פוסט מס' 295.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 295 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ הצהריים של יום שישי – 4 באוקטובר 2013.

——————————————————————————————————–

פוסט מס' 295. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 4). פוסט מס' 295. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ב- 4 באוקטובר 2013.

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ההפקה וצילומי הטלוויזיה הנפלאים לרבות איכות ה- Replays ושימוש במצלמות SSM של משחקי ה- Champions League כפי שמביא לנו בימים האחרונים ערוץ 5 בכבלים, מציב תמרור אדום בפני ערוץ 1 ומטיל צל כבד על כיסוי וצילומי המשחקים המרכזיים בליגת העל ע"י ערוץ 1 באמצעות ניידת השידור "מִזְמוֹר" של דָנִי לָנְקְרִי. בעיקר בנוגע לזווית הצילום של המצלמות המובילות ואיכות ירודה של צילומי ה- Replays. מגוחך לכסות משחקי כדורגל ב- 2013 ללא שיתוף מצלמות SSM במלאכת הכיסוי. השוואת האיכות המתבקשת מכניסה את ערוץ 1 לצרות גם מפני שהטלוויזיה הציבורית משקיעה בכל שידור ישיר של המשחק המרכזי בליגת העל סכום של כ- 550000 (חמש מאות וחמישים אלף) שֶקֶל. משלם האגרה רשאי לצפות לאיכות יתר ממה שהוא מקבל מהשידור הציבורי בתקופה האחרונה.

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 4). פוסט מס' 295. כל הזכויות שמורות.

הקדמה.

1 באפריל 1979 יום מינויו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנכ"ל רשות השידור במקומו של יִצְחָק לִבְנִי הייתה סיומה של תקופה ברשות השידור ותחילתה של חדשה. שנת 1979 ההיא סימנה את קיצו של "תּוֹר הזָהָב" בן 6 (שש) שנים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהחל ב- 1 באוגוסט 1973 עם מינויו אז של ארנון צוקרמן לתפקיד מנהל הטלוויזיה. אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נבחר לתפקיד הרָם במכרז שהתקיים ב- 1 באוגוסט 1973 בתמיכתם המופלגת של מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא שמואל אלמוג ז"ל והמשנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור הסופר נָתַן שַחַם (חבר קיבוץ בית אלפא). ראש הממשלה גב' גוֹלְדָה מֵאִיר ושר החינוך והתרבות יִגְאָל אַלוֹן סמכו לחלוטין על שיקול דעתם של המנכ"ל שְמוּאֵל אַלְמוֹג וה- סיו"ר נָתַן שַחַם. זה לא היה סוד כי יגאל אלון כמו השר יִשְרָאֵל גָלִילִי העריצו את שמואל אלמוג. נָתַן שַחַם סיפר לי בשיחות התחקיר עמו כי אף הוא העריץ את שְמוּאֵל אַלְמוֹג וראה בו אדם רציני, יישר דרך, בעל מוסר, ו- עילוי תקשורתי. שְמוּאֵל אַלְמוֹג נהנה מגיבוי פוליטי מוחלט של ממשלת ישראל . למכרז מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהתקיים כאמור ב- 1 באוגוסט 1973 ניגש גם מפקד גלי צה"ל יצחק לבני, אולם שְמוּאֵל אַלְמוֹג ונָתַן שַחַם לא רצו אותו. בשיחות התחקיר שלי עם שמואל אלמוג בערוב ימיו שהיה כבר פרופסור ואיש האקדמיה של האוניברסיטה העברית בירושלים העיד בפניי כי היה גלוי לב עם יצחק לבני ואמר לו חד משמעית כי איננו מעוניין בו לתפקיד הרם. גם הסופר נתן שחם אמר לי את אותו הטקסט כי שניהם העדיפו מכל וכול את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן על פני יִצְחָק לִבְנִי. ההיסטוריה המתעתעת אִפְשֵרָה ליִצְחָק לִבְנִי להיכנס לרשות השידור בחלוף 8 (שמונה) חודשים מבעד לדלת אחרת. שר התקשורת שמעון פרס בחר בו להיות מחליפו של שמואל אלמוג שסיים את תפקידו ב- 1 באפריל 1974. ראש הממשלה סמכה ידיה על המלצתו של של שִמְעוֹן פֶּרֶס , ובאמת ב- 1 באפריל התמנה יִצְחָק לִבְנִי למנכ"ל ה- 2 של רשות השידור. ארנון צוקרמן סיפר לי בשיחות התחקיר עמו כי קרה כאן דבר משונה : "לא רציתי את יצחק לבני כמנהל הטלוויזיה ונאבקתי עמו על התפקיד הזה, והנה בתוך חודשים ספורים מתמנה האיש למנכ"ל רשות השידור". זאת הייתה תקופה סוערת בחיי מדינת ישראל שליקקה את פצעיה החמוּרים והקשים מ- מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. ב- 11 באפריל 1974 התפטרה ראש הממשלה גב' גוֹלְדָה מֵאִיר (בת 76) מתפקידה בשל דו"ח וועדת אגרנט שדן בתוצאות המלחמה ההיא. ביוני 1974 התמנה יִצְחָק רָבִּין (בן 52) לראש ממשלת ישראל ושִמְעוֹן פֶּרֶס (בן 51) לשר הביטחון.

ב- 1979 סיים יִצְחָק לִבְנִי (בן 45) את תפקידו ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד (בן 47) הוּמְלַךְ במקומו על ממלכת רשות השידור . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן סילקו ב- 1 באוגוסט את מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן  בתום הקדנציה השנייה שלו בתפקיד. בתוך כמה שנים נטשה שדרת הפיקוד המרכזית של הטלוויזיה את השורות ופנתה לשוק הפרטי. הפקת מבצע השידורים של מונדיאל ספרד 1982 התנהל בתנאים אחרים לחלוטין מאלה בהם הפקתי וניהלתי בבואנוס איירס את מבצע שידורי הטלוויזיה ישראלית הציבורית של מונדיאל ארגנטינה 1978. ליד כל זאת יש להוסיף לצורך הבנת רקע התקופה כי ב- 1977 הוקמה הטלוויזיה בשפה הערבית בראשות יוסף בר-אל כישות עצמאית נפרדת מהטלוויזיה בשפה העברית בתוככי רשות השידור, שהיו לה דרישות משלה. מן הראוי להזכיר עוד כי יוסף בר-אל ששימש ב- 1972 מנהל חטיבת החדשות בשפה הערבית תחת פיקודם של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ומנהל הטלוויזיה יְשַעְיָהוּ "שָיְיקֶה" תָּדְמוֹר ביקש לשלוח שַדָּר בשפה הערבית לאולימפיאדת מינכן 1972 (לצדם של דן שילון, אלכס גלעדי, ונסים קיוויתי) אולם נדחה על הסַף. כעבור שנתיים ניסה שוב את כוחו וביקש לשלוח שדר מטעמו בשפה הערבית למונדיאל מערב גרמניה 1974 (לצדם של דן שילון, אלכס גלעדי, ויאיר שטרן) אולם שוּב הוּשָב רֵיקָם ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן.

ועוד Issue הראוי להקשבה ותשומת לב : לאחר הדחת ארנון צוקרמן ב- 1 באוגוסט 1979 מניהול הטלוויזיה נמנע יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מלהציב במקומו שום פיגורה אחרת . למרות היותו חסר כל ניסיון בניהול Media האלקטרונית מינה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את עצמו למנהל הטלוויזיה בפועל במקביל לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור. בכך ניצב בעמדת כוח עצומה כשהוא אוחז בחוזקה בשתי ידיו במוסרות השידור הציבורי וחולש ללא כל קושי בתמיכתו של פרופסור ראובן ירון על מתנגדיו באופוזיציה בטלוויזיה. יריביו – מתנגדיו בטלוויזיה אלה שלא הסכינו עם מינויו ראו בבואו חַשְרָת עָבִים המכסה את שמי רשות השידור. לא פחות מכך. ברדיו "קול ישראל" היה מצבו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד קל הרבה יותר לאחר שמינה את גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל למנהל "קול ישראל" וסמך בעיניים עצומות על שיקול דעתו והחלטותיו. רק ב- 16 במארס 1980 נזכר יוֹסֵף "טוֹמֵי" לַפִּיד ביִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומינה אותו לתפקיד מנהל הטלוויזיה במקומו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן המודח. ב- 16 במארס 1980 הייתי שָרוּי כבר בעיצומו של תכנון שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982. מותר בהחלט לומר כי מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בשנים 1979 – 1973 הצעיד אותה ל- "תּוֹר הַזָהָב" שלה. אין כל כך עוררין.

המשך סקירת הרקע של תקופת השנים 1982 – 1980. מיקרופון טלוויזיוני אחד בשתי שפות עִברית ועַרבית. תחבולה טלוויזיונית של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שנידונה מראש לכישלון מהדהד.

רעיון הטלוויזיה של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להפקיד במבצע השידורים הישירים של מונדיאל ספרד 1982 מיקרופון אחד בידי שני שדרים בשתי שפות שונות עִברית ועַרבית – היה מופרך מיסודו . הקומבינציה המטופשת והכושלת הייתה פוליטית, לא מאוזנת, ובלתי מקצועית בעליל , וכאילו נגועה במה שנראה למתבונן מהצד כ- "שמור לי – ואשמור לך". מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הכיר כמובן את המאזן ויחסי הכוחות המקצועיים בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של כמות, איכות, ארגון, ניסיון, כישרון, ויכולת הפקה של השידורים בשפה העִברית לבֵין אלה בשפה העַרבית . הטלוויזיה בשפה הערבית הייתה בימים ההם של 1982 כבר יחידת שידור עצמאית בתוך רשות השידור בראשה ניצב מר יוֹסֵף בַּר-אֵל . "עצמאותה וריבונותה" נקנתה בהחלטה מגוחכת חסרת פשר של הוועד המנהל של רשות השידור ב- 1977 בראשות ד"ר וָולְטֶר אֵיתָּן וכמובן בעצה אחת ובשותפות מלאה בקבלת ההחלטה הזאת עם מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא יִצְחָק לִבְנִי. רבים ראו אז בשינוי מבנה רשות השידור ב- 1977 והקמת טלוויזיה בשפה הערבית כ- בעלת ישות עצמאית, מעין נקמנות וניסיון ניגוח וקיצוץ כנפיו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית המוכשר והכריזמטי אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן. ולא רק זאת, יִצְחָק לִבְנִי הציב בראש הטלוויזיה בשפה הערבית את יוֹסֵף בַּר-אֵל והעדיף אותו על פני המועמד השני סלים פתאל. מטרת הפוסט הקונקרטי הזה איננה לדון בנושא של הקמת הטלוויזיה בשפה הערבית ב- 1977 בראשות יוסף בר-אל במקביל לטלוויזיה בשפה העברית המנוהלת ע"י אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן אולם היא קשורה לנושא. אני חייב לציין כאן עוד פרט לצורך הבנת רקע התקופה ההיא לפני יותר משנות דור והיא מובאת כלהלן : בדו"ח הנוגע למצבה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שנכתב בקיץ 1973 ע"י מר הְיוּ גְרִין (Hugh Greene – לשעבר מנכ"ל ה- BBC בשנים 1969 – 1960) , מי שביקר כאן על פי הזמנת שר החינוך יגאל אלון, והכין במשך חודשיים את חוות דעתו הרצינית והחשובה אודות השידור הציבורי הטלוויזיוני הצעיר בן 5 שנים – נקבע על ידו מפורשות שאין שום טעם וצורך להקים רשת טלוויזיה נפרדת בשפה הערבית. הְיוּ גְרִין (Hugh Greene) בעל ניסיון עצום בהנהגת השידור הציבורי הבריטי הסיק כי על פי פוטנציאל השידורים הטמון הקיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית אין מקום לטלוויזיה בשפה הערבית כישות עצמאית. 

על כל פנים הטלוויזיה בשפה העַרבית היוותה בעצם יֵשוּתָּה החדשה אקוויוולנט לטלוויזיה בשפה העִברית בימים ההם של שנות ה- 80 אך נותרה מעין מוסף יומי בן 90 (תשעים) דקות דַל ומוגבל בלבד ש- שודר בין 18.30 ל- 20.00 . האקוויוולנט הניהולי – ביורוקרטי שנקרא הטלוויזיה בשפה הערבית היה בעצם ובסך הכל מוסף קצרצר כמעין פיצוי למען אוכלוסייה הערבית . הציבור הערבי במדינת ישראל היה ראוי להרבה יותר אולם לא במתכונת הנוכחית שנתקעה בתוך רֶצֶף השידורים בשפה העברית (כמעט ב- Prime time שלו) ונותרה חסר חשיבות. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ב- 1977 ד"ר וולטר איתן (כיהן בתפקיד בשנים 1978 – 1972) ומנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי (כיהן התפקיד בשנים 1979 – 1974) מיסדו כאילו רשת טלוויזיה בשפה העַרבית , ערוץ סוברני – ריבוני בזכות עצמו, אך זה היה מעשה לכאורה. המחליטים לא העניקו לערוץ הטלוויזיה "החדש" זמן שידור נוסף מעבר ל- 90 דקות (שעמדו לרשותו גם קודם לכן) , וגם לא ייחדו לו אמצעי הפקה ושידור משלו. ד"ר וָולְטֶר אֵיתָּן ויִצְחָק לִבְנִי הציבו בפני יוסף בר-אל אתגר טלוויזיוני – תקשורתי עצום אך לא נתנו לו כלים מתאימים כיצד להתמודד עמו . הטלוויזיה בשפה הערבית נתקעה כמו עֶצֶם בגרון למשך שעה וחצי בערב על אותו סיגנל שידור משותף שהיה שייך ל- "טלוויזיה הכללית" (כפי שכונתה אז הטלוויזיה הישראלית הציבורית) והטלוויזיה החינוכית – לימודית . היא לא הרשימה. לא בתוכן, לא באמצעי הפקה, ולא בזמן חשיפה. אנשי ערוץ הטלוויזיה "החדש" בשפה ערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל הרגישו כל העת מקופחים לעומת הביצועים המשופרים של הקולגות "העשירים" בשפה העברית שגרפו לעצמם את מרב אמצעי ההפקה והצילום , כמו גם את מרב זמן השידור ב- "אוויר", ואת מרב התהילה. הקיפוח יצר אצל אנשי הטלוויזיה בשפה הערבית קנאה והקנאה מטבע הדברים הולידה התמרמרות , איבה , וסכסוכים. הקמת הטלוויזיה בשפה הערבית ב- 1977 הייתה ניצחון פִּירוּס של יצחק לבני ויוסף בר-אל. ארנון צוקרמן לא יצא מוּפְסָד . אם לרדת לפרטים שנוגעים לי כמנווט שידור הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, הרי שלא שרר שום Match up בין מחלקת הספורט בשפה הערבית בראשות מַחְמוּד אָבּוּ בָּאכֶּר ואח"כ מחליפו סולומון "סולי" מוניר ששידרה סך של 45 (ארבעים וחמש) דקות שבועיות (לרבות חומר שידור סוּפֶּר יָרוּד ונַחוּת של היאבקות חופשית בסגנון "Catch as you can" שנקנה מרשת הטלוויזיה הבריטית המסחרית ITV) לעומת מחלקת הספורט של הטלוויזיה בשפה העִברית שהפיקה ושידרה מאות שעות מידי שנה מהארץ ומהעולם לרבות הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום), משחקי מכבי ת"א בגביעי אירופה בכדורסל, אליפויות אירופה בכדורסל וכדורגל, אולימפיאדות, טורנירי ווימבלדון בטניס, וגם את המונדיאלים – טורנירי גמר גביע העולם בכדורגל.

ב- 1982 החליט מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד החלטה בלתי הגיונית בעליל , לצרף סתם ככה שַדָּר כדורגל בשפה הערבית (סולומון "סולי" מוניר), נציג רשמי של הטלוויזיה בשפה הערבית למשלחת השידור בראשותי למונדיאל ספרד 1982. תפקידו היה לבצע פריצות מלאכותיות Offe tube לרגע ממשרד ההפקה של הטלוויזיה הישראלית  הציבוריתבמדריד כדי לעדכן את התוצאות עבור צופי הטלוויזיה בשפה הערבית שכאילו אינם מבינים את השפה העברית. ברור שהתווכחתי עמו וניסיתי לשנות את החלטתו. "איזה מין דבר זה", שאלתי אותו, "בו אתה מתכוון להטיס שדר לספרד 82', רק כדי שישב במשרד שלי ב- IBC במדריד , ורק כדי שייכנס באופן מלאכותי לעדכן בערבית בעת שידור הישיר שמוגש לאזרחי מדינת ישראל בשפה העברית. איזה מין דבר זה להתערב בשפה הערבית בכל Replay שמעלה לאוויר RTVE על מנת לדווח לצופים שלו בכמה שניות את תוצאת המשחק, ובכך הוא את רצף המידע של השידור הישיר בעברית", והוספתי, "כאילו שהאזרחים הערביים של מדינת ישראל אינם מבינים את שפת העברית בה משתמשים שלושת השדרים שלי יורם ארבל , רפי כינת , ונסים קיוויתי. אם אתה רוצה אדוני מנכ"ל רשות השידור, אזי שכור לו סיגנל טלוויזיוני שלם ורצוף משלו, אולם להטיס תייר לספרד במסווה של שדר לרגע רק כדי שיאמר כמה מילים Off tube בשפה הערבית מהמשרד במדריד ובכך יקלקל גם את רצף השידור בשפה העברית – אין הדבר בא בחשבון. תוכן מיותר ובזבוז כסף . מה עוד שתחום השידור בשפה הערבית מצטמצם לשעה וחצי בין שש וחצי לשמונה בערב . תשמע, זה רעיון אווילי ומטופש בו אתה מנסה לרצות את אנשי הטלוויזיה בשפה הערבית". הייתה פאוזה קצרה ואז חתמתי, "אין דבר כזה בעולם הטלוויזיה בו שני שדרים בשתי שפות שונות חולקים מיקרופון משותף". עורקי הצוואר של יוסף "טומי" לפיד התעבו. הוא האדים ורתח . "אל תתחצף ואל תלמד אותי כיצד לנהל את רשות השידור", הטיח בי ופנה לדרכו. הטסתו למדריד של סולומון "סולי" מוניר כדי לשדר כמה משפטים Off tube מהמוניטור במשרד ב- IBC הייתה שגיאה קולוסלית. יוסף "טומי" לפיד שהטיף כל העת למהימנות שידור וחיסכון כספי שבר את המילה שלו והצטייר לפתע לא רק כ- בזבזן כשנוח לו, אלא כ- פוליטיקאי כוחני מן השורה שמוכן למכור את ערכי התוכן של ה- Media תמורת כאילו שלום בית בתוך שורות רשות השידור ובעבור יציבות שלטונו כעורך ראשי. יוסף "טומי" לפיד השתמש בכוחו ועשה מעשה שלא ייעשה . זאת הייתה הזניה ביודעין של ה- טלוויזיה באותו נוסח הטקסט שזעק לעברו מוטי קירשנבאום שנתיים וחצי קודם לכן ביום שני ההוא – 23 ביולי 1979. סולומון "סולי" מוניר לא היה שדר כדורגל מן השורה ולא מן המניין, בטח לא ברמה של יורם ארבל, רפי גינת, ונסים קיוויתי. הוא לא שידר ישיר מעולם משחק כדורגל בליגה הלאומית הישראלית (ליגת העל היום) ולא משחק כלשהו של נבחרת ישראל . אולם הוא הוטס ע"י יוסף "טומי" לפיד למונדיאל ספרד 1982 על תקן של שַדָּר כדורגל . כמובן שהוא לא שידר ישיר אפילו משחק אחד בטורניר ספרד 1982 אבל כן ביצע פריצות מלאכותיות מגוחכות בשיטת ה- Off tube מהמשרד במדריד. ובכך הוא הסתפק. ובכך הסתפקו גם אלה ששלחו אותו. היה מדובר בעסק לא רציני.

טקסט תמונה : יוני 1982. מונדיאל ספרד 1982. זהו משרד ההפקה , התקשורת , והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד . תמונה עגומה שמספרת על הסדר הישן ששרר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בה נראה השדר בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר (קיצוני משמאל) משדר Off Tube מהמוניטור במשרד במדריד לצופים שלו בישראל. האיש הסכים לעבוד בתנאים עיתונאיים מגוחכים. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : סולומון "סולי" מוניר,  שליח הטלוויזיה לספרד 82' הפקיד נסים מזרחי (פרי יוזמתו של מנהל הרדיו גדעון לב ארי ז"ל) מחזיר לעצמו שעות שינה ומנמנם בעת העבודה במשרד (הערה : הוא לא נשא שום תפקיד רשמי. נוכחותו בשטח הייתה על תקן של "תייר" שנשלח על חשבון משלם המסים ע"י רשות השידור מבלי שיישא באחריות כלשהי – לא סיכנה את ההפקה אך גם לא הועילה), מר מיכה לויירר מפקח התקשורת והקוֹל , גב' עדה קרן עוזרת ההפקה , ומר מנחם וולף מפקח ה- Video. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הימים חלפו. בחודשים יולי ואוגוסט של 1982 בעודי משתתף כקצין קרבי בלחימה במלחמת לבנון ה- 1 ליד בירות, הכין מר נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל היועץ הבכיר של מנכ"ל הרשות יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד דו"ח מיוחד עבורו הנוגע ומתייחס לביצועי הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982. בדו"ח הזה שיבח מחד את ניהול מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 על ידי ובראשותי, ומאידך תקף בסעיף מס' 11 והאחרון בדו"ח שלו בלשון חריפה ועוקצנית ואשר שלא משתמעת לשתי פנים את החלטתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד להטיס למדריד את השדר בשפה הערבית סוֹלוֹמוֹן "סוֹלִי" מוּנִיר. נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל קבע כי במתכונת השידור המבצעית ההיא כפי שתוכננה ונקבעה מראש על ידי כעורך ומפיק ראשי, וצריך לומר ש- יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד סמך עליה את ידו , הרי ש- "פריצות" ה- Off tube של השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר, "היה בהן תשלום מס אך לא תשלום מס אמת".

טקסט מסמך :  ספטמבר 1982 . חלק ג' מהדו"ח של מר נקדימון "נקדי" רוגל מי ששימש יועץ בכיר של מנכ"ל רשות השידור, המתייחס לתפקודי כעורך ראשי ומפיק ראשי של מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : ספטמבר 1982. סעיף 11. חלק מהדו"ח החריף של מר נקדימון "נקדי" רוגל מי ששימש יועץ בכיר של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, הנוגע לפונקציה המגוחכת שמילא סולומון "סולי" מוניר השדר בשפה הערבית במדריד בעת מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כפי שנאמר בהזדמנויות קודמות בבלוג הזה, סולומון "סולי" מוניר לא היה אשֵם. הוא נכפה לעבוד עבודה עיתונאית בתנאים מבישים. שידור ישיר בשיטת Off tube הוא חרבון עיתונאי טלוויזיוני . דרך ואופן הביצוע של שידור Off tube טלוויזיוניים הם רדודים ונחותים. איזה מן דבר זה לרצות לשֶבֶת מול המוניטור במשרד אָטוּם במדריד ולהעתיק ממנו אינפורמציה בעבור הצופים מבלי להיות נוכח בשטח. הרי את אותו הדבר בדיוק ניתן לעשות מהאולפן הַאַטוּם בירושלים. לא היה צורך אם כך להרחיק עד מדריד. שידור ישיר ב- Off tube הוא דבר זִיפְתִּי. בין אם הדבר נעשה בארץ ו/או בעולם. Off tube הוא מעשה הונאה, זיוף, וצביעות. קללה תקשורתית. שום תירוץ איננו יכול להצדיק מאירה טלוויזיונית לקויה ופגומה שכזאת שאין עליה מחילה. סולי מוניר לא היה אשם אך בכל זאת קולר ההרשעה היה תלוי על צווארו מפני שהסכים לשתף פעולה עם הממונים שלו על מנת להשתבץ בסטטוס עיתונאי מביך שכזה ובלתי מתקבל על הדעת.

ראשית הפקת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

הפקת שידורי הטלוויזיה במונדיאל ספרד 1982 צלחה למרות קשיים מוקדמים רבים ומהווה ציוּן דרך חשוב בהתפתחות שידורי הספורט במדיה האלקטרונית. אלו הן העובדות. 33 (שלושים ושלוש) שנים חלפו מאז אך זיכרונה לא דהה. ההפקה הזאת יצרה כיוונים שונים ולמרות שהציבה סטנדרטים חדשים בהפקות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית, היא הרעידה בעל כורחה את אַמּוֹת הסִפִּים של כל רבדי רשות השידור. באופן פרדוקסלי הפקת הטלוויזיה המורכבת והמזהירה ההיא בנקודת הזמן של קיץ 1982 תיזכר דווקא לא בשל שגשוגה בתנאים קשים, אלא בגלל כישלון מחפיר של שַדָּרֵי רדיו "קול ישראל" שהיו מסופחים לצוות שלי. הצלחת מבצע הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל משימות השידורים בתקופה של 33 ימים נבלעה בתוך פשע עיתונאי מביך, לא מובן, ובלתי נסלח שביצעו שָם שדרני רדיו "קול ישראל", בשעה שדיווחו ישיר ושידרו ישיר Off tube את המשחקים ממשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC במדריד (במקום מהשטח) ואף מחדריהם האישיים בבתי המלון בספרד. הפקת הטלוויזיה הישראלית הציבורית המורכבת והמסובכת הועמדה לשעה קלה בצֵל גם בשל מחלוקת חריפה ועקרונית ששררה סביב שיתוף מלאכותי, לא נחוץ, ופתטי של שַדָּר הספורט בערבית סולומון מוניר (שידר Off tube מהמוניטורים במשרד ב- IBC במדריד) בשידורים הישירים בהיקפים מלאים של 25 המשחקים לצִדַם של יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת  שעשו זאת תמיד אך ורק מהשטח, מעמדות שידור באִצטדיונים השונים הפזורים על פני ספרד הענקית. תקצירי הלילה היומיים (באורך של 15 – 12 דקות) של 36 משחקי השלב הראשון במונדיאל ספרד 1982 (הוכנו מידי יום ע"י RTVE והועלו ל- "אוויר" ממרכז השידורים הראשון של RTVE ב- Prado del ray) שודרו לסירוגין מהמשרד שלי במדריד (הממוקם במרכז השידורים השני והחדש ב- Torre Espania) ע"י יורם ארבל, רפי גינת, ונסים קיוויתי. יוסף "טומי" לפיד אפשר לי לשדר ישיר רק % 25 (9 משחקים) מתוך 36 משחקי השלב הראשון , ולכן מנואל "מנולו" רומרו הלך לקראתי ושכמותי, ומיסד תקציר לילי – יומי (בין 13 ביוני 1982 ל- 26 ביוני 1982) שכלל בתוכו את כל ה- High lights החשובים והשערים. את 12 המשחקים של השלב השני + 2 משחקי חצי הגמר + המשחק על המקום ה- 3 + משחק הגמר (16 ס"ה) שידרנו ישיר בהיקפים מלאים ולא הזדקקנו יותר לתקצירי RTVE.

טקסט תמונה :  1980. שדר הספורט של הטלוויזיה בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הציבור והעיתונות לא היססו לתקוף בצורה החריפה ביותר את כישלון שדרי רדיו "קול ישראל" בראשותם של גדעון הוד, דני דבורין, ורמי יצהר. היות והרדיו הציבורי והטלוויזיה הציבורים כמוסדות ממלכתיים שדָּרִים בכפיפה אחת ברשות השידור אחת תחת קורת ניהול משותפת – משהו מהרֶפֶש שהוטל ברדיו דבק ללא שום הצדקה גם בשידורי הטלוויזיה שהיו באחריותי . אך זה לא היה הכול. שַדָּר הטלוויזיה בשפה העַרבית סולומון מוניר חזר מספרד 1982 לארץ ויצק בדברי הַהֶבֶל שלוֹ שֶמֶן למדורה. מעולם לא הבנתי אלו אמביציות ושיקולים הניעו אותו להתנהג כך בצורה כה לא אמינה ומהימנה, ומה ניסה להרוויח מכך. הוא סיפר לעיתונאי משה הר- געש מעיתון "הָאָרֶץ'", "רק בזכות המדינות הערביות נכנסתי למשחק הגמר בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה" , והוסיף לכתב עיתון "חדשות הספורט" אֵלִי עַזוּר , כלהלן : "הצוות הישראלי במונדיאל ספרד 1982 היה גדול ממשלחת השידור של  ה- BBC הבריטי" [1]. סיפור מופרך מיסודו כפי שיוכח מייד להלן אולם מצא אוזן קשבת. העיתונאים הישראליים שציטטו ופרסמו את דיווחיו הלא כנים של סולי מניר לא התעניינו אצלי ולא שאלו אותי האם דבריו נכונים . הם הסיתו ויצרו כותרות שגויות ובלתי נכונות בעליל, מבלי לאמת את המידע ומבלי להצליבו כפי שיוכח מייד.

ובכן, איש לא היה יכול להתברג לעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיונים השונים (לרבות אצטדיון "Santiago Bernabeu" במדריד שם התקיים משחק הגמר בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה) – ללא ה- Accreditation ברמה L/C האישי שניפקתי כ- Team Leader לכל אחד מאנשי הצוות שלי באמצעות RTVE והוועדה המארגנת הספרדית המקומית. ה- Accreditations (תגי זיהוי טלוויזיוניים) האלה שתלו אנשי הצוות שלי על צווארם היו אישיים לחלוטין . (הערה : דוגמא של ה- Accreditations שנופקו לעיתונאי הטלוויזיה וטכנאי הטלוויזיה יוכלו קוראי הבלוג לראות מייד בהמשך) . שום מדינה ערבית לא הייתה יכולה לסדר לסולי מוניר לשבת כשַדָּר בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , ללא אישורי והסכמתי . יתירה מזאת : משחק הגמר של מונדיאל ספרד 1982 בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה (3 : 1) נערך ב- 11 ביולי 1982 (כאמור באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד) ונחשב ל- High Demand Event. משחק הגמר עורר עניין עצום בין כל נציגי רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות שהגיעו למדריד. RTVE שחששה מהצפת אזור עמדות השידור של הטלוויזיה והרדיו באצטדיון "Santiago Bernabeu" ע"י המון נושאי ה- Accreditations השונים, החליטה לבצע מהלך ארגוני מגביל שימנע מראש את הבלגן שעלול היה להשתרר במקום. RTVE הקציבה לכל עמדת שידור טלוויזיונית באצטדיון (בת שלושה מושבים) שלושה תגי זיהוי אישיים אדומים מיוחדים (בנוסף ל- Accreditation האישי). ה- Accreditation האישי לא הספיק. (ORTO קבוצת השידור הקנדית נקטה את הצעד המגביל הזה לראשונה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת מונטריאול 1976). על מנת לאפשר לצוות שלי להיכנס לעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" בתאריך ההוא של יום ראשון – 11 ביולי 1982, ציידתי בעצמי כ- Team Leader את השַדָּר המוביל יורם ארבל, את הפרשן מרדכי שפיגלר, ואת השדר הנספח סולומון "סולי" מוניר באותם תגי זיהוי אדומים אישיים מיוחדים (לא היו ניתנים להעברה). את טכנאי הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני ששימש "תעודת ביטוח" של השידור הישיר האחרון במונדיאל ספרד 1982 הכנסתי בסיועו האישי של מנואל "מנולו" רומרו שסיפק לי תג זיהוי אדם רביעי מעל ההקצאה המקובלת. שיטת הפְּרִיצוֹת בשפה הערבית בשידור הישיר האחרון ב- 11 ביולי 1982 של משחק הגמר איטליה – מערב גרמניה 1:3 הייתה כמו בעבר. סולומון "סולי" מוניר נכנס לשידור ב- Replays של השערים, קטע את יורם ארבל, ודיווח לצופיו בקצרה בכמה שניות אודות המהלך שקדם להבקעה ואת התוצאה. ברור שלא רציתי מהסיבה הזאת את נוכחותו המגוחכת והמלאכותית של סולומון "סולי" מוניר בעמדת השידור שלי. הוא היה בלתי חיוני לחלוטין. אפשר לחשוב שהאזרחים הערביים של מדינת ישראל לא הבינו את שפת השידור המצוינת של יורם ארבל. התעורר שוב וויכוח מַר ביני במדריד לבין מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בירושלים. המנכ"ל דרש ממני במפגיע להעיף מעמדת השידור את הפרשן מרדכי שפיגלר כדי לפנות מושב לסולומון "סולי" מוניר. סירבתי. בוויכוח הזה התערב גם יו"ר וועד עיתונות – הפקה פיטר מיליק שאיים עלי כי אם השַדָּר בשפה הערבית לא יתפוס את מקומו בעמדת השידור אז לא יהיה כלל שידור ישיר. הפתרון הסופי היה אלתור שלי. את עמדת השידור איישו בסופו של וויכוח יורם ארבל, הפרשן מרדכי שפיגלר, וגם סולומון "סולי" מוניר, ואילו סעדיה קאראוואני שקיבל כאמור את התג הזיהוי האדום הרביעי ואִתְּחֵל את תפעול קופסת השידור וקו שידור ה- 4W, וערך את התיאומים ההכרחיים עם מִיכָה לוֹיְירֵר במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים במדריד, ועם טכנאי הקול בבניין הטלוויזיה בירושלים, התחבא בצד. הוא התמקם כבדרך אגב מאחורי עמדת השידור שלנו. הערה : ניתן יהיה לקרוא חומר נוסף על הפרשה המגוחכת הזאת שהעיבה כצל כבד וממושך על הפקת שידורי ספרד 82' באחד הפוסטים הבאים . לא ברור לי מה הניע אותו את סולומון "סולי" מוניר למסור את האינפורמציה הזאת לעיתונאי "הארץ" משה הר געש, כי רק בזכות המדינות הערביות הוא נכנס למשחק הגמר, ומדוע משה הר געש ז"ל לא הצליב מידע עמי , ומיהר לפרסם כותרת לא מדויקת (בלשון המעטה). 

המדהים היה שחלק לא מבוטל מאנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית והציבור שאליו היא פונה הלכו שולל והאמינו לשמועות הדמיוניות. לדיווחים הכוזבים האלה יש דינמיקה פנטסטית מרגע שהם מוצאים את דרכם לטורי העיתונות כפי שבאמת קרה במציאוּת. האמביציות האישיות בתוככי תעשיית הטלוויזיה הן כה גדולות ולעיתים כה מרושעות עד שלרגע קט הן הבעירו מדורה גדולה . באופן אישי כמי שניהל את הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 82' היה לי מזל מקצועי (רָב) מפני שבאותו הרגע ניצב במקום הנכון איש רשות השידור הוותיק נקדימון "נקדי" רוגל כדי להדוף את כל הרכילויות, ההאשמות, והשמועות הזדוניות המגוחכות האלה שנסבו אודות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בספרד 1982. חלק מהעיתונאים "הדגולים" בעיתונות הכתובה העלה על הדפוס כל גבב רכילות שהגיע לידיו מבלי לבדוק ולאמת את נכונות הפרטים ומבלי שהעורכים האחראים על העיתונים האלה  יצליבו ויבדקו את אמיתות המידע. אני כבר נלחמתי באותה העֵת ההיא כקצין קרבי ליד בֵּירוּת במלחמת לבנון הראשונה. האוגדונר שלי היה האלוף איציק מרדכי. ריצת ה- Sprint של סולומון "סולי" מוניר לעברם של שני העיתונאים משה הר געש מ- "הארץ" ומר אלי עזור מ- "חדשות הספורט" לאחר שובו מספרד והפרסומים המגוחכים והבלתי מדויקים (בלשון המעטה) הסבו נזק תדמיתי – תקשורתי לשידור הציבורי. כאילו מדובר ב- "ברדק" ניהולי ושנאות אישיות. נקדימון "נקדי" רוגל הזדמן למקום בשעה שאנוכי נלחמתי בלבנון, וכאמור עשה סדר אֶמֶת בעניינים שלרגע השתבשו. תוכלו לקרוא בהמשך בפוסטים הבאים את הדו"ח המלא של נקדימון "נקדי" רוגל אודות ביצועי הטלוויזיה והרדיו במונדיאל ספרד 1982, כפי שהגיש אותו בספטמבר 1982 למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. 

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . דוגמא של Accreditation אישי שנופק ע"י הוועדה המארגנת ו- RTVE באמצעותי ובאחריותי כ- Team Leader לשדרים ולעיתונאים במשלחת השידור שלי . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . דוגמא של Accreditation אישי שנופק ע"י הוועדה המארגנת ו- RTVE באמצעותי ובאחריותי כ- Team Leader לטכנאים במשלחת השידור שלי . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  6 ב- יולי 1982. מידע בלעדי שהתפרסם לראשונה בעיתון "חדשות הספורט" ביולי 1982 , מטעמו של הכתב שאול אייזנברג . הידיעה העיתונאית הזאת זִעזעה את אמות הספים ברשות השידור והיו לה השלכות מרחיקות לכת. (ארכיון היומון "חדשות הספורט").

טקסט מסמך : יולי 1982. בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982. ח"כ דן תיכון תוקף את שדרני רדיו "קול ישראל" ואת יו"ר רשות השידור פרופסור ראובן ירון. (מקומון "כל העיר" ירושלים).

טקסט מסמך :  יולי 1982 . היומון – עיתון "הארץ" . סולומון מוניר שב ארצה מ- מדריד וממהר להתראיין לעיתונאי "הארץ" משה הר- געש , כלהלן : "רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר". העיתונאי המלומד משה הר- געש ז"ל רק שכח להצליב מידע ולשאול אותי האם הדבר נכון. הכותרת הייתה מידע מופרך ופתטי, אך גרמה נזק תדמיתי – תקשורתי. לא ניתן היה להיכנס לאצטדיונים ברחבי ספרד לרבות אצטדיון "Santiago Bernabeu" במדריד שם נערך ב- 1 ביולי 1982 משחק הגמר בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה, ולהגיע לאזור עמדות השידור ללא ה- Accreditation האישי שניפקתי לו באמצעות RTVE והוועדה המארגנת הספרדית , וללא אישורי והסכמתי . (באדיבות עיתון "הארץ").

טקסט מסמך :  יולי 1982 . היומון – עיתון "חדשות הספורט". שדר הטלוויזיה בשפה הערבית מר סולומון "סולי" מוניר מתראיין לכתב אלי עזור מ- "חדשות הספורט", ומצהיר בפניו כלהלן : "הצוות הישראלי בספרד 1982 היה גדול מה- BBC". עוד אינפורמציה פתטית ומופרכת לחלוטין. צוות ה- BBC הציבורי הבריטי במונדיאל ספרד 1982 מנה כמות גדולה של כוח אדם, 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים. לאחר שנבחרת אנגליה לא העפילה לסיבוב השני של הטורניר הוקטן הופחת הצוות של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC ל- 79 אנשים . ראה בהמשך את הטלקס של ראש הצוות של ה- BBC  אלק וויקס אלי מ- 25 באוגוסט 1982. הידיעה הלא נכונה הזאת פורסמה ע"י הכתב אלי עזור בעיתון "חדשות הספורט" מבלי שהוא ועורכיו יצליבו מידע עמי ויבררו אם הנתונים נכונים , וגרמה נזק תדמיתי. (ארכיון "חדשות הספורט" באדיבות רוני דרור). 

צריך להבין כי כל האינפורמציה המגוחכת הנ"ל שהופיעה בכותרות ראשיות בעיתונות נודעה לי באיחור ובדיעבד מפני שבאותה העת נלחמתי בלבנון. הודעותיו הפתטיות של סולומון "סולי" מוניר לעיתונות יצרו בלבול והטילו לרגע דופי בהפקת מונדיאל ספרד 1982 באחריותי. לפתע נדרשתי להגן על האגפים שלי מבלי שאנוכי נמצא כלל בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. באחת החופשות שלי מהמלחמה פניתי למר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) בלונדון, ידיד אישי שלי ב- BBC, ומי ששימש ראש המשלחת של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כדי שיספק לי את נתוני האמת הנכונים לגבי גודל המשלחת שלו בספרד 82' והרכבה. אָלֶק וִויקְס איש נאמן ויישר דרך נעתר לבקשתי ללא כל היסוס. הוא רק ביקש לשמור על האינפורמציה ב- טלקס (Telex) ההוא ש- שלח לי ב- 25 באוגוסט 1982 כ- "Highly Confidential" (סודית). מכיוון שחלפו מאז יותר משנות דור יותר מ- 33 (שלושים ושלוש) שנים אני רשאי לפרסם את המידע ברשות הרבים. הטלקס הזה של אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) מפריך לחלוטין את האינפורמציה האבסורדית והמגוחכת שמסר השַדָּר בשפה הערבית סולי מוניר לעיתונאי "חדשות הספורט" מר אֵלִי עַזוּר, בו הוא קובע כי הצוות הישראלי בספרד 82' היה גדול מה- BBC.

טקסט מסמך : 25  באוגוסט 1982. זהו מסמך ה- Telex המקורי  ששלח לי אלק וויקס (Alec Weeks) ראש משלחת השידור של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC למונדיאל ספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים צומצמה ל- 79 (שבעים ותשעה) בשלב השני . המסמך הזה מפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון מוניר לעיתונות הישראלית, בו סיפר כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל היה אחוז תדהמה והמום לאחר שהצגתי בפניו את טלקס האינפורמציה של אלק וויקס (Alec Weeks). "איזה סירחון הסריחו כאן כל מיני גורמים אינטרסנטיים", מלמל לעצמו והוסיף, "הרי האינסטנציה הגבוהה ביותר בטלוויזיה , מנהל הטלוויזיה טוביה סער בעצמו שיבח את מבצע השידורים בראשותך". המדינה הייתה כמרקחה בגלל אירועי מלחמת לבנון הראשונה וגם בשל הביצה העיתונאית בה טבלו רגליהם של שדרני רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982. העובדות האמיתיות של הצלחת הפקת שידורי ספרד 1982 בטלוויזיה הוצנעו מעין הציבור והתבטלו מפני הרכילויות העיתונאיות. אני עצמי שבתי מספרד 1982 והתגייסתי למלחמה כקצין קרבי מבלי שהייתי יכול להַגֵן על עובדיי ועל עצמי. הבחישה והשמחה לאידה של רשות השידור עלתה על גדותיה . נוצרה אווירת לינץ' ציבורית נגד רדיו "קול ישראל" שהופנתה אוטומטית גם נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית, שני גופי שידור ציבוריים הכפופים לשררה ניהולית משותפת של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ידע את האמת ודחה מכל וכל את הביקורת על שידורי ספרד 1982[2]. "לדעתי הטלוויזיה הצליחה בשידוריה מספרד 1982. אינני רואה טעם בביקורת על צוות עיתונאי וטכני שהצליח להעביר בשידורים ישירים ללא תקלות 25 משחקים , וזה בפני עצמו הישג לא מבוטל", אמר והוסיף בקטע אחר בריאיון, "אנשי צוות הטלוויזיה ייצגו אותנו בכבוד ולא נפלו מרשתות טלוויזיה אחרות . הטלוויזיה עשתה עבודה גדולה. הביקורת הפנימית בתוך הבניין על המשדרים באה בעיקר מאלה שלא נסעו". למרות כתב ההגנה הפומבי של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שררה אווירה קשה בציבור וגם בין כתליה של רשות השידור. הציבור ביקש לדעת מה קרה בדיוק עם משלחת רשות השידור בספרד 1982 . הוא לא הבחין בין ההפקה המצוינת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין הכושלת של רדיו "קול ישראל", בה העזו אנשיה לשדר חלק מהמשחקים מחדרי השינה שלהם במלונות בהם שהו. הרֶפֶש שהוטל על הרדיו ניתז גם לעברה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

הציבור ביקש לחקור וליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא נותרה ברירה. הוא מינה את נקדימון "נקדי" רוגל לבדוק מה התחולל באמת בשידורי ספרד 1982 ולהגיש לו בדחיפות את מסקנותיו. הדו"ח הכֵּנֶה והמהיר של נקדימון "נקדי" רוגל ומסקנותיו החיוביות סתם אחת ולתמיד את פיות הרכלנים. אך בל אקדים את המאוחר. הנה הסיפור המלא של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית בגביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 והתקופה שקדמה לה. ההפקה הפכה לתמרור חשוב בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה ומהימנות ההפקה שלהם. אך בל אקדים את המאוחר.

ארגון המונדיאלים ע"י FIFA, וראשית הקשרים שלי עם ה- Host broascaster הספרדי RTVE במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

1982 הייתה שנה סוערת. חתימת הסכם השלום עם מצרים הביא לפינוי חצי האי סיני והחזרתו לאחר חמש עשרה שנות כיבוש (מאז מלחמת ששת הימים ב- 1967) לריבונות מצרית. עימותים קשים התחוללו בעת פינוי העיר יָמִית בין תושבי המקום לחיילי צה"ל. יאסר עראפאת בִּיצֵר את מעמד ארגוני הטרור שלו "בפתח לנד" סמוך לגבול הצפוני של מדינת ישראל בתוך שטחה הריבוני של לבנון. מעשי הרצח המתועבים שלו נגד אזרחי ישראל וההתגרויות הבלתי פוסקות וההתנכלויות ליישובי הצפון הלכו והחריפו בשנים האחרונות. עימות צבאי בין מדינת ישראל לארגוני הרצח של יאסר עראפאת שהתבססו בדרום לבנון היה בלתי נמנע ורק שאלה של זמן . ב- 3 ביוני 1982 נורה ונפצע אָנוּש בלונדון שלמה ארגוב שגריר ישראל באנגליה בידי מחבלים. ממשלת ישראל בראשותו של מנחם בגין ושר הביטחון אריק שרון החליטה להגיב בצורה קשה כנגד מתקפות  הטרור הרצחניות של אש"פ בארץ ובעולם. מלחמת שלום הגליל ניצבה בשער. ספרד עמד להתחיל בקיץ 1982 טורניר גמר גביע העולם בכדורגל, שוב ללא נבחרת ישראל. נבחרת ישראל בהדרכת המאמן האנגלי גֶ'ק מֶנְסֶל כשלה בפעם השלישית ברציפות במשימתה להעפיל לטורניר הגמר של גביע העולם בכדורגל, זה של מונדיאל ספרד 82'. שום מאמן לאומי לא הצליח במשך יותר משנות דוֹר לשוב לימי הזוהר של המאמן עמנואל שפר ושחקני נבחרת ישראל בראשם גיורא שפיגל ומרדכי שפיגלר, שעשו זאת בפעם הראשונה וגם האחרונה (לפי שעה) משהעפילו לגמר טורניר גביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1970.

בקיץ 1982 ניצב השידור הציבורי בראשותם של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער במקומו של יצחק "צחי" שמעוני (טוביה סער שימש במקביל זמן מסוים גם מנהל חטיבת החדשות מפני שאגודת העיתונאים סירבה להשתתף במכרז על התפקיד) בפני שני אתגרי סיקור טלוויזיוניים ממושכים ומורכבים – מלחמה ומונדיאל. הראשון היה כיסוי עיתונאי של מבצע שלום הגליל שנועד להרחיק את הקטיושות הפלסטיניות בדרומה של לבנון למרחק 40 ק"מ מגבול הצפון. המבצע הסתבך והפך למלחמה שקיבלה את השם "מלחמת לבנון הראשונה". השני, הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של 52 משחקי טורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982.

יוסף "טומי" לפיד שימֵש מזה שלוש שנים שִגרתיות כמנכ"ל רשות השידור. רוטינה. בשלוש השנים האלה מאז ה- 1 באפריל 1979 יום מינויו למנכ"ל רשות השידור לא התרחש שום אירוע טלוויזיוני מסעיר. הוא טרם הנהיג הפקה משמעותית בינלאומית מהדרגה העליונה, מעין מדורת שבט, שסביבה מתלכדים מיליוני הצופים שלה. סוג של מבצע שידור שמגבש גם את עובדי הטלוויזיה ויוצר גאוות יחידה. לא הייתה ברזומה שלו שום הפקה רצינית שהוא ועובדיו ברשות יכולים להתפאֵר ולהיות גֵאים בה. את הפקת הטלוויזיה הגרנדיוזית, תחרות שירי הארו-וויזיון (Eurovision) של 1980 שנפלה לידיו כפְרי בשל לאחר ניצחונה של גָלִי עַטָרִי ולהקתה "חלה ודבש" בבנייני האומה בירושלים במַארס 1979, דחה על הסַף, ונִפְנֵף אותה אל מחוץ כותלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוסף "טומי" לפיד טען שלרשות השידור הציבורית אין די ממון למַמֵן הפקה בומבסטית כזאת עבור ה- EBU (איגוד השידור האירופי) ויש לה משימות חשובות יותר מאשר להפיק תחרות שירים גם אם מדובר בתחרות שירים כלל אירופית . את שידורי אולימפיאדת מוסקבה 1980 נִכְפָּה לעשות בקטן (למגִנַת לבו של אלכס גלעדי ושלי) בשל הצטרפותו של מנחם בגין ראש ממשלת ישראל לחֶרֶם שהטילה ארה"ב על המשחקים . המשחקים האולימפיים הפכו כבר מזמן לתצוגות ראווה פוליטיות . ברה"מ בראשה ליאוניד ברז'נייב, מנהיגת העולם הקומוניסטי, פלשה ב- 1979 לאפגניסטן. נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר עֵרָב בתגובה לפלישה פוליטיקה בספורט. הוא העניש את השלטון הסובייטי והחרים בגלל הפלישה את המשחקים האולימפיים שעמדו להיערך בקיץ 1980 בבירה הסובייטית מוסקבה. הוועד האולימפי האמריקני אימץ את החלטת החֶרֶם של הנשיא וספורטאים אמריקניים לא השתתפו במשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980. ראש ממשלת ישראל מנחם בגין הלך בעקבות נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר והחרים אף הוא את אולימפיאדת מוסקבה 1980. הוועד האולימפי הישראלי תמך בהחלטת מנחם בגין . הוחלט כי ספורטאים ישראליים לא ייטלו חלק במשחקי מוסקבה. מכה לספורטאים הישראליים ואכזבה קשה לטלוויזיה הישראלית הציבורית.

"ספורטאים ישראליים לא נשלחו למוסקבה", אמר יוסף "טומי" לפיד לאלכס גלעדי במאי 1980, והוסיף, "לכֵן נשדר את המשחקים האולימפיים במתכונת מצומצמת ונעשה זאת צנוע באמצעות שידור Off Tube מהבית, מהאולפן בירושלים". ההפקה שלנו נעשתה במתכונת דלה ומצומצמת האופיינית לרשות השידור של יוסף "טומי" לפיד אך היא נדרשה לשַלֵם את מלוא זכויות השידורים כאילו היינו עצמנו במוסקבה. איגוד השידור האירופי ה- EBU שילם עבור שידורי אולימפיאדת מוסקבה 1980 סכום של 5.950000 (חמישה מיליון ותשע מאות וחמישים אלף) דולר. ה- Share (הנטל הכספי) של רשות השידור כחברה מלאה באיגוד השידור האירופי עמד על 150000 (מאה וחמישים אֶלֶף) דולר. בין אם נְשָדֵר דקה, שעה, ו/או 100 שעות. התוכנית המקורית של אלכס גלעדי לפני החֶרֶם הייתה לשָדֵר 100 (מאה) שעות מאולימפיאדת מוסקבה 80'.

ליוסף "טומי" לפיד טרם נקרתה ההזדמנות לכונן מדיניות שידורים הכוללת בתוכה את מרכיבי הספורט הבינלאומיים והרלוונטיים למשלם האגרה כמו האולימפיאדות והמונדיאלים. מפני שלא נתקל מאז מונה באפריל 1979 לתפקידו הרם בשידורי טלוויזיה בינלאומיים בסדר גודל כזה גם לא נדרש להבין את הכלכלה היקרה הנלווית להפקות המורכבות והמסובכות, וגם הרחוקות הללו . כשזה קרה לוֹ לראשונה ב- 1982, הוא פשוט היה המום (בשל חוסר ניסיונו) מכמות הממון המושקעת בטכנולוגיה טלוויזיונית המגלגלת ומניעה הפקת מפעל שידור בינלאומי ממושך שכזה , ואשר מכונה, "טורניר גמר גביע העולם בכדורגל- ספרד 1982". יוסף "טומי" לפיד חשש מהמטבוליזם החריף בגופה של הטלוויזיה. מישהו לחש לו כי פעילות שידור ענפה ונמרצת מביאה לא רק לחילוף חומרים מהיר אלא גם לזליגת מַמוֹנָה של רשות השידור. כעורך ראשי חשש לכל דולר שיצא מהקופה הציבורית. הוא ביקש למַתֵּן את קצב פעולות הטלוויזיה ובכך להאֵט את מהירות המֵטַבּוֹלִיזְם שלה. זהו הרקע לדברים כדי להבין את הנעשה ברשות השידור ב- 1982 . הצעתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד להצטרף אלי לשבוע ימים במדריד כדי ללמוד את רָזֵי ההפקה לעתיד לבוא ולראות במו עיניו להיכן הוא שופך את הכסף. "אחרי ספרד 1982 ניצבת בשער הפקת אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, עוד אירוע ענק שיתקיים בעידן שלך" , אמרתי לו. יוסף "טומי" לפיד פטר אותי בדרכו הבוטה, "תראה יואש אלרואי, זאת הצעה נחמדה", עקץ בלגלוג והוסיף, "אתה מתעסק עם שידורי הספורט שהם לא הדבר הכי חשוב בעולם ואני צריך לנהל את רשות השידור . לא אוכל לבוא". זה היה האיש וזה היה סגנונו.

יוסף "טומי" לפיד היה בטוח שהוא עושה טלוויזיה טובה יותר מזאת שקיבל מידיו של יצחק לבני ב- 1979, אך זה לא עזר לוֹ. בסופו של דבר לא האריך ראש הממשלה יצחק שמיר את כהונתו בת חמש שנים, ומינה תחתיו ב- 1 באפריל 1984 את אורי פורת . במונדיאל של מכסיקו 1986 הוא כבר לא היה ברשות השידור. ליוסף "טומי" לפיד לא הייתה אפילו ההזדמנות ללמוד מלקחי העבר והניסיון של עצמו. מישהו אחר היה צריך להמציא במקומו את פטנט שקופיות החסות.

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הגיע כאמור לניהול רשות השידור מהעיתון "מעריב" ב- 1 באפריל 1979. הוא לא ניהל מעולם רֶשֶת שידור ולא הפיק אף פעם שידורי ספורט בינלאומיים בטלוויזיה המכסים את טורניר גמר גביע העולם בכדורגל לפני הגיעו לטלוויזיה הישראלית. צריך להבין, המונדיאל עבור צופי הטלוויזיה הוא אירוע ספורט בינלאומי נחשק בעל עניין ציבורי רָב הכולל בתוכו 52 משחקים ונמשך יותר מחודש ימים הרחק מישראל. עבור העושים במלאכה, אנשי הטלוויזיה, מדובר ב- Event טכנולוגי ולוגיסטי ענק. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נחשב לעיתונאי מוכשר בעל מוניטין והשפעה ב- "מעריב" , איש שכתב מאמרים בענייני אקטואליה בתחומים שונים וזכה להערכה רבה. הוא ידע לכתוב וידע לדבר אבל ברשות השידור הוא היה צריך לעשות דבר שמעולם לא עשה לפני כן, לנהל אלפי עובדים ותקציבי ענק . כמו המנכ"לים לפניו ואחריו הוא היה מינוי פוליטי שלא עבר שום הכשרה מוקדמת כדי לעסוק באדמיניסטרציה וניצוח על גוף תקשורת כה גדול ומורכב כרשות השידור הממלכתית של מדינת ישראל. אני זוכר היטב את השיחות המקצועיות הראשונות שלנו בראשית 1981 אודות מונדיאל ספרד 1982 שהיה רחוק כ- מטחווי שמונה עשר חודשים מבעיטת הפתיחה שלוֹ . מנכ"ל רשות השידור נדהם מגובה המחירים והעלויות הכספיות שיידרש לשלם עבור זכויות השידורים ועבור השימוש בטכנולוגיה הטלוויזיונית החדישה ביותר בימים ההם שהעמידה הקבוצה המבצעית של הטלוויזיה הספרדית הציבורית (RTVE Operation group) בראשותו של מהנדס הטלוויזיה הספרדי הצעיר מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ (Manuel "Manolo" Romero) גאון במקצועו עבור המְשָדֵר הבינלאומי. הספרדים העניקו אפשרויות טכנולוגיות ולוגיסטיות מזהירות כדי להעביר את הפרויקט הספורטיבי הזה בשידורים ישירים מספרד לכל רחבי תבל, אך הן עלו כמובן כסף. כשדיווחתי לוֹ לראשונה כי רשות השידור תצטרך לשלם 2200 דולר בעבור כל עמדת שידור באִצטדיונים הפרושים בספרד הענקית והמארחים את 52 משחקי מונדיאל ספרד 1982, הוא נַע בעצבנות בכיסאו ודחה את הקֵץ. סימן לא מבשר טובות , וזאת הייתה רק ההתחלה. יוֹסֵף '"טוֹמִי" לַפִּיד לא היה איש טלוויזיה במקור. הוא בא מהעיתונות הכתובה שם כל העֵסֶק הרבה יותר פשוט והרבה יותר זוֹל.

טקסט תמונה :  שנת 1961. יוסף "טומי" לפיד עיתונאי צעיר (בן 29) ב- "מעריב" מסקר עבור עיתונו את משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן. עיתונאי מבריק ואיש חכם שמעולם לא ניהל רשתות טלוויזיה ורדיו עד בואו לרשות השידור ב- 1 באפריל 1979. יוסף "טומי" לפיד הגיע לרשות השידור ולטלוויזיה לא רק חסר ניסיון אלמנטארי בניהול רשת שידור, אלא הביא עִמו גם דעות קדומות. מרדכי "מוטי" קירשנבאום אמר עליו, "טומי לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אך לא ידע להרכיבה מחדש". (לע"מ. התמונה נרכשה על ידי תמורת תשלום).

אִרגון מפעל מונדיאל הכדורגל בספרד 1982 ע"י ה- FIFA יחדיו עם הוועדה המארגנת הספרדית היווה חידוש מִבְנִי – אִרגוני יסודי ששינה והרחיב את מפת שידורי הטלוויזיה והיקפם ועִמַם גם את מערכת התשלומים של הטלוויזיה עבור זיכיון השידורים. בפעם הראשונה בהיסטוריה זומנו לטורניר הגמר 24 נבחרות במקום 16 כפי שהיה מקובל עד אז. משך הטורניר התארך בעוד עשרה ימים וכמות המשחקים בטורניר עלתה מ- 38 ל- 52 (תוספת של % 36) בהשוואה לשני המונדיאלים הקודמים במערב גרמניה 1978 וארגנטינה 1978. ביזנס השידור התייקר לאין שיעור. ה- FIFA היא מוסד כדורגל שמרני. במשך 48 שנים מאז נערך המונדיאל הראשון ב- 1930 במונטבידאו (Montevideo) בירת אורוגוואי ועד מונדיאל ארגנטינה 1978 שיחקו בטורנירי הגמר האלה רק בין 13 ל- 16 נבחרות לאומיות מכל רחבי תבל. משך הזמן של הטורנירים היה קצר (בין 16 ל- 19 ימים) וכמות המשחקים המצומצמת הייתה בהתאמה למִשכם. טורנירי גביעי העולם של גרמניה 1974 וארגנטינה 1978 היו שונים. השיטה שונתה וכמות המשחקים גדלה. למרות שבטורנירים האלה שיחקו עדיין 16 נבחרות, משכם התארך לכדי 24 ימים.

טורניר ספרד 1982 היה אם כן שינוי ו- וואריאציה מִבְנִית דרמטית מנקודת מבט של ארגון מפעל ספורט רב ממדים וכה פופולארי. נערכו בו 52 משחקים במשך 35 ימים ב- 14 אצטדיונים הפרושים ברחבי ספרד הענקית המדינה השלישית בגודלה באירופה. הטלוויזיה הספרדית (RTVE) שיחקה תפקיד חשוב בסיקור המשחקים ולעובדת הפריסה הרחבה הייתה כמובן השפעה על עלייה גדולה בתשלום זכויות השידורים . במונדיאלים הקודמים של ארגנטינה 1978, גרמניה 1974, מכסיקו 1970, אנגליה 1966, צ'ילה 1962, שוודיה 195, ו- שווייץ 1954, השתתפו בכל טורניר 16 נבחרות לאומיות . שיטת המשחקים בחלק מהמונדיאלים הייתה דומה אך שונה. בארגנטינה 78' וגרמניה 74' נערכו 38 משחקים. בטורנירים של מכסיקו 70', אנגליה 66' , צ'ילה 62' , ושוודיה 58' התקיימו בכל אחד מהם 32 משחקים. במונדיאל של שוודיה 58' התקיימו 33 משחקים בשל משחק Play off בבית ארבע המוקדם בין נבחרות אנגליה וברה"מ . במונדיאל שווייץ 54' נטלו חלק 16 נבחרות אך שיטת המשחקים בשלב המוקדם הייתה אחרת ולכן נערכו בו רק 26 משחקים.

טקסט תמונה :  8  בפברואר 1958 . סטוקהולם בירת שוודיה . הוועדה המארגנת מציגה לראווה את טקס שיבוץ 16 הנבחרות בארבעה בתים מוקדמים במונדיאל של שוודיה 58' . (באדיבות AGON  ו- SVT . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  קיץ 1958. סטוקהולם בירת שוודיה. רשת הטלוויזיה הממלכתית SVT  של שוודיה משדרת ישיר 11 משחקים (מתוך 33) של מונדיאל שוודיה 58' לרחבי יבשת אירופה. ה- FIFA  טרם גבתה זכויות שידורים . (AGON  ו- SVT. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חודשים יוני ויולי של קיץ 1954. מונדיאל הכדורגל של שווייץ 54'. ראשית עידן שידורי הכדורגל בטלוויזיה הבינלאומית. רשת הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית השווייצרית המצטיינת והחדשנית בעלת המוניטין SRG (ראשי תיבות של Schweizerische  Rundfunk Gessellschaft) משדרת ישיר ב- Video  בפעם הראשונה בהיסטוריה המשותפת של הטלוויזיה ושל משחקי גביע העולם בכדורגל. SRG צילמה רק 10 משחקים מתוך סך ה- 26 שהתקיימו.  6 (שישה) מיליון צופי טלוויזיה במערב אירופה ובמזרחה חזו בשידורים הישירים האלו.  במשחק הגמר שנערך ב- 4 ביולי  1954 ב- ברן בירת שווייץ באִצטדיון "וואנקדורף" (WANKDORF) ניצחה מערב גרמניה את הונגריה בתוצאה הסנסציונית 2:3. התמונה מראה צלם טלוויזיה שווייצרי המשתמש בדגם ישן של מצלמת ה- Video (בטרם עידן ה- Zoom האוטומטי) בעלת שלוש עדשות לצילום מקרוב, בינוני, וטווח ארוך באמצעות ידית " קלאץ' " המאפשרת לעבור מעדשה לעדשה. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1954. מונדיאל הכדורגל שווייץ 1954 . זהו מתקן של צלחת Microwave  המהווה תחנת מִמְסַר להעברת סיגנל השידור הטלוויזיוני, אחת מיני רבות שהותקנה ע"י רשת הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG (ראשי תיבות של Schweizerische  Rundfunk  Gessellschaft) ברחבי שווייץ לצורך העברת סיגנל השידור בתוככי שווייץ ומשם לכל רחבי אירופה . (התמונה באדיבות רשת הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

במונדיאל של ברזיל 1950 (הראשון אחרי מלחמת העולם ה- 2) נטלו חלק 13 נבחרות בלבד . שיטת המשחקים התבססה על ארבעה בתים מוקדמים עם מספר לא שווה של נבחרות. בבית מס' 4 של הטורניר שיחקו רק שתי נבחרות אורוגוואי ובוליביה. בתום השלב המוקדם העפילו ארבע נבחרות לבית הגמר בו התקיימו שישה משחקים בשיטת ליגה. בטורניר 1950 התקיימו 22 משחקים. במונדיאל צרפת 1938 השתתפו 14 נבחרות ונערכו 18 משחקים. במונדיאל איטליה 1934 השתתפו 16 נבחרות. שיטת המשחקים הייתה נוֹק אאוט כבר בסיבוב הראשון שכונה שלב שמינית הגמר . בסיבוב השני שהיה בעצם רבע גמר התקיימו חמישה משחקים (בשל משחק Play off חוזר בין נבחרות איטליה וספרד). בטורניר 1934 התקיימו 17 משחקים. במונדיאל אורוגוואי 1930השתתפו 13 נבחרות ונערכו 18 משחקים.

ה- FIFA  ומצלמות הטלוויזיה צעדו יחדיו כבר במונדיאל שווייץ 1954 אך רק בגביע העולם של אנגליה 1966 הופעלו שידורי טלוויזיה בצורה סדירה הודות לכשרון ויכולת הביצוע המרשימים של ה- BBC ו- ITV. כל 32 המשחקים כוסו באופן שיטתי והועברו בשידורים ישירים מלאים ע"י ניידות השידור האלקטרוניות של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC והרשת המסחרית ITV. ה- FIFA ניצלה מייד את יתרונות הטלוויזיה. ב- 1966 היא דרשה לראשונה זכויות שידורים שהלכו ותפחו ברבות השנים. ה- FIFA השמרנית הפכה גם לגוף חמדני. ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) איגוד השידור המערב אירופי, שילם 600000 (שֵש מֵאוֹת אֶלֶף) דולר. שאר העולם עוד  400000 (ארבע מֵאות אֶלֶף) דולר. זאת הייתה ההתחלה . ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי שמכיל כ- 9000 (תשעת אלפים) עמודים, וקרוי : "למילים יש וויזואליה משלהן".

טקסט תמונה :  שנת 1966 . מאות עיתונאים , שדרי טלוויזיה ורדיו מאירופה וגם מרחבי תבל , נוכחים בהגרלת השיבוץ של 16 הנבחרות לארבעה הבתים המוקדמים במונדיאל של אנגליה 1966 . כולם מצדיעים להפקה הטלוויזיונית הפנטסטית של הקבוצה המשותפת של ה- BBC  וקבוצת ITV . (באדיבות הסוכנויות רויטרס ו- איי. פי.) 

ב- 1982 החלו כאמור השינויים הארגוניים הגדולים במבנה טורניר מונדיאל הכדורגל האטרקטיבי והחשוב ביותר בעולם , ובמקביל גם בהתפתחות היקף שידורי הטלוויזיה ועלותם . כמות הטכנולוגיה הוכפלה ושולשה וגרף מחירי זכויות השידורים האמיר בצורה דרמטית . גביע העולם של ספרד 1982 היה שונה לחלוטין מזה של מונדיאל ארגנטינה 1978 משני ההיבטים המוזכרים לעֵיל . הייתי שָם וראיתי זאת במו עיניי בשעה שימשתי עורך ומפיק ראשי של שני המפעלים מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) איגוד השידור של מדינות מערב אירופה והעשיר ביותר יחדיו עם חמשת איגודי השידור הנוספים שפעלו בעולם בעת ההיא , איגוד השידור המזרח אירופי של המדינות הקומוניסטיות OIRT (ראשי תיבות של Organization Intervision Radio and Television), איגוד השידור של המדינות הערביות הקרוי ASBU, איגוד השידור URTNA של מדינות אפריקה, OTI איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה, ו- ABU איגוד השידור של מדינות המזרח הרחוק – חתמו על חוזה זכויות שידורים חדש עם ה- FIFA המאפשר להם לסַקֵר את 52 משחקי הטורניר של ספרד 1982 תמורת  39.000000 (שלושים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים , השווים בערכם ל- 26.000000 (עשרים ושישה מיליון) דולר. זאת הייתה המהפכה הפִינַנְסִית הגדולה ביותר בימים ההם בתחום שידורי הספורט והכדורגל בטלוויזיה – בארץ ובעולם. המונדיאל הפך להצגת טלוויזיה גלובאלית ואיגודי השידור בעולם נדרשו לשלם עבורו טבין ותקילין.

כבר הזכרתי קודם לכן כי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שהגיע לנַהֵל את רשות השידור והטלוויזיה הציבורית מעיתון עֶרֶב, היה רחוק מאוד ממְצִיאוּת ההפקה הטלוויזיונית 'הספורטיבית' הסבוכה הזאת. הוא היה חסר כל ניסיון ניהולי קודם של רשת שידור , נעדר כל ידע בהיסטוריה של מבנה זכויות השידורים, ומשולל בקיאות מינימאלית בטכנולוגיה המרכיבה את שידורי הטלוויזיה של RTVE ואמורה לשרת את צופיה ברחבי תבל. העוּבְדוֹת שדנו בכלכלה ובמשק הכספים היקר והסבוך של תחומי השידור השונים, ממש הרגיזו אותו. הוא נדלק בקלות ידע להתרגז ומעולם לא הסתיר את כעסיו. פעם בעֵת אחד הוויכוחים המקצועיים בינינו על גודל התקציב והיקף ההפקה של ספרד 1982, נזף בי, "אל תספר לי על עלויות, גם אני כבר הייתי מפיק בגביע העולם עוד לפניך במונדיאל של אנגליה 1966, והייתי צריך לדאוג לכרטיסים עבור אנשי "מעריב". הוא היה שליח העיתון באנגליה בימים ההם. גיחכתי לעצמי. הייתי במבוכה. לא ידעתי כיצד עלי להשיב למנכ"ל רשות השידור שאומר לי בפגישתנו הראשונה הדנה בביזנס שידור ענק, מורכב ומסובך טכנולוגית וכלכלית, כי גם הוא הפיק מונדיאל בנימוק שטיפל בהשגת כרטיסים לאנשי עיתונו. הוא היה איש חכם אך חסר כל מושג בטלוויזיה. הפער בין חוכמתו לידענותו בענייני טלוויזיה היה עצום. הוא הרי הגיע ב- 1979 לנהל את רשות השידור מאחורי מכתבה ומכונת דפוס ישנה של העיתון "מעריב". זה היה פתטי אך הבלגתי.

יוסף "טומי" לפיד נדהם מגודל והיקף התכתובת ומידע ההפקה, ומהנתונים הכספיים שהרעפתי עליו בקיץ 1981 שנה לפני שריקת הפתיחה, ומהסכומים שנידרש לשלם עבור הזיכיון לשָדֵר מספרד 1982. אוזנו לא תפשה בתחילה את היקף ההפקה ותכולתה ובאילוּ סכומי כסף מעורבים שידורי הספורט בטלוויזיה. זה נכון, אירועי הספורט המשודרים בטלוויזיה במסגרות של חדשות ואקטואליה הם היחידים עבורם אתה משלם ממון רָב בשני תחומים . ראשית דבר תמורת זכויות השידורים ואח"כ אתה משלם בנפרד סכומי כסף נוספים עבור טכנולוגיית ההפקה והלוגיסטיקה . בקיץ 1981 הערכתי בפניו כי עלות הפקת שידורי מונדיאל ספרד 1982 תעמוד על כ- 500000 (חצי מיליון) דולר. היום זה מעט. אז זה היה המון. יוסף "טומי" לפיד היה המום מהכלכלה היקרה השזורה בהפקת שידורי טלוויזיה ישירים מן הזַן הזה של שידורי הכדורגל . לא היה לו כל מושג קודם בהפקות טלוויזיה מורכבות ומסובכות כאלה, ו- וודאי לא שמע על המחירים הכבדים האלה כשהיה עיתונאי ב- "מעריב". עכשיו בתום שלוש שנות ניהול שִגרתי פחות או יותר מאז מונה באפריל 1979, נדרש לפתע למצות את מלוא היוזמה והכישרון שלו, ואת הידע הטלוויזיוני הנִדְרַש בתחומי ההפקה, הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה, והכלכלה כדי לסַקֵר ולדווח בהיקף הראוי והנדרש את המלחמה בלבנון והכדורגל בספרד. משחקי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 נערכו בשעות נוחות לצפייה בטלוויזיה במדינת ישראל . יתרון גדול לשוחרי הכדורגל. פסטיבל ספורט איכותי מאין כמוהו שנתפש בזמנו כחסרון וכמעמסת שידור הרובצת על כתפי מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה האחראיים הראשיים על תכנון לוח השידורים.

 ה- FIFA הבינלאומית, הוועדה המארגנת הספרדית המקומית, והקבוצה המבצעית המיוחדת של RTVE  (ראשי תיבות של Radio Television Espaniola) בראשותו של מנולו רומרו (Manolo Romero) הדינאמי והמוכשר שכיסתה את הטורניר – העניקו להפקה ברק טלוויזיוני זוהֵר. הייתי עֵד לכך וראיתי זאת במו עיניי. זה החל כבר בטקס הגרלת השיבוץ ב- 16 בינואר 1982 של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים שנערך באולם הקונגרסים המלכותי במדריד. 80 רשתות טלוויזיה בעולם לרבות כל רשתות הטלוויזיה הציבוריות של ה- EBU העבירו את טקס הגרלת השיבוץ הנוֹצֵץ בשידור ישיר למדינותיהם. היינו בין הבודדים שלא עשו זאת. יוסף "טומי" לפיד סירב לשָדֵר ישיר את האירוע בנימוק שנבחרת ישראל לא העפילה אליו. זה היה Event בינלאומי מעניין שהייתה לו השפעה על שיקולי השידור העתידיים שלנו בקיץ הקרוב גם ללא השתתפות נבחרתה הלאומית של ישראל. ישבתי נוֹכֵח בעמדת השידור שלנו באולם הקונגרסים המלכותי במדריד באותו היום מתבונן בקולגות שלי מכל רחבי אירופה ותבל, ומקנא בהם. הם שידרו ישיר שלב אחרי שלב את פתיחת הכדורים ושליפת הפתקים עליהם מודפסות שמות 24 הנבחרות שייטלו חלק בטורניר.  ב- 16 בינואר 1982 רשות השידור ואנוכי עשינו את הצעד השלישי שלנו לעבר שיא הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' . אולם הפסגה עדיין ניצבה מנגד.

טקסט תמונה :  16 ינואר 1982 . אולם הקונגרסים המלכותי במדריד בירת ספרד מארח את טקס הגרלת – שיבוץ של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים בטורניר גמר המונדיאל של ספרד 1982 . זיהוי היושבים בשולחן הנשיאות מימין לשמאל : השווייצרי ספ בלאטר (Sepp Blatter) מזכ"ל ה- FIFA , הגרמני הרמן נויברגר (Herman Neuberger) נשיא הוועדה המארגנת מטעם ה- FIFA , הברזילי ז'והו האבלאנז' (Juho Havelange) נשיא ה- FIFA , והספרדי פאבלו פורטה (Pablo Porta) נשיא התאחדות הכדורגל הספרדית . הוועדה המארגנת הספרדית שיוותה למעמד היבט מלכותי . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  16 בינואר 1982 . אולם הקונגרסים במדריד . אלה הן תוצאות הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות הנוטלות חלק במונדיאל ספרד 1982 לששת הבתים המוקדמים. ששת הנבחרות הטובות בעולם הוצבו כראשי הבתים המוקדמים. שתיים מהן , איטליה בראש בית 1 ומערב גרמניה בראש בית 2 – נפגשו במשחק הגמר . כמות המשחקים , העניין הציבורי העצום במפעל המונדיאל , והטכנולוגיה הספרדית הפכו את המונדיאל לאובייקט שידור יקר . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .