פוסט מס' 490. ערוץ 1 והשידור הישיר (מאצטדיון "טדי" בירושלים ביום שלישי – 1 באפריל 2015) ישראל – בלגיה 0 : 1 בקדם Euro 2016. עגל הזהב של הרייטינג ומוֹלֶך הַמִדְרוּג. פוסט מס' 490. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 2 באפריל 2015.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי . הוא מוגש לקוראים חינם אין כסף .

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 490 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 2 באפריל 2015.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 490. ערוץ 1 והשידור הישיר (מאצטדיון "טדי" בירושלים ביום שלישי – 1 באפריל 2015) ישראל – בלגיה 0 : 1 בקדם Euro 2016. עגל הזהב של הרייטינג ומוֹלֶך הַמִדְרוּג. פוסט מס' 490. כל הזכויות שמורות.

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019 , לכל המאוחר ב- 2020.

סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו) , כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play , הגשה , הנחייה,  ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים בעולם ובארץ. היא עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הימים ההם – הזמן ההוא.

spain 28

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. יוני – יולי 1982 . לפני 33 שנים . ה- IBC במדריד בירת ספרד. אנוכי (משמאל) עורך ראשי ומפיק ראשי את מבצע שידורי מונדיאל ספרד 82' בעבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית יחדיו עם הפרשן שלי מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר (מימין) ושחקן נבחרת ארגנטינה דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה (במרכז). לא להתבלבל. מדובר ב- Blow up עשוי דיקט בגודל טבעי של שחקן הכדורגל רב המוניטין הזה שחברת הצילום "אגפא" שכרה את שירותי הפרסומת שלו תמורת הרבה מאוד דולרים. (תיעוד הצילום נעשה בידי גב' אנה מריה אגירה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 28

טקסט מסמך : 14 במאי 2001 . מכתב הערכה ששלח לי הבוס הישיר שלי בערוץ 1 מנהל חטיבת החדשות מר רָפִיק חַלָבִּי (היום , ראש מועצת דליית אל כרמל) בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל מברסי – פאריס בו זכתה קבוצת מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל.

קפטן מכבי ת"א דאז נדב הנפלד הניף את הגביע בהיכל הכדורסל בברסי (Bercy) בפאריס, ומחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הניפה לצִדו רייטינג מזהיר שהאמיר בשיאו ל- % 41.20. הממוצע שלו נסב על % 33.5. ה- Share של השידור היה מדהים ועמד על % 58.7. פירושו של דבר שעל כל 100 אנשים שצפו בשידורי הטלוויזיה השונים במדינת ישראל, 59 מתוכם צפו בשידור הישיר של משחק הגמר בו זכתה מכבי ת"א בגביע אירופה  ספק רב חשבתי לעצמי אם הנתונים המרשימים האלה יחזרו על עצמם בעתיד הקרוב. בהתמודדויות ספורטיביות בינלאומיות בהן נוטלות חלק קבוצות ישראליות אין חשיבות לשם התואר "מכבי" ו/או "הפועל". יש חשיבות למדינה ולדגלה אותה מייצגת מכבי ת"א במשחקי גביע אירופה. הקונצנזוס לגביה וההזדהות עִמה במשך יותר משנות דוֹר הוא לאומי. הרייטינג הוא ההוכחה המובהקת ביותר. 17 המצלמות   ו- 10 הילוכים חוזרים ממוחשבים שכיסו את משחק הגמר מכבי ת"א נגד פנתאנאייקוס אתונה הביאו תמונה דוקומנטרית באיכות ראויה ויצרו קורלאציה נכונה בין ארבעת מרכיבי השידור המוצלח : הקבוצה הישראלית כאובייקט שידור , תמלוגי הזכויות שהיא זכאית להן בגין הצטיינותה , טכנולוגיית הצילום , ורייטינג הצפייה הגבוה. ערוץ 1 הביס את ערוץ 2 ואת ערוץ 5 בכבלים, כל אחד לחוד ואת שניהם ביחד. אין אושר טלוויזיוני גדול וצָרוּף מזה לעבדי מוֹלֶך הרייטינג. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

yoash 29

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה של ידיד מר גלעד עדין בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל מ- "ברסי" – פאריס בו זכתה קבוצת מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 21

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה שכתב לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז נחמן שי (היום ח"כ מטעם מפלגת "המחנה הציוני") בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל במאי 2001 בהיכל "ברסי" בפאריס בירת צרפת. מכבי ת"א מחזיקת הגביע הפכה שוב לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. עגל הזהב של הרייטינג ומוֹלֶך הַמִדְרוּג ב- 31 במארס 2015.

ערוץ 1 הציבורי הוא המרוויח והמפסיד הגדול בשני השידורים הישירים של משחקי הבית של נבחרת ישראל בכדורגל במסגרת קדם Euro 2016, במוצ"ש – 28 במארס 2015 באצטדיון "סמי עופר" בחיפה ישראל – ווילס 0 : 3, וביום שלישי – 31 במארס 2015 באצטדיון "טדי" בירושלים ישראל – בלגיה 0 : 1. מצד אחד צבר ערוץ 1 אמש כמות רייטינג נאה בין 21.45 ל- 23.45 בעת השידור הישיר של המשחק ישראל – בלגיה 0 : 1, בה הרָף הממוצע עמד של % 22.5 עם Peak גבוה יחסית של % 25.1 לקראת סיום ההתמודדות . בשידור הישיר הזה צפו בממוצע כ- 698000 (שש מאות ותשעים ושמונה אלף) אנשים . מדובר בסך של כ- מיליון צופים במדינת ישראל שנחשפו לשידור הישיר של המשחק ישראל – בלגיה בערוץ 1 בשיטת HD . מצד שני ה- Pre Game Show המעניין בין 21.15 ל- 21.35 בהנחיית שרון פרי והפנל שלה אבי רצון , אייל לחמן , ודני נוימן גרף % 12.6. מצד שלישי ה- Post Game Show בין 23.45 ל- 24.15 בראשות אותו הצוות צבר בשעת לילה מאוחרת גם כן כמות של % 12.6. זה המון והישג יפה . וודאי לערוץ 1. מאז השעה עֶשֶר בערב ועד חצות מביס ערוץ 1 שוק על ירך את ערוץ 2 ואת ערוץ 10 כל אחד לחוד ואת שניהם יחדיו. אולם מנקודת מבט רביעית שידר ערוץ 1 שני הפסדי בית רצופים בהם נבחרת ישראל לא הצליחה להבקיע אפילו שער אחד והמוניטין הבעייתי של השידור הציבורי נסדק שוב מפני שהוא נקשר עם נבחרת מפסידנית לא מוכשרת במיוחד אפופת ביקורת שלילית , אולם עדיין משמשת מקור לגאווה טלוויזיונית לאומית. מנקודת מבט חמישית מוניטרית מדובר בהשקעה כספית לא קטנה. יש לדעת כי בעבור שני השידורים הישירים הללו קיזז ערוץ 1 מקופתו הציבורית 1.600000 (מיליון ושש מאות אלף) שקל, הלוא הם התשלומים בעבור זכויות שידורים + עלויות הפקה.

מבט למתמטיקה של הרייטינג ב- יום שלישי – 31 במארס 2015 בין 21.15 תחילת ה- Pre Game Show לבין סיום ה- Post Game Show ב- 24.14 מגלה כי ערוץ 1 נחל ניצחון מוחץ .

שעות                       ערוץ 1                    ערוץ 2                     ערוץ 10

21.30 – 21.15           % 10.8                   % 21.4                    % 9.9

21.45 – 21.30           % 13.2                   % 24.0                    % 5.3

22.00 – 21.45           % 21.1                   % 24.0                    % 2.6

22.15 – 22.00           % 23.0                   % 22.0                    % 2.3

22.30 – 22.15           % 23.3                   % 19.8                    % 2.1

22.45 – 22.30           % 20.3                   % 17.7                    % 3.2

23.00 – 22.45            % 23.3                  % 11.8                    % 5.1

23.15 – 23.00            % 23.3                  % 8.9                      % 4.2

23.30 – 23.15            % 24.3                  % 7.9                      % 4.1

23.45 – 23.30            % 22.8                  % 7.3                      % 4.3

24.00 – 23.45            % 9.3                   % 8.4                       % 3.3

24.15 – 24.00            % 6.0                   % 6.2                        % 3.5

2. חשיבות היגיון הנימוק וחשיבות הצורך לנתח ולהסביר למען צופי הטלוויזיה כיצד אתה מגיע לקביעת התוצאה ו/או המסקנה הסופית שלך בתחומי ההישגיות בספורט התחרותי.

לאחרונה שוחחתי עם מכר חדש אודות פרשנות הספורט בטלוויזיה ובצדה ההיגיון והמחשבה המתמטית . מנהלי הטלוויזיה ומנהלי חטיבות הספורט מפקידים בידי הפרשנים שלהם סמכות וכוח . אין זה אומר שהפרשנים יכולים להשתמש בשררה הזאת כאוות נפשם . פרשן הכדורסל של ערוץ 10 צבי שרף אמר בשעתו לשדר יורם ארבל באחד המשחקים ב- Euroleague כי מכבי ת"א חייבת לשחק יותר טוב כדי לנצח במשחק. פרשנות סתומה. מפני שברור לכל צופה טלוויזיה כי מכבי ת"א צריכה לשחק טוב יותר כדי לנצח. השאלה איך עושים את זה וזאת צבי שרף לא אומר . אם פרשן טלוויזיה X בכדורגל ו/או פרשן Y בכדורסל מספר לצופיו כי שחקן כלשהו שהחטיא את הקליעה לסל חייב לקלוע בפעם הבאה מבלי להסביר כיצד לעשות זאת , ו/או שחקן כדורגל צריך לרוץ מהר יותר ו/או שחקן כדורגל אחר צריך לנתר גבוה יותר לנגיחת כדור אולם מבלי להסביר לצופי הטלוויזיה כיצד לבצע זאת , הרי שהוא משתמש בכוח בשררה שהופקדה בידו ומחטיא את המטרה . אם פרשן Z מוסיף לצופיו ואומר להם בשעת שידור ישיר, "כשהולך אז הולך…" ו/או "כשלא הולך אז לא הולך…", הרי שהוא מתעלם מהסיבות להיווצרות הסיטואציה ו/או הסיטואציות במשחק . הוא איננו פרשן טלוויזיה אלא עוד שַדָּר שמדבר מהרהורי לבו. חוסר המוכשרות של פרשנים להסביר כל מיני סיטואציות ונעדרות בתחום הניסוח הקצר והקולע כדי להביע רעיון כלשהו במינימום מילים, מביא רבים מהם בעל כורחם להפיק עודף מֶלֶל עצום . הם הופכים בעצם למעין שדרים שניים, שדרים נספחים , ולא ממלאים את תפקידם . הם מאבדים את מִשְרָת הפרשנות לה נועדו ולשמה הוזמנו בעמדת השידור. צופה הטלוויזיה יוצא מופסד . הפרשנות היא אומנות האבחנה, יכולת הניתוח וההסברה, וכישרון הביטוי הקצר, מעבר לתיאור ה- Play by play של השדר המוביל. מְסוּגָלוּת להביע רעיון בפשטות ובמינימום מילים, ומבלי לחזור על עצמך.

בוא נדבר על פרשנות הציע לי מכרי . הסכמתי . שרטטתי לו משולש ישר זווית וטענתי בפניו כי אורכן של שתי הצלעות יחדיו במשולש הזה ארוכות מהצלע השלישית , היֶתֶּר . המכר שלי לא המתין אפילו שנייה וירה , "מה זאת אומרת…ברור !", והוסיף, "רואים ששתי הצלעות יחדיו ארוכות יותר מהיֶתֶּר…!". זה נכון השבתי לו , "מראה עיניים הוא חשוב אך איננו מספיק . האם אתה יכול להוכיח זאת", שאלתי והוספתי , "לראות אמת זה דבר אחד, להוכיח שהיא עובדה קיימת זה דבר אחר". הוא הסתכל בי תָּמֵה ואמר, "מה יש כאן להוכיח ? רואים זאת בקלות". לקחתי והובלתי אותו 2600 שנים לאחור לעבר המתמטיקה הבסיסית ביותר , אל המתמטיקאי היווני פיתגורס ואל ההוכחה המנומקת המפורסמת שלו הנוגעת למשולש ישר זווית ב- גאומטריה ואשר נודעת כ- "משפט פיתגוראס". "משפט פיתגורס" הוא משפט מפורסם המתאר את יחסי האורך בין שלוש צלעותיו של משולש ישר – זווית. המשפט המתמטי הזה של פיתגוראס מוכיח וקובע כלהלן : "סכום שטחי הריבועים הבנויים על שני הניצבים במשולש ישר זווית , שווה לשטח הריבוע הבנוי על היֶתֶּר" (הניצבים הם שתי צלעות שביניהן כלואה הזווית הישרה , והיֶתֶּר הוא הצלע הארוכה של המשולש) . בניסוח מתמטי קליל : אם אורכי הניצבים במשולש ישר – זווית הם A ו- B , ואורך היֶתֶּר הוא C , אזי , A בריבוע + B בריבוע = ל C בריבוע . כלומר : היֶתֶּר הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש ישר זווית , אולם אורכן של שתי הצלעות האחרות ביחד במשולש גדול תמיד מהיֶתֶּר . הנה ההוכחה .

yoash 27

טקסט מסמך : משפט פיתגוראס מוכיח כי אם אורך ניצב A הוא 4 ס"מ , אורך ניצב B הוא 3 ס"מ , ואורך היֶתֶּר הוא בבחינת נעלם X , הרי במשוואה בה אתה מעלה את הנתונים (הידועים והלא ידועים) בריבוע ומוציא שורש , אתה מגלה את הפתרון בו אורך היֶתֶּר הוא 5 ס"מ . פירושו של דבר אומנם כי היתר הוא הצלע הארוכה במשולש ישר זווית אולם אורכן של שתי הצלעות האחרות יחדיו יהיה תמיד ארוך מהיֶתֶּר.

מורה למתמטיקה בביה"ס משמש בעצם כפרשן מקצועי בעבור חניכיו . הוא איננו רשאי ולא יכול ליטול את השררה ולהודיע לתלמידיו באחד משיעוריו כי היֶתֶּר הוא הצלע הארוכה במשולש ישר זווית מפני שככה מתחשק לו , והם התלמידים חייבים לקבל את גרסתו רק מפני שהוא המורה שלהם . עליו להוכיח עבורם מה מסתתר מאחורי קביעתו זאת . "משפט פיתגוראס" הוא אבי הפרשנות ההגיונית וההכרחית מעבר למה שרואות העיניים שלנו .

עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר התלהבו עד למאוד מהבעיטה החופשית המסובבת והמוצלחת של גָארֶת' בֵּיְיל שהעניקה יתרון 2 : 0 לווילס במשחק נגד ישראל ב- 28 במארס 2015 . "ככה בועטים כדור חופשי בצורה מושלמת…" , זועק עמיחי שפיגלר אולם אין זה מספיק מפני הפרשן שלו מוטי איוואניר לא מנתח עבור צופיו את הסיבות לכישלון הישראלי : מדובר ב- העמדה שגויה של החומה ע"י השוער אופיר מרציאנו שמסתירה לו את השחקן הבועט גארת' בייל ואת הכדור . שכרו של השוער הישראלי יוצא בהפסדו. הכדור החופשי של גָארֶת' בֵּיְיל עובר את כברת הדרך של 16 מטרים וחוצה את קו השער של אופיר מרציאנו בזמן של 0.9 שנייה, כלומר ב- תשע עשיריות . התמונה המצוינת הבאה של אחת מ- 18 המצלמות של ערוץ 1 מתעדת את הכדור חולף מעל ראשי שחקני החומה הישראליים. כלומר הכדור עבר את תשעת המטרים הראשונים שמפרידים בין גָארֶת' בֵּיְיל לחומה בזמן של חמש עשיריות השנייה. אופיר מרציאנו שאיבד קשר עם הבועט ועם הכדור קופא על מקומו ולא מָש ממנו. נותרו לו ארבע עשיריות השנייה כדי לחוש לאזור הסכנה לעבר הקורה השמאלית מנקודת מבטו כדי להציל את שערו אולם הוא אפילו איננו מתאמץ כדי לנצל אותן. העסק אבוד. חובתו של הפרשן מוטי איוואניר הייתה לבָאֵר את המתחולל בסצנה למען צופיו. תמיד אפשר לצעוק למיקרופון "איזה שער…" וזאת עושה היטב השַדָּר המוביל עמיחי שפיגלר. זהו תפקידו. הפרשן איננו אמור להתפעל. הפרשן צריך לנתח בקצרה את העובדות : מדוע גָארֶת' בֵּיְיל צלח ולמה אופיר מרציאנו והחוֹמָה שלו קרסו.

euro 2016 2

טקסט תמונה : מוצ"ש – 28 במארס 2015 . אצטדיון "סמי עופר" בחיפה . הדקה ה- 50 במשחק ישראל – ווילס 0 : 3 במסגרת קדם Euro 2016 . זווית צילום מעניינת של ערוץ 1. הכדור החופשי המסובב של גארת' בייל (בחולצה האדומה מס' 11) שנורה ממרחק של 16 מ' מהשער הישראלי מתעופף מעל ראשי שחקני החומה הישראליים ו- עבר כבר % 56.25 מהדרך במהירות ממוצעת של 64 קמ"ש . את % 43.75 הנותרים של הדרך (כלומר את שבעה מטרים האחרונים) עד לחציית קו השער של אופיר מרציאנו הוא אמור לעשות בתוך עוד ארבע עשיריות השנייה . התמונה מגלה כי השוער הישראלי אופיר מרציאנו (קיצוני משמאל) נראה אובד עצות ומבולבל , ואיננו חש למקום הסכנה . הוא נראה כאילו קפא על עומדו . (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) . 

ניתוח הסיבות וחובת ההוכחה אינן נוגעות רק לזירה המתמטית ולזירת הספורט אלא לכל סיפורת בתחומי חיינו . במחזה הטרגי "המלט" מעניק הדרמטורג וויליאם שייקספיר את משפט הסיום הבלתי נמנע בן תשע מילים ל- המלט עצמו . "החוד גלוי ומשוח רעל ! אם כן הרעל קום עשה" , אומר המלט , ואז דוקר בחרב המורעלת את קלאודיוס המלך המנוול של הממלכה והורג אותו . וויליאם שייקספיר שהוא דרמטורג וכותב מחונן וגם פרשן סָפְרוּת , מנתח בקפדנות את הסיטואציות המורכבות המתפתחות בטירת אלסינור בדנמרק במחזה הטרגי הקשה . הוא מנווט כל הזמן את הקורא מראשית העלילה הסוערת ועד תומה בתוך מבוך אפל אומנם , אך מיטיב לחשוף בפניו את הסיבות שמובילות לתוצאות הסופיות ההרסניות באלסינור .

3. עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר הם אורחים רצויים בסלון ביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב.

אני פריק של קולנוע וטלוויזיה וגם של שידורי ספורט בטלוויזיה ופטריוט של נבחרת ישראל . ברור שאני צופה בשידור הישיר של ערוץ 1 את משחק ישראל – בלגיה 0 : 1 באצטדיון "טדי" בירושלים במסגרת קדם Euro 2016 . אני מציץ ביומני מיום שלישי – 31 במארס 2015 ומגלה לקוראי הבלוג את רשומותיו.

1. הפתיחה המיוחדת ביום שלישי – 31 במארס 2015 בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – בלגיה חושפת בעבורי בפעם הראשונה את שער ה- 1 : 0 של ווילס נגד ישראל מנגיחה קשתית של ארון ראמזי , מזווית צילום הפוכה . מה פתאום אתם שָם בערוץ 1 שומרים ב- סטוק שלכם את הצילום מהזווית ההפוכה ונזכרים להראות אותו לראשונה בחלוף שלושה ימים במקום להקרין אותו בתוכנית השידור הישיר האותנטית ב- 28 במארס 2015 ?

2. בתוך שלושה ימים אני מארח פעמיים בביתי את המנחה והמגישה שרון פרי ואת הפנל שלה בראשות אייל לחמן , דני נוימן , ואבי רצון (לא השתתף בפנל שלה במשחק ישראל – ווילס 0 : 3) . המשדר המקדים הקצר (Pre Game Show) את המשחק ישראל – בלגיה 0 : 1 בהנחיית שרון פרי היה מעניין בגלל סקירתו של אייל לחמן את קורותיו של הכדורגל הבלגי בשנים האחרונות . אולם רגע…אם אייל לחמן הוא כזה ידען כיצד זה שקבוצות הכדורגל אינו משתמשות בכישוריו…? התרגלתי להנחיה , להגשה , ולצורת השיחה שמנהלת שרון פרי עם אנשי הפנל שלה . לבסוף מתברר כי ערוץ 1 ביצע רכש נכון לפני כמה שנים כשקנה לעצמו את כישרונה . בנוסף היא גם אסתטית על המסך . טעם לפגם הוא שבימאי המשדר איננו מצליח לאחד ולהכניס לשוט צילום אחד משותף את המגישה / מנחה ואת שלושת אנשי הפנל שלה . בידודם של אייל לחמן , דני נוימן , ואבי רצון ב- Frame ללא שרון פרי ובידודה של שרון פרי ב- Frame בלעדי שלושת שותפיה לשיחה הוא מוּם טלוויזיוני . אין דבר כזה בטלוויזיה . ברור שמדובר במגבלות צילום בעמדת שידור בעלת נפח ושטח מצומצם באצטדיון "טדי" אולם ערוץ 1 משלם משכורת נאה למפיקים שלו כדי שיפתרו את הצרה המגוחכת הזאת .

euro 2016 6

טקסט תמונה : יום שלישי – 31 במארס 2015 . זוהי אחת מעמדות השידור של ערוץ 1 באצטדיון "טדי" בירושלים ב- Pre Game Show בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – בלגיה 0 : 1 בקדם Euro 2016 . זוהי המגישה / מנחה שרון פרי. ה- Shot שלה תמיד נלקח בנפרד מהפנל שלה. היא בקיאה בחומר וגם נאה ואסתטית על המסך. שרון פרי מנהלת את הדיונים בנינוחות ואדיבות תוך הפגנת ידע, ואיננה מתנשאת על אנשי ציוותה. זוהי הצלחת רכש של ערוץ 1. (צילום ב- iphone  ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).  

euro 2016 4

טקסט תמונה : יום שלישי – 31 במארס 2015. זוהי אחת מעמדות השידור של ערוץ 1 באצטדיון "טדי" בירושלים בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – בלגיה 0 : 1 בקדם Euro 2016 . שלישיית הפנל ב- Pre Game Show בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – בלגיה 0 :1 במסגרת קדם Euro 2016 . ה- Shot תמיד נלקח בנפרד מהמגישה והמנחה שלהם שרון פרי. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אבי רצון, אייל לחמן, ודני נוימן. סקירתו של אייל לחמן את קורותיו של הכדורגל הבלגי בעת הנוכחית הייתה רלוונטית ומעניינת. (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

3. אני אוהב את עמיחי שפיגלר ואת מוטי איוואניר ואת הקשר המקצועי והנפשי וההערכה ההדדית הקיימת בין שניהם בעמדת השידור של ערוץ 1. שני ידענים שמזינים איש את רעהו . רואים שהם Team שידור. ברור שמקצועו של מוטי איוואניר קשה יותר. הוא פרשן. לא קיימת משימה טלוויזיונית מאתגרת וקשה יותר מלשמש פרשן ספורט בכלל ופרשן כדורגל בפרט .בטרם שריקת הפתיחה מספר מוטי איוואניר לעמיחי שפיגלר וצופי ערוץ 1 על כמה דברים טובים שעדיין שרויים במחנה הכדורגל הישראלי, וחורץ משפט : "…כשכל הדברים האלה הטובים מתחברים – קורים נסים…ואנחנו מקווים שהנס הזה ייפול עלינו היום…(!)" . עמיחי שפיגלר לא ממתין אפילו שנייה אחת ועונה לו כלהלן, "…אז מוטי איוואניר עמדת במשימה הראשונה ואני אופטימי בזכות הדברים האלה…". פתאום אני מבזיק לעצמי כי מדובר בעניינים של מסורת ומורשת שלנו , וכפי שאמר המשורר, "היהודים לא רק מאמינים בנסים – הם גם סומכים עליהם". כאיש טלוויזיה לשעבר אני חושב כי נולד שדר כדורגל חדש בטלוויזיה. אני מתכוון לעמיחי שפיגלר. מדובר לא רק בשדר מוכשר ונבון אלא באיש שיודע לקרוא את מפת המלחמה ומוכשר לבנות את הדרמה ולהעניק לה בקולו את הנופך כשצריך. לראשונה מזה זמן רב קם לנו שדר טלוויזיה שרגיש למינון מילותיו ואורך הטקסטים שלו. עמיחי שפיגלר איש צעיר ועניו צועד בבטחה ובהצלחה רבתי בינתיים על התפר הדק שמפריד בין שידור לברבור ופטפוט. אני גם אוהב את העברית התקנית ששגורה בפיו. "יופי שפיגלר…" (אני חוזר על הסלוגן של שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם ז"ל שאמר בשידור ישיר לאחר שאביו של עמיחי שפיגלר מרדכי שפיגלר הבקיע את שערה של שוודיה בבית המוקדם במונדיאל מכסיקו 1970, ב- 7 ביוני 1970 בעיר טולוקה).

euro 2016 3

טקסט תמונה : יום שלישי – 31 במארס 2015 . אצטדיון "טדי" בירושלים. השדר המוביל עמיחי שפיגלר (משמאל) והפרשן הצמוד שלו מוטי איוואניר (מימין) בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – בלגיה 0 :1 במסגרת קדם Euro 2016. מישהו הגה פעם סלוגן ש- "העולם שייך לצעירים". הוא צדק. (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).  

4. ואיך אפשר בלי שדרני הקווים הדס גריברג וליאן ווילדאו.

5. אני נזכר ש-אביעד פוהורילס אחד מרביעיית הפנל של שרון פרי במשחק הקודם ישראל – ווילס (נערך ב- 29 במארס 2015 באצטדיון "סמי עופר" בחיפה והסתיים בתוצאה 3:0 לטובת ווילס) התארח בסלון ביתי וסיפר לי כי נבחרת בלגיה היא מליגה אחרת. איזה ליגה אחרת ואיזה נעליים.

6. מוטי איוואניר בדקה ה- 24 של המחצית הראשונה : "ההבדל בין הכדורגל האירופי לישראלי הוא שעבודת ההגנה של הכדורגל האירופי איננה על חשבון המאמץ במשחק ההתקפה…ואילו השחקן הישראלי שצריך לעזור בהגנה באיזה שהוא מקום זה על חשבון ההתקפה…זהו ההבדל הגדול…ביום שנוכל לשנות את הדברים האלה אז נהיה ברמה שלהם". אני מציץ בהרכב שחקני נבחרת ישראל ומגלה את האינפורמציה הבאה כלהן : טל בן חיים הוא שחקן אירופי (משחק בליגה האנגלית), רמי גרשון הוא שחקן אירופי (משחק בליגה הבלגית), ניר ביטון הוא שחקן אירופי (משחק בליגה הסקוטית), ביברס נתכו הוא שחקן אירופי (משחק הליגה הרוסית), ערן זהבי היה שחקן אירופי (שיחק בליגה האיטלקית), בן שהר הוא שחקן אירופי (שיחק בליגה האנגלית וגם הגרמנית), תומר חמד הוא שחקן אירופי (משחק בליגה הספרדית) , ליאור רפאלוב הוא שחקן אירופי (משחק בליגה הבלגית), אליניב ברדה הוא שחקן אירופי (שיחק במשך שנים בליגה הבלגית). גם עומר דמארי הפצוע הוא שחקן אירופי ששיחק בליגה האוסטרית ומשחק עכשיו בליגה גרמנית). מתברר כי ההסבר הנ"ל של מוטי איוואניר הוא כוללני מידי. תשעה משחקני נבחרת ישראל שנטלו חלק במשחק נגד בלגיה הם בעלי השכלת כדורגל אירופית די ממושכת. מוטי איוואניר הוא בדרך להיות פרשן כדורגל טוב אולם עליו להימנע מטעויות שעשו כל מיני פרשנים לפניו. הם התאהבו במיקרופון וחדלו מלהסביר. הם הפכו לשדרני משנה לא חשובים וחסרי השפעה.

7. מוטי איוואניר במחצית השנייה : "הבלגים חשבו שהם באו לטיול מול נבחרת ישראל והתברר שהם ב…(מאבד את המילה האחרונה בטקסט…) אולם עמיחי שפיגלר מסייע לו ו- משלים אותו. "מסע", הוא טובע את המונח המסיים.

8. הדקה ה- 63 : השחקן הבלגי המצוין אדן הזאר (גובהו 1.72) מוחלף. שדרני הקווים הדס גרינברג וליאן ווילדאו נותרים אילמים . אין שום הסבר מדוע מוציא המאמן הבלגי את השחקן הכי טוב שלו מהמשחק . אדן הזאר איננו רק כדורגלן הוא ראשית דבר אתלט – אצן. ולא רק אָצָן – הוא בעל זינוק מיטבי מהמקום. מרבית האצנים הם גם בעלי זינוק טוב. לא כולם. שִיאָן העולם ובאלוף האולימפי הג'מייקני יוסיין בולט בריצת 100 מ' ו- 200 מ' הוא מהיר מאוד אך הזינוק שלו איננו מי יודע מה (גם בגלל גובהו, 1.96 מ'). בהמשך הדרך הוא מתקן את זינוקו המסורבל במקצת וצובר בצעדיו הענקיים תאוצה פנטסטית ומהירותו הממוצעת עומדת על 10.42 מטרים בשנייה אחת . אחד המזנקים הגדולים בהיסטוריה היה האָצָן הקנדי בן ג'ונסון שנפסל בגין שימוש בסמים אסורים באולימפיאדת סיאול 1988. בן ג'ונסון כאילו נורה מלוע תותח בעת הזינוק שלו מהאדנים . הוא גם היה כמובן רץ מהיר מאוד. בריצת הגמר ההיא ל- 100 מ' באולימפיאדת סיאול 1988 (24 בספטמבר 1988) הוא הקדים בזינוק המצוין והזריז שלו את יריבו הדגול האמריקני קארל לואיס . לואיס היה אצן פנטסטי אולם בעל זינוק קצת איטי . הוא לא הצליח לסגור את הפער שיצר בן ג'ונסון בזינוק והפסיד. בן ג'ונסון זכה במדליית הזהב וגם קבע שיא עולם חדש של 9.79 שניות. אח"כ גילתה המעבדה הרפואית של IOC כי השתן של בן ג'ונסון מכיל סטרואידים האסורים לשימוש . הוא בילף את כולם ונפסל בו במקום , גורש מהמשחקים האולימפיים של סיאול 1988 , ומדליית הזהב נלקחה ממנו והועברה לקארל לואיס . כשמוטי איוואניר ועמיחי שפיגלר מדברים על היציאה המהירה מהמקום של אדן הזאר הם מזכירים לי את סטנלי מתיוס ואת ג'ורג' בסט וגם את יצחק "איציק" גליקסברג . יצחק גליקסברג היה ספורטאי מצטיין רב גוני בילדותו ונערותו . אתלט ו- ספרינטר מלידה . אולם כמו בני גילו בצפון תל אביב של הימים ההם הגשים את ייעודו ו- הצטרף לקן "השומר הצעיר" בשכונתו ונמנה על מיטב הנוער שהקים מאוחר יותר את קיבוץ זיקים . הגורל הפגיש אותנו בחטיבת הספורט של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה בירושלים . בגיל 40 לימד אותי איציק גליקסברג לשחק טניס. התחרינו זה נגד זה במגרשי הטניס של האוניברסיטה העברית בירושלים בגבעת רם . מנהל יחידת הספורט של האוניברסיטה ד"ר הילל רסקין ז"ל פטר אותנו מתשלום . אני מספר את הסיפור בגלל הזינוק המושלם מהמקום של איציק גליקסברג . הייתי מטעה אותו בתנועת כף יד ארוכה וחותך לו כדורים קרובים לרשת . מעשה שָטָן לא להאמין , הוא היה מגיע אל כל הכדורים הנואשים האלה מהקו האחורי . עד כדי כך היה מזנק היטב מהמקום ומהיר כמו שֵד . מהיר יותר מרפאל נאדאל . אדן הזאר חונן ביציאה מהמקום והוא בעל מהירות תנועה של איציק גליקסברג . הוא פשוט עושה צחוק מהשומר שלו אוראל דגני . בדיוק כפי שמהירותו של גארת' בייל שמה ללעג את איתן טיבי .

9. ערוץ 1 מכסה את המשחק ישראל – בלגיה 0 : 1 באמצעות שתי ניידות שידור ו- 18 מצלמות . אף אחת מהן איננה SSM. חיסרון גדול. צריך להבין כי באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 השתמשה רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC לראשונה במספר קטן של מצלמות SSM בכיסוי תחרויות הא"ק, ההתעמלות, והקפיצות למים. מאז חלו שינויים דרמטיים בתורת הקרנת ההילוכים החוזרים ומצלמות ה- SSM הפכו לאיכותיות ומשפיעות ביותר על איכות כיסוי הטלוויזיה באשר היא. שום רשת טלוויזיה שמכבדת את עצמה איננה מרשה לעצמה להתעלם עוד ממצלמות SSM.

10. שחקן נבחרת ישראל שירן ייני (בנו של הזמר ושחקן הקולנוע ותיאטרון ליאור ייני, בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן) מתקל באופן קשה את השחקן הבלגי ראג'ה נאינגולן הנאנק מכאבים. שירן ייני ניגש אליו , מלטף אותו, ומתנצל בפניו כמה וכמה פעמים. הפרשן מוטי איוואניר מגיב בכעס על נימוסיו של שירן ייני : "ביקשת סליחה…שלום…לך". לא מכובד. אין זה תפקידו של הפרשן הישראלי להטיף לשחקן הישראלי מוסר שלילי. מוצא חן בעיניי שההתנצלות של שירן ייני היא כנה וממושכת ולא משהו מלאכותי רק כדי לצאת ידי חובתו.

11. שופט המשחק הבריטי מארק קלאטנברג מסלק בכרטיס אדום את הבלם הבלגי ווינסנט קומפאני בגין פגיעה גסה בערן זהבי אולם מגלה סימפטיה ו- אמפטיה לפגיעה גסה ביותר של אוראל דגני בשחקן בלגי שמחייבת הנפת כרטיס אדום, אולם משאיר את השחקן הישראלי במגרש.

12. הדקה ה- 57 : ערן זהבי בועט שתי "בעיטות הסעה" חזקות לעברו של השוער הבלגי טיבו קורטואה. הכדור נע במהירות של 80 – 70 קמ"ש. בעיטות הסעה הן מטעות ומסוכנות , ומתאפיינות בכך שכוח הבעיטה עובר רק דרך מרכז הכובד של הכדור ולכן הוא איננו מסתובב כמעט באוויר. התנגדות האוויר פועלת עליו באופן שונה מאשר היא פועלת על כדור מסובב ולכן אפקט הסכנה שונה. זרמי האוויר יוצרים מאחורי הכדור אזור וָואקוּם של תת לחץ. האוויר זורם שם בצורת מערבולת, זרימה לא מסודרת, כשהוא מסיט את הכדור ללא שיטה מצד לצד ומטה – מעלה תוך כד צניחתו מטה. הקרנת ההילוך החוזר של צילום ערוץ 1 את בעיטת ההסעה השנייה של ערן זהבי ממחישה עד כמה היוותה אתגר לשוער הבלגי טיבו קורטואה.

הדור שלי וודאי זוכר את שתי בעיטות ההסעה מ- 30 מטרים של השחקן ההולנדי ארי האן במונדיאל ארגנטינה 1978 שהביאו לכיבוש שערים בשני משחקיה של הולנד נגד גרמניה (ב- 18 ביוני 1978 בקורדובה) ונגד איטליה (ב- 21 ביוני 1978 בבואנוס איירס). כל כוח הבעיטה של השחקן ההולנדי המפורסם ההוא אָרִי הָאן עבר דרך מרכז כובדו של הכדור. הכדורים האלה ששיגר לעבר שערם של סֶפּ מָאיֶיר שוער גרמניה ודִינוֹ זוֹף שוער איטליה מהטווחים המצוינים לעיל נעו במהירות של כ- 90 קמ"ש מבלי שהם מסתובבים כלל באוויר . בהילוכים החוזרים של המצלמות האחוריות של  ATC 7 ה- Host broadcaster הבינלאומי הארגנטיני ניתן היה להבחין באותיות adidas המודפסות על הכדורים . הכדורים של אָרִי הָאן פשוט לא הסתובבו והיו יציבים לחלוטין באוויר. התנגדות האוויר על פי העקרונות האווירודינאמיים המוזכרים לעיל הפכו אותם לכלי שייט עגול שאומנם נע קדימה במהירות מסחררת כשהוא בלתי מסוחרר אך הוא משתולל באוויר בגלל אזור תת לחץ מערבולי (וָואקוּם) שנוצר בירכתיו ותנודות האוויר "המשתולל" ומסיטות אותו באופן לא סימטרי מצד לצד ומעלה – מטה , ובכך הופך אותו לקטלני.

ב- 1979 שידרתי בתוכנית "מבט ספורט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית כתבה אודות הבעיטה החופשית המפורסמת של שחקן הפועל ת"א ריפעאת טורק שירה במגרש ימק"א בירושלים מטווח של 40 מטר לעבר השער הדרומי של מריו ז'וכוביצקי שוער הפועל ירושלים . במגרש נשבה רוח צפונית בגבו של ריפעאת טורק . בסרט הטלוויזיה הזה רואים את עצי הברושים המקיפים את מגרש ימק"א מתנועעים בחוזקה משמאל לימין (עמדת הצילום שלנו שכנה בצדו המערבי של המגרש). ריפעאת טורק בעט בעיטת הסעה והכדור צבר מהירות ממוצעת עצומה של 120 קמ"ש (גם בעזרת הרוח החזקה) וחדר לשערו של מריו ז'וכוביצקי בחלוף 1.2 שנייה. היה מדובר בטיל. מעולם לא ראיתי בעיטה חופשית לשער בה ינוע הכדור במהירות של 120 קמ"ש. חבטות הפתיחה של של שחקני הטניס המובילים בעולם כמו של נובאק ג'וקוביץ', רוגר פדרר , וגם של שחקן העבר האמריקני פיט סאמפראס מאיצות את הכדור למהירויות של מעל 200 קמ"ש אולם כאן מדובר בכדור קטן וקומפקטי. רבים זקפו גבה כיצד זה מריו ז'וכוביצקי חוטף שער מבעיטה נייחת מטווח כה גדול של 40 מטר. התשובה לכך היא כאמור אווירודינאמית ונעוצה באופן התנגדות האוויר לכדור שנע באוויר במהירות גדולה מבלי להסתובב.

13. הדקה ה- 63. ווינסנט קומפאני עובר עבירה גסה ואלימה על ערן זהבי מאחור, דוחף ומחזיק אותו בעת ההתמודדות של שניהם על הכדור . לפתע נשמע קולם של השדר והפרשן מעניקים עצה לשחקן הישראלי : "ערן זהבי תיפול…גם עכשיו אפשר ליפול…". הם מייעצים לו ליפול כדי להחריף את מעשה העבירה ועל מנת בצורך לשלוף כרטיס אדום לעבר השחקן הבלגי . בעוד עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר הופכים לרגע לליצנים – קיביצערים חסרי כבוד ושוכחים את תפקידם ליד המיקרופון, ערן זהבי הוא ספורטאי עַל ופייטר רציני שניחן בדבקות במשימה ואיננו נבנה על הצגות .

14. הדקה ה- 73 במחצית השנייה. בן שהר בועט כדור וטיבו קורטואה עוצר. מוטי איוואניר מגיב : "לבלגים שוער ענק תרתי משמע…". מה כל קשה לומר לצופים שלו כי השוער הבלגי בן 23 מיתמר לקומה של 1.99 מ', אולם כמו מתעמל הוא ניחן ברפלקסים טובים ומשתטח על הדשא בזריזות ובגמישות.

15. הדקה ה- 83 במחצית השנייה . המאמן אלי גוטמן מוציא שחקן הגנה (עומרי בן הרוש) ומכניס במקומו שחקן התקפה אליניב ברדה . מוטי איוואניר מפרשן : "חילוף מצוין ושיקול דעת נכון של אלי גוטמן . הבלגים משחקים ממילא בעשרה שחקנים (ווינסנט קומפאני הורחק כאמור בדקה ה- 63 בעוון פגיעה גסה בערן זהבי) ללא חלוץ שיכול לסכן את ההגנה שלנו…". פרשנות נבונה.

צריך להודות לאנשי ערוץ 1 תחת ניהולו של אלי בבא ולרשות השידור תחת מנכלותו של יונה וויזנטל על המאמצים הטלוויזיוניים הכֵּנִים ולא כל כך זולים שהם משריינים לטובת חטיבת הספורט כדי לעקוב בשיטתיות מהשטח ממוקד ההתרחשויות אחרי מסעה הארוך של נבחרת ישראל בכדורגל בקדם Euro 2016, בארץ וגם באירופה. ברכות.

סוף הפוסט מס' 490. הועלה לאוויר ביום חמישי – 2 באפריל 2015.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *