פוסט מס' 440. 1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה, אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979, היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה. (פרק 2 מתוך 3). פוסט מס' 440. כל הזכויות שמורות. 2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק בעשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישיר והגון (פרק 2 מתוך 3). פוסט מס' 440. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון חג סוכות תשע"ה – 12 באוקטובר 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979 היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה. (פרק 2 מתוך 3). פוסט מס' 440. כל הזכויות שמורות.

2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון (פרק 2 מתוך 3). פוסט מס' 440. כל הזכויות שמורות.

–  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  – – – – – – – – – –  

פוסט חדש מס' 440 : הועלה לאוויר ביום ראשון חג סוכות תשע"ה – 12 באוקטובר 2014.

–  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  – – – – – – – – – –   

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 , הפכה הפקדתו המתעתעת והמופרכת שלו למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור. הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 . מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא . שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה. היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ 1 השרוי תחת צו פירוק ומנוהל כעת ע"י המשקם הציבורי והעורך הראשי יונה וויזנטל העביר בשידור ישיר ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 בין 21.30 ל- 23.45 מניקוסיה את משחק החוץ הראשון בקדם Euro 2016 (אליפות אירופה בכדורגל למדינות) בו ניצחה ישראל את קפריסין בתוצאה 2 : 1 . יש להדגיש כאן כי את ערוץ 1 מנהל היום בפועל אחד מטובי אנשיה הוותיקים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא , אלי בבא . איש מקצוע רציני מהמדרגה הראשונה בתחומים שונים של תעשיית הטלוויזיה לרבות ידע בטכנולוגיה, ידע בשיווק ופרסום, ידע בעריכת שידורי Promo, וחריצות ותכנון ומבט וראייה לטווח ארוך. אלי בבא הוא איש יישר דרך, הגון, ומקצוען. הוא (ועוד בודדים בערוץ 1 שכמותו) ראויים לנהל ערוץ טלוויזיה ציבורי.

מפת המִדְרוּג מגלה כי ערוץ 1 היווה שלשום (יום שישי – 10 באוקטובר 2014) קונקורנציה מהותית לערוץ 10 וגם לערוץ 2 לא רק בעת הישיר של משחק הכדורגל אלא גם ה- "יומן" בהגשת הנחיית איילה חסון . דעתי נוחה מצוות השידור בניקוסיה עמיחי שפיגלר והפרשן שלו מוטי איוואניר אולם אינני שבע רצון מהאולפן המנווט את ה- Pre Game Show על שני מרכיביו בהובלת שרון פרי והפנל שלה בן שלושה אנשים דני נוימן , אייל לחמן , ועוד מישהו אנונימי שמערכת הבקרה האולפן עשתה כל מאמץ להשאיר אותו עלום שם וגם הצליחה במשימה . כל רשת טלוויזיה באשר היא חייבת לזהות לצופים שלה את האנשים המופיעים על מסך הטלוויזיה שלה . האולפן המוביל  של ערוץ 1 הוא דל ובלתי מרשים בעליל מכל היבט – אנושי ודקורטיבי . גם בעת החזקת ההפסקה בין שתי המחציות של המשחק , וגם בשלב ה- Post Game show . הכיסוי של הטלוויזיה הקפריסאית איננו רע כלל ועיקר אך מוזר שהם שומרים כל מיני הילוכים חוזרים (שלא הוקרנו במקור) לתקצירים שמשודרים בהפסקה ובתום המשחק . מלאכת הצילום והקול הקפריסאית – מקובלת . היא איננה ברמה של קבוצת HBS של FIFA זאת שכיסתה את מונדיאל ברזיל 2014 אך גם רמת המשחק קפריסין – ישראל 1 : 2 איננה אקוויוולנט לברזיל 2014 . עמיחי שפיגלר (שחקן הגנה בקבוצת כדורגל הוא מֵגֵן ולא מַגֵן) ומוטי איוואניר (חייב לדבר פחות) מתואמים ומהווים Team שידור. הם ידענים שמכירים את השחקנים ושולטים בחומר על בוריו . חידוש גדול לעומת יורם ארבל . הופעתם לפני המצלמה בעמדת השידור שלהם באצטדיון בניקוסיה כשהם מחויטים ומעונבים – הוסיפה כבוד וממלכתיות לערוץ הטלוויזיה שאותו הם מייצגים ! כצופה שלהם אני מאמין להם. אחרי השער השני של טל בן חיים מכריז מוטי איוואניר כהאי לישנא : "זהו השחקן הכי מודרני היום בכדורגל הישראלי…". אני מוצא את עצמי מאמין לו. אם מוטי איוואניר ימצא את שביל הזהב שבין כמות המלל לבין כוונות הפרשנות שלו וניסוח טקסט מדויק, הוא יהפוך בבת אחת לפרשן לאומי. בשניהם, בעמיחי שפיגלר וגם במוטי איוואניר טמון יסוד של מאופקות, של רצינות, של התכוננות ועשיית שיעורי בית, והתרחקות מרברבנות . זאת גדולה עצומה בתקשורת המונים בכלל ובטלוויזיה בפרט. אני צופה להם עתיד גדול.

דו"ח רייטינג של יום שישי – 10 באוקטובר 2014 בין 20.00 ל- 24.00 :

מנהל ערוץ 1 בפועל אלי בבא והמשקם הציבורי של רשות השידור השרויה תחת צו פירוק יונה וויזנטל , רשאים להיות שבעי רצון מכמות הרייטינג שצבר השידור הישיר של משחק הכדורגל שלשום בערוץ 1 , קפריסין – ישראל 1 : 2 . בתקופת הזמן שבין 21.30 ל- 24.00 ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 צבר ערוץ 1 רייטינג ממוצע של % 11.45 ו- Peak של % 13.60 , והביס את ערוץ 10 וגם את ערוץ 2 . מדובר בניצחון סנסציוני שאולי מעיד במשהו על עתידו של השידור הציבורי . ערוץ 2 צבר באותו פרק זמן בין 21.30 ל- 24.00 של יום שישי – 10 באוקטובר 2014 כמות ממוצעת רק של % 7.23 . ערוץ 10 צבר בין 21.30 ל- 24.00 שלשום ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 רייטינג ממוצע של % 4.28 . ניצחון סוחף לערוץ 1 . ה- "יומן" של איילה חסון צבר ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 בין 20.00 ל- 21.30 רייטינג ממוצע של % 5.98 , מול "שישי" של ערוץ 10 שצבר כמות  רייטינג ממוצעת של % 5.70 , ומול "אולפן שישי" של ערוץ 2 שצבר באותו פרק זמן רייטינג ממוצע של % 12.9 . ניצחון ברור לערוץ 2 , אולם אז בא משחק הכדורגל קפריסין – ישראל 1 : 2 בקדם Euro 2016 ועושה שַמוֹת בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים . בינגו .

יחד עם זה אין לאלי בבא ויונה וויזנטל מה לשמוח יתר על המידה . השידור הישיר של משחק הכדורגל ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 בין 21.30 ל- 24.00 הוא הבזק של הברקה שחושפת ביתר שאת את חולשות ערוץ 1 לאורך כל היממה , של יום שישי – 10 באוקטובר 2014 . וודאי מ- 15.00 כשמרבית הציבור הישראלי כבר שב לביתו לאחר יום עבודה . הרייטינג של ערוץ 1 שעדיין שואב כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנת 2014 תשלום אגרה מכיסו של האזרח – הוא דליל, דל, ורש. בלתי מתקבל על הדעת . בין 19.00 ל- 20.00 צובר ערוץ 1 רייטינג של % 1.65 מול % 7.15 של ערוץ 2 ו- % 4.65 של ערוץ 10 . מדובר בכלום . הבה נלך שעה אחורנית : בין 18.00 ל- 19.00 מניב ערוץ 1 כמות של % 1.62 מול % 3.77 של ערוץ 2 ו- % 3.82 של ערוץ 10…וכן הלאה . ברור שאין כאן שום קורלציה בין תשלום האגרה הגבוה לבין כמות הרייטינג הזעומה . אין שום חזון ולא יומרה להציב אלטרנטיבה מעניינת לשידור הטלוויזיה המסחרי של מדינת ישראל . וכל זאת למרות שערוץ 1 תוחב את זרועו הארוכה לכיסו של האזרח הקטן , לוקח ממנו הון תועפות , אולם לא מתגמל אותו בחזרה . דבר אחד ברור לכולם וגם לאלי בבא ויונה וויזנטל : ערוץ 1 במתכונת העבר שלו וגם כיום בהווה , ולמרות שהוא מכונס תחת כנפיו של כונס נכסים רשמי בשם פרופסור דוד האן , לא היה משוחרר מעול הרייטינג אז ואיננו משוחרר מעול הרייטינג גם כעת . ממש ברגע זה , בעת כתיבת הפוסט הנוכחי .

טבלת המדרוג של יום שישי – 10 באוקטובר  2014 בין 15.00 ל- 20.00 במגזר האוכלוסייה היהודית מוכיחה שוב כי הציבור רואה בערוץ 1 מטרד טלוויזיה שאין בו חפץ עד שבא המשדר הישיר של משחק הכדורגל קפריסין – ישראל ב- 21.30 . צריך להבין שוב כי ערוץ 1 שמקבל בשנת התקציב של 2014 כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מהציבור משיב לו במטבע שחוקה שאין לה כיסוי . נתוני הרייטינג האפסיים של ערוץ 1 (למעט הכדורגל) מדאיגים ומעוררים חלחלה . עוד הדרך רב עוד רבה המלחמה. רָאֹה נראה אם אלי בבא ויונה וויזנטל יצליחו להשיב את אמון הציבור בשידור הציבורי שהוא המממן שלו, ו/או שניהם יצטרפו לרשימה ארוכה של כל מיני מנהלי טלוויזיה ומנכ"לים שבאו, ראו, והפסידו.

שעות / ערוצים          ערוץ 1            ערוץ 2           ערוץ 10

16.00 – 15.00              % 0.7                 % 2.97               % 0.37

17.00 – 16.00              % 0.45               % 3.65               % 1.7

18.00 – 17.00              % 2.57               % 2.77               % 1.12

19.00 – 18.00              % 1.62               % 3.77               % 3.82

20.00 – 19.00              % 1.65               % 7.15               % 4.65

הערה 4 : ההתייחסות העיתונאית לביקורה  של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בארה"ב וניסיון ההתמודדות שלה עם שתי קבוצות ה- NBA, קליבלנד קאוואלירס וברוקלין הייתה קרובה כמעט להתרפסות . בשני המשחקים לא התקיים שום Match up, שום שוויון תחרותי, הפרשים ענקיים ביכולות בין הקבוצות המתמודדות , ומחסור במתח ספורטיבי. לכן הם נעדרו כל סקרנות. הדיווח העיתונאי אודותיהם עבר את גדותיו והיה בבחינת בזבוז זמן. בשלוש  מילים : משעמם ולא מעניין.

הערה 5 : ראש הממשלה בנימין נתניהו ניהל בצורה נבונה את המערכה הצבאית "צוק איתן" ומנהל בכלל לא רע את המערכה המדינית אחריה .

הערה 6 : שמו של תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל כאדם וספורטאי יינון עוד זמן בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי לדורותיו. נפגשתי עמו פעמים ספורות בזירת הכדורסל בארץ . ככדורסלן בקבוצת הפועל אשדות יעקב ב- 1960 בראשות יגאל וולודרסקי – דר ז"ל וכאיש טלוויזיה של אלכס גלעדי ב- 1975 ו- 1980 .תני כהן מינץ שחקן טניס שהתנשא לגובה של 2.04 מ' הובא לקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב  ע"י המאמן יהושע רוזין ממגרשי הטניס של האגודה היכן שהוא ב- 1955. יהושע רוזין כמו מאמנים רבים בארץ ובעולם חיפש שחקני כדורסל גבוהים ממש כמו אלכסנדר גומלסקי מאמן אלופות ברה"מ א. ק. ריגה וצסק"א מוסקבה. לא רק הם כמובן. תני כהן מינץ שידרג מייד את מכבי ת"א. כשחקן כדורסל שגובהו היה 1.90 מ' לא יכולתי להתמודד מתחת לסלים עם גובהו של תני כהן מינץ. לא רק עם קומתו אלא גם עם המסה הגדולה שלו. הוא היה שחקן הכדורסל שעשה את ההבדל. יכולתי להתמודד עם רלף קליין, דוד פריש, יעקב אדליסט, סבי בן בסט ושחקני מכבי ת"א אחרים אך לא עם תני כהן מינץ. הוא הפך חיש מהר לשחקן מפתח במכבי ת"א וגם בנבחרת ישראל. ב- 1975 עשיתי עליו כתבה במגרש הכדורסל של בי"ס "צייטלין" בתל אביב ל- "מבט ספורט" לאחר שסיים את שירותו במכבי ת"א . הוא היה כוכב כדורסל צנוע ומנומס ואובייקט צילום נוח.

tani 1

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 50 של המאה שעברה. לפני כ- 60 (שישים) שנים. הימים ההם – הזמן ההוא. מועדון הכדורסל של מכבי ת"א מכשיר את קבוצת הנוער שלו במגרש הישן ברחוב המכבי ליד קולנוע "אוריון" בתל אביב. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : המאמן שלמה הרשמן , מרדכי קומורניק , חיים משגב (מוסקוביץ', גופייה מס' 8, היום עו"ד), שחקן לא מזוהה, תנחום "תני" כהן מינץ (מס' 7), שבתאי "סבי" בן בסט (מס' 5), גדעון בירכץ, שחקן לא מזוהה, והאפסנאי ואיש המשק פנחס "פטקה" חפץ. זיהוי שורת היושבים מימין לשמאל : איתן צווייג, שחקן לא מזוהה, מנחם אילון, בועז דגן, שני שחקנים לא מזוהים. (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה שבתאי "סבי" בן בסט (שחקן הקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א והקפטן שלה בשנים 1969 – 1956) .

בקיץ 1975 ניאותה ה-  FIBA לערוך ל- תנחום כהן מינץ (בן 36) משחק פרידה מתוקשר בהיכל הספורט ביד אליהו , נבחרת אירופה נגד מכבי ת"א. פרידתו של תנחום כהן מינץ ממכבי ת"א הפכה לאירוע ארצי ובינלאומי אך יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר וולטר איתן הורה למנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן לא להעביר את המשחק בשידור ישיר מפני שמכבי ת"א לבשה גופיות נושאות פרסומת מסחרית של "עלית" . אסור היה אז לצלם משחקי ספורט בשעה שהשחקנים לבשו גופיות נושאות פרסומת מסחרית כלשהו. בצר לו שלח אלכס גלעדי צוות צילום ב- פילם בראשותי כדי לתעד את המשחק בעל יוקרה בינלאומית ולשדר אותו ביום פקודה. 800 feet של חומר מצולם בפילם שתיעדו את המשחק ההוא (פותחו כאמור ע"י מעבדת הפילם של הטלוויזיה אך לא שודרו מעולם) שוכבים להם עד עצם היום הזה בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומחכים לגואל. אם לערוץ 1 יש רצון וחשק הוא יכול לשדר כתבה מרתקת לזכרו של אחד נגדולי שחקני הכדורסל של מדינת ישראל בכל הזמנים תני כהן מינץ ז"ל כולל חשיפה בלעדית של חומר הצילום ההוא שנזרק לטמיון ונח לו כבר 39 (שלושים ותשע) שנים באוצר המלך. איש לא ראה ממנו אפילו Frame  אחד עד היום הזה. ב- 1980 ראיינתי את תני כהן מינץ לסרט תיעודי בן 75 דקות "גופייה מס' 6" שהפקתי וביימתי אודות פועלו של שחקן הכדורסל של מכבי ת"א ונבחרת ישראל טל ברודי (בן 71 היום). הסרט הוקרן בטלוויזיה הישראלית הציבורית בספטמבר 1980.

מדובר בסיפור מורכב שמתאר את כברת הדרך הענקית והפתלתלה שעברו יחדיו הטלוויזיה וענפי הספורט השונים. החלטת הוועד המנהל של רשות השידור לאסור את פרסומת "עֵלִית" לא הייתה בגדר המלצה, אלא פקודה. מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן העביר את רוח הצַו למנהל חטיבת החדשות דָן שִילוֹן ולאָלֶכְּס גִלְעָדִי מנהל מחלקת הספורט. מכבי ת"א הפכה לאובייקט שידור פסול. האגודה עתרה לבית המשפט הגבוה לצֶדֶק (בג"צ) כדי שיחייב את רשות השידור להמשיך לצלם את משחקיה . המחלוקת הגיעה בזמנו לידיו של השופט העליון מאיר שמגר. מאיר שמְגר הוציא צַו ביניים המחייב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית להמשיך בצילום המשחקים שתוכננו כבר להיות מועברים בשידורים ישירים עד להחלטה הסופית בהרכב של שלושה שופטי בג"צ . ההחלטה נפלה יומיים לפני המשחק מכבי ת"א – ריאל מדריד בהיכל הספורט ביד אליהו . המשחק אומנם הועבר בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית , אך זה לא עזר למכבי ת"א . הקבוצה ספגה תבוסה 114 – 94  מידי הספרדים. כל משחקי מכבי ת"א בעונת 1975 – 1974 שודרו ישיר בטלוויזיה מכוח הצַו של כבוד השופט העליון מֵאִיר שַמְגָר , למַעֵט משחק אחד .אותו המשחק החגיגי של נבחרת אירופה נגד מכבי ת"א זה התקיים ב- 22 ביוני 1975 בהיכל הספורט ביד אליהו לכבודו של תני כהן מינץ. המועדון נפרד מאחד מגדולי שחקניו בכל הזמנים תנחום "תני" כהן מינץ. אלכס גלעדי ביקש להעביר את המשחק בשידור ישיר באמצעות הניידת האלקטרונית הגדולה של הטלוויזיה (ה- O.B. הלָבָן) אך ארנון צוקרמן ודן שילון אסרו עליו. ההתמודדות הזאת שהייתה בבחינת SHOW בהשתתפות כוכבי הכדורסל של אירופה לא היה מתוכננת להיות מועברת בשידור ישיר ולא הוצבה כלל בלוח השידורים [1] מפני שבמשחק הרֵעים הזה לבשו שחקני מכבי ת"א את גופיות "עֵלִית". רשות השידור לא הסכימה למהלך הפרסומי ועל כן בצַר לו שלח אלכס גלעדי צוות צילום בפילם ואותי כדי לפחות לתעד את האירוע ולשדרו ביום בו יתרצה הוועד המנהל של רשות השידור. הייתי הכתב / שַדָּר שנשלח ע"י אלכס גלעדי להיכל הספורט ביד אליהו אז לפני 39 שנים כדי להנציח את פרידתו של תנחום "תני" כהן מינץ בן ה- 36 והשחקן הגבוה ביותר בישראל (2.04 מ') מזירת הכדורסל. צילמנו 800 רגל בפילם  Reversal. עָמוֹס בִּינְקִין פיתח את החומר במעבדת הצילום של הטלוויזיה ששכנה ברוממה – ירושלים. הכתבה הזאת לא שודרה מעולם כי מכבי ת"א לא וויתרה ו- שיחקה עם פרסומת "עֵלִית" רקומה על גופיות השחקנים. גם הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה מונופול התעקשה ולא וויתרה, ושלחה את חומר הצילום לטמיון, לאוֹצָר הארכיוני הממלכתי שלה. נבחרת אירופה הביסה את מכבי ת"א 115 : 88. משחק הכדורסל האחרון של תנחום "תני" כהן מינץ בן למשפחת ספורטאים עניפה שהחל את הקריירה הספורטיבית שלו כשחקן טניס. בכיר שחקני הכדורסל של ישראל בימים ההם לא זכה לכבוד הראוי לו בשל טענה מגוחכת של הוועד המנהל של רשות השידור של עודף פרסומת מסחרית על המרקע. חומר הפילם הזה שוכב מצהיב בסרטיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית כאבן שאין לה הופכין עד עצם היום הזה. משחקיה של מכבי ת"א בעונת 1975 – 1974 שודרו בינתיים אז מכוח צַו הביניים של השופט העליון מאיר שמגר.

הפוסט הזה הוא במידה מסוימת יד זיכרון לזכרו של תני כהן מינץ ז"ל אדם דגול וספורטאי אציל. וגם לזכרם של הכדורסלנים עופר אשד ז"ל , עמי שלף ז"ל , ו- יגאל וולודרסקי – דָר ז"ל שהלכו לעולמם בטרם עת.

[1]  הטלוויזיה הישראלית הציבורית למדה את הלקח ברבות השנים ושידרה ישיר את משחקי הפרידה בהשתתפות נבחרת אירופה משחקני מכבי ת"א טל ברודי, לו סילבר, ומיקי ברקוביץ'.

הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי : הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם (קובץ כ"ה כרך ה').

אליפות אירופה בכדורסל – גוריציה / וונציה / סיינה / טורינו – איטליה 1979 (מחצית 1).

חשיפת הצלחתה של נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל באיטליה בקיץ 1979 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית היוותה פיצוי היסטורי. סיקור נבחרת הכדורסל הלאומית של ישראל לתולדותיה קופח לאורך כל הדרך בהשוואה לסיקור נבחרת ישראל בכדורגל וסיקור מועדון הכדורסל של מכבי ת"א.

בשנים 1982 – 1977 הפיקה הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפקות ענק , לעיתים גדולות מכפי מידותיה הטכנולוגיות והלוגיסטיות אולם לא מכפי דמיונם, יכולתם, וכישרונם של אנשיה. ב- 1979 מתחוללים שינויים דרמטיים ברשות השידור. מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הולכים הביתה. יוסף "טומי" לפיד מתמנה למנכ"ל רשות השידור ופרופסור ראובן ירון נבחר להיות יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. הפקות הטלוויזיה המזהירות של אלכס גלעדי בשנים 1979 – 1977 : הבחירות לכנסת – מאי 1977, ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל – נובמבר 1977, ותחרות שירי הארו -ו ויזיון (Eurovision Song Contest) מארס 1979. אלכס גלעדי עוזב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בסופה של 1980 ועובר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . עזיבתו מהווה אבדה גדולה לשידור הציבורי של מדינת ישראל .

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי . הספר נחקר ונכתב בתקופה שבין אוקטובר 1998 לאוקטובר 2014. הספר עב הכרס "הפקות חובקות ארץ ועולם" נחקר ונכתב במסגרת הסדרה רחבת ההיקף הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . הסדרה עוסקת בעיקר בתחומי הטלוויזיה האלה : חדשות, ספורט, תיעוד, טכנולוגיה, מו"מ וזכויות שידורים, וכלכלה טלוויזיונית.

סיסמת הספר :

FROM MY POINT OF VIEW – if you do, do it right – if not give it up

השורה התחתונה של הספר :

The History of The Unavoidable Symbiotic Relationship Between Television and Sports (+News + Documentary) – In Israel and Around The World, 1936 – 2014

חלוקה :

1. הטלוויזיה הישראלית הציבורית מפיקה בהצלחה את שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 ומתכוננת בראשית 1979 לקראת שידור אליפות אירופה בכדורסל לאומות – איטליה 1979. 2. הסקרנות הטלוויזיונית העולמית סביב המהפכה האיסלאמית באיראן והשימוש האמריקני המסיבי בלווייני התקשורת הבינלאומיים המועטים מעמיד בספק את יכולת הסיקור והעברת השידורים הישירים של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979, מגוריציה וטורינו לאולפני הטלוויזיה בירושלים. 3. בתחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ניצבת ב- 1979 צלחת – אנטנה בלבד המקושרת ללוויין האמריקני האטלנטי ה- Primary השייך לחברת התקשורת האמריקנית COMSAT.

ציטוט : "יש אנשים הנאנחים גם בהיותם מודים לאלוהים". (רוברט בראונינג).

זה נכון. נאנחתי והודיתי לאלוהים שאני מאמין בו באמונה שלמה בדרכי שלי. זה היה מדהים . ה- הצלחה ושגשוג ניהול והפקת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית על ידי בחודש יוני של שנת 1978 את מונדיאל ארגנטינה 1978, בניגוד מוחלט לתורת הסיכויים והרחק מגבולות המדינה ולמרות שימוש בטכנולוגיית תקשורת לוויינים דלה ורעועה בין בואנוס איירס לירושלים – לא הייתה פרי מנהיגותם של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני . גם לא של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. וודאי לא של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין. ההצלחה והשגשוג להביא הביתה ובשלום במשך חודש ימים ביוני 1978 21 שידורים ישירים ו- 17 שידורים מוקלטים מארגנטינה לישראל לא היו יכולים להתרחש ללא הסיוע העצום והנדיב שהעניקו לי אשת הטלוויזיה הפורטוגלית הציבורית RTP גב' מנואלה פורטאדו הנפלאה ושל מר אמאורי דאומאס מנכ"ל OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה במדינות דרום ומרכז אמריקה , כמו גם בלעדי עזרה עצומה שנתן לי מהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה Entel Argentina , יהודי – ארגנטיני וציוני חם בשם מר מאסימו גארפינקל (הייתה לו משפחה בקיבוץ אלומות בעמק הירדן) . גדולתם ונדיבותם של השלושה האלה שהעניקו לי את עזרתם בחינם וללא כל בקשת תמורה בעת שהייתי בבואנוס איירס, סופרה בפרוטרוט בפוסט הקודם מס 439. זה היה מדהים מפני שמנהיגי רשות השידור והטלוויזיה היו משוללים כל מידע טכנולוגי (ולוגיסטי) שנגעו להפקה המורכבת והמסובכת הזאת המתנהלת הרחק הרחק מגבולות המדינה . חלק קטן מהקשיים והבעיות הטכנולוגיות הטלוויזיוניות היה מוכר וצפוי. ה- חלק הארי של המידע הטכנולוגי הטלוויזיוני לא היה ידוע לנו . אם להשתמש במטפורה צבאית אזי המודיעין שלנו כשל באיסוף הנתונים שלא היו בבחינת סוד. היה צריך רק לטוס לארגנטינה כדי לאסוף את המודיעין הזה ועל פיו להתכונן לקרבות השידורים הבינלאומיים שעתידים היו להתרחש לאורכו של כל חודש יוני של שנת 1978.

בחודש דצמבר של שנת 1977 היה אמור מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי להשתתף ב- WBM (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בבבואנוס איירס יחדיו עם שאר נציגי ה- EBU ואיגודי השידור הבינלאומיים הנוספים כדי להבין כיצד עובדת מערכת ההפקה והשידור הארגנטינית באמצעות ה- Host broadcaster של ATC 7, אולם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן אסר עליו ליטול חלק בפגישה חשובה מנימוקים של חיסכון כספי. אלכס גלעדי ידע את מה שידע – ולא ידע את מה שלא ידע. היו חסרים לו הרבה חלקי מידע חשובים ביותר . בפברואר 1978 הטילו עלי ארנון צוקרמן ואלכס גלעדי ליטול את שרביט הפיקוד של ההפקה הארגנטינית בבואנוס איירס משום שאלכס גלעדי גויס ע"י ה- Operation Group שלה- EBU להיות קצין קישור של הקבוצה ברוסאריו (בהסכמת ארנון צוקרמן). את מה שאלכס ידע בארץ אודות פעילות ATC 7 גם אני ידעתי כממלא מקומו . אולם את הפרטים החשובים והקרדינליים ביותר שהוא לא ידע אודות הפעילות הטכנולוגית של ENTEL ARGENTINA ויכולת ופילוסופיית הפצת והעברת הסיגנלים שלה מבואנוס איירס לעולם החיצון גם אני לא ידעתי . הוא גם לא ידע כי "משלוחי" ה- SIN של הפורטוגלית גב' מנואלה פורטאדו שנשלחו מליסבון למרכז OTI במכסיקו סיטי של מר אמאורי דאומאס על לוויין ה- Primary האטלנטי , חוסמים בעצם את נתיב ההעברה הלוויינית היחידה שלנו , מפני שתחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מקושרת רק ל- לוויין הזה ה- Primary האטלנטי . החלק הארי של הבעיות הטכנולוגיות הטלוויזיוניות המורכבות וגם המסובכות וביורוקרטיות שלהן התגלה לי רק כשהגעתי בחודש מאי לבואנוס איירס . זאת הייתה הפתעה שלילית ביותר . לולא סיועם המזהיר של מנואלה פורטאדו , אמאורי דאומאס , ומאסימו גארפינקל – הייתי נאלץ להרים ידיים ולשוב הביתה עם משלחת הטלוויזיה שלי בידיים ריקות ללא ביצוע המשימה . הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 צלחה לא בגלל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן , לא בגלל מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני (הורחק בבוטות ולעיני כל מענייני הטלוויזיה ע"י מנהלה ארנון צוקרמן) , וודאי לא בגלל מנהל חטיבת החדשות חיים יבין. היא צלחה בגלל מנואלה פורטאדו + אמאורי דאומאס + מאסימו גארפינקל. זה היה מדהים מפני שארנון צוקרמן לא אמר לי עם שובי לארץ אפילו מילת תודה אחת בתום מבצע השידורים המרוחק, המורכב והמסובך מבחינה טכנולוגית ולוגיסטית, והממושך של מונדיאל ארגנטינה 1978. ובעצם למה שיגיד מילת תודה אם הוא איננו מכיר כלל את תנאי זירת הקרב ולא יודע מה התחולל באותו שדה קרב טלוויזיוני…??? פעם נוספת התחוללה כאן בטלוויזיה הישראלית הציבורית הפקת טלוויזיה בינלאומית ענקית, רחוקה, וממושכת בה מפקדי ומנהיגי השידור הציבורי מנכ"ל רשות השידור , הלא הם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומנהל חטיבת החדשות ניצבים הרחק מאחור , הרחק מזירת ההתרחשות מקו באש הקדמי, ואינם מצוידים בנתוני מידע הכרחיים לניהולו בטרם תחילת הקרב . החלטתו של ארנון צוקרמן להשאיר את אלכס גלעדי בארץ ולא לאפשר לו ליטול חלק בפגישת ה- WBM המקדימה הייתה ילדותית , תמוהה , ומטופשת , והותירה את מנהל חטיבת הספורט ככלי ריק ללא מודיעין בסיסי מבלי שהוא יודע כי חסרים לו כמה חלקים חשובים ביותר להרכבת תמונת הפזל של מונדיאל ארגנטינה 1978 בעלת אלפי חלקים וחלקיקים . אלכס גלעדי נותר איש טלוויזיה עיוור ככל שמדובר בהפקה בינלאומית מרוחקת ומורכבת עד למאוד . ארנון צוקרמן היה מנהל טלוויזיה מוערך אולם התברר כי גם הוא איננו נקי משגיאות . קשה להאמין שמנהיג שידור ברמתו לא מבין ולא מכיר בצורך החיוני לערוך סיור מודיעיני קדם הפקה של מבצע שידור כה מרוחק ומסובך כדי ללמוד את זירת הקרב בטרם מתחיל הקרב . אולם זאת עובדה ועם עובדות לא מתווכחים , מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן לא התיר לאלכס גלעדי ליטול חלק בפגישת ה- WBM ההיא בדצמבר 1977 / ינואר 1978 . אני ירשתי מאלכס גלעדי בפברואר 1978 הפקה פגומה ומשימה שידור סבוכה וממולכדת ו- רוויית מוקשים ומהמורות . אולם את זאת גיליתי כאמור רק בבואנוס איירס .

yavin 1

טקסט תמונה : יום שלישי – 17 במאי 1977. ליל הבחירות לכנסת ה- 9 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (עומד) יחדיו עם המגיש חיים יבין (משמאל) והסטטיסטיקאי ד"ר חנוך סמית (מימין) באחד מרגעי השיא של השידור הציבורי לדורותיו. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי).

עכשיו עמדה לפנינו משימת השידורים הישירים של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל. ב- 24 בנובמבר 1978 התחלנו מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי ואנוכי להיערך לקראת הפקת שידורי אליפות אירופה בכדורסל שעמדה להיערך בתוך שבעה חודשים ביוני 1979 בערים האיטלקיות גוריציה וטורינו. לא שיערנו בנפשנו כי ניתקל בכל כך הרבה קשיים טכנולוגיים ובעיות של תקשורת לוויינית בינלאומית בגלל אירועי המהפכה האיסלאמית שהתחוללה בראשית 1979 באִירָאן.

ב- 16 בינואר 1979 הושלמה הרבולוציה והשָאה הפרסי ריזה פאחלאווי השליט החילוני של המדינה המוסלמית ברח יחד עם רעייתו היפה פַארָה דִיבָּה מטהראן לחו"ל ועמו כל המשפחה המלכותית . הנשיא אנוואר סאדאת העניק להם מקלט זמני בקהיר . ב- 1 בפברואר 1979 שָב האייתואללה המפורסם רוחאללה חומייני בן ה- 82 אדריכל המהפכה האיסלאמית באיראן מגלות ארוכה (חלקה בצרפת) לטהראן ושינה את פני ההיסטוריה של מדינתו לשנים רבות . מיליונים קיבלו את פניו של כהן הדת הפונדמנטליסט בהתלהבות עצומה בנמל התעופה של טהראן בשעה שירד במדרגות כבש המטוס. איראן האיסלאמית בהנהגתו של חוּמייני מיהרה להכריז על ארה"ב שָטָן ואויבת העם האיראני וקראה עליה תיגר. חומייני כיוון את חִצֵי האֶרֶס והשנאה גם לעברה של ישראל וראה בה מדינת אויב לכל דבר. משמרות המהפכה האיסלאמיים המזוינים והנאמנים להאייתולות כוהני הדת פירקו את שירות הביטחון הפנימי של השאה ה- "סַאוָואק" (SAVAK) ותפשו את מקומו אך איראן לא הפכה למדינה חופשית ופתוחה. השליט החדש רוחאללה חומייני נקט במדיניות פנים וחוץ קשוחה . הוא תלה את מתנגדיו או ירה בהם. אירָאן הפכה תחת שלטונו מדיקטטורה חילונית מלוכנית לעריצות איסלאמית דתית. כמו ה- "סָאוָואק" גם משמרות המהפכה הטילו מורא על העם הפרסי. הם החרימו את זכויות האדם הבסיסיות ביותר ועטפו את פני המשטר ברעלות. השלטון האיראני הטיראני הדתי ערף את ראשיהם של נאמני השָאה ללא משפט ומשמרות המהפכה לא התמהמהו זמן רב מידי עד שכבשו את שגרירות ארה"ב בטהראן. הם לכדו את עובדיה והשתמשו בהם כבני ערובה. נוצר עימות מדיני וגם צבאי בין המדינה הדוגלת בפונדמנטליזם איסלאמי קיצוני לבין ארה"ב מנהיגת העולם החופשי.

עלייתו הסוחפת והדרמטית של רוחאללה חומייני לשלטון באירָאן ב- 1979 על חשבונו של השָאה היוותה מפלה מדינית כבדה לארה"ב ולתפישתו הפוליטית הגלובאלית של הנשיא ג'ימי קרטר. לא עבר זמן רב מידי והתברר כי לתבוסה האמריקנית באזור הזה של הגלובוס יש השפעות שליליות ומסוכנות מרחיקות לכת . אנחנו רואים אותן בבירור גם בימים אלה . המהפכה האיסלאמית ב- 1979 ועלייתו של חומייני לשלטון התאפשרה בשל נסיבות איראניות פנימיות אך גם בגלל תהליכים בינלאומיים ובראשם זה של הממשל האמריקני שלא נטה עוד חסד בשנות ה- 70 של המאה הקודמת לשָאה הפרסי הדיקטאטור החילוני של איראן שהיה בעל ברית וותיק שלה . השָאה הפרסי היה רודן עשיר בעל עתודות נפט בלתי נדלים ובעל אוריינטציה וחזון – פנטזיה להפוך את ארצו למדינה "מערבית" וחילונית, אך נחשב על ידי נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר "יפה הנפש" למפר שיטתי של זכויות האדם באיראן. השָאה הפרסי מוחמד ריזה פאחלאווי רוֹדָן חילוני תפש את השלטון ב- 1953 לאחר הפיכה פנימית בארצו בתמיכת בריטניה וארה"ב נגד ראש הממשלה המכהן מוחמד מוסאדק. שתי המעצמות המערביות חששו מהחלטתו של מוחמד מוסאדק ב- 1952 להלאים את תעשיית הנפט האיראנית ולתבוע מחירים גבוהים הרבה יותר למען כלכלת איראן . החלטת מוסאדק נודעה כמשבר "אבאדאן" עיר הנפט במערב איראן . מוסאדק בן ה- 64 הושם במעצר בית . השָאה הצעיר השתלט על המג'לס (בית הנבחרים הפרסי) זכה לתמיכת ראש ממשלת ווינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר והחל להוביל את מדינתו בסוף שנות ה- 50 של המאה הקודמת תהליך מואץ של קידמה ומודרניזציה טכנולוגית בחקלאות ובתעשייה השאה לא וויתר על שלטון היחיד שלו ומנע חופש פוליטי . אט – אט נוצרה תסיסה פוליטית ודתית במדינה.

אני זוכר את הימים של שנת 1960 בהם הייתי חבר ורפתן בקיבוץ אפיקים, כשמשרד החקלאות הישראלי ביקש מאתנו וגם מקיבוצים אחרים להעביר לאיראן מאות פרות חולבות מצטיינות . הקיבוצים במדינת ישראל צברו מוניטין חקלאי בינלאומי. הם נטעו את מטעי הבננות הטובים בעולם, נטעו פרדסים שהניבו כמויות אדירות של תפוזים, אשכוליות, ולימונים בעלי טעם נפלא שנשלחו לכל מדינות אירופה , פיתחו את ענף המִידְגֶה לרמתו הגבוהה ביותר , והקימו גם את הרפתות בעלות תנובת החלב הגבוהה ביותר בעולם. משרד החקלאות של ישראל סייע לאיראן בבניית מכוני חלב באמצעות הידע העצום שהצטבר בקיבוצים. מדינת ישראל עזרה לשאה האיראני גם בבניית צבאו ואימונו ובשִכלול עבודת ה- "סַאוָואק" (SAVAK) שירות הביטחון הפנימי של איראן (מקביל לשב"כ הישראלי) . ב- 1974 שהיתי חודש בטהראן ככתב ושַדָּר במשלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית בראשותו של אלכס גלעדי שכיסתה את משחקי אסיה  ה- 7 שהתקיימו באיראן. שגריר ישראל בטהראן מר אוּרִי לוּבְּרָאנִי תִּדְרֵך אותנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית כיצד לנהוג ולפעול כאורחי תקשורת במדינה המוסלמית . אני זוכר היטב את אנשי ה- "סאוואק" מבטיחים לי, "מינכן שנייה לא תהיה כאן" , מתכוונים לכך שבאולימפיאדת מינכן 1972 נרצחו 11 ספורטאים ישראליים אך כאן בטהראן אתם הישראליים יכולים לחוש בטוח. שירות הביטחון האיראני יאבטח אותנו וישמור על חיינו. הערה : ראה גם הספר עב הכרס "למילים יש וויזואליה משלהן" בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"איראן הייתה דיקטטורה בראשה שליט מונארך. מֶלֶךְ (שָאה)כל יכול מאז ראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת. עמדה לרשותו טלוויזיה ברמה טכנולוגית מצוינת שתוחזקה ע"י מהנדסי טלוויזיה צרפתיים. הטלוויזיה והתקשורת האיראנית עבדו עבור השָאה ריזה פאחלאווי . לא הופתעתי לראות בימי שהותי בבירה האיראנית טהראן בספטמבר 1974 במסגרת שליחותי ככתב ושַדָּר מטעם הטלוויזיה הישראלית למשחקי אסיה ה- 7 , ברחוב , בחנויות, בשוּק, בבתים פרטיים, במשרדי הטלוויזיה, במתקני הספורט ולמעשה בכל מקום ופינה את תמונתו של השָאה לבוש במדים החגיגיים של הצִי ולצִדוֹ רעייתו היפה הקיסרית פַארָה דִיבָּה. השָאה היה דיקטאטור שרצה באמת בטובת נתיניו בדרכו שלו אך קִצוֹ של כל טִירָאן קצוב וידוע מראש. זה רק עניין של זמן.

iran 1

טקסט תמונה : תמונתו של השאה המהודר ריזה פאחלאווי ורעייתו היפה הקיסרית פארה דיבה הייתה תלויה לתפארת בכל מקום ואתר בטהראן. במשרדים, בחנויות, ברחוב, במגרשי הספורט, ובבתים פרטיים. (באדיבות הטלוויזיה האיראנית משנת 1974 כששהיתי בטהראן באוגוסט – ספטמבר 1974 במשחקי אסיה ה- 7).

את כיסאו של השָאה כבש איש דת קיצוני מוסלמי חובש טוּרְבָּאן, "נדיב ידוע" ו- "לוחם נלהב" למען זכויות האזרחים בארצו, ואיך לא, גם "תומך פנאטי" במדינה דמוקרטית וחברה פלורליסטית וחופשית באיראן. לעריץ החדש של איראן קראו רוחאללה חומייני. בשמונה שנות מלחמה ממושכת העקובה מדם של איראן נגד עיראק של סאדאם חוסיין בשנים 1988- 1980, לא היסס הנשיא האיראני רוחאללה חומייני לשלוח ילדים (רבים מהם רכים בני 12) למערכה הכבדה כדי להתפוצץ על המוקשים העיראקיים ובכך לפנות את הדרך לגייסות האירָאניים השועטים קדימה. על צווארי הילדים היו תלויים מפתחות שנועדו לפתוח את שערי גן העדן למתאבדים הצעירים. זה היה "הפרס" שהעניק השליט העליון לילדים המקריבים את חייהם למען האומה. ארה"ב בראשותו של הנשיא ג'ימי קרטר הייתה אמורה לשלם מחיר יקר על עיוורונה הפוליטי.

חטיבות החדשות של רשתות הטלוויזיה הגדולות והעשירות בארה"ב  CBS , NBC  וְ- ABC  הבינו מייד שהסכסוך האיראני – אמריקני שנוצר עם עלייתו של חומייני לשלטון הוא אירוע חדשותי דרמטי שלא יסתיים במהרה . כדי להבטיח את הכיסוי העיתונאי השוטף של פרשת החטופים מהשגרירות האמריקנית בטהראן שהפכו בינתיים לבני ערובה , השתלטו רשתות הטלוויזיה האמריקנית תמורת מָמוֹן רב ולזמן ניכר מראש הנמדד בחוֹדָשִים על ה- Transponders של לווייני התקשורת האטלנטיים וההודיים (משדרי טלוויזיה בעלי עוצמה הבנויים על עיקרון של Receiver  ו- Transmitter) . לווייני התקשורת האלה שייכים לחברה האמריקנית הנודעת Intelsat והם המעבירים את סיגנל שידורי הטלוויזיה במהירות שיא ממקום אחד על פני כדור הארץ למקום אחר המרוחק ממנו אלפי קילומטרים . רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות (והעשירות) הפכו את תחנות המִמְסַר הלווייניות לקווי תקשורת טלוויזיוניים חיוניים עבורם . בכך נפגע מייד פוטנציאל התקשורת של הטלוויזיה הישראלית ועִמו ניזוקו הפקות שידורי הספורט הבינלאומיים שלנו מבלי שצפינו זאת . הבלוקאדה האמריקנית על קווי הלוויין החלה בחודש פברואר 1979 . אלכס גלעדי ואנוכי לא שיערנו כי היא תימשך עמוק גם לתוך תקופת אליפות אירופה לאומות בכדורסל – איטליה 79' בהשתתפות נבחרת ישראל . צריך לזכור שמדובר בעידן תקשורת שונה ודַל לפני שנות דוֹר . בתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה ניצבה רק צלחת – אנטנה אחת בלבד שהייתה מחוברת ללוויין האטלנטי ה- Primary של חברת Intelsat האמריקנית . רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) נשיא חטיבת החדשות של ABC מיסֵד אז ב- 1979 את תוכנית החדשות הנודעת "NIGHTLINE", מהדורה לילית שהחלה בעצם כסדרת דיווחים רצופים במשבר בני הערובה האמריקניים בטהראן בהגשת פרנק רוֹלאנד (Frank Roland) ובחלוף כמה חודשים בלבד הפכה לתוכנית קבועה בראשותו של טד קופל (Tedd Koppel). היה זה טד קופל ששִידֵר את פשיטת הנֶפֶל של הקומנדו האמריקני לשחרור בני הערובה באפריל 1980.

אלכס גלעדי ואנוכי לא יכולנו להעריך אז כי ההתעניינות המסיבית של רשתות הטלוויזיה האמריקניות וסוכנויות הצילום השונות ( בעיקר האנגליות "VISNEWS"  ו- "UPITN") במהפכה האיסלאמית האיראנית וספיחיה תפגע כעבור חודשים ספורים בהפקת הטלוויזיה של שידורי אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל שעמדה להיערך בשתי ערים איטלקיות, גוריציה וטורינו. אליפות אירופה בכדורסל לא הייתה אירוע שווה ערך לאולימפיאדה או מונדיאל, אך היא עוררה בשעתו עניין עצום בציבור בישראל והפכה למשימת שידור חשובה ביותר. השתתפותה של נבחרת הכדורסל באליפויות אירופה בכדורסל מאז ימי מוסקבה 1953 (נבחרת ישראל דורגה במקום ה- 5) הפך למסורת. עד 1971 ראינו רק תמונות סטילס בעיתונות . דן שילון ואלכס גלעדי הפכו את שידור אליפויות אירופה בכדורסל לאירוע מכונן טלוויזיוני. פוטנציאל התקשורת הבינלאומית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (דַל ממילא) מאירופה לישראל באמצעות לוויין התקשורת האטלנטי ה- Primary הוכה קשות בשל התעניינות העולם במהפכה האיסלאמית שחולל חומייני באיראן. מחסור חמוּר בטכנולוגיה תקשורתית בינלאומית המבוססת על הצבת אנטנות – צלחות בתחנת הלוויינים של עמק האלה ליד ירושלים, איים על הפקות שידורי הספורט הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית , ובראש וראשונה על הכיסוי הטלוויזיוני של טורניר אליפות אירופה בכדורסל בגוריציה וטורינו בחודש יוני 1979. מבצע השידורים מאיטליה הועמד בסימן שאלה והיה הראשון להיפגע ממהלך ההשתלטות של רשתות הטלוויזיה האמריקניות, סוכנויות הצילום הבריטיות , וגורמי שידור נוספים על לוויין ה- Primary האטלנטי.

אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 הייתה אירוע הספורט הבינלאומי החשוב ביותר של השנה ההיא מנקודת מבטה של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ב- 24 בנובמבר 1978 כשבעה חודשים לפני זריקת הפתיחה היא נראתה לאלכס גלעדי ולי התמודדות שִגרתית רחוקה . משקיבלנו את מסמך התיאום המקדים של ה- EBU הדן במבצע השידורים שלנו , פתחנו כרגיל את תיק ההפקה מסורתי , ניילנו אותו בקפדנות , והפקדנו אותו למשמרת בכריכת קרטון לימים יבואו . בין כה וכה ה- Deadline לשליחת תשובתנו ל- EBU נקבע ל- 4 באפריל 1979. נותר לנו אפוא זמן רב. בסופו של חודש נובמבר 1978 היינו טרודים בהפקת שידורי הטלוויזיה שעסקו במשחקיה של אלופת ישראל קבוצת מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו וברחבי יבשת . המתינו לנו משחקיה של מכבי ת"א נגד אלופות הכדורסל האירופיות אוֹלִימְפִּיָאקוֹס פִּירֵאוּס , בּוֹסְנָה סַארָאיֶיבוֹ , אֶמֶרְסוֹן וַוארֶזֶה , רִיאָל מַדְרִיד , וחוּבֶנְטוֹד בַּאדַאלוֹנָה . נבחרת ישראל עם כל הכבוד נדרשה להמתין .

ebu 1

טקסט מסמך : 24 בנובמבר 1978 . זהו העמוד מס' 1 (מתוך 2) של מסמך התיאום המקדים שהפיץ EBU לחברותיו , הנוגע להפקת שידורי אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 , בתאריכים שבין 9  ל- 20  ביוני 1979 . (באדיבות  EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ebu 2

טקסט מסמך : זהו עמוד מס' 2  (מתוך 2)  של מסמך ה- EBU הנוגע לאליפות אירופה בכדורסל – איטליה 79'. (באדיבות  EBU ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשתות הטלוויזיה האמריקניות ביחד עם גורמי שידור עולמיים נוספים חסמו את לוויין התקשורת  האטלנטי הקרוי Satellite Primary The , אליו הייתה מחוברת הצלחת – אנטנה היחידה בעמק האלה בימים ההם . הלוויין הזה היה עוגן התקשורת הבינלאומי היחיד שלנו וחלון הצצה בלבדי לעולם הרחב .

למרות שחלפו כבר שבע שנים מאז חודש מאי של שנת 1972 , השנה בה חנכו ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הדואר והתקשורת שמעון פרס את תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה , ניצבה במישור התחנה רק אנטנה – צלחת אחת . האופציות הלווייניות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו כה קלושות ומצומצמות עד שגופי השידור האמריקניים האלוּ סיכנו בצורה חמוּרה את העברת סיגנל שידורי הטלוויזיה מאיטליה לישראל ביוני 1979 . היינו תלויים על בלימה ונתונים לחסד השירותים של לוויין תקשורת בינלאומי בודד . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה רשת שידור מונופוליסטית ב- 1979, ואת משחקי נבחרת ישראל שהייתה אובייקט שידור מסורתי ואהוּב ניתן היה לראות כמובן רק על המסך שלה . לא היו קיימות אפשרויות אחרות אך אנחנו היינו חסומים . נקלענו לקשיים תקשורתיים חמורים ביותר שלא ידענו כמותם כפי שיפורט להלן מבלי שהיינו מודעים להם קודם לכן . זאת הייתה צרה צרורה וזה קרה כאמור כחלוֹף חוֹדשים ספוּרים מנפילתוֹ של השָאה באיראן ועלייתוֹ של כהן הדת השיעי הקיצוני רוחאללה חוּמייני .

emeq 1

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1972 . ראש הממשלה גב' גולדה מאיר ושר הדואר והתקשורת בממשלתה מר שמעון פרס חונכים את תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה ליד ירושלים . (לע"מ תמורת תשלום ) .

emeq 2

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1972 . ראש הממשלה גב' גולדה מאיר חונכת את תחנת הקרקע  התקשורת ללוויינים בעמק האלה .לימינה יושבים שר הדואר והתקשורת שמעון פרס ויו"ר הכנסת ישראל ישעיהו . (לע"מ תמורת תשלום) .

emeq 3

טקסט תמונה : שנת 1979 . תחנת הלוויינים במישור עמק האלה (ליד ירושלים) הייתה בעת ההיא ענייה ומדולדלת . התקשורת הבינלאומית של הטלוויזיה הישראלית  ב- 1979 התבססה על אנטנה- צלחת בודדה אחת שניצבה בתחנה וכוונה לעבר לוויין ה- Primary. לוויין ה- Primary נשא עליו 2 טרנספונדרים של שידורי טלוויזיה ו- 15000 (חמישה עשר אלף) קווי טלפון ומחשבים . (לע"מ תמורת תשלום) .

1 באפריל 1974 . יוסף "טומי" לפיד מתמנה למנכ"ל רשות השידור במקומו של המנכ"ל הקודם יצחק לבני חודשיים לפני פתיחת אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979. רשות השידור ניצבת בפני תהפוכות ושינויים דרמטיים. יוסף "טומי" לפיד מטיל את צִלוֹ הענק על הרשות. הוא ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון מתכננים להיפטר ממנהל הטלוויזיה הכריזמטי ארנון צוקרמן.

במוצ"ש – 31 במרס 1979 ישב יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור המיועד ביציע הכבוד בבנייני האומה בירושלים כאורחו של מר יצחק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור היוצֵא , וחָזָה יחד עם מארחו בניצחונה הסנסציוני של הזמרת גָלִי עטָרִי ולהקתה "חלב ודבש" עם השיר "הללויה" , בתחרות הזֶמֶר האירופית השנתית היוקרתית והפופולארית המכונה ה- "אֶרוֹ-וִויזְיוֹן"  (Eurovision Song Contest) . את מילות השיר כתבה גב' שִמרית אוֹר ואת המוסיקה הלחין קובִּי אוֹשְרָת . גלי עטרי הנפלאה וזמרת מקסימה ולהקתה הקדימו 22 מדינות אירופיות . הדקורציה הנאה שעִיצֵב תפאורן הטלוויזיה הישראלית דוב בן-דוד על בימת התחרות השלימה תצוגה טלוויזיונית מרשימה עמוסת צפייה באירופה וגם בישראל . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה ישיר את תחרות ה- "ארו – וויזיון" בארץ וגם לעשרות מיליוני צופים באירופה . אלכס גלעדי היה המפיק הראשי של האירוע ויוסי צמח הבימאי שלוֹ. צמד המנחים היו ירדנה ארזי ודניאל פאר. מקומו של דניאל פאר היה מובטח מראש . הוא היה מנחה הטלוויזיה הטוב ביותר בימים ההם, וודאי בעסקי בידור, רהוט דיבור ובעל חזות נעימה ואמינה. יָרְדֵנָה אָרָזִי הזמרת הנאה בעלת המראה המיוחד אך חסרת הניסיון בהנחיה של אירוע בידור גדול ממדים הוצבה ע"י המפיק הראשי אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח כמנחה לצדו של דניאל פאר ועל חשבונה של רבקה מיכאלי . היו שמועות שהמפיק שי נשר הוא ששכנע את אלכס גלעדי להציב את גב' ארזי בפסגת הבידור הישראלי והאירופי . רבקה מיכאלי ראתה את עצמה כמועמדת וודאית לתפקיד יחדיו עם דניאל פאר אך נדחתה . היא נעלבה עד עמקי נשמתה . השידור הישיר של  ה- "ארו-וויזיון" בטלוויזיה המונופוליסטית גרף בישראל רייטינג שוודאי התקרב ל-  % 100 .

yardena arazi 1979

טקסט תמונה : מוצ"ש – 31 במארס 1979. בנייני האומה בירושלים. הצמד הרהוט בעל החזות המרשימה, גב' ירדנה ארזי  ומר דניאל פאר, מנחים את תחרות שירי הארו – וויזיון (Eurovision). טביעת עין ובחירה מצוינת של המפיק אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח. בתחרות הפופולארית  זכתה הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש". (לע"מ תמורת תשלום).

מוצ"ש – 31 במרס 1979 היו השעות האחרונות של יצחק לִבְנִי ברשות השידור . בתוך רגעים ספורים ייתמו חמש שנות כהונתו . כמנכ"ל הרשות הספיק עוד לחזוֹת בשידור הישיר של ה- אֶרוֹ-וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contrst) אחת מפסגות ההפקה הגבוהות ביותר של הטלוויזיה הישראלית בימים ההם, אך יצחק לבני כמו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה מעין אורח כבוד במבצע השידור הישיר הענק. יצחק לבני כיהן אומנם בתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור אך לא היה מעורב מבצעית בהפקה הטלוויזיונית המורכבת והיקרה. אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מנהל הטלוויזיה הישראלית בשנים 1979 – 1973 הִיוָוה יריב מַר ועיקש למנכ"ל הפורש בדרך המנהיגות שלוֹ את השידור הציבורי ודחק משם את רגליו של יִצְחָק לִבְנִי. דלתות בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה – ירושלים היו כמעט נעולות בפני יצחק לבני. ארנון צוקרמן נעל אותן ולא אִפְשֵר למנכ"ל להתערב יותר מידי בענייני השידור . לכולם בטלוויזיה וברשות השידור היה ידוע הסוד הגלוי כי היחסים בין מנכ"ל רשות השידור לבין מנהל הטלוויזיה הם רעועים ורופפים בלשון המעטה . או אם תרצו מתוחים . הם לא דיברו איש עם רעהו .

livni 1

טקסט תמונה : 31  במארס 1979. יצחק לבני מסיים חמש שנות  כהונה כמנכ"ל רשות השידור. (באדיבות יצחק לבני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                           

lapid 1

טקסט תמונה : 1 באפריל 1979. יוסף "טומי" לפיד מתחיל מתחיל תקופת כהונה של חמש שנים בתפקיד מנכ"ל רשות השידור שתימשך עד 1 באפריל 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).   

למחרת יום ראשון – 1 באפריל 1979 ירש יוסף "טומי" לפיד את יצחק לִבני בתפקידו . אין לדעת על מה דיברו השניים המנכ"ל היוצא וזה הנכנס עֶרֶב קודם לכן בין שיר אחד למִשנהו ב- ארו-וויזיון , אך אחד הדברים הראשונים שעשה יוסף "טומי" לפיד כמנכ"ל רשות השידור החדש היה להַדִיח ולסַלֵק מניהול הטלוויזיה את ארנון צוקרמן הכריזמטי בתום שתי קדנציות ושֵש שנות ניהול מוצלחות . הדבר נעשה למורת רוחם של כל עובדי הטלוויזיה מגדול עד קטן . ארנון צוקרמן זכה במכרז מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 2 באוגוסט 1973 בעידן מנכ"ל רשות השידור דאז שמואל אלמוג . עכשיו בקיץ 1979 כשהיה בשיאוֹ הוּדַח . או אם לנקוט בשפה עדינה יותר כהונתו השלישית לא הוארכה והוא הלך הביתה . מדינת ישראל עצרה את נשימתה בשעה שגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" הביאו בשידור ישיר בטלוויזיה כבוד  ופרסום עצום לאזרחיה . הטלוויזיה הציבורית של מדינת ישראל חשף ברוב פאר והדר בפני עשרות מיליוני צופים באירופה את הזמרת היפה והמוכשרת אחותם של השחקנית יוֹנָה עטרי ושדרנית הרדיו שוֹש עטרי , והציב את עצמו על מפת הטלוויזיה הבינלאומית . אין זאת כי מאחורי ההצלחה הכבירה ניצבו כמה אנשים ששמם כבר הלך לפניהם, הבימאי יוסי צמח, המפיק אלכס גלעדי, והתפאורן דוֹב בֵּן דָוִד. הטלוויזיה הישראלית הציבורית שימשה לראשונה בתולדותיה Host broadcaster בינלאומי של אירוע נוצץ ופופולרי ועתיר רייטינג מאין כמוהו. ארנון צוקרמן ואנשיו היו המשדרים הבלעדיים של תחרות השירים הפופולרית וסיפקו סיגנל השידור איכותי ויפהפה מירושלים לכל רשתות הטלוויזיה של ה- EBU הפזורות ברחבי אירופה המערבית. זאת הייתה הפקה למופת שזכתה לשבחים רבים מכל עבר עליה ניצח בכישרון רָב אלכס גלעדי. מכל מפיקי תוכניות הבידור בטלוויזיה הישראלית , ולא היו חסרים כאלה שלטשו עין לתפקיד, ביניהם מפיקים וותיקים כמו אהרון "ארהל'ה" גולדפינגר וחיים מְלוּבַּן ז"ל, בחרו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן ומנהל התוכניות שלו יִצְחָק ,צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל דווקא באיש הספורט אלכס גלעדי להפיק ולנַהֵל עבורם את השידור הבינלאומי היקר ועתיר הרייטינג. ארנון צוקרמן הכיר היטב את כישרון ההפקה של אלכס גלעדי ודבקותו במשימה לא רק בתחום שידורי הספורט לגווניו השונים . אלכס גלעדי הפיק באופן מרשים את מִשְדָר הבחירות לכנסת ביום שלישי – 17 במאי 1977 יחד עם בימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית המוכשר ועטור הישגים בשם יוסי צֶמַח . דן שילון שימש אז כמנהל חטיבת החדשות והיה חייב להיות גאה בשני האנשים האלה אלכס גלעדי ויוסי צמח שניווטו לראשונה שידור טלוויזיה מסובך ומורכב מאוד שטרם נראה כמותו בישראל . הצֶמֶד הזה הניח לראשונה ב- 17 במאי 1977 את תשתיות ההפקה והבימוי המודרניים , שהיו מבוססים על הפעלה בו זמנית של מוקדי שידור רבים ממטות המפלגות השונות הפרוסים ברחבי גוש דן . מִשְדָר הבחירות של 1977 קבע איכות וסטנדרט חדשים ושונים לחלוטין מאלה המקובלים בשידורי חדשות בטלוויזיה בישראל . התוצאה הסופית על המָסָךְ הייתה הצלחה עיתונאית מזהירה של הטלוויזיה בשל ניצול מקסימאלי ושימוש מושכל במשאבים הטכנולוגיים שלה ע"י אלכס גלעדי (גם אם היו מוגבלים ומצומצמים בימים ההם) ומיצוי היתרונות עד תום לטובת השידור . צריך להבין שהטכנולוגיה הטלוויזיונית הייתה מועטה כמותית ואיכותית יחסית לגודל ומספר המשימות . לא הייתה קיימת אז למשל טכנולוגיית הסיבים האופטיים . העברת התמונה והקול ממוקדי השידור השונים ברחבי הארץ לחדר הבקרה הראשי חב"מ ( Control Master ) בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים התבססה על צלחות תמסורת בתדרי תקשורת של גל שידור קצר (Microwave Dishes). ארנון צוקרמן לא שכח את הצטיינותו של אלכס גלעדי .

gilady 1

טקסט תמונה :  יום שלישי – ליל 17 במאי 1977. הימים ההם – הזמן ההוא . חדר הבקרה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באולפן א' ברוממה ירושלים. דן שילון (מימין) ואלכס גלעדי (במרכז) "מריצים" בהצלחה גדולה את משדר הבחירות הישיר לכנסת ה- 9. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (משמאל) מעשן סיגר עוקב בדריכות. למטה משמאל זאת היא המפיקה עמית גולדנברג . עומד למעלה בחולצת פסים דוד שניידר ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלכס גלעדי לא לקח שום צ'אנסים במשדר הבחירות ההיסטורי ההוא. במקרים מסוימים הוא הצליח לבנות מערכות גיבוי למערכות השידור שלו והבין שאין די בתכנון קפדני של השידורים ללא Back up מחושב מראש. הוא החליט לבצע תּרגולות וחזרות טכנולוגיות "יבשות" על מודל לפני ביצוע המשימה וכיבוש היעד. גם מן ההיבט הזה הוא היה איש יסודי מאוד . הוא לא השאיר דבר ליד המקרה . הטלוויזיה הישראלית הגיעה בהיערכותה לקראת מִשְדָר הבחירות ב- 17 במאי 1977 לקצה גבול יכולתה האנושית והטכנולוגית. כל אנשיה על ציודם התגייסו למאמץ העצום של מבצע שידור הבחירות שתבע ידע, כישרון, וחריצות. השידור הישיר בן שתיים עשרה השעות עבר כמעט ללא תקלות . כל אנשי מחלקת הספורט התגייסו למבצע הבחירות הזה . אלכס גלעדי מינה אותי להפיק ולנהל את שידורי ניידת השידור הגדולה ביותר (ה- O.B. הלָבָן) שעמדה אז לרשות הטלוויזיה הישראלית הציבורית וכיסתה את התנהלות מטה מפלגת המערך ששכן ברחוב הירקון בתל אביב. המערך ניגף בבחירות. הפסד המערך לליכוד הפך לתבוסה. צילומי הטלוויזיה רק החריפו אותה . מחדלי מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 בראשותה של ראש הממשלה גב' גולדה מאיר חִלחלוּ לתודעת האומה. העם מאס בשלטון המערך אותה מפלגת מפא"י ההיסטורית שאחזה ברסן השלטון מאז קום המדינה ב- 1948. התפטרותו הלילית של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין ז"ל בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום חמישי – 7 באפריל 1977 (בשל גילוי חשבון הדולרים הסודי של גב' לאה רבין בבנק אמריקאי בארה"ב ע"י העיתונאי דן מרגלית מ- "הָאָרֶץ") מייד בתום השידור הישיר מבלגראד בירת יוגוסלביה של משחק הגמר הדרמטי על גביע אירופה לקבוצות אלופות בו ניצחה מכבי ת"א את מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י ַווארֶזֶה האיטלקית 78 : 77 , האיצו את התבוסה הפוליטית המרה של מפלגת הפועלים . המערך שניצח בבחירות לכנסת בדצמבר 1973 וזכה ב- 51 מנדטים , הפסיד 19 מהם בבחירות לכנסת התשיעית ב- 17 במאי 1977 . נשארו לו רק 32 מנדטים . מכיוון שהייתי המפיק האחראי של שידורי הניידת שהתמקמה בבית המפלגה ברחוב הירקון בתל אביב אני עדיין זוכר היטב את תמונות הבלתי נשכחות ב- Close up של שתי דמויות מיוסרות . זאת של שמעון פרס שנקרא להתייצב בראש המפלגה המרוסקת שהותיר אחריו יצחק רבין וזאת של חיים בר-לב המנוח . יצחק רבין עצמו לא היה נוכח באותו ערב בבית המפלגה . הייתה לו סיבה טובה . מנחם בגין הסיט זה מכבר את פנסי התאורה של הטלוויזיה מרחוב הירקון למצודת זאב . נאום הניצחון של מנחם בגין ראש הממשלה החדש הנבחר אור ליום רביעי – 18 במאי 1977 היה מרנין . ראש הממשלה המיועד דמוקרט מהולל חבש כיפה על ראשו ופתח את נאומו במילות תודה נרגשות לרעייתו האהובה עליזה שצעדה עמו לאורך דרך פוליטית מורכבת וקשה רבת שנים . הייתי שם ולעולם לא אשכח את מנחם בגין פונה אל עליזה ומצטט פסוק מפרק ב' מהספר "ירמיהו" בתנ"ך :  "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ. לֶכְתֵּך אַחֲרַי בַּמִדְבָּר בְּאֶרֶץ לא זְרוּעָה" . טקסט מרגש של איש מרשים .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה במקום והנציחה את האירוע . טקסט נאום הניצחון שלו ומילות ההערכה והאהבה שהרעיף על רעייתו עליזה –  בלתי נשכחים . מנחם בגין מוקף בתומכיו בעת נאומו הראשון לאחר שמח"ל זכתה ב- 43 מנדטים לעומת 32 של המערך . בשמונה וחצי בבוקר התקיימה ישיבת סיכום משדר הבחירות של מערכת חטיבת החדשות בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה ברוממה . נכחה בחדר המערכת המרכזי כמות גדולה של אנשים , כתבים , שדרים , עורכים ומפיקים שהשתתפה בשידור . הייתה שם התרוממות רוח גדולה בשל ההצלחה המקצועית . דָן שִילוֹן ניתח את מבצע השידורים והרעיף שבחים רבים על אנשיו . הוא בעצמו זכה לשבחים ממנהל הטלוויזיה הישרלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . מש- שבתי לבניין הטלוויזיה בירושלים מתל אביב אלכס גלעדי חיבק אותי ואמר לי , "יואשיש היית גדול , הוכחת שאתה איש רציני" , והוסיף ושאל , "אתה יודע למה אני אומר לך את זה ?" , ומבלי להמתין יָרָה , "מפני שלא התלוננת ולא ביקשת עזרה ממטה ההפקה שלי אפילו פעם אחת במהלך לֵיל השידורים הארוך , ואני יודע שהיו לך בעיות , אך פתרת אותן לבד . הוכחת שאתה מפיק" . קומפלימנט בלתי נשכח . מִשְדָר הבחירות ביום שלישי – 17 במאי 1977 שהוכן והופק בקפדנות מקצועית נמשך כשתיים עשרה שעות רצופות משמונה בערב עד שמונה בבוקר למחרת וסיקר שעל אחר שעל את נפילת המערך ועליית הליכוד לשלטון בראשותו של מנחם בגין לשלטון בפעם הראשונה מאז קום המדינה  ב- 1948 , היה הישג נאה של אנשי חטיבת החדשות בראשותו של דן שילון ומאות עובדים נוספים בטלוויזיה הישראלית . מעל כולם שני אנשים מוכשרים , אלכס גלעדי ויוסי צמח . כעבור חצי שנה ניהל אלכס גלעדי בכִישרון רָב ובהצלחה ענקית את מבצע השידור שכיסה את ביקורו המדיני בן שלושת הימים של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל בחודש נובמבר 1977 בישראל . ההישגים האלו לא נעלמו מעיניו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית . לא בכדי הציב ארנון צוקרמן את אלכס גלעדי ויוסי צמח שוּב בראש ההפקה והבימוי של תחרות השירים האירופית הבינלאומית – "הארו-וויזיון" (Eurovision songs contest) שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים במוצ"ש – 31 במרס 1979 . זאת הייתה בחירה נכונה . ארנון צוקרמן , אלכס גלעדי , ויוסי צמח היו רשאים בסוף אותו העֶרֶב ההוא להיות גאים בעצמם ובהישג השידור החשוב .

בקיץ 1979 הביא אלכס גלעדי את אורלי יניב כמגישה לצִדו של יורם ארבל . זה היה החלום שלו לבנות צוות הגשה המבוסס על מגיש ומגישה . הבחירה הראשונה של אלכס גלעדי הייתה בזמרת והשחקנית רחלי חיים אך היא לא צלחה . אורלי יניב קריינית בגלי צה"ל הייתה בחירתו השנייה . אורלי יניב הפכה מייד לסנסציה לצדו של יורם ארבל הוותיק וקצרה אהדה עצומה .

arbel + orli 1979

טקסט תמונה : דצמבר 1979 . הימים ההם – הזמן ההוא . אולפן "מבט ספורט" בקומה ב' של הטלוויזיה הישראלית ברוממה – ירושלים. אורלי יניב ויורם ארבל היו במשך שנים רבות Team שידור נפלא  בסטנדרט בינלאומי. הם הגישו והנחו את תוכניות הספורט בטלוויזיה בסוף שנות ה- 70 ומרבית שנות ה- 80 במאה הקודמת, ברמה גבוהה וזוהרת. הציבור הזדהה עִמם. שניהם הפכו את "מבט ספורט" לאחת מספינות הדגל הראשיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (צילום משה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

אלכס גלעדי ואנוכי היינו אז עסוקים בהפקת אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . אח"כ הוא יצא לחופשה ארוכה בחו"ל והשאיר לי מכתב פרידה מקצועי אישי וחתם אותו, "בידידות אחים – אלכס גלעדי". מכיוון שחלפו מאז יותר משנות דוֹר אני מרשה לעצמי לפרסם את המכתב . אלכס גלעדי היה עבורי מורה דרך בעל דוגמא אישית ודרך ארץ, איש שהיה מסור מאין כמוהו לטלוויזיה הישראלית הציבורית ודבֵק במשימות השידור ללא חת ועד כלות. אלכס גלעדי היה בוס שלי וגם חבר שלי. אהבתי אותו. גם רעייתי יעל אהבה אותו. הנה המכתב [1].

alex 2

טקסט מסמך : זהו המסמך המקורי שכתב לי אלכס גלעדי בקיץ 1979 . "בידידות אחים" , סיים את מכתבו . הערת תיקון שלי : "הדבר חשוב לאימונה לקראת מונטריאול…", הכוונה לקראת אולימפיאדת מוסקבה 1980. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

ביום ראשון – 1 באפריל 1979 סיים יצחק לִבְנִי קדנציה בת חמֵש שנים והלך הביתה . במקומו מונה יוסף "טומי" לפיד . ראש ממשלת ישראל מנחם בגין אישר את המינוי הנכבד ושר החינוך זבולון המר היה הראשון לבשֵר ליוסף "טומי" לפיד ז"ל כי הממשלה בחרה בו להיות מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד אפריל 1984 . מייד לאחר סילוקו של ארנון צוקרמן , וויתר יוסף "טומי" לפיד סופית על זכותה של רשות השידור לארח בפעם השנייה ברציפות ב- 1980 את תחרות ה- "אֶרוֹ – וויזיון" היוקרתית בישראל , בגין ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . הוא עשה זאת כפי שהסביר מסיבות כלכליות . עלות ההפקה הבינלאומית של תחרות שירי ה- "ארו-וויזיון" ע"י רשות השידור נאמדה במיליון וחצי דולר . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הוציא את האירוע היקר מרפרטואר ההפקות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

הקהילה האירופית אימצה נוהג נחמד והגיוני . הזמר או הזמרת ו/או הלהקות המנצחות בתחרות השירים האירופית , ה- ארו- וויזיון , אחת מתוכניות הבידור הנִצפות ביותר בישראל ובאירופה , מעניקים לרשת השידור הממלכתית של אותה המדינה את הכבוד והזכות לארח את התחרות הבאה ולהפיק אותה . ניצחונו של יזהר כהן "בארו-וויזיון" שהתקיים בפאריס במוצאי חג הפסח תשל"ח , שבת – 22 באפריל 1978 , עם השיר שכתב אהוד מנור , "אָ – בָּ – נִי – בִּי" .  הזכייה הקנתה לרשות השידור את זכות האירוח של הפקת תחרות שירי ה – "ארו-וויזיון" של 1979 . משזכתה גלי עטרי ולהקתה במקום הראשון בתחרות הזמר הפופולארית ב- 1979 , מיהר יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל הטירון להתבטא אז בהומור המריר שלו ,  "גלי עטרי זמרת  נ – ה – ד – ר – ת  אבל למה היא הייתה צריכה דווקא לזכות במקום הראשון , גם המקום השֵני הוא מספיק מכובד" , והוסיף , "ניצחונה של גלי עטרי מהווה נֶטֶל כספי כבד מידי על רשות השידור והיא לא תפיק את הארו – וויזיון הבא " . מנכ"ל רשות השידור החדש מחל על הזכות והכבוד לארח ולהפיק את תחרות השירים האירופית בנימוק שאין לו כסף למותרות כאלה . הוא וויתר . תחרות שירי האֶרוֹ – וִויזְיוֹן רבת מורשת ומוניטין (Eurovision Song Contest) ) של 1980 לא התקיימה בישראל . זאת הייתה אִיוֶולֶת מקצועית של מנכ"ל טירון שוויתר . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה פובליציסט נודע בעיתונו "מעריב" אך חסר כל רקע וניסיון ניהולי של רשות שידור ציבורית הכוללת בתוכה אלפי עובדים ומורכבת משתי רשתות טלוויזיה בעִברית ועַרבית ושתי רשתות רדיו בעִברית ועַרבית .

atari 1

טקסט תמונה : מוצ"ש – 31 במארס 1979. בנייני האומה בירושלים. תחרות שירי הארו – וויזיון (Eurovision) האירופית. גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" עם שירם הבלתי נשכח "הללויה" זוכים במקום הראשון, ומסבכים את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. ברקע הלהקה נראית התפאורה הדקורטיבית שהגה והרכיב התפאורן דוב בן דוד. (לע"מ תמורת תשלום).

תחרות שירי ה- "אֶרוֹ – וויזיון" (Eurovision Song Contest) הוא אירוע טלוויזיוני בּידוּרי אירופי חד שנתי אפוף יוקרה ועתיר צפייה המנוהל ע"י מרכז ה- EBU ממקום מושבו בג'נבה. מבקרי תרבות רבים שוללים את תחרות השירים "השמאלצית" הזאת על פי דעתם המלומדת, אך אין בכוחם להסיט את הצופים מהמרקע . הטלוויזיה הישראלית שותפה ל- "ארו – וויזיון" מכוח חברותה באיגוד השידור האירופי. ביום שידור התחרות היא חוגגת את חגיגת הרייטינג עוד מקדמת דנה , מימי שנת 1973 בו נטלה חלק בתחרות הזמרת אִילָנִית . היא וייצגה את המדינה לראשונה בשנה היא עם שירה "אֵי שָם", וזכתה במקום הרביעי המכובד מתוך 17 מדינות . אִילָנִית ורשות השידור יצרו את מסורת ההשתתפות הרצופה . רשות השידור בהנהגתו של יצחק לבני קבעה את הסלוגן, "לא חשוב הניצחון – חשובה ההשתתפות, והרייטינג חשוב משניהם". ב- 1974 זכתה להקת כוורת במקום השביעי, ואח"כ נטלו חלק בתחרות שלמה ארצי , להקת "שוקולד מנטה מסטיק", ושוב אילנית ב- 1977 עם שירה, "אהבה היא שיר לשניים". 1978 הייתה שנת השיא. יזהר כהן ולהקת "אלפא ביתא" זכו במקום הראשון עם השיר "אָ-בָּ-נִי-בִּי" שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש. תחרות השירים האירופית הזאת קנתה לה אחיזה איתנה בישראל. לפחות מן ההיבט הזה אין שונה העם הנבחר בציון בטעמו מעמי אירופה. יצחק לבני בעל ניסיון עיתונאי עצום , לשעבר עורך שבועון צה"ל "במחנה" ומנהל רדיו "גלי צה"ל", ועכשיו מנכ"ל רשות השידור היה בעל טביעת עין טלוויזיונית ואדריכל ההשתתפות בתחרות השירים. זה השתלם לשידור הציבורי. הצפייה בתחרות השירים האירופית בטלוויזיה הישראלית המונופוליסטית הייתה גבוהה ביותר וגרפה רייטינג מזהיר.

את יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל החדש של רשות השידור לא עניינה דעתו של משלם האגרה הנוגעת לתחרות השירים . הוא ראה ב- "ארו – וויזיון" אירוע גרנדיוֹזי , בּומבַּסטי , ויָקָר מידי . תוכן שידור שלא התאים על פי שיקול דעתו לצורכי השעה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סדרי העדיפויות של טומי לפיד ברשות השידור שאותה קיבל לנהל היו שונים לחלוטין מאלה של יצחק לבני . "יש דברים חשובים יותר לשפוך עליהם את הכסף מאשר תחרות שירים" , חשב , וכך גם אמר . בחלק מהכסף שחסך ביקש להמיר את שידורי הטלוויזיה הישראלית משחור/לבן לצבע , מהלך טכנולוגי יקר . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה המנכ"ל הראשון בהיסטוריה של רשות השידור ובתולדות איגוד השידור האירופי (EBU) שוויתר מרצונו על זכות האירוח של תחרות שירי הארו – וויזיון במדינתו למגנת לִבָּם של עובדיו. יוסף" טומי" לפיד ז"ל יכול היה אם רק רצה למצוא פתרונות כספיים עקיפים כדי למַמֵן את ההפקה היקרה כמו למשל באמצעות גיוס שקופיות חסות . פטנט פרסומי שקנה לו אחיזה איתנה בשידורי הטלוויזיה שנה אחת אח"כ ב- 1981.

היועץ המשפטי לממשלה התיר בשנת 1981 לרשות השידור והטלוויזיה הציבורית לשדר שקופיות חסות של חברות מסחריות בנימוק כי הן אינן 'שידורי פרסומת מסחרית' במובן המקובל של המילה. חוק רשות השידור איננו מתיר אומנם שידורי פרסומת אך לא חל על שידור שקופיות חסות. ההסבר המתוחכם והחמקמק המאשר שימוש בשקופיות חסות קובע כי לא הפרסומת המסחרית אסורה אלא השידור שלה, והיות ושקופיות החסות אינן שידור (כאילו) מותר לרשות להקרין אותן . אני באופן אישי ניצלתי היטב את הפִּרְצָה המסחרית הזאת בעֵת השידורים הישירים של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים והיקרים . בתקופה שקדמה להפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ניהלתי בעצמי עסקה ענקית של שידור שקופיות חסות עם מר אמנון דיק מנכ"ל חברת המשקאות "קוקה קולה" בישראל. סוכם כי "קוקה קולה" תשלם לרשות השידור סכום של 000 300 (שלוש מֵאוֹת אֶלֶף) דולר , סכום כספי עצום בימים ההם , תמורת הקרנת 300 (שלוש מאות) שקופיות חסות של החברה במשך 16 (שישה עשר) ימי השידורים האולימפיים. 1000 (אֶלֶף) דולר לכניסה אחת. מחלקת הספורט שידרה 115 שעות מאולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. פירושו של דבר כי בכל שעת שידור הוקרנו בממוצע שלוש שקופיות חסות לפרק זמן של כ- 10 (עשר) שניות כל אחת . ב- 16 ימי השידורים האולימפיים נחשפה "קוקה קולה" לציבור הצופים במשך 3000 (שלושת אלפים) שניות, שהם 50 (חמישים) דקות. המו"מ המהיר והמוצלח עם אמנון דיק התאפשר גם בגלל הסיבה שחברת "קוקה קולה" העולמית הייתה הספונסר (Sponsor) הרשמי בעצמה של משחקי לוס אנג'לס 1984. לא חסרות דוגמאות הדנות במימון שידורי הספורט היקרים בשידור הציבורי באמצעות שקופיות חסות . לקראת שידורי מונדיאל הכדורגל של ארה"ב 1994 חתמנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ואנוכי על חוזה חסות משותף עם מר אריה זייף יו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ ומר עופר נימרודי מו"ל "מעריב" על סכום של  1.000000 (מיליון) דולר תמורת שידורן של 1000 (אֶלֶף) שקופיות חסות. 1000 (אלף) דולר לכניסה אחת שמִשכה בין 8 (שמונה)  ל- 10 (עשר) שניות כל אחת. מחלקת הספורט שידרה מארה"ב 1994 כ- 120 שעות שידורים ישירים ותקצירים. בכל שעת שידור נחשפו הטוֹטוֹ ו- "מעריב" כשמונה – תשע פעמים לציבור הצופים. באותה תקופה השתמשנו לא רק בהקרנת שקופיות חסות המכסות את מלוא ה- Frame (מרקע הטלוויזיה) אלא גם בהשטת הפרסומות של הטוֹטוֹ ו- "מעריב" כמו בשיט "צוללות" בתחתית המסך משמאל לימין תוך כדי השידורים הישירים עצמם.

טֶרֶם המאבק הגדול והיוקרתי של ערוץ 1 נגד ערוץ 5 בכבלים הנוגע לשידורים הישירים של משחקי ה- Final four בכדורסל ב- סלוניקי 2000, ניהלתי מו"מ סודי עם מר קובי בן – גור יו"ר דירקטוריון חברת 'פֶּלֶא פוֹן' של "בֶּזֶק" בדבר הענקת סכום של 250000 (רבע מיליון) דולר תמורת שידורן של שקופיות חסות של החברה על מרקע הטלוויזיה הציבורית. מחשש להדלפה רק מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן היה שותף לסוד המו"מ. לא דיווחנו על כך למנכ"ל רשות השידור אורי פורת וודאי לא לסמנכ"ל הכספים שלוֹ מוטי לוי. בסופו של דבר זאת הייתה הצלחה ענקית לטלוויזיה הישראלית הציבורית וחברת "פלא פון" כאחת . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הביסה שוֹק על ירך את ערוץ 5 בכבלים של מיילן טנזר. מדד המדרוג ו- הרייטינג הרשמי של חברת "טֶלֶה- גָאל" (בראשותו של ד"ר אוֹרֶן טוֹקָאטְלִי) העניק % 30 לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורק % 6 לערוץ 5 בטלוויזיה בכבלים. חברת "פלא פון" זכתה לחשיפה טלוויזיונית ציבורית נאה והטלוויזיה בחשבון דולרים לא מבוטל .

הבה נחזור ליוסף "טומי" לפיד באפריל 1980. תפקידו של מנכ"ל רשות השידור היה להרחיק לכת במחשבת הניהול והנהגת המדיה, אך מי ברשות השידור הגה וחשב אז על הפטנט וההברקה הזאת של חסויות. תחרות שירי הארו – וויזיון (Eurovision) של שנת 1980 הייתה ללא ספק החמצה של רשות השידור.

livni 2

טקסט תמונה :  יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 (מימין) היה מנווט ומקבל ההחלטה הראשי שהטיף לכיסוי הטלוויזיוני של תחרות הזמר האירופית רבת המוניטין ה- "ארו – וויזיון" (Eurovision Song Contest) בבנייני האומה בירושלים ב- 31 במארס 1979. כאן הוא נראה בשלג הירושלמי ליד בניין "החוטים" ברוממה יחד עם מנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון (במרכז) ונהגו האישי גבי אוחנה (משמאל). אילו הדבר היה תלוי ביצחק לבני ולא ביוסף "טומי" לפיד ה- "ארו- וויזיון" של 1980 היה נערך שוב בירושלים ומופק שוב ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (התמונה באדיבות רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 23 באוקטובר 2005 נפגשתי עם יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 בביתו בהרצליה פיתוח לצורך כתיבת הספר . יצחק לבני זוכר בשיחות התחקיר עמי , כלהלן : "כמה חודשים לאחר המהפך הפוליטי ב- 17 במאי 1977 בו עלו מנחם בגין והליכוד לשלטון, צִלצֵל אלי שמחה ארליך שַר האוצר החדש ואמר לי במפתיע במבטא הפולני שכה אִפיין אותו, 'יצחק לבני אני יודע שאתה לא נמנה על כוחותינו' , הוא התכוון לכך שאני כמנכ"ל רשות השידור הייתי מינוי של שמעון פרס, אך הציע לי סכום של 5.000000 (חמישה מיליון) דולר לצורך קניית ציוד טכנולוגי חדיש לטלוויזיה, והוסיף, "תביא תוכנית טובה ואני אאשר אותה" . זה היה ממון רָב בתקופה ההיא והוא הוצע לי ע"י שַר האוצר של מדינת ישראל בנוסף לתקציב השנתי של רשות השידור. מאוד הערכתי את הצעתו של שר האוצר שמחה ארליך . רשות השידור סבלה תמיד מבעיות תקציביות קשות. נסעתי בעצמי עם  משלחת קטנה לארה"ב כדי לקנות את ציוד הטלוויזיה החדש. בדרכי לארה"ב התעכבתי בפאריס ונכחתי בתחרות הזֶמֶר האירופית של שירי האר ו- וויזיון. הארו – וויזיון שודר ישיר על ידינו בטלוויזיה הישראלית אך בשָחוֹר/לָבָן . זה היה בחג הפסח במוצ"ש – 22 באפריל 1978 והזמר יזהר כהן והשיר שכתב אהוד מנור והלחינה אותו מוסיקאית פנומנלית, מוכשרת מאוד ויפה מאוד בשם נורית הירש  "אָ- בָּ- נִי- בִּי" זכו במקום הראשון. בעקבות הזכייה נקבע כי תחרות שירי הארו- וויזיון של 1979 תתקיים בירושלים. אנשי ה- EBU ששהו בפאריס התעניינו לדעת אצלי ושאלו עוד באותו ערב, האם נוכל להרים הפקה בסדר גודל כזה, ובצֶבַע. הם ידעו שאנחנו עדיין משדרים בשָחוֹר/לָבָן . השבתי להם בו במקום תשובה חיובית, "אנחנו נשדר את הארו- וויזיון ונרים הפקה לתפארת ובצבע". מעולם לא עלה בדעתי לוותר על מבצע תרבותי עתיר רייטינג שכזה. הפקת הארו- וויזיון היא בעיניי משימת שידור מובהקת של הרשות הממלכתית. השאר היסטוריה".

livni 3

טקסט תמונה :  1979 – 1974 . הימים ההם – הזמן ההוא . זהו מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני , איש הספר ואדם רחב אופקים , שראה את תפקידה של רשות השידור הציבורית בצורה שונה ממחליפו יוסף "טומי" לפיד ז"ל אך זמנו עבר וחלף לבלי שוב . (התמונה באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יִצְחָק לִבְנִי מתבונן בי ומוסיף : "בחצות של מוצ"ש – 31 במארס 1979, ממש באותם הרגעים בהם הסתיים תפקידי כמנכ"ל רשות השידור, הענקתי בבנייני האומה בירושלים את פרס הארו – וויזיון לזמרת המנצחת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש". זה היה הניצחון השני ברציפות של ישראל. עיתונאים רבים חפצו לדעת ושאלו אותי האם גם בשנה הבאה תיטול רשות השידור הישראלית  על עצמה את הפקת הטלוויזיה של תחרות שירי הארו – וויזיון ב- 1980. השבתי להם מייד ב- "כן" החלטי. פתאום מישהו הזיז אותי הצידה . זה היה יוסף "טומי" לפיד. "אני עכשיו מנכ"ל רשות השידור ולא יצחק לבני", הודיע לשואלים, ואמר, "כן, הארו – וויזיון הבא ייערך גם כן בירושלים". אח"כ יוסף "טומי" לפיד  התחרט. אני במקומו לא הייתי מעז לפספס את הפקת הארו- וויזיון".

lapid 2

טקסט תמונה : ספטמבר 1979 . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בן 47 (במרכז) חודשים ספורים לאחר שהתמנה לתפקידו הרם ע"י ממשלת מנחם בגין ועל פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר . הוא דחה מכל וכל ב- 1979 את הרעיון לארח שוב את תחרות הזמר האירופית היוקרתית ה- "ארו- וויזיון" (Eurovision) ב- 1980 בירושלים בעקבות ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש". הוא ראה בכך מבצע טלוויזיוני יקר ומיותר . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אישה לא מזוהה, רוחמה איילון מנהלת לשכת מנכ"ל רשות השידור , אהרון פאפו חבר הוועד המנהל של רשות השידור (בחולצה לבנה מאחורי רוחמה איילון) , יוסף "טומי" לפיד ז"ל מנכ"ל רשות השידור, שולמית לפיד רעייתו של יוסף "טומי" לפיד, וישעיהו "שייקה" איילון בעלה של רוחמה איילון. (התמונה באדיבות רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד פִסְפֵס את "הארו – וויזיון" אך אִפשֵר למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן לאַפשֵר לאלכס גלעדי ולי להפיק ולשָדֵר את אליפות אירופה בכדורסל שהתקיימה באיטליה בקיץ 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל תחת שרביט אימונו של רָלְף קְלָיִין . תקשורת לוויינית בינלאומית דלה וענייה בלמה את אמביציות השידור שלנו והסבה נזק גדול למוניטין של השידור הציבורי . הימים היו ימי חודש יוּני החמים של שנת 1979 , ומרכז מחשבותיי הועתק עכשיו לעיר האיטלקית גוֹרִיצְיָה (Gorizia) הממוקמת על גבול איטליה – יוגוסלביה , שם עמדה נבחרת ישראל בכדורסל להתחיל  בשבת – 9 ביוני  1979 את משחקיה בבית המוקדם שלה באליפות אירופה בכדורסל . לבית של ישראל שובצו גם הנבחרות הלאומיות של פולין , צרפת , ויוגוסלביה .

כרגיל טָס אלכס גלעדי בגפו לאיטליה כשַדָּר הכדורסל הבכיר של חטיבת הספורט . הוא מילא בעצמו את כל תפקידי השידור שם , ושימש בנוסף להיותו שַדָּר הטלוויזיה גם מֵפיק, פָּרְשָן, עוזר שַדָּר, והטכנאי של עצמו . אלה היו סטנדרטים לא ראויים אך מקובלים של הקצאת כוח אדם בשנים ההן הנוגעים לכיסוי אירוע ספורט נחשב מן הסוג הזה בטלוויזיה . המנכ"ל החדש יוסף "טומי" לפיד שזה עתה נכנס לתפקידו ראה בחלק מאירועי הספורט הרלוואנטיים משימות שידור חשובות אך שוליות בצורת ההפקה שלהם . יוסף 'טומי' לפיד טירון טלוויזיה סָבָר על פי השקפת עולמו כי איש אחד יכול לשֵאת בכל הנֶטֶל לבדו כדי למלא את פונקציות השידור המסובכות . הוא התייחס לאלכס גלעדי בחשדנות אך גם בהערכה . מצד אחד הטיל עליו לבצע לבדו משימת שידור מורכבת אך מאידך ראה בו כָּתָב ספורט זַניח . כאילו מדובר בכתב ספורט של איזה עיתון פרטי , ולא שַדָּר של רשת טלוויזיה ציבורית – ממלכתית המכסה אירוע ספורט בינלאומי יוקרתי עבור 000 800 (שמונה מאות אלף) בתי אב משלמי אגרה הצופים בו זמנית במרקע בעֶרֶב שידורים אחד . האֶמֶת , גם טיסתו של אלכס גלעדי עצמו לאיטליה נראתה לוֹ מיותרת ויקרה מידי . הוא אמר באחת ההזדמנויות לארנון צוקרמן בימיו האחרונים כמנהל הטלוויזיה בקיץ 1979 , "כי אפשר על פי דעתו לשָדֵר את המשחקים מהאולפן בירושלים ואין צורך להרחיק לשֵם כך עד גוריציה" . אלכס גלעדי טַס לאיטליה בגפו .

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל התמנה לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור ע"י הפוליטיקאים מן הימין לא בשל היותו מוכשר ו/או בעל ניסיון לנהל רשת שידור ממלכתית . היה לוֹ מוניטין כעיתונאי "במעריב" , אך לא היה לוֹ שום ניסיון קודם בניהול והפעלה של מערכות טכנולוגיות ולוגיסטיות כל כך מסובכות ומסועפות על אלפי אנשיהן בתחום השידור האלקטרוני . למרות שצבר מוניטין של עיתונאי רציני ואמין , ובעל נטייה בולטת לקחת אחריות גם על הפרטים הקטנים ביותר , לקח לו הרבה זמן ללמוד את סודות ניהול המדיה . הוא עשה בתחילה הרבה מאוד שגיאות ניהוליות של טירון שהיו בלתי מחויבות המציאות והסתכסך עם מרבית העובדים הבכירים שנחשדו על ידו כשמאלנים .

הכדורסל הישראלי הלאומי איננו זוכה לכמות החשיפה הטלוויזיונית אותה מקבל הכדורגל הישראלי הלאומי ביד נדיבה. ההיסטוריה המפוארת הנשכחת של הכדורסל הישראלי בשנים 1979 – 1949 הייתה זכאית להרבה יותר.

אלכס גלעדי טָס לגוֹריציה (Gorizia) והפקיד כרגיל בידיי את מלאכת העריכה וההפקה של שידורי אליפות אירופה 1979 בכדורסל במערכת  בירושלים, ואת הנהגת מחלקת הספורט בהיעדרוֹ. הוא הגיש את הצעת השידורים הבסיסית של האליפות לארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחיים יבין מנהל חטיבת החדשות במוֹעֵד הנדרש ב- 16 באפריל 1979. זאת הייתה הצעת שידור הגיונית לא מנופחת תואמת את ההשערות המקצועיות שלו שהעידו אז על בינוניותה של הנבחרת שלנו. אופציות השידורים הישירים משם היו בהתאם [2] . נבחרת ישראל תחת הדרכתו של המאמן המצליח רלף קליין ז"ל לא עוררה ציפיות מיוחדות לקראת משחקי איטליה 1979. הנבחרת דורגה אומנם במקום החמישי המכובד באליפות אירופה הקודמת שנערכה שנתיים קודם לכן ב- 1977 בליאז' – בלגיה, והִשוותה את שִיא הדירוג מאז ימי מוסקבה לפני עשרים ושֵש שנה ב- 1953, אך עכשיו היא לא הייתה נבחרת מלהיבה במיוחד ואיש לא ציפה ממנה לגדולות ונצורות. היא לא הייתה אטרקציה של שידור. אלכס גלעדי טעה בהערכתו. ב- 1979 מצאה הטלוויזיה הישראלית הציבורית יותר עניין בקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א מאשר בנבחרת הלאומית. נבחרת ישראל עמדה במוקד שידורי הטלוויזיה אחת לשנתיים. מכבי ת"א עשתה זאת בכישרון רב מידֵי יום חמישי בשבוע בעֵת השידורים הישירים של גביע אירופה. מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית העניקה למכבי ת"א אלופת המדינה תשומת לב רבה. הטלוויזיה שיווקה אותה בהדרגה כקבוצה של המדינה והפופולאריות של מכבי ת"א גאתה. ב- 7 באפריל 1977 זכתה מכבי ת"א בבלגראד לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לקבוצות אלופות . שמעה של הקבוצה הגיע לכל שכבות הציבור במדינת ישראל. מצלמות הטלוויזיה סייעו להפוך את מכבי ת"א לקבוצת כדורסל מקובלת ואהודה. ברגע זה הפכה הסימביוזה בין הטלוויזיה לבין מכבי ת"א הדוקה כפליים. לעומת זאת אליפות אירופה בכדורסל באיטליה ביוני 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל נראתה כטורניר ספורט שגרתי. רוטינה היסטורית שחוזרת על עצמה מִידֵי שנתיים.

רלף קליין לבש  68 פעמים את מדי נבחרת ישראל בכדורסל בשנים  1963- 1952. הוא היה שחקן מרכזי בנבחרת ישראל שהוקמה ב- 1952 לצִדם שלאברהם שניאור, זכריה עופרי, שמעון "צ'ינגה" שלח (שמוקלר), מרסל חפץ, פרדי כהן, אליהו עמיאל, מנחם קורמן, דני אֶרֶז (בוקסנבאום), דוד הייבלום, יהודה "קנבוס" ווינר, עמוס לין, ראובן פֶכֶר, ומשה "מוסה" דניאל.  אחת עשרה שנה לבש רלף קליין את המדים הלאומיים ותקופה דומה לבש במקביל גם את מדיה של מכבי ת"א. הוא היה שחקן בחמישייה הנצחית המפורסמת שלה יחד עם חבריו אברהם שניאור ז"ל, זכריה עופרי, מנחם קורמן, ויהודה "קנבוס" ווינר (המאמן היה יהושע רוזין ז"ל), אותה חמישייה שהטילה מורא על הליגה הלאומית בשנות ה- 50 של המאה הקודמת. הדוֹר הנפלא הזה נשכח. הוא החמיץ את הטלוויזיה והטלוויזיה החמיצה אותו . אפילו הרדיו החמיץ את הדוֹר ההוא. שַדָּר הרדיו רב המוניטין של "קול ישראל" נחמיה בן אברהם נשלח בשנות ה- 50 לשדר ישיר את משחקי הכדורגל של נבחרת ישראל באירופה אך לעולם לא את משחקי נבחרת ישראל בכדורסל.

klein 1

טקסט תמונה : רלף קליין (במרכז) בן 17 עם חברים בבודפשט בירת הונגריה ב- 1949 . רלף קליין הפך להיות שחקן קבוע בחמישייה הנצחית של מכבי ת"א בשנות ה- 50 ושחקן קבוע בנבחרת ישראל בשנים 1963 – 1952. ברבות הימים הפך למאמנה של מכבי ת"א וזכה עמה לראשונה ב- 7 באפריל 1977 בתואר ההיסטורי בבלגראד בירת יוגוסלביה הראשון מחזיקת גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. ביוני 1979 הצעיד את נבחרת ישראל למקום השני באליפות אירופה בכדורסל שנערכה בטורינו – איטליה. ישראל העפילה למשחק הגמר ב- 20 ביוני 1979 אך הפסידה לברה"מ. על פועלו ומורשתו העצומה למען הכדורסל בישראל קיבל רלף קליין את פרס ישראל בחג העצמאות תשס"ו 2006 . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

maccabi 1

טקסט תמונה : 1955. הימים ההם – הזמן ההוא. החמישייה הנצחית של מכבי ת"א אלופת המדינה ומחזיקת הגביע בשנות ה- 50 של המאה הקודמת. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : אברהם שניאור, יצחק כספי, יהודה "קנבוס" ווינר, המאמן יהושע רוזין, מנחם קורמן, מר י. שטהל יו"ר אגודת מכבי ת"א (מייסד חברת הביטוח "מנורה"), זכריה עופרי, אפרים אטלס, ורלף קליין. (התמונה באדיבות מנחם קורמן ומשפחתו של יהושע רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הכדורסל היה מאז ומתמיד ענף הספורט השני בחשיבותו במדינת ישראל אחרי הכדורגל . גם בשנות ה- 40 בימי ארץ ישראל הישנה . לאחר הופעת מכבי ת"א באירופה בשנים 1947  ו- 1949 , השתתפות הנבחרת הלאומית במשחקי המכבייה ה- 3 ב- 1950 , משחקי נבחרת הפועל בכינוסי ספורט הפועלים בבלגיה , צרפת , ויוגוסלביה ב- 1951, ומשחקה של נבחרת צה"ל נגד צבא צרפת ב- 1952, הגיעה העֵת להתמודדות במשחקים בין ארציים רשמיים . נבחרת ישראל יצאה ליטול חלק בטורניר הכדורסל באולימפיאדת הלסינקי 1952 . ראש הממשלה אז דוד בן גוריון רחש הערכה רבה למשלחת האולימפית וקיבל אותה בלשכתו . בראשית שנות ה- 50 בלטו בארץ כבר כמה מאמני כדורסל רבי מוניטין על פיהם יישק דבר, כמו יהושע רוזין ויעקב שאלתיאל ממכבי תל אביב , וברוך שליין ודוב פרוסק מהפועל ת"א , אך המִמְסַד הספורטיבי בישראל החליט לייבא מאמן כדורסל יהודי-אמריקני מניו יורק , מוריס "טאבִּי" רסקין . על מוריס "טאבי" רסקין הוטלה המשימה הלאומית להכין את נבחרת ישראל לקראת השתתפותה ההיסטורית במשחקים האולימפיים של הלסינקי 1952 .

basketball israel team 1

טקסט תמונה : שנת 1952 . תל אביב . המאמן האמריקני מוריס "טאבי" רסקין (בחליפה הבהירה וחולצה לבנה) מדריך סגל נרחב של מאמנים ושחקנים בכירים בישראל . עומד קיצוני מימין המאמן יהושע רוזין . זיהוי הנוכחים היושבים מימין לשמאל : שחקן לא מזוהה (בגופייה לבנה) , שחקן מוסתר (חצי גוף עירום) , דני ארז (מתבונן מעל כובעו של המאמן),  משה מכטי , שחקן לא מזוהה , שלום קוסובר (משופם ולובש טרנינג עם הכתובת 'ישראל') , דוד הייבלום , שמואל "שמוליק יעקובסון ז"ל , יהודה "קנבוס" ווינר , שני שחקנים לא מזוהים , עמנואל ברדן ומנחם קורמן , ושחקן לא מזוהה . גם כל האנשים בשורה הראשונה היושבת בעורפיהם למצלמה אינם מזוהים . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 2

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1952. תל אביב. נבחרת ישראל בכדורסל לפני צאתה לאולימפיאדת הלסינקי 52'. זיהוי שורת עומדים משמאל לימין : יהושע רוזין, אליהו עמיאל, מנחם קורמן, עמוס לין (חבר קיבוץ משמר העמק), המאמן מוריס "טאבי" רסקין, משה "מוסה" דניאל (חבר קיבוץ חולתה), רלף קליין, ראובן פכר (חבר קיבוץ מזרע), זכריה עופרי, ודוב "בולק"  פרוסק . זיהוי שורת הכורעים משמאל לימין : דני ארז, שמעון "צ'ינגה" שלח, מרסל חפץ, אברהם שניאור, פרדי כהן ויהודה "קנבוס" ווינר. (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

tabi raskin 1

טקסט תמונה :  קיץ 1952. תל אביב. שיטת הפיפטי – פיפטי. המאמן הלאומי מוריס "טאבי" רסקין (במרכז) עם דוב "בולק" פרוסק רכז הכדורסל של "הפועל" (מימין) ועם יהושע רוזין מאמן מכבי ת"א (משמאל). (באדיבות מנחם קורמן וארכיון התמונות של דובי ואלדר רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

basketball israel team 3

טקסט תמונה : קיץ 1952 . מחנה אימונים של נבחרת ישראל בכדורסל בתל אביב נבחרת בהדרכת המאמן האמריקני מוריס טאבי" רסקין . השחקנים לובשים טרנינגים חדשים (כחול – לבן)  טרם טיסתם למשחקי האולימפיאדה ה- 15 בהלסינקי בירת פינלנד . זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : ראובן פכר , עמוס לין מרסל חפץ , אליהו עמיאל , משה "מוסה" דניאל , פרדי כהן , רלף קליין , מנחם קורמן , ואברהם שניאור . זיהוי שורת הכורעים ויושבים משמאל לימין : זכריה עופרי , שמעון "צ'ינגה" שלח , דני ארז , ויהודה "קנבוס" ווינר . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי אלי בקיץ 1979 עם יציאתו לחופשה ממושכת מעבודתו במחלקת הספורט .

[2]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי לארנון צוקרמן באמצעות חיים יבין מתאריך 16 באפריל 1979 , הנוגע להיערכות  שידורי אליפות אירופה בכדורסל- איטליה 1979 .

מוריס "טאבִּי'" רסקין לא היה מאמן הכדורסל האמריקני הראשון שהגיע לישראל . קדם לו המאמן האמריקני נאט הולמן (Nat Holman) שערך קורסים בכדורסל בישראל ב- 1949 . נאט הולמן היה שחקן חצי – מקצועני מפורסם בשנות ה- 30 וה- 40 בקבוצת הכדורסל של בוסטון סלטיקס . הוא היה מאמן הכדורסל הרציני הראשון שביקר במדינת ישראל הצעירה והקנה את יסודות הכדורסל המודרניים לקבוצות של מאמנים ושחקנים שונים. מחנות האימונים נערכו במגרש הכדורסל של מחנה יונה בתל אביב. על חניכיו של נאט הולמן נמנו אנשי כדורסל ידועי שם בישראל כמו אורי זמרי, מנחם קורמן, גדעון בנדל, שמריהו נאבל, ראובן פכר, ברוך שליין, יהושע רוזין, יעקב שאלתיאל, שמואל "שומי" שומכר, מיכה שמבן, ורבים אחרים .

holman 1

טקסט תמונה :  שנות ה- 30 של המאה שעברה . בוסטון – ארה"ב . זוהי נבחרת הכדורסל של בוסטון סלטיקס (Boston Celtics) המקורית באמצע שנות ה- 30 . עומדים משמאל לימין : ג'ו לאפצ'יק (Joe Lapchick) , קריס ליאונרד (Chris Leonard) , דאטש דהנהרט (Dutch Dehnert) , פיט בארי (Pete Barry) מייסד הקבוצה , נאט הולמן (Nat Holman) , ג'וני ווייטי (Johnny Whity) מנהל הקבוצה , ג'וני בקמן (Johnny Beckman) , ואדי בורק (Eddie Burke) . (באדיבות Wide World Photos. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

holman 2

טקסט תמונה : קיץ 1949. נט הולמן (במרכז עם הכדור) מדריך במחנה אימונים ב- 1949 ב- "מחנה יונה" בתל אביב שחקני כדורסל ישראליים. משמאל לימין : ראובן פכר (בגופיה לבנה), מנחם קורמן (בגבו מתכונן לניתור), נאט הולמן, שחקן לא מזוהה, אורי זמרי, וברוך שליין בגבו למצלמה. (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

holman 3

טקסט תמונה : אפריל 1949 . תל אביב . בתום אחד מקורסי הכדורסל שהעביר נאט הולמן בישראל . הכדורסל הישראלי חייב למאמן הכדורסל האמריקני נאט הולמן חוב עולם . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : יהושע רוזין , חיים ויין , יעקב שאלתיאל , אריה בן עטר , מנחם קורמן , איש לא מזוהה , שמואל "שומי" שומכר ז"ל , אברהם שניאור ז"ל , איש לא מזוהה , אישה לא מזוהה , המאמן נאט הולמן , גדעון בנדל , שמריהו "מאולי" חייקין , מיכה שמבן , שני אנשים לא מזוהים , שלום קוסובר , ודוב "בולק" פרוסק . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : שני אנשים לא מזוהים , אורי זמרי , ברוך חפץ , יהודה 'קנבוס' ווינר , ושלושה אנשים לא מזוהים . נאט הולמן שינה מקצה לקצה את הבנת משחק הכדורסל בארץ . (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה, משה "מוסה" דניאל .

holman 4

טקסט תמונה  :  21 באפריל 1949 . תל אביב . תמונה שהקדיש מאמן הכדורסל היהודי – אמריקני נאט הולמן למכבי ת"א בתום אחד הקורסים שהעביר בארץ . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : דוב "בולק" פרוסק ז"ל , יהושע רוזין ז"ל , אל פליישר , שני אנשים לא מזוהים , גדעון בנדל , איש לא מזוהה , אברהם שניאור ז"ל , המאמן נאט הולמן , אורי ג'רבי , ראובן פכר , שני אנשים לא מזוהים , יעקב שאלתיאל ז"ל , מיכה שמבן , וחיים וויין . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : שחקן ומאמן הכדורגל דוד "דוביד" שווייצר ז"ל, איש לא מזוהה, שלום קוסובר, יהודה ווינר "קנבוס" , ברוך חפץ , שחקן לא מזוהה , שמריהו "מאולי" חייקין , ועמנואל ברדן . שוכבים מלפנים מימין לשמאל : ד"ר אורי זמרי  ואריה בן עטר . (התמונה באדיבות משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . הערה :  סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה , משה "מוסה" דניאל .

holman 5

טקסט תמונה : אביב 1949 . הימים ההם – הזמן ההוא . מגרש הכדורסל  ב- "מחנה יונה"  בתל אביב . מאמן מכבי ת"א יהושע רוזין (משמאל) יחדיו עם המאמן היהודי – אמריקני נאט הולמן . (התמונה באדיבות ארכיון התמונות של משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 4טקסט תמונה : תמונת מחזור של 13 הכדורסלנים היוצאים לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת הלסינקי 1952 . שורה עליונה מימין לשמאל : רלף קליין, דני ארז, מרסל חפץ, זכריה עופרי , עמוס לין , ויהודה ווינר . שורה תחתונה מימין לשמאל : מנחם קורמן , פרדי כהן, אברהם שניאור , שמעון שלח , אליהו עמיאל , ראובן פכר , ומשה דניאל . (באדיבות מנחם קורמן והוועד האולימפי הישראלי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מוריס "טאבי" רסקין ניהל כמה מחנות כדורסל בארץ וקידם בפרק זמן קצר , כשלושה חודשים , את תורת האימון של המשחק , אך במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 הנבחרת כשלה . למרות שהביסה במשחקי ההכנה את נבחרת דנמרק 98 : 36, ניצחה את נבחרת שוודיה 88 : 36, וגברה בקלות גם על נבחרת פינלנד 81 : 50 .

בטורניר הקדם אולימפי הוגרלה נבחרת ישראל לשחק בשלב המוקדם עם נבחרות הפיליפינים , פורמוזה (טאייוואן) , הונגריה ויוון . ישראל הפסידה במשחק הראשון לפיליפינים 57 : 48 . משה "מוסה" דניאל קלע לנבחרת שלנו 10 נק' , ראובן פכר (בן קיבוץ מזרע) 8 נק' , אברהם שניאור 8 נק' , דני ארז (בן 17) 8 נק' , זכריה עופרי 7 נק' , שמעון "צ'ינגה" שלח 5 נק' , ויהודה 'קנבוס' ווינר 2 נק' . אח"כ הפסידה ישראל גם ליוון  54 : 52 והודחה מהמשך המשחקים . אברהם שניאור קלע 12 נק' , זכריה עופרי , מוסה דניאל , דני ארז ואליהו עניאל קלעו כל אחד 6 נק' , ראובן פכר קלע 4 נק' , עמוס לין (בן קיבוץ משמר העמק) 3 נק', שמעון שלח 3 נק', יהודה ווינר , רלף קליין , ומרסל חפץ קלעו כל אחד 2 נק' .

tabi raskin 2

טקסט תמונה : נבחרת ישראל בכדורסל בדרכה לטורניר הכדורסל הקדם אולימפי בהלסינקי בטרם פתיחת אולימפיאדת הלסינקי 1952 . שלושה בני קיבוצים נמנו בימים ההם על נבחרת ישראל , משה "מוסה" דניאל (קיבוץ חולתא), ראובן פכר (קיבוץ מזרע), ועמוס לין (קיבוץ משמר העמק). זיהוי השורה ראשונה מלפנים משמאל לימין : המאמן מוריס "טאבי" רסקין, חיים וויין ראש המשלחת, דני ארז (הפועל ת"א ) , יהודה "קנבוס" ווינר (מכבי ת"א ) , שמעון "צ'ינגה" שלח (הפועל ת"א) פרדי כהן (הפועל חולון), אברהם שניאור (מכבי ת"א), מרסל חפץ (הפועל חולון), משה "מוסה" דניאל (קיבוצניק מחולתה ששיחק בקבוצת הפועל  מעיין ברוך, ראובן פכר (קיבוצניק מהפועל מזרע), אליהו עמיאל (הפועל חולון), זכריה עופרי  (מכבי ת"א), עמוס לין (קיבוצניק מהפועל משמר העמק) . זיהוי הנוכחים בשורה אחורית משמאל לימין : מנחם קורמן,  ורלף קליין מנופף בידו (שניהם ממכבי ת"א) . הערה : שלושת שחקני הפועל חולון , אליהו עמיאל , מרסל חפץ , ופרדי כהן היו עולים חדשים ממצרים ששיחקו במדי מכבי אלכסנדריה ומכבי קהיר. (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

amos liyn 1

טקסט תמונה : יולי 1952 . אולימפיאדת הלסינקי 1952. נבחרת ישראל בכדורסל בתמונה משותפת יחדיו עם שחקני נבחרת ארה"ב הגבוהים, אלופי אולימפיאדת הלסינקי 1952. (נבחרת ארה"ב ניצחה במשחק הגמר של אולימפיאדת הלסינקי 1952 את נבחרת ברה"מ בתוצאה 36 : 25) . זיהוי שורת עומדים משמאל לימין : איש לא מזוהה , ראובן פכר 1.86  מ' , קלייד לאבלט (Clyde Lovellete גובהו 2.10 מ') , מרסל חפץ , מרקוס פרייברגר (Marcus Frieberger גובהו 2.08 מ'), זכריה עופרי (הגבוה בשחקני ישראל 1.91  מ')  , רוברט "בוב" קורלאנד (Robert Kurland מתנשא ל-2.13  מ') , משה "מוסה" דניאל 1.85  מ' , איש לא מזוהה , פראנק מקאייב (Frank McCabe גובהו 2.05 מ') , וויליאם האגלנד (William Hougland) , אליהו עמיאל , רוברט קני (Robert Kenney) , עמוס לין , רולאנד בונטמפס (Roland Bontemps) , רלף קליין (מס' 11) , ו- וויליאם ליינבארד (William Lienbard גובהו 2.09 מ') . זיהוי שורת כורעים משמאל לימין : הווארד וויליאמס (Howard Williams) , מנחם קורמן , הקפטן האמריקני דן פיפין (Dan Pipin) , דני ארז , שחקן אמריקני לא מזוהה , שמעון "צ'ינגה" שלח , דין קלי (Dean Kelley) , יהודה "קנבוס" ווינר , שחקן אמריקני לא מזוהה , וויין גלזגו (Wayne Glasgow) , ואברהם שניאור . (התמונה באדיבות מנחם קורמן ועמוס לין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נבחרת ישראל שבה מהלסינקי מופסדת אך לא מובסת . המאמן מוריס 'טבי' רסקין חזר לארה"ב ואת שרביט האימון קיבל יעקב שאלתיאל. על המאמן החדש הוטלה המשימה להכין את נבחרת ישראל לקראת אליפות אירופה שעמדה להיערך במאי 1953 במוסקבה בירת ברה"מ. רלף קליין ז"ל מאמן נבחרת ישראל ב- 1979 היה שותף כשחקן להישגה הפנטסטי של נבחרת ישראל בימים ההם . ישראל זכתה במקום חמישי באירופה. המיקום הגבוה היה הפתעה גדולה . ההתעניינות במשחקי נבחרת ישראל בכדורסל במוסקבה 1953 עוררה עניין עצום ביישוב הקטן במדינת ישראל הצעירה בת  ה- 5. בהיעדר שידורי טלוויזיה וגם לא רדיו, ואפילו לא יומני קולנוע , הפכו כמה תמונות סטילס לשלאגר תקשורתי. תמונות הסטילס הספורות והדהויות הן הזיכרון הלאומי היחיד מהישגה הסנסציוני של נבחרת ישראל בקיץ 1953 על אדמת ברה"מ . המאמן יעקב שאלתיאל בנה את הנבחרת על יסודותיה הקודמים. הוא ניפה מהסגל רק את עמוס לין ואליהו עמיאל וצירף במקומם את דוד הייבלום ומרדכי מימרן. בתמונות האלה נראים שחקני הנבחרת קורנים מאושר. הנבחרת כללה בשורותיה שלושה עשר שחקנים. אברהם שניאור (מכבי ת"א) , שמעון "צ'ינגה" שלח (הפועל ת"א), זכריה עופרי (מכבי ת"א), מרסל חפץ (הפועל חולון), פְרֶדִי כהן (הפועל חולון), רלף קליין מכבי ת"א), דני אֶרֶז (בוקסנבאום) מהפועל ת"א, ראובן פֶכֶר (הפועל מזרע), יהודה "קָנַבּוּס" ווינר (מכבי ת"א), משה "מוסה" דניאל (הפועל מעיין ברוך), מנחם קורמן (מכבי ת"א), דוד הייבלום (הפועל ת"א), ומרדכי מימרן (הפועל ירושלים). אל המאמן יעקב שאלתיאל הצטרפו דוֹב "בּוּלֶק" פְּרוּסַק שהיה מרכיב הנבחרת (היה תפקיד כזה), יצחק כספי, וראש המשלחת ברוך בג. נבחרת ישראל צעדה בסך בטקס הפתיחה באִצטדיון דינמו מוסקבה הפתוח וזכתה לתשואות רמות של 60000 (שישים אֶלֶף) הצופים, תחת עינם הפקוחה של סטלין ולֶנִין שתמונות הענק שלהם תלויות ברוֹם היציע. מחזה מרנין ומשובב נפש.

basketball israel team 5

טקסט תמונה : אפריל 1953 . טורקיה . נבחרת ישראל בדרכה לאליפות אירופה בכדורסל – מוסקבה 1953 . משמאל לימין בכיוון השעון : איש לא מזוהה, המאמן יעקב שאלתיאל, זכריה עופרי , אישה לא מזוהה , יצחק כספי , אברהם שניאור, אישה לא מזוהה, דני ארז, שמעון "צ'ינגה" שלח , פרדי כהן (מוסתר) , ראובן פכר , מרדכי מימרן (מוסתר) , מרסל חפץ ומרדכי מימרן (מוסתרים) , מנחם קורמן , יהודה "קנבוס" ווינר , ראש המשלחת ברוך בג , ושני אנשים לא מזוהים בגבם למצלמה. (באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 6

טקסט תמונה : מאי 1953. מוסקבה בירת ברה"מ. הימים ההם – הזמן ההוא. נבחרת ישראל בכדורסל מגיעה לבירת ברה"מ כדי להשתתף באליפות אירופה בכדורסל. מימין לשמאל : המאמן יעקב שאלתיאל, אברהם שניאור, דני ארז, מרדכי מימרן, שלושה אנשים לא מזוהים, פרדי כהן (מוסתר במקצת), יהודה "קנבוס" ווינר, שמעון "צ'ינגה" שלח, זכריה עופרי, מנחם קורמן, ראובן פכר (בגבו למצלמה), מרסל חפץ (מוסתר), ומשה "מוסה" דניאל (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

basketball israel team 7

טקסט תמונה : מאי 1953 . אליפות אירופה בכדורסל – ברה"מ 1953 . נבחרת ישראל בכדורסל מבקרת בכיכר האדומה ובמוזוליאום קברם של לנין וסטאלין (בצד שמראל מאחור), בימים שקדמו למשחקים . זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן יעקב שאלתיאל , שמעון "צ'ינגה" שלח , ראש המשלחת ברוך בג , חבר ההנהלה יצחק כספי (איש מכבי) , מנחם קורמן , רלף קליין , דוד הייבלום , דני ארז , פרדי כהן , מרדכי מימרן , ראובן פכר , יהודה "קנבוס" ווינר, מרסל חפץ , אברהם שניאור , משה "מוסה" דניאל , זכריה עופרי , והמרכיב דוב "בולק" פרוסק (איש הפועל) . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 8

טקסט תמונה : מאי 1953 . נבחרת ישראל בכדורסל צועדת בטקס הפתיחה של אליפות אירופה בכדורסל באצטדיון הפתוח של דינמו במוסקבה . משחקי אליפות אירופה בימים ההם נערכו במגרשים פתוחים . צועדים משמאל לימין : שני נערים רוסיים נושאים את שלט ישראל (ברוסית) ודגל ישראל . אחריהם  : אברהם שניאור (1.84  מ') , זכריה עופרי (1.91  מ') , רלף קליין (1.89  מ') , ראובן פֶכֶר (1.86  מ') , משה "מוסה" דניאל (1.85  מ') , מרסל חפץ (1.83  מ') , דוד הייבלום (1.88  מ') , מנחם קורמן (1.86  מ') , פרדי כהן (1.80  מ') , מרדכי מימרן (1.80  מ') , שמעון "צ'ינגה" שלח (1.80  מ') , דני ארז (1.78  מ') , יהודה "קנבוס" ווינר (1.75  מ') . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המאמן יעקב שאלתיאל ניהל את משחקיה של ישראל בכִישרון רָב . מנחם קורמן זוכר , "הוא היה מאמן כדורסל נפלא . לא פחות טוב מיהושע רוזין" . נבחרת ישראל ניצחה במשחק הראשון את פינלנד 60 : 36 (29 : 23) . קלעו לנבחרת שלנו אברהם שניאור 16 נק' , פרדי כהן 16 נק' , זכריה עופרי 6 נק' , דני ארז 6 נק' , שמעון שלח 3 נק' , ראובן פכר , משה דניאל , ומרדכי מימרן קלעו כל אחד 2 נק' .

במשחק השני גברה ישראל על בולגריה 61 : 48 (30 : 23) . אברהם שניאור ופרדי כהן הירבו לקלוע 17 נק' כל אחד , זכריה עופרי קלע 13 נק' , שמעון שלח 9 נק' , ומרסל חפץ 5 נק' .

במשחק השלישי בשלב המוקדם ניצחה יוגוסלביה את ישראל  57 : 55 לאחר שלוש הארכות בהן עמדה התוצאה על 55 : 55 . בשל הקור באצטדיון הועבר המשחק לאולם במוסקבה . שחקני יוגוסלביה זכו בכדור הפתיחה בכל שלושת תקופות  ההארכה והחזיקו בו כ- 50 : 4 דקות (אז טרם היה קיים חוק 30 השניות שהפך מאוחר יותר לחוק 24 שניות) . בעשר השניות בכל הארכה הם ניסו את מזלם בקליעה לסל אך נכשלו. הם הצליחו רק בתקופת ההארכה השלישית וניצחו 57 : 55 . לנבחרת ישראל קלעו זכריה עופרי 19 נק' , אברהם שניאור 11 נק' , פרדי כהן 8 נק' , מרסל חפץ ודני ארז 6 נק' כל אחד , שמעון שלח 4 נק' ורלף קליין 1 נק' .

בשלב בית הגמר נפגשה נבחרת ישראל שוב עם נבחרת יוגוסלביה אך הפעם ניצחה אותה בתוצאה יפה של  40 : 29 (18 : 13) . אברהם שניאור קלע 12 נק' , פרדי כהן 11 נק' , מרסל חפץ 8 נק' , זכריה עופרי 5 נק' , ושמעון שלח 4 נק' .

basketball israel team 9

טקסט תמונה : מאי 1953. אליפות אירופה בכדורסל במוסקבה בירת ברה"מ. נבחרת ישראל בכדורסל יושבת במושבי אצטדיון "דינאמו" הפתוח במוסקבה וצופה ביריבותיה. יושב בשורה החמישית מלמטה קיצוני משמאל חיים וויין. יושבים בשורה הרביעית מלמטה מימין לשמאל : איש לא מזוהה, מנחם קורמן, ברוך בג ראש המשלחת, שמעון "צ'ינגה" שלח, פרדי כהן, מרסל חפץ, ודני ארז. יושבים בשורה שלישית מלמטה מימין לשמאל : איש ואישה לא מזוהים, יהודה "קנבוס" ווינר, זכריה עופרי, משה "מוסה" דניאל, ראובן פכר, ומרדכי מימרן. יושבים בשורה השנייה מלמטה מימין לשמאל : אברהם שניאור, דוד הייבלום, רלף קליין, ואישה לא מזוהה. יושבים בשורה הראשונה מימין לשמאל : ארבעה אנשים לא מזוהים. (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

במשחק הבא ניצחה ישראל את נבחרתה החזקה של איטליה 47 : 42 (30 : 18) ואז היה ברור כבר כי ההישגים באליפות הזאת אינם מקריים . קלעו לישראל פרדי כהן 15 נק' , שמעון שלח 11 נק' , אברהם שניאור 8 נק' , זכריה עופרי 8 נק' , רלף קליין 3 נק' , ודני ארז 2 נק' .

אח"כ בא הניצחון המדהים והסנסציוני של נבחרת ישראל על נבחרת צ'כוסלובקיה בראשותו של איבאן מראזק 59 : 53 (29 : 25) . דני ארז היה גיבור המשחק כשקלע 17 נק' , אברהם שניאור 14 נק' , פרדי כהן וזכריה עופרי קלעו 9 נק' כל אחד , שמעון שלח 6 נק' , מרסל חפץ ומשה דניאל קלעו 2 נק' כל אחד .

שתי נבחרות ערביות סירבו להופיע נגד ישראל , לבנון ומצרים , וספגו הפסדים טכניים. לאחר ההצלחה הפנטסטית הפסידה נבחרת ישראל העייפה את שלושת משחקיה האחרונים באליפות. צרפת ניצחה את ישראל 61 : 48, ברה"מ הביסה אותנו בהפרש של 50 נק', 75 : 25 (29 : 11)  והונגריה הביסה אף היא את נבחרת ישראל בתוצאה 66 : 20 (48 : 14). הזמנים השתנו. מי זוכר שהונגריה הייתה פעם מעצמת כדורסל באירופה וישראל דורגה במקום החמישי ביבשת באליפות הראשונה שלה. הנבחרת חזרה ארצה והתקבלה בכבוד מלכים. אין שום זכר טלוויזיוני להצלחה הגדולה הזאת. אפילו לא צילומי פילם. רק כמה תמונות וכותרות בעיתונות. הזמנים מאז השתנו לבלי הכר.

basketball israel team 10

טקסט תמונה : קיץ 1953 . אִצטדיון הכדורסל הפתוח של "דינמו" במוסקבה. נבחרת ישראל בצל תמונותיהם של לנין וסטלין. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אברהם שניאור, זכריה עופרי, רלף קליין, מרסל חפץ, פרדי כהן, משה "מוסה" דניאל, דוד הייבלום, ראובן פכר (מקיבוץ מזרע), מרדכי מימרן, שמעון "צ'ינגה" שלח, דני ארז, ויהודה "קנבוס" ווינר. (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

basketball israel team 11

טקסט תמונה :  ראשית שנות ה- 50 במאה הקודמת. זוהי החמישייה הקלסית של נבחרת ישראל בכדורסל בשני אירועי הספורט הגדולים של ראשית שנות ה- 50 במאה שעברה : אולימפיאדת הלסינקי 1952 ואליפות אירופה במוסקבה 1953. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : זכריה עופרי (הגבוה בשחקני הנבחרת 1.91 מ'), מרסל חפץ, פרדי כהן, שמעון "צ'ינגה" שלח (שמוקלר), ואברהם שניאור. (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

basketball israel team 12טקסט תמונה :  חודש מאי של שנת 1953 . נבחרת ישראל (בתלבושת הלבנה) בכדורסל מתמודדת באִצטדיון 'דינמו' הפתוח במוסקבה נגד נבחרת פינלנד במסגרת אליפות אירופה 1953 , בצל תמונותיהם של סטלין ולנין . נבחרת ישראל נראית שומרת בהגנה אזורית נגד התקפה פינית . משמאל לימין : פרדי כהן , שמעון שלח , מרסל חפץ , אברהם שניאור (חובש מגן ברך שחור) , וזכריה עופרי. (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                                                  

הדירוג החמישי באליפות אירופה במוסקבה 1953 הקנה לישראל השתתפות אוטומטית באליפות העולם בכדורסל שהתקיימה ריו דה ז'אניירו בברזיל. ישראל דורגה במקום ה- 8 מתוך שתיים עשרה נבחרות, והקדימה את יוגוסלביה, פרגוואי, צ'ילה, ופרו. באליפות זכתה נבחרת ארה"ב, ברזיל הייתה שנייה, הפיליפינים דורגה במקום השלישי, צרפת הגיעה למקום הרביעי (ישראל ניצחה את צרפת 48 : 45 לאחר הארכה. המשחק הסתיים בתוצאה 43 : 43 בזמנו החוקי. קלעו לישראל אברהם שניאור 14 נק', דני ארז 12 נק' , מרסל חפץ 9 נק', רלף קליין 9 נק', פרדי כהן 3 נק', וזכריה עופרי 1 נק'. לצרפת הִרבו לקלוע דאסאם 11 נק', שחקן הציר הגבוה באניו 2.07 מ' קלע 10 נק', מונקלאר 6 נק', ו- ביפייר 5 נק').

rozin 1

טקסט תמונה :  ראשית שנות ה- 40 של המאה הקודמת. חוף ימה של תל אביב . אבות הכדורסל הישראלי. המאמן יעקב שאלתיאל (מימין) היה האיש שהצעיד את נבחרת ישראל להישגה הגדול מקום חמישי באליפות אירופה בכדורסל מוסקבה 1953. כאן בתמונה הוא יחד עם חברו המאמן יהושע רוזין. (התמונה באדיבות ארכיון משפחת רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

basketball israel team 13

טקסט תמונה : קיץ 1954. נבחרת ישראל בכדורסל לפני יציאתה לאליפות העולם בריו דה ז'אניירו בברזיל. היא דורגה באליפות העולם ב- 1954 במקום ה- 8. זיהוי העומדים מימין לשמאל : ראובן פכר, אברהם שניאור, מרסל חפץ, פרדי כהן, עזרי לובושיץ, ישראל טאוויל, וזכריה עופרי. זיהוי הכורעים מימין לשמאל :  משה "מוסה" דניאל, שמעון "צ'ינגה" שלח, יהודה "קנבוס" ווינר, ו- דני ארז. (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ישראל לא השתתפה בשתי אליפויות אירופה שנערכו ב- 1955 בבודפשט ו- 1957 בסופיה , אך שבה ונטלה חלק באליפות שנערכה ב- 1959 באיסטנבול . היא דורגה רק במקום ה- 11 . היא חזרה ודורגה במקום ה- 11 גם באליפות אירופה שנערכה ב- 1961 בבלגרד , ומקום 9 באליפות אירופה שהתקיימה בוורוצלאב בפולין ב-1963 .

basketball israel team 14

טקסט תמונה : קיץ 1959. נבחרת ישראל בכדורסל באליפות אירופה – איסטנבול 1959. זיהוי שורת עומדים מימין לשמאל : המאמן אליהו עמיאל, אברהם שניאור, ארז לוסטיג, יעקב אדליסט, עמוס לין (מקיבוץ משמר העמק), דוד קמינסקי, שבתאי "סבי" בן – בסט, ויגאל דר – וולדרסקי ז"ל (מקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן). זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : רלף קליין ז"ל, חיים חזן ז"ל, דוד פריש, אברהם "אלברט" חמו, וחיים קסטן. (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                        

basketball israel team 15

טקסט תמונה : קיץ 1960 . נבחרת ישראל בכדורסל . זיהוי השורה הקדמית מימין לשמאל : דוב "בולק" פרוסק, אברהם "אלברט" חמו (8), חיים חזן (14) ז"ל, עזרי לובושיץ ז"ל (6), אברהם הופמן ז"ל (13), חיים קסטן (5), ורלף קליין ז"ל (11). זיהוי השורה האחורית מימין לשמאל : שבתאי 'סבי' בן בסט (9), תנחום "תני" כהן מינץ (4) ז"ל, ארז לוסטיג (7), דוד קמינסקי, דוד פריש, ועמוס קופפר – תובל. (התמונה באדיבות עמירם שפירא. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

basketball israel team 16

טקסט תמונה : שנים 1963  ו- 1964 . אליפות אירופה בכדורסל – וורוצלאב פולין 1963 והטורניר הקדם אולימפי בג'נבה 1964 . נבחרת ישראל בהדרכתו של מאמנה יהושע רוזין וורוצלאב סיימה במקום התשיעי וגם לא הצליחה להעפיל לאולימפיאדת טוקיו 64' . זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : רלף קליין ז"ל , חיים חזן ז"ל , עמי שלף ז"ל , עופר אשד ז"ל, שלמה "מומו" לוצקי (מניף יד לשלום) , חיים "חיימון" שטרקמן , עוזר המאמן ג'ורג' דווידסון , אברהם "אלברט" חמו , דוד פריש , אילן זייגר , אלוף משנה שמואל סוחר ושמולי'ק ללקין (שני יו"רים משותפים של משלחת הכדורסל) , המאמן יהושע רוזין ז"ל , ויו"ר הוועד האולימפי חיים גלובינסקי . (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

rozin 2

טקסט תמונה : שנות ה- 40 של המאה הקודמת . מאמן הכדורסל יהושע רוזין ממעצבי דמותו של הכדורסל במכבי ת"א ונבחרת ישראל . (באדיבות משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בקיץ 1965 התקיימה אליפות אירופה שוב במוסקבה . עיר המזל . נבחרת ישראל זכתה להצלחה גדולה ודורגה במקום ה- 6 אחרי ברה"מ , יוגוסלביה , פולין, איטליה, ובולגריה . למאמן הנבחרת התמנה שמעון "צינגה" שלח שהיה שחקן מצטיין ורכז המשחק בעברו במשך שנים רבות של הפועל ת"א ונבחרת ישראל . עמירם שפירא הוצב לצדו של המאמן הלאומי בתפקיד מנהל הנבחרת . איש לא שיער לעצמו כי עמירם שפירא יישא על כתפיו את משימת הניהול במשך 22 שנים רצופות . הוא הפך לדמות מיתולוגית ומוערכת מאוד ע"י כל השחקנים שעברו תחתיו ואנשי איגוד הכדורסל .

amiram shapira 1

טקסט תמונה : שנות ה- 70 . עמירם שפירא מנהלה המסור והחרוץ של נבחרת ישראל בהיכל הספורט יד אליהו בשנות ה- 70 . (באדיבות עמירם שפירא) .

כל השחקנים הוותיקים פרשו זה מכבר . קם דוֹר שחקנים חדש בדמותם של תנחום "תני" כהן מינץ , צבי לובצקי , אילן זייגר , דוד קמינסקי , יגאל דר (וולודרסקי) , עמי שֶלֶף , רָמִי גוֹט , אברהם הופמן , חיים שטרקמן , גדעון פרייטג , עופר אשד , וחיים בוכבינדר. ישראל גברה על הונגריה 60 : 49 , ואח"כ ניצחה על חודן של נקודות, נקודה או שתיים , את רומניה 59 : 57 , גברה על מזרח גרמניה 56 : 55 יכלה לצ'כוסלובקיה 71 : 69 , הכניעה את פינלנד 52 : 51 , וניצחה גם את נבחרתה של יוון 69 : 67 . ישראל הפסידה לברה"מ 88 : 50 , לאיטליה 68 : 47 , ונוצחה גם ע"י בולגריה 63 : 51 .

basketball iarael team 17

טקסט תמונה : קיץ 1965 . הספסל הישראלי באליפות אירופה בכדורסל במוסקבה 1965 . מימין לשמאל : עמי שלף ז"ל, יגאל דר (וולודרסקי) ז"ל, גדעון פרייטג, רמי גוט, ואילן זייגר. (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הכדורסל הפך לענף היצוא הספורטיבי הראשון במעלה של ישראל אך ברגעי השיא שלו הטלוויזיה הישראלית הציבורית נעדרה. היא פשוט לא הייתה קיימת.

basketball isrel team 18

טקסט תמונה : חודש דצמבר של שנת 1966 . נבחרת ישראל בכדורסל במסעה הארוך לארה"ב בחודשים נובמבר ודצמבר 1966 . משם הפליגה לטורניר הכדורסל במסגרת משחקי אסיה ה- 5 שנערכו בבנגקוק בירת תאילנד . זיהוי שורת עומדים מימין לשמאל : עמי שלף ז"ל , העיתונאי ישראל פז ז"ל, אמנון אבידן, יגאל וולדרסקי – דר ז"ל, המאמן שמעון "צ'ינגה" שלח, מנהל הנבחרת עמירם שפירא , איש לא מזוהה , חצקל כהן נשיא הוועד האמריקני למען הספורט בישראל , איש לא מזוהה , חיים גלובינסקי ז"ל , שני אנשים לא מזוהים , עופר אשד ז"ל , תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל , חיים "חיימון" שטרקמן , ואילן זייגר . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : גרשון "גרשי" דקל , יצחק "זכי" מזרחי , רמי גוט , דוד קמינסקי , וצבי לובצקי .  (התמונה באדיבות עמירם שפירא . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 19

טקסט תמונה : דצמבר 1966 . נבחרת ישראל לקראת צאתה לבנגקוק בתום מסע המשחקים בארה"ב.  זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : אילן זייגר, גרשון "גרשי" דקל, תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל, אמנון אבידן, איש לא מזוהה, צבי לובצקי, איש לא מזוהה, רמי גוט, חיים גלובינסקי ז"ל, עמי שלף ז"ל, עמירם שפירא מנהל הנבחרת, דוד קמינסקי, והעיתונאי ישראל פז ז"ל . זיהוי הכורעים מימין לשמאל : עופר אשד, יגאל וולדרסקי – דר ז"ל, חיים "חיימון, שטרקמן, יצחק "זכי" מזרחי, ומאמן הנבחרת שמעון "צ'ינגה" שלח. (התמונה באדיבות עמירם שפירא. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

basketball israel team 20

טקסט תמונה : סופה של שנת 1966. נבחרת ישראל בכדורסל בעת מסע המשחקים בארה"ב נפגשת עם המאמן הכדורסל היהודי – אמריקני הנודע נאט הולמן (עומד ראשון מימין) 17 שנה לאחר ביקורו בישראל. בשורת היושבים ניתן לראות את מימין לשמאל את יגאל וולודרסקי – דר ז"ל, אמונן אבידן, תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל (משעין ראשו על יד ימין שלו), מנהל הנבחרת עמירם שפירא (מרכיב משקפיים כהים), ורמי גוט. יושב משמאל בפרופיל עמי שלף ז"ל. (התמונה באדיבות עמירם שפירא. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

basketball israel team 21

טקסט תמונה :  חודש דצמבר של שנת 1966. נבחרת ישראל בכדורסל זוכה במדליית הזהב בכדורסל במשחקי אסיה ה- 5 בבנגקוק. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : רופא הנבחרת ד"ר וויץ, העיתונאי ישראל פז ז"ל, איש לא מזוהה, עופר אשד ז"ל, גרשון "גרשי" דקל , מאחוריו מנהל הנבחרת עמירם שפירא (מרכיב משקפי שמש), יוסף "יושו" ענבר ז"ל, אילן זייגר, שלום זיסמן ז"ל, תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל, חיים גלובינסקי ז"ל, רמי גוט, עשהאל בן דוד ז"ל, עמי שלף ז"ל, המאמן שמעון "צ'ינגה" שלח, ואיש לא מזוהה כנראה משגרירות ישראל בבנגקוק. זיהוי שורת כורעים מימין לשמאל : איש לא מזוהה, אמנון אבידן, חיים שטרקמן, יגאל וולודרסקי (דר), צבי לובצקי, יצחק "זכי" מזרחי, ודוד קמינסקי. (התמונה באדיבות עמירם שפירא ואילן זייגר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ברבות השנים פחתה בישראל וגם באירופה הפופולאריות של אליפות הכדורסל ביחס הפוך לריבוי והשתכללות אמצעי השידור. הכדורגל התעצם וגנב את ההצגה. אליפות אירופה בכדורסל הפכה לאירוע ספורט שיגרתי הנערך מידי שנתיים, לא דרמטי, לא משלהב במיוחד, בהשתתפות שתיים עשרה נבחרות לאומיות ממערב ומזרחה של היבשת החצויה. גם הדירוג הגבוה של מכבי ת"א באירופה תחת מנהיגותו של רלף קליין המאמן וזכייתה בגביע האלופות ב- 1977 לא גרר סקרנות טלוויזיונית לאומית. הכדורגל המקומי ובאירופה וקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א האפילו לחלוטין על הכדורסל הישראלי. מחיר זכויות השידור הנמוך של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 היה בהתאם לעניין שבּו. 2940 (אלפיים תשע מאות וארבעים) דולר שלנו סגרו עניין. זה היה Share כמעט אפסי (במונחים של זכויות שידורים) במסגרת חוזה הכספי של איגוד השידור  האירופי (EBU) עם התאחדות הכדורסל הבינלאומית (FIBA).

ההכנות הטלוויזיוניות שלנו, הטכנולוגיות והלוגיסטיות בארץ ובאירופה, של הבוס שלי אלכס גלעדי ושלי, היו נכונות ומדויקות. לקחנו את כל האפשרויות בחשבון למעט המהפכה האיסלאמית באיראן נגד השאה הפרסי בראשית 1979 בראשות רוחאללה חומייני. כהן הדת השיעי הקיצוני והאכזר הזה חומייני הגדיר את ארה"ב כשטן והאויב הראשי של איראן. בעיצומה של המהפכה נחטפו עובדי שגרירות ארה"ב בטהראן ע"י משמרות המהפכה האיראניים. החטופים הפכו חיש מהר לבני ערובה של השלטון האיסלאמיסטי הקיצוני החדש. הנסיבות הפוליטיות הדרמטיות הכריחו את חטיבות החדשות של שלושת רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות CBS , NBC , ו- ABC לערוך בלוקאדה בת חודשים על לווייני התקשורת האטלנטיים וההודיים , ובכך לחסום את הטרנספונדרים ו- קווי הלוויינים שלנו. קווי השידור הלווייניים שנחסמו ע"י שלושת הרשתות האמריקניות הגדולות היו מיועדים לנתב אליהם את משחקי אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל. זאת הייתה צרה צרורה ובכך יעסוק פוסט מס' 442.

סוף הפוסט מס' 440. הועלה לאוויר ביום ראשון חג סוכות תשע"ה – 12 באוקטובר 2014.

ראה המשך בפוסט מס' 441. 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *