פוסט מורכב מס' 680. עִידָן מערכת היחסים שהתהווה בעשור ה- 70 של המאה הקודמת בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל, הוליד את "הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי". התקופה הסימביוטית בין שני הגופים התארכה הרבה מעבר למשוער ונמשכה 37 שנים. אין דרכן של מצלמות הטלוויזיה לשמור סוד. הן יגלו הכל. זכויות שידורים וכלכלה טלוויזיונית. אין שום זיקה בין מכבי ת"א ההיא לבין מכבי ת"א של 2017. מאמרי מערכת. פוסט מורכב מס' 680. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת – 22 באפריל 2017.

פוסט מורכב מס' 680. עִידָן מערכת היחסים שהתהווה בעשור ה- 70 של המאה הקודמת בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל, הוליד את "הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי". התקופה הסימביוטית בין שני הגופים התארכה הרבה מעבר למשוער ונמשכה 37 שנים. אין דרכן של מצלמות הטלוויזיה לשמור סוד. הן יגלו הכל. זכויות שידורים וכלכלה טלוויזיונית. אין שום זיקה בין מכבי ת"א ההיא לבין מכבי ת"א של 2017. מאמרי מערכת. פוסט מורכב מס' 680. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי – 21 באפריל 2017. 

הערה 1 : הבלוג על כל תכולתו נמצא תחת זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו נחקר ו- נכתב על ידי למטרות רווח ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לציבור הקוראים.

——————————————————————————————

פוסט חדש מס' 680 : הועלה לאוויר בשבת – 22 באפריל 2017.

——————————————————————————————

טקסט תמונה : מארס 2000. היכל הספורט ביד אליהו. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 17 שנים. "הקשר הסימביוטי" בין רשות השידור לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א מרקיע שחקים. מכבי ת"א מעפילה ל- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי – אפריל 2000 וחטיבת הספורט בפיקודי של ערוץ 1 יחדיו עמה. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : שדר הקווים והמראיין אמיר בר שלום, הצלם רביב צחי, ואנוכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרולוג קצרצר.

מדובר היום, באפריל 2017 בקומדיה היתולית. קבוצת הכדורסל הפרטית של מכבי ת"א הייתה פעם מועדון מפואר ברמה לאומית. רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ניאותו לכרות עמו ברית שידור טלוויזיונית ורדיופונית ארוכת טווח ושנים תמורת תשלומי זכויות שידורים. מכבי ת"א בראשות עו"ד שמעון מזרחי + קבלן הבניין אריה ברנוביץ + איש הפרסום שמואל "שמלוק" מחרובסקי, יָיצְרָה ב- 1970 פטנט של הצטיינות בענף הכדורסל, רשמה את הפטנט על שמה, והפכה את עצמה לבעלת זיכיון שדורשת תמלוגים בגין חשיפתו לציבור. חלפו מאז שנים רבות. הימים ההם חלפו לבלי שוב. של מכבי ת"א וגם של ערוץ 1.

בינתיים במרוצת המחצית השנייה של העשור הראשון והעשור השני של שנות 2000, התדרדרה מכבי ת"א מֵ- אִיגָּרָא רָמָא ל-בֵירָא עֲמִיקְתָּא. הקבוצה הפרטית / לאומית שערוצי הטלוויזיה הארציים 1, 2, ו- 10 חיזרו לפתחיה במשך שנים ארוכות, וביקשו לשלם לה לא מעט ממון בדמות זכויות שידורים תמורת הצטיינותה, דעכה, ו- הפכה זה מכבר לשבר כלי ו- ערוץ נִישָה בכבלים (למרות ההשקעה הכספית העצומה בה של הטריאומווירט שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ואודי רקנאטי בעונת 2017 – 2016, בסדר גודל של 110.000000 (מאה ועשרה מיליון) שקל). מהמוניטין שלה נותר שֶמֶץ. הנהלות שני הגופים של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ושל מכבי ת"א מסרבות לחשוף את הנתונים הכספיים כמה שילם מועדון הכדורסל המכביסטי התל אביבי הכושל לערוץ הנישה מס' 55 בכבלים כדי שאנשיו יירתמו להפצת מֵידָע בשידורים ישירים של הפסדיו ותבוסותיו שלו במשחקי ה- Euroleague בעונת 2017 – 2016. קשה להאמין שערוץ טלוויזיה בר דעת בארץ (למעט ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים) יסכים מרצונו לשלם מכיסו זכויות שידורים בעבור תחרויות הַנֶפֶל של מכבי ת"א ב- Euroleague. מדובר בפַארְסָה. בכישלון מהדהד לא רק של מכבי ת"א אלא גם של אותו ערוץ הנישה בכבלים שניאות לשדר את המחזות המגוחכים שנראו פעם אחר פעם בעונת 2017 – 2016 על פרקט הכדורסל בארץ ובחו"ל ב- בימויה של הנהלת מכבי ת"א. אולם יש לומר בגלוי כאן שההנהלה העִסְקִית של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים איננה טיפשה גמורה. בראותה כי ה- Rating צונח פלאים, העבירה את סיגנלי שידורי הטלוויזיה הישירים של משחקי מכבי ת"א ב- Eurolegue לערוץ מס' 58 בלבד ובתשלום, שָם תחבה שוב עמוק את ידה לכיסי הצופים, ו- ביקשה מהציבור כסף נוסף כדי לממן את צניחת הַמִדְרוּג ואובדן פרסומות מסחריות. ההנהלה העִסְקִית של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים איננה כאמור כְּסִילָה גמורה, אף על פי כן אי אפשר להצדיע לכֵנוּתָה. ההנהלה העסקית הזאת דאגה להחביא מהציבור את מידע הרייטינג השיטתי וה- מסודר שמלחך את רצפת הפרקט עליו מתרוצצים שחקני הכדורסל ו- הנוגע לשידורי מכבי ת"א ב- Euroleague. חיפשתי מידע מִדְרוּג כזה בעיתונות היומית הכתובה אצל מר אריה ליבנת ב- "הארץ", אצל רפי נאה ואריה מליניאק ב- "ידיעות אחרונות", אצל אלי סהר ב-"ישראל היום", ואצל אנשי "מעריב" – ולא מצאתי. הַמִדְרוּג המחורבן שמעיד על עליבות הנהלת מכבי ת"א הפך ל- רָז. דְבַר סֵתֶּר. תַּעֲלוּמָה. סוֹד של השב"כ. מדהים להיווכח כי ה- טריאומווירט המוביל של מכבי ת"א, רב ניסיון בניהול וגם עשיר במָמוֹן, שמעון מזרחי + דייוויד פדרמן + אודי רקנאטי (יחדיו עם מנהל הקבוצה המגוחך הקרואטי ניקולה ווייצ'יץ' והמאמן הלאטבי הכושל איינראס בגאצקיס + מערכת ה- Scouting של המועדון שהמומחיות שלה בחיפוש, איתור, ורכישת שחקנים- כוכבים צוברת עוד ועוד סימני שאלה) – הופך ברבות השנים למנהיגות מקרטעת ו- מוּבֶסֶת. אשנה ואומר שוב : השלישייה הזאת השקיעה בעונה הנוכחית הזאת של 2017 – 2016 במועדון שלה סכום פנטסטי של 110.000000 (מאה ועשרה מיליון) שקל. כאילו כסף יענה על הכל. אפוא אבדה ולהיכן נעלמה רוּחָם של אנשי הדוֹר ההוא יהושע רוזין, רלף קליין, אברהם שניאור, זכריה עופרי, מנחם קורמן, עמנואל ברדן, שבתאי "סבי" בן בסט, דוד פריש, תנחום "תני" כהן-מינץ, אמנון אבידן, חיים "חיימון" שטרקמן, טל ברודי, מיקי ברקוביץ', הידיד הנאמן והמסור אמנון שְלָאִין, והמנהל המיתולוגי, החכם, היצירתי, והנאמן שמואל "שָמְלוּק" מחרובסקי, ורבים אחרים ???

העיקר שהם אנשי הטריאומווירט פיטרו והדיחו בראשית עונת 2017 – 2016 את שני המאמנים הישראליים ארז אדלשטיין ואחריו גם את רמי הדר ומינו במקומם לתפקיד את הלאטבי הזר איינראס בגאצקיס שהוא הכל חוץ מלהיות, The leader of the people. העיקר שהם סילקו ו- הדיחו פעם, זה לא היה מזמן, את מנהל הקבוצה הנאמן ו- המָסוּר ו- המהימן גור שלף מי שהיה קפטן קבוצת מכבי ת"א ואשר זכה עמה באליפויות ישראל, בגביעי המדינה, ובגביעי אירופה, בנה של מכבי ת"א, יוצא רחמה ופרי בטנה – ומינו במקומו את הקרואטי ניקולה ווייצ'יץ'. אין מה ליָפּוֹת את העובדות. מדובר בטריאומווירט כושל ו- מחורבן שמתנהל בצורה שחצנית ו- מחורבנת, וב- רגל גסה.   

יום חמישי – 20 באפריל 2017. היכל הספורט ביד אליהו. גם מכבי חיפה מביסה את מכבי ת"א במבצרה בהיכל הספורט ביד אליהו בליגת העל בתוצאה 63: 79. אין לדעת עוד אם מדובר בסנסציה ו/או בחולשה זמנית של מכבי ת"א שהפכה לקבועה. מאמן מכבי חיפה, ישראלי נוסף אחד משלנו בשם עופר רחימי, מוריד על ברכיהם את מאמן מכבי ת"א ה- לָאטְבִי איינראס בגאצקיס ואת מנהל הקבוצה שלו הקרואטי ניקולה ווייצ'יץ. וגם מכניע את כל המערכת המקצועית, הכלכלית, והלוגיסטית של מכבי ת"א.  

שדר ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ניב רסקין מכתיב לצופיו יחדיו עם הפרשן שלו פיני גרשון את הפַּתִיח והסָגִיר של ההתמודדות שלשום ׁ(יום חמישי – 20 באפריל 2017) מכבי ת"א – מכבי חיפה 79:63, כלהלן : "זהו…הסתיים המשחק…מכבי חיפה לראשונה בהיסטוריה מנצחת בליגה את מכבי ת"א שנמצאת בשיא השפל שלה…הפסד ליגה ביתי חמישי ברציפות…הפסד שמיני רצוף בכל המסגרות…והפסד מס' אחד עשר בליגת העל הישראלית…שיא השפל ההיסטורי של מכבי ת"א…". הנתונים הרופפים הללו הניעו אותי לחקור ולכתוב את פוסט מס' 680 בבלוג הקרוי : yoashtvblog.co.il . הייתה כאן פעם מכבי ת"א אחרת לגמרי ושונה לחלוטין.

alex 1

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002. מכתבו של אלכס גלעדי אלי לאחר נטישתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חמש הטבעות האולימפיות

אלכס גלעדי Alex Gilady חבר הוועד האולימפי הבינלאומי Member International Olympic Committee  

25 באוגוסט 2002

לכבוד : יואש אלרואי  (באמצעות פקס).

יואש יקירי,

הייתי בשבוע שעבר ב- WBM באתונה וחסרת שם מאוד. הרבה מחבריך, מכריך, ומוקיריך הצטערו לשמוע שהחלטת לפרוש. חשבתי שתשמח לשמוע כמה אוהבים אותך. להתראות בסתיו, אלכס גלעדי.

המדהים בכל הסיטואציה השִקְרִית והמבולבלת הזאת ב- 2002 / 2001 היה שרָן גָלִינְקָא המנכ"ל המוּדַח שאישר אז את כל מהלכי המו"מ שלי וידע כי מחליפו יוסף בר-אל תוקף אותי (וגם אותו) בשחצנות ודברי רָהָב לא נכונים ולא הגיוניים, בחר עכשיו לשתוק. ועוד הערה : יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי עוד מינוי פוליטי מופרך, שהודח אף הוא מאוחר יותר ע"י ראש הממשלה אריאל שרון (סולק והוחלף באיש הליכוד בשם אברהם נתן שהתמנה במקומו ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור), והיה שותף מלא יחד עם המנכ"ל הקודם רָן גָלִינְקָא ל- "הסכם פורטו", ואף שלח לי בהסתר צל"ש, מכתב הערכה סוֹדִי עם נטישתי לעַד את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 [2] כאילו לצאת ידי חובתו, וכאילו הייתה זאת התכתבות פרטית בינו לביני. נחמן שי איש ציבור פחדן העדיף גם הוא לעמוד עכשיו מהצַד. הוא היה הרי פוליטיקאי משופשף ורב ניסיון, וככזה, שמח להיפטר ממני תמורת שיגור טקסט מלבב אלי. נראה היה כי הוא איננו צריך בשורותיו סוג של עובדים שמתעמתים עם השלטון, ויוצרים כאילו אי שקט במערכת. לשון הסנגוריה הציבורית שהייתה צריכה להישמע בפומבי מפיו למען הצדק וה- יושרה המקצועית של כלל רשות השידור, נאלמה דום. פשוט לא ייאמן.

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד בטריקת דלת. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושין והפרידה. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי פוליטיקאי ברמה של עסקן לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא העסקנצ'יק הקטן נחמן שי לא עשה, עשתה במקומו ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה וסילקה את יוסף בר-אל בגין ניהול מושחת, שוחד מסך, ונפוטיזם לעבר הירכתיים האפלוליים של היסטוריית השידור הציבורי של מדינת ישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשות השידור – לשכת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. ו' אלול  תשס"ב, 14 באוגוסט 2002 / סימוכין : 6181

יו"ר רשות השידור נחמן שי    

לכבוד :

מר יואש אלרואי,

קיבלתי את סיכום פעילותך ברשות השידור, אשר נכתב ערב סיום עבודתך,  ב- 1.7.2002. אתה חותם בכך תקופה ארוכה – אך מלאת הישגים. אני מטיל ספק כמה עובדים ברשות יכולים לראות באור כל כך בהיר את הצלחתם בתחום המִקצועי, כפי שעשית אתה. ניהלת בשנים האלה בעקשנות, בדבקות, במסירות וביעילות את תחום הספורט ברשות. לא רק הספורט הוא אחד "מעמודי התווך" של השידור, כפי שנהגת להגיד- אלא אתה עצמך הייתה אחד מעמודי התווך של הרשות. אני מוקיר ומכיר את פועלך. בשם רבים וטובים בארץ הזו – אשר נהנו משידורי הספורט בשנים האלה – אני מודה לך.

כל טוּב !  בברכה, נחמן שי

[1] ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי אלי מ- 25 באוגוסט 2002 בתום פגישת ה- WBM לקראת אולימפיאדת אתונה 2004.

[2] ראה נספח : מכתבו של יו"ר הועד המנהל של רשות השידור נחמן שי אלי, מתאריך 14 באוגוסט 2002.

אינני שונא את יוסף בר-אל. אינני רוחש לו טינה. אני מרחם עליו. מינויו למנכ"ל רשות השידור היה שגוי ומופרך מיסודו. יותר משאני בַּז לוֹ אני בַּז לשְדֵרַת הפיקוד והמנהיגות העכשווית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 על דרגיה השונים. רובם כיהנו שם כמנהלי – בובה תחת השגחתו של המנכ"ל יוסף בר-אל שהודח וסולק ממשרתו הרמה ב- 2005 ע"י ממשלת ישראל. חלק ניכר ממאגר כוח האדם ההוא היו חדלי אישים, חסרי יושרה מינימלית, נעדרי מעש וחזון, ומְעוּטֵי כבוד אישי ומקצועי מינימלי. אנשי טלוויזיה שממתינים לתלוש המשכורת בסוף החודש. זוהי שדרת פיקוד אופורטוניסטית שהפכה למשת"פית, אומרת אמן למנהיגות המייצגת ערכים כל כך שליליים, וסוגדת בהִנְהוּן ראש לעריצות עיתונאית המזכירה משטרים אָפֵלִים. מדהים כיצד חלק גדול מהאנשים ההם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהיו בעלי ניסיון רב בתחום השידור, קיבלו החלטות בלתי סבירות משוללות כל הגיון, החרישו מן הצד במקרה הטוב ו/או הרשו לעצמם במקרה הגרוע להַנְהֵן בראשם "כ- Yesmen", מפני שאיבדו זה מכבר את חירותם וגם את כבודם. אין בי גם היום שום טיפת געגוע למוֹסַד אותו שֵרַתִּי בנאמנות 32 שנים, מוסד שהיה ביתי השני ול- עיתים גם הראשון. החלטתי לפרוש מהטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 ורשות השידור הייתה לאלתר וסופית. ב- 8 ביולי 2002 התאריך ההוא בו פרסם מנכ"ל יוסף בר-אל גילוי דעת אישי שלו בעיתון "ידיעות אחרונות", "כי הגיע הזמן לגאוֹל את הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 מיואש אלרואי", שלח לי אלכס גלעדי מכתב הנושא טקסט שוֹנֶה. הנה הוא כלשונו [1].

טקסט מסמך : 8 ביולי 2002. העיתון "ידיעות אחרונות". מנכ"ל רשות השידור המופרך יוסף בר-אל מכריז באמצעות העיתון הנפוץ במדינה את ההכרזה הזאת : "…הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי…". (באדיבות "ידיעות אחרונות" והמו"ל ארנון "נוני" מוזס). 

alex 2

טקסט מסמך : 8 ביולי 2002. זהו המסמך המקורי שכתב לי אלכס גלעדי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלכס גלעדי – Alex Gilady חבר הוועד האולימפי הבינלאומי / Member International Olympic Committee

8 ביולי  2002 

לכבוד :

יואש אלרואי מנהל מח' הספורט, הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 

יואשיש,

הצטערתי מאוד לשמוע הבוקר על התפטרותך. 21 שנים וחצי נשאת על גבך הרחב את מחלקת הספורט בתנאים לא תנאים וקשיים גדולים כהרים .עכשיו כשכבר החלטת , איני יכול להניא אותך , אך אני יכול לשבח, לפאר ולרומם את מה שעשית ברוממה. אם נזכה והזמן המהיר לא יאמר לנו פתע – הֶרֶף, עוד נזכה לשתף פעולה בתעשייה שאנחנו אוהבים כל כך.

חיבוק אמיץ ונשיקות. בתודה וברכה, אלכס גלעדי

העתק : דן שילון, הוגה, יוזם, ומקים מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

תזכורת נצח : הדרך הטובה ביותר להגן על "תוֹכְנַת הניהול" של השידור הציבורי מפני אנשים כמו מנכ"ל רשות השידור מר יוסף בר-אל (הודח וסולק ע"י ממשלת ישראל) ושכמותו, היא לדאוג לכך שאותם הפוליטיקאים המשגיחים על אותה תוכנת הניהול והממנים את מנכ"ל רשות השידור לתפקידו הרם, יזכרו שתמיד מישהו עוקב אחריהם ושתמיד אפשר להדיח גם אותם. לרוֹע המזל שְבִיל הַזָהָב הזה טֶרֶם נמצא במדינת ישראל.

אלו הם ארבעת חוקי תעשיית הטלוויזיה באשר היא :

1. אין תחליף לתִּכְנוּן והיערכות טלוויזיונית יסודית, רצינית, קפדנית ומדויקת, ומרחיקת לֶכֶת בת שנים מהיבטי תוכן, זכויות שידורים וכלכלה, טכנולוגיה ולוגיסטיקה, ושימוש הגיוני והגון של משאבי אנוש.

2. אין תחליף לעיתונאות אמת, אמיצה וחוקרת, חרוצה ונבונה, ש- דבקה במשימתה. אין תחליף לעיתונאות שאוֹצֶרֶת בקרבה את האקסיומה המתמטית של תורת הקווים המקבילים. אין תחליף לעיתונאות שנעה לפנים על פי ה- היגיון מתמטי הנ"ל ועל פי תכנון ומחשבה בקו מקביל לקו המקביל של הממלכה, ולעולם איננה חוצה אותו. מו"ל הארץ מר עמוס שוקן הוא עיתונאי מֵיטָבִי ובמידה רבה גם מתמטיקאי מעוּלֶה. 

3. אין תחליף לניהול מדיניות חכמה של רכישת זכויות שידורים בלעדיות רלוואנטיות בעיקר בתחום שידורי הספורט בתעשיית הטלוויזיה המקומית והבינלאומית. 

4. יש תחליף לבני אנוש. אנשי טלוויזיה מוכשרים ככל שיהיו שווים כקליפת הַשוּם בלעדי חומרי שידור רלוואנטיים בלעדיים. לכן נדרשים המנווטים לחשוב קדימה בדומה לשחקני שח מט כדי לדאוג שחומרי השידור הרלוואנטיים הבלעדיים ישכנו על מדף הטלוויזיה שלך ולא של יריביך. לכן הגה רוּן אָרְלֶדְג' את הסלוגן "When you have the rights – you have the show". לכן פחות חשוב אם את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל ישדרו יורם ארבל, ו/או מאיר איינשטיין ז"ל, ו/או רמי ווייץ – העיקר שרק אתה מחזיק בזכות הטלוויזיונית הבלעדית לשדר את האירוע ואת המֵידָע לצופיך (ולא יריביך). צופה הטלוויזיה מתעניין ראשית דבר בחומר השידור שמופנה אליו ורק אח"כ במי שמתווך לו אותו. לכן אין שום תחליף לרכישת זכויות שידורים אולם יש תחליף לכל הצבת בן אנוש בסביבת המיקרופון והמסך שמספר את סיפורם.

אולם החוק החמישי הבלתי כתוב בתעשייה הזאת הוא החשוב ביותר : מאמציך הכֵּנִים יהיו לשווא אם לא תצליח לשכנע את הבוסים ואת ההנהלה שלך שאתה צודק בשיקוליך העיתונאיים והכלכליים ושההיגיון שלך – חכם והגיוני (!). 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. המינוי הרָם התגלה באיחור כמופרך לחלוטין מפני שלשידור הציבורי נגרמו בשלוש השנים הללו נזקים בלתי הפיכים. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור והציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד מֶנִי מָזוּז הדיחה אותו גם אם באיחור רב אך בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל מכהן. יוסף בר-אל סוּלָק מהמשרה הרָמָה בגין שחיתות ושוחד מסך והושם בקרן זווית לא חשובה בירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. בפינה אפלולית שלה. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דיון 1 : גב' לאה גולדין אִמוֹ השכולה של הקצין סגן הדר גולדין ז"ל מסיירת חטיבת גבעתי שנפל במלחמת "צוק איתן" ב- 1 באוגוסט 2014 ברצועת עזה, היא אישה גיבורה ואצילת נפש. משפחתי ואנוכי מאמצים אל לבנו את משפחת גולדין היקרה. התנפלותם המנֻוֶולת והמנוּבֶזֶת של שני חברי הכנסת מהליכוד דוד ביטן ומיקי זוהר על ההורים השכולים וקוראים להם "שקרנים" בעת דיון ב- וועדת הכנסת לביקורת המדינה (יום רביעי – 19 באפריל 2017) שדנה בדו"ח המבקר מלחמת "צוק איתן" – היא פשע מוסרי ו- פלילי. פשע נִבְזִי. לא פחות. לפשע נִקְלֶה ומטונף שכזה אין מחילה ולא סליחה. מדובר באירוע מביש חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל בו נבחרי ציבור מכנים הורים שכולים שבניהם נפלו בקרב, "שקרנים". שום התנצלות של שני הח"כים בני הבליעל הנִבְזִים, הגסים, והבוטים לא תתקבל כאן. יש להסיר מייד את חסינותם של שני הח"כים המתועבים דוד ביטן ומיקי זוהר, להעיף אותם קיבינימט מהכנסת, להביאם לבית המשפט, וללא שהיות מיותרות לשלוח אותם לכלא מאחורי סורג ובריח. ראש הממשלה הכושל בנימין נתניהו שנכח בדיון הנ"ל התגלה במלוא נכלוליותו הפוליטית משלא בלם את שני משרתי החצר שלו ולא נזף בהם. דוד ביטן ומיקי זוהר הם שני ח"כים שפלי ערך,פרחחים, ועלובים שהציבור עוד יערוך עמם חשבון נוקב.

דיון 2 : תחרויות הכדורגל האחרונות ב- Champions League בשלב רבע הגמר הוכיחו שוב עד כמה החוקה של משחק הכדורגל היא "ספרותית", איננה מתמטית ולא מדויקת מספיק, ולכן מאפשרת פרשנות סובייקטיבית של השופטים השונים את החוקים השונים ואת האירועים השונים המתחוללים על כר הדשא. חוקה מעוותת. היעדר סיוע ואי שימוש מראש ב- מצלמות הטלוויזיה שעוסקות באיתור נבדלים והיתקלויות גסות של שחקנים בוטים ופורעים (ואמורות לשמש מוסד שיפוט בפני עצמו שאין עליו מחלוקת), הופכות את מערכת המשפט של המשחק הפופולארי בעולם ל- פארסה. תיקול חוקי, נקי, ו- חלק לגמרי שמבצע שחקן באיירן מינכן ארתורו ווידאל נגד שחקן ריאל מדריד (במשחק הגומלין בשלב רבע הגמר ריאל מדריד – באיירן מינכן) גורר עמו לפתע כרטיס אדום והרחקה לחלוטין בלתי מוצדקת. הבקעת שער של המדרידאי כריסטיאנו רונאלדו ממצב נבדל ברור, חולף מעבר לסדר היום כאילו מאום לא קרה, והשער מאושר. פארסה.

דיון 3 : הקיר המכוער של יובנטוס האיטלקית מול חוכמת המחשבה של ברצלונה הספרדית שנוא עלי. משחקה הקשוח של יובנטוס בעלת הגנת ברזל בסגנון "תפוס כפי יכולתך", מרחיק אותי ממוניטור הטלוויזיה. לא מעניין.

דיון 4 : חובה לקרוא מידי ימי חמישי בשבוע את הפוסטים של עיתונאי העַל עמיר פלג ב- "ידיעות אחרונות".

דיון 5 : ממלכת ה- "ברקוד" של עיתונאית ערוץ 10 נגה ניר נאמן המופיעה תדירות במהדורת החדשות המרכזית היומית של ערוץ 10 בשמונה בערב הפכה מזמן ל- "Over doing". דיווחיה חצו מזמן את הגבול של עיתונאות – חדשותית כנה והפכו למקדמי מכירות. נוגה ניר נאמן מעניקה באמצעות כאילו העיתונאות שלה ב- שֵם חברת החדשות של ערוץ 10 שוב ושוב יחסי ציבור בחינם לחברות המסחריות שמשווקות דילים של נופש לאזרחים ישראליים שמחפשים אתרי בילוי בטורקיה וצפון קפריסין. אין פה שום חדשות. מדובר בעיתונאות מאוסה מטעם ולא הגונה. בלתי מתקבל על הדעת. עורכי ומפיקי מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 שברו ביום חמישי – 20 באפריל 2017 שיא שלילי. בעוד המהדורה המרכזית הארצית של ערוץ 2 משדרת ממול חדשות חמות, ובראשן כתבה שעסקה בהתרסה מזוינת בכלי מלחמה של ארגון חיזבאללה בגבול הצפון נגד מדינת ישראל לרבות פרשנות של הכתב הצבאי רוני דניאל, ערוץ 10 העניק עדיפות ו- שידר בפתח ה- Line up שלו את דיווחי נגה ניר נאמן אודות מסעות הישראליים לבילוי נופש בטורקיה וצפון קפריסין. מה זה צריך להיות הקשקוש הזה ? ממתי מערכת חדשות של ערוץ 10 משתפת פעולה (אפילו לא סמויה) עם משווקים מסחריים שעוסקים במכירת דילים של נופש בחו"ל ? עסק שמעורר יותר מתמיהה וזקיפת גבות.

פוסט מורכב מס' 680. עידן מערכת היחסים שהתהווה בעשור ה- 70 של המאה הקודמת בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל, הוליד את "הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי". התקופה הסימביוטית בין שני הגופים התארכה הרבה מעבר למשוער ונמשכה 37 שנים. אין דרכן של מצלמות הטלוויזיה לשמור סוד. הן יגלו את הכל. זכויות שידורים וכלכלה טלוויזיונית. אין שום זיקה בין מכבי ת"א ההיא לבין מכבי ת"א של 2017. מאמרי מערכת. פוסט מורכב מס' 680. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי – 21 באפריל 2017. 

חלפו מאז 1970 ימים רבים. מכבי ת"א קבוצת כדורסל פרטית הפכה במשך, ברבות, כמעט חמישה עשורים של השנים לסמל לאומי של מדינת ישראל. מקרה ספורטיבי – תקשורתי חסר תקדים בתולדות תעשיית הטלוויזיה בארץ. מִכלול השידורים המורכבים של מכבי ת"א ביד אליהו תבע ממני למַסֵד שני מוקדי הגשה בהיכל הספורט ביד אליהו בעת משחקי הבית של מכבי ת"א. מֵאִיר אַיְינְשְטַיִין ז"ל ו- אֵלִי סַהַר יבד"ל הובילו את השידורים הישירים לפני 20 שנים מאז 1996. אוּרִי לֵוִי ורָלְף קְלָיִין פעלו לצִדם כצוות משלים. בבניין הטלוויזיה בירושלים פעל אולפן בקרה שנועד להפחית את נֶטֶל השידור המסובך מהניידת שהוצבה ביד אליהו (סמוך לשער שֵש). שני בימאים עיקריים נשאו במשך שנים רבות בעול בימוי שידורי הספורט הישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכלל, ובמשחקי מכבי ת"א בפרט. היו אלה רְאוּבֵן (רוּבִיק) פּוֹדְגוֹר ואַמְנוֹן אוֹסְמַן. בעברם צלמי ספורט וחדשות. מידי פעם תגבר אותם בימאי שלישי בשם צְבִי סְלֶפּוֹן. צבי סלפון היה בימאי משדרת הבימאים הקלאסיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. רוביק פודגור ואמנון אוסמן רכשו את יכולת הבימוי באמצעות כשרון הצילום שהיה טמון בהם. שנים רבות ניצבו מאחורי המצלמות באלפי תחרויות באִצטדיוני הכדורגל ומגרשי הספורט, בשבתות וחגים כבימי חול, וכיוונו את העדשות האלקטרוניות לעבר גיבורי הספורט, חשפו בהתמדה את המאמץ האדיר שהשתקף על פניהם ועקבו אחרי התנועות המרהיבות שדרשו קואורדינציה מיוחדת במינה. שניהם נכללו באורח קבע בצוותי הצילום של אירועי הספורט החשובים, ועבדו בשירותו של בימאי הספורט הראשי יוֹאָב פֶּלֶג. אישיות טלוויזיונית דגולה ורבת פעלים. אך בעל אקדים את המאוחר.

טקסט תמונה : חורף 1983. זהו יואב פלג (בן קיבוץ אושה בגוש זבולון), טיפוס בוהמי ובימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית המצטיין. יואב פלג הוביל במשך שני עשורים את כל שידורי הספורט הישירים שלנו ואת שתי תוכניות הטלוויזיה הנודעות, "מבט ספורט" ו- "משחק השבת". הוא היה גם בימאי טלוויזיה מצוין של מהדורות החדשות "מבט" ותוכניות אקטואליה. הייתי קשור אליו בכל נימי נפשי. דן שילון קרא לו "ג'ייסון קינג" (בשל דִמיונו לבלש הנודע ג'ייסון קינג בסדרת הטלוויזיה הבריטית "Jason King Television sereis", סדרה ששודרה באנגליה בשנים 1971 ו- 1972). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1989. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 28 שנים. מחלקת הספורט משדרת ישיר מאולם הכדורסל העירוני בראשל"צ. הצלם ראובן "רוביק" פודגור (מימין) עומד מאחורי מצלמת ה- Close ups במכנסי ג'ינס וחולצת טי שירט לבנה חבוש ב- Head set  ואוזניות. הוא נראה כאן מנהל שיחה באמצעות מערכת הקשר הפנימית עם בימאי ניידת השידור יואב פלג. רובי פודגור נחשב לאחד הצלמים הטובים ביותר בשידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הוא הפך בעצמו אח"כ לבימאי טלוויזיה מוכשר בזכות עצמו בתחומי הספורט והחדשות. זיהוי היושבים בעמדת השידור מימין לשמאל : הצלם רוביק פודגור, התאורן – חשמלאי חזי קוקה ז"ל, השדר אורי לוי, הכתב דני לבנשטיין, ועוזר השדר רמי שמש. (באדיבות אדוארדו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוקטובר 1980. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. זהו בימאי שידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה יואב פלג בן קיבוץ אוּשָה (גוש זבולון) . בראשית הקריירה שלו ב- 1970 שימש יואב פלג עוזר הפקה של דן שילון ואלכס גלעדי והיה גם בראשית דרכו עוזר של הבימאית ורדינה ארז ז"ל. מאוחר יותר הפך לבימאי ספורט וחדשות מוביל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הוא הציב סטנדרטים חדשים בבימוי טלוויזיה ונחשב לאחד מגדולי בימאי הספורט בטלוויזיה הגדולים ביותר בישראל בכל הזמנים. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. בריכת השחייה במכון ווינגייט. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית משדרת ישיר בשנים ההן את אליפויות ישראל בשחייה. יואב פלג היה בימאי הספורט המוביל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמונופוליסטית וביים את כל סוגי תחרויות הספורט. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : מגישת "מבט ספורט" אורלי יניב, יואב פלג בימאי הטלוויזיה המעולה של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית, ועוזרת ההפקה והבימוי עדה קרן. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשעה שיואב פלג נטש את השידור הציבורי בדרכו לשוק הפרטי, קרא הבימאי הראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אוֹרֶן שִינְדֶל לדֶגֶל את שני הבימאים רוּבִיק פּוֹדְגוֹר ואַמְנוֹן אוֹסְמַן. רובי פודגור ואמנון אוסמן מילאו את החלל שנוצר הודות לניסיון הצילום העשיר שלהם. שניהם היו צלמי Video מצטיינים. אביו של רוביק פודגור הוא צלם טלוויזיה רב מוניטין בעצמו, חיים פודגור. אישיות טלוויזיונית ערכית נדירה. חיים פודגור שימֵש עשרות שנים צלם כללי בטלוויזיה החינוכית וצלם ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית, מהטובים בארץ במקצועו. הוא תופקד ע"י הבימאי יואב פלג לשַמֵש צלם תחתון (בדרך כלל צלם המאייש את מצלמת ה- Video השלישית במערך הצילום הכללי) ומשמש צלם Close ups, זה הניצב במרכז על כר הדשא סמוך לקווי האורך של המגרשים. הוא צילם עשרות שנים בכל אִצטדיוני הכדורגל והיכלי הכדורסל במדינה. אפשר היה לראותו תדירות באצטדיון הלאומי ברמת גן, ב- "בלומפילד", קריית אליעזר, "טֶדִי", וגם בהיכל הספורט ביד אליהו, בעצם בכל אתר ספורט בישראל. צלם התקריבים הוא אחד התפקידים הקשים, הרגישים, והמדויקים ביותר המוטלים על צלם הספורט באשר הוא. חיים פודגור מעולם לא הכזיב. ה- Frame שלו תמיד היה נקי וצלול. הוא היה צלם יוצא מגדר הרגיל. הילד רוביק פודגור היה נושא הכלים של אביו. היה לו ממי ללמוד.

טקסט תמונה : בוקר של אחת השבתות באוקטובר 1980. לפני 37 שנים. אצטדיון "בלומפילד" בתל אביב. חמש שעות לפני שריקת הפתיחה למשחק . איזי אברון ז"ל (מימין) וחיים פודגור יבד"ל (משמאל) הם שני צלמי הטלוויזיה הלימודית שתִגברו במשך שנים רבות את צוותי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכיסו את משחקי הכדורגל של הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בשבתות. כאן הם נראים מציבים על כר הדשא את החצובה של המצלמה האלקטרונית מספר שלוש המיועדת לצילומי Close ups במערך הצילום הכללי. משמאל מתבונן בהם רוביק פודגור הילד בן ה- 13. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רוּבִיק פּוֹדְגוֹר הצטרף למסעות הצילום של אביו באִצטדיוני הספורט במדינה עוד כשהיה בן עֶשֶר. כעבור עשרים שנה. ברבות השנים הפך להיות צלם ספורט בעצמו ואח"כ בימאי ספורט וחדשות מצטיין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ונכנס בקלות לנעליו הגדולות של יואב פלג. בסופו של דבר נחטף ע"י מיילן טנזר לערוץ הספורט בכבלים ומשם עבר לביים גם תוכניות החדשות והספורט בערוץ 10. איש מקצוע מהשורה הראשונה.

טקסט תמונה : שנות ה- 90 של המאה שעברה. תיעוד נפלא. חיים פודגור האָב (מימין) ורוּבִיק פודגור הבֵּן (משמאל) מצלמים עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את משחקי מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו. רשות השידור חבה לשניהם חוֹב עולם. (התמונה באדיבות חיים פודגור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לרוּבִיק פודגור ואַמְנוֹן אוֹסְמַן היה מורה טוב בדמותו של יוֹאָב פֶּלֶג. אך גם ליואב פלג היה ממי ללמוד. מורתו בראשית שנות ה- 70 הייתה הבימאית הוותיקה וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל. יואב פלג החל את הקריירה המצוינת שלו במחלקת הספורט של טלוויזיה הישראלית ב- 1969. שֵש שנים שימש שָם עוזר הפקה ובימוי וישב באולפן הספורט לידה של הבימאית וַרְדִינָה אֶרֶז מאות פעמים. וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל הייתה אישה מופלאה. בעלת ידע רב בבימוי טלוויזיה, אישיות קורנת, וגם ענווה וצנועה, ושקטה מאוד. הכרתי אותה מקרוב. אישיות מיוחדת במינה. אני יודע שגם דן שילון ואלכס גלעדי רחשו לה הערכה רבה. כבימאית ספורט (האישה היחידה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה ירושלים שהייתה בימאית ספורט) הובילה בהצלחה גדולה אין סוף שידורים ישירים מאִצטדיוני הכדורגל ומגרשי הכדורסל. היא הייתה במשך שש שנים הבימאית הראשית של התוכנית "מבט ספורט". אישיות טלוויזיונית נדירה.

טקסט תמונה : 1968. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 49 שנים. זוג בימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדינה ארז ז"ל (מימין) וחגי מאוטנר יבד"ל (משמאל) בראשית ימי ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ע"י פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד. חגי מאוטנר ו- ורדינה ארז למדו את תורת בימוי הטלוויזיה במשך שבע שנים באוניברסיטאות בארה"ב. (באדיבות חגי מאוטנר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל הניחה ב- 1970 את יסודות הבימוי והצילום האלקטרוני בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית. דן שילון סמך עליה וכיבד אותה. יואב פלג בימאי הספורט המצטיין היה שנים רבות עוזר ההפקה והבימוי שלה. היא הייתה אישה רצינית, ענווה וצנועה, ומִקצועית מאוד. ורדינה ארז הייתה אחותה של אופירה נבון ז"ל רעייתו המנוחה של הנשיא החמישי של מדינת ישראל יצחק נבון ז"ל. שמונה שנים למדה טלוויזיה וקולנוע באוניברסיטת ניו יורק בשנות ה- 60 של המאה הקודמת. היא הייתה נשואה אז לזָמָר בעל הקוֹל הנפלא איתמר כהן, אחיהם של הזמרים יזהר כהן וחופני כהן לבית משפחת סולימאן הגדול. רבים נטו להתבלבל בין קולו המיוחד של איתמר כהן לזה של הזמרת הלאומית שושנה דאמארי כשחזרה לישראל התמנתה להיות בימאית הספורט הראשית בטלוויזיה הישראלית הציבורית שזה עתה קמה על רגליה. היא הופקדה על שידור הספורט הישיר הראשון שנערך אי פעם  בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זה היה ביום שלישי – 24  בנובמבר 1970. מכבי ת"א אירחה בהיכל הספורט "נעמן" במפרץ עכו, ליד הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ, את הקבוצה הבלגית סטנדרד ליאז' למִפגַש הגומלין בגביע אירופה מפני ש- אִצטדיון הכדורסל ביד אליהו טרם היה מקורה בימים ההם. בלית ברירה הרחיקה מכבי ת"א נדוד והפכה את היכל הכדורסל ב- "נעמן" למגרשה הביתי הזמני שלה. ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית התמקמה בהיכל "נעמן" כעשרה ימים לפני המשחק, כדי להתכונן לשידור הישיר ההיסטורי הראשון שלה. לעובדיה לא היה שֶמֶץ של מושג וכמעט אפס ניסיון בתחום השידורים הישירים. דן שילון מנהל מחלקת הספורט ושַדָּר המשחק כל כך דאג וחשש מכישלון במבצע השידור הישיר הראשון והיוקרתי בתולדות הטלוויזיה ומחלקת הספורט שלה, עד ששלח את צוות הניידת בראשות המפיק שלוֹ אלכס גלעדי ל- "נעמן", כדי להתאמן ולהתכונן מבחינה טכנית לקראת המשימה זמן רב לפני ביצועה. כך עבדו בימים ההם. וַרְדִינָה אֶרֶז הייתה בימים ההם בימאית הספורט הראשית בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מספר אחת. במשך שמונה שנים למדה טלוויזיה בניו יורק ועכשיו בחרה את מיקום המצלמות וזוויות הצילום שלהן. היא הייתה זאת שהעניקה לכל מצלמה ומצלמה את משימתה הייחודית במערך הכולל של הצילום. היא הייתה הבימאית הראשונה שפקדה על חיתוך הגיוני וניתוב עבודת המצלמות "באוויר" בניידת השידור בעת שידור ישיר של משחק כדורסל. וַרְדִינָה אֶרֶז הייתה חלוצת הבימאים בטלוויזיה הישראלית הציבורית שמימשה את מֶסֶר הבימוי הטלוויזיוני החבוי בתפעול מצלמות רבות בשידור ישיר של אירוע ספורט. הבשורה הזאת קובעת באופן נחרץ : "לא משנה איזה מצלמה מנותבת ל- "אוויר" והיכן היא ממוקמת – החשוב הוא שלכל מצלמה הנמצאת באותו הרגע ב- "אוויר" (AIR הוא גם מונח טלוויזיוני) בעת השידור הישיר יש את האופציה ההגיונית להושיב את צופה הטלוויזיה במקום הטוב ביותר ביציע האִצטדיון". זהו בעצם על קצה המזלג כל התורה של פילוסופיית הצילום והבימוי בטלוויזיה והכלל הראשון המעצב את היחסים בין המִרקע לבין הצופה בו. "הוֹשָבָת כל אחד מצופי הטלוויזיה במקום הטוב ביותר ביציע", הוא חוֹק ברזל בתקשורת המונים ובבימוי ושידור ישיר של תחרויות ספורט בטלוויזיה.

טקסט תמונה : יום שלישי – 24 בנובמבר 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 47 שנים. היכל הספורט ב- "נעמן" ליד הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ. מכבי ת"א מארחת הרחק מביתה הטבעי בתל אביב את הקבוצה הבלגית סטנדרד ליאז' בגביע אירופה בכדורסל. בימאית שידורי הספורט וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל (בחולצה לבנה) בודקת עם הצלם הוותיק קרלוס פופ (מרכיב משקפיים) את ה- Frame של אחת המצלמות האלקטרוניות (מסוג Marconi תוצרת אנגליה) המופקדות על כיסוי המשחק. וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל (אחותה של אופירה נבון ז"ל אשתו של נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון ז"ל) הניחה את יסודות הבימוי בשידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה. היא למדה שבע שנים קולנוע וטלוויזיה בארה"ב. תרומתה כבימאית להתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה משמעותית וחשובה מאין כמותה. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התמונה האלקטרונית שהפיקה נידת השידור בהיכל הספורט ב- "נעמן" הייתה אומנם בשחור/לבן, אך בלטה באיכותה לעומת תמונות הפילם הישנות והבלתי חדות ששודרו בתוכניות הספורט אז. הבדל האיכות התהומי בין תוצרת המצלמות האלקטרוניות העדיפות על מצלמות הפילם נבע ממגבלה טכנית של שידור פילם בטלוויזיה. בעת שידור פילם מפרוז'קטור הטלסיני (Telecine) בימים ההם היה צורך טכנולוגי "לתרגם" או "להעביר" אותו באמצעות הווידיקון (Vidikon) של התמונה לאינפורמציה אלקטרונית בשעה ששידרו אותו "לאוויר". הדבר הביא מייד להפחתה באיכות התמונה בשיעור של כ- % 25. צופים רבים תמהו אז מדוע תמונת הפילם בסרטי הקולנוע המוקרנים בבתי הקולנוע עולה לאין ערוך באיכותה על תמונת הפילם של אותם סרטי קולנוע הבוקעים ממרקע הטלוויזיה בסלון ביתם. זוהי אם כן התשובה : מכונת ההקרנה הגדולה בבתי הקולנוע משדרת את תמונת הפילם בן 35 מ"מכמו שהוא (As is) על מסך לבן גדול, בעוד מכונת ההקרנה הטלוויזיונית "מתערבת" באיכות הפילם בן 16 מ"מ, בשעה שהיא הופכת אותו באמצעות שפופרת הווידיקון מסרט פילם רגיל לאינפורמציית שידור אלקטרונית. פעולת ההמרה הטלוויזיונית הזאת מפחיתה ופוגעת באיכות התמונה שהטלוויזיה עצמה מקרינה.

טקסט תמונה : קיץ 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 47 שנים. חדר מקרנות הטלסיני (Telecine) במאסטר קונטרול. תפקידן היה להקרין סרטי פילם ברוחב של 16 מ"מ. ברקע מצד שמאל נראה ה- VTR מכונת  (Video Tape Recording). בקדמת התמונה נראה תוף השקופיות עליו מודבק סטיקר : "אין להישען – מכשיר עדין". ליד הדלת מונחים טייפים VTR מסוג AMPEX שרוחב הסרט המגנטי שלהם הוא שני אינטשים. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 47 שנים. זוהי מכונת עריכה, הקלטה, ושידור VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) אמריקנית מסוג Ampex, אשר ממוקמת במאסטר קונטרול בקומה ב', ב- בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דָן שִילוֹן שִידֵר ישיר את המשחק שהפך ללהיט טלוויזיוני. כל המדינה צפתה בו. היכל הספורט בנעמן היה מלא מפֶּה לפֶה. משה דיין שר הביטחון שהיה ידיד קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א כיבד את המשחק בנוכחותו. מכבי ת"א ניצחה את סטנדרד ליאז' 62:74, אך לא הצליחה למחוק פיגור בן 21 נקודות (הפסידה במשחק הראשון בבלגיה86:107). הקבוצה נשרה באותה עונה מהמפעל האירופי. היה לדן שילון עוזר קרוב מהמעלה הראשונה. אלכס גלעדי. שניהם הפיקו שידור ישיר של משחק כדורסל שהיווה מהפכה בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. דורון רוזנבלום אז עיתונאי ב- "דָבָר" הפליג בשבחים ב- 29 בנובמבר 1970 במדור ביקורת הטלוויזיה בעיתונו [12]. כך כתב, "רעיון מצוין – ביצוע מבריק. שידור תחרות הכדורסל בין מכבי ת"א לבין נבחרת "סטנדרד- ליאז' ", היה מבצע מזהיר אשר הטלוויזיה יכולה בהחלט להתגאות בו לאורך זמן. הרעיון עצמו, שידור משחק חשוב בשידור ישיר, הוא טוב מאוד. הביצוע הטכני של העברת השידור ואון תיאורו היו מצוינים. שלא כבהעברת שידורי כדורגל, היו הצילומים "נקיים" מאוד. המצלמות היו ממוקמות בצורה נבונה וידעו להתעכב על האנשים הנכונים במקומות הנכונים. המבצע היפה והחלק הזה שהתנהל בשטף מרתק הדגיש לא רק את אווירת המתח שבהתמודדות, אלא גם את היופי, האלגנציה, והחֵן שבמשחק הכדורסל. "כל הכבוד, כפי שאומרים, "כל הכבוד". שנה אח"כ, ביום חמישי – 9 בדצמבר 1971 אירחה מכבי ת"א את יריבתה הנצחית פאנאתאנאייקוס היוונית למשחק גומלין במפעל האירופי בהיכל הספורט ביד אליהו החדש והמקוּרֶה שבניית יציעיו טרם הושלמה. במשחק הראשון שנערך באתונה שבוע קודם לכן (לא שודר בטלוויזיה הישראלית הציבורית) הפסידה מכבי ת"א בהפרש סביר בן שמונה נקודות 73:81. סטיב צ'ובין שחקן החיזוק האמריקני של מכבי ת"א קלע במשחק 33 נק'. פער שמונה הנקודות היה סביר וניתן למחיקה. במכבי ת"א שיחקו אז טל ברודי, מולי אבישר, תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל, גבי נוימרק ז"ל, מיכה שוורץ, מיקי ברקוביץ (אז בן 17 ועשרה חודשים בעונתו הראשונה בקבוצה) ושחקני החיזוק האמריקניים רון דנלופ (2.10 מ') וסטיב צ'ובין. שררו שם תקוות גדולות. קדמה למשחק התרוצצות ביורוקרטית כדי לקבל אישור מיוחד לשחק בהיכל הספורט התל אביבי הבלתי גמור. השמועות אמרו כי מכבי ת"א גמרה אומר לשחק במגרש הביתי האמיתי שלה וגייסה לצורך האירוח בהיכל הספורט ביד אליהו הבלתי גמור את עזרתו של ידיד המחלקה שַר הביטחון משה דיין. השַר סידר את העניין  אך המשחק תועד בתנאי תאורה ירודים. אלכס גלעדי שידר את המשחק לסירוגין באמצעות שתי מצלמות פילם מסוג BL שהוצבו ביציע המזרחי. כל מחסנית במצלמה הכילה 400 רגל (Feet) של פילם. כשמצלמה אחת סיימה את התחמושת שלה, החלה מצלמת הגיבוי לפעול. על שידור ישיר איש לא חשב. זה היה משחק גומלין בשלב המוקדם בלבד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ישעיהו "שייקה" תדמור חשב שאין בו די עניין ציבורי. כך סבר גם מנהל חטיבת החדשות בדצמבר 1971, צבי גיל. מנכ"ל רשות השידור דאז שמואל אלמוג ז"ל לא התערב במחלוקת. אלכס גלעדי בחר בי לשמש עוֹזֵר שַדָּר שלו למרות שהגעתי למחלקת הספורט רק חמישה חודשים לפני כן ונחשבתי לטירון. שימשתי כמעין "מחשב סטטיסטיקה" אנושי שלו. הוא בחר בי לתפקיד בשל היותי מצטיין במתמטיקה ובעל יכולת חישוב מהירה. מכבי ת"א ניצחה בהפרש של נקודה 80:81 ועפה מהמשך התחרויות. תוצאת המשחק הייתה טרגדיה כספית ואכזבה גדולה למכבי ת"א כמו תוצאת הפילם המיושן שניבט מן המסך כעבור יומיים במוצ"ש – 11 בדצמבר בתוכנית "מבט ספורט". תמונת הפילם הכהה והלא חדה ששודרה למאות אלפי צופי טלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה נוּגָה כפליים מתוצאת המשחק.

אריה ברנוביץ' גזבר מועדון מכבי ת"א בעת ההיא זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "הפסדנו רק בשמונה הפרש לאלופת יוון . הייתה התרוממות רוח גדולה לקראת משחק הגומלין נגד פאנאתאנאייקוס. היינו בטוחים שעם סטיב צ'ובין וטל ברודי נוכל לעבור את היוונים בקלות. הכסף הגדול המתין לנו בבית הגמר. ציפינו לקהל רב בהֵיכַל הלא גמור ביד אליהו . את הסלים החדשים התקנו ברגע האחרון וחיזקנו אותם בבלוקים נגדיים. הניצחון בנקודה אחת בלבד שלא הספיק היה לא רק אכזבה ספורטיבית אלא טרגדיה גם כלכלית. הקופה שלנו נותרה ריקה. נסענו כולנו בתום ההפסד לאכול ארוחת ערב משותפת במלון רמת אביב. גם אבא שלי ז"ל קבלן הבניין רב המוניטין אברהם צבי ברנוביץ' הגיע למקום . האווירה הייתה קודרת. כגזבר, הייתי עצוב מאוד בגלל הכישלון. צריך להבין, לא היה כסף בקופה כדי להמשיך לתפעל את הקבוצה. פתאום פרצתי בבכי ליד אבא שלי, וליד שמלוק מחרובסקי ושמעון מזרחי ועוד כמה אנשים, ומִלמלתי, "כיצד נמשיך עכשיו קדימה לאחר שלא הצלחנו לעבור את פאנאתאנאייקוס, הרי אין לנו כסף". אני זוכר שאבא שלי המתין כמה שניות ואז לקח את רשות הדיבור ואמר לנוכחים כלהלן : "אריה, חברת א. צ. ברנוביץ' לא תיתן למכבי ת"א ליפול". ניידת השידור על מצלמותיה האלקטרוניות הייתה מיצרך נדיר בימים ההם. לא כל שכן כשהיה מדובר באירועי ספורט שנתפשו ע"י ההנהלה כלא חשובים מספיק, ולכן הוצבו במקום האחרון בד"כ בסולם העדיפויות שלה. מצלמות הפילם שהועמדו לרשותו של אלכס גלעדי לתיעוד המשחק השתמשו בחומר מיוחד המכונה  Reversal, עליו גם מצוי פס ההקלטה של שידור המשחק. לעבודת הצילום בפילם כשפס הקול מחובר לתמונה קראו Single system. יתרונו של חומר צילום פילם מסוג Reversal (נועד בד"כ לצורכי צילום של אירועי חדשות בטלוויזיה) נעוץ בפיתוחו המהיר יחסית, וקבלת תמונת האמת וקוֹל השַדָּר הצמוד אליו לצורכי עריכה ושידור מיידים. (בניגוד לפילם Negative שהיה בשימוש לעיתים רחוקות מאוד בטלוויזיה הישראלית ושמור רק לצילום תוכניות מיוחדות שטווח זמן שידורן רחוק מיום צילומן). צילומי אירועי הספורט הליליים בטלוויזיה בתנאי תאורה נחותים דרשו שימוש בפילם "Reversal" רגיש בעל ASA 400. פיתוחו באמצעות הליך טכני הקרוי Push 2 Stop שידרג את חומר הצילום ל- ASA 3200. מעבדת פיתוח הפילם בטלוויזיה הישראלית הציבורית באחריותו של אחד מטובי בניה וטכנאיה עמוס בינקין, פעלה כמעט נון סטופ סביב השעון. היא שירתה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בנאמנות רבה ובקפדנות מתמטית כ- 25 שנה. מעבדת ה- Film נסגרה בשנת 1993 עם המעבר המלא לשיטת כיסוי החדשות והספורט באמצעות מצלמות ווידיאו אלקטרוניות ENG (ראשי תיבות של Elctronic News Gathering). עמוס בינקין וחבר עוזריו פיתחו במעבדה שלהם במרתף בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופה הזאת של רבע מאה שנים ברוממה – ירושלים כ- 150.000000 (מאה וחמישים מיליון) רגל של פילם "Reversal", משהו סביב כ- 50.000000 (חמישים מיליון) מטר פילם.

מכבי ת"א השקיעה בראשית שנות ה- 70 מאמצים כספיים וארגוניים לא מעטים כדי להעפיל לצמרת הכדורסל האירופי שם שכנו באורח קבע קבוצות ברמתן של ריאל מדריד, צסק"א מוסקבה, זימנטאל מילנו, ומועדוני הכדורסל היוגוסלוויים. היו כמה סימנים שהעידו על רצינות הכוונות. אחד מהם היה הניצחון בינואר 1973 עם שחקן החיזוק האמריקני סְטִיב צ'וּבִּין על אלופת איטליה זימנטאל מילנו בהיכל הספורט יד אליהו בתוצאה הסנסציונית 88:113. הטלוויזיה הישראלית הציבורית העבירה את המשחק בשידור ישיר באמצעות ניידת השידור שלה ה- "OB ה- לָבָן" שמצלמותיה האלקטרוניות צילמו רק בשחור / לבן. דן שילון היה כרגיל השַדָּר הבלעדי וברקע אלכס גלעדי המפיק המזהיר והפדנטי שלוֹ. וַרְדִינָה אֶרֶז מילאה כרגיל את תפקיד הבימאית בניידת השידור הגדולה. אני שימשתי כרגיל עוזר שדר ו- "מחשב" סטטיסטי של דן שילון שלא נעזר בפרשן. במכבי ת"א שיחקו אז גם טל ברודי, מיקי ברקוביץ', שמואל אבישר אלי קורן, חיים שטרקמן, יוסי לז'ה, אריק מנקין, גבי נוימארק, דובי רוזין (בנו של המאמן), ומיכה שוורץ. הטלוויזיה הישראלית הציבורית רדפה אחרי מכבי ת"א לכל מקום בארץ ואח"כ גם באירופה. ב- 6 ביוני 1973 התקיים משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל באולם הפועל חולון בין מכבי ת"א לבית"ר ירושלים. למרות הפרשי הכוחות והעדיפות העצומה של מכבי ת"א נעתר מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ישעיהו "שייקה" תדמור לבקשתם של דן שילון ואלכס גלעדי להעביר את המשחק בשידור ישיר מפני שהיה מדובר על פי חוות דעתם ב- אירוע ממלכתי. תחרות ספורטיבית ממשית לא הייתה שם. מכבי ת"א הביסה את בית"ר ירושלים בה שיחק הענק היהודי – אמריקני ג'ק אייזנר בתוצאה 79:118 והציבה עוד גביע בארון הגביעים שלה. וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל יחד עם דן שילון ואלכס גלעדי, הציתו אז את לפיד מכבי ת"א בשידורים הישירים ההם בטלוויזיה הישראלית הציבורית ונטעו את תודעת מועדון הכדורסל המכביסטי הזה בציבור למשך שנים רבות. וַרְדִינָה אֶרֶז הייתה הבימאית מספר אחת של כל שידורי הספורט בשנותיה הראשונות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. דן שילון לקח אותה עִמו לאולימפיאדת מינכן 1972 כדי לביים את שידורי היומנים ה- Unilateral. אלכס גלעדי נהג כקודמו וצרף אותה למשלחת השידור של חטיבת הספורט שכיסתה את משחקי אסיה ה- 7  מטהראן בירת איראן באוגוסט – ספטמבר של שנת 1974.

בסופה של 1973 לאחר תום "מלחמת יום הכיפורים" הקָשָה כנגד צבאות מצרים וסוריה, מחדשת הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מסכת השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. מכבי ת"א תובעת לראשונה מרשות השידור את ליטרת הבשר שלה בדמותן של זכויות שידורים. המו"מ בין השידור הציבורי לבין מכבי ת"א נשא עכשיו ממד חדש, ממון. בעוד הנהלת מכבי ת"א ביקשה ל- מַכְּסֵם את זכויות השידורים בעבור השידורים הישירים, ביקשו הנהלות רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית להמעיט בגודל סכומי התשלומים. ברור שנוצרו מחלוקות, מה עוד שמכבי ת"א ביקשה לעגן במסגרות החוזים סעיף האוסר על הטלוויזיה הישראלית הציבורית לפרסם את מועדי השידורים הישירים עד ארבע שעות לפני שריקת הפתיחה.

ובכן, מכבי ת"א הפכה לאט אך בהתמדה לסחורת שידור ספורטיבית טלוויזיונית – אירופית. הקשר הכלכלי המסועף בין מכבי ת"א לרשות השידור לא היה היחיד וגם לא הראשון. ב- 1971 חתמה מכבי ת"א על הסכם חסות עם חברת "עֵלִית" בראשות מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו. זה היה חידוש מפליג בנוף הספורטיבי הישראלי. "עֵלית" שילמה למכבי ת"א בעונת 1971- 1970 סכום שנתי של 35000 (שלושים וחמישה אלף) דולר. ההסכם נחתם בקיץ 1970 במלון "הילטון" על מפית נייר (לא נשמרה). מצד "עֵלִית" חתמו על החוזה דָּוִד מוֹשֶבִיץ בנו של מַרְק מוֹשֶבִיץ ז"ל ואָבִי פִילוֹסוֹף חתנו של אבא פרומצ'נקו ז"ל. חברת "עֵלִית" הפכה בשנות ה- 70 של המאה שעברה ל- קונגלומראט וקונצרן תעשייתי איתן ועשיר בקנה מידה ישראלי. "עֵלִית" השתלטה על חברת השוקולד "לִיבֶּר" והייתה ליבואן בלעדי של הקפה הנמס. ב- 1973 הפכו מרק מושביץ ז"ל ואבא פרומצ'נקו ז"ל למולטי מיליונרים כבדים. אבל הם היו גם נַדְבָנִים שהעניקו סובסידיה כספית רחבת היקף וארוכת שנים למועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל. כאמור כבר החל מעונת 1971 – 1970.

elite 1טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1973. כתב "מעריב" שאול אברון, מעניק כותרת למאמר הכלכלי שלו, "התרגיל של "עֵלִית", בעלי הקונצרן יממשו רווחים של עשרות מיליונים בלי לשלם מסים". בכותרות המשנה נכתב : "בעלי "עלית" הגדילו את רכושם הפרטי ב- 70 עד 75 מיליון ל"י ". (באדיבות העיתון "מעריב" ובסיוע אנשי אגף העיתונות של בית אריאלה).

חברת הממתקים והקפה "עֵלִית" העשירה תחת ניהולם והנהגתם של מָרְק מוֹשֶבִיץ ז"ל ואַבָּא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ ז"ל החליטה בעונת 1971 / 1970 החלטה אסטרטגית מרחיקת לכת, ייחודית, ו- ארוכת טווח למשך שנים רבות, בה היא מבקשת לתרום לקהילה וגם למועדון הכדורסל של מכבי ת"א. חברת "עלית" הפכה ל- Sponsorship נותנת חסות מסחרית של מכבי ת"א. היה מדובר בהתקשרות ראשונה וחסרת תקדים בין גוף ספורטיבי בעל מוניטין במדינת ישראל לבין גוף מסחרי עשיר ומפורסם בעל שם במדינת ישראל. סכומי החסות תפחו מידי שנה בשנה וההתחברות הזאת בין מכבי ת"א ל- "עֵלִית" שגשגה והפכה אף היא לקשר סימביוטי בו שני הגופים מפיקים תועלת ספורטיבית – מסחרית זו מזו. מכבי ת"א קיבלה ממון כאלופת כדורסל וחברת "עֵלִית" הרוויחה חשיפת ענק כמוצר תעשייתי של ממתקים, שוקולד, וקפה בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. זה היה עסק משתלם ביותר לשני הצדדים. במשך השנים עברה "עֵלִית" מהפכות ניהול ובעליה התחלפו אולם זהו כבר סיפור אחר בהזדמנות אחרת.

אנוכי מביא כאן כמה דוגמאות של מסמכי התקשרות משנת 1973 ו- 1974 (מופנים למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן וחתומים ע"י דן שילון ואלכס גלעדי) העוסקים ברכישה אד הוק שנתית של זכויות השידורים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות. מדובר בתקופה שדן שילון ואלכס גלעדי ניהלו כל אחד בתורו את מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית וכאמור פרופסור ארנון צוקרמן היה המנהל שלה. לפני כן אני מבקש להדגיש כי קפיצת המדרגה השנייה הנוגעת לתשלום זכויות שידורים של רשות השידור / הטלוויזיה הישראלית הציבורית למועדון מכבי ת"א התרחשה בפגישת המו"מ בין שני הגופים ביום שלישי – 8 בדצמבר 1987 ב- 18.00 בקפה "אַפְּרוֹפּוֹ" ליד תיאטרון "הבימה" בתל אביב. פגישת המו"מ הזאת נערכה בסיום השביתה הגדולה ההיא בת 52 (חמישים ושניים) ימים של כלל עיתונאי רשות השידור בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל". בפגישת המו"מ ההיא של 8 בדצמבר 1987 ייצגו את מכבי ת"א היו"ר שמעון מזרחי, גזבר המועדון אריה ברנוביץ', ורוני שטייניץ. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל, סמנכ"ל הכספים שלו יוחנן צנגן, ואנוכי כמנווט שידורי הספורט שלהם ייצגנו את רשות השידור. הסכמנו לדלג מסכום של 35000 (שלושים וחמישה אלף) דולר לעונה (בשתי העונות של 1987 – 1985) לסכום של 100000(מאה אלף) דולר לעונה. כלומר, שילמנו למכבי ת"א זכויות שידורים בגובה של 200000 (מאתיים אלף) דולר עבור חוזה שידורים ישירים לשתי העונות של 1988 / 1987 + 1989 / 1988. היה מדובר בדילוג נחשוני. 

טקסט מסמך (1) : 9 בדצמבר 1987. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן חותמים עם מכבי ת"א על חוזה שידורים חדש לתקופה של שנתיים 1989 / 1988 + 1988 / 1987. החוזה קובע כי בכל עונה מהשתיים תשלם הרשות למכבי ת"א זכויות שידורים בגובה של 100000 (מאה אלף) דולר, ובסך כולל של 200000 (מאתיים אלף) דולר. עמוד מס' 1 מתוך 2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה : רשימת חוזי התשלומים המדויקים עונה אחרי עונה בין 1968 ל- 2002 (למעט עונת 1994 / 1993 בה לא שידרנו כלל את מכבי ת"א מפני שלא הייתה אלופת המדינה) שנחתמו בין רשות השידור לדורותיה לבין מכבי ת"א מופיעה בשלמותה בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בין רבבת עמודים אשר קרוי, "הקשר הסימביוטי".  

טקסט מסמך (2) : 9 בדצמבר 1987. רשות השידור (מנכ"ל רשות השידור הוא אורי פורת וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור הוא יוחנן צנגן צנגן) חותמת עם מכבי ת"א על חוזה שידורים חדשש לתקופה של שנתיים 1989 / 1988 + 1988 / 1987. החוזה קובע כי בכל עונה מהשתיים תשלם הרשות למכבי ת"א זכויות שידורים בגובה של 100000 (מאה אלף) דולר, ובסך כולל של 200000 (מאתיים אלף) דולר. עמוד מס' 2 ואחרון מתוך 2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : רשימת חוזי התשלומים המדויקים עונה אחרי עונה בין 1968 ל- 2002 (למעט עונת 1994 / 1993 בה לא שידרנו כלל את מכבי ת"א מפני שלא הייתה אלופת המדינה) שנחתמו בין רשות השידור לדורותיה לבין מכבי ת"א מופיעה בשלמותה בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בין רבבת עמודים אשר קרוי, "הקשר הסימביוטי".  

להלן מסמכי הסכמים בין רשות השידור לבין מועדון הכדורסל של מכבי ת"א ב- 1973 ו- 1974.

gur 1טקסט מסמך : 10 בדצמבר 1973. מסמך א' (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gur 2טקסט מסמך : 10 בדצמבר 1973. מסמך א' (עמוד מס' 2 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gur 3טקסט מסמך : 10 בדצמבר 1974. מסמך ב'. (עמוד 1 מתוך 3). ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gur 4טקסט מסמך : 10 בדצמבר 1974. מסמך ב'. (עמוד 2 מתוך 3). ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gur 5טקסט מסמך : 10 בדצמבר 1974. מסמך ב'. (עמוד 3 מתוך 3). ׁארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gur 6טקסט מסמך : 22 בדצמבר 1974. מסמך ג'. (עמוד 1 בלבד). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ה- "OB הלבן", הלוא היא ניידת השידור הגדולה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומצלמות הטלוויזיה שלה בשחור / לבן התייצבו בהיכל הספורט ביד אליהו וההצלחות בשידורים ישירים לא איחרו לבוא. אלכס גלעדי היה אז שַדָּר הכדורסל הראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועשה זאת ללא פַּרְשָן וללא אולפן מֵנָוֶוט אך עם שני עוזרי שַדָּר צעירים רפי גינת (מזוקן) והרצל רווה.

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 70 של המאה שעברה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 42 שנים. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שני עוזרי השדר הרצל רווה ורפי גינת, השַדָּר אלכס גלעדי, ומנהל הבמה (Floor manager) יוסף "פונצי" הדר ז"ל. (צילום משהל'ה פרידמן מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תבוסה. יום חמישי – 20 באפריל 2017. מכבי חיפה מנצחת את מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו 63:79. מדובר בתהליך שבירה והתמוטטות קולוסליים וסנסציוניים של מכבי ת"א לאחר הפסדה השמיני הרָצוּף בכל המסגרות וההפסד החמישי הרָצוּף בליגת העל הישראלית. זהו סיפור מדהים אודות שני מנהלים מוכשרים ורבי הניסיון של מועדון הכדורסל של מכבי ת"א במשך שנים ארוכות, מר שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן שהפכו מאז ראשית 2017 למנהיגים מובסים. מאמר מערכת 1. 

מנהיג קבוצת מכבי ת"א בכדורסל דייוויד פדרמן מסר את גרסתו הר"מ לעיתונאי אבי סגל מ- "ישראל היום" ביום ראשון – 19 בפברואר 2017 (לאחר הזכייה בגביע המדינה נגד קבוצהה ירושלמית שנראתה כגרוטאה יחדיו עם המאמן הזר האיטלקי שלה סימונה פיאניג'אני) בזו הלשון : "…זכינו בגביע למרות שמזלזלים בנו ולמרות כל כל בלבולי המוח על מנהיגות ועל ההנהלה… בסופו של דבר אני לא מכיר שום קבוצה בעולם שבה קבוצה של אנשים נתנה ונותנת את מה שאנחנו נותנים במשך עשרות שנים… יש אכזבה מכך שכנראה לא נעלה שלב ב- Euroleague אני לא חוזר לרגע מהמשפט על 12 שחקני Euroleague. תסתכל רגע כמה כסף הוצאנו כסף שהבאנו מהבית. הוצאנו העונה יותר מידי כסף, הרבה יותר מידי. אז נוסף על זה באים ומשתלחים בנו ולועגים לנו…". דייוויד פדרמן הוא איש רציני אולם לא העיתונאי שעומד מולו ואשר איננו משיב לו משהו כמות זה : "…מר דייוויד פדרמן אל תטיף מוסר למבקרים שלך ואל תשתמש במונח "בלבולי מוח"…העיתונות חושפת עובדות ואיננה מבלבלת את המוח… שום עיתונאי איננו אמור להצדיע לך מפני ששמת עם חבריך על מכבי ת"א 100.000000 (מאה מיליון) שקל בעונת 2017 – 2016…המנהיגות שלך כמו כל מנהיגות אחרת נבחנת בתוצאות ולא בתלונות…אין שום קורלציה בין ההשקעה לבין התשואה… השקעת ממון פרטי שלך בקבוצה פרטית שלך היא עניינך הפרטי ואיננו עניינו של הציבור…מדוע מערך הסקאוטינג של המועדון ובחירת השחקנים הזרים כל כך דלה ולוקה בחסר…? מה הסיבה הראשית להחזיק מנהל קבוצה כושל בשם ניקולה ווייצ'יץ'…? ניצחונה של מכבי במשחק הגמר על גביע המדינה נגד הפועל ירושלים החלשה והמפורקת בתוצאה 68:82 איננה Big deal (עובדה שהפועל ירושלים המפורקת ונטולת מוראל הובסה הערב יום רביעי – 22 בפברואר 2017 באילת ע"י הפועל אילת בתוצאה 55:62). העיתונות האלקטרונית והכתובה איננה חייבת דבר למכבי ת"א…זכותה להטיל ספק במנהיגות שלך ושל שמעון מזרחי לאור המתרחש על הפרקט (לא עונה אחת וגם לא עונתיים)…התוצאות של מכבי ת"א עד כה ב- Euroleague ובליגת העל גם בעונת 2017 – 2016 משדרות מֶסֶר ברור למתבוננים בתמונת הפאזל : יש מקום רב לשיפורים בקבוצת הנישה הטלוויזיונית שקוראים לה מכבי ת"א…". אינני זוכר שדייוויד פדרמן העז לומר לנו ל- אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אי פעם שאנחנו מבלבלים את המוח בענייני מנהיגות והנהלה. דייוויד פדרמן בחר להיות שחקן ראשי על בימת הכדורסל. ל- קהל שמשלם בכספו עבור צפייה בהצגה מותר להביע את חוות דעתו אודות התיאטרון הזה. אבי סגל הופך את עצמו לעיתונאי כנוע ו- וותרן מה- או"ם בשעה שהוא מדווח לקוראיו מה אומר דייוויד פדרמן עליו ועל הקולגות שלו מבלי שהוא מגן על עצמו ועל חבריו ואיננו משיב מלחמה שערה למרואיין התוקפני שלו. לא בסדר. זכייה בגביע המדינה בישראל איננה הופכת את שחקני מכבי ת"א לחסינים. הקבוצה היקרה הזאת (מההיבט הפיננסי) כפי שהיא מציגה את עצמה נותרה פגיעה וגם מופסדת.

טקסט תמונה : עו"ד מר שמעון מזרחי יו"ר מכבי ת"א (משמאל) ודיוויד פדרמן (מימין) הם שני אנשים רציניים ויסודיים, בעלי ניסיון ניהולי רב, וגם היסטוריה ועבר משגשגים אולם אינם ניצבים מעל תמיהות, שאלות, וביקורת. (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א מעסיקה את המדינה כבר כמעט 50 שנים מאז השידור הישיר הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 13 בנובמבר 1968. אולם ברגע זה בחודשי השנה הראשונים של שנת 2017 היא מַצָג שָוְוא שדומה לקוריוז. הפועל ירושלים מביסה את מכבי ת"א 63:74 במסגרת המחזור ה- 18 בליגת העל. שידור ישיר בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים (ביום ראשון – 5 בפברואר 2017) בהובלת השדר ניב רסקין והפרשן פיני גרשון. "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז – זה ברווז", מחווה פיני גרשון את דעתו ומלגלג על מכבי ת"א בתום השידור הישיר המדובר באותו יום ראשון ההוא של 5 בפברואר 2017. מאמר מערכת 2.

טקסט תמונה : יום ראשון – 5 בפברואר 2017. ה- "ארנה" בירושלים. תמונה אחת שווה 1000 מילים. הפועל ירושלים מנצחת את מכבי ת"א 63:74 במחזור ה- 18 של ליגת העל בכדורסל. תמונה אחת שווה 1000 מילים. מנהיגי מכבי ת"א דייוויד פדרמן מימין, ושמעון מזרחי משמאל, נראים מיוסרים, נפולים, ומובסים 2:45 דקות לאחר תחילת הרבע ה- 4 עם ראשית התרחשות הקטסטרופה. פרשן הכדורסל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים פיני גרשון הגדיר את שניהם כ- ברווז מקרטע. תיאור שקרוב מאוד לאמת. (צילום במצלמת Samsung ממסך ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

כבר נאמר כאן לא פעם ולא פעמיים שקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בעונת 2017 – 2016 היא כישלון ניהולי, תרבותי, ספורטיבי, מוראלי, וכלכלי של דייוויד פדרמן + שמעון מזרחי + אודי רקנאטי. אולם מדובר בבזבוז ממון פרטי בסדר גודל עצום ולא בהון ציבורי. לכן אין לציבור מה להלין. שייבושם להם. בתקופתי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2002 – 1980 הכרתי שמעון מזרחי אחר לגמרי וגם דייוויד פדרמן שונה. אני זוכר שבקיץ 1994 ניהלנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן, ואנוכי כמנווט שידורי הספורט שלהם מו"מ מחודש עם שני ראשי מכבי ת"א שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן לקראת עונת 1995 / 1994 (כזכור בעונה האירופית של 1994 / 1993 ניתקנו קשר ממכבי ת"א שלא הייתה עוד אלופת המדינה. אלופת ישראל היית קבוצת הפועל גליל עליון שהעדיפה לקשור את גורלה הטלוויזיוני עם ערוץ 5 בכבלים). אני זוכר שמוטי קירשנבאום ז"ל רחש כבוד רב לצוות שמעון מזרחי את דייוויד פדרמן ו- כינה אותם פעם באוזניי "מועצת חכמים" אולם מאז חלפו 23 שנים. הדברים השתנו ועמם התוצאות. פרשן הכדורסל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים פנחס "פיני" גרשון תהה בתום משחק התבוסה של מכבי ת"א נגד הפועל ירושלים 63:74 (יום ראשון – 5 בפברואר 2017 ב- "ארנה" בירושלים) בפני השַדָּר המוביל שלו ניב רסקין והחליט ללעוג לנבחרת של שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן כהאי לישנא על פי הפתגם האמריקני : "…"אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז – זה ברווז..".

הפועל ירושלים מביסה את מכבי ת"א 63:74 והופכת אותה לקוריוז. Post Game Show בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. יום ראשון – 5 בפברואר 2017. מאמר מערכת 3.

מותר לברווז המקרטע הזה שקוראים לו מכבי ת"א לעשות ככל העולה על רוחו מפני שאין מדובר בכסף של הציבור. היתרון הגדול של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים על פני ערוצי הטלוויזיה הארציים בשידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בליגת העל הישראלית וב- Euroleague הוא כמות הזמן הבלתי מוגבלת שעומדת לרשותו לצורך הסיקור. מרחב הזמן של ה- Post Game Show מאפשר לציוותי השידור לפתח שיחות וראיונות עם גיבורי העלילה לאחר שריקות הסיום של המשחקים וגם לנתח את מהלכי ההכרעה במהלך ההתמודדויות. ה- Post Game Show האחרון ביום ראשון בלילה – 5 בפברואר 2017 בתום משחק הניצחון של הפועל ירושלים על מכבי ת"א 63:74 היה חיוני והכרחי. לרשות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים עומד צוות שידור טוב בראשותם של השַדָּר המוביל ניב רסקין והפרשן שלו פיני גרשון, אבל הפריע לי שהצוות הבכיר הזה איננו מקדיש למען צופיו אפילו מילה אחת אודות מערכת הסקאוטינג המשובשת והכושלת של מכבי ת"א בראשות אבי אבן. ניב רסקין ופיני גרשון אינם מתייחסים בניתוח הסיכום שלהם בסיום ההתמודדות ב- Post Game Show לתחלואת הרצת פס הקנייה ורכישת השחקנים הזרים המופרכת של מכבי ת"א ופיטוריהם של מאמני הקבוצה בזה אחר זה בשנים האחרונות. מדובר בתעשייה קלוקלת שדוגלת בתחלופה מואצת בלתי מתקבלת על הדעת של שחקנים ומאמנים בקבוצה. תעשייה טירונית וחורקת שחושפת ווקטורים שליליים ביותר, כוחות סרק שפועלים בתוך המערכת ומשפיעים לרעה על אדריכלות, על תכנון ארכיטקטורה, ועל סגנון ותורת בניין הקבוצה לטווח הקרוב והרחוק. ווקטורים כה שליליים וקיצוניים שמגמדים את המאמץ העיקרי והופכים לעובדה את אי יכולת קבוצת הניהול להפוך את מכבי ת"א מנבחרת כוכבים ליחידה קרבית מאומנת אחת. כאילו שהפתרון מצוי ביבוא למועדון את אנדרו גאודלוק ואת סוני וווימס, ומעתה והילך הכל יהיה לפתע שפיר. כאילו שב- יְבוּא מזדמן של רגע, גם של שחקנים זרים בעלי מוניטין, טָמוּן מַטֶה קְסָמִים. ניב רסקין ופיני גרשון חייבים את הניתוחים וההסברים הללו לצופים שלהם שאינם בקיאים במכמני הניהול והמנהיגות הספורטיבית. מדהים שקבוצת הניהול הוותיקה של מכבי ת"א עתירת ניסיון עצום ובעלת Resume מרשים בראשות שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן נכשלת שוב ושוב בשנים האחרונות בעקרונות הבסיסיים ביותר של בניין וטיפוח קבוצת ספורט. היכן שהוא בפברואר – מארס 1996 שַח לי שמעון מזרחי כי שחקן ה- NBA המפורסם מקבוצת סיאטל סופרסוניקס תום צ'יימברס (Tom Chambers) ישחק בשורות מכבי ת"א. כולם זוכרים את אותה השנייה האחרונה במשחק הגמר על גביע המדינה ב- 18 באפריל 1996 בהיכל הספורט ביד אליהו, בו שחקן הפועל ירושלים הישראלי שלנו עדי גורדון (1.80 מ') קלע את סל הניצחון במשחק 65:67 מעל ידיו המושטות של אותו האמריקני רב המוניטין תום צ'יימברס (2.08 מ').

הבה נעיף מבט על אלופות ה- NBA הנוכחיות קליבלנד וגולדן סטייט ו/או על אלופות עבר רבות מוניטין כמו לוס אנג'לס לייקרס ו- בוסטון סלטיקס ש- מבססות וביססו את הסגלים שלהם לא רק על שחקנים קבועים מלווים בתחלופה מועטה אלא העסיקו גם מאמנים ראשיים קבועים. כיצד אפשר לשכוח את רד אוורבך (Red Auerbach) מאמן האלופה המשגשגת קבוצת בוסטון סלטיקס ההיא בשנות ה- 50, ה- 60, ה- 70, ו- 80 של המאה שעברה (בוסטון סלטיקס זכתה ב- 16 אליפויות NBA בין העונות של 1957 1956 ל- 1986 / 1985) ? ו/או את פט ריילי (Patt Riley) מאמן האלופה הַפּוֹרָה ועושה חיל בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס ההיא בעשור ה- 80 (לוס אנג'לס זכתה ב- 5 אליפויות NBA בין העונות של 1980 / 1979 לבין 1988 1987) ? כיצד אפשר לשכוח את פועלו המבורך במשך עשרות שנים של ג'ון וודן (John Wooden) מאמן הכדורסל הראשי של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס (נבחרת הכדורסל של UCLA זכתה ב- 10 זכיות באליפות ה- NCAA בין השנים 1964 ל- 1975) ? בסדר, גולדן סטייט גייסה לשורותיה העונה את קווין דוראנט אולם כל הכוכבים האחרים נותרו במועדון. תסתכלו עכשיו על מכבי ת"א. רקק לאחרונה הודחו משורות מכבי ת"א דגן יבזורי, מאיר צירבאס, וסוני ווימס. אך הבה ארחיב את היריעה. מי אחראי על גיוס העבר המאסיבי בשנים האחרונות של השחקנים האלה לשורות מכבי ת"א, והפיכת המועדון לתחנת רכבת, כמו : וויטור פאברני + דארקו פלאניניץ' + גיורגי שרמדיני + אנדריאה ז'יז'יץ' + דראגן בנדר + גורדון פארמר + טיילור רוצ'סטי + ג'ו אלכסנדר + נייט לינהארט + ג'ייק כהן + מרקז היינס + דייוויד לוגאן, ואחרים. היכן בדיוק מתחילה גם אחריותו של מנהל הקבוצה ניקולה ווייצ'יץ' במסע רכבת ההרים הזאת ? לא שמענו על כך שום ניתוח ו- הסבר מפיהם של ניב רסקין, פיני גרשון, וגור שלף. ב- 12 בנובמבר 2015 הפסידה מכבי ת"א בהיכל הספורט לקבוצה הטורקית דרושאפקה 84:73 וניב רסקין מיהר להזיל דמעות למיקרופון הטלוויזיוני שלו, "…אוי לבושה…אוי לבושה…מכבי ת"א מפסידה בבית לדרושפאקה…הולכת ומתקרבת עונת ה- Euroleague הגרועה ביותר בתולדות מכבי ת"א…". לא בכדי שַח פיני גרשון לניב רסקין ב- Post Game Show ביום ראשון – 5 בפברואר 2017 את מה שאני רואה מהכורסא שלי בסלון ביתי, "…מכבי ת"א כבר מקרטעת לא מעט זמן…עם 63 נקודות לנצח את הפועל ירושלים במשחק חוץ…זה לא המשחק…כשאין שיטה ואין משחק התקפה והשמירה היא לא שמירה…ואתה לוחץ רק בגלל שאתה בסוף המשחק…זה מה שקורה…". באולפן ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים טוען גור שלף אודות מכבי ת"א כי מדובר "באותה הגברת בשינוי מסגרת". מירי נבו מתפעלת מהסלוגן של גור שלף. בשעה שהיא מחזירה את השידור מהאולפן לעמדת השידור ב- "ארנה" הירושלמית היא מבקשת את חוותת דעתם של ניב רסקין ופיני גרשון אודות ה- Copywriter החדש. גור שלף ממשיך בניתוח שלו באולפן, מתבונן במירי נבו ואלי אילדיס, וקובע בניסוח מסורבל כלהלן : "…מכבי ת"א כל כך רעה שמספיקים ל- הפועל ירושלים שלושה רבעים ויכולת דלה מאוד בשביל לנצח את המשחק הזה ולהשאיר את מכבי ת"א על 63 נקודות…". פיני גרשון אומר ומסכם : "…אמארה סטודמאייר גדול (!) הבן אדם צריך לקבל יותר כדורים כי הוא יודע מה לעשות איתם… הוא יודע גם לשים אותם בטבעת…וגם אם צריך למשוך עבירות…וגם אם צריך לעשות סל ועבירה או ללכת לקו…". אין שום דמיון בין מועדון מכבי ת"א ההוא לנבחרת מכבי ת"א של 2017 – 2016.

טקסט תמונה : יום ראשון – 5 בפברואר 2017. היכל ה- "ארנה" בירושלים. זוהי עמדת השידור של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. מעמדת השידור הזאת לעג, בז, וקִנְטֵר הפרשן פיני גרשון (מימין) לקבוצת מכבי ת"א ושינן מחדש את מסר הפתגם האמריקני בכיוונם של ראשי המועדון שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן, כלהלן : "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז – זה ברווז". משמאל, השדר המוביל ניב רסקין. (צילום במצלמת Samsung ממסך ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה : יום ראשון – 5 בפברואר 2017. היכל ה- "ארנה" בירושלים. תמונה אחת שווה 1000 מילים. זהו הטריאומווירט הכושל והמוּבַס של קבוצת מכבי ת"א שמעון מזרחי (משמאל), המאמן איינראס בגאצקיס (במרכז), ודייוויד פדרמן (מימין). (צילום במצלמת Samsung ממסך ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

מדהים לחשוב שמועדון הכדורסל של מכבי ת"א נמצא בצמרת הכדורסל של מדינת ישראל מאז ייסוד הליגה הראשונה ב- 1954 ומעסיק את תעשיית הטלוויזיה בארץ כמעט יובל שנים מאז 1968.

הספר עָב הַכֶּרֶס בן 10000 / רבבה עמודים שאנוכי חוקר וכותב וקרוי "הקשר הסימביוטי" דן ועוסק ביחסים המיוחדים, במידה רבה חסרי תקדים, שנרקמו בין רשות השידור והטלוויזיהה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2002 – 1968. כל המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה (לדורותיהם) הוקירו וסייעו לי (וגם לקודמיי דן שילון ואלכס גלעדי) לטפח את קשרי השידור הטלוויזיוניים הללו עם קבוצת מכבי ת"א (תמורת תשלומי זכויות שידורים), ש- לעיתים הייתה מועדון משגשג ברמת ניהול והישגים אירופיים בינלאומיים. הקשרים בין שני הגופים היו אומנם סימביוטיים אולם ידעו עליות ומורדות ולפעמים גם חילוקי דעות חריפים, ואוסיף חריפים ביותר. מלווים גם באיומים מצד מכבי ת"א על רשות השידור בבחינת, "אההה…נוּ, נוּ, נוּ לכם…היות ועשיתם כך וכך לא תוכלו לשדר ישיר כך וכך את המשחקים שאותם אתם מתכוונים לשדר ישיר…ניתנת לכם בזאת הודעת ביטול ההסכם…", וכו'.

במשך שנים רבות נַח לו בתוך חוזה השידורים בחוזה בין רשות השידור לבין המועדון המפואר, סעיף סוֹדי מיוחד, שלא הֵתּיר לנו לפרסם ולהודיע לציבור משלמי האגרה מראש את דבר השידורים הישירים של משחקי הבית, אלא רק בימי המשחקים עצמם (בימי חמישי בשבוע) בשבע בערב כשעה וחצי לפני תחילתם. סעיף אנכרוניסטי, שגוּי, ופתטי שהיה בעצם גם סוֹד גלוּי לציבור. כולם ידעו שמשחקי מכבי ת"א ישודרו ע"י מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית רק אסור רק היה לדבר על זה. עו"ד שמעון מזרחי התעקש להכניס את הסעיף הזה לחוֹזֶה וביקש את הרשות להקפיד על מילויו כעל קוצו של יוד. היה לו פּחד אובּססיבי מאֵימת הקהל שלא יגיע להיכל ביד אליהו בשל השידורים הישירים. עורבה ופרח. הקהל איננו מֵדיר את רגליו מהמגרשים בגלל שידורי הטלוויזיה אלא בשל רמת העניין וחשיבות האירוע. חששוֹ במשך שנים ארוכות התברר כפחד שווא. בתקופה שבה שימֵש מוֹטִי קִירְשֶנְבַּאוּם מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 הֵסרנו את הסעיף המטוּפּש, המופרך והשערורייתי הזה מן ההסכם. וראו זה פֶּלֶא הקהל לא פחת ולא הדיר רגליו. הוא המשיך לנהוֹר בהמוניו למשחקי מכבי ת"א במקביל למָסוֹת הענקיות של השידורים הישירים. מעגל הקסמים בו עסקי טלוויזיה עתירי רייטינג שזוּרים לעַד עם הצלחות ספורטיביות ומגרשים גדושים בצופים הוכיח שוּב את עובדת קיומו. נוסחת ההצלחה הזאת לא פסחה על מכבי ת"א. השידורים הישירים השיטתיים של משחקי מכבי ת"א בטלוויזיה הישראלית הציבורית העלו והציבו אותה על סדר היום הציבורי. מצלמות הטלוויזיה הטלוויזיה הישראלית הציבורית זיהו אותה כקבוצה לאומית למרות שהייתה מועדון פרטי, אחד מיני רבים בארץ, וחיבבו אותה על האומה. פשוטו כמשמעו. הכתבות אודות הקבוצה וקידום השידורים סביבה במשך יותר משנות דוֹר רק העשירו את כמות הצופים בהיכל הספורט ביד אליהו ומעולם לא גרעו אותם. מכבי ת"א של עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי ושְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי הייתה קבוצה מצליחנית והרייטינג שלה במגרש ומחוצה לו הרקיע שחקים. שניהם לא הבינו בשנים ההֵן את סוֹד חוֹק הכֵּלִים השלובים שבין השידורים הישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין הגעתו של קהל אוהדיהם להיכל, כשבתווך ניצבת ההצלחה. עֶרֶב המשחק נגד אוֹסְטֶנְד הבלגית ביום חמישי ההוא ב- 8 בנובמבר 1984, ביקשו שניהם למנוע ללא כל הצדקה חוקית והגיונית את השידור הישיר שלנו.

טקסט תמונה : עשור ה- 70 במאה הקודמת. היכל הספורט ביד אליהו. המאמן יהושע רוזין (עומד ראשון מימין) שמואל "שמלוק" מחרובסקי (במרכז) ועוזר המאמן חיים שטרקמן (משמאל) באחד הרגעים המותחים במשחקי גביע אירופה, ובימים שהשידורים הישירים היו סוד טלוויזיה ברמה של סוד שב"כ. (התמונה באדיבות שמלוק מחרובסקי ,ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  2 בדצמבר 1984. זהו עמוד מס' 1 מתוך 2 של המסמך המקורי בו מודיע יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל על ביטולם של שני השידורים הישירים המתוכננים מהיכל הספורט ביד אליהו, מכבי ת"א – בנקו רומא ב- 6 בדצמבר 1984, ומכבי ת"א – ריאל מדריד ב- 13 בדצמבר 1984. כך כתב לאורי פורת, "ניתנה על ידינו הוראה לאחראים בהיכל הספורט שלא לאפשר הכנסת המכשור ההנדסי לצורך העברת המשחקים". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  2 בדצמבר 1984. זהו עמוד מס' 2 מתוך 2 של המסמך המקורי בו מודיע יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת על ביטולם של שני השידורים הישירים המתוכננים מהיכל הספורט ביד אליהו מכבי ת"א – בנקו רומא ב- 6 בדצמבר 1984, ומכבי ת"א – ריאל מדריד ב- 13 בדצמבר 1984. כך כתב לאורי פורת : "ניתנה על ידינו הוראה לאחראים בהיכל הספורט שלא לאפשר הכנסת המכשור ההנדסי לצורך העברת המשחקים". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוחנן צנגן ואנוכי יצאנו מדעתנו כשקיבלנו את המכתב ההוא בחתימת היו"ר עו"ד שמעון מזרחי. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל – פחות. "איזו חוצפה", שַׂחְנוּ איש לרעהו. "על איזה נֶזֶק מָמוֹנִי בל ישוער הוא מדבר", שאלנו בפליאה האחד את השני. אבל זה היה עו"ד שמעון מזרחי. הוא התנהג כראש משפחה והיה מסור לאגודת מכבי ת"א כמו אב לבנו ו/ארו בתו. כל ניסוח טוב כמובן ששידרנו ישיר את שני משחקי הבית הבאים נגד בנקו רומא וריאל מדריד, ואם לנקוט בלשון המשפטנים, "למותר לציין שבשני המשחקים האלה גדשו הצופים את יציעי ההיכל עד אֶפֶס מקום, ולא נגרם שום נזק ממוני למכבי ת"א בשל הודעתה השגויה של גב' יוֹנָה אֶלִיאָן – קֶשֶת. אפילו לא בסֶנְט אחד". הטלוויזיה הישראלית הציבורית נהתה בצדק אחרי מועדון הפאר הזהה שמכונה מכבי ת"א. מכביי ת"א לא הכזיבה וגברה על בנקו רומא 86:95, וניצחה גם את ריאלל מדריד 97:101. זהו העיקרון הראשון של הסימביוזה בין קבוצה מנצחת לבין רשת טלוויזיה שבוחרת לצעוד עמה שלובת זרוע ולשדר ישיר את המשחקים שלה. כמו האוהדים גם הטלוויזיה הישראלית הציבורית הלכה שבי אחרי מכבי ת"א אך בתנאי אחד. עליה להיות נבחרת מנצחת.

עונת 1987 / 1986. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין מתחנן על נפשו בפני הנהלת מועדון הכדורסל של מכבי ת"א לאחר פרסום מוקדם של שידור ישיר.

בנובמבר 1986 חזר הגילוי האניגמתי על עצמו. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין נכשל בלשונו וגילה לציבור את פרטי הרָז הכמוס. הוא סיפר בגאווה לאחד העיתונאים כי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוצאת אוֹ טוֹ טוֹ למִבצע השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. עו"ד שמעון מזרחי תפש את חיים יבין בקלקלתו ונזעק. יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א שלח מייד מכתב חריף ומאיים למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, בו הוא מאשים אותו בהפרת הסכם הסודיות ואיום בביטול חוזה השידורים עם רשות השידור. הוא התנהג כמשפטן ולא כבעל ברית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שבנתה אותו. חיים יבין שחש כאילו חֶרֶב פיפיות מונחת על צוואר רשות השידור, נבהל ומיהר להתנצל. עד כדי כך היה גדול כוחו של עו"ד שמעון מזרחי בימים ההם. עֹצמתו של שמעון מזרחי נבעה מחולשתו של חיים יבין. במקום לומר בתקיפות לעו"ד שמעון מזרחי, "…מר שמעון מזרחי אל תתעסק אתנו עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית…לא כדאי לך…", הוא כמעט ירד על ברכיו. מ- התנצלותו המביכה נעדרת היגיון ונטולת כבוד עצמי של המנהל חיים יבין ניתן היה כמעט להבין כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית עובדת בכלל אצל מכבי ת"א.

טקסט מסמך :  24 בנובמבר 1986. זהו מכתב התשובה המקורי ששלח מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חַיִים יָבִין מנהל רשת שידור ישראלית ציבורית מונופוליסטית רבת עוצמה מיהר למחול על כבודו ועל כבוד הטלוויזיה הישראלית הציבורית מוקדם מידי. הוא היה איש בעל דרכי נימוסין אירופיים שלא היה צריך להתנצל בצורה כזאת ובסגנון כמעט מתרפס בפני מכבי ת"א. טקסט שמחליש את מנהיגותו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. חַיִים יָבִין באמת חשש מאיומו של יו"ר המועדון שכתב למנכ"ל רשות השידור מכתב בוטה, אך עם כל הכבוד לעו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי, הוא לא הבין ו/או אולי שכח כי מכבי ת"א ללא מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שחושפות אותה מידֵי שבוע בבת אחת למיליוני צופים, איננה שָוָוה אפילו קליפת השוּם. בסימביוזה הבלתי נמנעת וההכרחית הזאת שני הצדדים הפיקו את מלוא התועלת. ממון, יוקרה, ופופולאריות. רשות השידור המשיכה לכבד את חוזי הכדורסל שחתמה עם מכבי ת"א, ולשלם לה במשך השנים ביד רחבה, והקפידה גם לשמור על השידורים הישירים המקודשים בערבֵי חמישי כעל סוֹד כמוּס מפני הצופים המממנים בכיסם את ההסכמים היקרים המאפשרים את השידורים האלה. פָארְסָה.

עונת 1992 / 1991. מנכ"ל רשות השידור אריה מקל לא עושה חשבון ליו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי ודוחה את טענותיו בדבר פרסום מוקדם של שידור ישיר.

כעבור שֵש שנים ב- 27 באפריל 1992 שוּב שָנָה עניין פרסום השידורים הישירים בטרם זמן וחזר על עצמו. מדורי הספורט העיתונות הכתובה פרסמו בהבלטה רבה כי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית תשדר ישיר את סדרת משחקי הגמר סַל בין מכבי ת"א לבין הפועל ת"א. חמישה משחקי "דרבי" באבחת שידורים אחת. "…מי צריך יותר מזה…?", חייכתי לעצמי. האֵל הטוב שמע את תפילתי והעניק לי בשנה אחרונה של חוזה הכדורסל שלנו עם איגוד הכדורסל את המיטב. ההתגוששויות בין מכבי ת"א והפועל ת"א על זירת הפרקט בהיכל הספורט ביד אליהו ובאולם צר המידות באוסישקין היוו אובייקט שידור לא פחות מעניין ממשחקיה של מכבי ת"א בזירה האירופית. רבבות צופים גדשו את היציעים לעייפה ביד אליהו ובאוסישקין בסדרת ה- "דרבי" המסקרנת הזאת מאין כמותה. זה היה קרב ההישרדות האחרון של הפועל ת"א במלחמה בת 60 שנה נגד מכבי ת"א. הצ'אנס האחרון שלה. מנהל הפועל ת"א אַבְרָהָם פְּלָדָה הגשים את חלומו. הוא ניצב על קו זינוק משותף עם יו"ר מכבי ת"א שִמְעוֹן מִזְרָחִי. נקרתה לו לפתע שוב ההזדמנות להדיח את העו"ד מהפסגה. המדינה הייתה כמרקחה לקראת סדרת הגמר סל שהייתה גם דרבי תל אביבי בין שתי קבוצות כדורסל הטובות במדינה והנהנות מקהל אוהדים עצום לא רק בתל אביב אלא בכל הארץ. זה לא הפריע לעו"ד שמעון מזרחי להאיץ כתב אישום חריף למנכ"ל רשות השידור אריה מֶקֶל ב- 27 באפריל 1992 הטוען כנגד ההפרה הבוטה של ההסכם בין הטלוויזיה הישראלית למכבי ת"א בדבר הגילוי המוקדם של השידורים הישירים כאילו מנכ"ל רשות השידור אחראי על הפּרסומים בעיתונות [12]. כך כתב יו"ר קבוצת מכבי ת"א לרשות השידור כשהוא משבש בטעות חלק מתארי הניהול של הנמענים. אריה מֶקֶל היה מנכ"ל רשות השידור ולא היו"ר, ויוסף בר-אל היה מנהל הטלוויזיה ולא מנכ"ל רשות השידור.

מכבי תל – אביב                                                                 27 באפריל 1992                                                                                                                 

מחלקת הכדורסל

לכבוד

מר אריה מקל  –  יו"ר רשות השידור.                                     מבלי לפגוע בזכויות.

מר יוסף בר-אל – מנכ"ל רשות השידור.

מר יואש אלרועי – מנהל מחלקת הספורט – הטלוויזיה הכללית.

א. נ.  

הנדון  :  הסכם בין רשות השידור למכבי ת"א.

(…) להפתעתנו, הודיעו בכל העיתונים שיצאו לאור, היום 27.4.1992, כי משחק הדרבי בין מכבי עלית ת"א והפועל ת"א, בשלב הגמר סל, ישודר בשידור ישיר החל מהשעה 20.30. יתרה מזאת בלוח המשדרים אשר פורסם על ידי רשות השידור עוד בתאריך 23.4.1992 נאמר מפורשות כי לשעה 20.30 נקבע משדר ספורט מיוחד. והרי כל בר דעת יודע כי ביום שני לא מתקיימות תוכניות ספורט רגילות והמשדר היחידי המתוכנן הינו משחק הדרבי (…).

(…) למותר להוסיף, כי הפרה בוטה זו מצידכם של ההסכם הנדון גרמה ותגרום לנו בשבועיים הקרובים נזק כספי בלתי הפיך, אשר עלול להגיע למאות אלפי שקלים (…).

בכבוד רב,

שמעון מזרחי

יו"ר מחלקת הכדורסל במכבי ת"א

טקסט מסמך : 27 באפריל 1992. מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון מכבי ת"א למנכ"ל רשות השידור אריה מקל , מנהל הטלוויזיה יוסף בר- אל, ומנהל מחלקת הספורט יואש אלרואי הדן בחשיפת האניגמה הקדושה של השידור הישיר . (עמוד 1 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 באפריל 1992. מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון מכבי ת"א למנכ"ל רשות השידור אריה מקל, מנהל הטלוויזיה יוסף בר- אל, ומנהל מחלקת הספורט יואש אלרואי הדן בחשיפת האניגמה הקדושה של השידור הישיר. (עמוד 2 ואחרון מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל איננו איש סנטימנטאלי והיה האחרון להתרגש מעו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי וממכתביו. הכרתי אותו היטב. הוא לא נבהל ולא נרתע ממכתבו של יו"ר מועדון מכבי ת"א (בניגוד לחיים יבין בשעתו) ולא התכוון לוָותֵּר. הוא הורה לי להמשיך בעבודתי כרגיל. "התכונן לשידורים הישירים של כל חמשת המשחקים בסדרה", פקד עלי, והוסיף : "שמעון מזרחי לא מפחיד אותי. שלא יאיים. הוא איננו שָוֶוה פְּרוּטָה ללא מצלמות הטלוויזיה שלנו, והוא יודע זאת. אנחנו נראה לו מאפוא מַשְתִּין הַדָג". במילים אחרות, מנכ"ל רשות השידור אריה מקל היה לא רק חד משמעי, הוא גם לא שַם יותר מידי על שמעון מזרחי. ב- 1 במאי 1992 הורה אַרְיֵה מֶקֶל בניגוד לחַיִים יָבִין למנהלת לשכתו גב' שַרִית יָאִיר להשיב לעו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי ולהסביר לו מדוע הוא דוחה על הסף את תוכן מכתבו מ- 27 באפריל 1992 [13]. הוא גיחך ו- אפילו לא הטריח את עצמו להתכתב עם עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי וגם לא חתם את שמו על מסמך התגובה ההוא מ- 1 במאי 1992. מנכ"ל רשות השידור אריה מקל שנשען על הייעוץ המשפטי של ד"ר – עו"ד נתן כהן ז"ל (היועץ המשפטי הוותיק של רשות השידור) נתן למזכירתו ומנהלת לשכתו שרית ישי לעשות זאת, לחתום את שמה ואת תפקידה. הנה מסמך התגובה שלו כלשונו וכתבו מ- 1 במאי 1992.

רשות השידור – המנהל הכללי                                כ"ח  בניסן  התשנ"ב – 1  במאי  1992                                                              

לכבוד

מר שמעון מזרחי יו"ר מחלקת הכדורסל של מכבי ת"א

רח' המכבי 4 תל אביב  63293

א. נ.

                                       הנדון  :  מכתבך מיום 27.4.1992

נמסר למנכ"ל על ידי מנהל הטלוויזיה כלהלן –

1. הטלוויזיה לא הודיעה ולא פרסמה שהיא משדרת את משחק הכדורסל.

2. אם היו ספקולציות בעיתונים לגבי שידור המשחק, הדבר לא היה באחריות רשות השידור ואין רשות השידור אחראית למה שמתפרסם בעיתון.

3. הטלוויזיה חייבת בפרסומיה להודיע שלוח השידורים הרגיל לא מתקיים. כך נהגה במשך החודשים האחרונים. לא ייתכן שנפתיע את הצופים ברגע האחרון ונשדר ספורט במקום משדר אחר מתוכנן. לכן אנו מודיעים שמשדר ספורט מיוחד ישודר בשעות שבהן מתבטלות התוכניות הרגילות. זה מקל על האוכלוסייה שאוהדת ספורט ועוד יותר על האוכלוסייה שאיננה אוהדת ספורט.

4. אינני רואה אלטרנטיבה הולמת, אלא אם כן ננקוט במדיניות של להטעות את הציבור בארץ בכך שביודעין נשבץ בלוח השידורים משדרים שלא ישודרו, ובמקומם ישובצו ללא כל התראה, מִשדרי ספורט.

לפי כך דוחה רשות השידור את האמור במכתבך הנ"ל.

בברכה,

שרית יאיר

מנהלת הלשכה

עותקים : מר יוסף בר-אל, מנהל הטלוויזיה.

             מר יואש אלרואי, מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה.

טקסט מסמך : 1 במאי 1992. זהו המסמך המקורי ששלח מנכ"ל רשות השידור אריה מקל לשמעון מזרחי באמצעות מנהלת לשכתו שרית ישי. הוא אפילו לא חתם עליו והשאיר את הזכות הזאת למנהלת הלשכה שלוֹ . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הספר "הקשר הסימביוטי" נחקר ונכתב מאז 1998 לאחר שובי מפגישת ה- WBM ה- 1 בסידני אוסטרליה שעסקה בהתכוננות מבצעית טכנולוגית ולוגיסטית לקראת שידורי הטלוויזיה שלל המשחקים האולימפיים בסידני 2000. הוא מכיל בתוכו מאות רבות של מסמכים אותנטיים הנוגעים ליחסים העסקיים / טלוויזיוניים ששררו בין רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומכבי ת"א לרבות המו"מ והחוזים הכספיים שנחתמו בין שני הגופים בין 1973 ל- 2002 מועד נטישתי את ערוץ 1 ורשות השידור בטריקת דלת. כוחו של הספר טמון בתחקיר העומק היסודי שלי, ראיונות וגביית עדויות על ידי מעשרות רבות של אנשים בארץ (וגם החו"ל) שבנו וטיפחו את "הקשר הסימביוטי" משני צידיו וצדדיו. אנחנו אנשי רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מהעבר האחד של המתרס ואנשי מכבי תל אביב מצדו השני. אנחנו שואפים מחד לשדר ישיר את משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בסיועו של מנוף כספי קטן ממדים ומכבי ת"א מאידך מעוניינת לקבל מקסימום ממון בעבור הזיכיון שהיא מעניקה לרשות השידור. אמינותו ומהימנותו של הספר "הקשר הסימביוטי" מבוססים על מסמכים ועובדות (ולא על הגיגים ורחשי לב), עובדות ש- כוללות בתוכן גם את פרטי ההסכמים ו- החוזים הרבים אודות גובה זכויות השידורים שערכנו עם מכבי ת"א והתחייבנו לשלם להם בין השנים 1973 ל- 2002. כל שחלפו השנים ועמם ריבוי טכנולוגיה טלוויזיונית וריבוי ערוצי טלוויזיה בארץ, מקומיים ובינלאומיים, והסתעפות תקשורת ההמונים בכל רחבי אירופה וגם על פני שאר הגלובוס, הפכו המו"מ בין רשות השידור למכבי ת"א למורכבים יותר, תובעניים יותר, ומסובכים יותר. עקרונות המו"מ בין רשות השידור ומכבי ת"א נותרו זהים : אנחנו, אנוכי והבוסים שלי לדורותיהם שאפנו לשדר ישיר ולחשוף את מועדון הפאר של מכבי ת"א חשיפה טלוויזיונית ארצית לפחות פעם אחת בשבוע בעיקר בערבי ימי חמישי תמורת מינימום זכויות שידורים בעוד אלופת המדינה עשתה כל מאמץ כדי להרוויח עוד ועוד ממון מאותם תשלומי זכויות השידורים. משאלותיה של מכבי ת"א מרשות השידור גדלו וטפחו. ערב חתימת ההסכם הבא בין רשות השידור למכבי ת"א לשלוש השנים של 1990 / 1989 + 1991 / 1990 + 1992 / 1991, נחת על שולחן הנהלת רשות השידור בראשות מנכ"ל רשות השידור דאז אריה מקל וסמנכ"ל הכספים שלו יוחנן צנגן מכתב תקיף במסווה של נכבדות ו- נימוס ומנומק מהנהלת מכבי ת"א שדן בטרום ההסכם ה- תלת שנתי הנ"ל שמועד חתימתו היה קָרֵב ובא יש לזכור כי בהסכם השידורים הקודם בן שנתיים 1989 – 1987 (נחתם בין שני הגופים בדצמבר 1987 במסעדת "אפרופו" בתל אביב ליד תיאטרון "הבימה") ניאותה רשות השידור בראשות המנכ"ל אורי פורת ז"ל וסמנכ"ל הכספים שלו יוחנן צנגן לשלם למועדון מכבי ת"א בראשות היו"ר שמעון מזרחי + מנהל הקבוצה שמואל "שמלוק" מחרובסקי + גזבר הקבוצה אריה ברנוביץ' + רוני שטייניץ סכום זכויות שידורים בגובה של 200000 (מאתיים אלף) דולר. 100000 (מאה אלף) דולר עבור כל עונה מהשתיים.

על המסמך ההוא של אגודת מכבי ת"א מחלקת הכדורסל שחובר ונכתב ב- 28 בנובמבר 1989 בסגנון של דין ומשפט היו חתומים שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ויועץ התקשורת של המועדון אלכס גלעדי. אנוכי ניווטתי וניהלתי אז את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. נסים משעל נשא בתפקיד מ"מ מנהל הטלוויזיה (במקומו של חיים יבין) לאחר שהוועד המנהל של רשות השידור לא הסכים להאריך את תקופת הניהול של חיים יבין. אלימלך רם ז"ל היה מנהל החדשות. אני משתף את קוראי הבלוג ומאפשר להם להציץ במסמך הר"מ החושף את המורכבות והמסובכות של המו"מ שניהלנו עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א בשנים ההן. צריך לקרוא את המסמך שורה שורה כדי להבין את מהות "הקשר הסימביוטי" שאפף את יחסי התקשורת הטלוויזיוניים והכספיים – כלכליים בין רשות השידור לבין מכבי ת"א במשך יותר משנות דור.

טקסט מסמך (1) : 28 בנובמבר 1989. מסמך ששלחה הנהלת מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ואלכס גלעדי להנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל אריה מקל וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן ערב חתימת ההסכם החדש ארוך הטווח לשלוש שנים של 1990 / 1989 + 1991 / 1990 + 1992 / 1991. עמוד מס' 1 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (2) : 28 בנובמבר 1989. מסמך ששלחה הנהלת מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ואלכס גלעדי להנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל אריה מקל וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן ערב חתימת ההסכם החדש ארוך הטווח לשלוש שנים של 1990 / 1989 + 1991 / 1990 + 1992 / 1991. עמוד מס' 2 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (3) : 28 בנובמבר 1989. מסמך ששלחה הנהלת מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ואלכס גלעדי להנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל אריה מקל וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן ערב חתימת ההסכם החדש ארוך הטווח לשלוש שנים של 1990 / 1989 + 1991 / 1990 + 1992 / 1991. עמוד מס' 3 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (4) : 28 בנובמבר 1989. מסמך ששלחה הנהלת מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ואלכס גלעדי להנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל אריה מקל וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן ערב חתימת ההסכם החדש ארוך הטווח לשלוש שנים של 1990 / 1989 + 1991 / 1990 + 1992 / 1991. עמוד מס' 4 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (5) : 28 בנובמבר 1989. מסמך ששלחה הנהלת מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ואלכס גלעדי להנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל אריה מקל וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן ערב חתימת ההסכם החדש ארוך הטווח לשלוש שנים של 1990 / 1989 + 1991 / 1990 + 1992 / 1991. עמוד מס' 5 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (6) : 28 בנובמבר 1989. מסמך ששלחה הנהלת מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ואלכס גלעדי להנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל אריה מקל וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן ערב חתימת ההסכם החדש ארוך הטווח לשלוש שנים של 1990 / 1989 + 1991 / 1990 + 1992 / 1991. עמוד מס' 6 ואחרון מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, לעיתים מועדון פאר, הייתה במשך שנות דור בין עונת של 1974 / 1973 לעונת 2003 / 2002 אובייקט שידור טלוויזיוני (תחת ניהולם של דן שילון ואלכס גלעדי) בהשתתפותי, ותחת ניווט וניהול שלי את חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז 1980 ועד רגע טריקת הדלת שלי בפרצופו של מנכ"ל רשות השידור המופרך יוסף בר-אל ונטישתי את רשות  השידור וערוץ 1 ב- 2002. בעת המחקר ואיסוף החומר והתמונות עניין אותי לדעת האם איכות, מהות, והמסורת של קבוצת מכבי ת"א ההיא בימים ההם תחת ניהולו של שמואל "שמלוק" מחרובסקי המיתולוגי הפכה למסורת עבר שמחלחלת לשורות קבוצת מכבי ת"א העכשווית תחת ניהולו של ניקולה ווייצ'יץ', קבוצת ספורט ששונה היום ב- 180 מעלות מקבוצת מכבי ת"א של אז.

tani 1

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 50 של המאה שעברה. לפני כ- 60 (שישים) שנים. הימים ההם – הזמן ההוא. מועדון הכדורסל של מכבי ת"א מכשיר את קבוצת הנוער שלו במגרש הישן ברחוב המכבי ליד קולנוע "אוריון" בתל אביב. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : המאמן שלמה הרשמן, מרדכי קומורניק, חיים משגב (מוסקוביץ', גופייה מס' 8, היום עו"ד), שחקן לא מזוהה, תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל (מס' 7), שבתאי "סבי" בן בסט (מס' 5), גדעון בירכץ, שחקן לא מזוהה, והאפסנאי ואיש המשק פנחס "פטקה" חפץ. זיהוי שורת היושבים מימין לשמאל : איתן צווייג, שחקן לא מזוהה, מנחם אילון, בועז דגן, שני שחקנים לא מזוהים. (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה שבתאי "סבי" בן בסט (שחקן הקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א והקפטן שלה בשנים 1969 – 1956).

טקסט תמונה : ערב יום רביעי – 19 באוקטובר 1966. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 51 שנים. רגע מכונן של מורשת. תמונה היסטורית. טל ברודי בן 23  (משמאל) נוחת על מגרש המרצפות הישן של מכבי ת"א ליד קולנוע "אורלי" הישן ברחוב המכבים 4 בתל אביב. מימין  קפטן מכבי ת"א בימים ההם שבתאי "סבי" בן בסט. מאות אוהדים באו לצפות באימון הראשון שלו במדי מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). התמונה מופיעה בסרט הדוקומנטארי בן 75 דקות "גופייה מס' 6" שביימתי אודות טל ברודי ואשר שודר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בספטמבר 1980.

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 22 בפברואר 1968. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 49 שנים. רגע מכונן של מורשת. תמונה היסטורית. אצטדיון הכדורסל הפתוח ביד אליהו שמכיל 5000 מקומות ישיבה. שר הביטחון משה דיין (בן 53 בתמונה ) לוחץ את ידו של טל ברודי (בן 25 בתמונה) שחקן החיזוק היהודי – אמריקני וכוכב מכבי ת"א דקות ספורות לפני תחילת המשחק נגד ריאל מדריד בביע אירופה לאלופות בכדורסל. כולם מנסים להידחף ל- Frame התמונה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : חצי פרצוף של נוח קליגר יו"ר מועדון מכבי ת"א, אמנון אבידן, בוב פדרהסט (ממושקף), ברנרד חוואסט גזבר המועדון, יהושע רוזין ז"ל (מוסתר למעלה), חיים שטרקמן, יוסף לז'ה, ומשה גולוביי. (בין טל ברודי ויוסף לז'ה מציצים שניים בלתי מזוהים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). נוכחותו של שר הביטחון של מדינת ישראל משה דיין ז"ל במשחקיה של מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו סייעה חיש מהר להפוך אותה לא רק לאובייקט שידור מחוזר ונלהב נוטף רייטינג בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל" , אלא גם לאייקון לאומי מעבר לעניין הספורטיבי ולהזדהות לאומית של מדינה שלימה עמה. התמונה מופיעה בסרט הדוקומנטארי בן 75 דקות "גופייה מס' 6" שביימתי אודות טל ברודי ואשר שודר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בספטמבר 1980.

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 60 של המאה שעברה. שמואל "שמלוק" מחרובסקי (במרכז) מנהל קבוצת מכבי ת"א ואחד מהאבות המיתולוגיים של המועדון חוגג עם שחקניו את עוד אחת מההצלחות שלהם. זיהוי השורה אחורית עומדים מימין לשמאל : ברוך חפץ (לובש חולצת פסים), זוהר כהן, רלף קליין ז"ל, אברהם חסיד (לובש חולצה משובצת), דוד פריש, תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל, יעקב אדליסט ז"ל, יעקב "ז'קי" וויידנפלד (ממושקף ו- מוסתר), אמנון אבידן, ושבתאי "סבי" בן בסט. זיהוי השורה הקדמית כורעים ויושבים מימין לשמאל : טל ברודי (לובש ז'אקט ועונב עניבה), המאמן יהושע רוזין ז"ל, מנהל הקבוצה שמואל "שמלוק" מחרובסקי (מאחורי יהושע רוזין), חיים "חיימון" שטרקמן, וגדעון פרייטאג. (התמונה באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע לי בזיהוי הנוכחים בתמונה שמואל "שמלוק" מחרובסקי.

alex 7

טקסט תמונה : קיץ 1977. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 40 שנים. משרד מחלקת הספורט בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. מפגש תכנוני. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי, כלכלן רשות השידור צבי ברק, ואנוכי יואש אלרואי. בגבו איש לא מזוהה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

maccabi 9

טקסט תמונה : יום רביעי – 23 בפברואר 1977. רגע מכונן של מורשת. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 40 שנים. משרד ראש הממשלה בקרייה בתל אביב. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל (בן 55) מקבל ומארח את קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בלשכתו לאחר הניצחון על אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה בתוצאה 79:91 בעיירה הבלגית ווירטון ביום חמישי – 17 בפברואר 1977. המשחק הזה הועבר מ- ווירטון בשידור ישיר ע"י חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות אלכס גלעדי (אלכס גלעדי היה המפיק ו- שדר הטלוויזיה בווירטון). יו"ר מכבי ת"א מר שמעון מזרחי (בן 38) מעניק תשורה לראש הממשלה יצחק רבין, את דגל המועדון. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה את מכבי ת"א לקבוצה של המדינה וראש הממשלה יצחק רבין נתן לכך גושפנקה רשמית. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : שמעון מזרחי, ראש הממשלה יצחק רבין, דן פתיר יועץ התקשורת של ראש הממשלה (ממושקף ומעונב), טל ברודי יושב ומוחא כף, ואיש לא מזוהה. (לע"מ תמורת תשלום).

באותו הערב ההוא של יום רביעי – 23 בפברואר 1977 נשלחתי מירושלים לתל אביב ע"י הבוס שלי אלכס גלעדי כדי לכסות את האירוע ההוא עבור התוכנית "מבט ספורט" בו ערךך ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לראשונה בתולדות המדינה קבלת פנים ממלכתית למועדוןן ספורט פרטי בשם מכבי ת"א. ראש הממשלה יצחק רבין היה גאה בהישגה הספורטיבי העצום והדרמטי של מכבי ת"א וגם נרגש. הוא השווה בנאומו הקצרצר אך המשמעותי בעת קבלת הפנים הממלכתית ההיא את ניצחונה של האלופה הישראלית מכבי ת"א על האלופה צסק"א הסובייטית לגבורתו התנ"כית של הנער דוד בדו קרב שלו נגד גָּלְיָת הפלישתי במישור עמק האלה ליד ירושלים. ישבתי סמוך מאוד לראש הממשלה יצחק רבין יחדיו עם הצלם הירושלמי שלי מיכאל "מִיִּכי" מוֹלָד והקשבתי לכל מילה של ראש הממשלה. יצחק רבין בעל קול רדיופוני איכותי סיים את נאומו הקצרצר. שחקני מכבי ת"א וראש הממשלה עצמו כבר הרימו כוסות יין לחיים, כשלפתע נזכר יצחק רבין בעוד פרט, אותו הוסיף ואמר כלהלן : "…ו- אני רוצה לציין שהניצחון של מכבי ת"א הושג טיפ טיפה גם בסיוע אמריקני…", וסימן בכף ידו את הרווח הקטן שבין האצבע לאגודל. ראה הספר בן 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי ואשר נקרא, "הקשר הסימביוטי".

alex 8

טקסט תמונה : יום חמישי – 7 באפריל 1977. רגע מכונן של מורשת. היכל "Pioneer" ב- בלגראד בירת יוגוסלביה הגדולה. אלכס גלעדי (מימין) וקפטן מכבי ת"א טל ברודי (אוחז ביד ימין שלו בגביע אירופה) בתום השידור הישיר של משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל בו גברה מכבי ת"א על הקבוצה האיטלקית מובילג'ירג'י ווארזה בתוצאה 77:78, וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע. בסיומו של אירוע העַל ניצבו הטלוויזיה הישראלית הציבורית וקבוצת מכבי ת"א שלובות זרוע יחדיו ברום דוכן המנצחים הספורטיבי והטלוויזיוני האירופי והישראלי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 28 באפריל 1980. אנוכי מראיין את משה דיין ז"ל (בן 66 בתמונה) בווילה הנאה שלו בצהלה בעת שביימתי את הסרט הדוקומנטארי "גופייה מס' 6" (הצלם שלי היה יורם מנדלבאום ז"ל) אודות הכדורסלן הנודע שחקן מכבי ת"א ונבחרת ישראל טל ברודי. משה דיין מי שהיה במשך שנים ארוכות אורח כבוד של משחקי הבית של מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו אמר לי בעת הריאיון עמו בביטחון ובאהדה : "ב- עֶלֶם החמודות טל ברודי מתגשם החלום הציוני". הכדורסל היהודי – אמריקני טל ברודי היה שחקן החיזוק האמריקני הראשון שנחת באוקטובר 1966 בישראל כדי לתגבר את שורות מועדון הכדורסל של מכבי ת"א שחיפש נואשות את מקומו באירופה. טל ברודי היה באמת עֶלֶם חמודות אך צריך לזכור כי הגיע לישראל על תקן של שחקן כדורסל ולא של עולה חדש. רק מאוחר יותר קיבל את ההחלטה הסופית לבנות את ביתו בישראל. עשור שנים לאחר עלייתו לישראל ב- 7 באפריל 1977, זכתה קבוצת מכבי ת"א בראשותו כקפטן בגביע אירופה בכדורסל. היא ניצחה בבלגראד במשחק הגמר את הקבוצה האיטלקית מובילג'ירג'י ווארזה בתוצאה 77:78. טל ברודי הגשים את חלום חייו הוא הניף את גביע אירופה.                              

טקסט תמונה : יום ראשון – 28 במארס 1981. רגע מכונן של מורשת. לשכת ראש הממשלה בירושלים. ראש הממשלה מנחם בגין תיאטראלי יותר מיצחק רבין בשעה שהוא מניף את גביע אירופה יחדיו עם שחקן מכבי ת"א לו סילבר. מכבי ת"א ניצחה שלושה ימים קודם לכן בסטרסבורג – צרפת את אלופת איטליה קבוצת סינודינה בולוניה 79:80 במשחק הגמר על גביע אירופה לאלופות וזכתה בפעם השנייה בתולדותיה בפרס היקר. משמאל, מזכירו האישי של ראש הממשלה יחיאל קדישאי ו- קיצוני מימין, שמואל "שמלוק" מחרובסקי המנהל הוותיק של מכבי ת"א. (לע"מ תמורת תשלום).

האם ייתכן כי ערכי המסורת, המורשת, ורוחה של האלופה מכבי ת"א בימים ההם של עשורי ה- 40, ה- 50, ה- 60, ה- 70, ה- 80, ה- 90 במאה הקודמת ובעשור הראשון של המילניום השלישי – נשברו שוב לרסיסים אֶמֶש (יום חמישי – 20 באפריל 2017) בהיכל הספורט ביד אליהו במשחק התבוסה נגד מכבי חיפה 79:63…? 

טקסט תמונה  : 1940. מגרש הכדורסל עשוי מרצפות ברחוב המכבי בתל אביב ליד קולנוע "אוריון" הישן. דור המייסדים. החמישייה המפורסמת של מכבי ת"א בימים ההם. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : יהושע רוזין, יצחק פדרמן (אבא של דייויד פדרמן), משה ברוך, אל פליישר, ואריה בן עטר. (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין בניו של יהושע רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע לי בזמנו בזיהוי הנוכחים בתמונה יצחק פדרמן ז"ל.                                                                                                                        

טקסט תמונה : המאמן יהושע רוזין מתדרך את שחקני מכבי ת"א באחד ממשחקי הדרבי בתחילת שנות ה- 50 של המאה הקודמת במגרש המרצפות הישן של בית מכבי ת"א ברחוב המכבים (ליד קולנוע "אוריון"). זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אברהם שניאור, עמנואל ברדן, יהודה ווינר, מנחם קורמן, המאמן יהושע רוזין, וזכריה עופרי (הגבוה בשחקני הקבוצה 1.91 מ'). (באדיבות מנחם קורמן ומשפחת רוזין). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה מנחם קורמן.

טקסט תמונה : החמישייה הקלאסית של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בשנות ה- 50 של המאה הקודמת. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אברהם שניאור (מס' 3), יצחק כספי, יהודה "קנבוס" ווינר (מס' 10), המאמן יהושע רוזין, מנחם קורמן (מס' 6), מר י. שטהל יו"ר אגודת מכבי ת"א (מייסד ומנהל חברת הביטוח "מנורה"), זכריה עופרי (מס' 9), אפרים אטלס, ורלף קליין (מס' 11). (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : זיהוי הנוכחים בתמונה נעשה ע"י מנחם קורמן ואפרים אטלס.                                                                          

טקסט תמונה : סתיו 1961. מגרש המרצפות של מכבי ת"א ליד קולנוע "אוריון" הישן. זאת הקבוצה שזכתה בסיומה של אותה עונה 1962 – 1961 מחדש באליפות המדינה והקדימה את הפועל ת"א. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : צבי אבידן (אבא של אמנון אבידן חובש מגבעת) יו"ר מחלקת הכדורסל, המנהל שמואל "שמלוק" מחרובסקי, משה גולוביי, צביקה אייזנבוים, אברהם חסיד, יעקב אדליסט, שבתאי "סבי" בן בסט, דוד פריש, תני כהן מינץ, והמאמן יהושע רוזין. זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : אמנון אבידן (בנו של יו"ר המחלקה מר צבי אבידן), אברהם נתנאל, גדעון פרייטאג, וזוהר כהן. (התמונה באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה שמואל 'שמלוק' מחרובסקי.

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 50 של המאה הקודמת. מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : המאמן יהושע רוזין ז"ל, רלף קליין ז"ל, דוד פריש, יעקב אדליסט ז"ל, תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל, אברהם שניאור ז"ל, יצחק עמר, ושחקן מס' 15 לא מזוהה. זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : סבי בן בסט, יעקב מילשטיין, גדעון בירנבוים, אהרון "אהרונצ'יק" קפלן, אברהם חסיד, וזוהר כהן. (התמונה באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי). הערה : סייעו בזיהוי הנוכחים בתמונה שמואל "שמלוק" מחרובסקי וסבי בן בסט.

ואז נבחר עוד משחק לקשט את רפרטואר התבוסות של מכבי ת"א. ביום שלישי – 21 בפברואר 2017, הובסה מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו ע"י בני הרצליה (במידה רבה מחפשת עדיין את דרכה בדרך להתהוות קבוצת כדורסל), בעת שידור ישיר בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים בתוצאה 99:92. בני הרצליה מקעקעת לגמרי את הנחתו זאת של דייוויד פדרמן בפני אבי סגל (שמתחפש לעיתונאי) שטוען ל- מורשת וזכות ראשונים, כלהלן : "…מסורת של 50 שנים אי אפשר למחוק ביום אחד…". עבור דייוויד פדרמן ושמעון מזרחי שהם שני אנשים רציניים הקדיש המשורר חיים נחמן ביאליק פעם ב- 1897 לפני מאה ועשרים שנים שורה משירו "מתי מדבר האחרונים" : "…עוֹד הַדֶּרֶךְ רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה …". ועוד דבר : אושר צרוף לראות את הישראלי שלנו מיקי גורקה מאמנה של בני הרצליה מנצח את איינראס בגאצקיס מאמן מכבי ת"א 99:92 למרות שהקבוצה שלו עדיין נראית חסרת ביטחון, מבולבלת ולא מסודרת בשלבים שונים של ההתמודדות, ולבטח איננה יודעת לשחק תחת לחץ. מכבי ת"א חטפה לבני הרצליה 14 כדורים ובנוסף איבדה הקבוצה ההרצליאנית עוד 19 כדורים בשלבים שונים של ההתמודדות. אולם בסופו של דבר מתברר כי מיקי גורקה שלנו עושה בי"ס למאמן הזָר הלָאטְבִי של מכבי ת"א איינראס בגאצקיס ומביס אותו 99:92. לא הופתעתי מריאיון הסיכום הטלוויזיוני בתום משחק הנפל בהיכל הספורט ביד אליהו עם שחקן מכבי ת"א המובס אנדרו גאודלוק שהלך בעקבות הבוס שלו ותירץ את ההפסד בגלל השיפוט, "…שיחקתי בחמש ליגות שונות באירופה בחמש מדינות שונות, אולם אף פעם לא ראיתי שיפוט כל כך גרוע כמו במשחק הזה מכבי ת"א – בני הרצליה…". קשקוש. צפיתי בשידור הישיר הזה בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים בהובלת ניב רסקין ופיני גרשון בו ניצחה בני הרצליה את מכבי ת"א 99:92, ולא הבחנתי בשום שיפוט מוּטֶה. השידור הישיר של ניב רסקין ופיני גרשון היה רווי עקיצות והתייחסויות שליליות של הפרשן לקבוצת מכבי ת"א ושחקניה משהו בבחינת, "לי אל תספרו סיפורים…אני מכיר אותכם…".

גם רשימת האישים הבכירים המצולמת כאן, חברי רשות השידור, הכירו בגדולתה של קבוצת הפאר של מכבי ת"א בכדורסל ובחשיבות רכישת השידורים הבלעדיות של משחקיה במסגרת האירופית, בארץ ובחו"ל. חלקם הצהירו על כך בפומבי. אחרים הסתירו זאת מפני שהעריכו כי שידורי הספורט אינם גולת הכותרת של השידור הציבורי ונועדו להמונים ולבוּרִים. ההיסטוריה הכֵּנָה בעלת היושרה של השידור הציבורי במדינת ישראל חשפה אישים כמו מוטי קירשנבאום, פרופסור ארנון צוקרמן, דן שילון, חיים יבין, פרופסור שמואל אלמוג, חגי פינסקר, נקדימון "נקדי" רוגל, פרופסור אליהוא כ"ץ, פרופסור שלמה אהרונסון, ורבים אחרים וטובים שאיישו את השידור הציבורי לדורותיו ודגלו בהתקשרות השידור הציבורי עם מכבי ת"א. בדיוק כפי שה- BBC הבריטי קשר את גורלו עם קבוצות הכדורגל האנגליות של מנצ'סטר יונייטד, ליוורפול, ארסנל, נוטינגהאם, ואחרות שהתמודדו במסגרת הגביעים האירופיים. וכשם ש- RAI האיטלקית חתמה על ברית טלוויזיונית עם עם קבוצת מילאן. ו/או הטלוויזיה הספרדית RTVE ששילמה ממון עצום לשתי קבוצות הכדורגל הפופולריות של האי האִיבֶּרִי ריאל מדריד ו- ברצלונה כדי להביא את בשורתן האירופית לציבור צופי הטלוויזיה בספרד.  

טקסט תמונה : מוטי קירשנבאום ז"ל ב- 1974. היה עורך "מבט" הראשון בשנים 1971 – 1968, שימש מנהל חטיבת התוכניות בשנים 1980 – 1976 ואח"כ התמנה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : דן שילון ב- 1968. היה מנהל חטיבת הספורט בשנים 1974 – 1969 ואח"כ מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1977 – 1974. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חיים יבין ב- 1969. היה מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980 – 1977, ואח"כ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1989 – 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : פרופסור שמואל אלמוג (משמאל) וראש הממשלה גב' גולדה מאיר ב- 1972. שמואל אלמוג היה מנהל רדיו קול ישראל בשנים 1969 – 1967 ואח"כ מנכ"ל רשות השידור הראשון בשנים 1974 – 1969. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אלכס גלעדי ב- 1980. אחד מאנשי הטלוויזיה המוכשרים ביותר שצמח, גדל, והתפתח בערוגות השידור הציבורי, והיה מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980 – 1974. ב- 1980 נרכש ע"י הנהלת רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC והוענק לו תפקיד חשוב של סגן נשיא בכיר. ב- 1985 נבחר לעמוד בראש וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF. ב- 1994 התבקש ע"י נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) הספרדי חואן אנטוניו סאמאראנש להצטרף לשורותיו. (התאחדות הא"ק הבינלאומית. ב- 1994 ביקש ממנו נשיא הוועד האולימפי (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : פרופסור אליהוא כ"ץ ב- 1968. היה ראש צוות ההקמה ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1969 – 1967. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : נקדימון "נקדי" רוגל ב- 1958. היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1971 / 1970.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : פרופסור ארנון צוקרמן (משמאל) מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1979 – 1973, ומוטי קירשנבאום (מימין )מנהל חטיבת התוכניות בשנים 1980 – 1976. התמונה צולמה ב- 1975. מוטי קירשנבאום היה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : פרופסור שלמה אהרונסון ב- 1968. מנהל חטיבת החדשות הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חגי פינסקר מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1970 / 1969. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טכנולוגיה טלוויזיונית, כלכלה טלוויזיונית, וזכויות שידורים.

הקשר הסימביוטי בין הטלוויזיה הציבורית לבין אלופת הכדורסל הישראלי והאירופי קבוצת הפאר מכבי "עֵלִית" ת"א התמשך יותר משנות דוֹר בשנים 2006- 1969. ליחסי הגומלין האלה אין אָח ורֵע בתולדות התקשורת האלקטרונית בארץ ובעולם. הופעתו הווירטואוזית של הכדורסלן היהודי – אמריקני טַל בְּרוֹדִי בישראל באוקטובר 1966 והחלטתו ללבוש את מדי מכבי ת"א (גופייה מס' 6) משנה את מאזן הכוחות בכדורסל הישראלי ומאפשרת למועדון לכבוש לראשונה בחלוף עשור את הפסגה האירופית ב- 1977. מכבי ת"א לא הייתה יכולה להעפיל לפסגה ללא השידור הציבורי ובלעדי התמיכה הכלכלית ארוכת השנים של ה- SPONSOR הראשי שלה חברת הקפה והממתקים "עֵלִית". תרומתם הכספית של ראשי חברת "עֵלִית" לדורותיהם אַבָּא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ, מַרְק מוֹשֶבִיץ, דַוִד מוֹשֶבִיץ, אָבִי פִילוֹסוֹף, דֵייוִיד פֶדֶרְמַן, ומִיכָאֵל "מַיִיק" שְטְרָאוּס בשנים 2008 – 1971 לא תסולא בפַז. שַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית אָלֶכְּס גִלְעָדִי זועק בשידור ישיר ב- 7 באפריל 1977 מבלגראד יוגוסלביה, "גביע אירופה לתל אביב…גביע אירופה לתל אביב…". שדרי הטלוויזיה הישראלית הציבורית יורם ארבל, מאיר איינשטיין, ורמי ווייץ עשו זאת אחריו שוב בשנים 1981, 2001, 2004, ו- 2005. גדולתו של מועדון מכבי ת"א במשך שנים כה רבות והישגיו המצוינים נובעים מניהולו המוכשר ודבקותו במשימה של היו"ר עו"ד ואיש בעל חזון שמעון מזרחי, מאז 1969, וגם בשל יכולת שימור מורשת העבר של דור המייסדים וטיפוח המסורת הספורטיבית הקונקרטית של הקבוצה. מדע הסוציולוגיה קובע מפורשות כי כל גוף או ארגון חברתי באשר הוא לרבות מועדון ספורט – הוא חסר עתיד ללא הִשְתַּמְּרוּת עברו.

סיסמת הספר :

FROM MY POINT OF VIEW: If You Do, Do It Right- If Not Give It Up.

השורה התחתונה של הספר :

The History of the unavoidable Symbiotic Relationship between Television and Sports (+ News) in Israel and around the World, in years of 1936 – 2016.

טקסט מסמך (1) : השער הקדמי של הספר בן 10000 / רבבה עמודים שחקרתי וכתבתי, הקרוי "הקשר הסימביוטי". טקסט מסמך (1) : זהו השער הקדמי של כריכת הספר עָב הכרס בן 10000 / רבבה עמודים "הקשר הסימביוטי" שחקרתי וכתבתי במשך ארבע עשרה שנים בין 1998 ל- 2012. כל החוזים וההסכמים הכספיים שנחתמו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בשנים 2007 – 1970 נמצאים כאן לרבות 1001 סוגיות ועניינים אחרים מהיבטי התוכן, הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה, ההפקה, השידורים, העיתונאות העריכה, הממון, וזכויות השידורים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (2) : השער האחורי של הספר בן 10000 / רבבה עמודים שחקרתי וכתבתי, הקרוי "הקשר הסימביוטי". טקסט מסמך (1) : זהו השער האחורי של כריכת הספר עָב הכרס בן 10000 / רבבה עמודים "הקשר הסימביוטי" שחקרתי וכתבתי במשך ארבע עשרה שנים בין 1998 ל- 2012. כל החוזים וההסכמים הכספיים שנחתמו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בשנים 2007 – 1970 נמצאים כאן לרבות 1001 סוגיות ועניינים אחרים מהיבטי התוכן, הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה, ההפקה, השידורים, העיתונאות העריכה, הממון, וזכויות השידורים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ציטוט : "את מה שאתם רואים הערב אצלנו בטלוויזיה – תקראו מחר בעיתונים". (יורם ארבל).

ציטוט : "Tell it like it is". (האווארד קוסל / Howard Coselll, שדר הספורט המפורסם ורב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בשנים 1984 – 1964). 

אני עיתונאי. העיתונאות היא סוג של תחרות רווייה אמביציות בהגשת אינפורמציה לציבור. הדיווח המהיר והבלעדי של אירועי החדשות והספורט בא לידי ביטוי מיידי בשידורים הישירים בטלוויזיה. אושר צרוף שלנו של אנשי הטלוויזיה הוא להביס אם כן את אנשי העיתונות הכתובה במהירות הדיווח, שחלק מהם ממרר באופן שיטתי את חיינו. באחד השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בעשור ה- 80 של המאה הקודמת הוריתי לבימאי שלי בניידת השידור הגדולה שלנו ה- "וֶורֶד" יואב פלג להשתמש במצלמה מס' 2 [1] המוצבת ברוֹם שער תשע בהיכל הספורט ביד אליהו כדי לחשוף ולהעלות On air (באוויר) [2] את הקולגות שלנו העיתונאים מ- "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "עַל הַמִשְמָר", "דָבָר" ועיתונים נוספים המרוכזים יחדיו בתא העיתונות הממוקם צד הדרומי של זירת ההיכל ומסקרים כמונו את המשחק. רציתי לחזֵק את עניין הצפייה בשידור המשחק בטלוויזיה בתירוץ שגם העיתונות הכתובה לכל רבדיה, כמו רדיו "קול ישראל" ו- "גלי צה"ל", מצטרפת אלינו ושולחת את נציגיה לסַקֵר את התחרות. אבל זאת הייתה אמתלה משנית. התירוץ האמיתי היה לומר לצופי הטלוויזיה שאנחנו עושים את עבודתינו נאמנה וראשונים בדיווח לפני כולם. לחצתי על לחצן ה- Talk back בניידת והתרעתי את השַדָּר יורם ארבל. כשנראו עשרות העיתונאים על המוניטור של השדר בעמדת השידור הרחיק יורם ארבל לכת ממני, והגה בנון שלנטיות פרשנות, שהפכה לסלוגן : "את מה שאתם רואים הערב אצלנו בטלוויזיה – תקראו מחר בעיתונים". פשוט, הגיוני, נוקב, ומבריק. זהו יתרונה המכריע של העיתונאות האלקטרונית על פני הכתובה. האמירה הזאת קיננה שנים במשרדי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – כמוטיב וכמניע של מוטיבציה. "אין דָבָר יָשָן יותר מהעיתון של אתמול", גורסת הקלישאה. יוֹרָם אָרְבֶּל החמיר אותה : "אין דָבָר יָשָן יותר מהעיתון של מחר", הגדיר את המצב החדש במילים שלו. יורם ארבל היה בעת ההיא גאון הניסוח הטלוויזיוני בשידור ישיר. בלתי נשכח (!). יחד עם זה כל עיתונאות הספורט בטלוויזיה לא הייתה שווה קליפת השום אם הייתה רק מהירה אך חסרת מהות, לא אמיתית, לא חוקרת, לא מתעניינת, וללא הגשמת הצַו העיתונאי בן חמש מילים של שדר הספורט ההוא של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC, הָווֹאַרְד קוֹסֶל היחיד והמיוחד, שאמר : "אמור את זה כמו שזה – Tell it like it is".

הרעיון העיתונאי הכֵּנֶה שהגה שַדָּר הספורט האמריקני האגדי הָווֹאַרְד קוֹסֶל מרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בשנות ה- 60 , “Tell it like it is”, יכול היה להתקיים ולשאת את עצמו לא רק בשל המוּסָר האישי הגבוה, האינטגריטי, והכישרון של אומרו, אלא גם בשל אמצעי ההפקה, הצילום, והשידור הכבירים שהעניק לו מנהלו רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge). ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "למילים יש וויזואליה משלהן". "אמור את זה כמו שזה" איננו רקק עניין של אופי ויכולת מֶלֶל של השַדָּר אלא גם פקטור של מספר המצלמות המשתתפות בכיסויי האירוע וכמות יחידות ההילוכים החוזרים מזוויות ראייה שונות. איכות הטקסט הטלוויזיוני מותנה (פעמים רבות) בכמות אמצעי השידור. שני שדרי ומפיקי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנות ה- 70 העיתונאים דָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי הגיעו לשיא הכיסוי הטלוויזיוני שלהם בשנים ההן דווקא במשחקי הכדורסל, ובעיקר באלה בהן התמודדה קבוצת מכבי ת"א במפעל גביע אירופה לקבוצות אלופת בכדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו. אופי המשחק, מספר המשתתפים בו, ומידות המגרש הנוחות (28 מטרים אורך ו- 14 מטרים רוחב) מאפשרים הפקה נוחה וכיסוי ראוי גם באמצעי הטלוויזיה הדלים שאִפיינו את הימים ההם. דן שילון ואלכס גלעדי ושני בימאי הספורט וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל ויוֹאָב פֶּלֶג יבד"ל הניחו את יסודות הכיסוי המושכל במשחקי הכדורסל. הם השתמשו והציבו באופן נבון את ארבעת מצלמות ה- Video של ניידת השידור ה- "OB הלָבָן" שעמדה לרשותם, וצילמה רק ב- שָחוֹר / לָבָן את אירועי החדשות והספורט. וכמובן גם את ענף הכדורסל השני בחשיבותו הספורטיבית ובפופולאריות שלו במדינת ישראל, דבר שלא הספיק במגרשי הכדורגל, שם התרחש סיפור שונה לחלוטין. ראה הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי, "סַמָּן יְמָנִי".

לכֵן הביטוי הטלוויזיוני התמציתי והקומפקטי של הָווֹאַרְד קוֹסֶל “Tell it like it is” מיצה את המֵירָב שבו קודם כל וראשית דבר בצילום הכדורסל במדינת ישראל וכיסוי משחקיה של קבוצת הפאר בכדורסל מכבי ת"א. ההיסטוריה הזאת כרוכה בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית והטכנולוגיה שלה שמרכזה שכַן ברוממה – ירושלים. במשך שנות דוֹר 2000 – 1970 נחשב בימוי וכיסוי משחקי הכדורסל בטלוויזיה הישראלית לטוב באירופה. מהנדסיה הצעירים והוותיקים של הטלוויזיה ובראשם אַרְיֵה מוּלְצִ'ינוֹבְסְקִי הנבון ובולט מכולם בימים ההם, היו הראשונים ביבשת להמיר את האינפורמציה האנלוגית של שעוני המשחק בהיכל הספורט ביד אליהו למֵידָע דיגיטאלי ולהציגם באופן שיטתי על המִרְקָע בעת השידורים הישירים. חידוש מפליג בימים ההם. מהפכת הטלוויזיה בכיסוי משחק הכדורסל בישראל עשתה צעד גדול לפנים בעשור ה- 80 של המאה שעברה לא רק בשֶל התקדמות הטכנולוגיה וחריצות עבודתם של הטכנאים שלנו, אלא גם בגלל כישרונו של צוות השידור המצוין שלי שכלל את השַדָּר יוֹרָם אָרְבֶּל והפרשן אַרְיֵה מֵלִינְיָאק.

טקסט תמונה : 1990. עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט יד אליהו וטכנולוגיית הסטטיסטיקה המודרנית הצמודה אליה. מימיני יושבים שלושה טכנאים מוכשרים ורבי תושייה שהפעילו במשך שנים רבות ביעילות ובתבונה את מערכת הסטטיסטיקה הממוחשבת. החבר'ה האלה הם פשוט בלתי נשכחים עבורי. זיהוי הנוכחים בתמונה : הקרוב אלי הוא מוטי גיא, ולידו זיגי זיגל, וארנון וועדיה. הם היו טכנאים אוהדי כדורסל שהבינו היטב את חוקי המשחק ואת ההגדרות הסטטיסטיות שלו. לא ניתן היה לשדר ישיר בצורה איכותית את משחקי מכבי ת"א באירופה בלעדיהם. בתום כל שידור ישיר לחצתי להם את היד וחיבקתי אותם. (התמונה באדיבות ישי פרנקל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המשך הקשר הסימביוטי בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בשנים 2007 – 1970. מאמר מערכת 4.

עונות 2002 / 1999.

חודש מאי של שת 2000. הייתי במצב רוח מרומם. עונת שידורים חדשה של מכבי ת"א באירופה ניצבה בשער. תכנון שתי הפקות הבינלאומיות הגדולות על ידי שישודרו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 על ידי של Euro 2000 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל בקיץ 2000 בהולנד ובלגיה) ואולימפיאדת סידני 2000 – הושלמו. זכויות השידורים של שני מפעלי העַל הללו היו שלי. כלומר של הרֶשֶת שלי. שתי פקודות המבצע / ספרי השידורים של Euro 2000 (כ- 100 עמודים) ו- Sydney 2000 (כ- 150 עמודים) על פיהן תפעל הרשת שלי, נכתבו זה מכבר עַל יָדִי כמנהל חטיבת הספורט והעורך ראשי ומפיק ראשי של שני מבצעי השידור האלה , ומנווט את מדיניות שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הציבור איננו מבין כמו גם אנשי מקצוע וקולגות לעבודה כי מנהל חטיבת הספורט הוא כמו אלוף ספורט אולימפי אך אין זה תואר כדי להתפאר בו. התואר הזה הוא כמעט חלול או אולי אוורירי מפני שאיננו מאפשר למתבונן מהצד לחוש אותו, לגעת בו, למשש אותו. השאיפות שלי כמנהל חטיבת הספורט של השידור הטלוויזיוני הישראלי הייתה להציב את דגלנו בכל אתר ספורט בארץ ובכל אתר בינלאומי ברחבי תבל. מוסרות הממון, הכלים הטכנולוגיים, וזמן המסך בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תמיד הגבילו אותי. לא אחת ניצבו המנהלים שלי בין החזון שלי לבין יעדי השידור שביקשתי לכבוש. במשך עשרות שנים עבדתי משעת בוקר מוקדמת עד שעות הלילה המאוחרות – 8 ימים בשבוע , 35 ימים בחודש, 425 ימים בשנה. לציבור אין שום מושג אילו ייסורים חוויתי בדרכי לפסגה (ראה אודותיי) לבטח בעת כישלונות. היו לא מעט כישלונות לצד הרבה הצלחות. גם הקולגות הקרובות ביותר אינם יודעים אילו עוצמת התרוממות רוח יחדיו עם מכאובים, שזורים באושר, סבל, ועינוי אותם אתה חש בעת הנהגתך את רשת הטלוויזיה שלך בזירת התחרות התקשורתית . הם אינם יודעים מפני שהם לא חולקים עמך את עוֹל האחריות שמוטלת על כתפיך בלבד. האנשים לא מבינים עד כמה הרייטינג מהלל אך עלול להיות גם אכזרי, ועד כמה אנו עבדים למוֹלֶך הזה שנקרא מִדְרוּג. כמנווט שידורי הספורט של הרשת שלך אתה דומה לרץ מרתון ו/או לרוכב טור דה פראנס. הקטע אינו נגמר אולם האדרנאלין אוזל. אתה מתעייף לפעמים כי אתה אתה כל השנים הארוכות האלה דרוך, מתוח, ועצבני, ומתחרה לאורך זמן נגד יריבים טלוויזיוניים וגם נגד עצמך. לעיתים גם נגד המנהלים שלך. אתה בודד. אתה מנהל מלחמות לבד. אתה מנווט לבד. אתה מתווכח לבד. אתה מנהל מו"מ לבד. אתה משכנע לבד. נכון שמאחוריך ניצבת קבוצת אנשים אך אתה הוא המנווט והאחראי הראשי לתוצאות הניווט (לא יהיה מנוס מלהקדיש בעתיד כמה פוסטים לאופני הניהול וההתנהלות בימים בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההם ולמרורים ש- שבעתי שם). המחשה טובה ניתן למצוא במודל השידורים הישירים של ה- NBA שבניתי והבאתי לראשונה לטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1987. מנהל הטלוויזיה חיים יבין התנגד לחלוטין לשידורים ישירים של משחקי חצי הגמר והגמר של אליפות ה- NBA בחודשים מאי ויוני של שנת 1987 על מסך הטלוויזיה הישראלית (בטענה שמדובר בתוכן אמריקני). הוא העריך שיעד השידור הזה איננו מעניין כל כך את הצופה הישראלי, מה עוד שהמסך היה רווי שידורי ספורט ממילא על פי השקפת עולמו. נדרשתי להתעקש עמו. "מה זאת אומרת תוכן אמריקני ? ומה אם כך עם אופרות הסבון "DALLAS" ו- "DYNASTY" שאתה משדר תדירות על המסך שאותו אתה מנהל כבר מזה שנה ?", התווכחתי עמו. לבסוף השתכנע. היה שווה להתעקש. צריך להבין שבסדרת הגמר ההיא של ה- Play off של ה- NBA נטלו חלק שתי קבוצות בעלות מוניטין לוס אנג'לס לייקרס בשורותיה קארים עבדול ג'אבר, מג'יק גונסון, ג'יימס וורת'י, מייקל קופר, ביירון סקוט, ואחרים, ובוסטון סלטיקס שם שיחקו שחקנים בדרגתם של לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש, דניס ג'ונסון ועוד. שלא לדבר על שני המאמנים ידועי שם מוכרים היטב בארץ פאט ריילי מאמנה של האלופה אז Los Angeles Lakers ורד אוורבך המאמן הוותיק של הטוענת לכתר Boston Celtics. בתום מבצע השידורים הישירים המורכב והמוצלח ההוא של ה- NBA ב- 1987 (הלייקרס ניצחו 2:4), מורכב בעיקר בשל תקשורת לוויינית מוגבלת ו- יְשָנָה של הבאת סיגנל הטלוויזיה מאולפני רשת הטלוויזיה האמריקנית בניו יורק CBS לאולפנים שלנו בירושלים, היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין מספיק הגון כדי להודות כי עם היגיון הגיוני ו- הצלחה לא מתווכחים.

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים של ה- NBA. "אני מעביר לך את תודתי ותודת אלפי צופים על יוזמתך, התעקשותך (שלא תמיד קל לנו איתה) ודבקותך במשימה לשידור משחקים אלה שהפכו להיות להיט בקרב חובבי הספורט, לא מעט לעובדה כי הם הועברו בשידור ישיר בטלוויזיה". המגבלה העיקרית שלנו בימים ההם לא היו זכויות השידורים אלא פיגור טכנולוגי מדאיג של תקשורת לוויינים בינלאומית, לרבות תהליך ה- Booking המסורבל באמצעות אנשי "בזק" בעמק האלה וה- Match up ההכרחי של החברה האמריקנית COMSAT. בתחנת הקרקע לתקשורת לוויינים במישור עמק באלה ניצבו רק שתי צלחות אנטנות שהיו מחוברות לשני הלוויינים האטלנטיים ה- Primary וה – Major. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום השידור הישיר של המשחק בשלב הגמר של ה– Eastern conference final בין קבוצות בוסטון סלטיקס ודטרויט פיסטונס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

אני זוכר שלאחר שעזבתי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בקיץ ההוא של 2002 בטריקת דלת בתום 32 שנות שירות (לאחר שממשלת ישראל מינתה את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור והציבה אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל) היה זה אלכס גלעדי האיש היחיד שכתב לי כמה מילות עידוד כֵּנוֹת. הן היו עבורי כמדליית זהב בעת שניצבתי בודד, עייף, ומותש על קו סיום ריצת המרתון הטלוויזיונית הארוכה ביותר בהיסטוריה. הטקסט שרשם היה בעל ערך עצום עבורי מכמה סיבות, ו- גם מפני שהוא חווה מסעות ייסורים דומים לשלי.

טקסט מסמך : 31 בדצמבר 2002. מילות עידוד שכתב לי אלכס גלעדי בעת שחציתי את קו סיום ריצת המרתון הטלוויזיונית בתום 32 שנים  שנות שירות את הטלוויזיה הישראליתת הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור. עזבתי את ביתי השני בטריקת דלת. משהתמנה יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל לשמֵש בעל הבית של השידור הציבורי במדינת ישראל, לא היה לי עוד חלק ונחלה בו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).     

בחודש מאי של שנת 2000 הייתי שבע רצון. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה נכונה להתייצב מול האתגרים הבינלאומיים. חשתי ביטחון מפני שלידי ניצב מפיק ממושמע, מסודר, ובעל ידע ברמה גבוהה בדמותו של ששי אפרתי. הוא נכנס בשעתו בהצלחה לנעליו הגדולות של המפיק אמנון ברקאי שעזב לטובת חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. אמנון ברקאי היה מפיק ספורט ברמה בינלאומית (!). חשתי ביטחון עִמוֹ בעת היציאה לאין סוף קרבות שידור. בדיוק אותה תחושה ליוותה אותי עכשיו בשעה ש- ששי אפרתי ניצב לימיני (במקום אמנון ברקאי) בשנת 2000 ושנינו התכוננו לקראת שלושת מבצעי השידור הבינלאומיים הגדולים בשנת 2000 : ה- Final four של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א + טורניר הכדורגל של אליפות אירופה לאומות Euro 2000 האמור להתקיים במדינות הולנד ובלגיה + המשחקים האולימפיים של סידני 2000. גם ששי אפרתי כמו אמנון ברקאי היה מפיק ברמה עולמית (!). אדם בעל יושרה, נאמן, מסור, בעל מוסר ודרך ארץ, ורווי דוגמא אישית נפלאה לכפופים לו. אני חושב שמעטים מבינים את ערך מורל היחידה והמוּכָנוּת שלה בטרם ההסתערות על היעד. אני מבוגר משניהם כמעט בשנות דוֹר אולם עלי לציין שאמנון ברקאי כמו גם ששי אפרתי היו כל אחד בתקופתו עמודי התווך שלי. לא רק שלי גם של הטלוויזיה של הרשות. אני חושב שהייתי גם בר מזל משהתמנה יאיר אלוני (ולא מישהו אחר) למ"מ מנהל הטלוויזיה במקומו של יאיר שטרן. יאיר אלוני היה מנהל ישר והגון. צמיחה, ניהול, מנהיגות, וההובלה בכל רמה, של כל קבוצת אנשים, ובכל מקום ומקום, הם ראשית דבר Start up של יושרה. ו/או מתחיל ומזנק לפנים ב- יושרה. הכל היה מוכן במאי 2000 לקראת ההסתערות הגדולה לְמַעֵט החוזה הכספי של 2001 – 2000 עם מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל.

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר שידורי הטלוויזיה בן 100 עמודים של Euro 2000. פקודת המבצע המפורטת שמסבירה את כל מהלכי ההפקה, העריכה, והשידור מהיבטיי התוכן, הטכנולוגיה, והלוגיסטיקה – משמשת כמעין תנ"ך שידור בתקופה הקונקרטית האמורה לעיל. רק מנכ"ל הרשות ומנהל הטלוויזיה רשאים לסטות מהפקודה. פקודת המבצע / ספר השידור חולקה לתשעים וחמישה אנשים בטלוויזיה, ברדיו "קול ישראל", ורשות השידור (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור בת 150 עמודים של אולימפיאדת סידני 2000 שחיברתי וכתבתי בה הסברתי בפרוטרוט למאה ועשרים פונקציות בטלוויזיה, ברדיו "קולל ישראל", וברשות השידור כיצד אנחנו הולכים לכסות את המשחקים האולימפיים של סידני 2000 מהיבטי התוכן , הטכנולוגיה, והלוגיסטיקה. בתקופה של 17 ימים העברנו מסידני לירושלים כמות של 233 שעות בשידורים ישירים ללא טעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הניצחון הגדול של ערוץ הטלוויזיה הציבורי מחד ותבוסת ערוץ 5 מאידך בשידורי ה- Final four של סלוניקי 2000 האיצו את המו"מ הבא עם מכבי ת"א, ולחיסול יחסי הידידות ביני לבין מיילן טנזר מנהל ערוץ 5 בכבלים. מיילן טנזר נעלב מהתבוסה הקשה בסלוניקי 2000 ולקח זאת באופן אישי. ביום חמישי ב- 11 במאי 2000 נפגשנו כרגיל שוב אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עם אנשי מכבי ת"א במסעדה האיטלקית הנחמדה והשקטה רחוקה מהעין של חֵן שפירא ברחוב מונטיפיורי בתל אביב. הקבוצה שלנו כללה את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת, יאיר אלוני, ואנוכי. את מכבי ת"א ייצגו עו"ש שמעון מזרחי ומנכ"ל המועדון אמי אשל. את מקומו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן שסיים את תפקידו ימים ספורים קודם לכן ב- 30 באפריל 2000, תפש מ"מ הנִצחי יאיר אלוני. אורי פורת רצה את רפיק חלבי כמנהל טלוויזיה, אך ההליך היה מסורבל וגם לא נקי מתככים. פרוצדורה תקועה. למנכ"ל רשות השידור לא נותר זמן. בַצר לוֹ מינה לתפקיד באופן זמני את חברו הוותיק יאיר אלוני מראשל"צ כשראשון לציון עוד הייתה מושבה יאיר. מכבי ת"א ניצבה במו"מ הזה נושאת את התואר סגנית אלופת אירופה בכדורסל. בהסכם הכספי של 1995 – 1994 חצינו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ואנוכי את רָף התשלום של 1.000000 (מיליון) דולר. מוטי קירשנבאום היה המנכ"ל הראשון בתולדות רשות השידור שהסכים לשלם למכבי ת"א את מה שבאמת הגיע להם.

הערה : כל החוזים וההסכמים הכספיים שחתמה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור לדורותיהן בשנים 2007 – 1968 מופיעים לפרטי פרטים ובדייקנות מתמטית בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "הקשר הסימביוטי".

שֵש שנים חלפו מאז הפגישה של מוטי קירשנבאום, יאיר שטרן, ושלי ב- 1994 עם מכבי ת"א. סכום שבע הסְפָרוֹת של הסכם השידורים החדש לעונת 2001 – 2000 זינקו לשיא חדש ונעצרו רק כשהמחוג הצביע על סכום פנטסטי נוסף של דולרים. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ניסה לחַלֵץ לעצמו את שקופיות החסות אך ללא הועיל. מכבי ת"א סירבה. תקדים החסויות של מנכ"ל רשות השידור הקודם מרדכי "מוטי" קירשנבאום עדיין עבד למרות שהוא עצמו כבר לא היה מזה שנתיים ברשות השידור. המו"מ המורכב התנהל בצֵל חולשתה של ה- FIBA ותקומתו של גוף כדורסל חדש באירופה, ULEB. אנשי הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר גִיל סמסונוב וידידו ב- Board הציבורי אַלוֹן אלרואי רחשו הערכה מקצועית מעטה למנכ"ל רשות השידור אורי פורת. שניהם ראו בו מנהיג שידור דַל וכוֹשֵל אך הדבר לא מנע מהם לאשר את ההסכם הכספי היקר חיש מהר וללא שום בעיות. שני הליכודניקים האלה שליחי מפלגת "הליכוד", גִיל סַמְסוֹנוֹב נאמנו המוצהר של בנימין נתניהו ואָלוֹן אָלְרוֹאִי איש אמונו המובהק של סִילְבָן שלום, היו ראשית דבר מעריצי מכבי ת"א. ההסכם עבר את כל דרגי הניהול של הוועד המנהל ומליאת רשות השידור.

זכייתה של מכבי ת"א בגביע אירופה ב- 13 במאי 2001 בהיכל הספורט ב- "בֶּרְסִי" (Bercy) בפאריס, הגדילה את נתח זכויות השידורים לקראת עונת המשחקים הבאה של 2002 – 2001 לשיא חדש של מיליוני דולרים שטרם נשבר עד עצם היום הזה (לרבות ההכנסות משקופיות החסות שגם הן זרמו תקופה מסוימת לקופתה של מכבי ת"א). שני המו"מ בעונת המשחקים של 2001 – 2000  והמו"מ בעונת 2002 – 2001 היו הקשים והמורכבים ביותר שניהלה רשות השידור מול מכבי ת"א אי פעם. עלות החוזים היקרים שצמחו לגבהים חדשים כמעט בלתי סבירים אך בתנאים טלוויזיוניים תחרותיים, ונחתמו בסופו של דבר בין שני הגופים, נבעו בחלקם גם בשל מאבקי כוח, ממון, ושליטה על מבנה הכדורסל האירופי (לקבוצות) בין התאחדות הכדורסל הבינלאומית ה- FIBA (ראשי תיבות של Federation International Basketball Associatio) לבין גוף כדורסל אירופי (ספרדי) חדש ULEB, וועדה מארגנת חדשה ורעננה שנטלה לעצמה את ראשי התיבות של United League European Basketball. בראשה ניצב הספרדי איש קטלוניה מר ג'ורדי ברתומיאו. כל מי שהיה לו יד ועניין בקנייה ומכירה של זכויות השידורים של קבוצת מכבי ת"א סגנית אלופת אירופה באותה שנה היה מעורב בעניין. ה- FIBA מחד, וזֶ'רוֹם וָואלְקֶה ועוזרתו סְטֶפָאנִי מִינְיוֹ מאידך מרשת הטלוויזיה הצרפתית קָאנָאל פלוס (+ Canal) שנשכרו על ידי התאחדות הכדורסל הבינלאומית לקדם את ענייני השיווק של ULEB, וכן בארץ – אביב גלעדי, אברהם פלדה עם עורך דינו יעקב וָיְנְרוֹט, ערוץ 5 בכבלים, רשות השידור, וכמובן בעלת הבית מכבי ת"א. מדהים עד כמה היה מועדון הכדורסל של מכבי ת"א פופולארי. הציבור איננו מבין את התחרות הנוראית והקשה בין רשות השידור בימים ההם לבין גופי התקשורת המסחריים על ליבו ועינו של הצופה, שביקשו לנגח אותה ולקפח אותה. מו"מ כספיים וכלכליים תחרותיים בין רשתות טלוויזיה באשר הן לבין וועדות מארגנות אודות אובייקטים נחשקים מתחילים היכן שהוא במקום סמוך לקרקעית שאתה יכול לחוש אותה אך נוסקים חיש מהר אל על לאטמוספרה אפילו לסטרטוספרה כמעט ללא שליטה ו- וודאי ללא כל יכולת וזכות למשש אותם שוב. אין דבר מתסכל מזה. קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בשל היותה סגנית אלופת אירופה בכדורסל ב- 2000 ואלופת אירופה ב- 2001 הפכה לאובייקט שידור נלהב, יקר, ונחשק. ברור שהיא ניצלה את המהומה לטובתה. אין בלִבִּי דבר עליהם. אני מדבר כאיש טלוויזיה. אלו הם חוקי התחרות. Take it or leave it.

דוגמא אחת מיני אלפים למו"מ טלוויזיוני [במקרה הזה אודות רכישת זכויות שידורים אולימפיות בארה"ב בתנאים תחרותיים בין רשתות הטלוויזיה הארציות הגדולות האמריקניות NBC, CBS, ו- ABC]. מו"מ טלוויזיוניים מהסוג הזה שטומנים באמתחתם יוקרה רבה וממוןןן עצום, לעולם רוויים בדמעות. דמעות של אושר של המנצחים שזכו בבכורה ודמעות של עֶצֶב ואכזבה של אלה שהפסידו. המו"מ שלנו עם מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בשנים ההן שבין 1973 ל- 2002 (מועד נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור) הציבו אותנו תמיד בשדרת המנצחים. המנכ"לים של רשות השידור בעידן ההוא המצוין לעיל היו כלהלן : שמואל אלמוג ז"ל 1974 – 1969, יצחק לבני יבד"ל 1979 – 1974, יוסף "טומי" לפיד ז"ל 1984 – 1979, אורי פורת ז"ל 1989 – 1984 (קדנציה ראשונה), אריה מקל יבד"ל 1993 – 1989, מרדכי "מוטי קירשנבאום ז"ל 1998 – 1993, אורי פורת ז"ל 2001 – 1998 (קדנציה שנייה).

בינואר 1984 ניהלו בלוזאן – שווייץ שלוש רשתות הטלוויזיה הגדולות של ארה"ב ABC , ו- NBC, כמו גם CBS מו"מ עם IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) על רכישת זכויות השידורים של אולימפיאדת החורף של קאלגארי 1988 בקנדה. האירוע האולימפי הזה היה חשוב לרשתות הטלוויזיה האמריקניות בשל הסמיכות הגיאוגראפית ושעות הצפייה נוחות. חטיבת הספורט של ABC בראשות רון ארלדג' (Roone Arledge) בגיבוי אנשי ההנהלה שלו בניו יורק ליאונארד גולדנסון ופרד פירס הקציבה סכום מאכסימום  של 275.000000 (מאתיים שבעים וחמישה מיליון) דולר. אולם חטיבות הספורט של NBC בראשות ארתור ווטסון (Arthur Watson) ו- CBS בראשות ניל פילסון (Neal Pilson) שהיו גם הן להוטות לקנות את הזכויות השיבו מלחמה שערה. התנהלה שם מלחמת "גוֹג וּמַגוֹג". כל רשת הציגה מחדש את מעטפות ה- Bid שלה ואנשי IOC העלו בהתאם גם כל פעם מחדש את רף התשלום . CBS פרשה הראשונה. אחריה NBC (אלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ברשת היה חבר בקבוצת המו"מ של NBC). לבסוף ניצחה ABC של רון ארלדג' (Roone Arledge) אך התברר כי זה היה ניצחון פירוס. ABC שילמה סכום פנטסטי של 309000000 (שלוש מאות ותשעה מיליון) דולר עבור זכויות השידורים של משחקי החורף של קאלגארי 1988 שהיה גבוה ב- 34 מיליון דולר יותר מהסכום המְרָבִּי המקורי עליו סיכמה בטרם תחילת המו"מ. הפרסומות המסחריות לא היו יכולות לכסות את ההשקעה בשידורי קאלגארי 1988 ו- ABC הפסידה כ- 50000000 (חמישים מיליון) דולר. האמביציה חסרת הגבולות של אנשי הספורט של ABC ובראשם רון ארלדג' לרכוש את זכויות השידורים של אולימפיאדת החורף של קאלגארי 1988 הביאו לזעזועים גדולים ברשת.

ובכן, אתה יודע היכן המו"מ מתחיל – אינך יודע אפוא הוא ייגמר. זהו פחות או יותר מה שקרה בינינו לבין מכבי ת"א במו"מ ההוא רווי באמביציות שלי בשנת 2000 ושנת 2001. בעת השיחות ההן עם שמעון מזרחי ודיוויד פדרמן, שוטטו לידינו רוחות הרפאים המבהילות של ערוץ 2 וערוץ 5 בכבלים. רוחות הרפאים האלו העלו את המחירים השמימה. במאי 2000 נדרשתי להסביר למנכ"ל רשות השידור אורי פורת את המצב הסבוך. אורי פורת נחרד. הוא רצה בתחילה להסתלק מהפגישה עם אנשי מכבי ת"א. "אינני מתכוון לשלם למכבי ת"א סכומים מטורפים כאלה", שַח לי שוב ושוב. הוא היה מבוהל וחיוור. הייתי צריך לאחוז בזרועו. מנכ"ל רשות השידור הרגיש נשדד. הנהלת רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היו מבולבלות מהמצב. כמותם הפיקוח הציבורי שלהן. המו"מ של רשות השידור עם מכבי ת"א בקיץ 2000 לקראת עונת השידורים של 2001 – 2000 היה מלא תהפוכות ומהווה עוד ציון דרך בהתפתחות שידורי מכבי ת"א בטלוויזיה הציבורית. הוא מובא בפרוטרוט בספר "הקשר הסימביוטי". את מקומו של מר גִיל סַמְסוֹנוֹב כיו"ר רשות השידור תפש מר נחמן שָי אוהד מוצהר של הפועל ירושלים. אפילו הוא לא הצליח למנוע את התשלום הענק לאובייקט שידור מהמעלה הראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך שנות דוֹר. בעונת השידורים של 1977- 1976 בה זכתה מכבי ת"א לראשונה בגביע אירופה ב- 7 באפריל 1977 בבלגראד שילמה לה רשות השידור באותה עונה סכום מועט ומגוחך. חופן של דולרים. כעבור רבע מאה צמח והֶאֶמִיר ההסכם ל- כמעט פי 1000 (אֶלֶף) יותר מההסכם ההוא שנחתם לפני 25 שנה בין שני הצדדים ושהיו לו עֵדים רבים (הערה שלי : נתוני עשרות החוזים הכספיים בין רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מופיעים בפרוטרוט בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי ואשר קרוי "הקשר הסימביוטי"). ב- 2002 נותרו רק שניים פעילים. אני בצִדָה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ועו"ד שמעון מזרחי מעברו השני של המִתְרָס במועדון מכבי ת"א [1].

עשור ה- 70 של המאה הקודמת. הטלוויזיה הישראלית הציבורית + מועדון הכדורסל של מכבי ת"א + חברת הקפה והממתקים "עלית" תחת ניהולם של מרק מושביץ ו- אבא פרומצ'מקו חוברים האחד לשני. רשות השידור ומכבי ת"א חוסות בצִלוֹ של מכנה משותף עסקי – תקשורתי : רשות השידור רוצה לשדר ישיר את משחקיה של מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה לקבוצות אלופות ו- מכבי ת"א שואפת להפוך לקבוצה של המדינה באמצעות המצלמות הציבוריות של הטלוויזיה. אולם בעוד רשות השידור מבקשת לשלם זכויות שידורים מינימליות דורשת מכבי ת"א תשלום תמלוגים גבוהים תמורת חשיפת המותג. בעוד הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנהלת מלחמת חורמה נגד הצבת פרסומת מסחרית "עלית" על גופיות שחקני מכבי ת"א עושה מכבי ת"א את ההפך ומבקשת ב- 1976 את תמיכת בג"ץ נגד האיסור המפורש של השידור הציבורי.

הברית הכלכלית שנחתמה בין מכבי ת"א לבין ראשי חברת "עֵלִית" מרק מושביץ' ואבא פרומצ'נקו מאז 1970 הייתה היסטורית והקדימה את זמנה (על פי עדותו של גזבר מכבי ת"א בימים ההם אריה בראנוביץ'). מכבי ת"א הופכת למכבי "עלית" תל אביב. ללא הסיוע הנדיב של הספונסר "עֵלִית" במשך כ- 37 שנה לא הייתה יכולה מכבי ת"א להעפיל לפסגה ולקשור את גורלה הטלוויזיוני עם השידור הציבורי של מדינת ישראל. מרק מושביץ' ז"ל ואבא פרומצ'נקו ז"ל יהיו לעולם ועַד חקוקים על ליבותיהם של אנשי מועדון מכבי ת"א בכדורסל. בטרם עונת המשחקים של 1971 – 1970 כרתו מנהלי מכבי ת"א, יו"ר המועדון עו"ד שמעון מזרחי, מנהל הקבוצה שמואל "שמלוק" מחרובסקי, וגזבר הקבוצה הקבלן הבניין אריה בַּרָנוֹבִיץ', ברית חסות היסטורית עם חברת הממתקים "עֵלִית". את חברת "עֵלית" ניהלו שתי משפחות ידועות עשירות ומוכשרות בתל אביב, מר מַרְק מוֹשֶבִיץ ומר אַבָּא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ. הדוֹר השני של אנשי "עֵלִית" דוד מוֹשֶבִיץ בנו של מַרְק מוֹשֶבִיץ ואבי פִילוֹסוֹף (היה נשוי לבת של אבא פרומצ'נקו) בעצמם אוהדים מובהקים של מכבי ת"א, ייצגו חברה עשירה במו"מ הכספי עם מכבי ת"א על גובה החסות. זה היה ניסיון התקשרות ראשוני במדינת ישראל בין מועדון ספורט לחברה מסחרית. "עֵלִית" ניאותה להעניק למכבי ת"א כבר בשנה הראשונה של ההסכם בתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת Sponsorship (מִימון וחסות) שנתי בגובה של 35000 (שלושים וחמישה אֶלֶף) דולר, ובתמורה הציבה את שֵם החברה על גופיות שחקני מכבי ת"א. מכבי ת"א קיבלה ממון, ו- "עֵלִית" חשיפה ופרסום בטלוויזיה. עסקה מסחרית לכל דבר ומשתלמת לשני הצדדים. אף אחד לא ידע ולא שיעֵר כי שיתוף הפעולה הזה יחזיק מעמד עשרות שנים ועוד זרועו נטויה. ב- 1970 זרחה השמש מעל קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ולא שקעה מזה עשרים ושלוש שנים. ב- 1970 החלו דן שילון ואלכס גלעדי את מסע מצלמות הטלוויזיה הנעות אחרי מכבי ת"א הקבוצה שהייתה אלופת ישראל בכדורסל ומחזיקת גביע המדינה, וגם השתתפה במשחקי גביע אירופה. ביום שלישי – 24 בנובמבר 1970 הרחיקה ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית, ה- ".O. B הלָבָן", מירושלים עד היכל הספורט "נעמן" במפרץ עכו ליד קיבוצי השומר הצעיר עין המפרץ וכפר מסריק) כדי להעביר משָם בשידור ישיר בפעם הראשונה בהיסטוריה את משחק הבית של אלופת ישראל מכבי ת"א נגד אלופת בלגיה קבוצת סטנדרד ליאז'. מכבי ת"א נאלצה להרחיק עד "נעמן" מפני שהיכל הספורט ביד אליהו היה בתהליך בנייה והרחבה. קרתה בישראל תופעה ספורטיבית מדהימה שאין לה אָח ורֵע. מכבי ת"א זכתה מידי שנה מאז 1970 שוב ושוב בבכורה ואספה ברציפות עד 1993 עשרים ושלושה תארי אליפות. אליפות הליגה הפכה לרִיטוּאַל ו- "עֵלִית" השביחה את דמי החסות בהתאם. מכבי ת"א ו- "עֵלית" היו עכשיו מודל עסקי לקבוצות ספורט רבות, בעיקר כדורגל וכדורסל, אך שום מועדון ספורט בישראל לא זכה לגיבוי כספי כפי שהעניקה חברת "עֵלית" למכבי ת"א. עו"ד שמעון מזרחי היה האיש הראשון שפיצח את נוסחת הקוֹד של הטלוויזיה הספורטיבית. הוא הבין שההצלחה במגרש לא רק מביאה קהל אלא גם את מצלמות הטלוויזיה. הטלוויזיה יוצרת חשיפה, והחשיפה מביאה עִמה את נותן החסות והפרסומת המסחרית. מכבי ת"א נטשה את מגרשה הביתי הישן צַר המידות ליד קולנוע אוריון שם שיחקה במשך 35 שנים רצופות ועברה להיכל הספורט ביד אליהו. השינוי הארגוני של מעבר ממשחק על מרצפות לכדורסל על פרקט היה דרמטי והפך בבת אחת להצגה הטובה בעיר. קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א שִגשגה והפכה מודל ניהול. קבוצות ספורט רבות ניסו לחקות את מכבי ת"א. החיקוי לא השתווה מעולם למקור. לא כמותית ולא איכותית.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 במאה הקודמת. היכל הספורט בשכונת יד אליהו בתל אביב. בית המקדש של הכדורסל הישראלי ומבצרה של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א. בקדמת התמונה מבנה קטן שנועד למכור כרטיסים למשחקים בהיכל הספורט ביד אליהו. (באדיבות גרשון פורמן מנכ"ל היכל הספורט ביד אליהו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 במאה הקודמת. תיעוד מצולם נפלא שהחזיק בידיו מר גרשון פורמן מנהל היכל הספורט ביד אליהו. מגרש החניה הסמוך להיכל הספורט אליהו מלא וגדוש בערבי ימי חמישי. משחקי הכדורסל של מכבי ת"א בגביע אירופה הפכו להצגה הטובה בעיר. (באדיבות גרשון פורמן וגב' עליזה יונתן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטלוויזיה הישראלית מובילת השידור הציבורי במדינה ומכוח חברותה ב- EBU (איגוד השידור הציבורי האירופי) התייחסה באמצע שנות ה- 70 של המאה הקודמת בחשד גדול לריבוי ושטף הפרסומות המסחריות המופיעות על המרקע שלה. הוועד המנהל של ראשות השידור בראשותו של היו"ר וולטר איתן ובעצה אחת עם מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני פעל על פי תשעת עקרונות הפרסום של ה- EBU, והטילו וֶוטוֹ על צילום תחרויות ספורט בישראל בהן יש שילוט עודף סביב קווי המגרש ופרסומת מסחרית על גופיות או חולצות השחקנים. הנפגעת העיקרית המיידית מההחלטה הייתה קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א. בתחילתה של עונת המשחקים 1975 – 1974, הודיעו מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבני ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר וולטר איתן למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן כי היות ורשות השידור הציבורית איננה מסחרית לא ניתן יהיה להעביר את משחקי מכבי ת"א בשידורים ישירים בגביע אירופה כל עוד ממשיכה הקבוצה ללבוש את הגופיות עליהן רקומות חברת "עֵלִית".

טקסט תמונה : ד"ר וולטר איתן ז"ל יו"ר הוועד המנהל  של רשות השידור בשנים 1978- 1972. הוא תמך תמיכה נמרצת ב- 9 עקרונות של ה- EBU המנחים את השידור הציבורי כיצד לנהוג עם הפרסומות המסחריות המופיעות במגרשי הספורט ועל גופיות השחקנים בעת המשחקים. (לע"מ תמורת תשלום).

טקסט תמונה : יצחק לבני ז"ל מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974. הוועד המנהל ומנכ"ל רשות השידור הורו למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן שלא לצלם ולשדר את משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה כל עוד שחקני הקבוצה לובשים גופיות עם הפרסומת "עֵלִית". (באדיבות יצחק לבני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

החלטת הוועד המנהל של רשות השידור לאסור את חשיפת פרסומת "עֵלִית" בצילומי משחקי מכבי ת"א לא הייתה בגדר המלצה אלא פקודה. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן העביר את רוח הצַו למנהל חטיבת החדשות דן שילון ולאלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט. מכבי ת"א הפכה לאובייקט שידור פסול. האגודה עתרה לבית המשפט הגבוה לצֶדֶק (בג"צ) כדי שיחייב את רשות השידור להמשיך לצלם את משחקיה. המחלוקת הגיעה לידיו של השופט העליון מאיר שמגר. מאיר שמְגר הוציא צַו ביניים המחייב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית להמשיך בצילום המשחקים שתוכננו כבר להיות מועברים בשידורים ישירים עד להחלטה הסופית בהרכב של שלושה שופטי בג"צ. ההחלטה נפלה יומיים לפני המשחק מכבי ת"א – ריאל מדריד בהיכל הספורט ביד אליהו. המשחק אומנם הועבר בשידור ישיר בטלוויזיה, אך זה לא עזר למכבי ת"א. הקבוצה ספגה תבוסה 94:114 מידי הספרדים. כל משחקי מכבי ת"א בעונת 1975 – 1974 שודרו ישיר בטלוויזיה מכוח הצַו של השופט העליון מאיר שמגר, למַעֵט משחק אחד. משחקה החגיגי של נבחרת אירופה ב- 22 ביוני 1975 נגד מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו בו נפרד המועדון מאחד מגדולי שחקניו בכל הזמנים תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל. אלכס גלעדי ביקש להעביר את המשחק בשידור ישיר באמצעות הניידת האלקטרונית הגדולה של הטלוויזיה (ה- "O.B. הלָבָן") אך ארנון צוקרמן ודן שילון אסרו עליו. המשחק לא היה מתוכנן ולא הוצב כלל בלוח השידורים [2]. זה היה משחק רֵעים שבו לבשו שחקני מכבי ת"א את גופיות "עֵלִית". בצַר לו שלח אלכס גלעדי צוות צילום בפילם כדי לתעד את האירוע ולשדרו ביום בו יתרצה הוועד המנהל של רשות השידור. הייתי הכתב / שַדָּר שנשלח ע"י אלכס גלעדי להיכל הספורט ביד אליהו כדי להנציח את פרידתו של תנחום "תני" כהן מינץ בן ה- 36 והשחקן הגבוה ביותר בישראל (2.04 מ') מזירת הכדורסל. צילמנו 800 (שמונה מאות) רגל בפילם  Reversal. עָמוֹס בִּינְקִין ויחזקאל גרופר פיתחו את החומר במעבדת הצילום של הטלוויזיה ששכנה ברוממה – ירושלים. הכתבה הזאת לא שודרה מעולם כי מכבי ת"א לא וויתרה שיחקה עם פרסומת "עֵלִית" רקומה על גופיות השחקנים. גם הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא וויתרה ושלחה את חומר הצילום לטמיון, לאוֹצָר הארכיוני הממלכתי שלה.

נבחרת אירופה הביסה את מכבי ת"א 88:115. משחק הכדורסל האחרון של תנחום "תני" כהן מינץ בן למשפחת ספורטאים ענפה שהחל את הקריירה הספורטיבית שלו כשחקן טניס . בכיר שחקני הכדורסל של ישראל בימים ההם לא זכה לכבוד הראוי לו בשל טענה מגוחכת של הוועד המנהל של רשות השידור של עודף פרסומת מסחרית על המרקע. חומר הפילם הזה שוכב מצהיב בסרטיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית עד עצם היום הזה. משחקיה של מכבי ת"א בעונת 1975 – 1974 שודרו בינתיים מכוח צַו הביניים של השופט העליון מאיר שמגר. לקראת עונת המשחקים של 1976 – 1975 החליט בג"צ בהרכב שלושה שופטים לא להתערב עוד בהחלטת הוועד המנהל של רשות השידור המחמירה והאוסרת את שידור משחקי מכבי ת"א עם הפרסומת "עֵלִית" על גופיות השחקנים. נימוק השופטים קבע כי לא קיימת בהחלטת הוועד המנהל של רשות השידור מחלוקת המעידה על אי סבירות קיצונית. מעתה לא ניתן יהיה לצלם את משחקי מכבי ת"א בטלוויזיה הישראלית אם הנהלת המועדון וה- Sponsorship "עֵלִית" יתעקשו כי השחקנים ילבשו את הגופיות עם שם החברה. המחלוקת גולגלה לפתחם של שני אנשים בעלי הגיון. דן שילון מהטלוויזיה ודוד מוֹשֶבִיץ מ- "עֵלִית". עונת השידורים החדשה כבר המתינה בשער. צריך לזכור שמכבי ת"א נחשבה כבר אז לאובייקט שידור מוצלח מניב רייטינג. התחלת שיתוף הפעולה בין מכבי ת"א ו- "עֵלִית" ב- 1970 הייתה הרבה יותר צנועה, אבל כבר מראשית הדרך נוצר אֵמוּן מלא בין ראשי החברה "עֵלִית" לבין מנהלי המועדון. ההסכמים הכספיים נחתמו על מפית נייר בעת ארוחת בוקר במלון "הילטון" בתל אביב. תופעה יוצאת דופן בפני עצמה.

דָּוִד מוֹשֶבִיץ נולד בתל אביב ב- 26 ביולי 1946 לתעשיין מַרְק מוֹשֶבִיץ. הוא נכנס לעסקי אביו ב- 1972 בהיותו בן 26 לאחר מות אחיו דָנִי מוֹשֶבִיץ בתאונת מטוס. ביום ראשון – 8 ביולי 2007 נפגשתי עם עו"ד דוד מוֹשֶבִיץ במשרדו במגדל השחור ברחוב פריש 3 בתל אביב. דוד מושביץ זוכר היטב בשיחות התחקיר עִמִּי את פרטי פרשת החסות הכספית שהעניקה בעידן ההוא "עלית" למכבי ת"א, כיצד החל העניין, ומחלוקת הצילום והשידורים הישירים בטלוויזיה שנוצרה חיש מהר סביב משחקי מכבי ת"א : "ההרשאה להתקשר מסחרית עם מועדון מכבי ת"א הייתה של אבא שלי מַרְק מוֹשֶבִיץ ועמיתו אַבָּא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ אך את המגע הישיר עם שמעון מזרחי ואריה בראנוביץ' יצרנו אנוכי ואָבִי פִילוֹסוֹף. אני בניתי יחד עם שמעון מזרחי את מהלך החסות הראשוני של חברת "עֵלית" עם קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א. גם שמואל "שָמְלוּק" מחרובסקי שהיה איש פרסום בחברת "אריאלי" השתתף בפגישה. אנשי "עֵלִית" ואנוכי יחד עם חברי עו"ד אָבִי פִילוֹסוֹף חיפשנו דרך שונה לקשר עם הקהילה ונתיב חדש בתחום השיווק והפרסום. שידורי מכבי ת"א בטלוויזיה היו עדיין בחיתוליהם. ראשית התהוות המסורת . חשבנו שהחשיפה העקיפה בטלוויזיה תועיל ל- "עֵלִית" מחד ודמי החסות שתשלם החברה למכבי ת"א יעזרו לה מאידך במאבקיה הספורטיביים. ההסכם הראשון בין מכבי ת"א ל- "עֵלִית" נחתם בעונת 1972 – 1971 ועמד על כ- 35000 (שלושים וחמישה אלף) דולר. זה היה חידוש והפעם הראשונה שנחתם במדינת ישראל הסכם חסות בין חברה מסחרית (עלית) לקבוצת ספורט (מכבי ת"א). הכל הלך למישרין וכולם היו מבסוטים. כעבור זמן מה ולפתע, החליטה הטלוויזיה הישראלית להגביל את היקף הפרסומות בשילוט ליד קווי המגרש ועל גופיות השחקנים. בעינינו זה נראה החלטה בלתי הגיונית. הגשנו עתירה לבג"צ מפני שחשבנו שההחלטה לא לשדר את "עלית" יוצרת אפליה על מסך הטלוויזיה. קבוצות כדורסל שהגיעו מחו"ל עטורות פרסומת מסחרית על תלבושתן זכו לחשיפה טלוויזיונית בעוד עלינו אסרו. חשנו מקופחים, מה עוד שפרסומת מסחרית על גופיות השחקנים היה מקובל בטלוויזיה הבינלאומית. זאת הייתה החלטה מטומטמת ולא הגונה של הוועד המנהל של רשות השידור ב- 1975 לאסור את הקרנת "עֵלִית". למיטב זיכרוני הטלוויזיה המונופוליסטית טרם שילמה אז עבור זכויות השידורים, אך הדבר לא מנע ממנה להתנהג בקשיחות רבה מול קבוצת ספורט ש- "עֵלִית" הייתה עורק הנשימה שלה. החלטת בג"צ בעד רשות השידור ונגד מכבי ת"א מאוד ציערה אותי. בטרם החלה עונת המשחקים של 1976 – 1975 הרים לי דָן שִילוֹן שהיה כבר אז מנהל חטיבת החדשות טלפון ושאל אותי, "איך פותרים את הבעיה". שנינו חששנו מכעס כפול של הציבור. על הטלוויזיה הישראלית הציבורית שאיננה מוותרת בעניין כה פעוט כמו ארבע אותיות מסחריות על גופיות השחקנים, ועל "עֵלִית" שהיא חברה מסחרית מצליחה שממילא מוכרת את הממתקים שלה בכל חוֹר במדינה, ואַל לה להתעקש יותר מידי בעניין ארבע האותיות הפוגעת בסופו של דבר בצופי הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זה היה מן משחק פוקר בין הטלוויזיה ל- "עֵלִית" מי ימצמץ ראשון. אני זוכר שאבא שלי מרק מושביץ ז"ל שהיה אז נשיא התאחדות התעשיינים נשאל ברדיו "קול ישראל" אם יהיו שידורים ישירים בטלוויזיה. תשובתו הייתה חיובית. לבסוף הגענו דן שילון ואנוכי לפשרה משותפת. החלטנו יחדיו כי מכבי ת"א תשחק ללא גופיות "עלית", אך הטלוויזיה תודיע מצִדה בתחילת השידור כלהלן : "השידור הישיר התאפשר בעקבות הסכמתה של חברת "עֵלִית" להוריד את הפרסומת מגופיות השחקנים". דָן שִילוֹן הביא את הפשרה לאישור ברשות השידור ובטלוויזיה ואני הבאתי אתת העניין לאישור במכבי ת"א ו- "עֵלִית". ההסכם הזה החזיק מעמד שנה או שנתיים, עד שכולםם הסכימו לבסוף לפרסומת "עֵלִית", והמחלוקת הסתדרה בסופו של דבר. למרות ש- "עֵלִית" לא נחשפה בשידורי מכבי ת"א בטלוויזיה הישראלית הציבורית, המשיכה החברה להעניק חסות נדיבה למכבי ת"א. בעונת 1976 – 1975 נתנה "עֵלִית" למכבי ת"א סכום של כ- 80000 (שמונים אלף) דולר. בעונת 1977 – 1976 העונה בה זכתה מכבי ת"א בפעם הראשונה בבלגראד בגביע אירופה לאלופות (ניצחה 77:78 את מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה האיטלקית ב- 7 באפריל 1977), העניקה "עֵלִית" למכבי ת"א חסות בגובה של כ- 100000 (מֵאה אֶלֶף) דולר. באמת חתימות ההסכמים נעשו על מפיות נייר בארוחות בוקר משותפות של נציגי "עֵלִית" ואנשי מכבי ת"א. בין שני הגופים "עלית" וקבוצת מכבי ת"א שרר אמון מוחלט". עד כדי כך שחוזה האימוץ המסחרי בינינו נחתם על מפיות אוכל במלון "הילטון" בתל אביב.

טקסט תמונה : שנת 1992. דוד מושביץ (מימין) ואביו מרק מושביץ. (התמונה באדיבות דוד מושביץ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עו"ד דָּוִד מוֹשֶבִיץ מוסיף בעת שיחות התחקיר  עמי כלהלן : "אני בכלל הייתי בתחילה אוהד של מכבי חיפה. הקשר העסקי עם מכבי ת"א הפך אותי לאוהד נלהב שלה. בעונת 1976 – 1975 עזב מיקי ברקוביץ' את מכבי ת"א ונסע ללמוד בארה"ב. הוא ביקש להיות בסופו של המסע שחקן כדורסל מקצועני ב- NBA בארה"ב. חברת "עֵלִית" התגייסה לעזרת מכבי ת"א כדי להחזיר את מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ' הביתה לקראת תחילת עונת המשחקים של 1977 – 1976. עשיתי זאת בנפש חפצה. ללא "עֵלִית", אי אפשר היה לשלֵם את משכורתו של השחקן הישראלי המצטיין. צריך לזכור שבאותה עונה רכשה מכבי ת"א את שחקן החיזוק אוֹלְסִי פֶּרִי, ובשורותיה כבר שיחקו שחקני החיזוק היהודים – אמריקניים גִ'ים בּוֹטְרָיְיט, לוּ סילבר, בּוֹב גְרִיפִין, וגם אֶרִיק מֶנְקִין. מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ' היה דרוש מאוד למועדון כדי לחזק את האופי הישראלי של הקבוצה, וכדי שהציבור יזדהה עם הקבוצה באמצעות שידורי הטלוויזיה הישירים".

עו"ד אָבִי פִילוֹסוֹף נולד בתל אביב ב- 1 בספטמבר 1946. הוריו גרו בבית מס' 125 בשדרות רוטשילד בתל אביב. בבית הזה של תל אביב הישנה בימים ההם התגוררו הוריה של צִיפָּה קָרָסוֹ רעייתו של שמעון מזרחי. אָבִי פִילוֹסוֹף היה כמו רבים בעיר אוֹהֵד של מכבי ת"א מילדות. אבי פילוסוף התחתן עם תמר פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ בִּתּוֹ של אַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ ונכנס לעסקי "עֵלִית". אָבִי פִילוֹסוֹף זוכר בשיחות התחקיר עמי כלהלן : "רעיון החסות נולד בעונת 1970 – 1969. אני זוכר שראינו שמות של חברות מסחריות על גופיות שחקני הכדורסל באיטליה. דָנִי מוֹשֶבִיץ ז"ל ואני ניהלנו בשם "עֵלִית" את השיחות הראשונות לשיתוף פעולה עם קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א . נציגי מכבי ת"א כללו תמיד שלושה אנשים. שִמְעוֹן מִזְרָחִי, אַרְיֵה בַּרָנוֹבִיץ', ושְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי. לאחר שדני נהרג בתאונת מטוס תפש את מקומו דוד מושביץ חברי וידידי היקר. ההסכמים הראשונים בין "עֵלִית" למכבי ת"א נחתמו באמת סביב כוס קפה ועוגה על מפיות נייר במלון "הילטון" בתל אביב. לפחות ארבעה או חמישה ההסכמים הראשונים נחתמו על מפיות. ברור שהדבר מעיד על חֲבֵרוּת ויחסי אמון בין שני הצדדים. אני זוכר היטב את שמעון מזרחי מקפל יפה ובעדינות את מפיות החוזה, ושנה אחר שנה טומן אותן בארנק שלו. צריך להבין שמעבר לחסות הכספית מימנה "עֵלִית" את רכישת התלבושות, בגדי האימון, והציוד הספורטיבי של הקבוצה. קשר החסות עם מכבי ת"א היה אפקטיבי מאוד לטובת "עֵלִית". בתחילה שילמנו למכבי ת"א כמה עשרות אלפים של דולרים. כשעזבתי את "עלית" ב- 1983 שילמה החברה למכבי ת"א כבר 250000 (רבע מיליון) דולר ויותר".

טקסט תמונה : קיץ 1975. ראש הממשלה יצחק רבין עורך סיור במפעל הממתקים והקפה המצליח "עלית", הממוקם ברמת גן. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : עו"ד אבי פילוסוף, ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, עו"ד דוד מושביץ, ואביו מרק מושביץ. (התמונה באדיבות אבי פילוסוף. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשנת 1985 קנתה משפחת פֶדֶרְמַן את "עֵלִית" ממשפחות מרק מוֹשֶבִיץ ואבא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ. דייוויד פדרמן המשיך את מדיניות התמיכה הנדיבה של "עֵלִית" במכבי ת"א שהגה לראשונה דוד מוֹשֶבִיץ ב- 1971. בעונת המשחקים של 1972- 1971 העניקה חברת "עלית" למכבי ת"א בפעם הראשונה בהיסטוריה Sponsorship (מימון וחסות) בגובה של 35000 (שלושים וחמִישה אֶלֶף) דולר. סכום עצום ובלעדי בימים ההם. בעונת המשחקים של 1977- 1976 (העונה בה זכתה מכבי ת"א לראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות) נתנה חברת "עֵלִית" למכבי ת"א חסות בגובה של כ- 100000 (מֵאה אֶלֶף) דולר (שווה ערך לחמש מֵאוֹת אֶלֶף דולר בשנת 2007). הטלוויזיה הישראלית הציבורית שילמה בעונת 1977 – 1976 רק 7000 (שִבעת אלפים) דולר זכויות השידורים עבור כל משחקיה של מכבי ת"א באותה עונה. בעונת המשחקים של 1986 – 1985 תפחו דמי החסות של "עֵלִית" כבר ל- 350000 (שלוש מֵאות וחמישים אֶלֶף) דולר. במקביל האמיר גם מחיר זכויות השידורים של הקבוצה תמורת שידוריה בטלוויזיה הישראלית. אנחנו שילמנו למכבי ת"א באותה הרבה פחות ממה שדייויד פֶדֶרְמַן העניק לה. סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן חתם על צ'ק בן 35000 (שלושים וחמישה אֶלֶף) דולר עבור זכויות השידורים עבור עונת השידורים 1986- 1985, ועוד 35000 (שלושים וחמישה אֶלֶף) דולר תמורת עונת 1987 – 1986.

הערה : כל החוזים וההסכמים הכספיים שחתמה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור לדורותיהן בשנים 2007 – 1970 מופיעים לפרטי פרטים ובדייקנות מתמטית בספר שחקרתי וכתבתי "הקשר הסימביוטי".

מועדון הכדורסל של מכבי ת"א הפך להיות עסק כלכלי לכל דבר. זכייה באליפות המדינה הייתה לא רק ניצחון ספורטיבי אלא גם הישג פיננסי. המקום הראשון בליגה, הזכייה בגביע המדינה, וההשתתפות במסגרת האירופית של מכבי ת"א משכו אליה את מצלמות הטלוויזיה . החשיפה הטלוויזיונית היא זאת שהולידה בסופו של דבר את עִסקת הממון עם "עֵלית". ההצטיינות הפכה לאקוויוולנט של כסף. מכבי ת"א זכתה לחשיפה טלוויזיונית חסרת תקדים והפכה לקבוצה של המדינה. החל מ- 1990 שילמה "עֵלִית" למכבי ת"א בכל שנה סכום שחצה את גבול 1.000000 (מיליון) הדולר. דֵייוִיד פֶדֶרְמַן בנו של יצחק פדרמן ז"ל מי שהיה שחקן החמישייה הראשונה של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בחלק משנות ה- 30 וה- 40 במאה הקודמת) היה המְמַמֵן וגם חבר הנהלת הקבוצה. כמנהל מחלקת הספורט אני זוכר היטב את דמותו של דייוויד פדרמן בעת המו"מ הקשוחים שהתנהלו בשנות ה- 90 של המאה הקודמת בין רשות השידור לבין מכבי ת"א על גובה זכויות השידורים. ברור שהוא היה קשור רגשית לסמל המועדון של מכבי ת"א. הרי אביו הקים את המועדון ברחוב במכבים בתל אביב והיה שחקן מרכזי בקבוצה. דייוויד פדרמן הוא איש שקט ורציני, נעים הליכות, קר רוח, ממעיט בדיבור, אך חריף שכל בעסקים. בשנת 1997 הייתה החסות של "עֵלִית" שווה כ- 2000000 (שני מיליון) מיליון דולר. סכומים חסרי תקדים במונחים של קבוצת ספורט ישראלית. החברה ראתה במכבי ת"א אומנם מקדמת מכירות אך יחסה החַם לא נבע רק משיקולים מסחריים. אנשי "עֵלית" אהבו באמת את מכבי ת"א מעבר למניעים הכלכליים. נכרתה כאן מעֵין ברית דמים. עדות ליחסים המופלאים והחמים השוררים בין "עֵלית" למכבי ת"א אפשר למצוא בקיץ 1993, שנת המשבר בה איבד המועדון את תואר האליפות לקבוצת הפועל גליל עליון לאחר 23 שנות שלטון רצופות. באותה עונה של 1993 – 1992 בה מכבי ת"א הפסידה את תואר האליפות לקבוצת הפועל גליל עליון שילמה חברת הממתקים לקבוצה  1.000000 (מִיליון) דולר חסות עבור השֵם "עֵלית" הרקום על גופיות השחקנים. לאחר אובדן האליפות באופן כה לא צפוי להפועל גליל עליון התכנס דירקטוריון "עֵלִית" והעביר החלטה נדיבה להעניק לקבוצה עוד 1.000000 (מִיליון) דולר בנוסף לסכום החסות המקורי שקיבלה כבר כדי להקל על מצוקתה ועל מנת לאפשר לה להתחזק לקראת עונת המשחקים הבאה. ב- 1996 חברה משפחת שְטְרָאוּס למשפחת פֶדֶרְמַן בניהול "עֵלִית", וב- 1999 קנתה את החברה מידיה, אך היחס האוֹהֵד למכבי ת"א לא השתנה. זוהי עִסקה משתלמת לשני הצדדים הנמשכת כבר קרוב ל- 40 שנה.

בצוהרי יום שלישי חַם ולָח – 26 ביוני 2007 נפגשתי עם דייוויד פדרמן במשרדו בבניין "הצוּק" המשקיף על קו החוף של הרצליה. מחלון המשרד נראים מימיו התכולים של ים התיכון כראי. קיבלה את פני מזכירתו האישית גב' דליה פרי. כוס מים קרים והתחקיר מתחיל. דייוויד פדרמן איש עסקים קר רוח, מוכשר, ומצליח נשאר כרגיל צנוע בלבושו וממעיט בדיבורו. הוא זוכר בשיחות התחקיר עמי כלהלן : "משפחת פדרמן רכשה את "עֵלית" ממשפחות מוֹשביץ ופרומצ'נקו ב- 1984. ב- 1985 העניקה "עלית" למכבי ת"א “Sponsorship“ (מימון באמצעות חסות) בסדר גודל של 350000 (שלוש מאות וחמישים אֶלֶף) דולר לעונת משחקים אחת. סכום הגדול פי עשרה מסכום זכויות השידורים ששילמה לה הטלוויזיה הישראלית הציבורית באותה שנה. מידי שנה הוסיפה "עלית" למועדון מכבי ת"א. הסכום תפח לחצי מיליון דולר בעונה, האמיר לגובה של 600000 (שש מאות אלף) דולר, 800000 (שמונה מאות אלף) דולר, ובעונת 1991 – 1990 חצה את גבול ה- 1.000000 (מיליון) דולר. אני זוכר שבקיץ 1993 תמכנו במכבי ת"א ביתר שאת למרות שהקבוצה איבדה תואר האליפות לקבוצת הפועל גליל עליון. באותה עונה החליט דירקטוריון "עלית" לא רק לתת 1000000 (מיליון) דולר כ- “Sponsorship” של המועדון אלא גם להעניק למכבי ת"א סכום בונוס של 1.000000 (מיליון) דולר נוספים כדי שהקבוצה תתחזק לקראת עונת המשחקים של 1994- 1993. שיא  ה- “Sponsorship” שהעניקה "עלית" בתקופתי היה ב- 1997 ועמד על 2.000000 (שני מיליון) דולר".

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 90 של המאה הקודמת. צילום היסטורי שנראה היום באפריל 2017 כמו חלום. מר דייויד פדרמן ו- מר שמעון מזרחי קוצרים את פרי עמלם. קבוצת מכבי ת"א היא שוב אלופת המדינה בכדורסל ומחזיקת הגביע. זיהוי הנוכחים התמונה משמאל לימין : הקפטן נדב הנפלד, דייויד פדרמן, עודד קטש, עו"ד שמעון מזרחי יו"ר המועדון, נחמיה "נמי" גולדשטיין (חבר הנהלה), ומוני פנאן המנוח ז"ל מנהל הקבוצה. (התמונה באדיבות מר דייויד פדרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בפברואר 1996 הצטרפה משפחת שְטְרָאוּס בראשותו של מיכאל "מייק" שטראוס לניהול חברת "עֵלִית". ב- 1999 השתלטה חברת "שְטְרָאוּס" על "עֵלִית" ורכשה אותה לאלתר מידיה של משפחת פדרמן. מיכאל "מייק" שטראוס נשיא מפעלי שטראוס נולד בגרמניה ב- 1 במאי 1934 בעיר אוּלְם ליד שטוטגארט. אימו הִילְדָה ואביו ד"ר ריכרד שטראוס חזו את הנולד, את ההשתלטות הפוליטית של המפלגה הנאצית על גרמניה. כשהיה מיכאל בן שנתיים עלו הוריו לארץ ישראל והשתקעו בנהריה. להילדה וריכארד שטראוס הייתה ב- 1937 רפת קטנה בנהריה שהתמחתה בייצור גבינות משפחת שטראוס היא אחת מחלוצות תעשיית המזון בארץ ישראל ונודעה תחילה בזכות ייצור הגבינות שלה ובשנות ה- 50 רכשה את המוניטין שלה בשל הגלידה והארטיקים הטעימים שלה. ברבות השנים הרחיבה המשפחה את עסקיה. ב- 1969 חתמה חברת "שטראוס" על הסכם עם חברת "דָנוֹנֶה" העולמית על ייצור המעדן "דָנִי". ב- 1975 עברה הבעלות על מפעלי "שטראוס" לבן מיכאל שטראוס שהיה דומיננטי בעסקי החברה עוד קודם לכן . ב- 1995 החלה שטראוס לייצר את הסלטים הארוזים והחומוס "אחלה". ב- 1997 רכשה חברת "שטראוס" מחצית מהבעלות על מחלבות יטבתה. התברר כי מיכאל שטראוס הוא גאון כלכלי ומסחרי כאחד.

טקסט תמונה : קיץ  1972. מיכאל "מייק" שטראוס (בן 37) שלישי מימין בתחילת דרכו כאחד מבכירי תעשיית המזון במדינת ישראל עם שר המסחר והתעשיה חיים בר- לב (מריח פרח וורד). מיכאל שטראוס היה אוהד נלהב של מכבי ת"א. הוא ממשיך דרכם של קודמיו בחברת "עלית" דוד מושביץ ודייויד פדרמן ומעניק חסות מסחרית שנתית למועדון הכדורסל של מכבי ת"א בסדר גודל של כ-  2.000000 (שני מיליון) דולר בכל עונה. (התמונה באדיבות מיכאל "מייק'" שטראוס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 2004 התמזגו חברות "שְטְרָאוּס" ו- "עֵלִית" לחברת מזון אחת הגדולה בישראל. חברת "שטראוס" מתמקדת בתעשיית מוצרי חלב ו- "עֵלִית" מייצרת ממתקים וקפה. חברת "שטראוס – עלית" מעסיקה 7000 עובדים ושוויה נאמד ביותר ממיליארד דולר. ביום ראשון – 5 באוגוסט 2007 נפגשתי עם מר מיכאל "מייק" שטראוס במשרדו ברחוב היצירה 3 ברמת גן. מזכירתו הנאמנה רותי קיבלה את פני בכוס קפה. מיכאל שטראוס זוכר בשיחות התחקיר עמי : "במקור אני איש הפועל נהריה. הייתי שחקן כדורגל. במשך השנים נוצרה אצלנו קבוצת חברים שהייתה יורדת בקביעות בימי חמישי לבלות בתל אביב. לאט לאט הפכתי להיות אוהד של מכבי ת"א. הייתי חבר עם דייויד פדרמן. החיבור הגדול עם המועדון נוצר ב- 1996 בשעה שמשפחת שטראוס רכשה מחצית מחברת "עֵלִית". כעבור שלוש שנים, ב- 1999, רכשה "שטראוס" את כל חברת "עֵלִית". חברת "עֵלִית" ברשותי שילמה מייד חוב של הרבה מיליונים של דולרים שצברה מכבי ת"א, יותר מ- 10.000000 (עשרה מיליון) דולר למס הכנסה [3] זה היה חוֹב גדול מאוד. אני זוכר שבתחילה שמואל "שָמְלוּק" מחרובסקי ומוֹנִי פַנָאן היו מגיעים לנהריה ומבקשים פעם אחר פעם שאעשה טובה ואתן עוד קצת כסף לקבוצה". מיכאל "מייק" שטראוס עושה הפסקה קצרה בשיחה עמי ומחייג בנוכחותי בטלפוןן הסלולארי שלו לשמואל "שמלוק'" מחרובסקי, "היי "שָמְלוּקִי" אתה זוכר שהיית עולה לנהריה יחד עם מוני פנאן ומבקש ממני שוב ושוב 50000 (חמישים אלף) ₪ לכיסוי כל מיני הוצאות של מכבי תל אביב". שמואל "שמלוק" מחרובסקי ממהר לענות לו כלהלן : "אל מה אתה מדבר מייק, זה היה תמיד הרבה יותר מ- 50000 (חמישים אלף)…עבור סכום של 50 אלף ₪ לא היה כדאי לי בכלל לעלות לנהריה…". מיכאל "מייק" שטראוס לבוש ג'ינס כחול וחולצת טי שירט כחולה מצית לעצמו סיגריה במשרדו היפהפה בקומה ה- 18 של המגדל המפואר, מחייך וממשיך לתאר את המצב : "או. קיי. אולי מדובר ב- 100000 שקל ואולי זה נסב על 150000 שקל, אני באמת לא זוכר כמה, אך היה צריך להפסיק את זה . נערכו חוזים מתוקנים בין "עֵלִית" לבין מכבי ת"א כיאה לחברה ציבורית. כמובן שלא חתמנו על מפיות נייר כמו בימי הבראשית של משפחת מושביץ . הזמנים השתנו. ב- 1995 עדיין בתקופתו של דייויד פדרמן נחתם חוזה כספי ארוך טווח לחמש שנים בין "עלית" למכבי ת"א. בחוזה נקבע כי החברה תשלם חסות שנתית בגובה של 000 600 1 (מיליון ושש מאות אלף) דולר, ובכל שנה תוסיף עוד 000 100 (מאה אלף) דולר. בשנת המשחקים של 2000 – 1999 העניקה "עלית" דמי חסות למכבי ת"א בגובה של 000 000 2 (שני מיליון) דולר".

מיכאל "מייק" שטראוס מוסיף לי בעת שיחות התחקיר בינינו כלהלן : "בעונת 1998 – 1997 הצעתי להפריט את מכבי ת"א כדי לצאת מהחובות הגדולים. חברת "עלית" רכשה % 10 מהמניות. כך עשתה גם קבוצת "גיבור ספורט". לעסק של מכבי ת"א נכנסה גם חברת "קומברס" בראשותו של קובי אלכסנדר. קבוצה נוספת בראשותו של עו"ד שמעון מזרחי רכשה % 20. החל משנת 2001 – 2000 חתמה חברת "עלית" על חוזי חסות דו שנתיים ושילמה למכבי ת"א סכומים שנעים בן 000 900 1 (מיליון ותשע מאות אלף) דולר לבין 000 000 2 (שני מיליון) דולר. אני באופן אישי אינני מתערב לעולם בניהול המקצועי של הקבוצה".

טקסט תמונה : קיץ 1987. שנת הפריצה הגדולה של חברת "שטראוס" בראשות מיכאל "מייק" שטראוס בתעשיית המזון בישראל . זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : שר המסחר והתעשייה אריאל "אריק" שרון ורעייתו לילי המנוחים, מיכאל "מייק" שטראוס, דוב לאוטמן ז"ל, דוד מושביץ, ואיש בלתי מזוהה. (התמונה באדיבות מיכאל שטראוס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה  :  אלכס גלעדי במחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה שעברה. הוא נחשב לאחד מעמודי התווך הראשיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים. מדובר באיש טלוויזיה וורסטילי מוכשר ו- מוצלח ביותר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרסומם בהמשך של המסמכים הבאים ותיעודם כאן בסיומו של פוסט מס' 680 הוא חיוני (!). המסמכים האלה לא נועדו להתהדר בהם אלא מהווים הוכחה מוחשית בלתי נדלית כי הנהלות רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לדורותיהן, תמכו במדיניות השידור התֹכניתית והכלכלית שלי תמיכה מלאה ללא סייגים לאורכה של רבע מאה של שנים. לרבות ההתקשרות המסיבית הייחודית עם פעילותו של מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בזירה האירופית.

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים . שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000 .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 ביולי 1981. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 15

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).

yoash 23

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 3

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

yoash 29

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אפילוג קצרצר.

חובבי הספורט בעיקר אוהדי ענף הכדורסל של מדינת ישראל יזכרו לאורך זמן את החודשים ינואר – אפריל 2017, כקומדיית תיאטרון היתולית בה השחקן הראשי על בימת הפרקט היא הטריאומוויראט של מכבי ת"א שמורכב משמעון מזרחי + דייוויד פדרמן + אודי רקנאטי. אנוכי שונה ומזכיר זאת שוב : מדובר ב- טריאומוויראט כושל ו- מובס בסיועם (הרב) של מאמן קבוצת מכבי ת"א הנוכחי איינארס בגאצקיס ומנהל הקבוצה הוותיק ניקולה ווייצ'יץ'. קבוצת הכדורסל הפרטית של מכבי ת"א הייתה פעם מועדון מפואר ברמה לאומית. רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ניאותו לכרות עם מכבי ת"א ברית שידור טלוויזיונית ורדיופונית ארוכת טווח ושנים תמורת תשלומי זכויות שידורים. מכבי ת"א בראשות עו"ד שמעון מזרחי + קבלן הבניין אריה ברנוביץ + איש הפרסום שמואל "שמלוק" מחרובסקי, יָיצְרָה ב- 1970 פטנט של הצטיינות בענף הכדורסל, רשמה את הפטנט על שמה, והפכה את עצמה לבעלת זיכיון שדורשת תמלוגים בגין חשיפתו לציבור. חלפו מאז שנים רבות. הימים ההם חלפו לבלי שוב. של מכבי ת"א וגם של ערוץ 1.

סוף פוסט מס' 680 : הועלה לאוויר בשבת – 22 באפריל 2017.

הערה : פוסט מס' 681 ייוחד אף הוא ליחסים הסימביוטיים ששררו בין רשות השידור / הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מכבי ת"א בעשור ה- 70 של המאה הקודמת. בפוסט מס' 681 אביא לידיעת קוראי הבלוג את המסמך, "עיקרי טיעון בנושא שידור משחקי כדורסל שעל גופיות השחקנים מופיע שם הגוף המאמץ", שכתבה הנהלת מכבי ת"א ושלחה אותו לחברי הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר וולטר איתן. כמו כן אביא לידיעת קוראי הבלוג את מסמך בג"ץ שדחה את עתירתה של מכבי ת"א לחייב את רשות השידור / הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשדר ישיר את משחקי הקבוצה כאשר על גופיות השחקנים מופיע שֵם ה- Sposorship "עֵלִית". 

סוף פוסט מס' 680 : הועלה לאוויר בשבת – 22 באפריל 2017.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *