פוסט מס' 626. כמה הערות בנושא ה- הידרודינמיקה בשחייה. האוניברסליזם של השחייה. השחייה האולימפית מאז תקופתם של דיוק קאהאנאמוקו ו- ג'וני ווייסמילר בראשית המאה ה- 20 דרך מרק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972 ועד ימינו אנו בעידן שנות ה- 2000 של איאן ת'ורפ, פיטר וואן דן הוגנבאנד, ומייקל פלפס. פוסט מס' 626. כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. 29.8.2016

הערה 1 : המידע ב- בלוג על כל תכולת המחקר שלו לרבות הטקסט + התמונות והצילומים כפופים לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי אולם הוא כפוף באופן מפורש לזכויות יוצרים.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 626 : הועלה לאוויר ביום שני – 29 באוגוסט 2016.

————————————————————————————————-

כמה הערות בנושא ה- הידרודינמיקה בשחייה. האוניברסליזם של השחייה. השחייה האולימפית מאז תקופתם של דיוק קאהאנאמוקו ו- ג'וני ווייסמילר בראשית המאה ה- 20 דרך מרק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972 ועד ימינו אנו בעידן שנות ה-2000 של איאן ת'ורפ ומייקל פלפס.  פוסט מס' 626. כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. 29.8.2016

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו המתעתעת והמגוחכת למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור. הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל כבר בראשית הדרך. הוא היה איש מאוד לא מוכשר בהיבטים השונים של תעשיית הטלוויזיה. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא. עולם הפוך. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה האנושה. היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל הכושל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. ואז באה שנת 2011. באותה השנה של 2011 הפקידה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו את רשות השידור בידיו של מנכ"ל בלתי מוצלח בשם יוני בן מנחם. גם ההמשלה הזאת הציבה בפסגת השידורים של מדינת ישראל איש בלתי מוכשר בעליל מההיבט המקצועי אולם היא ממשלת ישראל חשבה אותו לראוי. ברור שהיה מדובר בהעדפה פוליטית. אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מינו לצדו של יוני בן מנחם את ד"ר אמיר גילת ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. חלפו שלוש שנים כמו במקרה ההדחה של יוסף בר-אל. ב- 2014 הבינה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן כי עשו מקח טעות. שגיאה חמורה. ממשלת ישראל פקחה עיניים ולמדה לדעת כי יוני בן מנחם ואמיר גילת הם מנהיגי שידור בלתי מוכשרים שמנהלים רשות שידור כושלת. עולם הפוך. אותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מי שמינה את יוני בן מנחם ואמיר גילת לתפקידם הרם סגרו יחדיו עם שר התקשורת שלו גלעד ארדן את רשות השידור במתכונתה הישנה ששניהם יוני בן מנחם ואמיר גילת היו האחראיים הראשיים על תקינותה בשנים 2014 – 2011 , ולא עמדו במשימה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נסגר השידור הציבורי כפי שאזרחי ישראל הכירו אותו מאז השנים 1969 – 1965 בהן חוקקה הכנסת את חוק רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה נעמדה על רגליה לצדו של רדיו "קול ישראל" הוותיק. עכשיו ב- 2014 הטילה ממשלת ישראל ווטו על רשות השידור, הוציאה לה צו פירוק ומינתה את פרופסור דוד האן לכונס הנכסים הרשמי של הגוף המפורק. דוד האן מינה את יונה וויזנטל לשמש עורך ראשי חדש וזה מיהר לפטר את המנכ"ל יוני בן מנחם ולסלק את אמיר גילת, כמו גם לפזר את הוועד המנהל של רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רחבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת 13 הספרים היא מסכת טלוויזיה שעוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ, זכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. מהפכת המידע השנייה הגדולה בהיסטוריה, מהפכת ה- Internet, לא הייתה יכולה להתרחש ללא המהפכה שקדמה לה מהפכת המידע של הטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפרת 1 : ראיתי לפתע את עיתונאי "הארץ" ארי שביט מאייש את הפאנל של איילה חסון באולפן "שישי" בערוץ 10 (יום שישי – 26 באוגוסט 2016). באותה מידה של הפתעה שמתי לב לחסרונו של עיתונאי "מעריב" בן כספית מי שנטל בקביעות חלק בקבוצת הפרשנים הרחבה של "שישי". ארי שביט היה בשעתו פאנליסט קבוע בספינת ה- "יומן" בהנחיית איילה חסון בשידור הציבורי ב- ערוץ 1 שהתמוטט וקרס. איילה חסון נטשה את הספינה הטובעת, ו- מישהו בחברת החדשות של ערוץ 10 זרק לה גלגל הצלה, גירש ו- נפנף מ- "שישי" את המגישים הקודמים אלון בן דוד וטלי מורנו (עשו עבודה טובה), והציב במקומם את ניצולת ערוץ 1. אני צופה קבוע בפועלה של חברת החדשות של ערוץ 10. איש לא הסביר לי אז למה ומה היו השיקולים להעיף את הצֶמֶד אלון בן דוד את טלי מורנו ולהושיב על הכיסא שלהם את איילה חסון. לא שמעתי גם עתה שום הסבר ממערכת "שישי" בערוץ 10 באלו נסיבות ומה היו ההעדפות של חברת החדשות בגינן הועף בן כספית מ- "שישי" של יום שישי – 26 באוגוסט 2016 וגיוסו במקומו של ארי שביט במקומו. האם זה אקראי ו/או שיטה ?

פרפרת 2 : הריאיון המפורט "עלילת דן" שערך אייל לוי עם אל"מ במיל. פרופסור זאב דרורי ב- "המוסף" של מעריב (יום שישי – 26 באוגוסט 2016), מי שמוציא כעת ספר על פועלו של הרמטכ"ל דן שומרון ז"ל בן קיבוץ אשדות יעקב, היה מעניין ביותר וחשוב לי. דן שומרון למד שנה מעלי בביה"ס התיכון – חקלאי "בית ירח" בעמק הירדן. הוא שירת בצנחנים בשנים 1958 – 1955 (סיים גם קורס קצינים) ובתום שירותו הצבאי חזר לקיבוץ ושימש נהג משאית. דן שומרון שיחק עמי בקבוצת הכדורסל של הפועל אשדות יעקב בליגה הלאומית בכדורסל (ליגת העל היום) בשנים 1960 – 1959 (כבן קיבוץ אפיקים שימשתי שחקן חיזוק של הפועל אשדות יעקב). ב- 1962 שב דן שומרון לשרת שירות קבע בצה"ל. הוא היה קצין קרבי מוכשר ומפקד ומנהיג צבאי מוצלח בכל הרמות, עד ששר הביטחון יצחק רבין מינה אותו ב- 1987 לרמטכ"ל צה"ל. אני זוכר אותו את דן שומרון ז"ל בתקופת הנעורים שלנו כנער עקשן (לכן זכה מפי חבריו לכינוי "פֶּרֶד") בעל יושרה ודוגמא אישית שעמד על דעתו ללא פשרות כשחשב שהוא צודק. הוא היה נער מיוחד בעל משמעת עצמית גבוהה.

פרפרת 3 : כנ"ל הריאיון "מילה של ווימר" שערך אילון גלעד במוסף "הארץ" (יום שישי – 26 באוגוסט 2016)עם העילוי הלשוני, רב אמן הלשונאי ראובן ווימר. איש חכם ברמות. אתה מתחבר בקלות לסיפורים עיתונאיים אודות נערים מוכשרים בני גילך שהכרת בטרם מלאו לך 20 שנים, ואשר הפכו ברבות השנים לאישים מפורסמים בתחומים שונים בחייה של מדינת ישראל. ראובן ווימר היה חניך בקורס מ"כים של חטיבת "גולני" בג'וערה ב- 1956 מחזור אחד מעלי. כבר אז כנער בן 19 בקורס המ"כים ההוא לפני 60 שנים נודע כ- בעל מוניטין של Copywriter.

פרפרת 4 : הפרויקט המקיף שנכתב אודותיו של הזמר והמלחין המוכשר והפורה שלום חנוך בן 70 בן קיבוץ משמרות ב- "המוסף" של "מעריב" (יום שישי – 26 באוגוסט 2016), כמו גם ב- "ישראל היום" ראוי להערכה רבה. הפרויקט ב- "מעריב" מרשים יותר.

פרפרת 5 : שמחת עניים. קבוצת הכדורגל של הפועל באר שבע אלופת ישראל (בינונית ומטה ברמה אירופית) הציגה משחק יותר מ- שווה כוחות במשחק הגומלין בארץ מול אלופת סקוטלנד קבוצת סלטיק גלזגו (עוד קבוצה אירופית בינונית ומטה) וניצחה אותה 0:2 ביום שלישי – 23 באוגוסט 2015 (לאחר שהפסידה שבוע קודם לכן 5:2 במשחק הראשון בסקוטלנד). בן שהר ו- אובידיו הובאן הבקיעו שני שערים דַלִים ומגוחכים בלתי מחויבי המציאות לשער הסקוטי הפרוץ. ספורט הכדורגל במדינת ישראל הוא עדיין הפופולרי ביותר אולם אין פופולריותו מעידה על איכותו. הוא נותר יָרוּד. כדורגל איננו הייעוד הספורטיבי של האומה היושבת בציון.

פרפרת 6 : חלפו רק ימים אחדים מאז עמדו לרשותו של ערוץ 1 המַט ליפול מונדיאל כדורגל של ברזיל 2014 ושידורים ישירים בלעדיים של המשחקים המרכזיים השבועיים השייכים לשתי ליגות העל הישראליות, הכדורגל והכדורסל. הסדר הישן ההוא שהיטיב במשהו עם השידור הציבורי הקמל כשראשו מורכן, איננו קיים יותר. הרבה יותר עצוב מאשר עגום. מי תיאר לעצמו פעם התרחשות כזאת של פִינָאלֶה טלוויזיונית ציבורית לצלילי רקוויאם של טקס אשכבה.

פרפרת 7 : העיתונאי ושדרן הרדיו החדש בגלי צה"ל אראל סג"ל שם בכיס הקטן את עמיתו שמעון ריקלין. הוא הרבה יותר מעניין ממנו. אולם לא זאת הבעיה. הבעיה היא מפקד גלי צה"ל ירון דקל שנכפה לצרף את השניים הנ"ל לשורותיו על פי שיקולים פוליטיים. אראל סג"ל ושמעון ריקלין מציגים את עצמם בפני מאזיניהם כנציגי האגף הימני – ימני ללא כל בושה ואף חושפים בלהט הוויכוחים הרבים בתוכנית האקטואליה היומית שלהם בין 11.00 ל- 12.00 את האמביציות התקשורתיות שלהם. רדיו גלי צה"ל הוא גוף צבאי שפועל במתכונת אזרחית לחלוטין תחת פיקוד חלש נטול אוטוריטה ונעדר כריזמה של המפקד הוותרן ירון דקל. ירון דקל איננו לוחם ולא איש מהפכות, לפחות הוא איננו מצטייר כ- כזה. מתברר שהוא גם לא המאמן הראשי ולא הקובע הבלעדי את הרכב נבחרתו, נבחרת רדיו גלי צה"ל. הוא איננו יודע ו/או לא יכול לחסום בגופו את את ההתערבות וההכוונה הפוליטית מלמעלה, וכמו עיתונאי ערוץ 1 ששתקו וקרסו, צריך אף ירון דקל לשתוק כדי לשמור על המשכורת והפנסיה שלו. ברור שיהיו לכך בעתיד מחירים וגם השלכות בלתי נמנעים. גורלו של רדיו גלי צה"ל הוא כרוניקה של סגירת התחנה ושינוי נתונים ש- ידועים מראש. זה רק עניין של זמן. בעוד כמה שנים יקראו לתחנה הצבאית/אזרחית הפופולרית הזאת, "תאגיד רדיו גלי צה"ל החדש".

פרפרת 8 : יעקב ברדוגו מטיל צֵל כבד על עמיתו ושותפו ירון ווילנסקי בתוכנית האקטואליה היומית של רדיו גלי צה"ל בין 17.00 ל- 18.00. גונב לו את ההצגה. לא כוחות.

פרפרת 9 : אושר צרוף שלי הוא להכניע ולהביס את חידות הסודוקו הקשות מאוד והקטלניות המתפרסמות מידי ימי שישי בשבוע במוסף "המשבצת" של העיתון "מעריב".

sudoku 2טקסט מסמך : יום שישי – 28 באוגוסט 2016. אני אוהב להביס את חידות הסודוקו הקשות מאוד והקטלניות שמתפרסמות מידי ימי שישי בשבוע במוסף "המשבצת" של העיתון "מעריב". 

כמה הערות בנושא ה- הידרודינמיקה בשחייה. האוניברסליזם של השחייה. השחייה האולימפית מאז תקופתם של דיוק קאהאנאמוקו ו- ג'וני ווייסמילר בראשית המאה ה- 20 דרך מרק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972 ועד ימינו אנו בעידן שנות ה- 2000 של איאן ת'ורפ, פיטר וואן דן הוגנבאנד, ומייקל פלפס. פוסט מס' 626. כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי.

סיומן של תחרויות השחייה באולימפיאדת ריו 2016 הוביל אותי שוב לעיין במשנתם ה- הידרודינאמית הישנה של ג'ון באן (John Bunn) ב- 1955 ושל פיטר קארפוביץ' (Peter Karpovich) ב- 1933, ולעיון נוסף גם בהישגיהם הפנטסטיים בבריכה של השחיינים בימים ההם של השליש הראשון של המאה ה- 20 האמריקניים דיוק קאהאנאמוקו ו- ג'וני ווייסמילר, השוודי ארנה בורג, האוסטרלי אנדרו צ'ארלטון, וקצת מאוחר יותר גם ההונגרי פֶרֶנְץ צ'יק והאמריקני אדולף קיפר (וגם אחרים).

האולימפיאדה ה- 5 במניין הזמן החדש התקיימה בסטוקהולם בירת שוודיה בין 5 במאי ל- 22 ביולי של שנת 1912. אל המשחקים האולימפיים ההם בשוודיה לפני 104 (מאה וארבע) שנים הגיח פנומן שחייה אמריקני יליד הונולולו בירת האי הוואי (Hawaii) דיוק קאהאנאמוקו בן 22 שהתנשא לקומה של 1.87 מ' (Duke Kahanamoku, יליד 24 באוגוסט 1890). דיוק קאהאנאמוקו ניצח במשחה ל- 100 מ' בסגנון חתירה (Crawl) במשחקים האולימפיים של סטוקהולם 1912 בתוצאה של 1:03.4 ד'. הוא הקדים את האוסטרלי ססיל הילי (Cecil Healy) שסיים במקום השני בזמן של 1:04.6 ד'. שלישי היה האמריקני קנת' הושאג (Kenneth Huszagh) לאחר שעצר את שעון הסטופר על 1:05.6 ד'. עדי ראייה מספרים כי סגנון השחייה של דיוק קאהאנאמוקו נראה טבעי, קואורדינטיבי, ויפה לעין. הוא אומנם ייצג את ארה"ב בסטוקהולם 1912 אך היה בעת ובעונה אחת גם שליח אותנטי של בני עמו דַרֵי האי הוואי (Hawaii) שהיו כולם חובבי ים, שחייה, תפישת גלים, ואמני הספורט הלאומי של ילידי האי הוואי הלוא הוא גלישה על גלים גבוהים באמצעות גלשנים. המוניטין של דיוק קאהאנאמוקו בן הונולולו חפף כמעט את שמו של החוקר והגיאוגראף אמיץ הלב הנורווגי רואלד אמונדסן, מי שגילה חודשים ספורים לפני כן בדצמבר 1911 יחדיו עם חמשת חבריו הנורווגיים את הקוטב הדרומי. בשנת 1916 התבטלה האולימפיאדה הבאה בשל נסיבות מלחמת העולם הראשונה. דיוק קאהאנאמוקו הופיע לאולימפיאדת אנטוורפן 1920 בבלגיה כשהוא כבר בן 30. אף על פי כן נותר השחיין המהיר בעולם. בשלב חצי הגמר הִשְוָוה באנטוורפן 1920 את שיא העולם שלו 1:01.4 ד' ובמשחה הגמר קבע שיא עולם חדש של 1:00.4 ד'. דיוק קאהאנאמוקו נשא את עיניו אל מדליית הזהב השלישית גם באולימפיאדת פאריס 1924 בהיותו כבר בן 34. אולם שם המתין לו יריב בן ארצו השחיין האמריקני הצעיר והמוכשר ג'וני ווייסמילר בן 20, מי שהחזיק מאז 1922 בשיא העולם במשחה ל- 100 מ' בזמן הפנטסטי בימים ההם של 57.4 ש'. ג'וני ווייסמילר היה השחיין הראשון והיחיד בעולם ששחה בעת ההיא 100 מ' בסגנון חתירה מתחת לדקה אחת. דיוק קאהאנאמוקו לא עשה זאת מעולם. למשחה הגמר ב- 100 מ' בסגנון חתירה באולימפיאדת פאריס 1924 העפילו ג'וני ווייסמילר, דיוק קאהאנאמוקו, אחיו של דיוק סמיואל קאהאנאמוקו, השוודי המצוין ארנה בורג, היפני קאטסואו טאקאישי, ושוודי נוסף אורבאר טרולה. ג'וני ווייסמילר ניצח וזכה במדליית הזהב בתוצאה 59.0 ש' (שיא אולימפי) באולימפיאדת פאריס 1924, והיה שוב היחיד ששחה את המרחק הקלאסי הזה של 100 מ' בפחות מדקה. דיוק קאהאנאמוקו לקח את מדליית הכסף בתוצאה של 1:01.4 ד'. אחיו של דיוק קאהאנאמוקו, סמיואל קאהאנאמוקו השיג את הארד בזמן של 1:01.8 ד'. השוודי ארנה בורג דורג במקום הרביעי, 1:02.0 ד'. היפני קאטסואו טאקאישי היה חמישי, 1:03.0 ד'. אורבאר טרולה סיים במקום השישי והאחרון. צריך לציין כאן שג'וני ווייסמילר זכה במדליית הזהב גם במשחה הגמר ל- 400 מ' בסגנון חתירה באולימפיאדת פאריס 1924 בזמן של 5:04.2 ד' (שיא אולימפי). השוודי ארנה בורג לקח את מדליית הכסף בזמן 5:05.6 ד'. האוסטרלי אנדרו צ'ארלטון זכה במדליית הארד בתוצאה של 5:06.6 ד'. אחיו של ארנה בורג אוקה בורג היה רביעי, 5:26.0 ד'. אולימפיאדת פאריס 1924 הייתה אקורד סיום של דיוק קאהאנאמוקו. הוא פרש מהשחייה והפך לשחקן קולנוע. ויש להזכיר כאן שוב ושוב שאלופי השחייה האולימפיים ההם עשו זאת כשהם לובשים בגדי ים גדולים ו- שלמים עשויים צֶמֶר שעטפו את כל גופם והגדילו עד למאוד את התנגדות המים לשחייתם.

weismuller 3

טקסט תמונה : אולימפיאדת פאריס 1924. ג'וני ווייסמילר (במרכז, בן 20, מיתמר לגובה 1.92 מ'. מס' כף רגלו הייתה 49) עם שני יריביו השוודי ארנה בורג (מימין) והאוסטרלי אנדרו צ'ארלטון (משמאל) בתום משחה הגמר ל- 400 מ' בסגנון חתירה לגברים בה זכה במדליית הזהב. שימו לב לזרועותיו הארוכות של ג'וני ווייסמילר וכפות ידיו הגדולות. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- IOC).

kahanamoku 3

טקסט תמונה : אולימפיאדת סטוקהולם 1912. זהו כוכב השחייה האמריקני דיוק קאהאנאמוקו בן הונולולו – הוואי (בן 22, גובהו 1.86 מ') האלוף האולימפי בשחייה ל- 100 מ' בסגנון חתירה בתוצאה 1:03.4 ד' (מקור התמונה : הספר "אולימפיאדת סטוקהולם 1912" אשר יצא לאור ב- 1912 בשוודיה). 

kahanamoku 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת אנטוורפן 1920. כוכב השחייה האמריקני דיוק קאהאנאמוקו בן הונולולו – הוואי (בגיל 30, גובהו 1.86 מ') הוא האלוף האולימפי בפעם השנייה ברציפות בשחייה ל- 100 מ' בסגנון חתירה בתוצאה 1:00.4 ד' (שיא עולם) (מקור התמונה : הספר "אולימפיאדת אנטוורפן 1920" אשר יצא לאור ב- 1920 בבלגיה).

ג'וני ווייסמילר בן 24 שָב לבריכת השחייה באולימפיאדת אמשטרדאם 1928 וניצח שוב במשחה ל- 100 מ' בסגנון חתירה בזמן של שיא אולימפי חדש 58.6 ש'. במקום השני דורג ההונגרי אישטוואן באראני (Istvan Barany) בתוצאה 59.8 ש'. היפני הוותיק קאטסואו טאקאישי היה שלישי, 1:00.0 ד'. ג'וני ווייסמילר לא התחרה ב- 400 מ' בסגנון חתירה באמשטרדאם 1928 אולם שיחק בנבחרת ארה"ב בכדור מים באולימפיאדה ההיא בהולנד וזכה עמה במדליית הארד. ג'וני ווייסמילר לא חזר לבריכת השחייה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 מפני שהפך בינתיים לשחקן קולנוע מוצלח ומפורסם מאוד בארה"ב וברחבי העולם כולו (וגם עשיר מאוד) בעקבות גילומו באופן יוצא מהכלל את התפקיד הראשי "טרזן" (Tarzan) בסדרת סרטים מהז'אנר הזה שהפיקה וביימה חברת הקולנוע MGM בשנים 1941 – 1931. דורות של טף, ילדים, ונוער וגם מבוגרים בכל העולם גדלו על סרטי "טרזן" איש הג'ונגל ידיד הטבע והחיות, ודמותו האסתטית, פראית אך תמימה ו- טבעית, ונאה ביותר של האלוף האולימפי ושיאן העולם בשחייה בשנים 1934 – 1922, הלוא הוא ג'וני ווייסמילר. הוא היה פשוט "חתיך הורס" בשפת הנשים. ג'וני ווייסמילר הפך למוּשָא הערצה בינלאומי לא רק ספורטיבי אלא ראשית דבר קולנועי. שיא העולם שקבע ג'וני ווייסמילר ב- 1922, תוצאה של 57.4 ש' במשחה ל- 100 מ' בסגנון חתירה (Crawl), החזיק מעמד תריסר שנים. היה מדובר בגאון שחייה, ספורטאי חובב, ו- מוכשר ביותר בתחום, שהתאמן רק פעמיים בשבוע (משך כל אימון היה שעה וחצי בלבד) ואף על פי כן הגיע להישגים אולימפיים מפליגים עולמיים חסרי תקדים בבריכה בעשור ה- 20 של המאה שעברה. העסק הזה של התפתחות השחייה האנושית ותולדותיה מעניין בגלל שגופו של יוֹנֵק העַל, האדם, לחלוטין איננו הידרודינאמי מעצם בריאתו ולא מותאם לשחייה במים. בניגוד ליוֹנֵק אחר, דולפין, שגופו כן מותאם (ועוד איך מותאם) לשחייה ושהייה במים. כמה שחיינים בעבר הרחוק והמאמנים שלהם חשבו אחרת מאלוהי הבריאה ויצרו מסורת נפלאה של התקדמות בן האנוש במים באמצעות סגנונות שחייה וחידושי תנועה במים. שחייני הדור הראשון מאז תחילת המאה הקודמת כמו ההונגרי זולטאן האלמאיי (Zoltan Halmaj), ואחריהם האמריקנים דיוק קאהאנאמוקו וג'וני ווייסמילר, השוודי ארנה בורג, האוסטרלי אנדרו צ'ארלטון, וגם ההונגרי פֶרֶנְץ צִ'יק והאמריקני אדולף קיפר באולימפיאדת ברלין 1936 (ואחרים), היו בזכות סגנונם, קואורדינציה התנועות היעילה שלהם בגריפת המים בידיהם ורגליהם, וכושר הציפה המופלא לשחייני עַל. הם הפכו את השחייה לענף ספורט אוניברסלי בעל שֵם ובעל תודעה בינלאומית. ההיסטוריה לעולם לא תשכח אותם. בואו ניקח לדוגמא עוד שֵם של שחיין עַל הונגרי ג'ורג' טומפאק (נשכח במשך השנים שחלפו) מי ש- שינה ב- 1954 את תנועת הרגליים בסגנון הפרפר הישן לסגנון דולפין. כיצד זה לא חשבו על הדבר לפניו ? ג'ורג' טומפאק היה עילוי קואורדינטיבי שהפך בן רגע לשיאן עולם במשחה ל- 100 מ' פרפר. שיאני ושיאניות העולם הבאים במשחי הפרפר למדו מג'ורג' טומפק.

מאמן הכדורסל האמריקני הידען ג'ון באן (John W. Bunn). הוא היה ראשית דבר מדען, פיסיקאי ומתמטיקאי. בהיותו איש מדע חיבר ב- 1955 ספר מרתק ו- מעניין ביותר (וגם קריא) וקרא לו "Scientific Principles of Coaching" (העקרונות המדעיים של האימון). הספר החשוב יצא לאור בארה"ב ב- 1955 ע"י הוצאת Prentice Hall. ג'ון באן נולד ב- 1898 ומת ב- 1979.

john bunn

טקסט תמונה : זהו איש הספורט והחינוך הגופני, הפיזיקאי והמתמטיקאי – האמריקני ג'ון באן (1979 – 1898). ג'ון באן הוא בוגר אוניברסיטת קנזס. מאוחר יותר הפך האיש המוכשר הזה בעל כישורים רב צדדיים למאמן נבחרת הכדורסל של "Colorado State College". בהיותו איש מדע חיבר ג'ון באן ב- 1955 ספר מרתק ו- מעניין ביותר, "העקרונות המדעיים של האימון" (Scientific Principles of Coaching). הספר החשוב יצא לאור בארה"ב כאמור ב- 1955 ע"י הוצאת Prentice Hall ב- אינגלווד ניו ג'רסי.   

אינני יודע אם הישגיו הפנטסטיים של ג'וני ווייסמילר רב המוניטין בבריכה בעשור ה- 20 של המאה הקודמת שימשו סיבה ו- קטליזטור לרופא, הפיסיולוג, והפיסיקאי פיטר קארפוביץ' (Peter Karpovich) לחקור ולנתח את כישרון בן האנוש לשחות במהירות במים. על כל פנים הוא פרסם בראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת ליתר דיוק ב- 1933, מסה מדעית מעניינת ביותר ורחבת ידיים, הנקראת, "Analysis of propelling force in Crawl Stroke". במאמר ההוא ניתח ביסודיות את הנעת הכוח בסגנון החתירה בשחייה הדוחף את השחיין קדימה. ג'ון באן ניתח ב- 1955 בספרו "Scientific Principles of Coaching" (העקרונות המדעיים של האימון) מקצועות ספורט רבים מההיבטים הפיסיקאליים – מתמטיים ביניהם מקצועות ה- א"ק, כדורסל, כדורעף, טניס, בייסבול, התעמלות, פוטבול אמריקני, קפיצות למים, וגם שחייה. הגעתי למחקר של פיטר קארפוביץ' באמצעותו של ג'ון באן. בספר Scientific Principles of Coaching (עמוד מס' 81), מתייחס ג'ון באן להתנגדות המים (Water Resistance) הפועלת על גופותיהם של השחיינים והשחיינית בעת התנועה וההתקדמות שלהם לפנים, כשהוא נעזר במחקריו של פיטר קארפוביץ' ואף מעניק לידע שלו קרדיט בספרו. בפתח התייחסותו ברמה פופולארית ובסיסית לנושא התנגדות המים (Water resistance) קובע ג'ון באן כי "התנגדות המים היא כמובן תופעה מוכרת וידועה לכולנו", ומוסיף, "התנגדות המים לשחיין גוברת ביחס ישר לתוספת במהירות שחייתו". עוד אומר ג'ון באן, "התנגדות המים היא מידתית ותואמת את גודל השטח של הגוף עמו היא באה במגע. ככל שחתך שטח הגוף גדול יותר כך גם תגדל ותתעצם התנגדות המים", וכן, "אם רוחב וקצב הצלפת כפות הרגליים נשמרת בתוך מהות המֵיְצָג הזה של של שחיית החתירה, אזי התנגדות המים תפחת", וכן, "כשכוח X של ערך נתון מופעל על גוף השחיין כדי להזיז אותו קדימה בתוך המים, מהירות השחיין תגדל בהדרגה עד שהיא מגיעה לערך הגבלה מסוים בו התנגדות המים הופכת לשוות כוח לאותו כוח X הנ"ל בשל החיכוך עם גוף השחיין". בפרק הנרחב של "גורמים המשפיעים על הכוח" (Factors Affecting Force) בספרו (Scientific Principles of Coaching), קובע ג'ון באן כי מרבית האינפורמציה אודות תורת התנגדות המים הפועלת על גופי השחיינים נובעת מהידע שצברה האנושות וצבר המדע הנוגע למחקר שיוט ה- אֹניות באוקיינוסים. מחקר התנגדות המים הוא כל כך חשוב מפני שהוא מוכיח כי מהירות תנועת השחיין במים והתקדמותו לפנים היא יותר תוצאה של התגברות על התנגדות המים מאשר תוספת כוח. ג'ון באן מונה שמונה מרכיבים המשפיעים על מסת התנגדות המים : 

1.Waves, 2.Eddies, 3.cavitation, 4.Skin friction, 5.Force, 6.Starting and Stopping, 7.Internal Resistance, 8.Resistance due to Physical Features.

ג'ון באן מסביר בספר שלו Scientific Principles of Coaching שיצא לאור ב- 1955 אודות המרכיב השישי "Starting and Stopping" הנוגע להתנגדות המים המשפיעה על התקדמות השחיין, כי זינוק, עצירה, וגוף לא חלק דיו ובגד ים גס (עשוי צֶמֶר למשל כמו בימים ההם) מגדילים את התנגדות המים להתקדמות השחיין. כ- % 30 מהתנגדות המים לתנועת השחיין לפנים קשורה לחיכוך מגע המים עם גופו החוצה ומפלח אותם ולבגד הים שלו. ג'ון באן סבר כי פיטר קארפוביץ' הבין מהו הגורם המניע את הכוח של השחיין בסגנון חתירה וייסד את הנוסחא המתמטית הבאה הר"מ שמבטאת את הרעיון כי כוח ההתנגדות נמצא ביחס ישיר למהירות בריבוע.

F = KV2

הכוח המניע את את התקדמות השחיין לפנים שווה למכפלת התנגדות המים במהירות השחייה. אופנת בגדי הים של האלופים האולימפיים לדורותיהם לבשה ופשטה צורה. אי אפשר כמובן להשוות בין האיכות העלובה ומקדם ההתנגדות הגדול של בגד הים השלם והגדול עשוי צֶמֶר שלבש ג'וני ווייסמילר באולימפיאדת פאריס 1924 לבין טיב בגד הים "Slip" עשוי משי שלבש מרק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972, ולבטח לא עם חליפת השחייה המודרנית שמקטינה עד למאוד את חיכוך השחיין עם התנגדות המים וסביבת התחרות שלו שהמציאה חברת Speedo.

bunn 2

טקסט מסמך : ספרו המרתק של פרופסור ג'ון באן "העקרונות המדעיים של האימון" יצא לאור בארה"ב ב- 1955.

כאמור אוהדי השחייה יכולים למצוא עניין ב- "Analysis Of Swimming Techniques", מסה מדעית שחיבר מאמן הכדורסל (!) האמריקני ג'ון באן מאוניברסיטת קולוראדו בספרו המרתק והמנומק, ואשר קרוי, "Scientific Principles of Coaching". הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1955 בהוצאת Prentice Hall. חלק מספר המדע של ג'ון באן שהוא אומנם מאמן כדורסל אך בעל השכלה של פרופסור למתמטיקה ופיזיקה והנוגע גם לניתוח טכניקת השחייה, נעזר במחקר של פרופסור פיטר קארפוביץ' משנת 1933 הקרוי, "Water Resistance in Swimming". פרופסור קארפוביץ' טען כבר ב- 1933 למשל שכוח ההתקדמות האידיאלי של שחיינים ושחייניות מוכשרים בסגנון חתירה נשען על % 70 עבודת ידיים ורק % 30 על עבודת רגליים. שחיינים פחות טובים ומתואמים נשענים על % 77 עבודת ידיים בעקבות הנעה ודחיפה דלה של עבודת הרגליים וכפות הרגליים. תחשבו ותיזכרו לרגע בשחיין האיטלקי גרגוריו פאלטריניירי (Gregorio Paltrinieri) שלקח בריו 2016 את מדליית הזהב במשחה ל- 1500 מ' בסגנון חופשי כמעט ללא עבודת רגליים בתוצאה של 14:34.57 ד', לעומת האמריקנית קטי לדקי (Katie Ledecki) שקבעה שני שיאי עולם חדשים בריו 2016 במשחים ל- 400 מ' בזמן 3:56.46 ד' ו- 800 מ' בתוצאה 8:04.79 ד' בסיוע עבודת רגליים פנטסטית.

bunn 1טקסט מסמך : דיון אודות מדע השחייה לפני 61 שנים, ב- 1955. מתוך ספרו המרתק של מאמן הכדורסל פרופסור ג'ון באן מאוניברסיטת קולוראדו, "העקרונות המדעיים של האימון" (יצא לאור בארה"ב ב- 1955). הספר עוסק בין השאר גם בניתוח טכניקת השחייה וכישרון ההתקדמות במים של בן האנוש בסגנון המהיר ביותר, הלוא הוא סגנון החתירה, ומהות וטכניקת הגריפה בידיים ועבודת הרגליים. (באדיבות הוצאת Prentice Hall. הספר "Scientific Principles of Coaching" יצא לאור בארה"ב ב- 1955 בהוצאת Prentice Hall).

בפרק "Analysis of Swimming Techniques" בספרו "Scientific Principles of Coaching"  (עמודים 186 – 175), שיצא לאור בשנת 1955, מדגיש ג'ון באן שוב את עניין החיכוך של גוף האדם במים המאט את מהירות שחייתו בגלל סיבות של עור גס, גוף שעיר, ובגדי ים גדולים ו- רפויים עשויים צֶמֶר. פיטר קארפוביץ' קבע כבר ב- 1933 כי חיכוך העור הוא הגורם הדומיננטי המגביר את התנגדות המים, וסוג בגד הים חשוב יותר מאיכות החומר. בגד ים גדול ורפוי מגדיל עד למאוד את התנגדות המים. כפי שניתן לראות בתצלומים הנלווים לפוסט הקונקרטי הזה מס' 626, ג'וני ווייסמילר, דיוק קאהאנאמוקו, וארנה בורג וגם האחרים לבשו בגדי ים גדולים עשויים צמר שעטו את כל גופם על פי אופנת הימים ההם האולימפיים ההם בין 1896 ל- 1936. פיטר קארפוביץ מצא כבר ב- 1933 כי לא קיים שוני בהתנגדות המים על שחיין שלובש בגד ים עשוי משי ו/או שחיין שגופו עירום, אולם מאידך התנגדות המים גוברת מאוד כשהשחיין משתמש ב- בגד ים עשוי צֶמֶר כמנהג הימים ההם. פיטר קארפוביץ' מצא עוד במחקריו לפני 83 (שמונים ושלוש) שנים כי שחייה על הגָב גוררת התנגדות גדולה יותר של המים מאשר שחייה בסגנון חתירה כשהשחיין שוכב פרקדן על המים. בהקשר להערה האחרונה הזאת של פיטר קארפוביץ' אני מבקש לספר כי באולימפיאדת מונטריאול 1976 נכחנו פרשן השחייה שלנו יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל ואנוכי באימונים של נבחרת השחייה המזרח גרמנית בבריכה בקומפלקס האולימפי. הבריכה הייתה רגועה. שרר שם שקט. פה ושם נשמעו פקודות בגרמנית. התבוננו שם באופן מיוחד באימון חוזר ונשנה של שחיין הגָב הגרמני רולאנד מאתס (Roland Matthes, היה אלוף אולימפי ומדליין הזהב באולימפיאדות מכסיקו 1968 ומינכן 1972 בשני משחי הגב ל- 100 מ' ו- 200 מ') ששחה על גבו כשזרועותיו מקובעות בתנועת חֵץ והתקדמותו במים נסמכת רק על עבודת הרגליים. אני זוכר שתשומת לבי התרכזה בצִיפָת העַל של השחיין המזרח גרמני. רולאנד מאתס הגבוה (1.89 מ') ודק הגזרה צף מעל המים כאילו היה קֶרֶש עֵץ. המשקל הסגולי של מסת גופו וודאי היה נמוך. אף פעם לא ראיתי אדם שוכב על גבו כשכל גופו צָף ממש מעל המים. זה היה מחזה יוצא דופן. הערתי על כך ל- יוסף "יוז'ו" טלקי. "אבחנתך נכונה", השיב לי. היה שם עוד קטע שמשך את תשומת לבי. בתום האימון רולאנד מאתס ואהובתו השחיינית קורנליה אנדר בת 18 (Kornelia Ender, קומתה 1.79 מ', זכתה באולימפיאדת מונטריאול 1976 בארבע מדליות זהב ואחת מכסף) פרסו על עצמם מגבת גדולה ולא הפסיקו להתגפף ולהתנשק מתחת לה. איש מהמשלחת המזרח הגרמנית בבריכה לא התקרב לאזור, לא העיר, ולא הפריע לצמד האולימפי הרומנטי להפגין את אהבתו זה לזו.

אני מבקש להדגיש כאן שוב שג'ון באן השווה ב- 1955 במחקריו ההם את התנהגותו והתקדמותו של השחיין במים להתנהגותה של אוֹנִיָה גדולה המשייטת ברחבי האוקיינוסים הגדולים. זרמי מערבולות ויצירת גלים בבריכה בעת קיום תחרויות משפיעה על המתחרים בדיוק כשם שהתופעות הימיות הללו משפיעות על האוֹנִיוֹת בעת תנועתן בימים פתוחים. ג'ון באן מתריע בספרו כי הנוסחא המתמטית העוסקת בהתנגדות המים (ו/או בגרר) המשפיעה על הנעת האוניות היא סבוכה אולם חשובה להבנת הנושא. אני מביא כאן את נוסחת החישוב המסובכת והמורכבת שעורך כאן ג'ון באן (John Bunn) הנוגע להתנגדות המים המופעלת על השחיינים בגין מערבולות וגלים הנוצרים בבריכה ו/או אלה הפועלים על האוניות הנעות במרחבי האוקיינוסים, רק כדי להבהיר את מידת יסודיותו והבנתו את הנושא (ולא כדי לבחון את בקיאות הקוראים). הנה הסברו של ג'ון באן.

john bunn 2

טקסט מסמך : שנת 1955. חישוביו המסובכים של ג'ון באן הנוגעים להשפעת מערבולות וגלים על היווצרות התנגדות המים להתקדמות ושייט אוניות. ג'ון באן מציין בספרו מ- 1955 "העקרונות המדעיים של האימון" כי מרבית הידע הנוגע להתנגדות המים מגיע מ- מחקר ולימוד תנועת האוניות באוקיינוסים. (באדיבות הוצאת Prentice Hall. הספר "Scientific Principles of Coaching" יצא לאור בארה"ב ב- 1955 בהוצאת Prentice Hall).

ג'ון באן מציין כי בניגוד לממצאיו של ד"ר פיטר קארפוביץ' הנוגעים לאחוז תרומת חתירת הידיים % 70 בסגנון Crawl מול % 30 של תרומת עבודת הידיים, ומבלי לחפש פגם כלשהו, בחן האיש את ערך חשיבות עבודת הידיים בסגנון החתירה, כש- שחה ברגליים קשורות וקבע את הזמן הטוב ביותר שלו.

טכנולוגיה ספורטיבית מתקדמת לרבות ייצור חליפות שחייה. 

להתפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית הייתה השפעה מיידית ועצומה כמעט בכל מקצועות הא"ק וגם בתחרויות השחייה למיניהן. הידע המצטבר בתורת האימון במאה השנים האחרונות לצד התפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית ועמה ההטבה והשבחת תנאי האימון, כמות ואיכות האימון, הגברת הידע הרפואי, תזונה נכונה, שכלול של ההנעלה וציוד, שימוש מושכל בכלי הספורט – השפיעו השפעה דרמטית ומוחצת על שבירת השיאים ואשר מוצאים את ביטויים כמעט בכל אחד מהענפים. היצרן הגרמני אָדִי דָאסְלֶר בעל חברת "אָדִידַאס" (Adidas) שיפר לאין ערוך בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת את איכות נעלי הכדורגל ואת טיב הכדור המשחק, וגם את איכות נעלי הספורט, ונעלי ריצה מסומרות בריצות למרחקים קצרים וארוכים. החרו – הלכו בעקבותיו חברות ההנעלה של "פּוּמָה" (Puma), ומאוחר יותר גם "נָיְיק" (Nike), "רִיבּוֹק" (Rebbock), ו- דִיאָדוֹרָה (Diadora).

record 5

טקסט תמונה : 1933. גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) נועל נעלי ריצה פשוטות, מזנק מגומות חפורות, ומתחרה על מסלול פחם. (באדיבות אוניברסיטת אוהיו ב- ארה"ב).

record 6

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968. ריצת הגמר ל- 100  מ' לגברים. המנצח האמריקני גִ'ים הָיְינְס בזמן של 9.95 ש' וסגניו נועלים כולם נעלי ריצה של חברת "אָדִידַאס" (adidas) ומתחרים על מסלול טרטאן מודרני. גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה רק יכול לחלום על תנאי תחרות חלומיים כאלה. חברת "אָדִידַאס" פרטנר עסקי של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) השתמשה מן הסתם בצילום הזה לקידום המכירות שלה. (באדיבות TELEMEXICO 1968, חברת adidas ו- IOC).

הציוד הספורטיבי המשוכלל הכולל נעלי ריצה חדישות, מוטות קפיצה גמישים, מסלול ריצה עשוי טַרְטָאן (גומי קשיח), מתקני זינוק, תנאי אימון משופרים, הבנת חשיבות התזונה, וידע פיסיולוגי וביו- מכאני תרמו תרומה מכרעת להישגי האתלטים. ראה הספר, "למילים יש וויזואליה משלהן" אחד מ- 13 הספרים המרכיבים את הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". החברה היפנית "מִיקָאסַה" (Mikasa) הפכה ליצרנית בלעדית של הכדורעף. הייתה הסכמה כללית כי הכדורסל תוצרת האמריקנית הפירמה "Spalding" הוא הטוב בעולם. החברה האמריקנית "Converse" הפכה לאחר מלחמת העולם ה- 2 ליצרנית הבולטת של נעלי כדורסל. חברות "סְפִּידוֹ" (Speedo) ו- אדידאס (adidas) התמחו בייצור בגדי ים חדשים, למעשה חליפות שחייה מיוחדות שעטו השחיינים והשחייניות על גופם מכף רגל ועד צוואר, ואשר תפקידן היה להקטין את חיכוך השחיין עם המים. אין שום ספק כי טכנולוגיית חליפות השחייה המשוכללות הללו מילאו את משימתן כיאות והפחיתו את התנגדות המים לשחיין / שחיינית. השימוש בחליפות השחייה המיוחדות האתה הביאו ל- שיפור גדול ומשמעותי של שיאי העולם. לאחרונה, מזה כמה שנים, החליטה FINA (ההתאחדות הבינלאומית בשחייה) לאסור את השימוש בחליפות השחייה המשוכללות של Speedo ו- adidas. מבט אחד באוֹפְנָת בגד השחייה הכבד, הגדול, והמיושן של ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר (Johnny Weismuller) ב- 1924, ה- "סְלִיפ" של מַרְק סְפִּיץ (Mark Spitz) ב- 1972, וחליפת השחייה המשוכללת של אִיָאן תּ'וֹרְפּ (Ian Thorpe) בעשור ה- 2000 – מבהיר את ההבדל והשוני ואת מהות העניין הנוגעים להישגי השחיינים והשחייניות. גם איכות וטיב המתקנים האולימפיים לרבות בריכות השחייה ואדני הזינוק השתפרו לבלי היכר. לא ניתן כלל להשוות את תנאי השחייה שנכפו על המשתתפים באולימפיאדת סט. לואיס 1904 לאלו של ג'וני ווייסמילר באולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדאם 1928, וודאי לא לבריכות החדישות בהן שחו מרק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972, ואִיָאן ת'וֹרְפּ ו- פיטר וואן דן הוגנבאנד באולימפיאדות סידני 2000 ואתונה 2004, ולבטח לא בריבוע לתנאי השחייה של מייקל פלפס בחמש האולימפיאדות בהן נטל חלק סידני 2000 + אתונה 2004 + בייג'ינג 2008 + לונדון 2012 + ריו 2016. בדיוק, כמו שלא ניתן למצוא כל זהות ודמיון בין איכות, תכיפות, תנאים, וכמות האימונים של דור השחיינים המוכשר אולם המְיוּשָן ו- הוותיק ההוא, לבין אלה של הדוֹר הנוכחי המעודכן של סוף המאה ה- 20 וראשית ה- מאה ה- 21. מדובר בעולם ספורטיבי שונה לחלוטין הרחוק כמזרח ממערב בין היָשָן ההוא לבין המוֹדֶרְנִי המוכר לכולנו היום. 

record 7

טקסט תמונה : אולימפיאדת סט. לואיס 1904. הזינוק למשחה 100 מ' [2]. ניצח בו ההונגרי זולטאן האלמאיי (Zoltan Halmaj) בתוצאה 1:02.8 דקה. המזניק עם האקדח עומד מאחור בחליפה כהה ומגבעת כהה. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

record 8

טקסט תמונה : אולימפיאדת סטוקהולם 1912. השחיינית האוסטרלית שרה "פאני" דוראק (Sarah “Fanny” Durack) מימין, לבושה בבגד ים כבד של אופנת הימים ההם, מנצחת במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי בתוצאה 1:22.2 דקה. היא הקדימה את חברתה לנבחרת השחייה של נשות אוסטרליה ווילהלמינה וויילי (Wilhelmina Wylie) שקבעה זמן של 1:25.4 דקה.

record 9

טקסט תמונה : אולימפיאדת פאריס 1924. השחיין האמריקני ג'וני ווייסמילר ( גובהו האישי 1.92  מ') לובש בגד ים גדול ומסורבל עשוי צמר. ג'וני ווייסמילר היה הראשון בעולם ששחה 100 מ' בסגנון חופשי בפחות מדקה אחת. ב- 1922 כשהיה בן 18 קבע זמן סנסציוני של 57.4 ש'. בהיותו בן 20  זכה באולימפיאדת פאריס 1924 בשלוש מדליות זהב במשחים בסגנון חופשי ל- 100 מ', 400 מ', ומשחה שליחים 4 פעמים 200 מ', ובמדליית אָרָד כשחקן בנבחרת הכדור מים של ארה"ב. ג'וני ווייסמילר חזר לאולימפיאדת אמשטרדם 1928 וזכה בעוד שתי מדליות זהב, במשחים בסגנון חופשי ל- 100 מ' ומשחה שליחים 4 פעמים 200 מ'. ג'וני ווייסמילר פרש מהבריכה בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת והפך לשחקן קולנוע פופולארי ואהוב בסרטי "טרזן". נולד באזור הגרמני של רומניה ב- 2 ביוני 1904. בהיותו בן חצי שנה היגרו הוריו לארה"ב. הוא מת ב- 20 בינואר 1984. (באדיבות הוועד האולימפי הצרפתי ו- IOC).

record 10

טקסט תמונה :  אולימפיאדת מינכן 1972. השחיין היהודי – אמריקני מרץ ספיץ (גובהו האישי 1.85 מ') בן 22 לובש בגד ים "סליפ" עשוי משי כדי להקטין את החיכוך עם המים. מרק ספיץ זכה בשבע מדליות זהב באולימפיאדת מינכן 72' כלהלן : 100 מ' בסגנון חופשי (שיא עולם 51.22  ש'), 200  מ' בסגנון חופשי (שיא עולם 1:52.78 דקה), 100 מ' בסגנון פרפר (שיא עולם 54.27 ש'), 200  מ' בסגנון פרפר (שיא עולם 2:00.70), משחה שליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי (שיא עולם 3:26.42 דקות), משחה שליחים בסגנון חופשי 4 פעמים 200 מ' (שיא עולם 7:35.78 דקות), ומשחה שליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון מעורב ( שיא עולם 3:48.16 דקות). בכל אחד משבעת המשחים קבע מרק ספיץ כאמור שיא עולם. מרק ספיץ נולד ב- 10 בפברואר 1950. (באדיבות DOZ ו- IOC).

record 11

טקסט תמונה : אולימפיאדת סידני 2000. השחיין האוסטרלי איאן ת'ורפ (מתנשא ל- 1.98 מ' ושוקל 108  ק"ג)  בן 18 לובש חליפת שחייה משוכללת של חברת adidas כדי להקטין את חיכוך גופו עם המים. איאן ת'ורפ זכה במדליית זהב במשחה ל- 400 מ' בסגנון חופשי כשקבע שיא עולם פנטסטי  3:40.59 דקות. במשחקי חבר העמים הבריטי ב- 2002 בעיר מנצ'סטר באנגליה שיפר איאן ת'ורפ את השיא מאולימפיאדת סידני 2000 והעמידו על 3:40.08 דקות. השיא החזיק מעמד עד 26 ביולי 2009. באותו היום הוא נשבר ע"י השחיין הגרמני פאול בידרמן שקיזז ממנו מאית שנייה והעמידו על 3:40.07 דקות. השיא של פאול בידרמן שריר וקיים עד עצם היום הזה. הישגיהם של איאן ת'ורפ ופאול בידרמן מתקרבים לקצה גבול יכולתו של האדם). איאן ת'ורפ זכה באולימפיאדת סידני במדליית הכסף במשחה ל- 200  מ' בסגנון חופשי. כמו כן הוביל את נבחרתו לזכייה בשתי מדליות הזהב ושיאי עולם במשחי השליחים  4 פעמים 100 מ' ו- 4 פעמים 200 מ' בסגנון חופשי. נבחרת אוסטרליה עם איאן ת'ורפ זכתה במדליית הכסף במחשה השליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון מעורב. איאן ת'ורפ שב לאולימפיאדת אתונה 2004 וזכה בשתי מדליות זהב במשחים ל- 200  מ' ו- 400  מ' בסגנון חופשי. במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי זכה איאן ת'ורפ במדליית ארד. לאחר מכן זכה עם נבחרתו במדליית הכסף במשחה השליחים 4 פעמים 200 מ'. (באדיבות התאחדות השחייה האוסטרלית וחברת adidas).

שיפור טכנולוגיית הצילום והשימוש במצלמת ה- Photo finish / מצלמת קַו הַגְמָר [3]  באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932, זאת המוצבת על קו הסיום ומדרגת את מיקומם של הרצים, היה חיוני, אך לא פתר תמיד את המחלוקת בין שופטי מדידת הזמן שהשתמשו בשעוני עֶצֶר ידניים בריצת הגמר ל- 100 מ' בין שני האָצָנִים האמריקניים הזוכה אֶדִי טוֹלָאן לבין סגנו רָלְף מֶטְקָאלְף. השופטים העניקו להם זמן שווה 10.3 ש'. נדרשה התערבות מכשיר הצילום האופטי. ה- פוטו פיניש היה אמור להפריד ביניהם. מצלמת הפוטו פיניש האלקטרונית (הראשונה בהיסטוריה האולימפית) שהוצבה על קו הגמר באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 הייתה עדיין בלתי מפותחת מספיק וטרם בשלה דיה כדי להכריע במחלוקת. המעבר ממדידת הזמנים האנלוגית בשעוני עֶצֶר (Stopper) ידניים למדידה דיגיטאלית באולימפיאדת טוקיו 1964 – הוסיפה לאמינות ויוקרת התחרויות האולימפיות ותרמו לפופולאריות שלהם בעיניי הספורטאים, הציבור הגלובאלי, וצופי הטלוויזיה. הטלוויזיה היפנית הציבורית NHK וחברת השעונים היפנית SEIKO הפכו במשחקי אולימפיאדת טוקיו 1964 את הספורט למדע.

record 12

טקסט תמונה : אולימפיאדת סטוקהולם 1912. מתקן השיפוט. הוועדה המארגנת של המשחקים בראשות גוסטאב באלק וסיגפריד אדסטרום מציבה לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים את מצלמת ה- Photo finish ברום המגדל לצד שופטי הזמן המשתמשים בשעוני עֶצֶר (שעוני Stopper) ידניים. (באדיבות הוועד האולימפי השוודי ו- IOC).  

שתי תוכניות הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שערכתי במחצית עשור ה- 70 של המאה הקודמת "מבט ספורט" ו- "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" העניקו תשומת לב בולטת לאולימפיאדות ומבט מיוחד לאולימפיאדת ברלין 1936. אלכס גלעדי העניק גיבוי מוחלט להשקפת עולמי כעורך תוכנית הספורט ההיא המיועדת לילדים ובני נוער. היום ממרחק של כ- 41 (ארבעים ואחת) שנים אני יודע שזה היה שלב חשוב ביותר בהתפתחותי כאיש טלוויזיה ועיתונאי. ההשקעה וההיכרות עם המשחקים האולימפיים נעשו במסגרת ההיערכות וההכנות המסיביות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית לכיסוי אולימפיאדת מונטריאול 1976 הממשמשת ובאה. בקיץ 1975 הפיק אלכס גלעדי עשר תוכניות אודות האולימפיאדות של הזמן הקדום ביוון העתיקה. התוכניות הופקו ושודרו מאולפן א' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעוצב כמודל של יוון העתיקה ע"י התפאורן אַמְנוֹן גָדוֹל בתוכנית "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". היועץ והמנחה שלהן היה היסטוריון הספורט ד"ר אוּרִי זִמְרִי ז"ל הבלתי נשכח. בסתיו 1975 רכשנו את הסדרה הדוקומנטארית המופלאה "OLYMPIAD" מחברת הטלוויזיה האמריקנית “Cappy Productions” בראשות בַּאד גְרִינְסְפַּאן ורעייתו קָאפִּי פֶּטְרָאש. צוות ההפקה וההסרטה של החברה היה מינימאלי. בָּאד גְרִינְסְפָּאן ביים וכתב את הסדרה כולה. קָאפִּי פֶּטְרָאש הייתה המפיקה הראשית, שתי האחיות נֶנְסִי וסוּזָאן בֶּפָה שימשו תחקירניות ועוזרות ההפקה. הסדרה הערכית בת 11 תוכניות באורך של שעה כל אחת הייתה יצירת מופת, אוסף של כ- (מאה) תחקירים וסיפורים תיעודיים מעניינים (חלקם מרתקים) שכל אחד מהם הוא Masterpiece בפני עצמו, ואשר רשתות טלוויזיה רבות בעולם רכשו אותה כמונו. הסדרה התיעודית הזאת הופקה יחדיו עם ג'וֹנִי אִיסוֹאוּ (Johnny Esaw) מנהל שידורי הספורט בערוץ הטלוויזיה המסחרית הקנדית CTV (ראשי תיבות של Canada Television), חשפה סיפורים אולימפיים אותנטיים רבים, בהם יוצר הסדרה והבימאי שלה באד גרינספאן (Bud Greenspan) המנוח חיבר ספורטאים אלופים ידועי שֵם ובעלי מוניטין עם עברם. התוכנית הראשונה בסדרה הופקה בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה ויוחדה לאתלט האמריקני השחור גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) שזכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת ברלין 1936, ולקונפרונטציה שנכפתה עליו להתמודד באופן סמוי וגלוי עם קנצלר גרמניה הנאצית אדולף היטלר. אדולף היטלר אבי תורת הגזע הארי העליון ושונא מושבע של יהודים ושחורים לעג למשלחת האמריקנית שצוברת מדליות זהב באמצעות ספורטאים שחורים נחותים. לאחר ניצחונו הראשון של גֶ'סִי אוֹאֶנְס בריצה ל-100 מ', נטש אדולף היטלר את מושבו בתא הכבוד ועזב את האצטדיון משום שסירב ללחוץ את ידו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס ולברך אותו על ניצחונו כפי שנהג עם הספורטאים והספורטאיות ממדינות אחרות אותם הזמין לתא הכבוד שלו . הפיהרר הגרמני התעלם גם ממנצחים ואלופים אמריקנים שחורים נוספים במשחקים כמו הקופץ לגובה קוֹרְנֶלְיוּס ג'וֹנְסוֹן (Cornelius Johnson) ומנצחי הריצות ל- 400 מ' ו- 800 מ' אָרְצִ'י וִוילִיאָמְס (Archie Williams) וג'וֹן ווּדְרוּף (John Woodruff). הוא עזב את האצטדיון לאחר זכייתם בתחרויות בענפי הספורט הקונקרטיים שלהם אך ביקש לעומת זאת להביא לתאו את האצנית האמריקנית הלבנה הֶלֶן סְטֶפֶנְס (Helen Stephens) שניצחה בריצת הגמר ל- 100 מ' לנשים.

[1] עד לרגע זה באוגוסט 2016 הדן המחקר וכתיבת הספר הזה "פסגת היכולת האנושית והתפתחות חזון הטלוויזיה בארץ ובעולם" במסגרת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת הספרים הזאת עוסקת בתולדות והתפתחות שידורי הטלוויזיה מאז 1884 (בעולם ובארץ) בשלושה תחומים עיקריים : חדשות, ספורט, ותיעוד.

[2] באולימפיאדת סט. לואיס 1904 שחו המתחרים 100 יארד ולא 100 מ'.

[3] מצלמת "פוטו פיניש" לצורך מיקום ודירוג הרצים על קו הסיום הותקנה בפעם הראשונה באולימפיאדת סטוקהולם 1912.

מי שמתעניין במכניקה של השחייה ויעילות התנועה של בן אנוש נגד התנגדות המים יכול למצוא את מבוקשו גם בספר המעניין של מאמן השחייה האמריקני הנודע פרופסור ג'יימס קאנסילמאן (James Counsilman) מאוניברסיטת אינדיאנה הקרוי "THE SCIENCE OF SWIMMING". הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1968 בהוצאת Prentice Hall, אולם נותר קלאסי. לא נָס ליחו.

counsilman 1טקסט מסמך (1) : השער הקדמי של ספרו המעניין של מאמן השחייה האמריקני הדגול פרופסור ג'יימס קאנסילמאן מאוניברסיטת אינדיאנה, "מדע השחייה". (הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1968).

counsilman 2טקסט מסמך (2) : השער האחורי של ספרו המעניין של מאמן השחייה האמריקני הדגול פרופסור ג'יימס קאנסילמאן מאוניברסיטת אינדיאנה, "מדע השחייה". (הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1968).

כמו כן יכולים אוהדי השחייה למצוא עניין במסה, "Analysis Of Swimming Techniques", שחיבר מאמן הכדורסל (!) האמריקני ג'ון באן מאוניברסיטת קולוראדו בספרו המרתק והמנומק, ואשר קרוי, "Scientific Principles of Coaching". הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1955 בהוצאת Prentice Hall. חלק מהמסה המדעית של ג'ון באן שהוא אומנם מאמן כדורסל אך בעל השכלה של פרופסור למתמטיקה ופיזיקה, הנוגע לניתוח טכניקת השחייה, נעזר גם מחקר של פרופסור קארפוביץ' משנת 1933 הקרוי, "Water Resistance in Swimming". פרופסור קארפוביץ' טען כבר ב- 1933 למשל שכוח ההתקדמות של שחיינים ושחייניות מוכשרים בסגנון חתירה נשען על % 70 עבודת ידיים ורק % 30 על עבודת רגליים.

תזכורת : היסטוריה קצרה של עילויי שחייה.

גופו של האדם איננו הידרודינאמי מעצם בריאתו ולא מותאם לשחייה במים אך כמה ספורטאים וספורטאיות (שחיינים ושחייניות) והמאמנים שלהם חשבו אחרת. הם הפכו בזכות קואורדינציה התנועות היעילה שלהם בגריפת המים בידיהם ורגליהם, וכושר הציפה המופלא לשחייני עַל. ההיסטוריה לעולם לא תשכח אותם. השחיין ההונגרי ג'ורג' טומפאק שינה ב- 1954 את תנועת הרגליים בסגנון הפרפר הישן לסגנון דולפין. כיצד זה לא חשבו על הדבר לפניו ? ג'ורג' טומפאק היה עילוי קואורדינטיבי שהפך בן רגע לשיאן עולם במשחה ל- 100 מ' פרפר.

השחיין היהודי – אמריקני מרק ספיץ (Mark Spitz) היה בן 22 (סטודנט לרפואת שיניים), בשעה שזכה בשבע מדליות זהב בשחייה באולימפיאדת מינכן 1972. בכל משחה בו ניצח וזכה במדליית זהב, גם הציב שיא עולם חדש. מרק ספיץ זכה בארבעה משחים אישיים ל- 100 מ' ו- 200 מ' בסגנון חופשי וגם ל- 100 מ' ו- 200 מ' בסגנון פרפר. הוא ניצח גם בשלושת משחי השליחים הקבוצתיים של נבחרתו האמריקנית ב- 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי, 4 פעמים 100 מ' בסגנון מעורב, ו- 4 פעמים 200 מ' בסגנון חופשי.

spitz 3

טקסט תמונה : השחיין היהודי – אמריקני מרק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972. הוא נחשב עד לפני זמן מה לגדול השחיינים בעולם בכל הזמנים. אבל זוהי רק הגדרה עיתונאית. ג'וני ווייסמילר, מט ביונדי, אלכסנדר פופוב, איאן ת'ורפ, פיטר וואן הוגנבאנד, ומייקל פלפס לא נפלו ממנו בכישרונם. (באדיבות DOZ)

מַרְק סְפִּיץ נחשב בשנות ה- 70 של המאה הקודמת לפלא השמיני. שחיין מוכשר מאין כמוהו, מאומן היטב, ובעל חוסן נפשי להתמודד בהצלחה עם הַנֶטֶל הכבד של לחץ התחרויות האולימפיות. רבים חשבו אז ששיאיו הם נֶצַח. קצה גבול היכולת של בֶּן אֶנוֹש בבריכה. באולימפיאדת מינכן 1972 שחה מרק ספיץ את המרחק 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של 51.22 ש', שהיווה שוב שיא עולם חדש וגם זכייה במדליית הזהב השישית שלו בסדרה. זה היה לפני 43 שנים. מהירותו הממוצעת של מרק ספיץ במשחה הגמר ההוא במינכן 72' ל- 100 מ' בסגנון חופשי במינכן 72' הייתה 1.95 סנטימטר במאית שנייה אחת. כלומר : 1.95 מטר בשנייה אחת. כלומר : 117 מטרים ב- דקה אחת. כלומר : 7.02 קילומטרים בשעה אחת. השחיין הברזילאי סיזאר סיילו קבע באליפות העולם ה- 13 שנערכה ברומא בקיץ 2009 שיא עולם ב- 100 מ' בסגנון חופשי, 46.91 ש'. המהירות הממוצעת שלו הייתה 2.13 מטרים במאית שנייה אחת. כלומר בתרגום של זמן למרחק היה סיזאר סיילו מקדים את מרק ספיץ במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי ב- 9.2 מטרים, אילו התחרו כעת האחד נגד השני.

קצה גבול יכולת האדם הוא לעולם מונח יחסי אך בר השוואה מעניינת בתחום הנחקר. שיאי העולם של מרק ספיץ ב- 1972 היו מופלאים לעומת קריירה אולימפית כושלת שלו ארבע שנים קודם לכן באולימפיאדת מכסיקו 1968. מרק ספיץ היה שחיין מוכשר ביותר גם אז במשחקים האולימפיים של מכסיקו ב- 1968 כשהיה בן 18. אולם כּישרונו הגופני הנפלא לא עמד לוֹ מול חולשתו המנטאלית. הוא היה השחיין הטוב בעולם גם ב- 1968 אך דרכו לא צלחה שם. הוא סיים במקום השלישי במשחה הגמר ב- 100 מ' בסגנון חופשי שהיה שווה רק מדליית ארד. זמנו היה 53.0 ש'. במקום הראשון ובמדליית הזהב זכה השחיין האוסטרלי מייקל וונדן (Michael Wenden) כשקבע שיא עולם 52.2 ש'. במדליית הכסף זכה השחיין האמריקני קנת' ווֹלש (Kenneth Walsh) בזמן של 52.8 ש'. מַיְיקְל וֶונְדֶן ניצח גם במשחה ל- 200 מ' בסגנון חופשי במשחקים האולימפיים של מכסיקו 68' בזמן של 1:55.2 ד'. במשחה הזה מַרְק סְפִּיץ כלל לא נטל חלק. במשחה הגמר ל- 100 בסגנון פרפר באולימפיאדת מכסיקו 68' זכה מרק ספיץ במדליית הכסף בזמן של 56.4 ש'. במדליית הזהב זכה שחיין אמריקני אחר דָאגְלָאס רָאסֶל (Douglas Russell) בזמן של 55.9 ש'. מרק ספיץ זכה במדליית זהב יחידה במכסיקו 68' בהיותו חבר ברביעיית השליחים האמריקנית במשחה הגמר ל- 4 פעמים 200 מ' בסגנון חופשי. קבוצת השליחים האמריקנית בה שחו בנוסף למרק ספיץ גם ג'ון נלסון, סטפן רִיץ', ודוֹן שוֹלָאנְדֶר גיבור אולימפיאדת טוקיו 64' (צבר בטוקיו 64' ארבע מדליות זהב) קבעה זמן של 7:52.33 ד'.

עם תום משחקי מכסיקו 68' לקח ד"ר ג'יימס קאנסילמאן (Dr. James Counsilman) מומחה השחייה של אוניברסיטת אינדיאנה את מרק ספיץ תחת חסותו האישית. הוא היה האיש והמאמן שהכין את מרק ספיץ בקפידה לקראת המשימה האולימפית הבאה שלו במינכן 1972. צריך להתבונן בטבלת הנתונים הבאים כדי להבין איזו קפיצת דרך ענקית ביצע מרק ספיץ במשך ארבע שנים לאחר שנת השפל האולימפית במכסיקו 1968, ומדוע חשבו רבים בעולם בימים ההם שהישגיו באולימפיאדת מינכן 72' מתקרבים לקצה גבול היכולת האנושית.

מקצוע           הזמן והמנצח באולימפיאדת מכסיקו 68'     הזמן והמנצח באולימפיאדת מינכן 72'                 

100  מ' חופשי     מייקל וונדן- אוסטרליה  52.2 ש'  (שיא עולם)           מרק ספיץ- ארה"ב  51.22 ש' (שיא עולם)

200  מ' חופשי     מייקל וונדן- אוסטרליה  1:55.2 ד' (שיא אולימפי)      מרק ספיץ- ארה"ב  1:52.78 ד' (שיא עולם)

100  מ' פרפר     דאגלאס ראסל- ארה"ב  55.9 ש' (שיא אולימפי)        מרק ספיץ- ארה"ב  54.27 ש' (שיא עולם)

200  מ' פרפר     קרל רובי- ארה"ב  2:08.7 ד'                                  מרק ספיץ- ארה"ב 2:00.70 ד' (שיא עולם)

4 פעמים 100 מ' חופשי  ארה"ב (ללא מרק ספיץ) 3:31.7  ד'               ארה"ב (עם מרק ספיץ)- 3:26.42  ד' (שיא עולם)

4 פעמים 200 מ' חופשי  ארה"ב (עם מרק ספיץ) 7:52.33 ד'                ארה"ב (עם מרק ספיץ)- 7:35.78 ד' (שיא עולם)

4 פעמים 100 מ' מעורב  ארה"ב (ללא מרק ספיץ)  3:54.9 ד'               ארה"ב (עם מרק ספיץ)- 3:48.16 ד' (שיא עולם)

חלפו ארבע שנים והגיעה העת של אולימפיאדת מינכן 1972. מרק ספיץ בן 22 העפיל לשיאו הגופני והמנטאלי. הוא גמל והִכה באולימפיאדת 72' שוֹק על ירך את מתחרהו האוסטרלי מייקל וונדן ממכסיקו 1968 בשני המשחים האישיים ב- 100 מ' ו- 200 מ' בסגנון חופשי, אך תרומתו הגדולה ביותר מעבר למדליות הזהב ושיאי העולם שלו, הייתה הפיכת ענף השחייה ל- Event שמיקד סקרנות בינלאומית ובעל עניין עולמי עצום. מוקד התעניינות בינלאומי גדול הרבה יותר בהשוואה לעבר. מצלמות הטלוויזיה הגרמניות של DOZ הקבוצה המבצעית שצילמה את התחרויות וטכנולוגיית תקשורת הלוויינים הביאו את בשורת השחייה של מרק ספיץ באולימפיאדת מינכן 72' כמעט לכל פינה בעולם. גם בישראל. הוא הפך מייד לסלבריטי עולמי ומיליונר. המגזין TIME בחר בו לאיש השנה של 1972. בארה"ב הוא פרסם מוצרי חלב לילדים.

קדם לו בהעצמת השחייה והפיכתה ל- Event פופולרי עולמי רק השחיין האמריקני (ממוצא הונגרי – רומני) ג'וני ווייסמילר (Johnny Weissmuller) גיבור אולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדם 1928, המוכר כשחקן הקולנוע "טָרְזַן". ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר היה פנומן שחייה. הוא היתמר לגובה של 1.92 מ', היה בעל כפות ידיים ורגליים גדולות כסנפירים (מידת כף הרגל שלו הייתה 49), וניחן בכישרון שחייה מדהים וצִיפָה נהדרת על המים. בתקופה ההיא התאמן ג'וני ווייסמילר מעט מאוד בהשוואה לימינו, אולי פעמיים בשבוע. משך האימון היה כשעה ורבע עד שעה וחצי. ב- 9 ביולי 1922 קנה תהילת עולם למרות מיעוט האימונים. בהיותו בן 18 הפך ג'וני ווייסמילר לשחיין הראשון בעולם ששחה 100 מ' בסגנון חופשי בפחות מדקה אחת. הוא קבע שיא עולם מזהיר, 58.6 ש'. כעבור שנה וחצי ב- 17 בפברואר 1924, קִיזֵז מהשיא שנייה אחת ושתי עשיריות והעמיד את שיא העולם על 57.4 ש'. באולימפיאדת פאריס 1924 ניצח ג'וני ווייסמילר ב- 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של שיא אולימפי 59.0 ש'. במדליית הכסף זכה השחיין האמריקני הוותיק יליד הוואי דְיוּק קָאהַאנָאמוֹקוּ (Duke Kahanamoku) בן ה- 34 (יליד 1890) שקבע זמן של 1:01.4 ד'. דיוק קאהנאמוקו נחשב לאביו המודרני של סגנון החתירה בשחייה. באולימפיאדת סטוקהולם 1912 זכה דיוק קאהאנאמוקו בן 22 במדליית הזהב במשחה ל- 100 בסגנון חופשי בזמן של 1:03.4 ד'. דיוק קאהאנאמוקו זכה במדליית הזהב במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי גם באולימפיאדת אנטוורפן 1920 בתוצאה של שיא עולם חדש, 1:00.4 ד'. באולימפיאדת אנטוורפן התקיימו שני משחי גמר ל- 100 מ' בסגנון חופשי. גם במשחה הגמר השני ניצח דיוק קאהנאמוקו בזמן של 1:01.4 ד'. ג'וני ווייסמילר ניצח בפאריס גם במשחה ל- 400 מ' בסגנון חופשי בזמן של שיא אולימפי 5:04.2 ד' והקדים את השחיין השוודי ארנה בורג (Arne Borg) שקבע 5:05.6 ד' ואת האוסטרלי אנדרו צ'ארלטון (Andrew Charlton) שזכה במדליית הארד בתוצאה 5:06.6 ד'. באולימפיאדת אמשטרדם 1928 שב ג'וני ווייסמילר בן ה- 24 וזכה במדליית הזהב ב- 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של שיא אולימפי חדש 58.6 ש'. הוא לא שחה 200 מ' בסגנון חופשי בפאריס ואמשטרדם מפני שהמרחק הזה לא נכלל אז בתוכנית האולימפית. ג'וני ווייסמילר היה שחיין-ספרינטר המהיר ביותר בעולם כמעט במשך עשור ונחשב בשנות ה- 20 של המאה שעברה לפלא אנושי כמו מרק ספיץ 48 שנים אחריו. שיא העולם שלו של ג'וני ווייסמילר 57.4 ש' ב- 100 בסגנון חופשי שהוצב ב- 1924 נחשב אז לקצה גבול היכולת האנושית.

ג'וני ווייסמילר לא הותיר מאחוריו מזכרות צילום אולימפיות. למעט שוטים קצרצרים של מצלמות פילם ישנות וכמה תמונות סטילס. הצלחתו הפנומנאלית בבריכת השחייה, דמותו התמירה (1.91 מ'), מראהו הנאה והפראי, ויפי גופו מעוטר בשרירים ארוכים ובעל העוצמה, וסגנון השחייה המרהיב שלו הפכו אותו למועמד טבעי לשחק בראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת בסרטי הקולנוע את "טרזן" על פי ספריו של אדגר רייס בורואוז. באחד הסרטים המפורסמים והמצליחים של ג'וני ווייסמילר, "טרזן ובנו" (TARZAN FINDS HIS SON), ניצלו הבימאי ריצ'ארד ת'ורפ (Richard Thorpe), התסריטאי סיריל יוּם (Cyril Hume), והמפיק סאם צימבליסטה (Sam Zimbalista) את כישרון ההשתכשכות שלו במים, והותירו למזכרת עולם משהו מיכולתו הווירטואוזית כשחיין. כבר אז השתמשו בצילומי שחייה במצלמות תת מימיות בהן אפשר היה לצפות היטב בתנועות הקואורדינציה היעִילוֹת והמופלאות שהפכו את ג'וני ווייסמילר לגאון שחייה בתקופתו. ג'וני ווייסמילר שיחק את תפקידו הקולנועי "טרזן" בתקופת הסרט המדבר. ליד צילומי השחייה שלו הרכיבו המפיקים פס קול ייחודי שנודע כ- "צעקת טרזן" רבת המוניטין. סרטי "טרזן" הפופולאריים הם שהצליחו לשָמֵר את הצלחתו ומורשת השחייה האולימפית של ג'וני ווייסמילר בתודעת הציבור, והם גם שהפכו אותו לאיש עשיר מאוד מולטי מיליונר.

weismuller 2טקסט תמונה : 1933. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל, מתוך הסרט "טרזן ובנו" : הקוף צ'יטה, ג'ון שפילד (בוי) ג'וני ווייסמילר (טרזן), ו- מורין א'וסאליבאן (ג'יין). מורין א'וסאליבאן היא האימא של שחקנית הקולנוע האמריקנית מיה פארו מי שהייתה רעייתו של פרנק סינטרה ואח"כ גם רעייתו של וודי אלן, ג'ון שפילד (בוי), (באדיבות MGM). איש הקולנוע של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שאול שירן ז"ל, בהכירו את אהבתי לג'וני ווייסמילר, העניק לי בשעתו 5 סרטי קולנוע של "טרזן" בהשתתפות ג'וני ווייסמילר (קלטות VHS). 

weismuller 4

טקסט תמונה (1): 1921. ג'וני ווייסמילר בן 17 באימוני שחייה בניו יורק. בתוך שלוש שנים הפך לאלוף אולימפי פופולארי בעל יכולות פנטסטיות בשחייה בסגנון חתירה. ג'וני ווייסמילר היה השחיין הראשון בעולם ששחה ב- 1922 100 מ' בסגנון חופשי. שיא העולם שלו בימים ההם 57.4  ש' נחשב לקצה גבול יכולתו של האדם. המוניטין והתהילה האולימפית שרכש באולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדם 1928, מבנה גופו ויופיו הפראי, סללו בפניו מאוחר יותר את הדרך לקריירה קולנועית מזהירה בתפקיד "טרזן". ג'וני ווייסמילר היה גם שחקן נבחרת ארה"ב בכדור מים שנטלה את מדליית הארד באולימפיאדת אמשטרדם 28'. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני).

weismuller 5

טקסט תמונה (2) : 1922. ג'וני ווייסמילר בן 18 באימוני שחייה בניו יורק. בתוך שנתיים הפך לאלוף אולימפי פופולארי בעל יכולות פנטסטיות בשחייה בסגנון חתירה. ג'וני ווייסמילר היה השחיין הראשון בעולם ששחה ב- 1922, 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של פחות מדקה אחת. שיא העולם שלו בימים ההם 57.4  ש' נחשב לקצה גבול יכולתו של האדם. המוניטין והתהילה האולימפית שרכש באולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדם 1928, מבנה גופו ויופיו הפראי, סללו בפניו מאוחר יותר את הדרך לקריירה קולנועית מזהירה בתפקיד "טרזן".

logo paris 1924

טקסט תמונה : לוגו אולימפיאדת פאריס 1924. (באדיבות IOC).

logo amsterdam 1928

טקסט תמונה : לוגו אולימפיאדת אמשטרדם 1928. (באדיבות IOC).

weismuller 6

טקסט תמונה : אולימפיאדת אמשטרדאם 1928. ג'וני ווייסמילר (בן 24) בטרם הזינוק למשחה 100 מ' בסגנון חופשי. הוא ניצח במשחה בזמן של 58.6 ש' וקבע שיא אולימפי חדש. הוא היה הראשון בעולם שירד במשחה הזה מתחום הדקה גם במישור האולימפי. ג'וני ווייסמילר זכה באולימפיאדת פאריס 1924 בהיותו בן 20 גם במשחי הגמר ל- 100 מ' בסגנון חתירה בזמן 59.0 ש' וב- 400 מ' בסגנון חתירה בתוצאה של 5:04.2 ד'. ג'וני ווייסמילר היה גם שיאן העולם במקצוע הזה של שחיית 100 בסגנון חתירה כשקבע ב- 1922 בהיותו בן 18 זמן של 57.4 ש'. 

weismuller 7

טקסט תמונה : 1922. ג'וני ווייסמילר (בן 18, משמאל) עם אלוף השחייה האמריקני מהאוואיי דיוק קאהנאמוקו (בן 32, מימין). דיוק קאהנאמוקו ניצח במשחים ל- 100 מ' בסגנון חופשי באולימפיאדת סטוקהולם 1912 בזמן של 1:03.4 דקה ואולימפיאדת אנטוורפן 1920 בתוצאה 1:00.4 דקה. דיוק קאהנאמוקו נטל חלק גם במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי באולימפיאדת פאריס 1924 בהיותו בן 34, אך שם הקדים אותו כבר ג'וני ווייסמילר שזכה במדליית הזהב וקבע שיא אולימפי חדש של 59.0 ש'. דיוק קאהנאמוקו זכה במדליית הכסף בזמן של 1:01.4 דקה. אחיו סמיואל קאהנאמוקו זכה במדליית הארד בתוצאה של 1:01.8 דקה

באולימפיאדת סטוקהולם 1912 זינק שחיין אמריקני צעיר בן 22 מאיי הוואי (Hawaii) דיוק קאהנאמוקו למשחה 100 מ' בסגנון חופשי וניצח בזמן של 1:03.4 ד'. דיוק קהאנאמוקו היה ספורטאי מצטיין בגלישת גלים (Surfing) ספורט לאומי של רבים מבני מולדתו אך הוא היה גם הטוב בעולם בשחייה בעת ההיא. לרוע מזלו של השחיין המוכשר הזה משחקי אולימפיאדת 1916 התבטלו בגלל מלחמת העולם ה- 1. הוא שָב לאולימפיאדת אנטוורפן ב- 1920 כשהיה כבר בן 30 וזכה שוב במדליית הזהב במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של שיא עולם חדש 1:00.4 ד'. כ- פסע הפריד בינו לבין תהילת עולם להיות השחיין הראשון בעולם לרדת מהדקה במשחה הקלאסי. באולימפיאדת פאריס 1924 בהיותו בן 34 תכנן דיוק קהאנאמוקו את הצגת הגָאלָה האחרונה שלו. הוא רצה לזכות במדליית הזהב השלישית שלו במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי ולפרוש אך לדאבון לִיבּוֹ המתין לו שם ג'וני ווייסמילר.

המשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי נחשב מאז ומתמיד לאחד מאירועי השיא באולימפיאדה כמו הריצה ל- 100 מ' בא"ק. אך מי זוכר היום אלופים אולימפיים דגולים אחרים במשחה הקצר ביותר והיוקרתי ביותר 100 מ' בסגנון חופשי שלא זכו בחשיפה התקשורתית לה זכה מרק ספיץ. המנצחים האוסטרליים ג'ון דוויט באולימפיאדת רומא 60' וג'ון הנריקס באולימפיאדת מלבורן 56', האמריקני קלארק סקולס באולימפיאדת הלסינקי 52', האמריקני וולטר ריס במשחקים האולימפיים של לונדון 1948, או היפני יאסוג'י מיאזאקי באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 – נשכחו.

השחיין האוסטרלי הצעיר אִיָאן תּ'וֹרְפּ (Ian Thorpe) נחשב לגאון שחייה באולימפיאדת סידני 2000 בטרם מלאו לו 18. גם מידותיו הגופניות סייעו לו להיות הטוב בעולם. הנער התנשא לגובה של 1.98 מ', שקל 108 ק"ג ומספר כף הרגל שלו הייתה 55, בגודל סנפיר. שטח כף הרגל שלו העצומה שלו היה כ- 700 (שבע מאות) סמ"ר ושטח כף היד הענקית כלל כ- 300 (שלוש מאות) סמ"ר. מדובר בנתונים גופניים יוצאי דופן. כפות ידיו ורגליו של איאן ת'ורפ הפכו למשוטים בעלי גריפה יעילה ואימתנית של המים. איאן ת'ורפ ניחן גם במשקל סגולי נמוך. הוא פשוט צף על פני המים. באולימפיאדת סידני 2000 בטרם מלאו לו 18 קבע שיא עולם מדהים ב- 400 מ' בסגנון חופשי 3:40.59 ד'. מצלמות הטלוויזיה של SOBO חשפו באולימפיאדת סידני 2000 את כישרונו העצום והביאו את בשורת השחייה שלו לכל פינה ברחבי תבל. שחייתו הייחודית, סגנון החתירה הווירטואוזי שלו, ואישיותו הכריזמטית של איאן ת'ורפ הצעיר תרמו תרומה מכרעת להאדרת השחייה כענף ספורט אולימפי מרכזי. איאן ת'ורפ עשה ותרם למען השחייה תרומה מכרעת והפך אותה ל- Event אולימפי בעל עניין עצום בדומה למה שחוללו לפניו מרק ספיץ וג'וני ווייסמילר, כל אחד בתקופתו שלו. למען הצדק ההיסטורי צריך לומר שאיאן ת'ורפ לא היה לבד. לידו ניצבו באולימפיאדת סידני 2000 שני שחיינים גאונים נוספים ההולנדי פיטר וואן דן הוגנבאנד והשחיין הרוסי אלכסנדר פופוב. התקשורת הפכה אותם לא רק למפורסמים אלא גם לעשירים. במידה מסוימת היא השכיחה מנצחים אולימפיים דגולים אחרים. אחד מהם היה השחיין הרוסי הנפלא ייבגני סאדובי (Yevgeny Sadovyi). ייבגני סאדובי ניצח באולימפיאדת ברצלונה 1992 במשחים ל- 200 מ' ו- 400 מ' בסגנון חופשי. ב- 400 מ' קבע בברצלונה 92' שיא עולם חדש 3:45.00 ד'. אילו ייבגני סאדובי היה נוטל חלק במשחה ל- 400 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדת סידני 2000 הוא היה מפסיד ל- איאן ת'ורפ בהפרש של כ- 8 מטרים.

באולימפיאדת טוקיו 1964 זכה השחיין האמריקני הנפלא דון שולאנדר ב- 4 מדליות זהב. אחת מהן הייתה במשחה ל- 400 מ' בסגנון חופשי בו הציב שיא עולם חדש 4:12.2 ד'. איאן ת'ורפ היה משיג את דון שולאנדר בתחרות ל- 400 מ' בסגנון חופשי, אילו התחרו ביניהם, ביותר מבריכה שלמה. בהפרש של משהו סביב 58 (חמישים ושמונה) מטרים. את ג'וני ווייסמילר היה מקדים איאן ת'ורפ בתחרות ביניהם ל- 400 מ' בסגנון חופשי בשלוש בריכות בהפרש של כ- 150 מטר. שחיינים אולימפיים פנטסטיים למרחק 400 מ' בסגנון חופשי, כמו השחיין הצרפתי ז'אן בואטה (Jean Boiteux) שניצח באולימפיאדת הלסינקי 1952 בזמן של 4:30.7 ד', ו/או השחיין האוסטרלי מארי רוז (Murray Rose) מנצח אולימפיאדת מלבורן 1956 בזמן של 4:27.3 ד' ואח"כ מנצח אולימפיאדת רומא 1960 בזמן של שיא אולימפי 4:18.3 ד', נשכחו מפני שלא היו חשופים דַיָים למצלמות הטלוויזיה.

באולימפיאדת סידני 2000 ניצח סטודנט לרפואה הולנדי פיטר וואן דן הוגנבאנד (Pieter van den Hoogenband – גובהו האישי 1.96 מ') במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של 48.30 ש'. בשלב חצי הגמר קבע פיטר וואן דן הוגנבאנד הנפלא שיא עולם חדש 47.84 ש'. מהירותו הממוצעת של השחיין ההולנדי המצוין הזה בשנת 2000 במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי עמדה על 2.09 מטרים בשנייה אחת. מהירותו הממוצעת של מרק ספיץ באותו המשחה 28 שנים קודם לכן הייתה 1.95 מטר בשנייה אחת. פירושו של דבר כי פיטר וואן דן הוגנבאנד היה משיג יתרון של 14 סנטימטר על מרק ספיץ בכל שנייה בתחרות ובסיכום הכללי היה מקדים אותו ב- 6 ו/או אפילו יותר, 7 מטרים. מרק ספיץ היה מנצח את ג'וני ווייסמילר במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי בפער של 12 מטרים.

hugenband 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת סידני 2000. השחיין ההולנדי יפה התואר פיטר וואן דן הוגנבאנד (גובהו האישי 1.96 מ') ניצח בשני המשחים בסגנון חופשי ל- 100 מ' (48.30 ש') ו- 200 מ' (1:45.35 דקה). הוא חולל סנסציה גדולה מפני שבמשחה ל- 100 מ' גבר על הרוסי אלכסנדר פופוב אלוף אולימפיאדות ברצלונה 1992 ואטלנטה 1996 ב- 100 מ' בסגנון חופשי ומי שהיה המועמד הוודאי לניצחון גם בסידני 2000, ובמשחה ל- 200  מ' הכניע את הפייבוריט האוסטרלי איאן ת'ורפ. (באדיבות SOBO ו- IOC).

hugenband 2טקסט תמונה : אולימפיאדת סידני 2000. השחיין ההולנדי פיטר וואן דן הוגנבאנד (משמאל, גובהו 1.96 מ') מפתיע את האוסטרלי איאן ת'ורפ (משמאל, גובהו 1.98) ומנצח אותו במשחה הגמר ל- 200 מ' בסגנון חופשי בתוצאה 1:45.35 דקה לעומת 1:45.83 דקה של איאן ת'ורפ. (באדיבות IOC ו- SOBO).

פיטר וואן דן הוגנבאנד היה כל כך מהיר עד שניצח וזכה במדליית הזהב גם במרחק הכפול במשחה ל- 200 מ' בסגנון חופשי בזמן השווה לשיא העולם אז 1:45.35 ד'. הוא הקדים את פלא השחייה האוסטרלית איאן ת'ורפ ב- 48 מאיות השנייה (בתרגום של זמן למרחק מדובר בכ- 90 ס"מ) אשר גמא את המרחק בזמן של 1:45.83 ד' וזכה רק במדליית הכסף לתדהמת מעריציו. שוב ושוב נשאלה השאלה היכן הוא קצה גבול יכולתו של האדם בשחייה. התשובה פשוטה בתכלית. אין ולא קיים קצה גבול ליכולת האנושית מפני שאין גבול ליכולת הטכנולוגית של האדם עצמו למדוד אותה. יום יבוא וקצה גבול היכולת של הספורטאי יימדד באלפיות השנייה ואם יהיה דרוש גם באחד חלקי עשרת אלפים של השנייה. צורת המדידה הזאת תחול גם על תחרויות הריצות השונות בא"ק, בשלושת מקצועות הקפיצות – רוחק, גובה, ומשולשת, ובארבעת במקצועות ההטלות, הזריקות, היידויים וההדיפות של מכשירי הכידון, הדיסקוס, הפטיש, וכדור הברזל.

פִּיטֶר וָואן דֶן הוּגֶנְבַּאנְד שב וזכה כעבור ארבע שנים במדליית הזהב גם באולימפיאדת אתונה 2004 במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של 48.17 ש', והקדים ב- 6 מאיות השנייה את הבא אחריו מרק רולנד שואמן (Mark Roland Schoeman) מדרום אפריקה, 48.23 ש' וב- 33 מאיות השנייה את גאון השחייה האוסטרלי אִיָאן תּ'וֹרְפּ (Ian Thorpe) שקבע 48.50 ש'. בתרגום ממוצע של זמן למרחק הקדים פיטר וואן דן הוגנבאנד באולימפיאדת אתונה 2004 את שואמן ב- 12.45 ס"מ ואת ת'ורפ ב- 68.50 ס"מ. איאן ת'ורפ גמל לפיטר וואן דן הוגנבאנד וניצח אותו במשחה ל- 200 מ' בסגנון חופשי באולימפיאדת אתונה 2004 בזמן של שיא אולימפי חדש 1:44.71 ד'. פיטר וואן דן הוגנבאנד סיים בזמן של 1:45.23 ד'. במדליית האָרָד זכה השחיין האמריקני הרב גוֹני מַיְיקֶל פֶלְפְּס (Michael Phelps בן 18) בזמן של 1:45.32 ד'. אִיָאן תּ'וֹרְפּ זכה שוב כמצופה באולימפיאדת אתונה 2004 במדליית הזהב ב- 400 מ' בסגנון חופשי בזמן של 3:43.10 ד', אך היה רחוק משיא העולם שקבע ב- 16 בספטמבר 2000 באולימפיאדת סידני 3:40.59 ד', (אותו שיפר ב- 30 ביולי 2002 במנצ'סטר – אנגליה, כשקבע 3:40.08 ד'). יריבו ובן ארצו גְרָאנְט הָאקֶט (Grant Hackett) סיים באתונה 2004 במקום השני, 3:43.36 ד'.

פנומן השחייה הרוסית אָלֶכְּסַנְדֶר פּוֹפּוֹב (1.96 מ') ניצח במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי באולימפיאדות ברצלונה 1992 ואטלנטה 1996. בברצלונה 92' קבע 49.02 ש' כאשר שיא העולם היה שייך אז לשחיין האמריקני מֶט בִּיוֹנְדִי (1.97 מ') 49.48 ש'. באטלנטה 96' עצר את השעון על 48.74 ש'. שיא העולם היה שלוֹ עצמו, 48.21 ש'. באולימפיאדת סידני 2000 היה אלכסנדר פופוב שני בזמן של 48.69 ש' אחרי המנצח פיטר וואן דן הוגנבאנד 48.30 ש'. מאט ביונדי (Matthew Biondi, גובהו 2.01 מ') ניצח באולימפיאדת סיאול 1988 במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של 48.63 ש'. באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 זכה במדליית הזהב במשחה הזה אמברואוז "רואודי" גיינס (Ambrose Rowdy Gaines גובהו 1.85 מ') בזמן של 49.80 ש'. גם שיא העולם היה שייך לו, 49.36 ש'. השחיין המזרח גרמני יוֹרְג ווֹיְיטֶה (Jorg Woithe, גובהו 1.98 מ') ניצח ב- 100 מ' בסגנון חופשי באולימפיאדת מוסקבה 1980 כשקבע 50.40 ש'. שיא העולם עמד אז על 49.44 ש' והיה של האמריקני ג'ונתי סקינר (Jonty Skinner גובהו 1.96 מ') שמוצאו מדרום אפריקה. השחיין האמריקני גִ'ים מוֹנְטְגוֹמְרִי (Jim montgomery גובהו 1.91 מ') היה הראשון בהיסטוריה שירד במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי באולימפיאדת מונטריאול 1976 מתחום 50 שניות. הוא זכה במדליית הזהב וקבע שיא עולם חדש 49.99 ש'. במקום השני היה גֶ'ק בַּאבָּאשוֹף ( Jack Babashoff, גובהו 1.91 מ') אחיה של השחיינית האמריקנית המפורסמת שִירְלִי בַּאבָּאשוֹף (Shirley Babashoff), שהציב זמן של 50.81 ש'.

אזכיר כאן שהשחייה הישראלית משכה את עינינו בטלוויזיה הישראלית הציבורית. בשש עשרה השנים שבין 1973 ל- 1989 כיסינו בשידורים ישירים את מרבית אליפויות ישראל. הנה אחת ההוכחות.

yoash 17טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת. בריכת השחייה במכון ווינגייט. הימים ההם – הזמן ההוא, ימי המונופול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. "מבט ספורט" למרות היותו נטול עוֹל הרייטינג גרף מידי מוצ"ש כ- % 35. המדיניות שלי כמנווט שידורי הספורט הייתה לשדר ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית מידי שנה את אליפויות ישראל בא"ק, שחייה, והתעמלות. התמונה הזאת צולמה על ידי בעת אחת ההפסקות בשידור ישיר של אליפות ישראל בשחייה במכון ווינגייט. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : המגישה והמנחה אורלי יניב, הבימאי המצוין של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית יואב פלג, ועוזרת ההפקה והבימוי עדה קרן. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי).

yoash 18

טקסט תמונה : קיץ 1981. הימים ההם – הזמן ההוא. חדר הבקרה של אולפן "מבט ספורט" בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. מלפנים יושבים עורך "מבט ספורט" אמנון ברקאי (בן 26) ולידו נערת הקאראקטר ג'ניירטור רוזי קוקה. מאחור מימין, נראה המגיש יורם ארבל (בחליפה ועניבה) פוזל לעבר עדשת המצלמה, הכתב שמואל בונדה, והריגר (פועל במה) יהודה מרציאנו ז"ל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

התפתחות שיאי העולם במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדות מאז אתונה  1896 ועד ריו 2016.

אולימפיאדת אתונה 1896        אלפרד האיוש – הונגריה         1:22.2 דקה

אולימפיאדת פאריס 1900          לא נערך

אולימפיאדת סט. לואיס 1904    זולטאן האלמאיי – הונגריה     1:02.8 דקה ( 100 יארד)

אולימפיאדת לונדון 1908          צ'ארלס דאניאלס – ארה"ב      1:05.6 דקה (שיא עולם)

אולימפיאדת סטוקהולם 1912    דיוק קאהנאמוקו – ארה"ב      1:03.4 דקה (שיא העולם הוחזק בידי קורט ברטינג בזמן של 1:02.4 דקה)

אולימפיאדת אנטוורפן 1920      דיוק קאהנאמוקו – ארה"ב      1:00.4 דקה (שיא עולם)

אולימפיאדת פאריס 1924         ג'וני ווייסמילר – ארה"ב          59.0 ש' (שיא העולם הוחזק בידי ג'וני ווייסמילר עצמו בזמן של 57.4 ש' ונקבע ב- 1922 כשג'וני ווייסמילר היה בן 18).

אולימפיאדת אמשטרדם 1928   ג'וני ווייסמילר – ארה"ב           58.6 ש' (שיא העולם הוחזק בידי ג'וני ווייסמילר עצמו בזמן של 57.4 ש')

אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932   יאסוז'י מיאזאקי – יפן            58.2 ש' (שיא העולם הוחזק בידי ג'וני ווייסמילר בזמן של 57.4 ש')

אולימפיאדת ברלין 1936          פֶרֶנְץ צ'יק – הונגריה              57.6 ש' (שיא העולם הוחזק בידי פיטר פיק בזמן של 56.4 ש')

אולימפיאדת לונדון 1948          וולטר ריס – ארה"ב               57.3 ש' (שיא העולם הוחזק בידי אלן פורד בזמן של 55.4 ש')

אולימפיאדת הלסינקי 1952      קלארק סקולס – ארה"ב          57.4 ש' (שיא העולם הוחזק בידי אלן פורד בזמן של 55.4 ש')

אולימפיאדת מלבורן 1956       ג'ון הנדריקס – אוסטרליה        55.4 ש' (שיא העולם הוחזק בידי ריצ'ארד קליבלנד בזמן של 54.8 ש')

אולימפיאדת רומא 1960         ג'ון דאוויט – אוסטרליה            55.2 ש' (שיא העולם הוחזק בידי ג'ון דאוויט עצמו בזמן של 54.6 ש')

אולימפיאדת טוקיו 1964         דון שולאנדר – ארה"ב             53.4 ש' (שיא העולם הוחזק בידי אליין גוטאוולס בזמן של 52.9 ש')

אולימפיאדת מכסיקו 1968      מייקל וונדן – אוסטרליה           52.2 ש' (שיא עולם)

אולימפיאדת מינכן 1972         מרק ספיץ – ארה"ב                51.22 ש' (מרק ספיץ שבר את שיא העולם של עצמו שעמד על 51.47 ש')

אולימפיאדת מונטריאול 1976   ג'יימס מונטגומרי – ארה"ב      49.99 ש' (ג'ים מונטגומרי שבר את שיא העולם של עצמו שעמד על 50.59 ש')

אולימפיאדת מוסקבה 1980     יוֹרְג ווֹיְיטֶה – מזרח גרמניה     50.40 ש' (שיא העולם הוחזק בידי ג'ונתי סקינר בזמן של 49.44 ש')

אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 אמברוס "רואודי" גיינס – ארה"ב  49.80 ש' (שיא העולם הוחזק בידי רואודי גיינס עצמו בזמן של 49.36 ש')

אולימפיאדת סיאול 1988         מאתיו "מאט" ביונדי – ארה"ב   48.63 ש' (שיא העולם הוחזק ע"י מאט ביונדי עצמו בזמן של 48.42 ש')

אולימפיאדת ברצלונה 1992      אלכסנדר פופוב – רוסיה          49.02 ש' (שיא העולם הוחזק ע"י מאט ביונדי בזמן של 48.42 ש')

אולימפיאדת אטלנטה 1996      אלכסנדר פופוב – רוסיה         48.74 ש' (שיא העולם הוחזק בידי אלכסנדר פופוב עצמו בזמן של 48.21 ש')

אולימפיאדת סידני 2000          פיטר וואן דן הוגנבאנד – הולנד  48.30 ש' (אלכסנדר פופוב שהחזיק בשיא העולם 48.21 ש' זכה במדליית הכסף בזמן של 48.69 ש'. במדליית הארד זכה האמריקני גָארִי הוֹל בזמן של 48.73 ש')

אולימפיאדת אתונה 2004        פיטר וואן דן הוגנבאנד – הולנד  48.17 ש' (שיא העולם הוחזק בידי פיטר וואן דן הוגנבאנד עצמו בזמן של 47.84 ש')

אולימפיאדת בייג'ינג 2008        אלן ברנארד – צרפת               47.21 ש' (שיא העולם הוחזק בידי האוסטרלי אימון סליבאן 47.05 ש' והושג במשחה חצי הגמר באולימפיאדת בייג'ינג ב- 13 באוגוסט 2008).

אליפות העולם ה- 12 בשחייה – רומא 2009 סיזאר סיילו (ברזיל) 46.91 ש' (שיא עולם שמחזיק מעמד עד עצם היום הזה)

אולימפיאדת לונדון 2012          נת'ן אדריאן (ארה"ב)                47.52 ש'. הוא הקדים במאית שנייה (בתרגום זמן למרחק מדובר ב- 2.10 סנטימטרים) את האוסטרלי ג'יימס מאגנוסן שקבע 47.53 ש'.

אולימפיאדת ריו 2016             קייל צ'אלמרס (בן 18 מאוסטרליה)  47.58 ש'.

עם תומם של שידורי השחייה באולימפיאדת ריו 2016 היו חייבים שני שדרני ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים משה גרטל וברוך צ'יש להבהיר ולבטא במשדר הסיכום ובדברי הפרידה שלהם את גדולתם וכישרונם של ג'וני ווייסמילר ומרק ספיץ בעידן המשטר הקפדני ההוא של ספורט החובבים לעומת גדולתו של מייקל פלפס בעידן המודרני של השחייה המקצוענית. שניהם גם לא התייחסו לכמות האימונים, סוגי האימונים, אופי האימונים, משך האימונים, תכיפות האימונים, וכמות הטווחים עמם נדרש מייקל פלפס להתמודד, לעשות, ולעבור בדרכו לפסגה. משה גרטל וברוך צ'יש גם לא הזכירו במילה את איכות המשקל הסגולי של מסת גופו של מייקל פלפס. תכונה גופנית מולדת שמעניקה יתרון לכל שחיין ושחיינית באשר הם. את האינפורמציה זאת גם לא הצליחו לייצר, לומר ,ולהסביר ניב רסקין ומולי אפשטיין בסיכום שידורי ה- א"ק של ריו 2016 אודות השוואת גדולתו וכישרונו של האתלט המקצוען בעידן המודרני של ה- א"ק המקצוענית יוסיין בולט עם גדולתם של אצנים אלופים אולימפיים קודמים ושיאני עולם אחרים בריצות הקצרות בעידן המשטר הקפדני ההוא של ספורט החובבים, ובראשם האמריקני ג'סי אואנס. מייקל פלפס ויוסיין בולט הם ספורטאי עַל מקצועניים ברי מזל משום שהגיחו לעולם אולימפי שונה בעל חוקים שונים וגישה שונה לספורט המקצועני. זכור לכולם כי הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) נקט ב- 1992 במהלך דרמטי כביר כשפתח לראשונה את שעריו בפני ספורט מקצועני באותם המשחקים האולימפיים ההם של ברצלונה 92'. לכן יכלו מייקל פלפס ויוסיין בולט (לא רק הם) למנף, להאריך, ולמצות את כישרונם ופעילותם בתחום הספורטיבי הספציפי שלהם במשך שנים מאולימפיאדה אחת לבאה בתור, ולהפוך אותם למקצוע מכניס רווחי – כלכלי ולהתפרנס ממנו בכבוד רב (בעיקר מחוזי פרסום כספיים גדולי ממדים). הגורל האולימפי – ספורטיבי גזר בשעתו גזירה הרסנית על ג'וני ווייסמילר, ג'סי אואנס, ומרק ספיץ, ואחרים. הוא מנע ולא התיר להם להפוך לספורטאים מקצועניים כדי שיוכלו לעשות כסף בגין כישרונם הנפלא בתחומי השחייה וה- א"ק ועל מנת לשמר אותו במשך שנים לקראת אולימפיאדות נוספות כפי שיכלו לעשות מאוחר יותר מייקל פלפס ויוסיין בולט. בכך גדע IOC באִבְחָה אחת את משך "חיי המדף" ואת הקריירה שלהם מפני שספורטאים הנפלאים האלה לא היו מסוגלים להחזיק את עצמם מבחינה כלכלית בין האולימפיאדה שהייתה לבין הבאה בתור. ג'וני ווייסמילר פרש מהבריכה בתום אולימפיאדת אמשטרדאם 1928 כשהיה בן 24 בלבד. ג'סי אואנס נטש את מסלולי הא"ק לאחר אולימפיאדת ברלין 1936 כשהיה רק בן 23. מרק ספיץ נפרד ממקצוע השחייה עם סיום אולימפיאדת מינכן 1972 בהיותו עדיין נער דרדק, בן 22.

פוסט חדש מס' 626 : הועלה לאוויר ביום שני – 29 באוגוסט 2016.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *