פוסט מס' 671 : Optimize now (חלק 1). להביא את שדרנות ועיתונאות הספורט בטלוויזיה למצב אופטימאלי. פוסט מס' 671. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 7 במארס 2017.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך.

הערה 4 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

הערה 5 : כמות הנכנסים והקוראים את הבלוג yoashtvblog.co.il נעה סביב חצי מיליון. 

——————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 671 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 7 במארס 2017.

——————————————————————————————–

פוסט מס' 671 : Optimize now (חלק 1). להביא את שדרנות ועיתונאות הספורט בטלוויזיה למצב אופטימאלי. פוסט מס' 671. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 7 במארס 2017.

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המרוחק, הממושך, המורכב והמסובך (גם בגלל מבנה מוגבל של תקשורת לוויינים בינלאומית) אך משגשג של המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984, האולימפיאדה ה- 23 במניין העת החדשה. במשך 16 ימי התהילה האולימפיים בין 28 ליולי 1984 ל- 12 באוגוסט 1984 שידרנו 115 שעות בשידורים ישירים. דעתו של טוביה סער אודות אמנון ברקאי חפפה את שלי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 6

טקסט תמונה : הימים ההם של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. ה- IBC בלוס אנג'לס. אנוכי מנווט, עורך, ומפיק מהשטח את השידורים האולימפיים של לוס אנג'לס 84' שמוקרנים על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 3 1984

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (מ- 28 ביולי 1984 עד 12 באוגוסט 1984 ועד בכלל). הימים ההם – הזמן ההוא. זהו אגף במשרד התקשורת, השידורים, וההפקה שלי ב- IBC בלוס אנג'לס. אנוכי (משמאל) מתדרך בעמדת הפיקוד והניהול שלי את איש הקול והתקשורת שלי יאיר שרף ז"ל (מימין) במהלכי השידורים הישירים הבאים שלנו מהלוקיישנים האולימפיים השונים של התחרויות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 4 1984

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (מ- 28 ביולי 1984 עד 12 באוגוסט 1984 ועד בכלל). זהו אגף במשרד התקשורת, השידורים, וההפקה שלי ב- IBC בלוס אנג'לס. אנוכי (במרכז) מתדרך את צוות ה- Film שלי בטרם היציאה לשטח לאחד הלוקיישנים האולימפיים השונים של התחרויות. עומד מאחוריי המפקח הטכני דוב גולדשטיין. יושב מאחור איש הקול בצוות הפילם צביקה בירנבלום. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

teleki 6

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הימים ההם – הזמן ההוא. יורם ארבל (משמאל) משדר יחדיו עם הפרשן יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (מימין) את אחד מימי משחי הגמר האולימפיים שנערכו בבריכת השחייה של אוניברסיטת USC (ראשי תיבות של University South Claifornia) מפני שנסים קיוויתי היה עסוק כבר בשידורי הא"ק באצטדיון האולימפי המרכזי ה- "קוליסיאום" יחדיו עם הפרשן שלנו דאז ד"ר גלעד וויינגרטן. יורם ארבל לא התקרב לרמתו ולקרסוליו של נסים קיוויתי כשדר ספורט אולימפי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי יאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני האולימפי שלנו את אולימפיאדת סיאול 1988, מבצע מרוחק, ממושך, מורכב ומסובך (גם בגלל מבנה מוגבל של תקשורת לוויינים בינלאומית) אך בסופו של דבר היה משגשג. מבצע השידורים הזה של אולימפיאדת סיאול 1988 כלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 1 

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה הקודמת. הימים ההם – הזמן ההוא. אנוכי יואש אלרואי בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן בתקופת ההפקה, הניווט, והניהול של שידורי הטלוויזיה האולימפיים הנוגעים ל- אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. זהו מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור המופרך ההוא יוסף בר-אל. את מה שהוא נחמן שי לא עשה עשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה וסילקה אותו לעַד לירכתיה האפלוליים של ההיסטוריה של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

Optimize now. להביא את שדרנות ועיתונאות הספורט בטלוויזיה למצב אופטימאלי.

כל שידור Off tube הוא יריקה בפרצופם של צופי הטלוויזיה. כל עמדת שידור טלוויזיונית שמכילה בתוכה שַדָּר מוביל ופַרְשָן שצמוד אליו פועלת על פי החוק הפיסיקאלי של כלים שלובים ולפי החוק המתמטי שמינוס תמיד ינצח פלוס. שַדָּר ו/או שדרנית לא מוצלחים יגרור את הפרשן שלהם לתחתיות. ולהפך : פַּרְשָן כושל ימשוך את השַדָּר שלו אל עבר פי שאול. פרשן הַנֶפֶל הַאָפְרוּרִי בכדורגל דני נוימן ביצע חרקירי בשַדָּר המוביל שלו יורם ארבל בשידורי מונדיאל ברזיל 2014 בערוץ 1 ודִרְדֵר אותו לתהום. את אותו הדבר ניתן ליָיחֵס לשדרנית ה- Off tube ב- א"ק הבלתי מוצלחת (בלשון המעטה) מירי נבו, מי שעשתה עכשיו שַמוֹת בפרשן ה- מעוּלֶה שלה ד"ר מולי אפשטיין בעת שידורי אליפות אירופה בא"ק באולם ב- מארס / 2017 שנערכו בבלגראד. צריך לראות את שידור ה- Off tube הישיר של השניים הללו שעסק ב- מירוץ הגמר לשליחות של הנשים 4 פעמים 400 מ' כדי להבין את פשר ההגדרה, גדולתה של עליבות. מירי נבו רשאית להיות מגישה ו/או מנחה בטלוויזיה אם היא רוצה, אולם בשום אופן לא שדרנית Play by play של א"ק. בתחום הזה היא מִינוּס ש- מֵבִיס לנֶצַח פְּלוּס.      

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח ב- Issue רחב ועמוק שאני מעלה כאן לדיון מעת לעת לשיחה משותפת עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בלא מעט פוסטים בבלוג). האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו התנ"כי "מִשְלֵי" Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקים, חזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיונאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנבון והנאור Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) מוסיף : "שום דבר איננו נכון באופן פוליטי אם איננו נכון במובן מוּסָרִי". לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הספר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.  

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. המינוי הרם התגלה באיחור כמופרך לחלוטין מפני שלשידור הציבורי נגרמו בשלוש השנים הללו נזקים בלתי הפיכים. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור והציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד מני מזוז הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל מכהן. יוסף בר-אל סוּלָק מהמשרה הרָמָה בגין שחיתות ושוחד מסך והושם בקרן זווית לא חשובה בירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. בפינה אפלולית שלה. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 14טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתבו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אלי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 15טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מכתב פרידה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אלי בתום תקופת מנכלותו בת חמש שנים מאז 1 באפריל 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 16טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתבה של יו"ר רשות השידור פרופסור רינה שפירא אלי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 17טקסט תמונה : אוגוסט 1997. אליפות העולם ה- 6 ב- א"ק אתונה – יוון. ה- IBC באתונה. אנוכי (מימין) יחדיו עם מר אלכס גלעדי (במרכז) יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF וגם סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ועם מהנדס הקול והתקשורת המצוין שלי סעדיה קראוואני איש הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (משמאל). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 671 : Optimize now. להביא את שדרנות ועיתונאות הספורט בטלוויזיה למצב אופטימאלי. פוסט מס' 671. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 7 במארס 2017.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 671 : Optimize now. להביא את שדרנות ועיתונאות הספורט בטלוויזיה למצב אופטימאלי. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 7 במארס 2017.

פרפרת 1 : מירי נבו שדרנית ה- Off tube הַיְרוּדָה (באליפות אירופה ב- א"ק) של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים והפרשן שלצִדָה ד"ר מולי אפשטיין.

הצמד הנ"ל שידר ישיר Off tube את אליפות אירופה בא"ק באולם שהתקיימה לאחרונה בבלגראד – סרביה. מדובר בצילומים יפהפיים של אירוע ספורט נעדר אתלטים אמריקניים ומיבשות אחרות, חסר תוצאות איכותיות, ולכן זניח (!). אף על פי כן אין טלוויזיה יפה מזאת שמקרינה שעות על גבי שעות תמונות א"ק של גברים ונשים. יפי גוף האדם על מעלותיו הפיזיות של מהירות, כוח, זריזות, וגמישות, ודבקות במשימה ו- יכולת המאמץ לאורך כברת דרך יחדיו עם כישרון התנועה המשולבת והקואורדינציה בתחרויות על המסלול ובשדה, באים לידי ביטוי מקסימלי בהתמודדויות במקצועות השונים. אנוכי מסוגל להתבונן התבוננות מרתקת ארוכת זמן בריצות הקצרות והארוכות, מירוצי השליחים, ב- קפיצות לגובה, לרוחק, ובמוט, ובהטלות הכידון, זריקות הדיסקוס, יידויי הפטיש, ובהדיפות כדור הברזל. מירי נבו איננה שדרנית א"ק. היא נטולת כריזמה, איננה בקיאה בחומר, נטולת מידע, משעממת, ו- מרחנית. מדובר במעשה חלטורה שלה שחוזר על עצמו שוב ושוב במשך שנים ארוכות כשהפרשן הקבוע המצוין שלה ד"ר מולי אפשטיין משתף עמה פעולה ו- מנסה לשווא להעניק לה גיבוי אף הוא Off tube. שיא העליבות הטלוויזיונית המשותפת של שניהם, זאת שעסקה בהעתקה מהמסך בסטודיו בהרצליה את תחרות ה- א"ק שנערכה בבלגראד – יוגוסלוויה, העפילה לשיא חדש בעת תיאור המגומגם של ה- Gap, מרווח זמן בן תריסר דקות (לא מתוכנן) שהפריד בין הצגת נבחרות הנשים במירוץ הגמר לשליחות 4 פעמים 400 מ' לבין יריית הזינוק. האופטיובניקית מירי נבו מעוררת חמלה מפני שהיא נטולת ידע ושוב מותירה רושם שהיא לא מכינה את שיעורי הבית ולכן איננה מגיעה מוכנה לשידור ישיר רב פרטים ש- apriori הוא מורכב ומסובך. השידור המגוחך של מירי נבו את אירועי אליפות אירופה ב- א"ק הנוכחית של בלגראד 2017 מזכיר במידה רבה את השידור הישיר המביך ההוא שלה, שעסק בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ריו 2016. ד"ר מולי אפשטיין שהוא איש נבון בכלל ו- רב ידען בתחומי ספורט שונים וודאי ב- א"ק, מעורר רחמים מפני שהוא מסכים ביודעין לשתף פעולה מיקרופונית עם מינוס, ועדיין חושב שהפלוס שלו שמייצג אותו יכול לנצח את המינוס שמביאה עמה מירי נבו. אין דבר כזה. היא איננה שדרנית א"ק. היא מתחפשת לשדרנית א"ק. ד"ר מולי אפשטיין משלם כל פעם מחדש וגם כעת מחיר טלוויזיוני מקצועי משהוא מסכים להצטרף למירי נבו בדיוק כפי ששילם בשעתו פרשן הא"ק ההוא שלי ד"ר גלעד וויינגרטן מי שהיה פרשן קבוע לצדם של שני שדרני הא"ק שלי נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין, ומאוחר יותר הסכים לשַמֵש גם פרשן של שדרני נֶפֶל בא"ק כמו אורי לוי (באליפות העולם ה- 9 בא"ק 2003) + דני דבורין (באליפות העולם ה- 10 בא"ק ב- 2005) + עמית הורסקי (באליפות העולם ה- 11 בא"ק 2007). ברור שהוא קרס כמותם. גלעד וויינגרטן ייצג אז את הַפְּלוּס שהובס בעמדת השידור ע"י שלושה מִינוּסִים. קשה להאמין שאנשי טלוויזיה וותיקים כמו הנזכרים לעיל נעתרו ביודעין לרעיון והתחפשו ל- שדרני א"ק כל כך עלובים ולא מוצלחים נעדרי ידע בתחום, כאלה שנטלו מרצונם על כתפיהם אחריות טלוויזיונית (שלא הייתה להם) כדי לשַדֵר ישיר אירוע ספורט כה ממושך, כה רב נתונים ו- פרטים ו- כה מורכב ומסובך. מדובר אומנם בהעברת אינפורמציה ספורטיבית לציבור, אולם כזאת ש- שונה לחלוטין מתיאור משחקי כדורגל וכדורסל, ו/או טניס וכו'. שידור תחרויות א"ק בטלוויזיה מצריך את השדרנים והפרשנים בתחום הזה להיות מחוננים לא רק בידע מיטבי טלוויזיוני כללי, אלא מצוידים גם ביכולת ניתוח מתמטי ופיזיקלי ואנטומי – פיזיולוגי מפורט (לפחות ברמה פופולארית) של ביצועי האתלטים והאתלטיות מעבר לכישרון השידור הישיר Play by play. תפקידם של שדרני ה- א"ק בטלוויזיה הוא בין השאר להסביר לצופיהם את מהות כישרונם הגופני ואת יעילות ודיוק הביצוע של תורת התנועות של אותם האלופים והאלופות שמאפשרים להם בסופו של דבר לקבוע שיאי עולם במקצועות ה- א"ק השונים, ולהיות הטובים בתבל בתחומם. המתעניינים בחקר "יעילות התנועה האנושית הספורטיבית" בשידורי א"ק בטלוויזיה יכולים למצוא עניין למשל בספר החשוב שחיברה Ph.D מאריון ברואר (Marion Broer), הקרוי "Efficiency Of Human Movement", כמו גם הספר "Biomechanics of Human Motion" שכתבו Ph.D מאריאן וויליאמס (Marian Williams) ו- הרברט ליסנר (Herbert Lissner), והספר "The Science of Movement" שכתבו ר.א.ר. ו- ב.ג'.ק. טריקר (RAR & BJK Tricker), וכמובן שני הספרים הקלאסיים הידועים והמצוינים ברמה פופולרית בתחום הנדון, "The Mechanics of Athletics" של ג'פרי דייסון (Geoofrey Dyson) ו- "Scientific Principles of Coaching" של ג'ון באן (John Bunn), וגם הספר "KINESIOLOGY" של Ph.D קאת'רין וולס (Katharine Wells), ועוד ספרים אחרים ונוספים הדנים באותו הנושא המרתק והחשוב. אורי לוי + דני דבורין + עמית הורסקי נעלמו בינתיים מהנוף הטלוויזיוני הספורטיבי הדהוי ממילא של ערוץ 1.

אנוכי מבקש להזכיר כאן שד"ר מולי אפשטיין שימש פרשן א"ק מצוין שלי באליפות העולם ה- 7 ב- א"ק שנערכה בקיץ 1999 בסביליה – ספרד לצדו של השדר המוביל מאיר איינשטיין. הבאתי אותו ואת מאיר איינשטיין לעמדת השידור שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון בסביליה. כמו כן הבאתי אותו את מולי אפשטיין לעמדות השידור שלי בלוקיישנים השונים אולימפיאדת סידני בספטמבר – אוקטובר 2000 כדי לשמש פרשן ספורט כללי. מעולם לא כפיתי עליו לשַמֵש פרשן מוביל Off tube בירושלים במקום להטיס אותו למוקדי ההתרחשויות שלנו בעולם. אנוכי כמנווט שידורי הספורט שלנו הענקתי לו למולי אפשטיין בשעתו את התנאים האופטימאליים, הטכנולוגיים והלוגיסטיים בחו"ל, כדי שיצליח בתפקידו לטובת צופינו ולמען תפארת הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

תזכורת מתוך יומן אולימפיאדת סידני 2000 שלי : עכשיו אוֹ טוֹ טוֹ מגיעה תורה של אולימפיאדת סידני 2000 וההתמודדות שלנו שוב "ראש בראש" נגד ערוץ 5 בכבלים ונגד ראשו מיילן טנזר. התחרות היא נשמת אפי. אנוכי אנוכי אוהב להתחרות ושוּב לא יהיה ספק מי ינצח גם בקרב פנים אל פנים בשידור האולימפי הזה. לאחר שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת התיר לי להטיס למשחקים האולימפיים של סידני 2000 גם את פרשן הספורט הכללי ד"ר מולי אפשטיין (בנוסף לשלושת הפרשנים ד"ר גלעד וויינגרטן / א"ק + ז'קי ווישניה / התעמלות + ד"ר ברוך צ'יש שחייה) ובך לאבטח עוד אגף במסכת השידורים האולימפיים, הכרזתי במסיבת העיתונאים הגדולה בבית סוקולוב בתל אביב – בטרם טסתי עם חבריי לסידני 2000 – בסגנון חד משמעי, נחרץ, ונוקב, כלהלן : "אנחנו נביס שוק על ירך את ערוץ 5 בכבלים ואת ערוץ 2 בשידורי אולימפיאדת סידני 2000 כל אחד לחוד ואת שניהם ביחד". לא היה לי ספק בכך. לא הייתי צריך להבין את תורת הטלוויזיה מפני ש- מדע הטלוויזיה ועשיית הטלוויזיה זרמו לי בעורקים ובוורידים. נשמתי טלוויזיה. מה עוד שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר אלוני העניקו לי לקראת סידני 2000 לא מעט סיוע וממון. העיתונאי מר אודי טרלו ביטא היטב את ההתנסחות שלי בכותרת גדולה שהעניק למסיבת העיתונאים ההיא בעיתון שלו "ידיעות אחרונות".

sydney 5

טקסט תמונה : אוגוסט 2000. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ואנוכי ראינו בערוץ הספורט (ערוץ 5 בכבלים) יריב שידור מר. לא הערכנו ולא אהבנו אותם. חשבנו שהם מתחרים נגדנו בחוסר הגינות בסיסית . הטקסט בעיתון "ידיעות אחרונות", "נביס את ערוץ 5 ואת ערוץ 2 כל אחד לחוד ושניהם ביחד" לא היה בבחינת נבואה. זאת הייתה עובדה. ועם עובדות אמת לא מתווכחים. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

עוד יבוא היום ואָדוּן בבלוג הזה במבצע השידורים המפואר של אולימפיאדת סידני Sydney) 2000). בתקופה של 17 ימים בין 15 בספטמבר 2000 ל- 1 באוקטובר 2000 שידרנו אפילו ללא שגיאה אחת סך של 233 (מאתיים שלושים ושלוש) שעות. זה היה מבצע שידורים ישירים כביר. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומ"מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני העניקו לי כמות טכנולוגיה, כמות לוגיסטיקה, וכמות כוח אדם – בסידני ובירושלים, שלא עמדה לרשותי מעולם קודם לכן. ההצלחה הייתה פנטסטית מכל היבט. גם בגלל ההפקה המדויקת להפליא של קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית SOBO. טקס הפתיחה המרשים של אולימפיאדת סידני 2000 החל בשבע בערב שעון סידני ונמשך כמעט ארבע שעות תמימות. 110000 (מאה ועשה אֶלֶף) צופים מילאו את האִצטדיון האולימפי עד אפס מקום. 71 המצלמות של SOBO שמוקמו באצטדיון האולימפי המרכזי בסידני 2000 הביאו את אירועי טקס הפתיחה ואת הבשורה האולימפית המרהיבה לכל מקום ברחבי תבל. מאיר איינשטיין ואורי לוי איישו את עמדת השידור שלנו בשידור הישיר ההוא של טקס הפתיחה של סידני 2000. אינני חושב שהם סבלו מאורכו של אחד הטקסים היפים בהיסטוריה הממושכת של האולימפיאדות המודרניות. ממשלת אוסטרליה התנבאה כי כמות מצטברת של יותר מ- 30.000000000 (שלושים מיליארד) צופי טלוויזיה בעולם יראו במשך 17 ימי האולימפיאדה את התחרויות. את הלפיד האולימפי בתוך האִצטדיון נשאו נשים ספורטאיות אוסטרליות רבות מוניטין. אלופות אולימפיות אוסטרליות ידועות שֵם מהעבר, ובראשן השחיינית המהוללת דוֹאוּן פְרֶיְיזֶר (Dawn Fraser) שזכתה בשלוש מדליות זהב במִשְחֶה ל- 100 מ' בסגנון חופשי בשלוש אולימפיאדות, מלבורן 1956, רומא 1960, ו- טוקיו 1964, וגם השחיינית שֵיין גוּלד (Shane Gould) הזכורה מהופעתה היוצאת דופן בגיל 16 באולימפיאדת מינכן 1972 והייתה שם אלופה אולימפית. אליהן הצטרפו האצנית המזהירה בֶּתִּ'י קָאתְּ'בֶּרְט (Elizabeth Cuthbert) שניצחה בשתי הריצות ל- 100 מ' ו- 200 מ' באולימפיאדת מלבורן 1956, ואצנית המשוכות שִירְלִי סְטְרִיקְלֶנְד (Shirley Strickland de la Hunty) פעמיים אלופה אולימפית בריצה ל- 80 מ' משוכות ב- אולימפיאדת הלסינקי 1952 ו- אולימפיאדת מלבורן 1956, ועוד ורבות אחרות. הֵן העבירו את הלפיד בגאווה רבה מיד ליד, אך בכבוד הגדול של הדלקת המשואה התכבדה האצנית האמבורגינית קֶטִי פְרִימַן (Cathy Freeman) תקוות אוסטרליה באולימפיאדת סידני בריצת 400 מ' לנשים. בכך חלק הוועד האולימפי האוסטרלי כבוד למיעוט האמבורגיני אותם הילידים המקומיים שהקבילו את פניהם של האנגלים הראשונים שהגיעו למפרץ סידני בסוף המאה ה- 18. המיעוט האמבוריגיני מונה היום רַק 140000 (מאה וארבעים אלף) בני אדם ונבלע בתוך אומה אוסטרלית בת כ- 18.000000 (שמונה עשר מיליון) תושבים.

אוסטרליה היא יבשת ענקית. גילה אותה ב- 14 בפברואר 1770 גֵ'יימְס קוּק הספן האנגלי ומגלה הארצות הנודע שהיה לא רק רב חובל ומנהיג ימי אלא גם רב אומן בניווט במסעותיו הימיים האדירים ארוכי הטווח בשנים שבין 1768 ל- 1779. גֵ'יימְס קוּק חוקר דגול וגאון הצִי האנגלי היה בן 42 כשגילה את מפרץ "בּוֹטְנִי" בחוף המזרחי של אוסטרליה (מפרץ סידני של היום שם ניצב בניין האופרה המפורסם של העיר). הוא הניף שָם את דגל מולדתו וקבע את בעלות הממלכה הבריטית על המקום. אוסטרליה הפכה מייד למושבת כתר של האימפריה הבריטית . הממלכה האנגלית התייחסה בתחילה אל היבשת הענקית והרחוקה כאל משכן פשע אליו הוגלו הפושעים ומפירי החוק האנגליים. ב- 18 בינואר 1788 הגיעה מאנגליה למפרץ "בוטני", קבוצה ראשונה של 736 אסירים בריטיים. את ספינת האסירים הוביל רב החובֵל ארתור פיליפ שהפך למושל הראשון של מושבת הפושעים בניו סאות' וולס (New South Wales). כשעגנה הספינה במפרץ "בּוֹטְנִי" ראה ארתור פיליפ מהספינה סבך שיחי Paper bark ועצי אקליפטוס אפרפרים – ירוקים. האמבוריגיניים הילידים המקומיים קיבלו את פניהם בצעקות, "ווארה, ווארה" (הסתלקו), והטילוו את חניתותיהם לעבר התושבים החדשים. חייל של הצי ירה קליע סרק והילידים נמלטו כולםם בחיפזון גדול [1]. האוכלוסייה האנגלית החדשה השתלטה ללא קושי על ילידי המקום האמבוריגיניים וקנתה עליהם עליונות ללא תנאי.

יבשת אוסטרליה שמשה בית כלא לקהיליית פושעים בת 160 אֶלֶף אנשים בריטיים שסולקו מהממלכה המאוחדת והובאו לאוסטרליה ששימשה התחילה מדינת עונשין. סִידְנִי הפכה לעיר ראשית ובירת מחוז ניו סאות' וולס. הקפטן הנודע וויליאם בְּלָאיי (William Bligh) מי שהיה פעם סגנו של גֵ'יימְס קוּק במסעי הגילוי ההיסטוריים ואח"כ נודע כמפקדה הקשוח של הספינה "באונטי" (נגדו התחולל ב- 1789 ליד חופי טָאהִיטִי מרד המלחים והקצינים בראשות סגנו פלצ'ר קריסטיאן, הידוע בכינויו "המרד על הבאונטי") הופקד ב- 1806 ע"י הממלכה הבריטית כמושל ניו סאות' וולס (New South Wales) כדי לנהל ביד רמה את המחוז הענקי שיושב ע"י פושעים. אוסטרליה הייתה פעם אסופת גַלוּת של פושעים. אך הפושעים בעלי המסורת והמשמעת הבריטית הקימו ובנו במשך השנים מדינה לתפארת. צריך לבקר באוסטרליה כדי להבין עד כמה המדינה הנאורה, החופשית, והדמוקרטית הזאת היא מהמתקדמות ביותר בעולם מכל היבט שהוא.

[1] ראה נספח : סִפְרוֹ של רוברט יוז (Robert Hughes), "החוף הגורלי" (THE  FATAL  SHORE).

sydney 3

טקסט תמונה : 11 בספטמבר 2000. ה- IBC בסידני אוסטרליה. ארבעה ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000. זוהי נבחרת השידור האולימפית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC באולימפיאדת סידני 2000. זיהוי הנוכחים בשורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה), יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות), משה גרטל (שדר שחייה). זיהוי הנוכחים בשורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG), אמיר בר- שלום (כתב ENG), גלעד עדין (כתב ENG). זיהוי הנוכחים בשורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות) , מולי אפשטיין (פרשן טלוויזיה כללי מוכשר ובעל ידע עצום במגוון רב של ענפי ספורט), מאיר איינשטיין (שדר א"ק) זוהייר בהלול (שדר הרמת משקולות והיאבקות), עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים), יואש אלרואי, דורית חיימי (עוזרת הפקה). זיהוי הנוכחים בשורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG, ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק ), איגור סלע (איש קול בצוות ENG), רמי שמש (איש כספים של רשות השידור), אורי לוי, (שדר ענפי ספורט קטנים, ג'ודו, טניס, וחתירה בקייאקים), יעקב "קובי" תקוע (חובש כובע מצחייה, עורך כתבות ENG) אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG), יוסי ששון (מפקח קול ותקשורת), משה מזרחי (עורך כתבות ENG), מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (איש קול ותקשורת), גדעון הוד (שדר תקצירים, לקחתי אותו עמי לאולימפיאדת סידני 2000 במקומו של אורן רוזנשטיין), ששי אפרתי (מפיק מצוין, איש טלוויזיה רציני, נאמן, וממושמע מאוד. ששי אפרתי היה יד ימיני). הערה : נעדר מהתמונה צלם ה- ENG  רמי לי- טל שמצלם את תמונת הסטילס הזאת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

sydney 4טקסט תמונה : יום שישי – 15 בספטמבר 2000. אולימפיאדת סידני 2000. אחת התמונות האהובות עלי ביותר. שני השדרים – עיתונאים שלי, מאיר איינשטיין (מימין) ואורי לוי (משמאל), דקות ספורות לפני שמכונית ההפקה המיוחדת שלנו הסיעה אותם מהמשרד ב- IBC לעמדת השידור המאובזרת שלנו ב- אִצטדיון האולימפי היפהפה בסידני על מנת לשדר ארצה ישיר את טקס הפתיחה האולימפי הארוך בן כ- 4 שעות. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כבר נאמר כאן כמה וכמה פעמים בספרים ובבלוג לשדרני הא"ק החובבניים הנ"ל, שַלוּ כפות ידיכם, הסירו אצבעותיכם ממיקרופוני ה- א"ק בהם נגעו ואותם החזיקו נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין הבלתי נשכחים (!). את המעט שאנוכי יכול לעשות – אנוכי עושה עכשיו. הנה כמה תזכורות מצולמות מבורכות של שני שדרני הא"ק נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין שהציבו סטנדרטים מקודשים בשידורי א"ק ברשתות הטלוויזיה בארץ, וגם של הפרשנים ד"ר גלעד וויינגרטן ו- ד"ר מולי אפשטיין. זאת היא חובתי. התמונות הללו הן עֵדוּת צילומית לפועלם ההיסטורי של שני שדרני עבר הדגולים האלה נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין, שהאחרים אורי לוי, דני דבורין, עמית הורסקי, ומירי נבו, אלה שניסו להיכנס לנעליהם הגדולות, בסופו של דבר רק השתרכו בעקבותיהם ולעולם לא הגיעו ולא יגיעו לקרסוליהם (!). ככל שחולף הזמן, התמונות האלה שהיו פעם טריוויה רגולארית, הופכות במשך השנים לבעלות ערך רב שמתעדות את ההיסטוריה שלנו. הן חשובות יותר מהטקסטים בשל עמידותן בכל מבחן של צוק העיתים. אחרי מותנו יקדשו התמונות האלה את עָבָרֵינוּ, ויהיו יד זיכרון של חיינו. אנוכי מחייך לעצמי בשעה שאני כותב את השורות האלה. אוטוטו ימלאו לי 80 שנים. נותרו לי עוד 40 שנים של חיים אולם מהיבט הסטטיסטיקה אנוכי שרוי בעצם בערוב ימיי.

kivity 7טקסט תמונה :  אולימפיאדת הלסינקי 1952. האצטדיון האולימפי. עיתונאי הספורט נסים קיוויתי (בן 26) משדר את תחרויות הא"ק האולימפיות לרדיו ה- BBC  ורדיו "קול ישראל". הוא היה כוכב רדיו כבר מבראשית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kivity 3טקסט תמונה : ספטמבר 1988. אולימפיאדת סיאול 1988. הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן (משמאל) עם השדר נסים קיוויתי בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון האולימפי בסיאול, בספטמבר 1988. אני רוכן מעליהם כעורך ומפיק ראשי של מִשדרי הא"ק הישירים באולימפיאדה ההיא של סיאול 88'. הערה : ה- Initial של IBA הכתובת משמאל הוא Israel Broadcasting Authority. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

einstein 1טקסט תמונה : דצמבר 1991. מאיר איינשטיין (במרכז) עם אשתו אוֹלִי והשדר רמי ווייץ במסעדה הירושלמית ההיא. התמונה צולמה במסיבת פרידה מהטלוויזיה הישראלית הציבורית וממחלקת הספורט שלה, שערכתי לנסים קיוויתי בהגיעו לגיל 65 ופרישתו לגִמלאות. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kivity 6טקסט תמונה : קיץ 1995. גטבורג – שוודיה. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון גטבורג. הפנסיונר נסים קיוויתי (משמאל) היה אורח שלי בעמדת השידור שלנו באליפות העולם ה- 5 בא"ק ב- 1995 בגטבורג שוודיה לאחר פרישתו מהטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא נראה כמתבונן בערגה ובעיניים כלות במה שהיה פעם נחלת השידור הבלעדית שלו במשך שנות דוֹר. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי מנהל, מפיק, עורך, ומנווט את השידורים הישירים מגטבורג – שוודיה לאולפנים בירושלים, הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן, השדרר מאיר איינשטיין, ונסים קיוויתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 4טקסט תמונה :  קיץ 1997. אתונה – יוון. אנוכי עם גב' בריז'יט תריזה (Brigitte Terrise) המקסימה והיעילה האחראית על תיאום השידורים מטעם איגוד השידור האירופי ה- EBU (מקום מושבו בג'נבה) בעת הפקת שידורי אליפות העולם ה- 6 בא"ק באתונה 1997. הכרתי שנים רבות את אנשי הטלוויזיה היוונית ERT ואת אנשי ה- EBU בג'נבה – שווייץ. אין לי בכלל ספק שקשרים אישיים חמים ומהימנים עם אנשי הטלוויזיה בכל מקום בעולם הם נדבך חשוב, ותורמים להצלחת ההפקות הבינלאומיות שלנו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 7טקסט תמונה : אוגוסט 2001. אדמונטון בירת מחוז אלברטה בקנדה. אליפות העולם ה- 8  בא"ק באדמונטון – קנדה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : מר אלכס גלעדי הבינלאומי בעל אחריות משולשת כבדה : סגן נשיא בכיר ב- NBC + חבר ב- IOC + יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF, מר מנואל "מנולו" רומרו, השדר המוביל שלי מר מאיר איינשטיין, ואנוכי ערב תחילת שידורי הטלוויזיה של אליפות העולם ה- 8 בא"ק באדמונטון בירת חבל אלברטה בקנדה. (באדיבות CBC  קנדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kivity 8טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה. לונדון. נסים קיוויתי (משמאל) היה מוסד שידור נכבד בפני עצמו זמן רב לפנינו. הוא היה שַדָּר ועיתונאי מוכשר משכמו ומעלה. כאן הוא מארח בשנות ה- 60 במאה הקודמת בעמדת השידור באִצטדיון "וומבליי" בלונדון את שחקן התיאטרון והקולנוע הישראלי וחתן פרס ישראל, חיים טופול. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור חבות לנסים קיוויתי חוב עולם. כעבור שנים סיפר לי כלהלן : "יואש, לא תאמין לי אבל חיים טופול שימש לעת מצא פרשן כדורגל טוב בשידורי ה- BBC שלי בלונדון". (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kivity 10טקסט תמונה : דצמבר 1991. מסעדה מזרחית בירושלים. אני נפרד משדר ועיתונאי דָגוּל, נסים קיוויתי. נסים קיוויתי בן 65 (מימין) ש- יוצא בדצמבר 1991 לגִמלאות בשיא כוחו. נסים קיוויתי הפריך את השמועה ש- "העיתונאות היא רכילות מאורגנת". כאן אני נפרד ממנו בארוחת ערב חגיגית במסעדה ירושלמית, ערב של פרידה, שערכה לו חטיבת הספורט בפיקודי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בדצמבר 1991. הוא היה שַדָּר דָגוּל וידיד אמת. בלתי נשכח. לידי משמאל רעייתי יעל תג'ר. מנכ"ל רשות השידור אריה מקל, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשעבר חיים יבין, ואלכס גלעדי ביקשו להשתתף במסיבת הפרידה מאישיות טלוויזיונית לגמרי יוצאת דופן. במידה רבה ובנסיבות שונות היה נסים קיוויתי האחד, היחיד, והמיוחד. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר- אל ומנהל חטיבת החדשות אלימלך רם ז"ל דחו את הזמנתי ולא נפרדו ממנו. (צילום איציק בורוכוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                   

kivity 11טקסט תמונה : דצמבר 1991. אלכס גלעדי גייס את נסים קיוויתי למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979. ב- 1991 הוא אלכס גלעדי הגיע במיוחד מלונדון כדי להיפרד ממנו. מאחור נראה שלום נתנאל מפקח טכני בטלוויזיה. הוא הקים במסעדה מערכת טלוויזיה במעגל סגור בה יכולנו להקרין לנסים קיוויתי את קטעי ה- Video מאירועי הספורט הגדולים ששידר בקריירה המפוארת שלו. (צילום איציק בורוכביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kivity 12טקסט תמונה : דצמבר 1991. מנכ"ל רשות השידור אריה מקל מימין נפרד מנסים קיוויתי ומעניק לו תשורה בשם המוסד שאותו שירת השדר הדגול מאז 1970. (צילום איציק בורוכוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                        kivity 13

טקסט תמונה : דצמבר 1991. חיים יבין (בן 59 בצילום) נפרד מנסים קיוויתי (בן 65 בצילום). הוא העריך מאוד את אישיותו של נסים קיוויתי כשדר טלוויזיה ועיתונאי. חיים יבין אמר לי לא אחת, "נסים קיוויתי הוא איש בעל תרבות שידור". פרישתו לעַד של נסים קיוויתי ממחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה אובדן גדול לשידור הציבורי. (צילום איציק בורוכוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kivity 16טקסט תמונה : 1955. לונדון בירת אנגליה. נסים קיוויתי (משמאל, בן 29) יחדיו עם העיתונאי דן פתיר – פחטר (ממושקף לידו, בן 24) לידו באִצטדיון "ווייט סיטי" (White city). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kivity 20טקסט תמונה : יולי 1952. אולימפיאדת הלסינקי 1952. נסים קיוויתי (משמאל) עם ארבעת האתלטים הישראליים ערב התחרויות באולימפיאדת הלסינקי 1952. זיהוי העומדים מימין : הקופץ לגובה אריה קליינשטוב (נווה), הרץ ל- 400 מ' ו- 800 מ' אריה גליק,  ונסים קיוויתי. זיהוי הכורעים מימין : זורק הדיסקוס אורי גָלִין (עם מכשיר הדיסקוס) והאָצָן ל- 100 מ' ו- 200 מ' דוד טבק ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 8טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2  בא"ק – רומא איטליה 87'. אנוכי מאחור בעמדת השידור שלנו באִצטדיון האולימפי ברומא יחדיו עם השדר נסים קיוויתי (במרכז חובש כובע מצחייה לבן ומתבונן במשקפת) והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן. נוכחותי בשטח כעורך, מנווט, ומפיק ראשי של השידורים הייתה הכרחית בדרך להפקה יעילה יותר של שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 כעבור שנה. הייתי בכל העולם. ביקרתי בכל חמש יבשות תבל אך לא ראיתי דבר פרט למתקני ספורט וטלוויזיה, ואת המיטה שלי בבתי המלון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 10טקסט תמונה : 30 באוגוסט 1987. עמדת השידור שלנו באִצטדיון האולימפי ברומא באליפות העולם ה- 2 בא"ק- רומא 1987. אני צופה בבן ג'ונסון מביס את קארל לואיס. הפקתי וניהלתי את השידורים עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאיטליה. הנוכחות בשטח חיונית לפיקוד והובלת שידורי הטלוויזיה הישירים.  אין לכך תחליף. רק משם אתה רואה את מפת הקרב האמיתית של השידור. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הסכים עמי. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן (בן 49), השדר נסים קיוויתי חובש כובע מצחייה ו- Headset (בן 61), ואנוכי (בן 49). (צלמת איטלקית תיעדה וצילמה את עמדת השידור שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ברומא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

roma 87 5טקסט מסמך : 9 בספטמבר 1987. מבקר הטלוויזיה של העיתון "מעריב" יריב בן אליעזר מעניק תעודת כבוד למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתום מבצעע השידורים של אליפות העולם ה- 2 בא"ק רומא 87' (באדיבות "מעריב").

 

kivity 26טקסט תמונה : קיץ 1988. השדר נסים קיוויתי (מימין) ופרשן הא"ק דוד אייגר (עיתונאי "מעריב") במגרשי מרכז הטניס ברמת השרון. דוד אייגר היה ידען א"ק מופלג, ובעל זיכרון פנומנלי, אך נפל בפרשנותו בטלוויזיה מד"ר גלעד וויינגרטן ו- וודאי מ- ד"ר מולי אפשטיין. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 22

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. סביליה – ספרד. אליפות העולם ה- 7 בא"ק. הימים ההם – הזמן ההוא. אנוכי (משמאל) יחדיו בעמדת השידור שלנו באצטדיון בסביליה עם צוות השידור שלי מאיר איינשטיין (בתווך) והפרשן ד"ר מולי אפשטיין (חובש כובע מצחייה). עמדות השידור היו חשופות לשמש. שרר במקום חום רב בבוקר ובצהריים בעת התחרויות המוקדמות. (צילום סעדיה קרוואני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יש לזכור כי רק שני אנשי טלוויזיה בישראל הצליחו להטביע עד כה את חותמם על המדיה כשדרי א"ק. הראשון, נסים קיוויתי. השני, מאיר איינשטיין. השאר לרבות מירי נבו בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים לא צלחו את האתגר. לא ניתן לקרוא ב- שמותיהם של שני שדרי הא"ק האולימפיים נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין הבלתי נשכחים שהיו מופת בשעתו, ואח"כ באותה נשימה להכריז על אורי לוי, דני דבורין, עמית הורסקי, ומירי נבו כאילו דבר לא קרה. נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין הציגו רמה אחרת ו- קְלָאסָה שונה. שניהם יצרו חיץ ו- דרגה מיוחדת משלהם, וקנו לעצמם מעמד טלוויזיוני יוצא דופן כאן.

yoash 6 1997

טקסט תמונה : אוגוסט 1997. אליפות העולם ה- 6 בא"ק – אתונה 1997. הימים ההם – הזמן ההוא. אנוכי (מימין) יחדיו עם השדר המוביל שלי מאיר איינשטיין בעמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי באתונה – יוון. אהבתי את מאיר איינשטיין עד למאוד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 7 1999

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. אליפות העולם ה- 7 בא"ק – סביליה / ספרד 1999. הימים ההם – הזמן ההוא. זהו משרד התקשורת, השידורים, וההפקה שלי ב- IBC בסביליה. אנוכי (בקדמת התמונה) יחדיו עם הפרשן ד"ר מולי אפשטיין (משמאל) וטכנאי התקשורת המצוין והממושמע אלכסנדר הרש בטרם יציאה לאחת ממשימות השידורים הישירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 13טקסט תמונה : אוגוסט 1999. אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסביליה – ספרד. אזור עמדות השידור של שלל רשתות הטלוויזיה הבינלאומית באצטדיון היפהפה ב- סביליה. אני מציב לראשונה את ד"ר מוליי אפשטיין (במרכז) כפרשן א"ק שלי בשידורי הטלוויזיה הישירים מסביליה לאולפני הטלוויזיה בירושלים. הוא היה פשוט מעולה וגם משב רוח מרענן. אנוכי (משמאל) והשדר המוביל מאיר איינשטיין (מימין). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

Optimize now. להביא את שדרנות ועיתונאות הספורט בטלוויזיה למצב אופטימאלי.

כל שידור Off tube הוא יריקה בפרצופם של צופי הטלוויזיה. כל עמדת שידור טלוויזיונית אותה מאיישים שַדָּר ופַרְשָן (בין אם באצטדיון ובין אם Off tube) פועלת על פי המטפורה של החוֹק הפיסיקאלי של כלים שלובים. רוּם המינוס (-) למרות איכותו השלילית ישאף תמיד להכניע את רמת הפלוס (+) החיובי כדי להשוות את קומתו בתוך כל החללים המרכיבים את המתקן הזה שקרוי עמדת השידור של הטלוויזיה. שַדָּר מוביל ירוד שסימונו מינוס (-) ימשוך לתהום את הפַּרְשָן שלו גם אם הסימון של הפַּרְשָן הוא פלוס (+). כנ"ל להפך : פַּרְשָן שסימונו מינוס (-) יוריד לתחתית הַבּוֹר שַדָּר מוביל שסימונו פלוס (+). ההיגיון המתמטי קובע שעמדת שידור טלוויזיונית אמורה להיות בעלת ערך רק אם סימונם של השַדָּר והפַּרְשָן שלו הם שני פלוסים (+ +). זאת לדעת : מינוס (-) מנצח פלוס (+) במתמטיקה, כמו שטִיפְּשוּת מביסה חוֹכְמָה, וכפי ש- טִמְטוּם מוריד ביָגוֹן שְאוֹלָה בִּינָה, דַעַת, ו- נְבוֹנוּת גם יחד.

שלושת שדרני אליפויות העולם בא"ק, אורי לוי בתשיעית של פאריס 2003 + דני דבורין בעשירית של הלסינקי 2005 + עמית הורסקי באחת עשרה של אוסאקה 2007, גררו את הפרשן המשותף שלהם ד"ר גלעד וויינגרטן לתחתית של שלושה בורות עמוקים, והפכו אותו במידה רבה לשבר כלי. כך אני ראיתי את הדברים לפני 14, 12, ו- 10 שנים בהתאמה. הוא היה הפלוס (+) שלהם והם היו שלושת המינוסים (- – -) שלו. לא בגלל שהיו טיפשים אלא מפני שלא היה להם ניסיון וידע קודמים בתחום כל כך רחב ידיים, כה מורכב, וכה רווי פרטים. החבר'ה האלה היו שדרני משחקי כדור וגם זה לא בשִגְשוּג מי יודע מה : כדורגל, כדורסל, וטניס. הם היו רחוקים מזירת ה- א"ק כרחוק מזרח ממערב אולם הרשו לעצמם להתגנב ברוֹאִים ובאֵין רוֹאִים למיקרופון הא"ק ולהתגלח על זקנו של הציבור. שלושתם נכשלו כישלונות מַרִים. אורי לוי שידר ישיר את אליפות העולם ה- 9 בא"ק בפאריס. שַדָּר רָעוּעַ. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלו. הוא לא יָסָף עוד. לא מפני שנגמרו תחרויות הא"ק בעולם ובארץ אלא מפני שמראש לא היה לו כל יֶדָע, כישרון, רשות, וסמכות לאחוז במיקרופון הא"ק. הוא הורחק משם לעַד. היה מדובר בכישלון קולוסאלי. האם אפשר להשוות את אורי לוי עם כישרונו העצום של נסים קיוויתי ? שאלה רטורית. התשובה ברורה. בלתי אפשרי. אורי לוי איננו מתקרב לקרסוליו של נסים קוויתי. הערה אישית : 32 (שלושים ושתיים) שנים שהיתי מאז 1971 בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, מעולם לא הרשיתי לאורי לוי להסתובב ליד מיקרופון הא"ק. ב- 2002 נטשתי לעַד את ערוץ 1 ורשות השידור בטריקת דלת. לפתע בקיץ 2003 הפך אורי לוי לשדר א"ק מוביל של השידור הציבורי. המתעניינים בפרשת הנֶפֶל ההיא רשאים לבקש את פסי הקול של אותה אליפות העולם ה- 9 ההיא בא"ק בפאריס ולהקשיב לשידורים המגוחכים ההם של אורי לוי וגלעד וויינגרטן. היוצרות התהפכו שם והכל השתבש. כנ"ל בעניינו של דני דבורין. דני דבורין נקרא לשדר ישיר לראשונה בחייו אליפות עולם בא"ק, את זאת ה- 10 שנערכה בהלסינקי באוגוסט 2005. משום מה הוא דני דבורין הסכים והפך את עצמו ברגע למגוחך. גם בעניינו שלו היה מדובר ב- "הישג כפול" : הפעם הראשונה והאחרונה. הוא לא יָסָף עוד. כישלון מוחלט שהורחק אף הוא לנֶצַח ממיקרופון הא"ק. גורל דומה פקד את עמית הורסקי. עמית הורסקי הוא היחיד מבין השלושה הנ"ל שמצויד בכישרון, אולם איש לא טיפח אותו ולא הכשיר אותו קודם לכן בתחום כל כך מורכב ומסובך בטרם נטל את מיקרופון הא"ק. מה שקרה עם הקריירה של עמית הורסקי שנסקה בערוץ 1 והתדרדרה במדרון ברבות השנים הוא סיפור קריסה בלתי מובן ולא מוסבר. עמית הורסקי היה בשעתו שַדָּר הספורט מס' אחד של ערוץ 1 והחזיק פעם בשתי ידיו את מיקרופוני הכדורגל, הכדורסל, וה- א"ק. אולם הוא הודח וסולק מכולם. מה שנותר ממנו היום הם שיירים טלוויזיוניים. האיש מנהל ו- מתווך היום אינפורמציה לא חשובה במסגרת פנלים רדודים בהפסקות משחקי הכדורסל.

שידורים ישירים ממושכים בטלוויזיה של מאות תחרויות א"ק בהן משתתפים גברים ונשים על המסלול ובשדה באולימפיאדות ואליפויות עולם, איננו דבר של מה בכך. מדובר בהעברת מידע On line לציבור באין סוף כמעט של תחרויות מוקדמות + תחרויות רבע גמר + תחרויות חצי גמר + תחרויות גמר ש- כוללים בתוכם 24 מקצועות שונים על המסלול ובשדה (!). מדובר ב- המון תחרויות במקצועות השונים על המסלול ובשדה, אוסף עצום של מאות משתתפים ומשתתפות מלאומים שונים, ורשימה ארוכה בלתי נגמרת של אלפי תוצאות והישגים. מדובר ב- מאות רבות של אתלטים ואתלטיות מ- 200 (מאתיים) מדינות שייטלו חלק בתחרויות הא"ק של אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016. מדובר באתגר טלוויזיוני עצום רב ממדים, ו- מסובך וגם יוקרתי ושאפתני, שאין דומה לו בכל מקצועות הספורט האחרים. אתגר שדורש לא רק ידע ו- מומחיות ברמה בינלאומית בתחום, התמצאות היסטורית, הכרת האתלטים והאתלטיות בטרם היציאה למשימות השידור, זיכרון נפלא, התמצאות מקיפה במכניקה של התנועה ובהכרת הפיזיולוגיה של גוף האדם, וגם יכולת לבנות דרמות ולשדר דרמות בטלוויזיה. חוקי השידור הטלוויזיוניים של תחרויות הא"ק מוכרים, ידועים, וברורים. השַדָּר מְשַדֵר והפַּרְשָן מְפַרְשֵן. השַדָּר בונה את הדרמות ומשדר אותן. הפרשן מנתח ומפרשן את הסיבות להתהוותן. הפַּרְשָן איננו שַדָּר מס' 2. הוא פַּרְשָן מס' 1. מדובר בתִּפְקוּד שונה לגמרי בחלל עמדת השידור, בתפעול קו השידור, וסך של הבדל טלוויזיוני ענק.

מר ניב רסקין השדר המוביל וד"ר מולי אפשטיין הפרשן שלו, יתייצבו בעוד כחודשיים לראשונה בחייהם בפני אתגר רחב ממדים ו- מבחן אולימפי עליון. התנסות ראשונה. ניב רסקין הוא שדר כדורסל שמעולם לא שידר תחרויות א"ק. יהיה מעניין (מאוד) לעקוב לא רק אחרי האתלטים והאתלטיות האולימפיים אלא גם אחרי שני הנציגים הבכירים ביותר של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים באולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016, בתאריכים, 21.8.2016 – 5.8.2016. זכויות השידורים של אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016 מוחזקים באופן בלעדי ע"י ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ניב רסקין נבחר להוביל ולשדר את תחרויות הא"ק באולימפיאדת הזאת של ריו דה ז'אניירו 2016, ו- הפיזיולוג ד"ר מולי אפשטיין התמנה להיות הפרשן שלו. מדובר בצִיווּת מקורי ו- מעניין. נפלה בחלקם זכות טלוויזיונית גדולה, התחייבות תקשורתית רחבת ממדים כלפי צופיהם, ועבודה אחראית ו- קשה מנשוא. מעניין יהיה להקשיב ולהתבונן ב- ניב רסקין ולראות האם הוא יכול ומוכשר להגיח מ- ד' אמות הכדורסל שלו לעבר אופק חדש שהוא איננו מכיר. האם הוא בר סמכא ליטול את מיקרופון הא"ק הטלוויזיוני ? ניב רסקין ניצב לא רק בפעם הראשונה בפני מבחן טלוויזיה רב צלעות ו- אדיר ממדים ו- חשוף לעֵין כּל, אלא עומד גם בפני משימה אחרת לא פשוטה, ל- חמוק מ- צִלוֹ של קָאטוֹ (Cato) הַזָקֵן. גבירותיי ורבותיי, אין מדובר ב- להחליף צִחְקוּקִים ודָאחְקוֹת עם פיני גרשון וארז אדלשטיין בעמדת שידור של משחק כדורסל כלשהו בליגה שלנו. עומד כאן לדיון עניין רציני ביותר, הפוטנציאל והכישרון של ניב רסקין, האם יוכל בפעם הראשונה בחייו לכסות ולשדר ישיר כהלכה את ענף הספורט האולימפי החשוב ביותר והראשון במעלה, תחרויות ה- א"ק אולימפיות באולימפיאדה ה- 31 במניין הזמן החדש, זאת של ריו דה ז'אניירו 2016. אל תקנאו בו.

יש להזכיר כאן לקוראי הבלוג שלעומת ניב רסקין הטירון מולי אפשטיין שימש פַּרְשָן א"ק מצטיין שלי (במקומו של גלעד וויינגרטן) לצדו של השַדָּר מאיר איינשטיין באליפות העולם ה- 7 בא"ק שנערכה באוגוסט 1999 בסביליה – ספרד. כמו כן זימנתי אותו את מולי אפשטיין בשל השכלתו הספורטיבית והאקדמית בתחום הפיסיולוגיה לשמש פרשן ספורט כללי שלי באולימפיאדת סידני 2000. מולי אפשטיין הוא חוקר ואיש מדע מהשורה הראשונה בארץ בתחום הספורט, וגם איש תקשורת נבון ובעל ניסיון ו- מוניטין בזירת הא"ק הישראלית והבינלאומית. החידה הגדולה היא השַדָּר המוביל ניב רסקין שמעולם לא שידר ישיר תחרויות אתלטיקה קלה בארץ ו/או בעולם, וודאי לא אליפויות עולם ולא אולימפיאדות.

שתי המצוינות לינוי בר גפן וסיוון קליינגבייל "עושות חשבון" בערוץ 10.

לינוי בר גפן וסיוון קליינגבייל הן שתי שומרות סַף שמשדרות תוכנית שבועית חיונית "עושות חשבון" בימי שני בשבוע בערוץ 10. חשיבותן הציבורית של לינוי בר גפן ו- סיוון קליינגבייל עצומה. חסרת שיעור. אמש יום שני – 6 במארס 2017 חקרו השתיים והביאו לאוויר הטלוויזיוני את הנושא החשוב והפרוץ של החינוך בגיל הרך במדינת ישראל בגנים העירוניים (החינוך של ילדינו בגיל הרך בארץ איננו מפוקח דיו בחלק ניכר מהגנים). מדובר בעדויות פליליות מזעזעות מצולמות בלתי מתקבלות על הדעת של גננות בכל מיני גנים כנגד ילדים רכים חסרי ישע שמתרחשות חדשים לבקרים במדינת ה- פארטאץ', בעוד משטרת ישראל מחשה ונותרת אדישה מהצד. תבורכנה לינוי בר גפן וסיוון קליינגבייל על עבודתן החשובה.

גיא גודס הכנוע והחששן ברדיו "גלי צה"ל".

ירון ווילנסקי הזמין שוב את גיא גודס מאמן עבר של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א (מי שפוטר ו- הודח על ידה היכן שהוא בסתיו 2015) כדי שיסביר את הסיבות למסכת הכישלונות של הקבוצה בעונת 2017 – 2016, לאחרונה (מוצ"ש – 4 במארס 2017) תבוסתה של מכבי ת"א לקבוצה דלת התקציב של הפועל גלבוע / גליל בגן נר 77:80. המאמן גיא גודס ש- סולק אז בבושת פנים ממכבי ת"א, ממשיך כנראה לקבל את משכורתו תמורת דמי שתיקה, אחרת אין להבין את כניעותו וחששו את אי התייחסותו אפילו מינימאלית לשלושת ה- Owners המפסידנים של המועדון שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, ואודי רקנאטי ולמנהל הקבוצה הכושל שלהם ניקולה ווייצ'יץ'. גיא גודס איננו מספר את האמת לצופיו באמצעות המתווך שלן ירון ווילנסקי ולא אומר כי האשם בהנהלה העשירה נטולת מנהיגות ולא בשחקנים שמתרוצצים על הפַּרְקֶט כעדר ללא רועה. חדלונו של גיא גודס ברדיו גלי צה"ל מתאפשר גם נוכח רפיסותו של המראיין שלו ירון ווילנסקי שמוותר לו ומרחיק את המרואיין ממוקדי הַ- שְֹרֵיפָה. אם ירון וולינסקי היה עיתונאי לוחם שש אלי קרב, הוא היה מפסיק באמצע את הפטפטנות הבלתי רלוואנטית והמשעממת של גיא גודס, ומתקיל ו- שואל אותו כהאי לישנא : "…תגיד לי מר גיא גודס מה הן הסיבות שהפועל גלבוע / גליל בעלת תקציב דַל, כמה אחוזים בודדים בלבד מתקציב הענק של מכבי ת"א 110.000000 (מאה ועשרה מיליון) שקל לעונת 2017 – 2016, מכניעה וגוברת מנגד על שחקנים מיליונרים עשירים וקבוצת ניהול רבת מוניטין מחוזקת במנהל קבוצה קרואטי בשם ניקולה ווייצ'יץ'…?". ירון ווילנסקי שמהווה עבורי אכזבה כבר תקופה ארוכה לא הקשה ולא שאל. ובכן, גיא גודס איננו הכתובת כדי לדון, לנתח, ולהסביר את עליבותו המתמשכת של מועדון הכדורסל של מכבי ת"א מפני שהוא שותף עבר לחידלון המדובר. הרי דיוויד פדרמן הצהיר בשעתו כי את מכבי ת"א בעונת 2017 – 2016 יאיישו תריסר שחקני Euroleague, ונתן להבין כי ברור שהאליפות הארצית וגביע המדינה מונחים בכיס, והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם מכבי ת"א שלו ושל שמעון מזרחי תעפיל לתחרות ה- Final four של 2017 ותיקח את גביע אירופה. ועוד דבר : תמיד כיף, יותר מנחמד, לראות מאמן ישראלי אחד משלנו אריאל בית הלחמי מאמנה של הפועל גליל / גלבוע מביס מאמן זר של מכבי ת"א לָאטְבִי בשם איינראס בגאצקיס.

שני החתרנים הח"כים איתן כבל ו- שלי יחמוביץ' ומליצת היושר שלהם הח"כ הצבועה והדו פרצופית זהבה גלאון מול יו"ר המחנה הציוני ההָגוּן והישיר שלהם הח"כ יצחק "בוז'י" הרצוג. 

לאחר שנחשף מעשה בוגדנותם השָפֵל של שני הח"כים החתרנים איתן כבל ושלי יחמוביץ' ב- יו"ר מפלגת העבודה יצחק "בוז'י" הרצוג, לרבות שימוש בגידופים, קללות, וניבול פה (של איתן כבל), אץ אותו איתן כבל והזיל דמעות תנין. כה אמר איתן כבל לעיתונות, בוש ונכלם, כלהלן (ציטוט מעיתון "הארץ" של יום ראשון – 5 במארס 2017) : "…אני רוצה לבקש סליחה מהציבור על דברים הלא נעימים שאמרתי , דברים שלא היה ראוי לומר אותם גם בחדרים סגורים, גם בעידנא דריתחא…אני מתבייש גם בפני בנותיי הקטנות שיצא להן להאזין לזה…אני מתנצל מעומק לבי בפני כל הציבור ובפני כל מי שפגעתי…". יצחק "בוז'י" הרצוג אל תאמין לו ואל תיכנע לנחמדות המבוימת ולהתנצלות התיאטרונית והלא כֵּנָה של מר איתן כבל. גם אל תֵּחַת מפניה של החתרנית במסווה של עסקנית פוליטית כאילו בעלת יושרה, גב' שלי יחמוביץ'. שמור ואבטח את אגפיך. היזהר גם מראש מחנה מר"צ הגב' הצבועה והדו פרצופית זהבה גלאון שלא רק שסירבה להוקיע את אישיותם של של איתן כבל ושלי יחימוביץ', אלא היללה את פועלם ו- כֵּנוּתם. בלכתך להיפגש עם הנ"ל אל תשכח ליטול עמך קֶשֶת דְרוּכָה ושְלוֹשָה חִצִים באשפת התֶּלִי שלך.

השר לביטחון פנים גלעד ארדן (ליכוד) מנהל מאבק כוחות חנפני נגד יו"ר וועדת חוץ וביטחון הח"כ אבי דיכטר (אף הוא ליכודניק).

לאחרונה הודיע אבי דיכטר כי ברצונו לרוץ לתפקיד יו"ר מפלגת הליכוד. גלעד ארדן נעמד מייד על רגליו האחוריות והצהיר בחנפנות כי אין צורך בדבר מפני שיש למפלגה כבר ראש, הלוא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

יום שישי – 3 במארס 2017. אלו הן שתי חידות הסודוקו שהתפרסמו במוסף השבועי "המשבצת" של העיתון "מעריב" ואשר הופיעו ביום שישי – 3 במארס 2017. אנוכי אוהב את ההיגיון ההגיוני שלי שמביס ללא תנאי את חידות ה- סודוקו הקשות ביותר והקטלניות ביותר שבוע לאחר שבוע. אינני אומר זאת בשחצנות. אלו הן עובדות.

טקסט מסמך : יום שישי – 3 במארס 2017. חידות הסודוקו במוסף השבועי "המשבצת" של העיתון "מעריב" שמופיע מידי יום שישי בשבוע. אנוכי אוהב את ההיגיון ההגיוני שלי שמביס ללא תנאי את חידות ה- סודוקו הקשות ביותר והקטלניות ביותר שבוע לאחר שבוע. אינני אומר זאת בשחצנות. אלו הן עובדות. (באדיבות העיתון "מעריב").

סוף הפוסט מס' 671. הועלה לאוויר ביום שלישי – 7 במארס 2017.

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *