פוסט מס' 186 ד'. שורשיו של שֵירָן יֵינִי שחקן מכבי ת"א ונבחרת ישראל בכדורגל. פוסט מס' 186 ד'. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ בחג השני של פסח, יום שני – 1 באפריל 2013.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על סך תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן בכל מיני מאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

הערה 4 : הבלוג מוענק בחינם לציבור הקוראים.

———————————————————————————————

פוסט חדש מס' 186 ד' : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ בחג השני של פסח, יום שני – 1 באפריל 2013.

———————————————————————————————

פוסט מס' 186 ד'. שורשיו של שֵרָן יֵינִי שחקן מכבי ת"א ונבחרת ישראל בכדורגל. פוסט מס' 186 ד'. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שורשיו של שירן יֵינִי שחקן מכבי ת"א ונבחרת ישראל בכדורגל.

מוזרות דרכי הגורל, תמוהים שבילי הקשרים המשפחתיים והגֵנים שעוברים מדור לדור, לא תמיד על פי ה- DNA המוכר לנו והמקובל, כמו גם משונים משעוליה של ההיסטוריה שסבה על צירה. אני אוהב את שחקן הכדורגל של מכבי ת"א ונבחרת ישראל שֵרָן יֵינִי. אני מעריך את שֵרָן יֵינִי מפני שהוא ספורטאי בעל אופי לוחמני, חסר פשרות, איננו וותרן, דבק (מאוד) במשימה, וגם מוכשר ונעים הליכות.

אני מכיר היטב את אבא של שֵרָן יֵינִי הלא הוא הזָמָר ושחקן התיאטרון והקולנוע לִיאוֹר יֵינִי בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. כמוני. גם אני בן קיבוץ אפיקים. הכרתי היטב גם את הסבא והסבתא ז"ל של שִירָן יֵינִי, חַיִים ופְּנִינָה יֵינִי, מראשוני ומקימי קיבוץ אפיקים. חַיִים יֵינִי ז"ל (עלה לארץ ישראל מרוסיה) עבד שנים רבות בענף המספוא בקיבוץ אפיקים יחדיו עם אבא שלי ז"ל משֶה אַלְרוֹאִי – בְּלִינְדְמַן (עלה לארץ ישראל מליטא) . חַיִים יֵינִי ומשֶה אַלְרוֹאִי – בְּלִינְדְמַן היו רחוקים מהספורט כרחוק מזרח ממערב . הם היו חקלאים בנשמתם אוהבי אדמה שידעו לחרוש, לזרוע, ולקצור . בוני הקיבוץ ומקימי ארץ ישראל שידעו לרתום סוסים למַקְצֵרָה, לעגלה, ולפלטפורמה ואח"כ למדו לנהוג טרקטור ולעבוד על קומביין. תכלית חייהם הייתה לגדל מזון לפרות ולהביאו משדות הקיבוץ לרפת, את ה- אָסְפֶּסֶת, תִּלְתָן, חַצִיר, סֶלֶק בְּהֵמוֹת, סַבְיוֹן ותִּירָס, וגם לחלק ליצרניות ושיאניות החלב תערובת עם חָרוּבִים. הם לא ידעו לשחק כדורגל. הם גם לא ידעו לקלוע לסל. זה לא עניין אותם. הם נשאו ברָמָה את הדֶגֶל הַאָדוֹם ב- 1 במאי ובידיהם כלי העבודה החקלאיים הטוּרִיָיה, החֶרְמֵש, המַעְדֵּר, הקִלְשוֹן, האֵת, והמַגְרֵפָה.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת. קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. קבוצת חקלאים שבה מהשדה בפלטפורמה עמוסת חבילות חציר. יושב בקדמת התמונה בני קירשון (נהרג במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט / 1939 – 1936 ע"י פורעים ערביים ליד הכפר ליביה ששכן על כביש עפולה – טבריה, לא רחוק מביה"ס החקלאי "כדורי"). יושב ראשון מימין מאחורי בני קירשון, שלמה אלפרט. יושבת שנייה מימין דורקה תירוש. יושב שלישי משמאל ידיו משולבות על ברכיו חיים ייני סבו של שרן ייני. עומד מאחור חובש כובע רחב שוליים וידיו על מותניו זהו המורה והמחנך שמואל לולב. השאר אינם מזוהים. החרמש, הקלשון, המגרפה, והמעדר הפכו לסמליו המובהקים של הקיבוץ. (התמונה באדיבות קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה 1 : סייעו לי בזיהוי חלק מהנוכחים בתמונה שני בני קיבוץ אפיקים אחישי ליש (בן 79 היום), ופרופסור משה גופן (בן 78 היום) מומחה לחקר ותולדות אגם הכינרת בעמק הירדן. הערה 2 : משה גופן טוען שהזיהוי שלי את האיש היושב בקדמת התמונה הוא שגוי. לפי דעתו זהו אהרונצ'יק סירוטינסקי ולא בני קירשון.

טקסט תמונה : 1950. שדות המספוא של קיבוץ אפיקים לאורך שדרת הברושים והקזוארינות מדרום לבריכת השחייה הישנה של הקיבוץ . אבא שלי משה בלינדמן – אלרואי מטפח את גידול סלק הבהמות מזון לפרות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1950. שדות הפלחה והאספסת של קיבוץ אפיקים בחלקת "הזוֹר" ליד היָרְמוּךְ (סמוך למדינת ירדן ההאשמית). הקדמה הטכנולוגית הגיעה לקיבוץ. טרקטור תוצרת ארה"ב (מודל Farmel) מושך אחריו שתי פלטפורמות האמורות לשאת אספסת לרפת של הקיבוץ. (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לִיאוֹר יֵינִי הבן של חַיִים ופְּנִינָה יֵינִי הוא קצת סיפור שונה. הוא נולד בקיבוץ אפיקים ב- 1936 . מגיל צעיר התגלה כבעל כישרון במה והיה שחקן תיאטרון, רקדן, וזָמָר. בהצגה "כיפה אדומה" של ילדי ביה"ס המקומי בקיבוץ העניק לו הבימאי חבר הקיבוץ לוֹבָה ליברמן את אחד התפקידים הראשיים . ליאור ייני שיחק את תפקיד הזאב. אני שיחקתי מַטָלָה שוּלִית בהצגה הזאת, את הארנב. לִיאוֹר יֵינִי מעולם לא היה ספורטאי דגול. בטח לא כדורגלן וגם לא כדורסלן. פסגת הישגיו הספורטיביים בהיותו ילד צנום הייתה התייצבותו בשיא פירמידת ההתעמלות. בניין הפירמידה הייתה אחת מפסגות הספורט באשר הוא בקיבוץ אפיקים. תכנן אותה מדריך "הַפְּלוּגָה" (כך נקראה חברת הנוער הבוגרת בקיבוץ אפיקים של הימים ההם) איתמר גולני (יליד 1928) בן קיבוץ אפיקים, ילדם של לוֹבָה גוֹלָנִי ורַעְיָה רוֹזוֹבְסְקִי. איתמר גולני התגייס כמו רבים מבני דורו ל- פלמ"ח והשתתף בפעולות נועזות ומסוכנות רבות במלחמת העצמאות ב- 1948. הוא הגיע לדרגת סֶרֶן והיה מ"פ צנחנים. ניבאו לו עתיד צבאי מזהיר. הוא נספה בתאונת צניחה ממטוס דַקוֹטָה באוקטובר 1948 בהיותו בן 20. גופתו לא נמצאה מעולם. איתמר גולני הותיר אחריו עיזבון את הספר "נֶפֶש וּתְּהוֹם" שמצוי על המדף בחדר עבודתי. הוא היה סופר ומשורר בנשמתו. דמות דגולה, נערצת, ובלתי נשכחת.

טקסט תמונה : 1946 . קיבוץ אפיקים חוגג את חג החנוכה בביצוע פירמידה ספורטיבית . ליאור ייני ילד צנום וקל משקל (בן 10) ניצב בפסגת הפירמידה. הוא עומד על כתפיו של אחיו עודד ייני. כורע ראשון מימין ישעיהו "שייקה" פלדמן. המתעמל "האופקי" משמאל הוא עמי פינסקי ז"ל. יושב בקדמת התמונה מחולל הפירמידה איתמר גולני (בן 18 בחולצה לבנה ומכנסי חקי קצרים). השאר אינם מזוהים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 40 של המאה שעברה בקיבוץ אפיקים. לובה גולני (מימין) אביו של איתמר גולני ואיש לא מזוהה קוצרים תלתן בחֶרְמֵשִים. הַחֶרְמֵש הפך לאחד מכלי החקלאות החשובים ביותר בימיו הראשונים של הקיבוץ. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כלהזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1949. חלק מהווי הילדים בביה"ס היסודי בקיבוץ אפיקים. אנחנו ילדי כיתה ה' עם משכוכית עדר הצאן של קיבוץ אפיקים. חיות הבית הכבשה, הפרה, והסוס היו בבת עינינו. אהבנו והיינו קשורים אליהם. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנוכי יואש בלינדמן – אלרואי (בן 11), אמיר הלמן, דני פלס – פלבסקי, ג'וני אדלשטיין (ילד עולה חדש מארה"ב שביקר בקיבוץ), וגדי חופש. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לִיאוֹר יֵינִי עזב את קיבוץ אפיקים לאחר שירותו הצבאי וחבר בראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה ללהקת "התרנגולים" תחת הדרכתה של נעמי פולני (ילידת 1927) . מאוחר יותר הקים עמה משפחה ונולדו להם שני ילדים . ליאור ייני ונעמי פולני נפרדו . בסבב השני הקים משפחה עם רותי אחייניתה של נעמי פולני . שרן יֵינִי בנם של לִיאוֹר ורוּתִּי יֵינִי הוא כדורגל מצטיין ואהוד בארץ , בקבוצת מכבי ת"א ונבחרת ישראל . מי היה מאמין שנכדו של חיים ייני חקלאי מראשוני בוני קיבוץ אפיקים , שֵרָן יֵינִי , יהפוך לשחקן כדורגל כה מוכר ואהוב במדינת ישראל . שושלת משפחתית איננה דבר קדוש והגנטיקה היא לא מדע מדויק . במקרים רבים היא נעלם אחד גדול .

טקסט תמונה : שבת – 30 במארס 2013. אצטדיון "בלומפילד". שירן ייני שחקן מכבי ת"א מתראיין לערוץ 1 בתום השידור הישיר בו סיימה קבוצתו בתיקו אפס את משחקה עם מכבי חיפה במסגרת המחזור ה- 28 של ליגת העל בכדורגל. (באדיבות ערוץ 1).

טקסט תמונה : 30 במארס 2013. שירן ייני שחקן קבוצת מכבי ת"א בכדורגל ונבחרת ישראלבנו של ליאור ייני ונכדו של חיים ייני מעניק ריאיון טלוויזיה לערוץ 1. (באדיבות ערוץ 1). 

סוף הפוסט מס 186. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ בחג השני של פסח, יום שני – 1 באפריל 2013.


תגובות

פוסט מס' 186 ד'. שורשיו של שֵירָן יֵינִי שחקן מכבי ת"א ונבחרת ישראל בכדורגל. פוסט מס' 186 ד'. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ בחג השני של פסח, יום שני – 1 באפריל 2013. — 5 תגובות

  1. פוסט מקסים! מאיר עיניים ומרגש. היו זמנים. החברה הישראלית השתנתה ולא תמיד לטובה. הידע שלך הוא משהו פנטסטי. אתה אף פעם לא מפסיק לחדש. קורא בהדיקות את את הפוסטים מתחילתם ועד סופם. אנא המשך. הבלוג שלך הוא תחליף נהדר למוספי הספורט המשמימים והאפורים של העתונות הכתובה והמשודרת.יישר כח!

    • אני מקווה שאחד מקוראי הבלוג יימצא דרך להעביר את הפוסט הזה לשירן ייני ובני משפחתו. ש.ע.

  2. מרתק יואש. תודה.
    רק תיקון קטן- הנכד נקרא שרן, עם צירה מתחת ל-ש', ולא שירן

  3. יפה שאתה מפרסם את קבוץ אפיקים, פעם חשבנו שכל הארץ יודעת איפה זה היום אנחנו יודעים שרק בודדים בארץ שמעו על קבוץ אפיקים. תיקון לכתבתך . בני קירשון נהרג במאורעות 1936 שהיה בתור נוטר ששמר על משאית של הקבוץ נורה על הכביש ליד הישוב לוביה הערבי שהיום כבר לא קיים. עוד תיקון רכילותי ליאור ייני היה נשוי לאשה אחת לפני נעמי ולעוד אשה אחרי נעמי ורק אחר כך לרותי קרובה של נעמי.

  4. יואש שלום לך
    לגמרי במקרה נתקלתי בבלוג שלך ונהניתי לעיין בו וברצוני לתקן את אחד מהזיהויים שלך
    זה היושב לפנים הוא אהרונציק סירוטינסקי ולא בני קירשון
    זהוי נוסף שלי: זו הישבת שנייה מימין לימינו של שלמה אלפרט שזיהית נכון היא דורקה תירוש העומד מאחור עם כובע המכסה חצי ראש עם ידיים על המותניים הוא שמואל לולב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *