פוסט מס' 200. "EVERY GOOD THING COMES TO END". פוסט מס' 200. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 25 באפריל 2013.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

הערה 4 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

—————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 200 : הועלה לאוויר בחצות הליל של יום חמישי – 25 באפריל 2013.

—————————————————————————————————

טקסט : EVERY GOOD THING COMES TO END

פוסט מס' 200. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

EVERY GOOD THING COMES TO END

פוסט מס' 200. כל הזכויות שמורות.

ברור שלכל דבר טוב יש מתי שהוא סוף . קשה לדעת ברגע זה אם התבוסה שלשום של ברצלונה לבאיירן מינכן בתוצאה 4:0 באצטדיון "אליאנץ ארנה" במינכן במסגרת ה- Leg הראשון בחצי הגמר של ליגת האלופות, היא ראשית שקיעתה של אימפריית כדורגל בעלת סגנון משחק ייחודי , מועדון פאר , שהקים שהקים לפני כמה שנים פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה. עדיין מדובר בדור שחקנים צעיר עדיין ובמלוא אונו . וודאי לא זָקֵן כמו שנהגנו להתייחס לפני שנים רבות לתופעת הכדורגלן האנגלי סְטֶנְלִי מֵתְּיוּס (Sir Stanley Matthews). אימפריות ספורט מחזיקות מעמד שנים ספורות בלבד ובלות. קורסות. יש לכך ארבע סיבות עיקריות : היריב מוצא תשובה למהלכי הקבוצה על כר הדשא. הזדקנות השחקנים, התפוררות ההרכב הראשון בשל פציעות ממושכות, דרישות כספיות מפליגות של שחקנים מצטיינים במיוחד, עד כדי נטישת המועדון ומעבר לקבוצה אחרת עשירה יותר שמסכימה לשלם את השכר, וגם סיבות פוליטיות במירכאות ובלי. אנשים רבים בעולם (מיליונים) שאוהבים את מחשבת הכדורגל של פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ואת סגנון משחקה של ברצלונה וצפו אמש בשידור הישיר בטלוויזיה נותרו הלומים יחדיו עם השַדָּר המוביל של ערוץ 5 בכבלים יורם ארבל. לא ברור להם מה קורה כאן ומה מתרחש לנגד עיניהם, ובעיקר כיצד ולמה זה קורה. האם יחדיו עם ברצלונה ניגפה שלשום גם השיטה ופילוסופיית המשחק המופלאה שלה ? יורם ארבל ישב אמש המום בעמדת השידור שלו ב- "אליאנץ ארנה" (כמו רבים בסלון ביתנו) ולא חדל לשאול את עצמו שוב ושוב מה קורה כאן ולמה זה קורה וכיצד זה ברצלונה לא בועטת אפילו פעם אחת לשער של באיירן מינכן. לא מכינים את האוהדים לקראת התמוטטות אימפריות ספורט ולכן כשזה קורה במפתיע או לאו הם יושבים פעורי פה ומשפשפים עיניים מול המוניטור כלא מאמינים . ברור שיוֹפּ הֵיְינְקֶס מאמן באיירן מינכן (בן 68, מי היה בעבר שחקן קבוצת בּוֹרוּסְיָה מִינְשֶנגְלָדְבַּאךְ אותה אימן הָאנְס וָויְיסְוָויְילֶר ומוכר בארץ לאוהדי הספורט הוותיקים , והיה גם שחקן נבחרת גרמניה אותה אימן הלמוט שן) היכה שלשום שוֹק על ירך את טִיטוֹ וִוילָנוֹבָה החיוור (צעיר מיופ היינקס בשנות דור).

טקסט תמונה : מונדיאל גרמניה 1974. יופ היינקס בן 29 שחקן קבוצת בורוסיה מינשנגלדבאך ונבחרת מערב גרמניה. היום הוא בן 68. באיירן מינכן וויתרה על שירותיו והחתימה לשנה הבאה במקומו את פפ גווארדיולה. (באדיבות ZDF / ARD. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

חוקת הכדורגל גמישה מידי וגדושה פרשנויות שיפוט. שניים מתוך ארבעת השערים של באיירן מינכן הובקעו לאחר שתי עבירות גופניות ברורות על שחקנים ספרדיים שקדמו להבקעות. השופט ההונגרי וויקטור קאשאי לא התעכב על שתי העבירות הגרמניות ופסח עליהן. הוא לא שרק למרות שרואים היטב שדאנטה הגרמני נשען ורוכב ממש על שחקן ספרדי, לא מאפשר לו לנתר , צובר בשל העבירה יתרון גובה לעצמו, דבר שמאפשר לו לנגוח בכדור ולמסור אותו לתּוֹמַאס מוּלֶר שמבקיע את השער הראשון. בפעם השנייה רואים היטב שתּוֹמַאס מוּלֶר הגרמני חוסם חסימה גופנית גסה את ג'וֹרְדִי אַלְבָּה שמתמוטט על כר הדשא (מותרת בכדורסל אך אסורה בכדורגל) בטרם הבקעת השער השלישי ע"י אָרְיָאן רוֹבֵּן. בנוסף לכך נראה שגם השער השני לזכות באיירן מינכן לא היה חוקי והובקע מעמדת נבדל של מָרְיוֹ גוֹמֶז. בטוח שופטים אחרים לא היו עוברים ככה סתם לסדר היום והיו מגיבים ופוסקים אחרת בשני המקרים הקונקרטיים האלה, ומעניקים עבירות לזכות ברצלונה. באיירן מינכן הייתה טובה מברצלונה. שגיא כהן פרשנו של יורם ארבל ציין שלשום כי אולי חוזה הציבור בסוף עידן שלטונה של ברצלונה אולם לא פירש מעבר לזה.

טקסט תמונה : יום שלישי – 23 באפריל 2013 . הדקה ה- 25 במשחק באיירן מינכן נגד ברצלונה 0:4. השחקן הגרמני דאנטה (באדום) עובר עבירה על שחקן ספרדי. הוא נשען עליו, לא מאפשר לו לנתר, ונוגח בעצמו ללא קושי את הכדור לעברו של תומאס מולר שכובש את השער הראשון. השופט ההונגרי וויקטור קאשאי התעלם מהעבירה. (באדיבות "רשת" ערוץ 2. צולם מ- IPHONE).

טקסט תמונה : יום שלישי – 23 באפריל 2013. הדקה ה- 72 במשחק באיירן מינכן נגד ברצלונה 0:4. הגרמני תומאס מולר (מס' 25) חוסם בצורה פרועה ולא חוקית את מגן ברצלונה ג'ורדי אלבה ובכך מאפשר לאריאן רובן לפרוץ באין מפריע לשטח "ההוצאה להורג" ולכבוש מקרוב את השער השלישי לזכות באיירן מינכן. השופט ההונגרי וויקטור קאשאי התעלם מהעבירה. (באדיבות ערוץ 5 בכבלים. צולם מ- IPHONEׂ).

מוקדם להספיד את ברצלונה אולם ברור שהיא חווה משבר מנהיגות לאחר עזיבתו של המאמן המוכשר והכריזמטי פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ומינויו של הצֵל שלו טִיטוֹ וִוילָנוֹבָה. ההגנה שלה נראתה אתמול נמוכה ורעועה להחריד ומרבית המסירות שלה בדרך לשער הגרמני היו לרוחב ולא לעומק . לפתע נמצאה תשובה גרמנית ל- "תיאוריית האדם השלישי", אותה מחשבת כדורגל משותפת של מַרְטוֹן בּוּקוֹבִי, יוֹהָאן קְרוֹיְף, ופֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה. באיירן מינכן מנעה את חדירות העומק המפורסמות של שחקנים ספרדים אחוריים כמו ג'וֹרְדִי אַלְבָּה אל מעבר לקווי ההגנה שלה לשטחים מתים . "תיאוריית האדם השלישי" נותרה תיאוריה. זה לא עבד שלשום. לא תמיד משך החזקת הכדור ו/או מניין הבעיטות לשער קובע את איכותה של קבוצת כדורגל. צָלַף טוב בעל סבלנות ותצפית נוחה מסתפק בלחיצה אחת על ההֶדֶק. הוא איננו צריך לירות צרורות כדי לפגוע. ברצלונה עבורי היא כמו צָלַף. אולם לא שלשום. ברצלונה התפוררה לנגד עינינו וקרסה. כל אחד שואל את עצמו האם התבוסה אמש הייתה מקרית ו/או שמא זה ראשיתו של תהליך ואולי סופו. אתה עדיין רואה את עקבות המורשת ומחשבת הכדורגל של פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה אולם ברור שזאת לא אותה קבוצה . לפתע בתוך זמן קצר כל כך בתוך חודשים ספורים הפכה ברצלונה לפגיעה . ועוד איך פגיעה . שושלות נוצרות ומתפרקות. תהליך בנייתן איטי מפני שהן נבנות ביסודיות וזהירות אולם נקרעות בבת אחת ללא הודעה מוקדמת ונעלמות ו/או הופכות להיות חלק באמצע השורה. כבר לא בראשה.

הטלוויזיה מפרטת לפרטי פרטים ומבליטה את כישלונה של ברצלונה כמו גם את הצלחותיה . ברור שניידות שידור טלוויזיה ענקיות שכוללות בתוכן בין 24 ל- 30 מצלמות ואפילו יותר מהסוג שצילמו את שני המשחקים באיירן מינכן – ברצלונה 0:4 ודורטמונד – ריאל מדריד 1:4, לרבות אין ספור כמעט של הילוכים חוזרים מזוויות ראייה שונות , הופכות את הצפייה ליותר מתחביב. לעיסוק של ממש (לבימאי הגרמני הייתה טעות אחת בדקה ה- 42 כשהיה עסוק מידי בהילוכים החוזרים של הכשלה / העמדת פנים של מַרְקוֹ רוֹיְס הגרמני ע"י צָ'אבִּי אָלוֹנְסוֹ ליד השער הספרדי, ולא שם לב להתעצמות התקפה ספרדית מסוכנת שהולידה את שער השוויון של כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ . הוא התעשת וחזר למציאות בשתיים – שלוש השניות האחרונות בטרם כבש כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ את שערה של דורטמונד) . אנוכי כל כך אוהב ומזדהה עם מחשבת הכדורגל של ברצלונה עד שאני מרגיש מובס כמוה. אני די מתפלא על עצמי כמי שנושק אוֹ טוֹ טוֹ את גיל ה- 80 מהתחושות שלי, ואף על פי כן חש בדיוק את אותה התחושה שהרגשתי לפני 59 שנים , בשעה ששני הגרמנים המאמן סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר והקפטן שלו פְרִיץ וָואלְטֶר שמו במפתיע קֵץ לשלטונה ועליונותה המוחלטת של נבחרת הזהב ההונגרית בראשות מאמנה גוּסְטָב שֶבֶּש והקפטן שלו פֶרֶנְץ פּוּשְקָש . זה קרה ב- בֶּרְן (Bern) ב- 4 ביולי 1954 במשחק הגמר של המונדיאל ההוא של שווייץ 1954. מערב גרמניה ניצחה כזכור באותו משחק הגמר ההוא את הונגריה הפייבוריטית ניצחון סנסציוני בלתי צפוי ולא נתפש בתוצאה 2:3. מההיבט הזה לא התבגרתי. נשארתי נער. אני אוהב את ברצלונה כשם שאהבתי פעם את הונגריה. ראיתי משהו בחיי. לבטח בעת שהייתי כ- 40 (ארבעים) שנים בתעשיית הטלוויזיה המקומית והבינלאומית אולם אינני זוכר שום קבוצת כדורגל ששיחקו בה יחדיו בעת ובעונה אחת במשך שנים שלושה מהנדסים – אדריכלים ברמתם של לֵיאוֹ מֶסֳי, אָנְדְרֶאס אִינְיֶיסְטָה, וצָ'אבִּי הֶרְנָנְדֶז. ברצלונה עשתה אותי לאיש טלוויזיה מאושר יותר . לקחתי ללב את תבוסתה של ברצלונה. גם אנוכי הפסדתי. אני יודע שאנוכי ניצב היום בצד של המפסידים. ביקרתי בתוקף תפקידי בשליחות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עשרות פעמים בברצלונה ורומא. בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה הייתי רומאי נאמן בגלל מילאן ואריגו סאקי. עכשיו אני ברצלונאי בשל אהדתי העצומה לברצלונה ופפ גווארדיולה.

חברת "רשת " של ערוץ 2 עשתה עסקה נחמדה עם ערוץ 5 בכבלים . תמורת סכום המוערך ב- 2.100000 (שני מיליון ומאה אלף) שקל  קנתה "רשת" שלושה משחקים כלהלן : את זה של אמש בו הביסה בורוסיה דורטמונד את ריאל מדריד 1:4, את משחק הגומלין בשבוע הבא במדריד, וגם את משחק הגמר של ה- Champions league שייערך בלונדון. אמש העבירה "רשת" בהצלחה רבה בשידור ישיר את המשחק דורטמןנד – ריאל מדריד 1:4 לטובת חובבי הספורט במדינת ישראל. המפיק המצטיין של ערוץ 2 מר יצחק "איציק" גליקסברג (עוזרו בהפקה היה דניאל "דני" לנקרי) נקט יוזמה ברוכה והטיס את יורם ארבל ושגיא כהן לעמדת שידור באצטדיון הנהדר "סיגנל אידונה פארק" של בורוסיה דורטמונד. המהלך הזה הכריח את ערוץ 5 בכבלים לנקוט בצעד יוצא דופן , לוותר על מדיניות שידור ה- Off tube הקבועה וקלוקלת שלו, ולשדר ערב קודם לכן (שלשום יום שלישי – 23 באפריל 2013) את המשחק באיירן מינכן – ברצלונה גם כן מעמדת שידור ב- "אליאנץ ארנה" אצטדיונה של באיירן מינכן. מתברר כי שידור Off tube מהמוניטור איננו גזירת גורל, וכי שידור ישיר ממוקד ההתרחשות אפשרי. יורם ארבל לא היה אמש במיטבו. הוא טעה, התבלבל, התנסח פה ושם בצורה לקויה וחסרת ביטחון, וגם זיכרונו בגד בו . הוא שכח ששמו של שוערה הגבוה (1.88 מ') של בורוסיה דורטמונד הוא Roman Weidenfeller, וכינה אותו "השוער" . אפילו מבקרת הטלוויזיה של העיתון "ישראל היום" גב' שיר זיו שמה לב לחולשתו של יורם ארבל . אף על פי כן ולמרות שהוא נמצא כבר בעשור השמיני של חייו עדיין נעים וגם נוח להקשיב לו . טרם נס ליחו . נוכחותו ליד המיקרופון בעמדות השידור בגרמניה וקרבתו הבלתי אמצעית לזירת כר הדשא הופכות את הפאנל המקומי של ערוץ 5 בכבלים על שני שדרי ה- Off tube שלו נדב יעקובי ואבי מלר ושני פרשני ה- Off tube איציק זוהר ואלי אוחנה – לפחות אפקטיבי וכמעט בלתי נחוץ  . הרייטינג הנכבד שצברה אמש הזכיינית "רשת" בערוץ 2 בעת השידור הישיר של המשחק בורוסיה דורטמונד – ריאל מדריד מוכיח כי השידור המסחרי הטלוויזיוני הארצי חייב לאמץ לעצמו גם חלק מאירועי הספורט הרלוואנטיים המקומיים והבינלאומיים . לתשומת ליבו גם של המנכ"ל החדש של ערוץ 10 מר רפי גינת .

טקסט מסמך : יום רביעי – 24 באפריל 2013 . מפת הרייטינג של אמש ברבעי שעות בין תשע בערב (21.00) לאחת עשרה ארבעים וחמש בלילה (23.45) . הרייטינג מחמיא לזכיינית "רשת" שמשדרת לראשונה מזה זמן רב בשידור ישיר אירוע ספורט בינלאומי רלוואנטי של ה- Champions league מגרמניה בו מביסה בורוסיה דורטמונד את ריאל מדריד 1:4 במפגש הראשון ביניהן. הרייטינג הגבוה של ערוץ 10 נובע מתוכניתו של רפי גינת "כלבוטק". הרייטינג הדל של ערוץ 1 הציבורי מעיד על עליבותו ועל אי הרלוואנטיות המוחלטת שלו במתכונתו וניהולו הנוכחיים. (באדיבות וועדת המדרוג).

סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר ועוזרו הֶלְמוֹט שֶן ניטרלו בקיץ 1954 את מחשבת הכדורגל ההונגרית המקורית ההיא "תיאוריית האדם השלישי", שנבנתה ע"י מומחי הכדורגל ההונגריים מרטון בוקובי, גזה קאלוצ'איי, יאנה קאלמאר, וכמובן גוסטב שֶבֶּש עצמו. "תיאוריית האדם השלישי" במשחק הכדורגל נהגתה ע"י הצוות ההונגרי בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת. הגשמתה הביאה להונגריה מעצמת כדורגל קטנה ניצחונות מזהירים בעת ההיא. צריך להבין שבין השנים 1949 ל- 1954 ניצחה הונגריה ברציפות 40 (ארבעים) משחקים בינלאומיים. היא הכניעה אז את הנבחרות הטובות ביותר בעולם לרבות איטליה , אוסטריה , צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, ואנגליה. במשך חמש שנים הללו היא לא הפסידה. האומה ההונגרית הקטנה המציאה שֵם לנבחרת המופלאה ההיא בראשות הקפטן פֶרֶנְץ פּוּשְקָש וכינתה אותה : "ARANYCSAPAT" (נבחרת הזהב). המוטו של גוּסְטָב שֶבֶּש כמו של פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה היה בהיר ונחרץ : על כל שער שנחטוף נבקיע שניים. הונגריה הגיעה לשיאה בנובמבר 1953 כשהביסה את נבחרת אנגליה באצטדיון "וומבליי" 6:3. במשחק הגומלין כעבור חצי שנה במאי 1954 ב- "נפ – סטדיון" בבודפשט מיגרה הונגריה שוב את אנגליה בתוצאה ההרסנית 1:7. איש לא הכין אותי למלכודת שטמן לה אז ספ הרברגר ב- 4 ביולי 1954 ב- ברן / שווייץ, כפי שאיש לא יידע אותי ב- 23 באפריל 2013 לפח שהניח שלשום יופ היינקס מאמן באיירן מינכן לברצלונה של טיטו ווילנובה ושלושת המהנדסים שלו. התדהמה אז ושלשום הן זהות ומוחלטות .

אנוכי בן קיבוץ אפיקים. לא היה לי דבר עם הונגריה עד ששני העיתונים "ספורט לעם" ו- "דבר" החלו לספר ב- 1952 אודות גדולתה של הנבחרת המגיארית בכדורגל בהדרכת גוּסְטָב שֶבֶּש . הונגריה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת הלסינקי 1952. העיתונאים של הימים ההם ישראל גולדשמידט, נחמיה בן אברהם, ודן פתיר (פחטר) זיהו עבורי את גיבורי הכדורגל החדשים בדמותם של פרנץ פושקש, נאנדור הידגקוטי, שאנדור קוצ'יש, יוזף בוז'יק, גיולה גרושיץ' ואחרים . מעולם לא ראיתי את הכוכבים ההונגריים רק קראתי עליהם. מתברר כי שמם שמם יצא לפניהם בכל אירופה ובעולם כולו . במונדיאל שווייץ בקיץ 1954 הגיע המוניטין של נבחרת הזהב של הונגריה לשיאו הודות לשידורים הישירים של רשת הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG .

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן כ- 9000 (תשעת אלפים) עמודים הקרוי , "הפקות חובקות ארץ ועולם" . הספר הזה הוא אחד בסדרה רחבת היקף של 13 ספרים שדנה בקורות 128 (מאה עשרים ושמונה) שנות טלוויזיה בין 1884 ל- 2012 , וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

ה- UER / EBU (Union Europeenne de Radiodiffusion / European Broadcasting Union )  נוסד בפברואר 1954. מנכ"ל רשת הטלוויזיה השוויצרית SRG (שידרה בשלוש שפות גרמנית, איטלקית, וצרפתית) בימים ההם מַרְסֶל בֶּזֶנְקוֹן (Marcel Bezencon) הפך לנשיא הראשון של ה- EBU . צורת ההתארגנות המשוכללת , המדויקת , והמהירה אז של ה- EBU כאיגוד שידור רָב יכולות, המונה עשרות רשתות טלוויזיה בשורותיו , אִפְשֵר לכֵן כבר חמישה חודשים אח"כ ביולי 1954, את העברת סיגנל השידור של משחק הגמר הונגריה – מערב גרמניה לכל רשתות הטלוויזיה החברות באיגוד באמצעות מערכת המיקרוגל הקרקעית בת 44 משדרים רבי עוצמה שהייתה פרושה כבר לאורכה ולרוחבה של היבשת. ניידת השידור השווייצרית העבירה את המשחק בשידור ישיר בהצלחה רבה לשתי רשתות הטלוויזיה המערב גרמנית ARD ו- ZDF ולכל מדינות ה- EBU האחרות במערב אירופה. סיגנל השידור של משחק הגמר בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 2:3 עשה דרך של 6000 ק"מ לאורכה ולרוחבה של אירופה . העברת סיגנל הטלוויזיה נתקל בקשיים טכניים מפני שמדינות אירופה שידרו בשלוש שיטות שונות שיטת השידור הבריטית הייתה ב- 405 קווים, הצרפתים שידרו ב- 805 קווים ושאר אירופה שידרה ב- 625 קווים. SRG שהייתה מקור השידור (Originated) הפיצה כמובן את סיגנל השידור בשיטת שידור טלוויזיונית של 625 קווים. ה- BBC בלונדון קיבל את סיגנל השידור מהעיר הצרפתית קָאלֶה על גדות תעלת לאמאנש , שהומר באמצעות קונברטור (Converter) מיוחד ע"י RTF (הטלוויזיה הצרפתית) מ- 625 קווים ל- 819 קווים, ועכשיו היה צריך להיות מומר שוב בחזרה ל- 405 קווים. מדינות אירופה עשו בראשית שנות ה- 50 כברת דרך ענקית בפיתוח שידורי הטלוויזיה שלהן. מדינות כמו איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, מערב גרמניה, בלגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, נורווגיה, אוסטריה, ואחרות היו ערוכות למאמץ טלוויזיה מורכב שכזה . סיגנל השידור נדד מעיר לעיר וממדינה למדינה. מברן ל- לִיל, ל- קָאלֶה, לבריסל, אמשטרדאם, קלן, המבורג, ברלין, קופנהגן, אוסלו, סטוקהולם, הלסינקי ועוד ועוד . 80 משדרי Relays שימשו שרתים ל- 44 המשדֵרים ששידרו את הסיגנל לרשת המנוהלת בגלי תמסורת (Microwave) של סנטימטרים, דצימטרים, ומטרים. כ- 6.000000 (שישה מיליון) צופי טלוויזיה באירופה ראו את המשחק בשידור ישיר כבר בתקופה ההיא [1]. סיגנל השידור שרץ בכל אירופה היה כל כך צלול והתמונה כה בהירה עד שלרגע הייתה תחושה לציבור האירופי כי הוא נמצא בעצם באִצטדיוני הכדורגל של שווייץ . כל מדינה ב- EBU מינתה את השדרים שלה באִצטדיון "וָואנְקְדוֹרְף" (Wankdorf) ב- ברן באמצעות Book Script. תמונת Control סיפקה את הטקסט. מכיוון שההצגה האופטית היא השולטת, הדרך הזאת הייתה בהחלט מספקת.

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954. מונדיאל שווייץ 1954. זוהי עמדת שידור של אחת מרשתות הטלוויזיה ב- EBU  (איגוד השידור האירופי) באִצטדיון "וואנקדורף" בברן במשחק הגמר הסנסציוני בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה 2:3. (התמונה באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954. אצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) בעיר הבירה ברן. חמש דקות לסיום משחק הגמר של מונדיאל שוויץ 54' בין נבחרות מערב גרמניה והונגריה. הטלוויזיה השווייצרית SRG מנציחה את התוצאה הסנסציונית בשידור הישיר שלה לאירופה, 2:3 לזכות מערב גרמניה. הפרסומות המסחריות של חברת השוקולד "טובלרון" וחברת השעונים "לונג'ין" מקשטות באין מפריע את התמונה הטלוויזיונית. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

צריך לציין עוד שברה"מ הענקית שלה היו שלושה משדרי מיקרוגל (Microwave) ו- 200000 (מאתיים אלף) מקלטי טלוויזיה התעלמה מהאירוע , אולי מפני שלמשחק הגמר העפילה מערב גרמניה שהייתה יריבה פוליטית שלה. רוב הציבור האירופי טרם החזיק בידיו את מקלט הטלוויזיה היקר אך פוטנציאל השידור הישיר היה קיים . רבים הצטופפו ברחובות של ערי אירופה המרכזיות סביב חנויות חשמל ואלקטרוניקה, וצפו במכשירי טלוויזיה שהקרינו את המשחק בשידור הישיר. מונדיאל שווייץ 1954 הייתה שעתה היפה של מערב גרמניה ושל תעשיית הטלוויזיה בכל רחבי אירופה.

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. אִצטדיון "וואנקדורף" בברן. עדות מצולמת לפועלה הדגול של רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG לפני כשישים שנים. אחד מצלמי ה- Video של הטלוויזיה השווייצרית הממלכתית SRG  בפעולה בעת השידור הישיר של משחק הגמר הסנסציוני בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 2:3. המשחק נערך ב- 4 ביולי 1954. SRG  הפיקה וצילמה עוד שמונה משחקים בטורניר הזה והפכה את הסימביוזה בין הטלוויזיה לכדורגל לעובדה. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. זוהי אחת מתחנות המִמְסַר בגל קצר (Microwave)  של SRG  והדואר השווייצרי שהעבירה את סיגנאל השידור הטלוויזיוני של SRG  לכל רחבי אירופה. כ- 6.000000 (שישה מיליון) צופי טלוויזיה בכל רחבי אירופה ראו את השידור הישיר של משחק הגמר ביום ראשון – 4 ביולי 1954, בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה 2:3. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שידור מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 העניק תנופה עצומה להתפתחות שידורי הטלוויזיה באירופה והאיץ את קניית המוניטורים בכל אירופה , וודאי במערב גרמניה שנבחרתה הלאומית העפילה למשחק הגמר נגד הונגריה ובסופו של דבר גם זכתה בתואר אלופת העולם. מהלך הבקעת השערים במשחק הגמר הסנסציוני ההוא איננו חקוק על הפס המגנטי של ה- Video. הוא צרוב על גבי תמונות סטילס דוממות ופילם דהוי. הונגריה העפילה למשחק הגמר בדרך הקשה . בשלב המוקדם של הטורניר היא אומנם גברה על מערב גרמניה 3:8 אך איבדה את השחקן החשוב ביותר שלה פרנץ פושקש בנפצע קשה בקרסולו מפגיעה של הבלם הגרמני וורנר ליבריך . המאמן הגרמני ספ הרברגר העלה למשחק התבוסה ההוא 3:8 שבעה שחקני מילואים שלו מתוך ידיעה ברורה מראש שהונגריה תנצח בכל מקרה . ההפסד שלח את גרמניה למשחק Play off נוסף נגד טורקיה אותה כבר ניצחה בבית המוקדם בתוצאה 1:4. גרמניה הביסה את טורקיה במשחק ה- Play off בתוצאה 2:7 והעפילה לשלב רבע הגמר יחדיו עם הונגריה. הונגריה ניצחה ברבע הגמר את ברזיל (סגנית אלופת העולם) בתוצאה 2:4 ובחצי הגמר גברה לאחר הארכה על אלופת העולם אורוגוואי גם כן בתוצאה 2:4. נבחרת הזהב של גוסטב שבש העפילה למשחק הגמר ב- 4 ביולי 1954 ב- ברן בדרך הקשה. היא הייתה עייפה מאוד וגם חבולה . מערב גרמניה הרעננה ניצחה ללא קושי ברבע הגמר את יוגוסלביה 0:2 ובחצי הגמר הביסה את אוסטריה 1:6 והעפילה בניגוד לכל התחזיות למשחק הגמר. הקפטן הפצוע פרנץ פושקש שטרם החלים משטף דם קשה בקרסולו כפה את עצמו על מאמנו גוסטב שבש והוכלל בהרכב ברגע האחרון בטרם השריקה למשחק הגמר. היה ברור כי הונגריה עומדת להביס שוב את גרמניה עם פרנץ פושקש הפצוע ו/או בלעדיו. רכבת מיוחדת יצאה מבודפשט והביאה לברן ב- 3 ביולי 1954 ערב משחק הגמר את נשות השחקנים ואת צמרת השלטון (הקומוניסטי) של הונגריה כדי לחזות בניצחון מהיר ואלגנטי וזכייה היסטורית בגביע העולם בכדורגל. שני מאמני נבחרת מערב גרמניה ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן חשבו אחרת וכפי שאומרת הקלישאה השאר כתוב בדברי הימים של המונדיאלים.  

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954. אִצטדיון "וואנקדורף" בברן . בתוך דקות אחדות יחל משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954. מצלמת פילם מתעדת את עלייתם למגרש של פרנץ פושקש קפטן נבחרת הונגריה (בן 27 משמאל) ופריץ וואלטר קפטן מערב גרמניה (בן 33). מאחוריהם שני השוערים גיולה גרושיץ' ההונגרי ו- אנטון "טוני"  טוּרֶק הגרמני. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . גמר מונדיאל שווייץ 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" בברן. פרנץ פושקש קפטן נבחרת הונגריה (מניף ידיים בחולצה הכהה) כובש שער בדקה ה- 6 במשחק הגמר נגד מערב גרמניה ומעלה את נבחרתו ליתרון 0:1. משמאל, המגן יופ פוזיפאל, הבלם וורנר ליבריך (מס' 10), והשוער טוני טורק נכנעים. פרנץ פושקש היה איטר רגל ימין אך מוכשר דיו למצוא את האפשרות הטובה ביותר ואת הפתרון הנכון ביותר בסיטואציות השונות והמורכבות בשטחי "ההוצאה להורג" ברחבות שליש השערים. גיולה מאנדי שהיה בתקופה ההיא עוזרו של גוסטב שבש אמר על פרנץ פושקש כי רגלו השמאלית של הכדורגלן המחונן היא כמו ידו הימנית של הכנר האיטלקי פאגאניני. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954. גמר מונדיאל שווייץ 1954. זולטן ציבור (מס' 11) רץ לחבק את הקפטן שלו. השער שכבש פרנץ פושקש  בדקה ה- 6 היה מובן מאליו והעניק להונגריה ביטחון ותקוות שלא התגשמו. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954. אצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) ב- ברן בירת שווייץ . קיצו של עידן וסופה של שושלת הונגרית ותחילתה של שושלת גרמנית. נשיא ה- FIFA ז'יל רימה מעניק את גביע העולם לפריץ וולטר בן ה- 33 קפטן מערב גרמניה אלופת העולם בכדורגל, בטקס מנוכר, קר, וקפוא. שדר הרדיו והטלוויזיה המערב גרמני הרברט צימרמאן יצא מדעתו מרוב שמחה. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . מונדיאל שווייץ 1954 . אִצטדיון "וואנקדורף" ב- ברן. טקס צנוע של הענקת גביע העולם בכדורגל למערב גרמניה . שחקני נבחרת הונגריה חוזים המומים במזג אוויר גשום בנשיא ה- FIFA ז'יל רימה (Jules Rimet) מעניק את גביע העולם לקפטן מערב גרמניה פריץ וואלטר (מוסתר). זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : שופט המשחק ביל לינג, הקוון מארווין גריפיטס, קפטן נבחרת הונגריה פרנץ פושקש, השוער גיולה גרושיץ', המקשר הימני שאנדור קוצ'יש, החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי, הרץ הימני יוזף בוז'יק, הרץ השמאלי יוזף זאקארייאש, הבלם גיולה לוראנט, המגן השמאלי יינה בוז'אנסקי (מוסתר), הקיצוני השמאלי זולטאן ציבור, הקיצוני הימני יוזף "יורי" טוט, והמגן הימני מיהאלי לאנטוש. (באדיבות MTV  ו- SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . מונדיאל שווייץ 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" בברן . זוהי אחת מתמונות הטלוויזיה המדהימות שהפיקה SRG המתעדת את אחדות ולכידות השחקנים בנבחרת הגרמנית שניות ספורות לאחר הענקת גביע העולם לקפטן מערב גרמניה פריץ וואלטר. עומדים משמאל לימין נרגשים ושלובי ידיים : המאמן הלאומי ספ הרברגר (בן 57), פריץ וואלטר (בן 34) עם הגביע, השוער טוני טורק (בן 35), הורסט אקל (22), ומבקיע שער הניצחון במשחק הגמר הלמוט ראהן (בן 29). (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה. מאמן הכדורגל הגרמני ספ הרברגר (משמאל) ועוזרו הלמוט שן (מימין) יוצרים את מורשת הכדורגל הגרמנית שמחזיקה מעמד ברמה הלאומית עד עצם היום הזה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נבחרת מערב גרמניה שבה מברן וערכה מסע הילולא בערי גרמניה הראשיות. ניצחונה 2:3 על הונגריה הכל יכולה ב- 4 ביולי 1954 היה סנסציוני. צריך לזכור שבקיץ 1945 בתום מלחמת העולם ה- 2 הייתה גרמניה ארץ חָרֵבָה והרוסה, וכעבור תשע שנים הפכה לאלופת העולם בכדורגל. אין זה דבר של מה בכך. הונגריה שבה הביתה לבודפשט בראש חפוי. התחוללה סערה ספורטיבית ענקית בציבור ההונגרי. האכזבה הייתה מרה מפני שאיש לא התכונן להפסד . נוצרה אווירת נכאים באומה כולה והמאמן גוסטב שבש פוטר מתפקידו בו במקום . מומחי הספורט ההונגריים תכננו Come back של "נבחרת הזהב" שלהם לקראת מונדיאל שוודיה 1958 . פרנץ פושקש היה ב- 1954 רק בן 27. שאנדור קוצ'יש היה אף צעיר ממנו, בן 25. השוער גיולה גרושיץ' היה ב- 1954 בן 28. יוזף בוז'יק היה בן 29. הבלם גיולה לוראנט היה בן 31. נאנדור הידגקוטי היה המבוגר בחבורה, בן 32. השלטון הקומוניסטי החליט להעניק לשחקני ה- "ARANYCSAPAT" תמריצים ותנאי אימון ומחייה מיטביים לרבות פנסיה נדיבה בניסיון לשחזר את ההיסטוריה . כולם בהונגריה הבינו שנבחרת זהב מושלמת שכזאת היא תולדה של פעם אחת במאה שנים וצריך להעניק לה צ'אנס נוסף, אולם הפוליטיקה טרפה את הקלפים. באוקטובר 1956 פרץ בבודפשט מרד פוליטי עממי נגד השלטון הקומוניסטי במדינה. האומה ההונגרית סירבה להיות מדינת חסות של ברה"מ. המרד דוכא בנקל ע"י השלטון הקומוניסטי ההונגרי ובסיוע טנקים וחיילים סובייטיים. נבחרת הכדורגל ההונגרית על שלל כוכביה שהתה כבר באוסטרליה לקראת טורניר הכדורגל האולימפי של אולימפיאדת מלבורן 195. בתום האולימפיאדה ערקו כוכביה הראשיים פרנץ פושקש, שאנדור קוצ'יש, וזולטאן ציבור לספרד וביקשו שם מקלט מדיני, ונענו. "נבחרת הזהב" של הונגריה התפרקה לחתיכות. ב- 1983 בהיותי מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית קניתי מ- MTV (רשת הטלוויזיה ההונגרית הממלכתית) את הסרט הדוקומנטארי רב העניין בן 100 (מאה) דקות שנקרא איך לא בשפת העם "ARANYCSAPAT". הסרט התיעודי הזה תיאר את מפעל חייהם של גוסטב שבש ופרנץ פושקש קפטן "נבחרת הזהב", עלייתה לגדולה של ה- ARANYCSAPAT ב- 1949 ונפילתה ב- 1954, לרבות ראיונות עם כל מיני מומחים ושחקני מפתח בעת ההיא כמו גיולה גרושיץ', נאנדור הידגקוטי, פרנץ פושקש, וכמובן עם המאמן גוסטב שבש. במידה רבה הציג הסרט קונפרונטציה מעניינת בין פרנץ פושקש האופטימי ובעל חוש הומור לבין מאמנו הדיכאוני גוסטב שבש . בסיום הסרט נראה גוסטב שבש בערוב ימיו צוֹעֵד בין המִמְטָרוֹת על כר הדשא באצטדיון "וואנקדורף" ב- בֵּרְן , לשם הובא ע"י יוצרי הסרט , כשהוא בוכה וממלמל לעצמו : "יוֹיי אִישְטאֶנאֶם (בהונגרית "אוי אלוהים") , אֶלֶף שנים יחלפו עד שלהונגריה תהיה שוב "נבחרת זהב" כפי שהייתי לי". הוא לקח קשה מאוד את ההפסד במשחק הגמר נגד גרמניה ב- 4 ביולי 1954. בינתיים הוא צודק בנבואתו משום שבאמת הכדורגל ההונגרי נעלם לחלוטין מזה עידן ועידנים ממפת הכדורגל הבינלאומית.

אי אפשר להקיש מהמפלה ההונגרית ב- 1954 לזאת של ברצלונה שלשום 0:4 במינכן. נבחרת הזהב הלאומית של הונגריה התבססה בעשור ה- 50 של המאה שעברה כמובן על בני הונגריה בלבד, בעוד שמועדוני פאר מודרניים רוויי ממון כמו ברצלונה, ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד , באיירן מינכן, בורוסיה דוטמונד, פאריס סן ז'רמן, צ'לסי, ליוורפול, ואפילו קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א – מנצלים היום עד תום את ההזדמנויות שמעניקים חלונות הגלובליזציה, ומבססים את היכולת האנושית שלהם על אין סוף רֶכֶש ויְבוּא שחקנים מבחוץ. הנבחרות הלאומיות במדינות שונות מנצלות את מעמד השחקנים הזרים המתאזרחים ומצרפות אותם לשורותיהן , בכדורגל כמו גם בכדורסל.

מצבן של ברצלונה וריאל מדריד (בעקבות התבוסה אמש לדורטמונד 4:1) נראה נואש . בלתי אפשרי לתקן נזקים כאלה בגומלין ב- Leg השני בשבוע הבא. מוזר אולם ז'וזה מוריניו לא מותיר כל עקבות ומורשת בריאל מדריד כפי שחולל זאת פפ גווארדיולה ב- ברצלונה. ז'וזה מוריניו ניחן בכריזמה פנטסטית אולם המשחק הקבוצתי של ריאל מדריד שמתבסס על הווירטואוזיות של כריסטיאנו רולאנדו שקוף ומשעמם.

ממלכות ספורט ברמה של קבוצות ונבחרות לאומית (למַעֵט מכבי ת"א של שמעון מזרחי ודיוויד פדרמן) עולות לגדולה ומתמוטטות כעבור כמה שנים בשל הסיבות שנימנו לעיל . הנה כמה תזכורות : קבוצת הכדורגל של ריאל מדריד בראשות פרנץ פושקש ואלפרדו די סטפאנו שלטה שלטון ללא מיצרים בסוף שנות ה- 50 וראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה. ב- 1960 היא ניצחה במשחק הגמר את איינטרכט פרנקפורט 3:7. פרנץ פושקש הבקיע ארבעה שערים. בנפיקה הפורטוגלית שמה קץ לשלטונה המסורתי. ב- 1958 בנה מאמן הכדורגל הברזילאי וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה נבחרת לאומית והגה את שיטת ה 4 – 2 – 4. ברזיל זכתה במונדיאל שוודיה 1958. יורשו של וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה בתפקיד המאמן הלאומי אָיְימוֹרֶה מוֹרֶיְירָה זכה עם ברזיל במונדיאל צִ'יֶלה 1962. ב- 1966 שב ווִיסֶנְטֶה פֵאוֹלָה לתפקיד המאמן הלאומי אולם נבחרת ברזיל שלו (עם גָארִינְצָ'ה ופֶּלֶה) נכשלה במונדיאל אנגליה 1966. ב- 1970 יצר המאמן הברזילאי מָרְיוֹ זָאגָאלוֹ נבחרת חדשה (בראשות פֶּלֶה בן 29) וזכה במונדיאל מכסיקו 1970. רבע מאה של שנים לקח לברזיל שלוב לקדמת הבמה ולזכות במונדיאל ארה"ב 1994.

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958. סטוקהולם – שוודיה. מאמן הנבחרת הלאומית של ברזיל וויסנטה פאולה (עומד ראשון משמאל) זוכה לראשונה עם נבחרתו בגביע העולם בכדורגל במונדיאל של שוודיה 1958. וויסנטה פאולה חנך תקופה בת כתריסר שנים בה שלטה ברזיל בפסגת בכדורגל הבינלאומי וניצחה בשלושה מונדיאלים. (באדיבות TVGLOBO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוהאן קרויף זכה עם קבוצתו אייאקס שלוש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות בשנים 1971, 1972, ו- 1973. נבחרת הולנד בראשות מאמנה ריינוס מיכאלס סיימה פעמיים כסגנית אלופת העולם במונדיאלים של גרמניה 1974 וארגנטינה 1978. ב- 1988 הייתה הולנד אלופת ה- EURO אליפות אירופה לאומות בכדורגל שהתקיימה בגרמניה. המאמן אָרִיגוֹ סָאקִי ופילוסופיית המשחק שלו הפכו את מילאן לקבוצת הכדורגל הטובה בעולם בסוף עשור ה- 80 וראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה. במילאן שיחקו שלושה שחקנים הולנדים מפורסמים מרקו וואן באסטן , פראנק רייקארד, ורוד חוליט. ב- 18 במאי 1994 הביסה מילאן את ברצלונה באתונה במשחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בתוצאה המכרעת 0:4. את המשחק ההוא העבירה חטיבת הספורט בראשותי בשידור ישיר. צוות השידור שלי באתונה היו מאיר איינשטיין ואבי רצון . התאריך ההוא זכור לי במיוחד מפני שנאלצתי לבשר להם יממה קודם לכן (17 במאי 1994) כי מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום הפסיד את מכרז זכויות השידורים של הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) לערוץ 2 לאחר שנכס השידור הזה היה שייך במשך 25 (עשרים וחמש) שנים רצופות לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. בעשורי ה- 50 ו- 60 של המאה הקודמת הצעיד מַאט בָּאסְבִּי את קבוצת הכדורגל מנצ'סטר יונייטד להישגים מפליגים. בין השנים 1964 ל- 1975 הוביל מאמן הכדורסל האמריקני ג'ון וודן (John Wooden) את אוניברסיטת UCLA של העיר לוס אנג'לס ל- 10 (עֶשֶר) אליפויות בליגת המכללות NCAA. בשורות UCLA שיחקו בחלקים מהעשור הבלתי נשכח ההוא הסטודנטים קָארִים עָבְּדוּל גָ'אבָּר (בשמו הקודם לוּ אַלְסִינְדוֹר – Lew Alcindor שהתנשא לגובה של 2.18 מ') ובִּיל ווֹלְטוֹן (Bill Wolton – קומתו 2.12 מ'). בין השנים 1957 ל- 1969 הצעיד מאמן הכדורסל האמריקני רֶד אָוֶורְבַּך את קבוצת בוסטון סלטיקס ל- 11 (אחת עשרה) זכיות באליפות ה- NBA. בשורות בוסטון סלטיקס שיחקו אז שחקנים מפורסמים כ- ביל ראסל, בּוֹבּ קוּזִי, בִּיל שַרְמָאן, קֵיי. סִי. ג'וֹנְס ואחרים. בעשור ה- 90 של המאה שעברה זכה מאמן הכדורסל האמריקני פִיל גֶ'קְסוֹן עם קבוצת שיקאגו בולס ב- 6 (שש) אליפויות ה- NBA גם הודות לעובדה שבשורות הקבוצה שיחק הווירטואוז מייקל ג'ורדאן.

הדוגמאות של טיפוס לפסגה וההחלקה ממנה הן רבות מספור ברמה של נבחרות לאומיות , ברמה של קבוצות, וגם ברמה של ספורטאים בודדים . שחקן הבייסבול בֵּייבּ רוּת' (Babe Ruth) הוביל את קבוצתו ה- New York Yankees לשבע אליפויות שנודעו בשמן ה- World Series בעשורי ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה. אלופי העולם האמריקניים באגרוף במשקל כבד ג'ו לואיס ומוחמד עלי משלו בזירה כל אחד בתקופתו יותר מכל בן אנוש אחר. אתלטים מסוגם של ג'סי אואנס, בוב בימון, קארל לואיס, מייקל פאואל, חווייר סוטומאיור הציבו גבולות חדשים ליכולת האנושית בספורט. שיאי העולם של האמריקני מייקל פאואל בקפיצה לרוחק (8.95 מ' משנת 1991) ושל הקובני הבלתי נשכח חווייר סוטומאיור בקפיצה לגובה (2.45 מ' משנת 1993) עדיין מחזיקים מעמד. טניסאים כמו ביורן בורג, ג'ון מקנרו, פיט סאמפראס, רוג'ר פדרר, ונובאק דג'וקוביץ' הם בלתי נשכחים עבורנו. גם קבוצת הכדורגל של ברצלונה בעידן הנוכחי היא בלתי נשכחת עבור רבים מאתנו. זמן שלטונה קצוב כמו של מלכים ומלכות שקדמו לה . כמה זמן נותר עוד ל- ליאו מסי בן 25 להיוותר בריא ? גם הוא כמו פרנץ פושקש, פלה, יוהאן קרויף , ודייגו ארמאנדו מאראדונה בשעתם – הפך ללוח מטרה של רגלי יריביו. אם לסכם את הפוסט הזה אז במידה רבה הייתי בר מזל לצפות בברצלונה האגדית ולאהוב אותה, להיות עֵד למחשבת הכדורגל שלה, ולהתבונן מבעד למרקע הטלוויזיה בשלושת מהנדסי הכדורגל הבלתי נשכחים שלה ליאו מסי, אנדראס אינייסטה, וצ'אבי הרננדז.

סוף הפוסט מס 200. הועלה לאוויר ב- 25 באפריל 2013.

[1] ראה נספח : עדותו של ארתור הכלר (Arthur Haechler) מנהל מחלקת הספורט של SRG  ויו"ר קבוצת הספורט של ה- EBU

סוף הפוסט מס 200. הועלה לאוויר ב- 25 באפריל 2013.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *