פוסט מס' 430. השחייה הישראלית לאן ? פוסט מס' 430. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 4 בספטמבר 2014.

הערה 1 : המידע ב- בלוג על כל תכולת המחקר שלו לרבות הטקסט + התמונות והצילומים כפופים לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי אולם הוא כפוף באופן מפורש לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 430 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 4 בספטמבר 2014.

השחייה הישראלית לאן ? פוסט מס' 430. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : העיתונאי ושדרן חברת החדשות של ערוץ 10 מר נדב אייל הוא אחת הסיבות מדוע אני מנוי על הערוץ שבו הוא עובד. בסדרת הכתבות שלו, "הדשא של השכן", שהוא חוקר ומשדר במהדורות החדשות המרכזיות של ערוץ 10, מביא העיתונאי המעולה הזה לידיעת אזרחי מדינת ישראל אינפורמציה חשובה ומרתקת ממקור ראשון מהשטח – באירופה ובארה"ב, המראה כיצד ניתן לנהל באופן יעיל וידידותי הרבה יותר את מערכת הבנקאות הישראלית ואת מדיניות בניית הדיור בארץ, ולתפעל מדינה חופשית ודמוקרטית לנוחיות אזרחיה.

הערה 5 : מר יועז הנדל מטיל שוב ושוב צֵל כבד על עמיתו ספי עובדיה בתוכנית האקטואליה המשותפת שלהם המשודרת בימי חמישי בשבוע בשבוע בין 11.00 ל- 12.00 ברדיו גלי צה"ל. נעזוב לרגע את הדעות והפרשנויות של שניהם סביב המיקרופון אודות אירועי היום וענייני השעה, את מהירות התגובה, ואת הדומיננטיות והעדיפות המוחלטת של יועז הנדל. אלוהי הרדיו עושה מעשה אכזר כשהוא נוטל מספי עובדיה שדרן אקטואליה וותיק בגלי צה"ל מי שמתיימר להיות מקצוען את כלי נשקו העיקרי – קול רדיופוני, ומותיר אותו עם צליל המיה בכייני. חֶסֶד מַר.

פוסט מס' 430. השחייה הישראלית באליפות אירופה ה- 32 בשחייה – ברלין אוגוסט 2014.

1. הקדמה קצרצרה.

השחייה הישראלית לאן היא שאלה עתיקת יומין שעלתה לדיון כבר באולימפיאדת הלסינקי 1952 בשעה שהשחיין הישראלי בן המושבה פתח תקווה נחום "נחצ'ה" בוך השיג במקצה המוקדם שלו בהלסינקי (מקצה מוקדם מס' 1 מתוך 9 מקצים) ב- 100 מ' בסגנון חופשי זמן של 1:05.6 דקה ודורג בו שביעי ואחרון. נחום בוך דורג בסופו של דבר במקום ה- 60 אחד לפני אחרון מתוך 61 שחיינים אולימפיים שנטלו חלק בתשעת המקצים המוקדמים (ראה המסמך התחתון). נחום בוך הקדים רק את השחיין השווייצרי מ. קוראט (M. Currat) שקבע במקצה מס' 7 המוקדם שלו תוצאה של 1:07.2 דקה . במשלחת הישראלית שררה אכזבה מהולה בהשלמה. ככלות הכול מדינת ישראל הייתה רק בת 4 וטיסת המשלחת בלאומית שלנו הייתה בבחינת הגשמת חלומו של מחדש המשחקים האולימפיים בעידן המודרני הצרפתי פייר דה קוברטיין שהכריז בשעתו כי ההשתתפות במשחקים האולימפיים חשובה מהניצחון בהם . עבור ישראלים רבים שימשה הציטטה הזאת מעין נחמה פורתא . שיא העולם בעת ההיא ב- 100 מ' בסגנון חופשי היה שייך לאמריקני אָלָן פוֹרְד (Alan Ford) ממכללת ניו הייבן (New Haven) שקבע כבר ב- 1948 תוצאה של  55.4 ש'. השיא האולימפי ב- 100 בסגנון חופשי היה שייך לאמריקני אחר קְלָארְק סְקוֹלְס (Clarke Scholes) שקבע בחצי הגמר באולימפיאדת הלסינקי 1952 תוצאה של 57.1 ש'. קְלָארְק סְקוֹלְס זכה במדליית הזהב במשחה הגמר ל- 100 מ' בסגנון חופשי בתוצאה של 57.4 ש'. תהום של ממש רבצה ב- 1952 בין השחייה הבינלאומית לבין השחייה הישראלית . כאן בנקודה הזאת מתחיל הדיון הקצר שנוגע לאיכות השחייה הישראלית בחלוף 62 שנים, זאת שנחשפה באליפות אירופה ה- 32 בשחייה, שהתקיימה לאחרונה בברלין בחודש אוגוסט של שנת 2014.

buch 1952

טקסט מסמך : אולימפיאדת הלסינקי 1952 . ריכוז התוצאות של המשחים המוקדמים , חצאי הגמר , והגמר ב- 100 מ' לגברים בסגנון חופשי . שמו ותוצאתו של השחיין הישראלים נחום בוך מופיע במקצה המוקדם מס' 1 . (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני) .

אינני חושב שיש ולוּ בן קיבוץ אחד שלא בילה את עונת הקיץ בילדותו ונערותו ב- בריכת השחייה של קיבוצו . אני יכול להעיד על עצמי כבן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן שמגיל שנתיים – שלוש שרצתי בבריכת השחייה של הקיבוץ (בריכת אגירה גדולה שהייתה בעצם בור ענק ל מים עכורים) שעות על גבי שעות על גבי שעות . משחקי התופשת והקדרים באים במים העכורים פיתחו את ריאותיי . יכולתי לצלול ולשהות בקרקעית הבריכה כשלוש דקות רצופות . מורה השחייה הקשוח והקפדן שלנו כבר מכיתה א' היה שְמַרִיָהוּ נָאבֶּל (היום בן 95). אליל השחייה שלי בימים ההם בתום מלחמת העולם השנייה (1945 – 1939) היה שְמוּאֵל "שְמוּלִיק" חָדָש ז"ל מקבוצת כינרת בעמק הירדן. שמוליק חדש היה בשנות ה- 40 של המאה הקודמת אלוף ישראל בכל משחי החתירה ב- 50 מ', 100 מ', ו- 400 מ'. הוא היה גם אלוף צליחות הכינרת מקיבוץ עין גב לטבריה בשנים ההן . שחיין וספורטאי מוכשר שהיה בכלל חקלאי אולם אלוהי הספורט העניק לו כישרון של לווייתן בדמות אדם. הוא היה בלתי נשכח עבור כל ילדי עמק הירדן. כששאלו אותנו הילדים מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים , חלק השיב שהוא רוצה להיות השחיין שְמוּלִיק חָדָש . חלק אחר ביקש להיות הכדורעפן מקיבוץ בית זרע חיים בורר. אני אמרתי שאני רוצה להיות שניהם. בריכת האדמה של קיבוץ אפיקים הייתה בריכת בוץ רוויית מים עכורים אולם עבורנו היא הייתה עולם ומלואו . בור המים העמוק נחפר מדרום לאורווה קצת מאחורי הרפת ומוסך הטרקטורים של קיבוץ אפיקים . הובילו אליה שבילי העפר של הקיבוץ . הבריכה הייתה עטורה סביבה עצי אקליפטוסים ושיחי הרדופים. היא לבשה אווירה מאוד מיוחדת בטרם רדת הערב בימי הקיץ הלוהטים והארוכים של עמק הירדן. הלך רוח של שלווה, שקט, ומסתורין. מי שמכיר את נוֹבֶלָת השִירָה "הבְּרֵיכָה" שכתב חיים נחמן ביאליק ב- 1928 מבין למה אני מתכוון. בכתה ז' למדנו את השירה הפסטורלית ההיא של חיים נחמן ביאליק, "הַבְּרֵיכָה". המורה שלנו לספרות ראובן מיכאל ז"ל (נפטר לפני כמה שנים בקיבוץ אפיקים בגיל 102) לקח אותנו לבריכת הקיבוץ כדי להעניק לנו בין האקליפטוסים וההרדופים את ההשראה של חיים נחמן ביאליק. בבריכת הבוץ של קיבוץ אפיקים נולדה אהבתי לשחייה האולימפית. האלילים החדשים שלנו בבריכה היו מאוחר יותר בני גילנו בקיבוץ גבעת חיים ילידי גבעת חיים רְאוּבֵן שְנָפֶּר (שֶפָע) ייבדל לחיים ארוכים ויוֹרָם מַנְדֵלְבָּאוּם ז"ל, וגם בן קיבוץ עין שמר אֵהוּד דֶקֶל ז"ל. היה גם את השחיין ארנון טורין מקיבוץ גבעת ברנר. אגודת השחייה של ברית מכבים עתיד העמידה בשנים ההן בחלון הראווה שלה את שחיין החזה גבריאל נֵסְט, שחיין הגב דן קפליביצקי, שחיין החתירה ישעיהו אלבוים, ואת שחיינית החתירה שושנה ריבנר ז"ל. במכבי פ"ת בלט שחיין החתירה נָחוּם בּוּך. אולם שני קיבוצי גבעת חיים האיחוד והמאוחד היו באמת מעצמות שחייה בזמן ההוא בקנה מידה ישראלי בראשות המאמן פינדה פישר. בעשור ה- 60 של המאה הקודמת קם לגדולה בקיבוץ גבעת חיים גם שחיין החזה גרשון שפע אחיו של ראובן שפע. גרשון שפע שחיין נערץ צנוע ועניו ייצג את ישראל בשלוש אולימפיאדות : רומא 1960 , טוקיו 1964 , ומכסיקו 1968.

shefa 1

טקסט תמונה : שנת 1960. תמונה בלתי נשכחת מהימים ההם. זוהי משפחת שפע , משפחת השחיינים המפורסמת, המצטיינת, ורבת המוניטין מקיבוץ גבעת חיים. להלן זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : ראובן שפע (בן 23) שחיין רב גוני ענק שהתנשא לגובה 1.92 מ' (היה גם שחקן כדורסל מצוין בקבוצת "הפועל" גבעת חיים), אחיו גרשון שפע (בן 17), ואביהם פינדה שפע (פישר). (התמונה באדיבות ראובן שפע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שני קיבוצי גבעת חיים הקדימו בעשור את קיבוצי רמת יוחנן וכפר מכבי בגוש זבולון ואת מאמנם יוסף "יוז'ו" טלקי מי שיצר בעשור ה- 60 של המאה הקודמת את שני השחיינים בעלי המוניטין אברהם מלמד ומשה גרטל. קיבוץ גבעת חיים הקדים גם את קיבוץ אפיקים בעמק הירדן בראשות המורה לספורט וחינוך גופני הנערץ ומאמן השחייה שְמַרִיָהוּ נָאבֶּל (בן 95 היום ומצוי בכושר גופני ומנטלי מצוין). ישראל היא מדינת קיץ שמכילה בתוכה מאות בריכות שחייה וקו חוף ים ארוך אולם היא מעולם לא השכילה בשום עידן להפוך למעצמת שחייה בינלאומית כמו נגיד ברמתן של הונגריה, אנגליה, איטליה, וצרפת. לבטח לא ברמה של ארה"ב, אוסטרליה, סין, ויפן.

shmariyahu nabel 1

טקסט תמונה : 1950. זהו שמריהו נאבל בן 31 (נולד בפולין ב- 1919) המורה הנערץ לחינוך גופני ומאמן השחייה של קיבוץ אפיקים בשנים 1960 – 1944. (באדיבות שמריהו נאבל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shmariyahu nabel 2

טקסט תמונה : חג סוכות 1954. התמונה צולמה בחוף ביה"ס החקלאי "בית ירח" בעמק הירדן בתום הניצחון הקבוצתי בצליחת הכינרת התחרותית למרחק 6.5 ק"מ. אנוכי בן 16 (רביעי מימין בשורת העומדים) לצדו של שמריהו נאבל (בחולצת T Shirt לבנה) מאמן השחייה והמורה הנערץ לספורט וחינוך גופני של קיבוץ אפיקים. זיהוי הנוכחים של שורת העומדים מימין לשמאל : אהרון בר (ביכלר), יונה רז (רוזנברג), אברהם זלקטה, אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן, המורה הנערץ לחינוך גופני ומאמן השחייה שמריהו נאבל, שמואל "מוליק" כהן, ועוזי וואליש בן קיבוץ גינוסר. זיהוי הכורעים והיושבים מימין לשמאל : יצחק פלינט, צבי "צירי" אשכנזי, יורם קן, משה ציון, ומיכאל רכס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אני שואל את המאמן הלאומי ליאוניד קאופמן האם יש סיכוי לשחייה הישראלית להתברג בעתיד בצמרת הבינלאומית השנייה נאמר לגעת מתי שהוא בעקבי השחייה ההונגרית . ליאוניד קאופמן נדהם, "על מה אתה מדבר", הוא עונה לי ומוסיף, "אין שום סיכוי…כמה תושבים יש במדינת ישראל כדי להפוך אותה למעצמה…תוריד מהפוטנציאל הישראלי את האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה הדתית שאיננה שוחה כלל , ותבין לבד שהשחייה הישראלית כרובד כנדבך , לא תגיע לרמתן של הונגריה ושאר המדינות שהזכרת בשאלתך…מדינת ישראל קטנה מידי מכדי להעפיל לצרת השחייה העולמית…ייתכנו פה ושם הבלחות , אך זה הכול…". יחד עם זה אני זוכר ש- אורוגוואי , מדינה קטנטונת בדרום אמריקה הייתה פעמיים אלופת העולם בכדורגל.

haim borer

טקסט תמונה : קיץ 1950. חיים בורר (בן 22) חבר קיבוץ השומר הצעיר בית זרע היה שחקן הכדורעף הטוב ביותר בנבחרת ישראל בימים ההם ואליל ילדותנו. (באדיבות חיים בורר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shmuel hadash

טקסט תמונה : צליחת הכינרת ב- 1951 הייתה אירוע ספורט לאומי ובינלאומי בשנים ההן וזכתה לסיקור עיתונאי כמו הכדורגל היום. משמאל לימין : שמואל "שמוליק" חדש (בן 26) בעל מבנה גוף מלא וקצת שמנמן אך בעל משקל סגולי נמוך (סיים ראשון בין הישראליים), השוודי לארס ברטיל ווארלה (המנצח), האדריכל מקס גלפז, אבינועם חדש אחיו של שמוליק חדש סיים שני בין הישראליים. (התמונה באדיבות  שמואל "שמוליק" חדש חבר קבוצת כינרת בעמק הירדן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ruven shnaper

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה. זהו השחיין הרב גוני אלוף ישראל ראובן שנפר (שפע) בן קיבוץ גבעת חיים. התמונה באדיבות ארכיון יוסף טלקי ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoram mandelbaum

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה. זהו שחיין החתירה ואלוף ישראל יורם מנדלבאום ז"ל בן קיבוץ גבעת חיים. כישרון עצום בלתי מנוצל ואף על פי כן הוא נחשב ל- גדול שחייני החתירה של ישראל בכל הזמנים (באדיבות ארכיון יוסף טלקי ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לפנות ערב הייתי בורח בילדותי מביתי ו/או מהכיתה לבריכת השחייה רוויית המים העכורים . רק רציצי לצלול בתוכם. בפעם הראשונה זה קרה ב- 1944. שם מצאתי את אושרי. "הבריכה" של חיים נחמן ביאליק היה מקום נפלא לשהות בו ולחלום. אימא שלי הייתה תמיד מתגנבת ומסתתרת מאחורי העצים כדי לשמור עלי פן אטבע. אפשר לחשוב, היא בכלל לא ידעה לשחות. בעיירה קורשאן בליטא מקום הולדתה לא היו כלל בריכות שחייה ולאחר שעלתה ארצה מליטא כחלוצה הייתה עסוקה בהגשמת הרעיון הציוני וההתיישבות בארץ ישראל ושיעבוד האדמה לטובת חברי קיבוץ אפיקים. היה לה זמן לדאוג. לא היה לה זמן ללמוד לשחות.

alroey 1

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 40 של המאה הקודמת. אחד הקייצים החמים בעמק הירדן. זוהי בריכת האגירה של קיבוץ אפיקים. לא היה אושר גדול יותר מלשחות ולשחק במשחק "התופסת" במים העכורים של בריכת האגירה הישנה הזאת של הקיבוץ שהייתה בעצם בריכת בוץ. מימין לשמאל ניצבים ליד הסולם שמוביל למקפצה : אני (בן 9), אבא שלי משה אלרואי – בלינדמן (בן 33), ואחי יונתן (בן 6). התחתונים היו בגדי הים האישיים שלנו.

alroey 2

טקסט תמונה : שנת 1945 . מראה כללי מדרום לצפון של בריכת האגירה של קיבוץ אפיקים . מרחוק נראית המקפצה . כאן נערכו מ- 1945 ועד 1954 כל תחרויות השחייה החשובות של "הפועל" עמק הירדן . כאן עלה לגדולה שמואל "שמוליק" חדש . בבריכת האגירה הזאת הוא קבע ב- 1946 ב- 100 מ' בסגנון חופשי  זמן של 1:05.0 דקה . לנו כילדים זה נראה קצה גבול יכולתו של האדם . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alroey 3

טקסט תמונה : אימא שלי , שרק'ה פרס – בלינדמן – אלרואי ז"ל כחלוצה בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן. חברת קיבוץ נאמנה שהייתה פסלת וציירת מחוננת . ידעה לדאוג אבל לא לשחות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2. עשור ה- 70 של המאה שעברה . הטלוויזיה הישראלית הישראלית הציבורית . 

את מטען השחייה הזה הבאתי עמי ב- 1971 לחטיבת הספורט של דן שילון ואלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הייתי בר מזל להכיר לידם את השַדָּר נסים קיוויתי ואת פרשן השחייה יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי . זה היה לפני המון שנים אבל אני זוכר כל פרט מהשנים ההן . הכול מתועד . אלכס גלעדי נטל אותי עמו כשַדָּר ועיתונאי גם לאולימפיאדת מונטריאול 1976 (לאחר שהשתתפתי עמו באוגוסט – ספטמבר 1974בטהראן בירת איראן בשידור וכיסוי משחקי אסיה ה- 7 עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית) . מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי ששימש גם ראש משלחת השידור במונטריאול נחת בבירת קוויבק ב- 7 ביולי 1976 . אנחנו הגענו כשישה ימים אחריו . הוא המתין לנו בשדה התעופה במונטריאול חיבק אותי ואמר לי , "יואשיש , תראה להיכן הבאתי אותך . זאת האולימפיאדה הראשונה שלך בשטח . קח את רכב ההפקה וצא לסיור בקומפלקס האולימפי היפהפה. מגיע לך. אתה הראשון בתור . אולי תראה גם חלק מהספורטאים המפורסמים המוכרים לך מעבודתך בטלוויזיה". בכל פעם שהגענו שנינו לאתר ספורט כזה או אחר , בארץ או בחו"ל , נהג לומר לי , "תראה להיכן הבאתי אותך" . הוא אלכס גלעדי נתן לי להרגיש מעת לעת כבֵן חסות שלו . ניצלתי כל רגע לידו ללימוד יסודות הטלוויזיה מבראשית . הנעתי את מכונית ההפקה ולקחתי עמי את הפרשן יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי פרופסור לשחייה היישר לקומפלקס האולימפי היפהפה של העיר מונטריאול . יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי היה האחד שאין שני לו . עשינו הכרה עם העיר המאורגנת והמסודרת והמתקנים האולימפיים היפהפים . רק במונטריאול 1976 למדנו מפי אנשי COJO והתושבים המקומיים על הקשיים הכלכליים והכספיים הרבים והיקרים שליוו את ההכנות האולימפיות הממושכות בעיר הבירה הקוויבקית . רבים מהם שלא התרגשו מאירוח האולימפיאדה בקיץ 1976 האשימו את ראש העיר שלהם ז'אן דראפו האמביציוזי , מי שיצר חוב כספי של יותר ממיליארד דולר בגין אירוח המשחקים האולימפיים במונטריאול 1976 . עליהם, על תושבי העיר נגזר לכסותו בשני העשורים הבאים .

יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי ז"ל היה פרשן השחייה הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית  שידע לנתח את יתרונות וחשיבות סגנונות השחייה בתחרויות , הכיר לפרטי פרטים את כל השחיינים הבינלאומיים כאילו היה מאמנם האישי , וחָזָה וניבּא בדייקנות מֵרָבּית בשידורים הישירים שלנו את תוצאות המשחים במהלך התרחשותם כבר בתחילת המשחים בעודם מתנהלים בבריכה הראשונה . הוא ידע מייד אם יושגו שיאי עולם בתחרויות אותם פִּירְשֵן עבור צופי הטלוויזיה בישראל . למתבונן מהצד נראה היה כי הפרשן מסתכן שלא לצורך בניבוי שיאי העולם . הנבואה הרי ניתנה לשוטים . יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי התייחס ליכולתו לצפות את שיאי העולם לא כאל נבואה אלא כאל תובנה מדעית , התעסקות במתמטיקה , ובניתוח הגיוני של נתוני זמני המדידה האלקטרונית שרצו על מוניטור הטלוויזיה בעמדת השידור בבריכת השחייה . מהנדסי הטלוויזיה מצאו כבר באולימפיאדת טוקיו 1964 את הפתרון הטכנולוגי המאפשר את הצבת שעוני המדידה האלקטרוניים על מרקע הטלוויזיה והצגתם בפני מיליארד צופי טלוויזיה ברחבי תבל. הטלוויזיה היפנית הממלכתית NHK שכיסתה את המשחקים האולימפיים של טוקיו 64' התחברה למערכת המדידה האלקטרונית של החברה היפנית SEIKO . זה היה חידוש עצום ששינה לעד את פני הטלוויזיה . הטלוויזיה המכסיקנית TELEMEXICO התחברה באולימפיאדת מכסיקו 1968 ל- OMEGA חברת השעונים השווייצרית .  DOZ (ראשי תיבות של Deutsche Olympic Zentrum) קבוצת הטלוויזיה הגרמנית המיוחדת מיסודן של ARD ו- ZDF שהפיקה את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי , התחברה באולימפיאדת מינכן 1972 אף היא למערכת שעונים שווייצרית LONGINES . באולימפיאדת מונטריאול 1976 הייתה זאת רשת הטלוויזיה הציבורית הקנדית CBC (ראשי תיבות של Canadian Broadcasting Corporation) התחברה ל- Pool החברות שווייצריות , שנקראו “SWISS TIMING”. יוסף טלקי היה כל כך בקי במקצוע ורזֵי הענף עד שנטל את אחריות העברת אינפורמציה "הניבוי" לצופים על עצמו ללא שוּם חשש והתלבטות . זה היה חידוש בימים ההם . שמו הלך לפניו . צופי הטלוויזיה הצטרפו לשידורים הישירים לא רק כדי לצפות בשחיינים הווירטואוזים ג'וֹן נֵיְיבֶּר וקוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר , אלא גם כדי לראות האם הפרשן המתמטי צודק בתחזיותיו . יוסף "יוז'ו" טלקי הביא בפרשנות הסופר מקצועית שלו במונטריאול 1976 בשורה חדשה . אי אפשר היה שלא להצדיע לוֹ . צריך להבין כי בתחרויות השחייה של אולימפיאדת מונטריאול 1976 נשברו 21 (עשרים ואחת) שיאי עולם . יוֹסֵף "יוֹ­ז'וֹ­" טֶלֶקִי ז"ל חזה את כולם ונקב בתוצאות הסופיות בדיוק מתמטי כמו המערכת שמדדה אותם . יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי ז"ל ניתח לצופים שלנו בכישרון רב את קֶצֶב השחייה , ואת ההידרודינמיקה והמכניקה של יעילות תנועות השחיינים בסִגנונות השונים מתחת לפני המים . צריך להבין כי האדם הוא יונק שנועד לחיות על היבשה . גופו איננו הידרודינאמי ולא נברא להתמודד במים עם המים ו/או בסביבה ימית כמו הדולפין שגם הוא יונק . יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי הסביר לצופי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את חשיבות השימוש הייחודי בארבעת סגנונות השחייה ואת הקואורדינציה התנועתית הדרושה ליישומם היעיל . תרומתו למיקרופון הטלוויזיה הייתה חשובה . הוא היה פרשן עַל בספורט . קלאסי. יחיד בדוֹרוֹ. אישיות ה- אקסטרווגנטית הנבונה הייתה מיוחדת במינה לא רק בתחום הספורט . הבאתי עמי את יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי לאולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 כפרשן שחייה שלי . מכיוון שהיה חבר קיבוץ כפר מכבי ורשות השידור שילמה לו שכר דַל שיכנתי אותו יחד עמי בחדר שלי במלון "Holliday inn" בלוס אנג'לס (המלון היה ממוקם סמוך להוליווד) . הגנבתי אותו לחדרי בניגוד להסכם מוקדם עם הנהלת המלון שערך עמה ה- EBU . ל- יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי היה היכן לגור בכל תקופת האולימפיאדה . אני חייב לומר שהאיש הנבון הזה היה Roomate נפלא . אדיב , מנומס , ומתחשב . באש"ל היומי שקיבלתי מרשות השידור התחלקתי עמו באוכל . יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי היה אינטלקטואל ומהפכן באופיו . אישיות פורה ומרתקת , בעל לשון מחוספסת ולעיתים בוטה , אולם איש משכיל ויישר דרך . געגועיי אליו לעולם לא פסקו . בעקבותיו הכרתי מאוחר יותר עוד אישיות נעלה מהאזור ההוא של גוש זבולון הלא זהו מר דָוִד "סוּכוֹ" סִיבוֹר אולם זהו כבר סיפור אחר.

teleki 1

טקסט תמונה : המחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה הקודמת . זהו יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (2003 – 1918) חבר קיבוץ כפר מכבי ומאמן שחייני גוש זבולון ונבחרת ישראל בשחייה , ופרשן השחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1992 – 1974. (צילום ותיעוד יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השַדָּר נסים קיוויתי בורך באולימפיאדת מונטריאול 1976 מפני שבעמדת השידור האולימפית ישב לצִדוֹ פרשן נפלא ואיכותי ברמה הגבוהה ביותר בדמותו של יוֹסֵף "יוֹז'וֹֹ" טֶלֶקִי חבר קיבוץ כפר מכבי . זהו אותו יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי ז"ל שהקים את אימפריית השחייה של גוש זבולון בשנות ה- 50 ו- 60 של המאה הקודמת ואח"כ היה מאמן נבחרת ישראל בשנים 1972 – 1957 . יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי היה דמות ייחודית מבין פרשני הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אינטלקטואל. חָרִיף שֵכֶל . מוכשר מאוד ובעל ידע עצום בתחום . אחד שהכיר את השחייה הבינלאומית על בורייה לפרטי פרטיה . יוסף טלקי הביא עמו בזמנו חידוש גדול בפרשנות השחייה . חיזוי שיאי העולם על פי זמני הביניים של מערכת המדידה האלקטרונית בבריכת השחייה (Pool של ארבע חברות שעונים שווייצריות שכונתה "SWISS  TIMING") במשחים השונים של הגברים והנשים במונטריאול 1976 , הקלה עליו את המלאכה . אף על פי כן בתחום הזה הוא היה פשוט גאון והביא את הפרשנות שלו לגבולות חדשים של ידע וסקרנות . יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי היה בעצמו מעֵין מחשב אנושי שידע לתרגם מייד את נתוני הזמן הרץ על מוניטור הטלוויזיה בעמדת השידור כדי לקבוע האם ייקבע שיא עולם במשחה כזה או אחר או לאו .

כמה ימים בטרם תחילת תחרויות השחייה במונטריאול 1976 התכנסנו שנינו פרשן השחייה של הטלוויזיה הישראלית יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי ואנוכי ליד שפת הבריכה האולימפית וצפינו שנינו באימונים של שחייני ושחייניות מזרח גרמניה . הזדמן לי לראות מקרוב את קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר (Kornelia Ender) ורוֹלָאְנד מָאתֶּס (Roland Mathes) בעת ביצועי השחייה שלהם . קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר הגיעה למשחקי מונטריאול 1976 כשחיינית בעלת וותק וניסיון למרות גילה הצעיר . באמתחתה היו שלוש מדליות כסף מאולימפיאדת מינכן 1976 כשהייתה בת 13 ועשרה חודשים בלבד . היא הייתה כישרון עצום . מנגנון הספורט המזרח גרמני ומדעני השחייה שלו גילו את קורנליה אנדר בעיר האלה בהיותה בת שש . מיניסטריון הספורט המזרח גרמני הבין מייד כי הוא מחזיק בידו תרנגולת עתירת כישרון שתטיל עבורו בעתיד מדליות זהב ובעקבותיהן תזכה הממלכה המזרח גרמנית ל- מוניטין עולמי . בשלוש השנים שקדמו לאולימפיאדת מונטריאול 1976 שיפרה קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר תשע פעמים את שיא העולם במשחה ל- 100 בסגנון חופשי . שיא העולם החדש שקבעה במשחה הגמר ל- 100 מ' באולימפיאדת מונטריאול 76' הייתה הפעם העשירית . קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר היתמרה לגובה 1.81 מ' , הייתה שרירית , ונשאה כתפיים רחבות . למרות תווי פניה הנאים היא נראתה גברית . כל שחייניות מזרח גרמניה בעת ההיא נראו גבריות ושריריות . לאחר נפילת חומת ברלין ב- 1990 סיפרה קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר כי מדעני מזרח גרמניה הזריקו לגופה זריקות שמעולם לא אמרו לה מה טיבן . היום כבר כל העולם יודע כי מיניסטריון הספורט בממשלת מזרח גרמניה ומערכת הספורט המשומנת שלו בכללה שפעלו בשליחות המדינה , סיממו ביודעין את הספורטאים . גברים ונשים כאחת כולל קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר . למרות הכול נותרו שרידים של יופי בתווי פניה הגסים אך החושניים בשנת 1976 במונטריאול .

אולימפיאדת מונטריאול 1976. השחיינית המזרח גרמנית המצטיינת והאלופה האולימפית קורנליה אנדר הייתה פנומן שחייה וזכתה בארבע מדליות זהב במשחקי מונטריאול 1976 בהיותה בת 17 ועשרה חודשים. המצלמות של רשת הטלוויזיה הקנדית הממלכתית CBC חשפו אותה למאות מיליוני צופים ברחבי תבל. קורנליה אנדר הייתה גיבורת האומה המזרח גרמנית והטלוויזיה המזרח גרמנית DDR הפכה אותה לדמות אלוהית . תמונתה שמורה בארכיון של יואש אלרואי.

קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר שיווקה בצורה מדויקת למדינות העולם את מֶסֶר עקרונות הפרסום שהגה וָולְטֶר אוּלְבְּרִיכְט  (Walter Ulbricht) מזכיר המפלגה הקומוניסטית במזרח גרמניה , שהצהיר : "מדליית זהב אולימפית אחת שקולה כנגד אלף שגרירים דיפלומטיים . צריך להתייצב רק פעם אחת על דוכן מספר אחת באולימפיאדה . התזמורת האולימפית תנגן את המנון מזרח גרמניה והדגל המזרח גרמני יתנוסס בראש התורן . אם מזרח גרמני שלי תטרח ותעשה את מעשה הניצחון האולימפי הרבה פעמים שוב ושוב , יחדל פעם אחת ולתמיד הוויכוח הפוליטי הבינלאומי ויוסר החשד כי מזרח גרמניה היא מדינה קומוניסטית מפוברקת בחסות ברה"מ" . קורנליה אנדר וספורטאים מזרח גרמניים רבים אחרים בענפי ספורט שונים הגשימו את החזון הפוליטי הזה של וָולְטֶר אוּלְבְּרִיכְט . השלטון במזרח גרמניה מיהר להכריז כי רק בגן העדן הקומוניסטי של המדינה יכולים כישרונות כמו רוֹלָאנְד מָאתֶּס וקוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר להתפתח ולבוא לידי ביטוי ומיצוי . כזכור התנפץ החזון הספורטיבי – פוליטי הזה של וָולְטֶר אוּלְבְּרִיכְט לרסיסים עם נפילת חומת ברלין ב- 1990 . שום חומה איננה מחזיקה מעמד מול הכמיהה האנושית לחופש , חירות , ודמוקרטיה .

אימוני השחייה של שחייני מזרח גרמניה באולימפיאדת מונטריאול 1976 היו מפרכים . ניצלתי את ההזדמנות שנקרתה לי והתבוננתי בעניין עצום בקוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר בעת ששחתה בסגנונות החתירה והפרפר בהם השקיעה כוח עצום . זרועותיה התנופפו והִכּוּ במים . סגנונה לא היה יפה אך יעיל. לא חשוב מה עשו ידיה ורגליה מעל למים – חשוב היה מה הן עשו מתחת למים. קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר הייתה השחיינית הראשונה שהישגיה התקרבו לקצה גבול יכולתו של האדם. היא שחתה את  100 מ' בסגנון חופשי במונטריאול 1976 כמעט בשלוש שניות מהר יותר מהישגה של השחיינית האמריקנית סַנְדְרָה נִילְסוֹן האלופה באותו מרחק באולימפיאדת מינכן 1972 . תרומתה של קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר לטובת השחייה המזרח גרמנית הייתה גדולה ואדירת ממדים גם למען השחייה הבינלאומית. קורנליה אנדר הפכה את שחיית הנשים ל- Event בעל יוקרה בינלאומית מעבר למקובל עד אז . היא עשתה בשביל השחייה העולמית את מה שבִּילִי גִ'ין – קִינְג ומַרְטִינָה נַבְרָאטִילוֹבָה חוללו למען טניס הנשים בעולם , או הקידום הגדול שהעניקו וִוילְמָה רוּדוֹלְף ודוֹלוֹרֶס פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית – ג'וֹיְינֶר לא"ק הנשית האולימפית . קורנליה אנדר הייתה כוכב שביט. היא פרשה מהבריכה בטרם מלאו לה 18 שנה .

באולימפיאדת מוסקבה 1980 קבעה השחיינית המזרח גרמנית ברברה קראוזה (Barbara Krause) שיא עולם חדש ב- 100 מ' בסגנון חופשי 54.79 ש' . קיזוז של 86 מאיות לשיא העולם של קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר . השחיינית האמריקנית נֶנְסִי הוֹגְשְהֶד (Nancy Hogshead) שחתה 100 מ' בסגנון חופשי באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 לאט יותר מ- קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר וברברה קראוזה וקבעה זמן של 55.92 ש' . השחיינית המזרח גרמנית הנפלאה קריסטין אוֹטוֹ (Kristin Otto) החמיצה את אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בגלל חֶרֶם הגומלין הקומוניסטי בראשות ברה"מ כתגובה לחֶרֶם של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר על אולימפיאדת מוסקבה 1980 . בגיל 22 ניצחה קריסטין אוֹטוֹ באולימפיאדת סיאול 1988 במשחה הגמר ל- 100 מ' בתוצאה של 54.93 ש' . השחיינית הסינית ז'ואנג יונג ניצחה באולימפיאדת ברצלונה 1992 במשחה הזה בזמן של 54.64 ש' . שחיינית סינית נוספת זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אטלנטה 1996 בתוצאה 54.50 ש' . השחיינית ההולנדית המצוינת אִינְגֶה דֶה בְּרוּאִין (Inge de Bruijn) שחתה את המרחק הזה באולימפיאדת סידני 2000 ב- 53.83 ש' . השחיינית האוסטרלית ג'וֹדִי הֶנְרִי (Jodie Henry) ניצחה ב- 100 מ' בסגנון חופשי באולימפיאדת אתונה 2004 בזמן של 53.84 ש' . אִינְגֶה דֶה בְּרוּאִין הייתה שנייה בתוצאה של 54.16 ש' .

קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר הפכה ב- 1976 לארוסתו של גדול שחייני מזרח גרמניה בימים ההם שחיין הגָב הכישרוני רוֹלָאנְד מָאתֶּס . בעת האימונים בבריכה במונטריאול היא התגפפה מעת לעת מתחת למגבת הגדולה עם רוֹלָאנְד מָאתֶּס . איש איננו יודע עד היום האם הייתה זאת אהבת נעורים שפרחה בין גלי הבריכה או שמא מנגנון הספורט המתוחכם של מזרח גרמניה דאג לייצר רוֹמָן אהבה עֶרֶב סיום הקריירה המזהירה של שניהם . רוֹלָאנְד מָאתֶּס וקוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר נחשבו אז לזוג הספורטיבי המלכותי בהא הידיעה והמפורסם ביותר בעולם בעשור ה- 70 במאה הקודמת . הרומן שלהם היה מפורסם ואומנם כעבור זמן קצר הם באמת התחתנו . למערכת הספורט המזרח גרמנית היה עניין רב בחתונה הזאת מנקודת מבט מדעית גנטית כמובן . הצלחתם של מומחי הספורט במדינה הטוטליטארית הקומוניסטית השאת נבחנה ע"י המנהיגות הפוליטית של המדינה לאור קריטריון אחד ויחיד : אמת מידה המותנית בכמות מדליות הזהב שישיגו שליחיהם בתחרויות הספורט הבינלאומיות. לכן מאמני השחייה חיככו ידיהם בהנאה. הם ידעו שהחתן והכלה נושאים גֵנִים של שיאני עולם ואלופים אולימפיים. אומרים שהחתונה הייתה הַכְלָאָה נדירה ויוצאת דופן של גבר ואישה שלא היו בני אנוש מן המניין, אלא שני שחיינים -ספורטאים מוכשרים מאין כמותם בענף השחייה כמעט כמו דולפינים. יודעי דבר טוענים שמכונת הספורט המזרח גרמנית טיפחה תקוות אין קץ. היא העריכה שהגֵנים המשותפים של השחיין והשחיינית הטובים בעולם יניבו שושלת של שחיינים מגזע משופר. הם קיוו שקוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר תלד "תינוק – דולפין". שיטת מערכת הספורט והמדע המזרח גרמני ציפו מקוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר ורוֹלָאנְד מָאתֶּס להעמיד יורש שיהיה טוב משניהם. דרגה אחת מעליהם. נותר למדענים רַק להמתין. לבסוף נולדה לקוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר ורוֹלָאנְד מָאתֶּס ילדה שנטען כי רצתה להיות בכלל פסנתרנית. הזוג הנוצֵץ קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר ורוֹלָאנְד מָאתֶּס התגרש לאחר נפילת חומת ברלין. מזרח גרמניה שבה והתאחדה עם מערב גרמניה. אימפריית הספורט של מזרח גרמניה שנבנתה בדקדקנות ע"י וולטר אולבריכט מאז 1950 , קרסה לפתע ב- 1990. נותרו רק הזיכרונות.

רוֹלָאנְד מָאתֶּס היה הרבה יותר מאופק ורגוע בעת השחייה בסגנון הגב הווירטואוזי שלו מאשר ארוסתו קורנליה אנדר . המשקל הסגולי שלוֹ היה כל כך נמוך עד שגופו צָף על המים כמו קֶרֶש עֵץ . יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי ואנוכי היינו מוקסמים מהנתונים הגופניים שלו . התבוננו בו ממש בהערצה . רוֹלָאנְד מָאתֶּס היה גאון שחייה בעל סגנון שחייה יפהפה ויעיל . נראה היה כאילו הוא גומא את מרחקי השחייה העצומים ללא כל מאמץ . השחיין הנפלא הזה ניצח באולימפיאדת מכסיקו 1968 במשחה ל- 100 מ' גב בזמן של 58.7 ש' ואח"כ זכה במדליית הזהב גם במשחה ל- 200 מ' בסגנון גב בזמן של 2:09.6 דקות . באולימפיאדת מינכן 1972 שָב וחזר על הישגו הכפול ושיפר את שיאיו . 100 מ' הוא שחה על גבו ב- 56.58 ש' , ואת 200 מ' בסגנון גב עבר בזמן של 2:02.2 דקות . רבים ראו בהישגיו אז את קצה גבול יכולתו של האדם . לא היו לו מתחרים . הוא היה בלתי מנוצח . כעבור ארבע שנים בלבד ניפץ השחיין האמריקני ג'וֹן נֵיְיבֶּר (John Naber) באולימפיאדת מונטריאול 1976 את הישגיו של רוֹלָאנְד מַאתֶּס והציב שיאי עולם חדשים משלוֹ : 100 מ' בסגנון גב בזמן של 55.49 ש' ו- 200 מ' בסגנון גב ב- 1:59.19 דקה .

3. השחייה הלאומית הישראלית הנוכחית תחת שרביט אימונו ליאוניד קאופמן 

בין 1980 ל- 1990 בהיותי מְנָוֵוט את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , העברנו בשידורים ישירים את אליפויות ישראל בשחייה וגם את אליפויות העולם ואירופה בשחייה . הטכנולוגיה הטלוויזיונית מצאה ברבות השנים דרך ושיטה לחשוף באמצעות מצלמות תת מימיות את השחיינים והשחייניות בתוך המים . השחייה ברמתה הגבוהה הפכה לאובייקט שידור נלהב כבר מראשיתה . שחיינים כמו ג'וני ווייסמילר , מרק ספיץ , איאן ת'ורפ , פיטר וואן דן הוגנבאנד , מייקל פלפס , ראיין לוכטה ואחרים (ואחרות) הפכו את תחרויות השחייה לתצוגה טלוויזיונית מהדרגה העליונה ביותר . אינני מפספס שום תחרות שחייה ברמה בינלאומית . לאחר אליפות אירופה ה- 32 בשחייה שהתקיימה בחודש שעבר (אוגוסט 2014) בברלין בהשתתפות משלחת ישראלי לא קטנה ביקשתי לברר כמה פרטים עם קברניט השחייה הישראלית הלאומית היום ליאוניד קאופמאן . עניין אותי לדעת האם בעת איתור כישרונות שחייה צעירים דנים למשל בחקר נתוני המשקל הסגולי של השחיין ו/או השחיינית . משקל סגולי נמוך של גוף האדם היא תכונה גנטית בעלת יתרון שמאפשרת לשחיין לצוף ביתר קלות על פני המים . שני אנשי טלוויזיה של DDR הרשת של מזרח גרמניה סיפרו לי לאחר נפילת חומת ברלין ב- 1990 ולאחר הצטרפותם ל- EBU , כי תעשיית הספורט המזרח גרמנית חיפשה כל הזמן ילדי שחייה שחוננו במשקל סגולי נמוך . קל לבדוק את הנתון החשוב הזה בהסתמך על חוק ארכימדס . ליאוניד קאופמאן בן 56 היום שימש מאמן שחייה ראשי ב- ברה"מ . הוא מדען שחייה בעל ניסיון אימון רב וידע עצום בתחום שעלה לישראל ב- 1991 . היה זה ליאוניד קאופמאן שקנה את המוניטין הראשון שלו בארץ כמי שגידל בזמנו את השחיין הישראלי הנודע איתן אורבך . לאור הצלחתו התמנה ליאוניד קאופמאן ב- 2006 למאמן השחייה הלאומי של ישראל . ליאוניד קאופמאן הוא המאמן הראשי של האקדמיה למצוינות בשחייה בגילאי 13 – 12 ומאמן ראשי של מרכז האימון לשחיינים בוגרים בגילאי 17 – 16 שסיימו בהצטיינות את האקדמיה . השחיינים הישראליים מתאמנים כ- 18 (שמונה עשרה) שעות שבועיות במים ועוד 8 – 6 (שש – שמונה) שעות שבועיות מחוץ למים . ליאוניד קאופמאן זוכה להערכה רבה בישראל על פועלו המקצועי כאן .

ב- 1983 נפגשתי לשיחה ארוכה במשרדי מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים עם השחיין היהודי – אמריקני מרק ספיץ (Mark Spitz) . מרק ספיץ היה אורח של משחקי כינוס הפועל ואני ניצלתי את בואו ארצה כדי להזמין אותו להתארח אצלנו בטלוויזיה בירושלים על מנת לראיין אותו ב- "מבט ספורט" עתירת הרייטינג וכדי לשדר לדור הצעיר כמה תזכורות מהישגיו הבלתי נשכחים באולימפיאדת מינכן 1972 (המראיין ב- "מבט ספורט" אז בקיץ 1983 היה נסים קיוויתי) . מרק ספיץ גבר יפה תואר בן 33 סיפר לי שתי עובדות שנחרתו בזיכרוני לעַד : "ברור שהייתי מוכשר מאוד בשחייה אולם כישרון לבד איננו מספיק . ידעתי להתאמן ואהבתי להתאמן . ההורים שלי תמכו בי לאורך כל הדרך" . אח"כ עשינו חשבון שבין גיל 5 עד גיל 22 בו הגיע לשיאו באולימפיאדת מינכן 1972 (זכה במשחקים האולימפיים של מינכן 72' בשבע מדליות זהב והציב שבעה שיאי עולם) הקיף מרק ספיץ בסך קילומטראז' האימונים שלו את כדור הארץ . מרחק של משהו בסביבות 40000 (ארבעים אלף) ק"מ . אח"כ סיפר לי שבעקבות כישלונו באולימפיאדת מכסיקו 1968 בה איבד את ביטחונו העצמי וחשב על פרישה , היה זה מאמן השחייה רב המוניטין של אוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב ד"ר ג'יימס קנסילמאן (Dr. James Counsilman) שעודד אותו וביקש ממנו להמתין בעניין הפרישה : "ד"ר ג'יימס קנסילמאן הזמין אותי להתאמן באופן אישי תחת חסותו באוניברסיטה אינדיאנה בנימוק ברור כי בגיל 18 טרם מיציתי את הכישרון הטמון בי . האמנתי בו" , סיפר לי מרק ספיץ . מרק ספיץ העלה בשיחתי עמו אז בקיץ 1983 בירושלים את שאלת הקשר האישי האמיץ הנחוץ מאוד לדעתו בין הספורטאי לבין מאמנו . נפשו של הספורטאי הצעיר סוערת , רוויית התלבטויות ושאלות , ולעולם איננה רגועה ושקטה . בעיקר של השחיין שהוא בודד מאוד במשך שעות האימון הארוכות בתוך המים . תפקידו של המאמן איננו רק לתרום מידע. "במידה רבה היה ג'יימס קנסילמאן כמו אבא שני שלי מפני שעודד אותי ותמך בי מעבר להיותו המאמן שלי" , אמר לי . ייתכן מאוד כי סיפור המתח הדרמטי שקדם למשחה הגמר ב- 100 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדת מינכן 1972 , האם מרק ספיץ ייטול בו חלק , לא היה מתעורר כלל אם ד"ר ג'יימס קאנסילמאן מאמנו האישי היה נוכח באופן אישי בבריכה האולימפית במינכן . לבסוף היה זה המאמן הראשי הכללי של משלחת השחייה האמריקנית באולימפיאדת מינכן שרם שאבור (Sherm Chavoor) ששכנע את מרק ספיץ להשתתף באותו משחה הגמר ל- 100 מ' חופשי במינכן 72' בתומו ניצח וזכה במדליית הזהב השישית שלו והציב גם שיא עולם .

באותו הרגע ההוא בו שוחחתי בקיץ 1983 עם מרק ספיץ על הקשר האישי בין הספורטאי למאמנו , נזכרתי בקשר האמיץ והמיוחד ששרר בשעתו בין האָצָנִית והמשוכנית הישראלית אסתר רוט – שחמורוב לבין מאמנה האישי עמיצור שפירא ז"ל (נרצח באולימפיאדת מינכן 1972) . ועוד תזכורת : לא רבים יודעים כי הוועד האולימפי האמריקני אִפְשֵר בזמנו באולימפיאדת ברלין 1936 לצרף למשלחת האולימפית האמריקנית הגדולה את מאמנו האישי של ג'סי אואנס (Jesse Owens) מאוניברסיטת OHIO מר לארי סניידר (Larry Snyder) . קרבתו האישית מאוד של לארי סניידר אל חניכו בברלין היוותה נדבך חשוב בשגשוגו של ג'סי אואנס ברגעים האולימפיים המכריעים ו- זכייתו בארבע מדליות זהב באולימפיאדת ברלין 1936 בריצות ל- 100 מ' ו- 200 מ' , בקפיצה לרוחק , ובמירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' . אינני יודע כמעט דבר על הקשר האישי שבין מאמן השחייה הישראלי ליאוניד קאופמאן לשחיינים שלנו . האם הם סמוכים לשולחנו והקרבה ביניהם בלתי אמצעית ו/או שמא הם ו/או חלק מהם מקבלים הוראות מרחוק .

צפיתי בשידורי הטלוויזיה של אליפות אירופה ה- 32 בשחייה של ברלין באוגוסט 2014 בהשתתפות משלחת ישראלית די נכבדה . מתברר כי ההישגים של השחיינים הישראליים היו בינוניים לחלוטין . ולא רק זאת , השחיינים והשחייניות הישראליים נעדרו מהרבה מקצועות באליפות . פשוט לא נטלו בהם חלק . הישגי השחיינים והשחייניות הישראליים באליפות אירופה של ברלין באוגוסט 2014 מובאים ברשימה הבאה . לצורך השוואה מובאים לצד ההישגים הישראליים שיאי העולם הנוכחיים ותוצאות ישנות של אלופים ואלופות אולימפיות משנות ה- 80 ו- 90 של המאה הקודמת שעדיין שוות ערך לתוצאות השחייה הישראלית ב- 2014 . לעיתים נדמה כי למרות נוכחותו של ליאוניד קאופמן שכולם מדברים בשבחו , השחייה הישראלית , גברים ונשים , מפגרת שנות דור אחר צמרת השחייה הבינלאומית באירופה ובעולם . היו בארץ לפני ליאוניד קאופמאן מאמנים ישראליים מצוינים כמו יוסף "יוז'ו" טלקי ושמריהו נאבל שהקדישו את חייהם למען קידום השחייה הישראלית לדורותיה . מאמני העבר האלה שבעו מרורים מפני שלמרות ההשקעה העצומה מצדם במשך עשרות שנים הם זכו להַבְלָחוֹת בלבד . ההיסטוריה מוכיחה כי זוהי גם נחלתו של ליאוניד קאופמאן . הבלחות בלבד . ליאוניד קאופמטן יודע על מה הוא מדבר . ישראל לא תהיה מעצמת שחייה כ- הונגריה בעתיד הנראה לעין . הנה ה- הצצה לאיכות הישגי השחיינים והשחייניות הישראליים באליפות אירופה ה- 32 בשחייה שנערכה בברלין באוגוסט 2014 והשוואתם עם הדירוג העולמי . השחייה הישראלית רחוקה מלהיות שבעת רצון מעצמה .

1. 50 מ' חופשי – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

2. 100 מ' חופשי – נשים

הישראלית קרן סייבנר קבעה תוצאה של 56.95 ש' ודורגה במקום ה- 31 במוקדמות

שיא העולם : בריטה שטפאן , גרמניה 52.07 ש'

באולימפיאדת מונטריאול 1976 קבעה השחיינית המזרח גרמנית קורנליה תוצאה של 55.65 ש' במשחה הגמר ל- 100 מ' חופשי וזכתה במדליית הזהב . קורנליה אנדר של 1976 טובה יותר מהישראלית קרן סייבנר של 2014 .

3. 200 מ' חופשי – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

4. 400 מ' חופשי – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

5. 800 מ' חופשי – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

6. 1500 מ' חופשי – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

7. 50 מ' גב – נשים

הישראלית עמית עברי קבעה במוקדמות תוצאה של 29.25 ש' ודורגה במקום ה- 25

שיא העולם : ז'או ז'ינג סין 27.06 ש' .

8. 100 מ' גב – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

9. 50 מ' חופשי – גברים

הישראלי יהב שחף קבע מוקדמות 22.97 ש' ודורג במקום ה- 24

הישראלי אלמוג אולשטיין קבע במוקדמות 22.99 ש' ודורג במקום ה- 28

הישראלי יונתן קופילב קבע במוקדמות 24.12 ש' ודורג במקום ה- 56

שיא העולם : סזאר סיילו , ברזיל 20.91 ש' (הושג ב- 2009)

באולימפיאדת סיאול 1988 קבע השחיין האמריקני מתיו ביונדי תוצאה של 22.14 ש' וזכה במדליית הזהב . מתיו ביונדי של 1988 טוב יותר מיהב שחף , אלמוג אולשטיין , ויונתן קופילב של 2014 .

10. 100 מ' חופשי – גברים

הישראלי אלכסי קונובלוב קבע במוקדמות 50.34 ודורג במקום ה- 36

הישראלי דוד גמבורג קבע במוקדמות 50.92 ודורג במקום ה- 52

הישראלי אלמוג אולשטיין קבע במוקדמות 51.40 ודורג במקום ה- 62

שיא העולם : סזאר סיילו , ברזיל  46.91 ש' (הושג ב- 2009)

באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 קבע השחיין האמריקני רודי גיינס תוצאה של 49.80 ש' וזכה במדליית הזהב . רודי גיינס של 1984 טוב יותר מאלכסי קונובלוב , דוד גמבורג , ואלמוג אולשטיין של 2014.

11. 200 מ' חופשי – גברים

הישראלי תום קרמר קבע במוקדמות 1:49.46 ד' ודורג במקום ה- 23

הישראלי אלכסי קונובלוב קבע במוקדמות 1:50.21 ד' ודורג במקום ה- 34

שיא העולם : פאול בידרמן , גרמניה , 1:42.00 ד'

באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 קבע השחיין הגרמני מיכאל גרוס תוצאה של 1:47.44 ד' וזכה במדליית הזהב . מיכאל גרוס של 1984 טוב יותר מתום קרמר ואלכסי קונובלוב של 2014 .

12. 400 מ' חופשי – גברים

לא הייתה נציגות לישראל

13. 800 מ' חופשי – גברים

לא הייתה נציגות לישראל

14. 1500 מ' חופשי – גברים

לא הייתה נציגות לישראל

15. 50 מ' גב – גברים

הישראלי גיא ברנע קבע במוקדמות 24.99 ש' ודורג במקום הראשון יחדיו עם הרוסי וולדימיר מורוזוב

הישראלי יונתן קופילב קבע במוקדמות 25.45 ש'  ודורג במקום ה- 12

הישראלי דוד גמבורג קבע במוקדמות 26.05 ש' ודורג במקום ה- 18

גיא ברנע קבע במקצה השני בחצי גמר 24.99 ש' ודורג במקום ה- 1

יונתן קופילב קבע במקצה השני בחצי גמר 25.37 ש' ודורג במקום ה- 7

גיא ברנע קבע במשחה הגמר 25.05 ש' ודורג במקום ה- 5

שיא העולם : ליאם טאנקוק , אנגליה 24.04 ש' (הושג ב- 2009)

16. 100 מ' גב – גברים

הישראלי דוד גמבורג קבע במוקדמות 55.53 ש' ודורג במקום ה- 17

הישראלי גיא ברנע קבע במוקדמות 55.59 ש' ודורג במקום ה- 18

הישראלי יעקב טומרקין קבע במוקדמות 55.61 ש' ודורג במקום ה- 19

הישראלי יונתן קופילב קבע במוקדמות 56.04 ש' ודורג במקום ה- 25

שיא העולם : ארון פירסול , ארה"ב 51.94 ש' (הושג ב- 2009)

באולימפיאדת סיאול 1988 קבע היפני דאלצ'י סוזוקי תוצאה של 55.05 ש' וזכה במדליית הזהב. דאלצ'י סוזוקי של 1988 טוב יותר מדוד גמבורג , גיא ברנע , יעקב טומרקין , ויונתן קופילב של 2014

17. 200 מ' גב – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

18. 50 מ' חזה – נשים

הישראלית עמית עברי קבעה במוקדמות 31.50 ש' ודורגה במקום ה- 12

הישראלית אנסטסיה קורוטקוב קבעה במוקדמות 33.73 ש' ודורגה במקום ה- 44

עמית עברי קבעה במקצה הראשון בחצי הגמר הראשון 31.42 ש' ודורגה במקום ה- 5

שיא העולם :  רותה מיילוטיטה , ליטא 29.48 ש' (הושג ב- 2013)

19.  100 מ' חזה – נשים

הישראלית עמית עברי קבעה במוקדמות  1:08.55 ד' ודורגה במקום ה- 9

הישראלית אנסטסיה קורוטקוב קבעה במוקדמות 1:11.00 ד' ודורגה במקום ה- 44

עמית עברי קבעה במקצה השני בחצי הגמר 1:07.89 ד' ודורגה במקום ה- 5

שיא העולם : רותה מיילוטיטה , ליטא 1:04.35 ד'

באולימפיאדת אטלנטה 1996 קבעה הדרום אפריקנית פנלופה היינס תוצאה של 1:07.73 ד' וזכתה במדליית הזהב . פנלופה היינס של 1996 טובה יותר מעמית עברי ואנסטסיה קורוטקוב של 2014

20. 200 מ' חזה – נשים

הישראלית אנסטסיה קורוטקוב קבעה במוקדמות 2:32.05 ד' ודורגה במקום ה- 22

שיא העולם : ריקה מולר פדרסן , דנמרק 2:19.11 ד' (הושג ב- 2013)

באולימפיאדת מוסקבה 1908 קבעה השחיינית הסובייטית – ליטאית לינה קסיוסיטה תוצאה של 2:29.54 ד' וזכתה במדליית הזהב . לינה קסיוסיטה של 1980 טובה יותר מאנסטסיה קורוטקוב של 2014

 21. 50 מ' פרפר – נשים

הישראלית עמית עברי קבעה במוקדמות 26.54 ש' ודורגה במקום ה- 11

הישראלית קרן סייבנר קבעה במוקדמות 27.60 ש' ודורגה במקום ה- 28

עמית עברי קבעה במקצה השני בחצי הגמר 26.39 ודורגה במקום ה- 6

שיא העולם : שרה סיוסטרום , שוודיה 24.43 ש' (הושג ב- 2014)

22. 100 מ' פרפר – נשים

הישראלית עמית עברי קבעה במוקדמות 59.24 ש' ודורגה במקום ה- 13

הישראלית קרן סייבנר קבעה במוקדמות 1:00.08 ד' ודורגה במקום ה- 21

עמית עברי קבעה במקצה הראשון  בחצי הגמר 58.70 ש' ודורגה במקום ה- 4 (היא לא העפילה למשחה הגמר בגלל 11 מאיות השנייה . אלכסנדרה וונק היא שהעפילה לגמר בזכות תוצאה של 58.59 ש')

שיא העולם : נקבע באולימפיאדת לונדון 2012 ע"י האמריקנית דנה וולמר שהשיגה תוצאה 55.98 ש' וזכתה במדליית הזהב.

באולימפיאדת ברצלונה 1992 ניצחה הסינית אויאן הונג בתוצאה של 58.62 ש' וזכתה במדליית הזהב . אויאן נונג של 1992 טובה יותר מעמית עברי של 2014

23. 100 מ' גב – גברים

הישראלי דוד גמבורג קבע במקצה הראשון בחצי הגמר 54.76 ש' ודורג במקום ה- 4

הישראלי דוד גמבורג קבע במשחה הגמר 54.87 ש' ודורג במקום ה- 8 והאחרון

שיא העולם : ארון פירסול , ארה"ב 51.94 ש' .

באולימפיאדת ברצלונה 1992 קבע הקנדי מרק טיוקסברי תותאה של 53.98 ש' וזכה במדליית הזהב . מרק טיוקסברי של 1992 טוב יותר מדוד גמבורג של 2014

24. 200 מ' גב – גברים

הישראלי יעקב טומרקין קבע במוקדמות 1:59.94 ד' ודורג במקום ה- 5

הישראלי דוד גמבורג קבע במוקדמות 2:03.50 ד' ודורג במקום ה- 21

יעקב טומרקין  קבע במקצה הראשון בחצי הגמר 1:58.83 ד' ודורג במקום ה- 5

שיא עולם : ארון פירסול , ארה"ב 1:51.92 ד' (הושג ב- 2009)

באולימפיאדת ברצלונה 1992 קבע הספרדי מרטין לופז זובארו תוצאה של 1:58.47 ד' וזכה במדליית הזהב . מרטין לופז זובארו של 1992 טוב יותר מיעקב טומרקין של 2014.

25. 50 מ' חזה – גברים

הישראלי ירון שאגאלוב קבע במוקדמות 27.85 ש' ודורג במקום ה- 11

ירון שאגאלוב קבע במקצה השני בחצי הגמר 27.83 ש' ודורג במקום ה- 6

שיא העולם : קמרון וואן דן בורג , דרום אפריקה 26.67 (הושג ב- 2009)

26. 200 מ' חזה – גברים

הישראלי גל נבו קבע במוקדמות 2:16.89 ד' ודורג במקום ה- 32

שיא העולם : אקיהירו יאמאגוצ'י , יפן 2:07.01 ד'

באולימפיאדת מונטריאול 1976 קבע השחיין האנגלי דיוויד ווילקי תוצאה של 2:15.11 ד' וזכה במדליית הזהב . דיוויד ווילקי של 1976 טוב יותר מגל נבו של 2014

27. 50 מ' פרפר – גברים

הישראלי אלמוג אולשטיין קבע במוקדמות 24.42 ש' ודורג במקום ה- 30

הישראלי תום קרמר קבע במוקדמות 24.54 ש' ודורג במקום ה- 35

הישראלי איתי גורביץ' קבע במוקדמות 25.40 ש' ודורג במקום ה- 55

שיא העולם : רפאל מוניוז , ספרד 22.43 ש' (הושג ב- 2009)

28. 100 מ' פרפר – גברים

הישראלי תום קרמר קבע במוקדמות 54.05 ש' ודורג במקום ה- 35

הישראלי נמרוד שפירא בר אור קבע במוקדמות 54.33 ש' ודורג במקום ה- 38

הישראלי איתי גורביץ' קבע במוקדמות 55.55 ש' ודורג במקום ה- 50

שיא העולם : מייקל פלפס , ארה"ב 49.82 ש' (הושג ב- 2009)

באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 קבע הגרמני מיכאל גרוס תוצאה של 53:08 ש' וזכה במדליית הזהב . מיכאל גרוס של 1984 טוב יותר מתום קרמר , נמרוד שפירא בר אור , ואיתי גורביץ' של 2014

29. 200 מ' פרפר – נשים

הישראלית קרן סייבנר קבעה במוקדמות 2:12.19 ד' ודורגה במקום ה- 13

שיא העולם : ליו זיג , סין 2:01.81 ד' (הושג ב- 2009)

30. 200 מ' מעורב אישי – נשים

הישראלית עמית עברי קבעה במוקדמות 2:15.94 ד' ודורגה במקום ה- 16

עמית עברי קבעה במקצה השני בחצי הגמר 2:14.75 ד' ודורגה במקום השמיני

שיא העולם : אריאנה קוקורס , ארה"ב 2:06.15 ד' (הושג ב- 2009)

31. 400 מ' מעורב אישי – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

32. משחה שליחים 4 פעמים 100 מ' חופשי – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

33. משחה שליחים 4 פעמים 200 מ' חופשי – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

34. משחה שליחים 4 פעמים 100 מ' מעורב – נשים

לא הייתה נציגות לישראל

35. 200 מ' פרפר – גברים

הישראלי תום קרמר קבע במוקדמות 2:01.07 ד' ודורג במקום ה- 27

הישראלי איתי גורביץ' קבע במוקדמות 2:03.10 ד' ודורג במקום ה- 32

שיא העולם : מייקל פלפס , ארה"ב 1:51.51 ד' (הושג ב- 2009)

באולימפיאדת מינכן 1972 קבע השחיין האמריקני מרק ספיץ תוצאה של 2:00.70 ד' וזכה במדליית הזהב. מרק ספיץ של 1972 טוב יותר מתום קרמר ואיתי גורביץ' של 2014

36. 200 מ' מעורב אישי – גברים

השחיין הישראלי יעקב טומרקין קבע במוקדמות 2:00.32 ד' ודורג במקום ה- 6

השחיין הישראלי גל נבו קבע במוקדמות 2:00.83 ד' ודורג במקום ה- 8

הישראלי איתי גורביץ' קבע במוקדמות 2:04.74 ד' ודורג במקום ה- 29

יעקב טומרקין קבע במקצה הראשון בחצי הגמר 2:00.90 ד' ודורג במקום ה- 5

גל נבו קבע במקצה הראשון בחצי הגמר 2:01.03 ד' ודורג במקום ה- 6

שיא העולם : ראיין לוכטה , ארה"ב 1:54.00 ד' (הושג ב- 2011)

באולימפיאדת סיאול 1988 קבע השחיין ההונגרי תאמאש דארני (עיוור בעין אחת) תוצאה של 2:00.17 ד' וזכה במדליית הזהב . תאמאש דארני של 1988 טוב יותר מיעקב טומרקין , גל נבו , ואיתי גורביץ' של 2014

37. 400 מ' מעורב אישי – גברים

השחיין הישראלי גל נבו קבע במוקדמות 4:20.23 ד' ודורג במקום ה- 10

שיא העולם : מייקל פלפס , ארה"ב 4:03.84 ד' (הושג ב- 2008)

באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 קבע השחיין האמריקני אלכס באומן תוצאה של 4:17.41 ד' וזכה במדליית הזהב . אלכס באומן של 1984 טוב יותר מגל נבו של 2014

38. משחה שליחים 4 פעמים 100 מ' חופשי – גברים

נבחרת ישראל בהרכב דוד גמבורג , תום קרמר , נמרוד שפירא בר אור , ואלכסי קונובלוב קבעה במוקדמות 3:18.95 ד' ודורגה במקום ה- 7

נבחרת ישראל בהרכב זהה קבעה במשחה הגמר 3:18.43 ד'

שיא העולם : נבחרת ארה"ב מחזיקה בשיא העולם 3:08.24 ד' (הושג באולימפיאדת בייג'ינג 2008)

באולימפיאדת סיאול 1988 קבעה הרביעייה האמריקנית במשחה השליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי תוצאה של 3:16.53 ד' . רביעיית השליחים האמריקנית של 1988 טובה יותר מרביעיית השליחים הישראלית של 2014

39. משחה שליחים 4 פעמים 200 מ' בסגנון חופשי – גברים

לא הייתה נציגות לישראל

40. משחה שליחים 4 פעמים 100 מ' מעורב – גברים

לא הייתה נציגות לישראל

אם להתייחס שוב למלאכת השידורים הישירים של אליפות אירופה ה- 32 בשחייה בברלין באוגוסט 2014 של השדר משה גרטל ו הפרשן שלו ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש כפי שהועברו בערוץ 5 בכבלים , אומר שוב כי היה מדובר בעבודה עיתונאית רשלנית , רדודה , ושטחית חסרה עד למאוד . אין מדובר רק בשימוש בשיטת שידור Off tube אלא בהתכוננות לקויה וחוסר מוכנות בסיסית לקראת ביצוע המשימה רווייה בכל מיני אי דיוקים , שיבושים ושגיאות בהגיית שמות , וחוסר בקיאות כללי בחומר . אפשר היה לעשות זאת הרבה יותר טוב גם אם מדובר בהעתקת החומר ע"י שניהם מהמוניטור של ערוץ 5 בכבלים בהרצליה .

סוף הפוסט מס' 430. הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2014.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *