פוסט מס' 443. פרשנות ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מאז ומעולם נקודת תורפה. ליגת העל בכדורסל. הפועל ירושלים – הפועל ת"א 80:81 ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 ב- Arena הירושלמית החדשה. שידור ישיר בערוץ 1 השרוי תחת עול פירוק וצו של כונס נכסים רשמי בשם פרופסור דוד האן. גור שלף מפרשן עבור צופי ערוץ 1 גם בשפה האנגלית :"To protect the basket". לא ניתן לדקלם דרמת ספורט ב- Voice over מונוטוני. אין צורך ב- 5000 מילים כדי לבאר ולהסביר מצבי טריוויה על הפרקט. אפשר להסביר בקלות ב- 5 מילים כי 1 + 1 = 2. לא צריך לשם כך השתמש ב- 100. גם המנטורים של גור שלף אשמים. עוד לא מאוחר לעצב אותו כפרשן מפני שכדורסל הוא יודע. ערוץ 1 העניק שיעור בטלוויזיה בינונית. ככה לא משדרים דרמת כדורסל. פוסט מס' 443. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 23 באוקטובר 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי .

פרשנות ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מאז ומעולם נקודת תורפה. ליגת העל בכדורסל : הפועל ירושלים מנצחת את הפועל ת"א 80:81 ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 ב- Arena הירושלמית החדשה. שידור ישיר בערוץ 1 השרוי תחת עול פירוק וצו של כונס נכסים רשמי בשם פרופסור דוד האן. גור שלף מפרשן עבור צופי ערוץ 1 גם בשפה האנגלית : "To protect the basket". לא ניתן לדקלם דרמת כדורסל ב- Voice over מונוטוני. אין צורך ב- 5000 מילים כדי לבאר ולהסביר מצבי טריוויה על הפרקט. אפשר להסביר בקלות ב- 5 מילים כי 1 + 1 = 2. לא צריך לשם כך להשתמש ב- 100. גם המנטורים של גור שלף אשמים. עוד לא מאוחר לעצב אותו כפרשן מפני שכדורסל הוא יודע. ערוץ 1 העניק שיעור בטלוויזיה בינונית. ככה לא משדרים ישיר דרמת כדורסל. פוסט מס' 443. כל הזכויות שמורות.

–  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 443 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 23 באוקטובר 2014.

–  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י הממשלה. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו המתעתעת והמגוחכת למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור. הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל כבר בראשית הדרך. הוא היה איש מאוד לא מוכשר בהיבטים השונים של תעשיית הטלוויזיה. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא. עולם הפוך. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה האנושה. היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל הכושל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. ואז באה שנת 2011. באותה השנה של 2011 הפקידה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו את רשות השידור בידיו של מנכ"ל בלתי מוצלח בשם יוני בן מנחם. גם ההמשלה הזאת הציבה בפסגת השידורים של מדינת ישראל איש בלתי מוכשר בעליל מההיבט המקצועי אולם היא ממשלת ישראל חשבה אותו לראוי. ברור שהיה מדובר בהעדפה פוליטית. אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מינו לצדו של יוני בן מנחם את ד"ר אמיר גילת ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. חלפו שלוש שנים כמו במקרה ההדחה של יוסף בר-אל. ב- 2014 הבינה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן כי עשו מקח טעות. שגיאה חמורה. ממשלת ישראל פקחה עיניים ולמדה לדעת כי יוני בן מנחם ואמיר גילת הם מנהיגי שידור בלתי מוכשרים שמנהלים רשות שידור כושלת. עולם הפוך. אותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מי שמינה את יוני בן מנחם ואמיר גילת לתפקידם הרם סגר יחדיו עם שר התקשורת שלו גלעד ארדן את רשות השידור במתכונתה הישנה ששניהם יוני בן מנחם ואמיר גילת היו האחראיים הראשיים על תקינותה בשנים 2014 – 2011 , ולא עמדו במשימה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נסגר השידור הציבורי כפי שאזרחי ישראל הכירו אותו מאז השנים 1969 – 1965 בהן חוקקה הכנסת את חוק רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה נעמדה על רגליה לצדו של רדיו "קול ישראל" הוותיק. עכשיו ב- 2014 הטילה ממשלת ישראל ווטו על רשות השידור , הוציאה לה צו פירוק ומינתה את פרופסור דוד האן לכונס הנכסים הרשמי של הגוף המפורק. דוד האן מינה את יונה וויזנטל לשמש עורך ראשי חדש וזה מיהר לפטר את המנכ"ל יוני בן מנחם ולסלק את אמיר גילת, כמו גם לפזר את הוועד המנהל של רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

barel 4

טקסט מסמך : 26 באפריל 2002 . מנכ"ל רשות השידור המיועד מר יוסף בראל מכריז בעיתון "מעריב" בפני הכתבת שרי מקובר על נאמנותו הפוליטית למפרע לראש הממשלה מר אריאל "אריק" שרון . לא להאמין אבל הנ"ל התרחש במדינת ישראל הדמוקרטית והחופשית רק לפני תריסר שנים. (באדיבות העיתון "מעריב") .

barel 2

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . העיתון "מעריב" מבשר בעמוד הראשון שלו כי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הודח מכהונתו ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . (באדיבות העיתון "מעריב") .

הערה 3 : מר ליאור דובדבני פרסם היום (יום חמישי – 23 באוקטובר 2014) בתוכנית הספורט ברדיו גלי צה"ל בהגשת אלי ישראלי ואפי טריגר מידע לא נכון האומר כי רשות השידור שילמה לפני 20 שנה (כלומר ב- 1994) למועדון הכדורסל של מכבי ת"א סך של זכויות שידורים בגובה של 6.000000 (שישה מיליון) דולר. מדהים כיצד שני העיתונאים האלה אלי ישראלי ואפי טריגר מעלים ל- "אוויר" הציבורי שלהם איש שמוסר אינפורמציה לא נכונה מבלי לאמת אותה ולהצליב מידע עם הנוגעים בדבר. מנכ"ל רשות השידור ב- 1994 היה מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה יאיר שטרן, ואני כיהנתי כמנווט והעורך והמפיק של כלל שידורי הספורט (בארץ ובעולם) בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. מדובר במידע לא רק בלתי נכון ושגוי מיסודו אלא גם לא הגון, כזה שמציג את רשות השידור בתקופת ניהולו של מוטי קירשנבאום כפזרנית כספים, חסרת שיקול דעת, וכמי שעובדת (כביכול) אצל מכבי ת"א. רצוי שרדיו גלי צה"ל יתנצל ויכריז בפני צופיו כי טעה טעות מרה. היות והשתתפתי מאז 1981 ועד 2001 מטעם קבוצת הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור בכל המו"מ עם הנהלות מכבי ת"א (לדורותיהן) הנוגעים לתשלומי זכויות שידורים בשנים המצוינות לעיל, אני בקי ומכיר היטב את הנתונים הכספיים. רובם אגב נותרו חסויים. הנתונים הכספיים הללו מפורטים לפרטי פרטים (לרבות הסברים כלכליים אחרים הנוגעים לתעשיית הטלוויזיה והקשר הממושך שנוצר בין השידור הטלוויזיוני הציבורי לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א) בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בשנים 2014 – 1998 ואשר קרוי "הקשר הסימביוטי". מניסיוני הממושך אני יודע כי מתרוצצות גם היום שמועות משמועות שונות אודות מהות החוזים ההם ומחיריהם שנחתמו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מכבי ת"א , ואלו תשלומים הם כללו בתוכם. מעט מאוד אנשים (ואני בתוכם) יודעים ומכירים את המתמטיקה הזאת, את הנתונים הכספיים, ואת תורת המרכיבים במו"מ מסוג זה בין רשת שידור כלשהי לבין וועדה מארגנת כלשהי . במקרה דנן : רשות השידור ומועדון הכדורסל של מכבי ת"א. המידע שיש בידיו של ליאור דובדבני איננו נכון לחלוטין. אף על פי כן הוא פורסם היום (יום חמישי – 23 באוקטובר 2014) בריש גלי ברדיו גלי צה"ל , ללא תגובתו של מפקד גלי צה"ל מר ירון דקל.

הערה 4 : כאשר אישיות בעלת מוניטין ציבורי בהווה ו/או בעבר (בעיקר ראש ממשלה בעבר) מעניקה ריאיון בלעדי רק לרשת טלוויזיה בלבדית כלשהי תמיד מבצבצות מתחת לפני השטח תהייה , תמיהה וגם חשדנות . איזה עניין יש לראש הממשלה אהוד ברק להעניק ריאיון בלעדי דווקא למגישת "יומן" בערוץ 1 גב' איילה חסון ולהעדיף אותה על פניהם של אמנון אברמוביץ' מערוץ 2 וגם של רביב דרוקר מערוץ 10 ? איזה מֶסֶר יש לו להעביר לציבור דווקא ברגע זה ולמה דווקא באמצעות איילה חסון ?

hason

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 90 של המאה שעברה . שדרנית הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בראשית הקריירה העיתונאית המשגשגת שלה . (לע"מ תמורת שלום) .

פרשנות ספורט בטלוויזיה הייתה מאז ומעולם נקודת תורפה. ליגת העל בכדורסל : הפועל ירושלים מנצחת את הפועל ת"א 80:81 ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 ב- Arena הירושלמית החדשה. שידור ישיר בערוץ 1 הציבורי השרוי תחת עול פירוק וצו של כונס נכסים רשמי בשם פרופסור דוד האן. גור שלף מפרשן עבור צופי ערוץ 1 גם בשפה האנגלית: "To protect the basket". לא ניתן לדקלם דרמת כדורסל ב- Voice over מונוטוני. אין צורך ב- 5000 מילים כדי לבאר ולהסביר מצבי טריוויה על הפרקט. אפשר להסביר בקלות ב- 5 מילים כי 1 + 1 = 2. לא צריך לשם כך להשתמש ב- 100. גם המנטורים של גור שלף אשמים. עוד לא מאוחר לעצב אותו כפרשן מפני שכדורסל הוא יודע. ערוץ 1 העניק שיעור בטלוויזיה בינונית. ככה לא משדרים ישיר דרמת כדורסל. פוסט מס' 443. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה אודות פרשנות ספורט בטלוויזיה.

פרשנות ספורט בטלוויזיה היא מקצוע חשוב. אין על כך וויכוח. אולם למרבה הפליאה היא היוותה מאז ומעולם נקודת תורפה, בעיקר בשני ענפים פופולריים כמו הכדורסל והכדורגל. מעט מאוד פרשני טלוויזיה ישראליים היו מסוגלים להתמודד כהלכה עם אתגר הפרשנות של שני ענפי ספורט הללו שכה מוכרים לציבור. מדובר במשימה לא פשוטה דווקא מפני ה- היכרות הטובה של ציבור צופי הטלוויזיה עמם. בעצם כמעט כל צופה טלוויזיה הופך להיות הפרשן של עצמו בעת הצפייה באותם האירועים המדוברים . הוא לא זקוק לפרשנים של ערוץ 1 גם לא לאלה מערוץ 5 בכבלים . כשאתה חושב על רמת פרשני כדורגל בדמותם של אלי אוחה, שגיא כהן, ואיציק זוהר ומהרהר בכישרונם בתחום – אתה מגחך . מנהיגי הטלוויזיה והמנכ"לים של רשות השידור סירבו מאז ימי בראשית של 1968 לראות בפרשנות הספורט תחום התמחות מיוחד בדיוק מהסיבה הזאת שמדובר בהתעסקות בכדורגל ובכדורסל . "מה כבר יש לפַרְשֵן בכדורגל וכדורסל" , שאלו הבוסים את עצמם ? יתירה מזאת הם סירבו לשלם לפרשני הספורט בטלוויזיה (וגם ברדיו "קול ישראל") בתואנה שאינם אומרים ממילא דברים חשובים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל תיעב למשל את הפרשן מרדכי שפיגלר . כשישבתי עמו ועם סמנכ"ל הכספים שלו יוחנן צנגן כדי לקבוע את שכרו של מרדכי שפיגלר במונדיאל ספרד 1982 , נזף וסנט בי בסגנונו הבוטה : "ש- מרדכי שפיגלר שלך ישלם לרשות השידור שמסכימה בכלל להעסיק אותו . למה אני צריך לשלם לו ? למה מה קרה ? רק בגלל שיואש אלרואי רוצה ?" . יוסף "טומי" לפיד ז"ל סלד ממוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה . הוא גם שנא לשלם לפרשנים האלה שגייסתי לעמדות השידור שלנו – בארץ ובעולם . לקראת מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שהתקיימה בהלסינקי בין 7 ל- 14 באוגוסט 1983, הטסתי לשם את השדר שלי נסים קיוויתי . התעקשתי להטיס לבירת פינלנד גם את פרשן הא"ק שלי ד"ר גלעד וויינגרטן באמתלה שמדובר בשידורים ממושכים ומורכבים רוויי אלפי פרטים , שמות , מקצועות , ותוצאות . וכי הציבור הישראלי שגדל על כדורסל וכדורסל חייב לקבל ניתוחים והסברים מעבר לשידור הישיר Play by play של השדר המוביל נסים קיוותי. יוסף "טומי" לפיד ז"ל התנגד. הוא היה נחרץ : "אתה ונסים קיוויתי לא זקוקים לד"ר גלעד וויינגרטן. אתם יכולים להסתדר מצוין בלעדיו. אין לי כל התנגדות כי ישמש פרשן שלכם בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון האולימפי בהלסינקי אך כל הוצאות הטיסה, הלינה, והאוכל – חלים עליו. על חשבונו של גלעד וויינגרטן. אני מסכים לשלם לו שכר ש. ת. (שובר תשלום) כמקובל הניתן לעובדים Free Lancer". גלעד וויינגרטן היה בר מזל שנסים קיוויתי הסכים להגניב בלילות לחדרו במלון בהלסינקי. ד"ר גלעד וויינגרטן נם את שנתו על השטיח ליד מיטתו של נסים קיוויתי. לפחות הוא לא שילם. במכתב ההערכה ש- שלח לי ב- 25 באוגוסט 1983 מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתום מבצע שידורי הלסינקי 1983 ביקש להדגיש את הסתייגותו העקרונית ממוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה. כך כתב בתָּוֶוך המסמך כלהלן : "אני חושב שד"ר גלעד וויינגרטן תרם אף הוא תרומה לאיכות השידורים, אף כי אינני שותף לדעתך שבלעדיו – או בלעדי פרשן כלשהו – אי אפשר".tsalash 14

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. זהו מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983. בתווך המכתב דאג להביע את דעתו העקרונית אודות מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה : "…אני חושב שד"ר וויינגרטן תרם אף הוא תרומה לאיכות השידורים, אף כי אינני שותף לדעתך שבלעדיו – או בלעדי כל פרשן כלשהו – אי אפשר…". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

באליפות אירופה בכדורסל – ספרד 1973 התנדב עיתונאי "מעריב" משֶה לֶרֶר ז"ל לשמש פרשן ללא שכר לצִדוֹ של דן שילון בעמדת השידור ב- באדאלונה. חובבנות הנהלות רשות השידור לדורותיהן מאז 1968, ההתעלמות המכוונת ממוסד פרשנות הספורט, והקמצנות לשלם לפרשנים יצרו מפלות והביאו לאכזבות . המונח "פרשנות ספורט" נדחק לשוליים. פרשנות הספורט בטלוויזיה היא עדיין עסק אקראי. שדרני הספורט, עורכי הספורט, ומפיקי הספורט עוברים הכשרה (לעיתים ארוכה) בטרם הם מורשים לבצע את משימות השידור שלהם. רק לא פרשני הספורט. הם נזרקים הישר למים העמוקים ללא כל הכנה מוקדמת. גם היום. גור שלף לא הוכשר להיות פרשן טלוויזיה. אף על פי כן הוא משמש היום פרשן כדורסל משולש בערוץ 1, ערוץ 10, וערוץ 5 בכבלים. גור שלף הוא אחד ברשימה ארוכה.

shilon 1

טקסט תמונה : מוצ"ש – 6 באוקטובר 1973. ברצלונה – ספרד. אליפות אירופה בכדורסל בהשתתפות נבחרת ישראל . שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר דן שילון (בן 33 מימין) ולצִדו הפרשן משה לרר ז"ל עורך מדור הספורט בעיתון "מעריב". שניהם משדרים יחדיו ישיר ב- 6 באוקטובר 1973 מברצלונה את משחק הגמר באליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות יוגוסלביה וספרד. הופעתו של משה לרר ז"ל כפרשן כדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לצדו של דן שילון הייתה על בסיס הזדמנותי. יוגוסלביה ניצחה 67:78 וזכתה בתואר. בצוהרי אותו היום של שבת – 6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. דן שילון רצה לחזור הביתה מייד אך מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן (היום פרופסור ארנון צוקרמן בן 80) פקד עליו להישאר בברצלונה ולשדר ישיר כמתוכנן את משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות יוגוסלביה וספרד עבור צופי הטלוויזיה במדינת ישראל. זיהוי נוסף : עומד ראשון מימין לבוש ז'אקט שופט הכדורסל הישראלי הבינלאומי דוד דגן. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפוסט הקונקרטי הזה נכתב בעיקר לאחר הצפייה שלי בשידור הישיר של ערוץ 1 (ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 באַרִינָה בירושלים) את משחק הכדורסל הפועל ירושלים – הפועל ת"א 80:81. ערוץ 1 השרוי תחת עול פירוק וצו של כונס נכסים רשמי (פרופסור דוד האן) ומנוהל ע"י מנהל טלוויזיה בפועל אלי בבא ועורך ראשי חדש של רשות השידור יונה וויזנטל מספק באופן יחסי את סחורת הרייטינג ככל שמדובר בשידורי ספורט בלעדיים. משחק הכדורסל הנ"ל שמשודר בין 20.40 ל- 22.45 (ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014) מספק רייטינג ממוצע של % 3.7 . השידור הישיר של משחק הכדורגל למחרת (20 באוקטובר 2014 בין 20.45 ל- 23.00) מאצטדיון "בלומפילד" מכבי ת"א – מכבי חיפה 3 : 1 בראשות הצוות עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מניב מדרוג ממוצע של % 12.8 בלוויית שני שיאי צפייה בין 22.30 ל- 22.45, % 15.4 ו- % 17.0. בעבור ערוץ 1 השרוי תחת צו פירוק זה המון רייטינג . כמות יוצאת דופן. בתחומי טלוויזיה אחרים מפגר ערוץ 1 באופן ניכר ובהרבה אחרי ערוץ 2 וערוץ 10. בעצם לא מתקיימת כל תחרות טלוויזיונית בין השידור הציבורי למסחרי. השידור הציבורי ניגף. אורי לוי וגור שלף שידרו את המשחק הפועל ירושלים – הפועל ת"א 80:81. רואים שהם אוהבים את מקצועם ומתייחסים אליו בקפדנות אולם התחביב רווי מהמורות. אני מתפעל משני שדרני הקווים החרוצים, הפעלתנים, והוותיקים גב' הדס גרינברג ומר ליאן ווילדאו. לִיאָן ווילדאו והדס גרינברג תורמים ומעשירים את תמונת המידע הכללית. גם באמצעות הראיונות שהם עורכים עם גיבורי העלילה במחציות המאבקים ובסוף ההתמודדויות. הם נראים ונשמעים מהימנים ובקיאים בחומר השידור ואולי גם בזכות נאמנותם לתפקיד. שדרן / שדרנית קווים איננו תפקיד עיתונאי שולי כלל ועיקר כפי שחלק מהציבור נוטה לחשוב. לסקרנותם ומהירות דיווחם מהנעשה בחדרי ההלבשה ובסביבת ספסלי הקבוצות הרוחשים פעילות רבה מתח, ועצבנות, ורוויים שיחות, ציוויים, והוראות של המאמנים לשחקניהם, כמו גם להופעתם הטובה בפני המצלמות – יש יתרון. שניהם מדברים גם אנגלית טובה , יודעים לראיין באנגלית , ומוכשרים לתרגם במהירות ובמדויק מאנגלית לעברית את הטקסטים הנאמרים להם . לפעמים אני חושב לעצמי כיצד אני יכול לראות בסלון ביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב שידור ישיר בערוץ 1 של משחק כדורגל ו/או כדורסל בלעדי נוכחותם של הדס גרינברג וליאן ווילדאו ליד הקווים. מן ההיבט הטלוויזיוני הדס גרינברג וליאן ווילדאו מחישים לסלון ביתי כל פעם מחדש את מחשבת הכדורגל והכדורסל הראשונית הנקבעת ע"י הקברניטים ואת השינויים שחלים במחשבה הזאת בעקבות ההתרחשויות בזירות המשחקים, כר הדשא ורצפת הפרקט. ליאן ווילדאו והדס גרינברג עושים עבודה טלוויזיונית טובה וחשובה.

אורי לוי מתפקד על תֶּקֶן של שַדָּר מוביל בערוץ 1 אולם הוא מדקלם דרמת כדורסל. טון הדיבור שלו ממעיט בערכה של הדרמה שאותה הוא משדר מפני ש- גוון קולו מונוטוני וחלש . הפרשן שלו גור שלף שאמור לבַאֵר את הסיטואציות על הפרקט מעבר לתיאור של אורי לוי מסתבך עם כל מיני טקסטים מוזרים ומשתמש בכמות מֶלֶל עצומה כ- 4000 (ארבעת אלפים) מילים. הרבה יותר מידי. גור שלף איננו מְפָרֵש. הוא מופיע בערוץ 1 על תקן של שַדָּר שני לצדו של אורי לוי ולא פרשן של אורי לוי. הוא כולל בטקסטים שלו אין סוף תיאורים ולא פרשנויות. כשהוא חוֹרֵז ברבע השלישי 8:56 דקות לפני סיומו , "אני אומר שהמחבט יטגן – והכינור ינגן…וכל אחד יעשה את מה שהוא צריך…", הצופה שלו מחייך ותמה באותה מידה . ממש לפני סיום הדרמה משהו כמו 0:26 שניות בטרם השריקה מכריז גור שלף אודות שחקן הפועל ירושלים יניב גרין, "לפעמים רצון עדיף על כישרון , וראינו כמה רצון יש לבחורצ'יק הזה…". לפני כן 6:25 דקות לסיום רבע 2 הוא מתפייט באנגלית "חייבים מה שנקרא…To protect the basket". כשהשדר המוביל אורי לוי מבקש תרגום לעברית בגוף הסרט "…האם בעברית זה גם עובד…?" , משיב גור שלף , "זה להגן על הסל ולטובת צופינו שלא מבינים עברית…" . 0:35 שניות לפני תום המשחק מכריז גור שלף, "…שוב גייטס מחטיא מחוץ לצבע…". זה נכון, אבל זאת איננה פרשנות ולא בֵּיאוּר. רואים את זה . גור שלף הוא חומר גלם שעדיין לא מאוחר ללוּש אותו. הוא עדיין איננו מבין שהוא צריך להעיר ולהאיר את מה שאורי לוי לא עושה. החלוקה בתא עמדת השידור היא ברורה : על השַדָּר לשַדֵר ועל הפַּרְשָן לפַרְשֵן. הטלוויזיה מחמיצה אותו משהיא מרשה לו להשתמש בכל כך הרבה מילים ומותירה לו באופן אוטומטי מיקרופון פתוח . מספר כניסות הפרשנות שלו במהלך השידור הישיר כמעט בכל מצב לתוך פס הקול של אורי לוי (ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014) נמדד ב- 162 (מאה שישים ושתיים) פעמים . לצורך זה הוא משתמש ב- 4000 מילים . זאת כמות תחמושת גדולה מאוד . זה המון . יותר מידי . מי שרוצה להסביר במאה מילים כי 1 + 1 = 2 שוגה ומעמיס מייד על קו השידור . כשאתה יורה מהמותן צרורות בנשק אוטומטי שבידך , התחמושת מתפזרת והוא הופך בהכרח לפחות מדויק . אתה בפירוש פוגע פחות "בולים" . פרשן ספורט כמו פרשן פוליטי ו/או צבאי נדרש לירות דרך הכוונות . אף על פי כן שידורי הכדורסל והכדורגל הם "באנקר" בטוח של ערוץ 1. אך מה חוץ מזה ? יונה וויזנטל ואלי בבא ניצבים בפני חומה. האם ה- "באנקר" הנוכחי שמייצרים אורי לוי וגור שלף ועמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מְפַכֶּה בגלל כישרון ? ו/או האם ה- "באנקר" הזה הוא תוצאה מקבילה שמזכירה את שגשוג הרייטינג של ערוץ 1 במונדיאל 2014 ואשר נבע מהבלעדיות ולא בגלל איכות שידור אנושית וטכנולוגית. לא בשטח ולא באולפן.

חלק ממחשבת ההפקה של כיסוי המשחק הפועל ירושלים – הפועל ת"א 80:81 מזכירה לשכת עבודה ציבורית. מסדרים באופן מלאכותי ג'וב לעמית הורסקי וגילי מוסינזון לצדם של אורי לוי וגור שלף. נכון שעמית הורסקי שידר באופן נבון ומלא רגש את טקס האזכרה שקדם להתמודדות אותו ערכה קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים לכבודו של סמ"ר לִיאֵל גדעוני ז"ל אוהד מושבע של המועדון שנפל במלחמת צוק איתן . הוא שילב בטוב טעם טקסטים שנעו בין אבל מר ועצב נורא למשחק כדורסל, אולם את זאת היו מסוגלים לעשות ללא קושי גם אורי לוי וגור שלף. השדר עמית הורסקי והפרשן לצדו גילי מוסינזון שאיישו את עמדת השידור השנייה של ערוץ 1 ב- "אַרִנָה" הירושלמית נועדו להחזיק את משך הזמן (כ- 20 דקות ויותר) של ה- Pre Game Show, כמו גם את ההפסקה , ואת ה- Post Game Show (כלל לא התקיים). העסקתם של עמית הורסקי וגילי מוסינזון בשידור הישיר הנ"ל נראית מאולצת למתבונן מהצד. קשה להאמין שעד לפני זמן לא רב שימש עמית הורסקי שַדָּר מוביל (וגם מגיש ראשי של ערוץ 1) בשני ענפי הספורט המרכזיים של מדינת ישראל, הכדורסל והכדורגל , ונחשב לטוב מכולם. הוא אפילו שידר ישיר שתי אליפויות עולם בא"ק באוסאקה 2007 ומוסקבה 2013 . לפתע נדחק לשוליים . לשוליים של השוליים . אני בטוח גם עכשיו שבעמית הורסקי טמון יותר מ- קורטוב של כישרון של שַדָּר ספורט אולם הוא חייב לעבור הכשרה והכוונה יסודיים. הסכמתו של עמית הורסקי בשעתו להיכנס לנעליו הגדולות של נסים קיוויתי ללא כל אימון והכנה וליטול לעצמו באופן מלאכותי סמכות שאין לו של שַדָּר א"ק ברשת טלוויזיה ארצית בעת אליפויות עולם הוא מעשה יומרני ורברבני שלא ייעשה . גם את גור שלף צריך להכשיר בטרם ייהפך לפטפטן חסר תקנה. לקחו מישהו בוסר וזרקו אותו עם מיקרופון למים כאילו הוא גור שלף נולד פרשן. מי שמנהל אותו עשה לו עוול וממשיך לעשות לו עוול גם עכשיו . אפשר לחשוב שגור שלף נולד פרשן כדורסל ואפשר לחשוב כי כל אחד יכול ליטול לעצמו מיקרופון ולהתחיל לפרשן ללא הכנה ואימונים. תגידו לי אתם תובנה אחת שגור שלף אמר ביום ראשון האחרון – 19 באוקטובר 2014 בעת השידור הישיר מה- אַרִנָה הירושלמית שהאירה לכם פינות אפלות. תאמרו לי אתם הערה אחת שגור שלף העיר ופקח את עינכם ?

ב- 1999 החלטתי למַסֵד שתי עמדות שידור בהיכל הספורט ביד אליהו בעת השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. זה היה רעיון ניסיוני שלי בו ביקשתי לשלב בשידורים הישירים גם את רלף קליין ז"ל כפרשן נוסף לפרשן המוביל שלי מר אלי סהר . את עמדת השידור העיקרית איישו מאיר איינשטיין ואלי סהר ובעמדה המשנית ישבו אורי לוי ורלף קליין . התיאור מתאים גם מבחינה גיאוגרפית. עמדת השידור המרכזית הוצבה על הפרקט במרכז ההיכל. עמדת השידור המשנית שלנו נבנתה ליד הסל הצפוני בהיכל הספורט ביד אליהו . רלף קליין ז"ל היה בעיניי מאמן כדורסל ייחודי משכמו ומעלה בעל מחשבת כדורסל מקורית ונאמן למצפונו. היה לי חשוב להציב אותו בעמדת השידור שלי כ- פרשן שהוא עצמאי לחלוטין בדעותיו על מנת לשמוע גם את חוות דעתו בנוסף לזאת של אלי סהר. הוא היה דברן קטן אבל חכם. פתחתי עוד עמדת שידור רק בעבורו. רק בשביל רלף קליין ז"ל. רלף קליין ז"ל היה אדם יוצא דופן . אישיות מעניינת וגם נפלאה. נפלאה בשל ניסיונו ו- חוכמתו. ברזומה שלו נרשמו הצלחות פנטסטיות כמאמן מכבי ת"א וגם כמאמן נבחרת ישראל . קיימתי עמו כמה שיחות בטרם הפקדתי בידיו את המיקרופון ב- 1999 . אורי לוי היה החונך והמנטור שלו בעמדת השידור השנייה בהיכל וגם בחו"ל. אלי סהר היה פרשן טוב . גם חיבבתי אותו אישית אולם מן ההיבט המקצועי הוא לא הספיק לי עוד. רלף קליין שימש פרשן שני שלי בסלוניקי באפריל 2000 בעת השידורים הישירים ראש בראש של ה- Final four ההוא מול ערוץ 5 בכבלים, ונמנה על צוות השידור שכלל את מאיר איינשטיין, אורי לוי, ואלי סהר. חלוקת העבודה בין שני הצוותים הייתה ברורה אולם במידה מסוימת גם מסורבלת. את מה שעשו רלף קליין ואורי לוי יכלו לעשות בעצם גם אלי סהר ומאיר איינשטיין . נוכחותו של צוות שידור שני בהיכל (אורי לוי + רלף קליין) העניק לצוות המוביל (מאיר איינשטיין + אלי סהר) כמה רגעי הפוגת מֶלֶל (בעיקר בהפסקה בין שתי המחציות ובתום המשחקים), אולם אני מאמין באמונה שלימה שנוכחותו של רלף קליין ז"ל בצוות השידור השני שלי בעת ההיא ומשקלו הסגולי העצום כאוטוריטה מקצועית ובר סמכא מהשורה הראשונה (גם במושגים בינלאומיים), תרמו להגדלת העניין הטלוויזיוני בשידורים הישירים ההם. נוכחותו הייתה חיונית והיא חיפתה במשהו על מסורבלות השידור. חלק מ- מסורבלות של כל שידור טלוויזיוני היא כמות המילים שמייצרים ציוותי השידור למיניהם, המגישים, הקריינים, השדרנים, הפרשנים, ושדרני הקווים. כמות האינפורמציה והמילים שנפש האדם מסוגלת להכיל מוגבלת מראש, גם אם אני יוצא מנקודת הנחה שמדובר במילות שֶפֶר וטקסטים מיטביים ונאים לתפארת, שופרא דה שופרא. כמה שוקולד "עֵלִית" טעים וערב לחך כבר אפשר לאכול בערב אחד ?

klein 1

טקסט תמונה : מארס 2000. היכל הספורט ביד אליהו. זאת היא עמדת השידור השנייה שלי אותה מאיישים רלף קליין ז"ל הבלתי נשכח עבורי (מימין) והשדר אורי לוי (משמאל). אהבתי והערכתי את רלף קליין ז"ל בכל נימי נפשי. הוא היה אדם בעל אישיות מיוחדת. פרופסור בכדורסל. מאמן מוצלח ומשגשג של מכבי ת"א ונבחרת ישראל וגם איש ישר, הגון, וקפדן מאין כמותו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות. הצילום נעשה ע"י ראובן שוורץ).

klein 2

טקסט תמונה : מארס 2000. היכל הספורט ביד אליהו. השדר מאיר איינשטיין (שני מימין) והפרשן אלי סהר (ראשון מימין) מאיישים את עמדת השידור המובילה. משמאל, שני אנשי הסטטיסטיקה הנאמנים שלי לאורך 20 (עשרים) שָנִים זיגי זיגל ומוטי גיא (חתוך). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות. הצילום נעשה ע"י ראובן שוורץ).

klein 3

טקסט תמונה : מארס 2000. עמדת השידור השנייה שלי בהיכל הספורט ביד אליהו. אורי לוי ורלף קליים מראיינים בתום המשחק את מאמן מכבי ת"א פיני גרשון (ראשון מימין). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות . הצילום נעשה ע"י ראובן שוורץ).

klein 4

טקסט תמונה : מארס 2000 . היכל הספורט ביד אליהו בתל אביב . שדרנית רדיו "קול ישראל" גב' אופירה אסייאג מראיינת את שחקן מכבי ת"א גור שלף . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות . הצילום נעשה ע"י ראובן שוורץ) .

2. פרשנות ושדרנות בטלוויזיה.

פרשנות טלוויזיונית פוליטית וספורטיבית היא נושא מרתק ועתיק יומין בתעשיית הטלוויזיה האמריקנית וגם ב- BBC הבריטי . היא די חדשה במתכונתה הצמודה באולפני הטלוויזיה בישראל . בנובמבר 1974 מינה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן את דן שילון למנהל חטיבת החדשות במקומו של צבי גיל . דן שילון איש טלוויזיה מהמעלה הראשונה היה הראשון שהפך את הגשת מהדורת החדשות היומית "מבט" – לזוגית. בתחילה שני גברים ואח"כ גבר ואישה . חיים יבין + אריה אורגד , וחיים יבין + דליה מזור, ו/או חיים יבין + שרי רז. הם היו הקריינים ומוסרי הידיעות הראשיים בשם המדווחים שלהם. ואז הגיע השלב השני של בניית מערכת "מבט". מנהל חטיבת החדשות הנמרץ הזה דן שילון היה הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית להושיב פרשנים באולפן On Camera (ליד המגישים הראשיים) כדי שהם ישמשו עיתונאים "יד ראשונה" המדווחים ישירות לצופים מפי המקורות שלהם . בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ראו הצופים בישראל את הכתב המדיני אלימלך רם ואת הכתב לענייני ערבים אהוד יערי יושבים באולפן "מבט" כשהם בעצמם מדווחים את המידע ממקור ראשון . מן ההיבט הזה חולל דן שילון מפנה דרמטי. הוא הפך את תיווך העברת האינפורמציה בין המציאות בשטח לבין צרכני הטלוויזיה בסלון ביתם באמצעות ה- Media, ליותר ישיר ופחות מסורבל.

shilon 2

טקסט תמונה : ראשית אוגוסט 1968. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 46 שנים. דן שילון מעמודי התווך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מגיש את מהדורת "מבט" השנייה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. חיים יבין הגיש את מהדורת "מבט" הראשונה בסופו של חודש יולי 1968. מוטי קירשנבאום היה עורך "מבט". (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yavin 2

טקסט תמונה : אולפן "מבט" ב- 1975. הימים ההם – הזמן ההוא. הטלוויזיה הישראלית הציבורית משדרת עדיין בשחור / לבן. התמונה עוסקת במהפכת ההגשה שחולל דן שילון מנהל חטיבת החדשות בתקופת כהונתו בשנים 1977 – 1974. הוא היה הראשון שקבע מודל הגשה זוגי. את "מבט" מגישים שני קריינים חיים יבין (במרכז) ואריה אורגד (משמאל) ו- "Sit up" מתוכנן באולפן של הכתב המדיני אלימלך רם (ראשון מימין). מאחור מופיעה תמונתו של אריק שרון מושא הכתבה המשודרת ברגע הצילום. התמונה מוקרנת באמצעות טכנולוגיה טלוויזיונית מיושנת הקרויה Rear Projection (הקרנה אחורית). (התמונה ניתנה לי באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שַדָּר ה- BBC רב המוניטין קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kenneth Wolstenholme) שידר ישיר בעצמו ולבד ללא פרשן צמוד ב- 30 ביולי 1966 מאצטדיון "וומבליי" את משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל של מונדיאל אנגליה 1966, אנגליה – גרמניה 2:4. שני פרשני הכדורגל הבכירים של ה- BBC בילי רייט (Billy Wright) ו- ג'ו מרסר (Joe Mercer) ישבו בכלל באולפן המנווט של ה- BBC בלונדון לצדו של המגיש הראשי באולפן דיוויד קולמאן (David Coleman). אם כן הצבתם של פרשני כדורגל וכדורסל צמודים לשדרנים מובילים בעמדות השידור הם מחשבת טלוויזיה די חדשה. ידידי, איש הטלוויזיה הוותיק מר דני לבנשטיין וידיד גרמני שלי פרופסור מאנפרד לֶמֶר (Manfred Lemmer) מאוניברסיטת קלן מדווחים לי כי שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגרמניות ARD ו- ZDF משדרות עד עצם היום הזה את משחקי הכדורגל ללא פרשנים. כמותן גם רשת הטלוויזיה האוסטרית הציבורית ORF.

weeks + woldtenholme

טקסט תמונה : שבת לפנות ערב – 30  ביולי 1966. מונדיאל אנגליה 1966. אצטדיון "וומבליי" בלונדון. ה- BBC הציבורי הבריטי מגיע לשיאו. הבימאי והמפיק אָלֶק וִויקְס ז"ל (Alec Weeks, משמאל) יחדיו עם השדר הראשי של ה- BBC קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם ז"ל (Kenneth Wolstenholme, מימין) חוגגים את כיבוש היעד והשלמת המשימה הבינלאומית העצומה של שידור ישיר של משחק הגמר אנגליה – גרמניה 2:4 באיים הבריטיים וגם בעבור 600000000 (שש מאות מיליון) צופי טלוויזיה ברחבי תבל. (התמונה הוענקה לי באדיבות אלק וויקס ז"ל. ארכיון יואש אלרוא . כל הזכויות שמורות).

ב- 1970 יזם נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) יוזמה חדשה ומיסד את אחת מתוכניות הספורט הנודעות ורבות המוניטין ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית והבינלאומית "MONDAY NIGHT FOOTBALL" . התוכנית המיוחדת הזאת מניבת הרייטינג עסקה בשידורים ישירים מידי יום שני בערב של המשחקים המרכזיים בליגת ה- NFL הפופולרית בארה"ב . המחשבה הטלוויזיונית הניסיונית והמקורית של רון ארלדג' התבררה כברוכה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של רשתות הטלוויזיה המסחריות בארה"ב החליט מישהו להציב תוכנית ספורט ב- ABC בזמן צפייה ראשי מול התוכניות המסורתיות למשפחה בשתי הרשתות המתחרות NBC ו- CBS . הרעיון החדש צלח גם הודות לטריאומוויראט – צוות השדרנים המשולש הנפלא ויוצא דופן באיכותו של ABC בעמדת השידור שמנה את השַדָּר המוביל האווארד קוסל (Howard Cosell) , ושני הפרשנים שלצדו פראנק גיפורד (Frank Gifford) ודון מרדית' (Don Meredith) . התוכנית "Monday Night Football" הפכה להצלחה סנסציונית ופגז רייטינג . היא לא ירדה מהכותרות במשך 13 (שלוש עשרה) שנים. טריאומוויראט השידור משך אליו את אש הביקורת בעיקר בגלל השדר המוביל והמנווט, החד והשנון והבלתי נשכח האווארד קוסל (בלתי נשכח גם עבורי). החלו הוויכוחים הציבוריים אודות כמות המילים ודיוק הניסוח של השדרנים והפרשנים וגם אודות אישיותם. מדוע שדר אחד נחשב לאיכותי ופוגע "בולים" ואילו הקולגה שלו ממול מוכר כ- פטפטן. כנ"ל לגבי הפרשנים . מדוע האחד נחשב למסביר והשני לקשקשן. ישנם קריטריונים ברורים המודדים את המחוננות הטלוויזיונית של שדר "X" ו/או "Y". אינטליגנציה היא המדד הראשון אולם זה איננו מספיק. דרושות עוד תכונות. קול רדיופוני. יכולת לבנות דרמה, כישרון לנסח סיטואציות שונות בדיוק נמרץ במינימום מילים, חוש הומור, שטף דיבור, הימנעות מברבור וחזרה על דברים ,הופעה בפני מצלמה, וכו'. כנ"ל לגבי הפרשנים. מדדי איכות דומים נדרשים מהפרשנים . ההבדל המהותי והחשוב בין הפרשנים השונים מתמצת בכישרון ההסברה והשימוש במינימום מילים . אלו הם שני הקריטריונים, הכמות מחד והאיכות מאידך, שמפרידים בין שידור לבירבור. יכולת ההתנסחות ודיוק הטקסט הם מתת אֵל . בטלוויזיה גם קובע התזמון. כלומר נקודת הכניסה של הפרשן ומקום היציאה שלו . כניסות רבות מידי ללא הפסקה גם ללא כמות מילים מי יודע מה הופכות לנטל . כששדר "X" חוזר עבור צופיו על המנטרה כי  2 + 2 = 4 ו/או בסיטואציה מסובכת יותר כי 3 + 3 = 6 הוא מעמיס על האוזן שלהם. את השַדָּר האווארד קוסל שניחן בקול מאנפף אך היה בעל אישיות טלוויזיונית כבירה, נוכחות טלוויזיונית שאי אפשר להתעלם ממנה, וחזון שידור טלוויזיוני נדיר – תקפו על שהוא מְעֵז בכלל לשדר ענף ספורט מבלי ששיחק בו. לכל המתעניינים בשַדָּרוּת ספורט בטלוויזיה האמריקנית והבינלאומית מומלץ לקרוא את ספרו המרתק של האווארד קוסל הנקרא "COSELL" (יצא לאור בארה"ב ב- 1973).

howard Cosell 1

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה . שדר הספורט רב המוניטין והבלתי נשכח של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC האווארד קוסל ז"ל . (באדיבות ABC) .

abc staff

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 של המאה הקודמת. זהו טריאומוויראט השידור של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC (מימין לשמאל : הפרשן פראנק גיפורד, השדר המוביל האווארד קוסל, והפרשן דון מרדית') הממונה על העברת השידורים השבועיים הישירים של "Monday Night Football" בכל רחבי ארה"ב. (באדיבות ABC). 

כישרון מֶלֶל בטלוויזיה וברדיו כמו מהימנות כתיבת טקסטים בעיתונות הכתובה הם תמיד מדד לאיכות ונושא ל- וויכוח מעניין, ער, וגם מדליק. אין שום הוכחה מדעית מדוע העיתונאי ושדר ופרשן הטלוויזיה מר אמנון אברמוביץ' הוא עילוי. מבריק. אמנון אברמוביץ' יודע לא רק לכתוב . הוא רב אומן בהתנסחות בטלוויזיה ובשימוש במטפורות. מעט מאוד אנשים יודעים כמוהו לבטא רעיון במינימום מילים. פעם כשמר אהוד ברק ביקש לשוב לפוליטיקה הישראלית אמר אמנון אברמוביץ' בלשונו המדויקת, המטאפורית, והמהוקצעת : "אהוד ברק יגלה מהר מאוד כמה ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה". תעשיית הטלוויזיה ותפישת שידורי חדשות עברו מהפכים דרמטיים. הופעתם של פרשנים פוליטיים, פרשנים צבאיים, ופרשנים לענייני ערבים והמזרח התיכון באולפני החדשות בטלוויזיה (ו/או ב- Stand up בשטח) מסוגם של אמנון אברמוביץ', רוני דניאל, אהוד יערי, מתן חודורוב, רביב דרוקר, אלון בן דוד, נדב אייל, צבי יחזקאלי חזי סימן טוב, עודד גרנות ואחרים – היא היום דבר שבשגרה ומעלה לחלל האוויר שאלה תחרותית מי חשוב ממי השדר המוביל ו/או הפרשן שיושב לצדו ומדווח מעמדת השידור באולפן, בשטח , ו/או באצטדיון . פרשנים נבונים מסוגם של אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר, אלון בן דוד, נדב אייל, מתן חודורוב, חזי סימן טוב , אלמוג בוקר, ואחרים הם מרכיבים יסודיים והכרחיים בהשלמת התמונה הטלוויזיונית ובהעברת המידע לצופים שלהם בסלון ביתם . אולם בעצם נוכחותם הטלוויזיונית וההתמחות המיוחדת שלהם בתחומי המידע השונים, הם מטילים צֵל על השדרנים המובילים שלהם . הם מכהים את בלעדיות המגישים. ברור שמגישי ערוץ 2 יונית לוי ודני קושמרו אינם יכולים להתקיים ללא אמנון אברמוביץ, רוני דניאל, ואהוד יערי. את אותו הדבר ניתן לומר על המגישות הראשיות של ערוץ 10 תמר איש שלום וטלי מורנו. בלעדי גברדיית הפרשנים לידן , אלה המוזכרים לעיל, וגם אור הלר, הילה אלרואי, נדב פרי, נוגה ניר – נאמן, רועי שרון ואחרים, הן – תמר איש שלום וטלי מורנו – מאבדות חיש מהר את משקלן הסגולי. הימים ההם – התקופה ההיא בה חיים יבין ייבדל לחיים ארוכים ו- וולטר קרונקייט ז"ל נשאו לבדם על כתפיהם את מהדורות החדשות , זה את "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית והשני את מהדורות החדשות של CBS – חלפו לבלי שוב . סגנון הריטואל הטלוויזיוני בו המגיש הוא מוסר האינפורמציה הבלעדי ו/או העיקרי , מגיש On air + כתבה On air + שוב מגיש On air + שוב כתבה On air , איננו קיים עוד . מהדורות החדשות הארציות ברשתות הטלוויזיה במדינת ישראל התארכו זה מכבר לכדי 60 (שישים) דקות ויותר (יומני החדשות והאקטואליה בערבי שישי בערוץ 1 , ירוץ 2 , וערוץ 10 טפחו לשעה וחצי) . זאת עוד סיבה מדוע אולפני החדשות בשלושת הערוצים הנ"ל רוויים בפרשנים מומחים בתחומים השונים . אין שום צורך כי יונית לוי תדבר בשמו של אמנון אברמוביץ' ו/או טלי מורנו תקריין טקסט בשמו של מתן חודורוב . מה פשוט יותר ונכון יותר להביא את הכתבים – פרשנים לאולפן כדי שהם ידווחו לצופיהם ב- Sit up (ו/או ב- Stand up) מהשטח . פעם בסתיו 1971 עשה הכתב מיכה לימור לדן שילון כתבה על העיר הגרמנית מינכן (בירת מדינת באוואריה) המתכוננת לארח את האולימפיאדה ה- 20 של הזמן החדש באוגוסט – ספטמבר 1972. הוא סיים את הכתבה ב- Stand up on camera והכריז בגאווה, "כאן מיכה לימור במינכן" . דן שילון ערך את הכתבה מחדש וזרק את הסיום האישי החוצה . את אותו הדבר עשה אלכס גלעדי ליאיר שטרן שסיים כתבה שלו בקיץ 1972 אודות תחרות ספורט במכון ווינגייט ב- Stand up מול מצלמת הטלוויזיה : "כאן יאיר שטרן במכון ווינגייט". Sit up ו- Stand up של כתבים ופרשנים לא היו חיזיון נפרץ בטלוויזיה הישראלית הציבורית. במידה רבה הכילו הסטנד אפים האלה מנה לא מבוטלת של גיחוך. הרי היה מדובר ברשת טלוויזיה ישראלית מונופוליסטית ללא מתחרים. הופעת כתבים בסיטואציות שונות על המסך בשנים הראשונות של הטלוויזיה הישראלית הדרדקית נתפשה ע"י רבים כמעֵין יצר רע של רצון להתבלטות אישית

מר אריה מליניאק הניח ב- 1979 את יסודות הפרשנות של משחק הכדורסל בטלוויזיה . מר אבי רצון עשה את אותו הדבר ב- 1990 בכל הנוגע לפרשנות כדורגל בטלוויזיה . היו לנו ולי פרשנים בתחומים הללו לפניהם וגם אחריהם אולם הם היו הראשונים שהתוו קו . שניהם גם דיברו עברית תקנית והתנסחו בקלות . את אריה מליניאק גייסתי להיות פרשן כדורסל בשורות חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחורף 1979 . לפני כן הוא היה פרשן של השדרן גדעון הוד ברדיו "קול ישראל" . אלכס גלעדי שהיה אז הבוס שלי בחטיבת הספורט תמך בגיוס . אריה מליניאק היה פרשן הכדורסל On and off של אלכס גלעדי ואח"כ גם של יורם ארבל . הוא הודח על ידי ב- 1991. נסיבות גיוסו ב- 1979 וסילוקו ב- 1991 מכס פרשן הכדורסל אינן חשובות לפוסט הקונקרטי הזה . הן יסופרו בנפרד בפרוטרוט באחד הפוסטים העתידיים . גם לאחר שהדחתי אותו הייתי סבור וסבור גם היום שאריה מליניאק היה פרשן כדורסל טוב שהשפיע באופן מהותי על התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

יורם ארבל ונסים קיוויתי טיפחו את יסודות שידורי ה- Play by play בטלוויזיה שהניחו קודמיהם דן שילון ואלכס גלעדי . היה להם יתרון נוסף . הם ידעו להתנסח במדויק , ייצר כותרות , להגדיר מצבים , ולסיים עניין – במינימום מילים . גְדוּלָה טלוויזיונית . במונדיאל מכסיקו 1986 הפך השדר שלי יורם ארבל בתריסר מילים את הארגנטיני דייגו ארמטנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) לעבריין כדורגל . זה קרה ב- 22 ביוני 1986 במשחק ארגנטינה – אנגליה 2 : 1 בשלב רבע הגמר של הטורניר : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שלטון" . הכריז יורם ארבל בביטחון ובניסוח מזהיר בדקה ה- 51 של המשחק בתום ה- Replay השלישי של ה- Host broadcaster הטלוויזיוני המכסיקני "TELEMEXICO 1986". הוא צדק. נסים קיוויתי מִרְכֵּז ומִיקֵד את תשומת הלב של הציבור הישראלי והטלוויזיה הקנדית CBC ברץ הפיני למרחקים ארוכים לאסה ווירן (Lasse Viren) מי שניצח בריצות ל- 10000 מ' ו- 5000 מ' באולימפיאדת מונטריאול 1976 בשבע מילים בזו הלשון, "מי מסתכל בנופלים כשהמנצח מופיע במרכז התמונה…". מעולם לא שמעתי עד אז טקסטים נפלאים ומדויקים כאלה בטלוויזיה . באוקטובר 1971 שידר נסים קיוויתי את אליפות אירופה בא"ק שהתקיימה בהלסינקי בעבור דן שילון ואלכס גלעדי. הפיני יוהא ואטאיינן (Juha Vaatainen) ניצח בתום תחרות דרמטית בריצה המתישה ל- 10000 מ' (הוא ניצח גם בריצה ל- 5000 מ' באותה האליפות ההיא). במקום לנוח מעבר לקו הסיום הוא המשיך לשעוט באותו קצב ולבצע את הקפת הניצחון נוכח 60000 (שישים אלף) בני עמו המריעים לו באצטדיון האולימפי של העיר. נסים קיוויתי נדהם. הוא שאל את עצמו , "מהיכן נותר בו כוח…?", ואז מבלי להמתין השיב לעצמו , "למנצחים יש תמיד כוח – המפסידים הם העייפים". שַדָּר השחייה של ערוץ 1 משה גרטל מיהר להכריז לצופיו באולימפיאדת בייג'ינג 2008 לקראת סיום משחה השליחים המרתק לגברים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי, "אני מבטיחכם נאמנה כי צרפת תכה שוק על ירך את ארה"ב" , והיה ל- קוריוז מפני שהתחולל בדיוק להֵפֶך. ארה"ב ניצחה. שדרני טלוויזיה רציניים ומוכשרים בכל תחום אינם מתחזים לעולם לנביאים. גם במצבים וודאיים של הסתברות ניצחון ב- % 100 הם עדיין מסייגים את עצמם. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שמשה גרטל מתעקש להפוך את עצמו לגימיק טלוויזיוני. באולימפיאדת אטלנטה 1996 נפרד משה גרטל מצופיו בטקסט מגוחך ומביך בתום אחד השידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מהבריכה האולימפית. השעה באטלנטה בתום תחרויות השחייה הייתה תשע בערב ובישראל ארבע לפנות בוקר. משה גרטל שידר את הטקסט הזה כלהלן : "כאן מסתיימים שידורנו מהבריכה האולימפית. צופים יקרים לילה טוב נוחו על משכבכם בשלום". אולי רצה לברך אותם בברכת לילה טוב אבל זה מה שיצא לו, וזה משהוא אמר.

arbel 8

טקסט תמונה : 28 בינואר 1981 . זוהי עמדת השידור שלנו במגרש הכדורסל של קבוצת "רויאל 4" בבריסל בטרם ההתמודדות הכפולה מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. יושבים מימין צוות השידור שלי השדר יורם ארבל והמפיק הדינאמי אמנון ברקאי (חובש אוזניות) . אני חב תודה גדולה לשניהם (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות)

yoash 2

טקסט תמונה : דצמבר 1980. היכל הספורט ביד אליהו. הימם ההם – הזמן ההוא. אנוכי (במרכז) יחדיו עם פרשן הכדורסל שלי אריה מליניאק (משמאל). הוא בראשית הקריירה הטלוויזיונית שלו כפרשן טלוויזיה ואנוכי בראשית הקריירה שלי כמנהל, מנווט, עורך, ומפיק את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מימין, העיתונאית מיכל הוכשטט היו לפני אריה מליניאק פרשני כדורסל בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולבטח גם אחריו, אולם הוא היה האיש שהניח את היסודות והנדבכים בתחום הקונקרטי הזה שקרוי פרשנות כדורסל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

arbel 1

טקסט תמונה : סתיו 1981 זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו בעת אחד השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר שדר בני עורי עוזר שדר אריה שגיא, הפרשן אריה מליניאק, השדר המוביל יורם ארבל, עוזר שדר אמנון לנגזם, והמראיין נסים קיוויתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ratzon einstein

טקסט תמונה : קיץ 1996. אליפות אירופה לאומות בכדורגל – Euro 1996 . השדר מאיר איינשטיין (קרוב למצלמה) והפרשן אבי רצון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון "Old Trafford" של מנצ'סטר יונייטד. אבי רצון הוא אבי פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 29

טקסט תמונה : יולי 1980. הימים ההם של אולימפיאדת מוסקבה יולי 1980. משרדי מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אנוכי (משמאל) יחדיו עם משה גרטל. חלומו הגדול היה להיות שדר טלוויזיה איכותי. האם הגשים את חלומו זה ? תלוי את מי שואלים. יושב משמאל פרשן ההתעמלות ז'קי ווישנייה. יושב בקדמת התמונה פרשן הא"ק דוד "דודיק" אייגר. מציץ קיצונית משמאל ראשה של עוזרת ההפקה עדה קרן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מי חשוב יותר השַדָּר המוביל ו/או הפַּרְשָן שיושב לצדו בעמדת השידור ? מי חשוב יותר הוגה הטקסטים ו/או הפרשן שלהם ? מי חשוב יותר כותב התנ"ך ו/או רש"י שפִּרְשֵן אותו עבורנו ? מי חשוב יותר באולפן ערוץ 10 ירון לונדון ומוטי קירשנבאום ו/או הכתבים המומחים שנסובים סביב שולחנם נדב אייל, רביב דרוקר, אלון בן דוד, חזי סימן טוב, צבי יחזקאלי , מתן חודורוב , ואור הלר וגם אחרים . מי עושה את מי ? השַדָּר את הפַּרְשָן ו/או הפרשן המלומד את השדר המוביל שלו ? למרות שמדובר במוסד שידור (מורכב) שעובד על פי חוק "כלים שלובים", הרי ש- מוסד הפרשנות בטלוויזיה עבר שינויים יסודיים ודרמטיים ב- 40 (ארבעים) השנים האחרונות . אני זוכר היטב כיצד זה התחיל בארץ . דן שילון הציב ב- 1969 את יסודות שידור הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית והיה גם הדמות הטלוויזיונית שמיסדה את מוסד הפרשנות בשידורי הספורט בטלוויזיה בכלל. זה התחיל לגמרי באקראי במשחק הגמר של מונדיאל הכדורגל במכסיקו 1970 בין נבחרות ברזיל ואיטליה ב- 21 ביוני 1970. תארו לכם את שַדָּר הרדיו המיתולוגי נחמיה בן אברהם ז"ל (מעולם לא נקרא אגב ע"י דן שילון לדֶגֶל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית) , משָדֵר לאומה בשנים הרחוקות ההן את משחקי הכדורגל בלוויית פרשן צמוד. בלתי נתפש ובלתי מתקבל על הדעת. נחמיה בן אברהם היה כוכב רדיו ותקשורת עַל ושייך לדוֹר אחר. הוא שידר לעולם בלי פרשנים . תרבות שידורי הספורט בטלוויזיה וגם ברדיו לבשה צורה שונה זה מכבר ואיננה מאפשרת עוד לקיים שידור מקצועי רציני ללא פרשנים מיומנים . דן שילון אימץ מייד את עיקרון הצבת פרשני כדורגל ליד השַדָּר המרכזי , עיקרון שנחמיה בן אברהם רחק ממנו ו- וויתר עליו לגמרי . דן שילון הֵציב לידו פרשנים כבר בתחילת הקריירה שלוֹ כשַדָּר כדורגל . מסורת מקצועית טלוויזיונית חשובה . מן ההיבט הזה של מוסד הפרשנות בשידורי הכדורגל בטלוויזיה , שידור משחק הגמר בו הביסה ברזיל את איטליה 4 : 1 במונדיאל של מכסיקו 70' ב- 21 ביוני 1970 באִצטדיון ה- "אַצְטֶקָה" במכסיקו סיטי- היווה ונקודת מפנה . ציון דרך בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

דן שילון נעזר לא בפרשן אחד אלא בשניים . הוא הזמין לעמדת השידור שלו באִצטדיון ה- "אצטקה" את מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל שני שחקני הכדורגל מהטובים והבולטים ביותר בשורות נבחרת ישראל לפני שנות דוֹר . העיתונות כינתה אותם בימים ההם "צֶמֶד השינים" . לדן שילון הייתה סיבה טובה להציבם בכֵּס הפרשנוּת . המוניטין שלהם . מוטל'ה שפיגלר ממכבי נתניה וקפטן הנבחרת וגיורא שפיגל איש מכבי ת"א היו לא רק שחקני כדורגל טובים אלא גם אהודים מאוד בעיתונות הכתובה ופופולאריים ומקובלים בציבור .

mexico 1

טקסט תמונה :  1970 . זהו צמד פרשני הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק הגמר בין נבחרות ברזיל ואיטליה של גביע העולם של מכסיקו 1970 שליווה ועבד לצִדוֹ של השדר המוביל דן שילון . גיורא שפיגל (מימין) ומרדכי שפיגלר (משמאל). שני כדורגלנים מחוננים בנבחרת ישראל. האחד היה פרשן מעמיק. השני  צפוי  וטריביאלי. (התמונה באדיבות ארכיונאי התאחדות הכדורגל הישראלית מר רוני דרור . ארכיון יואש אלרואי) .

נבחרת ישראל תחת שרביטו של עמנואל שפר מגדולי המאמנים בתולדות הכדורגל הישראלי התמודדה במונדיאל מכסיקו 70' בבית ב' המוקדם בטורניר תחת שרביטו של המאמן עמנואל שפר . היא הפסידה 2 : 0 לאורוגוואי (נבחרת אורוגוואי העפילה עד לשלב חצי הגמר שם הובסה 3 : 1 ע"י ברזיל) , סיימה בתיקו אֶפֶס מול איטליה (איטליה העפילה למשחק הגמר בו ניגפה 4 : 1 נגד ברזיל) , ובתיקו אחת נגד נבחרת שוודיה בעיר טוֹלוּקָה . מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר הבקיע את שער השִוויון במשחק נגד שוודיה כרגיל ממסירה של גיורא שפיגל . שניהם היו שותפים חשובים להישג הנאה .

mexico 2

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . נבחרת ישראל בטורניר גביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1970 . זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : השוער יצחק וויסוקר , ישעיהו שוואגר , דוד פרימו , שמואל רוזנטל , צבי רוזן , דני שמילוביץ' (רום) . זיהוי שורת הכורעים משמאל לימין : גיורא שפיגל , יצחק שום , רחמים טלבי , יהושע פייגנבוים , והקפטן מרדכי שפיגלר . מאמנה היה עמנואל שפר ז"ל . (התמונה באדיבות רוני דרור הארכיונאי של התאחדות הכדורגל הישראלית ובאדיבות TELEMEXICO 1970. ארכיון יואש אלרואי) .  

דן שילון בחר "בצֶמֶד השִינִים" ששמם הלך לפניהם כדי להסביר ולפַרְשֵן לאומה את מה שהוא לא יכול היה או לא ידע לעשות כשַדָּר . המוניטין שצברו גיורא שפיגל ומרדכי שפיגלר כשחקני נבחרת ישראל בכדורגל ובקבוצותיהם מכבי ת"א ומכבי נתניה פרש בפניהם שטיח אדום לעבר המיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית  . עיקרון מוכר . דן שילון לא היסֵס והזמין את שניהם לסייע לוֹ במשימת השידור הגדולה ביותר של חייו עד אז . לראשונה בתולדותיו ובתולדות רשת הטלוויזיה שלו  עמד לשדר משחק גמר של אליפות העולם בכדורגל , זה של מכסיקו 1970 . הצבת פרשנים בשידורי חדשות וספורט בטלוויזיה הכרחית . היא לא הייתה מובנת לפני יותר משנות דוֹר . קשה לתאר היום שידורי חדשות ללא הפרשנים שהוזכרו קודם לכן ו/או שידורי כדורסל וכדורגל ללא בראשית עשורי ה- 80 ו- 90 של המאה הקודמת אריה מליניאק ואבי רצון . בעניין הזה הקדים דן שילון את זמנו ותרם תרומה חשובה ביותר להתפתחות העבודה העיתונאית בשידורי הספורט בטלוויזיה .

מפני שבעמדת השידור שלוֹ  ב- "אָצְטֶקָה" היו רק שתי מערכות אוזניות ודיבור (Head sets ) בעבור שַדָּר אחד ופרשן אחד, מצא דן שילון לנכון לפצל את הפרשנות בין שני השינים . מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר נקבע להיות הפרשן של המחצית הראשונה במשחק הגמר וגיורא שפיגל בשנייה. בתקופה ההיא נחשב דן שילון לשַדָּר טוב ומקובל על הצופים אך מי ידע אז בכלל לשָדֵר כדורגל בטלוויזיה. התעוררה רק בעיה אחת בשידור. היא לא הייתה קשורה לאמינותו של שַדָּר הטלוויזיה אלא לאינטגריטי של הפרשן שלוֹ במחצית הראשונה שהדיבור היה הצד החזק שלוֹ . מרדכי שפיגלר הפך במכסיקו 70' לפרשן הכדורגל הראשון בתולדות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אי פעם נקרתה בפניו האפשרות להטיל את צִלוֹ על המיקרופון אך הוא פִספֵס אותה . כבר בתחילת השיחה בינו לבין השַדָּר טרם שריקת הפתיחה סִיגֵל לעצמו את סגנון הטריוויה הצפוי והיָרוּד. במצב של תיקו  0 : 0 במשחק בין ברזיל לאיטליה שח מרדכי שפיגלר לדן שילון בלשון קלה ובצורה טִבעית את גרסתו המתמטית למצב, משפט פרשנות בנאלי חסר כל משמעות, כך אמר, "הנבחרת שתבקיע את השער הראשון במצב של תיקו אֶפֶס , היא זאת שתוביל" [1]. אולי הפרשן התלוצץ אולם הקלישאה חסרת התוכן נצרבה על הטייפ ברוחב של שני אינטשים. מדובר בתובנה רדודה . פעולה חשבונית של ילד בכיתה א' . סִפְתַּח פרשנות רָדוּד מאין כמוהו שמִלותיו העידו כאלף עדים על עתידו של מרדכי שפיגלר כפרשן בשנים הבאות. מרדכי שפיגלר היה פרשן שלי במונדיאל ספרד 1982, מכסיקו 1986, איטליה 1990 וארה"ב 1994. שחקן כדורגל נבון ומוכשר על כר הדשא. פחות מוכשר ליד המיקרופון. הציפיות ממנו ליד מיקרופון הטלוויזיה היו עצומות. מפני שהיה שחקן מוצלח מאוד וגם אישיות מאירת עיניים, איש שיחה נעים, בעל חוש הומור, מדבר היטב אנגלית וצרפתית, לא מתנשא ויודע ומכיר את תורת הכדורגל  על בורייה טוב יותר מכל אנשי הטלוויזיה גם יחד – אגר בתוכו פוטנציאל טלוויזיוני רב שהכזיב . אני כמובן מדבר בשם עצמי.

הבה אחזור שוב למשחק הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970 בו הביסה ברזיל בכישרונה העצום את איטליה 4 : 1 . יש חלוקת תפקידים ברורה בעת השידור בין השַדָּר לפרשן (לא רק בשידורי הספורט) . השַדָּר נושא בעוֹל תיאור הדרמה ועל הפרשנים מוטל התפקיד להאיר אותה ולהסביר את התופעות המסתתרות מאחורי מילות השַדָּר. לטיב מזלו של דן שילון והציבור הפרשן במחצית השנייה היה גיורא שפיגל. גיורא שפיגל היה דברן קטן לעומת מרדכי שפיגלר אך עלה עליו לאין ארוך בניתוח מהלכי המשחק. גיורא שפיגל ניחן בטביעת עין של מסביר ויכולת של מורה למתמטיקה . הוא כמעט ולא דיבר במחצית השנייה מפני שלא נדרש. לפתע הפנה את תשומת ליבו של דן שילון לתופעה שחזרה על עצמה שוּב ושוּב על כַּר הדֶשֶא ושהייתה יכולה להיות לה השפעה על התוצאה הסופית בהתמודדות .השַדָּר לא יכול היה לאבחן אותה ולעלות עליה בכוחות עצמו . לבטח לא להעניק לה הסבר כה ממצה וברוּר כפי שעשה גיורא שפיגל. גם רוב הצופים לא יכלו לזהות אותה. "דן שילון", אמר גיורא שפיגל ואִבְחֵן את התופעה בעין המקצועית שלו, "שים לֵב שזָ'אִירְזִינְיוׁ הקיצוני הימני של ברזיל מושך כל הזמן עמוֹק לצד שמאל את השומר האיטלקי האישי שלו המֵגן גִ'יאָנִי פָאקֶטִי ומפנה בכך שטח גדול בלתי מכוסה בצד ימין. נוצר חלל בהגנה האיטלקית ואם ברזיל תנצל את הדבר אולי יובקע בשל כך שער לטובתה מאגף ימין" . אח"כ השתתק. לא חלף זמן ארוך מידי ולשטח החשוף בצד ימין הגיח באמת בתנועה מהירה מֵגן נבחרת ברזיל קָארְלוֹס – אָלְבֶּרְטוֹ. הוא קיבל מסירה מדוּדה על סרגל מפֶּלֶה לאזור הפנוי וכבש משם את שערה של איטליה בבעיטה חזקה ושטוחה וקבע את תוצאת המשחק 4 : 1 לברזיל. דן שילון שידֵר בקולו בהתלהבות רבה את השער ואת שמחת הניצחון של שחקני ברזיל בעקבותיו אך גיורא שפיגל נשאר שָלֵיו ומנוּמס דיוֹ כדי לא להתערב בשידור ונמנע מלומר את הקלישאה , "אמרתי לך דן…!". גיורא שפיגל היה פרשן כדורגל ענייני ועָנָיו .

החַיִץ שחצץ באותו יום ראשון – 21 ביוני 1970 בעמדת השידור ב- "אָצְטֶקָה" בין אֵיכוּת הפרשנות של גיורא שפיגל במחצית השנייה לדברי הטריוויה של מרדכי שפיגלר במחצית הראשונה , דמה לקו המפריד בין אור היום לחושך הלילה . הגדרה מפתיעה מפני שמרדכי שפיגלר הוא אדם נבון גם מחוץ לכר הדשא . הצלחתו של גיורא שפיגל כפרשן כדורגל שמצייר את תמונת המשחק במשפטים ספורים בלבד הסבה נזק למרדכי שפיגלר ולפרשני ספורט מסוגו של מרדכי שפיגלר . פרשנות כה מחודדת ואיכותית שהשמיע גיורא שפיגל באוזני דן שילון ניצבה כסמן טלוויזיוני כללי – בארץ וגם בעולם . יתד בוהקת . תהום פעורה שאיננה ניתנת לעולם לגישור בין הפרשן לקשקשן . בין המסבירן לברברן . בין העיקר לטָפֵל . פרשנותו של גיורא שפיגל במונדיאל מכסיקו 1970 היא ציון דרך ונדבך חשוב בהתפתחות פרשנות הספורט בטלוויזיה בכלל והכדורגל בפרט . המֶסֶר שָנוּן : פרשנות ושַדָּרוּת ספורט בטלוויזיה מבוססות על משפטים קצרים , ברורים , ופשוטים .

[1] הערה : ראה את הטייפים המקוריים 2" בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

שדר רדיו "קול ישראל" גדעון הוד (בן 80 היום) נמנה ב- 1968 במשך תקופה קצרה על צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית מעפרה ע"י פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד . ב- 13 בנובמבר 1968 התקיים הדרבי התל אביבי בכדורסל בין מכבי ת"א ל הפועל ת"א באצטדיון "בלומפילד" ביפו. הוקם מגרש פרקט מאולתר ורבבת צופים גדשה את יציעי האצטדיון. ההתמודדות הספורטיבית הזאת עוררה עניין עצום בציבור ושני ראשי צוות ההקמה של הטלוויזיה נענו לאתגר השידור הישיר שהיה אז מבצע הנדסי מסובך. גדעון הוד נקבע להיות השדר המוביל. הוא בחר בזוהר כהן לשמש פרשן לצדו. כששאלתי אותו מדוע דווקא זוהר כהן השיב כי העדיף אותו מפני שבשעתו שיחק בהצטיינות בשני המועדונים האלה של הפועל ת"א ומכבי ת"א . זה היה השידור הישיר הראשון בהיסטוריה הטלוויזיונית של משחק כדורסל בארץ בלוויית שדר מוביל + פרשן. בימאי השידור הישיר ההוא היה חגי מאוטנר. המשחק לווה בסקרנות ומתח רב גם בגלל שה- FIBA (התאחדות הכדורסל הבינלאומית בראשות המזכ"ל שלה ד"ר וויליאם ג'ונס אסרה על שחקן הפועל ת"א יהודי – אמריקני בשם בארי לייבוביץ' בן 22 ליטול חלק במשחק בעקבות תלונה של מכבי ת"א אודות עברו המקצועני בארה"ב. גם בלעדיו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 70:78. גם הטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצחה. היא הוכיחה כי היא בעלת תושייה ומסוגלת להתמודד עם אתגרי שידור סבוכים שנבעו מהקושי בהעברת סיגנל הטלוויזיה ממקומות ההתרחשות ל- Master Control בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. גדעון הוד והפרשן האקראי זוהר כהן היו צוות השידור הראשון ששידר ישיר משחק כדורסל בארץ ב- 13 בנובמבר 1968. זוהר כהן עשה טובה לגדעון הוד. הוא אומנם קנה מוניטין אולם רשות השידור לא שילמה לו.

קיץ 1972. מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ישעיהו "שייקה" תדמור ייבדל לחיים ארוכים אישרו לדן שילון ולסגנו אלכס גלעדי לטוס עם הבימאית וורדינה ארז ז"ל לאולימפיאדת מינכן 1972 כדי להפיק ולשדר ישיר משם את האירועים המרכזיים. דן שילון ואלכס גלעדי נתקלו במינכן במקרה בד"ר גלעד וויינגרטן וביקשו ממנו שיעשה להם טובה וישמש פרשן בשתי עמדות השידור האולימפיות, בא"ק ובשחייה, לצדו של השדר המוביל נסים קיוויתי. ד"ר גלעד וויינגרטן שבא מעולם הא"ק עשה להם טובה וקנה לעצמו שֵם (למרות שבבריכת השחייה האולימפית לא היה לו הרבה מה לומר). רשות השידור לא שילמה לו על תרומתו המקצועית ההיא אפילו פרוטה. מוסד פרשנות הספורט נתפש כנטול חשיבות וחסר ערך.

בריצת המרתון שנערכה באולימפיאדת מלבורן 1956 ניצח הרץ הצרפתי אלן מימון לראשנה בחייו את הרץ הצ'כוסלובקי אמיל זטופק מי שזכה בשלוש מדליות זהב ארבע שנים קודם לכן באולימפיאדת הלסינקי 1952 בריצות ל- 5000 מ', 10000 מ', וריצת מרתון. משנכנס אלן מימון בשערי האצטדיון האולימפי במלבורן להקפה האחרונה, הסב מבטו לאחור, כדי לראות אם מישהו מהרצים האחרים מסכן את זכייתו במדליית הזהב . בעיקר עניין אותו לדעת היכן נמצא יריבו המושבע אמיל זטופק . בימאי הטלוויזיה הקולנוע היהודי – אמריקני באד גרינספאן תיעד את הסצנה ההיא בסרט הטלוויזיה הדוקומנטרי שלו "OLYMPIA" . כך כתב את הטקסט הקצר, הברור, והפשוט שתיאר את הרגע : "Alan Mimoun looks behind and first time in eight years Emil Zatopek is not there" , טקסט נפלא שקולע "בול" מפני שהוא קצר , ברור , ופשוט .

אריה מליניאק ואבי רצון וגם פרשני הספורט האולימפיים ד"ר גלעד וויינגרטן (א"ק) , יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (שחייה) , ו- ז'קי ווישנייה (התעמלות) הטילו צל כבד על מרבית פרשני הכדורגל ועל תרבות פרשנות הכדורגל. אינני יודע האם ערוץ 1 מלמד ומכשיר היום את הפרשנים שלו , אין לי מושג האם מערכת הספורט של ערוץ 1 מקיימת דיוני פוסט מורטם והפקת לקחים האם מתנהלות ישיבות מערכת , האם נערכים ניתוחים , והאם מתקיימת ביקורת עצמית והיערכות מחודשת לקראת השידורים הבאים. פרשנות הספורט היא עסק מורכב ונזיל . לא כל פרשן מיומן ויודע מה לומר וכיצד לבאר ברגעי אמת לצופים שלו את המתרחש בזירות הספורט . דוגמא מצוינת המבהירה כמה העסק סבוך ואת הצורך לקרוא במהירות ובמדויק את מפת הקרב נקרתה בפניי ב- 18 באפריל 1996 בהיכל הספורט ביד אליהו במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל בו ניצחה הפועל ירושלים (עם עדי גורדון הדומיננטי) את מכבי ת"א 67 : 65 מסל בשנייה האחרונה של המשחק של עדי גורדון . צוות השידור שלי בעמדת השידור בהיכל כלל את השַדָּר המוביל אורי לוי ואת שני הפרשנים גדי קידר ו- דיוויד בלאט. 0:25 שניות לסיום המשחק במצב של תוצאת תיקו 65 : 65 ביקשה קבוצת הפועל ירושלים בראשות מאמנה פיני גרשון ועוזרו ארז אדלשטיין פסק זמן . בפסק הזמן הזה שמשכו כ- 60 (שישים) שניות התחולל מאבק גלוי וסמוי בלתי מקובל (בעברית ובאנגלית) בין המאמן פיני גרשון לבין הקפטן שלו עדי גורדון הנוגע לדרך ולאופציות שהקבוצה הירושלמית צריכה לנקוט כדי להכריע את המשחק. מן הסתם הדיון נוגע גם בצוות השידור שלי, השדר אורי לוי ושני פרשניו גדי קידר ודיוויד בלאט . פסק הזמן הזה צולם והוקלט במלואו היטב וביסודיות בעת השידור הישיר ההוא . הדיון סביב פענוח הטקסט שהתנהל בין פיני גרשון לעדי גורדון ב- Time out ההוא והפרשנות והבנת המונח "OPEN", רלוונטיים גם לימינו אנו באוקטובר 2014. המשחק הדרמטי וההפכפך הסתיים כאמור בתוצאה המפתיעה 67 : 65 אולם השדר המוביל שלי אורי לוי לא יכול היה להתאים את עצמו לדרמת הכדורסל ההיא וסיומה הבלתי צפוי בשל גוון קולו החלש. את קבוצת מכבי ת"א אימן אז צבי שרף שתִגְבֵּרָה את שורותיה אז בשחקן ה- NBA הנודע טום צ'יימברס.

ערכתי עבודת מחקר קצרה לעצמי אודות כמות הכניסות שביצע גור שלף לצדו של השדר המוביל שלו אורי לוי ואודות כמות המילים בהן השתמש במהלך השידור הישיר האחרון הפועל ירושלים – הפועל ת"א 81 : 80 ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 בהיכל "ארנה" בירושלים. מדובר ב- 162 כניסות ושימוש ב- 3903 מילים . אני משתף את קוראי הבלוג בסטטיסטיקה הר"מ שעוסקת בכמויות אינפורמציה המועמסת על אוזנם של הצופים ובתכיפות הכניסות , אך לא באיכויות הטקסטים של גור שלף. בין היתר הוא אומר גם דברים חשובים . אולם הפרשנות שלו סובלת מעליות וירידות . היא איננה מִשְנָה סדורה . כישרון ההתנסחות שלו בעייתי . יכולתי לראות ולשמוע זאת שוב בשידור הישיר אמש בערוץ 10 ממוסקבה בהשתתפותו וההשתתפות השַדָּר המוביל שלו ניב רסקין, את המשחק צסק"א מוסקה נגד מכבי ת"א 99 : 80. מדובר בתצוגת נֶפֶל מוחלטת של מכבי ת"א בראשות מאמנה גיא גודס ועוזרו פיני גרשון , אבל מדובר גם בתצוגת פרשנות מוגבלת של גור שלף . אנוכי בטוח כי צופי טלוויזיה רבים שבעי נחת מפרשן הטלוויזיה גור שלף. אינני נמנה עליהם. הנה פירוט כמות אינפורמציית הפרשנות של המשחק הפועל ירושלים – הפועל ת"א מיום ראשון – 19 באוקטובר 2014 :

מס' כניסה                 תזמון במשחק                   כמות מילים                  

1                              Pre Game Show                 שישים

2                              Pre Game Show                  שבעים וחמש

3                              Pre game Show                  שישים וחמש

4                              Pre game show                  חמישים

5                              Pre Game Show                 ארבעים

6                              Pre Game Show                 חמישים וחמש    מתייחס לקיצ'ן / הפועל י-ם

7                              Pre Game Show                 שבעים וחמש     מתייחס לגייטס / הפועל ת"א

8                             רבע 1 – 8:51                          30

9                             8:12                                      30

10                           7:59                                      12

11                           7:59                                      10

12                           7:48                                      12

13                           7:34                                      25

14                           7:06                                      15

15                           6:35                                      12

16                           6:28                                      50

17                           6:14                                      35

18                          5:34                                       27

19                          4:03                                       30

20                          3:27                                       10

21                          3:09                                       25

22                          2:30                                      20

23                          1:59                                      20

24                          1:40                                      14

25                         1:29                                       18

26                         1:09                                      20

27                         1:09                                      5

28                         1:09                                      40

29                         1:05                                      6

30                         0:36                                      35

31                        סוף רבע 1                              40

32                       בתוך דקה הפסקה בין רבע 1 ל- 2         32

33                       9:40 – רבע 2                          26

34                       9:19                                       12

35                       8:59                                      10

36                       8:49                                      16

37                       8:35                                      28

38                       7:51                                      50

39                       7:29                                      36

40                       7:22                                      32

41                       6:31                                      12

42                       6:31                                      34

43                       6:25                                      15   To protect the basket

44                       6:15                                      10

45                       6:15                                      25

46                       5:50                                      62

47                       5:40                                      12

48                       5:08                                      30

49                       4:47                                      15

50                       4:39                                      10

51                       4:39                                      30

52                       4:39                                      50    מספר על החוק הרוסי שהוא אוהב אותו

53                      4:21                                      22

54                      4:15                                      32    מספר לאורי לוי סיפור על גולן גוט

55                      4:08                                      40

56                      3:48                                      22

57                      3:26                                     5

58                     3:07                                      34

59                     3:07                                      18

60                     2:41                                     15

61                     2:33                                     70

62                     2:17                                     22

63                     2:00                                    20

64                     1:48                                   6

65                     1:28                                   10

66                     1:17                                   20

67                    0:58 שניות לסיום רבע 2       26

68                    סוף רבע 2                           76

69                   בהפסקה בין רבע 2 ל- 3         52  אורי לוי מעביר לעמית הורסקי וגילי מוסינזון

70                  בהפסקה בין רבע 2 ל- 3          36

71                  בהפסקה בין רבע 2 ל- 3          30

72                 9:38 – רבע 3                         22

73                 9:22                                    16

74                 8:56                                    30  שהמחבט יטגן והכינור ינגן

75                 8:52                                    22

76                 8:34                                    40

77                 8:17                                    20

78                 7:54                                   30

79                7:38                                    18

80                7:22                                    26

81                7:16                                    7

82                7:03                                   40

83                6:50                                   5

84                6:33                                   6

85                5:57                                  22

86                5:46                                  24

87                5:29                                  20

88               4:49                                   30

89                4:35                                  16

90                4:35                                  18

91                4:12                                  20

92                3:58                                  10

93                3:49                                 10

94                3:22                                 6

95               3:20                                 40

96               3:04                                 26

97               3:02                                 42

98               2:42                                 12

99               2:25                                 10

100            2:07                                  8

101           1:51                                 20

102           1:33                                 14

103           1:33                                 4

104           1:33                                14

105           1:33                                10

106          0:55 שניות לסיום רבע 3    14

107          0:15                                 10

108          0:2.8                                30

109          0:2.8                               30

110          0:2.8                               26

111           בסוף רבע 3                     52

112           בסוף רבע 3                     30     למען הקהילה….

113       בהפסקה שהין רבע 3 ל- 4     24

114       8:33 – רבע 4                      16

115         8:14                                8

116          8:01                              20

117          8:44                              10

118          8:40                              16

119          8:40                              42

120          8:01                              16

121           7:39                             16

122          5:44                            10

123          5:44                            20

124          5:44                            20

125          5:44                           20

126          5:37                           50

127          5:34                           24

128          5:20                           12

129           5:04                         16

130           5:54                         16

131           5:32                         12

132           5:24                         16

133           4:54                         42

134          4:40                         56

135          4:34                         26

136          4:10                         8

137         3:55                          22

138         3:34                          8

139         3:14                          10

140         2:55                          12

141         2:37                          18

142         2:37                          52

143         2:27                          26

144         2:05                          10

145         1:44                          18

146         1:40                          12

147         1:35                          26

148         1:35                          6

149        1:04                          14

150        0:35                          6

151        0:26                          20

152        0:26                          12

153        0:26                          40

154         0:9.2                        32

155         0:9.2                        8

156         0:9.2                        8

157         0:9.2                        45

158         0:3.2                        14

159         0:3.2                        8

160         0:3.2                        20

161      לאחר שריקת הסיום      60

162      לאחר שריקת הסיום      70

סך הכל : 3903 מילים ו- 162 כניסות

אני סמוך ובטוח שניתן להשתמש בטקסטים של פרשנות קצרים יותר ויעילים יותר. הטלוויזיה היא Media וויזואלית. לכן במקרים רבים השדר והפרשן מצווים להחריש. ערוץ 1 מחזיק בזכויות שידורים בלעדיות של המשחקים המרכזיים השבועיים בשתי ליגות העל של הכדורסל והכדורגל. לפחות בכל הנוגע לכדורסל הוא יכול לעשות את עבודתו טוב יותר. הוא חייב לשפר את פס הקול.

סוף פוסט מס' 443 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 23 באוקטובר 2014.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *