פוסט מס' 439. 1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה, אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979, היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה. (פרק 1 מתוך 3). 2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון. (פרק 1 מתוך 3). פוסט מס' 439. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 8 באוקטובר 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה, אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979, היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה. (פרק 1 מתוך 3) פוסט מס' 439. כל הזכויות שמורות.

2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון (פרק 1 מתוך 3). פוסט מס' 439. כל הזכויות שמורות.

–  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 439 : הועלה לאוויר ביום רביעי ערב חג א' של סוכות תשע"ה – 8 באוקטובר 2014.

–  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו המתעתעת והמופרכת שלו למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור. הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה . היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק לכל הרוחות מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : מרדכי שָלֵו ז"ל שהלך אתמול לעולמו בגיל 87 היה המורה שלי לתנ"ך בכיתות ט' ו- י' בביה"ס התיכון – חקלאי "בית ירח" בעמק הירדן. הוא היה נשוי לבת קבוצת כינרת ריקה שידלובסקי (בתם של עליזה ואהרון שידלובסקי ממייסדי קבוצת כנרת) ובפרק זמן מסוים היה חבר קבוצת כינרת. לא ידעתי שבצעירותו היה לוחם בשורות תנועת המרי – לח"י. לאוהבי תנ"ך כמוני הוא שימש עוגן הצלה. הוא לימד תנ"ך את תלמידיו, אותי ואותנו, בצורה מקורית ומרתקת ובמידה רבה בלתי מקובלת . למשל : הוא ניתח ו- השווה בין חוקי ספר "דברים" לבין החוקה במדינות דמוקרטיות חופשיות בימינו אנו בעידן המודרני. אין זה דבר של מה בכך ליטול לידיך חוק ועוד חוק תנ"כי , לנתח וללבן אותו מהיבטים מוסריים, סוציולוגיים, ו- דתיים, וגם פוליטיים מבלי לשעמם נערים ונערות בני 15. מרדכי שָלֵו היה רב אמן בלימוד וחינוך ומן ההיבט של תקשורת אישית בין איש מבוגר לנערים היה ווירטואוז. הוא לימד בצורה מעניינת ביותר את אקלים ואופן חייהם האָלִים והברוטלי של שני המדינאים דָוִד המלך ובנו שְלמה ששלטו בכוח החרב והזרוע (וגם באמצעות כישרונם) לא רק נגד אויבים מבחוץ , אלא גם נגד יריביהם בני עמם מבית, אולם טענו שהם עושים זאת בשם ה' צְבָאוֹת. צריך לקרוא את צוואתו החד משמעית של דוד המלך בטרם מותו לבנו שלמה (בספר מלכים א' פרק ב') ולראות כיצד שלמה מממש אותה מילה במילה כדי להבין באיזו אווירה של חשדנות, הֶרֶג, ורצח חיו והתקיימו שני המלכים האלה מ- החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית בתקופת התנ"ך. צוואתו הברורה של דָוִד הַמֶלֶך לשלמה להיפטר משר הביטחון שלו יוֹאָב בֵּן צְרוּיָה ולהרוג את מי שצעד עמו ולצדו בכל מלחמות ישראל לאורך עשרות שנים, "…ועשית כחוכמתך ולא תוריד שיבתו בשָלוֹם שְאוֹל…" וצוואה נוספת שלו להרוג את שִמְעִי בֵּן גֵרָא, "…והורדת את שיבתו בדָם שְאוֹל…", מלמדת היטב איזה אורח חיים חשדני ואכזרי ניהלו שני המלכים המהוללים האלה כדי להבטיח את שלטונם. מדובר בקִילֶרִים. ברור ש- דוד המלך ושלמה בנו היו מוגנים היטב ע"י אנשי השב"כ החמושים שלהם שרחשו סביבם. הצלחותיהם במדיניות חוץ ובמלחמות לאורך הגבולות הוכיחו שעמד לרשותם גם "מוסד" מחונן. כתלמיד שלו מעולם לא ראיתי את מרדכי שָלֵו כועס, מתרגז, ו/או מתעצבן . איש נעים הליכות שהרכיב משקפיים והיה בעל יכולת ביטוי רמת מעלה, כושר אנליטי, בעל פוטנציאל של פירוק והרכבה הגיוניים של חומר הלימוד הרוחני ומפני שהיה חכם ניחן גם במְסוּגָלוּת לשכנע אותנו בצדקת מחשבתו. איש נבון ופורה שסמך על הגיונו והיה צנוע ועניו. מרדכי שָלֵו היה שונה לחלוטין ממחנך הכיתה הקשוח שלי שלמה נאמן ז"ל. מרדכי שָלֵו פתח חוג אחר הלימודים ב- "בית ירח" שייוחד לאקטואליה של חברה + פוליטיקה + מדינאות. רבים מהתלמידים נהרו לחוג הזה בראשותו. הוא לפני הכול היה אישיות מאוד נעימה כלפי תלמידיו , קרוב ונגיש (לא שמר Distance), וכפי שכבר רשמתי הוא היה איש חכם . .ראיתי את זה תכף ומייד .  מרדכי שָלֵו נתן לי כלים בנערותי לחשוב ולנתח בהיגיון . הוא לא כפה אותם עלי . הוא העניק לי אותם. חלפו מאז 60 שנים תקופה בת שתי דורות, אולם עובדה שאני זוכר אותו היטב כמורה ייחודי ואיש דגול. בלתי נשכח עבורי. יהי זכרו ברוך.

הערה 4 : בוויכוח הכלכלי המר המתנהל בין נגידת בנק ישראל גב' קרנית פלוג לבין שר האוצר יאיר לפיד אני מאמין ל- קרנית פלוג.

הערה 5 : הפרק הראשון "ממטולה לטבריה" בסדרה התיעודית החשובה בת חמישה פרקים "כביש 90" פרי יצירתם של מודי בר און וענת זלצר – היה מרתק. מדובר לא רק במידע חברתי , כלכלי , ופוליטי שמרבית אזרחי המדינה מנותקים ממנו ו/או אדישים אליו , אלא גם במסר חינוכי חשוב מאין כמותו . אני יכול לומר כבר בתום הפרק הראשון כי הסדרה הדוקומנטארית "כביש 90" חייבת להיות מוקרנת בבתי הספר ויש להקדיש לה שעת מחנך ו/או שעות מחנך. אני אוהב את ההגשה הסולידית והעניינית של מודי בר און ב- "כביש 90" ואת הדרך בה הוא מספר לי את סיפורו (בניגוד מוחלט להגשה הליצנית והמוחצֶנֶת שלו בערוץ 5 בכבלים). היה לי קשה להתבונן בגיבור ישראל וגיבור אישי שלי מאיר הר ציון שנחשף בסוף הפרק הראשון ובערוב ימיו. נעשה כאן תחקיר ארוך, מעמיק, ורחב אשר הופך את "כביש 90" מה- Frame הראשון למסמך מסקרן ומעניין. ה- Roller Credits הרץ על המסך בתום ההקרנה חושף את כמות האנשים שהשתתפה במחקר הסדרה "כביש 90" בטרם עלתה להקרנה בערוץ 10. אני מחכה בכיליון נפש לפרק השני. הישג תיעודי מרשים של גב' ענת זלצר ומר מודי בר און וגם של מנכ"ל ערוץ 10 מר יוסי וורשבסקי ששיבץ את הסדרה התיעודית בלוח השידורים של ערוץ 10.

הערה 6 : אינני חש הערכה לשר החינוך שר שי פירון. אין שום קורלאציה בין כמות המלל שהוא משמיע תחת כל מיקרופון רענן לבין הישגי המשרד שלו . כשאני מתבונן בו אני נתקף ב- געגועים עזים לשולמית אלוני ז"ל. יאיר לפיד ושי פירון נראים לי גימיק כמו "יש עתיד" שלהם.

הערה 7 : ערוץ 1 תחת צו פירוק שידר ישיר ביום ראשון – 5 באוקטובר 2014 ב- Prime time בין 20.40 ל- 22.45 מרוממה – חיפה את משחק הכדורסל הראשון שלו בליגת העל מכבי חיפה – הפועל ירושלים 58 : 76. השידור הישיר צבר רייטינג ממוצע מגוחך של % 3.2 . לא קיימת שום קורלאציה בין ההשקעה הכספית הגבוהה כ- רבע מיליון שקל (בתוכם כ- 150000 שקל זכויות שידורים פר משחק) לבין כמות המִדְרוּג המועטה. "המוסף" של גאולה אבן גרף בין 19.00 ל- 20.00 אפילו פחות , רק % 2.02. אין לשדרנית הזאת שהתגלתה בריאיון עם רז שכניק כ- גאוותנית וכאחת שמחשיבה את עצמה במה להתגאות . מדובר במדידת רייטינג במגזר היהודי. בסך הכל של האוכלוסייה כולה במדינת ישראל – הישגי ערוץ 1 פחותים עוד יותר.

הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם

(פרק כ"א כרך ד')

מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה בשנת 1978

(27.6.1978 – 1.6.1978).

הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי . הספר נחקר ונכתב בתקופה שבין אוקטובר 1998 לספטמבר 2014 .

סדרת הפקות הטלוויזיה המורכבות והמסובכות של מונדיאל הכדורגל ארגנטינה 1978, אליפות אירופה בכדורסל- איטליה 1979, אולימפיאדת מוסקבה 1980, ומונדיאל הכדורגל ספרד 1982.

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל – ארגנטינה 1978 (27.6.1978 – 1.6.1978).

כל הפקת טלוויזיה בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה (כמו גם היום) מותנית ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה.

סיסמת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" :

FROM MY POINT OF VIEW : If You Do, Do It Right – If  Not Give It Up

השורה התחתונה של הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה:

THE HISTORY OF THE UNAVOIDABLE SYMBIOTIC RELATIONSHIP BETWEEN TELEVISION and SPORTS (+ NEWS + DOCUMENTARY) – IN ISRAEL AND AROUND THE WORLD, IN YEARS OF 1936 – 2014

הקדמה קצרצרה :

השתתפות וייצוג נבחרת ישראל הלאומית בזירות הספורט היא כבוד עליון אולם איננה חובה עליונה . החובה העליונה ביותר של כל אזרח ישראלי היא להתגייס לחיל קרבי בצה"ל ולהיות נכון להקריב את חייו למען מדינת ישראל. אם יהיה נדרש. זה מה שאני עשיתי בקיץ 1956 כשהתגייסתי כטירון לגדוד 12 של חטיבת "גולני" בצה"ל . הייתי בן 17 ואחד עשר חודשים. יחד עם חבריי הטירונים נשבעתי במחנה "פילון" (ליד ראש פינה) על רובה צ'כי מכודן וספר תנ"ך להיות נכון להקריב את חיי אם אדרש. אנחנו נדרשים להגון על המולדת ולהיות אזרחים יישרי דרך והגונים. זאת חובתנו. כך חינך אותי אבי ז"ל משה בלינדמן – אלרואי חבר ארגון "ההגנה" וחבר קיבוץ אפיקים בעמק הירדן . כך רעייתי ואני חינכנו את ילדנו , וכך הם מחנכים את ילדיהם . נכדי הבכור נלחם עכשיו בחטיבת הנח"ל במלחמת "צוק איתן". אין שום חובה ללבוש את המדים הלאומיים של נבחרת ישראל. אלכס טיוס ומורן רוט יכולים לשחק בנבחרת הכדורסל של ישראל ו/או להשתמט משירות בה. אינני עוסק בהם. הם מעניינים אותי כבני אדם והאם הם מגשימים את הערכים שאני חונכתי עליהם. ללבוש את המדים הלאומיים של נבחרת ישראל בכדורסל הוא כאמור כבוד עליון . זה מה שחשבתי כשהייתי בן 16 וארבעה חודשים (תלמיד כיתה י"א בביה"ס התיכון חקלאי "בית ירח") וזומנתי יחדיו עם יגאל וולודרסקי – דר באוקטובר 1954 ע"י המנהל המקצועי של ענף הכדורסל באגודת "הפועל" דוב פרוסק  ליטול חלק באימוני נבחרת ישראל בכדורסל בסגל צפון תחת הדרכתו של המאמן האמריקני אלמר ריפלי. מחנה האימונים הראשון היה בקיבוץ מזרע , קיבוצו של רְאוּבֵן פֶכֶר שחקן נבחרת ישראל בעצמו. שם עשיתי לראשונה הכרה עם עָמוֹס לִין בן קיבוץ משמר העמק אף הוא שחקן נבחרת ישראל בכדורסל. במחנה האימונים ההוא לפני 60 (שישים) שנים הכרתי גם את שחקן הכדורסל משה מכטי. ברור שבתקופה החלוצית ההיא כולם נשאו עיניהם לנבחרת הלאומית. ייצוג המדינה היה ערך עליון כל אחד עשה מאמץ עליון להידחק לראש התור . השחקנים ההם של נבחרת ישראל בכדורסל קיבוצניקים ועירוניים על טהרת החובבות היו אלילי הכדורסל שלי ושל רבים כמותי . האהדה אליהם גבלה בהערצה. שמות כמו של אָבְרָהָם שְנֵיאוּר , זְכַרְיָה עוֹפְרִי , פְרֶדִי כהן , מַרְסֵל חפץ , שמעון "צִ'ינְגָה" שֶלַח, רָלְף קליין, עָמוֹס לִין, דָנִי אֶרֶז, משֶה "מוּסָה" דָנִיאֵל, אֵלִיָהוּ עַמִיאֵל ז"ל, רְאוּבֵן פֶכֶר, מְנָחֵם קוּרְמַן, יְהוּדָה "קָנַבּוּס" וִוינֵר, ואחרים נישאו בגאון ביישוב. ההצלחה של נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל ב- מוסקבה בירת ברה"מ ב- 1953 ודירוגה במקום ה- 5 הפכה את ענף הכדורסל בארץ בבת אחת לפופולרי ואָהוּד. בתקופה ההיא בשנת 1954 נוסדה הליגה הלאומית בכדורסל בהשתתפות קבוצות כדורסל מאגודות מכבי והפועל . נבחרת ישראל בכדורסל נטלה חלק באורח קבע באליפויות אירופה, הדורות התחלפו, אולם לעולם לא שחזרה את הישגה הנפלא מאליפות מוסקבה 1953. עד שבאה אליפות אירופה בכדורסל שנערכה בשתי ערים באיטליה, גוריציה וטורינו, בקיץ 1979. ההקדמה הקצרה הזאת מכוונת לנבחרת ישראל בכדורסל שהשתתפה באליפות אירופה בכדורסל בקיץ 1979 בשתי הערים האיטלקיות גוריציה וטורינו. הנבחרת הייתה הייתה יעד לאומי בה כולם עשו מאמץ עליון ליטול בה חלק כדי לייצג את המדינה. שחקני נבחרת ישראל היו ברי מזל ב- 1979 מפני שהוביל והדריך אותם המאמן רָלְף קְלָיִין ז"ל. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות אלכס גלעדי הביאה את בשורתם לאזרחי הארץ. ההזדהות של השחקנים וציבור חובבי הספורט עם הנבחרת הלאומית בכדורסל הייתה מוחלטת.

חטיבת הספורט  בטלוויזיה הישראלית הציבורית צברה שני הישגי שידור בינלאומיים מפליגים ב- 1978 בשל סיקור מהשטח של מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה , וב- 1979 בגלל סיקור מהשטח של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979. המשותף לשתי ההפקות הבינלאומיות הללו בשנים ההן הייתה שימוש בתקשורת לוויינית דלה שהעמיסה עלינו , על אלכס גלעדי ועלי, קשיים עצומים בהבאת סיגנלי הטלוויזיה ארצה, עד כדי סיכון עצם קיומם של השידורים הישירים ההם. אני מייחד את הפוסט הנוכחי לאותה הפקת הטלוויזיה המורכבת והמסובכת ההיא בבואנוס איירס הרחק מגבולות המדינה זאת של מונדיאל ארגנטינה 1978 בראשותי. אח"כ אפנה להפקת הטלוויזיה של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בראשותו של אלכס גלעדי.

baketball israel team 1952

טקסט תמונה : יולי 1952. הימים ההם – הזמן ההוא . נבחרת ישראל בכדורסל לפני צאתה לטורניר הכדורסל הקדם אולימפי בהלסינקי בטרם פתיחת אולימפיאדת הלסינקי 1952 . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : המאמן האמריקני מוריס "טאבי" רסקין , יהודה "קנבוס" ווינר (מכבי ת"א) , אברהם שניאור (מכבי ת"א) , מנחם קורמן (מכבי ת"א) , אליהו עמיאל (הפועל חולון) , משה "מוסא" דניאל (הפועל קיבוץ חולתא) , ראובן פכר (הפועל קיבוץ מזרע) , מרסל חפץ (הפועל חולון) , עמוס לין (הפועל קיבוץ משמר העמק) וראש המשלחת חיים וויין . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : זכריה עופרי (מכבי ת"א) , דני ארז (הפועל ת"א) , שמעון "צ'ינגה" שלח (הפועל ת"א) , פרדי כהן (הפועל חולון) , ורלף קליין (מכבי ת"א). (התמונה הוענקה לי ע"י גב' רונית אגיב – לין מנהלת הארכיון של קיבוץ משמר העמק . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חלוקה :

פברואר 1978 . 1. מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ומנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי ממנים אותי לתפקיד העורך הראשי והמפיק הראשי של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978. הצהרתו המפורסמת של ארנון צוקרמן : "וועד עובדים כן – ברדק לא !" 2. היחסים המקצועיים המורכבים בין הנהלת רשות השידור והטלוויזיה לבין שלושת הוועדים של הטלוויזיה הציבורית . 3. הממשלה, שריה, חברי כנסת, וההסתדרות בוחשים בתוך כותלי הטלוויזיה. 4. הפוליטיזציה עושה שמות בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור. 5. כיסוי משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 הם ההפקה הרחוקה ביותר מעולם שביצעה הטלוויזיה הישראלית הציבורית עד אז. 6. כל הפקת טלוויזיה מעבר לימים הרחק מגבולות המדינה מותנית ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה. 7. רשת הטלוויזיה הארגנטינית ATC 7 היא זאת משמשת Host Broadcaster של סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי.

argentina 1

טקסט תמונה : זהו ה- "גאוציטו" , הקמע הרשמי של מונדיאל ארגנטינה 1978 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

argentina 2

טקסט תמונה : גרפיקת הלוגו של מונדיאל ארגנטינה 1978 עוגנה ושולבה במתכוון עם תג העיתונות המסקרת את המשחקים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

argentina 3

טקסט תמונה : הקמע מייצגת את דת הכדורגל הלאומית בארגנטינה ואת אהבת הילדים והנוער למשחק הפופולארי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

argentina 4

טקסט תמונה : הלוגו הרשמי של מונדיאל ארגנטינה 1978 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הבימאי והמפיק הגרמני הורסט זייפארט איש הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) עורך השתלמות לבימאי הטלוויזיה הארגנטינית בטרם תחילת מונדיאל ארגנטינה 1978. ב- 25 ביוני 1978 מנצחת ארגנטינה במשחק הגמר באצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס את הולנד בתוצאה 3 : 1 (לאחר הארכה) וזוכה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם בכדורגל . פרק הרואי בתולדות הכדורגל הארגנטיני אך מסכת אפלה בהיסטוריה הפוליטית של המדינה מעיבה על הזכייה הספורטיבית . נשיא ארגנטינה וראש החונטה הצבאית חורחה רפאל ווידלה המואשם ברציחתם של עשרות אלפים מאזרחי ארצו מעניק ללא נדנוד עפעף את גביע העולם לקפטן דניאל פאסארלה . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי .

ציטוט : "הבה נשגיח על ההתחלות שלנו – התוצאות תצמחנה מעצמן". (אלכסנדר קלארק).

ציטוט : "התחלה קשה מביאה לסוף טוב". (ג'ון הייווד).

ציטוט : "בית שיש בו מחלוקת סופו להיחרב". (דרך ארץ זוטא פת).

תוכן הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית על ידי את מונדיאל ארגנטינה 1978. 

טורניר גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978 (בניגוד למונדיאל מערב גרמניה 1974) הפך להפקת טלוויזיה מורכבת ומסובכת בשל ריחוקה מגבולות מדינת ישראל ובגלל מצוקה ומִגבלוֹת חמורות בתקשורת לוויינית בינלאומית בהן הייתה נתונה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם. תקשורת לוויינים היא טכנולוגיה הכרחית שבלעדיה לא ניתן לחוֹלֵל עיתונאות טלוויזיונית .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן ומנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי הטילו עלי בפברואר 1978 את המשימה רבת האחריות להתייצב בראש ההפקה הרחוקה . מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה בימים ההם היה חיים יבין הבוס הישיר של אלכס גלעדי ושלי אך לא הייתה לוֹ יד בקידום העסק . הוא לא היה מעורב ולא התעניין בהפקת הכדורגל הבינלאומית הזאת שהייתה אירוע הספורט החשוב ביותר של 1978 . יִצְחָק לִבְנִי נשא בעוֹל התפקיד מנכ"ל רשות השידור כבר ארבע שנים אך גם הוא לא היה מעורב בהפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 . ארנון צוקרמן בלם אותו , בודד אותו , ולא אִפשֵר לו לחצות את מפתן דלתות בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים .

בתוך שנה הכול היה אמור להשתנות עם מינויו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל ב- 1 באפריל 1979 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור במקומו של יִצְחָק לִבְנִי. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד פעל להדיח את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן כבר בראשית כהונתו. יחדיו עם יו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור ראובן ירון ז"ל (שימש ראש הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים) החליטו השניים לא להאריך את תקופת הניהול של ארנון צוקרמן ששימש מנהיג שידור כריזמטי ומנהל הטלוויזיה מוצלח שהביא לשגשוגה במשך שש שנים מאז 2 באוגוסט 1973 ועד 2 באוגוסט 1979. אי הארכת המינוי התפרשה ע"י העובדים כהדחה . מאות מהם יצאו להפגין ב- 23 ביולי 1979 אוחזים בשלטים נגד סילוקו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן וצעדו על הכביש הפנימי שחיבר את בניין הטלוויזיה (בית היהלומים לשעבר) בשכונת רוממה בירושלים עם בניין החוטים הסמוך בו פעלה חטיבת החדשות של רדיו "קול ישראל", ושם שכן גם משרדו של מנכ"ל רשות השידור החדש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. ארנון צוקרמן זכה לאהדה חסרת תקדים מצד פיקודיו אך בל אקדים את המאוחר . אלכס גלעדי שימש Liaison officer (קצין קישור) בעת משחקי מונדיאל 1978 ברוֹסַארְיוֹ מטעם הקבוצה המבצעית של ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union), הלא הוא איגוד השידור האירופי. במאי 1978 טסתי בראש משלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבואנוס איירס. המשלחת מנתה שני שדרים דן שילון הבכיר (היה אז כתב הרשות בניו יורק) ויורם ארבל הזוטר , שני הטכנאים יָאִיר שָרְף ומוֹרִיס בַּרוּךְ, עוזר ההפקה שלי  יצחק גליקסברג, ושַדָּר הספורט של הטלוויזיה בשפה העַרבית מַחְמוּד אָבּוּ בַּאכֶּר. ההפקה המורכבת ומסובכת מאוד מבחינה טכנולוגית ולוגיסטית על מרכיביהן השונים , עם כמעט אפס תקלות, והבאתם של 21 שידורים ישירים ו- 17 שידורים מוקלטים מארגנטינה הרחוקה לאולפני הטלוויזיה בירושלים צלחה בסופו של דבר. צלחה בשל סיוע מקצועי ונדיב של שלושה אנשים זרים אך מצוינים שעזרו לי לחולל את הבלתי אפשרי. היו אלה  גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ מהטלוויזיה הפורטוגלית הציבורית RTP (חברה ב- EBU איגוד השידור האירופי כמונו) , אָמַאוֹרִי דָאוּמַאס מנכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) , ומהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה יהודי ציוני חם ואוהד גדול של מדינת ישראל בשם מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל . מדהים. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978 השיגה את יעדיה לא בגלל יצחק לבני , לא בגלל ארנון צוקרמן , וגם לא בגלל חיים יבין . היא שגשגה ועלתה יפה בגלל אותם אישים נָכריים אך היקרים הנזכרים לעיל גב' מנואלה פורטאדו , מר אמאורי דאומאס, ומר מאסימו גארפינקל.

1978 הייתה שנה של שלום, תקוות, וטרור. ב- 18 בספטמבר 1978 חתמו בקמפ דייויד ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים אנוואר סאדאת יחד עם נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר , על הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים . דן שילון כיהן כ- כתב של הטלוויזיה ישראלית הציבורית בניו יורק ו- וושינגטון ניצב ליד האירועים האלה ותיעד אותם . ב- 1978 נמשך מאבקה של מדינת ישראל בכל עוזה כנגד התקפות הטרור על אזרחיה בהשראת הארכי טרוריסט יאסר עראפאת . ב- 11 במרס 1978 השתלטו אחד עשר מחבלים על אוטובוס בכביש החוף ליד צומת גלילות – הקאונטרי קלאב הישן ורצחו 35 אזרחים ישראליים . כתב הטלוויזיה הישראלית דן סממה היה מבין הראשונים שהגיעו לזירת הרצח ותיעד את הזוועה . בתגובה על הטבח הנפשע , ערך צה"ל כעבור ימים אחדים התקפה גדולה משולבת של כוחות היבשה , מטוסי חיל האוויר וספינות חיל הים נגד בסיסי הטרור בלבנון . תקיפת צה"ל שנמשכה שבוע ימים , כונתה "מבצע לִיטָאנִי" .

ב- 1978 מונה רפאל "רָפוּל" איתן  ע"י שר הביטחון עזר ווייצמן וראש הממשלה מנחם בגין לרמטכ"ל צה"ל במקומו של רב אלוף מוטה גור . הכתב הצבאי (המוכשר) של הטלוויזיה הישראלית המונופוליסטית עַמִירָם נִיר ז"ל הצליח להרגיז את רמטכ"ל צה"ל בכתבותיו העיתונאיות . רפאל איתן היה ידוע כחייל וקצין אמיץ לֵב שממעיט בדיבורים . סגפן ושתקן . מודל של מופת צבאי . פעם באחד מנאומיו כרמטכ"ל דיבר רָפוּל יותר משתי מילים וראש הממשלה מנחם בגין הנפעם מיהר לכנות אותו "דֶמוֹסְטֶנֶס" . כשהדברים נגעו לעמירם ניר הוא לא קיזז מטקסט הנזיפה . אחת מכתבותיו של ניר עסקה בבזבזנות צה"ל בתחמושת ואי איסוף תרמילי קליעים במטווחים . הרמטכ"ל היה ידוע כחסכן מילים שהסתפק בתשובות "כן ולא" לא עשה לפתע חשבון למצלמה והמיקרופון התבונן בניר ארוכות ונזף בכתב הצבאי ב- "אריכות" בשפתו העממית , "עמירם ניר , תפסיק להכניס לי עֵז הביתה" . מעולם לא ראינו ולא שמענו עד אז בטלוויזיה הישראלית אישיות ממלכתית בסדר גודל של רמטכ"ל צה"ל משיב בסגנון כה בוטה לנציג של תקשורת ציבורית ששואל אותו שאלות עיתונאיות הגיוניות .

ב- 1978 נבחר יִצְחָק נָבוֹן לנשיאה החמישי של מדינת ישראל , יזהר כהן ניצח בתחרות השנתית האירופית של שירי "הארוֹ- ויזיון" שנערכה בפאריס עם שירו "אָ-בָּ-נִי-בִּי" שכתב אֵהוּד מַנוֹר והלחינה נוּרִית הִירְש . הזכייה העניקה את הזכות לרשות השידור של מדינת ישראל לארח את תחרות השירים המסורתית הפופולארית ורבת המוניטין של ה- EBU בשנה הבאה בירושלים . מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני עט מייד על המציאה . לוחם זכויות האדם בברה"מ היהודי אנטולי (נתן) שצ'רנסקי נידון לשלוש עשרה שנות מאסר . בקיבוץ רביבים נפטרה גב' גולדה מאיר מי שכיהנה כראש ממשלת ישראל בשנים 1974 – 1969 .

בחורף 1978 שברתי את ראשי על המְדוכָה כיצד לנהל ולהביא בשלום את שידורי הטלוויזיה הישירים של משחקי גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 , מבואנוס איירס לירושלים . 38 משחקי האליפות עמדו להיערך בקיץ אותה שנה בחמש ערים ברחבי ארגנטינה הענקית : בואנוס איירס , רוסאריו , מנדוסה , מאר דל פלטה , וקורדובה . זאת הייתה הפקה טלוויזיונית מסובכת טכנולוגית וגם מורכבת בשל ריחוקה הרב מגבולות מדינת ישראל ובגלל תקשורת לוויינים בינלאומית ענייה מאוד , חסרה , ומוגבלת שעמדה לרשותנו בעת ההיא בתחנה הממוקמת במישור עֵמֶק הַאֵלָה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית לא הייתה מפותחת מספיק ערב משחקי ארגנטינה 78' מכל היבט שהוא . היא ניצבה שוב כגוף נַכה בצומת שידורים בינלאומי מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית גם מפני שהייתה תלויה בתקשורת הלוויינים הבינלאומית שסיפקה לה התחנה בעמק האלה . לטלוויזיה הישראלית הציבורית לא היה אז מערך צלחות – אנטנות משלה ולא את הכלים המתאימים כדי להתמודד עם אתגר שידור שמתרחש במקום כל כך מרוחק על פני הגלובוס . שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 מהווים ציון דרך חשוב בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית כרשת שידור ציבורית .

הייתי כמעט כבן 40  בשעה שאלכס גלעדי בתמיכתו של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הטיל עלי בפברואר 1978 לראשונה בחיי לנהל , להפיק , ולערוך פרויקט שידור בינלאומי גדול ממדים ורָב עניין בסדר גודל של מונדיאל . "יואשיש , אני עומד למנות אותך לראש צוות השידורים שלנו בבואנוס איירס . אתה תהיה עורך ומפיק והאיש האחראי  מבואנוס איירס הרחוקה על פרויקט השידורים וגם על המערכת הפועלת בירושלים" , בישר לי אלכס גלעדי את הבשורה כשלושה חודשים לפני שהחל הטורניר בארגנטינה . הוא סמך עלי לחלוטין . שניהם לא התייעצו ולא עירבו את מנהל החדשות חיים יבין במינוי למרות שהיה הבוס הישיר בהיררכיה הטלוויזיונית של אלכס גלעדי וגם שלי .

yoash 1

טקסט תמונה : יוני 1978 . מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978 . אנוכי ב- IBC בפיגורואה אלקורטה בבואנוס איירס. אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט ומורי ורבי , ממנה אותי לתפקיד הבינלאומי הראשון שלי רב האחריות , עורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978. המינוי נעשה בגיבויו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורי ארנון צוקרמן. (התמונה צולמה ב- IBC בבואנוס איירס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלכס גלעדי עצמו הוזמן להצטרף לקבוצת ההפקה המיוחדת של ה- EBU sports Operation Group בארגנטינה 78' שתיאמה את העברת השידורים הישירים מארגנטינה ל- 40 רשתות הטלוויזיה של איגוד השידור האירופי . בראש הקבוצה המבצעית של השידור האירופי ניצבו בִּיל ווֹרְד (Bill Ward) איש הטלוויזיה הוותיק מהרשת המסחרית הבריטית ITV , מנולו רומרו (Manolo Romero) מהנדס הטלוויזיה מהטלוויזיה הספרדית הממלכתית RTVE , והורסט זייפארת (Horst Seifart) הבימאי והמפיק הראשי רב המוניטין ומי שהיה מתכנן סיגנל ה- “Weltprogramm” של אולימפיאדת מינכן 1972 . היה במקור איש הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית הגרמנית ARD . אלכס גלעדי חשב שאני מתאים להיכנס לנעליו הגדולות וארנון צוקרמן תמך בו . עד אז לא עסקתי מעולם במחלקת הספורט בתחום הפקת שידורים בינלאומיים בסדר גודל של מונדיאלים ו/או אולימפיאדות . תחום חדש יחסית עבורי רב אחריות עד למאוד , מורכב ומסובך ביותר ורווי אין סוף מהמורות טכנולוגיות ולוגיסטיות וגם אנושיות . כי זאת לדעת : סביבת המיקרופון הטלוויזיוני והמסך הטלוויזיוני מלאה באמביציות אישיות של השדרנים והמגישים . לעיתים קרובות מעבר למקובל . שאיפות אישיות תחרותיות מביאות עמן בהכרח קנאה , מדנים , רכילות , ודיבורים מאחורי הגב . ב- 1978 לא היו לי עדיין שום פרטנזיות ניהוליות מרחיקות לכת .  שימשתי אצל אלכס גלעדי כתב – עורך , מפיק שטח , עורך ראשי של התוכניות שלנו בראשן "מבט ספורט" ולעֵת מצא גם מפיק של אירועי ספורט ארציים ו- שַדָּר .סמכתי בעיניים עצומות על אלכס גלעדי . הוא היה איש טלוויזיה מקצועי ומקצוען שטובת המסך בלבד הייתה לנגד עיניו . הוא היה עיתונאי ומפיק וראש צוות ברמה עליונה והוא התרחק מרכילות . הייתי בימים ההם בזמן ההוא האיש המבוגר ביותר במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואולי גם המאושר ביותר שם . זאת הייתה תכלית חיי .

alex `

טקסט תמונה : 1978. ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה אישר בפברואר 1978 לאלכס גלעדי (בן 36) להצטרף לקבוצה המבצעית המיוחדת של ה- EBU איגוד השידור האירופי, הקרויה בשם  "EBU Operation Group – Argentina 78" במונדיאל ארגנטינה 1978  בראשותו של הבריטי ביל וורד (Bill Ward) . במקביל מינה אותי אלכס גלעדי להתייצב במקומו בראש צוות הטלוויזיה הישראלית ב- בואנוס איירס , ולשמש כעורך ראשי  ומפיק ראשי של מבצע השידורים הבינלאומי  הזה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

"תמונות בחלל" הייתה מין הגדרה רוֹוחת לסיגנל שידורי הטלוויזיה שהועברו מקצה אחד של העולם לקצהו השני כהרף עין באמצעות לווייני התקשורת ששִיְיטוּ בגובה רב של  36000 (שלושים ושישה אֶלֶף) ק"מ בחלל מעל קו המשווה . אופציות תקשורת הלוויינים הבינלאומית בשידורי הטלוויזיה בימים ההם לפני יותר משנות דוֹר היו מצומצמות וקלושות . לא כל שכן של ישראל . בתחנת הקרקע ללוויינים של מדינת ישראל שהוקמה במישור עמק האלה ניצבה אז רק צלחת – אנטנה בודדה אחת שכוונה והתחברה ללוויין תקשורת אחד בלבד , לוויין ה- Primary האטלנטי .

argentina 5

טקסט תמונה :  עמק האלה בקיץ 1978 . צלחת אנטנה לוויינית בודדה ויחידה מותקנת בתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה ליד ירושלים . האנטנה – צלחת הזאת הייתה מחוברת ללוויין ה-Primary . תקשורת הלוויינים שלנו באחריות 'בזק' הייתה מוגבלת וענייה . נדרשו אִלתורים ופתרונות מורכבים כדי להעביר בהצלחה את השידורים הישירים ב- 1978 מארגנטינה לאולפן השידורים בירושלים . (לע"מ תמורת תשלום) .

יכולת העברת שידורי ספורט בינלאומיים ישירים של הטלוויזיה הישראלית נפגמה (מאוד) בשל העוֹני התקשורתי הזה בעמק האלה . הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 וניהולם הייתה מסורבלת ומעיקה . טורניר גמר משחקי גביע העולם בכדורגל הוא אירוע שידור בינלאומי Multilateral , פופולארי ורלוואנטי ומבוקש ביותר בתבל וגם בארץ כמובן , אף על פי כן היה מורכב ומסובך לנקז את סיגנל השידורים מבואנוס איירס לכיוונו של משלם אגרת הטלוויזיה בישראל ב- 1978 . נדרשתי לאלתר פתרונות בינלאומיים בלתי מקובלים . אלכס גלעדי המנהל שלי (וגם חבר שלי) לא היה לידי . הוא היה עכשיו אחד מקציני הקישור והתיאום (Liaison officer) של הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי בארגנטינה (EBU Sports Operation Group – Argentina 78) וסר למרותם של בִּיל ווֹרְד ומַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ . מקום מושבו בתוקף תפקידו היה באִצטדיון הכדורגל של העיר רוֹסָארְיוֹ .

התקשורת הלוויינית היא אלמנט טכנולוגי יקר , מרשים , והכרחי לצורכי העברת שידורי הטלוויזיה ממקומות המרוחקים זה מזה . לרוע המזל נמצא יסוד השידור החשוב הזה מחוץ לתחומי הבקרה והשליטה הישירה שלי כמי שהתמנה להיות העורך והמפיק הראשי של שידורי הטלוויזיה במונדיאל ארגנטינה 1978 . תקשורת הלוויינים הטלוויזיונית בשנים ההן הייתה לא רק מוגבלת ומועטה , אלא כפופה גם ל- Booking (נוהל רישום) בירוקראטי , איטי , ומסורבל אצל החברה האמריקנית COMSAT , וגם רָב צמתים שעוד נדון בו . עונייה של התקשורת הלוויינית הבינלאומית של ישראל בימים ההם באחריות "בֶּזֶק" השפיע מיידית על הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה תלויה בה , והעמידה בסכנה את שידורי הספורט הישירים הבינלאומיים שהבאנו מאירופה ורחבי העולם למען צופי הטלוויזיה בארץ . 100 (מאה) רשתות טלוויזיה בינלאומיות מכל רחבי תבל סיקרו את מונדיאל ארגנטינה 1978 וכל אחת מהן הייתה תלויה בשירותי הלוויינים של COMSAT והפקידים שלה . עקרונות קבלת זמן השידור על הלוויין בנויים על נוסחה ביצועית פשוטה והגיונית . מהירות התייצבותך בראש תור המזמינים הבינלאומי אצל חברת התקשורת האמריקנית COMSAT בעלת הלוויינים , זאת המנהלת את רישום ההזמנות על הבסיס של, "First comes – First served". ממש כמו בתור לקופת חולים. אתה יכול להיות גאון הארגון ורב אומן בניהול שידורי טלוויזיה עלי אדמות , אך אי הבנתך את מערכת ה- Booking הלוויינית הבינלאומית של COMSAT , ואיחור בשִריוּן זמן העברת השידור שלך מבעוד מועֵד על הלוויין מקצה אחד של יבשת , נניח מאירופה , או ארה"ב , ו / או אוסטרליה – מאפשרת בינתיים לקליינט אחר , צרכן שידור בינלאומי כמוך , להתייצב בראש התור ולהקדים אותך . איחור קַל או טעוּת משרדית אחת עלולות לשים קֵץ למאמץ ההפקה הגדול שלך, ועלולה להוריד אותה ואותך באחת "לאוצר המלך" , לטִמיון . והיו דברים מעולם . נוהל ההזמנות לשידור לווייני מכל מקום על כדור הארץ לעבר חדר הבקרה בבניין הטלוויזיה ברוממה בירושלים , חצה נתיב ביורוקרטי מקומי ובינלאומי ארוך ומסורבל , שגרם לי לשערות לבנות ואי שקט נפשי . נוהל ותהליך קבלת ההחלטות היה מייגע . התהליך מסורבל מאין כמוהו . מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הוציאה והעבירה את ההזמנה הקונקרטית שלה לשידור בינלאומי מחו"ל לקצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית זאב שטוקהיים ז"ל (עבד קודם לכן בקנדה) היה איש מקצוע קפדן ואחראי . במקביל היה על מנהל הספורט לקבל אישור תקציבי בכתב ממנהל הטלוויזיה לכל פעולה כזאת שעלתה ממון רב . זאב שטוקהיים נדרש להעביר בטֶלֶקְס (אמצעי תקשורת שלא קיים כבר היום) את הבקשה שלנו למהנדס התקשורת הבינלאומית של חברת "בֶּזֶק" גבריאל"גבי" שֶקֶל ז"ל  . גבריאל שקל שלח אותה למנהל תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה אברהם נגל ז"ל , שהעביר אותה לג'יימס קוֹבֶרְט (James Covert) קצין התיאום והרישום הראשי של חברת התקשורת האמריקנית COMSAT (בעלת לוויין ה- Primary ) , היושב בניו יורק . חברת COMSAT קיבלה מאות בקשות יומיות מכל רחבי העולם לשימוש בלווייני התקשורת שלה בזמנים שונים של היממה . מחשב החברה סרק את לוח הזמנים וכשמצא זמן פנוי המתאים לבקשת המזמין הנפיק את  ה- Matching Order (אישור סופי) . המסע הביורוקרטי הזה נעשה בהתכתבות .

stockheim 1

טקסט תמונה : מהנדס הטלוויזיה זאב שטוקהיים ז"ל קצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית בשנים1991 – 1969. היה אחד האנשים החשובים ביותר בחטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מהנדס טלוויזיה יישר דרך,בעל ידע רב בתקשורת לוויינים, דייקן , ומסודר מאוד בעבודתו. זאב שטוקהיים ז"ל תרם במשך 22 שנה תרומה משמעותית להצלחת שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (התמונה ניתנה לי באדיבות משפחת שטוקהיים – ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 60 של המאה שעברה . זהו מר גבריאל "גבי" שקל ז"ל מהנדס התקשורת הבינלאומית של חברת "בזק". לא היה שני לו. רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית חייבות לוֹ חוֹב עולם . (התמונה באדיבות משפחת שקל – ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . זהו מהנדס התקשורת אברהם – יצחק נגל ז"ל מנהל תחנת הקרקע התקשורת ללוויינים בעמק האלה , בשנים 1993 – 1972 . יליד דרום אפריקה , קשוח , דייקן , וממושמע מאוד בעבודתו . (התמונה באדיבות בצלאל ליס – ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ה- "Matching Order" הוא אישור OK של "בעל הבית" לצורך ביצוע העברת השידור הלווייני של המזמין ממקום כלשהו סביב הגלובוס לתחנת האֵם שלו . האישור האמריקני הרשמי להזמנת השידור של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית חזר אלינו באותה הדרך האיטית והמרגיזה בה נשלח . צריך להמתין . דרושים סבלנות ואורך רוח שלא היו לי . לעיתים חלפו ימים ארוכים בין חלומות השידור שלנו לבין הגשמתם ומימושם . קבלת ה- Matching Order מחברת COMSAT ארכה זמן . לפעמים כשבוע . COMSAT הייתה האופציה היחידה של הטלוויזיה הישראלית . רק לרשותה היו לווייני תקשורת והיא הייתה בעת הבית . לעיתים הייתי מתחייב בפני ההנהלה שלי ובפני הציבור באמצעות שידורי Promo שלנו על שידורי ספורט בינלאומיים בטרם היה לנו עדיין Matching order סופי עליהם ואודותיהם . עד כדי כך גברה להיטות ההפקה , העריכה , והשידור הישיר . אולם לעולם לא פספסתי . שנתי הייתה נודדת באותם הלילות . חששתי שמא "זאב שטוקהיים" אַחֵר אי שם בעולם מנסה להקדים את זאב שטוקהיים המקורי שלי . אתה נוטל אחריות כבדה על כתפיך ושרוי במתח ופחד מתמיד שמא תישאר מאחור . מי שלא חווה את התחרות הסמויה הזאת איננו יכול להבין את התחושה .

המצב התקשורתי המסורבל הזה רווי הסכנות המאיים על תקינות השידור נמשך שֵש עשרה שנה ברציפות מ- 1972 ועד  1988 . שערִי כבר היה אפור לגמרי מרוב המתח בו הייתי אפוף . פלא שלא חטפתי התקף לב . רק שילוחו והפעלתו של לוויין התקשורת האירופי ה- ECS  בקיץ 1988 (ערב שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 בספטמבר אותה שנה) וההתחברות של הטלוויזיה הישראלית למערכת השידור הלוויינית הזאת של ה- EBU (באמצעות הצבתה של צלחת – אנטנה בחצר בניין הטלוויזיה ברוממה) שינו את התמונה מקצה לקצה ואת היכולות הטכנולוגיות שלנו . לוויין התקשורת האירופי הפחית את סכנת כישלון ה- Booking המוקדם מראש ופתח בפני מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחטיבת החדשות שלה אופקים חדשים ועידן תקשורת מהיר ויעיל עשרות מונים מזה שהיה קיים עד כה .

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 80 של המאה הקודמת . זוהי האנטנה ה- ECS צלחת שקוטרה כ- 10 מטרים ואשר מחוברת ללוויין בעל ראשי תיבות של European Community Satellite של איגוד השידור האירופי (EBU) . הצלחת – אנטנה הזאת מוצבת בחצר האחורית של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . ניצבים מלפנים שני המפקחים הטכניים יצחק "בניו" בן יוסף (מימין) ושמעון נחמה .(תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גם הזמנת קווי השידור מחו"ל (Four wires) הייתה רצופה ביורוקרטיה ממושכת ולוותה בקשיים טכניים . ההזמנה של מחלקת הספורט הועברה ל- RTI (ראשי תיבות של Radio Telegraph Israel) המסונפת  "לבֶּזֶק" בראשותו של המהנדס הנאמן והמסור נחמן אלון . RTI העבירה את ההזמנה שלנו ל-  PTT (ראשי תיבות של Post Telephone Telegraph) רשות התקשורת והדואר של אותה המדינה ממנה ביקשנו לשדר . קווי השידור האלה עוברים צמתי חיבור במדינות שונות בדרכם הארוכה מחו"ל לישראל . לכן הדרך הזאת מסוכנת ומלאת מכשלות . יותר מידי ידיים בחו"ל מתעסקות עם קו השידור שלך שעובר במשעול ארוך עד שהוא מגיע לארץ , ושתמורת שכירתו והשימוש בו , שילמת כסף רב . ספגנו בעבר מפלות תקשורתיות בשידורינו מחו"ל , בשל חיבור לקוי וחובבני של קווי השידור בצמתים השונים וביורוקרטיה מסורבלת . למרות ששילמנו כסף רב בגין השירות הזה קולם של השַדָּרִים היה נתקע מעת לעת במקום ישִיבְתם בעמדת השידור בחו"ל . הייתי משתגע מזה . זו גם אחת הסיבות שמיסדתי אולפן שידור בירושלים המאוּיָש בשדרים – מגישים ולצִדם פרשנים כ- Back up לקוֹלוֹ של השַדָּר המקורי שעלול היה ללכת לאיבוד היכן שהוא באירופה או באמריקה . במשך השנים הרבות של הפקות השידורים הבינלאומיים למדתי לדעת שאיכות סיגנל התמונה הלוויינית הבינלאומית המגיעה לאולפן השידור בירושלים היא בדרך כלל טובה , במידה והזמנה ל- COMSAT נעשתה במועד וגם אושרה על ידו . לא כך היה עם קווי השידור ה- 4W הבינלאומיים (Four Wire) בעלי ארבע גידים (קו טלפון רגיל הוא 2w ובנוי משני גידים) . בעקבות האכזבות החוזרות ונשנות שנחלנו מאופן וצורת ההגעה של קווי השידור הבינלאומיים מחו"ל לאולפני השידור בירושלים הגענו לאבסורדים של ממש ברצוננו למַקְסֵם את אבטחת ביצוע המשימה עד כדי הזמנת קווי השידור כשעה וחצי ואפילו שעתיים לפני תחילת אירוע הספורט המבוקש . את התמונה הלוויינית נהגנו לבקש בדרך כלל כ- 10 (עֶשֶר) דקות בלבד לפני תחילת השידור שלנו . זה נעשה מטעמי חיסכון ולצורכי בדיקות אחרונות של איכות ותקינות התמונה הלוויינית ע"י מהנדסי ה- Video שלנו . השימוש בשירותי הלוויין ב- 1978 הייתה יקרה . עבור 10 הדקות הראשונות של השידור הלווייני נדרשנו לשלם כ- 1500 (אלף וחמש מאות) דולר ועבור כל דקה נוספת סכום של 45 (ארבעים וחמישה) דולר . עשר דקות הראשונות האלה היו שוות כסף רב אך הן היווּ חלק מתעודת הביטוח של הפקת השידור . העלות הלוויינית ה- Unilateral (משתתף אחד) של שעתיים שידור ישיר של משחק כדורגל מחו"ל לישראל ב- 1978 עמדה על כ- 6500 (ששת אלפים וחמש מאות) דולר . ככל שהצטרפו יותר רשתות טלוויזיה לסיגנל השידור הטלוויזיוני הוא הפך ל- Multilateral (רב משתתפים) ועלותו פחתה באופן דרסטי .

הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והבאת סיגנל השידור הבינלאומי מבירת ארגנטינה בואנוס איירס לירושלים לוותה בקשיי תקשורת רבים שלא הכרתי כמותן מעולם . היא קמה (וכמעט נפלה) על תקשורת לוויינית בינלאומית מועטה ומוגבלת מאוד ועל קווי שידור ארבע גידים בעלי רוחב פס צר , (Four Wires בטקסט מלא) 4W 3.5 khz , שהיו אמורים לשאת את קולות השדרים שלנו מרחבי ארגנטינה לישראל . קווי השידור שלנו היו באיכות ירודה בהשוואה לקווי שידור בעלי פס רחב  7.5 khz  ו- 15 khz . הפריבילגיה לשָדֵר על קווי קול משופרים הייתה שמורה לרשתות הטלוויזיה העשירות ב- EBU כמו ה- BBC ו- ITV הבריטיות , RAI האיטלקית , TVE הספרדית , ו- 1 TF ו- F2A הצרפתיות וגם אחרות . לרשות השידור לא היה מספיק ממון בימים ההם כדי לשכור למבצע השידור מארגנטינה קווי שידור בעלי פס רחב . לכן האיכות הקולית של השדרים דן שילון ויורם ארבל בשידורי ארגנטינה 1978 הייתה בינונית למדי .

בחודש פברואר 1978 , כשלושה חודשים וחצי לפני תחילת מונדיאל ארגנטינה אירחה מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים בראשותו של אלכס גלעדי את פגישת מנהלי הספורט החצי שנתית של הרשתות המאוגדות ב- EBU . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור וולטר איתן קיבל את פני האורחים הנכבדים . הגיעו לכאן כל התותחים הכבדים של מנהיגות הספורט באיגוד השידור האירופי , ובראשם האנגלים בִּיל וֹורְד ומַיִיק נְיוּסְטוֹן מ- ITV , הספרדי מנולו רומרו , הורסט זייפארט מגרמניה , אָלָן הָארְט וקְלִיף מוֹרְגָן מ- מחלקת הספורט של ה- BBC , הנורווגי יָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר , ועוד רבים אחרים מכל רחבי אירופה המערבית . כ- 120 משתתפים . הנושא המרכזי שעלה על סדר היום בשלושת ימי הדיונים העמוסים והפגישות במלון "הילטון" בירושלים היה היערכות איגוד השידור האירופי (EBU) לקראת שידורי הטלוויזיה (והרדיו) של טורניר הגמר של גביע העולם בכדורגל שעמד להתחיל בארגנטינה  ב- 1  ביוני 1978 . במהלך הדיונים בירושלים ביקש בִּיל וֹורְד (Bill Ward) ראש קבוצת הספורט המבצעית של איגוד השידור האירופי המתאמת את שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' (EBU Sports Operation Group-Argentina 78) לאירופה את הסכמתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן לצרף את אלכס גלעדי לשורות הקבוצה המבצעית שלוֹ בארגנטינה . בִּיל וֹורְד חשב שאלכס גלעדי הוא איש טלוויזיה מצוין שיוכל לסייע לו במבצע השידור הסבוך מארגנטינה וארנון צוקרמן שראה בכך מחמאה בינלאומית לאלכס גלעדי וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית נענה ברצון לבקשה . אלכס גלעדי צורף למשלחת ה- EBU בארגנטינה והוצב באצטדיון בעיר רוֹסָארְיוֹ (Rosario) בתפקיד קצין קישור ומתאם שאמור לטפל , לסייע , ולהקֵל על ציוותי ה- EBU המשדרים את משחקי הטורניר מעמדות השידור באִצטדיון ברוֹסָארְיוֹ למדינות אירופה . אני מוניתי במקומו לתפקיד הרם של עורך , מפיק , מנהל ומנווט של מבצע השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 ב- בואנוס איירס .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (היום פרופסור ארנון צוקרמן בן 80) ואלכס גלעדי עצמו סימנו אותי כמחליף , כממלא מקום של אלכס גלעדי . ב- 20 בפברואר 1978 הציב אותי צוקרמן לתפקיד המפיק הראשי והעורך הראשי של שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' וביקש ממני לעמוד בראש משלחת השידור שעמדה לטוס לבואנוס איירס . זאת הייתה הפעם הראשונה שלי לעסוק ולהפיק שידור בינלאומי בסדר גודל של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל . נותרו לי שלושה חודשים ללמוד , להבין , ולדעת כיצד מנהלים ומפיקים פרויקט שידור גרנדיוזי רחב היקף בסדר גודל כזה . חוטים רבים טרם נקשרו במארג המורכב והמסובך הזה . נקלעתי לדוחק זמן חמור . בסוף דצמבר 1977 / ראשית ינואר 1978 היה אמור אלכס גלעדי להשתתף ב- WBM (ראשי תיבות של פגישת השַדָּרִים העולמית המכונה World Broadcasters Meeting) בבואנוס איירס בירת ארגנטינה יחד עם שאר הקולגות ב- EBU . ה- WBM הוא פגישת קדם ההפקה בינלאומית של המְשַדֵּר הבינלאומי , כדי ללמוד ולהבין את פילוסופיית השידור של ה- Host broadcaster הבינלאומי , במקרה זה  "Argentina Television 1978" . אלכס גלעדי היה אמור לנתח את הנתונים הטכנולוגיים הרבים והמפורטים ולהיסמך עליהם האלה בשעה שהוא מפיק משם את שידורי הטלוויזיה של המונדיאל עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סיור קדם ההפקה בבואנוס איירס איננו רק טכנולוגי . הוא גם לוגיסטי . על המפיק הראשי וראש הצוות מוטלת האחריות של הזמנת מלונות (במחירים סבירים) , הזמנת רכבים להפקה , הכרת מפת העיר ודרכי הגישה לאצטדיונים , וגם קשירת קשרים מקצועיים עם האנשים המקומיים הנושאים באחריות לשידורים מארגנטינה לישראל ובראשם , ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU בארגנטינה , אנשי ATV 78 , ומהנדסי ENTEL .

הנהלת רשות השידור בראשותו של המנכ"ל יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן שגתה ולא אישרה את הנסיעה החשובה הזאת מאין כמותה לאלכס גלעדי ליטול חלק ב- WBM המתקיימת בבואנוס איירס – ארגנטינה . אלכס גלעדי נשאר בבית . הוא רגז ונעלב עד עמקי נשמתו מהבורות המקצועית והמטופשת של הבוסים שלו . הוא מיהר להגיש מכתב התפטרות למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן . הייתי לידו וראיתי זאת במו עיניי. אלכס טען בצֶדֶק רב , "נסיעת קדם ההפקה לבואנוס איירס הכרחית מן ההיבט המקצועי . היא משולה לכל סיור קדם הפקה אחר בארץ הנדרש לצורך לימוד תהליכי השידור של האובייקט הנבחר . כפי שאני עורך סיורי קדם ההפקה בהיכל הספורט ביד אליהו לקראת שידורי מכבי ת"א או במגרשי הכדורגל , עלי גם להיות בארגנטינה. ההתכוננות והמוכנות שלי הם ערובה איתנה להצלחת שידורי הספורט". אלכס גלעדי סָבָר שעליו להיות נוכח במקום האירוע לפני התרחשותו כדי ללמוד להפיק אותו נכון בזמן אמת . "מבצע השידורים מארגנטינה מסובך עשרת מונים מהפקת השידור הישיר של מכבי ת"א – ריאל מדריד" , אמר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן , והוסיף , "במצב הזה אינני יכול לשאת באחריות לתוצאות השידורים מארגנטינה" . אלכס גלעדי הנרגז שלח מכתב התפטרות מתפקידו לארנון צוקרמן . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן רחש אומנם הערכה לאלכס גלעדי אך גיחך לנוכח הטקסט והדף בקלות את ההתפטרות שלוֹ . אלכס גלעדי התקפל ו- שָב לעבודה מייד.

אי השתתפותו של אלכס גלעדי ב- WBM בבואנוס איירס הותירה אותו עיוור וחסר ידע מבלי שהוא מודע לפחות לשלוש בעיות טכנולוגיות מורכבות וקרדינליות שבלעדי מציאת פתרון עבורן , אי אפשר היה "לייבא" את סיגנל השידורים של ATC 7 של 38 המשחקים במונדיאל ארגנטינה 1978מבואנוס איירס לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים :

א. ה- Operation Group  של EBU בראשות ביל וורד ומנולו רומרו החליט לרוע מזלנו לשדר את כל 38 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 על שני הטרנספונדרים (כל Transponder לווייני כזה כלל Receiver ו- Transmitter) של לוויין ה- Major האטלנטי בעוד תחנת הקרקע של בעמק האלה הייתה מחוברת ללוויין ה- Primary בלבד . הדרך היחידה להבאת שידורי 38 המשחקים ארצה היה ללכת Unilatral על לוויין ה- Primary . עול כלכלי – כספי כבד ועונש ביורוקרטי לא קל .

ב. גב' מנואלה פורטאדו ראש ה- Eurovision Office של הטלוויזיה הפורטוגלית העבירה בתקופת המשחקים ההיא של מונדיאל ארגנטינה 1978 שני ביולטינים חדשותיים SIN מידי יום על לוויין ה- Primary למרכז OTI במכסיקו סיטי שנפלו על זמני משחקי המונדיאל . הביולטינים החדשותיים הטלוויזיוניים האלה חסמו את לוויין ה- Primary והפריעו לי להביא את המשחקים מארגנטינה לירושלים ולצופי הטלוויזיה בארץ .

ג. התברר גם שתחנת הקרקע לתקשורת לוויינים הארגנטינית בלקארסה (Balcarce הממוקמת במישור מאר דל פלטה) הייתה מסוגלת להזין ולהעביר רק שני סיגנלים במקביל של משחקי מונדיאל 1978 ל- לווייני ה- Major ו/או ה- Primary . זאת הייתה צרה צרורה .

אלכס גלעדי לא ידע את כל האינפורמציה הטכנולוגית החשובה הזאת מכיוון שלא השתתף בסיור ה- הקדם הפקה ב- WBM ההוא בדצמבר 1977 / ינואר 1978 . מפני שאלכס גלעדי כלל לא היה מודע לבעיות הטכנולוגיות המורכבות שסיכנו את כל מבצע שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 , גם אני כממלא מקומו לא ידעתי .

אלכס גלעדי קבע בעצה אחת עם ארנון צוקרמן טרם הצטרפותו ל- EBU את הרכב כוח האדם למבצע ארגנטינה . הוא מינה אותי למפיק הראשי בארגנטינה ומנהל השידורים משם במקומו . איציק גליקסברג נקבע לעוזר ההפקה שלי במסע הארוך . צֶמֶד השַדָּרים הורכב מדן שילון הוותיק ויורם ארבל הטירון . הוחלט להזעיק את דן שילון מניו יורק (שימש שם ככתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית) לבואנוס איירס ולהציב אותו כשַדָּר מוביל של משחקי ארגנטינה 1978. הוא היה איש מקצוע בעל ניסיון רב ששידר את משחק הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970 בו הביסה ברזיל הנפלאה עם פֶּלֶה את איטליה 4 : 1 וכן שידר ישיר את מונדיאל מערב גרמניה 1974 בו ניצחה המארחת את הולנד 2 : 1 . משחקי גביע העולם של ארגנטינה 1978 היו המונדיאל השלישי הרצוף של דן שילון עתיר הניסיון . לצִדוֹ בארגנטינה הוצב יורם ארבל שהיה שַדָּר ספורט טירון . חדש ולבטח חסר ניסיון בתחום השידורים הבינלאומיים הישירים . מונדיאל ארגנטינה 1978 היה התנסות הבכורה שלו . אלכס גלעדי העדיף את יוֹרָם אַרְבֵּל על פני רָפִי גִינָת שהיה באותה העת שַדָּר כדורגל וכתב וותיק ממנו בטלוויזיה . רפי גינת נותר המום . הוא היה כוח עולה במחלקת הספורט וחשב שנגזלה ממנו כבשת הרש ונעלב עד עמקי נשמתו . הוא חש מושפל . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי . ראה הספר , "למילים יש וויזואליה משלהן" .

טקסט תמונה : 1978 . יורם ארבל היה השדר המועדף של אלכס גלעדי במונדיאל ארגנטינה 1978 על פני רפי גינת. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1978 . השדר רפי גינת נדחק לקרן זווית ע"י מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי ולא טס למונדיאל ארגנטינה 1978 . הוא הושאר בארץ . רפי גינת חש שהובס. היה מנוי וגמור עמו להתנתק מאלכס גלעדי ולעבור לחטיבת התוכניות ל- "כל בו טק" בראשות גדעון לב ארי ז"ל , חנינא אמוץ ז"ל , וייבדלו לחיים ארוכים וורד ברמן ודניאל פאר. (צילום מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  מונדיאל ארגנטינה 1978 . זהו רמי ווייץ עליו הטיל אלכס גלעדי לעמוד בראש מערכת ירושלים למורת רוחו הכפולה של רפי גינת. לא טס לארגנטינה וגם לא היה העורך בירושלים . (צילום מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אלכס גלעדי לא רק שלא הפקיד את מיקרופון הכדורגל בידי רָפִי גִינַת , הוא אפילו לא מינה אותו לערוך את משדרי מונדיאל ארגנטינה 1978 בארץ , וגם לא להגיש אותם . הוא לא סמך עליו והניח עליו זכוכית מגדלת . אלכס גלעדי מינה את רמי ווייץ כתב מתחיל בחטיבת הספורט להיות העורך וראש מערכת ירושלים , למרות שהיה ברור לכולם שלרָפִי גִינַת יש ניסיון עיתונאי רב יותר . רָפִי גִינַת שימש שנתיים קודם לכן כעורך שידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976 בירושלים , אבל אלכס גלעדי בחל בו ונטש אותו . לא בגלל שלא ידע לעשות טלוויזיה . רָפִי גִינַת ידע לעשות טלוויזיה אך מנהל חטיבת הספורט חשש ממהימנותו העיתונאית ולא האמין לוֹ . במשחקי מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978 שימש רפי גינת שַדָּר תקצירי Off Tube מהמוניטור באולפן בירושלים וסותם חורים . הוא חַש שאלכס גלעדי פגע בו והרגיש מְבוּזֶה . המגיש הראשי באולפן גביע העולם בירושלים היה עודד בן עמי יוצא גל"צ , שַדָּר וג'נטלמן , בעל קול רדיופוני באיכות יוצאת דופן . מחליפו היה יאיר שטרן . פרשני האולפן היו מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' .

טקסט תמונה : עודד בן עמי (לשעבר שדרן גלי צה"ל) נבחר להיות המגיש והמנחה הראשי של אולפן גביע העולם – ארגנטינה 78' בירושלים . (באדיבות עודד בן עמי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חטיבת ההנדסה קבעה את שני הטכנאים בעלי הניסיון יָאִיר שָרְף מפקח קוֹל ותקשורת ומוריס ברוך מפקח ה- Video , כנציגיה במשלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית . שניהם כיהנו גם כחברים נבחרים בוועד ההנדסה המיליטאנטי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מעֵת לעֵת בחנו את יכולת השליטה והמנהיגות של ארנון צוקרמן בגזרת השידור הרחבה . וכמובן איך אפשר ללא האופציה המלאכותית והמיותרת , תוספת של שַדָּר בשפה העַרבית , כאילו חובבי הכדורגל במגזר הערבי לא מבינים את שפתם של שני השדרים בשפה העִברית מר דן שילון ומר יורם ארבל . זה היה לפני 33 שנים . רשות השידור עבדה על בסיס "Fifty – Fifty" כאילו עסקי השידור הם קומונה של הקיבוץ ו/או תחרות בין אגודת הפועל לבין אגודת מכבי . מַחְמוּד אַבּוּ בָּאקֶר מנהל הספורט בערבית נקבע להיות הנוסע השביעי במשלחת .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . זהו מפקח הקול והתקשורת יאיר שרף ז"ל (משמאל) מתקין מיקרופון זעיר על דש חליפתו של ח"כ שמואל תמיר המנוח . הוא נחשב לאחד הטכנאים האיכותיים ובעלי המוניטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית של הימים ההם. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  חורף  1978. זהו מפקח הטכני (Video) מוריס ברוך מבכירי הטכנאים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

החלטתו של אלכס גלעדי לשלוח לבואנוס איירס את יורם ארבל דחקה את רפי גינת לפינה . הוא הרגיש מקופח ועזב את מחלקת הספורט בטריקת דלת כדי לחפש קריירה חדשה . רפי גינת בחר להצטרף לחטיבת התוכניות ולמערכת תוכנית הצרכנות "כלבוטק" בראשותו של איש הרדיו גדעון לב ארי ז"ל והמגיש דניאל פאר , ושני הכתבים הראשיים חנינא אמוץ ו- וורד ברמן . גדעון לֵב ארי ז"ל היה איש רדיו "קול ישראל" . פיגורה וותיקה ומוכרת וגם מוצלחת . כמו רבים מעמיתיו החליף בימים ההם "מדים" וניסה את כוחו בשידורי הטלוויזיה . התוכנית "כל בו טק" הייתה כפופה למנהל התוכניות מוטי קירשנבאום . זה היה שנה אחת לפני שגִדְעוֹן לֵב אָרִי נבחר ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לנַהֵל את רדיו "קול ישראל" [1] .

סכום זכויות השידורים שלנו תמורת שידור מונדיאל ארגנטינה 1978 היה נמוך עד כדי גיחוך . רק 147000 (מאה ארבעים ושבעה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים סכום שהיה שווה אז ל- 000 85 (שמונים וחמישה אֶלֶף) דולר . תמורת שימוש בעמדת שידור בששת האִצטדיונים ברחבי ארגנטינה שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר בלבד . אך ההפקה הרחוקה בכללותה לוּוְתה בקשיים טכנולוגיים ולוגיסטיים . היא הפכה למורכבת בעיקר בגלל פילוסופיית התקשורת הלוויינית של הקבוצה המבצעית של ה- EBU ובשל היכולות הדַלוֹת והמצומצמות של משרד הדואר והתקשורת הבינלאומית של ארגנטינה ENTEL הקרויה בראשי תיבות בשפה הספרדית (Empresa Nacional De Telecomunicaciones) , וגם של רשת ATC 7 הטלוויזיה הארגנטינית הציבורית – ממלכתית (Argentina Televisora Color) , ששידרה עד אז בשחור/לבן ורק עכשיו עברה לשידורי צבע, ושימשה כ- Host broadcaster בינלאומי של הטורניר . EBU , ENTEL , ו- 7 ATC החליטו במשותף להעביר את סיגנל השידורים מבואנוס איירס לאירופה רק באמצעות מערכת התקשורת של לוויין התקשורת האטלנטי ה- Major בעוד תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האֵלָה (ליד ירושלים) הייתה מקושרת ללוויין האטלנטי ה- Primary בלבד . היינו במִלְכּוּד . הייתי שרוי במאבק נגד זמן ההפקה ההולך ואוזל . הקשר עם ארגנטינה הרחוקה בימים ההם היה איטי ומסורבל . היה צורך כל הזמן לוודא , לשנות , לאמת , ולקבוע ולהחליט באמצעות טלקסים ושיחות טלפון , ובתיאום עם ה- EBU את פרטי ההערכות שלנו. הייתי חסר ניסיון ובודד. היה עלי לפתור בעיות תקשורת מורכבות ומסובכות בתוך זמן קצר. באפריל 1978 יכולתי להשיב לראשונה ובאופן חלקי על ה- Questionnaire של ה- EBU . ארנון צוקרמן אישר לנו למַסֵד משרד הפקה , תקשורת ושידורים ב- IBC ברחוב פיגורואה אלקורטה (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) מרכז שידורי הטלוויזיה והרדיו הבינלאומי שהוקם ב- בואנוס איירס . לא הצלחתי עדיין בשל האיחור בזמן לגלות ולאַתֵּר את כל הפתרונות הטכנולוגיים לבעיות ולמִגבלות השידורים הישירים מארגנטינה הרחוקה . חלק מהבעיות השונות שהיו קיימות לפני תחילת ההפקה נשארו בעינן . שבועיים לפני טיסתנו לבואנוס איירס חיברתי את פקודת המבצע המסודרת של השידורים . זהו ספר רחב מֵידָע המפרט כמו פקודת מבצע צבאית את המהלכים המדויקים של הטלוויזיה הישראלית בעת שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' במהלך חודש יוני 1978 . פקודת המבצע הודפסה ב- 100 עותקים והופצה לכל הפונקציות המעורבות בהפקה בתוככי רשות השידור – טלוויזיה ורדיו . זאת הייתה הפעם הראשונה שחתמתי את שמי והענקתי לעצמי באישורו של אלכס גלעדי את התואר המקצועי מפיק בטלוויזיה הישראלית [2]. עורך ומפיק של מבצע טלוויזיה המתנהל בקצה השני של העולם נחשבו לכמעט תארים אלוהיים.

טקסט תמונה : אפריל 1978 . מונדיאל ארגנטינה 1978. זהו ה- Cover page המקורי של ספר שידורי הטלוויזיה שחיברתי לקראת מבצע הפקת טורניר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978. פקודת המבצע / ספר השידורים שתכננתי וחיברתי לקראת מבצע השידורים הישירים של מונדיאל ארגנטינה 1978 בת 70 (שבעים) עמודים הייתה מפורטת והוצאה לאור ב- 120 (מאה ועשרים) עותקים . היא היוותה מעין תנ"ך טלוויזיוני תכני , טכנולוגי , ולוגיסטי לתקופה הקונקרטית הזאת של תקופת מונדיאל ארגנטינה 1978 , ושימשה גם תדריך מדויק העוסק בתיאום עבודתם של ציוותי ארגנטינה וציוותי ירושלים . תקשורת לוויינים מוגבלת בין ארגנטינה לישראל מההיבטים השונים שלה הפכה את מבצע השידורים למורכב מאוד ומסובך מאוד . ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הבין את המורכבות והמסובכות של מבצע שידורי ארגנטינה 1978. זאת הייתה הפקה רחוקה מאוד מגבולות המדינה של אירוע ספורט מבוקש ופופולארי . קשיי ההפקה העיקריים נבעו בעיקר בגלל תקשורת לוויינית ענייה , בעייתית , ומסורבלת . זאת הייתה הפעם הראשונה שחתמתי את שמי כמפיק באישורו של הבוס שלי אלכס גלעדי . תואר שהיה שמור לגדולים ובכירים ממני . מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן והבוס שלי אלכס גלעדי קיבלו את שני העותקים הראשונים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית עשתה כברת דרך ענקית לפנים מאז אותו השידור הישיר (כשנה לאחר מלחמת ששת הימים בקיץ 1967) ב- 2 במאי 1968 של מצעד צה"ל בירושלים . היא תגברה את עצמה במשך עשור בתחומי הצילום , העריכה , הטכנולוגיה , הלוגיסטיקה , וגם כוח אדם – והשתפרה לאין ערוך במנהיגות אנושית , ידע מקצועי , ומערכות הפקה . השפעתם וטביעת אצבעותיהם של מנהיגי שידור כארנון צוקרמן , דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום ניכרה בכל פינה . הטלוויזיה פסעה לפנים כמעט בכל פרמטר למעט בתחום יחסי עבודה בין ההנהלה לבין כ- 1000 (אֶלֶף) עובדים שנִמְנוּ על שורותיה שם בצבצו שוב ושוב סכסוכים על רקע שכר, תקנים , ותנאי עבודה , לעיתים קשים ביותר , שהעיבו על התקדמותה . את עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הנהיגו שלושה וועדים שונים : וועד עיתונות / הפקה , וועד הטכנאים וההנדסה , ו- וועד עובדי הדירוג המשולב שלא קיבלו את מרות ההנהלה והיו אף פעמים רבות מפוצלים וחלוקים בינם לבין עצמם . סמיכותם של שני האחרונים לשולחנה של ההסתדרות יצרה אין סוף מגבלות ומתחים (לא פשוטים) שהובילו למריבות מקצועיות והצֵרו את פעולות תעשיית הטלוויזיה המקומית . היא הוסגה לאחור . כשהוועדים חשו במצוקה (מנקודת מבטם) הם תמיד מצאו לנכון לאיים על ההנהלות לדורותיהן באִיטוּם שני חלונות הראווה העיקריים של השידור הציבורי בטלוויזיה : תוכניות הספורט ומהדורות החדשות . זה היה ידוע מקדמת דנה ובמשך עשורי ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה . הסכסוכים הרבים והממושכים שפרצו בתוככי השידור הציבורי יציר כפיה של האדמיניסטרציה הפוליטית היוו תרוץ לממשלה , שרים , חברי כנסת מכל גווני הקשת הפוליטית , וההסתדרות להתערב ולבחוש בין כותלי הטלוויזיה . הבחישה של הפוליטיקאים (שלא תהיה טעות הם לא היו מדינאים – הם היו עסקנים פוליטיים) במשך שנים רבות בענייני הטלוויזיה לרבות פלישת אנשי האיגוד המקצועי של ההסתדרות לתוך מסגרות הניהול במסווה של מתווכים העלי רצון טוב , גרמה לטלוויזיה הישראלית קשיי הפקה בלתי מתקבלים על הדעת ונזקים בלתי הפיכים . סכסוכי העבודה שנשנו וחזרו על עצמם בערוץ הטלוויזיה הציבורי והמונופוליסטי בתקופות שונות ובצורות שונות , שיגעו את הציבור וקבעו חד משמעית כי מיסוד ערוץ טלוויזיה שני במדינת ישראל איננו מותרות אלא הכרח . מחלוקות מהסוג הזה אודות הסכמי העבודה ושעות העבודה בין הטכנאים לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הבשיל לכדי סכסוך ערב מבצע שידור ארגנטינה 1978 . מכיוון שכל משחקי נבחרת ארגנטינה התקיימו בחצות שעון ישראל והסתיימו בשתיים לפנות בוקר דרש יָאִיר שָרְף פיצוי יותר מהולם וארנון צוקרמן השיב לו שהוא מגזים .

הערה לקוראי הבלוג : יאיר שרף , זאב שטוקהיים , גבריאל "גבי" שקל , ואברהם-יצחק נגל אינם עוד בחיים . זיכרונם לברכה .

[1]  ראה נספח : גִדְעוֹן לֵב אָרִי ניהל את רדיו "קול ישראל" בשנים 1988 – 1979 ואח"כ הוחלף ע"י אַמְנוֹן נָדָב .

[2]  ראה נספח : פקודת המבצע / ספר השידור-  מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978.

הבה אשוב אם כן לסיקור הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 שבינתיים צָצָה שם צָרָה חדשה ומעצבנת. שני האנשים המובילים בוועד ההנדסה יאיר שרף ומוריס ברוך נבחרו להיות הטכנאים שלי בצוות השידור של מונדיאל ארגנטינה 1978 . שניהם אמורים היו לטוס עמי לשָם . בהיותם ראשי וועד ביקשו תוספת שכר לעבודת הלילה של הטכנאים בעקבות השידורים המאוחרים של משחקי נבחרת ארגנטינה , שתוכננו להימשך מחצוֹת עד שתיים לפנות בוקר . שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הסתיימו בימים ההם בדיוק בחצוֹת הליל . וועד הטכנאים הודיע לארנון צוקרמן חד וחלק שלא ישדר את "ששת משחקי ארגנטינה" (שלושה בסיבוב הראשון ושלושה בסיבוב השני) ללא תוספת שכר מתאימה בגלל שידורי הלילה המאוחרים . הוועדה המארגנת הארגנטינאית הועידה את משחקי הנבחרת הלאומית שלה לשבע בערב שעון ארגנטינה (חצות שעון ישראל) מטעמי רייטינג טלוויזיוני מקומי . טכנאי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעלי כוח עצום ברשת השידור המונופוליסטית גם מפני שנהנו מתמיכה גורפת של ההסתדרות , דרשו פיצוי כספי בגין עבודה בשעות הקטנות של הלילה .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן שאל אותי אם אני מסכים ומוכן להחליף את משחקי נבחרת ארגנטינה בשידורים אחרים מוקדמים יותר . הודעתי לו חד משמעית : "ארנון , אין בדעתי לשנות דָבָר, מאחר ונבחרת ארגנטינה היא "סיפור ענק" בביתה, מועמדת כמעט וודאית לזכות במונדיאל ובגביע העולם , ו- וודאי להעפיל למשחק הגמר עצמו" , והוספתי , "תוכנית השידורים הישירים שלי שאתה אישרת כוללת 21 משחקים . שליש מתוכם , כשבעה הם בהשתתפות ארגנטינה במידה ותעפיל לגמר . משחקי ארגנטינה מהווים פרק נכבד בלוח השידורים שקבעתי . איננו טסים רחוק כל כך רק כדי לשָדֵר נבחרות לא מעניינות כמו איראן או טוּניס" , והוספתי עוד, "כלכל את צעדיך בתבונה מול וועד ההנדסה המיליטאנטי כדי שלא יקרה פה אסון שידור".  ארנון צוקרמן קיבל את חוות דעתי . השתררה אי וודאות . היינו אמורים לטוס ביום שלישי – 23.5.1978 לארגנטינה , אך ביטלתי את הטיסה של כל הצוות באישורו של מנהל הטלוויזיה . היה ברור לי כי ללא ששת השידורים הישירים של משחקי נבחרת ארגנטינה אין טעם בכלל לקיים את הפקת מונדיאל 1978 היקרה . פעם באחד מסכסוכי העבודה הרבים שפרצו חדשים לבקרים בין ההנהלה לעובדים , איים יאיר שרף יו"ר ועד הטכנאים בחטיבת ההנדסה לעצור בערב את מכונות ה- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) בעת שידור התוכניות "באוויר" לצופי הטלוויזיה המונופוליסטית . הדבר הועבר לידיעתו של מנהל הטלוויזיה . ארנון צוקרמן זינק כנשוך נחש מכֵּס המנהל שלו בלשכה בקומה השלישית וטס קומה אחת למטה לחב"מ (חדר בקרה מיוחד שכונה באנגלית Master control ) בה שכנו מכונות ה- VTR עליהן הורכבו הטייפים הכבדים בעלי הרצועה המגנטית ברוחב של שני אינטשים ומהן שודרו תמונות ה- Video . הוא פקד בקול הבַּס – בַּרִיטוֹן שלוֹ ובסגנון דיבורו האיטי על יָאִיר שָרְף : "אל תעיז לגעת במכונות השידור . ה- VTR הוא מחוץ לתחום עבורך" . יָאִיר שָרְף ענה לו מייד : "ארנון צוקרמן אבל אתה היית זה שאמר כי צריך וועד חזק כדי להגן על זכויות העובדים" . ארנון צוקרמן לא התבלבל וירה לעברו של יָאִיר שָרְף סלוגן שלא יישכח : "וועד עובדים כן  –  ברדק לא" . שהיתי במאסטר באותה שעה והייתי עֵד לחילופי הדברים . חלפו מאז 34 שנים אבל הוא באמת בלתי נשכח . ארנון צוקרמן היה מנהיג שידור חכם ואחד האנשים הדגולים בתולדות הטלוויזיה בכל הזמנים . בסופו של דבר הוא התנהג בנבונות , הלך לקראת הטכנאים ומנע התלקחויות שהיו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמה שנים מאוחר יותר . בשלושה ימים רווי מתח שבהם נעה המטוטלת מצד לצד נקבע לבסוף שטכנאי חטיבת ההנדסה ישדרו את כל "ששת משחקי ארגנטינה" תמורת תוספת שכר , וכי צֶוֶות השידור יטוס למדינת היעד ביום שישי- 26 במאי 1978 .

בראשית מאי 1978 חיברתי את פקודת המבצע / ספר השידורים המסבירה ומדריכה את עובדי הטלוויזיה , אנשי RTI , אנשי "בֶּזֶק" בתחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ובראשם גָבְרִיאֵל "גָבִּי" שֶקֶל ויִצְחָק נַגֶל כיצד תכסה מחלקת הספורט את המשחקים . פקודת המבצע המשתרעת על פני 88 עמודים העניקה עדיפות לשַדָּר דן שילון הוותיק על פני יורם ארבל הטירון ושמה דגש על הטכנולוגיה והתפישה הטכנית של שידורי הטלוויזיה המתבצעים בקצה השני של כדור הארץ הרחק מגבולה של ישראל , בארגנטינה שביבשת דרום אמריקה . ארגנטינה רכשה מוניטין בתחום הכדורגל אך לא הצטיינה בתעשיית הטלוויזיה . פקודת המבצע נשענה על זהירות מרבית תוך מתן תשומת לב לביטחון הטכנולוגי של שידורי הטלוויזיה , תמונה וקול , העושים כברת דרך ארוכה רווית מהמורות וצמתים טכניים . פקודת המבצע מפרטת בדיוק רב את תהליכי התקשורת הטכנולוגית של העברת תמונת ה- Video ותפעול קווי שידור 4w מששת האצטדיונים הפרושים בחמש ערים ברחבי ארגנטינה ריבר פלייט וסארספילד בעיר הבירה בואנוס איירס , רוסריו , קורדובה , מנדוסה , ו- מאר דל פלאטה ו- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הממוקם בבואנוס איירס לעבר ירושלים , ואת ההיערכות ונהלי חירום מדוקדקים כיצד להתגבר על תקלות אפשריות בעת השידורים הטלוויזיוניים הישירים של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית המתבצעים ממרחק גיאוגראפי עצום על פני הגלובוס . חשיבות עצומה הענקתי לפתרון מיידי של בעיית תקשורת הלוויינים המוגבלת בין ארגנטינה לאירופה ובין תחנת הקרקע ללוויינים של ארגנטינה ב- בַּאלְקָארְסֶה (Balcarce) לבין תחנת הקרקע ללוויינים שלנו בעמק האלה . ללא תקשורת לוויינים איתנה ההפקה המרוחקת הזאת הייתה שווה כקליפת השום . חלפו מאז יותר משנות דור . בפרספקטיבה רחבה של זמן , גם היום מרום גילי 75 , אני יודע שצדקתי בפילוסופיית הניהול והובלת השידורים . לא קיימת עיתונאות טלוויזיונית ללא טכנולוגיה טלוויזיונית חדשנית ומיידית . אתה יכול להיות גאון הפקה אך אם אין לך לווייני תקשורת שיישאו עמם את סיגנלי השידורים מארגנטינה למדינת ישראל – כל העסק לא שווה פרוטה .

חלפו יותר מ- 36 שנים מאז חיברתי את פקודת המבצע / ספר השידורים ההוא של שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 , אולם היא נשמרה בשלמותה . כמה חלקים חיוניים שלה בלוויית הערות יומן מסע שלי הנוגעות לניווט הטלוויזיוני של המבצע הארוך והמורכב , מובאים בעמודים הבאים , ומוכיחים עד כמה עבודת ההפקה הזאת הייתה מורכבת ומסובכת מההיבט טכנולוגיית הלוויינים שלה . צריך להבין כי שני הלוויינים האטלנטיים שנשאו במעמס העיקרי של הפצת 38 סיגנלי השידורים הישירים של 38 במשחקים במונדיאל ארגנטינה לרחבי תבל , ה- Primary וה- Major נשאו עליהם כל אחד רק שני טרנספונדרים בעלי פס רחב של שידור טלוויזיה לעומת נשיאה של כ- 15000 (חמישה עשר אלף) קווי טלפון בינלאומיים . הביקוש הטלוויזיוני – לווייני תמיד היה גדול מההיצע ולכן גם יקר .

טקסט מסמך : מאי 1978 . תוכן העניינים של פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 שחיברתי לקראת יציאתנו למבצע טלוויזיה מרוחק מאוד מגבולות המדינה . צריך לזכור שב- 1978 הייתה תקשורת הלוויינים הבינלאומית שלנו במצב ירוד . בעמק האלה הייתה מוצבת רק אנטנה – צלחת אחת שהייתה מחוברת ל- לוויין ה- Primary האטלנטי . זה היה מעט מאוד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מאי 1978 . תפוצה של פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הפוסט מציג לקוראיו חלק מפקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 שכתבתי וחיברתי , והמפרטת את המורכבות והמסובכות של ההפקה מההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים וכפועל יוצא גם של הפקת התוכן. מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים של 21 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 מארגנטינה לירושלים לרבות הקלטת 17 משחקים נוספים היה המרוחק ביותר שידעה הטלוויזיה הישראלית עד אז מעולם . המבצע צלח גם הודות לנדיבות ליבם של גב' מנואלה פורטאדו מנהלת ה- Eurovision office של הטלוויזיה הפורטוגלית RTP בליסבון , של מר אמאורי דאומאס מנכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה שמקום מושבו במכסיקו סיטי) , ושל מר מאסימו גארפינקל יהודי – ציוני חם מנהל ENTEL גוף התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה . ללא הסיוע הנדיב והאוהד שלהם בצד הענקת התנאים הטכנולוגיים ההכרחיים להעברת סיגנל השידורים מבואנוס איירס הרחוקה לירושלים לא הייתי יכול להפיק את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 עבור משלם האגרה הישראלי.

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978 . מהנדס התקשורת הבינלאומית של ENTEL  היהודי – ארגנטיני מאסימו גארפינקל ז"ל האָהוּב , האדיב , והמקצוען הבלתי נשכח על גדות הריבר פלייט בבואנוס איירס . (באדיבות משפחת גארפינקל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בתום הצלחת הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 וחזרתי מבואנוס איירס לירושלים, הפקתי לקחים רבים בתחום ההפקות ושידורי הטלוויזיה הבינלאומיים המורכבים והמסובכים בחו"ל לקראת העתיד לבוא. בעיקר אלה המרוחקים מגבולות המדינה . הפקת הלקחים הזאת והאמון הרב שרחשו לי המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהם סייעה לי להפיק היטב בחלוף עשור את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 1988 . אף היא התרחשה בקצה השני של העולם מרוחקת מגבולות המדינה אולם תקשורת הלוויינים הבינלאומית השתפרה לאין ערוך לעומת מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . מערכת התקשורת הלוויינית של ה- EBU באמצעות לוויין ה- ECS (בנוסף על CO0MSAT) העניקה לי ב- 1988 לא רק אופציות חדשות (היו ברי חלום ב- 1978 ו- 1979) אלא נתנה לי ביטחון שידור ומעט שערות לבנות. ואומנם  שידרנו בתקופה של 16 ימים אולימפיים מבירת דרום קוריאה סיאול לאולפנים שלנו בירושלים סך של 132 (מאה שלושים ושתיים) שעות שידורים ישירים ללא כל שגיאה . ממוצע של 8.25 (שמונה שעות ורבע) מידי יממה . ברור שמבצע השידורים של סיאול 1988 זכה להערכה עצומה מקיר לקיר בציבור וגם בתוככי שורות רשות השידור והטלוויזיה ישראלית הציבורית . חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית צעדה קדימה במשעול הנכון .

טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים האולימפיים של סיאול 1988 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 4 באוקטובר 1988 . מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים של אולימפיאדת סיאול 1988 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אני שב ומציג חלק ממסמכי פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978.

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978 . הסבר אודות הקשר השוטף בין משרד ההפקה והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- בואנוס איירס בראשותי עם משרד חטיבת הספורט בירושלים בראשות העורך רמי ווייץ. (מתוך פקודת מבצע / ספר השידורים שכתבתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978 . הסבר ופירוט תקשורת לוויינים בין ארגנטינה לישראל . (מתוך פקודת מבצע / ספר שידורים שכתבתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978 . אולפן גביע העולם בירושלים בהגשת עודד בן עמי ויאיר שטרן והפרשנים מרדכי שפיגלר ואמציה להקוביץ' הוא המנווט את שידורי אליפות העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 . (מתוך פקודת מבצע / ספר השידורים שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אף על פי כן ולמרות שפקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 1978הייתה כתובה , יצאנו לדרך ארוכה מישראל לארגנטינה 78' מבלי ששידורי אליפות העולם בכדורגל עדיין מובטחים לצופי הטלוויזיה בישראל . ניתן היה להתיר  את הקשרים הסבוכים ולפרק את מוקשי השידור רק ב- בואנוס איירס עצמה . זה היה סיכון מחושב שארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקח על עצמו מפני שסמך עלי . רק שנינו ידענו שלא כל המוקשים בדרך זרועת המהמורות הזאת פורקו . הציבור איננו מודע (בצדק) לנתיב טכנולוגי ולוגיסטי כל כך סבוך ומלא מהמורות בו צעדתי עם פיקודיי . סלע המחלוקת רווי דינמיט היה נעוץ בהחלטה סופית של הקבוצה המבצעית המיוחדת של איגוד השידור האירופי (EBU Operation Group – Argentina 78) לשדר את כל 38 המשחקים של הטורניר על לוויין התקשורת האטלנטי ה- Major . לרוע המזל ובשל התפתחות טכנולוגית איטית של "בֶּזֶק" תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של מדינת ישראל בעמק האלה כלל לא הייתה מקושרת אליו . הדרך היחידה לפתור בעיות מהסוג הזה היא להיות נוכח בשטח , בארגנטינה . אי אפשר להתיר בעיות ולפרק סוגיות כל כך מורכבות מהמשרד בירושלים . הטיסה עם צוות השידור שלי מנתב"ג ל- בואנוס איירס הייתה כמו מסע לקצה העולם . היה לנו Over night בפרנקפורט בגרמניה . משם טסנו למדריד , המשכנו לברזיל , ערכנו חנייה קצרה בריו דה ז'אניירו לצורך התרעננות , ואח"כ הנחיתה בבואנוס איירס . 38 שעות לקח לנו להגיע לבואנוס איירס מנתב"ג . כעבור שעות ספורות כבר הייתי בעבודה יחד עם חבריי במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) החדש שהקימה הטלוויזיה הארגנטינית באזור פִיגוּארוֹאָה אַלְקוֹרְטָה  (Figueroa Alcorta) בבואנוס איירס . אני מוצא בעבודת התחקיר את יומן המסע של ההפקה הרחוקה בבואנוס איירס בטרם תחילת המשחקים .

טקסט מסמך : 29  במאי 1978 . מונדיאל ארגנטינה 1978 . דף מיוֹמָן המסע של ההפקה בבואנוס איירס וההיערכות של צוותי השידורים שלנו בטרם תחילת המשחקים כפי שרשמתי לעצמי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : הכרזה הרשמית של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 . הגרפיקה הארגנטינית משלבת את שמחת הניצחון במשחק הכדורגל עם תחילת עידן המחשבים . (באדיבות FIFA  ו- 7 ATC ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מס' 8. ביצועיה של רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC. מס' 9 . לא ניתן היה להעביר את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 78' מבואנוס איירס לאולפן בירושלים ללא סיועם הנדיב, המקצועי, והיעיל של היהודי – ארגנטיני מאכסימו גארפינקל, המכסיקני אמאורי דאומאס, וגב' מנואלה פורטאדו מפורטוגל . פילוסופיית השידור של ה- EBU מארגנטינה לאירופה פוגעת קשה ביכולת השידור של טלוויזיה הישראלית הציבורית (חברה מלאה ופעילה באיגוד השידור האירופי) . המנהלים שלי : ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה, חיים יבין מנהל החדשות , ואלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט.

רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC ששימשה Host broadcaster  בינלאומי של שידורי המונדיאל  שידרה ב- 1978 בשָחוֹר/לָבָן . כמו הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מצאתי שם תפישת  שידור מיושנת , טכנולוגיה רעועה , ושידורי חדשות בליווי מוסיקה . משהו שהזכיר את סגנון הקרנת יומני "כרמל" ו- "הרצליה" בבתי הקולנוע שלנו בעידן טרום הטלוויזיה במדינת ישראל . הטלוויזיה הארגנטינית הייתה רשת שידור פוליטית שצייתה ציות עִיוֵור לשלטון החונטה הצבאית בראשותו של נשיא המדינה חוֹרְחֶה רְפָאֵל וִוידֶלָה . למבקר מבחוץ נראה היה שהחיים בבואנוס איירס בירת ארגנטינה עיר מדהימה בגודלה ויפהפייה , מתנהלים על מי מנוחות . ברחובות פְלוֹרִידָה ו- לָאבָאזֶ'ה ששכנו ליד אזור המגורים שלנו במלון פלאזה" באזור סַן מרטין של העיר פרחו החיים 24 שעות ביממה . סעדתי פעם ארוחת ערב מאוחרת ברחוב פלורידה יחד עם המפיק – בימאי ואיש הטלוויזיה הגרמני הורסט זייפארט . כל החנויות ברחוב שקקו חיים והיו פתוחות עשרים וארבע שעות ביממה . המוני אנשים הסתובבו בשדרות קוריינטס . הם קנו בשתיים , שלוש , וארבע לפנות בוקר בגדים , ספרים , מצרכי מזון , ומה לא . בשלוש לפנות בוקר עמדו אזרחי בואנוס איירס בתור להצגות הקולנוע . מחזה הזוי כמעט . הרי רוב בני האדם חולמים בשעות האלה את חלומותיהם הנעימים ביותר. מרכז ברודווי בלֵב מנהטן בניו יורק נראה שומם בהשוואה ללֵב אזור סַאן מרטין של בואנוס איירס . בואנוס איירס אימצה את סיסמתה של תל אביב , "עיר ללא הפסקה'" .

מתחת לפני השטח הייתה התמונה שונה . אנחנו לא היינו מודעים אז בביקורנו הקצר ב- 1978 בארגנטינה למעשי הזוועה של השלטון הצבאי נגד אזרחי המדינה . אירוח המשחקים במדינה הענקית הסבו הפסדים ענקיים של כ- 750.000000 (שבע מאות וחמישים מיליון) דולר לממשלת ארגנטינה , אך החונטה הצבאית ראתה בהם מבצע לאומי פופולארי שאמור לשרת את מטרותיה ולהביא להזדהות של כל שורות העם הארגנטיני עם שליטיו . נבחרת הכדורגל הלאומית של ארגנטינה הייתה אהובה מאוד על העם . הכדורגל בארגנטינה הוא דת והשחקנים  אלילים . הזדהות האומה עם שחקניו של המאמן הלאומי סזאר לואיס מנוטי הייתה טוטאלית ואפפה את כל שדרות החברה הארגנטינית . קשה להאמין לאיזו הערצה זוכים השחקנים . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי מקרוב .

טקסט תמונה : זהו סזאר לואיס מנוטי (Cesar Luis Menotti) מאמנה בן ה- 35  של נבחרת ארגנטינה ב- 1978 . הוא היה הרבה יותר ממאמן . הוא היה מנהיג . היה לו רק חיסרון אחד , הוא עישן כמויות אדירות של סיגריות בשרשרת . (7  ATC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשנת 1975 החלו ההכנות וההיערכות המעשית של רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC שנועדו לתת פתרון כיצד לכסות את טורניר גמר גביע העולם בכדורגל בצורה הטובה ביותר . הוחלט בדרג ממשלתי עליון לבנות בבואנוס איירס מרכז טלוויזיה בינלאומי חדיש בצבע שיפיק וישדר לעולם , ויפעל בנפרד ממרכז הטלוויזיה היָשָן ששידֵר עדיין בשחור / לבן . ההפקה הבינלאומית נתפשה כמשימה לאומית . ארגנטינה נדרשה לעמוד בסטנדרט שידור בינלאומי שהציבו זה מכבר שתי רשתות הטלוויזיה הממלכתיות הגרמניות ARD ו- ZDF בהפקת מונדיאל 1974 ואולימפיאדת מינכן 1972 . משימה כלל לא פשוטה עבור הארגנטינאים . ארגנטינה קיבלה סיוע טלוויזיוני ענק בן 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר מממשלת מערב גרמניה . מומחי ומהנדסי הטלוויזיה הגרמניים של רשתות ARD ו- ZDF , עזרו להקים בשדרת פיגורואה אלקורטה (Figueroa Alcorta) בבואנוס איירס מרכז שידורי טלוויזיה מודרני יפהפה המשדר ב- 625 PAL B , שיטת הצֶבַע הגרמנית המתקדמת והמדויקת (Phase Alternation each Line) . זוהי שיטת שידורי טלוויזיה בעלת האיכות החדה והברורה ביותר שהייתה נהוגה כבר אז במרבית מדינות אירופה וגם בישראל . בשיטת שידור זאת קיימים 625 קווי סריקה ו- 25 פריימים בשנייה . שיטת 625 PAL הייתה טובה יותר משיטת הצבע הצרפתית 625 SECAM ולבטח טובה יותר משיטת הצבע האמריקנית 525 NTSC . מרכז הטלוויזיה הארגנטינית ברחוב פיגוארואה אלקורטה נחשב לאחד החדישים והמצוינים מסוגו בתבל . הורסט זייפארט הבימאי הראשי של אולימפיאדת מינכן 1972 היה זה שלימד והעביר לבימאי ניידות השידור הארגנטיניות השתלמות מקצועית רחבה . תורה שדנה בעקרונות הבימוי והכיסוי הטלוויזיוני של משחקי הכדורגל הנהוגים באירופה .

מונדיאל ארגנטינה 1978 תוכנן להתחיל ביום חמישי – 1 ביוני 1978 ולהסתיים ביום ראשון – 25 ביוני 1978 .  לטורניר הגמר העפילו 16 נבחרות . שיטת המשחקים בשלב השני הייתה בדיוק כמו במונדיאל הקודם ארבע שנים קודם לכן במערב גרמניה ב- 1974 . כמו בעבר הן הוגרלו לארבעה בתים מוקדמים , בהם המשחקים נערכים בשיטת ליגה בת סיבוב אחד . זה היה שיבוצן בבתים המוקדמים .

בית א'                            בית ב'                           בית ג'                         בית ד'

ארגנטינה                    מערב גרמניה                   ברזיל                          הולנד

                               (אלופת העולם מ- 1974)                                    (הפיינליסטית מ- 1974)

איטליה                             פולין                            אוסטריה                     פרו

צרפת                               טוניס                           ספרד                          סקוטלנד

הונגריה                           מכסיקו                         שוודיה                        איראן

הוועדה המארגנת המקומית ו- FIFA קבעו ששתי הראשונות בבתים א' ו- ג' ושתי השניות בבתים ב' ו- ד' יוצרות בית A חדש , ושתי הראשונות בבתים ב' ו- ד' יחד עם השניות בבתים א' ו- ג' , יוצרות בית B חדש . לשלב השני בבית A העפילו איטליה , אוסטריה , גרמניה המערבית והולנד העפילו לבית A , ונבחרות פולין , פרו , ארגנטינה וברזיל נכנסו לבית B . גם כאן התקיימו המשחקים בשיטה של ליגה בת סיבוב אחד , והמדורגות ראשונות בכל בית העפילו למשחק הגמר . כזכור היו אלה נבחרות ארגנטינה והולנד . היה חשוב לי להסביר את שיטת המשחקים למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . שלב הכרחי בבניית לוח השידורים ותכנון כמות המשחקים המועמדים לשידור ישיר . בארגנטינה נערכו 38 משחקים כמו במונדיאל הקודם שנערך במערב גרמניה ב- 1974 . שיטת ארגון המפעל הייתה דומה והוועדה המארגנת המקומית פיזרה אותם בחמש ערים ושישה אִצטדיונים . בואנוס איירס (היו לה שני אצטדיונים גדולים , ריבר פלייט ו- וֶולֶז סארספילד) , מאר דל פלאטה , רוסריו , קורדובה , ומנדוסה . חמֵש שעות הפרידו בין שעון ישראל לבין שעון ארגנטינה . כלומר , אם שעון ישראל הצביע על השעה 12.00 הרי שבארגנטינה הראו המחוגים את השעה 07.00 . נקבעו שלושה זמנים מרכזיים בהם יתקיימו המשחקים . 13.45 שעון ארגנטינה (18.45 שעון ישראל) . הזמן השני הראשי נקבע ל- 16.45 שעון ארגנטינה (21.45 שעון ישראל) . בשעה הזאת התקיימו תמיד שני משחקים במקביל . הזמן השלישי נקבע כאמור ל- 19.15 שעון ארגנטינה ( 00.15 שעון ישראל) , בו התקיים רק משחק בודד ותמיד בהשתתפות ארגנטינה . כל ששת משחקי ארגנטינה בשלב הראשון והשני של האליפות נקבעו להתחיל בשבע ורבע בערב שעון מקומי . חצות ורבע על פי שעון ישראל . ארגנטינה היא מדינה שבה הכדורגל הוא סוג של דת . האומה הארגנטינית מעריצה וסוגדת לאלילי הכדורגל שלה . הייתי שם וראיתי זאת מקרוב . משחק ערב בודד של המדינה המארחת ארגנטינה נותק משאר המשחקים ע"י הוועדה המארגנת המקומית , והיה אמור לגרוף צפיית שיא בארגנטינה ועִמה רייטינג חסר תקדים והכנסות מפרסומות . להפרדה הייתה מטרה נוספת . שלטון ה- "חונטה" הצבאית בראשותו של חורחה רפאל ווידלה (Jorje Rapael Videla) ביקשה למַקֵד את תשומת לב האומה כולה בנבחרת הכדורגל הלאומית באמצעות מסך הטלוויזיה ובכך להסיט אותה מדאגות אחרות .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן התיר לי לשדר ישיר לישראל 21 משחקים , לרבות שלושת המשחקים הליליים של ארגנטינה בשלב המוקדם , ולהקליט את 17 הנוספים בירושלים . ערוץ הטלוויזיה הארגנטינית ATC 7 נמנע מעריכת תקצירים יומיים של המשחקים . ארבע שעות אחרי נחיתת המטוס שהביא אותי ואת צוות השידור שלי לבואנוס איירס היפה היינו כבר כולנו בעבודה . רכב ההפקה ששכרתי הסיע אותנו לרגע למלון שלנו PLAZA באזור סאן מרטין כדי לעשות את ה- Check in הנדרש ומשם נסענו ישירות ל- IBC מרכז השידורים הבינלאומי החדש בצבע בפיגורואה אלקורטה . הטלוויזיה הארגנטינית המיושנת כמעט בכל פרמטר אפשרי שידרה עד אז בשחור / לבן . לִבּי היה כבד עלי. הייתי מוטרד מאוד מבעיות התקשורת הלוויינית הבינלאומית המוגבלת שלנו שטרם נפתרו. ה- EBU (איגוד השידור האירופי) מיסד כאמור פילוסופיית שידור מארגנטינה שפגעה קשות בטלוויזיה הישראלית בשעה שהחליט לנַתֵּב את כל 38 השידורים הישירים רק ללוויין ה- Major האטלנטי שלרוע מזלי תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה כלל לא הייתה מחוברת אליו . אנחנו היינו מקושרים כידוע רק ללוויין האטלנטי ה- Primary בלבד . עלויות השימוש בלווייני התקשורת הבינלאומית מארגנטינה היו יקרות . תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות שולם סכום של 1500 דולר (אלף וחמש מאות) ובעבור כל דקה נוספת 45 (ארבעים וחמישה) דולר . הסכומים המצטברים הגדולים האלה מתחלקים שווה בשווה בין משתתפי השידור ה- Multilateral  (רבי משתתפים) . אנחנו היינו אמורים לשאת בהוצאות האלה לבד מפני שלא היו לנו שותפים נוספים על לוויין ה- Primary .

בנוסף לכל הצרות הטכנולוגיות והכספיות נחסם לוויין ה- Primary שהיה אופציית השידורים היחידה שלנו מארגנטינה לישראל, בשתי נקודות זמן  קריטיות בשעות המשחקים עצמם , ע"י שני ביולטינים טלוויזיוניים יומיים קבועים של מקבצי חדשות (SIN) בני חמש עשרה דקות כל אחד ששודרו מליסבון – פורטוגל בשפות הספרדית והפורטוגזית, ויועדו לרשתות הטלוויזיה של דרום ומרכז אמריקה. המגזינים האלה הופקו ושודרו באחריות OTI, גוף שידור בינלאומי ציבורי בדומה ל- EBU האירופי המאגד בשורותיו את מדינות דרום ומרכז אמריקה. מקום מושבו במכסיקו סיטי . הביולטינים האלה שודרו חמֵש פעמים בשבוע (למעט ימי שבת וראשון) ופעמיים ביום . הם נתקעו כעצם בגרוני. הייתי חייב להתיר את הפלונטר הבינלאומי הזה כדי לקדֵם את מערכת השידורים של הטלוויזיה הישראלית. שתי פיגורות טלוויזיה בינלאומיות ידועות שֵם הופקדו על שידור קבצי החדשות של ה- SIN  מליסבון למכסיקו סיטי. המכסיקני אָמָאוֹרִי דָאוּמַאס (Amauri Daumas) היה אחראי  על שידורי הביולטין הזה מטעם OTI, ובפורטוגל הפיקה את השידור הזה בעבוּרוֹ גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ (Manuela Furtado) המקסימה ידידה אישית שלי מרשת הטלוויזיה הפורטוגלית הממלכתית RTP. שניהם היו אדיבים מאוד כלפי בשיחות הטלפון הארוכות ממשרדי מחלקת הספורט בירושלים לפורטוגל ומכסיקו . הם התייחסו בכובד ראש לבקשתי המפורשת לשָנוֹת את מועדי שידור של הביולטינים כדי לאפשר לנו לשָדֵר ללא הפרעה מארגנטינה על לוויין ה- Primary. הם היו מלאי רצון טוב אך לא הבטיחו לי להצליח בהזזת ה- SIN מתחומי זמן שידור הנחוצים לנו . זה לא היה דבר של מה בכך לשנות אז ב- 1978 סִדרי עולם מן הסוג הזה של הזזת משדרים בינלאומיים למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ הייתה הראשונה למצוא זמני לוויין חלופיים. אַמָאוֹרִי דָאוּמַאס נזקק לזמן ממושך יותר כדי לתאם את החלטת השינוי והיה חייב להיוועץ עם עמיתיו ברשתות הטלוויזיה של מדינות דרום ומרכז אמריקה. הוא הסכים לתת את תשובתו הסופית רק עם בואי המתוכנן לארגנטינה היכן שהוא לקראת סופו של חודש מאי 1978. זה היה זמן קצר ביותר לפני משחק הפתיחה בין אלופת העולם גרמניה המערבית לבין פולין שנקבע ליום חמישי – 1 ביוני 1978 באִצטדיון "רִיבֶר פְּלֵיְיט" בבואנוס איירס. הייתי במצוקת שידור גדולה וחשפתי אותה בפני אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן. לא יכולתי עדיין לפתור את המחסור בתקשורת הלוויינים בין ארגנטינה לישראל.

טקסט תמונה : זהו תרשים השידור הלווייני המקורי שהכנתי לארנון צוקרמן ב- 1978 . הוא נלקח מספר השידורים / פקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 78' . הספר שנכתב על ידי כפקודת מבצע צבאית שרד את מאורעות הזמן ונותר בשלמותו . הבעיה הראשית שלנו הייתה נעוצה בעובדה ש- EBU  (איגוד השידור האירופי) החליט מראש להעביר את כל השידורים מארגנטינה לאירופה באמצעות לוויין המייג'ור האטלנטי (A4AF – 2) כאשר לתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה לא היה קשר אִתּוֹ . מפני שלא היינו מחוברים כלל ללוויין הזה נאלצנו להשתמש בלוויין ה- Primary האטלנטי (A4AF – 1 ) שימוש Unilateral . לרוע המזל הלוויין הזה היה תפוש ע"י מגזין החדשות הדו יומי ה- SIN, שנשלח מפורטוגל לרשתות הטלוויזיה של מדינות מרכז ודרום אמריקה . (מתוך ספר השידור / פקודת המבצע כפי שתכננתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל – ארגנטינה 1978. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זמן רב ומאמץ עצום הוקדש על ידי בבואנוס איירס למציאת פתרונות טכנולוגיים הולמים כדי להעביר בהצלחה ראשית דבר את 21 השידורים הישירים של משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 מתחנת הקרקע הארגנטינית בַּאלְקָארְסֶה (Balcarce) לעבר תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה . זה היה מרוץ נגד הזמן . חששתי שמאמץ ההפקה שלי יהיה על חשבון תפקידי כעורך התוכן , על חשבון האחריות הכללית הנוגעת למיומנות המקצועית וההרמוניה בצוות , וארגון שני השדרים דן שילון ויורם ארבל. הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 הייתה מורכבת ומסובכת מאוד וגזלה ממני זמן רב . זאת הסיבה שבכל רשת טלוויזיה מתוקנת קיימת הפרדה ברורה בין דֶרֶג ההפקה לדֶרֶג העורך . במבצע שידורי ארגנטינה 1978 נשאתי באחריות שני התפקידים האלה יחדיו . בהיותו מודע היטב למורכבות והמסובכות של הפקת ארגנטינה 1978 ובעיקר לקושי הנעוץ בתקשורת הלוויינים ובעייתיות העברת השידורים מארגנטינה הרחוקה לירושלים , ביקש ממני אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לשמור על קשר ישיר עמו ולדווח לו על כל התפתחות . זה היה אומנם קיצור דרך (חובת הדיווח הראשונה שלי בהיררכיה הטלוויזיונית הייתה למנהל החדשות חיים יבין) אך חידוש מפליג עבורי מפני ששרר בינינו בימים ההם Distance עצום. כמנהל הטלוויזיה הוא היה כמו חצי אלוהים בשבילי . לא דיברתי עמו מעולם בעבר . אפילו לא חצי מילה למרות ששימש כמנהל הטלוויזיה כבר חמש שנים . הייתי אז בורג קטן במחלקת הספורט של אלכס גלעדי . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נחשב בימים ההם למנהל טלוויזיה בעל אוֹטוֹרִיטָה שנהנה מכבוד רב והערכה גדולה שרחשו לו פיקודיו , אם לא הערצה . בדרך הדיווח הזאת זאת עקף את מנהל חטיבת החדשות חיים יבין שהיה המנהל והבוס הישיר שלי אולי מפני ששם לב שחַיִים יָבִין נמנע מליטול כל אחריות בתכנון והפקת משדר מונדיאל ארגנטינה 1978 . מנהל הטלוויזיה פתח ערוץ הידברות ישיר עמי ושבר את כללי ונְהָלֵי הדיווח המוסכמים ברשות השידור , דבר לא מקובל בימים ההם .

מנהל חטיבת החדשות חיים יבין לא גילה כל עניין ומעורבות בתכנון והפקת מבצע שידורי ארגנטינה 1978 . הוא לא התעניין , לא שוחח עמי וגם לא עם אלכס גלעדי לפני . הוא לא שאל שאלות , לא תיחקר אותנו , ולא העניק שום גיבוי . מאום . הוא לא עשה זאת מרוע לב אלא מחוסר יוזמה מפורשת שלו ואולי אדישות . זה היה הרבה יותר מתמוה . זה היה מדהים . בעת המחקר וחיפוש המסמכים הנוגעים להפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 אני מוצא שאת דו"חות הסיכום של מבצע השידורים הטלוויזיוני המורכב שחיברתי עם שובי ארצה מבואנוס איירס לירושלים , הגשתי לאלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט ולארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה , אך לא לחיים יבין . חיים יבין מעולם לא טיפס לקומה החמישית בבניין הטלוויזיה ברוממה ירושלים שם הייתה ממוקמת חטיבת הספורט . אלכס גלעדי ואנוכי הבנו שהאיש פשוט מנותק מהאירוע . חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עסקה במבצע שידורים בינלאומי פופולארי מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית בן יותר מחודש ימים , בו נעשים מאמצים גדולים להביא 21 שידורים ישירים (מתוך 38) מארגנטינה הרחוקה לישראל , אך אותו זה לא הטריד יותר מידַי . לאחר שאלכס גלעדי וארנון צוקרמן הטילו עלי את התפקיד לשמש עורך ומפיק של מבצע שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 ביקשתי את חיים יבין לשלוח יחד עִמִי לארגנטינה צוות צילום שלנו , בנימוק כלהלן : "גם ללא השתתפות ישראל במפעל היוקרתי תהפוך ארגנטינה למרכז העולם למשך חודש אחד ותהיה מלאה בסיפורים שיעניינו את הצופים בישראל" . חיים יבין מיהר להשיב לי : "אתה ואלכס גלעדי כרגיל מגזימים, מדובר בס"ה בכדורגל" . צוות הצילום שנחשב למותרות בטלוויזיה לא אושר. בכך יצר חיים יבין תקדים שיוסף "טומי" לפיד ז"ל השתמש בו במונדיאל ספרד 1982. "לא היה לכם צוות צילום בארגנטינה 1978 ולכן גם לא יהיה לך צוות צילום במונדיאל ספרד 1982 . לא צריך חדשות מהכדורגל . תסתפק  ב- 25 השידורים הישירים שאני נותן לך מספרד" , שַח לי יוסף "טומי" לפיד כעבור ארבע שנים בהיותו מנכ"ל רשות השידור . חיים יבין היה קריין בחסד אך לא מנהיג שידור (על פי תפיסתי) על פי מידותיהם של דן שילון ואלכס גלעדי. התייחסותו של חיים יבין לשידורי הספורט בימים ההם הייתה סוג של התנשאות . הקשר ומגע העבודה עִמו היה אפסי . זאת לא הייתה מנהיגות שידור . ככה אלכס גלעדי ואנוכי חשנו . העניינים החשובים בעיניו כמנהל חטיבת החדשות היו אלה שעסקו בתחומי הביטחון , חוץ , כלכלה , וכּנֶסֶת . שידורי הספורט בטלוויזיה הציבורית לרבות אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 , למרות שהיו המורכבים והמסובכים ביותר וגם היקרים ביותר והיוקרתיים ביותר, והנצפים ביותר, נחשבו לנחותים ולא חשובים כל עיקר . אם לא סבר כך הרי שנהג כך . אחרת כיצד ניתן להסביר את חוסר ההתעניינות המקצועית שלוֹ בנו ובתוכן השידור שאנחנו מציעים לוֹ . חיים יבין היה הבוס הישיר שלנו ונתן לאלכס גלעדי ולי להבין היטב היכן מקומנו ואפוא אנחנו ניצבים בסולם העדיפויות שלו כמנהל חטיבת החדשות . על פי הבנתנו זאת הייתה שיטה . תפישת עולם שלוֹ . בעיני רבים נוספים בחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית נחשבו שידורי הספורט מאכסימום כמו אופיום להמונים . מדהים . שידורי הספורט לא העסיקו את חיים יבין יותר מידי וגם לא את מרבית אנשי חטיבת החדשות שלו . לא מן ההיבט התוכניתי ולא מן ההיבט הטכנולוגי והארגוני . גם לא שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 . הוא פשוט לא דיבר אתנו ולא החליף מילה בנושא . לוָואקוּם הזה חדר מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . הרי  מישהו היה צריך לנהל אותנו ולקבל את ההחלטות הסופיות כבדות המשקל . אלכס גלעדי ואנוכי חשנו והרגשנו זאת על בשרנו .

בבואנוס איירס סיפרתי לאלכס גלעדי שמנהל החדשות חיים יבין אפילו לא נפרד מאתנו ולא איחל שום ברכת הדרך טרם יציאת משלחת השידור לדרכה הארוכה לארגנטינה 1978 . זה היה מביך וגם מוזר . "עזוב את חיים יבין . אנחנו לא מעניינים אותו , לא עכשיו וגם לא בעתיד , דבר ישירות עם ארנון צוקרמן" , אמר לי אלכס גלעדי לפני טיסתו לארגנטינה וחבירתו ל- Operation group של ה- EBU בעיר רוסריו . אלכס גלעדי ידע שיחסי חטיבת הספורט באחריותו עם חטיבת החדשות הוא מאבק מתמשך וקומולאטיבי שלא התחיל אתמול ולא יסתיים גם לאחר שובו מארגנטינה . חטיבה ו/או מחלקת הספורט כפי שכינה אותה אלכס גלעדי הייתה על פי ההיררכיה הרשמית ברשות השידור בס"ה "דֶסְק" (Desk) כמו "דֶסְקִים" אחרים בחטיבת החדשות שחיים יבין היה הבוס שלה במשך שלוש שנים מנובמבר 1977 עד נובמבר 1980 . "דֶסְק" הספורט למרות ההפקות רבות ההיקף וכמות השידורים העצומה שלוֹ , ארצית ובינלאומית , לא היה מעולם מחלקה עצמאית . אלא "ֶדְסק" שהוא אקוויוולנט לאחרים בחטיבת החדשות כמו דֶסְק הכלכלה , הדֶסְק הערבי , דֶסְק הכנסת , דֶסְק התרבות , דֶסְק לענייני חברה ורווחה , ועוד – וכפוף ישירות למנהל חטיבת החדשות . אלכס גלעדי איש הטלוויזיה הנפלא בעל יצרים חייתיים של מפיק פעל בדרכו שלו . הוא החליט כבר מזמן שהמשעול בו צעד והפילוסופיה והשיטה שלו חשובים מהפירמה והמוניטין של חיים יבין . כך גם פעל .

טקסט תמונה :  חיים יבין ב- 1978 . אלכס גלעדי סבר שהבוס שלו הניח את מחלקת הספורט סמוך לשלב התחתון בסולם העדיפויות של חטיבת החדשות . (צילום מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : אלכס גלעדי ב- 1978. אחד מאנשי הטלוויזיה הדגולים ביותר שצמו בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל מאז 1968 . ראה בהתנכלותו של חיים יבין למחלקת הספורט בפיקודו בשנים 1980 – 1977, סוג של התנכלות אישית כלפיו . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי) .

אלכס גלעדי בעל יכולות ושטוף אמביציות הרגיש שחיים יבין לא "שַם עליו" , לא מפני שמנהל החדשות היה איש רע באופיו , אלא בגלל שחיים יבין לא הבין במאום בהפקה הכול כך מורכבת ומסובכת של האירוע , וגם לא העניק לשידורי ארגנטינה 1978 חשיבות יתירה בלוח המשדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יחסיו המקצועיים של מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי עם מנהל חטיבת החדשות חיים יבין בשלוש השנים 1980- 1977 היו רצופי מאבקים ו- תורגמו למעין קרבות אינטרסים של שידורים . מדובר ב- מסכת מורכבת שהפכה בסופו של דבר למחלוקת קשה כמו "מלחמה" בין השניים . צריך לזכור כי ב- 1978 היה לאלכס גלעדי מעמד רָם ברשות השידור כמפיק טלוויזיה בכיר , אפילו ברמה בינלאומית . אלכס גלעדי שימש מפיק מִשְדָר הבחירות המוצלח לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 בטלוויזיה הישראלית הציבורית (בו קנה חיים יבין את המוניטין שלו כקריין כמי שניסח את המונח "מהפך") וגם מפיק בעל שם בינלאומי של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בתאריכים 22 – 19 בנובמבר 1977 . עכשיו כמנהל "דֶסְק" הספורט בחורף 1978 רחש אלכס גלעדי הערכה מקצועית מִזערית בלשון המעטה לבוס הישיר שלו חיים יבין בימים ההם . הוא היה פגוע ממנו פגיעות מצטברות והבין שחיים יבין מצֵר את צעדיו לא במקרה אלא על פי שיטה מחושבת מראש . מחלקת הספורט נתפשה כעוֹל והפקותיה כמטרד . אלכס גלעדי חש ש- "דֶסְק" הספורט הונח סמוך מאוד ליד השָלָב התחתון בסולם העדיפויות של החטיבה . הוא הרגיש מתוסכל , כועס , וגם ממורמר . אלכס גלעדי לקח זאת אישית . לאחר שלוש שנים בהן כיהן חיים יבין כמנהל חטיבת החדשות והיה הבוס הישיר שלו , פירש אלכס גלעדי את יחסו אליו כהתנכלות מכוונת . הייתי שם לידו וראיתי זאת במו עיניי . שוחחנו על כך לא אחת . למרות שהיה "רק" מנהל מחלקת הספורט קינן באלכס גלעדי קורטוב של מנהיגות . הוא היה יָזָם בטבעו ששאף כל הזמן להשתפר וביקֵש  כל העת לשנות את המצב הקיים כאלטרנטיבה לסטטוס קוו קיים ויָרוּד בטלוויזיה הישראלית הציבורית שלא אהב ולא מצא חן בעיניו . היה לאלכס גלעדי חזון שידור אך הוא הלך במידה כזאת או אחרת נגד הזרם . הוא היה טוב ומוכשר מידי . ככל שהרחיק לכת ואמביציות השידור שלוֹ התרחבו צבר יותר מתנגדים בתוך הרשות הציבורית וביקורת על השינויים שאותם רצה לחולל .

הפקת שידורי הטלוויזיה של חטיבת הספורט בראשות אלכס גלעדי את טורניר הכדורסל הקדם אולימפי בשווייץ במאי 1980 (בטרם אולימפיאדת מוסקבה 1980) בהשתתפות נבחרת ישראל , נתקלה בקשיים , והביאה לפיצוץ אטומי בינו לבין הבוס הישיר שלו . ההפקה נעשתה מירושלים . טורניר הכדורסל הזה לא עניין את חיים יבין ואלכס גלעדי חַש זאת על בשרו . ב- 22 במאי 1980 חיבר אלכס גלעדי מסמך חריף מאין כמותו אודות יחסיו עם חיים יבין הנוגע לאחת מהפקות הספורט הבינלאומיות שחיים יבין לא החשיב . אם לרדת ליתר פרטים בנושא השנוי במחלוקת , היה מדובר כאמור בטורניר הקדם אולימפי בכדורסל שנערך בערים נוישאטל וג'נבה בשווייץ בהשתתפות נבחרת ישראל . כרגיל , נבחרת ישראל אכזבה את הטלוויזיה ואוהדיה ברחוב הספורטיבי . היא הפסידה לצרפת 81 : 85 , הפסידה לפולין 74 : 89 , הפסידה לצ'כוסלובקיה 78 : 90 , והפסידה גם לספרד בתוצאה 89 : 100 . הנבחרת הישראלית ניצחה נבחרות חלשות כמו טורקיה, אוסטריה, שוודיה, וגרמניה ושבה מובסת הביתה. היא לא העפילה לאולימפיאדת מוסקבה 1980 שכזכור הוחרמה מאוחר יותר ע"י ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין וע"י הוועד האולימפי הישראלי . אך גם אלכס גלעדי הובס בטורניר הזהה ע"י ההיררכיה הבכירה ממנו בטלוויזיה , ושב בידיים ריקות למשרד שלו בקומה החמישית . הוא החליט לכתוב בעקבות השתלשלות העניינים את הגיגי ליבו למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . מכונת ההדפסה הישנה במשרד חטיבת הספורט הנפיקה מכתב נִרְגָן ונרחב בין שני עמודים אותו שיגֵר אלכס גלעדי באמת ללא כחל ושרק למנהל הטלוויזיה . המסמך מעיד היטב מה חשב ומה הייתה דעתו של ראש "דֶסְק" הספורט בטלוויזיה על הבוס הישיר שלו מנהל החדשות שלוֹ . התיעוד האותנטי נשמר . המסמך איננו דבר רכילות אלא מסביר את האמביציות ששוררות בתעשיית הטלוויזיה באשר היא , ולעיתים רבות , יוצרות מחלוקות קשות גם בין ידידים ועמיתים למקצוע .

טקסט מסמך : 22 במאי 1980 . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו מנהל חטיבת החדשות מרחיים יבין בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני  . "השתוללותו של מנהל חטיבת החדשות שכל שצעק כל הזמן הוא , שלא מעניינים אותו שידורי הספורט המטופשים , שאינם אלא בזבוז כסף , אינם אלא עדות לשנאה התהומית של חיים יבין כלפי וגם כלפי העובדים במחלקתי . סיכומו של אותו יום , הודעתו של חיים יבין ליצחק גליקסברג , "כל אנשי הספורט דפרים והעומד בראשם הוא הדפר הראשי" . זה הכינוי לו זכו האנשים שבזיעתם הקנו לחטיבת החדשות חלק נכבד מהישגיה" , כתב אלכס גלעדי את דעתו על חיים יבין למנהל הטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 22 במאי 1980 . (עמוד מס' 2 מתוך 2) . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו מנהל חטיבת החדשות מר חיים יבין בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני . "רק אלה שמשכילים לזכור יכולים להעריך . תכונה כזאת אינני מוצא בראש חטיבת החדשות בנוכחי ואין לי לכן כל ציפיות . יתירה מזו : הערכתו או אי הערכתו חשובים בעיניי כנבלת הצבוע . אשר לי אישית בלעתי כבר הרבה צפרדעים מדו פרצופו של חיים יבין , אך מאחר שטובת הטלוויזיה (וגם טובתי האישית) עמדה לנגד עיניי – הבלגתי" , הוסיף אלכס גלעדי במכתבו למנהל הטלוויזיה אודות התנהגותו של חיים יבין כלפי מחלקת הספורט .(ארכיון יואש אלרואי) .

ב- 18 באוקטובר 1980 שלח אלכס גלעדי המתוסכל עוד מכתב מחאה למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני נגד חיים יבין הנוגע להקצאת אמצעי עריכה VTR לתוכנית "מבט ספורט" . הוא חש מקופח . "למרות הוראת העדיפות הכתובה של מנהל הטלוויזיה הוציא מנהל החדשות הוראה אחרת . בדם לבי אני כותב לך ובפעם האחרונה מבקש פתרון הולם" , כתב בכתב ידו .

טקסט מסמך :  18 באוקטובר 1980 . אלכס גלעדי מפנה בדם ליבו את זעמו כלפיי הבוס הישיר שלו חיים יבין מנהל חטיבת החדשות . חודש וחצי אח"כ בדצמבר 1980 , נטש את הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. אולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקמת בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי נותן לבוסים שלו להבין מה דעתו עליהם. כך אני פירשתי את התמונה, ואחריות הפרשנות רובצת עלי. לא על אלכס גלעדי. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי סבל מקשיים מקצועיים רבים בתקופת שלטונו של חיים יבין בחטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 . חד משמעית . זה מצא את ביטויו במכתבי המחאה הקשים ששיגר למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . (מכתבים ומסמכים נוספים של אלכס גלעדי לחיים יבין וגורמים בכירים נוספים בטלוויזיה וברשות מופיעים ב- 13 ספרי הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה בה דמותו של אלכס גלעדי חוצה אותה לאורכה ורוחבה) . זאת הייתה תקופה לא קלה עבורו . הוא היה המפיק הנבון בהא הידיעה בבניין אבל לא זכה להערכה הראויה . אלכס גלעדי היה הראשון בימים ההם שהגה יחדיו עם מהנדס הטלוויזיה את השימוש ב- Character Generator  (מדפיס כתוביות אלקטרוניות בעברית) בתוכניות הספורט בשעה שחטיבת החדשות השתמשה עדיין בשיטה הידנית בהורדת אותיות Letra set בצבע לבן על נייר בריסטול שחור . השימוש ב- Character Generator היה חידוש מפליג , יעיל , וגם מהיר . אלכס גלעדי ומהנדס אריה מולצ'ינובסקי אימנו והדריכו בעצמם שתי נשים צעירות ירושלמיות , מירה הראל ורוזי קוקה , בשימוש במכשיר האלקטרוני הנחמד הזה . פתאום התברר שמחלקת הספורט מקדימה טכנולוגית בשנות דור את חטיבת האם שלה . בכל שידורי הספורט הישירים והמוקלטים בצבצו לפתע האותיות האלקטרוניות הלבנות . ברור שאלכס גלעדי הסתובב במסדרונות בגֵו זקוף. הוא היה מפיק פנטסטי ללא מתחרים. שחקן שח מט שראה כמה מהלכים קדימה מראש . רב אומן שרשות השידור לא ידעה לשמור עליו ונתנה לו ללכת בדצמבר 1980 לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . גב' מירה הראל נערת ה- Character Generator הראשונה בתולדות הטלוויזיה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . גב' רוזי קוקה הגיעה לטלוויזיה הישראלית הציבורית זמן קצר לאחר מירה הראל ונחשבה לנערת הקרקטר השנייה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

זאת הייתה האווירה המתוחה ששררה בין חטיבת הספורט וחטיבת החדשות . לכן הקמת ערוץ תקשורת ישיר והידברות בלתי אמצעית ביני לבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 78' , בכל זמן שאחפוץ , היה הכרחי . הוא נוצר שלא כמקובל בהיררכיה הקיימת אך היה נדרש כדי להאיץ את מהירות הטיפול וכדי לקבל את האישורים המתאימים לפתרון הבעיות הסבוכות שעדיין ניצבו בפני ההפקה . היא לחלוטין לא הייתה גמורה . לא כל הקצוות נקשרו . טסתי לארגנטינה באיחור רב מבלי שיש עדיין בידי פתרון מניח את הדעת לבעיית תקשורת הלוויינים ולהבאתם ארצה של 21 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 בשידורים ישירים (ו- 17 המשחקים המוקלטים האחרים) כפי שתוכננו על ידי במקור בפקודת המבצע – ספר השידור .

קשה להאמין אבל זה היה המצב . הגענו לבואנוס איירס בשבת – 27 במאי 1978 בצהריים (שעון ארגנטינה) סחוטים ועייפים . הטיסה לקצה העולם התארכה לכדי 38 שעות , מנתב"ג לפרנקפורט , משם לרומא , אח"כ למדריד , חציית האוקיינוס האטלנטי לריו דה ז'אניירו , והנחיתה הסופית בבואנוס איירס . הסוגיה המורכבת של תקשורת הלוויינים בין בואנוס איירס לירושלים טרם נפתרה . ה- EBU החליט זה מכבר להשתמש אך ורק בלוויין האטלנטי ה- Major  בעוד תחנת עמק האלה שלנו הייתה מקושרת ללוויין ה- Primary בלבד . ניגוד אינטרסים משווע בין ה- EBU Operation Sports Group Argentina 78` לבין הטלוויזיה הישראלית שהייתה חברה מלאה (Active member) בשורות ה- EBU . ציפיתי בעיניים כלות לפגישה עם אמאורי דאומאס . מישהו מ- OTI הציע לי להמר : "קח את השידורים כמו שהם. ה- SIN יפריע לך רק לדקות ספורות. מכסימום תקליט ותשָדֵר את השערים אם יהיו בכלל בסוף השידור הישיר שלך. קח את המזל שלך. זה עדיף עַל לא כלום", אמר לי . דחיתי אותו על הסַף . מטורף מי שמהמר בעסקי טלוויזיה . מְהַמֵר טלוויזיה הופך למפסידן נִצחי חסר תקנה ואני מכיר כמה מהם . גם השידורים בטלוויזיה עובדים על פי חוקי מֶרְפִי , על אחת כמה וכמה בעת שיקולים לא הגיוניים . מי שרוצה להַמֵר שילך לעבוד בקָזִינוֹ . שידורי הספורט בטלוויזיה פועלים על עיקרון התכנון המדויק לטווח ארוך. אין מקום ליד המקרה . אין מקום לסְמוֹך , אין מקום למתפשרים , ואין מקום לסלוגן , "אל תדאג –  יהיה בסדר" . תעשיית הטלוויזיה לא עובדת ככה בשיטת הסמוך .

אינני יכול שלא לציין את תחושת החרדה שליוותה אותי בכל מהלך הטיסה הממושכת . חשתי את גודל האחריות הרובצת על כתפי . זוהי מעמסה שלא ניתן לחלוק אותה . מאידך מילא אותי כעס רב על יציאתנו המאוחרת מהארץ , ועל צֶמֶד הטכנאים (מצטיינים במקצועם) היושב לידי עכשיו בטיסה והאחראי על העיכוב . "עם כל הכבוד וההערכה , הכוח העומד והמצוי בידיהם הוא רב מידי" , חשבתי לעצמי . ארבעת הימים שנותרו עד למועד השידור הראשון של טקס הפתיחה ומשחק הפתיחה של אלופת העולם מערב גרמניה נגד פולין הם בהחלט מועד קָצָר מידַי ולא סביר כדי למצוא את הפתרונות לאין סוף של בעיות טכנולוגיות שליוו את ההפקה וכדֵי להיערך בזמן וכדי להפיק בהצלחה מבצע שידורים בסדר גודל של משחקי גביע העולם בכדורגל . רק עם הגיעי לבואנוס איירס הצלחתי להבין במדויק את פילוסופיית התקשורת הלוויינית של ארגנטינה לאשוּרָה . 7 ATC  קבעה כי חברת ENTEL (ראשי תיבות של Empresa Nacional de Telecomunicaciones) הארגנטינית (מקבילה לחברת "בֶּזֶק" שלנו בישראל) תספק במקביל במהלך האליפות רק שלושה Feeds (סיגנל שידור) לשני הלוויינים האטלנטיים ה- Primary ו-  Major . כבר הוסבר קודם לכן כי שני הלוויינים האטלנטיים האלו ה- Primary  ו- Major באחריות COMSAT האמריקנית , ממוקמים בגובה של 36000 (שלושים ושישה אֶלֶף) ק"מ מעל קו המשווה , בין יבשות אפריקה ודרום אמריקה . שיגורם מהקרקע כפוף לחישובים מתמטיים ופיסיקליים מדויקים . לווייני התקשורת חייבים לנוע בחלל במהירות קבועה וזהה לזאת של כדור הארץ . מהירויות התנועה בחלל של שני הגופים האלה, כדור הארץ והלוויין, שוות לחלוטין. מפני שלווייני התקשורת נעים באותו המסלול ובאותה המהירות בה נע כדור הארץ בציר המעגלי הקבוע שלוֹ , נמצאים הלוויינים כל הזמן כאילו "באותו המקום" יחסית למיקומו של כדור הארץ . מיקומם "הקבוע" והגבוה הופך אותם "לתחנות מִמְסַר" יעילות , הקולטות ומשדרות את התמונה והקול ( Receive + Transmit ) עבור כל תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים הממוקמת על פני כדור הארץ , ואשר להן יש קשר עַיִן עִם הלוויינים האלה המשייטים בשמיים . זה כל הסוֹד . לווייני התקשורת האלה שתופעלו ע"י COMSAT לא יועדו ב- 1978 אינם רק להעברת שידורי טלוויזיה . כל אחד מהם נשא עליו בימים ההם טכנולוגיה של תקשורת בינלאומית ענפה הכוללת כ- 15000 (חמישה עשר אֶלֶף) קווי טלפון וקווי מחשבים לעומת שני טרנספונדרים בלבד המיועדים לצורכי שידורי הטלוויזיה . Transponder  הוא יחידת שידור בעלת פס רחב מאוד המותקנת על לוויין התקשורת ותפקידה להעברת סיגנלים של טלוויזיה .

תּכנון מערכת השידור הלוויינית הבינלאומית של ENTEL – ארגנטינה היה מורכב . ENTEL ביקשה לנַתֵּב בכל מקרה שני סיגנלים מקבילים של שני שידורים במונדיאל המתקיימים באותה שעה לכיוון לוויין ה- Major  בשיטת שידור PAL 625 (לעמק האלה לא היה כאמור כל קשר אליו) , ואילו אחד משני הסיגנלים המקבילים האלה ינותב אל לוויין ה- Primary  שלנו אליו מחוברת עמק האלה , והוא ישודר בשיטת השידור האמריקנית NTSC 525 המקובלת בארצות מרכז ודרום אמריקה . הסיגנל השני "שירד" בתחנות הקרקע של Berceney בצרפת ו- Buitrago בספרד הוחזר ללוויין ה- Primary לאחר שומר באירופה משיטת השידור PAL 625 ל- NTSC 525 הייתי יכול לעשות כבר עבודת דוקטורט בתקשורת לוויינים [1] . המצב ברגע זה היה שאנחנו מקבלים את סיגנל השידורים שלנו לא רק ללא Back up , אלא גם בשיטת שידור שאיננה מתאימה לנו . ב- Master Control בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ניצב אז רק Converter Optical ישן , הממיר שיטת שידור באיכות טכנית גרועה . אותו הקונברטור ש- השתמשנו בו בשידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976 . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה אז מוסד עני ונחות מבחינה טכנולוגית . תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה דמתה בכישוריה לטלוויזיה הישראלית הציבורית שאותה הייתה אמורה לשרת . שני הגופים לא היו ערוכים כראוי כדי להתמודד עִם מבצעי שידור מורכבים כאלה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית ו- "בֶּזֶק" נעדרו תשתיות טכנולוגיות הכרחיות כדי להתעסק ברצינות עם שידורי כדורגל ישירים מקצה העולם . חלק מהאינפורמציה הטכנולוגית המורכבת והמסובכת הזאת והנתונים הכפופים לה פשוט לא ידעתי לפני יציאתי לארגנטינה . הקדשתי כמויות של זמן ומחשבה בירושלים לפרשת  הלוויינים . סברתי לתומי כי ניתן לגייס את ה- EBU  לפחות למשחקים הבודדים . פשוט לא הייתי מודע לעובדה היסודית שהחלטת ENTEL – ארגנטינה לפצל את שני הסיגנלים ל- Major  ואחד ל- Primary , היא החלטה שאיננה ניתנת לשינוי . אם היה נערך סיור קדם הפקה קצר שלנו במקום בטרם המשחקים , הייתי מקצֵר מאוד את הדרך לפתרון הבעיה . ה- EBU (איגוד השידור האירופי) הפעיל כמובן לחץ כבד על ENTEL ארגנטינה ליצור Back up  (תימוכין) לסיגנל השידורים הישירים שלוֹ המועברים ללוויין ה- Major . למעשה חפפה בקשת אירופה את רצונם הכֵּן של מומחי התקשורת הארגנטיניים להעניק תימוכין לכל הסיגנלים המתנקזים  ל- Balcarce תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של ארגנטינה ומשם נשלחים אל שני הלוויינים האטלנטיים . ארגנטינה פנתה למדינות דרום אמריקה האחרות כדי לבדוק אפשרויות מעשיות לשיתוף פעולה תקשורתי ביניהן . הם ראו בצדק בהענקת התימוכין לסיגנלים שלהם צורך חיוני וחשוב ביותר. מכל האמור לעיל הוברר שרק תחנת הקרקע ללוויינים של צ'ילה בימים ההם , הממוקמת על החוף המערבי של יבשת דרום אמריקה מסוגלת לגבות את הסיגנלים המשודרים לכיוון לוויין המייג'ור . לסיגנל השידור שנשלח ללוויין ה- Primary לא היה גיבוי . העובדה הזאת לא הייתה ידועה לי . הייתי תמים לחשוב ש- EBU ילך עִמי על המשחקים הבודדים המשודרים על לוויין ה- Primary ללא גיבוי מתאים (Back up) .

עד עצם היום הזה רצות לי אותן התמונות לפני יותר מ- 36 שנים כיצד אני שובר את ראשי על המדוכה בירושלים, מבלי לדעת את העובדות האמיתיות בשטח הארגנטיני . היכולת הטכנולוגית של גיבוי השידורים לאירופה רק על לוויין ה- Major ע"י תחנת הקרקע הצ'יליאנית הייתה נהירה היטב לאנשי הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי , בראשה ניצבו בּיל ווֹרְד הבריטי והספרדי מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ . יכולת הגיבוי הצ'יליאנית ללוויין ה- Major בלבד הייתה הסיבה ש- EBU החליט להשתמש רק בלוויין הזה לצורך העברת שלושת הסיגנלים לאירופה , הן של המשחקים הכפולים והן של המשחק הבודד . זה נשמע פשוט וטריוויאלי וניתן לפתרון קל היום אך היה מאוד מורכב בימים ההם . עוד באותו ערב ההגעה לבואנוס איירס , לאחר ההתמקמות במלון שלנו "פְּלָאזַה" סַאן מרטין (באזור יוקרתי בבירה הארגנטינית ליד רחובות לָאוַואזֶ'ה ופְלוֹרִידָה) , וסיור העבודה וההתמקמות בפיגורואה אלקורטה , ביקשתי להיפגש עם מר מאכסימו גארפינקל (Maximo Garfinkel) יהודי – ארגנטיני שנשא במשרה החשובה של מהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה , וכפי שהתברר גם ציוני חם ואוהד שרוף של מדינת ישראל .

 שילמנו לחדר במלון 90 (תשעים) דולר ללילה. הון עתק בימים ההם. כרגיל נכפינו ללון בזוגות על פי הנחיות רשות השידור. שיטת הלינה הזוגית במבצעי השידור הגדולים והממושכים הייתה המצאה ייחודית של יצחק לִבני מנכ"ל רשות השידור וסמנכ"ל הכספים שלוֹ ישראל דוֹרי . הלינה הקבוצתית במסעות לחו"ל הייתה ריטואל ומסורת מקודשת . כמו בשירות מילואים. שום רשת שידור עולמית אחרת לא כפתה על שליחיה ללון בזוגות. אין דבר כזה . בן זוגי היה מַחְמוּד אָבּוּ – בָּאקֶר, שַדָּר הספורט בשפה העַרבית . יורם ארבל התגורר בחֶדֶר משותף עם איציק גליקסברג, צמד הטכנאים חבר איש לרעהו . רק דן שילון השַדָּר הבכיר שוּכַּן בחדר לבדו על פי הוראת מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . הוא היה מורם מהצוות .

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978 . זהו היהודי – ארגנטיני ציוני חם בנפשו איש נפלא בעל ידע ויכולות מרשימות מר מאסימו גארפינקל ז"ל המהנדס הראשי של התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה ENTEL . תרומתו להצלחת ההפקה הכול כך מורכבת והרחוקה ממדינת ישראל היא בלתי נשכחת עבורי . (התמונה אדיבות פאביאן גארפינקל בנו של מאכסימו גארפינקל . ארכיון יואש אלרואי) .                                                                                     

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978 . מאסימו גארפינקל (ממושקף במרכז) בפרזנטציה תקשורתית  של ENTEL  בבואנוס איירס ערב תחילת טורניר גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978 . (התמונה באדיבות משפחת גארפינקל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בתום מנוחה קצרה התוודעתי למהנדס התקשורת הארגנטיני מאסימו גארפינקל . מאסימו גארפינקל היה יהודי ציוני חַם (כמו כל יהודי ארגנטינה) איש שקשור מאוד בכל נימי נפשו למדינת ישראל . בן אחיו שהה אז במחנה עבודה בקיבוץ אלומות בעמק הירדן . יצאנו לאכול "אַסָאדוֹ" (Asado) במסעדת בשרים ידועה על גדות נהר הריבר פלייט . מעולם לא שמעתי עד אז על המונח הגסטרונומי הזה , "אַסָאדוֹ" . בפעם הראשונה בחיי גם ראיתי כיצד מכינים בארץ ה- "פַּמְפָּס" רחבת הידיים כריכים בהם מונחים בכפיפה אחת נקניק סלאמי וגבינה צהובה . מאסימו גארפינקל הבהיר לי בשיחתנו פרטים סתומים רבים הנוגעים להפקה המורכבת והמסובכת וגם רחוקה מאוד ממדינת ישראל . אילו פגשתי אותו חצי שנה קודם לכן הייתי פותר בקלות את כל בעיות התקשורת הלוויינית הבינלאומית של הטלוויזיה הישראלית .

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978. ארגנטינה היא ארץ הבשר. פולחן ה- "אסאדו" בבואנוס איירס. לסטייקים הארגנטיניים המצוינים יצא שם דבר ומוניטין בינלאומי בכל רחבי העולם . ( באדיבות לשכת העיתונות של ארגנטינה ו- 7  ATC).

מַאסִימֹו גָארְפִינְקֶל התוודה בפני וסיפר לי בשלווה את האינפורמציה הנוגעת לתקשורת הלוויינית הבינלאומית הקונקרטית הזאת : "הטלוויזיה הארגנטינית איננה מסוגלת להעניק יותר משלושה סיגנלים בעת ובעונה אחת כפי שנקבע בתכנון המקורי" . הוא אמר זאת מפורשות . ברגע הראשון זה נשמע מדהים . אנחנו לא ידענו זאת וגם לא שמענו את האינפורמציה הזאת מאנשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU  בבואנוס איירס (ביל וורד ומנולו רומרו) . המהנדס הראשי של התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה פרש לפני תוכנית חסויה בדבר שיגור סיגנל רביעי ללוויין ה- Primary שלנו באמצעות מָשְדֵר חירום של ENTEL ארגנטינה , שיופעל במשך שעתיים רק למען הטלוויזיה הישראלית . ה- Feed הרביעי הזה יוכל להיות מוּזָן באינפורמציה שידור PAL 625  הנוחה לנו , או בשיטת השידור בצבע 625 SECAM (ראשי תיבות שלSequentielle Couleur Avec Memoire), שיטת השידור הצרפתית להעברת שידורי צבע שהייתה נהוגה בימים ההם בצרפת , וגם ב- ברה"מ ומדינות מזרח אירופה שהשתייכו אז לאיגוד השידור המזרח אירופי O.I.R.T. . מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל העניק לי ברוב אדיבותו את זכות הבחירה . זה היה נחמד מצִדוֹ אך עניין שיטות הצבע של ה- PAL ו- SECAM לא שינה לנו דבר מפני שהטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה ממילא בימים ההם בשחור/לָבָן . יכולתי אפוא לרתום לחלק מהשידורים של הסיגנל הרביעי את שתי הרשתות הצרפתיות TF- 1  ו- A2 F  ששידרו מארגנטינה בשיטת ה – SECAM שלהם וע"י כך להוזיל בעוד משהו את העלויות הכספיות שלנו . מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל גם העניק לנו הנחה משמעותית בעלויות ה- Up Link . "ENTEL תגבה מרשות השידור הישראלית סכום של 540 דולר בלבד תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות של השידור הלווייני במקום 1400 דולר כמקובל בשידורים בינלאומיים , ו- 18 דולר לכל דקה נוספת של השידור במקום 45 דולר כנהוג" , הבטיח לי , בעוד אנו נוגסים בעונג בסטייקים העסיסיים של ה- "אָסָאדוֹ". הוא עמד בדיבורו.

זו הייתה חוויה גדולה לפגוש אותו ולהיעזר בידע העצום שלו ובשירותיו כמהנדס התקשורת הבינלאומית של ארצו. מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל הבלתי נשכח חסך לרשות השידור ממון רב, בהתחשב בעובדה, שכמעט כל השידורים מארגנטינה לישראל נקבעו מראש כשידורי טלוויזיה Unilateral (משתתף יחיד) , ולכן היו יקרים מאוד . הודיתי לו מקרב לבי . הזמנתי אותו לבקר בישראל והבטחתי לו לקבל אישית את פניו ולערוך לו סיור בן שבוע בשם רשות השידור ברחבי מדינת ישראל מרמת הגולן ועד אילת . לפני שנפרדנו שלף מארנקו את כרטיס הביקור שלו ואמר לי : "מר יואש אלרואי, שמור זאת אצלך. אם יהיו בעיות אל תהסס להתקשר".

טקסט מסמך :  1978 . מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 78' . זהו כרטיס הביקור של מהנדס שירותי התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה מאכסימו גארפינקל , יהודי ציוני ואוהד גדול של מדינת ישראל. בספריית העבודה שלי במשרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בירושלים הצטברו אלפי כרטיסי ביקור. זה היה לבטח אחד החשובים שבהם . תרומתו של מאכסימו גארפינקל להצלחת העברתם של 21 שידורים ישירים ו- 17 לצורכי הקלטה של מונדיאל ארגנטינה 78' , מבואנוס איירס לירושלים , היא בלתי נשכחת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשמתי את סיכום הפגישה עם מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל ודיווחתי מייד לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן , שחלק חשוב מבעיית התקשורת הלוויינית מארגנטינה נפתרה בסיועו הנדיב של מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל . נותרה לפני המשימה השנייה לפגוש את המכסיקני אַמָאוֹרִי דַאוּמָאס מזכ"ל OTI כדי לשמוע מה יש בפיו בנוגע לפינוי SIN ביולטין החדשות הבינלאומי (ראשי תיבות של South America International News) המשודר מהטלוויזיה הציבורית הפורטוגלית RTP אל מרכז הטלוויזיה של OTI באמצעות לוויין ה- Primary האטלנטי "שלנו" בתקופת משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978.

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978 . הערות ליומן המסע . סיכום הפגישה עם מאסימו גארפינקל המהנדס הראשי של ENTEL בטרם תחילת המונדיאל . הוא העניק לטלוויזיה הישראלית הציבורית הענייה והמרודה % 50  הנחה בתשלום עבור שירותי התקשורת הלווייניים. מייד העברתי את פרטי נושא השיחה וסיכומה למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום שלישי – 30  במאי 1978 נפגשתי בבואנוס איירס לארוחת עֶרֶב במסעדה איטלקית עם המכסיקני מר אָמַאוּרִי דָאוּמַאס האדיב מנכ"ל OTI . הוא נתן לי בו במקום תשובה חיובית וסופית , ואמר בשמחה , "מר יואש אלרואי מאמצי נשאו פרי . OTI וויתרה לטלוויזיה הישראלית לחלוטין על הסְפּוֹטִים של ה- SIN  לאורך כל תקופת המשחקים של מונדיאל ארגנטינה 1978" . לוויין ה- Primary פנוי עכשיו עבורך בכל תקופת האליפות" . שוב צלצלתי לארץ לארנון צוקרמן ובישרתי לו כי משימת שִחרוּר הלוויינים הושלמה , אך 21 השידורים הישירים ו- 17 המוקלטים יתבצעו ללא Back up (תִּימוּכִין) . זה היה המיטב שאפשר היה לעשות בימים ההם ועלה לרשות השידור בשתי ארוחות ערב וכמה סובנירים נחמדים שלנו . ארנון צוקרמן קיבל את בשורות הצלחת ההפקה הרחוקה בשוויון נפש . כ- פסע היה בין הצלחתה לכישלונה הגמור . הוא היה איש כה מופנם שבקושי אפשר היה לדובב אותו דרך הטלפון . הוא נשאר בדרך כלל קר רוח (כדרכו) . הפליא אותי שמחד וויתר על עמדת התיווך בהיררכיה המקובלת בינו לביני והסיר ממנה את חַיִים יָבִין על מנת לקבל את תמסורת האינפורמציה שלי ישירות אליו, ומאידך איננו מפגין עניין יתר בהפקה המסובכת , איננו מתעניין בפתרונות שהשגתי , איננו סקרן , ולא שואל שאלות שנוגעות להפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 , ואפילו לא מסוגל לומר מילה אחת תודה . ייתכן ודמותו של המפיק הגדול אלכס גלעדי צצה לפתע בשיחות הטלפון שקיבל מקצה העולם והתייצבה ביני לבין מנהל הטלוויזיה . ארנון צוקרמן לכשעצמו לא התמצא כהוא זה בתקשורת הלוויינים המסובכת . אני חושב שזאת הסיבה בגללה סמך עלי לחלוטין . זאת הייתה ההפקה הבינלאומית הראשונה שלי בסדר גודל עצום שכזה כזה – כמנהיג שידור , מנהל , מפיק , ועורך . האמת , ארנון צוקרמן לא עניין אותי עוד בעֵת שהותי בבואנוס איירס . עכשיו משהוסרו מכשולי התקשורת הלוויינית הבינלאומית היה צריך לעטוף את ההפקה שנולדה בצֶמֶר גֶפֶן . המתינו לי מהמורות רבות נוספות בהמשך הדרך .

טקסט תמונה : קיץ 1978 . מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 78' . זהו הפתרון הטכנולוגי והתרשים המקורי שלי כפי שהצבתי אותו על מפת תקשורת הלוויינים בין בואנוס איירס לירושלים ב- 1978 . השרטוט הזה הועבר לידיעתו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סיגנל השידורים של כל המשחקים הגיע מבאלקארסה לעמק האלה בשלושת שיטות השידור של Pal , Secam , ו- NTSC , אבל בסופו של דבר הוא הגיע . זה היה הרע במיעוטו . הייתי מסוגל עכשיו להעביר לירושלים את כל 21 המשחקים המתוכננים לשידורים ישירים עם קולותיהם של דן שילון ויורם ארבל . (השרטוט הנ"ל מתוך ספר השידור / פקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 1978 שכתבתי וחיברתי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הציבור יזכור את שני שדרי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ארגנטינה 1978 דן שילון והוותיק ויורם ארבל הטירון . גורלו של הפרשן יוסף "יוסל'ה" מרימוביץ' שעשה את עבודתו בהתנדבות עתיד היה להישכח. כבר לא זוכרים אותו. רמת השידור הישיר ומוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ארגנטינה 1978 הייתה עוד אבן יסוד , נדבך נוסף בפירמידה הכללית שהמשיכה להיתמר מעלה . הכדורגל בארגנטינה הוא דת במגרש ומחוצה לו . צריך להיות שם כדי לחוות את החויה ולהבין את מורשת הכדורגל הארגנטיני . ארגנטינה ניצחה במשחק הגמר את הולנד 3 : 1 לשמחת תושבי המדינה ונשיא ארגנטינה העריץ וראש החונטה הצבאית חורחה רפאל ווידלה שהעניק את גביע העולם לקפטן דניאל פאסארלה צבר מוניטין אזרחי של מיטיב העם .

מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל הארגנטיני והמכסיקני אמאורי דאומאס היו שני אנשי תקשורת עלומי שֵם בישראל , אך הם אלוּ שהצילו את שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 עבור משלם האגרה הישראלי . נדיבותם המקצועית אִפשרה לצופי מדינת ישראל לצפות במשחקי גביע העולם על פי התּכנון המוקדם וסדר העדיפויות שלי שנקבע עוד בישראל . אני זוכר שבטרם תחילת המשחקים נסעתי לשדה התעופה הבינלאומי של בואנוס איירס כדי לקבל את פניו של דן שילון שהגיע מניו יורק . אינני יודע אם דן שילון שמח בכלל לראות אותי בבואנוס איירס בתפקיד המפיק והעורך הראשי ומנהל המִפְעַל הזה של שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' . הוא היה רגיל לראות במחוזות הבינלאומיים הללו את אלכס גלעדי . לפתע פגש אותי . דָן שִילוֹן היה אמור לשָדֵּר בתוך יממה וחצי את טֶקֶס הפתיחה ומשחק הפתיחה . נסעתי ברכב ההפקה לנמל התעופה הבינלאומי של ארגנטינה כדי לקבל את פניו . ערכתי לו סיור קצר ב- IBC  בפִיגוּרוֹאָה אַלְקוֹרְטָה ואח"כ שכרתי לו מונית ושלחתי אותו לנוח במלון שלנו בסַאן מרטין . הוא היה היחיד שזכה "למותרות" , לדוּר בגפו בחדר במלון על פי הרשאה של ארנון צוקרמן ומכיוון שהיה השַדָּר הראשי שלי בארגנטינה . הצמדתי לו את הטכנאי מוֹרִיס בַּרוּךְ בעמדות השידור באִצטדיונים . בֵּנִי עוֹרִי איש מחלקת הספורט שלנו שהגיע על חשבונו לארגנטינה שימש עוזר שַדָּר של יורם ארבל וגם חצי מפיק שלוֹ . זאת הייתה תגבורת חשובה . בני עורי נחשב על ידי במשך שנים רבות לעיתונאי ותחקירן מצוין שעשה עבודתו נאמנה מאחורי הקלעים . אהבתי אותו בשל היותו ידען מופלג אך איש צנוע שמוכן תמיד להגיש עזרה . אינני יודע כיצד יורם ארבל היה מסתדר בלעדי העזרה הלוגיסטית של בני עורי ברחבי ארגנטינה הענקית .

דן שילוֹן היה אמור לשָדֵּר בתוך יממה וחצי את טקס הפתיחה ומשחק הפתיחה . נסעתי ברכב ההפקה לנמל התעופה הבינלאומי של ארגנטינה כדי לקבל את פניו . ערכתי לו סיור קצר ב- IBC  בפִיגוּרוֹאָה אַלְקוֹרְטָה ואח"כ שכרתי לו מונית ושלחתי אותו לנוח במלון שלנו בסַן מרטין . הוא היה היחיד שזכה "למותרות" , לדוּר בגפו בחדר במלון על פי הרשאה של ארנון צוקרמן ומכיוון שהיה השַדָּר הראשי שלי בארגנטינה . הצמדתי לו את הטכנאי מוריס ברוך בעמדות השידור באִצטדיונים . בני עוֹרִי איש מחלקת הספורט שלנו שהגיע על חשבונו לארגנטינה שימש עוזר שַדָּר של יורם ארבל וגם חצי מפיק שלוֹ . זאת הייתה תגבורת חשובה . בני עורי נחשב על ידי במשך שנים רבות לעיתונאי ותחקירן מצוין שעשה עבודתו נאמנה מאחורי הקלעים. אהבתי אותו בשל היותו ידען מופלג אך איש צנוע שמוכן תמיד להגיש עזרה . אינני יודע כיצד יורם ארבל היה מסתדר בלעדי העזרה הלוגיסטית של בני עורי ברחבי ארגנטינה הענקית .

beni ori

טקסט תמונה : יוני 1978 . העיתונאי בני עורי במונדיאל ארגנטינה 1978 . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

ביום חמישי – 1 ביוני 1978, יום משחק הפתיחה באִצטדיון ריבר פלייט בבואנוס איירס , הופיעה במשרד שלנו דמות כדורגל מוכרת בלוויית אחד מאנשי הקהילה היהודית הגדולה בבואנוס איירס . לא יכולתי לטעות בו . זה היה הארגנטיני אֶנְרִיקוֹ אוֹמַאר סִיבוֹרִי , מגדולי השחקנים בעולם בשנות ה- 60 שהספיק לשחק בקריירה הארוכה שלו בשתי נבחרות לאומיות , ארגנטינה ואיטליה .

sivori

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 60 . טורינו – איטליה . אנריקו אומאר סיבורי (מימין) במדי הקבוצה האיטלקית יובנטוס . כורע במרכז השחקן הוולשי ג'ון צ'ארלס. משמאל זהו החלוץ השוודי קוּרְט הַאמְרִין . אנריקו אומאר סיבורי אזרח ארגנטיני ממוצא איטלקי שיחק בזמנו במדי נבחרת איטליה וגם במדי ארגנטינה . הוא ביקש ממני לשמש פרשן של הטלוויזיה הישראלית ותבע לעצמו שכר מופלג של 6000 (ששת אלפים) דולר למשחק אחד באִצטדיון "ריבר פלייט". (באדיבות RAI) .

אנריקו עומאר סיבורי שיחק עם נבחרת איטליה בשני משחקים נגד ישראל בקדם גביע העולם של צ'ילה 62' הזכורים היטב לכל אוהדי הכדורגל בארץ . איטליה ניצחה ב- 15 אוקטובר 1961  באִצטדיון ר"ג  4 : 2. בתום המחצית הראשונה הובילה ישראל 2 : 0 משעריהם של ראובן יאנג (שחקן הפועל חיפה) ונחום סטלמך (שחקן הפועל פ"ת). במשחק הגומלין בטורינו ב- 4 בנובמבר הביסה איטליה את ישראל 6 : 0. אנריקו אומאר סיבורי הבקיע במשחק התבוסה ההוא ארבעה שערים . עכשיו במשרד בפיגורואה אלקורטה הציע לי את שירותיו כפרשן של הטלוויזיה הישראלית. הוא ביקש שכר של 6000 (ששת אלפים) דולר לשידור ישיר משחק, ואמר שזהו מחיר הנחה לטלוויזיה הישראלית. היהודי המקומי שהציג את אנריקו אומאר סיבורי בפני הציע , שהוא יישב יחד עם אנריקו עומאר סיבורי בעמדת השידור ויתרגם לשַדָּר המשחק, דן שילון או יורם ארבל את פרשנותו של השחקן הארגנטיני הנערץ מספרדית לעברית. כמובן שאי אפשר היה להיענות להצעת הפרשנות המסורבלת הזאת והיקרה . העדפתי על פניו את יוסל'ה מירמוביץ' שהיה היחיד מאנשי הכדורגל הישראליים שהגיע לארגנטינה הרחוקה וגם הסכים לעבוד בעבורנו בחינם . ביום חמישי – 1 ביוני 1978 יצאו השידורים לדרך . אנריקו אומאר סיבורי עבר ממשרד הפקה אחד למשנהו וחיפש עבודה . בסוף התמנה לפרשן של רשת טלוויזיה צ'יליאנית . אינני יודע אם קיבל מהם את השכר שאותו נקב בפניי .

דן שילון שידר ישיר מאִצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס את משחק הפתיחה אלופת העולם היוצאת מערב גרמניה נגד פולין שהסתיים בתיקו אפס . הוא לא ישכח את החוויה הזאת לעולם לא בגלל התוצאה המשעממת , אלא מפני שכמעט יצא מדעתו במשך השידור הישיר שהיה רצוף תקלות תקשורת בין עמדת השידור שלו באצטדיון "ריבר פלייט" לבין האולפן בירושלים . במהלך השידור הישיר העברנו אותו לפחות שמונה פעמים ממיקרופון ה-Head set  לטלפון הבינלאומי ששימש כ- Back up לקו השידור שהיה רעוע בשל מגעים רופפים בחיבור קווי המערכת שלנו במרכז הטכני של CIBA הארגנטינית המנוהלת ע"י ENTEL ARGENTINA .

דן שילון כמעט השתגע . למחרת יום שישי – 2 ביוני 1978 שידר יורם ארבל ישיר ממר דל פלטה את המשחק צרפת – איטליה . השידור עבר בשלום . דן שילון שידר ישיר מאצטדיון ריבר פלייט את משחק הלילה ארגנטינה – הונגריה . שוב חזרו תקלות התקשורת על עצמן כמו במשחק הראשון . דן שילון היה מיואש ומאוכזב מאוד . הוא לבטח התגעגע לאלכס גלעדי ברגעים המביכים האלה אך נשאר מנומס כלפי , "יואש אלרואי , אם התקלות האלה יימשכו אני מבקש את רשותך לחזור לניו – יורק" , אמר לי . היה בדן שילון משהו מעורר כבוד כלפיו . הוא היה גבוה ממני בהיררכיה עשרת מונים אבל לא רקע ברגליו ולא צעק למרות התקלות הטכניות המרגיזות . הוא שמר על נינוחות . לא האשים ולא התפרץ . הוא שמר על צֶלֶם האדם שלו . בתוכי ידעתי עד כמה חש חסר אונים ועד כמה אלכס גלעדי היה חסר לו . ההתנהגות המכובדת שלו ברגעי משבר הייתה ראויה להערכה . צריך להבין כי כל מדיה העוסקת בתקשורת המונים לבטח הטלוויזיה והרדיו חשופים לאמביציות העצומות של עובדיה . זאת הייתה ההפקה הבינלאומית הראשונה שלי אולם שלטתי בחומר ההפקה התוכניתי , הטכנולוגי , והלוגיסטי ב- % 100 . אנשי ה- EBU מנולו רומרו , ביל וורד , והורסט זייפארת אמרו לי מאוחר יותר שאני אחד מה- Team Leaders הטובים ביותר שמייצגים כאן בארגנטינה 78' את משלחות השידור של מדינות איגוד השידור האירופי . הם לא היו צריכים לומר לי זאת . ידעתי לבד כי אני משייט בקלי קלות בארגנטינה 78 . תקלות נוצרו כדי לפתור אותן והן באמת נפתרו , אף על פי כן מצא חן בעיניי השקט הנפשי של דן שילון . נדמה היה כאילו מישהו בכוונה מחבל בשידורי דן שילון כדי להַלֵל את יורם ארבל . יורם ארבל שידר ללא תקלות טכניות . הן פקדו רק את דן שילון . ביקשתי את התערבות בּיל ווֹרְד ומָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ בבעיות השידורים שלנו . שני האישים האירופיים הנכבדים האלו טענו בתחילה שתקלות התקשורת הֵן מובנות במערך שגוי של יחידות קווי ה- W4 שהקמנו במשרד שלנו ב- IBC בפיגורואה אלקורטה . זאת הייתה טענה לא נכונה . יאיר שרף ומוריס ברוך איתרו לאחר בדיקה מקיפה את התקלה החוזרת ונשנית , וגילו כי חיבור של חלק מקווי השידור שלנו במרכז קווי השידור של CIBA נעשה בצורה רשלנית . המגעים רופפים של מִכְשוּר התקשורת העדין הם אלה שהפרידו בין כישלון להצלחה . הטכנאים הארגנטינאיים הידקו את מגעי ה- W 4 על פי בקשתנו והתקלות נעלמו כלא היו . למעט שני המשחקים הראשונים בהם היו לנו באמת ניתוקים חמורים ותכופים בקווי שידור ה- 4W ונאלצנו לשדר באמצעות טלפונים בינלאומיים שהצבתי (תמורת תשלום) בכל אחד מעמדות השידור שלנו כ- Back up . כל שאר 19 השידורים ישירים הנוספים שבאו בעקבותיהם עברו בשלום .

חיים יבין מנהל חטיבת החדשות לא התקשר אלי לארגנטינה בכל תקופת המשחקים , למעט פעם אחת . פתאום הופיע קולו על ה- W4 . הוא לא התעניין בעבודתנו שם , זה היה תפקידו של ארנון צוקרמן , אך הוא ביקש ממני בראשית שבוע אחד להכין כתבה על חוויות המונדיאל ל- "יומן השבוע" מגזין החדשות השבועי אותו הגיש כדרכו בערבי שישי . יעל חֵן שימשה העורכת שלוֹ . הזכרתי לו את פרשת צוות הצילום הישראלי שביקשתי להטיס לארגנטינה 1978 , אך הוא סירב לכך בשעתו . מעבר לדיווחים החדשותיים רציתי בעיקר לראיין עבור צופי הטלוויזיה הצעירים בישראל את כוכבי העַל של הכדורגל הבינלאומי שהזדמנו לארגנטינה , ולהכיר את דרכם אל התהילה . רציתי לברר מדוע שחקני הכדורגל בעולם מצליחים כבודדים והופכים את נבחרותיהם לקבוצות נבחרות , ואילו שלנו בישראל נכשלים כפרטים וגם בנבחרת הלאומית בזה אחר זה . לרבים נראית הדרך לפסגה קלה . זה כמובן אינו נכון . כוכבי העַל כמו פֶּלֶה , יוֹהָאן קְרוֹיף , ודְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא היו רק אסופה של כישרונות . הכישרון מהווה עשרים אולי שלושים אחוזים מההצלחה הכללית . האימונים הקשים והמפרכים לאורך שנים כה ארוכות , המשמעת העצמית , ההשקעה האדירה , הוויתור על דברים ופיתויים אחרים בחיים , והדבקות במשימה – הם אלה המשלימים את הכישרון של אותו הספורטאי הקונקרטי ומתרגמים אותו ליכולת הכללית על כר הדֶשֶא . את המֶסֶר הזה רציתי להביא לילדים ולנוער שלנו מארגנטינה הרחוקה .

ה- BBC הגיע לארגנטינה בהרכב מלא לרבות ארבעה ציוותי פילם לצורכי הכנת סיפורים מעבר לשידורים הישירים למרות שלאנגליה לא הייתה כלל נבחרת בטורניר ארגנטינה 1978 . הנבחרת האנגלית כמו נבחרת ישראל כשלה במשחקים המוקדמים ולא העפילה למונדיאל ארגנטינה 1978 . זה כמובן לא הפריע להנהלת ה- BBC לשלוח לארגנטינה ציוותי צילום וסיקור בפילם (ה- BBC טרם עבר אז לעבוד ב- ENG בשל התנגדות וועדי העובדים שלוֹ) ואפילו הֵטִיס לבואנוס איירס ארבעה שולחנות עריכה Steenbeck בפילם , בהנחה שהמונדיאל והאירועים סביבו מעניינים את משלם האגרה הבריטי גם אם נבחרתו איננה נוטלת חלק במשחקים . עיתונאות במיטבה . הגישה שלנו הייתה הרבה יותר פרובינציאלית . OK , נבחרת הכדורגל של ישראל איננה שָם אז נשאיר את הסיפורים בצד . גישה עיתונאית שלילית . הנהלת הטלוויזיה הישראלית ורשות השידור ביקשו במשך שנים רבות להידמות ל- BBC  האנגלי שקיפל בתוכו את שלמוּת חזון השידור הציבורי . לפעמים זה הצליח אך רק כשזה היה נוח ולבֶטַח כשלא היה מדובר בשידורי הספורט .

לפתע גם חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית נזכרה ומצאה עניין במונדיאל ארגנטינה 1978 . שכרתי לדן שילון צוות צילום ENG מקומי לזמן מוגבל . שלחנו לחיים יבין כתבת אווירה נחמדה שעלותה הסופית עמדה על כ- 6000 (ששת אלפים) דולר . הון עתק בימים ההם . הכתבה הבודדה הזאת תיארה מעט מזְעֵיר ממה שמתחולל במונדיאל . עלותה הייתה עצומה וחסרת פרופורציה . בעלוּת הזאת ניתן היה לשגר לארגנטינה צוות צילום שלנו , ולשדר עשרות ומאות סיפורים שרבצו בפינה והמתינו שמישהו יבוא לאסוף אותם . הדבר לא נעשה . התעלמותו של חיים יבין מאתנו לא נבעה מרוע לֵב אלא מאדישות . הוא באמת התייחס אלשידורי הספורט כסֶפַח לא הכרחי . במידה שהיו הכרחיים כמו המִבצעים הבינלאומיים הגדולים סבר אולי שהתערבותו אינה נדרשת מפני שיש שָם על מי לסמוך . המפיק הטוב ביותר בטלוויזיה עומד בראש הפקות הספורט וקוראים לו אלכסנדר גלעדי . מכנים אותו "אלכס" . אותי חיים יבין כלל לא הכיר בימים ההם . מעולם לא דיברנו . הוא היה מרוחק ממני בטקסט ומעמד .

argentina 7argentina 8

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978 . פרשת הכתבה "מונדיאל ארגנטינה 1978" עבור המגזין "יומן השבוע" . ה- ENG . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חַיִים יָבִין סבר אולי שאלכס גלעדי נמצא בארגנטינה בשבילו . אך אלכס גלעדי לא היה שָם . הוא עבד למען  ה- EBU . כמנהל חטיבת החדשות לא היה חיים יבין מודע מספיק לנחיצותם של שידורי ספורט החשובים בטלוויזיה הציבורית – ממלכתית , על פי דעתנו , של אלכס גלעדי ושלי , הוא גם לא הכיר את המסובכות והמורכבות של הפקתם . לשנינו לא היה ספק כי לבוס שלנו נראה מאוד טבעי שאירועי הספורט , גם אֵלוּ הרלוואנטיים ביותר , נמצאים במקום האחרון בסולם העדיפויות – בשידור וממון . היה ברור לנו דבר אחד כי אילו שידורי ארגנטינה 1978 היו חשובים לו , וודאי היה מטריח את עצמו להיפרד מאתנו לפני צאתנו למדינה רחוקה, משָם הייתה הפקת שידורי טלוויזיה כה קשה וגם יקרה.

שמונה שנים אח"כ בהיותו מנהל הטלוויזיה הישראלית בשנים 1989 – 1986, זכורה תקופת שלטונו של חיים יבין כאחד משִיאיו של שגשוג ופריחה של שידורי הספורט בערוץ הציבורי . אך זה לא היה בגללו, אלא בשל נוכחותו במקום של המנכ"ל שלוֹ אורי פורת ז"ל וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן ייבדל לחיים ארוכים. שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 בטלוויזיה הישראלית הפכו למרות הקשיים הטכנולוגיים להצלחה סנסציונית. המשחקים החשובים באמת בשלב הראשון והשני של האליפות שודרו ישיר והועברו בשלמותם ארצה . ככל שחלפו הימים הפכה ההצלחה לרוטינה אך היה צריך לעמוד על המשמר , ישנתי בתקופה של 35 ימי ההפקה מעט מאוד אולי שעתיים – שלוש בלילה. הייתי מאוד מוטרד ומלא חששות. השידורים צלחו אומנם למרות המהמורות אך הדירו שינה מעיניי. לך תדע אפוא תיכשל ותיפול.

בבוקרו של יום רביעי – 21 ביוני 1978 העירני צלצול טלפון בחדרי במלון פלאזה בבואנוס איירס . הספקתי לישון באותו לילה מאכסימום שעתיים אולי פחות . על הקַו היה יורם ארבל . הוא דיבר משדה התעופה של בואנוס איירס וכך אמר : "יואש אלרואי אומרים לי שערפל סמיך עוטה את רוסריו והטיסות לשם בוטלו". השבתי לו מנומנם, "או. קיי. יורם מה אתה מתכוון לעשות…?" להפתעתי הרבה השיב לי השַדָּר בעל קול הבריטון שזה היה המונדיאל הראשון בחייו תשובה חסרת בושה ואמר בגילוי לב ללא כחל ושרק : "יואש , אני מתכוון לוותר על הטיסה לרוסריו" , והוסיף , "אני מציע שאשדר את המשחק המיועד ארגנטינה – פרו Off Tube  ממשרד ההפקה והשידורים שלנו בפיגורואה אלקורטה". הייתי ישנוני במקצת ושפשפתי את עיניי אך צלול מספיק כדי לא להאמין למשמע אוזניי. חשבתי בתחילה שאינני שומע טוב. אבל שמעתי היטב. עכשיו כבר הייתי עֵר לגמרי. "תשמע חוצפן קטן", אמרתי לו בכעס, "לא הבאתי אותך מישראל לארגנטינה כדי לשָדֵר משחק כדורגל מהמוניטור במשרד ההפקה בבואנוס איירס . אני מצפה ממך להיות דבק במשימת השידור הישיר שלך . זהו הדבר היחיד שאתה צריך לעשות כאן . לשָדֵר לצופי הטלוויזיה של מדינת ישראל . מוזמנת לך עמדת שידור באִצטדיון ברוסאריו . מוזמנים לך ולבני עורי (איש מחלקת הספורט שהגיע לארגנטינה בכוחות עצמו ושימש עוזר שדר של יורם ארבל ודן שילון) כרטיסי טיסה הלוך ושוב מבואנוס איירס לרוסריו . אם אין טיסות יש רכבות . אתה מצויד במספיק כסף מההפקה כדי לממן את הוצאות התחבורה האלה" , והוספתי , "יש לך שתי ברירות , לשדר מעמדת השידור באצטדיון ברוסאריו או שתמצא את עצמך מודח מכאן מייד ועל המטוס הראשון הממריא מבואנוס איירס לישראל" . מעולם לא שמעתי על עצלנות שכזאת , בה השַדָּר שהפך להיות השדר הלאומי מעדיף בשל ערפל וכמה טיפות גשם להסתתר במשרד ולשדר משחק כדורגל בגביע העולם Off Tube על פני הימצאותו בעמדת השידור האוטנטית באצטדיון . כבר אז ידעתי שהאיש איננו עיתונאי .

יורם ארבל ובני עורי הגיעו לרוֹסַרְיוֹ בסופו של דבר במועד . בדרכו לשם הוא הֵפֶר ללא ידיעתי את הוראת קב"ט שגרירות ישראל בבואנוס איירס החשובה ביותר שניתנה לצִוותי השידור שלנו , "לעולם אל תתחברו לאנשים שאינכם מכירים , ולעולם אל תיסעו בטרמפים" .  לא ייאמן…? ייאמן ! יורם ארבל ובני עורי שנשאו על צווארם את תגי האקרדיטיישנ'ס של הטלוויזיה הישראלית , נענו להצעה של שני עיתונאים ארגנטיניים מקומיים שאותם לא הכירו , ושהציעו להם טרמפ לרוסריו . הנסיעה לרוסריו נמשכה כמה שעות אך יורם ארבל ובני עורי הגיעו בזמן לעמדת השידור שלנו באִצטדיון . מדהים . "ערפל" , משמש תרוץ לשַדָּר שלי להישאר במקומו כדי לשָדֵר Off Tube מהמשרד ב- IBC בבואנוס איירס משחק כדורגל הנערך ברוסריו במקום לשאוף בכל מחיר לעשות זאת מעמדת שידור שלנו באִצטדיון, חלום של כל שַדָּר טלוויזיה באשר הוא.

הייתי מופתע מאוד מרמת הפינוק של יורם ארבל . וותרנותו , הנכונות שלוֹ להתפשר על בינוניות , וחוסר דבקותו במשימת השידור הדליקו לי אורות אדומים . עיקרון ההִצמדות למשימה בכל תנאי היה מהות ושורש ההבדל בינינו אולי בגלל שאני הייתי קצין קרבי בגולני והוא היה בשירותו הצבאי זמר בלהקה צבאית (להקת הנח"ל) ושימש גם כנהג בוסית לעת מצֹא של קצינת ח"ן ראשית בצה"ל . אבל צריך לומר עוד משהו . יורם ארבל היה שַדָּר כדורגל מזהיר . פנומן . אהבתי אותו עד למאוד ותמיד סלחתי לו על כל "חטאיו" . הוא היה אב טיפוס של שַדָּר טלוויזיה דָגוּל שזקוק לתשומת לב ולטיפוח מרביים מטעם ההפקה . בצדק . שדר כה מוכשר כמותו נולד פעם בדוֹר .

יום רביעי – 21 ביוני 1978, היה יום שידורים גדול , מוצלח , ומשגשג בטלוויזיה הישראלית . חשתי את פעמי הסיום של ההפקה . הייתי הרוס מגעגועים לרעייתי ושלושת ילדיי הקטנים . הרמתי טלפון למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן , "ההפקה המורכבת מתקרבת לקיצה . נותרו שני משחקים אחרונים לשידור ישיר . המשחק על המקום ה- 3 ומשחק הגמר" . באותו יום שידרנו ישיר את שני המשחקים המכריעים במחזור האחרון של הסיבוב השני בטורניר דן שילון שידר מבואנוס איירס בשמונה בערב את ניצחונה של הולנד על איטליה 2 : 1 בבית A . במקביל למשחק הזה שלחנו לירושלים את סיגנאל השידור של ניצחונה של אוסטריה באותו הבית על נבחרת מערב גרמניה 3 : 2 . איש לא ישכח את הבעיטה המדהימה של השחקן ההולנדי הָארִי הָאן שהכניעה את השוער האיטלקי דִינוֹ זוֹף ממרחק של 28 מטר . השער הזה העלה את הולנד למשחק הגמר בפעם השנייה ברציפות . באותו לילה בחצוֹת שידר יורם ארבל ישיר מרוסריו את המשחק ארגנטינה – פרו 6 : 0 בבית B . במחצית הייתה התוצאה 2 : 0 . חצי שעה קודם לכן הסתיים המשחק הראשון בבית B בו ניצחה ברזיל את פולין 3 : 1 . הצופים יכלו לצפות בקטעים הנבחרים של המשחק הזה לפני תחילת השידור הישיר של המשחק ארגנטינה – פרו . מַרְיוֹ קֶמְפֶּס ולֵיאוֹפּוֹלְדוֹ לוּקֶה הבקיעו כל אחד צמד שערים . אלברטו טארנטיני ורנה האוסמאן כבשו כל אחד שער . השער השישי הובקע בדקה ה- 72, כך שלארגנטינה נותר מספיק זמן אפילו כדי להגדיל את התוצאה באם הנסיבות היו מחייבות זאת.

הוועדה המארגנת הארגנטינית שיבצה את המשחק ברזיל – פולין ביום רביעי 21 ביוני 1978 בקורדובה לארבע ארבעים וחמש אחה"צ שעון ארגנטינה, ואת משחקה של ארגנטינה – פֶּרוּ לשבע ורבע בעֶרֶב על פי השעון המקומי. כשעלתה ארגנטינה לכר הדשא ברוסאריו ידענו כולנו ברוסריו וגם בירושלים שארגנטינה חייבת לנצח את פרו בהפרש של לפחות ארבעה שערים כדי להעפיל למשחק הגמר. גם ארגנטינה כמובן ידעה זאת .תבוסת פרו בהפרש שערים סנסציוני הולידה חרושת של רכילויות. נפוצו אז שמועות רבות סביב אי חוקיות המשחק הזה ותוצאת הסיום הבלתי סבירה. אחת מהן סיפרה שהתאחדות הכדורגל הארגנטינית בסיועו של שליט המדינה וראש החונטה הצבאית הגנרל חוֹרְחֶה רְפָאֵל וִוידֶלָה שילמה להתאחדות הפרואנית שוחד בגובה של 000 000 5 (חמישה מיליון) דולר תמורת נזיד העדשים . הוכחות לא נמצאו . ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) למדה אז לקח מַר וחשוב באִרגון מפעלים . מעכשיו שני המשחקים במחזור האחרון בשלב המוקדם בכל בית ובית ישוחקו תמיד במקביל באותן השעות .

במוצ"ש בשמונה בערב – 24 ביוני 1978 , שידר יורם ארבל מאצטדיון "ריבר פלייט" את המשחק על המקום השלישי בין נבחרות ברזיל ואיטליה . ברזיל ניצחה 2 : 1 משערים של דירסיאו ונליניו . אם אתם פוגשים במקרה את היום יורם ארבל , שאלו אותו אם הוא זוכר את השער של נליניו . נליניו היה מגן ימני בנבחרת ברזיל בעל כושר גופני נדיר . הוא כל הזמן סייע לשורת החלוצים ותקף מהאגף הימני . לפתע באחת ההתקפות בעט מצד ימין בחלק החיצוני של נעל ימין בעיטת תותח מסובבת . הכדור נע מהר מאוד במסלול מטעה ומפתיע בלתי צפוי משמאל לימין , האופייני לבעיטות מסובבות , והכניע את דינו זוֹף . "ש ע ר – נֶ לִ י נְ י וֹ" , זעק יורם ארבל , כשהוא לא מאמין למראה עיניו . אחד השערים היפים מן ההיבט האווירודינאמי שהובקעו בטורניר . אומנות של ממש . מלאכת מחשבת ששמורה בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית . משחק הגמר ביום ראשון – 25 ביוני 1978 , בין נבחרות ארגנטינה והולנד באִצטדיון "ריבר פלייט" בשעה שלוש אחה"צ שעון ארגנטינה ושמונה בערב שעון ישראל, גרם לעוֹצֶר בשלוש מדינות. בארגנטינה, הולנד, ובישראל. הבכורה נשמרה לדן שילון. רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7  ATC  הציבה מספר שיא של 8 (שמונה) מצלמות באִצטדיון המלא עד אפס מקום . טביעת האצבעות של הבימאי הגרמני הורסט זייפארט הורגשה בכל שוֹט ושוֹט של הצילומים . הורסט זייפארט (Horst Seifart) שימש כבימאי ראשי של אולימפיאדת מינכן ואחד מאנשי הטלוויזיה הבולטים והמוערכים באירופה . הוא היה האיש שערך לבימאים והצלמים הארגנטיניים השתלמות מקצועית מיוחדת . איך אפשר לשכוח את הצילומים המרגשים בהם נראים מקרוב ומרחוק 100 אלף צופים ב- "ריבר פלייט" , משליכים משמחה לאוויר מאות מיליוני פתיתי נייר . המצלמה החמישית  במערך המצלמות הארגנטיני צילמה את החיזיון היפה ב- Close up . דן שילון היה המום ושאג למיקרופון טרם בעיטת הפתיחה , "תעשיית הנייר של ארגנטינה עובדת שעות נוספות" . זה היה מראה טלוויזיוני לא שגרתי . העימות בין נבחרות ארגנטינה והולנד במשחק הגמר הוליד התעניינות גדולה מאוד בעולם וגם בישראל . רבים זכרו כי הייתה זאת הולנד שהביסה את ארגנטינה 4 : 0 ארבע שנים קודם לכן במשחקי הסיבוב השני של מונדיאל מערב גרמניה בגלזנקירשן  ב- 26 ביוני 1974 . יוהאן קרויף הבקיע אז שני שערים . יוהאן רֶפּ ורודי קרול הוסיפו כל אחד שער . מההרכב הניגַף ההוא של ארגנטינה נותרו בסגל של 1978 רק שלושה שחקנים  : פיליול האוסמן , ומָרְיוֹ קֶמְפֶּס .

מאמן ארגנטינה סזאר לואיס מנוטי העלה לכר הדשא את ההרכב הקבוע שלה עם השוער אובאלדו מאטילדו פיליול (Fillol) , חורחה מריו אולגואין , לואיס אדולפו גאלוואן , דניאל פאסארלה , אלברטו סזאר טאראנטיני אוסבאלדו ארדילס (הוחלף ע"י לארוסה בדקה ה- 66) , אמריקו רובן גאייגו (Gallego) , מריו קמפס , דניאל ברטוני , ליאופולדו לוקה (Luque) , ורנה האוסמאן (Houseman) . שיחקו גם אוֹרטיז (החליף את האוסמן בדקה ה- 75) ולָארוֹסָה (החליף את ארדילס בדקה ה- 66). רודי מיכאלס הציב בהרכב את השוער יאן יונגבלוד (Jan Jongbloed) , פורטווילט (Poortvielt) , רודי קרול , בראנדטס (Brandts), יאנסן (הוחלף ע"י סורביר בדקה ה- 72) , יוהאן ניסקנס , הארי האן , ווילי וואן דה קרקוף , רנה וואן דה קרקוף , יוהאן רפ (הוחלף ע"י נאנינחה בדקה ה- 59) , רוב רנסנברינק . הרכב דומה לנבחרת ששיחקה במונדיאל 1974 . חסרו שלושה שחקנים , ביניהם השחקן הראשי יוהאן קרויף , וגם וואן הנחם ורייסברגן . שופט המשחק היה גונלה מאיטליה . התפתח משחק שווה כוחות . ארגנטינה הובילה 1 : 0 משער של מריו קמפס בדקה ה- 38 . פורטווילט השווה בדקה ה- 81 ל- 1 : 1 . רוב רנסנברינק החמיץ שער בטוח שניות לסיום ושתי הנבחרות התייצבו להארכה . מריו קמפס הבקיע בדקה ה- 105 והעלה את קבוצתו ליתרון 2 : 1 . דניאל ברטוני קבע את התוצאה הסופית 3 : 1 בדקה ה- 115 . הולנד הייתה יריבה שוות כוחות אך בשורות נבחרת ארגנטינה כיכֵב שחקן עודף . הקהל הארגנטיני המדהים היה השחקן ה- 12 של נבחרתו .

argentina 9

טקסט תמונה : הדקה ה- 105 במשחק הגמר של מונדיאל ארגנטינה 1978 . כוכב עליון של הכדורגל הארגנטיני מריו קמפס גובר על ההגנה הולנדית ומבקיע את השער השני לזכות נבחרתו . מריו קמפס היה בימים ההם החלוץ הטוב והפורה ביותר בשורות ארגנטינה . (7  ATC) .

נשיא ארגנטינה העָרִיץ חוֹרְחֶה רְפָאֵל וִוידֶלָה (Jorje Rafael Videla) העניק זה מכבר את גביע העולם לקפטן ארגנטינה דניאל פאסארלה ודן שילון החזיר את השידור הביתה. לפתע חשתי הקלה עצומה . הסתיימה הפקה מורכבת ומפותלת. רק מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ואלכס גלעדי ידעו בדיעבד באיזה דרך חתחתים רבת מהמורות צעדתי.

argentina 10

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978 . נבחרת ארגנטינה עולה על כר הדשא . "תעשיית הנייר של ארגנטינה עובדת שעות נוספות" , זעק שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון למיקרופון . (7  ATC) .

אז לא ידענו עד להיכן הגיעו גבולות העריצות והאכזריות של החונטה הצבאית ששלטה בארגנטינה באותן השנים , בראשה ניצב הגנרל חורחה רפאל ווידלה . בכתבת הטלוויזיה היחידה שדן שילון עשה בבואנוס איירס אודות האליפות ל- "יומן השבוע", הוא לא הזכיר ולוּ במילה אחת את סוגיית העריצות הצבאית שהייתה מנת חלקה של מדינת הכדורגל הארגנטינית. הוא פשוט לא ידע דבר על כך. זמן רב אח"כ נודע לנו ששליטי ארגנטינה הקימו מחנות ריכוז נעלמים ורצחו עשרות אלפים אזרחים מתנגדי המשטר והעלימו את גופותיהם. ביניהם יהודים רבים. סוכנויות הידיעות דיווחו לעולם כי החונטה הצבאית האכזרית זורקת ממטוסים אנשים שהמשטר חושב שהם מסכנים את יציבותו. אזרחי ארגנטינה ספגו מכה אנושה מידיו של חורחה רפאל ווידלה האיש שהעניק בשידור ישיר על כר הדשא באִצטדיון "ריבר פלייט" את גביע העולם בכדורגל לנבחרי הכדורגל של ארצו.

בתקופת השידורים בארגנטינה שתיתי עשרים כוסות קפה שחור ביממה ועישנתי מידֵי יום שלוש קופסאות סיגריות "100 BROADWAY" שהכילו סיגריות ארוכות והיו חביבות גם על אלכס גלעדי . בתום שידור המשחק האחרון , יצאנו יאיר שרף ואנוכי מידי ערב לסעוֹד את ליבנו בפיצרייה "ROMA" הנפלאה ששכנה בלֵב הבירה הארגנטינית . מעולם לא אכלתי פיצה ענקית (All Dressed) כל כך טעימה כפי שאכלתי אז בבואנוס איירס . זה היה המזון היחיד שדחפתי לפי פעם ביממה חוץ מהסיגריות והקפה .

yoash 4

טקסט תמונה : שהיתי בבירת ארגנטינה כ- 40 יום . עישנתי  60 סיגריות ושתיתי 20 ספלי קפה שחור ביממה. מזוני היה פיצה ארגנטינה אחת נפלאה בפיצרייה "רומא" בבואנוס איירס. הייתה קיימת קורלציה מלאה בין גודל האחריות שהייתה מוטלת עלי לבין כמות הניקוטין שהכנסתי לגופי ביודעין. אהבתי אהבה רבה את בואנוס איירס היפהפייה, המדהימה, ושוקקת חיים. איזה כרך עירוני מרתק. שמעתי שם ללא סוף ללא הרף את הקריאות של בנות ארגנטינה ב- IBC אלי ב- IBC ב- פיגוארואה אלקורטה "Yoash, Yo Te Quiero". ארגנטינה היפהפייה הייתה בלתי נשכחת . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הודיתי מעמדת הפיקוד של ב- IBC בפיגורואה אלקורטה בבואנוס איירס לדן שילון והטכנאי מוריס ברוך בעמדת השידור בריבר פלייט ולרמי ווייץ באולפן בירושלים "וסגרתי" את השידור האחרון מארגנטינה . לקחתי את הרכב הצמוד של ההפקה ממגרש החנייה בפיגורואה אלקורטה , כדי לחזור למלון בסַאן מרטין יחד עם הטכנאי יאיר שרף , אך הדבר היה בלתי אפשרי . רחובות בואנוס איירס כבר היו "פקוקים" וחסומים בעשרות אלפי כלי רכב צופרים משמחה . מאות אלפים יצאו לרחובות הבירה שיכורי ניצחון ומלאי גאווה . השארנו את אוטו ההפקה שלנו בפיגורואה אלקורטה וצעדנו רגלית כחמישה אולי שישה ק"מ למלון שלנו בסַאן מרטין . צריך להבין שהכדורגל בארגנטינה משול לדת , וזכייתה הראשונה בגביע העולם על אדמתה , גרמה לתחושת אושר עצומה בקרב העם . ממש כמו בתל אביב לאחר זכייתה של מכבי ת"א בפעם הראשונה בגביע אירופה בכדורסל ב- 1977 . כמויות אדירות של כלי רכב כבר הציפו את רחובות הבירה . מיליונים יצאו מבתיהם לרחובות וכיכרות העיר היפהפייה . הם ביטאו את תחושות הניצחון שלהם בתופים , מחולות , ומצִלתיים . וגם באמצעות סירים , מחבתות , מצקות , ותרוודים  . צפירות שמחה קצובות של המכוניות הרבות מילאו את חלל האוויר . ההמונים בבואנוס איירס ממש יצאו מדעתם מרוב שמחה והתרגשות . אין כמו הפעם הראשונה . לממשלת ארגנטינה בראשות נשיאה חורחה רפאל ווידלה היה במה "להתפאר" . מדינתו הוכתרה לראשונה בתולדותיה , בתואר הנכסף  –  אלופת העולם בכדורגל .

על תקן של תייר מזדמן לחודש וחצי לא הייתי מודע לפשעים נגד האנושות שמבצע השלטון של החונטה הצבאית בראשותו של הגנרל חורחה רפאל ווידלה נגד אזרחי ארצו . עכשיו כשאני כותב את הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" אני נזכר שבעת שהותי ב- IBC  בפיגוארואה אלקורטה , צפיתי במקרה באחד הימים בריאיון שערכה עִמו רשת הטלוויזיה האנגלית ה-BBC  ושודר במעגל סגור במרכז השידורים . הרוֹדָן הארגנטיני תקף במילים חריפות ביותר את שליט קובה מר פידל קאסטרו והזהיר אותו בצורה בוטה ותקיפה מייבוא המהפכה הקומוניסטית לדרום אמריקה בדרכים האלימות והלא כשרות של ארנסטו צ'ה גווארה , והוסיף , "גם אני יודע לעסוק באמצעים נבזיים ומלוכלכים נגד יריבי ארגנטינה אם נדרש לעשות זאת" . הייתי עֵד להופעתו הטלוויזיונית הקשוחה הזאת של נשיא ארגנטינה . הוא הדגיש במהלך הריאיון כמה פעמים , "שהוא מכיר היטב את שיטות העבודה של פידל קסטרו ולא יהסס להשתמש באותן השיטות נגד מתנגדיו" . פניו של חורחה רפאל ווידלה היו חתומים ורציניים במהלך הריאיון. הוא לא חייך אפילו פעם אחת . צבע שיערו היה שחור מבריק ומסורק לאחור. את שפתו העליונה קישט שפם. הוא לבש חליפה אפורה . מעבר לריאיון הקוֹדֵר והמאיים לא מצאתי אווירה דומה ברחובות . החיים בארגנטינה מנקודת מבטי בת חמשת השבועות נראו סבירים לחלוטין, והתושבים שמחים בחלקם. בצמתי הרחובות השונים ניצבו מעת לעת חיילים, משטרה ושִריוניות, אך לא זיהיתי בעיר הבירה שום הפגנות או אווירת אנטי ממסדית. יתרה מזאת. רחובות האזור היוקרתי של סַאן מרטין ובראשם פלורידה ולאוואז'ה שקקו חיים עשרים וארבע שעות ביממה. המסעדות, חנויות ההנעלה וההלבשה, בתי עסק יוקרתיים ובתי הקולנוע אירחו סועדים וקונים בשתיים לפנות בוקר, כאילו הייתה השעה עכשיו בצהריי היום. רחובות ברודווי ושדרות מנהטן רדומים בשעות כאלה לעומת בואנוס איירס ההומה והיפהפייה. תושבי העיר באזור היוקרתי הזה של בואנוס איירס לא היו בלחץ ולא התנהגו כאילו הם שרויים תחת שלטון צבאי.

במהלך האליפות ביקרנו במועדון הקהילה היהודית "היבראייקה" בבירה . התוודענו ליהדות ארגנטינה שהיא יהדות חמה שאין שנייה לה אולי בתפוצות . הציונות האמיתית מתגלמת ביהודי ארגנטינה שצררו את מיטלטליהם בכל השנים האלו ועלו לישראל כדי לבנות עמנו את ביתם לעַד . אני מכיר רבים מהקהילה היקרה הזאת . אחת מהן היא הגרפיקאית גב' וורוניקה רבוטניקוף ששימשה כעשר שנים כגרפיקאית צמודה של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית . בערב הזכייה בגביע המונדיאל הגיעה נבחרת ארגנטינה על שלל כוכביה עם מאמנה הצעיר בן ה- 35 סזאר לואיס מנוטי למלון פלאזה שלנו בסַן מרטין בו התגוררנו . במלון היוקרתי הייתה גזוזטרא ענקית שהשקיפה על כיכר רחבת ידיים, שם המתינו להם כבר כחצי מיליון בני אדם. מראה מוכר שהזכיר לי את קבלת הפנים שהמתינה למכבי ת"א באפריל 1977 בכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין היום) בתל אביב , לאחר זכייתה הראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל .

בדרכם לגזוזטרא הם חלפו על פני כולם , טאראנטיני הארגנטיני המתולתל יפה התואר , הקפטן דניאל פאסארלה , מאריו קמפס כובש השערים המוכשר , דניאל ברטוני , אוסבאלדו ארדילס , ליאופולדו לוקה המשופם , גאייגו , גאלוואן , אולגין , אורטיז, השוער פיליול , ובראשם המאמן סזאר לואיס מנוטי בעל השיער הארוך והעיניים היוקדות שנראה כשחקן קולנוע . יהודים ארגנטינים בני בואנוס איירס סיפרו לי שבהרכב המופלא הזה נפקד מקומו של נער צעיר כבן 18 בעל כשרון ענק העונה לשֵם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה  מפני שנופה מהסגל ברגע האחרון ע"י סזאר לואיס מנוטי  הם הבטיחו לי שהצטרפותו של דייגו ארמאנדו מאראדונה מחדש לנבחרת ארגנטינה היא עניין של זמן , ועתידה של ארגנטינה כמעצמת כדורגל עִמוֹ מובטח .

maradona

טקסט תמונה : סופר סטאר בכדורגל דייגו ארמאנדו מאראדונה (מימין בן 18) . מנשק עם חבריו גביע העולם לנוער . מפני שהיה נער החליט המאמן סזאר לואיס מנוטי לנפות אותו מהנבחרת הלאומית ב- 1978 . "עתידו של הנער מובטח . יהיו לו בעתיד עוד הרבה הזדמנויות אחרות" , השיב לעיתונאים הרבים לאחר ששאלו אותו מדוע הדיח מהסגל את גאון הכדורגל שלוֹ . (באדיבות 7 ATC ) .

את שמו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שמעתי כבר עם בואי לארגנטינה במרכז השידורים בפיגורואה אלקורטה . 7 ATC שידרה במעגל סגור כתבת אינפורמציה חדשותית בפילם שָחוֹר/לָבָן אודותיו , שם נראה דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הילד מקפיץ כדור בווירטואוזיות . מגזין הכדורגל המקומי "לה פיגארו" העריך שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה וארגנטינה ייהפכו בעתיד למעֵין "שידור חוזר" של סיפור ההצלחה המדהים של פֶּלֶה ונבחרת ברזיל . בעת קבלת הפנים ההמונית החמה שערכו מאות אלפים בכיכר סַן מרטין לגיבוריהם , יצא לִבּי דווקא אל נבחרת הולנד שהפסידה פעם שנייה ברציפות במשחק הגמר למדינה המארחת . במונדיאל 1974 הפסידה הולנד לגרמניה המערבית 2 : 1 . את הנבחרת ההולנדית אימן המאמן האוסטרי ארנסט הָאפֶּל . המאמן הקודם ריינוס מיכאלס שהוביל אותה למשחק הגמר במינכן ארבע שנים קודם לכן כבר לא היה בעניינים . גם יוהאן קרוייף האגדי כבר לא שיחק במדי הולנד , אבל שמונה משחקני 1974 נשארו בהרכב הנוכחי ושמרו על צביונה הייחודי של הנבחרת שלבשה חולצות כתומות ומכנסיים לבנים במשחק הגמר . וותיקי 1974 היו השוער יאן יונגבלוד, רודי קרול, ווים סוּרְבּיר, יאנסן, הארי האן, יוהן ניסקנס, ג'וני רפ, ורוב רנסנברינק . השחקנים החדשים היו האחים התאומים רנה ו- ווילי וואן דה קרקוף , ארני בראנדטס , ודירק נאניחה . בדקה ה- 90 של משחק הגמר במצב של 1 : 1 ממש בשניות הסיום , העניק רוּדִי קְרוֹל לרוֹבּ רנסנברינק הזדמנות ומצב אידיאלי לכיבוש שער ניצחון וזכייה בתהילת נצח , אך הכדור של רוב רנסנברינק פגע מעשה שָטָן בקורת השער הארגנטיני ולא חדר פנימה . הולנד הייתה נבחרת נפלאה שלא הגיע לה להפסיד . בתקופת ההארכה נדמה היה שארגנטינה עייפה מאוד ולא תחזיק מעמד . אבל חיש מהר הוברר שהמנהיגות הכריזמטית של סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי והקהל הביתי החם העניקו לנבחרת ארגנטינה לפני תחילת ההארכה את מה שהרעיפו אלף ראמזי והקהל באצטדיון "וומבלי" בלונדון על נבחרת אנגליה במשחק הגמר נגד גרמניה ב- 1966 . משהו שהוא אקוויוולנטי לשיקוי אֵלִים ומרץ נעורים . בואנוס איירס , ארגנטינה , ועמה הם בלתי נשכחים . אתה רק לא מבין כיצד האנשים הנחמדים , האדיבים , ומאירי העיניים האלה מניבים במשך דורות פוליטיקה כה מסואבת ומושחתת .

שני המפקחים הטכניים יאיר שרף (Audio) ומוריס ברוך (Video) עשו בארגנטינה עבודה מקצועית יוצאת מן הכלל . הידע המקצועי של שניהם אפשר להם לקרוא נכונה את תמונת המצב . הם איתרו והתגברו על תקלות שונות במהירות תוך גילוי יוזמה ראויה לציון . במסמך מסכם של מבצע שידורי ארגנטינה 78' שפורסם ע"י ה- EBU , הוברר לבסוף כי לטלוויזיה הישראלית היה את מספר התקלות הנמוך ביותר בשידורים מבין כל רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות שפקדו את פיגורואה אלקורטה . זקפתי את העובדה המשמחת הזאת ראשית דבר לזכותם של שני הטכנאים יאיר שרף ומוריס ברוך שכרגיל היוו את פוליסת הביטוח של ההפקה . סיורי קדם ההפקה שלנו באִצטדיון "ריבר פלייט" עצמו , הכרת קופסת השידור ואמצעי התקשורת וההפקה לפרטי פרטים , הביקורים בצומת חיבורי קווי השידור של ENTEL  ושל C.I.B.A. , ופגישות עם צמרת התקשורת הארגנטינית , היו חשובים ביותר כדי להבין את פילוסופיית השידור הארגנטינית ואיך להתגבר על התקלות כשהן קורות , ומי הם אנשי הקשר הארגנטיניים שאמורים לסייע לנו בשעת צרה . תקלות קרו , קורות , ויקרו – השאלה באיזה מהירות אתה מגיב ופותר אותן . השתמשנו בשני קווי שידור בלבדLV – 301 (קו שידור פרמננטי הפעיל לכל אורך תקופת המשחקים , עליו שילמה הטלוויזיה הישראלית 30 אלף דולר דמי שימוש גלובליים) , וכן   302- OV  (קו שידור על בסיס של שכירה ושימוש קונקרטי , עליו שילמנו על פי דקות השימוש בו , לצורכי שידור ותיאומים שונים בין מערכות בואנוס איירס וירושלים .

שני שדרי הכדורגל שנשלחו לארגנטינה 78' , דן שילון וחורם ארבל , נחשבו אז לטובים ביותר בטלוויזיה הישראלית הציבורית . העובדה הזאת הייתה מקובלת על אלכס גלעדי ועלי , אבל לא על דעתו של רפי גינת שראה את עצמו מועמד וודאִי לשליחות הזאת . משלא נשלח לארגנטינה עזב את מחלקת הספורט בטריקת דלת . שנים רבות לא סלח לאלכס גלעדי על החלטתו זאת אותה ראה כעלבון אישי . ראה הספר עב הכרס , "למילים יש וויזואליה משלהן" . דן שילון היה שַדָּר כדורגל וספורט הרבה יותר מנוסה מיורם ארבל . ללא השוואה בכלל . דן שילון שידר את שני משחקי גמר גביעי העולם הקודמים ,  ב- 1970 במכסיקו בו הביסה ברזיל את איטליה 4 : 1 ו-  1974 במינכן בו ניצחה גרמניה המערבית את הולנד 2 : 1 . למרות שנטש את מחלקת הספורט כבר ב- 1974 כדי להתמנות למנהל חטיבת החדשות ואח"כ ב- 1977 נשלח לשמש שליח הטלוויזיה הישראלית בניו יורק , ולא שידר כבר כדורגל מזה ארבע שנים , הטיל אלכס גלעדי על דן שילון להיות שַדָּר מוֹביל של משחקי המונדיאל בארגנטינה 78' . דן שילון היה שַדָּר הספורט הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ששידר שלושה משחקי גמר רצופים של המונדיאלים מעמדות שידור באִצטדיונים השונים . הוא היה "חלוד" בתחילת השידורים באליפות העולם בארגנטינה 78' . ניכר שהיה לו קשה לחזור למיקרופון הספורט לאחר היעדרות ארוכה כל כך . אי אפשר להאשים אותו . גם למוחמד עלי היה קשה לשוּב לזירת האִגרוף לאחר היעדרות בת ארבע שנים . אט – אט נכנס למסלול השידור בארגנטינה אך מעולם לא הגיע לרמה הישנה הטובה שלו שאִפיינה אותו בימים עברו לפני 1974 . דן שילון היה שַדָּר ספורט מוכשר בעל פוטנציאל וגם בעל ניסיון אך נעדר כל פרקטיקה של שידור Play by play  מאז מינויו למנהל חטיבת החדשות בנובמבר 1974 . שידורי גביע העולם של ארגנטינה 78' סימנו את שקיעתו של דן שילון כשַדָּר ספורט ומאידך שימשו קו זינוק מטאורי ליורם ארבל , שקנה שָם לראשונה את עולמו .

יורם ארבל חָב את הקריירה שלוֹ לאלכס גלעדי . הפריצה הגדולה שלו התחוללה באמת במונדיאל ארגנטינה 1978 , במקום שרפי גינת חשב שהיא תהיה שלו . כששאג בטבעיות רבה בקולו הנפלא במשחקים הרבים ששידר "שָ- עָ – ר !"  , ושוב  "שָ – עָ – ר !" , ידעו כולם שנולד שַדָּר כדורגל חדש . סגנון השידור המשוחרר והבלתי מכופתר של יורם ארבל , הרצוף בניסוחים בהירים , התלהבות גדולה והומור, היה משב רוח מרענן . השידור המשלהב שלו היווה ניגוד עצום ומפתיע לסגנון השידור הקפוא והסטרילי של דן שילון ואלכס גלעדי . סִגנונו של יורם ארבל היה כמעין סטירת לחי לפילוסופיית השידור הטלוויזיוני של דן שילון ואלכס גלעדי . יורם ארבל נסק כמטאור בשמי השידור וקָנָה את אמינותו הרבה גם בכִישרונו הבלתי רגיל להגות נכונה את אלפי השמות הלועזיים שנקרו לו בדרך המפותלת של השידור הישיר . הייתה לו אוזן מוסיקלית רגישה מאוד לשפות . אלמלא בחר במיקרופון השידור , יכול היה בקלות להפוך לזמר מצליח . הוא היה מוכשר כשֵד בתחום הקריינות והשידור. המיקרופון אהב אותו . נדמה לי שגם המצלמה . יורם ארבל שהיה השָדָר המִשְנִי במונדיאל ארגנטינה  1978 האפיל לחלוטין על דן שילון הבכיר ממנו , ששב לזירת השידור הבינלאומית לאחר היעדרות בת ארבע שנים. דן שילון היה פעם שָדָר ספורט אהוּב בעל יכולת, שהוכיח את עצמו בעבר אך מעולם לא מיצה את כישרונו בתחום הזה . אולי מפני שהיה מוכשר בתחומי טלוויזיה נוספים . כישרונו נוּתב ותוּעל , אולי התפצל בכיוונים רבים מידי . הפקה , ניהול , עריכה , הגשה , תכנון , ומה לא , ובנוסף גם אחיזה במיקרופון השידור . לארגנטינה הגיע חלוּד. הוא שגה קשות בהגיית כמה שמות של שחקנים מפורסמים שהיו אלילים בישראל . את החלוץ המרכזי הארגנטיני רב המוניטין וכובש השערים הנודע של נבחרתו מָארְיוׁ קֶמפֶּס (Mario Kempes) , כינה בשוגֵג בשידורים ישירים עתירי הצפייה כמָארִיוׁ קָאמְפָּאס. טעות פטאלית בהגיית שֵם שעלתה לו גם באובדן יוקרה . אין דבר כזה לשַבֵּש שמות בשידור בטלוויזיה , ולרוע מזלו היא לא הייתה היחידה . הוא שגה לא רק בתחום הגיית השמות מפני שלא עסק בתחום מזה זמן רב . אמינותו כשָדָר כדורגל נפגעה . הקהילה הארגנטינית בישראל ממש בזה ולעגה לו. ולא רק היא. ירין קימור עלה פעם על קו ה- W4 וזעק לי מירושלים לארגנטינה, "יואש, תעיף את דן שילון החנטריש ותן את המשחקים שלוֹ ליורם ארבל". את הזעקה שלוֹ שמעו בכל בואנוס איירס . אני חושב שהיא הגיעה גם לאוזניו של דן שילון עצמו . פרשן הכדורגל לעת מצא יוסל'ה מירמוביץ' שישב ליד דן שילון פעמים רבות בעמדות השידור בארגנטינה , לא יכול היה להושיעו . בוודאי לא בענייני הגיית שמות בינלאומיים . יוסל'ה מירמוביץ היה שחקן נבחרת ישראל ומכבי ת"א בכדורגל בשנות ה- 40 ו- 50 , ובשנות ה- 60 גם מאמן נבחרת ישראל . הוא נחשב לידען גדול בכדורגל הבינלאומי אך מעולם לא היה פרשן טלוויזיה . הצבתי אותו בעמדת השידור שלנו במונדיאל 1978 כסייע שידור מפני שהיה היחיד מבין אנשי הכדורגל בישראל שהגיע לארגנטינה הרחוקה .

דן שילון לא היה היחיד שטעה בהגיית שמות . רפי גינת שיבש עשרות פעמים בשידור ישיר בן שעתיים בחצי הגמר במונדיאל ספרד 1982 מבלי משים את שמה של יריבת גרמניה המערבית במשחק הזה , צָֹ רְ  פַ  ת  .(במקום צָרפַת). למרות שהעירו לו על כך הוא התבלבל וחזר לסוּרוֹ שוב ושוב . אפילו נקדימון רוגֵל התקשר אלי לספרד והביע את מחאתו על העברית המשובשת של רָפִי גִינַת שַדָּר המשחק . גם מאיר איינשטיין שיבש בשידור ישיר באליפות העולם בא"ק בסביליה את שמו של אלוף העולם הצ'כי בקרב 10 תּוֹמַאס דְבוֹזָ'אק(Tomas Dvorak)  , כשכינה אותו בטעות על פי הכתוב באנגלית דְ ב וֹ רָ א ק . אילו התייעץ עם אחד השדרים הצ'כים שנכחו בשטח היה מגלה מייד שאומנם כותבים דבוֹראק אך מבטאים דבוז'אק. בדיוק כפי שהוגים את שמו של הקומפוזיטור הצ'כי הידוע אנטונין דבוז'אק .

כששבתי לירושלים מבואנוס איירס , גיליתי מכתבי צופים התוקפים את איכות שידוריו של דן שילון ומהללים את יורם ארבל . גם החלק הארי של אנשי מערכת הספורט וחטיבת החדשות אושש את מכתבי הציבור כשקָטָל את דן שילון , ותמך נחרצות בדעה הדורשת להציב פיגורה חדשה במקומו בפסגת שידורי הספורט . זה היה מצב מוזר ובלתי צפוי , בו מצא את עצמו כוכב שידורי הספורט בהא הידיעה של סוף שנות ה- 60  ושנות ה- 70 , ניצב מול חומת אנטגוניזם המוני שכזה . משפחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית הגזימה בביקורתה . דן שילון לא היה עד כדי כך גרוע . נכון שהיה חָלוּד בתחילה אך הכישרון והמגע עם המיקרופון לא אבדו לו . חבל שלא ניתן היה לאמן אותו בזירת שידורי הכדורגל נגד יריבי אימון קלים יותר לפני שהוּטל למערכה האמיתית . כשאתה מאבד את אימון הציבור בעת שיבוש הגיית שמות מוכרים ופופולאריים , ניטלת ממך בהכרח  אמינותך כשדר גם בצדדים והמאפיינים האחרים של השידור . נסים קיוויתי , יורם ארבל ומאיר איינשטיין , ומאוחר יותר גם אוּרי לֵוי ורָמִי וָוייץ , שיננו ימים כלֵילוֹת את שמות אלפי הכדורגלנים , האתלטים , הכדורסלנים , הטניסאים ושאר הספורטאים והספורטאיות שאותם הגו בהזדמנויות שונות בשידורי  האולימפיאדות , אליפויות העולם ובמונדיאלים . לא תמיד בהצלחה . חלקם שילמו על כך במחיר באמינותם .

מדינת ישראל היא מדינת מהגרים כמעט מכל קצוות תבל . אוזנם של צופי הטלוויזיה בארץ כרויות ורגישות להגיית שמות זרים . רוב הצופים מצפים מהשדרים והמגישים להגות את שמות הספורטאים בשפת המקור . למרבה הצער לא תמיד הדבר אפשרי . כששַדָּר הטניס הוגה את שמה של הטניסאית הצ'כוסלובקית מַרְטִינָה נָאבְרָאטִילוֹבָה , אוזנו של צופה הטלוויזיה הישראלי שמוצאו מצ'כוסלובקיה נדרכת באופן אוטומטי . מהבחינה הזאת מצבם של השַדָּרים הישראליים הרבה יותר קשה בהשוואה לשדרי הספורט הבריטיים הפונים לקהל צופים ומאזינים הומוגני . אין ספק שהטוב מכולם בהגיית שמות בינלאומיים ללא כל השוואה עם השדרים האחרים היה יורם ארבל . השמות הלועזיים מכל הסוגים , השפות , והארצות "התיישבו" לו היטב על לשונו . הוא הגה אותם ללא שום קושי עם הדגשים וההברות הנכונות . הדיקציה שלו הייתה מושלמת . מן ההיבט הזה הוא היה קריין גאון , למרות שמידי פעם פה ושם התלונן בשידורים הישירים ונתן לשומעיו להבין את הקושי של שָדָר צבר-ישראלי להגות כהלכה שמות לועזיים מכל העולם . פעם היה צריך לשָדֵר את השחקן הגרמני ממועדון הכדורגל של באיירן מינכן העונה לשֵם באסטיאן שוואיינשטאייגר , ושמח לבשר לצופיו שהשחקן הזה איננו נכלל בהרכב הקבוצה לפי שעה . חיים יבין "היֶקֶה" (מוצאו מגרמניה) , נהג להתקשר בטלפון בכעס בשנות ה- 70 שוּב ושוּב לאלכס גלעדי (כתב לו בעניין הזה גם מכתבים) והתלונן על שיבוש שֵם קבוצת הכדורגל באיירן מינכן (Bayern Minchen). "השַדָּרִים שלכם אומרים כל הזמן  'בַּאיְירֶן' (Bayren)  במקום  'בַּאיֶירְן' (Bayern) , וזה פשוט לא נכון" , רָטַן . חיים יבין לא היה היחיד שבא בתלונות . רבים בציבור הואילו לטלפן למחלקת הספורט כדי להעיר על תופעת שיבוש השמות . אחרים לא התעצלו ומצאו לנכון לכתוב מכתבים כדי לעזור , לתקן ולשפר את ההגייה . לרוע המזל הגיית שמות נכונה ומוחלטת בשפת המקור במדינת ההגירה שלנו , איננה תמיד אפשרית אך ייחדנו לה תמיד תשומת לה מרבית . היה ברור לכולנו שהגייה נכונה היא מרכיב חשוב באמינות שדרי הספורט . מגישה אחת שיבשה פעם "במשחק השבת" את שם קבוצת הכדורגל האנגלית לִיוֶורְפּוּל (Liverpool) והגתה אותו "לִיבֶּרְפוּל" (Liberfool) . היא שכחה לנקד את הטקסט שלה , ובגלל שלא הייתה בקיאה בחומר נפלה בפח . אמינותה כקריינית פרונטאלית של שידורי הספורט ירדה בבת אחת לשֶפֶל ועמה גם מהימנות ואמינות התוכנית .

תוספת הערה א' : כפי שאמרתי בתחילה , אינני יודע אם הייתי נדרש לכתיבת כמה מהפוסטים הללו אודות ההפקה ה- היולית , הבראשיתית , והבלתי מפותחת הזאת של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1970 , אילולא הייתי נתקל בהצהרה של מר אריה מליניאק בפני אהרון ווייסברג ב- 2007 , "עשינו טלוויזיה מכלום" . כזכור הבהרתי בבלוג הזה בזמנו כי הכרזות טלוויזיוניות בסגנון הזה "עשינו משהו מכלום" שמור רק לאנשי הדור ההוא של צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 . לבאים אחריהם היה כבר במה להיאחז . הפרק הגדול של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית (ו- EBU) את מונדיאל ארגנטינה 1978 מופיע בשלמותו ובפרוטרוט בשני ספרי הסדרה רחבת ההיקף "הפקות חובקות ארץ ועולם" ו- "למילים יש וויזואליה משלהן" .

תוספת הערה ב' : בנובמבר 1980 סיים חיים יבין את כהונתו בת שלוש שנים כמנהל חטיבת החדשות . ממש באותו הזמן צירפה רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC את אלכס גלעדי לשורותיה כשחקן חיזוק תמורת משכורת עתק. כשחיים יבין שמע ש- NBC (ולפניה CBS) מתעניינות באלכס גלעדי כשחקן חיזוק הוא אמר , אולי פלט , "אם כך מצבן רע" במובן השלילי של הפרשנות. אולם עיון קליל בניסוח הזה מראה כי הוא בעל משמעות כפולה, גם חיובית . ב- 22 בדצמבר 1980 ערך אלכס גלעדי בחסות NBC מסיבת פרידה ענקית במלון "דן אכדיה" בהרצליה מכור מחצבתו הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מאות אנשים הוזמנו ובאו לחלוק כבוד לאיש הטלוויזיה הישראלית המוכשר הפורש ממנה בדרכו לקריירה פנטסטית ב- NBC . בין מאות המוזמנים היה נוכח גם חיים יבין . חיים יבין היה החונך והמורה של כולנו . הוא לא נטר טינה ולא שמר שנאה לאיש. עבור רבים מאתנו וגם לי היה כאָב. כמו אבא . הוא הבליג . ראיתי במו עיניי אז באותו הערב של 22 בדצמבר 1980 במלון "דן אכדיה" כיצד הוא לוחץ בחוֹם את ידו של אלכס גלעדי ומחבק אותו ואף מאחל לא הצלחה מְירָבִּית בדרכו החדשה . רבים נטו לחשוב כי בחלוף שנה אחת , אולי פחות , NBC תתייאש ותשיב את אלכס גלעדי במהרה בחזרה לחיקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מתברר שלא . אלכס גלעדי עשה ועודנו עושה קריירה נפלאה ומשגשגת מזה 34 שנים ב- NBC . תשאלו את הבוס שלו בחטיבת הספורט של הרשת מר דיק אברסול (Dick Ebersol) . רק לפני זמן לא רב כל האריכה לו הרשת את חוזהו האישי בפעם הרביעית ברציפות . סימן ואות להערכה הרבה שרוחשת לו NBC .

טקסט תמונה : 22 בדצמבר 1980 . מלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח . נשף הפרידה של אלכס גלעדי (בן 38) מהטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לשורות NBC האמריקנית . מאות אנשים באו להיפרד מאלכס גלעדי מגדולי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים . בתמונה , נראה אלכס גלעדי (מימין) נפרד ממזכירתו גב' רחל ברכה . משמאל , יורם ארבל מנחה הטקס . (באדיבות רודולפו כהן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 22 בדצמבר 1980 . מלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח . נשף הפרידה של אלכס גלעדי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לשורות NBC האמריקנית . איש NBC מר דוֹן וִויר מסביר לקהל הרחב מדוע החליטה רשת NBC לחזק את שורותיה ולרכוש את מר אלכס גלעדי . משמאל , יורם ארבל מנחה הטקס. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חַיִים יָבִין או כפי שרבים מכנים אותו "מר טלוויזיה" התמנה ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת (לאחר לא מעט לבטים) למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית , באביב 1986 . הוא היה הבוס שלי בשתי הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 והמוּנְדוֹ – בַּאסְקֶט של ספרד 1986 . יַחַסוֹ אלי באופן אישי ולשידורי הספורט באחריותי היה יותר מ- קורקטי. לא אמביוולנטי. תומך. אני זוכר שעם שובי לירושלים בתום שהייה של חודש וחצי ב- מכסיקו סיטי במונדיאל מכסיקו 1986 מצאתי על שולחני כמה מילות הערכה ושבח ממנו וגם ממנכ"ל רשות השידור אורי פורת. בתוקף תפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הבין כעֵת עד כמה הפקות הטלוויזיה הנוגעות למפעלי ספורט בינלאומיים כמו אולימפיאדות ומונדיאלים הם מסובכים ביותר ללא כל השוואה עם הפקות טלוויזיה אחרות . האיש שמנווט את ההפקות צועד כל הזמן ולאורך כל הדרך על תפר דק שמפריד בין הצלחה לכישלון . הפרוספריטי ושגשוג שידורם של אירועי הספורט הגדולים – המקומיים והבינלאומיים מחו"ל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנים רבות , איננו דבר של מה בכך ולחלוטין לא מובן מאליו . ההצלחה לא הייתה מקרית מפני שהיא נשענה ראשית דבר על לימוד יסודי של החומר , תכנונים מפורטים ומדוקדקים לפרטי פרטים והתייעצויות רצופות שלי עם כל הדרגים הרלוואנטיים ובעיקר עם מהנדסי הטלוויזיה בתחום ה- Video והתקשורת , וחשיבה ארוכת טווח זמן רָב מראש בטרם ההסתערות על יעדי השידור . מדובר בהכנה והכשרה אסטרטגיים רוויי עשרות אלפי פרטים של פרויקטים טלוויזיוניים שנעים בחלל ועל פני היבשה . אי אפשר לסיים את הפוסט הזה מבלי להעלות על הכתב את תרומתם הגדולה להצלחת ההפקות של כמה  מהנדסי טלוויזיה ברמתם הגבוהה כמו : עקיבא מלמד, מיכה לויירר, סעדיה קאראוואני, יוסי ששון, מנחם וולף, אלי רבינוביץ', זאב שטוקהיים, שמואל כהן, מאיר חיימי, אלי קרייתי, אלי בבא, עמירם שטדלר, אבנר מריומה , אריה קולקר , אלכסנדר לבריק , אריה מולצ'ינובסקי , וישי פרנקל ואנשיו במחלקת הפיתוח . שמות האנשים האלה אינם אומרים דבר לציבור הרחב אך עבורי הם בלתי נשכחים.

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986 . מכתב הערכה / צל"ש שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין בתום שתי ההפקות הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל ספרד 1986 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986 . מכתב הערכה / צל"ש שכתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום שתי ההפקות הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל ספרד 1986 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987 . מכתב הערכה שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הראשון בהיסטוריה של משחקי ה- NBA על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הבה אשוב ל- מונדיאל ארגנטינה 1978 שהיה מפנה דרמטי בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הודות להופעתו המזהירה של יורם ארבל . יורם ארבל הֵציב שָם בקוֹלוֹ הייחודי והתוסס , באינטליגנציית התיאור שלו ובהומור שבו היה מצויד , רף וסטנדרטים חדשים בקצב שידור הדרמה . ב- 1978 בבואנוס איירס קבר יורם ארבל את קריירה שידור הספורט החלודה של דן שילון . כמעט בלתי אפשרי לשוב לזירת התמודדות כשאתה נעדר ממנה כל כך הרבה זמן . זה היה קשה למוּחמד עַלִי בזמנו לחזור לזירת האִגרוף , וזה היה קשה גם לדן שילון לשוב לזירת שידור הכדורגל בארגנטינה . ארבע  שנות הֵיעדרות הן המון זמן . דן שילון היה פעם החונך שלי . זה היה ב- 1971 . נכון שלא היה בשיאו כשַדָּר ספורט בארגנטינה 1978 אבל הוא נשאר בעל שָם וגרר אחריו מוניטין . אדם בעל אינטגריטי שלא מאבד את קור רוחו בשעת לחץ ולוקח את הדברים בפרופורציות המתאימות . הוא הותיר עלי רושם רב כאיש טלוויזיה וורסטילי וממושמע גם במונדיאל ארגנטינה 1978 .

יורם ארבל היה השני בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעידן המונופול ששידר שלושה משחקי גמר רצופים בגביע העולם בכדורגל . יורם ארבל שידר מעמדות שידור בהיכלי הכדורגל את גמר המונדיאל של ספרד 1982 איטליה ניצחה את גרמניה המערבית 3 : 1, גמר מכסיקו 86' ארגנטינה גברה על גרמניה מערבית 3 : 2, וגמר גביע העולם במונדיאל הכדורגל של איטליה 1990 שם ניצחה גרמניה את ארגנטינה 1 : 0 . מאיר איינשטיין היה השַדָּר השלישי בתולדות מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית שנהנה מהזכות וההילה לשָדֵר שלושה משחקי גמר ברציפות . ב- 1994 שידר מאצטדיון ה- "Rose Bowl"  בלוס אנג'לס את ניצחונה של ברזיל על איטליה בבעיטות הכרעה מ- 11 מ' לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו אפס גם בתום ההארכה ו- 120 דקות . ב- 1998 שידר מאִצטדיון "סיינט דניס" בפאריס את ניצחונה הגדול של צרפת המארחת על ברזיל 3 : 0 . אך את משחק הגמר האחרון שלוֹ בין נבחרות ברזיל וגרמניה שהתקיים ב- 30 ביוני 2002 ביוקוהמה – יפן (הסתיים בתוצאה 3 : 0 לברזיל) , היה שותף לדעתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל כי לא חייבים לשָמֵר את העיקרון העיתונאי של שידור מהשטח ואפשר לעשות זאת גם באמצעות שידור Off  Tube  מן האולפן בירושלים .

עקב אכילס של שידורי ארגנטינה 1978 הייתה הפרשנות שנלוותה לשידורים הישירים של השדר המוביל דן שילון . יורם ארבל שידר לבד ותמיד ללא פרשן . יוסף "יוסל'ה" מירמוביץ ז"ל איש מקסים מלא חֵן הוא ידען גדול בכדורגל אך איננו פרשן טלוויזיה טבעי . לא כל שחקן או מאמן כדורגל נולד עם הכישרון לתרגם את הידע המקצועי שלו לטובת מסך הטלוויזיה . הם מעטים . את יוסל'ה מרימוביץ' בן ה- 54 מעולם לא אימנו להיות פרשן טלוויזיה  אך הוא היה איש הכדורגל הישראלי היחיד שהגיע על חשבונו לארגנטינה הרחוקה . הוא היה ברירת מחדל ובכורח הנסיבות הצבתי בעמדת הפרשנות שלנו כדי לסייע לדן שילון , אך מה לוֹ ולמיקרופון . יוסל'ה מרימוביץ' שחקן מכבי ת"א ונבחרת ישראל בעברו מאמן מוכשר נטל אליפויות עם כמה מקבוצות הפאר של הכדורגל הישראלי וכמאמן לאומי זכה עם נבחרת ישראל באליפות אסיה ב- 1964 שנערכה בתל אביב . למרות הצטיינותו זכה מפיו של דן שילון לתואר "צעֶכִישְטעֶר" (מבולבל – ביידיש) . דן שילון סיפר לי פעם כלהלן :  "יוסל'ה מרימוביץ' נסע במכוניתו הפרטית עם שני שחקניו בני טבק ומאיר נמני למשחק אימון בקריית אליעזר בחיפה . בחדרה כבה המנוע והמאמן ביקש משני שחקניו לדחוף את האוטו כדי לסייע בהנעתו . האוטו קרטע אך לבסוף המנוע נדלק ויוסל'ה מרימוביץ' המשיך בנסיעה כשהוא שוכח את טבק ונמני מאחור . שני השחקנים הצעירים לא התמהמהו ותפשו טרמפ אך הגיעו לאצטדיון ב- חיפה כעוסים , נרגזים , ונעלבים . כשראה אותם יוסל'ה מרימוביץ' נזף בהם , "מדוע איחרתם הרי המשחק עומד כבר להתחיל" . מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית היווה תמיד את החוליה החלשה בשידור מאז מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1970 . הפרשנות הזאת לבשה ופשטה צורה עד להופעתו של אבי רצון היכן שהוא  ב- 1990 .

argentina 6

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978 . יום ראשון – 25 ביוני 1978 . אצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס . משחק הגמר על גביע העולם בין נבחרות ארגנטינה והולנד . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . השדר דן שילון ייבדל לחיים ארוכים (מימין) והפרשן יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל משדרים ישיר מעמדת שידור באצטדיון את משחק הגמר לאולפן בירושלים . יוסל'ה מרימוביץ ז"ל היה ידען מופלג בכדורגל אך ישב כפרשן בעמדת השידור לא בשל ידענותו אלא כברירת מחדל מפני שהיה איש הכדורגל היחיד , מאמן או שחקן , שהגיע מישראל לארגנטינה . חטפתי אותו מייד . הוא היה אישיות גדולה , משכמו ומעלה , בסדר גודל של ארץ ישראל הישנה והטובה . הוא היה איש אהוב, יקר, ובעל ידע עצום במשחק הכדורגל, אך סמכותו התערערה כשהמיקרופון ניצב בינו לבין ידענותו . המרחק ביניהם היה גדול. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בעת היותי בארגנטינה הזדמן לי פעמים רבות לשוחח עם הקולגות ועמיתי בתחנות השונות אודות מוסד הפרשנות בספורט ותפקיד פרשן הכדורגל בטלוויזיה' . רובם היו בדעה שרמת הפרשנים (הצמודים לשדרים) נופלת מרמת השידור Play by play  של השדרים . דוגמא מצוינת הייתה בפיו של מפיק שידורי הרשת הצרפתית TF-1 . הפרשן שלו היה שחקן העבר הדגול של קבוצת "ריימס" הצרפתית האגדית ונבחרת צרפת ז'יסט פונטיין , האיש כבש 13 שערים לזכות נבחרתו במשחקי המונדיאל של שוודיה 1958 והפך למלך השערים של טורנירי הגמר בכל הזמנים . מפיק הרשת הצרפתית טען שזִ'יסְט פוֹנְטֵיין בעל רגלי הזהב על כר הדשא איננו מצליח "לתרגם" את הידע שלוֹ בתחום לשפת הטלוויזיה . ז'יסט פונטיין היה פיגורה כדורגל רבת מוניטין בצרפת ובעולם אך הדבר לא מצא את ביטויו בשידור בהיותו פרשן טלוויזיה .

fontaine

טקסט תמונה : מונדיאל שוודיה 1958.  ז'יסט פונטיין שחקן הכדורגל המצטיין של נבחרת צרפת ומלך השערים של טורניר שוודיה 58' (הבקיע 13 שערים) נישא ע"י חברי קבוצתו . 20 שנה אח"כ במונדיאל ארגנטינה 78' הוא היה הרבה יותר חלש ליד המיקרופון . על פי עדותם של אנשי TF1 , "כדורגלן גדול – פרשן קטן" .  (באדיבות הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT והטלוויזיה הצרפתית הציבורית F 2) .

מן המפורסמות הוא כי כל רשת שידור באשר היא מנסה להציב ליד מיקרופון הפרשנות שלה שחקני כדורגל מפורסמים או מאמנים יידועי שם . הצרפתים הביאו עמם ב- 1978 את ז'יסט פונטיין , ה- BBC  צירף לצוות ארגנטינה 78' את בילי רייט (האגדי) , אנחנו שידרנו מארגנטינה 78' עם יוסל'ה מירמוביץ' , והענקנו במה למרדכי "מוטל'ה"  שפיגלר באולפן בירושלים . במבט לאחור לא בטוח בכלל שהצבת שחקנים או מאמנים מפורסמים בעמדת הפרשנות היא אפריורי הפתרון האידיאלי . ניסיוני האישי לימד אותי כי גם לכלל הקדוש הזה יש יוצאים מהכלל . לא קיימת שום קורלציה מוכחת בין היותו של האיש שחקן או מאמן מצטיין בעברו , לבין יכולתו הקונקרטית לשמש פרשן במִדיה אלקטרונית מיידית . פרשנות הספורט בטלוויזיה או לצורך הדיון הזה פרשנות הכדורגל הקונקרטית , נתפשה לנצח ע"י המנכ"לים של רשות השידור כמותרות . אין טעות גדולה מזאת . פרשנות הספורט הנבונה היא חשובה כמו פרשנות פוליטית, מדינית , מוסיקאלית , תרבות , תיאטרון ותחומים אחרים נוספים . פרשנות ספורט חכמה היא מדע של ממש . יכולת ההתנסחות הקצרה, כשרון ההתמקדות, העברית התקנית , והתכונה של הפרשן הנבון להביא מידע נוסף מעבר לרמת השידור הישיר של Play by play , הם מעשי אומנות .

למחרת משחק הגמר סגרנו את משרד השידורים ב- IBC ב- בואנוס איירס ושלחנו את הציוד הביתה לירושלים.ביקשתי את אישורו של אלכס גלעדי לקבל את חופשתי השנתית והמראתי ביום שלישי – 29 ביוני 1978 מבואנוס איירס היפהפייה לניו יורק כדי להיפגש עם באד גרינספאן יוצרה של סדרת המופת הדוקומנטרית "Olympiad" (האולימפיאדה) . חודש ימים שהיתי במנהאטן הלא היא מרכז העולם . היה זה ביקורי הראשון בארה"ב .

עם שובי לארץ הושמעו בפני טענות קשות על תּפקוּדוֹ של רמי ווייץ כעורך ראשי של אולפן גביע העולם בירושלים . אני יודע שראש מערכת ירושלים וציוותו עשו עבודה מסורה ותרמו את מיטבם , אך משהו עכור התרחש שָם לאורך זמן בתוך שורות הטריאומווירט המקומי המנהיג את השידורים , העורך , המגיש והפרשן . הבנתי שיאיר שטרן וידידוֹ הפרשן מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר חברוּ לקואליציה נגד רמי ווייץ . איש מאִתנו לא תאר לעצמו כי "הנפילה" תהיה דווקא בירושלים , הרי כולם ציפו שהיא תתרחש בבואנוס איירס . האחריות שבה להיות מנת חלקו של אלכס גלעדי , אך שנינו הבנו כי מה שקרה בירושלים יוצר חומר למחשבה , לא רק כיצד להעניק אמצעים לאולפן המנווט בירושלים , אלא כיצד ניתן ליצור בעתיד צֶוֶות עבודה אנושי חסר חיכוכים וקנאה . התיישבתי עכשיו לכתוב דו"ח סיכום מפורט מנקודת מבטי , ספר בן כ- 60 עמודים , הנוגע להפקת לקחי מבצע שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 . העברתי אותו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן ולמנהל הספורט אלכס גלעדי. לא שיתפתי בו את חיים יבין מפני שכמנהל ישיר שלי. אני יודע שאלכס גלעדי כתב דו"ח דומה לארנון צוקרמן שנתיים קודם לכן בתום שידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976 . בשנתיים האלה שבין 1976 ל- 1978 לא נעשה דבר לקידום ושיפור הטכנולוגיה בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית . כפי שאמרתי בהזדמנויות אחרות בדו"ח הספר , מדובר בשידורים מורכבים ומסובכים ביותר וגם יקרים מאוד מבחינה כלכלית הדורשים היערכות ארוכת טווח מוכנות מחושבת זמן רב מראש , התכוננות מוּשְכֶּלֶת , ושימוש בטכנולוגיה מודרנית .

חלק קטן ממשחקי ארגנטינה 78' הועבר לארץ בשל אילוצים טכניים בשיטת השידור NTSC 525 . לרוע מזלנו ניצב בימים ההם קונברטור אופטיקאלי יָשָן (Standard Converter) בירושלים שהמיר בצורה גרועה את תמונת ה- NTSC 525 לשיטת השידור שלנו PAL 625 . (הקבוצה המבצעית הארגנטינית 1978 ATV (Argentina Television) ורשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC מובילת השידורים הפיקו במקור סיגנאל שידור בשיטת הצבע PAL B 625 . הקונברטור הישן שלנו מרח את התמונה ופגע באיכותה . רכישת קונברטור דיגיטאלי הוא הכרח , א"ב בטכנולוגיה טלוויזיונית ודבר יסודי ובסיסי בשידורי כל רשת טלוויזיה באשר היא . הטלוויזיה הישראלית הייתה ענייה מידי אז כדי לרכוש אותו דגם אחד כזה . אחד הסעיפים המרכזיים בדו"ח היה הצורך הדחוף לשפר את תקשורת הלוויינים הבינלאומית של הטלוויזיה הציבורית ואת איכות קווי השידור שלה . הודיתי לארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית על הגיבוי העצום שהעניק לי ולדרך עבודתי , ועל ששמר ללא פשרות עַל העיקרון העיתונאי החשוב של השידור הישיר מהשטח מעמדות השידור באצטדיונים בכל רחבי ארגנטינה . הדבר גרר אחריו כמובן עלויות כספיות ניכרות בתחומים נוספים אחרים של העשייה הטלוויזיונית , אך ארנון צוקרמן לא וויתר . משימת השידור הישיר מהשטח שהייתה חשובה בעיני , הייתה חשובה גם בעיניו . ארנון צוקרמן אולי הבין פחות מאחרים בטכנולוגיה הסבוכה של שידורי הטלוויזיה, אך הוא היה מנהיג מבטן ומלידה שהיה להוט ליטול אחריות. בכך נבדל ממנהלים אחרים. בלתי השכח עבורי .

כעבור זמן קצר הגיע דו"ח הרייטינג של מונדיאל ארגנטינה 78' כפי שנערך במשותף על ידי המכון למחקר חברתי שימושי בירושלים בראשותו של פרופסור לואיס גוטמן והמכון לקומוניקציה של האוניברסיטה העברית בראשותו של פרופסור אליהוא כ"ץ . הטלוויזיה הישראלית הייתה מונופול אך יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור וארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו רשאים להיות גאים בנתוני הצפייה [1] . גם אני .

  1. כ- % 80 מקרב צופי הטלוויזיה ומקרב סה"כ של האוכלוסייה ראו את שידורי גביע העולם בכדורגל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית .
  2. כ- % 2 בלבד מקרב צופי הטלוויזיה ומקרב סה"כ של האוכלוסייה צפו בשידורים של הטלוויזיה הירדנית .
  3. כ- % 32 מקרב צופי הטלוויזיה ומקרב סה"כ של האוכלוסייה צפו באותם שידורי המשחקים שלנו שחלקם התקיימו בשעות הלילה המאוחרות בין שתיים עשרה בלילה לשלוש לפנות בוקר . (מרבית השידורים שלנו התקיימו בשעות שבין תשע בערב לשתיים עשרה בלילה) .
  4. כ- % 70 היו שבעי רצון מהשידורים של דן שילון ויורם ארבל .

yoash 2

טקסט תמונה : דצמבר 1978. אני (בן 40) חוזר למחלקת הספורט בבניין "בית היהלומים" ברוממה – ירושלים בתום מבצע שידורי הטלוויזיה של 38 משחקי מונדיאל ארגנטינה 78' בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (צילום יחיאל שריג . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עם שובי ארצה התיישבתי לכתוב את דו"ח הסיכום שלי בן 60 העמודים למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ולבוס שלי מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי .  באחד העמודים האחרונים של הדו"ח דיווחתי לשניהם כלהלן [2] .

"משהו אישי וסיכום . תודה אישית מקרב לב לאיציק גליקסברג עוזר ההפקה שלי, וזאב שטוקהיים קצין תקשורת הלוויינ . רוב תודות גם לגבריאל שֶקֶל מהנדס התקשורת הבינלאומית של חברת "בזק", ולמאסימו גארפינקל מהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה. המינוי שהוענק לי ב-  20.2.1978 , לעמוד בראש צצות הטלוויזיה הישראלית לארגנטינה ולהפיק את השידורים משם, גרם לכך שאהיה מצוי בעבודתי יותר מאשר תמיד. עד לאותו תאריך לא הייתי בקיא כלל בכל המתחולל סביב ההפקה הענקית . חלוקת העבודה במחלקת הספורט הייתה כזאת, שאני מופקד על תחומים אחרים. המינוי החדש גרם לכך, שבתוך זמן קצר ביותר וללא אתראה מוקדמת , הייתי צריך להשתלט על כמות עצומה של חומר. השקעתי את עצמי בעבודה שהתמשכה ללא הפוגה 18- 16 שעות בכל יום ויום. ההתמסרות הייתה מוחלטת כגודל האחריות והתפקיד. כמויות החומר והמחשבות היו כל כך רבים, עד שלעיתים לפני לכתי לישון, הנחתי ליד מיטתי עט ונייר כדי להנציח את המחשבות שהתרוצצו בראשי וכדי שלא לתת לפרטים להישכח ממני. ההתמסרות הייתה כל כך מוחלטת עד שדברים רבים (גם בחיים הפרטיים) נדחקו הצידה- ובעצם כדי לפנות מקום לעיקר , וכדי לאפשר הצבת פתרונות גם לא ליד המכתבה במשרד. אם להודות על האמת, היו אלה ימים נפלאים של יצירה בלתי פוסקת. אלה היו אולי הימים היפים ביותר שלי בטלוויזיה הישראלית.

מבצע שידורי גביע העולם ארגנטינה 1978, היה מבצע גדול, מורכב, ומסובך. ניתן לקבוע ללא צל של ספק כי הצלחת השידורים מארגנטינה הייתה הצלחה גדולה. ניתן לומר כי המשימה בכללותה בוצעה בצורה טובה. תמיד יהיה מה לשפר. תמיד יהיה מה לתקן. כך נכון לומר עם על הפקת ארגנטינה 1978. אנו עוסקים באלפי פרטים טכניים ולוגיסטיים, אנו באים במגע עם מאות אנשים בארץ ובעולם, ואנו בעצמנו רק בני אדם. מכאן מתחיל השלב של הפקת הלקחים. זהו הרגע שבו עוצרים את המכונה. זהו הרגע שבו מאטים לרגע את התאוצה כדי לחשוב ולנתח "מה קרה". זהו הרגע לעצור קמעא כדי לקחת תנופה, וכדי לקדם ולפאר גם בעתיד את איכות ההפקה ורמת השידורים של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית".

בברכה וכבוד רב ,

יואש  אלרואי

"מבט  ספורט" – נובמבר / דצמבר 1978

הנחתי את דו"ח הסיכום המפורט של הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 על שולחנם של ארנון צוקרמן ואלכס גלעדי . מטרת הדו"ח המסכם היה להפיק לקחים ולהסיק מסקנות לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל הבא בספרד 1982 . שבתי לתפקידי הקודמים במחלקת הספורט . מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן לא הגיב לדו"ח ולא מצא לנכון לומר מילה מקובלת ושגרתית אחת הנוגעת לעבודה מאומצת ואחראית בטלוויזיה , "תודה" . הוא לא התייחס אלי כלל . לא שמעתי גם ממנהל חטיבת החדשות חיים יבין ולוּ מילה . כאילו כל יום מבצעת הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפקת כדורגל מונדיאלית מורכבת ומסובכת וגם רחוקה מגבולות המדינה ומוצלחת ביותר במשך כ- 35 (שלושים וחמישה ימים) .  זה לא הפתיע אותי יתר על המידה ובסופו של דבר הותיר אותי אדיש כלפיהם . זמן קצר אחרי הגשת הדו"ח היכן שהוא בדצמבר 1978 , מצאתי פתק על שולחני בכתב ידו של אלכס גלעדי . זה היה גיליון הערכה ופיצוי בו היה כתוב בכתב ידו , כלהלן :

yoash 3

טקסט מסמך : זהו הפתק המקורי שכתב לי אלכס גלעדי . המסמך נשמר . "יואש יקירי , הריך מתמנה למפיק לשידורי הגביע העולמי 1982. אנא פעל והחזק אותי בתמונה ובתכתובת" . לקחתי את זה כ- קומפלימנט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

alex 1

טקסט תמונה : זהו מר אלכס גלעדי ב- 1978 . הוא היה עבורי מופת ומודל לחיקוי בעיתונאות ועבודת טלוויזיה לגווניה הרבים במשך עשרות שנים . דמות בלתי נשכחת עבורי. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אני קוטע כאן את הדיווח אודות הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 . השאר מסופר בסֶפֶר עב הכרס "הפקות חובקות ארץ ועולם" במסגרת הסדקה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . חזרנו כולנו לשִגרת חיינו בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מונדיאל ספרד 1982 נראה עִידַן רחוק . לבטח הפקת שידורי הטלוויזיה שלוֹ . איש לא העריך כי בתוך ארבע שנים הללו בין 1978 ל- 1982 יתחוללו כל כך הרבה תמורות במבנה הניהולי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור . במונדיאל ספרד 1982 אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא היה עוד מנהל הטלוויזיה . את מקומו תפשו בזה אחר זה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ואחריו טוּבְיָה סָעַר . מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי פינה את כיסאו לטובת יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ב- 1 באפריל 1979 , ואַלֶכְּס גִלְעָדִי המצטיין נדד לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. הטריאומוויראט יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל, יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל , וטוּבְיָה סָעַר ייבדל לחיים ארוכים מינו אותי לנהל את חטיבת הספורט במקומו של אלכס גלעדי . מכיוון שלא נערך כל Post mortem הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 , לא הופקו לקחים , ולא נקבעו מטרות ויעדי שידור לקראת מונדיאל ספרד 1982 נדרשתי להתחיל את כל המהלכים הכספיים – כלכליים, המטרות העיתונאיות , ההסברים למבנה כוח האדם, וניתוח התשתית הטכנולוגית הנדרשת לצורך הפקה של אירוע ספורט בינלאומי בסדר גודל כזה – מבראשית . גם לא תיארתי לעצמי שכעבור שנה בדיוק מתום משחקי ארגנטינה 1978, אקלע שוב למרכזה של סערת תקשורת לוויינים בינלאומית, בה נדרשתי לבצע אקרובאטיקה טלוויזיונית לוליינית של ממש כדי לצאת מן המֵצַר .זה קרה באליפות אירופה בכדורסל שנערכה בשתי ערים באיטליה גוריציה וטורינו – בחודש יוני 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל בהדרכתו של רלף קליין ז"ל שזכתה במדליית הכסף ובמקום השני הסנסציוני לאחר נבחרת ברה"מ.

חטיבות החדשות של הרשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות ABC  , CBS , ו- NBC  עשו בלוקאדה תקשורתית בת חודשים רבים מראש מאז פברואר 1979 על לוויין ה- Primary היחיד "שלנו" , בשל האירוע הפוליטי של חטיפת אנשי השגרירות האמריקנית בטהראן ע"י משמרות המהפכה של כהן הדת השיעי רוחאללה חומייני, והפיכתם לבני ערובה בידי שלטון מוסלמי פונדמנטליסט. אלכס גלעדי ואנכי לא ידענו בפברואר 1979 כי רשתות הטלוויזיה האמריקניות וסוכנות הצילום הבריטית VISNEWS חוסמים אותנו על לוויין התקשורת האטלנטי ה- Primary . צריך להבין כי בקיץ 1979 הייתה תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה עדיין מחוברת רק ללוויין ה- Primary באחריות החברה האמריקנית COMSAT . אבל זהו כבר סיפור דרמטי אחר.

הערה : קובץ כ"א 0 בספר עב הכרס "הפקות חובקות ארץ ועולם" מכיל את דו"ח הסיכום של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978 שחיברתי וכתבתי בחודשים נובמבר / דצמבר 1978 למען מנהל חטיבת הספורט מר אלכס גלעדי ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן . לא שיתפתי והתעלמתי בהגשת הדו"ח הזה ממנהל חטיבת החדשות העת ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין (היה הבוס הישיר של אלכס גלעדי ושלי) מפני שהוא לא חולל , לא פעל , ולא עשה דבר למען ולטובת הפקת חטיבת הספורט את מונדיאל ארגנטינה 1978 .

[1]  ראה נספח : דו"ח הרייטינג של שידורי גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 כפי שנערך במשותף ע"י המכון למחקר חברתי שימושי בירושלים (בראשות פרופסור לואיס גוטמן) וע"י המכון לקומוניקציה של האוניברסיטה העברית בירושלים (בראשותו של פרופסור אליהוא כץ) .

[2]  ראה נספח : דו"ח שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 שהוגש על ידי למר אלכס גלעדי ומר ארנון צוקרמן.  

סוף הפוסט מס' 439. הועלה לאוויר ב- 8 באוקטובר 2014.

ראה המשך הדיווח ההיסטורי בפוסט מס' 440. תקשורת לוויינית איתנה היא כורח בשידורי טלוויזיה בינלאומיים.

סוף הפוסט מס' 439. הועלה לאוויר ב- 8 באוקטובר 2014.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *