פוסט מס’ 739. 1. דיון ארוך. ישראל היא מדינת פארטאץ’. מדינת החובבנות והרשלנות. מדינה שבה המַדְמֵנָה הפוליטית תוקפת את הרשות השופטת הנאצלת, הצודקת, והחכמה. וגם : ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מנהלת בקושי מדינה חסרת משמעת בהמון תחומים (לרבות תרבות הדיור וניקיון וסניטציה. רחובות רבים בתל אביב הם שיא הלכלוך והזוהמה), מדינה בעלת חינוך ברמות משתנות לא מי יודע מה, מדינה נעדרת יכולות אֲכִיפָה, מדינה שהיא רחוקה כרחוק מזרח ממערב בתחומי התכנון המוקפד, החוקה המדויקת, ראייה לטווח ארוך, ודבקות בעייתית במשימות הביצוע ובקרת ביצוע, שנובעות מאין סוף תכנונים לקויים ומסורבלים רוויי ביורוקרטיה כבדה. וגם מדינה בעלת שירותי רפואה ציבורית איטית מאוד, מסורבלת מאוד, ביורוקרטית מאוד, ו- תורים ארוכים כאורך הגלות. 2. לשום מורה, מחנך, ו- מנהל בי”ס אין סמכות ורשות להמר על חיי תלמידיו ותלמידותיו בתירוץ של יציאה להרפתקת טיול “רטוב” שאמורה להיות כאילו רוויה חוויות. אין שום סיבה בעולם שתלמידים ותלמידות צעירים שיוצאים לטיול כֵּיף בארץ ישראל, יחזרו בארונות הביתה. 3. בתקופת נערותי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן בשנים ההן של ראשית שנות ה- 50 במאה הקודמת לא היו שום מכינות קדם צבאיות. אף על פי כן גדלנו והתחנכנו על ערכים של יושרה, נאמנות למדינה, אומץ לב, דוגמא אישית, ודבקות במשימה אותם הבאנו לידי ביטוי גם בשירות הצבאי שלנו.  4. דיון ארוך. ה- אמריקניזציה המסיבית של הכדורסל הישראלי על כל שלוחותיו מאפילה לחלוטין על עתיד נערינו ונערותינו. אין כדורסל ישראלי אותנטי בארץ ישראל. ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מייצר לעתים שידורים מותחים בליגת העל האמריקנית – ישראלית,  בעיקר כשמכבי ת”א ממוטטת את עצמה ומפסידה. 5. דיון ארוך. גיא פניני וגלן רייס ג’וניור. פוסט מס’ 739. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר הועלה לאוויר ביום שני – 30 באפריל 2018.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת הפקת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

הערה 4 : אני רואה את עצמי מוכשר, בר סמכא, ו- רשאי לחקור ולכתוב את הפוסטים שלי בבלוג yoashtvblog.coil. מיומנות המחקר והכתיבה נשענות ומתבססות על ידע ו- ניסיון אישי של קריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 5 : הבלוג yoashtvblog.co.il נחקר ונכתב על ידי במקביל למחקר וכתיבה שלי את 13 כרכי טלוויזיה עבי כרס בנושאים שונים מהיבטים שונים שעוסקים בהתפתחות תעשיית הטלוויזיה בעולם מאז 1884 ובארץ מ- 1961. מאז 1998 אנוכי מפיק את עצמי, חוקר, כותב, ועורך את 13 ספרי הטלוויזיה רחבי ההיקף הללו (כ- 130000 / מאה ושלושים אלף עמודים) אשר דנים ב- “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה שהתרחשה בעולם ובארץ”. את המחקר והכתיבה  התחלתי בעת השתתפותי ב- WBM 1 (ראשי תיבות של World Broadcasting Meeting) האולימפי שנערך באוקטובר 1998 בסידני – אוסטרליה לקראת אולימפיאדת סידני 2000. מדובר בפגישה מפורטת ומתודרכת היטב שהתכנסה בסידני לפני 19 שנים וחצי, נמשכה ארבעה ימים, ונטלו בה חלק 800 נציגים מ- 200 רשתות טלוויזיה מכל רחבי תבל בראשות ה- Host broadcaster הלוא היא קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית המצוינת SOBO (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization). קבוצת SOBO הייתה הגוף האחראי על הפקת וייצור סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי של אולימפיאדת סידני 2000. הפגישה הטלוויזיונית הבינלאומית הזאת הקרויה WBM 1 ב- 1998 ופגישת ה- WBM 2 ב- 1999 (שתיהן התקיימו כאמור בסידני), עסקו בפרוטרוט בהכנות הארגוניות הקפדניות והסבוכות מנקודות מבט טכנולוגיות ולוגיסטיות של הפקת שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים ההם (כאמור בהובלת SOBO) של אולימפיאדת סידני 2000 הרחוקה מאוד מגבולות מדינת ישראל. את המחקר והכתיבה התחלתי ב- 1998 אולם הם קיבלו תאוצה בתום אולימפיאדת סידני 2000 לאחר ההפקה הנפלאה של SOBO, והם טרם הסתיימו עדיין. לא שיערתי בשנת 2000 וודאי לא ב- 1998 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה” שהתרחשה בעולם ובארץ” (נכתבת על מחשב) תתפרש על פני שני עשורים של שנים ותכלול בתוכה כ- 130000 (מאה אלף ושלושים אלף) עמודים.

פוסט מס’ 739. כל הזכויות שמורות.

1. דיון ארוך. ישראל היא מדינת פארטאץ’. מדינת החובבנות והרשלנות על כל צעד ושעל. מדינה שבה המַדְמֵנָה הפוליטית תוקפת את הרשות השופטת הנאצלת, הצודקת, והחכמה. וגם : ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מנהלת בקושי מדינה חסרת משמעת בהמון תחומים (לרבות תרבות הדיור וניקיון וסניטציה. רחובות רבים בעיר תל אביב הם שיא הלכלוך והזוהמה), מדינה בעלת חינוך ברמות משתנות לא מי יודע מה, מדינה נעדרת יכולות אֲכִיפָה, מדינה שהיא רחוקה כרחוק מזרח ממערב בתחומי התכנון המוקפד, החוקה המדויקת, ראייה לטווח ארוך, ודבקות בעייתית במשימות הביצוע ובקרת ביצוע, שנובעות מאין סוף תכנונים לקויים ומסורבלים רוויי ביורוקרטיה כבדה. וגם מדינה בעלת שירותי רפואה ציבורית איטית מאוד, מסורבלת מאוד, ביורוקרטית מאוד, ו- תורים ארוכים כאורך הגלות.

2. דיון ארוך. לשום מורה, מחנך, ו- מנהל בי”ס אין סמכות ורשות להמר על חיי תלמידיו ותלמידותיו בתירוץ של יציאה להרפתקת טיול “רטוב” שאמורה להיות כאילו רוויה חוויות. אין שום סיבה בעולם שתלמידים ותלמידות צעירים שיוצאים לטיול כֵּיף בארץ ישראל, יחזרו בארונות הביתה.

3. בתקופת נערותי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן בשנים ההן של ראשית שנות ה- 50 במאה הקודמת לא היו שום מכינות קדם צבאיות. אף על פי כן גדלנו והתחנכנו על ערכים של יושרה, נאמנות למדינה, אומץ לב, דוגמא אישית, ודבקות במשימה אותם הבאנו לידי ביטוי גם בשירות הצבאי שלנו. 

4. דיון ארוך. ה- אמריקניזציה המסיבית של הכדורסל הישראלי על כל שלוחותיו מאפילה לחלוטין על עתיד נערינו ונערותינו. אין כדורסל ישראלי אותנטי בארץ ישראל. ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מייצר לעתים שידורים מותחים בליגת העל האמריקנית – ישראלית, בעיקר כשמכבי ת”א ממוטטת את עצמה ומפסידה.  פוסט מס’ 739. כל הזכויות שמורות.

5. דיון ארוך. גיא פניני וגלן רייס ג’וניור. פוסט מס’ 739. כל הזכויות שמורות.   

————————————————————————————————————

פוסט חדש מס’ 739. הועלה לאוויר הועלה לאוויר ביום שני – 30 באפריל 2018. כל הזכויות שמורות. 

————————————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת את מקום עבודתי שהיה פעם ביתי השני (ולפעמים גם הראשון) לאחר מינויו העלוב והמופרך של איש כה בלתי מוכשר בשם יוסף בר-אל ע”י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון באביב 2002 לתפקיד הרָם של מנכ”ל רשות השידור. אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון, זאת שהציבה אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ב- מארס / אפריל 2002 כ- מ”מ מנכ”ל רשות השידור במקום המנכ”ל הזמני המודח לפניו תא”ל במיל. רָן גָלִינְקָא, ואח”כ העניקה לו ליוסף בר-אל מינוי של קבע למשרה הרָמָה לתקופה של חמש שנים מ- 2 ביוני 2002 עד 2 ביוני 2007, התעשתה (גם אם מאוחר מידי), והייתה זאת שגם הדיחה וסילקה אותו בבושת פנים ו- לאלתר מכהונתו כמנכ”ל רשות השידור ב- 2 במאי 2005 באשמת שחיתות ושוחד מסך. היועץ המשפטי של הממשלה דאז מני מזוז תמך תמיכה נחרצת בהדחה ההיא של מנכ”ל רשות שידור מכהן. יוסף בר-אל מנכ”ל רשות שידור עלוב ו- פתטי ברמה ירודה חסרת תקדים מכל היבט הודח וסולק בצֶדֶק לירכתיים האפלוליים של השידור הציבורי. שָם היה מקומו בפינה חשוכה של השידור הציבורי שבראשו ניצב שלוש שנים על פי פקודה וצו של ראש הממשלה דאז ב- 2002, אריאל שרון, ועל פי המלצה חמה שְגוּיָה (בלשון המעטה) של השַר רענן כהן הממונה מטעם הממשלה דאז על ביצוע חוק רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור סוּלָק ו- נִזְרָק מכהונתו מנכ”ל רשות שידור. זה היה יוסף בר-אל אנטי תזה למונחים של יושרה ומהימנות, ועיתונאות הגונה. הוא יוסף בר-אל שחטף שתי סטירות לחי אדומות רוויות בושה מהממנים הממשלתיים שֶלוֹ, לא שָב עוד מעולם לאף תפקיד ולשום שירות פעיל ברשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס’ 739. כל הזכויות שמורות.

1. ישראל היא מדינת פארטאץ’. מדינת החובבנות והרשלנות. מדינה שבה המַדְמֵנָה הפוליטית תוקפת את הרשות השופטת הנאצלת, הצודקת, והחכמה. וגם : ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מנהלת בקושי מדינה חסרת משמעת בהמון תחומים (לרבות תרבות הדיור וניקיון וסניטציה, רחובות רבים בעיר תל אביב הם שיא הלכלוך והזוהמה), מדינה בעלת חינוך ברמות משתנות לא מי יודע מה, מדינה נעדרת יכולות אֲכִיפָה, מדינה שהיא רחוקה כרחוק מזרח ממערב בתחומי התכנון המוקפד, החוקה המדויקת, ראייה לטווח ארוך, ודבקות בעייתית במשימות הביצוע ובקרת ביצוע, שנובעות מאין סוף תכנונים לקויים ומסורבלים רוויי ביורוקרטיה כבדה. וגם מדינה בעלת שירותי רפואה ציבורית איטית מאוד, מסורבלת מאוד, ביורוקרטית מאוד, ו- תורים ארוכים כאורך הגלות.

2. לשום מורה, מחנך, ו- מנהל בי”ס אין סמכות ורשות להמר על חיי תלמידיו ותלמידותיו בתירוץ של יציאה להרפתקת טיול “רטוב” שאמורה להיות כאילו רוויה חוויות. אין שום סיבה בעולם שתלמידים ותלמידות צעירים שיוצאים לטיול כֵּיף בארץ ישראל, יחזרו בארונות הביתה.

3. בתקופת נערותי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן בשנים ההן של ראשית שנות ה- 50 במאה הקודמת לא היו שום מכינות קדם צבאיות. אף על פי כן גדלנו והתחנכנו על ערכים של יושרה, נאמנות למדינה, אומץ לב, דוגמא אישית, ודבקות במשימה אותם הבאנו לידי ביטוי גם בשירות הצבאי שלנו. פוסט מס’ 739. כל הזכויות שמורות. 

4. ה- אמריקניזציה המסיבית של הכדורסל הישראלי על כל שלוחותיו מאפילה לחלוטין על עתיד נערינו ונערותינו. אין כדורסל ישראלי אותנטי בארץ ישראל. ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מייצר לעתים שידורים מותחים בליגת העל האמריקנית – ישראלית,  בעיקר כשמכבי ת”א ממוטטת את עצמה ומפסידה. פוסט מס’ 739. כל הזכויות שמורות.

5. גיא פניני וגלן רייס ג’וניור. פוסט מס’ 739. כל הזכויות שמורות.  

אסון המכינה הקדם צבאית “בני ציון” בנחל צָפִית בו נספו 9 נערות ונער בשל שיטפונות עזים ומזג אוויר קשה (יום חמישי – 26 באפריל 2018) חושף ניהול פארטאץ’ רשלני ו- עלוב ושיקולים מחורבנים של מהמרים במסווה של מורים – מחנכים, יעני אלה המתקראים “מלח הארץ”. בלתי מתקבל על הדעת. אין להאשים את כוחות הטבע גם אם הם בלתי צפויים לעיתים. יש להניף אצבע קטגורית בצבע שחור כלפי ולעבר המתכננים והנהלת המכינה הקדם צבאית “בני ציון”. אין שום סיבה בעולם שתלמידים ותלמידות צעירים שיוצאים לטיול כיף בארץ ישראל, יחזרו בארונות הביתה.     

ראש המכינה הקדם צבאית “בני ציון” יובל כאהן והמארגן ו- מתכנן הטיול שלו לנחל צפית אביב ברדיצ’ב, התגלו כ- חובבנים, כ- מהמרים, אנשים נעדרי השכלה של ידיעת ארץ ישראל, חסרי ידע מינימלי בתורת הגאוגרפיה של מדינת ישראל, לא בקיאים באקלים האביב ההפכפך של מדינת ישראל בעיקר בדרום שם האדמה איננה סופגת מים ולכן מוּעֶדֶת בעת גשמים לשיטפונות עזים ומסוכנים, ולא מכירים את הערוצים והקניונים בדרום שהופכים בשל זרימה מהירה של כמויות מים פנטסטיות בתוך דקות ספורות למלכודות מוות למטיילים בהם. כל העדויות שנאספו עד כה בעקבות האסון המַר לרבות תכתובות ה- Whatsup במסגרת המוסד החינוכי הזה שמתקרא, המכינה הקדם צבאית “בני ציון”, מצביעות על עובדה גורלית, דרמטית, וטראגית אחת : הנהלת המכינה החובבנית הקדם צבאית “בני ציון” עסקה ביודעין ו/או שמא לא ביודעין ב- הימור כושל על חיי תלמידיהם ותלמידותיהם בתירוץ של הרפתקאות טיולים רוויי חוויות. האחריות העצומה והחובה הראשונית והיסודית המוטלת על המורים והמחנכים במסגרת הלימודים בין כתלי כל מוסד ובטיולים ברחבי ארץ ישראל היא להוציא את התלמידים בשלום ולהחזירם הביתה בשלום. אין מדובר בשירות צבאי פעיל אלא הכרת ארץ ישראל במסגרת חריש רגליים. לטיולים של תלמידי מוסדות החינוך ברחבי ארץ ישראל בכל הגילים מגיל הגן ועד הגיוס לצה”ל באמצעות חריש רגליים, יש חשיבות חינוכית עצומה להכרת ואהבת המולדת, אולם לא על חשבון נטילת סיכונים. הכרת המולדת – כן. נטילת סיכונים – לא. תלמידי המכינה הקדם צבאית “בני ציון” עדיין אינם חיילים והם לא משרתים בצה”ל. ל- תוצאה הטראגית הנוראית בה 9 נערות ונער תלמידי המוסד החינוכי המכינה הקדם צבאית “בני ציון” מצאו את מותם בטיול טריוויה בנחל צָפִית (במסגרת תכנונית חובבנית של אי הכרה את טופוגרפיית השטח פלוס אי מודעות לתנאי מזג אוויר קשים, מסוכנים, והרסניים) – יש אחראים מבוגרים. האחראים החובבנים האלה המנהלים את המוסד החינוכי המכינה הקדם צבאית “בני ציון”, נקראים משום מה “מלח הארץ”. איזה מלח הארץ ואיזה נעליים. האחראים האלה צריכים לשאת במלוא חומרת הדין. אין שום סיבה בעולם שתלמידים ותלמידות צעירים שיוצאים לטיול כֵּיף בארץ ישראל, יחזרו בארונות הביתה.

ה- אמריקניזציה המאסיבית וארוכת השנים של הכדורסל הישראלי על כל שלוחותיו מאפילה לחלוטין על עתיד נערינו ונערותינו, אבל מייצרת לעתים שידורי טלוויזיה מותחים. בעיקר כשמכבי ת”א ממוטטת את עצמה ומפסידה.

זה ידוע. האמריקניזציה המאסיבית וארוכת השנים של הכדורסל הישראלי ביטלה לגמרי את עתודת הנוער הישראלי. אין יותר כדורסל ישראלי אותנטי במדינת ישראלי. יש כדורסל אמריקני במדינת ישראל. עתודת הנוער הישראלי נדחקה לשוליים. אתה מתבונן ברשימת קולעי הנקודות של השחקנים בליגת העל הישראלית ומוצא שם מעט מאוד שמות ישראליים שמשתחלים לקצה הפירמידה. % 99 מקולעי הנקודות הבכירים בכל הקבוצות בליגת העל הישראלית, הם אמריקניים.

בואו נבדוק מה קרה במשחקי אמש (יום ראשון – 29 באפריל 2018) בליגת העל הישראלית בכדורסל. מכבי אשדוד הכניעה את מכבי ת”א, 79:86. הרבו לקלוע למכבי אשדוד שני האמריקנים סק הנרי 18 נק’ וקמרון לונג 14 נק’, ביניהם השתחל הישראלי נמרוד לוי עם 15 נק’. למכבי ת”א הרבו לקלוע אלכס טיוס 15 נק’, נוריס קול 13 נק’, ודיאנדרה קיין 11 נק’. הפועל ת”א הביסה את הפועל חולון 65:89. הרבו לקלוע להפועל ת”א האמריקני טוני גפני 22 נק’ ושני הישראליים רביב לימונד 17 נק’ ותומר גינת 14 נק’. קלעו להפועל חולון האמריקנים ג’ורדן המילטון 19 נק’, ג’ו אלכסנדר 17 נק’ ו- קורי וולדן 9 נק’. הפועל אילת גברה על מכבי חיפה 75:77. הרבו לקלוע להפועל אילת האמריקנים ג’ורדן לויד 28 נק’, דימיטריוס טרידוול 15 נק’, ואייזק רוזפלט 9 נק’. קלעו למכבי חיפה האמריקנים זאק גראהם 14 נק’, טרבור גאסקינס 14 נק’, והישראלי דגן יבזורי 14 נק’.

יממה קודם לכן במוצ”ש – 28 באפריל 2018, התרחשה אותה תופעת האמריקניזציה. קבוצת גלבוע / גליל ניצחה ב- “ארנה” בירושלים את הפועל ירושלים בתוצאה 90:86. את מרבית הנקודות לגלבוע / גליל קלעו האמריקניים דיאנג’לו האריסון 34 נק’ וזאק ליידי 28 נק’ (62 נקודות יחדיו מסך ה- 90 של גלבוע / גליל). את מרבית הנקודות ל- הפועל ירושלים קלעו האמריקני טרנס קינסי 16 נק’, הישראלי בר טימור 14 נק’, ואמריקני נוסף קיילין לוקאס 14 נק’. כנ”ל, במשחק בו הביסה נס ציונה במשחק חוץ את מכבי ראשל”צ בתוצאה 101:91. את מרבית הנקודות לנֵס צִיוֹנָה קלעו האמריקנים גארי בראון 32 נק’ ו- קאליף ווייאט 25 נק’, כשם שלמכבי ראשל”צ הרבו לקלוע האמריקנים קית’ לנגפורד 26 נק’ + דרו קרופורד 19 נק’ + מרפי הולוואי 15 נק’.

אריאל בית הלחמי הוא מאמן ישראלי מצוין של קבוצת הכדורסל הפועל גלבוע / גליל.

השחקנים הישראלים המעטים בליגת העל נעלמים והולכים לאיבוד. אין כדורסל ישראלי במדינת ישראל. מאידך אין אושר גדול יותר מאשר לראות בשידורי הכדורסל הישירים המותחים של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים את המאמן הישראלי העניו של קבוצת גליל / גלבוע הצנועה, אריאל בית הלחמי נעדר כל יחסי ציבור ושיווק, מביס לבדו את המערכת המשומנת והעשירה של הפועל ירושלים בראשות ה- Owner / נשיא אורי אלון וחבריו לבעלות על המועדון אייל חומסקי, שלום מנורה, והאמריקניים דייוויד קליינהנדלר, הווארד וויטשנר, ואמארה סטודמאייר פלוס המנכ”ל גיא הראל, והמאמן הראשי עודד קטש שהוא גם מאמן נבחרת ישראל. כנ”ל מאמן נס ציונה נדב זילברשטיין מי שגובר על מערכת הניהול של מכבי ראשל”צ העמותה הוותיקה בראשות יצחק פרי ועל המאמן הוותיק החדש / ישן של מועדון הכדורסל מראשון לציון, צבי שרף (המאמן הקודם של מכבי ראשל”צ שמוליק ברנר פוטר לפני זמן קצר). כנ”ל, בראד גרינברג מאמנה היהודי – אמריקני בן 64) הידען והצנוע של מכבי אשדוד שמביס עם קבוצתו הענייה דלת האמצעים מכבי אשדוד 79:86 (יום ראשון – 29 באפריל 2018) את המערכת הוותיקה, המשומנת, והעשירה של מכבי ת”א בראשות הטריאומוויראט דייוויד פדרמן + אודי רקנאטי + שמעון מזרחי והמאמן הראשי הקרואטי נוון ספאחיה. אושר צרוף.

מדיניות האנטי Import האמריקני שניהל בעשורי ה- 60 ו- 70 המאה שעברה ביד רמה שליט בורמה (מיאנמר) גנרל נה ווין (רחוק מלהיות דמוקרט דגול אבל הכיר היטב את אופי וערכי הסיוע האמריקני כפי שבאו לידי ביטוי בשעתו ב- דרום ווייטנאם), הייתה קונסיסטנטית ו- ברורה : היא התבססה על הטיעון ש- יְבוּא אמריקני למדינתו הענייה והצנועה מכיל אומנם בתוכו ידע, כישרון, וממון, אולם מביא עמו גם את הזוֹנוֹת של ארה”ב הקפיטליסטית.

פרשת גלן רייס ג’וניור שחקן היבוא האמריקני של קבוצת הכדורסל הפועל חולון. הוא הודח לפני זמן קצר משורותיה.

מר שלמה אייזיק נשיא הפועל חולון ידע היטב מיהו שחקן הכדורסל האמריקני המוכשר והמצוין גלן רייס ג’וניור בטרם רכש אותו והביא אותו לישראל. שלמה אייזיק ידע שגלן רייס ג’וניור החזיק בעברו במערכה הראשונה בארה”ב ביד אחת כדורסל ובשנייה אקדח. שלמה אייזיק ידע גם ידע שהאקדח תמיד יורה במערכה השלישית. אף על פי כן היה מנוי וגמור עמו ליָיבֵא אותו לשורות קבוצתו הפועל חולון. וכך אומנם פעל. גלן רייס ג’וניור העניק כמעט לבדו את גביע המדינה בכדורסל ל- הפועל חולון בעונת 2018 – 2017. השפעתו והשראתו על איכות קבוצת הפועל חולון הייתה גדולה ב- אַלְפִּיָה (פי 1000) מהשראתו של מאמנו בקבוצה, דן שמיר. גלן רייס ג’וניור חונן לא רק באיכות ספורטיבית – כדורסלנית גבוהה, ב- אופי לוחמני, שתר אחרי טרפו ושואף ליצור מגע עם ייבו, אלא הוא גם בעל נוכחות של שחקן קולנוע. לא היה אפשר להסיר את העיניים ממנו.

ובכן, אילו ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים היה חרוץ ובעל איכות עיתונאית כמו עורך האתר האינטרנטי שלו אורי דגון (היכן הוא ?), היה דואג להביא לאולפן מומחה ו/או מומחית בקריאת שפתיים (למשל, כמו גב’ צביה בורנשטיין) כדי שיתמללו, יפרשו, ויבארו לציבור את תוכן טקסטים המריבה והאיומים שהחליפו ביניהם השניים, גלן רייס ג’וניור האָלִים וגיא פניני הפרובוקטור בגזרת הפרקט. מדובר בעיתונאות חובבנית. המערכת העצלנית והרשלנית של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מצפצפת מ- מזמן על הצופים שלה שמממנים את פעילותה. אפשר לראות זאת כמעט מידי ערב בשידורי ה- Off tube מאירופה ומארה”ב בשני ענפי הספורט עיקריים שמעניינים את האוכלוסייה בארץ : כדורגל וכדורסל. עד לרגע זה אין לי צֵל של מושג מה הדליק את האקדוחן גלן רייס ג’וניור ומה הצית את הפרובוקטור גיא פניני, ומה אמרו שני היריבים מאותה קבוצה האחד לשני בזירת המשחק ובחדר ההלבשה, בטרם הבליח אגרוף חשוף מכפפה של גלן רייס ג’וניור לפרצופו של גיא פניני.

שוב, ובכן, דן שמיר מאמן כדורסל ידען ו- נחשב, שִגְשֵג עד כה בעונה הנוכחית של 2018 – 2017 בקבוצת הפועל חולון, קודם כל וראשית דבר בזכות סיועו העצום של שחקן היבוא והחיזוק אמריקני גלן רייס ג’וניור. גלן רייס ג’וניור חַם הַמֶזֶג נזרק כעת משורות הפועל חולון בשל עבירת משמעת. נראה אותו את דן שמיר מתמודד עכשיו בלעדי גלן רייס ג’וניור, ונבדוק האם הוא באמת כזה מאמן נחשב ו- משגשג. אנוכי מתנגד להחלטתו החפוזה של ה- Owner של הפועל חולון מר שלמה אייזיק להדיח ולסלק את גלן רייס ג’וניור משורות הפועל חולון, גם מפני שטרם הובאו עד כה לידיעת הציבור הטקסטים שנאמרו ע”י שני הניצים והנסיבות שהביאו את גלן רייס ג’וניור להרים את ידו על גיא פניני הפרובוקטור נעדר תום. מדובר בהפגנה חינוכית בודדת חסרת משמעות של ה- Owner החולוני בענייני משמעת. טיפה בים הכללי. ניקוי ו- טיהור דמו של הכדורסל הישראלי מהאמריקניזציה שמוזרקת ללא הרף לעורקיו במשך שנים רבות וארוכות, לא הסתיימו עם הרחקתו של גלן רייס ג’וניור. אנוכי מבין משיחות שלי עם יודעי דבר כי יְבוּא ותִּגְבּוּר עצום של שחקני כדורסל אמריקניים את קבוצות הכדורסל הישראליות יוצרים את הוויית “האמריקניזציה” של הכדורסל הישראלי האותנטי הדועך, תהליך רווי אמביציות, ממון, יריבות מילולית ברוטלית, שאפתנות תחרותית, ובצד אלה גם יוקרה.

ובכן, החלטתו של ה- Owner של הפועל חולון בכדורסל מר שלמה אייזיק מי שקבוצתו מחזיקה בגביע המדינה ל- 2018 (והייתה גם מועמדת כבדת משקל לזכייה בתואר אלופת המדינה בעונת 2018 בטרם מריבת גלן רייס ג’וניור – גיא פניני), לסלק ולהדיח לאלתר את שחקן היבוא האמריקני המצטיין שלו גלן רייס ג’וניור בגין ריב אלים בחדר ההלבשה של המועדון עם שחקן קבוצה אחר הישראלי גיא פניני, שנויה במחלוקת. לא בטוח שהיא נכונה למרות ברבריות האירוע. כה אמר ונימק מר שלמה אייזיק את החלטתו בפני הציבור : “…אתמול נחצה גבול וההחלטה הייתה מהירה. החלטנו להיפרד מהשחקן גלן רייס ג’וניור. מבחינתי האישית כבוד האדם קודם לכבוד הצלחת…”. רעיון צודק וחינוכי אולם כלל לא בטוח שהוא נכון ו- מעשי, גם מפני שגיא פניני בעצמו היה שחקן אלים ופרובוקטור בעברו הקרוב, רחוק מלטפח את רוח ההגינות הספורטיבית, ורחוק מלהיות טלית שכולה תכלת. שלמה אייזיק איננו פותר בהדחתו של גלן רייס ג’וניור את כל פרי הבאושים שמניב תהליך האמריקניזציה המסואב בתוך כלל הכדורסל הישראלי על כל מועדוניו, אמריקניזציה שבולמת כמו קיר ברזל את התפתחותה של עתודת הכדורסל הישראלית לדורותיה. אין באֶרֶץ ישראל עוד כדורסל ישראלי כפי שהיכרנו אותו בעבר. אוסיף ואומר, כלהלן : אינני זוכר שמועדון מכבי ת”א הדיח וסילק משורותיו את אותו הפרובוקטור שלו גיא פניני משניאץ נאצות קשות וחמורות מאין כמותן  את יריבו שחקן הפועל ת”א יונתן שולדבראנד, ונשף בעורפו בערב יום ראשון ההוא ב- 2 בדצמבר 2012 בהיכל הספורט ביד אליהו את המילים הנאלחות והפליליות האלה : “יא בן של זונה…יא גרמני נאצי…זבל…שאבא שלך ימות מסרטן בראש…אתה זבל…שאבא שלך ימות” (תמלול מדויק של המומחית קוראת השפתיים גב’ צביה בורנשטיין). פרי הבאושים הַלָזֶה המנאץ והמקלל שקוראים לו גיא פניני נותר בשורות המועדון שבראשו ניצבים שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן. אינני זוכר שמועדון מכבי ת”א הדיח וסילק משורותיו את אותו הפרובוקטור גיא פניני בערבו של יום חמישי ההוא ב- 9 בינואר 2014, בשעת ההתמודדות של קבוצת מכבי ת”א נגד לוקומוטיב קובאן בהיכל הספורט ביד אליהו, כשאותו גיא פניני נקט בתכסיס עכור ונבזי, “מש- שלח את ידו המטונפת למבושיו של השחקן הרוסי לפת, חפן, ומעך את אשכיו של יריבו אלכס מאריץ’ שחקן קבוצת הכדורסל של לוקומוטיב קובאן, והוריד אותו לקרשים”. ביזיון. חופן ומועך האשכים גיא פניני לא הורחק משורות מועדון מכבי ת”א. 

האם ייתכן כי שלמה אייזיק ה- Owner של קבוצת הפועל חולון מיהר להדיח את שחקנו המצוין גלן רייס ג’וניור (?) את זאת עוד נראה. עוד חזון למועד (!). ברור לכל בר בי רב כי הטמעתו של הליך “האמריקניזציה” בעורקיו של הכדורסל הישראלי נושא חטאים הרבה יותר כבדים מהאגרוף שתקע גלן רייס ג’וניור בפניו של גיא פניני הפרובוקטור והמסית המתגרה.

דן שמיר מאמן קבוצת הכדורסל של הפועל חולון.

מאז סילוקו של גלן רייס ג’וניור משורות הפועל חולון בגין אותה התקרית עם גיא פניני הפסידה הקבוצה שלו ב- חמשת המשחקים האחרונים שלה, כלהלן :

מחזור 27, 29 באפריל 2018 : הפועל ת”א – הפועל חולון 65:89

מחזור 24, 26 באפריל 2018 : הפועל חולון – מכבי ת”א 86:82

מחזור 26, 21 באפריל 2018 : הפועל חולון – מכבי אשדוד 89:76

מחזור 25, 15 באפריל 2018 : הפועל ירושלים – הפועל חולון 75:82

מחזור 23, 9 באפריל 2018 : הפועל חולון – גלבוע / גליל 94:89

דן שמיר מסביר למומחה הכדורסל של עיתון “הארץ” אריה ליבנת (יום חמישי – 26 באפריל 2018) את פשר הפסדיו, כלהלן : “…ברגע שאתה משחק לא טוב, אתה הופך להיות פגיע במקומות החלשים שלך…”. אפשר להביע את הרעיון גם בסדר מילים הפוך : “ברגע שאתה פגיע במקומות החלשים שלך, אתה משחק לא טוב…”. גלן רייס ג’וניור הוא אובדן איכות עצום ל- הפועל חולון.

שמוליק ברנר מאמנה הצעיר והמבטיח וגם המפוטר של קבוצת הכדורסל מכבי ראשל”צ ומינויו של המאמן הוותיק במקומו צבי שרף.

ובאותה נשימה : עמותת הניהול של קבוצת הכדורסל מכבי ראשל”צ בראשותו של יצחק פרי נעדרת אורך רוח, מיהרה לפטר לפני זמן מה את מאמנה הצעיר והמבטיח שמוליק ברנר, והביאה במקומו לשורות המועדון את המאמן הוותיק והכושל צבי שרף. עד לסגירת הגיליון הספיק המאמן החדש / ישן שלן מכבי ראשל”צ לנצח במשחק בודד ולהפסיד בארבעה משחקים, כלהלן :

מחזור 27, 28 באפריל 2018 : מכבי ראשל”צ – נס ציונה 101:91

מחזור 23, 9 באפריל 2018 : הפועל ת”א – מכבי ראשל”צ 79:82

מחזור 24, 12 באפריל 2018 : מכבי ראשל”צ – הפועל אילת 66:73

מחזור 25, 16 באפריל 2018 : עירוני נהריה – מכבי ראשל”צ 72:87

מחזור 26, 21 באפריל 2018 : גליל / גלבוע – מכבי ראשל”צ 76:78

השדר המוביל גיל ברק והפרשן המוביל שי האוזמן משדרים ישיר את משחק הכדורסל הפועל ירושלים – גלבוע / גליל 90:86 (מוצ”ש – 28 באפריל 2018).

גיל ברק הוא עיתונאי ושדר בסדר גמור מהשורה, אבל שי האוזמן הוא פרשן וגם איש טלוויזיה כלבבי. יש בו משהו מיוחד : הטקסטים שלו מחכימים, חסכוניים אולם רוויי ידע וחוכמה, רהוטים, בהירים, יעילים, ו- שנונים, מנותחים בהיגיון (רב), הוויזואליה שלו נאה על המסך, ורחוק מלהיות פטפטן כרחוק מזרח ממערב. אישיותו הטלוויזיונית של שי האוזמן, טון דיבורו המאופק, ויכולת ההתנסחות שלו הברורה וקצרה גורמת לי אושר של ממש.

ליאור שליין ו- “גב האומה” בערוץ 10 (מוצ”ש – 28 באפריל 2018).

ליאור שליין הוא ווירטואוז טלוויזיה שהעפיל אמש לשיא חדש ב- “גב האומה” בעת השיח שלו אודות שרת התרבות והספורט מירי רגב. הוא לא רק האפיל על מירי רגב, הוא שם בצֵל גם את הפנל שלו אורנה בנאי + עידו רוזנבלום + עקיבא נוביק. היחידה שמתקרבת אליו במשהו בפאנל שלו, היא עינב גלילי.

יצחק שוּם ה- Owner הכושל והרָדוּד של קבוצת הכדורגל המובסת הפועל כפר סבא בליגה הלאומית.

מדובר ב- בדיחת ניהול מהלכת. אלוהי הכדורגל העניש ומעניש אותו בעונה הנועחית 2018 – 2017 לאחר שביצע בהתנשאות את חטא פיטוריו והדחתו ללא כל סיבה של המאמן המצוין מסאי דגו מקבוצת הפועל כפר סבא בעת שניצבה בראש הטבלה. יצחק שום הוא Owner דל ומתנשא, נטול הישגים, ו- רברבן.

חיים סיליבס מאמן קבוצת הכדורגל של הפועל קריית שמונה בליגת העל.

אין אושר גדול יותר מלראות את המאמן הצעיר חיים סיליבס יחדיו עם קבוצתו הפועל קריית שמונה מביסים 2:1 את מכבי חיפה באצטדיון “סמי עופר” ואת את הצוות ה- import ההולנדי של נשיא המועדון החיפאי העשיר יעקב שחר.

אלי גוטמן לשעבר מאמן כושל של נבחרת ישראל בכדורגל משמש היום פרשן כדורגל מגוחך של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים.

לאחר הפסדה של מכבי חיפה בראשות מאמנה ההולנדי פרד רוטן (שלושה חודשים בתפקיד) באצטדיונה “סמי עופר” ל- הפועל קריית שמונה 2:1, נשא אלי גוטמן את דבר הקטגוריה שלו נגד פרד רוטן בפני צופי הטלוויזיה של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים, כמו פרופסור ידען בעל רקורד בתורת מדעי הכדורגל, וכה אמר : “…שלושה חודשים של מאמן כדורגל זה פרק זמן מספיק נרחב בכדי לראות קבוצה קומפקטית ואגרסיבית…אני לא רואה…קבוצה שמניעה כדור…הם מניעים את הכדור שבלונית, לא מספיק לעומק, קבוצה שיוצרים מולה התקפות מעבר ואין כיסוי של שחקני מטרה…כל הפרמטרים האלה של המשחק…קבוצה שלא לוחצת עם איבוד כדור…היא לא יכולה ללחוץ כי יש פערים בין חלקי הקבוצה…כל הפערים האלה היו חייבים להיות הרבה יותר טובים לאחר שלושה חודשים של עבודה של מאמן…”. מי שמדבר. אלי גוטמן הוא קשקשן בלתי נלאה. דבריו חסרי ערך ונעדרי תוקף של מומחה קטנצ’יק. כל בר בי רב זוכר שאלי גוטמן היה מאמנה הכושל במשך ארבע שנים (14.10.2015 – 27.11.2011) של הנבחרת הלאומית. אלי גוטמן נכשל כישלון קולוסאלי מחורבן בשתי הזדמנויות להנהיג ולאמן את נבחרת ישראל בכדורגל, ו- להעפיל עמה למונדיאל ברזיל 2014 ו- ליורו צרפת 2016. עכשיו הוא מטיף דעת, תורה, ו- מוסר באולפן ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים ללא שום התבוששות בשם אלוהי הכדורגל לפרד רוטן. בדיחה. עסק עלוב ומגוחך.

עיתון “הָאָרֶץ”.

אני אוהב את עיתון “הארץ” וגם את מדור הספורט שלו אבל שונא את ההגזמות וההפרזות של חלק מעיתונאיו. אריה ליבנת מומחה הכדורסל של העיתון מפרסם היום (יום שני – 30 באפריל 2018) פוסט נוסטלגי תיעודי ענק אודות כדורסלן העבר גרשון “גרשי” דקל שחקן הפועל ת”א ונבחרת ישראל. כותרת הפוסט שלו, “הוא לא היה צריך טבעת, כל זריקה הייתה רק רשת”,  היא בומבסטית ולא מדויקת. הפוסט המעניין רחב הידיים הוא רווי געגועים אודות גרשון דקל והתקופה ההיא שחלפה לבלי שוב. חולשתו נעוצה בהענקת כתרים מופרזים לגיבור העלילה. אריה מליניאק מדווח לאריה ליבנת, “…אני יכול לספר שהחלום של חנן קרן היה להיות גרשי דקל. גרשי לא היה צריך טבעת, כל זריקה שלו הייתה רק רשת. היו מסדרים לו חסימות, וברגע שהיו מוסרים לו את הכדור אפשר היה לרדת להגנה. אם היריב לא הצליח למנוע ממנו את הכדור, זה היה סל…”. אריה מליניאק מתעקש שוב להיות מר גוּזְמַאי הַבַּדַאי. אריה ליבנת רשם פוסט נטול כל סטטיסטיקות שאמורות להעניק תימוכין לגרסתו של אריה מליניאק וכדי לאמת את דבר הכותרת שטוענת שגרשון דקל היה צלף. לא בסדר שהוא מתבסס על שמועות שמפיץ אריה מליניאק. במקום אחר מגדיר אריה מליניאק את גרשון דקל כ- “קלעי אבסולוטי”. שוב הפרזה שמחלישה את הפוסט התיעודי של אריה ליבנת. בעמודה השנייה של הפוסט רושם אריה ליבנת ומעניק לגרשון דקל את התואר, “שחקן אגדי”. אם גרשון דקל הוא קלעי אבסולוטי ושחקן אגדי, כמתואר בפוסט, אזי אֵלוּ עוד מילים נותרו בלקסיקון כדי להגדיר את איכותם של כוכבי ה- NBA, למשל, סטפאן קרי, ו/או קווין דוראנט, ו/או לברון ג’יימס, ו/ או מייקל ג’ורדן…??? הכרתי בזמנו היטב את גרשון דקל. איש “הפועל” מובהק שהיה בשעתו שחקן כדורסל טוב וגם קלעי לא רע. תיעוד מהימן איננו זקוק לניפוח מידות והגדשת הסאה. ועוד דבר : מה כל כך קשה למר אריה ליבנת לזהות בתמונה המלווה את הפוסט, “הוא לא היה צריך טבעת, כל זריקה הייתה רק רשת”, חוץ מגרשון דקל גם את חברו לקבוצה רמי גוט ואת שני שחקני מכבי ת”א חיים “חיימון” שטרקמן ותנחום “תני” כהן מינץ ז”ל. אף על פי כן תודה לאריה ליבנת על התיעוד הנוסטלגי החשוב שמתאר אדם טוב, איש חינוך, ו- ספורטאי וכדורסלן הגון בשורות הפועל ת”א ונבחרת ישראל בשם גרשון דקל (בן 75 היום).

הח”כ גב’ אורלי לוי.

אין שום סיכוי שהח”כ הנ”ל גב’ אורלי לוי תצבור 8 מנדטים בבחירות הבאות לכנסת הבאה, כפי שניבא לה סקר אווילי של ערוץ 10. אורלי לוי גם לא תשיג ולוּ מנדט אחד.

הפרובוקטור גיא פניני איננו טלית שכולה תכלת (1).

תזכורת (1) : יום ראשון בערב – 2 בדצמבר 2012, היכל הספורט ביד אליהו. מכבי ת”א מארחת את הפועל ת”א במחזור ה- 8 של ליגת העל בכדורסל : גיא פניני שחקן וקפטן קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב + אורי דגון עורך אתר האינטרנט של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים + קוראת השפתיים גב’ צביה בורנשטיין.

ראיתי בשעתו בערוץ הבית שלי, ערוץ 10, את גיא זוהר חושף במהדורה המרכזית את הטקסט המדויק, מילות נאצה קשות, שהטיח גיא פניני (שחקן עלוב ו- מטונף של מכבי ת”א כפי חשף את עצמו במשחק הכדורסל מכבי ת”א – הפועל ב- 2 בדצמבר 2012) לעברו של יונתן שולדבראנד באמצעות כתוביות : “יא בן של זונה…יא גרמני נאצי…זבל…שאבא שלך ימות מסרטן בראש…אתה זבל…שאבא שלך ימות”. הגורל בדרך כלל מתחשבן בבוא העת עם כדורסלנים מטונפים מהסוג הנקלה הזה שמתקראים בטעות ספורטאים. מתברר שמר אורי דגון העורך הראשי הערני של אתר האינטרנט של ערוץ 5 בכבלים הוא אבי הכתבה שסיפק ערוץ הכבלים שלו לערוץ 10. אורי דגון עלה על פרשת הטקסט המביש כבר בלילה של 2 בדצמבר 2012 לאחר תום השידור הישיר של המשחק בערוץ 5 בכבלים. (ערוץ 5 הוא ה- Originate של שידור הישיר של המשחק מכבי ת”א – הפועל ת”א ובעל הזכויות). אורי דגון ניצב על המשמר ובאינסטינקטים העיתונאיים שלו חשד מייד בגיא פניני. הוא חש שיש לו סיפור. אורי דגון פעל במהירות והזמין את המומחית המיומנת לקריאת שפתיים גב’ צבייה בורנשטיין כדי לפענח את טקסט הנְאָצוֹת הנוראי. לביאור הטקסט הנבזי והמחליא ופרסומו בפני הציבור יש ערך עיתונאי וחינוכי בל ישוער. צריך לומר כאן בריש גלי וכהאי לישנא כי אורי דגון חולל כאן עבודה עיתונאית מהירה וערכית חשובה ביותר. אתר האינטרנט של ערוץ 5 בכבלים הגיש אם כן לערוץ 10 כתבה בלעדית מוכנה ומגובשת. אתר האינטרנט של ערוץ 5 בכבלים וערוץ 5 עצמו ראויים לשבחים על עבודתם העיתונאית המצוינת. בימאי ניידת הטלוויזיה זיו רסקין, העורך שלו עופר גרוס, ועורך אתר האינטרנט של ערוץ 5 אורי דגון שווים קומפלימנטים כפולים. אנוכי סמוך ובטוח ששלושת האישים האלה רשאים להיות גאים בהישגם המקצועי על מרקע הטלוויזיה וגם על צַג המחשב. לטלוויזיה יש מעמד ותפקיד מיוחד בשל הכלים העומדים לרשותה כדי לשמור על דין צדק, הגינות ויושרה. היא כלב שמירה על טוהר הספורט. ערוץ 5 בכבלים הגשים זאת הלכה למעשה.

טקסט תמונה : 2 בדצמבר 2012. מר אורי דגון עורך אתר האינטרנט של ערוץ 5 (ערוץ הספורט) בכבלים. האיש הזה עשה עבודה עיתונאית ראויה לכל שבח ועל כן זכאי לכל המחמאות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יום ראשון בערב-2 בדצמבר 2012. היכל הספורט ביד אליהו. מכבי ת”א מארחת את הפועל ת”א במחזור ה- 8 של ליגת העל בכדורסל. ניב רסקין (עיתונאי ושדר טוב) וצבי שרף (פרשן מגוחך) מאיישים את עמדת השידור של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים ומשדרים אותו ישיר לצופים שלהם.

יום ראשון בערב – 2 בדצמבר 2012. היכל הספורט ביד אליהו. מכבי ת”א מארחת את הפועל ת”א במחזור ה- 8 של ליגת העל בכדורסל. ערוץ 5 בכבלים משדר ישיר את המשחק. 1:46 דקה לפני תום הרבע השלישי כשלוח התוצאות מראה 51:66 לטובת מכבי ת”א, לוחץ הבימאי זִיו רָסְקִין על אחד ממקשי המצלמות בניידת השידור ומנתב לצופים בישראל בפריים הטלוויזיה שלו תמונה ב- Close Up הַמַרְאָה את גיא פניני שחקן מכבי ת”א בגופייה צהובה צמוד מאוד קצת מאחור לכתפו הימנית של יונתן שולדבראנד שחקן מכבי ת”א. ניתן להבחין בקלות כי שפתיו של גיא פניני נעות. רואים שהוא מדבר, אך אל מי ? כל צופה טלוויזיה שואל את עצמו מייד האם גיא פניני מדבר אל עצמו ו/או פונה אל יונתן שולדבראנד ? יונתן שולדבראנד שומע את הטקסט הארסי אך פניו נשארים אטומים והוא איננו מגיב. למרות הוויזואליה המצוינת שמשדר לנו זיו רסקין אי אפשר לשמוע את קולו של גיא פניני. ה- Video טוב מה- Audio. כאן נכנס לתמונה שַדָּר המשחק ניב רסקין שהוא גם עיתונאי שאפשר לסמוך עליו ועושה סדר בעניינים. ניב רסקין פונה אל הפרשן שלו צבי שרף, עושה סדר בעניינים, ומסייע לצופים להבין את המתרחש. הוא שח לפרשן את הטקסט הבא : “רואים שגיא פניני אומר ליונתן שולדבראנד אתה זבל…תראה את השפתיים שלו…אתה דפוק בראש”. צבי שרף מחזיר לו : אתה קורא שפתיים…?”. ניב רסקין : “כן”. צבי שרף : “אתה עברת קורס למה לא לקחת אותי ?”. ניב רסקין : “אני לא מת על זה שאתה יכול לבוא לשחקן ולהגיד לו שאתה זבל…אתה אפס…לא מת על זה…לא אוהב את זה…”. צבי שרף : “אז למה לא התייחסת קודם לקטטה המילולית בין שון ג’יימס לג’ף אלן…?” ניב רסקין : “כי גיא פניני הוא היום קפטן מכבי ת”א…כי גיא פניני הוא קפטן מכבי ת”א…”. והייתי מוסיף משלי לניב רסקין : “…גיא פניני הוא קפטן מכבי ת”א אך הוא קודם לכן וראשית דבר אמור להיות בן אדם…”. גיא פניני חשף את עצמו בפני מצלמות ערוץ 5 בכבלים ומיליוני צרכני תקשורת עליהם נמנים צופי טלוויזיה, קוראי עיתונים , וגולשי אינטרנט – כאיש רדוד, ירוד, ועלוב, וגם מטונף. מה מניע ספורטאי ברמה של קפטן של מועדון פאר לאומי ואירופי בכדורסל, מי שאמור לשמש השראה למאות אלפי ילדים ובני נוער ולהוות דוגמא אישית עבורם – לפעול כפי שפעל כפרובוקטור מחליא ומסריח, וללא כל סיבה ? מדובר במעשה נבלה של שחקן וקפטן שמתיימר להיות ספורטאי. אני משאיר את התשובות (אם יש כאלה) למאמרי המערכת בעיתונות הכתובה והמדיה האלקטרונית. אותי מעניין כיצד הטלוויזיה טיפלה בנושא.

הפרובוקטור גיא פניני איננו טלית שכולה תכלת (2).

תזכורת 2 : ערבו של יום חמישי – 9 בינואר 2014, היכל הספורט ביד אליהו: גיא פניני שחקן קבוצת מכבי ת”א בכדורסל לופת ומועך את אשכיו של יריבו אלכס מאריץ’ שחקן קבוצת הכדורסל של לוקומוטיב קובאן ומוריד אותו לקרשים. מדובר לא רק בעבירה מלוכלכת ירודת מוּסָר, אלא בתקיפה פלילית של ממש. השַדָּר המוביל ניב רסקין והפרשן שלו עודד קטש משדרים ישיר את המשחק ואת גרסת “גיא פניני אלכס מאריץ'” לצופי ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים. יורם ארבל ופיני גרשון משדרים ישיר במקביל את אותו המשחק הנ”ל אולם בווריאנט – תמליל שונה לצופי ערוץ הטלוויזיה הארצי מס’ 10. 

9 בינואר 2014 : ניב רסקין ועודד קטש משדרים ישיר את “סצנת לפיתת האשכים” המוקרנת בערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים : גיא פניני חופן ומועך את אשכיו של יריבו הרוסי אלכס מאריץ’, ו- מכבי ת”א  מנצחת בהיכל הספורט ביד אליהו את הקבוצה הרוסית לוקומוטיב קובאן 75:85. 

ערבו של יום חמישי – 9 בינואר 2014. ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים משדר ישיר בטכנולוגיית HD מהיכל הספורט ביד אליהו את משחק הכדורסל מכבי ת”א – לוקומוטיב קובאן 75:85 במסגרת המחזור השני ב- Top 16 ב- Euroleague. צוות השידור שלו כלל את השַדָּר המוביל ניב רסקין ולצדו את הפרשן עודד קטש. ערוץ 5 בכבלים נהנה באותו ערב מסיגנל השידור שהפיק ערוץ 10 באמצעות ניידת השידור של אולפני הרצליה. בימאי הסיגנל הטלוויזיוני הזה היה מר ראובן “רוביק” פודגור. המפיק היה רונן רָץ. העורך היה משה סגל. לפתע דווקא באותו האירוע הגס, הבוטה, והמשפיל ההוא בו פוגע גיא פניני ביודעין ובכוונה תחילה בערוותו של אלכס מאריץ’ ומועך בכף יד ימין שלו את אשכיו – סמוך לתום הרבע השלישי, ובעוד בימאי ערוץ 10 רוביק פודגור מזעיק ל- “אוויר” את שני ההילוכים החוזרים של מצלמות מס’ ומס’ 6 של ניידת השידור המוכיחים חד משמעית כי גיא פניני הוא עבריין סדרתי, נִבְעַר ועַז פנים – מעלה בימאי ערוץ 5 בכבלים על אותם 2 ה- Replays של סיגנל ערוץ 10 הודעה על בחירת השחקן המצטיין (בלוויית קולו של השדר המוביל ניב רסקין) ומייד אח”כ וגם פרסומות מסחריות בחלק התחתון של המסך (בליווי קריינות מסחרית מתאימה). בתום החלק הפרסומי מלווים השדר המוביל ניב רסקין והפרשן שלו עודד קטש את תמונת ה- HD המחורבנת והמטופשת (בה האירוע המשפיל משמש רקע לפרסומות המסחריות) בטקסט רדוד ועלוב להחריד. ניב רסקין מתלוצץ ומעיר לעודד קטש, “…רוב הסיכויים שזה פניני – אתה אומר, אלה האזורים האהובים עליו…”. אם כך ברור שניב רסקין בוחר להתחפש ברגע זה ליורם ארבל. זהו לא ניב רסקין שאנוכי מכיר מהטלוויזיה. הוא איננו עיתונאי. או עיתונאי רק כשמתחשק לו, ו- עודד קטש איננו פרשן טלוויזיה. עודד קטש מי שהיה פעם שחקן כדורסל נערץ במכבי ת”א ונבחרת ישראל, מופת ומודל לחיקוי עבור הנוער הישראלי – הפך להיות מְאוּמָה ליד המיקרופון בתאריך ההוא של 9 בינואר 2014. איש כבוי.

האשם העיקרי בפספוס ובמצב המגוחך והמטופש שנוצר בעת קונקרטית ב- “אוויר” של ערוץ 5 בכבלים בזמן השידור הישיר של ” פרשת גיא פניני – אלכס מאריץ’ “ המבישה הוא העיתונאי והשדר המוביל מר ניב רסקין. על השדר המוביל רובצת אחריות עיתונאית עצומה במשך כל זמן ניווט השידור הישיר. לא ייתכן כי שדר מוביל וותיק ובעל ניסיון ברמתו של ניב רסקין שיושב בעמדת שידור מסודרת ונוחה במקום ההתרחשות בהיכל הספורט ביד אליהו, מחמיץ סיפור עיתונאי חשוב כזה כמו טירון.

לזכותם של אנשי ערוץ 5 בכבלים (בערוץ וגם באתר האינטרנט) יש לומר כי מאוחר יותר הם התעשתו ותיקנו את הדרוש תיקון .

2. העיתון “ישראל היום”.

נחמד לראות את כתב הכדורסל של “ישראל היום” מר אבי סגל חוזר בתשובה ביום ראשון – 12 בינואר 2014 ומעניק כותרת לפוסט ה- התאוששות שלו “האזור הרגיש”. מי שקרא את הפוסט הזה של אבי סגל מתרשם כי הוא נכתב מנקודת מבט אישית. בסוף הפוסט כותב אבי סגל כלהלן : “קפטן הוא הפנים של הקבוצה. אחרי הַמִקְרֶה הַגְבוּלִי הזה יהיה מעניין לראות כיצד מכבי ת”א תנהג אם שון ג’יימס יהיה מתי שהוא מחוץ לסגל”. מעניין לדעת באיזה טקסט היה אבי סגל משתמש אילו אותו גיא פניני היה פוגש את אותו אבי סגל ברחוב , תופש את מבושיו וערוותו שלו ומועך את אשכיו ? האם גם אז היה מגדיר זאת כ- “מקרה גבולי”…??? ברור שהכול עניין אישי ובעיני המתבונן . מעמדת הכתיבה וזווית התצפית הנוחה של אבי סגל בהיכל הספורט ביד אליהו , או שלא מבחינים כלל בעבירה מורלית כה נבזית ומכוערת, ואם כן, אז על זירת הכדורסל היא נראית כ- “מִקְרֶה גְבוּלִי”.

יום ראשון – 12 בינואר 2014. העיתון ” ישראל היום”. כתב הכדורסל של “ישראל היום” מר אבי סגל מעניק פרשנות אישית ל- “אזור הרגיש” ומתייחס לפרשה המבישה “גיא פניני – אלכס מאריץ’ “ כאל מקרה גבולי. 

3. העיתון “ידיעות אחרונות”.

חביב לקרוא ולראות את מר רפי נאה כתב ופרשן הכדורסל הוותיק של “ידיעות אחרונות” משחזר את הפרשה המבישה מכוערת של “גיא פניני – אלכס מאריץ’ “. צילומי ה- Replays של מצלמות מס’ 4 ומס’ 6 בניידת השידור של אולפני הרצליה תחת פיקודו של הבימאי ראובן “רוביק” פודגור מוכיחות ללא כל ספק ובאופן חד משמעי כי גיא פניני שולח את יד ימין הארוכה שלו ביודעין ובמתכוון לאזור חלציו של אלכס מאריץ’, מפשפש במכנסיו, מוצא ולופת את אשכיו של יריבו ואז מועך, ומשליך את את אלכס מאריץ’ לזירת הפרקט פגוע נפשית וגם נאנק מכאבים אמיתיים. שלושת שופטי המשחק כריסטודולו (יוון), אנקראלי (טורקיה), ו- מריסיץ’ (סרביה) לא הבחינו במעשה הַנְבָלָה והמשחק המשיך להתקדם באין מפריע לקראת תום הרבע ה- 3 . גם עיתונאי העיתונות הכתובה לא ראו דבר למרות שהם יושבים בעמדות כתיבה נוחות בעלות תצפית טובה על הנעשה במגרש. אני מכיר את מר רפי נאה 47 שנים. הוא עיתונאי ישר דרך והגון. רפי נאה הלך אצל גיא פניני ושאל את גיא פניני מה באמת קרה שם בינו לבין אלכס מאריץ’. גיא פניני ענה לו, “בכלל לא ידעתי שזה קרה”, ועורך מדור הספורט השתמש בעדותו של גיא פניני כ- כותרת. המצלמות אינן יודעות לשקר. הן דוברות אמת. ההילוכים החוזרים ממצלמות הטלוויזיה של ערוץ 10, מס’ 4 של יוסי הרוש ומס’ 6 של אילן ברדה מבהירות היטב כי מדובר במעשה מטונף ומכוון שאין עליו מחילה. גיא פניני איננו מדאיג אותי. הוא ראוי לבוז גלוי ועונש הרחקה ממגרשי הספורט. מדאיגה אותי חוות דעתו של מר שמעון מזרחי יו”ר מועדון הכדורסל של מכבי ת”א מאז ספטמבר 1969 אודות המקרה הנקלה והמכוער, כשאמר לרפי נאה כלהלן : “המשחק (מכבי ת”א ניצחה את לוקומוטיב קובאן 85 : 75) ייזכר בגלל התצוגה המצוינת. ברור לגמרי שזה לא היה בכוונה”. צריך להבין שהטקסט הזה (מצוטט מתוך כתבתו של רפי נאה) נאמר ע”י חתן פרס ישראל. המסר של שמעון מזרחי הפוך ב- 180 מעלות ממה שמצלמות הטלוויזיה של הבימאי רוביק פודגור מספרות לנו. אם על פי עדותו של שמעון מזרחי העבירה המטונפת של גיא פניני על אלכס מאריץ’ נעשתה שלא בכוונה, הפירוש לכך מעברו השני של הטקסט הזה, כי המצלמות משקרות. אבל זה לא נכון. המצלמות דוברות אמת לאמיתה.

יום ראשון – 12 בינואר 2014 . ראה העיתון “ידיעות אחרונות”. גיא פניני טוען בפני רפי נאה בעניין לפיתת יד ימין שלו את ערוותו ואשכיו של אלכס מאריץ’, “בכלל לא ידעתי שזה קרה ובטח שזה לא היה מכוון”. הבוס שלו יו”ר המועדון שמעון מזרחי מסר את עדותו שלו כלהלן : “ברור לגמרי שזה לא היה בכוונה”

4. עיתון “הארץ”.

פרשן הכדורסל של עיתון “הארץ” מר אייל גיל מעניק היום להתבוננות העיתונאית במקרה המביש “גיא פניני – אלכס מאריץ’ “ את הכותרת “נוגעים באזורים רגישים”. אייל גיל איננו מתעצל ודולה מארכיון עיתונו התייחסות חריפה ביותר של יו”ר מכבי ת”א עו”ד שמעון מזרחי בעלת מבט שונה ואחר, לעבירה מכוערת ומסוכנת שביצע גיא פניני ב- 2007 (אז שחקן הפועל ירושלים) במשחק הפועל ירושלים – מכבי ת”א באולם מלחה בירושלים במכוון מאחור על ליאור אליהו (אז שחקן מכבי ת”א) . הנה הציטוט פרי גילויו של אייל גיל ב- “הארץ” המתייחס להצהרתו ההיא של שמעון מזרחי מ- 2007 הנוגעת לעבירה הקשה והבלתי ספורטיבית שביצע גיא פניני על ליאור אליהו : “ספורטאים לא מתנהגים ככה לספורטאים אחרים ושום התנצלות שלאחר מעשה לא יכולה לכפר על דבר כזה. השופטים היו צריכים להרחיק אותו במקום. אני לא מבין מדוע המאמן שלו לא הוציא אותו מהמגרש. עצם השארתו הייתה יכולה לגרום לפרובוקציה גדולה”ואז הסביר מר שמעון מזרחי חתן פרס ישראל שהעבירה הַמְכוֹעֶרֶת, הנִקְלֵית, וְהַמְבִישָה שביצע גיא פניני על אלכס מאריץ’ נעשתה לא בכוונה. אולם מצלמות הטלוויזיה של הבימאי המצוין והעירני רוביק פודגור סותרות את עדותו וטוענות ההפך לחלוטין.

יום שלישי – 14 בינואר 2014. ראה עיתון “הארץ”. אבחנה מדויקת, נוקבת, והגונה של פרשן הכדורסל של עיתון “הארץ” מר אייל גיל הנוגעת לעבירה המורלית החמורה והמטונפת שביצע גיא פניני נגד שחקן לוקומוטיב קובאן אלכס מאריץ’, ולזווית ההתבוננות האוהדת והמביכה של הבוס שלו שמעון מזרחי. כששמעון מזרחי אומר לציבור כי “ברור לגמרי שזה לא היה בכוונה” הוא צריך להבין שאין מדובר כאן ב- “אירוע ספרותי” שניתן לפַרְשֵן אותו ולצעוד קדימה כאילו לא קרה כאן כלום . מדובר ב- “אירוע מתמטי” ש- מתועד ומצולם היטב ע”י מצלמות טלוויזיה בו העובדות ברורות לחלוטין . גיא פניני תפש בכוונה תחילה וביודעין את ערוותו של יריבו אלכס מאריץ’ ומעך את אשכיו בעת התמודדות ספורטיבית במשחק כדורסל. על עבירה מטונפת ונבזית שכזאת אין סליחה. עדותו של שמעון מזרחי, כי, “ברור לגמרי שזה לא היה בכוונה”, נתפסת ע”י רבים בציבור וגם בעיתונות כבלתי אמינה, לא מהימנה, ולכן גם לא חשובה. אם שמעון מזרחי מתעקש להעניק גיבוי לשחקן הפוגע שלו באמצעות הטקסט החמקני הזה, “ברור לגמרי שזה לא היה בכוונה”, שייבושם לו. זה עניינו והבעיה שלו ושל אגודתו . בעיניי כמי שצפה במשחק מכבי ת”א – לוקומוטיב קובאן 75:85 בשידור הישיר בערוץ 10 מדובר לא רק בניסוח חמקמק אלא בשיגור מֶסֶר לא חינוכי ובתמיכה לא מוסרית. ברור שהמצלמות אינן משקרות. שחקן הכדורסל של מכבי ת”א גיא פניני עבר לפני חמישה ימים עבירת ספורט נִקְלֵית וּבְּזוּיָה נגד אלכס מאריץ’. יש שיגידו כי אין מדובר בעבירת ספורט אלא בתקיפה פלילית גסה שאין לה דבר וחצי דבר עם התמודדות ספורטיבית. הערה שלי : המידע מבוסס גם על החומר שמתפרסם בפוסט מס’ 341.

תזכורת מפוסט מס’ 338 : גיא פניני שחקן מכבי ת”א לוֹעֵג אמש (יום חמישי – 9 בינואר 2014) שוב לכללי ההגינות האלמנטריים הנוגעים ליריבות ספורטיבית. הוא שולח תוך כדי המשחק את יד ימין שלו למכנסיו של יריבו מקבוצת לוקומוטיב קובאן אלכס מָארִיץ’, תופס את מבושיו, לוחץ על אשכיו, וממוטט אותו לזירת פרקט הכדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו. האירוע הנבזי מתרחש 1:49 דקה לסיום הרבע ה- 3 בשעה שמכבי ת”א צועדת ביתרון בתוצאה 58:61. 

9 בינואר 2014 : יורם ארבל ופיני גרשון משדרים ישיר את “סצנת לפיתת האשכים” המוקרנת בערוץ 10 : גיא פניני חופן ומועך את אשכיו של יריבו הרוסי אלכס מאריץ’, ו- מכבי ת”א מנצחת בהיכל הספורט ביד אליהו את הקבוצה הרוסית לוקומוטיב קובאן 75:85. 

יום חמישי – 9 בינואר 2014. היכל הספורט ביד אליהו. דקה אחת וארבעים ותשע שניות לסיום הרבע ה- 3 במשחק מכבי ת”א – לוקומוטיב קובאן (רוסיה) במסגרת המחזור השני ב- Top 16 של ה- Euroleague. התוצאה במשחק 61 : 58 לטובת מכבי ת”א . שחקני קובאן תוקפים את הסל הצפוני. אלכס מאריץ’ שחקנה הגבוה של קובאן (2.11 מ’) מבצע חסימה נגד גיא פניני. גיא פניני מנסה לעקוף אותו . בעודו נע במסלול העקיפה שולח גיא פניני את יד ימין שלו למכנסיו של אלכס מאריץ’. אלכס מאריץ’ מנסה לסלק את היד הזדונית אולם גיא פניני זריז ומיומן יותר במאבקים סמויים מעין השופטים , מ- העיתונאים הרבים שנוכחים בהתמודדות בהיכל , וגם מעיניהם של 11000 (אחד עשר אלף) צופים המאכלסים עד לעייפה את יציעי ההיכל ביד אליהו . הוא תופש את מבושיו של אלכס מאריץ’ בכף ידו הימנית ומועך את אשכיו. הענק הסרבי מתמוטט על הפרקט, אולם המשחק נמשך כאילו לא קרה כלום. רק מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 10 בראשות הבימאי המצוין והעירני ראובן “רוביק” פודגור חושפות לפרטי פרטים בשידור הישיר את מעשה הַנְבָלָה הַמְנוּבַז של גיא פניני. המצלמות כידוע אינן משקרות. הן דוברות אמת. אמש (יום חמישי – 9 בינואר 2014) התברר כי האיש גיא פניני הזה שמתחזה לספורטאי, לועג שוב לכל חוקי וכללי ההגינות המקובלים בעת התמודדות ספורטיבית. לפני זמן לא רב כינה את שחקן הכדורסל של הפועל ת”א יונתן שולדבראנד במונולוג נבזי של Trash Talk בשעת התמודדות תחרותית “נאצי”, ואיחל לו “סרטן בראש”. מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים חשפו אז את גיא פניני כבן בליעל. שחקן הכדורסל המכוער הזה נתפש כמלוכלך. אגודת מכבי ת”א שללה ממנו את פקיד הקפטן והוא גם הורחק מזירת הכדורסל לפרק זמן כלשהו ואף נקנס. גיא פניני הביע אז צער על התנהגותו הנבזית ההיא והבטיח כי הדבר לא יִישָנֶה. הוא חזר למגרשים ואמש גם שָב לסוּרוֹ . מה מניע את האיש הזה לשחק משחק כה מטונף ושָפֵל ? מדהים ששום עיתונאי מחמשת העיתונים המובילים “ידיעות אחרונות”, “הארץ”, “ישראל היום”, מעריב”, ו- “סוף השבוע” לא ראה אמש דבר ביד אליהו. בעיניהם גיא פניני נותר ספורטאי זך וטהור שחזר בתשובה.

אתה נוטל וקורא בבוקר את עיתוני יום שישי (10 בינואר 2014) ולא מאמין למראה עיניך. Nada. מדהים. כל העיתונאים וכתבי ופרשני הכדורסל הבכירים במדינת ישראל לא הבחינו במעשה ידו של בן בליעל. רפי נאה ואריה מליניאק מ- “ידיעות אחרונות” מספרים בפרוטרוט במאמרי הדיווח והפרשנות שלהם לקוראיהם כי מכבי ת”א ניצחה את לוקומוטיב קובאן 75:85, אך לא מתייחסים ולו במילה לאירוע המביש של גיא פניני. הכותרת של הפוסט של רפי נאה היא “סופו שואו” ושל אריה מליניאק “מיתולוגיה יוונית”, כאילו שני העיתונאים הוותיקים הללו מנותקים מהמציאות וכלל לא היו נוכחים בהיכל הספורט ביד אליהו אֶמֶש (יום חמישי – 9 בינואר 2014). כנ”ל אבי סגל ואלי סהר מ- “ישראל היום”. הכותרת של אבי סגל “הוריקן סופו” ושל אלי סהר “הפצוע היווני”. שום דבר מפְּרִי המַקְלָדוֹת שלהם אודות המקרה המְשוּקָץ של גיא פניני. אריה ליבנת מ- “הארץ” מתעלם גם הוא מהאירוע הנִקְלֶה. הכותרת שלו “חיה פצועה” מתייחסת לסופוקליס שחורציאניטיס כמובן ולא לאלכס מאריץ’. כמוהו אבי אורנן מ- “מעריב”. הכותרת של אבי אורנן היא “סופו ברצון”, אולם שום אוֹת אודות גיא פניני. כאילו לא היה נוכח במשחק. ומה תגידו גם על ערן ווייצמן ואלון סיני מהעיתון “סוף השבוע”. הכותרת שלהם “משחק ענק לסופו, מכבי ת”א ניצחה את קובאן”, בעמוד מס’ 41 של העיתון, לא מְגָלָה מאום לקוראים שלהם אודות עבירת המורל הגסה והמְנוּוֶלֶת של גיא פניני נגד אלכס מאריץ’.

קרה כאן מקרה בלתי מתקבל על הדעת. נבחרת עיתונאים וותיקה ובעלת ניסיון מהעיתונות הכתובה נשלחה ע”י המערכות שלהם לכסות אמש את המשחק מכבי ת”א – לוקומוטיב קובאן , אולם שבה בידיים ריקות. לא ייאמן כי איש מהם לא ראה את גיא פניני שולח את יד ימין שלו 1:49 דקה לפני תום הרבע השלישי של המשחק (במצב של 58:61 לזכות מכבי ת”א) אל מְבוּשָיו של אלכס מאריץ’, מועך בפרהסיה את אשכיו, ומשליך את הענק הסרבי ארצה נאנק מכאביו. ללא תגובת השופטים וללא תגובת העיתונאים. מדהים כיצד הוויזואליה הנקלֵית הזאת נעלמה מעיני העיתונאים הבכירים בעלי ניסיון מופלג בסיקור משחקי כדורסל. משהו חמוּר, בלתי מובן, מביך, ומוזר התרחש אמש ביציע העיתונות בהיכל הספורט ביד אליהו.

ערוץ 10 על ציוותו הגדול בראשות הבימאי המצוין שלוֹ מר ראובן “רוביק” פודגור (מצויד בניידת השידור של אולפני הרצליה) לרבות השדר מר יורם ארבל והפרשן שמדבר בשפת רחוב מר פנחס “פיני” גרשון – נשלח אמש כמו אנשי העיתונות הכתובה למשימת הסיקור הישיר בהיכל הספורט ביד אליהו של המשחק מכבי ת”א – לוקומוטיב קובאן 75:85. ערוץ 10 משלם למכבי ת”א כ- 120000 (מאה ועשרים אלף) דולר זכויות שידורים תמורת התענוג לשדר מידי ערב בימי חמישי בשבוע את משחקי המועדון ב- Euroleuge. לכך יש להוסיף את הוצאות ההפקה השונות לרבות שכירת ניידת השידור של אולפני הרצליה. עלות הפקת כדורסל שבועית כזאת מידי יום חמישי מסתכמת ביותר מחצי מיליון שקל (משהו סביב 540000 שקל) . זה לא מעט. השידור הישיר של ערוץ 10 אמש את המשחק מכבי ת”א – לוקומוטיב קובאן 75:85 הניב בין 21.00 ל- 23.00 רייטינג ממוצע במגזר ה- “אוכלוסייה היהודית” בכמות של % 11.62. הוא צבר Peak של % 12.9 בין 22.15 לבין 22.30 ועוד שיא של % 13.3 בין 22.30 לבין 22.45 . ערוץ 1 לעומת ערוץ 10 צבר בין 21.00 ל- 23.00 מִדְרוּג ממוצע עלוב באוכלוסייה היהודית – רק % 1.53 (אחוז וחצי). ערוץ 2 צבר באותן השעתיים האלה בין 21.00 ל- 23.00 באוכלוסייה היהודית מִדְרוּג ממוצע של % 23.03. מועדון הפאר של מכבי ת”א בכדורסל הוא עדיין אם כך נֶכֶס שידור בוהק.

בימאי הכדורסל והחדשות של ערוץ 10 ראובן “רוביק” פודגור הוא מחונן גם בשל היותו עיתונאי. רוביק פודגור פרש את 7 (שבע) המצלמות הגדולות + 2 מצלמות אצבע של ניידת השידור של הרצליה כמקובל. כל 7 המצלמות הגדולות מוקלטות כהילוכים חוזרים כל אחת בעוד מצלמה מס’ 3 משמשת גם כמצלמת הילוכים איטיים מאוד SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion). מלאכת הבימוי של רוביק היא מיטבית, שיטתית, ויעילה. הוא לא מחמיץ דבר. האיש כל כך מוכשר, עירני, ובעל ניסיון ב- בימוי טלוויזיוני של משחקי כדורסל עד שהוא נותן תחושה כי עומדות לרשותו לא 7 מצלמות אלא כמות כפולה. הוא ללא ספק בימאי הספורט והחדשות הטוב במדינה. 1:49 דקה לפני תום הרבע השלישי במשחק מכבי ת”א – לוקומוטיב קובאן כשהתוצאה עמדה על פער של 58:61 למכבי ת”א התברר פעם נוספת עד כמה מערך המצלמות שלו מחושב ויעיל. הצלם שלו אילן ברדה שהיה מופקד על מצלמה מס’ 6 ביציע מצד שמאל והצלם יוסי הרוש מי שהופקד על מצלמה מס’ 4 מתחת לסל מצד שמאל, הם שלכדו את כל המהלך המטונף במלואו והראו כיצד גיא פניני לופת בכוונה תחילה וללא בושה את איבר המין של אלכס מאריץ’ ומועך את אשכיו. אלכס מאריץ’ התמוטט על הפרקט . רוביק פודגור לא המתין אפילו שנייה אחת. הוא הבין כי גיא פניני עשה מעשה נוֹאָל והפר את כל כללי ההגינות הספורטיבית. הוא רוביק פודגור שידר מייד ל- “אוויר” את ה- Replays בזה אחר זה, את המראות שהפיקו עדשות מצלמות מס’ 6 ומס’ 4 של אילן ברדה ויוסי הרוש. התברר מעל כל ספק כי גיא פניני שמר על חשיבה צלולה ונחושה וגם מלוכלכת למרות ובתוך סערת הקרב, ותכנן כיצד להזיק ולהשפיל באופן גופני ונפשי את יריבו מקבוצת לוקומוטיב קובאן, אלכס מאריץ’. סרט התועבה היה חייב להישלח בדחיפות מיידית לנשיא “Euroleague Basketball Company”,  הספרדי – קאטאלוני מר ג’ורדי ברתומיאו (Jordi Bertomeu). לגיא פניני אין יותר מה לחפש על מגרשי הספורט. בקריירה הטלוויזיונית הארוכה שלי ראיתי אין סוף עבירות מורליות שדינן הנפת כרטיס אדום והרחקה מהמגרשים. לפיתת אשכיו של אלכס מאריץ’ ע”י גיא פניני דומה למעשהו המכוער של שחקן בית”ר ירושלים אודי אשש ב- 1988 כשתפס את אשכיו של רוני לוי (אז שחקן מכבי נתניה והיום מאמן בית”ר ירושלים) בעת וויכוח ביניהם בפאתי המגרש. לעבירות מורליות אין מחילה.
podgor 1

טקסט תמונה : קיץ 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 31 שנים. חטיבת הספורט בפיקודי ב- טלוויזיה הישראלית הציבורית משדרת ישיר מאולם הכדורסל העירוני בראשל”צ. הצלם ראובן “רוביק” פודגור (מימין) עומד מאחורי מצלמת ה- Close ups (לבוש במכנסי ג’ינס וחולצת טי שירט לבנה וחובש Head set  ואוזניות). רוביק פודגור נראה כאן מנהל שיחה באמצעות מערכת הקשר הפנימית עם בימאי ניידת השידור יואב פלג. רוביק פודגור נחשב לאחד הצלמים הטובים ביותר בשידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הוא הפך בעצמו אח”כ לבימאי טלוויזיה מוכשר בזכות עצמו בתחומי הספורט והחדשות. זיהוי היושבים בעמדת השידור מימין לשמאל בתמונה נ”ל : התאורן – חשמלאי חזי קוקה ז”ל, השדר אורי לוי, הכתב דני לבנשטיין, ועוזר השדר רמי שמש. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קצת לפני האירוע המביש של גיא פניני התהדר והתהלל פיני גרשון בשפת הרחוב שלו בפני יורם ארבל וצופי ערוץ 10 וכך סיפר להם : “…לקחתי בשעתו את גביע אירופה עם אבן בכליה וארבע זריקות בתחת…”. גילוי המצלמות של אילן ברדה ויוסי הרוש 1:49 דקה לפני תום הרבע השלישי הסיט את הסיפור מפיני גרשון שמשבח את עצמו לכיוון שונה לחלוטין, לעברו של גיא פניני ולמעשהו הנכלולי, תפיסת מבושיו של אלכס מאריץ’ ומעיכת אשכיו. בושה וחרפה. לא פחות. אלכס מאריץ’ התמוטט על זירת הפרקט בהיכל הספורט ביד אליהו. רוביק פודגור החל להריץ את ההילוכים החוזרים של מצלמות מס’ 4 ו- מס’ 6 ונתן Cue לפיני גרשון ויורם ארבל לתאר בשידור ישיר את העלילה המכוערת. בין השניים השדר והפרשן התפתח טקסט סקסיסטי זול של הומור בגרוש. הטקסט היָרוּד הסתיים בהערכה אישית של פיני גרשון שגלשה בכלל לכתובת אחרת. ל- שון ג’יימס. פיני גרשון הצהיר בפני יורם ארבל וצופי ערוץ 10 כי אילו היו עוטפים את גבו של שחקן מכבי ת”א שון ג’יימס הפצוע בגבו כבר תקופה ארוכה בדולרים, או יוּרוֹאִיים, או פאונדים – הוא היה מִתְּרוֹצֵץ על הפרקט ביד אליהו. זהו התמליל ורמת השיחה הפרחחית שהתנהלה בשידור ישיר בין השדר המוביל יורם ארבל לבין פרשנו פיני גרשון :

פיני גרשון (מזהה ראשון את ההתרחשות) וכך הוא מתבטא בשפת הרחוב שלו : “מישהו קיבל מכה ב- “חבילה”…אה זה מאריץ’…”.

יורם ארבל : “מאריץ’ ירד לפרקט וחטף זפטה…”.

פיני גרשון : “לפי דעתי הוא יצא מוועד הורים…או לא…”.

פיני גרשון (מושך את המילה) : “…לא יָפֶהֶהֶהֶהֶ…”.

יורם ארבל : “השאלה אם הוא עשה את זה בכוונה או לא בכוונה…”.

פיני גרשון : “השאלה מי נהנה פה…”.

יורם ארבל : “מה הוא מחפש שם…? אין לו כלום…”.

פיני גרשון : “איך אתה אומר…? ב- גוּאֶבוֹס…”

יורם ארבל : “לא יפה… לא יפה…לא שהוא עשה למאריץ’ נזק כזה גדול…”.

פיני גרשון (ממשיך להגיב ולשדר בשפת הרחוב שלו) : “הוא עשה לו גוּאֶבוֹס חַמִינָדוֹס לקראת שבת…”.

יורם ארבל : “זה נכון…אפוא שחורציאניטיס…אפוא שון ג’יימס…שון ג’יימס כנראה לא יכול לשחק…”.

יורם ארבל (פונה לפיני גרשון) : “אפוא שון ג’יימס…?”.

פיני גרשון : “לא מבין מה יש לו…”.

יורם ארבל (לפיני גרשון) : “אתה תיכנס לספר הרפואה ותראה מה יש לו…”

פיני גרשון : “למי…?”.

יורם ארבל : “לשון ג’יימס…”.

פיני גרשון (האשמה שגובלת בהוצאת דיבה ודבר לשון רע) : “…אתה יודע מה…? אתה עוטף לו את הגב בדולרים…ו/או ביורואיים…ו/או בפאונדים…אתה רואה איך הוא מתרוצֵץ פה…”.

יורם ארבל : “אתה אומר דברים קשים…”.

יורם ארבל לפיני גרשון במצב של 60:61 למכבי ת”א 1:07 דקה לפני תום הרבע השלישי : “בזמן האחרון אתה מדייק בעניין הזה…כבר אומר לך….

פיני גרשון : “אם הייתי יודע הכל הייתי מיליונר…”.

יורם ארבל מגיב : “גם ככה אתה לא סובֵל…”.

אנשי ערוץ 10, רוביק פודגור והצלמים שלו יחדיו עם העורך משה סגל והמפיק רונן רץ, העניקו שיעור בלתי נשכח בעיתונאות לנבחרת עיתונאים וותיקה ועתירת ניסיון מהעיתונות הכתובה שנכשלה כליל בסיקור המשחק ההוא מכבי ת”א – לוקומוטיב קובאן 75:85 ב- 9 בינואר 2014. תודה לערוץ 10 ותודה כפולה לרוביק פודגור.

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה”ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ”ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת “רשת” כמנכ”ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנכ”ל רשות השידור בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים . שהיתי בסיאול 88′ 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ”מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות.

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת”א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת”א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת”א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו”ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000 .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק “צחי” שמעוני ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע”י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת “קשת” בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ”ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל . את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 15

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 23

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג’לס 1984. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 3

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

yoash 29

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת”א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס’ 739. הועלה לאוויר ביום שני – 30 באפריל 2018.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *