הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

הערה 4 : הבלוג yoashtvblog ממשיך לשגשג למרות שהוא נעדר כל פלטפורמה ותשתיות קידום. גם לא נערך למענו שום מסע שיווק תעשייתי ולא יחסי ציבור כלשהם. שגשוגו מתבסס על פרסום מפה לאוזן.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 401 : הועלה לאוויר בצוהרי יום שלישי – 16 ביוני 2014.

————————————————————————————————-

ה- "סַגָה" נמשכת. התקוות של ערוץ 1 הציבורי זורחות ושוקעות אין סוף פעמים בזמן כה קצר בקיץ הזה של שנת 2014 (חלק ב'). מונדיאל ברזיל 2014. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ה- "סַאגָה" נמשכת. התקוות של ערוץ 1 הציבורי זורחות ושוקעות אין סוף פעמים בזמן כה קצר בקיץ הזה של שנת 2014 (חלק ב). מונדיאל ברזיל 2014. כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. 

א. מבצע השידורים הישירים של ערוץ 1 (מהשטח , מעמדות שידור באצטדיונים השונים) את משחקי מונדיאל ברזיל 2014 בראשות שלושת ציוותי השידור השדר יורם ארבל והפרשן דני נוימן + השדר מאיר איינשטיין והפרשן אברהם גרנט + השדר נדב יעקובי והפרשן מוטי איוואניר – מתקדם יפה מבחינה טכנית, אולם רווי לא מעט פגמים. בעיקר האולפן המנווט הרשלני והלא מגובש בירושלים. מאמציה המשולבים של חטיבת הספורט בראשות מר מאיר בר (משמש כעת מפיק ואיש שלישי בצוות יורם ארבל ודני נוימן והמפיק יוני קנלר ב- IBC בריו דה ז'אניירו) – מוכתרים עד כה בהצלחה. אין זה דבר של מה בכך מבחינת מורכבות והיקף ההפקה שמתבצעת הרחק מגבולות המדינה, אין זה דבר של מה בכך מנקודת מבט טכנולוגית מסובכת, ואין זה דבר של מה בכך מזווית התבוננות במבנה הלוגיסטי העמוס של השידורים הישירים. HBS בראשות פראנסיס טלייה (Francis Tellier) מספקת ומעניקה שירותי צילום ושידור Multilateral ברמה גבוהה (ניידות שידור ענקיות שמכילות 32 מצלמות ואשר נוטלות חלק בכיסוי של כל משחק ומשחק) הנוגעים לכל 64 המשחקים בטורניר. ה- Replays וצילומי ה- Extreme Close ups יוצרים ומשלימים חוויית צפייה טלוויזיונית. טלוויזיה היא מדיום של צילומי קלוז אפס ו- HBS עושה בהם שימוש נרחב ומוצדק. הכיסוי של HBS הוא בסך הכול מרהיב ומצדיק את האמירה , "הצילום הוא דרך לווידוא החוויה", כפי שהתנסחה כבר לפני זמן רב סוזאן סונטאג. גם משלחת ערוץ 1 בברזיל (מונה תשעה אנשים) נהנית מהשירותים הללו ועומדת לפי שעה במבחן העצום . צריך לזכור שמ- משלחת ערוץ 1 היא קטנטונת במונחים טלוויזיוניים, ולכן נדרשים ממנה מאמצי נַיָידוּת גדולים ברחבי ברזיל הענקית והיא זקוקה לעירנות טכנולוגית ולוגיסטית מירבית . השידורים הישירים עוברים עד כה ומגיעים הביתה בשלום. יש לברך על כך את המנהלים מאיר בר (בחר משום מה להתלוות כמפיק בצוות המוביל של יורם ארבל ודני נוימן במקום לערוך ולנָוֵוט את השידורים הישירים מ- IBC בריו דה ז'אניירו) ויוני קנלר ששוהה ב- IBC יחדיו עם שני טכנאים המפקח הטכני מוטי לוי ואיש התקשורת אודי אלון. אנוכי שואל את עצמי : האֵין אלה ברכות מוקדמות מידי בטרם עת ? הרי עוד חזון למועד.

מוזר שדווקא הצוות המוביל יורם ארבל ודני נוימן הוא הפגיע ביותר כבר לאחר ימים ספורים של תחילת המבצע. נאמר כבר לא פעם אחת על ידי בבלוג הזה כי יורם ארבל הוותיק (בן 72) בעל קול הבריטון הוא שדר נעים ומוכשר , אולם הוא לא רואה היטב את המתרחש במשחקים מעמדות השידור המרוחקות אולי, ומתבלבל לא פעם ולא פעמיים בזיהוי השחקנים בנבחרות השונות ותפקודם על כר הדשא. אין מדובר בטעויות חריפות אך הן מעיקות ופוגעות באמינות שלו ובמורשת ההיסטורית שלו. למשל בדקה ה- 79 במשחק ברזיל – קרואטיה 3 : 1 ביצעה ברזיל בעיטת קרן. יורם ארבל קבע ממקום מושבו (המרוחק…?) באצטדיון שהבועט הוא ניימאר אולם זה היה מישהו אחר מברזיל. היו לו עוד כמה שגיאות זיהוי . כל שידור ישיר חדש הוא גם מבחן חדש ליורם ארבל . מוניטין העבר שלו איננו פקטור בטֶסְט. אם יטעה – יצטרך לשלם את המחיר ותהילת העבר לא תעמוד לימינו . יורם ארבל צריך להתכונן היטב לקראת כל שידור ישיר ולהיזהר מהמהמורות הניצבות במשעול בו הוא צועד . הוא יכול למצוא את את עצמו מופסד בתום טורניר ברזיל 2014 . צללית לא קטנה מעיבה על רמת הפרשנות שהשמיע דני נוימן (בן זוגו של יורם ארבל) בפרהסיה בדקה ה- 27 בטרם החל הקונצרט ההולנדי נגד ספרד (במצב של 1 : 0 לספרד לאחר פנדל מוצלח של צָ'אבִּי אָלוֹנְסוֹ שחקן ריאל מדריד) . דני נוימן ניסח טקסט חסר כל היגיון ובסיס , קרא תיגר על מאמן הולנד ןואי וואן חאל , וניבא לצופיו ברָהָב באותה הדקה ה- 27 , משהו כמו , "בצוּרָת המשחק הזה אין ספק שלהולנד אין סיכוי לחזור למשחק". למזלו של דני נוימן נבלע הקשקוש המטופש שלוֹ איך שהוא בתוך ים האיכות הטלוויזיוני שמשווקת HBS למיליארדי צופים בכל רחבי תבל, אולם עדיין בלתי נשכח. כזכור לא רק שהולנד של לואי וואן חאל, אריין רובן, ורובין וואן פרסי חזרה למשחק אלא אף הביסה את אלופת העולם הנוכחית ספרד בתוצאה המכרעת 5 : 1. אנחנו יודעים הטיב למי ניתנה הנבואה. דני נוימן איננו פרשן טלוויזיה. ספק אם הוא גם אדם נבון. אילו היה נבון היה מסייג את הערכתו השגויה לחלוטין. הערכה שתיזכר לדיראון מפני שהתחולל ההפך ממה שאמר. רגע אחד דני נוימן… בזכות מה אתה קובע ומבסס את הערכתך כי להולנד אין סיכוי לחזור למשחק…? על סמך אלו נימוקים…? בגלל איזה סיבות…? את זאת הוא כמובן לא מגלה לצופיו. דני נוימן מתעקש בכוח להפוך את עצמו לאיש טלוויזיה בלתי חשוב וצריך לומר כי הוא עושה זאת בכישרון וגם בהתמדה . מונדיאל ברזיל 2014 גדול עליו בכמה מידות טובות. מדוע אם כך צריכים צופיו להאמין ל- אמירותיו הבאות בהמשך הטורניר. "פרשנויותיו" ההפכפכות בטלו בשישים. דני נוימן מהווה בסך הכול עוד זוג עיניים ליורם ארבל בעמדת השידור. הוא יכול לזהות את מספרי השחקנים על חולצותיהם אך איננו מוסמך לפרש את מהלכיהם.

טקסט מסמך : מפת ברזיל הענקית על פי קנה מידה של 50000000 : 1. שטחה של ברזיל משתרע על 8.511970 (שמונה מיליון וחמש מאות ותשע מאות ושבעים אלף) קמ"ר. מדינה ענקית שגדולה בשטחה פי יותר מפי 400 (ארבע מאות) משטחה של מדינת ישראל המקורית לפני מלחמת ששת הימים ב- 1967. ברזיל מאוכלסת ע"י כ- 200000000 (מאתיים מיליון) תושבים. 64 משחקי מונדיאל ברזיל 2014 מתקיימים בתריסר הערים האלה : מנאוס, פורטלזה, נאטאל, רסיפה, סלבאדור, קויאבה, ברזיליה (עיר הבירה), בלו הוריזונטה, ריו דה זאניירו, סאו פאולו, קוריטיבה, ו- פורטו אלגרה. 

ב. מבצע שידורי ערוץ 1 את מונדיאל ברזיל 2014 עומד בצֵל הַחֶרֶב הממשלתית המונפת על סגירת רשות השידור במתכונתה הקיימת (לרבות שליחת 2000 עובדים הביתה) ותחת ניהול מגוחך של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' יחדיו עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת. מדובר במנהיגי שידור ציבורי עלובים, רדודים, ומטים ליפול פרי מינויו של ראש הממשלה הנוכחי מר בנימין נתניהו. עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ועובדי רדיו "קול ישראל" הפקיעו והחרימו זה מכבר את המסך והמיקרופון לטובתם ומנהלים במהלך מבצע שידור ברזיל 2014 מסע שיווק פרטי ויחסי ציבור אגרסיביים בנחיצות השידור הציבורי כפי שהוא מוכר לכולם במתכונתו הישנה. העובדים נוקטים בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי לשכנע את קהל הצופים שלהם כי החלטת הממשלה לסגור אותם ואת מפעל השידור הציבורי במתכונת הנוכחית לא רק לא צודקת אלא גם מופרכת מיסודה. אינני יודע מה אומר מסמך "תדריך נקדי" על מהלך ההפקעה וההחרמה. עד כה גם לא התפרסם שום סקר אזרחי המצביע על תמיכה כלשהי אם בכלל של אזרחי מדינת ישראל במהלך ההחרמה הפרטי של המסך הציבורי ע"י משרתי הציבור שנועד למנוע את סגירת המוסד הטלוויזיוני ציבורי במתכונתו הנוכחית. אמש סוקרה בהרחבה בערוץ 1 הפגנה גדולה של העובדים שלהם בצומת הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. שמעתי במהלך שידור הכתבה את גב' לִינְדָה בַּר עובדת נאמנה וחרוצה ו- דוברת רשות השידור, זועקת בגרון ניחר דברי תמיכה בעד העובדים ומאידך תוקפת ומאשימה את ההנהלה שלה. לִינְדָה בַּר משמשת דוברת של רשות השידור מטעמם של שני אנשים בלתי מוכשרים בעליל ולא מוצלחים מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור השסועה ד"ר אמיר גילת. עכשיו לִינְדָה בַּר מאשימה את מעסיקיה. לינדה בר צודקת אולם מדוע היא ושאר העובדים העיתונאים אינם מניחים את המפתחות על שולחנם של יוני בן מנחם ואמיר גילת וממשיכים להתבכיין כמו ילדים קטנים…? מדוע אנוכי העליתי בשעתו את טענותיי במאי 2002 נגד מנכ"ל רשות השידור הכושל יוסף בר-אל והנחתי ללא כל היסוס את המפתחות על שולחנו…? (וויתרתי בהינף יד על מקום עבודה, על מעמד, על משכורת, וגם על חוזה אישי שעמדתי לחתום עם רשות השידור עד 2008 לרבות אולימפיאדת בייג'ינג 2008). נראה כי מדובר בצעדי ייאוש ופחדנות של עובדי ערוץ 1 בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית. לא רק מעשה של אובדן תקווה ודכדוך נפש, אלא מאוחר מידי וגם מעט מידי. גורלו של השידור הציבורי במבנה הפוליטי העכשווי ובהרכב הממשלה הנוכחי – נחרץ לשבט. ערוץ 1 הופך בעת שידורי מונדיאל ברזיל 2014 ע"י עובדיו בכל כורחו ללוח מודעות רווי סלוגנים ותחנונים של עובדים הקוראים לראש הממשלה, שר האוצר, וחברי הכנסת לא לקפח את פרנסתם ולא לזרוק אותם לרחוב. מדובר בהתבכיינות אישית וקבוצתית. מדובר באנשים שרוצים להחזיק במקל העלוב בשתי הקצוות שלו. מדובר בעובדים שמדברים במקום לעשות מעשה ולעלות על הבריקדות . אנוכי רשאי לעוץ להם עצה מפני שבחודש מאי של שנת 2000 עליתי על בריקדות נגד אותו מנכ"ל רשות השידור המופרך יוסף בר-אל. אמרתי לו בכתב ובע"פ את מה שאני חושב עליו ומה תהיה אחריתו . עובדה שאותה ממשלה ואותו ראש ממשלה שהציבו אותו באפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ומינו אותו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור – הדיחו אותו כעבור שלוש שנים לאלתר מכהונתו בחודש מאי של שנת 2005. המסך הציבורי הפך כעת לפְּלָקָט מודעות. העובדים המבוגרים של ערוץ 1 הם היום הזה עדת בכיינים. מדובר ב- נהי קטנוני ומגוחך.

1. לא זורקים 2000 עובדים לרחוב.

2. היום זה אנחנו עובדי רשות השידור – מחר זה אתם.

3. אם ייסגר הערוץ הראשון זו תהיה הפעם האחרונה שאתם צופים במשחקי המונדיאל בחינם.

4. אם ייסגר הערוץ הציבורי – ייסגרו ערוץ 1, "קול ישראל" בערבית, רשת א', רשת ב', רשת ג', רק"ע, קול המוסיקה, ו- 88 FM.

5. שידור ציבורי = שמירה על הדמוקרטיה.

6. שידור ציבורי = מפעל חיוני.

7. אנו עובדי הערוץ הראשון מעבירים לכם את משחקי המונדיאל למרות הכוונה לפטר את כולנו.

ג. צוותי השידור של ערוץ 1 בברזיל מ- צִדָם מטילים צל כבד על עמיתיהם באולפן המנווט בירושלים שנראה בבת אחת כמו נעל ישנה. דליל, קטוע, מרוט, חלקי, ו- לא ברור . סיקור פרשת שלושת הנערים הישראליים החטופים באזור חברון ע"י ארגון הטרור חמאס נוגס עוד ועוד בזמן האולפן המנווט ומציג אותו ככלי ריק. עגום ומאכזב. הציבור איננו יכול להזדהות עם אולפן נֶפֶל שכזה מפני שאיננו משכיל אותו במאום. האולפן שהחל את דרכו כתקווה גדולה דעך בבת אחת בתוך ארבעה – חמישה ימים והפך לנקודת תורפה. גב' שרון פרי מצטיירת לפתע יחד עם החבורה המצומצמת שלה כיסוד טלוויזיה תלוש מהמציאות ומרוחק ממוקד ההתרחשות . מדובר בבית מדרש לעניים. שלשום בעת ההפסקה בעת ניתוח המחצית הראשונה בהתמודדות שווייץ – אקוודור, דווקא לקראת הקרנת חוזרת של השער של אקוודור, נגדע ההסבר מחוסר זמן והשידור הועבר במהירות למאיר איינשטיין ואברהם גרנט בברזיל. מדובר באילוץ אומנם אך כזה שמעיד כין אין שום מתאם תוכן ועיתונאות בין איכות ערוץ 1 בברזיל לבין טיב ערוץ 1 באולפן בירושלים. אין בכוחם של שרון פרי ואבי רצון להחזיק לבדם את האולפן בתנאים האלה שנכפו עליהם. ניר לווין איננו דמות טלוויזיונית ועיתונאית מעוררת עניין. טיפוס משעמם. אבי נימני הוא סוכן שחקנים שמופיע באולפן כשמתחשק לו ו/או למפעיליו. פרשת האולפן המנווט בירושלים בראשות שרון פרי הפכה לפתע לאֶבֶן נֶגֶף . ב- 01.00 לפנות בוקר (יום שלישי – 17 ביוני 2014) העביר ערוץ 1 בשידור ישיר Off tube (השדר עמית הורסקי והפרשן אייל לחמן) את המשחק מנאטאל , ארה"ב – גאנה 1:2. נעזוב לרגע את עניין ה- Off tube שהוא חרבון עיתונאי בפני עצמו, ואת השידור המגוחך של עמית הורסקי (איש טלוויזיה נפל ולא מוכשר) שמתעקש משום מה להתחפש בחסות ההנהלה שלו לשדרן כדורגל, מפני שהבעיה החריפה והאקוטית היא סך ההתנהגות הרשלנית של האולפן המנווט בירושלים. במחצית המשחק ב- 01.45 עלה אורי לוי מנווט האולפן לאוויר (נופל בדרגה אחת שלמה משרון פרי) עם השחקן הוותיק דדי בן דיין ועוד גבר ואישה שלא זוהו באמצעות Super imposing. האישה האנונימית נשאה נאום על מרקע ערוץ 1 אולם לא הודפסה כל כתובית כדי לזהות מי היא , מה תפקידה , ומדוע זומנה לאולפן המנווט . בסיום המשחק ארה"ב – גאנה 2 : 1 בשעה 02.45 לפנות בוקר עלה שוב אורי לוי לאוויר עם אולפן מנווט קטוע . הגבר הבלתי מזוהה (האם זה מר רוני דיאון במקרה…?) הביע אף הוא את דעתו הנכבדת אולם האישה האנונימית ההיא נעלמה מצוות השידור כלא הייתה. התחלת האולפן המנווט ביום חמישי – 12 ביוני 2014 הייתה טובה ומבטיחה אולם בחלוף כמה ימים בודדים העסק מתמוטט . מדובר במוסד לא מגובש ורשלני. גם אם מדובר בהעברת אינפורמציה לציבור מאולפן מנווט בשעות "קשות" לפנות בוקר, ניתן לעשות זאת הרבה הרבה יותר טוב . חלטורה במלוא מובן המילה.

ד. יורם ארבל מעלה לדיון ומתייחס שוב ושוב לכדור המשחק בעת שידוריו הישירים. הוא מספר לצופיו כי מעוף הכדור מטעה וכי הדבר נובע ממשקלו הנמוך יותר בהשוואה למקובל. על פי ספר חוקת הכדורגל ידוע שמשקל הכדור נע בין 396 גרם ל- 453 גרם והיקפו נמדד בין 68 ס"מ ל- 71 ס"מ . חברת adidas הגרמנית היצרנית הקבועה של כדורי הרגל במונדיאלים (ספונסר רשמי של FIFA במשך יותר משנות דור), ייצרה בפעם הזאת למונדיאל ברזיל 2014 את כדור הבארזוקה . יורם ארבל מנחש שמשקל הכדור קטן אולם איננו מדבר על נתון לחץ האוויר בתוכו לאחר הניפוח וגם איננו מתייחס להיקפו. הכדורגל העגול איננו גוף אווירודינמי. משקלו, נפחו, ו- היקפו הופכים אותו ל- "כלי משחק" ייחודי בגלל התנגדות האוויר בשעת מעופו. בין אם מדובר בבעיטות מסובבות ו/או ב- בעיטות הסעה. כדור שטס באוויר במהירויות גבוהות של 100 קמ"ש נתון להשפעה מרחיקת לכת של התנגדות האוויר בעלת משמעויות מכריעות לרבות שינוי מסלול התעופה הצפוי שלו – ולכן מטעה וקטלני . מכיוון שמדובר בנושא קרדינלי ש- מעניין את הציבור כולו ומפני שיורם ארבל איננו עיתונאי , יש לצווֹת כבר עכשיו על המפיק שלו מאיר בר להביא כדור בארזוקה לאחת מעמדות השידור של יורם ארבל , לפתוח שידור Unilateral מאותה עמדת השידור של יורם ארבל באצטדיון , ולהטיל על השדר המוביל של ערוץ 1 למסור אינפורמציה מדויקת אודות נתוני הכדור לציבור צופיו . על יורם ארבל לדבר עובדות עם ציבור הצופים שלו . דֵי נמאס כבר מההשערות ומהפרשנויות הבלתי בדוקות שלו, ודֵי נמאס להקשיב לרחשי לבו גם אם חונן בקול בריטון. הרי האינפורמציה הזאת נמצאת בכל פינה ב- 12 ערי המונדיאל בברזיל, רק צריך להרים ולאסוף אותה . את אותו הדבר בעניין הבאראזוקה ניתן לעשות גם באולפן הדל בירושלים. מה כל קשה לשרון פרי להביא לאולפן פרופסור לאווירודינמיקה מהטכניון בחיפה כדי שיסביר לצופי ערוץ 1 מדוע כדור המשחק בכדורגל הוא נשק קטלני ומתעתע בעת בעיטות לשער לאחר שהוא צובר באוויר מהירות ממוצעת מעל 60 קמ"ש. ועוד דבר. בגלל רמת שיפוט לא אחידה בברזיל 2014, הבדלים ברמת השיפוט, התייחסות וגישה שונה וניכרת של כל מיני שופטים לאירועים דומים (בעיקר התייחסות שדנה בעבירות שגוררות פנדלים, כן ו/לא, ועבירות "אדומות" כן ו/או לא) – גב' שרון פרי חייבת להזמין לאולפן שופט כדורגל בעל מוניטין וכישרון הסברתי על מנת שיפרש לצופי ערוץ 1 את הטעון פירוש. ספר חוקת הכדורגל הוא "ספרותי" מידי. אנוכי מכיר את הספר הזה בע"פ. הספר מעניק ומאפשר לשופטים השונים מרחב פרשנות רחב להחלטות שלהם ואכיפת החוקים , בין אם מדובר בהחלטות מחמירות ו/או מֵקֵלוֹת.

טקסט תמונה : 1974. חברת ההלבשה וההנעלה הספורטיבית הגרמנית adidas (קיצור שמו של מייסדה אדי דאסלר) כורתת ברית ארוכת טווח כ- Sponsor רשמי של ה- FIFA . ה- ייצור התעשייתי של הכדורים ומידת האלסטיות שלהם מחויב להתבסס על שני גדלים שנקבעו בספר החוקה, היקף הכדורגל ומשקלו לרבות לחץ האוויר הפנימי בתוכו. (התמונה באדיבות חברת adidas) . 

ה. נדב יעקובי איש ערוץ 5 בכבלים שידר אמש ישיר משחק כדורגל במונדיאל ברזיל 2014 מעמדת שידור באצטדיון פורטו אלגרה (צרפת – הונדורס 3 : 0ׂ) , באחת הפעמים הבודדות בחייו . הוא עשה זאת דווקא בשליחות ערוץ 1, וחש את ההבדל העצום בין שידור Off tube (כפי שהוא נוהג לעשות בערוץ 5 בכבלים) לבין שידור מהשטח כפי שנהוג לעשות בערוץ 1. חומר למחשבה . מר ששי אפרתי ניהל את הפקת ערוץ 1 באולימפיאדת בייג'ינג 2008. כדי לחסוך בכסף לערוץ הציבורי מכר כמה אירועי ספורט אולימפיים נבחרים נבחרים (על בסיס Sub Licensing) לערוץ 5 בכבלים ביניהם משחק הגמר בכדורסל המסקרן לגברים ארה"ב נגד ספרד. הנהלת ערוץ 5 בכבלים החליטה להשאיר בארץ את צוות השידור שלה יורם ארבל ועופר שלח (היום ח"כ) וציוותה עליהם לשדר את המשחק בשיטת Off tube מהמוניטור בתל אביב, התמודדות שמתקיימת במרחק של 10000 (עשרת אלפים) ק"מ מהם ב- בייג'ינג. ב- 2009 הזמנתי את פרשן הכדורסל של ערוץ 5 בכבלים עופר שלח להרצות לצדי בפני סטודנטים באחד מסמסטרים של קורס טלוויזיה שהעברתי באוניברסיטת חיפה. שאלתי אותו ללא כחל ושרק באולם ההרצאות בפני כ- 60 (שישים) סטודנטים כיצד ומדוע הוא ויורם ארבל לא הניחו את המפתחות לאחר שצֻווּ ע"י הנהלתם לשדר אירוע אולימפי כה נכבד מהמוניטור בתל אביב במקום לעשות זאת מעמדת שידור בהיכל הכדורסל בבייג'ינג. "מדובר בחרבון עיתונאי לכל דבר", אמרתי לו. הוא גמגם והתחמק, ובעצם לא ענה לי.

ו. מוטי איוואניר הוא הפרשן הצמוד של נדב יעקובי . אמש שר שירי הללויה וניבא גדולות ונצורות לנבחרת צרפת בראשות קארים בנזאמה שניצחה במשחק הראשון שלה 3 :0 את הונדורס החלשה (עם עשרה שחקנים).

ז. הפרשן הנבון ביותר של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 לפי שעה הוא מר אברהם גרנט. אברהם גרנט משמש פרשן צמוד של השדר מאיר איינשטיין . בשלהי המשחק המפתיע בו גברה קוסטה ריקה על אורוגוואי 3 : 1, אמר את הטקסט הבא בעמדת השידור שלו בפורטלזה כלהלן : "מאיר , אורוגוואי נכנעה…קוסטה ריקה ניצחה…בכדורגל הכל יכול לקרות …יכולים להיכנס גם גולים מקריים…אבל צריך להסתכל על המגמה הכללית במשחק…אורוגוואי איננה יכולה להדביק עוד קוסטה ריקה…". הוא צדק.

ח. טכנולוגיית קו השער החדשנית שפיתחה חברת האלקטרוניקה הגרמנית CEO בראשות המהנדס דירק ברויכהאוזן דומה במבנה ובהיערכות שלה לטכנולוגיית ה- Hawk Eye בטורנירי הטניס . מדובר בהפעלת טכנולוגיה יקרה ומורכבת אולם הצלחתה מוכחת. שבע מצלמות טלוויזיה ממוקמות בגג האצטדיון כאשר עדשותיהן מכוונות לקו השער. שבע המצלמות האלה מופעלות בו זמנית מייד עם כניסת הכדור לרחבת ה- 16. השידור הנקלט במצלמות, מנותח, ומשם לשעון אותו עונדים השופטים ומועבר למרכז הבקרה. ברגע שהכדור חוצה את קו השער ועובר אותו במלוא היקפו, השופטים מקבלים לשעונם בשבריר של שנייה את הסיגנל עם הכיתוב "גול". מדובר ביכולת דיוק של מילימטרים . מערכת CEO איננה טועה והוכיחה את עצמה בדקה ה- 48 בשערו השני של קארים בנזמה במשחק צרפת – הונדורס 3 : 0.

יש להדגיש כאן עוד פרט. כתב ערוץ 2 במונדיאל ברזיל 2014 מר בן מיטלמן החרוץ שלח כתבה מפורטת הערב (יום שני – 16 ביוני 2014) למהדורת החדשות (בהגשת דני קושמרו) אודות טכנולוגיית קו השער. לא ראיתי את הכתבה המדעית החשובה הזאת עד כה בשום מהדורת חדשות של ערוץ 1 וגם לא באולפן המנווט של ערוץ 1 בירושלים, למרות שערוץ 1 מחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של מונדיאל ברזיל 2014.

ט. להלן רשימות הרייטינג עד כה שצבר ערוץ 1 בשידורים הישירים שלו במונדיאל ברזיל 2014 :

תאריך                 משחק                              מקום          שעון ישראל     רייטינג 

 12.6.2014       טקס פתיחת המונדיאל       (סאו פאולו)        21.00           % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1       (סאו פאולו )       23.00          % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0         (נאטאל)            19.00          % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1           (סלבאדור)         22.00          % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1      (קויאבה)          01.00           % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0          (בלו הוריזונטה)  19.00          % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)     22.00           % 14.9

15.6.2014         שווייץ – אקוואדור 2 : 1      (ברזיליה)         19.00          % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0        (פורטו אלגרה)   22.00           % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0           (קוריטיבה)       22.00           % 10.7 

 

סוף הפוסט מס' 401. הועלה לאוויר בצוהרי יום שלישי – 16 ביוני 2014.