פוסט מס' 434. מנהיגות ואמביציות אישיות בסבך תעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם. איילה חסון וגאולה אבן. אלכס גלעדי וחיים יבין. ארנון צוקרמן ויוסף בר-אל. דן ראת'ר (Dan Rather) ו- CBS. כנראה שאין זה פשוט כל כך לפטר כוכבי טלוויזיה סוררים. פוסט מס' 434. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 22 בספטמבר 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג הזה yoashtvblog.co.il ממשיך לצבור תאוצה. למרות שתוכנת ה- WordPress היא חכמה ו- רוויית אין סוף אופציות , אין היא מגלה לי את זהות הנכנסים לבלוג ולא את שמותיהם. אין לי צל של מושג מי הנכנסים . אין לי גם שום מושג מדוע הבלוג הזה פופולארי. לאמיתו של דבר אינני יודע מה מעניין יותר את הקוראים – האם הפוסטים שעוסקים בנושאי "רכילות מקצועית" וקשורים קשר בל יינתק בהתפתחות תעשיית הטלוויזיה (בארץ ובעולם) – ו/או הדיווחים והרשימות העוסקים בניתוח הפן הטכנולוגי והכלכלי בתולדות וקורות תעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם. בקרוב אפרסם את מדד הרייטינג של הבלוג המשגשג הזה. 

פוסט מס' 434. מנהיגות ואמביציות אישיות בסבך תעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם. איילה חסון וגאולה אבן. אלכס גלעדי וחיים יבין. ארנון צוקרמן ויוסף בר-אל. דן ראת'ר (Dan Rather) ו- CBS. כנראה שאין זה פשוט כל כך לפטר כוכבי טלויזיה סוררים. פוסט מס' 434. כל הזכויות שמורות. 

–  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 434 : הועלה לאוויר ביום שני – 22 בספטמבר 2014.

–  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 , הפך המינוי המתעתע שלו למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור . הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 . מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי . שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה . היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן.(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מהפכת המֵידָע הגדולה בהיסטוריה

מאה ושלושים שנות טלוויזיה  2014 – 1884

A series of 13 books:

THE GREATEST INFORMATION REVOLUTION IN HISTORY.

FROM MY POINT OF VIEW. If you do, do it right – if not give it up.

סדרה בת 13 ספרים :

כותרת (1) : "מנקודת  מבטי. אם אתה עושה דבר כלשהו עשה זאת היטב – אם לאו וותר עליו".

כותרת (2) : "ההיסטוריה של הסימביוזה וקשרי הגומלין הבלתי נמנעים בין הטלוויזיה לבין אירועי הספורט, החדשות, והתיעוד – בארץ ובעולם, בשנים  2014 – 1936.

The History of The Unavoidable Symbiotic Relationship Between Television and Sports + News + Documentary – in Israel and Around The World, in years of 1936 – 2014 

 חוקר , כותב , עורך , ומפיק –  יואש אלרואי    

כל הזכויות של הטקסטים, המסמכים, והתמונות שמורים למחבר יואש אלרואי. הסדרה נחקרת ונכתבת (גם כעת) מאז אוקטובר 1999 ונמשכת גם בשעה זאת בספטמבר 2014.

הערה 4 : יושבים ארבעה אנשי טלוויזיה וותיקים בתוכנית "שער לשבת" בערוץ 5 בכבלים על תקן עיתונאי יונתן כהן, בוני גינזבורג, איציק זוהר' ומשה פרימו כשהם חוזים שוב ושוב בתמונות Video מחורבנות נושאות סיגנל מלוכלך וטינופת פרסומית המגיעות מהמגרשים השונים – וממלאים פיהם מים . ארבעת האישים הללו אוכלים, שותים, ישנים, וחולמים כדורגל אך לפני הכל הם עיתונאים – שדרנים בערוץ טלוויזיה שאמורים לדון לא רק באיכות הכדורגל שמגיעה לשולחנם אלא עליהם להתמרד נגד הטיב המחורבן של תמונות הכדורגל המכוערות הנוחתות באולפן שלהם ואותן הם מספקים ומפרשנים לצופים שלהם. הכדורגל הישראלי איננו רק עלוב ודל במהותו אלא גם מצולם ומשֻוָוק רע ע"י ערוצי הטלוויזיה השונים בארץ שמטפלים בו . האוסף הבלתי נדלה של כמות הפרסומות המסחריות העצומה שנחשפות  לצופי הטלוויזיה ללא סדר וביקורת בחלק מהאצטדיונים יוצר חוסר אסתטיקה ותמונת טלוויזיה בלתי מתקבלת על הדעת .

הערה 5 :  ערוץ 5 בכבלים שידר ישיר (שבת – 20 בספטמבר 2014) בהיקף מלא את משחק הכדורגל רב השערים מהליגה הספרדית ריאל מדריד – לה קורוניה 8 : 2. העיתונאית גב' לימור בלדב שדרנית "שער לשבת" ומי שמגישה לצד הפנל את מוסף חו"ל בתוכנית באמצעות Voice over דַל,  חשפה לצופים שלה רק מחצית מהשערים שהבקיעה ריאל מדריד במשחק נגד לה קורוניה. 

הערה 6 : מר דן שילון הילל לאחרונה היכן שהוא את מר ארז טל כגאון טלוויזיה . זכותו . בעיניי ארז טל הוא בסך הכל מעתיק ו/או חקיין של תעשיית הנֶפֶל של הבידור האמריקני והבינלאומי . אין בו שום גדולה. כל תוכניות הבידור הטלוויזיוניות הזולות "שהמציא" ובהן הוא עוסק מאז "גלגל המזל", "הכספת", "אל תפיל את המיליון", ו- "האח הגדול" אינן חשובות ובעיקר לא תורמות דבר לציבור. חסרות ערך. מדובר בבידור טלוויזיוני תפל . אם ארז טל הוא גאון טלוויזיה על פי משנתו של דן שילון , מה יאמר אם כך על יגאל לוסין וגדעון דרורי ז"ל יוצרי סדרות קיומנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 "עמוד האש" ו- "תקומה"…???

הערה 7 : לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה בהתמודדויות ספורטיביות כלשהי. אי אפשר להכריח את מורן רוט לשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית . מדובר בבחירה אישית חופשית ספורטיבית לחלוטין – שלו ושל כל אזרח אחר. החובה היחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות . להיות אזרח ישר והגון. 

פוסט מס' 434. מנהיגות ואמביציות אישיות בסבך תעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם. איילה חסון וגאולה אבן. אלכס גלעדי וחיים יבין. ארנון צוקרמן ויוסף בר-אל. דן ראת'ר (Dan Rather) ו- CBS. אין זה פשוט כל כך לפטר כוכבי טלויזיה סוררים. פוסט מס' 434. כל הזכויות שמורות.     

1. איילה חסון וגאולה אבן.   

ההתנגשות בין מנהלת חטיבת החדשות הטרייה של ערוץ 1 איילה חסון לבין החיילת שלה גאולה אבן בחודש ספטמבר 2014 היא עוד פרק מבין רבים בסביבה רוחשת אמביציות ליד המיקרופון ומסך הטלוויזיה. זאת לא הפעם הראשונה, וודאי לא האחרונה. בארץ וגם בעולם. אנשי טלוויזיה בעלי מוניטין מרשים לעצמם לחצות גבולות בהנחה שלא ייענשו, ואם כן, שמם ופרסומם יסייע להם לצאת מהמיצר. לגאולה אבן (בת 42 היום) לא הייתה כל בעיה לקרוא תיגר על איילה חסון (בת 53 היום) כשהתחשק לה. איילה חסון כמפקדת הייתה אמורה להגיש לגאולה אבן אולטימטום כניעה ללא תנאי בטרם זאת נטשה את עמדת ההגשה וההנחיה שלה בתוכנית "המוסף" בערוץ 1 בשל הסכסוך ביניהן. כלומר : את נוטשת – את מפוטרת. הטלוויזיה איננה מוסד דמוקרטי אלא היררכי מיסודו בכל הנדבכים שלו . שנות אור מפרידות היום ביני לבין השידור הציבורי במתכונת הפירוק וההרכבה שלו מחדש . אין לי צֵל של מושג מי צודק ומי אשם בסכסוך רווי השאיפות בין גאולה אבן לאיילה חסון. גאולה אבן קנתה ביושר את המוניטין הטלוויזיוני שלה במשך שנים ארוכות. אולם את אותו הדבר ניתן לומר על איילה חסון. גם היא איננה קוטלת קנים ובעלת הישגים עיתונאיים לא מעטים . מלאכת הניהול בשידור הציבורי היא מסורבלת וביורוקרטית יותר ו- נטולת פחות סמכות ולכן איננה אותו הדבר כמו בשידור המסחרי. לבטח בתחום ההענשה . כנ"ל, ניהול רדיו "קול ישראל" מורכב ומסובך יותר מניהול רדיו גלי צה"ל שהיא תחנת שידור צבאית ש- כפופה לפקודות. במונחי ניהול טלוויזיוניים תקינים איילה חסון שגתה. גם אם גאולה אבן היא כוכב טלוויזיה אין היא ניצבת מעל הניהול והמנהיגות של איילה חסון . חייל ו/או חיילת טלוויזיה שנוטשים את שדה המערכה על דעת עצמם מסתכנים בשליפת כרטיס אדום . איילה חסון חסרת מורשת ניהול ואולי גם חסרת ביטחון – גמגמה. במקום להרכיב כפפות היא לבשה כסיות משי. מדהים להיווכח כי שמן של גאולה אבן ואיילה חסון נישא בחלל האוויר ובמדורי הרכילות בעיתונות אולם כמות הרייטינג והמדרוג השוּלִי שהן (ושכמותן) מפיקות בערוץ 1 נעלם מעיניי הציבור . למשקם הציבורי מר יונה וויזנטל יש עבודה רבה לעשות . להלן מפת הרייטינג המודד את הצפייה באוכלוסייה היהודית, ב- יום ראשון – 21 בספטמבר 2014 , בשלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים 1, 2, ו- 10. תוכנית "המוסף" בת שעה של גאולה אבן המשודרת בערוץ 1 בין 19.00 ל- 20.00 היא תוכנית נֶפֶל בעיני מוֹדֵד הַמִדְרוּג. קנה המידה של הצפייה בה על פי משקפת הרייטינג, מראה שהיא חלשה ו- עלובה, חסרת כל הד תקשורתי וצוברת % 1.77 בלבד. במונחי טלוויזיה מדובר במִדְרוּג אָפְסִי חסר ערך. למרות המוניטין הטלוויזיוני שלה לגאולה אבן וגם לערוץ הטלוויזיה שמעסיק אותה אין במה להתפאר בשעת השידור הזאת שבין 19.00 ל- 20.00 . ערוץ 2 צובר רייטינג בשעת השידור הזאת בין שש לשבע בערב פי 5.35 יותר מערוץ 1 ואף ערוץ 10 צובר רייטינג פי 3.84 יותר מערוץ 1. היא גאולה אבן והבוסית החדשה שלה איילה חסון יחדיו עם הבוס החדש של שתיהן יונה וויזנטל חייבים להיות מודאגים. לא ייתכן כי הציבור הישראלי ינפק מכיסו כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה כדי לממן את שידורי ערוץ 1 ובתמורה ינפקו לו הקברניטים תוכניות בלתי נצפות בעלות רייטינג מגוחך כמו "המוסף" בטענה שמדובר במשדר חובה ציבורי . גם בשידורי מהדורות החדשות בערוצים 1, 2, ו- 10 ראש בראש בין שמונה לתשע בערב שורר פער עצום . ערוץ 2 מביס פי 5 את ערוץ 1 וערוץ 10 גובר עליו יותר מפי 2. זה לא הולך ככה וזה לא יכול ללכת ככה.

הנה מפת המדרוג של יום ראשון – 21 בספטמבר 2014 באוכלוסייה היהודית החל מ- 16.00 (מרבית הציבור שב כבר לביתו בתום יום עבודה) ועד 24.00 (השעה בה אותו הציבור הנדון הולך לישון) . פערי המדרוג מדהימים ובלתי סבירים לטובת ערוץ 2 וערוץ 10 . ערוץ 1 המפורק שרוי בצרות צרורות .

ערוצים / שעות                       ערוץ 1                     ערוץ 2                   ערוץ 10 

17.00 – 16.00               % 0.4                % 3.55            % 3.72

18.00 – 17.00               % 0.92              % 5.62            % 6.37

19.00 – 18.00               % 0.45              % 7.02            % 6.70 

20.00 – 19.00               % 1.77              % 9.47            % 6.80

                                    "המוסף"

21.00 – 20.00               % 4.05              % 20.15          % 8.82

                                     "מבט"              חדשות 2        חדשות 10

22.00 – 21.00               % 4.35               % 23.8            % 9.50

23.00 – 22.00               % 1.85               % 24.22          % 6.80

24.00 – 23.00               % 0.77               % 13.00           % 7.95

2. ארנון צוקרמן ויוסף בר-אל.

ראוי היה לה לאיילה חסון. ללמוד ממנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1979 – 1973 ארנון צוקרמן, כיצד התמודד בעניינו של מנהל חטיבת החדשות בשפה הערבית יוסף בר-אל ב- 18 בנובמבר 1976. יוסף בר-אל היה איש כוחני שעובדיו רחשו לו יראה וכבוד אולם ארנון צוקרמן לא עשה לו כל חשבון. זה אירע לפני המון שנים, 38 שנה. האירוע תועד ומסמך התיעוד נשמר . אירוע טלוויזיוני יָשָן שעדיין מהווה דגם וקריטריון של ניהול ומנהיגות.

הרקע ההיסטורי של מהלך העניינים ההוא בו הנהיג ניהל ארנון צוקרמן את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובתוכה גם את יוסף בר-אל התפתח כלהלן. ב- 1969 התמנה יוסף בר-אל למנהל מחלקת החדשות של השידורים בשפה העַרבית בטלוויזיה במקומו של מר שלמה ענברי ז"ל . מנהל מחלקת התוכניות בשפה הערבית היה אז סַלִים פַתָּאל. ההיררכיה בשנים ההן קבעה כי שני המנהלים הבכירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העַרבית כפופים ישירות למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנהליו של יוסף בר-אל בשנים 1973 – 1969 היו מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג וארבעה מנהלי טלוויזיה שהתחלפו בזה אחר זה אליהוא כ"ץ (בן 88 היום), חגי פינסקר ז"ל, נקדימון רוגל ז"ל, וישעיהו "שייקה" תדמור (בן 80 היום). ב- 2 באוגוסט 1973 התמנה ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה במקומו של מר ישעיהו תדמור. בראשית 1974 המליץ שמעון פרס השַר הממונה על רשות השידור לראש הממשלה גב' גולדה מאיר לבחור במר יצחק לִבני למנכ"ל רשות השידור במקומו של שמואל אלמוג ז"ל. יצחק לִבני הוא איש תקשורת מחונן . הוא היה העורך של העיתון הצבאי "במחנה" ומפקד גלי צה"ל שהפך את תחנת הרדיו הצבאית לרלוואנטית לציבור האזרחי. גולדה מאיר קיבלה את ההמלצה ויצחק לבני מונה ב- 1 באפריל 1974 למנכ"ל רשות השידור . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן היה לא רק מנהיג טלוויזיה מוכשר ומוצלח אלא גם מנהל קשוח. הוא החזיק "קצר" את יוסף בר-אל ולא נתן לבוס הישיר שלוֹ מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבְנִי דריסת רגל חופשית במסדרונות הטלוויזיה. ארנון צוקרמן הכריזמטי לא קיבל מעולם את מרותו של יצחק לִבְנִי כדבר מובן מאליו. זאת הייתה התנהגות חריגה ולא מקובלת מפני שהמנכ"ל משמש מתוקף תפקידו בהיררכיה של רשות השידור לא רק כבוס ישיר של מנהל הטלוויזיה אלא גם עורך ראשי של כלל מִשדרי הרשות . ארנון צוקרמן בעל אישיות מופנמת חונן ללא ספק בתכונה של מנהיג שידור . הוא היה כזה . הייתה לו טביעת עין חדה לגבי אנשים. הוא תהה על קנקנו של יוסף בר-אל והבין מייד מי האיש ובמי מדובר . לא בכדי הניח עליו זכוכית מגדלת . אחד ממכתבי הנזיפה שלו בהיותו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית למנהל החדשות בשפה הערבית יוסף בר-אל ב- 18 בנובמבר 1976 נשמר ומסביר היטב את דעתו של המפקד על פיקודו [1]. יוסף בר-אל היה בעיניו של ארנון צוקרמן חייל שנטש את שדה המערכה ולכן הגיב בחריפות כפי שמראה המסמך. איש לא העז עד אז לדבר בסגנון כזה אל יוסף בר-אל.

אל  :  יוסף בר- אל                          ירושלים  18.11.1976

"…חמורה במיוחד העובדה כי במקום לדאוג לקיומה של המהדורה , חובתך הראשונה והאלמנטרית כמנהל מחלקה , מצאת לנכון לעזוב את התחנה בשעה 19.10 , תוך הפקרת המסך וגילוי חוסר אחריות אשר אינו הולם את תפקידך . ראה נא מכתב זה כהתראה חמורה…" .

העתק  : מנכ"ל הרשות

בברכה , ארנון צוקרמן  

יוסף בר-אל קיבל את המכתב , קרא אותו ולא שכח . ששת המילים בסיום המכתב , "…ראה נא מכתב זה כהתראה חמורה…" , ריצדו בזיכרונו .

barel 7

טקסט מסמך :  18 בנובמבר 1976 . זהו מסמך הנזיפה החמור ששלח מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמו ליוסף בר- אל, בו הוא מבקר בחריפות רבה את תפקודו כעורך ומנהל מחלקת החדשות בטלוויזיה בשפה הערבית. "ראה נא מכתב זה כהתראה חמורה", כתב לו ארנון צוקרמן. המכתב הזה פגע  קשות בגאוותו של יוסף  בר- אל. יוסף בר- אל  לא שכח וכפי שהתברר מאוחר יותר גם מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני שהיה מכותב על המכתב לא שכח גם הוא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

[1]  ראה נספח : מכתב הנזיפה של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן למנהל החדשות בשפה הערבית יוסף בר- אל, ב- 18.11.1976.

barel 8

טקסט תמונה : 1969. יוסף בר- אל בתפקיד מנהל חטיבת החדשות בשפה הערבית בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנהליו הישירים ב- טלוויזיה הישראלית הציבורית היו חגי פינסקר ז"ל נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל, וארנון צוקרמן ייבדל לחיים ארוכים. בשנים 1976 ו- 1977 נקט מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני בתמיכת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר וולטר איתן ביוזמה ניהולית – מבנית קיצונית חסרת תקדים ובניגוד מוחלט להמלצות דו"ח סיר היו גרין (Sir Hugh Greene) מנכ"ל ה- BBC לשעבר שביקר בארץ ב- 1973 על פי הזמנת שר החינוך דאז יגאל אלון ז"ל. ב- 1977 – 1976 הוקמה הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית וניתן לה מעמד ניהולי שווה לזה של הטלוויזיה הישראלית בשפה העברית. יוסף בר-אל התמנה למנהל הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית והפך לאקוויוולנט שווה כוחות למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העברית ארנון צוקרמן. (התמונה ניתנה לי באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההיסטוריה המתעתעת הפכה ב- 2002 ל- צחוק הגורל. ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון על פי המלצה חמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן הציבה את יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי ומינתה אותו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור . מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) חתם על כתב המינוי ופִקְסֵס אותו למנכ"ל החדש יוסף בר-אל.

barel 6

טקסט מסמך : 6 ביוני 2002. מזכיר הממשלה מר גדעון סער מודיע ליוסף בר-אל כי ממשלת ישראל החליטה ב- 2 ביוני 2008 למנכ"ל רשות השידור. המסמך נשלח בפקס למשרדו של יוסף בר-אל בערוץ 33 . עותק ממנו נשלח לשר הממונה רענן כהן. בחלוף שלוש שנים הכירה ממשלת ישראל בטעותה והבינה כי המינוי היה מופרך מיסודו. היא התעשתה והדיחה את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מכהונתו הרמה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

3. הקדמה קצרצרה של מנהיגות וניהול. 

רעיון מחקר וכתיבת קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ מאז המציא מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו ב- 1884 את הפטנט הטלוויזיוני של "הדיסק המסתובב" (Spinning Disk) , גמל אצלי באוקטובר 1998 . הרעיון הבשיל לכדי ביצוע לאחר פגישת ה- WBM ה- 1 שהתקיימה בסידני היפהפייה באוסטרליה בהשתתפות כ- 1000 אנשי טלוויזיה מכל רחבי תבל (וגם אנוכי בתוכם כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1) אורגן והופק ע"י קבוצת הטלוויזיה המבצעית האוסטרלית SOBO (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization) , לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סידני 2000. לא ידעתי אז כי המחקר הטלוויזיוני שלי יימשך ויתפרס על כל כך הרבה זמן ויניב 13 ספרים עבי כרס הכוללים בתוכם כ- 130000(מאה ושלושים אלף) עמודים. הייתי נפעם מההפקה הנפלאה של SOBO כפי שהתרשמתי מההפקה של קבוצת הטלוויזיה האמריקנית AOB (ראשי תיבות של Atlanta Olympic Broadcasting) את אולימפיאדת אטלנטה 1996, כפי שהוקרתי את ההפקה של קבוצת הטלוויזיה הספרדית RTO (ראשי תיבות של Radio Televisio Olympics) באולימפיאדת ברצלונה 1992, כפי שהערכתי את קבוצת הטלוויזיה הדרום קוריאנית SORTO (ראשי תיבות של Seoul Olympic Radio Television Organizatrion) מיסודה של KBS באולימפיאדת סיאול 1988, וכפי שראיתי את ABC האמריקנית ב- אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הפקות הטלוויזיה האולימפיות הן שיא הפאר וההדר ופסגת המורכבות והמסובכות של ה- Media הזאת לתקשורת המונים בכל תחומי הטלוויזיה. להפקות הטלוויזיה האולימפיות אין אח ורע בשום תחום טלוויזיוני אחר . הן אינן ברות תחרות . הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל כלשהו הוא משחק ילדים לעומת הפקה של שידורי טלוויזיה אולימפיים כלשהם . קבוצת הטלוויזיה המבצעית של מנולו רומרו OBS הפיקה באולימפיאדת לונדון 2012 סך של 5500 (חמשת אלפים וחמש מאות) שעות שידור טלוויזיונית . קבוצת הטלוויזיה המבצעית HBS בראשות פראנסיס טלייה הפיקה במונדיאל ברזיל 2014 מטעם FIFA כ- 200 (מאתיים) שעות שידור טלוויזיוניות בלבד. אלו הם יחסי הכוחות. הסדרה הדוקומנטרית בת 13 הספרים הקרויה בשמה הכללי "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" ומתעדת 130 שנות טלוויזיה בעולם ובארץ – עוסקת בחמשת תחומי הטלוויזיה העיקריים : חדשות, ספורט, תיעוד טכנולוגיה, וכלכלה טלוויזיונית לרבות מו"מ וזכויות שידורים לצורך מחקר וכתיבת 13 הספרים ראיינתי מאז 1998 כ- 2200 אישי טלוויזיה, עסקים, וכלכלה בארץ ובעולם. המחקר, איסוף החומר, איסוף התמונות, והכתיבה עצמה אמורים להסתיים בשנת 2019 ו/או לכל המאוחר ב- 2020

3. א. סקירת תוכן של מנהיגות וניהול. 

אי אפשר לדבר על התפתחות שידורי הטלוויזיה בישראל (והבינלאומית) בספר עב הכרס "הפקות חובקות ארץ ועולם" ובסדרה רחבת ההיקף כולה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , מבלי להעלות לקדמת הדיון במסמך הזה את הערכים העליונים של מנהיגות בעלת יושרה ב- Media הזאת של תקשורת המונים ואת רעיון הדבקות במשימה. אותם ערכי המנהיגות והדבקות במשימה של אותו קומץ אנשים שהפכו את הטלוויזיה למציאות איתנה בארץ וסביב הגלובוס . דמויותיהם של אותם אִישֵי הטלוויזיה הדגולים האלה בארץ (ובעולם) שהמציאו אותה לפני כ- 130 שנים והקימו את המפעל הזה לפני כ- 84 שנה בעולם ולפני כ- 46 שנה במדינת ישראל, חוצים את הספר הזה בזה אחר זה לאורכו ולרוחבו – ולא בכְדִי. אין תחליף למנהיגות מוכשרת הגונה ובעלת יושרה. מנהיגות רצינית יוצרת אווירה של טוהר יצירה , מוסר עבודה , ומוֹרָל . המוֹרָל והמוטיבציה של העובדים הם הנשק החשוב ביותר של כל אִרגון באשר הוא , לבטח של מוסד תקשורת מורכב כמו רשת טלוויזיה שנדרש כל הזמן וכל העת לאמינות ומהימנות (מקסימליים) בכל הדרגים האנושיים שלו : עיתונאות, הנדסה, ודירוג משולב ולוגיסטיקה. אמינות ומהימנות הם ההורים של המורל והמוטיבציה. המוֹרָל והמוטיבציה של העובדים הם אבות הצלחת השידור . כך זה בכל תחום עשייה בחיינו. אין בכך ספק. את השידור הציבורי בישראל שירתו מעט מידַי מנהיגי אמת וכיהנו בו מנהלים מוכשרים ספורים שידעו לבנות אחדות ומוֹרָל , ולייצר מוטיבאציה . צריך להבין שהאיש שהתמנה להיות מנכ"ל רשות השידור הממלכתית במדינת ישראל לתקופה של חמש שנים איננו רק מנהל כללי . הוא גם העורך הראשי של השידור הציבורי בישראל . מדינת ישראל הפקידה ומסרה את השידור הציבורי בידיו לפיקדון . בכתב המינוי שלו  מתחייב המנכ"ל להעביר את רשות השידור בתום חֲמֵש שנות ניהולו לבא אחריו במצב טוב יותר מאשר קיבל אותה מקודמו . צריך לומר בצער בפרולוג המורכב כי תוצאת השוואת הניהול של רשות השידור לדורותיה ע"י ובין המנכ"לים השונים איננה מזהירה ולא מביאה בהכרח לתוצאות חיוביות בלבד . יש פנים לכאן ולכאן . באפריל 1993 מינו ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ושרת החינוך גב' שולמית אלוני את מרדכי "מוטי" קירשנבאום לכהונה הרמה של מנכ"ל רשות השידור . מייד עם בואו לרשות השידור סילק את יוסף בר-אל מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית והציב במקומו את יאיר שטרן . תשע שנים אח"כ בקיץ 2002 , מינו השַר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן וראש ממשלת ישראל אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור . הוויכוח והמחלוקת סביב מינויו של יוסף בר-אל לתפקיד הרָם נסב תחילה אודות גִילוֹ ולא איכות אישיותו . אחד מתומכיו ומליצי היושר למינויו של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור היה יוסף "טומי" לפיד (בעבר מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984- 1979) . הוא העיד לטובתו של יוסף בר-אל בלשונו הבוטה , כלהלן : "יש אנשים בגיל 70 שהם צלולים ואפילו עומד להם" [1] . ציטוט מדויק .

לא ניתן להשוות את איכות וטיבה של רשות השידור תחת מנהיגותו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בשנים 1998- 1993 חתן פרס ישראל לטלוויזיה ב- 1976 , אבי התוכנית הסטירית "ניקוי ראש" , ומתעד דָגוּל לזאת העלובה והחנפנית של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בשנים 2005- 2002 . ממשלת ישראל הכירה בטעותה והדיחה את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה ב- 2 במאי 2005 . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן בעוון שחיתות ושוחד מסך .

barel 2

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . עיתון "מעריב" מספר לקוראיו על החלטת ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון להדיח את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כמנכ"ל רשות השידור בעוון שחיתות ושוחד מסך. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (באדיבות העיתון "מעריב").

אילו נדרש וויליאם שייקספיר לתאר את עִתּוֹת הזמן של שני המנכ"לים לבטח היה כותב כי מוטי קירשנבאום, "הוא איש רומא יותר מאיש דנמרק" (כדברי הוֹרָצְיוֹ בסופו של המחזה הטרגי "הַמְלֶט נְסִיךְ דֶּנְמַרְק") ואת תקופת יוסף בר-אל היה מכנה, "רוֹש ולַעֲנָה". ציטוט מדויק מפיו של הַמְלֶט הישר באדם ברגע של מבחן עליון. רשות השידור של מדינת ישראל (טלוויזיה + רדיו "קול ישראל") בשנים 2005 – 2001  לא הייתה מחזה. היא הייתה טרגדיה. מפתיע עד כדי מדהים מדוע הרשה לעצמו מבקר המדינה שלא התערב במלוא משקלו בסַגָה הטרגית הזאת.

kirshenbaum 3

טקסט תמונה :  חודש מאי – שנת 1976. הימים ההם – הזמן ההוא. מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום דמות מופת בתולדות רשות השידור (מימין בן 37) בעת טקס הענקת פרס ישראל יחד עם פרופסור יוסף רוֹם (במרכז) והרב אליעזר וולדינברג (משמאל). מוטי קירשנבאום הגיע לשיאו הטלוויזיוני בגיל צעיר מאוד בהיותו בן 37. כישרונו הפורה ויוצא הדופן בתחומי התקשורת והטלוויזיה לא דעך במשך עשרות שנים. (לע"מ תמורת תשלום)

מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום הגיע לפסגת הישגיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית בגיל צעיר בהיותו בן 37 בלבד. הוא הצדיק את המוניטין שלו כמפיק טלוויזיה, בימאי, עורך, יוזם, כותב, ומתעד. הצלחתה המטאורית של התוכנית הסטירית "ניקוי ראש" בהנהגתו בשנים 1976 – 1974 הייתה שיא טלוויזיוני את הפרוספריטי שלה יש לזקוף גם לרביעיית כותבים מהוללת וחכמה בעלת עֵט מושחזת בדמותם של חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון, ו- ב. מיכאל. את התוכנית הסטירית שהפכה זה מכבר לאבן מסד ואייקון בן שנות דוֹר ביים הבימאי יעקב אסל.

kirshenbaum 4

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת. הימים ההם – הזמן ההוא .מוטי קירשנבאום בעבודת שטח בימי הפקת תוכנית הטלוויזיה הסטירית "הכול עובר חביבי". מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה אז יצחק "צחי" שמעוני ז"ל. מנהל טלוויזיה הישראלית הציבורית היה ישעיהו "שייקה" תדמור ייבדל לחיים ארוכים, ובתפקיד מנכ"ל רשות השידור כיהן שמואל אלמוג ז"ל . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אישה לא מזוהה, אורי זוהר (היום הרב אורי זוהר קרוב למצלמה בחולצה טי שירט), דן בן אמוץ ז"ל (מזוקן רחוק מהמצלמה), הסופר יורם קניוק ז"ל, שחקן הקולנוע האמריקני פול סמית' (מזוקן – שיחק ב- "אקספרס של חצות"), שחקן הקולנוע והטלוויזיה הישראלי ז'ק כהן (עומד), עורך ומפיק "ניקוי ראש" מוטי קירשנבאום , וקיצוני משמאל איש לא מזוהה. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                   kirshenbaum 5טקסט תמונה : שנת 1975 . הימים ההם – הזמן ההוא. אולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית – רוממה ירושלים. צוות התוכנית "ניקוי ראש" חוגג את אחת מהצלחותיו הרבות בתחום הסטירה הטלוויזיונית. רגע תהילה אישי של מוטי קירשנבאום (בן 37) בטרם הפך לחתן פרס ישראל לתקשורת וטלוויזיה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אחד מרביעית הכותבים המוכשרים של התוכנית "ניקוי ראש" חנוך מרמרי, דמות לא מזוהה, השחקן טוביה צפיר (ממושקף ומעונב), דמות לא מזוהה, הגרפיקאית גב' ענת אוּר – מרמרי, איש לא מזוהה מאחוריה , מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, מוטי קירשנבאום, מאחוריו התאורן יז'י ביאלוק ז"ל (מוסתר חלקית), ועוזר ההפקה יפתח גוטמן. בתחתית התמונה : הכותב אפרים סידון (מציץ מכתף ימין שלו , לבוש במעיל עור). לפניו דמות לא מזוהה. (התמונה באדיבות מוטי קירשנבאום. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות)

אינני יכול שלא להתייחס בפוסט הארוך והמורכב הזה לעניין התחרות בטלוויזיה סביב המסך והמיקרופון. אם יורשה לי לתאר את אופיי הרי שאני ביסודי אדם תחרותי משחר ילדותי . אולי תחרותי יתר על המידה. כור מחצבתי הוא קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. בנֵי דוֹרִי ואני התחנכנו על ערכים של שלושה סלוגנים אנושיים – חברתיים השונים לחלוטין מהתחרות. את הראשון טבע הקיבוץ, "בקהיליית הקיבוץ שהיא שילוב של אורח חיים דמוקרטי וקומוניסטי – כל אחד תורם על פי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". את השני קבע שמריהו נָאבֶּל המורה לספורט וחינוך גופני הדגול שלי בקיבוץ אפיקים בשנות ה- 40, שהיה איש קפדן נוקשה, וקשוח שדרש משמעת והישגיות. ממנו שמעתי לראשונה את האמירה ההיסטורית , "לנצח ביושר – להפסיד בכבוד". השלישי נאמר ע"י מחדש המשחקים האולימפיים בעת החדשה הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין : "הדבר החשוב ביותר במשחקים האולימפיים איננו הניצחון אלא ההשתתפות". אני מביא שוב ושוב את התמונה הספורטיבית הזאת למטה מלפני 60 (שישים) שנים כי היא מסמלת נחישות של נערים צעירים בקיבוץ אפיקים להתמודד ללא חשש עם עצמם וכנגד השעון ומתחריהם על הבכורה תוך דבקות במשימה.

yoash 10

טקסט תמונה : חג סוכות 1954. לפני 60 שנים. בתום הניצחון הקבוצתי של 'הפועל' אפיקים בצליחת הכינרת התחרותית למרחק 6.5  ק"מ. אני בן 16 (רביעי מימין בשורת העומדים) לצדו של שמריהו נאבל מורה הספורט הנערץ (בחולצת "טִי" לבנה) . "לנצח ביושר – להפסיד בכבוד", זאת הייתה סיסמת הספורט עליה התחנכנו. זיהוי הנוכחים העומדים מימין לשמאל : אהרון ביכלר יונה רוזנברג, אברהם זלקטה, אנוכי –  יואש אלרואי, שמריהו נאבל, שמואל "מוליק" כהן, ועוזי וואליש מקיבוץ גינוסר. זיהוי הכורעים והיושבים מימין לשמאל : יצחק פלינט צבי "צירי" אשכנזי, יורם קן, משה ציון, ומיכאל רכס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות)

על פי שלושת העקרונות הנעלים האלו הנזכרים לעֵיל השתדלתי לפעול כל ימיי. תחרויות הספורט בעמק הירדן נערכו בערבי שישי ובשבתות בתום שבוע עבודת כפיים קשה. שיחקנו בשֵם רוח הספורט . אני באופן אישי התחריתי במגרשי הכדורגל , הכדורסל, והכדורעף בשעות שבין החליבות ברפת לבין העמסת החציר. לא היו הנחות עבודה בקיבוץ. ראה הספר, "כור מחצבתי". הדבר החשוב ביותר בכל רובד מנהיגות הוא השגת המטרה תוך כדי טיפוח מהות היחסים בין אדם לחברו. בבואי לטלוויזיה ב- 1971 נתקלתי במציאות שונה . אני בן יותר מ- 76 שנים היום . ראיתי תבל ומלואה אך מעולם לא פגשתי שוּם צורה וסוג של תחרות פרועה כמו זאת המתרחשת ליד מסך הטלוויזיה והמיקרופון שלה. הסביבה הזאת רוויה בגאווה ומדנים, קנאה, שִנאה, כעס, וחרון אף, אֶגוֹ אישי, מרירות, ומפח נפש. האנשים הנוגעים לעניין הזה ומעורבים בו אינם מתביישים להחצין את תאוותיהם . לא מצאתי בסביבה הכה אמביציוזית הזאת ידידות , רֵעוּת , ענווה , או צניעות . לא היו שָם חֲבֵרוּיוֹת . חוויתי זאת בעצמי כעורך ראשי ומפיק ראשי ומנהל שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית . סביבת המיקרופון והמסך בטלוויזיה היא כה שאפתנית ואמביציוזית עד שטרפה כמעט כל ידידות ורֵעוּת . שדרים ושדרניות שפעם אהבו את זולתם הפכו לאויבים והפסיקו כליל לדבר זה עם זה. השְנָאוֹת והקְנָאוֹת סביב המיקרופון ומסך הטלוויזיה הולידו סכסוכים ומריבות שהיו חלק בלתי נפרד מהוויית ההִתפתחות שידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה  הישראלית הציבורית. אנוכי שב למונח ולמושג החשוב ביותר בסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה : מנהיגות. מרדכי "מוטי" קירשנבאום היה מנהיג אֶמֶת של השידור הציבורי. הוא כיהן כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1998- 1993 ואז שוב נטש. גם מקים הטלוויזיה הישראלית מעפרה פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ ואחריו ארנון צוקרמן, דן שילון, ואלכס גלעדי היו מנהיגי שידור, כמו גם מוטי קירשנבאום , ופרשו מהטלוויזיה הישראלית הציבורית כל אחד בזמנו אולם בטרם עֵת. מרבית העובדים בטלוויזיה נהו אחריהם, האמינו בהם, ועבדו עבורם. פַּן חשוב בכל מנהיגות באשר היא. אך מנהיגי השידור האלה כיהנו בתפקידם הציבורי תקופות קצרות, חמֵש אולי שֵש שנים, ואח"כ פנו לשוּק הפרטי. כמו בספורט גם בשידור הציבורי זה זמן מועט מידַי כדי ליצור מורשת ולבנות יחידת שידור עִילִית בעלת יכולות. ההקבלה ברורה.

קבוצות ספורט ונבחרות לאומיות ידועות בישראל , באירופה , וגם בעולם עלו לגדולה בגלל אישים שיצקו את היסודות והנהיגו אותן בכִישרון ואומץ לב במשך תקופה ארוכה , עשרות שנים . עו"ד שמעון מזרחי משמש דוגמא טובה בישראל . הוא מנהיג את מכבי ת"א כ- 45 שנה . אישיותו כמנהיג חשובה ותורמת להצלחה הסופית לא פחות מזאת של שחקניו מיקי ברקוביץ' או טַל בְּרוֹדִי . סֵיר מַאט בֶּסְבִּי (Sir Matt Busby) הנהיג את קבוצת הכדורגל האנגלית מנצ'סטר יונייטד במשך שנות דוֹר לפריחה מדהימה . הוא האיש שידע לחבר בין האֶגוֹ והיכולות הפנטסטיות של ג'וֹרְג' בֶּסְט ובּוֹבִּי צָ'ארְלְטוֹן . עכשיו עוֹשֶה זאת במועדון הכדורגל האנגלי בהצלחה גדולה כבר יותר מעשרים שנה סֵיר אָלֶכְּס פֶרְגוּסוֹן (Sir Alex Ferguson) . רֶד אָוֶורְבַּאך (Red Auerbach) הנהיג בשנות ה- 50 , ה- 60 , ו-70 את קבוצת הכדורסל של "בוסטון סלטיקס" (Boston Celtics) לזכיות מזהירות באליפות ליגת ה-NBA . ג'וֹן ווּדֶן (John Wooden) שימש עשרות שנים מאמן הכדורסל הראשי של אוניברסיטתUCLA בלוס אנג'לס ויצר בכוח אישיותו מורשת ופרוספריטי . השפעתו של המאמן האיטלקי וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ (Vittorio Pozzo) בעשור ה- 30 על הנבחרת הלאומית בכדורגל של ארצו הייתה עצומה. בלעדיו לא הייתה יכולה ארץ המגף לזכות פעמיים ברציפות בגביע העולם ב- 1934 ו- 1938. וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ היה מורה ומחנך באופיו בנוסף לידע והאוטוריטה שלו במשחק. האומה ההונגרית תזכור לעד את מאמן הכדורגל שלה גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) בשנים 1954- 1949 . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas) אמר לי פעם בשיחה ארוכה בינינו במדריד ב- 1978שדנה מנהיגות הספורט, "שיחקנו בשביל ועבור גוסטב שבש וזה אומר הכול" . מאמן הכדורגל הגרמני סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר (Sepp Herberger) הוביל את נבחרתה של מערב גרמניה להישגים מפליגים בעשור ה- 50 ובראשם הזכייה הסנסציונית במונדיאל שווייץ 1954. הוא היה האיש שהקים את הנבחרת הגרמנית מהריסותיה בתום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945. אין די בכישרון העובדים העושים במלאכה . זה איננו מספיק . מישהו צריך לחבר בין הכישרונות, לאחֵד אותם, ולהעניק להם כיוון, זה תפקידו של המאמן בקבוצת ספורט וזו משימת הניהוּל של המנהֵל בטלוויזיה . מנהיגות היא ערך עליון בכל תחום מתחומי חיינו גם בתחום השידור בטלוויזיה .הסדרה בת 13 הספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", דנה ועוסקת בנושא הזה. ראה גם שני הספר "למילים יש וויזואליה משלהן" ו- "הפקות חובקות ארץ ועולם".

[1] ראה נספח : על פי עדות עיתון "מעריב מ- 23 בינואר 2006 (יוסף "טומי" לפיד אמר זאת ברדיו גלי צה"ל בחודש מאי של שנת 2002 ערב מינויו של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת אריאל "אריק" שרון ועל פי המלצתו החמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן).

kirshenbaum 2טקסט תמונה : 1968. מוטי קירשנבאום מנהיג והעורך הראשון של מהדורות "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

wooden

טקסט תמונה : 1986. ג'ון וודן (John Wooden) מנהיג ומאמן הכדורסל רב המוניטין במשך עשרות שנים של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס . (באדיבות UCLA) .

shilon 5

טקסט תמונה : 1977. דן שילון מנהיג ומנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

pozzo

טקסט תמונה : מונדיאל צרפת 1938. וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo) מנהיג ומאמן נבחרת איטליה בכדורגל זכה עם נבחרתו פעמיים בגביע העולם בכדורגל , במונדיאל איטליה 1934 ומונדיאל צרפת 1938 . (באדיבות RAI) .

alex 3טקסט תמונה : 1970. אלכס גלעדי מנהיג ומנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980 – 1974 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

sebssטקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . גוסטב שבש (Gustav Sebes) מנהיג ומאמן נבחרת הזהב של הונגריה בשנים 1954 – 1949 . (באדיבות MTV) .

puskas

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. פרנץ פושקש (Ferenc Puskas) מנהיג וקפטן קבוצת "הונבד" ונבחרת הונגריה בכדורגל בשנים 1956 – 1949 . (באדיבות MTV) .

busby 2

טקסט תמונה : 1968 . סיר מאט בסבי  (Sir Matt Busby) מנהיג ומאמן עתיר זכויות של קבוצת הכדורגל הבריטית מנצ'סטר יונייטד בעשורי ה- 40 , 50 , ו- 60 של המאה הקודמת לאחר הזכייה בגביע אירופה לקבוצות אלופות בעונת 1968 . (הסופר הבריטי הנודע דיוויד מילר כתב אודותיו ב- 1970 ספר מעניין הקרוי , "FATHER OF FOOTBALL" .

arnon

טקסט תמונה : 1976 . מנהיג ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן בתקופת "תור הזהב שלה בשנים 1979 -1973 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

herbergerטקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . מנהיג ומאמן נבחרת גרמניה ספ הרברגר  (Sepp Herberger) לאחר זכיית נבחרתו בבכורה במונדיאל שווייץ 1954 . (באדיבות ZDF) .

katz 2טקסט תמונה : 1968 . פרופסור אליהוא כ"ץ (בן 42) מנהיג ומקים הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה בשנים 1969 – 1967 . התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

auerbachטקסט תמונה : 1957 . מנהיג ומאמן קבוצת הכדורסל של בוסטון סלטיקס ב- NBA רד אוורבך (Red Auerbach) . בין עונת 1957 – 1956 לבין עונת 1966 – 1965 זכה עם קבוצתו הנפלאה בהישג חסר תקדים , ב- 9 (תשע) אליפויות ה- NBA . (באדיבות ה- NBA) .

shimon mizrahiטקסט תמונה : עו"ד שמעון מזרחי (1984) . מחזיק בשיא מיוחד במינו , הוא מנהיג ו- יו"ר מועדון מכבי ת"א במשך 44 שנה רצופות 2014 – 1969 ועוד ידו נטויה . בגין פועלו הציבורי הספורטיבי הממושך (והמוצלח) קיבל את פרס ישראל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mandiטקסט תמונה : 1960 . מנהיג ומאמן הכדורגל המוכשר והמצליח היהודי – הונגרי גיולה מאנדי . אימן את נבחרת ישראל בכדורגל בשנים 1963 – 1959 . (באדיבות MTV) .

mandi 2

טקסט תמונה : קיץ 1959 . ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון (רביעי מימין) מקבל בלשכתו בתל אביב את מאמן נבחרת ישראל בכדורגל היהודי – הונגרי גיולה מאנדי ואת ראשי התאחדות הכדורגל הישראלית לאחר הזכייה בטורניר מערב אסיה בכדורגל שהתקיים ב- קוצ'ין – הודו . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מנכ"ל משרד הביטוחן שמעון פרס , צבי ברים , יצחק זאבי , דוד בן גוריון , גיולה מאנדי , אריה קרמר , וצבי פינקלשטיין . (באדיבות ארכיונאי התאחדות הכדורגל מר רוני דרור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטלוויזיה הבינלאומית ברחבי תבל עברה מהפכים רבים מאז השידורים הישירים הראשונים של אולימפיאדת ברלין באוגוסט 1936, וגם בארץ מאז השידור הישיר ההיסטורי הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית של מצעד צה"ל בירושלים ב- 2 במאי 1968 . הטלוויזיה הפכה לתעשייה אדירה המגלגלת ממון עצום . התחרות בין הערוצים השונים הולידה את רייטינג הצפייה . את תעשיית הטלוויזיה המודרנית ניתן להשוות היום לשוּק מניות ואת שידורי הספורט הרלוואנטיים לסוג של מנייה בטוחה המניבה רייטינג בכל מצב ובכל תנאי. בעיקר כשמדובר בשידורים רלוואנטיים בלעדיים. מטוטלת הרייטינג נעה על פי חוקי שוּק המניות. בשעה שהרייטינג משגשג במקום אחד הוא צונח במקום אחר. מן ההיבט הזה שידורי הספורט הרלוואנטיים הם מניית  שידור בטוחה שמצדיקה את עצמה. את הדבר הזה צריך לקחת בחשבון בעת תכנון קצר מועד וארוך טווח של לוח שידורים טלוויזיוני. בנייה של לוח שידורים טלוויזיוני היא מלאכה מורכבת מאוד ועתירת ממון . רק לאנשים חכמים ומוכשרים מותר לעסוק בה.

אנשי תקשורת מעטים בקיאים בשינויים הדרמטיים שהתחוללו בתעשיית הטלוויזיה במשך 70 מכל היבט שהוא עד ששינתה את חיינו לנצח. עקרונות הביצוע הכלכליים, הטכנולוגיים, והלוגיסטיים רבי העוצמה של הטלוויזיה השפיעו השפעה מכרעת על חיי החברה בעולם לאחר תום מלחמת העולם ה- 2 , ובישראל מאז 1968. בודדים מסוגלים לנתח אותם כדי לעצב לוח שידורים רלוואנטי. הווקטורים של הטלוויזיה פועלים בהתאמה ככלים שלובים. הטלוויזיה שינתה את כל מהות החיים הפוליטיים במדינת ישראל ושינתה לעַד את הרגלי הציבור בחיי היום יום שלוֹ. הטלוויזיה שיווקה את עצמה בעוצמה כה רבה לצופיה עד שהיא עיצבה במובנים רבים את פני הדוֹר . השידורים הישירים בטלוויזיה בתחומי הספורט, החדשות, והבידור היו מנוף פשוט ומיידי להפוך אירוע נקודתי מקומי למדורת השבט. אירוע שכל המדינה צופה בו. הטלוויזיה הזרימה מידע של תמונה וקול יחדיו ובכך גברה על הרדיו. הצפייה בשידורי הטלוויזיה הפכה לתופעה כלל ארצית החל מהתא המשפחתי הקטן ועד לכלל הציבור. הטלוויזיה שינתה את סדרי העדיפויות של כולנו ובמידה מסוימת גם את סולם הערכים שלנו. לכן מותר לומר כי היא שינתה את חיינו לעַד.

לדאבון לֵב לא כל מנהיג שידור ידע לפעול תחת לחץ ובתוך אקלים תקשורת משתנה . לא כל איש או אישה מוכשרים ככל שיהיו היו מסוגלים להגיב מייד ובזמן אמת לשינויים המתחוללים במהירות עצומה בטלוויזיה. מעט מאוד מנהיגי שידור תִּמְרֵנוּ נכון , מהר , וביעילות בזירת המאבק נגד מתחריהם . אפשר לאמוד ולנתח חלק מהשינויים האלה באמצעות הגרף המתמטי העולה של זכויות השידורים האולימפיות שהייתה לו השפעה דרמטית על התפתחות שידורי הטלוויזיה כמו לזיכיונות שידורים אחרים בזירות הספורט . כבר נאמר כאן בראשית ההקדמה כי רשת הטלוויזיה האנגלית הציבורית ה- BBC שילמה ב- 1948 סכום צנוע של כ- 3000 (שלושת אלפים) דולר לוועד האולימפי הבינלאומי IOC (ראשי תיבות של International Olympic Committee) תמורת זיכיון השידור של אולימפיאדת לונדון 1948, הראשונה לאחר מלחמת העולם ה- 2 . ב- 2012 ייערכו המשחקים האולימפיים שוב בלונדון בירת בריטניה. בחלוף 64 שנה נאותה רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC לשלם תמורת זכויות השידורים של אולימפיאדת 2012 סכום פנטסטי ומדהים של 000 000 181 1 (מיליארד ו- 181 מיליון) דולר. התשלום הזה הוא רק עבור הזכויות . NBC תידרש להוציא מקופתה מֵאוֹת מיליוני דולרים נוספים על הפקת השידורים האולימפיים שיהיו באנגליה בעוד כארבע שנים. וזה עדיין כדאי לה מבחינה כלכלית . כלכלת הטלוויזיה, גרף זכויות השידורים, והרצון המובהק של רשתות הטלוויזיה באשר הן לשלם סכומים אדירים כאלה לוועדות המארגנות , הם אלמנטים חשובים ודרמטיים המרכיבים את הסדרה.

הספר עָב הַכֶּרֶס "הכדורגל – סמן ימני טלוויזיוני" (אחד מ- 13 ספרי הטלוויזיה המרכיבים את הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה") , עוסק בהרחבה במאבקי זכויות השידורים בארץ ובעולם. המאבקים המרים חסרי הקץ בין רשתות הטלוויזיה על רכישת זכויות השידורים של הכדורגל – בארץ ובעולם הפכו אותו לסמן ימני של סחורות השידור . אי אפשר אִתּוֹ בגלל עלויות הממון העצמות והכסף הרב ששופכות עליו רשתות הטלוויזיה אך גם אי אפשר בלעדיו בשל הפופולאריות  והיוקרה. הכדורגל הוא פסגת הסימביוזה הבלתי נמנעת בין הטלוויזיה לכלל  הספורט. הקרבות לרכישת זכויות השידור שלוֹ הפכו רובם למלחמות "גוֹג וּמָגוֹג" . מלחמת "גוֹ­ג וּמָגוֹ­ג" בטלוויזיה היא סוג של קרב בו המנהלים של רשת אחת מוכנים לשלם כל סכום עבור סחורת שידור קונקרטית גם אם מדובר במחירי הפסד ולדבר אין כל הצדקה מסחרית , העיקר מבחינתם שאותה סחורת שידור לא תירכש על ידי היריבה המתחרה. יש לכך עדויות רבות בסדרה . הבולטות שבהן : רכישת זכויות הכדורגל הישראלי ב- 1999 ע"י חברות הכבלים בטלוויזיה מת"ב , ערוצי זהב , וגוונים שנלחמו בחברת הלוויין YES והסכימו לשלם להתאחדות הכדורגל עבור חוזה בן 6 שנים 2005 – 1999 כמות אסטרונומית של 126000000 (מאה עשרים ושישה מיליון) דולר (21 מיליון דולר לעונה) . הדבר הביא לקריסתן הפיננסית והכריח אותן להתאגד לחברת כבלים אחת תחת השם HOT . בינואר 1984 ניאותה רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC לשלם ל- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) עבור זכויות השידורים הבלעדיות של אולימפיאדת החורף קאלגארי 1988 סכום פנטסטי של 309.000000 (שלוש מאות ותשע מיליון) דולר הרבה מעבר לשווי האמיתי רק כדי למנוע את שידור האירוע ברשתות היריבות CBS ו- NBC . משהגיע רגע השידורים של משחקי קאלגארי בחורף 1988 הוברר כי הפרסומות המסחריות אינן מסוגלות לכסות את גודל ההשקעה ו- ABC הפסידה 55000000 (חמישים וחמישה מיליון דולר) . הדבר הביא לזעזועים פרסונאליים ותוכניתיים דרמטיים ברשת .

הטלוויזיה שונאת רוטינה. היא מכשיר אלקטרוני רוֹטֵט הדוחה כל קיבעון . הטלוויזיה אוהבת דרמות בלעדיות, היא חיה ומתקיימת מהראשוניות בחדשות ואקטואליה, ונוטה לשָדֵר ללא הרף סדרות של פשע ורצח, בתי משפט, משטרה, סקס, פוליטיקה, ממון, וסקנדלים. כל מה שאנו לא אוהבים שיקרה במשפחתנו – אנחנו מבקשים לראות על המסך. האזרח הרגיל מבקש חיי שִגְרָה חסרי זעזועים אך לא אכפת לו שהמסך שלוֹ יתפוצץ מסקנדלים . הטלוויזיה מייצרת ומשדרת בעת ובעונה אחת אילוזיה ומציאות יחדיו . הצופה לא תמיד מוכשר ויודע להפריד בין השניים . מדהים לחשוב שהטלוויזיה מייצרת ללא סוף סרטי אלימות , פשע , רצח , ומשטרה – ויורה אותן מהמותן ולא דרך הכוונות , לא רק בבּוֹדֶדֶת אלא גם בצְרוֹרוֹת . העולם התרבותי החסוּד והמתחסד משתחווה , כורע ברך , וקונה אותן ברוחב לב אך כל טוראי בצבא יודע את ההבדל העצום בדיוק הפגיעה בין יֶרִי דרך הכוונות לבין ירי מהמותן . אל קפונה (Al Capone) ויורשיו הפכו לגיבורי טלוויזיה מיתולוגיים בכל מקום על הגלובוס . גם בישראל . השידור המסחרי בישראל שמהלל את סדרות הרייטינג האלה לא עשה אפילו סרט אחד בכל שנות קיומו , אודות חיים נחמן ביאליק , עמוס עוז , או נתן יונתן . וגם לא עסק והפיק סדרה איכותית הדנה במורשתם של דוד בן גוריון ומנחם בגין ובהיסטוריה של הפלמ"ח, האצ"ל, ולח"י.

השידור הציבורי חטף לא אחת ביקורת שלילית בעִתּוֹת המנכ"לים של רשות השידור אורי פורת ז"ל ומוטי קירשנבאום ייבדל לחיים ארוכים בגין ריבוי מִשדרי ספורט רלוואנטיים. זוֹ אותה הביקורת שמתיימרת להיות מקצוענית אך מתעלמת זה זמן רב מה- Programming הנָבוּב וחדל הערכים של השידור המסחרי על כמויות "הריאליטי" בהן הוא מסמם את צופיו. לטלוויזיה יש זיכרון מדהים לתאריכים. הטלוויזיה באשר היא נבנית מאגדות וסיפורים, יצירת מיתוסים, וגם ניתוצם. ב- 29 במאי 1985 התמודדו אלופת איטליה קבוצת יובנטוס (Juventus) נגד ליוורפול (Liverpool) אלופת אנגליה ביניהן באצטדיון "הייסל" (Heysel) בבריסל במשחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורגל. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל קיבל את הצעתי לשדר ישיר את המשחק . רכשנו את זכויות השידור של המשחק ושלחנו לבריסל את השַדָּר יורם ארבל . לפני שריקת הפתיחה קרה אסון נורא ביציעי האצטדיון . 39 אוהדי כדורגל איטלקיים נִסְפּוּ ו- 250 אחרים נפצעו בהתנגשות אלימה עם אוהדי כדורגל ברוטאליים מאנגליה ביציע "Z" . יורם ארבל היה שָם ולא ראה מאום . יתירה מזאת הוא גם לא שמע דבר . התחוללה פשלה עיתונאית קשה מהחמורות שידעה מחלקת הספורט בתולדותיה שהובילה לסקנדל שידור חסר תקדים . עשרות אוהדי כדורגל איטלקיים נרצחים בתוך האצטדיון , ממש ליד אפו של השַדָּר שלנו , שאיננו יודע דבר ואיננו מבין מדוע המשחק איננו מתחיל . מרבית שדרי אירופה המאיישים את עמדות השידור באִצטדיון "הייסל" (Heysel) ליד יורם ארבל עצמו, מדווחים כבר לצופיהם על האסון המחריד . רק הוא לא . איך אפשר להסביר לצופים פשלה כזאת. באותו האירוע הבלתי נשכח היה יורם ארבל שדר אומלל, פתטי, ולא רלוואנטי. הסֶפֶר עב הכרס "למילים יש וויזואליה משלהן", עוסק ברחבה בעיתונאות הספורט בטלוויזיה, ובהצלחות והכישלונות שלה . הן היו רבות בשני צִדֵי המאזניים. ב- 1 ביוני 1986 שלחתי את נסים קיוויתי לעמדת השידור שלנו באִצטדיון "חליסקו" בעיר המכסיקנית גוואדאלאחרה. המשימה הנכבדה שהטלתי עליו הייתה להעביר בשידור הישיר את המשחק ברזיל – ספרד במונדיאל של מכסיקו 86' . במהלך המשחק הזה שידר נסים קיוויתי שער שלא היה.  ברזיל כבשה שער לא חוקי שנפסל מייד ע"י שופט המשחק קריסטיאן באמברידג' מאוסטרליה. נסים קיוויתי לא ראה זאת ולא שַם לֵב שהמשחק כלל לא חודש מקַו האמצע למרות שישב בעמדת שידור נוחה המשקיפה על האִצטדיון. במשך שֶבַע דקות מסר אינפורמציה מוטעית ותוצאה שגויה לצופים בישראל כאילו ברזיל צועדת ביתרון 1 : 0. מה גורם לכישלון צורב של שַדָּר כה מנוסה שיושב בעמדת שידור מרווחת באצטדיון בשעה שהכול גלוי וידוע וכַר הדשא והשחקנים פרושים לפניו כמו כל כף ידו…? איך מסבירים כישלון כזה לציבור…? הסֶפֶר עב הכרס,"למילים יש וויזואליה משלהן", מספר את סיבותיו של כישלון ייחודי חסר תקדים ובלתי מובן של נסים קיוויתי אחד מגדולי שַדָּרֵי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים.

4. דֶן רָאתֶּ'ר (Dan Rather) ו- CBS (חלק 1).

ב- 1981 מלאו 65 שנים למגיש מהדורות החדשות רב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS וולטר קרונקייט באה העת לשלוח אותו לפנסיה כשהוא בשיא כוחו ותפארתו העיתונאית . הנהלת CBS בראשות נשיא הרשת לורנס "לארי" טיש וג'ין יאנקובסקי החליטה לבחור באופן טבעי בדן ראת'ר כיורש של וולטר קורנקייט מי ירש בזמנו בשנות ה- 50 של המאה הקודמת את כיסאו של אדורד "אד" מורואו . במינוי הרם היה טמון סיכון. כמובן לא בגלל העיתונאות המצוינת והדומיננטית של דן ראת'ר אלא בשל אופיו ואישיותי המורכבת והמסובכת . התברר כי דן ראת'ר הוא אינדיבידואליסט גאוותן, פגיע בנשמתו, ובלתי צפוי, ואחד שרוחש יחס מעורב לכללי הניהול המקובלים של רשת CBS. דן ראת'ר היה לא רק מגיש בלעדי ובלבדי של מהדורת החדשות הארצית של רשת CBS, הוא היה גם העורך הראשי שלהן. על פיו יקום וייפול דבר. דן ראת'ר הצעיד את המהדורה הארצית של "CBS Evning News" להישגי רייטינג נאים מול מהדורות החדשות הארציות של הרשתות המתחרות בעת ההיא של NBC ו- ABC המשודרות כולן ראש בראש בשעה אחידה בין 18.30 ל- 19.00. דן ראת'ר קנה לו מעמד איתן כמעט של אל בשורות CBS. היהירות והגאוותנות שלו לא ידעו גבולות . בשל אישיותו הארוגנטית רוויית ביטחון עצמי נוצרה סכנה פוטנציאלית בה דן ראת'ר הראוותן אולם מוכשר ובעל יכולות, יעלה מדרגה, ויהפוך את האמביציות שלו למגלומניות . ובאמת השאיפות האישיות שלו החמירו והחריפו. ההתנגשות בינו לבין הרשת המעסיקה שלו CBS הייתה בלתי נמנעת . היא אירעה ב- 11 בספטמבר 1987.

cronckite rather

טקסט תמונה : שנת 1981 . הימים ההם – הזמן ההוא . דן ראת'ר (Dan Rather מימין) , ב- 15 בפברואר 1981 , יום הכתרתו למגיש החדשות של CBS ויורשו של וולטר קרונקייט (Walter Cronckite משמאל עם המקטרת) שפרש לגמלאות . ב- 1987 היה דן ראת'ר לא רק המגיש הראשי של מהדורת החדשות הארצית של הרשת אלא גם עורכה הראשי . הטרמינולוגיה הטלוויזיונית הגדירה כוכבי טלוויזיה מסוגו בארה"ב כ- "Anchor Monster" . משכורתו השנתית נאמדה אז  ב- 2.25 מיליון דולר . סכום עתק גם במונחים אמריקניים . (באדיבות CBS) .

יום שישי – 11 בספטמבר 1987 היה תאריך היסטורי ושנוי במחלוקת מאין כמותו בלוח שידורי הטלוויזיה של רשת CBS האמריקנית . באותו היום התעורר וויכוח מַר בין מגיש החדשות רב המוניטין של הרשת דֶן ראת'ר (Dan Rather) לבין ההנהלה הראשית שלוֹ ב- CBS . הוויכוח נגע להתנגשות הצפויה בין השידורים הישירים של משחקי חצי הגמר לגברים בטניס במסגרת אליפות ארה"ב הפתוחה ה- U. S. Open (רשת CBS שידרה אותם ישיר) לבין מהדורת החדשות הארצית של הרשת שדֶן ראת'ר הוא העורך והמגיש הראשי שלה. התאריך הזה מוכר היטב לכל עיתונאי חדשות באשר הוא ולכל שַדָּר ספורט בכל מקום בעולם. פרשת שדרן החדשות האמריקני דֶן ראת'ר של רשת CBS שאירעה ב- 11 בספטמבר 1987 חידדה והקצינה עד בלי דַי את התחרות ומאבק היוקרה הנִצחי על מסך הטלוויזיה בין שידורי החדשות לבין שידורי הספורט . מי חשוב ממי בכל רגע נתון . שַדָּר הספורט הבכיר של  CBS ברנט מאסברגר (Brent Musburger) שידר ישיר באותו אחה"צ של יום שישי ב- 11 בספטמבר 1987 את שני משחקי חצי הגמר בטניס לגברים יחידים בפלשינג מדואוס בניו יורק באליפות ארה"ב הפתוחה , בין ג'ימי קוֹנוֹרס מארה"ב לבין אִיבַן לֶנְדְל הצ'כוסלובקי וקודם לכן את "הדרבי" השוודי מאטס ווילאנדר נגד סטפן אדברג. במקביל ערך באותו יום שישי – 11 בספטמבר 1987 האפיפיור יוחנן פאולוס ה- 2 את סיורו המפורסם בפלורידה (מדינה רווייה תושבים היספאניים קתוליים). דֶן רָאתֶּ'ר הקים את אולפן החדשות שלוֹ ומיקם את עמדת כס השידור במיאמי לרגל הסיור הקדוש של האפיפיור במדינה הדרומית , וכדי לתת לצופיו תחושת בית שהוא משדר מהשטח ולא מהאולפן הסטרילי הניו יורק . הסֶפֶר,"למילים יש וויזואליה משלהן", מספר בפרוטרוט על פרשת דֶן ראת'ר ב- 11 בספטמבר 1987, שם ספגה CBS תבוסת שידור חסרת תקדים בשל חטא היוהרה של שדרן החדשות שלה הוא ואין בלתו. מייד ארחיב על כך את הדיווח.

5. אלכס גלעדי וחיים יבין.

אין תשובה ברורה וחַד משמעית מי חשוב ממי ולמי עומד היתרון ברגע נתון על המרקע , האם לשידורי החדשות או שידורי הספורט. שתי החטיבות נהנות מתקציבים גדולים. התשובה תלויה כמובן בנסיבות השידור, שיקולי העריכה, והגיון ההנהלה. היריבות הזאת בה השדרנים והמפיקים משני צִדֵי המתרס סירבו להשתמש בהגיונם והעדיפו להזדקק לרִגשותיהם, הולידה שנאות וקנאות משני הכיוונים. צריך לקרוא את המִסְמַך חסר התקדים בחריפותו שכתב מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה ב- 22 במאי 1980 אלכס גלעדי (אחד האנשים המוכשרים ביותר שצמח בתעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם)  והופנה לבוס הישיר שלוֹ חיים יבין מנהל חטיבת החדשות כדי להבין עד להיכן עלולים להרקיע רוגז, מדון, ומפח נפש – תוצאה של התמודדות בין אנשי שידור הנמנים על אותה רשת שידור. המסמך המקורי (כמו מאות רבות נוספים) מופיע במלואו כמה פעמים בסדרה רחבת ההיקף ב- 13 ספריה השונים, ומספר על דרמת המאבק שהתחוללה אז בין מנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית למוביל שידורי החדשות. ראה הספרים עבי הכרס, "הפקות חובקות ארץ ועולם" ו- "למילים יש וויזואליה משלהן". המסמך הבא הוא סנסציוני ברמת חריפותו וסגנונו הכועס . בחודש מאי של שנת 1980 ניצב אלכס גלעדי בשיא כוחו ותפארתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אולם הוא היה רק מנהל דסק על פי ההיררכיה הרשמית המקובלת ברשות השידור. חיים יבין היה מנהל חטיבת החדשות והיה הבוס הישיר של אלכס גלעדי . לא כוחות היררכיים. הרזומה של אלכס גלעדי היה עשיר בהצטיינות יתירה בהפקות טלוויזיה בעשור ה- 70 של המאה הקודמת . אלכס גלעדי היה המפיק הראשי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977. אלכס גלעדי עשה עבודה חדשנית וכבירה עבור מנהל חטיבת החדשות דן שילון באותו הלילה של המהפך הפוליטי ביום שלישי ההוא של 17 במאי 1977. אלכס גלעדי שימש המפיק הראשי ומנהיג הפקת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בת שלושה ימים שכיסתה בסטנדרט בינלאומי את ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בין 19 ל- 22 בנובמבר 1977 . אלכס גלעדי היה המפיק הראשי גם של תחרות שירי הארו – וויזיון (Eurovision Song Contest) שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים במוצ"ש של 31 במארס 1979 בה זכתה הזמרת גלי עטרי בבכורה יחדיו עם להקתה "חלב ודבש". הוא רכש מוניטין בינלאומי עד כדי כך ששלושת רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב , CBS  , ABC , ו-  NBC התחרו על שירותיו. לבסוף זכתה בו NBC. אלכס עבר לשורותיה בדצמבר 1980. שמו כאיש טלוויזיה איכותי הלך לפניו. זאת אולי זאת הסיבה שהוא לא עשה שום חשבון לבוס שלו חיים יבין והכתיב למזכירתו רוחל'ה ברכה (מזכירת מחלקת הספורט) ללא יראה את כתב האישום הבוטה נגד מנהלו הישיר.

yavin 2טקסט תמונה :  1978 . מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין . הניח את מחלקת הספורט על פי הבנתו של אלכס גלעדי סמוך לשלב התחתון בסולם העדיפויות של חטיבת החדשות .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 4טקסט תמונה : 1978 . אלכס גלעדי . ראה בהתנכלותו של חיים יבין למחלקת הספורט בשנים 1980 – 1977 , התנכלות אישית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 5

טקסט מסמך : 22 במאי 1980. מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו חיים יבין בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני (עמוד מס' 1 מתוך 2). טקסט חסר תקדים בחריפותו. "השתוללותו של מנהל חטיבת החדשות שכל שצעק כל הזמן הוא , שלא מעניינים אותו שידורי הספורט המטופשים, שאינם אלא בזבוז כסף, אינם אלא עדות לשנאה התהומית של חיים יבין כלפי וגם כלפי העובדים במחלקתי. סיכומו של אותו יום, הודעתו של חיים יבין ליצחק גליקסברג, "כל אנשי הספורט דפרים והעומד בראשם הוא הדפר הראשי". זה הכינוי לו זכו האנשים שבזיעתם הקנו לחטיבת החדשות חלק נכבד מהישגיה", כתב אלכס גלעדי את דעתו על חיים יבין למנהל הטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

alex 6

טקסט מסמך :  22 במאי 1980. מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו חיים יבין בפני מהל הטלוויזיה יצחק "צחי, שמעוני (עמוד מס' 2 מתוך 2). "רק אלה שמשכילים לזכור יכולים להעריך. תכונה כזאת אינני מוצא בראש חטיבת החדשות הנוכחי ואין לי לכן כל ציפיות. יתירה מזו : הערכתו או אי הערכתו חשובים בעיניי כנבלת הצבוע. אשר לי אישית בלעתי כבר הרבה צפרדעים מדו פרצופיותו של חיים יבין , אך מאחר שטובת הטלוויזיה (וגם טובתי האישית) עמדה לנגד עיניי – הבלגתי", הוסיף אלכס גלעדי במכתבו למנהל הטלוויזיה אודות התנהגותו של חיים יבין כלפי מחלקת הספורט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המִסְמַך הזה כאמור חסר התקדים בחריפותו שכתב מנהל הספורט אלכס גלעדי למנהל החדשות חיים יבין ב- 22 במאי 1980 מסביר באיזה אקלים תחרותי ואמביציוזי, רָב צדדי ובעל פנים רבות – מקדמים המפיקים את שידורי הטלוויזיה הקונקרטיים של "עצמם". מנהל דסק הספורט אלכס גלעדי עשה כל מאמץ לשפר את שידורי בספורט עליהם היה מופקד . חיים יבין הבוס הישיר של אלכס גלעדי קידם את שידורי החדשות והעניק להם עדיפות ברורה באמצעי הפקה, צילום, ועריכה על פני דסק הספורט. מובילי השידורים מנהלים מאבק חסר פשרות לטובת האגפים עליהם הם מופקדים, מאבק שהופך לעיתים להתכתשות אישית, ומנהלים תחרות בינם לבין מצפונם על השגת תשומת לִבּוֹ של הצופה. הם לעולם אינם מסתפקים בטיב המוצר שהפיקו . עבורם המצוינות היא האוֹיֵב של הטוב מאוד. המסמך שחיבר אלכס גלעדי בגנותו של חיים יבין העיד כאֶלֶף עדים על אמביציות השידור המחלחלות בכל פינה בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . מי שמתבונן היטב בין השורות יכול להבחין כי מסמך התלונה נכתב בכלל ב- 22 במאי 1980 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הטרי יצחק "צחי" שמעוני, ונשלח אליו באמצעותו של המנהל הישיר של אלכס גלעדי, חיים יבין. זאת הייתה ההיררכיה המקובלת בטלוויזיה. חיים יבין קרא את המכתב בתדהמה אולם היה מחויב להעבירו למען הרשום, ליצחק "צחי" שמעוני. מנכ"ל רשות השידור בימים ההם היה יוסף טומי" לפיד ז"ל. מדהים להיווכח כי הטריאומוויראט הזה נתן בכזאת קלות לאלכס גלעדי המוכשר ורב היכולות לעבור לשורות NBC, מבלי להניא אותו. מעברו של אלכס גלעדי בדצמבר 1980 לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, הייתה אֲבֵדָה עצומה לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולרשות השידור.

אלכס גלעדי היה מנהיג שידור שהִתווה את מסלול חיי בטלוויזיה . לטקסט החריף שכתב ודבקותו בשליחות העיתונאית שלוֹ כעורך שידורי הספורט ורוח דבריו היו השפעה גדולה עלי לאחר שהתמניתי במקומו למנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אתה חייב לשמור על אגפיך לא רק משונאיך אלא גם מידידיך. בעיקר מידידיך. אני סבור ש- חיים יבין איננו מנהיג שידור מדרגתו של ארנון צוקרמן , וגם לא מבריק כדן שילון , אלכס גלעדי, ו/או מוטי קירשנבאום. אף על פי כן הוא דמות בלתי נשכחת . לא מפני היותו קריין טקסטים דָגוּל אלא בגלל אופיו המתון והאחראי, וגם הדייקני. אין לו את הכריזמה שיש לארבעת הגדולים ארנון צוקרמן, דן שילון, אלכס גלעדי, ומוטי קירשנבאום – אך הוא ניחן בקסם אישי מסוג אחר, וודאי בעת כשהוא פוסע לפני עדשת המצלמה. כמו כולם הוא כועס כשצריך, ונעלב כשלא צריך, אך בניגוד לאחרים הוא איננו קנאי ואיננו שומר טינה. היו ימים בהם נחשב לאבינו הטלוויזיוני.

6. אלכס גלעדי ותעשיית כוכבי הטלוויזיה בארץ ובעולם.

עד להיכן רשאי להרחיק נציגה של רשת טלוויזיה (באשר היא) לאחר שהוצב בקדמת חלון הראווה שלה ? שני מגישי החדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS, כל אחד בתקופתו, ווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט המאופק ודֶן רָאתֶּ'ר המוחצן משדרים תשובות שונות בתכלית. מה שהתחולל ב- CBS באותו יום שישי של 11 בספטמבר 1987 מסביר את שיכרון כוחם של מגישי ושדרני טלוויזיה. המוניטין והפופולריות שלהם פוגעים בשיקוליהם ומסוגלים לפעמים להעביר אותם על דעתם.

אָלֶכְּס גִלְעָדִי ממקימי ונשיא חב' "קֶשֶת" ב- 1993 אחת משלוש הזכייניות בערוץ 2 המסחרי, לא היה טירון בתעשיית הטלוויזיה. כדי לקומם את "קשת" לא היה איכפת לו לכופף את השידור הציבורי. הוא הציע כסף רָב ומִשרות שידור נַאוֹת לשדרים הממלכתיים שקישטו שנים רבות את המסך הציבורי כמו יָרוֹן לוֹנְדוֹן, יוֹרָם אָרְבֶּל, דָן מַרְגָלִית, גָבִּי גָזִית, גְאוּלָה אֶבֶן, דָנִי רוּפּ ואחרים . זאת הייתה תיאוריית הכוכבים הקלאסית בשידורי טלוויזיה של אלכס גלעדי. אלכס גלעדי היה קָדֶט וחניך מוצלח במשך שנים רבות של אסכולת תעשיית הטלוויזיה האמריקנית התחרותית המושתת על כוכבים. עכשיו משהיה בעצמו גנרל או פילד- מרשל טלוויזיה בזכות עצמו מימש את פילוסופיית השידור הזאת בעבור חברת "קשת" בערוץ 2 שהוא היה המנכ"ל שלה. לרשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב ABC , NBC , CBS , ו- FOX יש פילוסופיית שידור מגובשת . הציבור האמריקני נוהה אחרי כוכבים . כך התחנך וזוהי דרכו. הוא נוהה אחרי כוכבי קולנוע , כוכבי ספורט, כוכבים פוליטיים וגם כוכבי טלוויזיה. על פי התזה הזאת אין זמן להכשיר כוכבי טלוויזיה בעיצומה של התחרות הקפיטליסטית לכן מותר לגנוב אותם לעצמך מהרשתות המתחרות . גונבים אותם באמצעות ממון . פְרֶד פִּירְס ולֵיאוֹנָרְד גוֹלְדֶנְסוֹן מ- ABC לא התביישו להציע ל- בַּרְבָּרָה ווֹלְטֶרְס ב- 1976 משכורת שנתית של (1.000000) מיליון דולר כדי שתערוק אליהם מ- NBC. לאלכס גלעדי היה ממי ללמוד את השיטה זמן רָב לפני קוֹם ערוץ 2 המסחרי . הוא הבין שכדי לרצות את בעלי המניות יש לכסות מהר ככל האפשר את העלויות היקרות של מיסוד הערוץ המסחרי . השידורים חייבים להניב מייד רייטינג מרשים . את הרייטינג יביאו רק כוכבי השידור בעלי המוניטין על המסך. לכן אין זמן להמתין. צריך לפתות אותם לערוק מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. עוד לא נולד האדם שאי אפשר לקנות אותו בכסף. הרייטינג יביא את הפרסומות למסך. הפרסומות יכסו את ההשקעות הענקיות ובעלי המניות יהיו מרוצים . אלכס גלעדי הכיר היטב את משוואת הקסמים הטלוויזיונית ושרשרת התגובות הפועלת בתוך המשוואה המתמטית הזאת . הוא ידע שכדי להצליח צריך לזעזע את אשיות ממסד השידור הממלכתי המסורתי בארץ ולשדוֹד ראשית דבר ממנו את הכוכבים שמזהים לציבור את שידורי הטלוויזיה בישראל . אלוּ הם המגישים והשדרים . אלכס גלעדי חיפש גם עורכים ומפיקים מוכשרים לחברת "קשת" אך התעקש ראשית דבר על הכוכבים הנוצצים (לפי דעתו) והסכים לשלם להם משכורות שמנות כדי שיערקו לשורותיו . המהלכים האלה של אלכס גלעדי מוכרים היטב בתעשיית שידורי הטלוויזיה בארה"ב וגם באירופה . אבי מדיניות "גניבת" כוכבי השידור הוא מר וויליאם פאליי (William Paley) יזם נמרץ , איש עסקים בעל חזון , ומייסדה של רשת הרדיו CBS . בשנים 1949- 1948 הוא רושש באמצעות ממונו את הרשת המתחרה NBC משדרי הרדיו הנודעים שלה . הראשונים שערקו אליו היו הקומנדייאנטיים האמרקינים בעלי המוניטין פְרִימֶן גוֹסְדֶן וצָ'ארְלְס קוֹרֶל הקולות המפורסמים מאחורי הקומדיה "Amos n' Andy", ואחריהם גֶ'ק בֶּנִי, ג'וֹרְג' בֶּרְנְס, אָל ג'וֹלְסוֹן, גְרוּצ'וֹ מָארְקְס, וגם הזמרים הנודעים בּינְג קְרוֹסְבּי, ופְרָנְק סִינַטְרָה.

עריקתם של כוכבי טלוויזיה נודעים בארה"ב בדור האחרון , בעיקר שדרי חדשות וספורט , מרשת טלוויזיה אחת לשנייה תמורת מָמוֹן יֶתֶּר הם מעשים שבשִגרה . לֵיאוֹנַרְד גוֹלְדֶנְסוֹן ופְרֵד פִּירְס מנהיגי ומנהלי ABC , הביאו ב- 1976 את ברברה וולטרס (Barbara Walters) לשורות ABC משורות רשת הטלוויזיה NBC , ושילמו לה תמורת עריקתה משכורת שנתית סנסציונית בימים ההם בגובה של 1000000 (מיליון) דולר [סעיף 1] . לָארִי טִיש נשיא רשת הטלוויזיה CBS ראה בדֶן רָאתֶּ'ר (Dan Rather) לא רק את יורשו המוצלח של וולטר קרונקייט (Walter Cronckite) הַדָגוּל, אלא שַדָּר רציני בעל סמכות בפני עצמו ועיתונאי בחסד עליון . דֶן רָאתֶּ'ר נחשב בעיני לָארִי טִיש לסמל הבלתי מעורער של חדשות CBS. לכן לא התבייש לחתום עִמו ב- 1988 על חוזה כספי מדהים בן עֶשֶר שנים ושילם לו 36.000000 (שלושים ושישה מיליון) דולר . "העיקר שיישאר ולא יערוק מהרשת" , אמר לבעלי המניות [סעיף 2]. CBS חטפה ב- 1985 את שַדָּר הספורט המוכשר ברנט מאסברגר (Brent Musberger) משורות רשת ABC ושילמה לו סכום סנסציוני של 10.000000 (עשרה מיליון) דולר תמורת חוזה לארבע שנים 1989 – 1985 [סעיף 3]. עריקתם של כוכבי טלוויזיה נודעים בארה"ב בדור האחרון , בעיקר שדרי חדשות וספורט , מרשת טלוויזיה אחת לשנייה תמורת מָמוֹן יֶתֶּר הם מעשים שבשִגרה . כבר הוזכר כאן ש- לֵיאוֹנַרְד גוֹלְדֶנְסוֹן ופְרֵד פִּירְס אנשי ומנהלי ABC הביאו ב- 1976 את ברברה וולטרס (Barbara Walters) לשורות ABC  מ-NBC [סעיף 1] , ושילמו לה תמורת עריקתה משכורת שנתית של מיליון דולר . לָארִי טִיש נשיא רשת הטלוויזיהCBS ראה בדֶן רָאתֶּ'ר (Dan Rather) לא רק את יורשו המוצלח של וולטר קרונקייט הדגול , אלא שָדָר רציני בעל סמכות בפני עצמו ועיתונאי בחסד עליון . דֶן רָאתֶּ'ר נחשב בעיני לָארִי טִיש לסמל הבלתי מעורער של חדשותCBS . לכן לא התבייש לחתום עִמו ב- 1988 על חוזה כספי מדהים בן עֶשֶר שנים ושילם לו 36.000000 (שלושים ושישה מיליון) דולר ."העיקר שיישאר ולא יערוק מהרשת" , אמר לבעלי המניות [סעיף 2] . CBS חטפה ב- 1985 את שַדָּר הספורט המוכשר ברנט מאסברגר משורותABC ושילמה לו סכום סנסציוני של 10 מיליון דולר תמורת חוזה לארבע שנים 1989 – 1985 [סעיף 3] .

[1] ראה נספח : Huntington Williams כתב את הספר  "BEYOND  CONTROL".

[2] ראה נספח : Terry  O`neil כתב את הספר "THE  GAME  BEHIND  THE  GAME".

[3] כמו סעיף 2 .

איש הטלוויזיה אלכס גלעדי נקט ב- 1993 בישראל באותה המדיניות של מוריו האמריקניים ערב השקת "קשת" בערוץ 2 , והגשים את הסלוגן הטלוויזיוני : "כשאֵין לך זמן להכשיר כוכבי טלוויזיה – גְנוֹב אותם ממתחריך".

עוזי פלד האיש שהעלה לגדולה את חברת "טלעד" בערוץ 2 , זוכר : גלעדי כאיש טלוויזיה. הוא אומנם רב אומן ביחסי ציבור אך הוא האיש שגרם נזקים כבדים ומתמשכים לערוץ 2 וגם לשידור הציבורי. כמו האמריקנים הציע גם הוא משכורות עתק ללא כל הצדקה לאנשים שאותם חשב לכוכבי טלוויזיה בישראל ", ומוסיף בכעס, תגיד לי אתה יואש אלרואי, "איזו הצדקה הייתה לשלם למרב מיכאלי בזמנו בתוכניות יום השישי שלה 20000 (עשרים אֶלֶף) דולר ?". ושוב זוכר בזעם : "אלכס גלעדי לא הכשיר ולא בנה בעצמו במו ידיו את אנשי טלוויזיה של "קֶשֶת". הוא גנב אותם מהשידור הציבורי באמצעות הממון וגייס לשורותיו את כוכבי גלי צה"ל. התנגדתי למדיניות התשלומים חסרת הרסן שלוֹ, שבאה לידי ביטוי לא רק בפיתוי הכוכבים באמצעות ממון, אלא גם ברכישת זכויות הכדורגל הישראלי והאירופי תמורת ממון חסר תקדים, ותשלומים מופרזים יחד עם יעקב בוארון מנהל מחלקת הסרטים הקנויים שלוֹ עבור רכישת סרטים מחו"ל".

מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום חשש עם כניסתו לתפקיד מעריקתם של שלושה אישים סמכותיים מהשידור הציבורי של ערוץ 1 לשידור המסחרי של ערוץ 2, הלא הם חיים יבין, יעקב אחימאיר, ואהוד יערי לערוץ 2. הם נחשבו בעיניו לאוֹשְיוֹת השידור הציבורי – ממלכתי בישראל, מותגים שלו. הוא לא אָבָה לוותר על שירותם. בחיים יבין ראה בכלל את הלוֹגוֹ הרשמי של השידור הציבורי. כדי להשאיר אותו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הציע לו מוטי קירשנבאום הצעה כספית מפתה שחַיִים יָבִין לא היה יכול לסרב לה. משכורת שנתית של מיליון שֶקֶל . זה היה מעשה חריג ובלתי מקובל בימים ההם. לחַיִים יָבִין זה כנראה לא הספיק. אבי השידור הציבורי חשב שהוא שווה יותר וערק כעבור כמה שנים לערוץ 2 המסחרי. בכך העביר מסר ליורשיו שהשידור הציבורי איננו קדוש ותמורת מָמוֹן מותר לנטוש אותו.

מייד לאחר שובי לארץ מהפקת שידורי מונדיאל צרפת בקיץ 1998, הוזמנתי לחתונת ענת שטרן בִּתּוֹ של מנהל הטלוויזיה . מר חַיִים יָבִין ניגש לשולחני כדי ללחוץ את ידי ולברך אותי על הצלחת שידורי גביע העולם בכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הוא תמיד היה ג'נטלמן. במפתיע הוא פתח בטקסט התנצלות, "יואש אני יודע שאתה כועס עלי…" , אמר ויָדָע למה. מבלי להמתין לתשובתי עבר להמטיר את מחמאותיו הנוגעות לתפארת שידורי המונדיאל של צרפת 1998. "תודה רבה לך", השבתי והוספתי, "חיים, אינני כועס עליך כלל, אך נדמה לי שרוצצת במו ידיך את תפארתך שלך שכולנו התחנכנו עליה". חיים יבין חזר ב- 1998 לעמדת המגיש הראשי של "מבט" אך זה כבר לא היה אותו דבר. הוא היה קריין טקסטים וחסר כל סמכות עריכה . ביטחונו העצמי אבד לו. מערכת "מבט" וחלק מעורכיה קיבלו את פניו בקרירות וגם ריננו מאחורי גבו. לבסוף בתקופתו של המנכ"ל יוסף בר-אל, הפכה אותו ההנהלה גם לקריין רֶצֶף בסיום מהדור "מבט", בה מבשר חיים יבין לאומה את לוח השידורים בהמשך העֶרֶב של השידור הטלוויזיוני הציבורי. נגזר עליו לשמש לוח מודעות חי של שידורי הטלוויזיה, מעֵין שַדָּר קדימונים (Promo) בדומה לשַדָּרֵי הרצף בשעתם כמו דן כנר, צבי סלטון, אביבה מילגלטר, ענת שָרָן, ותקווה מור. כמעט התעללות מבחינתו. אפשר היה לעולל את זה לחיים יבין במילניום השלישי. זה לא היה בא בחשבון בתקופת הזהב של המונופול כשהוא ערך וניהל בעצמו את חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים ההן של 1980 – 1977 וגם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית עצמה בשנים 1989 – 1986. לא היה עולה על דעתו של מישהו אז כי מגישי החדשות ייקדמו במסגרת "מבט" את השידורים הישירים של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בגביע אירופה למשל. מסך הטלוויזיה והמיקרופון המוצבים באולפן השידור והמביאים לפרסומם האישי של השדרים והמגישים, הם אבוֹת הטוּמְאָה. בסביבתם האמביציוזית (והאכזרית) אין חֲבֵרים וגם לא חֲבֵרוּת. גְאוּלָה אֶבֶן מצאה ניחומים לזמן קצר בכיסא ההגשה של "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית אבל ההיסטוריה המתעתעת חוזרת על עצמה לפעמים במהירות גדולה מזו שחושבים היא שבה כעבור זמן לכֵּס ה- "יומן" כמגישה בלעדית שלו.

[1]  ראה נספח : ספרו של האנטינגטון וויליאמס,  "BEYOND  CONTROL"

[2]  ראה נספח : ספרו של טרי אוניל , "THE  GAME  BEHIND  THE  GAME"

[3]  ראה נספח : ספרו של טרי אוניל, "THE  GAME  BEHIND  THE  GAME"

7. דן ראת'ר ו- CBS (חלק 2). יום שישי ההוא של 11 בספטמבר 1987.

לא בכל מקום מכבדים אנשי הטלוויזיה איש את רעהו . במקרים רבים הם קנאים קיצוניים שהופכים גם לאויבים. מה שקרה  ב- 11 בספטמבר 1987 בין אנשי הספורט לבין אנשי החדשות בתוככי רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS מלמד איזו יוקרה מקצועית, גאווה, אגו , וקְנָאוֹת אישיות אופפים את המיקרופון והמסך. ועד להיכן מרחיקים כוכבי טלוויזיה לכת ביודעין, בעקבות נסיבות שידור שאינן מקובלות עליהם ואינן לפי רוחם באותו הרגע. הבה אשוב לאותו יום שישי ההוא – 11 בספטמבר 1987 בו ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס ה- 2 בעיר מיאמי במדינת פלורידה הדרומית רווית תושבים הִסְפַּאנִיים המחזיקים בדת הקתולית. ביקורו המאובטח של האפיפיור בארה"ב עמד במוקד מהדורת החדשות הארצית ב- 18.30 של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS אותה עמד להגיש דֶן רָאתֶּ'ר (Dan Rather), כאמור המגיש הראשי והעורך הראשי של מהדורת החדשות הארצית החשובה והיוקרתית . חלק ממערכת החדשות של CBS נדד עמו מניו יורק למָיָאמִי . באותו יום שישי ההוא של 11 בספטמבר 1987 שידרה CBS ישיר ובאופן בלעדי את שני משחקי חצי הגמר לגברים יחידים באליפות ארה"ב הפתוחה בטניס (U.S. Open). אירוע טניס לאומי ובינלאומי נחשב ביותר הכלול בין ארבעת הטורנירים הגדולים של ה- Grand Slam לצִדם של ווימבלדון, רולאן – גארוס, ואליפות אוסטרליה הפתוחה. CBS שילמה ממון רב בן מיליוני דולרים עבור זכויות השידורים של טורניר הטניס הזה. הטניס הוא משחק ללא זמן אלא התמודדות ספורט בה מושגת ההכרעה ע"י צבירת נקודות. השידור הישיר של משחקי הטניס ב- 11 בספטמבר 1987 התארך ועלה על מסלול התנגשות בלתי נמנעת עם מהדורת החדשות הארצית של דן ראת'ר. ב- 17.30, כשעה לפני תחילת שידור מהדורת החדשות היומית היוקרתית המיועדת לעלות לאוויר ב- 18.30 הודיעו אנשי CBS בניו יורק לדֶן ראת'ר והמערכת שלו במיאמי , כי שני משחקי חצי הגמר לגברים באליפות ארה"ב בטניס הפתוחה המתקיימים במגרשי הטניס של פלשינג מדואו ( Flushing Meadow ) בניו יורק בהשתתפות אִיוָואן לֶנְדְל הצ'כוסלובקי וגִ'ימִי קוֹנוֹרְס האמריקני (היה פעמיים אלוף ווימבלדון ליחדים בשנים 1974 ו- 1982) ומַאטְס וִוילָאנְדֶר השוודי נגד בן ארצו סְטֶפַאן אֶדְבֶּרְג, מתארכים ונמשכים מעבר לזמן הצפוי שתוכנַן להם וכנראה יגלשו מעבר לשֵש וחֵצי לתוך תחום זמן מהדורת החדשות שלו. עליו להיות מוכן לכך. משחק חצי הגמר בין איוואן לנדל וגִ'ים קוֹנוֹרְס עורר עניין רב מאוד בארה"ב. ב- 18.15 שוב נאמר לדֶן רָאתֶּ'ר כי הוא כנראה יעלה "לאוויר" באיחור. רשת CBS מתכוונת לשדר ישיר את המשחק איוואן לנדל – ג'ים קונורס במלואו ויהיה עליו להתחשב בכך ולקצֵר את מהדורת החדשות שלו בהתאם.

השידור הישיר של CBS בראשותו של שַדָּר הספורט הבכיר ורָב המוניטין של הרשת בְּרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר (Brent Musburger) עסק בהתמודדות בין ארבעה טניסאים מצוינים ונמשך באמת מעבר למצופה . בעיקר עניין את רשת CBS משחקו של גִ'ימִי קוֹנוֹרְס נגד אִיבַאן לֶנְדְל . לבסוף ניצח אִיבַאן לֶנְדְל את גִ'ימִי קוֹנוֹרְס בשלוש מערכות חלקות 6 : 4 , 6 : 2 , ו- 6 : 2 . מָאטְס וִוילָאנְדֶר גבר על סְטֶפָאן אֶדְבֶּרְג , 3 – 1 במערכות . השידור הישיר של הטניס באמת חרג וגלש כשמונה דקות למהדורת החדשות הארצית של CBS שדֶן רָאתֶּ'ר היהיר ו- הגאוותן היה בעצמו העורך הראשי וגם המגיש שלה. דֶן רָאתֶּ'ר נחשב ב- 1987 לכוכב עַל בעולם התקשורת והטלוויזיה בארה"ב. המגיש הפופולרי, האמביציוזי, והמפורסם בעל משכורת עתק שנתית של 2.250000 (שניים ורבע מיליון) דולר, האיש שהיה יורשו של ווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט (Walter Cronckite), נטש את אולפן השידור וכס המגיש והתיישב נעלב ורותח בחדר האיפור וההלבשה הפרטי שלו הסמוך לאולפן השידור של CBS במיאמי. הוא לא הסכים לשוב לכס המגיש והרשה לעצמו לעשות מעשה ששום מגיש חדשות באשר הוא בשום רשת טלוויזיה באשר היא לא עשה מעולם לפניו (וגם לא אחריו). כוכב הטלוויזיה הגיש אולטימטום לאנשי CBS בניו יורק, ואמר להם, או שאני עולה ל"אוויר" בדיוק בשש וחצי או שאני לא משדר כלל. משהו כמו, "חפשו את החברים שלכם". הוא סירב לעלות "לאוויר" באיחור ולא הסכים לשָדֵר מהדורת חדשות קצרה יותר מהמתוכנן וקטועה . דֶן רָאתֶּ'ר מימש את האולטימטום . הוא נשאר ספון בחדרו ולא הסכים לחזור לכיסאו באולפן כדי לקרוא ולהגיש מהדורת חדשות מקוצרת גם לאחר שהשידור הישיר של משחקי הטניס הסתיים ושָדָר הטניס של CBS בְּרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר, כוכב ושדרן עַל בספורט בזכות עצמו , החזיר את השידור לאולפן החדשות. דֶן רָאתֶּ'ר לקח קשה את גלישת שידורי הטניס לתוך זמן החדשות שלו וראה בדבר עלבון ופגיעה אישית ביוקרתו. נוצר בלגן גדול מאין כמותו ב- CBS. רשת CBS שידרה יותר משֵש דקות "בְּלֶק" (Black) על סיגנל השידור שלה. נצח במונחי טלוויזיה. זהו החטא הגדול והכבד ביותר שקיים בשידורי טלוויזיה באשר הם אך דֶן רָאתֶּ'ר לא נענש בסופו של דבר . דן ראת'ר דמה לחייל שנטש את שדה המערכה אולם לא נענש . אפילו נשיא חטיבת השידור של CBS גִ'ין יָאנְקוֹבְסְקִי (Gene Jankowski) ונשיא CBS לָארִי טִיש (Larry Tisch) וויתרו ונמנעו מלהתעמת עם הכוכב הראשי שלהם. לא ייאמן אבל זה מה שהיה  [ 1 ] + [ 2 ]. העסק הזה הוא מדהים מכל היבט משום שאיש מהנהלת CBS, כאמור גם לא ג'ין יאנקובסקי ואפילו הנשיא הכללי של הרשת מר לארי טיש עצמו , לא מצאו תעצומות בנפשם ולא העזו להתעמת עם מגיש החדשות רב הכוח והמוניטין דן ראת'ר, לו שילמו משכורת שנתית אסטרונומית בת 2.200000 (שני מיליון ומאתיים אלף) דולר. הם לא קראו לו לסדר ולא ציוו עליו להגיש את המהדורה הארצית של CBS , גם אם היא מקוצרת . המקרה המיוחד והמרעיש הזה בו הרשה לעצמו דן ראת'ר להתנגש חזיתית ברשת הטלוויזיה המעסיקה אותו עוררה רעש עצום בזמנו בעולם הטלוויזיה האמריקני. מנהלי CBS כל כך יראו את דן ראת'ר עד שאפילו חששו מלבחון את האפשרות להורות לשני עיתונאים – אנשי טלוויזיה וותיקים שלהם שנכחו באולפן CBS הנטוש ב- מיאמי ברני גולדברג (Bernie Goldberg) ו- ריצ'ארד רות' (Richard Roth) , לתפוש את עמדת המגיש שנעזבה ע"י דן ראת'ר . הפחד ממנו היה עצום . דן ראתר הודיע מפורשות וחד משמעית ב- 18.15 לג'ין יאנקובסקי כי אם המהדורה לא עולה לאוויר כמתוכנן באותו יום שישי ההוא – 11 בספטמבר 1987 ב- 18.30, הרי שהוא נוטש את הכס והמהדורה מבוטלת לחלוטין. בתנאים האלה כל פיקודיו של דן ראת'ר פחדו להתעמת עמו. לא בא בחשבון מבחינתם לתפוש בתנאים המטורפים הללו את כֵּס המגיש שלו.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . זהו בְּרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר (Brent Musburger) שדר הספורט הבכיר של רשת הטלוויזיה CBS ששידר ישיר בספטמבר 1987 את משחקי הטניס באליפות ארה"ב הפתוחה. ברנט מאסברגר היה במשך שנים רבות שדר הספורט המרכזי של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. באמצע שנות ה- 80 הציע לו CBS חוזה כספי, מעין הצעה שאי אפשר לסרב לה, 10000000 (עשרה מיליון) דולר לארבע שנים . ברנט מאסברגר לא סירב וערק ל- CBS . (התמונה באדיבות CBS. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . זהו גִ'ין יָאנְקוֹבְסְקִי (Gene Jankowski) הבוס של דֶן רָאתֶּ'ר שתפקידו הוגדר כ-  CBS Broadcast president . הוא נמנע מלהתכתש עם דֶן רָאתֶּ'ר . (התמונה באדיבות CBS . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

התרוצצו שמועות שנשיא רשת  CBS בעצמו היהודי לָארִי טִיש (Laurence “Larry” Tisch) נדרש להתערב אז כדי ללמד את דֶן רָאתֶּ'ר לקח, ולהסביר לו כי שידורי הספורט הפופולריים שבידי CBS, (ביניהם אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס) מממנים את משכורתו השנתית בת מיליוני הדולרים, (עמדה על 2.2 מיליון דולר בעת ההיא). לָארִי טִיש הורה לדֶן רָאתֶּ'ר, "להפסיק לעשות הצגות", אך הוא לא פיטר אותו. זאת הייתה התובנה שלו כבוס ראשי. רבים ב- CBS ומחוצה לה חשבו שטעה. וולטר קרונקייט הקפדן והממלכתי אמר שהיה צריך לפטר את דֶן רָאתֶּ'ר השחצן בו במקום. דברי התוכחה של לָארִי טִיש לעברו של דֶן רָאתֶּ'ר מלמדים משהו על מלחמת הקיום של רשתות הטלוויזיה בארה"ב, המאבק על קניית זכויות השידורים היקרות של שידורי הספורט ועל מקומם וחשיבותם בלוחות השידורים של הרשתות , ועד כמה הדבר חשוב ליוקרה ולכלכלה של רשתות הטלוויזיה, הנובע מן העוצמה והפופולריות הרבה שלהם בקרב הציבור האמריקני.

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 80 של המאה הקודמת . זהו היהודי – אמריקני לורנס "לָארִי" טִיש (Larry Tisch) נשיא רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS . הוא היה מבולבל מהמצב אך נמנע מלהעניש את כוכב הטלוויזיה שלו דֶן רָאתֶּ'ר . (באדיבות CBS . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

8. 1988. דן ראת'ר וסגן נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב.

"פרשת מָיָאמִי" כפי שכונה משבר השידור של דֶן רָאתֶּ'ר ב- 11 בספטמבר 1987 הפכה לסיפור ענק וחסר תקדים בעיתונות האמריקנית . מעין ציון דרך במאבק על הבכורה והיוקרה בין מִשדרי החדשות והספורט בתוך רשת טלוויזיה , וגם מגלומניה אישית של חלק מכוכבי הטלוויזיה . הפרשה הזאת לא נשכחה ולבשה ממדים חדשים בחלוף שנה בעת הסיקור הטלוויזיוני של המירוץ לנשיאות האמריקנית ב- 1988 . דֶן רָאתֶּ'ר ערך בתקופה ההיא כתבה על התנהלותו של סגן הנשיא ג'וֹרְג' בּוּש בעניין חשדות של זליגת נשק אמריקני לאיראן בשנות ה- 80  ההן והוגדרה באופן חמור בפי אנשי חטיבת החדשות של CBS כפרשת "Bush – Iran / contras" . פרשת איראן – קונטרס התפרסמה בשעתו גם כפרשת "איראן – גייט" ונודעה כ- פרשה מסתורית שבמסגרתה מכרה ארצות הברית נשק למשטר האייתולות באיראן בעסקה סיבובית בתיווך ישראלי באמצע שנות ה- 80 של המאה שעברה. העסקה תוכננה ונבנתה כך בה מדינת ישראל מכרה נשק לאיראן , באישור ארה"ב , כדי שבתמורה ישחרר ארגון חזבאללה בלבנון בני ערובה אמריקנים שהחזיק . התשלום שהתקבל מאיראן תמורת הנשק , בניכוי הוצאות ועמלות , הועבר לממשל האמריקני מבלי שנרשם בספרים . כך יכול הממשל האמריקני על פי הערכות בראשות נשיא ארה"ב רונלד רייגן וסגנו ג'ורג' בוש האב להשתמש בכסף זה ללא פיקוח או ידיעה של הקונגרס , כדי לממן את המורדים במשטר הסנדיניסטי בניקרגואה שהואשם על ידי ארה"ב בתמיכה במרידות קומוניסטיות במרכז אמריקה.

ב־3 בנובמבר 1986 פרסם לראשונה העיתון הלבנוני א-שראע ידיעה על כך שארצות הברית מוכרת נשק לאיראן תמורת שחרור בני ערובה שלה המוחזקים בלבנון ע"י חיזבאללה . הפרשה החלה להיחשף במלואה כמה שבועות מאוחר יותר, כאשר נודע שהופל מטוס בניקרגואה שהכיל משלוחי נשק לקונטראס הסנדיניסטית , והניצול היחיד מהמטוס סיפר ל- שוביו שהוא נשלח על ידי ה-CIA האמריקני. לאחר לחץ ציבורי כבד נאלץ הנשיא רונלד רייגן למנות ועדת חקירה ממלכתית . הוועדה עסקה בין השאר גם בשאלה האם הנשיא וסגנו, ג’ורג’ בוש (האב) ידעו על העסקה . רונלד רייגן וג'ורג' בוש הכחישו שידעו אבל עדויות אחרות רמזו כי היו מודעים לפחות לחלק מהמאורעות. הוועדה נזפה בהם וטענה כי הייתה להם אחריות ניהולית על הפרשה.

מגיש החדשות של CBS דֶן רָאתֶּ'ר העניק משקל רב לסיפור הזה והחליט לראיין בעצמו בתוכנית החדשות שלו "CBS Evening News" את ג'וֹרְג' בּוּש (האבא) שהיה סגן הנשיא של רוֹנָאלְד רִיְיגֶן בשנים 1988 – 1980 , ועכשיו המועמד הרפובליקני לנשיאות האמריקנית בעצמו . הריאיון נראה כמו מארב טלוויזיוני שטמן דן ראת'ר לג'ורג' בוש האב . לפני הריאיון שודר קטע Video מקדים וקשוח כמעט "אלים" בן חמש דקות , הנראה כ- כתב אישום נגד סגן הנשיא (Indictment) , והמספר לצופי הטלוויזיה על פרטי הפרשה האיראנית . verb, ריאיון האישום של סחר בנשק לא כֵּנֶה של ממשלת ארה"ב הסתיים ב- Disolve  לפרצופו הזועם של ג'ורג בוש האב באולפן. בתומו החל ריאיון ישיר (Live) תוקפני של דֶן רָאתֶּ'ר עם ג'וֹרְג' בּוּש ובתוכו גם ניסיון אמת לתת לסגן הנשיא לצאת מסבך הפרשה . דֶן רָאתֶּ'ר לא ידע כל כך עם מי יש לו עסק. לא רק שג'ורג' בוש האב לא ענה לשאלותיו של המראיין האגרסיבי דן קראת'ר אלא לא היסס להזכיר לו את "פרשת מָיָאמִי" המביכה ושידור הטניס, ואת ה- "BLACK" בן יותר מ- 6 (שש)  דקות שהיה על המרקע של  CBS ואת חוסר המשמעת המקצועית והבוז שהפגין אז דֶן רָאתֶּ'ר כאיש טלוויזיה כלפי ההנהלה שלו וגם כלפי פיקודיו.  דֶן רָאתֶּ'ר יצא מדעתו בעת הריאיון. הוא הרים את קולו והפך לתוקפני . בנקודה מסוימת בריאיון הוא צעק על ג'ורג' בוש האב ואמר לו, "הפכת אותנו לצבוּעים בעיני הצופים שלנו ובעיני כל העולם".  העימות הטלוויזיוני הסנסציוני ב- 1988 בין ג'וֹרְג' בּוּש האב לבין דֶן רָאתֶּ'ר יצא מכלל שליטה וקיבל בבת אחת פרסום עולמי . אחד המפיקים הבכירים של CBS Evening News אמר באופן לא מפתיע : "אנחנו מניחים מקל דינמיט בתוך אֵש ואח"כ מופתעים שאירעה התפוצצות ?". דן ראת'ר יצא שוב רע מאירוע הריאיון השנוי במחלוקת כמו בפרשת התנגשות שידור הטניס במהדורת החדשות שלו במיאמי . המגזין האמריקני "TIME" המתין שבוע ובחר באיש CBS דן ראת'ר לאיש עמוד השער שלו . מתחת לתמונה נכתב באותיות מאירות עיניים : "The Ambush That Failed"

ב- 1988 כתב העיתונאי האמריקני פִּיטֶר בּוֹיֶיאר (Peter J. Boyer) ספר מעניין , חשוב , ומרתק בשם, "?Who Killed CBS" (הכותרת המשנית של הספר הייתה אף היא מעוררת מחלוקת The Undoing of America's Number One News Network). הוא התייחס ל- "תקרית מָיָאמִי" ומשבר השידור שכפה דֶן רָאתֶּ'ר ב- 11 בספטמבר 1987 על רשת הטלוויזיה שלו CBS , ומימוש האיום שאם שידור הטניס הישיר יגלוש לתוך זמן החדשות שלו ב- 18.30, הוא דֶן רָאתֶּ'ר יותיר את כיסא המגיש באולפן רֵיק ומיותם, או אז ולא יועילו גם התערבותם של הבוסים שלוֹ. כך כתב :פיטר בוייאר :

The most telling aspect of the Miami incident was that at the key instant, when Dan Rather said he would leave his anchor chair if the Tennis Match ran long, no one in authority – not the Executive Producer, not the president of CBS News , not Gene Jankowski the president of the CBS Broadcast Group – felt he had the weight to order $ 2.2 Mollion anchorman to get back in his chair and read the news…What’s more, no one dared exercise the option of putting someone else in the anchor chair in Rather`s stead although two veteran newsmen Bernie Goldberg and Richard Roth were at the studio. Explained one producer on the scene : "The managing editor [Rather] had told the president of CBS News that we were were not going at all if we could`t go on six-thirty (18.30 at evening). Under those circumstances, you just can't take the air.

מי שמתעניין במגיש והשַדָּר דֶן רָאתֶּ'ר ובקריירה הטלוויזיונית המרשימה שלו ככוכב חדשות בעל שיעור קומה ב- CBS, ימצא תועלת מרובה בקריאת שני ספריו "The Camera never blinks" (יצא לאור ב- 1977) וב- "Deadlines and Datelines" יצא לאור ב- 1999.

סוף הפוסט מס' 434. הועלה לאוויר ביום שני – 22 בספטמבר 2014.


תגובות

פוסט מס' 434. מנהיגות ואמביציות אישיות בסבך תעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם. איילה חסון וגאולה אבן. אלכס גלעדי וחיים יבין. ארנון צוקרמן ויוסף בר-אל. דן ראת'ר (Dan Rather) ו- CBS. כנראה שאין זה פשוט כל כך לפטר כוכבי טלוויזיה סוררים. פוסט מס' 434. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 22 בספטמבר 2014. — תגובה אחת

  1. יואש שלום רב!!!
    ספק באם אתה זוכר אותי, אולם אני זוכר אותך היטב ואת כישרונך הגדול, תרשה לי לתקן אותך אולם בתמונה הראשונה בה מופיעים אורי זוהר זאק כהן וכ"ו זה אינו השחקן טרנס היל אלא השחקו היהודי אמריקאי שגר כיום ברעננה ושמו פול סמית, הוא התפרסם בעולם בסרט "אקספרס של חצות" בתפקיד מנהל הכלא הטורקי.
    אנא מסור דרישת שלום לאשתך אותה הכרתי באולפני טלעד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *