פוסט מס' 356. הַצְבוֹעִים בליגת העַל בכדורסל נושכים אולם הַלְבִיאָה של אֶלֶקְטְרָה מכבי ת"א עוברת (1). חלק מאירועי חודש פברואר 2014. פוסט מס' 356. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום רביעי – 19 בפברואר 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 356 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 19 בפברואר 2014.

———————————————————————————————-

פוסט מס' 356. הַצְבוֹעִים בליגת העַל בכדורסל נושכים אולם הַלְבִיאָה של אֶלֶקְטְרָה מכבי ת"א עוברת (1). חלק מאירועי חודש פברואר 2014. פוסט מס' 356. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : דיון קצרצר נוסף ב- שיא העולם החדש של הצרפתי רנו לאווילאני (Renaud Lavillenie) בקפיצה במוט 6.16 מ' שנקבע בתחרות א"ק שנערכה בשבת – 15 בפברואר 2014 בדונייצק – אוקראינה.

רנו לאווילאני (Renaud Lavillenie) שיפר בסנטימטר בודד את שיאו הישן בן יותר משתי עשרות שנים של קופץ המוט האוקראיני סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה (Sergey Bubka) שעמד על 6.14 מ' באצטדיון פתוח ו- 6.15 מ' באצטדיון סגור . מדובר בשיפור שיא עולם עתיק יומין בן סנטימטר אחד בלבד , אף על פי כן עורר האירוע תשומת לב עולמית . מגיעות אלי תגובות רבות הנוגעות לפוסט לפני אחרון שעסק בשיא העולם החדש של רנו לאווילאני . חלקן מבקש הסבר מכאני למקצוע המורכב הזה שדורש כישורים משולבים של אָצָן ומתעמל . אותם המתעניינים במכניקה של מקצוע הקפיצה במוט בפרט ומגוון מקצועות האתלטיקה קלה בכלל יכולים למצוא מענה לשאלותיהם בשלושת הספרים המצוינים שכתבו בשעתו שלושה מדעני הספורט שהתמצאו והתמחו במתמטיקה ופיזיקה כמו מאמן הא"ק הבריטי רב המוניטין ג'פרי דייסון ("Geoffrey Dyson – "The Mechanics of Athletics – הספר יצא לאור ב- 1962), האמריקני ג'ון באן (John Bunn היה מאמן כדורסל במכללת קולוראדו ומי שכתב ב- 1955 את הספר המעניין והרב צדדי שלו , "Scientific Principles of Coaching") , וכן אמריקני נוסף ד"ר (.Ph. D) קן דוהרטי (Ken Doherty אשר כתב ב- את ספרו הידוע , "Track and Field Omnibook") בשנת 1971. קפיצה במוט היא מקצוע ספורט מורכב ומסובך מבחינה הקואורדינציה של התנועות וכישרון העברת הכוח מתאוצה אופקית להנפת הגוף לתנועה אנכית בעזרת המוט . בדברי הפתיחה שלו בספרו "המכניקה של האתלטיקה הקלה" אומר ג'פרי דייסון כי ניסיון לאמן אתלט / ספורטאי כלשהו בקפיצה במוט ללא הבנה את עקרונות וחוקי המכניקה מָשוּל לניסיון קריאה מבלי לדעת את האלף – בית . יש להדגיש כאן שקופצי מוט הבמבוק נחתו ברגליהם לבורות שמולאו בנסוֹרֶת . עבור קופצי מוֹט הגָמִיש עשוי סיבי זכוכית ו/או סיבי פחמן שנוחתים על גבם מגובה עצום של יותר מ- 6 (שישה) מטרים הומצא המִזְרָן המתנפח .

pole vault 1

טקסט מסמך : 1962 . הקדמה קצרה של ג'פרי דייסון מחבר הספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" הנוגעת למקצוע הקפיצה במוט . (1 מ- 2) (מתוך הספר The Mechanifs of Athletics) .

pole vault 2

טקסט מסמך : 1962 . הקדמה קצרה של ג'פרי דייסון מחבר הספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" הנוגעת למקצוע הקפיצה במוט . (2 מ- 2) . (מתוך הספר "The Mechanifs of Athletics") .

הערה 4 : פברואר 2014. הטרגדיה של השידור הציבורי : ניהול עלוב ורייטינג דלוח.

מקריאת התחקירים העיתונאיים של נתי טוקר וצבי זרחיה ב- "TheMarker" – אתמול, ושל זאב קליין בעיתון "ישראל היום" – היום אודות הנעשה ברשות השידור תחת ניהולם הקורס של מר יוני בן מנחם, עוזרו הקרוב מר זליג רבינוביץ', ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת – ניתן להבין להבין שהעסק המנוון, הרדוד, והעלוב הזה יסתיים בכלא, בבית הסוהר. קריאת התחקירים העיתונאיים האלה מעלה מחשבות נוגות אודות התנהלותם הבעייתית ועצימת עין בעניין מצבה של רשות השידור הציבורית – ממלכתית של מדינת (נגועה בנוסף לכל בטרגדיית רייטינג) של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ושל שליחו שר התקשורת מר גלעד ארדן. יו"ר וועדת הכספים של הכנסת מר ניסן סלומיאנסקי (היה בזמנו חייל שלי במילואים) התבטא אתמול (יום שלישי – 18 בפברואר 2014 כלהלן : "התנהלות רשות השידור גובלת בפלילים". לא פחות מפלילים.

לא בכדי מתואר כאן בבלוג הזה בשרשרת פוסטים ארוכה אותו סלוגן נורא שלקוח מהמחזה הטרגי "המלט" של וויליאם שייקספיר, "Something is rotten in the state of Dennmark", שהוגה מרצלוס ואומר אותו ל- הורציו וברנרדו בחצות לֵיל קַר בעת סיור קבוצת קציני הארמון בחומות החשוכות של טירת אֶלְסִינוֹר. נראה לפתע כי בטקסט האמור לעֵיל הוא כאילו מתכוון במשהו גם לערוץ 1 בשנות חֶשְרָת הֶעָבִים של 2005 – 2001. האם האמירה "משהו רקוב בממלכת דנמרק" רלוואנטית ומתייחסת גם לרשות השידור הזאת של 2014. מקריאת התחקירים של נתי טוקר וצבי זרחיה ושל זאב קליין ברור כי משהו חמור מאין כמותו מתנהל בשנים האחרונות בתוככי כותלי רשות השידור תחת ניהול הטריאומוויראט של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם + עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' + יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . יו"ר וועדת הכספים של הכנסת ניסן סלומיאנסקי לא היה מעז להתבטא בחריפות כה רבה , "התנהלות רשות השידור גובלת בפלילים" , אם לא היו דברים בגו .

rashut 1

טקסט מסמך : יום רביעי – 19 בפברואר 2014 . העיתון "ישראל היום" . יו"ר וועדת הכספים של הכנסת ניסן סלומיאנסקי מצהיר בפומבי : "התנהלות רשות השידור גובלת בפלילים". (באדיבות "ישראל היום").

rashut 2

טקסט מסמך : יום שלישי – 18 בפברואר 2014 . המוסף הכלכלי "TheMarker" של עיתון "הארץ" . כותרת ראשית של העיתונאים נתי טוקר וצבי זרחיה : "מעילות , נתונים סותרים , ושכר טרחה מנופח – כך התנהל מנגנון הגבייה ברשות השידור" . (באדיבות "הארץ") .

rashut 3

טקסט מסמך : יום שלישי – 18 בפברואר 2014 . המוסף הכלכלי "TheMarker" של עיתון "הארץ". כותרת ראשית של העיתונאים נתי טוקר וצבי זרחיה : "מעילות, נתונים סותרים, ושכר טרחה מנופח – כך התנהל מנגנון הגבייה ברשות השידור". טור 1 + טור 2 של התחקיר. ראה המשך בטורים 3, 4, 5, ו-6. (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל מר עמוס שוקן).

rashut 4

טקסט מסמך : יום שלישי – 18 בפברואר 2014. המוסף הכלכלי "TheMarker" של עיתון "הארץ". כותרת ראשית של העיתונאים נתי טוקר וצבי זרחיה : "מעילות, נתונים סותרים, ושכר טרחה מנופח – כך התנהל מנגנון הגבייה ברשות השידור". טורים 3 + 4 + 5 + 6. (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל מר עמוס שוקן).

הדיווח העיתונאי הנוכחי של השלישייה נתי טוקר, צבי זרחיה, וזאב קליין אודות הנעשה בתחום הניהול, המנהיגות, ו- היושרה הנוגע לתחיבת ידה של רשות השידור בכוח ואגרסיביות לכיסו של האזרח (כדי לממן את השידור הציבורי)-הוא צד אחד השידור הציבורי הגווע במתכונתו הנוכחית. רשות השידור ממומנת ע"י משלם האגרה שמשלם לה מידי שנה בשנה סכום עתק של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מכוח החוק. אולם הרייטינג הדליל והעלוב שגובל בשוֹאָת מִדְרוּג מעיד כי הציבור שמממן את השידור הציבורי איננו מאמין לו. להלן מדגמים אקראיים מתאריכים יום חמישי – 13 בפברואר 2014, יום שישי – 14 בפברואר 2014, ושבת – 15 בפברואר 2014 על פי נתוני וועדת המדרוג הארצית.

א. ביום חמישי – 13 בפברואר 2014 מפיק ערוץ 1 הציבורי בעשרים השעות שבין 06.00 ל- 02.00 רייטינג ממוצע של % 0.63 .

ב. ביום שישי – 14 בפברואר 2014 מפיק ערוץ 1 הציבורי בעשרים השעות שבין 06.00 ל- 02.00 רייטינג ממוצע של % 1.14 .

ג. ביום שבת – 15 בפברואר 2014 מפיק ערוץ 1 הציבורי בעשרים השעות שבין 06.00 ל- 02.00 רייטינג ממוצע של % 1.11 .

הדיווח אודות שוֹאָת הרייטינג של השידור הציבורי הוא מדהים ועגום מאין כמותו .

הערה 5 : ריכארד נילסן הג'נטלמן המאופק ז"ל.

הדני רִיכַארְד נִילְסֶן  מאמן נבחרת ישראל בכדורגל בשנים 2002 – 2000 מת לפני כמה ימים בדנמרק בגיל 76. בשנת 1992 שיחק לו מזלו. ריכארד נילסן אז מאמן נבחרת דנמרק בכדורגל נקרא יחד עם נבחרתו ליטול חלק באליפות אירופה לאומות כדורגל של שוודיה 1992 (EURO 1992) במקום יוגוסלוויה (סרביה) שסולקה ממנה בגלל המלחמה. באליפות אירופה ההיא ב- 1992 נטלו חלק רק שמונה נבחרות, וכאן גם מתחיל הסיפור שלי. ריכארד נילסן ונבחרת דנמרק לא הטרידו אותי הייתי עסוק כיצד לתכנן ולהפיק את הטורניר שמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל (בשנים 1993 – 1990) לא מצא בו עניין, אבל אנוכי ומנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל ראינו באליפות אירופה לאומות בכדורגל אתגר שידור חשוב שלמְשַלֵם הַאַגְרָה יש בו עניין רב. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של טורניר אליפות אירופה לאומות בכדורגל – שוודיה 1992 (טורניר המכונה כאמור 1992 EURO ) התקיימה בתקופת שלטונו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההוא יוסף בר-אל. ההפקה התנהלה בקמצנות יתירה. הטורניר בהשתתפות שמונה נבחרות הטובות באירופה שוודיה, צרפת, אנגליה, הולנד, סקוטלנד, רוסיה, גרמניה, ודנמרק – החל ביום רביעי – 10 ביוני 1992 והסתיים ביום שישי – 26 ביוני 1992. שידרנו ישיר גם את משחק הגמר בערב שישי של 26 ביוני 1992 בו ניצחה דנמרק במפתיע את גרמניה בתוצאה 0:2. את נבחרת דנמרק אלופת אירופה ב- 1992 אימן אז ריכארד נילסן ז"ל שהפך שמונה שנים אח"כ למאמנה של נבחרת ישראל בכדורגל. ריכארד נילסן היה כמעט עָלוּם שֵם עבורי.

הגשתי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל כמקובל את סֶפֶר השידורים של שוודיה 1992 למרות חילוקי הדעות הקשים בינינו. בלתי אפשרי היה לעבוד עמו. יוסף בר-אל רצה לשדר ישיר רק שישה משחקים מתוך ה- 15 שהתקיימו. מנכ"ל רשות השידור אריה מֶקֶל תמך בתוכנית השידורים הישירים המכסימליסטית שהצעתי וכללה את כל חמישה עשר המשחקים של הטורניר. שילמנו 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר עבור זכויות השידורים של המפעל. אַרְיֵה מֶקֶל ואנוכי התכוונו לנַצֵל כל רגע ממנו. לבסוף התפשרנו על 11 משחקים בשידור ישיר (כאמור מתוך סך כולל של 15) לרבות משחק הגמר ששוחק בלֵיל שישי בתשע בערב של 26 ביוני 1992 . יוסף בר-אל נכנע . שידרנו ישיר משחק מ- Euro 1992 גם בלֵיל שבת . למגינת לבו של מנהל הטלוויזיה אולם לשמחתו של מנכ"ל רשות השידור . המסורת של שידור משחקי כדורגל בערבי שישי על ידי החלה בטורניר הכדורגל של Euro 1988 , באליפות אירופה לאומות שהתקיימה בגרמניה . מנכ"ל רשות השידור דאז אוּרִי פּוֹרָת ז"ל (בשנים 1989 – 1984) תמך ביוזמתי . אפשר לחשוב שלֵיל שישי הוא איזה מין יום טלוויזיוני מקודש . גם אַרְיֵה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור בשנים ההן של 1993 – 1989 צעד שלוב זרוע עמי והזדהה עם פילוסופיית השידור שלי . שלא לדבר על מנכ"ל רשות השידור מרדכי "מוטי" קירשנבאום בשנים 1998 – 1993 . אנשי הטלוויזיה הם גזע משועבד . עַם של עבדים . עבדים של הרייטינג . גם בליל שישי בערב שבת נגזר עליהם להשקיע כרגיל את כל מרצם למען המִדְרוּג כאילו מדובר בעוד יום רגיל בשבוע . במשך 32 שנות עבודתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מ- 1971 ועד 2003 לא היו לי סופי שבוע ושבתות חופשיות (כמו ליתר אזרחי המדינה) כדי לבלות ולהיות יחדיו בחיק משפחתי עם רעייתי וילדיי. וגם כמעט לא היו לי ימי חג חופשיים. העבודה היום יומית בטלוויזיה, ההפקה, והתכנון ארוך הטווח הייתה על חשבון המשפחה. במובנים רבים הייתי צמית טלוויזיה מפני שאירועי הספורט של מדינת ישראל התרכזו תמיד לסופי השבוע בימי חמישי, שישי, ושבת. התוכנית הנושנה והעתיקה "מבט ספורט" בראשות המייסד דן שילון ועוזרו – סגנו אלכס גלעדי מוסדה ואשר שודרה כבר מראשיתה ב- 1969 / 1968 מידי מוצ"ש מפני שמשחקי הליגה הלאומית דאז (ליגת העל היום) נערכו בשבתות. לפתע אתה למד כאיש טלוויזיה כי לכל שבת יש גם מוצאי שבת עם Deadline. החשיפה הטלוויזיונית שלך ושל התוכנית שאתה מפיק ועורך מחייבת אותך להיות דרוך, מדויק, ומאורגן היטב כמו גם ה- רֶפֶרֶנְטִים שלך, צלמים, טכנאים, ואנשי הלוגיסטיקה. המוצר הסופי על המסך הוא תוצאה של גיבוש מיטבי ועבודת צוות איתנה תוך כדי התמסרות טוטאלית ודבקות במשימה למען מטרות השידור . עבודת הטלוויזיה היא מרתקת ומטורפת באותה מידה . ההזדהות העצומה עמה והמחויבות הבלתי מתפשרת יוצרת במידה רבה חיי משפחה לא נורמאליים ובלתי מקובלים .

barel 1

טקסט תמונה :  ראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה. מר יוסף בר-אל בשיא כוחו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1993 – 1990. (באדיבות לשכת מנכ"ל רשות השידור אריה מקל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

barel 2טקסט מסמך : ספר השידורים של מבצע שידור משחקי אליפות אירופה בכדורגל – שוודיה 92' (92' EURO) בתאריכים מ- 10 ביוני 1992 ועד 26 ביוני 1992. את שני העותקים הראשונים שלחתי למנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל . "לא תצטערו על ההשקעה , על זמן המרקע , ועל הביצוע של חטיבת הספורט", כתבתי והקדשתי לשניהם את הסֶפֶר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטסתי לשוודיה 1992 את מאיר איינשטיין ורמי ווייץ כשדרים בודדים, ללא טכנאים וללא פרשנים לצִדם. הייתי צריך לקוות שהם לא יפשלו כמו יורם ארבל בכמה רגעי חולשה שלוֹ ב- 29 במאי 1985 בבריסל וב- 15 באוקטובר 1989 בבאראנקייה – קולומביה. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל הסכים לבקשה שלי לשלוח שני שדרים , ללא טכנאים ופרשנים כמקובל היום . הוא טען שראה בהטסת צוות שידור מצומצם לשוודיה חיסכון כספי . לא האמנתי לו . ברור שאמרתי לו את דעתי עליו. ביחסים בינינו ובהתמודדות שלי עמו ו/או להתמודדות שלו עמי היו טמונים יסודות אחרים לגמרי. במו"מ בינינו על הגשמת מדיניות השידורים שלי הייתי רשאי להפסיד לו (והפסדתי הרבה פעמים) אך אסור היה לי להפסיד לעצמי. לכן התעקשתי. מעולם לא נשאתי עיניי לשְרָרָה . הניהול על פי הבנתי אִפְשֵר וסייע לי לתרום את התרומה המשמעותית ביותר שיכולתי להעניק לשידור הציבורי בתחום שלי. המחלוקות בינינו היו רבות והשתרעו לאורך שנים ארוכות . ביולי 1985 בהיותו מ"מ מנהל הטלוויזיה (במקומו של טוּבְיָה סַעַר שסיים את כהונתו ומנכ"ל רשות השידור. אוּרִי פּוֹרָת ז"ל החליט להציב את יוסף בר-אל בתפקיד מ"מ עד החלפתו במ"מ אחר יאיר אלוני בסתיו 1985, ובחירתו הסופית באפריל 1986 בחיים יבין לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית) קטע את השידור הישיר של טקס פתיחת משחקי המכבייה ה- 12 לטובת מהדורת "מבט" רוטינית שלא הביאה באותו ערב שום חדשות חשובות. בפברואר 1991 (בעיצומה של מלחמת המפרץ ה- 1) קטע יוסף בר-אל את השידור הישיר של משחק הגמר על גביע הטוֹטוֹ בין מכבי חיפה לבית"ר תל אביב שנערך בשעות הצהריים המוקדמות בבאר שבע. המשחק הסתיים בתום 120 דקות בתוצאת תיקו 0:0 ושתי הקבוצות נערכו לבעיטות הכרעה מ- 11 מ'. כאן התערב יוסף בר-אל וגדע את השידור הישיר ואת בעיטות הפנדלים המכריעות בטענה ש- "ליואש אלרואי היה כבר מספיק כדורגל…". זה היה הנימוק והתשובה שלוֹ לשאלתי מדוע עשה מעשה חמור שכזה , מעשה שלא ייעשה ע"י כל מנהל רשת טלוויזיה באשר הוא. ריטואל בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' באצטדיון ב- באר שבע נמשך אולי 5 (חמש) דקות לא יותר, אולם מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בחר לגדוע את השידור הישיר בשיא המתח שלו. הוא הורה למפקח ה- Master אלי קרייתי ולמנהל התורן יוסי בסון לשים על מכונת ה- VTR טייפ שידור חוזר של שירי זמרת העם שרהל'ה שרון. הבנתי אז עם יש לי עסק. עם מנהל טלוויזיה עלוב בשם יוסף בר-אל שמתיימר להתייצב ללא כל בושה בפסגת השידור הציבורי. אפוא הוא יוסף בר-אל הכושל והיכן הם עיתונאי העַל מייסדי השידור הציבורי דן שילון, מוטי קירשנבאום, וארנון צוקרמן…??? בצר לי הקלטתי את בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' ושידרתי אותן באיחור. זאת הייתה פארסה טלוויזיונית חסרת תקדים בחומרתה. היה ברור שמדובר באיש בלתי מוכשר בעליל. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל גודע שידור ישיר של משחק כדורגל בשיא העלילה מבלי לתת לה להסתיים, רק כדי לשדר לציבור בשידור חוזר בפעם המי יודע כמה מחרוזת שירים של שרהל'ה שרון. הֵי אדוני, אם אִפְשַרְתָּ לי לשדר ישיר בשבת ההיא של – 9 בפברואר 1991 את משחק הגמר על גביע הטוטו בידיעה שההתמודדות כפופה להארכה ופנדלים (הנתונים הללו הובאו לידיעתך על ידי בזמן) – אזי היה עליך לכבד את החלטתך ואת ההתחייבות שלך כלפי הציבור. אגב, את אותו השידור הישיר של משחק הגמר על גביע הטוטו מבאר שבע שנגדע ב- 9 בפברואר 1991 ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל שידרו מאיר איינשטיין ואבי רצון. בסתיו 1991 נערך בינינו עוד וויכוח מר אחד מיני רבים , הפעם אודות שידורי ה- NBA בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אפשר למלא כרכים ולספר לציבור כיצד התנהלה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בראשות יוסף בר-אל בין השנים 1990 ל- 1993. יוסף בר-אל נבחר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במכרז כדת וכדין שהתקיים במשרדי רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים ב- 10 ביולי 1990. יוסף בר-אל הביס במכרז את המועמד המתחרה מולו נסים משעל ונבחר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש לתקופה של שלוש שנים עד 10 ביולי 1993. הצהרתו לעיתונות "אני מרגיש על הכיפאק – ידעתי שאנצח" נעדרה את המינימום ההכרחי של ענווה וצניעות שנדרשיפ ממנהיג שידור שנבחר לתפקיד רם . זאת הייתה הצהרת רָהָב פומבית של איש כוחני בלתי מוכשר שעוררה תמיהות וחשדות. אינני זוכר שמנהלי הטלוויזיה שקדמו לו כמו חגי פינסקר ז"ל, ו/או נקדימון "נקדי" רוגל, ו/או ישעיהו "שייקה" תדמור, ו/או יצחק צ"חי" שמעוני, ו/או טוביה סער, ו/או חיים יבין – העזו להתבטא לאחר מינויים באופן כה ארוגנטי ושחצני , "ידעתי שאנצח…". אנשים רציניים בעלי איכויות שנבחרים לכהונות ציבוריות רָמוֹת דֶרֶג ורָבּוֹת אחריות יודעים שבתפקידים כאלה כמו למשל מנהל רשת שידור ציבורית אין שום זכויות אלא חובות בלבד. הם נמנעים מהתרברבויות שַחַץ בסגנון "ידעתי שאנצח…". ב- התנשאות וסנוביזם מהסוג הזה "ידעתי שאנצח…" אין שום תוחלת ולא תכלית. יש בהן החשבה עצמית , רוֹם לב , יהירות , התפארות , עזות פנים , ו- גאוותנות. יוסף בר-אל שבישר לעם ישראל ב- 11 ביולי 1990 על ניצחונו במכרז חשף בבת אחת את חולשותיו. מייד התברר כי האיש חסר כישרון וחזון. יוסף בר-אל היה מנהל טלוויזיה בלתי מוכשר בַּעֲלִיל. יוסף בר-אל לא היה מנהיג שידור . גם לא חצי מנהיג. עובדה משהתמנה מוטי קירשנבאום באפריל 1993 למנכ"ל רשות השידור הוא הדיח את יוסף בר-אל (לא האריך את כהונתו בשל חוסר כישרונו) ומינה תחתיו לתפקיד את יאיר שטרן.  

barel 7

טקסט תמונה :  11 ביולי 1990 . ידיעה של העיתונאית גב' אילנה באום ב- "מעריב" יוסף בר- אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש מכריז בפומבי ב- 11 ביולי 1990 בעיתון "מעריב" על ניצחונו במכרז למנהל הטלוויזיה . "אני מרגיש על הכיפאק – ידעתי שאנצח", הצהיר. להכרזת הניצחון שלוֹ והזכייה במינוי היה צליל וגוון טוֹן של דברי שחץ חסרי תקדים. אנשים רבים בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית וגם מחוצה לה שאלו את עצמם, למי הייתה נחוצה הצהרת הרהב הזאת ומתי העז קודם לכן מנהל טלוויזיה אחר להתרברב בעיתונות הארצית בעניין ניצחונו במכרז לתפקיד רב האחריות שאין בו שום זכויות אלא רק חובות. (באדיבות העיתון "מעריב").   

על כל פנים הוא יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1993 – 1990 ראה בהצלחתם של שידורי הכדורגל מאליפות אירופה בכדורגל של שוודיה 1992 דבר מובן מאליו גם ללא פרשנים וטכנאים נלווים וצוות הפקה המנהל את השידור המוקד התרחשותו. מנהל הטלוויזיה התנכל לכמות, איכות, ומהות הצוות שנשלח בסופו של דבר לשוודיה 92', אך לא העֵז לפגוע במסורת השידור של המפעל הזה שתחילתה (המוצלחת) הייתה ארבע שנים קודם לכן באליפות אירופה 1988 זאת שנערכה בגרמניה המערבית בתקופתם של המנכ"ל אורי פורת ז"ל ומנהל הטלוויזיה חַיִים יָבִין . חוסר ההבנה של הנהלת רשות השידור בניהול שידורים סבוכים כאלה הכריח אותי להושיב את אבי רצון פרשן הכדורגל שלנו באולפן בירושלים. הוא פִרְשֵן את המשחקים שנערכו אלפי קילומטרים ממנו כשהוא מנותק מהם, ועשה זאת באמצעות המסך הקטן באולפן השידור, בשיטת ה- Off Tube הנלוזה והידועה לשִמְצָה.

barel 3טקסט מסמך : 26 במאי 1992. הפקת אליפות אירופה לאומות בכדורגל – שוודיה 1992. פרוצדורה כספית מסורבלת של רשות השידור מכבידה על מהירות ויעילות ההפקה של שידורי הספורט. אירוני לחשוב שסמנכ"ל הכספים הוא המייעץ והממליץ למנכ"ל רשות השידור בעניינים עיתונאים טהורים הנוגעים להטסת שני השדרים מאיר איינשטיין ורמי ווייץ ליעדי השידור ב- 1992 EURO. לוגיסטיקה פתטית. אני עוקף בהתכתבות הדנה בדולרים ספורים את מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בדרכי  לסמנכ"ל הכספים מוטי לוי שממליץ בפני מנכ"ל רשות השידור לאשר את בקשתי. מנכ"ל רשות השידור אריה מקל מאשר את המלצתו של מוטי לוי לשפר את תנאי המגורים של שני השדרים בשוודיה 1992, בתנאי שמאיר איינשטיין יסדיר את חובותיו למחלקה הכספית של רשות השידור. הדבר לא שנה ולא חזר על עצמו מאוחר יותר בעידן מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

barel 4טקסט תמונה : 26 ביוני 1992. גטבורג – שוודיה. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק הגמר בין נבחרות דנמרק וגרמניה (0:2 לטובת דנמרק) באליפות אירופה לאומות בכדורגל בשוודיה – 92' EURO. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : שדרי הטלוויזיה הישראלית הציבורית רמי ווייץ, מאיר איינשטיין, ומר אמיר אפרת כתב העיתון "ידיעות אחרונות". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

barel 5טקסט מסמך : תוכנית השידורים המאושרת של טורניר אליפות אירופה בכדורגל בשוודיה –  92' EURO  ע"י מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל. (מתוך פקודת המבצע של שידורי שוודיה 1992. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות אירופה בכדורגל גם במתכונתה הישנה ב- 1992 אשר כללה מספר מצומצם של 8 (שמונה) נבחרות נחשבה לאירוע הכדורגל השני בחשיבותו ואיכותו בעולם אחרי טורניר אליפות העולם בכדורגל (מונדיאל). את יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית זה ממש לא עִניֵין והבּוֹס הישיר שלי מנהל חטיבת החדשות אֵלִימֶלֶך רָם לא התערב בוויכוח בינינו. למזלי ומזלם של צופי הטלוויזיה בארץ התערב בנעשה מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל. חודשים ספורים לפני תחילת אליפות אירופה של שוודיה 1992 ידעתי כבר כי הבחירות לכנסת ה- 13 באותה שנה של 1992 הוקדמו מחודש נובמבר לחודש יוני (על פי חוֹק) ואמורות בשל כך להתנגש עם מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היוקרתי של משחקי שוודיה 1992 . החלטתי לפנות ביזמתי ועל דעת עצמי אל יו"ר וועדת הבחירות המרכזית כבוד השופט העליון בדימוס מר אברהם חלימה על מנת שיתחשב בתכנון לוח שידורי הטלוויזיה הישירים שלנו מאליפות אירופה בכדורגל ולא יקיים את הבחירות לכנסת ביום של אחד ממשחקי הטורניר. הסברתי לשופט העליון כי שידורי הטלוויזיה הישירים של מחלקת הספורט מאליפות אירופה מרתקים אליהם בעַרבֵי השידור ציבור צופי טלוויזיה גדול, מה עוד שההפקה עצמה וזכויות השידורים עולים ממון הממומנים מכספו של משלם האגרה. השופט אברהם חלימה הודה לי על פנייתי והבטיח להתחשב בבקשתי. .היא לא נראתה לו מוזרה אלא הגיונית. בפועל לא הצליחה ממשלתו של יצחק שמיר להשלים את תקופת כהונתה. ב- 4 בפברואר 1992 נקבע חוק התפזרות הכנסת. הבחירות לכנסת הוקדמו בשלושה חודשים ונקבעו ליום שלישי – 23 ביוני 1992 שהיה יום מנוחה במשחקי שוודיה 92' . 11 משחקי שוודיה 1992 שודרו כמתוכנן בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מפלגת העבודה שנישאה על הסיסמא, "ישראל מחכה לרבין", זכתה ב- 44 מנדטים לעומת 32 של הליכוד.  יצחק רבין שהיה כבר כבן 70 הֵבִיס בבחירות האלה את ראש הממשלה היוצא יצחק שמיר בן ה- 76 והתמנה לראש הממשלה הבא של מדינת ישראל.

בנאום הניצחון הטלוויזיוני המפורסם שנשא יצחק רבין ז"ל באחת עשרה בלילה של יום שלישי – 23 ביוני 1995 מוקף בתומכיו ורעייתו לאה בבית מפלגת העבודה ברחוב הירקון בתל אביב , וכשעה לאחר היוודע תוצאות מִדְגָם הטלוויזיה (האָמִין) שפרסם חיים יבין בטלוויזיה הישראלית הציבורית, טבע יצחק רבין סְמוּק פנים ונרגש, כמעט שיכור ניצחון, את הסלוגן, "אני אנווט…אני אנווט…". יצחק רבין שב לשלטון חמש עשרה שנה לאחר התפטרותו מראשות הממשלה בליל יום חמישי – 7 באפריל 1977. מעשה נסים פוליטי וכנראה גם חסר תקדים בישראל ובעולם . המצלמות והמיקרופונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית נכחו במקום והנציחו את השעה ההיסטורית. יצחק רבין מגדולי המנהיגים בתולדות העם היהודי והאומה הישראלית חזר למקומו הטבעי. ההיסטוריה המתעתעת. יצחק רבין הנער התל אביבי יפה המראה והתמים בנם של נחמיה ורוזה , תלמיד ביה"ס החקלאי "כדורי", רצה בכלל להיות מהנדס מים. בכורח הנסיבות הפך יצחק רבין למפקד ולוחם הפלמ"ח המהולל במלחמת העצמאות ב- 1948, היה אלוף פיקוד הצפון בשנות ה- 50 של המאה הקודמת, מונה לרמטכ"ל צה"ל ב- 1964 והוביל את צה"ל לניצחון מפואר במלחמת ששת הימים 1967. אח"כ נשלח ע"י ממשלת ישראל לשמש שגריר  בוושינגטון . ב- 1974 בהיותו בן 52 נבחר לכהן כראש ממשלת ישראל בקדנציה הראשונה שלו בשנים 1977- 1974. ב- 23 ביוני 1992 משנבחר שוּב לראשות הממשלה בגיל 70 ידע יצחק רבין שזאת ההזדמנות האחרונה.

barel 6טקסט תמונה :  שנות ה- 50 של המאה שעברה . ראש הממשלה ושר הביטחון הנערץ של מדינת ישראל דוד בן גוריון בצילום משותף עם אלופי המטה הכללי צה"ל ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס . זיהוי היושבים מימין לשמאל : האלוף דן טולקובסקי מפקד חיל האוויר, האלוף צבי "צ'רה" צור, שמעון פרס מנכ"ל משרד הביטחון, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון, הרמטכ"ל משה דיין , והאלוף מאיר עמית . זיהוי העומדים מימין לשמאל : מזכירו הצבאי של דוד בן גוריון סא"ל נחמיה ארגוב, אל"מ גדעון שוקן ראש אכ"א, האלוף שמואל טנקוס מפקד חיל הים, האלוף יצחק רבין (ראשו תמיד מוטה קמעא לעבר כתפו הימנית), האלוף משה צדוק ראש מל"ח, האלוף יהושפט הרכבי, האלוף חיים בר- לב, אל"מ מאיר אילן ראש אג"א. (לע"מ תמורת תשלום). 

בליל שישי – 26 ביוני 1992 שלושה ימים לאחר ניצחונו של יצחק רבין ז"ל בבחירות , שידר מאיר איינשטיין ישיר מעמדת השידור שלנו באצטדיון בגטבורג את משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורגל בו ניצחה דנמרק תחת הדרכתו של ריכארד נילסן את גרמניה 2 : 0 . בחלוף כעשר שנים בינואר 2002 נפגשתי עם מאמן נבחרת ישראל בכדורגל רִיכַארְד נִילְסֶן בליסבון בירת פורטוגל . הצגתי את עצמי והתפתחה בינינו שיחה . סיפרתי לו בסוף השיחה בינינו משהו על אופיו של העם היושב בציון , אודות מצבי הרוח שלו שנעים בין אופוריה לייאוש. "תראה מר ריכארד נילסן , ב- 7 באפריל 1977 זכתה קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בבלגראד לאחר שגברה על אלופת איטליה מובילג'ירג'י ווארזה 77:78. המשחק הועבר בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית והמונופוליסטית. בתום השידור הישיר יצאו מאות אלפים לכיכר העיר בתל אביב (כיכר מלכי ישראל בעת ההיא) לחגוג את הניצחון הספורטיבי הגדול. רבים מהם קפצו לבריכת המים הממוקמת בכניסה לבניין העירייה". התעניינתי לדעת אצל מר ריכארד נילסן מה קרה בקופנהאגן ב- 26 ביוני 1992 לאחר שנבחרת דנמרק בראשותו זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות אירופה בכדורגל ? רִיכַארְד נִילְסֶן שהיה שקט בכל מהלך השיחה וגם עצור, ונראה לי מכונס בעצמו, השיב לי בקצרה : "מר יואש אלרואי, כלום לא קרה . האנשים בדנמרק שונים לחלוטין מאזרחי ישראל . מדינת דנמרק נותרה שלווה ומאופקת".

בתום טורניר אליפות אירופה לאומות בכדורגל של שוודיה 1992 (92' EURO) החליטה התאחדות הכדורגל האירופית (UEFA)  להכפיל את מספר הנבחרות הנוטלות חלק בטורניר הגמר משמונה לשש עשרה ועִמו גם כמות המשחקים. אליפות אירופה לאומות בכדורגל הנערכת מידֵי ארבע שנים מאז 1960 נועדה להתקיים בקיץ 1996 באנגליה. הטורניר מנה שש עשרה נבחרות אירופיות והתארך לשלושה שבועות וחצי. היו אמורים להיערך בו שלושים ואחד משחקים. מפעל כדורגל רב ממדים הדומה בהיקפו למתכונת אליפויות העולם בכדורגל של שנות ה- 70 במאה הקודמת. אירופה קפצה מדרגה . זה היה חידוש גדול שחייב היערכות טלוויזיונית טכנולוגית ולוגיסטית בסדר גודל שונה לחלוטין מבעבר והכנה מדוקדקת של כוח אדם מיומן בשני מוקדי השידורים בירושלים ולונדון. הפקה רחבה ויקרה בהרבה מזאת של אליפות אירופה האחרונה שנערכה בשוודיה ב- 1992. זכויות השידורים האמירו בהתאם. תמורת זכויות השידורים של Euro 1996 שילמנו סכום של 400000 (ארבע מאות אלף) דולר. השַדָּרִים שלי באנגליה היו מר מאיר איינשטיין ומר זוהייר בהלול והפרשנים הצמודים אליהם מר אבי רצון ומר חיים ברעם. יוסף בר-אל הודח מכהונת מנהל הטלוויזיה (ו/או במילים אחרות קדנציית הניהול שלו לא הוארכה בשל כישרונו המועט) והוא לא היה עוד בשטח. גם לא מנכ"ל רשות השידור היוצא אַרְיֵה מֶקֶל . גורלי אינה לי לפגוש שוב את מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן. הפגישות שלי עמם היו באיכות וסטנדרט שונים לחלוטין מאלו שהיו לי עם יוסף בר-אל.

הערה 6 : העיתונאי נחום ברנע איש "ידיעות אחרונות" מול פרופסור שלמה מור יוסף לשעבר מנכ"ל בית החולים "הדסה" בירושלים.

פרשת בית החולים "הדסה" בירושלים , פרשת השר"פ במדינת ישראל , וענייני הבריאות של הציבור הישראלי לא יגוועו כל כך מהר ויימוגו ככה סתם . בסוף עוד יצאו האנשים לרחובות לא רק חמושים במילים "העם דורש צדק חברתי" אלא מצוידים גם בחרבות כדי להגשים את החזון הזה של צדק חברתי . כך כותב נחום ברנע במדורו ב- "ידיעות אחרונות" של יום שישי – 14 בפברואר 2014 : המאזן האחרון שהגיש שלמה מור יוסף מנכ"ל "הדסה" התייחס ל- 2010 . "היה" הוא אומר , "גירעון שוטף של 50.000000 (חמישים מיליון) שקל וגירעון מצטבר של 610.000000 (שש מאות ועשרה מיליון) שקל . % 40 מהגירעון המצטבר היו בהתחייבויות ארוכות טווח . מולן היו בחשבונות הבנק של "הדסה" 304.000000 (שלוש מאות וארבעה מיליון) שקל ונכסים בשיווי מעודכן של כ- 200.000000 (מאתיים מיליון) שקל . "יכולתם לראות את הענן הכבד באופק" אמרתי לפרופסור שלמה מור יוסף . "זה מצב קשה שמצביע על בעיה" , אמר , "אבל הקושי לא דרמטי". לא ייאמן…? דווקא ייאמן…! הכל ייאמן. צריך להבין כי דירקטוריון "הדסה" ירושלים אישר בשעתו למנכ"ל שלמה מור יוסף עם פרישתו מ- "הדסה" פנסיה חודשית פנטסטית של 75000 (שבעים וחמישה אלף) שקל.

הערה 7 : מוסד הנשיאות : גב' דליה איציק ומר יוסף בר-אל.

קטע העיתונות המצ"ב שנכתב בשעתו ב- 6 במאי 2005 ב- "הארץ" ע"י העיתונאי המצוין אהוד "אודי" אשרי ז"ל מהווה נימוק מצוין מדוע אין לתמוך במועמדותה של גב' דליה איציק לתפקיד נשיאת המדינה . הגברת הלא מרשימה איננה ראויה לכֵּס הרָם כפי שהוא איננו מיועד לה . לקרוא , לנתח ולהבין , ולשמור .

טקסט מסמך : 6 במאי 2005 . עיתון "הארץ" . העיתונאי המזהיר אהוד "אודי" אשרי ז"ל תוקף בחריפות רבה את שני השרים גב' דליה איציק ומאיר שיטרית שהגנו על מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל והצביעו בממשלה ב- 2 במאי 2005 נגד הדחתו מכהונתו הרמה בנימוקי שווא ותירוצים מסולפים. (באדיבות עיתון "הארץ").

הערה 8 : בני אמדורסקי ז"ל. 

התוכנית האחרונה "בילוי נעים" ששודרה ביום שישי שעבר (14 בפברואר 2014) בגלי צה"ל בהנחיית מר מולי שפירא בין 09.00 ל- 11.00 והוקדשה לזמר בני אמדורסקי ז"ל – הייתה עָרֵבה לאוזן ומאלפת. זמר נפלא בעל קול בריטון יפהפה ומלודי. ב- 1959 בהיותי חבר צעיר בקיבוץ אפיקים התחלית לבנות את ספריית התקליטים שלי. אלביס פרסלי, ריקי נלסון, לואי "סאצ'מו" ארמסטרונג, אלה פיצג'ראלד, ברנדה לי, ו- "הדודאים" הבלתי נשכחים (בני אמדורסקי ז"ל וישראל גוריון ייבדל לחיים ארוכים) היו הראשונים בערימה ענקית שהצטברה לפירמידה ברבות השנים. בני אמדורסקי היקר והאהוב. נוח על משכבך בשלום. אתה מוסיקאי וזָמָר נפלא בלתי נשכח עבורי.

הערה 9 : "המָקוֹר" בעריכתו והגשתו של השדרן רביב דרוקר בערוץ 10 (ערוץ הבית שלי).

אחת הסיבות לנאמנותי לערוץ 10 ולחברת החדשות שלו הוא מר רביב דרוקר . העיתונאי האמיץ והנמרץ רביב העניק במה ל- עו"ד אלדד יניב. מתברר שבדירקטוריון בית החולים "הדסה" בירושלים המט ליפול היו חברים גם "נערי משרד האוצר" בעבר וממנהיגי המשק בהווה, אנשים בעלי המוניטין כמו דוד ברודט ואהרון פוגל. אלדד יניב לא חשש, וחשף ללא כחל ושרק את כל חברי הדירקטוריון של "הדסה" אשר שותפים מלאים למחדל הכלכלי העצום שהתחולל בבית החולים המפורסם.

פוסט מס' 356. הַצְבוֹעִים בליגת העַל בכדורסל נושכים אולם הַלְבִיאָה של אֶלֶקְטְרָה מכבי ת"א עוברת (1). חלק מאירועי חודש פברואר 2014. פוסט מס' 356. כל הזכויות שמורות.

מכבי אֶלֶקְטְרָה ת"א נושאת על גבה לבדה את כל העניין בכדורסל הישראלי . בארץ ובחו"ל . ערוץ 1 עושה בשכל כשהוא בוחר במשחקה ביום שני האחרון (17 בפברואר 2014) באילת נגד הפועל אילת להיות המשחק המרכזי שלו . המשחקים האחרים השבוע במחזור ה- 20 בליגת העל בכדורסל  הפועל ירושלים – הפועל ת"א , בני הרצליה – מכבי ראשל"צ, ברק נתניה – גלבוע/גליל , מכבי אשדוד – הפועל חולון , ומכבי חיפה – נס ציונה , לא מעוררים אצלי שום סקרנות ו/או תשומת לב . האמריקניזציה משמידה כל מה שאמור להיות חלקה טובה בכדורסל הישראלי . אני רואה שיש לי שותפים לא מעטים . בכל מיני מגרשים היציעים ריקים. ליגת העל מפתה רק אם הלביאה של אלקטרה מכבי ת"א ננשכת ומגורשת מבכורתה. השאר צפוי. ליגת העל של הכדורסל הישראלי היא מוצר ספורט משעמם פרט למשחקיה של מכבי ת"א. המשחק המרכזי בשבוע הבא מכבי ת"א נגד הפועל ירושלים יהיה וודאי מרתק ובעל סקרנות לאומית אולם שאר חמשת המשחקים האחרים יידחקו לשוליים ויהיו נטולי כל עניין. מה זה משנה מי מנצח בהתמודדות מכבי חיפה – פועל חולון ו/או גלבוע/גליל – נס ציונה. הכדורסל הישראלי במתכונתו הנוכחית רווי שחקנים אמריקניים איננו מעניין אותי עוד. הכל ידוע מראש. אפילו כשעודד קטש מוביל את קבוצתו הפועל אילת היכן שהוא ברבע השלישי ליתרון 45:54 אתה יודע שהכול זמני. מכבי ת"א בהרכב חסר ללא אלכס טיוס ודווין סמית' הפצועים ובשורותיה סופוקליס שחורציאניטיס כבד הגוף המדדה בקושי על רגליו , מתאוששת, ומנצחת לבסוף בקלות את הפועל אילת  75:66. אין דרמה. ואם יש אזי ערוץ 1 משדר דרמה לעניים . למעשה אין תחרות . נעדרת התמודדות של ממש . לא כוחות. מה שהיה הוא שיהיה. השידור הישיר מאילת רווי שוב טעויות עריכה ושגיאות שידור אולם לא זה לֵב העניין.

מעניין אותי לדעת אם נשיאת מועצת העיתונות בישראל כבוד השופטת גב' דליה דורנר צפתה בשידור הישיר בערוץ 1 ביום שני שלשום (17 בפברואר 2014) באותו המשחק המדובר הפועל הפועל אילת נגד מכבי ת"א שהסתיים בתוצאה 66 : 75 ? מעניין אותי לדעת מה דעתה של גב' דליה דורנר על האתיקה העיתונאית שנוקטות הנהלות ערוץ 1 ורשות השידור הציבוריות בה הן מרשות לעיתונאי ערוץ 1 לחשוף ולהצטלם שוב ושוב על המסך הציבורי עם גודש עצום של פרסומות מסחריות ? מעניין אותי לדעת אם גב' דליה דורנר שהצהירה זה מכבר כי ברצונה לכהן בתפקיד נשיאת המדינה, אך מכהנת עדיין בתפקיד נשיאת מועצת העיתונות , מודעת לעבירות הפרסום המכוערות וחשיפת פרסומות מסחריות בכמות עצומה שמחוללות מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 הציבורי עוד ועוד, שוב ושוב, ממגרשי, היכלי, ואצטדיוני הספורט במדינת ישראל – ללא כל פיקוח ציבורי ? מעניין אותי לדעת מה דעתו ומה חושב מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם על תמונת הטלוויזיה המגוחכת רווייה לכלוך וטינופת מסחרי שמפיקות מצלמות ערוץ 1 ? מעניין אותי לדעת מה אומר ד"ר אמיר גילת על הצילום הקלוקל הזה בשידור ישיר ומה דעתו אודות שיקולי העריכה הפגומים של אנשי ערוץ 1 ? למי שלא יודע ד"ר אמיר גילת משמש יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ומי שנושא בתפקיד העליון של מפקח השידור הציבורי.

levi 3

טקסט תמונה : יום שני – 17 בפברואר 2014 . אולם הכדורסל של הפועל אילת באילת. שדר הקווים של ערוץ 1 מר ליאן ווילדאו מבשר את בשורתו לצופים בטרם שריקת הפתיחה למשחק הפועל אילת – מכבי ת"א 66 : 75. תמונת טלוויזיה שערורייתית בלתי נסבלת בה בימאי הטלוויזיה של ערוץ 1 הציבורי מעמיד את השדר ליאן ווילדאו כשברקע שלו קיר רווי בפרסומות מסחריות האסורות לחשיפה במתכונתן זאת בשידור הציבורי. היכן מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ? היכן עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' ? והיכן הפיקוח הציבורי בראשות יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת ? היכן נשיאת מועצת העיתונות גב' דליה דורנר ? האם זאת אתיקה עיתונאית ראויה בה אנשי השידור הציבורי הופכים למפרסמים של פרסומות מסחריות ? מדוע אין רשות השידור מגוננת על צופיה מפני עֶרֶב רָב של פרסומות מסחריות מכוערות שמלכלכות שוב ושוב את התמונה הטלוויזיונית ? (צילום ב- ipad שלי ממסך ערוץ 1) . 

levi 4

טקסט תמונה : יום שני – 17 בפברואר 2014. אולם הכדורסל של הפועל אילת באילת. המצלמה התחתונה מתחת לסל חושפת קליעת המשך של גיא פניני (קפטן מכבי ת"א) במשחק הפועל אילת – מכבי ת"א 66 : 75. זוהי תמונת טלוויזיה משוקצת נטולת כל חן בה השחקנים גיבורי העלילה נבלעים בים של פרסומות מסחריות. הדבר אסור בתכלית האיסור על פי חוק רשות השידור. (צולם מ- ipad שלי ממסך ערוץ 1). 

levi 5

טקסט תמונה : יום שני – 17 בפברואר 2014. אולם הכדורסל של הפועל אילת באילת . המצלמה המובילה של ערוץ 1 חושפת מרום היציע קליעת המשך של גיא פניני (קפטן מכבי ת"א בצהוב) במשחק הפועל אילת – מכבי ת"א 66 : 75. השחקנים הולכים לאיבוד ב- Frame התמונה בשל גודש הפרסומות הגבוהות . במקרה הזה גם חל בלבול בין עמדת השידור והשדר המוביל אורי לוי לעורך השידור הישיר מר יונתן קנלר והבימאי מר שמואל שלזינגר . אורי לוי קוטע את השידור הישיר וממהר להחזיר אותו בתום המחצית הראשונה לתחנת האֵם בירושלים (לצורך שידור "מבט") דווקא בשיאו של רגע של מחלוקת במשחק (בסיום המחצית הראשונה), האם גיא פניני קלע את הסל לפני תום הזמן החוקי ו/או לאחריו, ומבטיח כי ידון בסוגיה בפתח המחצית השנייה. העורך והבימאי החליטו " להתמרד" והשאירו את התמונה על כנה (ללא קולו של השדר המוביל) עד שהוברר כי הכדור לא עזב את ידו (הימנית) של גיא פניני גם לאחר ש- שעון המשחק המרכזי מורה בבירור כי הזמן החוקי תם : 0:00 עם פתיחת המחצית השנייה לא שב אורי לדון באירוע השנוי במחלוקת כפי שהבטיח לעשות. (צולם מ- ipad שלי ממסך ערוץ 1).

הרייטינג של השידור הישיר מאילת, משחק הכדורסל הפועל אילת – מכבי ת"א 66 : 75 נושא מדרוג ממוצע נמוך רק של % 3.73. הרייטינג של השידור הישיר מבאר שבע של משחק הכדורגל הפועל בא"ש – בני סכנין 2 : 1 אף הוא חלשלוש , % 7.03. אף על פי כן "Sunday – Monday Night Basketball & Soccer" היא עדיין עִסְקַת טלוויזיה כדאית.

סוף הפוסט מס' 356. הועלה לאוויר ביום רביעי – 19 בפברואר 2014.


תגובות

פוסט מס' 356. הַצְבוֹעִים בליגת העַל בכדורסל נושכים אולם הַלְבִיאָה של אֶלֶקְטְרָה מכבי ת"א עוברת (1). חלק מאירועי חודש פברואר 2014. פוסט מס' 356. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום רביעי – 19 בפברואר 2014. — תגובה אחת

  1. הי יואש לדעתי דווקא השנה ליגת העל בכדורסל מעניינת מאד בגלל חולשתה של מכבי ת"א (בליגה עם 4 הפסדים)וכן בגלל משחקים מותחים המסתיימים בהפרשים קטנים בין כל קבוצות הליגה גם אלו שבתחתית הטבלה שמפתיעות את הבכירות.הקהל לא בא כי הוא נמצא בכדורגל(העלוב).אתה צודק לגבי ריבוי האמריקאים בכדורסל שממש צורם לי כצופה. כולל גם את קבוצות היורוליג והיורוקאפ באירופה.(למשל בנוויט הטורקית המוצפת באמריקאים)
    יום טוב והרבה בריאות מיוסי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *