

טקסט תמונה : זהו דני לבנשטיין עיתונאי ושדר ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הוא שידר את תחרויות ההתעמלות האולימפיות לגברים ונשים בשמונה אולימפיאדות רצופות, החל מאולימפיאדת מוסקבה 1980 ועד אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (ועד בכלל) . עיתונאי רציני בעל יושרה שניתן לסמוך עליו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אפילו שדר טלוויזיה בעל מורשת יוצאת דופן באיכותה וארוכת שנים כמו נסים קיוויתי נועד להישכח מפני שהתעסק בא"ק ושחייה . משה גרטל משדר שחייה רק במשחקים האולימפיים ופה ושם גם אליפויות עולם. זאת אומרת פעם אחת בארבע שנים. משה גרטל אמור לצאת לפנסיה במאי 2013. האולימפיאדה הבאה תיערך רק בעוד שלוש שנים ב- 2016 בברזיל. זכויות השידורים האולימפיות כבר אינם של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, והקיבוצניק מרמת יוחנן יהיה במשחקים האולימפיים הבאים בן 70. נראה לי שמשה גרטל נשכח כבר עתה . מלווה אותי תחושה שרק אנוכי זוכר עדיין את מעלליו ליד המיקרופון . את כלל הציבור הוא כבר לא מעניין . שַדָּר השחייה משה גרטל עורר בי פעמים רבות געגועים עזים לעידן של שַדָּר הטלוויזיה נסים קיוויתי והפרשן שלו יוסף "יוז'ו" טלקי . אולם אין לדעת מה יקרה בתחרויות השחייה של האולימפיאדה הברזילאית ב- 2016 . אולי השדר האולימפי הבא יעורר בי געגועים למשה גרטל . אורי לוי היה במשך עשרים שנה שדר הטניס הבלבדי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעידן שזכויות השידורים של טורניר ווימבלדון היו שמורות רק לשידור הציבורי. הוא מילא את תפקידו בנאמנות וללא דופי. הוא היה הרבה שנים מגיש ומנחה של תוכניות הספורט בראשותי וגם שדר כדורסל של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בעשור ה- 90 עד שבא מאיר איינשטיין וטרף את קלפיו. מי זוכר את אורי לוי היום ? אם כך במדינה נטולת הרמוניה ספורטיבית, תהילת נצח ועמה משכורות נחמדות שמורות לשלושת שדרני הכדורגל והכדורסל של מדינת ישראל בלבד, אליהם חבר לאחרונה ניב רסקין.

תעשיית כוכבי הטלוויזיה.

עד להיכן רשאי להרחיק נציגה של רשת טלוויזיה (באשר היא) לאחר שהוצב בקדמת חלון הראווה שלה ? שני מגישי החדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS, כל אחד בתקופתו, ווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט המאופק ודֶן רָאתֶּ'ר המוחצן משדרים תשובות שונות בתכלית. מה שהתחולל ב- CBS באותו יום שישי של 11 בספטמבר 1987 מסביר את שיכרון כוחם של מגישי ושדרני טלוויזיה . המוניטין והפופולריות שלהם פוגעים בשיקוליהם ומסוגלים לפעמים להעביר אותם על דעתם (ראה בהמשך) . 

אָלֶכְּס גִלְעָדִי ממקימי ונשיא חב' "קֶשֶת" ב- 1993 אחת משלוש הזכייניות בערוץ 2 המסחרי, לא היה טירון בתעשיית הטלוויזיה. כדי לקומם את "קשת" לא היה אכפת לו לכופף את השידור הציבורי. הוא הציע כסף רָב ומִשרות שידור נַאוֹת לשדרים הממלכתיים שקישטו שנים רבות את המסך הציבורי כמו יָרוֹן לוֹנְדוֹן, יוֹרָם אָרְבֶּל, דָן מַרְגָלִית , גָבִּי גָזִית, גְאוּלָה אֶבֶן, דָנִי רוּפּ ואחרים . זאת הייתה תיאוריית הכוכבים הקלאסית בשידורי טלוויזיה של אלכס גלעדי. אלכס גלעדי היה קָדֶט וחניך מוצלח במשך שנים רבות של אסכולת תעשיית הטלוויזיה האמריקנית התחרותית המושתת על כוכבים. עכשיו משהיה בעצמו גנרל או פילד-מרשל טלוויזיה בזכות עצמו מימש את פילוסופיית השידור הזאת. לרשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב ABC , NBC , CBS , ו- FOX יש פילוסופיית שידור מגובשת. הציבור האמריקני נוהה אחרי כוכבים . כך התחנך וזוהי דרכו . הוא נוהה אחרי כוכבי קולנוע , כוכבי ספורט , כוכבים פוליטיים וגם כוכבי טלוויזיה . על פי התזה הזאת אין זמן להכשיר כוכבי טלוויזיה בעיצומה של התחרות הקפיטליסטית לכן מותר לגנוב אותם לעצמך מהרשתות המתחרות . גונבים אותם באמצעות ממון . פְרֶד פִּירְס ולֵיאוֹנָרְד גוֹלְדֶנְסוֹן מ- ABC לא התביישו להציע ל- בַּרְבָּרָה ווֹלְטֶרְס ב- 1976 משכורת של מיליון דולר כדי שתערוק אליהם מ- NBC. לאלכס גלעדי היה ממי ללמוד את השיטה זמן רָב לפני קוֹם ערוץ 2 המסחרי . הוא הבין שכדי לרצות את בעלי המניות יש לכסות מהר ככל האפשר את העלויות היקרות של מיסוד הערוץ המסחרי. השידורים חייבים להניב מייד רייטינג מרשים . את הרייטינג יביאו רק כוכבי השידור בעלי המוניטין על המסך. לכן אין זמן להמתין. צריך לפתות אותם לערוק מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. עוד לא נולד האדם שאי אפשר לקנות אותו בכסף. הרייטינג יביא את הפרסומות למסך. הפרסומות יכסו את ההשקעות הענקיות ובעלי המניות יהיו מרוצים . אלכס גלעדי הכיר היטב את משוואת הקסמים הטלוויזיונית ושרשרת התגובות הפועלת בתוך המשוואה המתמטית הזאת . הוא ידע שכדי להצליח צריך לזעזע את אשיות ממסד השידור הממלכתי המסורתי בארץ ולשדוֹד ראשית דבר ממנו את הכוכבים שמזהים לציבור את שידורי הטלוויזיה בישראל . אלוּ הם המגישים והשדרים . אלכס גלעדי חיפש גם עורכים ומפיקים מוכשרים לחברת "קשת" אך התעקש ראשית דבר על הכוכבים הנוצצים והסכים לשלם להם משכורות שמנות כדי שיערקו לשורותיו. המהלכים האלה של אלכס גלעדי מוכרים היטב בתעשיית שידורי הטלוויזיה בארה"ב וגם באירופה. אבי מדיניות "גניבת" כוכבי השידור הוא מר וויליאם פאליי (William Paley) יזם נמרץ, איש עסקים בעל חזון, ומייסדה של רשת הרדיו CBS. בשנים 1949- 1948 הוא רושש באמצעות ממונו את הרשת המתחרה NBC משדרי הרדיו הנודעים שלה. הראשונים שערקו אליו היו הקומנדייאנטיים פְרִימֶן גוֹסְדֶן וצָ'ארְלְס קוֹרֶל הקולות המפורסמים מאחורי הקומדיה "Amos n' Andy", ואחריהם גֶ'ק בֶּנִי, ג'וֹרְג' בֶּרְנְס, אָל ג'וֹלְסוֹן, גְרוּצ'וֹ מָארְקְס, וגם הזמרים הנודעים בּינְג קְרוֹסְבּי ופְרָנְק סִינַטְרָה. 

עריקתם של כוכבי טלוויזיה נודעים בארה"ב בדור האחרון, בעיקר שדרי חדשות וספורט, מרשת טלוויזיה אחת לשנייה תמורת מָמוֹן יֶתֶּר הם מעשים שבשִגרה. לֵיאוֹנַרְד גוֹלְדֶנְסוֹן ופְרֵד פִּירְס אנשי ומנהלי ABC, הביאו ב- 1976 את ברברה וולטרס (Barbara Walters) לשורות ABC משורות רשת הטלוויזיה NBC, ושילמו לה תמורת עריקתה משכורת שנתית של 1000000 (מיליון) דולר [1]. לָארִי טִיש נשיא רשת הטלוויזיה CBS ראה בדֶן רָאתֶּ'ר (Dan Rather) לא רק את יורשו המוצלח של וולטר קרונקייט הַדָגוּל, אלא שַדָּר רציני בעל סמכות בפני עצמו ועיתונאי בחסד עליון . דֶן רָאתֶּ'ר נחשב בעיני לָארִי טִיש לסמל הבלתי מעורער של חדשות CBS. לכן לא התבייש לחתום עִמו ב- 1988 על חוזה כספי מדהים בן עֶשֶר שנים ושילם לו 36000000 (שלושים ושישה מיליון) דולר . "העיקר שיישאר ולא יערוק מהרשת", אמר לבעלי המניות [2]. CBS חטפה ב- 1985 את שַדָּר הספורט המוכשר ברנט מאסברגר משורות ABC ושילמה לו סכום סנסציוני של 10 מיליון דולר תמורת חוזה לארבע שנים 1989 – 1985 [3]אלכס גלעדי נקט ב- 1993 בישראל באותה המדיניות של מוריו האמריקניים והגשים את הסלוגן, "כשאֵין לך זמן להכשיר כוכבי טלוויזיה – גְנוֹב אותם ממתחריך".

עוזי פלד האיש שהעלה לגדולה את חברת "טלעד" בערוץ 2 , זוכר : "יש לי הערכה רבה לאלכס גלעדי כאיש טלוויזיה. הוא אומנם רב אומן ביחסי ציבור אך הוא האיש שגרם נזקים כבדים ומתמשכים לערוץ 2 וגם לשידור הציבורי. כמו האמריקנים הציע גם הוא משכורות עתק ללא כל הצדקה לאנשים שאותם חשב לכוכבי טלוויזיה בישראל ", ומוסיף בכעס, תגיד לי אתה יואש אלרואי, "איזו הצדקה הייתה לשלם למרב מיכאלי בזמנו בתוכניות יום השישי שלה 20000 (עשרים אֶלֶף) דולר ?". ושוב זוכר בזעם : "אלכס גלעדי לא הכשיר ולא בנה בעצמו במו ידיו את אנשי טלוויזיה של "קֶשֶת". הוא גנב אותם מהשידור הציבורי באמצעות הממון וגייס לשורותיו את כוכבי גלי צה"ל. התנגדתי למדיניות התשלומים חסרת הרסן שלוֹ, שבאה לידי ביטוי לא רק בפיתוי הכוכבים באמצעות ממון, אלא גם ברכישת זכויות הכדורגל הישראלי והאירופי תמורת ממון חסר תקדים, ותשלומים מופרזים יחד עם יעקב בוארון מנהל מחלקת הסרטים הקנויים שלוֹ עבור רכישת סרטים מחו"ל".

מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום חשש עם כניסתו לתפקיד מעריקתם של שלושה אישים סמכותיים מהשידור הציבורי של ערוץ 1 לשידור המסחרי של ערוץ 2 , הלא הם חיים יבין , יעקב אחימאיר , ואהוד יערי לערוץ 2 . הם נחשבו בעיניו לאוֹשְיוֹת השידור הציבורי – ממלכתי בישראל , ולא אבה לוותר על שירותם . בחיים יבין ראה בכלל את הלוֹגוֹ הרשמי של השידור הציבורי . כדי להשאיר אותו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הציע לו מוטי קירשנבאום הצעה כספית מפתה שחַיִים יָבִין לא היה יכול לסרב לה . משכורת שנתית של מיליון שֶקֶל . זה היה מעשה חריג ובלתי מקובל בימים ההם . לחַיִים יָבִין זה כנראה לא הספיק . אבי השידור הציבורי חשב שהוא שווה יותר וערק כעבור כמה שנים לערוץ 2 המסחרי . בכך העביר מסר ליורשיו שהשידור הציבורי איננו קדוש ותמורת מָמוֹן מותר לנטוש אותו .

מייד לאחר שובי לארץ מהפקת שידורי מונדיאל צרפת בקיץ 1998 , הוזמנתי לחתונת ענת שטרן בִּתּוֹ של מנהל הטלוויזיה . מר חַיִים יָבִין ניגש לשולחני כדי ללחוץ את ידי ולברך אותי על הצלחת שידורי גביע העולם בכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הוא תמיד היה ג'נטלמן . במפתיע הוא פתח בטקסט התנצלות , "יואש אני יודע שאתה כועס עלי…" , אמר ויָדָע למה . מבלי להמתין לתשובתי עבר להמטיר את מחמאותיו הנוגעות לתפארת שידורי המונדיאל של צרפת 1998 . "תודה רבה לך" , השבתי והוספתי , "חיים , אינני כועס עליך כלל , אך נדמה לי שרוצצת במו ידיך את תפארתך שלך שכולנו התחנכנו עליה" . חיים יבין חזר ב- 1998 לעמדת המגיש הראשי של "מבט" , אך זה כבר לא היה אותו דבר . הוא היה קריין טקסטים וחסר כל סמכות עריכה . ביטחונו העצמי אבד לו . מערכת "מבט" וחלק מעורכיה קיבלו את פניו בקרירות וגם ריננו מאחורי גבו. לבסוף בתקופתו של המנכ"ל יוסף בר-אל , הפכה אותו ההנהלה גם לקריין רֶצֶף בסיום מהדור "מבט" , בה מבשר חיים יבין לאומה את לוח השידורים בהמשך העֶרֶב של השידור הטלוויזיוני הציבורי. נגזר עליו לשמש לוח מודעות חי של שידורי הטלוויזיה, כמעין שַדָּר קדימונים (Promo) בדומה לשַדָּרֵי הרצף בשעתם כמו דן כנר , צבי סלטון , אביבה מילגלטר , ענת שָרָן , ותקווה מור . כמעט התעללות מבחינתו . אפשר היה לעולל את זה לחיים יבין במילניום השלישי . זה לא בא בחשבון בתקופת הזהב של המונופול כשהוא ערך וניהל בעצמו את חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980 – 1977 וגם את הטלוויזיה הישראלית עצמה בשנים 1989 – 1986 . לא היה עולה על דעתו של מישהו אז כי מגישי החדשות יקדמו במסגרת "מבט" את שידורי מכבי ת"א למשל . מסך הטלוויזיה והמיקרופון המוצבים באולפן השידור והמביאים לפרסומם האישי של השדרים והמגישים , הם אבוֹת הטוּמְאָה . בסביבתם האמביציוזית (והאכזרית) אין חֲבֵרים וגם לא חֲבֵרוּת . גְאוּלָה אֶבֶן מצאה ניחומים לזמן קצר בכיסא ההגשה של "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית . אבל ההיסטוריה המתעתעת חוזרת על עצמה לפעמים במהירות גדולה מזו שחושבים . היא שבה כעבור זמן לכֵּס "היומן" כמגישה בלעדית שלו .

[1] ראה נספח : ספרו של האנטינגטון וויליאמס,  "BEYOND  CONTROL" 

[2] ראה נספח : ספרו של טרי אוניל , "THE  GAME  BEHIND  THE  GAME" (עמוד 267)

[3] ראה נספח : ספרו של טרי אוניל, "THE  GAME  BEHIND  THE  GAME" (עמוד 255)

יום שישי – 11 בספטמבר 1987.

לא בכל מקום מכבדים אנשי הטלוויזיה איש את רעהו . במקרים רבים הם קנאים קיצוניים שהופכים גם לאויבים. מה שקרה  ב- 11 בספטמבר 1987 בין אנשי הספורט לבין אנשי החדשות בתוככי רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS מלמד איזו יוקרה מקצועית , גאווה , אגו , וקְנָאוֹת אישיות אופפים את המיקרופון והמסך . ועד להיכן מרחיקים כוכבי טלוויזיה לכת ביודעין, בעקבות נסיבות שידור שאינן מקובלות עליהם ואינן לפי רוחם באותו הרגע.

ביום שישי – 11 בספטמבר 1987 ביקר האפיפיור בעיר מיאמי במדינת פלורידה הדרומית רווית תושבים הִסְפַּאנִיים המחזיקים בדת הקתולית . ביקורו המאובטח של האפיפיור בארה"ב עמד במוקד מהדורת החדשות הארצית ב- 18.30 של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS אותה עמד להגיש דֶן רָאתֶּ'ר (Dan Rather) המגיש הראשי והעורך הראשי . חלק ממערכת החדשות של CBS נדד עמו מניו יורק למָיָאמִי . באותו יום שישי ההוא של 11 בספטמבר 1987 שידרה CBS ישיר ובאופן בלעדי את שני משחקי חצי הגמר לגברים יחידים באליפות ארה"ב הפתוחה בטניס (U.S. Open) . אירוע טניס לאומי ובינלאומי נחשב ביותר הכלול בין ארבעת הטורנירים הגדולים של ה- Grand Slam לצִדם של ווימבלדון , רולאן – גארוס , ואליפות אוסטרליה הפתוחה . CBS שילמה ממון רב בן מיליוני דולרים עבור זכויות השידורים של טורניר הטניס הזה . הטניס הוא משחק ללא זמן אלא התמודדות ספורט בה מושגת ההכרעה ע"י צבירת נקודות . השידור הישיר של משחקי הטניס ב- 11 בספטמבר 1987 התארך ועלה על מסלול התנגשות בלתי נמנעת עם מהדורת החדשות הארצית של דן ראת'ר . כשעה לפני תחילת שידור מהדורת החדשות היומית היוקרתית הודיעו אנשי CBS בניו יורק לדֶן ראת'ר והמערכת שלו במיאמי , כי שני משחקי חצי הגמר לגברים באליפות ארה"ב בטניס הפתוחה המתקיימים במגרשי הטניס של פלשינג מדואו ( Flushing Meadow ) בניו יורק בהשתתפות אִיוָואן לֶנְדְל הצ'כוסלובקי וגִ'ימִי קוֹנוֹרְס האמריקני (היה פעמיים אלוף ווימבלדון ליחדים בשנים 1974 ו- 1982) ומַאטְס וִוילָאנְדֶר השוודי נגד בן ארצו סְטֶפַאן אֶדְבֶּרְג, מתארכים ונמשכים מעבר לזמן הצפוי שתוכנַן להם וכנראה יגלשו מעבר לשֵש וחֵצי לתוך תחום זמן מהדורת החדשות שלו . עליו להיות מוכן לכך . משחק חצי הגמר בין איוואן לנדל וגִ'ים קוֹנוֹרְס עורר עניין רב מאוד בארה"ב . נאמר לדֶן רָאתֶּ'ר כי הוא כנראה יעלה "לאוויר" באיחור . רשת CBS מתכוונת לשדר ישיר את המשחק איוואן לנדל – ג'ים קונורס במלואו ויהיה עליו להתחשב בכך ולקצֵר את מהדורת החדשות שלו בהתאם .

טקסט תמונה : שנת 1981. דן ראת'ר (Dan Rather) מימין, ב- 15 בפברואר 1981, יום הכתרתו למגיש החדשות של CBS ויורשו של וולטר קרונקייט (משמאל) עם המקטרת שפרש לגמלאות. ב- 1987 היה דן ראת'ר לא רק המגיש הראשי של מהדורת החדשות הארצית של הרשת אלא גם עורכה הראשי . הטרמינולוגיה הטלוויזיונית הגדירה כוכבי טלוויזיה מסוגו בארה"ב כ- "Anchor Monster" . משכורתו השנתית נאמדה אז  ב- 2.25 מיליון דולר . סכום עתק גם במונחים אמריקניים . (באדיבות CBS) .

השידור הישיר של CBS בראשותו של שַדָּר הספורט הבכיר ורָב המוניטין של הרשת בְּרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר (Brent Musburger) עסק בהתמודדות בין ארבעה טניסאים מצוינים ונמשך באמת מעבר למצופה . בעיקר עניין את רשת CBS משחקו של גִ'ימִי קוֹנוֹרְס נגד אִיבַאן לֶנְדְל . לבסוף ניצח אִיבַאן לֶנְדְל את גִ'ימִי קוֹנוֹרְס בשלוש מערכות חלקות 6 : 4 , 6 : 2 , ו- 6 : 2 . מָאטְס וִוילָאנְדֶר גבר על סְטֶפָאן אֶדְבֶּרְג , 3- 1 במערכות . השידור הישיר של הטניס באמת חרג וגלש כשמונה דקות למהדורת החדשות הארצית שדֶן רָאתֶּ'ר עצמו היה העורך הראשי וגם המגיש שלה . דֶן רָאתֶּ'ר נחשב ב- 1987 לכוכב עַל בעולם התקשורת והטלוויזיה בארה"ב . המגיש הפופולרי , האמביציוזי , והמפורסם בעל משכורת עתק של 2.250000 (שניים ורבע מיליון) דולר בשנה , האיש שהיה יורשו של ווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט (Walter Cronckite) , התיישב נעלב ורותח בחדר האיפור וההלבשה הפרטי שלו הסמוך לאולפן השידור של CBS במיאמי , והירשה לעצמו לעשות מעשה ששום מגיש חדשות באשר הוא בשום רשת טלוויזיה באשר היא לא עשה מעולם לפניו . כוכב הטלוויזיה הגיש אולטימטום לאנשי CBS בניו יורק , ואמר להם , או שאני עולה ל"אוויר" בדיוק בשש וחצי או שאני לא משדר כלל . משהו כמו , "חפשו את החברים שלכם" . הוא סירב לעלות "לאוויר" באיחור ולא הסכים לשָדֵר מהדורת חדשות קצרה יותר מהמתוכנן וקטועה . דֶן רָאתֶּ'ר מימש את האולטימטום . הוא נשאר ספון בחדרו ולא הסכים לחזור לכיסאו באולפן כדי לקרוא ולהגיש מהדורת חדשות מקוצרת גם לאחר שהשידור הישיר של משחקי הטניס הסתיים ושָדָר הטניס של CBS בְּרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר, כוכב ושדרן עַל בספורט בזכות עצמו , החזיר את השידור לאולפן החדשות . דֶן רָאתֶּ'ר לקח קשה את גלישת שידורי הטניס לתוך זמן החדשות שלו וראה בדבר עלבון ופגיעה אישית ביוקרתו . נוצר בלגן גדול מאין כמותו ב- CBS . רשת CBS שידרה יותר משֵש דקות "בְּלֶק" (Black) . החטא הגדול ביותר שקיים בשידורי טלוויזיה, אך דֶן רָאתֶּ'ר לא נענש בסופו של דבר . אפילו נשיא חטיבת השידור של CBS גִ'ין יָאנְקוֹבְסְקִי (Gene Jankowski) ונשיא CBS לָארִי טִיש (Larry Tisch) נמנעו מלהתעמת עם הכוכב הראשי שלהם . לא ייאמן אבל זה מה שהיה  [ 1 ] + [ 2 ] .

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . זהו בְּרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר (Brent Musburger) שדר הספורט הבכיר של רשת הטלוויזיה CBS ששידר ישיר בספטמבר 1987 את משחקי הטניס באליפות ארה"ב הפתוחה. ברנט מאסברגר היה במשך שנים רבות שדר הספורט המרכזי של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. באמצע שנות ה- 80 הציע לו CBS חוזה כספי, מעין הצעה שאי אפשר לסרב לה, 10000000 (עשרה מיליון) דולר לארבע שנים . ברנט מאסברגר לא סירב וערק ל- CBS . (התמונה באדיבות CBS. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . זהו גִ'ין יָאנְקוֹבְסְקִי (Gene Jankowski) הבוס של דֶן רָאתֶּ'ר שתפקידו הוגדר כ-  CBS Broadcast president . הוא נמנע מלהתכתש עם דֶן רָאתֶּ'ר . (התמונה באדיבות CBS . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

התרוצצו שמועות שנשיא רשת  CBS בעצמו היהודי לָארִי טִיש (Laurence “Larry” Tisch) נדרש להתערב אז כדי ללמד את דֶן רָאתֶּ'ר לקח , ולהסביר לו כי שידורי הספורט הפופולריים שבידי CBS , (ביניהם אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס) מממנים את משכורתו השנתית בת מיליוני הדולרים , (עמדה על 2.2 מיליון דולר בעת ההיא) . לָארִי טִיש הורה לדֶן רָאתֶּ'ר , "להפסיק לעשות הצגות" , אך הוא לא פיטר אותו . זאת הייתה התובנה שלו כבוס ראשי . רבים ב- CBS ומחוצה לה חשבו שטעה . וולטר קרונקייט הקפדן והממלכתי אמר שהיה צריך לפטר את דֶן רָאתֶּ'ר השחצן בו במקום .דברי התוכחה של לָארִי טִיש לעברו של דֶן רָאתֶּ'ר מלמדים משהו על מלחמת הקיום של רשתות הטלוויזיה בארה"ב , המאבק על קניית זכויות השידורים היקרות של שידורי הספורט ועל מקומם וחשיבותם בלוחות השידורים של הרשתות , ועד כמה הדבר חשוב ליוקרה ולכלכלה של רשתות הטלוויזיה , הנובע מן העוצמה והפופולריות הרבה שלהם בקרב הציבור האמריקני .

טקסט תמונה : זהו היהודי – אמריקני לורנס "לָארִי" טִיש (Larry Tisch) נשיא רשת הטלוויזיה CBS . הוא היה מבולבל מהמצב אך נמנע מלהעניש את כוכב הטלוויזיה שלו דֶן רָאתֶּ'ר . (באדיבות CBS . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

"פרשת מָיָאמִי" כפי שכונה משבר השידור של דֶן רָאתֶּ'ר ב- 11 בספטמבר 1987 הפכה לסיפור ענק וחסר תקדים בעיתונות האמריקנית . מעין ציון דרך במאבק על הבכורה והיוקרה בין מִשדרי החדשות והספורט בתוך רשת טלוויזיה . הפרשה הזאת לא נשכחה ולבשה ממדים חדשים בעת הסיקור הטלוויזיוני של המירוץ לנשיאות האמריקנית ב- 1988 . דֶן רָאתֶּ'ר ערך בתקופה ההיא כתבה על התנהלותו של סגן הנשיא ג'וֹרְג' בּוּש בעניין חשדות של זליגת נשק אמריקני לאיראן והוגדרה באופן חמור בפי אנשי חטיבת החדשות של CBS כפרשת Bush-Iran/contra . דֶן רָאתֶּ'ר העניק משקל רב לסיפור הזה והחליט לראיין בעצמו בתוכנית החדשות שלו CBS Evening News את ג'וֹרְג' בּוּש (האבא) שהיה סגן הנשיא של רוֹנָאלְד רִיְיגֶן בשנים 1988 – 1980 , ועכשיו המועמד הרפובליקני לנשיאות עצמה . לפני הריאיון שודר קטע Video מקדים וקשוח כמעט "אלים" בן חמש דקות , הנראה כמו כתב אישום נגד סגן הנשיא (Indictment) , והמספר לצופי הטלוויזיה על פרטי הפרשה האיראנית . בתומו החל ריאיון ישיר (Live) תוקפני של דֶן רָאתֶּ'ר עם ג'וֹרְג' בּוּש גם בניסיון כנה לתת לסגן הנשיא לצאת מסבך הפרשה . דֶן רָאתֶּ'ר לא ידע כל כך עם מי יש לו עסק . לא רק שהוא לא ענה לשאלותיו של המראיין אלא לא היסס להזכיר לדֶן רָאתֶּ'ר את "פרשת מָיָאמִי" המביכה ושידור הטניס , ואת ה- "BLACK" בן 8 דקות שהיה על המרקע של  CBS , ואת חוסר המשמעת המקצועית שהפגין אז דֶן רָאתֶּ'ר כאיש טלוויזיה . דֶן רָאתֶּ'ר יצא מדעתו בעת הריאיון . הוא הרים את קולו והפך לתוקפני . בנקודה מסוימת בריאיון הוא צעק על ג'ורג' בוש ואמר לו , "הפכת אותנו לצבוּעים בעיניי העולם" . העימות הטלוויזיוני ב- 1988 בין ג'וֹרְג' בּוּש האב לבין דֶן רָאתֶּ'ר יצא מכלל שליטה וקיבל פרסום עולמי . אחד המפיקים של CBS Evening News אמר : "אנחנו מניחים מקל דינמיט בתוך אֵש ואח"כ מופתעים שאירעה התפוצצות ?".

ב- 1988 כתב פִּיטֶר בּוֹיֶיאר (Peter J. Boyer) ספר מעניין ומרתק בשם , "Who Killed CBS ?"  . הוא התייחס ל- "תקרית מָיָאמִי" ומשבר השידור שכפה דֶן רָאתֶּ'ר ב- 11 בספטמבר 1987 על CBS , ועל מימוש האיום , שאם שידור הטניס יגלוש לתוך זמן החדשות שלו , הוא דֶן רָאתֶּ'ר יותיר את כיסא המגיש באולפן רֵיק ומיותם , ולא יועילו גם התערבותם של הבוסים שלוֹ . כך כתב :

The most telling aspect of the Miami incident was that at the key instant , when Dan Rather said he would leave his anchor chair if thr Tennis Match ran long, no one in authority – not the Executive Producer , not the president of CBS News , not Gene Jankowski the president of the CBS Broadcast Group – felt he had the weight to order $ 2.2 Mollion anchorman to get back in his chair and read the news…What’s more , no one dared exercise the option of putting someone else in the anchor chair in Rather`s stead although two veteran newsmen Bernie Goldberg and Richard Roth were at the studio . Explained one producer on the scene : The managing editor [Rather] had told the president of CBS News that we were were not going at all if we could`t go on six-thirty (18.30 at evening) . Under those circumstances , you just can`t take the air

מי שמתעניין במגיש והשַדָּר דֶן רָאתֶּ'ר ובקריירה הטלוויזיונית המרשימה שלו ב- CBS ימצא תועלת בקריאת שני ספריו "The Camera never blinks" (יצא לאור ב- 1977) וב- "Deadlines and Datelines" יצא לאור ב- 1999 .

ולעניין אחר . ביום שישי – 18 במאי 2001 זכה הג'ודוקא הישראלי אָרִיק זְאֵבִי במדליית הזהב באליפות אירופה במשקל כבד בג'ודו שנערכה בפאריס . מחלקת הספורט הכינה מייד כתבה חדשותית בת חמש דקות למוסף החדשות המקדים את שידור ה- "יומן" באותו ערב . בסיום הכתבה הטרייה נראה אריק זאבי המוזהב עומד נרגש על דוכן מספר אחת מאזין לצלילי ההמנון הלאומי "הַתִּקְוָוה" . עורכי החדשות באותו ערב שישי ובראשם אלישע שפיגלמן אלה שכינו את עצמם עיתונאי חדשות השליכו את הכתבה לסַל ושידרו ממנה כמה "פריימים" מסכנים . הקרב עצמו , הענקת מדליית הזהב , וההמנון הלאומי נערכו החוצה , נחתכו ונזרקו . לא היה לעורכים מספיק זמן עבור ספורטאי ישראלי ייחודי שזוכה במדליית זהב באירופה . כתבת הספורט העיתונאית "הפריעה" לליין אפ הסטנדרטי הרגיל של החדשות . שוּדַר משהו רדוד . זאת הייתה עליבות עיתונאית אמיתית . זה היה מעשה טִמטום .שוחחתי בטלפון לאחר "היומן" עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת שצפה ב- "יוֹמָן" בביתו בראשל"צ ודיווחתי לו על מעשה האיוולת של עורכי החדשות. "עזוב אותם הם מטומטמים, דבר עם רָפִיק חַלָבִּי", סינן את מה שחשב על כמה מאנשי החדשות. שיגרתי מכתב מחאה למנהל חטיבת החדשות רָפִיק חַלָבִּי. הוא כמובן הסכים עם דעתי והוציא מכתב נזיפה משלוֹ לעורכי החדשות הרדודים שלו . הנה הוא כלשונו [ 3 ].

טקסט מסמך : זהו מכתב הנזיפה של מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי מ- 21 במאי 2001 בעורכי "מבט" בעקבות שידור הנפל של הכתבה אודות ארק זאבי אלוף אירופה ובעל מדליית הזהב בג'ודו במשקל כבד . מעמדו של רָפִיק חַלָבִּי ב- 2001 כמנהל החדשות נחלש . זה היה מכתב נחמד שלא צִמצם במאום את הפער שבין יוזמת כתבי הספורט לבין חלק מעורכי החדשות , שהיו תמיד נכונים לבלום את היוזמה הזאת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

קיימת מחלוקת סמויה נִצחית לא סימפטית בין עורכי הספורט בטלוויזיה לבין עורכי החדשות . די לקרוא את הדיווח של מר גֶ'ק וֶולְץ' (Jack Welch) נשיא קונצרן הענק האמריקני GE (ראשי תיבות של General Electric) , והאיש שקנה ב- 1986 את רשת הטלוויזיה NBC , על פגישתו הראשונה עם לָארִי גְרוֹסְמַן נשיא חטיבת החדשות של NBC , כדי להבין את המחלוקת הבסיסית הבלתי הכרחית הזאת . הוא תיאר את הפגישה הזאת בפרוטרוט ובגלוי בספרו הביוגראפי הדרמטי והמרתק  "הדברים החשובים באמת" , בשמו המקורי באנגלית :                          "Jack – straight from the gut". ספר חובה לכל אדם ולכל מנהל זוטר או בכיר באשר הוא.

טקסט  תמונה : זהו ג'ק וולטש (Jack Weltch) האימורטאלי גאון הניהול של קונצרן הענק האמריקני GE (ראשי תיבות של General Electric) המופיע על שער ספרו "Jack – straight from the gut". הוא היה הרבה יותר ממנהל. הוא היה מנהיג רב כשרון ואדם דגול. (התמונה משנת 2000).

המאבק על זכויות שידורי הספורט וחשיבותם הרבה בלוחות שידורי הטלוויזיה קיים באירופה . ידועים מאבקי הטלוויזיה המרים באנגליה לאורך שנים רבות בין שתי הרשתות הארציות ה- BBC (הרשת הציבורית) ו- ITV  (הרשת המסחרית) . מאוחר יותר הצטרפה בהצלחה גדולה למאבק על זכויות שידורי הספורט גם רשת הטלוויזיה הלווינית B  SKY  B של רופרט מרדוק (Rupert Murdoch) .

ב- 1999 התמנה מנכ"ל חדש ל- BBC גאון טלוויזיה בשם גְרֶג דָיְיק (Greg Dyke) . גרג דייק שינה את מדיניות קודמו ג'וֹן בְּרִיט ( John Brit ) , והחזיר לרשת הטלוויזיה הציבורית אירועי ספורט חשובים שנלקחו ממנה בשנים עברו , ושהיו רלוואנטיים לצופה הבריטי משלם האגרה . לפילוסופיית הרכישה המחודשת של גרג דייק היה כיוון מדויק ומוֹטוֹ ברור . לא היה יתכן בעיניו מצב , שבו  ה- BBC  שיצר במשך שנים רבות וארוכות כשירות שידור ציבורי ברדיו והטלוויזיה מסורת צפייה מוצלחת בשידורי ענפי ספורט בריטיים אופייניים כמו כדורגל , קריקט , א"ק , רָגְּבִּי , טניס , מרוצי סוסים עליהם "גדלו והתחנכו" דורות של צופים ומאזינים , יפסיד אותם באחת למתחריו בגין אי רכישת זכויות שידורים . הפסד בלתי מחויב המציאות שכזה לדעתו של גרג דָיְיק יביא במהירות ובתוך זמן קצר לאובדן היוקרה והרלוואנטיות של ה- BBC כרשת טלוויזיה מובילה רבת מוניטין , באנגליה וגם בעולם ובעקבותיה ירידה דרמטית בצפייה .

גְרֶג דָיְיק חשש שוויתור מסיבי ושיטתי של ה- BBC  על שידורי הספורט הקלאסיים בארצו עלול להביא בסופו של דבר להחלטה היסטורית של ממשלת בריטניה להפחית את שיעור האגרה הציבורית . תקציב ה- BBC כרשת טלוויזיה ציבורית נשען אך ורק על כיסו של משלם האגרה בלבד . ה- BBC איננו רשאי על פי חוֹק לשָדֵר חסויות כדי להשלים את הכנסותיו כפי שנוהגת רשות השידור בישראל .

הגיון הפחתת שיעור האגרה הציבורית , קשור לנוסחת מעגל הצפייה . כשאינך משקיע מתוך בחירה והעדפה שלך את סכומי הכסף אותם נהגת לשלם בעבר עבור אירועי הספורט שהיו נֵר לרגליך (שידורים שהניבו תשואת רייטינג יפה) במשך שנים ארוכות , ואלה עברו לרשות מתחריך , אל לך לצפות שמיליוני אוהדיך יישארו נאמנים לך. סכנת עריקת הצופים המסיבית משוּרוֹת ה- BBC הייתה תמרור אזהרה אדום למנכ"ל החדש גרג דייק , ותחילתו של קו מחשבה וסדר יום שונה הנוגע למימוּן שידורי ה- BBC . אולי אינך רשאי עוד לגבות את אותו שיעור האגרה מציבור המיליונים שאמור למַמֵן את שידוריך אך נטש אותך זה מכבר לטובתו של ערוץ אחר . הצלחת שידורי BBC  הציבורי אינו נשען וכפוף בהכרח רק לתוצאות מדדי הצפייה , אך אין הוא יכול להתעלם מהם . הפחתת אגרת הטלוויזיה היא בוודאי עונש קיצוני לרשת הציבורית , עונש שלא כל כך ממהרים להשתמש בו בעיקר במדינה כל כך שמרנית כמו אנגליה . אך עובדה  שבקיץ 2000 העלתה העיתונות הבריטית לדיון פומבי ולסדר היום הציבורי את נושא הפחתת האגרה , לאחר ש- BBC  הפסיד לרשת המסחרית ITV  את זכויות השידורים של מגזין הכדורגל היוקרתי שלו "Match of the day" , אחת מספינות הדגל של ה- BBC , ששודרה בהצלחה גדולה במשך 36 שנות שידור רצופות מאז 1964.

שהיתי כחודש ימים בתוקף תפקידי יחד עם אנשי ה- BBC במרכז השידורים הבינלאומי באמשטרדם בעת אליפות אירופה לאומות בכדורגל 2000 EURO . הייתי עֵד למבע פניהם כשידיעת האובדן השיגה אותם . הם היו הלומי צער ומאוד נבוכים . זאת הייתה עוד תבוסה אחת שנחל ה- BBC , בסדרת תבוסות שמקורן בעידן המנכ"ל הקודם שלו סיר ג'וֹן בְּרִיט , וטרם נבלמה אז . גְרֶג דָיְיק חש מאוים ובאמת חשש לאובדן היכולת והכשרון של  ה- BBC להתמודד בהצלחה בשוק המקומי והבינלאומי בעידן הרב ערוצי בשל מחסור באירועי ספורט רלוואנטיים. הוא ידע שקַל מאוד לאבד את הצופים אך קשה מאוד להחזירם . לכן פעל כפי שפעל מאוחר יותר . בשנת 2000  שידר ה- BBC (ממומן ע"י משלם האגרה הבריטי) על שני ערוצי הטלוויזיה הציבוריים שלוֹ , 1 BBC  ו- 2 BBC , כמות אדירה של שידורי ספורט . יותר מ- 1800 שעות . שידורי הספורט כללו חוץ מכיסוי המונדיאלים , האולימפיאדות , אליפויות אירופה בכדורגל , וכדורגל מקומי גם סיקור בן מאות שעות של ענפים כמו קריקט (כ- 400 שעות שידור בטלוויזיה בשנה ), מרוצי סוסים (כ- 300 שעות שידור בטלוויזיה בשנה), טניס , גולף , סנוקר , רכיבת מכשולים על סוסים , ראגבי , היאבקות , אגרוף , כדורת , א"ק , מרוצי מכוניות , אולימפיאדות החורף , ודארטס (Darts) . בשנת 2001 הכפיל גְרֶג דָיְיק את תקציבה של חטיבת הספורט ב- BBC והעמיד אותו על סכום עצום של 350 מיליון דולר כדי להחזיר עטרה ליושנה . הוא היה המנכ"ל הראשון באירופה שהעביר את הרשת שלו לשָדֵר בתחומי השידור הדיגיטאלי . גרג דָיְיק מנכ"ל ה- BBC נחשב לגאון בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית .

[1] ראה נספח מקור : ספרו של טרי אוניל , "THE GAME BEHIND THE GAME"

[2] ראה נספח מקור : ספרו של פיטר בוייר (Peter J. Boyer) , "מי הרג את CBS" .

(WHO KILLED CBS – The Undoing of Americas' Number One News Network)

[3]  ראה נספח : מכתבו של רפיק חלבי מ- 21 במאי 2001 לעורכי החדשות בעקבות שידור הנפל של הכתבה אודות אריק זאבי אלוף אירופה בג'ודו במשקל כבד.

סוף הפוסט מס' 142. הועלה לאוויר בערב של יום שלישי – 22 בינואר 2013.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *