עדיף מ"מ מזל על ק"מ שכל. מכבי ת"א מנצחת אמש את גאלאטאסאראיי הטורקית באיסטנבול 94 : 97 בתום הארכה במסגרת המחזור ה- 6 ב- Top 16 ב- Euroleague. נטילת אחריות ו/או אי נטילת אחריות (4). פוסט מס' 474. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 474 : הועלה לאוויר בחצות של ליל שישי – 6 בפברואר 2015.

—————————————————————————————————-

א. עדיף מ"מ מַזָל על ק"מ שֵכֶל. מכבי ת"א

מנצחת אמש (יום חמישי – 5 בפברואר 2015)

את גאלאטאסאראיי הטורקית באיסטנבול

בתוצאה 94 : 97 בתום הארכה במסגרת

המחזור ה- 6 ב- Top 16 ב- Euroleague. 

ב. נטילת אחריות ו/או אי נטילת אחריות (4).

פוסט מס' 474. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019 , לכל המאוחר ב- 2020.

סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו) , כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים בעולם ובארץ. היא עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : עדיף מילימטר מַזָל על קילומטר שֵכֶל . גאלאטאסאריי (טורקיה) – מכבי ת"א 94 : 97 אמש במחזור ה- 6 ב- Top 16 ב- Euroleague . מכבי ת"א מנצחת את גאלאטאסאראיי בנקודה בתום הארכה . שידור ישיר מטורקיה של ערוץ 10 בהובלת ניב רסקין וגור שלף .

אם אני זוכר היטב זהו תוכן הדו שיח שהתנהל בין השַדָּר נִיב רָסְקִין לבין פַּרְשָנוֹ גוּר שֶלֶף לפני תחילת ההתמודדות הנ"ל אמש בהיכל "איבדי אפקאצ'י" באסטנבול . השַדָּר נִיב רָסְקִין פונה אל הפרשן שלו גוּר שֶלֶף בטרם שריקת הפתיחה גאלאטאסאראיי – מכבי ת"א אמש (יום חמישי – 5 בפברואר 2015) בקצרה , ומכוון אותו כלהלן : "מכבי ת"א רק לה יש מה להפסיד…בכושר מצוין…ניצחה את ברצלונה ואת ריאל מדריד…" .

הפַּרְשָן גוּר שֶלֶף משיב לו במסורבלות : "מכבי ת"א באה למשחק הזה מאוד שמחה , מאוד נינוחה , בכושר מעולה , משחקת טוב מאוד, שומרת נהדר כמו שאמרנו…וכמו כל קבוצה קטנה ופחות טובה שבאה לשחק מול קבוצה טובה יותר ממנה ובטח אלופת אירופה , רק לקבוצה חזקה יש מה להפסיד…" .

השַדָּר נִיב רָסְקִין שואל עוד שאלה מתעלת : "ולקבוצה החזקה יש בעצם שחקן אקסטרא כל שבוע…אז מי הבא בתור…מי היום האיש לזרוח…?" (החלק האחרון בשאלה מנוסח לא טוב).

הפַּרְשָן גוּר שֶלֶף מתנסח בגשמיות ועונה כדלקמן : "אנחנו מדברים על זה שבמשחק אחד לנדסברג היה טוב , באחר לינהארט היה טוב , וגם רנדל , וגם היינס היה טוב , ו- פארגו , ו- סמית'…הרבה שואלים אם זה טוב או לא טוב מכיוון שאין היררכיה ולמי הכדור צריך ללכת ומה צריך לעשות , אבל אני חושב שזה דווקא טוב…זה מראה שהקבוצה בריאה , הסגל רחב , השחקנים בכושר…זה מראה שהקבוצה היריבה לא תדע למי להתכונן מכיוון שבל משחק נתון יכול לבוא שפן אחר לקלוע 20 (עשרים) נקודות ולהוביל לניצחון…" .

אין דַי אֶמֶת בפרשנות הזאת . היא מתעתעת ו- במידה רבה אין לה כיסוי , נעדרת קשר ולא מחוברת עם המציאות שנחשפת אֶמֶש על הפרקט ב- "איבדי איפקאצ'י" באיסטנבול . לפחות אֶמֶש (יום חמישי – 5 בפברואר 2015) נראתה מכבי ת"א מול גאלאטאסאראיי כקבוצה לא בריאה , לא חכמה , מפוזרת , רשלנית , מאבדת כדורים , וגם לא שומרת מי יודע מה . תמיהה גדולה מעורר הווירטואוז ג'רמי פארגו (שחקן כדורסל בעל יכולות גופניות בלתי מוגבלות , קואורדינציה נהדרת , ושליטה אבסולוטית בכדור) ששוגה שוב ושוב כמו גם בראיין ראנדל האדיש . הסטטיסטיקה הולכת נגד ג'רמי פארגו שמשתכר כ- 1.700000 (מיליון ושבע מאות אלף) דולר בעונה. הוא קולע אמש 3 מ- 8 ניסיונות לשלוש נקודות (% 37.5) ורק 3 מ- 9 ניסיונות לשתי נקודות (% 33.3) , שלא לדבר על חמישה איבודי הכדור חסרי האחריות שלו. ומה תאמרו על חסימת הכדור הגבולית של אלכס טיוס (בעל ניתור מדהים) את השחקן הטורקי אנדר ארסלאן (Ender Arslan גובה 1.90 מ') כ- 14 (ארבע עשרה) שניות לפני סיום ההארכה כשהתוצאה עומדת על שוויון 94:94 ? האם הכדור הטורקי עבר כבר את את שיא גובהו והחל לרדת ? וכן , אם נשוב ל- 4 (ארבע) השניות האחרונות בטרם סיום המשחק לפני ההארכה , כשהתוצאה עומדת על 85:84 לזכות מכבי ת"א : מה היה קורה אם זוראן ארצג (Zoran Erceg שחקן חיזוק סרבי בשורות גאלאטאסאראיי שמתנשא לגובה 2.11 מ' ומדייק מאוד בזריקות עונשין) לא היה מחטיא את זריקת העונשין השנייה שלו לזכות קבוצתו גאלאטאסאראיי (כאמור ארבע שניות לפני תום הזמן החוקי של המשחק) לאחר שאת הזריקה הראשונה קלע והשווה את התוצאה ל- 85 : 85 ? וכן , אם ג'רמי פארגו לא היה קולע סַל שָלוֹש בשנייה האחרונה של ההארכה זריקה קשה ורחוקה מעל ידו המושטת של שומרו הטורקי סינאן גולר (Sinan Guler שגובהו 1.92 מ') שמסתיר לו במידה לא מבוטלת את מרחב הראייה שלו – הרי שמכבי ת"א הייתה נכנסת לתקופת הארכה שנייה ולא מנצחת 97 : 94 . זה נכון שאם לסבתא היו גלגלים אז היא הייתה סבתא על גלגלים . המזל הוא חלק מהמשחק גם במקרה הנדון של ההתמודדות אמש במשחק גאלאטאסאראיי – מכבי ת"א 94 : 97 אולם למכבי ת"א ולמאמנה הראשי גיא גודס אין במה להתגאות בתצוגה הזאת שלהם. מכבי ת"א מסוגלת לשחק הרבה יותר טוב ובכל מקרה היא טובה מגאלאטאסאראיי . אפשר לסכם את גזר הדין של המשחק אמש כלהלן : "עדיף מ"מ מזל על ק"מ שכל" . ניב רסקין יודע לשדר כדורסל וגם לבנות דרמה ספורטיבית . "Winner shot" , הוא זועק שלוש פעמים לאחר סל המהפך הדרמטי של ג'רמי פארגו בחצי השנייה האחרונה של ההארכה וכאשר מַד הזמן מורה על 00:00 . התיאור הדרמטי של ניב רסקין בקול איתן את הִיסְטוֹרְיָית הכדורסל של מכבי ת"א ב- "איבדי איפקאצ'י" באותו יום חמישי של 5 בפברואר 2015 חקוק לעַד על סרט ההקלטה . הפרשן שלו לעומתו מכביר במילים אך לא מוסיף לי ולא משכיל אותי אבל נעזוב את זה .

ערוץ 10 יצא אמש חָבוּל מהשידור . ללא שַדָּר הקווים העירני הקבוע שלו טַל שוֹרֵר הולך לאיבוד מקור אינפורמציה נלווה חשוב . בלעדי טכנאי – מפיק צמוד ניצבת עמדת השידור של ניב רסקין וגור שלף ב- "איבדי איפקאצ'י" בפני חידלון . במשך כ- רבע שעה הולך לאיבוד קו השידור של ערוץ 10 בין איסטנבול ל- "בֵּית הַוֶורֶד" ב- גבעתיים , דבר שמצריך אותו להצטרף לשידור הישיר של ערוץ 5 בכבלים אותו מובילים השַדָּר גיל ברק והפרשן ארז אדלשטיין (מאמן נבחרת ישראל בכדורסל) . איכות הבימוי של משחקי מכבי ת"א בארץ ע"י בימאי ערוץ 10 רוביק פודגור עולה על הבימוי הטלוויזיוני הטורקי של אֶמֶש .

ועוד דבר : שנייה אחת לפני תום הרבע השלישי קלע שחקן החיזוק של גאלאטאסאראיי קרטר שתי קליעות עונשין והעלה את הקבוצה הטורקית ליתרון 64 : 63 . למכבי תל אביב נותרה שנייה שלימה אחת לשנות את המאזן . מפני שחוקת הכדורסל קובעת כי השעון נח עד שהכדור נוגע באחד השחקנים (ו/או בלוח הסל ו/או בטבעת הסל) יש לקרב אותו סמוך ככל האפשר ליד סל היריב בטרם יחלו מחוגי השעון לנוע. האפשרות המעשית היחידה לקלוע סל ע"י מכבי ת"א היא למסור מסירה ארוכת טווח לאחד משחקניה הגבוהים של מכיב תל אביב הסמוך לסל של גאלאטאסאראיי . משהו ש- דומה למהלך שנקטה נבחרת ברה"מ בסיום משחק הגמר בכדורסל נגד נבחרת ארה"ב ב- 10 בספטמבר 1972 באולימפיאדת מינכן 1972 . שלוש שניות לסיום הובילה ארה"ב ביתרון 50 : 49 . כדור החוץ מתחת לסל הסובייטי היה שייך לנבחרת הסובייטית . מאמן נבחרת ברה"מ וולדימיר קונדראשקין (Vladimir Kondrashkin) הורה לשחקנו איבאן יידשקו (Ivan Edeshko)  למסור כדור ארוך טווח לאלכסנדר בלוב (Alexander Belov שהתנשא לגובה של 2.08 מ' , מת לפני שנים רבות ממחלת הסרטן) שניצב מראש ועל פי מחשבה תחילה של מאמנו וולדימיר קונדראשקין ליד הסל האמריקני . הנבחרת הסובייטית תרגלה מצבי סיום כאלה באימונים שלה . המאמן וולדימיר קונדראשקין לא סמך על המזל ולא הימר על הוצאת כדור קרובה וזריקה סתמית ממרחק רב . הסובייטים הוציאו באמת את כדור החוץ באמצעות מסירה ארוכת טווח לאלכסנדר בלוב . אל הכדור שעשה דרך של 27 (עשרים ושבעה) מטרים באוויר זינקו שני שחקנים אמריקניים ואלכסנדר בלוב . אלכסנדר בלוב זכה בכדור שהפך את שעון המשחק לנַע . Count down של שלוש שניות הספיקו לו לקלוע סל ממרחק אפס ולהפוך את הקערה על פיה . ברה"מ ניצחה את ארה"ב בתוצאה 51 : 50 וזכתה במדליית הזהב האולימפית . את הדרמה האולימפית הספורטיבית המדהימה והמפתיעה ההיא ,שהייתה גם שנויה בשלוש מחלוקות זמן שיפוטיות בסיום בהן התערב מזכ"ל ה- FIBA דאז ד"ר וויליאם ג'ונס , אפשר לראות בסרט התיעודי של בימאי הטלוויזיה היהודי – אמריקני הדָגוּל באד גרינספאן (Bud Greenspan) הקרוי "The big ones that got away" (בתרגום לעברית : הכוונה ל- "מדליית הזהב האולימפית שחמקה") . הסרט התיעודי המרתק הזה הוא אחד מ- 22 סרטים תיעודיים מעניינים ביותר המרכיבים את סדרה הדוקומנטרית הבלתי נשכחת שלו , הקרויה בשם , "OLYMPIAD" . (כל סרט בסדרה הוא באורך של חמישים דקות) .

נדהמתי לראות את מכבי ת"א ומאמנה גיא גודס ניצבים אמש אובדי עצות ב- "איבדי אפקאצ'י" ולא יודעים מה לעשות באותה השנייה ההיא לפני סיום הרבע השלישי בשעה שגאלאטאסאראיי צעדה ביתרון 64:63 . דווין סמית' עשה את הפעולה הטיפשית ביותר . הוא הוציא את כדור החוץ מתחת לסל של מכבי ת"א ליוגב אוחיון שניצב שניים – שלושה מטרים ממנו . יוגב אוחיון תפש את הכדור והשעון הנַח הפך לשעון נַע . השנייה הנותרת חלפה לה כהרף עין . יוגב אוחיון זרק כמובן את הכדור מטווח עצום לסל הטורקי ללא שום סיכוי ופִסְפֵס . מוזר שגיא גודס איננו מתרגל את שחקניו למצבי זמן מזדמנים שכאלה , וסומך על המזל .

הערה 4 : מִיכָה שָגְרִיר ז"ל (2015 – 1937)

איש הרדיו והטלוויזיה המצוין , הבימאי , המפיק , המתעד , והקולנוען רב האיכויות מיכה שגריר ז"ל היה מורה דרך של רבים מבני דורי . הוא היה עיתונאי וותיק בעל מוניטין עוד מימי רדיו "קול ישראל" ב-1960 . מיכה שגריר ז"ל היה שייך לגברדיה הוותיקה ב- "קול ישראל" שמנתה בשורותיה אז גם את אבירי הרדיו חיים יבין , יגאל לוסין , יוסי שריד , ירמיהו יובל , חגי פינסקר ז"ל , ועוד רבים וטובים אחרים . הכרתי אותו ואת רעייתו עליזה שגריר ז"ל (נרצחה בפיגוע טרור בפאריס ב- 1980) בשעה שהבוס שלי בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה אלכס גלעדי שלח אותי לערוך את הכתבות שלי בחברת "קסטל תקשורת" שמיכה שגריר ייסד בירושלים . מיכה שגריר נחשב למוסד תקשורת . הוא היה הכל : כתב , מתעד , מפיק , מנהל , מורה דרך , וגם אישיות נכבדה , הגונה , ומעוררת כבוד . היו למיכה שגריר כמה שולחנות עריכה בפילם (Steenbeck תוצרת גרמניה) בבניין סמוך לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הלכה והתרחבה עד למאוד ואמצעי העריכה המקומיים שלה ב- Film ו- Video כבר לא הספיקו ולא ענו עוד על הדרישות הרבות . פעמים רבות יצאתי לערוך את סרטי הטלוויזיה שלי בחברת "קסטל תקשורת" בירושלים וגם אצל חברת "טלעד" בהנהלת עוזי פלד שהייתה ממוקמת בבניין תיאטרון ירושלים , ואף אצל יגאל חורש באולפני הרצליה . עליזה שגריר ז"ל הייתה עורכת סרטים שלי ושל כתבים אחרים כמו גם עורכים נוספים שעבדו בשירות "קסטל תקשורת" . חלפו מאז כ- ארבע עשרות של שנים אולם אני זוכר היטב את התקופה ההיא , "תור הזהב" של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מיכה ועליזה שגריר יצרו "קן טלוויזיוני" ב- "קסטל תקשורת" בהנהלתם שהיה כיף מקצועי לשהות בו . הם העניקו הכנסת אורחים ושירות חם למען העובדים . תמיד הכינו כיבוד קל ותה + קפה על חשבון הבית לטובת האורחים . מיכה שגריר היה איש חזון ומתעד טלוויזיה רב פעלים ובעל ניסיון ואיש שיחה מעניין וגם ג'נטלמן . כולנו למדנו ממנו בראשית דרכינו הטלוויזיונית . אהבתי מאוד את עליזה שגריר ז"ל . היא הייתה עורכת סרטים מעולה שהקרינה ליד ה- Steenbeck יֶדָע , שלווה , רוגע , וביטחון . אישיות מיוחדת בלתי רגילה . ככה הכרתי אותה . אהבתי לערוך את הסרטים שלי  עמה . עליזה שגריר הייתה שייכת לדור הטלוויזיה ההוא ו- ניצבה באותה שורה , באותו סטנדרט מקצועי גבוה של עורכות סרטים בנות דורה מהטלוויזיה הישראלית הציבורית , יבל"א כמו סלי סלמה , נטע עפרוני , רינה בן מלך ואחרות . "קסטל תקשורת" בהנהלת מיכה ועליזה שגריר העסיקו בשעתו גלריה ארוכה של עורכי פילם Free lancers ידועים ביניהם יוסי נחמד , ז'אן קלוד זרביב (אביב), ברכה קליצ'בסקי , אורי ג'אנה, שני עורכים שונים בעלי שם זהה נתן ליפשיץ , ועוד. חלק מהם חברו בסופו של דבר לטלוויזיה הישראלית הציבורית . מיכה שגריר ז"ל ועליזה שגריר ז"ל הם בלתי נשכחים בעבורי ובעבור בני דורי .

shagrhr 1

טקסט תמונה : קיץ 1960. לפני 55 (חמישים וחמש) שנים. הימים ההם – הזמן ההוא. בית רדיו "קול ישראל" ברחוב הלני המלכה בירושלים. עיתונאי מערכת "יומן החדשות" של רדיו "קול ישראל" בעת עבודתם במשרדי המערכת. זיהוי שלושת העיתונאים מימין לשמאל : יבד"ל יגאל לוסין , מיכה שגריר ז"ל (מדבר בטלפון) , ו- יבד"ל יוסי שריד. (התמונה הוענקה לי באדיבות יגאל לוסין. צילם את התמונה עלי כהן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). ראה הספר עב הכרס בן 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי , ואשר קרוי "8 ימי בראשית". הספר "8 ימי בראשית" הוא הראשון מבין 13 ספרים שמרכיבים את סדרת הטלוויזיה רחבת ההיקף שחקרתי וכתבתי ואשר נקראת תחת Title משותף ,"מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

shagrir 1

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 60 של המאה שעברה . ירושלים . עליזה ומיכה שגריר ז"ל שני אנשי קולנוע וטלוויזיה בלתי נשכחים עבורי . (באדיבות אורון שגריר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).  

הערה 5 : ליאור שליין ותוכנית הטלוויזיה "גב האומה" בערוץ 10.

מר ליאור שליין הוא דמות טלוויזיונית כריזמטית (לא רק בענייני סטירה) . אלוהי הטלוויזיה חנן אותו באין סוף כישרון : חוכמה , קור רוח , חריפות שכל , יכולת אבחנה , כתיבה , וביטוי סטיריים , התכוננות , הכנה וסבלנות יסודית בטרם עלייה לאוויר הדרושים בכל Show טלוויזיוני לבטח בהופעה סטירית, ואינסטינקט תגובה מיידית שנראה כאילו נשלף מהשרוול . ליאור שליין בכישרונו כי רָב מאפיל לחלוטין על שותפיו אורנה בנאי , גורי אלפי , ועינב גלילי . ההנחיה שלו והופעתו הטלוויזיונית הדומיננטיות מחלישה אותם (וגם את התוכנית "גב האומה"). הוא פשוט מבריק וטוֹב (בהרבה) משותפיו לדרך . מדובר ביתרון מובהק שלו שמשפיע על הסקרנות הטלוויזיונית שלי לצפות בשלוש הקולגות שלו ש- חוֹסוֹת בצִלוֹ . איש הטלוויזיה המפולפל ליאור שליין שם בכיס הקטן גם את שלושת אורחיו מערוץ 10 מר גיא זוהר , מר רביב דרוקר , וגב' אושרת קוטלר שהתארחו בתוכנית הראשונה של "גב האומה" . אינני זוכר שלמישהו מהשחקנים של מוטי קירשנבאום אבי "ניקוי ראש" היה יתרון כה מכריע (כמו זה של ליאור שליין עכשיו) על פני חבריו בתוכנית הסטירה הטלוויזיונית ההיא ששודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית במחצית שנות ה- 70 של המאה הקודמת . נכון שטוביה צפיר משך אז תשומת לב והצטיין בחיקויים המפורסמים שלו אולם הוא לא האפיל על השאר . המערכון של שלמה בראבא ב- "גב האומה" המתחדשת בערוץ 10 לא הרשים אותי מפני שבא מז'אנר אחר לחלוטין של הבידור. ליאור שליין לא זקוק למערכונים של שחקני חיזוק אורחים. הוא טוב, יעיל, וחוֹדֵר בזכות עצמו.  "גב האומה" ו/או "מצב האומה" במתכונתה הסטירית הקודמת בערוץ 2 היא תוכנית סטירית הכרחית בנוף הטלוויזיה של מדינת ישראל . וודאי ערב בחירות . הטמעתה של "גב האומה" בתוככי הציבור הישראלי תימדד בחריפות ובמקוריות האמירות של משתתפיה . בינתיים את ההברקה המבריקה ביותר בהיסטוריה הסטירית של התוכנית הזאת הגתה ח"כ ציפי לבני שאמרה לפני זמן לא רב כלהלן : "חשבתי שרוטציה, או שני ראשי ממשלה בפוטנציה, זה טוב על על ראש ממשלה אחד באימפוטנציה".

הערה 6 : תכנון עלוב של משרדי הבריאות והחינוך בממשלות ישראל . מחסור במיטות בבתי החולים בארץ בחורף 2015 מול התארכות תוחלת החיים . מחסור בסייעות בגני הילדים לפעוטים ופעוטות בני שלוש וארבע . 

שמעתי לאחרונה , מישהו שנושא באחריות לבריאות הציבור ו/או אולי את אחד ממנהלי בתי החולים בארץ הכריז , כי בתי החולים לא עומדים בתפוסת הטיפול והענקת מיטות ל- חולי השפעת הרבים בארץ בינואר – פברואר 2015 (תפוסה של % 350), בתירוץ שתוחלת החיים עלתה . האיש המלומד טען כי משרד הבריאות לא חזה ולא העריך נכון את התארכות תוחלת החיים שלנו , ועל כן ביקוש החולים למיטות עולה בהרבה על ההיצע . זה מזכיר לי כי אחד מראשי ממשלת ישראל בעבר מר אהוד ברק הצהיר בטרם בחירות שכאשר הוא יהיה ראש ממשלה , הוא לא ירשה מצב בו אשה זקנה חולה תשכב במיטה חשופה לעין כל במסדרונות בתי החולים . לאחרונה קראתי גם כי עד שנת 2025 צפוי מספר הילדים בתל אביב מגיל אפס עד גיל 15 לגדול ביותר מ- % 30 . הַתֶּקֶן העלוב והמגוחך של משרד החינוך קובע כי כי על כל 35 (שלושים וחמישה) ילדים קטנים בגן כלשהו יהיו מופקדים שני אנשי צוות בלבד, גננת וסייעת. הנכדים והנכדות שלי לומדים בבבתי ספר בכיתות רוויות של 40 – 38 תלמידים . שערורייה . כילדים בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן למדנו בביה"ס היסודי בכיתות שהכילו 20 – 17 תלמידים ותלמידות .

א. עדיף מ"מ מַזָל על ק"מ שֵכֶל. מכבי ת"א

מנצחת אמש (יום חמישי – 5 בפברואר 2015)

את גאלאטאסאראיי הטורקית באיסטנבול

בתוצאה 94 : 97 בתום הארכה במסגרת

המחזור ה- 6 ב- Top 16 ב- Euroleague. 

ב. נטילת אחריות ו/או אי נטילת אחריות (4).

פוסט מס' 474. כל הזכויות שמורות. 

בבחירות לכנסת ה- 9 ביום שלישי – 17 במאי 1977 חוללה מפלגת הימין של הליכוד בראשות מנחם בגין מהפך פוליטי (בעזרת מפלגת ד"ש בראשות יגאל ידין) והורידה את מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין , שמעון פרס , וחיים בר לב מהשלטון . היה מדובר במהפך סנסציוני מפני שהימין בישראל ניצח לראשונה את מפלגת העבודה בגלגוליה השונים (מפא"י ההיסטורית והמערך) לאחר 29 (עשרים ותשע) שנות שלטון וניהול מדינת ישראל בראשות דוד בן גוריון , ואחריו לוי אשכול , גב' גולדה מאיר , ויצחק רבין . נשיא המדינה אפרים קציר הטיל על מנחם בגין להרכיב את הממשלה . כמה משריו קראו לו להדיח לאלתר את מנכ"ל רשות המכהן יצחק לבני פְּרִי מִינוּיָה של ממשלת גולדה מאיר מנהיגת מפלגת העבודה בעת ההיא, מינוי שנעשה ב- 1 באפריל 1974. מנחם בגין שהיה דמוקרט דָגוּל סירב . הוא אפשר למר יִצְחָק לִבְנִי להשלים קדנציית ניהול שלימה בת 5 שנים עד 1 באפריל 1979 . ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר ביקשו למנות את אריה נאור למנכ"ל רשות השידור במקום יצחק לבני אך הוא סירב . הפנייה השנייה נעשתה למחזאי והסופר ובימאי הקולנוע אפרים קישון . גם הוא סירב והציע להם להפקיד את חברו עיתונאי מוביל ב- "מעריב" יוסף "טומי" לפיד על רשות השידור . ובאמת ב- 1 באפריל 1979 התמנה יוסף "טומי" לפיד ע"י ממשלת מנחם בגין למנכ"ל ה- 3 של רשות השידור . המינוי הרם גרם לזעזועים מרחיקי לכת וחסרי תקדים בשורת הפיקוד הבכיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

ביום שלישי – 17 במאי 1977 ב- בחירות לכנסת ה- 9 אירעה סנסציה . מפלגת הימין של הליכוד בראשות מנחם בגין בסיוע המפלגה הפוליטית החדש ד"ש בראשות יגאל ידין ניצחה את מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין , שמעון פרס , וחיים בר לב והדיחה אותה מהשלטון . נשיא המדינה אפרים קציר הטיל על מנחם בגין להרכיב את הממשלה . כמה משריו הציעו לו לסלק לאלתר את מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני מתפקידו ולהפקיד עליה מישהו מטעמו . יצחק לבני היה כזכור פרי מינויה של ראש הממשלה גב' גולדה מאיר מאז 1 באפריל 1974 . מנחם בגין שהיה דמוקרט דגול סירב ואִפְשֵר ליִצְחָק לִבְנִי להשלים קדנציית ניהול מלאה בת חמש שנים עד 1 באפריל 1979 ואז יחדיו עם שר החינוך שלו והממונה על ביצוע חוק רשות השידור הציעו שנים את המשרה הרמה לאיש שלהם אריה נאור . אַרְיֵה נָאוֹר סירב . מנחם בגין וזבולון המר הציעו את התפקיד לסופר , המחזאי , והקולנוען אפרים קישון . גם אפרים קישון סירב והסביר כי יש לו מועמד טוב וראוי ממנו בשם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד עיתונאי בכיר ואיש מערכת העיתון "מעריב" . ב- 1 באפריל 1979 התמנה יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל ה- 3 של רשות השידור במקומו של יצחק לבני . המינוי עורר סערה חסרת תקדים בקרב עובדי הסקטור עיתונות / הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוסף "טומי" לפיד שחש היטב באווירת האנטגוניזם השוררת כלפיו מיהר לכנס ישיבה מיוחדת של חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהשתתפותו ועיתונאי הטלוויזיה שהתקיימה בחדר המערכת של החטיבה בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . 150 (מאה וחמישים) אנשים מילאו עד אפס מקום את מערכת החטיבה . יוסף "טומי" לפיד נשא דברים בפני הציבור העיתונאי החשוב והמשפיע ביותר בתקשורת הישראלית במדינת ישראל, והבטיח להם כי אל להם לחשוש מפניו, וציין, "אני בכלל הצבעתי בעבור מפלגת ד"ש" . בנקודה זאת התערב מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן והיסה את דבריו כשאמר לו בפני כל הנוכחים , "את מי זה מעניין בעד מי הצבעת…" על כל המשתמע מכך . ארנון צוקרמן דיבר על ערכי ניהול ויושרת ניהול .

בלִבָּם של המנכ"ל החדש יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון גמלה זה מכבר ההחלטה להדיח את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן מתפקידו . (כלומר , לא להאריך לו קדנציית ניהול שלישית לאחר שהקדנציה השנייה אמורה הייתה להסתיים ב- 1 באוגוסט 1979) . שניהם מינו מאוחר יותר תחתיו את יצחק "צחי" שמעוני לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית . בעקבות הדחתו של ארנון צוקרמן פרשו בזה אחר זה נאמניו אלכס גלעדי , דן שילון , ומוטי קירשנבאום . מוטי קירשנבאום הרחיק לכת וקבע כלהלן : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה אולם לא ידע להרכיבה מחדש" . מאוחר יותר התפטר גם יצחק "צחי" שמעוני מתפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטענה שאיננו יכול לעבוד יחדיו עם המנכ"ל שלו . יוסף "טומי" לפיד לא הזיל דמעה ומינה כהרף עין את טוביה סער למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של יצחק "צחי" שמעוני המתפטר . יוסף "טומי" לפיד ניהל את רשות השידור ביד רמה ולשון בוטה . הראשון שסבל את נחת זרעו של יוסף "טומי" לפיד היה מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי . אלכס גלעדי היה כבר שבע הישגים טלוויזיוניים . הוא היה המפיק של שידורי הטלוויזיה של הבחירות לכנסת ה- 9 מאי 1977 , מפיק סיקור שידורי הטלוויזיה של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 , ומפיק הטלוויזיה של תחרות שירי הארו – וויזיון האירופית (Eurovision song contest) שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים במארס 1979 . אולם הישגיו אלה נשכחו ולא עניינו את יוסף "טומי" לפיד . אלכס גלעדי שנהנה מיוקרה ומוניטין ואמון בלתי מוגבל של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הפך בבת אחת לבר פלוגתא של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . ב- 1979 נבחר אלכס גלעדי לאחד ממקבלי פרס רשות השידור בזכות הישגיו הבולטים מפיק עַל בשנת 1978. אלכס גלעדי היה לא רק מפיק מצוין אלא איש טלוויזיה בעל יושרה ומוּסָר . מענקי תעשיית הטלוויזיה הישראלית בכל הזמנים . ב- 17 באוקטובר 1979 כתב מכתב חריף ליוסף "טומי" לפיד מדוע הוא דוחה על הסף את קבלת פרס רשות השידור ואיננו מוצא את עצמו ראוי לקבל אותו במתכונתו הנוכחית . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד קיבל את המכתב ולא שכח .

alex 1

טקסט מסמך : 17 באוקטובר 1979 . מכתבו החריף של אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הנוגע להענקת פרסי רשות השידור לשנת 1978 . עמוד 1 מ- 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 2

טקסט מסמך : 17 באוקטובר 1979 . מכתבו החריף של אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הנוגע להענקת פרסי רשות השידור לשנת 1978 . עמוד 2 מ- 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 3

טקסט מסמך : 17 באוקטובר 1979 . מכתבו החריף של אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הנוגע להענקת פרסי רשות השידור לשנת 1978 . עמוד 3 מ- 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 4

טקסט מסמך : 19 באוקטובר 1979 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד קיבל את מכתבו של אלכס גלעדי ולא שכח . הוא ענה לו בנימוס אולם הניח ביתר שאת זכוכית מגדלת על אלכס גלעדי והכביד את עולו עליו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 5

טקסט מסמך : 23 ביולי 1980 . מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי מיידה עוד אבני בליסטרא במשקל כבד לעברו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתקופת שידורי אולימפיאדת מוסקבה 1980 . מסמך חריף ומאיים שאיננו משתמע לשתי פנים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה שלי : יוסף "טומי" לפיד האשים אז את מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי באיכות לא טובה של התמונה האולימפית שהגיעה לתחנת התקשורת שלנו ללוויינים בעמק האלה ומשם ל- Master control בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ביומיים הראשונים מהמשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980 (באמצעות תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של דנמרק ליד קופנהאגן) והייתה רווייה מעת לעת בהפרעות קוֹלִיוֹת במה שנקרא בשפת הטלוויזיה "Crack sound" . אלכס גלעדי כמובן לא היה אשם בכלל ולא הייתה לו כל נגיעה לדבר אולם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שלא היה לו כל מושג בתחום בחר להאשים אותו ולהטיל עליו קלון . תקלת ה- Sound הלוויינית המרגיזה הזאת הייתה נעוצה בעֵת מעבר סיגנל הטלוויזיה בין מוסקבה לקופנהאגן . התקלה תוקנה כעבור יומיים . 

אי אפשר לסיים את הפוסט הקונקרטי הזה מבלי להעניק גם אשראי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . ב- 19 ביוני 1980 חודש לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 הוא שיגר לאלכס גלעדי מכתב בעל חשיבות היסטורית . במסמך ההוא בו קבע באופן מפורש כי שידורי ה- Off tube מירושלים של אולימפיאדת מוסקבה 80' ע"י חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה ע"י ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין ואיננו משמש תקדים לעתיד . ככלות הכל היה יוסף "טומי" לפיד עיתונאי שהיה אמון על העיקרון של דיווח מהשטח . גם כשמדובר בעיתונאות טלוויזיונית . העתקה מהמסך הייתה בעיניו דבר פסול .

alex 6

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד משדר מכתב בעל חשיבות היסטורית למנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובו נאמר כלהלן : "…כדי למנוע אי הבנות , אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 , נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה ע"י ישראל , ואיננו משמש תקדים לעתיד…" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בחודש נובמבר 1980 ניתק מר אלכס גלעדי לעַד מגע מהטלוויזיה הישראלית הציבורית . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC רכשה את כישרונו ואת שירותיו (תמורת ממון לא קטן) . עזיבתו את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת רשות השידור לפני 35 (שלושים וחמש) שנים הייתה אבדה גדולה מאוד . מר אלכס גלעדי חגג יום הולדת 72 ב- 9 בדצמבר 2014 . הוא מכהן גם כחבר בעל סמכויות חשובות ב- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) , הוא משמש בתפקיד רם מעלה ביותר יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) , ומכהן כנשיא הזכיינית "קשת" בערוץ 2 המסחרי .

סוף הפוסט מס' 474.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *