פוסט מס' 605. 1. לקראת טורניר Euro 2016 בצרפת (ייפתח ביום שישי – 10 ביוני 2016) : רמי ווייץ איש חברת "צ'ארלטון" הוא שדר כדורגל טוב שיוביל את השידורים הישירים של המפעל הנ"ל. אולם רמי ווייץ הפך לשדר מוביל רק מפני שמאיר איינשטיין נשאר בבית מסיבות רפואיות וישדר Off tube בלבד מהאולפן בהרצליה חלק מ- משחקי Euro 2016 בצרפת. 2. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שהכרנו אותה במתכונתה הישנה מאז 1968, פועלת מזה שנתיים תחת עול מפרק וצו של כונס נכסים בשם פרופסור דוד האן, ו- נושמת כעת את נשימותיה האחרונות. בקרוב היא תהפוך לז"ל. על חורבותיה יקום תאגיד השידור הציבורי החדש שאיש איננו יודע כיצד יהיה מראהו הטלוויזיוני, עצמאותו העיתונאית, וכוחו הכלכלי. 3. המבנה החדש של זכויות השידורים והחוזים הרלוונטיים של אירועי הספורט הגדולים בארץ ובעולם בין השנים 2016 ל- 2020 מחניף מאוד לערוצי הספורט בכבלים ומרחיק ממנו את השידור הציבורי הישן וגם את החדש. 4. חוק הכלים השלובים בעמדות השידור של תעשיית הטלוויזיה. 5. טקסט מגוחך וירוד של אורי לוי ב- Facebook. פוסט מס' 605. כל הזכויות שמורות. 6.6.2016

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————

פוסט חדש מס' 605 : הועלה לאוויר ביום שני – 6 ביוני 2016.

———————————————————————————————


1. לקראת טורניר Euro 2016 בצרפת (ייפתח ביום שישי – 10 ביוני 2016) : רמי ווייץ איש חברת "צ'ארלטון" הוא שַדָּר כדורגל טוב שיוביל את השידורים הישירים של המפעל הנ"ל. אולם רמי ווייץ הפך לשַדָּר מוביל רק מפני שמאיר איינשטיין נשאר בבית מסיבות רפואיות וישדר Off tube בלבד מהאולפן בהרצליה חלק מ- משחקי Euro 2016 בצרפת. 2. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שהכרנו אותה במתכונתה הישנה מאז 1968, פועלת מזה שנתיים תחת עול מפרק וצו של כונס נכסים בשם פרופסור דָוִד הָאן, ו- נושמת כעת את נשימותיה האחרונות. בקרוב היא תהפוך לז"ל. על חורבותיה יקום תאגיד השידור הציבורי החדש שאיש איננו יודע כיצד יהיה מראהו הטלוויזיוני, עצמאותו העיתונאית, וכוחו הכלכלי. 3. המִבְנֶה החדש של זכויות השידורים והחוזים הרלוונטיים של אירועי הספורט הגדולים בארץ ובעולם בין השנים 2016 ל- 2020 מחניף מאוד לערוצי הספורט בכבלים ומרחיק ממנו את השידור הציבורי היָשָן וגם את החדש. 4. חוק הכלים השלובים בעמדות השידור של תעשיית הטלוויזיה. 5. טקסט מגוחך ויָרוּד של אורי לוי ב- Facebook. פוסט מס' 605. כל הזכויות שמורות. 6.6.2016

הסבר קצר (1). ערוץ 1 תחת ניהולו של אלי בבא ותאגיד השידור הציבורי החדש תחת מנכלותו של אלדד קובלנץ : הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 זאת שמדינת ישראל עשתה עמה הכרה לראשונה ביום חמישי ההוא של 2 במאי 1968 בעת השידור הישיר ההיסטורי ההוא של מצעד צה"ל בירושלים שחוברה לה יחדיו בירת מדינת ישראל הנצחית, מסיימת את תפקידה במתכונתה הישנה ההיא ב- 1 באוקטובר 2016 כשהיא נטולת רייטינג. אז היא תנשום את נשימתה האחרונה ותהפוך לז"ל. השידור הציבורי היָשָן ההוא נוֹפֵחַ את רוחו ומשיב את נשמתו לבוראו. מדובר בלא פחות מטרגדיה לאומית (!). במקומה ועל חורבותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יתייצב ב- 1 באוקטובר 2016 כ- מ"מ שלה תאגיד, השידור הציבורי בראשות המנכ"ל שלו אלדד קובלנץ, מי שמיהר למנות את גב' גילי שם טוב לדוֹבֶרֶת שלו ולהודיע זאת בפרהסיה לציבור במדינת ישראל, כאילו זהו הדבר החשוב ביותר והדחוף ביותר לביצוע. דוֹבֶרֶת, זה מה שחסר לתאגיד השידור הציבורי החדש. דוֹבֶרֶת. ערוץ 1 הוא גוף טלוויזיה גוסס בעת כתיבת שורות אלה. קרוב לתאריך תפוגתו. למותו. אף על פי כן עלי להדגיש בעיקר למען קוראי הבלוג הצעירים (כמות הכניסות לבלוג שלי yoashtvblog.co.il מתקרבת ל- 120000/ מאה ועשרים אלף קוראים) כי ערוץ 1 הציבורי עדיין מאכלס בקרבו לא מעט אנשי מקצוע מעולים בשלושת הסקטורים המרכיבים אותו עיתונות/הפקה, הנדסה, ודירוג משולב ובראשם מנהל ערוץ 1 עצמו ברגע דרמטי זה, מר אלי בבא. אני רוחש לאלי בבא הערכה רבה. מדובר בעיניי באיש טלוויזיה וורסאטילי ואדם מהימן בעל יושרה (מוחלטת), וגם בעל ידע רב וניסיון גדול בניהול ומנהיגות של תחומי טלוויזיה שונים של תוכן, טכנולוגיה, וגם כלכלה טלוויזיונית. מעניין אותי לדעת האם אלדד קובלנץ יצרף לשורותיו איש בעל שיעור קומה כמו אלי בבא (ושכמותו) לצוות שלו בתאגיד השידור הציבורי החדש. התאגיד הציבורי החדש הזה רווי סימני שאלה של המנכ"ל אלדד קובלנץ, ניצב כבר כעת בטרם הולדתו הרשמית ב- 1 באוקטובר 2016 בפני אתגרי על (ובראשם עיתונאות חוקרת ועצמאית המבוססת על עצמאות כלכלית, ובצדם סכנות קיומיות ציבוריות ומסחריות גם יחד.

הסבר קצר (2). רמי ווייץ : רמי ווייץ שדר טלוויזיה של חברת "צ'ארלטון" העניק ריאיון רכלני משעמם ובעיקר לא הגון ברמה של סקנדל לעיתונאי רז שכניק במוסף "7 לילות" של העיתון "ידיעות אחרונות" לקראת טורניר Euro 2016 בצרפת (ייפתח ביום שישי – 10 ביוני 2016). רמי ווייץ הוא בהחלט שדר כדורגל טוב שיוביל את השידורים הישירים של המפעל הנ"ל. אולם הוא לא סיפר למראיין שלו כי הפך לשדר מוביל של מפעל Euro 2016 בצרפת בכורח הנסיבות, רק מפני שמאיר איינשטיין מגדולי שדרני הספורט בתעשיית הטלוויזיה בישראל בכל הזמנים נשאר בבית מסיבות רפואיות, וישדר Off tube בלבד מהאולפן בהרצליה חלק מ- משחקי Euro 2016 בצרפת. לא בסדר בלשון המעטה (!). ובכן, שדרי צ'ארלטון ב- Euro 2016 בצרפת יהיו רמי ווייץ ושני פרשניו, בתחילה ניר לווין ובהמשך מוטי איוואניר, ולירן שכנר עם הפרשן זאב זלצר. מאיר איינשטיין יבצע כאמור את עבודתו הנוגעת ל- Euro 2016 כ- שדר Off tube מהאולפן בהרצליה. 

הסבר קצר (3). הפריץ העשיר איל ההון הקרוי חברת "צ'ארלטון" : מנכ"ל צ'ארלטון אדר זהבי נשמע איש נמרץ ומחושב אולם הפקת הטלוויזיה של שידורי מפעל Furo 2016 בצרפת טעונה כמה בירורים יסודיים. עד לרגע הוצאת הפוסט הקונקרטי הזה לאור לא פרסמה חברת "צ'ארלטון" שלו את פירוט מערך השידורים שלה הנוגע ל- 51 משחקי Euro 2016 וחלוקת המשימות : מי מהשדרנים המוזכרים לעיל משדר מה, איזה משחק, מהיכן הוא משדר אותו האם מעמדות שידור בצרפת ו/או Off tube מהרצליה, ובאלו ערוצי טלוויזיה ישודרו המשחקים : בערוצי צ'ארלטון בכבלים, ו/או בערוץ 1 ו/או בערוץ 10, ו/או בערוץ 2. רכישת זכויות השידורים הבלעדיות של Euro 2016 מ- UEFA ע"י חברת "צ'ארלטון" (הערכה על סך של 8.500000 מיליון יורו) ומכירתם ל- ערוץ 1, ערוץ 2, וערוץ 10 חושפת את "צ'ארלטון" כפַּרִיץ עָשִיר, איל הון, אולם נעדר כל ייחוד, שמחלק נְדָבוֹת לתושבי העיירה. קניית זכויות שידורים ע"י גוף שידור כלשהו (במקרה הקונקרטי הזה, "צ'ארלטון") לשם חלוקת שידורי המשחקים לצד שלישי לכל המרבה במחיר, כלומר הפצת הסיגנלים של Euro 2016 בערוצי טלוויזיה ארציים אחרים במדינת ישראל מצביע על העובדה כי "צ'ארלטון" הפכה לסרסור עסקי שמתווך זכויות שידורים ואשר מבקש להרוויח ממון, והוא איננו גוף שידור ייחודי ו- מתוקן שרוצה להעשיר את הרזומה הטלוויזיוני שלו. העיקר שזכויות השידורים הנ"ל לא יירכשו ע"י היריב בגדול ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. לא בסדר בלשון המעטה (!). ה- BBC הבריטי רכש את זכויות השידורים של Euro 2016 לא כדי למכור אותן לצד שלישי לכל המרבה במחיר אלא כדי לשרת את הצופים שלו. 

להלן ההודעה לעיתונות של ערוץ 1 הציבורי בדבר שידור שבעת המשחקים במסגרת Euro 2016 בצרפת, אלה שקנה לאחרונה מחברת צ'ארלטון.

הערוץ הראשון ישדר 7 משחקים שייערכו במסגרת אליפות אירופה לאומות בכדורגל Euro 2016 שתיפתח בסוף השבוע הקרוב בצרפת. הערוץ הראשון ישדר את חגיגת הכדורגל של הקיץ באיכות HDבמרכזם שידור משחקים משמינית ומרבע הגמר.

השידור הראשון בשבת הקרובה 11.6 בשעה 15:30 יהיה של המשחק בין אלבניה לשווייץ במסגרת בית א'. בין המשחקים הנוספים שישודרו באיכות HD בערוץ הראשון :

בית ו' – אוסטריה נגד הונגריה – יום שלישי 14.6 בשעה 18:30.

בית ג' – אוקראינה נגד צפון אירלנד – יום חמישי 16.6 בשעה 18:30.

בית ו' – איסלנד נגד הונגריה – יום – שבת 18.6 בשעה 18:30.

בית ו' – איסלנד נגד אוסטריה – יום רביעי 22.6 בשעה 18:30.

הערה שלי : ערוץ 1 שגה שגיאה קשה במו"מ שלו עם מנכ"ל "צ'ארלטון" אדר זהבי שמכר לו 7 משחקים מבין 51 המשחקים של טורניר Euro 2016 (!). כל חמשת המשחקים הנ"ל בשלב המוקדם של Euro 2016 הם בעלי חשיבות משנית ואפילו פחותה מזאת, מפני שאין מדובר בחשיפת נבחרות מהדרג הראשון כמו אנגליה, צרפת, ספרד, איטליה, בלגיה, גרמניה, פורטוגל ועוד כמה אחרות. מדובר בעסקת חליפין לא טובה בלשון המעטה של ערוץ 1 עם אדר זהבי. את מי מעניין המשחקים האלה בשלב המוקדם מהדרג הנמוך ביותר של איסלנד נגד הונגריה ? ו/או אלבניה – שווייץ ? ו/או איסלנד – אוסטריה ? נעשתה כאן טעות מקצועית גדולה ע"י הנהלת ערוץ 1 מפני שמדובר בבחירה של משחקים מהשוּלַיִים הרחוקים ביותר. כל סכום ששולם עליהם ע"י ערוץ 1 הוא מיותר לחלוטין והופך לרווח נקי של אדר זהבי. הערה שלי : ייתכן כי שני המשחקים הנותרים בשמינית הגמר ורבע הגמר ישמשו פיצוי כלשהו אולם העיסוק בחמשת המשחקים בשלב המוקדם הוא בזבוז כסף ובזבוז זמן. 

בשבת 25.6.2016 בשעה 15:30 ישודר בערוץ הראשון אחד ממשחקי שמינית הגמר.

שבוע לאחר מכן, שבת 2.7.2016 ישודר בשעה 21:30 אחד ממשחקי רבע הגמר.

yoash 6

טקסט תמונה : הימים ההם של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. ה- IBC בלוס אנג'לס. אנוכי מנווט, עורך, ומפיק מהשטח את השידורים האולימפיים של לוס אנג'לס 84' שמוקרנים על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הצצה שלי היום או טו טו בטרם גיל 80 בתמונות ובמסמכים האלה המצורפים לאורכם ורוחבם של 606 הפוסטים בבלוג, ולנוכח הנעשה במדינת ישראל וקמילתו של השידור הציבורי ההוא במתכונתו הישנה ההיא מביאים אותי לתמוך בגרסתו המלנכולית של שלמה המלך בשעה שכתב את דברי הפתיחה לספרו "קֹהֶלֶת", כלהלן :

kohelet 2

טקסט מסמך : הפתיח של הספר התנ"כי "קהלת" כפי שכתב אותו שלמה המלך (בנו של דוד המלך) בערוב ימיו. מדובר בטקסט שנכתב ע"י איש חכם בעל תהילה פוליטית ענקית ומוניטין עצום ברגע של דכדוך נפש, בשעה של דיפרסיה, וגם נוסטלגיה, בתקופה שהוא כשליט על, כ- מונרך של מדינת ישראל לפני כ- 3000 (שלושת אלפים) שנים הבין בערוב ימיו שלא יוכל עוד לשנות דבר. אין יום שחולף מבלי שאני קורא כמה פרקים בספר התנ"ך. ישנם פרקים בתנ"ך וגם בחיים שמסבים לי המידה מסוימת שברון לב מפני שאתה יודע שלא תוכל עוד לתקנם ועליך להשאירם בידי הקב"ה, וגם בגלל הסיבה ש- ככול שאתה יותר מזדקן אתה מבין שזמנך קצוב, והקוצב הוא אותו הקב"ה שבידיו אתה משאיר את תיקון העולם. 

yoash 1 

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה הקודמת. הימים ההם – הזמן ההוא. אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן (בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן) בתקופת ההפקה, הניווט, והניהול של אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : אבא שלי ז"ל חבר קיבוץ אפיקים בעמק הירדן עִבְרֵת את שם משפחתו מ- בלינדמן ל- אלרואי בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת על פי בקשתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז דוד בן גוריון.

טקסט מסמך : שנת 2000. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב נפרד ממני בתום תקופת שירותו בת שלוש שנים את רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 9

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 8

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. לקראת טורניר Euro 2016 בצרפת (ייפתח ביום שישי – 10 ביוני 2016) : רמי ווייץ איש חברת "צ'ארלטון" הוא שדר כדורגל טוב שיוביל את השידורים הישירים של המפעל הנ"ל. אולם רמי ווייץ הפך לשדר מוביל רק מפני שמאיר איינשטיין נשאר בבית מסיבות רפואיות וישדר Off tube בלבד מהאולפן בהרצליה חלק מ- משחקי Euro 2016 בצרפת. 2. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שהכרנו אותה במתכונתה הישנה מאז 1968, פועלת מזה שנתיים תחת עוֹל מְפָרֵק וצַו של כּוֹנֵס נְכָסִים בשם פרופסור דוד האן, ו- נושמת כעת את נשימותיה האחרונות. בקרוב היא תהפוך לז"ל. על חורבותיה יקום תאגיד השידור הציבורי החדש שאיש איננו יודע כיצד יהיה מראהו הטלוויזיוני, עצמאותו העיתונאית, וכוחו הכלכלי. 3. המבנה החדש של זכויות השידורים והחוזים הרלוונטיים של אירועי הספורט הגדולים בארץ ובעולם בין השנים 2016 ל- 2020 מחניף מאוד לערוצי הספורט בכבלים ומרחיק ממנו את השידור הציבורי הישן וגם את החדש. 4. חוק הכלים השלובים בעמדות השידור של תעשיית הטלוויזיה. 5. טקסט מגוחך ויָרוּד של אורי לוי ב- Facebook. פוסט מס' 605. כל הזכויות שמורות.

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח ב- Issue רחב ועמוק שאני מעלה כאן לדיון מעת לעת לשיחה משותפת עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו "מִשְלֵי" בתנ"ך, Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקיםחזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיונאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנבון והנאור Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) מוסיף : "שום דבר איננו נכון באופן פוליטי אם איננו נכון במובן מוּסָרִי". לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הספר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.  

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. המינוי הרם התגלה חיש מהר כמופרך לחלוטין. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור והציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד מני מזוז הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל מכהן. יוסף בר-אל סוּלָק מהמשרה הרָמָה בגין שחיתות ושוחד מסך והושם בקרן זווית לא חשובה בירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. בפינה אפלולית שלה. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חוק הכלים השלובים בעמדות השידור של תעשיית הטלוויזיה באשר היא (1).

כל שידור Off tube הוא יריקה בפרצופם של צופי הטלוויזיה. כל עמדת שידור טלוויזיונית אותה מאיישים שַדָּר ופַרְשָן (בין אם באצטדיון ובין אם Off tube) פועלת על פי המטפורה של החוֹק הפיסיקאלי של כלים שלובים. רוּם המינוס (-) למרות איכותו השלילית ישאף תמיד להכניע את רמת הפלוס (+) החיובי כדי להשוות את קומתו בתוך כל החללים המרכיבים את המתקן הזה שקרוי עמדת השידור של הטלוויזיה. שַדָּר מוביל ירוד שסימונו מינוס (-) ימשוך לתהום את הפַּרְשָן שלו גם אם הסימון של הפַּרְשָן הוא פלוס (+). כנ"ל להפך : פַּרְשָן שסימונו מינוס (-) יוריד לתחתית הַבּוֹר שַדָּר מוביל שסימונו פלוס (+). ההיגיון המתמטי קובע שעמדת שידור טלוויזיונית אמורה להיות בעלת ערך רק אם סימונם של השַדָּר והפַּרְשָן שלו הם שני פלוסים (+ +). זאת לדעת : מינוס (-) מנצח פלוס (+) במתמטיקה, כמו שטִיפְּשוּת מביסה חוֹכְמָה, וטִמְטוּם מוריד ביָגוֹן שְאוֹלָה נִיסְיוֹן חַיִים, בִּינָה, דַעַת, ו- נְבוֹנוּת גם יחד.

שידור ישיר של תחרויות א"ק בטלוויזיה שונה לחלוטין במהותו ומרכיביו ב- 180 מַעֲלוֹת משידור ישיר של משחקי כדור בטלוויזיה. הוא פי אֶלֶף מורכב, מסובך, ומתיש מהם. חוק הכלים השלובים בעמדות השידור של תעשיית הטלוויזיה (2).

שלושת שדרני אליפויות העולם בא"ק, אורי לוי בתשיעית של פאריס 2003 + דני דבורין בעשירית של הלסינקי 2005 + עמית הורסקי באחת עשרה של אוסאקה 2007, גררו את הפרשן המשותף שלהם ד"ר גלעד וויינגרטן לתחתית של שלושה בורות עמוקים, והפכו אותו במידה רבה לשבר כלי. כך אני ראיתי את הדברים לפני 13, 11, ו- 9 שנים בהתאמה. הוא היה הפלוס (+) שלהם והם היו שלושת המינוסים (- – -) שלו. לא בגלל שהיו טיפשים אלא מפני שלא היה להם ניסיון וידע קודמים בתחום כל כך רחב ידיים ו- מורכב. החבר'ה האלה היו שדרני משחקי כדור וגם זה לא בשִגְשוּג מי יודע מה : כדורגל, כדורסל, וטניס. הם היו רחוקים מזירת ה- א"ק כרחוק מזרח ממערב אולם הרשו לעצמם להתגנב ברוֹאִים ובאֵין רוֹאִים למיקרופון הא"ק ולהתגלח על זקנו של הציבור. שלושתם נכשלו כישלונות מַרִים. אורי לוי שידר ישיר את אליפות העולם ה- 9 בא"ק בפאריס. שַדָּר רָעוּעַ. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלו. הוא לא יָסָף עוד. לא מפני שנגמרו תחרויות הא"ק בעולם ובארץ אלא מפני שמראש לא היה לו כל יֶדָע, כישרון, רשות, וסמכות לאחוז במיקרופון הא"ק. הוא הורחק משם לעַד. היה מדובר בכישלון קולוסאלי. האם אפשר להשוות את אורי לוי עם כישרונו העצום של נסים קיוויתי ? שאלה רטורית. התשובה ברורה. בלתי אפשרי. אורי לוי איננו מתקרב לקרסוליו של נסים קיוויתי. הערה אישית : 32 (שלושים ושתיים) שנים שהיתי מאז 1971 בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, מעולם לא הרשיתי לאורי לוי להסתובב ליד מיקרופון הא"ק. ב- 2002 נטשתי לעַד את ערוץ 1 ורשות השידור בטריקת דלת. לפתע בקיץ 2003 הפך אורי לוי לשדר א"ק מוביל של השידור הציבורי. המתעניינים בפרשת הנֶפֶל ההיא רשאים לבקש את פסי הקול של אותה אליפות העולם ה- 9 ההיא בא"ק בפאריס ולהקשיב לשידורים המגוחכים ההם של אורי לוי וגלעד וויינגרטן. היוצרות התהפכו שם והכל השתבש. כנ"ל בעניינו של דני דבורין. דני דבורין נקרא לשדר ישיר לראשונה בחייו אליפות עולם בא"ק, את זאת ה- 10 שנערכה בהלסינקי באוגוסט 2005. משום מה הוא דני דבורין הסכים והפך את עצמו ברגע למגוחך. גם בעניינו שלו היה מדובר ב- "הישג כפול" : הפעם הראשונה והאחרונה. הוא לא יָסָף עוד. כישלון מוחלט שהורחק אף הוא לנֶצַח ממיקרופון הא"ק. גורל דומה פקד את עמית הורסקי. עמית הורסקי הוא היחיד מבין השלושה הנ"ל שמצויד בכישרון, אולם איש לא טיפח אותו ולא הכשיר אותו קודם לכן בתחום כל כך מורכב ומסובך בטרם נטל את מיקרופון הא"ק. מה שקרה עם הקריירה של עמית הורסקי שנסקה בערוץ 1 והתדרדרה במדרון ברבות השנים הוא סיפור קריסה בלתי מובן ולא מוסבר. עמית הורסקי היה בשעתו שַדָּר הספורט מס' אחד של ערוץ 1 והחזיק פעם בשתי ידיו את מיקרופוני הכדורגל, הכדורסל, וה- א"ק. אולם הוא הודח וסולק מכולם. מה שנותר ממנו היום הם שיירים טלוויזיוניים. האיש מנהל ו- מתווך היום אינפורמציה לא חשובה במסגרת פַּנֶלִים רדודים בהפסקות משחקי הכדורסל.  

שידורים ישירים ממושכים בטלוויזיה של מאות תחרויות א"ק בהן משתתפים גברים ונשים על המסלול ובשדה באולימפיאדות ואליפויות עולם, איננו דבר של מה בכך. מדובר באין סוף כמעט של תחרויות מוקדמות + תחרויות רבע גמר + תחרויות חצי גמר + תחרויות גמר ש- כוללים בתוכם 24 מקצועות שונים על המסלול ובשדה (!). מדובר ב- המון תחרויות מוקדמות, אוסף עצום של משתתפים ומשתתפות, ורשימה ארוכה בלתי נגמרת של תוצאות והישגים. מדובר ב- מאות רבות של אתלטים ואתלטיות מ- 200 (מאתיים) מדינות שייטלו חלק בתחרויות הא"ק של אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016. מדובר באתגר טלוויזיוני עצום רב ממדים, ו- מסובך וגם יוקרתי ושאפתני, שאין דומה לו בכל מקצועות הספורט האחרים. אתגר שדורש לא רק ידע ו- מומחיות ברמה בינלאומית בתחום, אוריינטציה היסטורית, הכרת האתלטים והאתלטיות בטרם היציאה למשימות השידור, זיכרון נפלא, התמצאות מקיפה במכניקה של התנועה ובהכרת הפיזיולוגיה של גוף האדם, וגם יכולת לבנות דרמות ולשדר דרמות בטלוויזיה. חוקי השידור הטלוויזיוניים של תחרויות הא"ק מוכרים, ידועים, וברורים. השַדָּר מְשַדֵר והפַּרְשָן מְפַרְשֵן. השַדָּר בונה את הדרמות ומשדר אותן. הפרשן מנתח ומפרשן את הסיבות להתהוותן. הפַּרְשָן איננו שַדָּר מס' 2. הוא פַּרְשָן מס' 1. מדובר בתִּפְקוּד שונה לגמרי בחלל עמדת השידור, בתפעול קו השידור, וסך של הבדל טלוויזיוני ענק.

מר ניב רסקין השדר המוביל וד"ר מולי אפשטיין הפרשן שלו, יתייצבו בעוד כחודשיים לראשונה בחייהם בפני אתגר רחב ממדים ו- מבחן אולימפי עליון. התנסות ראשונה. ניב רסקין הוא שדר כדורסל שמעולם לא שידר תחרויות א"ק. יהיה מעניין (מאוד) לעקוב לא רק אחרי האתלטים והאתלטיות האולימפיים אלא גם אחרי שני הנציגים הבכירים ביותר של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים באולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016, בתאריכים, 21.8.2016 – 5.8.2016. זכויות השידורים של אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016 מוחזקים באופן בלעדי ע"י ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ניב רסקין נבחר להוביל ולשדר את תחרויות הא"ק באולימפיאדת הזאת של ריו דה ז'אניירו 2016, ו- הפיזיולוג ד"ר מולי אפשטיין התמנה להיות הפרשן שלו. מדובר בצִיווּת מקורי ו- מעניין. נפלה בחלקם זכות טלוויזיונית גדולה, התחייבות תקשורתית רחבת ממדים כלפי צופיהם, ועבודה אחראית ו- קשה מנשוא. מעניין יהיה להקשיב ולהתבונן ב- ניב רסקין ולראות האם הוא יכול ומוכשר להגיח מ- ד' אמות הכדורסל שלו לעבר אופק חדש שהוא איננו מכיר. האם הוא בר סמכא ליטול את מיקרופון הא"ק הטלוויזיוני ? ניב רסקין ניצב לא רק בפעם הראשונה בפני מבחן טלוויזיה רָב צְלָעוֹת ו- אדיר ממדים ו- חשוף לעֵין כּל, אלא עומד גם בפני משימה אחרת לא פשוטה, ל- חמוק מ- צִלוֹ של קָאטוֹ (Cato) הַזָקֵן. גבירותיי ורבותיי, אין מדובר ב- להחליף צִחְקוּקִים ודָאחְקוֹת עם פיני גרשון וארז אדלשטיין בעמדת שידור של משחק כדורסל כלשהו בליגה שלנו. עומד כאן לדיון עניין רציני ביותר, הפוטנציאל והכישרון של ניב רסקין, האם יוכל בפעם הראשונה בחייו לכסות ולשדר ישיר כהלכה את ענף הספורט האולימפי החשוב ביותר והראשון במעלה, תחרויות ה- א"ק אולימפיות באולימפיאדה ה- 31 במניין הזמן החדש, זאת של ריו דה ז'אניירו 2016. אל תקנאו בו.

יש להזכיר כאן לקוראי הבלוג שלעומת ניב רסקין הטירון מולי אפשטיין הוא איש א"ק (ברמה גבוהה) מיסודו וגם בעל ניסיון טלוויזיוני לא מועט. מולי אפשטיין שימש פַּרְשָן א"ק מצטיין שלי (במקומו של גלעד וויינגרטן) לצדו של השַדָּר מאיר איינשטיין באליפות העולם ה- 7 בא"ק שנערכה באוגוסט 1999 בסביליה – ספרד. כמו כן זימנתי אותו את מולי אפשטיין בשל השכלתו הספורטיבית והאקדמית בתחום הפיסיולוגיה לשמש פרשן ספורט כללי שלי באולימפיאדת סידני 2000. מולי אפשטיין הוא חוקר ואיש מדע מהשורה הראשונה בארץ בתחום הספורט, וגם איש תקשורת נבון ובעל ניסיון ו- מוניטין בזירת הא"ק הישראלית והבינלאומית. החידה הגדולה היא השַדָּר המוביל ניב רסקין שמעולם לא שידר ישיר תחרויות אתלטיקה קלה בארץ ו/או בעולם, וודאי לא אליפויות עולם ולא אולימפיאדות.

פרופסור גור אלרואי באוניברסיטת חיפה.

הבן שלנו פרופסור גור אלרואי התמנה ב- 2 ביוני 2016 לדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.

חברת הטלוויזיה "צ'ארלטון" בראשות המנכ"ל שלה רו"ח שנראה כפעלתן ונמרץ מר אדר זהבי (בן 46) מחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של "Euro 2016". רמי ווייץ התמנה ע"י חברת "צ'ארלטון" להיות שַדָּר הכדורגל המוביל שלה בטורניר "Euro 2016" בצרפת. מדובר בשַדָּר כדורגל טוב. הפרשן של רמי ווייץ יהיה בתחילה ניר לווין ובהמשך מוטי איוואניר. השַדָּר השני של "צ'ארלטון" ב- Euro 2016 בצרפת יהיה לירן שכנר ולצדו הפרשן זאביק זלצר. השדר השלישי של "צ'ארלטון" מאיר איינשטיין שהוא בעצם השַדָּר הבכיר נשאר בארץ מסיבות רפואיות ו- יתרום את חלקו בשידורי Off tube של חלק ממשחקי טורניר "Euro 2016" מהאולפן בהרצליה את המשחקים הנותרים. 

חברת הטלוויזיה הישראלית העשירה והמשגשגת "צ'ארלטון" בראשות מי שנראה מנכ"ל פעלתן וחרוץ שלה רואה החשבון אדר זהבי, רכשה לא מכבר את זכויות השידורים של שני אירועי ספורט גדולים של Euro 2016 בצרפת, והכדורגל הישראלי לארבע השנים הבאות של 2020 – 2016.

1. Euro 2016 בצרפת.

טורניר הכדורגל הגדול אליפות אירופה לאומות – צרפת 2016 בהשתתפות 24 נבחרות לאומיות (קרוי Euro 2016) שייפתח בעוד ארבעה ימים ביום שישי – 10 ביוני 2016 בצרפת. Euro 2016 הוא טורניר הכדורגל השני בחשיבותו בעולם אחרי המונדיאל. משחק הפתיחה יתקיים ביום שישי הקרוב – 10 ביוני 2016 בעשר בערב באצטדיון סיינט דניס בפאריס בין הנבחרת המארחת צרפת ונבחרת רומניה. במשך חודש ימים ייערכו במסגרת Euro 2016 בצרפת 51 משחקים שיתפרסו על פני 9 ערים ו- 10 אצטדיונים. משחק הגמר יתקיים ב-יום ראשון – 10 ביולי 2016 גם כן באצטדיון סיינט דניס בפאריס. הטורניר הנוכחי של Euro 2016 – אליפות אירופה לאומות בכדורגל (מנוהל ע"י UEFA) הפך למפעל בסדר גודל של מונדיאל ספרד 1982 (מנוהל ע"י FIFA) שם נטלו חלק לראשונה 24 נבחרות מכל רחבי העולם (במקום 16 נבחרות במונדיאל ארגנטינה 1978). מונדיאל ארגנטינה 1978 כלל בתוכו 38 משחקים. מונדיאל ספרד 1982 כלל 52 משחקים. כמות המשחקים טפחה ועימם גם עלויות השידורים. כנ"ל לגבי Euro 2016 בצרפת. השתתפותן של 24 נבחרות מעלה מייד את משך זמן הטורניר, מגביר את המאמץ הטלוויזיוני של סיקור 51 המשחקים, וכמובן מייקר את זכויות השידורים. חברת "צ'ארלטון" הישראלית בעלת היכולות בראשות המנכ"ל שלה אדר זהבי השכילה לעמוד בלחץ הכלכלי ולשלם ל- UEFA על פי הערכות סכום של כ- 8.500000 (שמונה מיליון וחצי יורו) עד 9.000000 (תשעה מיליון) יורו, מדובר בסכום שמתקרב ל- 40.000000 (ארבעים מיליון) שקל, תמורת רכישת הזכויות הבלעדיות של 51 המשחקים לשידור בארץ, והרשאת UEFA ל- "צ'ארלטון" לנהל מו"מ עם צד שלישי (Third party) לצורך מכירת זכויות שידורים לכל המרבה במחיר. אדר זהבי סירב למסור לי את הנתונים המוניטאריים המדויקים הקשורים לקניית הזכויות של Euro 2016 ומכירת חבילות שידור לערוצי הטלוויזיה הארציים במדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בסוד של השב"כ והמוסד. צ'ארלטון השאירה בידיה 26 משחקים של Euro 2016 מתוך 51, ואת 25 הנותרים מכרה לשלושת הערוצים הארציים : 5 לערוץ 10, 7 לערוץ 1, ו- 13 לערוץ 2.

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וההיסטוריה של – EUROS. אני מבקש להדגיש כאן היטב ובאופן חד משמעי שכל אותן חמשת הפקות ה- Euros אותן ניהלתי וניווטתי בעבור המנכ"לים שלי לדורותיהם יוסף "טומי" לפיד ז"ל (1984 – 1979), אורי פורת ז"ל בקדנציה הראשונה (1989 – 1984), אריה מקל ( 1993 – 1989), מוטי קירשנבאום ז"ל (1998 – 1993), ואורי פורת ז"ל בקדנציה השנייה שלו הקטועה (2001 – 1998) נעשו מהשטח. ממוקד ההתרחשויות, מעמדות שידורים טלוויזיוניות מאובזרות באצטדיונים השונים ביבשת אירופה. 

מפעל ה- Euro (אליפות אירופה לאומות בכדורגל) הוא עתיק יומין שהחל את דרכו ב- 1960 בצרפת בהשתתפות 8 נבחרות. בבכורה זכתה ברה"מ שגברה על יוגוסלביה 1:2. המפעל צבר יוקרה רבה ופופולריות רבה במהלך השנים. רק בחלוף 20 שנים החליטה UEFA לגבות זכויות שידורים מאיגוד השידור האירופי (EBU) בעבור Euro 1980 שנערך באיטליה. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל סירב מכל וכול לבקשתו של מנהל הספורט אלכס גלעדי לשדר ישיר את שני משחקי חצי הגמר והגמר בשתי טענות מגוחכות שלרשות השידור אין כסף, למרות שזכויות השידורים שהוצעו אז לטלוויזיה הישראלית הציבורית ע"י ה- EBU כחברה פעילה באיגוד השידור האירופי נסבו על 5000 (חמשת אלפים) דולר בלבד, וכי אין מדובר בטורניר כדורגל מעניין יתר על מידה בהשוואה למונדיאל. כל רשתות הטלוויזיה של ה- EBU ו- OIRT (איגוד השידור של המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה) ללא יוצא מן הכלל שידרו ישיר את 15 משחקי הטורניר של "Euro 1980", רק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל קבע שמדובר באירוע ספורט לא מעניין. מה הפלא שאלכס גלעדי התפוצץ מזעם.

ברצוני להזכיר בנקודה זאת לקוראי הבלוג ששני המנכ"לים של רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל ויצחק לבני יבד"ל סירבו לשדר על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית את טורניר "Euro 1972" (ב- בלגיה) ואת טורניר "Euro 1976" (ב- יוגוסלביה) למרות שזכויות השידורים הוענקו להם ע"י ה- EBU בחינם. הנימוק היה כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית רווייה ממילא בשידורי ספורט. מנהלי הטלוויזיה דאז ישעיהו "שייקה" תדמור ואחריו ארנון צוקרמן לא התעקשו יותר מידי מול המנכ"לים שלהם, ושני טורנירי ה- Euros ההם שהוענקו בחינם ל- EBU (כל 15 המשחקים בכל Euro של 1972 ו- 1976 שודרו ישיר ב- 60 רשתות טלוויזיה ציבוריות ב- EBU וב- OIRT) לא שודרו אצלנו כלל. אפילו לא שני משחקי הגמר גרמניה – ברה"מ 1:3 ב- 1972 וצ'כוסלובקיה – גרמניה (צ'כוסלובקיה ניצחה בבעיטות הכרעה מ- 11 מ') ב- 1976.

המפנה הטלוויזיוני החיובי הראשון שלנו חַל ב- "Euro 1984" שנערך בצרפת. כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1984 שכנעתי שנה קודם לכן ב- 1983 את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז טוביה סער יבד"ל ואת מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל לרכוש את זכויות השידורים תמורת תשלום של 10000 (עשרת אלפים) דולר ולשדר ישיר את שני משחקי חצי הגמר ואת משחק הגמר (צרפת – ספרד 0:2). הטסתי את יורם ארבל לצרפת למשימות השידורים הישירים הנ"ל האלה : שידור ישיר של משחק חצי גמר אחד צרפת – פורטוגל 2:3 ב- 23 ביוני 1984 (משחק חצי הגמר השני ב- 24 ביוני 1984 ספרד – דנמרק 1:1 ו- 4:5 בפנדלים נועד להקלטה) וכמובן שידור ישיר משחק הגמר ב- 27 ביוני 1984, כאמור צרפת – ספרד 0:2. כרגיל "חוקי מרפי" (Murphy's Law) פעלו בכל עוצמתם בתאריכים ההם בשליש האחרון של חודש יוני 1984. כל מה שתכננתי, ביקשתי, ורציתי באותם ארבעת הימים שבין 23 ביוני 1984 ל- 27 ביוני 1984 התקלקל לפתע ולא פעל. "אם דבר מה עלול להשתבש – הוא אכן ישתבש", טען מרפי (Murphy) את טענתו ו- צדק (!). ובאמת טכנאי חטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הכריזו דווקא בארבעת הימים ההם על עיצומים נגד מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל (התמנה ב- 1 באפריל 1984 למנכ"ל רשות השידור במקומו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל), והגשימו הלכה למעשה את תורתו של מרפי. המשחקים ההם לא שודרו אלא הוקלטו בלבד. ה- Highlights שלהם שודרו ב- "מבט ספורט" כתקצירים קצרצרים בלבד. מרפי צדק : "אם קיימת אפשרות שכמה דברים ישתבשו – אזי ישתבש הדבר שיגרום את הנזק הגדול ביותר". בטרם היציאה לביצוע משימות השידור בחו"ל כתבתי וחיברתי "ספרי שידור / פקודות מבצע" ששימשו כמעין תנ"ך על פיהן יישק דבר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופת ההפקה המדוברת. זמן קצר לאחר מבצע השידורים הכושל של "Euro 1984" טסתי ל- לוס אנג'לס במדינת קליפורניה בארה"ב כדי לנהל את מבצע השידורים המורכב והמסובך והמרוחק אך המשגשג של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984.

את טורניר "Euro 1988" בגרמניה שידרנו ישיר כמעט במלואו, 12 משחקים מתוך סך של 15. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ואנוכי שלמנו ל- UEFA באמצעות ה- EBU זכויות שידורים בגובה של 20000 (עשרים אלף) דולר. אורי פורת העניק לי ב- 1988 אפשרויות הפקה נאותות יחסית לימים עברו וקיבל את דעתי כי על הטלוויזיה הישראלית הציבורית מוטלת חובה למסור לצופיה "אינפורמציות ספורט" חשובות בשידורים ישירים גם בלילות שישי – ערבי שבת. שידרנו ישיר 12 משחקים מתוך סך של 15 ב- "Euro 1988" ולראשונה בהיסטוריה של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרנו ישיר משחק כדורגל בהיקף מלא בליל שישי – 10 ביוני 1988 את גרמניה – איטליה 1:1. היה מדובר בנקודת מפנה דרמטית והיסטורית בתולדות השידור הציבורי, לראשונה שידור ישיר של משחק כדורגל בינלאומי בליל שישי על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ממנו לא הייתה עוד דרך חזרה. השדרים שלי ב- "Euro 1988" בעמדות השידור ב- גרמניה היו יורם ארבל ונסים קיוויתי. ליווה אותם והעניק להם סיוע טכני בעמדות השידור ברחבי גרמניה טכנאי הקול והתקשורת אבי שמידט. המגיש והמנחה אורי לוי והפרשן צבי רוזן ניווטו היטב את השידורים הישירים מאולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. הפקת Euro 1988 רחבת הממדים יחסית לימים ההם צלחה והכתה גלים בארץ וגם בין ארבעת כתליה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עד שמנהל חטיבת החדשות בעת ההיא יאיר שטרן מצא צורך להביע את תודתו בכתב. בטרם היציאה לביצוע משימות השידור בחו"ל כתבתי וחיברתי "ספרי שידור / פקודות מבצע" ששימשו כמעין תנ"ך עבור כוחות השידור בארץ ובאירופה על פיהן יישק דבר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופת ההפקה המדוברת. זמן לא רב לאחר תום מבצע השידורים של "Euro 1988" טסתי לסיאול בירת דרום קוריאה כדי לנהל את מבצע השידורים המורכב והמסובך והמְרוּחַק אך נוֹשֵא הַפֵּירוֹת של אולימפיאדת סיאול 1988.

euro 1988

טקסט מסמך : שער הכריכה של ספר השידור / פקודת מבצע בת 40 עמודים של מפעל "Euro 1988" בגרמניה (בהשתתפות 8 נבחרות לאומיות) כפי שחיברתי וכתבתי בטרם הטיסה לגרמניה, והצבת התשתיות ההולמות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מפעל אליפות אירופה בכדורגל (Euro) גם במתכונתה הישנה עם מספר נבחרות מצומצם, רק שמונה, נחשבה לאירוע הכדורגל השני בחשיבותו ואיכותו בעולם אחרי טורניר אליפות העולם בכדורגל (מונדיאל). את יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית זה ממש לא עִניֵין והבּוֹס הישיר שלי מנהל חטיבת החדשות אֵלִימֶלֶך רָם ז"ל לא התערב בוויכוח בינינו.

euro 1988 1

טקסט מסמך : 26 ביוני 1988. מכתב הערכה ששלח לי יאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות דאז בטלוויזיה הישראלית הציבורית כמנווט שידורי הספורט שלו בתום הפקת מבצע השידורים של "Euro 1988" בגרמניה (כדי לדייק צריך לומר מערב גרמניה). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

arbel+kivity 1988טקסט תמונה : שבת – 25 ביוני 1988. טורניר Euro 2016. הימים ההם – הזמן ההוא לפני עשרים ושמונה שנים. האצטדיון האולימפי במינכן בירת באוואריה בגרמניה. יורם ארבל (במרכז) ונסים קיוויתי (משמאל) שניהם מרכיבים מערכות Headset על ראשם מאיישים את עמדת השידור שלנו בטרם שריקת הפתיחה והשידור הישיר של משחק הגמר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בו גברה הולנד על ברה"מ בתוצאה 0:2. האותיות האנגליות IBA (ראשי תיבות של Israel Broadcasting Authority) מסמנות כי עמדת השידור הזאת שייכת לטלוויזיה הישראלית הציבורית. האיש מימין הוא ניקוס קאטסארוס שדר הכדורגל של הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה אישית שלי : התמונות האלה המצורפות ל- בלוג שאני חוקר וכותב ואשר מופיעות בסדרת 13 הספרים שאני חוקר וכותב אודות "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" יש ערך עליון (!). התמונות הללו הן בעלות ערך דוקומנטארי חשוב ביותר מפני שהן מתעדות את שדרי חטיבת הספורט בטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 משדרים ישיר מעמדות שידור הפרושות על פני רחבי הגלובוס באצטדיוני הא"ק, הכדורגל, השחייה, ההתעמלות, הכדורסל, וענפי ספורט נוספים, בנוסף לעדותי בכתב. התמונות הללו מוכיחות כי אמת דיברתי וכי יש לי רשות לתקוף את יוזמת מדיניות שידור ה- Off tube שנוקט ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים.

"Euro 1992" בשוודיה צלח בשל תמיכתו של מנכ"ל רשות השידור אריה מקל בי ובתוכנית השידורים שלי נגד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל שהתנגד לי ולה. שידרנו ישיר 12 משחקים מתוך סך של 15 ושילמנו זכויות שידורים ל- UEFA באמצעות ה- EBU בגובה של 50000 (חמישים אלף) דולר. שני השדרים שלי בעמדות השידור בשוודיה היו מאיר איינשטיין ורמי ווייץ. יוסף בר-אל לא סלח לי על שיתוף הפעולה שלי עם מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ובכל זאת הצליח להתנקם בי. הוא החליט לא לשלוח לשוודיה את הפרשן שלי אבי רצון. אריה מקל וויתר והודיע לי שאין לו רצון להתערב בעניין שהוא מחשיב אותו לשולי. "שמאיר איינשטיין ורמי ווייץ שלך יסתדרו בלי אבי רצון שלך, תאמין לי שהם יכולים…", גרס את גרסתו. בטרם היציאה לביצוע משימות השידור בחו"ל כתבתי וחיברתי את "ספרי השידור / פקודות מבצע" ששימשו כמעין תנ"ך על פיהן יישק דבר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופת ההפקה המדוברת. בתום מבצע השידורים של "Euro 1992" טסתי לברצלונה כדי לנהל את מבצע השידורים המורכב והמסובך ורווי בעיות טכנולוגיות ולוגיסטיות של אולימפיאדת ברצלונה 1992. מנהל הטלוויזיה הישראלית דאז היה יוסף בר-אל.

euro 1992

טקסט מסמך : שער הכריכה של ספר השידור / פקודת מבצע בת 42 עמודים של מפעל "Euro 1992" בשוודיה (בהשתתפות 8 נבחרות לאומיות) כפי שחיברתי וכתבתי בטרם הטיסה לשוודיה, והצבת התשתיות ההולמות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים. את שני העותקים הראשונים שלחתי למנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל. "לא תצטערו על ההשקעה, על זמן המרקע, ועל הביצוע של מחלקת הספורט", כתבתי והקדשתי לשניהם את הספר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                    

טקסט מסמך : תוכנית השידורים המאושרת של טורניר אליפות אירופה בכדורגל בשוודיה –  92' EURO (בהשתתפות 8 נבחרות בלבד בעת ההיא) ע"י מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל. נבחרת דנמרק הצטרפה ברגע האחרון לטורניר Euro 1992 לאחר שיוגוסלביה הודחה ממנו בשל נסיבות פוליטיות. (מתוך פקודת המבצע של שידורי שוודיה 92'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

einstein+weitz 1992

טקסט תמונה : 22 ביוני 1992. טורניר Euro 1992 בשוודיה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני עשרים וארבע שנים. מאיר איינשטיין (משמאל) ורמי ווייץ (מימין) מתיירים את גטבורג ערב השידור הישיר של משחק חצי הגמר השני הולנד – דנמרק 2:2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

geteburg 1992

טקסט תמונה : 26 ביוני 1992. טורניר Euro 1992 בשוודיה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני עשרים וארבע שנים. שני השדרים המובילים שלי מאיר איינשטיין (במרכז) ורמי ווייץ (משמאל) מאיישים את עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון הכדורגל של גטבורג – שוודיה. התמונה צולמה דקות ספורות בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר דנמרק – גרמניה 0:2. מימין זהו אמיר אפרת עיתונאי "ידיעות אחרונות" בעת ההיא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה אישית שלי : התמונות האלה המצורפות ל- בלוג שאני חוקר וכותב ואשר מופיעות בסדרת 13 הספרים שאני חוקר וכותב אודות "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" יש ערך עליון (!). התמונות הללו הן בעלות ערך דוקומנטארי חשוב ביותר מפני שהן מתעדות את שדרי חטיבת הספורט בטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 משדרים ישיר מעמדות שידור הפרושות על פני רחבי הגלובוס באצטדיוני הא"ק, הכדורגל, השחייה, ההתעמלות, הכדורסל, וענפי ספורט נוספים, בנוסף לעדותי בכתב. התמונות הללו מוכיחות כי אמת דיברתי וכי יש לי רשות לתקוף את יוזמת מדיניות שידור ה- Off tube שנוקט ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים.

התפנית הדרמטית הגדולה התרחשה ב- "Euro 1996" באנגליה עם הופעתו המזהירה של של מנכ"ל רשות השידור מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל בשמי רשות השידור ב- 18 באפריל 1993. מוטי קירשנבאום חונן באמת באישיות מזהירה. מספר הנבחרות הלאומיות המשתתף במפעל הכדורגל האירופי היוקרתי הזה הכפיל את עצמו ו- צמח מ- 8 ל- 16. גם כמות המשחקים בטורניר הוכפלה מ- 15 ל- 31 וסכום זכויות השידורים, ה- Share שלנו במסגרת חברותינו הפעילה ב- EBU, האמיר מ- 50000 (חמישים אלף) דולר ל- 400000 (ארבע מאות אלף) דולר. מוטי קירשנבאום ז"ל צעד עמי שלוב זרועות. הוא אישר את כל התשלומים (זכויות שידורים + הוצאות הפקה) וגם את תוכנית ביצוע ההפקה הגדולה והמקפת שלי באנגליה. היה מדובר בשידור ישיר בהיקף מלא של כל 31 המשחקים ב- "Euro 1996" מעמדות שידור בשמונה אצטדיונים הפרוסים בשמונה ערים ברחבי אנגליה. הקמתי את משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלי במשרדי "Reuters" בלונדון. מוטי קירשנבאום אישר לי להביא ללונדון 1996 את המפיק המצטיין והחרוץ שלי ששי אפרתי ואת עוזרת ההפקה דליה מונטיליו ז"ל. שני ציוותי השידור שלי ברחבי בריטניה הגדולה כללו את השדר מאיר איינשטיין + הפרשן אבי רצון ואת השדר זוהייר בהלול + הפרשן חיים ברעם. שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים בין 8 ביוני יוני ל- 30 ביוני 1996 שהתפרסו על פני שמונה אצטדיונים בשמונה ערים ברחבי אנגליה. איש התקשורת המרכזי במשרדי "רויטרס" בלונדון היה מהנדס הקול והתקשורת סעדיה קראוואני. שני טכנאי התקשורת עמירם שטדלר ויוסי אשכנזי תמכו בשטח וניהלו את עמדות השידור של שני ציוותי השידור של מאיר אינשטיין וזוהייר בהלול. מלאכת הצילום של "Euro 1996" נעשה במשותף ע"י ה- BBC הציבורי ורשת ITV המסחרית. הערה שלי : המשחק המסקרן אנגליה – הולנד שנערך ב- 18 ביוני 1996 שודר על ידינו בשידור ישיר בערוץ 33 מפני שערוץ 1 היה עסוק ביום ההוא בשידור ישיר של טקס השבעת הממשלה בראשות ראש הממשלה החדש בנימין נתניהו. הפקת Euro 1996 הייתה חלקה לגמרי גם בשל הסיוע המקצועי הנדיב של הבריטי פול בינסטד (Paul Binsted) האחראי הראשי על המערך הטכנולוגי של מרכז "רויטרס" בלונדון. חזרתי מ- "Euro 1996" בלונדון לערוץ 1 בירושלים, שהיתי כאן שבוע, וטסתי שוב לארה"ב להפיק, לשדר ישיר, ולנהל את מבצע השידורים המורכב והמסובך והמְרוּחַק אך הַפּוֹרֶה של אולימפיאדת אטלנטה 96'. בטרם היציאה לביצוע משימות השידור בחו"ל כתבתי וחיברתי "ספרי שידור / פקודות מבצע" ששימשו כמעין תנ"ך על פיהן יישק דבר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתקופת ההפקה המדוברת.

euro 1996

טקסט מסמך : שער הכריכה של ספר השידור / פקודת מבצע בת 53 עמודים של מפעל "Euro 1996" באנגליה (לראשונה בהשתתפות 16 נבחרות) כפי שחיברתי וכתבתי בטרם הטיסה לאנגליה, והצבת התשתיות ההולמות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : תוכן העניינים של פקודת המבצע / ספר השידורים הכולל לו"ז, היערכות טכנולוגית, והיערכות לוגיסטית באנגליה  ובירושלים. (מתוך פקודת המבצע שחיברתי וכתבתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : דף התדריך הכללי בפקודת המבצע הפונה לכל אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית– ערוץ 1 הנוטלים חלק בהפקה הבינלאומית הזאת. (מתוך פקודת המבצע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : רקע  כללי  ולו"ז של הפקת 96' EURO. (מתוך פקודת המבצע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ארגון מפעל 96' EURO. (מתוך פקודת המבצע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : שיטת המשחקים של 96' EUEO. (מתוך פקודת המבצע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : תאריכים ולו"ז של מבצע שידורי הטלוויזיה של 96' EURO. (מתוך פקודת המבצע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מפת אנגליה ושמונת הערים המארחות את 31 משחקי הטורניר של 96' EURO. (מתוך פקודת המבצע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1996 – EURO. ריכוז הנתונים בטבלה מסכמת של פקודת המבצע של הפקה ושידור אליפות אירופה בכדורגל באנגליה – 96' EURO (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן יבד"ל אישרו את תוכנית השידורים המכסימליסטית שהצעתי להם, שידורים ישירים בהיקפים מלאים של כל 31 משחקי טורניר Euro 1996. בין שני הנ"ל מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן, מוטי קירשנבאום היה הדומיננטי, ההוגה, היוזם, והמחליט. יאיר שטרן היה בבחינת עוזר שלו וחייל צייתן. (מתוך פקודת המבצע).

טקסט מסמך : 1996 EURO. הסבר המִפְרָט הטכנולוגי של מבנה קווי שידור ה- 4W כפי שתכננתי עם מהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני המסביר את הקשר בין עמדות השידור שלנו הפרושות ברחבי האצטדיונים באנגליה לבין משרד ההפקה והתקשורת שלנו בקומפלקס התקשורת ו- הטלוויזיה של "רויטרס" בלונדון. (מתוך פקודת המבצע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : הסבר המִפְרָט הטכנולוגי של חיבור קווי שידור ה- 4W שלנו מהאצטדיונים השונים והעברתם למרכז התקשורת של הדואר הבריטי בלונדון (British Telecom) בדרכם לאולפנים שלנו בירושלים. הסיגנלים הועברו לירושלים באמצעות לוויין התקשורת האירופי ה- ECS. (מתוך פקודת המבצע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1996. אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (Euro 1996). הימים ההם – הזמן ההוא לפני עשרים שנים. אנוכי בודק את צירי התנועה של הרכבת התחתית בלונדון ומכין את עבודת השידור שלי עם המפיק החרוץ – יד ימיני ששי אפרתי ברכבת התחתית בלונדון. מימין, זהו מפקח ה- Video והתקשורת עמירם שטדלר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שילמנו 400000 (ארבע מֵאות אֶלֶף) דולר, מחיר יקר אך הוֹגֵן תמורת זכויות השידורים הבלעדיות של 1996 EURO בישראל. פועל יוצא הנקבע על פי הפורמולה של ה- Share הכספי של ה- EBU. בעבור הוצאות תּפעול ההפקה והשהייה במשך 35 יום במרכז התקשורת והטלוויזיה של "רויטרס" בלונדון שילמנו כ- 35000 (שלושים וחמישה אֶלֶף) דולר נוספים. עלויות השידורים ה- Multilateral על לוויין התקשורת האירופי ה- ECS היו מינימאליות כמעט אפסיות בשל המספר הרב של המשתתפים. כל 55 רשתות הטלוויזיה הציבוריות – ממלכתיות המאוגדות ב- EBU היו חתומות על חוזה השידורים הכפול עם UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית) שכלל בתוכו את משחקי 1996 EURO שנערכו באנגליה ואת האליפות הבאה של 2000 EURO שעמדה להיערך לראשונה בשתי מדינות במקביל, הולנד ובלגיה. ערוץ 5 של מיילן טנזר היה מחוץ לתמונת שידורי 96' EURO ולא סיכן אותנו. טכנולוגיית הטלוויזיה היא הכלי המאפשר את העיתונאות המיידית. בעזרתם האדיבה והיעילה של פול בינסטד (Paul Binsted) ומנהל ההנדסה הראשי שלו מר טרי בארטון (Terry Barton), הקמתי את משרד הפקה, תקשורת, והשידורים קטן אך פונקציונאלי, יעיל, ומדויק שלי בתוך מרכז תקשורת הטלוויזיה הענקי של חברת "רוֹיְטֶרְס" (Reuters) שאִפשֵר שידורים ישירים נטולי שגיאות לחלוטין. מהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני יחד עם עוזרו עודד להב – שפיץ ז"ל הקימו את מערך קווי השידור המתוחכם וקווי הבקרה של ההפקה. בכך הפך המשרד בלונדון למרכז שליטה ומיתוּג. מבנה קווי השידור שלנו אִפשר לי להיות בַּקָּר ראשי של השידורים ולשלוט בעת ובעונה אחת ממרכז הטלוויזיה של "רוֹיְטֶרְס" בלונדון על השַדָּרִים שלי באנגליה ועל האולפן המנווט בירושלים. זהו יתרון טכנולוגי תלת ממדי ורב עוצמה המצמצם מראש את התקלות האפשריות למינימום ומאפשר פתרון מיידי כשהן קוֹרוֹת. בעת התרחשותן. צֶוֶות השידורים הראשון באנגליה הורכב מהשַדָּר מאיר איינשטיין, הפרשן אבי רצון, וטכנאי התקשורת מפקח ה- Video עמי שְטָדְלֶר. צוות השידורים השני כלל את השַּדָּר זוהייר בהלול, הפרשן חיים ברעם, וטכנאי התקשורת ממחלקת הקול יוסי אשכנזי. התברכתי בצוות טכנאים חרוץ ונאמן. מסור לתפקידו. מר ששון "ששי" אפרתי שימש כמפיק בלונדון והיה עוזרי הקרוב ויד ימיני במבצע השידורים הממושך הזה. מדובר באיש טלוויזיה חיוני, ידען, וחרוץ מהמדרגה הגבוהה ביותר. מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום אישר לי בפעם הראשונה להביא לקבוצת השידור שלי באנגליה עוזרת ההפקה. היה מדובר בעוזרת ההפקה הוותיקה דליה מונטיליו – מזון ז"ל.

1996 – 1995. זה היה נורא. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נרצח ב- 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר ע"י בן עוולה אולם החיים היו חזקים מהמתים. אני המשכתי בתכנון הפקות הספורט הבינלאומיות הגדולות שלי : טורניר "Euro 1996" בכדורגל באנגליה, ואולימפיאדת אטלנטה 1996. מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן ניצבו מאחוריי.

שידורי הספורט בהנהגתי חזרו מייד לרוּטינה בסוֹפָה של 1995. ב- 15 בנובמבר 1995 אחד עשר יום לאחר רצח ראש הממשלה, כבר העבירו מאיר איינשטיין ואבי רצון בשידור ישיר מהעיר קוֹן בצרפת את משחק הכדורגל צרפת – ישראל בקדם אליפות אירופה. צרפת ניצחה 0:2. שבוע אח"כ החלו השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל . בקיץ 1996 לא זכר כבר איש את תבוסת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לערוץ 2 המסחרי וכישלון הסיקור של רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. ההצלחות של שני מבצעי השידור הגדולים של מחלקת הספורט בקיץ 1996, משחקי אליפות אירופה בכדורגל  1996 EURO באנגליה ו- המשחקים האולימפיים של אטלנטה 1996 בארה"ב, שתי מסות שידור ספורטיביות שהכילו יותר מ- 300 שעות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 השכיחו כה מהֵר את מפלות העבר. השיחה המעניינת והמתמשכת עם מנכ"ל רשות השידור במסעדה הלונדונית האוקספורדית התארכה. לפתע שינה מוטי קירשנבאום כיוון. מוטי קירשנבאום ז"ל העריך מאוד וכיבד את חיים יבין יבד"ל. הוא שַח לי לא פעם אחת במין גאווה שכזאת : "ההלוויה של חַיִים יָבִין תצא מבניין הטלוויזיה ברוממה". פעם סיפר לי שבימיה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 ניסו רבים את כוחם כמגישי חדשות מול מצלמת הטלוויזיה המָאגִית באולפן. כולם ביקשו להיות כוכבי הגשה. "כשהתיישב חַיִים יָבִין לראשונה על כֵּס המגיש ב- Screen Test ב- 1968 והעמיד את כישרונו למבחן מול מצלמת הטלוויזיה באולפן ידענו כולנו מייד שנולד מגיש חדשות טבעי", סיפר מוטי קירשנבאום בעיניים בורקות ואהדה גלויה לקריין הוותיק. חיים יבין היה בשנים ההן קריין חדשות נודע ברדיו "קול ישראל" ושימש כעוזרו הקרוב של המומחה לתקשורת פרופסור אליהוא כ"ץ מי שנבחר ב- 1967 ע"י השר ישראל גליל להקים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה, להפיח בה חיים, ולהעמיד אותה על רגליה. הצלחתו של חיים יבין ב- Screen test ההוא לפני כמעט 50 (יובל) שנים סללה בפניו קריירה טלוויזיונית מזהירה. מוטי קירשנבאום אהב והעריך את חיים יבין. שניהם היו חברי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית ב- 1968 ושירתו תחת פיקודם של פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד. חיים יבין, מוטי קירשנבאום ז"ל, דן שילון, טוביה סער, יורם רונן, חגי פינסקר, נקדימון רוגל, שרי רז, דן בירון, שרי רז ורבים אחרים הקימו את הטלוויזיה הישראלית הציבורית מכלום. לפני כן לא היה כאן שום דבר. מוטי קירשנבאום חזר על הטקסט במסעדה באוקספורד סטריט בסופו של חודש יוני 1996, ואמר לי שוּב : "כשהקריירה של חַיִים יָבִין תגיע לקיצה , הוא צריך להיטמן בארון הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , ומסע הקבורה צריך לצאת מרוממה". מוטי קירשנבאום רצה להעניק פרס למגיש החדשות הוותיק שלו, על חריצותו ותרומתו רבת המשמעות במשך שנים רבות לשידורי החדשות של השידור הציבורי, ובּיקֵש ממני לארח את חיים יבין במשחקים האולימפיים של אטלנטה 1996. הבטחתי לוֹ להשתַּדֵל.

1996 הייתה שנה עמוסת שידורי ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. ביום ראשון – 30 ביוני סיימנו את מבצע שידור אליפות אירופה בכדורגל – אנגליה 1996 בשידור ישיר מאִצטדיון "וומבלי" (Wembley) בלונדון את משחק הגמר של בין נבחרות גרמניה וצ'כיה. צ'כיה הובילה 0:1 משער שכבש פטריק ברגר בבעיטת עונשין מ- 11 מטר בדקה ה- 59. אוֹלִיבֶר בִּירְהוֹף הִשווה ל- 1:1 בדקה ה- 73. הגרמנים בהדרכתו של מאמנם בֶּרְטִי פוֹגְטְס הציגו משחק בעל סגנון גופני מובהק ודבקות במשימה אך חסר כל השראה וברק. זה הספיק להם לנצח בשער זָהָב מקרי של אוֹלִיבֶר בִּירְהוֹף בדקה ה- 95 בתוך תקופת ההארכה (השוער הצ'כי פֶּטֶר קוֹבָה השמיט כדור טיפשי לתוך שערו) ולנצח 1:2 כדי לזכות בכתר. מאיר איינשטיין ואבי רצון נשאו כרגיל בעוֹל העיקרי של השידורים של Euro 1996, אך גם זוֹהֵייר בַּהָלוּל (היום ח"כ במפלגת "המחנה הציוני") והפרשן שלו חַיִים בַּרְעַם עשו עבודה טובה, רצינית, ואחראית.

טקסט תמונה : קיץ 1996. אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (EURO 96ׂ). הימים ההם – הזמן ההוא לפני שני עשורים של שנים. השדר מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באִצטדיון "אולד טראפורד" (OLD TRAFFORD) של מנצ'סטר יונייטד ביוני 1996 בעֵת השידורים הישירים מ- 1996 EURO.  צוות השידור "איינשטיין את רצון" היה בבת עיני. הסיבה פשוטה, מפני ששניהם היו לא רק שדרים אלא גם עיתונאים. לצוות השידור הזה הייתה השפעה עצומה על שידורי הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 90 של המאה הקודמת. אבי רצון הציב רף גבוה בפרשנות ספורט בשידורי כדורגל בטלוויזיה. הוא ללא ספק גדול פרשני הכדורגל בטלוויזיה בכל הזמנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 18 ביוני 1996. לונדון. אנוכי בעמדת הניהול, הפיקוד והשליטה, והמיתוג במשרד התקשורת שלנו במשרדי הטלוויזיה במרכז "רויטרס" בלונדון, בעת השידור הישיר של המשחק אנגליה – הולנד. (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה אישית שלי : התמונות האלה המצורפות ל- בלוג שאני חוקר וכותב ואשר מופיעות בסדרת 13 הספרים שאני חוקר וכותב אודות "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" יש ערך עליון (!). התמונות הללו הן בעלות ערך דוקומנטארי חשוב ביותר מפני שהן מתעדות את שדרי חטיבת הספורט בטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 משדרים ישיר מעמדות שידור הפרושות על פני רחבי הגלובוס באצטדיוני הא"ק, הכדורגל, השחייה, ההתעמלות, הכדורסל, וענפי ספורט נוספים, בנוסף לעדותי בכתב. התמונות הללו מוכיחות כי אמת דיברתי וכי יש לי רשות לתקוף את יוזמת מדיניות שידור ה- Off tube שנוקט ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים.

את הצלחת שידורי 1996 EURO אני חייב לזקוף קודם כל לשירותי התקשורת והטכנולוגיה היוצאים מן הכלל שהעניקה לנו RTV London ("רויטרס טלוויז'ן") במשרדיהם בלונדון בהנהלתם של שני הבריטים פול בינסטד (Paul Binsted) וטרי ברטון (Terry Barton). שני ג'נטלמנים אנגליים, מקצועניים, רציניים, אדיבים, ומאוד מדויקים ופדנטיים בעבודתם. הם היו מסורים וקשובים לי. הזמנתי את שניהם לארוחת הסיום המסורתית שערכתי למשלחת השידור שלנו במסעדה לבנונית בלונדון בתום עוד מבצע שידורים ארוך, והענקתי להם בשם רשות השידור תשורות מאִתנו. מוטי קירשנבאום ז"ל שבא לבקר אותי ואת ציוותי השידור שלי בלונדון הצטרף לסעודת הערב המזרחית ההיא בבירה האנגלית. כשחזרתי לארץ מצאתי על שולחני פקס נחמד מפול בינסטד [5].

                                                                FACSIMILE  TO : YOASH  ALROEY  

IBA FAX :  00 972 – 2 – 301446. FROM : PAUL BINSTED / TERRY BARTON   DATE : 1 JULY 1996   

Dear Yoash, On behalf of Terry Barton and my self we would like to thank you for your hospitality on Friday 28 June and the very lovely books you gave us on Israel. It was a great pleasure meeting with you and your General – Director and his wife, and trust they were not too cold at Wimbledonon Saturday. I hope everything goes well in Atlanta. Do not hesitate to contact us if we can be of assistance to you in the future. Best regards once again from terry and my self. PAUL BINSTED.

העברתי את הפקס הנחמד לידיעתו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל.

הפקת "Euro 2000" בראשותי שנערך לראשונה בשתי מדינות בהולנד ובלגיה חפף את Euro 1996 למעט זכויות השידורים שלנו שהאמירו מ- 400000 דולר ל- 666000 (שש מאות שישים ושישה אלף) דולר. מרכז הניהול, ההפקה, השידורים, והתקשורת שלי שכן ב- IBC באמשטרדאם. שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים. צוות ההפקה שלי באמשטרדאם כלל גם את המפיק שלי ויד ימיני ששי אפרתי, את מזכירת ההפקה שלי רותי ליפקין, את שני מפקחי הקול והתקשורת אריק ברכה ורוני קלדרון. שני ציוותי השידור הורכבו ממאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון + טכנאי התקשורת התומך חגי פיזם וכן רמי ווייץ והפרשן חיים ברעם מלווים ע"י טכנאי התקשורת התומך דוב אקשטיין. היה מדובר בהפקה נקייה מכל שגיאה בתקופה של כחודש ימים. Euro 2000 היה האחרון שלי כמנווט, עורך, ומפיק שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. בטרם היציאה לביצוע משימות השידור בחו"ל כתבתי וחיברתי "ספרי שידור / פקודות מבצע" ששימשו כמעין תנ"ך על פיהן יישק דבר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופת ההפקה המדוברת. זמן לא רב אח"כ טסתי לסידני שבאוסטרליה כדי לנהל את מבצע השידורים המורכב והמסובך והמרוחק אך עושה חיל של אולימפיאדת סידני 2000.

euro 2000

טקסט מסמך : שער הכריכה של ספר השידור / פקודת מבצע בת 80 עמודים של מפעל "Euro 2000" בהולנד + בלגיה (בהשתתפות 16 נבחרות) כפי שחיברתי וכתבתי בטרם הטיסה להולנד ובלגיה, והצבת התשתיות ההולמות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים.

2. זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי, 2020 – 2016.

חברת "צ'ארלטון" בראשות המנכ"ל הנמרץ והפעלתן שלה רו"ח אדר זהבי רכשה את זכויות השידורים של ליגת העל הישראלית בכדורגל לארבע השנים הבאות של 2020 – 2016 תמורת סכום פנטסטי של 506.000000 (חמש מאות ושישה מיליון) שקל. 126.500000 (מאה עשרים ושישה וחצי מיליון) שקל לעונה.

לצורך השוואה : בעונה הארוכה ביותר של הליגה הלאומית (ליגת העל היום) של 1994 – 1993 שכללה בתוכה 39 מחזורים ובתומה זכתה מכבי חיפה באליפות המדינה, שילמנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל ואנוכי כמנווט שידורי הספורט שלו להתאחדות הכדורגל הישראלית סכום של 1.100000 (מיליון ומאה אלף) דולר כתוספת ל- 2.300000 (שני מיליון ושלוש מאות אלף) דולר שחתמנו מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ואנוכי לשתי העונות של 1994 – 1992. התוספת של 1.100000 דולר לעונת הכדורגל ההיא של  1994 – 1993 נבעה מהעובדה ש- לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שידרנו ישיר בעונת 1994 – 1993 22 משחקים מתוך 39 המחזורים. כלומר, שילמנו 50000 (חמישים אלף) דולר זכויות שידורים בעבור כל שידור ישיר. אני מבקש להדגיש כי 15 שידורים ישירים מתוך ה- 22 באותה עונת הכדורגל ההיא של 1994 – 1993 ייוחדו לאלופה מכבי חיפה בראשה ניצבו הנשיא יעקב שחר והמאמן שלה גיורא שפיגל. את משימות 22 השידורים הישירים ההם בעונת 1994 – 1993 חילקתי בין השַדָּר המוביל שלי מאיר איינשטיין לבין השַדָּר המִשְנִי רמי ווייץ, וגם לבין שַדָּר הכדורגל של רדיו "קול ישראל" דני דבורין שהוזמן על ידי מאוחר יותר לשמש שדר כדורגל שלישי במונדיאל ארה"ב 1994 לצדם של מאיר איינשטיין ורמי ווייץ.

נשיא מועדון הכדורגל של מכבי חיפה יעקב שחר והכדורגלן יוסי בניון. 

הריאיון המקיף והמעניין שערך עיתונאי "ידיעות אחרונות" נדב צנציפר עם נשיא מועדון הכדורגל של מכבי חיפה יעקב שחר (התפרסם במוסף "7 ימים" ביום שישי – 3 ביוני 2016) הציג מחד איש סגולה ונשיא מוכשר בעל יכולות, מסודר ומאורגן למופת, וגם עשיר, ומאידך חשף את אישיותו הרדודה והשטוחה של הכדורגלן יוסי בניון. איש נמוך.

מבוא כלכלי ותכני קצר. ערוץ 1 יהפוך בתוך זמן קצר ל- ז"ל. על חורבותיו יקום ב- 1 באוקטובר 2016 "תאגיד השידור הציבורי החדש" תחת מנכלותו של אלדד קובלנץ. 

ערוץ 1 המט ליפול מסיים את חייו גם נוכח המהפכה הכלכלית – מוניטארית הטלוויזיונית שמתחוללת בארץ ובעולם לנגד עיניו ממש ברגעים אלה. חברת "צ'ארלטון" רכשה את זכויות השידורים של ליגת העל הישראלי בכדורגל לארבע השנים הבאות 2020 – 2016 תמורת סכום כולל חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל של 506.000000 (חמש מאות ושישה מיליון) שקל. בעבור כל עונה מתוך הארבע תשלם "צ'ארלטון" להתאחדות הכדורגל הישראלית בראשות היו"ר עופר עיני סך עצום חסר תקדים של 126.500000 (מאה עשרים ושישה מיליון וחצי) שקל. לצורך השוואה : ערוץ 1 שילם בשלוש השנים של 2016 – 2013 להתאחדות הכדורגל סך של 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל בעבור זכויות השידורים של המשחקים המרכזיים השבועיים. 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל מידי עונה. 417000 (ארבע מאות ושבעה עשר אלף) שקל זכויות שידורים בעבור כל שידור ישיר שבועי.

כדי לאזן את תקציבה מכרה "צ'ארלטון" עכשיו את המשחק המרכזי בליגת העל הישראלית בכדורגל לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ערוץ 1 המַט לִיפּוֹל יָצָא כליל וסופית מהמשחק. בעוד חברת "צ'ארלטון" השתלטה על זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי, נִיכֵס לעצמו ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים את כלל זכויות השידורים של הכדורסל הישראלי לשלוש השנים הבאות של 2019 – 2016 בהן ישלם לאיגוד הכדורסל סך כולל של 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל. כלומר סכום של 15.000000 שקל מידי עונה. לצורך השוואה : ערוץ 1 שילם לאיגוד הכדורסל בשלוש השנים של 2016 – 2013 סך של 18.000000 (שמונה עשר מיליון) שקל, 6.000000 שקל בכל עונה. ועוד דבר : ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ישדר באופן בלעדי גם את המשחקים האולימפיים של ריו דה ז'אניירו 2016. בפעם הראשונה בתעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל מאז 1968 נשמטו זכויות השידורים האולימפיים מזרועותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ונקטפו ע"י המשדר המסחרי בדמותו של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. מדובר באינפורמציה מצערת עד למאוד.

ערוץ 1 מוּבַס ו- גוֹסֵס. הוא נושם עכשיו בחודש יוני של 2016 את נשימותיו האחרונות בטרם יהפוך בתוך פחות משלושה חודשים ל- ז"ל. על חורבותיו יקום ב- 1 באוקטובר 2016 תאגיד השידור הציבורי החדש תחת פיקודו של המנכ"ל אלדד קובלנץ. איש איננו יודע היום איך יהיה מראהו הטלוויזיוני, כיצד תשתקף עצמאותו העיתונאית, ומה תהיה התשתית הכספית והטכנולוגית שלו, ועוצמתו המוניטארית ו- כוחו הכלכלי.

לאחרונה שוחחתי עם אנשי איגוד הכדורסל ואנשי התאחדות הכדורגל ותמהתי בפניהם את פליאתי אודות הסתלקותו של ערוץ 1 לחלוטין מהמסע לרכישת חבילת זכויות השידורים של ליגת העל הישראלית בכדורגל בשנים 2020 – 2016, ומהמסע לרכישת חבילת זכויות שידורים של ליגת העל הישראלית בכדורסל בשנים 2019 – 2016. כזכור שידר ערוץ 1 ישיר בשנים האחרונות את המשחקים המרכזיים השבועיים בליגת העל בכדורגל כמו ליגת העל בכדורסל. שמעתי את אותה התשובה משתי הוועדות המארגנות החשובות של אירועי ספורט במדינת ישראל בזאת הלשון : "אין עם מי לדבר שם…" (!). מדהים אולם לא מפתיע. נודע לי כי ערוץ 1 הציע לאנשי התאגיד הציבורי החדש להגיש הצעה משותפת של "הליך תחרותי לרכישת זכיות השידורים וסיקור של תחרויות הכדורגל המקצועי במדינת ישראל", שפרסמה מנהלת הליגות לכדורגל בנובמבר 2015. ערוץ 1 לא יכול היה להגיש הצעה בנפרד משום שהוא שרוי בהליך פירוק תחת צו של כונס נכסים בשם פרופסור דוד האן, והולך לקראת סגירה. בערוץ 1 חשבו שראוי שהשידור הציבורי, בין אם באמצעות רשות השידור ובין אם באמצעות תאגיד השידור הציבורי החדש ישדר כדורגל ישראלי לטובת כלל הציבור באשר הוא, וכי סיקור כזה מהווה עוגן שידור משמעותי בנוסף  לשידורי חדשות ואקטואליה, תעודה, דרמה, תרבות, ובידור. אנשי התאגיד הציבורי החדש בראשותו של המנכ"ל אלדד קובלנץ בחרו שלא להיענות להצעה של אנשי ערוץ 1 משיקוליהם שלהם. בין היתר טענו אנשי תאגיד השידור הציבורי החדש בהובלת אלדד קובלנץ שהחוק אינו מאפשר להם לשדר ספורט בהיקף התקציבי שנדרש במכרז של התאחדות הכדורגל.

מר וגם עצוב. ערוץ 1 המט ליפול היה שווה בערך גְרוּש בשנים האחרונות עם שידורי הספורט שלו. עכשיו בלעדיהם הוא אפילו לא שווה גם את זה. אני מתכוון להתדרדרות במדרון הרייטינג ולמדרוג הנֶפֶל שצוֹבֵר השידור הציבורי שוב ושוב מאז מינויו המופרך של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ב- 2002 (ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר האחראי על ביצוע חוק רשות השידור בעת ההיא עסקן פוליטי בשם רענן כהן). בערוץ 1 נותרו עדיין כמה אנשים ערכיים אולם עכשיו הגיע הקֵץ שלו. מדובר באסון. בטרגדיה. אולי לא נורא כל כך בעצם מפני שנותרה תקווה. מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי החדש מר אלדד קובלנץ מינה את גב' גילי שם טוב לדוֹבֶרֶת שלו. אז אולי יש עוד סיכוי לתקומתו המחודשת של השידור הציבורי. זה מה שהיה חסר לו. דוֹבֶרֶת. איבוד זכויות השידורים העכשווי של ערוץ 1 את אירועי הספורט הגדולים בארץ ובעולם יקשה על תקומתו של תאגיד השידור הציבורי החדש. השיירים הטלוויזיוניים הספורטיביים של החוזים הקודמים 2016 – 2013 לרבות איבוד השידורים האולימפיים מותיר את תאגיד השידור הציבורי העתידי חשוף מידי, ומראש נטול רייטינג. עירום ועריה. מדהים. ערוץ 1 נושם את נשימותיו האחרונות בטרם יהפוך לז"ל. ואשנה ואומר, העיקר שלמנכ"ל תאגיד השידור הציבורי החדש אלדד קובלנץ יש דוברת חדשה (!). ב- 1968 הצהיר מקימה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה פרופסור אליהו כ"ץ (בן 90 היום) כי הוא רוצה שפרי יצירתו ידמה לדמותה של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC. פרופסור אליהוא כ"ץ יליד ניו יורק בארה"ב, אז עולה חדש בן 42, ומי שגדל על תורת הטלוויזיה הקפיטליסטית נוטפת הרייטינג של רשתות הטלוויזיה האמריקניות NBC ,CBS, ו- ABC – ביקש להידמות בצדק ל- BBC הבריטי. חלפו מאז 48 שנים. בין ה- BBC הבריטי לבין השידור הציבורי הקמל בישראל מפריד אוקיינוס. 

אורי לוי ב- Facebook.

כשאתה קורא את ה- מֶסֶר התמוה והמגוחך של אורי לוי ב- Facebook בימים האחרונים שגובל בהרמת גבה ופליאה כשהוא אומר לחבריו ברשת החברתית כדלקמן : "לכל העורבים שחגים מעל הגופה…ערוץ 1 חתם היום על הסכם לשידור 7 משחקים מ- Euro 2016 שייפתח בשבוע הבא, פירוט המשחקים יימסר בקרוב. השידורים כולם באיכות HD ובחינם כמובן. ועוד לפני… ערוץ 1 ישדר ביום שני את משחק חצי הגמר הפיינל פור בכדורסל בין הפועל ירושלים ל- הפועל אילת וביום חמישי את הגמר…קשה להיפטר מאתנו הא, אז בינתיים זה המצב…" – אתה מבין את עוצמת האופורטוניזם ועד להיכן העמיקה רעידת האדמה שחווה השידור הציבורי ב- 2002 עם מינויו של יוסף בר-אל ב- 2002 למנכ"ל רשות השידור (הודח ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2005), ועד כמה זועזעו אז יסודותיו ש- מַשוּ ממקומם והביאו לבסוף לקריסתו המוחלטת של השידור הציבורי. אורי לוי איננו מספר את האמת לחבריו ברשת החברתית ולא מסביר להם בערוב יומם כי מדובר בעצם בשיירים שנותרו מחבילת חוזה הכדורסל ההוא בין ערוץ 1 לאיגוד הכדורסל לשנים 2016 – 2013. לערוץ 1 אין יותר חלק ונחלה בזכויות השידורים של אירועי הספורט הכי רלוואנטיים והכי חשובים של הכדורגל והכדורסל הישראליים. ערוץ 1 המפורק והממוטט נושם כרגע נשימותיו האחרונות בטרם יהפוך לז"ל. בין עובדי ערוץ 1 הפועל תחת צו פירוק ועול כונס נכסים שוררת אווירה קשה ביותר שמורכבת גם מאי וודאות, חוסר ידיעה, והיעדר תקוות. אולם אורי לוי מפרסם חוות דעת מגוחכת ב- Facebook ומזכיר יָעֵן שטומן ראשו בחול. על חורבותיו של ערוץ 1 יקום בתוך זמן קצר ב- 1 באוקטובר 2016 גוף שידור ציבורי חדש דַל,עָנִי ומדולדל, בלתי חמוש, ונטול יכולות בשם, "תאגיד השידור הציבורי החדש", תחת מנכלותו של אלדד קובלנץ. תגיד לי אורי לוי על מה אתה בדיוק מדבר…? איזה עורבים ואיזה נעליים…? איזה Euro 2016 ואיזה סנדלים…? איזה Final four ואיזה נעלי בית…? הרי אנשי תאגיד השידור הציבור החדש הודיעו כבר בריש גלי לאנשי הנהלת ערוץ 1 שלך, "…שלא רק שהם אינם מעוניינים בזכויות השידורים של הכדורסל הישראלי והכדורגל הישראלי לשנים הבאות של 2020 – 2016, אלא שגם החוק איננו מאפשר להם עוד להשתתף בסעודת הזכויות, שהייתה מנת חלקו של השידור הציבורי מאז 1968…". על מה אתה מדבר בדיוק אורי לוי…? הרי ערוץ 1 ויורשו "תאגיד השידור הציבורי החדש" יצאו לחלוטין ממשחקי זכויות השידורים הנוגעים לכדורסל הישראלי ולכדורגל הישראלית לתקופה ארוכה של שנים. המידע המגיע אלי כעת מהרשויות המוסמכות בממשלה, ברשות השידור, ובשתי הוועדות המארגנות איגוד הכדורסל והתאחדות הכדורגל שוֹנֶה לחלוטין ב- 180מַעלות מ- אינפורמציית הסרק שאתה מפרסם בשמך ב- Facebook נקרא על פניו כריק מתוכן. למה אתה מתכוון בדיוק כשאתה רושם את הטקסט, "…קשה להיפטר מאתנו הא…" ? הרי ערוץ 1 הציבורי הוא ערוץ טלוויזיה מובס וגוסס. מה זה צריך להיות הדברים המגוחכים שאתה מפיץ ברשת החברתית של פייסבוק, "…קשה להיפטר מאתנו הא…" ? בשם מי אתה מדבר ערב שחרור מנוף הגיליוטינה…? עדיפות מילים עם דמעות על מילים נְבוּבוֹת ולא כֵּנוֹת.

uri levi 1

טקסט מסמך : יוני 2016. אורי לוי איש ערוץ 1. כשאתה קורא את המסר העלוב של אורי לוי ב- Facebook כדלקמן : "לכל העורבים שחגים מעל הגופה…ערוץ 1 חתם היום על הסכם לשידור 7 משחקים מ- Euro 2016 שייפתח בשבוע הבא, פירוט המשחקים יימסר בקרוב. השידורים כולם באיכות HD ובחינם כמובן. ועוד לפני… ערוץ 1 ישדר ביום שני את משחק חצי הגמר הפיינאל פור בכדורסל בין הפועל ירושלים ל- הפועל אילת וביום חמישי את הגמר…קשה להיפטר מאתנו הא, אז בינתיים זה המצב…", אתה מבין עד כמה הוא מגוחך ואת עוצמת האופורטוניזם ורעידת האדמה שחווה השידור הציבורי ב- 2002 עם מינויו של יוסף בר-אל ב- 2002 למנכ"ל רשות השידור (הודח ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2005) ועד כמה זועזעו אז יסודותיו שמשו ממקומם והביאו לקריסתו המוחלטת. ערוץ 1 המפורק והממוטט נושם כרגע נשימותיו האחרונות בטרם יהפוך לז"ל.

מוחמד עלי זיכרונו לברכה.

מוחמד עלי (2016 – 1942) והעיתונאי היהודי – אמריקאי האוורד כהן קוסל (1995 – 1918).

להלן הטקסט שכתב פרופסור גור אלרואי ב- Facebook לזכרו של מוחמד עלי :

פרופסור גור אלרואי : "בחדשות השעה שמונה הודיעו על פטירתו של המתאגרף האגדי מוחמד עלי. שמעתי והצטערתי. עלי היה אחד מגיבוריי ילדותי. התאהבתי בו בזכות סדרה לתוכנית לילדים ונוער "מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר" שהפיק וערך אבא שלי בשנת 1979 בשם "אגרופים ואלופים" אודות ההיסטוריה של האגרוף האמריקני במשקל כבד. במסגרת הסדרה שודרו גם שני סרטים תיעודיים האחד על ג'ו לואיס "המפציץ החום" והשני אודות קאסיוס מארסלוס קליי (מוחמד עלי).

עוד רבות ידובר על מוחמד עלי, אבל כראש תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה, אני רוצה לדבר על הקשר המיוחד שנרקם בין מוחמד עלי לבין העיתונאי היהודי – אמריקני האווארד קוסל. האווארד כהן קוסל היה בן למהגרים יהודים שהיגרו לניו יורק ממזרח אירופה. הוא גדל בברוקלין ולמד משפטים ב- NYU. את הקריירה שלו החל כעורך דין אבל הפך לאחד משדרי ופרשני הספורט הגדולים של ארצות הברית. הוא שידר ברשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. הוא זה שטבע את המושג העיתונאי "Tell it like it is". שידוריו ו- פרשנויותיו של האווארד קוסל הפכו אותו לסמל אמריקני. מוחמד עלי היה דמות שנויה במחלוקת בחברה האמריקנית. התאסלמותו ושינוי שמו, הפה הגדול שלו, סירובו להתגייס לצבא, והביקורת נגד מלחמת וויטנאם הפכו את מוחמד עלי לספורטאי שרבים אהבו לשנוא. עיתונאי ספורט רבים התרחקו ממנו וחששו לתמוך בו ובעמדותיו השנויות במחלוקת. האווארד קוסל היה אחר. הוא מעולם לא חשש להביע את עמדותיו ולתמוך במוחמד עלי ובמאבק השחורים לשוויון זכויות.

באוליפיאדת מקסיקו 1968, במהלך טקס חלוקת המדליות בריצה ל- 200 מ' לגברים, הניפו שני האצנים השחורים John Carlos ו- Tommie Smith יד קפוצה עם כפפה שחורה. הייתה זו מחאה על מדיניות ההפליה נגד השחורים בארצות הברית. שני האצנים נענשו וגורשו מנבחרת ארצות הברית והפכו באחת מגיבורים לאומיים שזכו במדליות ארד וזהב לספורטאים לא רצויים. האווארד קוסל תמך בהם פומבית וגילה סולידריות למחאתם. היה זה מחזה נדיר באותן שנים של עיתונאי ספורט בכיר וידוע שלא חשש להביע את עמדתו. אפשר לומר שאישיותו יוצאת הדופן של האווארד קוסל קרבה אותו לעלי ולספורטאים השחורים. זה בוודאי נכון. אבל כהיסטוריון אני רוצה להציע נקודת מבט רחבה יותר. יהודים אמריקנים רבים לקחו חלק בתנועה לזכויות האזרח בארצות הברית. רבים מאיתנו מכירים את הרב אברהם הָשֶל שהפך לסמל לשיתוף הפעולה בין יהודים לשחורים בארצות הברית. אברהם השל, חברו של מרטין לותר קינג, צעד לצידו בהפגנה הגדולה ב- סלמה, והיה ממכריו הקרובים. על רקע היסטורי זה צריך להבין את מערכת היחסים בין האווארד קוסל לבין מוחמד עלי. אני בטוח שזהותו היהודית והיותו בן של מהגרים יהודים הפכו את האווארד קוסל לאדם שרגיש לאי צדק חברתי. האווארד קוסל היה עיתונאי יהודי אמריקני אמיץ לב שתמך והגן על מוחמד עלי בתקופת הלינץ' הציבורי נגדו. אתם מוזמנים ללמוד על הקשר המיוחד בין העיתונאי לבין הספורטאי באחד הסרטונים המעניינים המופיעים ב- Youtube. בדקה 6:50 של הסרטון אפשר להתרשם מעבודת הרגליים המופלאה של המתאגרף הנערץ מוחמד עלי ומאישיותו יוצאת הדופן של האווארד כהן קוסל".

המתאגרף האמריקני קאסיוס מארצלוס קליי (מוחמד עלי) והאתלט הקופץ לרוחק האמריקני רלף בוסטון באולימפיאדת רומא 1960.

הקדמה קצרה.

אני מבקש להתחיל מאלכס גלעדי. אלכס גלעדי היה הבוס שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980 – 1971 ובמידה רבה מדריך אישי שלי ומאיר דרכי בימים ההם. אלכס גלעדי אִפְשֵר לי להפיק, לביים, ולשדר ב- 1979 את סדרת הטלוויזיה "אגרופים ואלופים" (המגיש באולפן היה נסים קיוויתי) וכן להפיק, לביים, ולשדר את שתי התוכניות התיעודיות אודות שני אלופי העולם האמריקניים באגרוף לשעבר במשקל כבד ג'ו לואיס ו- קאסיוס מארצלוס קליי שהמיר את דתו מאוחר יותר מנוצרי למוסלמי ואת שמו למוחמד עלי. עלי לציין בפני קוראי הבלוג כי לא ניתן היה להפיק את תוכניות האגרוף ההן, לולא פגישתי הטלפונית עם האמריקני מר ביל קייטון (Bill Cayton) אז נשיא חברת סרטי האגרוף "The big fights ltd". בשיחת הטלפון הטראנס אטלנטית ההיא מירושלים לניו יורק שקיימתי עמו והתפתחה בינינו ב- 1979, הצגתי את עצמי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ואת רצוני להפיק ולביים שני סרטים תיעודיים אודות ג'ו לואיס ומוחמד עלי. שוחחתי עם ביל קייטון אודות ההיסטוריה של האגרוף האמריקני במשקל כבד ועל אהבתי לספורט האגרוף האמריקני מאז ימי בוב פיטסימונס, ג'ים ג'פריס, ג'ק גונסון, ג'ס ווילארד, ג'ק דמפסי, ג'ין טאני, ג'ק שארקי, מאקס שמלינג, מאקס בר, ג'ים בראדוק, ג'ו לואיס, רוקי מרציאנו, אזארד צ'ארלס, ג'ו וולקוט, פלויד פאטרסון, אינגמאר יוהאנסון ואחרים… בואכה מוחמד עלי. ביל קייטון נדהם ממני ומבקיאותי בהיסטוריה של האגרוף האמריקני. הוא הפתיע אותי בתום אותה שיחת הטלפון ההיא משפתח בפניי את הארכיון הנדיר ורב הערך והעניק לי את חומרי הארכיון שלו שעסקו בג'ו לואיס ובמוחמד עלי חינם אין כסף. אלכס גלעדי ואנוכי שלחנו לו עותק מהסרט הדוקומנטארי שקראתי לו "ג'ו לואיס – המפציץ החום".

ובכן…רָלְף בּוֹסְטוֹן נולד ב- לָאוּרֶל – מִיסִיסִיפִּי (Laurel – Mississippi) בארה"ב ב- 9 במאי 1939. הוא היה הילד העשירי למשפחת חוואים. אביו היה בעל ידי זהב. רלף בוסטון נולד להיות אתלט. הוא בנה באמצעות מכשירי העבודה של אביו מסלול מאולתר ובור קפיצה. שם החלה הקריירה המזהירה שלוֹ. רלף בוסטון זכה במדליית הזהב באולימפיאדת רומא 1960 בקפיצה לרוחק בהיותו בן 21 ,כשעבר מרחק של  8.12 מ'. הוא הקדים בסנטימטר בודד את בן ארצו אִירְוִוין רוֹבֶּרְטְסוֹן (Irvin Robertson), ובשמונה ס"מ את הקופץ הארמני – סובייטי אִיגוֹר טֶר אוֹבַאנֶסְיָאן. במקום הרביעי דורג הקופץ הגרמני מַנְפְרֶד שְטַיְינבָּאךְ (Manfred Steinbach) שקפץ 8.00 מ'. טווח השמונה מטרים כבר לא היה נחלתו הבלעדית של אתלט הפלא, גאון הריצה והקפיצה ג'סי אואנס. ב- 1960 עמדה העיר לָאוּרֶל במרכזה של אלימות הקוּ קְלוּס קְלאֶן (Ku Klux Klan). בעיר שררה הפלייה גזעית. רָלְף בּוֹסְטוֹן שב למדינת הדרום מִיסִיסִיפִּי מאולימפיאדת רומא 1960 עטור מדליית זהב והכריז בפני התושבים : "אני אזרח העולם אך אינני אזרח מִיסִיסִיפִּי". דברים דומים אמר המתאגרף האמריקני השחור קָאסְיוּס מָארְצֶלוּס קְלֶיי (Casius Marcellus Clay) בן ה- 18 שזכה באולימפיאדת רומא 1960 במדליית הזהב במשקל בינוני. הוא שב לארה"ב וביקש להיכנס עם חבריו למסעדה בעירו לואיוויל במדינת קנטאקי כשהוא עונד את מדליית הזהב שלו. בעל המסעדה ההיא תמך בהפרדה גזעית וסירב לארח שחורים. קאסיוס מרצלוס קליי נעלב עד עמקי נשמתו וזרק את המדליה המוזהבת לנהר. אח"כ החל בקריירה מזהירה ובתוך כמה שנים הפך לאלוף העולם באגרוף במשקל כבד. במקביל להצלחתו המטאורית התאסלם ב- 1964 כאקט של מחאה, חבר לתנועת "המוסלמים השחורים", והמיר את שמו המקורי קאסיוס מארצלוס קליי (נחשב בעיניו לשֵם של עבדים) למוּחָמַד עָלִי [5]. מוחמד עלי הביא לזירת האגרוף אתלטיות, כוח, אכזריות, וגם כריזמה ולכן היה המתאגרף הבולט והמרשים ביותר שהשפיע על בני דורי. הקריירה הארוכה שלו כאלוף העולם באגרוף במשקל כבד הייתה רצופה גם מאבקים פוליטיים נגד הממסד האמריקני. הוא סירב להתגייס בסוף עשור ה- 60 של המאה הקודמת לצבא ארה"ב ולהילחם בווייטנאם (בטענה שאזרחי צפון ווייטנאם אינם אויבים שלו) והושעה בשל כך לשלוש שנים מהזירה ותוארו נלקח ממנו. הוא המתאגרף היחיד בהיסטוריה שהחזיר לעצמו שלוש פעמים את תואר אלוף העולם באגרוף במשקל כבד. מוּחָמַד עָלִי נמנה על אותה חבורת אלופי ספורט בינלאומיים רבי מוניטין, נבון ובעל קסם אישי מיוחד, שניחן ביופי גופני, אופי של לוחם, וכישרון רטורי והופעה בפני מצלמות הטלוויזיה, וגם ביכולת גופנית ווירטואוזית מעוררת השתאות. הוא זכה להערצה כלל עולמית (כמו גֶ'סִי אוֹאֶנְס וג'וֹ לוּאִיס בזמנם) ונחשף בצדק שוּב ושוּב בעשור ה- 70 של המאה שעברה ע"י אלכס גלעדי ועל ידי על מסך חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

kareem 1

[5] כמוהו נהג גם כדורסלן ה- NBA הגבוה (2.18 מ') ושחקן קבוצות "מילווקי באקס" (Milwaukee Bucks) ו- "לוס אנג'לס לייקרס" (Los Angeles Lakers) לוּ אָלְסִינְדוֹר (Lew Alcindor) שהתאסלם והמיר את שמו לקָארִים עָבְּדוּל גָ'אבָּר (Kareem Abdul Jabbar).

boston + ali 1

טקסט תמונה : 1961. שלושה אלופים אולימפיים אמריקניים שחורים באולימפיאדת רומא 1960 משתעשעים במכונת תקליטים בקמפוס של אוניברסיטת טנסי. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : האצנית ווילמה רודולף (זוכה במדליות הזהב באולימפיאדת רומא 1960 בריצות ל- 100 ו- 200 מ' ומירוץ שליחות ארבע פעמים 100 מ'), המתאגרף קאסיוס מרצלוס קליי (מוחמד עלי, זכה במדליית הזהב באגרוף במשקל בינוני באולימפיאדת רומא 1960), והקופץ לרוחק רלף בוסטון (זכה במדליית הזהב בקפיצה לרוחק) [7]. באדיבות חברת הסרטים של ביל קייטון "The big fights ltd". 

אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. מוחמד עלי ואנוכי.

כשנשיא ארה"ב רונלד רייגן הכריז ב- 28 ביולי 1984 מרוֹם יציע המכובדים באצטדיון האולימפי ה- Memorial Coliseum בלוס אנג'לס, מתוך תא ביטחון שלוֹ מוּגַן בזכוכית משוריינת – על הפתיחה הרשמית של המשחקים, הרגשתי כאילו הוא מברך אותי אישית. זאת הייתה האולימפיאדה הראשונה שלי כעורך ראשי, מפיק ראשי, מכתיב מדיניות הפקה, מנווט ראשי, ומנהל השידורים האולימפיים עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הייתי בודד. אלכס גלעדי כבר לא היה בסביבה. לידי. האחריות היא נֶטֶל כבד. לא היה לי עם מי לחלוק אותה. גם אי אפשר לחלוק אותה. השידור הישיר בן השלוש שעות של טקס הפתיחה היווה את האות לשידורן של 115 שעות מהתחרויות האולימפיות. מחשבותיי נשאו אותי אל אורי פורת ז"ל מנכ"ל רשות השידור בירושלים והעורך הראשי של השידורים בשני כלי התקשורת הציבוריים הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל". התגעגעתי אליו. הוא היה האיש שאִפְשֵר לי להפיק את השידורים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984 בקנה מידה בינלאומי. לא רציתי לחשוב כיצד היו נראים השידורים האולימפיים הללו אם יוסף "טומי" לפיד ז"ל מנכ"ל רשות השידור הקודם (1984 – 1979) היה נשאר בתפקידו וממשיך קדנציית ניהול נוספת עד 1989.

לאחר חזרתי מלוס אנג'לס לירושלים שאלו אותי ידידי מהו הרגע שנחרת בזיכרוני יותר מכל במשחקים האולימפיים של 1984. לא היה לי ספק. הפגישה פנים אל פנים עם אליל נעורי מוחמד עלי ז"ל מגדולי המתאגרפים בהיסטוריה במשקל כבד. אולי הגדול שבהם. אורי לוי יצא לרגע החוצה מהמשרד שלנו ב- IBC שהיה ממוקם באולפנים הישנים של חברת הסרטים "קולומביה" ב- הוליווד – לוס אנג'לס כדי לשאוף קצת אוויר צח ולהירגע מהלחץ. זה היה באחת ההפסקות שבין השידורים הישירים. לפתע שמעתי אותו צועֵק, "יואש אלרואי, בוא מהר החוצה, מוחמד עלי נמצא כאן". טסתי החוצה כאילו נוריתי מלוע תותח. הייתי הראשון שהגיע אליו. ניצב מולי גבר שחור יפה תואר שנע באיטיות וכבדות. ידיו רעדו. ראו שהוא חוֹלֶה אבל פניו נותרו יפים. מאוחר יותר נודע לנו שהוא סובל מפארקינסון מחלה של ניוון שרירים בה לקה. הגשתי לו את פקודת המבצע – ספר השידורים שלנו שכתבתי לקראת שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. ביקשתי ממנו שיחתום לי. הוא נעתר. הוא כתב את שמו אך ידו רעדה. בינתיים נהרו למקום אנשי טלוויזיה רבים מהרשתות הבינלאומיות ששהו ב- IBC בלוס אנגלס. רבים העריצו את מוחמד עלי וביקשו להודות לו על כישרונו ויכולתו הווירטואוזית בזירה ועל הקריירה ארוכת השנים והמזהירה שלו. עמדתי סמוך מאוד אליו ואמרתי לו בהערצה גלויה בקול רם :

“Mr. Ali , I’m from Israel television, I want you to know Mr. Ali that you are a living legend for us, all of us grew up on your amazing career, Mr. Ali you are the greatest of them all…!”.

פניו של מוחמד עלי נשארו חתומות ואז הוספתי :

“I have made for Israel television two special television documentary programs of 75 minutes each, about you and about the "Brown Bomber" Mr. Joe Louis Barrow” I told him and added, “The programs have been a great success in Israel”.

ali + louis

טקסט תמונה : ספטמבר 1966. מוחמד עלי בן 24 ( משמאל) עם ג'ו לואיס בן 53 . (באדיבות ארכיון בטמן – (Bettmann archive).

מוחמד עלי לא השיב לדבריי. הוא שתק. זאת לא הייתה שיחה, זה היה מונולוג. לא יכולתי להיפרד מהספורטאי הדגול והנערץ הזה מבלי להבטיח לו שלא אשכח אותו לעולם. מוחמד עלי כמו ספורטאי עַל בינלאומיים בלתי נשכחים אחרים שפגשתי בקריירה העיתונאית שלי, דייגו ארמאנדו מאראדונה, פלה, יוהאן קרויף, נדיה קומאנצ'י, מייקל ג'ורדן, אמיל זטופק, מרק ספיץ, קארים עבדול ג'אבאר ועוד ועוד, גם הוא עשה את תוכנית הטלוויזיה "מבט ספורט" טובה יותר ומרתקת יותר. הגיע הרגע להיפרד ממנו. בתום הפגישה הקצרה הנחתי את ידי על כתפו, חיבקתי אותו, ואמרתי לו :

“Mr. Muhamad Ali, we will Never forget you Mr. Ali and will never forget THRILLA OF MANILA “.

מפניו היפים שהיו חתוּמוֹת כל העֵת הבליח לפתע חיוך קל. אורי לוי עמד לידי ותיעד במצלמתו את המפגש שלי עם האישיות הספורטיבית הדגולה והבלתי נשכחת ההיא מוחמד עלי ז"ל..

ali 2

טקסט תמונה : יולי – אוגוסטט 1984. אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. אני עם ה- Champ הבלתי נשכח מוחמד עלי ב- IBC באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. מוחמד עלי מעניק לי את חתימתו על ספר השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הוא ספורטאי עַל ומתאגרף נערץ עלי לעַד, וכמו פיגורות על בספורט הבינלאומי הפכו את תוכניות הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לטובות יותר, איכותיות יותר, מעניינות יותר, ומרתקות יותר. (תיעוד וצילום אורי לוי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מוחמד עלי ורלף בוסטון שני ספורטאי על אמריקניים סבלו מחרפת הגזענות שרווחה במדינות הדרום של ארה"ב. רלף בוסטון נשכח במהלך השנים אבל את מוחמד עלי זוכרים בגלל הקריירה המזהירה שלו בזירת האגרוף ואומץ ליבו האזרחי. הוועדה המארגנת של אולימפיאדת אטלנטה 1996 בחרה בו להיות נושא הלפיד ומדליק המשואה האולימפית.

boston 2

טקסט תמונה : זהו הקופץ לרוחק האמריקני רלף בוסטון (גובהו 1.85 מ' ומשקלו 75  ק"ג) שזכה במדליית הזהב ובתהילה האולימפית במשחקי רומא 1960. הוא קבע תוצאה של 8.12 מ'. הוא הקדים בסנטימטר בודד את מתחרהו אירווין רוברטסון גם כן קופץ שחור אמריקני, ובשמונה ס"מ את הזוכה במדליית הארד הסובייטי – ארמני איגור טר אובאנסיאן. מדענים אמריקנים ערכו מחקר אודות היתרונות הגופניים של 137 אלופים אולימפיים ברומא 1960 וחיפשו תשובות מדוע הם ולא אחרים זכו במדליות הזהב. אחד הנחקרים היה רלף בוסטון (בתמונה). גובהו של רלף בוסטון 1.85 מ' ומשקלו 75  ק"ג [9]. (מקור : מתוך הספר המדעי "The Physique of The Athlete" שנחקר ונכתב ע"י J. M. Tanner בעל תארים .M.D ו- D.SC ויצא לאור באנגליה ב- 1964, ושוכן על אחד ממדפי הספרים בחדר העבודה שלי).

לפני כ- שנתיים ימים בעת שהותו בניו יורק ארה"ב, קנה לי בני פרופסור גור אלרואי את הספר התיעודי המעניין, "Sound and Fury", שחיבר הסופר דייב קינדרד אודות מוחמד עלי (Muhammad Ali) והווארד קוסל (Howard Cosell). גוּר שהיה בקי בקריירה הטלוויזיונית הממושכת שלי, ידע עד כמה זִכְרָם של מוחמד עלי והאווארד קוסל יקרים לי.

ali+cosell 1

טקסט מסמך (1) : שער הכריכה הקדמי של הספר התיעודי "Sound and Fury" אודות המתאגרף האמריקני הנערץ מוחמד עלי (Muhammad Ali) ושדר הטלוויזיה הנערץ של רשת הטלוויזיה האמריקנית האווארד קוסל (Howard Cosell), שכתב הסופר דייב קינדרד (Dave Kindred). הספר יצא לאור בארה"ב ב- 2006. ספר חובה לכל מי שזכרם של מוחמד עלי והאווארד קוסל יקרים לו.

ali+cosell 2  

טקסט מסמך (2) : שער הכריכה האחורי של הספר התיעודי "Sound and Fury" אודות המתאגרף האמריקני הנערץ מוחמד עלי (Muhammad Ali) ושדר הטלוויזיה הנערץ של רשת הטלוויזיה האמריקנית האווארד קוסל (Howard Cosell), שכתב הסופר דייב קינדרד (Dave Kindred), ובו חוות דעת אודות חשיבות התיעוד של דייב קינדרד. הספר יצא לאור בארה"ב ב- 2006. ספר חובה לכל מי שזכרם של מוחמד עלי והאווארד קוסל יקרים לו.   

 

סוף הפוסט מס' 605. 6 ביוני 2016. 

 


תגובות

פוסט מס' 605. 1. לקראת טורניר Euro 2016 בצרפת (ייפתח ביום שישי – 10 ביוני 2016) : רמי ווייץ איש חברת "צ'ארלטון" הוא שדר כדורגל טוב שיוביל את השידורים הישירים של המפעל הנ"ל. אולם רמי ווייץ הפך לשדר מוביל רק מפני שמאיר איינשטיין נשאר בבית מסיבות רפואיות וישדר Off tube בלבד מהאולפן בהרצליה חלק מ- משחקי Euro 2016 בצרפת. 2. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שהכרנו אותה במתכונתה הישנה מאז 1968, פועלת מזה שנתיים תחת עול מפרק וצו של כונס נכסים בשם פרופסור דוד האן, ו- נושמת כעת את נשימותיה האחרונות. בקרוב היא תהפוך לז"ל. על חורבותיה יקום תאגיד השידור הציבורי החדש שאיש איננו יודע כיצד יהיה מראהו הטלוויזיוני, עצמאותו העיתונאית, וכוחו הכלכלי. 3. המבנה החדש של זכויות השידורים והחוזים הרלוונטיים של אירועי הספורט הגדולים בארץ ובעולם בין השנים 2016 ל- 2020 מחניף מאוד לערוצי הספורט בכבלים ומרחיק ממנו את השידור הציבורי הישן וגם את החדש. 4. חוק הכלים השלובים בעמדות השידור של תעשיית הטלוויזיה. 5. טקסט מגוחך וירוד של אורי לוי ב- Facebook. פוסט מס' 605. כל הזכויות שמורות. 6.6.2016 — תגובה אחת

  1. בלוג קריא מאוד וממש מרתק. לא הסכמתי עם כל מלה (אני מעריך את אורי לוי) אבל הטקסט מעורר מחשבה ומפרה. חיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *