פוסט מס' 504. יצחק "בוז'י" הרצוג איננו כזה (2). אף על פי כן ענת גורן הרגה אותו בתוכנית "הרצוג פרק א" ב- "המקור" בערוץ 10 ב- 19 במאי 2015. ב- "הרצוג פרק ב" ב- 26 במאי 2015 היא קברה אותו. פוסט מס' 504. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום רביעי – 27 במאי 2015.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נערך, ונכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, ולא על מנת להפיק פרסום אישי.

————————————————————————–

פוסט מס' 504 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 27 במאי 2015.

————————————————————————–

פוסט חדש. הועלה ל- "אוויר" ביום רביעי 27 במאי 2015.

פוסט מס' 504. יצחק "בוז'י" הרצוג איננו כזה (2). אף על פי כן המתעדת ענת גורן הרגה אותו בתוכנית "הרצוג פרק א" ב- "המקור" בערוץ 10 ב- 19 במאי 2015. ב- "הרצוג פרק ב" ב- 26 במאי היא קברה אותו. פוסט מס' 504. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2015 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020.

סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו), כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים אולי יותר בעולם ובארץ. הסדרה עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעבר בעמדות מפתח, גם בעלי יתרונות עליונים, היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים רברבנים, כושלים, ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הלכה לעולמה בטרם עת דליה מונטיליו – מזון ז"ל מפיקה וותיקה ונמרצת ובעלת יכולות בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. אשת טלוויזיה בלתי נשכחת. יהי זכרה ברוך. 

טקסט תמונה : דַלְיָה מוֹנְטִילְיוֹ – מָזוֹן ז"ל בלונדון בקיץ 1996, בעת אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (קרוי גם EURO 1996). מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום מאשר לי בפעם הראשונה בתולדות הפקות ה- EUROs להביא לקבוצת השידור שלי באנגליה את עוזרת ההפקה הוותיקה והמצוינת דליה מונטיליו – מזון ז"ל. היא הייתה אשת טלוויזיה מהדרגה העליונה ששירתה בנאמנות רבה במשך 45 שנים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (תיעוד וצילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האם ראש ממשלה דמוקרטי ב- ישראל החופשית יהיה מוכשר לנהל את המדינה 7/24 בשיטת 59:61 ? 

בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה קפיטליסט ומפריט לאומי כושל שמנהל אומנם מדינה דמוקרטית אך מבורדקת ומבולגנת. בכל תחום. מעשה הרכבת ממשלת ישראל, הפקדת השרים על משרדיהם, וחלוקת התיקים על ידו נשען על בלימה וטרם הסתיים. הרוב המינימלי 59:61 עליו נשענת ממשלתו מזמין אין סוף לחצים (בצורת אולטימטומים) של כל מיני חבריו באגפי הקואליציה שמבקשים לעצמם שררה ורוצים להתמנות לשרים. נוסחת הניהול צרת האופקים שלו מסתייעת ב- "נוכלות פוליטית". כך מפרש זאת הציבור הנדהם שרואה את המראות ושומע את הקולות. פתרון אחד שלו של בנימין נתניהו במקום אחד יוצר מייד משבר בגזרה אחרת. ראה את סיפור מינויים הכפול, המביך, רווי שינויים, ו- ההפכפך לשרים של יריב לווין (ביטחון פנים), גלעד ארדן (שר לביטחון פנים + עניינים אסטרטגיים + הסברה), זאב אלקין (שר לעניינים אסטרטגיים שהוזז לתפקיד שר קליטת עלייה והשר לענייני ירושלים), סילבן שלום (שר הפנים + אחראי על המו"מ עם הפלסטינים), ובני בגין (שר ללא תיק. הדבר נודע לבני בגין על פי הודעה של ראש הממשלה בכנסת מבלי שהוא ידבר עמו קודם לכן, ועתה גם עומד להילקח ממנו), כמו גם מינויו באותה שיטה מפתיעה של צחי הנגבי ליו"ר וועדת חוץ וביטחון. ראו גם את הזזתו של זאב אלקין משר לעניינים אסטרטגיים ומינויו לתפקיד השר הממונה על קליטת העלייה והשר לענייני ירושלים. וכל זאת לאחר הבטתו המפורשת בפברואר 2015 (בטרם הבחירות לכנסת ה- 20 ב- 17 במארס 2015) לראש עיריית ירושלים מר ניר ברקת כי הוא האיש הבלעדי שלו לענייני בירת ישראל. ניר ברקת נפגע, וכבר הספיק להצהיר כי מינויו של זאב אלקין מצער ונובע משיקול פוליטי צר לרבות בזבוז כספים. ראו גם את מינויו של ישראל כץ לשר התחבורה והשר לענייני מודיעין. מדובר במעשה קונדס. ראו גם את נושא פיטוריו המהיר של מנכ"ל משרד החוץ נסים בן שטרית ע"י ראש הממשלה והצבתו במקומו שָם את נאמנו של בנימין נתניהו ד"ר דורי גולד. ראו גם את פיטוריו וסילוקו בשיחת טלפון של מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר ע"י ראש הממשלה של בנימין נתניהו (מי ש- משמש במקביל גם שר התקשורת של מדינת ישראל), וההכנות שלו למנות למנכ"ל משרד התקשורת החדש את מקורבו שלמה פילבר. שלמה פילבר היה ראש המטה של בנימין נתניהו במסע הבחירות האחרון לכנסת ה- 20 ב- 17 במארס 2015. כמו כן שימש שלמה פילבר ראש המטה של בנימין נתניהו בשנים 2003 – 2001. מנכ"ל משרד התקשורת המפוטר אבי ברגר סירב להוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו (מכהן כאמור גם במקביל כשר התקשורת) לבצע את הוראתו המחמירה עם ערוץ 10 שדורש ממנו תשלום של 16.800000 (שישה עשר מיליון ושמונה מאות אלף) שקל. ראו גם את הודעת התפטרות המחאה אתמול של פרופסור דוד גילה מתפקידו כממונה על ההגבלים העסקיים (כפי שמסר אותה לשר הכלכלה אריה דרעי) בגין המחלוקת על מתווה פירוק מונופול הגז הטבעי של חברות הדלק ונובל אנרג'י. ברור כי ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו נסוגה מהמתווה המשותף שגובש בפברואר 2015 ע"י הרשות להגבלים עסקיים (בראשות פרופסור דוד גילה) ועל ידה, וכי היא הממשלה מסתפקת עתה במתווה מרוכך יותר שלא יביא לתחרות בענף הגז, אלא דווקא להנצחת המונופול ולהאמרת מחירי הגז והחשמל. הציבור חש מאוים ומבין כי הממשלה בראשות בנימין נתניהו מעניקה חלק מאוצרות הטבע של מדינת ישראל לשליטה פרטית. נשאלת כאן שאלה רצינית האם ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו משרתת בעלי הון באופן כה גלוי ונרצע ? היכן הם שר האוצר משה כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ ? מה קורה פה לעזאזל ? ראו גם את שר האוצר החדש משה כחלון ראש מפלגת "כולנו" זה שהבטיח גדולות ונצורות לעם ישראל בטרם הבחירות לכנסת ה- 20 ב- 17 במארס 2015 בתחומי הדיור, הבנקאות, הגז והחשמל (צבר בגין הבטחותיו המוקדמות לציבור 10 מנדטים) כי הוא זה ש- ינפץ מונופולים, יפרק את מונופול הגז, ייצור תחרות במשק הישראלי, ויוריד מחירים – מצהיר עכשיו כי הוא יורד מאסדת קידוח הגז של מקורבו וידידו העשיר קובי מימון בשל ניגוד עניינים ואיננו משתתף בוויכוח למי שייכים אוצרות הטבע של ישראל, לציבור הכללי ו/או לידיים פרטיות. ראוי להתבונן שוב בריאיון שערכה יונית לוי מגישת החדשות בערוץ 2 עם משה כחלון בטרם הבחירות לכנסת ה- 20 בה הבטיח לה בנחרצות רבה כי יפעל בכל תנאי לפירוק מונופול הגז. לפתע עכשיו כשר האוצר הוא נסוג ובורח מהמערכה בתירוץ של יחסי קירבה וידידות עם קובי מימון. לכן צריך להכריז על כך עוד הפעם בפוסט הזה : משה כחלון ביצע כאן מעשה שקרנות ו- נוכלות פוליטי בניגוד מוחלט להבטחתו הציבורית המפורשת בריש גלי לפני הבחירות כי יפעל בכל כוחו להוזיל את תעריפי הגז והחשמל לאלתר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הופך אם כן בכורח הנסיבות הפוליטיות ל- "סופר טאנקר", איש הקובע בתחום ניצול ציבורי ו/או פרטי של מכמני האנרגיה של מדינת ישראל שאוצרים בקרבם מאות רבות מאוד של מיליארדי שקלים. בכורח הנסיבות הללו הוא גם מנהיג ומכוון את התקשורת של מדינת ישראל, ובכורח אותן הנסיבות הוא מכהן גם כ- שר החוץ בפועל של מדינת ישראל.

בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה שמינה את עצמו כאמור גם לשר התקשורת. בתוקף תפקידו כראש ממשלה הוא שומר לעצמו קרוב ככל האפשר את תיק רשות השידור, ממנו הרחיק לאלתר את גלעד ארדן הכנוע שלפתע ירד על ברכיו והתרפס בפני ראש הממשלה כי יואיל לשמור לו נתח מעוגת השררה. ערוץ 1 השרוי תחת עול כונס נכסים וצו פירוק שוכב בינתיים פרקדן נטול רייטינג ומובס בזירת התקשורת. למעט פעם אחת בשנה בה ערוץ 1 משדר ישיר את תחרות שירי הארו-וויזיון האירופית מניבת הרייטינג (% 18.6 במוצ"ש – 23 במאי 2015) ופעם אחת בשבוע בה ערוץ 1 משדר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל. הריאיון שהעניק אמש (יום שלישי – 26 במאי 2015) גלעד ארדן לתמר איש שלום באולפן ערוץ 10 בירושלים חשף אותו כפוליטיקאי מגוחך ושביר. זה לא הכל. באמצעות תככים פוליטיים עושה בנימין נתניהו גם כל מאמץ לקעקע את מעמדו של ערוץ 10. מדהים אותי כאזרח וותיק של מדינת ישראל כי האיש ששירת בשעתו כקצין קרבי לוחם בסיירת מטכ"ל של צה"ל, וגדל והתחנך על ערכים נעלים של נאמנות, צדק, מוסר, דוגמא אישית, דרך ארץ, וכנות ואומץ לב – מרשה לעצמו עכשיו לנהל בצורה כה משובשת את מדינת ישראל כאילו הפוליטיקה היא עולם אחר ונפרד בו כל חוקי הג'ונגל כשרים. מדובר בניהול חשבונות מוטרף ומלוכלך נעדר כל יתרון מוסרי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מי שמנהל את מדינת ישראל החופשית והדמוקרטית בציניות ונוכלות פוליטית. בנימין נתניהו טועה טעות מרה אם הוא חושב שיעלה בידו לנהל את המדינה לאורך ימים באמצעות שוֹט ומגלב. אבל לך תדע. אומרים כי הפוליטיקה היא אומנות הבלתי אפשרי. אולי הוא ישרוד ארבע שנות 7/24 בשיטת 59:61.

בֵּן מַלְכוּת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, נורה ונרצח ע"י נבל ובן בליעל ב- 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 (1).

אינני רוחש טיפת הערכה לבנימין נתניהו האדם. מראות חודשי הסתיו של אוקטובר ונובמבר לפני עשרים שנים בשנת 1995 אינם משים מזיכרוני ולא מרפים ממני. בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד ב- 1995, ראה את המראות הַמְנוּבָזִים, המכוערים, והמתועבים בהם אנשי הימין והימין הקיצוני מלבישים את בן המלכות וראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין ז"ל במדי SS נאציים של מפקד הגסטאפו היינריך הימלר ועוטים על ראשו כפייה של יאסר עראפאת, ושתק. אני מוצא ביומני דברים שרשמתי לזכרו של בֵּן המַלְכוּת יִצְחָק רָבִּין ז"ל בראשית חודש נובמבר של שנת 2014, במלאת 19 (תשע עשרה) שנים להירצחו ע"י בן עוולה.

זהו הטקסט : אינני יודע מה עם משפחת רבין שהתכנסה יחדיו בכנסת ישראל בירושלים ביום רביעי – 5 בנובמבר 2014 לשמע נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס האזכרה לרצח הפוליטי הנפשע של אביהם מנהיג האומה יצחק רבין ז"ל לפני 19 (תשע עשרה) שנים בכיכר העיר בתל אביב. המתנתי דקה אולי שתיים בכורסת הטלוויזיה שלי בביתי בעת נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לזכרו של המנהיג הדגול שלי יצחק רבין, זיכרון לאומי שהולך ודוהה. לא היה צריך הרבה זמן כדי להבין לאלו מחוזות ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה לגרור אותי, אז קמתי מהכורסא ונטשתי את מסך הטלוויזיה. שום סליחה אישית של ראש הממשלה הנוכחי. שום מילת צער ויגון מפיו של בנימין נתניהו כעת גם בחלוף 19 שנים. כל מה שבנימין נתניהו הואיל לומר בטקס האזכרה לפני כמה ימים בכנסת כי יצחק רבין ז"ל ידע שהסכמים על נייר בלבד אינם מקיימים את השלום. אותו בנימין נתניהו שניאץ את ראש הממשלה ושר הביטחון בן המלכות יצחק רבין ז"ל ב- 1995 כלהלן : "כל הצביעות של יצחק רבין ומקורביו מדהימה אותי. הם מנסים להציג את אנשי הליכוד כאשמים באלימות אולם הם המתחסדים האמיתיים והם הצבועים שמתחבאים מאחורי האמת", בא עכשיו למליאת הכנסת כאילו לא קרה מאום לפני 19 שנים. לא עולה גם היום בדעתו להרכין ראשו בפני בֵּן המַלְכוּת שנרצח . הנאום חסר החשיבות לא כלל מראש כל בקשת מחילה פרסונלית של ביבי נתניהו מיצחק רבין ז"ל על אותה ההסתה הפרועה והנבזית שהתנהלה ע"י הימין + הימין הקיצוני לפני 19 שנים בראשי חוצות והביאה לרצח הנפשע ע"י בן בליעל, והוא בנימין נתניהו כמו אישים אחרים במפלגת הליכוד היו עדים לה, אולם החרישו, ולא יצא חוצץ נגדה. מנוולים ובני עוולה מהימין + הימין הקיצוני השתתפו בהפגנות פוליטיות אלימות ו- מְנוּבָזוֹת ברחבי הארץ נגד ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל, גיבור הפלמ"ח, רמטכ"ל צה"ל בעת הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים ב- 1967 על שלושה צבאות ערב של מצרים, סוריה, וירדן, ראש ממשלה ושר ביטחון שנבחר באופן דמוקרטי להוביל את גורלה של מדינת ישראל אל חוף מבטחים מדיני. המפגינים המנוולים והמנובזים האלה הלבישו את בן המלכות יצחק יצחק רבין ז"ל בצילומי Blow ups בבגדיו של הרייכספיהרר הנאצי היינריך הימלר ועטו לראשו כפייה של יאסר עראפאת . יריבו הפוליטי של יצחק רבין ז"ל ב- 1995 היה ראש האופוזיציה ויו"ר הליכוד ב- 1995 בנימין נתניהו. בנימין נתניהו וחבר מרעיו במפלגת ליכוד ראו מהגזוזטרה בכיכר ציון בירושלים את מראות הזוועה ושמעו את קולות הזימה, החטא, והזדון של המפגינים בני עוולה – ושתקו. עכשיו בחלוף 19 שנים הוא מספר לי בטקס האזכרה ה- 19 להירצחו של אחד מגדולי האישים של העם היהודי ומדינת ישראל בכל הזמנים כי יצחק רבין ז"ל הסכים עם הרעיון כי כל הסדר מדיני שלא יהיה מושתת על על ביטחון לא יחזיק מעמד, והנייר לבדו לא מקיים את השלום. זה מה שיש לו להגיד היום. שום בקשת סליחה אישית מבן המלכות שנרצח בעיצומה של הסתה והדחה ע"י הימין + הימין הקיצוני ונפל על קידוש השם ב- 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב. הנזר והאצעדה נלקחו ממנו בכוח האקדח . מדובר בחוסר יושרה קיצונית וצביעות פוליטית בלתי מתקבלת על הדעת . אינני יכול לסלוח לראש הממשלה כיום בנימין נתניהו על שאיננו מוצא טיפה של אֶמֶת וקמצוץ של כבוד עצמי כדי להתייצב בפני האומה ולומר : שגיתי. שגינו לפני 19 שנים. ברור שקמתי ממושבי בביתי וניתקתי מגע מהטלוויזיה שאותה בנימין נתניהו מנצל לצרכיו האישיים.

בֵּן מַלְכוּת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, נורה ונרצח ע"י נבל ובן בליעל ב- 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 (2).

זהו הרעיון שהטריד והניע אותי להתייחס בשעתו להצעה המשובשת והמעוותת של העיתונאי הוותיק יעקב אחימאיר להזמין את ראש הממשלה בנימין נתניהו יריבו הפוליטי המר של יצחק רבין לנאום בעצרת האֵבֶל המציינת את קטילתו של ראש ממשלה ושר ביטחון במדינה חופשית ודמוקרטית בידי בן עוולה ישראלי. הרי יצחק רבין הגדיר באוקטובר 1995 את בנימין נתניהו בטרם הירצחו "צָבוּעַ". העיתונות לכל גווניה תיעדה זאת והעניקה לכינוי הזה כותרות ראשיות. המילון מעניק כמה פירושים למילה צָבוּעַ : "איש מזימות, בוגד, דו פרצופי, ערום, ורמאי". כיצד זה שוכנת הצביעות של בנימין נתניהו ליד הזיכרון הלאומי של בֵּן מַלְכוּת בדמותו של יצחק רבין ז"ל ? בין ראש הממשלה יצחק רבין לבין ראש האופוזיציה בנימין נתניהו התקיימה בשנים 1995 – 1992 יריבות ומחלוקת פוליטית קשה. חמוּרָה. אולם ראש הממשלה שמר על הגינות מוחלטת ולא חצה קווים אדומים . גם אם מדובר בוויכוח פוליטי נוֹקֵב וּמַר. מה אם כן הביא את יצחק רבין לצאת בהצהרות כה חריפות בפומבי בחודשים ספטמבר, אוקטובר, ונובמבר של  1995 נגד בנימין נתניהו וחבריו במפלגת הליכוד, כמעט בלתי מקובלות, ולכנותם בכינוי הבלע "צְבוּעִים". ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל מדינאי עַל, היה הראשון שזיהה את מלחמת החורמה הנבזית והאלימה שמנהל נגדו באופן שיטתי גוש הימין על כל מרכיביו (ימין מתון + ימין קיצוני) בעקבות המחלוקת אודות הסכמי אוסלו א' ו- ב' שחתמה ממשלת ישראל עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת בשנים 1995 – 1993. איזה ימין מתון ואיזה נעליים.

טקסט מסמך : לפני כ- 20 שנים. חודש אוקטובר של שנת 1995. העיתון המצוין "ידיעות אחרונות" עוקב בעירנות אחרי המתרחש במערכות הפוליטיקה הישראלית. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל (בן 73) מתייחס למפלגת הליכוד בראשה ניצב בנימין נתניהו (בן 46) ו- אומר בכותרת הראשית כחודש – חודשיים לפני הירצחו : "זו הלהטת יצרים תחת הכותרת של מניעת קרע בעם", ומוסיף בכותרת המשנה : "צבועים". (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

מדהים אותי עוד יותר על פי עדותו של יעקב אחימאיר במאמרו ההוא ב- "ישראל היום" הציטוט הבא : "לימים האזנתי (הוא יעקב אחימאיר האזין) לדברים שאמר בריאיון רדיו איתן הָבֶּר לשעבר מנהל לשכתו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין שאמר על הצעה כזאת (הצעה שראש הממשלה בנימין נתניהו ינאם בעצרת הַאֵבֶל לזִיכְרוֹ של יצחק רבין) : "למה לא". הוא לא הזדעזע". קשה לי להאמין שאֵיתָן הָבֶּר הסכים אז לרעיון כי ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוגדר כאמור ע"י יצחק רבין "איש מזימות, ערוּם, ורמאי", הוא שינאם בעצרת זיכרון לזכרו של הנרצח, עצרת שהיא עדיין יד ומצבה למורשת ניהול של מדינה דמוקרטית כפי שהתווה ראש הממשלה ובֵן המַלְכוּת יצחק רבין ז"ל בין השאר גם בחזון השלום שלו.

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה הקודמת. הימים ההם – הזמן ההוא. העיתונאי ושדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית יעקב אחימאיר מראיין את ראש הממשלה יצחק רבין בקדנציה הראשונה שלו בשנים 1977 – 1974. יעקב אחימאיר רחש הערכה עצומה ליצחק רבין ז"ל. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 1985. הימים ההם – הזמן ההוא. מר דניאל פאר (מימין) ומר יעקב אחימאיר (משמאל) מגישים את מהדורת "מבט". עומד בתווך מנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יאיר שטרן. (באדיבות יאיר שטרן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : יאיר שטרן שימש מנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שתי קדנציות בשנים 1989 – 1983, והיה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2000 – 1993.

ב- 13 בספטמבר של שנת 1995 התקיימה הפגנה של הימין בתוספת הימין הקיצוני ליד צומת רעננה בראשות מנהיג הליכוד בנימין נתניהו. ממש לידו נישא ארון קבורה עליו כתוב "רבין ממית את הציונות". לא צריך להתאמץ יתר על המידה כדי להבין למי היה מיועד ארון הקבורה הזה. בנימין נתניהו לא התנער מהמחזה המביש. הוא לא גער באנשים המוסתים ולא תבע מהם להסתלק ולסור מעל פניו. בנימין נתניהו שתק. למי שזיכרונו קצר ומתעניין בנושא יכול למצוא את התיעוד הנ"ל ב- "Youtube" וגם בארכיון העיתונות ב- "בית אריאלה" בתל אביב. בנימין נתניהו וחבריו המשיכו לנוע במסלול התהלוכה כרגיל כאילו לא קרה דבר. היה ברור כי האנשים שהתנהלו וצעדו ליד מנהיג הליכוד בנימין נתניהו ב- 1995 ומאחוריו, מבקשים את נפשו של יצחק רבין ז"ל ראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל שנבחר לתפקידו בהצבעה דמוקרטית ע"י רוב ברור בעם.

טקסט מסמך : לפני כ- 20 שנים. חודש אוקטובר של שנת 1995 . העיתון המצוין "ידיעות אחרונות" עוקב בעירנות אחרי ההתרחשויות הפוליטיות במדינת ישראל. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל אומר בכותרת הראשית : "הליכוד נותן השראה לפורעים". ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל מאשים את מנהיגי הליכוד במתן השראה לאותם חוגי בימין שמנסים לתקוף פיזית אותו ואת שרי הממשלה, ואומר בגוף הכתבה : "כשראשי הליכוד מגנים זאת הם מגלים צביעות. הם הרי משתתפים בהפגנות של אותם אנשי ימין, הם נוקטים אלימות מילולית בלתי נסבלת כלפי הממשלה הזו, והם נותנים לגיטימציה לחמומי מוח כהניסטיים לנסות לפגוע בי ובשרים בממשלתי". יצחק רבין היה איש אמיץ ומנהיג למופת. הסובבים אותו היו נאיביים וכשלו בהגנה עליו. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות).

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו תוקף בחריפות רבה את בן המלכות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ו- אומר באחת ההזדמנויות בשלהי 1995 כהאי לישנא : "כל הצביעות של יצחק רבין ומקורביו מדהימה אותי. הם מנסים להציג את אנשי הליכוד כאשמים באלימות אולם הם המתחסדים האמיתיים והם הצבועים שמתחבאים מאחורי האמת". ביום חמישי – 5 באוקטובר 1995 יממה אחרי יום הכיפורים אישרה הכנסת את הסכם אוסלו ב'. באותו הערב ההוא של 5 באוקטובר 1995 התקיימה בכיכר ציון בירושלים הפגנת ענק של הימין והימין הקיצוני נגד הסכמי אוסלו א' ו- ב'. 30000 (שלושים אלף) אנשים נטלו חלק במפגן של אלימות קיצונית ביותר תרכובת של שנאה ותיעוב כלפי ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ז"ל שכיהן גם בתפקיד שר הביטחון. על הגזוזטרה שהקיפה על ההמון המוסת והמשולהב ניצבו ראש הליכוד בנימין נתניהו, אריאל "אריק" שרון, משה קצב, ואם אני מבחין נכון ניתן לראות שם גם את דוד לוי. ההמון המוסט הלביש את יצחק רבין במדי SS גרמניים וסמל צלב הקרס היישר מהמלתחה של הצורר הנאצי היינריך הימלר ובכפייה של יאסר עראפאת, וזעק בקול ניחר בזעקות קצובות ומתואמות : "יצחק רבין רוצח", יצחק רבין בוגד", יצחק רבין נאצי", "בדם ואש את יצחק רבין נגרש", ועוד סיסמאות תועבה. בנימין נתניהו שניצב על הגזוזטרה עם אנשיו ראה את המראות הקשים ושמע את קולות הרשע אך לא היסה את המנאצים המטורפים. יתירה מזאת : הוא נשאר על עומדו ולא עזב את הבימה. בנימין נתניהו ראה כמו כל האחרים את ה- blow ups של ראש הממשלה יצחק רבין מופיע בתוך פוסטרים מוחזקים בידי ההמון כשהוא לבוש במדי SS נאציים וחובש כפייה כמו זאת של יאסר עאראפאת ואיננו מגיב כפי שאמור להגיב מדינאי ישראלי נאור.

ראה גם את עדותם של העיתונים "ידיעות אחרונות", "הארץ", ו- "מעריב" מ- 5 באוקטובר 1995. הפגנה אלימה, ארסית, ונבזית של כ- 30000 (שלושים אלף) אנשי הימין + הימין הקיצוני בכיכר ציון בירושלים נגד הסכמי אוסלו א' ו- ב'. ראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל יצחק רבין ז"ל מולבש ע"י מתנגדיו במדי SS נאציים כפי שהגה מפקד הגסטאפו היינריך הימלר. כבודו של יצחק רבין בן מלכות, מפקד עליון בפלמ"ח ובארגון "ההגנה" שהגן בחירוף נפש במלחמת העצמאות ב- 1948 על מדינת ישראל בפני שבע צבאות של מדינות ערב, ורמטכ"ל צה"ל בניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים ב- 1967 – נרמס ומחולל. בנימין נתניהו ומרעיו במפלגת הליכוד ראו את המראות המבישים ושמעו את הגידופים והנאצות, ושתקו. הוא בנימין נתניהו וחבר מרעיו נותרו במקומם ולא אמרו הרף. הם כולם אנשי הליכוד התבוננו בנעשה ולא הסתלקו מהבימה. 

ראה גם את עדותם "ידיעות אחרונות", "מעריב", ו- "הארץ" מ- 5 באוקטובר 1995. כיכר ציון בירושלים. הימין הקיצוני מוביל הפגנה אלימה ונבזית נגד ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. הם מכנים אותו שקרן. צעירים חובשי כיפות נושאים Blow up בו נראה יצחק רבין חובש כפייה ערבית בסגנון יאסר עראפאת. צמרת הנהגת הליכוד חזתה במראה המביש ובלמה את פיה. 

ראה "מעריב" מ- אוקטובר 1995. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין מצהיר : "ראשי הליכוד מגלים צביעות. הם הרי משתתפים בהפגנות של אותם אנשי ימין, הם נוקטים אלימות מילולית בלתי נסבלת כלפי הממשלה, והם מעניקים לגיטימציה לחמומי מוח כהניסטים לנסות לפגוע בי ובשרים אחרים". בגוף המסמך הזה עונה ח"כ גב' לימור לבנת לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ומאשימה את מפלגת העבודה בעריכת מסע הסתה מאורגן נגד מפלגת הליכוד, כהאי לישנא : "הסכנה היחידה הצפויה לראשי מפלגת העבודה היא תבוסה בקלפי . אין כל סכנה לשלומם של ראשי מפלגת העבודה. בדרכה זאת תיאלץ הממשלה להוציא אל מחוץ לחוק יותר ממחצית הציבור השולל את מדיניותה". (באדיבות העיתון "מעריב").

הערה א' : לאחר ניצחונו של הליכוד בבחירות לכנסת ה- 14 ב- 29 במאי 1996 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את גב' לימור לבנת לשָרָת התקשורת. השָרָה חסרת הנימוס והידע מיהרה להודיע לאחר המינוי בלשון בוטה של עסקנית מפלגתית : "מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור יתחיל להזיע עכשיו".

הערה ב' : באולימפיאדת אתונה 2004 זכה הגוֹלֵש גל פרידמן במדליית זהב. השָרָה לימור לבנת שביקרה באירוע ניצלה את מעמדה ו- הפרה את כללי הנימוס האולימפיים משזינקה מטעמים פטריוטיים לפודיום (דוכן סטרילי לחלוטין שמיועד למנצחים האולימפיים בלבד) כדי לתפוש תמונה בינלאומית עם האלוף האולימפי הישראלי.

הערה ג' : ב- 17 במאי 1977 ניצח הליכוד בבחירות לכנסת ה- 9 ומנחם בגין המנהיג והדמוקרט הדגול התייצב לראשונה בחייו בראש ממשלת ישראל. עסקנים קטנוניים ממפלגתו פנו אליו כדי שיעיף את מנכ"ל רשות השידור המכהן יִצְחָק לִבְנִי, פרי מינויה של ממשלת גב 'גולדה מאיר באפריל 1974 ועל פי המלצת שר התקשורת בימים ההם שמעון פרס. "הוא לא משלנו", הטיחו העסקנים במנחם בגין. בהיותו אדם בעל יושרה, כבוד, ודרך ארץ, ודמוקרט בעל שיעור קומה, דחה ראש הממשלה מנחם בגין את התביעה על הסף. יִצְחָק לִבְנִי השלים חמש שנות כהונה על פי החוֹק.  ב- 1 באפריל 1979 התמנה במקומו למשרה הרמה עיתונאי "מעריב" יוסף "טומי" לפיד ז"ל.

הערה ד' : ב- 5 באוקטובר 1995 ניצב דוד לוי על הגזוזטרה בכיכר ציון בירושלים ליד בנימין נתניהו ואריאל שרון בעת ההפגנה האלימה והנבזית של 30000 אנשי הימין נגד החלטת ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין המאשרת את הסכמי אוסלו. דוד לוי החל את נאומו אולם ההמון המוסת גירש אותו מהמיקרופון. דוד לוי סיים את נאומו שטרם התחיל במילים האלה : "אין לי חלק ונחלה עִמָכֶם…" ופרש, במקום לומר זאת למנהיג הליכוד ששתק באותו הרגע הבזוי ההוא, "מר בנימין נתניהו אין לי עוד חלק ונחלה עִמְךָ". בני בגין ודן מרידור הביעו סלידה מהמעמד המטורף רווי חזיונות שווא אלימים בליל חמישי ההוא של 5 באוקטובר 1995, אולם אמרו את דעתם בקול מינורי מידי.

שֵרָתִּי בימים ההם של חודשים ספטמבר, אוקטובר, ונובמבר של 1995 את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כעיתונאי ומנווט ומנהל מחלקת הספורט. הייתי עֵד כמו רבים למחלוקת הקשה בעם. היה ברור שנערך שיתוף פעולה פוליטי הדוק בין כל אגפי הימין ומתקיימת אופוזיציה אגרסיבית ביותר נגד שִלטונו של יצחק רבין, גם אם נשמעו (באיחור) כל מיני קריאות מצד הימין המתון לעבר הימין הקיצוני, "הם זה לא אנחנו". בעת הפגנות הימין נטמעו אנשיהם זה זה מבלי יכולת להבחין ולזהות מי הוא מה. הימין הקיצוני, האלים והמאיים, וההרסני שימש פלטפורמה לגוש הימין בכללו כדי לסלול את הדרך לשלטון. אנשיו ביקשו להסיר בכוח הזרוע את הנֵּזֶר וְהַאֶצְעָדָה מבֵּן הַמַלְכוּת הנבחר כדי להעבירם ליריבו. קשה לי מאוד להאמין שאֵיתָן הָבֶּר התנסח והביע את דעתו "למה לא" בנוגע למחשבה שראש הממשלה בנימין נתניהו ינאם בעצרת אֵבֶל לזכרו של יצחק רבין. הרי אֵיתָן הָבֶּר מודע להיסטוריה שהתרחשה כאן לנגד עינינו רק לפני 17 שנה. אני מתנגד מכל וכול להופעותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באסיפות ובטקסי הזיכרון לזכרו של הקברניט שנרצח. לא נראה לי כאזרח מן השורה שמי שיצחק רבין ז"ל הגדיר אותו בחייו "צָבוּעַ" הוא זה שיקונן על קברו ויזיל דִּמְעוֹת תַּנִּין, גם אם הוא ראש ממשלה מכהן. ועוד דָבָר (שונה לחלוטין) שהיה לי לומר אז לפני שנתיים. מה פתאום שַדָּר ועיתונאי בכיר בטלוויזיה הציבורית מחווה את דעותיו הפרטיות והאישיות באורח קבע בעיתון מתחרה ? על יעקב אחימאיר לשמור את כישרונותיו למכורתו . לא נראה לי כי מגיש החדשות המיתולוגי של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS וולטר קורנקייט (Walter Cronckite) היה ממלא טורים ב- "ניו יורק טיימס" ו/או ב- וושינגטון פוסט".

כעת במלאת 19 שנים לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל אני מעלה לדיון את אותם הפוסטים המורכבים והארוכים שנכתבו בזמנו : הראשון נקרא : "אחרי רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. החיים היו חזקים מהמתים". השני נקרא : "יצחק רבין בֵּן הַמַלְכוּת נָפַל. הַנֵּזֶר וְהַאֶצְעָדָה נגזלו ממנו". הפוסט הנוכחי מבוסס בחלקו על פרולוג חלקים א' ו- ב' של סדרת הספרים רחבת ההיקף שקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". ראה להלן את השערים הקדמיים והאחוריים של הספרים פרולוג א' ופרולוג ב' שחקרתי וכתבתי.

revolution 1

טקסט מסמך : השער הקדמי של הספר פרולוג חלק א' שחקרתי וכתבתי : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". (ארכיון יואש אלרואי. כל נזכויות שמורות).

revolution 2

טקסט מסמך : השער האחורי של הספר פרולוג חלק א' שחקרתי וכתבתי : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". (ארכיון יואש אלרואי. כל נזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : השער הקדמי של הספר פרולוג חלק ב' שחקרתי וכתבתי : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 (מנקודת מבטן של מצלמות ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שָם).

טקסט מסמך : השער האחורי של הספר פרולוג חלק ב' שחקרתי וכתבתי : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 (מנקודת מבטן של מצלמות ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שָם).

אינני רוחש טיפת הערכה לבנימין נתניהו האדם. מראות חודשי הסתיו של אוקטובר ונובמבר לפני עשרים שנים בשנת 1995 אינם מרפים ממני. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין היה נתון באותם הימים ההם לאיומים על חייו ונמצא בסכנת חיים של ממש. רק איש לא לקח זאת ברצינות. גם לא הוא עצמו. חייו היו תלויים על חוט השערה, על בלימה. אך שום אדם בחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 גם בחברת החדשות של ערוץ 2 המסחרי, לא היה מודע לדבר ולא חשב כך. לא המנהלים, לא השַדָּרִים, וגם לא העורכים והמפיקים. אי אפשר להאשים רק אותם ברשלנות התקשורתית הזאת כפי שהתבררה בדיעבד מפני שגם הגוף הביטחוני המקצועי הטוב ביותר במדינת ישראל, השב"כ, האמור להגן על חייו של ראש הממשלה ושר הביטחון התנהג בשלומיאליות וחובבנות. השב"כ לא העריך נכון את חומרת הסכנה ונכשל באבטחת חייו של יצחק רבין ז"ל. ביום רביעי בערב – 1 בנובמבר 1995, שלושה ימים לפני הרצח, ערך מר אהוד יערי (אז איש ערוץ 1) ריאיון טלוויזיוני נרחב עם יצחק רבין בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתוכנית האקטואליה "מוֹקֵד". אהוד יערי הוותיק ובעל הניסיון ואחד העיתונאים הטובים בישראל שימש גם מנחה ומגיש התוכנית. מפני שהעניק חשיבות רבה לפגישה עם ראש הממשלה ושר הביטחון החליט אהוד יערי לחלוק את אחריות הריאיון העיתונאי עם אנשים נוספים והזמין לשבת ולראיין לצִדוֹ באותו ערב גם את יָרוֹן דֶקֶל איש רדיו "קול ישראל" ושמעון שִיפֶר [1] הכתב המדיני של "ידיעות אחרונות". הריאיון עם ראש הממשלה נסב בתחילה על מו"מ מדיני אפשרי עם סוריה אך גלש חיש מהר למצב הפוליטי המתוח במדינה בו הימין הקיצוני מאיים על חייו של יצחק רבין. שמעון שִיפֶר הדליק את הנורה האדומה האחרונה בריאיון. הוא שאל את ראש הממשלה : "איך אתה חַש בימים אלה שכמעט כל מגע שלך עם הציבור מלווה באבטחה כבדה בה יותר ויותר שוטרים ואנשי אבטחה חוצצים בינך לבין הציבור ?". יצחק רבין חַש נפגע מהפגנות הימין + הימין הקיצוני בהן נושאים המפגינים תמונה שלוֹ עוטה בגדי גסטאפו נאציים ומכנים אותו "בוגד" , "נאצי" , ו- "רוצח". אך יותר מכל הרתיחו אותו צביעותם של יו"ר הליכוד דאז בנימין נתניהו וראשי הימין המשתתפים ו- לוקחים חלק בהפגנות המכוערות והאלימות האלה ומצד שני מבקשים להידבֵר עמו. אלפי נורות אדומות זעקו מכל עבר והזהירו כי חייו של יצחק רבין נתונים בסכנה גדולה אך עיתונאי הטלוויזיה הכול כך מנוסים, בערוץ 1 וגם בערוץ 2, היו גם כה עיוורי צבעים.

טקסט תמונה : 5 באוקטובר 1995. הימין הקיצוני והנִבְזִי של מדינת ישראל מסית ומדיח (בניגוד מוחלט לחוקי מדינת ישראל). אנשיו מלבישים את בן המלכות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין במדי SS גרמניים – נאציים של מפקד הגסטאפו היינריך הימלר בהפגנת ה- 30000 (שלושים אלף) אנשים בכיכר ציון בירושלים ומטיפים להרוג אותו. יו"ר הליכוד דאז בנימין נתניהו שהיה נוכח בהפגנה ההיא הזכורה לשמצה, ראה מהגזוזטרה בכיכר ציון את התמונות הנבזיות, ושתק. (מקור : הטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1).

טקסט תמונה : 5 באוקטובר 1995. כיכר ציון בירושלים. אנשי הימין הקיצוני יוצרים בנבזות ותועבה רבתיות "Photomontage" ועוטים את ראשו של בן המלכות ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין ז"ל בכפייה ערבית בסטייל יאסר עראפאת. כותרת ה – Blow up המורכב על שלט היא מנובזת : השקרן. ההסתה וההדחה נגד בן המלכות הובילה לרצח יצחק רבין ז"ל. (מקור : הטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1).

עַצֶרֶת השלום השנויה במחלוקת במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 עמדה ללא ספק באותו עֶרֶב במרכז ההוויה של החברה בישראל. הווייה דרמטית ומתוחה מאין כמותה. היא ניצבה בטבור החדשות והאקטואליה של התקשורת האלקטרונית והכתובה על כל האגפים שלהן. מאות אלפים תמכו בה. מאות אלפים התנגדו לה. היא עוררה סביבה עניין פוליטי עצום ומחלוקת נוראית. אף על פי כן לא עלה בדעתה של חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לשָדֵר את כל מהלכה בשידור ישיר. היום זה לא יכול לקרות. אולם זה קרה אז גם בעקבות ההצהרות של יצחק רבין שוב ושוב כי איננו פוחד ואיננו מתכוון ללבוש אפוד מגן בהופעותיו הפומביות בארץ. לסובבים אותו אמר : "אני …? ללבוש אפוד מגן בארץ…? יצאתם כולכם מדעתכם…! אני לא לובש שום שכפ"ץ עלי…!", ובכך הרדים אולי את השב"כ וגם את דָוִד "דוּדוּ" גִלְבּוֹעַ ושָלוֹם קִיטַל מנהלי החדשות בערוץ 1 וערוץ 2. ובאמת מי העלה בדעתו כי ראש ממשלה יירצח במדינה דמוקרטית וחופשית כמדינת ישראל. הוצאות להורג פוליטיות, התנקשויות, ורציחות של שליטים ונשיאים היו אופייניות והתאימו למדינות ערב. במצרים רצחו קיצוני האחים המוסלמים ב- 1981 את הנשיא אנוואר סאדאת. במדינת ישראל הנאורה לא יכול להתרחש רצח פוליטי חשבו לעצמם אזרחים רבים. אולם קיים פער עצום בין הלך רוח חשיבה אזרחית – המונית לבין חשיבה טלוויזיונית מקצועית. למנהלי רשתות הטלוויזיה ומנהלי החדשות והמפיקים שלהם – בארץ ובעולם משלמים משכורות גדולות כדי שיחשבו. הטלוויזיה הישראלית הציבורית נהגה בכנס הענק בכיכר מלכי ישראל במוצ"ש של ה- 4 בנובמבר 1995 כמעשה שגרה. ייעודה של קֶרֶן נוֹיְבַּךְ כתבת בחטיבת החדשות של דודו גלבוע בעת העצרת נותר מצומצם. היה עליה לדַוֵוח ישיר מכיכר מלכי ישראל במסגרת שתיים – שלוש פריצות שגרתיות קצרות לתוכנית האקטואליה "רואים עולם", כמותן עשתה כבר בעשרות הזדמנויות קודמות. את התוכנית "רואים עולם" של מוצ"ש – 4 בספטמבר 1995 ערכה באותו ערב השדרנית הוותיקה שַרי רָז והמגישה הייתה אֶלִינוֹר אַמִיד. מר יַעֲקב אָחִימִאִיר המגיש הקבוע של "רואים עולם" שהה בארה"ב.

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה יכולה להיערך בצורה שונה לחלוטין והרבה יותר מסיבית במוצ"ש ההוא של 4 בנובמבר 1995. עמדו לרשותה בימים ההם בשבתות ניידות שידור גדולות פנויות, שפע של טכנולוגיה, ואמצעי שידור רבים שהתפנו לאחר אובדן זכויות השידורים של סיקור הכדורגל. אך ליין – אפ השידורים של ערוץ הטלוויזיה הציבורי המתמחה דווקא בשידורי חדשות ישירים מהשטח נשאר דַל כמו המחשבה הבלתי מתוכננת. הכוונה הבסיסית של העורכת שַרִי רָז הייתה להביא בקיצור נמרץ את אווירת ההפגנה הענקית בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. התוכנית הוותיקה הזאת "רואים עולם" שהייתה מיועדת לשידור שבועי מִידֵי מוצ"ש, עוד מימיו של המנכ"ל הקודם אורי פורת ז"ל, התכוונה מראש לעסוק על פי הגדרתה בחדשות מהעולם. זאת היה תכליתה ולא בעֲצֶרֶת השלום בתל אביב, אסיפת עַם בהשתתפות מאות אלפי אנשים, שראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין עמד להשתתף בה ולהיות הנואם הראשי בה. העיתונאי הוותיק יַעֲקב אָחִימֵאִיר מאוֹשיות רשות השידור ששמו קשור מזה שנים ארוכות כמותג וסמל מוביל של משדרי החדשות בערוץ הציבורי, מגיש ומנחה התוכנית "רואים עולם" (נדמה כי איש טרם הצליח להיכנס לנעליו בהגשת התוכנית הוותיקה הזאת), שימש בשנים 1997- 1994 ככתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בוושינגטון. הוא לא שהה בישראל. מי יודע, אולי אם היה בארץ הכול היה מתפתח אחרת. אלו כמובן רק ספקולציות. "רואים עולם" שודרה כהרגלה באורך כשעה באותו מוצ"ש ב- 4 בנובמבר 1995 בין שמונה לתשע בערב . כמעט חצי מיליון אנשים המתינו ליצחק רבין בכיכר העיר אך המערכת העיתונאית של התוכנית "רואים עולם" ראתה בעצרת השלום הענקית הזאת סרח עודף. היא הפריעה לליין אפ השידור שתוכנן במהלך השבוע שחלף. מדהים אילוּ כתבות שודרו באותו הערב ההוא ב- "רואים עולם" על חשבון כיסוי העצרת אליה גרף אחריו ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק לכיכר העיר מאות אלפי אנשים תומכים. בתוכנית "רואים עולם" במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 שודרה כתבה על מורשת הגנרל פרנצ'יסקו פראנקו בספרד וגם דיווח נרחב על פועלו של רָלְף בֵּגְלֶיְיטֶר כתב בכיר ברשת CNN, ועוד כתבה על הקהילה הקופטית במצרים, וגם כתבה על הקַלוּת הרבה בהשגת נשק בארה"ב. סיקור העצרת ההמונית בכיכר מלכי ישראל בתל אביב בהשתתפות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין וחברי ממשלתו נדחק לשוליים. צריך לקרוא את הספר "מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן כדי להבין היכן המנהיגים המקצועיים עושים שטויות, שוגים, טועים, ולבסוף נופלים במלכודות של עצמם.

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ראה היטב באותו סתיו ההוא של 1995 בכיכר ציון בירושלים וגם בצומת רעננה כיצד אנשי הימין והימין הקיצוני לועגים ומשפיל את בן המלכות יצחק רבין – ושתק. בנימין נתניהו ראה כיצד הפרחחים המנוולים מלבישים את איש הפלמ"ח ו- רמטכ"ל צה"ל גיבור מלחמת ששת הימים ב- 1967 במדי ה- SS של מפקד הגסטאפו היינריך הימלר ובכפייה של יאסר עראפאת, ו- שתק. בנימין נתניהו ראה כיצד נושאים בני העוולה ארון קבורה המיועד לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, וצועדים לידו כשהם גם מצוידים בחבל תלייה שכולם יודעים למי הוא מיועד – ושתק. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין האהוב נרצח ע"י רוצח נבל מהימין הקיצוני בשם יגאל עמיר ב- מוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב. הנבל ירה בו שלושה כדורי אקדח בגבו מטווח אפס. ראש הממשלה ושר הביטחון נָפָל. הנֶזֶר והאֶצְעָדָה הוסרו ו- נגנבו מיצחק רבין ונלקחו בכוח ע"י יריביו הפוליטיים. ראש הממשלה ד- היום בחודש מאי של 2015 בנימין נתניהו הוא אותו בנימין נתניהו ששימש יו"ר הליכוד דאז בחודש נובמבר של שנת 1995. אינני יכול לשכוח את בן המלכות יצחק רבין ז"ל ואת יחסו של בנימין נתניהו אליו. גם אינני רוצה לשכוח. אינני רוצה לסלוח. בנימין נתניהו היה שָם וראה את כל המחזות הנִבְזִיים, ושתק.

ערוץ 1 שרוי תחת עול כונס נכסים וצו פירוק, שוכב בינתיים פרקדן עירום ונטול חשיבות ורייטינג, מובס בזירת התקשורת.

מדידת הרייטינג בערוץ 1 בתאריכים 24 – 22 במאי 2015, סוף השבוע הקודם + ערב חג שבועות וחג שבועות

"גמר האירו – וויזיון 2015" צבר % 18.6 (פעם בשנה).

"חצי גמר אירו – וויזיון 2015" – צבר % 13.4 (פעם השנה).

התוכנית 60 שנה לאירוויזיון – "אירוויזיון הלהיטים הגדולים" שהובא בשידור נוסף צבר רייטינג של % 6.0

מהדורת ה- "יומן" (20.00) בהנחית והובלת איילה חסון צברה רייטינג של % 5.2.

הסרט "פרל הארבור" צבר % 3.5.

הפרק בסדרה "חוק וסדר מדור מיוחד" צבר רייטינג של % 2.7.

השידור הישיר של משחק ה- Play off בשלב רבע הגמר של ליגת העל בכדור סל מכבי ת"א – נס ציונה צבר רייטינג דל % 2.6 הערה שלי : עלות זכויות השידורים של משחק הכדורסל הזה מכבי ת"א – נס ציונה עומדת על 150000 (מאה וחמישים אלף) שקל לפני חישוב הוצאות ההפקה.

מדידת הרייטינג בערוץ 1 ביום שני – 25 במאי 2015

השידור הישיר של המשחק המרכזי במסגרת ליגת העל בכדורגל בית"ר ירושלים – מכבי ת"א 0:3 (23.00 – 21.00) צבר רייטינג ממוצע חד ספרתי נמוך של % 6.8 ו- Peak צפייה רק של % 9.2. בשידור הישיר של ערוץ 1 צפו בממוצע כ- 178000 צופים. הערה שלי : עלות זכויות השידורים של משחק הכדורגל הזה בית"ר ירושלים – מכבי ת"א, עומדת על 430000 (ארבע מאות ושלושים אלף) שקל לפני חישוב הוצאות ההפקה. ערוץ 1 משלם להתאחדות הכדורגל לעונת 2015 – 2014 סך זכויות שידורים בגובה של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל.

מהדורת "מבט" (20.00) בהובלת יעקב איילון צברה רייטינג של % 5.2

המשדר המסכם של בית"ר ירושלים – מכבי ת"א 0:3 (23.00) בהובלת שרון פרי צבר רייטינג של % 5.0

"המוסף" (19.00) בהנחית גאולה אבן – סער צבר רייטינג נמוך מאוד מונח על הקרשים רק של % 2.2 בלבד.

"מהדורת החדשות – סיכום אירועי היום" (23.30) צברה רייטינג רדוד בגובה הפרקט של זירת ההתמודדות, רק % 1.9

הפרק בסדרה "משפחת סימפסון" (שידור חוזר לאחר 24.00) צברה רייטינג של % 1.2

"הערב בשש" (18.00) בהובלת עם מירב מילר צברה רייטינג מגוחך וחלש ביותר של % 0.9 בלבד. מה זה צריך להיות בדיוק ביזיון השידור שאוגר בשש בערב כמות מדרוג עלובה ביותר של % 0.9 …???

"המהדורה" (16.30) צברה רייטינג אפסי של % 0.7

פוסט מס' 504. יצחק "בוז'י" הרצוג איננו כזה (2). אף על פי כן המתעדת ענת גורן הרגה אותו בתוכנית "הרצוג פרק א" ב- "המקור" בערוץ 10 ב- 19 במאי 2015. ב- "הרצוג פרק ב" ב- 26 במאי היא קברה אותו. פוסט מס' 504. כל הזכויות שמורות.

בסתיו 1954 פתחה לי המורה לספרות האהובה עלי מעינה יבזורי ז"ל בביה"ס התיכון חקלאי "בית ירח" בעמק הירדן לראשונה צוהר רחב להיסטוריה של הדרמטורג וויליאם שייקספיר. מעינה יבזורי בת קיבוץ אפיקים לימדה אותי את המחזה הטרגי "המלט" (בתרגומו של אברהם שלונסקי). יצא לנו לשוחח ולנתח יחדיו בעת ההיא את הדמויות המאכלסות את מחזה הפורענות המדהים הזה "המלט", רווי תככים, מדנים, רצח והרג, יגון ועצב, ו- "מָאלֶצ'וֹ בסתר", ו- בתוֹכָן גם את זאת של פולוניוס שר החצר ויועץ הממלכה של המלך הדני הנָבָל קלאודיוס. תיעבתי את היועץ התפל פולוניוס ואהבתי את המלט ואת המורה שלי מעינה יבזורי ז"ל. היא הייתה דמות מקורית. אישה מעניינת וחכמה. הייתה לי הזכות להיות תלמיד שלה, לשוחח עמה ולהקשיב לה, ולהתבונן בפניה היפים. זה היה לפני 61 שנים.

הפרק השני בן שעה של הסרט הדוקומנטרי "הרצוג" פרי תיעוד של העיתונאית ושדרנית הטלוויזיה ענת גורן (שודר אמש, יום שלישי – 26 במאי 2015) היה מעניין ומסקרן למרות שהסוף המאכזב (והמר) ידוע. הצלמת והבימאית ענת גורן מתעדת ביעילות את האווירה המעיקה, הלחוצה והדחוסה, והממושכת המשתררת בתוככי חבורת יצחק "בוז'י" הרצוג המנהלת את מסע הבחירות שלו. וודאי לקראת תום הקמפיין. המצלמה של ענת גורן יוצרת בעקביות ובדבקות למשימת הצילום שלה דיס-פרופורציה, אי-הרמוניה, וחוסר נוחות בין ההמולה הקדחתנית והקצבית של חבר היועצים שסובבת את המועמד לראשות הממשלה יצחק הרצוג לבין דמותו הטלוויזיונית המינורית. משחק הכוחות בין גיבור העלילה לבין מעצביה ומחולליה משתנה במהלך ההקרנה בהדרגה לרעת יצחק הרצוג. הוא הולך לחלוטין לאיבוד. רשימת היועצים הארוכה ובראשם מר ראובן אדלר מנהל הקמפיין של הרצוג 2015, ואחריו אורן וורמוס ארט דירקטור של קמפיין הרצוג 2015, אורי לברון אסטרטג קמפיין הרצוג 2015, תמי שיינקמן יועצת אסטרטגית קמפיין הרצוג 2015, יורם לוי מנהל קריאייטיב קמפיין הרצוג 2015, טל מילר כותב הנאומים של יצחק הרצוג, זאב פירסט יועץ אסטרטגי קמפיין הרצוג 2015, קלמן גייר הסוקר הפנימי של מפלגת "המחנה הציוני" – קמפיין הרצוג 2015, שוש רבן ראש מטה הארגון קמפיין הרצוג 2015, מיה בנגל יועצת התקשורת של ח"כ ציפי לבני, וד"ר חיים אסא אסטרטג קמפיין הרצוג  2015 – משתלטת על הסרט התיעודי ומעלימה את מושא התיעוד. זהו המסר שמשדרות הבימאית ענת גורן והעורכת שלה טלי קורין. העריכה הסופית של הסרט התיעודי "הרצוג" יוצרת מציאות ובתוכה גם אילוזיה. אישיותו של יצחק הרצוג צומצמה והוקטנה בעריכה לממדים מדאיגים. אינני מכיר כלל את ענת גורן. מעולם לא ראיתיה. אילו הייתי מראיין אותה, הייתי תמה לדעת מתי חשה בוודאות כי יצחק הרצוג הכן הוא פרי בוסר טלוויזיוני…? ומתי הרגישה כי חבורת יועציו (מכונים בכתוביות "יועצים אסטרטגיים") מושכת ביתר כוח בחוטי תיאטרון הבובות שהמצלמה שלה מתעדת ומשתלטת על דמותו של יצחק הרצוג…? זה כל כך בולט מחד. מאידך – ייתכן ואוּלַי, אִילוּ ענת גורן הייתה מאריכה למשל את Sequence הריאיון שלה עם יצחק הרצוג (ממתן הקרדיטים בסוף הסרט ניתן להבין כי את הריאיון צילם שי פוני אך למה כל כך סגור ובאיזה Location), כמו גם מבליטה וחושפת אותו דומיננטי יותר ב- Sequences נוספים בסרט התיעודי שלה, אזי הרושם השלילי שלי היה משתנה לטובתו של מנהיג "המחנה הציוני". יצחק "בוז'י" הרצוג הוא איש נושא ערכים. אולם יש להבדיל בין אישיות האמת שלו כפי שהוא מתנהל ביום – יום באורח חייו הרגיל, לבין דמותו הטלוויזיונית. מדובר בחיץ ענק. צופה הטלוויזיה הפשוט איננו יודע להבחין בין אישיות אֶמֶת כפי שהיא במְצִיאוּת לבין אותה הדמות המשורטטת בטלוויזיה. ההבדל הוא גדול מאוד אולם הצופה הפשוט סר ללא קושי ו/או התלבטות למרותה של הטלוויזיה שם חשפה אותו ענת גורן כילדותי, גלוי מידי, ונאיבי עד כדי גיחוך ו- טיפשות. תגיד לי מר יצחק הרצוג האם אינך מהרהר מעת לעת באפשרות לעטוף את עצמך בבגד אניגמטי כלשהו…? האם אינך חושב להותיר טיפ טיפה מסתורין אישי סביב מהלכי הקמפיין שלך…? מדוע אתה נחפז להיחשף כל כך על כל צעד ושעל…? חבורת היועצים התפלה והמגוחכת המתכנסת סביבו של יצחק הרצוג מטילה עליו צל ויוצרת עננה כבדה. לא פעם ולא פעמיים הוא מצטייר ככדור משחק בידי יועציו. הוא קיבל מהם שירות גרוע. מגוחך שיצחק הרצוג תומך ב- 2015 בהיסטוריה ארכאית של עיצוב ושיווק פוליטיים שראובן אדלר היה פעם אחד מגיבוריה. חבל לי עליו. יצחק הרצוג עשה מעשה אמיץ משהחליט לפתוח את שעריו בפני המצלמה המתעדת של ענת גורן אולם שגה משביצע זאת בלהיטות יתר. ב- Sequence אחד בסרט שומעים אותו מכנה את ראש הממשלה בנימין נתניהו "פסיכי…". מעשה טיפשי וילדותי. תפקידו של יצחק הרצוג בקמפיין היה למשוך תשומת לב ו- לגרום לציבור לא לרצות את בנימין נתניהו שוב כמנהיג שלו, אולם אין זה תפקידו לכנות את ראש הממשלה בכינויי גנאי. לא מכובד. ב- Sequence אחר בסרט נשמע יצחק הרצוג צועק למישהו ש- "יזדיין…". OK, זה בסדר יצחק הרצוג, תפתח את השער לענת גורן אבל לא יותר מידי. שהיתי בתעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם במשך 40 (ארבעים) שנים. מעולם לא ראיתי ולא שמעתי כי מדינאי כלשהו בעולם וגם בארץ מתערטל לחלוטין בפני מצלמות הטלוויזיה ביודעין מרצונו החופשי. יצחק הרצוג ויועציו שגו שגיאה קרדינלית. במקום לפתוח סֶדֶק לענת גורן, הם פתחו לרווחה את הדלת כולה על כל המשתמע מכך. חיש מהר התברר כי דמותו הטלוויזיונית של יצחק הרצוג היא ננסית. גמדית. תחשבו על העובדה שמר ראובן אדלר הוא ראש הצוות ו- האיש שנושא בתואר מנהל קמפיין הבחירות של יצחק הרצוג 2015, ותסיקו את המסקנות לבד.

anat goren 5

טקסט תמונה : ענת גורן, העיתונאית ובימאית הטלוויזיה של הסרט "הרצוג" ששודר בערוץ 10, מעמידה במבחן את מושא התיעוד שלה יו"ר "המחנה הציוני" והמועמד לראשות הממשלה יצחק "בוז'י" הרצוג : "לא היית מצפה מצוות כל כך מיומן בקמפיינים לשלוט בסיטואציה כזאת ?". (צולם ב- iphone מערוץ 10. באדיבות ערוץ 10).  

anat goren 6

טקסט תמונה : יו"ר "המחנה הציוני" והמועמד לראשות הממשלה יצחק "בוז'י" הרצוג ב- 17 במארס 2015. התנהג בפתיחות יתר שגבלה ב- ילדותיות וטיפשות מול חשיפה אינטנסיבית של מצלמתה של ענת גורן. (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 10. באדיבות ערוץ 10). 

תיעוד טלוויזיוני ו/או קולנועי איננו תמיד בהכרח דוקומנטרי נטו. בקיץ 1975 נשלח אלכס גלעדי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן לכסות את אליפות אירופה בכדורסל שהתקיימה בבלגראד בירת יוגוסלביה הגדולה (בהשתתפות נבחרת ישראל). עורך "יומן השבוע" דאז (שודר בלילות שישי) היה רָם עֶבְרוֹן ז"ל. הוא ניצל את ההזדמנות וביקש מאלכס גלעדי כי יכין למגזין שלו כתבה נרחבת על יוגוסלביה הפוליטית ונשיאה יוסיפ בארוז טיטו, זאת המאגדת בתוכה שישה לאומים שונים, ומהווה במידה רבה חיץ בין מזרח למערב למרות היותה מדינה קומוניסטית. שיטת הקומוניזם של טיטו הייתה שונה מזאת של ברה"מ. וזאת לדעת כי הטלוויזיה היוגוסלבית JRT השתייכה ל- EBU איגוד השידור המערב אירופי (למורת ברה"מ) ולא ל- OIRT איגוד השידור המזרח אירופי. אלכס גלעדי היה נחוש להציג את יוגוסלביה כמעצמת כדורסל עולמית וביקש להראות בראשית הכתבה שלו עד כמה משחק הכדורסל הוא פופולרי ואהוד ברחבי יוגוסלביה הגדולה. ביום שישי אחה"צ – 6 ביוני 1975 שלח אלכס גלעדי את הכתבה היפה שלו אודות "יוגוסלביה הגדולה" מאולפני JRT בבלגראד באמצעות הלוויין האטלנטי Primary לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים. אנוכי קיבלתי אותה בצד השני בירושלים. היה בין שנינו קו טלפון בינלאומי פתוח. תזמנתי את הכתבה, ורשמתי את רשימת הסופרים, ואת המילים האחרונות. הכנתי אותה לשידור בעבור רם עברון. הכתבה נפתחה בשוט יפהפה ונפלא בפשטותו של שני ילדים יוגוסלביים לבושים בגדים בלים זורקים כדור סמרטוטים לסל דַל נטול רשת. אלכס גלעדי סיפר מייד ב- Voice over לצופי הטלוויזיה בישראל על רקע התמונות הללו כי הכדורסל הוא ענף ספורט אהוב בכל רחבי יוגוסלביה. זה היה ללא ספק נכון. בתום שיגור הכתבה ובטרם הנחנו את שפופרות הטלפון, שאלתי מירושלים את אלכס גלעדי בבלגראד, כיצד זה עלה בידו לאתר ולמצוא שני ילדים יוגוסלביים שמשחקים דווקא כדורסל…? הוא השיב לי כדלקמן : "עזוב יואשיש קיבוצניק תמים שכמותך…הילדים האלה שיחקו בכלל כדורגל…אך ביקשתי מהם שיזרקו לרגע את כדור הסמרטוטים שלהם לסל בעבור המצלמה שלי…". אלכס גלעדי הוכיח שמציאות ואילוזיה דרים בכפיפה אחת גם בסרטים תיעודיים.

ערוץ 10 הריץ עשרות תשדירי Promo לקראת הקרנת "הרצוג פרק ב". התשדיר נערך בקפידה יתירה ונראה כי מטרתו הייתה לא רק ליצור דרמה אלא גם אילוזיה. ה- Promo הזה נועד להגשים את נבואת התיעוד הארוך של ענת גורן הדנה בהתמוטטות של המועמד לראשות הממשלה יצחק "בוז'י" הרצוג. ב- Promo נראית המתעדת היפה ממלאת את ה- Frame כשהיא מראיינת את יצחק הרצוג, ולא רק פונה אליו אלא גם קובעת לו כלהלן : "במקום הזה שחוקי הג'ונגל שולטים בו – אתה נשאר בוז'י…". נחמד מפני שמדובר בשאלה שהיא גם תשובה. יצחק הרצוג נראה ב- Promo הקונקרטי מחייך ארוכות ושותק. מתברר כי עריכת ה- Promo הנ"ל איננה אותנטית. היא מפוברקת ונועדה משום מה להחליש את מעמדו ודמותו של יצחק הרצוג. בסרט התיעודי עצמו יצחק הרצוג משיב דווקא מייד לשאלתה זאת של ענת גורן "במקום הזה שחוקי הג'ונגל שולטים בו – אתה נשאר בוז'י…", ועושה זאת מבלי לחייך, "אני נשאר מנהיג שקול ואחראי".

יצחק הרצוג איננו כזה. הוא איש בעל ערכים שהטלוויזיה עושה לו עוול. כמתבונן מהצד בסרטה של ענת גורן, יועץ הממלכה שלו ראובן אדלר, נראה לי מאפיל עליו. אני חושב שהוא משחק בו ומפעיל אותו כמריונטה בהסכמתו המלאה של יצחק הרצוג. בסוף הסרט "הרצוג", נראה המוּשָא מובס. בנימין נתניהו ניצח אותו. ראובן אדלר אומר בנון שלנטיות למצלמה של ענת גורן, "עוד קמפיין עבר עלינו ונקווה שזה לא הסוף…אין אי אפשר…הכל אפשר". נבואת ה- Promo של ערוץ 10 הגשימה את עצמה. יצחק הרצוג שילם הון עתק למשווק הפוליטי ומעצב התדמית ראובן אדלר וליועצים האסטרטגים שלו, ואף על פי כן קרס ו- התמוטט. מדוע הוא בכלל צריך אותם…? במה הם הועילו לו…? שכנו של יצחק הרצוג בצהלה ראובן חזק (ההוא מהשב"כ) מסכם את הסצנה הלילית ואת סופו של מסע הבחירות, "אני מסתכל בדאגה…יופי שהגענו ל- 27 מנדטים…אבל זה לא מספיק…חבל שאין שינוי…נראה איך הדברים יתגלגלו…אסור לאבד תקווה…אני מעריך שבוז'י יישאר ראש האופוזיציה ובנימין נתניהו ירכיב ממשלה…ותהיה ממשלה ימנית…ויהיה רע, רע מאוד".

הבימאית ענת גורן בסרטה התיעודי המעניין "הרצוג", במידה רבה – לא רק הרגה את דמותו הטלוויזיונית של יצחק "בוז'י" הרצוג, אלא גם קברה אותה. השאלה עד מתי ולכמה זמן. התוצאה הסופית של הסרט "הרצוג" מרגיזה ומאכזבת מנקודת מבטו של זה שהרשה לה להתקרב אליו עם מצלמתה קירבה בלתי אמצעית, אולם החמיץ את הרגע. יותר מאשר בנימין נתניהו ניצח ב- 17 במארס 2015 – יצחק הרצוג הפסיד לעצמו.

סוף פוסט מס' 504. הועלה לאוויר ביום רביעי – 27 במאי 2015.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *