פוסט מס' 587. מחשבת כדורגל. הדקה ה- 80 של המשחק מכבי ת"א – בני סכנין 0:1. אורלנדו סה + ערן זהבי שחקני מכבי ת"א. (אצטדיון "בלומפילד", שבת – 12 במארס 2016). פוסט מס' 587. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 587 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 15 במארס 2016

————————————————————————————-

 טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מחשבת כדורגל. הדקה ה- 80 של המשחק מכבי ת"א – בני סכנין 0:1 באצטדיון "בלומפילד", שבת – 12 במארס 2016. אורלנדו סה + ערן זהבי שחקני מכבי ת"א. פוסט מס' 587. כל הזכויות שמורות.

פרפרת 1 : מוסיקה וחוכמה. דנה ברגר ואפרים סידון מתארחים אצל שי שטרן בערוץ 10 ביום שישי – 11 במארס 2016.

ב- דנה ברגר טמון שפע של קסם אישי. אני אוהב אותה מבלי שראיתי אותה אי פעם. אמנים רבים יכולים להתקנא בה מפני שיש לה את זה, על הבימה ומחוצה לה, מבלי שהיא צריכה להתאמץ. מצלמות הטלוויזיה רוחשות לה אהדה. גם באולפן של שי שטרן בליל שישי האחרון (11 במארס 2016) בערוץ 10. דנה ברגר היא אישיות טלוויזיונית נאה ובעלת כריזמה עד שהיא מתחילה לשיר לי. פתאום אני מאבד אותה ולפתע הכל מתפוגג. לא מפני שהיא מוסיקאית לא מוכשרת אלא בגללי. אינני מצליח להתחבר לשירה שהיא מייצרת. אין זה אומר שהמוסיקה שלה איננה טובה. אני בטוח שיש לה מעריצים רבים אולם אני אינני נמנה עליהם. אז אני מתנצל ומנצל את ההזדמנות ונפנה ממנה, ומאזין שוב ל- ברנדה לי (Brenda Lee), הלן שפירו (Hellen Shapiro), אלה פיצג'ראלד (Ella Fitzgerald), שרה ווהן (Sarah Vaughan), דוריס דיי (Doris Day), קוני פראנסיס (Conie Francis), דאסטי ספרינפילד (Dusty Springfield), פגי לי (Peggy Lee), ועוד רבות אחרות. נפלאות דרכי המוסיקה ומוזר כיצד אוזן אדם X מתאהבת במוסיקה Y ומדוע אדם Y נפנה ממנה ומתאהב דווקא במוסיקה X. אין דבר כזה מוסיקה לא טובה. יש מוסיקה שאתה אוהב ומוסיקה שאתה לא אוהב. מוסיקה שהופכת אותך למאושר ו/או מוסיקה שמותירה אותך אדיש. אני במקור בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן ולמרות שגדלנו והתחנכנו על מוסיקה קלסית, שירי ארץ ישראל ההיא, וגם שירה רוסית, התאהבתי לאכזבתם של חברי קיבוץ רבים גם באלוויס פרסלי (Elvis Presley) וריקי נלסון (Ricky Nelson) וטיפ טיפה אחריהם גם ברביעיית החיפושיות (Beatles).

אלוויס פרסלי (Elvis Presley) סיים י"ב שנות לימוד בביה"ס התיכון "יומז" (Humes) ב- 1954 בממפיס והפך לנהג משאית בחברת אלקטרוניקה בעיר. לפתע הוברר כי מיתרי גרונו מפיקים צליל שטרם נשמע כמותו בעולם, והשירים שלו גורפים מאות מיליוני מעריצים בעולם (אחד מהם בקיבוץ אפיקים) וגם מאות מליוני דולרים. צריך לקרוא את הספר "? Elvis what happened" (יצא לאור בארה"ב ב- 1977 מייד לאחר מותו) שכתבו שלושת המאבטחים – שומרי הראש שלו רד ווסט (Red West), סוני ווסט (Sonny West), ו- דייב הבלר (Dave Hebler) בסיוע הסופר סטיב דנליווי (Steve Dunleavy) כדי להבין כיצד נוסק לפתע כוכב שביט זוהר מוסיקאלי שכזה ב- 1954 (אלוויס פרסלי היה בכלל נהג משאית לאחר סיום לימודיו התיכוניים) ואיננו נופל עד יום מותו ב- 16 באוגוסט 1977.

elvis 1

טקסט מסמך : 1977. השער הקדמי של הספר "? ELVIS WHAT HAPPENED " שכתבו סמוך לאחר מותו שלושת המאבטחים ושומרי ראשו וגם חברים קרובים של אלוויס פרסלי (Elvis Presley), רד ווסט (Red West), סוני ווסט (Sonny West בן דודו של רד ווסט), ודייב הבלר (Dave Hebler) בסיועו של סופר מקצועי בשם סטיב דאנליווי (Steve Dunleavy). הספר בן 332 עמודים שיצא לאור כבר ב- 1977 בארה"ב הוא מרתק ומסקרן, וגם חשוב, כדי להבין את התופעה המוסיקאלית ההיא ואת סגנונה שנחשבה למטאורית וחסרת תקדים, גם מפני שיוצרה אלוויס פרסלי היה בגיל 19 נהג משאית בכלל נטול יומרות של זמר. . 

elvis 2

טקסט מסמך : 1977. עמוד זיהוי. 

elvis 3

טקסט מסמך : 1977. השער האחורי של הספר "? ELVIS WHAT HAPPENED" שכתבו סמוך לאחר מותו שלושת המאבטחים ושומרי ראשו וגם חברים קרובים של אלוויס פרסלי (Elvis Presley), רד ווסט (Red West), סוני ווסט (Sonny West בן דודו של רד ווסט), ודייב הבלר (Dave Hebler) בסיועו של סופר מקצועי בשם סטיב דאנליווי (Steve Dunleavy). הספר בן 332 עמודים שיצא לאור כבר ב- 1977 הוא מרתק ומסקרן וגם חשוב כדי להבין את התופעה המוסיקאלית ההיא ואת סגנונה שנחשבה למטאורית וחסרת תקדים, גם מפני שיוצרה אלוויס פרסלי היה בגיל 19 נהג משאית בכלל נטול יומרות של זמר. 

מוזר, אולם ב- 1955 כל נער ונערה אמריקניים וקצת מאוחר יותר גם כל נער ונערה בתבל, ידעו לזמזם את המילים הילדותיות מהשיר "HOUND DOG" (מכר בחודש ינואר בלבד של שנת 1956 9.000000 (תשעה מיליון) תקליטים, "…You ain't nothing but hound dog" , ו/או מהשיר "LOVE ME" את הטקסט "…Treat me like a full,treat me like a crule,but love me", ו/או את מילות הפתיחה של השיר "HEARTBRAKE HOTEL", כמו "…Well since my baby left me". תוכן שלא היה בו כל איכות מילולית אך כזה שהתפוצץ מפופולריות. אלוויס פרסלי בקושי סיים בי"ס תיכון אולם מכר בארה"ב וברחבי תבל יותר תקליטים (ו- CD) מאשר מוצרט, בטהובן, בך, מנדלסון, היידן, צ'ייקובסקי, סיבליוס, חאצ'אטוריאן, שטראוס, וויוואלדי, וה- Beatles – ביחד (!). אנוכי גם היום או טו טו בן 80 מאוד אוהב את אלוויס פרסלי ואת קולו המיוחד ואת המוסיקה שיצר, ומחזיק בחדר העבודה שלי מאות CD שלו, את כל 612 (שש מאות ושניים עשר) שיריו, עשרות רבות שעות של קלטות Video שתיעדו את הופעותיו, וכ- 60 (שישים) ספרים תיעודיים שנכתבו אודותיו. הזמר הדרומי יפה התואר הזה שאלוהי השירה חנן אותו במיתרי קול ייחודיים מת בגיל צעיר ב- 16 באוגוסט 1977 בהיותו בן 42 בלבד. בחייו ובמותו מכר כ- 2.000000000 (שני מיליארד תקליטים ו- CD). האם זה אומר שאלוויס פרסלי איכותי יותר מהקומפוזיטורים הקלאסיים ? בפירוש לא. הוא יותר פופולרי מהם בתחום מסוים של המוסיקה ומתברר כי הציבור מסכים לשלם לא רק בעבור מוצרי איכות אלא גם בעבור מִצְרָךְ פופולארי. האיכות איננה קובעת תמיד את טיב ההתמסרות והאהבה, ואיננה פרי עמל היחיד בחיינו.

yoash 17

טקסט תמונה : אנוכי יואש אלרואי ב- 1958 / 1957 בעת שירותי הצבאי בגדוד 12 של חטיבת "גולני". נתקלתי באלוויס פרסלי באקראי בעת שהאזנתי אז למצעד הפזמונים ברדיו רמאללה. הם שידרו שָם את שירו "Heartbreak Hotel". זה היה מזמן לפני כמעט 60 שנים. השאר באמת היסטוריה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מורשתו המוסיקאלית של הזָמָר האמריקני אֶלְבִיס פְּרֶסְלִי (Elvis Presley) היא בלתי נשכחת עבורי. אלביס פרסלי מת באחוזתו המפוארת "Graceland" ב- מֶמְפִיס בטֶנֶסִי ב- 16 באוגוסט 1977. אילו חי היום היה בן 81. אֶלְבִיס פְּרֶסְלִי נולד בטוּפֶּלוֹ – מִיסִיסִיפִּי ב- 8 בינואר 1935. אני מחזיק בחדר העבודה בביתי את כל שיריו של אֶלְבִיס פְּרֶסְלִי, כ- 100 שעות Video העוסקות בהופעותיו הווירטואוזיות ברחבי ארה"ב ובשלוש רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות בימים ההם CBS ,NBC, ו- ABC ויותר מ- 60 ספרים אודותיו. אלוהי המוסיקה העניק לאֶלְבִיס פְּרֶסְלִי שני יתרונות גורפים : יופי, הוא היה בפירוש יפה תואר וגם חושני וניחן בקול מדהים וייחודי. הוא וה- Promoter שלו ומנהלו האישי קולונל טוֹם פָּארְקֶר (Tom Parker – מהגר הולנדי לא חוקי) ניצלו זאת עד תום. אֶלְבִיס פְּרֶסְלִי הפך למיליארדר מוסיקאלי וגם הקולונל לא נותר איש עני מחוסר כל. הייתה לי ידידה בקיבוץ אפיקים חברת הקיבוץ הִילָה שָרֵת – לוּלָב ז"ל בתו של המוסיקאי יְהוּדָה שָרֵת (אחיו של משֶה שָרֵת). הִילָה נהגה לעלות מעת לעת לחדרי בקיבוץ אפיקים כדי להאזין יחדיו לאלביס פרסלי. גם בחלוף שנים כה רבות אני נושא אותה בזיכרוני אומרת לי, "מה אכפת לך מה מרכלים עליך חברי הקיבוץ, בחרת בזמר נפלא שהופך אותך למאושר יותר…השאר לא חשוב".

elvis 1

טקסט תמונה : אלביס פרסלי (Elvis Presley) ב- 1957, בן 22. מכר בחייו ובמותו כ- 2.000000000 (שני מיליארד) תקליטים ו- CD. יותר מאשר מכרו מוצרט, בטהובן, בך, היידן, צ'ייקובסקי, ברהאמס, פרנק סינטרה, בינג קרוסבי, פט בון, ריקי נלסון, פרי קומו, קליף ריצ'ארד, והחיפושיות – ביחד, יחדיו. (מקור ובאדיבות "The King on the road").

elvis 4

טקסט תמונה : 1956. אלוויס פרסלי בן 21 באחת מהופעותיו החיות ברחבי ארה"ב. (מקור ובאדיבות "The King on the road").

elvis 5

טקסט תמונה : זמר הרוקנ'רול האמריקני אלביס פרסלי (Elvis presley) בראשית הקריירה המדהימה שלו. (מקור ובאדיבות "The King on the road").

My beloved Elvis Presley and me at the same age of 40 years. Elvis born in Tupelo USA on January 8 1935. I was born in Kibutz Afikim in Jordan Valley in Israel on June 4 1938. Elvis is my favorite even in these days. Every day I think about him and listening to his songs. I have all his songs (more than 600), 60 documentary books about him, and about 150 hours of video of his own. I loved him and love him very much also today.

elvis 1

Photo text :  Elvis on the show in Las Vegas 1975. The drugs and pills killed him. In my opinion Elvis Presley was the greatest singer ever, over them all.

     yoash 1

Photo text :  I’m in the Mundial of Argentina 1978. The picture                                 taken in the IBC in Buenos Aires during the long production                                     by someone there in Argentina.

מוסיקה ואסתטיקה נהנים בדרך כלל מהסכמה כללית ולכן חוצים את מרבית גבולות הנפש והטופוגרפיה, וודאי מקומיים, אבל גם בינלאומיים. אולם לא תמיד, למרות שמוסיקה (והקשבה למוסיקה) היא גם עניין של חינוך, בעוד אסתטיקה היא סוגיה של מבט אחד. לעיתים אפילו רק חצי מבט. אלוויס פרסלי היה בשעתו זמר יפה תואר. את אותו הדבר ניתן היה לומר פעם על סילבאנו מאנגאנו (שחקנית קולנוע איטלקייה). אי אפשר היה להתעלם מיופייה. בדרך כלל היופי הוא מוחלט ו- יש על כך קונצנזוס. בתחום המוסיקה לעומת האסתטיקה יש פערים, חריגות, ואי הסכמות. צריך לזכור שהדוֹר שלי גדל בילדותו על משוררים ומלחינים כמו מרדכי זעירא, יעקב אורלנד, רחל, אלכסנדר פן, נתן אלתרמן, יחיאל מוהר, יהודה שרת, מתתיהו שלם, חיים גורי, משה ווילנסקי, סשה ארגוב (ומאוחר יותר גם נעמי שמר ונורית הירש) ועוד רבים אחרים והיה רחוק שנות אור מהמוסיקה שיצרו פרנק סינטרה, בינג קרוסבי, אלוויס פרסלי, ריקי נלסון, פט בון, פרי קומו, פאטס דומינו, טומי סנדס, ג'רי לי לואיס, לואי ארמסטרונג, והחיפושיות, ורבים אחרים ואחרות. יכולתי לשרוק ולזמזם בשבילי הקיבוץ את הקונצרט לכינור של מנדלסון, ואת הקונצרט לחצוצרה של היידן, ואת "מחול החרבות" של חאצ'אטוריאן אולם חברי הקיבוץ לא יכלו לסלוח לי על אהבתי לאלוויס פרסלי, גם מפני שמחלון חדרי שהשקיף על המדרכה הגדולה במרכז הקיבוץ שהובילה לחדר האוכל, בקע אור אדום (החברה שלי בקיבוץ בחרה לי ווילונות בצבע גזר) ונשמעו משָם גם צלילי "Jailhouse rock" ו- "King Creole" של אלוויס פרסלי, רחמנא ליצלן, ו/או "It's Late" של ריקי נלסון. חלק מחברי הקיבוץ ספק כפיים מפני שהיה מדובר במוסיקה לא חינוכית על פי השקפת עולמם. האנשים תמהו מה מתחולל בחדר של יואש אלרואי הפרחח שמחדרו מבליח אור אדום וצלילי המוסיקה של אלוויס פרסלי. היו כאלה שהרחיקו לכת וכינו את אלוויס פרסלי ואותי שתי זונות ממין זכר, עד כדי כך היה אלוויס פרסלי והמוסיקה שלו מוקצים מחמת מיאוס. הייתי הראשון בקיבוץ שלבש מכנסי ג'ינס וחולצה אדומה ונעל נעלי ספורט והלך גם עם שיער ארוך שחור מבריק משֶמֶן, בניגוד לאופנת לבוש החאקי והתספורת הקצוצה שהיו מנת חלקם של חברי הקיבוץ בימים ההם. אני מדבר על סוף שנות ה- 50 וראשית ה- 60 של המאה הקודמת. האזנתי לאלוויס פרסלי אבל בד בבד הייתי חקלאי מצוין במספוא, ברפת, ובענף הבננות. אהבתי את עבודת האדמה. אין זה מוזר וגם לא תופעה חריגה בה אתה צועד במשעול מוסיקאלי פתלתל, והנה אתה פוגש את דנה ברגר ומסיים עם אלוויס פרסלי וריקי נלסון. מומחי המוסיקה בקיבוץ אפיקים לא הבינו כיצד "חליל הקסם" של וולפגאנג אמאדיאוס מוצארט ו- "Hound dog" של אלוויס פרסלי מונחים ללא הבדל על משטח הפטיפון שלי ובאותה תדירות בחדר הקטן ההוא שלי אפוף ווילונות בצבע גזר שהשקיף על המדרכה הגדולה ציר תנועה מרכזי בקיבוץ אפיקים, שחיבר את שיכון הוותיקים לחדר האוכל הגדול של החברים. אין לי הסבר מדוע אני נמשך לאופרה "Porgy and Bess" של ג'ורג' גרשווין ואל "מפצח האגוזים" של פיוטר צ'ייקובסקי, ולא למוסיקה של לאה ושלומי שבת.

ב- 1971 גייסו אותי דן שילון ואלכס גלעדי לחטיבת הספורט שלהם בטלוויזיה הישראלית הציבורית. פרק חדש לחלוטין החל בחיי ובחיי רעייתי וילדיי. באולימפיאדת מינכן 1972 הייתי עֵד למוסיקה חוֹצָה גם גבולות פוליטיים. בעוד כל המתעמלות מהמדינות החופשיות הדמוקרטיות כמו גם מארצות הקומוניסטיות ביצעו את תרגילי הקרקע שלהן בתחרויות ההתעמלות במינכן 72' בליווי צלילי מוסיקה קלאסית כבדה, הרי שדווקא האלופה האולימפית הסובייטית הבלתי נשכחת אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט (Olga Korbut אז בת 17) סטתה מהנוֹרְמָה. היא נקטה אז צעד בלתי מקובל לחלוטין ובחרה והתאימה לעצמה בעצה אחת עם מאמנה רֶנָאלְד קְנִיש (Renald Knish) את נעימת ה- Java Jones הקלילה באותו תרגיל הקרקע המפורסם ההוא שלה, רווי חֵן מחַד ואלמנטים אקרובטיים מסובכים ומורכבים ביותר מאידך, שהקנה לה תהילת עולם ואת מדליית הזָהָב (!).

אוסיף ואומר כי הקטע המוסיקאלי הקליל "Java Jones" של אולגה קורבוט באולימפיאדת מינכן 72' היווה חידוש מדהים גם מפני שנעשה בידי ספורטאית קומוניסטית. ההיסטוריה הטלוויזיונית – ספורטיבית מספרת כי בראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת קם דור חדש של מתעמלות. בראשן הסובייטית לודמילה טורישצ'בה אלופת ההתעמלות בקרב רב באולימפיאדת מינכן 1972 והמתעמלת הווירטואוזית הבלארוסית אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט בת ה- 17 שזכתה במדליות הזהב על מכשיר הקורה ובתרגילי הקרקע על המזרן במינכן 72'. קשה להאמין באיזה כישרון ובאיזו דבקות במשימה חוננו הספורטאיות הגמישות, החזקות, והזריזוֹת  האלה. אולגה קורבוט הייתה בכל זאת מתעמלת אמיצה יותר ויוצאת דופן מבין כולן בגלל האימונים האקרובטיים הקשים במיוחד שחוותה במשך שנים בדרכה לעבר פסגת הספורט הבינלאומית. האלמנטים המורכבים שהיא השתמשה בהם בתרגיליה על הקורה, המקבילים המדורגים, והמזרן דרשו קואורדינציה של מתעמלת בקרקס וגבלו בסכנת חיים של ממש. האימונים המפרכים בראשותו של מאמנה האישי רֶנַאלְד קְנִיש (Renald Knish) במשך שבע שנים מאז הייתה ילדה בת עשר הכשירו אותה לבצע את תרגילי ההתעמלות הווירטואוזים שלה באולימפיאדת מינכן 1972, בעלי דרגות קושי גבוהות במיוחד שהעניקו לה שתי מדליות זהב וכאמור תהילת נצח אולימפית.

טקסט תמונה : זוהי המתעמלת הסובייטית אולגה קורבוט בתרגיל סנסציוני אקרובטי ומסוכן ביותר על המקבילים המדורגים באולימפיאדת מינכן 72'. כישוריה הגופניים, הקואורדינציה המשוכללת שבה חוננה, ואומץ ליבה אפשרו לה לבצע תרגילי אקרובטיים – ווירטואוזיים ברמה של מתעמלת בקרקס. דרגת הקושי של תרגיליה היו גבוהים במיוחד ולמתבונן מהצד נראו כגובלים בסכנת חיים של ממש. (באדיבות IOC ו- DOZ הגרמנית).

אין לי כמובן שום טענות לדנה ברגר. ואין לי שום הסבר מדוע האזנתי ואני מאזין עד היום רבבת פעמים ל- "הפרח בגני" של אביהו מדינה וזוהר ארגוב ומאידך עוד רבבת פעמים לשירו של אלוויס פרסלי מ- 1959, "A big hunk of love". אין לי שום הסבר מדוע אינני מסוגל להקשיב למוסיקה של אייל גולן כמו שאין לי שום הסבר מדוע האזנתי ואני מאזין גם היום אין סוף פעמים ל- "אינך יכולה ככה סתם ללכת" (מילים יורם טהרלב ולחן שמוליק קראוס) ול- "זמר נוגה" (מילים המשוררת רחל וחן שמוליק קראוס) של "החלונות הגבוהים", ו- "הרֵעוּת" של חיים גורי וסשה ארגוב, ומאידך עוד אין סוף פעמים לשיר "It's Late" של הזמר האמריקני ריקי נלסון. סַשָה אָרְגוֹב העניק חיי נצח ל- "הרֵעוּת" של חיים גורי כפי ששמוליק קראוס נתן תהילת עולם ל- "זמר נוגה" של רחל. מן ההיבט הזה חיים גורי יבד"ל ורחל ז"ל הם ברי מזל משום ששני מלחינים כישרוניים בחרו להעניק צלילים למילות השירים שלהם והפכו אותם לבלתי נשכחים. אין לי שום הסבר טוב למה אני מאזין המון ל- "יום שישי" ו- "עשרים וארבע שעות ביממה" של יהודה פוליקר ולהקת "בנזין" שלו, ומאידך אני רואה שוב בכל הזדמנות בטלוויזיה את "West Side Story" והמוסיקה שיצר עבור המחזה המוסיקאלי הזה הקומפוזיטור ליאונארד ברנשטיין, אולם לא מקשיב לעומר אדם וגם לא לקרן פלס. אני מעביר את המחט גם כשאני שומע את נורית גלרון וקורין אלאל ונסוג גם מ- ליאור נרקיס ופאר טסי, אולם נשאר עד הסוף עם אילנית, שושנה דמארי, יפה ירקוני, מירי אלוני, מיכל טל, יהודית רביץ, ג'וזי כץ (הקול הנשי בשלישייה המופלאה ההיא יחדיו עם עם אריק איינשטיין ז"ל ושמוליק קראוס ז"ל ב- "החלונות הגבוהים"), שולי נתן, רוחמה רָז, עופרה חזה, אסתר עופרים, ועוד ועוד אחרות. ואיך אפשר שלא להזכיר את המקובלים אריק איינשטיין, יורם גאון, שלמה ארצי, וזוהר ארגוב. מוסיקה היא רוויית אין סוף משעולים. מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי לקח אותי לאולימפיאדת מונטריאול 1976 כשדר התעמלות וכדורעף. באחת ההפסקות בשידורים הישירים הזדמנו לשירותים באצטדיון האולימפי שדר ה- BBC בארי דייוויס (Barry Davies) ואנוכי. בעודנו מתירים את רוכסן מכנסינו ומשתינים, התחלנו לשרוק יחדיו כאילו על פי אות מוסכם את ה- המנון האמריקני "הכוכבים והפסים". האם נעימת "הכוכבים והפסים" דבקה בנו בגלל שארה"ב זכתה בהמון מדליות זהב ובשל כך ההמנון שלה נוגן עוד ועוד ושוב ושוב במשחקים האולימפיים ההם של מונטריאול 76' ו/או שמא פס הקול המוסיקאלי של ההמנון האמריקני קליט וערב לאוזן מראש. אין לי מושג ואינני יודע להסביר גם לעצמי כיצד ומדוע אני מתאהב דווקא בפס קול אחד ומתרחק מהאחר. אינני יודע להסביר מדוע אני זוכר בע"פ ו- שורק לעצמי כבר 60 (שישים) שנים את נעימות פסי הקול שחיבר הקומפוזיטור דימיטרי טיומקין לשני הסרטים האמריקניים  "בצהריי יום" (High noon) ו- "או. קיי. קוראל" (The gunfight at O. K. Corral), אולם לא מסוגל לצטט אף שיר של שני זמרים ישראליים משה פרץ וקובי פרץ. בקיצור בעניינו של הזמר העברי יואב חנני פותר לי את כל אהבותיי מידי שישי ושבת בתוכנית השירים הנפלאה שלו "שבת עברית" ברדיו האזורי 103FM. יואב חנני – תוה (!).

פרפרת 2 : אפרים סידון בן 70 כבר איננו יכול להסתתר כמו פעם מאחורי פניו הצעירות והילדותיות. השנים חלפו והפנים מסגירות את הגיל אולם חוכמתו לא פגה. אני זוכר לו את חסד נעוריו. אפשר היה להבחין בכך שוב בליל שישי האחרון (11 במארס 2016) באולפן של שי שטרן בערוץ 10. אפרים סידון היה אחד מארבעת הכותבים של תוכנית הסטירה ההיא "ניקוי ראש" (השלושה נוספים היו חנוך מרמרי, קובי ניב, ו- ב. מיכאל) שערך והפיק מוטי קירשנבאום ז"ל בשנים 1976 – 1974 (הבימאי היה יעקב אסל), סגד אצל שי שטרן שוב לחוכמתו וחוש ההומור של מורו ורבו לפני 40 (ארבעים) שנים מוטי קירשנבאום ז"ל. איש מאורחי ה- תוכנית לא קם והזכיר שאפרים סידון הוא בעצמו איש חכם, נבון, ומחודד. אפרים סידון נגע בתורו בשנינות בעניין הנאמנות הלאומית ונאמנות לפריפריה שדורשת שרת התרבות מירי רגב מאמני ישראל, ובעונשים והקנסות הכספיים שהיא מבקשת להטיל על הסוטים מהנורמה שלה, וההתערבות הבוטה שלה בחופש הביטוי, והציע לה בלעג צורת הגבלה נוספת על האמנים הלא נאמנים, "…אם כך מי שלא נאמן למדינה שגם לא ישלם לה מסים…", והוסיף משהו כמו, "זה בלתי מתקבל על הדעת מפני שמירי רגב משתמשת בכספים ציבוריים, זה לא כסף פרטי שלה". אפרים סידון בן 70 הוא גם היום רעיונאי מצוין, חריף, חכם, וכותב מחונן לכל הגילים. גם לילדים ונוער. אני זוכר אותו ש- פעם בשעה שהמשקה הקל "קינלי" שווק בארץ באמצעות הסלוגן "כיף להיות צמא עם קינלי", הוא הגה סיפור קצר אודות ספורטאי מגיר מזיע ועייף שהזדמן בתום האימון לקיוסק ליד האצטדיון וביקש מבעליו להרוות את צימאונו ב- "קינלי". המוכר הגיש לו את המשקה הצונן אולם הספורטאי התבונן בבקבוק ולא נגע בו. המוכר תמה ושאל את הקליינט שלו מדוע הוא מתמהמה ואיננו שותה ? הספורטאי שהמתין בא לקיוסק עם תשובה מוכנה על פי גרסתו של אפרים סידון , והשיב : "כיף להיות צמא עם קינלי". עוד כמה נוספים כמו אפרים סידון בתוכנו, ועַם ישראל ייראה אחרת.

kirshenbaum 30

טקסט תמונה : 1976. אולפן א' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים. תזכורת לפני 40 שנים. אווירת הימים ההם – הזמן ההוא. זוהי מסיבת הסיום של "ניקוי ראש" ב- 1976. התוכנית הסטירית יורדת מהאוויר. הנוכחים מתבוננים בהשתאות והערצה במרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל עורך ומפיק התוכנית "ניקוי ראש" בגינה קיבל את פרס ישראל באותה שנה של 1976. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : חנוך מרמרי אחד מהכותבים המוכשרים של התוכנית (בז'אקט משובץ לא מכופתר), אדם לא מזוהה (ניצב מאחור בפתח), השחקן והחקיין טוביה צפיר (ממושקף ומחייך), איש לא מזוהה, גב' ענת אוּר – מרמרי אשתו של חנוך מרמרי, אדם לא מזוהה (מוסתר מאחורי ענת אור – מרמרי), ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית ציבורית, מוטי קירשנבאום מפיק ועורך "ניקוי ראש" (ממושקף צוחק בפה מלא), יז'י ביאלוֹק ז"ל מפקח תאורה בטלוויזיה, ויפתח גוטמן (קיצוני משמאל בנו של הגיאולוג שמריהו גוטמן מקיבוץ נען). יושב במרכז (מוסתר, ממושקף במעיל עוֹר) נושא פניו בכיוון מוטי קירשנבאום ז"ל, זהו אפרים סידון אחד אף הוא אחד מכותבי התוכנית הטובים של "ניקוי ראש". (התמונה ניתנה לי באדיבות מוטי קירשנבאום ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה שלי : סייע לי בזיהוי הנוכחים בתמונה מוטי קירשנבאום ז"ל בעצמו.

פרפרת 3 : מדוע כתבי ערוץ 10 אלון בן דוד ורביב דרוקר וכתב ערוץ 2 אודי סגל נזקקים להשלמת הכנסה מ- "הארץ" ו- "מעריב" ? אינני זוכר שחיים יבין, דן שילון, ומוטי קירשנבאום ז"ל מאבני היסוד של השידור הציבורי מאז 1968 ביקשו בשעתו להביע את דעתם ופרשנותם ב- טורי קבע בעיתונות הכתובה. אני גם לא זוכר ש- וולטר קורנקייט המנוח מגיש החדשות הנודע, רב ההשפעה, ובעל מוניטין עצום של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS ביקש להביע את דעתו ולכתוב טורי קבע ב- "New York Times".

פרפרת 4 : העיתונאי אורי אבנרי (בן 93 היום) כתב במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" (יום שישי – 11 במארס 2016) ביקורת מעניינת ביותר ומפורטת מאוד אודות ספרו של דוד לנדאו, "אריק : חייו של אריאל שרון". לפרשנות הביקורת הנבונה והארוכה הזאת שלו הוא מעניק את הכותרת "הבן של וורה". מסת הביקורת הספרותית של אורי אבנרי מונה על פי הערכתי כ- 1600 מילים. מתברר שהוא לא שכח לכתוב ולא שכח לנתח. אני אקנה את הספר של דוד לנדאו, "אריק : חייו של אריאל שרון", בעקבות כתב הביקורת והניתוח של מר אורי אבנרי.

פרפרת 5 : העיתונאי והשדר הוותיק של רדיו "קול ישראל" אריה גולן ממשיך במסע ההתבכיינות שלו, הפעם ב- "ידיעות אחרונות" (יום ראשון – 13 במארס 2016), הנוגע להתפרקותה של רשות השידור במתכונתה הישנה והקמת "תאגיד השידור הציבורי החדש" שסופו מי יישורנו. רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל איבדה את ה- יושרה שלה ואת אמינותה בתהליך מואץ כבר ב- 2002. אינני זוכר ששמעתי אז את קול המחאה של אריה גולן וחבריו לפני 14 שנים ב- 2002, בשעה שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון המליכה על רשות השידור מלך חדש, מנכ"ל מופרך בשם יוסף בר- אל. טוב שנזכרת עכשיו אריה גולן. הדמעות שמזילים כעת עיתונאים שמתיימרים להיות מצפון עמם, אולם אינם מטפסים על בריקדות בשעות משבר, הם דמעות תנין.

פרפרת 6 : העיתונאית – שדרנית סיוון רהב – מאיר עשתה מעשה הגון מאוד ורב השראה. היא וויתרה על ההצעה להיות המנחה החדשה של חידון התנ"ך העולמי לנוער לאחר ההדחה המפתיעה, המגוחכת, והמקוממת של המנחה הוותיק והמצוין (28 שנים) ד"ר אבשלום קור. חידון התנ"ך העולמי לנוער מזוהה מזה שנות דור עם הנחייתו רבת הידע והמסורתית של המומחה ד"ר אבשלום קור שהוא גם שומר הסף של הלשון העברית. בסירובה זה של סיוון רהב – מאיר היא הענישה אולי בהיסח הדעת את מדיחיו של ד"ר אבשלום קור מכהונת המנחה שהפכה אותו לאייקון, ואת האירוע למכונן.

פרפרת 7 : השוני הקיצוני בין אבחנתו של רמטכ"ל צה"ל רב אלוף גדי אייזנקוט "כי אין צורך להוריק מחסנית על כל מחבל / מחבלת מחזיק ו/או מחזיקת סכין ו/או מספריים" לבין הוראתו של הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף כי "מישהו שמגיע עם סכין – מצווה להרוג אותו" בבחינת "הקם להורגך – השכם להורגו" – טעונות פרשנות אישית של מי שנמצא בשטח בטווח ההתנקשות. הכל כאמור אישי. סבא שנתן את קולו ומצפונו לזהבה גלאון מ- מרצ, מטייל עם נכדיו ונכדותיו הקטנים ברחובות העיר, ואלו נתונים לסכנת חיים מיידית מסכין ו/או מספריים של מחבל / מחבלת, יתפלל שמישהו ירוקן עליהם מחסנית כדי להציל את יקיריו. סבא אחר שהצביע עבור בנימין נתניהו ו- מטייל הרחק מאזור הסכנה עם נכדיו ונכדותיו, יתרעם ו- יאמר שזאת חוצפה מוסרית חסרת כל הצדקה להוריק מחסנית בירי אוטומטי על מחבל שבסך הכל אוחז בסכין ו/או במספריים.

פרפרת 8 : ראיתי אמש בערוץ 1 (יום ראשון – 13 במארס 2016) חלקים מהשידור הישיר של משחק הכדור סל בליגת העל ביד אליהו מכבי ת"א – נס ציונה 59:83, בהובלת אורי לוי והפרשן גור שלף. היה מדובר במשחק כדורסל מגוחך ועלוב בו קצב ההכתבה של צוות השידור הנ"ל הרדים אותי. זכותם של עיתונאי "ישראל היום" אבי סגל ושרון קינן להעניק לפוסט שלהם ב- "ישראל היום" (שני – 14 במארס 2016) כותרת בלופרית, "מכבי ת"א התפוצצה על נס ציונה…וכו'…). זכותי מאידך לקרוא להם שקרנים. איזה מכבי ת"א התפוצצה ואיזה נעליים. משחקה של מכבי ת"א תחת שרביט אימונו של ז'אן טבק רשלני ומבורדק. אין מצב שהם ואנוכי ראינו את אותו המשחק. מכבי ת"א היא קבוצת כדורסל בעלת פוטנציאל טוב יותר ממה שהיא נראית אולם נותרת מגוחכת גם עם בראיין רנדל וגל מקל. היא וליגת העל איננה מעניינות כשמכבי ת"א מנצחת. לבטח את נס ציונה. מי זאת נס ציונה בדיוק ? מדד הרייטינג של וועדת המדרוג הארצית אמש תומך בי לחלוטין. השידור הישיר הנ"ל צבר רייטינג רדוד ומַשְמִים של 2.7%. ליגת העל הישראלית בכדורסל – משעממת (!). מדובר בטרגדיה טלוויזיונית – ספורטיבית – כלכלית של ממש מפני שכל שידור ישיר של ערוץ 1 המַט ליפול מהליגה הזאת מקזז מקופתו הציבורית כ- רבע מיליון (250000) שקל. מט ליפול מפני שעקומת המדרוג שלו ביום ראשון – 13 במארס 2016 בדומה לשאר ימי השבוע בנויה מנתונים חד ספרתיים נמוכים : מהדורת "מבט" עם יעקב אילון ב- 20.00 צוברת % 4.7 בלבד. השידור הישיר של משחק הכדור סל מכבי ת"א נגד נס ציונה 59:83 משיג בין 21.00 ל- 22.45 רק % 2.7. תכנית "המוסף" בהובלת גאולה אבן סער בין 19.00 ל- 20.00 מביאה מדרוג עגום בן % 2.6, הפרק בסדרה "זירת הפשע ניו יורק" (שידור חוזר לילי) צובר % 1.4 בלבד. התכנית "טעמים ירוקים" (גם כן שידור חוזר) צוברת נתון כושל של % 1.1. התכנית "הערב בשש" ב- 18.00 בהובלת אמיר איבגי צוברת רייטינג נוראי, מתחת לאחוז אחד, רק % 0.8 התכנית "המהדורה" רק עם % 0.4, ומשחק הכדורסל מכבי ת"א – נס ציונה שמוקרן בשידור חוזר למי שלא הספיק לראות וצופה בו לאחר חצות משיג רייטינג אפסי של % 0.3. מדובר בטרגדיית מִדְרוּג מתמשכת. ובאמת, איזה עניין כבר יכול היות במשחק כדורסל שבו מכבי ת"א מביסה בביתה את נס ציונה ב- פער של 24 נקודות ? חוץ מזה Who cares אם מכבי חיפה מנצחת את הפועל חולון 67:81 ? ו/או הפועל אילת מכניעה בראשל"צ את מכבי המקומית 79:78 ? נמתין ליום שני תשע בערב – 21 במארס 2016 להתמודדות בארנה הירושלמית בו תארח הפועל ירושלים את מכבי ת"א. זכויות השידורים הם של ערוץ 1. אני חותם לכם כבר עכשיו, שבוע לפני המשחק, כי הפועל ירושלים תכה את מכבי ת"א שוק על ירך. אולם מסייג את עצמי בתנאי שאיליי הולמן, דיאור פישר, ליאור אליהו, טוני גפני, יותם הלפרין, ג'וש דאנקן, ו- אי. ג'יי. רולאנד, וגם האחרים יהיו במחצית מיטבם. לא צריך יותר מול מכבי ת"א שברגע זה איננה קבוצה ו- גם לא נבחרת מאורגנת. ל- הפועל ירושלים יש גם מאמן בשם דני פרנקו שהוא טוב יותר וחכם יותר מז'אן טבק. אם כל ההצהרה לעיל לא תתממש – אני מכריז כי אוכל את הכובע שלי בפוסט הבא.

פרפרת 9 : אין לי מושג כיצד מתכוון אלדד קובלנץ לשקם את השידור הציבורי תחת המעטה החדש והשם החדש שלו "תאגיד השידור הציבורי". מבט קצר בטבלת המדרוג של אֶמֶש (יום שני – 14 במארס 2016) קובע כי לאלדד קובלנץ יש סיבות רבות לדאגה. ערוץ 1 מַחוּק. לפחות מהיבט הרייטינג. השידור הישיר של משחק הכדורגל ב- ליגת העל בית"ר ירושלים – מכבי חיפה 2:3 בהובלת השדר עמיחי שפיגלר והפרשן שלו מוטי איוואניר צבר כמות רייטינג ממוצעת של 11.1% ו- Peak צפייה של % 13.9 בסיומו של המשחק רב השערים. על פי דו"ח וועדת המדרוג הארצית צפו במשחק בממוצע 330000 צופים. בסך הכל נחשפו לשידור הישיר של המשחק הנ"ל בית"ר ירושלים – מכבי חיפה 2:3 בערוץ 1 כמות של יותר מחצי מיליון (550000) צופים. נתון נאה בימים אלה. יש להדגיש כאן שרמת הצילום וכיסוי משחקי הכדורגל המרכזיים בערוץ 1 בעונת 2016 – 2015 פגומים במידה רבה בשל היעדר Replays שהמקור שלהן הוא  מצלמות ה- SSM החיוניות (ראשי תיבות של Super Slow Motion). למען קוראי הבלוג צריך להזכיר כאן שכבר באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 השתמשה ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC במצלמות SSM. מוזר ומדאיג שבחלוף 32 שנים מצלמות ה- SSM טרם הגיעו לישראל. פיצוי היעדרן מוצא את ביטויו בשדר המוביל של משחקי הכדורגל בערוץ 1, עמיחי שפיגלר. המשדר של סיכום המשחק בהגשתה והנחייתה של שרון פרי הניב רייטינג ממוצע של 7.4% (208000 צופים) בממוצע. אולם כאן זה מתחיל וכאן זה גם נגמר. השידור הציבורי מאבד המהירות גובה ומתרסק נוכח מאבק ההישרדות הציבורי שלו מול השידור המסחרי בראשות ערוץ 2 וערוץ 10. מדובר בנתוני רייטינג מגוחכים : "המהדורה", % 0.4. "הערב בשש" בהגשת מירב מילר, % 1.1. "המוסף" בהגשת גאולה אבן סער, % 1.8. "מבט" עם יעקב איילון. % 5. "חדשות -סיכום אירועי היום" בהגשת נועה ברק, % 2.6.

מחשבת כדורגל. הדקה ה- 80 של המשחק מכבי ת"א – בני סכנין 0:1 באצטדיון "בלומפילד, שבת – 12 במארס 2016. אורלנדו סה + ערן זהבי שחקני מכבי ת"א. פוסט מס' 587. כל הזכויות שמורות.

כולם ראו את שחקן מכבי ת"א אורלנדו סה (נושא את המספר 70 על חולצתו) בשבת האחרונה (12 במארס 2016) שולח בשארית כוחותיו תוך כדי נפילה בדקה ה- 80 כדור עומק מעבר לקווי האויב הספורטיבי קבוצת בני סכנין ואת ערן זהבי מגיח לשם בספרינט קצר, מכניע מקרוב בשער פשוט את השוער מחמוד קאנדיל החשוף, ומעניק לקבוצתו יתרון וניצחון 0:1 ועוד שלוש נקודות. צפיתי ב- "שער השבת" של ערוץ 55 בכבלים. מצאתי עניין גם בריאיון שערך יונתן כהן וציוותו עם מאמן בית"ר ירושלים מר סלובודאן דראפיץ' השליו והמאופק. הפריע לי שבוני גינזבורג התנשא מעליו והטיף לו מוסר במנהיגות של מאמן כדורגל. אני מחבב את ההנחיה וההובלה של המגיש הראשי של התוכנית מר יונן כהן. מבין אנשי הפנל סביבו אני אוהב להאזין למר משה פרימו. הופתעתי לרעה מהשַדָּר המוביל רמי ווייץ של המשחק מכבי ת"א – בני סכנין 0:1 שלא העניק שום אשראי למסירת העומק המדויקת של אורלנדו סה, התעלם ממנו, ושָר שִיר הָלֵל סולו רק למבקיע ערן זהבי, כאילו כיבוש שערים הוא חזות הכל. חבר הפנל של ערוץ 55 בכבלים ב- "שער השבת" מר בוני גינזבורג תיקן ושיפץ את רמי ווייץ במסגרת תחום ההתמחות והספציאליטה שלו ב- "שער השבת", הלוא הוא מיפוי Video חיוני, שבעזרתו הוא מעניק וויזואליה טלוויזיונית לניתוח משחק ההתקפות שלו הנוגע לשתי הקבוצות והעמדת השחקנים על כר הדשא, ושאיפתם להשיג עדיפות ויתרון מספרי בקו האש הקדמי, בטרם כיבוש השערים. שימוש מושכל ובהיר של בוני גינזבורג בטכנולוגיה טלוויזיונית.

כיבוש שערים שנובעים ממסירות עומק מדויקות ומתוזמנות ומתואמות היטב בין השחקן המוסר לשחקן הפורץ והמקבל, שסופן הוא הסתננות שחקן התקפה מעבר לקווי ההגנה של היריב (מבלי להיקלע למצבי נבדל), הם תמיד מחזה מרהיב במשחק כדורגל. כזה היה התזמון והתיאום בין המוסר אורלנדו סה למקבל ערן זהבי. לא בכדי העליתי לדיון בפוסט מס' 557 בבלוג שכותרתו "מנהיגות ופרפראות" את השאלה מי חשוב ממי בקבוצת הכדורגל המזהירה של ברצלונה הספרדית, שני המהנדסים – מוסרים ליאו מסי ואנדראס אינייסטה ו/או שני המקבלים והמוציאים לפועל ניימאר וסוארז ? הבה נתבונן לרגע קט בשתי התמונות הבאות שמדגישות את התיאום והתזמון מבלי להיקלע למצב נבדל בין המוסר של מכבי ת"א אורלנדו סה לבין המקבל והמבקיע ערן זהבי.

maccabi ta 2

טקסט תמונה : שבת – 12 במארס 2016. אצטדיון "בלומפילד" ביפו. מכבי ת"א – בני סכנין 0:1. הדקה ה- 80 של המשחק. צילום ב- Close up של שחקן מכבי ת"א אורלנדו סה (בצהוב מס' 70) מוסר תוך כדי נפילה כדור עומק מדוד לערן זהבי מאחורי קו ההגנה האחרון של בני סכנין. ערן זהבי מנצל את הזינוק המהיר שלו ומבצע ספרינט כשפניו מול שער היריב. יש לו עדיפות גדולה מהיבט מהירות תנועתו על פני שחקני קו ההגנה האחרון של היריב קבוצת בני סכנין  שנמצאים בגבם ו/או בחצי תפנית כלפי שערם. הקפאת הצילום הבא ב- Long shot מצביע על מיקום קו ההגנה של בני סכנין על קו ה- 16 של שערם, מראה את מיקום אורלנדו סה (בתלבושת הצהובה) לאחר שמסר את כדור העומק המדויק תוך כדי נפילה (הוא נראה שוכב במרכז התמונה), מסמן את מיקומו של הכדור, ומשרטט את מיקומו של ערן זהבי (השני מלמעלה מימין) שפתח כבר ב- מָאוֹץ, חוצה את קו ה- 16 של בני סכנין , וממתין לכדור העומק של אורלנדו סה כדי להבקיע שער פשוט שהוא גם שער הניצחון. מדובר במלאכת מחשבת במשחק הכדורגל. (צילום ממסך ערוץ 55 בכבלים. באדיבות ערוץ 55 בכבלים). 

maccabi ta 1

טקסט תמונה : הקפאת הצילום הבא ב- Long shot מצביע על מיקום קו ההגנה של בני סכנין על קו ה- 16 של שערם מול התקפת מכבי ת"א. הצילום הפתוח מראה את מיקום אורלנדו סה (בתלבושת הצהובה) לאחר שמסר את כדור העומק המדויק תוך כדי נפילה (הוא נראה שוכב במרכז התמונה), מסמן את מיקומו של הכדור, ומשרטט את מיקומו של ערן זהבי (השני מלמעלה מימין) שפתח כבר ב- מָאוֹץ, חוצה את קו ה- 16 של בני סכנין , וממתין לכדור העומק של אורלנדו סה, כדי להבקיע שער פשוט שהוא גם שער הניצחון. מדובר במלאכת מחשבת במשחק הכדורגל. (צילום ממסך ערוץ 55 בכבלים. באדיבות ערוץ 55 בכבלים). 

אוסיף ואומר כאן בנוסח מוסגר כי אין שום טעם להתייחס לפרשנות המגוחכת והבלתי אמינה של סוכן ומקדם השחקנים אבי נמני לצדו של רמי ווייץ, שאף הוא לא התייחס כלל לאיכות מסירת העומק המדויקת והמתוזמנת מאחורי קווי היריב של אורלנדו סה שבלעדיה חשוב ערן זהבי לשחקן כדורגל עקר. מדובר במוּסָר טלוויזיוני ירוד בו ההנהלה מציבה בעמדת השידור שלה סוכן שחקנים בתפקיד בלתי אפשרי של פרשן ניטראלי, ומפילה בפח אותו ואת הצופים שלו). מי שצפה לאחרונה במשחק ברצלונה – חטאפה 0:6 וראה את השער השלישי שהבקיע ניימאר בעקבות מסירת עומק מדויקת של המהנדס ליאו מסי אל מעבר לקווי האויב, מבין על מה אני מדבר. מסירות עומק מאחורי קווי האויב מזעזעות את שורות הגנות היריב מפני שלשחקן התוקף יש עדיפות ויתרון לאחר שכבר פיתח את מהירות התנועה כשהוא רץ לפנים ופניו מול מטרת השער, בעוד שחקני קבוצת היריב המגוננים על שערם נמצאים בגבם ו/או בחצי תפנית אליו, ומתחילים את ספרינט ההגנה שלהם לעבר אותו כדור העומק כמעט מ- מהירות אֶפֶס.

בואו נראה מה אמרו מומחי העיתונות הכתובה למחרת (יום ראשון – 13 במארס 2016) אודות המהלך ששבה את לבי, מסירת העומק של אורלנדו סה ובעקבותיה הבקעת השער של ערן זהבי שהעניק למכבי ת"א ניצחון 0:1 על בני סכנין. חלק מהפרשנים מעניק אשראי למתכנן השער של מכבי ת"א וגם למוסר אורלנדו סה, ומעניין, חלק אחר לעומתו מתעלם מאורלנדו סה לחלוטין כאילו איננו קיים.

שלמה שרף ב- "ישראל היום" : "…ערן זהבי שיחרר את פקעת העצבים הצהובה…הוא כבש שער גדול שנתן למכבי ת"א שלוש נקודות יקרות מאוד…". אף מילה על אורלנדו סה.

ירון אשר ושי ארצי ב- "ישראל היום" :…השער של ערן זהבי לא שווה אליפות בגלל יופיו שהרי מס' 7 בצהוב כבש העונה שערים הרבה יותר יפים…אולם מה שעושה את ההבדל הוא התזמון…". שום מילת התייחסות לאורלנדו סה.

דור בלך ב- "הארץ" : "…צריך גם לדעת מתי לעשות את זה…ערן זהבי כבש שער ניצחון בדקה ה- 80…במכבי ת"א כמובן צוהלים…"אנחנו במאני טיים של העונה וככה הגענו לדקות האחרונות…", סיפר ערן זהביה בלתי לחיץ ובלתי ניתן לעצירה…". גם הוא מתעלם מאורלנדו סה.

נדב צנציפר ב- "ידיעות אחרונות" : "…זמן זהבי…ערן זהבי נראה במשחקים האחרונים חלוד ונטול חדות אולם כשהיה צריך אותו ברגע מצוקה, הוא התייצב…בדקה ה- 80 הכדור הגיע לאולנדו סה שמסר מצוין מצוין לערן זהבי…וכו". נדב צנציפר מצרף את המוסר אורלנדו סה למעשה הבקעת השער של ערן זהבי.

אייל לוי ב- "מעריב" : "…ערן זהבי ניצל סדק של 5 מ"מ והעניק לאלופה 0:1 יקר…עשר דקות לסיום נתן אורלנדו סה, ביום די בינוני, אסיסט מופלא ששחרר את ערן זהבי בתוך הרחבה…וכו". גם אייל לוי נותן קרדיט למוסר אורלנדו סה.

תזכורת עבר. מחשבות הכדורגל, ו- תיאוריית האדם השלישי. 

מחשבת משחק הכדורגל עברה שיטות ומהפכים לא מעטים מאז 1950 השנה בה עלתה לגדולה נבחרת הזהב של הונגריה בראשות מאמנה הלאומי גוסטב שבש והקפטן שלו פרנץ פושקש. היה זה גוסטב שבש שהקים ב- 1951 את קבוצת החשיבה הונגרית שמנתה את מרטון בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויינו קאלמאר (שלושתם היו אז מאמני כדורגל בכירים בעלי מוניטין) שתפקידה היה למצוא דרכים כיצד ניתן לייצר בשעת המשחק עדיפות ויתרון מספרי של שחקני התקפה בכל שטח במגרש ביחס לכמות שחקני ההגנה, כדי להבקיע מהר ככל האפשר את שער היריב. הונגריה הייתה הראשונה להשתמש ברעיון ה-  Double pass (האנגלים כינו את המונח Wall pass) וצוות החשיבה הנ"ל היה הראשון להגות את "תיאוריית האדם השלישי" במשחק הכדורגל. גוסטב שבש, מרטון בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויינו קאלמאר היו הראשונים שהמציאו את שיטת המשחק שנודעה בהגדרתה 4 – 2 – 4, בכך שהסיטו לאחור את החלוץ המרכזי שלהם נאנדור הידגקוטי וקידמו לפנים את הרץ הימני התוקף ובונה המשחק יוֹזֵף בּוֹזִ'יק. בין השנים 1949 ל- 1954 ניצחה הונגריה בכל המשחקים שלה עד לאותו יום ראשון המר והנמהר ב- 4 ביולי 1954 בו הפסידה במשחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 3:2 למערב גרמניה באצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) ב- ברן. באותן החמש השנים ההן שבין 1949 ל- 1954 הגה גוּסְטָב שֶבֶּש את הסלוגן הידוע שלו : "על כל שער שהונגריה תספוג – נבקיע שניים, ואם יהיה צורך גם שלושה". מאמן הכדורגל הברזילאי וויסנטה פאולה (Vicente Feola) שיפר את מערך ה 4 – 2 – 4 של הונגריה במונדיאל שוודיה 1958. זִיטוֹ (Zito) ודִידִי (Didi) היו שני עושי ובוני המשחק של נבחרת ברזיל, אולם צריך לזכור שהיו לו אז ארבעה שחקני יצירתיים במיוחד : הקיצוני הימני גָארִינְצָ'ה, המבקיע המחונן וָואוָוה, בונה ומבקיע נוסף נער בן 18 בשם פלה, והקיצוני השמאלי זָאגָאלוֹ. צריך לזכור שכבר אז ב- 1958 הועלתה לדיון מי חשוב ממי במשחק הכדורגל גארינצ'ה הווירטואוז בעל טכניקה אישית עילאית ומוסר בחסד, ו/או וָואוָוה בעל חוש נדיר להבקעת שערים. יוהאן קרויף ופפ גווארדיולה הגו בקבוצת הכדורגל הספרדית ברצלונה את שיטת ריבוי המסירות וההחזקה בכדור, ועמה הניסיון להשיג עדיפות מספרית בשטחים שונים במגרש בואכה לשטח "ההוצאה להורג" (רחבת ה- 16 של היריב). בעיניי שניהם זאת הייתהמהות תורת הכדורגל. אופי ומשך השליטה בכדור על פי גרסת ומחשבת פפ גוארדיולה נועד להשיג בסופו של דבר יתרון מספרי בשטחי ההוצאה להורג על מנת להכריע את המשחק, אולם מקיים גם את המשוואה כי באותה כמות הזמן בה אתה מחזיק ושולט בכדור, היריב שלך (שאינו מחזיק בכדור) משולל יוזמה ואופציות אופנסיביות שיכולות לסכן אותך. אני מת לפגוש ולשוחח עם פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה. בעיניי הוא נֶכֶס מפני שהוא אדם חושב ומתכנן, ומסיק מסקנות באופן הגיוני על סמך עובדות. הספרדי פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה, ההולנדי יוֹהָאן קְרוֹיְף, והאיטלקי אָרִיגוֹ סָאקִי מאמנה של "מִילָאן" הפכו את כולנו לצופי טלוויזיה מאושרים יותר. כמי שניווט בשנים ההן את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית עשיתי כל מאמץ ׁ(בסיוע ידידי ב- RAI וב- EBU) במחצית השנייה של עשור ה- 80 במאה הקודמת להביא קטעים נבחרים של קבוצת מִילָאן הנפלאה (שיחקו בשורותיה אז השלישייה הולנדית פְרָנְק רָיְיקָארְד, מָרְקוֹ וַואן בָּאסְטֶן, ורוּד חוּלִיט) לידיעת צופי הטלוויזיה שלנו בארץ. אי אפשר יהיה לשכוח לזמן רב את מהפכת הכדורגל שחולל פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה במועדון ברצלונה. באותה מידה של הערכה ניתן לדבר על האיטלקי וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ, ההונגרי גוּסְטָב שֶבֶּש, הגרמני סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר , והבריטי אָלְף רָאמְזִי .

תורת משחק הכדורגל היא פשוטה בעיקרה. כדי להשיג יתרון ולנצח אתה חייב להבקיע את שער היריב פעם אחת יותר ממנו. החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי בלבד אולם חשוב. בשעה שקבוצתך מחזיקה בכדור באמצעות ריבוי מסירות, גם אם היא איננה מאיימת במישרין על שער היריב , היא מונעת ממנו לאיים עליה. החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי אולם הנתון מכיל בתוכו תכנון מהלכי התקפה הנובעים מאותה החזקת הכדור וחיפוש תמידי של פרצות בהגנת היריב , ומעניקים לו מימד ופרטים מעשיים. ובכן, אתה יכול להבקיע שער שנובע מיתרון אישי באחד על אחד , נאמר כמו יכולת אישית ווירטואוזית של הברזילאי גָארִינְצָ'ה (Garrincha), שניחן בשליטה אבסולוטית בכדור וגם ביכולת שלו להפוך יתרון אישי ליתרון קבוצתי בו הוא מזין את חבריו החלוצים בדרך להבקעת שערים. אתה יכול להבקיע שער על סמך יכולת אישית בהיותך בועט מחונן של בעיטות חופשיות, נאמר כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדֹונָה. אתה יכול להבקיע שער בנגיחה בהרמת כדור ממצבים נייחים נגיד כמו כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ו/או סֶרְחִיוֹ רָאמוֹס, ואתה יכול להבקיע שער שנובע מהשגת יתרון ועדיפות מספרית בשטחים גלויים ו- "מתים" ובמצבים שונים ומשתנים במגרש, וגם בהתקפות מתפרצות פתאומיות, נאמר כמו השער השלישי בדקה ה- 34 של כּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ במשחק באיירן מינכן – ריאל מדריד הסתיים בתבוסה 0 : 4 לרעת באיירן מינכן הגרמנית. כולם זוכרים כי שלישיית המחץ של ריאל מדריד קָארִים בֵּנְזָאמֶה, גָארֶת' בֵּיְיל, ו- כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ השיגה יתרון מספרי על זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה בשטח "ההוצאה להורג" של באיירן מינכן באותה הדקה ה- 34 ההיא, ולכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא היה כל קושי בסופו של דבר להכניע את מַנוּאֵל נוֹיֶיר. רעיון ההכרעה של פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה נובע בבסיסו ממחשבת הכדורגל שלו הקובעת כי השליטה בכדור והחזקתו לאורך זמן באמצעות שיטת ריבוי מסירות ותנועה שוטפת וחילופי מקומות בין השחקנים בכל אגפי המגרש, תוך חיפוש מתמיד אחרי כשלים בהגנת היריב, כמו גם מסירות עומק לאחר חדירת שחקניו ל- "שטחים מתים" מעבר לקו ההגנה של הקבוצה היריבה – מעניקה בסופו של דבר יתרון לקבוצתו. אנוכי אסיר תודה ל- פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ולפילוסופיית המשחק שלו, ולברצלונה ובר מזל שהקבוצה הזאת משחקת כדורגל כה שובה עין בתקופת חיי המאוחרת.

בהיותי איש טלוויזיה בעל קריירת עבודה ממושכת הזדמן לי לראות מקרוב מאות רבות שלמשחקי כדורגל בארץ ובעולם. אני אוהב כדורגל ואת ההיסטוריה של הכדורגל מגיל צעיר מאוד. המאמן האיטלקי רב המוניטין וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo) זכה ב- בכורה העולמית עם נבחרת איטליה בשני מונדיאלים רצופים, במונדיאל איטליה 1934 ומונדיאל צרפת 1938. נבחרת איטליה בזמנו כמו נבחרות אירופיות מצטיינות אחרות הונגריה, צ'כוסלובקיה, אוסטריה, אנגליה, גרמניה, וספרד ביססו את שיטת המשחק שלהן על שני מגינים, שלושה רצים בתוכם בלם מרכזי ועל חמישה חלוצים בהם חלוץ מרכזי, שני קיצונים באגף ימין ושמאל, ושני קשרים. פרשני הכדורגל הבינלאומיים ובראשם הוגו מייזל הגדירו את העמדת השחקנים במגרש בשנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה באמצעות המונח "WM". וויטוריו פוצו (1968 – 1886) התמודד בימים ההם מול מוחות כדורגל נודעים כמו המאמן האוסטרי הוגו מייזל, המאמן האנגלי הרברט צ'פמן (אנגליה לא נטלה חלק בשלושת המונדיאלים הראשונים של 1930, 1934, 1938), המאמן ההונגרי אודון נאדאש, המאמן הספרדי אמדאו גארסיה דה סאלאזאר, המאמן הצרפתי ג'ורג' קימפטון, המאמן הגרמני אוטו נרז, המאמן השווייצרי הנרי מילר, וגם אחרים – ושינה משהו. הוא יצר שיטה חדשה של העמדה במגרש שנקראה בשעתו 2 – 3 – 2 – 3. שני מגינים, שלושה קשרים הגנתיים, שני קשרים התקפיים, ושלושה חלוצים. במונדיאל 1934 ביסס את משחק נבחרת איטליה על הקשר ג'וזפה מיאצה, על החלוץ ראיימונדו אורסי (שחקן כדורגל ארגנטיני שקיבל אזרחות איטלקית), ועל הקשר ההגנתי לואיז "לואיזיטו" פליפה מונטי (אף הוא כדורגל ארגנטיני ששיחק בנבחרת ארגנטינה במונדיאל 1930 ואח"כ התאזרח באיטליה). במונדיאל 1938 התבסס וויטוריו פוצו על שחקן ההתקפה הנפלא שלו החלוץ המרכזי סילביו פיולה וכמובן על המתכנן ו- הקשר הוותיק ג'יוזפה מיאצה. וויטוריו פוצו היה לא רק אדם חושב בעל אוטוריטה וכריזמה של ידען ו- רב אומן במדע כדורגל, אלא מורה ומחנך בעל עקרונות שהשחקנים שלו העריצו אותו.

pozzo 1

טקסט תמונה : 10 ביוני 1934. מונדיאל איטליה 1934. רומא. וויטוריו פוצו (בחליפה משמאל) ניצב עם נבחרת איטליה על כר הדשא באִצטדיון הכדורגל של רומא דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל נגד נבחרתה של צ'כוסלובקיה. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויטוריו פוצו, השוער ז'אן פיירו קומבי, אטיליו פראריס ה- 4, לואיג'י אלמאנדי, לואיז "לואיזיטו" מונטי, אנריקו גואיטה. זיהוי הכורעים משמאל לימין : לואיג'י ברטוליני, ריימונדו אורסי, טסיו מונז'ליו, ג'וזפה מיאצה, בורל, ודה מאריה. 

הערה : לואיז "לואיזיטו" מונטי נולד באיטליה ב- 24 ביולי 1901. הוריו היגרו לארגנטינה כמה שנים אח"כ. לואיז מונטי שיחק כמגן – בלם במדי נבחרת ארגנטינה שזכתה במקום השני במונדיאל הראשון שנערך ב- 1930 במונטבידאו בירת אורוגוואי. ארגנטינה הפסידה במשחק הגמר לאורוגוואי בתוצאה 2:4. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

pozzo 2

טקסט תמונה : 19 ביוני 1938. מונדיאל צרפת 1938. פאריס. מאמן נבחרת איטליה וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo, במרכז בז'אקט שחור) לקח עמו למונדיאל צרפת 1938 רק שלושה שחקנים מההרכב הישן של 1934. כאן במרכז התמונה (בז'אקט כהה) הוא מניף בפעם השנייה ברציפות בפאריס את גביע העולם בכדורגל ע"ש ז'יל רימה לאחר שאיטליה ניצחה לפני דקות ספורות במשחק הגמר את נבחרת הונגריה בתוצאה 2:4. זיהוי השחקנים האיטלקיים העומדים בשורה האחורית משמאל לימין : שני אנשים לא מזוהים, אמדאו ביאבטי (Biavati  Amadeo), איש לא מזוהה, המאמן וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo), סילביו פיולה (Piola Silvio), איש לא מזוהה מאחור, ג'יובאני פרארי (Ferrari  Giovanni בעל מצח גבוה), ג'ינו קולאוסי (Colaussi  Gino מסורק לאחור), ושבעה אנשים לא מזוהים. זיהוי השחקנים האיטלקיים הכורעים משמאל לימין : יוגו לוקאטלי (Locatelli  Ugo), ג'וזפה מיאצה (Meazza Giuseppe ), אלפרדו פוני (Foni Alfredo), השוער אלדו אוליביירי (Oliveieri  Aldo בחולצה שחורה), פייטרו ראבה ( Rava  Pietro), מישל אנדריאולו (Andreolo  Michele), ואיש לא מזוהה. יושב מלפנים : פייטרו סרנטוני (Serantoni  Pietro). שחקני נבחרת איטליה היו מוכנים למות עבור המנהיג, המחנך, ומאמנם וויטוריו פוצו.(באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאמן נבחרת הונגריה בשנים 1954 – 1949 גוּסְטָב שֶבֶּש הקים כאמור בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה קבוצת חשיבה הונגרית לידו שהורכבה ממאמני כדורגל הונגריים בעלי מוניטין, מרטון בוקובי (Maron Bukovi), ד"ר גזה קאלוצ'אי (Dr. Geza Kalocsai), ויאנוש קאלמאר (Janos Kalmar). תפקידה היה למצוא פתרונות כיצד ניתן ליצור עדיפות מספרית בשטחים שונים מגרש כדי להגיע בסופו של דבר להכרעה ליד השער. ל- קבוצת החשיבה ההונגרית הזאת הייתה משמעות עצומה. היא הייתה הראשונה שיצרה את המושג "Wall – Pass" בו חיבור מסירות כפול בין שני שחקנים משיג עדיפות על שחקן בודד ואח"כ פיתחה, הרחיבה, וגיבשה את רעיון "The Third Man Theory" במשחק הכדורגל. מחשבת הכדורגל של קבוצת המחקר הזאת טענה כי כי אם שני שחקני התקפה טובים ממגן אחד, אם כך שלושה טובים משניים וכן הלאה. מחשבת הכדורגל ההונגרית בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה עמדה על כך כי השגת עדיפות מספרית על היריב בשטחים שונים על כר הדשא היא תנאי לניצחון. לשם כך נחוץ גם כושר גופני בתוספת שליטה וטיפול מיטביים בכדור. תפישת הכדורגל ההונגרית הייתה דומיננטית ומכריעה. העמדת שחקני הונגריה על כר הדשא הייתה שונה מהמקובל. החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי הוסט לסירוגין מהעמדה הקדומנית שלו לאחור והרץ הימני יוזף בוז'יק הועלה קדימה לשמש כרץ תוקף שתוך בשורת החלוצים. ב- 25 בנובמבר 1953 הביסה הונגריה באצטדיון "וומבליי" בלונדון את נבחרת אנגליה בתוצאה 3:6. מערך המשחק ההונגרי הוציא את הנבחרת האנגלית בראשה המאמן וולטר ווינטרבוטום משלוותה. שחקני אנגליה ומאמנה וולטר ווינטרבוטום לא קראו את מפת הקרב ששורטטה ע"י גוסטב שבש , מרטון בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויינו קאלמאר והובסו שוב חצי שנה אח"כ ב- 23 במאי 1954 ב- "נפ סטדיון" בבודפשט שוב במשחק הגומלין והפעם בתוצאה המכרעת 1:7.

sebes 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. מאמן נבחרת הונגריה בכדורגל גוסטב שבש (Gustav Sebes, משמאל חובש בארט שחור) ועוזרו גיולה מאנדי (Gyula Mandi, במרכז) נחשבו לצוות המוחות הטוב באירופה ובעולם כולו. בדיעבד התברר כי  זה לא הספיק נגד המאמן המערב גרמני ספ הרברגר (Sepp Herberger) ועוזרו הלמוט שן (Helmut Schon). (באדיבות הטלוויזיה הונגרית MTV. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשנים 1975 ו- 1978 יצא לי להיפגש עם קפטן נבחרת אנגליה בשנים ההן הרץ הימני בִּילִי רָיְיט ׁ(Billy Wright) וקפטן נבחרת הונגריה הקשר השמאלי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas). שניהם הסבו את תשומת לבי לרעיון "תיאוריית האדם השלישי" שהגתה קבוצת החשיבה ההונגרית ההיא עליה נמנו מרטון בוקובי (Maron Bukovi), ד"ר גזה קאלוצ'אי ׁ(Dr. Geza Kalocsai), ויאנוש קאלמאר (Janos Kalmar). מסמך החשיבה ההונגרית אודות "האדם השלישי" היה מסווג ונשמר כסוד מדינה . הוא הוסתר מעינם של מומחי הכדורגל בעולם. בילי רייט אמר לי ב- Workshop טלוויזיה שערכו ה-BBC ו- ITV בלונדון באוקטובר 1975 (הבוס שלי אלכס גלעדי ואנוכי נטלנו בה חלק על חשבוננו), כי בעקבות שתי התבוסות של אנגליה להונגריה היה ברור לכולם כי הכדורגל הוא אולי משחק פשוט אולם נועד לאנשים חושבים . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש שַח לי בפגישה עמו ב- 1978 במדריד כי שחקני נבחרת הונגריה והוא כקפטן בראשם רחשו הערכה גדולה לגוסטב שבש מפני שהיה מנהיג ספורט מתכנן וחושב. גיולה מאנדי מאמן נבחרת ישראל הלאומית בכדורגל (בשנים 1962 – 1959), ומי שהיה עוזרו ויד ימינו של גוּסְטָב שֶבֶּש בנבחרת הונגריה, אמר כאן בארץ : "כי קפטן הונגריה פרנץ פושקש היה לא רק כדורגלן מחונן אלא בעל גם אישיות מקורית, אופטימית, ומעניינת. הוא הבין את משחק הכדורגל באותה הרמה בה הכנר והמנצח ניקולו פאגאניני הבין את המוסיקה". כל זה לא הספיק להונגריה ב- 4 ביולי 1954 במשחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 נגד נבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר. נבחרת הזהב ההיא של הונגריה הפסידה במפתיע במשחק החשוב ביותר שלה בגמר מונדיאל שווייץ 1954 באצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) בברן למערב גרמניה בתוצאה 3:2.

third man

טקסט מסמך : משמאל : "The Third Man" שם הפוסט המפורט שדן במסמך. בתמונה נראים משמאל שאנדור קוצ'יש וזולטאן ציבור (בחולצות כהות) עולצים לאחר הבקעת אחד השערים במשחק הניצחון הגדול 3:6 של הונגריה על אנגליה באצטדיון "וומבליי" בלונדון ב- 25 בנובמבר 1953. השוער האנגלי גִיל מֵרִיק והמגן שלו אלף ראמזי נראים מאוכזבים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בין השנים 1954 – 1949 ועד משחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 ב- 4 ביולי 1954 ב- ברן (Bern), ניצחה הונגריה ב- 35 משחקים בינלאומיים רצופים. על סמך הגישה ההתקפית שלה במשחק הגו גוּסְטָב שֶבֶּש ופֶרֶנְץ פּוּשְקָש את הרעיון האופנסיבי, "על כל שער שהונגריה תספוג – היא תבקיע שניים". אולם לא לעולם חוסן. נבחרת הונגריה הגיעה למונדיאל שווייץ 1954 בשיא יכולתה. היא הביסה בבית המוקדם את דרום קוריאה 0:9 ואת מערב גרמניה של ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן בתוצאה 3:8 (גרמניה שיחקה עם שבעה שחקני מילואים) אולם איבדה את פרנץ פושקש שנפצע קשה בקרסולו לאחר התקלות עם הבלם הגרמני וֶורְנֶר לִיבְּרִיךְ. ברבע הגמר ניצחה הונגריה את סגנית אלופת העולם ברזיל 2:4 ללא פֶרֶנְץ פּוּשְקָש. בחצי הגמר גברה הונגריה שוב ללא פרנץ פושקש על אלופת העולם היוצאת אורוגוואי 2:4 לאחר הארכה. במשחק הגמר נגד מערב גרמניה חזר פֶרֶנְץ פּוּשְקָש להרכב, ובאמת הונגריה צעדה ביתרון 2 : 0 כבר בדקה השמינית משער של פֶרֶנְץ פּוּשְקָש עצמו וזוֹלְטָאן צִיבּוֹר אולם הגרמנים הִשוו מיד ל- 2:2 בדקות 10 ו- 18 משערים של מקס מורלוק והלמוט ראהן. בדקה ה- 83 הבקיע הלמוט ראהן את שער הניצחון ומערב גרמניה זכתה באופן סנסציוני בתוצאה 2:3. עולם הכדורגל הוכה בתדהמה . ממשלת הונגריה פיטרה מייד את גוסטב שבש וקבוצת החשיבה שלו נעלמה. שמו של המאמן הגרמני ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן עלו לגדולה.

herberger 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. מימין, ספ הרברגר (Sepp Herberger, בן 57, נולד ב- 1897) מאמן מערב גרמניה ומשמאל, עוזרו הלמוט שן (Helmut Schon, בן 39, נולד ב- 1915) מתכננים את מהלכי נבחרתם במשחק הגמר נגד נבחרת הונגריה הפייבוריטית. (באדיבות ZDF ו- ARD. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

herberger 2

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . מונדיאל שווייץ 1954. אצטדיון "וואנקדורף" בברן. זוהי אחת מתמונות הטלוויזיה המדהימות שהפיקה רשת הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG שכיסתה את מונדיאל שווייץ 1954 גם באמצעות 11 (אחד עשר) שידורים ישירים. חידוש טלוויזיוני וטכנולוגי מפליג בימים ההם. SRG מתעדת כאן את אחדות ולכידות השחקנים בנבחרת המערב הגרמנית שניות ספורות לאחר הענקת גביע העולם ע"ש זִ'יל רִימֶה לקפטן מערב גרמניה פְרִיץ וָואלְטֶר. זיהוי העומדים משמאל לימין נרגשים ושלובי ידיים : המאמן הלאומי ספ הרברגר (בן 57 במעיל גשם), פְרִיץ וָואלְטֶר (בן 34), השוער טוֹנִי טוּרֶק (בן 35), ומבקיע שער הניצחון במשחק הגמר הֶלְמוֹט רָאהְן (בן 29). חלפו רק תשע שנים מתום מלחמת העולם ה- 2 ונבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר נציגה של מדינה חרבה זוכה להפתעת כל בגביע העולם בכדורגל לאחר ניצחון דרמטי 2:3 על נבחרת הונגריה בראשות המאמן גוּסְטָב שֶבֶּש והקפטן ההונגרי רב המוניטין פֶרֶנְץ פּוּשְקָש. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

לראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים העבירה הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG בשידור ישיר ב- 4 ביולי 1954 מאצטדיון "וואנקדורף" את משחק הגמר הסנסציוני בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה הפייבוריטית 2:3. כ- 7.000000 (שבעה מיליון) צופי טלוויזיה ברחבי מערב ומזרח אירופה צפו בשידור הישיר. אין כל זכר צילומי ב- Video מהמשחק המפורסם והמפתיע הזה מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את סיגנל ווידיאו. הם ידעו להקליט רק Sound. תמונות פילם דהויות הן הזיכרון היחיד מ- המשחק המרעיש ההוא. רק בשנת 1956 פרצו מהנדסי האלקטרוניקה של חברת AMPEX האמריקנית ובראשם צ'ארלס גינזבורג את הדרך ולמדו להקליט ולשַמֵר את תמונת ה- Video. ההמצאה המרהיבה של AMPEX שינתה את פני הטלוויזיה לעַד.

vtr 1

טקסט תמונה : שנת 1956. זהו המודל של מכונת ה-  VTR של הטלוויזיה (ראשי תיבות של Video Tape Recording) הדור הראשון פרי המצאתה המופלאה של חברת האלקטרוניקה האמריקנית AMPEX ובראשה המהנדס צ'ארלס גינזבורג. מכונת ה- VTR יכולה להקליט סיגנל Video על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5  ס"מ). ההמצאה הטכנולוגית הזאת שינתה את פני הטלוויזיה לעַד. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

srg 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. צלם ואחת המצלמות האלקטרוניות של רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG  ש- משתתפת בכיסוי טורניר גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

srg 2

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. זוהי אחת מתחנות המִמְסַר בגל קצר (Microwave)  של רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG  ושל הדואר השווייצרי שהעבירו את סיגנל השידור הטלוויזיוני הקרקעי של SRG לכל רחבי מערב ומזרח אירופה. הערכת ה- EBU שזה עתה נוסד קבעה כי 7.000000 (שבעה  מיליון) צופי טלוויזיה בכל רחבי אירופה ראו את השידור הישיר של משחק הגמר ביום ראשון – 4 ביולי 1954, בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה בתוצאה הסנסציונית 2:3. ברור שלא ניתן היה אז להעביר את סיגנל המשחק ליבשות אחרות בעולם בהיעדר תקשורת לוויינים. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הצפייה הטלוויזיונית ב- 4 ביולי 1954 במשחק הסנסציוני מערב גרמניה – הונגריה 3 : 2 הייתה חד פעמית. מי שראה את המשחק בטלוויזיה היה בר מזל. כאמור אין שום זכר צילומי Video ממנו מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם למדו להקליט את התמונה האלקטרונית. הם ידעו להפיק אותה אך לא לשַמְרָה.

במונדיאל שוודיה 1958 הביא מאמן נבחרת ברזיל וויסנטה פאולה לכר הדשא את שיטת המשחק החדשנית שלו, 4 – 2 – 4. נבחרת ברזיל בשורותיה שיחקו גאוני כדורגל כמו גארינצ'ה, פלה  ודידי ומוציא לפועל ברמתו של וואווה  ניצחה במשחק הגמר בסטוקהולם את נבחרת שוודיה 2:5 וזכתה לראשונה בתולדותיה בבכורה העולמית. וויסנטה פאולה נראה כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת ריו דה ז'אניירו אולם הוא היה בכל מקרה איש חושב ופרופסור לכדורגל.

feola 1

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958. סטוקהולם. תמונת הסיום של מונדיאל שוודיה 1958. ברזיל היא אלופת העולם בכדורגל לאחר שניצחה את שוודיה במשחק הגמר בתוצאה 2:5. המאמן, המחנך, ומנהיג הכדורגל הברזילאי וויסנטה פאולה מקיים את הבטחתו ומצטלם עם חניכיו. הוא ניצב ראשון משמאל יחד עם שחקניו. כורע ראשון מימין עוזר המאמן אמאראל. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויסנטה פאולה, דז'אלמה סאנטוס, זיטו, הקפטן הידראלדו לואיז בליני עם הגביע (הוא היה הכדורגלן היפה ביותר באליפות), נילטון סאנטוס, אורלאנדו, והשוער ג'ילמאר. זיהוי הכורעים משמאל לימין : גארינצ'ה, דידי, פלה ׁ(טרם מלאו לו 18), וָואוָוה, זאגאלו, ועוזר המאמן אמאראל. (באדיבות SVT ו- TV GLOBO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

המאמן האנגלי אלף ראמזי הצעיד את נבחרתו לזכייה היסטורית ראשונה (ואחרונה עד כה) במונדיאל אנגליה 1966. אנגליה ניצחה במשחק הגמר ב- 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" את מערב גרמניה 2:4 לאחר הארכה. מומחי הכדורגל האנגליים החמיאו לאלף ראמזי שביסס את תורת הכדורגל שלו על "The Wingless Wonders" והפעיל קבוצה מתואמת ברשותם של עושה המשחק בובי צ'ארלטון, הקפטן בובי מור, אלאן בול, נובי סטיילס, ג'ף הרסט, רוג'ר האנט, מרטין פיטרס, הבלם ג'קי צ'ארלטון, שני שחקני ההגנה הבלתי נלאים שלו בעלי כושר גופני עדיף ג'ורג' כהן וראמון ווילסון, וכמובן שוער נפלא ברמתו של גורדון בנקס. אלף ראמזי איש צנוע בעל עקרונות היה מאמן מוערך ביותר ע"י צוות שחקניו. הם האמינו במחשבת הכדורגל שלו, בקבלת ההחלטות שלו, ובמנהיגות שלו. הוא עשה חשבון לתמונה הכללית ולא לפרט כזה ו/או אחר. כשהחליט להוציא מההרכב את החלוץ הפופולארי ג'ימי גריבס בתום שלושת משחקי השלב המוקדם ולהציב במקומו במשחק רבע הגמר נגד ארגנטינה את ג'ף הרסט האנונימי (פחות או יותר אולי נכון יותר לומר פחות מפורסם מג'ימי גריבס), איש לא זקף גבה. היה ברור שהדבר נעשה לצורך השלמת רעיון התוויית הדרך בדרך לזכייה במונדיאל אנגליה 1966. 

kivity 1

טקסט תמונה : מונדיאל אנגליה 1966. השדר והעיתונאי נסים קיוויתי (יליד 1926, בן 40 בתמונה) איש רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC מראיין חלק משחקני סגל נבחרת אנגליה ואת מאמנם אלף ראמזיי. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המאמן אלפרד "אלף" ראמזיי, ג'ימי גריבס, ג'ורג איסטהאם, פיטר בונטי (השוער המחליף של גורדון בנקס), נסים קיוויתי, והבלם גבה הקומה ג'קי צ'ארלטון. (התמונה באדיבות נסים קיוויתי ו- BBC).

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה. לונדון. נסים קיוויתי (משמאל) היה מוסד שידור נכבד בפני עצמו זמן רב לפני בני דוֹרי. הוא היה שַדָּר ועיתונאי מוכשר משכמו ומעלה. כאן הוא מארח בשנות ה- 60 של המאה הקודמת בעמדת השידור באִצטדיון "וומבלי" בלונדון את שחקן התיאטרון והקולנוע הישראלי הנודע חיים טופול. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור חבות לנסים קיוויתי חוב עולם . כעבור שנים סיפר לי : "יואש אלרואי, לא תאמין לי אבל חיים טופול שימש לעת מצא פרשן כדורגל טוב בשידורי ה- BBC שלי בלונדון". (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אנגליה זכתה בגביע העולם בכדורגל ב- 1966 וה- BBC ועובדיו בראשות שני המבצעים הראשיים והדגולים של הרשת מנהל הספורט המנוח בראיין קאוגיל (Bryan Cowgill) והמפיק-בימאי המנוח אלק וויקס (Alec Weeks) – זכה במדליית זהב על כיסוי טלוויזיוני היסטורי בלתי נשכח. אלק וויקס ידיד אישי שלי היה אחד מעמודי התווך שסייע בידי לחקור ולכתוב את הספר עב הכרס שלי "השער שהיה ו/או לא היה" ששדן ועוסק בהפקת הטלוויזיה הווירטואוזית של ה- BBC במונדיאל אנגליה 1966. בפעם הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים והטלוויזיה הבינלאומית, כוסו כל 32 המשחקים בטורניר באמצעות שמונה ניידות שידור אלקטרוניות והועברו בשידורים ישירים באמצעות לווייני התקשורת של חברת COMSAT האמריקנית. אין זה כמובן דבר של מה בכך. מדובר במבצע טלוויזיה ארוך, מורכב, ומסובך שדרש מאנשי ה- BBC היערכות קפדנית במשך שנתיים ימים. ברור שפרק נרחב בספר שאני חוקר וכותב ואשר קרוי, "השער שהיה ו/או לא היה", עוסק בשער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט בדקה ה- 100 של ההארכה שהעלה את אנגליה ליתרון 2:3 במשחק הגמר נגד מערב גרמניה, מדוע אושר ללא כל היסוס ע"י הקוון האזרי – רוסי טופיק באחראמוב ושופט המשחק המרכזי השווייצרי גוטפריד דינסט, והאם עמדו לרשות ה- BBC הכלים הטלוויזיוניים המתאימים בעת ההיא כדי להוכיח האם השער השלישי היה באמת חוקי. ההתכתבויות שלי עם אלק וויקס נשמרו והן מופיעות כמסמכים מצולמים בספר הנ"ל.

התמונה הבאה שצולמה בשבת אחה"צ של 30 ביולי 1966 בתוך ניידת השידור הבריטית היא צירוף מקרים מעניין. בימאי ה- BBC אלק וויקס מנתב לאוויר בניידת השידור שלו את שחקני נבחרת אנגליה נושאים על כתפיהם את הקפטן שלהם בובי מור מניף את הגביע. רק איש אחד חסר בתמונה : המאמן אלף ראמזי. אלק וויקס סיפר לי כי אלף ראמזי העניו והצנוע לא רצה להצטרף לשחקנים הצוהלים מפני זה היה הרגע שלהם. הוא דחה את הזמנתם להצטרף לחינגה וביקש להישאר בשוליים.

alec weeks

טקסט תמונה : שער העטיפה הקדמי של ספרו של המפיק – בימאי הדגול אלק וויקס מה- BBC רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה, הקרוי, "Under Auntie's Skirts". אלק וויקס (מימין, מרכיב Headset) מביים את תמונת הניצחון. ספר חובה לכל איש טלוויזיה באשר הוא. (באדיבות אלק וויקס).

המאמן הגרמני הלמוט שן (Helmut Schon, נולד ב- 1915) הוביל את נבחרת מערב גרמניה לזכייה שנייה במונדיאל גרמניה 1974 עשרים שנה לאחר זכייתה הראשונה במונדיאל שווייץ 1954. נבחרת גרמניה ניצחה במשחק הגמר ביום ראשון – 7 ביולי 1974 במינכן את הולנד תחת שרביט האימון של ריינוס מיכאלס והקפטן שלו יוהאן קרויף בתוצאה 1:2. מחשבת הכדורגל (המעשית) של הלמוט שן ושל הקפטן שלו גברה על זאת של ריינוס מיכאלס למרות שבשורות נבחרת הולנד כיכב ווירטואוז כדורגל ואדם חושב בשֵם יוהאן קרויף .

schon 1

טקסט תמונה : 7 ביולי 1974. האצטדיון האולימפי במינכן בתום משחק הגמר של מונדיאל גרמניה 1974. נבחרת מערב גרמניה ניצחה זה עתה במשחק הגמר את נבחרת הולנד והיא אלופת העולם בכדורגל בפעם השנייה בתולדותיה. זיהוי היושבים בשורה הקדמית משמאל לימין : אולריך "אוּלִי" הֶנֶס (חתוך), יוסף "יופ" היינקס, ריינר בונהוף, המאמן הלמוט שון מחזיק בגביע, הקפטן פרנץ בקנבאואר, הורסט דיטר הדגס, האנס הוברט פוגטס, וברנד הולצנביין. זיהוי היושבים בשורה מאחור מימין לשמאל : דיטר הרצוג, גרד מילר, יורגן גרבובסקי, פאול ברייטנר, האנס שווארצנבק, ושני אנשים לא מזוהים. (באדיבות שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ZDF ו- ARD. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בטרם אני חובר לפפ גווארדיולה ויוהאן קרויף אני מבקש להתעכב בקצרה על תקופתו של מנהיג הכדורגל האיטלקי אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) במונדיאל ספרד 1982. אנצו בירזוט (2010 – 1927) הוא דור שני אולי שלישי בשורת מאמני כדורגל איטלקיים בכירים שקמה אחרי המנהיג והמאמן האגדי וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo). קדמו לאנצו בירזוט בשנות ה- 50, 60, ו- 70 של המאה שעברה פאולו מאצה, אדמונדו פאברי, ופרוציו וואלקארגי. אנצו בירזוט התמנה למאמן נבחרת איטליה ב- 1975 ו- נשא במשרה עד 1986. צריך לזכור שהוא זה שהביא את גביע העולם שוב ובפעם השלישית לאיטליה במונדיאל ספרד 1982 לאחר זכייתה השנייה והאחרונה ב- 1938 עד אז. ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים, איטליה – ברזיל 2:3. ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס. פאולו רוסי הבקיע שלושה שערים לזכות נבחרת איטליה. השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ. הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין. המשחק יצא לדרך ב- 17.15. פאולו רוסי קבע 0:1 בדקה ה- 5. סוקראטס הִשווה ל- 1:1 בדקה ה- 12. פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2:2 בדקה ה- 68. ואז הגיע שער הניצחון של 2:3 של פאולו רוסי בדקה ה- 74. נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff). בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile), ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea), פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati), ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini). במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti), מארקו טארדלי (Marco Tardeli), ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni), וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali). חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi). על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות של ההרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli), ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi), פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם.

lebenstein 3

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. גב' אורלי יניב מגישה את אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82'. (צולם מ- iphone. באדיבות ערוץ 1).

lebenstein 4

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. גב' אורלי יניב מגישה את אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82'. (צולם מ- iphone. באדיבות ערוץ 1).

איטליה הייתה נבחרת חזקה, מאוזנת, ויציבה ובעלת כושר גופני פנטסטי. המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר. לפתע הכול התחבר לה. צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה. תיקו אפס נגד פולין, תיקו אחת נגד פרו, ושוב תיקו אחת נגד קָמרון. פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נקודות ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות. הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית.

brasil 1

טקסט תמונה : זוהי נבחרת ברזיל הנפלאה במונדיאל ספרד 1982 שלא נזהרה דיה מול איטליה והפסידה 3:2. כורעים מימין לשמאל ראשון ושני : אלכסיו אסיס אדר וזיקו (שמו המלא : ארתור אנטונס קוימברה). כורעים רביעי וחמישי מימין לשמאל אנטוניו קארלוס סרזו והקפטן אוליביירה בראזיליירו סוקראטס . עומד שלישי מימין לשמאל : רוברטו פלקאו . עומדים חמישי ושישי מימין לשמאל : המגינים חוזה ברנארדי אוסקאר, חוזה פררייה ליאנדרו והשוער וואלדיר ארודה פרז. (RTVE  ו- FIFA).

ביום משחק הגמר, יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו, שהפכה במהרה לעכורה. סולי מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד. עד עתה הוא עשה זאת Off  Tube מהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד. הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש. אני התנגדתי. דה עקה, עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד. עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי שפיגלר, ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי. מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים. מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית הציבורית אז בראשות טוביה סער ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל. שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור. הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל, כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר", על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. פארסה. השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים. תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר. השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית, נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים, יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל. כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל, נסים קיוויתי, ו/או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוסף "טומי" לפיד ז"ל  כדי לרצות את יוסף בר-אל ואנשיו. אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש הזה מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר. עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השדר בשפה הערבית . מאוחר יותר סייע לי נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה. שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה.

המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון הטלוויזיוני לא היה אישי אלא עקרוני אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים, דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. התנגדתי לכך בכל תוקף. השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי. יוסף "טומי" לפיד ז"ל כעס עלי, מה זה כעס, הוא רתח וטען שאני ממרה את פיו. "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור , הוא ממילא פטפטן מאוס וחסר תקנה", פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר . מנכ"ל רשות השידור היה הרבה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית מאשר לי. יוסף "טומי" לפיד ז"ל סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן. לא ממוטל'ה השחקן . הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גְדוֹל השחקנים בישראל – אך קְטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן. מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל. הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם. מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף "טומי" לפיד ז"ל נוכח הפרשנות של מרדכי שפיגלר וכלפי אישיותו.

shpigler 1

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982.  מדריד.  אנוכי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומיכה לויירר על רקע הבניין היפהפה של מרכז השידורים הבינלאומי, המרשים, והפונקציונאלי, שהקימה RTVE במדריד והקרוי  Torre Espana. הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל. הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה (הכוונה למלחמת לבנון ה- 1). אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו ברחבי ספרד עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד ז"ל לא העריך את מרדכי שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב. כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982, ירה לעברי בכעס, "מה פתאום  שאני אשלם לו. שמרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו". הוא דרש שאסלק את הפרשן מרדכי שפיגלר מעמדת השידור שלנו ואציב במקומו את השדר בשפה הערבית מר סולומון מוניר. יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית פיטר מיליק הצטרף ליוסף "טומי" לפיד ז"ל במאבק נגדי, והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לחלוטין לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית. הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום בעמדת השידור לסולומון "סולי" מוניר. "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מניר" אמר לי והוסיף, "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם , עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר, אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה", אמר. ברור שסולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי שפיגלר על פניו. לעיתים קרובות מצאתי את עצמי במדריד בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקה של מבצע שידורים ישירים ממושך ומורכב של אירוע הספורט החשוב בתבל, מונדיאל ספרד 1982.

milik 1

טקסט תמונה : ספטמבר 1982. משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. פיטר מיליק (מימין) מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כעסקן לא אחראי מנקודת מבטי. תמיכתו הגורפת בהצבת השדר בשפה הערבית סולי מניר בעמדת השידור שלנו באצטדיון "סאנטיאגו ברנביאו" במדריד לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית ובלתי מקצועית. הוא כמו רבים אחרים ברשות השידור לא הבין את מהות תפקידה רב האחריות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמתווכת בתקשורת המונים במסגרת מבצע השידורים הישירים במונדיאל ספרד 1982. במרכז התמונה זוהי עוזרת ההפקה עופרה סתת – מילוא והמפיק אמנון ברקאי.  (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר איטליה – מערב גרמניה 1:3. הוא זעק למיקרופון בהתרגשות את  השערים  של איטליה, ושאג בחדווה את שמותיהם של  פָּ  א  וֹ  ל  וֹ    ר  וֹ  סִ  י  מָ  א  רְ  ק  וֹ    טָ  א  רְ  דֶ  לִ  י ,  ו – אָ  לֶ  סָ  א  נְ  דְ  ר  וֹ    אָ  לְ  ט  וֹ  בֶּ  לִ  י  כאילו היה איטלקי לכל דבר. קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִנוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 1:3 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם. בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה, מניף את הפרס היקר אל על, ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…", ידעתי שמשימת ספרד 1982 הסתיימה. המטרה הסופית הושגה אך נותרתי חבול ועִם פחות חברים.

bearzot

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה המדהימה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE  ו-  FIFA). 

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו. הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל. הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות. הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים. מיכה לויירר היה מהנדס קול ותקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית, רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות. יֶקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי. הייתה לו אוזן של מוסיקאי, חוש טכני מפותח, דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו. "עבודה זאת עבודה", נהג לומר לי. הוא ידע לחשוב, להתכונן, ולתכנן. בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה. מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם. הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בכל מבצע השידורים הישירים הממושך במונדיאל ספרד 1982. תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים . לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני. טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר, ועלה ברבות השנים אף הוא לגְדוּלָה, לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית. סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות, שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות, בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם. הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני. באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים. הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל, ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות. אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל.

arbel 1

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. תיעוד חשוב של תמונה גרוטסקית. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלנו ב- IBC במדריד. סולי מניר חובש אוזניות משדר Off Tube מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל. קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו. השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל. אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : יורם ארבל (מניף את ידו הימנית ואומר הנני כאן), אורי לוי, סולומון "סולי" מוניר (מאחור, מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות), עוזרת ההפקה עדה קרן, רפי גינת, ומאחור איש השירותים נסים מזרחי (משוחח בטלפון). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית על ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3:3 בתום 120 דקות, ו- 7:8 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ'), איננו של נסים קיוויתי. הוא שייך לרפי גינת, האדם השלישי במסע הארוך. רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי ספרד 1982 מן התוכנית "כל בו טק" עליה היה מופקד. הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978. לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה. דן שילון היה אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 אולם הוא כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור.

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי, אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת. רפי גינת במבט לאחור, לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי. האירוע היה גדול וחשוב משניהם. שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט. רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק". בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט. הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר". לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט . בתחום הזה הוא לא היה נחוץ. אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה ברוממה והמחזיקים בידם שלטים, "רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל", ו/או, "יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט". מצטער לא ראיתי דבר כזה. וויכוח הרייטינג וחשיבות המדרוג בשידורי הטלוויזיה באשר היא, בארץ וגם בעולם, לא ירד מעולם מהכותרות. ההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידור פופולארי מבוקש כזה או אחר" כדי לשפר את המסך והרייטינג נמשכת עד עצם היום הזה.

יוהאן קרויף ו- פפ גוארדיולה.

יוהאן קרויף זכה עם קבוצתו ההולנדית אייאקס שלוש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורגל במחצית הראשונה של עשור ה- 70 במאה הקודמת. יוהאן קרויף היה קפטן נבחרת הולנד ויד ימינו של המאמן ריינוס מיכאלס בהיגוי וביצוע רעיון שיטת "הכדורגל הטוטאלי". ריינוס מיכאלס ויוהאן קרויף (אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בעשור ה- 70 של המאה שעברה) דגלו במשחק מסודר שבנוי על ריבוי מסירות בדרך להכנעת היריב . ב- 1973 נרכש ע"י מועדון הכדורגל של ברצלונה. המועדון הספרדי העשיר שילם הון עתק לאייאקס תמורתו. לאחר ההפסד בגמר מונדיאל  1974 כיכב יוהאן קרויף ב- ברצלונה שם הייתה לו השפעה על שיטת המשחק של המועדון המפואר. יוהאן קרויף (יליד 1947) שיחק במדי ברצלונה בשנים 1978 – 1973 . עשר שנים אח"כ ב- 1988 התמנה יוהאן קרויף למאמן ברצלונה . הוא החל בבניית נבחרת החלומות הברצלונאית שלו שהתבססה על שיטת משחק 3 – 4 – 3 שכוללת בתוכה ריבוי מסירות . יוהאן קרויף צעד במידה רבה באותו המשעול שהתווה עבורו שנים קודם לכן מורו ורבו מאמן הכדורגל ההולנדי ריינוס מיכאלס. הוא השביח את פילוסופיית המשחק "הכדורגל הטוטאלי" שהגה ריינוס מיכאלס. יוהאן קרויף הוא אבי מחשבת הכדורגל החדשה של החזקה בכדור וריבוי מסירות במועדון ברצלונה וב- 1992 זכתה ברצלונה תחת שרביט אימונו בפעם הראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות. אחד משחקני המפתח שלו בקבוצה ההיא היה שחקן הגנה פפ גוארדיולה (Pep Guardiola יליד 1971). פפ גוארדיולה עצמו התמנה למאמן ברצלונה ב- 2008 במקומו של המאמן ההולנדי פרנק רייקארד שנכשל. פפ גוארדיולה צידד בשיטת המשחק הסבלנית שדוגלת ב- ריבוי מסירות אותה הגה מורו ורבו יוהאן קרויף . יוהאן קרויף שיבח בשעתו ב- 2008 את מינויו של פפ גוארדיולה למאמן ברצלונה. אינני יודע אם יש קשר בין הזדהותו של פפ גוארדיולה עם השקפת עולמו ופילוסופיית הכדורגל של יוהאן קרויף לבין רצונו של יוהאן קרויף בהפקדת של האיש על משרת המאמן בברצלונה ב- 2008, כאמור במקום פרנק רייקארד. כבר בשנתו הראשונה כמאמן ברצלונה בעונת 2009 – 2008 אימץ כאמור פפ גווארדיולה בלהט ובדבקות במשימה את שיטת המשחק 3 – 4 – 3 של יוהאן קרויף ואת הפילוסופייה שגרסה החזקה סבלנית ומרובת זמן של הכדור באמצעות מסירות חוזרות ונשנות ושינוי מקומות של השחקנים המוסרים במרכז השדה ובאגפים, בד בבד עם חיפוש תמידי של פרצות בהגנות יריביו. ב- 2009 זכה פפ גוארדיולה עם ברצלונה בשלושת התארים של אליפות ספרד, ה- Copa del rey, ובאליפות ה- Champions League לאחר שברצלונה תחת הדרכתו ניצחה במשחק הגמר באצטדיון האולימפי ברומא את הקבוצה האנגלית מנצ'סטר יונייטד 0:2.

שיטת ריבוי המסירות תחת שרביט אימונו של פפ גוארדיולה הפכה לא רק לסמל המסחרי של ברצלונה אלא גם למעין נשק השמדה במשחק כדורגל. אתה צריך רק שחקנים בעלי שליטה טכנית וטיפול בכדור שיודעים למסור איש לרעהו בנגיעה אחת, אתה צריך רק שחקנים בעלי כושר גופני עילאי שמסוגלים לנוע מהר ולהחליף מקומות ביניהם וגם לחדור מאחורי קווי ההגנה של היריב, ואתה צריך שחקנים – מהנדסים חדי עין שיודעים להבחין מתי הגנת היריב נרדמת לשנייה אחת ולכן אפשר לפרוץ אותה. פפ גוארדיולה העלה לגְדוּלָה באמצעות שיטת המשחק הייחודית שלו את שלושת מהנדסי המשחק שלו ליאו מסי, אנדראס אינייסטה, וצ'אבי הרננדז. כאיש טלוויזיה וכצופה טלוויזיה אני רוחש הערכה עצומה לאישיותו של פפ גוארדיולה ולמחשבת הכדורגל החכמה שלו ושל יוהאן קרויף. נדמה לי שמאמן נבחרת ספרד וויסנטה דל בוסקה תומך בדעתי הצנועה.

פפ גווארדיולה ויוהאן קרויף – תודה !

סוף הפוסט מס' 587. יום שלישי – 15 במארס 2016.

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *