29 במאי 1989, אצטדיון "הֵיְיסֶל" בבריסל (1). כישרון ויכולת התנסחות בכתב ובע"פ של אנשים נבונים יותר ונבונים פחות (1). שַדְרָנוּת לצד עיתונאות בטלוויזיה (1). פוסט מס' 393. כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

 

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת .

 

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 393 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום שני – 26 במאי 2014

———————————————————————————————–

29 במאי 1989. אצטדיון "הֵייסֶל" בבריסל (1). כישרון ויכולת התנסחות בכתב ובע"פ של אנשים נבונים יותר ונבונים פחות (1). שַדְרָנוּת לצד עיתונאות בטלוויזיה(1). פוסט מס' 393. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שם הספר :

למילים יש וויזואליה משלהן ספר בן כ- 10000 (רבבה) עמודים.

הרכיבים הראשיים המתמזגים בספר הזה לאינטגרציה אחת הם כישרון התיעוד וכישרון השידור הישיר בתחומי הספורט והחדשות בטלוויזיה. 19 קבצים רחבי היקף מרכיבים את הספר "למילים יש וויזואליה משלהן".

כותרות משנה של הספר "למילים ישי וויזואליה משלהן"

א. הפקות הספורט הגדולות , היקרות כלכלית , והמורכבות והמסובכות שלהן מהיבטים טכנולוגיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ובעולם .

ב. כישרון השַדָּרִים ויכולת ההתנסחות שלהם בעת השידורים הישירים בשדות הספורט והחדשות הטלוויזיוניים .

ג. כישרון ויכולת התיעוד .

ד. הופעתה המזהירה בשנות ה- 30 של המאה שעברה של בימאית הקולנוע הדוקומנטארי הגרמנייה גב' לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) ומורשת התיעוד שלה .

ה. הופעתו המופלאה של הדוקומנטריסט האולימפי ובימאי הטלוויזיה והקולנוע היהודי – אמריקני בַּאד גְרִינְסְפָּאן (Bud Greenspan) בסוף שנות ה- 60 וראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת . היה רב אומן בכתיבה לטלוויזיה . 

ו. מרדכי "מוטי" קירשנבאום הוא המתעד הגדול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

ז. סביבת המיקרופון ומסך הטלוויזיה רוויה אמביציות אישיות ורוחשת שאפתנות וקנאות .

ח. הספר עוסק בפועלם של השדרנים דן שילון , אלכס גלעדי , יורם ארבל , מאיר איינשטיין , נסים קיוויתי , רמי ווייץ , הָווֹ­אַרְד קוֹסֶל , קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם ,  חיים יבין , גאולה אבן , ווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט , בַּרְבָּרָה ווֹלְטֶרְס , דֵייוִיד קוֹלְמָאן , בארי דיוויס , אִישְטְוָואן פְּלוּהָאר , גְיוּרְגִי סֶפֶּשִי, ברנט מאסברגר, בוב קוסטאס, מארב אלברט , דיק סטוקטון , קית' ג'קסון , ג'ים מקאיי , ורבים אחרים .

ט. המגישים והמגישות , הפרשנים והפרשנוּת בשידורי הספורט בטלוויזיה ובראשם אבי רצון . הטקסט והכיתוב . הקריינות באולפן . הכתבוֹת וחשיבות המוסיקה האדיטוריאלית בטלוויזיה ובקולנוע .

סיסמת  הספר :

FROM MY POINT OF VIEW: IF YOU DO, DO IT RIGHT – IF NOT GIVE IT UP

השורה התחתונה של הספר :

THE  HISTORY  OF  THE  UNAVOIDABLE  SYMBIOTIC RELATIONSHIPS  BETWEEN  TELEVISION  AND  SPORTS ( + News + Documentary) – IN  ISRAEL  AND  AROUND  THE  WORLD IN YEARS OF 1999 – 2014 

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. הספר נחקר ונכתב בתקופה שבין אוקטובר 2000 ל 2014.

ציטוט : "למילים יש וויזואליה משלהן" . (מרדכי "מוטי" קירשנבאום).

ציטוט : "הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה" . (סוזן סונטאג).

ציטוט : "סלסלו את המחשבה והיא תרומם את הלשון" . (אחד העם).

ציטוט : "אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה" . (ר' משה אבן עזרא).                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       

1. אמינות הכתיבה , כישרון השידור , ויכולת התיעוד.

מתוך הספר : זֶה נָכוֹן . למילים יש וויזואליה משלהן . אך בטלוויזיה הֵן זקוקות למצלמות . התמונות הן חַזוּת העין , אך הטקסט הוא מראה האינטליגנציה . כותבים מעטים בטלוויזיה וכמות מזערית של שַדָּרִים נֵחַנוּ בכישרון לייצר טקסט שייזכר לזמן רב . כולם עשו זאת בנסיבות מיוחדות ובאירועים מסוקרים בעלי רייטינג שהעניקו להם את ההשראה הטלוויזיונית לייצר את הסְלוֹגָנִים של חייהם . חיים יבין הצהיר בשידור ישיר במשדר מיוחד בטלוויזיה הישראלית הציבורית עם סגירת הקלפיות של הבחירות לכנסת התשיעית בעֶשֶר בערב ביום שלישי – 17 במאי 1977 ועל פי תוצאות המדגם של הסטטיסטיקאי ד"ר חנוך סמית ז"ל , כלהלן : "גבירותיי ורבותיי – מהפך". חַיִים יָבִין אמר לי בעת שיחות התחקיר עמו ב- 2005 במלון דן – אכדיה בהרצליה כי לא שלף את הסלוגן מהשרוול אלא תכנן אותו לאחר שנודעו תוצאותיו הדרמטיות של המדגם כחצי שעה לפני שעלה ל- "אוויר" . הוא חיים יבין ייזכר בגלל שלוש המילים האלה לדורות.

yavin 1

טקסט תמונה :  ליל ה-  17 במאי 1977 . דקות ספורות לפני העלייה ל- "אוויר"  והודעתו הסנסציונית של חיים יבין (משמאל) על המהפך הפוליטי  בבחירות לכנסת ישראל התשיעית ב- 1977 . מכשיר השמע המחבר אותו לאולפן הבקרה כבר תקוע באוזנו של השדר . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן נמצא כרגיל בסביבה . הסטטיסטיקאי חנוך סמית רוכן מימין על ניירותיו . בתוך דקות ספורות יאמר חיים יבין בשידור ישיר לאומה טקסט בן שלוש מילים : "גבירותיי ורבותיי – מהפך" . חיים יבין ושלוש המילים האלה ייזכרו לדורות . (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן ויוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

vizualia 1טקסט מסמך (1) : זהו שער הכריכה הקדמי של הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי וקרוי "למילים יש וויזואליה משלהן" בן כ- 10000 (רבבה) עמודים . הספר הזה הוא אחד מתוך סדרת טלוויזיה רחבת היקף בת 13 ספרים ששמה הכולל הוא "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : אנוכי מעריך שמחקר וכתיבת 13 הספרים יסתיימו ב- 2019 ו/או 2020 .

vizualia 2

טקסט מסמך (2) : זהו שער הכריכה האחורי של הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי וקרוי "למילים יש וויזואליה משלהן" בן כ- 10000 (רבבה) עמודים . הספר הזה הוא אחד מתוך סדרת טלוויזיה רחבת היקף בת 13 ספרים ששמה הכולל הוא "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : אנוכי מעריך שמחקר וכתיבת 13 הספרים יסתיימו בשנת 2019 ו/או 2020 .

מתוך הספר : הייתה זו הלשונאית הנפלאה והיעילה של רשות השידור גב' רוּת אַלְמָגוֹר , האישיות הראשונה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור ששוחחה עמי בסתיו 1971 על יפי ודייקנות השימוש בשפה העברית ועל הצורך להביע רעיון ככל שיהיה נשגב באופן חסכוני ובמינימום מילים . זה היה לפני 43 שנים אולם אנוכי זוכר כל פרט ממנה . רוּת אַלְמָגוֹר הייתה אשת מקצוע מרשימה בעלת ידע עצום בשפה העברית . מומחית מהדרגה העליונה ביותר . גב' רוּת אַלְמָגוֹר , מר אלכס גלעדי , ובאד גרינספאן (Bud Greenspan) ז"ל לימדו אותי לכתוב לטלוויזיה . זה היה לפני יותר מ- 40 (ארבעים) שנים , אף על פי כן הם בלתי נשכחים אולי מפני שהיו הראשונים . אהבות ראשונות תמיד חקוקות על סֶֶלָָע לִבֵּנוּ . בין אם נרצה – בין אם לאו .

יורם ארבל נזף פעמיים בעת שידור ישיר בשחקני נבחרת ישראל בכדורגל במשחקם נגד אוסטרליה ביום ראשון – 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג בעת שידור ישיר , משהכריז "ככה לא בונים חומה" והחריף את הטון בפעם השנייה כאילו היה מורה בכיתת תלמידים , "אמרתי לכם ככה לא בונים חומה" , לאחר שהשוער בוני גינזבורג ספג בשל חלמאות ורשלנות וחוסר הבנה מינימאלית באווירו – דינמיקה של הכדורגל שער מבעיטה חופשית ממרחק של 28 מטרים של צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס וחרת את שמו באותיות זהב בהיסטוריה של הטלוויזיה . נסים קיוויתי נשלח באוקטובר 1971 ע"י מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה דן שילון וסגנו אלכס גלעדי להלסינקי בירת פינלנד כדי לשדר את אליפות אירופה בא"ק ששימשה מבחן כוחות לקראת אולימפיאדת מינכן 1972 (טקס הפתיחה נערך ב- 26 באוגוסט 1972) . ריצת 10000 מ' הייתה מרתקת מאין כמותה . הרץ הפיני יוּהָא וָואטָאיְינֶן ניהל ב- 300 המטרים האחרונים ניהל מאבק צמוד ושווה כוחות נגד הרץ המזרח גרמני יוּרְגֶן הָאסֶה . זאת הייתה מלחמת התשה כששני הרצים עייפים מאוד ורצים על מכמני האנרגיה האחרונה שלהם . יוּהָא וָואטָאיְינֶן חצה ראשון את קו הגמר אך הוא לא נעצר כדי לשאוף חמצן בנחת ולהתאושש כמו יריבו יוֹרְגֶן הָאסֶה שכמעט התעלף בסיום . במפתיע המשיך לחוג בריצה מהירה את הקפת הניצחון כשהוא מנופף בידו ל- 60000 (שישים אלף) צופים פיניים שהתקבצו באצטדיון האולימפי והריעו לו . זה היה מראה יוצא דופן . נסים קיוויתי שידר למיקרופון : "מהיכן נותר ליוהא וואטאיינן כוח…?" , והשיב מייד בעצמו לשאלתו הרטורית בטקסט חסכוני , "למנצחים יש תמיד כוח – המפסידים הם העייפים" .

kivity 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952 . שדר הרדיו והטלוויזיה הבלתי נשכח נסים קיוויתי (בן 26) משדר את תחרויות הא"ק האולימפיות לרדיו ה- BBC ולרדיו "קול ישראל" . (באדיבות נסים קיוויתי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 בשלב רבע הגמר במשחק ארגנטינה – אנגליה באצטדיון ה- "אצטקה" ב- 22 ביוני 1986 , הרשיע יורם ארבל בשידור את קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה במעשה מרמה , בטקסט חסכוני בן תריסר מילים : "לא יכול להיות שהראש של מָארָאדוֹנָה עלה גבוה יותר מהידיים של שִילְטוֹן" , והפך אותו באחת לעבריין . יורם ארבל צדק . הוא לא היה יכול להגיע להבחנה מדויקת ונכונה ללא עבודת הצילום של קבוצת הטלוויזיה מכסיקנית TELEMEXICO שהפיקה את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי ו- 15 (חמש עשרה) המצלמות שלה באצטדיון , אך זהו כבר סיפור אחר בספר .

arbel 1

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986 . אצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי . השדר יורם ארבל ועוזרת ההפקה שלי גב' שמחה שטרית בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטרם שריקת הפתיחה למשחק בשלב רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה 2 : 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

באולימפיאדת מונטריאול 1976 ניצח הרץ הפיני לָאסֶה וִוירֶן (Lasse Viren) בריצה דרמטית ל- 5000 מ' בהפרשים זעירים את הרץ הניו זילאנדי דִיק קוּאֶקְס ואת הרץ הגרמני קְלָאוּס הִילְדֶנְבְּרָאנְד שהתמוטט באפיסת כוחות מוחלטת על קו הסיום אך זכה במדליית האָרָד . לפתע הסיט בימאי הטלוויזיה הקנדי של CBC את תשומת הלב מקו הגמר וכיוון את המצלמות אל לאסה ווירן חוגג את הקפת הניצחון על המסלול . באמצעות אפקט טלוויזיוני מיוחד עטה סביב לָאסֶה וִוירֶן את הקהל הקנדי הנרגש מהריצה הכבירה כשהפיני הרזה והמזוקן נראה במוקד . נסים קיוויתי בעל כושר ביטוי נשגב התעשת והגיב בטקסט חסכוני בלתי נשכח בשידור ישיר ופגע בול במטרה : "מי מסתכל בנופלים כשהמנצח מופיע במרכז התמונה, זהו לאסה ווירן מפינלנד, הוא גדול יותר מפאבו נורמי, הוא גדול יותר מאמיל זטופק". שדרי טלוויזיה טובים ויעילים אינם מפזרים מילים לריק . יורם ארבל ונסים קיוויתי היו מדויקים , פדנטיים , וחסכוניים . שניהם הניחו את יסודות של השידור הישיר Play by play בטלוויזיה כשם שנחמיה בן אברהם וגדעון עשו זאת ברדיו .

הספר הזה עוסק בשני מקרים אף הם בתחום הכישרון , הביטוי , הכתיבה , והנאום של שני מנהיגים ומדינאים נעלים , אייבראהם לינקולן ודוד בן גוריון . אין להם קשר עם שידורי הספורט אך הם נוגעים ליכולות הביטוי , הכתיבה , והיושרה של אנשי טלוויזיה באשר הם , שכמו המדינאים גם הם נדרשים לתכונות הללו , מפני שהם מופיעים בפני ציבור ומחויבים לו . מתי מעט השפיעו באמת על התפתחות שידורי הספורט (והחדשות) בטלוויזיה בארץ ובעולם בתחומי השידור , הכתיבה , העריכה , וההפקה . למען המעטים האלה אני מצדיע ומרכין את ראשי בהכנעה . כתיבה מדויקת וחסכונית היא כישרון טבעי . אך כמו בכל סקטור היא גם תוצאה של אימון ופרקטיקה הנשענת לא רק על החזקת עֵט אלא גם על קריאת סֶפֶר . הטקסט הטלוויזיוני הקלאסי מבוסס על ניסוח נבון של משפטים קצרים, פשוטים, וברורים ללא התחכמויות . זהו סוד כוחו . למרבית התמיהה מרבית עיתונאי הטלוויזיה שוללים זאת . לא מפני שהם באמת רוצים לשלול , אלא מפני שאין להם את הכישרון לא לשלוֹל . כתיבת טקסטים עיתונאיים מוצלחים בטלוויזיה היא מעשה אומנות ואיננה חזון נפרץ .

אילו ניהלתי בימים ההם את חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית דומני שהייתי שוֹכֵר את שירותי הכתיבה של אמנון אברמוביץ' ואהוד יערי אומני המטפורות והניסוח לצורכי כתיבת טקסטים ופתיחים של שידורי מהדורות החדשות ובראשן "מבט" . פעם בסתיו 2004 התעניין שַדָּר גלי צה"ל רָזִי ברקאי בתוכנית האקטואליה שלוֹ "מה בוער" אצל אמנון אברמוביץ' בשידור ישיר מה דעתו על חזרתו הצפויה של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לחיים הפוליטיים בישראל ולהנהגת מחודשת של מפלגת העבודה . אמנון אברמוביץ' עיתונאי עַל וחַד הלשון השיב מייד בניסוח מזהיר : "אהוד ברק יגלה כי ההרים יותר גבוהים בדרך חזרה" . זה היה מזמן והוא צדק . יופי של טקסט . מלבד שני אלה יש עוד כותבים ומנסחים טובים ברשתות הטלוויזיה בישראל , מוטי קירשנבאום , דן שילון , יעקב אחימאיר , ירון לונדון , ואבי רצון , ואולי עוד כמה אך הם וודאי לא רבים . אמנון אברמוביץ' ואהוד יערי חדי הלשון הם בעלי כושר ביטוי ייחודי רבי אומנים בניסוח ולהטוטני המטפורות . שפתם עשירה , מהוקצעת , וקולעת . הם מוכשרים . השאלה הרלוואנטית בטלוויזיה היא כמה זמן לוקח להם לרקוח את האמירות הבלתי נשכחות שלהם בלחץ העשייה , ותעשיית הטלוויזיה היא סיר לחץ . דבר אחד ברור ומוחלט . אין סיכוי שהאמירות השנונות של הטובים במנסחים הטקסטים בטלוויזיה נשלפות מהשרווּל . הן מחושבות מראש .

רבים חשבו שאמירותיו האימורטאליות של מנחה הטלוויזיה האמריקני רָב המוניטין ג'וֹנִי קָארְסוֹן המנוח נורו על ידו אינסטינקטיבית מהמותן . רבים סברו שההתחכמויות שלו , הטקסטים השנונים , הבדיחות החכמות , וההומור של גאון תוכניות ה- Talk Show בתוכנית הטלוויזיונית המפורסמת שלוֹ ברשת האמריקנית "NBC – The Tonight Show" , שרצה שנות דוֹר רצופות 1992- 1962 ברשת NBC , אומנם נשלפו מהשרווּל ונאמרו כלאחר יד . טעות , זה לא נכון . לאחר שפרש גילה לציבור כי מעולם לא אִלְתֵּר ולא הִמציא . הכל היה כתוב , מחושב , ומתוכנן לפרטים מראש . המפיקים והעורכים עשו חזרות קפדניות לקראת שידורה הישיר של כל תוכנית . הם ערכו חזרות מדויקות ותִּזמנו את האמירות של ג'וני קארסון , בעוד לצופי הטלוויזיה היה נדמה כאילו הן פרי תגובה של הרגע ונשלפו לפתע מהשרוול ע"י המנחה המוכשר .

carson

טקסט תמונה :  1965 . ג'וני קארסון השנון (מימין) מראיין בתוכנית "The Tonight Show" של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC את בימאי הקולנוע וודי אלן שהינו איש חריף ביטוי בפני עצמו . (באדיבות TV GUIDEׂ האמריקני) .

ג'וני קארסון קבע כי הטקסט איננו מקרי והוא תמיד מחושב מראש גם אם נדמה כי הוא נשלף מהשרוול . זאת הייתה גאוניותו . כישרונו של ג'וֹנִי קָארְסוֹן היה טמון ביכולתו להתכונן ולהתאמן שבעים ושבע פעמים לקראת השידור הישיר . נדמה היה כי אמירותיו השנונות  באמת נאמרו כלאחר יד ונשלפו מפני שהדבר נעשה בחֵן ובטבעיות כה רבה וכמובן בעיתוי הנכון . אך הן תוכננו למפרֵע . זאת הייתה גאוניותו של המנחה . "לא השארתי דבר ליד המקרה" , אמר , והוסיף ג'וני קארסון , "הצהרות טלוויזיוניות הנשלפות מהשרווּל משולות ל- Gembling . הן הימור שעלולות להפוך לחֶרֶב פִּיפִיוֹת ואת אומרם לטמבל וטיפש גמור" . מן ההיבט הזה היה ג'וֹנִי קָארְסוֹן איש טלוויזיה מחושב וזהיר שלא נטל מעולם סיכונים מיותרים .

קריינות הפתיחים של מגישי ומגישות מהדורות החדשות בטלוויזיה הם בעלי חשיבות עליונה . כמוהו איכות הטקסט ומבנה הכתבה העומדת לעלות ל- "אוויר" . טקסט המגיש מהווה את האֶלֶמֶנְט הראשון המוביל את הצופה בסלון ביתו ומחבר וקושר אותו לאינפורמציה המשודרת . אין על זה וויכוח .יש יתרון ברור להופעה נאה של המגיש והמגישה מול המצלמה . יש חשיבות גדולה לסגנון הקריינות שלהם , לגוון הקול , וחיתוך הדיבור . אך חשוב מכל אלה ומכל אולפן נוצץ הוא מהות הטקסט ואיכות התוכן . כתיבת הטקסטים בטלוויזיה היא אומנות . הדוקומנטריסט האולימפי רב המוניטין , היהודי – אמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan) היה רָב אמן בכתיבת טקסטים לטלוויזיה . הטוב ביותר שהִכרתי בחיי בתחומו . עוד תגיע השעה לדוּן בסִדרה באיש הכביר והנדיר הזה שהשפעתו על התפתחות תיעוד הספורט בטלוויזיה היא מכרעת ומדהימה כאחת .

הטקסט הכתוב והמתוכנן בטלוויזיה בו יש לכותבו שְהוּת זמן מספקת לסגנן , למחוק , לתקן ולעַצְבוֹ מחדש הוא יתרון עצום לעומת ניסוח הנאמר בשידור ישיר . לא כל שכן כשמדובר בשידורי ספורט ישירים בטלוויזיה שָם הדבר מורכב שבעתיים . תיאור אירועי ספורט הלובשים ופושטים צורה וחולפים ביעף כמו בסרט נע מצריך כּישוּרֵי עַל ליד המיקרופון . תמצית כִשרון שַדָּר הטלוויזיה מוצאת את ביטויה ביעילות מיתרי קוֹלוֹ לתרגם במהירות את מחשבות המוח למֶלֶל הגיוני וחסכוני תוך שינוי האינטונציה וגוון טון הדיבור בד בבד עם היכולת לבנות את הדרמה ולרגֵש את הצופים . זאת רטוריקה מבריקה . אומנות של ממש . בדיוק הסיבה מדוע מועדון שדרי הספורט האיכותיים מונה כה ספורים מהם . ראש וראשון להם הוא יוֹרָם אָרְבֶּל . במידה רבה עילוי. אני מכיר שַדָּרים רבים בקריירה הארוכה שלי בטלוויזיה שהגיונם השתבש מסיבה כלשהי בעֵת עבודתם . דווקא בשעה שנדרש מהם ריכוז יתר של מחשבה הם היו זחוחים ופזורי נפש והמיקרופון שלידם הניב ניסוח מבולבל , אינפורמציה שגויה , וגם דברי שטות והבל . הם היו מוכנים בחפץ לֵב לקחת בחזרה את המילים שנאמרו על ידם בשידורים ישירים של מחלקת הספורט , בין אם הדבר נאמר בעמדות השידור באִצטדיונים, או בעֵת ההגשה באולפן ברגע של אִלְתּוּר. הם לא יוכלו לעשות זאת לעולם . כי מילתם חסרת ההיגיון כבר נאמרה למיקרופון , הוקלטה לנצח על טֵייפּ השידוּר , ונצרבה לעַד בתודעת הציבור שאליו שידרו . מעט מאוד שדרים ופרשנים במחלקת הספורט עמדו בהצלחה במשימות השידור הקשות ושמרו על אמינותם לאורך ימים . הטובים באמת היו דן שילון , אלכס גלעדי , יורם ארבל , נסים קיוויתי , מאיר איינשטיין , ורמי ווייץ והפרשנים יוסף טלקי ז"ל (שחייה) , ד"ר גלעד וויינגרטן ומולי אפשטיין (א"ק) , ז'קי ווישניה (התעמלות) , אריה מליניאק ואלי סהר (כדורסל) , ואבי רצון (כדורגל) .  

משֶה גֶרְטֶל הוצב על ידי להיות שַדָּר – מחליף בתחרויות השחייה של אולימפיאדת ברצלונה 1992 בתום עידן נסים קיוויתי . הרזומה האולימפי שלוֹ עד אז היה דַל . הוא שידר משחים ספורים באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' ועוד כמה נוספים ביום בודד (מתוך שבעה ימי תחרויות שחייה בכל אולימפיאדה) בחלוף ארבע שנים במשחקים האולימפיים של סיאול 1988 . הוא היה שחקן מחליף שלישי ליד המיקרופון של הטלוויזיה . המנדט להציב את משה גרטל כשדר טלוויזיה ב- 1992 היה פרוזאי ונטול כל תשוקה מצִידִי , ולכן זמני . בלוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988 הוא נהנה מיומרה רגעית שלי אך הכרחית מפני שלוחות הזמנים של תחרויות השחייה והא"ק האולימפיות חופפות האחת את השנייה יום או יומיים בכל אולימפיאדה . בשלב מסוים נהגתי להעביר את שַדָּר השחייה הדגול נסים קיוויתי מהבריכה לתחרויות הא"ק באצטדיון המרכזי של הקומפלקס האולימפי . יורם ארבל ומשֶה גֶרְטֶל נקבעו למלֵא את מקומו לפרקי זמן קצרים . נסים קיוויתי היה שַדָּר א"ק ושחייה מוביל בעל שיעור קומה בקנה מידה בינלאומי בדרגה שלימה מעל יוֹרָם אָרְבֵּל ובכמה רמות מעל משה גרטל  . משפינה נסים קיוויתי בגיל 65 את כֵּס השידור של השחייה האולימפי לעַד בגלל יציאתו לפנסיה , הושבתי שם לרגע קט באין ברירה את משֶה גֶרְטֶל . נעליו של נִסִים קִיוִויתִּי היו גדולות עליו כבר מבראשית ולא רק עליו . זה היה מינוי של שעה , מעין מחדל ברירה , אך משֶה גֶרְטֶל הוכיח כי בשידור הציבורי אין דבר קבוע יותר מהזמני . הוא עשה שגיאות רבות כשַדָּר אולימפי . מינון , נבונות , ואיכות המֶלֶל שלו היו בעייתיים . מרוֹם עמדת השידור ב- ברצלונה 1992 דילג משֶה גֶרְטֶל לתחרויות השחייה האולימפיות באטלנטה 96' (Atlanta 1996) . באחד מלילות השחייה הארוכים והמרתקים באולימפיאדת אטלנטה 96' הוריתי לו לסיים את השידור הישיר ולהחזירו הביתה לאולפן המְנַוֵוט בירושלים . משה גרטל רצה להיפרד בנימוס מצופיו בטלוויזיה הישראלית . לפתע יצא לוֹ לוֹמַר בתום לֵב ובהיסח דעת טקסט בלתי הגיוני למיקרופון של הטלוויזיה , "לַיְלָה טוֹב לצוֹפִים בבַּיִת – נוּחוּ עַל מִשְכָּבְכֶם בְּשָלוֹם" [1] . משֶה גֶרְטֶל לא התכוון לכך כמובן אך לעולם לא יוכל לקחת את המילים האלה בחזרה מפני שהן צרובות לעַד על טֵייפּ השידור. האמירה הפתטית הזאת כמו רבות אחרות שלו ואוצר המילים הנבוב והבזבזני הסבו במשך השנים נֶזֶק כבד לאמינותו כשַדָּר ומוסר אינפורמציה לציבור . הן הפכו אותו לקוריוז ופגעו בעקיפין גם בדימויה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המחזיקה בשורותיה שַדָּר כה יָרוּד ברמתו [2] . אולי הוא השתפר מאז בכמה קריטריונים של השידור הישיר Play by play , אולם הכתם בה הוא מאחל לצופיו "נוּחוּ עַל מִשְכָּבְכֶם בְּשָלוֹם" הוא בל יימחה והופך אותו לא רק לשדר גרוטסקי אלא לבן אדם דל ומגוחך . מעולם לא שמעתי שדר כלשהו בארץ ו/או בעולם נפרד באיחולים כאלה מצופיו . אין כאן שום הומור . יש כאן אוּמְלָלוּת ומִסְכֵּנוּת . 

באולימפיאדת אתונה 2004 שידר משֶה גֶרְטֶל בהתלהבות רבה את הטקסט הבא : "וֶורֶד בּוֹרוֹכוֹבְסְקִי חמישית עם אפשרות פריצה למקום השני" , שניות ספורות לפני שסיימה בכלל אחרונה במקצה שלה . משה גרטל איננו שדר ספורט במובן המקובל של המונח . ההסכמה הכללית הציבורית מסייגת ומתייגת אותו במידה בקטגוריה של קוריוז . הוא אפילו לא עלה לדרגה של שנוי במחלוקת בגלל שניצב מתחתיה . באולימפיאדת בייג'ינג 2008 זעק משה גרטל בשארית כוחותיו למיקרופון הטלוויזיה הציבורית ב- Leg האחרון של משחה השליחים ארבע פעמים 100 מ' בסגנון חופשי לגברים , "צרפת תכה את ארה"ב שוק על ירך…! אני חותם לכם על זה…!" . דווקא ארה"ב ניצחה . ידוע היטב למי ניתנה הנבואה . שַדָּר הא"ק הדָגוּל נסים קיוויתי היה מרוכז ומכונס בעצמו לקראת אחד מרגעי השיא של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , בעֵת השידור הישיר של ריצת הגמר ב- 100 מ' . דווקא בשיא הריכוז שלוֹ בשעה שאחת המצלמות באִצטדיון האולימפי נחה ב- Close up על פניו של האָצָן קָארְל לוּאִיס התִּקווה האמריקנית והמועמד הטבעי לניצחון , דרוך מאוד לפני הזינוק לריצה הקלאסית , הֵגיב נסים קיוויתי כאוטומט למיקרופון : "רוֹאִים שקָארְל לוּאִיס מתוח מאוד , הוא נראה לי חִיוֵור" , ואמר את מה שלא ראה . פרדוקס שסותר את השֵכֶל הישר . אבחנה בלתי הגיונית ושגוּיה לחלוטין מפני שצבע עוֹרוֹ של האָצָן האמריקני האגדי שָחוֹר כפֶחַם .

בתחילת שנות ה- 90 , ווירטואוז השידור הישיר יורם ארבל לא היה עוד במחלקת הספורט . את מקומו כשדר כדורסל תפש אורי לוי . פעם בתום התוכנית "חצי פינה" שעסקה בסיכום משחקי הליגה הכדורסל ששודרה במקרה בחג ל"ג בעומר , נפרד מצופיו  וסיפר להם בשידור ישיר בראוותנות יתר ובשליפה מהשָרְווּל כשדמותו ממלאת  ב- Close up את כל המסך : "כאן מסתיימת תוכניתנו, ערב טוב לכולכם, עכשיו אני הולך למדורת ל"ג בעומר של הבן שלי כדי לאכול עמו תפוחי אדמה צלויים" . טקסט מגוחך ופרידה פתטית שהפכו אותו ללעג . הדבר האחרון שעניין את צופי הטלוויזיה היה לאן באמת מועדות פניו של אורי לוי אנטי כוכב בתום השידור . בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים באתונה 2004 יצא לאוּרִי לֵוִי לומר בשידור ישיר לנוכח כניסת המשלחת האולימפית הענקית של ספורטאי ברזיל בשערי האצטדיון : "הנה המשלחת של ברזיל עם נבחרת ברזיל בכדורגל" . נבחרת ברזיל בכדורגל לא הייתה שם מפני שהיא לא העפילה בכלל לטורניר האולימפי בכדורגל . שגיאה מביכה ממנה אתה למד עד כמה הכתב הכין את שיעורי הבית שלו . פרשנית הג'וּדוֹ של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באולימפיאדת אתונה 2004 יָעֵל אָרָד מונתה באופן מפתיע לשדרנית משנה של טקס הפתיחה לצִדוֹ של אורי לוי . שניהם ישבו בעמדת השידור המרווחת באִצטדיון האולימפי המפוֹאָר העמוס לעייפה כשלפתע מבלי שאיש הכריח אותה נפלטה לה אמירה שהיא שיא הטריוויה . היא הצהירה : "ככל הנראה יש כאן קהל רב מיָוָון" , וכמובן צדקה . רוב הקהל בטקס פתיחה האולימפי שנערך באתונה היה אומנם יווני , אלא מה . היא הייתה חסרת כל רקע עיתונאי , נעדרת כל ניסיון וכִישרון שידור של טקס פתיחה אולימפי , מעולם לא החזיקה מיקרופון טלוויזיה בידיה קודם לכן . אף על פי כן החליטה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 להפקיד בכל זאת את אחריות השידור שהייתה גדולה בהרבה מכפי מידותיה . בשעה ששידרו שניהם את תחרויות הג'וּדוֹ באולימפיאדת אתונה 2004 החליט אורי לוי לתאר לצופי הטלוויזיה בארץ את צפיפות הצופים בהיכל , ושידר בהתרגשות למיקרופון : "האולם מלא עד אֶפֶס מקום למרות שיש בו כמה כיסאות פנויים". כל מילה מיותרת . שיא הביזיון של שניהם בא לידי ביטוי בשידור הישיר של טקס הפתיחה באולימפיאדת בייג'ינג 2008 . שניהם לא זיהו ולא הכירו אין ספור של נושאי הדגלים שהובילו את המשלחות בסך בתוך האצטדיון האולימפי . ניהלתי , הפקתי , ערכתי , ושידרתי תשע אולימפיאדות . מעולם לא חזיתי ב- חטא עיתונאי טלוויזיוני כה מביש שבו שדרני טלוויזיה אינם מזהים לציבור הצופים שלהם את נושאי הדגלים של המשלחות .

אמיר בר- שלום (היום הכתב הצבאי של ערוץ 1) שידֵר את מסע הניצחון הימי של גַל פרידמן הזוכה במדליית הזהב בגלשני מִיסְטְרָאל באולימפיאדת אתונה 2004 והציג את שורת מאמניו של ספורטאי העַל האולימפי , "תרשו לי להציג את הצֶלַע השלישית בצֶמֶד" . טעות גסה במתמטיקה . מגישת הספורט אוֹרִית כָּסִיף בִּישְרָה באחד הימים לאומה בישראל באחת מתוכניות "משחק השבת" בסוף שנות  ה- 80 , "הא"ק היא מלכת ההתעמלות" . היא עשתה זאת בביטחון רב אך לרוע מזלה אין הגדרה כזאת. היא הפכה את עצמה ואת התוכנית שהיא מגישה לחוכא ואיטלולא. סיבה טובה להדחתה המיידית מעמדת ההגשה.

מנהל מחלקת הספורט של ערוץ 1 סיפר לי פעם כי שדרנית "מבט ספורט" מירי אליקים שידרה בעשור הראשון של שנות ה- 2000 טקסט פרדוקסאלי כלהן : "אלוף ישראל בריצת 400 מ' , נאור גרין , שמר על שיאו כשסיים את הריצה בתוצאה של 46 מטרים ו- 50 סנטימטר" . שגיאה חסרת הגיון כזאת לא הייתה יכולה לקרות לעולם ליורם ארבל , מאיר איינשטיין , דייויד קולמן , קנת' וולסטנהולם , או הווארד קוֹסל . גב' מירי אליקים לא סולקה מתפקידה ולא שילמה כל מחיר מקצועי בגין טקסט כה מגוחך , חסר הגיון , וגרוטסקי .

שדרי טלוויזיה לא מעטים – בארץ וגם בעולם הפכו את הטקסט הפתטי שלהם רווי שגיאות לחֶרֶב פִּיפִיוֹת . הם היפכו ללעג וקלס , משל ושנינה , לחוכא ואיטלולא . לעומת הנופלים קיימים אישי שידור אחרים . שלושה אנשי טלוויזיה אוניברסאליים הביאו את השידור הישיר של הספורט הכדורגל בטלוויזיה לדרגת אומנות . האמריקני הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell), שַדָּר ה- BBC הבריטי קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kenneth Wolstenholme) , ויורם ארבל . הווארד קוסל הוביל את שידורי האגרוף וה- NFL במשך 20 שנה (1985 – 1965) ברשת הטלוויזיה האמריקנית ABC , וטבע את הסלוגן העיתונאי שרבים מאתנו התחנכו עליו , "Tell it like it is" . קנת' וולסטנהולם היה שַּדָּר כדורגל אנגלי יוצא דופן של רשת הטלוויזיה הציבורית ה- BBC , ללא ספק אלוף האיפוק והאנדרסטייטמנט הבריטי . הדקה ה- 120 של משחק הגמר במונדיאל הכדורגל 1966 שנערך באצטדיון "וומבליי" בשבת – 30 ביולי 1966 בין נבחרות אנגליה ומערב גרמניה זכורה לנצח . לא רק בגלל הזכייה ההיסטורית הראשונה (והאחרונה עד כה) של נבחרת אנגליה בגביע העולם , אלא גם בשל השידור הישיר של קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם . אנגליה צעדה בדקה ה- 120 , הדקה האחרונה של ההארכה והמשחק , ביתרון  3 : 2 . כל הנבחרת הגרמנית "שכבה" על השער האנגלי במאמץ להשוות את התוצאה ל- 3 : 3 . אלה היו שניות הסיום . שופט המשחק השווייצרי גוֹטְפְרִיד דִינְסְט (Gottfried Dienst) הציץ בשעונו וכבר עמד לשרוק לתום המשחק , כשג'ף הרסט בלתי מכוסה קיבל לפתע כדור ארוך טווח מהקפטן שלו בּוֹבִּי מוּר והחל שועט עמו לעבר שערו של השוער הגרמני הָאנְס טִילְקוֹבְסְקִי . המגן הגרמני וולפגאנג אובראט דלק אחריו אך זה לא עזר לו . ג'ף הרסט ניצל את המקדמה , חדר לרחבה , ומ- 14 מ' בעט בעוצמה דווקא ברגלו השמאלית והבקיע את שערו האישי השלישי והשער הרביעי לזכות נבחרתו . אנגליה ניצחה 4 : 2 . קנת' וולסטנהולם שידר ישיר את סיומו של האירוע שהכתיר את אנגליה בתואר אלופת העולם בכדורגל בקור רוח , ב- Understatement , באיפוק רב עוצמה יוצאים דופן בשעה שניסח את הטקסט הבלתי נשכח הבא במילים האלה :

…And here comes Hurst, he`s got…some people are on the pitch…They think it`s all over… it is now

(השלים את הניסוח לאחר ש- ג'ף הרסט מבקיע תוך כדי ההתייחסות של קנת' ולסטנהולם את שערו השלישי וחותם את תוצאת המשחק 4 : 2) . אנגליה ניצחה את נבחרת מערב גרמניה 4 : 2 וזכתה בגביע העולם . השַדָּר קנת' וולסטנהולם מהווה זיכרון נצח עבור בני עמו הבריטיים וגם עבור אנשי טלוויזיה רבים בעולם , בעיקר שדרנים וכותבי טקסטים .

wolstenholme

טקסט תמונה :  ראשית עשור ה- 60 של המאה שעברה . זהו הבריטי קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלִם (Kenneth Wolstenholme בן 46) שדר הכדורגל הדָגוּל של ה- BBC במונדיאל אנגליה 1966. מחליפו בעתיד דיוויד קולמאן (David Coleman בן 40) שימש המגיש הראשי באולפן המנווט של ה- BBC בלונדון . (באדיבות ה- BBC) .

אחד הספרים עבי הכרס שאני חוקר וכותב במסגרת סדרת הטלוויזיה רחבת היקף בת 13 הספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", קרוי,  "השער שלא היה". הספר הזה עוסק בהפקה הנפלאה והיעילה של ה- BBC את מונדיאל אנגליה 1966. בראש ההפקה הטלוויזיונית הבריטית הבלתי נשכחת ההיא ניצבו בראיין קאוגיל (Bryan Cowgill) ו – אלק וויקס (Alec Weeks). 

בישראל של 1966 טרם הייתה קיימת טלוויזיה . הסרט התיעודי הזה " 4 : 2 " נקנה על ידי בתוקף תפקידי כמנהל מחלקת הספורט ושודר שוב ושוב בהזדמנויות שונות . פנינת שידור בעלת ערך תיעודי רב ששמורה בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . צריך לצפות בקטע ה- Video הזה כדי להבין את גדולתו האימורטאלית של השַדָּר האנגלי הנבון והבלתי רגיל הזה שאיננו עוד בין החיים . דן שילון ואלכס גלעדי התחנכו על מורשת השידור של  ה- BBC ואימצו אותה אל לִבָּם . קטעי Video ו- Film רבים של Play by play מסוף עשור ה- 60 ועשור ה- 70 של דן שילון , אלכס גלעדי , וגם של יאיר שטרן השמורים בסרטיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מלמדים כיצד שידרו כאן אירועי ספורט לפני שלושים וארבעים שנה.

השַדָּר השלישי הוא ללא כל ספק יוֹרָם אַרְבֶּל . יורם ארבל בעל קול הבריטון היה קריין חדשות ברדיו "קול ישראל" , והחל בחורף 1972 את הקריירה שלו בחטיבת הספורט של טלוויזיה הישראלית הציבורית תחת ניהולו של דן שילון . הוא נמנה על צוות השידור שלי בהפקת שידורי הטלוויזיה הישירים בגביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1986 . ב- 22 ביוני 1986 הפקדתי בידו את המיקרופון במשחק המסקרן בעל עניין בינלאומי בו התמודדו נבחרות אנגליה וארגנטינה בשלב רבע הגמר של האליפות באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" במכסיקו סיטי . ישבתי בעמדת הפיקוד שלי ב- IBC במכסיקו סיטי ועקבתי בעניין רב אחרי השידור שלוֹ . בדקה ה- 51 כבש דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָאָראדוֹנָה שער שנוי במחלוקת , ספק ביד ספק בראשו , לזכות ארגנטינה . השופט הטוניסאי עלי בֵּנַאסֶאר שניצב קרוב למקום ההתרחשות אישר את השער למרות מחאותיהם הנמרצות של השחקנים האנגליים . הטלוויזיה המכסיקנית TELEMEXICO כיסתה את המשחק הזה באמצעות כמות לא מבוטלת של 15 – 12 מצלמות ומערכת של 3 (לעיתים גם 4) יחידות Replays של הילוכים חוזרים איטיים ממוחשב , לרבות צילום מהזווית הנגדית ההפוכה – בכל אצטדיון . בעיטת הפתיחה של המשחק אנגליה – ארגנטינה נקבעה על פי הסכם מוקדם בין הוועדה המארגנת המכסיקנית לבין ה- EBU לשעה בלתי מקובלת , שתים עשרה בצהריים שעון מכסיקו שהקביל לשמונה בערב שעון אירופה ותשע בערב שעון ישראל . ההתמודדות שודרה ישיר בכל רחבי תבל וגם אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית העברנו אותו בשידור ישיר ממכסיקו סיטי לירושלים . ב- Replay השלישי והאחרון של TELEMEXICO , סיכם יורם ארבל את הדִילֶמָה שהתחוללה על כר הדשא , היה או לא היה רק לפני שניות ספורות , ובנה טקסט מדויק וחסכוני בן תריסר מילים : "לא יכול להיות שהראש של מָארָאדוֹנָה עלה גבוה יותר מהידיים של שִילְטוֹן" . בכך אבחֵן בנחרצות את מה שהתחולל על כר הדשא וקבע עובדה : דייגו ארמאנדו מאראדונה הבקיע את השער בידו ולכן הוא עבריין ! הקפטן הארגנטיני עצמו העניק במסיבת עיתונאים הסבר תיאולוגי למעשה העבריינות שלו והכתיר את השער שהובקע בידו , "יד האלוהים" . הוא נקם בבריטניה שהביסה ב- 1982 את מולדתו ארגנטינה במלחמת איי פוקלנד . יורם ארבל הוא שַדָּר ספורט מחונן. ווירטואוז ורב אומן בניסוח בשידור ישיר. האחד שאולי אין שני לוֹ. על הניסוח וההבחנה ההיא ב- 22 ביוני 1986 הוא ראוי לפרס פוליצר .

arbel

 טקסט תמונה :  היום מרום גילי או טו טו 80 , אני יכול לקבוע בביטחון כי יורם ארבל הוא גדול שדרי הספורט הישראליים בטלוויזיה בכל הזמנים . לא תמיד חשבתי ככה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי  בשנת  1980 . ארכיון יואש אלרואי) .

brodie 2

טקסט תמונה : יום שישי בבוקר – 27 במארס 1981 . נמל התעופה של העיר הצרפתית סטרסבורג . יורם ארבל (משמאל) והפרשן טל ברודי (מימין) יחדיו עם גביע אירופה לאלופות בכדורסל . עשר שעות קודם לכן זכתה מכבי ת"א בפעם השנייה בתולדותיה בגביע הנכסף לאחר שניצחה בסטרסבורג את הקבוצה האיטלקית סינודינה בולוניה בתוצאה 80 : 79 . כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מיניתי את שניהם להוביל ישיר את השידור ארצה שזכה לכמעט % 100 רייטינג . יורם ארבל ירש את כיסאו של שדר הכדורסל הקודם אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לכוחה של המילה הנאמרת בשידור, בתקשורת המונים בטלוויזיה ובקולנוע, יש השפעה מָגִית עלינו. האירוע לא ייזכר תמיד בשל תוצאת הסיום שלו , אך ייצרֵב בזיכרון בגלל הכּוֹתֶּרֶת שהוענקה לו תוך כדי התרחשותו . איש כמעט אינו זוכר את תוצאת משחק הכדורגל ישראל נגד אוסטרליה ב- 19 במרס 1989 . אך כולם יזכרו את הכותרת שיורם ארבל העניק למשחק הזה, "ככה לא בונים חומה". אמירות קולעות יוצרות כותרות מילוליות . כותרות מילוליות מקבעות זיכרון צילומי והופכות את האירוע המצולם בטלוויזיה ובקולנוע לנִצחיים .

אלכס גלעדי ואנכי היינו פריקים של קולנוע בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה . פשוט אהבנו סרטים . את "חלף עם הרוח"  ו- "הארי המזוהם" , ראינו כמה וכמה פעמים יחדיו באולמות הקולנוע של תל אביב . בכל פעם שוחחנו על כמה מסצינות הצילום הייחודיות בסרטים והטקסט הנצחי הקצר הנלווה אליהן . זיכרון הצילום והמילולי הקצר הזה הוא שבונה לעַד את כותרת הסרט . הסרט הנִצחי "חלף עם הרוח" (GONE WITH THE WIND) ייזכר בשל שני טקסטים מפורסמים שנאמרו בסופו . טקסט הפרידה הדרמטי בן שבע המילים של רֶט בּאטְלֶר (בכיכובו של קלארק גייבל) המחליט לסיים את רומן האהבה הגדול ולנטוש את אהובתו סְקָארְלֶט א'וֹהָרָה (השחקנית וויויאן ליי) ואת הבית באחוזת טָרָה לאחר שנמאס לו מקשיות העורף ומכפיות הטובה שלה שהיא מפגינה כלפיו . הוא משיב לה בציניות בטון שליו ונוֹן-שָאלָאנְטִי : “Frankly my dear , I don`t give a damn” . במקור כותבת מחברת הספר מרגרט מיטצ'ל בת הדרום טקסט שונה טיפ-טיפה מזה הנאמר בסרט כלהלן : “My dear, I don`t give a damn” אך התסריטאי סִידְנִי הָווֹאַרְד והמפיק דֵייוִיד סֵלְזְנִיק החליטו לצרף את המילה “Frankly” לאמירת הנצח הזאת . לעַד ייזכר גם טקסט הסיום של הסרט כולו , כשסקארלט א'והרה מבינה לבסוף שאכן רט באטלר שרק הרגע נטש אותה הוא באמת אהבת חייה ואיננה רוצה לוותר עליו , שחה לעצמה :                                                      

”I will go home, I will think of some way to get him back , after all tomorrow will be another day”. 

אפשר לצרף לשתי האמירות האלה גם אמירה שלישית של האב ג'ראלד א'והרה שאומר לבתו סקארלט בתחילת הסרט על רקע אהבתה הנכזבת לאשלי ווילקס :

”Land is the only thing in the world worth working for because it is the only thing that lasts”.  

עלילת הסרט "הָארִי המְזוֹהָם" (Dirty Harry) של הבימאי דון סיגל מ- 1971, נשענת על האמירה הידועה של השחקן קְלִינְט אִיסְטְוּוד (Clint Eastwood) יפה התואר המגלם את הבלש הקשוח הָארִי קָאלַהָאן במשטרת לוס אנג'לס . בסצנת מרדף היֶרִי המפורסמת של הבלש האמיץ אחר פורץ בנקים באחד מרחובות העיר ,  כשקְנֵה אקדח המָאגְנוּם שלוֹ מאיים על הפורץ השרוע פצוע על המדרכה וגם ידו לוֹפֶתת עדיין אקדח שלוף , ובעצם סכנת מוות מרחפת על שניהם , מהמר קלינט איסטווד על חייו . בטוֹן הדיבור הסמכותי והבוטח שלוֹ שהפך לסִמלו המסחרי הוא אומר את האמירה המונומנטאלית הבלתי נשכחת בסרט ,“O. K. go ahead and make my day“ סלוגן שהפך חיש מהר ל- Headline של סרט הקולנוע רב המוניטין הזה שקנה לו מעריצים רבים. הפירוש לכוונה המסתתרת מאחורי אמירת הנצח של השוטר הקשוח מלוס אנג'לס , ברורה , "…או. קיי. תירה עלי ואני אפוצץ אותך במאגנום שלי…" . הסצנה המותחת הזאת מסתיימת באופן מפתיע . הפושע שנפגע כבר קודם לכן מקליע אקדחו של הבלש ושוכב פצוע על המדרכה ברחוב מבין עם מי יש לו עסק ומניח את נשקו . הָארִי קָאלַהָאן (קלינט איסטווד) לא מרפה . הוא סוחט את הֶדֶק אקדח המַאגְנוּם שלוֹ המכוון עדיין לעבר יריבו . נשמע קליק קטן . צליל הנוֹקֵר . לא נוצרה ירייה . מחסנית האקדח הייתה ריקה . לא נותרה בו עוד תחמושת . הארי קאלהאן השתמש כבר בכל כדורי האקדח . אלכס גלעדי ואנוכי ראינו שלוש פעמים בתוך שבוע ימים את "הארי המזוהם" .

הסרט "הסַנְדָק" (The Godfather) בן השלוש שעות , מ- 1972, המבוסס על סיפרו הידוע של מָאריוֹ פּוֹצוׁ, ובבימויו הנפלא של פְרָאנְסִיס פוֹרְד קוֹפּוֹלָה , ייזכר לעד בשל אמירה מפורסמת אחת של מרלון בראנדו המגלם את תפקיד הסנדק הארכי – מאפיונר , דוֹן וִויטוֹ קוֹרְלֵיאוֹנֶה . באחת הסצינות הידועות בסרט מבקש זָמָר ממוצא איטלקי ג'וֹנִי פוֹנְטָנָה את עזרתו של הסנדק כדי שיסדר לו תפקיד ב- Showbiz  באחד מסרטיו של מפיק הוליוודי קשוח . אמירתו האימורטאלית של הסנדק לג'וני פונטנה“ I will make him an offer , he can’t refuse it” נכנסה כבר מזמן לפנתיאון ההיסטורי של אמִירוֹת שהפכו כותרת לאירוע .

המערבון הנודע , “The Good , The Bad , and the Ugly”  ("הטוב , הרע , והמכוער") של הבימאי האיטלקי סרג'יו ליאונה שנעשה ב- 1966 בהשתתפות קְלִינְט אִיסְטְווּד ואֵלִי וַואלָאך ובוים בידי הבימאי האיטלקי סֶרְגְ'יוֹ לֵיאוֹנֶה , וסיפור עלילתו מתרחש בעת מלחמת האזרחים האמריקנית (נמשך שעתיים וארבעים דקות) , ייזכר בשל אמירתו הנון שאלאנטית של הפושע המבוקש בשם "טוּקוֹ" (השחקן אֵלִי וָואלָאךְ) ברגע דרמטי בעת סצנת הרחצה באמבטיה לאחר שחיסל באקדחו יריב דבּרן והססן כלהלן : “If you have to shoot , shoot , don`t talk”.  

כותבי עֵט , סופרים ומשוררים מוכשרים , מחברי מחזות , אומנים , מדינאים ומנהיגי מדינות , מפיקים ובימאים גאונים בקולנוע ותסריטאים טובים , וגם שדרי הספורט יצרו וטבעו אמירות שנצרבו בזיכרון שלנו לתמיד . על פי אותו העיקרון פעלו גם שני שדרי העל יורם ארבל ונסים קיוויתי שטבעו מטבעות שידור שלא ישכחו .

ציטוט : "דברים שאינם יוצאים מן הלב - לא יעברו דרך האוזן" . (ר' משה אבן עזרא) .

אילו הייתי מנהל היום בי"ס ללימודי תקשורת ועיתונאות בטלוויזיה וברדיו , הייתי מחייב את הסטודנטים לא רק לקרוא את הטקסטים שהותירו מאחוריהם גדולי הכותבים בארץ ובעולם , אלא להתעמק בהם ולנתח אותם . נשיא ארה"ב אברהם לינקוֹלן (Abraham Lincoln) היה רָב אומן בניסוח . בעל יושרה מוחלטת , גאון כתיבה בכתב ובע"פ , ובעל הגיון ברזל . ב- 19 בנובמבר 1863 נשא נאום בן שתי דקות וחצי אולי פחות , בעיצומה של מלחמת האזרחים הנוראית בארצו (הצפון נגד הדרום) כשחנך את בית הקברות הלאומי בגֶטִיסְבֶּרְג (Gettysburg) . בשדה הקרב בגטיסברג נהרגו ביולי 1863 כ- 7000 חיילים משני הצבאות ונפצעו כרבבה . נאומו של אייברהאם לינקולן היה יצירת מופת ונחרת באותיות של זהב בהיסטוריה האמריקנית והעולמית . הנשיא בן ה- 54 היה הנואם השני בטֶקֶס . קדם לוֹ נואם מקצועי אֶדוּאַרְד אֶוֶורֶט (Edward Everett) בן ה- 70 שהיה בעברו מזכיר המדינה ונשיא אוניברסיטת הרווארד . הוועדה המארגנת הזמינה את אֶדוּאַרְד אֶוֶורֶט להיות הנואם הראשון בהנחה שהנשיא אברהם לינקולן ידחה את ההזמנה בגלל עיסוקיו הרבים בניהול מלחמת האזרחים שהייתה באותה התקופה בעיצומה . אבל הנשיא הפתיע . הוא נענה להזמנה אך נקבע להיות הנואם השני למרות היותו הנשיא . אֶדוּאַרְד אֶוֶורֶט הנואם המקצועי שָגָה פעמיים ב- 19 בנובמבר 1863 ב- גֶטִיסְבֶּרְג . הוא איחר בשעה ונאם שעתיים . הנשיא אייברהאם לִינְקוֹלְן לעומת אדוארד אוורט כתב טקסט שהכיל כ- 250 מילה בלבד ונשא שם נאום בן שתי דקות וחצי , הידוע כנאום גטיסברג ושמו "לידה חדשה בחירות" . הנשיא עמל על תוכן הנאום הקצרצר כשבועיים ימים וליטש אותו סופית בעת נסיעתו ברכבת המיוחדת שלקחה אותו מעיר הבירה וושינגטון לשדה הקֶטֶל בגֶטִיסְבֶּרְג . הנה הנאום במלואו וכלשונו מ- 19 בנובמבר 1863 .

lincoln 1

טקסט מסמך : 19 בנובמבר 1863 . גטיסברג . זהו טקסט המקור של נאומו של נשיא ארה"ב אייבראהם לינקולן בעת חנוכת בית הקברות הלאומי בגטיסברג .

תרגום לעברית : 

"לפני שמונה עשרות שנים ושבע שנים חוללו אבותינו על פני יבשת זו אומה חדשה, שהורתה בחירות והיא מקודשת להנחת היסוד האומרת, כי כל בני האדם נבראו שווים. הננו עסוקים כעת במלחמת אזרחים גדולה, המעמידה במבחן את האומה הזאת , או כל אומה אחרת שנוצרה בדרך זו והוקדשה בצורה זו, אם אמנם יש לאל ידה להתקיים לאורך ימים . הננו נפגשים בשדה קרב גדול של מלחמה זו. באנו להקדיש חלק משדה זה כמקום מנוחת עולמים לאלה שהקריבו את חייהם למען תוכל האומה הזאת לחיות. אכן, ראוי ומתאים עד למאוד שנעשה כן. ואולם, במובן רחב יותר, אין בכוחנו לא לחנוך ולא להקדיש, ואף לא לקדש את הקרקע הזאת. גיבורי החיל, החיים והמתים שנאבקו כאן – הם שקידשו אותו הרבה יותר משיש בכוחנו הדל להוסיף או לגרוע. העולם ייתן את דעתו אך מעט ולא יזכור זמן רב את הדברים שאנו אומרים כאן, אך הוא לא ישכח לעולם את מה שהם עשו כאן. לאמיתו של דבר שומה עלינו, החיים, להקדיש עצמנו כאן לתפקיד השלמת המלאכה, שאותה קידמו עד כאן בצורה כל כך נאצלת אלה שלחמו כאן. עלינו מוטל התפקיד להקדיש עצמנו למשימה הגדולה שעדיין עומדת לפנינו. מן המתים הנערצים האלה הננו שואבים מסירות מוגברת למטרה, שלמענה נתנו הם את קורבן – המסירות המלא והאחרון. ואשר על כן הננו מחליטים כאן, כי מתים אלו לא מתו לשווא, וכי אומה זו, בחסד אלוהים, תתחדש בכור החירות, וכי ממשלת העם, על ידי העם, בעבור העם, לא תסוּף מעל פני האדמה".

lincoln 2

טקסט תמונה : אייברהאם לינקולן ב- 1860 , בן 51 , זמן קצר לאחר שנבחר לנשיא ארה"ב . יכולת ההבעה שלו בע"פ , טקסט נאומיו , וכשרון הכתיבה שלו היו גאוניים . מנהיג יחיד סגולה בהיסטוריה המודרנית של האנושות . קראתי את מרבית כתביו . 

הנשיא אייבראהם לינקולן (Abraham Lincoln) השקיע זמן עצום במלאכת כתיבת הטקסטים שלו . למרות שהיה נואם בעל מוניטין , מוכשר , והיטיב לכתוב  -  לקח לו זמן לגבש את הטקסט , לברור את המילים , ולהרכיב את המשפטים . הוא כתב , שִינה , ומחק , ושוב כתב ושוב תיקן , ושוב שיפץ , עד שהגיע לתוצאה הסופית שאותה החליט לאַמֵץ אל ליבו ולתת לה פרסום . כל כותב טקסטים מכיר את ההתלבטות הזאת על הנייר ואת השאיפה למצוינות הכתיבה שלעולם איננה תמה . תמיד נדמה לך לאחר קריאת הטקסט של עצמך , גם לאחר שהודפס , כי אילו היו לך עוד כמה דקות נוספות היית יכול לשפר ולכתוב את הגרסה האחרונה טוב יותר . כמו כל כותב טוב , נואם מוכשר , תסריטאי קולע , או שַדָּר מחונן  -  גם הנשיא אייבראהם לינקולן בנה כותרת מסכמת לנאומו ההיסטורי הקצר בו קרא לזיכרון הנופלים שהקריבו נפשם למען חירות האדם . המשפט האחרון בנאום , "…מן המתים הנערצים האלה אנחנו שואבים מסירות מוגברת למטרה שלמענה נתנו הם את קורבן המסירוּת המלא והאחרון . ואשר על כן הננו מחליטים כאן כי מתים אלה לא מתו לשווא , וכי אומה זו בחסד אלוהים , תתחדש בכוּר החירות , וכי ממשלת העם , על ידי העם , בעבור העם , לא תסוּף מעל פני האדמה" – שהוא תמצית כל שלטון דמוקרטי באשר הוא – ינון לנצח . כ- 20 אלף איש התכנסו בבית הקברות הלאומי בגֶטִיסְבֶּרְג (Gettysburg) והאזינו לטקסט קצר בן כ- 265 מילים שנקרא ע"י הנשיא מפתק נייר כתוב בכתב ידו . משסיים את נאומו בתוך שתי דקות ומשהו חזר למקומו. הכול היו מופתעים ואף מאוכזבים מהטקסט הקצר . חלק מהציבור שהתאסף בבית הקברות לא תפש כי נאום הנשיא תם , ולכן כמעט ולא מחאו לו כף . הנשיא אייבראהם לינקולן חשב לעצמו שאם זו תגובת הנאספים כנראה שהנאום לא היה מוצלח כל כך . למחרת קיבל מברק מהנואם הראשון בטקס אֶדוּאַרְד אֶוֶורֶט (Edward Everet) עצמו שכתב לו כך : "אדוני הנשיא , הייתי שמח אילו ניתן לי לשבח את עצמי ולומר כי אומנם התקרבתי אל הרעיון המרכזי של המאורע בנאום של שעתיים , כשם שאתה עשית זאת בשתי דקות".

הנשיא השיב לו כדרכו בצניעות רבה : "אני שמח לשמוע , כי לפי  דעתך , לא היו דברי הקצרים כישלון גמור" . נאומו של הנשיא אייבראהם לינקולן חתוּם בליבה של האומה האמריקנית (והאנושות) לדוֹרי דוֹרוֹת .

lincoln 3

טקסט תמונה :  אייבראהם לינקולן נשיא ארה"ב בעת מלחמת האזרחים בשנים 1865 – 1860 ימים ספורים לפני שנרצח . בתקופת נשיאותו בת ארבע שנים הזדקן לבלי הכר . האחריות העצומה שהוטלה עליו כמנהיג ונשיא של אומה השקועה במלחמת האזרחים בת ארבע השנים 1865 – 1861 בין הצפון לדרום , וכאדם המנסה לשמור על אחדות האומה , הטביעה עליו את חותמה , וגרמה לו צער רב . הנשיא בעל הפנים המיוסרים הזדקן עד למאוד .  

אין לנאום ההיסטורי הזה של אייבראהם לינקולן דבר עם שידורי הספורט , אך יש לו הרבה מן המשותף עם יכולת הכתיבה , יעילותה , והכשרון לומר דברים בקיצור גם בנושאים מורכבים ושנויים במחלוקת . נאום גטיסברג של אייבראהם לינקולן ב- 19 בנובמבר 1863 השפיע עלי השפעה מכרעת לא רק בשל המסר האנושי אלא בגלל סגולתו וכשרונו של הכותב להביע את דעתו בתמצית . כל אחד מאתנו העוסק בכתיבה ואמירה בתקשורת מתלבט כיצד ובאיזה אופן לומר את דבריו . זה נכון בעיתונאות הכללית וקיים גם בעיתונאות הספורט בטלוויזיה . ניסיון הכתיבה של הנשיא אייבראהם לינקולן וחכמתו וגאונותו בתקשורת המונים קנתה לה מוניטין רב כבר בימים ההם . הנאום הקצר והגאוני ב- 19 בנובמבר 1863 שוּוָק בהצלחה מאז כמסמך אנושי איכותי רָב הַשְרָאָה ושהפך במהירות לנחלת הכלל  [1] .

הנה טקסט נוסף לא כל כך מפורסם אומנם אך לא פחות מרשים ולא פחות אֵיכוּתי שנכתב אף הוא בנסיבות הירואיות . חייבים לקרוא ולשָנֵן אותו היטב כדי להכיר בכישרונו העצום של הכּוֹתֵּב ובחשיבותו העצומה של הכָּתוּב . בראשית שנת 1950 הביא בן ציון ישראלי (ממייסדי קבוצת כינרת בעמק הירדן , נִספָּה באסון ה- "פייפר" בקיבוץ מעגן בשנת 1954) לראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה דוד בן גוריון ששהה בחופשה קצרה במלון "גלי כינרת" בטבריה , את הסֶפֶר  "כִּינֶרֶת בּיְמֵי מִבְחַן" , המספר על מאבקה של קבוצת כִּינֶרֶת בעמק הירדן בימים הקשים רוויי אומץ לב בלתי רגיל , תעוזה , וגבורה של מלחמת העצמאות ב- 1948 . דוד בן גוריון קרא את הספר ב- 25 במרס 1950 והֵשיב לבן ציון ישראלי במכתב נשגב . נושא מכתב התשובה היה , "על הבנים שנפלו" .

ben gurion 1

טקסט תמונה :  1950 . של המאה שעברה . דוד בן גוריון (בן 64 בתמונה) ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון הדגול והנערץ של מדינת ישראל . היה לו כושר ביטוי מדהים ויכולת כתיבה מזהירה . קראתי את כתביו . דוד בן גוריון צעיר ממני בהרבה בתמונה הזאת בעת שאנוכי כותב את כתיבת הסדרה בת 13 הספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

ben gurion 2

טקסט מסמך (1) : 25 במארס 1950 . מכתב התשובה הנשגב מלא ההוד וההדר של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון לבן ציון ישראלי . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (באדיבות שמואל חדש ז"ל וארכיון קבוצת כינרת) . 

ben gurion 3

טקסט מסמך (2) : 25 במארס 1950 . מכתב התשובה הנשגב מלא ההוד וההדר של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון לבן ציון ישראלי . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (באדיבות שמואל חדש ז"ל וארכיון קבוצת כינרת) .

בן ציון היקר,

מסור נא בשמי לכל חברי הקבוצה תודתי הנרגשת על השי היקר "כינרת בימי מבחן". לאחר שהלכת והשארת את הספר בידי – ישבתי וקראתי בו כל הערב. ואני כולי מזועזע. כאילו בפעם הראשונה שמעתי על מלחמת ישראל ועל ילדי הפלאים אשר זינקו בסערת נפש ובתרועות קול לעקידה, ובגבורה תמה וצנועה חירפו נפשם למות – על חירות המולדת והעם אשר כה אהבו.

איני יודע בתולדות עמנו שיאי גבורה ותפארת אדם נישאים מאלה שנתגלו בחייהם ובמותם של הזמירים והדנים והגורים וחבריהם המרובים בבקעת הירדן, בעמק יזרעאל, ברמות הגליל בערבות הנגב, בהרי ירושלים, בחיפה ובתל אביב. פרקי חייהם הקצרים והמפליאים בעבודה בלימוד , במשחקים ובקרבות – כאילו נחצבו באגדת-פלאים, בדמיון חוזים ומשוררים מני קדם , וקשה להאמין שכל אלה ילדי מציאות חיה וקרובה, ושכאן על ידינו, בתוכנו, בימינו – חיו, השתובבו, פעלו, והעפילו עד מרום פסגת הגבורה של האדם עלי אדמות – הבנים והבנות היקרים שהכרנו אותם מראשית ילדותם.

סמויים מעין זר, ואולי נסתרים גם מעצמם, היו חבויים בכפירי ישראל אלה גנזי-תום ויפעה גבורה ואהבה , רוך ועוז, ואולי רק לאימהות שמץ מהם. ובבוא הרגע הגדול, המר והמכריע – דרכו הנערים עוז, ומעל עקידת המולדת ניגר דמם הטהור, וחייהם הפורחים נגדעו באִיבָּם וכבה זיו עלומיהם – למען קוממיות ישראל…אפס זוהר גבורתם יעמוד לעד, ותפארת חייהם המקוצרים תבהיק לדורות הבאים.

"רבות ועשירות היו התקוות" שטיפחה אימא, "אך תמורת כל תקוותיה נשאר רק גל של אבנים". לא, לא רק גלי אבנים, אימהות יקרות, ששכלתן חמודי – בניכן. לא ארהיב עוז בנפשי לנחם אם שכולה. ידעתי : אין תנחומים לתפארת החיים אשר נלקחה ואיננה. מי יתנה כאב אם ; מי ימתיק וירפא שברה האנוש , גם אם היא מסתירה כל אלה בענוות – תום ובעוז רוח מעין זרים ? אולם בני חמד אלה שנפלו השאירו יותר מגלי אבנים . ירושה חיה ובת – אלמוות הורישו לנו : מורשת דמויות, דמויות מאירות, מחנכות, נושאות ומרוממות. דמויות אלה יעמדו ויבהיקו באור יקרות גם לאחר שאיש מבני דורנו לא יהיה עוד בחיים.

ומעל דמות הנערים והנערות היקרים יזרחו דמויות ההורים. כפירי ישראל מופלאים אלה לא נולדו מסלעים ומאלונים . לביאות ואריות היו הוריהם, ונשי סגולה ואנשי מעלה היו הלביאות והאריות, והורים יקרים אלה , הם – הם שנתנו לדורם ולעמם – הזמירים, והדנים, והגורים ורבים כמותם, שעצמותיהם טמונות בכל רחבי הארץ וגם במצולות ים . נתייתמו אימהות , אבות, תינוקות, אהובות אחים, אחיות וגם חברים וחברות. אפס לא יתום הדור שבנים והורים כאלה קמו לו. מה קדושה האדמה שרגלי לוחמי ישראל דרכו עליה.

בספר שהוצאתם חברים יקרים, מפרפרים חיי גבורה, ומתוך הדברים המסופרים הומֶה משהו יקר מחיים ועַז ממוות.

יישר כוחכם.

חברכם הנאמן

דוד בן גוריון

[1]  ראה נספח : הספר  "THE  LIVING  LINCOLN" אשר נכתב ונערך בידי פאול אנג'ל (Paul M. Angle) וארל שנק מירס (Earl Schenck Miers).

בפברואר 1990 כתב מ"מ צעיר בן 22 טקסט פרידה נפלא לחייליו . הטקסט נכתב בתום תקופה בת שנה וחצי בה פיקד , הנהיג ועיצב אותם כלוחמים בחודשי הטירונות שלהם , במסלול הקרבי של קורס מ"כים , ולאורכה של פעילות מבצעית מפרכת הרת סכנות ורבת סיכונים . בספר פלוגה ג' של גדוד "שָקֵד" בחטיבת גבעתי , הוא כתב את הדברים הבאים :

"הגיע הזמן להיפרד. מהיום הראשון בצבא אמרתי לכם שתקופת המסלול תהיה התקופה היפה שלכם בצבא , אם לא היפה ביותר . אני זוכר אתכם מיומכם הראשון בבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) , כיצד הגעתם לראיון ראשון מפוחדים ומבוהלים , דרך מסעות שגם כאשר לא הובלתי הצטרפתי והלכתי אחריכם . למדתי להכירכם דרך מסע הכומתה , קורס מ"כים , מארבים בהר דוב , אימון קיץ בטללים , ופעילות בראש הנקרה ובשטחים . למדתי אתכם ברגעים הקשים והיפים . בשיחת מחלקה ראשונה הצבתי לכם את המטרות העיקריות של המסלול . עכשיו כשחלקיכם הופכים למפקדים

ראוי לכם לאמץ כמה מהן בדרכיכם הלאה .

1.  כפי שקיבלתי אתכם , כך עלי להחזירכם לא שרוטים ולא פגועים .

2.  אתם ראשית דבר בני אדם , ורק אח"כ חיילים .

3.  מפקד חייב לאהוב את חייליו (זאת לא אמרתי לכם אז) .

4.  להפוך אתכם ללוחמים מקצועיים המסוגלים לעמוד במשימות קרב קשות ומבחנים גורליים .

סעיף הראשון הוא החשוב ביותר ועליו יש להקפיד יותר מכל . זאת הסיבה למסדרי פריקת הנשקים פעמיים ביום , הפריקות המעיקות "מטיולית" עמוסה לאחר סיום תעסוקה בשטחים , להתעורר שמונה פעמים בלילה במוצב "וורד" (הזכור לטוב) על מנת לפרוק לכם את הנשק , עד לעונשים הכבדים ביותר בגין עבירות בטיחות. אני חייב לעשות הכל , כדי לא לעמוד מול הורה חסר הסברים ותשובות , ולא לומר , "אני מצטער יכולתי ולא הצלחתי למנוע" . נשבעתי להוריכם ביום ההורים הראשון , ואני שמח שעמדתי במילתי . את הסעיף השני זִכרו היטב כמפקדים . אתם קודם כל בני אדם ואח"כ חיילים . חבל שאת המשפט הזה לא אימצתם אל לבבכם בכל תקופת המסלול . חלק מכם מצא לנכון להציק לאחד החיילים באופן קבוע לאורך זמן . חבל עוד יותר שלא עמד לכם הכוח לעצור תופעה בזויה זו שהיא כל כך איננה מכובדת .

באשר לי . השתדלתי תמיד להקשיב , לעזור ולהסביר . ידעתם לפנות ותמיד קיבלתם תשובות מסבירות . גם מילה אחת "לא" , הייתה לעיתים תשובה . החברות שלכם וביניכם , הוא סיפור רגיש בפני עצמו . היה קשה להקשיח את הלב , להעניש ולהשאיר חייל בבסיס בחופשת שבת בגין שבירת שמירה , לאחר שלא ראה את חברתו מזה חמישה שבועות . הכל היה לטובתכם ולמענכם . לא שאבתי שום הנאה בעת הטפות המוסר בשיחות המחלקה שכל כך פחדתם וחששתם מהן .

הסעיף השלישי הוא המשכו של הסעיף השני . מ"מ שלא אוהב את חייליו , חייב להסיר את הדרגות , לומר יפה שלום וללכת הביתה . אהבתי אתכם לאורך כל הדרך המשותפת ואמשיך לאהוב .

הסעיף הרביעי הוא אולי הקל ביותר להגשמה . אני שב וחוזר ואומר משפט שאמרתי לכם כל כך הרבה פעמים. זה שאני קצין ומבוגר מכם בשנתיים – שלוש , אינו עושה אותי חכם יותר , אלא רק בעל ניסיון רב משלכם . ניסיון זה מצא את ביטויו בהקניית ערכי לחימה , מלווה לעיתים בצעקות , אני מקווה שלא בעלבונות , וגם בדרך רגועה ונינוחה . בלב שקט ושלם יצאתי עמכם למשימות הקרב שהוטלו עלינו , באימונים , בפשיטות , בניווטים , במארבים ובכל הפעילויות המבצעיות האחרות רבות הסכנות .

היה לי עניין רב להפוך אתכם ללוחמים . אתם מחלקה טובה וממושמעת . הרשו לי לומר לכם שוב שהמחלקות האחרות לא עניינו אותי ואינן מעניינות אותי גם היום לקראת הסיום" .

אף פעם לא קראתי טקסט כל כך אמיץ של מפקד כל כך צעיר המתקרב לרעיון המרכזי של המנהיגות הצבאית באשר היא. קידוש ערך חיי הנערים הצעירים הוא צַו עליון שלוֹ בד בבד עם טיפוחם כלוחמים. הקצין , עוּל הימים בעצמו , מעמיד בראש סולם העדיפויות שלו את הדאגה האנושית לשלום חייליו , אהבתו אליהם כבני אדם , והצורך להימנע מסיכון חייהם לשווא בעת הכשרתם הצבאית ובעת פעילותם בשדה הקרב . זהו טקסט פשוט אך מדהים ביופיו , ברצינותו ובגודל הרוח של מְחַבְּרוֹ . גם הטקסט הזה נכתב בעתות מלחמה .

2. הופעתו המזהירה של המנכ"ל אורי פורת ז"ל בשמי רשות השידור ב- 1 באפריל 1984. חטיבת הספורט בראשותי יצאה נשכרת ו- נהנתה מהמינוי הרָם. גם יורם ארבל. 

ב- 1 באפריל 1984 מינה ראש הממשלה יצחק שמיר את אורי פורת למנכ"ל רשות השידור במקומו של יוסף "טומי" לפיד שסיים כהונה בת חמש שנים . הפקדתו של אורי פורת (עיתונאי בכיר ב- "ידיעות אחרונות") על רשות השידור הייתה בעלת השלכות מרחיקות לכת מנקודת מבטי . אחת מהן התייחסה ל- EURO 1988 שהתקיים בקיץ 1988 במערב גרמניה . הפקת 1988 EURO עלתה לאין ערוך כמותית ואיכותית על שידורי 1984 EURO (אליפות אירופה לאומות בכדורגל שהתקיימה בצרפת ב- 1984) שהתקיימו בתקופת המנכ"ל הקודם יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער . הטריומוויראט המוביל המנכ"ל אורי פורת , סמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן אִפשֵר לי ב- 1988 הפקה גדולה ומסודרת , והבין כמוני את חשיבות השידור של טורניר הכדורגל הזה הנופל באיכוּתוֹ רק ממשחקי המונדיאל . מיסדתי אולפן שידור מנווט בירושלים עם המגיש אוּרי לֵוי ושחקן העבר המפורסם בלם מכבי ת"א ונבחרת ישראל צבי רוֹזֵן . רוב המשחקים שודרו ישיר בשעות צפייה ראשיות וזכו להצלחה גדולה . מה הרע בעצם לצפות בימי הקיץ בשידורי כדורגל ברמה הגבוהה ביותר בהשתתפות נבחרות הצמרת של אירופה כמו , מערב גרמניה , איטליה , הולנד , ספרד , אנגליה , דנמרק , ברה"מ , ואירלנד . למרות טענות שנשמעו פה ושם נגד ריבוי שידורי הכדורגל על מסך הטלוויזיה הציבורית , לא נסוג מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מתוכנית השידורים המקורית . הוא לא וויתר ונהג בעצם כמו מרבית עמיתיו המנכ"לים האחרים ברשתות הטלוויזיה של ה- EBU ששידרו את האליפות הזאת ישיר במרץ רב ובגדול . את כל המשחקים .  12 מ- 15 משחקי 1988 EURO שודרו לראשונה בהיסטוריה ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ובהיקף מלא . גם בלילות שישי . זה היה הישג שידור חשוב לרשות השידור והצלחה גדולה של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , ומידה רבה גם הכנה טובה ורכישת ניסיון לקראת שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 הממשמשת ובאה .

ביום ראשון – 26 ביוני 1988 הכנתי למנכ"ל רשות השידור דו"ח סיכום מפורט של אליפות אירופה בכדורגל 1988EURO שהתקיימה כאמור במערב גרמניה .  הדו"ח הצביע על שתי תופעות טלוויזיוניות חשובות שנקבעו בסוף עשור ה- 80 . הבוסים הגדולים של השידור הציבורי היו צריכים לתת עליהם את דעתם זה מכבר . מתברר כי ריבוי שידורי ספורט הרלוואנטיים בלוח המשדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , איננו פוגע בּו (בלוח השידורים) אלא מיטיב עִמוֹ . על רשות השידור להיערך ולמַסֵד מערך תקשורת לוויינים חדשני , מהיר , ויעיל פי כמה מזה הנוכחי . הנה חלקיו הרלוואנטיים  [1] .

רשות השידור –  הטלוויזיה הישראלית

מחלקת הספורט / ירושלים  יום ראשון – 26.6.1988

אל    :   המנכ"ל באמצעות מנהל החדשות באמצעות מנהל הטלוויזיה

מאת  :  יואש  אלרואי

הנדון  :  דו"ח סיכום אליפות אירופה לאומות בכדורגל  -  גרמניה 88'  (1988- EURO)

25.6.1988-  10.6.1988

למנכ"ל שלום רב ,

1 . כללי

כבר עכשיו יממה בתום מבצע שידורי אליפות אירופה לאומות בכדורגל 1988 , ניתן לסכם ולומר כי מבצע השידורים הצליח וכי הרעיון לשדר את משחקי האליפות "בגדול" היה נכון . הוכח פעם נוספת ששידורי ספורט ברמתם הגבוהה (גם ללא השתתפות נציגוּת ישראלית) מעוררים עניין רב בציבור הישראלי , גם אם היו מחלוקות פה ושם לגבי כמות השידורים. התחרות הנ"ל עוררה עניין ותשומת לב מרביים באירופה (וגם בעולם הרחב) וזה ברור למה ומדוע . אליפות אירופה לאומות בכדורגל הוא הטורניר השני בחשיבותו לאחר טורניר גביע העולם בכדורגל , כשהוא נושא עמו הרבה מאוד יוקרה , כבוד וכסף . הטלוויזיה הישראלית השתלבה במבצע השידורים עם עוד 60 רשתות טלוויזיה באירופה ורחבי תבל והעניקה לכך זמן מסך ניכר לעיתים אף "בזמן צפייה ראשי" . בס"ה שידרנו 20 שעות בשידורים ישירים , כשהעניין באליפות צובר תאוצה ממשחק למשחק. נהגנו כפי שנהגו רשתות הטלוויזיה המודרניות בעולם .

אין בכלל ספק ששידורי ספורט ברמה הגבוהה- כדורגל , א"ק , התעמלות , אולימפיאדות , NBA , אִגרוף (ראה הקרב ששידרנו מייק טאייסון- מייקל ספינקס) , כובשים להם בקלות זמן מסך רב מאוד כולל בזמני צפייה ראשיים . הצלחתם מוכחת בשפע הכספים שמזרימים הספונסרים והמפרסמים בעת שידורי הספורט האלה .טורניר אליפות אירופה לאומות בכדורגל- גרמניה 88' איננו יוצא דופן מהבחינה הזאת . ראיתי את הנולד כבר לפני שנה ו- 8 חודשים כשהחלה מלאכת ההפקה . סייע לי סמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן שאישר כבר אז את עלות זכויות השידור (20 אלף דולר) , ונתן אור ירוק להריץ את פרוייקט השידור מן ההיבט הכלכלי שלו .מלאכת ההפקה , לרבות שיחות הטלפון , ההתכתבויות ושליחת הטלקסים התבצעה הפעם הזאת בניחותא וללא לחץ . עלי לציין בנקודה זו שבעת אליפות אירופה לאומות בכדורגל – צרפת 1984 הותר לי לשדר רק את שני משחקי חצי הגמר ואת משחק הגמר על פי החלטתו של המנכ"ל הקודם טומי לפיד (כפי שזכור לך בוודאי שני משחקי חצי הגמר ב – 1984 לא שודרו בשל עיצומי הטכנאים אז) . משחק הגמר צרפת – ספרד שהסתיים בתוצאה 2 : 0 שודר ישיר ע"י יורם ארבל מאיצטדיון "פארק דה פראנס" בפאריס . את אליפות אירופה לאומות בכדורגל – איטליה 1980 (בתקופת המנכ"ל טומי לפיד כלל לא כיסינו) .

כניסתו של המנכ"ל הנוכחי לתפקידו ב- 1 באפריל 1984 שינתה באופן טוטאלי את מפת שידורי הספורט הבינלאומיים שלנו, ומהבחינה הזאת הקפיצה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומחלקת הספורט שלה לעידן חדש מלא עניין ואתגרים .

2 . תקשורת לוויינים

כל שידור ספורט ישיר מאירופה , ארה"ב ושאר חלקי תבל לכיוונה של מדינת ישראל , הצלחתו הראשונית מותנית ביכולתה של תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה "להביא" את סיגנאל השידור לירושלים. במהלך אליפות אירופה לאומות בכדורגל 1988 , הייתה תחנת הקרקע של עמק האלה מחוברת לשלושה לוויינים . שני הלוויינים האטלנטיים (מייג'ור 1  והפראיימרי) , וכמו כן ל- לוויין הודי אחד (המייג'ור ההודי) . בדרך כלל לא היו לנו בעיות קליטה והעבודה המשותפת עם אנשי עמק האלה הייתה ברמה טובה ויעילה . היו לנו שתי בעיות בתקשורת הלוויינים ב יום שישי – 17 ביוני 1988  ובשבת – 18 ביוני 1988 , בעת ששוחקו שני משחקים במקביל באותו הזמן . המשחק איטליה נגד  דנמרק ביום שישי – 17 ביוני 1988 , הועבר אלינו על פי סידור מיוחד שלי (שידור דחוי בתאריך הנ"ל מאוחר בלילה) , דבר שמנע ממני לשדר את השערים של המשחק הזה באותו הלילה. איטליה ניצחה 2 : 0 ואת שני השערים האלה שידרתי למחרת ב- "משחק השבת" ב- 18 ביוני 1988 . המשחק איטליה- דנמרק שודר ישיר במקור על הלוויין האטלנטי מייג'ור 2 , אך לרוע המזל תחנת עמק האלה איננה מחוברת אליו לפי שעה . עוד בעיית קליטה התעוררה בשבת – 18 ביוני 1988 כשלא יכולנו לקלוט בירושלים ישירות את המשחק הולנד- אירלנד , ובמקומו קלטנו פעמיים בלוויינים האטלנטיים וגם בלוויין ההודי את המשחק ברה"מ נגד אנגליה . כל מאמצי לשכנע את הקולגים שלנו במזרח הרחוק (הונג-קונג, אוסטרליה וניו זילנד החבֵרות באיגוד השידור האסיאתי  ABU), להצטרף לשידור החשוב יותר הולנד – אירלנד עלו בתוהו . רשתות הטלוויזיה האלו דוברות האנגלית ובראשן אוסטרליה העדיפו את משחקה של אנגליה נגד ברה"מ על פני אירלנד – הולנד. ABU נתנה לי הבטחה שהם ישדרו על הלוויין ההודי (הנקלט בעמק האלה) את המשחק המבוקש על ידי הולנד- אירלנד אך היא לא עמדה בה . בסופו של דבר החשוב הוא שהצלחנו במבצע מיוחד להביא את שער הניצחון של הולנד במשחק הזה באותו הערב לתוכנית "משחק השבת" ב- 18 ביוני 1988 ! !

תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא נושא שצריך להדאיג מאוד את הנהלת רשות השידור . רשות השידור הישראלית כרוכה וקשורה בעבותות חוקי המדינה אל חברת "בֶּזֶק" . פירושו של דבר שהטלוויזיה הישראלית איננה יכולה "להביא" בכוחות עצמה את השידורים מחו"ל , ואין מדובר דווקא בשידורי ספורט . היא תלויה בחסדי "בזק" . חברת ,בזק" מחוברת לפי שעה רק לשלושה לווייני תקשורת , דבר שמגביל מאוד את פוטנציאל שידורי הספורט הישירים שלנו מרחבי תבל . שלושת הלוויינים האמורים מתופעלים ע"י חברת "אינטלסאט"  (Intelsat) האמריקנית . לעומת זה הרבה גופים פרטיים במדינה מוברים באמצעות צלחות ביתיות ללווייני תקשורת אחרים שלעיתים קרובות נושאים עליהם את אותם שידורי הספורט המבוקשים על ידינו . למשל , כל משחקי ה- NBA  ששודרו ישיר ע"י רשת CBS והועברו על ידה לחיילי ארה"ב המוצבים באירופה ב אמצעות לוויין התקשורת האמריקני AFRTS , נקלטו בישראל . גלי צה"ל העבירו דיווחים ישירים למאזיניהם מן הלוויין הזה . נוצרת כאן תחרות לא שווה ולא הוגנת ומסוכנת מאוד לרשות השידור . בעוד שאני מוגבל אופרטיבית שלא באשמתי ועל רשות השידור מוטל עול כספי כבד בגין התשלומים היקרים לשידורים הלוויינים , יכול חלק מהציבור הישראלי לקלוט את אותם השידורים "שלי" לפני , ומבלי לשלם בעבורם אפילו אגורה אחת .

3 . הטלוויזיה הגרמנית (ARD + ZDF) 

שתי רשתות השידור הממלכתיות של מערב גרמניה  ARD  ו- ZDF  , הקימו קבוצה מבצעית משותפת מיוחדת , שתפקידה היה לטפל אך ורק בשידורי הכדורגל . הקבוצה הזאת כונתה בשם הקוד המבצעי שלה "1988 EURO" . מבחינתנו הם עשו עבודה טובה ויעילה . צריך לזכור שכל עבודת ההפקה שלי התבצעה מירושלים בלבד , בתכתובות , טלקסים וטלפונים , ללא נוכחותי האישית במקום . אנשי 1988 EURO עמדו בכל מילה שלהם . הם הפתיעו אותי רק בדבר אחד , כשמשרד התקשורת הגרמני דרש מאתנו 22 אלף מרקים גרמניים עבור קווי השידור ה-  W 4 (ארבע גידים) מן האיצטדיונים השונים בהם נערכו המשחקים למרכז התקשורת בפרנקפורט. התשלום הזה לא הופיע במפרט התשלומים של קבוצת 1988 EURO  בשום שלב של ההתכתבויות . הם גם דרשו תשלום בסיסי של 1500 מרקים גרמניים בעבור מיסוד 15 עמדות שידור שלנו באיצטדיונים . שילמנו 100 מרקים גרמניים בעבור כל עמדת שידור באיצטדיון . זהו סכום פעוט שנדרש מכל רשת טלוויזיה החברה ב- EBU . חשוב לציין בדו"ח שקווי השידור (kh 3.5) שלנו פעלו ללא דופי ! !

4 . צוות השידור בגרמניה (יורם ארבל + נסים קיוויתי + טכנאי התקשורת אבי שמידט) .

יורם ארבל ונסים קיוויתי עשו את המוטל עליהם בצורה טובה למרות התחלה פושרת . הטכנאי אבי שמידט היה צמוד תמיד לשדר שהעביר את משחקו בשידור ישיר . המשחקים התנהלו כזכור ב- 8 לוקיישנים שונים ברחבי גרמניה , וההוראה שלי לצוות בגרמניה ולמערכת בירושלים הייתה להקים קשר טלפוני לפחות פעם אחת ביום . זאת כדי שנדע מה עובר עליהם , היכן הם נמצאים , האם הגיעו ליעדם , וגם שידעו שהם לא מנותקים מאתנו ואנחנו דואגים להם ואוהבים אותם . צריך לקחת בחשבון כל העת את הבעיה הביטחונית המטרידה שלא נותנת מנוח .

5 . פרשנות

החלטתי הפעם להחזיק פרשן באולפן בירושלים ובחרתי בצביקה רוזן . יש מגבלה בהצבת פרשן באולפן בשעה שהפרשנות נעשית "אופ – טיוב" (Off Tube) ולא ישיר מן האִצטדיון . זה מצב שצריך להפסק . האם רשות השידור נמצאת במצב שהיא איננה מסוגלת לממן הטסת פרשן שלה לגרמניה . צביקה רוזן היה לפי דעתי הבחירה המוצלחת ביותר מבין האפשרויות שעמדו לרשותי , והן לא היו רבות .

6 . מערכת ירושלים

מערכת ירושלים עמדה בקלות בעומס השידורים הן של שידורי אליפות אירופה והן של התוכניות הקבועות . רמי ווייץ ששימש עורך של משחקי האליפות עשה היטב את תפקידו , והיה זה אימון טוב בשבילו לקראת שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 . רמי ווייץ יעמוד בראש מערכת ירושלים בעת השידורים האולימפיים מדרום קוריאה .

7 . חטיבת הנדסה

חטיבת ההנדסה על אנשי הקול והתקשורת שלה ואנשי המאסטר קונטרול , עשתה מבחינתי עבודה טובה ומהימנה . שררו יחסי עבודה מצוינים בין מחלקת הספורט לבין חטיבת ההנדסה . כל בקשותי מולאו בצורה הטובה ביותר . אני מבקש לציין הפעם איש צנוע ועניו העושה את מלאכתו היטב בשקדנות ובהתמדה . זהו זאב שטוקהיים קצין תקשורת הלוויינים שלנו . האיש תורם תרומה חשובה מאוד להצלחת השידורים הבינלאומיים של מחלקת הספורט .

8 . הטלוויזיה בשפה הערבית

יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית , עמד בכל מילה שלו בסיכומים עִמי . הוא סיים תמיד את שידוריו במועד שהבטיח , ואפשר לנו לעלות "לאוויר" במועד ובזמן שהובטח מראש .

9 . מוסד הדוברות של רשות השידור

כרגיל מלאה הארץ הזאת ב – 4 מיליון מומחים ממומחים שונים . כמעט כל אחד רואה את עצמו כשָדָר כדורגל ובטח פרשן כדורגל טוב יותר מיורם ארבל ונסים קיוויתי . כנ"ל גם מבקרי העיתונות . דוברת רשות השידור לא הצליחה גם הפעם להדוף את התקפות הרשע והזדון שהופיעו בעיתונות הנוגעים לשידורי הספורט ! ! !

10 . שידורי ספורט ברמה גבוהה בערבי שישי

השידור הישיר של המשחק איטליה – גרמניה (משחק הפתיחה) ביום שישי- 10 ביוני 1988 , גרר בעקבותיו וויכוחים שחרגו מכל מכול פרופורציה , הן בתוככי רשות השידור והטלוויזיה הישראלית , והן מחוצה לה . זאת לא הייתה הפעם הראשונה ששידרנו משחק כדורגל בשידור ישיר בליל שישי . עשינו זאת גם במונדיאל של מכסיקו 86' במשחק דנמרק- גרמניה ב- 13 ביוני 1986 . לדעתי "הנזק" שנגרם כביכול לאותו הציבור שאינו שוחר שידורי ספורט נבע מלוח השידורים העני שהפיקה הטלוויזיה הישראלית – באותו ערב שישי של 10 ביוני 1988 . באותו הערב שודרו שלושה אלמנטים בודדים של חדשות , כדורגל וסרט קולנוע . שידורי הטלוויזיה הישראלית הסתיימו ב- 23.30  וזה מוקדם מידי . ניתן היה לנצל את העובדה שלמחרת שבת והציבור יכול להאריך בשנתו כדי להכניס אלמנטים נוספים ללוח השידורים בעיקר בידור קל עמוק לתוך הלילה , לפחות עד 01.00  אחר חצות .

פרשת הסקר המיידי של ד"ר מינה צמח ושינוי לוח השידורים של יום שישי- 17 ביוני 1988  וביטול השידור הישיר גרמניה- ספרד לא היטיבה לדעתי עם האופי הבסיסי של לוח המשדרים . שוב שודרו אותם שלושה האלמנטים רק בסדר שונה . חדשות , סרט קולנוע ושידור דחוי של משחק הכדורגל . שוב הסתיימו השידורים מוקדם מידי . מחסור בבּידוּר בערבי שישי וסיום מוקדם של השידורים מעניק לציבור ולעיתונות לגיטימציה ללחוץ על רשות השידור ולפגוע בשמה . אני משוכנע שאילו חשפה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לוח שידורים אטרקטיבי יותר , הגיוני יותר , מבדר יותר בחלקו וארוך יותר , אותו הציבור שנפגע (כביכול) משידור הספורט בליל שישי , היה מקבל את "הפגיעה" בו בסלחנות ובהבנה . הוא פשוט היה מקבל פיצוי שאותו היה אמור לקבל ולא קיבל .

11 . סיכום

אף על פי כן שידורי אליפות אירופה בכדורגל 1988 – צלחו ! הרעיון לשדר את האירוע הזה "בגדול" היה נכון ביסודו. בכך היינו שותפים לרשתות הטלוויזיה המתקדמות באירופה ובעולם הרחב. הנהלת רשות השידור חייבת לתת את דעתה לעניין תקשורת הלוויינים שהופך להיות מסובך יותר ויותר בשל המגבלה של עמק האלה להתחבר למספר גדול יותר של לווייני תקשורת . הנכון הוא שחברת "בזק" עשתה בשנים האחרונות כמה צעדים חשובים בתחום הזה אך אין הדבר מספיק . אם חברת "בֶּזֶק" לא תשכיל להתחבר בעתיד הקרוב לעוד שני לוויינים הודיים (הפראיימרי והספייר) וללוויין האטלנטי השלישי (מייג'ור 2) , אני צופה קשיים רבים לטלוויזיה הישראלית בהעברת שידורי ספורט ישירים לישראל . צריך להבין שהבושה בעניין הזה היא גדולה ובלתי נעימה , כי את אשר אנחנו איננו מסוגלים לשדר (תלויים בחסדי "בֶּזֶק"), אנטנות ביתיות רבות בישראל מסוגלות להביא לבתיהן בהינף יד. הנהלת רשות השידור חייבת להטיל את כל כובד משקלה לתחרות הפורחת בין מקורות שידור שונים מדינת ישראל (כבלים פירטיים , צלחות ביתיות וכו') לבין הטלוויזיה הישראלית הציבורית על לִבּוֹ ועיניו של הצופה . התחרות כבר בעיצומה , ולרוע המזל בהרבה מקרים ידה של הטלוויזיה הישראלית על התחתונה . ראוי לשים לב היטב לפרשת רכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט הבינלאומיים . מה שהיה מובטח לנו בעבר כמעט באופן אוטומטי איננו עוד מובן מאליו . הטלוויזיה הישראלית הציבורית חייבת להצמיד פרשן ומפיק לכל שידור בינלאומי שלה , גם כשהשירותים הטכניים והלוגיסטיים ניתנים ע"י רשת הטלוויזיה המארחת. לא כל דבר ניתן לפתור ולהפיק מירושלים. הדרישה שלי להציב מפיק לכל שידור ספורט בינלאומי בקנה מידה רחב , היא דרישה לגיטימית ומוצדקת בעיקרה , בדיוק כפי שאני עושה בהפקות הספורט בארץ .

זה המקום להודות ליוחנן צנגן שסייע בידי רבות "מאחורי הקלעים" , ואִפְשֵר לי לפתור בעיות שונות במהלך ההפקה הארוכה .

                                                                                                                                          בברכה , יואש אלרואי

מנכ"ל רשות השידור אורי פורת העריך את מבצע השידור של 1988 EURO  בכתב ידו , והשתמש ב- 25 מילה כדי להודות על הביצוע [2] . הייתי בדרך הנכונה לקראת שידורי אולימפיאדת סיאול 88' שהם הרבה יותר מורכבים ומסובכים מאליפות אירופה בכדורגל – גרמניה 88' . ידעתי זאת מהתגובות החמות שלו ושל מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן .

porath 1

טקסט מסמך : זהו עמוד מס' 1 (מתוך 5) של המסמך המקורי , ועליו טקסט התודה בכתב ידו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת , "יואש , תודה על הדו"ח המפורט שלך בנושא אליפות אירופה בכדורגל לאומות . אכן הייתה זו הצלחה, בזכותך ובזכות אנשיך . נא העבר לכולם את תודתי , 1.8.1988 . א. פ. (אורי פורת) .

ליואש היקר ,

תודה רבה על הדו"ח המפורט שלך בנושא אליפות אירופה בכדורגל לאומות .אכן הייתה זו הצלחה בזכותך ובזכות אנשיך . נא העבר לכולם את תודתי .אורי פורת , 1 באוגוסט 1988

ביום ראשון – 26  ביוני  1988 בשעת שליחת הדו"ח למנכ"ל רשות השידור, הביע יאיר שטרן את תודתו להצלחת מבצע שידור אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988 [3] .

stern 1

טקסט מסמך :  26 ביוני 1988 . זהו מסמך ההערכה המקורי שכתב לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אליפות אירופה לאומות בכדורגל – מערב גרמניה 88' (1988 EURO) .

arbel 3טקסט תמונה : קיץ 1988 . האִצטדיון האולימפי של מינכן . אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988 (EURO 88) . שני השדרים המובילים של מחלקת הספורט יורם ארבל (במרכז) ונסים קיוויתי (משמאל) משדרים ישיר את משחק הגמר הולנד – ברה"מ 2 : 0 מעמדת השידור שלנו עליה הכתובת IBA  (ראשי תיבות של Israel Broadcasting Authority) באִצטדיון .  יושב מימין וסופק כפיים  שדר הטלוויזיה היוונית הממלכתית (ERT) ניקוס קאצארוס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אורי פורת קיבל במידה רבה את מדיניות שידורי הספורט שלי ואישר את כיבוש יעדי השידור הרלוואנטיים בארץ ובעולם כפי שחשבתי לנכון . בכך יצר בקדנציה הראשונה שלו (1989 – 1984) חשיבה חדשה ונורמות ייצור שונות לחלוטין של שידורי ספורט בטלוויזיה . חשתי כבר זמן רב כי עם מנכ"ל רשות השידור הזה בן למשפחת איכרים וותיקה (פרשקובסקי) מראשון לציון המושבה , תחושת שמחה של אין גבולות . יש מכשולים אך את המכשולים האלה נִצְלַח יחדיו . תחושות של אושר ושמחה ליוו אותי וגם את מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן אך דומני למגנת לבּו של חיים יבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אורי פורת היה מנכ"ל רשות השידור הראשון שראה בשידורי הספורט נדבך הכרחי בבניינו של לוח השידורים הציבורי . מוטי קירשנבאום המשיך את מדיניות השידור הזאת משהתמנה למנכ"ל רשות השידור ב- 1993 . חיים יבין פחד מעודף שידורי כדורגל , כדורסל , א"ק , וטניס על המרקע . הוא נהג לסַנֵן לעברי בישיבות הבוקר לאחר לילות אושר מלאי סיפוק של שידורי ספורט ישירים , "יואש , זה  Too Much" . כמות שידורי הספורט עלוּ לוֹ בבריאות . לפחות חלקם . המנכ"ל אורי פורת יחד עם סמנכ"ל הכספים שלו יוחנן צנגן סייע בידי להציב סטנדרטים חדשים של שידורי ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . במידה רבה חסרי תקדים בהיקפם ועלותם . שידורי אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988 (EURO 1988) היו עליית מדרגה בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הם היוו תקדים וציון דרך חשוּב בהתפתחותם . מאז גרמניה 1988 שידרנו ישיר את כל אליפויות אירופה הבאות שהתקיימו בשוודיה  1992 EURO  , אנגליה  1996 EURO  , ולראשונה את המפעל שאורגן ע"י שתי מדינות השפלה הולנד ובלגיה יחדיו המכונה  2000 EURO .

יוזמה כזאת של שידורי אליפויות אירופה בכדורגל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא הייתה אפשרית בעשור ה- 70 של המאה הקודמת . רעיון כזה לא היה עולה בדעתם של שלושת המנכ"לים הראשונים של רשות השידור . מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוֹג ומנהל הטלוויזיה שלו ישעיהו "שייקה" תדמור לא שִידרו מְאוּם מאליפות אירופה לאומות בכדורגל ב- 1972 למרות שטרם היו קיימות זכויות שידורים . כל רשתות הטלוויזיה של EBU ו- OIRT שידרו ישיר את את EURO 1972 . רק הטלוויזיה הישראלית הציבורית נעדרה מהמפעל . מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבְנִי ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן לא שִידרו דבר מאליפות אירופה לאומות בכדורגל ב- 1976 . גם הפעם הזאת ניתנו זכויות השידורים במתנה ו- EBU ו- OIRT שידרו ישיר את כל משחקי EURO 1976 . רק הטלוויזיה הישראלית הציבורית עמדה לה שם בצד, כְּבוּיָה . גם יוסף "טומי" לפיד לא שִידֵר אפילו פריים אחד מאליפות אירופה לאומות בכדורגל של 1980 . דן שילון ואלכס גלעדי מתו לשָדֵר ישיר את המפעל היוקרתי הזה בשנים ההן הנחשב לשני בחשיבותו אחרי המונדיאל אך הבוסים שלהם חשבו שזה לא חשוב מספיק . לא ישיר וגם לא מוקלט . עַלוּת שידור טורנירי אליפויות אירופה לאומות בכדורגל הייתה משוחררת בימים ההם לחלוטין מזכויות שידורים . מחיר ההפקה היה שווה פרוטות . הבעיה של מעצבי השידור הציבורי אז לא הייתה כספית אלא מוסרית . העורכים הראשיים של רשות השידור חשבו בימים ההם שאֵין מקום בטלוויזיה הציבורית לכדורגל הבינלאומי ברמה הגבוהה ביותר שלו . אורי פורת היה שונה מהם והפר את קו המחשבה המטופש הזה .

מנהל הטלוויזיה ב- 1972 היה ישעיהו "שייקה" תדמור . קצין בכיר בדרגת סגן אלוף שהיה בעברו סגן קצין חינוך ראשי והושאל מצה"ל לניהול הטלוויזיה . 'שייקה' תדמור היה מנהל טלוויזיה אך לא איש טלוויזיה . הוא היה חסר כל ניסיון מקצועי להנהיג רשת שידור . הוא היה איש תרבות וחינוך אך לא הבין דבר וחצי דבר בעיתונאות . 'שייקה' תדמור ראה בשידורי הספורט מין סרח עודף שמקלקל ומעוות את לוח השידורים הטלוויזיוני . כבר בזמנו החל המאבק הנצחי סביב השאלה הקלאסית האם יש מקום לשידורי ספורט ישירים בטלוויזיה הישראלית הממלכתית שגוזלים נתח זמן גדול מהמסך וממון רָב מהקופה הציבורית .משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין הפועל ת"א לבין הפועל ירושלים נקבע ליום שלישי ג' חוה"מ סוכות 26 בספטמבר 1972 בשעה חמש באִצטדיון "בלומפילד" , היווה דוגמא מצוינת . ישעיהו "שייקה" תדמור עשה כל מאמץ להדוף ולטרפד את יוזמתו של דן שילון לשָדֵר ישיר את משחק גמר גביע המדינה בכדורגל הזה . בשֵש החלו השידורים בשפה העברית . שידור ישיר של משחק הכדורגל בשעה בזאת לא התאים למנהל הטלוויזיה . נראה לו כאילו שידור הספורט הזה מכתים את לוח השידורים הציבורי . דן שילון ניסה לשכנע אותו בחיוניות השידור הישיר וברלוואנטיות שלו למשלם האגרה . לבסוף הושגה פשרה . מנהל הטלוויזיה התרצה והסכים לשָדֵר ישיר אך רק את המחצית הראשונה של המשחק . את המחצית השנייה הציע לדן שילון להקליט ולשָדֵר לצופים יותר מאוחר בלילה . ישעיהו "שייקה" תדמור היה איש רציני , מלח הארץ , אך בּוּר וחסר ניסיון לחלוטין בעיתונאות בכלל ובעיתונאות טלוויזיונית בפרט . לא עמד לרשותו ידע מינימאלי . הרעיון היה אווילי ומטופש וחשף ביתר שאֵת את חובבנות הניהול בטלוויזיה הישראלית לפני יותר משנות דוֹר . דן שילון זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן :  "המשחק שודר ישיר במלואו רק לאחר התערבותו של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג" . הפועל ת"א ניצחה בתוצאה 1: 0 משער של שייע פייגנבאום וזכתה בגביע המדינה .

מן ההיבט הזה , החלטתו הדרמטית של אורי פורת לחַבֵּר את הצופים לטלוויזיה באמצעות שידורם של אירועי הספורט החשובים, או אם תרצו לחבר את אירועי הספורט הרלוואנטיים למְשַלֵם האגרה – הייתה מהפך דרמטי וחסר תקדים בעת ההיא לפני שנות דור .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הֵיטיב עם שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית מאוחר מידי , רק ב- 1982 , שלוש שנים לאחר שהתמנה למנכ"ל רשות השידור . על אליפות אירופה לאומות בכדורגל של 1980 הוא בכלל לא רצה לשמוע . את אליפות אירופה 1984 שנערכה בצרפת השתכנע ואישֵר לי לשָדֵר ישיר רק את שני משחקי חצי הגמר ומשחק הגמר. (צרפת של מישל פלטיני ניצחה במשחק הגמר "בפארק דה פראנס"  את ספרד 2 : 0). זה היה מעט בהשוואה לעתיד אך הרבה בהשוואה לעבר. "הכל יחסִי בעולם" , השיב פעם פרופסור אלברט איינשטיין המלומד הגאון לשאלתו של מַן דָהוּ כיצד הוא מגדיר את מושג היחסיוּת מעַט מוּל הרבֵּה , וקבע כלהלן : "שָלוֹש שערוֹת עַל הראש זה מעַט  -  שָלוֹש שעַרוֹת בצלחת המָרָק זה הָמוֹן" . 

[1]  ראה נספח : דו"ח סיכום של אליפות אירופה בכדורגל – 1988 Euro שנכתב על ידי והועבר לידיעת המנכ"ל ב- 26 ביוני 1988.

[2]  ראה נספח :  20 מילות תודה של המנכ"ל אורי פורת שנכתבו אלי ב- 1 באוגוסט 1988 בתום מבצע שידורי 1988 EURO אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה במערב גרמניה .

[3]  ראה נספח :  מכתבו של מנהל החדשות אלי  מ- 26 ביוני 1988 , המשבח את מבצע שידורי אליפות אירופה לאומות בכדורגל גרמניה 1988 .

3. עשרים ותשעה במאי 1985. אסון "הייסל" בבריסל בירת בלגיה. יוֹרָם אַרְבֶּל מאבד את אמינותו כעיתונאי.

יורם ארבל הגיע לחטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת ניהולו של דן שילון בחורף 1972 מרדיו "קול ישראל" . הוא נהנה ממוניטין של קריין חדשות רהוט בעל נוכחות רדיופונית ונודע כמי שקריין את מהדורת החדשות ההיסטורית ההיא בשמונה בבוקר של יום שני – 5 ביוני 1967 שבישרה על תחילתה של מלחמת ששת הימים . את פניו של יורם ארבל בחטיבת הספורט קיבל ב- 1972 העורך והמפיק אלכס גלעדי איש הטלוויזיה הפעלתן ורב היוזמה . הוא הציב את יורם ארבל בתחתית הסולם . השדר הלאומי התחיל מלמטה ובמשך תקופה ארוכה שימש כתב זוטר שמשדר בשבתות קטעי פילם קצרים מ- משחקי הכדורגל בליגה הלאומית (ליגת העל היום) . דן שילון לא נתן לו להתקרב לניידת השידור הגדולה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ה- "OB הלבן" שצילמה את המשחקים המרכזיים ב- Video . זכות השידור ב- Video הייתה שמורה לדן שילון בלבד ולפעמים גם לאלכס גלעדי , יאיר שטרן , וחנוך קינן . יורם ארבל חי לו בשוליי חטיבת הספורט . הכתבות שלו היו בינוניות ומטה אולם קול הבריטון המיוחד שלו העניק להן אמינות . אט אט טיפס במעלה הקריינות וההגשה . ב- 1975 התמנה ע"י אלכס גלעדי להגיש את תוכנית הספורט לנוער "מהר יותר , גבוה יותר , חזק יותר" , ואח"כ גם את "מבט ספורט". יורם ארבל הפך באחת לכוכב טלוויזיה ב- 1976 נסע לתקופה מסוימת לארה"ב לחפש שם את מזלו . בטרם עזב הציע לאלכס גלעדי את עודד בו עמי כממלא מקומו . הכתב רפי גינת הפך לעת מצוא לשדר הכדורגל המרכזי של אלכס גלעדי . סביבת המיקרופון ומסך הטלוויזיה רוחשת אמביציות ושאפתנות . ובאמת רפי גינת לחש ליורם ארבל כי עשה שטות משהציע את עודד בן עמי בעל הקול הרועם כמחליפו מפני שעודד בן עמי טוב מידי , וכשהוא יורם ארבל יחזור ארצה יגלה שכס מגיש "מבט ספורט" תפוש ע"י מי שהציע להיות ממלא מקומו .

להיסטוריה הסובבת על צירה יש כמה תכונות מגונות . בעיקר כשהיא באותה העת ו- בו זמנית זוכרת וגם שוכחת . יורם ארבל שב מארה"ב ושני אנשים שנשאו בעול נשכחו . המגיש עודד בן עמי ושדר הכדורגל רפי גינת . אלכס גלעדי מינה שוב את יורם ארבל למגיש "מבט ספורט" וגם הציב אותו כשַדָּר שני במונדיאל ארגנטינה 1978 ליד השדר הראשי דן שילון ובמקומו של רפי גינת שחשב שהג'וב מגיע לו כמי שנשא בעול בעת היעדרותו הארוכה של יורם ארבל . יורם ארבל כמובן לא התייצב להגן על האינטרסים של הקולגה שלו רפי גינת , לא וויתר על המינוי , וטס בחדווה בעצמו לבואנוס איירס . מונדיאל ארגנטינה 1978 היווה נקודת מפנה דרמטית בקריירה של יורם ארבל . הוא האפיל לחלוטין על השדר הראשון דן שילון שהגיע למשימה מ- ניו יורק חלוד . דן שילון כיהן כ- כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור בניו יורק . מאז נובמבר 1974 לאחר שהתמנה למנהל חטיבת החדשות ע"י מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן חדל מלהיות שדר כדורגל . למעשה כבר לא שידר ארבע שנים והתיישן . רפי גינת נעלב וחש עלבון צורב בעקבות העדפתו של אלכס גלעדי את יורם ארבל . הוא עזב את מחלקת הספורט של אלכס גלעדי בטריקת דלת ועבר לצוות תוכנית הצרכנות "כל בו טק" בהפקה ועריכת גדעון לב ארי ז"ל ובהגשת דניאל פאר . יורם ארבל הפך אט אט למוסד שידור בפני עצמו . יחדיו עם גב' אורלי יניב הוביל את הגשת כל תוכניות הספורט בטלוויזיה בעת ההיא ללא יוצא מהכלל וכן תפש את כס שדר הכדורסל והכדורגל . הוא היה ללא ספק הכי טוב מכולם . מיניתי אותו ל- שדר ראשי של מונדיאל 1982. הוא מילא כהלכה את תפקידו כשדר Play by play עד שנתקל בבעיה עיתונאית שדורשת חקר וסקרנות . לא תיארתי לעצמי ומעולם לא העליתי על דעתי שהוא עיתונאי עצלן . לא לקחתי אפשרות כזאת בחשבון למרות שבמונדיאל ארגנטינה 1978 קיבלתי ממנו בבואנוס איירס רמז עבה .

שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 בטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכו למרות הקשיים הטכנולוגיים להצלחה סנסציונית . המשחקים החשובים באמת בשלב הראשון והשני של האליפות שודרו ישיר והועברו בשלמותם ארצה . ככל שחלפו הימים הפכה ההצלחה לרוטינה אך היה צריך לעמוד על המשמר . ישנתי בתקופה של 35 ימי ההפקה מעט מאוד אולי שעתיים – שלוש בלילה . הייתי מאוד מוטרד ומלא חששות . השידורים צלחו אומנם למרות המהמורות אך הדירו שינה מעיניי . לך תדע אפוא תיכשל ותיפול .

בבוקרו של יום רביעי – 21 ביוני 1978 העירני צלצול טלפון בחדרי במלון "פלאזה" מקום מגורי משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפיקודי בבואנוס איירס . הספקתי לישון באותו לילה מאכסימום שעתיים אולי פחות . הרמתי ישנוני את השפופרת . על הקַו היה יורם ארבל . הוא דיבר משדה התעופה של בואנוס איירס והשמיע באוזניי את הטקסט כלהן : "יואש אלרואי אומרים לי שערפל סמיך עוטה את רוסריו והטיסות לשם בוטלו" . השבתי לו מנומנם , "או. קיי. יורם מה אתה מתכוון לעשות ?" . להפתעתי הרבה השיב לי השַדָּר שזהו המונדיאל הראשון בחייו תשובה חסרת בושה ואמר בגילוי לב ללא כחל ושרק , כלהלן : "יואש , אני מתכוון לוותר על הטיסה לרוסריו" , והוסיף , "אני מציע שאשדר את המשחק המיועד ארגנטינה – פרו Off Tube  ממשרד ההפקה והשידורים שלנו בפיגורואה אלקורטה" . הייתי רדום במקצת ושפשפתי את עיניי אך צלול מספיק כדי לא להאמין למשמע אוזניי .

yoash argentina 1978 2

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978 . אנוכי במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלנו ב- IBC בפיגורואה אלקורטה בבואנוס איירס . מונדיאל ארגנטינה 1978 היה הראשון שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי במוקד ההתרחשות בארגנטינה מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית וראשון של יורם ארבל כשדר . 38 המשחקים של הטורניר נערכו בחמש ערים : בואנוס איירס , רוסאריו , קורדובה , מנדוסה , ומאר דל פלאטה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חשבתי בתחילה שאינני שומע טוב . אבל שמעתי היטב . עכשיו כבר הייתי עֵר לגמרי . "תשמע חוצפן קטן" , אמרתי לו בכעס , "לא הבאתי אותך מישראל לארגנטינה כדי לשָדֵר משחק כדורגל מהמוניטור במשרד ההפקה בבואנוס איירס . אני מצפה ממך להיות דבק במשימת השידור הישיר שלך . זהו הדבר היחיד שאתה צריך לעשות כאן . לשָדֵר לצופי הטלוויזיה של מדינת ישראל . מוזמנת לך עמדת שידור באִצטדיון ברוסריו . מוזמנים לך ולבני עורי (איש מחלקת הספורט שהגיע לארגנטינה בכוחות עצמו ושימש עוזר שדר של יורם ארבל ודן שילון) כרטיסי טיסה הלוך ושוב מבואנוס איירס לרוסריו . אם אין טיסות יש רכבות . אתה מצויד במספיק כסף מההפקה כדי לממן את הוצאות התחבורה האלה" , והוספתי , "יש לך שתי ברירות , לשדר מעמדת השידור באצטדיון ברוסריו או שתמצא את עצמך מודח מכאן מייד ועל המטוס הראשון הממריא מבואנוס איירס לישראל" . מעולם לא שמעתי על עצלנות שכזאת , בה השַדָּר שהפך להיות השדר הלאומי מעדיף בשל ערפל וכמה טיפות גשם להסתתר במשרד ולשדר משחק כדורגל בגביע העולם Off Tube על פני הימצאותו בעמדת השידור האוטנטית באצטדיון . כבר אז ידעתי שהאיש איננו עיתונאי .

beni ory

טקסט תמונה : יוני 1978 . זהו העיתונאי בני עורי במונדיאל ארגנטינה 1978 . הוא שימש עוזר שדר לסירוגין של יורם ארבל ודן שילון . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יורם ארבל ובני עורי הגיעו לרוֹסַרְיוֹ בסופו של דבר במועד . בדרכו לשם הֵפֶר ללא ידיעתי את הוראת קב"ט שגרירות ישראל בבואנוס איירס החשובה ביותר שניתנה לצִוותי השידור שלנו וציוותה על זהירות יתר , "לעולם אל תתחברו לאנשים שאינכם מכירים , ולעולם אל תיסעו בטרמפים" .  לא ייאמן…? ייאמן ! יורם ארבל ובני עורי שנשאו על צווארם את תגי האקרדיטיישנ'ס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , נענו להצעה של שני עיתונאים ארגנטיניים מקומיים שאותם לא הכירו , ושהציעו להם טרמפ לרוסריו . הנסיעה לרוסריו נמשכה כמה שעות אך יורם ארבל ובני עורי הגיעו בזמן לעמדת השידור שלנו באִצטדיון . מדהים . "ערפל" , משמש תרוץ לשַדָּר שלי להישאר במקומו כדי לשָדֵר Off Tube מהמשרד ב- IBC בבואנוס איירס משחק כדורגל הנערך ברוסריו במקום לשאוף בכל מחיר לעשות זאת מעמדת שידור שלנו באִצטדיון , חלום של כל שַדָּר טלוויזיה באשר הוא . מה עוד שמדובר באחד המשחקים החשובים ביותר והמכריעים ביותר בשלב השני של מונדיאל 1978 , ארגנטינה נגד פרו . הייתי מופתע מאוד מרמת הפינוק של יורם ארבל. וותרנותו, הנכונות שלוֹ להתפשר על בינוניות, וחוסר דבקותו במשימת השידור הדליקו לי אורות אדומי . עיקרון ההִצמדות למשימה בכל תנאי היה מהות ושורש ההבדל בינינו . אולי בגלל השוני בחינוך הצבאי ששנינו קיבלנו . אני הייתי קצין קרבי בגדוד 12 של חטיבת "גולני" והוא היה בשירותו הצבאי זמר בלהקה צבאית (להקת הנח"ל) ושימש גם כנהג בוסית לעת מצֹא של קצינת ח"ן ראשית בצה"ל . יורם ארבל הפתיע אותי בוותרנות שלו בחוסר רצונו לדבוק במשימה . האיש הזה שניצב בקדמת חלון הראווה של השידור הציבורי בשעתו ניגף מפני כל קושי . הוותרנות הקטנונית שלו הדליקה נורות אדומות . מעולם לא שמעתי על שַדָּר כזה ו/או אחר שמוותר בכזאת קלות על זכותו (וחובתו) לשדר מעמדת שידור באצטדיון משחק כה מכריע ארגנטינה – פֶּרוּ (הסתיים 6 : 0 לזכות ארגנטינה) במונדיאל 1978, גם אם מדובר במאמץ קל של נסיעה לאורך 250 ק"מ המפרידים בין בואנוס איירס ל- רוסריו . אבל צריך לומר כאן עוד משהו . יורם ארבל היה שַדָּר כדורגל מזהיר . פנומן . אהבתי אותו אהבה טלוויזיונית עד למאוד ותמיד סלחתי לו על כל "חטאיו" . הוא היה אָב טיפוס של שַדָּר טלוויזיה דָגוּל שזקוק לתשומת לב ולטיפוח מרביים מטעם ההפקה בראשותי . בצדק . שַדָּר כה מוכשר כמותו נולד פעם בדוֹר .

ראה המשך של הפוסט הזה בפוסט הבא , שנקרא : 25 במאי 1989. אצטדיון "הֵייסֶל" בבריסל (2). כישרון ויכולת התנסחות בכתב ובע"פ של אנשים יותר נבונים ופחות נבונים (2). שַדְרָנוּת לצד עיתונאות בטלוויזיה (2). כל הזכויות שמורות.

סוף הפוסט הנוכחי . 

[1] ראה נספח : מאמרו של טל ציפר במקומון " העיר" המופץ בחינם באזור רמת גן- גבעתיים , מיום שישי – 6 בינואר 2006 .

[2] הערה : האינפורמציה הזאת הובאה לידיעתי ע"י מר מיק מישלס , קצין העיתונות והמדיה במשחק מטעם UEFA .

[3] ראה נספח : מסמך -  E Mail  שנשלח אלי ב- 4 באוגוסט 2005 ע"י הבלגי מר מיק מישלס (Mick Michels) .

[4] ראה נספח : מסמך -  E Mail  שנשלח אלי ב- 22 במארס 2006 ע"י קוראדו אגוסטיני (Corrado Agostini) .

[5] ראה נספח : עיתון "הארץ"  בעמוד ראשון  מ-  30  במאי  1985 .

[6] ראה נספח : עיתון "ידיעות אחרונות"  במוסף הספורט  מ- 31  במאי  1985 .

[7] ראה נספח : מאמר ביקורת  טלוויזיה של  גב'  דורית גפן  בעיתון "על המשמר"  מ-  6  ביוני  1985 .

[8] ראה נספח : מאמר ביקורת  טלוויזיה של מר טדי פרויס בעיתון "דבר"  מ-  2  ביוני  1985 .

[9] ראה נספח : ספרו של סבאסטיאן קו : MORE THAN A GAME – SPORT IN OUR  TIME

 

אפיזודה – לאחד. סמרטוט אדום – לשני. פוסט מס' 392. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

 

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת .

 

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 392 : הועלה לאוויר במוצ"ש – 24 במאי 2014

———————————————————————————————–

אֶפִּיזוֹדָה – לַאֶחָד. סְמַרְטוּט אָדוֹם – לַשֵני. פוסט מס' 392. כל הזכויות שמורות.

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מר טַל ווֹלְק עורך מדור הספורט של העיתון הכלכלי "גלובס" ריאיין לפני כשבועיים את מר יורם ארבל לעיתונו . הריאיון התפרסם בגיליון של 16 – 15 במאי 2014.

אומר כבר בתחילה ומראש . יורם ארבל משדר בטלוויזיה בעונת הספורט של 2014 – 2013 את כל אירועי הכדורגל והכדורסל הארציים והבינלאומיים בערוץ 1 , בערוץ 2 , בערוץ 10 , ובערוץ 5 בכבלים . הערב הזה (מוצ"ש – 24 במאי 2014) הוא משדר מליסבון בירת פורטוגל בעבור ערוץ 5 בכבלים את משחק הגמר של ה- Champions League בו הביסה ריאל מדריד את אתלטיקו מדריד 4 : 1 בהארכה. תופעת יורם ארבל כשדר ספורט מוביל בתעשיית הטלוויזיה בארץ במשך יותר משנות דור – ייחודית . כבר דנתי בכך בעבר בבלוג הזה . תופעה כמעט בלבדית גם במונחי טלוויזיה בינלאומיים אם אוציא מהכלל גם את האנשים האלה : שדר ומגיש החדשות הבלתי נשכח של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS וולטר קונקייט (Walter Cronckite) , את שני שדרני הכדורגל המפורסמים של ה- BBC קֶנֶת ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kenneth Wolstenholme) ויורשו דֵיוִויד קוֹלְמָאן (David Coleman) שהיה גם שַדָּר א"ק מחונן , את שדר הספורט של הרדיו ההונגרי והטלוויזיה ההונגרית לאחר תום מלחמת העולם ה- 2 גְיוּרְגִי סֶפֶּשִי (Gurgi Szepesi) , את שני שדרי הספורט והמגישים של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC גִ'ים מֵקָאיי (Jim McKay) ו- האווארד קוסל (Howard Cosell)  , ועוד שַדָּר ספורט אמריקני רב מוניטין בשם ברנט מאסברגר (Brent Musberger) , מי ששידר במשך שנים רבות ב- ABC ואח"כ גם ב- CBS . אולי עוד כמה . גם יורם ארבל מאכלס מושב בשורת נכבדי הטלוויזיה הבינלאומית הזאת אולם בהסתייגות אחת גדולה . הם כולם שדרים – עיתונאים והוא רק שדר . אף על פי כן על המצבה הטלוויזיונית שלו יהיו חרותות כנראה כמה מילות זהב שמיועדות לאותה שכבת עַל מצומצמת, ייחודית ונפרדת מעמך טלוויזיה , רוֹבֶד שנהנה מ- מתת אֵל בדמות מיתרי גרון חזקים ואינטליגנציה ונבונות, וזכתה להחזיק במיקרופון עשרות שנים .

יורם ארבל הוא גדול שדרני הטלוויזיה בארץ בסגנון "Play by play" , כישרון התיאור שלו ויכולתו לשווק מֶסֶר בכמות מילים מועטת וחסכונית אינם מוטלים בספק . קולו הרדיופוני נעלה ומהימנותו לשדר דרמות הם מן המפורסמות (אגב, שדרן הרדיו הנפלא בזמנו גדעון הוד איננו נופל ממנו בתחום זה) . אולם קיים כאן אֲבָל אחד…אֲבָל אחד גדול .

מוגבלותו העיתונאית של יורם ארבל וחוסר סקרנותו הופכים לרועץ ו- מעיבים על התוצאה הסופית , מזעזעת מעת לעת את כיסאו . אי אפשר להפריד בין כישרון שידור לבין עיתונאות סקרנית וחוקרת . מדובר בשני רכיבים הכרחיים שמתמזגים ויוצרים אינטגרציה . אי אפשר לשדר ישיר בשבת של  9 במאי 1998 באצטדיון קריית אליעזר בחיפה את "משחק השרוכים" הפתטי והמכור בו הפסידה הפועל בית שאן במתכוון ל- בית"ר ירושלים 2 : 3 (יורם ארבל היה השדר של המשחק המכור ההוא מטעם ערוץ 2) ולטעון מנגד , אני שדר ולא עיתונאי חוקר , ולכן אני מתעלם מהתופעה המבישה בעת השידור הישיר . מיליון צופי טלוויזיה בארץ ראו כי "משחק השרוכים" המביש והמכוער – מוּטֶה . איתן טייב שחקן הפועל בית שאן סיפר לכל דיכפין כי "משחק השרוכים" היה מכור . רק יורם ארבל הפרזנטור של ערוץ 2 מי שישב בעמדת שידור נוחה באצטדיון בעלת תצפית טובה המשקיפה על הנעשה בכר הדשא המשיך לשדר בקולו הנעלה ולא הבחין בנעשה . אולי הבחין אולם לא התייחס אליה מפני שהכריז בכל מיני הזדמנויות שונות שהוא מתעסק בשידור ולא בעיתונות חוקרת . באותה שבת של 9 במאי 1998 הייתי עסוק כמנווט שידורי הספורט של ערוץ 1 בהמשך תכנון השלבים הסופיים של הפקת מונדיאל צרפת 1998 הממשמש ובא . זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי כבר לא היו שלנו מזה ארבע שנים לאחר שמנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום הפסיד אותם ברשלנות ב- 17 במאי 1994 לשני נציגי ערוץ 2 דיוויד פדרמן ואלכס גלעדי . עקבתי אחר השידור הישיר של יורם ארבל ואחר הפקת המשדר ע"י המתחרים שלנו בערוץ 2 במשרדי מחלקת הספורט בירושלים . אילו הייתי עורך ומפיק שלו באותו השידור הישיר ההוא לפני 16 (שש עשרה) שנים בשבת – 9 במאי 1998 הייתי מדיח אותו ומעיף אותו קיבינימט ללא היסוס באמצעו של מהלך השידור הישיר ההוא . עדיף שידור Mute על פני מסירת אינפורמציה מעוותת ולא כנה . עכשיו גם עיניו של יורם ארבל כהו ובוגדות , ועושות בו פה שוב ושוב שַמוֹת . זיהוי מגוחך ועקום בו יורם ארבל מחליף את טייריס רייס בדווין סמית' דווקא בשניות ההכרעה במשחק חצי הגמר ב- Final four נגד צסק"א מוסקבה בו הביסה מכבי ת"א את האלופה הרוסית 68 : 67 (16 במאי 2014 ב- מילאנו) – הוא כתם בל יימחה . מפריעים לי אנשים לא סקרניים ולא חוקרים שאינם מתעכבים על פרשיות מבישות שנויות במחלוקת ומחליקים אותן בדרכם הלאה . מטרידים ומקוממים אותי בני אדם שניגפים מפני האמת , נופלים וקמים , וממשיכים בדרכם כאילו לא קרה מאום . יותר מטעויות הזיהוי ואובדן הזיכרון של יורם ארבל מטריד אותי שהוא מוותר בכזאת קלות על בכורתו העיתונאית לטובת הפרשנים שלו , עופר שלח ואייל ברקוביץ' בעבר והנוכחי פיני גרשון ומסכים להפוך משדר מוביל לקריין רצף בכמה מפרקי הזמן של מבצע השידור הכולל . מגוחך כי יורם ארבל מעיד בפרהסיה בפני טל וולק כלהן , "אני לא עיתונאי חוקר ואני גם לא רוצה לעסוק בעיתונאות חוקרת…" . אתה רואה ב- Pre Game Show של שידורי ערוץ 10 ב- Final four האירופי בכדורסל במילאנו 2014 את הפרשן פיני גרשון מראיין לבדו את מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט , והשדר המוביל יורם ארבל אפילו לא נראה ב- Frame – תמה אך מבין שנפל דבר . האיש הזה יורם ארבל מעיד על עצמו קבל עם ועדה כי הוא עיתונאי נבוב וכי החזקת המיקרופון היא בעיניו מקצוע נפרד מבודד בפני עצמו מהעיתונאות עצמה .

זה מסביר במשהו מה קרה ליורם ארבל שנשלח מטעמי כשַדָּר מוביל לבלגיה ל- אצטדיון "הייסל" ב- בריסל באותו ליל רביעי ההוא של 29 במאי 1985 . בעת משחק הגמר ההוא על גביע אירופה לאלופות בין יוּבֶנְטוּס האיטלקית לבין לִיוֶורְפּוּל הבריטית , קצת לפני שריקת הפתיחה בשעת הערב של 21.15 שעון ישראל (20.15 שעון אירופה) נספו 39 אוהדי כדורגל איטלקיים ו- 250 נפצעו בעת תגרת המונים נוראית עם אוהדי ליוורפול שפרצה ביציעי אצטדיון "הֵיְיסֶל" . היציעים נראו חרבים בתום המולת הרצח . יורם ארבל שישב בעמדת שידור נוחה באצטדיון "הייסל" שהזמנתי עבורו מראש (האסון ההמוני התרחש בתוככי האצטדיון לא הרחק ממנו), לא ידע מהחיים שלו ולא שמע על האסון . בעיטת הפתיחה של משחק הגמר החשוב בבריסל שהועבר בשידור ישיר ל- 70 רשתות טלוויזיה באירופה ובעולם (לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית) נדחתה שוב ושוב . התברר שהיה לכך נימוק כבד משקל . המשחק החל בסופו של דבר באיחור זמן עצום ב- 22.25 . יורם ארבל (אני מדגיש זאת שוב) שישב בעמדת שידור באצטדיון לא ידע מה הסיבה . הוא הרי הצהיר כבר שאיננו עיתונאי חוקר וגם לא רוצה לעסוק בעיתונאות חוקרת . כעורך ראשי ומפיק ראשי של השידור הישיר ההוא שוחחתי מעמדת הפיקוד שלי באולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית (הממוקם בשכונת רוממה בירושלים) עם יורם ארבל הניצב בעמדת השידור שלנו באצטדיון "הייסל" בבריסל לפחות עשר פעמים באמצעות מתג ה- Talk back המחובר לקו השידור ה- 4W שלנו , והאצתי בו לברר מדוע המשחק איננו מתחיל . שתי הרשתות הבלגיות BRT (הציבורית) ו- RTBF (המסחרית) שאירחו את האירוע הרם הרכיבו צוות פעולה משותף הקרוי בשפת הטלוויזיה Host broadcaster , והן שהפיקו יחדיו את סיגנל הטלוויזיה . בשל האסון הנורא ומותם של 39 אוהדי יובנטוס ופציעתם של 250 אוהדים נוספים , הוסטו מצלמות הטלוויזיה מיציעי ההריגה ביציעים Y" ו- "Z" של אצטדיון הייסל שנראו כשְדֶה קֶטֶל לעבר כר הדשא . הן הראו כל הזמן את שחקני יובנטוס (Juventus) וליוורפול (Liverpool) מתחממים שוב ושוב כל כר הדשא . המראות היו פסטוראליים אך היה ברור לי שמשהו חמור אירע . אין דבר כזה שבעיטת הפתיחה של משחק הגמר על גביע אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות , אירוע טלוויזיוני בינלאומי פופולארי מבוקש , נדחית ללא סיבה רצינית ו- רלוואנטית . המשחק התמהמה עוד ועוד וליורם ארבל כבר נגמרו המילים . "יורם ארבל תקשיב טוב , קרה משהו חריג באצטדיון . לא יכול היות שבעיטת הפתיחה לאירוע ברמה כזאת נדחית ללא סיבה בעלת משקל מכריע . לך תברר" . יכולתי להחזיר את השידור לאולפן הבית המנווט שלי עליו הופקד נסים קיוויתי ושימש גיבוי ליורם ארבל . מי שהציל את המצב היה הקָשָב הנמרץ של רדיו "קול ישראל" מיקי גורדוס שדיווח לי לאולפן בירושלים (על פי אינפורמציה שהאזין לה ברדיו מונטה קארלו) כי שמע על ההרג – רצח של 39 אוהדים איטלקיים . האינפורמציה הזאת הועברה על ידי בתוך שנייה ליורם ארבל באמצעות מתג ה- Talk back בעמדת הפיקוד שלי באולפן ב' בבניין הטלוויזיה בירושלים .

יורם ארבל שלא היה עיתונאי אכזב אותי עד למאוד באותו הלילה ההוא של 29 במאי 1985 . הוא הדליק לי בבת אחת הרבה מאוד נורות אדומות . לכישלונו העיתונאי היו מייד השלכות חמורות בכל הכיוונים . מרבית שדרני הטלוויזיה באצטדיון "הייסל" דיווחו מייד לצופיהם ברחבי אירופה על האסון הנורא ומדוע בעיטת הפתיחה נדחית הלוך ושוב . מנהלי BRT ו- RTBF ישבו על המדוכה שעה ארוכה עם מפקדי משטרת בריסל ושירותי ההצלה של העיר וכן עם נשיאי יובנטוס מר ז'אן פְּיֶיר בּוֹנִיפֶּרְטִי (Jean Pierre Boniperti) וליוורפול מר פִּיטֶר רוֹבִּינְסוֹן (Peter Robinson) ודנו תחת לחץ הנסיבות הקשות האם הן מאפשרות בכלל את קיומו של המשחק . הנשיאים ביקשו לבטל את המשחק בטענה שאיבד את ערכו. שדרני שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגרמניות ARD ו- ZDF עזבו את האצטדיון והחליטו כי אין טעם בשידור אירוע ספורט טבול בדם . היו עוד כאלה שנשרו . אולם הרוב נותר על כנו . גם אנחנו . דווקא ה- BBC הבריטי ו- RAI האיטלקית התעקשו וביקשו לשדר ישיר את ההתמודדות שהחלה באיחור של 70 (שבעים) דקות למרות האסון הכבד . שדר ה- BBC בעמדת השידור של הרשת באצטדיון "הייסל" היה בארי דיוויס (Barry Davies) והפרשן שלו היה שחקן הכדורגל הנודע בובי צ'ארלטון (Bobby Charlton) . הפרשן הבכיר של ה- BBC גִ'ימִי הִיל (Jimmy Hill) נשאר באולפן האֵם בלונדון כדי לנווט אותו משם . שניהם עלו מייד על האסון ודיווחו אודותיו לציבור באנגליה , כפי שסיפר לי בזמנו מנהל הספורט של ה- BBC וידיד אישי שלי ג'ונתן מרטין (Johnathan Martin) . גם בְּרוּנוֹ פִּיצוּל (Bruno Pizul) השַדָּר האיטלקי הבכיר של RAI דיווח מייד למיליוני צופים איטלקיים על ממדי הטרגדיה שפקדה את יובנטוס ואיטליה .

yoash

טקסט תמונה : יום רביעי – 29 במאי 1985. שמונה וחצי בערב . בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אני ניצב בדלת הכניסה המובילה לחדר הבקרה של אולפן ב' – היכל הקודש שלנו.  דקות ספורות לפני תחילת השידור הישיר של יורם ארבל במשחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בין יובנטוס האיטלקית וליוורפול האנגלית ב- 29  במאי 1985 מאִצטדיון "הייסל" בבריסל . בחלום הכי שחור שלי לא תיארתי שמבצע השידור של המשחק הפופולארי ׁ(קל יחסית לביצוע) יהפוך ל- "Flop" טלוויזיוני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gurdus

טקסט תמונה :  עשור ה- 80 של המאה הקודמת . קשב רשות השידור הכל יכול , היעיל והמהיר כברק , מיקי גורדוס הבלתי נשכח – בחדר העבודה האלקטרוני העמוּס שלוֹ בתל אביב המרושת המחובר לכל העולם . (התמונה באדיבות מיקי גורדוס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                 

חלק מהשדרנים שאיישו את עמדות השידור של הטלוויזיה באצטדיון "הייסל" באותו יום רביעי ההוא של 29 במאי 1985 התנהגו ברשלנות ובחוסר אוריינטציה מוחלטת כמו יורם ארבל שלנו , ואף הם לא דיווחו לרשתותיהן אודות ההרג ההמוני בטענה שאזור עמדות השידור כלוא ומסוגר ואין יוצא ואין בא . השדרים והפרשנים הרציניים שנטלו עליהם עול שליחות עקפו את כל הקשיים ועשו את עבודתם העיתונאית המתחייבת . למחרת קמה מהומת אלוהים בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים . אנשי חטיבת החדשות ועורכי "מבט" קראו להדיח את יורם ארבל ולסלק אותו לאלתר משורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . כינו אותו השַדָּר הַבַּטְלָן והַנְהֶנְתָּן . הוועד המנהל התכנס לישיבה מיוחדת וביקש להחזיר את יורם ארבל מייד הביתה . ביקשתי מ- מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל כי יתעלם מהבקשה של הוועד המנהל ויאפשר לי להטיס כמתוכנן את יורם ארבל מבלגיה למערב גרמניה שם עמדה להתחיל בתוך ימים ספורים אליפות אירופה בכדורסל בהשתתפות נבחרת ישראל . "הרחקתו של יורם ארבל מגבולות הטלוויזיה ומגבולות המדינה תשכיח במידת מה את חִדלונו" , שחתי לאורי פורת . מנכ"ל רשות השידור זימן אותי לישיבת הוועד המנהל שדן בפרשת יורם ארבל כדי ליידע את אנשיו בפרטים ולהסביר את התנהגותו העלובה חסרת האונים חסרת הפשר בעת האירוע הקשה . היה ברור שהתחוללה פשלה אטומית.  השידור הישיר האומלל ההוא שהוביל יורם ארבל היווה נקודת שפל חסרת תקדים בתולדות חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וגם בהיסטוריה של השידור הציבורי עצמו . המיקרופון איננו פרטי של יורם ארבל אלא של רשות השידור . אף על פי שיורם ארבל גרם נזק עצום לשידור הציבורי הגנתי עליו בתקיפות ובנחרצות אך מאידך השבתי בנימוס לשאלותיהם החוקרות של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור עו"ד מיכה ינון והמשנה שלו דוד אדמון ז"ל . התחוללו אז רוגז וכעס עצומים בוועד המנהל של רשות השידור והחל גם בעיתונות הכתובה מסע צלב מזורז בגנותו של השדר המוביל שלי . נחלצתי שוב להגנתו . אמרתי לעיתונאים טקסט הפוך לחלוטין ממה שאמרתי ליורם ארבל . זאת הייתה חובתי . הוא נקלע לצרה צרורה והייתי חייב לחלץ אותו ממנה . הזעם בציבור כלפי יורם ארבל היה גלוי ועצום . איש לא הבין כיצד זה שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית יושב לו בעמדת שידור נוחה באצטדיון "הייסל" ואיננו יודע כי ממש לידו נספו 39 אוהדי כדורגל של יובנטוס בהתנגשות אלימה עם אוהדי ליוורפול ועוד כ- 250 אוהדים איטלקיים נפצעו מידי החוליגאנים הבריטיים והוחשו לבתי החולים בעיר . יורם ארבל יצר קטסטרופה תקשורתית והעכברים יצאו מהחורים . בפעם הראשונה שמעתי קולות בבניין הטלוויזיה וגם בוועד המנהל ובמליאת רשות השידור שאם זה המצב אזי ששדרני הספורט של יואש אלרואי ישדרו Off tube מהאולפן בירושלים בדיוק כפי שעושה ערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית ההאשמית (JTV – ראשי התיבות של Jordan Television כפי שהיא מופיעה ברשומות ה- EBU) בעמאן של המלך חוסיין שמשדר את כל האירועים הבינלאומיים באירופה ובעולם מהמוניטור באולפן של הבירה הירדנית .

arbel 2

קטע מסמך : 31 במאי 1985 . דיווח של העיתונאי צדוק יחזקאלי בעיתון "ידיעות אחרונות" . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט צדוק יחזקאלי : "מחלקת הספורט של הטלוויזיה הדפה אתמול ביקורת שנשמעה על הפסקת שידור משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורגל בין יובנטוס לליוורפול, אשר גרמה לצופים מורת רוח רבה . הטלוויזיה לקחה בחשבון כך מתברר שתהיה הארכה במשחק – ואפילו יהיה איחור קל בפתיחתו- וכך הזמינה את הלוויין עד 12 בלילה. אולם כמובן שלא יכלו לצפות את תקרית הדמים הנוראה שגררה עיכוב בן שעתיים בפתיחת המשחק. זו הסיבה שב- 12 בלילה נפסק השידור, שכן זמן הלוויין נמסר מאותו רגע ואילך למדינה אחרת. מדוע אם כן הצליחה הטלוויזיה הירדנית להעביר בשידור ישיר כמה דקות נוספות ? מתברר שהירדנים התחברו ללוויין התקשורת ההודי, שאליו הטלוויזיה הישראלית הציבורית איננה יכולה להתחבר. אולם גם הטריק הירדני לא עזר וכמה דקות מאוחר יותר נפסקו גם שידורי הלוויין ההודי. מנהל מחלקת הספורט יואש אלרואי יצא להגנת שַדָּר הטלוויזיה יורם ארבל שנזקק במהלך השידור הישיר לאינפורמציה מקָשָב הרדיו בארץ על שהתחולל במגרש בו היה בבריסל : "הוא (יורם ארבל) נאלץ להישאר בחדר התקשורת. בתנאים שנוצרו הוא עשה עבודה נפלאה והעביר שידור בצורה יוצאת מן הכלל". יורם ארבל קיבל הוראה להישאר בבריסל גם אתמול כדי להעביר דיווחים מצולמים לחדשות".

הפרסטיז'ה של השידור הציבורי נפגעה . יורם ארבל לא שב ארצה . הוא חזר למלונו מאצטדיון "בריסל" ולמחרת טס באמת מבלגיה למערב גרמניה כדי לכסות את אליפות אירופה בכדורסל כמתוכנן . היה ברור לי עכשיו כי צריך להדק עוד יותר את הפיקוח והבקרה על שדרני מחלקת הספורט בראשותי . המיקרופון איננו צעצוע פרטי של איש . הוא שייך באופן בלבדי לרשת שמפעילה אותו .

אחד הפוסטים הקרובים יעסוק בפרשת אסון "הייסל" ב- 29 במאי 1985 מנקודת מבטי ומבטה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור .

אנוכי מעלעל ביומני ומוצא מקצת מתוכן הדברים שהעליתי על הכתב לפני כמעט 30 (שנים) ב-29 במאי 1985.

השידור הישיר המולטילאטראלי שלנו מאצטדיון "הייסל" בבריסל החל ביום רביעי – 29 במאי 1985 ב- 21.05 כמתוכנן (לאחר חילופי דברים קשים שלי עם עורכי "מבט" ובראשם מיכאל קרפין ורפיק חלבי שהתלוננו באוזניי כי אני בר מזל משום שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת צועד שלוב זרוע עמי. אורי פורת הקדים וקיצר את "מבט". הוא קיבל את דעתי כי בערבים מהסוג הזה של שידורים ישירים של משחקי הגמר על גביעי אירופה לאלופות ומחזיקות גביע, "מבט" יהפוך לרגע ל- Filler של שידורי הספורט הרלוואנטיים כפי שהדבר מקובל בכל אירופה. אורי פורת קיבל את הטיעון שלי וחלק מאנשי "מבט" חשו נבגדים ופגועים. הם ראו בי מתריס וכמי שפגע בכבודם.

בעיטת הפתיחה של המשחק הגמר על גביע אירופה בין יובנטוס ל- ליוורפול הייתה אמורה להיות ב- 21.15 . חלפה כבר שלושת רבעי שעה והמשחק טרם החל. יצאתי מדעתי בעמדת ניהול השידור בירושלים . האצתי בו לבַרֵר מדוע יש איחור כה רב. השידור של יורם ארבל הפך לבלתי רלוואנטי. אפילו לשַדָּר מצטיין כמוהו נגמר הטקסט. מה כבר היה לוֹ לשָדֵר ולהוסיף על שחקני שתי הקבוצות המתחממים במגרש שעה ארוכה מבלי שיקרה משהו דרמטי בתמונת הטלוויזיה. הוא שרף את המילים ואמר כבר את הכול. היה ברור שמשהו חמור קרה באִצטדיון וקיימת סיבה רצינית לעיכוב התמוה והמתמשך, אך השַדָּר שלי שישב בעמדת שידור באִצטדיון ומעולם לא היה עיתונאי, לא ידע לספר לי ולא לצופים שלנו שממש לידו באזור בלוֹק "Z" בתוך אִצטדיון "הֵייסֶל" עצמו, מקום מושבם של אוהדי יובנטוס התחולל בשמונה ו- 27 דקות בערב (על פי שעון ישראל) אסון כבד בנפש בו קיפחו את חייהם עשרות אוהדים איטלקיים ומאוֹת נפצעו. היה שם בלגן גדול. הרשויות הבלגיות ידעו שמדובר באסון נוראי בו נִספו עשרות ונפצעו מאות. ממדי האסון האיצו את ההתייעצות בין הגורמים המוסמכים כיצד יש לנהוג עם המשחק. בעיטת הפתיחה נדחתה שוב ושוב . זָ'אק ג'וֹרְג' (Jacques Georges) נשיא UEFA בעת ההיא ומזכ"ל ההתאחדות האירופית האנס באנגרטר (Hans Bangerter), בצוותא עם יו"ר התאחדות הכדורגל הבלגית לוּאִי ווֹאוּטֶרְס (Louis Wouters) ונשיאי ליוורפול ויובנטוס פִּיטֶר רוֹבִּינְסוֹן (Peter Robinson) וזָ'אן פְּיֶיר בּוֹנִיפֶּרְטִי (Jean Pierre Boniperti), ובתיאום עם נציגי הרשויות של בריסל קצין הביטחון של האירוע לוטננט-קולונל בירנארט (Beernaert), מפקד משטרת בריסל פּוֹאֶלְס (Poels), וראש שירותי יחידות ההצלה ומפקד כבאי האש של העיר וָואן-גוֹמְפֶּל  (Van Gompel) – ישבו על המדוכה כבר שעה ארוכה. הם דנו והתלבטו האם ניתן לקיים בכלל את המשחק בעקבות האסון הנורא שהתרחש, אך יורם ארבל לא ידע דבר. פִּיטֶר רוֹבִּינְסוֹן נשיא ליוורפול וזָ'אן פְּיֶיר בּוֹנִיפֶּרְטִי נשיא יובנטוס ביקשו לבטֵל את המשחק ואת ההתמודדות בין יובנטוס לליוורפול בגלל ממדי האסון. הם טענו כי ההתמודדות איבדה את ערכה הספורטיבי, אך נציגי הרשויות הבלגיות הזהירו אותם כי המצב יוּרַע עוד יותר אם האוהדים יישלחו לרחובות העיר ללא קיום המשחק.

הבעיה שלי כמנהל השידור הישיר הייתה שגרגירי החוֹל זלגו מטה ושרפו את זמן הלוויין האוזֵל והולך. לא היה לי כל מושג מדוע המשחק אינו מתחיל. סיגנל השידור בתוך אירופה הוּרַץ באמצעות מערכת המִמְסַר הקרקעית המשומנת היטב של איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) איגוד השידור האירופי. לא הייתה סכנה שהשידור שלהם ייקטע בשל האיחור העצום. אנחנו נדרשנו כרגיל לשירותי לוויין ה- Primary האטלנטי. זמנינו היה קצוב. בעֶשֶר בערב התחלתי לחשוש כי סיום המשחק נמצא בסכנת שידור. משחק גביע כמו משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות שהוא מפגש בודד בניגוד למשחקי ליגה רגילים חייב להיות מוכרע. לכן משחקים מהסוג הזה גוררים לעיתים הארכות בנות חצי שעה וגם בעיטות עונשין / הכרעה מ- 11 מ', במידה והמשחק לא הוכרע גם בתום 120דקות. גם טקס הענקת הגביע לקבוצה המנצחת בתום ההכרעה גוזל זמן שידור לווייני יקר. משחק כדורגל בן שעה וחצי הופך בתנאים מסוימים לשידור תפוּח בן שעתיים וחצי. זאת הייתה הסיבה שהזמנתי מחברת COMSAT האמריקנית בלוק שידור על הלוויין ה- Primary האטלנטי, החֵל מרבע לתשע בעֶרֶב ועד חצות. זה היה חייב להספיק. גם אם תהיה הארכה ובעיטות הכרעה מ- 11 מ'.

השעה כבר הייתה עֶשֶר בערב ושופט המשחק טרם שרק לפתיחתו. הייתי משוכנע שהתחוללה טרגדיה, אחרת אי אפשר להסביר את העיכוב המתמשך. ה- Host broadcaster הבלגי שהורכב משתי רשתות הטלוויזיה הארציות RTBF ו- BRT המשיכו לספק למסך תמונות שגרתיות, השחקנים השתעשעו בכדור על כר הדֶשֶא מבלי שקורה בעצם מאום באִצטדיון . המשכתי להאיץ בו בחוסר סבלנות ב-Talk back מאולפן השידור בירושלים, "יורם מה קורה, מה פשר העיכוב הבלתי מוסבר הזה, אתה חייב לבדוק ?". הוא לא ידע להשיב לי מפני שמעולם לא היה עיתונאי. הוא לא תפס ולא זיהה כלל שהסיפור העיתונאי בשידור הישיר שלוֹ באותו הרגע זה לא היו השחקנים המתחממים על כר הדשא אלא סיבת העיכוב של תחילת המשחק שלא החל בשעה היעודה מסיבה כלשהי . המשחק ליוורפול – יובנטוס היה אמור להיות משודר ישיר ל- 70 רשתות טלוויזיה. לא רק באירופה, אלא גם למדינות המזרח הרחוק באסיה, אוסטרליה וניו – זילנד, חלק ממדינות אפריקה, ולרשתות הטלוויזיה במרכז ודרום אמריקה. בכל קצוות תבל. הייתה מוכרחה להיות סיבה רצינית לוועדה המארגנת כדי לאחֵר את תחילת המשחק אך יורם ארבל לא איתר אותה מפני שכנראה לא היה סקרן דיו לחקור אותה . בלתי מובן עד היום. המשטרה הבלגית הייתה ערה ליריבות בין שני מחנות האוהדים ולפרובוקציות האלימות של אוהדי ליוורפול. היא בודדה והפרידה אותם באצטדיון. היציעים באזור "Z" אוכלסו ע"י אלפי אוהדי יובנטוס, ואזור "Y" הוקצה לאוהדי ליוורפול. בין שני מחנות האוהדים חצצה אומנם חומה רכה ועדינה עליה הופקדו שוטרים מועטים כדי לשמור על הסדר, אך היריבות נמשכה בצעקות, קללות, וגידופים. אוהדי ליוורפול חיפשו כל הזמן מלחמה.

 בשמונה עשרים ושבע דקות על פי שעון ישראל קרתה הטרגדיה באִצטדיון "הֵייסֶל" . יציעי אזור "Z" היו עמוסים לעייפה. נדחסו לשם יותר מ- 2000 (אלפיים) אנשים מעבר למות, רובם אוהדים איטלקיים שהשיגו כרטיסים בשוּק השחור מסוכני נסיעות איטלקיים אִצטדיון "הֵייסֶל". אוהדי הכדורגל הברוטאליים של ליוורפול התגרו באוהדים האיטלקיים . הם הפעילו עליהם לחץ פיסי. האוהדים האיטלקיים נסוגו. הייתה שם צפיפות נוראית ופחד איום. הלחץ הנוראי עשה את שלו, והחומה המפרידה בין הבלוקים של "Z" ו- "Y" שהייתה בעצם קיר עלוב ומַט ליפול התמוטטה וקרסה. לעשרות אוהדים איטלקיים היא הפכה מלכודת מוות. החוליגנים הבריטיים לא הסתפקו באסון. הם השליכו מייד את שברי האבן מהחומה המרוסקת לעבר האוהדים האיטלקיים. 39 אוהדים איטלקיים נִספו ו- 250 אחרים נפצעו בדוחק ובצפיפות בשעה שנסו מכלי המשחית והנשק הקר של החוליגאנים פורעי החוק מליוורפול המְכוּנִים משום מה אוהדי כדורגל אנגליים. שַדָּר הטלוויזיה הישראלית שישב בעמדת השידור באִצטדיון כל כך סמוך לזירת האסון ההמוני לא הבחין בו ולא ידע מה קורה סביבו. לקולתו של יורם ארבל צריך להדגיש כי ה- Host broadcaster המקומי שהורכב משתי רשתות הטלוויזיה הבלגיות BRT / RTBF , לא תדרך ולא עִדְכֵּן את שדרי רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות היושבים בעמדות השידור שלהם באִצטדיון "הייסל" בכל הנוגע לאסון הכבד שהתרחש זה עתה. כל שדָר היה צריך לשאוב את האינפורמציה בכוחותיו הוא . וצריך לומר עוד דבר לזכותו של יורם ארבל שממש לא ידע מהחיים שלו. לא היה קו ראיה ישיר בין אזור עמדות השידור שם שהה יורם ארבל והשדרים האחרים לבין אזור היציעים "Z" ששכן בצַד שמאל של האִצטדיון ושבּוֹ התחוללה הטרגדיה. שַדָּרִים נוספים של רשתות טלוויזיה אחרות  ב- EBU לא היו מודעים לגודל הטרגדיה מפני שהיו בודדים בעמדת השידור כמו יורם ארבל ללא שום סיוע ועדכון של ה- Host broadcaster.

הנורווגי יארלה הויסאטר (Jarle Hoeysater) אמר לי שנים אח"כ כי גם שַדָּר הספורט של רשת הטלוויזיה הנורווגית הממלכתית NRK אוֹיְבִינְד יוֹהָאנְסֶן (Oeivind Johnssen) לא ידע מהחיים שלוֹ ולא דיווח על האסון בשידור הישי , אולי מפני שהיה לבד כמו יורם ארבל. מדהים כיצד קרה דבר כזה דווקא לשַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית, מדוע לא ידע דבר על האסון שהתרחש באִצטדיון ומה היו נימוקיו למחדל העיתונא . חלק מהשדרים האחרים מרשתות הרדיו והטלוויזיה הציבוריות האירופיות החברות ב- EBU כמונו ושישבו בעמדות שידור באִצטדיון "הייסל" בסמוך ליורם ארבל, כבר דיווחו למאזיניהם וצופיהם על האסון. למען ההגינות צריך לציין שלא כולם דיווחו ולא כולם ידעו על האסון .

הריאיון המשעמם והבלתי חשוב שערך טל וולק עם יורם ארבל והתפרסם ב- 15 במאי ב- "גלובס" בו מצוטט השדר המוביל בכותרת ראשית כלהלן , "השנה האחרונה היא שנת שיא בקריירה שלי" , עומד על רמה ירודה . נמוכה כמו דשא קצור עליו רצים שחקני הכדורגל ושאותם משדר יורם ארבל . הריאיון דַל לא בגלל השואל . מפני המשיב . המענה שלו כוללני . הוא משיב מלחמה מהכס הרם ומכנה את כלל המבקרים אותו כ- "זבובים טורדניים" . יורם ארבל מצטייר כמרואיין חששן . הוא לא מפרט למי הוא מתכוון ושם את כלל המבקרים בסל אחד ההסתייגות שלו מהביקורת הטורדנית אודותיו הופכת אוטומטית לשרביט היזון חוזר , Feedback מתנשא שלו . הוא רואה סמרטוט אדום לנגד עיניו ומבטל את הכלל בסגנון יהיר "אני ואפסי עוד…" . יורם ארבל מאמץ לידו פרשנים שהם שחקני עבר , ומאבחן כלהלן , "אני רוצה לידי מישהו שהזיעה צרבה את פניו…" . לא בטוח ששני הפרשנים הצמודים שלו דני נוימן ואלי אוחנה מאששים את הנחת הטקסט הזה . יורם ארבל מתרץ את בחירתו זאת כך : "כימיה בין שדר לפרשן זה הכל…זה מתחיל מחוץ למגרש…זאת זוגיות" . כצרכן טלוויזיה אינני מתעניין בזוגיות של יורם ארבל עם דני נוימן ואלי אוחנה. אני מתעניין באיכות הפרשנים והאם הם נותנים לי כלים ותורמים לי ולצופים האחרים להבין טוב יותר את המתרחש על כר הדשא . דני נוימן ואלי אוחנה הם אנשי טריוויה , פרשנים מגוחכים , שאינם נחוצים לי . אני נהנה הרבה יותר להקשיב לפרשנות של מר אבי רצון , מר עמיר פלג , מר אלי סהר , ומר נדב יעקובי . הם אומנם רק "עיתונאים" ולא שחקני עבר אולם האם אפשר להשוות את טיב איכותם , בקיאותם , התנסחותם , וכישרון כתיבתם עם הדלילות והנמיכות של איציק זוהר, דני נוימן, אלי אוחנה, ובוני גינזבורג ? התשובה היא לאו (מוחלט) . אח"כ הוא סותר באותה נשימה את עצמו וכאילו שולל את מוסד הפרשנות , "הכדורגל הוא משחק פשוט…" , אומר המרואיין למראיין שלו טל וולק . שחקן וקפטן קבוצת "וולבס" ונבחרת אנגליה בכדורגל בשנות ה- 40 ו- 50 של המאה שעברה בילי רייט (Billy Wright) בעל 105 (מאה וחמש) הופעות בינלאומיות , מי שהפך לפרשן כדורגל של ה- BBC ו- ITV התנסח פעם בפניי בלונדון ב- 1975 : "נכון , הכדורגל הוא משחק פשוט אולם נועד לאנשים חושבים" . בילי רייט טען בפניי אז שמהלכי הכדורגל טעונים הסבר ויש הצדקה מרובה להושבת פרשן ליד שדר הטלוויזיה המוביל כדי לבאר אותם למען הקהל הרחב . אח"כ מוסיף יורם ארבל וקובע , "יש מעט אנשים שאני לא עובד אתם כפרשנים אך לא אנקוב בשמות…" . מדוע הוא כל כך פוחד לאזכר שמות ומוסיף להאשים את מבקריו , "כשאתה מגלה את המניעים של האנשים שמובילים את המסעות האלה , אתה מוצא שמדובר בכמה אנשים קטנים…שפר עליהם מזלםוהם קיבלו במה , והם משתמשים בזה…בדרך כלל כי אין להם מה לומר על דברים חשובים באמת…" . שוב רָז . עוד פעם סוד . יורם ארבל מאשים את כולם ומסרב לדבר ולדון בשמות קונקרטיים .

הריאיון של טל וולק עם השדר המוביל הלאומי מסתיים בקול ענות חלושה . יורם ארבל בדרכו לסיקור מונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 לא החמיץ את ההזדמנות להחניף להנהלת הנפל של רשות השידור בראשות מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם ועוזרו הצמוד מר זליג רבינוביץ' , ולתת לכל ביטוי פומבי כלהלן : "בייחוד היה נעים עד כמה עד כמה מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם והעוזר שלו זליג רבינוביץ' , שזוכים פה ושם לקיתונות ושלל נאצות , כמה האנשים האלה נלחמו נלחמו כדי להשאיר אותי במערכת…" . ההתחנפות של יורם ארבל למעסיקיו מגוחכת ונוגה . מדובר באדם שמכר ברגע אחד את כבודו אם נשאר לו כזה תמורת נזיד עדשים . מונדיאל ברזיל איננו חזות הכל . ערוץ 1 מט ליפול וחי על זמן שאול במתכונתו הנוכחית . אין שום סיכוי שהנהלת רשות השידור הכושלת בראשות יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ' היא זאת שתשוב ותיבחר להוביל את רשות השידור במתכונתה החדשה לכשתקום . רשות השידור וערוץ 1 נסגרים בשל סיבת הניהול והמנהיגות השלילית שהפגינו יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ' לאורך כל הדרך . שניהם הרי לא נקפו אצבע כדי שזכויות השידורים של המונדיאלים של דרום אפריקה 2010 וברזיל 2014 ישובו בחזרה מידיו של המיליארדר הגרמני ליאו קירש (ונציגתו בארץ חברת "צ'ארלטון") מי שהחזיק בזכויות השידורים של מונדיאל יפן / קוריאה 2002 וגרמניה 2006 – לזרועו של המשדר הציבורי בעולם בראשות איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) . הם גם לא עמלו לקנות אותו . הרכישה נעשתה בתקופה שמר מרדכי "מוטי" שקלאר היה מנכ"ל רשות השידור ומר ששי אפרתי ניהל את מחלקת הספורט של ערוץ 1 .

rashut shidur 1

טקסט מסמך : 4 במאי 2014 . ידיעה של העיתונאי מר נתי טוקר ב- "TheMarker" . (באדיבות עיתון "הארץ") .

rashut shidur 2

טקסט מסמך : 5 במאי 2014 . ידיעה של העיתונאי מר נתי טוקר ב- "TheMarker" . (באדיבות עיתון "הארץ") . 

נשיא ה- FIFA ספ בלאטר ערך ב- 1996 עסקה שנויה במחלוקת רחבת ממדים כספיים עם המיליארדר הגרמני ליאו קירש (בעל חברת "KIRCHMEDIA") . ליאו קירש רכש את זכויות השידורים של מונדיאל 2002 תמורת 1.000000000 (מיליארד) דולר ואת הבא אחריו בעבור 1.250000000 (מיליארד ורבע) דולר . הממלכה הפיננסית שלו התמוטטה בסופו של דבר והוא הוכרז כפושט רגל . ליאו קירש מת לפני כמה שנים מובס ומופסד . ספ בלאטר (בן 78 היום) חזר ב- 2007 ל- EBU וחתם עמו על עסקה דו שלבית כלהלן : איגוד השידור האירופי על 65 (שישים וחמש) רשתות הטלוויזיה החברות בו , והעשיר מבין כל איגודי השידור בציבוריים בתבל , ישלם עבור מונדיאל דרום אפריקה סך של 155.000000 (מאה חמישים וחמישה מיליון) דולר ועבור מונדיאל ברזיל 2014 תוספת של % 9 , כלומר סכום של 168.950000(מאה שישים ושמונה מיליון ועוד תשע מאות וחמישים אלף) דולר .

איגוד השידור האירופי התחייב לשלם בדולרים אבל הנוסחאות המתמטיות שלוֹ הקובעות את ה- Share והתפלגות הנטל הכספי שבין כל רשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU פועלות ב- יוּרוֹ . זכויות השידורים שהושתו על ערוץ 1 עבור מונדיאל דרום אפריקה עמדו על 5.000000 (חמישה מיליון) יורו . ואלה של ברזיל 2014 נסובו סביב תשלום של 5.450000 (חמישה מיליון וארבע מאות וחמישים אלף) יוּרוֹ . תוספת של % 9 .

תוכן הפוסט הזה שהתגלגל מיורם ארבל וחוסר כישרונו העיתונאי לכסות אסון "הייסל" ב- 1985 אל צוות הניהול של רשות השידור יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ' , ומשם לזכויות השידורים ששילם ערוץ 1 למונדיאלים של 2010 ו- 2014 שווה התייחסות נוספת יותר . היה ברור כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמונופוליסטית נכשלה במילוי תפקידה באותו יום רביעי ההוא של 29 במאי 1985 .

סוף הפוסט . 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בימאי ערוץ 10 מר רְאוּבֵן "רוּבִיק" פּוֹדְגוֹר ומפיק ערוץ 10 מר רוֹנֵן רָץ הם ה- אחראיים (הבימוי וההפקה שלהם נעשו במוקד ההתרחשות ב- מילאנו) על שגשוג הרייטינג חסר התקדים של ערוץ 10 בעת השידור הישיר של משחק הגמר על אליפות ה- Euroleague, מכבי ת"א – ריאל מדריד 98 : 86. פוסט מס' 391. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

 

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת .

 

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 391 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 22 במאי 2014

———————————————————————————————–

 

בימאי ערוץ 10 מר רְאוּבֵן "רוּבִיק" פּוֹדְגוֹר ומפיק ערוץ 10 מר רוֹנֵן רָץ הם ה- אחראיים הראשיים (הבימוי וההפקה שלהם נעשו במוקד ההתרחשות ב- מילאנו) על שגשוג הרייטינג חסר התקדים של ערוץ 10 בעת השידור הישיר של משחק הגמר על אליפות ה- Euroleague, מכבי ת"א – ריאל מדריד 98 : 86. פוסט מס' 391. כל הזכויות שמורות. 

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. הקדמה .

יוֹרָם אָרְבֵּל סיים במילאנו ביום ראשון – 18 במאי 2014 בחצות הליל את השידור הישיר עתיר הרייטינג של ערוץ 10 בו זכתה מכבי ת"א באליפות ה- Euroleague לאחר שהדבירה את ריאל מדריד בתוצאה 98 : 86 , במילות תודה למר ראובן פודגור ומר רונן רץ . שני האישים הפעלתניים האלה ששהו ב- מִילָאנוֹ 2014 בעת שידור ה- Final four האירופי בכדורסל שייכים ל- ערוץ 10 ואחראיים ישירות על הצלחת שני השידורים הישירים המיטביים של מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה 68 : 67 ושל מכבי ת"א – ריאל מדריד 98 : 86 . יוֹרָם אָרְבֵּל הודה לשניהם אך לא פירט במה הייתה תועלתם ומה היה פועלם . מוזר מאוד ומשונה מאוד מפני שמדובר בשני אנשי טלוויזיה מוכשרים ובכירים ביותר בערוץ 10 שבלעדיהם יורם ארבל שווה כקליפת השום . מר רְאוּבֵן פּוֹדְגוֹר הוא בימאי הספורט והחדשות הראשי והמחונן של ערוץ 10 ורוֹנֵן רָץ הוא המפיק הראשי המצטיין של ערוץ 10 . שניהם היו האחראיים הראשיים על 30 (שלושים) השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague בערוץ 10 בעונת 2014 – 2013 .

מעניין מאוד מדוע תולדות הפקה טלוויזיונית משופרת שכזאת ב- מילאנו 2014 בראשות ראובן פודגור ורונן רץ ואשר מעידה על מאמץ רציני , בעל עומק , וכֵּנֶה של ערוץ 10 לטובת צופי ערוץ 10 איננה מובאת ומסופרת לידיעת כלל ציבור צופי הטלוויזיה בישראל… ? מדוע לא התפרסמה שום כתבה עיתונאית ושום ידיעה אודות מבנה ההפקה הטלוויזיונית המתוגברת והמשופרת של ערוץ 10 ב- מילאנו 2014 , לא ב- "ידיעות אחרונות" , לא "מעריב" , וגם לא ב- "בישראל היום"… ? כיצד ולמה , ומי מסתיר ביודעין מידע כל חשוב ומעניין מהציבור בארץ הנוגע לרצינות וההתכוננות היסודיות של ערוץ 10…? מה הם הנימוקים…? מוזר , מביך , ובלתי מובן . היכן מערך ההסברה ואגף יחסי הציבור והשיווק של ערוץ 10…? ברור שמדובר בכישלון עיתונאי …! אין מדובר כאן בטפיחה עצמית על השכם אלא בחשיפת מידע מעניין לציבור המסביר לו כיצד פועלת תעשיית הטלוויזיה בכללה וערוץ 10 בפרט , ובמקרה הקונקרטי הזה של סיקור משופר וחרוץ של ה- Final four האירופי של מילאנו 2014 ע"י ערוץ 10 (בהשקעה כספית לא קטנה כלל ועיקר) . הסתרת המידע הנ"ל (ע"י ערוץ 10 עצמו) באקראי ו/או בכוונה נראה לי קשקוש אמיתי . מגוחך שאינפורמציה כל כך רלוואנטית שנוגעת ישירות למבצע של שני השידורים הישירים נגד צסק"א מוסקבה וריאל מדריד מוסתרת ממני ומ- מיליון צופי טלוויזיה נוספים שכמהים למידע שכזה מטעם מחזיק זכויות השידורים . אם כך אהיה אני לדובר עבור קוראי הבלוג המשגשג שלי שקרוי yoashtvblog.co.il , ואסביר גם אם באיחור מה את פועלם היונילאטראלי של מר רְאוּבֵן פּוֹדְגוֹר ומר רוֹנֵן רָץ ב- מִִילָָאנוֹֹ ב- 16 ו- 18 במאי 2014 .

2. הבימאי רְאוּבֵן פּוֹדְגוֹר והמפיק רוֹנֵן רָץ שני אנשי ערוץ 10

לרשות רשת הטלוויזיה האיטלקית Fox Italia שכיסתה את ה- Final four האירופי בכדורסל ב- מִילָאנוֹ 2014 עמדו 17 (שבע עשרה) מצלמות בתוכן 3 (שלוש) מצלמות SSM (ראשי תיבות של המונח Super Slow Motion) , ומצלמת High Speed אחת , מצלמת רחף אחת , ומצלמת סטדיקאם אלחוטית . אני אוהב במיוחד את שתי המצלמות הגבוהות של Fox Italia (מתוך ה- 17) האחראיות על מראה פני המגרש באמצעות צילומים אחוריים – אלכסוניים .

צוות ערוץ 10 ב- Final four  האירופי בכדורסל של מילאנו בחודש מאי של שנת 2014 בראשות הבימאי רוביק פודגור והמפיק רונן רץ (חרוצים ומוכשרים) עשה עבודה חשובה ויעילה משהעשיר באמצעי צילום נוספים את התמונה ה- Multilateral שסיפקה ניידת בשידור האיטלקית של Fox Italia . העשרת התמונה הכללית נעשתה ע"י רוביק פודגור ורונן רץ באמצעות ניידת שידור איטלקית נוספת (Unilateral) ששכר ערוץ 10 ובה 5 מצלמות . ה- Shots המיוחדים והנוספים של ניידת השידור ה- Unilateral של ערוץ 10 נותבו ל- "אוויר" של השידור הכללי ושולבו בו . עבודה טלוויזיונית משולבת שכזאת היא מורכבת ודורשת דיוק רב והתמצאות והכרת רזי ו- תורת הטלוויזיה כמו הבנה מרבית את חוקי המשחק . קל מאוד לשגות בעבודת טלוויזיה משולבת ומורכבת שכזאת,  מעין פרודקשן משותף איטלקי – ישראלי (שני המקורות הטלוויזיוניים משדרים על סיגנל משותף) , בו הבימאי הישראלי רוביק פודגור חייב להיזהר זהירות רבה מכפילות (double cuts) מלהעלות ל- "אוויר" אותם שוטים ו/או שוטים דומים , שהעלה לפניו רק עתה הבימאי האיטלקי . פעילות הטלוויזיונית המדויקת להפליא של רוביק פודגור ב-  Final four של 2014 דומה למה שחולל כבר ב- Final four של  2008 וב- Final four של 2011 . מדובר בהפקת Unilateral מושקעת של ערוץ 10 ב- מִילָאנוֹ 2014 . ערוץ 10 שכר כאמור ניידת שידור לוויינית איטלקית (DSNG) ששימשה ניידת השידור פרטית רק שלו בעת מבצע השידור מ- מִילָאנוֹ. החברה האיטלקית סיפקה לערוץ 10 חמישה אנשי צוות איטלקיים בהם , מפקח טכני , 2 צלמים , ושני עוזרי צלם . ערוץ 10 הביא עמו ל- מִילָאנוֹ צלם נוסף (שימש גם כצלם ENG  של טל שורר לצורך צילום כתבות אווירה) , מפקח סאונד מר ירון הייזלר , בימאי – נתב תמונה מר ראובן פודגור , מפיק ראשי רונן רץ , טכנאי מר אלעד הראל , ומפיק חדשות מר ירין סרף . 

לניידת ה- Unilateral האיטלקית של ראובן פודגור הגיעו 8 (שמונה) Feeds שונים על פי דרישתו של הבימאי הישראלי כלהלן : 

א. 3 מצלמות מ- ניידת השידור ה- Multi של Fox Italia .

ב. מצלמה אלחוטית .

ג. Beauty shot מה-Host broadcaster האיטלקי .

ד. מצלמת רחף מה- Host broadcaster האיטלקי .

ה. Program feed + גרפיקה מה-  VTR של ה- Host broadcaster האיטלקי , ש- שימש להרצת Beauty Shot של היכל "מדיולנום" מרחוק ואשר הוקלט באמצעות מצלמת ה-ENG של ערוץ 10 מוקדם יותר ודימה מצלמת Beauty Shot בעת שידור ישיר (Live) .

כל צילומי ה-Pre-Game Show של ערוץ 10 נעשו באמצעות המצלמות של הבימאי ראובן פודגור בלבד, כאשר כל האולפן של ערוץ 10 מוגדר ב- מִילָאנוֹ ללא שום אולפן עזר במקום אחר באיטליה ו/או בישראל . מדובר בעבודה טלוויזיונית מדויקת של הצוות הישראלי בראשות ראובן פודגור ורונן רץ שהיא תוצאה של מחקר ומחשבה נכונה מראש . אלו הביאו לביצוע נקי ומרשים . תעשיית הטלוויזיה דורשת השקעה כספית ומחשבה יסודית ועמן היערכות מוקדמת שקולה ומדוקדקת . תעשיית הטלוויזיה אינה סובלת מזל ולא נשענת על שיטת "הסמוך…יהיה בסדר…אל תדאג" . בעת המשחק עצמו , ה- Feed המנותב של Fox Italia עבר כמובן דרך הניידת של ראובן פודגור , עליו הוסיף את המצלמות שלו וניתב בעיקר לקהל של מכבי ת"א ואל הספסל של מכבי תל אביב . כאמור לבצע בימוי משני על בימוי קיים זאת איננה משימה קלה כלל וכלל . הבימאי הישראלי ראובן פודגור חייב היה להימנע מכפילות מ- Double cuts. המשימה העיקרית של ראובן פודגור הייתה להוסיף לשידור הישיר של Fox Italia ולא להפריע לו . ראובן פודגור וציוותו הישראלי עמדו במשימה . צופה הטלוויזיה הישראלי יכול היה להיהנות לאורך כל השידור הישיר מה- אווירה האותנטית  שיצרו כ- 10000 (רבבה) אוהדי מכבי ת"א ביציעי ההיכל ב- מִילָאנוֹ באולם . השידור הישיר המקורי.של Fox Italia התייחס מטבע הדברים פחות לקהל האוהדים הישראלי .

את האווירה המדהימה שהתהוותה ביציעי ה- "מדיולנום" הצליח ראובן פודגור להביא למסך ערוץ 10 גם באמצעות מצלמה אלחוטית שהובאה מהארץ (וחוברה לשידור ה- Unilateral) . הבימאי ראובן פודגור נתן לצלם חופשיות מוחלטת בזמן המשחק , וכן את האפשרות להסתובב חופשי על הפרקט בסיום המשחק הדרמטי (בחצי גמר נגד צסק"א מוסקבה וגם בגמר נגד ריאל מדריד) .3 מצלמות של ניידת השידור ה- Unilateral כיסו את צוות השידור של ערוץ 10 השַדָּר המוביל יורם ארבל והפרשן שלו פיני גרשון , כמו גם את חדר ההלבשה של מכבי ת"א בעת השידור הישיר , כמו גם את עמדת הראיונות (Flash) , וכמובן סייעה רבות בחשיפת פעילות הקהל המכביסטי והראתה מהנעשה סביב הספסלים של מכבי ת"א וריאל מדריד בזמן המשחק .בנוסף לכל הפעילות הענפה ה- Unilateral של ערוץ 10 ב- מִילָאנוֹ , השתמש ראובן פודגור ב- Control של  JCS בתל אביב כדי לנגן את כל הכתבות שנערכו בארץ ועל מנת להעלות את כל הגרפיקות של השידורים הישירים מ- מִילָאנוֹ .

ב- 18 ו- 20 באפריל בשנת 2000 ניהלתי כמנווט שידורי הספורט של ערוץ 1 הפקה Unilateral דומה (מקבילה להפקה ה- Multilateral של הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT) בעת השידורים הישירים של ה- Final four האירופי של סלוניקי 2000 "ראש בראש" מול ערוץ 5 בכבלים של מיילן טנזר . היה מדובר בעלות נוספת של עוד כ- 30000 (שלושים אלף) דולר שאושרה ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל . האישור מגבוה ניתן לאחר שזכינו לתמיכה כספית אז באמצעות שקופיות חסות מאת חברת "פלא פון" בגובה של 250000 (רבע מיליון) דולר . ההפקה היונילאטראלית סייעה לנו להכות שוק על ירך ברייטינג את יריבנו C- ערוץ 5 בכבלים . אנוכי מעריך שעלות ההפקה היונילאטראלית הנוספת של ערוץ 10 ב- מילאנו בראשות ראובן פודגור ורונן רץ האמירה לסדר גודל של עוד 60000 – 50000 (חמישים – שישים אלף) דולר . הפיצוי הוא הכיסוי העיתונאי המקיף והיעיל ובעקבותיו הרייטינג המצוין וחסר התקדים שהשיג ערוץ 10 (ניצח את ערוץ 2 והביס את ערוץ 1) ב- 16 במאי 2014 וב- 18 במאי 2014. ממוצע מִדְרוּג של % 33.1 ושני שיאים של % 38 ו- % 42 בין 22.45 ל- 23.15 . הוא רק יכול לחלום על רייטינג שכזה בימים כתיקונם . על כל פנים ללא ההפקה היונילאטראלית המדויקת עליה היו מופקדים ראובן פודגור ורונן רץ לא ניתן היה להגיע לכיסוי מיטבי ומירבי . ערוץ 10 התעלה על עצמו .  

רוביק פודגור ורונן רץ – תודה ! כיף ואושר גדול עבורי להתבונן בשני אנשי טלוויזיה חושבים , חרוצים , יצירתיים , ודבקים במשימה . אולי זאת קלישאה אולם ברור ש- אשרי ערוץ 10 שאלו הם אנשיו !

untitled

טקסט תמונה : יום ראשון – 18 במאי 2014 . מילאנו . בימאי הטלוויזיה המצטיין של ערוץ 10 מר ראובן "רוביק" פודגור (שלישי מימין משקפי שמש על ראשו, מחזיק בידיו את שרטוט מערך המצלמות) מתדרך את הצוות האיטלקי ה- Unilateral שלו בטרם השידור הישיר של משחק הגמר על אליפות ה- Euroleague מכבי ת"א – ריאל מדריד 98 : 86 . מאחוריו נראית ניידת השידור האיטלקית ה- Unilateral (כללה בתוכה חמש מצלמות) ששכר ערוץ 10 בה השתמש רוביק פודגור בנוסף ל- Feed ה- Multilateral שסיפקה ניידת השידור האיטלקית הגדולה של Fox Italia . (באדיבות ראובן "רוביק" פודגור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ruvik 2טקסט תמונה : יום ראשון – 18 במאי 2014 . מילאנו . בימאי ערוץ 10 מר ראובן "רוביק" פודגור (למעלה מימין) מתרווח בתוך ניידת השידור האיטלקית הקטנה ה- Unilateral שעמדה לרשות ערוץ 10 אותה תפעלו הוא והמפיק שלו רונן רץ . התמונה צולמה בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר על אליפות ה- Euroleague בו ניצחה מכבי ת"א את ריאל מדריד 98 : 86 וזכתה בגביע . (באדיבות רוביק פודגור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

ruvik 3

טקסט תמונה : יום ראשון – 18 במאי 2014 . מילאנו . טורניר הכדורסל של ה- Final four האירופי . זהו קומפאונד רשתות הטלוויזיה הממוקם ליד היכל הכדורסל של מילאנו "מדיולנום פורום" (TELEVISION COMPOUND MILANO) . ניידות השידור הללו עסקו בכיסוי טורניר הכדורסל הפורה של ה- Final four האירופי בתומו זכה מועדון הפאר של מכבי תל אביב באליפות ה- Euroleage . (התמונה באדיבות רוביק פודגור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות .

4. רוביק פודגור ואביו חיים פודגור. וגם יואב פלג.

רוביק פודגור שימש שנים רבות צלם ספורט וחדשות מצטיין (וחרוץ) בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מאז מחצית שנות ה- 80 של המאה שעברה . היה לו ממי ללמוד . אבא שלו חיים פודגור היה צלם מעולה כ- 40 (ארבעים) שנים בטלוויזיה הלימודית – חינוכית וגם בטלוויזיה הישראלית הציבורית , אף הוא בתחום סיקור אירועי חדשות וספורט . חיים פודגור ובנו רוביק פודגור נטלו חלק בצילום אלפי אירועי ספורט בשעה שניווטתי את שידורי הספורט במשך רבע של שנים עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . מאוחר יותר הפך רוביק פודגור לבימאי חדשות וספורט בערוץ 1 , ואח"כ בערוץ 5 בכבלים ובערוץ 10 . גם בתחום זה היה לו ממי ללמוד , מיואב פלג אחד מבימאי הספורט והחדשות הטובים ביותר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ובתעשיית הטלוויזיה בארץ בכלל . יואב פלג כמו ראובן פודגור – הם שניהם עבורי בלתי נשכחים . אנוכי שולף כמה תמונות מהארכיון הפרטי שלי שחושף את השלושה בעת פעילותם הטלוויזיונית הממושכת ארוכת השנים , והברוכה .

podgor 1

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 90 של המאה שעברה . היכל הספורט ביד אליהו . חיים פודגור (מימין) ובנו ראובן פודגור מצלמים יחדיו את משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . (באדיבות חיים פודגור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

podgor 2

טקסט תמונה : אוקטובר 1980 . אצטדיון "בלומפילד" ביפו -תל אביב . שני הצלמים חיים פודגור (במרכז) ואיזי אברון ז"ל (מימין) מתקינים חצובה עבור מצלמת ה- Video מסוג Maraconi בטרם צילום משחק כדורגל עבור תוכנית הטלוויזיה "מבט ספורט" . משמאל , הילד רוביק פודגור מלווה את אביו במלאכתו הטלוויזיונית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

peleg 1

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 80 של המאה הקודמת . זהו בימאי הספורט והחדשות המצוין יואב פלג . התמונה הזאת צולמה על ידי בעת צילום והפקה של אליפות ישראל בסקי מים בכינרת . ניצח באליפות נער בן 17 בשם משה גנזי . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

peleg 2

טקסט תמונה : אחד ממוצאי השבת בחורף של 1981 . "מבט ספורט" רץ – On Air מאז תשע בערב . שימו לב כי מחוגי השעון מורים על השעה תשע ו- 12 דקות . זהו אולפן ב' הישן בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הבימאי יואב פלג , עוזרת ההפקה ריקי אריכא – רנד , והכתב אורי לוי . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות" .

podgor 3

טקסט תמונה : סתיו 1989 . אולם הכדורסל של ראשל"צ. הצלם ראובן "רוביק" פודגור (שני מימין חובש Headset ומדבר למיקרופון שלו) משתתף בסיקור משחק כדורסל עבור התוכנית "משחק השבת". זיהוי הנוכחים בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית משמאל לימין : רמי שמש , דני לבנשטיין , השדר אורי לוי , הטכנאי חזי קוקה ז"ל , והצלם ראובן "רוביק" פודגור. האיש העומד מימין איננו מזוהה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט .

יום ראשון – 18 במאי 2014. מכבי ת"א אָלוּפַת ה- Euroleague וערוץ 10 אָלוּף הַמְדִינָה. פוסט מס' 390. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

 

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת .

 

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 390 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום שלישי – 20 במאי 2014

———————————————————————————————–

 

יום ראשון – 18 במאי 2014. מכבי ת"א אָלוּפַת ה- Euroleague וערוץ 10 אָלוּף הַמְדִינָה. פוסט מס' 390. כל הזכויות שמורות.

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

1. מאמן מכבי ת"א מר דֵיְוִויד בְּלָאט ויו"ר מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל עו"ד שמעון מזרחי ושחקניהם – הם אלופי ה- Euroleague לעונת 2014 – 2013. הם ראויים לשבח ומחמאות.

מאמן מכבי ת"א דֵיְוִויד בְּלָאט הפסיד בשלבים המוקדמים במהלך עונת ה- Euroleague הארוכה של עונת 2014 – 2013 פעמיים לריאל מדריד ופעמיים לצסק"א מוסקבה . אולם גברו על שתיהן בזו אחר זו ב- "אחד על אחד" ב- Final four של מילאנו 2014 . מכבי ת"א ניצחה ביום שישי – 16 במאי 2014 בהיכל הכדורסל "מדיולנום" ב- מִילָאנוֹ בשלב חצי הגמר את צסק"א מוסקבה , 68 : 67 . במשחק הגמר ביום ראשון – 18 במאי 2014 גברה על ריאל מדריד לאחר הארכה 98 : 86 . בסיום החוקי של המשחק הזה הייתה התוצאה 73 : 73 . מכבי ת"א קלעה בתקופת ההארכה מספר שיא של 25 נקודות . מדובר בניצחונות דרמטיים וסנסציוניים של דֵיוִויד בְּלָאט ושחקניו על שתי קבוצות רוסית וספרדית שעדיפות על מכבי ת"א ושניצחו אותה כאמור כל אחת פעמיים במהלך העונה. שיטת המשחקים ב- Euroleague בשלב ה- Final four מאפשרת הפתעות מרעישות שכאלה מפני שמדובר בהתמודדות בודדת חד פעמית ולא בסדרת Play off הטוב מ- 5 ו/או הטוב מ- 7 כפי שנהוג במעמדים כאלה ב- NBA ובמדינות רבות אחרות לרבות ישראל . אף על פי כן אֵין שיטת ארגון המפעל של ה- Euroleague מפחיתה וגורעת כהוא זה מההישג הספורטיבי העצום של מכבי ת"א מפני שמדובר בקבוצת כדורסל מוגבלת . ההרכב של מכבי ת"א בעייתי . שחקן הציר שלה (סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס) משחק כרבע שעה בלבד בכל משחק והיא מושתת על פורוורדים וקלעי חוץ מעורבי גובה כמו טייריס רייס (1.85 מ'), רִיק הִיקְמָן (1.89 מ') , דֵיוִויד בְּלוּ (2.01 מ') , דֵוִוין סְמִית' (1.98 מ') , יוֹגֵב אוֹחָיוֹן (1.88 מ') , גָיְא פְּנִינִי (2.01 מ') , ו- ג'וֹ אִינְגְלס (2.03 מ') , ושחקן אחד בעל ניתור פנטסטי שמשחק קרוב יותר לסל , מין פאואר פורוורד ושחקן ציר לסירוגין זהו אָלֶכְּס טָיוֹס שגובהו רק 2.03 מ' . מאידך, ריאל מדריד הגבוהה עם שחקני הציר יוֹאָנִיס בּוּרוּסִיס (2.13 מ') ו- מֶרְגִ'י סָאלָא (2.17 מ') , פיליפה רֶיֶיס (2.06 מ') והפאואר פורוורד נִיקוֹלָה מִירוֹטִיץ' (2.09 מ') הפתיעה אותי במשחק המפוזר שלה , ההחטאות המרובות , וגם עשרה איבודי כדורים . הקלע המחונן שלה סֶרְחִיוֹ יוּל (Llull) לא קלע אפילו נקודה אחת בכל 36 הדקות בהן שיחק . כל שחקני ריאל מדריד (אגב, סֶרְחִיוֹ רוֹדְרִיגֶז ורוּדִי פֶרְנָנְדֶז שיחקו בקבוצת פורטלנד בלייזרס ב- NBA) קלעו 11 פעמים בלבד לשלוש מתוך 34 זריקות (% 32.35) ופגעו 17 פעמים לשתיים מתוך 40 זריקות (% 42.5) . קבוצת מכבי ת"א דייקה ב- 9 קליעות לשָלוֹש מ- 22 ניסיונות (% 40.90) ו- 23 מתוך 55 לשתיים (% 46) . לפתע נדמה לי כי מכבי ת"א איננה צריכה את קהל האלפים שלה ב- מִילָאנוֹ משום ש- רִיאָל מדריד הגדולה עושה במכנסיים ונכנעת גם ללא העידוד התל אביבי המסיבי והרעשני .

דֵיוִויד בְּלָאט בנה את קבוצת מכבי ת"א בצלמו . העונה וגם אשתקד . בעונה שעברה שיחקו במכבי ת"א שני שחקנים מוגבלים דָארְקוֹ פְּלָאנִינִיץ' ונִיק קָיְינֶר – מֶדְלִי . דֵיוִויד בְּלָאט נכשל ושני הנ"ל הודחו מהמועדון . העונה הובא לקבוצה שחקן פלופ בשם אנדריאה ז'יז'יץ' (במקומו של שון ג'יימס שנותח בגבו) . אף על פי כן ולמרות ההרכב המשונה והמסויג ברמתו , דֵיוִויד בְּלָאט הצליח לאחד אותם לקבוצה ולנצח שתי קבוצות עדיפות על מנת לזכות בגביע ה- Euroleague . האם כיליד בוסטון בארה"ב הוא מכיר טוב יותר מאחרים את המנטליות של שחקני החיזוק האמריקניים ממאמנים ישראליים ואירופיים אחרים ולכן הוא מנהל אותם היטב ? ביום שישי הוכיח כי איננו נופל במאום מהמאמן אָטוֹרֶה מֶסִינָה (גם אם זכה בפיס בשעה שוִויקְטוֹר חְרִיָאפֶה שחקן צסק"א איבד ברשלנות את הכדור מבלי שהיה כפוי ל- דֵיוִויד בְּלוּ 12 שניות לפני סיום המשחק) , ולבטח משחק שחמט טוב יותר ממאמן ריאל מדריד פַּאבְלוֹ לָאסוֹ . מעניין, כיצד ולמה אי שוויון כוחות לרעת מכבי ת"א מתאזן מול שתי יריבותיה צסק"א מוסקבה וריאל מדריד דווקא במשחק יחיד "ראש בראש" (ולא בסדרה) ? אני מבקש לציין בבלוג הזה ש- דֵיוִויד בְּלָאט התראיין לטלוויזיה בשני משחקי ה- Final four האחרונים בכבוד , הגינות , שקיפות , ויושרה אם כי עשה זאת מעמדת מנצח . הוא לא היה תמיד נדיב שכזה בעֵת הפסדים ב- Euroleague . לפעמים התחמק מראיונות סיכום עם מראייני הטלוויזיה בתום משחקי ה- Euroleague , וגם נמנע ו/או השתמט מעימותים עם מראייני הטלוויזיה לאחר תבוסות בארץ לנֵס צִיוֹנָה , הפועל ת"א , והפועל ירושלים . היו מקרים בהם התנהג באופן קטנוני עם מראייניו , כך אני הרגשתי אך זה לא הזמן להתחשבן מה עוד שהפוסט הזה איננו "הנהלת חשבונות" .

מעניין לבחון את הפסיכולוגיה שעוטפת התמודדות ספורטיבית בודדת ומכרעת אחת בין קבוצה Favourite לבין קבוצה Underdog . מדוע יש פתאום סיכויים לנבחרת נחותה לגבור על יריב עדיף במשחק בודד ויחיד . הרי מדובר באותם שחקנים ואותם מאמנים משני הצדדים שמכירים היטב את תכונות המתחרה מולם . ההיסטוריה רצופה הפתעות מרעישות בה נבחרות חלשות (על הנייר) חוללו סנסציות משגברו על יריבות עדיפות . קחו למשל את מונדיאל ברזיל 1950 בו גברה אורוגוואיי ב- 16 ביולי 1950 באצטדיון "מָארָאקָאנָה" (Maracana) ב- ריו דה ז'אניירו במשחק המכריע על נבחרת ברזיל המארחת 2 : 1 וזכתה בגביע העולם ע"ש זִ'יל רִימֶה (צרפתי . היה נשיא ה- FIFA הראשון) . נבחרת ברזיל הייתה טובה ממנה בהרבה לאורך כל הטורניר ומועמדת וודאית לניצחון אך היא הפסידה . הבה נעיין ב- מונדיאל שווייץ 1954 שם חוללה מערב גרמניה סנסציה בלתי נשכחת ב- 4 ביולי 1954 משניצחה באצטדיון "וָואנְקדוֹרְף" ׁ(Wankdorf) ב- ברן בירת שווייץ במשחק הגמר את הונגריה הפייבוריטית 3 : 2 והפכה לאלופת העולם . ב- 7 באפריל 1977 ניצחה קבוצת הפאר של מכבי ת"א בהיכל "פאיוניר" (Pioneer) בבלגראד את מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה 78 : 77 במשחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל . את מכבי ת"א אימן אז רלף קליין ז"ל ובראש המועדון ניצב היו"ר שמעון מזרחי . אלופת איטליה מוֹבּילְגִ'ירְגִ'י ווארזה עם שני השחקנים בעלי המוניטין שלה דִינוֹ מֶנֶגִין והאמריקני בּוֹבּ מוֹרְס הייתה ה- פייבוריטית במשחק הגמר ההוא גם מפני שגברה פעמיים על מכבי ת"א במהלך העונה ההיא של 1977 – 1976 . האלופה האיטלקית ניצחה ב- ווארזה 81  : 70 וגם בהיכל הספורט ביד אליהו 102 : 79 . משחק הגמר ההוא כמפגש בודד בבלגראד ב- 7 באפריל 1977 לבש צביון שונה והיה שקול . הרצים , הפרשים , הצריחים , והמלכה של המאמן האיטלקי סָאנְדְרוֹ גָאמְבָּה לא הצליחו להכניע את רָלְף קְלָיִין וחייליו כפי שעשו זאת בפעמים הקודמות וגם די בקלות . הקרב ב- 7 באפריל 1977 היה לפתע שווה כוחות עם יתרון קל למכבי ת"א למרות שמובילג'ירג'י ווארזה הייתה פייבוריטית ברורה . שני המאמנים רָלְף קְלָיִין שלנו וסָאנְדְרוֹ גָאמְבָּה האיטלקי היו Grand Maters בשחמט והכירו היטב איש את רעהו ואת יסודות ההתקפה וההגנה במשחק . לבסוף ניצחה מכבי ת"א ביתרון מינימאלי וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל . נקודה אחת הפרידה בין תהילת מכבי ת"א לשכחה .

הטלוויזיה האיטלקית התעכבה מידי פעם במהלך שני השידורים הישירים ביום שישי ושלשום על פניו העגומים והמיוסרים של יו"ר המועדון מר שמעון מזרחי . שמעון מזרחי הוא מנהיג המועדון מזה 45 שנים מאז 1969 . נראה שרוחו בדומה לרוח הקודש ונוכחותו במקום ההתרחשות הן קריטיות מקור עֱזוּז ובעלות השראה והשפעה כמעט מגנטית על הנעשה בפרקט . היכל הספורט ב- מילאנו ה- "מדיולנום" אכלס שלשום ביציעיו כ- 8000 ישראליים אוהדי מכבי ת"א . הם ללא ספק חשובים . שמעון מזרחי חשוב מהם . המנהיגים חשובים מהנתינים שלהם . אני משתמש בציטוט של שארל דה גול שאמר פעם כלהלן : "לאנשים אין שום חשיבות. מי שקובע הוא המנהיג". הקהל של מכבי ת"א איננו בהכרח השחקן השישי . שמעון מזרחי הוא השחקן השישי . מורשת ומסורת נותרו מרכיבים חיוניים בדרך להצלחה . 

3. ערוץ 10 אָלוּף הַמְדִינָה לעֶרֶב אחד.

ביום שישי – 16 במאי 2014 שמעתי את פרשן ערוץ 5 בכבלים גוּר שֶלֶף מתנבא במילאנו אצל השַדָּר המוביל שלו נִיב רָסְקִין (בתום התבוסה בת 38 נקודות שהנחילה ריאל מדריד לברצלונה 100 : 62 במשחק חצי הגמר השני ב- Final four , כשהוא אומר כהאי לישנא : "במשחק הגמר מכבי ת"א – ריאל מדריד הכל יכול לקרות . אין לריאל מדריד שום עדיפות על מכבי ת"א גם אם היא ניצחה פעמיים במהלך העונה את מכבי ת"א . במשחק הגמר הכל יכול לקרות" . גוּר שֶלֶף צדק .

אנשי ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) הפרשן פיני גרשון והשדר המוביל יורם ארבל יחדיו עם הכתב המשוטט טל שורר עשו שלשום את העבודה . נכון שיש הרבה פעמים תחושה של Deja vu . עוד פעם ראיונות עם האוהדים . עוד פעם דיוויד בלאט מכריז ב- Close up , "מה שאנחנו עשינו השנה…לא היה דבר כזה…לא היה דבר כזה…" . עוד פעם קטעי היסטוריה מהימים ההם , ועוד פעם פִּינִי גֵרְשוֹן מנצל את מסך הטלוויזיה וממשיך בשליחות המיסיונרית שלו באמצעות יוֹרָם אָרְבֵּל ב- Two shot כשהוא מסנן בטון דיבור מיסטי , "הכל בידי שמיים…", ומניף אצבע מעלה כדי לשכנע אותי. אולם פיני גרשון איננו רק מיסיונר הוא גם נביא. בשלב המקדים של השידור הישיר מ- מילאנו בתקופת ה- Pre Game Show" , אומר פיני גרשון ל- טלי מורנו ולי , "אני לא יודע למה אבל יש לי הרגשה שזה הולך להיות לטובתנו…" . ושוב מטיף , "מי שלא מאמין באלוהים – שיתחיל להאמין עכשיו…" . גם יורם ארבל התעורר בשלהי הרבע הראשון וסיפר לצופיו כי יש לו תחושה שדווין סמית' לוקח עליו את המשחק . הבימוי האיטלקי שלשום היה טוב ועירני יותר מאשר ביום שישי . המצלמות המובילות האלכסוניות – אחוריות היו יעילות והביאו תמונה פנורמית נאה וברורה . יורם ארבל הודה אֶמֶש בסוף השידור הישיר והממושך מ- מילאנו בו הביסה מכבי ת"א במשחק הגמר על גביע ה- Euroleague את ריאל מדריד 98 : 86 , לשני אנשי ערוץ 10 המפיק רונן רץ והבימאי ראובן פודגור . אולם לא פירט מה הייתה תרומתם המקצועית הקונקרטית ה- Uni Lateral למען השידור הישיר ה- Multi Lateral שהניב רייטינג ממוצע פורה של % 33.1 ובו שני שיאים מדהימים בין 22.45 ל- 23.15 , % 38.2 ו- % 42.3 . הישגי מדרוג סנסציוניים חסרי תקדים בתולדות ערוץ 10. מתחם השידור של ערוץ 10 מכיל בתוכו הרבה אנשי טלוויזיה וותיקים ובעלי ניסיון , אולם רק שניים ניצבו שלשום בקדמת חלון הראווה שלו : השדר המוביל יורם ארבל והפרשן פיני גרשון . פיני גרשון הוא מאמן כדורסל שעושה את צעדיו הראשונים כפרשן ועיתונאי בטלוויזיה . הוא כמובן לא הראשון בארץ וגם לא בעולם שהמיר את מדי הספורט במדי הטלוויזיה . נראה לאן יוביל אותו מעמדו החדש שהוא תובעני לא פחות ממקצוע המאמן והאם יתמיד בו לאורך שנים . דבר אחד כבר ברור . פיני גרשון הוא דומיננטי בעמדת השידור . אינך נשאר אָדִיש אליו . ההשפעה שלו עלינו הצופים וגם על השַדָּר המוביל שלו – בולטת . פיני גרשון ויורם ארבל הם הראשונים שחשופים לביקורת ללא הרף . ברור שיש לכך סיבה . הם פונקציית השידור האחרונה בערוץ 10 שמתייצבת בין האינפורמציה שזורמת למרקע הטלוויזיה לבין ציבור הצופים . הם המתווכים האחרונים .

כשיורם ארבל משדר ישיר בביטחון מלא למיליון צופים במדינת ישראל וטועה מפני שקבע בהחלטיות כי דווין סמית' קלע את סל הניצחון נגד צסק"א מוסקבה 68 : 67 , וזה היה בכלל טייריס רייס והוא גם לא מתנצל , אנשים מתרוממים מהכורסא נדהמים , מעירים , ומגיבים . כיצד זה יכול להיות שהאיש שלהם נציג הטלוויזיה שלהם ושל ערוץ 10 ב- מילאנו , ומי יושב בעמדת שידור נוחה ב- "מדיולנום" יחדיו עם פיני גרשון קרוב לזירת ההתרחשות , לא רק שוגה בצורה גסה כל כך (טייריס רייס שחקן נמוך 1.85 מ' שחובש סרט לבן על ראשו ואילו דווין סמית' הוא שחקן גבוה 1.98 מ' שמשחק בראש חשוף), אלא גם איננו חוזר בו , לא מתקן את הטעות , ולא מתנצל . יורם ארבל הוא שדר וותיק אולם וֶותֶּק איננו בהכרח קריטריון לאֵיכוּת וטִיב . הביקורת במקרה זה נגד יורם ארבל צודקת . יורם ארבל רשאי להתקומם נגדה ולטעון כי כל העולם לא רק נגדו , אלא גם מקנא בו . סנגוריו יטענו , "כי לא קרה שום אסון… הוא בסך הכול לא זיהה ושיבש שם…ואיש לא מת…" . גם יורם ארבל וגם הסנגורים צודקים מנקודת מבטם . נכון , לא קרה שום אסון ואיש לא מת . אבל מנקודת מבטו של צופה הטלוויזיה יורם ארבל נראה לפתע כמו בובה שמוטה ומרושלת בחלון הראווה של הטלוויזיה . לא מזמן העבירה שדרנית מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 גב' אושרת קוטלר את הסיגנל מהאולפן בירושלים ליורם ארבל שהתכונן לשדר את אחד ממשחקיה של מכבי ת"א . יורם ארבל קרא לה "מירב" במקום "אושרת" . אולי טעות קטנה אולם כזאת שמעמידה את השדר המוביל באור מגוחך ולא נוח מול צופיו . הציבור התובעני מבקש לראות בחלון הראווה בובות מהוקצעות ללא שגיאות ואין זה חשוב אם הן עומדות שם הרבה זמן ו/או מעט זמן . חלון ראווה של כל רשת טלוויזיה באשר היא חייב להיות מלוטש ומרהיב ונקי משגיאות כל הזמן . יורם ארבל מי שניצב היום בחלונות הראווה של ערוץ 10, ערוץ 1, ערוץ 2, וערוץ 5 בכבלים – הוא שדר ספורט בטלוויזיה הטוב ביותר במדינה בתקופה הזאת , אולם איננו מורם מעל הביקורת . 

יורם ארבל (בן 72) הופך לפגיע בעיקר בשל טעויות הזיהוי שלו אבל לא רק . בריאיון הסיכום שלשום (יום ראשון – 18 במאי 2014) עם המאמן המנצח דֵיוִויד בְּלָאט הוא שוב הופיע יותר כקריין רֶצֶף ופחות כעיתונאי . פיני גרשון נטל ממנו את הבכורה והפך למראיין הראשי . יורם ארבל התבלט יותר שלשום כמי שמעביר את מטוטלת השידור שוב ושוב לטל שורר שמראיין בשולי הקווים את סופוקליס שחורציאניטיס ודיוויד בלו . יש לו עוד חולשות שאינני מוצא טעם להתעכב עליהן ברגע זה . יחד עם זאת יש לדעת כי זהו שַדָּר הספורט בעל חיי מדף הארוכים ביותר בתעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל. יורם ארבל משדר בטלוויזיה מאז 1972. כמה כמותו האריכו ימים בטלוויזיה ? כמה כמותו יש בעולם ?

yoash arbel

טקסט תמונה : לפני 32 שנים . יום חמישי – 28 בינואר 1982 . עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט ביד אליהו. יורם ארבל (מימין) ואנוכי (במרכז) כשעה אחת בטרם השידור הישיר של המשחק השנוי במחלוקת מכבי ת"א – סקוויב קאנטו (איטליה) במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל. משמאל , מנהל הבמה (Floor manager) דני גור אריה ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 2

טקסט תמונה : לפני כ- 30 שנים . מחצית עשור ה- 80 של המאה שעברה . פעילות והמולה במשרד חטיבת הספורט הממוקם בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים , בטרם העלייה לאוויר של "משחק השבת" . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הכתב אורן נהרי (מזוקן) , הבימאי יואב פלג , המגיש אורי לוי , ואנוכי . היו לי סיבות טובות לסמן "V" מול עדשת מצלמת הסטילס . זכויות השידורים של האולימפיאדות , המונדיאלים , אליפויות אירופה בכדורגל וכדורסל , אליפויות העולם בא"ק , תחרויות ווימבלדון בטניס , הכדורגל הישראלי על מרכיביו ליגה + גביע + נבחרת ישראל , הכדורסל הישראלי על מרכיביו ליגה + גביע + נבחרת ישראל + מועדון הפאר בכדורסל של מכבי ת"א – היו כולם שלי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנכ"ל רשות השידור בימים ההם היה אורי פורת ז"ל , את הטלוויזיה ניהל יוסף בר-אל , מנהל חטיבת החדשות היה יאיר שטרן , ואת "מבט" ערך מיכאל קרפין. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הרגע המגוחך בכל מסכת השידור הישיר היה דו שיח חרשים בין נשיא המדינה שמעון פרס לבין מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט בתום ניצחונה של מכבי ת"א על ריאל מדריד 98 : 86 . מר שמעון פרס הוא עדיין חיה פוליטית עירנית שבין השאר מכהן גם כנשיא האומה . הוא מיהר לקצור פופולאריות אך טכנאֵי ומְפִיקֵי ערוץ 10 שכחו להניח Headset על ראשו של דיוויד בלאט כדי לחבר אותו למערכת השֶמָע של השידור הישיר . אנחנו שמענו בבית את הברכות המאלפות של הנשיא אך לא מי שהן היו מיועדות לו . דיוויד בלאט נראה עצבני וחסר סבלנות בעת שהנשיא משבח אותו ומעניק לו אין סוף קומפלימנטים שהוא לא שמע . אין לדעת אם שמעון פרס שמע את דברי התודה של דיוויד בלאט שנאם נאום קצר מבלי שידע כלל מה הנשיא אמר לו , אך בכל זאת הקדיש את הגביע והניצחון לאזרח הראשון של המדינה . כמי שניווט את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך שנים רבות , אני מכיר את ההפתעות והכשלים הטכנולוגיים מהסוג הזה . ב- 13 במאי 2001 ניהלתי מעמדת הפיקוד שלי באולפן בירושלים את השידור הישיר מצרפת בו זכתה קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בפעם השלישית בתולדותיה לאחר שניצחה במשחק הגמר בהיכל "Bercy" בפאריס את פאנאתאנאייקוס . ידעתי מראש עוד בבוקר המשחק שראש הממשלה אריאל "אריק" שרון יעוט על המציאה אם מכבי ת"א תנצח ונערכנו לכך . ראש הממשלה באמת התקשר באותו הלילה ההוא למאמן מכבי ת"א דאז פיני גרשון באמצעות ה- Control room שלנו בירושלים , אולם ההמון התל אביבי שפרץ לפרקט ב- "בֶּרְסִי" אפוף שמחה והִיסְטֶרְיָה קרע וניתק מייד את קווי השידור שלנו . מבחינתי כמנווט השידורים זאת הייתה טרגדיה . ללא קווי שידור ISDN ומערכת בקרת קשר אתה שווה כקליפת השום . ראש הממשלה דיבר אל הלָאמְפָּה ופיני גרשון נראה על המסך אובד עצות נוכח מיליון צופים בארץ.

פיני גרשון העניק מימד טלוויזיוני נוסף לשידורי הכדורסל הישירים העונה הזאת בערוץ 10. מצד שני אין זאת חוכמה כל כך גדולה להיכנס לנעליו המיובשות של קודמו צבי שרף . פיני גרשון העביר לי שלשום מידע מעניין . הוא ויורם ארבל סברו בתחילה כי למכבי ת"א יש רק % 25 סיכויים לחלוף על פני צסק"א מוסקבה . לאחר שסגנית אלופת ישראל צלחה העריכו השניים כי מכבי ת"א מחזיקה רק ב- % 10 מהמניות בדרך לנצח את ריאל מדריד ולזכות בגביע . טוב שלא השמיעו את הערכתם השלילית הזאת בטרם השידורים הישירים מפני שהן בעלות אפקט מרתיע ודוחה את הצופים . במשחקים כאלה בה קבוצת ספורט פרטית ישראלית מייצגת גם את מדינת ישראל יש חשיבות גדולה לצוות הטלוויזיה המשדר ישיר את ההתמודדות בתיאור התקוות , דגש על אמונה בעצמך שאתה יכול לעשות זאת והכל פתוח , ערך הרוח שנושבת במועדון הפאר של מכבי ת"א , וערך הדבקות במשימה והחתירה המתמדת לניצחון . זאת הייתה מדיניות השידור שלי בימים ההם. היה לי אז ב- 13 במאי 2001 ב- "ברסי" ב- פאריס צוות טלוויזיה טוב ואחראי ובראשו המפיק ששי אפרתי, השַדָּר המוביל שלי מאיר איינשטיין והפרשן אלי סהר . הצוות הזה הוציא את מדיניות השידור ההגיונית הזאת לפועל .

עולם הפוך. גיא פניני האיש שניאץ וקילל קללות נמרצות את יריבו שחקן הפועל ת"א יונתן שולדבראנד, נבחר מחדש לשמש קפטן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א . שחקן הכדורסל הזה שחרג מכל נורמה חינוכית ומסמל את האנטי תזה של הרוח האנושית והרוח הספורטיבית , הוא זה שהניף שלשום את גביע הניצחון. לא נראה לי מפני שהכתם המלוכלך ההוא עדיין טבוע על מדיו. לא הוסר וגם לא נשכח.

רפי גינת מנכ"ל ומנהיג השידור של ערוץ 10 ראה רחוק יותר מיריביו בערוץ 2 וערוץ 1 . מכבי ת"א היא נס טלוויזיוני וסחורה טלוויזיונית ראויה . רפי גינת חתם בצדק על חוזה שידורים עם מכבי ת"א לעונת 2014 – 2013 ובא על שכרו . טבלת המִדְרוּג של יום ראשון – 18 במאי 2014 שמדדה את כמויות הצפייה בערוץ 10 שהעביר בשידור ישיר החל מ- 20.30 את ההתמודדות מכבי ת"א – ריאל מדריד 98 : 86 שלשום ב- מִילָאנוֹ , מוכיחה ששיקול דעתו כמנהל רשת טלוויזיה היה נכון .

ערוץ 10 עשה עבודה טובה בכיסוי ושידור ישיר של 30 (שלושים) משחקי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ב- Euroleague , בארץ ובאירופה , בעונת 2014 – 2013 . השגשוג של ערוץ 10 בשידורי מכבי ת"א ב- Euroleague הושתת במידה רבה על הצטיינותם וניסיונם מאחורי הקלעים של הבימאי ראובן "רוּבִיק" פודגור , המפיק רוֹנֵן רָץ , והעורך משֶה סֶגָל . הם ראויים להערכה ורשאים להיות גאים בעצמם ובהישגם הטלוויזיוני . 30 השידורים הישירים של ערוץ 10 את משחקי מכבי ת"א בעונת 2013 – 2014 התחלקו כלהלן :
 
א. 10 משחקים בשלב הבתים (5 בית ו- 5 חוץ) .
ב. 14 משחקים בשלב הבתים ( 7 בית ו- 7 חוץ) .
ג. 4 משחקים בשלב ה-  Play off (שניים בחוץ ושניים ב- בית) .
ד. 2 משחקים ב- Final four (חצי גמר ומשחק הגמר) .
ההערכה היא כי ערוץ 10 שילם למכבי ת"א סך זכויות שידורים לעונת 2014 – 2013 העומדות על כ- 3.300000 (שלושה מיליון ושלוש מאות אלף) דולר .

טבלת המדרוג ביום ראשון – 18 במאי 2014 במגזר האוכלוסייה היהודית

ערוץ / שעות                       ערוץ 1                             ערוץ 2                              ערוץ 10

א. 19.15 – 19.00             % 0.9                             % 9.5                              % 4.3

ב. 19.30 – 19.15             % 0.7                             % 8.3                              % 5.8

ג. 19.45 – 19.30              % 1.1                            % 10.8                            % 5.3

ד. 20.00 – 1945              % 2.4                            % 13.5                            % 6.0

ה. 20.15 – 20.00             % 3.9                            % 17.8                            % 6.9

ו. 20.30 – 20.15              % 4.2                            % 17.6                            % 7.4

ז. 20.45 – 20.30              % 2.6                            % 18.8                           % 11.0

ח. 21.00 – 20.45              % 4.7                            % 15.2                           % 15.5

ט. 21.15 – 21.00              % 2.5                            % 12.4                           % 26.5

י. 21.30 – 21.15               % 2.4                            % 10.5                           % 28.5

יא. 21.45 – 21.30             % 1.9                            % 9.8                             % 30.8

יב. 22.00 – 21.45             % 2.2                            % 13.9                           % 25.5

יג. 22.15 – 22.00              % 0.7                            % 14.2                           % 28.6

יד. 22.30 – 22.15              % 1.3                            % 11.7                          % 32.2

טו. 22.45 – 22.30              % 1.5                            % 8.2                            % 35.6

טז. 23.00 – 22.45             % 1.5                            % 6.0                            % 38.2

יז. 23.15 – 23.00              % 0.4                            % 5.1                             % 42.3

יח. 23.30 – 23.15              % 0.7                            % 4.3                            % 38.1

יט. 23.45 – 23.30              % 1.0                            % 3.4                             % 22.5

כ. 24.00 – 23.45               % 1.1                            % 3.1                             % 20.7

כא. 24.15 – 24.00             % 1.5                            % 4.4                             % 15.5

כב. 24.30 – 24.15             % 1.3                            % 3.4                             % 11.6

4. האם מכבי ת"א היא קבוצת ספורט פרטית של המדינה ? 

כבר נכתב בבלוג הזה כמה וכמה פעמים כי הנהלת מכבי ת"א בראשות היו"ר הוותיק שלה שמעון מזרחי הבינה כבר ב- 1969 את כוחה העצום של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה בשיגור והעברת המסר . פעמים רבות שמעתי בעבר את הטענה כי הטלוויזיה היא זאת שעשתה את מכבי ת"א ובאותה נשימה נשאלתי מדוע חטיבת הספורט בראשותי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית "התגייסה" ו- נרתמה כל כך הרבה שנים לטובת שידורים ישירים של משחקי מכבי ת"א ? התשובה שלי אז והיום זהה : מכבי ת"א הביאה את הכישרון ואנחנו את המצלמות (באישור ותמיכה של כל המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם) . כוחה של הטלוויזיה נעוץ בבחירת הקריטריון . זאת פריבילגיה כוחנית . אנחנו בטלוויזיה החלטנו מראש כי הִננו צועדים שלובי זרוע עם אלופת המדינה בכדורסל בעת משחקיה באירופה . מפני שהטלוויזיה הישראלית הציבורית איננה ערוץ ספורט ביקשנו לייחד ערב אחד בשבוע (בימי חמישי) לצורך שידורים ישירים של אלופת המדינה בטורניר גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל . שמעון מזרחי הכיר ביכולת והכישרון של הטלוויזיה כמדיה לתקשורת המונים להטמיע את תודעת מכבי ת"א בציבור כאלופה ספורטיבית . זכייתה של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בעשרות אליפויות המדינה החל מ- 1970 הייתה בעלת ערך תקשורתי שחיש מהר הומר לכסף וממון . עד עונת 1977 – 1976 כלל לא שילמנו אנחנו אנשי הטלוויזיה זכויות שידורים למועדון . שידרנו את מכבי ת"א בחינם . מכבי ת"א קיבלה החל מ- 1970 סיוע כלכלי נדיב בדמות חסות כספית מתמשכת של חברת "עֵלִית" בראשה ניצבו מרק מושביץ' ז"ל ואבא פרומצ'נקו ז"ל . מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו שני אנשים יקרים וג'נטלמנים פתחו את כיסם והפכו לנדבנים . הם חלקו את עושרם עם הקהילה . מכבי ת"א הייתה חלק מהקהילה . שמעון מזרחי ניצב בראש וועדה מארגנת שהבינה ראשונה כי הקשר ההדוק עם הטלוויזיה המקומית והמונופוליסטית שווה פרסום , תהילה , ו- ממון . בתנאי שאתה אלוף . השידורים ההמוניים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בשנים 1971 ל- 1977 בטלוויזיה הישראלית הציבורית והמאבקים המוצלחים שלה נגד אריות הכדורסל האירופי הפכו אותה לקבוצה פופולארית . לא רק עממית אלא גם אהודה . למרות שמכבי ת"א הייתה קבוצת ספורט פרטית, הציבור החשיב אותה כנציגה שלו ו- כמי שמייצגת את מדינת ישראל בזירת הספורט האירופית .

ההזדהות של כלל הציבור עם מכבי ת"א צבר תאוצה ב- 17 בפברואר 1977 לאחר הניצחון המפתיע בעיירה בלגית שכוחת אל , ווירטון על קבוצת צסק"א מוסקבה בתוצאה המכרעת 91 : 79 . ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין ז"ל הזמין את קבוצת מכבי ת"א ומנהליה ללשכתו בקרייה בתל אביב אחרי הניצחון ההיסטורי ההוא על אלופת ברה"מ . הפגישה המפורסמת התקיימה ב- 23 בפברואר 1977 ואנוכי נשלחתי ע"י מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי לכסות אותה . הצלם שלי היה מיכאל "מיכי" מוֹלָד . ישבנו הצלם שלי ואנוכי כ- שני מטרים מראש הממשלה יצחק רבין הנרגש אולם מאופק . יצחק רבין ניחן בקול רדיופוני איתן ובעל דיקציה ברורה . הוא השווה את ניצחונה של מכבי ת"א על צסק"א מוסקבה ב- ווירטון לפני 37 (שלושים ושבע שנים) לניצחונו של דָוִד על גֹלְיָת והוסיף ניצחונה של מכבי ת"א הושג כרגיל עם טיפ טיפה של סיוע אמריקני (התכוון לאולסי פרי , לו סילבר , אריק מנקין , וג'ים בורטרייט ז"ל) . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה את מכבי ת"א לקבוצה של המדינה וראש הממשלה יצחק רבין נתן לכך לראשונה גושפנקא רשמית . זה לא היה מובן מאליו . צריך לזכור כי בשנים 1968 ו- 1969 כשהטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה רק דרדק תקשורת ואך זה נעמדה על רגליה היו קבוצות מכבי ת"א והפועל ת"א יריבות שקולות לחלוטין . הפועל ת"א גברה בעונת 1969 – 1968 על מכבי ת"א וזכתה אז באליפות המדינה וגם בגביע המדינה . שתי קבוצות העַל הללו בכדורסל הישראלי ניצבו ב- 1969 על קו זינוק טלוויזיוני משותף . מאז זכתה מכבי ת"א עשרות פעמים באליפות המדינה ובגביע המדינה וגם שש פעמים בגביע אירופה לאלופות בכדורסל .

ראה הספר עב הכרס בן כ- 10000 (עשרת אלפים) עמודים שכתבתי אודות היחסים הצמודים בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עם מועדון הפאר של מכבי ת"א במשך יותר משנות דור , בשנים 2007 – 1970 וקראתי לו "הקשר הסימביוטי" .

maccabi 1

טקסט מסמך : שער הכריכה הקדמי של הספר "הקשר הסימביוטי" בן כ- 10000 (עשרת אלפים) עמודים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

maccabi 2

טקסט מסמך : שער הכריכה האחורי של הספר "הקשר הסימביוטי" בן כ- 10000 (עשרת אלפים) עמודים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מדהים מבחינתי כי מכבי ת"א והנהלתה ובראשה מר שמעון מזרחי מצליחים לשמור על קשר כה אינטנסיבי עם חלקים נרחבים בציבור . ההערצה והאהדה למועדון הכדורסל המשגשג הזה עוברות מאב לבנו ו- מדור לדור . לכן מכבי ת"א במידה רבה היא בלתי נשכחת . גם בזכות ערוצי הטלוויזיה במדינת ישראל שמתאהבים בקלות כל אחד בתורו בצ'מפיונים . באלופים . מכבי ת"א נושאת את מירב העניין בכדורסל הישראלי בין אם מדובר בטריטוריה האירופית ו/או בליגת העל בארץ . קיים כאן קריטריון טלוויזיה ייחודי ומעורר התפעלות . כשמכבי ת"א מנצחת – היא מרתקת . כשהיא מפסידה – היא מעניינת . נראה האם אלופת אירופה מכבי ת"א מוכשרת גם להיות אלופת ישראל ולנשל את מכבי חיפה מתוארה . העניין שלי בליגת העל הישראלית נובע מהסקרנות לראות האם שלוש להקות הצבועים של הפועל אילת , הפועל ירושלים , ומכבי חיפה יכולות לנשוך את לביאת אלקטרה תל אביב ולהקיז את דמה מבלי שתוכל עוד להירפא ולהתאושש . מעניין אותי לדעת האם מכבי ת"א תוכל לשרוד . אינני מוצא כל עניין במשחקי להקות הצבועים בינם לבין עצמם . הערה : אתמול בערב (יום שני – 19 במאי 2014) שידר ערוץ 1 ישיר ב- Prime time (בין 20.30 ל- 22.45) את המשחק החמישי בין האלופה מכבי חיפה לקבוצת נס ציונה, וצבר רייטינג מגוחך ומעליב של % 2.08 בלבד. ערוץ 10 ששידר ישיר שלשום את מכבי ת"א – ריאל מדריד בגמר גביע ה- Euroleague השיג רייטינג ממוצע יפה מאוד של % 33.1 ובתוכו שני שיאים מרהיבים (בין 22.45 ל- 23.15) ,     % 38.2 ו- % 42.3 . אותה תמונת המִדְרוּג שוררת בארץ . ערוץ 1 וערוץ 5 בכבלים מושכים תשומת לב רק כשהם משדרים ישיר את משחקיה של מכבי ת"א . השאר איננו חשוב דיו . האמריקניזציה עשתה שַמוֹת בליגת העַל הישראלית אבל לא במכבי ת"א . דינם הטלוויזיוני של שחקני החיזוק האמריקניים בעלי המוניטין , המוכרים , והפופולאריים בשורות מועדון מכבי ת"א , והאהודים על כלל הציבור בארץ , כמו – טייריס רייס , דווין סמית , ריק היקמן , דיוויד בלו , סופוקליס שחורציאניטיס , ואלכס טיוס איננו דומה להזדהות המצומצמת של אותו הציבור עם הזרים האחרים המשחקים כאן בליגת העל שלנו בכדורסל . הטלוויזיה בארץ על שלושת ערוציה 1 , 10 , ו- 5 בכבלים עושה בנושא הקונקרטי הזה חֶסֶד עם מכבי תל אביב . היא מצליחה לחבב את האמריקניים של מכבי ת"א על הקהל בישראל . רבים רואים במעשה החֶסֶד הטלוויזיוני הזה מעשה בלתי צודק שמקפח את קבוצות הכדורסל האחרות בליגת העל, אולם צריך להבין שהטלוויזיה במהותה איננה מוסד צדקה .

הסגידה ש- חוללו ההמונים בחודש מאי של שנת 2014 סביב אלופת ה- Euroleague מכבי ת"א לרבות ההערצה הגלויה שהפגינו כלפיה נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו – תחילתה ב- 1977 כשראש הממשלה יצחק רבין קבע שמכבי ת"א היא אומנם קבוצת ספורט פרטית אולם הישגיה בזירה האירופית הבינלאומית הופכים אותה לקבוצה של המדינה . יצחק רבין נתן לכך גושפנקא רשמית אז לפני 37 שנים ב- 23 בפברואר 1977 .

סוף הפוסט .

 

 

 

 

 

פנחס "פיני" גרשון הוא פרשן כדורסל על תקן של רוֹאֶה, נביא, ומיסיונר. מכבי ת"א ניצחה אמש (יום שישי – 16 במאי 2014) במילאנו את צסק"א מוסקבה ניצחון סנסציוני בחצי הגמר של ה- Final four האירופי בכדורסל 68 : 67. גם ערוץ 10 ניצח מפני ששידר ישיר את ההפתעה המרעישה הזאת, הדביר את ערוץ 2, הביס את ערוץ 1, וצבר רייטינג ממוצע של % 13.0. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 389. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

 

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 389 : הועלה לאוויר בשעות הערב של מוצ"ש – 17 במאי 2014

———————————————————————————————–

פִּנְחָס "פִּינִי" גֵרְשוֹן הוא פרשן כדורסל על תקן של רוֹאֶה, נָבִיא, ומִיסְיוֹנֵר. מכבי ת"א ניצחה אֶמֶש (יום שישי- 16 במאי 2014) במילאנו את צסק"א מוסקבה ניצחון סנסציוני בחצי הגמר של ה- Final four האירופי בכדורסל בתוצאה, 68 : 67. גם ערוץ 10 ניצח מפני ששידר ישיר את אירוע ההפתעה המרעישה הזאת, הדביר את ערוץ 2, הביס את ערוץ 1, וצבר רייטינג ממוצע של % 13.0. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 389. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. הקדמה.

פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון אמר אמש לשַדָּר המוביל שלו יורם ארבל בעמדת השידור במילאנו בעת בפסק הזמן 19.2 שניות לפני סיום המשחק , (צסק"א מוסקבה צעדה ביתרון בן ארבע נקודות 67 : 63 , ובטרם שני הסלים המכריעים של שני הקלעים דיוויד בלו וטייריס רייס שהביאו לניצחון סנסציוני 68 : 67), כהאי לישנא : "המשחק תלוי בצסק"א מוסקבה ולא במכבי תל אביב". הדקה האחרונה הייתה רצופה תקלות בתוך הקבוצה הרוסית ושיאן איבוד כדור מטופש בלתי כפוי של וויקטור חריאפה (שחקן ששכרו 1.3 מיליון דולר לעונה) במחצית המגרש של מכבי ת"א 12 שניות לפני סיום המשחק . צסק"א מוסקבה הובילה 67 : 66 . שחקני מכבי ת"א ניצלו היטב ברגעי הסיום על הפרקט את השגיאות המביכות של  שחקנים טובים מהם , ומאמן מכבי ת"א דֵיוִויד בְּלָאט הביס את אָטוֹרָה מֶסִינָה בגלל שגיאותיו של האחרון והחטיף לו מַט בשני המסעים האחרונים במשחק . קיים איזה סלוגן ש- "המזל הולך עם הטובים". זה לא עניין של מזל . אטורה מסינה הזיז את הכלים שלו על לוח השחמט בחוסר זהירות ונפגע . דֵיְוִויד בְּלָאט לא הפגין מולו עליונות מיוחדת כלשהי אלא דבק במשימת המשחק הרגילה שלו לאורך כל הדרך . הפעלה נבונה ומדויקת של הרצים והפרשים שלו על לוח השחמט (בהיעדר צריחים) דיוויד בְּלוּ , טייריס רָיְיס , ריק הִיקְמָן , ודֶוִוין סְמִית' . דיוויד בְּלָאט ניצח ועִמוֹ ערוץ 10 .

2. פִּנְחָס "פִּינִי" גֵרְשוֹן.

פרשן הכדורסל של ערוץ 10 מר פנחס "פיני" גרשון הגדיל אמש (יום שישי – 16 במאי 2014) לעשות בעת השידור הישיר של המשחק הסנסציוני מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה 68 : 67 ממילאנו במסגרת חצי הגמר של ה- Final four האירופי בכדורסל . פיני גרשון הפך את עצמו לכירורג טלוויזיה , רואה , ונביא בעת ובעונה אחת ושם בצל את השדר המוביל שלו יורם ארבל . זה לא הספיק לו . בעת שיחת הסיכום בעמדת השידור ב- מִילָאנוֹ בתום האירוע המפתיע קטע לפתע את יורם ארבל והחל בנאום מיסיונרי בן כמה מילים לטובת מאות אלפי צופי טלוויזיה של ערוץ 10. הנה הטקסט שאמר כ- האי לישנא : "מי שלא מאמין באלוהים – שיתחיל להאמין עכשיו . מכבי ת"א לקחה את כל מה שנתן לה הקב"ה ביום שישי…וצסק"א מוסקבה אכלה אותה" . אין לי שום מילה אחרת חוץ מלכנות אותו תועמלן ומשווק רעיון דתי . אך נעזוב זאת כעת את איש אמונו של הרב יעקב גלויברמן מפני שמדובר בפרשן טלוויזיה מוכשר . בתחום שלו הוא נֶכֶס טלוויזיוני . פיני גרשון אוכל , שותה , ישן , וחולם כדורסל . הוא איננו צריך להבין את המשחק שזורם בעורקיו . הוא קורא אותו עבורנו כמו רוֹאֶה ומנמק את דעתו באמצעות עובדות ומתמטיקה סטטיסטית. לפתע אנוכי חש כמו רבים אחרים בעת השידור הישיר כי אני זקוק לפיני גרשון . מעניין אותי להקשיב להערות שלו על תקן של נבואות אודות האירועים הצפויים בטרם התרחשותם. הוא מפרשן כנביא . הוא מפרשן קדימה ולא בדיעבד. הצפייה עמו אמש במשחק הסנסציוני בו גברה מכבי ת"א על צסק"א מוסקבה בשניות האחרונות 68 : 67 מסבה לי הבנת יתר וגם מחדדת את הסקרנות. מעניין שגם יורם ארבל זקוק לו. יורם ארבל גם לאחר 42 שנים של שידור כדורסל בטלוויזיה איננו בשל לקרוא באופן עצמאי את מפות קרבות הכדורסל. הוא זקוק לפיני גרשון. נכון שהוא נזהר מאוד בניסוחיו לאחר "נֵס מִילָאנוֹ" הראשון, אף על פי כן איננו מתקרב לרמת החזון והמהימנות של הפרשן שלו . זה לא אותו דבר . חמש שניות אחר תחילת הרבע הרביעי והאחרון (09:55 דקות) בשעה שצסק"א מוסקבה צועדת ביתרון נוח על מכבי ת"א 55 : 45 , הוגה יורם ארבל רעיון שדומה לנעל ישנה , "10 נקודות זה אפשרי , גם הקהל מרגיש את זה…עשר נקודות , ראינו כבר דברים כאלה יותר מפעם אחת…" . פיני גרשון אמר זאת מזמן לפניו . כעבור זמן קצר שוֹנֶה פיני גרשון את אותו הטקסט בשפת הרחוב שלו , "עשר נקודות הפרש…זה הרבה זמן…" , ניסוח מסורבל אולם אני מבין למה מתכוון הפרשן (הוא מתכוון שנותרו כמעט 10 דקות לשנות את התוצאה). למרות הניסוח הדַל אני מאמין לפרשן יותר ממה שאני מאמין לשדר המוביל. פיני גרשון מטבל את הפרשנות שלו באותו הרגע במראות נוספים מהמגרש שיורם ארבל לא שם לב אליהם משום מה. קצב האירועים , שינוי ההרכבים וה- Match ups , ושימוש בכלים בהתמודדות – מהיר . פיני גרשון מבשר לצופיו כי אטורה מסינה החזיר למשחק את שני השחקנים המרכזיים שלו סאשה קאון (2.13 מ') ו- וויקטור חריאפה (2.03 מ') , ומצדיק את ההשערה עד כמה יורם ארבל תלוי בו , וגם אנחנו . פִּינִי גֵרְשוֹן הוא פרשן דומיננטי שמאפיל לא רק על יורם ארבל אלא גם על פרשן ערוץ 5 בכבלים גוּר שֶלֶף מי שיושב בעמדת השידור המקבילה ב- מִילָאנוֹ לצִדוֹ של נִיב רָסְקִין . החיץ ביניהם בלתי שָבִיר לעת עתה .

gershon 1

טקסט תמונה : יום שישי – 16 במאי 2014 . היכל הכדורסל "מדיולנום" במילאנו מארח את טורניר ה- Final four האירופי בכדורסל. הפרשן פיני גרשון (מימין) והשדר יורם ארבל (משמאל) הם ככלות הכל צוות הטלוויזיה הטוב ביותר בארץ שעוסק בשידורי כדורסל ישירים. (צולם במצלמת Samsung ממסך ערוץ 10. באדיבות ערוץ 10).

ערוץ 10 מילא אמש (יום שישי – 16 במאי 2014) את תפקידו כראוי כלפי צופי הספורט שלו . הוא התייחס ברצינות לשליחותו הטלוויזיונית ו- ייחד שעה של Pre Game Show מ- 18.00 ועד לשריקת הפתיחה ב- 19.00 של מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה . בשעה הזאת התבלט לא רק פיני גרשון אלא גם הכתב המשוטט הפעלתן של ערוץ 10 טַל שוֹרֵר . איש טלוויזיה צעיר , צנוע , ונעים הליכות שעושה ללא ליאות עבודה עיתונאית רצופה ו- רלוואנטית , ואף מופיע היטב בפני מצלמת הטלוויזיה . טל שורר הוא תוספת עיתונאית חשובה לחברת החדשות של ערוץ 10 ול- פנל העיתונאים המקצועיים שלה . (היה חייב לנהל ריאיון שנון וחד יותר ב- Pre Game Shaw עם יו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי). אולם להיכן נעלם השַדָּר המוביל יורם ארבל ב- Pre Game Show הארוך הזה . מתברר כי מערכת ערוץ 10 מטילה דווקא על הפרשן פיני גרשון לערוך את הריאיון המרכזי עם מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט ב- Pre Game Show המדובר (ולא יורם ארבל) . השדר המוביל יורם ארבל שאמור להיות גם העיתונאי המוביל נדחק לשוליים והופך למעין קריין רצף של המדורה . שדר טריוויה כמו איזה שחקן פינג פונג שמעביר את המטוטלת מכאן לשָם . ביזיון . בלתי מתקבל על הדעת . בלתי מובן מדוע הוא יורם ארבל מסכים להתבזות ומוחל על כבודו . אין מצב כזה בשדה הטלוויזיה הבינלאומית בו השַדָּר הַמוֹבִיל של אירוע ענק כלשהו איננו משתתף בריאיון עם גיבור העלילה דיוויד בלאט מי שנחשב ע"י רבים בקרב ציבור אוהדי הכדורסל הישראלי, "The Leader of the people" של קבוצת מכבי ת"א. לא ייתכן כי היה מצב בו שדרים מובילים בתחומם ברשתות הטלוויזיה האמריקנית כמו למשל הווארד קוסל , ג'ון מאדן , בוב קוסטאס , דיק סטוקטון , ברנט מאסברגר ואחרים היו מְנוּפִּים ומועפים מעמדת השידור שלהם ומותירים את מלאכת הראיונות לפרשנים שלהם . אין דבר כזה .

עמדתי על התופעה המגונה והמגוחכת הזאת כבר בעבר , ב- 28 באוקטובר 2008 , בעת ששימשתי מבקר הטלוויזיה של העיתון "ישראל היום" . נדהמתי לראות אז כי יורם ארבל הופך בקדנציה הראשונה שלו בערוץ 10 משַדָּר מוביל לקריין רֶצֶף של הפרשן שלו עוֹפֶר שֶלַח . הייתי המום משום שמעולם לא חוויתי מחזה טלוויזיוני שכזה בו הפרשן הופך לעיתונאי מוביל והשדר המוביל מוסט לשוליים. נתתי לכך ביטוי באותו הפוסט ההוא לפני שש שנים שכתבתי בעבור העיתון "ישראל היום".

yoash 1

טקסט מסמך : 28 באוקטובר 2008 . לפני שש שנים. ביקורת טלוויזיה שלי בעיתון "ישראל היום" . (באדיבות העיתון "ישראל היום") .

היעלמותו של יורם ארבל מ- Frame הראיונות – מעלה מחשבות נוגות אודותיו . באופן אישי לא הייתי רוצה שהשדר המוביל הזה בכיר שדרני הספורט בארץ , ייעדר מעמדת הראיונות . הוא הופך לפתע בתוך מסכת השידור הישיר הארוכה ל- קריינצ'יק ועיתונאיצ'יק מהשורה , ורק ברגעי דרמה ל- שַדָּר טלוויזיה יוצא מהכלל . זה לא עובד ככה .

החלק הראשון של ההתמודדות  אמש (יום שישי – 16 במאי 2014) בין מכבי ת"א לצסק"א מוסקבה איננו מבשר טובות לצופי הטלוויזיה . מכבי ת"א מפגרת , הטלוויזיה הרוסית מפיקה שידור בינוני לחלוטין , לוח התוצאות של ערוץ 10 איננו מתעדכן כראוי , פיני גרשון טוען היכן שהוא ברבע 2 כש- צסק"א צועדת ביתרון 32 : 27 ,כי , "מכבי ת"א מוציאים אותו מהכלים…" בגלל הוצאת חוץ כושלת של טייריס רייס , אח"כ הוא כבר עורך את החשבונות המתמטיים שלו ומבשר לנו 1:40 דקה לפני תום הרבע השני כי צסק"א מחזיקה את מכבי ת"א ולא תיתן לה לעבור את מחסום 70 הנקודות במשחק (35 : 27 לזכות צסק"א 1:40 דקה לפני תום רבע 2) , ואילו ערוץ 10 משגע את השֵכֶל ובכל הפסקה בת דקה , פסק זמן ו/או מעברים בין הרבעים מנצל את הזמן כדי להתפרנס , כאילו ה- Time Out איננו חלק אינטגרלי מהמשחק . בסוף המחצית הראשונה צועדת צסק"א ביתרון 38 : 30 ויורם ארבל מפנה את תשומת לִיבֵּנוּ לריאיון שעורך טַל שוֹרֵר עם דיוויד בלאט . איזה טל שורר ואיזה נעליים . את הריאיון מנהל איש ULEB אולם יורם ארבל לא מתנצל . במידה רבה הוא צודק . התנצלות בשידור ישיר מדגישה את הטעות ומציירת Underline מתחת לשגיאה .

מדובר באותן הדקות ההן במשחק כדורסל מגוחך בעל רמה חלשה של שתי הקבוצות , של צסק"א מוסקבה ושל מכבי ת"א כאחת . לא רק צפוי אלא גם נטול מתח . צסק"א מוסקבה מובילה ביתרון שנע סביב 10 נקודות . לא הרבה אך גם לא מעט . הטלוויזיה האיטלקית עושה כל מאמץ להפוך את המשחק למשמים . בימוי שבלוני ורוטיני חסר כל דמיון ויוזמה . מי שרואה את ההתמודדות ב- NBA בין אוקלהומה סיטי ל- ללוס אנג'לס קליפרס ואת כיסוי הטלוויזיה של רשתות ABC יחדיו עם ESPN ו- TNT מבין שמדובר באותם חוקי משחק אך לא במשחק עצמו . אטורה מסינה ודיוויד בלאט משחקים שחמט עמדתי , נטול קומבינציות שלא קורה בו כלום . רָדוּם . פיני גרשון ויורם ארבל חוזרים לעצמם ברבע ה- 3 והרבע הרביעי ברגעי המתח . זה בתחום הפרשנות והשני בתחום הדרמה .

רבע 3 , 1:22 דקה לסיום רבע 3 , יורם ארבל : "חוזרים לשחק ל- 1:22 דקה . הבור הוא של 13 נקודות פיני…זה לא בור מאוד מאוד עמוק…אבל כמו שמכבי ת"א נראית זה הולך להיות קשה…".

פיני גרשון בשפת הרחוב שלו : "זה לא בור…זה ג'וֹרָה…".

רבע 3 , 55.9 שניות לסיום , פיני גרשון : "צסק"א עשתה 15 נקודות הפרש בלעדי סאשה קאון ו- וויקטור חריאפה…".

רבע 3 , שניות הסיום : טייריס רייס מצמצם בשתי קליעות עונשין ל- 42 : 55 , וריק היקמן מקטין בקליעת שלוש ל- 45 : 55 .

רבע 4 , 9:55 דקות לסיום המשחק , יורם ארבל : "10 הפרש זה אפשרי גם הקהל מרגיש את זה…".

פיני גרשון : "אורה מסינה החזיר להרכב צסק"א את סאשה קאון ואת וויקטור חריאפה…"

רבע 4 , 8:27 דקות לסיום המשחק , יורם ארבל : "עשר נקודות הפרש…ראינו כבר דברים כאלה יותר מפעם אחת…".

פיני גרשון בשפת הרחוב שלו : "10 נקודות הפרש…זה הרבה זמן…".

רבע 4 , 3:32 לסיום המשחק במצב של 62 : 57 לצסק"א , פיני גרשון : "אטורה מסינה מציב הרכב גרוע…ללא סאשה קאון וללא וויקטור חריאפה…למכבי ת"א יש אם כך סיכוי לחזור למשחק…".

רבע 4 , 48.9 שניות לסיום המשחק : שחקן צסק"א סוני ווימס מעלה את קבוצתו לארבע הפרש 65 : 61 לאחר קליעת עונשין אחת מוצלחת.

רבע 4 , 46.2 שניות לסיום המשחק , יורם ארבל : "השעון התחיל לרוץ קצת מאוחר…".

פיני גרשון מתקן אותו : "לא…לא…לא נגעו בכדור…".

יורם ארבל מתקן את פיני גרשון : "נגעו…נגעו…".

רבע 4 , 42.2 שניות לסיום המשחק : דווין סמית' מצמצם את התוצאה ל- 63 : 65.

רבע 4 , 19.2 לסיום המשחק : סוני ווימס קולע סל ומעלה את צסק"א ליתרון 67 : 63. פסק זמן .

פסק זמן , פיני גרשון : "מכבי ת"א צריכה סל מהיר בפחות מ- 5 שניות ועבירה חובה…לחפש את המחטיאים שם …יש לא מעט כאלה…יש להם % 60 מהקו…אפשר למצוא איזה פרייר שיחטיא…".

יורם ארבל : "המשחק הזה שהיה גמור ברבע ה- 3 מוכיח שוב שמשַחקים עד שנגמר…".

פיני גרשון : "המשחק תלוי ב- צסק"א ולא במכבי ת"א…".

חוזרים מפסק הזמן , 19.2 שניות לסיום המשחק : הכדור של מכבי ת"א . הטלוויזיה האיטלקית מראה את אטורה מסינה צועק "No foul" . (אפשר לקרוא בקלות את תנועת השפתיים שלו). 

רבע 4 , 13.5 שניות לסיום המשחק : דיוויד בלו קולע שלשה ומצמק ל- 66 : 67 לזכות צסק"א .פסק זמן.

פסק זמן , פיני גרשון : "עם המזל שיש למכבי ת"א העונה…הכל יכול לקרות…".

חוזרים מפסק הזמן . 12 שניות לסיום מאבד וויקטור חריאפה את הכדור במחצית המגרש של מכבי ת"א…דיוויד בלו העירני זריז מ- וויקטור חריאפה הגמלוני. הוא אוסף את הכדור לפניו ומוסר אותו במהירות לטייריס רייס. טייריס רייס מכדרר בהחלטיות עד לסל הרוסי וקולע את סל הניצחון 68 :67 לטובת מכבי ת"א. ב- 5 השניות שנותרו לסיום המשחק, צסק"א לא מצליחה לשנות את התוצאה ויורדת מופסדת.

הדרמטורג יורם ארבל (בקריטריון הזה אין לו מתחרים) איננו מזהה את קלעי הניצחון וקורא לטייריס רייס מי שחולל את המהפך האחרון ו- קולע את סל הניצחון המכריע לזכות מכבי ת"א 68 : 67 בשם דווין סמית'. מדהים מדוע השדר הוותיק אינו מזהה את קלעי הניצחון ומוסר לצופיו אינפורמציה שגויה ? כיצד אפשר להתבלבל בצורה מביכה שכזאת בעמדת השידור של ערוץ 10 במילאנו ? הרי טייריס רייס הנמוך חובש סֶרֶט לָבָן על ראשו ודווין סמית' הגבוה משחק בראש חשוף. יורם ארבל זועק למיקרופון של ערוץ 10 לאחר סל הניצחון של טייריס רייס : "מכבי ת"א מנצחת, מכבי ת"א מנצחת את צסק"א 68 : 67, הללויה…איזה ערב גדול…רבע רביעי מדהים…אחד הגדולים בהיסטוריה…". 

3. מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת ניצח.

השידור הישיר מ- מִילָאנוֹ נקטע באורח מלאכותי בשיא השמחה וההתלהבות ועבר לאולפן "שישי" בהנחיית גב' טלי מורנו ומר אלון בן דוד . טלי מורנו מבטיחה לצופיה כי מייד תחזור ליורם ארבל במילאנו , אולם לצופים של ערוץ 10 אוהדי מכבי ת"א אין סבלנות ולא רגע של פנאי ומנוח…יש להניח שהם נודדים בהמוניהם לערוץ 5 בכבלי , שם ממשיכים השדר נִיב רָסְקִין והפרשן שלו גוּר שֶלֶף את השידור הישיר מ- מִילָאנוֹ . מדובר אומנם בכדורסל אירופי ברמה נמוכה ובעיקר צפויה אולם רווי מתח הטלוויזיה היא Media שטחית שאוהבת לשדר דרמות , מתח , הפתעות , והתרגשויות ומתעניינת פחות בקולטורה , נימוסים , ציבילזציה , ובתרבות הספורט . מנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת בעל ניסיון טלוויזיוני בן 40 (ארבעים) שנים מאז 1974 , הימר נכון כשקשר חלק מגורלו הטלוויזיוני של ערוץ 10בעונת 2014 – 2013 עם גורלה של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א . הבוקר הזה של יום ראשון – 18 במאי 2014 על הקפה הראשון של הבוקר ולאחר העִלְעוּל הראשון בדו"ח הרייטינג של וועדת המִדְרוּג , רשאי מר רָפִי גִינָת העורך הראשי של ערוץ 10 להיות גאה בעצמו . הוא ניצח אמש באופן בולט את ערוץ 2 והביס לחלוטין את ערוץ 1 ביום שישי – 16 במאי 2014 בשעות שבין 18.00 ל- 22.15 . להלן מפת המדרוג הטלוויזיונית של יום שישי – 16 במאי 2014 במגזר האוכלוסייה היהודית .

ערוצים / שעות                    ערוץ 1                       ערוץ 2                      ערוץ 10

א. 18.15 – 18.00                 % 1.9                        % 4.6                       % 5.3

תחילת ה- Pre Game Show מ- מילאנו , לקראת השידור הישיר של המשחק מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה במסגרת חצי הגמר של ה- Final four האירופי בכדורסל.  

ב. 18.30 – 18.15                  % 1.7                        % 5.4                       % 5.0 

ג. 18.45 – 18.30                  % 2.0                        % 4.8                       % 6.7

ד. 19.00 – 18.45                  % 2.5                        % 4.3                       % 7.8 

ה. 19.15 – 19.00                  % 1.7                        % 4.4                       % 11.1

תחילת השידור הישיר של המשחק הסנסציוני ממילאנו , מכבי ת"א מנצחת את הקבוצה הרוסית צסק"א מוסקבה בתוצאה המינימלית 68 : 67 ומעפילה למשחק הגמר.

ו. 19.30 – 19.15                  % 1.4                        % 4.2                       % 12.0

ז. 19.45 – 19.30                  % 0.9                        % 4.8                       % 13.3

ח. 20.00 – 19.45                  % 2.9                        % 5.7                       % 11.9

ט. 20.15 – 20.00                  % 5.2                        % 9.1                       % 9.8

תחילת ה- "יומן"             תחילת "אולפן שישי"

י. 20.30 – 20.15                   % 5.0                        % 10.1                     % 13.1 

יא. 20.45 – 20.30                 % 6.2                        % 9.7                       % 14.4

יב. 21.00 – 20.45                 % 4.8                        % 9.8                       % 17.5

יג. 21.15 – 21.00                  % 4.8                        % 9.4                       % 13.9

סיום השידור הישיר של הניצחון הסנסציוני של מכבי ת"א על צסק"א מוסקבה 68 : 67 ותחילת "שישי" עם טלי מורנו ואלון בן דוד 

יד. 21.30 – 21.15                  % 3.5                        % 11.3                     % 13.1

טו. 21.45 – 21.30                  % 1.8                       % 10.5                      % 12.7

טז. 22.00 – 21.45                  % 1.4                       % 11.3                      % 12.6

יז. 22.45 – 22.00                  % 1.2                        % 9.6                        % 10.7 

rating 1 16 5 2014

טקסט מסמך (1) : יום שישי – 16 במאי 2014 . דו"ח וועדת המדרוג הארצית ברבעי שעות בין 18.00 ל- 20.45 במגזרי האוכלוסייה היהודית וכלל האוכלוסייה . ערוץ 10 מנצח את ערוץ 2 ומביס את ערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . 

rating 2 16 5 2014

טקסט מסמך (2) : יום שישי – 16 במאי 2014 . דו"ח וועדת המדרוג הארצית ברבעי שעות בין 20.30 ל- 23.15 במגזרי האוכלוסייה היהודית וכלל האוכלוסייה . ערוץ 10 ממשיך לנצח את ערוץ 2 ולהביס את ערוץ 1 עד 22.15 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

ginat 1

טקסט תמונה : סתיו 1974 . לפני 40 שנים . אגף מרכז ההדרכה של רשות השידור בבניין החוטים בירושלים. זהו הקורס הראשון של הכשרת כתבי ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. רפי גינת (מזוקן ובעל שיער ארוך, עומד ראשון מימין בשורה האמצעית) בראשית הקריירה הטלוויזיונית שלו.  זיהוי הנוכחים בשורת היושבים הקדמית מימין לשמאל : העורך והמפיק אלכס גלעדי, מנהל חטיבת הספורט דן שילון, רחל שוורץ , הלשונאית רות אלמגור , מנהל מרכז ההדרכה מר דן עמית. זיהוי העומדים בשורה האמצעית מימין לשמאל : רפי גינת, חנן, מר ג'רי סטיבנסון (סגן מנהל מרכז ההדרכה) , אבנר הדר (בעל זקן עבות), עמי ווייך. זיהוי העומדים בשורה האחורית מימין לשמאל : חיים הכט, יהודה סנפירי. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

4. סיום

ערוץ 10 שגה למרות ניצחון הרייטינג , כשמיהר להעביר את השידור הישיר ממילאנו לאולפן "שישי" של אלון בן דוד וטלי מורנו, ולא ניצל את ההצלחה כדי להמשיך לשדר חדשות סופר חמות שעסקו בניצחון הדרמטי של מכבי ת"א על צסק"א מוסקבה 68 : 67 בלוויית שמחת 7000 (שבעת אלפים) אוהדים ישראליים שמילאו את היכל "מדיולנום" במילאנו . המעבר המובטח ליורם ארבל ופיני גרשון במילאנו הופרע ונבלם ע"י שידורן של 12 דקות פרסומות בערוץ 10. טעות בקבלת ההחלטות של מנהלי ערוץ 10 . מי שרצה לראות חדשות יכול היה לעשות זאת בערוץ 2 , ומי שרצה לראות את המשך חגיגת הניצחון הסנסציוני עבר לערוץ 5 בכבלים .

alon tali

טקסט תמונה : יום שישי – 16 במאי 2014 . מגישי "שישי" גב' טלי מורנו ומר אלון בן דוד ניצחו את ערוץ 2 והביסו את ערוץ 1. (צילום מסך ערוץ 1 במצלמת Samsung. באדיבות ערוץ 10).

 

סוף הפוסט .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפוסט הנוכחי מיועד ראשית דבר לנשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דליה דורנר. ערוץ 1 ממשיך לחשוף בשידורי הספורט הישירים שלו אין סוף פרסומות מסחריות בכמות עצומה בניגוד מוחלט לחוק רשות השידור. שני מנהיגי השידור הציבורי הכושלים המנכ"ל יוני בן מנחם והיו"ר אמיר גילת ניצבים נכלמים מנגד ולא עושים דבר כדי להגן על ציבור הצופים שלהם. מעניין אותי לדעת מדוע נשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דליה דורנר שותקת אף היא ועומדת מהצד ואיננה מתגייסת כדי להגן על קהל הצרכנים במדינת ישראל מפני החשיפה המופרזת הזאת לפרסומות מסחריות בשידור הציבורי. פוסט מס' 388. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

 

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 388 : הועלה לאוויר בשעות הערב יום רביעי – 14 במאי 2014

———————————————————————————————–

 

הפּוֹסְט הנוכחי מיועד ראשית דבר לנשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דַלְיָה דוֹרְנֶר. ערוץ 1 ממשיך לחשוף בשידורי הספורט הישירים שלו אין סוף פרסומות מסחריות בכמות עצומה בניגוד מוחלט לחוק רשות השידור. שני מנהיגי השידור הציבורי הכושלים המנכ"ל יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם והיו"ר אָמִיר גִילָת ניצבים נכלמים מנגד ולא עושים דבר כדי להגן על ציבור הצופים שלהם. מעניין אותי לדעת מדוע נשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דַלְיָה דוֹרְנֵר שותקת אף היא ועומדת מהצד ואיננה מתגייסת כדי להגן על קהל הצרכנים במדינת ישראל מפני אותה החשיפה המופרזת הזאת לפרסומות מסחריות בשידור הציבורי האָסוּרוֹת כאמור להקרנה בהיקפִים כאלה ב- ערוץ 1 על פי חוֹק רשוּת הַשִידוּר. פוסט מס' 388. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

הערה 3 : ערוץ 1 מַט לִיפּוֹל. הוא איננו חשוב במתכונתו הנוכחית. כל יום הוא קורס מחדש. בכל רגע נתון הוא מפסיד . מידי שנייה הוא מוּבָס . נתוני הרייטינג עושים בו שמות. גם אתמול. המתמטיקה של המדרוג משפילה אותו וחושפת אותו בשיא עליבותו. תורת המספרים היא תשובה חד משמעית ומדויקת לפוסט הצדקני של מר משה נגבי מיום שישי האחרון (9 במאי 2014) בעיתון "הארץ" וכותרתו , "לתפארת סירוס השידור הציבורי" . ערוץ 1 שממומן מכיסו של משלם אגרת הטלוויזיה הציבורית על סך של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנת התקציב של 2014 חטף אתמול מפלה קשה בעת מבצע השידורים המיוחד של ערוץ 1 ראש בראש נגד ערוצים 2 ו- 10 , מבצע שידורים הנוגע ל-"פרשת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט – מי שנשלח לכלא לשש שנים ע"י השופט דָוִד רוֹזֵן" . חטיבת החדשות של ערוץ 1 צברה רייטינג ממוצע עלוב ואפסי דמוי פוחלץ של % 1.1 בלבד , וניגפה (פי שבע ויותר) בפני חברת החדשות של ערוץ 2 שזכתה ממולה ב- "מבצע שידורי אהוד אולמרט" - במדרוג ממוצע של של % 7.5 . גם חברת החדשות של ערוץ 10 גברה בקלות על חטיבת החדשות של ערוץ 1 , הביסה אותו פי שלוש בתחרות על עיניו ואוזניו של הציבור (וגם לִבּוֹ),  והשיגה ב- "מבצע שידורי אהוד אולמרט" מִדְרוּג ממוצע של % 3.4 . איש איננו מפריע לערוץ 1 העשיר להתחרות ברצינות ו- היטב ראש בראש בערוצים 2 ו- 10 אולם הוא כושל ו- מט ליפול שוב ושוב . הציבור מאס בו , לא מפני שסירסו אותו, אלא בגלל שהוא לא מוכשר, לא מעניין, לא מרתק, מנוהל בצורה רשלנית וכושלת, ואיננו עוד רלוואנטי במתכונתו הנוכחית . כל בר בי רב מבין שבעבור רייטינג כה דַל , אֶבְיוֹן , וחסר תּוֹחֶלֶת בערוץ 1 אין שום צורך לשלם לו מס עַתֵּק ציבורי מידי שנה בשנה בסדר גודל של 1.000000000 (מיליארד) שקל . ניתוח של כישלון הרייטינג של עיתונאי ערוץ 1 בסיקור "מבצע שידורי אהוד אולמרט" מצביע בבירור שוב , ופעם אחר פעם , על קשר בל יינתק בין מִדְרוּג פּוּחְלָצִי לבין מַנְכָּלוּת ומנהיגות מגוחכת של יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם יחדיו עם הבקרה ציבורית בראשות יו"ר גרוטסקי של הוועד המנהל של רשות השידור בשם אָמִיר גִילָת . שלא לדבר על הנהלה מסוכסכת בתוכה ברמות חסרות תקדים . כישלון המנהיגות והניהול של צמרת רשות השידור הנוכחית מתפרסם בפרוטרוט גם בדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא מ- שלשום, יום רביעי – 14 במאי 2014. יוני בן מנחם ואמיר גילת מתעבים איש את רעהו ומאשימים האחד את השני בהאשמות כבדות של עודף כוחנות ומחסור בכישרון . עיתונאי ערוץ 1 חושבים גם היום כי הם רשאים לחיות בתוך בּוּעָה משלהם מנותקת כביכול מהנהלה חדלת אישים , כאילו להם לא יקרה דבר . אבסורד .

הערה 4 : ערוץ 1 איננו חשוב עוד במתכונתו הנוכחית . הדבר בא לידי ביטוי גם בשידורי הספורט הישירים והבלעדיים שלו . השדר יורם ארבל והפרשן דני נוימן שני אנשים דשנים , שבעים , וישנוניים נרדמו אמש (יום שלישי – 13 במאי 2014) לגמרי באצטדיון "דוחה" בעיירה סכנין בעת השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל סכנין – הפועל ת"א 1 : 3 . השידור הישיר השערורייתי שלהם אתמול בערב בין 20.45 ל- 23.00 הניב רייטינג ממוצע של % 5.1 . מדובר בסקנדל . אפשר להתבונן בסרט ההקלטה ולראות כי שני השדרים העצלנים פשוט מרדימים את הקליינטים שלהם ונרדמים בעצמם ליד המיקרופון בעמדת השידור שלהם באצטדיון . העסק הזה מגוחך מפני שאת השידור הישיר הנ"ל ניווטו אמש שלושה אנשי טלוויזיה וותיקים הממוקמים בניידת השידור "מִזְמוֹר" של דני לנקרי , העורך טובי גאני , המפיק יוני קנלר , והבימאי ג'אמל "ג'ימי" סובחי . האם שלושתם אינם מבחינים בשידור פתטי ורדום של יורם ארבל ? מדוע איש מהם איננו מתערב ולא מעיר את יורם ארבל מתרדמתו ? האם הם נרדמו בעצמם בניידת השידור ? ושמא אולי חושבים הם כי המיקרופון הוא רכוש פרטי של יורם ארבל ? בסיום השידור הישיר הטיל מישהו מהמפקדים על הפרשן דני נוימן לשדר בקולו את קטעי ה- Highlights של ההתמודדות לרבות השערים שהובקעו . מדובר בשדר טלוויזיה ירוד ורדוד נטול כל כישרון תיאור וורבאלי , איכות קולית משעממת ובנוסף לכל בעל אוצר מילים מוגבל . האיש איננו פרשן . מקסימום עוד זוג עיניים בעמדת השידור ומי שנועד לשחזר טקסטים ישנים של יורם ארבל .

 הערה 5 : התוכנית "פסק זמן" שעלתה אמש לאוויר ב- 23.00 (מייד בתום השידור הישיר של סכנין – הפועל ת"א 1 : 3) בהנחיה בלעדית גב' שרון פרי (בהיעדרו של אבי פירסט) משעממת ומטה ליפול כמו האכסניה שלה . יורם ארבל העצל והישנוני העביר ב- 23.00 את מטה השליחים לשרון פרי . מטה השליחים שלו נשא באותו הרגע רייטינג דל של % 3.5 , אולם "פסק זמן" תוכנית ספורט בלעדית שמבוססת על מלל של פנל בן ארבעה אישים (מר אבי רצון , גב' דניאלה סמרי , מר שרון דווידוביץ' , ומר אורי לוי לרבות המנחה גב' שרון פרי) היא משעממת , רדודה , בעלת קצב איטי והתמוטטה וקרסה מייד ל- % 2.1 ואח"כ ל- % 1.7 . התוכנית בלתי נחוצה מהיבט המדרוג . בזבוז זמן . נכון שמדובר ב- Late Show , אולם גם תוכנית לילה מאוחרת אפשר לתכנן , להפיק , ולערוך באופן הרבה יותר מעניין ומרתק . טלוויזיה לא טובה . "זה היה היום שהיה" בערוץ 10 בהגשה והנחיית גיא זוהר ב- 23.00 נוטלת חיים מ- "פסק זמן" . בעוד גיא זוהר נוסק בין 23.00 ל- 23.15 ל- % 7.2 ואח"כ בין 23.15 ל- 23.30 ל- % 9.1 , שוקעת שרון פרי ונעלמת בקרקעית המדרוג עם "פסק זמן" הגוססת שלה ועמה גם ארבעת חברי הפנל של התוכנית . "פסק זמן" היא סמן ימני כושל של ערוץ טלוויזיה כושל . אין דבר נורא יותר בתעשיית הטלוויזיה מ- לאבד מדרוג , יהב ,ותוחלת בעת הטיפוס על ההר . אמש נישאו ב- "פסק זמן" נאומים וטקסטים חוצבי להבות אודות הכדורגל הישראלי . מישהו דיבר בלהט על הפועל ת"א , אחר עסק במכבי ת"א ובתקציבה המוגדל , מישהי עסקה בחוויות קשות שחוותה עם קבוצה בשם בני יהודה , ועוד אחד אחר סיפר בשבחו של "מאמן אדיר" במכבי נתניה (מעניין, אם יוסי מזרחי הוא מאמן אדיר כדברי אורי לוי, איזה תואר מפליג תואם, או Superlative דומה הוא שומר ואמור להעניק לשני מאמני הכדורגל הספרדיים פפ גווארדיולה ו- וויסנטה דל בוסקה…?) . אח"כ דיבר האיש בהתרגשות רבה אודות הצורך ברענון הכדורגל הישראלי הדל ובאותה נשימה הזכיר את המתרחש בצמרת הליגות האנגלית והספרדית…הבן אדם השתפך ו- קולו רעד . מבין חמשת הנשים והגברים הנוכחים ב- "פסק זמן" רק אורי לוי הוא איש 38 שנות שירות מי ש- חתום ומשרת שירות קבע בערוץ 1 . אורי לוי הוא שדר הכדורסל המוביל של ערוץ 1 . אורח ב- "פסק זמן" , ובעל תוכנית אישית עם עו"ד כינרת בראשי מידי יום שישי אחה"צ . בכל התוכניות בהן נוטל חלק איש הטלוויזיה הוותיק הזה בערוץ 1 , הרייטינג המדשדש נושק את תחתית החבית . מגוחך . אם לחזור ל- "פסק זמן" שבינה לבין טלוויזיה ערכית אין שום מכנה משותף, אינני מבין מה עושה שם בדיוק העיתונאי אבי רצון מי שהיה פרשן הכדורגל שלי בעשור ה- 90 של המאה הקודמת . לא יעזור לו . הוא מאייש את המושב הימני ב- Frame התמונה ושייך מרצון לקליקה טלוויזיונית דועכת שמסיימת מידי שבוע את חייה בקול ענות חלושה .

הערה 6 : מעת לעת מזדמן לי להקשיב לתוכנית היומית – "השעה הבינלאומית" ברדיו "קול ישראל" המשודרת ב- 15.00 ברשת ב' . אני מגיע אליה באופן אוטומטי מפני שהיא תוכנית עוקבת את "רִגְעֵי קֶסֶם" לה אני מאזין באדיקות מזה עשרות שנים . איש איננו יכול להתחרות עם קולם האימורטאלי של אלביס פרסלי , ריקי נלסון , ברנדה לי , פרי קומו , פט בון , דוריס דיי , פרנק סינטרה , פול אנקה , אֵלָה פיצג'ראלד , שרה ווֹהן , טומי סֶנְדְס , החיפושיות , קליף ריצ'ארד , ורבים רבים אחרים . נכון שהמגיש החדש והמשעמם של "רִגְעֵי קֶסֶם" מר גֶדִי לִיבְנֶה (אפוא הוא ואפוא דן כנר) מהווה אֶבֶן נֶגֶף מסורבלת ומיותרת לחלוטין , ומצטייר כמי שגוזל רגעים יקרים ומצמצם את כמות הזמן הקצרה ממילא ואשר מיועדת לשירים – ולא לו . אף על פי כן ולמרות המועד הקצר כישרונם וקסמם הנצחי של הזמרים והזמרות הבלתי נשכחים מאפילים על גֶדִי לִיבְנֶה . מגיש רדיו בטל בשישים . הבעיה עם "השעה הבינלאומית" היא שהמגיש והמנחה הקודם שלה ד"ר יצחק "איציק" נוי הותיר חלל עם צאתו לגמלאות . אנוכי שומע מפעם לפעם את ממלא מקומו מר אורן נהרי (אישיות רדיופונית קלושה במסווה של ידען) ומתמלא אכזבה מחד וגעגועים עזים מאידך לאיציק נוי וחבורת האקדמיים שלו, הפרופסורים והדוקטורים ההם, שכמעט אין בִּלְתָּם.

הפוסט הנוכחי מיועד ראשית דבר לנשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דַלְיָה דוֹרְנֵר. ערוץ 1 ממשיך לחשוף בשידורי הספורט הישירים שלו אין סוף פרסומות מסחריות בכמות עצומה בניגוד מוחלט לחוק רשות השידור. שני מנהיגי השידור הציבורי הכושלים המנכ"ל יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם והיו"ר אָמִיר גִילָת ניצבים נכלמים מנגד ולא עושים דבר כדי להגן על ציבור הצופים שלהם. מעניין אותי לדעת מדוע נשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דַלְיָה דוֹרְנֵר שותקת אף היא ועומדת מהצד ואיננה מתגייסת כדי להגן על קהל הצרכנים במדינת ישראל מפני אותה החשיפה המופרזת הזאת לפִּרְסוֹמוֹת מִסְחָרִיוֹת בשידור הציבורי האסורות כאמור להקרנה בהיקפים כאלה ב- ערוץ 1 על פי חוק רשות השידור. כל הזכויות שמורות. 

מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת המסוכסכים בינם לבין עצמם אינם ממלאים את תפקידם גם בעניין ההגנה על צופה הטלוויזיה מחשיפה לכמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בערוץ 1 על פי חוק רשות השידור . ערוץ 1 מַט ליפול והנהלת רשות השידור הכושלת איננה מפקחת על התנהלותו . הדבר בא לידי ביטוי בשידורים הישירים של ערוץ 1 את המשחקים המרכזיים בליגות העל בכדורסל וכדורגל . אם כך נשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דליה דורנר נקראת לעשות את מה שלא עושה הנהלת רשות השידור . סדר ב- בלגן הפרסומות המתחולל בערוץ 1 . עליה להתערב בשערורייה ולפקח ולהגן על צופי הטלוויזיה של ערוץ 1 מחשיפת יתר בעל כורחם לפרסומות מסחריות בכמות פנטסטית האסורות במפורש להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור . מדובר בעבירות על חוק רשות השידור . מדובר בעובדי ערוץ 1 שעוברים ביודעין עבירות שידור נגד המוסד אותו הם משרתים . מדובר בשערורייה חסרת תקדים בהיקפה שמתרחשת ומתמשכת בהיקף עצום בשורות רשות השידור מאז 2011 . על כבוד השופטת גב' דליה דורנר לדעת כי רשות השידור ו- ערוץ 1 חתמו על חוזי שידור יקרים בשנת 2014 – 2013 עם איגוד הכדורסל והתאחדות הכדורגל המקנים להם את זכויות השידורים הבלעדיות של המשחקים המרכזיים בליגות העל בכדורסל וכדורגל תמורת 6.000000 (שישה מיליון) שקל ו- 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל – בהתאמה . בטרם החתימה על החוזים היקרים והחשובים היה על הנהלות רשות השידור ו- ערוץ 1 להגיע להסדר צילום עם הוועדות המארגנות ו- לוודא כי תנאי הצילום והשידור באתרי הספורט השונים כמו גם הצבה מסודרת של שלטי הפרסומות המסחריות בהיכלי הכדורסל ואצטדיוני הכדורגל תואמים את הכללים הנהוגים באיגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) ואת חוק רשות השידור הציבורית . על ערוץ 1 מוטלים חוקי צילום אחרים וגורפים הנוגעים לחשיפת פרסומות מסחריות על המסך שלו . מדיניות הצילום הפרסומית של ערוץ 1 שונה . ערוץ 1 נהנה מתמיכה כספית באמצעות תשלום האגרה ומתפרנס גם ממימון באמצעות שקופיות חסות . לכן חשיפת הפרסומות המסחריות בו הרבה יותר מוקטנת ומצומצמת בהשוואה לערוצי הטלוויזיה המסחריים 2 ו- 10 . מה שקורה היום בערוץ 1 בעת השידורים הישירים ממגרשי הספורט הוא כאוס ניהולי כללי שבא לידי ביטוי גם בעשיית עבירות ברורות ובוטות על חוק רשות השידור שאוסר הקרנת פרסומות מסחריות בשפע כזה ובכמות כזאת . בחירת זוויות הצילום ע"י הבימאים, המפיקים, והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם פרסומות מסחריות בין אם היא אקראית ו/או נעשית ביודעין – מצביעה על עוד פרט שלילי בכאוס הכללי . ממדי הפרסומות ב- Frame התמונה של ערוץ 1 בהיקף חסר תקדים לאורך , לרוחב , ולגובה מכער את התמונה ומכריח את הצופה הפוטנציאלי להיחשף בעל כורחו לכמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות מבלי שנשאל אם הוא מעוניין בכך . ערוץ 1 בניגוד לערוצי הטלוויזיה המסחריים במדינת ישראל מתקיים מתשלום אגרה פלוס כמות מוגבלת של הקרנת חסויות . הוא איננו רשאי לחשוף שילוט מסחרי בעת השידורים הישירים ככל העולה על רוחו . נראה כי מישהו בערוץ 1 החליט לצפצף על חוק רשות השידור . מנכ"ל רשות השידור יוני הבלתי מוכשר בן מנחם היה אמור להילחם בתופעה הבוטה והמכוערת כבר עם מינויו ב- 2011 . הוא לא פעל כך, או מחוסר ידיעה ו/או בשל רשלנות לשמה . מכיוון שלא עשה את מה שהיה אמור לעשות במסגרת תפקידו הרם כדי להגן על צופיו מפני חשיפה בלתי שפויה לפרסומות מסחריות , היה על יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת להתערב ולצוות עליו לפעול ברוח חוֹק רשות השידור . מכיוון ששני האישים המוגבלים האלה מסוכסכים האחד עם השני והכל עלוב ופרוץ בערוץ 1 המט ליפול , על נשיאת מועצת העיתונות הארצית גב' דליה דורנר להתערב בנעשה ולהגן על הצרכן מפני הטינופת הזאת של הפרסומות המסחריות ששוטפות את מוחו ועיניו תרתי משמע . הגברת הנכבדה יכולה להתעניין אצל ה- EBU בעניין תשעת עקרונות של איגוד השידור האירופי הדנים ועוסקים ב- פרסום בצילום בעת עבודת הכיסוי של רשתות הטלוויזיה בשידורים ישירים ומוקלטים כאחד . כבוד השופטת רשאית להעשיר את אופקיה ולחקור מה קורה בתחום המדובר ב- 70 (שבעים) רשתות טלוויזיה ציבוריות ומסחריות החברות באיגוד השידור האירופי. ערוץ 1 מצפצף ומפר ביודעין על חוק רשות השידור . בושה וחרפה .

במשך 40 שנות עבודתי ושהייתי בתעשיית הטלוויזיה בארץ וגם בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית, לא ראיתי מעולם – לא בארץ ולא בשום מדינה אחרת על פני הגלובוס – טומאה טלוויזיונית שכזאת . שדרנים ושדרניות , מגישים ומגישות , מנחים ומנחות , פרזנטורים ופרזנטוריות , ושדרני ו- שדרניות משנה מופיעים על מסך הערוץ שלהם ללא ניד עפעף , כשהרקע שלהם משולט ביודעין ובכוונה תחילה ב- Banners ושלטים נושאי פרסומות מסחריות . מדובר ב- Frame טלוויזיה לא רק בלתי אסתטי , אלא מטונף ומכוער בצורתו , גם מפני שהוא פוגע ביודעין ובמישרין בצופי הטלוויזיה שלו . שטיפת הבּינָה והשֵכֶל האנושי ע"י מצלמות הטלוויזיה שמראות שלטי פרסומות מסחריות מעל ומעבר למקובל היא מעשה טלוויזיוני לא הגון ו- נכלולי . הצפת התודעה וה- תת מודע ע"י מצלמות הטלוויזיה באינפורמציה מסחרית מזוויות צילום שונות , בגובה , לרוחב , ובאלכסון מעל ומעבר למותר – אסורה באופן מפורש על פי מניפסט תשעת העקרונות של ה- EBU . ה- EBU מגביל באופן חד משמעי את כמות השילוט המסחרי המותרת להצבה במגרשי הספורט והרשאית לחשיפה במסגרת מהלך השידורים הישירים וגם באלה מוקלטים והמשודרים מאוחר יותר כ- תקצירים . כל עין אנושית, גם היא בלתי מזוינת ולא מקצועית, מבחינה כי ערוץ 1 הפך לאכסניה רחבת ידיים של פרסומות מסחריות בכמות פנטסטית , הרבה מעבר למה שמתירים תשעת עקרונות של ה- EBU הדנים ועוסקים בפרסום מסחרי בהיכלי הכדורסל ואצטדיוני הכדורגל באמצעות מצלמות הטלוויזיה . כל בר בי רב רואה שבטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שורר אי סדר קיצוני בתחום , וכי מנכ"ל רשות השידור של מדינת ישראל יוני בן מנחם איננו שולט בחומר ובסיסטמה עליהם הוא מופקד . יוני בן מנחם משמש עורך ראשי של ארגון השידור ברוּמוֹ הוא ניצב . הוא והבקר הציבורי שלו אמיר גילת מועלים בתפקידם ואין זה משנה אם באקראי ו/או ביודעין , גם בתחום השמירה והאבטחה הנוגעים לניקיון התמונה הציבורית .

אומר זאת שוב : נשיאת מועצת העיתונות במדינת ישראל כבוד השופטת גב' דליה דורנר נדרשת להתערב ולהגן על ציבור צרכני הטלוויזיה הציבורית במדינת ישראל שנחשף בעל כורחו לפרסומת מסחרית בכמות פנטסטית בעת שידורי הספורט הישירים של ערוץ 1 .

gilboa galil maccabi 1

טקסט תמונה (1) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם הכדורסל "גן נר" אולמה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל גלבוע / גליל . Frame טלוויזיה מכוער. צוות השידור של ערוץ 1 עורך את הפרזנטציה שלו בשידור ישיר לקראת המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 65 : 94 על רקע שלטי פרסומת מסחרית האסורה להקרנה בערוץ 1 על פי חוק רשות השידור . בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). gilboa galil maccabi 2 טקסט תמונה (2) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם "גן נר" אולמה הביתי של הפועל גלבוע / גליל . שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 65 : 94 חושף את הציבור בעל כורחו לכמות פנטסטית של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). gilboa galil maccabi 3 טקסט תמונה (3) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם "גן נר" אולמה הביתי של הפועל גלבוע / גליל. שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 65 : 94 חושף את הציבור בעל כורחו לכמות פנטסטית של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור.  בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). gilboa galil maccabi 4 טקסט תמונה (4) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם הכדורסל "גן נר" אולמה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל גלבוע / גליל . Frame טלוויזיה מכוער. צוות השידור של ערוץ 1 עורך את הפרזנטציה שלו בשידור ישיר לקראת המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 65 : 94 על רקע שלטי פרסומת מסחרית האסורה להקרנה בערוץ 1 על פי חוק רשות השידור . בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית , ניהולית , ופיקודית .(צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) . gilboa galil maccabi 5 טקסט תמונה (5) : טקסט תמונה : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם הכדורסל "גן נר" אולמה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל גלבוע / גליל. Frame טלוויזיה מכוער. שדר הקווים של ערוץ 1 ליאן ווילדאו עורך את הפרזנטציה שלו בטרם שריקת הפתיחה למשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 65 : 94 על רקע שלטי פרסומת מסחרית האסורה להקרנה בערוץ 1 על פי חוק רשות השידור . המשחק הועבר שלשום בשידור ישיר . בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1) . gilboa galil maccabi 6 טקסט תמונה (6) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם "גן נר" אולמה הביתי של הפועל גלבוע / גליל . שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 65 : 94 חושף את הציבור בעל כורחו לכמות פנטסטית של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור . בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית , ניהולית , ופיקודית .(צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) . gilboa galil maccabi 7 טקסט תמונה (7) : יום שלישי – 13 במאי 2014 . אצטדיון דוחה בעיירה סכנין . ערוץ 1 מעביר בשידור ישיר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל סכנין – הפועל ת"א וחושף את הצופים שלו לכמוויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור . בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית , ניהולית , ופיקודית . (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) . gilboa galil maccabi 8 טקסט תמונה (8) : יום שלישי – 13 במאי 2014 . אצטדיון דוחה בעיירה סכנין . ערוץ 1 מעביר בשידור ישיר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל סכנין – הפועל ת"א וחושף את הצופים שלו לכמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור . בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). gilboa galil maccabi 9 טקסט תמונה (9) : יום שלישי – 13 במאי 2014 . אצטדיון דוחה בעיירה סכנין . ערוץ 1 מעביר בשידור ישיר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל סכנין – הפועל ת"א וחושף את הצופים שלו לכמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור . בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית , ניהולית , ופיקודית . (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .   סוף הפוסט . 

משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל ביום רביעי – 7 במאי 2014 באצטדיון ר"ג, הפועל קריית שמונה – מכבי נתניה 1 : 0. שידור ישיר בערוץ 5 בכבלים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 387. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 387 : הועלה לאוויר בשבת – 10 במאי 2014

———————————————————————————————–

מִשְחָק הַגְמָר על גְבִיעַ הַמְדִינָה בכדורגל ביום רביעי – 7 במאי 2014 באצטדיון ר"ג, הפועל קִרְיָית שְמוֹנָה – מכבי נתניה 1 : 0. שידור ישיר בערוץ 5 בכבלים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 387. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ 1 מַט לִיפּוֹל. הפוסט הבכייני של פרופסור משה נגבי שהתפרסם אתמול (יום שישי – 9 במאי 2014) בעיתון "הָאָרֶץ" בזכות קיום ערוץ 1 במתכונתו הנוכחית – מגוחך.

ערוץ 1 נתמך ע"י הציבור בישראל בשנת 2014 בסכום שנתי עצום שמיתמר לרום מוניטארי של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל באמצעות תשלום אגרה . ערוץ 1 כונה בעבר בטרם עִידָן התחרות ולפני הופעתו של ערוץ 2 ב- 1993 בשם התואר "הטלוויזיה הישראלית" . בעבר הרחוק בעידן הקמתו ב- 1968 נקרא ערוץ 1 בפי כל , "הטלוויזיה הכללית" . תואר שמעיד על מגמה של שידור תכנים מגוונים ע"י המוסד החדש לתקשורת המונים שהוקם בשנים 1969 – 1967 במדינת ישראל , מוסד טלוויזיוני אנטגוניסט ומנוגד בגישתו לטלוויזיה החינוכית – לימודית שנוסדה לפניו ב- 1966 . ערוץ 1 לובש כבר שנים כסות טלוויזיונית של "שידור ציבורי" חשוב ונקי כפיים כביכול . מונח זָך וטָהוֹר רב ערך אולם במידה רבה בעל משמעות מזויפת ומסולפת משכבר הימים . בשתיים עשרה השנים האחרונות מאז 2002 השנה בה התמנה יוסף בר-אל ע"י ראש הממשלה אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן למנכ"ל רשות השידור התנוון והתכווץ ערוץ 1 מ- ממדים של מטרופולין ל- דִימֶנְסִיָה ופרופורציה של עיירה רעועה שכוחת אֵל . המיטיבים לזכור לבטח אינם יכולים לשכוח כי האיש הלא מוצלח והבלתי מוכשר הלז יוסף בר-אל הקיף את עצמו מייד בטבעת של יועצים ועוזרים "יֶסְמֶנִים" בלתי מוכשרים כמותו ובראשם מנהל הטלוויזיה שלו בימים ההם מר מוטי עדן .

ערוץ 1 במתכונתו הקיימת על עובדיו ומנהליו איננו חשוב עוד מפני שהוא מתנהג כאילו אין תחרות תקשורת בארץ . "אני ואפסי עוד" . ערוץ 1 טרם הסתגל לתנאי תחרות שוק הטלוויזיה הקדחתני בארץ שהחל לפעול ב- 1990 ו- 1993 עם הופעתה של הטלוויזיה בטכנולוגיית הכבלים והופעתו של ערוץ 2 המסחרי . ערוץ 1 מתנהג וחושב באופן אוטומטי גם בימים אלה של שנת 2014 שיש לו פטור מעול הרייטינג מפני שהוא משדר תכנים ציבוריים כביכול . עיתונאי ערוץ 1 שמסכינים במשך שנים עם מצב של מִדְרוּג אפסי – מחד , ועוצמים עין ומתעלמים מאידך מ- ניהול כל כך עלוב וכושל של ההנהלה שלהם מאז ימי מנכ"ל רשות השידור המודח יוסף בר-אל – ממשיכים להתקיים גם ב- 2014 בתוך בועה , ב- וואקום . מצב מְנֻוָון ו- אֲנוֹרְמָלי שנמשך כבר תריסר שנים ויוצר מוטציות דו כיווניוֹת ועמן גם פרדוקסים . עיתונאי רשות השידור שמתייצבים מול , חושפים את , ונלחמים נגד אי צדק ונגד ניהול כושל ולא הגון ברבדים ומגזרים שונים בחייה של מדינת ישראל , אינם עושים זאת במסגרת הפנימית שלהם ומאפשרים להנהלתם העלובה והמסוכסכת לפעול באין מפריע ככל העולה על רוחה . מוזר וגם מביך . הרי היתרון הראשון שמזהה חברה פתוחה וחופשית במדינה דמוקרטית הוא חופש הביטוי בתוכה . אינני זוכר ששמעתי לאחרונה עיתונאים , עורכים , ומפיקים בכירים בערוץ 1 וברדיו "קול ישראל" מרימים קולם נגד יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם , זֶלִיג רָבִּינוֹבִיץ , ואָמִיר גִילָת . מי שעושה זאת אם בכלל פועל בהסתר ובעילום שם . מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בשנים 2005 – 2002 היה כאמור פרי מינויו של ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון והוצב בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל על פי המלצתו החמה של עסקן פוליטי בינוני בשם רענן כהן . ב- 2005 הבין אריאל שרון כי יוסף בר-אל הוא פרי ביאושים ומינוי מופרך והדיח אותו לאלתר בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה מֶנִי מַזוּז בעוון שחיתות ושוחד מסך , ללא שימוע וללא חנינה . 13 (שלושה עשר) שרים בממשלת אריאל שרון הצביעו בעד הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . 2 שרים מר מאיר שיטרית וגב' דליה איציק ערכו את החשבון הפוליטי הקטנוני והפרטי שלהם, והרימו את ידם נגד ההדחה. שניהם ביקשו להשאיר את יוסף בר-אל על כנו. זה כמובן לא עזר להם ולא ליוסף בר-אל עצמו. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות השידור מכהן וסולק מתפקידו בבושת פנים.

השערוריות שמתחוללות בין כתלי רשות השידור (בערוץ 1 + רדיו "קול ישראל") מאז 2011 מאז מינויו של יוני בן מנחם למנכ"ל רשות השידור ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו , מזכירות במידה רבה את ימי האוֹפֶל של השנים ההן 2005 – 2001 . עיתונאי רשות השידור שוב מילאו פיהם בכל הנוגע להתנהלותם של יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם , עוזרו הצמוד זֶלִיג רָבִּינוֹבִיץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אָמִיר גִילָת . מוזר כי בשֵם השידור הציבורי הם דואגים לרִווחת צופי הטלוויזיה ומדינת ישראל כולה ומבקשים שאלה ישאפו אוויר פסגות וחמצן נקי , רק לא אצלם בחצר בתוך ארבעת הכתלים של הטלוויזיה והרדיו , שם מותר לזהֵם את האוויר בפחמן דו חמצני מעל למותר . רשות השידור כולה (לרבות רדיו "קול ישראל") מנוהלת באופן שערורייתי ביותר ע"י מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' יחדיו עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת וכל חברי מליאת רשות השידור . עיתונאי רשות השידור שוב ממלאים פיהם מים ושותקים . מדובר בחידלון של אנשי הפיקוד העליון ברשות השידור שבנוסף לכל כישלונותיהם , הם גם עסוקים בריבים ומדנים בינם לבין עצמם – מחד והתנהלות מגומגמת של הפַּקודים – מאידך . ניהול והתנהלות שיוצרים מוטציה ופרדוקס ובסופו של דבר הֶרֶס בלתי נמנע . אותו ראש ממשלה בנימין נתניהו שהפקיד ב- 2011 את מר יוני בן מנחם ואת ד"ר אמיר גילת הבלתי מוכשרים על ניהול ובקרת השידור הציבורי הוא זה שלא נותן בהם עכשיו אמון וסוגר כעת את רשות השידור במתכונתה הנוכחית . בנימין נתניהו מבין ממש כמו אריאל שרון מי שסילק בשעתו ב- 2005 את יוסף בר-אל מניהול רשות השידור , שהיום הזה כמו אז , מדובר במנהיגות נֶפֶל (שהוא עצמו מינה) בדמותם של יוֹנִי בֵּן מְנָחֵם , זֶלִיג רָבִּינוֹבִיץ' , ואָמִיר גִילָת . מדובר במנהיגות חדלת אישים שממומנת כאמור ע"י הציבור במדינת ישראל מידי שנה בשנה בסכום עתק של כ- 1.000000000 (מיליארד) שֶקֶל ומפיקה עבור הצופים שלה רייטינג בגובה דֶשֶא קָצוּר שעליו רצים שחקני כדורגל. עיתונאי רשות השידור על מנהיגיהם, עורכיהם, ומפיקיהם שוב לא מבינים ב- 2014 כי לא ניתן לפעול עוד בחדר אטום, ומבודד , וכאילו סטרילי בעוד המרחב לידו נָגוּעַ , טָמֵא , ומְזוֹהָם . אי אפשר להטיף מוּסָר לכלל ולשמור על עקרונות של יושרה ומקצוענות בעוד אתה בעצמך חי בסביבה ניהולית כה לא מוכשרת וכה לא צודקת , גם אם אינך מסואב בעצמך. הפתרון היחיד נגד הסיאוב , נגד חוסר הכישרון , ונגד אִי צֶדֶק הוא התקוממות של הכלל . ביצוע מהפכה . אם אינך מתקומם ואינך שַש לשנות את המצב הניהולי ברשות השידור מיסודו , סופך ליפול יחדיו עם המנהיגות ו- ההנהלה שלך .

ben menachem gilat 1

טקסט מסמך : 21 באוקטובר 2013 . עיתון "הארץ" . עדות לסכסוכים , ריבים , ומדנים בתוככי הפיקוד העליון של רשות השידור בין המנכ"ל יוני בן מנחם ליו"ר אמיר גילת . (באדיבות "הארץ") .

toker1

טקסט מסמך : 15 באוקטובר 2013 . כותרת ב- "TheMarker" : "התמונה המתגלה ברשות השידור מעוררת חלחלה . (באדיבות "הארץ") .

press 4

טקסט מסמך : 3 בספטמבר 2013 . כותרת ב- "Themarker" : "רשות השידור איננה ממלאת את מטרותיה . בשבע השנים האחרונות שילם הציבור כ- 6.000000000 (שישה מיליארד) שקל מבלי לקבל תמורה ראויה" . (באדיבות "הארץ") .

חוקי ההתקוממות , המרד , והמהפכה נגד חדלי אישים והנהלות כושלות שמפרות שוב ושוב את צווי ה- יושרה , ההגינות , המוסר , הצדק , והדוגמא האישית – נוגעים לכל התאגדות , ארגון , ורובד חברתי באשר הם . פוליטי , כלכלי , ו/או תקשורתי . ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" אינם יוצאים מהכלל ולא יכולים להימלט מאכיפת החוק .

"השידור הציבורי" הוא מונח מורכב והפכפך . לערוץ 1 המט ליפול אין שום חזקה על השידור הציבורי והוא איננו האוֹמֶנֶת שלו . האם התוכנית "לונדון את קירשנבאום" המשודרת בערוץ 10 איננה שידור ציבורי…? האם "הַמָקוֹר" בראשות רביב דרוקר איננה שידור ציבורי…? האם מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 בהגשת תמר איש שלום וטלי מורנו איננה שידור ציבורי…? האם "חמש עם רפי רשף" בערוץ 10 איננו שידור ציבורי…? האם "שישי" בערוץ 10 בהובלת גב' טלי מורנו ומר אלון בן דוד איננה שידור ציבורי…? האם "עוּבְדָה" בערוץ 2 בהובלת אילנה דיין איננה שידור ציבורי…? האם מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 2 בהגשת יונית לוי ודני קושמרו איננה שידור ציבורי…? האם "אולפן שישי" בערוץ 2 בהגשת דני קושמרו איננו שידור ציבורי…? האם "שֵש עם עודד בן עמי" בערוץ 2 איננה שידור ציבורי…? האם "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 בהנחיית גבי רינה מצליח איננה שידור ציבורי…? האם תוכנית החדשות במוצ"ש בערוץ 2 בהגשת דנה ווייס היא שידור ציבורי…? וגם : האם השידורים הישירים בערוץ 10 של משחקי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ב- Euroleague לרבות ה- Final four הממשמש ובא אינם שידור ציבורי ?  האם השידור הישיר בערוץ 2 של באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 : 4 בשלב הגומלין בחצי הגמר של ה- Champions League איננו בבחינת שידור ציבורי …? האם תוכנית הרכילות החדשותית של גיא פינס בערוץ 10 איננה שידור ציבורי…? שידור ציבורי הוא אוסף של יסודות , רכיבים , ורבדים שונים שמתמזגים לפזל משותף וסבוך . השידור הציבורי בכללו הוא רב פנים ו- איננו רכוש וקניין בלעדי . הוא לא רק מה שבעלי הבית רוצים לשדר ולהראות לקליינטים שלהם אלא גם מה שהלקוחות רוצים לראות . העורכים והמפיקים אינם הקובעים ובעלי הסמכות היחידים . הם חייבים לדבר בשפת טלוויזיה משתנה וערכי טלוויזיה משתנים שמובנים לא רק להם אלא גם לקהל היעד שלהם בעידן העכשווי . התוכנית "מבט שני" בעלת הרייטינג הנואש של איתי לנדסברג בערוץ 1 – חשובה בעיקרון אך איננה חשובה מעשית מפני שהיא אוגרת רייטינג דַל עד למאוד בן % 2.0 אולי % 3.0 . מדובר במִדְרוּג ארצי קטסטרופלי . לא רואים אותה . אין צופים בה . אם כך מדוע להעניק לה אמצעי ייצור רק בשל תּוֹאֲנָה כי "מבט שני" שייך ל- שידור ציבורי . "עובדה" בערוץ 2 שהוא גם שידור ציבורי ו- "המקור" המשודרת בערוץ 10 שאף הוא שידור ציבורי – עושות שמות ב- "מבט שני" . עיתונאי ערוץ 1 יכולים להמשיך להתחפר בבונקר האטום והמבודד שלהם ולצעוק געֶוָואלְד כאוות נפשם . הצילו . זה לא עושה עוד רושם על אף אחד . ערוץ 1 איבד ב- 2002 את מעוזיו האחרונים בציבור. מהיבט טלוויזיוני של תקשורת המונים מדובר בערוץ נפל. הוותיקים, הזקנים, והמוכשרים מביניהם היו אמורים הראשונים לגלות תעוזה ולעלות ראשונים על הבריקדות ב- 2002 וב- 2011 ולהילחם מלחמת חורמה ביוסף בר-אל , יוני בן מנחם , וזליג רבינוביץ' . לפתע לאחר כל כך הרבה שנים מופיע באופק שר אנונימי צעיר ללא כל מוניטין פוליטי מרשים בשם גלעד ארדן וכמו בסיפור של האנס כריסטיאן אנדרסן דווקא הוא זועק "המלך עירום" . "תגידו מה אתם עושים צחוק…? אתם שמשתכרים משכורות נדיבות יחדיו עם ההנהלה המגוחכת שלכם גובים מידי שנה מהציבור כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל ומנפקים לו % 1.0 אחד רייטינג בממוצע בלבד בין שמונה בבוקר לאחת אחר חצות…? אם כך מי צריך אתכם לכל הרוחות…? מדוע אם כך נדרש להעניק לכם אמצעי ייצור , הפקה , וצילום יקרים כדי לבזבז אותם על שידור סרק שאיש כמעט איננו צופה בו…?". זה אגב אותו הטקסט שאמרה לא מזמן ממשלת יוון לאנשי רשת הטלוויזיה הציבורית הוותיקה והבלתי יעילה שלה ERT , וסגרה אותם .

מוזר כי אנשי טלוויזיה שאמורים להיות נבונים אינם מבינים למרות ניסיונם וגילם המבוגר את נוסחת ה- Match up ההכרחי בין העשייה והתעשייה לבין הניהול שלה . מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל לא יכול היה להשתמר כפי שהשתמר במשך 45 שנים מאז 1969 ללא מנהיגותו של עו"ד שמעון מזרחי . במידה רבה שמעון מזרחי כיו"ר ארגון ספורט חשוב יותר מהשחקנים שלו . רשות השידור של מדינת ישראל לא הייתה יכולה לשגשג בשנים 1998 – 1993 ללא מנהיגותו של מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא מוטי קירשנבאום . במידה רבה היה מוטי קירשנבאום חשוב יותר מהכתבים , העורכים , והמפיקים שעבדו תחתיו בערוץ 1 . שיווי משקל עֶרְכִּי דוּ כִּיווּנִי בין ניהול לבין העובדים , בין מנהיגות לבין העם – הוא נִדְבָּך ו- וֶוקְטוֹר הכרחי בכל תא , מוסד , ו- ארגון בחיינו . בפוליטיקה כמו גם בכלכלה . אם לפרוט לפרוטות אזי מאזניים שקולים דרושים גם בעמדת שידור בודדה של הטלוויזיה באצטדיון כדורגל במונדיאל ברזיל 2014 ו/או אם תרצו הם נדרשים גם בכל תא משפחתי באשר הוא . הפרת האיזון מביאה בסופו של דבר לסירוס , עיוות , והתמוטטות של כל תא , כל התאגדות , וכל ארגון באשר הם . עיתונאי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" אחראים ל- התמוטטותה של רשות השידור במתכונתה הנוכחית ב- 2014 כמו הנהלתם בראשות יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם , זֶלִיג רָבִִּינוֹבִיץ' , ואָמִיר גִילָת . איכות וטיב דמותה ומהותה של רשות השידור מותנית בראש וראשונה במנהיגות שלה. המנהיגות חשובה מעַמְך רשות השידור. לכן היא לבשה ופשטה צורה כל כל הרבה פעמים . לא בגלל העובדים . בשל המנהיגים . צריך להבין שמנכ"ל רשות השידור האיש שניצב ב- Top ההיררכיה נושא בשררה רבת כוח . הוא איש כל יכול ומשמש גם העורך הראשי של כל שידורי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" . פניה ודמותה של רשות השידור טלוויזיה + רדיו מעוצבים בצלמו . פניה של רשות השידור בתקופתם של שְמוּאֵל אַלְמוֹג ו- יִצְחָק לִבְנִי (יחדיו עם מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הדומיננטי והמוכשר) היו אחרות ובעלות מגמות שונות מאשר בתקופתם של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל ואחריו אורי פורת ז"ל . לא בכדי הודיע יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ב- 1979 פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן ז"ל על ל- מנכ"ל רשות השידור דאז יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כי עליו להעיף ולהדיח מייד ולאלתר מתפקידו את מנהל הטלוויזיה המוצלח והמוכשר אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מקור השראת העיתונאים . רְאוּבֵן יָרוֹן הבין כי מנהיגותו של ארנון צוקרמן שאיננה מקובלת עליו מקרינה על עובדיו ולא חשוב מי הם עובדיו . כדי לשנות את דמותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979 יש להרחיק את המנהיג ולא את אזרחיו . רְאוּבֵן יָרוֹן הרהיב עוז והציב בפני מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד אולטימטום כלהלן : "או אני או ארנון צוקרמן" . מדהים כי העיתונאים הוותיקים ומתברר גם הדשנים והשבעים בערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" כמו נגיד גב' איילה חסון , גב' גאולה אבן , מר יעקב אחימאיר , ומר דוד וויצטום , כמו גם נאמר גב' אסתי פֶּרֶז ומר אוֹרֶן נַהָרִי – התגלו לי כאנשים חסרי אומץ לב אזרחי מינימלי . אותי הם לא הפתיעו הפחדנים הללו . הם הסכינו ב- 2002 עם שלטונו של יוסף בר-אל ושתקו . ועכשיו הם מסכינים עם שלטונו של יוני בן מנחם ושוב ממלאים פיהם . העיתונאים הללו הם ראשית דבר  אנשים ,בני אדם ש- וויתרו מראש על זכות גדולה לשמש דוגמא אישית לבאים אחריהם . הם לא הניחו את המפתחות על שולחנם של יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם וזֶלִיג רָבִּינוֹבִיץ' . חוק רשות השידור ומהות רשות השידור הולכים לעבור עכשיו שינויים דרמטיים . יותר מ- 1000 (אֶלֶף) עובדים בערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" יפוטרו ויגורשו לביתם . יכול להיות שהחבורה הוותיקה הנ"ל נעדרת אבירות , עוז רוח , והירואיוּת – שבינה לבין העיתונאים הצעירים לידם לא שוררת שום אחדות וסולידריות – תיקרא שוב לדגל , אולם היא תמצא תפאורה שונה ובימה אחרת .

מאמרו הנרגש נוטף דמעות של פרופסור משֶה נֶגְבִּי הצדקן , "ולתפארת סירוס השידור הציבורי" , היום (יום שישי – 9 במאי 2014) בעיתון "הארץ" – מחטיא את מטרתו ואיננו משכנע . בכמה מקומות איננו מדויק , בקטעים מסוימים – מתרפס , ובעניינים אחרים – מגוחך . קו המחשבה שלו תמוה . משֶה נֶגְבִּי איננו מתמודד עם בעיית הבעיות של ערוץ 1 במתכונתו הנוכחית ב- 2014 . מדובר בשתיקת העיתונאים הנוגעת להתנהלותם של יוני בן מנחם וזליג קבינוביץ' , שתיקה בהשראת ימי 2002 תקופת מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון . הם שתקו אז ושותקים גם היום כאילו העיתונאות ברשות השידור היא מדינה בתוך מדינה . ישות נפרדת . הַרוֹבֵד העיתונאי סוגד בלשון אילמת ובשפתיים חתומות ב- 2014 מרצון ו/או מפחד למנכ"ל הכושל של רשות השידור יוני בן מנחם ולעוזרו הקרוב זליג רבינוביץ'. אחרת היה משמיע קולו ברמה. הסכמתם של עיתונאי רשות השידור לפעול במסגרת ניהולית עלובה, לא מוכשרת, לא צודקת, ולא מוסרית תחת שלטונם של יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ' – כאילו לא קרה כלום וכאילו מצב לא טבעי ולא תקין זה עתיד להימשך לנצח – איננה מובנת . ההתרפסות של משה נגבי לאיילה חסון ויעקב אחימאיר – מיותרת , אבל זה העניין שלו . אולם כשהוא כותב בפוסט שלו , "…אין חולק על כך שרשות השידור סובלת מליקויים רבים. אך אלה הם סימפטומים של מחלה ממארת אחת – דריסת הרגל של הפוליטיקאים במינוי המנהלים…" , ומציג זאת בתמימות ו/או בטיפשות כמצב נתון וסיטואציה מחויבת המציאות – זה כבר עניין שלי . גב' איילה חסון חקרה עשתה ב- 1997 את מה שהייתה אמורה בסך הכל לחקור ולעשות במסגרת תפקידה העיתונאי בטלוויזיה (פרשת בר-און – חברון) . השידור הציבורי היה בר מזל לחשוף את השחיתות הפוליטית ההיא מפני שבראשו ניצב אז מנכ"ל רשות השידור בדמותו של מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום . אפקט מנהיגותו של מוטי קירשנבאום על עיתונאי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" והתוויית כר פעולה עיתונאי רחב ידיים על ידו , הוא שדחף את העיתונאים קדימה והכריח אותם לחשוב , לחקור , וליזום . מנהיגות האֶמֶת שלו ומשקלו הסגולי הייחודי כבן אדם מנווט בעל יושרה היו חשובים יותר מ- גב' איילה חסון ומ- מר רפיק חלבי מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1 בעת ההיא . תגיד לי פרופסור משה נגבי מה אתה עושה צחוק…? גם מוטי קירשנבאום היה ב- 1993 מינוי פוליטי של ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ועל פי המלצתה של שולמית אלוני ממש כמו יוסף בר-אל בשעתו ב- 2002 ויוני בן מנחם ב- 2011 . תאמר לי פרופסור משה נגבי מדוע אם כך רשות השידור בשנים 1998 – 1993 תחת מנכלותו של מוטי קירשנבאום לא סבלה משום סימפטומים של מחלה ממארת כפי שהיו מנת חלקה בתקופת יוסף בר-אל ? מדוע רשות השידור סובלת נואשות מאותם הסימפטומים של אותה מחלה ממארת גם בתקופה הנוכחית של מנכ"ל רשות השידור הספציפי יוני בן מנחם ? נכון שמדובר בהבדל קיצוני בין בֵּן רוֹמִי אחד מול שני בְּנֵי דנמרק אולם אם כך מדוע אותם העיתונאים בערוץ 1 וברדיו "קול ישראל" שנדבקו במחלה הממארת ב- 2002 וב- 2011 אינם משתמשים בכימותרפיה ולא מחוללים מהפכת נגד, אלא מעדיפים להתעלם, לחיות בבועה שלהם, לגסוס בערסל הנוח שלהם ולהמתין למותם שלהם ? "Something is rotten in the state of Denmark", אמר הדמטורג והתכוון גם לנעשה ברשות השידור מאז 2002 . עיתונאי רשות השידור ניפצו את נוסחאות ההתנהגות האנושית הדנות ונוגעות ל- אקוויוולנטיוּת ו- אקוויליבריוּם . מעולם לא שמעתי אודות אנשים שדווקא בעת שמתחוללת שריפה בביתם , מאבדים שיקול דעת , ואינם ממהרים לכבות את האש המסוכנת המתפשטת לעל עבר , בטענה שטרם הגיעה למשרדי המערכת שלהם . ניסיונו של משה נגבי להאדיר את טיב העיתונאים הציבוריים ולהפרידם מאיכות הניהול הציבורי השלילי – איננו צולח. העובדות מדברות נגדו. מדובר בפוסט בכייני . אנשים ועיתונאים רציניים בכל תעשיית טלוויזיה באשר היא היו כבר מניחים את המפתחות ולא משתפים פעולה עם הנהלה ומנהיגות מגוחכת שכזאת .

אגב אם איילה חסון , מירב מילר ואמיר איבגי , יעקב אחימאיר , דוד וויצטום (ואחרים) בערוץ 1 הם כל כך טובים בתחומם בעיניו של משה נגבי כיצד זה מרבית הציבור במדינת ישראל איננו מבחין בכך ומדיר רגליו מהם…? מדוע הציבור מעדיף על פניהם ללא כל היסוס והתלבטות את השידור הציבורי – מסחרי ונוהה אחרי המקבילים להם בערוץ 2 ובערוץ 10 – יונית לוי, דני קושמרו, אילנה דיין, תמר איש שלום, טלי מורנו, רביב דרוקר, אלון בן דוד , מוטי קירשנבאום וירון לונדון, דנה ווייס, רינה מצליח, עודד בן עמי, רפי רשף ואחרים. אולם אני עוזב זאת כעת ומשאיר את התשובה לשאלה הרטורית הזאת להיסטוריונים.

negbi

טקסט מסמך : יום שישי – 9 במאי 2014 . "הארץ" – עיתון הבית שלי . זהו הפוסט של הפרופסור משה נגבי הפרשן המשפטי של רדיו "קול ישראל" וכותרתו , "ולתפארת סירוס השידור הציבורי" . אינני מתפעל מהמאמר הבכייני הנ"ל שמחטיא את המטרה. מעניין אפוא היה משה נגבי ב- 2002 בעידן של מנכ"ל רשות השידור הכושל ההוא יוסף בר-אל . (באדיבות עיתון "הארץ") . 

הערה 4 : פרדוקס . מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל מרתק אותי בגלל חולשתו .

קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א הטוענת לכתר המלכות האירופי של ה- Euroleague ולכתר המלכות הישראלי נותרה פגיעה . לְבִיאָת אֶלֶקְטְרָה ננשכת  ע"י שוב ושוב הצְבוֹעִים ומאבדת את כוח ההרתעה שלה . שלשום (יום רביעי – 7 במאי 2014) היא ניגפה בפעם השביעית בליגת העל הישראלית באולם "גָן – נֵר" והפעם מול הפועל גלבוע/גליל 71 : 75. פשוט לא ייאמן עד כמה מכבי ת"א פגיעה ורשלנית. המיליונרים שלה פגעו רק 6 פעמים מ- 27 בזריקות שלוש , דייקו ב- 16 מתוך 23 זריקות עונשין, ואיבדו 17 פעמים את הכדור . מכבי ת"א היא עדיין הטובה בארץ אולם הנתונים הנ"ל מציגים קבוצת כדורסל שקל יחסית להכניס אותה למצב של טראומה . צירוף מקרים משונה בעל סמליות : בעוד הפועל גלבוע / גליל בראשות מאמנה מר שרון דרוקר גורמת קשיים וכאב ראש למכבי ת"א ומאלצת את מאמן הקבוצה דיוויד בלאט לחשוב , צץ לו לפתע בטלוויזיה תשדיר פרסומת מסחרית לתרופה מסוג "נורופן קוויק" בו משתתף מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט בתפקיד הראשי . דיוויד בלאט זועק לשחקנים שלו בפסק זמן שלושים קריאות בזו אחר זו , "כאב ראש…כאב ראש…ושוב פעם כאב ראש…" . שלוש עשרות פעמים ברציפות . ערוץ 1 מפספס . במקום ללכת על התמודדות בין לביאת אלקטרה לבין הצבועים האורבים לה בלב הסאוואנה , הוא מעדיף להתחקות אחר מאבקים בין להקות צבועים לבין עצמן . מה מעניין שידור ישיר בין הפועל חולון ל- הפועל ירושלים על השחקנים הזרים שלהן ??? השידורים הישירים המעניינים בליגת העל בכדורסל הם אלו המתעדים את משחקיה של מכבי ת"א . וודאי כשהיא נוחלת מפלות . אבל לא רק . הערב (מוצ"ש – 10 במאי 2014) ישדר ערוץ 5 בכבלים ישיר מהיכל הספורט ביד אליהו את המשחק השלישי בסדרת ה- Play off בין מכבי ת"א ל- הפועל גלבוע / גליל בעוד ערוץ 1 ישדר ישיר את משחק הכדורגל בליגת העל בין בני יהודה לאשדוד שיכריע אם הקבוצה התל אביבית משכונת התקווה תיוותר בליגת העל עונה נוספת . ערוץ 1 עשה בשכל משהתחבר באופן פעיל בעונת 2014 – 2013 לליגות העל הישראליות בכדורגל וכדורסל . מכיוון שלוח המשחקים ידוע זמן רב מראש (למרות השינויים המתחייבים מתוצאות לא צפויות) היה על ערוץ 1 לדאוג לעצמו ולוודא כי המשחק בני יהודה – מ.ס. אשדוד ייערך מחר (יום ראשון – 11 במאי 2014) וכי המשחק השלישי הערב מכבי ת"א – הפועל גלבוע / גליל יישאר בידיו . ערוץ 1 צריך לעקוב היטב אחר מאבק השרידות של לביאת אלקטרה שננשכת שוב ושוב ולשנן את הרעיון הקיומי (צץ ועולה כל פעם מחדש) , "The worst is yet to come" , כדי שהוא יהיה ערוץ הטלוויזיה שיתעד את הנפילה המכביסטית אם וכאשר תקרה . מכבי ת"א היא עדיין הטובה בארץ אולם היא Vulnerable . חלשה ופגיעה , ורגישה לתנודות . למרבה התמיהה ואולי סתירה , קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א מועדון פאר בקנה מידה אירופי , נושאת את מירב העניין בליגת העל בכדורסל בשל פגיעותה וחולשתה ולא בגלל יתרונותיה .

משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל ביום רביעי – 7 במאי 2014 באצטדיון ר"ג, הפועל קריית שמונה – מכבי נתניה 1 : 0. שידור ישיר בערוץ 5 בכבלים. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות. 

ערוץ 5 בכבלים מילא את שליחותו ועשה את המוטל עליו לאורך כל השידור הישיר של משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל באצטדיון ר"ג ביום רביעי – 7 במאי 2014 , הפועל קריית שמונה – מכבי נתניה 1 : 0 . לרבות ה- Pre game Show וה- Post Game Show המפורטים . ההגשה המבודחת והליצנית של מודי בר און – מגוחכת ולא נוחה , וגם פנל הפרשנים הדַל לידו בוני גינזבורג ואיציק זוהר לא מסייע בידו בדברי הטריוויה הצפויים שלהם . אולם הם אינם הציר המרכזי . למרבה ההפתעה השַדָּר המוביל יונתן כהן ושדרני הקווים שלו תומר לוי ועידו גור יעילים ומאפילים על טקסט הקישור של מודי בר און . אתה מאזין לאיציק זוהר כשהוא מרגיע את מודי בר און בטרם תחילת המחצית השנייה (המחצית הראשונה הסתיימה בתיקו אפס) ומתנבא כי בתוך עֶשֶר דקות – רבע שעה אחת הקבוצות תבקיע ׁ(מבלי לנמק, אולי מפני שנבואות אינן זקוקות לנימוקים) – ואינך יכול שלא להתרשם מ- נמיכות הפרשן . חוץ מזה מה עושה האיש הזה איציק זוהר שמתחזה לפרשן כדורגל אצל גב' דורין אטיאס בערוץ 10…? אגב , הובקע אומנם שער בודד ב- שיעמומון הזה של גמר גביע המדינה בכדורגל הפועל קריית שמונה – מכבי נתניה 1 : 0 אולם רק בדקה ה- 97 .

הפקתי , ניהלתי , וערכתי בימי חלדי עשרות משחקי גביע המדינה בכדורגל בשנים 1994 – 1971 . המשחק הזה הפועל קריית שמונה – מכבי נתניה 1 : 0 היה המשעמם מכולם. משחק דל ומשמים. אין לי מה לקחת ממנו פרט לשתי תמונות . בראשונה נראה יו"ר התאחדות הכדורגל מר אבי לוזון מקבל את שיירת המכוניות של נשיא המדינה שמעון פרס בתוככי אצטדיון ר"ג . למשמע הפַאנְפָרָה של תרועת החצוצרות מְעֵז אבי לוזון וזוכה . הוא מחבק את הנשיא . חשבתי שזכות חיבוק נשיא המדינה שמעון פרס שמורה נגיד לנשיא ארה"ב ברק אובמה . חשבתי שעל פי כללי הטקס יו"רים של התאחדויות כדורגל מנועים ואינם רשאים לחבק נשיאים ומלכים . ללחוץ יד – כן . חיבוק – לא . אבי לוזון חשב שונה ממני . משטיפס הנשיא ליציע הכבוד הוחלט כי יחצוץ בין שרת הספורט גב' לימור ליבנת לבין יו"ר ההתאחדות אבי לוזון , אולי בגלל פקודת הטקס ואלי מפני שהשרה והיו"ר עוינים איש את רעהו . הנשיא שמעון פרס ישב בין שניהם . ואז לכדה מצלמת ערוץ 5 בכבלים את זיכרון הצילום השני שנחרת בזיכרוני . במהלך המשחק (זה היה במחצית הראשונה) נראתה שרת הספורט נושאת דברים ב- Close up בפני נשיא המדינה מלווה בתנועת ידיים שלה . היא נראתה היטב אולם לא נשמעה משום מה . (ערוץ 5 בכבלים שגה משנמנע להציב מיקרופון לידם) . על כל פנים בעודה מרצה במרץ רב לנשיא שמעון פרס נקלט היו"ר אבי לוזון ע"י מצלמת הטלוויזיה מסיט מבטו מהמשחק , מפלבל עיניים, ומחדד אוזניו לעבר השיחה שמא יקלוט בתוך הרעש העצום משהו , איזה בְּדָל אינפורמציה , איזה שְבָב מהטקסט שנאמר ע"י השרה לנשיא , ולא נועדה לו.

peres 1

טקסט תמונה (1) : יום רביעי – 7 במאי 2014 . אצטדיון ר"ג . יציע הכבוד בעת השידור הישיר של משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל הפועל קריית שמונה – מכבי נתניה 1 : 0 . יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מסיט כבדרך אגב מבטו מהמשחק , מפלבל עיניים , ומחדד אוזניים שמא יעלה בידו לקלוט בתוך הרעש העצום את הטקסט שמשמיעה שרת הספורט גב לימור ליבנת (משמאל) לעברו של נשיא המדינה שמעון פרס . ערוץ 5 בכבלים נמנע (באקראי ו/או בכוונה…?) להציב מיקרופון רגיש ליד השלישייה . (צולם במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 5 בכבלים . באדיבות ערוץ 5 בכבלים) .

peres 2

טקסט תמונה (2) : יום רביעי – 7 במאי 2014 . אצטדיון ר"ג . אותה תמונה קצת יותר מקרוב . יציע הכבוד בעת השידור הישיר של משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל הפועל קריית שמונה – מכבי נתניה 1 : 0 . יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מסיט כבדרך אגב מבטו מהמשחק , מפלבל עיניים , ומחדד אוזניים שמא יעלה בידו לקלוט בתוך הרעש העצום את הטקסט שמשמיעה שרת הספורט גב לימור ליבנת (משמאל) לעברו של נשיא המדינה שמעון פרס . (בהילוך חוזר איטי זה נראה הרבה יותר ברור) . ערוץ 5 בכבלים נמנע (באקראי ו/או בכוונה…?) להציב מיקרופון רגיש ליד השלישייה . (צולם במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 5 בכבלים . באדיבות ערוץ 5 בכבלים) .

משהו לא מכובד שורר ביציע הכבוד . יו"ר התאחדות הכדורגל של ישראל מר אבי לוזון עשה לא מעט בשנות כהונתו מהיבטי הארגון והכלכלה לטובת הכדורגל הישראלי . אף על פי כן הוא נתפש ע"י רבים כאישיות ספורטיבית לא טהורה וכמי שרוֹחֵץ בנִיקָּיוֹן כַּפָּיו . גב' לימור ליבנת זכורה כמי שהבטיחה והצהירה ביוני 1996 כ- שרת התקשורת המיועדת בממשלת הליכוד (עם חילופי השלטון במדינת ישראל לאחר נפילתו של ראש הממשלה שמעון פרס ועלייתו של בנימין נתניהו) , כי עכשיו יידרש מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום להזיע . בעיניי זאת הייתה אמירה נאסטית ומתריסה . מוטי קירשנבאום איננו רק בן אדם בעל יושרה הוא גם בֵּן מַלְכוּת , חתן פרס ישראל לתקשורת וטלוויזיה ב- 1976 . בפעם השנייה נתקלתי בשרה לימור לבנת באולימפיאדת אתונה 2004 . אני עבדתי באתונה בקבוצת  הטלוויזיה הבינלאומית AOB (ראשי תיבות של Athens Olympic Broadcasting) בראשות הספרדי מנולו רומרו, זאת שביימה והפיקה את סיגנל הטלוויזיה העולמי הבינלאומי . לימור ליבנת הגיעה לאולימפיאדה בתוקף תפקידה כשרת החינוך לצורך ביקור הספורטאים הישראליים . נדהמתי לראות אותה מפקיעה את הפודיום האולימפי הסטרילי לצורכי הפרסום שלה , מטפסת עליו ללא אישור , ומחבקת את גל פרידמן הזוכה במדליית הזהב בתחרות השיוט לגלשני רוח . מצלמות AOB הנציחו פוליטיקאית ישראלית עושה דין לעצמה וכמי שאיננה מתחשבת בחוקה האולימפית . באולימפיאדת אתונה 2004 נכחו ראשי ממשלות , שרים , מדינאים , ועסקנים פוליטיים למיניהם מכל רחבי העולם . איש מהם לא הרשה לעצמו לטפס על פודיום אולימפי . השָרָה לימור ליבנת הפרה ביודעין כלל חינוכי – אולימפי כי פודיום המנצחים שייך באופן בלבדי לספורטאים .

סוף הפוסט .

 

 

מַחְשֶבֶת הַכָּדוּרֶגֶל. פוסט מס' 386. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 386 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 6 במאי 2014

———————————————————————————————–

מַחְשֶבֶת הַכָּדוּרֶגֶל. פוסט מס' 386. כל הזכויות שמורות. 

לא הייתי כותב את הפוסט הזה לולא האזנתי לפרשנות הכדורגל התפלה וחסרת החשיבות של מר אלי אוחנה בשני השידורים הישירים בערוץ 2 ובערוץ 5 בכבלים של שני משחקי הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League, באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 : 4 וצ'לסי – אתלטיקו מדריד 1 : 3. לא יכול היות שעיתונאי ושדרני ערוץ 5 בכבלים וקברניטיו מקבלים בשוויון נפש פרשנות כה בלתי איכותית וכה חסרת תוחלת שכזאת. לא ייתכן כי שערוריית פרשנות שכזאת בערוץ 5 בכבלים שמוגשת למאות אלפי צופים במדינת ישראל יורדת ככה סתם מסדר היום ללא דיון פוסט מורטם נוקב, וללא האזנה נוספת לפס הקול של תמונות ה- Video. אלי אוחנה היה בשעתו שחקן כדורגל טוב מאוד בקנה מידה ישראלי. הוא לחלוטין איננו איש טיפש ובטוח יש לו מה לומר בתחום קרוב מאוד אליו . אולם הוא איננו פרשן. הוא יושב לצדו של יורם ארבל בעמדת השידור על תקן של מתרשם + עוד זוג עיניים. מין מצב ביניים שגורר אותו כמתרשם להשתמש בכמות מלל עצומה מבלי שהוא אומר משהו חשוב, מה עוד שהשדר המוביל שלו יורם ארבל כבר הקדים אותו. קו השידור של הטלוויזיה מתעב מלל מיותר. הצופים רואים את התמונה כמו אלי אוחנה ומקשיבים לטקסטים של יורם ארבל. אלי אוחנה איננה פיגורה מעניינת דיה כדי להאזין לרשמיו. ביאור – כן. הסבר – כן. פרשנות – כן. פטפוט ודברים בטלים – לא. הייתי מעוניין להקשיב לשם שינוי להתרשמות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשידור הישיר של באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 : 4 , אבל מי זה אלי אוחנה…? את מי הוא מעניין בדיוק מעבר להיותו פרשן של יורם ארבל…? אלי אוחנה אמור לאכלס את עמדת השידור של ערוץ 5 בכבלים על תקן מקצועי של פרשן ולא של מתרשם. ב- 1994 הזמנתי את ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין ז"ל להיות אורח שלנו באולפן בירושלים על תקן של מתרשם בעת השידור הישיר של משחק הגמר בין נבחרות ברזיל ואיטליה. יצחק רבין הנער היה בשנים 1938 ו- 1939 שחקן כדורגל מצטיין בתפקיד בלם בנבחרת ביה"ס החקלאי "כדורי" בגליל התחתון (כפי שסיפר לי בעדותו שאול ביבר בעת שיחות התחקיר עמו בקפה "תמר" בתל אביב). היה ליצחק רבין מה לומר בתחום . חשבתי שנוכחותו באולפן המוביל בירושלים ב- 17 ביולי 1994 בעת השידור הישיר של משחק הגמר במונדיאל ארה"ב 1994 תוסיף נופך עממי ותשפר את מדד הרייטינג . ידעתי גם שהוא צופה נלהב של תוכנית הספורט השבועית שלנו "משחק השבת". הפרשן הראשי שלי במונדיאל ארה"ב 1994 היה אבי רצון והשדר הראשי מאיר איינשטיין. שני ציוותי שידור נוספים שלי בארה"ב היו השדר רמי ווייץ והפרשן אברהם גרנט והשדר דני דבורין ובפרדן מרדכי שפיגלר. שלושת הצוותים שידרו ישיר את כל 52 המשחקים בטורניר ועשו את עבודתם מהשטח , בעמדות שידור שנבנו באצטדיוני הכדורגל ברחבי ארה"ב הענקית. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין היה אמור לחוות חוויה ולהתרשם ממנה בפרהסיה באולפן בירושלים לעיני האומה אותה הנהיג (הוא לבסוף לא בא מפני שהיה עסוק). האצבע המאשימה בעניינו של אלי אוחנה הכושל מופנית גם לעבר הקברניטים שלו שאינם מתדרכים אותו ואינם מעצבים אותו כפרשן טלוויזיה. אלי אוחנה הוא במידה רבה הקטליזטור של כתיבת הפוסט הזה.

rabinטקסט תמונה : התמונה הזאת צולמה לפני 76 שנים בקיץ 1938 ב- מגרש הכדורגל של ביה"ס החקלאי "כַּדּוּרִי" בגליל התחתון למרגלות הר תבור  [1] זאת נבחרת הכדורגל של ביה"ס התיכון חקלאי "כדורי" שניצחה את קבוצת הפרשים הבריטית וזכתה בגביע . יצחק רבין  בן 17 (עומד שלישי מימין) נמנה על נבחרת הכדורגל של המוסד החינוכי ושיחק בתפקיד בלם.

זיהוי הנוכחים העומדים מימין לשמאל : יוחנן גולדברג (דובז'ה) , יהודה בן דוד , יצחק רבין , עמיחי הלוי (בן מושבת כינרת שנרצח ב- 1941 ע"י פורעים ערבים בכביש בין מושבת כינרת לטבריה) , מאיר ליכטנשטיין (מחדרה), ד"ר ארתור קם מורה לפלחה וגידול ירקות בביה"ס כדורי ששימש כמאמן וגם שופט כדורגל בביה"ס "כדורי", ונתן פיאט המנהל המיתולוגי של המוסד החינוכי ביה"ס "כדורי". זיהוי הכורעים מימין לשמאל : עמוס פינק, אורי ברפל, אליעזר ליידה צינמן, ראובן צינדר (פועל מ- סג'רה), יהושע "זיגי" זייגר, והמשורר חיים גורי (גורפינקל). זיהוי השוכבים מימין לשמאל : שאול ביבר (היחיד שנועל נעלי כדורגל) והשוער משה נצר (נוסוביצקי) ולידו הגביע.

הערה : סייעו לי בזיהוי הנוכחים בתמונה שאול ביבר וחיים גורי. (לע"מ תמורת תשלום).

rabin 1

טקסט מסמך :  10 ביוני 1994 . זהו מכתב ההזמנה שפִקססתי לראש הממשלה ושר הביטחון האהוב יִצְחָק רָבִּין ז"ל המזמין אותו להיות אורח ראשון במעלה באולפן בירושלים המנווט את משחק הגמר בתאריך 17 ביולי 1994 . ידעתי שיצחק רבין הוא צופה נאמן בתוכניות הספורט והכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . כתלמיד היה בעצמו שחקן עבר בקבוצת הכדורגל של ביה"ס החקלאי כדורי . יצחק רבין היה עסוק ולא התפנה להגיע לאולפן מונדיאל ארה"ב 94' . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

[1] ביה"ס החקלאי "כָּדוּרִי" הוקם ב- 1930 בגליל התחתון למרגלות הר תבור ונחשב לאחד מבתי הספר הטובים בתקופת המנדט הבריטי . התלמידים התקבלו לאחר מיון קפדני . מטרת הלימודים הייתה להעניק לתלמידים המצטיינים המסיימים את כיתה י"ב אפשרות ללמוד לימודי חקלאות גבוהים באירופה . התלמיד יצחק רבין רצה להיות מהנדס מים . ביה"ס "כדורי" קנה את המוניטין העצום שלו ונודע בכל ארץ ישראל גם בזכותו של המנהל והמחנך המיתולוגי נתן פִיאַט שניהל אותו מאז 1934 . נתן פִיאַט הנהיג את "בחינות הכבוד" במוסד ללא נוכחות המורים והתרכז בנושאי חקלאות וביטחון . רבים מבין תלמידיו ובוגריו של "כדורי" התגייסו לפלמ"ח ולארגון "ההגנה" וקנו את המוניטין שלהם כ- מֵגֵנים על ביטחון המדינה והיוו חלק נכבד בשרשרת הפיקוד בצה"ל . רבים אחרים נטלו חלק פעיל בהתיישבות העובדת . 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : רדיו FM 103 והשדרנית הוותיקה רבקה מיכאלי הצדיעו היום (יום שלישי – 6 במאי 2014) בחג העצמאות ה- 66 של מדינת ישראל לזמר יְהוֹרָם גָאוֹן שהוא באמת גאון . מדובר לא רק בזָמָר ייחודי בלתי רגיל שאלוהים חנן אותו במיתרי קול נפלאים ואוזן מוסיקאלית , אלא גם באיש חכם ועניו , בהיר מחשבה , וקל ביטוי . אישיות משכמה ומעלה במדינת ישראל

הערה 4 : מר רזי ברקאי ערך ביום ראשון בבוקר – 4 במאי 2014 בתוכנית שלו ברדיו גלי צה"ל "מה בוער" ריאיון בכייני עם מר אַרְיֵה גוֹלָן שדרן חדשות וותיק ברדיו "קול ישראל" אודות רשות השידור שניצבת ערב סגירתה (טלוויזיה + רדיו) – היה מגוחך . מר אַרְיֵה גוֹלָן התבכיין ומר רזי ברקאי לא שאל את השאלות הנכונות . אריה גולן נשא דבריו בראש שפוף והזכיר לרזי ברקאי (איש "קול ישראל" בעבר) שהוא בר מזל מפני שברח בזמן מהספינה הטובעת שקרויה בשם המפוצץ והגרנדיוזי "השידור הציבורי". רזי ברקאי הציג את עצמו שוב הבוקר הזה כעיתונאי שעושה טובות וחשבון למכריו. אריה גולן שייך לשורת עיתונאים ארוכה בטלוויזיה וברדיו שמילאו פיהם מים בעבר נוכח ההתנהלות העלובה של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בעבר (בשנים 2005 – 2002) . אותו מנכ"ל יוסף בר-אל הודח מכהונתו ב- 2 במאי 2005 ע"י ממשלת ישראל למרות שאותה שורת עיתונאים מהטלוויזיה והרדיו (מרביתה) החרישה ושתקה במקום לעלות נגדו על בריקדות . ב- 2005 עשו עו"ד אֵלִיעַד שְרָגָא יו"ר המועצה לאיכות השלטון ועו"ד מֶנִי מָזוּז היועץ המשפטי לממשלה את העבודה בעבור עיתונאי הרשות העצלים . מר מֶנִי מָזוּז אחד היועצים המשפטיים החשובים ביותר בתולדות מדינת ישראל הודיע לראש הממשלה אריאל "אריק" שרון ז"ל כי לא יוכל להגן עליו ב- בג"צ נוכח האשמות כבדות מוכחות של שחיתות ושוחד מסך שהטיח הציבור עוד ועוד ביוסף בר-אל . בעצם הוא לא הותיר לו כל ברירה אלא לפטר ולהדיח לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל באמצע כהונתו . מזה כמה שנים מאז קיץ 2011 שורר ברשות השידור תחת הנהגתו של מנכ"ל רשות השידור הנוכחי מר יוני בן מנחם מצב קטסטרופלי מהיבטי ניהול כושל של כוח אדם , תכנון לקוי ומטופש של תוכן לוח שידורים , והפקת רייטינג אפסי למרות שרשות השידור נהנית מתקציב עצום מידי שנה בשנה של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל שמניבה אגרת הטלוויזיה . העובדים העיתונאיים שותקים ומבליגים גם לנוכח נְפוֹלֶת של התנהלות שערורייתית ובזויה מאז 2011 של מנכ"ל רשות השידור בהווה מר יוני בן מנחם ושל עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' , וגם של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . ייתכן מאוד שעיתונאים רבים ו- וותיקים ברשות השידור בטלוויזיה + רדיו (חלק מצומצם מהם הוא בוודאי איכותי) שמודעים לניהול הנפל של יוני בן מנחם וידידו זליג רבינוביץ' נרתעים ו- ממאנים בכל זאת לצאת למאבק ומהפכה צודקים נגד השלטון החובבני , הרשלני , והילדותי (עם נפגעים אולי אפילו נפגעים רבים בשני הצדדים) מחשש ופחד של אובדן משכורות נאות . מיליוני אזרחים במדינת ישראל שמממנים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת רדיו "קול ישראל" במיטב כספם אינם צופים עוד בערוץ 1 . בעיניהם ערוץ 1 משול למַדְמֵנָה . הרייטינג הציבורי מחורבן , עלוב , דלוח , מושפל , נחות , וחסר ערך . כמובן שאפשר לנהל את רשות השידור פי 1000 (אֶלֶף) טוב יותר .

שתיקת עובדי רשות השידור בשעה היסטורית זאת זועקת לשמיים . מה כל קשה לכם אנשי ונשות הטלוויזיה והרדיו לעלות על בריקדות ולשרטט משוואה טלוויזיונית שונה , אחרת , והרבה יותר מוצלחת ??? נוצר וואקום לתוכו חדר שר התקשורת גלעד ארדן בגיבוי ממשלת ישראל וראשה מר בנימין נתניהו . אם אנשי רשות השידור אוטמים את אוזניהם , נועלים את פיהם , וסוגרים את עיניהם ואינם רוצים לחולל מהפכה (לא הפיכה) אזי הוא יעשה זאת במקומם . תגיד לי אריה גולן מה אתה עושה צחוק…? מצד אחד אתה צוהל למשמע הבשורה כי הממשלה תוחבת את זרועה הארוכה לכיסו של האזרח הקטן משלם המיסים ומעניקה לך (ושכמותך) תקציב רשות השידור עצום לרבות תשלומי החסויות בטלוויזיה וברדיו בסדר גודל כאמור של 1.000000000 שקל , מצד שני אתה משתכר משכורת חודשית פנטסטית + פנסיה נחמדה (ועד כאן הכל בסדר ועיני לחלוטין לא צרה בך) , מצד שלישי המִדְרוּג שלך ושל חבריך תקוע בקרשי הזירה , ומצד רביעי אתה מסכין עם ניהול כל כך עלוב , רשלני , לא מקצועני , ורדוד של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , וד"ר אמיר גילת , ועוד מתבכיין בפני רָזִי בַּרְקָאִי כי דווקא הרייטינג של רדיו "קול ישראל" בסדר…?!?! כאן עיני צרה בך . לתומי חשבתי מר אריה גולן שדווקא עיתונאי וותיק כמוך הוא הראשון  שיניף את הדגל ויישא את נֵס המרד והמהפכה , ולא יתבכיין כמו ילד קטן ברדיו גלי צה"ל אצל מי שמתיימר להוביל את "מה בוער". עיתונאי ערוץ 1 ועיתונאי "קול ישראל" שליחיו של ציבור גדול במדינת ישראל , היו אמורים לגלות אומץ לב אזרחי , להיאבק , ולחולל מהפכה מכותל לכותל בכוחות עצמם ולזעוק זעקה מרה עד לֵב השמיים נגד השלטון העלוב , המגוחך , והעריץ שאריה גולן וחבריו חווים אותו מידי יום , שלטון שהוביל ומוביל אותם אל עברי פי פחת . האנשים – עיתונאים האלה האלה ברשות השידור שותקים כאריסים ומסכינים עם שלטון כה קלוקל וכה לא מוכשר . במקום להיאבק בחרו החֶבְרֶה האלה מרשות השידור להחריש ולהשליך מעליהם את החשובה שבזכויות בֵּן אֶנוֹש – להיות אדם ריבוני . כאילו שאף אחד לא רואה ולא יודע שהחֶבְרֶה הצדקניים האלה מרשות השידור מקבלים מידי שנה מהציבור סכום עצום ורב ממדים וצריך להזכיר זאת שוב ושוב את התשלום הזה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל, אך מניבים בעבורו רייטינג אפסי בדמות פּוּחְלָץ .זהו מצב טלוויזיוני מחורבן ואווילי חסר כל היגיון שאיננו יכול להימשך לנצח במסווה של מונח "השידור הציבורי", כאילו השידור הציבורי משוחרר מעול הרייטינג והמדרוג . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה פעם מטרופולין . היום מדובר בעיירה רעועה מטה ליפול שמעסיקה אָסוּפָה גדולה של עובדי ועובדות טלוויזיה ורדיו (למעט ספורים ובודדים) שמצטיירים כ- שפנים וארנבות שמעדיפים להסתתר בחגווים ובמאורות שלהם במקום לצאת למלחמת חוֹרְמָה צודקת , לנַפֵּץ את ההנהלה שלהם , ולחולל מהפכת אמת בכוחות עצמם בשידור הציבורי . יוני בן מנחם פרי מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו איננו ראוי להיות מנכ"ל רשות שידור. הדבר איננו בא בחשבון. מדובר באיש כושל, לא מוכשר, ובלתי מיומן שמקיף את עצמו בטבעת של עוזרים קרובים בראשות זליג רבינוביץ' שאף הם בלתי מוכשרים בעליל . מדובר בתופעה ידועה שהיא חוק ברזל : אנשים לא מוכשרים לעולם יקיפו את עצמם בעוזרים ומשת"פים לא מוכשרים . רשות השידור איננה מוסד פרטי של ראש ממשלה כזה ו/או אחר . אם ראש הממשלה דאז אריאל שרון ממנה ב- 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור איש כה לא מוכשר בדמותו של יוסף בר-אל , ו/או אם ראש הממשלה היום בנימין נתניהו מציב בפסגת השידור הציבורי איש כה כושל בדמותו של יוני בן מנחם , אזי העובדים חייבים לצאת חוֹצֵץ נגד המינוי ולהתקומם . אם הם לא עושים זאת הרי שבא מישהו אחר ועושה זאת במקומם .

themarker 1

טקסט קטע עיתונות : יום שני – 5 במאי 2014 . ידיעה היסטורית של הכתב הפעלתן של "TheMarker" מר נתי טוקר : הממשלה אישרה " גוף חדש יחליף את רשות השידור" . (באדיבות עיתון "הארץ") .

אינני מטיף מוסר לאַרְיֵה גוֹלָן . שיעשה מה שהוא רוצה . אנוכי יודע מה אנוכי עשיתי בקיץ 2002 בהיותי מנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רבת ההישגים . התייצבתי לבדי נגד יוסף בר-אל מי שהתמנה זה עתה ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון למנכ"ל רשות השידור החדש במקומו של רן גלינקא . היה לי הרבה מה להפסיד אולם לא חששתי לעמוד מולו פנים אל פנים ולומר לו את דעתי עליו בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות עבודה רצופות שלי בטלוויזיה וברשות , בכתב ובע"פ , כהאי לישנא : "אתה איש נבחר אומנם אך עלוב שמנצל את סמכותך בחוסר הגינות, מתנהג אלי מקצועית ואישית בחוסר כישרון ובלי יושרה, וללא צדק מינימאלי. כל ההתנהלות שלך כמנהיג השידור הציבורי מחורבנת , בעייתית , ופגומה בלשון המעטה . זה רק עניין של זמן עד שאותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו אותך למשרה הרָמָה הם אלה שידיחו אותך כשיגלו מי אתה ועד כמה המינוי שלך מופרך" , והנחתי את המפתחות על שולחנו . בשיא כוחי נטשתי לעַד את רשות השידור ואת מכורתי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . המאבק הצודק שלי נגד יוסף בר-אל היה טוטאלי אולם מקצועי לחלוטין . שילמתי מחיר . ידעתי מראש שאני משלם מחיר . חוץ מארבעה אנשים בטלוויזיה שהתייצבו לצדי במאבקי הצודק עמדו שאר אנשי העיירה בצדי הדרך והתבוננו בקרב האקדחים . את המשת"פים האלה בעל כורחם תיעבתי יותר מאשר את יוסף בר-אל עצמו ותומכיו . הם החרישו ושתקו ביודעין ומבחירה . ברור שנדרתי אז נֵדֶר לעצמי כי כף רגלי לא תדרוך עוד על אדמת ערוץ 1 ורשות השידור . הנֵדֶר בן תריסר שנים מחזיק בינתיים מעמד . ב- 2 במאי 2005 הבינה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון באיחור זמן את טעותה המרה והדיחה לאלתר את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו בעוון שחיתות ושוחד מסך. צריך להזכיר את העובדה הזאת שוב ושוב כי בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הדיחה ממשלת ישראל מנכ"ל רשות שידור מכהן.

מצבה הכושל , העלוב , והממושך של רשות השידור הישראלית הבלתי יעילה בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם מזכיר סיטואציה טלוויזיונית דומה שהתרחשה זה עתה ביוון . ממשלת יוון סגרה את רשת הטלוויזיה הציבורית ERT מאותן הסיבות שגלעד ארדן סוגר את רשות השידור . ERT הדשנה והשבעה קיבלה במשך שנים רבות תקציבים ענקיים, העסיקה כוח אדם גדול, אולם הפיקה תוכן דל ו- רייטינג מזערי. הרשת נסגרה.

הערה 5 : תגיד לי שָרוֹן דְרוּקֶר (מאמן כדורסל מוערך , מוכשר , ומוצלח של הפועל גלבוע / גליל) , מה אתה עושה צחוק…? מה אתה רוצה לנצח את מכבי ת"א במבצרה עם 8 מ- 15 בזריקות עונשין ו- 10 איבודי כדורים . שרון דרוקר וקבוצתו שיחקו נהדר בפרקים רבים של ההתמודדות אולם נכנעו לבסוף 99 : 93 . . דיוק יתר בזריקות עונשין ופחות איבודי כדורים היה מוביל אותם לניצחון הנכסף . מכבי ת"א היא קבוצה פגיעה . נותר ממנה בעיקר שם העבר שלה .

1. יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן.

הפוסט הזה נוגע בחוט המחשבה של מאמני כדורגל חושבים שלא השאירו דבר ליד המקרה וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ , גוּסְטָב שֶבֶּש , סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר , וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה , אָלְף רָאמְזִי , הֶלְמוֹט שֶן , רֵיינוּס מִיכֶאלְס , סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי , אֶנְצוּ בִּירְזוֹט , אָרִיגוֹ סָאקִי , וִויסֶנְטֶה דֶל בּוֹסְקֶה , יוֹהָאן קְרוֹיְף , פֶּפּ גוּואָרְדִיוֹלָה , וז'וֹזֶה מוֹרִינְיוֹ . אני חש הערכה רבה לרשימה הנכבדה . בעיקר לפפ גווארדיולה . הוא הקרוב אלי ביותר למרות שמפרידות בינינו יותר משנות דור . הוא ויוֹהָאן קְרוֹיְף . בהיותם אנשים חושבים ובעלי חזון שינו את משחק הכדורגל והפכו גם למחנכים ומנהיגים בלתי נשכחים בתחומם שהכריחו את הסמוכים לשולחנם לחשוב . אני מגיע אליהם לאחר האכזבה הגדולה מהפרשנות של אלי אוחנה . בטרם אתעכב ואטמע בשורת האנשים החושבים הללו מזירת הכדורגל אנוכי רוצה לדון ביצחק "אייזיק" ניוטון ויצחק "איציק" מנדלברויד . יצחק ניוטון נולד באנגליה ב- 1643. יצחק מנדלברויד נולד ב- 1931 בישראל. כמעט שלוש מאות שנים מפרידות בין תאריכי הולדתם אולם הם בעלי מכנה משותף . שניהם לימדו אותי לחשוב בדרך מאוד קונקרטית . שניהם האיצו בי לחקור ונתנו בידיי כלים טובים יותר לנתח כמותית ואיכותית את הנתונים המשתנים שחגים סביבי כל העת על סמך עובדות . למדתי משניהם , מ- יצחק "אייזיק" ניוטון ומ- יצחק "איציק" מנדלברויד להסיק מסקנות על סמך עובדות שיהיו הכי צודקות והקרובות ביותר לאֶמֶת בתחומי ההישגיות והמצוינות , גם במסגרת חיי בטלוויזיה .

מבין מורי המתמטיקה שלי הערצתי בזמנו את שלום גרא ז"ל חבר קיבוץ אפיקים ומאוחר יותר את שמאי שמיר ז"ל מתל אביב . נפגשתי וישבתי עם שני המתמטיקאים האלה שעות על שעות על שעות בשתי תקופות שונות בחיי . אי אפשר היה שלא להתפעל מההיגיון וכושר הניתוח שלהם והיכולת להסיק מסקנות מעניינות לא רק בתחומי המתמטיקה . כיצד אפשר היה שלא להעריץ את המתמטיקאי – פיזיקאי היהודי האנגלי יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן ? יושב לו נער צעיר בשלווה תחת עץ בפרדס תפוחים כשלפתע נושר לו תפוח עֵץ היישר על אפו וטורד את מנוחתו . הנער אייזיק ניוטון מבקש לחקור מדוע התפוח הנושר נפל דווקא מטה בכיוון אפו ולא טס למשל באלכסון מעלה . יצחק "אייזיק" ניוטון (1727 – 1643) מגדולי הפיסיקאים והמתמטיקאים בכל הדורות ניסח את חוקי היסוד של המכניקה ושל המשיכה העולמית של כדור הארץ . יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן היה איש חושב . בהיותו אדם חושב חקר את הדינמיקה הפיסיקאלית ואת הסיבות שגורמות לתנועת הגופים ואת השפעתן על סוג התנועה . הדינמיקה מושתת על שלושה חוקים שנוסחו לראשונה ע"י יצחק "אייזיק" ניוטון ונושאים את שמו . newton 1 טקסט תמונה : יצחק "אייזיק" ניוטון מגדולי הפיסיקאים והמתמטיקאים בכל הדורות . ניסח את חוקי היסוד של המכניקה ושל המשיכה העולמית של כדור הארץ .

1. החוק הראשון : חוק ההתמדה . מ- מעקב אחרי התנהגותם של גופים בחיי היום – יום שלנו , ידוע כי גוף השרוי במנוחה שואף להישאר במצבו זה ומתנגד לכל מאמץ להביאו לידי תנועה . בדומה לכך שואף גוף נע להתמיד בתנועתו ומתנגד לכל מאמץ להביאו לידי מנוחה ו/או לשינוי מהירותו וכיוונו . התכונה הפיסיקאלית הזאת להתמיד ולשמור על מצב מנוחה ו/או על מהירות קבועה בקו ישר היא אחת התנועות היסודיות הטבועה בכל חומר . תכונה זאת קרויה חוק ההתמדה (חוק האינרציה) .

2. החוק השני : הכוח הפועל על הגוף שווה למכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו . גוף עליו פועל כוח קבוע בלתי מאוזן איננו יכול להתמיד במצבו הקודם . הכוח יגרום לשינוי המצב , במהירות ו/או בכיוון בו נע הגוף . בכל המקרים האלה הגוף ינוע בתאוצה ו/או בתאוטה . כ- דוגמא יכולה לשמש תנועת כָּדוּר פְּלָדָה לאורך מישור מְשוּפָּע . כדור הפלדה נע כלפי מטה בתאוצה . הכוח הגורם לתנועה מואצת זאת הוא רכיב כוח הכובד של כדור הפלדה . הכוח הוא קבוע ובהשפעתו נע כדור הפלדה בתאוצה קבועה . מאותה סיבה ינוע רוכב אופניים בתאוצה קבועה במורד הגבעה . כך גם תנוע מכונית בתנועת שוות תאוצה כל עוד ילחץ הנהג על דוושת הגז . גם אבן שתושמט מהיד שלנו תיפול בתאוצה קבועה של כ- 9.81 מטרים בשנייה בריבוע , משום שפועל עליה כוח קבוע הלא הוא כוח המשיכה של כדור הארץ . תאוצת הנפילה החופשית איננה תלויה במסת הגוף הנופל אלא רק בעוצמת כוח המשיכה של כדור הארץ . התאוצה הנגרמת ע"י כוח קבוע נמצאת ביחס ישר לעוצמת הכוח . מסה היא תכונת הגוף להתנגד לשינוי מצבו כלומר לשינוי מהירות תנועתו וכיוונה . מסה היא מידת ההתמדה (האינרציה) של הגוף . התאוצה אם כך נמצאת ביחס הפוך למסת הגוף . עתה ניתן לנסח את החוק השני של איציק "אייזיק" ניוטון כלהלן : התאוצה נמצאת ביחס ישיר לכוח הפועל על הגוף וביחס הפוך הגוף . הנוסחה המתמטית קובעת שהתאוצה (a) שווה לכוח הפועל (F) על הגוף חלקי המסה (m) שלו . אם כך ערכו של הכוח מוּבָּע כתולדה בנוסחה המתמטית בה הכוח הפועל ׁ(F) שווה למסה (m) כפול תאוצה (a) . כלומר : הכוח הפועל על הגוף (F) שווה למכפלת מסת הגוף (m) בתאוצה (a) שלו.

ביאור עניין המסה והמשקל . מסה היא התכונה האופיינית החשובה ביותר והבלתי משתנת של הגוף . מרבית התכונות של גוף כלשהו נתונות בידי האדם המסוגל לשנותן ע"י עיבוד מכני , תרמי , כימי , וכן הלאה . אולם אם לא נוסיף ולא נגרע חומר אין באפשרותנו לשנות את מסת הגוף . לכן תכונה זאת היא המתאימה ביותר לציון כמות החומר שבגוף אותה ניתן לקבוע ע"י שקילה רגילה . המסה היא תכונת הגוף הקשורה למשקלו אך שונה ממנו בתכלית . משקלו של הגוף הוא הכוח בו נמשך הגוף ע"י מרכז כדור הארץ . משקלו של אותו גוף איננו שווה בכל מקום על פני כדור הארץ . אנחנו יודעים גם כי משקלו של כל גוף על הירח הוא 1/6 ממשקלו בכדור הארץ . אולם המסה של הגוף (כמות החומר שבגוף) איננה משתנת בנסיבות אלה . זהו ההבדל היסודי בין מסה למשקל . צריך לומר כאן עוד עובדה . משקל הנו כוח וכיוון פעולה אנכי כלפי מטה . לעומת זאת מסה היא תכונה חסרת כיוון . כל גוף מתנגד לשינוי מהירותו ו/או מצב מנוחתו בלי תלות בכיוון פעולת הכוח הפועל עליו . אף על פי כן בין מסה למשקל קיים יחס פרופורציונלי ישיר . מסה קשורה לכמות החומר של הגוף . ברור על כן כי גוף שמסתו גדולה פי שתיים ממסת גוף אחר גם משקלו גדול פי שתיים .

3. החוק השלישי : חוק הפעולה והתגובה . הכוחות בהם שני גופים פועלים זה על זה תמיד שווים בעוצמתם ומנוגדים בכיוונם . התופעה הזאת הביאה את יצחק "אייזיק" ניוטון לנסח את חוק הדינמיקה השלישי כלהלן : לכל פעולה יש תגובה השווה לה בעוצמתה ומנוגדת בכיוונה .

2. יצחק "איציק" מנדלברויד.

ואז ב- 1963 פגשתי במדרשה למורים לחינוך גופני במכון ווינגייט איש חכם , מקורי , עניו וצנוע , ומרתק . קוראים לו יצחק "איציק" מנדלברויד . יצחק "איציק" איציק מנדלברויד (יליד 1931) היה אתלט במועדון הפועל קריית חיים בשנות ה- 40  ו- 50 של המאה שעברה . הוא היה בעברו אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל למרות שלא היה גדל גוף וענק מידות . אך מ- כיוון שהיה מתמטיקאי ופיסיקאי הבין את חוקי הדינמיקה ה- מכניים שהגה יצחק "אייזיק" ניוטון, יישם אותם, ו- עליהם ביסס את ביצועיו . אם מתרגמים את חוקי יצחק "אייזיק" ניוטון לשפת הספורט ניתן להסיק מסקנה פיסיקאלית פשוטה במשפט אחד : "כדי להגיע להישגים מכסימליים במקצועות ה- א"ק השונים על האתלט לבצע בענפים המגוונים תנועות ארוכות ככל האפשר לאורך קו הפעולה של הכוח !" . איציק מנדלברויד היה המורה והמחנך שלי במקצוע הא"ק במדרשה בשנים 1965 – 1963. בפעם הראשונה בחיי פגשתי מורה – מדען שמכריח את הסטודנטים שלו לחשוב במונחים של היגיון , היגיון המבוסס על השכלה יסודית במתמטיקה ופיזיקה כדי לחקור את איכות וטיב התנועה האנושית במקצועות הא"ק השונים . איציק מנדלברויד הפתיע אותי , "העיר" אותי , ניער מעלי את האבק , וחידש לי וריתק אותי . רחשתי לאיש החושב הזה הערכה רבה מפני שהכריח אותי שוב לחשוב . איציק מנדלברויד הוכיח מדוע למשל זינוק נמוך בריצה קצרה עדיף על זינוק גבוה , מדוע יש צורך לבצע "סגנון" ותנועה אנטי רוטציונית בעת הניתור בקפיצה לרוחק כדי לאפשר להעביר את הרגליים לפנים ועל מנת להגיע להישג מקסימלי , ומדוע סגנון "גלילת בטן" עדיף על סגנון "מספרת" בקפיצה לגובה . כמו גם מדוע יש להטיל את הכידון ולזרוק את הדיסקוס בזוויות מסוימות כדי להתגבר בצורה היעילה בייותר על התנגדות האוויר . איציק מנדלברויד (בן 83 היום) היה מורה ומחנך דגול בלתי נשכח שהבין כי אין די בקביעת המטרה בספורט . צריך ללמוד על מנת לדעת כיצד להשיג אותה ואיך להגיע אליה . יש הבדל עצום בין לומר לתלמיד באשר הוא מה לעשות , לבין לומר לוֹ אֵיך לעשות וכיצד לבַצֵע . בזה היה ייחודו . אני מכיר מאמנים רבים שנותנים הוראות טריוויה לחניכיהם , ופוקדים עליהם פקודות חסרות תוחלת כמו , "אתה חייב לרוץ יותר מהר , "תנסה לקפוץ רחוק יותר" , "אתה מוכרח לנתר גבוה יותר לנגיחה במשחק כדורגל" , ו/או , "הדוף את כדור הברזל יותר בכוח" – אך מבלי להסביר להם כיצד לעשות זאת . מורים , מדריכים , ומאמנים בא"ק שאינם מתמצאים במתמטיקה ופיסיקה לא רשאים לעסוק במקצוע . איציק מנדלברויד היה מדען א"ק . איש מחונן , מקורי , ומרתק שלימד מורים רבים לחשוֹב ולהבין באופן הגיוני את תורת התנועה הספורטיבית . קל מאוד לומר לילד ולנזוף בו , "רוץ מהר יותר…". אמירה מטומטמת . חייבים ללמד אותו כיצד לעשות זאת . איך רצים יותר מהר .

איציק מנדלברויד (היום בן 83) היה לבטח מורה ומחנך מהמדרגה העליונה ביותר . היו עוד כמה כמוהו ברמתו במדרשה : מר אורי אפק , ד"ר דוב אלדובי ז"ל , ד"ר יעקב קפלנסקי , יהושע אלוף  ז"ל (חתן פרס ישראל) , שמואל "שומי" שומכר ז"ל , ועוד כמה . אולם יצחק "איציק" מנדלברויד היה ייחודי ביכולת ההסבר , הניתוח , ההוכחה , והפרשנות שלו בתחום הא"ק , ובעל מרחב תמרון וזוויות התבוננות מקוריות . כישרון השכנוע שלו התבסס על היגיון שנשען על עובדות מתמטיות (ולא על מורא) ועם עובדות אמת אי אפשר להתווכח . איש אותנטי , חד ובהיר מחשבה שאתה רוצה לשהות במחיצתו . חלפו יובל שנים מאז סיימתי (בהצטיינות) את לימודיי במדרשה אולם אני זוכר היטב את פועלו של איציק מנדלברויד . הוא בלתי נשכח עבורי .

mandelbroid 1

טקסט תמונה : זהו יצחק "איציק" איציק מנדלברויד (יליד 1931) הבלתי נשכח , אתלט במועדון הפועל קריית חיים בשנות ה- 40  ו- 50 של המאה שעברה . היה אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל . הוא לא היה גדל גוף וענק מידות אך מ- כיוון שהיה מתמטיקאי ופיסיקאי הבין את חוקי הביו – מכניקה של יצחק "אייזיק" ניוטון , יישם אותם , עליהם ביסס את ביצועיו . אם מתרגמים את חוקי יצחק "אייזיק" ניוטון לשפת הספורט ניתן להסיק מסקנה פיסיקאלית פשוטה במשפט אחד : "כדי להגיע להישגים מכסימליים במקצועות ה- א"ק השונים על האתלט לבצע בענפים המגוונים תנועות ארוכות ככל האפשר לאורך קו הפעולה של הכוח !" . (באדיבות יצחק "איציק" מנדלברויד . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

mandelbroid 2

טקסט תמונה : קיץ 1950 . אצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב . צמרת האתלטים של מדינת ישראל לפני 64 שנים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : יצחק "איציק" מנדלברויד (הפועל קריית חיים) אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל , דוד טבק ז"ל (הפועל בית עובד) אלוף ישראל בריצות 100 מ' ו- 200  מ' , ואריה גליק (הפועל ת"א) אלוף בריצות 400  מ' ו- 800  מ' . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mandelbroid 3

טקסט תמונה : לפני חמישים שנים . קיץ 1964 . מכון ווינגייט .  סמינר בן שנתיים במדרשה למורי ספורט וחינוך גופני במכון ווינגייט . המורה יצחק "איציק" מנדלברויד (בתלבושת הלבנה) מסביר לקבוצת סטודנטים באצטדיון של מכון ווינגייט ב- 1964 את תורת הא"ק שלו המבוססת על חוקי הפיסיקה של יצחק "אייזיק" ניוטון . אנוכי ניצב לידו (גוף חשוף) מקשיב בקשב רב לניתוחיו ההגיוניים ולעיקרי תורתו . יצחק "איציק" מנדלברויד היה איש מבריק . מתמטיקאי ופיזיקאי בעל היגיון סוּפֶּר הגיוני . זיהוי חלק מהנוכחים מימין לשמאל : אודי ליפשיץ (היום ד"ר אודי ליפשיץ) ואהרון בונה (יושבים) , אהרון גביש (עומד) , ואנוכי עומד ללא חולצה ליד יצחק "איציק" מנדלברויד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יצחק "איציק" מנדלברויד הכריח את חוג מכריו לחשוב . לא היה שני לו ביכולת הניתוח , ההסברה , והפרשנות . הוא לא הותיר שום דבר ליד המקרה . קוראי הבלוג שמתעניינים במכניקה של הא"ק ויישום שלושת חוקי הדינמיקה של יצחק "אייזיק" ניוטון יכולים למצוא זאת בספרות מקצועית בינלאומית ענפה ומפותחת. אנוכי גדלתי על עקרונו תורתם של יצחק "איציק" מנדלברויד, ג'פרי דייסון, וג'ון באן . להלן כמה הסברים פופולאריים שלהם בתוך המגוון הרב של מקצועות הא"ק במסלול ובשדה . אין צורך להיכנס לנוסחאות מתמטיות . אסתפק בשביב של שבע אילוסטרציות המסבירות את רעיון הביצוע הנכון המביא לתוצאה מירבית בקפיצה לגובה , קפיצה לרוחק , וזינוק נמוך .

dyson 1

טקסט שרטוט : חשיבות הסגנון בקפיצה לגובה . שלושת הקופצים מרימים את מרכז הכובד שלהם לאותו הגובה בסגנונות קפיצה שונים אולם האתלט (d) שמשתמש בסגנון היעיל ביותר "גלילת צד" עובר רף גבוה יותר . (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962 . (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון) .

dyson 3

טקסט שרטוט : חשיבות ביצוע הסגנון בקפיצה לרוחק . בשרטוט הזה מדובר בסגנון מיתוח . התנועה האנטי רוטציונית של החלק העליון של הגוף לאחר הניתור (b ו- c) מאפשרת לאתלט להעביר את רגליו לנחיתה רחוקה ככל האפשר מקרש הניתור .  (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון) .

dyson 4

טקסט שרטוט : עמדות מוצא של זינוק נמוך בריצות קצרות . עמדה a עדיפה על עמדה b . נלקח כדוגמא מהספר "העקרונות המדעיים של האימון" שכתב ג'ון באן ויצא לאור ב- 1955 . (באדיבות הוצאת פרנטיס הול) .

dyson 5

טקסט שרטוט : מהירות תנועת הריצה לפנים היא שקול ותוצאה של שני ווקטורים שדוחפים בעת ובעונה אחת את מרכז הכובד של הגוף – אנכית ואופקית . (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון) . 

dyson 6

טקסט שרטוט : זינוק ויציאה מהירה מהאדנים מבוסס על חוק הפעולה והתגובה . כוח הדחיפה המופעל ע"י האצן ברגליו בשעה שהוא לוחץ על אדני הזינוק שווה בדיוק לכוח שמניע ודוחף אותו קדימה . (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון) .

javelin

טקסט שרטוט : חשיבות זווית הטלת הכידון בשל ווקטור התנגדות האוויר . שרטוט שלי על פי מודל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

bernuli 3

טקסט שרטוט : חשיבות זווית הנטייה של הדיסקוס באוויר בשל ווקטור התנגדות האוויר . שרטוט שלי על פי מודל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

dyson 7

טקסט מסמך : השער הקדמי של הספר הנפלא של איש המחשבה וההיגיון האנגלי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה הקלה" . ספר שכל בר דעת ימצא בו עניין . הספר יצא לאור לראשונה ב- 1962 .

dyson 8

טקסט מסמך : השער האחורי של הספר הנפלא של איש המחשבה וההיגיון האנגלי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה הקלה" . ספר שכל בר דעת ימצא בו עניין . הספר יצא לאור לראשונה ב- 1962 .

dyson 9

טקסט תמונה : ג'פרי דייסון המנוח ב- 1962 . עשה את חיי למעניינים יותר .

מחשבת הכדורגל. כל הזכויות שמורות.

אינני יודע אם הייתי נדרש לכתוב את הפוסט הקונקרטי הזה לולא קראתי את רשימתו (המעניינת) של מר נדב יעקובי בעיתון "ידיעות אחרונות" מ- 1 במאי 2014 "קריסת הקונספציה" , ואילולא האזנתי לפרשנות הטריוויה חסרת הערך של מר אלי אוחנה בשני השידורים הישירים של משחקי הגומלין בחצי גמר ליגת האלופות , באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 :4 וצ'לסי – אתלטיקו מדריד 1 : 3 . העיתונאי ושדרן ערוץ 5 בכבלים מר נדב יעקובי קובע באופן גורף על סמך הפסד אחד בלבד כי השיטה של פפ גוארדיולה (הכוונה לשיטת ריבוי המסירות והחזקה בכדור) איננה מתאימה לשחקני (ואוהדי) באיירן מינכן .

nadav yaacobie 1

טקסט קטע עיתונות : 1 במאי 2014 . העיתון "ידיעות אחרונות" . נדב יעקובי ממהר להסיק בביטחון כי קונספציית מחשבת הכדורגל של מאמן באיירן מינכן פפ גווארדיולה קרסה לאחר תבוסת קבוצתו לריאל מדריד 0 : 4 . אני מטיל בכך ספק . עוד חזון למועד . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

אנוכי אוהב להקשיב למר נָדָב יַעֲקוֹבִּי . הוא עיתונאי נבון , אולם אינני מסכים לדעתו זאת וחושב כי לתבוסה 0 : 4 נגד ריאל מדריד ב- 29 באפריל 2014 יש סיבות נוספות גלויות ונסתרות . סיבות שאני לא יודע אותן ואני מניח שגם נָדָב יַעֲקוֹבִּי לא מודע להן ו/או לחלק מהן . חבל שנָדָב יַעֲקוֹבִּי איננו טס למינכן כדי לברר ישירות עם פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה את פשר התבוסה הבלתי צפויה וגורמיה , ומעדיף לכתוב Off tube ולהסיק מסקנות כה נמהרות ממקום מושבו בתל אביב . אנוכי מלא הערכה ל- פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ויוהאן קרויף ולמחשבת הכדורגל שלהם . שיטת ריבוי המסירות וההחזקה בכדור ועמה הניסיון להשיג עדיפות מספרית בשטחים שונים במגרש בואכה לשטח "ההוצאה להורג" (רחבת ה- 16 של היריב) – היא מהות תורת הכדורגל . אופי ומשך השליטה בכדור על פי גרסת ומחשבת פפ גוארדיולה נועד להשיג בסופו של דבר יתרון מספרי בשטחי ההוצאה להורג על מנת להכריע את המשחק , אולם מקיים גם את המשוואה כי באותה כמות הזמן בה אתה מחזיק ושולט בכדור, היריב שלך (שאינו מחזיק בכדור) משולל יוזמה ואופציות אופנסיביות שיכולות לסכן אותך . אני מת לפגוש ולשוחח עם פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה . בעיניי הוא נֶכֶס מפני שהוא אדם חושב ומתכנן ומסיק מסקנות באופן הגיוני על סמך עובדות . הספרדי פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה , ההולנדי יוֹהָאן קְרוֹיְף , והאיטלקי אָרִיגוֹ סָאקִי מאמנה של "מִילָאן" הפכו את כולנו לצופי טלוויזיה מאושרים יותר . כמי שניווט בשנים ההן את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית עשיתי כל מאמץ ׁ(בסיוע ידידי ב- RAI וב- EBU) להביא קטעים נבחרים של קבוצת מִילָאן הנפלאה (שיחקו בשורותיה אז השלישייה הולנדית פְרָנְק רָיְיקָארְד, מָרְקוֹ וַואן בָּאסְטֶן, ורוּד חוּלִיט) לידיעת צופי הטלוויזיה בארץ . אָרִיגוֹ סָאקִי אז כמו פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה עכשיו הפך את חיי למאושרים יותר . אי אפשר יהיה לשכוח לזמן רב את מהפכת הכדורגל שחולל פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה במועדון ברצלונה. באותה מידה של הערכה ניתן לדבר על האיטלקי וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ, ההונגרי גוּסְטָב שֶבֶּש, הגרמני סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר , והבריטי אָלְף רָאמְזִי .

תורת משחק הכדורגל היא פשוטה בעיקרה . כדי להשיג יתרון ולנצח אתה חייב להבקיע את שער היריב פעם אחת יותר ממנו . החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי בלבד אולם חשוב . בשעה שקבוצתך מחזיקה בכדור באמצעות ריבוי מסירות , גם אם היא איננה מאיימת במישרין על שער היריב , היא מונעת ממנו לאיים עליה . החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי אולם הנתון מכיל בתוכו תכנון מהלכי התקפה הנובעים מאותה החזקת הכדור וחיפוש תמידי של פרצות בהגנת היריב , ומעניקים לו מימד ופרטים מעשיים . ובכן , אתה יכול להבקיע שער שנובע מיתרון אישי באחד על אחד , נאמר כמו יכולת אישית ווירטואוזית של הברזילאי גָארִינְצָ'ה (Garrincha) , שניחן בשליטה אבסולוטית בכדור וגם ביכולת שלו להפוך יתרון אישי ליתרון קבוצתי בו הוא מזין את חבריו החלוצים בדרך להבקעת שערים. אתה יכול להבקיע שער על סמך יכולת אישית בהיותך בועט מחונן של בעיטות חופשיות , נאמר כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדֹונָה . אתה יכול להבקיע שער בנגיחה בהרמת כדור ממצבים נייחים נגיד כמו כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ו/או סֶרְחִיוֹ רָאמוֹס , ואתה יכול להבקיע שער שנובע מהשגת יתרון ועדיפות מספרית בשטחים גלויים ו- "מתים" ובמצבים שונים אחרים במגרש , וגם בהתקפות מתפרצות פתאומיות , נאמר כמו השער השלישי בדקה ה- 34 של כּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ במשחק באיירן מינכן – ריאל מדריד הסתיים בתבוסה 0 : 4 לרעת באיירן מינכן . כולם זוכרים כי שלישיית המחץ של ריאל מדריד קָארִים בֵּנְזָאמֶה , גָארֶת' בֵּיְיל , ו- כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ השיגה יתרון מספרי על זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה בשטח "ההוצאה להורג" של באיירן מינכן באותה הדקה ה- 34 ההיא , ולכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא היה כל קושי בסופו של דבר להכניע את מַנוּאֵל נוֹיֶיר . רעיון ההכרעה של פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה נובע בבסיסו ממחשבת הכדורגל שלו הקובעת כי השליטה בכדור והחזקתו לאורך זמן באמצעות שיטת ריבוי מסירות ותנועה שוטפת וחילופי מקומות בין השחקנים בכל אגפי המגרש , תוך חיפוש מתמיד אחרי כשלים בהגנת היריב , כמו גם מסירות עומק לאחר חדירת שחקניו ל- "שטחים מתים" מעבר לקו ההגנה של הקבוצה היריבה – מעניקה בסופו של דבר יתרון לקבוצתו . אנוכי אסיר תודה ל- פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ולפילוסופיית המשחק שלו , ולברצלונה ובר מזל שהקבוצה הזאת משחקת כדורגל כה שובה עין בתקופת חיי המאוחרת .

בהיותי איש טלוויזיה בעל קריירת עבודה ממושכת הזדמן לי לראות מקרוב אלפי משחקי כדורגל בארץ ובעולם . אני אוהב כדורגל ואת ההיסטוריה של הכדורגל מגיל צעיר מאוד . המאמן האיטלקי רב המוניטין וויטוריו פוצו זכה ב- בכורה העולמית עם נבחרת איטליה בשני מונדיאלים רצופים , במונדיאל איטליה 1934 ומונדיאל צרפת 1938 . נבחרת איטליה בזמנו כמו נבחרות אירופיות מצטיינות אחרות הונגריה , צ'כוסלובקיה , אוסטריה , אנגליה , גרמניה , וספרד ביססו את שיטת המשחק שלהן על שני מגינים , שלושה רצים בתוכם בלם מרכזי ועל חמישה חלוצים בהם חלוץ מרכזי , שני קיצונים באגף ימין ושמאל , ושני קשרים . פרשני הכדורגל ובראשם הוגו מייזל הגדירו את העמדת השחקנים במגרש בשנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה באמצעות המונח "WM" . וויטוריו פוצו (1968 – 1886) התמודד בימים ההם מול מוחות כדורגל נודעים כמו המאמן האוסטרי הוגו מייזל , המאמן האנגלי הרברט צ'פמן (אנגליה לא נטלה חלק בשלושת המונדיאלים הראשונים של 1930 , 1934 , 1938) , המאמן ההונגרי אודון נאדאש , המאמן הספרדי אמדאו גארסיה דה סאלאזאר , המאמן הצרפתי ג'ורג' קימפטון , המאמן הגרמני אוטו נרז , המאמן השווייצרי הנרי מילר , וגם אחרים – ושינה משהו . הוא יצר שיטה חדשה של העמדה במגרש שנקראה בשעתו 2 – 3 – 2 – 3 . שני מגינים , שלושה קשרים הגנתיים , שני קשרים התקפיים , ושלושה חלוצים . במונדיאל 1934 ביסס את משחק נבחרת איטליה על הקשר ג'וזפה מיאצה , על החלוץ ראיימונדו אורסי (שחקן כדורגל ארגנטיני שקיבל אזרחות איטלקית) , ועל הקשר ההגנתי לואיז "לואיזיטו" פליפה מונטי (אף הוא כדורגל ארגנטיני ששיחק בנבחרת ארגנטינה במונדיאל 1930 ואח"כ התאזרח באיטליה) . במונדיאל 1938 התבסס וויטוריו פוצו על שחקן ההתקפה הנפלא שלו החלוץ המרכזי סילביו פיולה וכמובן על הקשר הוותיק ג'יוזפה מיאצה . וויטוריו פוצו היה לא רק אדם חושב בעל אוטוריטה וכריזמה של ידען – רב אומן במדע כדורגל , אלא מחנך בעל עקרונות שהשחקנים שלו העריצו אותו .

pozzo 1

טקסט תמונה :  10 ביוני 1934 . מונדיאל איטליה 1934 . רומא . וויטוריו פוצו (בחליפה משמאל) ניצב עם נבחרת איטליה על כר הדשא באִצטדיון הכדורגל של רומא דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל נגד נבחרתה של צ'כוסלובקיה .זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויטוריו פוצו , השוער ז'אן פיירו קומבי , אטיליו פראריס ה- 4 , לואיג'י אלמאנדי , לואיז "לואיזיטו" מונטי , אנריקו גואיטה . זיהוי הכורעים משמאל לימין : לואיג'י ברטוליני , ריימונדו אורסי , טסיו מונז'ליו , ג'וזפה מאצה , בורל , ודה מאריה . 

הערה : לואיז "לואיזיטו" מונטי נולד באיטליה ב- 24 ביולי 1901 . הוריו היגרו לארגנטינה כמה שנים אח"כ . לואיז מונטי שיחק כמגן – בלם במדי נבחרת ארגנטינה שזכתה במקום השני במונדיאל הראשון שנערך ב- 1930 במונטבידאו בירת אורוגוואי . ארגנטינה הפסידה במשחק הגמר לאורוגוואי בתוצאה 4 : 2 . (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

pozzo 2

טקסט תמונה : 19 ביוני 1938 . מונדיאל צרפת 1938 . פאריס . מאמן נבחרת איטליה וויטוריו פוצו (במרכז בז'אקט שחור) לקח עמו למונדיאל צרפת 1938 רק שלושה שחקנים מההרכב הישן של 1934 . כאן במרכז התמונה (בז'אקט כהה) הוא מניף בפעם השנייה ברציפות בפאריס את גביע העולם בכדורגל ע"ש ז'יל רימה לאחר שאיטליה ניצחה לפני דקות ספורות במשחק הגמר את נבחרת הונגריה בתוצאה 4 : 2 .זיהוי השחקנים האיטלקיים העומדים בשורה האחורית משמאל לימין : שני אנשים לא מזוהים , אמדאו ביאבטי (Biavati  Amadeo) , איש לא מזוהה , המאמן וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo) , סילביו פיולה (Piola Silvio) , איש לא מזוהה מאחור , ג'יובאני פרארי  (Ferrari  Giovanni בעל מצח גבוה) , ג'ינו קולאוסי (Colaussi  Gino מסורק לאחור) , ושבעה אנשים לא מזוהים . זיהוי השחקנים האיטלקיים הכורעים משמאל לימין : יוגו לוקאטלי (Locatelli  Ugo), ג'וזפה מיאצה (Meazza Giuseppe ), אלפרדו פוני (Foni Alfredo), השוער אלדו אוליביירי (Oliveieri  Aldo בחולצה שחורה) , פייטרו ראבה ( Rava  Pietro) , מישל אנדריאולו (Andreolo  Michele) , ואיש לא מזוהה . יושב מלפנים : פייטרו סרנטוני (Serantoni  Pietro). שחקני נבחרת איטליה היו מוכנים למות עבור המנהיג, המחנך, ומאמנם וויטוריו פוצו.(באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאמן נבחרת הונגריה בשנים 1954 – 1949 גוסטב שבש הקים בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה קבוצת חשיבה הונגרית לידו שהורכבה ממאמני כדורגל הונגריים בעלי מוניטין,  מרטון בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויינו קאלמאר. תפקידה היה למצוא פתרונות כיצד ניתן ליצור עדיפות מספרית בשטחים שונים מגרש כדי להגיע בסופו של דבר להכרעה ליד השער . ל- קבוצת החשיבה ההונגרית הזאת הייתה משמעות עצומה . היא הייתה הראשונה שיצרה את המושג "Wall – Pass" בו חיבור מסירות כפול בין שני שחקנים משיג עדיפות על שחקן בודד ואח"כ פיתחה והרחיבה udhcav את רעיון "The Third Man Theory" במשחק הכדורגל . מחשבת הכדורגל של קבוצת המחקר הזאת טענה כי כי אם שני שחקני התקפה טובים ממגן אחד , אם כך שלושה טובים משניים וכן הלאה . מחשבת הכדורגל ההונגרית בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה עמדה על כך כי השגת עדיפות מספרית על היריב בשטחים שונים על כר הדשא היא תנאי לניצחון . לשם כך נחוץ גם כושר גופני בתוספת שליטה וטיפול מיטביים בכדור . תפישת הכדורגל ההונגרית הייתה דומיננטית ומכריעה . העמדת שחקני הונגריה על כר הדשא הייתה שונה מהמקובל . החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי הוסט לסירוגין מהעמדה הקדומנית שלו לאחור והרץ הימני יוזף בוז'יק הועלה קדימה לשמש כרץ תוקף שתוך בשורת החלוצים . ב- 25 בנובמבר 1953 הביסה הונגריה באצטדיון "וומבליי" בלונדון את נבחרת אנגליה בתוצאה 6 : 3 . מערך המשחק ההונגרי הוציא את הנבחרת האנגלית בראשה המאמן וולטר ווינטרבוטום משלוותה . שחקני אנגליה ומאמנה וולטר ווינטרבוטום לא קראו את מפת הקרב ששורטטה ע"י גוסטב שבש , מרטון בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי , ויינו קאלמאר והובסו שוב חצי שנה אח"כ במאי 1954 ב- "נפ סטדיון" בבודפשט שוב במשחק הגומלין והפעם בתוצאה המכרעת 7 : 1 .

sebes 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . מאמן נבחרת הונגריה בכדורגל גוסטב שבש (משמאל חובש בארט שחור) ועוזרו גיולה מאנדי (במרכז) נחשבו לצוות המוחות הטוב באירופה ובעולם כולו . בדיעבד התברר כי  זה לא הספיק נגד המאמן המערב גרמני ספ הרברגר . (באדיבות הטלוויזיה הונגרית MTV . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשנים 1975 ו- 1978 יצא לי להיפגש עם קפטן נבחרת אנגליה בשנים ההן הרץ הימני בילי רייט וקפטן נבחרת הונגריה הקשר השמאלי פרנץ פושקש . שניהם הסבו את תשומת לבי לרעיון תיאוריית "האדם השלישי" שהגתה קבוצת החשיבה ההונגרית ההיא של מרטון בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי , ויינו קאלמאר . מסמך החשיבה ההונגרית אודות "האדם השלישי" היה מסווג ונשמר כסוד מדינה . הוא הוסתר מעינם של מומחי הכדורגל בעולם . בילי רייט אמר לי ב- Workshop טלוויזיה שערכו ה-BBC ו- ITV בלונדון באוקטובר 1975 (הבוס שלי אלכס גלעדי ואנוכי נטלנו בה חלק על חשבוננו), כי בעקבות שתי התבוסות של אנגליה להונגריה היה ברור לכולם כי הכדורגל הוא אולי משחק פשוט אולם נועד לאנשים חושבים . פרנץ פושקש שח לי בפגישה עמו ב- 1978 במדריד כי שחקני נבחרת הונגריה והוא כקפטן בראשם רחשו הערכה גדולה לגוסטב שבש מפני שהיה מנהיג ספורט מתכנן וחושב . גיולה מאנדי מאמן נבחרת ישראל בכדורגל (בשנים 1962 – 1959) ומי שהיה עוזרו ויד ימינו של גוסטב שבש בנבחרת הונגריה , אמר כאן בארץ , "כי קפטן הונגריה פרנץ פושקש היה לא רק כדורגלן מחונן אלא בעל גם אישיות מקורית , אופטימית , ומעניינת . הוא הבין את משחק הכדורגל באותה הרמה בה הכנר והמנצח ניקולו פאגאניני הבין את המוסיקה" .  כל זה לא הספיק להונגריה ב- 4 ביולי 1954 במשחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 נגד נבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר . הונגריה הפסידה במפתיע במשחק החשוב ביותר שלה בגמר מונדיאל שווייץ 1954 באצטדיון "וואנקדורף" בברן למערב גרמניה 2 : 3 .

third man

טקסט מסמך : משמאל : "The Third Man" שם הפוסט המפורט שדן במסמך . בתמונה נראים משמאל שאנדור קוצ'יש וזוטאן ציבור (בחולצות כהות) עולצים לאחר הבקעת אחד השערים במשחק הניצחון הגדול 6 : 3 של הונגריה על אנגליה באצטדיון "וומבליי" בלונדון ב- 25 בנובמבר 1953 . השוער האנגלי גִיל מֵרִיק והמגן שלו אלף ראמזי נראים מאוכזבים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בין השנים 1954 – 1949 ועד משחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 ב- 4 ביולי 1954 ב- ברן (Bern), ניצחה הונגריה ב- 35 משחקים בינלאומיים רצופים . גוסטב שבש ופרנץ פושקש עצמו הגו את הרעיון האופנסיבי , "כי על כל שער שהונגריה תספוג – היא תבקיע שניים" . אולם לא לעולם חוסן . נבחרת הונגריה הגיעה למונדיאל שווייץ 1954 בשיא יכולתה . היא הביסה בבית המוקדם את דרום קוריאה 9 : 0 ואת מערב גרמניה של ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן בתוצאה 8 : 3 (גרמניה שיחקה עם שבעה שחקני מילואים) אולם איבדה את פרנץ פושקש שנפצע קשה בקרסולו לאחר התקלות עם הבלם הגרמני וורנר ליבריך . ברבע הגמר ניצחה הונגריה את סגנית אלופת העולם ברזיל 4 : 2 ללא פרנץ פושקש . בחצי הגמר גברה הונגריה שוב ללא פרנץ פושקש על אלופת העולם היוצאת אורוגוואי 4 : 2 לאחר הארכה. במשחק הגמר נגד מערב גרמניה חזר פרנץ פושקש להרכב ובאמת הונגריה צעדה ביתרון 2 : 0 כבר בדקה השמינית משער של פרנץ פושקש עצמו וזולטאן ציבור אולם הגרמנים הִשוו מיד בדקות 10 ו- 18 משערים של מקס מורלוק והלמוט ראהן . בדקה ה- 83 הבקיע הלמוט ראהן את שער הניצחון ומערב גרמניה זכתה באופן סנסציוני בתוצאה 3 : 2 . עולם הכדורגל הוכה בתדהמה . ממשלת הונגריה פיטרה מייד את גוסטב שבש וקבוצת החשיבה שלו נעלמה . שמו של המאמן הגרמני ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן עלו לגדולה.

herberger 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . מימין, ספ הרברגר (בן 57) מאמן מערב גרמניה ומשמאל, עוזרו הלמוט שן (בן 39) מתכננים את מהלכי נבחרתם במשחק הגמר נגד נבחרת הונגריה הפייבוריטית . (באדיבות ZDF ו- ARD . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

herberger 2

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . מונדיאל שווייץ 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" בברן . זוהי אחת מתמונות הטלוויזיה המדהימות שהפיקה רשת הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG שכיסתה את מונדיאל שווייץ 1954 גם באמצעות 11 (אחד עשר) שידורים ישירים . חידוש טלוויזיוני וטכנולוגי מפליג בימים ההם .  SRG מתעדת כאן את אחדות ולכידות השחקנים בנבחרת המערב הגרמנית שניות ספורות לאחר הענקת גביע העולם ע"ש ז'יל רימה לקפטן מערב גרמניה פריץ וואלטר . זיהוי העומדים משמאל לימין נרגשים ושלובי ידיים : המאמן הלאומי ספ הרברגר (בן 57 במעיל גשם) , פריץ וואלטר (בן 34) , השוער טוני טורק (בן 35) , ומבקיע שער הניצחון במשחק הגמר הלמוט ראהן (בן 29) . חלפו רק תשע שנים מתום מלחמת העולם ה- 2 ונבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר נציגה של מדינה חרבה זוכה להפתעת כל בגביע העולם בכדורגל לאחר ניצחון דרמטי 3 : 2 על נבחרת הונגריה בראשות המאמן גוסטב שבש והקפטן ההונגרי רב המוניטין פרנץ פושקש . (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

לראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים העבירה הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG בשידור ישיר ב- 4 ביולי 1954 מאצטדיון "וואנקדורף" את משחק הגמר הסנסציוני בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה הפייבוריטית 3 : 2 . כ- 6.000000 (שישה מיליון) צופי טלוויזיה ברחבי מערב ומזרח אירופה צפו בשידור הישיר . אין כל זכר צילומי ב- Video מהמשחק המפורסם והמפתיע הזה מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את סיגנל ווידיאו . הם ידעו להקליט רק Sound . תמונות פילם דהויות הן הזיכרון היחיד מ- המשחק המרעיש ההוא . רק בשנת 1956 פרצו מהנדסי האלקטרוניקה של חברת AMPEX האמריקנית ובראשם צ'ארלס גינזבורג את הדרך ולמדו להקליט ולשַמֵר את תמונת ה- Video . ההמצאה המרהיבה של AMPEX שינתה את פני הטלוויזיה לעַד .

vtr 1

טקסט תמונה :  שנת 1956 . זוהי מכונת ה-  VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) הדור הראשון פרי המצאתה המופלאה של חברת האלקטרוניקה האמריקנית AMPEX ובראשה המהנדס צ'ארלס גינזבורג . מכונת ה- VTR יכולה להקליט סיגנל Video על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5  ס"מ). ההמצאה הטכנולוגית הזאת שינתה את פני הטלוויזיה לעַד. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

srg 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 צלם ואחת המצלמות האלקטרוניות של רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG  ש- משתתפת בכיסוי טורניר גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954 . (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

srg 2

טקסט תמונה  :  מונדיאל שווייץ 1954 . זוהי אחת מתחנות המִמְסַר בגל קצר (Microwave)  של רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG  ושל הדואר השווייצרי שהעבירו את סיגנל השידור הטלוויזיוני הקרקעי של SRG לכל רחבי מערב ומזרח אירופה . הערכת ה- EBU שזה עתה נוסד קבעה כי 6.000000 (שישה  מיליון) צופי טלוויזיה בכל רחבי אירופה ראו את השידור הישיר של משחק הגמר ביום ראשון – 4 ביולי 1954, בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה בתוצאה הסנסציונית 3 : 2. ברור שלא ניתן היה אז להעביר את סיגנל המשחק ליבשות אחרות בעולם בהיעדר תקשורת לוויינים . (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הצפייה הטלוויזיונית ב- 4 ביולי 1954 במשחק הסנסציוני מערב גרמניה – הונגריה 3 : 2 הייתה חד פעמית . מי שראה את המשחק בטלוויזיה היה בר מזל . כאמור אין שום זכר צילומי Video ממנו מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם למדו להקליט את התמונה האלקטרונית . הם ידעו להפיק אותה אך לא לשַמְרָה .

במונדיאל שוודיה 1958 הביא מאמן נבחרת ברזיל וויסנטה פאולה לכר הדשא את שיטת המשחק החדשנית שלו , 4 – 2 – 4 . נבחרת ברזיל בשורותיה שיחקו גאוני כדורגל כמו גארינצ'ה , פלה , ודידי ומוציא לפועל ברמתו של וואווה , ניצחה במשחק הגמר בסטוקהולם את נבחרת שוודיה 5 : 2 וזכתה לראשונה בתולדותיה בבכורה העולמית . וויסנטה פאולה נראה כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת ריו דה ז'אניירו אולם הוא היה בכל מקרה איש חושב ופרופסור לכדורגל .

feola 1

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958 . סטוקהולם . תמונת הסיום של מונדיאל שוודיה 1958 . ברזיל היא אלופת העולם בכדורגל לאחר שניצחה את שוודיה במשחק הגמר בתוצאה 5 : 2 . המאמן , המחנך , ומנהיג הכדורגל הברזילאי וויסנטה פאולה מקיים את הבטחתו ומצטלם עם חניכיו . הוא ניצב ראשון משמאל יחד עם שחקניו . כורע ראשון מימין עוזר המאמן אמאראל. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויסנטה פאולה , דז'אלמה סאנטוס , זיטו , הקפטן הידראלדו לואיז בליני עם הגביע (הכדורגלן היפה ביותר באליפות) , נילטון סאנטוס , אורלאנדו , והשוער ג'ילמאר. זיהוי הכורעים משמאל לימין : גארינצ'ה , דידי , פלה , וואווה , זאגאלו , ועוזר המאמן אמאראל . (באדיבות SVT ו- TV  GLOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המאמן האנגלי אלף ראמזי הצעיד את נבחרתו לזכייה היסטורית ראשונה (ואחרונה עד כה) במונדיאל אנגליה 1966 .  אנגליה ניצחה במשחק הגמר ב- 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" את מערב גרמניה 4 : 2 לאחר הארכה . מומחי הכדורגל האנגליים החמיאו לאלף ראמזי שביסס את תורת הכדורגל שלו על "The Wingless Wonders" והפעיל קבוצה מתואמת ברשותם של עושה המשחק בובי צ'ארלטון , הקפטן בובי מור , אלאן בול , נובי סטיילס , ג'ף הרסט , רוג'ר האנט , מרטין פיטרס , הבלם ג'קי צ'ארלטון , שני שחקני ההגנה הבלתי נלאים שלו בעלי כושר גופני עדיף ג'ורג' כהן וראמון ווילסון , וכמובן שוער נפלא ברמתו של גורדון בנקס . אלף ראמזי איש צנוע בעל עקרונות היה מאמן מוערך ביותר ע"י צוות שחקניו . הם האמינו במחשבת הכדורגל שלו , בקבלת ההחלטות שלו , ובמנהיגות שלו . הוא עשה חשבון לתמונה הכללית ולא לפרט כזה ו/או אחר . כשהחליט להוציא מההרכב את החלוץ הפופולארי ג'ימי גריבס בתום שלושת משחקי השלב המוקדם ולהציב במקומו במשחק רבע הגמר נגד ארגנטינה את ג'ף הרסט האנונימי (פחות או יותר אולי נכון יותר לומר פחות מפורסם מג'ימי גריבס) , איש לא זקף גבה . היה ברור שהדבר נעשה לצורך השלמת רעיון התוויית הדרך בדרך לזכייה במונדיאל אנגליה 1966 . 

kivity 1

טקסט תמונה :  מונדיאל אנגליה 1966 . השדר והעיתונאי נסים קיוויתי (יליד 1926 , בן 40 בתמונה) איש רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC מראיין חלק משחקני סגל נבחרת אנגליה ואת מאמנם אלף ראמזיי. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המאמן אלף ראמזיי , ג'ימי גריבס , ג'ורג איסטהאם , פיטר בונטי (השוער המחליף של גורדון בנקס) , נסים קיוויתי , והבלם גבה הקומה ג'קי צ'ארלטון . (התמונה באדיבות נסים קיוויתי ו- BBC) .

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה . לונדון . נסים קיוויתי (משמאל) היה מוסד שידור נכבד בפני עצמו זמן רב לפני בני דוֹרי . הוא היה שַדָּר ועיתונאי מוכשר משכמו ומעלה. כאן הוא מארח בשנות ה- 60 בעמדת השידור באִצטדיון "וומבלי" בלונדון את שחקן התיאטרון והקולנוע הישראלי הנודע חיים טופול . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור חבות לנסים קיוויתי חוב עולם . כעבור שנים סיפר לי : "יואש אלרואי, לא תאמין לי אבל חיים טופול שימש לעת מצא פרשן כדורגל טוב בשידורי ה- BBC שלי בלונדון". (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אנגליה זכתה בגביע העולם בכדורגל ב- 1966 וה- BBC ועובדיו בראשות שני המבצעים הראשיים והדגולים של הרשת מנהל הספורט המנוח בראיין קאוגיל (Bryan Cowgill) והמפיק-בימאי המנוח אלק וויקס (Alec Weeks) – זכה במדליית זהב על כיסוי טלוויזיוני היסטורי בלתי נשכח . אלק וויקס ידיד אישי שלי היה אחד מעמודי התווך שסייע בידי לחקור ולכתוב את הספר עב הכרס שלי "השער שהיה ו/או לא היה" ששדן ועוסק בהפקת הטלוויזיה הווירטואוזית של ה- BBC במונדיאל אנגליה 1966 . בפעם הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים והטלוויזיה הבינלאומית , כוסו כל 32 המשחקים בטורניר באמצעות שמונה ניידות שידור אלקטרוניות והועברו בשידורים ישירים באמצעות לווייני התקשורת של חברת COMSAT האמריקנית . אין זה כמובן דבר של מה בכך . מדובר במבצע טלוויזיה ארוך , מורכב , ומסובך שדרש מאנשי ה- BBC היערכות קפדנית במשך שנתיים ימים . ברור שפרק נרחב בספר "השער שהיה ו/או לא היה" עוסק בשער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט בדקה ה- 100 של ההארכה שהעלה את אנגליה ליתרון 3 : 2 במשחק הגמר נגד מערב גרמניה , מדוע אושר ללא כל היסוס ע"י הקוון האזרי – רוסי טופיק באחראמוב ושופט המשחק המרכזי השווייצרי גוטפריד דינסט , והאם עמדו לרשות ה- BBC הכלים הטלוויזיוניים המתאימים בעת ההיא כדי להוכיח האם השער השלישי היה באמת חוקי . ההתכתבויות שלי עם אלק וויקס נשמרו והן מופיעות כמסמכים מצולמים בספר הנ"ל .

התמונה הבאה שצולמה בשבת אחה"צ של 30 ביולי 1966 בתוך ניידת השידור הבריטית היא צירוף מקרים מעניין . בימאי ה- BBC אלק וויקס מנתב לאוויר בניידת השידור שלו את שחקני נבחרת אנגליה נושאים על כתפיהם את הקפטן שלהם בובי מור מניף את הגביע . רק איש אחד חסר בתמונה : המאמן אלף ראמזי . אלק וויקס סיפר לי כי אלף ראמזי העניו והצנוע לא רצה להצטרף לשחקנים הצוהלים מפני זה היה הרגע שלהם . הוא דחה את הזמנתם להצטרף לחינגה וביקש להישאר בשוליים .

alec weeks

טקסט תמונה : השער הקדמי של ספרו של המפיק – בימאי הדגול אלק וויקס מה- BBC רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה , הקרוי , "Under Auntie's Skirts" . אלק וויקס (מימין, מרכיב Headset) מביים את תמונת הניצחון . ספר חובה לכל איש טלוויזיה באשר הוא . (באדיבות אלק וויקס) .

המאמן הגרמני הלמוט שן הוביל את נבחרת מערב גרמניה לזכייה שנייה במונדיאל גרמניה 1974 עשרים שנה לאחר זכייתה הראשונה במונדיאל שווייץ 1954 . נבחרת גרמניה ניצחה במשחק הגמר ב- 7 ביולי 1974 במינכן את הולנד תחת שרביט האימון של ריינוס מיכאלס והקפטן שלו יוהאן קרויף בתוצאה 2 : 1 . מחשבת הכדורגל (המעשית) של הלמוט שן ושל הקפטן שלו גברה על זאת של ריינוס מיכאלס למרות שבשורות נבחרת הולנד כיכב ווירטואוז כדורגל בשם יוהאן קרויף .

schon 1

טקסט תמונה : 7 ביולי 1974. האצטדיון האולימפי במינכן בתום משחק הגמר של מונדיאל גרמניה 1974 . נבחרת מערב גרמניה ניצחה זה עתה במשחק הגמר את נבחרת הולנד והיא אלופת העולם בכדורגל בפעם השנייה בתולדותיה . זיהוי היושבים בשורה הקדמית משמאל לימין : אולריך "אוּלִי" הֶנֶס (חתוך) , יוסף "יופ" היינקס , ריינר בונהוף, המאמן הלמוט שון מחזיק בגביע, הקפטן פרנץ בקנבאואר, הורסט דיטר הדגס , האנס הוברט פוגטס , וברנד הולצנביין . זיהוי היושבים בשורה מאחור מימין לשמאל : דיטר הרצוג , גרד מילר , יורגן גרבובסקי , פאול ברייטנר , האנס שווארצנבק , ושני אנשים לא מזוהים . (באדיבות שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ZDF ו- ARD . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בטרם אני חובר לפפ גוארדיולה ויוהאן קרויף אני מבקש להתעכב בקצרה על תקופתו של מנהיג הכדורגל האיטלקי אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) במונדיאל ספרד 1982. אנצו בירזוט (2010 – 1927) הוא דור שני אולי שלישי בשורת מאמני כדורגל איטלקיים בכירים שקמה אחרי המנהיג והמאמן האגדי וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo) . קדמו לו בשנות ה- 50 , 60 , ו- 70 של המאה שעברה פאולו מאצה , אדמונדו פאברי , ופרוציו וואלקארגי . אנצו בירזוט התמנה למאמן נבחרת איטליה ב- 1975 ו נשא במשרה עד 1986 . צריך לזכור שהוא זה שהביא את גביע העולם שוב ובפעם השלישית לאיטליה במונדיאל ספרד 1982 לאחר זכייתה השנייה והאחרונה ב- 1938 עד אז .

ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים , איטליה – ברזיל 3 : 2 . ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס . פאולו רוסי הבקיע שלושה שערים לזכות נבחרת איטליה . השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ . הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין . המשחק יצא לדרך ב- 17.15 . פאולו רוסי קבע 1 : 0 בדקה ה- 5 . סוקראטס הִשווה ל- 1 : 1 בדקה ה- 12 . פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2 : 2 בדקה ה- 68 . ואז הגיע שער הניצחון של פאולו רוסי בדקה ה- 74 . נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff) . בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile) , ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea) , פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati) , ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini) . במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti) , מארקו טארדלי (Marco Tardeli) , ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni) , וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali) . חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi) . על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות של ההרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli) , ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi) , פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם .

lebenstein 7

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' בירושלים . מנחה האולפן מר דני לבנשטיין (משמאל) מראיין את הפרשן אמציה לבקוביץ' (מימין) . (צולם מ- iphone . באדיבות ערוץ 1) .

lebenstein 3

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . גב' אורלי יניב מגישה את אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' .(צולם מ- iphone . באדיבות ערוץ 1) .

lebenstein 5

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' בירושלים . מנחה האולפן מר דני לבנשטיין (מימין) מראיין את הכדורגלן הבינלאומי יעקב כהן (משמאל) . (צולם מ- iphone . באדיבות ערוץ 1) . 

lebenstein 4

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . גב' אורלי יניב מגישה את אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' .(צולם מ- iphone . באדיבות ערוץ 1) .

lebenstein 6

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . אולפן גביע העולם בכדורגל ספרד 82' בירושלים . מנחה האולפן מר דני לבנשטיין (מימין) מראיין את שופט הכדורגל משה אשכנזי ז"ל (משמאל) . (צולם מ- iphone . באדיבות ערוץ 1) .

איטליה הייתה נבחרת חזקה , מאוזנת , ויציבה ובעלת כושר גופני פנטסטי . המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר . לפתע הכול התחבר לה . צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה . תיקו אפס נגד פולין , תיקו אחת נגד פרו , ושוב תיקו אחת נגד קָמרון . פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נקודות ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות . הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית .

brasil 1

טקסט תמונה : זוהי נבחרת ברזיל הנפלאה במונדיאל ספרד 1982 שלא נזהרה דיה מול איטליה והפסידה 3 : 2 . כורעים מימין לשמאל ראשון ושני : אלכסיו אסיס אדר וזיקו (שמו המלא : ארתור אנטונס קוימברה) . כורעים רביעי וחמישי מימין לשמאל אנטוניו קארלוס סרזו והקפטן אוליביירה בראזיליירו סוקראטס . עומד שלישי מימין לשמאל : רוברטו פלקאו . עומדים חמישי ושישי מימין לשמאל : המגינים חוזה ברנארדי אוסקאר , חוזה פררייה ליאנדרו והשוער וואלדיר ארודה פרז . (RTVE  ו- FIFA) .

ביום משחק הגמר , יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו , שהפכה במהרה לעכורה. סולי מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד . עד עתה הוא עשה זאת Off  Tube מהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד. הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש. אני התנגדתי. דה עקה, עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד . עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי שפיגלר , ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי . מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים . מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית אז בראשות טוביה סער ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל . שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור . הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל , כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר" , על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off  Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . פארסה . השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים . תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר . השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית , נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים , יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל . כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוסף "טומי" לפיד ז"ל  כדי לרצות את יוסף בר-אל ואנשיו . אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש הזה מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר . עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השדר בשפה הערבית . מאוחר יותר סייע לי נקדימון "נקדי" רוגל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה . שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה .

המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון הטלוויזיוני לא היה אישי אלא עקרוני אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים , דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל טומי לפיד התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . התנגדתי לכך בכל תוקף . השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי . טומי לפיד כעס עלי מאוד וטען שאני ממרה את פיו . "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור , הוא ממילא פטפטן מאוס וחסר תקנה" , פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר . מנכ"ל רשות השידור היה הרבה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית מאשר לי . יוסף "טומי" לפיד ז"ל סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן . לא ממוטל'ה השחקן . הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גְדוֹל השחקנים בישראל – אך קְטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן . מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל . הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם . מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף "טומי" לפיד ז"ל נוכח הפרשנות של מרדכי שפיגלר וכלפי אישיותו .

shpigler 1                                                                                                                                               

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 .  מדריד .  אנוכי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומיכה לויירר על רקע הבניין היפהפה של מרכז השידורים הבינלאומי, המרשים, והפונקציונאלי, שהקימה RTVE במדריד והקרוי  Torre Espana . הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל . הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה (הכוונה למלחמת לבנון ה- 1) . אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו ברחבי ספרד עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                         

יוסף "טומי" לפיד ז"ל לא העריך את מרדכי שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב . כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982 , ירה לעברי בכעס , "מה פתאום  שאני אשלם לו . שמרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו" . הוא דרש שאסלק את הפרשן מרדכי שפיגלר מעמדת השידור שלנו ואציב במקומו את השדר בשפה הערבית מר סולומון מוניר . יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית פיטר מיליק הצטרף ליוסף "טומי" לפיד במאבק נגדי , והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לחלוטין לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית . הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום בעמדת השידור לסולומון "סולי" מוניר . "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מניר" , אמר לי והוסיף , "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם , עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר , אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה" , אמר . ברור שסולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי שפיגלר על פניו . לעיתים קרובות מצאתי את עצמי במדריד בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקה של מבצע שידורים ישירים ממושך ומורכב של אירוע הספורט החשוב בתבל , מונדיאל ספרד 1982.

milik 1

טקסט תמונה : ספטמבר  1982 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . פיטר מיליק (מימין) מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כעסקן לא אחראי מנקודת מבטי . תמיכתו הגורפת בהצבת השדר בשפה הערבית סולי מניר בעמדת השידור שלנו באצטדיון "סאנטיאגו ברנביאו" במדריד לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית ובלתי מקצועית . הוא כמו רבים אחרים ברשות השידור לא הבין את מהות תפקידה רב האחריות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמתווכת בתקשורת המונים במסגרת מבצע השידורים הישירים במונדיאל ספרד 1982. במרכז התמונה זוהי עוזרת ההפקה גב' עופרה סתת – מילוא והמפיק אמנון ברקאי .  (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר איטליה – מערב גרמניה 3 : 1. הוא זעק למיקרופון בהתרגשות את  השערים  של איטליה, ושאג בחדווה את שמותיהם של  פָּ – א – וֹ – ל – וֹ     ר – וֹ – סִ – י  ,   מָ – א – רְ – ק – וֹ    טָ – א – רְ – דֶ – לִ – י  , ו – אָ – לֶ – סָ – א – נְ – דְ – ר – וֹ    אָ – לְ – ט – וֹ – בֶּ – לִ – י  כאילו היה איטלקי לכל דבר . קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִנוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 3 : 1 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם . בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה , מניף את הפרס היקר אל על , ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…" , ידעתי שמשימת ספרד 1982 הסתיימה . המטרה הסופית הושגה אך נותרתי חבול ועִם פחות חברים.

bearzot

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה המדהימה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE  ו-  FIFA). 

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו . הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל . הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות . הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים . מיכה לויירר היה מהנדס קול ותקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית , רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות . יֶקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי . הייתה לו אוזן של מוסיקאי , חוש טכני מפותח , דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו . "עבודה זאת עבודה" , נהג לומר לי . הוא ידע לחשוב , להתכונן , ולתכנן . בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה . מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם . הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית . הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בכל מבצע השידורים הישירים הממושך במונדיאל ספרד 1982 . תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים . לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני . טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר , ועלה ברבות השנים אף הוא לגְדוּלָה – לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית . סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות , שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות , בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם . הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני . באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים . הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל , ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות . אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל .

arbel 1

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. תיעוד חשוב של תמונה גרוטסקית. משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלנו ב- IBC  במדריד . סולי מניר חובש אוזניות משדר Off  Tube  מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל . קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו . השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל . אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : יורם ארבל (מניף את ידו הימנית ואומר הנני כאן) , אורי לוי , סולומון "סולי" מוניר (מאחור, מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות) , עוזרת ההפקה עדה קרן , רפי גינת , ומאחור איש השירותים נסים מזרחי (משוחח בטלפון). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                                                                                                       .

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית על ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3 : 3 בתום 120 דקות , ו- 8 : 7 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ') , איננו של נסים קיוויתי . הוא שייך לרפי גינת , האדם השלישי במסע הארוך . רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי ספרד 1982 מן התוכנית "כל בו טק" עליה היה מופקד . הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978 . לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה . דן שילון היה אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 אולם הוא כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור .

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי , אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת . רפי גינת במבט לאחור , לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי . האירוע היה גדול וחשוב משניהם . שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט . רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" . בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט . הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר" . לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט . בתחום הזה הוא לא היה נחוץ . אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה ברוממה והמחזיקים בידם שלטים , "רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל" , או , "יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט" . מצטער לא ראיתי דבר כזה . וויכוח הרייטינג וחשיבות המדרוג בשידורי הטלוויזיה באשר היא , בארץ וגם בעולם , לא ירד מעולם מהכותרות . ההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידור פופולארי מבוקש כזה או אחר" כדי לשפר את המסך והרייטינג נמשכת עד עצם היום הזה .

יוהאן קרויף ו- פפ גוארדיולה

יוהאן קרויף זכה עם קבוצתו ההולנדית אייאקס שלוש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורגל במחצית הראשונה של עשור ה- 70 במאה הקודמת . יוהאן קרויף היה קפטן נבחרת הולנד ויד ימינו של המאמן ריינוס מיכאלס בהיגוי וביצוע רעיון שיטת "הכדורגל הטוטאלי" . ריינוס מיכאלס ויוהאן קרויף (אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בעשור ה- 70 של המאה שעברה) דגלו במשחק מסודר שבנוי על ריבוי מסירות בדרך להכנעת היריב . ב- 1973 נרכש ע"י מועדון הכדורגל של ברצלונה . המועדון הספרדי העשיר שילם הון עתק לאייאקס תמורתו . לאחר ההפסד בגמר מונדיאל  1974 כיכב יוהאן קרויף ב- ברצלונה שם הייתה לו השפעה על שיטת המשחק של המועדון המפואר . יוהאן קרויף (יליד 1947) שיחק במדי ברצלונה בשנים 1978 – 1973 . עשר שנים אח"כ ב- 1988 התמנה יוהאן קרויף למאמן ברצלונה . הוא החל בבניית נבחרת החלומות הברצלונאית שלו שהתבססה על שיטת משחק 3 – 4 – 3 שכוללת בתוכה ריבוי מסירות . יוהאן קרויף צעד במידה רבה באותו המשעול שהתווה עבורו שנים קודם לכן מורו ורבו מאמן הכדורגל ההולנדי ריינוס מיכאלס . הוא השביח את פילוסופיית המשחק "הכדורגל הטוטאלי" שהגה ריינוס מיכאלס . יוהאן קרויף הוא אבי מחשבת הכדורגל החדשה של החזקה בכדור וריבוי מסירות במועדון ברצלונה וב- 1992 זכתה ברצלונה תחת שרביט אימונו בפעם הראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות . אחד משחקני המפתח שלו בקבוצה ההיא היה שחקן הגנה פפ גוארדיולה (Pep Guardiola יליד 1971) . פפ גוארדיולה עצמו התמנה למאמן ברצלונה ב- 2008 במקומו של המאמן ההולנדי פרנק רייקארד שנכשל . פפ גוארדיולה צידד בשיטת המשחק הסבלנית שדוגלת ב- ריבוי מסירות אותה הגה מורו ורבו יוהאן קרויף . יוהאן קרויף שיבח בשעתו ב- 2008 את מינויו של פפ גוארדיולה למאמן ברצלונה . אינני יודע אם יש קשר בין הזדהותו של פפ גוארדיולה עם השקפת עולמו ופילוסופיית הכדורגל של יוהאן קרויף לבין רצונו של יוהאן קרויף בהפקדת של האיש על משרת המאמן בברצלונה ב- 2008 , כאמור במקום פרנק רייקארד. כבר בשנתו הראשונה כמאמן ברצלונה בעונת 2009 – 2008 אימץ כאמור פפ גווארדיולה בלהט ובדבקות במשימה את שיטת המשחק 3 – 4 – 3 של יוהאן קרויף ואת הפילוסופייה שגרסה החזקה סבלנית ומרובת זמן של הכדור באמצעות מסירות חוזרות ונשנות ושינוי מקומות של השחקנים המוסרים במרכז השדה ובאגפים, בד בבד עם חיפוש תמידי של פרצות בהגנות יריביו. ב- 2009 זכה פפ גוארדיולה עם ברצלונה בשלושת התארים של אליפות ספרד, ה- Copa del rey, ובאליפות ה- Champions League לאחר שברצלונה תחת הדרכתו ניצחה במשחק הגמר באצטדיון האולימפי ברומא את הקבוצה האנגלית מנצ'סטר יונייטד 2 : 0 .

שיטת ריבוי המסירות תחת שרביט אימונו של פפ גוארדיולה הפכה לא רק לסמל המסחרי של ברצלונה אלא גם למעין נשק השמדה במשחק כדורגל . אתה צריך רק שחקנים בעלי שליטה טכנית וטיפול בכדור שיודעים למסור איש לרעהו בנגיעה אחת , אתה צריך רק שחקנים בעלי כושר גופני עילאי שמסוגלים לנוע מהר ולהחליף מקומות ביניהם וגם לחדור מאחורי קווי ההגנה של היריב , ואתה צריך שחקנים – מהנדסים חדי עין שיודעים להבחין מתי הגנת היריב נרדמת לשנייה אחת ולכן אפשר לפרוץ אותה . פפ גוארדיולה העלה לגְדוּלָה באמצעות שיטת המשחק הייחודית שלו את שלושת מהנדסי המשחק שלו ליאו מסי , אנדראס אינייסטה , וצ'אבי הרננדז . כאיש טלוויזיה וכצופה טלוויזיה אני רוחש הערכה עצומה לאישיותו של פפ גוארדיולה ולמחשבת הכדורגל החכמה שלו ושל יוהאן קרויף . נדמה לי שמאמן נבחרת ספרד וויסנטה דל בוסקה תומך בדעתי הצנועה .

פפ גווארדיולה ויוהאן קרויף – תודה !

סוף הפוסט .

 

 

 

תרגום, ביאור, ניתוח, ופרשנות טלוויזיוניים. יורם ארבל ואלי אוחנה בעת השידורים הישירים של באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 : 4 בערוץ 2 (יום שלישי – 29 באפריל 2014) ו- צ'לסי – אתלטיקו מדריד 1 : 3 בערוץ 5 בכבלים (יום רביעי – 30 באפריל 2014) במסגרת שלב הגומלין בשני חצאי גמר ב- Champions League. פוסט מס' 385. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 385 : הועלה לאוויר ביום שישי – 2 במאי 2014

———————————————————————————————–

תרגום, ביאור, ניתוח, ופרשנות טלוויזיוניים. יורם ארבל ואלי אוחנה בעת השידורים הישירים של באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 : 4 בערוץ 2 (יום שלישי – 29 באפריל 2014) ו- צ'לסי – אתלטיקו מדריד 1 : 3 בערוץ 5 בכבלים (יום רביעי – 30 באפריל 2014) במסגרת שלב הגומלין בשני חצאי גמר ב- Champions League. פוסט מס' 385. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 

1. יורם ארבל

עוד לא היה כדבר הזה בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה במדינת ישראל . שּדָּר מַלָבֶּסִי אחד וותיק שמתגורר היום בקיסריה בשם יורם ארבל בן 72 בעל אורך חיי מדף טלוויזיוניים ש- שווים לשנות נצח , נושא לבדו בעול שידורי הספורט העיקריים והמרכזיים של מדינת ישראל המשודרים בערוצי הטלוויזיה הראשיים של מדינת ישראל – בערוץ 10, בערוץ 2, בערוץ 1, וגם בערוץ 5 בכבלים . אין לכך תקדים גם בעולם הטלוויזיה הבינלאומי . קול הבריטון העמוק ,היפהפה , וגם הייחודי של יורם חותך ומפלח ללא הבחנה את ה- "אוויר" של כל ערוצי הטלוויזיה הארציים יחדיו במדינת ישראל . יורם ארבל הוא דרמטורג טלוויזיוני בעל איכות תיאור ווֹקָאלִית באמת מיוחדת במינה. הוא סילק מדרכו והביס את שני מתחריו הטלוויזיוניים מר מאיר איינשטיין (חייב טיפוח של מורה לפיתוח קול) ומר רמי ווייץ (להיכן הוא נעלם ?). את עמית הורסקי הוא הרס והעלים . יורם ארבל משדר ישיר בערוץ 10 את משחקי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ב- Euroleague , הוא משדר ישיר בערוץ 1 את המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורגל , שלשום (יום שלישי – 29 באפריל 2014) שידר ישיר בערוץ 2 בעמדת שידור ב- "אליאנץ ארינה" במינכן את משחק הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League בו הביסה ריאל מדריד את באיירן מינכן בתוצאה האכזרית 4 : 0 . אמש (יום רביעי – 30 באפריל 2014) שידר יורם ארבל ישיר מאצטדיון " סטמפורד ברידג' " בלונדון את משחק הגומלין השני בשלב חצי הגמר של ה- Euroleague בו העניקה אתלטיקו מדריד Knock out ל- צ'לסי 3 : 1 . דבר כזה עוד לא היה בקורות שידורי הספורט בטלוויזיה במדינת ישראל ובתבל כולה – מאז ומעולם . מנכ"ל זכיינית "רשת" בערוץ 2 אבי צבי (בניגוד לאבי ניר מנכ"ל "קשת" הרי ש- אבי צבי מתחבר מעת לעת לאירועי ספורט רלוואנטיים) , זליג רבינוביץ' איש רשות השידור , מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת , ומכ"ל ערוץ 5 בכבלים תומר תורג'מן מביעים כל אחד בדרכו אמון ללא סייג ביורם ארבל כשדר בלעדי והאחד שאין בלתו . ארבעת מנהיגי השידור הללו הסכימו פה אחד למסמס את כל גבולות הבידול וקווי הגבול התוחמים את נחלתם הטלוויזיונית בשל תופעת "יורם ארבל" . אין לתופעה הזאת אח ורע בתולדות הטלוויזיה הישראלית והעולמית . תמר איש שלום וטלי מורנו הן מגישות ושדרניות חדשות אקסקלוסיביות של ערוץ 10 . יונית לוי ודני קושמרו הם מגישי חדשות ושדרנים אקסקלוסיביים של ערוץ 2 . מירב מילר ואמיר איבגי מגישים ומשדרים חדשות רק בערוץ 1 בלבד. יורם ארבל הוא שדר ספורט ראשי ובלעדי של שלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים האלה יחדיו . אין דבר כזה ולא היה כדבר הזה בתולדות הטלוויזיה בארץ ובהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית . האם היה ייתכן מצב בו השדר האקסקלוסיבי של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell) ישדר במקביל גם בעבור NBC ו- CBS ? האם היה יכולה להתקיים סיטואציה בו השַדָּר הנפלא של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC דֵיְוִויד קוֹלְמָאן (David Coleman) יעבוד באותו הזמן גם ב- ITV ? האם עלתה אי פעם אפשרות בראשם של נשיאי רשתות הטלוויזיה האמריקניות ABC ו- NBC להציע לשדר הספורט הכישרוני ורב המוניטין של CBS בְּרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר (Brent Musberger) לשדר במקביל גם אצלם ? אין דבר כזה .

השדרנים והפרשנים המוצבים בקדמת חלון הראווה של של כל ערוץ טלוויזיה בנפרד הם "רכוש" טלוויזיוני בלעדי ובלבדי של הערוצים המעסיקים אותם , והם המְבַדְלִים העיקריים ונושאי הבשורה הראשיים והמרכזיים של כל רשת טלוויזיה באשר היא לציבור הצופים הייחודי שלה . מוטי קירשנבאום וירון לונדון מבדלים את ערוץ 10 מידי יום משאר ערוצי הטלוויזיה האחרים במדינת ישאל בתוכנית האקטואליה שלהם "לונדון את קירשנבאום" שמשודרת במשך שעה בין שֵש לשֶבַע בערב . התוכנית היא קניין בלעדי של ערוץ 10 . מוטי קירשנבאום וירון לונדון תורמים את כישרונם ומככבים אך ורק בערוץ 10 . שדרני החדשות וולטר קרונקייט ודֶן ראת'ר (Walter Cronckite ו- Dan Rather) היו בשעתו נושאי הבשורה העיקריים והבלבדיים של CBS . בַּרְבָּרָה וולטרס והָארִי רִיזוֹנֶר (Barbara Walters ו- Harry Reasoner) עשו את אותו הדבר באופן אקסקלוסיבי בעת ההיא ב- ABC . תּוֹם בְּרוֹקוֹאו (Tom Brokow) היה מגיש ושדרן חדשות בלבדי של NBC . ג'וֹן מָאדֶן ופּאט סָאמֶרְאוֹל (John Madden ו- Pat Summerall) שידרו במשך 28 (עשרים ושמונה) שנים ברציפות את ליגת ה- NFL רק בעבור רשת CBS . דוגמאות אינן חסרות . חַיִים יָבִין זוהה בשעתו מאז 1968 ובמשך כמעט ארבעה עשורים שלמים כמגיש החדשות האולטימטיבי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . לא בכדי שומרים ערוצי הטלוויזיה בקנאה ובשבע עיניים על חוקי וכללי הבלעדיות של האישים והנשים שניצבים בקדמת חלון הראווה שלהם ונחשבים לכוכבים . לא בעלמא הכוכבים האלה משתכרים גם הכי הרבה בשורות עובדי הטלוויזיה באשר הם .

יורם ארבל שבר את החוקים האלה והפך זה מכבר לקונצנזוס , למעין הסכמה לאומית כללית , שהוא האחד שאין בִּלְתּוֹ . הוא רכוש משותף של כל ערוצי הטלוויזיה הארציים במדינת ישראל . מעמדו המיוחד זה של יורם ארבל מטיל עול כבד על הפרשנים הניצבים לידו בעמדות השידור בארץ ובחו"ל . נתבעת מהם אחריות עצומה לא רק בתחום הידע הספציפי , אלא גם בכישרון הניסוח , והיכולת ומיומנות להביע בכל רגע נתון בעת השידור הישיר רעיון כלשהו במינימום מילים . יורם ארבל סבל וסובל מרגעי חולשה רבים בתחום העיתונאות אולם הגיע להישגים מרשימים בתחום הניסוח בשידור ישיר בטלוויזיה . יש לכך לא מעט מוֹדֶלִים . הדוקומנט והמודל המרשים במיוחד נרשם לפני 28 שנים באותו צהריי יום ראשון ההוא של 22 ביוני 1986 במונדיאל מכסיקו 86' בדקה ה- 51 הבלתי נשכחת במשחק רבע הגמר באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (AZTECA) במכסיקו סיטי בו ניצחה ארגנטינה את אנגליה 2 : 1 . בעיטת הפתיחה של המשחק ההוא נקבעה לשעה לא שגרתית , ב- 12.00 שעון מכסיקו שהקביל ל- 20.00 שעון אירופה ו- 21.00 שעון ישראל. באותה הדקה ה- 51 ההיא במשחק ההוא ארגנטינה – אנגליה לפני שנות דור הבקיע קפטן ארגנטינה השחקן הנפלא דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה (Diego Armando Maradona) שער , ספק בראשו ספק בידו , והכניע את השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן (Peter Shilton) , והצעיד את נבחרת ארגנטינה ליתרון ראשון 1 : 0 . ה- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO הריץ שלושה הילוכים חוזרים בתומם הכריז יורם ארבל הכרזה מתומצתת בת תריסר מילים בלבד בשידור ישיר כלהלן : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון" . יורם ארבל צדק והפך באבחנתו המדויקת את דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לעבריין . שהיתי אז בעמדת הפיקוד שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי וראיתי ושמעתי זאת במו עיניי ואוזניי . פתאום בא שדר טלוויזיה חסכוני בדמותו של יוֹרָם אָרְבֵּל ומגדיר סיטואציה ספורטיבית מורכבת ב- 12 (שתיים עשרה) מילים בלבד . יורם ארבל היה ראוי אז לפרס פוליצר . הייתי כל כך מאושר ששדר ברמתו עומד לרשותי במונדיאל מכסיקו 1986 עד שלא יכולתי להתאפק , לחצתי על ה- Talk back שלי במשרד ההפקה ב- IBC המחבר אותי לקו השידור ה- 4W שלנו , ובירכתי אותו בשלוש מילים : "בְּרָאבוֹ יורם . תודה" . הוא היה ראוי לכך .maradona 1

טקסט תמונה :  מונדיאל מכסיקו 1986 . יום ראשון – 22  ביוני  1986 . אִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי . דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) גובר בידו על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון (Peter Shilton) אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות וגם לא את השדר יורם ארבל. המצלמות לוכדות את דייגו ארמאנדו מאראדונה בקלקלתו. שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסֶר ניצב קרוב למוקד התרחשות האירוע אך לא הבחין במעשה הרמאות של הקפטן הארגנטיני . מדובר ב- תיעוד חשוב בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הבינלאומית והמעורבות שלה בכיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובכדורגל בפרט . (באדיבות TELEMEXICO ו- TELEVISA וגם FIFA) .

יורם ארבל היה בשיאו בעת ההיא . הוא אִתְּגֵר עד למאוד את הפרשן הצמוד שלו בעמדת השידור שלנו ב- "אצטקה" . מרדכי שפיגלר שהיה אמור להגיב ולעמוד בסטנדרט השידור הישיר שיורם ארבל הציב בפניו . מרדכי שפיגלר לא עמד במבחן כפי שאלי אוחנה לא עומד בהם כעת . הטלוויזיה איננה סובלת פטפטנות ולא פטפטנים . היא לא רק סולדת מהם . היא מתעבת אותם . יורם ארבל בשל כישרון השידור שלו (יכולת תיאור , מיומנות ווירטואוזית במינון כמות המלל , וסגולה טלוויזיונית נדירה שנוגעת להבעת רעיון במינימום מילים ואופיינית רק לו) מאתגר את הפרשנים לצדו ומציב בפניהם יעדים גבוהים שכמעט ואינם ניתנים לכיבוש . בטח לא ע"י פרשנים דלוחים וחסרי כל כישרון כמו אלי אוחנה , שגיא כהן , איציק זוהר , דני נוימן , צבי שרף , ועוד כמה אחרים . לא כל אוֹשְיָית ספורט יכולה ורשאית להתמודד עם כישרון המֶלֶל בסמוך למיקרופון . מרדכי שפיגלר היה שחקן כדורגל מצוין שהביא למיקרופון את המוניטין שלו מכר הדשא אולם לא את כישרון הפרשנות וייזכר כפרשן טלוויזיה טריביאלי . תפקידו של פרשן טלוויזיה הוא במידה רבה מורכב ומסובך יותר משל השַדָּר המוביל שלו . קל יותר לתאר עובדות מאשר להסביר אותן . וודאי במשחק המוני ועממי כמו כדורגל . דרושה כאן מומחיות וצירופן של כמה תכונות ויכולות ליעילות משותפת אחת . פרשנים גדולים (ואין מדובר רק בתחום הספורט) הם בדרך כלל אנשי טלוויזיה מחוננים . למשל רָבִיב דְרוּקֶר איש ערוץ 10 . פרשני הכדורגל הללו בהם דן הפוסט הקונקרטי אינם מִסְכֵּנִים (ואין צריך לרחם עליהם) אך הם מעמידים את עצמם ביודעין בפרהסיה בעמדת חולשה . הם ניצבים בפני משימת שידור שגדולה ממידותיהם בעוד מיליוני זוגות עיניים ואוזניים של צופים סקרנים עוקבים אחריהם בעל כורחם ומתעדים את היכולת הטלוויזיונית המוגבלת שלהם . arbel 1 טקסט תמונה : יוני 1986 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . השדר יורם ארבל (בן 44) ועוזרת ההפקה המצטיינת שלי שמחה שיטרית בעמדת השידור שלנו באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בטרם תחילת אחד השידורים הישירים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . טקסט תמונה : יוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . השדר יורם ארבל (משמאל) , הפרשן מרדכי שפיגלר (במרכז) , והטכנאי יצחק "בניו" בן יוסף (מימין) בעמדת השידור שלנו באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . טקסט תמונה : יוני 1986 . גביע העולם בכדורגל של מונדיאל מכסיקו 1986. אנוכי בעמדת הפיקוד שלי ב- IBC במכסיקו סיטי , מאזין לשידורים הישירים של שלושת השדרים שלי יורם ארבל , נסים קיוויתי , ויורם שימרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

2. באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 : 4. שידור ישיר מ- מינכן בערוץ 2 ביום שלישי – 29 באפריל 2014. שדר יורם ארבל. פרשן אלי אוחנה.

3. צ'לסי – אתלטיקו מדריד 1 : 3. שידור ישיר  מלונדון בערוץ 5 בכבלים ביום רביעי – 30 באפריל 2014 . שדר יורם ארבל. פרשן אלי אוחנה.

ריאל מדריד תחת שרביט האימון של האיטלקי קארלו אנצ'לוטי איננה קבוצה טובה יותר מ- באיירן מינכן של המאמן הקאטאלוני פפ גווארדיולה . וודאי לא בפער כזה . נכון שהובסה במגרשה 0 : 4 , אולם צריך לזכור ששלושה מתוך ארבעת השערים הובקעו ממצבים נייחים (בעיטת קרן ושתי בעיטות חופשיות) וכלל לא היו מחויבי המציאות . הייתה כאן מידה לא קטנה של מזל . השערים אומנם נכבשו אך לא בגלל יתרון מספרי ו/או בשל עדיפות שליטה בשטח , ולכן באותה מידה היו יכולים גם שלא להיכבש . רק שער אחד (השער השלישי בדקה ה- 34 אותו הבקיע כריסטיאנו רונאלדו ) נבע בגלל יתרון מספרי של ריאל מדריד שהביא לעדיפות בשליטה בשטח "ההוצאה להורג" ליד השער הגרמני , ובעצם היה מחויב המציאוּת . השער הזה חשף את חולשת ההגנה הגרמנית הדלילה ואת חולשת הקבוצה בכללה וגם את חולשתו של הפרשן אלי אוחנה . ניתן לראות באותה הדקה ה- 34 בתמונה של המצלמה המובילה כי שמונה שחקנים של באיירן מינכן נותרים תקועים הרחק מאחור באזור רחבת השער הספרדי בעת ה- הסתבכות ואיבוד הכדור של שחקן מס 7 פְרָנְק רִיבֶּרִי (Frank Ribery) בפינת רחבת השער של ריאל מדריד הספרדית . צריך לזכור שתוצאת המשחק עמדה בדקה ה- 34 כבר על  2 : 0 לטובת ריאל מדריד . ההתקפה של באיירן מינכן עם כל הכלים האנושיים העומדים  לרשותה נכשלת בגלל אותו איבוד כדור של פְרָנְק רִיבֶּרִי , וכל שמונת הגרמנים נותרים מאחור ומשאירים שני שחקני ההגנה בלבד זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה להתמודד לבדם מול ההתקפה המתפרצת המהירה שמפתחת ריאל מדריד . תמונת הטלוויזיה ממחישה את עליונותה של ריאל מדריד באותה הדקה ה- 34 ההיא . מדהים להיווכח כי שמונה שחקנים של באיירן מינכן אינם מספיקים לחוש לעברם של זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה כדי לסייע להם לבלום את שלושת החלוצים הספרדים המסוכנים קָארִים בֵּנְזָאמֶה, גָארֶת' בֵּיְיל, וכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ , ומותירים אותם לבדם במאבק . בהתקפה המתפרצת הקריטית הזאת באותה הדקה ה- 34 ההיא , מהלך בן 11 (אחת עשרה) שניות בלבד שבסופו כובש כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ את שערו הראשון והשלישי של ריאל מדריד , רואים בתמונת הטלוויזיה את קָארִים בֵּנְזָאמֶה שהתמקם קצת בצד ימין בערך במחצית המגרש , מוסר את הכדור לגָארֶת' בֵּיְיל במרכז השדה . נפער חלל עצום במרכז המגרש לטובת ריאל מדריד . גָארֶת' בֵּיְיל פתח בספרינט הנודע שלו לעבר השוער הגרמני מַנוּאֵל נוֹיֶיר (Manuel Neuer) והכריח את מגן באיירן מינכן זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג (Jerome Boateng) להיצמד אליו . בכך הפקיר זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג את השמירה האוורירית והמרופטת ממילא בשטח ההוצאה להורג ברחבת ה- 16 הגרמנית לשם חָש גם כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ש- שעט חופשי אף הוא באגף המרכזי לעבר המטרה . גָארֶת' בֵּיְיל היה רשאי לנסות להכניע לבדו את מַנוּאֵל נוֹיֶיר אולם כשחקן קבוצתי העדיף לשגר ממש על קו ה- 16 הגרמני Asist מָדוּד שמאלה לכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ הפנוי . כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא החמיץ וכבש .

bayern real 1

טקסט תמונה : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . אצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן . הדקה ה- 34 במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר של ה- Champions League באיירן מינכן – ריאל מדריד 4:0 . פרנק ריברי באדום (קיצוני משמאל) איבד את הכדור ברחבת ה- 16 הספרדית וגארת' בייל בלבן (במרכז עם הכדור) מתחיל לפתח התקפה מתפרצת בכיוון השער הגרמני לצד ימין של התמונה . בתוך 11 (אחת עשרה) שניות נכבש שער בעברו השני של המגרש ע"י כריסטירנו רונאלדו . בצילום הזה נראים שמונה שחקני שדה של באריירן מינכן בתלבושת האדומה ושמונה שחקני שדה של ריאל מדריד בתלבושת הלבנה . נעדרים מהתמונה שני שחקני ההתקפה של ריאל מדריד קארים בנזאמה וכריסטיאנו רונאלדו ושני שחקני ההגנה של באיירן מינכן ז'רום בואטנג ודאנטה .(צולם במצלמת SAMSUNG ממסך זכיינית "רשת" בערוץ 2 . באדיבות הזכיינית "רשת" ערוץ 2) .

ואז עושה הכובש מעשה ארוגאנטי ופותח בריטואל מחושב ומתוכנן שמותר ושָמוּר כפי הנראה רק לשחקן בעל מוניטין עולמי שכמותו . כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא אָץ להתחבק עם גָארֶת' בֵּיְיל (וויתר על תהילתו האישית והגיש לו את הכדור על מגש של כסף) , אלא נע בכוונה ובאופן מחושב בצעדים קלילים לאחור כשפרצופו הזורח פונה כל הזמן לעבר מצלמות הטלוויזיה המובילות שלא נטשו אותו . הוא ביקש להתבודד בפינה אחרת באצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן . כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ מכיר היטב את טֶקֶס הכיסוי והצילום של הטלוויזיה לאחר כיבוש שערים . הוא ידע שהמצלמות מכוונות אליו וסירב לחלוק את תהילתו באותן שניות קריטיות עם איש מקבוצתו . גם לא עם גָארֶת' בֵּיְיל . האגואיסט כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ רצה להיות לבד וביקש תשומת לב אישית רק לעצמו . הוא שיחק עם ולפני המצלמות וסימן באצבעותיו שוב ושוב כי זהו השער ה- 15 שלו במסגרת ה- Champions League בעונה הנוכחית של 2014 – 2013 . כמובן ששפת גופו לא סימנה שום דברי הערכה ותודה ל- גָארֶת' בֵּיְיל . הוא היה עסוק בעצמו . מצלמות הטלוויזיה הגרמניות התאהבו בכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָָאלְדוֹ התמיר ויפה התואר והראו ב- SSM את חיוכו הרחב , תנועות כפות ידיו היומרניות ואצבעותיו הארוכות , ואת פיו – משגר למיליוני צופי טלוויזיה באירופה ובעולם טקסט משהו כמו , "תן לאצבעות ללכת במקומך…" . גָארֶת' בֵּיְיל נותר במשך שניות ארוכות מחוץ ל- Frame . מצלמות הטלוויזיה הפכו אותו לפחות חשוב וגם יורם ארבל ואלי אוחנה התעלמו ממנו (תמוה) . כְּרִיסְטְיּאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ בעל אֶגוֹ נפוח גנב את ההצגה . בעיניי זה היה טקס צורם . שחקן כל כך מוכשר ומפורסם מסרב לחלוק את הגדלות והתפארת עם חבריו . אבל הרי לא הוא מסר את הכדור לעצמו . השער השלישי רשום על שמו של כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדֹו אך שייך לא פחות לגָארֶת' בֵּיְיל .

ronaldo 3

טקסט תמונה (1) : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . אצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן – גרמניה . קבוצת הכדורגל של ריאל מדריד מביסה את באיירן מינכן במגרשה במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League בתוצאה המכרעת 4 : 0. תיעוד בלתי נשכח בדקה ה- 34 של המשחק : כריסטיאנו רונאלדו שכבש שניים מארבעת השערים לזכות ריאל מדריד שומר לעצמו בלבד את ה- Frame הטלוויזיוני של התהילה והניצחון . כאן הוא נראה מסמן באצבעותיו למצלמות הטלוויזיה הגרמניות כי כבש כעת את שערו ה- 15 במסגרת ה- Champions League בעונת 2014 – 2013 . (צולם במצלמת SAMSUNG ממסך זכיינית "רשת" בערוץ 2 . באדיבות הזכיינית "רשת" ערוץ 2) . 

ronaldo 1 טקסט תמונה (2) : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . אצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן – גרמניה . קבוצת הכדורגל של ריאל מדריד מביסה את באיירן מינכן במגרשה במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League בתוצאה המכרעת 4 : 0 . תיעוד בלתי נשכח בדקה ה- 34 של המשחק : כריסטיאנו רונאלדו שכבש שניים מארבעת השערים לזכות ריאל מדריד שומר לעצמו בלבד את ה- Frame הטלוויזיוני של התהילה והניצחון . כאן הוא נראה מסמן באצבעותיו למצלמות הטלוויזיה הגרמניות כי כבש כעת את שערו ה- 15 במסגרת ה- Champions League בעונת 2014 – 2013 . (צולם במצלמת SAMSUNG ממסך זכיינית "רשת" בערוץ 2 . באדיבות הזכיינית "רשת" ערוץ 2) .  ronaldo 2 טקסט תמונה (3) : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . אצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן – גרמניה . קבוצת הכדורגל של ריאל מדריד מביסה את באיירן מינכן במגרשה במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League בתוצאה המכרעת 4 : 0 . תיעוד בלתי נשכח בדקה ה- 34 של המשחק : כריסטיאנו רונאלדו שכבש שניים מארבעת השערים לזכות ריאל מדריד שומר לעצמו בלבד את ה- Frame הטלוויזיוני של התהילה והניצחון . כאן הוא נראה מסמן באצבעותיו למצלמות הטלוויזיה הגרמניות כי כבש כעת את שערו ה- 15 במסגרת ה- Champions League בעונת 2014 – 2013 . (צולם במצלמת SAMSUNG ממסך זכיינית "רשת" בערוץ 2 . באדיבות הזכיינית "רשת" ערוץ 2) .

השדר יורם ארבל לאחר 3 : 0 בדקה ה- 34 מכריז בקול הבריטון המפורסם שלו : "…ואנחנו ב- 3 : 0 , כריסטיאנו רונאלדו…המשחק הזה גמור עוד בטרם נשמעה השריקה לסיום המחצית הראשונה…איזו התקפה מתפרצת קטלנית של ריאל מדריד…איזה הגנה פוֹרְפֶרָה יש לבאיירן מינכן…באיירן מינכן זו הקבוצה הכי מסודרת בעולם…הכי ממושמעת בעולם…ואחת הטובות בעולם…והערב פפ גווארדיולה מניף דגל לבן בטרם זמן…" .

הפרשן אלי אוחנה בתורו : "זה נכון יורם…באיירן רוצים אולי…זה יכול להיגמר 3 : 0 וגם בתוצאה 4 : 0…הם צריכים להיזהר…(כיצד נזהרים בדיוק אדוני הפרשן…?) אמרת שבאיירן קבוצה מסודרת…באיירן בעלת הגנת ברזל…התקפה מדהימה…אני באופן אישי לא מאמין למה שאני רואה…פשוט לא יאומן…" .

אלי אוחנה איננו פרשן. הוא מאכסימום אולי שַדָּר שני וזוג עיניים נוסף של יורם ארבל בעמדת השידור. הטקסט שהגה לאחר 3 : 0 איננו ביאור , לא ניתוח , ולא נעליים . אילו היה באמת פרשן כדורגל ומנתח טלוויזיוני מוכשר היה מסיט את תשומת הלב של צופיו , משוחח עמם , ומנתח עבורם את מהירות ההתקפה המתפרצת הקטלנית של ריאל מדריד שהעבירה בדקה ה- 34 את נקודת הכובד של המשחק בתוך 11 (אחת עשרה) שניות מרחבת ההגנה שלה לעבר שטח ההוצאה להורג של היריב וכבשה שער . אילו היה באמת פרשן כדורגל ומנתח טלוויזיה מיומן היה מתייחס ומסביר את תנועת המניפה הזריזה והמתואמת של שלושת שחקני החוד של ריאל מדריד קָארִים בֵּנְזָאמֶה , גָארֶת' בֵּיְיל , כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ , ובעיקר של האָצָן גָארֶת' בֵּיְיל בעל כושר גופני נפלא שעשה כברת דרך ארוכה החל מקו ה- 16 של שערו ועד לנקודת ה- 11 בתוך רחבת השער של מַנוּאֵל נוֹיֶיר , והיה זה שמסר את כדור הניצחון לכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ . אילו היה פרשן כדורגל ומנתח טלוויזיוני בעל יכולת היה מתייחס ומשווה בין שני השערים הראשונים לא מחויבי מציאות שהובקעו בנגיחה ממצבים נייחים פרי מזל בני שברירי שנייה ע"י שחקן אחורי בשם סֶרְחְיוֹ רָאמוֹס לבין השער השלישי שהושג ונכבש בגלל יתרון ועדיפות מספרית ברורה בשטח ההוצאה להורג . אילו היה באמת פרשן כדורגל ומנתח טלוויזיוני מוצלח היה מתייחס ומנסה לבאר לצופיו את פשר התנהגותו הארוגנטית , המשתחצת , והבלתי ספורטיבית של כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לאחר כיבוש השער השלישי . מדובר במהלך אנטי חינוכי , לא קבוצתי , ובלתי חֲבֵרִי שנקט כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ , כמי שמחפש תהילה אישית לעצמו , וכמי שנמנע לחלוק אותה בשניות הראשונות לאחר הכיבוש עם איש מהקבוצה שלו שמסר לו מסירת פז , גָארֶת' בֵּיְיל . מכיוון שאלי אוחנה איננו פרשן כדורגל ולא פרשן טלוויזיה הוא מסתפק באמירות כלליות שכל ילד בכיתה ג' יכול להמציא אותן , כמו , "באיירן מינכן צריכים להיזהר…זה יכול להיגמר בתבוסה….אני לא מאמין למה שאני רואה…וכו'…" . זאת איננה פרשנות . זאת התרשמות ילדותית שאין לה דָבָר וחצי דָבָר עם פרשנות כדורגל . הרי את כל הערות הטריוויה האלה אמר כבר יורם ארבל לפניו . במשך כל השידור הישיר של המשחק באיירן מינכן – ריאל מדריד 4 : 0 לא אמר אלי אוחנה שום תובנה קונקרטית שמסבירה מדוע באיירן מינכן ניגפת . צריך להוסיף כאן שפרשנים נוספים אחרים שמשרתים את ערוץ 5 בכבלים כמו איציק זוהר ושגיא כהן הולכים כבר שנים ארוכות בדרכו של אלי אוחנה . מדובר בפרשנים מוגבלים וחד ממדיים אשר צועדים במשעול טלוויזיוני מלא מהמורות ולא מגיעים ליעד . כבר נאמר בבלוג הזה כי עבודת ההסברה והפרשנות בזירות הספורט השונות היא מורכבת וסבוכה . פרשני הכדורגל חסרי הערך האלה מייצרים כמות מֶלֶל עצומה אולם אומרים כלום . הם מחטיאים את המטרה פעם אחר פעם ולא רק באשמתם . גם באשמת העורכים והמפיקים שלהם שאינם מתדרכים אותם , לא מאמנים אותם , לא מציבים בפניהם את מטרות הפרשנות , וכפועל יוצא גם לא דורשים מהם לפגוע במטרות . אין שם כלל מטרות .

הבּוּרוּת הטלוויזיונית של אלי אוחנה , שגיא כהן , איציק זוהר , ודני נוימן בתחום הפרשנות עושה ליורם ארבל במידה רבה חיים קלים ומאפשרת לו להתבלט על רקע אפרוריותם . הוא איננו כזה גאון גדול ליד פנחס "פיני" גרשון ובעבר היה גם הרבה פחות דומיננטי ליד עוֹפֶר שֶלַח (היום ח"כ) ובסמוך לאייל ברקוביץ' . אבל עכשיו מדהים כיצד יורם ארבל מגמד בזה אחר זה את החברה האלה מערוץ 5 בכבלים וגם את דני נוימן מערוץ 1 . אין שם שום Match up וככלות הכל גם פטפטן כמו אלי אוחנה מושך גם את יורם ארבל לתחתית החבית .

אתה שומע שם בעמדת השידור של הפרשנים אִידְיוֹמִים וצירופים לשוניים , כמו , "שתי הקבוצות משחקות טאקטי…" , זה לא נגמר עד שזה נגמר…" , "כשלא הולך אז לא הולך…" , "חבל על הזמן…" , "כשאתה משחק טוב – זה לא משנה מה אתה עושה" , ועל אותו משקל , "כשאתה משחק רע – זה לא משנה מה אתה עושה…" - ותַמֵה שאנשים בעלי ניסיון משתמשים בכל מיני ביטויים כאילו ברומו של עולם , ועל סמך זאת מקבעים לעצמם מעמד של פרשנים . הם לא . פרשן הספורט של עיתון "הארץ" עוזי דן כתב אתמול בעיתונו לאחר תבוסת באיירן מינכן 0 : 4 לריאל מדריד משפט פרשנות סתום : "איבוד מומנטום בזמן הלא נכון זהו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות , וזה מה שקרה לבאיירן…" , כאילו איבוד מומנטום בזמן הנכון הוא פחות גרוע .

שום פרשן כדורגל במדינת ישראל בטלוויזיה ו/או בעיתונות הכתובה לא היטיב להסביר לי מה הן הסיבות בגינן באיירן מינכן מתמוטטת לפתע בסוף העונה על קו הסיום . נכון שפה ושם מביאים עדויות על קצה המזלג , למשל כמו זאת של פרנץ בקנבאואר נשיא הכבוד של באיירן מינכן . פרנץ בקנבאואר תקף את שיטת המשחק הלא יעילה של ה- "טיקי – טקה" שיטת ריבוי המסירות של פפ גווארדיולה המאמן הקאטאלוני שחרת על דגלו את פילוסופיית הכדורגל של מורו הרוחני יוהאן קרויף הדוגלת בהחזקת כדור מירבית כאמצעי לשליטה במשחק כולו . מעניין שפרנץ בקנבאואר לא העלה את הטענה הזאת במשך העונה כולה בעת תקופת הניצחונות הגדולים של באיירן מינכן , ונזכר לומר זאת רק כעת ברגע משבר . גם העיתונאי ושדר ערוץ 5 בכבלים מר נדב יעקובי נזכר לפתע לקטול את פפ גווארדיולה ברשימתו ב- "ידיעות אחרונות" (יום חמישי – 1 במאי 2014) בה הוא מודיע לקוראיו כי מחשבת הכדורגל שלו קרסה בעקבות התבוסה 0 : 4 לריאל מדריד . נכון , מדובר בקריסה , אולם אחת בודדת בה ספגה באיירן מינכן שלושה מתוך ארבעת השערים ממצבים נייחים , ולא בשל נחיתות מספרית ואובדן שליטה בשטחי המגרש השונים . נדב יעקובי מסיק מסקנות דואבות וממהר להספיד את באיירן מינכן על סמך הפסד בודד אחד , וכבר קובע ששיטת הכדורגל של פפ גווארדיולה נכשלה ו- איננה מתאימה ל- באיירן מינכן . אינני מסכים עם הערכת ה- Off tube של נָדָב יַעֲקוֹבִּי . אנוכי אוהב את מחשבת הכדורגל של פפ גווארדיולה ויוהאן קרויף אולם ברור שמשהו חורק במכונת הכדורגל של באיירן מינכן . יחד עם זאת אינני חושב ששיטת ריבוי המסירות היא שהכשילה את באיירן מינכן . מוכרחים להיות כאן גורמים מצטברים נוספים ש- איש מבין הפרשנים איננו מסביר מדוע דווקא עכשיו ב- 29 באפריל 2014 הם הפכו לכה בולטים ו- אפקטיביים . באיירן מינכן איבדה בבת אחת את כוח ההרתעה שלה ומוצאת את עצמה לפתע מאוימת . היא אמורה להתמודד במשחק הגמר על הגביע הגרמני נגד בורוסיה דורטמונד ועלולה להפסיד ולהינגף גם במשחק האחרון הזה .

עיתונות ה- Off tube בארץ זוקפת גבה לנוכח כישלון ה- 0 : 4 מול ריאל מדריד אולם ממשיכה להעלות השערות ולהעתיק מידע ממוניטור הטלוויזיה ומ- צגי המחשב . לא עולה בדעתה של העיתונות הכתובה וגם לא של רשתות הטלוויזיה להטיס למינכן  את נדב יעקובי , ו/או את יורם ארבל , ואולי את עוזי דן כדי לדווח מהשטח ועל מנת לברר מפי המקור עצמו פפ גווארדיולה ועוזריו מה באמת מתרחש בשורות המועדון ומדוע הקבוצה נחלשה דווקא במטרים האחרונים לפני ה- Photo finish . שיואילו בטובם לטרוח ויחדלו להעתיק ולספר לנו מהרהורי לִִבָּם .

ואז הגיע השידור הישיר בערוץ 5 בכבלים של משחק הגומלין בחצי הגמר השני ב- Champions League מאצטדיון "סטאמפורד ברידג' " בלונדון בו ניגפה צ'לסי (קבוצת כדורגל מחורבנת ומכוערת) בראשות מאמנה ז'וזה מוריניו בפני אתלטיקו מדריד 1 : 3 בראשות מאמנה דייגו סימאונה . ושוב הצמד המשדר הוא יורם ארבל ואלי אוחנה . אתה רואה את קפטן צ'לסי ג'ון טרי המסורבל , הכבד , והאיטי ומבין מייד להיכן הקבוצה המשממת שלו נגררת . אתה רואה את פרנאנדו טורס הבטלן בעמדת "ציפור" במסווה של שחקן חוד מחפש לגנוב גול , ומבין שצ'לסי זאת קבוצה שאבד עליה הכלח . נכון שיש לה מאמן שרמנטי ומקורי אולם הוא איננו כל יכול בהיעדר כלים מתאימים . ז'וזה מוריניו הוא GM בשחמט שמתמודד מול GM אחר בתנאים לא שווים . לז'וזה מוריניו חסר צריח ובנוסף גם הרצים והפרשים שלו חלשים . הוא איננו יכול לנצח ככה . הקבוצה שלו חסרה כל חן ותחכום ומשחקת בסגנון האנגלי הישן , מירוץ סוסים . אין פלא שהוא מסתגר אין סוף פעמים ברחבת שערו וממתין למַט שבו יבוא . זה רק עניין של זמן . אלי אוחנה חזר לסורו גם במשחק זה . הטרגדיה שלו שהשדר המוביל שלו מאפיל ומטיל עליו את צִלוֹ . ולא רק זאת מיליוני זוגות עיניים ואוזניים עֵדוֹת למחזה . האיש הזה אלי אונה מדקלם המון טקסטים נבובים . עוד ועוד . ייתכן וצופי טלוויזיה אחרים מעריכים את פרשנותו וסוגדים לו . עבורי הוא איננו תורם דבר ולכן הוא מפריע לי להיהנות מחוויית הצפייה . הוא מעמיס שוב ושוב על קו השידור ללא צורך . היה שם רגע אחד במחצית השנייה שבו יורם ארבל קבע כלהלן :  "אתלטיקו מדריד שולטת בקצב…" . אלי אוחנה מיהר להתערב ואישר את הקביעה , "ללא עוררין…ללא עוררין…" והפך את עצמו שוב לאיש טלוויזיה סתמי ומגוחך . אין טעם לדוש שוב באלי אוחנה . מבחינתי הוא גרוטסקה , אבל מבחינתו ומנקודת מבטו האישית צריך לזכור שמנכ"ל ערוץ 5 בכבלים תומר תורג'מן תומך בו וניצב מאחוריו . וזה בעצם העיקר ומה שחשוב . היה שם קטע צילומי מעניין בטרם בעיטת העונשין מ- 11 מ' של דייגו קוסטה שחקן אתלטיקו מדריד . דייגו קוסטה מצא כי הנקודה המסומנת בסיד לבן עליה הניח את הכדור היא בעצם גומה קטנה ששקועה במקצת מתחת לרום כר הדשא . הוא התעקש למצוא רֶכֶס קצת גבוה יותר כדי להבטיח שהנעל שלו לא תיתקע בגומה . העסק הזה נמשך המון זמן 1:56 דקה ולבסוף גם חטף דייגו קוסטה כרטיס צהוב בגלל החִרְטוּט שלו . המצלמות האנגליות כיסו את הריטואל שנראה כ- פרודיה אולם דייגו קוסטה צדק בוויכוח . הוא רק חיפש מקום טיפ טיפה גבוה יותר עבור הכדור שלו . כבר מזמן לא ראיתי בימאי טלוויזיה שהופך את שתי המצלמות האחוריות שלו למצלמות מובילות (במקום אלה הקלסיות הניצבות ברום היציע המרכזי) . הפנדל של דייגו קוסטה צולם בעת הסיקור השוטף ע"י המצלמה האחורית הרחוקה וההילוך החוזר הראשון שנכנס ל- "אוויר" היה של המצלמה האחורית הקרובה . בימוי יעיל ומקורי .

יש לי שאלה אחת בסיום ליורם ארבל : האם מדובר ב- פרסומת מסחרית – פוליטית שרקומה ונישאת על חולצות אתלטיקו מדריד "Azerbaijan Land of Fire", ואשר ממומנת באמת ע"י אזרבאייז'אן, ואם כן בכמה כסף ? אני יודע מפרסום כלכלי כי קיימת הערכה ש- קאטאר (Qatar) משלמת למועדון הכדורגל של ברצלונה סכום שנתי של כ- 35.000000 (שלושים וחמישה מיליון) תמורת הסכמתו לשמש פלקאט פוליטי . החיבור הטלוויזיוני הסימביוטי בין קאטאר לקבוצת הכדורגל של ברצלונה ופרסום מדינת קאטאר על חולצות מועדון הספורט היוקרתי מעניק לברצלונה ממון עתק ומאידך מאדיר את המוניטין הפוליטי הבינלאומי של מדינת המפרץ הקטנה העשירה בנפט . אולם מה יש לאזרבאייז'אן להציע לאתלטיקו מדריד ולהפך ? ושאלה אחת גם לאלי אוחנה : מדוע אתה משתמש בביטוי מסורבל כמו "לעשות התקפה" במקום לומר בפשטות "להתקיף" ובאותה נשימה למה אתה אומר "לעשות הגנה" במקום לומר "להגן" .

האמת , אינני מקנא בפרשני הכדורגל בטלוויזיה . מדובר לא רק במשימת הסברה מורכבת של משחק עממי , פופולארי , ופשוט אלא במקצוע כפוי טובה . החברה האלה בערוץ 5 בכבלים , בערוצי צ'ארלטון , ובערוץ 1 מתייצבים כל פעם מחדש בפני מיליוני פרשנים בפוטנציה במדינת ישראל היושבים בנחת בסלון ביתם מול המוניטור ואורבים לאלי אוחנה , שגיא כהן , איציק זוהר , ודני נוימן . מרבית צופי הטלוויזיה בארץ חושבים שהם יכולים לעשות את העבודה טוב יותר מהארבעה הנ"ל . לא בטוח .

סוף הפוסט . 

שחקן הכדורסל של קבוצת מכבי ת"א סופקליס שחורציאניטיס איננו אָשֵם (3). פוסט מס' 384. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 384 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום שלישי – 29  באפריל 2014

———————————————————————————————–

שחקן הכדורסל של קבוצת מכבי ת"א סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס איננו אָשֵם (3). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה :  2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : השידור הישיר אֶמֶש (יום שני – 28 באפריל 2014) בערוץ 5 בכבלים מהיכל הספורט ביד אליהו (שדר ניב רסקין + פרשן פיני גרשון) של המשחק בו גברה מכבי ת"א הטוענת לכתר על האלופה מכבי חיפה 74 : 59 – הפך לשיעמומון. משחק שהיה ל- אפרורי ואַפָּאתִּי גם בשל שידור עצלני של ניב רסקין ומתחכם מידי של פיני גרשון. משחק בצמרת ליגת העל הישראלית הפך לתצוגה רשלנית ברמה כה נמוכה שאיננה מצדיקה היצמדות למסך הטלוויזיה שלי בביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב. שתי קבוצות הצמרת הללו האלופה מכבי חיפה וסגניתה מכבי ת"א הן בעלות תוכניות משחק גרנדיוזיות אולי על הנייר, אולם בפועל בעלות יכולת ירודה של הוצאה לפועל, משהו ברמה של כיתה ג'. שתיהן איבדו יחדיו 31 כדורים (מכבי ת"א 15 איבודים ומכבי חיפה 16 איבודים). שחקני מכבי ת"א קלעו רק 7 פעמים לשלוש מ- 24 ניסיונות (% 29.16 במגרשם הביתי). שחקני מכבי חיפה היו עוד פחות מדויקים מיריביהם כשקלעו לשלוש רק 4 פעמים מ- 18 (% 22.22). נתונים עגומים שמעידים איזה טיפשים היו אֶמֶש צופי ערוץ 5 בכבלים משבזבזו שעתיים מחייהם על כלום. המשחק האירוני אמש הופך לבדיחה וקֶלֶס בשעה שערוץ 5 בכבלים מריץ בהפסקות השידור הישיר מיד אליהו Promosions משוכללים שלו הנוגעים לשידורי ה- NBA הממשמשים ובאים. ההשוואה בלתי נמנעת. מדובר באותם חוקי משחק בארץ ובארה"ב, אך בכדורסל אחר ושונה לגמרי. מדהים ששחקני כדורסל ישראליים ואמריקניים מקצועניים שמשתכרים הון עתק (במונחים מקומיים) מרשים לעצמם להפיק יכולת כה חלשה. היטיב לתאר את המשחק היָרוּד מאמן מכבי חיפה מר דָנִי פְרָנְקוֹ בריאיון הסיכום בתום המשחק עם אנשי ערוץ 5 בכבלים. הוא בעצמו היה מבולבל ונבוך מתצוגת הנפל של שחקניו, ופִילְבֵּל עיניים לעבר מראיינו. דֵיְוִויד בְּלָּאט מאידך תירץ את רמת המשחק הנמוכה של שחקניו בירידת מתח טבעית אחרי המאמץ העצום נגד אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ. תירוץ שחוק. לפחות לי הוא נשמע כזה. מועדון הכדורסל של מכבי ת"א ניצב כעת בפני שתי משימות : כיבוש ה- Euroleague וזכייה באליפות המדינה. בימים כתיקונם אפשר היה לומר על מכבי ת"א הצועדת בגאווה, "…The best is yet to come". אולם מועדון הפאר הזה של מכבי ת"א הוא היום קבוצה מוגבלת, צפויה, ורוטינית שעלולה למצוא את עצמה לפתע ניצבת בפני סְלוֹגָן הפוך ומסוכן : "The worst is yet to come".

הערה 4 :סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס לא שיחק אמש לאחר שהורחק ע"י דייני איגוד הכדורסל לשבעה משחקים ונקנס ב- 65000 (שישים וחמישה אלף) שקלים . אין לי צורך לפרט את מהות החלטות השופטים. אפשר למצוא אותן בכתובים אצל כתבי הכדורסל הוותיקים והפעלתניים אָבִי סֶגָל מ- "ישראל היום" ורָפִי נָאֶה מ- "ידיעות אחרונות", אולם יש טעם להרהר ולערער על עצם האישום וגזר הדין. סופוקליס שחורציאניטיס איננו אשם. מדובר בעונש לא רק לא מידתי אלא גם לא צודק.

schwartz 1

טקסט מסמך קטע עיתונות : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . זוהי הידיעה של עיתונאי "ידיעות אחרונות " הוותיק , הנמרץ , והפעלתן מר רפי נאה המדווח כי בית הדין של איגוד הכדורסל החליט להרחיק את שחקן מכבי ת"א סופוקליס שחורציאניטיס משבעה משחקים בפועל והטיל עליו גם קנס של 65000 שקלים בגין התפרעותו בתום משחק הדרבי התל אביבי בכדורסל ב- 7 באפריל 2014 באולם הדר יוסף , משטיפס ליציע ורדף אחרי אוהד הפועל ת"א שחרף וגידף , וקילל אותו קללות נמרצות . דייני איגוד הכדורסל קבעו כלהלן על פי דיווחו של מר רפי נאה : "מעשיו של השחקן חמורים ביותר וחסרי תקדים . השחקן ובאי כוחו שמו דגש על הפרובוקציה כלפי השחקן ככזו שלא מצדיקה את מעשיו , אבל יש בה כדי להקל משמעותית בעונשו . לא נתעלם מכך , אך משחקן בכיר כמו הנאשם נדרשת יכולת האיפוק הדרושה . השחקן הביע את בפנינו את החרטה שלו על מעשיו אך טוב היה עושה השחקן לו היה מנצל את השבועיים שחלפו מאז האירוע לחרטה והתנצלות מפורשים ופומביים" . כאזרח מהשורה אני מטיל ספק בצדקת החלטת דייני בית הדין של איגוד הכדורסל . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") .

avi segal 2 טקסט מסמך קטע עיתונות : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . זוהי הידיעה של עיתונאי "ישראל היום" הנמרץ והפעלתן מר אבי סגל , המדווח כי בית הדין של איגוד הכדורסל החליט להרחיק את שחקן מכבי ת"א סופוקליס שחורציאניטיס משבעה משחקים בפועל והטיל עליו גם קנס של 65000 שקלים בגין התפרעותו בתום משחק הדרבי התל אביבי בכדורסל ב- 7 באפריל 2014 באולם הדר יוסף , משטיפס ליציע ורדף אחרי אוהד הפועל ת"א שחרף וגידף , וקילל אותו קללות נמרצות . דייני איגוד הכדורסל קבעו כלהלן , "לא נתעלם מכך שלהשתוללות של סופוקליס שחורציאניטיס קדמה פרובוקציה חריפה מצד אוהד הפועל ת"א ונדרשת מידה של שליטה עצמית כדי להתגבר על הדחף הראשוני להגיב, אך משחקן ובפרט שהוא בכיר נדרשת יכולת האיפוק הדרושה" . כאזרח מהשורה אני מטיל ספק בצדקת החלטת דייני בית הדין של איגוד הכדורסל . (באדיבות העיתון "ישראל היום") .

שחקן הכדורסל של קבוצת מכבי ת"א סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס איננו אָשֵם (3). כל הזכויות שמורות.

הערה 5 : ההחלטה האמיצה של מר אָדָם סִילְבֶר הקומישינר החדש של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל (החליף לפני זמן מה בתפקיד הרם את דיוויד סטרן הוותיק) להרחיק לאלתר ומייד את את בעלי לוס אנג'לס קליפרס דונלד סטרלינג לכל ימי חייו מכל מסגרות ה- NBA בשל טקסט והתבטאות גזענית, ברברית, ופוגענית – היא מכוננת וחסרת תקדים ! הכרעה זאת של אדם סילבר היא אַנְטִי תֶּזָה וסותרת במידה רבה את דבריו של מר מולי שפירא הצדקן איש רדיו גלי צה"ל, שקבע לפני שבועיים וחצי בתוכנית שלו "עושים תרבות" כי קללות הנאצה שקיללו אוהדי הפועל ת"א את שחקן מכבי ת"א סופוקליס שחורציאניטיס (ואת יו"ר מועדון מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי) באולם הכדורסל של הדר יוסף – הן לגיטימיות, מפני שנאמרו בזירת ספורט ולא באולם קונצרטים, ולכן השחקן המְקוּלָל היה צָרִיך ואָמוּר להבליג. אילו אוהדי הפועל ת"א היו משמיעים טקסטים נבזיים ונאסטיים כאלה (כפי שהופנו לעברו של סופוקליס שחורציאניטיס) בזירת כדורסל כלשהי בארה"ב, הם היו מוצאים את עצם מייד מאחורי סורג ובריח. משחקי ה- NBA הם בגדר מופע תרבות גם אם מדובר בפורום ספורטיבי. באופן ודרך התנהלותם סותרים אף הם לחלוטין את דבריו המטופשים של מר מולי שפירא כי זירת הספורט איננה היכל קונצרטים, ולכן מותר לאוהד כזה ו/או אחר להתנהג בתוכה ובסביבתה כעוֹכֵר, מְזַהֵם, ומְטַנֵף.

גזר הדין שגזרו דייני איגוד הכדורסל על סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס המרחיק אותו משבעה משחקים + קנס כספי של 65000 שקלים מקבל בעצם את הטענה הבסיסית של איש רדיו גלי צה"ל מר מולי שפירא , שאמר כלהלן לפני כשבועיים וחצי בתוכנית "עושים תרבות""השמעת נאצות נבזיות כאלה ע"י אוהדי ספורט היא לגיטימית …מפני שזירות הכדורגל והכדורסל אינן אולמות קונצרטים ולכן על הספורטאי המקצועני להבליג ולהסכין עמן…" . את הטענה הזאת השמיע כאמור מר מוּלִי שַפִּירָא ביום שישי – 11 באפריל 2014 בתוכנית "עושים תרבות" באוזניו של פרשן הספורט של רדיו גלי צה"ל מר מוטי קירשנבאום . מדובר בעיניי בטענה מופרכת מיסודה . טענת סְרָק מְבִישָה ומחורבנת של מר מוּלִי שַפִּירָא . הנימוק המטופש שלו כי זירות הספורט אינן אולמות קונצרטים ולכן יש להן פטור ומותר שָם לקָלֵל – ראוי לכל גינוי . האופן והצורה בה העלה עורך ומגיש הרדיו הוותיק מוּלִי שַפִּירָא , מי שאחראי על התוכנית "עושים תרבות" ברדיו גלי צה"ל את נימוקיו לדיון הם על פי שיקול דעתי לעג לרש . על פי מוּלִי שַפִּירָא חייבים להתנהג כבני אדם רק באולמות קונצרטים . מחוצה להם מותר להתנהג כ- וַונְדָלִים , חמסנים ואכזריים , חסרי תרבות , וברברים . נימוק מגוחך של אדם שמתיימר להיות בעצמו איש תרבות ומגיש תוכנית תרבות ברשת רדיו לאומית . זאת דעתי . אולם בית הדין של איגוד הכדורסל קיבל אתמול (יום שני – 28 באפריל 2014) דווקא את נימוקיו של מר מוּלִי שַפִּירָא ולא את השקפת עולמי . מדובר בעיניי באי צדק בסיסי . סופוקליס שחורציאניטיס איננו אָשֵם . אותו אוהד מושבע של הפועל תל אביב מר יוֹאָב אָמִיר בן 32 (בעל חנות אופנה כמדומני ב- "דיזנגוף סנטר") שניאץ וקילל את סופוקליס שחורציאניטיס קללות נמרצות (ולא רק הוא) באותו משחק הדרבי התל אביבי בכדורסל ב- 7 באפריל 2014 באולם הדר יוסף , צריך לאזור עוֹז ולמצוא שביב של טיפת אומץ לב מוסרית , כדי לבקש סליחה אישית בריש גלי ממי שפגע בהם, בשמעון מזרחי וסופוקליס שחורציאניטיס, בצורה כל כך ארסית ונאסטית . לטקסט צִפְעוֹנִי , עָרוּם , מעליב , ופוגעני יש כוח יותר מאגרופים . על פי שיקול דעתי השופטים הנכבדים – טעו . אנוכי חולק עליהם . ממתי מותר במדינת ישראל לקלל מישהו בפרהסיה קללות נמרצות מבלי להיענש על כך ? ממתי הפכה קדרת הספורט במדינת ישראל לתבשיל חוקי של ארס , לנזיד מקובל וראוי של רוש ולענה ?

צלם העיתונות המצטיין של העיתון "ידיעות אחרונות" רְאוּבֵן שְוָורְץ , תיעד היטב במצלמתו באותו יום שני ההוא של 7 באפריל 2014 באולם "הדר יוסף" את התנועות המגונות ומראות האֶרֶס והשִטְנָה ששיגרו אוהדי הפועל ת"א בתום המשחק לעברם של סופוקליס שחורציאניטיס ויו"ר מועדון מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי . בלתי מתקבל על הדעת כי אדם באשר הוא מנפנף בסמרטוט אדום כלפי שוֹר ובא אח"כ בטענות מפני שהשוֹר הזועם תוקף אותו בקרניו .

sofo 1 טקסט תמונה (1) : יום שני – 7 באפריל 2014 . אולם הכדורסל ב- "הדר יוסף" בתום משחק הדרבי התל אביבי הפועל ת"א נגד מכבי ת"א . אוהדי הפועל ת"א ובתוכם מר יואב אמיר (מימין בחולצה לבנה) ניצבים בפתח מנהרת – שרוול השחקנים , ומנאצים ומקללים קללות נמרצות מלווים בתנועות גסות את סופוקליס שחורציאניטיס (לא נראה בתמונה , נמצא כמה מטרים קדימה) ואת יו"ר מועדון מכבי ת"א מר שמעון מזרחי (משמאל, בחולצה משובצת) . (התמונה באדיבות הצלם ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .sofo 2טקסט תמונה (2) : יום שני – 7 באפריל 2014 . אולם הכדורסל ב- "הדר יוסף" בתום משחק הדרבי התל אביבי הפועל ת"א נגד מכבי ת"א . אוהדי הפועל ת"א ובתוכם מר יואב אמיר (מימין בחולצה לבנה) ניצבים בפתח מנהרת – שרוול השחקנים , ומנאצים ומקללים קללות נמרצות מלווים בתנועות גסות את סופוקליס שחורציאניטיס ואת יו"ר מועדון מכבי ת"א מר שמעון מזרחי . (התמונה באדיבות הצלם ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . ñéåí äîùç÷ ñåôå  åäàåäã äî÷ìì ñôåøèטקסט תמונה (3) : יום שני – 7 באפריל 2014 . אולם הכדורסל ב- "הדר יוסף" בתום משחק הדרבי התל אביבי הפועל ת"א נגד מכבי ת"א . אוהדי הפועל ת"א ובתוכם מר יואב אמיר (מימין בחולצה לבנה) ניצבים בפתח מנהרת – שרוול השחקנים , ומנאצים ומקללים קללות נמרצות מלווים בתנועות גסות את סופוקליס שחורציאניטיס ואת יו"ר מועדון מכבי ת"א מר שמעון מזרחי . (התמונה באדיבות הצלם ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . sofo 7טקסט תמונה (4) : יום שני – 7 באפריל 2014 . אולם הכדורסל ב- "הדר יוסף" . אשתו של סופוקליס שחורציאניטיס (במרכז) ושני ילדיהם  בעת משחק הדרבי התל אביבי הפועל ת"א נגד מכבי ת"א . (התמונה באדיבות הצלם ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . sofo 3טקסט תמונה (4) : יום שני – 7 באפריל 2014 . אולם הכדורסל ב- "הדר יוסף" בתום משחק הדרבי התל אביבי הפועל ת"א נגד מכבי ת"א . סופוקליס שחורציאניטיס (במרכז בחולצה כחולה) נחרד מהקללות והנאצות שהופנו כלפיו וכלפי משפחתו ע"י אוהדי הפועל ת"א ויוצא להגן כבודו האישי וכבוד ילדיו ורעייתו . חברו לקבוצה ג'ו אינגלס (משמאל בבגד אימון אפור) מנסה לחסום את סופוקליס שחורציאניטיס ולמנוע את הקטטה הצפויה . אוהד הפועל ת"א מר יואב אמיר שניאץ וקילל ברח בינתיים במעלה היציע מפחד מהסתערותו של שחקן מכבי ת"א סופוקליס שחורציאניטיס לעברו . (התמונה באדיבות הצלם ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . sofo 4טקסט תמונה (5) : יום שני – 7 באפריל 2014 . אולם הכדורסל ב- "הדר יוסף" בתום משחק הדרבי התל אביבי הפועל ת"א נגד מכבי ת"א . סופוקליס שחורציאניטיס (במרכז בחולצה כחולה) נחרד מהקללות והנאצות שהופנו כלפיו וכלפי משפחתו ע"י אוהדי הפועל ת"א ויוצא להגן כבודו האישי וכבוד ילדיו ורעייתו . חברו לקבוצה ג'ו אינגלס (משמאל בבגד אימון אפור) מנסה לחסום את סופוקליס שחורציאניטיס ולמנוע את הקטטה הצפויה . אוהד הפועל ת"א מר יואב אמיר שניאץ וקילל ברח בינתיים במעלה היציע מפחד הסתערותו של שחקן מכבי ת"א סופוקליס שחורציאניטיס לעברו . (התמונה באדיבות הצלם ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .sofo 8

טקסט תמונה (5) : יום שני – 7 באפריל 2014 . אולם הכדורסל ב- "הדר יוסף" בתום משחק הדרבי התל אביבי הפועל ת"א נגד מכבי ת"א . סופוקליס שחורציאניטיס (במרכז בחולצה כחולה) נחרד מהקללות והנאצות שהופנו כלפיו וכלפי משפחתו ע"י אוהדי הפועל ת"א ויוצא להגן כבודו האישי וכבוד ילדיו ורעייתו . חברו לקבוצה ג'ו אינגלס (משמאל בבגד אימון אפור) מנסה לחסום את סופוקליס שחורציאניטיס ולמנוע את הקטטה הצפויה . אוהד הפועל ת"א מר יואב אמיר שניאץ וקילל ברח בינתיים במעלה היציע מפחד הסתערותו של שחקן מכבי ת"א סופוקליס שחורציאניטיס לעברו . (התמונה באדיבות הצלם ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא ניתן היה לחקור ולכתוב את הפוסט הקונקרטי הזה ללא עדותו המצולמת של צלם מערכת "ידיעות אחרונות" ראובן שוורץ בן 62 נשוי + 4 חבר קיבוץ רמת הכובש. מדובר בצלם עיתונות מוכשר, עירני, חרוץ, ודבק במשימה שפועל בתחום מזה שלוש עשרות שנים . הוא מהווה נכס עיתונאי עבור עיתונו וגם עבורי .

schwartz 2

טקסט תמונה : ראובן שוורץ חבר קיבוץ רמת הכובש למד צילום בקמרה מייה  בשעורי ערב . ביום עבד בענף הגינון והנוי של הקיבוץ . הוא החל לצלם אירועי ספורט בעיתון הוורוד "עולם הספורט" בעריכתו של עורך העַל מר אבי רצון . משם עבר לתקופה קצרה לעיתון "מעריב" , והמשיך במקומונים של רשת "ידיעות תקשורת" . בשנת 1990 חתם על חוזה אישי כצלם עיתונות בעיתון הנפוץ המדינה "ידיעות אחרונות" . (התמונה באדיבות ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

תודה לך מר ראובן שוורץ .

 

סוף הפוסט .