פוסט מס' 585. יום ראשון – 6 במארס 2016. קבוצת הכדורסל נטולת היומרות של הפועל ת"א תחת שרביט אימונו של שרון אברהמי המאופק (אולם בעל ידע) מנחילה תבוסה טוטאלית ל- מכבי ת"א העשירה ורוויית האמביציות 84:68 במבצרה בהיכל הספורט ביד אליהו. הפסד מוחץ למרות שבראש מכבי ת"א ניצבים שני האישים הבכירים שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן, המאמן ז'אן טבק, והמנהל ניקולה ווייצ'יץ'. שידור ישיר בערוץ 1 בהובלת אורי לוי וגור שלף. פוסט מס' 585. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הרָף של תוכנת ה- WordPress המפעילה את הבלוג שלי yoashtvblog.co.il מורה היום (שלישי – 8 במארס 2016) על סך כולל של 110032 (מאה ועשרה אלף ושלושים ושניים) קוראים.

————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 585 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 8 במארס 2016

————————————————————————————-

יום ראשון – 6 במארס 2016. קבוצת הכדורסל נטולת היומרות של הפועל ת"א תחת שרביט אימונו של שרון אברהמי המאופק (אולם בעל ידע) מנחילה תבוסה טוטאלית ל- מכבי ת"א העשירה ורוויית האמביציות 84:68 במבצרה בהיכל הספורט ביד אליהו. הפסד מוחץ למרות שבראש מכבי ת"א ניצבים שני האישים הבכירים שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן, המאמן ז'אן טבק, והמנהל ניקולה ווייצ'יץ. שידור ישיר בערוץ 1 בהובלת אורי לוי וגור שלף. פוסט מס' 585. כל הזכויות שמורות. 

דברי הימים מנבכי העבר.

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח אלי מנהל הטלוויזיה הטרי יוסף בר-אל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה מר יוסף בר-אל (שימש מ"מ במקומו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער שסיים קדנציית ניהול 1985 – 1982) בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה מר חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג בקיץ 1987, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. באותו הקיץ ההוא של 1987 נפלה בידי זכות אקראית לשדר ישיר לצופי הטלוויזיה בארץ את סדרת משחקי ה- Play offs המכרעת והאחרונה של ה- NBA בה גברה לוס אנג'לס לייקרס על בוסטון סלטיקס 2:4 וזכתה באליפות ה- NBA. בשורות לוס אנג'לס כיכבו אז בראש ובראשונה קארים עבדול ג'אבאר ומג'יק ג'ונסון. בבוסטון סלטיקס בלטו לארי בירד וקווין מקהייל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קבוצת הכדורסל נטולת היומרות של הפועל ת"א תחת שרביט אימונו של שרון אברהמי המאופק (אולם בעל ידע) מנחילה תבוסה טוטאלית ל- מכבי ת"א העשירה ורוויית האמביציות 84:68 במבצרה בהיכל הספורט ביד אליהו. הפסד מוחץ למרות שבראש מכבי ת"א ניצבים אישים בכירים שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן, המאמן ז'אן טבק, והמנהל ניקולה ווייצ'יץ'. (יום ראשון – 6 במארס 2016). שידור ישיר בערוץ 1 בהובלת אורי לוי וגור שלף. פוסט מס' 585. כל הזכויות שמורות.

משהו מדאיג ומטריד טמון בצוות השידור של ערוץ 1 אורי לוי וגור שלף. שניהם שבויים בידי תורת המשחק ההיא של ההתמודדות הקודמת בין שתי היריבות התל אביביות בה גברה מכבי ת"א על הפועל ת"א ביום רביעי ההוא – 14 בדצמבר 2015 בהיכל הדרייב אין, בתוצאה 77:90. שניהם, אורי לוי וגור שלף אינם קוראים את מפת הקרב העתידית בטרם שריקת הפתיחה אמש (יום ראשון – 6 במארס 2016) בהיכל הספורט ביד אליהו למשחק התבוסה של מכבי ת"א במבצרה 84:68. הם משרטטים מפת קרב לא נכונה עבור הצופים שלהם. חלפו כמעט שלושה חודשים מאז אותו הניצחון ההוא של מכבי ת"א 90:77 נתמך ע"י המכביסט טיילור רוצ'סטי שקלע 28 נקודות. עם הזמן שעבר השתנו התנאים ו- השתנתה גם מפת הקרב לרעת מכבי ת"א. דווין סמית' ובראיין רנדל פצועים ולא משחקים. מכבי ת"א על שני ראשיה שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן + מאמנה ז'אן טבק + המנהל ניקולה ווייצ'יץ' היא קבוצת כדורסל מגוחכת, שבר כלי. בין הקווים על הפרקט וגם מחוצה לו. באופן פרדוקסלי, בשל המוניטין העצום של מכבי ת"א ומסורת ההצלחות ארוכת השנים של המועדון, נושאת הקבוצה המקרטעת הזאת לבדה על כתפיה את כל יוקרתה של ליגת העל הישראלית רוויה אמריקניזציה ואף על פי כן משעממת. לכן, עונג גדול לראות את מאמן הפועל ת"א, מאמן כדורסל ישראלי אחד משלנו בשם שרון אברהמי, מביס את מאמן מכבי ת"א ז'אן טבק ואת צוות המוחות שלו, בתוכם אבי אבן. אושר רָב לראות את פרצופם העגמומי והמיוסר של שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן מתנועעים בחוסר נוחות במושבי הניהול שלהם בהיכל נוכח התבוסה, וביתרת הזמן יושבים שם מאובנים. ליגת העל של הכדורסל הישראלי הופכת למעניינת כשמכבי ת"א מפסידה. אושר גדול להתבונן בשרון אברהמי לא רק מנצח את ז'אן טבק אלא מביס גם את המערכת הניהולית – פיננסית של מכבי ת"א. ועוד נקודת זכות לשרון אברהמי. בתום המשחק הוא איננו שוכח בעת מתן ריאיון סיום לערוץ 1 להזכיר את פועלו של אורי שלף ז"ל מנהל הפועל ת"א שהלך לעולמו בטרם עת. מתברר כי שרון אברהמי איננו רק מאמן טוב. הוא אישיות ערכית שמעוררת אמפתיה כלפיה. אני חש תחושת גאווה עילאית כשאני רואה מנהיגי ספורט צעירים משלנו Made in Israel מצעידים את הנוער שלנו קדימה. יישר כוח שרון אברהמי (!). יהי אלוהים עמך. אוסיף ואומר : מחד – אין לי דָבָר עם הפועל ת"א אולם לבי פועם כשאני רואה ישראליים צעירים ניצבים בקדמת בימת הכדורסל שלנו ומתבלטים על רקע האמריקניזציה הבוטה שפשתה בה. מאידך – מכבי ת"א הפצועה טרם אמרה את מילתה האחרונה. כשדווין סמית' ובראיין רנדל הפצועים יחלימו וישובו לשחק בשורותיה, היא תחזור לנשוך ולדרוש מחדש את בכורתה.

כשאתה שומע את פרשן ערוץ 1 גור שלף משדר לצופיו בתחילת הרבע ה- 1, 8:39 דקות לפני תומו, לאחר שגל מקל קולע את הסל הראשון ומעמיד את התוצאה על 0:2 לזכות מכבי ת"א, את הטקסט הבא, "ל- הפועל ת"א תהיה עבודה מאוד מאוד קשה ב- לעצור את ה- Pick & roll של מכבי ת"א ובדרך כלל זה יהיה גל מקל…", הנך תַּמֵהַ ו- זוֹקֵף גַבָּה. לא רק בשל מבנה המשפט והניסוח המסורבל אלא גם בגלל האבחנה המוטעית לגמרי שלו כמומחה ופרשן (היה לו שם עוד ניסוח מסורבל, "רות'בארד הוא גוֹבָה בפני עצמו…", אך נעזוב את זה כעת). גל מקל הוא בחור נחמד ושחקן אחורי שכמותו יש מיליונים בארה"ב ואלפים באירופה. לא בכדי לא צלחה דרכו ב- NBA ולא בכדי סולק גל מקל מקבוצות כדורסל אירופיות ב- Euroleague בדרכו חזרה למכבי ת"א כשהוא נטול רעמה וקצוץ זנב. אין מדובר בעילוי. גל מקל איננו משנה מאזני כוחות ואיננו מוכשר דיו כדי לשמש גלגל הצלה של הקבוצה המכביסטית הטובעת. כשאתה שומע את אורי לוי ממלמל מלמול לא מקורי בעקבות הגדרתו של גור שלף את איכות תרומתו של גל מקל למכבי ת"א, ואומר אף הוא כלהלן, "גל מקל הוא שחקן המפתח של מכבי ת"א…", הנך מגחך. על מה אתה מדבר בדיוק אורי לוי, איזה שחקן מפתח ואיזה נעליים…? לפחות תסייג את עצמך. אין מדובר בהגדרות אקראיות והתחנפות לגל מקל. עוד בטרם שריקת הפתיחה להתמודדות התבוסה מכבי ת"א – הפועל ת"א 84:68, מדווח גור שלף לצופיו כלהלן : "גל מקל שולט בקצב והסטטיסטיקה שלו מאוד מרשימה…". אורי לוי שוב מחרה – מחזיק ושותף להשקפת עולמו של פרשנו ומדקלם בזו הלשון : "מכבי תל אביב עם גל מקל נראית אחרת לגמרי…". על מה אתה מדבר בדיוק אורי לוי ? ושוב גור שלף מאשר את יתרונו וחשיבותו של גל מקל בקבוצת מכבי ת"א. אני עושה סיכום קצר לעצמי אודות המידע שאורי לוי וגור שלף מספקים לי ומגיע למסקנה שהם מבלפים אותי. אבל גם גל מקל הנחמד כמו צוות השידור של ערוץ 1 מבלפף אותי. בריאיון הפתיחה שלו בטרם שריקת הפתיחה הוא הוגה את הטקסט הבא בעמדת הראיונות : "…אנחנו באים לתת את הכל ובעזרת השם יהיה בסדר…". איזה יהיה בסדר ואיזה נעליים. מגוחך. שירי ההללויה ששרים אורי לוי וגור שלף ל-גל מקל, ומנגינת התקווה שמזמזם גל מקל בפרהסיה, "בעזרת הַשֵם יהיה בסדר…", מוגזמים ומופרזים ואינם נתמכים ע"י עובדות המשחק. מידת כישרונו והשפעתו של גל מקל על כללי המשחק אינם שקולים לזה דווין סמית' הנעדר. אינני יודע כיצד אורי לוי וגור שלף מתכוננים ועושים את שיעורי הבית לקראת כל שידור ישיר אם בכלל ? האם הם מכינים את שיעורי הבית יחדיו ו/או כל אחד לחוד ? האם הם מבקרים ואוספים מודיעין בזירות הפרקט השונות בליגת העל (לא במסגרת השידורים הישירים) יחדיו ו/או כל אחד לחוד כדי להעשיר את השכלת הכדורסל שלהם בטרם השידורים הישירים ? האם הם צופים יחדיו ו/או כל אחד לחוד בקלטות של הקבוצות המועמדות לשידורים ישירים מטעם ערוץ 1 ? אמש נגלתה לצוות השידור של ערוץ 1 ולצופים שלהם הפתעה שהיא בעצם עובדה ברורה וידועה : מפת המלחמה העתידית איננה אמורה להיות בהכרח חופפת את מפת המלחמה הקודמת שהייתה. חוץ מזה היה חסר לי מידע מוסמך אודות הסיבות הרפואיות לחסרונם והיעדרם המתמשך של שני עמודי התווך של מכבי ת"א, דווין סמית' ובראיין רנדל שמשולמים בעונת 2016 – 2015 הון עתק : 1.300000 (מיליון ושלוש מאות אלף) דולר לעונה בעבור דווין סמית' ושלושת רבעי מיליון (750000) דולר לעונה ל- בראיין רנדל. אורי לוי וגור שלף לא סיפקו לי את האינפורמציה הנ"ל. מה כל כך קשה לראיין בתום ההתמודדות את דווין סמית' ובראיין רנדל הנעדרים שלא היו שותפים לתבוסה כדי לשמוע את חוות דעתם אודות מצבם הרפואי וגם עתידם במכבי ת"א ובישראל, ומה חושבים שניהם על הברדק הזה שמתחולל כבר חודשים רבים במכבי ת"א.

האכזבה שלי מאורי לוי וגור שלף איננה גזורה רק לפי מידות שיחות הרקע המשמימות בקצב הכתבה ששניהם מנהלים בינם לבין עצמם, ואשר אינן תואמות את ההתרחשות הדרמטית על הפרקט, אלא גם מרמת העיתונאות הירודה של שניהם ומהערכות המקצועיות המוקדמות שמתברר מהר מהצפוי כי הן שגויות. כבר במחצית צועדת הפועל ת"א ביתרון בן 11 נקודות 40:29 בניגוד לתחזיות המוקדמות של אורי לוי וגור שלף. שיר ההללויה שהם שרים לגל מקל, מזויף. מתברר כי רביב לימונד ותמיר בלאט המוכשרים מהפועל ת"א אינם נופלים במאום במשחקם על הפרקט ביד אליהו מגל מקל. ה- Build up שמפעפע מ- ממברנות המיקרופונים של אורי לוי וגור שלף בכיוונו של גל מקל מופרז. הוא זוכה לכתרים בטרם עת, "ל- הפועל ת"א תהיה עבודה מאוד מאוד קשה ב- לעצור את ה- Pick & roll של מכבי ת"א ובדרך כלל זה יהיה גל מקל…""גל מקל הוא שחקן המפתח של מכבי ת"א…", "גל מקל שולט בקצב והסטטיסטיקה שלו מאוד מרשימה…", ו- "מכבי תל אביב עם גל מקל נראית אחרת לגמרי…". ה- Overrated המוקדם המיוחס ל- גַל מֶקֶל מפריע לצוות השידור של ערוץ 1 להביא לידי ביטוי הולם את ההסבר הנכון באמת אודות יחסי הכוחות בדרבי התל אביבי. הרי התנאים בזירה השתנו. דווין סמית' ובראיין רנדל כבר לא שם. הפועל ת"א באמת מסכנת עכשיו את שלטונה של מכבי ת"א, אולם ניתוח משקלם הסגולי של שני שחקני הפועל ת"א הישראליים רביב לימונד ותמיר בלאט בטרם שריקת הפתיחה, סתמי ו- רָדוּד. איזה עניין יש לצוות ערוץ 1 לשרטט לציבור הצופים שלו מאזן כוחות שגוי ? האם הם מבקרים באימוני הקבוצות ?האם הם משוחחים שיחות מוקדמות עם השחקנים והמאמנים המובילים ? זה אולי נשמע מוזר אבל רביב לימונד איש הפועל ת"א שַם אֶמֶש (יום ראשון – 6 במארס 2016) בכיס הקטן שלו את שני שחקני מכבי ת"א טיילור רוצ'סטי (משתכר 1.1 מיליון דולר בעונת 2016 – 2015) ואת גל מקל (משתכר 600000 דולר בעונת 2016 – 2015), כל אחד לחוד ואת שניהם גם יחד. הפועל ת"א של שרון אברהמי מעוררת חשק לצפות בה בשידורי הטלוויזיה העתידיים. יחד עם זאת ברור ש- שידורי הכדורסל הישירים של המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורסל בערוץ 1 מאבדים שוב גובה. השידור הישיר בערוץ 1 לפני שבוע קריית גת – הפועל ירושלים צבר מִדְרוּג עלוב % 1.9. לפני שבועיים צבר השידור הישיר של ערוץ 1 במשחק הפועל אילת – הפועל ירושלים גם כן מִדְרוּג מחורבן של % 1.8. עוד קודם לכן השידור הישיר של מכבי ת"א – מכבי ראשל"צ בערוץ 1 התרומם קמעא ל- % 3.2, אולם השידור הישיר בערוץ 1 של המשחק הפועל ת"א – מכבי אשדוד/באר טוביה לפני כ- שלושה שבועות חזר לסורו וצבר מִדְרוּג מגוחך של % 2.2. ועכשיו הגיע תורו של השידור הישיר בערוץ 1 של הדרבי התל אביבי, מכבי ת"א – הפועל ת"א 84:68, שהיה אמור לשאת פוטנציאל של לפחות % 10.0 רייטינג, צבר בפועל רק % 4.3. המִדְרוּג בדיון בהפסקה שבין שתי המחציות בעת שהפועל ת"א הובילה 40:29 התרסק בגובה נמוך של % 3.0. גם מפני שהמנחה הוא דַל בדמותו של עמית הורסקי והפנל שלו ש- מורכב משני אישים כל כך לא מעניינים, אהרון ווייסברג ושחקן העבר של הפועל ת"א עמוס פרישמן. ערוץ 1 משקיע יותר מ- 6.000000 (שישה מיליון) שקל זכויות שידורים בעונת 2016 – 2015 בשידורים הישירים השבועיים שלו את המשחקים המרכזים בליגת העל הישראלית בכדורסל. עלות שידור ישיר כולל זכויות שידורים לרבות הוצאות ההפקה מסתכמות בכ- רבע מיליון שקל (250000) שקל. הרייטינג השבועי המגוחך שמפיק ערוץ 1 בתקופה האחרונה מעיד כי הכדורסל הישראלי על מרכיביו השונים איננו מרתק ולא מעניין דיו. אלמלא הימצאותה של מכבי ת"א בסביבה היה צונח המדרוג השבועי מתחת ל- % 1.

אני רואה את ה- Roller Credits רץ בתחתית המסך בסיום השידור הישיר של משחק התבוסה מכבי ת"א – הפועל ת"א 84:68, בו מעניקה הפועל ת"א Knock out ומשכיבה אותה פרקדן על זירת העץ, ומבחין שעורך המשדר הוא יגאל שמעוני, המפיק שלו הוא יונתן קנלר, והבימאי של שניהם הוא ג'אמאל סובחי. לא ברור כיצד האנשים הנ"ל מסכימים להיות חתומים על מוצר טלוויזיוני כה דַל שבו ה- Audio של צוות השידור איננו מדביק את קצב ה- Video. אין זאת זכותו של ערוץ 1 להפגין את דלותו על הפרקט ביד אליהו גם אם הוא ניצב בימים אלה בעֵת דמדומים. להיכן נעלם ששי אפרתי, מי שהיה המפיק והעורך מספר אחת וגם המנהל המצוין בעבר הלא רחוק של חטיבת הספורט בערוץ 1 ?

פרפרת 1 : אלי סהר מהעיתון "ישראל היום".

טוב שנזכרת (!) עם הפוסט שלך, "המריחה הגדולה"באיכות ענייניו של מנהל קבוצת מכבי ת"א ניקולה ווייצ'יץ' ("ישראל היום", ביום ראשון – 6 במארס 2016).

פרפרת 2 : הדור החדש של נציגי התרבות במדינת ישראל : אראל סגל + שמעון ריקלין + מירי רגב.

עיתונאי יָרוּד ומגוחך בשֵם אראל סגל + שרת תרבות בוטה וגסת רוח גב' מירי רגב (Cut the bullshit). אין מדובר בסטירה של אראל סגל ולא בשוויוניות תרבותית בין השבטים בני המזרח לבני אשכנז שמציעה ולשָם מכוונת שרת התרבות והספורט, וחשיפת התרבות שלה ב- תל אביב ובדימונה. מדובר בהסרחה.

פרפרת 3 : ליאור שליין + עידו רוזנבלום ב- "גב האומה" בערוץ 10 (מוצ"ש – 5 במארס 2016).

ליאור שליין מאפיל על עידו רוזנבלום ומטיל עליו את צִלוֹ בכל פרמטר ב- "גב האומה". הפער בין השניים גדל בשעה שעידו רוזנבלום משתמש בתנועות ידיו ונפנופן לכל עבר לצורך חיזוק טענותיו. אז הוא מאבד לחלוטין את מעמדו בתוכנית. אתה לפתע רואה, שומע, ומבין עד כמה עידו רוזנבלום איננו חַד ולא שָנוּן. באותו הרגע ליאור שליין חוגג על עידו רוזנבלום. ההפרש הטלוויזיוני בין שניהם עצום.

פרפרת 4 : מבקרת הטלוויזיה של עיתון "הארץ" רווית הכט.

רווית הכט מחטיאה את האמת בפוסט שלה, "סוף עידן הדינוזאורים" (יום ראשון – 6 במארס 2016), בכל הנוגע וקשור להיסטוריה של אורלי יניב בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1987 – 1979.    

פרפרת 5 : השחקנית שרה פון שווארצה + רפי רשף איש ערוץ 10 ב- "אינטימי".

שרה פון שווארצה (ילידת מינכן ב- 1968, בת למשפחה גרמנית קתולית שהוריה התגיירו) השיבה למראיין שלה רפי רשף ב- "אינטימי" בערוץ 10 (מוצ"ש – 5 במארס 2016) לשאלתו אודות פעילותה האינטנסיבית האמנותית בתאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה, אולי בהיסח דעת, בזו הלשון : "העבודה משחררת" (בגרמנית : Arbeit macht frei). באותו הרגע נזעקתי מכורסתי וצעקתי, "מה…?". טעם גדול לפגם שמעורר מייד אסוציאציות נוגות. הסלוגן "העבודה משחררת" היה שגור פעם בגרמניה בקרב איכרים גרמניים והיה אמור לבטא את חשיבות חריצות עבודת הכפיים ומוּסָר העבודה ה- פרוטסנטי. לבני דורי הצברים שנולדו במדינת ישראל מצלצלת האמירה הזאת "העבודה משחררת",כבשורת מוות. מדובר כידוע בסלוגן גרמני שהתנוסס בשערי מחנות ההשמדה הנאציים כחלק ממערך ההטעיה הנבזית והקפדנית להחריד שתכננה ממשלתו של הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר יחדיו עם ראשי ה- SS והגסטאפו הרייכספיהרר היינריך הימלר והאוברגרופנפיהרר רינהארדט היידריך, בדרכם להשמדה מתוכננת היטב של 6 מיליון יהודים במלחמת העולם ה- 2 בשנים 1945 – 1939.

arbeit macht frei

טקסט תמונה : זאת האסוציאציה שעלתה מייד בראשי בשעה שהשחקנית שרה פון שווארצה הגתה את תשובתה "העבודה משחררת" בעת תוכנית הראיונות "אינטימי" בערוץ 10 שמודרכת ע"י רפי רשף (מראיין טוב שיודע לשוחח עם המרואיינים שלו). 

פרפרת 6 : רינו צרור ודרכנו נתחיל בהתחלה.

רינו צרור הוא עיתונאי שדרן חשוב ברדיו גלי צה"ל אך סְלוֹגָן הפתיח היומי שלו, "…אבל כדרכנו נתחיל בהתחלה…", הוא ילדותי וסתמי, ואיננו ברמה רדיופונית. כשאתה נזכר בסלוגן הסיום של וולטר קרונקייט (Walter Cronkite) העיתונאי – שדרן החדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS בשנים 1981 – 1955, "And That's the way it is", אתה מבין עד כמה רינו צרור מגוחך.

פרפרת 7 : פז שוורץ עיתונאית ערוץ 10 + רוסלאנה רודינה.

גם אני הייתי קם ממושבי כמו רוסלאנה רודינה בעת הריאיון שהעניקה לכתבת ערוץ 10 גב' פז שוורץ. רוסלאנה רודינה צדקה לחלוטין בשעה שהפסיקה את הריאיון הטלוויזיוני עם הכתבת החצופה של פז שוורץ מ- "שישי" בשליחותה של איילה חסון. בהיותה אישה בעלת חינוך אירופי ומתורבתת חתכה את הריאיון בדרך מאופקת. אני כיליד אסיה הייתי עושה זאת במקומה אחרת. הייתי קורע מעלי את חוט ה- Neck mic ולא מתנצל.

פרפרת 8 : אם כך נראה "המחנה הציוני" בראשות בוז'י הרצוג ואיתן כבל אז ראש הממשלה בנימין נתניהו רשאי להתרווח בנוח בערסלו.

ההדלפות מישיבת "המחנה הציוני" ומריבתם ומלחמתם של אראל מרגלית + ציפי לבני (אראל מרגלית מכנה אותה אורחת…) + יצחק "בוז'י" הרצוג (אראל מרגלית מכנה אותו דיקטטור וקורא לו לצאת מהמחבואים ולהפסיק להסתתר מאחורי הגב של איתן כבל, והגננות ציפי לבני ומרב מיכאלי…) + איתן כבל + מרב מיכאלי זה בזו וזו בזה, מזכירה גן ילדים. אנוכי בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. בבחירות האחרונות במארס 2015 הצבעתי ונתתי את קולי בעבור "מרצ" אולם כפי הנראה ראש הממשלה בנימין נתניהו איננו צריך להיות מוטרד מהמנהיגה האנמית שלי זהבה גלאון, וגם לא מגן הילדים שנקרא "המחנה הציוני". ביבי נתניהו יכול לישון בשקט.

פרפרת 9 : אורלי + גיא.

תוכנית הבוקר של אורלי ווילנאי וגיא מרוז המשודרת בערוץ 10 היא רשלנית, משעממת, לא מדויקת, ונטולת כל חיוניות. מי בדיוק זקוק לה ?

פרפרת 10 : איש גָדוֹל ו- דָגוּל בשם קארים עבדול ג'אבאר (Kareem Abdul Jabbar).

הסרט הדוקומנטרי "קארים עבדול ג'אבאר – מיעוט של אחד" בן 85 דקות (שודר אמש יום שני – 7 במארס 2016 ב- Yes Duco) אודות כדורסלן העַל לשעבר ב- NBA, קארים עבדול ג'אבאר (2.18 מ') מקבוצת לוס אנג'לס לייקרס, הוא מסמך אנושי מרתק שעוסק באישיות ספורטיבית נדירה. אישיות גְדוֹלָה תרתי משמע, ודְגוּלָה, שממדי איכותה חורגים הרבה מעבר לגבולות קווי הפרקט של מגרש כדורסל. צפיתי בעניין בסרט התיעודי שדן באדם מעניין וגם כל כך יוצא מן הכלל. הסרט התיעודי הנדיר הזה מוקלט אצלי ב- YESMAX והלילה אצפה בו שוב. חוויה טלוויזיונית חריגה. מדובר ב- Masterpiece. יצירת מופת תיעודית. אומר ואוסיף כי Kareem Abdul Jabbar הוא כדורסלן שחור שנולד בניו יורק ב- 16 באפריל 1947 ושמו המקורי היה לו אלסינדור (Lew Alcindor). מאוחר יותר התאסלם ושינה את שמו ל- קארים עבדול ג'אבאר. אישיות מיוחדת.

kareem 1

טקסט מסמך : השער הקדמי של "KAREEM" ספרו האוטוביוגרפי המעניין ביותר של שחקן העל בליגת ה- NBA בכדורסל, קארים עבדול ג'אבאר (Kareem Abdul Jabbar, קומתו מתנשאת ל- 2.18 מ' ומי שנשא תמיד את הספרה 33 על גופייתו). הספר "KAREEM" יצא לאור בארה"ב בהוצאת "Warner books" ב- 1990. קארים עבדול ג'אבאר בעל אישיות מרתקת ונדירה באיכותה גם מחוץ לגבולות הפרקט, שיחק 18 עונות רצופות ב- NBA בין 1970 / 1969 לבין 1989 / 1988. בחמש העונות הראשונות שיחק בקבוצת מילווקי באקס ואח"כ 13 עונות בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס. בהיותו סטודנט באוניברסיטת UCLA זכה בשלוש אליפויות NCAA (ליגת המכללות) רצופות בשנים 1967, 1968, ו- 1969 תחת שרביט המאמן – המחנך – המנהיג הדגול ג'ון וודן (John Wooden, מת בן 100 בשנת 2010). קארים עבדול ג'אבאר זכה בקריירת הכדורסל הארוכה והעשירה שלו ב- 6 (שש) אליפויות ב- NBA : ב- 1971 במדי מילווקי באקס, וב- 1980, 1982, 1985, 1987, ו- 1988 במדי לוס אנג'לס לייקרס. הספר "KAREEM" מומלץ לקריאה לא רק לאוהדי ספורט. מדובר באדם מעניין ביותר בעל אישיות מרתקת הרבה מעבר למונחים של כדורסל וספורט.

kareem 2

טקסט מסמך : השער האחורי של "KAREEM" ספרו האוטוביוגרפי המעניין ביותר של שחקן העל בליגת ה- NBA בכדורסל, קארים עבדול ג'אבאר (Kareem Abdul Jabbar, קומתו מתנשאת ל- 2.18 מ' ומי שנשא תמיד את הספרה 33 על גופייתו). הספר "KAREEM" יצא לאור בארה"ב בהוצאת "Warner books" ב- 1990. קארים עבדול ג'אבאר בעל אישיות מרתקת ונדירה באיכותה גם מחוץ לגבולות הפרקט, שיחק 18 עונות רצופות ב- NBA בין 1970 / 1969 לבין 1989 / 1988. בחמש העונות הראשונות שיחק בקבוצת מילווקי באקס ואח"כ 13 עונות בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס. בהיותו סטודנט באוניברסיטת UCLA זכה בשלוש אליפויות NCAA (ליגת המכללות) רצופות בשנים 1967, 1968, ו- 1969 תחת שרביט המאמן – המחנך – המנהיג הדגול ג'ון וודן (John Wooden, מת בן 100 בשנת 2010). קארים עבדול ג'אבאר זכה בקריירת הכדורסל הארוכה והעשירה שלו ב- 6 (שש) אליפויות ב- NBA : ב- 1971 במדי מילווקי באקס, וב- 1980, 1982, 1985, 1987, ו- 1988 במדי לוס אנג'לס לייקרס. הספר "KAREEM" מומלץ לקריאה לא רק לאוהדי ספורט. מדובר באדם מעניין ביותר בעל אישיות מרתקת הרבה מעבר למונחים של כדורסל וספורט.

פעם סיפר לי מוטי קירשנבאום ז"ל חובב ספורט ידוע את הסיפור כלהלן : "כאשר למדתי קולנוע וטלוויזיה בשנים 1968- 1962 באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס, היה לי חֲבֵר מפורסם לספסל הלימודים שהצטיין אח"כ ב- NBA". שאלתי אותו בסקרנות, "לצִדו של מי היה לך הכבוד לשבת בכיתה ?". מוטי קירשנבאום ז"ל השיב : "תאר לך יואש אלרואי, לסטודנט שישב לידי בספסל הלימודים של UCLA קראו, קארים עבדול ג'אבאר (Kareem Abdul Jabar), זה ש- שמו המקורי הקודם היה לוּ אלסינדור (Lew Alcindor)". העבר המשותף של מוטי קירשנבאום ז"ל וקארים עבדול ג'אבאר מצא חֵן בעיני. כמובן שלא הערכתי את מוטי קירשנבאום ז"ל רק בגלל בקיאותו המופלגת בספורט. האיש נשא עמו מטען כבד של ערכים, כישרון ויצירה והוכיח את עצמו. הוא היה חתן פרס ישראל לטלוויזיה בשנת 1976. בֵּן מַלְכוּת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

nba 33

טקסט תמונה : עשור ה- 60 של המאה הקודמת. אוניברסיטת UCLA. שתי אגדות כדורסל. המאמן ג'ון וודן (John Wooden, מימין) והשחקן לו אלסינדור (Lew Alcindor, משמאל) שגובהו 2.18 מ' (מי ששינה את שמו מאוחר יותר לקארים עבדול ג'אבר) זוכים שלוש פעמים ברציפות בשנים 1967, 1968, ו- 1969 באליפות הכדורסל של המכללות האמריקניות בליגת ה- NCAA. הסטודנט קארים עבדול ג'אבר אמר על מאמנו ג'ון וודן אמירה נפלאה רבת כבוד כלהלן : "ג'ון וודן הוא המורה שלי ואני השוליה שלו". קבוצת מילווקי מ- NBA הייתה זאת שזכתה בקארים עבדול ג'אבר אך הוא עזב אותה בתום תקופה קצרה וחתם בלוס אנג'לס לייקרס קבוצתו של המיליארדר ג'רי באס (Jerry Bass) תמורת חוזה ארוך טווח בן עשרות מיליוני דולרים. מעברו של קארים עבדול ג'אבאר ממילווקי באקס ללוס אנג'לס לייקרס הפך אותו לכדורסלן עשיר. (באדיבות אוניברסיטת UCLA).

בסיור קדם ההפקה של ה- WBM בהשתתפותי בדצמבר 1983 בלוס אנג'לס לקראת האולימפיאדה ה- 23 במניין הזמן החדש שעמדה להיערך בעיר המרתקת הזאת בחודש יולי של שנת 1984, הופיעה תמונתו של קארים עבדול ג'אבאר הפופולרי (אז לו אלסינדור) שנשא את המספר 33 על גופייתו בכל אתר בעיר. הוא ומאמנו הבלתי נשכח ג'וֹן ווּדֶן (John Wooden) הביאו לאוניברסיטה UCLA שבה גם למד מוטי קירשנבאום ז"ל, תהילת נצח.

yoash 13

טקסט תמונה : דצמבר 1983 בלוס אנג'לס הנפלאה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 33 שנים. מין צירוף מקרים. מישהו צילם אותי במסיבת קוקטייל של פגישת ה- WBM  מפני שחשב שאני שחקן קולנוע אורח מהוליווד ונתן לי את התמונה למזכרת. ברקע הופיע איך לא הכדורסלן האגדי קארים עבדול ג'אבאר במדי אוניברסיטת UCLA, כשהוא נושא על גופייתו את המספר 33. (צילום של הטלוויזיה הדנית  DR. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ליגת ה- NBA הפופולרית והאהודה בישראל, הייתה נושא ספורטיבי הראוי לחשיפה הרבה יותר גדולה בטלוויזיה הישראלית ממה שזכתה לה בעבר. משהבשילו ב- 1987 התנאים הטכנולוגיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית, החלטתי לעשות מעשה, ולשדר ישיר לראשונה את משחקי ההכרעה על האליפות ה- NBA באותה עונה כדי להביא את בשורתו בהרחבה לצופי הטלוויזיה בישראל. את יאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות לא הייתי צריך לשכנע בזכות שידורי הכדורסל המקצועני האמריקני על מסך הטלוויזיה הציבורית. הוא בעצמו היה פריק וחובב מושבע של הספורט האמריקני על כל גווניו, בעיקר של ה- NBA ו- NFL. הייתי צריך להשתדל בפני חיים יבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1989 – 1986. כפי שנאמר קודם לכן זה לא היה פשוט אבל זה השתלם. לבסוף הוא הסכים. שידורי ה- NBA זכו להצלחה היסטרית. נכון שהיו לנו בתחילה קשיים מנהליים בשל שעת הסיום של השידורים הישירים בשעות המאוחרות של הלילה, שהיו מעבר למקובל בהסכמי העבודה בין הנהלת הרשות וועד חטיבת עובדי ההנדסה. אך העניינים האלו הסתדרו בסופו של דבר, והשידורים הישירים מארה"ב הפכו לדבר שבשגרה. תקשורת הלוויינים הייתה מוגבלת בימים ההם, והעברת סיגנל ה- NBA מרחבי ארה"ב לבניין הטלוויזיה ברוממה ירושלים, נעשתה רק באמצעות תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה, אך היו שם כמה אנשים (בעמק האלה) ובראשם מר גבריאל שֶקֶל ז"ל מהנדס התקשורת הבינלאומית ב- "בֶּזֶק" (משרדו היה במגדל שלום בת"א) שהיה אִכפת להם ממני. הם פשוט עשו הרבה מעבר למה שנדרש והתאמצו מאוד בעבורי גם מהנדס התקשורת הלוויינית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית זאב שטוקהיים ז"ל ביצע למעני עבודה מאוד מדויקת ואחראית. בתוך תקופה של כארבעה חודשים וחצי מפברואר עד יוני 1987, שידרנו ישיר כ- 12 משחקים. הצבתי את יורם ארבל והפרשן אריה מליניאק בעמדת השידור באולפן בירושלים לצורכי Voice Over בלבד (ולא Play by play). שאבנו את המידע מפס הקול של דיק סטוקטון השדר הראשי של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS שהייתה בעלת זכויות השידורים בארה"ב. זאת הייתה כמות עצומה של שידורים ישירים בערוץ ציבורי מונופוליסטי שגררה אותי לוויכוחים לא נוחים עם מנהל הטלוויזיה דאז מר חיים יבין. חיים יבין חשב בתחילה שאני מגזים בשידורי ספורט בכלל ובשידורי ה- NBA בפרט. אך הבין מאוחר יותר מהתגובות הרבות שקיבל, כי השידורים האלה נוחלים הצלחה עצומה ומפארים את שמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שאותה הוא מנהל. רמת הצילום של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS (בידיה היו כאמור זכויות השידורים של ה- NBA בארבעת השנים ההן, 1990 – 1986) שעסקה בתיעוד כדורסל ברובד העליון ביותר שלו. רמת השידור של צוות השדרים של CBS בראשותו של השדר המוביל דיק סטוקטון, היוו חידוש מאלף בשידורי הספורט בארץ.

פרפרת 12 : הדמוקרטיה הישראלית חייבת למצוא במהירות כל נתיב כדי להגן על עצמה מפני הח"כים הבוגדים של מפלגת בל"ד הערבית המאוגדת ברשימה הערבית המשותפת.

הערה : סיפורו של האָצָן האמריקני גֶ'ִסי אוֹאֶנְס / Jesse Owens באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936 (חלק 5) ו- ההיסטוריה של התפתחות שיאי העולם בקפיצה לרוחק לגברים ומורשתו של ג'סי אואנס בתחום נודדים ל- פוסט הבא מס' 586. 

האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש זאת של  ברלין 1936 הייתה הסמן האולימפי הימני המרהיב ביותר מכל האולימפיאדות שקדמו לה, מאז נחנכה האולימפיאדה הראשונה של אתונה ב- 1896 ועד פרוץ מלחמת העולם ה- 2 ב- 1939. הארגון, הקִדְמָה הטכנולוגית לרבות שידורים ישירים ברדיו ולראשונה גם בטלוויזיה (בתוך גרמניה בלבד), וההישגים הספורטיביים באולימפיאדת ברלין 1936 יצרו רָף חדש. אולימפיאדת ברלין 1936 כונתה "האולימפיאדה הנאצית" אך זאת הייתה אולימפיאדה משגשגת באופן מיוחד. היא תיזכר בגלל אותם האספקטים המוצלחים שהאנושות כולה רוחשת להם הערכה : ארגון ולוגיסטיקה מדויקים, תכנים חדשניים, וטכנולוגיה מתקדמת. היא תיזכר גם בשל הופעתו המזהירה של האתלט האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) שזכה בארבע מדליות זהב : בריצת 100 מ', ריצת 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ השליחים לגברים 4 פעמים 100 מ', ואת אי ההתעמתות שלו עם הפיהרר הנאצי אדולף היטלר. בזיכרונותיו סיפר ג'סי אואנס בערוב ימיו כי אדולף היטלר והמשטר הנאציונאל סוציאליסטי שלו לרבות התיאוריה המטופשת של עליונות הגזע הארי הבלונדיני תכול העיניים על הגזע השחור לא עניינו אותו, משום שמבטו הוּפְנָה והיה נעוץ כל הזמן בחוט המטרה שהיה פרוס מעל קווי הסיום בתחרויות בהן נטל חלק על המסלול. "הייתי מרוכז אך ורק בפעילות הא"ק האינטנסיבית האולימפית שלי במשחקי אולימפיאדת ברלין 1936. אדולף היטלר לא עניין אותי אפילו לא לרגע אחד. הקדשתי את עצמי וקידשתי את זמני רק למען הניצחונות האולימפיים. הדבר החשוב באמת עבורי היה לעקוב ולשַנֵן את עצותיו של מאמני לארי סניידר /Larry Snyder, על מנת לחצות ראשון את קו הסיום. לא היה לי ראש ופנאי להתעסק ב- אדולף היטלר. לא הייתה לי כל קונפרונטציה עמו", אמר כעבור שנים.

13 ספרי הסדרה רחבת ההיקף ועבת כרס שאני חוקר וכותב, וקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", הם מכוננים ומתבססים בין השאר גם על ומ- נקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה בישראל (מאז הקמתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה) והבינלאומיות (מאז סוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת). על כן יש להוסיף בפוסט הקונקרטי הזה ש- האָצָן האמריקני המוכשר גֶ'סִי אוֹאֶנְס (1980 – 1913) היה במידה רבה בר מזל קולנועי וטלוויזיוני. הוא התייצב בזירת הספורט האולימפית בברלין 36' ברגע הנכון ובמקום הנכון, בימים האולימפיים ההם שבין 1 באוגוסט 1936 ל- 16 באוגוסט 1936. בר מזל משום שטכנולוגיית הקולנוע והטלוויזיה בגרמניה היו מספיק מוכשרים בראשית צעדיהם כבר אז ב- 1936 כדי לתעד ולהנציח את פועלו הספורטיבי הכביר לעַד. הטלוויזיה הגרמנית הממלכתית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) פרי תוצרתה של חברת האלקטרוניקה הגרמנית המפורסמת "TELEFUNKEN" בראשות המהנדס וַולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) ו- 45 מצלמות הפילם של הבימאית הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) תיעדו את הופעתו הספורטיבית והאצילית של ג'סי אואנס, את הישגיו הבלתי נשכחים, ואת זכייתו בארבע מדליות זהב באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. שמו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס / Jesse Owens חרות לעד באותיות זהב בהיסטוריה האולימפית האמריקנית והבינלאומית לנֶצַח. לעַד. גם בגלל לני ריפנשטאהל ו- וולטר ברוך (!).

אנשי התקשורת הטלוויזיה הוותיקים יזכרו את אולימפיאדת ברלין 1936 בשל התיעוד המעניין והמפורט שלה שנעשה בסרט "OLYMPIA" [סעיף 1] ע"י בימאית הקולנוע המחוננת (והמקורית) הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefensthal). קבוצת הצילום של לני ריפנשטאהל מנתה 45 צלמים שהחזיקו בידיהם 45 מצלמות פילם (35 מ"מ) בעלות עדשות שונות למשימות תיעוד שונות. הם צילמו במשך שישה עשר ימי אולימפיאדת ברלין באתרים האולימפיים הרבים בין 1 לאוגוסט ל- 16 באוגוסט של שנת 1936 כמות עצומה של 500000 (חצי מיליון) מטר פילם. צריך להבין שלני ריפנשטאהל ישבה לאחר מכן שנה ו- 8 חודשים בחדרי עריכה שלה בברלין כדי לערוך את המוצר הסופי באורך 4 (ארבע) שעות, לו העניקה את השם "אולימפיה". הסרט "אולימפיה" הוקרן בהצגת פרמיירה חגיגית בברלין ב- 20 באפריל 1938 לכבוד יום הולדתו ה- 49 של הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר ובהשתתפותו ונוכחותו. אדולף היטלר העריץ את לני ריפנשטאהל ואת כישרונה הקולנועי. היו לכך השלכות מעשיות. הוא הורה לשר התעמולה שלו ד"ר יוזף גבלס לתקצב אותה בשפע של מרקים גרמניים. ההפקה התיעודית של "OLYMPIA" ב- 1936 נהנתה מתמיכה מוניטארית מאסיבית של 4.500000 (ארבעה וחצי מיליון) מרקים. השכר האישי העצום שלה היה בן 500000 (חצי מיליון) מרקים. ד"ר יוזף גבלס חשב שמדובר בקפריזה של הפיהרר אולם הוא כמובן לא העיז להפר פקודה

Riefenstahl 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. בימאית הקולנוע והמתעדת הגרמניה רבת המוניטין לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl, בת 34 בתצלום) ואחת מצוותי הצילום שלה בעת הסרטת האירועים האולימפיים בברלין 1936. צוות ההפקה הגדול של לני ריפנשטאהל כלל בתוכו כ- 200 (מאתיים) אנשים בתפקידים שונים, בתוכם 45 צלמים מיומנים. צוות ההפקה הגדול כלל בנוסף גם כ- 50 עוזרי צלמים, פועלי במה, סבלי ציוד, ורכבים. ההפקה בעלות של כ- 3.000000 (שלושה מיליון) מרקים גרמניים מומנה ע"י משרד התעמולה של ד"ר יוזף גבלס. זאת הייתה פקודה של הפיהרר אדולף היטלר. אדולף היטלר העריץ את הקולנוענית לני ריפנשטאהל. הערצתו אליה גברה שבעתיים לאחר שהפיקה וביימה את הסרט התיעודי "ניצחון הרצון" (Triumph of will) אודות כנס המפלגה הנאצית בנירנברג בספטמבר 1934. בסרט התיעודי ההוא "ניצחון הרצון" הפכה לני ריפנשטאהל את הקנצלר אדולף היטלר לא רק לפִיהְרֵר אלא גם לבן אֵלִים. אדולף היטלר היה מכור לה. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

אנשי התקשורת והטלוויזיה יזכרו גם את אולימפיאדת ברלין 1936 בשל הופעתה ההיסטורית הראשונית שָם של הטלוויזיה הגרמנית מיסודה של חברת האלקטרוניקה "TELEFUNKEN" בראשות המהנדס וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch). הייתה זו הטלוויזיה הגרמנית שהעבירה לראשונה כבר אז באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של הימים ההם לפני 80 (שמונים) שנים, כמות נאה של כ- 80 / 70 שעות בשידורים ישירים מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות האולימפיות. היה מדובר במבצע שידור טלוויזיוני סנסציוני. זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית מאז המצאתה ב- 1884 (המצאת ה- Spinning Disk) ע"י מהנדס החשמל הגרמני פָּאוּל נִיפְּקוֹאוֹ (Paul Nipkow) שאירוע ספורט כלשהו הועבר בשידור ישיר. סיגנל הטלוויזיה של השידורים הישירים של אולימפיאדת ברלין 1936 נשלח בהצלחה לעשרים ושמונה מרכזי צפייה ציבוריים בתאטראות ובניינים גדולים שהוכנו מראש בברלין וגם בכמה ערים אחרות נוספות כמו פוטסדאם, המבורג, ולייפציג (טרם היו מכשירי טלוויזיה בבתים פרטיים) טווח השידור של הסיגנל הטלוויזיוני של חברת TELEFUNKEN הגיע לכדי 250 ק"מ ואפילו 300 ק"מ (!). זאת הייתה בעצם הפקה ראשונית וניסיונית של שידורי טלוויזיה באותה השנה ההיא של 1936 שהופעלה בשידורים ישירים במעגל סגור (Close circuit) במרכזי צפייה ציבוריים בלבד. יש להזכיר כאן כי מהנדסי הטלוויזיה בימים ההם בגרמניה, ארה"ב, אנגליה, צרפת, ויפן טרם ידעו ב- 1936 כיצד להקליט את תמונות ה- Video של המצלמות האלקטרוניות (ידעו רק להקליט Sound). רק ב- 1956 המציאה חברת האלקטרוניקה האמריקנית "AMPEX" בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינצברג את פטנט הקלטת ה- Video. הסרט התיעודי "אולימפיה" של לני ריפנשטאהל הוא העדות הקולנועית היחידה שנותרה ומתעדת לפרטי פרטים את המפעל האולימפי הנאצי המפואר ההוא שכולל בתוכו את הישגיו הסנסציוניים ההם של ג'סי אואנס, ואשר קרוי : אולימפיאדת ברלין 1936.

רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC כיסתה את משחקי אולימפיאדת לונדון 1948 (שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם ה- 2, ב- 1945) ושידרה ישיר חלק מהתחרויות באמצעות שלוש ניידות שידור שהכילו כל אחת שלוש מצלמות לכמה עשרות אלפי בתים פרטיים שהחזיקו כבר מקלטי טלוויזיה. אולם סיגנל הטלוויזיה נקלט בלונדון ובפריפריה שלה בלבד ברדיוס של 80 (שמונים) ק"מ ממוקד השידור. קבוצת הטלוויזיה הגרמנית המיוחדת DOZ (ראשי תיבות של Deutsche Olympic Zentrum) מיסודן של שתי הרשתות הארציות הציבוריות ARD ו- ZDF, כיסתה את תחרויות אולימפיאדת מינכן 1972 עם 89 מצלמות אלקטרוניות ו- 27 ניידות שידור. קבוצת הטלוויזיה המבצעית הקנדית ORTO (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organization) מיסודה של רשת הטלוויזיה הציבורית הקנדית CBC, נהנתה מתקציב של 56.000000 (חמישים ושישה מיליון) דולר וכיסתה את אולימפיאדת מונטריאול באמצעות 107 מצלמות אלקטרוניות ו- 35 ניידות שידור. כמעט 1.000000000 (מיליארד) צופי טלוויזיה ברחבי תבל ראו את שידורי קבוצת ORTO שהפיקה את סיגנל שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מונטריאול 1976.

הספר הזה עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי ואשר קרוי "פסגת היכולת האנושית" (אחד מתוך 13 ספרים המרכיבים את סדרת הטלוויזיה שאני חוקר וכותב ושמה הכולל הוא "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"), מתייחס בהרחבה רבה ובפרוטרוט לאולימפיאדת ברלין 1936 מנקודת מבט טלוויזיונית. השילוב של טלוויזיה וספורט יצר בכל העולם מאז אולימפיאדת ברלין 1936 סימביוזה שהולידה יחסי גומלין הדוקים ומרתקים בין הפעילות באצטדיון לבין הצפייה בהם על המרקע בסלון הבית. גם בישראל. שתי תוכניות הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית "מבט ספורט" ו- "משחק השבוע" שימשו במשך שנות דור מאז ראשיתן בסוף שנות ה- 60 ותחילת שנות ה- 70 של המאה שעברה ספינות הדגל של השידור הציבורי. תוכנית הספורט השלישית המיועדת לילדים ובני נוער "מַהֵר יותר, גָבוֹה יותר, חֲזָק יותר" ששודרה בשנים 1992 – 1970, העניקה לצופיה הצעירים את חוויית כיבוש הפסגה בידי האדם וניתחה את הסיבות הפיסיולוגיות הביו – מכניות של הספורטאים שעשו זאת והביאו לשגשוג, הצלחה, וניצחון. התוכנית סיפקה מידע שהיה מדע, מחקר, והיסטוריה והכריחה את צופיה לחשוב. בזאת הייתה גדולתה.

אין גבול ליכולת האדם לקבוע שיאי העולם ואין גבול לדרמות שמפיקים ביצועי הספורט כפי שהם משתקפים בשידורי הטלוויזיה. גם מפני שאין גבול ליכולת הטכנולוגיה הטלוויזיונית למדוד את הכישרון האנושי. הטלוויזיה משמרת את החזון כי ליכולת האנושית אין סַף והיא לחלוטין חסרת גבולות. יבוא יום וכדי לשמר את החלום חסר הגבולות הזה ימדדו את מהירות הביצוע של האתלטים והשחיינים באלפיות שנייה ואח"כ גם ביחידות זמן של אחד חלקי עשרת אלפים של השנייה. את תחרויות הקפיצות בא"ק ימדדו במילימטרים במקום סנטימטרים, ואת השיאים בהרמת משקלות ימדדו בגרמים במקום קילוגרמים.

[1] הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" נערך במשך שנה ושמונה חודשים בין אוגוסט 1936 לאפריל 1938 ע"י הבימאית לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל, וחולק על פי החלטתה לשני חלקים בני שעתיים כל אחד, ואשר נקראו : "פסטיבל העמים" (Festival of the nations) ו- "פסטיבל היופי" (Festival of beauty). הסרט "OLYMPIA" הוקרן לראשונה על שני חלקיו בפרמיירה חגיגית בפני מוזמנים רבים רבי מעלה של המשטר הנאצי בבית קולנוע בברלין ב- 20 באפריל 1938 לכבוד יום הולדתו ה- 49 של אדולף היטלר ובנוכחותו של הפיהרר.

יסודות ספר הטלוויזיה עב הכרס שאני חוקר וכותב ואשר קרוי, "פסגת היכולת האנושית" :

1. הדור ההוא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

2. חשיבותה של תוכנית הטלוויזיה "מהר יותר , גבוה יותר , חזק יותר" (שודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית מראשית עשור ה- 70 ועד ראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה) היה גדול ורב ערך לאין שיעור משיבוצה הפרטני כלאחר יד במערך לוח השידורים היכן שהוא בשעות אחה"צ ו/או לפנות ערב. כעורך התוכנית מאז שנת 1975 הפכתי אותה באישורו של הבוס שלי אלכס גלעדי לאכסניה טלוויזיונית אולימפית.

3. המדע בשירות הספורט, המאמנים, וחניכיהם.

4. ההקבלה בין היכולת האנושית בספורט לבין הישגי האנושות בחקר וגילוי יבשות.

5. הברון הצרפתי פְּיֶיר דֶה קוּבֶּרְטֵיין היה הומניסט דגול מייסד בסופה של המאה התשע עשרה את התנועה האולימפית ומחדש את רעיון המשחקים האולימפיים הקדומים שנשאו עמם חזון של אחווה ושלום. אתונה מארחת את האולימפיאדה הראשונה של העת החדשה ב- 1896. פְּיֶיר דֶה קוּבֶּרְטֵיין (Pierre De Coubertin) מתמנה לנשיא הראשון של הוועד האולימפי הבינלאומי IOC. מראשית ימיה הופכת התנועה האולימפית את העולם לכפר גלובאלי. חברי הוועד האולימפי הבינלאומי ופייר דה קוברטיין עצמו, נציגי המדינות השונות, באים מהשכבות האריסטוקראטיות . חלקם ברונים, גרפים, רוזנים, נסיכים, קציני צבא גבוהים, ובעלי אחוזות.

6. נשיאי הוועד האולימפי לאחר תקופת הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין, הגרף הבלגי הֶנְרִי דֶה בָּלְיֶיאט-לָאטוּר, המהנדס השוודי סִיגְפְרִיד אֶדְסְטְרוֹם, והמיליונר האמריקני אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' (Avery Brundage) ממשיכים את תנופת הרעיון האולימפי.

7. אולימפיאדת ברלין 1936, ה- 11 במניין הזמן החדש, הצטיינה בחידושים טכנולוגיים וארגון מדויק ומסודר בראשות נשיא הוועדה המארגנת הגרמנית ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד (Theodor Lewald Dr) ומזכ"ל הוועדה ד"ר קָארְל דִים (Dr. Karl Diem). הוועדה המארגנת הגרמנית ממשיכה את מורשתו של פייר דה קוברטיין ומחברת את תהילת האולימפיאדות הקדומות עם הגדלות והתפארת של אולימפיאדת ברלין 1936. הופעתו המזהירה של האצן האמריקני המופלא גֶ'סִי אוֹאֶנְס באולימפיאדת ברלין 1936 היא בלתי נשכחת. ההמצאה החשובה של מצלמת ה- Photo finish בתחרויות הריצה בא"ק והשימוש בה. החתירה הבלתי פוסקת של האדם למצוינות, כיבוש הפסגה, והניצחון. בימאית הקולנוע הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) מפיקה את סרטה הדוקומנטארי "OLYMPIA" אודות אולימפיאדת ברלין 1936 בסיוען של ארבעים וחמש מצלמות פילם (35 מ"מ) עליהן מורכבות עדשות בעלות סוגים שונים. הצלמים שלה יורים כמות פנטסטית של יותר מ- 500000 (חצי מיליון) מטר פילם ומאפשרים לה ליצור תיעוד בלתי נשכח בעל ערך עצום.

8. חברת "Telefunken" בראשות המהנדס הראשי שלה וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) משדרת ישיר לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית כ- 80 / 70 שעות מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות, וכן את טקסי הפתיחה והנעילה באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936 באמצעות שלוש מצלמות Video שנראות היום כמו תותחי צילום. סיגנל הטלוויזיה של "טלפונקן" הוזרק למרכזי צפייה ציבוריים כמו ספריות ותאטראות בערים ברלין, פוטסדאם, המבורג, ולייפציג. יש לציין כאן למען קוראי הבלוג כי הממציא הגרמני וולטר ברוך (Walter Bruch) נשען בחלק מהידע ותהליך פיתוח מכשירי הטלוויזיה שלו על ידע והמומחיות של שלושת מדעני הטלוויזיה האמריקניים וולדימיר זווריקין (Vladimir Zworykin, מומחה אלקטרוניקה רוסי שהיגר לארה"ב לאחר מהפכת אוקטובר 1917 הקומוניסטית בהנהגת המהפכן וולדימיר איליץ' לנין), פילו טיילור פרנסוורת' (Philo Tylor Farnsworth), ודייוויד סארנוף (David Sarnoff).

הטלוויזיה הגרמנית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) פעלה באולימפיאדת ברלין 1936 תחת פיקודו של מיניסטריון התעמולה הנאצי בראשות ד"ר יוזף גבלס. היה מדובר במבצע טלוויזיוני מרשים ביותר. זה היה חידוש טכנולוגי ועיתונאי כביר. כמעט בלתי נתפש. על הבימאים האולימפיים הגרמניים הוטלה אחריות כבדה. היה עליהם להבין בעיתונאות ולהכיר על בוריים את ענפי הספורט אותם הם מצלמים לרבות חוקת הספורט המאפיינת אותם. תפקידם היה להביא את הטוב ביותר לצופי הטלוויזיה שלהם ולתת להם תחושה כאילו הם יושבים באצטדיון האולימפי עצמו. היו אלה צעדים היוליים של בימוי טלוויזיוני ישיר ב- 1936 וכפי שהתברר צעדים טלוויזיוניים בעלי פוטנציאל ענק.

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין. זהו אחד הצילומים התיעודיים החשובים ביותר בהיסטוריה של התפתחות הטלוויזיה הבינלאומית. המהנדס הראשי של חברת Telefunken וַולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch הבלונדיני, קיצוני משמאל) בודק את Frame הצילום של מצלמת ה- Video הענקית באמצעות ה- Viewfinder שלה. המצלמה הזאת שקלה בסביבות רבע טון ונדרש צוות של כ- 5 אנשים כדי לתפעל אותה. מצלמות ה- Video הענקיות האלו של הדור הראשון דרשו תאורת יום חזקה ובהירה כדי לייצר תמונה איכותית. יש לזכור כי אזרחי גרמניה לא החזיקו בעת ההיא בבתיהם מכשירי טלוויזיה שטרם היו בכלל בנמצא. סיגנל הטלוויזיה של "טלפונקן" נשלח ל- 28 (עשרים ושמונה) מרכזי צפייה ציבוריים כמו ספריות עירונית ותאטראות בברלין והוקרנו שם על מסכי קולנוע גדולים. "טלפונקן" הצליחה לדחוף את סיגנל הטלוויזיה שלה גם למקומות רחוקים יותר כמו הערים המבורג, לייפציג, פוטסדאם, ועוד כמה ערים מרוחקות. היה מדובר בהישג תקשורתי עצום. מי שמע אז על יכולת אלקטרונית בו ניתן לדחוף ולהעביר את סיגנל הטלוויזיה למרחקים של 250 ו- 300 ק"מ ממוקד ההתרחשות ? מעריכים כי 1.000000 (מיליון) גרמנים צפו במרכזי הצפייה הציבוריים בשידורי הטלוויזיה האולימפיים של Telefunken באותה האולימפיאדה ההיא של ברלין 1936. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

9. המתעד ובימאי הטלוויזיה הדגול היהודי – אמריקני בָּאד גְרִינְסְפַּאן (Bud Greenspan) נגלה לעולם לראשונה לעולם הטלוויזיה הבינלאומי ב- 1972 עם סרטו התיעודי רב המוניטין "ג'סי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens returns to Berlin), במסגרת סדרת הטלוויזיה התיעודית המשובחת שלו "OLYMPIAD" בת 22 סרטים באורך שעה כל אחד. בַּאד גְרִינְסְפַּאן (2010 – 1926) יצר גם שני דיוקו – דרמות (Ducodrama) מעניינות, "אולימפיאדת לוס – אנג'לס 1932" ו- "אולימפיאדת ברלין 1936", כאילו שתיהן מועברות אז בימים ההם בשידורים ישירים בארה"ב. שתי יצירות מופת. הוא יצר גם את סדרת הטלוויזיה המפורסמת שלו בת 13 פרקים הקרויה, "Numero Uno". הוא יצר סרט דוקומנטרי אודות השחיין הנודע היהודי – אמריקני מַרק סְפִּיץ (Mark Spitz). ב- 2002 בהיותו בן 76 ביקר לראשונה בישראל ויצר תוכנית דוקומנטארית מיוחדת שנושאה, "30 שנה לרצח י"א הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן 1972". מרבית סרטיו יצירותיו של הגאון הזה שודרו על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ב- 1983 נפטרה אשתו האהובה והנפלאה קָאפּי פטראש – גרינספאן. הם היו זוג חשוכי ילדים. בעל ואישה שהיו חברים וידידים בלב ובנפש הקרובים כל כך איש לרעותו. מותה הייתה עבורו מהלומה כבדה. הוא התאבל עליה זמן רב ומְאֵן להתנחם. הוא היה הָלוּם צער. יום אחד קיבל מכתב ניחומים עליו היה חתום שמו של ד"ר סֶם לִי (Sam Lee). סמי לי היה ספורטאי אמריקני ממוצא סיני שזכה בשתי מדליות זהב אולימפיות בקפיצות למים ממגדל שגובהו 10 מטרים ו- פעמיים אלוף אולימפי במקצוע המרהיב הזה, באולימפיאדות לונדון 1948 והלסינקי 1952, ואחד מגיבורי הסדרה "האולימפיאדה" (OLYMPIAD) של באד גרינספאן. סמי לי ידע עד כמה אהב באד גרינספאן את אשתו ועד כמה היה קשור אליה. כך כתב לוֹ כדי לנחמו [4] : "בעל אחד שהתאלמן מאשתו האהובה חלם בלילה בצערו הרב, שהנה הוא מגיע לגן עדן. בחלומו חולפת לנגד עיניו שוּרה ארוכה של אנשים – מלאכים המחזיקים בידיהם נֵרוֹת דולקים. בין הדמויות הרבות בשורת המלאכים הלבנה הוא מזהה לפתע את אשתו האהובה. אך אוֹיָה רק הנֵר שלה כָּבוּי. אהובתי היקרה הוא שואל אותה בעֶצֶב, "מדוע רק הנֵר שלך אֵיננוּ דוֹלֵק ?", "אהובי יקירי" היא משיבה לו, "הנֵר שלי אֵינוֹ דוֹלֵק מפני שהדמעוֹת שלך מְכַבוֹת אותו…אל תבכה יקירי, וכך שלהבתו של הנֵר שלי גם היא לא תּכְבֶּה ותּאִיר לעַד". מאז הפך הבעל האלמן לאיש מאושר יותר וחיוך תמידי עלה על שפתותיו. שמו של בַּאד גְרִינְסְפַּאן היוצֵר האולימפי רב התהילה הולך לפניו והוא ינון לנצח. אישיות בסדר גודל כְּשֶלוֹ מגיחה לבימת ההיסטוריה של הטלוויזיה הדוקומנטרית פעם במאה שנה.

טקסט תמונה : מנהאטאן – ניו יורק 1980. תמונה היסטורית. הצמד המופלא באד גרינספאן (משמאל) ורעייתו קאפי פֶּטְרָאש – גרינספאן. שניהם בלתי נשכחים עבורי. הם היו זוג אנושי, קולנועי, וטלוויזיוני יצירתי ומופלא. "Buddy" קראה לו Cappy – תרתי משמע. תרומתם לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1990 – 1975 באמצעות הסדרה ההיא לפני שנות דור "OLYMPIAD" הייתה איכותית. (התמונה באדיבות באד גרינספאן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 [1]  ראה נספח : על פי ספרו של באד גרינספאן :

 "THE OLYMPIANS GUIDE TO WINNING THE GAME OF LIFE"

[2]  ראה נספח : מכתב התשובה של באד גרינספאן אלי מתאריך 1 ביוני 1976.

[3]  ראה נספח : מכתב ההזמנה הרשמי של ננסי בפה אלי  מ- 5 ביוני 1977, המבקש אותי להצטרף לשורות "Cappy Productions".

[4]  ראה נספח : טקסט המקור באנגלית.

10. הספר עב הכרס בן כ- רבבת עמודים, "פסגת היכולת האנושית", מצדיע לטכנולוגיית הטלוויזיה שהלכה והתפתחה בצעדי ענק מאז שנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה ובד בבד הוא שיר הַלֵל לספורטאים הנפלאים של העולם היָשָן ובראשם ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר, פָּאבוֹ נוּרְמִי, הָאנֶס קוֹלֶמָאיְינֶן, גֶ'סִי אוֹאֶנְס, ג'ו לוּאִיס, אֶמִיל זָטוֹפֶּק, ג'וֹרְג' רוֹדֶן, הֶרְבֶּרְט מֶקִינְלִי, אָרְתּוּר ווִינְט, פָּאוּל אֶלְבְסְטְרוֹם, מוּרָאיי רוֹז, בּוֹבִּי מוֹרוֹ, הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט, אָרְמִין הָארִי, פִּיטֶר סְנֶל, אָגְנֶס קֶלֶטִי, לָארִיסַה לָאטִינִינָה, וֶורָה צָ'סְלָבְסְקָה, מַרְק סְפִּיץ, אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט, נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י, ורבים, רבים, רבים אחרים.

11. המחקר בשדה הטכנולוגיה הספורטיבית מוביל להמצאת מוט הפיברגלאס במקום מוט הבמבוק בתחרויות הקפיצה במוט, מייסד את מסלול הטרטאן במקום מסלול הפחם, משפר את מתקני הזינוק וההנעלה, מייצר את חליפת השחייה במקום ה- "סליפ" הישן – ובסופם שיאי עולם פנטסטיים. המחקר הרפואי והשיפור בשיטות האימון ומִשְכָם מאפשר לאתלטים ולשחיינים לקבוע שיאי עולם חדשים שנחשבו קודם לכן בגדר חלום. קופצי המוט האמריקני קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם והאוקראיני סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה (Sergei Bubka) נחנו באותן המיומנויות והכישרונות של כוח, מהירות, זריזות, גמישות וקואורדינציה הדרושים למקצוע הספורט הזה. קורנליוס וורמרדאם (Cornelius Warmerdam) קבע ב- 23 במאי 1942 במודסטו – קליפורניה במוט במבוק שיא עולם 4.77 מ'. השיא החזיק מעמד חמש עשרה שנה. בחלוף חמישים ושתיים שנה קבע סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה (Sergei Bubka) ב- 31 ביולי 1994 בעיר סֶסְטְרִיֶיאר באיטליה במוט פיברגלאס משופר שיא עולם 6.15 מ'. השיא נשבר לאחרונה ע"י קופץ צרפתי בשם רנה לאווילאני (Renaud Lavillenie) ועומד על 6.16 מטרים. כישרונם של האתלטים בקפיצה שהשתמשו במוטות במבוק ו/או מוט אלומיניום בימים ההם היה פחות או יותר זהה לקופצים שהחזיקו בידיהם מאוחר יותר מוטות גמישים עשויים פיברגלאס ׁו/או סיבי פחמן. כאמור כמעט שווה. אולם התערבותה של הטכנולוגיה המשופרת יצרה בין קופצי המוט בעִידָן היָשָן מאז ימי קורנליוס וורמרדאם לבין קופצי המוט בתקופה מודרנית פער גדל והולך, שהאמיר ל- 138 ס"מ לטובתו של סרגיי בובקה ועכשיו 139 ס"מ לטובתו של רנה לאווילאני.

12. ב- 25 במאי 1935 קבע האצן האמריקני ג'סי אואנס / Jesse Owens באצטדיון "אן ארבור" במישיגן שיא עולם חדש בקפיצה לרוחק 8.13 מ'. השיא החזיק מעמד 26 שנים עד שבא האמריקני רלף בוסטון (Ralph Boston) ב- 1961 ושיפר אותו ב- 8 ס"מ, 8.21 מ'. השיא בקפיצה לרוחק נשבר במשך השנים שוב ושוב ס"מ אחר ס"מ עד שב- 18 באוקטובר 1968 באולימפיאדת מכסיקו 1968 שם האמריקני בוב בימון (Bob Beamon) סוף לדבר וקבע בקפיצה פלאית בודדת אחת אפופה מיסטיות מרחק של 8.90 מ'. השיא של בוב בימון החזיק מעמד 23 שנה. האתלט האמריקני קארל לואיס (Carl Lewis) מי שזכה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בארבע מדליות זהב (100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'). כמו ג'סי אואנס (Jesse Owens) בשעתו באולימפיאדת ברלין 1936 התקרב אל בוב בימון אך לא הגיע אליו. ב- 31 באוגוסט 1991 באליפות העולם ה- 3 בטוקיו קבע האתלט האמריקני מייקל פאואל (Michael Powel) שיא עולם חדש, 8.95 מ'. השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה וטרם נשבר. קארל לואיס ומייקל פאואל לא היה מוכשרים או טובים מג'סי אואנס אך בחלוף 56 שנים מאז ימי "אן ארבור" (Ann Arbor) העניקה להם הטכנולוגיה הספורטיבית עדיפות ברורה : הם התחרו על מסלול רקורטאן בעוד גֶ'סִי אוֹאֶנְס רץ על מסלול פחם.

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. משטח המסלול הגס עשוי פחם. הזינוק של המקצה החמישי המוקדם בריצת 100 מ'. האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens, בן 23) הקרוב למצלמה בראשית המבצע הספורטיבי האולימפי המדהים שלו שהעניק לו תהילת עולם נִצְחִית : זכייה ב- 4 מדליות זהב אולימפיות בריצות ל- 100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. (באדיבות "OLYMPIAZEITUNG 1936". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה : סיפורו של האָצָן האמריקני גֶ'ִסי אוֹאֶנְס / Jesse Owens באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936 (חלק 5) ו- ההיסטוריה של התפתחות שיאי העולם בקפיצה לרוחק לגברים ומורשתו של ג'סי אואנס בתחום, נודדים ל- פוסט הבא מס' 586. 

סוף הפוסט מס' 585. יום שלישי – 8 במארס 2016.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *