פוסט מס' 425. פסגת היכולת האנושית בקפיצה לגובה גברים ונשים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 425. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 18 באוגוסט 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת. זה לא עיתון – זה אינטרנט.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 425 : הועלה לאוויר ביום שני – 18 באוגוסט 2014.

פסגת היכולת האנושית בקפיצה לגובה של הגברים והנשים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 425. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקשבתי לריאיון הרדום והבלתי ממוקד שערכה גב' יעל דן היום בצהריים (יום שני – 18 באוגוסט 2014) עם הפוליטיקאי מש"ס הח"כ אריה דרעי בנוגע לחתונה של צעיר מוסלמי מחמוד מנסור מיפו עם אהובתו היהודייה מורל מלכה שהתאסלמה למענו . אריה דרעי זעק בבכי ונהי כי מדובר ביהודייה שבגדה בעמה . יעל דן היא בד"כ מראיינת עירנית אולם הפעם נמנעה מלשאול שתי שאלות הכרחיות כלהלן : "תגיד לי אריה דרעי מה אתה עושה צחוק, על מה אתה מדבר, האם נוצרייה אמריקנית צעירה שמתגיירת למען צעיר יהודי לו נישאה לא מכבר, בוגדת באומה האמריקנית…? ועוד שאלה ברשותך מר אריה דרעי, תגיד לי האם היית מעדיף לגוּר בשכונה חשוכה סמוכה ליהודים עבריינים שהורשעו בפלילים ונשלחו לבית הכלא ו/או שמא היית מבכר לדוּר בשכונה מוארת בסביבתם של אזרחים אחרים שומרי חוק, מוסר, ודרך ארץ בין אם הם יהודים, ערבים, נוצרים, ו/או דרוזים, אולי צ'רקסים…?". אריה דרעי עבריין לשעבר שהורשע בפלילים ונשלח לבית הסוהר נותר איש חָשוּך, מוגבל, ועגום שיצא ללא פגע מהצְבָת של יעל דן.

הערה 4 : דפי ההיסטוריה בששת כרכיו של ווינסטון צ'רצ'יל אודות מלחמת היולם ה- 2 אינם מספרים מאום על שיחות להפסקת אש והסדרים מדיניים שניהלו בתוך המלחמה העקובה מדם , מנהיגי העולם החופשי ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל  ונשיאי ארה"ב פרנקלין דילאנו רוזוולט והארי טרומן עם הארכי טרוריסט הנאצי קנצלר גרמניה אדולף היטלר. הם אינם מספרים מפני שלא היה דבר כזה. הסדר מדיני ושיקום היה ניתן להשיג לפי דעתם של המנהיגים הדמוקרטים הדגולים בעת ההיא , רק לאחר הכנעה צבאית מוחלטת של הוורמאכט והלופטוואפה הגרמניים ורק לאחר ניתוץ ההנהגה הפוליטית הנאצית הטרוריסטית הגרמנית לרסיסים . חלק מפושעי המלחמה הגרמניים האלה נשפט במשפטי נירנברג בתום מלחמת העולם ה- 2 ע"י בית דין של בעלות הברית והושם בכלא לשנים ארוכות . חלק אחר נתלה . חלק שם קץ לחייו והתאבד בטרם תחילת משפטי נירנברג באוקטובר 1945. הסדר פוליטי עתידי עם החמאס ייתכן רק לאחר התנערותו מהאמנה הנאצית שלו בה הוא קורא להשמדת מדינת ישראל (ראה מאמרה של פרופסור דינה פורת "פני האנטישמיות של החמאס" בעיתון "הָאָרֶץ" ב- 3 באוגוסט 2014) . אחרת מה…? הסכם הפסקת אש והַסְדָרָה פוליטית עם החמאס הנאצי והטרוריסטי כאילו לא קרה כלום במלחמת "צוק איתן" תאפשר לחמאס להתחמש בשנים הבאות גם בנשק לא קונבנציונלי . בסֶבֶב הבא שיתרחש נגיד בעוד 10 – 5 שנים בין צה"ל לחמאס הנאצי – רק לאלוהים יהיו פתרונים. מי שעושה עסקים עם אנשי טרור ומאמץ את גרסת המנטרה "שקט ייענה בשקט" לא מבין מה הוא שח . תארו לכם את ווינסטון צ'רצ'יל, פראנקלין דילאנו רוזוולט, והארי טרומן עורכים הפסקת אש והַסְדָרָה מדינית בעיצומה של מלחמת העולם ה- 2 עם הארכי טרוריסט פושע המלחמה אדולף היטלר הנאצי הגרמני אבי דוקטרינת השמדת העמים ועם המיליטריסט היפני הקיצוני רמטכ"ל צבא יפן הִידֶקִי טוֹג'וֹ. אם הדמוקרטים הדגולים האלה היו מנהלים בהססנות את מלחמת העולם ה- 2 ומסכימים להפסקות אש מלאכותיות בלעדי הכנעת הטרוריסטים הבינלאומיים הללו ללא תנאי, הרי שבתוך כמה שנים הייתה פורצת מלחמת עולם שלישית בתנאים הרבה יותר גרועים. רוצח ההמונים הנאצי אדולף היטלר מצויד בדוקטרינה המדינית – צבאית המטורפת שלו הגורסת השמדת עמים בדרך לניצחון של הרייך ה- 3 בן 1000 (אלף) שנים, היה מחזיק בידו כבר פצצות אטום.

המאמר הבהיר והמלומד של פרופסור דינה פורת בעיתון "הארץ" מ- 3 באוגוסט 2014 "פניו האנטישמיות של החמאס" מלמד כי סכסוך הנדל"ן שכפה החמאס על מדינת ישראל איננו רק מאבק בין שני עמים על אותה פיסת קרקע , אלא הרבה יותר מזה . זאת מלחמת חורמה מנובזת שכפה החמאס הטרוריסטי על מדינת ישראל הדמוקרטית . זוהי מלחמה על החיים ועל המוות של כולנו נגד ארגון טרור מטורף ומסוכן שבאמנה הנאצית והאנטישמית שלו נכתב כלהלן : "…אדמת פלסטין היא כולה אדמת וואקף , כולה אדמת הקדש מוסלמי , ותהיה כזאת עד יום הדין , שעת הכרתת מדינת ישראל והשמדתה…" . המאמר של פרופסור דינה פורת הוא תזכורת חשובה לבנימין נתניהו ראש ממשלה ישראלי שמצטייר לעיתים כהססן ופוסח על שתי הסעיפים . אך לך תדע אולי הוא בכלל ראש ממשלה זהיר וחושב , שמכלכל את צעדיה הצבאיים והמדיניים של מדינת ישראל בניסיון וחוכמה . האמת , לכולנו העיתונאים אין את כל המידע והכלים הדרושים כדי לשפוט את התנהלותו לפי שעה ועד כה של ראש הממשלה בנימין נתניהו . אי אפשר לבסס את חיינו רק על אינפורמציה שמודלפת החוצה ע"י שרים אינטרסנטיים בקבינט .

ראה גם העיתון "הארץ"מ- 3 באוגוסט 2014 . עיתון "הארץ". זהו מאמרה הבהיר והמלומד והחשוב של פרופסור דינה פורת "פניו האנטישמיות של החמאס". 

הערה 5 : "שישי" של ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) וחברת החדשות המצטיינת שלו על המפיקים והמפיקות המצוינים העובדים בחברה ומספקים לי את הסחורה הטלוויזיונית בתחום החדשות , ענייני היום , והאקטואליה . אין לי שום סיבה אם כך לבזבז את זמני ולזפזפ כצרכן גרוגי לעבר מקורות אינפורמציה אחרים . חברת החדשות של ערוץ 10 היא מֵיטָבִית , מגשימה את ייעודה , וזה זמן רב שהיא משיקה לאופטימום. אנוכי שולף מהזיכרון. יש לי שָם את אלון בן דוד, חזי סימן טוב (יוצא מן הכלל), אלמוג בוקר, רועי שרון,  טלי מורנו, אבישי בן חיים (אני זוכר אותו היטב עוד מהימים כשהיה סטודנט ומצא את פרנסתו בעשור ה- 90 של המאה הקודמת) כאיש ביטחון בטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה – ירושלים), תמר איש שלום, אור הלר, טל שורר, נדב אייל, מואב וורדי, צבי יחזקאלי (מעולה), רביב דרוקר, נדב פרי, הילה אלרואי, מתן חודורוב, גיא לרר, אושרת קוטלר, גיל תמרי, ברוך קרא, אבי עמית, נגה ניר-נאמן, אלי לוי, נעמה אייזנברוך, דני רופ, ישראל רוזנר, אביב פרנקל, מירי מיכאלי, מיה איידן, רומי נוימרק, דני רופ, גיא זוהר, נסלי ברדה ועוד כמה . אני כל פעם תמה מחדש מדוע הם שָם בערוץ 10 צריכים בפנל "שישי" את בן כספית מ- "מעריב" שאמש גם הצליח לשרבב ולהעניק פרסומת סמויה לעיתונו…? ואותו כנ"ל מדוע הם זקוקים רזי ברקאי מ- רדיו גלי צה"ל…? מדובר בכפילות ובעומס מֶלֶל על השידור שאיננו תורם דבר לצופי ערוץ 10. בן כספית ורזי ברקאי הם צרה קטנטונת של צופי ערוץ 10 לעומת צרות גדולות יותר שממתינות לצופי ערוץ 10 עם חידוש הקרנתן בתום "צוק איתן" של סדרות הנֶפֶל הטלוויזיוניות "עד סוף העולם" ו- "המעושרות".

הערה 6 : מרבית עיתונאי ערוץ 10 המסקרים את ההתרחשויות באזור הגיאו פוליטי המורכב ורווי סכסוכים מדיניים וצבאים במזרח התיכון, בסהר הפורה, באיראן, ומצרים אינם מדברים ולא מבינים את השפה הערבית. הם עדיין מספיק צעירים כדי ללמוד את השפה הערבית. זאת הסיבה העיקרית שמבליטה את שני עיתונאי ערוץ 10 חזי סימן טוב וצבי יחזקאלי דוברי השפה הערבית על בורייה . השדרן והפרשן חֶזִי סִימָן טוֹב מצטייר כהפתעה הטלוויזיונית הגדולה ביותר של סיקור מלחמת "צוק איתן". מעניין להאזין לו ומרתק לשמוע אותו. חזי סימן טוב אולי לא היה פופולארי עד כה, נגיד כמו אלון בן דוד ורביב דרוקר, אולם מתברר כי יש לו מעתה תפוסה ונוכחות רבה על מסך ערוץ 10. חברת החדשות של ערוץ 10 עשתה עסק רכישה מצוין משגייסה אותו לשורותיה. לחזי סימן טוב וצבי יחזקאלי יש יתרון גדול על הקולגות שלהם בעת סיקור מלחמת "צוק איתן" בתחום "הערבי" שהוא כל כך חשוב ו- רלוואנטי בעת העברת המידע לציבור הצופים ופרשנות המידע הזה.

הערה 7 : עורכת "שישי" של ערוץ 10 גב' טלי בן עובדיה שידרה אתמול (יום שישי – 15 באוגוסט 2014) On Camera מאמר מערכת בוטה נושא ביקורת לחלוטין לא פשוטה בתוכנה אודות תפעולו של רמטכ"ל צה"ל רב אלוף בני גנץ במלחמת "צוק איתן" . איש איננו מכין את ציבור צופי הטלוויזיה כי טלי בן עובדיה עומדת לפתוח באש על רמטכ"ל צה"ל . האפקט הטלוויזיוני של טקסט הביקורת והאותיות הגדולות המהבהבות שליוו את הופעתה של טלי בן עובדיה – חידדו את מֶסֶר ההסתייגות שלה מאופן ניהולו של הרמטכ"ל בני גנץ את ניהול מלחמת "צוק איתן" . דעה לגיטימית אולם כשהיא מושמעת בפרהסיה כמאמר מערכת זה נשמע רעשני . לפתע נזכרתי ש- טלי בן עובדיה היא נֶצֶר למורשת עיתונאית (אבא שלה היה פרשן חדשות בכיר בשפה הערבית ברדיו "קול ישראל" וממייסדיו וגם בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנותיה הראשונות) אחת שיודעת את העבודה שלה . זה בולט לעין שלי . היא עורכת ושדרנית דעתנית שמתנסחת ברור וחד , אולם כעיתונאי אני סקרן לדעת כיצד פועלת ההיררכיה ומי בערוץ 10 מאשר הבעת דעה כה חריפה ואקטיביסטית כזאת במסגרת "שישי" בגנות רמטכ"ל צה"ל בני גנץ . בשידור הציבורי שאנוכי הייתי חבר בו ושותף לו במשך 32 שנים רצופות לא היו מעולם מאמרי מערכת Stand up כאלה מהסוג שהשמיעה טלי בן עובדיה שלשום (יום שישי – 15 באוגוסט 2014) . "מסמך נקדי" של רשות השידור לא התיר זאת . נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל קבע בתורתו האתית העיתונאית כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" הם גופי שידור מדווחים ולא מביעים דעה .

itzhak ben ovadia

טקסט תמונה : 1970 –  1969. זהו העיתונאי ושדר הטלוויזיה יצחק בן עובדיה ז"ל הנערץ (אביה של טלי בן עובדיה עורכת "שישי" בערוץ 10) שכונה בפי חבריו "זאכי אל מוכתר" (על פי עדותו של יוסף ביניא) ואשר שימש פרשן חדשות בכיר בשידורי רדיו "קול ישראל" ושידורי הטלוויזיה בשפה הערבית בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנותיה הראשונות. התפוח אם כן לא נפל רחוק מהעץ. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. הזכויות שמורות).

הערה 8 : ואז בא העיתונאי – שַדָּר מואב וורדי במוצ"ש – 16 באוגוסט 214 ומטיל פצצה נוספת באולפן ערוץ 10 : הוא מקיים ריאיון סנסציוני לא פחות עם אל"מ במיל. ד"ר רוני ברט מי שהיה ראש חטיבה באגף הביטחוני במל"ל (המטה לביטחון לאומי). עדות אישית שלו מתוך הדיונים הסודיים בקבינט. ד"ר רוני ברט אמר קבל עם ועדה בפני מאות אלפי צופי טלוויזיה של ערוץ 10 כי המל"ל הוא גוף בעל קיבעון מחשבתי, וכי לא הייתה מגירה ברורה וסדורה לקראת מלחמת "צוק איתן". ד"ר רוני ברט הדגיש בפני מואב וורדי כי הטיפול של הקבינט במנהרות ההתקפיות ברצועת עזה היה כושל וכי הקבינט כלל לא נערך למלחמת "צוק איתן". ד"ר רוני ברט סיפר והרחיב לצופי ערוץ 10 כי הקבינט היה שבוי בקונספציה שלכל בעיה יש רק פתרון אחד. הוא טען כי הייתה לו תחושה שתפקידו של המל"ל הוא ליצור שקט בסביבות ראש הממשלה בנימין נתניהו וכי בדיונים במשמעותיים ביותר לביטחון ישראל בקבינט אסור היה להציג חלופות. לאחר שמלחמת "צוק איתן" תסתיים יישאלו מן הסתם הרבה שאלות ויעופו גם הרבה ראשים. ד"ר רוני ברט הוא הסנונית הראשונה. הרבה אישים אחרים בעלי השפעה במדינת ישראל טרם אמרו את מילתם האחרונה. הריאיון העיתונאי הזה עם ד"ר רוני ברט הוא הישג של מואב וורדי.

פסגת היכולת האנושית בקפיצה לגובה גברים ונשים. ביקורת טלוויזיה.

הקדמה קצרה

אליפות אירופה ה- 22 בא"ק בציריך 17.8.2014 – 12.8.2014 . כותרת הפוסט מעניקה יתרון לחקר הישגי האתלטים והאתלטיות בענף הקפיצה לגובה מפני שמומחי הא"ק בעיתונות ובתקשורת האלקטרונית העניקו לציבור תקוות חדשות הנוגעות לשבירת השיא עתיק היומין 2.45 מ' של הקובני חאווייר סוטומאיור שהושג ב- 1993 בתחרות א"ק ב- סאלאמנקה ספרד. הדבר אפשרי על פי דעתם. תחרויות הקפיצה לגובה לגברים באליפות אירופה ה- 22 בא"ק בציריך נערכו ביום שישי – 15 באוגוסט 2014 . הן הוקרנו בערוץ 5 בכבלים ושידרו אותן השדרנית המובילה מירי נבו והפרשן הצמוד שלה מולי אפשטיין . סופו של המחזה היה צפוי מראש . אלוף אירופה החדש האוקראיני בוהדן בונדרנקו זכה במדליית הזהב בהישג של 2.35 מ' . במדליית הכסף זכה בן ארצו אנדרי פרוטסנקו שקבע 2.33 מ' . מדליית הארד שייכת לאיוון אוחוב שחלף מעל רף שגובהו 2.30 מ' . שיא העולם הוותיק בן 21 שנים של חאווייר סוטומאיור שמתקרב במידה רבה לקצה גבול היכול האנושית נותר יציב על כנו . הקובני המופלא הזה יכול לנוח לפי שעה על זרי הדפנה שלו .

אליפות אירופה ה- 22 בא"ק שהתקיימה בציריך בתאריכים 17.8.2014 – 12.8.2014. שידורי Off tube בערוץ 5 בכבלים.

גם בהיעדר שיאי עולם , עדיין אין דבר מרשים יותר משידור ישיר של תחרויות א"ק בטלוויזיה, אם כי צריך לקחת את ההערכה הזאת בעירבון מוגבל בעתיד. אתלטים ושחיינים מתמודדים לא רק נגד עצמם, הם מתחרים גם נגד המטר והשעון. שונה לחלוטין מתחרויות כדורגל, כדורסל, וטניס שם הספורטאים מתחרים רק נגד עצמם. מחסור בשבירת שיאי עולם חדשים בתחרויות א"ק ושחייה לאורך תקופה ארוכה עלולה לפגוע בעניין הציבורי בהם ולהזיק בטווח הארוך. אף על פי כן יפי גוף האדם , של הגברים והנשים כאחד, העוסקים בקואורדינציה תנועתית מורכבת במגוון מקצועות אתלטיקה קלה של ריצות , קפיצות, ניתורים , זריקות ויידויים – הוא מפגן מרהיב לעין . הטלוויזיה מנצלת זאת, הופכת את הא"ק למושא שידור וצילום, ומאמצת את הפעילויות האלה אל לבה או נכון יותר אל עדשות המצלמות שלה. הפקתי, ערכתי, ניהלתי, ושידרתי בקריירה הארוכה שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אלפי אולי עשרות אלפי אירועים לרבות אולימפיאדות, מונדיאלים, אליפויות אירופה לאומות בכדורגל וכדורסל , גביעי אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות ומחזיקות גביע במתכונתן הישנה, אליפויות ווימבלדון בטניס, התמודדויות של מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל באירופה , את הכדורגל והכדורסל הישראליים על כל מרכיביהם נבחרות לאומיות, ליגה, וגביע המדינה, NBA, ועוד , ועוד , ועוד . מה לא . שום דבר לא ישווה ל- אליפויות העולם בא"ק , אליפויות אירופה בא"ק, והתחרויות האולימפיות בא"ק . מדובר בצמרת הספורט ובפסגת הטלוויזיה. הפקה וצילום יחדיו . אי אפשר שלא להתפעל עמוקות ממבצע הכיסוי העשיר של הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG / SSR את אליפות אירופה ה- 22 בא"ק הנערכת כעת בציריך. מדובר בתפעול מסיבי של חמש ניידות שידור ענקיות שמעסיקות 85 (שמונים וחמש) מצלמות ואשר כולן מחוברות למקורות ומערכות Replay נפרדות . חלק מהן מקושרות ל- SSM (הילוכים חוזרים איטיים מאוד). מדובר בכיסוי יפהפה ובחוויה טלוויזיונית יוצאת דופן באיכותה. אפילו שדרנית ה- Play by play (שידור Off tube מהמוניטור באולפני הרצליה אלא מה…!) המובילה והמונוטונית של של ערוץ 5 בכבלים גב' מירי נבו איננה יכולה לקלקל את המופע שנקרא אליפות אירופה ה- 22 בא"ק לגברים ונשים המתקיימת בימים אלה בציריך – שווייץ (ננעלת היום , יום ראשון – 17 באוגוסט 2014). מירי נבו היא מגישת ספורט מקובלת בערוץ 5 בכבלים – אולם היא איננה שדרנית א"ק. לבטח לא שדרנית מובילה בתחום כל כך מסובך המורכב מעשרות מקצועות שונים זה מזה על המסלול ובשדה. וודאי לא בעת בשידורים ישירים בערוץ 5 בכבלים. 1000 (אֶלֶף) הבדלים חוצצים בין מגיש טלוויזיה לבין שַדָּר ספורט Play by play בטלוויזיה. מדובר אומנם בשני מקצועות טלוויזיוניים אך שונים בתכלית . מירי נבו משתייכת לכַּת טלוויזיה מגוחכת הקרויה חֲבוּרָת "Voice over". חברים בה כל מיני שדרנים מונוטוניים משוללים כל כישרון לשדר תחרויות ספורט . לכן הם משוחחים ספורט . גב' מירי נבו נעדרת כישרון ווקאלי טלוויזיוני מינימאלי לבנות דרמה ולשדר דרמה , ותחרויות הא"ק הן רוויות דרמה . אנטי תזה של שדרנית א"ק . פס הקול שלה שטוח כמו פלטה ללא עוצמות . מישורי . הרי על מסך הטלוויזיה שלה בהרצליה מתמודדים אתלטים ואתלטיות בינם לבין עצמם ובינם לבין המטר והשעון עד כלות הכוחות עד סף מוות אולם קולה נותר משעמם , חד גוני , ואפרורי . שדרנית ספורט מגוחכת . לרוע מזלה מתעקשת גב' מירי נבו להעסיק לידה בעמדת השידור ה- Off tube באולפנים בהרצליה את פרשן הא"ק מר מולי שפירא (בעל תואר אקדמאי Phd) שמחדד עוד יותר את חולשות השידור שלה ואת הבנתה השטחית בזירת הא"ק . מירי נבו אימצה את השיטה הקלוקלת שבה מותר כאילו לשוחח בטלוויזיה באין מפריע בעת התרחשות דרמות ספורטיביות אך לא לתאר ולשדר אותן עבור צופיה . משהו שדומה לשיחות הנפש שמנהל אוּרִי לֵוִי עם הפרשנים שלו גוּר שֶלֶף וענת דרייגור על רקע הדרמות של משחקי נבחרת ישראל בקדם אליפות אירופה 2015 בכדורסל . כמו למשל אמש (יום ראשון -17 באוגוסט 2014) בעת השידור הישיר מסופיה במשחק בו הביסה ישראל את בולגריה 100 : 84 . שום התלהבות , שום ריגוש , שום התפעלות , שום התעוררות . שיממון . השַדָּר המוביל אוּרִי לֵוִי והפרשן הצמוד שלו גוּר שֶלֶף משוחחים בניחותא האחד עם השני בעמדת השידור שלהם בסופיה . מחט הקונסולה לא זזה . שניהם מנהלים בעמדת השידור בסופיה שיחת רֵעִים על רקע משחק כדורסל בינלאומי בו מתמודדת הנבחרת הלאומית של ישראל נגד בולגריה . מתקבל הרושם כי רוטינת השיחות ביניהם בסדרת אירועי כדורסל כאילו שבלוניים , רוטיניים , וחד גוניים שחוזרים מעצמם על עצמם , וחולפים על פנינו כצופי טלוויזיה באותו Level חד גוני – היא כאילו דין הטלוויזיה מאז ומעולם . מבצע שידור כאילו ללא שיאים וכאילו נטול כל התרגשות מבחינתם . אין מדובר בשידור ספורט אלא בדקלום ושיחת ספורט משמימה . שוב הפקת חוץ מחורבנת של ערוץ 1 שמוריד כבדרך אגב כאילו סיגנל טלוויזיה ניטרלי לא לוֹ מהלוויין , ובנוסף לכל מרשה לעצמו השַדָּר המוביל לראיין את גיבורי העלילה הישראליים, השחקן גַל מֶקֶל והמאמן אֶרֶז אֶדֶלְשְטֵיין, Off camera, כאילו הוא צ'אנל רדיו . ערוץ 1 גם במתכונת ההקמה המחודשת שלו עדיין גובה מהציבור כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל דמי אגרה בשנת התקציב של 31.12.2014 – 1.1.2014, ולכן לפי שעה הוא מחויב למשלם המִסִים שלו. איזו עליבות. זִיפְת . עסק יָרוּד .

גב' מירי נבו יורה כמות עצומה של מֶלֶל ללא משמעות , ולא רק זאת . היא איננה בקיאה בא"ק הבינלאומית ולכן לא מזהה מייד את המנצחים ודירוגם על קו הגמר . ואז מתגלה מירי נבו במלוא חולשתה . היא מצרפת לשיחות שלה אודות אליפות אירופה בא"ק את הפרשן הצמוד שלה מולי שפירא וזה נעתר להזמנה . מירי נבו תלויה לחלוטין בפרשן שלה אולם במקום שידור ישיר רווי דרמות מקבל הצופה של ערוץ 5 בכבלים שיחות רקע . מולי שפירא הוא ידען מלומד שאמור להסביר ולנתח במינימום מילים את המתרחש על המסך . בהיותו מדען הוא מוכשר לעשות זאת , ובאמת ההסברים שלו בתחומי המכניקה של הא"ק והפיזיולוגיה של גוף האדם בשעת מאמצי עַל – מאלפים . אבל מירי נבו בגלל סגנון השידור המוביל הישנוני והרָדוּם שלה שאיננו שידור אלא שיחה נינוחה בחדר אטום , הופכת אותו בעל כורחו שוב ושוב לדברן שלפתע נתפש כמעט כפטפטן כמותה . חוק הכלים השלובים פועל במלוא עוזו גם כאן בעמדת שידור ה- Off tube באולפן של ערוץ 5 בכבלים. מירי נבו מושכת מטה את מולי שפירא במקום ההפך , הוא אותה מעלה. מִינוּס במתמטיקה מנצח פְּלוּס. גם בחיים. תפקידה הראשי של מירי נבו כשדרנית טלוויזיה מובילה הוא לשדר ישיר בגאון וכהלכה לצופיה את התפתחות העלילה מראשיתה ואת התהוות שיאי הדרמה בזמן התרחשותם . קיימים כללים ברורים ומקובלים לשידור דרמות ספורט בטלוויזיה. השַדָּר המוביל בונה את הדרמה. הפרשן מנתח אותה. השדר המוביל מנווט ומשדר את הדרמה . הפרשן מצטרף מאוחר יותר ומסביר אותה . על מולי אפשטיין מוטלת החובה לנתח את מרכיבי הדרמה שהתחוללה באמצעות ה- הילוכים החוזרים האיטיים שמספקת לו SRG / SSR . הוא איננו שדרן מוביל . הוא פרשן מוביל שיכול לנווט את צופיו למטרה בהרבה פחות מילים . יחסי הכוחות וכללי האינטגרציה בין שַדָּר מוביל ופרשן בעמדת שידור המשותפת ידועים היטב לכל בר בי רב . אין להפר אותם. מירי נבו היא אכזבה טלוויזיונית ענקית שנעדרת כל יכולת להעביר את רטט האירועים לצופיה.

תשאלו את שדרני הא"ק הארולד אייברהאמס , דיוויד קולמאן , ברנט מאסברגר , ונסים קיוויתי . צופי הטלוויזיה הצעירים עוד יתפתו להאמין שמירי נבו היא האידיאל . נוצר כאן במשך סטנדרט שידור ישיר עקום ומעוות של תחרויות א"ק . אני מציע לקוראי הבלוג להאזין לפס הקול של הארולד אייברהאמס ששידר ישיר את ריצת הגמר ל- 5000 מ' לגברים באולימפיאדת הלסינקי 1952 ו/או לפסי הקול של נסים קיוויתי ששידר ישיר את ריצת הגמר ל- 800 מ' באולימפיאדת מינכן 1972 ואת ריצת הגמר ל- 5000 מ' באולימפיאדת מונטריאול 1976 כדי להבין איזה חיץ עצום מפריד בין גדולתם לבין המגוחכות של מירי נבו . פתאום נמצאו ממלאי מקום שוּלִיים ולא הולמים לנסים קיוויתי שדר הא"ק האגדי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בשנים 1991 – 1972) כמו אורי לוי , דני דבורין , ועמית הורסקי , ומירי נבו בערוץ 5 בכבלים . ניתן בקלות לבדוק זאת ולהשוות בין איכות פסי הקול של הנ"ל . לא שיערתי לעצמי שבחלוף 23 שנים מאז 1991 (השנה בה פרש נסים קיוויתי ממיקרופון הא"ק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לגִמלאות) אמשיך להתגעגע אליו . למירי נבו אין שמץ של סיכוי להיכנס אי פעם לנעליו הגדולות שהותיר אחריו נסים קיוויתי (הוא יהיה בן 88 בנובמבר 2014) . אני תמה מדוע מירי נבו לא אומרת מפורשות למנהליה את האמת כי משימת שידור ישיר Off tube של תחרויות א"ק בסדר גודל של אליפות אירופה ו/או אליפות עולם גדולה עליה בכמה מידות טובות . שידור ישיר של תחרויות א"ק הוא משימה סוּפֶּר אתגרית וסבוכה לכל שַדָּר טלוויזיה באשר הוא, לבטח Off tube, גם למיומנים ביותר .

ועוד דבר . 120 רשתות טלוויזיה ורדיו אירופיות שידרו ישיר את אליפות אירופה ה- 22 בא"ק מעמדות שידור באצטדיון בציריך . רק ערוץ 5 בכבלים העתיק מהמוניטור בהרצליה . שידור Off tube הוא חֶרְבּוֹן עיתונאי . לבטח כשמדובר בשידור Off tube של תחרויות א"ק רוויות אין סוף פרטים . המון שמות , המון אתלטים ואתלטיות מהמון מדינות , המון תוצאות , המון מקצועות על המסלול ובשדה . שידור Off tube של תחרות א"ק מהסוג של אליפות אירופה ו/או אליפות עולם היא משימה בלתי אפשרית . אילו גב' מירי נבו הייתה אשת טלוויזיה רצינית היא הייתה מסרבת מכל וכול להנהלת ערוץ 5 בכבלים לשמש שדרנית Off tube מובילה שמעתיקה את האינפורמציה עבור צופיה מהמוניטור בהרצליה . אילו הייתה אשת טלוויזיה רצינית היא הייתה מתעקשת בכל מחיר על שידור ממוקד ההתרחשות . אילו הייתה שדרנית בעלת תחושה של שליחות הייתה נעמדת על שתי רגליה ודורשת להטיס אותה ואת הפרטנר שלה הפרשן מולי אפשטיין לעמדת שידור באצטדיון בציריך . אי אפשר לשדר כהלכה ובצורה הולמת דרמות א"ק מחדר אטום בהרצליה . מולי שפירא הוא פרשן א"ק בטלוויזיה מומחה בעל מוניטין אולם בשעה שהוא מסכים לשמש פרשן מוביל off tube הוא מוחל על כבודו תמורת נזיד עדשים . מירי נבו ומולי אפשטיין נוטלים על עצמם אחריות טלוויזיונית כבדה ביותר מבלי שהם נוכחים במוקד ההתרחשויות באצטדיון בציריך ומבלי שיש להם את הכלים הנחוצים לשאת בנטל הטלוויזיוני . שידור Off tube במשך שבוע של אליפות א"ק רווייה מאות רבות של משתתפים ומשתתפות במגוון רחב של מקצועות שונים זה מזה לרבות ריצות מרתון והליכות ארוכות שמתנהלות מחוץ לאצטדיון המרכזי בציריך – הן מעמסה כבדה מנשוא . כמי שניווט במשך שנים את שידור הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 העסקתי פעמיים את מולי אפשטיין כפרשן א"ק ופרשן ספורט מוביל : באליפות העולם ה- 7 בא"ק שנערכה בסביליה בספרד ובאולימפיאדת סידני 2000 . ברור שבשתי הפעמים האלה הטסתי אותו באופן מיוחד לעמדות השידור שלי בספרד ובאוסטרליה . מר מולי אפשטיין פִּרְשֵן מהשטח ממוקד ההתרחשויות באופן בלתי אמצעי . שידור ישיר Off tube מהמוניטור בהרצליה הוא שממה טלוויזיונית . מפלה עיתונאית . אני חש כבר שנים ארוכות הערכה מקצועית רבה למולי אפשטיין . הוא פרשן ספורט כללי וא"ק בפרט בעל ידע עצום – משכמו ומעלה . הוא מעשיר את שידורי הטלוויזיה בהם הוא נוטל חלק . אולם כשהוא מסכים מרצונו לוותר על עקרונות אֶמֶת של עיתונאות טלוויזיונית מהשטח ועובר לסדר היום כאילו לא קרה מאום כדי לשמש כסות דלה מין עלה תאנה לשידורי ה- Off tube של ערוץ 5 בכבלים מציריך , מה נותר לי עוד חוץ מלאהוב אותו ? לרַחֵם עליו ! לרחם , מפני שהוא מסכים מרצונו לעבוד בעבודה כל כך אחראית בתקשורת המונים מבלי להתייצב במוקד ההתרחשות על מנת להיות עד ראייה ממקור ראשון . סדרת הצילומים הבאים מוכיחה כי דבריי אֶמֶת .

muli epstein 1

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. הימים ההם – הזמן ההוא. אליפות העולם ה- 7 בא"ק מתקיימת בסביליה – ספרד. חטיבת הספורט בפיקודי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מעבירה במשך עשרה ימים 78 שעות שידורים ישירים ממוקד ההתרחשויות בסביליה. ברור שאני מטיס גם את פרשן הא"ק המצוין והידען שלי מולי אפשטיין לעמדת השידור באצטדיון בסביליה. שידור Off tube של אירוע בינלאומי בסדר גודל כזה הוא חרבון עיתונאי ונחשב ל- מפלה. להלן זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מולי אפשטיין, השדר המוביל מאיר איינשטיין, ואנוכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

muli epstein 2

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. סביליה – ספרד. אליפות העולם ה- 7 בא"ק . אנוכי יחדיו עם פרשן הספורט המצוין שלי ד"ר מולי אפשטיין (משמאל) וטכנאי הטלוויזיה אלכסנדר הרש (מימין) במשרד התקשורת ההפקה , והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בעיר סביליה. התמונה צולמה בעת איסוף החומר וההתכוננות לקראת אחד השידורים הישירים מ- סביליה לירושלים. השהייה במוקד ההתרחשות בסביליה מאפשרת לצוות השידור גם להשתלט על כמות אינפורמציה מקצועית ועיתונאית גדולה, לימודה ושינונה, בטרם השידורים הישירים , כמו גם מפגשים בלתי אמצעיים עם פיגורות אתלטיות בהווה והעבר, ומפגשים מפרים ומעשירים עם קולגות טלוויזיוניות מהעולם הגדול. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 8

טקסט תמונה : 11 בספטמבר 2000. ארבעה ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000. נבחרת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בפיקודי מתכנסת במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC באולימפיאדת סידני 2000. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה : 

שורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה), יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות), משה גרטל (שדר שחייה).

שורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG), אמיר בר- שלום (כתב ENG), גלעד עדין (כתב ENG).

שורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות), מולי אפשטיין (פרשן ספורט כללי), מאיר איינשטיין (שדר א"ק), זוהייר בהלול (שדר הרמת משקולות והיאבקות), עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים), אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן, דורית חיימי (עוזרת הפקה).

שורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG), ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק), איגור סלע (איש קול בצוות ENG), רמי שמש (איש כספים), אורי לוי, (שדר ענפי ספורט קטנים, ג'ודו, טניס, וחתירה בקייאקים), יעקב "קובי" תקוע (חובש כובע מצחייה עורך כתבות ENG), אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG), יוסי ששון (עומד מאחור מפקח קול ותקשורת), משה מזרחי (חולצת טי שירט לבנה עורך כתבות ENG, מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (חובש מגבעת רחבת שוליים איש קול ותקשורת), גדעון הוד (שדר תקצירים), ו- ששי אפרתי (מפיק ויד ימיני). הערה : נעדר מהתמונה צלם ה- ENG רמי לי-טל שמצלם את תמונת הסטילס הזאת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 9

טקסט תמונה :  אוגוסט 1997 . האצטדיון האולימפי באתונה . אליפות העולם ה- 6 בא"ק . אנוכי (מימין) עם שדר הא"ק שלי מאיר איינשטיין (משמאל) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ה- א"ק אתונה . גב' מירי נבו איננה מתקרבת אל ירכתי איכויותיו כשדר א"ק . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

בעניין האָצָן האמריקני והמתאזרח הישראלי דונאלד סאנפורד (נשוי לאזרחית ישראלית) . הצטיינותו באליפות אירופה בא"ק הנוכחית בציריך (נטל את מדליית האָרָד בריצת 400 מ' בתוצאה 45.27 ש') מעידה על מצבה הרעוע והמתמשך של ה- א"ק בישראל . נחמד לראות אתלט אמריקני שמייצג בלהט את מדינת ישראל וניצב בגאווה על דוכן המנצחים וגם נושק לסמל המדינה , אולם הדבר מדגיש ביתר שֵאת הפרוביזוריות של ה- א"ק הישראלית ואת ארעיותה . אין א"ק ברמה גבוהה במדינת ישראל . לא נראה לי כי דונאלד סאנפורד האמריקני יהפוך מודל לחיקוי והערצה ב- א"ק הישראלית . זה לא קרה גם עם קופץ המוט המצטיין היהודי – רוסי אלכס אוורבוך , מי שעלה לישראל מרוסיה ב- 1999 . הוא מייד קיבל אזרחות ישראלית והיה בשם מדינת ישראל פעמיים אלוף אירופה בקפיצה במוט ב- 2002 ו- 2006 . הנוער הישראלי לא נהה בעקבותיו . הנוער הישראלי מתעניין בכדורגל , כדורסל , וטניס היכן שמסתתר לפי דעת הוריהם כסף גדול . הגלובליזציה משנה את נופי הספורט באירופה . מי היה מאמין פעם שאתלטיות אתיופיות ו- אריתראיות ייתגברו מעצמות א"ק כמו גרמניה , שוודיה , והולנד . אגב לצורך השוואה בעניין הישגו של דונאלד סאנפורד: שני המנצחים האולימפיים בריצת 400 מ' לפני 54 (חמישים וארבע) שנים באולימפיאדת רומא 1960 , האמריקני אוטיס דייוויס (מדליית זהב)והגרמני קארל קאופמן (מדליית כסף), היו משיגים את דונאלד סאנפורד שלנו ב- 2014. שניהם קבעו אז תוצאה של 44.9 ש' (45.07 ש' ו- 45.08 ש' בתרגום למדידה אלקטרונית) . אוטיס דיוויס הקדים בחזה .

האם קיים קצה גבול ליכולת האנושית בספורט ? האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס מי שזכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת ברלין 1936 כמו ספורטאים דגולים בעלי מוניטין לפניו ואחריו , הרץ הפיני למרחקים ארוכים פָּאבוֹ נוּרְמִי , השחיין האמריקני ג'וֹנִי וַויְיסְמִילֶר , הרץ הצ'כוסלובקי למרחקים ארוכים אֶמִיל זָטוֹפֶּק , המתאגרף האמריקני ג'וֹ לוּאִיס , הרצים למרחקים בינוניים הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט מאוסטרליה ופִּיטֶר סְנֶל מניו זילנד , השחיין והשחיינית האוסטרליים מוּרָאיי רוֹז ודוֹאוּן פְרָייזֶר ואחרים – הולידו והובילו מחשבה וחזון כי אין גבול ליכולת האדם . תקווה אנושית שמניעה את האנושות להתאמץ ולשבור שיאים . שיאני עולם מאוחרים יותר בקפיצה לגובה כמו הבולגרייה סטפקה קוסטדינובה (2.09 מ') והקובני חווייר סוטומאיור (2.45 מ') הוכיחו כי לחזון האנושי הזה יש על מה להתבסס ופסגת היכולת האנושית תמיד ניתנת לכיבוש . הגדרה מדויקת לפי שעה . ביום בו יוברר כי קיים קצה גבול לכיבוש הפסגה באשר היא , על פני כדור הארץ או מחוצה לו , תיעצר האנושות מלֶכֶת . אך אל דאגה וחשש . מצלמות הטלוויזיה ומכשירי המדידה האלקטרוניים לא ייתנו לדִמיון האדם לגְוֹועַ . הטכנולוגיה הספורטיבית שמשפרת שוב ושוב את יכולתו של הספורטאי במסלול ובשדה בד בבד עם התפתחות טכנולוגיית המדידה בטלוויזיה, לא יאפשרו לפתור את חידת קצה הסַף של היכולת האנושית והאם קיים באמת גבול כזה. לכן החלום לשפר את שיאי היכולת האנושית לא יפוג . החתירה המתמדת לשיפור ושבירת ההישגים הקודמים של האדם ע"י האדם תימשך לעד . היא חסרת גבולות והיא תמצית המהות האנושית . ליכולת האנושית יש אומנם סַף רציונאלי אך אין חַיִץ כיצד למדוד את הרציונאל הזה . יום יבוא והוא איננו כל כך רחוק , ואת התוצאות הסופיות של סכום הווקטורים המפעילים את מהירות הריצה , כוח הזריקה , ההדיפה , ההטלה , והיידוי , גובה הניתור ומרחק הקפיצה שמשיגים הספורטאים במגוון התחרויות השונות בא"ק , לרבות קפיצה במוט וקפיצה משולשת – יימדדו בשברירי אלפיות שנייה , רסיסי גרמים , ופלחי מילימטרים . כנ"ל לגבי השחייה . הטלוויזיה מתעדת את שיאי העולם בא"ק ושחייה וחושפת בפני כל את פסגת היכולת האנושית והטכנולוגיה הספורטיבית . האדם הגיע במידה רבה לקצה גבול יכולתו הגופנית . לפחות 25 שיאי עולם וותיקים בא"ק העולמית מקשטים את הטבלה הבינלאומית כבר זמן רב . חלקם יותר משני עשורים  מבלי שאיש או אישה מתקרבים אליהם כלל . הם מסמלים כל אחד את קצה גבול היכולת האנושית בתחום הקונקרטי שלהם . הנה הם להלן . שיאי עולם ישנים בא"ק של גברים ונשים שטרם נשברו ומחזיקים מעמד עד עצם היום הזה [1] .

מקצוע                אתלט             מדינה          שיא עולם       תאריך ומקום     סטאטוס

גברים

זריקת דיסקוס     יוּרְגֶן שוּלְט       מזרח גרמניה     74.08 מ'        6 ביוני 1986       טרם נשבר            

                                                                                             נאוברנדנבורג (גרמניה)

יידוי פטיש            יוּרִי סֶדִיק          ברה"מ          86.74 מ'        30 באוגוסט 1986 טרם נשבר      

                                                                                               שטוטגרט

הטלת כידון           יָאן זֶ'לֶזְנִי           צ'כיה           98.48 מ'       25 במאי 1996      טרם נשבר   

                                                                                              יאנה (צ'כיה)

קפיצה משולשת     ג'וֹנַתָּן אֶדוּאָרְדְס   אנגליה        18.29 מ'         7 באוגוסט 1995  טרם נשבר

                                                                                              גטבורג

קפיצה לרוחק        מָיִיק פָּאוּאֶל       ארה"ב         8.95 מ'          30 באוגוסט 1991 טרם נשבר

                                                                                              טוקיו

קפיצה לגובה         חַאוְוֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר  קובה       2.45 מ'          27 ביולי 1993      טרם נשבר

                                                                                             סלמנקה (ספרד)

הדיפת כדור ברזל   רֶנְדִי בָּארְנְס       ארה"ב       23.12 מ'        20 במאי 1990      טרם נשבר

                                                                                             ווסטווד (ארה"ב)         

קפיצה במוט         סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה     אוקראינה     6.14 מ'  נקבע ב- 31 ביולי 1994 ב- ססטרייאר (איטליה). הערה : נשבר ב- 15 בפברואר 2014 בעיר דונייצק – אוקראינה ע"י קופץ המוט צרפתי רנה לאווילאני שקבע 6.16 מ' .

                                                                                                

400 מ'               מָיְיקְל ג'וֹנְסוֹן       ארה"ב        43.18 ש'      26 באוגוסט 1999 טרם נשבר

                                                                                       סביליה (אליפות העולם)

400 מ' משוכות    קֶוִוין יָאנְג           ארה"ב        46.78 ש'      6 באוגוסט 1992  טרם נשבר

                                                                                    אולימפיאדת ברצלונה 1992   

3000 מ'             דניאל קומן         קניה      7:20.67 ד'    1 בספטמבר 1996   טרם נשבר

                                                                                         רייטי (איטליה)

1500 מ'         הִישָאם אֶל גָארוּז'  מרוקו        3:26.00 ד'   14 ביולי 1998      טרם נשבר        

                                                                                            רומא

ריצת מייל       הישאם אל גארוז'  מרוקו        3:43.13 ד'    7 ביולי 1999        טרם נשבר

                                                                                            רומא

4 פעמים 400 מ'    רביעיית ארה"ב              2:54.29 ד'      22 באוגוסט 1993   טרם נשבר

                                                                                    שטוטגרט (אליפות העולם )

נשים

100 מ'     פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית-ג'וֹיְינֶר     ארה"ב    10.49 ש'      16 ביולי 1988        טרם נשבר  

                                                                                  אינדיאנאפוליס (ארה"ב)

200 מ'    פלורנס גריפית-ג'ויינר     ארה"ב   21.34 ש'        29 בספטמבר 1988  טרם נשבר

                                                                                 אולימפיאדת סיאול 1988

400 מ'     מַרִיטָה קוֹךְ    מזרח גרמניה        47.60             6 באוקטובר 1985    טרם נשבר

                                                                                   קנברה (אוסטרליה)

800 מ'    יָרְמִילָה קְרָטוֹחְוִוילוֹבָה  צ'כיה      1:53:28 ד'       26 ביולי 1983          טרם נשבר

                                                                                         מינכן

1500 מ'       יוּנֶקְסִיָה קִיוֹ               סין     3:50:46 ד'      11 בספטמבר 1993     טרם נשבר

                                                                                          בייג'ינג

100 מ' משוכות  יוֹרְדַנְקָה דונקובה בולגריה    12.21 ש'        20 באוגוסט 1988     טרם נשבר

                                                                                 סטרה- זגורה (בולגריה)

4 פעמים  100 מ'   מזרח גרמניה                 41.37 ש'        6 באוקטובר 1985     טרם נשבר

                                                                                    קנברה (אוסטרליה)

4 פעמים 400 מ'      ברה"מ                       3:15:17 ד'      1 באוקטובר 1988      טרם נשבר

                                                                                 אולימפיאדת סיאול 1988  

קפיצה לגובה  סְטֶפְקָה קוֹסְטַדִינוֹבָה  בולגריה  2.09 מ'         30 באוגוסט 1987       טרם נשבר

                                                                                         רומא

קפיצה לרוחק   גַלִינָה צִ'יסְטְיָאקוֹבָה   ברה"מ    7.52 מ'       11 ביוני 1988           טרם נשבר

                                                                                       לנינגרד

קפיצה משולשת  אִינֶסָה קְרָבֶץ   אוקראינה     15.50 מ'       10 באוגוסט 1995     טרם נשבר

                                                                                          גטבורג    

זריקת דיסקוס  גָבְּרִיאֶלָה רֵיְינש  מזרח גרמניה  76.80 מ'      9 ביולי 1988           טרם נשבר

                                                                                  נאוברנדנבוג (גרמניה)

הדיפת כדור ברזל  נַטָלְיָה לִיסוֹבְסְקָאיָה  ברה"מ 22.63 מ'     7 ביוני 1987            טרם נשבר

                                                                                       מוסקבה

schult

טקסט תמונה : 6 ביוני 1986. האתלט המזרח גרמני יוּרְגֶן שוּלְט (Jurgen Schult) העפיל ב- 6 ביוני 1986 לפסגת היכולת האנושית כשקבע שיא עולם בזריקת דיסקוס (משקל הדיסקוס לגברים הוא 2  ק"ג) למרחק 74.08 מ'. השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

koch

טקסט תמונה :  6 באוקטובר 1985. האתלטית המזרח גרמנית מַרִיטָה קוֹךְ העפילה ב- 6 באוקטובר 1985 לפסגת היכולת האנושית של הנשים בריצה למרחק 400  מ' בהישג של 47.60 ש'. שיא העולם הזה בן עשרים ותשע שנים שריר וקיים עד עצם היום הזה. שום אתלטית בתבל איננה מתקרבת לשיא העולם של מריטה קוך. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

sotomayor

טקסט תמונה :  27 ביולי 1993. סלמנקה ספרד. האתלט הקובני חָאוְויֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר (גובהו האישי 1.96  מ'). קובע שיא עולם חדש בקפיצה לגובה לגברים  2.45  מ'. השיא בן 21 שנים שריר וקיים עד עצם היום הזה וטרם נשבר. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yang

טקסט תמונה :  אולימפיאדת ברצלונה 1992. האצן האמריקני קווין יאנג מעפיל לפסגת היכולת האנושית וקובע שיא עולם חדש בריצת 400  מ' משוכות בתוצאה 46.78  ש'. שום אתלט איננו מתקרב מאז לשיא הפנטסטי ששריר וקיים בטבלת השיאים של ה- IAAF כבר 22 שנים. (באדיבות IAAF ו- IOC).

kostadinova

טקסט תמונה : יום ראשון בשבוע – 30  באוגוסט 1987 . האצטדיון האולימפי ברומא בו מתקיימת אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987. הקופצת לגובה הבולגרייה סטפקה קוסטדינובה (Stefka Kostadinova) בת 22 קובעת שיא עולם חדש בקפיצה לגובה (בסגנון פוסברי) לנשים 2.09 מ'. היא מעולם לא הצליחה לשחזר את הישגה שמהווה לפי שעה את פסגת היכולת האנושית של הנשים במקצוע הקונקרטי הזה. שיא העולם הזה מחזיק מעמד כבר 27 שנים. שום אתלטית אחרת איננה מתקרבת בעת כתיבת הפוסט הזה לשיא העולם שלה. (באדיבותIAAF  ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי).   

[1]  עד לרגע של כמעט סיום של מחקר וכתיבת הספר עב הכרס על ידי "פסגת היכולת האנושית והתפתחות חזון הטלוויזיה בארץ ובעולם" בחודש ינואר של שנת 2012 .

הידע המצטבר בתורת האימון במאה השנים האחרונות לצד התפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית ועמה ההטבה והשבחת תנאי האימון , כמות ואיכות האימון , הגברת הידע הרפואי והתזונתי , שכלול של ההנעלה וציוד לרבות שימוש במסלולי רקורטאן במוטות אלסטיים בקפיצה במוט העשויים מסיבי זכוכית ו/או סיבי פחמן (במקום מוטות מבמבוק ו/או אלומיניום) , וכן שיפור טכניקות סגנון (כמו המעבר מסגנון גלילת בטן בקפיצה לגובה לשימוש בסגנון דיק פוסברי) ושימוש מושכל בכלי הספורט ומזרני נחיתה – השפיעו השפעה דרמטית ומוחצת על שבירת השיאים ואשר מוצאים את ביטויים כמעט בכל אחד מהענפים . היצרן הגרמני אָדִי דָאסְלֶר בעל חברת "אָדִידַאס" (Adidas) שיפר לאין ערוך בראשית שנות ה- 50 את איכות נעלי הכדורגל ואת טיב הכדור המשחק, וגם את איכות נעלי הספורט  ונעלי ריצה מסומרות בריצות למרחקים קצרים וארוכים . החרו – הלכו בעקבותיו חברות ההנעלה של "פּוּמָה" (Puma), ומאוחר יותר גם "נָיְיק" (Nike), "רִיבּוֹק" (Rebbock), ו- דִיאָדוֹרָה (Diadora).

owens 4

טקסט תמונה :  1933 . גֶ'סִי אוֹאֶנְס נועל נעלי ריצה פשוטות , מזנק מגומות חפורות , ומתחרה על מסלול פחם . (באדיבות אוניברסיטת אוהיו ארה"ב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה אישית : באולימפיאדת מונטריאול 1976 נפגשתי באופן אישי עם ג'סי אואנס . השדר נסים קיוויתי ערך בינינו הכרה בכניסה לאצטדיון האולימפי המרכזי . לחצנו ידיים . הרגשתי צורך לקוד קידה בפניו . התפתחה שיחה קצרה . הוא היה ג'נטלמן ואדיב אולם נדהמתי מכך שהחזיק סיגריה בידיו . ג'סי אואנס סיפר לי כי הוא מכור וכי הוא מעשן כבד . נדהמתי .

adidas

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968. סיום ריצת הגמר ל- 100 מ'. המנצח האמריקני גִ'ים הָיְינְס בזמן של 9.95  ש' וסגניו נועלים כולם נעלי ריצה של חברת "אָדִידַאס" (adidas) ומתחרים על מסלול טרטאן מודרני. גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה רק יכול לחלום על תנאי תחרות חלומיים כאלה. חברת "אָדִידַאס" פרטנר עסקי של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) השתמשה מן הסתם בצילום הזה לקידום המכירות שלה. (באדיבות IAAF ו- IOC וגם TELEMEXICO). ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 10 באוגוסט 2013 נפתחה במוסקבה אליפות העולם ה- 14 בא"ק . זוהי אחת מההצגות הטלוויזיוניות הגדולות בתבל לצד המשחקים האולימפיים , אליפויות העולם בשחייה , והמונדיאלים . לטלוויזיה הבינלאומית יש חלק עצום בשיווק המסר . מר אלכס גלעדי רב אומן בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והעולמית רשאי להתגאות באחריות הכבדה שהוא חולק כיו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF . אחד מפוסטים  העבר שנכתבו בבלוג הזה ייוחד להתפתחות שידורי הטלוויזיה הבינלאומית בזירת הא"ק בראשות אלכס גלעדי וכמה מהקולגות הטלוויזיוניות המפורסמים שלו כמו : הפיני ריימו פילץ, השווייצרי ארתור הכלר, הבריטי ג'ון שרוסברי , האמריקני ג'ון גונסאלס , והספרדי מנואל "מנולו" רומרו – אלה שהציבו סטנדרט חדש יעיל ויפהפה של כיסוי תחרויות העַל בא"ק. אנוכי מתפעל מאלכס גלעדי שהתבלט כבר מגיל צעיר – כרעיונַאי טלוויזיה מקורי ובעל דמיון ויכולות. למרות שלא למד מעולם תקשורת וטלוויזיה באוניברסיטה ידע להוציא לפועל את רעיונותיו הלכה למעשה.

ליואשיש שלום,

"להלן תיאור ההתרחשות הנוגעת לי על פני עשרות השנים האחרונות : ב- 1981, מיד עם הצטרפותי לרשת NBC  כמנהל אירופה, נתקלתי באירוע שעתיד להתרחש ב-1983 בפעם הראשונה : אליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי, פינלנד . ראיתי בכך הזדמנות, לרשת שלי, לרכוש זכויות טלוויזיה לאירוע חשוב וגדול כנגד מתחרינו מ-ABC, ששלטו אז ללא עוררין באירועי הספורט הבינלאומיים . אבל ABC סימנו את אליפות העולם כ- "עוד תחרות אתלטיקה" ואת המאבק הקשה הייתי צריך לנהל מול NBC .NBC שפופי קומה ונעדרי רוח קרב מאז החרם האמריקני על אולימפיאדת מוסקבה 1980, שגזל מהם את היכולת לשדר את המשחקים באמריקה – היו קשים מאוד לשִכְנוּעַ. כל נימוקי בטלקס העלו תגובות פושרות ביותר. ביוני 1981, הזמנתי את עצמי לניו יורק לישיבה מכרעת ובסופה הוחלט : הולכים על זה. התחלתי להיות מעורב יותר ויותר בהכנות לקראת האירוע הזה לרבות המשא ומתן מול התאחדות האתלטיקה הבינלאומית – IAAF. כך התוודעתי למי שנבחר בספטמבר 1981 לעמוד בראש התאחדות ה- IAAF האיטלקי פרימו נביולו. אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי באוגוסט 1983 הייתה לא רק הצלחה תחרותית גדולה. כולם גם השתאו למראה המוצר הטלוויזיוני המשובח והמהודק של הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE. ההתעניינות שלי באתלטיקה גברה עד מאוד וכך ב- 1985ביקש אותי פרימו נביולו לעמוד בראש וועדת הטלוויזיה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית IAAF – וועדה שלא הייתה קיימת קודם. בטרם השבתי לו צפיתי בשידורי אתלטיקה מכל העולם, הן במתכונת האולימפית , והן במתכונת של תחרויות של ערב אחד, מירוצי שדה, ומרתון. מה שלמדתי היה מדאיג מאוד מבחינה טלוויזיונית. אף במאי לא הציב את המצלמות באותו מקום שהציב במאי אחר . לא היתה תפיסה כוללת ואחידה. לא היה מיקוד לכל מקצוע. היה בלגן ! הסברתי לפרימו נביולו שאם רוצים לקדם את הענף יש לדאוג להחלת כללים נוקשים לצילום האירועים . כך החלטנו לערוך את סמינר הטלוויזיה הגדול בנושא צילום אתלטיקה קלה. הכנס נקבע לאפריל 1986 ברומא , שנה לפני שזו אירחה את אליפות העולם השנייה באתלטיקה. 120 במאים ומפיקים מ- 80 תחנות טלוויזיה השתתפו…".

"…גייסתי לצדי את טובי המומחים בעולם : ריימו פילץ מפינלנד, ג'ון שרוסברי מה-BBC, ג'ון גונזלס מ-NBC, ארתור הקלר מהטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG , ואת מנואל רומרו מאיגוד השידור האירופי (EBU) שהיה כבר אז ה- "גורו" הגדול בנושאים הטכנולוגיים הטלוויזיוניים . ריימו פילץ הרצה במשך יום שלם, ענף אחר ענף – מצלמה אחרי מצלמה. הוא פירט באריכות נדרשת את הנימוק המקצועי למה הדרך שבה הוא שרטט היא הפתרון הטלוויזיוני הנכון ביותר לריצת ה- 100 מ', להבדיל מ- 200 ו/או 400 מטר, לקפיצה לרוחק, לגובה, מוט, ולמקצועות הזריקות, ההדיפות, היידויים, וההטלות – למיניהם. הוא גם חשף את סוד ההצלחה של הטלוויזיה הפינית (YLE) בהלסינקי . בשל המחסור שלהם בניידות שידור בנות 12 ו- 14 מצלמות הם הפכו את החיסרון ליתרון גדול והשתמשו בניידות קטנות למקצועות השונים. וכך ניידת בעלת 4 מצלמות צילמה את הזריקות. ניידת אחרת התמקדה בקפיצות, והניידת העיקרית עסקה במקצועות המסלול, ובניתוב בין כל אלה. היום השני יוחד לתחרויות של ערב אחד וארתור הקלר הבימאי המצטיין של התחרות המפורסמת בציריך פירט את מבנה לוח התחרויות כדי שזה יאפשר לטלוויזיה לדלג בין מצלמות בזמן הנכון במקום הנכון, ולשמור על רצף שירתק את הצופה. ג'ון גונזלס התעמק אחר הצהריים בתחרויות אתלטיקה באולם סגור, וביום השלישי התעמק ג'ון שרוסברי במרוצי השדה ובריצות מרתון. מנואל רומרו סיים את שלושת הימים המחכימים האלה כדי ללמד את כולם איך להשתמש באמצעים הטכניים ביעילות המרבית…".

alex

טקסט תמונה : אוגוסט 2001 . אדמונטון – קנדה. אליפות העולם ה- 8  בא"ק נערכת בעיר הקנדית אדמונטון בירת מחוז אלברטה. אנוכי ושדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מאיר איינשטיין יחדיו עם שני אנשי הטלוויזיה מהגדולים ביותר בהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית אלכס גלעדי ומנולו רומרו. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אלכס גלעדי, מנולו רומרו, השדר המוביל שלי מאיר איינשטיין, ואנוכי. (באדיבות CBC קנדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

"…בארוחת הערב המסכמת חיבק אותי פרימו נביולו לעיני כולם, בירך אותי על תרומתי לספורט החשוב הזה, ואמר, "כל זמן שאני כאן – גם אתה כאן". כל ההרצאות הוקלטו ויצא התנ"ך של הדרך הנכונה לצלם תחרויות אתלטיקה. מקסימום המצלמות שנדרשו אז לאליפות עולם או אולימפיאדה היו 18 – 17 מצלמות. באליפות העולם בדייגו – קוריאה ב- 2011 נאלצנו מנואל רומרו ואני לכפות על הקוריאנים לבטל מצלמות ולצמצם אותם לכלל 84 מצלמות (!) (כי לבימאים היו יותר מצלמות מיכולתם להכפיף אותם לצרכים). ברבות השנים חזרנו על הסמינרים האלה בבייג'ינג, בפז – מרוקו, בטוקיו, ובתחילת יוני האחרון של 2013 במוסקבה כדי לעזור לטלוויזיה הרוסית להתארגן ולהבין את ספר הספרים של האתלטיקה הקלה…".

"…פרימו נביולו נפטר ב-1999. מחליפו, למין דיאק מסנגל ביקש ממני להמשיך. אני מכהן בתפקיד כבר 28 שנים אבל הודעתי לנשיא דיאק שהגיע הזמן לפנות את מקומי למישהו צעיר קצת יותר ואני מקווה לסיים את תפקידי בתום 30 שנה באליפות העולם ה- 15 בא"ק ב- 2015 ב"קן הציפור" בבייג'ינג – סין".

אני שב לאליפות אירופה ה- 22 ב- א"ק ולפסגת היכולת האנושית בקפיצה לגובה של הגברים והנשים. מומחי הא"ק בארץ נטעו בלב הקוראים והצופים שלהם ציפיות שווא כי שלישיית הקופצים האירופית, שני האוקראינים בוהדן בונדרנקו ואנדרי פרוטצנקו יחדיו עם הרוסי איוון אוחוב מסוגלים לאיים על שיא העולם הישן של הקובני חוויר סוטומאיור 2.45 מ' שנקבע ב- 1993. בוהדן בונדרנקו ניצח בהישג של 2.35 מ'. אנדרי פרוטצנקו קבע 2.33 מ'. איוון אוחוב הסתפק ב- 2.30 מ'. מים רבים זרמו בירדן מאז החלו תחרויות הקפיצה לגובה בסגנון הפשוט ביותר הקרוי "מספרת". מטרת הניתור במקצוע הקפיצה לגובה נותרה אחת : להרים את מרכז הכובד מעלה ככל האפשר ולחלוף מעל הרף מבלי להפילו. בעת ביצוע הסגנון בשיא הגובה מעל הרָף מעל הרָף מבצעים האתלטים תנועת גוף ותנועות גפיים על מנת להפעיל את העיקרון המכני של הנמכת מרכז הכובד נמוך ככל האפשר. האידיאליזציה המכנית גורסת כי בעוד הגוף מרחף מעל הרף – מרכז הכובד יימצא נמוך ככל האפשר, אפילו מתחתיו. הרעיון הזה הביא את הקופצים לנטוש את סגנון קפיצת המִסְפֶּרֶת המְיוּשָן ולהחליפו בסגנונות של "גְלִילָת צַד" ו- "גְלִילָת בֶּטֶן", עד כדי פיתוח קיצוני ומקורי של סגנון חדשני ע"י אתלט – קופץ לגובה אמריקני לָבָן דִיק פוֹסְבֶּרִי (Dick Fosbury). דיק פוסברי שגובהו האישי התנשא ל- 1.96 מ' נטל את הבכורה במקצוע הזה באולימפיאדת מכסיקו 1968 (2.24 מ'). סגנון הקפיצה הסנסציוני שלוֹ בעת ההיא (נקרא על שמו "סגנון פוסברי") בו המעבר מעל הרָף נעשה דרך הגַב ולא הבֶּטֶן, עורר פליאה גדולה בשעתו. ריצ'ארד "דִיק" פוֹסְבֶּרִי סטודנט חכם וסקרן להנדסה ומתמטיקה באוניברסיטת פורטלנד – אורגון, הגיע לחקר ומסקנות הניתור בקפיצה לגובה וביצוע הסגנון בכוחות עצמו בלבד. זה היה חידוש אורגינאלי דרמטי בתחום הקואורדינציה התנועתית שטרם נראתה כמותה עד אז. מהפכה רבתי. ו/או "מהפך" בלשונו של חיים יבין. היום זאת רוטינה מקובלת. אין שום קופץ לגובה בעולם שמשתמש עוד בסגנון היָשָן של "גְלִילָת בֶּטֶן".

fosbury 1

טקסט תמונה : קיץ 1968. האתלט האמריקני ריצ'ארד "דיק" פוסברי (קומתו האישית 1.96 מ') מציג את סגנונו החדשני "סגנון פוסברי" במחנה האימונים של נבחרת ארה"ב לקראת אולימפיאדת מכסיקו 1968. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני). 

high jump mechanics

טקסט תמונה : ארבעה שרטוטים המסבירים לקוראי הבלוג את חשיבות השימוש בסגנון בקפיצה לגובה. כישרון הניתור של האתלט חשוב – כמוהו גם הסגנון. הקופצים מרימים את מרכז הכובד לגובה זהה בציור b, בציור c, ובציור d – אך בציור d חולף הקופץ מעל הרף הגבוה ביותר בגלל ניצול נכון של סגנון "גלילת צד" בו מסת הגוף מקבילה לציר הרָף [1].

[1]  השרטוט לקוח מספרו של ג'פרי דאייסון : "THE MECHANICS OF ATHLETICS".

osborn

טקסט תמונה : אולימפיאדת פאריס 1924. האתלט האמריקני הנפלא והרב גוני הרולד אוסבורן (Harold Osborn) , שגובהו האישי 1.78 מ' בלבד, זוכה במדליית הזהב בקפיצה לגובה בהישג של שיא אולימפי 1.98 מ'. הרולד אוסבורן הוא ממציא סגנון "גלילת בטן" בקפיצה לגובה בו גוף הקופץ מקביל לרף בעת המעבר מעליו (נקרא באנגלית "Western roll"). הרולד אוסבורן היה עילוי ספורטיבי שזכה באולימפיאדת פאריס 1924 גם במדליית הזהב בקרב 10. ב- 1933 קבע שיא עולם חדש בקפיצה לגובה 2.03  מ'. (באדיבות הוועד האולימפי הצרפתי ובאדיבות IOC).

60 שנה אחריו קבע הקובני חאווייר סוטומאיור ב- 1993 את שיאו האלמותי 2.45 מ' בסגנון "פוסברי" שמתקרב לקצה גבול יכולתו של האדם. חאווייר סוטומאיור היה אלוף אולימפי בקפיצה לגובה באולימפיאדת ברצלונה 1992 בהישג של 2.34 מ'.

הייתי בר מזל באוגוסט 1987 כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הצלחתי לשכנע את מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל (כמו את קודמו יוסף "טומי" לפיד ז"ל) כי אליפות העולם ה- 2 בא"ק ברומא 1987 היא אירוע ספורט בינלאומי חשוב רב עניין שחייב להיות משודר במלואו בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. יוסף "טומי" לפיד אִפְשֵר לי להפיק, לערוך, לשדר, ולנהל את אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי , והיה שותף לדעתי כי העיתונאות הטלוויזיונית דורשת מהשדרים להתייצב בשטח במוקד ההתרחשות ולעשות את עבודתם מעמדת שידור באצטדיון. הטסתי להלסינקי את השדר הבלתי נשכח נסים קיוויתי. ד"ר גלעד וויינגרטן היה הפרשן שלנו בעמדת השידור באצטדיון האולימפי בהלסינקי. רשת הטלוויזיה הציבורית הפינית YLE שימשה Host broadcaster של סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי ועשתה עבודה מרתקת ומופלאה. מבצע השידורים הישירים מהלסינקי 1983 כפי שתכננתי והפקתי – צלח. התברר גם שהציבור הישראלי מתעניין בתחרויות א"ק ברמתן הגבוהה ולא רק בכדורגל. יוסף "טומי" לפיד היה נרעש מהצלחת השידורים הישירים ומפריון ההפקה והרייטינג . שלא כרגיל התיישב במשרדו והכתיב למנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון מכתב ההערכה הנוגע להפקת מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . זה היה ב- 25 באוגוסט 1983.

lapid 1

טקסט מסמך : 25 בחודש באוגוסט של שנת 1983. הימים ההם – הזמן ההוא. זהו מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידור הישירים הממושך של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הייתי מאושר לדעת שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת צועד שלוב זרוע עמי וחושב כמוני שסיקור אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 חייב למצוא את מקומו בין דפיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אורי פורת הסכים לדרישתי כי את המבצע בן עשרת הימים של השידורים הישירים של רומא 1987 יש לעשות מעמדת שידור באצטדיון האולימפי ברומא . שידור Off tube איננו בא בחשבון לעולם . באוגוסט 1987 טסתי לרומא כדי להפיק , לנהל , ולערוך את מבצע השידורים הממושך . נטלתי עמי את השדר נסים קיוויתי ואת הפרשן הקבוע שלי ד"ר גלעד וויינגרטן . במידה רבה שימשה אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 מבחן כוחות וניסוי כלים שלי לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 1988 . הייתי בר מזל כבר ביום השני של מבצע שידורי הטלוויזיה של רומא 1987 באותו יום ראשון ההוא בשבוע של 30 באוגוסט 1987 . האליפות העפילה בבת אחת ב- 30 באוגוסט 1983 לשתי פסגות בעלות עניין וסקרנות עצומים : האָצָן הקנדי בן ג'ונסון ניצח את האלוף האולימפי האמריקני קארל לואיס בריצת הגמר ל- 100 מ' , ולא רק זאת , אלא אף הפיק שיא עולם חדש וסנסציוני 9.84 ש' . בן ג'ונסון נחשד כבר אז בנטילת סמי מרץ אסורים אולם המעבדה הרפואית של ה- IAAF בראשות פרופסור ארנה לונגקוויסט (Prof. Arne Ljungqvist) לא מצאה כל הוכחות לכך בשֶתֶּן שלו . בצד השני של האצטדיון האולימפי ברומא קבעה באותו היום ההוא של 30 באוגוסט 1987 האתלטית הבולגרייה סטפקה קוסטדינובה שיא עולם פנטסטי בקפיצה לגובה לנשים בתוצאה של 2.09 מ'. סטפקה קוסטדינובה (אז בת 22 , קומתה האישית מתנשאת ל- 1.80 מ') חוננה בכישרון ניתור מדהים . היא ניתרה מעל רף הגבוה ב- 29 (עשרים ותשעה) סנטימטרים מגובהה האישי . לא שיערתי אז ששיא העולם החדש ההוא שלה 2.09 מ' יחזיק מעמד כבר 27 (עשרים ושבע) שנים מבלי ששום אתלטית אחרת בעולם תתקרב אליו גם לא בלאנקה וולאסיץ' הקרואטית . בתוקף תפקידי הייתי נוכח באצטדיון האולימפי ברומא ועד ראייה להעפלתה של סטפקה קוסטדינובה לפסגת היכולת האנושית של הנשים בקפיצה לגובה . מאוחר יותר נודע לי שהיא גם שחקנית כדורעף מצטיינת בנבחרת הלאומית של בולגריה . סטפקה קוסטדינובה זכתה במדליית הזהב האולימפית בקפיצה לגובה באולימפיאדת אטלנטה 1996 (הייתה כבר אימא בת 31) בהישג של 2.05 מ' .

yoash 7

טקסט תמונה : יום ראשון – 30 באוגוסט 1987. הימים ההם – הזמן ההוא. האצטדיון האולימפי ברומא. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. זוהי עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי ברומא. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן, השדר נסים קיוויתי, ואנוכי מתבונן במשקפת במתחולל באצטדיון. עיקרון העיתונאות הטלוויזיונית כפי שאני הבנתי אותו המעניק מעל לכל ספק חשיבות הראשונה במעלה לשידור ישיר מהשטח ודיווח ממוקד ההתרחשויות – נתמך ע"י כל המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקופצות לגובה באליפות אירופה ה- 22 בא"ק בציריך 2014 לא סיכנו כלל ועיקר את שיא העולם של הבולגרייה הוותיק סטפקה קוסטדינובה 2.09 מ'. המנצחת הספרדייה רות ביתיא (Ruth Beitia) קבעה תוצאה של 2.01 מ'.

סוף הפוסט מס 425. הועלה לאוויר ביום שני – 18 באוגוסט 2014. 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *