פוסט מס' 583. הַאָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס / Jesse Owens (חלק 3) מעפיל לפסגה דווקא בסביבה עוֹיֶנֶת באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. הפוסט הזה מהווה גם שִיר הַלֵל לשני המתעדים והקולנוענים הדגולים, הגרמניה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) והיהודי – אמריקני בַּאד גְרִינְסְפָּאן (Bud Greenspan). פוסט מס' 583. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 1 במארס 2016.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 583 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 1 במארס 2016.

————————————————————————————-

האָצָן האמריקני גֶ'ִסי אוֹאֶנְס / Jesse Owens (חלק 3) מעפיל לפסגה דווקא בסביבה עוֹיֶנֶת באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. הפוסט הזה מהווה גם שִיר הַלֵל לשני המתעדים והקולנוענים הדגולים, הגרמניה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) והיהודי – אמריקני בַּאד גְרִינְסְפָּאן (Bud Greenspan). פוסט מס' 583. כל הזכויות שמורות. ראה המשך ג'סי אואנס בפוסט מס' 584.

הערה 3 : אשנה ואומר : אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016 תיפתח ביום ראשון – 5 באוגוסט 2016 ותינעל בתום 17 ימים ב- 21 באוגוסט 2016. ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מחזיק בזכויות השידורים האולימפיות של 2016 לראשונה בתולדותיו. למפיקיו, עורכיו, שדרניו, ופרשניו נכונה חוויה ספורטיבית – טלוויזיונית עילאית בלתי נשכחת (!).

הערה 4 : הפוסט של מר איתי שטרן בגלריה / "הארץ" מיום שני – 29 בפברואר 2016, "רשות השידור קיבלה עוד שנה, אבל המדפים ריקים" הוא מאמר על פי מיטב המסורת הישנה של ימי המונופול כאילו תפקידו של ערוץ 1 לשמש ולהוות מראה עיתונאית של סדרות דוקומנטריות ומהדורות חדשות בלבד לצופים שלו. איתי שטרן לא אומר זאת במפורש אך זוהי רוח המאמר בעקבות הבירורים שערך עם אנשי התוכן ברשות השידור. למשל מעצבי התוכן של רשות השידור לא מגלים לאיתי שטרן כי ערוץ 1 הפסיד זה עתה את שתי משבצות השידורים הישירים של המשחקים המרכזיים בשתי ליגות העל של הכדורגל והכדורסל לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ולערוצי הספורט של חברת צ'ארלטון".

הבה נתבונן לרגע בדו"ח וועדת המדרוג של אמש, יום ראשון – 28 בפברואר 2016 : משחק הכדורגל הפועל כפר סבא – הפועל באר שבע 2:1 במסגרת ליגת העל שהועבר אתמול בערב בשידור ישיר בערוץ 1 ע"י השדר המוביל עמיחי שפיגלר והפרשן שלו מוטי איווניר, צבר רייטינג ממוצע של % 4.6 ו- Peak צפייה של % 6.7. צפו במשחק בממוצע כ- 123000 צופים אולם נחשפו לו כ- 287000 צופים בערוץ 1. כלומר השידור הישיר של משחק הכדורגל צבר בשיאו פי שתיים יותר רייטינג מ- מהדורת "מבט" בהגשתה של מירב מילר שצברה % 3.1. השידור הישיר של משחק הכדורגל הפועל כפ"ס – הפועל בא"ש 2:1 סחף פי שלושה יותר רייטינג מ- "המוסף" עם גאולה אבן סער, רק עם % 2.0, ופי חמישה יותר רייטינג מ- "הערב בשש" עם מר אמיר איבגי שנמוג כלא היה, עם % 1.3 בלבד. אפילו משדר הסיכום המשעמם של המשחק הפועל כפר סבא – הפועל באר שבע 2:1 בהנחיית שרון פרי צבר יותר רייטינג % 2.6 יותר מגאולה אבן, אמיר איבגי, ויותר מפי ארבעה מהרייטינג שצברה "תכנית החדשות הלילית" שדנה בסיכום אירועי היום עם מר אבי פירסט, רק % 0.8 ומ- "המהדורה" שצברה % 0.9. נתונים מגוחכים. אין שום שידור טלוויזיוני ציבורי בעולם מה- BBC הבריטי שניצב בראש הטור ועד לרשת האחרונה ברשימה הארוכה שאיננה משמרת לעצמה זכויות שידורים בלעדיות שמאפשרות לה לכסות כמה ענפי ספורט ראשיים ורלוונטיים לצופים שלה. ערוץ 1 ספג השנה הזאת עוד מפלה קשה : לראשונה מאז 1968 זכויות השידורים האולימפיות של ריו דה ז'אניירו 2016 שייכים לערוץ נישה, ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ולא לשידור הציבורי הארצי. מדובר במהלומה. ב- Knock Out. 

נדמה למעצבי התוכן של ערוץ 1 כי הם סניף טלוויזיוני של מערכות התיעוד בארץ ובעולם בלבד ושוכחים שהם כקברניטים של השידור הציבורי אמורים לשאוף לשידור מגוון ואטרקטיבי. מדובר במעצבי תוכן שחלקם בלתי מוכשרים בעליל וחלקם האחר הופך בלית ברירה למגוחך. איתי שטרן לא שואל שאלות. הוא פסיבי וכאילו מאשר כי תפקידו של השידור הציבורי הוא תיעודי בלבד ועל הציבור לקבל את גזירת הדוקומנטציה כברירת מחדל. קדש וראה. לא נכון. תפקידו של השידור הציבורי הוא הרבה יותר כולל ונועד בין השאר גם לייצר מעת לעת אווירה קלילה כדי לבדר את הציבור ולגרום לו להיהנות מהצפייה בחוויות הטלוויזיה השונות שהוא ערוץ 1 מכין לו ו- משדר לו. בתוכן : חוויות ספורט בלעדיות, חוויות קולנועיות, סרטי טבע ונוף, סרטי מדע, אומנות, תיאטרון, ומוסיקה, תיעוד, הפקות מקור, סדרות, ועוד. מעטים מאוד הם אנשי טלוויזיה ומנהלי תוכניות מוכשרים שיודעים להרכיב לוח שידורים מְגֻוַון ואטרקטיבי שפוגע בול. מוטי קירשנבאום ז"ל נמנה על השורה הדלילה הזאת. נכון שהרכבת לוח שידורים מיטבי מותנה גם בממון אך קודם כל בכישרון. נכון, מחד – מי שרוצה לצפות בשידורי ספורט יכול לפנות לערוצי הנישה, אך מאידך, נכון גם שמי שרוצה לצפות בתחקירים ודוקומנטציה יכול פנות לעברם של רביב דרוקר ואילנה דיין. הם לא פחות טובים מעמיתיהם בערוץ 1. שידור ציבורי כללי איתן נשען לא רק על אותם היסודות הניהוליים בהם מנהלי הטלוויזיה מכתיבים לציבור מה טוב ומה רע לו, אלא גם למה אותו ציבור הצופים שלהם משתוקק, כָּמֵה, ושואף לראות על פי רצונו – מבלי שאחראים כופים עליו תכנים כאלה ואחרים. שידור ציבורי איכותי ומגוון ובעל מעוף אמור לשדר למשל במהלך אחה"צ וערב אחד את סרט הקולנוע "חלף עם הרוח", כדורסל NBA, חדשות, סרט תיעודי, תיאטרון "המלט", תחרות מלכת היופי בישראל, ומהדורת חדשות מסכמת (לא לפני חצות הליל). כמובן שלא יעלה על הדעת להרכיב לוח שידורים עתיר רייטינג שכזה בטלוויזיה הציבורית מפני ש- ישנם שם עדיין כאלה שחושבים שהשידור הציבורי משוחרר מעול הרייטינג ועל הציבור שלהם מוטלת החובה לראות רק סרטי תעודה ותחקירים. כאילו הממונים על ערוץ 1 אינם משתעשעים לעיתים בחייהם הפרטיים, כאילו הממונים על ערוץ 1 אינם צורכים לעיתים בידור קל, כאילו הממונים על ערוץ 1 אינם צורכים לעולם אינפורמציית רכילות מהסוג של טקס חלוקת האוסקר רחמנא ליצלן. ערוץ 1 במתכונתו הציבורית הישנה איננו קיים עוד. לא רק בשל היעדר אומץ לב מינימאלי מתמשך של עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אלא גם בשל מחסור בכישרון.

הערה 5 : בשעה שהעיתונאי – שדרן רינו צרור משוחח שיחה מעניינת, מרתקת, וקולחת ברדיו גלי צה"ל עם ד"ר ליעד מודריק וחוקרים אחרים אודות סודות המוח האנושי (יום שלישי – 1 במארס 2016), נוצר מייד עימות לא הוגן עם שני עיתונאים – שדרנים אחרים בגלי צה"ל עמית סגל וירון דקל שמשדרים בקצב הכתבה תוכנית דהויה, כבויה, ו- נטולת כל עניין בימי חמישי בשבוע בין 09.00 ל- 11.00. מביך ששני אישי תקשורת בעלי מוניטין משחיתים ביודעין זמן שידור יקר לריק.

הערה 6 : סוף כל סוף נזכר מומחה ה- NBA מר אלעד זאבי להביא עדות וחוות דעת של שחקני כדורסל וותיקים בעלי מוניטין היסטורי רב ב- NBA (כמו אוסקר רוברטסון / Big O ו- קארים עבדול ג'אבאר ואחרים) אודות יכולתו וכישרונו של הצלף סטפאן קרי מ- גולדן סטייט. ברור שאנוכי, ילדיי, ונכדיי יושבים בכורסאות שלנו משפשפים עיניים ופוערים פה "יו…" (ארוך) נוכח יכולת קליעה מרשימה וקושרים לו כתרים מכאן ועד להודעה חדשה. ואז בא אוסקר רוברטסון ומעיר הערות מקצועיות שנוגעות לשמירה לקויה עליו וכו'. אני אוהב לקרוא את הפוסטים של אלעד זאבי. הוא פשוט כותב טוב. ("הארץ" – יום שלישי 1 במארס 2016).

האָצָן האמריקני גֶ'ִסי אוֹאֶנְס / Jesse Owens (חלק 3) מעפיל לפסגה דווקא בסביבה עוֹיֶנֶת באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. הפוסט הזה מהווה גם שִיר הַלֵל לשני המתעדים והקולנוענים הדגולים, הגרמניה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) והיהודי – אמריקני בַּאד גְרִינְסְפָּאן (Bud Greenspan). פוסט מס' 583. כל הזכויות שמורות. ראה המשך ג'סי אואנס בפוסט מס' 584.

האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש זאת של  ברלין 1936 הייתה הסמן האולימפי הימני המרהיב ביותר מכל האולימפיאדות שקדמו לה, מאז נחנכה האולימפיאדה הראשונה של אתונה ב- 1896 ועד פרוץ מלחמת העולם ה- 2 ב- 1939. הארגון, הקִדְמָה הטכנולוגית לרבות שידורים ישירים ברדיו ולראשונה גם בטלוויזיה (בתוך גרמניה בלבד), וההישגים הספורטיביים באולימפיאדת ברלין 1936 יצרו רָף חדש. אולימפיאדת ברלין 1936 כונתה "האולימפיאדה הנאצית" אך זאת הייתה אולימפיאדה משגשגת באופן מיוחד. היא תיזכר בגלל אותם האספקטים המוצלחים שהאנושות כולה רוחשת להם הערכה : ארגון ולוגיסטיקה מדויקים, תכנים חדשניים, וטכנולוגיה מתקדמת. היא תיזכר גם בשל הופעתו המזהירה של האתלט האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) שזכה בארבע מדליות זהב : בריצת 100 מ', ריצת 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ השליחים לגברים 4 פעמים 100 מ', ואת אי ההתעמתות שלו עם הפיהרר הנאצי אדולף היטלר. בזיכרונותיו סיפר ג'סי אואנס בערוב ימיו כי אדולף היטלר והמשטר הנאציונאל סוציאליסטי שלו לרבות התיאוריה המטופשת של עליונות הגזע הארי הבלונדיני תכול העיניים על הגזע השחור לא עניינו אותו, משום שמבטו הוּפְנָה והיה נעוץ כל הזמן בחוט המטרה שהיה פרוס מעל קווי הסיום בתחרויות בהן נטל חלק על המסלול. "הייתי מרוכז אך ורק בפעילות הא"ק האינטנסיבית האולימפית שלי במשחקי אולימפיאדת ברלין 1936. אדולף היטלר לא עניין אותי אפילו לא לרגע אחד. הקדשתי את עצמי וקידשתי את זמני רק למען הניצחונות האולימפיים. הדבר החשוב באמת עבורי היה לעקוב ולשַנֵן את עצותיו של מאמני לארי סניידר /Larry Snyder, על מנת לחצות ראשון את קו הסיום. לא היה לי ראש ופנאי להתעסק ב- אדולף היטלר. לא הייתה לי כל קונפרונטציה עמו", אמר כעבור שנים.

13 ספרי הסדרה רחבת ההיקף ועבת כרס שאני חוקר וכותב, וקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", הם מכוננים ומתבססים בין השאר גם על ומ- נקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה בישראל (מאז הקמתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה) והבינלאומיות (מאז סוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת). על כן יש להוסיף בפוסט הקונקרטי הזה ש- האָצָן האמריקני המוכשר גֶ'סִי אוֹאֶנְס (1980 – 1913) היה במידה רבה בר מזל קולנועי וטלוויזיוני. הוא התייצב בזירת הספורט האולימפית בברלין 36' ברגע הנכון ובמקום הנכון, בימים האולימפיים ההם שבין 1 באוגוסט 1936 ל- 16 באוגוסט 1936. בר מזל משום שטכנולוגיית הקולנוע והטלוויזיה בגרמניה היו מספיק מוכשרים בראשית צעדיהם כבר אז ב- 1936 כדי לתעד ולהנציח את פועלו הספורטיבי הכביר. הטלוויזיה הגרמנית הממלכתית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) פרי תוצרתה של חברת האלקטרוניקה הגרמנית המפורסמת "TELEFUNKEN" בראשות המהנדס וַולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) ו- 45 מצלמות הפילם של הבימאית הגרמניה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) תיעדו את הופעתו הספורטיבית והאצילית של ג'סי אואנס, את הישגיו הבלתי נשכחים, ואת זכייתו בארבע מדליות זהב באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. שמו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס / Jesse Owens חרות לעד באותיות זהב בהיסטוריה האולימפית האמריקנית והבינלאומית לנֶצַח. לעַד. גם בגלל לני ריפנשטאהל ו- וולטר ברוך (!).

אנשי התקשורת הטלוויזיה הוותיקים יזכרו את אולימפיאדת ברלין 1936 בשל התיעוד המעניין והמפורט שלה שנעשה בסרט "OLYMPIA" [סעיף 1] ע"י בימאית הקולנוע המחוננת (והמקורית) הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefensthal). קבוצת הצילום של לני ריפנשטאהל מנתה 45 צלמים שהחזיקו בידיהם 45 מצלמות פילם (35 מ"מ) בעלות עדשות שונות למשימות תיעוד שונות. הם צילמו במשך שישה עשר ימי אולימפיאדת ברלין באתרים האולימפיים הרבים בין 1 לאוגוסט ל- 16 באוגוסט של שנת 1936 כמות עצומה של 500000 (חצי מיליון) מטר פילם. צריך להבין שלני ריפנשטאהל ישבה לאחר מכן שנה ו- 8 חודשים בחדרי עריכה שלה בברלין כדי לערוך את המוצר הסופי באורך 4 (ארבע) שעות, לו העניקה את השם "אולימפיה". הסרט "אולימפיה" הוקרן בהצגת פרמיירה חגיגית בברלין ב- 20 באפריל 1938 לכבוד יום הולדתו ה- 49 של הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר ובהשתתפותו ונוכחותו. אדולף היטלר העריץ את לני ריפנשטאהל ואת כישרונה הקולנועי.

Riefenstahl 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. בימאית הקולנוע והמתעדת הגרמניה רבת המוניטין לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl, בת 34 בתצלום) ואחת מצוותי הצילום שלה בעת הסרטת האירועים האולימפיים בברלין 1936. צוות ההפקה הגדול של לני ריפנשטאהל כלל בתוכו כ- 200 (מאתיים) אנשים בתפקידים שונים, בתוכם 45 צלמים מיומנים. צוות ההפקה הגדול כלל בנוסף גם כ- 50 עוזרי צלמים, פועלי במה, סבלי ציוד, ורכבים. ההפקה בעלות של כ- 3.000000 (שלושה מיליון) מרקים גרמניים מומנה ע"י משרד התעמולה של ד"ר יוזף גבלס. זאת הייתה פקודה של הפיהרר אדולף היטלר. אדולף היטלר העריץ את הקולנוענית לני ריפנשטאהל. הערצתו אליה גברה שבעתיים לאחר שהפיקה וביימה את הסרט התיעודי "ניצחון הרצון" (Triumph of will) אודות כנס המפלגה הנאצית בנירנברג בספטמבר 1934. בסרט התיעודי ההוא "ניצחון הרצון" היא הפכה את הקנצלר אדולף היטלר לא רק לפיהרר אלא גם לבן אֵלִים. אדולף היטלר היה מכור לה. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

אנשי התקשורת והטלוויזיה יזכרו גם את אולימפיאדת ברלין 1936 בשל הופעתה ההיסטורית הראשונית שָם של הטלוויזיה הגרמנית מיסודה של חברת האלקטרוניקה "TELEFUNKEN" בראשות המהנדס וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch). הייתה זו הטלוויזיה הגרמנית שהעבירה לראשונה כבר אז באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של הימים ההם לפני 80 (שמונים) שנים, כמות נאה של כ- 80 / 70 שעות בשידורים ישירים מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות האולימפיות. היה מדובר במבצע שידור טלוויזיוני סנסציוני. זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית מאז המצאתה ב- 1884 (המצאת ה- Spinning Disk) ע"י מהנדס החשמל הגרמני פָּאוּל נִיפְּקוֹאוֹ (Paul Nipkow) שאירוע ספורט כלשהו הועבר בשידור ישיר. סיגנל הטלוויזיה של השידורים הישירים של אולימפיאדת ברלין 1936 נשלח בהצלחה לעשרים ושמונה מרכזי צפייה ציבוריים בתאטראות ובניינים גדולים שהוכנו מראש בברלין וגם בכמה ערים אחרות נוספות כמו פוטסדאם, המבורג, ולייפציג (טרם היו מכשירי טלוויזיה בבתים פרטיים) טווח השידור של הסיגנל הטלוויזיוני של חברת TELEFUNKEN הגיע לכדי 250 ק"מ ואפילו 300 ק"מ (!). זאת הייתה בעצם הפקה ראשונית וניסיונית של שידורי טלוויזיה באותה השנה ההיא של 1936 שהופעלה בשידורים ישירים במעגל סגור (Close circuit) במרכזי צפייה ציבוריים בלבד. יש להזכיר כאן כי מהנדסי הטלוויזיה בימים ההם בגרמניה, ארה"ב, אנגליה, צרפת, ויפן טרם ידעו ב- 1936 כיצד להקליט את תמונות ה- Video של המצלמות האלקטרוניות (ידעו רק להקליט Sound). רק ב- 1956 המציאה חברת האלקטרוניקה האמריקנית "AMPEX" בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינצברג את פטנט הקלטת ה- Video. הסרט התיעודי "אולימפיה" של לני ריפנשטאהל הוא העדות הקולנועית היחידה שנותרה ומתעדת לפרטי פרטים את המפעל האולימפי הנאצי המפואר ההוא שכולל בתוכו את הישגיו הסנסציוניים ההם של ג'סי אואנס, ואשר קרוי : אולימפיאדת ברלין 1936.

רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC כיסתה את משחקי אולימפיאדת לונדון 1948 (שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם ה- 2, ב- 1945) ושידרה ישיר חלק מהתחרויות באמצעות שלוש ניידות שידור שהכילו כל אחת שלוש מצלמות לכמה עשרות אלפי בתים פרטיים שהחזיקו כבר מקלטי טלוויזיה. אולם סיגנל הטלוויזיה נקלט בלונדון ובפריפריה שלה בלבד ברדיוס של 80 (שמונים) ק"מ ממוקד השידור. קבוצת הטלוויזיה הגרמנית המיוחדת DOZ (ראשי תיבות של Deutsche Olympic Zentrum) מיסודן של שתי הרשתות הארציות הציבוריות ARD ו- ZDF, כיסתה את תחרויות אולימפיאדת מינכן 1972 עם 89 מצלמות אלקטרוניות ו- 27 ניידות שידור. קבוצת הטלוויזיה המבצעית הקנדית ORTO (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organization) מיסודה של רשת הטלוויזיה הציבורית הקנדית CBC, נהנתה מתקציב של 56.000000 (חמישים ושישה מיליון) דולר וכיסתה את אולימפיאדת מונטריאול באמצעות 107 מצלמות אלקטרוניות ו- 35 ניידות שידור. כמעט 1.000000000 (מיליארד) צופי טלוויזיה ברחבי תבל ראו את שידורי קבוצת ORTO שהפיקה את סיגנל שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מונטריאול 1976.

הספר הזה עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי ואשר קרוי "פסגת היכולת האנושית" (אחד מתוך 13 ספרים המרכיבים את סדרת הטלוויזיה שאני חוקר וכותב ושמה הכולל הוא "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"), מתייחס בהרחבה רבה ובפרוטרוט לאולימפיאדת ברלין 1936 מנקודת מבט טלוויזיונית. השילוב של טלוויזיה וספורט יצר בכל העולם מאז אולימפיאדת ברלין 1936 סימביוזה שהולידה יחסי גומלין הדוקים ומרתקים בין הפעילות באצטדיון לבין הצפייה בהם על המרקע בסלון הבית. גם בישראל. שתי תוכניות הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית "מבט ספורט" ו- "משחק השבוע" שימשו במשך שנות דור מאז ראשיתן בסוף שנות ה- 60 ותחילת שנות ה- 70 של המאה שעברה ספינות הדגל של השידור הציבורי. תוכנית הספורט השלישית המיועדת לילדים ובני נוער "מַהֵר יותר, גָבוֹה יותר, חֲזָק יותר" ששודרה בשנים 1992 – 1970, העניקה לצופיה הצעירים את חוויית כיבוש הפסגה בידי האדם וניתחה את הסיבות הפיסיולוגיות והביו – מכאניות של הספורטאים שעשו זאת והביאו לשגשוג, הצלחה, וניצחון. התוכנית סיפקה מידע שהיה מדע, מחקר, והיסטוריה והכריחה את צופיה לחשוב. בזאת הייתה גדולתה.

אין גבול ליכולת האדם לקבוע שיאי העולם ואין גבול לדרמות שמפיקים ביצועי הספורט כפי שהם משתקפים בשידורי הטלוויזיה. גם מפני שאין גבול ליכולת הטכנולוגיה הטלוויזיונית למדוד את הכישרון האנושי. הטלוויזיה משמרת את החזון כי ליכולת האנושית אין סַף והיא לחלוטין חסרת גבולות. יבוא יום וכדי לשמר את החלום חסר הגבולות הזה ימדדו את מהירות הביצוע של האתלטים והשחיינים באלפיות שנייה ואח"כ גם ביחידות זמן של אחד חלקי עשרת אלפים של השנייה. את תחרויות הקפיצות בא"ק ימדדו במילימטרים במקום סנטימטרים, ואת השיאים בהרמת משקלות ימדדו בגרמים במקום קילוגרמים.

[1] הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" נערך במשך שנה ושמונה חודשים בין אוגוסט 1936 לאפריל 1938 ע"י הבימאית לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל, וחולק על פי החלטתה לשני חלקים בני שעתיים כל אחד, ואשר נקראו : "פסטיבל העמים" (Festival of the nations) ו- "פסטיבל היופי" (Festival of beauty). הסרט "OLYMPIA" הוקרן לראשונה על שני חלקיו בפרמיירה חגיגית בפני מוזמנים רבים רבי מעלה של המשטר הנאצי בבית קולנוע בברלין ב- 20 באפריל 1938 לכבוד יום הולדתו ה- 49 של אדולף היטלר ובנוכחותו של הפיהרר.

יסודות ספר הטלוויזיה עב הכרס שאני חוקר וכותב ואשר קרוי, "פסגת היכולת האנושית" :

1. הדור ההוא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

2. חשיבותה של תוכנית הטלוויזיה "מהר יותר , גבוה יותר , חזק יותר" (שודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית מראשית עשור ה- 70 ועד ראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה) היה גדול ורב ערך לאין שיעור משיבוצה הפרטני כלאחר יד במערך לוח השידורים היכן שהוא בשעות אחה"צ ו/או לפנות ערב. כעורך התוכנית מאז שנת 1975 הפכתי אותה באישורו של הבוס שלי אלכס גלעדי לאכסניה טלוויזיונית אולימפית.

3. המדע בשירות הספורט, המאמנים, וחניכיהם.

4. ההקבלה בין היכולת האנושית בספורט לבין הישגי האנושות בחקר וגילוי יבשות.

5. הברון הצרפתי פְּיֶיר דֶה קוּבֶּרְטֵיין היה הומניסט דגול מייסד בסופה של המאה התשע עשרה את התנועה האולימפית ומחדש את רעיון המשחקים האולימפיים הקדומים שנשאו עמם חזון של אחווה ושלום. אתונה מארחת את האולימפיאדה הראשונה של העת החדשה ב- 1896. פְּיֶיר דֶה קוּבֶּרְטֵיין (Pierre De Coubertin) מתמנה לנשיא הראשון של הוועד האולימפי הבינלאומי IOC. מראשית ימיה הופכת התנועה האולימפית את העולם לכפר גלובאלי. חברי הוועד האולימפי הבינלאומי ופייר דה קוברטיין עצמו, נציגי המדינות השונות, באים מהשכבות האריסטוקראטיות . חלקם ברונים, גרפים, רוזנים, נסיכים, קציני צבא גבוהים, ובעלי אחוזות.

6. נשיאי הוועד האולימפי לאחר תקופת הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין, הגרף הבלגי הֶנְרִי דֶה בָּלְיֶיאט-לָאטוּר, המהנדס השוודי סִיגְפְרִיד אֶדְסְטְרוֹם, והמיליונר האמריקני אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' (Avery Brundage) ממשיכים את תנופת הרעיון האולימפי.

7. אולימפיאדת ברלין 1936, ה- 11 במניין הזמן החדש, הצטיינה בחידושים טכנולוגיים וארגון מדויק ומסודר בראשות נשיא הוועדה המארגנת הגרמנית ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד (Theodor Lewald Dr) ומזכ"ל הוועדה ד"ר קָארְל דִים (Dr. Karl Diem). הוועדה המארגנת הגרמנית ממשיכה את מורשתו של פייר דה קוברטיין ומחברת את תהילת האולימפיאדות הקדומות עם הגדלות והתפארת של אולימפיאדת ברלין 1936. הופעתו המזהירה של האצן האמריקני המופלא גֶ'סִי אוֹאֶנְס באולימפיאדת ברלין 1936 היא בלתי נשכחת. ההמצאה החשובה של מצלמת ה- Photo finish בתחרויות הריצה בא"ק והשימוש בה. החתירה הבלתי פוסקת של האדם למצוינות, כיבוש הפסגה, והניצחון. בימאית הקולנוע הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) מפיקה את סרטה הדוקומנטארי "OLYMPIA" אודות אולימפיאדת ברלין 1936 בסיוען של ארבעים וחמש מצלמות פילם (35 מ"מ) עליהן מורכבות עדשות בעלות סוגים שונים. הצלמים שלה יורים כמות פנטסטית של יותר מ- 500000 (חצי מיליון) מטר פילם ומאפשרים לה ליצור תיעוד בלתי נשכח בעל ערך עצום.

8. חברת "Telefunken" בראשות המהנדס הראשי שלה וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) משדרת ישיר לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית כ- 80 / 70 שעות מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות, וכן את טקסי הפתיחה והנעילה באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936 באמצעות שלוש מצלמות Video שנראות היום כמו תותחי צילום. סיגנל הטלוויזיה של "טלפונקן" הוזרק למרכזי צפייה ציבוריים כמו ספריות ותאטראות בערים ברלין, פוטסדאם, המבורג, ולייפציג. יש לציין כאן לטובת קוראי הבלוג כי הממציא הגרמני וולטר ברוך (Walter Bruch) נשען בחלק מהידע ותהליך פיתוח מכשירי הטלוויזיה שלו על ידע והמומחיות של שלושת מדעני הטלוויזיה האמריקניים וולדימיר זווריקין (Vladimir Zworykin, מומחה אלקטרוניקה רוסי שהיגר לארה"ב לאחר מהפכת אוקטובר 1917 הקומוניסטית בהנהגת המהפכן וולדימיר איליץ' לנין), פילו טיילור פרנסוורת' (Philo Tylor Farnsworth), ודייוויד סארנוף (David Sarnoff).

הטלוויזיה הגרמנית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) פעלה באולימפיאדת ברלין 1936 תחת פיקודו של מיניסטריון התעמולה הנאצי בראשות ד"ר יוזף גבלס. היה מדובר במבצע טלוויזיוני מרשים ביותר. זה היה חידוש טכנולוגי ועיתונאי כביר. כמעט בלתי נתפש. על הבימאים האולימפיים הגרמניים הוטלה אחריות כבדה. היה עליהם להבין בעיתונאות ולהכיר על בוריים את ענפי הספורט אותם הם מצלמים לרבות חוקת הספורט המאפיינת אותם. תפקידם היה להביא את הטוב ביותר לצופי הטלוויזיה שלהם ולתת להם תחושה כאילו הם יושבים באצטדיון האולימפי עצמו. היו אלה צעדים היוליים של בימוי טלוויזיוני ישיר ב- 1936 וכפי שהתברר צעדים טלוויזיוניים בעלי פוטנציאל ענק.

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין. זהו אחד הצילומים התיעודיים החשובים ביותר בהיסטוריה של התפתחות הטלוויזיה הבינלאומית. המהנדס הראשי של חברת Telefunken וַולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch, משמאל) בודק את Frame הצילום של מצלמת ה- Video הענקית באמצעות ה- Viewfinder שלה. המצלמה הזאת שקלה בסביבות רבע טון ונדרש צוות של כ- 5 אנשים כדי לתפעל אותה. מצלמות ה- Video הענקיות האלו של הדור הראשון דרשו תאורת יום חזקה ובהירה כדי לייצר תמונה איכותית. יש לזכור כי אזרחי גרמניה לא החזיקו בעת ההיא בבתיהם מכשירי טלוויזיה שטרם היו בכלל בנמצא. סיגנל הטלוויזיה של "טלפונקן" נשלח ל- 28 (עשרים ושמונה) מרכזי צפייה ציבוריים כמו ספריות עירונית ותאטראות בברלין והוקרנו שם על מסכי קולנוע גדולים. "טלפונקן" הצליחה לדחוף את סיגנל הטלוויזיה שלה גם למקומות רחוקים יותר כמו הערים המבורג, לייפציג, פוטסדאם, ועוד כמה ערים מרוחקות. היה מדובר בהישג תקשורתי עצום. מי שמע אז על יכולת אלקטרונית בו ניתן לדחוף ולהעביר את סיגנל הטלוויזיה למרחקים של 250 ו- 300 ק"מ ? מעריכים כי 1.000000 (מיליון) גרמנים צפו במרכזי הצפייה הציבוריים בשידורי הטלוויזיה האולימפיים של Telefunken באותה האולימפיאדה ההיא של ברלין 1936. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

9. המתעד ובימאי הטלוויזיה הדגול היהודי – אמריקני בָּאד גְרִינְסְפַּאן (Bud Greenspan) נגלה לעולם לראשונה לעולם הטלוויזיה הבינלאומי ב- 1972 עם סרטו התיעודי רב המוניטין "ג'סי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens returns to Berlin), במסגרת סדרת הטלוויזיה התיעודית המשובחת שלו "OLYMPIAD" בת 22 סרטים באורך שעה כל אחד. בַּאד גְרִינְסְפַּאן (2010 – 1926) יצר גם שני דיוקו – דרמות (Ducodrama) מעניינות, "אולימפיאדת לוס – אנג'לס 1932" ו- "אולימפיאדת ברלין 1936", כאילו שתיהן מועברות אז בימים ההם בשידורים ישירים בארה"ב. שתי יצירות מופת. הוא יצר גם את סדרת הטלוויזיה המפורסמת שלו בת 13 פרקים הקרויה, "Numero Uno". הוא יצר סרט דוקומנטרי אודות השחיין הנודע היהודי – אמריקני מַרק סְפִּיץ (Mark Spitz). ב- 2002 בהיותו בן 76 ביקר לראשונה בישראל ויצר תוכנית דוקומנטארית מיוחדת שנושאה, "30 שנה לרצח י"א הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן 1972". מרבית סרטיו יצירותיו של הגאון הזה שודרו על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ב- 1983 נפטרה אשתו האהובה והנפלאה קָאפּי פטראש – גרינספאן. הם היו זוג חשוכי ילדים. בעל ואישה שהיו חברים וידידים בלב ובנפש הקרובים כל כך איש לרעותו. מותה הייתה עבורו מהלומה כבדה. הוא התאבל עליה זמן רב ומְאֵן להתנחם. הוא היה הָלוּם צער. יום אחד קיבל מכתב ניחומים עליו היה חתום שמו של ד"ר סֶם לִי (Sam Lee). סמי לי היה ספורטאי אמריקני ממוצא סיני שזכה בשתי מדליות זהב אולימפיות בקפיצות למים ממגדל שגובהו 10 מטרים ו- פעמיים אלוף אולימפי במקצוע המרהיב הזה, באולימפיאדות לונדון 1948 והלסינקי 1952, ואחד מגיבורי הסדרה "האולימפיאדה" (OLYMPIAD) של באד גרינספאן. סמי לי ידע עד כמה אהב באד גרינספאן את אישתו ועד כמה היה קשור אליה. כך כתב לוֹ כדי לנחמו [4] : "בעל אחד שהתאלמן מאשתו האהובה חלם בלילה בצערו הרב, שהנה הוא מגיע לגן עדן. בחלומו חולפת לנגד עיניו שוּרה ארוכה של אנשים – מלאכים המחזיקים בידיהם נֵרוֹת דולקים. בין הדמויות הרבות בשורת המלאכים הלבנה הוא מזהה לפתע את אשתו האהובה. אך אוֹיָה רק הנֵר שלה כָּבוּי. אהובתי היקרה הוא שואל אותה בעֶצֶב, "מדוע רק הנֵר שלך אֵיננוּ דוֹלֵק ?", "אהובי יקירי" היא משיבה לו, "הנֵר שלי אֵינוֹ דוֹלֵק מפני שהדמעוֹת שלך מְכַבוֹת אותו…אל תבכה יקירי, וכך שלהבתו של הנֵר שלי גם היא לא תּכְבֶּה ותּאִיר לעַד". מאז הפך הבעל האלמן לאיש מאושר יותר וחיוך תמידי עלה על שפתותיו. שמו של בַּאד גְרִינְסְפַּאן היוצֵר האולימפי רב התהילה הולך לפניו והוא ינון לנצח. אישיות בסדר גודל כְּשֶלוֹ מגיחה לבימת ההיסטוריה של הטלוויזיה הדוקומנטרית פעם במאה שנה.

טקסט תמונה : מנהאטאן – ניו יורק 1980. תמונה היסטורית. הצמד המופלא באד גרינספאן (משמאל) ורעייתו קאפי פֶּטְרָאש – גרינספאן. שניהם בלתי נשכחים עבורי. הם היו זוג אנושי, קולנועי, וטלוויזיוני יצירתי ומופלא. "Buddy" קראה לו Cappy – תרתי משמע. תרומתם לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1990 – 1975 באמצעות הסדרה ההיא לפני שנות דור "OLYMPIAD" הייתה איכותית. (התמונה באדיבות באד גרינספאן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 [1]  ראה נספח : על פי ספרו של באד גרינספאן :

 "THE OLYMPIANS GUIDE TO WINNING THE GAME OF LIFE"

[2]  ראה נספח : מכתב התשובה של באד גרינספאן אלי מתאריך 1 ביוני 1976.

[3]  ראה נספח : מכתב ההזמנה הרשמי של ננסי בפה אלי  מ- 5 ביוני 1977, המבקש אותי להצטרף לשורות "Cappy Productions".

[4]  ראה נספח : טקסט המקור באנגלית.

10. הספר עב הכרס בן כ- רבבת עמודים, "פסגת היכולת האנושית", מצדיע לטכנולוגיית הטלוויזיה שהלכה והתפתחה בצעדי ענק מאז שנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה ובד בבד הוא שיר הַלֵל לספורטאים הנפלאים של העולם היָשָן ובראשם ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר, פָּאבוֹ נוּרְמִי, הָאנֶס קוֹלֶמָאיְינֶן, גֶ'סִי אוֹאֶנְס, ג'ו לוּאִיס, אֶמִיל זָטוֹפֶּק, ג'וֹרְג' רוֹדֶן, הֶרְבֶּרְט מֶקִינְלִי, אָרְתּוּר ווִינְט, פָּאוּל אֶלְבְסְטְרוֹם, מוּרָאיי רוֹז, בּוֹבִּי מוֹרוֹ, הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט, אָרְמִין הָארִי, פִּיטֶר סְנֶל, אָגְנֶס קֶלֶטִי, לָארִיסַה לָאטִינִינָה, וֶורָה צָ'סְלָבְסְקָה, מַרְק סְפִּיץ, אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט, נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י, ורבים, רבים, רבים אחרים.

11. המחקר בשדה הטכנולוגיה הספורטיבית מוביל להמצאת מוט הפיברגלאס במקום מוט הבמבוק בתחרויות הקפיצה במוט, מייסד את מסלול הטרטאן במקום מסלול הפחם, משפר את מתקני הזינוק וההנעלה, מייצר את חליפת השחייה במקום ה- "סליפ" הישן – ובסופם שיאי עולם פנטסטיים. המחקר הרפואי והשיפור בשיטות האימון ומִשְכָם מאפשר לאתלטים ולשחיינים לקבוע שיאי עולם חדשים שנחשבו קודם לכן בגדר חלום. קופצי המוט האמריקני קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם והאוקראיני סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה ניחנו באותן המיומנויות והכישרונות של כוח, מהירות, זריזות, גמישות וקואורדינציה הדרושים למקצוע הספורט הזה. קורנליוס וורמרדאם (Cornelius Warmerdam) קבע ב- 23 במאי 1942 במודסטו – קליפורניה במוט במבוק שיא עולם 4.77 מ'. השיא החזיק מעמד חמש עשרה שנה. בחלוף חמישים ושתיים שנה קבע סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה (Sergei Bubka) ב- 31 ביולי 1994 בעיר סֶסְטְרִיֶיאר באיטליה במוט פיברגלאס משופר שיא עולם 6.15 מ'. השיא נשבר לאחרונה ע"י קופץ צרפתי בשם רנה לאווילאני (Renaud Lavillenie) ועומד על 6.16 מטרים. כישרונם של האתלטים בקפיצה שהשתמשו במוטות במבוק ו/או מוט אלומיניום בימים ההם היה פחות או יותר זהה לקופצים שהחזיקו בידיהם מאוחר יותר מוטות גמישים עשויים פיברגלאס ׁו/או סיבי פחמן. כאמור כמעט שווה. אולם התערבותה של הטכנולוגיה המשופרת יצרה בין קופצי המוט בעִידָן היָשָן מאז ימי קורנליוס וורמרדאם לבין קופצי המוט בתקופה מודרנית פער גדל והולך, שהאמיר ל- 138 ס"מ לטובתו של סרגיי בובקה ועכשיו 139 ס"מ לטובתו של רנה לאווילאני.

12. ב- 25 במאי 1935 קבע האצן האמריקני ג'סי אואנס / Jesse Owens באצטדיון "אן ארבור" במישיגן שיא עולם חדש בקפיצה לרוחק 8.13 מ'. השיא החזיק מעמד 26 שנים עד שבא האמריקני רלף בוסטון (Ralph Boston) ב- 1961 ושיפר אותו ב- 8 ס"מ, 8.21 מ'. השיא בקפיצה לרוחק נשבר במשך השנים שוב ושוב ס"מ אחר ס"מ עד שב- 18 באוקטובר 1968 באולימפיאדת מכסיקו 1968 שם האמריקני בוב בימון (Bob Beamon) סוף לדבר וקבע בקפיצה פלאית בודדת אחת אפופה מיסטיות מרחק של 8.90 מ'. השיא של בוב בימון החזיק מעמד 23 שנה. האתלט האמריקני קארל לואיס (Carl Lewis) מי שזכה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בארבע מדליות זהב (100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'). כמו ג'סי אואנס (Jesse Owens) בשעתו באולימפיאדת ברלין 1936 התקרב אל בוב בימון אך לא הגיע אליו. ב- 31 באוגוסט 1991 באליפות העולם ה- 3 בטוקיו קבע האתלט האמריקני מייקל פאואל (Michael Powel) שיא עולם חדש, 8.95 מ'. השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה וטרם נשבר. קארל לואיס ומייקל פאואל לא היה מוכשרים או טובים מג'סי אואנס אך בחלוף 56 שנים מאז ימי "אן ארבור" (Ann Arbor) העניקה להם הטכנולוגיה הספורטיבית עדיפות ברורה : הם התחרו על מסלול רקורטאן בעוד גֶ'סִי אוֹאֶנְס רץ על מסלול פחם.

תמונה חדשה (1)טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. המסלול עשוי מפחם. הזינוק של המקצה החמישי המוקדם בריצת 100 מ'. האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (בן 23) הקרוב למצלמה בראשית המבצע הספורטיבי האולימפי המדהים שלו שהעניק לו תהילת עולם נִצְחִית : זכייה ב- 4 מדליות זהב אולימפיות בריצות ל- 100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. (באדיבות "OLYMPIAZEITUNG 1936". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס /Jesse Owens (חלק 3) מעפיל לפסגת היכולת האנושית דווקא בסביבה עוינת, באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. הבימאית הגרמנייה הנודעת לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) מתעדת את הישגיו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס באולימפיאדת ברלין 1936 בסרטה "אולימפיה" (Olympia). פוסט מס' 583. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גֶ'סִי אוֹאֶנְס / Jesse Owens (חלק 3). הפוסט הזה מהווה גם שִיר הַלֵל לשני המתעדים והקולנוענים הדגולים, הגרמניה לני ריפנשטאהל (Len Riefenstahl) והיהודי – אמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan). פוסט מס' 583. ראה המשך בפוסט מס' 584.

האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (1980 – 1913) היה במידה רבה בר מזל משום שטכנולוגיית הקולנוע והטלוויזיה היו מספיק מוכשרים בראשית צעדיהם כבר ב- 1936 לתעד ולהנציח את פועלו הספורטיבי הכביר. הטלוויזיה הגרמנית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) פרי תוצרתה של חברת האלקטרוניקה "TELEFUNKEN" בראשות המהנדס וולטר בְּרוּךְ (Walter Bruch) ו- 45 מצלמות הפילם של הבימאית הגרמניה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) תיעדו את הופעתו הספורטיבית והאצילית של ג'סי אואנס, את הישגיו הבלתי נשכחים, וזכייתו בארבע מדליות זהב באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. שמו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס / Jesse Owens חרות לעד באותיות זהב בהיסטוריה האולימפית האמריקנית והבינלאומית לנֶצַח. לעַד.

jesse 22טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. פועל גרמני חוצב ארבע פעמים ומנציח את תהילתו האולימפית של ג'סי אואנס באוגוסט 1936 על קיר האצטדיון האולימפי בברלין, כאלוף אולימפי בריצות 100 מ' ו- 200 מ', בקפיצה לרוחק, ומרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. (באדיבות OlympiaZeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שנת 1935. בעיצומו של הוויכוח באירופה ובארה"ב האם ליטול חלק באולימפיאדה הנאצית טובע נשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג' לראשונה את הסלוגן המתחסד שלוֹ ביחסים בינלאומיים בין מדינות, "כי אין לערב פוליטיקה וספורט", ותומך תמיכה מלאה בארגון וקיום האולימפיאדה ה- 11 ב- בברלין בירת גרמניה הנאצית בקיץ 1936 ובהשתתפות הספורטאים האמריקניים במשחקים האלה.  אוורי בראנדג' חזר על האמירה הזאת גם לאחר רצח י"א הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן 1972 כשאמר שוב : "ההצגה האולימפית באולימפיאדת מינכן 72' חייבת להימשך (The Olympic Games must go on) מפני שאין לערב פוליטיקה עם ספורט". המשלחת האמריקנית לאולימפיאדת ברלין 1936 מתקבלת בברלין ברוב עם פאר והדר, ובכבוד עצום.

אווירת הימים ההם הפוליטית והאולימפית בארה"ב שקדמה לאולימפיאדה הנאצית רוויית המחלוקת של ברלין 1936. האמריקני ארנסט לי יאנקה (Ernest Lee Jahncke) מי שכיהן כחבר IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) בשנים 1936- 1927, מתנגד להשתתפות ספורטאי ארה"ב במשחקי ברלין 1936. לעומתו אוורי בראנדג' (Avery Brundage) נשיא הוועד האולימפי האמריקני נחוש לתמוך תמיכה נמרצת בהשתתפות משלחת ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936, בטענה שאין לערבב ספורט עם פוליטיקה.

הבה אחזור לוועד האולימפי האמריקני ולתקופת הוויכוחים שקדמו לקיום משחקי אולימפיאדת 1936 בברלין. גם בציבור האמריקני נשבה רוח עזה בציבור שקראה להחרמת האולימפיאדה הנאצית בברלין 1936. העיתון האמריקני הנודע בעל תפוצת הענק, ה- "ניו יורק טיימס" (The New York Times) הוביל את תנועת ההתנגדות שביקשה להטיל חֶרֶם על אולימפיאדת ברלין 1936 אך נשיא הוועד האולימפי האמריקני אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' (Avery Brundage) הדף אותה. אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' אחת הדמויות המשפיעות ביותר על התפתחות עוצמתה של התנועה האולימפית במאה העשרים, תומך נלהב של קידום רעיון המשחקים האולימפיים, ובעל כושר שכנוע דאג להשקיט ולהרגיע. הוא תמך תמיכה נמרצת בעד קיום אולימפיאדת ברלין 1936 והתנגד בעקשנות להלך הרוח בתוך ארה"ב ששלל אותה . הצטרפו אליו שני נציגי ארה"ב בוועד האולימפי הבינלאומי שכיהנו כחברים גם בוועד האולימפי האמריקני וִוילִיאָם מָאי גָארְלָאנְד (William May Garland) [סעיף 1] בשנים 1948 – 1922 והבריגדיר – גנרל צָ'ארְלְס שֶרִיל (General Charles Sherrill) [סעיף 2] בשנים 1936-1922. בראש השוללים ניצב ארנסט יאנקה (Ernest Lee Jahncke) מי שהיה חבר בוועד האולימפי האמריקני ונציג שלישי אמריקני בוועד האולימפי הבינלאומי בשנים 1936 – 1927. אֶרְנֶסְט לִי יָאנְקֶה קשר את המשחקים האולימפיים האמורים להיערך בגרמניה ב- 1936 לצֵל הכבד של המדיניות החיצונית הכוחנית שהטיל השלטון הטוטליטארי בראשות הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר על אירופה, וניהול דוגמטי של פוליטיקה מוסרית פנימית ירודה שהגתה המפלגה נאצית לרבות שלילת זכויות בסיסיות של אזרחיה היהודיים בסיוע תעמולה ארסית אנטישמית אינטנסיבית מכוונת בראשות ד"ר יוזף גבלס. גרמניה הנאצית המעוותת היא זאת שטיפחה את עליונות הגזע הארי הגרמני מול שנאה יוקדת ובוז ליהודים ואנשים שחורים שנחשבו לנחותים. אֶרְנֶסְט לִי יָאנְקֶה תמך תמיכה מוחלטת בדרישתה של יהדות ארה"ב להחרים לאלתר את משחקי ברלין 1936.

american olympics 1

ארנסט לי יאנקה (1960 – 1877). כיהן כחבר IOC  בשנים 1936 – 1927. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני). 

american olympics 2

וויליאם גארלאנד (1948 – 1866). כיהן כחבר  IOC  בשנים 1948 – 1922. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני). 

american olympics 3

בריגדיר – גנרל צ'ארלס שריל (1936 – 1877). כיהן כחבר IOC בשנים 1936 – 1922. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

germany 1

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת. מצעד פלוגות הנוער ההיטלראי בראשות שר הנוער באלדור פון שיראך. המשטר הנאצי מטפח את חזון הגזע הארי העליון, גרמנים בלונדיניים בעלי עיניים כחולות. הראשון מימין ברביעייה המובילה הוא האתלט פריץ שילגן (Fritz Schilgen)  בן 24  שנבחר להיות מדליק המשואה האולימפית באולימפיאדת ברלין 1936. (באדיבות הביטאון היומון האולימפי Olympiazeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 2

טקסט תמונה : 1935. המשטר הנאצי מטפח את חזות ויפי הנערות הגרמניות במסגרת הרעיון הכללי של הפגנת עליונות הגזע הארי. (באדיבות הביטאון היומון האולימפי Olympiazeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אֶרְנֶסְט לִי יָאנְקֶה היה מודע כמו רבים אחרים בוועד האולימפי הבינלאומי והאמריקני למתחולל בגרמניה וכאזרח אמריקני חופשי במדינה דמוקרטית קרא להתבונן במשחקי ברלין 1936 מזווית שונה הנוגעת לזכויות האדם. כולם בגרמניה ידעו שהפיהרר אדולף היטלר הוא דיקטטור נאצי בעל אידיאולוגיה פוליטית וחברתית גִזְעָנִית והרסנית, שונא יהודים ושחורים, שמבקש להשליט את הרעיונות המטורפים שלו בתוככי גרמניה. העולם ידע שהקנצלר – פיהרר הגרמני הוא בעל אמביציות מְדינִיוֹת אגרסיביות ושאיפות טריטוריאליות חסרות גבולות ומרחיקות לכת, ששואף לממש את חזונו כדי להקים מחדש את הרייך ה- 3 של גרמניה הגדולה באירופה , גם בכוח , על הריסות הסכם וורסאיי היָשָן שנחתם- 1919 בתום מלחמת העולם ה- 1. בעיניו של אדולף היטלר זה היה הסכם מביש מנקודת מבט גרמנית. ב- 6 במארס 1936 חמישה חודשים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין נכנס ה- "וורמאכט" הצבא הגרמני לחבל הריין והפר בגלוי את הסכם וורסאיי מ- 1918 בתום מלחמת העולם ה- 1. צרפת החלשה שתקה והעולם החריש. האומה הגרמנית תמכה תמיכה מוחלטת במדיניות החוץ התוקפנית של הפיהרר. בבחירות 1937 זכה הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר ברוב מוחלט של % 98.79 מהקולות. הוא המשיך לחמֵש את צבא גרמניה בקצב אדיר ועמד לספח אליו עכשיו את חבל הסוּדֶטִים הצ'כוסלובקי ולבצע את ה- "אָנְשְלוּס" חלום חייו סיפוח מדינת אוסטריה כולה ששפתה גרמנית, לרייך ה- 3 שלו. הרייך שנועד להתקיים 1000 (אלף) שנים. כולם ידעו שהוא אדולף היטלר נתמך ע"י משטרת הביטחון האכזרית שלו ה .S. S בראשות הרייכסקאנצלר היינריך הימלר ועוזריו ריינהארד היידריך וארנסט קאלטנברונר. כולם ידעו שהממשלה המגלומנית הנאצית והצייתנית שלוֹ של אדולף היטלר היא מטורפת ומעוותת כמוהו ותומכת פה אחד בשאיפתו של הפיהרר לשנות סדרי עולם במדינתו ובכל אירופה. השרים הנאציים הרמן גרינג, ד"ר יוזף גבלס שר התעמולה הארסי, ווילהלם פריק, פריץ זאוקל, יואכים פון ריבנטרופ, באלדור פון שיראך, רודולף הס, אלברט שְפֵּאר, התיאורטיקן המנוול והמְעֻוָות אלפרד רוזנברג היו עושי דברו של אדולף היטלר. כולם ידעו שהמשטר הנאצי תומך במסית והמדיח מטעם המפלגה הנציונאל – סוציאליסטית יוּלְיוּס שְטְרָיְיכֶר מי שהיה המו"ל ובעל השבועון הארסי והאנטישמי "דֵר שְטִירְמֶר". זה היה דיוקנו של אדולף היטלר שליטה של המדינה המארחת בברלין את האולימפיאדה ה- 11 בעידן המודרני. חלק מהעולם הדמוקראטי הקים קול זעקה נגד קיום האולימפיאדה בגרמניה הנאצית אך היא הייתה חלשה מידי ולא מקיפה מספיק.

בעוד נשיא הוועד האולימפי האמריקני אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' (Avery Brundage) יוצא מדעתו כדי לתמוך באופן מוחלט בעריכת האולימפיאדה ה- 11 באוגוסט 1936 בברלין, ובעד השתתפות בהם של משלחת ספורטאים גדולה מארה"ב, שלח הקולגה שלו אֶרְנֶסְט לִי יָאנְקֶה (Ernest Lee Jahncke) ב- 25 בנובמבר 1935 מכתב מחאה לנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הבלגי הנרי דה בלייאט – לאטור נגד ההשתתפות. בזו הלשון :

“Neither Americans nor the representatives of other countries can take part in the Games in Nazi Germany without at least ecquiescing in the contempt of the Nazis fair play and their sordid”.

נשיא IOC הנרי דה בלייאט – לאטור השיב לארנסט לי יאנקה כי זהו עניין פנימי של ארה"ב שצריך להיפתר בתוך הוועד האולימפי האמריקני. אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' דחה כאמור את הטענות ואמר כי אין לקשור את החיבה לספורט האולימפי עם הפוליטיקה הפנים גרמנית.

american olympics 4

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. אצטדיון הקוליסיאום. חבר הוועד האולימפי האמריקני והבינלאומי האמריקני ארנסט לי יאנקה (Ernest Lee Jahncke) במרכז, מעניק את מדליות הזהב לצמד שייטים אמריקניים אנדריו ליבאנו (משמאל) וג'ילברט גריי. (באדיבות הוועד האולימפי הבינלאומי IOC והוועד האולימפי האמריקני).

american olympics 5

טקסט תמונה : 1936. אוורי בראנדג' (Avery Brundage) נשיא הוועד האולימפי האמריקני. היה נחוש לתמוך תמיכה נמרצת בהשתתפות ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

american olympics 6

טקסט תמונה :  29 בדצמבר 1935. אחת מישיבותיו של הוועד האולימפי האמריקני בראשות אוורי בראנדג' (יושב  במרכז שולחן הנשיאות) שדנה כיצד להיערך מבחינה ציבורית לקראת אולימפיאדת ברלין 1936. האם יש להחרים את המשחקים האולימפיים המתקיימים במדינה הנאצית, /או שמא אין לערבב פוליטיקה עם ספורט, ועל ארה"ב להתייצב בשיא כוחה במשחקים האולימפיים הללו. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' דחה כאמור את טענות החֶרֶם של אֶרְנֶסְט לִי יָאנְקֶה. הוא שכנע את שאר חברי הוועד האולימפי האמריקני לתמוך בו בנימוק דומה לזה של קולגות אחרים ב- IOC, שאמרו, כי הפוליטיקה והספורט צועדים במשעולים נפרדים, ולכן אין לקשור ביניהם. לאוורי בראנדג' [3] הייתה הערכה וסימפתיה מקצועית רבה לוועדה המארגנת הגרמנית של משחקי 1936 ולכישרונה הארגוני. ארנסט לי יאנקה התפטר ב- 1936 מחברותו בוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). מעניין באותה שנה הצטרף לוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) אוורי בראנדג' עצמו.

בין אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' לתֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד וקָארְל דִים שררה ידידות עוד משנת 1929 כששני הגרמנים סיירו בארה"ב והתבוננו בפעולות הוועדה המארגנת האמריקנית בראשות היו"ר וִוילִיאָם מַאי גָארְלָאנְד (William May Garland) המתכוננת לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. אוורי בראנדג' ניצח בסופו של דבר בוויכוח הציבורי בתוככי ארה"ב בנוגע לאישור השתתפותה של ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936, לרִווחתו הגדולה של המשטר הנאצי. שני ראשי הוועדה המארגנת הגרמנית ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד וד"ר קָארְל דִים העריכו כי פועלו ויוזמתו של אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' למען השתתפות משלחת ארה"ב במשחקי ברלין 1936 הציל להם את האולימפיאדה הנאצית שלהם. וועדים אולימפיים רבים אחרים בעולם שהתלבטו בין חֶרֶם על משחקי ברלין 1936 לבין השתתפות בהם, הלכו בעקבות ההחלטה החיובית האמריקנית. "אם ארה"ב איננה מחרימה את אדולף היטלר מה לנו כי נלין נגד הדיקטאטור", טענו וועדים אולימפיים קטנים כגדולים והצטרפו לאֶוְורִי בְּרָאנְדֶג'. תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד וקָארְל דִים דיווחו מייד לפיהרר אדולף היטלר על הצלחת השכנוע שלהם והחלטתו של נשיא הוועד האולימפי האמריקני ליטול חלק במשחקי ברלין 1936. עכשיו לא היה ספק כי ההשקעה הכלכלית הענקית של המשטר הנאצי בבניית תשתיות ואצטדיונים וארגון כללי של המשחקים – לא היו לשווא. משלחת ארה"ב הגדולה שכללה בשורותיה גם ספורטאים יהודים ושחורים נטלה חלק במשחקים האולימפיים של ברלין 1936 שם זהרה מעל כולם דמותו הספורטיבית של גֶ'סִי אוֹאֶנְס.

germany 3

טקסט תמונה : 1936. הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר (שני משמאל) מסייר בקומפלקס האולימפי בלוויית תיאודור ליוואלד וקארל דים (ראשון ושני מימין). (באדיבות הביטאון היומון האולימפי Olympiazeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

Germany 4

טקסט תמונה : 25 ביולי 1936. ברלין. משלחת הספורטאים הגדולה של ארה"ב האמריקנית מגיעה לברלין כשבוע לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין שנועד להתקיים ב- 1 באוגוסט 1936. מר הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן שר הספורט של הרייך ה- 3 המשמש גם נשיא הוועד האולימפי הגרמני (משמאל) פוגש את מר וִוילִיאָם גָארְלָאנְד ראש המשלחת האמריקנית (מימין). וויליאם גארלאנד היה יו"ר הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לוס אנג'לס וכיהן גם כחבר הוועד האולימפי הבינלאומי. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 5

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. 25 ביולי 1936. משלחת ארה"ב חולפת באוטובוסים ברחובות ברלין ומתקבלת בחמימות רבה ע"י תושבי העיר. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

Germany 6

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. העיתונות הגרמנית מסקרת בהרחבה את קבלת הפנים החמה שעורכים תושבי ברלין לספורטאים האמריקניים. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 7

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. קבלת פנים נלהבת במועל יד נאצי של מאות אלפי תושבי ברלין לספורטאים האמריקניים. השלטון בנאצי עשה את מיטב מאמציו כדי להעניק לאמריקנים חיבוק חם ואוהד. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 8

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . ראש עיריית ברלין הנציונאל – סוציאליסטי ד"ר יוליוס ליפרט (Lippert  Julius Dr) מברך את ספורטאי ארה"ב. המשטר הגרמני העניק כבוד רב למשלחת האמריקנית בראשות של נשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג'. ניצבים מאחור שר הספורט של הרייך ה- 3  האנס פון טשאמר אונד אוסטן, האמריקני וויליאם גארלאנד (שיער לבן ומרכיב משקפיים), ד"ר קארל דים, אוורי בראנדג', נשיא הוועדה המארגנת הגרמנית ד"ר תיאודור ליוואלד, קארל ריטר נשיא הוועדה המארגנת של אולימפיאדת החורף שנערכה בגארמיש – פארטנקירשן בפברואר 1936, האמריקני ד"ר גראמה האמונד ראש חבר השופטים האמריקני בברלין 1936 (שיער וזקן לבנים), מזכ"ל הוועד האולימפי האמריקני פרדריק רובין, וד"ר ג'ון רובין חבר הוועד האולימפי האמריקני. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 9

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. נשיא הוועדה המארגנת הגרמנית ד"ר תיאודור ליוואלד (בן 76, מימין) וראש עיריית ברלין ד"ר ג'וליוס ליפרט (משמאל) מעניקים קבלת פנים אוהדת נכבדת לנשיא הוועד האולימפי אוורי בראנדג' ( בן 49, במרכז). אוורי בראנדג' נהנה מיוקרה רבה בברלין 1936. במידה רבה הוא היה האיש שהציל את האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש לפיהרר אדולף היטלר. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי הגרמני של OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

Germany 10

טקסט תמונה : אוורי בראנדג' נשיא הוועד האולימפי האמריקני. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 11

טקסט תמונה : ארמאנד מאסארד נשיא הוועד האולימפי הצרפתי. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 12

טקסט תמונה : סטפן צאפראשצ'יקוב נשיא הוועד האולימפי של בולגריה. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 13

טקסט תמונה : סיגפריד אדסטרום נשיא הוועד האולימפי השוודי ונשיא IAAF. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצנים האמריקניים הבלתי נשכחים באולימפיאדת ברלין 1936 ג'סי אואנס והלן סטפנס. ידידות מופלאה נקשרה בין האתלט הגרמני קארל לודוויג "לוץ" לונג לבין ג'סי אואנס בתחרות הקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936. הופעתו המזהירה של המתעד האולימפי ובימאי הטלוויזיה הדגול היהודי – אמריקני באד גרינספאן ורעייתו קאפי פטראש – גרינספאן במחצית השנייה של עשור ה- 60 במאה שעברה. שניהם מפיקים ויוצרים ב- 1967 את הסרט הדוקומנטארי רב המוניטין והבלתי נשכח "ג'סי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens returns to Berlin). הסרט נשען על חומרי הדוקומנטציה של לני ריפנשטאהל כפי שתיעדה את ג'סי אואנס בסרטה "OLYMPIA" העוסק בתחרויות אולימפיאדת ברלין 1936. מששב ג'סי אואנס לארה"ב בסופו של חודש אוגוסט 1936 עטור ארבע מדליות זהב התקבל בכבוד ותשואות המוענקים לנשיאים ומלכים אך נשכח במהרה. כדי להוציא את מחייתו ופרנסתו התחרה במאוצים קצרים נגד סוסים וכלבים. הסרט הדוקומנטארי "ג'סי אואנס חוזר לברלין" שודר בהצלחה חסרת תקדים בטלוויזיה האמריקנית פעמיים בשנים 1968 ו- 1972. באד גרינספאן המשיך בעבודתו התיעודית והפיק, כתב, וביים בראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה את סדרת הטלוויזיה האלמותית שלו "OLYMPIAD". הסדרה התיעודית נרכשה ע"י 100 (מאה) רשתות טלוויזיה ומשודרת בהצלחה רבה גם בטלוויזיה הישראלית הציבורית בין השנים 1975 ל- 1992.

לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל בימאית הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" חיכתה בכיליון עיניים לבואו של ג'סי אואנס לברלין. התחקירנים שלה דיווחו לה כי המשלחת האמריקנית מונה חוץ מג'סי אואנס עוד ספורטאים שחורים מצטיינים כמו האָצָן ל- 100 מ' רָלְף מֶטְקָאלְף (Ralph Metcalfe), האָצָן ל- 400 מ' אָרְצִ'י וִוילִיאָמְס (Archie Williams), הרץ ל- 800 מ' ג'וֹן ווּדְרוּף (John Woodruff) שני הקופצים לגובה קוֹרְנֶלְיוּס ג'וֹנְסוֹן (Cornelius Johnson) ודֵייוִיד "דֵייב" אוֹלְבְּרִיטוֹן (David “Dave” Albriton). אך גֶ'סִי אוֹאֶנְס המקסים והכריזמטי בעל המוניטין הבינלאומי גרף את מרב תשומת הלב הקולנועית של אשת הקולנוע הגרמנייה המפורסמת. את לְבָבָה הרומנטי כבש לוחם קרב העשרה האמריקני גלן מוריס (Glenn Morris) מי שזכה במדליית הזהב במקצוע המפרך הזה ונחשב למלך האתלטים.

זאת הייתה התקופה בה גרמניה טענה בלהט לעליונות הגזע הארי העשוי מגברים ונשים בלונדיניים ותכולי עיניים , אך היה זה גֶ'סִי אוֹאֶנְס שהכה את יריביו הלבנים והגרמנים שוק על ירך בכל התחרויות על מסלולי הא"ק [4]. לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הכניסה את מחסניות ה- Film לעשרות מצלמותיה ודרכה אותן לקראת בואו של האָצָן הבכיר בעולם. היא תכננה לצלם אותו בהילוכים רגילים ובתנועה איטית (Slow motion) בתחרויות הריצה והקפיצה בהן ייטול חלק מכמה זוויות צילום. את התייצבותו לזינוק, כניסתו לגומות על מסלול הפחם ויציאתו המטאורית לדרך לאחר יריית המזניק, תכננה לצלם ב- Close up מגובה פני הקרקע מבור צילום שהוכן לצלמים שלה. לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הייתה סקרנית לפגוש אותו. היא ידעה עוד דבר אודותיו. רופאים – מדענים בארה"ב בדקו ומדדו את גופו, שריריו, ועצמותיו מכל היבט אפשרי, כדי לגלות היכן טמון סוד כוחו. הם לא מצאו דבר. גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה בן תמותה רגיל אך בתחום פיזי קונקרטי של זריזות, מהירות, גמישות,  וקואורדינציה בריצות קצרות ויכולת ניתור לגובה ולרוחק הוא היה מוכשר מכולם. מושלם. במידה רבה גם עַל אֱנוֹשִי.

jesse 17

טקסט תמונה : 1936. רופא – מדען אמריקני חוקר את גופו של ג'סי אואנס שיאן העולם בריצות ל- 100 מ', 200  מ', וקפיצה לרוחק.

riefenstahl 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. צוות צילום של הבימאית לני ריפנשטאהל מתקין מצלמת פילם 35  מ"מ על חצובה בבור צילום מיוחד באצטדיון האולימפי, כדי לקבל שוט צילום בגובה הדשא, סמוך לקו הזינוק של הריצות בתחרויות הא"ק. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצנית האמריקנית המופלאה הֶלֶן סְטֶפֶנְס (Helen Stephens) בת 18 וגבוהה (קומתה הייתה 1.83 מ') זוכה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדת ברלין : בריצות ל- 100 מ' (11.5 ש' ושיא עולם ובמירוץ שליחות 4 פעמים 100 מ' (46.9 ש').

jesse 22

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. שני המנצחים האמריקניים בריצות ל- 100 מ' לגברים ונשים, ג'סי אואנס (בן 23) והלן סטפנס (בת 18 שקומתה הייתה 1.83 מ'). הלן סטפנס קבעה ב- 4 באוגוסט 1936 בריצה המוקמת ל- 100 מ' במשחקי ברלין 1936 שיא עולם חדש 11.4 ש'. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הֶלֶן סְטֶפֶנְס (Helen Stephens) נולדה ב- 3 בדצמבר 1918 בפוּלְטוֹן – מִיסוּרִי. היא הייתה מוכשרת בספורט בכלל ובריצות בפרט . מאמן הא"ק בֶּרְטוֹן מוּר (Burton M. Moore) הוא שהכשיר אותה לקראת תחרויות הא"ק באולימפיאדת ברלין 1936. בהיותה נערה צעירה בת 18 התנשאה לקומה של 1.83 מ'. היא הייתה לסבית מוצהרת ולא הסתירה זאת. הופעתה החיצונית הייתה גברית משהו ועוררה התלחשויות וחשדות מאחורי גבה. את אותו הדבר אמרו על יריבתה העיקרית בריצת ה- 100 מ' סְטֶלָה ווֹלְש שהייתה מבוגרת מהלן סטפנס בשבע שנים. האנשים טענו שסטלה וולש היא אישה מ- מין זכר. גֶבֶר על כל המשתמע מכך. המפגש בין הֶלֶן סְטֶפֶנְס וסְטֶלָה ווֹלְש בברלין בתחרות הגמר בריצה ל- 100 מ' הייתה דרמטית ומסקרנת. כל אחת מהשתיים הייתה מודעת ליכולת ולהיסטוריה הספורטיבית וגם האישית – פרטית של רעותה. הלן סטפנס הפכה לדמות לאומית בארה"ב לאחר שניצחה בקלות במבחנים התחרותיים (Olympic trails) לקראת אולימפיאדת ברלין 1936. כמו ג'סי אואנס היא הייתה משכמה ומעלה ללא מתחרות שתמיד ראו את גבה. היא הייתה עילוי ריצה. שלוש חברותיה לרביעיית השליחים 4 פעמים 100 מ' אָנֶט רוֹגֶ'רְס (Annette Rogers), הָארְיֶיט בְּלָאנְד (Harriet Bland), ו- אֶלִיזָבֶּת' רוֹבִּינְסוֹן (Elizabeth Robinson) העריצו אותה וידעו כי יש להן על מי לסמוך. צריך לזכור כי הלן סטפנס הייתה במשחקי ברלין נערה בת 18 וחצי אך בעלת שקט נפשי, צנועה וענווה, ויחד עם זאת בעלת יכולות אתלטיות גבוהות וגם תעצומות נפש, שהקרינה על סביבתה ביטחון. כולם ידעו שעם הנערה הזאת ממדינת מיסורי אי אפשר להפסיד. הֶלֶן סְטֶפֶנְס ניצבה במרכזה של נבחרת האתלטיות האמריקניות למשחקים האולימפיים של ברלין 1936. לא היה בכך כל ספק.

usa olympics 1 1936

טקסט תמונה : שנת 1936. נבחרת האתלטיות של ארה"ב בטרם צאתה למשחקים האולימפיים של ברלין 1936. להלן זיהוי ארבע האצניות במשלחת האמריקנית : הלן סטפנס (בת 18) יושבת בשורה האמצעית שנייה משמאל. הארייט בלאנד כורעת שלישית משמאל ליד הלן סטפנס. אנט רוג'רס עומדת שלישת משמאל בשורה האחורית, אליזבת' רובינסון (בת 24) עומדת בשורה האחורית שנייה מימין. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה אולימפית שלי : אליזבת' רובינסון (Elizabeth Robinson) זכתה בהיותה בת 16 (!) במדליית הזהב בריצת 100  מ' באולימפיאדת אמשטרדם 1938. ב- 1931 נפצעה קשה בתאונת מטוס סבלה משברים, והייתה מחוסרת הכרה במשך שבעה חודשים. היא הפסידה את אולימפיאדת לוס אנג'לס. באופן מפתיע התאוששה ושבה למסלול הא"ק. היא נקבעה להיות הרצה השלישית ברביעיית השליחות האמריקנית במירוץ 4 פעמים 100 מ' זאת שמוסרת את מטה השליחים לרצה המסיימת הלן סטפנס (Helen Stephens).

usa olympics 2 1936

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. הלן סטפנס קובעת שיא עולם חדש 11.4 ש' בריצתה הראשונה המוקדמת במשחקי ברלין 36'. השיא לא אושר בשל רוח גבית מעל המהירות המותרת. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usa olympics 3

טקסט תמונה : 1935. מיסורי – ארה"ב. האצנית הלן סטפנס (Helen Stephens) בת 17 מתרגלת זינוק נמוך עם מאמנה ברטון מור (Burton Moore). (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usa olympics 4 1936

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת. סטלה וולש (Stella Walsh) מדגימה זינוק נמוך בריצות הקצרות. היא הסתירה כל השנים את זהותה המינית האמיתית. בעת ניתוח גופתה לאחר מותה האקראי ב- 4 בדצמבר 1980בעת שוד חנות בקליבלנד התגלתה כגֶבֶר לכל דבר. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usa olympics 5 1936

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצנית האמריקנית הלן סטפנס (Helen Stephens – ראשונה מימין) מנצחת בריצת הגמר ל- 100 מ' נשים, מציבה שיא עולם חדש בתוצאה של 11.5 ש' וזוכה במדליית הזהב. במדליית הכסף זכתה האצנית האמריקנית – פולנייה סטניסלאבה וולאשייביץ' (Stanislawa Walasiewicz – שנקראה בארה"ב סטלה וולש – Stella Walsh , ראשונה משמאל) בזמן של 11.7 ש'. הזוכה במדליית הארד הייתה הגרמנייה קאטה קראוס (Kathe Krauss – שנייה מימין) בזמן של 11.9 ש'. במקום הרביעי דורגה הגרמנייה מארי דולינגר (Marie Dollinger – שנייה משמאל) בזמן של 12.0 ש'. את המקום החמישי השיגה האמריקנית אנט רוג'רס (Annette Rogers – שלישית מימין) בזמן של 12.2 ש'. במקום השישי והאחרון דורגה הגרמנייה אמי אלבוס (Emmy Albus) בתוצאה 12.3 ש' הנראית בתמונה שלישית משמאל. בתום התחרות ביקש הקנצלר הגרמני אדולף היטלר להיפגש עם האלופה האמריקנית הלן סטפנס. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה אולימפית שלי : שיא העולם הקודם של הלן סטפנס עמד על 11.6 ש'.

usa olympics 6 1936

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. תמונה נוספת של סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' נשים. האצנית האמריקנית הלן סטפנס מקדימה את כולן בהפרש עצום. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usa olympics 7 1936

טקסט תמונה :  אולימפיאדת ברלין 1936. המנצחת בריצת הגמר לנשים האמריקנית הלן סטפנס (גובהה האישי 1.83 מ') מברכת את סגניתה אמריקנית – פולנית סטניסלבה וואלאשייביץ' (נקראה בארה"ב סטלה וולש) אזרחית אמריקנית שהתחרתה עבור מדינתה המקורית פולין. כבר בארה"ב בטרם משחקי ברלין 1936 התעוררה שאלה לגבי מיניותן של שתי האצניות, האם הן נשים או גברים. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההיסטוריה של סְטֶלָה ווֹלְש הייתה מוזרה, לא נוחה, ומביכה. היא נולדה בפולין ב- 3 באפריל 1911 בשם סְטָנִיסְלָאבָה וָואלָאשְיֶיבִיץ' (Stanislawa Walasiewicz). כשהייתה בת שלושה חודשים היגרה משפחתה לארה"ב והתיישבה בעיר קליבלנד במדינת אוהיו. שמה שונה לסטלה וולש (Stella Walsh), שֵם בעל צליל אמריקני. כשגדלה לא ידעה אהבתה לספורט גבולות. היא הייתה אתלטית מחוננת וגבוהה (1.80 מ') והאָצָנִית הראשונה בתבל ששברה את מחסום 12 שניות בריצת 100 מ' לנשים, 11.9 ש', הישג שנחשב לפסגת היכולת האנושית באותה תקופה. בעת השפל הכלכלי הגדול שפקד את ארה"ב בשנים 1932 – 1929 פוטרה מעבודתה בחברת הרכבת של ניו יורק. זה היה לפני אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 משאת חלומה של סְטֶלָה ווֹלְש. עיריית קליבלנד הציעה לה להשתלב ב- "Recreation department" אך היא סירבה מפני שחוקת החובבים האולימפית באותם הימים החמירה מאוד עם הספורטאים והספורטאיות ואסרה על העוסקים בהוראת חינוך גופני או ב- Recreation להתחרות באולימפיאדה. מושג החובבנות (Amateur) כפי שהבינו אותו אנשי הוועד האולימפי הבינלאומי הגדיר ספורטאי או ספורטאית מקצוענית על פי ארבעה קריטריונים :

א. מי שקיבל פרסי כסף .

ב. מי שהתחרה כנגד מקצועני.

ג. מי ששימש מורה ספורט או היה יועץ של תרגילי תרבות הגוף תמורת שכר.

ד. מי שמשתתף בתחרויות ספורט הפתוחות לכולם (All comers).

סטלה וולש רצתה מאוד לרוץ 100 מ' באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. או אז הגתה רעיון מקורי. כדי להתפרנס וגם להשתתף האולימפיאדה וויתרה על ניירות האזרחות האמריקנית שלה, קיבלה משרה בשגרירות פולין בניו יורק, והחליטה להתחרות בלוס אנג'לס 1932 בשם פולין, המדינה בה נולדה. סטלה וולש שביקשה להיקרא בשמה הפולני המקורי סטניסלאבה וואלאשייביץ' ניצחה בתוצאה של שיא עולם חדש 11.9 ש', וזכתה במדליית הזהב. היא הקדימה בהפרש של חצי מטר את הרצה הקנדית הילדה סטרייק (Hilda Strike) שאף לה נמדד זמן זהה של 11.9 ש'. העיתונות תיארה את המנצחת הפולנייה – אמריקנית כבעלת צעדי גבר לכל דבר וטענה שהיא רחוקה מלהיראות נשית.

usa olympics 1 1932

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. האצנית סטניסלבה וולאשייביץ' / Stanislawa Walasiewicz (סטלה וולש) מנצחת בשם פולין בריצת הגמר ל- 100 מ' נשים. היא קובעת שיא עולם 11.9 ש' וזוכה במדליית הזהב. במדליית הכסף זכתה כאמור האצנית הקנדית הילדה סטרייק / Hilda Strike  בזמן זהה 11.9 ש' לזמנה של המנצחת הפולנייה – אמריקנית. במדליית האָרָד זכתה האצנית האמריקנית ווילהלמינה פון ברמן / Wilhelmina von Bremen בתוצאה של 12.0 ש'. רביעית הייתה האצנית הגרמנייה מארי דולינגר / Marie Dollinger בזמן של 12.2 ש'. במקום החמישי דורגה האצנית הבריטית אילין איסקוק / Elieen Hiscock בזמן של 12.3 ש'. במקום השישי והאחרון סיימה האמריקנית אליזבת' ווילדה / Elizabeth Wilde בתוצאה 12.3 ש'. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הציבור התייחס אליה כל הזמן כאל חריג ובחשדנות רבה . כולם אמרו שהיא גֶבֶר ולא נתנו לה מנוח.

usa olympics 2 1932

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. היסטוריון הספורט האולימפי רב המוניטין והחשוב האמריקני דייויד וולצ'ינסקי (David Wallechinsky) מפרסם את תמונתה של סטלה וולש באחד מספריו "SUMMER OLYMPICS 1998 EDITION" ובתחתיתה הוא שואל, "איזה סוד עמוק ואפל מונע מסטלה וולש לחייך לאחר זכייתה במדליית הזהב בריצה ל- 100 מ' נשים  ?". וועדה רפואית קבעה מאוחר יותר כי סטלה וולש היא גבר לכל דבר. (מקור : דייוויד וולצ'ינסקי).

David Wolchinski

טקסט תמונה : זהו היסטוריון הספורט רב המוניטין והחשוב האמריקני דייויד וולצ'ינסקי (התמונה מ- 1996).

usa olympics 8 1936

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. קנצלר גרמניה אדולף היטלר דחה את ג'סי אואנס אך ביקש לברך את האצנית האמריקנית הלן סטפנס לאחר זכייתה במדליית הזהב בריצה ל- 100 מ'. אדולף היטלר התרשם ממנה והציע לה לשנות לאום ולהתחרות בשם גרמניה. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הֶלֶן סְטֶפֶנְס הייתה אישה חזקה מאוד מבחינה גופנית. כשלחצה את ידו של אדולף היטלר התרשם הקנצלר מעוצמת כוחה, ואמר לה : "גב' הֶלֶן סְטֶפֶנְס את אָרִית אמיתית. הייתי רוצה שתרוצי בשם גרמניה. את מוזמנת לבקר אותי ביקור סוף שבוע בברכטסגאדן (Berchtesgaden)". הֶלֶן סְטֶפֶנְס שהייתה אזרחית אמריקנית נאמנה ולסבית מוצהרת דחתה את ההזמנה.  ומה באשר לסטלה וולש. ב- 1947 העניק לה הממשל האמריקני את האזרחות שכה רצתה לקבל בחזרה. ב- 4 בדצמבר 1980 בהיותה בת 69 נקלעה סְטֶלָה ווֹלְש לביש מזל לשוד מזוין בעת שערכה קניות לביתה בקליבלנד. היא נורתה בטעות ונהרגה. בניתוח שלאחר המוות נקבע מעל לכל ספק כי סְטֶלָה ווֹלְש שקבעה 11 שיאי עולם לנשים והשיגה 41 תארים ב- .A. A. U. בקריירה הספורטיבית הארוכה שלה במסגרת הנשית, הייתה לחלוטין גבר. גבר לכל דבר.

האָצָן האמריקני גֶ'ִסי אוֹאֶנְס / Jesse Owens (חלק 3) מעפיל לפסגה דווקא בסביבה עוֹיֶנֶת באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. הפוסט הזה מהווה גם שִיר הַלֵל לשני המתעדים והקולנוענים הדגולים, הגרמניה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) והיהודי – אמריקני בַּאד גְרִינְסְפָּאן (Bud Greenspan). פוסט מס' 583. כל הזכויות שמורות. ראה המשך ג'סי אואנס בפוסט מס' 584.

אחד הקטעים המרגשים בסרט הדוקומנטארי "Jesse Owens returns to Berlin"  הוא תיעוד ההתמודדות בקפיצה לרוחק בין גֶ'סִי אוֹאֶנְס לנציג גרמניה במקצוע הזה ואחד הטובים בעולם בעת ההיא , קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג (Carl Ludwig “Lutz” Long) . לוּץ לוֹנְג מודל אָרִי כפי שאדולף היטלר ראה בחזונו גבר גבוה בעל גוף אתלטי , שיער בלונדיני ועיניים כחולות , דחה בשאט נפש את תורת הגזע העליון שטבע הפיהרר והתיידד עם גֶ'סִי אוֹאֶנְס . הוא העריץ את האתלט האמריקני הגדול והמפורסם ביותר של עשור ה- 30 במאה שעברה והיה זה שיעץ לגֶ'סִי אוֹאֶנְס ברגע קריטי בתחרות המוקדמת להרחיק במקצת את סימן הקפיצה שלו בטרם הניסיון השלישי והאחרון שלו . 7.15 מ' היה מינימום המרחק שנדרשו הקופצים לעבור כדי להעפיל לשלב הגמר , מרחק שגֶ'סִי אוֹאֶנְס שיאן העולם 8.13 מ' היה מדלג מעליו בימים רגילים ללא נדנוד עפעף . להפתעת כולם פסל גֶ'סִי אוֹאֶנְס בשתי קפיצותיו הראשונות . נותר לו עוד ניסיון אחד ואחרון . היה ספק אם יעמוד לו השקט הנפשי בהר געש הברלינאי והאם יוכל להעפיל לשלב הגמר . הוא היה בלחץ עצום ואז ניגש אליו לוּץ לוֹנְג הניח את ידו על כתפו חיבק אותו , ואמר לו, "ג'סי , מה זה בשבילך לעבור 7.15  מ' . תרחיק קצת את סימן תחילת ההרצה שלך הרי אינך צריך עכשיו לקבוע שיא עולם, המטרה שלך כעת היא לעבור 7.15  מ' כדי להעפיל לגמר. העיקר שלא תפסול". גֶ'סִי אוֹאֶנְס שעה לעצתו ואומנם ניסיונו השלישי צלח. בתחרות הגמר קפץ גֶ'סִי אוֹאֶנְס למרחק של 8.06 מ', קבע שיא אולימפי חדש, וזכה במדליית הזהב. לוּץ לוֹנְג קבע 7.87 מ' וזכה במדליית הכסף.

כמה צלמי סטילס שנכחו במקום עטו על הצמד מיהרו להנציח את הידידות בין לוּץ לוֹנְג לגֶ'סִי אוֹאֶנְס שנראו שרועים על כר הדשא ונינוחים מאוד באצטדיון האולימפי בטרם החלה תחרות הגמר בקפיצה לרוחק . התמונות השתמרו . שני הקופצים השתמשו בסגנונות שונים . גֶ'סִי אוֹאֶנְס ניתר בסגנון "ההליכה באוויר" שהוא מורכב יותר קואורדינטיבית מתנועת "המִתּוּח" סגנון הקפיצה של לוּץ לוֹנְג .

jesse 23

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . תחרות הקפיצה לרוחק. האצן האמריקני ג'סי אואנס מבצע את סגנון ההליכה באוויר וזוכה מדליית הזהב כשהוא קובע שיא אולימפי 8.06  מ' ג'סי אואנס קבע בתוך שעה ב- 25 במאי 1935 באצטדיון "אן ארבור" במישיגן שלושה שיאי עולם שנחשבו בעת ההיא לפסגת היכולת האנושית : 10.2  ש' ב- 100 מ'.  20.3  ש' ב- 200  מ'.  8.13  מ' בקפיצה לרוחק. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

luz long 1936

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. תחרות הקפיצה לרוחק. הקופץ הגרמני קארל לודוויג "לוץ" לונג מבצע את סגנון המיתוח וזוכה במדליית הכסף 7.87 מ'. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הישגיו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס באולימפיאדת ברלין 1936 ראויים להערכה נוספת אם לוקחים בחשבון את אינטנסיביות האירועים בהם נטל חלק. השתתפותו בכל הריצות המוקדמות (בטרם שלב הגמר) ב- 100 מ', 200 מ', ומרוץ השליחים 4 פעמים 100 מ', והתחרויות המוקדמות בקפיצה לרוחק – לא היה דבר של מה בכך והצריך מלבד כושר גופני גבוה גם שקט נפשי, כושר המתנה וסבלנות בתנאי לחץ ובקוֹר ששרר באצטדיון הפתוח בשבוע הראשון של המשחקים.

הוועדה המארגנת הגרמנית ארגנה לספורטאים הסעות מסודרות של אוטובוסים בבוקר מהכפר האולימפי לאצטדיון האולימפי המרכזי, מרחק נסיעה של כשלושת רבעי השעה. בתום התחרויות המוקדמות שנערכו בבוקר הוחזרו הספורטאים בהסעות מאורגנות לכפר האולימפי כדי לסעוד ארוחת צהריים ולנוח מנוחה קלה. אחה"צ הם שוב נסעו באוטובוסים לאצטדיון האולימפי כדי ליטול חלק בתחרויות הגמר. גֶ'סִי אוֹאֶנְס לא יכול היה להיהנות משירות ההסעות בגלל לוח התחרויות העמוס שלו. הוא היה צריך לבלות את זמנו באצטדיון כדי לא להחמיץ את התחרויות המוקדמות ואת שלבי רבע הגמר וחצי הגמר כמו למשל ה- 3 באוגוסט 1936 בו נטל חלק בשני מרוצי רבע הגמר וחצי גמר בריצה ל- 100 מ'. מאמנו האישי לָארִי סְנָיְידֶר דאג לו לסנדביצ'ים וחלב ושתייה חמה, והביא עמו גם שמיכות כדי להתכסות בהם ועל מנת לשמור על חום הגוף בשלב ההמתנה באצטדיון. לארי סניידר חשש שהציפייה הארוכה באצטדיון מבלי לעשות כמעט דבר עלולה לגרום לפציעה של האתלט שלו בעת המאמץ העיקרי. על כן תבע ממנו להתכסות בשמיכה בנוסף לבגד האימון שלבש, ודרש ממנו גם חימום ארוך מהרגיל לפני יריית הזינוק.

jesse 24

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס ( Jesse Owens – ראשון מימין) ממתין יחד עם חבריו רלף ומקאלף (Ralph Metcalfe) ופרנק ווייקוף (Frank Wykoff) מכוסים בשמיכות בשל הקור השורר באצטדיון האולימפי, וגם האָצָן השווייצרי פאול האני (Paul Hannie) לריצת 100 מ' בשלב רבע הגמר.(באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

Jesse 25

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס (מימין) ורלף מטקאלף ממתינים לזינוק לריצת הגמר ב- 100 מ' ומתגוננים מהקור בעזרת שמיכות שסיפק להם המאמן לארי סניידר. כותרת גרמנית ב- Olympiazeitung vfrhzv : "האקלים הגרמני איננו מתאים לאנשים שחורים". (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הביטאון – יומון האולימפי היומי "Olympiazeitung 1936" דיווח על פעילותו הענפה והאינטנסיבית של גֶ'סִי אוֹאֶנְס בתחרויות הא"ק של אולימפיאדת ברלין 1936, כלהלן :

א. ביום ראשון – 2 באוגוסט 1936 ב- 11.30 הוא נטל חלק בריצות המוקדמות ל- 100 מ' וקבע במקצה שלוֹ זמן של 10.3 ש', והעפיל לשלב רבע הגמר. באותו יום בשלוש אחה"צ הוא השתתף בריצה ל- 100 מ' בשלב רבע הגמר וניצח במקצה שלו בזמן של 10.2 ש' ממנה העפיל ראשון לשלב חצי הגמר.

ב. ביום שני – 3 באוגוסט 1936 בשלוש וחצי אחה"צ זכה גֶ'סִי אוֹאֶנְס בריצה ל- 100 מ' במקצה שלו בשלב חצי הגמר בתוצאה של 10.4 ש' והעפיל לשלב הגמר. שעתיים אח"כ באותו היום בחמֵש אחה"צ ניצח בריצת הגמר בזמן של 10.3 ש' והשיג את מדליית הזהב הראשונה שלוֹ.

ג. ביום שלישי – 4 באוגוסט 1936 בשעה 10.30 השתתף גֶ'סִי אוֹאֶנְס בתחרות המוקדמת בקפיצה לרוחק. רק בניסיון השלישי והאחרון שלוֹ הצליח לחלוף מעל מרחק המינימום של 7.15 מ' כדי להעפיל לגמר. רבע שעה אח"כ התייצב לתחרות המוקדמת הראשונה בריצת 200 מ' וקבע במקצה שלו 21.1 ש'. התוצאה הזאת הספיקה לו להעפיל לשלב רבע הגמר. באותו יום שלישי – 4 באוגוסט 1936 בשעה שלוש ארבעים וחמש אחה"צ ניצח במקצה שלו בריצת 200 מ' בשלב רבע הגמר, שוב בזמן של 21.1 ש' והעפיל לשלב חצי הגמר. מן המסלול אַץ גֶ'סִי אוֹאֶנְס לבור הקפיצה לרוחק שם החלה בארבע וחצי אחה"צ תחרות הגמר. הוא ניצח בה בתוצאה של 8.06 מ' וזכה במדליית הזהב השנייה שלוֹ.

ד. ביום רביעי – 5 באוגוסט 2006 בשעה שלוש אחה"צ ניצח גֶ'סִי אוֹאֶנְס במקצה שלו בריצת 200 מ' בשלב חצי הגמר בתוצאה של 21.3 ש' והעפיל לריצת הגמר. שלוש שעות אח"כ בשש בערב ניצח בריצת הגמר ל- 200 מ' בתוצאה של 20.7 ש' וצבר את מדליית הזהב השלישית שלו.

jesse 26

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצן האמריקני ג'סי אואנס זוכה במדליית הזהב בריצת 200 מ' בתוצאה 20.7 ש' ומקדים את בן ארצו מאתיו רובינסון שקבע 21.1 ש' (מדליית כסף), וההולנדי מרטין אוסנדארפ שגמא את המרחק ב- 21.3 ש' (מדליית ארד). (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ה. בשבת – 8 באוגוסט 1936 השתתף עם הרביעייה האמריקנית במרוץ השליחים המוקדם 4 פעמים 100 מ' וקבע עמה שיא עולם חדש 40.0 ש'. הרביעייה האמריקנית העפילה בקלות לשלב הגמר.

ו. ביום ראשון – 9 באוגוסט 1936 נטל חלק בריצת הגמר במרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' בו ניצחה הרביעייה האמריקנית (ג'סי אואנס הרץ הפותח + רָלְף מֶטְקָאלְף הרץ השני + פוֹי דְרֵיְיפֶּר הרץ השלישי + פְרָאנְק ווֹיְיקוֹף (הרץ המסיים) בתוצאה של שיא עולם חדש 39.8 ש'. גֶ'סִי אוֹאֶנְס זכה במדליית הזהב הרביעית שלו.

jesse 27

טקסט תמונה : 9 באוגוסט 1936. אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. ריצת הגמר במירוץ שליחים לגברים 4 פעמים 100 מ'. הרץ האמריקני הפותח ג'סי אואנס מעביר את מטה השליחים לרץ השני ברביעייה רלף מטקאלף ביתרון של ארבעה מטרים לפני הרץ האיטלקי הפותח אוראזיו מאריאני (Orazio Mariani) והרץ הגרמני הפותח ווילהלם לייכום (Wilhelm Leichum). ג'סי אואנס נבחר לרץ הפותח בשל כישרונו לרוץ מהר ויעיל גם בסיבוב. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 28

טקסט תמונה : 9 באוגוסט 1936. אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. צילום ב- Long Shot של החילוף הראשון במירוץ השליחים 4 פעמים 100 מ', המדגיש את היתרון העצום שהעניק הרץ הפותח ג'סי אואנס לנבחרתו בעת העברת מטה השליחים לרץ השני ברביעייה רלף מטקאלף. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מירוץ השליחים 4 פעמים 100 מ' הוא Event שדורש תיאום משולש בין הרץ המוסר את מטה השליחים לרץ המקבל ומועד לפורענויות בשל שתי סיבות עיקריות (מבלי להתייחס לטכניקת הקבלה, איזה יד מוסרת ואיזה יד מקבלת, והאם היא מושטת לאחור או ממתינה ליד הגוף) : הסיבה הראשונה, מהירות הריצה הלא שווה בין הרץ המוסר לרץ המקבל. הרץ המוסר נמצא בשיא מהירותו בעוד הרץ המקבל מצוי בתחילת האצת מהירותו. במצב האידיאלי שני הרצים המוסר והמקבל אמורים להגיע קרוב ככל האפשר לשיא מהירותם . הסיבה השנייה כי תחום מסירת וקבלת מטה השליחים מוגבל ע"י חוקת הא"ק לטווח של עשרים מטר בתוכו חייבת להתרחש ההעברה. גֶ'סִי אוֹאֶנְס העניק יתרון מוקדם רב משמעות לרביעייה האמריקנית אך העברת המקל הראשונה בינו לבין רָלְף מֶטְקָאלְף (גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה הרץ הפותח), המסירה השנייה של רָלְף מֶטְקָאלְף ל- פוֹי דְרֶיְיפֶּר, וההחלפה השלישית בין פוֹי דְרֶיְיפֶּר ל- פְרָאנְק וָויְיקוֹף (היה הרץ המסיים) הייתה צריכה להתבצע בהצלחה. הנבחרת האמריקנית הקדישה לתיאום חילופי המקל בין זוגות הרצים (המוסרים והמקבלים) תשומת לב רבה [5]. כישרונו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס בלבד לא היה מספיק במקרה הזה. בריצת הגמר קבעה הרביעייה האמריקנית כאמור שיא עולם 39.8 ש'.

jesse 29טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. רביעיית השליחים של ארה"ב ב- 4 פעמים 100 מ' מייד לאחר שקבעה שיא עולם בתוצאה 39.8 ש'. זיהוי אנשי הרביעייה משמאל לימין : הרץ הפותח ג'סי אואנס, הרץ ה- 2 ראלף מטקאלף, הרץ ה- 3 פוי דרייפר, הרץ המסיים פראנק ווייקוף עדיין אוחז במטה השליחים. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצנית האמריקנית הנפלאה והמהירה בעולם הלן סטפנס (Helen Stephens) בעת אולימפיאדת ברלין 1936.

רביעיית הגברים האמריקנית במירוץ השליחים 4 פעמים 100 מ' הייתה בת מזל משום שבשורותיה כיכב גאון הריצות הקצרות ה- Sprinter גֶ'סִי אוֹאֶנְס. רביעיית הנשים האמריקנית במירוץ השליחות 4 פעמים 100 מ' בורכה אף היא בכישרון בגלל היכולת הפנטסטית של האצנית הֶלֶן סְטֶפֶנְס אך הייתה בת מזל גם בשל כישלונה של הרביעייה הגרמנית שהפילה את מטה השליחים בחילוף האחרון בין הרצה השלישית מארי דולינגר לבין הרצה המסיימת אִילְזֶה דוֹרְפֶלְדְט. הֶלֶן סְטֶפֶנְס סימלה כפרט יחיד את פסגת היכולת האנושית בריצות קצרות לנשים אך הגרמניות היו עדיפות כקבוצה על האמריקניות ומועמדות בטוחות לניצחון (למרות שהלן סטפנס הייתה הרצה המסיימת של הרביעייה האמריקנית), בעיקר בשל חילוף המקל המדויק והמתוזמן בין כל נשות הרביעייה אֶמִי אָלְבּוּס, קָאתֶּה קְרָאוּס, מָארִי דוֹלִינְגֶר, ו- אִילְזֶה דוֹרְפֶלְדְט. הצלחת חילופי מטה השליחים של הרביעייה הגרמנית הייתה פרי משמעת ואימונים משותפים רבים במשך תקופה ארוכה . הן היו חברות טובות וקרובות שחיו יחדיו, מאומנות היטב, בעלות תיאום מושלם, והכירו בעל פה אישה את רעותה. צריך גם לקחת בחשבון שהן לא היו קוטלות קנים כאָצָנִיוֹת. שלוש מהן נטלו חלק בריצת הגמר ל- 100 מ' באולימפיאדת ברלין. קָאטֶה קְרָאוּס זכתה במדליית הארד בתוצאה 11.9 ש', מָארִי דוֹלִינְגֶר הייתה רביעית בזמן 12.0 ש', ואֶמִי אָלְבּוּס סיימה שישית בתוצאה 12.3 ש'. לארה"ב היו שתי נציגות בגמר, הזוכה במדליית הזהב הלן סטפנס שקבעה 11.5 ש' והחמישית אָנֶט רוֹגֶ'רְס שזמנה היה 12.2 ש'.

usa olympics 9 1936טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' נשים. זיהוי האצניות המתחרות מימין לשמאל : הגרמנייה קאתה קראוס (מקום שלישי – 11.9 ש'), האמריקנית הלן סטפנס (מקום ראשון בהפרש עצום מהשאר – 11.5 ש'), האמריקנית אנט רוג'רס (מקום חמישי – 12.2 ש'), הגרמנייה אמי אלבוס (מקום שישי – 12.3 ש'), הגרמנייה מארי דולינגר (מקום רביעי – 12.0 ש'), נציגת פולין סטאניסלבה וואלאשייביץ' (מקום שני – 11.7 ש') [6]. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usa olympics 10 1936

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' נשים. צילום נוסף מהזווית הנגדית. זיהוי המתחרות מימין לשמאל : הגרמנייה קאתה קראוס (מקום שלישי – 11.9 ש'), האמריקנית אנט רוג'רס (מקום חמישי – 12.2 ש'), הגרמנייה אמי אלבוס (מקום שישי – 12.3 ש'), הגרמנייה מארי דולינגר (מקום רביעי – 12.0 ש'), האמריקנית הלן סטפנס (מקום ראשון – 11.5 ש'), נציגת פולין סטאניסלבה וואלאשייביץ' (מוסתרת, מקום שני – 11.7 ש').(באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הרביעייה הגרמנית הזאת של אֶמִי אָלְבּוּס, קַאתֶּה קְרָאוּס, מָארִי דוֹלִינְגֶר, ואִילְזֶה דוֹרְפֶלְדְט קבעה ב- 8 באוגוסט 1936 במקצה השני בשלב חצי הגמר שיא עולם חדש בתוצאה 46.5 ש'. כולם התפעלו מחילופי המקל המושלמים שלהן. לא היה כל פלא שהמכונה הגרמנית ניצחה בקלות את כל יריבותיה לרבות ארה"ב בשלב חצי הגמר והעפילה ראשונה לגמר.

Germany 10

טקסט תמונה : 8 באוגוסט 1936 אולימפיאדת ברלין 1936. מקצה חצי הגמר השני במירוץ שליחות 4 פעמים 100 מ'. האצנית המסיימת הגרמנייה אילזה דורפלדט מקדימה את יריבותיה בהפרש עצום. הרביעייה הגרמנית קבעה במירוץ השליחות הזה שיא עולם חדש 46.5 ש'. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936).

מקצה 1 של מרוץ השליחות 4 פעמים 100  מ' בשלב חצי הגמר באולימפיאדת ברלין 1936

מקום ראשון : ארה"ב בתוצאה 47.1 ש'.

מקום שני    :  קנדה בתוצאה 48.0 ש'.

מקום שלישי :  הולנד בתוצאה 48.4 ש'.

 

מקצה 2 של מרוץ השליחות 4 פעמים 100  מ' בשלב חצי הגמר באולימפיאדת ברלין 1936

מקום ראשון :  גרמניה בתוצאה 46.5 ש' (שיא עולם חדש).

מקום שני     :  אנגליה בתוצאה 47.5 ש'.

מקום שלישי :  איטליה בתוצאה 48.6 ש'.

בטרם יריית הזינוק למירוץ הגמר הפגינה רביעיית הנשים הגרמנית ביטחון עצמי רב וצעדה לפנים בחזה נפוח. לא היה כל ספק כי מדליית הזהב מונחת בכיסה עוד בטרם החלה התחרות. גרמניה העריצה את ארבעת האצניות האלה ושר הספורט של הרייך ה- 3 האנס פון טשאמר אונד אוסטן ביקש מהפיהרר אדולף היטלר להיות שוב נוכח בתא הכבוד שלו באצטדיון האולימפי.

germany 10

טקסט תמונה : 9 באוגוסט 1936. אולימפיאדת ברלין 1936. תא הכבוד באצטדיון האולימפי בטרם יריית הזינוק למירוץ השליחות 4 פעמים 100 מ' לנשים בשלב הגמר. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שר הפנים ווילהלם פריק, שר הספורט האנס פון טשאמר אונד אוסטן, הפיהרר אדולף היטלר, ותיאודור ליוואלד נשיא הוועדה המארגנת האולימפית הגרמנית. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 14

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. רביעיית הנשים של גרמניה במירוץ השליחות 4 פעמים 100 מ' צועדת בבטחה לעבר מדליית הזהב. התמונה צולמה כשעה לפני יריית הזינוק . זיהוי הנוכחות בתמונה משמאל לימין : אמי אלבוס (Emmy Albus) , קאתה קראוס (Kathe Krauss), מארי דולינגר (Marie Dollinger) [סעיף 7], אילזה דורפלדט (Ilse Dorffeldt). (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usa olympics 10 1936

טקסט תמונה : יום ראשון – 9  באוגוסט 1936. אולימפיאדת ברלין 1936. הלן סטפנס (Helen Stephens) משמאל עם חברתה לרביעיית השליחות 4 פעמים 100 מ' אליזבת' רובינסון (Elizabeth Robinson) זמן קצר לפני תחרות הגמר. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

germany 15

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. תוכנית התחרויות בתאריכים של 9 ו- 10 באוגוסט כפי שהתפרסמו ביומון "Olympiazeitung 1936". באוגוסט 1936 היה היום האחרון של תחרויות הא"ק שבמסגרתו שובצו זינוק לריצת המרתון לגברים , גמר קפיצה לגובה נשים , גמר מרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' לגברים, גמר מירוץ שליחות 4 פעמים 100 מ' נשים, תצוגת התעמלות ראווה המונית באצטדיון האולימפי, מרוץ שליחים 4 פעמים 400 מ' גברים, הגעת רצי המרתון . תחרויות הא"ק שנערכו באצטדיון האולימפי המרכזי משכו אליהן מידי יום 100000 (מאה אלף) צופים. האצטדיון היה כרגיל מלא מפה לפה.

הזינוק של אמי אלבוס היה מושלם כמו גם העברת מטה השליחים לרצה השנייה קאתה קראוס. לאחר מסירת המטה לרצה השלישית מארי דולינגר היה לרביעייה הגרמנית יתרון של 7 מטרים. מארי דולינגר הגיעה אל אילזה דורפלדט ביתרון של 10 מטרים על הרצה השלישית האמריקנית אליזבת' רובינסון שמסרה את המטה להלן סטפנס. ואז קרתה התקלה.

germany 16

טקסט תמונה : 9 באוגוסט 1936. אולימפיאדת ברלין 1936. תחרות הגמר במירוץ שליחות 4 פעמים 100 מ'. הרצה הגרמנייה הראשונה אמי אלבוס (מימין) משיגה יתרון ומוסרת את המקל לרצה השנייה קאתה קראוס הרבה לפני הרצות האחרות. היא מעניקה כבר בשלב הראשון יתרון משמעותי לרביעייה הגרמנית. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 16טקסט תמונה : יום ראשון – 9 באוגוסט 1936 אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. אחת התמונות המפורסמות ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. החלפת המקל האחרונה במירוץ השליחות 4 פעמים 100 מ'. הגרמניות השיגו יתרון של עשרה מטר על פני שלוש הרביעיות הדולקות אחריהן, אנגליה (שנייה מימין במכנסיים כהים ושני פסים לרוחב הגופייה), ארה"ב (שלישית מימין בתלבושת לבנה ושני פסים לאורך הגופייה), וקנדה (חמישית משמאל במכנסיים כהים ועלה המייפל על הגופייה הלבנה). רואים היטב שאִילְזֶה דוֹרְפֶלְדְט הקיצונית מימין מפילה את המקל שקיבלה מ- מָארִי דוֹלִינְגֶר. במרכז התמונה רואים כי ארה"ב כי אֶלִיזָבֶּת' רוֹבִּינְסוֹן מפגרת אומנם במסירת מטה השליחים להֶלֶן סְטֶפֶנְס אך האצנית האמריקנית המסיימת אוחזת בו בחוזקה וממשיכה בדהרתה לעבר קו הסיום, מנצלת את הפלת מטה השליחים הגרמני, וזוכה במדליית הזהב. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

                                                                                                                                     התוצאות הסופיות היו כלהלן :

  1. ארה"ב זכתה במדליית זהב בתוצאה 46.9 ש'.
  2. אנגליה זכתה במדליית הכסף בתוצאה 47.6 ש'.
  3. קנדה זכתה במדליית הארד בתוצאה 47.8 ש'.
  4. איטליה דורגה במקום הרביעי בתוצאה 48.7 ש'.
  5. הולנד זכתה במקום החמישי בתוצאה 48.8 ש'. [8]
  6. גרמניה נפסלה.

germany 17

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. מירוץ הגמר לשליחות 4 פעמים 100 מ' לנשים. הגדלת הסצנה מדגישה את הפער העצום שבין אילזה דורפלדט לבין שתי הרביעיות של אנגליה (מימין) וארה"ב (משמאל) הדולקות בעקבותיהן. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

germany 18

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. מירוץ הגמר לשליחות 4 פעמים 100 מ' לנשים. התצלום היחיד (הגדלה) שמנציח את שבריר השנייה המכריע. הגרמניות צברו יתרון של 10  מטרים על נבחרת ארה"ב לקראת ההחלפה השלישית והאחרונה. קָאתֶּה דוֹלִינְגֶר משמאל מעבירה את המקל לאִילְזֶה דוֹרְפֶלְדְט שמשמיטה אותו.

אדולף היטלר עזב את האצטדיון מאוכזב בעוד חברותיה של אִילְזֶה דוֹרְפֶלְדְט והיא עצמה מיאנו להתנחם. אִילְזֶה דוֹרְפֶלְדְט אמרה כי הפלת המקל היה האירוע הטראומטי בחייה משום שחשה אשמה בהשמטת המקל וקלקלה לחברותיה את שמחת הניצחון והתקוות למדליית זהב בטוחה.

germany 19

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. בתום הכישלון במירוץ השליחות 4 פעמים 100 מ'. מָארִי דוֹלִינְגֶר (מימין) ואֶמִי אָלְבּוּס מבכות את הטרגדיה הספורטיבית.

מָארִי דוֹלִינְגֶר הייתה אצנית מיואשת ומאוכזבת. זאת הייתה האולימפיאדה השלישית הרצופה שלה וההזדמנות האחרונה לזכות במדליית זהב. מָארִי דוֹלִינְגֶר נטלה חלק באולימפיאדת אמשטרדם 1928 בריצת 800 מ', באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 בריצת 100 מ' ומרוץ שליחות 4 פעמים 100 מ', ואולימפיאדת ברלין 1936 ב- 100 מ' ו- 4 פעמים 100 מ'. עבורה הייתה זאת ההזדמנות האחרונה שהוחמצה.

germany 20

טקסט תמונה : אולימפיאדת אמשטרדאם 1928. הגרמנייה מארי דולינגר (Marie Dolinger) מסיימת ראשונה במקצה המוקדם בריצת 800 מ'. בריצת הגמר ל- 800 מ' דורגה במקום השביעי בתוצאה 2:23.0 דקות. במדליית הזהב זכתה בת ארצה בת ארצה קארוליין "לינה" ראדקה (Karoline Radke) לאחר שקבעה שיא עולם 2:16.8 דקות. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usa olympics 11 1936

טקסט תמונה : 9  באוגוסט 1936. אולימפיאדת ברלין 1936. שמחת ניצחון אמריקנית בתום מרוץ השליחות 4 פעמים 100 מ'. אליס ארדן (Alice Arden – קופצת לגובה במשלחת האמריקנית) מימין מחבקת את הרצה המסיימת הלן סטפנס (Helen Stephens) התמירה 1.83  מ'. הלן סטפנס הייתה בימים ההם האצנית המהירה בעולם ומי שהחזיקה בשיא העולם בריצת 100 מ' בתוצאה 11.5 ש' אותו קבעה באולימפיאדת ברלין 1936. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

אולימפיאדת ברלין 1936. מדליין הזהב האתלט – הקופץ לרוחק האמריקני ג'סי אואנס (Jesse Owens) ומדליין הכסף האתלט – הקופץ לרוחק הגרמני קארל לודוויג "לוץ" לונג (Carl Ludwig “Lutz” Long).

גֶ'סִי אוֹאֶנְס ולוּץ לוֹנְג נפרדו כידידים בתום המשחקים. גֶ'סִי אוֹאֶנְס חזר לארה"ב כגיבור לאומי. קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג התגייס ב- 1938 לצבא הגרמני. הוא שירת כקצין בוואפן ס. ס. ונהרג בחזית הרוסית ב- 1943. הידידות הספורטיבית שנרקמה ליד בור הקפיצה לרוחק באצטדיון האולימפי המרכזי בברלין, בין אתלט גרמני שמייצג מדינה נאצית שמטפחת את רעיון עליונות הגזע הארי ורוחשת טינה עמוקה לבני אדם שחורים ויהודים על פי משנה סדורה, לבין אתלט אמריקני שחור – היא לא רק מעניינת, היא מופלאה (!). קארל לודוויג "לוץ" לונג הפגין את חיבתו וידידותו לג'סי אואנס בגלוי לעיני 105000 צופים באצטדיון, בפני הצמרת הנאצית שהתכנסה מידי יום בתא הכבוד ביציע המרכזי באצטדיון, וגם בפני 1.000000 (מיליון) צופי טלוויזיה גרמניים. המעניין הוא שקארל לודוויג "לוץ" לונג לא חשש למעמדו כספורטאי על בגרמניה הנאצית גם לאחר שנחשפה בפומבי אהדתו לג'סי אואנס. מדובר בסיפור ספורטיבי – פוליטי מדהים שלני ריפנשטאהל החביאה אותו ובאד גרינספאן חשף אותו. קוראי הבלוג הצעירים חייבים לצפות בקלטת ההיא שהפיק וביים באד גרינספאן ואשר קרויה, "ג'סי אואנס חוזר לברלין". מדהים (!). לא פחות.

מלאכת השִחְזוּר המדויקת והמדהימה של תחרות הקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936 כפי שערך אותה באד גרינספאן באצטדיון האולימפי ברלין בשנת 1966 היא מסקרנת ומעניינת כאחת בהיעדרו של קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג שכבר לא היה בין החיים. הצוות של באד גרינספאן איתר את בנו של לוּץ לוֹנְג בגרמניה (דומה לו כמו שתי טיפות מים) שהסכים להצטלם ולהתראיין ולספר על אביו. עריכת חומר הגלם בן 60000 (שישים אלף) Feet אודותיו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס במשחקי ברלין 1936 בסרט "ג'סי אואנס חוזר לברלין" הייתה מהירה ומדויקת. בַּאד גְרִינְסְפַּאן יצר סרט תיעודי למופת שהיה מוכן לשידור בטלוויזיה האמריקנית.

jesse 31טקסט תמונה :  אולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס (Jesse Owens) מימין ו- קארל לודוויג "לוץ" לונג (Carl Ludwig “Lutz” Long) בטרם תחילת תחרות הגמר לקפיצה לרוחק. הם היו ידידים למרות היריבות הספורטיבית. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 32

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. כמה צלמי סטילס שנכחו במקום הנציחו את הידידות שהתפתחה בין הקופץ הגרמני קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג (משמאל) לבין האתלט האמריקני ג'סי אואנס רב המוניטין שזכה בברלין 1936 בארבע מדליות זהב ב- 100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. בארבעת המקצועות האלה הוא היה לא רק אלוף אולימפי אלא גם שיאן עולם. הישגיו נחשבו בימים ההם לפסגת היכולת האנושית. גמר תחרות הקפיצה לרוחק זכה האתלט האמריקני ג'סי אואנס במדליית הזהב, 8.06 מ'. לוץ לונג זכה במדליית הכסף, 7.87  מ'. היפני נאוטו טאז'ימה זכה במדליית הארד, 7.74 מ'. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 33

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. הפוגה בעת תחרות הגמר בקפיצה לרוחק. ג'סי אואנס (מימין) וקארל לודוויג "לוץ" לונג (משמאל). שני ספורטאים בעלי אמביציות שהעפילו לפסגת היכולת האנושית מבלי לפגום בידידות, ברעות, ובאחווה האולימפית. תמונה בלתי נשכחת. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 14

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. דוכן המנצחים בתחרות הקפיצה לרוחק לגברים. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הזוכה במדליית הכסף הגרמני קארל לודוויג "לוץ" לונג מצדיע במועל יד. הישגו היה 7.87 מ' [9]. המנצח והזוכה במדליית הזהב הוא האמריקני ג'סי אואנס שקבע תוצאה של 8.06 מ' מצדיע לדגל וההמנון האמריקני בסגנון צבאי, והזוכה במדליית הארד היפני נאוטו טאז'ימה שקבע 7.74 מ'. סיטואציה ספורטיבית שהפכה בסופו של דבר בנסיבות הזמן ההוא ל- Stand up פוליטי המתועדת מעוד זווית צילום שונה. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי שיצא לאור הימים ההם בגרמניה, OLYMPIAZEITUNG 1936).

בימאי הקולנוע והטלוויזיה היהודי – אמריקני באד גרינספאן (2010 – 1926) העניק לסרט בן כשעה שהפיק ב- 1967 את השם, "Jesse Owens returns to Berlin". שלושת נשיאי רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב CBS ,NBC, ו- ABC סירבו לשבץ את הסרט בלוח השידורים שלהם ולהקרין את התוכנית הדוקומנטארית המרתקת והמעניינת הזאת. מנהלי הרשתות נימקו רשמית את סירובם לשדר את הסרט אודות גֶ'סִי אוֹאֶנְס בזמן צפייה ראשי בכך שהסרט הנפלא לא נעשה ע"י אנשים משלהם אלא ע"י מפיק פרטי. הדבר הרגיז אותם ולא היה מקובל עליהם. זה היה נימוק הסירוב הרשמי. באופן פרטי ולא רשמי הודלף לבאד גרינספאן כי סירוב ההנהלות לשדר את "גֶ'סִי אוֹאֶנְס חוֹזֵר לְבֶּרְלִין" הוא הרבה יותר עמוק ובסיסי מכפי שניתן היה לצפות, ומעורר מחלוקת. נשיאי הרשתות הגדולות חשבו שהשבח וההלל שמעניק מפיק הסרט ועורכו באד גרינספאן לספורטאי שחור באווירת הגזענות שהתחממה בין לבנים ושחורים בארה"ב והגיעה לשיאה באביב 1968, אינם מעניקים להם את האפשרות להקרין אותו כמו שהוא ב- Prime time. ג'סי אואנס התלוצץ עם באד גרינספאן ואמר לו, "היי באד, שדר את הסרט בנגטיב, ואז אני אראה "לָבָן" והנאצים ייראו "שחורים" (Why don’t we show negatives and I will be white and the Nazis will be black). הנשיאים הנפחדים של  CBS ,NBC, ו- ABC פשוט חשבו שאם הם ישדרו את הסרט התיעודי, האיכותי, המרשים, והנוקב הזה "Jesse Owens returns to Berlin" בזמן צפייה ראשי ברשתות שלהם, הדבר יעורר מהומות . הם טעו. הסרט שודר לראשונה בארה"ב ב- 30 במארס 1968 בערוץ נישה שהתמחה בשידורי ספורט בלבד (הוקם ב- 1961) ובמקביל בעוד 180 (מאה ושמונים) תחנות טלוויזיה מקומיות בכל רחבי ארה"ב, וקיבל תגובות וביקורות טלוויזיה אובות מאוד . גם מפני שהציבור האמריקני נחשף בפעם הראשונה לחומרי הצילום הדוקומנטאריים המקוריים של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל מאולימפיאדת ברלין 1936 בהם ג'סי אואנס הוא כוכב ראשי. "גֶ'סִי אוֹאֶנְס חוֹזֵר לְבֶּרְלִין" קנה את המוניטין העצום שלו שוב לאחר ששודר כעבור ארבע שנים ב- 31 ביולי 1972 ברשת הטלוויזיה האמריקנית ABC ב- Prime time בשמונה בערב. ההקרנה הייתה כשלושה שבועות וחצי לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין 1972 והיא קצרה רייטינג רב ותהילה עצומה [10]. נשיא חטיבת הספורט של ABC רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) מי שסירב לשדר אותו ב- 1968 בטרם אולימפיאדת מכסיקו 1968, קיבל את עצתו של עוזרו דִיק אֶבֶּרְסוֹל (Dick Ebersol) [11]  וקנה את הסרט מבאד גרינספאן. הוא לא הצטער על הרכישה. הסרט התיעודי צבר מדרוג שופע, הצלחה מרשימה, וביקורות מחמיאות, והכה גלים גם בעולם כולו. באד גרינספאן זכה בפרס "EMMY" האמריקני וצבר מייד מוניטין עצום כבימאי טלוויזיה ומתעד אולימפי ברמה העליונה ביותר. 100 רשתות טלוויזיה בעולם לרבות חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית רכשו את הסרט "ג'סי אואנס חוזר לברלין" ואת כל סדרת "OLYMPIAD".

jesse 35

טקסט מסמך : 1973. השער הקדמי של הקלטת הראשונה בסדרה "OLYMPIAD", "ג'סי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens Returns to Berlin), שהפך את יוצרו באד גרינספאן לפיגורה טלוויזיונית בינלאומית.

jesse 36

טקסט מסמך : 1973. השער האחורי של הקלטת הראשונה בסדרה "OLYMPIAD", "ג'סי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens Returns to Berlin), שהפך את יוצרו באד גרינספאן לפיגורה טלוויזיונית בינלאומית.

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה. היוצר, הבימאי, והמתעד האולימפי היהודי – אמריקני הדגול באד גרינספאן (Bud Greenspan) יחדיו עם רעייתו המפיקה קאפי פטראש (Cappy Petrash) בעת הפקת הסרט "Jesse Owens returns to Berlin" [סעיף 12]. (באדיבות באד גרינספאן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

jesse 37

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. מדליית הזהב הראשונה של ג'סי אואנס. צילום מהזווית ההפוכה של סיום ריצת הגמר ל- 100 מ' גברים. האצן האמריקני ג'סי אואנס (שני מימין) מנצח בזמן של 10.3 ש' ומקדים בעשירית שנייה את רלף מטקאלף (ראשון משמאל) בזמן של 10.4 ש'. השני משמאל הוא פראנק ווייקוף שסיים רביעי בזמן של 10.6 ש'. הקיצוני מימין הוא האָצָן הגרמני אריק בורכמייר שסיים בזמן 10.7 ש'. הזוכה במקום השלישי האצן ההולנדי מרטינוס אוסנדארפ (10.5 ש') והשישי השוודי לינארט סטראנדברג (10.9 ש'), מוסתרים ע"י ג'סי אואנס. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 38

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס (ראשון מימין) מנצח בריצת הגמר ל- 200  מ' בזמן של 20.7 ש' וזוכה במדליית הזהב השנייה שלו. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 39

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס זוכה במדליית הזהב השלישית שלו בקפיצה לרוחק בשיא אולימפי חדש 8.06 מ'. הוא היה האתלט היחיד בעולם בעת ההיא שניפץ את גבול שמונת המטרים. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 40

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. מרוץ הגמר לשליחים 4 פעמים 100 מ'. ג'סי אואנס זוכה במדליית הזהב הרביעית לאחר שרביעיית השליחים האמריקנית ניצחה וקבעה שיא עולם 39.8 ש'. ג'סי אואנס היה הרץ המזנק והראשון ברביעייה  ונבחר למשימה מפני שהיה מומחה בריצה על קשת, בסיבוב. מאותה סיבה הוצב פוי דרייפר כרץ מס' 3 ברביעייה. כאן נראה ג'סי אואנס (במרכז) שבריר שנייה לאחר שמסר את מטה השליחים לחברו רלף מטקאלף. בנבחרת האמריקנית נטלו חלק גם האצן השליש פוי דרייפר, והאצן המסיים פרנק ווייקוף. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סרטו של בַּאד גְרִינְסְפַּאן "גֶ'סִי אוֹאֶנְס חוֹזֵר לְבֶּרְלִין" וסדרת המופת "OLYMPIAD" שכללה בשלב הראשון של הפקתה 11 תוכניות תיעודיות [13] אודות ספורטאים ידועים ובעלי מוניטין בעולם, הוקרנו בטלוויזיה ארה"ב ובמאה רשתות טלוויזיה בכל רחבי תבל וזכו להֵד ציבורי רחב וביקורות טלוויזיה נלהבות. "OLYMPIAD" הוקרנה בטלוויזיה הישראלית בפעם הראשונה בשנים 1976- 1975, בפעם השנייה בשנים 1980 -1979, בפעם השלישית בשנים 1984 – 1983, בפעם הרביעית בשנים 1988 -1987, ובפעם החמישית בשנים 1992 – 1991. צופי הטלוויזיה ערגו להיסטוריה הדרמטית שאיננה קיימת עוד אך תועדה היטב, בדיוק נמרץ, במהימנות, ולמופת ע"י בַּאד גְרִינְסְפָּאן ורעייתו קָאפִּי פטראש – גרינספאן.

yoash 1

טקסט תמונה :  ספטמבר 1987. רומא. אני יחדיו עם באד גרינספאן וננסי בפה בפתחה של מסעדה איטלקית באליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה ברומא בסוף אוגוסט וראשית ספטמבר של שנת 1987. (תיעוד וצילום ע"י נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מלבד היותו יוצר, בימאי, ומתעד מְחוֹנָן ידע באד גרינספאן לכתוב לטלוויזיה. זאת הייתה המומחיות שלוֹ. סוד כוחם של הטקסטים שלוֹ היה טמון במשפטים קצרים , פשוטים , וברורים . אחת הסצנות המרתקות בסדרה "OLYMPIAD" היה המאבק בן שמונה שנים 1956 – 1948 על המסלול בין האלוף הנצחי בריצות ארוכות אֶמִיל זָטוֹפֶּק מצ'כוסלובקיה לבין השני הנצחי אָלָן מִימוּן (Alain Mimoun) אתלט יהודי – אלג'יראי שהיגר לצרפת. אֶמִיל זָטוֹפֶּק (Emil Zatopek) הביס אותו תמיד בכל התחרויות הגדולות לרבות האולימפיאדות ואליפויות אירופה. באולימפיאדת מלבורן 1956 נפגשו השניים בפעם האחרונה בערוב ימיהם המקצועיים בתחרות ריצת המרתון . אֶמִיל זָטוֹפֶּק היה כבר בן 34 ולאָלָן מִימוּן מלאו כמעט 36 שנים. להפתעת הכול נכנס אָלָן מִימוּן ראשון לאצטדיון להקפה האחרונה. מצלמת פילם אוסטרלית ליוותה אותו בצילום Long shot. כעבור כמה צעדים על מסלול הפחם עשה אָלָן מִימוּן את המעשה הטבעי ביותר. הוא הפנה את ראשו לאחור כדי לוודא שאיש איננו מסכן אותו ב- 400 המטרים האחרונים בדרכו למדליית הזהב הראשונה בחייו. בַּאד גְרִינְסְפַּאן תיאר את הסיטואציה בטקסט טלוויזיוני קצר, פשוט, וברור שהשאיר עלי בזמנו רושם רב :

“Alain Mimoun looks behind and first time in eight years Emil Zatopek is not there”

טקסט קצר וקולע. גאוניות כתיבתו של באד גרינספאן מצאה את ביטויה בפשטותה.

alan mimoun 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. סיום ריצת המרתון. הרץ הצרפתי אלן מימון (Alain Mimoun בן 35) נכנס ראשון לאצטדיון האולימפי. נותרו לו עוד 400 מ' עד למדליית הזהב. כאן התגלה כישרון הכתיבה החסכוני והתמציתי של יוצר ובימאי הטלוויזיה באד גרינספאן. (באדיבות IOC והטלוויזיה האוסטרלית).

zatopek 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. אמיל זטופק (Emil Zatopek בן 34) נוצח בתחרות האחרונה בחייו. הוא דורג במקום ה- 6 בריצת המרתון באולימפיאדת מלבורן 1956 וקבע זמן של 2:29.34 שעות. הוא פיגר יותר מקילומטר אחרי המנצח והזוכה במדליית הזהב היהודי צרפתי אלן מימון שסיים את הריצה בזמן של 2:25.00 שעות. (באדיבות IOC והטלוויזיה האוסטרלית).

כמו אלכס גלעדי, דן שילון, ומוטי קירשנבאום גם באד גרינספאן השפיע על התפתחות אישיותי הטלוויזיונית כמפיק, תחקירן, עורך, וכותב.

האולימפיאדה הסתיימה ופועל גרמני חרת על קיר האצטדיון את שמות המנצחים ושימר את ההיסטוריה. ג'סי אואנס הוביל את הרשימה הארוכה. האתלטים במשלחת האמריקנית יצאו לתחרויות הזמנה בא"ק בשוודיה ונורווגיה בתום אולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס ומאמנו לארי סניידר החליטו לשוב מייד הביתה. הם נפרדו מהאתלט הדגול בידיעה שהייתה להם זכות יוצאת דופן לראות מקרוב את אחד הענקים של המאה ה- 20, מי שהציב גבולות חדשים ליכולת האנושית. בעוד הם עושים דרכם לסקנדינביה חזר ג'סי אואנס לניו יורק מברלין 1936 והתקבל בכבוד מלכים. ראש עיריית ניו יורק פְיוֹרֶלוֹ אֶנְרִיקוֹ לָה-גוּאָרְדִיָה (Fiorello Enrico LaGuardia) הרעיף עליו שבחים בעת קבלת פנים המונית במאנהאטן שהועברה בשידור ישיר ברדיו. גֶ'סִי אוֹאֶנְס ומאמנו לָארִי סְנָיְידֶר ישבו במונית שרד שנסעה לאיטה ברחובות העיר. מאות אלפים הריעו לו.

germany 21

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. פועל גרמני חורת את שמות האלופים האולימפיים על קיר האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין ומשמֵר את ההיסטוריה. ג'סי אואנס מוביל את הרשימה ומנציח את תהילתו האולימפית של ג'סי אואנס על קיר האצטדיון כאלוף אולימפי בריצות 100 מ' ו- 200  מ', בקפיצה לרוחק, ומרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 41

טקסט תמונה :  אולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס (בן 23, ראשון מימין) נפרד מחבריו לנבחרת הא"ק של ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936. זיהוי הנוכחים בתמונה האולימפית הנדירה מימין לשמאל : ג'סי אואנס, פורסט טאונס (הזוכה במדליית זהב בריצת 110 מ' משוכות), ארל מידואוס (הזוכה במדליית זהב בקפיצה במוט), גלן קנינגהאם (הזוכה במדליית כסף בריצת 1500 מ'), ואתלט לא מזוהה. (באדיבות הביטאון – יומון האולימפי OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jesse 42

טקסט תמונה : ראש עיריית ניו יורק פיורלו אנריקו לה גוארדיה בשנים 1945 – 1934. העניק כבוד מלכים לג'סי אואנס. תעשיית הנייר של ניו יורק עבדה שעות נוספות מרוב פתיתי נייר שטפטפו עליו האזרחים מבתיהם. מששב לקליבלנד והרוחות שכחו התברר שלא קל להיות ספורטאי חובב במדינה קפיטליסטית. ג'סי אואנס פרש מהספורט החובבני האולימפי והפך להיות אָצָן מקצועני שהתחרה כנגד סוסים וכלבים כדי להשתכר למחייתו. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

jesse 43

טקסט תמונה : סוף חודש אוגוסט 1936. עיריית ניו יורק בראשות ראש העיר פיורלו לה גוארדיה מעניקה קבלת פנים חמה לג'סי אואנס ולמשלחת האולימפית של ארה"ב עם שובם מאולימפיאדת ברלין 1936. ג'סי אואנס ומאמנו לארי סניידר הקדימו את שאר המשלחת ושבו לארה"ב בשל סכסוך עם AAU. מייד לאחר קבלת הפנים המלכותית בניו יורק הפך ג'סי אואנס לאתלט מקצועני שהתחרה נגד כלבים וסוסים כדי להוציא את מחייתו. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

jesse 44

טקסט תמונה : ראשית ספטמבר 1936. ג'סי אואנס עטור 4 מדליות זהב אולימפיות באחת מקבלות הפנים שנערכו לכבודו בארה"ב לאחר חזרתו מברלין. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

Jesee 45

טקסט תמונה : אוגוסט 1936. קליבלנד – אוהיו, ארה"ב  ג'סי אואנס מתקבל בכבוד מלכים בעירו קליבלנד. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

jesse 46

טקסט תמונה : 1938. תמונה שקשה להתבונן בה. מידואוס ביי בקליפורניה. ג'סי אואנס משתכר למחייתו ומתחרה בריצה ל- 100 יארד (91.44  מ') נגד סוס ורוכבו. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

jesse 47

טקסט תמונה : 1937. ג'סי אואנס (שלישי מימין) מנסה את כוחו כרקדן מקצועי בלהקת רקדנים ללא הצלחה גדולה. (IAAF).

במשך השנים הפך גֶ'סִי אוֹאֶנְס לאתלט בעל מוניטין עצום בארה"ב ובעולם כולו, כמי שניצב בשיא הפסגה של היכולת האנושית בספורט, וכמי שנתפש כסמל וכאדם שלעג לאדולף היטלר ולתורתו הנאצית. חלפו שנים רבות מאז אולימפיאדת ברלין 1936. גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה בלתי נשכח. הוועד האולימפי הגרמני בראשות ד"ר ווילי דאומה הזמין אותו להיות אורח כבוד במשחקים האולימפיים של מינכן 1972.

jesse 48

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. DOZ מצלמת שורה של אח"ם. ג'סי אואנס הוא השלישי מימין. שני משמאל, זהו רץ המרתון האתיופי אבבה ביקילה חצי גופו התחתון משותק יושב על כיסא גלגלים. (IOC).

[1] וויליאם גארלאנד שימש יו"ר הוועדה המארגנת של משחקי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932.

[2] הבריגדיר – גנרל צ'ארלס שריל מת ב- 1936 באופן פתאומי מהתקף לב ואת מקומו בוועד האולימפי הבינלאומי תפש פרדריק קודרט (Frederic Coudert). פרדריק קודרט כיהן כחבר בוועד האולימפי הבינלאומי עד שנת 1948.

[3] בהיותו נשיא IOC  תמך אוורי בראנדג'  ב- 6 בספטמבר 1972 תמיכה נמרצת בהמשך התחרויות באולימפיאדת מינכן 1972 למרות רצח 11 הספורטאים הישראליים בידי טרוריסטים פלשתינאיים.

[4] בריצת הגמר ל- 100 מ' באולימפיאדת ברלין 1936 הקדים הזוכה במדליית הזהב גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) בזמן של 10.3 ש' את נציגה של גרמניה הארית אֶרִיק בּוֹרְכְמָאיֶיר (Erich Burchmeyer) בארבעה מטרים. אֶרִיק בּוֹרְכְמָאיֶיר סיים במקום החמישי וקבע תוצאה של 10.7  ש'.

[5] ההיסטוריה האולימפית רוויה בתקלות מביכות בעת מסירת מטה השליחים ברביעיות הגברים הפייבוריטיות כמו גם הנשים  במירוץ 4 פעמים 100 מ'. ראה הכישלונות של רביעיית הנשים הגרמנית באולימפיאדת ברלין 1936, רביעיית הגברים האמריקנית באולימפיאדת לונדון 1948 (סרט הצילום הציל אותם ממפלה), רביעיית הנשים האוסטרלית באולימפיאדת הלסינקי 1952, רביעיית הגברים האמריקנית באולימפיאדת רומא 1960.

[6] נציגת פולין סְטָאנִיסְלַבָה וָואלָאשְיֶיבִיץ' הייתה אזרחית אמריקנית בשם סְטֶלָה ווֹלְש שמשפחתה היגרה מפולין לארה"ב בהיותה תינוקת . סְטֶלָה ווֹלְש ביקשה לרוץ בשם פולין ושגרירות פולין נענתה לבקשתה והעניקה לה אזרחות פולנית ודרכון פולני.

[7] מָארִי דוֹלִינְגֶר נטלה חלק בשלוש אולימפיאדות : אמשטרדאם 1928, לוס אנג'לס 1932, וברלין 1936. היא השתתפה ברביעייה הגרמנית במירוץ השליחות 4 פעמים 100 מ' באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932.

[8] ברביעייה ההולנדית השתתפה נערה בת 18 בשם פראנסינה "פאני" קוֹאְן שכעבור שתיים עשרה שנה בהיותה בת 30 ואימא לשני ילדים זכתה באולימפיאדת לונדון 1948 בארבע מדליות זהב (100 מ', 200 מ', 80 מ' משוכות, ומרוץ שליחות 4 פעמים 100 מ'. היא נודעה בשם פאני בלאנקרס – קואן.

[9] קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג נלחם כקצין במדי הוואפן ס. ס. במלחמת העולם ה- 2 בחזית הרוסית. הוא נהרג ב- 1943.

[10] מקור : בַּאד גְרִינְסְפַּאן (Bud Greenspan) נשיא חברת הטלוויזיה "Cappy productions", המפיקה שלו נֶנְסִי בֶּפָה, והפרופסור האמריקני להיסטוריה וִוילִיאָם בֵּייקֶר מאוניברסיטת מיין שכתב את הספר "JESSE OWENS – AN AMERICAN LIFE", ויצא לאור בשנת 1986.

[11] דִיק אֶבֶּרְסוֹל הוא נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC.

[12] קאפי פטראש – גרינספאן נפטרה ממחלת הסרטן ב- 1983. באד גרינספאן מת ב- 2010 בן 84.

[13] באד גרינספאן כתב, ביים, והפיק עבור הסדרה "OLYMPIAD" בסופו של דבר 20 תוכניות, כל אחת בת שעה.

סוף הפוסט מס' 583. הועלה לאוויר ביום שלישי – 1 במארס 2016.

ראה המשך ג'סי אואנס ב- פרק 4 בפוסט מס' 584.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *