פוסט מס' 661. Australia Open 2017. כלכלה טלוויזיונית וגם שיעור בטלוויזיה שהעניק לנו Channel seven האוסטרלי. מדובר ב- Masterpiece טלוויזיוני. פוסט מס' 661. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 30 בינואר 2017.כלליראשי

פוסט מס' 661.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי. הוא מוענק בחינם לקוראים.

——————————————————————————–

פוסט חדש מס' 661 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 31 בינואר 2017.

——————————————————————————–

פוסט מס' 661. Australia Open 2017. כלכלה טלוויזיונית וגם שיעור בטלוויזיה שהעניק לנו Channel seven האוסטרלי. מדובר ב-  Masterpiece טלוויזיוני. פוסט מס' 661. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 31 בינואר 2017.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. ניסוחים בינלאומיים : שום אדם איננו דגול דיו כדי שמישהו מאיתנו ימסור את גורלו בידיו. גם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור מופרך בשֵם יוסף בר-אל האיש שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון העניקה לו את התואר מ"מ מנכ"ל רשות השידור במארס 2002 והציבה אותו הצבת קבע בפסגת השידור הציבורי ב- 2 ביוני 2002. אולם אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון התעשתו גם אם באיחור רב וסילקו והדיחו אותו לעַד מתפקידו הרם ב- 2005 לעבר הירכתיים האפלוליים של ההיסטוריה הטלוויזיונית של מדינת ישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הכל מתגמד לעומת סיפורו ועדותו של יוחאי מיטל אודות חייה ומותה של מורן וורנשטיין ז"ל (מוסף "הארץ" של יום שישי – 27 בינואר 2017). יוחאי מיטל העניק לסיפור המכאיב והנורא שלו את הכותרת "שאלה את נפשה למות". "סוף טוב", הוא רושם על שער הכריכה של מוסף "הארץ", ומוסיף, "אחרי שנים של סבל נפשי ופיזי מורן וורנשטיין הגשימה את חלומה בשווייץ ומתה כשעל פניה חיוך גדול". בסופה של העדות המצמררת אודות סופה של מורן וורנשטיין כותב יוחאי מיטל, כלהלן : "…המתנדבים בבית החולים השווייצרי "דיגניטס" שאלו את מורן וורנשטיין שלוש פעמים, "האם את בטוחה שאת רוצה למות היום ?". לא היה צל של היסוס בקולה. ניגנו לה את הפלייליסט עם השירים שביקשה והחלפנו כמה מילים אחרונות – אני חושב שמבחינתה של מורן וורנשטיין זה היה בעיקר מתוך נימוס כלפינו. היא כאמור הייתה מוכנה. מהר מאוד היא ביקשה את המתנדבים להכין לה את המשקה. היא בלעה פי חמישה מהמינון הקטלני של סם ההרדמה פנתוברביטול. המשקה היה מר, אבל היא הייתה מחויכת ושלווה. אחרי כמה דקות נרדמה, ומתה מוות, שבניגוד לחייה, היה לחלוטין חסר כאב". כל הלילה ההוא בין שישי לשבת בכיתי כאבא וסבא על חייה ומותה הטרגי של מורן וורנשטיין אישה הֵרוֹאִית שהלכה בטרם עת אבל הדמעות לא זלגו.

הערה שלי : הכתבה ששודרה אמש (יום שני – 30 בינואר 2017) במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 (מגישה תמר איש שלום) אודות חייה ומותה שלן מורן וורנשטיין ז"ל איננה רק פרי ההעתקה מעיתון "הארץ", אלא נעשה גם באיחור של שלושה ימים. נצדיע אם כך מחד לעיתון "הארץ" של מר עמוס שוקן ולא נרכין ראש מאידך בפני חברת החדשות של ערוץ 10 בראשות גולן יוכפז שאיחרה ו- פספסה בגדול.

יש לבוא בטענות קשות להנהלת מכבי ת"א בכדורסל ולשחקנה התוקף ג'ו אלכסנדר שפגע אמש (יום שני- 30 בינואר 2017) על הפרקט ביד אליהו פגיעה מכוונת וקשה במרפקו בפניו של שחקן מכבי אשדוד אדם אריאל. אין מדובר בעבירה ספורטיבית שבגינה אומנם הורחק ג'ו אלכסנדר מהמגרש אלא במעשה פשע פלילי נבזי שמצריך את סילוקו משורות מכבי ת"א וגם את התערבותה של משטרת ישראל. 

פרפרת 1 : הכסף שמשקיע הטריאומוויראט הכושל דייוויד פדרמן + שמעון מזרחי + אודי רקאנטי במועדון הכדורסל של מכבי ת"א הוא הון פרטי, אז שיבושם להם. אולם אל לעיתונות החוקרת להניח לגברדייה המשולשת הפתטית הזאת. אל לעיתונאים החוקרים (אלה שמחשיבים את עצמם לעיתונאים) לפסוח על סיפורו המחורבן של מועדון הכדורסל העלוב הזה נטול כבוד מקצועי שקרוי מכבי תל אביב. ראשו הוא המאמן הלטבי איינראס בגאצקיס ואת גופו הבלוי עטוף מדים צהובים – כחולים דהויים מנהל קרואטי בשם ניקולה ווייצ'יץ'. העיקר שהטריאומוויראט הלָז הדיח בשעתו מכהונתם את המאמנים הישראליים גיא גודס, ארז אדלשטיין, ורמי הדר ומינה במקומם קודם את הזר ז'אן טבק ואחריו את הזר איינראס בגאצקיס. העיתונאים החוקרים (אלה שמחשיבים את עצמם עדיין לעיתונאים) אינם חייבים דבר למכבי ת"א. הם חייבים לציבור הקוראים שלהם. עליהם לספר את סיפור העלילה המחורבנת כולה לקוראים שלהם לרבות כל הווקטורים שפועלים בתוכה, היעדר ידע ומנהיגות בשנים האחרונות שהביאו לבחירה כה כושלת של שחקנים זרים + ניהול מערכת כספים בזבזנית ולא יעילה לרבות תשלומי משכורות פנטסטיים ומופרזים וחסרי כל הצדקה לשחקנים הזרים (כאילו ממון יענה על הכל) + בניית קבוצת סקאוטינג חסרת מושג + תככים, שאיפות, רצונות מנוגדים, ו- קווי מחשבה הפוכים בתוך ובין אלה שאמורים למשול + מדוע מנהל מכבי ת"א חגי בדש ניתק מגע מהמועדון והתפטר…??? + דיווח מיוחד אודות הקרואטי ניקולה ווייצ'יץ' שנכשל כליל שנה אחרי שנה כמנהל הקבוצה אולם מעמדו במועדון מובטח משום מה. העיקר שחברת הניהול החובבנית של מכבי ת"א הדיחה בשעתו את גור שלף מתפקיד מנהל הקבוצה ומינתה במקומו את ניקולה ווייצ'יץ'. זה רק עניין של זמן עד שתתגלה עליבותו וחרפתו של ניקולה ווייצ'יץ' כמנהיג כדורסל במועדון שנחשב פעם לטוב באירופה. אנוכי מאמין לעיתונאי החוקר עירד צפריר מעיתון "הארץ" ולמרואיין שלו שחקן מכבי ת"א סוני סימס ולתוכן שיחתם בעניין בדיקת הסמים כפי שמתפרסם היום בעיתון "הארץ" (יום שלישי – 31 בינואר 2016). ובאותה נשימה אינני מאמין לגרסתה המתנשאת של הנהלת מכבי ת"א כפי שנמסרה לידי עיתונאי "ישראל היום" אלי סהר + אבי סגל + שרון קינן ואשר מתפרסמת היום בעיתון – חינמון (יום שלישי – 31 בינואר 2017), כלהלן : "…מיהו בכלל סוני ווימס ?מפאת כבודו לא נספר את את כל הסיפורים עליו…", וכו'. טענה שחצנית שנאמרת מאחורי גבו ע"י אנשים לא רציניים ונשמעת לחלוטין בלתי אמינה. ועוד עניין עלוב ש- קשור למועדון הכדורסל העלוב הנוכחי של מכבי ת"א : פגיעת המרפק המכוונת והקשה של שחקן מכבי ת"א ג'ו אלכסנדר בפניו של שחקן מכבי אשדוד אדם אריאל איננה עבירה ספורטיבית במסגרת המשחק אלא תקיפה פלילית במסווה של התמודדות על מגרש כדורסל. מדובר בפשע פלילי נבזי לכל דבר שביצע ג'ו אלכסנדר ואין זה חשוב כלל אם באותו הרגע לבש מדי ספורט. על מועדון הכדורסל של מכבי אשדוד מוטלת החובה להגן על שחקנה אדם אריאל ולהגישה מייד תביעה פלילית למשטרת ישראל נגד ג'ו אלכסנדר. אילו הנהלת מכבי ת"א הייתה הגונה ונאמנה לרוח הספורט ולחוקי החברה האנושית, היא הייתה מסלקת את התוקף ג'ו אלכסנדר לאלתר ולצמיתות מהמועדון. אין לשכוח באותו ההקשר את התקיפה ההיא של הקפטן המלוכלך של מכבי ת"א גיא פניני מי שתפש ב- אשכיו של יריבו אלכס מאריץ' ו- ביצע פשע פלילי בעת התמודדות מכבי ת"א נגד קבוצת לוקומוטיב קובאן 75:85 ב- 9 בינואר 2014 בהיכל הספורט ביד אליהו. גיא פניני עבר עבירת ספורט נִקְלֵית וּבְּזוּיָה נגד אלכס מאריץ' והיה ברור לכל כי מדובר בתקיפה פלילית שאין לה דבר עם רוח הספורט. וכן יש לזכור שאותו הקפטן הזה רווי כתמים של מכבי ת"א גיא פניני היה האיש שניאץ וקילל בהזדמנות אחרת על הפרקט את יריבו שחקן הפועל ת"א דאז יונתן שולדבראנד במסגרת יעני "Trash talk", כאילו מדובר בשיחה ספורטיבית מקובלת בין שני יריבים בעת המשחק. ובכן בכל הפשעים הפליליים הללו נגלית מנהיגות מכבי ת"א לעין כל כשהיא בוהה ו- מגמגמת, "…אֶה…בֶּה…". הנהלת מכבי ת"א הפוסחת על שתי הסעיפים חשפה במקרים המדוברים הללו התנהלות הססנית ומנהיגות אמורפית ומעורפלת, לא צודקת ובלתי מתקבלת על הדעת, בה גיא פניני עדיין משמש קפטן קבוצת מכבי ת"א עד עצם היום הזה. מנהיגות מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן לא גירשה אז את גיא פניני לאלתר משורות המועדון. מדובר בהנהלה רדודה שרחוקה ממוֹפֵת ואשר מפגינה כבר זמן רב מנהיגות מחורבנת ועלובה.     

פרפרת 2 : המסמך התיעודי "15 שנה לחדשות 10" ששודר אמש (יום ראשון – 29 בינואר 2017) בערוץ 10 בתשע בערב בהנחייתו של גיא פינס הוא מסמך גרוטסקי ומגוחך. וגם תזכורת שטחית וחלקית מאוד. ו- לכן עלובה. אי אפשר להפיק ולייצר דוקומנט היסטורי מהסוג הזה במלאת 15 שנים לייסוד חברת החדשות (המצוינת) של ערוץ 10 ש- מבוסס על עדותם של מספר כה מצומצם של כמה בודדים בלבד הניצבים בחלון הראווה שלו, מבלי לשמוע את גרסתם של עומדים נוספים בקדמת הבימה שלא הופיעו במסמך התיעודי משום מה, ונחשבים לעמודי התווך של חברת החדשות של ערוץ 10 לא פחות ממיקי חיימוביץ', תמר איש שלום, והמגיש הנודד יעקב איילון. ו- גם (ובעיקר) מבלי לראות ולשמוע את זיכרונם של אותם האנשים האחראיים והמתכננים מאחורי הקלעים, עורכים ומפיקים, אלה שהעמידו והציבו את אותה רשימת השדרנים והשדרניות הנ"ל בקדמת הבימה באותו חלון הראווה של ערוץ 10. מדובר במסמך תיעודי חלש וגם לא חשוב. חלטורה. רָדוּד. אפיזודה. פספוס. אכזבה גדולה. אפשר היה לעשות את זה הרבה הרבה יותר טוב. 

פרפרת 3 : העיתונאי אִיתַּי וֶורֶד איש ערוץ 10 ראוי להערכה רבה על התיעוד האמיץ שלו את נדידת העמים מארצות אפריקה ומסעם הימי המסוכן לעבר עתיד טוב יותר שאמור להתחיל בנקודת הנחיתה הקרובה ביותר במסע, חופי סיציליה האיטלקית. איתי וֶורֶד הוא עיתונאי טלוויזיה מְעוּלֶה, יסודי, ורב כישרון, וגם אמיץ. נכס חשוב של חברת החדשות של ערוץ 10. איתי וורד הוא בנו של אָבְנֵר וֶורֶד בן כיתה שלי מקיבוץ אפיקים. הוריו של אבנר וורד הסבתא והסבא של איתי וורד, לֵאָה ו- לָזָר ווֹלוֹכוֹבְיָאנְסְקִי ז"ל הם מראשוני מייסדי קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. לזר וולוכוביאנסקי עִבְרֵת את שם משפחתו ל- וֶורֶד. הוא נהג כמו רבים מחברי קיבוץ אפיקים שניאותו לבקשתו של ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון דוד בן גוריון היכן שהוא בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה, להיפטר משמות משפחתם הגלותי ולאמֵץ שמות עבריים.

טקסט תמונה : שנות ה- 40 של המאה הקודמת. לזר וולוכוביאנסקי – וורד סבו של איתי וורד מערוץ 10 משקה מטע בננות צעיר של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפרת 4 : הראיונות השבועיים שמנהל העיתונאי מר נִיר גוֹנְטָז' במוסף "הָאָרֶץ" עם אישי ציבור שונים הם חשובים וחיוניים (וגם מעניינים) מפני שהמראיין דָבֵק במשימתו לדלות מידע אמת מ- מרואייניו מבלי לוותר ו- איננו חושש להיות בַּר פְּלוּגְתָּא שלהם. ניר גונטז' הוא עיתונאי שנאמן למִשְרָתוֹ כשומר סַף ולוֹיָאלִי מראש לציבור קוראיו. דוגמא מצוינת נוספת ליכולת האמת של כישרונו העיתונאי הוא הריאיון האחרון חסר פשרות שערך עם גב' וורד ירושלמי ביום שישי – 27 בינואר 2017. העיתונאי ניר גונטז' הוא אחת מכמה סיבות שמנחות אותי להישאר נאמן לעיתון "הארץ" ולמו"ל שלו מר עמוס שוקן.

פרפרת 5 : זה היה לפני הרבה שנים. מאז גיל 7 גדלתי בקיבוץ אפיקים על משחק השחמט. נותרתי חובב שח מט עד עצם היום הזה. גם היום אני יכול עדיין לנצח במשחקי סופר בזק באתר השחמט האינטרנטי האמריקני המצוין ICC רבי אומנים, וגם לשחק עיוור נגד יריבים שונים מבלי לקראות את הלוח. חובבי שחמט כמוני ובגילי או טו טו 80 מכירים היטב את היסטוריית השחמט הבינלאומית מאז ימיהם של האלופים פאול מורפי, ווילהלם שטייניץ, עמנואל לסקר, חוזה ראול קאפאבלנקה, אלכסנדר אליוכין, מאקס אייבה, מיכאל בוטביניק, דוד ברונשטיין, יצחק בולסלבסקי, ווסילי סמיסלוב, מיכאל טל, בוריס ספסקי, בובי פישר, אנטולי קארפוב, גרי קאספארוב, וולדימיר קראמניק, וויז'ווינתן אנאנד, ו- מגנוס קארלסן (Magnus Carlsen). מדובר בגאוני שחמט. אתר ICC (ראשי תיבות של Internet Chess Club) מחולל עבודה נפלאה ומעביר כבר תקופה ארוכה בשידורים ישירים את כל תחרויות השחמט החשובות בתבל. אנוכי מנוי על ICC ונוהה ועוקב בעיקר אחרי משחקיו של אלוף העולם הנוכחי הנורווגי הצעיר והמדהים בן 26 מגנוס קארלסן. לאחרונה העביר אתר ICC בשידורים ישירים את תחרות השחמט החזקה בעיירה ההולנדית וויק אן זי (Wijk ann Zeeׂ) בהשתתפות 14 רבי אומנים מהטובים בעולם כולל אלוף העולם עצמו מאגנוס קארלסן. התחרות החזקה הזאת הסתיימה אתמול (יום ראשון – 29 בינואר 2017) בניצחונו של רב האומן הפיליפיני – אמריקאי הצעיר ווסלי סו (Wesley so) בן 23 שצבר 9 נקודות והקדים בנקודה שלימה את מאגנוס קארלסן עם 8 נקודות. ההפתעה המרעישה בטורניר הנ"ל ב- וויק אן זי התרחשה ב- 21 בינואר 2017 בשעה שמאגנוס קארלסן התמודד בכלים הלבנים נגד רב האומן ההולנדי אניש גירי (Anish Giri) בן 23. אלוף העולם החמיץ במסע ה- 56 מַט פשוט שיריבו ההולנדי הצעיר לא יכול היה למנוע אותו. מדובר בהפתעה סנסציונית משום שאנוכי ראיתי את המסע ההכרחי הזה, צריח נוסע לערוגה ג8 ומתריע שח ובעקבותיו הליך של מט בלתי נמנע בן שלושה מסעים, אולם אלוף העולם לא ראה אותו. הלכתי לרגע לענות לשיחת טלפון וכששבתי למחשב הבנתי כי מאגנוס קארלסן החמיץ את המסע הפשוט צריח נוסע לערוגה ג8…וכן הלאה. צריך להבין כי מאגנוס קארלסן איננו רק אלוף העולם בתחום. מדובר בגאון המשחק השווה ברמתו ל- בובי פישר הבלתי נשכח. מן הראוי לציין כאן את מדור השחמט המהימן (לרוע המזל צר ממדים) שמופיע מידי יום שישי בשבוע במוסף "הארץ" בעריכתו של ישראל שרנצל הנבון. תפקידו של מו"ל "הארץ" עמוס שוקן איננו רק להרחיב את מדור השחמט השבועי שלו במוסף "הארץ", אלא להפוך אותו למדור יומי קבוע בעיתון שמיועד לאנשים חושבים. עשרות אלפי מינויי "הארץ" רק יודו לו על מעשהו זה.

פרפרת 6 : פינוי החומרים הממוחזרים (עיתונים, נייר, אריזות פלסטיק, שקיות ניילונים, פחיות ובקבוקי משקה) בתל אביב מתבצע באיטיות רבה, בצורה לא נקייה, ובחובבנות ע"י העירייה בראשות רון חולדאי.

פרפרת 7 : על רשויות הרווחה בעיריית תל אביב להפנות מייד תשומת לב מרבית לעבר עשרות מקבצי נדבות והומלסים המאיישים את רחוב קינג ג'ורג' לכל אורכו. מדובר במחזות קשים שטעונים טיפול מהיר.

פוסט מס' 661. Australia Open 2017. כלכלה טלוויזיונית וגם שיעור בטלוויזיה שהעניק לנו Channel seven האוסטרלי. מדובר ב- Masterpiece טלוויזיוני. פוסט מס' 661. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 31 בינואר 2017.

זה התחיל בצפייה שלי במשחק חצי הגמר הראשון באליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס ביום שישי האחרון – 27 בינואר 2017 (בערוץ מס' 51 של Eurosport ב- YES) בו גבר השווייצרי רוג'ר פדרר (בן 35) על בן ארצו סטאן ווברינקה (בן 30) בקרב בן כ- חמש שעות בחמש מערכות וכך עשה דרך ארוכה למשחק הגמר. במשחק חצי הגמר השני אף הוא בן חמש מערכות ונמשך יותר משלוש שעות וחצי העפיל הספרדי רָאפָאֵל נָאדאָל (בן 30) למשחק הגמר לאחר שניצח את הבולגרי גריגור דימיטרוב (בן 25). צפיתי בשני המשחקים האלה במלואם וכעסתי על עצמי. הרי יש לי 1001 דברים אחרים חשובים לא פחות לעשות חוץ מלצפות שמונה שעות בשני משחקי טניס (גם אם מדובר ברוג'ר פדרר ורפאל נאדאל). אני כועס על עצמי, על ההתמכרות שלי לסַם הטלוויזיה שמזריק לי Channel seven האוסטרלי. אנוכי כועס על עצמי משום שאינני יכול להתנתק מערוץ הטלוויזיה האוסטרלי מס' שבע שעושה עבודה כיסוי מזהירה בעת שידורי הטניס הישירים שלו את אליפות אוסטרליה הפתוחה המתקיימת במלבורן. המשחקים המרכזיים והמעניינים ביותר נערכים באצטדיון יפהפה הנקרא על שמו של שחקן הטניס האוסטרלי רב המוניטין רוד לייבר (Rod Laver, בן 78 היום, זכה פעמיים ב- Grand slam בשנים 1962 ו- 1969) כשיציעיו רוויים לעייפה ב- 15000 (חמישה עשר אלף) צופים מידי יום ביומו ב- 14 ימי המשחקים. יש סיבה מקלה להתמכרות שלי ולאי יכולתי להתנתק מ- Channel seven. מדובר בערוץ שֶבַע האוסטרלי הֶאָמוּן היטב על שידורי ספורט לרבות טניס, ואשר מציב 40 מצלמות באצטדיון "Rod Laver", כולן Isolated Cameras בעלות מערכות עצמאיות של הזנת הילוכים חוזרים. מדובר בהפקת טלוויזיה מדהימה וממכרת. אנוכי יושב בנחת על כורסתי בביתי השוכן ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב ונהנה מהבימוי של Channel seven שאיננו מפסיד שום פרט על מגרש הטניס וגם מחוצה לו, ובכך מעניק לי מבט טלוויזיה תכליתי, עמוק, רחב, ו- מעוקב, רב ממדי על התחרויות מ- 40 זוויות צילום שונות. מדובר ברשת טלוויזיה נפלאה, פנטסטית, ו- מכסימליסטית.

הציבור מתרשם מיכולתו הווירטואוזית של רוג'ר פדרר בן 35 לשוב ולזכות במלבורן בעוד תואר של אלוף תחרות גראנד סלאם מס' 18 שלו לאחר שהוא מנצח אתמול (יום ראשון – 29 בינואר 2017) במשחק הגמר ליחידים את הספרדי ראפאל נאדאל בקרב בן חמש מערכות. התרשמות מוצדקת. Channel seven מעצים עד למכסימום את המצוינות של רוג'ר פדרר (וגם של ראפאל נאדאל). את אותו כנ"ל יש להדגיש גם לגבי האמריקנית סרינה וויליאמס בת 35 וארבעה חודשים שמנצחת במשחק הגמר ליחידות ב- Australia Open 2017 (שבת – 28 בינואר 2017) את אחותה וונוס וויליאמס בת 36 וחצי וגורפת את התואר מס' 23 בתחרויות הגראנד סלאם בקריירה שלה. וונוס וויליאמס מבוגרת מאחותה סרינה וויליאמס בשנה ורבע. טכנולוגיית הטלוויזיה של Channel seven הופכת את סרינה וויליאמס לאלילת טניס שצברה עד היום הזה רק מפרסים בגין ניצחונותיה (מבלי להביא בחשבון את הכנסותיה מפרסום) סכום של 86000000 (שמונים ושישה מליון) דולר. קשה לראות בעתיד הנראה לעין טניסאית בינלאומית שוברת את השיא הייחודי הזה. בנאום הניצחון שלה לאחר הענקת הגביע פונה סרינה וויליאמס לאחותה וונוס וויליאמס כלהלן : "…אחותי, אין שום סיכוי שהייתי מגיעה לתואר ה- 23 בלעדייך…אחותי, את הסיבה היחידה שאני עומדת כאן היום…את הסיבה היחידה שהאחיות וויליאמס קיימות…". וונוס וויליאמס השיבה לאחותה : "…אני גאה בך מאוד על התואר ה- 23…את הדבר החשוב ביותר בשבילי…". Cannel seven שידר ישיר את הטקס המרשים בהשתתפותן של שתי האחיות הנפלאות והמרשימות האלה. סרינה ו- וונוס וויליאמס הן שתי טניסאיות עשירות מאוד. מפרסים וגם מפרסומות מסחריות. וונוס וויליאמס צברה רק מפרסים בעבור ניצחונותיה אוצר של 37000000 (שלושים ושבעה מיליון) דולר. 

ואז מגיעה התוכנית "שער לשבת" של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים (מוצ"ש – 28 בינואר 2017) בהנחיה והובלה של יונתן כהן (בסדר גמור) ושני פרשניו עמרי אפק ואלי אוחנה. מדובר בתוכנית ספורט עבֵשָה לא רק מפני שאלי אוחנה מוריד את הרָף אלא גם בגלל רמת כיסוי וצילום נמוכה, כדורגל אפרורי, יציעים רוחשים קרחות, ושדרנים צעקניים שמזכירים את ראשית ימיה של התוכנית "מבט ספורט" ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית בסוף שנות ה- 60 וראשית ה- 70 במאה שעברה בראשות המייסד דן שילון (בן 76 ביום). הערה שלי : בכל האמור לעיל יש לסייג את הנ"ל ולהדגיש את הפקות השידורים הישירים של המשחקים המרכזיים בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים בהובלתו של השדר עמיחי שפיגלר. כאן מדובר בתמונה מקיפה שונה. תמונת השידור הישיר הכללית אמש (יום שני – 30 בינואר 2017) בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים של המשחק מכבי חיפה – מכבי ת"א 2:2, מאפילה לחלוטין על "שער לשבת" מכל היבט (כמעט). 

תזכורת : מנהיגותו המקצועית של דן שילון כשַדָּר ועוֹרֵך בעל הבנה בכלל יסודות תעשיית הטלוויזיה ומתווה דרך של התוכנית "מבט ספורט" עתירת הרייטינג, התקבלה בימים ההם כסמכות עַל, בין העובדים ובציבור הצופים כאחד. הצלחת "מבט ספורט" משכה לטלוויזיה כ- מַגְנֶט עיתונאים רבים שניסו להגשים את חלום ילדותם להיות שַדָרֵי כדורגל בטלוויזיה כפי שהיה נחמיה בן אברהם ז"ל ברדיו. נחמיה בן אברהם שַדָּר הרדיו המיתולוגי האהוב והאָמִין בעל קוֹל ייחודי וכּישרון תיאור ושידור רדיופוני נדיר, שידר את כל אירועי הספורט הגדולים מאז קוֹם המדינה ב- 1948 / 1947 ועד הופעתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שקמה מעפרה בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת. נחמיה בן אברהם הטיל צל ענק והפך לשדר ספורט לאומי. צריך להיות כֵּנים ולהודות שאפילו הופעתו המזהירה של דן שילון ב- 1968 כשַדָּר ספורט ראשי בטלוויזיה הישראלית הציבורית לא מוססה את תהילת הנצח לה זכה נחמיה בן אברהם עוד בחייו. קולו שמור לעַד בפנתיאון השידור הציבורי של רדיו "קול ישראל". כל צמרת העיתונאים בישראל בעת ההיא חפצה להגיע אל דן שילון ו- "מבט ספורט" שלוֹ בימים ההם של סוף שנות ה- 60 וראשית שנות ה- 70 במאה שעברה. הנה חלק מהרשימה הארוכה : גדעון הוד, מתי גולן, דן מרגלית, נחמן שי, משה לרר ז"ל, עו"ד חנוך קינן, מייק "מיכאל" קרנון, יצחק שתיל, יאיר שטרן, אלכס גלעדי, אמציה לבקוביץ, עמוס כרמלי (שוורץ) ז"ל, דוב עצמון, רפי נאה, אורי נוי (אחיו של רפי נאה), איתן עמית, יהושע כהנא, יורם שִמרון, אהרון להב, גֶדִי לִבְנֶה, אבי ולנטין, ועוד בעלי חלומות רבים אחרים. כולם שאפו להתחפש לשדר הרדיו המיתולוגי נחמיה בן אברהם כדי לזכות בתהילה הטלוויזיונית שהייתה מנת חלקו של דן שילון. חלפו מאז עוד רגע קט 60 (שישים) שנים אולם דבר כמעט לא השתנה בכל הנוגע לשדרות ועיתונאות טלוויזיונית חובבנית שעוסקת בכדורגל הישראלי. הרמה הרדודה שקנתה לה אחיזה אז בימי בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא דלת האמצעים, קונה לה אחיזה גם היום ב- "שער לשבת" ב- ערוץ הספורט העשיר מס' 55 בכבלים.

טקסט תמונה : 1968. דן שילון מגיש את אחת המהדורות הראשונות של "מבט ספורט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר והפסל של זורק הדיסקוס האולימפי מתקופת יוון העתיקה עיצבו את מראה פניו של אולפן הספורט. (התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ובכן, רמת הסיקור של אוסף השדרנים של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים נותרה בעייתית כמו בימים ההם. מדובר ב- ערב רב של עיתונאי בוסר שמשרתים היום את ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ו- כל אחד שָם מבקש להיות יורם ארבל חדש. זה לא יצלח. "שער לשבת" היא תוכנית ספורט רדודה כמעט מכל היבט שאיננה שווה ביקורת משום שהיא מתחת לכל ביקורת.

פוסט מס' 661. Australia Open 2017. כלכלה טלוויזיונית וגם שיעור בטלוויזיה שהעניק לנו Channel seven האוסטרלי. מדובר ב-  Masterpiece טלוויזיוני. פוסט מס' 661. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 31 בינואר 2017.

אולם מדוע לעסוק בנופלים. בואו נתבונן לרגע במראה ראווה, במשחק הגמר ליחידים באליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס של ינואר 2017 בין השווייצרי רוג'ר פדרר לספרדי – קאטאלוני ראפאל נאדאל. מדובר בעסק קפיטליסטי מובהק, טניס מקצועני לעשירים. קפיטל שמתחיל בשני גיבורי העלילה שעוטים על עצמם פרסומת NIKE מכף רגל ועד ראש. הנעלה ולבוש. רוג'ר פדרר בן 35 וראפאל נאדאל הם שני טניסאים בכירים וירטואוזים שהפכו ל- פרסומות מהלכות. רוג'ר פדרר קיבל בקריירה הארוכה שלו פרסים כספיים בטורנירים הרבים בהם נטל חלק בשווי של כ- 102.000000 (מאה ושניים מיליון) דולר. ראפאל נאדאל צבר עד כה כ- 79.000000 (שבעים ותשעה מיליון) דולר. מדובר בהכנסות אישיות שהן תוצאה של ניצחונות אין ספור לאורך שנים רבות בטורנירים בכל רחבי העולם, ואשר אינן כוללות את ההכנסות של שניהם מפרסום של חברות מסחריות.

רוג'ר פדרר וראפאל נאדאל אינם שחקני הטניס הטובים בעולם כיום. רוג'ר פדרר דורג במקום ה- 17 בתחילת אליפות אוסטרליה בטניס וראפאל נאדאל במקום ה- 9. שניהם היו במידה רבה ברי מזל משהעפילו למשחק הגמר ליחידים, משום שהטניסאי האוזבקי דניס איסטומין (Dennis Istomin) והטניסאי הרוסי מישה זוורב (Mischa Zverev) עשו בעבורם שלושת רבעי מהעבודה בדרכם לעבר השלב העליון והאחרון. משחק הגמר. דניס איסטומין סילק מהמערכה באליפות אוסטרליה ב- 19 בינואר 2017 בסיבוב ה- 2 של הטורניר את הסרבי נובאק דג'וקוביץ' (2:3) ומישה זוורב עשה זאת כבור שלושה ימים ב- 22 בינואר 2017 משהדיח את הבריטי אנדי מארי בתוצאה 1:3. נובק דג'וקוביץ' צבר עד היום הזה סך של 108.000000 (מאה ושמונה מיליון) דולר מפרסים כספיים בלבד בגין ניצחונותיו בהמון המוני טורניריםואילו אנדי מארי אגר עד היום הזה 59.000000 (חמישים ותשעה מיליון) דולר. צריך להבין, מדובר רק בפרסים עבור זכיות במשחקים לא כולל הכנסות פרסום. מדובר בשחקני טניס עשירים מאוד.

המערכת הכלכלית הקפיטליסטית של הוועדה המארגנת של אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס הלוא היא התאחדות הטניס האוסטרלית מבצעת מלאכה ארגונית למופת בסיועו של ערוץ הטלוויזיה האוסטרלי Channel seven שחושף באומנות את גיבורי העלילה העשירים. רוג'ר פדרר + ראפאל נאדאל + נובאק דג'וקוביץ' + אנדי מארי + סארינה ווילאמס + וונוס וויליאמס + מאגרין מוגורוזה + קוקו וונדוויי + מאריאנה לוצ'יץ' / בארוני + אנג'ליק קרבר (ורבים ורבות נוספים) מביאים וגוררים בעקבותיהם את המפרסמים ואת החברות המסחריות הגדולות וגם את רשתות הטלוויזיה של המדינות השונות שיש להם נציגים ונציגות ב- Australia Open וגם את אלה שאין להם – להתעניין באירוע המדובר תמורת השקת ממון שזורם ישיר לזרועותיה של הוועדה המארגנת האוסטרלית. רשת הטלוויזיה האירופית הפופולארית Eurosport רכשה למשל את זכויות השידורים הבלעדיות של הטורניר המדובר בכל אירופה, והייתה רשאית לשמש כמתווך צד שלישי, כדי להמשיך את המכירה לרשתות טלוויזיה אירופיות אחרות שהיה להם עניין משיקוליהן שלהן ב- Australia Open של ינואר 2017, אירוע ספורט מתמשך בן שבועיים. מדובר ב- ביזנס טלוויזיוני אירופי ענק של אירוע ספורט עתיר רייטינג בראשות Eurosport הנוגע לגראנד סלאם שמכירת זכויות השידורים שלו באירופה בלבד חובק מחזור כספים בן כ- 50000000 – 40 (ארבעים – חמישים מיליון) דולר.

הוועדה המארגנת האוסטרלית העלתה את סכום הפרסים של "Australia OPEN 2017" לסך של 50000000 (חמישים מיליון) דולר בהשוואה ל2016. המנצחים, האלוף רוג'ר פדרר והאלופה סרינה וויליאמס הוסיפו לכיסם כל אחד סכום של 3.700000 (שלושה מיליון ושבע מאות אלף) דולר אוסטרליים (שווי ערך ל- 2738000 דולר אמריקניים). אין לרחם מי יודע מה על סגני האלופים ראפאל נאדאל ו- וונוס וויליאמס ש- שלשלו לקופתם כל אחד סכום של 1.900000 (מיליון ותשע מאות אלף) דולר אוסטרליים. מדובר בשבועיים בלבד של עבודה. המפסידים והמפסידות בשלב חצי הגמר הרוויחו כל אחד ואחת 900000 (תשע מאות אלף) דולר אוסטרליים. המפסידים והמפסידות בשלב רבע הגמר הסתפקו כל אחד ואחת רק ב- 440000 (ארבע מאות וארבעים אלף) דולר אוסטרליים, וכן הלאה. הוועדה המארגנת האוסטרלית עושה אם כן קפיטל ענק ממכירת זכויות שידורים ומהצבת פרסומות מסחריות ובראשן זאת של מפעל המכוניות הדרום קוריאני KIA בתוככי אצטדיון "רוד לייבר" עצמו בכל הכיוונים סביב המגרש ובכמה קומות ביציעי האצטדיון. מדובר במשטח ספורט ששטחו כ- 200 מ"ר בלבד והפרסומות המעטרות אותו הופכות לאפקטיביות במיוחד. צופי הטלוויזיה ברחבי תבל המכורים לטניס אינם יכולים להימנע משטיפת מוח ממוסחרת שמזדקרת לעיניהם ומוחם שוב ושוב, אלה של חברות שמפרסמות באופן בלעדי הכל מכל, שירות עבור לקוחות בנקאיים + צריכת וויטמינים + שתיית יין אוסטרלי + שירות לקוחות של ראיית חשבון + קניית מכוניות (KIA ספונסור ראשי של הטורניר מאז 2002) + שימוש בחברת תעופה (Fly Emirates), קניית שעונים (ROLEX), ומה לאו, כמו :

KIA, Mastercard ,Mediabank, OPTUS, Blackmores, Jacob's Greek, CPA, ANZ, Hisence, Fly Amirates, Rolex and so on…

טקסט תמונה : ינואר 2017. אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס. חברת המכוניות הדרום קוריאנית "KIA" צועדת בראש רשימת המפרסמים בטורניר שנמשך 14 ימים ומרכז סביבו צפייה טלוויזיונית מצטברת בכל העולם של כ- 1.000000000 (מיליארד) בני אדם. (באדיבות Eurosport. צילום ב- iphone ממסך הטלוויזיה). 

השילוט המסחרי של החברות הנ"ל בטורניר הטניס הגראנד סלאם הנוכחי המבוקש והמסקרן הזה של Australia Open  2017 גם באמצעות שימוש ביכולת ווירטואלית על מסך הטלוויזיה, וצפייה טלוויזיונית בינלאומית מצטברת של יותר מ- 1.000000000 (מיליארד) צופים במשך 14 ימי המשחקים הופכת את הוועדה המארגנת האוסטרלית לגוף עשיר (מאוד). אני מעריך שצפיתי כ- 30 שעות בסך הכל בשידורי Eurosport (ערוץ מס' 51 ב- YES) שסיקרו את אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס. ערוץ Eurosport חושף על המסך שלו כמובן את כל הפרסומות המסחריות האוסטרליות במהלך השידורים הישירים אולם את מִרְוַוח דקת ההפסקה בין סכום המשחקונים הלא זוגי בתחרויות השונות של הגברים והנשים הוא מייחד לפרנסתו, ומקרין פרסומות מסחריות משלו וגם קידום של השידורים של הרשת שלו. המֵידָע הנ"ל מסביר מדוע מסוגלת הוועדה המארגנת האוסטרלית לשלם 50.000000 (חמישים מיליון) דולר אוסטרליים (37.000000 דולר אמריקניים) פרסים כספיים למנצחים ולמפסידים.

מידות מגרש הטניס הקטן (משהו סביב 200 מ"ר) ומשחק הטניס עצמו וחוקיו נבראו עבור צילומי הטלוויזיה. ההפסקות הרבות במשחק מאפשרות ל- 40 המצלמות של ערוץ שבע האוסטרלי (כל אחת בעלת מקור Replay עצמאי משלה) לחולל ולהפגין כישרון ויכולת ווירטואוזית של סיקור וצילום. מדובר בכיסוי פנטסטי ברמה של הזרקת סם טלוויזיוני לגופו של הצופה. רוג'ר פדרר וראפאל נאדאל מתנשאים לאותה קומה אישית, 1.85 מ'. אולם התנועות של רוג'ר פדרר (משחק ביד ימין) הן יותר ארוכות, יותר יפות, ויותר מרשימות (אותי). גם מפני שחבטת גב כף היד שלו היא מעשה של יד אחת בעוד ראפאל נאדאל (משחק ביד שמאל) משתמש בשתי ידיו. ראפאל נאדאל הוא מתכנת טניס. רוג'ר פדרר רוקד טניס. אם תשלב את תנועות הטניס שלו של רוג'ר פדרר ב- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion) עם פס הקול מוסיקלי של וַואלְס "הדנובה הכחולה" פרי יצירתו של המלחין יוהאן שטראוס, תקבל על מסך הטלוויזיה שלך מעֵין רקדן בלט. מאידך רוג'ר פדרר הוא גם קלקלן בלתי נלאה של נקודות בטוחות. מדהים לראות כמה פעמים הוא מחמיץ חבטות פשוטות שמעניקות אשראי לראפאל נאדאל מבלי שהיריב נדרש כלל להתאמץ בעבורן.

ההפסקות הרבות במהלך התחרויות של הגברים והנשים כאחת (לרבות מרווחי זמן בין 35 שניות ל- 60 שניות) בין סיום מהלך כלשהו בשדה המשחק ועד לחבטת הפתיחה הבאה, מאפשרות ל- Channel seven לשדר מאות רבות של הילוכים חוזרים ב- Super Slow Motion במהלך ההתמודדות. אין שנייה אחת דלה בסיקור של ערוץ הטלוויזיה מס' 7 האוסטרלי. ההפסקות ומרווחי הזמן מעניקים ל- Channel seven אין ספור הזדמנויות בימוי ובין היתר מאפשרות לחבר את גיבורי העלילה עם נשותיהם וקבוצות המאמנים שלהם. אין פלא שהבימאי האוסטרלי מעלה שוב ושוב לאוויר ב- Close ups את מירקה פדרר זועקת פעם אחת לרוג'ר בעלה "…Comeon" ובפעם אחרת ב- Close up נוסף עיניה נראות עגומות וטרוטות. אתה מתבונן במירקה ויודע מה קורה ומתרחש על המגרש. אותו כנ"ל אמור לגבי התא של הצוות של ראפאל נאדאל. די להסתכל במבע הפנים היפות של ידידתו מאריה פרנסיסקה פרלו כדי לדעת מה מצבו בזירה. הנשים אינן חשובות פחות מהגברים.

טקסט תמונה : ינואר 2017. אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס. תא הצפייה של הצוות של רוג'ר פדרר בהיכל הטניס על שם רוד לייבר במלבורן. משמאל, אשתו מירקה פדרר. בימאי ערוץ 7 האוסטרלי איננו מחמיץ שום פרט ודמות בכיסוי הטלוויזיוני שלו הנוגעים להתמודדות במשחק הגמר בין האלוף השווייצרי רוג'ר פדרר לבין סגנו הספרדי ראפאל נאדאל. (באדיבות Eurosport. צילום ב- iphone ממסך הטלוויזיה).

טקסט תמונה : ינואר 2017. אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס. תא הצפייה של הצוות של ראפאל נאדאל בהיכל הטניס על שם רוד לייבר במלבורן. מימין למעלה : ידידתו מאריה פרנסיסקה פרלו. בימאי ערוץ 7 האוסטרלי איננו מחמיץ שום פרט ודמות בכיסוי הטלוויזיוני שלו הנוגעים להתמודדות במשחק הגמר בין האלוף השווייצרי רוג'ר פדרר לבין סגנו הספרדי ראפאל נאדאל. (באדיבות Eurosport. צילום ב- iphone ממסך הטלוויזיה).

מדובר באמת בבימוי טלוויזיה הגיוני ו- פנטסטי. לכך יש להוסיף את הפעולה המבורכת של חברת IBM שמעניקה מבט מדעי לסטטיסטיקה המגוונת של ההתמודדות במשחקי הטניס וגם את המבצעים המדויקים של ה- Hawk eye של חברת השעונים השווייצרית Rolex המראים ל- מיליארד צופי הטלוויזיה ברגעים מסקרנים של מחלוקת אם הכדור היה In ו/או Out. ה- "Hawk eye" של Rolex הוא תוצר טכנולוגי החדשני בן כמה שנים בה שמורה ל- אלוהי השיפוט הטלוויזיוני המילה המכרעת והקובעת, וגם האחרונה.

המצלמות של Channel seven מדגישות חזור והדגש את כישרון המשחק של רוג'ר פדרר וראפאל "רפא" נאדאל ואת התשוקה ואת הכמיהה העזה לניצחון של כל אחד מהם מול כבוד והערכה שמעניקים שניהם איש לרעהו בתום המאבק הארוך בן יותר משלוש שעות וחצי. בנאום הניצחון שלו בטקס הסיום אומר האלוף רוג'ר פדרר כלהלן : "…טניס הוא ענף ספורט קשוח…אין בו שוויון…אולם אם היה כזה הייתי שמח לחלוק את הרגע הזה עם רפא…". רוג'ר פדרר הוא ספורטאי אציל נפש ו- מדהים.

טקסט תמונה : ינואר 2017. בתום אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס. האלוף רוג'ר פדרר (מימין) וסגנו ראפאל נאדאל (משמאל) יחדיו עם הטניסאי האוסטרלי הוותיק רוד לייבר (בן 78 היום) שעל שמו נקרא היכל הטניס במלבורן. (באדיבות Eurosport. צילום ב- iphone ממסך הטלוויזיה).

נפלה בחלקו של ערוץ הטלוויזיה האוסטרלי Channel seven לחקוק באותיות של זהב את מילות הסיום הבלתי נשכחות של שני האלופים סרינה וויליאמס ו- רוג'ר פדרר. "…אחותי…", פונה ואומרת האלופה סרינה ווילאמס לוונוס וויליאמס בשבת – 28 בינואר 2017 בנוכחות מאות מיליוני צופי טלוויזיה ברחבי תבל , "… אין שום סיכוי שהייתי מגיעה לתואר ה- 23 בלעדייך… אחותי, את הסיבה היחידה שאני עומדת כאן היום…את הסיבה היחידה שהאחיות וויליאמס קיימות…". 24 שעות מאוחר יותר יאמר האלוף רוג'ר פדרר לראפאל נאדאל, "…טניס הוא ענף ספורט קשוח…אין בו שוויון…אולם אם היה כזה הייתי שמח לחלוק את הרגע הזה עם רפא…". מדובר בהתייחסות טהורה לרוח הספורט ובמתן כבוד אנושי ליריב. אין דבר נעלה יותר. זהב טהור. בלתי נשכח. תודה ל- Channel seven האוסטרלי. ביצוע מושלם. 

סוף הפוסט מס' 661. הועלה לאוויר ביום שלישי – 31 בינואר 2017.

 


תגובות

פוסט מס' 661. Australia Open 2017. כלכלה טלוויזיונית וגם שיעור בטלוויזיה שהעניק לנו Channel seven האוסטרלי. מדובר ב- Masterpiece טלוויזיוני. פוסט מס' 661. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 30 בינואר 2017. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>