פוסט מס' 386. תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ו- מַחְשֶבֶת הַכָּדוּרֶגֶל (פוסט 1 מתוך 3). פוסט מס' 386. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 6 במאי 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 386 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 6 במאי 2014.

———————————————————————————————–

תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ו- מַחְשֶבֶת הַכָּדוּרֶגֶל (פוסט 1 מתוך 3). פוסט מס' 386. כל הזכויות שמורות. 

לא הייתי כותב את הפוסט הזה לולא האזנתי לפרשנות הכדורגל התפלה וחסרת החשיבות של מר אלי אוחנה בשני השידורים הישירים בערוץ 2 ובערוץ 5 בכבלים של שני משחקי הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League, באיירן מינכן – ריאל מדריד 4:0 וצ'לסי – אתלטיקו מדריד 3:1. לא יכול היות שעיתונאי ושדרני ערוץ 5 בכבלים וקברניטיו מקבלים בשוויון נפש פרשנות כה בלתי איכותית וכה חסרת תוחלת שכזאת. לא ייתכן כי שערוריית פרשנות שכזאת בערוץ 5 בכבלים שמוגשת למאות אלפי צופים במדינת ישראל יורדת ככה סתם מסדר היום ללא דיון פוסט מורטם נוקב, וללא האזנה נוספת לפס הקול של תמונות ה- Video. אלי אוחנה היה בשעתו שחקן כדורגל טוב מאוד בקנה מידה ישראלי. הוא לחלוטין איננו איש טיפש ובטוח יש לו מה לומר בתחום קרוב מאוד אליו . אולם הוא איננו פרשן. הוא יושב לצדו של יורם ארבל בעמדת השידור על תקן של מתרשם + עוד זוג עיניים. מין מצב ביניים שגורר אותו כמתרשם להשתמש בכמות מלל עצומה מבלי שהוא אומר משהו חשוב, מה עוד שהשדר המוביל שלו יורם ארבל כבר הקדים אותו. קו השידור של הטלוויזיה מתעב מלל מיותר. הצופים רואים את התמונה כמו אלי אוחנה ומקשיבים לטקסטים של יורם ארבל. אלי אוחנה איננה פיגורה מעניינת דיה כדי להאזין לרשמיו. ביאור – כן. הסבר – כן. פרשנות – כן. פטפוט ודברים בטלים – לא. הייתי מעוניין להקשיב לשם שינוי להתרשמות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשידור הישיר של באיירן מינכן – ריאל מדריד 4:0, אבל מי זה אלי אוחנה…? את מי הוא מעניין בדיוק מעבר להיותו פרשן של יורם ארבל…? אלי אוחנה אמור לאכלס את עמדת השידור של ערוץ 5 בכבלים על תקן מקצועי של פרשן ולא של מתרשם. ב- 1994 הזמנתי את ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין ז"ל להיות אורח שלנו באולפן בירושלים על תקן של מתרשם בעת השידור הישיר של משחק הגמר בין נבחרות ברזיל ואיטליה. יצחק רבין הנער היה בשנים 1938 ו- 1939 שחקן כדורגל מצטיין בתפקיד בלם בנבחרת ביה"ס החקלאי "כדורי" בגליל התחתון (כפי שסיפר לי בעדותו שאול ביבר בעת שיחות התחקיר עמו בקפה "תמר" בתל אביב). היה ליצחק רבין מה לומר בתחום . חשבתי שנוכחותו באולפן המוביל בירושלים ב- 17 ביולי 1994 בעת השידור הישיר של משחק הגמר במונדיאל ארה"ב 1994 תוסיף נופך עממי ותשפר את מדד הרייטינג. ידעתי גם שהוא צופה נלהב של תוכנית הספורט השבועית שלנו "משחק השבת". הפרשן הראשי שלי במונדיאל ארה"ב 1994 היה אבי רצון והשדר הראשי מאיר איינשטיין. שני ציוותי שידור נוספים שלי בארה"ב היו השדר רמי ווייץ והפרשן אברהם גרנט והשדר דני דבורין ובפרדן מרדכי שפיגלר. שלושת הצוותים שידרו ישיר את כל 52 המשחקים בטורניר ועשו את עבודתם מהשטח , בעמדות שידור שנבנו באצטדיוני הכדורגל ברחבי ארה"ב הענקית. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין היה אמור לחוות חוויה ולהתרשם ממנה בפרהסיה באולפן בירושלים לעיני האומה אותה הנהיג (הוא לבסוף לא בא מפני שהיה עסוק). האצבע המאשימה בעניינו של אלי אוחנה הכושל מופנית גם לעבר הקברניטים שלו שאינם מתדרכים אותו ואינם מעצבים אותו כפרשן טלוויזיה. אלי אוחנה הוא במידה רבה הקטליזטור של כתיבת הפוסט הזה.

rabinטקסט תמונה : התמונה הזאת צולמה לפני 76 שנים בקיץ 1938 ב- מגרש הכדורגל של ביה"ס החקלאי "כַּדּוּרִי" בגליל התחתון למרגלות הר תבור [1]זאת נבחרת הכדורגל של ביה"ס התיכון חקלאי "כדורי" שניצחה את קבוצת הפרשים הבריטית וזכתה בגביע . יצחק רבין  בן 17 (עומד שלישי מימין) נמנה על נבחרת הכדורגל של המוסד החינוכי ושיחק בתפקיד בלם.

זיהוי הנוכחים העומדים מימין לשמאל : יוחנן גולדברג (דובז'ה) , יהודה בן דוד , יצחק רבין , עמיחי הלוי (בן מושבת כינרת שנרצח ב- 1941 ע"י פורעים ערבים בכביש בין מושבת כינרת לטבריה) , מאיר ליכטנשטיין (מחדרה), ד"ר ארתור קם מורה לפלחה וגידול ירקות בביה"ס כדורי ששימש כמאמן וגם שופט כדורגל בביה"ס "כדורי", ונתן פיאט המנהל המיתולוגי של המוסד החינוכי ביה"ס "כדורי". זיהוי הכורעים מימין לשמאל : עמוס פינק, אורי ברפל, אליעזר ליידה צינמן, ראובן צינדר (פועל מ- סג'רה), יהושע "זיגי" זייגר, והמשורר חיים גורי (גורפינקל). זיהוי השוכבים מימין לשמאל : שאול ביבר (היחיד שנועל נעלי כדורגל) והשוער משה נצר (נוסוביצקי) ולידו הגביע.

הערה : סייעו לי בזיהוי הנוכחים בתמונה שאול ביבר וחיים גורי. (לע"מ תמורת תשלום).

rabin 1

טקסט מסמך :  10 ביוני 1994 . זהו מכתב ההזמנה שפִקססתי לראש הממשלה ושר הביטחון האהוב יִצְחָק רָבִּין ז"ל המזמין אותו להיות אורח ראשון במעלה באולפן בירושלים המנווט את משחק הגמר בתאריך 17 ביולי 1994. ידעתי שיצחק רבין הוא צופה נאמן בתוכניות הספורט והכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. כתלמיד היה בעצמו שחקן עבר בקבוצת הכדורגל של ביה"ס החקלאי כדורי. יצחק רבין היה עסוק ולא התפנה להגיע לאולפן מונדיאל ארה"ב 94'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

[1] ביה"ס החקלאי "כָּדוּרִי" הוקם ב- 1930 בגליל התחתון למרגלות הר תבור ונחשב לאחד מבתי הספר הטובים בתקופת המנדט הבריטי. התלמידים התקבלו לאחר מיון קפדני . מטרת הלימודים הייתה להעניק לתלמידים המצטיינים המסיימים את כיתה י"ב אפשרות ללמוד לימודי חקלאות גבוהים באירופה . התלמיד יצחק רבין רצה להיות מהנדס מים. ביה"ס "כדורי" קנה את המוניטין העצום שלו ונודע בכל ארץ ישראל גם בזכותו של המנהל והמחנך המיתולוגי נתן פִיאַט שניהל אותו מאז 1934. נתן פִיאַט הנהיג את "בחינות הכבוד" במוסד ללא נוכחות המורים והתרכז בנושאי חקלאות וביטחון. רבים מבין תלמידיו ובוגריו של "כדורי" התגייסו לפלמ"ח ולארגון "ההגנה" וקנו את המוניטין שלהם כ- מֵגֵנים על ביטחון המדינה והיוו חלק נכבד בשרשרת הפיקוד בצה"ל. רבים אחרים נטלו חלק פעיל בהתיישבות העובדת. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : רדיו FM 103 והשדרנית הוותיקה רבקה מיכאלי הצדיעו היום (יום שלישי – 6 במאי 2014) בחג העצמאות ה- 66 של מדינת ישראל לזמר יְהוֹרָם גָאוֹן שהוא באמת גאון. מדובר לא רק בזָמָר ייחודי בלתי רגיל שאלוהים חנן אותו במיתרי קול נפלאים ואוזן מוסיקאלית, אלא גם באיש חכם ועניו, בהיר מחשבה, וקל ביטוי. אישיות משכמה ומעלה במדינת ישראל.

הערה 4 : מר רזי ברקאי ערך ביום ראשון בבוקר – 4 במאי 2014 בתוכנית שלו ברדיו גלי צה"ל "מה בוער" ריאיון בכייני עם מר אַרְיֵה גוֹלָן שדרן חדשות וותיק ברדיו "קול ישראל" אודות רשות השידור שניצבת ערב סגירתה (טלוויזיה + רדיו) – היה מגוחך. מר אַרְיֵה גוֹלָן התבכיין ומר רזי ברקאי לא שאל את השאלות הנכונות. אריה גולן נשא דבריו בראש שפוף והזכיר לרזי ברקאי (איש "קול ישראל" בעבר) שהוא בר מזל מפני שברח בזמן מהספינה הטובעת שקרויה בשם המפוצץ והגרנדיוזי "השידור הציבורי". רזי ברקאי הציג את עצמו שוב הבוקר הזה כעיתונאי שעושה טובות וחשבון למכריו. אריה גולן שייך לשורת עיתונאים ארוכה בטלוויזיה וברדיו שמילאו פיהם מים בעבר נוכח ההתנהלות העלובה של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בעבר (בשנים 2005 – 2002). אותו מנכ"ל יוסף בר-אל הודח מכהונתו ב- 2 במאי 2005 ע"י ממשלת ישראל למרות שאותה שורת עיתונאים מהטלוויזיה והרדיו (מרביתה) החרישה ושתקה במקום לעלות נגדו על בריקדות. ב- 2005 עשו עו"ד אֵלִיעַד שְרָגָא יו"ר המועצה לאיכות השלטון ועו"ד מֶנִי מָזוּז היועץ המשפטי לממשלה את העבודה בעבור עיתונאי הרשות העצלים. מר מֶנִי מָזוּז אחד היועצים המשפטיים החשובים ביותר בתולדות מדינת ישראל הודיע לראש הממשלה אריאל "אריק" שרון ז"ל כי לא יוכל להגן עליו ב- בג"צ נוכח האשמות כבדות מוכחות של שחיתות ושוחד מסך שהטיח הציבור עוד ועוד ביוסף בר-אל . בעצם הוא לא הותיר לו כל ברירה אלא לפטר ולהדיח לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל באמצע כהונתו. מזה כמה שנים מאז קיץ 2011 שורר ברשות השידור תחת הנהגתו של מנכ"ל רשות השידור הנוכחי מר יוני בן מנחם מצב קטסטרופלי מהיבטי ניהול כושל של כוח אדם , תכנון לקוי ומטופש של תוכן לוח שידורים , והפקת רייטינג אפסי למרות שרשות השידור נהנית מתקציב עצום מידי שנה בשנה של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל שמניבה אגרת הטלוויזיה. העובדים העיתונאיים שותקים ומבליגים גם לנוכח נְפוֹלֶת של התנהלות שערורייתית ובזויה מאז 2011 של מנכ"ל רשות השידור בהווה מר יוני בן מנחם ושל עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ', וגם של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת. ייתכן מאוד שעיתונאים רבים ו- וותיקים ברשות השידור בטלוויזיה + רדיו (חלק מצומצם מהם הוא בוודאי איכותי) שמודעים לניהול הנפל של יוני בן מנחם וידידו זליג רבינוביץ' נרתעים ו- ממאנים בכל זאת לצאת למאבק ומהפכה צודקים נגד השלטון החובבני , הרשלני, והילדותי (עם נפגעים אולי אפילו נפגעים רבים בשני הצדדים) מחשש ופחד של אובדן משכורות נאות. מיליוני אזרחים במדינת ישראל שמממנים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת רדיו "קול ישראל" במיטב כספם אינם צופים עוד בערוץ 1. בעיניהם ערוץ 1 משול למַדְמֵנָה . הרייטינג הציבורי מחורבן, עלוב, דלוח, מושפל, נחות, וחסר ערך. כמובן שאפשר לנהל את רשות השידור פי 1000 (אֶלֶף) טוב יותר.

שתיקת עובדי רשות השידור בשעה היסטורית זאת זועקת לשמיים . מה כל קשה לכם אנשי ונשות הטלוויזיה והרדיו לעלות על בריקדות ולשרטט משוואה טלוויזיונית שונה, אחרת, והרבה יותר מוצלחת ??? נוצר וואקום לתוכו חדר שר התקשורת גלעד ארדן בגיבוי ממשלת ישראל וראשה מר בנימין נתניהו. אם אנשי רשות השידור אוטמים את אוזניהם , נועלים את פיהם, וסוגרים את עיניהם ואינם רוצים לחולל מהפכה (לא הפיכה) אזי הוא יעשה זאת במקומם. תגיד לי אריה גולן מה אתה עושה צחוק…? מצד אחד אתה צוהל למשמע הבשורה כי הממשלה תוחבת את זרועה הארוכה לכיסו של האזרח הקטן משלם המיסים ומעניקה לך (ושכמותך) תקציב רשות השידור עצום לרבות תשלומי החסויות בטלוויזיה וברדיו בסדר גודל כאמור של 1.000000000 שקל , מצד שני אתה משתכר משכורת חודשית פנטסטית + פנסיה נחמדה (ועד כאן הכל בסדר ועיני לחלוטין לא צרה בך), מצד שלישי המִדְרוּג שלך ושל חבריך תקוע בקרשי הזירה, ומצד רביעי אתה מסכין עם ניהול כל כך עלוב, רשלני, לא מקצועני, ורדוד של יוני בן מנחם, זליג רבינוביץ', וד"ר אמיר גילת, ועוד מתבכיין בפני רָזִי בַּרְקָאִי כי דווקא הרייטינג של רדיו "קול ישראל" בסדר…?!?! כאן עיני צרה בך. לתומי חשבתי מר אריה גולן שדווקא עיתונאי וותיק כמוך הוא הראשון  שיניף את הדגל ויישא את נֵס המרד והמהפכה, ולא יתבכיין כמו ילד קטן ברדיו גלי צה"ל אצל מי שמתיימר להוביל את "מה בוער". עיתונאי ערוץ 1 ועיתונאי "קול ישראל" שליחיו של ציבור גדול במדינת ישראל, היו אמורים לגלות אומץ לב אזרחי, להיאבק, ולחולל מהפכה מכותל לכותל בכוחות עצמם ולזעוק זעקה מרה עד לֵב השמיים נגד השלטון העלוב, המגוחך, והעריץ שאריה גולן וחבריו חווים אותו מידי יום , שלטון שהוביל ומוביל אותם אל עברי פי פחת. האנשים – עיתונאים האלה האלה ברשות השידור שותקים כאריסים ומסכינים עם שלטון כה קלוקל וכה לא מוכשר. במקום להיאבק בחרו החֶבְרֶה האלה מרשות השידור להחריש ולהשליך מעליהם את החשובה שבזכויות בֵּן אֶנוֹש – להיות אדם ריבוני. כאילו שאף אחד לא רואה ולא יודע שהחֶבְרֶה הצדקניים האלה מרשות השידור מקבלים מידי שנה מהציבור סכום עצום ורב ממדים וצריך להזכיר זאת שוב ושוב את התשלום הזה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל, אך מניבים בעבורו רייטינג אפסי בדמות פּוּחְלָץ .זהו מצב טלוויזיוני מחורבן ואווילי חסר כל היגיון שאיננו יכול להימשך לנצח במסווה של מונח "השידור הציבורי", כאילו השידור הציבורי משוחרר מעול הרייטינג והמדרוג . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה פעם מטרופולין . היום מדובר בעיירה רעועה מטה ליפול שמעסיקה אָסוּפָה גדולה של עובדי ועובדות טלוויזיה ורדיו (למעט ספורים ובודדים) שמצטיירים כ- שפנים וארנבות שמעדיפים להסתתר בחגווים ובמאורות שלהם במקום לצאת למלחמת חוֹרְמָה צודקת , לנַפֵּץ את ההנהלה שלהם, ולחולל מהפכת אמת בכוחות עצמם בשידור הציבורי. יוני בן מנחם פרי מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו איננו ראוי להיות מנכ"ל רשות שידור. הדבר איננו בא בחשבון. מדובר באיש כושל, לא מוכשר, ובלתי מיומן שמקיף את עצמו בטבעת של עוזרים קרובים בראשות זליג רבינוביץ' שאף הם בלתי מוכשרים בעליל. מדובר בתופעה ידועה שהיא חוק ברזל : אנשים לא מוכשרים לעולם יקיפו את עצמם בעוזרים ומשת"פים לא מוכשרים . רשות השידור איננה מוסד פרטי של ראש ממשלה כזה ו/או אחר . אם ראש הממשלה דאז אריאל שרון ממנה ב- 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור איש כה לא מוכשר בדמותו של יוסף בר-אל, ו/או אם ראש הממשלה היום בנימין נתניהו מציב בפסגת השידור הציבורי איש כה כושל בדמותו של יוני בן מנחם, אזי העובדים חייבים לצאת חוֹצֵץ נגד המינוי ולהתקומם. אם הם לא עושים זאת הרי שבא מישהו אחר ועושה זאת במקומם.

themarker 1

טקסט קטע עיתונות : יום שני – 5 במאי 2014 . ידיעה היסטורית של הכתב הפעלתן של "TheMarker" מר נתי טוקר : הממשלה אישרה " גוף חדש יחליף את רשות השידור" . (באדיבות עיתון "הארץ").

אינני מטיף מוסר לאַרְיֵה גוֹלָן. שיעשה מה שהוא רוצה. אנוכי יודע מה אנוכי עשיתי בקיץ 2002 בהיותי מנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רבת ההישגים . התייצבתי לבדי נגד יוסף בר-אל מי שהתמנה זה עתה ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון למנכ"ל רשות השידור החדש במקומו של רן גלינקא. היה לי הרבה מה להפסיד אולם לא חששתי לעמוד מולו פנים אל פנים ולומר לו את דעתי עליו בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות עבודה רצופות שלי בטלוויזיה וברשות, בכתב ובע"פ, כהאי לישנא : "אתה איש נבחר אומנם אך עלוב שמנצל את סמכותך בחוסר הגינות, מתנהג אלי מקצועית ואישית בחוסר כישרון ובלי יושרה, וללא צדק מינימאלי. כל ההתנהלות שלך כמנהיג השידור הציבורי מחורבנת , בעייתית , ופגומה בלשון המעטה . זה רק עניין של זמן עד שאותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו אותך למשרה הרָמָה הם אלה שידיחו אותך כשיגלו מי אתה ועד כמה המינוי שלך מופרך" , והנחתי את המפתחות על שולחנו. בשיא כוחי נטשתי לעַד את רשות השידור ואת מכורתי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. המאבק הצודק שלי נגד יוסף בר-אל היה טוטאלי אולם מקצועי לחלוטין. שילמתי מחיר. ידעתי מראש שאני משלם מחיר. חוץ מארבעה אנשים בטלוויזיה שהתייצבו לצדי במאבקי הצודק עמדו שאר אנשי העיירה בצדי הדרך והתבוננו בקרב האקדחים. את המשת"פים האלה בעל כורחם תיעבתי יותר מאשר את יוסף בר-אל עצמו ותומכיו. הם החרישו ושתקו ביודעין ומבחירה. ברור שנדרתי אז נֵדֶר לעצמי כי כף רגלי לא תדרוך עוד על אדמת ערוץ 1 ורשות השידור. הנֵדֶר בן תריסר שנים מחזיק בינתיים מעמד. ב- 2 במאי 2005 הבינה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון באיחור זמן את טעותה המרה והדיחה לאלתר את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו בעוון שחיתות ושוחד מסך. צריך להזכיר את העובדה הזאת שוב ושוב כי בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הדיחה ממשלת ישראל מנכ"ל רשות שידור מכהן.

מצבה הכושל, העלוב, והממושך של רשות השידור הישראלית הבלתי יעילה בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם מזכיר סיטואציה טלוויזיונית דומה שהתרחשה זה עתה ביוון. ממשלת יוון סגרה את רשת הטלוויזיה הציבורית ERT מאותן הסיבות שגלעד ארדן סוגר את רשות השידור. ERT הדשנה והשבעה קיבלה במשך שנים רבות תקציבים ענקיים, העסיקה כוח אדם גדול, אולם הפיקה תוכן דל ו- רייטינג מזערי. הרשת נסגרה.

הערה 5 : תגיד לי שָרוֹן דְרוּקֶר (מאמן כדורסל מוערך , מוכשר , ומוצלח של הפועל גלבוע / גליל) , מה אתה עושה צחוק…? מה אתה רוצה לנצח את מכבי ת"א במבצרה עם 8 מ- 15 בזריקות עונשין ו- 10 איבודי כדורים. שרון דרוקר וקבוצתו שיחקו נהדר בפרקים רבים של ההתמודדות אולם נכנעו לבסוף 93:99. דיוק יתר בזריקות עונשין ופחות איבודי כדורים היה מוביל אותם לניצחון הנכסף. מכבי ת"א היא קבוצה פגיעה. נותר ממנה בעיקר שם העבר שלה.

1. יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן.

הפוסט הזה נוגע בחוט המחשבה של מאמני כדורגל חושבים שלא השאירו דבר ליד המקרה וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ, גוּסְטָב שֶבֶּש, סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר, וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה, אָלְף רָאמְזִי, הֶלְמוֹט שֶן, רֵיינוּס מִיכֶאלְס, סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי, אֶנְצוּ בִּירְזוֹט, אָרִיגוֹ סָאקִי, וִויסֶנְטֶה דֶל בּוֹסְקֶה, יוֹהָאן קְרוֹיְף, פֶּפּ גוּואָרְדִיוֹלָה, וז'וֹזֶה מוֹרִינְיוֹ. אני חש הערכה רבה לרשימה הנכבדה. בעיקר לפפ גווארדיולה. הוא הקרוב אלי ביותר למרות שמפרידות בינינו יותר משנות דור . הוא ויוֹהָאן קְרוֹיְף . בהיותם אנשים חושבים ובעלי חזון שינו את משחק הכדורגל והפכו גם למחנכים ומנהיגים בלתי נשכחים בתחומם שהכריחו את הסמוכים לשולחנם לחשוב. אני מגיע אליהם לאחר האכזבה הגדולה מהפרשנות של אלי אוחנה . בטרם אתעכב ואטמע בשורת האנשים החושבים הללו מזירת הכדורגל אנוכי רוצה לדון ביצחק "אייזיק" ניוטון ויצחק "איציק" מנדלברויד. יצחק ניוטון נולד באנגליה ב- 1643. יצחק מנדלברויד נולד ב- 1931 בישראל. כמעט שלוש מאות שנים מפרידות בין תאריכי הולדתם אולם הם בעלי מכנה משותף . שניהם לימדו אותי לחשוב בדרך מאוד קונקרטית . שניהם האיצו בי לחקור ונתנו בידיי כלים טובים יותר לנתח כמותית ואיכותית את הנתונים המשתנים שחגים סביבי כל העת על סמך עובדות. למדתי משניהם, מ- יצחק "אייזיק" ניוטון ומ- יצחק "איציק" מנדלברויד להסיק מסקנות על סמך עובדות שיהיו הכי צודקות והקרובות ביותר לאֶמֶת בתחומי ההישגיות והמצוינות , גם במסגרת חיי בטלוויזיה.

מבין מורי המתמטיקה שלי הערצתי בזמנו את שלום גרא ז"ל חבר קיבוץ אפיקים ומאוחר יותר את שמאי שמיר ז"ל מתל אביב. נפגשתי וישבתי עם שני המתמטיקאים האלה שעות על שעות על שעות בשתי תקופות שונות בחיי . אי אפשר היה שלא להתפעל מההיגיון וכושר הניתוח שלהם והיכולת להסיק מסקנות מעניינות לא רק בתחומי המתמטיקה. כיצד אפשר היה שלא להעריץ את המתמטיקאי – פיזיקאי היהודי האנגלי יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן ? יושב לו נער צעיר בשלווה תחת עץ בפרדס תפוחים כשלפתע נושר לו תפוח עֵץ היישר על אפו וטורד את מנוחתו . הנער אייזיק ניוטון מבקש לחקור מדוע התפוח הנושר נפל דווקא מטה בכיוון אפו ולא טס למשל באלכסון מעלה . יצחק "אייזיק" ניוטון (1727 – 1643) מגדולי הפיסיקאים והמתמטיקאים בכל הדורות ניסח את חוקי היסוד של המכניקה ושל המשיכה העולמית של כדור הארץ. יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן היה איש חושב. בהיותו אדם חושב חקר את הדינמיקה הפיסיקאלית ואת הסיבות שגורמות לתנועת הגופים ואת השפעתן על סוג התנועה. הדינמיקה מושתת על שלושה חוקים שנוסחו לראשונה ע"י יצחק "אייזיק" ניוטון ונושאים את שמו. newton 1 טקסט תמונה : יצחק "אייזיק" ניוטון מגדולי הפיסיקאים והמתמטיקאים בכל הדורות . ניסח את חוקי היסוד של המכניקה ושל המשיכה העולמית של כדור הארץ .

1. החוק הראשון : חוק ההתמדה. מ- מעקב אחרי התנהגותם של גופים בחיי היום – יום שלנו, ידוע כי גוף השרוי במנוחה שואף להישאר במצבו זה ומתנגד לכל מאמץ להביאו לידי תנועה. בדומה לכך שואף גוף נע להתמיד בתנועתו ומתנגד לכל מאמץ להביאו לידי מנוחה ו/או לשינוי מהירותו וכיוונו. התכונה הפיסיקאלית הזאת להתמיד ולשמור על מצב מנוחה ו/או על מהירות קבועה בקו ישר היא אחת התנועות היסודיות הטבועה בכל חומר . תכונה זאת קרויה חוק ההתמדה (חוק האינרציה).

2. החוק השני : הכוח הפועל על הגוף שווה למכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו. גוף עליו פועל כוח קבוע בלתי מאוזן איננו יכול להתמיד במצבו הקודם . הכוח יגרום לשינוי המצב , במהירות ו/או בכיוון בו נע הגוף. בכל המקרים האלה הגוף ינוע בתאוצה ו/או בתאוטה. כ- דוגמא יכולה לשמש תנועת כָּדוּר פְּלָדָה לאורך מישור מְשוּפָּע. כדור הפלדה נע כלפי מטה בתאוצה. הכוח הגורם לתנועה מואצת זאת הוא רכיב כוח הכובד של כדור הפלדה . הכוח הוא קבוע ובהשפעתו נע כדור הפלדה בתאוצה קבועה. מאותה סיבה ינוע רוכב אופניים בתאוצה קבועה במורד הגבעה . כך גם תנוע מכונית בתנועת שוות תאוצה כל עוד ילחץ הנהג על דוושת הגז . גם אבן שתושמט מהיד שלנו תיפול בתאוצה קבועה של כ- 9.81 מטרים בשנייה בריבוע, משום שפועל עליה כוח קבוע הלא הוא כוח המשיכה של כדור הארץ . תאוצת הנפילה החופשית איננה תלויה במסת הגוף הנופל אלא רק בעוצמת כוח המשיכה של כדור הארץ . התאוצה הנגרמת ע"י כוח קבוע נמצאת ביחס ישר לעוצמת הכוח. מסה היא תכונת הגוף להתנגד לשינוי מצבו כלומר לשינוי מהירות תנועתו וכיוונה . מסה היא מידת ההתמדה (האינרציה) של הגוף . התאוצה אם כך נמצאת ביחס הפוך למסת הגוף. עתה ניתן לנסח את החוק השני של איציק "אייזיק" ניוטון כלהלן : התאוצה נמצאת ביחס ישיר לכוח הפועל על הגוף וביחס הפוך הגוף. הנוסחה המתמטית קובעת שהתאוצה (a) שווה לכוח הפועל (F) על הגוף חלקי המסה (m) שלו. אם כך ערכו של הכוח מוּבָּע כתולדה בנוסחה המתמטית בה הכוח הפועל ׁ(F) שווה למסה (m) כפול תאוצה (a). כלומר : הכוח הפועל על הגוף (F) שווה למכפלת מסת הגוף (m) בתאוצה (a) שלו.

ביאור עניין המסה והמשקל . מסה היא התכונה האופיינית החשובה ביותר והבלתי משתנת של הגוף . מרבית התכונות של גוף כלשהו נתונות בידי האדם המסוגל לשנותן ע"י עיבוד מכני, תרמי , כימי, וכן הלאה. אולם אם לא נוסיף ולא נגרע חומר אין באפשרותנו לשנות את מסת הגוף . לכן תכונה זאת היא המתאימה ביותר לציון כמות החומר שבגוף אותה ניתן לקבוע ע"י שקילה רגילה . המסה היא תכונת הגוף הקשורה למשקלו אך שונה ממנו בתכלית. משקלו של הגוף הוא הכוח בו נמשך הגוף ע"י מרכז כדור הארץ . משקלו של אותו גוף איננו שווה בכל מקום על פני כדור הארץ . אנחנו יודעים גם כי משקלו של כל גוף על הירח הוא 1/6 ממשקלו בכדור הארץ . אולם המסה של הגוף (כמות החומר שבגוף) איננה משתנת בנסיבות אלה. זהו ההבדל היסודי בין מסה למשקל . צריך לומר כאן עוד עובדה. משקל הנו כוח וכיוון פעולה אנכי כלפי מטה. לעומת זאת מסה היא תכונה חסרת כיוון. כל גוף מתנגד לשינוי מהירותו ו/או מצב מנוחתו בלי תלות בכיוון פעולת הכוח הפועל עליו . אף על פי כן בין מסה למשקל קיים יחס פרופורציונלי ישיר. מסה קשורה לכמות החומר של הגוף. ברור על כן כי גוף שמסתו גדולה פי שתיים ממסת גוף אחר גם משקלו גדול פי שתיים.

3. החוק השלישי : חוק הפעולה והתגובה. הכוחות בהם שני גופים פועלים זה על זה תמיד שווים בעוצמתם ומנוגדים בכיוונם. התופעה הזאת הביאה את יצחק "אייזיק" ניוטון לנסח את חוק הדינמיקה השלישי כלהלן : לכל פעולה יש תגובה השווה לה בעוצמתה ומנוגדת בכיוונה.

2. יצחק "איציק" מנדלברויד.

ואז ב- 1963 פגשתי במדרשה למורים לחינוך גופני במכון ווינגייט איש חכם , מקורי , עניו וצנוע , ומרתק . קוראים לו יצחק "איציק" מנדלברויד. יצחק "איציק" איציק מנדלברויד (יליד 1931) היה אתלט במועדון הפועל קריית חיים בשנות ה- 40  ו- 50 של המאה שעברה. הוא היה בעברו אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל למרות שלא היה גדל גוף וענק מידות. אך מ- כיוון שהיה מתמטיקאי ופיסיקאי הבין את חוקי הדינמיקה ה- מכניים שהגה יצחק "אייזיק" ניוטון, יישם אותם, ו- עליהם ביסס את ביצועיו . אם מתרגמים את חוקי יצחק "אייזיק" ניוטון לשפת הספורט ניתן להסיק מסקנה פיסיקאלית פשוטה במשפט אחד : "כדי להגיע להישגים מכסימליים במקצועות ה- א"ק השונים על האתלט לבצע בענפים המגוונים תנועות ארוכות ככל האפשר לאורך קו הפעולה של הכוח !". איציק מנדלברויד היה המורה והמחנך שלי במקצוע הא"ק במדרשה בשנים 1965 – 1963. בפעם הראשונה בחיי פגשתי מורה – מדען שמכריח את הסטודנטים שלו לחשוב במונחים של היגיון, היגיון המבוסס על השכלה יסודית במתמטיקה ופיזיקה כדי לחקור את איכות וטיב התנועה האנושית במקצועות הא"ק השונים . איציק מנדלברויד הפתיע אותי, "העיר" אותי, ניער מעלי את האבק, וחידש לי וריתק אותי. רחשתי לאיש החושב הזה הערכה רבה מפני שהכריח אותי שוב לחשוב. איציק מנדלברויד הוכיח מדוע למשל זינוק נמוך בריצה קצרה עדיף על זינוק גבוה, מדוע יש צורך לבצע "סגנון" ותנועה אנטי רוטציונית בעת הניתור בקפיצה לרוחק כדי לאפשר להעביר את הרגליים לפנים ועל מנת להגיע להישג מקסימלי, ומדוע סגנון "גלילת בטן" עדיף על סגנון "מספרת" בקפיצה לגובה. כמו גם מדוע יש להטיל את הכידון ולזרוק את הדיסקוס בזוויות מסוימות כדי להתגבר בצורה היעילה בייותר על התנגדות האוויר. איציק מנדלברויד (בן 83 היום) היה מורה ומחנך דגול בלתי נשכח שהבין כי אין די בקביעת המטרה בספורט . צריך ללמוד על מנת לדעת כיצד להשיג אותה ואיך להגיע אליה. יש הבדל עצום בין לומר לתלמיד באשר הוא מה לעשות, לבין לומר לוֹ אֵיך לעשות וכיצד לבַצֵע. בזה היה ייחודו. אני מכיר מאמנים רבים שנותנים הוראות טריוויה לחניכיהם , ופוקדים עליהם פקודות חסרות תוחלת כמו, "אתה חייב לרוץ יותר מהר, "תנסה לקפוץ רחוק יותר", "אתה מוכרח לנתר גבוה יותר לנגיחה במשחק כדורגל", ו/או, "הדוף את כדור הברזל יותר בכוח" – אך מבלי להסביר להם כיצד לעשות זאת. מורים, מדריכים, ומאמנים בא"ק שאינם מתמצאים במתמטיקה ופיסיקה לא רשאים לעסוק במקצוע . איציק מנדלברויד היה מדען א"ק. איש מחונן, מקורי, ומרתק שלימד מורים רבים לחשוֹב ולהבין באופן הגיוני את תורת התנועה הספורטיבית. קל מאוד לומר לילד ולנזוף בו, "רוץ מהר יותר…". אמירה מטומטמת. חייבים ללמד אותו כיצד לעשות זאת. איך רצים יותר מהר.

איציק מנדלברויד (היום בן 83) היה לבטח מורה ומחנך מהמדרגה העליונה ביותר. היו עוד כמה כמוהו ברמתו במדרשה : מר אורי אפק, ד"ר דוב אלדובי ז"ל, ד"ר יעקב קפלנסקי, יהושע אלוף  ז"ל (חתן פרס ישראל), שמואל "שומי" שומכר ז"ל, ועוד כמה. אולם יצחק "איציק" מנדלברויד היה ייחודי ביכולת ההסבר, הניתוח, ההוכחה, והפרשנות שלו בתחום הא"ק , ובעל מרחב תמרון וזוויות התבוננות מקוריות. כישרון השכנוע שלו התבסס על היגיון שנשען על עובדות מתמטיות (ולא על מורא) ועם עובדות אמת אי אפשר להתווכח. איש אותנטי, חד ובהיר מחשבה שאתה רוצה לשהות במחיצתו. חלפו יובל שנים מאז סיימתי (בהצטיינות) את לימודיי במדרשה אולם אני זוכר היטב את פועלו של איציק מנדלברויד. הוא בלתי נשכח עבורי.

mandelbroid 1

טקסט תמונה : זהו יצחק "איציק" איציק מנדלברויד (יליד 1931) הבלתי נשכח , אתלט במועדון הפועל קריית חיים בשנות ה- 40 ו- 50 של המאה שעברה. היה אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל. הוא לא היה גדל גוף וענק מידות אך מ- כיוון שהיה מתמטיקאי ופיסיקאי הבין את חוקי הביו – מכניקה של יצחק "אייזיק" ניוטון , יישם אותם , עליהם ביסס את ביצועיו. אם מתרגמים את חוקי יצחק "אייזיק" ניוטון לשפת הספורט ניתן להסיק מסקנה פיסיקאלית פשוטה במשפט אחד : "כדי להגיע להישגים מכסימליים במקצועות ה- א"ק השונים על האתלט לבצע בענפים המגוונים תנועות ארוכות ככל האפשר לאורך קו הפעולה של הכוח !". (באדיבות יצחק "איציק" מנדלברויד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

mandelbroid 2

טקסט תמונה : קיץ 1950 . אצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב . צמרת האתלטים של מדינת ישראל לפני 64 שנים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : יצחק "איציק" מנדלברויד (הפועל קריית חיים) אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל, דוד טבק ז"ל (הפועל בית עובד) אלוף ישראל בריצות 100 מ' ו- 200  מ', ואריה גליק (הפועל ת"א) אלוף בריצות 400  מ' ו- 800  מ'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

mandelbroid 3

טקסט תמונה : לפני חמישים שנים. קיץ 1964 . מכון ווינגייט. סמינר בן שנתיים במדרשה למורי ספורט וחינוך גופני במכון ווינגייט. המורה יצחק "איציק" מנדלברויד (בתלבושת הלבנה) מסביר לקבוצת סטודנטים באצטדיון של מכון ווינגייט ב- 1964 את תורת הא"ק שלו המבוססת על חוקי הפיסיקה של יצחק "אייזיק" ניוטון. אנוכי ניצב לידו (גוף חשוף) מקשיב בקשב רב לניתוחיו ההגיוניים ולעיקרי תורתו. יצחק "איציק" מנדלברויד היה איש מבריק . מתמטיקאי ופיזיקאי בעל היגיון סוּפֶּר הגיוני. זיהוי חלק מהנוכחים מימין לשמאל : אודי ליפשיץ (היום ד"ר אודי ליפשיץ) ואהרון בונה (יושבים) , אהרון גביש (עומד), ואנוכי עומד ללא חולצה ליד יצחק "איציק" מנדלברויד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יצחק "איציק" מנדלברויד הכריח את חוג מכריו לחשוב. לא היה שני לו ביכולת הניתוח, ההסברה, והפרשנות. הוא לא הותיר שום דבר ליד המקרה. קוראי הבלוג שמתעניינים במכניקה של הא"ק ויישום שלושת חוקי הדינמיקה של יצחק "אייזיק" ניוטון יכולים למצוא זאת בספרות מקצועית בינלאומית ענפה ומפותחת. אנוכי גדלתי על עקרונו תורתם של יצחק "איציק" מנדלברויד, ג'פרי דייסון, וג'ון באן. להלן כמה הסברים פופולאריים שלהם בתוך המגוון הרב של מקצועות הא"ק במסלול ובשדה. אין צורך להיכנס לנוסחאות מתמטיות . אסתפק בשביב של שבע אילוסטרציות המסבירות את רעיון הביצוע הנכון המביא לתוצאה מירבית בקפיצה לגובה, קפיצה לרוחק, וזינוק נמוך.

dyson 1

טקסט שרטוט : חשיבות הסגנון בקפיצה לגובה. שלושת הקופצים מרימים את מרכז הכובד שלהם לאותו הגובה בסגנונות קפיצה שונים אולם האתלט (d) שמשתמש בסגנון היעיל ביותר "גלילת צד" עובר רף גבוה יותר. (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון).

dyson 3

טקסט שרטוט : חשיבות ביצוע הסגנון בקפיצה לרוחק. בשרטוט הזה מדובר בסגנון מיתוח . התנועה האנטי רוטציונית של החלק העליון של הגוף לאחר הניתור (b ו- c) מאפשרת לאתלט להעביר את רגליו לנחיתה רחוקה ככל האפשר מקרש הניתור. (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון).

dyson 4

טקסט שרטוט : עמדות מוצא של זינוק נמוך בריצות קצרות. עמדה a עדיפה על עמדה b. נלקח כדוגמא מהספר "העקרונות המדעיים של האימון" שכתב ג'ון באן ויצא לאור ב- 1955. (באדיבות הוצאת פרנטיס הול).

dyson 5

טקסט שרטוט : מהירות תנועת הריצה לפנים היא שקול ותוצאה של שני ווקטורים שדוחפים בעת ובעונה אחת את מרכז הכובד של הגוף – אנכית ואופקית. (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון). 

dyson 6

טקסט שרטוט : זינוק ויציאה מהירה מהאדנים מבוסס על חוק הפעולה והתגובה . כוח הדחיפה המופעל ע"י האצן ברגליו בשעה שהוא לוחץ על אדני הזינוק שווה בדיוק לכוח שמניע ודוחף אותו קדימה . (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון).

javelin

טקסט שרטוט : חשיבות זווית הטלת הכידון בשל ווקטור התנגדות האוויר. שרטוט שלי על פי מודל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

bernuli 3

טקסט שרטוט : חשיבות זווית הנטייה של הדיסקוס באוויר בשל ווקטור התנגדות האוויר. שרטוט שלי על פי מודל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

dyson 7

טקסט מסמך : השער הקדמי של הספר הנפלא של איש המחשבה וההיגיון האנגלי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה הקלה". ספר שכל בר דעת ימצא בו עניין. הספר יצא לאור לראשונה ב- 1962.

dyson 8

טקסט מסמך : השער האחורי של הספר הנפלא של איש המחשבה וההיגיון האנגלי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה הקלה". ספר שכל בר דעת ימצא בו עניין. הספר יצא לאור לראשונה ב- 1962.

dyson 9

טקסט תמונה : ג'פרי דייסון המנוח ב- 1962 . עשה את חיי למעניינים יותר .

תיאוריית האדם השלישי ומחשבת הכדורגל. כל הזכויות שמורות.

אינני יודע אם הייתי נדרש לכתוב את הפוסט הקונקרטי הזה לולא קראתי את רשימתו (המעניינת) של מר נדב יעקובי בעיתון "ידיעות אחרונות" מ- 1 במאי 2014 "קריסת הקונספציה" , ואילולא האזנתי לפרשנות הטריוויה חסרת הערך של מר אלי אוחנה בשני השידורים הישירים של משחקי הגומלין בחצי גמר ליגת האלופות, באיירן מינכן – ריאל מדריד 4:0 וצ'לסי – אתלטיקו מדריד 3:1. העיתונאי ושדרן ערוץ 5 בכבלים מר נדב יעקובי קובע באופן גורף על סמך הפסד אחד בלבד כי השיטה של פפ גוארדיולה (הכוונה לשיטת ריבוי המסירות והחזקה בכדור) איננה מתאימה לשחקני (ואוהדי) באיירן מינכן.

nadav yaacobie 1

טקסט קטע עיתונות : 1 במאי 2014 . העיתון "ידיעות אחרונות". נדב יעקובי ממהר להסיק בביטחון כי קונספציית מחשבת הכדורגל של מאמן באיירן מינכן פפ גווארדיולה קרסה לאחר תבוסת קבוצתו לריאל מדריד 4:0. אני מטיל בכך ספק. עוד חזון למועד. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

אנוכי אוהב להקשיב למר נָדָב יַעֲקוֹבִּי . הוא עיתונאי נבון , אולם אינני מסכים לדעתו זאת וחושב כי לתבוסה 0 : 4 נגד ריאל מדריד ב- 29 באפריל 2014 יש סיבות נוספות גלויות ונסתרות . סיבות שאני לא יודע אותן ואני מניח שגם נָדָב יַעֲקוֹבִּי לא מודע להן ו/או לחלק מהן . חבל שנָדָב יַעֲקוֹבִּי איננו טס למינכן כדי לברר ישירות עם פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה את פשר התבוסה הבלתי צפויה וגורמיה , ומעדיף לכתוב Off tube ולהסיק מסקנות כה נמהרות ממקום מושבו בתל אביב . אנוכי מלא הערכה ל- פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ויוהאן קרויף ולמחשבת הכדורגל שלהם . שיטת ריבוי המסירות וההחזקה בכדור ועמה הניסיון להשיג עדיפות מספרית בשטחים שונים במגרש בואכה לשטח "ההוצאה להורג" (רחבת ה- 16 של היריב) – היא מהות תורת הכדורגל . אופי ומשך השליטה בכדור על פי גרסת ומחשבת פפ גוארדיולה נועד להשיג בסופו של דבר יתרון מספרי בשטחי ההוצאה להורג על מנת להכריע את המשחק , אולם מקיים גם את המשוואה כי באותה כמות הזמן בה אתה מחזיק ושולט בכדור, היריב שלך (שאינו מחזיק בכדור) משולל יוזמה ואופציות אופנסיביות שיכולות לסכן אותך . אני מת לפגוש ולשוחח עם פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה . בעיניי הוא נֶכֶס מפני שהוא אדם חושב ומתכנן ומסיק מסקנות באופן הגיוני על סמך עובדות . הספרדי פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה , ההולנדי יוֹהָאן קְרוֹיְף , והאיטלקי אָרִיגוֹ סָאקִי מאמנה של "מִילָאן" הפכו את כולנו לצופי טלוויזיה מאושרים יותר . כמי שניווט בשנים ההן את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית עשיתי כל מאמץ ׁ(בסיוע ידידי ב- RAI וב- EBU) להביא קטעים נבחרים של קבוצת מִילָאן הנפלאה (שיחקו בשורותיה אז השלישייה הולנדית פְרָנְק רָיְיקָארְד, מָרְקוֹ וַואן בָּאסְטֶן, ורוּד חוּלִיט) לידיעת צופי הטלוויזיה בארץ . אָרִיגוֹ סָאקִי אז כמו פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה עכשיו הפך את חיי למאושרים יותר . אי אפשר יהיה לשכוח לזמן רב את מהפכת הכדורגל שחולל פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה במועדון ברצלונה. באותה מידה של הערכה ניתן לדבר על האיטלקי וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ, ההונגרי גוּסְטָב שֶבֶּש, הגרמני סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר , והבריטי אָלְף רָאמְזִי .

תורת משחק הכדורגל היא פשוטה בעיקרה . כדי להשיג יתרון ולנצח אתה חייב להבקיע את שער היריב פעם אחת יותר ממנו . החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי בלבד אולם חשוב . בשעה שקבוצתך מחזיקה בכדור באמצעות ריבוי מסירות , גם אם היא איננה מאיימת במישרין על שער היריב , היא מונעת ממנו לאיים עליה . החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי אולם הנתון מכיל בתוכו תכנון מהלכי התקפה הנובעים מאותה החזקת הכדור וחיפוש תמידי של פרצות בהגנת היריב , ומעניקים לו מימד ופרטים מעשיים . ובכן , אתה יכול להבקיע שער שנובע מיתרון אישי באחד על אחד , נאמר כמו יכולת אישית ווירטואוזית של הברזילאי גָארִינְצָ'ה (Garrincha) , שניחן בשליטה אבסולוטית בכדור וגם ביכולת שלו להפוך יתרון אישי ליתרון קבוצתי בו הוא מזין את חבריו החלוצים בדרך להבקעת שערים. אתה יכול להבקיע שער על סמך יכולת אישית בהיותך בועט מחונן של בעיטות חופשיות , נאמר כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדֹונָה . אתה יכול להבקיע שער בנגיחה בהרמת כדור ממצבים נייחים נגיד כמו כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ו/או סֶרְחִיוֹ רָאמוֹס , ואתה יכול להבקיע שער שנובע מהשגת יתרון ועדיפות מספרית בשטחים גלויים ו- "מתים" ובמצבים שונים אחרים במגרש , וגם בהתקפות מתפרצות פתאומיות , נאמר כמו השער השלישי בדקה ה- 34 של כּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ במשחק באיירן מינכן – ריאל מדריד הסתיים בתבוסה 0 : 4 לרעת באיירן מינכן . כולם זוכרים כי שלישיית המחץ של ריאל מדריד קָארִים בֵּנְזָאמֶה , גָארֶת' בֵּיְיל, ו- כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ השיגה יתרון מספרי על זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה בשטח "ההוצאה להורג" של באיירן מינכן באותה הדקה ה- 34 ההיא, ולכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא היה כל קושי בסופו של דבר להכניע את מַנוּאֵל נוֹיֶיר. רעיון ההכרעה של פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה נובע בבסיסו ממחשבת הכדורגל שלו הקובעת כי השליטה בכדור והחזקתו לאורך זמן באמצעות שיטת ריבוי מסירות ותנועה שוטפת וחילופי מקומות בין השחקנים בכל אגפי המגרש, תוך חיפוש מתמיד אחרי כשלים בהגנת היריב , כמו גם מסירות עומק לאחר חדירת שחקניו ל- "שטחים מתים" מעבר לקו ההגנה של הקבוצה היריבה – מעניקה בסופו של דבר יתרון לקבוצתו. אנוכי אסיר תודה ל- פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ולפילוסופיית המשחק שלו, ולברצלונה ובר מזל שהקבוצה הזאת משחקת כדורגל כה שובה עין בתקופת חיי המאוחרת.

בהיותי איש טלוויזיה בעל קריירת עבודה ממושכת הזדמן לי לראות מקרוב אלפי משחקי כדורגל בארץ ובעולם. אני אוהב כדורגל ואת ההיסטוריה של הכדורגל מגיל צעיר מאוד. המאמן האיטלקי רב המוניטין וויטוריו פוצו זכה ב- בכורה העולמית עם נבחרת איטליה בשני מונדיאלים רצופים, במונדיאל איטליה 1934 ומונדיאל צרפת 1938. נבחרת איטליה בזמנו כמו נבחרות אירופיות מצטיינות אחרות הונגריה, צ'כוסלובקיה, אוסטריה, אנגליה, גרמניה, וספרד ביססו את שיטת המשחק שלהן על שני מגינים, שלושה רצים בתוכם בלם מרכזי ועל חמישה חלוצים בהם חלוץ מרכזי, שני קיצונים באגף ימין ושמאל, ושני קשרים. פרשני הכדורגל ובראשם הוגו מייזל הגדירו את העמדת השחקנים במגרש בשנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה באמצעות המונח "WM". וויטוריו פוצו (1968 – 1886) התמודד בימים ההם מול מוחות כדורגל נודעים כמו המאמן האוסטרי הוגו מייזל, המאמן האנגלי הרברט צ'פמן (אנגליה לא נטלה חלק בשלושת המונדיאלים הראשונים של 1930, 1934, 1938), המאמן ההונגרי אודון נאדאש , המאמן הספרדי אמדאו גארסיה דה סאלאזאר, המאמן הצרפתי ג'ורג' קימפטון, המאמן הגרמני אוטו נרז , המאמן השווייצרי הנרי מילר , וגם אחרים – ושינה משהו . הוא יצר שיטה חדשה של העמדה במגרש שנקראה בשעתו 2 – 3 – 2 – 3. שני מגינים, שלושה קשרים הגנתיים, שני קשרים התקפיים, ושלושה חלוצים. במונדיאל 1934 ביסס את משחק נבחרת איטליה על הקשר ג'וזפה מיאצה, על החלוץ ראיימונדו אורסי (שחקן כדורגל ארגנטיני שקיבל אזרחות איטלקית), ועל הקשר ההגנתי לואיז "לואיזיטו" פליפה מונטי (אף הוא כדורגל ארגנטיני ששיחק בנבחרת ארגנטינה במונדיאל 1930 ואח"כ התאזרח באיטליה). במונדיאל 1938 התבסס וויטוריו פוצו על שחקן ההתקפה הנפלא שלו החלוץ המרכזי סילביו פיולה וכמובן על הקשר הוותיק ג'יוזפה מיאצה . וויטוריו פוצו היה לא רק אדם חושב בעל אוטוריטה וכריזמה של ידען – רב אומן במדע כדורגל, אלא מחנך בעל עקרונות שהשחקנים שלו העריצו אותו.

pozzo 1

טקסט תמונה :  10 ביוני 1934 . מונדיאל איטליה 1934 . רומא . וויטוריו פוצו (בחליפה משמאל) ניצב עם נבחרת איטליה על כר הדשא באִצטדיון הכדורגל של רומא דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל נגד נבחרתה של צ'כוסלובקיה .זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויטוריו פוצו , השוער ז'אן פיירו קומבי , אטיליו פראריס ה- 4, לואיג'י אלמאנדי, לואיז "לואיזיטו" מונטי, אנריקו גואיטה. זיהוי הכורעים משמאל לימין : לואיג'י ברטוליני, ריימונדו אורסי, טסיו מונז'ליו, ג'וזפה מאצה, בורל, ודה מאריה. 

הערה : לואיז "לואיזיטו" מונטי נולד באיטליה ב- 24 ביולי 1901 . הוריו היגרו לארגנטינה כמה שנים אח"כ. לואיז מונטי שיחק כמגן – בלם במדי נבחרת ארגנטינה שזכתה במקום השני במונדיאל הראשון שנערך ב- 1930 במונטבידאו בירת אורוגוואי . ארגנטינה הפסידה במשחק הגמר לאורוגוואי בתוצאה 2:4. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

pozzo 2

טקסט תמונה : 19 ביוני 1938 . מונדיאל צרפת 1938 . פאריס . מאמן נבחרת איטליה וויטוריו פוצו (במרכז בז'אקט שחור) לקח עמו למונדיאל צרפת 1938 רק שלושה שחקנים מההרכב הישן של 1934 . כאן במרכז התמונה (בז'אקט כהה) הוא מניף בפעם השנייה ברציפות בפאריס את גביע העולם בכדורגל ע"ש ז'יל רימה לאחר שאיטליה ניצחה לפני דקות ספורות במשחק הגמר את נבחרת הונגריה בתוצאה 2:4. זיהוי השחקנים האיטלקיים העומדים בשורה האחורית משמאל לימין : שני אנשים לא מזוהים , אמדאו ביאבטי (Biavati  Amadeo), איש לא מזוהה, המאמן וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo), סילביו פיולה (Piola Silvio), איש לא מזוהה מאחור, ג'יובאני פרארי (Ferrari  Giovanni בעל מצח גבוה), ג'ינו קולאוסי (Colaussi  Gino מסורק לאחור), ושבעה אנשים לא מזוהים. זיהוי השחקנים האיטלקיים הכורעים משמאל לימין : יוגו לוקאטלי (Locatelli  Ugo), ג'וזפה מיאצה (Meazza Giuseppe ), אלפרדו פוני (Foni Alfredo), השוער אלדו אוליביירי (Oliveieri  Aldo בחולצה שחורה), פייטרו ראבה ( Rava  Pietro), מישל אנדריאולו (Andreolo  Michele), ואיש לא מזוהה. יושב מלפנים : פייטרו סרנטוני (Serantoni  Pietro). שחקני נבחרת איטליה היו מוכנים למות עבור המנהיג, המחנך, ומאמנם וויטוריו פוצו. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאמן נבחרת הונגריה בשנים 1954 – 1949 גוסטב שבש הקים בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה קבוצת חשיבה הונגרית לידו שהורכבה ממאמני כדורגל הונגריים בעלי מוניטין,  מרטון בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויינו קאלמאר. תפקידה היה למצוא פתרונות כיצד ניתן ליצור עדיפות מספרית בשטחים שונים מגרש כדי להגיע בסופו של דבר להכרעה ליד השער . ל- קבוצת החשיבה ההונגרית הזאת הייתה משמעות עצומה . היא הייתה הראשונה שיצרה את המושג "Wall – Pass" בו חיבור מסירות כפול בין שני שחקנים משיג עדיפות על שחקן בודד ואח"כ פיתחה והרחיבה udhcav את רעיון "The Third Man Theory" במשחק הכדורגל . מחשבת הכדורגל של קבוצת המחקר הזאת טענה כי כי אם שני שחקני התקפה טובים ממגן אחד , אם כך שלושה טובים משניים וכן הלאה . מחשבת הכדורגל ההונגרית בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה עמדה על כך כי השגת עדיפות מספרית על היריב בשטחים שונים על כר הדשא היא תנאי לניצחון . לשם כך נחוץ גם כושר גופני בתוספת שליטה וטיפול מיטביים בכדור . תפישת הכדורגל ההונגרית הייתה דומיננטית ומכריעה . העמדת שחקני הונגריה על כר הדשא הייתה שונה מהמקובל . החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי הוסט לסירוגין מהעמדה הקדומנית שלו לאחור והרץ הימני יוזף בוז'יק הועלה קדימה לשמש כרץ תוקף שתוך בשורת החלוצים . ב- 25 בנובמבר 1953 הביסה הונגריה באצטדיון "וומבליי" בלונדון את נבחרת אנגליה בתוצאה 6 : 3 . מערך המשחק ההונגרי הוציא את הנבחרת האנגלית בראשה המאמן וולטר ווינטרבוטום משלוותה . שחקני אנגליה ומאמנה וולטר ווינטרבוטום לא קראו את מפת הקרב ששורטטה ע"י גוסטב שבש , מרטון בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי , ויינו קאלמאר והובסו שוב חצי שנה אח"כ במאי 1954 ב- "נפ סטדיון" בבודפשט שוב במשחק הגומלין והפעם בתוצאה המכרעת 7 : 1 .

sebes 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . מאמן נבחרת הונגריה בכדורגל גוסטב שבש (משמאל חובש בארט שחור) ועוזרו גיולה מאנדי (במרכז) נחשבו לצוות המוחות הטוב באירופה ובעולם כולו . בדיעבד התברר כי  זה לא הספיק נגד המאמן המערב גרמני ספ הרברגר . (באדיבות הטלוויזיה הונגרית MTV . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשנים 1975 ו- 1978 יצא לי להיפגש עם קפטן נבחרת אנגליה בשנים ההן הרץ הימני בילי רייט וקפטן נבחרת הונגריה הקשר השמאלי פרנץ פושקש . שניהם הסבו את תשומת לבי לרעיון תיאוריית "האדם השלישי" שהגתה קבוצת החשיבה ההונגרית ההיא של מרטון בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי , ויינו קאלמאר . מסמך החשיבה ההונגרית אודות "האדם השלישי" היה מסווג ונשמר כסוד מדינה . הוא הוסתר מעינם של מומחי הכדורגל בעולם . בילי רייט אמר לי ב- Workshop טלוויזיה שערכו ה-BBC ו- ITV בלונדון באוקטובר 1975 (הבוס שלי אלכס גלעדי ואנוכי נטלנו בה חלק על חשבוננו), כי בעקבות שתי התבוסות של אנגליה להונגריה היה ברור לכולם כי הכדורגל הוא אולי משחק פשוט אולם נועד לאנשים חושבים . פרנץ פושקש שח לי בפגישה עמו ב- 1978 במדריד כי שחקני נבחרת הונגריה והוא כקפטן בראשם רחשו הערכה גדולה לגוסטב שבש מפני שהיה מנהיג ספורט מתכנן וחושב . גיולה מאנדי מאמן נבחרת ישראל בכדורגל (בשנים 1962 – 1959) ומי שהיה עוזרו ויד ימינו של גוסטב שבש בנבחרת הונגריה , אמר כאן בארץ , "כי קפטן הונגריה פרנץ פושקש היה לא רק כדורגלן מחונן אלא בעל גם אישיות מקורית , אופטימית , ומעניינת . הוא הבין את משחק הכדורגל באותה הרמה בה הכנר והמנצח ניקולו פאגאניני הבין את המוסיקה" .  כל זה לא הספיק להונגריה ב- 4 ביולי 1954 במשחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 נגד נבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר . הונגריה הפסידה במפתיע במשחק החשוב ביותר שלה בגמר מונדיאל שווייץ 1954 באצטדיון "וואנקדורף" בברן למערב גרמניה 2 : 3 .

third man

טקסט מסמך : משמאל : "The Third Man" שם הפוסט המפורט שדן במסמך . בתמונה נראים משמאל שאנדור קוצ'יש וזוטאן ציבור (בחולצות כהות) עולצים לאחר הבקעת אחד השערים במשחק הניצחון הגדול 6 : 3 של הונגריה על אנגליה באצטדיון "וומבליי" בלונדון ב- 25 בנובמבר 1953 . השוער האנגלי גִיל מֵרִיק והמגן שלו אלף ראמזי נראים מאוכזבים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בין השנים 1954 – 1949 ועד משחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 ב- 4 ביולי 1954 ב- ברן (Bern), ניצחה הונגריה ב- 35 משחקים בינלאומיים רצופים . גוסטב שבש ופרנץ פושקש עצמו הגו את הרעיון האופנסיבי , "כי על כל שער שהונגריה תספוג – היא תבקיע שניים" . אולם לא לעולם חוסן . נבחרת הונגריה הגיעה למונדיאל שווייץ 1954 בשיא יכולתה . היא הביסה בבית המוקדם את דרום קוריאה 9 : 0 ואת מערב גרמניה של ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן בתוצאה 8 : 3 (גרמניה שיחקה עם שבעה שחקני מילואים) אולם איבדה את פרנץ פושקש שנפצע קשה בקרסולו לאחר התקלות עם הבלם הגרמני וורנר ליבריך . ברבע הגמר ניצחה הונגריה את סגנית אלופת העולם ברזיל 4 : 2 ללא פרנץ פושקש . בחצי הגמר גברה הונגריה שוב ללא פרנץ פושקש על אלופת העולם היוצאת אורוגוואי 4 : 2 לאחר הארכה. במשחק הגמר נגד מערב גרמניה חזר פרנץ פושקש להרכב ובאמת הונגריה צעדה ביתרון 2 : 0 כבר בדקה השמינית משער של פרנץ פושקש עצמו וזולטאן ציבור אולם הגרמנים הִשוו מיד בדקות 10 ו- 18 משערים של מקס מורלוק והלמוט ראהן . בדקה ה- 83 הבקיע הלמוט ראהן את שער הניצחון ומערב גרמניה זכתה באופן סנסציוני בתוצאה 3 : 2 . עולם הכדורגל הוכה בתדהמה . ממשלת הונגריה פיטרה מייד את גוסטב שבש וקבוצת החשיבה שלו נעלמה . שמו של המאמן הגרמני ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן עלו לגדולה.

herberger 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. מימין, ספ הרברגר (בן 57) מאמן מערב גרמניה ומשמאל, עוזרו הלמוט שן (בן 39) מתכננים את מהלכי נבחרתם במשחק הגמר נגד נבחרת הונגריה הפייבוריטית. (באדיבות ZDF ו- ARD. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

herberger 2

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . מונדיאל שווייץ 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" בברן. זוהי אחת מתמונות הטלוויזיה המדהימות שהפיקה רשת הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG שכיסתה את מונדיאל שווייץ 1954 גם באמצעות 11 (אחד עשר) שידורים ישירים. חידוש טלוויזיוני וטכנולוגי מפליג בימים ההם. SRG מתעדת כאן את אחדות ולכידות השחקנים בנבחרת המערב הגרמנית שניות ספורות לאחר הענקת גביע העולם ע"ש ז'יל רימה לקפטן מערב גרמניה פריץ וואלטר. זיהוי העומדים משמאל לימין נרגשים ושלובי ידיים : המאמן הלאומי ספ הרברגר (בן 57 במעיל גשם), פריץ וואלטר (בן 34), השוער טוני טורק (בן 35), ומבקיע שער הניצחון במשחק הגמר הלמוט ראהן (בן 29). חלפו רק תשע שנים מתום מלחמת העולם ה- 2 ונבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר נציגה של מדינה חרבה זוכה להפתעת כל בגביע העולם בכדורגל לאחר ניצחון דרמטי 2:3 על נבחרת הונגריה בראשות המאמן גוסטב שבש והקפטן ההונגרי רב המוניטין פרנץ פושקש. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

לראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים העבירה הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG בשידור ישיר ב- 4 ביולי 1954 מאצטדיון "וואנקדורף" את משחק הגמר הסנסציוני בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה הפייבוריטית 3 : 2 . כ- 6.000000 (שישה מיליון) צופי טלוויזיה ברחבי מערב ומזרח אירופה צפו בשידור הישיר . אין כל זכר צילומי ב- Video מהמשחק המפורסם והמפתיע הזה מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את סיגנל ווידיאו . הם ידעו להקליט רק Sound . תמונות פילם דהויות הן הזיכרון היחיד מ- המשחק המרעיש ההוא . רק בשנת 1956 פרצו מהנדסי האלקטרוניקה של חברת AMPEX האמריקנית ובראשם צ'ארלס גינזבורג את הדרך ולמדו להקליט ולשַמֵר את תמונת ה- Video . ההמצאה המרהיבה של AMPEX שינתה את פני הטלוויזיה לעַד .

vtr 1

טקסט תמונה :  שנת 1956 . זוהי מכונת ה-  VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) הדור הראשון פרי המצאתה המופלאה של חברת האלקטרוניקה האמריקנית AMPEX ובראשה המהנדס צ'ארלס גינזבורג . מכונת ה- VTR יכולה להקליט סיגנל Video על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5  ס"מ). ההמצאה הטכנולוגית הזאת שינתה את פני הטלוויזיה לעַד. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

srg 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 צלם ואחת המצלמות האלקטרוניות של רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG  ש- משתתפת בכיסוי טורניר גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954 . (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

srg 2

טקסט תמונה  :  מונדיאל שווייץ 1954 . זוהי אחת מתחנות המִמְסַר בגל קצר (Microwave)  של רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG  ושל הדואר השווייצרי שהעבירו את סיגנל השידור הטלוויזיוני הקרקעי של SRG לכל רחבי מערב ומזרח אירופה . הערכת ה- EBU שזה עתה נוסד קבעה כי 6.000000 (שישה  מיליון) צופי טלוויזיה בכל רחבי אירופה ראו את השידור הישיר של משחק הגמר ביום ראשון – 4 ביולי 1954, בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה בתוצאה הסנסציונית 3 : 2. ברור שלא ניתן היה אז להעביר את סיגנל המשחק ליבשות אחרות בעולם בהיעדר תקשורת לוויינים . (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הצפייה הטלוויזיונית ב- 4 ביולי 1954 במשחק הסנסציוני מערב גרמניה – הונגריה 3 : 2 הייתה חד פעמית . מי שראה את המשחק בטלוויזיה היה בר מזל . כאמור אין שום זכר צילומי Video ממנו מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם למדו להקליט את התמונה האלקטרונית . הם ידעו להפיק אותה אך לא לשַמְרָה .

במונדיאל שוודיה 1958 הביא מאמן נבחרת ברזיל וויסנטה פאולה לכר הדשא את שיטת המשחק החדשנית שלו , 4 – 2 – 4 . נבחרת ברזיל בשורותיה שיחקו גאוני כדורגל כמו גארינצ'ה, פלה, ודידי ומוציא לפועל ברמתו של וואווה, ניצחה במשחק הגמר בסטוקהולם את נבחרת שוודיה 2:5 וזכתה לראשונה בתולדותיה בבכורה העולמית. וויסנטה פאולה נראה כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת ריו דה ז'אניירו אולם הוא היה בכל מקרה איש חושב ופרופסור לכדורגל.

feola 1

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958 . סטוקהולם . תמונת הסיום של מונדיאל שוודיה 1958 . ברזיל היא אלופת העולם בכדורגל לאחר שניצחה את שוודיה במשחק הגמר בתוצאה 5 : 2 . המאמן , המחנך , ומנהיג הכדורגל הברזילאי וויסנטה פאולה מקיים את הבטחתו ומצטלם עם חניכיו . הוא ניצב ראשון משמאל יחד עם שחקניו . כורע ראשון מימין עוזר המאמן אמאראל. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויסנטה פאולה , דז'אלמה סאנטוס , זיטו , הקפטן הידראלדו לואיז בליני עם הגביע (הכדורגלן היפה ביותר באליפות) , נילטון סאנטוס , אורלאנדו , והשוער ג'ילמאר. זיהוי הכורעים משמאל לימין : גארינצ'ה , דידי , פלה , וואווה , זאגאלו , ועוזר המאמן אמאראל . (באדיבות SVT ו- TV  GLOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המאמן האנגלי אלף ראמזי הצעיד את נבחרתו לזכייה היסטורית ראשונה (ואחרונה עד כה) במונדיאל אנגליה 1966 .  אנגליה ניצחה במשחק הגמר ב- 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" את מערב גרמניה 4 : 2 לאחר הארכה . מומחי הכדורגל האנגליים החמיאו לאלף ראמזי שביסס את תורת הכדורגל שלו על "The Wingless Wonders" והפעיל קבוצה מתואמת ברשותם של עושה המשחק בובי צ'ארלטון, הקפטן בובי מור, אלאן בול, נובי סטיילס, ג'ף הרסט, רוג'ר האנט, מרטין פיטרס, הבלם ג'קי צ'ארלטון, שני שחקני ההגנה הבלתי נלאים שלו בעלי כושר גופני עדיף ג'ורג' כהן וראמון ווילסון, וכמובן שוער נפלא ברמתו של גורדון בנקס. אלף ראמזי איש צנוע בעל עקרונות היה מאמן מוערך ביותר ע"י צוות שחקניו. הם האמינו במחשבת הכדורגל שלו, בקבלת ההחלטות שלו, ובמנהיגות שלו. הוא עשה חשבון לתמונה הכללית ולא לפרט כזה ו/או אחר. כשהחליט להוציא מההרכב את החלוץ הפופולארי ג'ימי גריבס בתום שלושת משחקי השלב המוקדם ולהציב במקומו במשחק רבע הגמר נגד ארגנטינה את ג'ף הרסט האנונימי (פחות או יותר אולי נכון יותר לומר פחות מפורסם מג'ימי גריבס), איש לא זקף גבה. היה ברור שהדבר נעשה לצורך השלמת רעיון התוויית הדרך בדרך לזכייה במונדיאל אנגליה 1966. 

kivity 1

טקסט תמונה :  מונדיאל אנגליה 1966 . השדר והעיתונאי נסים קיוויתי (יליד 1926 , בן 40 בתמונה) איש רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC מראיין חלק משחקני סגל נבחרת אנגליה ואת מאמנם אלף ראמזיי. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המאמן אלף ראמזיי , ג'ימי גריבס , ג'ורג איסטהאם , פיטר בונטי (השוער המחליף של גורדון בנקס) , נסים קיוויתי , והבלם גבה הקומה ג'קי צ'ארלטון . (התמונה באדיבות נסים קיוויתי ו- BBC) .

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה . לונדון . נסים קיוויתי (משמאל) היה מוסד שידור נכבד בפני עצמו זמן רב לפני בני דוֹרי . הוא היה שַדָּר ועיתונאי מוכשר משכמו ומעלה. כאן הוא מארח בשנות ה- 60 בעמדת השידור באִצטדיון "וומבלי" בלונדון את שחקן התיאטרון והקולנוע הישראלי הנודע חיים טופול. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור חבות לנסים קיוויתי חוב עולם. כעבור שנים סיפר לי : "יואש אלרואי, לא תאמין לי אבל חיים טופול שימש לעת מצא פרשן כדורגל טוב בשידורי ה- BBC שלי בלונדון". (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אנגליה זכתה בגביע העולם בכדורגל ב- 1966 וה- BBC ועובדיו בראשות שני המבצעים הראשיים והדגולים של הרשת מנהל הספורט המנוח בראיין קאוגיל (Bryan Cowgill) והמפיק-בימאי המנוח אלק וויקס (Alec Weeks) – זכה במדליית זהב על כיסוי טלוויזיוני היסטורי בלתי נשכח . אלק וויקס ידיד אישי שלי היה אחד מעמודי התווך שסייע בידי לחקור ולכתוב את הספר עב הכרס שלי "השער שהיה ו/או לא היה" ששדן ועוסק בהפקת הטלוויזיה הווירטואוזית של ה- BBC במונדיאל אנגליה 1966 . בפעם הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים והטלוויזיה הבינלאומית , כוסו כל 32 המשחקים בטורניר באמצעות שמונה ניידות שידור אלקטרוניות והועברו בשידורים ישירים באמצעות לווייני התקשורת של חברת COMSAT האמריקנית. אין זה כמובן דבר של מה בכך. מדובר במבצע טלוויזיה ארוך, מורכב, ומסובך שדרש מאנשי ה- BBC היערכות קפדנית במשך שנתיים ימים . ברור שפרק נרחב בספר "השער שהיה ו/או לא היה" עוסק בשער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט בדקה ה- 100 של ההארכה שהעלה את אנגליה ליתרון 2:3 במשחק הגמר נגד מערב גרמניה , מדוע אושר ללא כל היסוס ע"י הקוון האזרי – רוסי טופיק באחראמוב ושופט המשחק המרכזי השווייצרי גוטפריד דינסט , והאם עמדו לרשות ה- BBC הכלים הטלוויזיוניים המתאימים בעת ההיא כדי להוכיח האם השער השלישי היה באמת חוקי. ההתכתבויות שלי עם אלק וויקס נשמרו והן מופיעות כמסמכים מצולמים בספר הנ"ל.

התמונה הבאה שצולמה בשבת אחה"צ של 30 ביולי 1966 בתוך ניידת השידור הבריטית היא צירוף מקרים מעניין . בימאי ה- BBC אלק וויקס מנתב לאוויר בניידת השידור שלו את שחקני נבחרת אנגליה נושאים על כתפיהם את הקפטן שלהם בובי מור מניף את הגביע . רק איש אחד חסר בתמונה : המאמן אלף ראמזי . אלק וויקס סיפר לי כי אלף ראמזי העניו והצנוע לא רצה להצטרף לשחקנים הצוהלים מפני זה היה הרגע שלהם . הוא דחה את הזמנתם להצטרף לחינגה וביקש להישאר בשוליים .

alec weeks

טקסט תמונה : השער הקדמי של ספרו של המפיק – בימאי הדגול אלק וויקס מה- BBC רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה, הקרוי, "Under Auntie's Skirts". אלק וויקס (מימין, מרכיב Headset) מביים את תמונת הניצחון . ספר חובה לכל איש טלוויזיה באשר הוא . (באדיבות אלק וויקס).

המאמן הגרמני הלמוט שן הוביל את נבחרת מערב גרמניה לזכייה שנייה במונדיאל גרמניה 1974 עשרים שנה לאחר זכייתה הראשונה במונדיאל שווייץ 1954 . נבחרת גרמניה ניצחה במשחק הגמר ב- 7 ביולי 1974 במינכן את הולנד תחת שרביט האימון של ריינוס מיכאלס והקפטן שלו יוהאן קרויף בתוצאה 1:2. מחשבת הכדורגל (המעשית) של הלמוט שן ושל הקפטן שלו גברה על זאת של ריינוס מיכאלס למרות שבשורות נבחרת הולנד כיכב ווירטואוז כדורגל בשם יוהאן קרויף .

schon 1

טקסט תמונה : 7 ביולי 1974. האצטדיון האולימפי במינכן בתום משחק הגמר של מונדיאל גרמניה 1974 . נבחרת מערב גרמניה ניצחה זה עתה במשחק הגמר את נבחרת הולנד והיא אלופת העולם בכדורגל בפעם השנייה בתולדותיה . זיהוי היושבים בשורה הקדמית משמאל לימין : אולריך "אוּלִי" הֶנֶס (חתוך) , יוסף "יופ" היינקס , ריינר בונהוף, המאמן הלמוט שון מחזיק בגביע, הקפטן פרנץ בקנבאואר, הורסט דיטר הדגס , האנס הוברט פוגטס , וברנד הולצנביין . זיהוי היושבים בשורה מאחור מימין לשמאל : דיטר הרצוג , גרד מילר , יורגן גרבובסקי , פאול ברייטנר , האנס שווארצנבק , ושני אנשים לא מזוהים . (באדיבות שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ZDF ו- ARD . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בטרם אני חובר לפפ גוארדיולה ויוהאן קרויף אני מבקש להתעכב בקצרה על תקופתו של מנהיג הכדורגל האיטלקי אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) במונדיאל ספרד 1982. אנצו בירזוט (2010 – 1927) הוא דור שני אולי שלישי בשורת מאמני כדורגל איטלקיים בכירים שקמה אחרי המנהיג והמאמן האגדי וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo). קדמו לו בשנות ה- 50, 60, ו- 70 של המאה שעברה פאולו מאצה, אדמונדו פאברי, ופרוציו וואלקארגי. אנצו בירזוט התמנה למאמן נבחרת איטליה ב- 1975 ו נשא במשרה עד 1986 . צריך לזכור שהוא זה שהביא את גביע העולם שוב ובפעם השלישית לאיטליה במונדיאל ספרד 1982 לאחר זכייתה השנייה והאחרונה ב- 1938 עד אז .

ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים , איטליה – ברזיל 3 : 2 . ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס . פאולו רוסי הבקיע שלושה שערים לזכות נבחרת איטליה . השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ . הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין . המשחק יצא לדרך ב- 17.15 . פאולו רוסי קבע 1 : 0 בדקה ה- 5 . סוקראטס הִשווה ל- 1 : 1 בדקה ה- 12 . פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2 : 2 בדקה ה- 68 . ואז הגיע שער הניצחון של פאולו רוסי בדקה ה- 74 . נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff) . בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile) , ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea) , פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati) , ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini) . במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti) , מארקו טארדלי (Marco Tardeli) , ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni) , וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali) . חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi) . על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות של ההרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli) , ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi) , פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם .

lebenstein 7

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' בירושלים. מנחה האולפן מר דני לבנשטיין (משמאל) מראיין את הפרשן אמציה לבקוביץ' (מימין). (צולם מ- iphone. באדיבות ערוץ 1).

lebenstein 3

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. גב' אורלי יניב מגישה את אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82'. (צולם מ- iphone. באדיבות ערוץ 1).

lebenstein 5

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' בירושלים . מנחה האולפן מר דני לבנשטיין (מימין) מראיין את הכדורגלן הבינלאומי יעקב כהן (משמאל). (צולם מ- iphone. באדיבות ערוץ 1). 

lebenstein 4

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . גב' אורלי יניב מגישה את אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' .(צולם מ- iphone . באדיבות ערוץ 1) .

lebenstein 6

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' בירושלים . מנחה האולפן מר דני לבנשטיין (מימין) מראיין את שופט הכדורגל משה אשכנזי ז"ל (משמאל) . (צולם מ- iphone . באדיבות ערוץ 1) .

איטליה הייתה נבחרת חזקה , מאוזנת , ויציבה ובעלת כושר גופני פנטסטי . המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר . לפתע הכול התחבר לה . צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה . תיקו אפס נגד פולין , תיקו אחת נגד פרו , ושוב תיקו אחת נגד קָמרון . פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נקודות ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות . הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית .

brasil 1

טקסט תמונה : זוהי נבחרת ברזיל הנפלאה במונדיאל ספרד 1982 שלא נזהרה דיה מול איטליה והפסידה 2:3. כורעים מימין לשמאל ראשון ושני : אלכסיו אסיס אדר וזיקו (שמו המלא : ארתור אנטונס קוימברה). כורעים רביעי וחמישי מימין לשמאל : אנטוניו קארלוס סרזו והקפטן אוליביירה בראזיליירו סוקראטס. עומד שלישי מימין לשמאל : רוברטו פלקאו. עומדים חמישי ושישי מימין לשמאל : המגינים חוזה ברנארדי אוסקאר, חוזה פררייה ליאנדרו והשוער וואלדיר ארודה פרז. (RTVE  ו- FIFA).

ביום משחק הגמר , יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו , שהפכה במהרה לעכורה. סולי מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד . עד עתה הוא עשה זאת Off  Tube מהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד. הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש. אני התנגדתי. דה עקה, עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד . עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי שפיגלר , ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי . מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים . מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית אז בראשות טוביה סער ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל . שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור . הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל , כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר" , על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off  Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . פארסה . השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים . תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר . השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית , נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים , יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל . כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוסף "טומי" לפיד ז"ל  כדי לרצות את יוסף בר-אל ואנשיו . אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש הזה מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר . עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השדר בשפה הערבית . מאוחר יותר סייע לי נקדימון "נקדי" רוגל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה . שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה .

המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון הטלוויזיוני לא היה אישי אלא עקרוני אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים , דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל טומי לפיד התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . התנגדתי לכך בכל תוקף . השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי . טומי לפיד כעס עלי מאוד וטען שאני ממרה את פיו . "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור , הוא ממילא פטפטן מאוס וחסר תקנה" , פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר . מנכ"ל רשות השידור היה הרבה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית מאשר לי . יוסף "טומי" לפיד ז"ל סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן . לא ממוטל'ה השחקן . הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גְדוֹל השחקנים בישראל – אך קְטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן . מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל . הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם . מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף "טומי" לפיד ז"ל נוכח הפרשנות של מרדכי שפיגלר וכלפי אישיותו .

shpigler 1טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 .  מדריד .  אנוכי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומיכה לויירר על רקע הבניין היפהפה של מרכז השידורים הבינלאומי, המרשים, והפונקציונאלי, שהקימה RTVE במדריד והקרוי  Torre Espana . הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל . הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה (הכוונה למלחמת לבנון ה- 1) . אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו ברחבי ספרד עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                                                                                                                             יוסף "טומי" לפיד ז"ל לא העריך את מרדכי שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב . כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982 , ירה לעברי בכעס , "מה פתאום  שאני אשלם לו . שמרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו" . הוא דרש שאסלק את הפרשן מרדכי שפיגלר מעמדת השידור שלנו ואציב במקומו את השדר בשפה הערבית מר סולומון מוניר. יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית פיטר מיליק הצטרף ליוסף "טומי" לפיד במאבק נגדי, והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לחלוטין לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית. הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום בעמדת השידור לסולומון "סולי" מוניר. "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מניר", אמר לי והוסיף, "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם , עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר , אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה", אמר. ברור שסולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי שפיגלר על פניו. לעיתים קרובות מצאתי את עצמי במדריד בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקה של מבצע שידורים ישירים ממושך ומורכב של אירוע הספורט החשוב בתבל, מונדיאל ספרד 1982.

milik 1

טקסט תמונה : ספטמבר  1982. משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . פיטר מיליק (מימין) מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כעסקן לא אחראי מנקודת מבטי. תמיכתו הגורפת בהצבת השדר בשפה הערבית סולי מניר בעמדת השידור שלנו באצטדיון "סאנטיאגו ברנביאו" במדריד לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית ובלתי מקצועית. הוא כמו רבים אחרים ברשות השידור לא הבין את מהות תפקידה רב האחריות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמתווכת בתקשורת המונים במסגרת מבצע השידורים הישירים במונדיאל ספרד 1982. במרכז התמונה זוהי עוזרת ההפקה גב' עופרה סתת – מילוא והמפיק אמנון ברקאי.  (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר איטליה – מערב גרמניה 3 : 1. הוא זעק למיקרופון בהתרגשות את  השערים  של איטליה, ושאג בחדווה את שמותיהם של  פָּ – א – וֹ – ל – וֹ     ר – וֹ – סִ – י  ,   מָ – א – רְ – ק – וֹ    טָ – א – רְ – דֶ – לִ – י  , ו – אָ – לֶ – סָ – א – נְ – דְ – ר – וֹ    אָ – לְ – ט – וֹ – בֶּ – לִ – י  כאילו היה איטלקי לכל דבר . קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִנוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 1:3 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם . בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה , מניף את הפרס היקר אל על, ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…", ידעתי שמשימת ספרד 1982 הסתיימה. המטרה הסופית הושגה אך נותרתי חבול ועִם פחות חברים.

bearzot

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה המדהימה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE  ו-  FIFA). 

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו. הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל. הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות. הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים. מיכה לויירר היה מהנדס קול ותקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית , רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות . יֶקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי. הייתה לו אוזן של מוסיקאי, חוש טכני מפותח, דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו. "עבודה זאת עבודה", נהג לומר לי. הוא ידע לחשוב, להתכונן, ולתכנן. בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה . מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם . הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית . הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בכל מבצע השידורים הישירים הממושך במונדיאל ספרד 1982. תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים. לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני. טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר, ועלה ברבות השנים אף הוא לגְדוּלָה – לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית. סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות, שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות, בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם. הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני. באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים. הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל, ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות. אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל.

arbel 1

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. תיעוד חשוב של תמונה גרוטסקית. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלנו ב- IBC במדריד. סולי מניר חובש אוזניות משדר Off  Tube  מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל. קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו. השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל. אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : יורם ארבל (מניף את ידו הימנית ואומר הנני כאן), אורי לוי, סולומון "סולי" מוניר (מאחור, מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות) , עוזרת ההפקה עדה קרן, רפי גינת, ומאחור איש השירותים נסים מזרחי (משוחח בטלפון). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                       .

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית על ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3:3 בתום 120 דקות, ו- 7:8 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ'), איננו של נסים קיוויתי. הוא שייך לרפי גינת, האדם השלישי במסע הארוך. רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי ספרד 1982 מן התוכנית "כל בו טק" עליה היה מופקד. הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978. לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה. דן שילון היה אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 אולם הוא כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור .

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי , אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת . רפי גינת במבט לאחור, לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי . האירוע היה גדול וחשוב משניהם. שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט . רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק". בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט . הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר". לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט . בתחום הזה הוא לא היה נחוץ. אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה ברוממה והמחזיקים בידם שלטים, "רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל", ו/או, "יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט". מצטער לא ראיתי דבר כזה. וויכוח הרייטינג וחשיבות המדרוג בשידורי הטלוויזיה באשר היא , בארץ וגם בעולם, לא ירד מעולם מהכותרות. ההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידור פופולארי מבוקש כזה או אחר" כדי לשפר את המסך והרייטינג נמשכת עד עצם היום הזה.

יוהאן קרויף ו- פפ גוארדיולה.

יוהאן קרויף זכה עם קבוצתו ההולנדית אייאקס שלוש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורגל במחצית הראשונה של עשור ה- 70 במאה הקודמת. יוהאן קרויף היה קפטן נבחרת הולנד ויד ימינו של המאמן ריינוס מיכאלס בהיגוי וביצוע רעיון שיטת "הכדורגל הטוטאלי" . ריינוס מיכאלס ויוהאן קרויף (אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בעשור ה- 70 של המאה שעברה) דגלו במשחק מסודר שבנוי על ריבוי מסירות בדרך להכנעת היריב. ב- 1973 נרכש ע"י מועדון הכדורגל של ברצלונה. המועדון הספרדי העשיר שילם הון עתק לאייאקס תמורתו . לאחר ההפסד בגמר מונדיאל  1974 כיכב יוהאן קרויף ב- ברצלונה שם הייתה לו השפעה על שיטת המשחק של המועדון המפואר . יוהאן קרויף (יליד 1947) שיחק במדי ברצלונה בשנים 1978 – 1973 . עשר שנים אח"כ ב- 1988 התמנה יוהאן קרויף למאמן ברצלונה . הוא החל בבניית נבחרת החלומות הברצלונאית שלו שהתבססה על שיטת משחק 3 – 4 – 3 שכוללת בתוכה ריבוי מסירות . יוהאן קרויף צעד במידה רבה באותו המשעול שהתווה עבורו שנים קודם לכן מורו ורבו מאמן הכדורגל ההולנדי ריינוס מיכאלס . הוא השביח את פילוסופיית המשחק "הכדורגל הטוטאלי" שהגה ריינוס מיכאלס . יוהאן קרויף הוא אבי מחשבת הכדורגל החדשה של החזקה בכדור וריבוי מסירות במועדון ברצלונה וב- 1992 זכתה ברצלונה תחת שרביט אימונו בפעם הראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות . אחד משחקני המפתח שלו בקבוצה ההיא היה שחקן הגנה פפ גוארדיולה (Pep Guardiola יליד 1971) . פפ גוארדיולה עצמו התמנה למאמן ברצלונה ב- 2008 במקומו של המאמן ההולנדי פרנק רייקארד שנכשל . פפ גוארדיולה צידד בשיטת המשחק הסבלנית שדוגלת ב- ריבוי מסירות אותה הגה מורו ורבו יוהאן קרויף . יוהאן קרויף שיבח בשעתו ב- 2008 את מינויו של פפ גוארדיולה למאמן ברצלונה . אינני יודע אם יש קשר בין הזדהותו של פפ גוארדיולה עם השקפת עולמו ופילוסופיית הכדורגל של יוהאן קרויף לבין רצונו של יוהאן קרויף בהפקדת של האיש על משרת המאמן בברצלונה ב- 2008 , כאמור במקום פרנק רייקארד. כבר בשנתו הראשונה כמאמן ברצלונה בעונת 2009 – 2008 אימץ כאמור פפ גווארדיולה בלהט ובדבקות במשימה את שיטת המשחק 3 – 4 – 3 של יוהאן קרויף ואת הפילוסופייה שגרסה החזקה סבלנית ומרובת זמן של הכדור באמצעות מסירות חוזרות ונשנות ושינוי מקומות של השחקנים המוסרים במרכז השדה ובאגפים, בד בבד עם חיפוש תמידי של פרצות בהגנות יריביו. ב- 2009 זכה פפ גוארדיולה עם ברצלונה בשלושת התארים של אליפות ספרד, ה- Copa del rey, ובאליפות ה- Champions League לאחר שברצלונה תחת הדרכתו ניצחה במשחק הגמר באצטדיון האולימפי ברומא את הקבוצה האנגלית מנצ'סטר יונייטד 0:2.

שיטת ריבוי המסירות תחת שרביט אימונו של פפ גוארדיולה הפכה לא רק לסמל המסחרי של ברצלונה אלא גם למעין נשק השמדה במשחק כדורגל . אתה צריך רק שחקנים בעלי שליטה טכנית וטיפול בכדור שיודעים למסור איש לרעהו בנגיעה אחת , אתה צריך רק שחקנים בעלי כושר גופני עילאי שמסוגלים לנוע מהר ולהחליף מקומות ביניהם וגם לחדור מאחורי קווי ההגנה של היריב , ואתה צריך שחקנים – מהנדסים חדי עין שיודעים להבחין מתי הגנת היריב נרדמת לשנייה אחת ולכן אפשר לפרוץ אותה . פפ גוארדיולה העלה לגְדוּלָה באמצעות שיטת המשחק הייחודית שלו את שלושת מהנדסי המשחק שלו ליאו מסי , אנדראס אינייסטה , וצ'אבי הרננדז . כאיש טלוויזיה וכצופה טלוויזיה אני רוחש הערכה עצומה לאישיותו של פפ גוארדיולה ולמחשבת הכדורגל החכמה שלו ושל יוהאן קרויף . נדמה לי שמאמן נבחרת ספרד וויסנטה דל בוסקה תומך בדעתי הצנועה .

פפ גווארדיולה ויוהאן קרויף – תודה !

סוף הפוסט מס' 386. הועלה לאוויר ב- יום שלישי – 6 במאי 2014.

 

 

 


תגובות

פוסט מס' 386. תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ו- מַחְשֶבֶת הַכָּדוּרֶגֶל (פוסט 1 מתוך 3). פוסט מס' 386. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 6 במאי 2014. — תגובה אחת

  1. ליואש ולקוראים שלום,
    1. יואש, ברצוני לפרסם לינק לפוסט (הערה 4) שלך, לגבי אריה גולן, בפייסבוק של קול ישראל. מדובר במילים כדרבנות, דברי תוכחה מרתקים שחשוב מאד שהם יקראו ויפנימו. האם אתה מסכים\מאשר שאפרסם את הלינק או אפילו ציטוט ישיר מהפוסט עם אזכור, כמובן, של שם המחבר. בבקשה הגב כאן בתגובות.
    2. שתי הערות לגבי גב' גאולה אבן:
    – גב' גאולה אבן ראיינה בערוץ 1 את נשיא המדינה מר שמעון פרס לרגל יום העצמאות. הראיון היה מעניין מאד. אם זאת הפריע וצרם לי שגב' אבן בחרה לפנות לנשיא כ"מר פרס" ולא כ"כבוד הנשיא" או "אדוני הנשיא". אין מחלוקת ואין ויכוח שגב' אבן עיתונאית משכמה ומעלה. היא אינטליגנטית, רהוטה, יפה ומרתקת. בדיוק משום כך אני חושד בה שלא פנתה לנשיא כ"מר פרס" בטעות אלה יש בזה משום אמירה (פוליטית? אישית? תשפטו אתם..). לי, בכל אופן, זה צרם ברמה של הכבוד הלאומי לסמלי המדינה ככלל ולנשיא שמעון פרס בפרט. אשמח לשמוע מה דעתכם?
    – עוד משהו לגבי גב' גאולה אבן. כל עוד בן זוגה, בעלה של גב' אבן מכהן כשר בממשלה אין ראוי שהיא תעסוק בעיתונאות אקטואלית כלל. אם היא אינה מבינה זאת, על מנהליה להסביר לה ולהציע לה לפרוש לאלתר. אני שואל את עצמי ושואל אתכם, באיזו סיטואציה מעמידה הגב' אבן את בן זוגה בבואו להצביע בממשלה על רפורמת לנדס ברשות השידור. נכון שלמיטב ידיעתי הצביע מר סער בעד, אבל מדוע עליה להעמידו (על אחת כמה וכמה כמי שיצאה פומבית בגנות תכנית לנדס) בדילמה קורעת בין עמדותיו העקרוניות\פוליטיות לבין פגיעה במקום עבודתה של רעייתו. האם זה מוסרי? האם ניתן לצפות ממנו שיצביע רק לפי צו מצפונו?
    אלמנט נוסף בפגם המוסרי בדבר הישארותה של גב' אבן כעיתונאית אקטואליה בזמן בן זוגה מכהן בממשלה הוא עצם תפקודה כעיתונאית וכמראיינת. עד כמה היא יכולה ותוכל בעתיד לשמור על אובייקטיביות והוגנות כלפי מחנהו של בעלה וכלפי יריביו? מה תבחר גב' אבן לעשות בסיטואציה מאד אפשרית ששאלות שלה או ראיון כלשהו עלולים לפגוע או עשויים לעזור למר סער מבחינה פוליטית?
    גב' אבן מהלכת על חבל דק מדי. עם כל הכבוד וההערכה שלי אליה, לחכמה וליושרה המקצועית שלה, לדעתי היא נמצאת במצב בלתי אפשרי, עליה להבין זאת ולהסיק מסקנות. ואם לא, אז אם אם אני בוס שלה, איני משאיר אותה כעיתונאית אקטואליה במערכת שלי עוד רגע אחד, כל עוד בן זוגה מכהן כשר בממשלת ישראל.
    אשמח לשמוע דעתכם, וכמובן שלך יואש בין אם כאן בתגובות או בין אם בפוסט. יואש, אני קורא באדיקות את כל הפוסטים שלך ולא זכור לי שהתייחסת בעבר לנושא הפן המוסרי שבהישארותה של גב' גאולה אבן עיתונאית אקטואלית ברשות השידור בעוד בעלה מכהן כשר בממשלת ישראל.
    בברכה ובהרבה הערכה,

    גיל, חיפה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *