נחיצותו של שידור ציבורי איכותי מותנה גם בכמות הרייטינג והמדרוג שהוא מפיק. לא רק אבל גם. האם נוכחותה של מנהיגות עכשווית חדשה של השידור הציבורי בראשות מנכ"ל רשות השידור מר יונה וויזנטל ומנהל ערוץ 1 מר אלי בבא משנה את התמונה ומסוגלת להשיב עטרה ליושנה ? שגשוגו של כל גוף טלוויזיוני באשר הוא לאורך זמן מותנה לא רק בטיב החומרים שהוא משדר וברייטינג הנלווה, אלא גם באיכות ויושרה של המנהיגות שניצבצ בראשו ובאיכות ויושרה של מנהלי יחידות הביניים בתוכו. פוסט מס' 446. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי.

נחיצותו של שידור ציבורי איכותי מותנה גם בכמות המדרוג שהוא מפיק. לא רק אבל גם. האם נוכחותה של מנהיגות עכשווית חדשה של השידור הציבורי בראשות מנכ"ל רשות השידור הטרי מר יונה וויזנטל ומנהל ערוץ 1 החדש מר אלי בבא משנה את התמונה, ומסוגלת להשיב עטרה ליושנה ? שגשוגו של כל גוף טלוויזיוני באשר הוא לאורך זמן מותנה לא רק בטיב החומרים שהוא משדר וברייטינג הנלווה, אלא גם באיכות ויושרה של המנהיגות שניצבת בראשו, ובאיכות ויושרה של מנהלי יחידות הביניים בתוכו. פוסט מס' 446. כל הזכויות שמורות.

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 446 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 5 בנובמבר 2014

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. אני נוטש בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 ע"י הממשלה בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הופכת הפקדתו המתעתעת, הרשלנית, והמגוחכת למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל הוא עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור מוצהר. הוא אמור לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כושל כבר בראשית הדרך. כפי שמוברר יוסף בר-אל הוא איש מאוד לא מוכשר בהיבטים השונים של תעשיית הטלוויזיה. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) הוא האיש שחתום על כתב מינוי מופרך, סתור, וכה לא אמין. עולם הפוך. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 מתעשתת אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון ומכירה בטעותה המרה. היא מדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל הכושל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. מדובר בתאונה טלוויזיונית – פוליטית בה ממנה הממשלה בראשות אריאל "אריק" שרון ב- 2002 כאילו בהיסח הדעת איש כה לא מוכשר וכה לא מוצלח בשם יוסף בר-אל ומציבה אותו בפסגה החשובה של השידור הציבורי ב- מדינת ישראל (ההצבה מתבצעת גם על פי המלצה של השר הממונה בעת ההיא על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן).

ואז באה שנת 2011. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מפקידה את רשות השידור בידיו של מנכ"ל בלתי מוצלח בשם יוני בן מנחם. גם הממשלה הזאת מציבה בפסגת השידורים של מדינת ישראל איש בלתי מוכשר בעליל מההיבט המקצועי אולם היא ממשלת ישראל חושבת אותו לא רק לראוי אלא גם נוח לה. ברור שמדובר בהעדפה פוליטית ובמינוי כלאחר יד. אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה בנימין נתניהו ממנים לצדו של יוני בן מנחם את ד"ר אמיר גילת ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. חולפות שלוש שנים. כמו במקרה ההדחה של יוסף בר-אל. מבינה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן ב- 2014 כי עשתה מקח טעות. שגיאה חמורה. הפקדה פרועה. ממשלת ישראל פוקחת עיניים באיחור רב ולומדת לדעת כי יוני בן מנחם ואמיר גילת הם מנהיגי שידור בלתי מוכשרים בעליל שמנהלים רשות שידור כושלת. עולם מבולבל ובלתי שקול. אותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מי שמינה את יוני בן מנחם ואמיר גילת לתפקידם הרם שלוש שנים קודם לכן ב- 2011 סוגר כעת יחדיו עם שר התקשורת שלו גלעד ארדן את רשות השידור במתכונתה הישנה תחת ניהול עלוב וכושל של אותו יוני בן מנחם ואותו אמיר גילת . הם שניהם האחראיים הראשיים על אי תקינותה (בלשון המעטה) של רשות השידור בשנים 2014 – 2011, ואינם עומדים במשימת ניהול ומנהיגות מינימלית. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נסגר השידור הציבורי כפי שאזרחי ישראל הוותיקים מכירים אותו מאז השנים ההן של 1969 – 1965 בהן חוקקה הכנסת את חוק רשות השידור, והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה שאך זה נעמדת על רגליה מצטרפת וחוברת לצדו של רדיו "קול ישראל" הוותיק. שני הגופים הטלוויזיה והרדיו מתאחדים ומרכיבים רשות שידור אחת ששוכנת תחת קורת ניהול משותפת בראשות שמואל אלמוג ז"ל. שמואל אלמוג מתמנה ב- 31 במארס 1969 ע"י ממשלת ישראל בראשות גב' גולדה מאיר ז"ל והשר הממונה ישראל גלילי ז"ל למנכ"ל הראשון בהיסטוריה של רשות השידור המאוחדת שכוללת בשורותיה יחדיו את רדיו "קול ישראל הוותיק ואת הטלוויזיה הישראלית הציבורית דרדק תקשורת שזה אך נולדה !

עכשיו ב- 2014 מטילה ממשלת ישראל ווטו על רשות השידור, מוציאה לה צו פירוק, וממנה את פרופסור דוד האן לכונס הנכסים הרשמי של הגוף המפורק. מדובר בטרגדיה ציבורית שנייה. דוד האן ממנה את יונה וויזנטל לשמש עורך ראשי חדש וזה ממהר לפטר את המנכ"ל יוני בן מנחם ולסלק את אמיר גילת, כמו גם לפזר את הוועד המנהל של רשות השידור. במקביל ממנה המנכ"ל החדש יונה וויזנטל את אלי בבא לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "8 ימי בראשית". זהו הספר הראשון בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שעוסקת ודנה בהתפתחות תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ ב- 130 השנים האחרונות , 2014 – 1884. השם המאחד והכולל של הסדרה הוא "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

1. הקדמה קצרה הנוגעת לכמות ואיכות טלוויזיונית. 

א. השידור הציבורי באשר הוא איננו משוחרר לעולם מעול הרייטינג . אינך רשאי לבקש מהציבור שלך מימון תשלום אגרה בן כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה כדי לשדר עבורו משדרי טלוויזיה נטולי מדרוג ולתרץ זאת בכך שמדובר מראש בסחורה איכותית . קשקוש . שום מפעל לא ירשה לעצמו לייצר שוקולד בעל טעם נפלא , גרנדיוזי , וייחודי – אולם כזה שהציבור מתרחק ממנו ולא קונה אותו . מינויים הרָם של יונה וויזנטל ואלי בבא למנכ"ל רשות השידור ומנהל ערוץ 1 (בהתאמה) בעידן הזה של שלהי 2014 נוטע תקוות . האם השניים האלה יהיו מסוגלים להשיב את אמון אזרחי מדינת ישראל בשידור הציבורי , זה שאבד ב- 2002 , בתקופות יוסף בר-אל ויוני בן מנחם אחריו ? לא בסיסמאות (כמו למשל בסגנון הרוטיני והשבלוני שהיה נהוג בתקופת יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ' , שנהגו לצאת ידי חובה ולומר : "השידור הציבורי שלכם ובשבילכם") . אלא ברייטינג ומדרוג .

ב. הבלוג yoashtvblog.co.il כמו גופים אחרים בתקשורת המונים איננו משוחרר מעול הרייטינג . אחת העילות לכתיבתו והעלאתו לאוויר היא לא רק הרצון להוות מורשת ולהעביר מידע אלא גם הידיעה שהוא בעל מדרוג ויש לו ביקוש הרב (ללא יחסי ציבור ובלעדי מערכת שיווק) . אחרת מה הרבותא ב- לחשוב , לחקור , לכתוב , ולפרסם בלוג אם אין לך לקוחות . לבלוג yoashtvblog.co.il יש זכות קיום כי הוא מבוקש . מפני שקוראים אותו . יש לו קליינטורהאין דבר כזה שידור טלוויזיה ציבורי נטול רייטינג . ערוץ 1 גם כעת במתכונתו הנוכחית הקונקרטית הזמנית (שרוי תחת צו פירוק ועול כונס נכסים) ממשיך לגבות מאזרחי מדינת ישראל סכום עתק של 1.000000000 (מיליארד) שקל בין 1.1.2014 ל- 31.12.2014 . אף על פי כן הוא ממשיך לייצר ולהניב רייטינג אפסי . ברור לחלוטין כי אם יונה וויזנטל ואלי בבא לא יצליחו לשנות את מגמת התדרדרות הרייטינג השלילי בת תריסר שנים – ערוץ 1 יימוג . אין לו זכות קיום .

ג. קניין השידור הציבורי איכותי הוא דו כיווני . הוא איננו רק תוכן שמערכת הטלוויזיה רוצה ומעוניינת לכפות על ולשדר לצופיה אלא גם מה שהצופים שלה רוצים לראות . הגישה הבלבדית הזאת בה מערכת הטלוויזיה יודעת טוב יותר מה טוב ורצוי לצופיה מבלי לשתף אותם בבניין לוח השידורים , היא אנכרוניסטית והתאימה בשעתו לעידן המונופול.

ד. ראוי למנהלי רשות השידור הנוכחיים יונה וויזנטל ואלי בבא לקרוא את המסה המעניינת שכתב פרופסור אליהו כ"ץ (ראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה) בשנת 1970 , וקרויה , " Television Comes to The People of The book" . קריאת המסה החשובה שנכתבה בראשית עידן המונופול והבנתה מסבירה לקורא אלו תמורות חלו במבנה שוק צרכנות הטלוויזיה (בארץ ובעולם) עם היוולד תקופת התחרות מאז שנות ה- 80 של המאה הקודמת . שמם ומורשתם של שניים מגדולי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל הזמנים גדעון דרורי ז"ל (יוצר הסדרה התיעודית "תקומה" ב- 1998) וייבדל לחיים ארוכים יגאל לוסין (יוצר הסדרה הדוקומנטרית "עמוד האש" ב- 1980) – נשכח . שמו ומורשתו של ארז טל עלה עכשיו לגדולה . רשתות הטלוויזיה המסחרית במדינת ישראל , ערוץ 2 וערוץ 10 , הפכו במידה רבה לחקייניות אמריקניות ומשדרות ללא כל בושה לעַם הַסֶפֶר היושב בציון טינופת טלוויזיונית במסווה של בידור להמונים כמו "האח הגדול", "24 / 7", ו- "מעושרות" וכיו"ב . יש קהל ישראלי רב שנוהה אחרי הטינופת הטלוויזיונית הזאת .

ה. עַם יִשְרָאֵל אולי ישכון לבדד בין הגויים אך איננו עוד עם נבחר . המבנה הסוציולוגי וניתוח חתך שכבות החברה הישראלית לגווניה השונים , לרבות מחוזות חפצה , שמציעים לה ערוצי הטלוויזיה הרבים , דומים באופן ממוצע לקהילייה האירופית . רבים מאוד מצופי הטלוויזיה בישראל כמו עמיתיהם באירופה ובארה"ב נוהרים אחרי וצורכים מהמרקע רכילות , מציצנות , אלימות , טלוויזיה שעוסקת בפשע ומשטרה , וסקס , וגם ספורט . מה הפלא כי השידור הישיר אמש (יום שני – 3 בנובמבר 2014) של ערוץ 1 מאצטדיון "בלומפילד" של משחק השערורייה שפוצץ בדקה ה- 31 הפועל ת"א – מכבי ת"א בתוצאה 1 : 1 גרף רייטינג שיא חסר תקדים דווקא בעת אלימות קשה בה אוהד הפועל ת"א פרץ מהיציע לזירת המשחק ותקף פיזית את שחקנה המבריק של מכבי ת"א ערן זהבי (השידור הטלוויזיוני הנדון הניב בין 21:45  ל- 22:55 רייטינג ממוצע של % 18.4 ו- Peak צפייה של % 22 . מדובר בנתוני רייטינג מדהימים שהפיק ערוץ 1 מזה זמן רב מאוד) . מה הפלא שמצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1, של ערוץ 5 בכבלים , ושל חברת "צ'ארלטון" – אינן פוסחות על שום Close up שמראות את ערן זהבי הופך את כפות ידיו לזוג אקדחים לאחר כיבוש שערים ומכוון אותם כמו Garry Cooper בסגנון "פְּיוּ – פְּיוּ" לעבר קהל היעד אוהדי הפועל ת"א . מדובר בפרובוקציה והתנהגות ילדותית מטופשת ובלתי ספורטיבית של כדורגלן בעל מוניטין . בצדק שלף שופט המשחק המרכזי רועי ריינשרייבר כרטיס צהוב לעבר ערן זהבי ששוב מתגרה בקהל האוהדים של הפועל ת"א . אולם לא רשתות הטלוויזיה הישראליות . אלה על מצלמותיהן והשדרנים שלהם אינם בזים לו . לא רק שאינם בוחלים במדיח , מסית , והמתגרה הזה שקרוי ערן זהבי, אלא סוגדים לו ומקדשים את הפרובוקציה המחרחרת שלו בתוספת צילומי Close ups על המסך שלהן מכיוונים שונים (לרבות חשיפה נוספת בהילוכים חוזרים איטיים) ובכך שופכים עוד בנזין על המדורה .

לא רק חלק מאוהדי הכדורגל במדינת ישראל הוא אלים , ברוטאלי , ומקלל , ונוהם . החברה הישראלית לגווניה השונים היא בחלקה חסרת סבלנות וסובלנות ו- אלימה . רוויית סמים , רצח (גם בתוך המשפחה הגרעינית) , זנות , וגזענות . העולם התחתון במדינת ישראל הוא רחב ידיים ואיננו עוד חוג בשוליים . כתבות התחקיר של ערוץ 10 במהדורות החדשות המרכזיות אודות חברות התקשורת והבנקים בארץ וגם אודות חיי הכלכלה ויוקר המחיה בישראל מצביעות על התנהלות לא תקינה וחסרת כבוד בלא מעט היבטים כלפי האזרח הקטן , כלפי הלקוחות שלהם . אלימות אוהדי הכדורגל באצטדיונים היא חלק אינטגרלי מההוויה הישראלית האלימה בכללותה ואשר צומחת על קרקע פוריה. האלימות בשדות הכדורגל איננה עומדת בפני עצמה ולא ייחודית . היא חלק ממשהו . כדי להישמר ממנה יש לנקוט באותם האמצעים המשטרתיים והמשפטיים שנוקטת המדינה נגד סוגי אלימות אחרים בחברה הישראלית . גם אז אינני בטוח שענישה קיצונית של אוהדי כדורגל קיצוניים ו- ברוטליים וכליאתם מאחורי סורג ובריח תפתור את הבעיה . עונש מוות מעולם לא הרתיע רוצחים פוטנציאליים . חיסולה של התנהגות ברברית ופנטית במסות כאלה של אוהדי ספורט בכלל וכדורגל בפרט מותנה בחינוך מוקדם ארוך טווח וגם בעירנותם של הגופים הממונים על הסדר הציבורי ואוכפי החוק . יציעי הכדורגל (וגם הכדורסל) במדינת ישראל רוויים פוטנציאל נפיץ של אלימות . אילו אותם אנשי חברת האבטחה הממונה על הסדר הציבורי באצטדיון "בלומפילד" היו דרוכים ומאומנים יותר , הם היו מונעים בקלות יתירה את חדירתו של אותו האוהד האלים שתקף את ערן זהבי לזירת "בלומפילד" .

ו. ב- 1978 החלה רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS לשדר סדרת אופרת סבון מצליחה בשם "DALLAS" . את הסדרה המתוחכמת יצר דיוויד ג'ייקובס והיא מספרת על משפחה "Ewing" האמידה ועל האחוזה הענקית שלה במדינת דאלאס בארה"ב . בניית הדרמה מבוססת על חוקי החיים שמורכבים מאמביציות אפלות של קנאה ושנאה בין בני המשפחה , ורדיפה בלתי פוסקת אחרי ממון , השפעה , ושלטון וגם מכילה בתוכה תום , ידידות , ואהבה . "דאלאס" הייתה סדרת טלוויזיה ממכרת שצברה רייטינג עצום בארה"ב (שודרה בשנים 1991 – 1978) ונמכרה בעשור ה- 80 של המאה הקודמת ל- 150 רשתות טלוויזיה בעולם , לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שנוהלה בשנים ההן ע"י יצחק "צחי" שמעוני ז"ל וייבדלו לחיים ארוכים טוביה סער וחיים יבין . שיא הרייטינג הושג כמובן באחד מפרקי הסדרה העוסק  באירועי אלים " ?Who shot JR" . את JR גילם השחקן לארי האגמאן .

רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הלכה בעקבות CBS והחלה לשדר ב- 1981 את סדרת אופרת הסבון "DYNASTY" אותה יצרו וכתבו ריצ'ארד ואסתר שפירו והפיק ארון ספלינג . הסדרה שגשגה ושודרה בהצלחה רבה בארה"ב בשנים 1989 – 1981 . שיא הרייטינג בסדרה הושג בעת סכסוך משפחתי אלים , מכות ממש , בין שתיים מגיבורות "שושלת" קריסטאל (השחקנית לינדה אוואנס) ואלכסיס (השחקנית ג'ואן קולינס) . גם "שושלת" נמכרה לכ- 150 (מאה וחמישים) רשתות טלוויזיה בתבל כולל ישראל . את הסדרה הזאת רכש ב- 1986 במקור דווקא מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית מר יוסף בר-אל אולם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא חיים יבין התחנן בפניו ושכנע אותו לוותר על הרכישה למען שידורה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העִברית . הנימוק שלו היה שמדובר בז'אנר וצביון טלוויזיוניים אמריקניים ובינלאומיים שמתאימים לתרבות הצפייה של הציבור הישראלי הדובר עברית . "DALLAS" ו- DYNASTY" הפכו לשתי סדרות פופולריות בישראל עתירות רייטינג ושימשו נדבך בזמן צפייה ראשי בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הישראליים כמו צופי הטלוויזיה בשאר העולם התאהבו בהן . חיש מהר התברר כי צופי הטלוויזיה של "עַם הַסֶפֶר" בארץ צורכים טלוויזיה שיש בה רכילות, מציצנות , אלימות, סדרות וסרטים שעוסקים בפשע ומשטרה, ערוצי קניות, ערוצי סקס , וגם ספורט . בדיוק כפי שעושים עמיתיהם בשאר העולם .

2. רייטינג ואלימות בטלוויזיה ובמגרשי הספורט.

הפוליטיקאים בראשות שרת הספורט גב' לימור ליבנת שנזכרים כעת לעלות על הבריקדות כדי לטהר את הספורט הישראלי מטומאתו – מגוחכים . הכדורגל והכדורסל הישראליים אינם רוויים עכשיו אלימות יתר מבעבר ובהשוואה לכלל החברה בארץ . הם תמיד היו כאלה ברגעי מתח , מחלוקת , אי הסכמות , ומשברים לאורך כל ההיסטוריה . כמי שניווט , ערך , והפיק את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך שנים רבות מאז 1980 ועד 2002 הייתי עֵד גם להתקפות מילוליות רבות עוצמה עלי (כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית) באצטדיונים ובמגרשים. האיום המילולי והגופני החריף ביותר עלי אירע ב- 9 במאי 1999 באולם הכדורסל של הפועל ירושלים ב- "מלחה" בעת שידור ישיר בסדרת הגמר סל של המשחק הפועל ירושלים – מכבי ת"א .

כ- פסע היה ביניהם לבין הרמת יד עלי . הבה אפרט ואקח לדוגמא את קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים שתבעה מאז 1996 את נזיד העדשים שלה (זכויות שידורים) מרשות השידור . ב- 1997 נפגשנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן ואנוכי כמנהל חטיבת הספורט עם הנהלת הפועל ירושלים בראשות מר דני קליין , עו"ד אבשלום כ"ץ , ולהפתעתי הרבה גם מר כרמי גילון (לשעבר ראש השב"כ) . הם ביקשו שנשלם להם זכויות שידורים בדיוק כפי שאנחנו משלמים לקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א . בקשתם נדחתה על הסף . רשות השידור הפכה לאויב של הפועל ירושלים . הדבר בא לידי ביטוי חריף וקיצוני כשבּריונים המתחזים לאוהדי הפועל ירושלים תוקפים אותי בשם רוח הספורט בעת מסכת השידורים הישירים של ערוץ 1 את סדרת הגמר סל מכבי ת"א – הפועל ירושלים ב- 9 במאי 1999באולם "מלחה" של הפועל ירושלים . נימוק התקיפה המילולית והפיזית היה מפני שאני מעדיף את קבוצת מכבי ת"א על פני הפועל ירושלים . שלחתי מכתב מחאה לאיגוד הכדורסל הישראלי ובו התראה כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא תשוב ל- "מלחה" עד שלא יתקיים בירור נוקב בעניין האלימות נגדי ונגד ציוותי חטיבת הספורט בפיקודי המסקרים את תחרויות הכדורסל בארץ . רופא קבוצת הפועל ירושלים דאז ד"ר יונתן מרצקי תבע אותי על הוצאת דיבה . בית המשפט בראשות השופטת מיכל אגמון – גונן זיכה אותי כליל מכתב האישום .

הפועל ירושלים ראתה בעין מאוד לא יפה את ברית השידור הנצחית שנכרתה בין רשות השידור לבין האלופה נִצחית של הכדורסל הישראלי . אוהדיה הנלהבים נתנו לכך ביטוי בשני משחקי סדרת הגמר סל שנערכו בעונת 1999 – 1998 בהיכל הכדורסל במלחה בין הפועל ירושלים לבין מכבי ת"א , והועברו על ידי מחלקת הספורט בשידורים ישירים ב- 2  ו- 9 במאי 1999 . אוהדים מבוגרים של הפועל ירושלים חלקם אנשים אקדמאים , תקפו בקללות ונאצות שלוחות רסן את עמדת השידור הקטנה בה ישבנו השַדָּר מאיר איינשטיין, הפרשן אלי סהר,  ואנוכי כמֵפיק ראשי ומנהל השידור הישיר ההוא. הם קיללו קללות נמרצות במשך כשלוש שעות את רעייתי , ילדיי ואת אבא ואימא שלי . חלקם לא רק גידפו אותי בצורה כל כך מכוערת אלא התקרבו אלי קרבה מסוכנת , ירקו עלי , ואף שלחו ידיים לגופי . זה היה מחזה בלתי נשכח ובלתי נסלח . בני ד"ר גוּר אלרואי שהיה אז סטודנט בחוג ללימודים של "המכון ליהדות זמננו" באוניברסיטה העברית בירושלים (למד תחת שרביטם של פרופסור גדעון שמעוני ופרופסור חגית לבסקי), שימש למחייתו כקב"ט הרדיו "קול ישראל" , והיה עד לתופעה המכוערת והמבישה . כקב"ט הוצב לשמור ולאבטח את עמדת השידור שלנו במלחה . הוא היה עֵד למעשי התקיפה והמלל הנפשעים והמכוערים נגד אביו ואִמוֹ . שנינו זיהינו בבירור לפחות שלושה אוהדים שרופים מוכרים וידועים של הפועל ירושלים שתקפו אותי בצורה מילולית נבזית . תקיפת האוהדים הירושלמית הזאת את צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 התגלגלה בסופו של דבר לפִתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים .

ב- 12 במאי 1999 , הודעתי במכתב רשמי ליו"ר איגוד הכדורסל מר דני קסטן ז"ל בליווי עותק למר דני קליין יו"ר הפועל ירושלים , כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא תצלם יותר את משחקי הכדורסל של הפועל ירושלים בהיכל במלחה עד שלא ייערך בירור נוקב בעניין האלימות שפרצה במקום נגד צוות השידור בכלל ונגדי בפרט . האשמתי במכתבי זה גם את רופא הקבוצה ד"ר יונתן מרסקי שהתנהג על הפרקט בצורה מאוד לא ראויה בלשון המעטה . הנה המכתב כלשונו [1] .

yoash 5

טקסט מסמך : 10 במאי  1999 . זהו המסמך המקורי שכתבתי למר דני קסטן ז"ל יו"ר איגוד הכדורסל אודות התפרעות אוהדי הפועל ירושלים שהתחוללה אמש בהיכל "מלחה" בכדורסל בירושלים ובה היה שותף רופא קבוצת הפועל ירושלים ד"ר יונתן מרצקי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

דני קסטן הבטיח לטפל מייד בבקשתי לערוך בירור יסודי עם ראשי הפועל ירושלים . הופתעתי מאוד לקבל יומיים אח"כ עותק מתשובתו של יו"ר הפועל ירושלים דני קליין ליו"ר איגוד הכדורסל שבה טען כלהלן : "(…) למיטב ידיעתנו , הייתי נוכח במשחק במלחה וראיתי כי התנהגות הקהל הייתה ניאותה וספורטיבית , לכן נראה לנו כי יש מקום לבדוק בנוסף למה שמבקש יואש אלרואי – גם את מידת אחריותו של ערוץ 1 ואנשי ציוותו "לחימום" האווירה והתפרצות אוהדים כלפי צוות זה – אם הייתה כזו (…)" .

מעשי הבּריוֹנוּת של אוהדי הפועל ירושלים כלפי התפתחו לפרשה פוליטית . חבר מליאת רשות השידור ב- 1999 ד"ר ישראל פלג שהכיר אותי היטב ואת פועלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מימים ימימה ובמשך שנים רבות , פנה בציניות אל מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ואל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן ייבדל לחיים ארוכים , וביקש לדעת , "מה היה לי ולבני גוּר לחפש בעמדת השידור של הטלוויזיה במלחה" . עד כדי כך פשתה הפוליטיזציה ברשות השידור . חבר מליאת רשות השידור שואל (ברצינות) את מנכ"ל רשות השידור , "מה יש למנהל מחלקת הספורט לעשות בעמדת השידור של מחלקת הספורט…?" . אורי פורת ויאיר שטרן ניצבו מאחורי כחומה בצורה . יאיר שטרן גם סיפר לי מאוחר יותר כי חלק מהאקדמאים אוהדי הפועל ירושלים שקיללו ותקפו אותי אמרו לוֹ , כלהלן : "כי אחרי ההתעללות ביואש אלרואי שבוע קודם לכן ב- 2 במאי 1999 , הם לא חשבו ולא תיארו לעצמם שהוא (יואש אלרואי) יעיז שוב להראות את פניו במלחה" . הם הציעו ליאיר שטרן לשמש כבורר בינם לביני כדי לסיים את "המריבה" . איזה מריבה ואיזה נעליים . מדובר בתקיפה . הודעתי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן חד משמעית כי אינני מעוניין להיפגש עם אנשי הריב והמדוֹן שניאצו את שמי ושֵם משפחתי והרימו עלי יד .

ב- 17 ביוני 1999 השיבו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בכתב לחבר המליאה ד"ר ישראל פלג שהטיל בי דופי בשידור הישיר של משחק הכדורסל ממלחה . הנה הוא כלשונו [2] .

רשות השידור המנהל הכללי . 17  ביוני  1999 – ג'  תמוז  תשנ"ט .

לכבוד

ד"ר ישראל פלג

חבר המליאה רשות השידור

הנדון  :  כדורסל

סימוכין , שאילתא מיום 31.5.1999

להלן התייחסותו של מר יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה לשאילתא שבנדון .

 

  1. מנהל מחלקת הספורט חייב על פי תפקידו להיות נוכח באירועי ספורט גדולים על מנת להבטיח את תקינות השידור . הוא יכול לשבת בניידת השידור , או ליד השדרים , או בכל מקום אחר שהוא מוצא לנכון , על פי המתרחש בזמן השידור .

 

  1. בנו של מנהל מחלקת הספורט מועסק כמאבטח על ידי חברת אבטחה פרטית בשם "סהר" . הוא אכן שימש כמאבטח ביום 9.5.1999 . מזל שהיו אנשי אבטחה לצוות השידור , מכיוון שללא נוכחותם היה נערך פרוגרום לצוות שלנו .

 

  1. התשובה שלילית .

 

  1. מעניין מדוע חבר הוועד המנהל שהציג את השאילתא , לא טרח להתעניין בהתקפות של אוהדי הפועל ירושלים , מילולית ופיזית , על אנשי צוות השידור של הטלוויזיה .

 חלק מאנשינו הוכו ועל כך נמסרה תלונה למשטרה .

 עותק : גיל סמסונוב יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור

בברכה ,

אורי פורת

מנכ"ל רשות השידור

תמוה מאוד מדוע מצא לנכון ד"ר ישראל פלג להטיל בי דופי . ההיתממות הזאת שלו , "מה יש ליואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט לחפש בעמדת השידור של ערוץ 1 בשעה שאנשיו משדרים ישיר משחק כדורסל" , מאוסה ומקוממת בלשון המעטה . הוא ידע היטב שמקומי כמפקד השידור הישיר הזה הוא להיות בחזית ולא במשרד .

יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב ב- 1999 בניגוד לחבר מליאת רשות השידור ד"ר ישראל פלג , הבין שקרה כאן מקרה חמור ואלים של ציבור אוהדים נגד מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . מר גיל סמסונוב התייצב מייד לימיני . כך כתב לי ב- 11 במאי 1999 [3] .

yoash 6

טקסט מסמך : 11 במאי  1999 . זהו מסמך התמיכה המקורי שכתב לי מר גיל סמסונוב יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור . "יואש היקר , בשם הוועד המנהל אני  מביע את זעזועי מהאלימות שנתקלת בה בירושלים . הוועד המנהל החליט אתמול כי הִישָנוּת של מקרה אלימות כלפי התקשורת תגרור נקיטת אמצעים חריפים כלפי הקבוצות שאוהדיהן נוקטים באלימות .אני משוכנע כי אתה תמשיך ביושר , באומץ , ובנאמנות לשידורי הספורט מעל לכל , ולא תיכנע בפני כל אלימות מילולית או פיסית הייה חזק ! גיל  סמסונוב יו"ר רשות השידור" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ד"ר יונתן מרסקי רופא קבוצת הפועל ירושלים שתקף אותי הגיש נגדי תביעת דיבה משפטית על הוצאת לשון הרע . מדהים שאותם האנשים שתקפו אותי אישית ואת עמדת השידור של הטלוויזיה , ונמלטו מאחריותם הנפשעת, ביקשו במסווה החוֹק להפוך מנתבעים לתובעים. הם כמעט הצליחו.

התביעה חסרת השחר הזו נגדי התבררה במשך כארבע שנים וחצי בין כותלי בית המשפט . כבוד שופטת בית משפט השלום בירושלים ד"ר מיכל אגמון – גונן יפת התואר זיכתה אותי לחלוטין מהוצאת דיבה , וחייבה את רופא קבוצת הפועל ירושלים לשאת בהוצאות המשפט . החלטתה ופסק דינה של השופטת הנכבדה היא בעלת חשיבות היסטורית , מפני שהיא מְגִינָה בעצם על ביטחונם של העיתונאים ואנשי הטלוויזיה בעת מילוי תפקידם הציבורי ועל זכותם להתלונן נגד תוקפיהם [4] .

בתי  המשפט

בית משפט השלום ירושלים

לפני כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן                 א 99 / 019565

 

בעניין  :   ד"ר יונתן מרסקי נגד יואש אלרואי

 

פסק דין

(…)עניינה של התביעה שלפני במכתב תלונה כנגד התובע (ד"ר יונתן מרסקי) ששלח הנתבע (יואש אלרואי) ליו"ר איגוד הכדורסל . לטענת התובע מדובר בלשון הרע .

התובע (ד"ר יונתן מרסקי) הִנו רופא משפחה במקצועו ומשמש מזה 8 שנים כרופא קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים. הנתבע (יואש אלרואי) הוא מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית (…). 

סעיף 4 . הגנת תום הלב של הנתבע (יואש אלרואי)

(…) לנתבע עומדת הגנת האמת בפרסום (…) .

מכתב התלונה שכתב הנתבע (יואש אלרואי) , נכתב במטרה להגן על ביטחונם ושלומם של עובדי הטלוויזיה .

תוכן המכתב הנו דיווח על עובדות כפי שנצטיירו ע"י מפרסמו . המכתב הופנה למעסיקי הנתבע (יואש אלרואי)

ליו"ר איגוד הכדורסל ולמעסיקו של הנתבע . בנסיבות אלו טוען הנתבע כי עומדת לו הגנת תום הלב על פי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע .

(…) כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 , הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את המרכיבים המצטברים הנדרשים להוכחת ההגנות הקבועה בסעיפים 15 (2)  ו – 15 (3) לחוק . כמו כן הנתבע הרים את הנטל ההתחלתי הדרוש לצורך הקמת החזקה הקבועה בסעיף 16 (א) בעשיית הפרסום בנסיבות הקבועות בסעיף 15 (3) לחוק . כעת , הנטל עובר לתובע להוכיח את אחת החזקות הקבועות בסעיף 16 (ב) לחוק .

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע כדלקמן : "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע  עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו … :

(2)  היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית , מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום…

(3)  הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הנאשם או הנתבע , של האשם שאליו הופנה הפרסום , או של מי שאותו אדם מעוניין בו עניין אישי כשר…" .

סעיף 4 א . סעיף 15 (3) לחוק . התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא עמד בנטל להוכיח את החזקות שבסעיף 16 (ב) לחוק .

כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 , האינטרס בכתיבת המכתב (של יואש אלרואי) היה להגן על ביטחונם של עובדי הטלוויזיה . תוכן המכתב הכולל דיווח על העובדות כפי שהצטיירו ע"י מפרסמו , והפניית המכתב לתפוצה מצומצמת הכוללת את מעסיקיו (של יואש אלרואי) , את הסמכות הגבוהה ביותר באיגוד הכדורסל ואת מעסיקו של התובע (ד"ר יונתן מרסקי) , אינם מהווים פגיעה בתובע (ד"ר יונתן מרסקי) במידה גדולה מהנדרש כדי להגן על אינטרס זה . מכאן שהתובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי המכתב (של יואש אלרואי) פגע בו פגיעה גדולה משהייתה סבירה באותן נסיבות על מנת להגן על הערך המוגן בסעיף 15   (3) לחוק , הגנה על ביטחון צוות השידור . כמו כן התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי הייתה לנתבע (יואש אלרואי) כוונה כלשהי לפגוע בו באופן אישי .

מהאמור עולה כי התובע לא הוכיח אף אחת מהחזקות הקבועות בסעיף 16 (ב) לחוק . לפי כך עומדת לנתבע (יואש אלרואי) הגנת סעיף 15 (3) לחוק .

סעיף 4 ב . סעיף 15 (2) לחוק . כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את מרכיבי ההגנה שבסעיף 15 (2) לחוק , למעֵט מרכיב תום לב . לעניין מרכיב תום הלב , הבהרתי בהחלטתי כי שאלת המפתח הנה האם המפרסם (יואש אלרואי) נקט באמצעים סבירים לבדוק את אמיתות הפרסום .

כאמור לעיל , די בכך שהנתבע (יואש אלרואי) היה נוכח בעת האירוע כדי למלא אחר דרישת האמצעים הסבירים . התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי הנתבע (יואש אלרואי) לא דיווח את אשר ראה . שכן הוכח שהתובע (ד"ר יונתן מרסקי) ניגש לעמדת השידור וצעק לעבר נתבע מס' 3 (אלי סהר – פרשן הכדורסל של ערוץ 1) בכעס הערות לגבי צבע עניבתו , בעת שאוהדים רבים התלהמו בצוות השידור . סביר שהנתבע (יואש אלרואי) ראה בתובע (ד"ר יונתן מרסקי) חלק מאותם האוהדים שביצעו את המעשים שתוארו במכתב (של יואש אלרואי) . ומכל מקום התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח אחרת . על כן לא ניתן לשלול את תום ליבו של הנתבע (יואש אלרואי) .

הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח אפוא את כל מרכיבי ההגנה שבסעיף 15 (2) לחוק . בנוסף הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את החזקה הקבועה בסעיף 16 (א) לחוק , שכן קבעתי בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 כי הפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן הנסיבות . התובע (ד"ר יונתן מרסקי) מצדו , כאמור לעיל , לא הוכיח אף אחת מהחזקות שבסעיף 16 (ב) לחוק . אשר על כן , עומדת לנתבע (יואש אלרואי) גם הגנת סעיף 15 (2) לחוק .

(…) נראה לי שבמקרה שלפניי , עלי לתת משקל מיוחד לעובדה שהתובע ד"ר יונתן מרסקי) הביא את עצמו לסיטואציה בה למעשה לקח חלק באירוע שהיה במגרש , על ידי כך שבעֵת שאוהדים רבים התפרצו למגרש וצעקו לעבר צוות השידור , הוא בחר לגשת לעבר עמדת השידור ולצעוק (…) תוך שהוא מנופף בידו . התובע משמש כרופא העבודה , וככזה לא היה צריך להיות כלל על המגרש באותה עֵת . לפי כך , לא ניתן אומנם לומר כי אין לוֹ להלין אלא על עצמו , אך בהחלט בעיקר על עצמו .

התובע (ד"ר יונתן מרסקי) ישלם לנתבע (יואש אלרואי) ולרשות השידור הוצאות ושכר טִרחת עורך דין של 3500 ₪ בתוספת מע"מ כדין .

ניתן היום , ה' בכסלו תשס"ד (30 בנובמבר 2003) במעמד המתייצבים .

על החתום

ד"ר מיכל אגמון- גונן , שופטת

כשלוש שעות נמשכה מתקפת הקללות האלימה האישית נגדי ע"י גוש גדול של אוהדים שישב מאחורי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ביציע המזרחי של ההיכל במלחה ב- 9 במאי 1999. יכולתי בקלות בתוקף תפקידי כמנהל מחלקת הספורט להסֵב את תשומת לבו של המפיק ששי אפרתי והבימאי אמנון אוסמן בניידת השידור למעשי הבריונות הנפשעים הנעשים נגדי אישית , ולהורות להם להציב מצלמה ומיקרופון לידם של כדי לתעד את המגדפים בשידור ישיר . הבלגתי ובחרתי שלא לעשות זאת , מפני שדובר בהתקפות אישיות עלי ולא נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ו/או נגד רשות השידור . לא רציתי לנצל את השררה לטובתי האישית . הנחתי למפיק ולבימאי לגלות בעצמם התופעה המכוערת שנמשכה כאמור כשלוש שעות ללא הפסקה והסתיימה לבסוף בהרמת ידיים עלי . שניהם , ששי אפרתי ואמנון אוסמן הספונים בניידת השידור לא גילו דבר במשך שלוש שעות ולא היו ערים לתופעה . פגם עיתונאי חמור המעיד על התנתקות האחראים המקצועיים על השידור מהנעשה בשטח . התופעה המכוערת הזאת לא נחשפה בשידור ישיר ולא הוקלטה על ידם ולא תועדה מעולם על טייפ השידור . אחרי המקרה המביש הזה לא שבתי עוד לעולם לתעֵד או לבַקֵר במשחקי הפועל ירושלים בהיכל מלחה .

[1]  ראה נספח : מכתבי לדני קסטן יו"ר איגוד הכדורסל  מ- 10 במאי 1999 המדווח לו על אווירת האלימות שהשתררה במלחה בסיום המשחק הפועל ירושלים – מכבי ת"א ביום ראשון – 9  במאי 1999 .

[2]  ראה נספח : מכתבם של אורי פורת ויאיר שטרן מ – 17 ביוני 1999 המגן עלי בפני חבר המליאה ד"ר ישראל פלג

[3]  ראה נספח : מכתב התמיכה של יו"ר הוועד המנהל גיל סמסונוב אלי  מ- 11 במאי 1999 בעקבות ההתקפה עלי של חלק מאוהדי הפועל ירושלים בהיכל מלחה במשחק הגמר סל הפועל ירושלים – מכבי ת"א  ב- 9 במאי 1999 .

[4]  ראה נספח : פסק הדין המשפטי של כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן המזכה אותי מהוצאת דיבה ולשון הרע נגד ד"ר יונתן מרסקי רופא קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים.

באותו התאריך ההוא של 9 במאי 1999 בעת ההתמודדות ההיא ב- "מלחה" בין בפועל ירושלים למכבי ת"א שררה אווירה מילולית קשה וחמורה גם נגד יו"ר מועדון מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי (לימים חתן פרס ישראל) ונגד שחקן מכבי ת"א גור שלף (היום פרשן טלוויזיה בענייני כדורסל) .

חדירתו של אוהד הפועל ת"א אלרואי ידעי לזירת "בלומפילד" (יום שני – 3 בנובמבר 2014) ותקיפת ערן זהבי נראית לי כמשחק ילדים לעומת רצח הכדורגלן מרדכי "מוטי" קינד ז"ל בן 24 מרחובות בחג חנוכה בשבת – 6 בדצמבר 1975 ע"י אוהד בעת משחק ליגה עם מכבי כפר גבירול  . מרדכי קינד נדקר למוות ע"י אוהד שחדר לכר הדשא . יו"ר מועדון מכבי כפר גבירול שלום אקוע העיד שהאוהד שפגע בסכינו במרדכי קינד לא בא מעולם למשחקי הכדורגל של מועדונו . בעונש חסר תקדים בתולדות הכדורגל הישראלי שנפסק ב- 10 בדצמבר 1975 ע"י בית הדין המשמעתי של התאחדות הכדורגל הישראלית , הורחקה קבוצת מכבי כפר גבירול מכל פעילות לצמיתות . על שר החינוך אהרון ידלין בממשלתו של יצחק רבין ז"ל הופעלו לחצים של חברי כנסת שונים לבטל את כל משחקי הליגות בשבת שלאחר מכן . מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר אלכס גלעדי שלח את הכתב שלו ירין קימור לסקר את אירוע הרצח . הכתבה ההיא של ירין קימור שודרה בתוכנית "מבט ספורט" במוצ"ש – 6 בדצמבר 1975.

אין לזלזל כלל ועיקר בתקיפת ערן זהבי על כר הדשא באצטדיון "בלומפילד" אולם הוא משתקף כאירוע פעוט ערך גם לעומת הפרוגרומים שערכו בשעתו אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים במגרשי הליגה הלאומית אז (ליגת העל היום) בשנים 1969 , 1974 , 1975 , ו- 1983 . ב- 14 ביוני 1969 פרצו מאות אוהדי בית"ר ירושלים לכר הדשא באצטדיון "בלומפילד" ושרפו את קורות השערים והרשתות בעת משחק הפועל ת"א – בית"ר ירושלים . ב- 4 ביוני 1974 זרעו אוהדי בית"ר ירושלים הרס עצום באצטדיון העירוני בפתח תקווה . המשחק הופסק בדקה ה- 117 כשקבוצת הפועל פ"ת צועדת ביתרון 3 : 2 במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר על גביע המדינה . מאות מאוהדי בית"ר ירושלים פרצו את גדרות המגרש ופתחו במרדף אחרי שופט המשחק וויקטור נאמן , אחרי שחקני הפועל פ"ת , ואחרי השוטרים המעטים שנכחו בזירת המשחק . אוהדי בית"ר ירושלים השתמשו בצינורות , בקבוקים , ומקלות בעת ההסתערות על השופט , על אנשי החוק , ועל יריביהם מפ"ת . כוח המשטרה הצליח לחלץ את שופט המשחק וויקטור נאמן לניידת משטרה אולם הפקיר את שחקני הפועל פ"ת לזעם המתפרעים . הקטע המזעזע ביותר אירע כאשר שחקן הפועל פ"ת גבי רוזנדורן היה שרוע על כר הדשא והתחנן על חייו בפני אוהד בית"ר ירושלים חמוש שכיוון אליו את הרובה שלו . יריות נורו לעבר שחקן הפועל פ"ת בוריס נורמן שנמלט מרודפיו בקפיצה מעל חומת המגרש . חלק גדול משחקני הפועל פ"ת החלו במנוסה ומצאו מחסה בבתים פרטיים ובפרדסים שגבלו עם האצטדיון . האחרים שוער הפועל פ"ת יצחק וויסוקר הוכה בפניו והוא יחדיו עם השחקנים שמוליק רוזנטל ומשה שווייצר פונו לחדר ההלבשה של הפועל פ"ת שנראה כחדר מיון . (ראה "ספורט 50" פרי מחקרם של העיתונאים ישעיהו פורת ומשה לרר ז"ל) . ההתפרעות החמורה ההיא ב- 4 ביוני 1974 בפתח תקווה נודעה בכינויה "ליל הצינורות" . ב- 24 באפריל 1983 שוב התפרעו אוהדי בית"ר ירושלים באצטדיון "בלומפילד" בעת משחק ליגה בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים . הם השחיתו וגרמו נזק רב ליציעי האצטדיון . כל האירועים החמורים סוקרו בהרחבה בתוכניות הספורט דאז בטלוויזיה הישראלית הציבורית ובראשן "מבט ספורט" ו- "משחק השבת" .

לכל האלימות הנ"ל יש להוסיף את החלטתו של נשיא בית המשפט העליון השופט שמעון אגרנט מ- 14 ביוני 1971 למנות וועדת חקירה ממלכתית לחקר שחיתויות במשחקי הכדורגל בישראל . השופט משה עציוני הוא שעמד בקיץ 1971 בראש "וועדת עציוני" שחקרה וחשפה שחיתויות חמורות בכדורגל הישראלי . ב- 24 באוגוסט 1971 העיד בפני "וועדת עציוני" הח"כ שמואל תמיר ז"ל כי יש בידיו מידע כי לפחות 15 (חמישה עשר) משחקים בליגה לאומית היו מכורים . "וועדת עציוני" חשפה עולם שחור ומכוער בשולי הכדורגל הישראלי .(ראה "ספורט 50" פרי מחקרם של העיתונאים ישעיהו פורת ומשה לרר ז"ל) . בקיץ 1975 תקפו אוהדי בית"ר ירושלים במגרש ימק"א את ניידת השידור שלנו ה- "OB הלבן" שחנתה מאחורי השער הדרומי באבנים ולפידים . האוהדים האשימו את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכך שצילומיה מביאים להם "נאחס" . בנֵס הסתיימו הַפְּרָעוֹת האלה ללא נפגעים . בתגובה החליטה הנהלת רשות השידור להחרים את מגרש ימק"א ולצלם את משחקי בית"ר ירושלים אך ורק מדירה פרטית של משפחת אוֹמִידְבָר (משפחה ירושלמית נחמדה ביותר ממוצא פרסי) שאותה איתרנו ברחוב לינקולן הסמוך למגרש ימק"א והמשקיפה באופן נאות על כר הדשא . זווית הצילום הטלוויזיונית מהדירה של משפחת אומידבר הייתה טובה אולם לא יכולנו לראיין את גיבורי העלילה בתוך המגרש . פרשות האלימות ההן תועדו בתוכניות הספורט של הימים ההם בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

omidvar 1

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת . הימים ההם – הזמן ההוא. ירושלים . רחוב לינקולן . הגנרטור הנגרר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באחריותו של הריגר הנִצחי יהודה מרציאנו מפריע את מנוחת השכנים בשבת בבוקר ברחוב לינקולן בירושלים סמוך למגרש ימק"א מתחת לדירתה של גב' זיווה אומידבר . רחוק מימין זהו ה- "OB הלבן" . בפתחו עומד המפיק אמנון ברקאי . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

omidvar 2

טקסט תמונה : חורף 1981. הימים ההם – הזמן ההוא. ירושלים. רחוב לינקולן . ניידת השידור (ה- "OB הלבן") של הטלוויזיה הישראלית הציבורית חונה מתחת לבית הדירות ברחוב לינקולן הסמוך למגרש ימק"א . למעלה מימין אפשר להבחין בשתי המצלמות האלקטרוניות המגיחות ומשקיפות על מגרש ימק"א מהמרפסת העליונה של משפחת אומידבר . בפתח הניידת ניצב המפיק אמנון ברקאי . מימין יהודה מרציאנו (מזוקן) מלך ה- "ריגרים" . שוטרי ירושלים שרובם היו אוהדים מושבעים של בית"ר ירושלים עשו כל מאמץ להימנות על הצוות המאבטח את הניידת . הדבר הבטיח להם הכנסה כספית נוספת למשכורתם וכניסה חינם למגרש . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

omidvar 3

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . ירושלים . רחוב לינקולן . שתי מצלמות אלקטרוניות כבדות (מסוג מאראקוני) מוצבות במרכז סלון של דירה פרטית השייכת למשפחת אומידבר ברחוב לינקולן בירושלים כשהן משקיפות על מגרשה של בית"ר ירושלים . מאחורי המצלמה הימנית עומד עזרא שקורי איש הבדק והאחזקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בתווך ממוקמת עמדת השידור שלנו , וממול ניצב לו מגדל ימק"א המפורסם . ביקשתי מגב' זיווה אומידבר להציב מצלמה אלקטרונית שלישית גם בחדר המיטות שלה כדי להעשיר את התמונה האלקטרונית אך היא סירבה . שנים רבות כיסינו את משחקיה הביתיים של בית"ר ירושלים באמצעות שתי מצלמות בלבד המוצבות בבית דירות הצופה אל המגרש ולא מהמגרש עצמו . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ואיך אפשר לשכוח את האלימות המילולית הקשה שהפגינו בשעתו אוהדי הפועל ת"א נגד שחקן הכדורסל של מכבי תל אביב סופוקליס שחורציאניטיס , ואת האלימות המילולית הנבזית שהגה שחקן מכבי ת"א והקפטן גיא פניני בעת משחק הכדורסל נגד שחקן הפועל ת"א יונתן שולדבראנד ? ואיך אפשר לשכוח את גיא פניני לופת ומועך בעת משחק כדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו את אשכיו של אלכס מאריץ' שחקן קבוצת קובאן הרוסית ? זירות הספורט הישראליות ויציעי המגרשים רוויים אמוציות מרות ואלימות קשה . הדרך להדוף אותן ולהישמר מפניהן מחייבת אבטחה מקצועית ואכיפת חוק איתנה . מערכת עיתון "הארץ" מפרסמת רשימה היסטורית משלה אירועי כדורגל אלימים בעשור האחרון שבין 2004 ל- 2014 , ומכתירה זאת בכותרת "משחקי מלחמה" .

 

ראה "הארץ" מ- יום רביעי – 5 בנובמבר 2014 . מערכת עיתון "הארץ" עורכת סטטיסטיקה משלה אודות גילווי אלימות במגרשי הכדורגל בישראל בעשור שבין 2004 ל- 2014 . (באדיבות עיתון "הארץ") . 

3. השדר עמיחי שפיגלר והפרשן אבי רצון.

נפל דָבָר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנת 2014 . קָם לה שַדָּר מוביל בכדורגל בדמותו של עמיחי שפיגלר . עמיחי שפיגלר ניצב היטב ב- Front של ערוץ 1 ביום שני – 3 בנובמבר 2014 באצטדיון "בלומפילד" והוביל באופן ברור, נחרץ, ומפורט את השידור הישיר שלו המתאר את זירת הפשע על כר הדשא . עמיחי שפיגלר הוא עיתונאי עירני שהיה הראשון שהעלה לדיון בעת השידור הישיר ביום שני – 3 בנובמבר 2014 את השאלה מה פתאום שופט המשחק  רועי ריינשרייבר שולף כרטיס אדום לערן זהבי ומרחיק אותו מכר הדשא למרות שהוא ערן זהבי הותקף באופן חמור ביותר ע"י אוהד הפועל ת"א שפרץ לכר הדשא והוא ערן זהבי רק ניסה להגן על עצמו . היה זה שוב עמיחי שפיגלר שהעלה לדיון את הפכפכותו של מנג'ר הפועל ת"א אייל ברקוביץ שעמד על קו המגרש ליד מנג'ר מכבי ת"א ג'ורדי קרויף וביקש תחילה להמשיך בקיום המשחק למרות האירוע המביש ואח"כ שינה את דעתו . היה זה עמיחי שפיגלר עיתונאי ושדר טלוויזיה מעורר תקוות הראשון שהכריז כי אלימות וספורט אינם צועדים יד ביד ואם זה המצב אז אין כל ערך למשחק הדרבי הפועל ת"א – מכבי ת"א . עמיחי שפיגלר מעורר תקוות מפני שהוא עיתונאי נבון שמתאר את המְצִיאוּת הדרמטית במהירות, בדייקנות, במהימנות, ובעברית תקנית ושוטפת. אני מאמין לו ולמידע שהוא מוסר לי בקולו הטלוויזיוני הדרמטי . מעניין הוא שַדָּר טלוויזיה Play by play צעיר אך כבר בעל אוטוריטה . למערך ההסברה של ערוץ 1 הצטרף העיתונאי והפרשן הוותיק אבי רצון מי שישב בעמדת השידור באצטדיון "בלומפילד" וניתח את העובדות של האירוע הבִּירְיוֹנִי בהיגיון וללא התלהמות . הפרשן השני בעמדת השידור של ערוץ 1 הוא מאמן כדורגל מקצועי מחוסר עבודה בשם אייל לחמן שנופל עשרת מונים מאבי רצון . הוא איננו חשוב . עמיחי שפיגלר ואבי רצון כפו והכריחו, אולי גררו, בלילה של יום שני – 3 בנובמבר 2014 את צופי הטלוויזיה של מדינת ישראל ללחוץ על השלט ולהתבונן בנעשה בחצר האחורית המטונפת של הכדורגל הישראלי . נוצר אבסורד טלוויזיוני : פרק 5 ואחרון בסדרה התיעודית המעניינת והמצוינת "כביש 90" בהנחיית מר מודי בר און המשודרת בערוץ 10 ניגף והתדרדר בין 21.45 ל- 22.30 לרייטינג מינורי של % 5.5 , % 5.4 , ו- % 4.2 בעוד תמונות הרפש של הכדורגל הישראלי מאצטדיון "בלומפילד" המשודרות בערוץ 1 הציבורי גורפות החל מ- 21.15 רייטינג מזהיר ויוצא דופן של % 13.3 , % 17.1, % 20.7, % 19.9, ו- % 20.4 . אין מדובר עוד באנשים המיוחדים של עַם הַסֶפֶר הנבחר היושב בציון אלא בצופי טלוויזיה רגולאריים שמחפשים במסך שלהם רכילות , מציצנות , אלימות , פשע ומשטרה , אופרות סבון , סקס , וגם ספורט . ואם אפשר גם קצת מהרֶפֶש של הכדורגל . 

rating 1 3 11 2014

טקסט מסמך : יום שני – 3 בנובמבר 2014 . זוהי מפת המדרוג ברבעי שעות של ערוצי הטלוויזיה הארציים 1 , 2 , ו- 10 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" בטווח הזמן שבין 20.45 ל- 23.30 . המשדר הישיר של ערוץ 1 בו הוא מציג את בפרהסיה את הרפש של הכדורגל הישראלי , מביס בין 21.30 ל- 23.00 את שידורי ערוץ 2 ואת שידורי ערוץ 10 . (באדיבות בוועדה הארצית למדרוג) .

משדר ה- Post Game Show אמש (יום שני – 3 בנובמבר 2014) בראשות המגישה – מנחה גב' שרון פרי וצמד הפרשנים שלה אבי רצון ואייל לחמן (מגובים בכתבי ומראייני שטח פעילים ונמרצים מר ליאן ווילדאו וגב' הדס גרינברג) של משחק הדרבי התל אביבי בכדורגל שהופסק הפועל ת"א – מכבי ת"א 1 : 1 , הניב בין 21:45  ל- 22:55 רייטינג ממוצע של % 18.4 ו- Peak צפייה של % 22.00 . מדובר בנתוני רייטינג מדהימים לא שכיחים שהפיק ערוץ 1 מזה זמן רב מאוד . מספר הצופים הממוצע בסיכום השידור הישיר של המשחק הנ"ל במסגרת המחזור השביעי עמד על כ- חצי מיליון (500000) צופים .

סוף הפוסט מס' 446.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין כל חדש תחת השמש. נותרתי נאמן לערוץ 10. פוסט מס' 445. כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי.

אין כל חדש תחת השמש. נותרתי נאמן לערוץ 10. פוסט מס' 445. כל הזכויות שמורות.

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 445 : הועלה לאוויר בשבת – 1 בנובמבר 2014

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. אני נוטש בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 ע"י הממשלה בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ריצת הלילה שנערכה השבוע ברחובות תל אביב בהשתתפות של יותר מ- 35000 (שלושים וחמישה אלף) אזרחי העיר בכל הגילים לבושים תלבושת אחידה חולצה צהובה ומכנסיים שחורים היא מבצע ארגוני חשוב ומבורך . מדובר בפעילות גופנית המונית בעלת ערך שמחייבת את המשתתפים להתאמן באופן שיטתי לקראתה . התבוננתי בעשרות אלפי הרצים הצבעוניים חולפים ליד דירתי ברחוב אבן גבירול בדממה בלילה קריר . רק מגע נעליהם עם אספלט הכביש רחש רעשים קלים . זהו מראה משובב עין ונפש בעל יתרון חינוכי וגופני שראוי לכל מטרופולין שמכבד את עצמו לאמץ לעצמו ולארגן מפעל של ריצה עממית שכזאת ברחובות העיר . שינויים זמניים כאלה ואחרים בנסיעה במכוניות פרטיות ואוטובוסים והגבלות חנייה ברחובות הצפוניים של תל אביב – בטלים בשישים . יבורך ראש העיר רוֹן חוּלְדָאִי .

הערה 4 : ממשלת שוודיה הכירה לאחרונה דה יורה במדינת פלסטין . מדובר במעשה צבוע של ממשלה צבועה שחוששת ורועדת מפחד מהאוכלוסייה המוסלמית הגדולה שהתנחלה בעשור האחרון בשוודיה . חלק ניכר מאוכלוסיית ההגירה המוסלמית שנהנית עד בלי די מהכנסת האורחים השוודית ומ- מדיניות הרווחה של ממשלת שוודיה , דוגלת ותומכת ברעיון האיסלאם הקיצוני . החלטת ממשלת שוודיה להכיר במדינת פלסטין היא בלתי צודקת ונועדה לרצות את האוכלוסייה המוסלמית שעומדת לשנות לחלוטין את פני החברה השוודית . מה שקורה בצרפת כעת יקרה בעתיד הלא רחוק גם בשוודיה .

אין כל חדש תחת השמש. נותרתי נאמן לערוץ 10. פוסט מס' 445. כל הזכויות שמורות.

אין כל חדש תחת השמש . אני אוהב את חברת החדשות של ערוץ 10 . אנשי החברה הזאת מתארחים חדשים לבקרים בסלון ביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב . הם אורחים רצויים . אמש (יום חמישי – 30 באוקטובר 2014) פתחתי את דלת ביתי גם בפני גב' ענת גורן שהגישה את "היום שהיה" . אני פוזל מעת לעת גם לחברת החדשות של ערוץ 2 ולעבר חטיבת החדשות של ערוץ 1 אולם לא מחליף את אכסניית הקבע שלי בערוץ 10 .

ערוץ 10 עשה בשֵכֶל משחתם על חוזה זכויות שידורים עם מועדון הפאר של מכבי ת"א בעונת המשחקים של 2015 – 2014 ב- Euroleague . מכבי ת"א היא עדיין אובייקט שידור טלוויזיוני בעל ערך . צוות השידור החדש שלו השדר ניב רסקין והפרשן גור שלף שהביא הביתה בשידור ישיר מברלין את סיגנל המשחק אלבה ברלין – מכבי ת"א 69 : 84 , הניב רייטינג ממוצע שהיתמר אמש (יום חמישי – 30 באוקטובר 2014) בין 21.00 ל- 23.15 לגובה של % 9.5 . ה- Peak נסק ל- % 11.5 בין 22.45 ל- 23.00 ומהווה שיא של ערוץ 10 לאורך יממת השידורים של אתמול . מדהים שוב להיווכח בכוחה ומהותה של ה- Media הטלוויזיונית . כשאתה לא שָם הנך נשכח . פשוטו כמשמעו . אתה לא קיים . עניין השכחה הוא בן ימים . מי זוכר היום את הצמד הקודם של ערוץ 10 בעונת אשתקד 2014 – 2013 , זה שהיה אחראי על השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague , יורם ארבל והפרשן שלו פיני גרשון ?

השידור הישיר אמש נפתח ב- Stand up של ניב רסקין וגור שלף בפתח האצטדיון בברלין . ההופעה שלהם בפני המצלמה מכובדת ומעוררת רספקט . ניב רסקין פותח : "זהו מבחן למכבי ת"א…אלבה ברלין איננה לימוז'…" . גור שלף לצדו מהלל את קבוצת אלבה ברלין בטרם שריקת הפתיחה ומשיב לשדר המוביל שלו בטקסט חד משמעי : "אלבה ברלין היא קבוצה מאוד מאוד שאפתנית…זאת קבוצה מאומנת…והכי חשוב זאת קבוצה שמשחקת כדורסל טוב ואגרסיבי . השחקנים שלה מאוד מאוד רעבים…זאת קבוצה מאוד מאוד טובה…" . איזה טובה ואיזה נעליים . השחקנים שלה אולי רעבים אבל מדובר בקבוצת כדורסל גרמנית לא מוכשרת שמשחקת כדורסל כל כך צפוי וכל כך לא מבריק . לפחות אמש הציגה אלבה ברלין כדורסל חסר דמיון , מוגבל , ומשעמם . לחלוטין לא יצירתי ולא אטרקטיבי . מין קבוצת אמצע טבלה בליגת הכדורסל הישראלית . לא יותר מזה . אף על פי כן ולמרות חולשתה המביכה של אלבה ברלין ניב רסקין יוצא מכליו וממהר להכריז להכריז כי מכבי ת"א נמצאת כבר בשיא של חודש מאי 2015 ולא בראשית העונה באוקטובר / נובמבר 2014 . נכון שמכבי ת"א היא קבוצה טובה שהתמודדה אמש בחוכמה נגד קבוצה גרמנית לא מעניינת , אולם כבר בעת הזאת להלל את מכבי ת"א ולקשור לה כתרים מעבר למגיע לה…? מה פתאום…? לא יכול להיות שניב רסקין לא מסייג את עצמו ורואה בברלין זירת פרקט שונה ממה שאני רואה במוניטור שלי בתל אביב . הצמד ניב רסקין את גור שלף ממשיך להלל עד בלי די את מכבי ת"א . 5:24 דקות ברבע השני קולע בראיין רנדל שלשה ומעלה את מכבי ת"א ליתרון עצום כבר בשלב זה של המשחק בן חמש עשרה נקודות, 35 : 20 . באמת קונץ גדול נגד קבוצת כדורסל חסרת ישע אולם גור שלף מפרשן באמצעות טקסט המוני , "כשהולך אז הכל הולך…" . פרשנות ילדותית וסתמית חסרת פשר שמצמצמת את מִרווח הכישרון של בראיין ראנדל . בראיין רנדל איטר יד ימין צולף באין מפריע מחוץ לקו השלוש . איש משחקני אלבה לא מפריע לו . לבראיין רנדל יש את כל הזמן שבעולם לכוון בנחת דרך הכוונות ולירות קליע בודד לעבר המטרה . הוא לא צריך לרסֵס . הוא צריך לענות באש בודדת ולפגוע . יש לו הרבה זמן במונחי כדורסל להתבונן במטרה ולכוון בטרם הוא פותח את הנצרה . תפקידו לקלוע . בעבור זאת משלמת לו מכבי ת"א הון עתק . כ- 600000 (שש מאות אלף) דולר משכורת שנתית (על פי אלי סהר עיתונאי "ישראל היום") . אולם גור שלף מספר לי שהקליעה המוצלחת היא בגין הסיבה "כשהולך אז הכל הולך" . זאת כאמור איננה פרשנות כדורסל . 5:08 דקות ברבע השני שוב מתפייטים רסקין את שלף בשבח מכבי ת"א , "מכבי ת"א באה מוכנה…מה זה מוכנה…!" , אולם מוכנה נגד מי ? מי זאת אלבה ברלין במתכונתה הנוכחית אמש ? 4:23 דקות לפני סיום רבע 2 מבצע אלכס טיוס (2.03 מ' בעל ניתור מדהים) חסימה יעילה על זריקת כדור לסל של ג'אמל מקלין מאלבה ברלין (גובהו 2.03 מ') . ניב רסקין יוצא מגדרו , "אלכס טיוס ממתין שם כדי לייצר אירוע פוסט טראומתי…", ומוסיף מייד, "אירוע פוסט טראומתי לג'אמל מקלין…הוא לא ינסה זאת שוב… . אני תמה לעצמי האם שַלָף את ההתנסחות הדרמטית מהמותן בשידור ישיר והאם היא אותנטית שלו , ו/או שמא העתיק והביא את ההגדרה מהבית ושמר אותה על המדף לעת מצוא ? רק שדרים אמריקניים מדברים בשפת תקשורת שכזאת . פעם שדר טלוויזיה אמריקני שידר אינפורמציה כלשהי בעשור ה- 60 של המאה הקודמת אודות שחקן ה- NBA ג'רי ווסט (Jerry West) בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס והכריז , "כשג'רי ווסט מרומם לקליעת Jump Shot יותר בטוח שהוא יקלע מאשר השמש תזרח מחר…" . שדר טלוויזיה אמריקני אחר אמר בתום ניצחונו של שחקן הטניס האמריקני ג'ון מקנרו על השוודי ביורן בורג במשחק הגמר של טורניר ווימבלדון ב- 1981כלהלן , "תמה תקופת הקרח – החלה תקופת האש" . צריך לקרוא את הספר התיעודי המצוין "Court Room" (בית דין) שכתב הסופר האמריקני קוונטין ריינולדס (אודות המשפטן האמריקני המפורסם סם לייבוביץ') כדי להבין על מה אני שָח ודַן עִמכם . האמת ניב רסקין דיבר בכזאת טבעיות והתייחס ב- נון שלנטיות לאירוע הפוסט טראומה של ג'אמל מקלין מעשה ידיו של אלכס טיוס שאני כן מאמין לו שהוא ירה מהמותן . לך תדע . מדובר בהגדרת מצב והתנסחות מהירה וישירה בלתי שגרתית של שדר טלוויזיה ישראלי באירוע ספורט שטרם שמענו כמותה . יורם ארבל אמר בשיאו ב- 1986 , "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון", ואח"כ ב- 1989 ירה שני קליעים נוספים, "ככה לא בונים חומה, זה מה שאמרתי לכם, ככה לא בונים חומה" . יורם ארבל לא דיבר מעולם על פוסט טראומות בספורט . 4:02 דקות לפני תום הרבע ה- 2 מבצע ג'רמי פארגו תרגיל כדורסל לולייני . הוא עף למעלה ובדרכו לעבר הטבעת הגרמנית הוא מוסר אסיסט מאחורי גבו ומותיר חופשי את אלכס טיוס שמטביע ומעלה את התוצאה ל- 40 : 20 למכבי ת"א . ניב רסקין לא מתמהמה , "מכבי ת"א משתעשעת עכשיו ודורסת את אלבה ברלין…איזה כדורסל…מדהים…זאת התפוצצות!" . מכבי ת"א מציגה ברבע ה- 2 הגנה איתנה וכדורסל מהנה (מאוד) בהתקפה . נעים להתבונן בכדורסל השוטף והמאורגן שהיא חושפת בשני צידי הפרקט אולם נראה לי שניב רסקין וגור שלף היו אופטימיים מידי בטרם עת . מדובר במחזור השלישי בלבד בבית ב' המוקדם של ה- Euroleague .

אני מלא הערכה לאישיותו המאופקת של מאמן מכבי ת"א גיא גודס ולניהול המשחק הקפדני שלו . התנהגותו הקורקטית הכֵּנָה ליד הקווים היא יתרון עצום . הופעתו כמנהיג עולה שבעים מונים על זאת של הקולגה שלו סשה אוברדוביץ' מאמן אלבה ברלין . מאמן יוגוסלבי שלבוש ומחויט כאירופי אך מתנהג ליד הקווים כאסייתי . לא הייתי יכול להזדהות עם מאמן עצבני בעל שפת גוף פרחחית שמנפנף בידיו ומביע On Camera שעט נפש משחקניו , וגם מקלל . בלתי מתקבל על הדעת . את אותו הדבר ניתן לומר על מאמן קבוצת מכבי חיפה בכדורגל אלכסנדר סטנוייביץ' שמחצין את רגשותיו בפני מצלמות הטלוויזיה : שמח כמו ילד קטן לאחר הבקעת שער של שחקניו ועושה עמם ברוגז לאחר שהם חוטפים גול . תנועות ידיו הכועסות והמזלזלות בשחקניו הם עדות מרה להתנהגות בלתי נסבלת של מנהיג קבוצת ספורט . אני חושב שניב רסקין מוכשר לתאר דרמות בספורט ואני גם אוהב את העברית התקנית שלו אולם חוששני שאמש  הקדים את פעמי ההיסטוריה. אלבה ברלין של אתמול איננה מדד לכלום . כבעל מיקרופון ו- Space שידור עליו להיזהר מיצירת ציפיות בטרם עת . מכבי ת"א היא קבוצה טובה ומאורגנת . לא מצוינת . ברור שנכונו לה לא מעט מאבקים בארץ ואירופה בדרך אל התארים שהיא חושקת בהם . צריך לומר בגלוי , עוד הדרך רָב – עוד רבה המלחמה !

raskin shelef

טקסט תמונה : יום חמישי – 30 באוקטובר 2014 . ברלין . מחוץ לכותלי אצטדיון הכדורסל של הקבוצה הגרמנית אלבה ברלין בטרם ההתמודדות אלבה ברלין – מכבי ת"א במסגרת המחזור ה- 3 של משחקי ה- Euroleague בבית המוקדם . השדר המוביל ניב רסקין (משמאל) והפרשן גור שלף (מימין) מקיימים שיחת רקע בפתיחת השידור הישיר המועבר מברלין לאולפני ערוץ 10 בבית הוורד בגבעתיים . (צילום ב- iphone מהמסך של ערוץ 10. באדיבות ערוץ 10).

נחמד לראות שמישהו במערכת ערוץ 10 חושב על משמעת ואיכות ה- Frame הטלוויזיוני . ניב רסקין וגור שלף אינם מזלזלים במאות אלפי צופיהם ומופיעים באופן נאות ומכובד בפני המצלמה . מפליא שקברניטי ערוץ 1 אינם מבינים את חשיבות ההופעה המסודרת והנאה של נציגיהם On Camera בחלק ממשדרי הספורט שלהם . הופעתם הרשלנית של פרשני הכדורגל של ערוץ 1 אבי רצון ואייל לחמן On air לאחרונה באצטדיון "וואסרמיל" בבאר שבע היא תעודת עניות .

razon 2

טקסט תמונה : אוקטובר 2014 . אצטדיון "וואסרמיל" בבאר שבע . אלה הם פרשני הכדורגל של ערוץ 1 מר אבי רצון (מימין) ואייל לחמן (משמאל) . ההופעה הדלה ולבוש רחוב של נציגי ערוץ 1 מול מצלמת הטלוויזיה הם מעשה בלתי מקובל ומהווים תעודת עניות לניהול השידור הציבורי וזלזול בצופים . אפשר לחשוב שהשניים מנהלים שיחה כלשהי באסיפה בקיבוץ . מדובר בהופעה מרושלת בשידור ישיר מול מאות אלפי צופי טלוויזיה .(צילום ב- iphone של ניבה תג'ר מהמסך של ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

milano maccabi 4

טקסט תמונה : עונת ה- Euroleague של 2014 – 2013 . הופעה נאה ומכובדת של השדר יורם ארבל (משמאל) והפרשן פיני גרשון (מימין) בעת שידור ישיר בערוץ 10 . במרכז מאמן מכבי ת"א לשעבר דיוויד בלאט . (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 10 . באדיבות ערוץ 10) .

weitz einstein

טקסט תמונה : יוני 1992 . אליפות אירופה לאומות בכדורגל – שוודיה 1992 . האצטדיון בגטבורג . אלו הם שני שדרני הכדורגל שלי בתקופתי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית : רמי ווייץ (משמאל) ומאיר איינשטיין (מימין) , בטרם שידור Unilateral שלנו משוודיה לישראל. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

einstein 1

טקסט תמונה : חורף 1999 . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בהיכל הספורט ביד אליהו . במרכז ה- Frame הפתוח זהו צוות השידור שלי השדר מאיר איינשטיין והפרשן אלי סהר . אני יושב מימין בעמדת הפיקוד שלי בלבוש אזרחי רגיל משום שאינני מופיע On Camera בפני מצלמת הטלוויזיה בעת השידור הישיר . משמאל , שני אנשי הסטטיסטיקה מוטי גיא וארנון וועדיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

razon 4

טקסט תמונה : אוקטובר 2014 . אצטדיון "וואסרמיל" בבאר שבע . צוות השידור הצעיר והחדש של ערוץ 1 בשידורי הכדורגל הישירים של המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורגל , עמיחי שפיגלר (משמאל) ומוטי איוואניר (מימין) . הופעה קלילה ומקובלת בפני מצלמת הטלוויזיה . (צילום ב- iphone  ממסך ערוץ 1 ע"י ניבה תג'ר . באדיבות ערוץ 1) .

אני מלא התפעלות משחקנה של מכבי ת"א בראיין ראנדל (2.03 מ') , מיכולתו והתנהגותו המכובדת על הפרקט . שחקן יעיל בעל אופי חזק ששומר על איפוק והתנהגות תרבותית לאורך כל הדרך בעיתות משבר כמו בשעת ניצחונות . לנו האסייתיים יש הרבה מה ללמוד ממנו . את מלאכת הפרשנות (Off tube) אני משאיר לשני העיתונאים ופרשני הכדורסל המצוינים אלי סהר (ישראל היום) ואריה מליניאק (ידיעות אחרונות) . הם רואים ומפרשנים גם דרך המסך עובדות ומראות שרבים אחרים לא מבחינים בהם , וגם אם כן , הם אינם יודעים לנתח ולהסביר זאת לעצמם . גם אם כתיבתם קצרה היא ברורה וקולעת . שניהם פוגעים בולים . מעניין לי לקרוא אותם . אני עושה זאת לטובת קוראי הבלוג שאינם קוראים את העיתונים הנ"ל (באדיבות מערכות "ידיעות אחרונות" ו- "ישראל היום") .

sahar 1

טקסט מסמך : יום שישי – 31 באוקטובר 2014 . העיתון "ישראל היום" . מאמר פרשנות נבון של מר אלי סהר אודות המשחק אלבה ברלין – מכבי ת"א 69 : 84 במסגרת המחזור השלישי בבית ב' המוקדם ב- Euroleague . (באדיבות "ישראל היום") .

malinyak 1

טקסט מסמך : יום שישי – 31 באוקטובר 2014 . העיתון "ידיעות אחרונות" . ניתוח מוצלח של מר אריה מליניאק העוסק במשחק הכדורסל בו ניצחה מכבי ת"א בברלין את הקבוצה הגרמנית אלבה ברלין 84 : 69 במסגרת המחזור השלישי בבית ב' המוקדם ב- Euroleague .

לעיתון "ידיעות אחרונות" יש עדיפות ברורה על "ישראל היום" בסיקור ענף הכדורסל בארץ ובאירופה בגלל השימוש העקבי והשיטתי בדפי הסטטיסטיקה של המשחקים .

malinyak 2

טקסט מסמך :  יום שישי – 31 באוקטובר 2014 . העיתון "ידיעות אחרונות" מצטיין לאורך שנים בהענקת מידע ושירות חשוב בדמותם של דפי הסטטיסטיקה של משחקי הכדורסל אותם הוא מסקר . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

 

 "המקור" של ערוץ 10 באחריותו של העיתונאי מר רביב דרוקר

כשמדברים בשבחה של העיתונות ככלב שמירה של תקינות השלטון הדמוקרטי במדינות חופשיות מתכוונים גם ל- "המקור" , "עובדה" (ערוץ 2) , ו- "מבט" (ערוץ 1) . רביב דרוקר הוא עיתונאי מחונן לא רק בשל הישגיו העיתונאיים אלא גם מפני שהוא ישר והגון ולא רברבן . אין בו שמץ של גאוותנות . זה מה שמסך הטלוויזיה שלו משדר לי . מעולם לא דיברתי עמו וגם אף פעם לא ראיתיו במציאות למרות שאנחנו חיים במדינה קטנה . "המקור" היא במידה רבה באר שופעת מֵידָע מעניין וחשוב . התוכנית האחרונה עסקה בנושא מורכב שקרוב לכולנו לכלל הציבור . להווייתנו , לי , לילדיי , ולנכדיי . מדובר במידע אודות מבחני הקב"א (קבוצת איכות) הצבאיים שמוגדרים כמסווגים ונוהגים לראות בהם עד היום סוד צה"לי. דיון פומבי כלשהו במבחני הקב"א נחשב לפגיעה בביטחון המדינה. ממציא שיטת מדידת הקב"א לפני 59 (חמישים ותשע) שנים ב- 1955 הוא פרופסור ישראלי – אמריקני חכם מאוד דניאל כהנמן בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית וגם חתן פרס נובל לכלכלה ב- 2002. כשהמציא את הקב"א הצה"לי היה בן 21 בלבד . מדהים . מבנה הקב"א מורכב מ- 1/2 דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) + 1/3 צד"כ (ציון דירוג כללי) + 1/6 צה"ר (פוטנציאל ההשכלה) . סולם ההערכה של הקב"א נע מציון 41 הנמוך ביותר ועד 56 הגבוה ביותר . התוכנית אודות הקב"א הצבאי מתוחקרת היטב . הפריע לי רק דבר אחד במחקר ועשיית התוכנית הנ"ל ב- "המקור" : בעוד רביב דרוקר גובה עדויות ומראיין בגלוי On Camera את פרופסור דניאל כהנמן (כאמור ממציא שיטת מדידת הקב"א הצבאית ב- 1955) , ובגלוי On Camera את ד"ר זאב לרר מלימודי מגדר באוניברסיטת ת"א ,ובגלוי On Camera את סא"ל שרון פישר ראש ענף פיתוח מערכות מיון בצה"ל כיום , ובגלוי On Camera את סא"ל מיל. ענת קדם לשעבר ראש ענף פיתוח ומערכות מיון בצה"ל , ובגלוי On Camera גם את שתי המאבחנות הפסיכוטכניות לשעבר בצה"ל מרין גנור ואילנה ברגר – הרי הוא רביב דרוקר בוחר לפתע להשתמש ב- Candid Camera (מצלמה נסתרת) בשעה שהוא "מראיין" וגובה באמצעות שליחים את עדותה של סא"ל מיל. דבורה שני מי שהייתה בעבר ראש ענף פיתוח מערכות מיון בצה"ל , וגובה ב- Candid Camera גם את עדותו של עמוס כהן לשעבר מנהל לשכת הגיוס בירושלים . שניהם אינם יודעים כי רביב דרוקר שואב מהם מידע בעל כורחם .הצופה שואל את עצמו למה דווקא רק הם מצולמים במצלמה נסתרת ומיקרופון חבוי ? ברור שהמתח הטלוויזיוני של העלילה גואה .

דבורה שני היא היום אזרחית מן השורה שאוצרת בידיה בשל עברה הצבאי מידע סוּפֶּר מעניין וניסיון חיים צבאי מרתק אך חסוי על פי נוסח התחקיר של רביב דרוקר . אף על פי כן היא מעבירה הדרכה פרטית תמורת תשלום לנערים טרם גיוסם ובטרם עריכת מבחני הקב"א , כאלה ששואפים להגיע ליחידות צבאיות מובחרות . היא דבורה שני גובה מהם 700 (שבע מאות) שקל לביקור . גם עמוס כהן מעביר שיעורים פרטיים והדרכה מוקדמת תמורת תשלום בנושא הקב"א הצבאי וגובה תשלום מהנערים הצעירים . דבורה שני ועמוס כהן יוצאים באחת ובחטף רע מאוד (!) בסרט התיעודי המורכב הזה של רביב דרוקר . כל צופה טלוויזיה שראה את "המקור" שואל את עצמו באי נוחות רבה האם מדובר בשני מפרי חוק כביכול שסוחרים במידע צבאי סודי תמורת תשלום מאחורי גבו של צה"ל ? האם שניהם כאילו מנצלים את מעמד העבר שלהם ?

רביב דרוקר השיג את דליית המידע אודותיהם ופעילותם של דבורה שני ועמוס כהן באמצעות שימוש במצלמה נסתרת . שימוש סקרני ב- Candid Camera במקרה הקונקרטי של שניהם יוצר אי נוחות מן העבר השני . לא רק בגלל הנחקרים שאינם מודעים למעשה ומועדים ונופלים , אלא גם מפני שהחוקר מציב להם מכשול . האם לא הייתה דרך אחרת להשיג את המידע המבוקש מהם ? הרי לא מדובר ב- Al Capone . צופה הטלוויזיה מוצא את עצמו מתבונן בדרמה מבוימת היטב בפיקוחו של האח הגדול . ככל שהעסק הזה של ה- Candid Camera מתארך אתה עוזב את הסיפור המרכזי , ומתעניין לדעת עד כמה יצליח השואל ומעמיד הפנים למשוך בלשונה של סא"ל מיל. דבורה שני ? עד כמה יצליח להפיל אותה בפח ? עד כמה תתפתה למסור פרטים שהם על פי רביב דרוקר בחזקת סוד צבאי ? אני מוצא את עצמי לפתע צועק מכורסת הטלוויזיה שלי , "דבורה שני , היזהרי…מאחוריך…מוציאים ממך אינפורמציה בעל כורחך… יש מצלמה ומיקרופון נסתרים בחדר שלך שמתעדים ומקליטים כל מילה שלך…מרמים אותך…" . בעיניי מדובר בתכסיס טלוויזיוני פסול . מוסר כפול . סא"ל מיל. דבורה שני ועמוס כהן שירתו במשך שנים רבות בנאמנות את צה"ל ואת מדינת ישראל . הם אינם פושעים . שאלתי את עצמי האם לא ניתן היה להגיע למידע הזה ללא החדרת מצלמה ומיקרופון נסתרים ? האם הכל מותר בעיתונות ועיתונאות ? האם המטרה מקדשת את כל האמצעים ? אולי מדובר בעיתונאות חוקרת כשירה אך במקרה הקונקרטי הנדון היא מרה ואין לי עניין להעריך את דרכה ולהעריץ את הישגיה . האם רביב דרוקר היה מניח Candid Camera לפתחו של פרופסור דניאל כהנמן כדי להשיג מידע רגיש שדניאל כהנמן שומר לעצמו . הרגשתי מְרוּמֶה כמו דבורה שני ולא נוח עם המצלמה והמיקרופון הנסתרים . החלטתי מעתה שאם יבואו אי פעם אנשים לביתי על מנת לחקור ולהתייעץ עמי ו/או ללַבֵּן עניין כלשהו , אני קודם כל עושה עליהם חיפוש מדוקדק לפני שהם חוצים את סַף דלתי . אינני מתכוון לחטוף סטירת לחי פומבית וליפול שדוד ל- Candid Camera של רביב דרוקר וגם לא לזאת של יגאל שילון .

סוף הפוסט מס' 445

 

ערוץ 10 יומן מלחמה. פוסט מס' 444. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי .

ערוץ 10 יומן מלחמה. פוסט מס' 444. כל הזכויות שמורות.

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 444 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 29 באוקטובר 2014

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. אני נוטש בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 ע"י הממשלה בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הופכת הפקדתו המתעתעת, הרשלנית, והמגוחכת למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל הוא עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור מוצהר. הוא אמור לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כושל כבר בראשית הדרך. כפי שמוברר יוסף בר-אל הוא איש מאוד לא מוכשר בהיבטים השונים של תעשיית הטלוויזיה. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) הוא האיש שחתום על כתב מינוי מופרך, סתור, וכה לא אמין. עולם הפוך. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 מתעשתת אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון ומכירה בטעותה המרה. היא מדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל הכושל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. מדובר בתאונה טלוויזיונית – פוליטית בה ממנה הממשלה בראשות אריאל "אריק" שרון ב- 2002 כאילו בהיסח הדעת איש כה לא מוכשר וכה לא מוצלח בשם יוסף בר-אל ומציבה אותו בפסגה החשובה של השידור הציבורי ב- מדינת ישראל (ההצבה מתבצעת גם על פי המלצה של השר הממונה בעת ההיא על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן).

ואז באה שנת 2011. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מפקידה את רשות השידור בידיו של מנכ"ל בלתי מוצלח בשם יוני בן מנחם. גם הממשלה הזאת מציבה בפסגת השידורים של מדינת ישראל איש בלתי מוכשר בעליל מההיבט המקצועי אולם היא ממשלת ישראל חושבת אותו לא רק לראוי אלא גם נוח לה. ברור שמדובר בהעדפה פוליטית ובמינוי כלאחר יד. אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה בנימין נתניהו ממנים לצדו של יוני בן מנחם את ד"ר אמיר גילת ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. חולפות שלוש שנים. כמו במקרה ההדחה של יוסף בר-אל. מבינה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן ב- 2014 כי עשתה מקח טעות. שגיאה חמורה. הפקדה פרועה. ממשלת ישראל פוקחת עיניים באיחור רב ולומדת לדעת כי יוני בן מנחם ואמיר גילת הם מנהיגי שידור בלתי מוכשרים בעליל שמנהלים רשות שידור כושלת. עולם מבולבל ובלתי שקול. אותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מי שמינה את יוני בן מנחם ואמיר גילת לתפקידם הרם שלוש שנים קודם לכן ב- 2011 סוגר כעת יחדיו עם שר התקשורת שלו גלעד ארדן את רשות השידור במתכונתה הישנה תחת ניהול עלוב וכושל של אותו יוני בן מנחם ואותו אמיר גילת . הם שניהם האחראיים הראשיים על אי תקינותה (בלשון המעטה) של רשות השידור בשנים 2014 – 2011, ואינם עומדים במשימת ניהול ומנהיגות מינימלית. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נסגר השידור הציבורי כפי שאזרחי ישראל הוותיקים מכירים אותו מאז השנים ההן של 1969 – 1965 בהן חוקקה הכנסת את חוק רשות השידור, והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה שאך זה נעמדת על רגליה מצטרפת וחוברת לצדו של רדיו "קול ישראל" הוותיק. שני הגופים הטלוויזיה והרדיו מתאחדים ומרכיבים רשות שידור אחת ששוכנת תחת קורת ניהול משותפת בראשות שמואל אלמוג ז"ל. שמואל אלמוג מתמנה ב- 31 במארס 1969 ע"י ממשלת ישראל בראשות גב' גולדה מאיר ז"ל והשר הממונה ישראל גלילי ז"ל למנכ"ל הראשון בהיסטוריה של רשות השידור המאוחדת שכוללת בשורותיה יחדיו את רדיו "קול ישראל הוותיק ואת הטלוויזיה הישראלית הציבורית דרדק תקשורת שזה אך נולדה !

עכשיו ב- 2014 מטילה ממשלת ישראל ווטו על רשות השידור, מוציאה לה צו פירוק, וממנה את פרופסור דוד האן לכונס הנכסים הרשמי של הגוף המפורק. מדובר בטרגדיה ציבורית שנייה. דוד האן ממנה את יונה וויזנטל לשמש עורך ראשי חדש וזה ממהר לפטר את המנכ"ל יוני בן מנחם ולסלק את אמיר גילת, כמו גם לפזר את הוועד המנהל של רשות השידור.

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "8 ימי בראשית" . זהו הספר הראשון בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שעוסקת ודנה בהתפתחות תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ ב- 130 השנים האחרונות , 2014 – 1884 . השם הכולל של הסדרה הוא "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

ערוץ 10 יומן מלחמה

לסרט התיעודי המעניין שביימה גב' ציפי ביידר "ערוץ 10 יומן מלחמה" (שודר בערוץ 10 ביום ראשון – 26 באוקטובר 2014) יש ערך עכשווי וגם היסטורי . בממד הזמן הנוכחי מתעד הסרט את התנהלות חברת החדשות היצרנית של ערוץ 10 וכתביה החרוצים והאמיצים במלחמת "צוק איתן" . החשיבות ההיסטורית היא בכך שבמאבק ההישרדות הטלוויזיוני הנוכחי של שלושת הערוצים , ערוץ 1 הציבורי , ושני המסחריים ערוץ 2 (על שתי זכייניותיו קשת + רשת) וערוץ 10 {ערוץ 10 חייב 100000000 (מאה מיליון) שקל למדינה תמורת חידוש רישיונו, ומיפוי אפשרי מחדש של הפריזמה הטלוויזיונית הלאומית והערוצים הארציים שמרכיבים אותה , ברור למתכננים ולרגולטורים שלא ייתכן כי ייפקד מקומה של חברת החדשות המצוינת והמיוחדת של ערוץ 10 . הסרט התיעודי "ערוץ 10 יומן מלחמה" זוכה להצלחה רבה (יותר מ- % 14) גם משום שהוא מאפשר לצופים להתבונן מקרוב בדמותם של כוכבי טלוויזיה מוכרים ובהכנותיהם האינטנסיביות (מאחורי הקלעים) לקראת ביצוע משימות השידור המתישות וגם מסוכנות . בעת הצפייה מתברר כי הסטארים הם בני אנוש ממש כמונו : בעלי דעות אישיות משלהם , מודאגים , סקפטיים , עייפים , מתגעגעים למשפחות שלהם , אך מעל לכל הם עיתונאים , כתבים , ושדרנים שנאמנים ב- % 100 לצופים שלהם . על כך מגיעה להם מדליית זהב . אינני יכול ואי אפשר שלא להתפעל משדרני טלוויזיה אמיצי לב שמוכיחים שוב ושוב , עוד פעם ועוד פעם , כי אין תחליף לאמינות הדיווח משהשטח על פני עיתונאות Off tube . אני חש רגשי הערצה לאומץ לבם של אלון בן דוד ואור הלר (ולעמיתם רוני דניאל מערוץ 2 ואחרים) כשהם נכנסים ללא היסוס לקו האש הקדמי ביותר יחדיו עם כוחות צה"ל כדי לתעד את חיילי הרגלים של  הצנחנים , נח"ל , גבעתי , גולני , ו- ההנדסה והטנקיסטים הנלחמים מלחמה קשה ועקובה מדם בשטח בנוי נגד חיילי החמאס . בְּרָאבוֹ לערוץ 10 . בקרבות מהסוג הזה בשטח בנוי צפוף ו- רווי באוכלוסייה אזרחית עוינת אין שום יתרון מבצעי לחיילי צה"ל הגיבורים התוקפים את האויב המסתתר והאורב מעל פני הקרקע ומתחת במנהרות , פרט לאומץ לב , חתירה מתמדת למגע , ודבקות עילאית במשימה . חתירה מתמדת למגע עם האויב בכל תנאי היא חירוף הנפש ו- שיא של אומץ לב . הישרדותו של ערוץ 10 היא חשובה וחיונית ביותר לחייה הדמוקרטיים של מדינת ישראל . לא עולה בדעתי כי במלחמת ההישרדות הטלוויזיונית הזאת המתרחשת היום במדינת ישראל, עלול ערוץ 10 וחברת החדשות המצטיינת שלו להיעלם בתוך חודשיים ימים ממפת התקשורת של מדינת ישראל . בלתי מתקבל על הדעת . מהסרט התיעודי הזה "ערוץ 10 יומן מלחמה" של הבימאית ציפי ביידר אני לוקח עמי המון עדויות אודות סיקור מבצע "צוק איתן" , ובראש וראשונה את זאת של המגישה והשדרנית הוותיקה אשת ערוץ 10 אושרת קוטלר שאומרת היכן שהוא באמצע הדרך באופן חד משמעי כלהלן : "…חשוב לי שכולם יבינו שמאל וימין כאחד, שזה בכלל לא משנה מה העמדה הפוליטית שלנו, וכמה חושבים עלינו שאנחנו שמאלניים…כשצה"ל נלחם בעזה אנחנו קודם כל ישראליים ציוניים אוהבים את המדינה, אוהבים את החיילים שלנו, כי אלה הילדים שלנו שם…" .

"ערוץ 10 יומן מלחמה" , הוא עוד מסמך המתעד את גדולתה של חברת החדשות של ערוץ 10 בימי מלחמה (לרבות "עופרת יצוקה" ו- "עמוד ענן") כמו גם בימי שלום . רוח העשייה המנשבת היום בחברת החדשות של ערוץ 10 מזכירה לי במידה רבה את המאפיינים החיוביים ש- שרוּ בחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית לפני כ- 40 (ארבעים) שנים . שעתם היפה של עיתונאי חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא באה לידי ביטוי דווקא בעיתות מלחמה . בראש וראשונה בסיקור מלחמת יום הכיפורים באוקטובר – נובמבר 1973 . שורה ארוכה של ציוותי צילום כתבים – עיתונאים יחדיו עם הצלמים והמקליטים והתאורנים שלהם , אמיצי לב ודבקים במשימה , סיכנו את נפשם שוב ושוב כדי להביא דיווחי אמת לציבור צופי הטלוויזיה בארץ משדות הקרב ברמה הסורית ומחצי האי סיני במלחמה האכזרית ההיא . טקסט דומה ניתן להעביר גם 9 (תשע) שנים קדימה לעבר 1982 , לסיקור מלחמת לבנון ה- 1 . אפשר גם להסיג אותו  6 (שש) שנים לאחור בעת סיקור מלחמת ששת הימים בקיץ 1967 ע"י אנשי רדיו "קול ישראל" האמיצים .(הטלוויזיה הישראלית הציבורית טרם נוסדה) . העיתונאים ההם בשידור הציבורי מיסדו מורשת כבירה . אפשר לומר ולדבר בגאווה גדולה אודות אנשי חברת החדשות של ערוץ 10 בתקופת מלחמת "צוק איתן כי "עוד נמשכת השלשלת" .

kirshenbaum 1

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה הקודמת . מוטי קירשנבאום (משמאל) מגדולי המתעדים בשידור הציבורי בכל הזמנים, מראיין את שר הביטחון משה "מישה" ארנס במטע בננות באחד מקיבוצי הצפון . המקליט הוא איש הקול הוותיק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, יעקב ינאי . האיש השני משמאל איננו מזוהה. (באדיבות מוטי קירשנבאום . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

דן שילון ניהל את מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1974- 1969 . אח"כ שימש מנהל חטיבת החדשות  מ- 1974 עד 1977 . בשנות ניהולו קבע נורמות עיתונאיות חשובות והציב מסגרות שידור איתנות של ארגון והפקה . הוא נולד  ב- 24 באוקטובר 1940 בתל אביב בבית פועלים פשוט להוריו שלמה ופַניָה שוּלקיס . מאוחר יותר שינה ועברֵת את שם משפחתו מ- שוּלקִיס ל- שִילוֹן . דָן שִילוֹן היה בשנות ה- 60 של המאה שעברה עיתונאי ושַדָּר רדיו במחלקת החדשות של "קול ישראל" . הוא קנה את פרסומו הגדול ככתב רדיו אמיץ בתקופת מלחמת ששת הימים בקיץ 1967 בשעה שסיקר תחת אֵש את כיבוש תל – פאחר ברמה הסורית ע"י חטיבת גולני . הוא נמנה על קבוצה מצומצמת של שדרי רדיו מצטיינים כמו שְלמה אַהֲרוֹנְסוֹן , רוֹן בֵּן יִשַי, יִרְמִיָהוּ יובֵל, מִיכָה שָגְרִיר, רָפִי אֵמִי , חַיִים יָבִין , ומִיכָאֵל הוּלֶר שעשתה עבודה עיתונאית פנטסטית בתנאי קרב בקו החזית הראשון במלחמת "ששת הימים" בקיץ 1967 . הם היו עיתונאי רדיו שחֵירפו נפשם מנגד בעת סיקור קרבות המלחמה כדי להביא את האינפורמציה האמינה ביותר , הראשונית ביותר , והעדכנית ביותר למאזיניהם . שלושה מהם , דן שילון , רון בן ישי , וירמיהו יובֵל קיבלו בתום מלחמת ששת הימים את פרס אגודת העיתונאים על עשיית הכתבות הטובות ביותר בשדה הקרָב .

shilon 2

טקסט תמונה :  קיץ 1967 . רדיו "קול ישראל" בעידן טרום הטלוויזיה . הימים ההם – הזמן ההוא . אגודת העיתונאים מעניקה את שלושת הפרסים לכתבות הטובות ביותר ששידרו כתבי רדיו "קול ישראל" משדות המערכה של מלחמת ששת הימים ביוני 1967 . זיהוי היושבים בשורה ראשונה מימין לשמאל : רון בן ישי (לובש ז'אקט ומעונב) , דן שילון , וירמיהו יובל . זיהוי העומדים עומדים בשורה השנייה מימין לשמאל : שלישי מימין העיתונאי לוי יצחק הירושלמי ולידו חיים הרצוג (אלוף מיל.) שהיה פרשן רדיו מצוין בתקופת המלחמה ולימים נשיא מדינת ישראל . שאר הנוכחים אינם מזוהים . (התמונה באדיבות דן שילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

דן שילון קיבל את הפרס הראשון מענק כספי בגובה של 1225 ל"י בגין הכתבה , "הקרב על תל פאחר" . דן שילון זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "יצאתי אל הקרב על תּלֵ פַאחֵר מקריית שמונה בתוך הזחל"ם של המג"ד מוּסָה קְלָיִין. כבר בגבעת האם התחלנו לחטוף אש סורית מכל הכיוונים. לא עבר זמן רָב והזחל"ם שלנו חטף פגיעה ישירה . התעופפתי החוצה אך התברר לי כי נותרתי ללא כל חבלה גופנית או אפילו שריטה כלשהי. לרוע המזל נפגע מכשיר ההקלטה ללא תקנה. שדה הקרב היה כבר זרוע פצועים והרוגים, וכלי רכב פגועים. ההרגשה שלי הייתה איומה. הרגשתי חסר אונים לעזור לחיילי חטיבת גולני במלחמתם. הדבר היחידי שאותו יכול הייתי לעשות היה הטיפול בפצועים. כיוון שמכשיר ההקלטה התנפץ לרסיסים, הייתי רושם לעצמי מפעם לפעם רשימות חטופות של מהלך המאורעות ודברי החיילים והפצועים. לאחר שנכבש תל פאחר נתבקשתי על ידי הרופא לצאת כמאבטח בתוך זחל"ם שנשא פצוע קשה אל בית חולים השדה הקרוב ביותר. כאשר עליתי על הזחל"ם ראיתי חייל שוכב שפצעיו הסתירו את דמותו. כדי לנסות לעודד את רוחו ולהיווכח אם הוא אומנם בחיים עדיין, שאלתי לשמו. היה זה חברי הטוב העיתונאי יַעֲקב הַעֶלְיוֹן ששימש כמפקד טנק ונפגע בקרב. קשה לתאר את ההלם שחטפתי" .                                                                                                                                                                                                                     העיתונאי לֵוִי יִצְחָק הַיְרוּשַלְמִי חבר צוות השופטים קרא את נימוקי הוועדה , ואמר כדלקמן : "דן שילון גילה תושייה במילוי חובתו העיתונאית בעת שהזחל"ם שנסע בו נפגע בקרב של חטיבת גולני לכיבוש תל פאחר הסורי . הכתבה רבת המתח מתארת בצורה חיה ובהירה , ועם זאת דרמטית ומאופקת , את מהלך הקרב ואת רגעיו הארוכים שלוֹ בתוכן" .

לרוֹן בֵּן יִשַי הוענק הפרס השני 750 ל"י על כתבתו , "קרב אֵש בקנטרה" . ירמיהו יוֹבֵל זכה בפרס השלישי 500 ל"י , בשל דיווחיו על "השעות הראשונות של המלחמה" . דן שילון הודה בשם מקבלי הפרס , ואמר : "ליוותה אותי מועקה גדולה על שכלי הנשק היחיד שלי ושל חבריי ברדיו "קול ישראל" המשדרים משדה הקרב היה המיקרופון , בלי יכולת לירות אפילו כדור אחד" . חיים הרצוג ז"ל פרשן מלחמת ששת הימים של רדיו "קול ישראל" ב- 1967 , ולימים נשיא המדינה , שימש יו"ר חבר השופטים , אמר כלהלן : "בזכותם של כתבי הרדיו חיינו למספר שעות מחדש את אחת התקופות המופלאות של עם ישראל . במלחמת ששת הימים יצאנו עם ירושה תיעודית עצומה בזכות כתבי הרדיו , ירושה תיעודית אשר תהפוך ללחם חוקו של כל יהודי עד סוף הדורות . כמו שכל ילד יהודי מכיר את סיפור מצדה מפני שנמצא היסטוריון אחד , יוספוס פלאוויוס אשר רשם את הדבר , כן ידע כל ילד יהודי בעוד אֶלֶף שנה את פרשת מלחמת ששת הימים על פרטיה , וימשיך להאזין לכתבי הרדיו של "קול ישראל" משנת  תשכ"ז " .

העיתונאי פרופסור שלמה אַהֲרוֹנְסוֹן היה מנהל חטיבת החדשות (הראשון) בתקופת ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה ע"י פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . שלמה אהרונסון מיסד ב- 1968 שלוחת חדשות בקריה בתל אביב והציב בראש המערכת שלה את את טוביה סער . טוביה סער היה האיש שפיתח את המערכת החדשה והחל לגייס ולאייש צלמים וכתבים בתוכה . אחד האנשים הטובים ביותר שלוֹ במערכת ת"א היה הכתב הצבאי הראשון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית רָן אֶדֶלִיסְט . רָן אֶדֶלִיסְט נולד ב- 27 ביוני 1943 בקיבוץ אֵיילון בגליל . בגיל 12 עבר לקיבוץ עין שמר שם גדל והתחנך. שני הקיבוצים השתייכו לתנועת "השומר הצעיר" . רָן אֶדֶלִיסְט היה בתום השירות הצבאי שלו עיתונאי "עַל הַמִשְמָר" , עיתון פוליטי מפלגתי של מפ"ם . לאחר תקופה קצרה גורש מהעיתון משום שטען שלמפלגת מפ"ם אין עתיד . עכשיו נשא את עיניו לטלוויזיה . אֵלִיהוּא כַּ"ץ ועוּזִי פֶּלֶד קיבלו אותו ב- 1968 לעבודה ומינו אותו לכתב הצבאי הראשון של הטלוויזיה . ירושלים הייתה בתחילה הבסיס שלו אך במהרה נטש אותה ועבר למערכת החדשות התל אביבית בראשותו של טוביה סער . הימים היו ימי מלחמת ההתשה בקו בַּר-לֵב בחזית המצרית על גדות תעלת סואץ ותקופת המרדפים בבקעה אחרי מחבלים פלסטיניים שחדרו מירדן ליישובי בקעת הירדן והערבה . בתעלת סואץ התנהלה במשך שלוש שנים 1970 – 1967 מלחמה סטטית של כוחות צה"ל היושבים מחופרים בשרשרת מעוזים לאורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ נגד פשיטות חוזרות ונשנות של הצבא מצרי שלווּ גם בהפגזות מצריות מסיביות וקשות בתותחים מרגמות . המלחמה הרחוקה הזאת מגבולות ישראל כונתה מלחמת ההתשה . על הכתב הצבאי רָן אֶדֶלִיסְט הוטל לכסות את פעולות צה"ל בבקעה ובתעלה . רָן אֶדֶלִיסְט נחשב לכתב טלוויזיה חרוץ ואמיץ ויוצא דופן באישיותו העצמאית . הוא שימש כתב צבאי בשנים 1970 – 1968 , ובמהלכן עשה מאות כתבות . הצלמים שלו במערכת תל אביב היו יְחִיאֵל כהן , סַשָה שקרג'יסקי (שָקֵד) , יוֹסִי שֵמי , אִיצִיק אוֹרֶן , וזִיקוֹ אַרוֹאֶטִי . בהיותו כתב צבאי נפצע פעמיים בתעלת סוּאֶץ . בפעם הראשונה בסיקור עמדות הצלפים המצריים מעברה השני של התעלה ובפעם השנייה בעת שהזחל"ד שלו ספג פגיעה ישירה כשסיקר פתיחת ציר אל מוצב המזח . חלפו כמעט 50 שנים מאז אולם אני זוכר היטב את אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההם ובמיוחד את רן אדליסט , עיתונאי נבון , אמיץ , שש אלי קרב (עיתונאי) , אמין , ומהיר בעבודתו שכל רשת טלוויזיה באשר היא הייתה רוצה להתברך באחד כמותו .

edelist 1

טקסט תמונה :  שנת 1968 . הימים ההם – הזמן ההוא .זהו מר רן אדליסט הכתב הצבאי הראשון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (התמונה באדיבות רן אדליסט . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

רָן אֶדֶלִיסְט , עיתונאי ואיש טלוויזיה נבון ודעתן פוליטי – צבאי מהאגף השמאלי בן קיבוץ עין שמר זוכר היטב את ימי הבלגן של השנים ההן [1] בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "טוּבְיָה סָעַר פרש עלי את חסותו כמנהל הסניף התל אביבי. הוא היה יעיל ומקצוען אמיתי וגם ממזר, וכבר אז הבין מה ערכן של חדשות בטלוויזיה. ימי ההקמה של הטלוויזיה הישראלית היו מבחינתי עניין של הרפתקה ברמה האישית. שום דבר שנוגע ליחסי תקשורת + ממשל + דיווח לציבור. הבנתי דבר או שניים בענייני תיווך מידע וסיפור לקהל, אבל העיקר היה הכיף שלי. מה שקרה במרכז הטלוויזיה הישראלית הציבורית במרכזה בירושלים נראה לי כמו קטטת פקידים. איכשהו התגלגלתי להיות הכתב הצבאי הראשון. הוטל עלי לכסות את פעולות צה"ל בשתי החזיתות נגד האויב המצרי והפלסטיני. זה היה תפקיד רציני וגם הייתי להוט לעשות אותו אך מהר מאוד נתקלתי בחומה בלתי עבירה של הצנזורה. ניסיתי להסביר את הבעיה לראש צוות ההקמה פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד אך הם תמכו בצנזורה הצבאית שהצֵרָה את צעדיי, הרבה פעמים ללא סיבה. התברר לי שהאויב זה אני. טוביה סער שהיה עיתונאי מנוסה סייע לי פעמים רבות לחלוף מעל פני פרנויה ביורוקרטית. הייתי מרדן.

אני מניח שהייתי הכתב הצבאי הגרוע מכל הכתבים הצבאיים שהיו אי פעם בטלוויזיה הישראלית הציבורית. היו לכך שתי סיבות עיקריות. ראשית הייתי בלתי מקצועי לחלוטין . שנית , כעבור זמן שבו כיסיתי את "מלחמת ההתשה" ונוכחתי בניהול הכושל והדפוק שלה , הפסקתי להאמין במטרותיה. הייתי נע אז בין הקריה בתל אביב לקווי האש בתעלה והחיבור הזה איכשהו לא עבד. נוצר פער גדול בין המציאות הקשה שהתחוללה בשדה המערכה הרחק מגבולות המדינה לבין אווירת הנהנתנות מנת חלקם של הגנרלים המהוללים ממלחמת ששת הימים ב- 67' שישבו בקריה בתל אביב ספוגי הערצה ומלאים בשרירוּת לב של עצמם. על פי הבנתי בתעלת סואץ התנהלה מלחמה רשלנית חסרת תכלית ותכנון. לצה"ל היו אבדות כבדות. אני הייתי הכתב הצבאי שהבאתי את התמונות הקשות למסך הטלוויזיה. ככתב צבאי התחלתי לפקפק בכל מה שנגלה לעיניי. כל הקטע הדפוק הזה שבו חיילים "נלחמים" במעוזים…איזה נלחמים ואיזה נעליים. חיילי צה"ל התחפרו במעוזים ונראו כמו ברווזים במִטְוַוח שסופגים מטחי אש ארטילרית כבדה בעוד בקריה בתל אביב עושים המפקדים חיים משוגעים. הדבר גרם לי לפקפק בכל העסק הזה.

ככתב צבאי הייתי מחובר גם לאנשים פוליטיים מהשמאל מהזן הסוציאליסטי הקיבוצניקי שנכחד זה מכבר. כמו יעקב ריפתין ממנהיגי מפ"ם וחבר קיבוץ עין שמר בעצמו. הם וגם מקורות מודיעין צבאיים טִפטפוּ לי כי נשיא מצרים ג'אמל עבדול נאצר מוכן להסדר של שלום אמת עם מדינת ישראל אם נחזיר לידי מצרים את חצי האי סיני הכבוש במלואו. בארץ שררה אווירת אופוריה. המדינה הייתה שיכורת ניצחון. תוצאות מלחמת ששת הימים בקיץ 67' נטעה בלב רבים בישראל את התחושה שאנחנו מעצמה צבאית. ישראל החלה ליישב את רצועת החוף הצפוני של סיני. חצי האי כבר לא היה פיקדון כבוש אלא חלק מארץ ישראל השלמה. שר הביטחון משה דיין הגה את הסלוגאן, "שארם א שייך שלנו בלי שלום עדיפה על שלום בלי שארם א שייך". להחזיר את סיני למצרים פירושו היה לוותר על הפקת הנפט של רָאס סוּדָר, וויתור על החופשות בשארם א שייך, וויתור על הטיולים לסנטה קתרינה, וויתור על חפלות צייד השְלָוִוים בחוף רפיח, ו- וויתור על צייד הדגים בימת בארדאוויל. בקיצור, משוגע מי שמחזיר את סיני למצרים, רק שבינתיים נהרגו חיילי צה"ל בתעלת סואץ.

בתור כתב צבאי נוכחתי גם במרדפים וקרבות האש שהתפתחו ב- 1968 בבקעה ובערבה בין כוחות צה"ל לבין חוליות מחבלים שחדרו לארץ מירדן. האלוף רחבעם "גנדי" זאבי היה אלוף פיקוד המרכז והאיש שניהל את המרדפים בבקעה ובערבה אחרי המחבלים הפלסטיניים. "אֶרֶץ המִרְדָפִים" קראו אז לשטחים שממערב לנהר הירדן. עניין מלהיב לכשעצמו כמו כל צייד אדם. משהוכרזה כוננות מִרְדָף הייתי מחפש טרמפ מוטס לצוות הצילום ולי כדי להגיע בזמן למוקד הפעילות. היה לנו כמובן רכב של הטלוויזיה אך הרבה פעמים הצלחתי לתפוס טרמפים במסוקים שחשו למקום ההתרחשות והפכתי בכך לעד ראייה בזמן אמת. אקשן המרדפים היה דרמטי וצבוע בגוונים עזים של פטריוטיזם לוחמני. התברר לי כי אלוף פיקוד המרכז רחבעם "גנדי'" זאבי מזמין מתל אביב כל מיני חברים שלוֹ ביניהם השחקן חיים טופול שהיו מוטסים אליו כדי לצפות במרדף. נדמה לי שאפילו ראש האופוזיציה מנחם בגין היה נוכח פעם על אחת הגבעות בבקעה כשהוא צופה באחד המרדפים. האלוף רחבעם ,גנדי" זאבי בעל גינוני שחץ היה מייחצן כמו כרוז בקרקס את הדרמה והטרגדיה שהתחוללו במרחק בטוח מהצופים האזרחיים הצופים בו. ככתב צבאי של הטלוויזיה כיסיתי את המִרְדָף בו נהרג ללא צורך רס"ן מיל. חנן סמסון ז"ל מקיבוץ מזרע. הכיסוי והדיווח שלי נתפש כבלתי "לאומי" דיו. האלוף רחבעם 'גנדי' זאבי ז"ל חתם על צו אלוף ואסר עלי להיכנס לתחום פיקוד מרכז.

הייתי כתב צבאי פעיל. הבאתי מאות כתבות ודיווחים משדות הקרב למסך הטלוויזיה. השתתפתי ככתב צבאי של הטלוויזיה ב- 27 בדצמבר 1969 בפשיטת כוחות צה"ל על הבסיס הצבאי המצרי בראס אל עארב, בו הועבר מכ"ם אווירי סובייטי בשלמותו לישראל. הפשיטה המוצלחת לא שינתה את דעתי ככתב צבאי על היערכות המטופשת של צה"ל במִגננה סטאטית בקו בר- לב. יכולתי להרשות לעצמי לבקר ככתב צבאי של הטלוויזיה את המערכת הצבאית מפני שנחשבתי למעין גיבור מלחמה שנפצע פעמיים בסיקור הקרבות הקשים במלחמת ההתשה בתעלה. אי אפשר היה להאשים אותי כ- "שמוצניק" שמאלני מפ"מניקי מקיבוץ עין שמר. לאחר פשיטת המכ"ם נפגשתי עם ראש אמ"ן הוותיק האלוף אהרון יריב. טענתי שהמלחמה בתעלת סואץ היא עסק דפוק מראש וחסר תכלית . תגובתו של ראש אמ"ן עטור תהילת מלחמת ששת הימים הייתה צפויה . הוא ראה בי איש תימהוני , אם לא מסוכן" .

edelist 2

טקסט תמונה : שנת 1969 . קו בר- לב בתעלת סואץ . הכתב הצבאי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית רן אדליסט נפצע בעת סיקור הקרבות בין צה"ל והצבא המצרי במלחמת ההתשה. הכתב הצבאי של רדיו "קול ישראל" רון בן ישי (בגבו למצלמה נושא נגרה) וחייל מפנים את רן אדליסט לזחל"ם הפינוי. (התמונה באדיבות מר רן אדליסט . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בסופו של דבר העברתי את שרביט הכתב הצבאי לידיו של רון בן ישי שהיה מקצוען ממני ולא נגוע באותן דעות שמאלניות כפי שאני הייתי נגוע בהן" .

[1] ראה נספח : עדותו של רן אדליסט מ- 1 בדצמבר 2007 .

[2] ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בשני0 2014 – 1998 ואשר קרוי "8 ימי בראשית" . זהו הספר הראשון בסדרה רחבת היקף של 13 ספרים החוקרים ועוסקים בהתפתחות תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ ב- 130 השנים שחלפו מ- 1884 ועד 2014 . השם הכולל של הסדרה קרוי "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

[3] המחקר והכתיבה של 13 ספרי הסדרה הטלוויזיונית הזאת אמורים להסתיים ב- 2019 ו/או לכל המאוחר ב- 2020 .

ron 1

טקסט תמונה :  1969 . זהו רון בן ישי  . הימים ההם – הזמן ההוא . מראשוני העובדים שעבר מרדיו "קול ישראל" לטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה שזה אך נעמדה על רגליה . החליף בתפקיד הכתב הצבאי את רן אדליסט . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 10

טקסט תמונה : מלחמת יום הכיפורים 1973 . כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי (שני משמאל) מצולם ממערב לתעלה במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 עם קצינים מצריים של חיל הים המצרי שנלקחו בשבי ע"י חיל הים של צה"ל . הראשון מימין הוא קולונל נאדיר דיאב שייצג את מצרים בתחרויות השייט בעיר הגרמנית הצפונית קיל שנה קודם לכן באולימפיאדת מינכן 1972. (באדיבות אלכס גלעדי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : הסדרה התיעודית האיכותית "כביש 90" בהפקתם של ענת זלצר ומודי בר און היא Masterpiece טלוויזיוני .

הערה 4 : השידור הישיר בערוץ 5 בכבלים של משחק הכדורגל ריאל מדריד – ברצלונה 3 : 1 מאצטדיון "ברנביאו" היה אכזבה עבורי . ברצלונה של הזמן הנוכחי עם מאמנה לואיז אנריקה איננה דומה לימים הקודמים ההם של ברצלונה עם המאמן דאז פפ גוארדיולה . מדובר שוב בהתמודדות מסקרנת "ראש בראש" של כריסטיאנו רונאלדו נגד ליאו מסי , ובמשחק נמרץ ומהיר מאוד שדורש משחקני שתי הקבוצות הספרדיות הללו כושר גופני פנטסטי אולם מחשבת הכדורגל – שונה . זאת לא אותה ברצלונה . כל ארבעת השערים שהובקעו במשחק לא נבעו מרכישת יתרון ועדיפות מספרית בשטחי "ההוצאה להורג" אלא בשל טעויות מטופשות בלתי כפויות של שני הצדדים . המעידה של ג'ראראד פיקה (Gerard Pique) מברצלונה סמוך לשערו , החלקה כל כך חסרת חן ונטולת מינימום קואורדינציה , ובסופה עצירת מהלך הכדור בזרועותיו שהובילה לבעיטת עונשין מ- 11 מ' – מגוחכת . נכון שנוכחותם על כר הדשא של המון שחקנים ידועי שם והצילום המיטבי של הטלוויזיה הספרדית לרבות המראה המכונן של אצטדיון "ברנביאו" משובבים נפש ומחפים במשהו על היעדר מחשבת הכדורגל של פפ גוארדיולה , אולם עבורי זה איננו מספיק .

הערה 5 : ערוץ 1 ממשיך לאגור רייטינג נאה יחסית לעצמו במשדרי הספורט הישירים שלו מליגות העל בכדורסל וכדורגל . הוא משלם אומנם זכויות שידורים לא זולות Per כל שידור ישיר , כ- 150000 (מאה וחמישים אלף) שקל עבור שידור ישיר בכדורסל וכ- 430000 (ארבע מאות ושלושים אלף) שקל עבור שידור ישיר של משחק כדורגל , אבל השידורים האלה , לפחות שידורי הכדורגל מאפשרים לו לנשום מעת לעת מולקולות חמצן נקיות . השידור הישיר של משחק הכדורסל מכבי חיפה – הפועל ת"א ב- 26 באוקטובר 2014 מרוממה חיפה , בין 20.45 ל- 22.45 מניב רייטינג ממוצע נמוך ודל , רק % 2.21 , אולם שני השידורים הישירים של משחקי הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 2 : 0 (צובר בין 20.45 ל- 23.00 ב- 27 באוקטובר 2014 מאצטדיון "בלומפילד" רייטינג ממוצע של % 10.31) ו הפועל באר שבע – מכבי חיפה 2 : 0 (צובר בין 20.45 ל- 23.00 ב- 28 באוקטובר 2014 מאצטדיון "וואסרמיל רייטינג ממוצע של % 7.4) – מפצים על חֶסֶר הכדורסל . שדר הכדורגל המוביל של ערוץ 1 עמיחי שפיגלר והפרשן לצדו מוטי איוואניר נושאים בינתיים בהצלחה בנטל הכבד והאחראי במקומם של יורם ארבל ודני נוימן שהודחו . אולם עוד הדרך רב עוד רבה המלחמה . ממתינות להם בדרך הארוכה המון מהמורות . שישאלו את יורם ארבל מי שצעד במשעול הזה 42 (ארבעים ושתיים) שנים רצופות . אני אוהב את הרצינות של הפרשן מוטי איוואניר ואת ההתנסחות המדויקת של עמיחי שפיגלר . כשהוא מתריע פעמיים מ- "בלומפילד" לצופיו בלשונו המושחזת כי "הפועל ת"א משחקת באש…" אתה מאמין לו שהוא יודע על מה הוא מדבר . ובאמת הפועל ת"א חוטפת .

נקודת התורפה של שידורי הכדורגל של ערוץ 1 הוא פנל הפרשנות בראשות גב' שרון פרי ובהשתתפות העיתונאי אבי רצון והמאמן מחוסר העבודה אייל לחמן . ההוכחה הראשונה לכך הוא מדד הרייטינג . בסיום השידור הישיר מ- "בלומפילד" ב- 23.00 ב- 27 באוקטובר 2014 והמעבר לשרון פרי מתדרדר הרייטינג מ- % 10.31 ל- % 3.7 . יום אח"כ ב- 28 באוקטובר 2014 הוא יורד ב- "וואסרמיל" בעת המעבר לשרון פרי מ- % 7.4 ל- % 2.2 . הפנל הזה לבוש בצורה רשלנית להחריד והופעתו האנטי טלוויזיונית בפני המצלמות היא שערורייה . כשאתה רואה את אבי רצון עיתונאי וותיק בעל הישגים ומוניטין מתלבש בשלומפריות ומרכיב ברישול את משקפי הקריאה שלו כדי למצוא איזה נתון אבוד בין רשימותיו , אתה מבין שגם לאחר רבע מאה של שנות פרשנות טלוויזיה האיש איננו מודע לכוחן של המצלמות ועדיין סבור שכוחו מותנה בלשונו ורק בטקסטים שהוא הוגה . הוא שוגה . רק שני אנשים בעולם היו רשאים להופיע בסגנון לבוש שלומפרי בפני מצלמות הסטילס והטלוויזיה בתקופתם. האחד הוא המשפטן האמריקני קלאראנס דאראו. השני – פרופסור אלברט איינשטיין.

היכן המלבישה של ערוץ 1 ? היכן בימאי ערוץ 1 ? היכן הפיקוח של אלי בבא ויונה וויזנטל ? הרי מדובר לא רק בכבודו של ערוץ 1 השרוי תחת עוֹל צו פירוק ותחת עוּלוֹ של הרייטינג בעידן סוּפֶּר תחרותי , אלא גם בכבודו הוויזואלי . מדוע ערוץ 1 המט ליפול מתעקש להופיע בפני הציבור כאסופה של יחידים במקום קבוצת שידור מאוחדת ומזוהה גם בגלל תלבושתה והלוגו שלה ?

סוף הפוסט 

 

 

 

 

 

 

פרשנות ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מאז ומעולם נקודת תורפה. ליגת העל בכדורסל. הפועל ירושלים – הפועל ת"א 81 : 80, ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 ב- Arena הירושלמית החדשה. שידור ישיר בערוץ 1 השרוי תחת עול פירוק וצו של כונס נכסים רשמי בשם פרופסור דוד האן. גור שלף מפרשן עבור צופי ערוץ 1 גם בשפה האנגלית :"To protect the basket". לא ניתן לדקלם דרמת ספורט ב- Voice over מונוטוני. אין צורך ב- 5000 מילים כדי לבאר ולהסביר מצבי טריוויה על הפרקט. אפשר להסביר בקלות ב- 5 מילים כי 1 + 1 = 2. לא צריך לשם כך השתמש ב- 100. גם המנטורים של גור שלף אשמים. עוד לא מאוחר לעצב אותו כפרשן מפני שכדורסל הוא יודע. ערוץ 1 העניק שיעור בטלוויזיה בינונית. ככה לא משדרים דרמת כדורסל. פוסט מס' 443. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי .

פרשנות ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מאז ומעולם נקודת תורפה. ליגת העל בכדורסל : הפועל ירושלים מנצחת את הפועל ת"א 81 : 80 ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 ב- Arena הירושלמית החדשה. שידור ישיר בערוץ 1 השרוי תחת עול פירוק וצו של כונס נכסים רשמי בשם פרופסור דוד האן. גור שלף מפרשן עבור צופי ערוץ 1 גם בשפה האנגלית : "To protect the basket". לא ניתן לדקלם דרמת כדורסל ב- Voice over מונוטוני. אין צורך ב- 5000 מילים כדי לבאר ולהסביר מצבי טריוויה על הפרקט. אפשר להסביר בקלות ב- 5 מילים כי 1 + 1 = 2. לא צריך לשם כך להשתמש ב- 100. גם המנטורים של גור שלף אשמים. עוד לא מאוחר לעצב אותו כפרשן מפני שכדורסל הוא יודע. ערוץ 1 העניק שיעור בטלוויזיה בינונית. ככה לא משדרים ישיר דרמת כדורסל. פוסט מס' 443. כל הזכויות שמורות.

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 443 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 23 באוקטובר 2014

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י הממשלה. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו המתעתעת והמגוחכת למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור. הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל כבר בראשית הדרך. הוא היה איש מאוד לא מוכשר בהיבטים השונים של תעשיית הטלוויזיה. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא. עולם הפוך. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה האנושה. היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל הכושל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. ואז באה שנת 2011. באותה השנה של 2011 הפקידה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו את רשות השידור בידיו של מנכ"ל בלתי מוצלח בשם יוני בן מנחם. גם ההמשלה הזאת הציבה בפסגת השידורים של מדינת ישראל איש בלתי מוכשר בעליל מההיבט המקצועי אולם היא ממשלת ישראל חשבה אותו לראוי. ברור שהיה מדובר בהעדפה פוליטית. אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מינו לצדו של יוני בן מנחם את ד"ר אמיר גילת ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. חלפו שלוש שנים כמו במקרה ההדחה של יוסף בר-אל. ב- 2014 הבינה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן כי עשו מקח טעות. שגיאה חמורה. ממשלת ישראל פקחה עיניים ולמדה לדעת כי יוני בן מנחם ואמיר גילת הם מנהיגי שידור בלתי מוכשרים שמנהלים רשות שידור כושלת. עולם הפוך. אותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מי שמינה את יוני בן מנחם ואמיר גילת לתפקידם הרם סגר יחדיו עם שר התקשורת שלו גלעד ארדן את רשות השידור במתכונתה הישנה ששניהם יוני בן מנחם ואמיר גילת היו האחראיים הראשיים על תקינותה בשנים 2014 – 2011 , ולא עמדו במשימה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נסגר השידור הציבורי כפי שאזרחי ישראל הכירו אותו מאז השנים 1969 – 1965 בהן חוקקה הכנסת את חוק רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה נעמדה על רגליה לצדו של רדיו "קול ישראל" הוותיק. עכשיו ב- 2014 הטילה ממשלת ישראל ווטו על רשות השידור , הוציאה לה צו פירוק ומינתה את פרופסור דוד האן לכונס הנכסים הרשמי של הגוף המפורק. דוד האן מינה את יונה וויזנטל לשמש עורך ראשי חדש וזה מיהר לפטר את המנכ"ל יוני בן מנחם ולסלק את אמיר גילת, כמו גם לפזר את הוועד המנהל של רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

barel 4

טקסט מסמך : 26 באפריל 2002 . מנכ"ל רשות השידור המיועד מר יוסף בראל מכריז בעיתון "מעריב" בפני הכתבת שרי מקובר על נאמנותו הפוליטית למפרע לראש הממשלה מר אריאל "אריק" שרון . לא להאמין אבל הנ"ל התרחש במדינת ישראל הדמוקרטית והחופשית רק לפני תריסר שנים. (באדיבות העיתון "מעריב") .

barel 2

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . העיתון "מעריב" מבשר בעמוד הראשון שלו כי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הודח מכהונתו ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . (באדיבות העיתון "מעריב") .

הערה 3 : מר ליאור דובדבני פרסם היום (יום חמישי – 23 באוקטובר 2014) בתוכנית הספורט ברדיו גלי צה"ל בהגשת אלי ישראלי ואפי טריגר מידע לא נכון האומר כי רשות השידור שילמה לפני 20 שנה (כלומר ב- 1994) למועדון הכדורסל של מכבי ת"א סך של זכויות שידורים בגובה של 6.000000 (שישה מיליון) דולר . מדהים כיצד שני העיתונאים האלה אלי ישראלי ואפי טריגר מעלים ל- "אוויר" הציבורי שלהם איש שמוסר אינפורמציה לא נכונה מבלי לאמת אותה ולהצליב מידע עם הנוגעים בדבר . מנכ"ל רשות השידור ב- 1994 היה מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה יאיר שטרן , ואני כיהנתי כמנווט והעורך והמפיק של כלל שידורי הספורט (בארץ ובעולם) בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . מדובר במידע לא רק בלתי נכון ושגוי מיסודו אלא גם לא הגון , כזה שמציג את רשות השידור בתקופת ניהולו של מוטי קירשנבאום כפזרנית כספים, חסרת שיקול דעת, וכמי שעובדת (כביכול) אצל מכבי ת"א . רצוי שרדיו גלי צה"ל יתנצל ויכריז בפני צופיו כי טעה טעות מרה . היות והשתתפתי מאז 1981 ועד 2001 מטעם קבוצת הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור בכל המו"מ עם הנהלות מכבי ת"א (לדורותיהן) הנוגעים לתשלומי זכויות שידורים בשנים המצוינות לעיל , אני בקי ומכיר היטב את הנתונים הכספיים . רובם אגב נותרו חסויים . הנתונים הכספיים הללו מפורטים לפרטי פרטים (לרבות הסברים כלכליים אחרים הנוגעים לתעשיית הטלוויזיה והקשר הממושך שנוצר בין השידור הטלוויזיוני הציבורי לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א) בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בשנים 2014 – 1998 ואשר קרוי "הקשר הסימביוטי" . מניסיוני הממושך אני יודע כי מתרוצצות גם היום שמועות משמועות שונות אודות מהות החוזים ההם ומחיריהם שנחתמו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מכבי ת"א , ואלו תשלומים הם כללו בתוכם . מעט מאוד אנשים (ואני בתוכם) יודעים ומכירים את המתמטיקה הזאת , את הנתונים הכספיים , ואת תורת המרכיבים במו"מ מסוג זה בין רשת שידור כלשהי לבין וועדה מארגנת כלשהי . במקרה דנן : רשות השידור ומועדון הכדורסל של מכבי ת"א . המידע שיש בידיו של ליאור דובדבני איננו נכון לחלוטין . אף על פי כן הוא פורסם היום (יום חמישי – 23 באוקטובר 2014) בריש גלי ברדיו גלי צה"ל , ללא תגובתו של מפקד גלי צה"ל מר ירון דקל .

הערה 4 : כאשר אישיות בעלת מוניטין ציבורי בהווה ו/או בעבר (בעיקר ראש ממשלה בעבר) מעניקה ריאיון בלעדי רק לרשת טלוויזיה בלבדית כלשהי תמיד מבצבצות מתחת לפני השטח תהייה , תמיהה וגם חשדנות . איזה עניין יש לראש הממשלה אהוד ברק להעניק ריאיון בלעדי דווקא למגישת "יומן" בערוץ 1 גב' איילה חסון ולהעדיף אותה על פניהם של אמנון אברמוביץ' מערוץ 2 וגם של רביב דרוקר מערוץ 10 ? איזה מֶסֶר יש לו להעביר לציבור דווקא ברגע זה ולמה דווקא באמצעות איילה חסון ?

hason

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 90 של המאה שעברה . שדרנית הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בראשית הקריירה העיתונאית המשגשגת שלה . (לע"מ תמורת שלום) .

פרשנות ספורט בטלוויזיה הייתה מאז ומעולם נקודת תורפה. ליגת העל בכדורסל : הפועל ירושלים מנצחת את הפועל ת"א 81 : 80 ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 ב- Arena הירושלמית החדשה. שידור ישיר בערוץ 1 הציבורי השרוי תחת עול פירוק וצו של כונס נכסים רשמי בשם פרופסור דוד האן. גור שלף מפרשן עבור צופי ערוץ 1 גם בשפה האנגלית: "To protect the basket". לא ניתן לדקלם דרמת כדורסל ב- Voice over מונוטוני. אין צורך ב- 5000 מילים כדי לבאר ולהסביר מצבי טריוויה על הפרקט. אפשר להסביר בקלות ב- 5 מילים כי 1 + 1 = 2. לא צריך לשם כך להשתמש ב- 100. גם המנטורים של גור שלף אשמים. עוד לא מאוחר לעצב אותו כפרשן מפני שכדורסל הוא יודע. ערוץ 1 העניק שיעור בטלוויזיה בינונית. ככה לא משדרים ישיר דרמת כדורסל. פוסט מס' 443. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה אודות פרשנות ספורט בטלוויזיה

פרשנות ספורט בטלוויזיה היא מקצוע חשוב . אין על כך וויכוח . אולם למרבה הפליאה היא היוותה מאז ומעולם נקודת תורפה , בעיקר בשני ענפים פופולריים כמו הכדורסל והכדורגל . מעט מאוד פרשני טלוויזיה ישראליים היו מסוגלים להתמודד כהלכה עם אתגר הפרשנות של שני ענפי ספורט הללו שכה מוכרים לציבור . מדובר במשימה לא פשוטה דווקא מפני ה- היכרות הטובה של ציבור צופי הטלוויזיה עמם . בעצם כמעט כל צופה טלוויזיה הופך להיות הפרשן של עצמו בעת הצפייה באותם האירועים המדוברים . הוא לא זקוק לפרשנים של ערוץ 1 גם לא לאלה מערוץ 5 בכבלים . כשאתה חושב על רמת פרשני כדורגל בדמותם של אלי אוחה , שגיא כהן , ואיציק זוהר ומהרהר בכישרונם בתחום – אתה מגחך . מנהיגי הטלוויזיה והמנכ"לים של רשות השידור סירבו מאז ימי בראשית של 1968 לראות בפרשנות הספורט תחום התמחות מיוחד בדיוק מהסיבה הזאת שמדובר בהתעסקות בכדורגל ובכדורסל . "מה כבר יש לפַרְשֵן בכדורגל וכדורסל" , שאלו הבוסים את עצמם ? יתירה מזאת הם סירבו לשלם לפרשני הספורט בטלוויזיה (וגם ברדיו "קול ישראל") בתואנה שאינם אומרים ממילא דברים חשובים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל תיעב למשל את הפרשן מרדכי שפיגלר . כשישבתי עמו ועם סמנכ"ל הכספים שלו יוחנן צנגן כדי לקבוע את שכרו של מרדכי שפיגלר במונדיאל ספרד 1982 , נזף וסנט בי בסגנונו הבוטה : "ש- מרדכי שפיגלר שלך ישלם לרשות השידור שמסכימה בכלל להעסיק אותו . למה אני צריך לשלם לו ? למה מה קרה ? רק בגלל שיואש אלרואי רוצה ?" . יוסף "טומי" לפיד ז"ל סלד ממוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה . הוא גם שנא לשלם לפרשנים האלה שגייסתי לעמדות השידור שלנו – בארץ ובעולם . לקראת מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שהתקיימה בהלסינקי בין 7 ל- 14 באוגוסט 1983, הטסתי לשם את השדר שלי נסים קיוויתי . התעקשתי להטיס לבירת פינלנד גם את פרשן הא"ק שלי ד"ר גלעד וויינגרטן באמתלה שמדובר בשידורים ממושכים ומורכבים רוויי אלפי פרטים , שמות , מקצועות , ותוצאות . וכי הציבור הישראלי שגדל על כדורסל וכדורסל חייב לקבל ניתוחים והסברים מעבר לשידור הישיר Play by play של השדר המוביל נסים קיוותי . יוסף "טומי" לפיד התנגד . הוא היה נחרץ : "אתה ונסים קיוויתי לא זקוקים לד"ר גלעד וויינגרטן . אתם יכולים להסתדר מצוין בלעדיו . אין לי כל התנגדות כי ישמש פרשן שלכם בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון האולימפי בהלסינקי אך כל הוצאות הטיסה, הלינה, והאוכל – חלים עליו. על חשבונו . אני מסכים לשלם לו שכר ש. ת. (שובר תשלום) כמקובל הניתן לעובדים Free Lancer". גלעד וויינגרטן היה בר מזל שנסים קיוויתי הסכים להגניב בלילות לחדרו במלון בהלסינקי . ד"ר גלעד וויינגרטן נם את שנתו על השטיח ליד מיטתו של נסים קיוויתי . לפחות הוא לא שילם . במכתב ההערכה ש- שלח לי ב- 25 באוגוסט 1983 מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתום מבצע שידורי הלסינקי 1983 ביקש  להדגיש את הסתייגותו העקרונית ממוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה . כך כתב בתָּוֶוך המסמך כלהלן : "אני חושב שד"ר גלעד וויינגרטן תרם אף הוא תרומה לאיכות השידורים, אף כי אינני שותף לדעתך שבלעדיו – או בלעדי פרשן כלשהו – אי אפשר" .tsalash 14

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. זהו מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 . בתווך המכתב דאג להביע את דעתו העקרונית אודות מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה : "…אני חושב שד"ר וויינגרטן תרם אף הוא תרומה לאיכות השידורים, אף כי אינני שותף לדעתך שבלעדיו – או בלעדי כל פרשן כלשהו – אי אפשר…". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

באליפות אירופה בכדורסל – ספרד 1973 התנדב עיתונאי "מעריב" משֶה לֶרֶר ז"ל לשמש פרשן ללא שכר לצִדוֹ של דן שילון בעמדת השידור ב- באדאלונה . חובבנות הנהלות רשות השידור לדורותיהן מאז 1968, ההתעלמות המכוונת ממוסד פרשנות הספורט, והקמצנות לשלם לפרשנים יצרו מפלות והביאו לאכזבות . המונח "פרשנות ספורט" נדחק לשוליים . פרשנות הספורט בטלוויזיה היא עדיין עסק אקראי . שדרני הספורט , עורכי הספורט , ומפיקי הספורט עוברים הכשרה (לעיתים ארוכה) בטרם הם מורשים לבצע את משימות השידור שלהם . רק לא פרשני הספורט . הם נזרקים הישר למים העמוקים ללא כל הכנה מוקדמת . גם היום . גור שלף לא הוכשר להיות פרשן טלוויזיה . אף על פי כן הוא משמש היום פרשן כדורסל משולש בערוץ 1 , ערוץ 10 , וערוץ 5 בכבלים . גור שלף הוא אחד ברשימה ארוכה .

shilon 1

טקסט תמונה : מוצ"ש – 6 באוקטובר 1973 . ברצלונה – ספרד. אליפות אירופה בכדורסל בהשתתפות נבחרת ישראל . שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר דן שילון (בן 33 מימין) ולצִדו הפרשן משה לרר ז"ל עורך מדור הספורט בעיתון "מעריב". שניהם משדרים יחדיו ישיר ב- 6 באוקטובר 1973 מברצלונה את משחק הגמר באליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות יוגוסלביה וספרד . הופעתו של משה לרר ז"ל כפרשן כדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לצדו של דן שילון הייתה על בסיס הזדמנותי. יוגוסלביה ניצחה 78 : 67  וזכתה בתואר. בצוהרי אותו היום של שבת – 6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. דן שילון רצה לחזור הביתה מייד אך מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן (היום פרופסור ארנון צוקרמן בן 80) פקד עליו להישאר בברצלונה ולשדר ישיר כמתוכנן את משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות יוגוסלביה וספרד עבור צופי הטלוויזיה במדינת ישראל. זיהוי נוסף : עומד ראשון מימין לבוש ז'אקט שופט הכדורסל הישראלי הבינלאומי דוד דגן. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפוסט הקונקרטי הזה נכתב בעיקר לאחר הצפייה שלי בשידור הישיר של ערוץ 1 (ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 באַרִינָה בירושלים) את משחק הכדורסל הפועל ירושלים – הפועל ת"א 81 : 80 . ערוץ 1 השרוי תחת עול פירוק וצו של כונס נכסים רשמי (פרופסור דוד האן) ומנוהל ע"י מנהל טלוויזיה בפועל אלי בבא ועורך ראשי חדש של רשות השידור יונה וויזנטל מספק באופן יחסי את סחורת הרייטינג ככל שמדובר בשידורי ספורט בלעדיים . משחק הכדורסל הנ"ל שמשודר בין 20.40 ל- 22.45 (ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014) מספק רייטינג ממוצע של % 3.7 . השידור הישיר של משחק הכדורגל למחרת (20 באוקטובר 2014 בין 20.45 ל- 23.00) מאצטדיון "בלומפילד" מכבי ת"א – מכבי חיפה 3 : 1 בראשות הצוות עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מניב מדרוג ממוצע של % 12.8 בלוויית שני שיאי צפייה בין 22.30 ל- 22.45 , % 15.4 ו- % 17.0. בעבור ערוץ 1 השרוי תחת צו פירוק זה המון רייטינג . כמות יוצאת דופן . בתחומי טלוויזיה אחרים מפגר ערוץ 1 באופן ניכר ובהרבה אחרי ערוץ 2 וערוץ 10 . בעצם לא מתקיימת כל תחרות טלוויזיונית בין השידור הציבורי למסחרי . השידור הציבורי ניגף . אורי לוי וגור שלף שידרו את המשחק הפועל ירושלים – הפועל ת"א 81 : 80 . רואים שהם אוהבים את מקצועם ומתייחסים אליו בקפדנות אולם התחביב רווי מהמורות . אני מתפעל משני שדרני הקווים החרוצים , הפעלתנים , והוותיקים גב' הדס גרינברג ומר ליאן ווילדאו . לִיאָן ווילדאו והדס גרינברג תורמים ומעשירים את תמונת המידע הכללית . גם באמצעות הראיונות שהם עורכים עם גיבורי העלילה במחציות המאבקים ובסוף ההתמודדויות . הם נראים ונשמעים מהימנים ובקיאים בחומר השידור ואולי גם בזכות נאמנותם לתפקיד. שדרן / שדרנית קווים איננו תפקיד עיתונאי שולי כלל ועיקר כפי שחלק מהציבור נוטה לחשוב . לסקרנותם ומהירות דיווחם מהנעשה בחדרי ההלבשה ובסביבת ספסלי הקבוצות הרוחשים פעילות רבה מתח , ועצבנות , ורוויים שיחות , ציוויים , והוראות של המאמנים לשחקניהם , כמו גם להופעתם הטובה בפני המצלמות – יש יתרון . שניהם מדברים גם אנגלית טובה , יודעים לראיין באנגלית , ומוכשרים לתרגם במהירות ובמדויק מאנגלית לעברית את הטקסטים הנאמרים להם . לפעמים אני חושב לעצמי כיצד אני יכול לראות בסלון ביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב שידור ישיר בערוץ 1 של משחק כדורגל ו/או כדורסל בלעדי נוכחותם של הדס גרינברג וליאן ווילדאו ליד הקווים . מן ההיבט הטלוויזיוני הדס גרינברג וליאן ווילדאו מחישים לסלון ביתי כל פעם מחדש את מחשבת הכדורגל והכדורסל הראשונית הנקבעת ע"י הקברניטים ואת השינויים שחלים במחשבה הזאת בעקבות ההתרחשויות בזירות המשחקים , כר הדשא ורצפת הפרקט . ליאן ווילדאו והדס גרינברג עושים עבודה טלוויזיונית טובה וחשובה .

אורי לוי מתפקד על תֶּקֶן של שַדָּר מוביל בערוץ 1 אולם הוא מדקלם דרמת כדורסל . טון הדיבור שלו ממעיט בערכה של הדרמה שאותה הוא משדר מפני ש- גוון קולו מונוטוני וחלש . הפרשן שלו גור שלף שאמור לבַאֵר את הסיטואציות על הפרקט מעבר לתיאור של אורי לוי מסתבך עם כל מיני טקסטים מוזרים ומשתמש בכמות מלל עצומה כ- 4000 (ארבעת אלפים) מילים . הרבה יותר מידי . גור שלף איננו מְפָרֵש . הוא מופיע בערוץ 1 על תקן של שַדָּר שני לצדו של אורי לוי ולא פרשן של אורי לוי . הוא כולל בטקסטים שלו אין סוף תיאורים ולא פרשנויות . כשהוא חוֹרֵז ברבע השלישי 8:56 דקות לפני סיומו , "אני אומר שהמחבט יטגן – והכינור ינגן…וכל אחד יעשה את מה שהוא צריך…" , הצופה שלו מחייך ותמה באותה מידה . ממש לפני סיום הדרמה משהו כמו 0:26 שניות בטרם השריקה מכריז גור שלף אודות שחקן הפועל ירושלים יניב גרין , "לפעמים רצון עדיף על כישרון , וראינו כמה רצון יש לבחורצ'יק הזה…" . לפני כן 6:25 דקות לסיום רבע 2 הוא מתפייט באנגלית "חייבים מה שנקרא…To protect the basket". כשהשדר המוביל אורי לוי מבקש תרגום לעברית בגוף הסרט "…האם בעברית זה גם עובד…?" , משיב גור שלף , "זה להגן על הסל ולטובת צופינו שלא מבינים עברית…" . 0:35 שניות לפני תום המשחק מכריז גור שלף , "…שוב גייטס מחטיא מחוץ לצבע…" . זה נכון , אבל זאת איננה פרשנות ולא בֵּיאוּר . רואים את זה . גור שלף הוא חומר גלם שעדיין לא מאוחר ללוּש אותו . הוא עדיין איננו מבין שהוא צריך להעיר ולהאיר את מה שאורי לוי לא עושה . החלוקה בתא עמדת השידור היא ברורה : על השַדָּר לשַדֵר ועל הפַּרְשָן לפַרְשֵן . הטלוויזיה מחמיצה אותו משהיא מרשה לו להשתמש בכל כך הרבה מילים ומותירה לו באופן אוטומטי מיקרופון פתוח . מספר כניסות הפרשנות שלו במהלך השידור הישיר כמעט בכל מצב לתוך פס הקול של אורי לוי (ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014) נמדד ב- 162 (מאה שישים ושתיים) פעמים . לצורך זה הוא משתמש ב- 4000 מילים . זאת כמות תחמושת גדולה מאוד . זה המון . יותר מידי . מי שרוצה להסביר במאה מילים כי 1 + 1 = 2 שוגה ומעמיס מייד על קו השידור . כשאתה יורה מהמותן צרורות בנשק אוטומטי שבידך , התחמושת מתפזרת והוא הופך בהכרח לפחות מדויק . אתה בפירוש פוגע פחות "בולים" . פרשן ספורט כמו פרשן פוליטי ו/או צבאי נדרש לירות דרך הכוונות . אף על פי כן שידורי הכדורסל והכדורגל הם "באנקר" בטוח של ערוץ 1 . אך מה חוץ מזה ? יונה וויזנטל ואלי בבא ניצבים בפני חומה . האם ה- "באנקר" הנוכחי שמייצרים אורי לוי וגור שלף ועמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מְפַכֶּה בגלל כישרון ? ו/או האם ה- "באנקר" הזה הוא תוצאה מקבילה שמזכירה את שגשוג הרייטינג של ערוץ 1 במונדיאל 2014 ואשר נבע מהבלעדיות ולא בגלל איכות שידור אנושית וטכנולוגית . לא בשטח ולא באולפן .

חלק ממחשבת ההפקה של כיסוי המשחק הפועל ירושלים – הפועל ת"א 81 : 80 מזכירה לשכת עבודה ציבורית. מסדרים באופן מלאכותי ג'וב לעמית הורסקי וגילי מוסינזון לצדם של אורי לוי וגור שלף. נכון שעמית הורסקי שידר באופן נבון ומלא רגש את טקס האזכרה שקדם להתמודדות אותו ערכה קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים לכבודו של סמ"ר לִיאֵל גדעוני ז"ל אוהד מושבע של המועדון שנפל במלחמת צוק איתן . הוא שילב בטוב טעם טקסטים שנעו בין אבל מר ועצב נורא למשחק כדורסל, אולם את זאת היו מסוגלים לעשות ללא קושי גם אורי לוי וגור שלף . השדר עמית הורסקי והפרשן לצדו גילי מוסינזון שאיישו את עמדת השידור השנייה של ערוץ 1 ב- "אַרִנָה" הירושלמית נועדו להחזיק את משך הזמן (כ- 20 דקות ויותר) של ה- Pre Game Show , כמו גם את ההפסקה , ואת ה- Post Game Show (כלל לא התקיים) . העסקתם של עמית הורסקי וגילי מוסינזון בשידור הישיר הנ"ל נראית מאולצת למתבונן מהצד . קשה להאמין שעד לפני זמן לא רב שימש עמית הורסקי שַדָּר מוביל (וגם מגיש ראשי של ערוץ 1) בשני ענפי הספורט המרכזיים של מדינת ישראל , הכדורסל והכדורגל , ונחשב לטוב מכולם . הוא אפילו שידר ישיר שתי אליפויות עולם בא"ק באוסאקה 2007 ומוסקבה 2013 . לפתע נדחק לשוליים . לשוליים של השוליים . אני בטוח גם עכשיו שבעמית הורסקי טמון יותר מ- קורטוב של כישרון של שַדָּר ספורט אולם הוא חייב לעבור הכשרה והכוונה יסודיים . הסכמתו של עמית הורסקי בשעתו להיכנס לנעליו הגדולות של נסים קיוויתי ללא כל אימון והכנה וליטול לעצמו באופן מלאכותי סמכות שאין לו של שַדָּר א"ק ברשת טלוויזיה ארצית בעת אליפויות עולם הוא מעשה יומרני ורברבני שלא ייעשה . גם את גור שלף צריך להכשיר בטרם ייהפך לפטפטן חסר תקנה . לקחו מישהו בוסר וזרקו אותו עם מיקרופון למים כאילו הוא גור שלף נולד פרשן . מי שמנהל אותו עשה לו עוול וממשיך לעשות לו עוול גם עכשיו . אפשר לחשוב שגור שלף נולד פרשן כדורסל ואפשר לחשוב כי כל אחד יכול ליטול לעצמו מיקרופון ולהתחיל לפרשן ללא הכנה ואימונים . תגידו לי אתם תובנה אחת שגור שלף אמר ביום ראשון האחרון – 19 באוקטובר 2014 בעת השידור הישיר מה- אַרִנָה הירושלמית שהאירה לכם פינות אפלות . תאמרו לי אתם הערה אחת שגור שלף העיר ופקח את עינכם ?

ב- 1999 החלטתי למַסֵד שתי עמדות שידור בהיכל הספורט ביד אליהו בעת השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . זה היה רעיון ניסיוני שלי בו ביקשתי לשלב בשידורים הישירים גם את רלף קליין ז"ל כפרשן נוסף לפרשן המוביל שלי מר אלי סהר . את עמדת השידור העיקרית איישו מאיר איינשטיין ואלי סהר ובעמדה המשנית ישבו אורי לוי ורלף קליין . התיאור מתאים גם מבחינה גיאוגרפית . עמדת השידור המרכזית הוצבה על הפרקט במרכז ההיכל . עמדת השידור המשנית שלנו נבנתה ליד הסל הצפוני בהיכל הספורט ביד אליהו . רלף קליין ז"ל היה בעיניי מאמן כדורסל ייחודי משכמו ומעלה בעל מחשבת כדורסל מקורית ונאמן למצפונו . היה לי חשוב להציב אותו בעמדת השידור שלי כ- פרשן שהוא עצמאי לחלוטין בדעותיו על מנת לשמוע גם את חוות דעתו בנוסף לזאת של אלי סהר. הוא היה דברן קטן אבל חכם. פתחתי עוד עמדת שידור רק בעבורו . רק בשביל רלף קליין ז"ל . רלף קליין ז"ל היה אדם יוצא דופן . אישיות מעניינת וגם נפלאה . נפלאה בשל ניסיונו וחוכמתו . ברזומה שלו נרשמו הצלחות פנטסטיות כמאמן מכבי ת"א וגם כמאמן נבחרת ישראל . קיימתי עמו כמה שיחות בטרם הפקדתי בידיו את המיקרופון ב- 1999 . אורי לוי היה החונך והמנטור שלו בעמדת השידור השנייה בהיכל וגם בחו"ל . אלי סהר היה פרשן טוב . גם חיבבתי אותו אישית אולם מן ההיבט המקצועי הוא לא הספיק לי עוד . רלף קליין שימש פרשן שני שלי בסלוניקי באפריל 2000 בעת השידורים הישירים ראש בראש של ה- Final four ההוא מול ערוץ 5 בכבלים , ונמנה על צוות השידור שכלל את מאיר איינשטיין , אורי לוי , ואלי סהר . חלוקת העבודה בין שני הצוותים הייתה ברורה אולם במידה מסוימת גם מסורבלת . את מה שעשו רלף קליין ואורי לוי יכלו לעשות בעצם גם אלי סהר ומאיר איינשטיין . נוכחותו של צוות שידור שני בהיכל (אורי לוי + רלף קליין) העניק לצוות המוביל (מאיר איינשטיין + אלי סהר) כמה רגעי הפוגת מֶלֶל (בעיקר בהפסקה בין שתי המחציות ובתום המשחקים), אולם אני מאמין באמונה שלימה שנוכחותו של רלף קליין ז"ל בצוות השידור השני שלי בעת ההיא ומשקלו הסגולי העצום כאוטוריטה מקצועית ובר סמכא מהשורה הראשונה (גם במושגים בינלאומיים), תרמו להגדלת העניין הטלוויזיוני בשידורים הישירים ההם. נוכחותו הייתה חיונית והיא חיפתה במשהו על מסורבלות השידור . חלק מ- מסורבלות של כל שידור טלוויזיוני היא כמות המילים שמייצרים ציוותי השידור למיניהם , המגישים , הקריינים , השדרנים , הפרשנים , ושדרני הקווים . כמות האינפורמציה והמילים שנפש האדם מסוגלת להכיל מוגבלת מראש , גם אם אני יוצא מנקודת הנחה שמדובר במילות שֶפֶר וטקסטים מיטביים ונאים לתפארת , שופרא דה שופרא . כמה שוקולד "עֵלִית" טעים וערב לחך כבר אפשר לאכול בערב אחד ?

klein 1

טקסט תמונה : מארס 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . זאת היא עמדת השידור השנייה שלי אותה מאיישים רלף קליין ז"ל הבלתי נשכח עבורי (מימין) והשדר אורי לוי (משמאל) . אהבתי והערכתי את רלף קליין ז"ל בכל נימי נפשי . הוא היה אדם בעל אישיות מיוחדת . פרופסור בכדורסל . מאמן מוצלח ומשגשג של מכבי ת"א ונבחרת ישראל וגם איש ישר , הגון , וקפדן מאין כמותו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות . הצילום נעשה ע"י ראובן שוורץ) .

klein 2

טקסט תמונה : מארס 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . השדר מאיר איינשטיין (שני מימין) והפרשן אלי סהר (ראשון מימין) מאיישים את עמדת השידור המובילה . משמאל , שני אנשי הסטטיסטיקה הנאמנים שלי לאורך 20 (עשרים) שָנִים זיגי זיגל ומוטי גיא (חתוך) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות . הצילום נעשה ע"י ראובן שוורץ) .

klein 3

טקסט תמונה : מארס 2000 . עמדת השידור השנייה שלי בהיכל הספורט ביד אליהו . אורי לוי ורלף קליים מראיינים בתום המשחק את מאמן מכבי ת"א פיני גרשון (ראשון מימין) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות . הצילום נעשה ע"י ראובן שוורץ) .

klein 4

טקסט תמונה : מארס 2000 . היכל הספורט ביד אליהו בתל אביב . שדרנית רדיו "קול ישראל" גב' אופירה אסייאג מראיינת את שחקן מכבי ת"א גור שלף . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות . הצילום נעשה ע"י ראובן שוורץ) .

2. פרשנות ושדרנות בטלוויזיה

פרשנות טלוויזיונית פוליטית וספורטיבית היא נושא מרתק ועתיק יומין בתעשיית הטלוויזיה האמריקנית וגם ב- BBC הבריטי . היא די חדשה במתכונתה הצמודה באולפני הטלוויזיה בישראל . בנובמבר 1974 מינה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן את דן שילון למנהל חטיבת החדשות במקומו של צבי גיל . דן שילון איש טלוויזיה מהמעלה הראשונה היה הראשון שהפך את הגשת מהדורת החדשות היומית "מבט" – לזוגית . בתחילה שני גברים ואח"כ גבר ואישה . חיים יבין + אריה אורגד , וחיים יבין + דליה מזור , ו/או חיים יבין + שרי רז . הם היו הקריינים ומוסרי הידיעות הראשיים בשם המדווחים שלהם . ואז הגיע השלב השני של בניית מערכת "מבט" . מנהל חטיבת החדשות הנמרץ הזה דן שילון היה הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית להושיב פרשנים באולפן On Camera (ליד המגישים הראשיים) כדי שהם ישמשו עיתונאים "יד ראשונה" המדווחים ישירות לצופים מפי המקורות שלהם . בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ראו הצופים בישראל את הכתב המדיני אלימלך רם ואת הכתב לענייני ערבים אהוד יערי יושבים באולפן "מבט" כשהם בעצמם מדווחים את המידע ממקור ראשון . מן ההיבט הזה חולל דן שילון מפנה דרמטי . הוא הפך את תיווך העברת האינפורמציה בין המציאות בשטח לבין צרכני הטלוויזיה בסלון ביתם באמצעות ה- Media , ליותר ישיר ופחות מסורבל.

shilon 2

טקסט תמונה : ראשית אוגוסט 1968 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 46 שנים . דן שילון מעמודי התווך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מגיש את מהדורת "מבט" השנייה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . חיים יבין הגיש את מהדורת "מבט" הראשונה בסופו של חודש יולי 1968 . מוטי קירשנבאום היה עורך "מבט" (באדיבות דן שילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yavin 2

טקסט תמונה : אולפן "מבט" ב- 1975. הימים ההם – הזמן ההוא . הטלוויזיה הישראלית הציבורית משדרת עדיין בשחור / לבן. התמונה עוסקת במהפכת ההגשה שחולל דן שילון מנהל חטיבת החדשות בתקופת כהונתו בשנים 1977 – 1974 . הוא היה הראשון שקבע מודל הגשה זוגי. את "מבט" מגישים שני קריינים חיים יבין (במרכז) ואריה אורגד (משמאל) ו- "Sit up" מתוכנן באולפן של הכתב המדיני אלימלך רם (ראשון מימין) . מאחור מופיעה תמונתו של אריק שרון מושא הכתבה המשודרת ברגע הצילום . התמונה מוקרנת באמצעות טכנולוגיה טלוויזיונית מיושנת הקרויה Rear Projection (הקרנה אחורית). (התמונה ניתנה לי באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שַדָּר ה- BBC רב המוניטין קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kenneth Wolstenholme) שידר ישיר בעצמו ולבד ללא פרשן צמוד ב- 30 ביולי 1966 מאצטדיון "וומבליי" את משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל של מונדיאל אנגליה 1966, אנגליה – גרמניה 4 : 2 . שני פרשני הכדורגל הבכירים של ה- BBC בילי רייט (Billy Wright) ו- ג'ו מרסר (Joe Mercer) ישבו בכלל באולפן המנווט של ה- BBC בלונדון לצדו של המגיש הראשי באולפן דיוויד קולמאן (David Coleman) . אם כן הצבתם של פרשני כדורגל וכדורסל צמודים לשדרנים מובילים בעמדות השידור הם מחשבת טלוויזיה די חדשה . ידידי , איש הטלוויזיה הוותיק מר דני לבנשטיין וידיד גרמני שלי פרופסור מאנפרד לֶמֶר (Manfred Lemmer) מאוניברסיטת קלן מדווחים לי כי שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגרמניות ARD ו- ZDF משדרות עד עצם היום הזה את משחקי הכדורגל ללא פרשנים . כמותן גם רשת הטלוויזיה האוסטרית הציבורית ORF .

weeks + woldtenholme

טקסט תמונה : שבת לפנות ערב – 30  ביולי 1966 . מונדיאל אנגליה 1966 . אצטדיון "וומבליי" בלונדון . ה- BBC הציבורי הבריטי מגיע לשיאו . הבימאי והמפיק אָלֶק וִויקְס ז"ל (Alec Weeks, משמאל) יחדיו עם השדר הראשי של ה- BBC קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם ז"ל (Kenneth Wolstenholme, מימין) חוגגים את כיבוש היעד והשלמת המשימה הבינלאומית העצומה של שידור ישיר של משחק הגמר אנגליה – גרמניה 4 : 2 באיים הבריטיים וגם בעבור 600 מיליון צופי טלוויזיה ברחבי תבל . (התמונה הוענקה לי באדיבות אלק וויקס ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1970 יזם נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) יוזמה חדשה ומיסד את אחת מתוכניות הספורט הנודעות ורבות המוניטין ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית והבינלאומית "MONDAY NIGHT FOOTBALL" . התוכנית המיוחדת הזאת מניבת הרייטינג עסקה בשידורים ישירים מידי יום שני בערב של המשחקים המרכזיים בליגת ה- NFL הפופולרית בארה"ב . המחשבה הטלוויזיונית הניסיונית והמקורית של רון ארלדג' התבררה כברוכה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של רשתות הטלוויזיה המסחריות בארה"ב החליט מישהו להציב תוכנית ספורט ב- ABC בזמן צפייה ראשי מול התוכניות המסורתיות למשפחה בשתי הרשתות המתחרות NBC ו- CBS . הרעיון החדש צלח גם הודות לטריאומוויראט – צוות השדרנים המשולש הנפלא ויוצא דופן באיכותו של ABC בעמדת השידור שמנה את השַדָּר המוביל האווארד קוסל (Howard Cosell) , ושני הפרשנים שלצדו פראנק גיפורד (Frank Gifford) ודון מרדית' (Don Meredith) . התוכנית "Monday Night Football" הפכה להצלחה סנסציונית ופגז רייטינג . היא לא ירדה מהכותרות במשך 13 (שלוש עשרה) שנים . טריאומוויראט השידור משך אליו את אש הביקורת בעיקר בגלל השדר המוביל והמנווט , החד והשנון והבלתי נשכח האווארד קוסל (בלתי נשכח גם עבורי) . החלו הוויכוחים הציבוריים אודות כמות המילים ודיוק הניסוח של השדרנים והפרשנים וגם אודות אישיותם . מדוע שדר אחד נחשב לאיכותי ופוגע "בולים" ואילו הקולגה שלו ממול מוכר כ- פטפטן . כנ"ל לגבי הפרשנים . מדוע האחד נחשב למסביר והשני לקשקשן . ישנם קריטריונים ברורים המודדים את המחוננות הטלוויזיונית של שדר "X" ו/או "Y" . אינטליגנציה היא המדד הראשון אולם זה איננו מספיק . דרושות עוד תכונות . קול רדיופוני . יכולת לבנות דרמה , כישרון לנסח סיטואציות שונות בדיוק נמרץ במינימום מילים , חוש הומור , שטף דיבור , הימנעות מברבור וחזרה על דברים ,הופעה בפני מצלמה , וכו' . כנ"ל לגבי הפרשנים . מדדי איכות דומים נדרשים מהפרשנים . ההבדל המהותי והחשוב בין הפרשנים השונים מתמצת בכישרון ההסברה והשימוש במינימום מילים . אלו הם שני הקריטריונים , הכמות מחד והאיכות מאידך , שמפרידים בין שידור לבירבור . יכולת ההתנסחות ודיוק הטקסט הם מתת אֵל . בטלוויזיה גם קובע התזמון . כלומר נקודת הכניסה של הפרשן ומקום היציאה שלו . כניסות רבות מידי ללא הפסקה גם ללא כמות מילים מי יודע מה הופכות לנטל . כששדר "X" חוזר עבור צופיו על המנטרה כי  2 + 2 = 4 ו/או בסיטואציה מסובכת יותר כי 3 + 3 = 6 הוא מעמיס על האוזן שלהם . את השַדָּר האווארד קוסל שניחן בקול מאנפף אך היה בעל אישיות טלוויזיונית כבירה , נוכחות טלוויזיונית שאי אפשר להתעלם ממנה , וחזון שידור טלוויזיוני נדיר – תקפו על שהוא מְעֵז בכלל לשדר ענף ספורט מבלי ששיחק בו . לכל המתעניינים בשַדָּרוּת ספורט בטלוויזיה האמריקנית והבינלאומית מומלץ לקרוא את ספרו המרתק של האווארד קוסל הנקרא "COSELL" (יצא לאור בארה"ב ב- 1973). .

howard Cosell 1

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה . שדר הספורט רב המוניטין והבלתי נשכח של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC האווארד קוסל ז"ל . (באדיבות ABC) .

abc staff

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 של המאה הקודמת . זהו טריאומוויראט השידור של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC (מימין לשמאל : הפרשן פראנק גיפורד , השדר המוביל האווארד קוסל , והפרשן דון מרדית') הממונה על העברת השידורים השבועיים הישירים של "Monday Night Football" בכל רחבי ארה"ב . (באדיבות ABC) . 

כישרון מֶלֶל בטלוויזיה וברדיו כמו מהימנות כתיבת טקסטים בעיתונות הכתובה הם תמיד מדד לאיכות ונושא ל- וויכוח מעניין , ער , וגם מדליק . אין שום הוכחה מדעית מדוע העיתונאי ושדר ופרשן הטלוויזיה מר אמנון אברמוביץ' הוא עילוי . מבריק . אמנון אברמוביץ' יודע לא רק לכתוב . הוא רב אומן בהתנסחות בטלוויזיה ובשימוש במטפורות . מעט מאוד אנשים יודעים כמוהו לבטא רעיון במינימום מילים . פעם כשמר אהוד ברק ביקש לשוב לפוליטיקה הישראלית אמר אמנון אברמוביץ' בלשונו המדויקת , המטאפורית , והמהוקצעת : "אהוד ברק יגלה מהר מאוד כמה ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה" . תעשיית הטלוויזיה ותפישת שידורי חדשות עברו מהפכים דרמטיים . הופעתם של פרשנים פוליטיים , פרשנים צבאיים , ופרשנים לענייני ערבים והמזרח התיכון באולפני החדשות בטלוויזיה (ו/או ב- Stand up בשטח) מסוגם של אמנון אברמוביץ' , רוני דניאל , אהוד יערי , מתן חודורוב, רביב דרוקר, אלון בן דוד, נדב אייל , צבי יחזקאלי , חזי סימן טוב , עודד גרנות ואחרים – היא היום דבר שבשגרה ומעלה לחלל האוויר שאלה תחרותית מי חשוב ממי השדר המוביל ו/או הפרשן שיושב לצדו ומדווח מעמדת השידור באולפן , בשטח , ו/או באצטדיון . פרשנים נבונים מסוגם של אמנון אברמוביץ' , רביב דרוקר, אלון בן דוד, נדב אייל, מתן חודורוב, חזי סימן טוב , אלמוג בוקר, ואחרים הם מרכיבים יסודיים והכרחיים בהשלמת התמונה הטלוויזיונית ובהעברת המידע לצופים שלהם בסלון ביתם . אולם בעצם נוכחותם הטלוויזיונית וההתמחות המיוחדת שלהם בתחומי המידע השונים , הם מטילים צֵל על השדרנים המובילים שלהם . הם מכהים את בלעדיות המגישים . ברור שמגישי ערוץ 2 יונית לוי ודני קושמרו אינם יכולים להתקיים ללא אמנון אברמוביץ , רוני דניאל , ואהוד יערי . את אותו הדבר ניתן לומר על המגישות הראשיות של ערוץ 10 תמר איש שלום וטלי מורנו . בלעדי גברדיית הפרשנים לידן , אלה המוזכרים לעיל , וגם אור הלר , הילה אלרואי , נדב פרי , נוגה ניר – נאמן , רועי שרון ואחרים , הן – תמר איש שלום וטלי מורנו – מאבדות חיש מהר את משקלן הסגולי . הימים ההם – התקופה ההיא בה חיים יבין ייבדל לחיים ארוכים ו- וולטר קרונקייט ז"ל נשאו לבדם על כתפיהם את מהדורות החדשות , זה את "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית והשני את מהדורות החדשות של CBS – חלפו לבלי שוב . סגנון הריטואל הטלוויזיוני בו המגיש הוא מוסר האינפורמציה הבלעדי ו/או העיקרי , מגיש On air + כתבה On air + שוב מגיש On air + שוב כתבה On air , איננו קיים עוד . מהדורות החדשות הארציות ברשתות הטלוויזיה במדינת ישראל התארכו זה מכבר לכדי 60 (שישים) דקות ויותר (יומני החדשות והאקטואליה בערבי שישי בערוץ 1 , ירוץ 2 , וערוץ 10 טפחו לשעה וחצי) . זאת עוד סיבה מדוע אולפני החדשות בשלושת הערוצים הנ"ל רוויים בפרשנים מומחים בתחומים השונים . אין שום צורך כי יונית לוי תדבר בשמו של אמנון אברמוביץ' ו/או טלי מורנו תקריין טקסט בשמו של מתן חודורוב . מה פשוט יותר ונכון יותר להביא את הכתבים – פרשנים לאולפן כדי שהם ידווחו לצופיהם ב- Sit up (ו/או ב- Stand up) מהשטח . פעם בסתיו 1971 עשה הכתב מיכה לימור לדן שילון כתבה על העיר הגרמנית מינכן (בירת מדינת באוואריה) המתכוננת לארח את האולימפיאדה ה- 20 של הזמן החדש באוגוסט – ספטמבר 1972. הוא סיים את הכתבה ב- Stand up on camera והכריז בגאווה, "כאן מיכה לימור במינכן" . דן שילון ערך את הכתבה מחדש וזרק את הסיום האישי החוצה . את אותו הדבר עשה אלכס גלעדי ליאיר שטרן שסיים כתבה שלו בקיץ 1972 אודות תחרות ספורט במכון ווינגייט ב- Stand up מול מצלמת הטלוויזיה : "כאן יאיר שטרן במכון ווינגייט" . Sit up ו- Stand up של כתבים ופרשנים לא היו חיזיון נפרץ בטלוויזיה הישראלית הציבורית . במידה רבה הכילו הסטנד אפים האלה מנה לא מבוטלת של גיחוך . הרי היה מדובר ברשת טלוויזיה ישראלית מונופוליסטית ללא מתחרים . הופעת כתבים בסיטואציות שונות על המסך בשנים הראשונות של הטלוויזיה הישראלית הדרדקית נתפשה ע"י רבים כמעֵין יצר רע של רצון להתבלטות אישית .

מר אריה מליניאק הניח ב- 1979 את יסודות הפרשנות של משחק הכדורסל בטלוויזיה . מר אבי רצון עשה את אותו הדבר ב- 1990 בכל הנוגע לפרשנות כדורגל בטלוויזיה . היו לנו ולי פרשנים בתחומים הללו לפניהם וגם אחריהם אולם הם היו הראשונים שהתוו קו . שניהם גם דיברו עברית תקנית והתנסחו בקלות . את אריה מליניאק גייסתי להיות פרשן כדורסל בשורות חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחורף 1979 . לפני כן הוא היה פרשן של השדרן גדעון הוד ברדיו "קול ישראל" . אלכס גלעדי שהיה אז הבוס שלי בחטיבת הספורט תמך בגיוס . אריה מליניאק היה פרשן הכדורסל On and off של אלכס גלעדי ואח"כ גם של יורם ארבל . הוא הודח על ידי ב- 1991. נסיבות גיוסו ב- 1979 וסילוקו ב- 1991 מכס פרשן הכדורסל אינן חשובות לפוסט הקונקרטי הזה . הן יסופרו בנפרד בפרוטרוט באחד הפוסטים העתידיים . גם לאחר שהדחתי אותו הייתי סבור וסבור גם היום שאריה מליניאק היה פרשן כדורסל טוב שהשפיע באופן מהותי על התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

יורם ארבל ונסים קיוויתי טיפחו את יסודות שידורי ה- Play by play בטלוויזיה שהניחו קודמיהם דן שילון ואלכס גלעדי . היה להם יתרון נוסף . הם ידעו להתנסח במדויק , ייצר כותרות , להגדיר מצבים , ולסיים עניין – במינימום מילים . גְדוּלָה טלוויזיונית . במונדיאל מכסיקו 1986 הפך השדר שלי יורם ארבל בתריסר מילים את הארגנטיני דייגו ארמטנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) לעבריין כדורגל . זה קרה ב- 22 ביוני 1986 במשחק ארגנטינה – אנגליה 2 : 1 בשלב רבע הגמר של הטורניר : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שלטון" . הכריז יורם ארבל בביטחון ובניסוח מזהיר בדקה ה- 51 של המשחק בתום ה- Replay השלישי של ה- Host broadcaster הטלוויזיוני המכסיקני "TELEMEXICO 1986" . הוא צדק . נסים קיוויתי מִרְכֵּז ומִיקֵד את תשומת הלב של הציבור הישראלי והטלוויזיה הקנדית CBC ברץ הפיני למרחקים ארוכים לאסה ווירן (Lasse Viren) מי שניצח בריצות ל- 10000 מ' ו- 5000 מ' באולימפיאדת מונטריאול 1976 בשבע מילים בזו הלשון , "מי מסתכל בנופלים כשהמנצח מופיע במרכז התמונה…" . מעולם לא שמעתי עד אז טקסטים נפלאים ומדויקים כאלה בטלוויזיה . באוקטובר 1971 שידר נסים קיוויתי את אליפות אירופה בא"ק שהתקיימה בהלסינקי בעבור דן שילון ואלכס גלעדי . הפיני יוהא ואטאיינן (Juha Vaatainen) ניצח בתום תחרות דרמטית בריצה המתישה ל- 10000 מ' (הוא ניצח גם בריצה ל- 5000 מ' באותה האליפות ההיא) . במקום לנוח מעבר לקו הסיום הוא המשיך לשעוט באותו קצב ולבצע את הקפת הניצחון נוכח 60000 (שישים אלף) בני עמו המריעים לו באצטדיון האולימפי של העיר . נסים קיוויתי נדהם . הוא שאל את עצמו , "מהיכן נותר בו כוח…?" , ואז מבלי להמתין השיב לעצמו , "למנצחים יש תמיד כוח – המפסידים הם העייפים" . שַדָּר השחייה של ערוץ 1 משה גרטל מיהר להכריז לצופיו באולימפיאדת בייג'ינג 2008 לקראת סיום משחה השליחים המרתק לגברים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי , "אני מבטיחכם נאמנה כי צרפת תכה שוק על ירך את ארה"ב" , והיה ל- קוריוז מפני שהתחולל בדיוק להֵפֶך . ארה"ב ניצחה . שדרני טלוויזיה רציניים ומוכשרים בכל תחום אינם מתחזים לעולם לנביאים . גם במצבים וודאיים של הסתברות ניצחון ב- % 100 הם עדיין מסייגים את עצמם . זאת לא הייתה הפעם הראשונה שמשה גרטל מתעקש להפוך את עצמו לגימיק טלוויזיוני . באולימפיאדת אטלנטה 1996 נפרד משה גרטל מצופיו בטקסט מגוחך ומביך בתום אחד השידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מהבריכה האולימפית . השעה באטלנטה בתום תחרויות השחייה הייתה תשע בערב ובישראל ארבע לפנות בוקר . משה גרטל שידר את הטקסט הזה כלהלן :  "כאן מסתיימים שידורנו מהבריכה האולימפית. צופים יקרים לילה טוב נוחו על משכבכם בשלום". אולי רצה לברך אותם בברכת לילה טוב אבל זה מה שיצא לו , וזה משהוא אמר .

arbel 8

טקסט תמונה : 28 בינואר 1981 . זוהי עמדת השידור שלנו במגרש הכדורסל של קבוצת "רויאל 4" בבריסל בטרם ההתמודדות הכפולה מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . יושבים מימין צוות השידור שלי השדר יורם ארבל והמפיק הדינאמי אמנון ברקאי (חובש אוזניות) . אני חב תודה גדולה לשניהם . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 2

טקסט תמונה : דצמבר 1980 . היכל הספורט ביד אליהו . הימם ההם – הזמן ההוא. אנוכי (במרכז) יחדיו עם פרשן הכדורסל שלי אריה מליניאק (משמאל) . הוא בראשית הקריירה הטלוויזיונית שלו כפרשן טלוויזיה ואנוכי בראשית הקריירה שלי כמנהל , מנווט , עורך , ומפיק שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . משמאל , העיתונאית מיכל הוכשטט . היו לפני אריה מליניאק פרשני כדורסל בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולבטח גם אחריו , אולם הוא היה האיש שהניח את היסודות והנדבכים בתחום הקונקרטי הזה שקרוי פרשנות כדורסל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel 1

טקסט תמונה : סתיו 1981 . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו בעת אחד השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר שדר בני עורי , עוזר שדר אריה שגיא , הפרשן אריה מליניאק , השדר יורם ארבל , עוזר שדר אמנון לנגזם , והמראיין נסים קיוויתי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ratzon einstein

טקסט תמונה : קיץ 1996 . אליפות אירופה לאומות בכדורגל – Euro 1996 . השדר מאיר איינשטיין (קרוב למצלמה) והפרשן אבי רצון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון "Old Trafford" של מנצ'סטר יונייטד . אבי רצון הוא אבי פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 29

טקסט תמונה : יולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרדי מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . אנוכי (משמאל) יחדיו עם משה גרטל . חלומו הגדול היה להיות שדר טלוויזיה איכותי . האם הגשים את חלומו זה ? תלוי את מי שואלים . יושב משמאל פרשן ההתעמלות ז'קי ווישנייה . יושב בקדמת התמונה פרשן הא"ק דוד "דודיק" אייגר . מציץ קיצונית משמאל ראשה של עוזרת ההפקה עדה קרן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מי חשוב יותר השַדָּר המוביל ו/או הפַּרְשָן שיושב לצדו בעמדת השידור ? מי חשוב יותר הוגה הטקסטים ו/או הפרשן שלהם ? מי חשוב יותר כותב התנ"ך ו/או רש"י שפִּרְשֵן אותו עבורנו ? מי חשוב יותר באולפן ערוץ 10 ירון לונדון ומוטי קירשנבאום ו/או הכתבים המומחים שנסובים סביב שולחנם נדב אייל , רביב דרוקר , אלון בן דוד, חזי סימן טוב, צבי יחזקאלי , מתן חודורוב , ואור הלר וגם אחרים . מי עושה את מי ? השַדָּר את הפַּרְשָן ו/או הפרשן המלומד את השדר המוביל שלו ? למרות שמדובר במוסד שידור (מורכב) שעובד על פי חוק "כלים שלובים" , הרי ש- מוסד הפרשנות בטלוויזיה עבר שינויים יסודיים ודרמטיים ב- 40 (ארבעים) השנים האחרונות . אני זוכר היטב כיצד זה התחיל בארץ . דן שילון הציב ב- 1969 את יסודות שידור הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית והיה גם הדמות הטלוויזיונית שמיסדה את מוסד הפרשנות בשידורי הספורט בטלוויזיה . זה התחיל לגמרי באקראי במשחק הגמר של מונדיאל הכדורגל במכסיקו 1970 בין נבחרות ברזיל ואיטליה ב- 21 ביוני 1970. תארו לכם את שַדָּר הרדיו המיתולוגי נחמיה בן אברהם ז"ל (מעולם לא נקרא אגב ע"י דן שילון לדֶגֶל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית) , משָדֵר לאומה בשנים הרחוקות ההן את משחקי הכדורגל בלוויית פרשן צמוד . בלתי נתפש ובלתי מתקבל על הדעת . נחמיה בן אברהם היה כוכב רדיו ותקשורת עַל ושייך לדוֹר אחר . הוא שידר לעולם בלי פרשנים . תרבות שידורי הספורט בטלוויזיה וגם ברדיו לבשה צורה שונה זה מכבר ואיננה מאפשרת עוד לקיים שידור מקצועי רציני ללא פרשנים מיומנים . דן שילון אימץ מייד את עיקרון הצבת פרשני כדורגל ליד השַדָּר המרכזי , עיקרון שנחמיה בן אברהם רחק ממנו ו- וויתר עליו לגמרי . דן שילון הֵציב לידו פרשנים כבר בתחילת הקריירה שלוֹ כשַדָּר כדורגל . מסורת מקצועית טלוויזיונית חשובה . מן ההיבט הזה של מוסד הפרשנות בשידורי הכדורגל בטלוויזיה , שידור משחק הגמר בו הביסה ברזיל את איטליה 4 : 1 במונדיאל של מכסיקו 70' ב- 21 ביוני 1970 באִצטדיון ה- "אַצְטֶקָה" במכסיקו סיטי- היווה ונקודת מפנה . ציון דרך בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

דן שילון נעזר לא בפרשן אחד אלא בשניים . הוא הזמין לעמדת השידור שלו באִצטדיון ה- "אצטקה" את מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל שני שחקני הכדורגל מהטובים והבולטים ביותר בשורות נבחרת ישראל לפני שנות דוֹר . העיתונות כינתה אותם בימים ההם "צֶמֶד השינים" . לדן שילון הייתה סיבה טובה להציבם בכֵּס הפרשנוּת . המוניטין שלהם . מוטל'ה שפיגלר ממכבי נתניה וקפטן הנבחרת וגיורא שפיגל איש מכבי ת"א היו לא רק שחקני כדורגל טובים אלא גם אהודים מאוד בעיתונות הכתובה ופופולאריים ומקובלים בציבור .

mexico 1

טקסט תמונה :  1970 . זהו צמד פרשני הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק הגמר בין נבחרות ברזיל ואיטליה של גביע העולם של מכסיקו 1970 שליווה ועבד לצִדוֹ של השדר המוביל דן שילון . גיורא שפיגל (מימין) ומרדכי שפיגלר (משמאל). שני כדורגלנים מחוננים בנבחרת ישראל. האחד היה פרשן מעמיק. השני  צפוי  וטריביאלי. (התמונה באדיבות ארכיונאי התאחדות הכדורגל הישראלית מר רוני דרור . ארכיון יואש אלרואי) .

נבחרת ישראל תחת שרביטו של עמנואל שפר מגדולי המאמנים בתולדות הכדורגל הישראלי התמודדה במונדיאל מכסיקו 70' בבית ב' המוקדם בטורניר תחת שרביטו של המאמן עמנואל שפר . היא הפסידה 2 : 0 לאורוגוואי (נבחרת אורוגוואי העפילה עד לשלב חצי הגמר שם הובסה 3 : 1 ע"י ברזיל) , סיימה בתיקו אֶפֶס מול איטליה (איטליה העפילה למשחק הגמר בו ניגפה 4 : 1 נגד ברזיל) , ובתיקו אחת נגד נבחרת שוודיה בעיר טוֹלוּקָה . מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר הבקיע את שער השִוויון במשחק נגד שוודיה כרגיל ממסירה של גיורא שפיגל . שניהם היו שותפים חשובים להישג הנאה .

mexico 2

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . נבחרת ישראל בטורניר גביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1970 . זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : השוער יצחק וויסוקר , ישעיהו שוואגר , דוד פרימו , שמואל רוזנטל , צבי רוזן , דני שמילוביץ' (רום) . זיהוי שורת הכורעים משמאל לימין : גיורא שפיגל , יצחק שום , רחמים טלבי , יהושע פייגנבוים , והקפטן מרדכי שפיגלר . מאמנה היה עמנואל שפר ז"ל . (התמונה באדיבות רוני דרור הארכיונאי של התאחדות הכדורגל הישראלית ובאדיבות TELEMEXICO 1970. ארכיון יואש אלרואי) .  

דן שילון בחר "בצֶמֶד השִינִים" ששמם הלך לפניהם כדי להסביר ולפַרְשֵן לאומה את מה שהוא לא יכול היה או לא ידע לעשות כשַדָּר . המוניטין שצברו גיורא שפיגל ומרדכי שפיגלר כשחקני נבחרת ישראל בכדורגל ובקבוצותיהם מכבי ת"א ומכבי נתניה פרש בפניהם שטיח אדום לעבר המיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית  . עיקרון מוכר . דן שילון לא היסֵס והזמין את שניהם לסייע לוֹ במשימת השידור הגדולה ביותר של חייו עד אז . לראשונה בתולדותיו ובתולדות רשת הטלוויזיה שלו  עמד לשדר משחק גמר של אליפות העולם בכדורגל , זה של מכסיקו 1970 . הצבת פרשנים בשידורי חדשות וספורט בטלוויזיה הכרחית . היא לא הייתה מובנת לפני יותר משנות דוֹר . קשה לתאר היום שידורי חדשות ללא הפרשנים שהוזכרו קודם לכן ו/או שידורי כדורסל וכדורגל ללא בראשית עשורי ה- 80 ו- 90 של המאה הקודמת אריה מליניאק ואבי רצון . בעניין הזה הקדים דן שילון את זמנו ותרם תרומה חשובה ביותר להתפתחות העבודה העיתונאית בשידורי הספורט בטלוויזיה .

מפני שבעמדת השידור שלוֹ  ב- "אָצְטֶקָה" היו רק שתי מערכות אוזניות ודיבור (Head sets ) בעבור שַדָּר אחד ופרשן אחד , מצא דן שילון לנכון לפצל את הפרשנות בין שני השינים . מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר נקבע להיות הפרשן של המחצית הראשונה במשחק הגמר וגיורא שפיגל בשנייה. בתקופה ההיא נחשב דן שילון לשַדָּר טוב ומקובל על הצופים אך מי ידע אז בכלל לשָדֵר כדורגל בטלוויזיה .         התעוררה רק בעיה אחת בשידור . היא לא הייתה קשורה לאמינותו של שַדָּר הטלוויזיה אלא לאינטגריטי של הפרשן שלוֹ במחצית הראשונה שהדיבור היה הצד החזק שלוֹ . מרדכי שפיגלר הפך במכסיקו 70' לפרשן הכדורגל הראשון בתולדות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אי פעם . נקרתה בפניו האפשרות להטיל את צִלוֹ על המיקרופון אך הוא פִספֵס אותה . כבר בתחילת השיחה בינו לבין השַדָּר טרם שריקת הפתיחה סִיגֵל לעצמו את סגנון הטריוויה הצפוי והיָרוּד . במצב של תיקו  0 : 0 במשחק בין ברזיל לאיטליה שח מרדכי שפיגלר לדן שילון בלשון קלה ובצורה טִבעית את גרסתו המתמטית למצב , משפט פרשנות בנאלי חסר כל משמעות , כך אמר , "הנבחרת שתבקיע את השער הראשון במצב של תיקו אֶפֶס , היא זאת שתוביל" [1]  . אולי הפרשן התלוצץ אולם הקלישאה חסרת התוכן נצרבה על הטייפ ברוחב של שני אינטשים . מדובר בתובנה רדודה . פעולה חשבונית של ילד בכיתה א' . סִפְתַּח פרשנות רָדוּד מאין כמוהו שמִלותיו העידו כאלף עדים על עתידו של מרדכי שפיגלר כפרשן בשנים הבאות . מרדכי שפיגלר היה פרשן שלי במונדיאל ספרד 1982 , מכסיקו 1986 , איטליה 1990 , וארה"ב 1994 . שחקן כדורגל נבון ומוכשר על כר הדשא . פחות מוכשר ליד המיקרופון . הציפיות ממנו ליד מיקרופון הטלוויזיה היו עצומות . מפני שהיה שחקן מוצלח מאוד וגם אישיות מאירת עיניים , איש שיחה נעים , בעל חוש הומור , מדבר היטב אנגלית וצרפתית , לא מתנשא , ויודע ומכיר את תורת הכדורגל  על בורייה טוב יותר מכל אנשי הטלוויזיה גם יחד – אגר בתוכו פוטנציאל טלוויזיוני רב שהכזיב . אני כמובן מדבר בשם עצמי .

הבה אחזור שוב למשחק הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970 בו הביסה ברזיל בכישרונה העצום את איטליה 4 : 1 . יש חלוקת תפקידים ברורה בעת השידור בין השַדָּר לפרשן (לא רק בשידורי הספורט) . השַדָּר נושא בעוֹל תיאור הדרמה ועל הפרשנים מוטל התפקיד להאיר אותה ולהסביר את התופעות המסתתרות מאחורי מילות השַדָּר . לטיב מזלו של דן שילון והציבור הפרשן במחצית השנייה היה גיורא שפיגל . גיורא שפיגל היה דברן קטן לעומת מרדכי שפיגלר אך עלה עליו לאין ארוך בניתוח מהלכי המשחק . גיורא שפיגל ניחן בטביעת עין של מסביר ויכולת של מורה למתמטיקה . הוא כמעט ולא דיבר במחצית השנייה מפני שלא נדרש . לפתע הפנה את תשומת ליבו של דן שילון לתופעה שחזרה על עצמה שוּב ושוּב על כַּר הדֶשֶא ושהייתה יכולה להיות לה השפעה על התוצאה הסופית בהתמודדות .השַדָּר לא יכול היה לאבחן אותה ולעלות עליה בכוחות עצמו . לבטח לא להעניק לה הסבר כה ממצה וברוּר כפי שעשה גיורא שפיגל. גם רוב הצופים לא יכלו לזהות אותה. "דן שילון" , אמר גיורא שפיגל ואִבְחֵן את התופעה בעין המקצועית שלו , "שים לֵב שזָ'אִירְזִינְיוׁ הקיצוני הימני של ברזיל מושך כל הזמן עמוֹק לצד שמאל את השומר האיטלקי האישי שלו המֵגן גִ'יאָנִי פָאקֶטִי ומפנה בכך שטח גדול בלתי מכוסה בצד ימין . נוצר חלל בהגנה האיטלקית ואם ברזיל תנצל את הדבר אולי יובקע בשל כך שער לטובתה מאגף ימין" . אח"כ השתתק . לא חלף זמן ארוך מידי ולשטח החשוף בצד ימין הגיח באמת בתנועה מהירה מֵגן נבחרת ברזיל קָארְלוֹס – אָלְבֶּרְטוֹ . הוא קיבל מסירה מדוּדה על סרגל מפֶּלֶה לאזור הפנוי וכבש משם את שערה של איטליה בבעיטה חזקה ושטוחה וקבע את תוצאת המשחק 4 : 1 לברזיל . דן שילון שידֵר בקולו בהתלהבות רבה את השער ואת שמחת הניצחון של שחקני ברזיל בעקבותיו אך גיורא שפיגל נשאר שָלֵיו ומנוּמס דיוֹ כדי לא להתערב בשידור ונמנע מלומר את הקלישאה , "אמרתי לך דן…!". גיורא שפיגל היה פרשן כדורגל ענייני ועָנָיו .

החַיִץ שחצץ באותו יום ראשון – 21 ביוני 1970 בעמדת השידור ב- "אָצְטֶקָה" בין אֵיכוּת הפרשנות של גיורא שפיגל במחצית השנייה לדברי הטריוויה של מרדכי שפיגלר במחצית הראשונה , דמה לקו המפריד בין אור היום לחושך הלילה . הגדרה מפתיעה מפני שמרדכי שפיגלר הוא אדם נבון גם מחוץ לכר הדשא . הצלחתו של גיורא שפיגל כפרשן כדורגל שמצייר את תמונת המשחק במשפטים ספורים בלבד הסבה נזק למרדכי שפיגלר ולפרשני ספורט מסוגו של מרדכי שפיגלר . פרשנות כה מחודדת ואיכותית שהשמיע גיורא שפיגל באוזני דן שילון ניצבה כסמן טלוויזיוני כללי – בארץ וגם בעולם . יתד בוהקת . תהום פעורה שאיננה ניתנת לעולם לגישור בין הפרשן לקשקשן . בין המסבירן לברברן . בין העיקר לטָפֵל . פרשנותו של גיורא שפיגל במונדיאל מכסיקו 1970 היא ציון דרך ונדבך חשוב בהתפתחות פרשנות הספורט בטלוויזיה בכלל והכדורגל בפרט . המֶסֶר שָנוּן : פרשנות ושַדָּרוּת ספורט בטלוויזיה מבוססות על משפטים קצרים , ברורים , ופשוטים .

[1] הערה : ראה את הטייפים המקוריים 2" בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

שדר רדיו "קול ישראל" גדעון הוד (בן 80 היום) נמנה ב- 1968 במשך תקופה קצרה על צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית מעפרה ע"י פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד . ב- 13 בנובמבר 1968 התקיים הדרבי התל אביבי בכדורסל בין מכבי ת"א ל הפועל ת"א באצטדיון "בלומפילד" ביפו . הוקם מגרש פרקט מאולתר ורבבת צופים גדשה את יציעי האצטדיון . ההתמודדות הספורטיבית הזאת עוררה עניין עצום בציבור ושני ראשי צוות ההקמה של הטלוויזיה נענו לאתגר השידור הישיר שהיה אז מבצע הנדסי מסובך . גדעון הוד נקבע להיות השדר המוביל . הוא בחר בזוהר כהן לשמש פרשן לצדו . כששאלתי אותו מדוע דווקא זוהר כהן השיב כי העדיף אותו מפני שבשעתו שיחק בהצטיינות בשני המועדונים האלה של הפועל ת"א ומכבי ת"א . זה היה השידור הישיר הראשון בהיסטוריה הטלוויזיונית של משחק כדורסל בארץ בלוויית שדר מוביל + פרשן . בימאי השידור הישיר ההוא היה חגי מאוטנר . המשחק לווה בסקרנות ומתח רב גם בגלל שה- FIBA (התאחדות הכדורסל הבינלאומית בראשות המזכ"ל שלה ד"ר וויליאם ג'ונס אסרה על שחקן הפועל ת"א יהודי – אמריקני בשם בארי לייבוביץ' בן 22 ליטול חלק במשחק בעקבות תלונה של מכבי ת"א אודות עברו המקצועני בארה"ב . גם בלעדיו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 78 : 70 . גם הטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצחה . היא הוכיחה כי היא בעלת תושייה ומסוגלת להתמודד עם אתגרי שידור סבוכים שנבעו מהקושי בהעברת סיגנל הטלוויזיה ממקומות ההתרחשות ל- Master Control בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . גדעון הוד והפרשן האקראי זוהר כהן היו צוות השידור הראשון ששידר ישיר משחק כדורסל בארץ ב- 13 בנובמבר 1968. זוהר כהן עשה טובה לגדעון הוד . הוא אומנם קנה מוניטין אולם רשות השידור לא שילמה לו .

קיץ 1972. מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ישעיהו "שייקה" תדמור ייבדל לחיים ארוכים אישרו לדן שילון ולסגנו אלכס גלעדי לטוס עם הבימאית וורדינה ארז ז"ל לאולימפיאדת מינכן 1972 כדי להפיק ולשדר ישיר משם את האירועים המרכזיים . דן שילון ואלכס גלעדי נתקלו במינכן במקרה בד"ר גלעד וויינגרטן וביקשו ממנו שיעשה להם טובה וישמש פרשן בשתי עמדות השידור האולימפיות , בא"ק ובשחייה , לצדו של השדר המוביל נסים קיוויתי . ד"ר גלעד וויינגרטן שבא מעולם הא"ק עשה להם טובה וקנה לעצמו שֵם (למרות שבבריכת השחייה האולימפית לא היה לו הרבה מה לומר). רשות השידור לא שילמה לו על תרומתו המקצועית ההיא אפילו פרוטה. מוסד פרשנות הספורט נתפש כנטול חשיבות וחסר ערך .

בריצת המרתון שנערכה באולימפיאדת מלבורן 1956 ניצח הרץ הצרפתי אלן מימון לראשנה בחייו את הרץ הצ'כוסלובקי אמיל זטופק מי שזכה בשלוש מדליות זהב ארבע שנים קודם לכן באולימפיאדת הלסינקי 1952 בריצות ל- 5000 מ' , 10000 מ' , וריצת מרתון . משנכנס אלן מימון בשערי האצטדיון האולימפי במלבורן להקפה האחרונה , הסב מבטו לאחור , כדי לראות אם מישהו מהרצים האחרים מסכן את זכייתו במדליית הזהב . בעיקר עניין אותו לדעת היכן נמצא יריבו המושבע אמיל זטופק . בימאי הטלוויזיה הקולנוע היהודי – אמריקני באד גרינספאן תיעד את הסצנה ההיא בסרט הטלוויזיה הדוקומנטרי שלו "OLYMPIA" . כך כתב את הטקסט הקצר, הברור, והפשוט שתיאר את הרגע : "Alan Mimoun looks behind and first time in eight years Emil Zatopek is not there" , טקסט נפלא שקולע "בול" מפני שהוא קצר , ברור , ופשוט .

אריה מליניאק ואבי רצון וגם פרשני הספורט האולימפיים ד"ר גלעד וויינגרטן (א"ק) , יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (שחייה) , ו- ז'קי ווישנייה (התעמלות) הטילו צל כבד על מרבית פרשני הכדורגל ועל תרבות פרשנות הכדורגל . אינני יודע האם ערוץ 1 מלמד ומכשיר היום את הפרשנים שלו , אין לי מושג האם מערכת הספורט של ערוץ 1 מקיימת דיוני פוסט מורטם והפקת לקחים , האם מתנהלות ישיבות מערכת , האם נערכים ניתוחים , והאם מתקיימת ביקורת עצמית והיערכות מחודשת לקראת השידורים הבאים . פרשנות הספורט היא עסק מורכב ונזיל . לא כל פרשן מיומן ויודע מה לומר וכיצד לבאר ברגעי אמת לצופים שלו את המתרחש בזירות הספורט . דוגמא מצוינת המבהירה כמה העסק סבוך ואת הצורך לקרוא במהירות ובמדויק את מפת הקרב נקרתה בפניי ב- 18 באפריל 1996 בהיכל הספורט ביד אליהו במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל בו ניצחה הפועל ירושלים (עם עדי גורדון הדומיננטי) את מכבי ת"א 67 : 65 מסל בשנייה האחרונה של המשחק של עדי גורדון . צוות השידור שלי בעמדת השידור בהיכל כלל את השַדָּר המוביל אורי לוי ואת שני הפרשנים גדי קידר ו- דיוויד בלאט . 0:25 שניות לסיום המשחק במצב של תוצאת תיקו 65 : 65 ביקשה קבוצת הפועל ירושלים בראשות מאמנה פיני גרשון ועוזרו ארז אדלשטיין פסק זמן . בפסק הזמן הזה שמשכו כ- 60 (שישים) שניות התחולל מאבק גלוי וסמוי בלתי מקובל (בעברית ובאנגלית) בין המאמן פיני גרשון לבין הקפטן שלו עדי גורדון הנוגע לדרך ולאופציות שהקבוצה הירושלמית צריכה לנקוט כדי להכריע את המשחק . מן הסתם הדיון נוגע גם בצוות השידור שלי , השדר אורי לוי ושני פרשניו גדי קידר ודיוויד בלאט . פסק הזמן הזה צולם והוקלט במלואו היטב וביסודיות בעת השידור הישיר ההוא . הדיון סביב פענוח הטקסט שהתנהל בין פיני גרשון לעדי גורדון ב- Time out ההוא והפרשנות והבנת המונח "OPEN" , רלוונטיים גם לימינו אנו באוקטובר 2014 . המשחק הדרמטי וההפכפך הסתיים כאמור בתוצאה המפתיעה 67 : 65 אולם השדר המוביל שלי אורי לוי לא יכול היה להתאים את עצמו לדרמת הכדורסל ההיא וסיומה הבלתי צפוי בשל גוון קולו החלש . את קבוצת מכבי ת"א אימן אז צבי שרף שתִגְבֵּרָה את שורותיה אז בשחקן ה- NBA הנודע טום צ'יימברס .

ערכתי עבודת מחקר קצרה לעצמי אודות כמות הכניסות שביצע גור שלף לצדו של השדר המוביל שלו אורי לוי ואודות כמות המילים בהן השתמש במהלך השידור הישיר האחרון הפועל ירושלים – הפועל ת"א 81 : 80 ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014 בהיכל "ארנה" בירושלים . מדובר ב- 162 כניסות ושימוש ב- 3903 מילים . אני משתף את קוראי הבלוג בסטטיסטיקה הר"מ שעוסקת בכמויות אינפורמציה המועמסת על אוזנם של הצופים ובתכיפות הכניסות , אך לא באיכויות הטקסטים של גור שלף . בין היתר הוא אומר גם דברים חשובים . אולם הפרשנות שלו סובלת מעליות וירידות . היא איננה מִשְנָה סדורה . כישרון ההתנסחות שלו בעייתי . יכולתי לראות ולשמוע זאת שוב בשידור הישיר אמש בערוץ 10 ממוסקבה בהשתתפותו וההשתתפות השַדָּר המוביל שלו ניב רסקין , את המשחק צסק"א מוסקה נגד מכבי ת"א 99 : 80 . מדובר בתצוגת נֶפֶל מוחלטת של מכבי ת"א בראשות מאמנה גיא גודס ועוזרו פיני גרשון , אבל מדובר גם בתצוגת פרשנות מוגבלת של גור שלף . אנוכי בטוח כי צופי טלוויזיה רבים שבעי נחת מפרשן הטלוויזיה גור שלף . אינני נמנה עליהם . הנה פירוט כמות אינפורמציית הפרשנות של המשחק הפועל ירושלים – הפועל ת"א מיום ראשון – 19 באוקטובר 2014 :

מס' כניסה                 תזמון במשחק                   כמות מילים                  

1                              Pre Game Show                 שישים

2                              Pre Game Show                  שבעים וחמש

3                              Pre game Show                  שישים וחמש

4                              Pre game show                  חמישים

5                              Pre Game Show                 ארבעים

6                              Pre Game Show                 חמישים וחמש    מתייחס לקיצ'ן / הפועל י-ם

7                              Pre Game Show                 שבעים וחמש     מתייחס לגייטס / הפועל ת"א

8                             רבע 1 – 8:51                          30

9                             8:12                                      30

10                           7:59                                      12

11                           7:59                                      10

12                           7:48                                      12

13                           7:34                                      25

14                           7:06                                      15

15                           6:35                                      12

16                           6:28                                      50

17                           6:14                                      35

18                          5:34                                       27

19                          4:03                                       30

20                          3:27                                       10

21                          3:09                                       25

22                          2:30                                      20

23                          1:59                                      20

24                          1:40                                      14

25                         1:29                                       18

26                         1:09                                      20

27                         1:09                                      5

28                         1:09                                      40

29                         1:05                                      6

30                         0:36                                      35

31                        סוף רבע 1                              40

32                       בתוך דקה הפסקה בין רבע 1 ל- 2         32

33                       9:40 – רבע 2                          26

34                       9:19                                       12

35                       8:59                                      10

36                       8:49                                      16

37                       8:35                                      28

38                       7:51                                      50

39                       7:29                                      36

40                       7:22                                      32

41                       6:31                                      12

42                       6:31                                      34

43                       6:25                                      15   To protect the basket

44                       6:15                                      10

45                       6:15                                      25

46                       5:50                                      62

47                       5:40                                      12

48                       5:08                                      30

49                       4:47                                      15

50                       4:39                                      10

51                       4:39                                      30

52                       4:39                                      50    מספר על החוק הרוסי שהוא אוהב אותו

53                      4:21                                      22

54                      4:15                                      32    מספר לאורי לוי סיפור על גולן גוט

55                      4:08                                      40

56                      3:48                                      22

57                      3:26                                     5

58                     3:07                                      34

59                     3:07                                      18

60                     2:41                                     15

61                     2:33                                     70

62                     2:17                                     22

63                     2:00                                    20

64                     1:48                                   6

65                     1:28                                   10

66                     1:17                                   20

67                    0:58 שניות לסיום רבע 2       26

68                    סוף רבע 2                           76

69                   בהפסקה בין רבע 2 ל- 3         52  אורי לוי מעביר לעמית הורסקי וגילי מוסינזון

70                  בהפסקה בין רבע 2 ל- 3          36

71                  בהפסקה בין רבע 2 ל- 3          30

72                 9:38 – רבע 3                         22

73                 9:22                                    16

74                 8:56                                    30  שהמחבט יטגן והכינור ינגן

75                 8:52                                    22

76                 8:34                                    40

77                 8:17                                    20

78                 7:54                                   30

79                7:38                                    18

80                7:22                                    26

81                7:16                                    7

82                7:03                                   40

83                6:50                                   5

84                6:33                                   6

85                5:57                                  22

86                5:46                                  24

87                5:29                                  20

88               4:49                                   30

89                4:35                                  16

90                4:35                                  18

91                4:12                                  20

92                3:58                                  10

93                3:49                                 10

94                3:22                                 6

95               3:20                                 40

96               3:04                                 26

97               3:02                                 42

98               2:42                                 12

99               2:25                                 10

100            2:07                                  8

101           1:51                                 20

102           1:33                                 14

103           1:33                                 4

104           1:33                                14

105           1:33                                10

106          0:55 שניות לסיום רבע 3    14

107          0:15                                 10

108          0:2.8                                30

109          0:2.8                               30

110          0:2.8                               26

111           בסוף רבע 3                     52

112           בסוף רבע 3                     30     למען הקהילה….

113       בהפסקה שהין רבע 3 ל- 4     24

114       8:33 – רבע 4                      16

115         8:14                                8

116          8:01                              20

117          8:44                              10

118          8:40                              16

119          8:40                              42

120          8:01                              16

121           7:39                             16

122          5:44                            10

123          5:44                            20

124          5:44                            20

125          5:44                           20

126          5:37                           50

127          5:34                           24

128          5:20                           12

129           5:04                         16

130           5:54                         16

131           5:32                         12

132           5:24                         16

133           4:54                         42

134          4:40                         56

135          4:34                         26

136          4:10                         8

137         3:55                          22

138         3:34                          8

139         3:14                          10

140         2:55                          12

141         2:37                          18

142         2:37                          52

143         2:27                          26

144         2:05                          10

145         1:44                          18

146         1:40                          12

147         1:35                          26

148         1:35                          6

149        1:04                          14

150        0:35                          6

151        0:26                          20

152        0:26                          12

153        0:26                          40

154         0:9.2                        32

155         0:9.2                        8

156         0:9.2                        8

157         0:9.2                        45

158         0:3.2                        14

159         0:3.2                        8

160         0:3.2                        20

161      לאחר שריקת הסיום      60

162      לאחר שריקת הסיום      70

סך הכל : 3903 מילים ו- 162 כניסות

אני סמוך ובטוח שניתן להשתמש בטקסטים של פרשנות קצרים יותר ויעילים יותר . הטלוויזיה היא Media וויזואלית . לכן במקרים רבים השדר והפרשן מצווים להחריש . ערוץ 1 מחזיק בזכויות שידורים בלעדיות של המשחקים המרכזיים השבועיים בשתי ליגות העל של הכדורסל והכדורגל . לפחות בכל הנוגע לכדורסל הוא יכול לעשות את עבודתו טוב יותר . הוא חייב לשפר את פס הקול .

סוף הפוסט מס' 443 

 

1. ערוץ 10 והטלוויזיה הישראלית הציבורית קושרים את גורלן עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א ב- 2014 וב- 1970. 2.עולם הפוך בערוץ 1. רייטינג כושל ומדרוג אפסי מול חומרי שידור תיעודיים בעלי ערך רב. פוסט מס' 442. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי .

1. ערוץ 10 והטלוויזיה הישראלית הציבורית קושרים את גורלן עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א ב- 2014 וב- 1970. פוסט מס' 442. כל הזכויות שמורות.

2. עולם הפוך בערוץ 1. רייטינג כושל ומדרוג אפסי מול חומרי שידור תיעודיים בעלי ערך רב.  פוסט מס' 442. כל הזכויות שמורות.

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 442 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 19 באוקטובר 2014

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 , הפכה הפקדתו המתעתעת והמופרכת שלו למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור . הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל כבר בראשית הדרך . מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא . שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה . היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ 10 ומכבי ת"א בשנת 2014 + הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומכבי ת"א בשנת 1970.

ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) נשאר נאמן לקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א אלופת ה- Euroleague בעונת 2014 – 2013 . כמו הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית בשעתו ב- 1970 . מדהים שדמותו של החוט המקשר בין מכבי ת"א עכשיו לבין ערוץ 10 בשנים האחרונות וגם כעת ב- 2014 הוא אותו האיש שניצב גם אז לפני 44 שנים ב- 1970 בראש מועדון הכדורסל של מכבי ת"א ומי שחיבר אותה בשל הישגיה לטלוויזיה הישראלית הציבורית – זהו עו"ד ויו"ר המועדון חתן פרס ישראל מר שמעון מזרחי . שמעון מזרחי נבחר בספטמבר 1969 ע"י חוג האוהדים של מכבי ת"א לשמש יו"ר מועדון הכדורסל .

maccabi 1

טקסט מסמך : זהו שער הכריכה הקדמי של הספר שחקרתי וכתבתי בשנים 2014 – 1998 בן כרבבת עמודים וקרוי "הקשר הסימביוטי" . הספר דן ועוסק בקשר ארוך טווח במשך 37 שנים 2007 / 2006 – 1970 / 1969 בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בראשות היו"ר עו"ד שמעון מזרחי . החלטתי להציב במרכז השער הקדמי של כריכת הספר עב הכרס תמונה שצולמה ע"י לע"מ ב- 23 בפברואר 1977 בעת קבלת פנים ממלכתית שערך ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בלשכתו בקרייה בתל אביב לכבוד קבוצת מכבי ת"א שישה ימים לאחר ניצחונה בעיירה ווירטון ב- בלגיה על אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה 91 : 79 . בתמונה הזאת שצולמה כאמור ב- 23.2.1977 נראה היו"ר שמעון מזרחי מעניק את דגל המועדון לראש הממשלה יצחק רבין (מימין נראים טל ברודי מוחא כף ויועץ ראש הממשלה לתקשורת דן פתיר . הטקסט שחיברתי לצורך הבהרת "רוח" התמונה היה בתומו , כלהלן : "הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה את מכבי ת"א לקבוצה של המדינה וראש הממשלה יצחק רבין נתן לכך גושפנקא ממלכתית רשמית" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

maccabi 2

טקסט מסמך : זהו שער הכריכה האחורי של הספר שחקרתי וכתבתי בשנים 2014 – 1998 בן כרבבת עמודים וקרוי "הקשר הסימביוטי" . הספר דן ועוסק בקשר ארוך טווח (במידה רבה קשר טלוויזיוני חסר תקדים בשל אורכו בין רשת שידור כלשהי לבין קבוצת ספורט כלשהי – בארץ וגם בעולם) בשנים 2007 – 1969 בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בראשות היו"ר עו"ד שמעון מזרחי . הטקסט בתחתית התמונות מעניק לקורא את האינפורמציה הנוגעת למקום והזמן של תיעוד התמונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

ערוץ 10 שידר ישיר ביום חמישי – 16 באוקטובר החל מ- 20.45 מהיכל הספורט ביד אליהו את משחקה הראשון בעונת 2015 – 2014 של מכבי ת"א בליגת ה- Euroleague נגד לימוז' הצרפתית . מכבי ת"א ניצחה בתוצאה 92 : 76 . במכבי ת"א משחקים בעונה של 2015 – 2014 שחקנים חדשים : ג'רמי פארגו , מרקיז היינס , בראיין רנדל , אלכס מאריץ' , ו- נייט לינהארט . מתברר כי למרות רכש חדש והחלפת זהות חלקית גם בגין מינוי מאמן ועוזר מאמן חצי חדשים (גיא גודס ופיני גרשון) , לא רק ערוץ 10 שומר לה אמונים אלא גם קהל האוהדים שלה ביציעים נותר תומך מסיבי ונאמן . אוהדי מכבי ת"א ממלאים את שורות המושבים בהיכל יד אליהו עד גדותיהם . גם ציבור צופי הטלוויזיה בארץ נדבק למסך ערוץ 10 בין 20.45 ל- 23.45 ורואה את השידור הישיר מכבי ת"א – לימוז' 92 : 76, ומעניק לערוץ 10 רייטינג נחמד של % 10.00 . מדובר בתופעה ספורטיבית – טלוויזיונית ארוכת שנים וחסרת תקדים . כשבימאי השידור הישיר של ערוץ 10 ראובן "רוביק" פודגור חושף ביום חמישי – 16 באוקטובר 2014 במצלמה האלכסונית של ניידת השידור של אולפני הרצליה את היכל הספורט ביד אליהו (נוקיה") מלא מפה לפה , הוא בעצם מודיע לצופי הטלוויזיה שלו כי מכבי ת"א היא שוב ו- עדיין סחורת שידור טלוויזיונית בעלת עניין . טוב עשה מנכ"ל ערוץ 10 הנמרץ והאִיכפתי יוסי וורשבסקי משהוא שומר ומאמץ את סחורת השידור הזאת קרוב ללבו . זהו אותו יוסי וורשבסקי ההוא שחבר שוב לערוץ 10 , סילק את יורם ארבל מעמדת שידור הכדורסל של ערוץ 10 , והושיב שם מחדש את ניב רסקין ולמרבית ההפתעה גם את גור שלף שמכהן עכשיו פרשן כדורסל במקביל בשלושה ערוצים ארציים : ערוץ 10, ערוץ 1, וערוץ 5 בכבלים . למרות שערוץ 1 בנה את גור שלף והעניק לו את ההזדמנות הראשונה אתה לא מוצא כאן אפילו שאריות של בידול , אותנטיות , נאמנות מקצועית , ומוסר טלוויזיוני . אדון בכך בהמשך הפוסט .

זה מדהים . מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל מעורר עניין ציבורי – ספורטיבי בינלאומי רצוף מאז 24 בנובמבר 1970 . בתאריך ההוא לפני 44 שנים חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והדרדקית בראשות דן שילון ואלכס גלעדי העבירה בשידור ישיר מהיכל הספורט בנעמן ליד קיבוצי עין המפרץ וכפר מסריק (היכל הספורט ביד אליהו היה סגור בשל הרחבה ושיפוצי בנייה) את המשחק ההוא בגביע אירופה לקבוצות אלופת מכבי ת"א – סטנרד ליאז' 74 : 62 . זה היה מזמן אבל זיכרוני נותר טרי . אביו של הבימאי ראובן "רוביק" פודגור , הצלם הוותיק חיים פודגור , נמנה על צוות צלמי ה- Video של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ששידרה ישיר את אירועי הספורט הבכירים בימים ההם . זה היה לפני שנים רבות . זה מדהים כיצד הנוף האנושי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית השתנה מאז 1969 לבלי הכר אולם הפרטנר הספורטיבי שלה מר שמעון מזרחי עדיין ניצב כצוק איתן במרכז התמונה . מנכ"ל רשות השידור בנובמבר 1970 היה שמואל אלמוג ז"ל. בתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בנובמבר 1970 כיהן נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל . מנהל חטיבת החדשות בתקופה ההיא היה יורם רונן ז"ל . מוטי קירשנבאום היה כתב ועורך של "מבט" ב- 1970 . דן שילון ואלכס גלעדי הובילו את מחלקת הספורט בחודש נובמבר ההוא של 1970 . וַורְדִינָה אֶרֶז ז"ל הייתה בימאית הספורט הראשית שלהם בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוֹאָב פָּלֶג שימש עוזר הפקה של דן שילון ואלכס גלעדי בשנים 1974 – 1968 . אח"כ הפך לבימאי ספורט וחדשות מְעוּלֶה בזכות עצמו . יצחק "צחי" שמעוני ז"ל היה מנהל חטיבת התוכניות בשנים 1976 – 1968 (מוטי קירשנבאום החליף אותו ב- 1976 והיה פרי מינויו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא מר ארנון צוקרמן) . שלמה גַל היה המהנדס הראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1976 – 1969 .

רוּבִיק פּוֹדְגוֹר הצטרף למסעות הצילום של אביו באִצטדיוני הספורט במדינה עוד כשהיה בן עֶשֶר . כעבור עשרים שנה ו/או שמא אומר ברבות השנים הפך להיות צלם ספורט בעצמו ואח"כ בימאי ספורט וחדשות מצטיין בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , ונכנס בקלות לנעליו הגדולות של יוֹאָב פֶּלג . בסופו של דבר נחטף ע"י מיילן טנזר לערוץ הספורט בכבלים ומשם עבר לביים גם תוכניות הֶחדשות והספורט בערוץ 10 . איש מקצוע מהשורה הראשונה .

podgor 1

טקסט תמונה : שנות ה- 90 של המאה הקודמת . חיים פודגור האב (מימין) ורוּבִיק פודגור הבֵּן מצלמים עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את אחד מ- משחקיה של  מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו . רשות השידור חבה לשניהם חוֹב עולם . (התמונה באדיבות חיים פודגור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לרוּבִיק פּוֹדְגוֹר ואַמְנוֹן אוֹסְמַן היה מורה טוב בדמותו של יואב פלג . אך גם ליוֹאָב פֶּלֶג היה ממי ללמוד . מורתו בסוף שנות ה- 60 ובראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת הייתה הבימאית הוותיקה וַורְדִינָה אֶרֶז ז"ל  . יואב פלג החל את הקריירה המצוינת שלו במחלקת הספורט של טלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 . בתחילה היה צלם אולפן ואח"כ במשך חמש שנים שימש שָם עוזר הפקה ובימוי ובין היתר ישב מאות פעמים באולפן הספורט לידה של הבימאית וַורְדִינָה אֶרֶז ז"ל . וַורְדִינָה אֶרֶז הייתה אישה מופלאה . בעלת ידע רב בבימוי טלוויזיה , אישיות קורנת , וגם ענווה וצנועה , ושקטה מאוד . הכרתי אותה מקרוב. אישיות מיוחדת במינה. אני יודע שגם דן שילון ואלכס גלעדי רחשו לה הערכה רבה. כבימאית ספורט (האישה היחידה בבניין הטלוויזיה הישראלית ברוממה ירושלים שהייתה בימאית ספורט) הובילה בהצלחה גדולה אין סוף שידורים ישירים מאִצטדיוני הכדורגל ומגרשי הכדורסל . היא הייתה במשך שמונה שנים הבימאית הראשית של התוכנית "מבט ספורט" . אישיות טלוויזיונית נדירה .

erez 1

טקסט תמונה :  חורף 1968 . הימים ההם – הזמן ההוא . ימי בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה שאך זה נעמדה על רגליה . זוג בימאי הטלוויזיה הצעירים וורדינה ארז ז"ל (מימין) וחגי מאוטנר ייבדל לחיים ארוכים בתחילת ימי ההקמה . שניהם למדו את תורת בימוי הטלוויזיה במשך שש שנים באוניברסיטאות בארה"ב . (באדיבות חגי מאוטנר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

וַורְדִינָה אֶרֶז ז"ל הניחה ב- 1970 את יסודות הבימוי והצילום האלקטרוני בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית . דן שילון סמך עליה וכיבד אותה. יואב פלג בימאי הספורט המצטיין היה שנים רבות עוזר ההפקה והבימוי שלה. היא הייתה אישה רצינית , ענווה וצנועה , ומִקצועית מאוד. וַורְדִינָה אֶרֶז ז"ל הייתה אחותה של אוֹפִירָה אֶרֶז – נָבוֹן ז"ל רעייתו המנוחה של הנשיא החמישי של מדינת ישראל יצחק נבון . (שתי האחיות הנהדרות הללו מתו ממחלת הסרטן) . וַורְדִינָה אֶרֶז למדה שמונה שנים טלוויזיה וקולנוע באוניברסיטת ניו יורק בשנות ה- 60 . היא הייתה נשואה אז לזָמָר בעל הקוֹל הנפלא והייחודי אִיתָּמָר כּהֵן , אחיהם של הזמרים יִזְהָר כּהֵן וחוֹפְנִי כּהֵן לבית משפחת סולימאן הגדול . רבים נטו להתבלבל בין קולו המיוחד של איתמר כהן לזה של הזמרת הלאומית שושנה דאמארי ז"ל . כשחזרה לישראל ב- 1968 הצטרפה מייד לצוות ההקמה בראשות פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד , והתמנתה להיות בימאית הספורט הראשית בטלוויזיה הישראלית הציבורית שכאמור זה עתה נוסדה וכבר החלה לשדר . היא הופקדה על שידור הספורט הישיר הראשון שנערך אי פעם  בתולדות הטלוויזיה הישראלית . זה היה ביום שלישי – 24  בנובמבר 1970 . מכבי ת"א אירחה בהיכל הספורט "נעמן" במפרץ עכו , ליד הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ , את הקבוצה הבלגית סטנדרד ליאז' למִפגַש הגומלין בגביע אירופה . אִצטדיון הכדורסל ביד אליהו טרם היה מקורה בימים ההם ובלית ברירה הרחיקה קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א נדוד והפכה את היכל הכדורסל ב- "נעמן" למגרשה הביתי הזמני שלה . לא להאמין אבל ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית התמקמה בהיכל "נעמן" כעשרה ימים לפני המשחק כדי להתכונן לשידור הישיר ההיסטורי הראשון שלה . ל- 70 (שבעים) עובדיה לא היה שֶמֶץ של מושג וכמעט אפס ניסיון בתחום השידורים הישירים . עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית התגוררו במלון בחיפה והשכימו מידי בוקר המשך 10 (עשרה) ימים לעבודת הקודש הטלוויזיונית , כלומר בהתקנות ובדיקות של ניידת השידור שלהם לקראת השידור הישיר הראשון בהיסטוריה של משחק כדורסל . דָן שִילוֹן מנהל מחלקת הספורט ושַדָּר המשחק כל כך דאג וחשש מכישלון במבצע השידור הישיר הראשון והיוקרתי בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומחלקת הספורט שלה , עד ששלח את צוות הניידת בראשות המפיק הראשי שלוֹ אָלֶכְּס גִלְעָדִי להיכל "נעמן" , כדי להתאמן ולהתכונן מבחינה טכנולוגית לקראת המשימה זמן רב לפני ביצועה . כך עבדו בימים ההם . יוקרת ביטחון השידור הישיר הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעסק בקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א היה שווה ממון . אולם צריך לציין כי רשות השידור טרם שילמה אז למועדון המשגשג זכויות שידורים .

וַורְדִינָה אֶרֶז ז"ל הייתה בימים ההם בימאית הספורט הראשית בטלוויזיה . מספר אחת . במשך שמונה שנים למדה טלוויזיה בניו יורק ועכשיו בחרה את מיקום המצלמות וזוויות הצילום שלהן . היא הייתה זאת שהעניקה לכל מצלמה ומצלמה את משימתה הייחודית במערך הכולל של הצילום . היא הייתה הבימאית הראשונה שפקדה על חיתוך הגיוני וניתוב עבודת המצלמות "באוויר" בניידת השידור בעת שידור ישיר של משחק כדורסל . וַורְדִינָה אֶרֶז הייתה חלוצת הבימאים בטלוויזיה הישראלית הציבורית שמימשה את מֶסֶר הבימוי הטלוויזיוני החבוי בתפעול מצלמות רבות בשידור ישיר של אירוע ספורט . הבשורה הזאת קובעת באופן נחרץ "לא משנה איזה מצלמה מנותבת ל- "אוויר" והיכן היא ממוקמת – החשוב הוא שלכל מצלמה הנמצאת באותו הרגע ב- "אוויר" בעת השידור הישיר יש את האופציה ההגיונית להושיב את צופה הטלוויזיה במקום הטוב ביותר ביציע האִצטדיון" . זהו בעצם על קצה המזלג כל התורה של פילוסופיית הצילום והבימוי בטלוויזיה והכלל הראשון המעצב את היחסים בין המִרְקָע לבין הצופה בו . "הושבת כל אחד מצופי הטלוויזיה בסלון ביתו במקום הטוב ביותר ביציע באצטדיון" , הוא חוֹק ברזל בתקשורת המונים ובבימוי ושידור ישיר של תחרויות ספורט בטלוויזיה .

erez 2

טקסט תמונה : יום שלישי –  24 בנובמבר 1970 . הימים ההם – הזמן ההוא . היכל הספורט ב- "נעמן" ליד הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ . מכבי ת"א מארחת הרחק מביתה את הקבוצה הבלגית סטנדרד ליאז' בגביע אירופה בכדורסל ומ צחת אותה 74 : 62 . בימאית שידורי הספורט וורדינה ארז ז"ל (בחולצה לבנה) בודקת עם הצלם הוותיק קרלוס פופ את ה- Frame  של אחת המצלמות האלקטרונית המופקדות על כיסוי המשחק ובטרם השידור הישיר אותו הוביל שדר הספורט דאז דן שילון . אלכס גלעדי היה המפיק של השידור הישיר ההוא . וורדינה ארז ז"ל (אחותה של אופירה ארז – נבון ז"ל רעייתו של נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון) הניחה את יסודות הבימוי בשידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה . היא למדה שש שנים קולנוע וטלוויזיה בארה"ב . תרומתה כבימאית לשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הייתה משמעותית וחשובה מאין כמותה . (התמונה באדיבות דן שילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

התמונה האלקטרונית שהפיקה נידת השידור בהיכל הספורט ב- "נעמן" ב- 24 בנובמבר 1970 הייתה אומנם בשָחוֹר / לָבָן , אך בלטה באיכותה לעומת תמונות הפילם הישנות והבלתי חדות ששודרו גם הן בשחור / לבן בתוכניות הספורט אז . הבדל האיכות התהומי בין תוצרת המצלמות האלקטרוניות העדיפות על מצלמות הפילם נבע ממגבלה טכנית של שידור פילם בטלוויזיה . בעת שידור פילם מפרוז'קטור הטלסיני (Telecine) בימים ההם היה צורך טכנולוגי "לתרגם" או "להעביר" אותו באמצעות הווידיקון (Vidikon) של התמונה לאינפורמציה אלקטרונית בשעה ששידרו אותו "לאוויר" . הדבר הביא מייד להפחתה באיכות התמונה בשיעור רב של כ- % 25 .  צופים רבים תמהו אז מדוע תמונת הפילם בסרטי הקולנוע המוקרנים בבתי הקולנוע עולה לאין ערוך באיכותה על תמונת הפילם של אותם סרטי קולנוע הבוקעים ממרקע הטלוויזיה בסלון ביתם . זוהי אם כן התשובה . מכונת ההקרנה הגדולה בבתי הקולנוע משדרת את תמונת הפילם בן 35 מ"מ כמו שהוא (As is ) על מסך לבן גדול , בעוד מכונת ההקרנה הטלוויזיונית "מתערבת" באיכות הפילם בן 16 מ"מ , בשעה שהיא הופכת אותו באמצעות שפופרת הווידיקון מסרט פילם רגיל לאינפורמציית שידור אלקטרונית . פעולת ההמרה הטלוויזיונית הזאת מפחיתה ופוגעת באיכות התמונה שהטלוויזיה עצמה מקרינה לצופים שלה בסלון ביתיהם .

telecine vtr 1

טקסט תמונה : שנת 1970 . הימים ההם – הזמן ההוא . חדר מקרנות הטלסיני (Telecine) במאסטר קונטרול . תפקידן היה להקרין סרטי פילם ברוחב של 16 מ"מ . ברקע מצד שמאל נראית מכונת VTR (Video Tape Recording) . בקדמת התמונה נראה תוף השקופיות עליו מודבק סטיקר : "אין להשען – מכשיר עדין" . ליד הדלת מונחים טייפים VTR מסוג AMPEX רשרוחב הסרט המגנטי שלהם הוא שני אינטשים . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

telecine vtr 2

טקסט תמונה :  1970 . הימים ההם – הזמן ההוא . מכונת VTR מסוג Ampex ממוקמת במאסטר קונטרול בבניין הטלוויזיה הישראלית ברוממה – ירושלים . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

דָן שִילוֹן שִידֵר ישיר את המשחק שהפך ללהיט טלוויזיוני . כל המדינה צפתה בו . היכל הספורט בנעמן היה מלא מפֶּה לפֶה . משה דיין שר הביטחון שהיה ידיד קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א כיבד את המשחק בנוכחותו. מכבי ת"א ניצחה את סטנדרד ליאז' 74 : 62 , אך לא הצליחה למחוק פיגור בן 21 נקודות (הפסידה במשחק הראשון בבלגיה 107 : 86) . הקבוצה נשרה באותה עונה מהמפעל האירופי . היה לדן שילון עוזר קרוב מהמעלה הראשונה . אלכס גלעדי . שניהם הפיקו שידור ישיר של משחק כדורסל שהיווה מהפכה בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

מר דורון רוזנבלום אז עיתונאי ב- "דבר" הפליג בשבחים ב- 29 בנובמבר 1970 במדור ביקורת הטלוויזיה בעיתונו [1]  . כך כתב : " רעיון מצוין – ביצוע מבריק. שידור תחרות הכדורסל בין מכבי ת"א לבין נבחרת סטנדרד- ליאז' , היה מבצע מזהיר אשר הטלוויזיה יכולה בהחלט להתגאות בו לאורך זמן . הרעיון עצמו , שידור משחק חשוב בשידור ישיר , הוא טוב מאוד . הביצוע הטכני של העברת השידור ואון תיאורו היו מצוינים .שלא כבהעברת שידורי כדורגל , היו הצילומים "נקיים" מאוד . המצלמות היו ממוקמות בצורה נבונה וידעו להתעכב על האנשים הנכונים במקומות הנכונים . המבצע היפה והחלק הזה שהתנהל בשטף מרתק הדגיש לא רק את אווירת המתח שבהתמודדות , אלא גם את היופי , האלגנציה , והחֵן שבמשחק הכדורסל . "כל הכבוד" כפי שאומרים " .

[1]  ראה נספח : עיתון "דבר" מ-  29 בנובמבר 1971 . (ארכיון עיתון "דבר" בבית אריאלה בתל אביב) .

הערה 4 : גוּר שֶלֶף. 

גור שלף הוא איש טלוויזיה Roolie – טירון שכבר הפך את עצמו בסיוע שדרניו למוצג טריוויה ארכאי ומשעמם . הוא מעין מכבסת מילים שמייצרת כמות מֶלֶל עצומה בעת השידור הישיר מכבי ת"א – לימוז' 92 : 76 , כאילו שהכמות היא מדד איכות , ולעולם איננו אומר משהו חשוב . אני תמה כיצד זה בתוך זמן קצר נעשה מָט . כהוי . עמום . צפוי . עוד לא נבראה אישיות טלוויזיונית שתיוותר מבריקה ונקייה מפגמים בתום מַפָּל טקסטים , אֶשֶד מילים . אין דבר כזה . שום פרשן טלוויזיה איננו יכול להתנסח ברהיטות וביעילות לאורך דרך כל כך ארוכה . מגיע שלב בו הוא מחטיא את המטרה , חוזר על עצמו , ובסופו של ערב מגשים את הסלוגן כי ככל שאתה מדבר יותר גם אחוז השטויות והטריוויה עולים . גור שלף איננו אדם פטפטן והוא גם לא טיפש אבל חונכיו בתעשיית הטלוויזיה אינם מגדירים לו נכון את ייעודו , ומרשים לו להיות גבבן מילים . טרחן . אולי מישהו מהעורכים והמפיקים שלו חושב שָם שזה יעבור לו לגור שלף מעצמו . אני בטוח שגור שלף מוצא חֵן לא רק בעיני חלק מקבוצת מזמיניו אלא גם בגלל חלק מ- מאזיניו . לי הוא מפריע . הוא איננו מפרשן לי אלא מפטפט לי פרשנות מסורבלת ומעמיס על קו השידור . תגידו לי אתם איזה תובנה אתם זוכרים מגור שלף הפרשן ? מה הוא מסביר לכם שלא הבנתם בעצמכם ? אלו פינות אפלות הוא האיר לכם בטקסטים שלו ? אינני מכיר את גור שלף אישית . הוא נראה (לי) חמוד , תמים , ונבון בטרם שריקת הפתיחה ולפני ביצוע המשימה ונודניק לאחריה .

הבה אפלוש לנתונים ולעובדות . השידור הישיר של המשחק מכבי ת"א – לימוז' 92 : 76 בערוץ 10 ביום חמישי – 16 באוקטובר 2014 התפרש על פני שעתיים ושמונה עשרה דקות (2:18) . שלושים דקות (30) מהן ייוחדו לפרסומות מסחריות ושידורי Promo וקידום . כלומר השדר ניב רסקין והפרשן גור שלף היו On air (החזיקו את ה- "אוויר") במשך שעה וארבעים ושמונה דקות (1:48) . הפרשן גור שלף מייצר בתקופת הזמן הנ"ל כמות מוערכת של כ- ארבע עד חמשת אלפים (4000 עד 5000) מילים . שלושים ושבע עד ארבעים ושש מילים (37 עד 46) בדקה אחת . אין לו סיכוי לצאת מזה בשלום . אין מצב ולא ייתכן כי על כל תיאור סיטואציית כדורסל לא מורכבת כזאת ו/או אחרת של ניב רסקין , הוא מגיב ויש לו ויהיה לו תמיד מה להגיד . רגע… ומה עם המאזינים והצופים שלו ? הוא איננו יכול לסיים את משימת הפרשנות עם כזאת כמות של מילים וגם להיוותר איש חָכָם . פרשן טלוויזיה נבון יודע להסביר מצבי כדורסל מורכבים באמצעות טקסטים קצרים ופשוטים . רוב הקונסטלציות והסטטוסים על הפרקט הם פשוטים וזורמים . לא צריך להסביר אותן . ניב רסקין מסתדר עמן לבד בכוחות עצמו .

אני פונה לתחילת השידור הישיר . 34 שניות לאחר תחילת המשחק מכבי ת"א – לימוז' . השעון מורה 9:26 דקות לסיום הרבע הראשון . הפרשן גור שלף הוגה את הטקסט כלהלן : "מפנים את הצבע ל- מאריץ'…ראינו את רנדל משחק בחוץ…ברור שאם היה שם קלעי כמו דיוויד בלו אז זה היה נגמר בשלשה…אבל זה מה שרנדל יודע לעשות…" . אולם בום…הסיטואציה על הפרקט משתנה כהרף עין ובראיין רנדל מטביע וקולע סל לזכות מכבי ת"א . השדר ניב רסקין מהלל : "…הנה רנדל מקבל את זה ופותח נהדר…" . 8:51 דקות לסיום הרבע הראשון אומר גור שלף : "אנחנו מקווים שמכבי ת"א תעבוד טוב מאוד בריבאונד הגנה…כי זה מחלה משנה שעברה…" (מה פתאום הוא נוקט בלשון רבים…? האם שכח שאיננו נמנה עוד על שורות מכבי ת"א ומכהן ברגע זה על תקן עיתונאי ושדרן טלוויזיה בערוץ 10) . 7:50 דקות לסיום הרבע הראשון לאחר סל של דווין סמית' טוען גור שלף : "יופי של התקפה…במכבי רוצים לרוץ…רוצים להשיג סלים קלים…יוגב אוחיון השאיר יוצא מן הכלל את הצבע והשאיר שם כדור נהדר לדווין סמית'…דיברנו הרבה מאוד על דווין סמית' אחד הברומטרים המאוד מאוד גדולים של מכבי ת"א…" . 6:10 דקות לסיום הרבע הראשון משדר ניב רסקין כלהלן : "…הנה האיש לזריקה טובה…והנה הנקודות לשלוש של דווין סמית'…דווין סמית' לוהט…" . גור שלף מתעקש להביע את דעתו : "יופי של הנעת כדור של מכבי ת"א…לימוז' צריכה לדעת שאת דווין סמית' לא עוזבים ככה לשלשה…" . וככה העסק הזה נמשך עד תום השידור הישיר . ניב רסקין אומר משפט וגור שלף שניים . ברור שאין מדובר כאן בפרשן אלא בשַדָּר שֵנִי . אם זה המצב וגור שלף הוא בעצם טייס מִשְנֶה אולם גם פרשן אפשר לשלוח את הטייס המוביל ניב רסקין ליציע . תפישת השידור של ערוץ 10 מוטעית . עדיין לא מאוחר להפוך את גור שלף לפרשן שמסביר את תורת המשחק בטקסט מינימלי ובעברית תקנית . עומס המֶלֶל על אוזנו של הצופה הוא עצום . ויש גם פגם בבימוי .

הבימאי הוותיק ראובן "רוביק" פודגור נופל במלכודת שטומן לו עוזר המאמן המוחצן והארטיסט של מכבי ת"א פיני גרשון . רוביק פודגור מראה שוב ושוב את שפת גופו של פיני גרשון על חשבון מנהיגותו המאופקת והרצינית של המאמן המוביל גיא גודס . פיני גרשון מודע היטב לכוחן של מצלמות הטלוויזיה וכמו בטקסי חיזור בסרטי הטבע של ה- BBC הוא "מתעמל" ברגליו ומנפנף בידיו על הקו , וגם מפשיל את שפתו התחתונה ולובש ארשת פנים של אדם חושב כמו הפסל של אוגוסטו רודן . רוביק פודגור לא רק שנופל בפח הוא גם נלכד . הוא משדר כמי ש- כפאו שֵד ב- Replay איטי עוד ועוד את תנועות הריטואל של עוזר המאמן . מיותר . ברור שעל ספסל מכבי ת"א מתנהלת תחרות סמויה בין פיני גרשון שמבקש למשוך תשומת לב טלוויזיונית כשחקן משנה לבין השחקן הראשי גיא גודס התמים שכלל לא מודע לתכסיסים של עוזרו נוכח המצלמות של רוביק פודגור . הצופה התמים עוד יכול לחשוב שפיני גרשון הוא המצביא והאיש המנווט . פיני גרשון הוא "חוצפן" טלוויזיוני שמודע מימים ימימה לכוחן של המצלמות וליעילות המיקרופון . במידה לא מועטה הוא גם Copywriter באופיו ושָלְפַן . פיני גרשון עשה כל מאמץ במשחק הנ"ל כדי שהציבור לא ישכח אותו בסיוע המצלמות של רוביק פודגור . בקטע הזה של אילוזיה ומציאות טלוויזיונית גיא גודס עדיין נאיבי . אינני רואה זאת מהרהורי לבי . המצלמות של רוביק פודגור סיפרו לי את הסיפור הזה .

חציית הגבולות של גור שלף מערוץ 1 לערוץ 10 מעמידה את יונה וויזנטל ואלי בבא באור מגוחך . שניהם מאבדים את הצביון שלהם אם בכלל נותר בשידור הציבורי משהו שמייחד ומְבַדֵל אותו מהשאר . אם הכל מתערבב וגור שלף הוא עכשיו גם פרשן של ערוץ 10 מדוע שיונה וויזנטל ואלי בבא לא ימנו את ניב רסקין לשדר המוביל של ערוץ 1 במקומו של אורי לוי . אין דבר כזה בעולם תעשיית הטלוויזיה בו שדר ו/או פרשן מכהנים בכפל תפקידים בשני ערוצי טלוויזיה מתחרים . יורם ארבל היה שדר מוביל בענפי הכדורגל והכדורסל בחטיבת הספורט תחת הניהול והניווט שלי בשנים שבין 1980 ל- 1990 . לאחר שהחליט לתור אפיקים טלוויזיוניים חדשים עבורו ונטש אותי ואת צוותי גייסתי והבאתי את מאיר איינשטיין לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אתה מעמיד בחלון הראווה של הרשת רק את הפיגורות שלך . Only your own . מוטי קירשנבאום , ירון לונדון , רביב דרוקר , אלון בן דוד , תמר איש שלום , וטלי מורנו ואחרים נוספים מוצבים בגאווה בחלון הראווה של ערוץ 10 . אין שום סיכוי שחברת החדשות של ערוץ 2 תקרא להם לדגל כל עוד והאישים הללו נחשבים לנכס שידור של ערוץ 10 . גם אין סיכוי שערוץ 10 ירשה להם להתרוצץ בחלונות הראווה של מתחריהם . רק ערוץ 1 ורשות השידור נטולי כל כבוד מקצועי וחסרי כל זהות אפשרו ליורם ארבל לדלג כמו לוליין מערוץ 1 לערוץ 2 , ומשם לערוץ 10 , ואח"כ לקפוץ לביקור בערוץ 5 בכבלים , ושוב לחזור לכֵּס ערוץ 1 כאילו מדובר בקרקס. עכשיו אני רואה שגור שלף טלנט מוגבל, מנתר אף הוא מאולפן ערוץ 1, לאולפן ערוץ 10, ואח"כ מבקר בסטודיו של ערוץ 5 בכבלים . ערוץ 1 ורשות השידור מוכיחים גם בשעה זאת כשהם ניצבים מול עוֹל צַו פירוק וצווארם מונח תחת חוֹד המַאֲכֶלֶת , כי הם לא למדו את הלקח , ואין בהם גרם אחד של גאוות יחידה . עלוּבוֹנִים שכמותם . חנטרישים . מילא הרייטינג אולם מה עם הכבוד העצמי ? מה עם להסתכל במראה ?

מאיר איינשטיין העניק בעשור ה- 90 של המאה הקודמת את הצביון הטלוויזיוני המקצועי והאנושי שלו לשידור הציבורי  ולקודמו יורם ארבל לא היה עוד שום צֵל של סיכוי להתקרב למיקרופון הכדורגל והכדורסל שלי . הם היו שייכים בלעדית ובלבדית למאיר איינשטיין . הופעתו On Camera על מסך הטלוויזיה הציבורית וקולו On Microphone שנשמע מבעד למיקרופון הציבורי העניקו לנו את הבידול שלנו . מן ההיבט הטלוויזיוני הזה היה מאיר איינשטיין עבורי ועבור הרשת שלי נכס שידור כמו ש- קנת' וולסטנהולם (Kenneth Wolstenholme) ו- דיוויד קולמאן (David Coleman) הדגולים היוו ו- בידלו בשעתו את ה- BBC מהמתחרה המסחרי שלו בבריטניה רשת ITV . ו/או כמו שדר הספורט הבלתי נשכח של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC האווארד קוסל (Howard Cosell) שייחד ובִידֵל אותה מ- NBC ו- CBS .

ב- 1998 הגיע מאיר איינשטיין לאחד משיאיו הטלוויזיוניים בערוץ 1 . מיניתי אותו באופן טבעי וכדבר מובן מאליו להיות השַדָּר המוביל שלי במונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 . בתום מבצע השידורים רחב ההיקף והממושך (בן כ- 45 ימים) אותו ניהלתי , הפקתי , וערכתי ב- IBC בפאריס הרחק מגבולות המדינה , כתב לי המנהל הישיר שלי רפיק חלבי את מכתב ההערכה הבא כלהלן , ובתוכו תשורה נאה בת 11 (אחת עשרה) מילים לכבודו של מאיר איינשטיין , "…בדבר אחד כולם מאוחדים שמאיר איינשטיין הוא גדול שדרי הספורט בישראל…" . מי זכר בכלל את יורם ארבל אז…? מאיר איינשטיין היה שדר ספורט נערץ עבור כולנו .

tsalash 2a

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998 . זהו מכתב ההערכה שכתב לי המנהל הישיר שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הממושך בן כ- 45 ימים של מונדיאל צרפת 1998 . בתוך מכתב ההערכה הזה שזורות אחת עשרה מילים שמוענו לכבודו של השַדָּר המוביל שלי מאיר איינשטיין : "…בדבר אחד כולם מאוחדים שמאיר איינשטיין הוא גדול שדרי הספורט בישראל…"(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 5 : הרייטינג הפותולוגי של ערוץ 1 לאורכו של יום חמישי – 16 באוקטובר 2014

ערוץ 1 שרוי תחת צו פירוק אך עדיין משדר חומרים בעלי ערך היסטורי וציבורי רחב אך הרייטינג עושה בו שַמוֹת נוראיות .

א. בין 11.00 ל- 12.20 משדר ערוץ 1 לציבור הצופים שלו פרק טלוויזיה נפלא ומרשים מתוך "תחרות רובינשטיין בנגינה על פסנתר". צפיתי בעניין . כילדים רכים בקיבוץ אפיקים קיבלנו חינוך מוסיקאלי . גדלנו על הגראמופון הישן שניגן לנו את הקונצרט לחצוצרה של היידן , ואת הקונצרט לכינור של מנדלסון , ואת חליל הקסם של מוצרט , ואת מפצח האגוזים של צ'ייקובסקי , ואת ריקוד החרבות של חצ'אטוריאן , ומה לא . גדלנו על מוסיקה קלאסית , על שירי ארץ ישראל , ועל שירים וספרות רוסית . ב- 1949 הופיעה בקיבוץ אפיקים נגנית הפסנתר פנינה זלצמן . הקונצרט נערך בחדר האוכל הגדול של הקיבוץ שפונה לכבודה והפך לשעה קלה לאולם קונצרטים . תפסתי מקום על אחד השולחנות ממש קרוב לפסנתר של פנינה זלצמן . כילד הייתי מוקסם מנגינתה הענוגה . כשהיא ניגנה את "השוק הפרסי" (של הקומפוזיטור האנגלי אלברט וויליאם קטלבי) נרדמתי על השולחן . מחיאות הכפיים העירו אותי וחבר הקיבוץ שמעון קריסטל טען שצריך לתת לי מכות בטוסיק מפני שנרדמתי על הבטן . "לפחות היה נרדם על הגב ולא מעליב את הנגנית בעלת המוניטין" , אמר וניסה להגן על פנינה זלצמן . אני בניגוד לו ראיתי דווקא בהירדמות שלי קומפלימנט לפסנתרנית . אני אוהב עד למאוד מוסיקה קלאסית ובאותה מידה גם אוהב את אלוויס פרסלי , את ריקי נלסון , ואת החיפושיות . אבל לא את זה רציתי לספר . למחרת יום שישי – 17 באוקטובר 2014 עלעלתי בדו"ח המדרוג של חג שמחת תורה ביום חמישי – 16 באוקטובר 2014 . עיניי חשכו . הרייטינג של "תחרות רובינשטיין בנגינה על פסנתר" נבלם על % 0.12 . פחות משמינית אחוז של פוטנציאל של צופי הטלוויזיה במדינת ישראל ראתה את התוכנית המוסיקאלית הזאת . מה זה צריך להיות המדרוג הדל והמגוחך הזה . מדובר בביזיון מפני שערוץ 1 ממומן גם ברגע זה בממון ציבורי שנסב על כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל , זה שנלקח לכל אורך שנת 2014 מכיסו של משלם האגרה . עולם הפוך . אם כך ואם זאת התוצאה הסופית , הרי שטוב יותר לא לשדר מאשר לשדר תוכנית כלשהי שצוברת מדרוג של % 0.12 . חבל על הזמן וחבל על הכסף .

ב. בין 12.20 ל- 14.25 משדר ערוץ 1 לצופיו את שני הפרקים התיעודיים "הרוח והחושך והמים" אודות המשוררת והמוסיקאית הדגולה נעמי שמר ז"ל . מדד הרייטינג נעצר על % 0.35 . שליש אחוז צוֹפֶה בתוכנית . מה זה הקשקוש הזה ? איזה רשת בעולם ציבורית ו/או מסחרית מרשה לעצמה לשדר סיגנל טלוויזיה ל- % 0.35 מסך צופיה . כשליש אחוז . עולם הפוך . היכן נשמע כדבר הזה ? מי יכול לשרוד בבור תחתית שכזה במעמקי האדמה נטול כל עקבות של מולקולות O2 למרות שהציבור הישראלי מושיט סיוע כספי בגובה של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל לערוץ 1 גם בשנת התקציב של 2014 .

ג. בין 14.25 ל- 15.25 משדר ערוץ 1 לצופיו את הסרט התיעודי אודות היהודי – אמריקני הציוני הנערץ ורב היוזמה פרד מונוסון ז"ל . הסרט הדוקומנטרי הקרוי "אני הייתי שם בצבע" מזדקר לקומת רייטינג של % 1.22 . עולם הפוך בו בעל השליטה הטלוויזיונית גומל לצופיו במטבע שחוקה חסרת כיסוי .

ברור שמדובר בטלוויזיה פתולוגית . יונה וויזנטל ואלי בבא ניצבים בפני תהום . נכון שבין 21.30 ל- 23.00 ביום חמישי – 16 באוקטובר 2014 שידור ערוץ 1 את "שירת רבים – מופע לזכרה של נעמי שמר" , וצבר רייטינג של % 3.98 . אולם אם מסתכלים על מפת המדרוג לכל אורכו של יום חמישי – 16 באוקטובר וגם ימי שידור אחרים (למעט שידורי הספורט) מדובר במדרוג עלוב ומדכא כאילו האנשים שם בערוץ 1 הכניסו את ידית ההילוכים להילוך סרק . וועדת המדרוג הארצית העניקה לערוץ 1 הציבורי שמעסיק כמות כוח אדם ענקית של יותר מ- 1000 (אלף) אנשים כמות רייטינג ממוצעת שעומדת על % 1.14 (במדידה באוכלוסייה היהודית) ביום חמישי – 16 באוקטובר 2014 בין 06.00 ל- 02.00 של יום שישי – 17 באוקטובר 2014 (כ- 20 שעות מדידה) . זהו שיעור דלפוני שאיננו שווה ביקורת מפני שהוא נמצא מתחת לכל ביקורת . אין לשכוח כי ערוץ 1 שכאמור מעסיק יותר מ- 1000 (אלף) עובדים גם עדיין גובה מהציבור בשנת התקציב של 2014 (31.12.2014 – 1.1.2014) סכום עתק של אַגְרָה ע"ס של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל . ממוצע הרייטינג של ערוץ 2 ב- 20 שעות שידור עומד על % 4.80 . ממוצע הרייטינג של ערוץ 10 ב- 20 שעות שידור מגיע ל- % 2.2 . הפער הגדול בין שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 לבין ערוץ 1 נוצר כמובן בשעות ה- Prime time .

הערה 6 : אייל ברקוביץ'

הריאיון שערך ערן נבון עם מר אייל ברקוביץ' מנהל מועדון הכדורגל של הפועל ת"א והתפרסם בעיתון "ישראל היום" ביום שישי – 17 באוקטובר 2014, היה מעניין. אייל ברקוביץ' הוא אישיות חכמה ו- דומיננטית בתחומו, איש עקשן ורווי אמביציות. והוא גם נחוש. אני מאמין בו ולו. אני חושב שהוא יכול להיות מנהיג . בסופו של מסע הוא היה פרשן כדורגל טוב והראשון שהציג בטלוויזיה את השדר יורם ארבל במערומיו , מבלי להתכוון . ככלי ריק . אייל ברקוביץ' הוא אישיות כדורגל שמבין כדורגל ורואה כמה מהלכים קדימה , לא רק על כר הדשא , אלא גם מחוצה לו . הוא עולה עשרת מונים על כל מיני פרשני דֶמֶה שמסתובבים ברשתות הטלוויזיה כמו אלי אוחנה , איציק זוהר , שגיא כהן , אבי נמני , ניר לווין , ואייל לחמן . האמת, זאת גם לא חוכמה גדולה . הוא יהיה יום אחד מאמן נבחרת ישראל ולא בעתיד הרחוק . יש לי עמו רק שלוש אי הבנות . הוא מצהיר ללא כחל ושרק בפני המראיין שלו ערן נבון כי הוא כבר רבע מאה של שנים הכוכב הכי גדול בישראל וטוען כי הביקורת נגדו לא עניינית ומנגחת . פעם הצהיר שכאשר הוא איננו פותח בהרכב הראשון ויושב על הספסל כמחליף הוא רוצה שקבוצתו תפסיד . בריאיון האחרון עם ערן נבון הוא מחניף ליוסי בניון . יוסי בניון זכור לי כשחקן נבחרת ישראל שניאץ וקילל פעם באצטדיון ר"ג את המאמן הלאומי דרור קשטן כשזה הוציא אותו בשלהי משחק בינלאומי כלשהו והכניס למערכה שחקן מחליף במקומו .

הערה 7 : "המקור" של ערוץ 10 חוזרת למרקע לעונה חדשה.

אין לי מושג מי המציא , ביים , וערך את ה- Promo היומרני בערוץ 10 המודיע כי תוכנית התחקירים (טובה ומעניינת) של רביב דרוקר "המקור" חוזרת למסך . ההצהרה של הקפטנים הממונים על ערוץ 10, "Raviv Drucker is Back" , נעשית על רקע של תמונות Video החושפות מכונה משוכללת לגריסת מסמכים סודיים כשברקע מתנגן פס הקול הווירטואוזי "קאן – קאן" של המוסיקאי היהודי – גרמני ז'אק אופנבאך . נערות מניפות גבוה את רגליהן וחושפות את מלבושיהן התחתונים . פעם זה היה מחזה חשיפה סקסי נועז . היום מדובר בטריוויה . המוניטין העיתונאי של רביב דרוקר מדבר בעד עצמו . אין שום צורך לקשט אתת חזרתו בתמונות ריקוד ומוסיקה הלקוחות ממועדון לילה . זהו Promo יומרני . מדובר ב- Over doing . די להכריז "רביב דרוקר חוזר" על רקע תמונות עשייה שלו עצמו ושל שותפו רזי ברקאי . מספיק אפקטיבי וחזק .

הערה 8 : עיתונאי "הארץ" אלון עידן צודק בכל מילה במאמרו ביום שישי – 17 באוקטובר 2014 "רגע, ומה איתנו" במדורו "בעיני המתבונן".

עיתונאי "הארץ" צודק . המאמר שלו שלשום (יום שישי – 17 באוקטובר 2014) "רגע, ומה איתנו" במדורו "בעיני המתבונן" – מלומד . רק מה בחלק מהזמן העיתונאי המצפוניסט הזה מתנהג כפקיר הודי ובחלקו האחר כמזוכיסט . אלון עידן מבקש לענות ולייסר את נפשו אם הוא מאזין לכל מיני שיחות אפלות ולא חשובות בערוצי הרדיו למיניהם ובערוץ 5 בכבלים לרבות יציע העיתונות . האזנה לאלי אוחנה , איציק זוהר , ואבי נמני היא בזבוז זמן מוחלט . אני תמה על יו"ר איגוד הכדורסל עמירם הלוי שנותן ידו ומתיר למאמן הלאומי ארז אדלשטיין לשמש פרשן בערוץ 5 בכבלים כהשלמת הכנסה מפני שאיגוד הכדורסל בהשוואה להתאחדות הכדורגל הוא וועדה מארגנת ענייה שאיננה מסוגלת לשלם לארז אדלשטיין את השכר המגיע לו . צריך להדגיש כאן שהיה זה העיתונאי הפעלתן של "ישראל היום" מר אבי סגל , האיש הראשון שהעלה לדיון את התקלה המוסרית הזאת של מינוי מאמן נבחרת ישראל ארז אדלשטיין לפרשן מוביל של ערוץ 5 בכבלים בסיקור ליגת העל בכדורסל . מר אֶרֶז אדלשטיין הוא אדם ישר והגון לחלוטין . פיו וליבו שווים . אף על פי כן אין דבר כזה שמאמן ספורט כלשהו (לאו דווקא ברמה הלאומית) יערוך ביקורת פומבית אודות כישרונם ויכולתם של השחקנים הסרים למרותו ב- Media של תקשורת המונים . טעם גדול לפגם .

ב- 1983 נתקלתי בדילמה המוסרית הזאת לראשונה כאיש טלוויזיה בה המאמן לאומי של נבחרת ישראל בכדורסל מכהן במקביל גם בתפקיד הרם של פרשן טלוויזיה . מדובר באריה מליניאק . שימשתי אז מנהל ומנווט של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ואריה מליניאק היה אז פרשן הכדורסל שלי . לאחר מינויו של אריה מליניאק למאמן נבחרת ישראל , שוחח עמי יו"ר הוועדה המקצועית באיגוד הכדורסל עמי שלף ז"ל על הבעיה המוסרית שהתעוררה . בו במקום החליט כי אריה מליניאק לא יוכל עוד לשמש פרשן בשידורי הכדורסל בטלוויזיה המונופוליסטית כל עוד הוא משמש מאמן לאומי .

סוף הפוסט . 

 

 

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה, אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979, היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה (פרק 3 מתוך 3). פוסט מס' 441. כל הזכויות שמורות. 2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון. (פרק 3 מתוך 3) פוסט מס' 441. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי .

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה, אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979, היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה. (פרק 3 מתוך 3). פוסט מס' 441. כל הזכויות שמורות.

2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון (פרק 3 מתוך 3). פוסט מס' 441. כל הזכויות שמורות.

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 441 : הועלה לאוויר ביום רביעי ערב חג שמחת תורה תשע"ה – 15 באוקטובר 2014

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 , הפכה הפקדתו המתעתעת והמופרכת שלו למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור . הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל כבר בראשית הדרך . מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא . שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה . היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : "כביש 90".

הקלטתי את השידור הישיר של משחק הכדורגל אמש (יום שני – 13 באוקטובר 2014) אנדורה – ישראל 1 : 4 (שידרו אותו בערוץ 1 עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר) וראיתי בזמן אמת את הפרק השני בסדרה הדוקומנטרית המרתקת "כביש 90" של מודי בר רון וענת זלצר המשודרת בערוץ 10. כל Frame בסדרה הנפלאה הזאת עד כה הוא מרגש . הזיכרונות עולים וצפים ועמם גם תקוות רבות שנכזבו . במידה רבה זהו סיפור תיעודי נוגה של חוסר תשומת לב  אולם עדיין לא החמצה . עדיין אפשר לתקן . המפגש של מודי בר און עם קצ'ה ומאיר הר ציון ז"ל באחוזת שושנה ב- "כאוכאב" באחת הפסגות של רמת יששכר איננו רק חוויה טלוויזיונית אלא ציון דרך כי במקום כלשהו די סמוך לירדן המתפתל מתחת להרים במורד ים המלח גם חיינו עומדים להסתיים עוד מעט . ב- "סִירִין" סמוך ל- "אחוזת שושנה" היו שדות הפלחה הנרחבים של קיבוץ אפיקים . לא ידעתי כי גיבור נעוריי מאיר הר ציון ז"ל נותר ערב מותו במצב גופני כל כך ירוד וגרוע . מודי בר און סיפר בקורקטיות אנושית סיפור מעניין על הפריפריה הנטושה לאורך "כביש 90" ועל טיפוסים ישראליים מקוריים בעלי יכולת ביטוי שמספרים על אותה הפריפריה הישראלית המבודדת ביישובי , ירדנה , בית יוסף , קיבוץ גשר , העיירה בית שאן , וארגמן . הוא וענת זלצר הרעידו והרטיטו את נימי נפשי . חבל שתיעוד המעניין והחשוב לא התעכב מן העבר השני ממערב מנקודת התצפית של אלומות – פוריה על "כביש 90" , ולוּ לכמה דקות . עדשת המצלמה הייתה מגלה את מפעל הפאר הציוני של ההתיישבות העובדת אודות שורת קיבוצי עמק הירדן שנטועים מאז ראשית המאה הקודמת לאורכו של "כביש 90" : קבוצת כינרת , שתי הדגניות דגניה א' (נוסדה ב- 1910) ודגניה ב' , מעגן , האון , תל קציר , עין גב המרוחקת יותר בעברה המזרחי של הכינרת , בית זרע , שער הגולן , מסדה ובראשם הקיבוץ שלי אפיקים , ואח"כ שני קיבוצי אשדות יעקב איחוד והמאוחד . ההתיישבות בעמק הירדן הייתה פריפרית מאז ימי בראשית של המאה הקודמת ותמיד רחוקה מהמרכז . עמק הירדן הוא ערש גדודי העבודה , כיבוש העבודה , ותקומתה של תנועת העבודה הארץ ישראלית . "כביש 90" לפני שנקרא כך היה תמיד עורק התחבורה הראשי שחיבר את עמק הירדן עם הגליל העליון . עמק הירדן היה פעם לפני 100 (מאה) שנים מקום שומם ואחוז קדחת . הפריחו אותו מאות חלוצים צעירים (ביניהם הוריי שלי) שלא שאלו דבר מההנהגה המרכזית (ברל כצנלסון , דוד בן גוריון , אברהם הרצפלד , לוי אשכול , יצחק טבנקין , מאיר יערי , ואחרים) של היישוב היהודי הקטן זולת חרמשים , קלשונים , טוריות , מגרפות , מעדרים , אֵתִים , ומַגוֹבִים . גם אז היו המתיישבים החלוצים והאמיצים האלה – פריפריה . רחוקים מתל אביב ומחיפה . הם לא היו מפונקים . היה נחוץ להציב את המצלמה ממערב בנקודת התצפית של פוריה – אלומות כדי להשקיף מלמעלה למטה על קיבוצי עמק הירדן ואגם הכינרת , וכדי להבין שנעשה כאן מעשי התיישבות והפרחה כבירים של השממה , ולחלוטין לא הכל אבוד . ב- 1944 נסענו במשאית פתוחה של קיבוץ אפיקים על "כביש 90" בטיול השנתי לקיבוץ חמדיה הסמוך לעיירה בית שאן . הנהג שלנו היה חבר הקיבוץ מתתיהו גלעדי ושרנו לו בעוז את השיר ההוא אודות אחינו הנהג :

אָחִינוּ הַנַּהָג,
סַע מַהֵר!
רוֹדְפִים אַחֲרֶיךָ
רוֹצִים לְהַשִּׂיגֶךָ
סַע מַהֵר!
אָחִינוּ הַנַּהָג,
סַע לְאַט!
אִם תִּסַּע מַהֵר
יַעֲצֹר אוֹתְךָ שׁוֹטֵר
סַע לְאַט!
אָחִינוּ הַנַּהָג,
סַע מַהֵר!
אִם תִּסַּע לְאַט
נַעֲשֶׂה מִמְּךָ סַלָּט
סַע מַהֵר!
אַחִינוּ הַנַּהַג,
סַע מַהֵר!
רוֹדְפִים אַחֲרֶיךָ
רוֹצִים לְהַשִּיגֶךָ
סַע מַהֵר!
במלחמת העצמאות בחודשים אפריל , מאי , יוני , ויולי של שנת 1948 התחוללו קרבות הירואיים ועקובים מדם של קיבוצי עמק הירדן באזור צמח נגד הצבא הסורי החמוש היטב ומשוריין , שהגיע עם שריוניו עד לגדר הקיבוץ של דגניה א' . האויב נהדף ע"י לוחמי ההגנה ומגני הקיבוץ וגם בעזרת תגבורת מהקיבוצים השכנים . עשרות רבות של חברי קיבוצים נהרגו בקרבות על הגנת עמק הירדן מהפולש הסורי , העיראקי , והלגיון הערבי . גם ליד המשטרה הבריטית ליד קיבוץ גֶשֶר התחוללו קרבות מַרִים בין לוחמי ההגנה וחברי קיבוץ גֶשֶר לבין הצבא העיראקי והלגיון הערבי . לוחמי ההגנה וחברי קיבוץ גשר ניצחו והדפו את האויב . סמל אֶמִיל בְּרִיג ז"ל זכה באחד הקרבות הקשים האלה סביב קיבוץ גֶשֶר בעיטור הגבורה . לאמיל בריג הייתה סוכנות כרטיסים "הקסטל" למופעי בידור וסרטים ששכנה ברחוב אבן גבירול בצפון תל אביב. הכרתי אותו . הוא עישן כמו קטר ומת בטרם עת . עוד מעט אהיה בן 80 . עזבתי את הקיבוץ לפני יותר מ- 50 (יוֹבֵל) שנים , אולם אני עדיין נושם וחש את רגבי אדמת קיבוץ אפיקים בעמק הירדן ומוקיר את כביש 90 . הרי את השדות סביבו חרשנו , נטענו , זרענו , וקצרנו .

ענת זלצר ומודי בר און ראויים להערכה רבה על תיעוד "כביש 90" בחמשת פרקיו . הם משרטטים קו בין העבר ההירואי ההוא של החלוצים היהודים הנועזים ההם שעזבו את בתיהם במזרח אירופה והיגרו לארץ ישראל כדי להקים כאן בפריפריה חברה חדשה והגונה ומדינה חדשה , לבין ההווה שנראה לרגע חלשלוש וחסר תקווה . שני הפרקים הראשונים מתעדים היטב את ההווה שנראה תלוש ומרוחק מהלב אך ככלות הכל עדיין יש תקווה והיא גם תתגשם . סדרה נפלאה שמזכירה לי את הקשר האישי שלי עם אדמת אפיקים בטרם עזבתי את הקיבוץ לפני 51 (חמישים ואחת) שנים . רק מי שקצר אספסת ותלתן בחרמש בחורף ובקיץ וגובב את הירק הטרי לגלים במגוב וסוס שרתום אליו (במקרה שלי שתי הסוסות הבלתי נשכחות תמורה ובּתָּה שיבולת) , ואח"כ העמיס בקילשון את האספסת והתלתן על פלטפורמה רתומה לזוג סוסים (סער ונוערה) ופרק אותם ברפת למען הפרות – מבין על מה אני מדבר . רק מי שחרש תלמים באדמה במחרשה רתומה לפִּרְדָה ואח"כ עשה זאת בטרקטור D4 – מבין מה אני שח . רק מי שחפר גומות במעדר וטורייה – חש את מה שאני חשתי בעת הצפייה ב- "כביש 90" . רק מי שרתם סוסות ופרדות לכלי העבודה החקלאיים הישנים ההם , ל- מגוב , למחרשה , ולפלטפורמה ורק מי שפורר את רגבי אדמת עמק הירדן , נטע בננות בשדות הקיבוץ , ופתח את התעלות שהובילו מים מהכינרת כדי להשקות את האדמה החרבה והצמאה – מבין למה אני מתכוון. "כביש 90" פורט על מיתרי לבי. אולי אני משתפך אך זאת האֶמֶת. מר מודי בר און וגב' ענת זלצר יודעים לספר סיפור . אני אוהב את מודי בר און הסולידי . אני אוהב את האיפוק בקולו . שניהם ענת זלצר ומודי בר און פערו תהום ענקית בערוץ 10 בינם לבין "המעושרות".

המתיישבים ההם היו חקלאים בנשמתם אוהבי אדמה שידעו לחרוש , לזרוע , ולקצור . בוני הקיבוץ ומקימי ארץ ישראל החדשה שידעו לרתום סוסים ל- מַקְצֵרָה , לעגלה , ולפלטפורמה ואח"כ למדו לנהוג טרקטור ולעבוד על קומביין . תכלית חייהם הייתה לגדל מזון לפרות ולהביאו משדות הקיבוץ לרפת , את ה- אָסְפֶּסֶת, תִּלְתָן, חַצִיר, סֶלֶק בְּהֵמוֹת, סַבְיוֹן , ותִּירָס, וגם לחלק ליצרניות ושיאניות החלב תערובת עם חָרוּבִים. הם לא ידעו לשחק כדורגל . הם גם לא ידעו לקלוע לסל . זה לא עניין אותם . האנשים האלה נשאו ברָמָה את הדֶגֶל הַאָדוֹם ב- 1 במאי ובידיהם הטוּרִיָיה , החֶרְמֵש , המַעְדֵּר , הקִלְשוֹן , האֵת , והמַגְרֵפָה .

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 30 במאה הקודמת . קיבוץ אפיקים בעמק הירדן . קבוצת חקלאים שבה מהשדה בפלטפורמה עמוסת חבילות חציר . יושב בקדמת התמונה בני קירשון (נהרג במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט / 1939 – 1936 ע"י פורעים ערביים ליד הכפר ליביה ששכן על כביש עפולה – טבריה , לא רחוק מביה"ס החקלאי "כדורי") . יושב ראשון מימין מאחורי בני קירשון , שלמה אלפרט . יושב שלישי משמאל ידיו משולבות על ברכיו חיים ייני סבו של שחקן הכדורגל בנבחרת ישראל ומכבי ת"א שרן ייני . השאר אינם מזוהים . החרמש , הקלשון , המגרפה , והמעדר הפכו לסמליו המובהקים של הקיבוץ . (התמונה באדיבות קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  1950 . שדות המספוא של קיבוץ אפיקים לאורך שדרת הברושים והקזוארינות מדרום לבריכת השחייה הישנה של הקיבוץ . אבא שלי משה בלינדמן – אלרואי מטפח את גידול סלק הבהמות מזון לפרות . (ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : שנת 1950 . שדות הפלחה והאספסת של קיבוץ אפיקים בחלקת "הזוֹר" ליד היָרְמוּךְ (סמוך למדינת ירדן ההאשמית) . הקדמה הטכנולוגית הגיעה לקיבוץ . טרקטור תוצרת ארה"ב (מודל Farmel) מושך אחריו שתי פלטפורמות האמורות לשאת אספסת לרפת של הקיבוץ . (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

hateala afikim

טקסט תמונה : 1932 התעלה . עורק החיים של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

afikim 1

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 50 . הכרם של קיבוץ אפיקים . חקלאי עם סוס רתום למַגוֹב מגובב את הזרדים לאחר זמירת הכרם . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

afikim 2

טקסט תמונה : 1949 . דוד ברונטמן (בן – מן) משמאל מוותיקי הקיבוץ פותח תלמים ומוביל סוס המושך מאחוריו מחרשה וחורש . ילדים מסייעים להובלת הסוס וסופגים את האווירה החקלאית בקיבוץ . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי) .

afikim 3

טקסט תמונה : שנת 1926. ראשוני קיבוץ אפיקים. חברי הפלוגה בזיכרון יעקב בשנת 1926. זיהוי חלק מהיושבים בשורה הראשונה על הקרקע משמאל לימין : אישה לא מזוהה , אריה בהיר (שמו ברוסיה היה לוֹנְיָה גֶלֶר) ורעייתו פירה . יושבים בשורה השנייה על ספסל משמאל לימין : שני אנשים לא מזוהים , אייזיק שלמון (שולמן), אברהם לֶשֶם (אברשה לכטמן), סיומה לין (לינקובסקי) , ארבעה אנשים לא מזוהים , וסיומה פינסקי (קצת מאחור בחולצה הכהה) . העומדים בשורה האחרונה אינם מזוהים. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי).

afikim 4

טקסט תמונה : שנות ה- 40 . קיבוץ אפיקים בראשיתו . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

afikim 5

טקסט תמונה : שנת 1946 . הכניסה לקיבוץ אפיקים ומגדל המים שהפך לסמלו המסחרי של הקיבוץ . משמאל , משאבת הבנזין של הקיבוץ .  (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

afikim 6

טקסט תמונה : 1986 . קיבוץ אפיקים , פינת חמד בעמק הירדן . בקדמת התמונה נראה "כביש 90" חוצה את עמק הירדן צפונה לעבר טבריה והגליל העליון ודרומה בכיוון בית שאן ויישובי הבקעה בואכה יריחו . (התמונה צולמה ממזרח למערב . באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                             

פתאום חשבתי על הניגוד המוחלט ותפר הגס שמבדיל בין מודי בר און סולידי , קורקטי , ורציני ב- "כביש 90" לבין ההופעה הליצנית של מודי בר און ב- "ערוץ 5 בכבלים" . אני רוצה שמגישי ומנחי הטלוויזיה שמתארחים בסלון ביתי ידברו עמי ואלי בצורה מדויקת , סולידית , ומנומסת , ובאינטונציה רגועה מבלי לנפנף בידיים , ללא העוויות , ובלעדי פיזור חיוכים בגרוש , כדבר איש אל רעהו באופן תרבותי . "כביש 90" הוא Masterpiece טלוויזיוני בעל ערכי מולדת ואשר מחזיק בלקחים התיישבותיים ארץ ישראליים חשובים . הסרט התיעודי מספר על הזנחת הפיתוח הכלכלי של הפריפריה לאורך "כביש 90" , אך צילומי הנוף לאורך "כביש 90" מחדשים את התקווה ואת האמונה בחזון הציוני , וכי המצב הנוכחי הוא זמני בלבד . "כביש 90" הוא גם סדרת טלוויזיה חינוכית שחייבת להיות מוקרנת ולהילמד בחטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים במדינת ישראל . טרם פסה הציונות . טרם הסתיים המעש והחלום והחזון היהודי של עם ישראל במדינת ישראל חזקה , עצמאית , ומוסרית . מלאכה רבה טרם הושלמה וניצבת בפני האומה הישראלית . העם היהודי עדיין זקוק לחזון הציוני .

הערה 4 : יורם ארבל נמוג.

זה מדהים . הנהלת ערוץ 10 גירשה את יורם ארבל בבושת פנים משידורי הכדורסל של מכבי ת"א לעונת 2015 – 2014 ב- Euroleague , וגייסה לשורותיה מחדש את השדר הקודם ניב רסקין . אין מדובר בתחלופה אלא בסילוק . עכשיו עסוק ערוץ 10 בשידורי Promo לקראת השידור הישיר מחר (יום חמישי – 16 באוקטובר 2014) של מכבי ת"א נגד הקבוצה הצרפתית לימוז' . בתמונות ה- Promo רואים את מכבי ת"א זוכה בגביע ה- EuroLeague ב- 18 במאי 2014 במילאנו לאחר הניצחון הדרמטי על ריאל מדריד אולם קולו האותנטי של השדר המוביל יורם ארבל שתיאר את הרגעים הבלתי נשכחים ההם – מוחלש ולא נשמע . מנכ"ל ערוץ 10 יוסי וורשבסקי לא רק השמיט את דמותו יורם ארבל מהמסך שלו אלא גם הנעלים את קולו מהמיקרופון . יורם ארבל נמוג . נראה כאילו שלושת הערוצים הארציים , 1 , 10 ו- 5 בכבלים עשו יד אחת והתנקשו בו כדי להרדים אותו . יורם ארבל (בן 72 היום) משלם היום את מחיר החלטוריזם שלו במונדיאל ברזיל 2014 ואת הסכמתו לשבת באותה עמדת שידור בשנים האחרונות יחדיו עם דני נוימן (וגם עם אלי אוחנה) . אולם מפני שהוא שדר הכדורגל והכדורסל הטוב ביותר בהיסטוריה הטלוויזיונית שלנו מאז נוסדה תעשיית הטלוויזיה בארץ הוא עוד ישוב . אילו אני הייתי עורך את ה- Promo הקונקרטי הזה של ערוץ 10 הייתי מבליט את קולו של יורם ארבל לעילא ולעילא . קולו המובלט של יורם ארבל היה תורם לעילאות ועליונות של ה- Promo  המדובר . ערוץ 10 שגה . ביודעין ו/או באקראי – אבל טעה .

הערה 5 : רמת משחק הכדורגל אנדורה – ישראל 1 : 4 ביום שני בלילה – 13 באוקטובר 2014 במסגרת קדם Euro 2016 (כפי שהשתקפה בשידור הישיר בערוץ 1 ע"י השדר עמיחי שפיגלר והפרשן מוטי איוואניר) – דמתה למשחק ליגה א' בין מכבי שעריים להפועל מרמורק. ו/או אם תרצו מכבי עפולה נגד בית"ר מגדל העמק. אבל הרייטינג גבוה.

ערוץ 1 צבר בשידור הישיר של משחק הכדורגל אנדורה – ישראל 1 : 4 בשעתיים שבין 21.45 ל- 23.45 רייטינג ממוצע של % 12.40 והביס בתוך שלושה ימים שוב את ערץ 2 ואת ערוץ 10.

זה מדהים . רייטינג הכדורגל שהחל להאמיר (ביום שני – 13 באוקטובר 2014) מ- 21.30 נגס בערוץ 2 וגם הפחית מהצפייה ב- "כביש 90" של ענת זלצר ומודי בר און בערוץ 10 . תנופת הרייטינג הזאת צריכה להדאיג עד למאוד את מר יונה וויזנטל המשקם הציבורי של רשות השידור השרויה תחת צו פירוק וכונס נכסים רשמי (המשפטן פרופסור דוד האן) ואת המנהל בפועל של ערוץ 1 מר אלי בבא . כפי שתוכלו להיווכח (בהמשך) בהתבוננות בטבלת הרייטינג משלשום , ערוץ 1 קרס ומוטל גרוגי בזירת הטלוויזיה מאז ימי האופל של המנכ"ל המודח יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' ושל יו"ר הוועד המנהל הבלתי מוכשר של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . המדרוג שלו אפסי ומגוחך . וזאת השאלה הגדולה האם יונה וויזנטל ואלי בבא יהיו מסוגלים להשיב את אמון הציבור בשידור הציבורי שממומן ע"י משלם האגרה בכ- 1.000000000 שקל מידי שנה וגם בשנה הזאת של 2014 . ערוץ 1 הציבורי בדומה לערוצי טלוויזיה אחרים איננו משוחרר לעולם מעול הרייטינג . תירוץ העבר המטופש כי תשלום האגרה נועד לשחרר את ערוץ 1 מלחצי רייטינג ומדרוג איננו מקובל עוד על אף אחד . הרייטינג הוא המדד היחיד המגדיר את מוניטין המְשַדֵר וקובע את אפקטיביות המִשְדַר . מי שטוען ברשות השידור ובערוץ 1 כי הוא משדר משדרי איכות והרייטינג איננו מעניינו , לא רק משקר , אלא מדגיש ביתר שֵאת את חשיבותו  אין דבר כזה טלוויזיה ללא צופים . אנשים שעוסקים בתקשורת המונים בטלוויזיה , בקולנוע , בעיתונות הכתובה , ובאינטרנט – נשענים על תחרות הרייטינג . כמות הצופים המתבוננת בתוצרתם היא נשמת אפם והיא שמקדשת את פתיל החיים שלהם . בלעדי מדרוג כמותי הם שווים בקושי פרוטה אחת . והנה בא השידור הישיר הבלעדי של משחק הכדורגל שלשום (יום שני – 13 באוקטובר 2014) בערוץ 1 מאנדורה במסגרת קדם EURO 2016 שחושף רמת כדורגל אפסית כזאת שמקבילה לדרבי ברחובות הפועל מרמורק – מכבי שעריים , אנדורה – ישראל 1 : 4 , ומציב את ערוץ 1 בפסגת שידורי הטלוויזיה של מדינת ישראל עם רייטינג ממוצע של % 12.4 בין 21.45 ל- 23.45 ו- Peak של % 13.6 ב- 22.30 . ערוץ 1 מביס את מודי בר און וענת זלצר וגם את ערוץ 2 . העסק הטלוויזיוני המצליח הזה של שידורי כדורגל ישירים מעמיד סימני שאלה אדומים סביב חיוניות קיומו של ערוץ 1 . אם רק שידורי הכדורגל מציבים אותו בפסגה ובשאר הוא נחות לחלוטין , אז מי צריך אותו אם כך…??? ערוץ 1 משדר חומרים טובים , חשובים , ומעניינים אחרים (חוץ מכדורגל וכדורסל) שאיש כמעט איננו רואה אותם . ברור שמכאן עולה תמיהה פשוטה עם שלושה סימני שאלה מדוע ??? למה הציבור הפנה עורף לערוץ 1 מאז ימי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בשנים 2005 – 2002 והמנכ"ל שבא אחריו יוני בן מנחם בשנים 2014 – 2011 . ברור שמפה צומח הציווי הציבורי על המשקם הציבורי יונה וויזנטל להשיב לערוץ הציבורי את האמון הציבורי בו . טלוויזיה משוללת רייטינג משולה לבר מינן .

צוות השידור החדש של ערוץ 1 השַדָּר עמיחי שפיגלר והפַּרְשָן שלו מוטי איוואניר עושים עבודה טובה בחזית הטלוויזיונית הקדמית בקו האש הראשון באירופה והפעם באנדורה הקטנה השוכנת היכן שהוא בין ספרד לצרפת . הצוות הצעיר והמוכשר מותיר בצֵל את האולפן הירושלמי האחורי והוותיק בהובלת גב' שרון פרי . (עמיחי שפיגלר : אומרים "יִתְּרוֹן" ולא "יִתָּרוֹן" . אתה חייב לדבר ולשדר בעברית תקנית לחלוטין ללא שגיאות) . השיח באולפן הירושלמי משעמם וצפוי . מה כבר יש לומר על משחק כדורגל בינלאומי ששווה ברמתו לרמה של מכבי עפולה ובית"ר מגדל העמק . נדרש היה לצמצם את הפנל שלה המונה ארבעה גברים בחצי , ב- % 50 . יונה וויזנטל ואלי בבא ממשיכים לאייש את שורותיהם באישים ש- שייכים לדור אנשי טלוויזיה משעממים וטריביאליים . בגינם נסגר ערוץ 1 במתכונתו הישנה והוּשַת עליו צו פירוק . מה יש לדני נוימן ואורי לוי לחפש באולפן המנווט ? די באבי רצון ועמית לוונטל . חוץ מזה הארץ הזאת מלאה באנשי טלוויזיה צעירים מוכשרים בתחומי שידור שונים . מדוע צריך להשתמש בכלי נשק ישנים ומסורבלים שמבוססים על נעילת בריח שטוען קליע בודד , והסגתו לאחור שפתיחתו פורקת רק תרמיל אחד ? . אין שום רְבוּתָה בעקבות נעליהם הישנות של אותם האנשים שמסמלים בחוסר כישרונם את פיגורו וכישלונו של ערוץ 1 במסע הטלוויזיוני המפרך , התחרותי , והאכזרי . זה שהיה ובו הם הפסידו וזה שעוד נכון להם , לאנשי הדור הצעיר של עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר .

הטלוויזיה של אנדורה השקיעה מאמץ רצוף כוונות טובות בסיקור המשחק אנדורה – ישראל 1 : 4 , אולם אין הדבר מחייב את אנשי האולפן המנווט בירושלים להיגרר לשבחים אין קץ אודות נבחרת ישראל. מדובר במשחק כדורגל ירוד, משעמם, ורמה מגוחכת. משהו ברמה של ליגה ב' בישראל . אבל מה הרייטינג של ערוץ 1 משובח .

מפת המדרוג (באוכלוסייה היהודית) של ערוצי הטלוויזיה הארציים במדינת ישראל (1 , 2 , ו- 10) ביום שני – 13 באוקטובר 2014 בין 15.00 ל- 24.00  

שעות / ערוצים                    ערוץ 1                ערוץ 2                ערוץ 10

הערה : אזרחי ישראל חוזרים אט אט לבתיהם בתום עוד יום עבודה . צופי הטלוויזיה שביניהם מוחקים את ערוץ מ- טבלת המדרוג . הרייטינג של ערוץ 1 מעורר דאגה עמוקה . זהו אותו ערוץ טלוויזיה ואותה רשות שידור שגובה מאזרחי ישראל – כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנת 2014 אולם מניבים רייטינג אפסי  

16.00 – 15.00                     % 0.37               % 2.6                 % 2.27

17.00 – 16.00                     % 0.57               % 3.25               % 4.77

18.00 – 17.00                     % 1.60               % 5.42               % 7.00

19.00 – 18.00                     % 0.97               % 7.70               % 6.55

20.00 – 19.00                     % 1.95               % 9.82               % 6.80

הערה : ב- 20.00 מתחילים ערוץ 1 , ערוץ 2 , וערוץ 10 בשידור מהדורות החדשות המרכזיות שלהם "ראש בראש" , האחד כנגד השני . יתרון ועדיפות ברורים לערוץ 2 וערוץ 10 על ערוץ 1

21.00 – 20.00                    % 3.75               % 16.55             % 10.05

22.00 – 21.00                    % 6.75               % 12.77             % 10.50

הערה : ב- 21.30 מתחיל ה- Pre Game Show של ערוץ 1 לקראת השידור הישיר של המשחק אנדורה – ישראל 1 : 4 . הרייטינג של ערוץ 1 מזנק מ- 21.30 ל- 21.45 ל- % 6.4 . עם שריקת הפתיחה למשחק ב- 21.45 מזנק הרייטינג של ערוץ 1 לשיעור של % 11.8 . בתקופת הזמן הזאת שבין 21.30 ל- 22.00 יורד הרייטינג של ערוץ 2 ל- % 11.5 ו- % 10.1 . באותה תקופת הזמן הזאת שבין 21.30 ל- 22.00 יורד סרט התעודה "כביש 90" מ- % 10.8 ל- % 8.6 . יתרון ועדיפות לערוץ 1 על ערוץ 2 וערוץ 10

23.00 – 22.00                    % 12.00            % 9.75               % 6.07

23.45 – 23.00                    % 12.6              % 6.96               % 5.56

הערה : עם סיום השידור הישיר של משחק הכדורגל אנדורה – ישראל 1 : 4 , חוזר ערוץ 1 לסורו וניגף שוב בפני ערוץ 1 וערוץ 10 .

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה , אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979 , היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה. (פרק 3 מתוך 3). פוסט מס' 441. כל הזכויות שמורות.

2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון (פרק 3 מתוך 3). פוסט מס' 441. כל הזכויות שמורות.

הקדמה ו- חלוקה :

1. יסודות ההפקה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל . ה- Share הכספי של זכויות השידורים . 2. מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית משקיעה את מירב מאמצי הכיסוי למרות פלונטר הלוויינים . מנהל חטיבת הספורט מר אלכס גלעדי הוא שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית בגוריציה וטורינו . הוא המפיק , הטכנאי , ועוזר השדר של עצמו באיטליה . 3. אני מנהל , עורך , ומפיק מטעמו את מבצע השידורים בירושלים . 4. אנחנו עושים זאת ללא עזרתו והתערבותו של הבוס הישיר שלנו מנהל חטיבת החדשות מר חיים יבין אך תחת המטרייה האווירית של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן ובגיבויו . ארנון צוקרמן היה מנהיג שידור . 5. לא ניתן היה להפיק את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאיטליה ללא הסיוע המיניסטריאלי של שר התקשורת יצחק מודעי ז"ל והעזרה המקצועית הגדולה של שני מהנדסי התקשורת הבינלאומית של "בזק" גבריאל שקל ואברהם – יצחק נגל . 6. נבחרת ישראל תחת שרביטו של המאמן הלאומי רלף קליין ז"ל מעפילה למשחק הגמר של האליפות ב- 20 ביוני 1979 נגד נבחרתה של ברה"מ . המשחק מעורר התעניינות ציבורית עצומה בישראל . 7. לא ניתן היה בתחילה לשדר ישיר את משחק הגמר בטלוויזיה הישראלית הציבורית מפני ש- איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) מפיץ את סיגנל השידור הישיר ה- Multilateral לרשתות הטלוויזיה שלו באירופה , אסיה , ואפריקה (מדינות המגרב מרוקו , אלג'יריה , וטוניס , וגם לוב ומצרים ביו חברות (Active Members) כמו רשות השידור ב- EBU באמצעות הלוויין האטלנטי ה- Major ולא על לוויין ה- Primary האטלנטי . 8. בדומה להפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 גם הפעם תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה איננה מחוברת ל- Major , אלא רק ל- Primary . אני מבקש בצעד חסר תקדים משר התקשורת יצחק מודעי ז"ל לנתק את מדינת ישראל ל- 3 שעות מהתקשורת הבינלאומית שלה , טלפוניה , וקווי מחשבים הממוסדת על לוויין ה- Primary , ולהסיט את האנטנה – צלחת בעמק האלה מלוויין ה- Primary ל- לוויין ה- Major כדי לאפשר את השידור הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית של משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל ישראל נגד ברה"מ ביום רביעי ההוא – 20 ביוני 1979 בטורינו . 9. יצחק מודעי ז"ל נעתר לבקשתי . השאר כפי שאומרת הקלישאה – היסטוריה .

italy 1

טקסט מסמך :  27 באפריל 1979 . אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . זה היה ה- Share  הכספי (מחיר זכויות שידורים) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעמד על 4411 פרנקים שווייצריים (שווה ערך ל- 2940 דולר . פרנק שווייצרי וחצי היה שווה לדולר אמריקני אחד) באליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979 . בטלקס שנשלח ל- EBU מפורטים מחירי זכויות השידורים של רשתות טלוויזיה ציבוריות נוספות TF1, A2F (שתי רשתות טלוויזיה צרפתיות) – 23945 פרנקים שווייצריים , RTBF, BRT (שתי רשתות טלוויזיה בלגיות) – 10712 פרנקים שווייצריים . NOS (הולנד) – 12603 פרנקים שווייצריים , ORF (אוסטריה) – 8822 פרנקים שווייצריים , YLE (פינלנד) – 8192 פרנקים שווייצריים , SRG (שוויץ) – 8822 פרנקים שווייצריים , JRT (יוגוסלביה) – 11973 פרנקים שווייצריים , ERT (יוון) – 7562 פרנקים שווייצריים , TVE (ספרד) – 18904 פרנקים שווייצריים , TRT (טורקיה) – 10712 פרנקים שווייצריים , והטלוויזיה הישראלית הציבורית – IBA כאמור 4411 פרנקים שווייצריים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

italy 2

טקסט מסמך : 29 באפריל 1979 . זוהי תשובתו של אלכס גלעדי כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מסכימה לשלם את ה- Share   שלה בגובה 4411 פרנקים שווייצריים . ה- EBU שמקום מושבו בג'נבה – שווייץ , משתמש מטבע הדברים במערכת המוניטארית שלו במַטְבֵּע של הפרנק השווייצרי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הכדורסל הישראלי הלאומי לא היווה אטרקציה מיוחדת ביוני 1979 . אף על פי כן לא נכנע אָלֶכְּס גִלְעָדִי מְעַצֵב שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים ההן לכל שאננות , כפי שמעידים המסמכים . הוא היה מתכנן קָנוֹן שכמו שחקן שחמט ראה הרבה מהלכים וצעדים קדימה .

בן בריתו הנאמן של מנהל הספורט אלכס גלעדי בצמרת הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה מנהל הטלוויזיה בעצמו מר אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . המכתבים שנשאו את רעיונות ההפקה שלוֹ נמענוּ על פי הכלל ההיררכי אל מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ותמיד באמצעותו של מנהל החדשות חיים יבין . חַיִים יָבִין לא התעניין יותר מידי בהפקת אליפות אירופה למרות שהיה הבוס הישיר של אלכס גלעדי . הוא אפילו לא נפרד ממנו לפני טיסתו לגוריציה . זאת לא הייתה הפעם הראשונה בה מנהל חטיבת החדשות חיים יבין יוצר דיסטאנס ומציב את עצמו בריחוק מהפקה חשובה ודרמטית של מחלקת הספורט . חיים יבין לא ביקר מעולם בקומה החמישית במשרד מחלקת הספורט בעת שאלכס גלעדי היה מנהלה . אולי מפני שמחלקת הספורט בעצם כלל לא הייתה מחלקה . היא הייתה "דֶסְק" (Desk) . זאת האמת וזה היה המצב . נוצרה אפוא מעֵין ברית שידור ישירה (דבר לא מקובל וגם לא רצוי) בין ארנון צוקרמן לאלכס גלעדי שהיה בס"ה מנהל דֶסְק , אחד מיני רבים בחטיבה של חיים יבין . מהלך העניינים נוּוָט כך בו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפך , אולי בעל כורחו , למטרייה האווירית של מחלקת הספורט . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי . אני יודע שאלכס גלעדי רחש כל השנים רספקט גדול למנהל הטלוויזיה וארנון צוקרמן מאידך האמין ביכולתו המבצעית של מנהל מחלקת הספורט שלוֹ . בתפקיד מנכ"ל רשות השידור כיהן ביוני 1979 מזה חודשיים ימים יוסף "טומי" לפיד . הוא עדיין למד את תפקידו ולא התערב יותר מידי בנעשה למעֵט דבר אחד . הוא ביקש לחסוך כסף והתעקש שאלכס גלעדי יטוס לבדו לגוריציה וטורינו . הוא דחה את הטסתו של צוות צילום בפילם לטורינו שנועד לכסות את משחקי נבחרת ישראל בבית הגמר במידה ותעפיל . אלכס גלעדי התכונן כהרגלו ביסודיות לקראת שידורי אליפות אירופה בכדורסל בגוריציה וטורינו , הכין היטב את שיעורי הבית . אם כי שנינו , אלכס גלעדי ואנוכי , לא הערכנו נכונה את כּישרונה של נבחרת ישראל היוצאת לאיטליה ולא היינו מודעים לרוח הקרב המפעמת בשורותיה . שחקני נבחרת ישראל בכדורסל ראו לעצמם זכות גדולה לייצג את מדינת ישראל . הם היו פטריוטים כמו מנהיגיהם המאמן רלף קליין , מנהל הנבחרת עמירם שפירא , ומאמן הכושר של הנבחרת ד"ר אלברטו איילון . היה טמון בנבחרת פוטנציאל טלוויזיוני ואף שיחק לה מזלה ביום שני – 11 ביוני 1979 במשחק הסנסציוני נגד יוגוסלביה אלופת העולם . ישראל ניצחה בגוֹרִיְצָיה את יוגוסלביה בתוצאה 77 : 76 בסל של השנייה האחרונה מידיו של מיקי ברקוביץ' והעפילה במפתיע לבית הגמר . זאת הייתה סנסציה בינלאומית . ישראל לא הרשימה בטרם אליפות אירופה של איטליה 1979 . לכן לא שיערנו שנינו שהנבחרת של רלף קליין ז"ל , ללא עוזר מאמן , אך בסיוע מאמן כושר ופיזיולוג בשם ד"ר אלברטו איילון , תביס את כל צמרת הכדורסל האירופי בדרכה למשחק הגמר בטוֹרינו נגד נבחרתה של ברה"מ ביום רביעי ההוא של 20 ביוני 1979. לא צפינו את הנולד וגם לא חזינו מראש את ההתעניינות הציבורית הגורפת והעצומה בנבחרת ספורט לאומית כה מצליחה בטורניר בינלאומי כה בלתי מבוקש . אבל לא היינו היחידים . שום מומחה ספורט בארץ לא העניק יותר מידי סיכויים לנבחרת ישראל של רלף קליין ז"ל ומנהלה ייבדל לחיים ארוכים עמירם שפירא בימים ההם של קיץ 1979.

הצלחתה המפתיעה והמדהימה של הנבחרת הישראלית בגוֹריציה (GORIZIA) וטוֹרִינוֹ (TORINO) חייבה אותנו להפיק שידורים ישירים בהיקפים מלאים וגררה את ההפקה לתסבוכת קשה של תקשורת לוויינים . נקלענו לצרה צרורה של ממש . בתחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ניצבה כידוע בימים ההם רק אנטנה – צלחת בודדה שהתחברה ללוויין התקשורת ה- Primary האטלנטי. אך לוויין התקשורת הזה היה חסום כמעט במשך כל שעות היממה ע"י הזמנות קודמות רבות בעיקר ע"י חטיבות החדשות של רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות , ABC , CBS , ו- NBC שעקבו בשבע עיניים אחרי מהלכי המהפכה האיסלאמית באיראן והשתלטות משמרות המהפכה על שגרירות ארה"ב בטהראן וחטיפת בני הערובה האמריקניים שם . עמדנו בפני דילמה טכנולוגית גדולה מורכבת ומסובכת שלנו , עבור אלכס גלעדי ועבורי , שמא לא נוכל לשָדֵר כלל את משחקי האליפות מאיטליה . חשתי בושה . תקשורת לוויינים נראית היום פשוטה , טריביאלית , וקלה לביצוע . אז זה היה מבצע מורכב מאין כמותו . המסובך ביותר שנתקלתי בקריירה הארוכה שלי . בהיעדרו של אלכס גלעדי ששהה באיטליה כשַדָּר המשחקים נדרשתי לבצע לבדי פעלולי אקרובטיקה תקשורתית כדי להתיר את הפלונטר . לעולם לא אשכח את דאגתו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית למבצע השידורים מאיטליה 1979 שהפך בעל כורחו למורכב ומסובך , רווי מהמורות ופלונטרים , והצלחתו מותנית בעשיית טובות של גורמים חיצוניים . הטלוויזיה הישראלית הציבורית דמתה ב- 1979 לאוטובוס – מונופול ישן ועלוב שמתנועע בקושי על כביש מהיר ואף על פי כן הקונדוקטורים שלו גובים מהנוסעים דמי אגרה . הציבור הישראלי שילם מס וביקש תמורת התשלום שירותי "מרצדס" . זה לא היה בנמצא . לך תסביר לציבור בארץ שמהנדסי איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) , זה שהטלוויזיה ישראלית הציבורית נמנתה על שורותיו , החליט להעביר את משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 מטורינו ב- 20 ביוני 1979 בין נבחרות ברה"מ וישראל דווקא על לוויין ה- Major האטלנטי שתחנת התקשורת ל- לוויינים בעמק האלה כלל איננה מחוברת אליו . בעמק האלה ניצבה ב- 1979 כאמור רק אנטנה – צלחת אחת שהייתה מחוברת ל- לוויין ה- Primary האטלנטי . אולם בל אקדים את המאוחר .

אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 היא אחד הפרקים החשובים בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , מפני שהתיעוד שלה מסביר היטב את הקשר הבל יינתק בין עיתונאות אלקטרונית במיטבה לבין זריזות הטכנולוגיה הטלוויזיונית והשימוש המיידי בה , ועד כמה תלויה העיתונאות הטלוויזיונית בטכנולוגיית התקשורת המודרנית . עיתונאות טלוויזיונית ללא טכנולוגיה איננה שווה דבר . אליפות אירופה בכדורסל שנערכה בחודש יוני 1979 באיטליה, צבעה את ראשי לָבָן , דִלדלה את שיער ראשו של אלכס גלעדי , וחרשה קמטים בפניו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן .

italy 3

טקסט מסמך :  16 באפריל 1979 . אלכס גלעדי מכין את שיעורי הבית שלו כחודשיים לפני תחילת האליפות . זהו מסמך העבודה (עמוד מס' 1 מתוך 2) המפורט ששלח אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן ולמנהל חטיבת החדשות חיים יבין , בו הציע "תוכנית כיסוי טלוויזיונית מצומקת" בשידורי אליפות אירופה בכדורסל 1979 שנערכה באיטליה .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

italy 4

טקסט מסמך :  עמוד מס' 2 (מתוך 2) . איש לא העלה בדעתו אז כי נבחרת ישראל תעפיל למשחק הגמר ב- 20 ביוני 1979 בטורינו נגד ברה"מ . (ארגיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

זכויות השידורים הכוללות לכל מבצע השידורים של אליפות אירופה בכדורסל 79' בגוריציה וטורינו עמדו על 4411 פרנקים שווייצריים שהקבילו ל- 3000 דולר אמריקניים . לעומת זה תעריפי השידור על לוויין ה- Primary האטלנטי של החברה האמריקנית COMSAT מאיטליה לישראל היו יקרים מפני שכולם היו Unilateral . עבור עשר הדקות הראשונות של השידור הלווייני נדרשנו לשלם 1400 דולר ועבור כל דקה נוספת 43 דולר . עלותו של שידור ישיר בהיקף מלא בן שעתיים של כל משחק בהשתתפות נבחרת ישראל לרבות ראיונות סיכום עם המאמן והשחקנים עתיד היה לעמוד על 6130 דולר . לפני טיסתו לגוריציה , אמר לי אלכס גלעדי כהאי לישנא : "יואשיש, אני מפקיד אותך כעורך ומפיק ראשי בירושלים. אני אהיה עִמך בקשר מגוריציה , ואתה תהיה בקשר עם ארנון צוקרמן .עזוב את חיים יבין . אנחנו לא מעניינים אותו . אנא פעל והחזק אותי בתמונה" . הוא תמיד דיבר כמו מפקד אך בה בעת גם כרֵע ועמית למקצוע . שנינו לא שיערנו בפני אילו קשיים טכנולוגיים של תקשורת לווייניית בינלאומית נידרש להתייצב בתוך ימים ספורים .

ישראל ניצחה במשחק הראשון בגוריציה את פולין בשבת – 9 ביוני 1979 בתוצאה 86 : 78 . למחרת ביום ראשון – 10 ביוני 1979 הפסידה ישראל במשחקה השני הפסידה לצרפת 83 : 92 . שני המשחקים האלה כלל לא צולמו . ואז הגיע המשחק השלישי והמכריע בבית המוקדם נגד נבחרתה החזקה של יוגוסלביה אלופת העולם בעת ההיא על הזכות להעפיל לבית הגמר . ההתמודדות נועדה להיערך בגוריציה ביום שני – 11.6.1979 . לפתע הפך האירוע הרוֹטיני למעניין למרות שלנבחרת ישראל לא היה כמעט כל סיכוי לנצח את יוגוסלביה החזקה . RAI רשת הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית של איטליה מי ששימשה כ- Host broadcaster  של האליפות , הודיעה לנו מראש וגם ל- EBU כי אין בדעתה לכסות כלל את שלב המשחקים המוקדמים בגוֹריציה , וגם לא את המשחקים בשני הבתים המוקדמים האחרים בערים וונציה ו- סיינה . אלכס גלעדי נערך מייד לשידור ישיר Unilateral  של המשחק המכריע ישראל – יוגוסלביה , אבל האיטלקים שהיו עסוקים בבחירות לפרלמנט האירופי , הודיעו לוֹ כי אין הם מסוגלים להעמיד לרשותו באותו ערב ניידת שידור לכיסוי המשחק החשוב והמסקרן . השידור הישיר הִתפַספֵס . בדיעבד הוברר שגם אם אלכס גלעדי היה מצליח לארגן לעצמו באיטליה ניידת שידור פרטית , נבצר היה  מאתנו בדיעבד לשָדֵר ישיר את המשחק החשוב . שני הטראנספונדרים (Transponder) של לוויין ה- Primary האטלנטי , היחיד אליו הייתה מקושרת תחנת הקרקע ללוויינים שלנו בעמק האלה , היו תפוסים ממילא בידי גורמי שידור בינלאומיים אחרים לאורך כל אותו העֶרֶב ההוא של  ה- 11 ביוני 1979 .

בעצה אחת עם אלכס גלעדי השוהה בגוֹרִיצְיָה , שכרנו מ- RAI (רשת הטלוויזיה הממלכתית – ציבורית של איטליה) צֶוֶות צילום מקומי על מנת שיצלם בפילם את עֶשֶר הדקות האחרונות של המשחק . בכך נבטיח לעצמנו לפחות "משהו" , איזה מינימום שבריר של אינפורמציה מצולמת , במקרה של ניצחון ישראלי והעפלה לבית הגמר [1] . דרכה של נבחרת ישראל צלחה אך ידינו נותרו ריקות . ליוותה את כולנו תחושה מעיקה וטעם לפגם ציבורי בו מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מכסה בצורה שיטתית ומשדרת ישיר במשך שנים כל משחק ומשחק של מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה בארץ ובחו"ל , אך איננה מעניקה תשומת לב ראויה ולא מצליחה לשָדֵר עכשיו (מסיבות שאינן תלויות בה) את משחקי הנבחרת הלאומית של ישראל האיטליה . הסיבות לא עניינו איש . התוצאות היו חשובות והן היו נחשלות . פשוט לא הצלחנו לשָדֵר ישיר מאיטליה . לוויין ה- Primary היה תפוש . שיתפתי את אלכס גלעדי בתחושותיי . הוא היה בעצמו מאוכזב וגם בודד בגוריציה . אלכס גלעדי המפיק מספר אחת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , האיש שהפיק בהצלחה את משדר הבחירות לכנסת במאי 1977 ("המהפך") , את ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל בנובמבר 1977 , ואת תחרות שירי "הארו – ויזיון" (Eurovision Song Contest) וניצחונה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש) עם השיק "הללויה" במארס 1979 בירושלים , היה תקוע עכשיו באיטליה חסר אונים . הוא לא היה מסוגל להניף שָם את דגל הטלוויזיה הישראליתהציבורית  ולא הצליח להרים ולוּ הפקה אחת ושידור ישיר אחד מאיטליה לארץ . הוא לא היה אשֵם אך היה מאוד מתוסכל .

ישראל הייתה חייבת לנצח את יוגוסלביה כדי להעפיל יחד עִמה לבית הגמר בטורינו . שתי הנבחרות הראשונות בכל בית מוקדם העפילו לבית הגמר כדי להתמודד על מקומות 6 – 1 . בנבחרת יוגוסלביה החזקה ואלופת העולם בשנים ההן , שיחקו כוכבי כדורסל יידועי שם ומוכרים לכל חובב כדורסל באירופה וישראל . מי לא שמע אז על קרסימיר צ'וסיץ , דראזן דליפאגיץ' , דראגאן קיצ'נובניץ' , מירזה דליבאסיץ' , זוראן סלאווניץ' ורבים מצטיינים אחרים . מול האימפריה היוגוסלבית הפייבוריטית ועדיפה על הנבחרת שלנו מכל היבט , הציב המאמן רלף קליין ז"ל מגדולי המאמנים בישראל בכל הזמנים ואולי הגדול שבהם , רשימת שחקנים צנועה יותר : מיקי ברקוביץ' , בארי לייבוביץ' , בועז ינאי , לוּ סילבר , אריק מנקין , אביגדור מוסקוביץ' , סטיב קפלן , מוטי ארואסטי , פיני חוזז , ומיכה שוורץ .

יוגוסלביה אלופת העולם הובילה במחצית רק בשלוש נקודות הפרש 45 : 42 . במחצית השנייה עלתה ישראל ליתרון מפתיע בן שתים עשרה נקודות 58 : 46 . יוגוסלביה התאוששה ושתי דקות לפני הסיום צעדה ביתרון 76 : 71. התפתח משחק דרמטי מאין כמוהו אך לא בשידור ישיר. לא בטלוויזיה וגם לא ברדיו "קול ישראל". אביגדור מוסקוביץ' ומיקי ברקוביץ' צִמצמו את התוצאה ל- 76 : 75 ליוגוסלביה . נותרו עשרים שניות לסיום המשחק . מנהל הנבחרת המיתולוגי עמירם שפירא זוכר היטב מה קרה שם בעת שיחות התחקיר עמי : "יוגוסלביה החזיקה בכדור אך איבדה אותו והכדור יצא לחוץ.מה זה יצא , פשוט עף החוצה , נתקל בכיסא ליד קו המגרש וניתז כמו Rebound . מישהו הוציא את הכדור שעף לסטיב קפלן . סטיב קפלן לא התמהמה ומסר אותו במהירות למיקי ברקוביץ' לפני שההגנה היוגוסלבית הספיקה להתארגן . התפתחה התקפה מתפרצת ומיקי ברקוביץ' ב- Lay up המפורסם שלו קלע בביטחון את סל הניצחון 77 : 76 לישראל" . ישראל עשתה זאת ללא עזרתה של הטלוויזיה והעפילה לבית הגמר . למרות ההצלחה הכבירה , שום משחק משלושת המשחקים המוקדמים של ישראל לא שוּדַר ישיר . זאת הייתה עליבות גדולה ותחושת כישלון עיתונאי צורב של מחלקת הספורט ושל הטלוויזיה הישראלית הציבורית גם יחד . לא הצלחנו לשָדֵר ולהראות לצופים שלנו עד כה אפילו שנייה אחת של שידור ישיר משם . בגלל מצוקת התקשורת הלוויינית הצלחנו להביא באיחור רב חומר פילם מצולם המתעד את ניצחונה הסנסציוני של ישראל על יוגוסלביה ממש ברגע האחרון . בעמק האלה ניצבה רק אנטנה – צלחת אחת , והלוויין הבודד שלנו נותר עדיין חסום ע"י הזמנות קודמות של רשתות טלוויזיה אחרות . לא ניתן היה למצוא עד שבע וחצי בערב למחרת אפילו חצי שעה פנויה אחת להעברת החומר . RAI מצִדה עשתה מאמצים גדולים עבורנו כדי להחיש את הפילם במהירות האפשרית מגוֹריציה לרוֹמָא , כדי לפתח אותו במעבדת הצילום שלהם במועד , ולשלוח אותו באמצעות לוויין ה- Primary לירושלים [2] . רק ב- "מבט" בתשע בעֶרֶב של יום שלישי – 12 ביוני 1979 , שידרנו לראשונה את ההצלחה של נבחרת ישראל שתמציתה היה סַל הניצחון של מיקי ברקוביץ' שנקלע בשניות האחרונות של המשחק . זאת הייתה תחושה קשה ומזופתת . מאמצי ההפקה היו כֵּנים אבל עיתונאות טלוויזיונית (הכפופה ומותנית בקִדְמָה טכנולוגית) לא הייתה כאן . פיגרנו בשנות דוֹר אחרי אירופה וארה"ב . כבר נאמר אלף פעמים בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , כי נכונות ותעוזה טלוויזיה הן תכונות נעלות אך אינן מספיקות בהיעדר יכולות טכנולוגיות .

 

ראה "ידיעות אחרונות". Follow up של מר נחום שרביט כתב העיתון "ידיעות אחרונות" ביוני 1979 על קשיי תקשורת הלוויינים בין איטליה לירושלים . 

הנבחרת שלנו העפילה לבית הגמר יחד עם יוגוסלביה ו- "משכה" עִמה לטורינו את תוצאת הניצחון הסנסציוני עליה 77 : 76 . יתרון חשוב בסוג כזה של אִרגון מפעל ספורטיבי . לבית הגמר העפילו שֵש נבחרות . זאת הייתה שיטת המשחקים שנערכו בשיטת ליגה בת סיבוב אחד בהתמודדות על מקומות 6 – 1 . צ'כוסלובקיה גררה את הניצחון על איטליה 74 : 68 . שתיהן העפילו לבית הגמר מוונציה . ספרד וברה"מ העפילו לבית הגמר מסיינה . הספרדים הפתיעו וניצחו את הרוסים 101 : 90 . משחקי בית הגמר עמדו להתחיל ביום רביעי- 13 ביוני . יריבתה של ישראל באותו ערב הייתה איטליה . הטלוויזיה האיטלקית שיבצה את המשחק לזמן הצפייה הראשי שלה שמונה ורבע בערב . (שעוני ישראל ואיטליה היו זהים באליפות הזאת . איטליה הנהיגה בארצה כמו כל אירופה שעון קיץ והעתיקה את המחוגים שעה אחת קדימה , בעוד ממשלת ישראל העדיפה ב- 1979 להקפיא את המחוגים ולהישאר עם שעון החורף גם בקיץ) .

החלה מלחמת הלוויינים שלי נגד כל העולם . המטרה הייתה לפנות את זמני הלוויין התפוסים ע"י גורמי שידור בינלאומיים (שאין לנו שליטה עליהם) לטובת שידורי הכדורסל שלנו . מלחמה כמעט אבודה מראש . עיני המדינה היו נשואות אל מחלקת הספורט ולטוֹרינוֹ , אך לנו לא היו עדיין זמני לוויין פנויים כדי לשָדֵר ישיר את משחקי נבחרת ישראל . היינו תלויים גם בחסדיה של תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה שהייתה מחוברת כאמור ללוויין אטלנטי יחיד ובודד , ה- Primary . ארנון צוקרמן היה מוטרד מאוד ממבצע השידור המסובך . אילו היו ימיו האחרונים כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ארנון צוקרמן ניהל את הטלוויזיה כבר שֵש שנים מאז 1973 ועכשיו הייתה מונחת על צווארו חרבו של המנכ"ל החדש יוסף "טומי" לפיד אך למרות זאת לקח אחריות עד הסוף . מנהל הטלוויזיה נהג לשאול אותי שוב ושוב בקוֹלוֹ העמוק , "מה יהיה?" . הוא ידע שעיני כל המדינה נשואות אל רשת הטלוויזיה המונופוליסטית שהוא מנהל אותה ואני בטוח שהוא התגעגע לאלכס גלעדי. הוא נראה לי חסר ביטחון לחלוטין . אינני יודע אם סמך עלי ואם בכלל ראה בי תחליף ראוי לאלכס גלעדי . אני כן יודע בבירור שלא היה לוֹ כל מושג בסבך הביורוקרטיה המקומית והבינלאומית הכרוכה בהפקת שידורי טלוויזיה באמצעות לווייני תקשורת בינלאומיים .

היינו תלויים בכִישרונם ומִרצם של גבריאל שקל מהנדס התקשורת הבינלאומית של "בזק" ואברהם -יצחק נגל מנהל תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה וצוות עובדיו. אנשי עמק האלה היו תלויים ביכולתם , כישרונם , ורצונם הטוב של אנשי חברת התקשורת אמריקנית COMSAT שמקום מושבה היה בוושינגטון , והיא זאת שניהלה ביד רמה את  ה- Booking הממוחשב של  כ- 150 רשתות טלוויזיה בעולם הנהנות מהשירותים של לווייני התקשורת האמריקניים הפרושים בנקודות שונות ב- חלל בגובה של  36000 (שלושים ושישה אלף) ק"מ מעל קו המשווה של כדור הארץ . עיקרון ה- Booking הראשי המנחה את COMSAT הוא פשוט וברור , "הראשון העומד בתור – הוא הזוכה" (First comes –  First served) . כמו בשיטת המספרים בתור לקופת חולים . השבתי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית  את האֶמֶת לתמיהתו "מה יהיה" :  "ארנון צוקרמן , אתה צריך להיות מודאג כמוני" , והוספתי , "אין כאן פתרונות קלים ואין מִקְסָמֵי שווא" . המצב היה קשה בשל מיעוט אפשרויות השימוש בלווין התקשורת היחיד שלנו . הבטחתי לוֹ לעשות כל מאמץ לחבר את טורינו לירושלים אך לא הבטחתי שאצליח . שנינו היינו מתוחים ודרוכים . "עלי להתחיל מייד בניסיון מלאכת הפינוי של גורמי שידור עולמיים מלוויין ה- primary . אנסה לשכנע את החוֹסמים , העניין הזה מותנה ברצונם הטוב" , אמרתי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן . התיישבתי במשרדי כשאפרכסת הטלפון הבינלאומי של מחלקת הספורט צמודה לאוזני , והתחלתי לסרוק את העולם הגדול .

רשתות השידור האמריקניות ABC ,  NBC  ו- CBS  וסוכנויות הצילום האנגליות VISNEWS ו- UPITN היו הראשונות לחסום אותנו . אך לא רק הם . גם שתי הרשתות האירופיות TVE – הטלוויזיה הספרדית הציבורית ו- RTP (הטלוויזיה הפורטוגלית הממלכתית) חסמו אותנו בנקודות זמן שונות מפני שהעבירו יומני חדשות מארצותיהם לרשתות הטלוויזיה של מדינות מרכז ודרום אמריקה . המצב היה סבוך . הרשתות האמריקניות היו הקשוחות ביותר . הן לא לקחו שום סיכון בשל המצב הרגיש באיראן , וביצעו מהלך שרק תחנות עשירות יכולות להרשות לעצמן לבצע . הזמנות (Booking) מוקדמות מראש לטווח זמן ארוך הנאמד בשבועות וחודשים על הלוויין ה- Primary  שלנו , כדי להבטיח לעצמן זמני שידור לצורך דיווח מיידי במידה ויתחולל דבר הנוגע לתפיסת עשרות בני ערובה האמריקניים עובדי השגרירות האמריקנית בטהרן . תעריפי השימוש בתקשורת הלוויינית מאירופה לישראל היו אז אסטרונומיים . תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות שילמנו 1500 – 1400 דולר , ובעבור כל דקה נוספת של שידור (מעבר לעשר הדקות הראשונות) שילמנו עוד 45 – 43 דולרים . השידורים הלווייניים לארה"ב היו יקרים אפילו יותר . אך הרשתות האמריקניות לא עשו אז שום חשבון . הם שפכו מאות אלפי דולרים על התקשורת הלוויינית כדי להבטיח להם ראשוניות ובלעדיות על הסיפורים עיתונאיים החשובים שהתפתחו בטהראן ונגעו ללב ליבו של הציבור האמריקני .

מי היה מאמין לפני ארבעה חודשים – בפברואר 1979 שהמהפכה האיסלאמית  בראשותו של חומייני באיראן תשפיע בצורה כה קיצונית על שידורי אליפות אירופה בכדורסל המתקיימים בטורינוֹ , ותסכן את העברתם לישראל . סוכנויות  VISNEWS  וְ- UPITN שתי החברות אנגליות שהתמחו בצילומי חדשות סביב העולם ומכירת סרטי הצילום שלהם לרשתות הטלוויזיה בכל רחבי תבל (כולל ישראל) , ושיגרו את החומרים המצולמים באמצעות הלוויינים , חסמו אף הם חלק מזמני השידור שלנו . לבלוקאדה הזאת הצטרפה הטלוויזיה הפורטוגלית RTP שהעבירה כמה מתוכניות הטלוויזיה שלה לאיים האזוריים ודרום אמריקה על לוויין ה- Primary .

italy 6

טקסט מסמך :  קיץ 1979 . זהו אחד המסמכים שלי עליו רשומות משימות פינוי השידורים מלוויין ה- Primary  לצורך העברת השידורים של משחקי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979 מאיטליה לישראל . המסמך נשמר בתיק ההפקה של מבצע השידורים ההוא . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

italy 7

טקסט מסמך :  16 ביוני 1979 . אחת מההתכתבויות שלי עם גב' מנואלה פורטדו מהטלוויזיה הפורטוגלית RTP , המתדרך אותה כיצד לוותר על זמן הלוויין שלה , מבלי שמישהו אחר יחטוף לנו את "זמן הוויתור" מתחת לאף . אנשי שירותי הטלקס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם היו יחזקאל "חזי" מחלב ומשה חבר. המסמך נשמר . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

italy 8

טקסט מסמך :  15 ביוני 1979 . זהו טלקס ובו תשובת הוויתור של גב' מנואלה פורטאדו מהטלוויזיה הפורטוגלית RTP על זמן הלוויין שלה , כדי שאנחנו נוכל לשדר במוצ"ש – 16 ביוני 1979 את המשחק ישראל – צ'כוסלובקיה . המסמך נשמר בתיק ההפקה של מבצע השידורים ההוא של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

italy 9טקסט מסמך :  15 ביוני 1979 . זהו טלקס התשובה של חברת VISNEWS האנגלית המופנה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן , ובו הבטחה לעשות את מירב המאמצים כדי לסייע לנו במצוקת תקשורת הלוויינים שלנו והעברת השידורים מאירופה לישראל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נכשלתי בפינוי זמן הלוויין במשחקה הראשון של ישראל בבית הגמר נגד איטליה ביום רביעי – 13 ביוני שנקבע לשמונה ורבע בערב שעון ישראל . הטלוויזיה האיטלקית RAI הסכימה בתחילה לפנייתי להקדים את שעת המשחק משמונה בערב לשש בערב כדי שגם אנחנו נוכל לשדר , אך ביום המשחק היא שינתה את דעתה ודחתה את בקשתי .  RAI סירבה להקדים את שעת המשחק לשעה מוקדמת יותר משיקולי רייטינג שלה . בשֵש בערב היה לנו עדיין זמן לוויין פָּנוּי . כרשת טלוויזיה מארחת (Host broadcaster) הייתה ל- RAI  השפעה ישירה על הוועדה המארגנת . היא יכלה לבצע ללא קושי מהלך טלוויזיוני לטובתנו , שימצא את ביטויו "בהחלפת זמנים" עם שעת המשחק יוגוסלביה נגד צ'כוסלובקיה . בשמונה בערב כבר חסמו אותנו שוב הרשתות האמריקניות . נאלצנו לפרסם הודעה לציבור באמצעות קרייני הגשת הרֶצֶף דן כנר וענת שרן , "כי נבצר מאתנו להעביר את המשחק בשידור ישיר מפני שכל הקווים הלווייניים תפוסים". תסכול נורא מלווה בבושה מקצועית.

italy 10

טקסט מסמך :  13 ביוני 1979 . זוהי הודעת הרצף של הקריינית ענת שרן המודיעה ומסבירה לציבור מדוע איננו יכולים להעביר בשידור ישיר מטורינו את משחק הכדורסל ישראל – איטליה במסגרת בית הגמר של אליפות אירופה לאומות בכדורסל 1979 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

במשחק שלא שוּדַר ישיר על ידינו , ניצחה איטליה בטורינו את ישראל 90 : 78 . היה זה המשחק הרביעי ברציפות שלא יכולנו לשָדֵר ישיר בשל תקשורת לוויינים מוגבלת . אלכס גלעדי ואנכי יצאנו מדעתנו . אחרי מאמצים גדולים הצלחתי לפנות את הזמנים הדרושים על לוויין ה- Primary לקראת שני השידורים הישירים הבאים שלנו של המשחקים ישראל נגד ספרד וישראל נגד צ'כוסלובקיה . היה לנו מזל גדול כמו לנבחרת שלנו . ביום חמישי – 14 ביוני ניצחה ישראל את ספרד  88 : 84 . מיקי ברקוביץ' קלע 33 נקודות , ובשבת – 16 ביוני גברה ישראל על צ'כוסלובקיה  94 : 93 לאחר הארכה . מיקי ברקוביץ' , בועז ינאי ולוּ סילבר קלעו כ"א 26 נקודות . נוצרה לפתע אפשרות מעשית כי נבחרת הכדורסל של ישראל תוכל אולי להעפיל למשחק הגמר של אליפות אירופה שהיה אמור להיערך בתשע בערב של יום רביעי – 20 ביוני 1979 . ידעתי כבר בתוֹם משחק הניצחון על צ'כוסלובקיה שמהנדסי ה- EBU  החליטו סוֹפית לשָדֵר את משחק הגמר על לוויין המֵייג'וֹר (Major ) האטלנטי . זהו לוויין תקשורת שתחנת הקרקע בעמק האלה לרוע המזל כלל איננה מחוברת אליו . פירושו של דבר שאם ישראל תעפיל באמת למשחק הגמר הרי שלא נוכל לשדר אותו ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית . רק זה היה חסר לי . לפתע הציפו אותי זיכרונות ההפקה המורכבת והמסובכת של שידורי הטלוויזיה אשתקד במונדיאל הכדורגל ארגנטינה 1978 .

italy 11

טקסט מסמך :  שבת – 16 ביוני 1979 . שרטוט שלי שמסביר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן את מהלך השידור הלוויני  Unilateral משולב של הטלוויזיה הישראלית הציבורית משני מוקדים ( Locations ) באירופה . הראשון מיכאל קרפין – מווינה , והשני אלכס גלעדי – מטורינו . מבצע שידור כה פעוט וטריוביאלי היום אך מורכב בימים ההם. (שרטוט יואש אלרואי) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא היה סביר וגם לא הגיוני שנבחרת ישראל תעפיל למשחק הגמר (Final 2) של האליפות אך החלטתי לא לקחתי שום סיכון . התקשרתי בטלפון לביתו של מר גבריאל שֶקֶל מהנדס התקשורת הבינלאומית הראשי בחברת "בֶּזֶק" . זה היה קרוב לחצות במוצ"ש של 16 ביוני 1979 לאחר הניצחון הדרמטי 94 : 93 של ישראל על נבחרתה החזקה של צ'כוסלובקיה . לא שעה מתאימה לשיחת טלפון לבית פרטי אך לא רציתי להמתין לבוקר . התרעתי בפניו על האפשרות שנבחרת ישראל בכדורסל עשויה להעפיל למשחק הגמר שעמד להיערך ביום רביעי בלילה – 20 ביוני 1979 , ומסרתי לו את האינפורמציה כי סיגנל השידור הישיר הבינלאומי המתוכנן של משחק הגמר מטורינו יוּזַן ויועבר על ידי ה- EBU לכל רחבי אירופה וישראל באמצעות לוויין המייג'ור (Major) בלבד . הדגשתי בפניו את ארבעת המילים , "משחק הגמר הסופי והאחרון" , כדי להסביר לגבריאל שקל כי זהו באמת המשחק האחרון בטורניר שיקבע את אלופת אירופה בכדורסל . לא ידעתי אם הוא מבין את הטרמינולוגיה של המונח הספורטיבי , "משחק גמר" אבל ידעתי שהוא מהנדס תקשורת בעל ידע רב ב- "בֶּזֶק" וגם ג'נטלמן וידיד אמת של רשות השידור , איש שנכון תמיד להעניק את השירות הציבורי הטוב ביותר של החברה בה עבד . "אם זה יהיה המצב לאשורו", אמרתי לגבריאל שֶקֶל, והוספתי, "נצטרך להסיט את הצלחת- אנטנה הענקית היחידה בעמק האלה למשך זמן המשחק וטקס הענקת הגביע , משהו כמו שלוש שעות , מלוויין ה- Primary לכיוון לוויין ה- Major , כדי לאפשר למחלקת הספור טשל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשָדֵר אותו ישיר לכל בֵּית ישראל" .

italy 12

טקסט מסמך : יוני 1979 . טבלת תוצאות המעקב של בית הגמר באליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979 שנרשמה על ידי במהלך המשחקים והשידורים הישירים . נבחרות ברה"מ וישראל מדורגות במקומות הראשון והשני . בפעם הראשונה בתולדותיה (והאחרונה לפי שעה) מעפילה נבחרת ישראל בכדורסל למשחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל . הישג חסר תקדים . (שרטוט יואש אלרואי)  . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

italy 13

טקסט תמונה :  זהו גבריאל "גבי" שקל ז"ל מהנדס התקשורת הבינלאומית המוכשר והמוצלח של חברת "בזק" . האחד והיחיד שאין שני לוֹ . הוא היה ידען ומומחה גדול מאין כמוהו בטלפוניה ותקשורת בינלאומית . אדיב , מנומס , ואחראי מאוד . גבריאל שקל סייע במשך שנים רבות לשידורי החוץ של הטלוויזיה ישראלית , בעיקר בפרויקטים של הפקות הספורט הבינלאומיות הגדולות והשידורים הישירים מהאולימפיאדות המונדיאלים , ה- NBA , ותחרויות הטניס של ווימבלדון . רשות השידור והטלוויזיה הישראלית חבוֹת לגבריאל שקל חוֹב עולם . (התמונה באדיבות גבריאל שקל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גבריאל שֶקֶל הופתע מטִרְטוּר הטלפון בביתו בשעה לֵילית כה מאוחרת . הוצאתי אותו ממיטתו . הוא פשוט היה המום . נדהם מתוכן דבריי אך מספיק ג'נטלמן לא לטרוק לי את הטלפון בפרצוף . "מר יואש אלרואי", אמר דווקא בסובלנות אירופית , דיבור איטי בקול בס, ובמבטא ההונגרי הכבד שלוֹ : "תשמע לא קרה כדבר הזה בתולדות ישראל , לנתק מדינה שלמה מהתקשורת הבינלאומית שלה בעבור משחק ספורט, בגלל משחק כדורסל" , והוסיף , "תראה בכל מקרה צריך לדבר גם עם יצחק נגל מנהל תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה , וצריך את האישור המפורש של השַר (שר התקשורת יצחק מודעי) כדי לבצע מהלך לא מקובל שכזה". כבר היה מאוחר בלילה אז הרגעתי אותו , "מר גבריאל שֶקֶל אל תדאג זה כנראה לא יקרה" [3] . העפלה של נבחרת ישראל למשחק הגמר לא נראתה הגיונית אך בד בבד הייתה ריאלית . הישג שנחשב לסנסציה . לא האמנתי בעצמי שזה יקרה . אך כאיש טלוויזיה לקחתי בחשבון את כל האופציות . קשה היה לצפות אם נבחרת ישראל של רלף קליין אומנם תעפיל למשחק הגמר , אך היה צורך להבטיח את השידור הישיר במידה והוא יתקיים . ישראל נמצאת באמת בתמונת הסיכויים , אך כמוה יש צָ'אנס גם לנבחרות איטליה ויוגוסלביה להעפיל למשחק הגמר , וכמובן לברה"מ . אלכס גלעדי ואנכי היינו צריכים להמתין . תקשורת הלוויינים הדלה שלנו והעסק הביש הזה של העברת סיגנל הטלוויזיה של משחק הגמר ביום רביעי – 20 ביוני 1979 מלוויין ה- Primary ל- לוויין ה- Major (ע"י ה- EBU) הכריחה אותי להתמודד עם הסכנות האפשריות וניצול אופציות פנויות מוקדם ככל האפשר . גם בחצות הליל .

במקביל טִלְפַּנְתּי גם לבֵיתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן . דיווחתי למנהל הטלוויזיה על אופציות התקשורת הקיימות בין טורינו לירושלים במידה ואכן נבחרת ישראל תעפיל למשחק הגמר . כל תּכנון השידורים הלווייני נעשה על ידִי בחצות של מוצ"ש – 16 ביוני 1979 כדי לא לאבד זמן . הודעתי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית שיש בדעתי לדבר למחרת בבוקר אישית עם שר התקשורת יצחק מודעי ועם  המנכ"ל שלו גדעון לֵב , כדי להסביר להם בעצמי את מורכבות האופציות שמציעה המערכת הלוויינית הבינלאומית הנוכחית באחריות Intelsat , לעומת היכולת הדלה של תחנת התקשורת ללוויינים שלנו בעמק האלה , ואת המשתמע מכך . המצב המסובך השפיע השפעה דרמטית על יכולת השידור של הטלוויזיה הישראלית מאליפות אירופה בכדורסל בטורינו . רציתי להסביר בניחותא וללא לחץ ליצחק מודעי וגדעון לב את פילוסופיית התקשורת של ה- EBU , ואת הסיבה מדוע מעדיפים מהנדסי איגוד השידור האירופי לנקז בפעם הקונקרטית הזאת את סיגנאל השידור הישיר של משחק הגמר לעבר לוויין ה- Major ולא על ה- Primary , וגם את כפיפותינו בעל כורחנו לשירותים המוגבלים שמציעה לנו תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של חברת "בֶּזֶק" בעמק האלה . ארנון צוקרמן אישר לי לדבר עם יצחק מוּדָעִי ז"ל שר התקשורת בממשלתו של מנחם בגין  . "דבר אִתו אם צריך" , אמר רק ארבע מילים  . מנהל טלוויזיה שממעיט לדבר וחוסך במילים .

ביום ראשון בבוקר- 17 ביוני 1979 שוחחתי עם מנכ"ל משרד התּקְשוֹרֶת גדעון לֵב ז"ל ועם שַר התקשוֹרת עצמו יצחק מודעי ז"ל . הסברתי לשַר יצחק מודעי את החלטת ה- EBU ללכת בשידור האחרון והקובע (משחק הגמר) של האליפות ביום רביעי – 20 ביוני על לוויין המייג'ור האטלנטי , ולצערי הרב תחנת הקרקע ללוויינים שלנו בעמק האלה איננה מחוברת אל הלוויין הזה . "לכן" , אמרתי לו , "במידה ונבחרת ישראל תעפיל לגמר וכדי לאפשר שידור ישיר לאזרחי המדינה , נהיה חייבים להסיט את אנטנת הצלחת מ- Primary ל- Major לתקופת המשחק מתשע בערב ועד חצות" . השַר יצחק מודעי היה קָשוּב ואדִיב כלפי . הוא לא נפל מהכיסא , השיב בקצרה ובנימוס , "נחשוב באהדה על הרעיון . אין ספק כי שידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית של משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות ישראל וברה"מ הוא משימת שידור ממלכתית . אני חושב שיהיה בסדר" , והוסיף , "תאמר לטומי לפיד (מנכ"ל רשות השידור) להתקשר אלי" . נפרדתי משר התקשורת בתחושה טובה . השַר הבין את חשיבות השידור ההיסטורי אם אומנם ישראל תעפיל לגמר , והיה עֵר למצוקת התקשורת הלוויינית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . היינו חייבים עכשיו להמתין יממה להתמודדות האחרונה בבית הגמר ברה"מ – איטליה שנקבע להיערך ביום שני – 18 ביוני בערב , כדי לדעת אם ישראל באמת תעפיל למשחק גמר . ניצחון איטלקי היה מוריד את ישראל ומעלה את איטליה לפינאלה . הפסד איטלקי לעומת זאת היה מעניק לישראל את הזכות להעפיל למשחק הגמר בפעם הראשונה בתולדותיה ולטלוויזיה הישראלית את ההזדמנות הראשונה בתולדותיה לשָדֵר אותו . היינו סקרנים ודרוכים מאוד במערכת שלנו בירושלים לראות כיצד ייפול דבר . ברה"מ ניצחה את איטליה 90 : 84  וישראל מצאה את עצמה בפעם הראשונה בהיסטוריה מתמודדת במשחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל . המדינה הייתה כמרקחה , כמותה העיתונות בעמודים הראשונים ובכותרות גדולות , וגם אנחנו במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית .

italy 14

טקסט תמונה :  שנת 1979 . זהו שר התקשורת יצחק מודעי ז"ל . "השידור הישיר בטלוויזיה של משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות ישראל וברה"מ הוא בהחלט משימת שידור ממלכתית . אנחנו נחשוב באהדה על הזזת האנטנה בעמק האלה מלוויין אחד לשני כדי שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לצפות במשחק המסקרן . לא יקרה אסון אם עם ישראל לא ידבר בטלפון שלוש שעות" , אמר לי בהגיונו הנבון והבריא בשיחת הטלפון בינינו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נותרה עוד משימה אחת טרם משחק הגמר . לפנות את זמן הלוויין של יום ראשון – 17 ביוני 1979 , לטובת השידור הישיר בתשע בערב של המשחק ישראל – ברה"מ , המשחק האחרון שלנו בבית הגמר לפני משחק הגמר עצמו .

italy 15

טקסט קטע עיתונות :  19 ביוני 1979 . עיתון "על המשמר" . כותרות מהסוג הזה שהתפרסמו בעיתונות הישראלית סייעו לי לשכנע את שר התקשורת יצחק מודעי ז"ל בחשיבות השידור הישיר של משחק  הגמר על אליפות אירופה בכדורסל מטורינו ב- 20 ביוני 1979 בין נבחרות ישראל וברה"מ . (ארכיון עיתון "על המשמר" ובאדיבות בית אריאלה) .

 

ראה "מעריב" מ- יום רביעי – 20 ביוני 1979 . העיתון "מעריב" וכתבו משה לרר מדווחים כי 250 מיליון צופי טלוויזיה יצפו הערב במלחמת דוד בגוליית . 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- יום רביעי – 20  ביוני  1979 . העיתון "ידיעות אחרונות" וכתבו רפי נאה מדווחים על משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בטורינו ישראל נגד ברה"מ. 

ראה גם עיתון "הארץ" מ- יום רביעי –  20 ביוני 1979 . עיתון "הארץ" וכתבו מייק קרנון . 

חלפו שנתיים וארבעה חודשים מאז ניצחונה הגדול של מכבי ת"א בווירטון עיירה שכוּחת אֵל בבלגיה על קבוצת צסק"א אלופת ברה"מ 91 : 79 בגביע אירופה ב- 17 בפברואר 1977, והזיכרונות שוּב צפוּ ועלוּ . הנה עוד מפגש ספורט בינלאומי עם מעצמת העַל ברה"מ . כל התמודדות עם הסובייטים בימים ההם עוררה גל התעניינות עצום בכל שכבות הציבור במדינת ישראל . לא רק ברחוב הספורטיבי . אך לוויין ה- Primary היה חסום ע"י סוכנויות החדשות האנגליות בחלק מהזמן , ובחלקו הנותר נחסם ע"י הטלוויזיה הפורטוגלית הממלכתית RTP . המנהלים השמרניים של  Visnews  ו- UPITN באנגליה דווקא היו אדיבים ונענו לבקשתי . בד בבד שוחחתי בטלפון עם גב' מנואלה פורטאדו (Manuela Furtado) ידידה אישית שלי מהטלוויזיה הפורטוגלית הממלכתית וביקשתי אותה לפנות את זמן הלוויין שלה [4]  [5] . את גב' מנואלה פורטאדו בעלת היוזמה והרצון הטוב שניהלה את משרד ה- Eurovision  ב- RTP (משרד מיוחד האחראי על קשרי החוץ של הטלוויזיה הפורטוגלית הממלכתית באירופה ובעולם) , הכרתי היטב מימי מונדיאל ארגנטינה 78' . גב' מנואלה פורטאדו הייתה מודעת למצוקות התקשורת הבינלאומית שלנו, והסכימה כמעט מייד לבקשה שלי. אך הוויתור המסובך של כל צד לרעהו , גרר עמו תמיד את התערבות המסורבלת והאיטית של משרדי התקשורת של שני הצדדים , ואישורה סופי של Comsat  חברת התקשורת האמריקנית , המנהלת את יוֹמָן הזמנות של השידורים הלווייניים הבינלאומיים ומאשרת אותם לביצוע . בסופו של דבר חלק מהדברים הסתדר . מאמצינו לא היו לשווא . כמה מזמני הלוויינים פּוּנוּ . שידרנו ישיר ביום ראשון – 17 ביוני בתשע בערב בהיקף מלא את המשחק ישראל – ברה"מ . כגודל מאמצי הפינוי כך הייתה עוצמת האכזבה . ברה"מ הביסה את ישראל בקלות 92 : 71 . לישראל לא הייתה תשובה לענק הסובייטי וולדימיר טקאצ'נקו שגובהו 2.20 מטרים. בכך הבטיחה ברה"מ  את השתתפותה במשחק הגמר . היינו חייבים עכשיו להמתין יממה להתמודדות האחרונה בבית הגמר ברה"מ – איטליה שנקבע להיערך ביום שני – 18 ביוני בערב , כדי לדעת אם ישראל באמת תעפיל למשחק גמר . ניצחון איטלקי היה מוריד את ישראל ומעלה את איטליה . הפסד איטלקי היה מעניק לישראל את הזכות להעפיל למשחק הגמר בפעם הראשונה בתולדותיה ולטלוויזיה הישראלית את ההזדמנות הראשונה בתולדותיה לשָדֵר אותו . היינו סקרנים ודרוכים מאוד במערכת שלנו בירושלים לראות כיצד ייפול דבר . ברה"מ ניצחה את איטליה 90 : 84 , וישראל מצאה את עצמה בפעם הראשונה בהיסטוריה מתמודדת במשחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל . המדינה הייתה כמרקחה וגם אנחנו במחלקת הספורט . ביום שלישי – 19 ביוני בבוקר קיבל שַר התקשורת בממשלת ישראל יצחק מודעי את בקשת הטלוויזיה הישראלית להַסִיט את הצלחת – אנטנה הענקית בעמק האלה מלוויין ה- Primary כדי להתחבר ללוויין ה- Major , על מנת שנוכל לשדר ישיר את משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל . ההתנתקות מלווין תקשורת אחד וההתחברות ללוויין תקשורת שני היא הליך טכנולוגי קצר בן עשר דקות אולי רבע שעה אך בעל חשיבות היסטורית . הוראתו זאת של יצחק מודעי לשני המהנדסים של חברת "בֶּזֶק" גבריאל שקל ואברהם-יצחק נגל מנהל תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה להזיז את האנטנה לטובת שידור משחק הכדורסל ובכך לנַתֵּק את מדינת ישראל לשלוֹש שעות מתקשורת הבינלאומית שלה שכללה 000 15 (חמישה עשר אֶלֶף) קווי טלפונים , טלקס , וקווי מחשבים  –  הייתה החלטה אמיצה וחסרת תקדים בתולדות התקשורת האלקטרונית וההיסטוריה של טלוויזיה של מדינת ישראל .

אברהם – יצחק נגל ז"ל (עלה לארץ מדרום אפריקה) ושימש מנהל תחנת הקרקע ללוויינים בעמק העלה מאז הקמתה ב- 1972 ועד יציאתו לגִמלאות ב- 1993 , היה מזועזע אף הוא מהרעיון שלי להזיז את האנטנה צלחת בעמק האלה מלוויין ה- Primary האטלנטי ל- לוויין ה- Major האטלנטי . מהלך שכזה היה חסר תקדים מבחינתו בו מדינת ישראל מנתקת את תקשורת הטלפוניה הבינלאומית וקשר המחשבים שלה לפרק זמן של שלוש שעות בגין שידור ישיר של משחק כדורסל . זה היה מהלך חסר תקדים מאין כמותו . אברהם יצחק נגל ז"ל זכר היטב את הפרטים בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "כשהגיעה הבשורה אלי מפיו של גבריאל שקל הייתי אחוז תדהמה . כל העניין נראה לי מוזר ומופרך מיסודו . אני באופן אישי אינני משוגע על כדורסל ולא היה נראה לי שצריך להשיג קשר לווייני בינלאומי עבור המשחק הזה , גם אם מדובר במשחק הגמר של אליפות אירופה בו נוטלת חלק ישראל . אפשר היה להקליט אותו באיטליה ולשדר אותו מאוחר יותר . אבל פקודה היא פקודה , לא כל שכן פקודה של השר הממונה יצחק מודעי . אני כמנהל תחנת הלוויינים של מדינת ישראל התקשרתי אישית אל משרדי החברה האמריקנית COMSAT בוושינגטון האחראית על שני הלוויינים האטלנטיים ה- Primary  ו- Major  וביקשתי הוראות להיכן לכוון את צלחת השידור ששוקלת 150 טוֹן וקוטרה 30 מטר . את מלאכת ההתנתקות מלוויין אחד (Primary) וההתחברות ללוויין השני (Major) עשינו באמצעות מנועים רבי עוצמה . לקח לנו כרבע שעה להתחבר ללוויין החדש (Major) לצורך השידור הישיר וכמות זמן דומה להתנתק ממנו כדי לחזור ללוויין הקבוע שלנו ה- Primary . שעה נוספת נדרשה מאִתנו כדי להתחבר מחדש לקווי הטלפון , הטלקס , והמחשבים ולהחזיר את הפעילות התקשורתית של מדינת ישראל לתִּקנה . בגלל ההזזה וניתוק הקווים הפסידה חברת "בֶּזֶק" מבחינה עסקית כ- 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר" .

italy 19

טקסט תמונה : זהו מהנדס התקשורת אברהם – יצחק נגל ז"ל מנהל תחנת הקרקע התקשורת ללוויינים בעמק האלה , בשנים 1993 – 1972 . יליד דרום אפריקה , קשוח דייקן , וממושמע מאוד בעבודתו . (התמונה באדיבות בצלאל ליס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הזזת האנטנה בעמק האלה מה- Primary ל- Major חשפה את שיקול דעתו הנבון של שר התקשורת יצחק מודעי ז"ל ואת העדפתו הנכונה . אינני בטוח כלל שכל שר תקשורת אחר היה נוהג כמוהו אך יצחק מודעי הבין את העניין העצום הטמון בשידור ספורט בינלאומי רלוואנטי מן הסוג הזה ואת הצורך החשוב לשדרו ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית למען תושבי מדינת ישראל , ולוּ לפרק זמן קצוּב של שלוש שעות על חשבון חלק מצרכני התקשורת האחרים במדינת ישראל . מבחינה היסטורית זאת הייתה העדפה נכונה והחלטה סנסציונית . יצחק מודעי ומנכ"ל משרדו גדעון לב אמרו לי , "אנחנו בטוחים שכל אזרחי המדינה ייצפו בשידור הישיר ישראל – ברה"מ , ורק אנשים ספורים יזדקקו לשירותי טלפוניה וטלקס בשעות השידור הישיר . אין ספק כי אזרחי המדינה יבינו את השינוי הזמני הנדרש" . יכולתי עכשיו לבקש בניחוּתא מזאב שטוקהיים קצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית , להוציא לגבריאל שקל ואברהם נגל פקודת הזמנה חדשה , בה אנו מצטרפים לשידור הלוויני רָב המשתתפים (EBU Multilateral transmission) של כל מדינות איגוד השידור האירופי על לוויין המֵייג'ור האטלנטי .

עלות השידור הלווייני הזה הייתה זולה מפני שהיה רב משתתפים – כעשרים רשתות טלוויזיה . הגיע לי ללכת לישון לילה אחד בשקט ללא שערות לְבָנוֹת [6] . ניצלתי מייד את הסכמתו של שר התקשורת יצחק מודעי להסיט את האנטנה של עמק האלה המכוונת אל לוויין ה-  Primary (מס' 4A  F -1) לעבר לוויין ה-  Major (מס' 4A  F – 4). קצין התקשורת ללוויינים של הטלוויזיה הישראלית מר זאב שטוקהיים ז"ל שלח ב- 19 ביוני 1979 את טלקס הזמנת שידור משחק הגמר ישראל – ברה"מ (למחרת) למכותבים גבריאל שקל , יצחק נגל , קצין תקשורת הלוויינים של RAI מר ברונו מטונביץ' , DPL (המרכז הטכני של ה- EBU בבריסל) , נחמן אלוֹן מנהל RTI (ראשי תיבות של Radio Telegraph Israel) , מלווה בעותקים אלי ואל משה שלונסקי (היה אז עורך חדשות החוץ בטלוויזיה הישראלית הציבורית) . זה היה הטלקס האחרון והסופי שנעל וסיים את ההכנות לקראת מבצע השידור. בפאראגרף האחרון שלו נכתב :

 EKHL  ANTENNA  WILL  BE  SHIFTED  TO  MAJOR  PATH  ON  SATELLITE  FOR  THE DURATION  OF  THE  GAME  ONLY 

עכשיו ידעתי כי השידור הישיר של משחק הגמר מובטח לי ולכל עם ישראל .

italy 20

טקסט מסמך :  19 ביוני 1979 . זהו טלקס הזמנת השידור הישיר שנשלח ע"י מר זאב שטוקהיים קצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית , והנוגע למשחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות ישראל וברה"מ ביום רביעי – 20 בינוי 1979  בטורינו . המשחק הועבר לישראל מטורינו באמצעות לוויין המייג'ור האטלנטי – 4A F1 . אחת התכתובות ההיסטוריות החשובות ביותר בהיסטוריה של התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית באמצעות לווייני תקשורת בינלאומיים . זה היה הטלקס האחרון והסופי שנעל וסיים את ההכנות לקראת מבצע השידור. בפאראגרף האחרון שלו נכתב :

EKHL ANTENNA WILL BE SHIFTED TO MAJOR PATH ON SATELLITE FOR THE DURATION OF THE GAME ONLY 

 stockheim 1

טקסט תמונה :  זהו מהנדס הטלוויזיה מר זאב שטוקהיים ז"ל קצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית בשנים1991- 1969 . היה אחד האנשים החשובים ביותר בחטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישקראלית הציבורית. מהנדס בעל ידע רב בתקשורת לוויינים, דייקן, ומסודר מאוד בעבודתו . תרם במשך 22 שנה תרומה משמעותית להצלחת שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה . (התמונה באדיבות משפחת שטוקהיים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

italy 21

טקסט תמונה :  1972 – 1970. בניית תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ליד ירושלים. האנטנה – צלחת הבודדת והיחידה הממוקמת בתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה ליד ירושלים בקיץ 1979 . למתקן התקשורת המתוחכם והרב שימושי הזה של "בֶּזֶק" היה קשר עין רק עם לוויין ה- Primary האטלנטי המשייט בגובה של 36000 (שלושים ושישה אלף) ק"מ מעל קו המשווה של כדור הארץ בין יבשות אפריקה ודרום אמריקה . על לוויין ה- Primary הותקנו 2 טראנספונדרים לצורך העברת שידורי טלוויזיה וכ- 15000 (חמישה עשר אלף) קווי טלפון בינלאומיים וקווי תקשורת מחשבים . כל התקשורת הבינלאומית של מדינת ישראל בימים ההם נשענה על לוויין תקשורת אחד בלבד . (לע"מ תמורת תשלום) .

המהנדסים האמריקניים התקינו בלווייני התקשורת שני טראנספונדרים בלבד (Transponder הוא מַשְדֵר בעל יכולת של Receive  ו- Transmit ) לצורך העברת שידורי הטלוויזיה בשל רוחב פס השידור הגדול שלהם . שאר פוטנציאל התקשורת על הלוויין הוקצה לתקשורת לוויינים . מיעוט ב- טראנספונדרים צמצם כמובן את אפשרויות השידור שלנו . העיתון "ידיעות אחרונות" ייחס לסיפור הסטת האנטנה חשיבות עיתונאית גדולה והביא אותו בהרחבה לקוראיו במלואו באמצעות הכתב שלו לענייני רשות השידור העיתונאי מר נחום שרביט ב- 21 ביוני 1979 , תחת הכותרת "כך הוסטה צלחת השידור בעמק האלה"  [7]  .

 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 21 ביוני 1979 כפי  שהתפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות" והכותרת "כך הוסטה צלחת השידור בעמק האלה" , מאת הכתב נחום שרביט. 

italy 23

טקסט תמונה :  נחום שרביט ז"ל כתב העיתון "ידיעות אחרונות" לענייני הטלוויזיה  ורשות השידור בעשור ה- 70 של המאה הקודמת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

החלטתי בעצה אחת עם אלכס גלעדי למַסֵד אולפן שידור בירושלים שיוביל את השידור היוקרתי . יאיר שטרן נבחר להיות המגיש וצמד הפרשנים באולפן שימשו יהושע רוֹזין וטַל בּרודי . הבימאי שלי יואב פלג ואנוכי עסקנו עד לרגע האחרון בתכנון השידור הישיר. יואב פלג צעד עמי כברת דרך גדולה בטלוויזיה. הוא ליווה אותי בכל ההפקות הארציות והבינלאומיות הגדולות ונחשב בימים ההם לבימאי הספורט והחדשות הטוב ביותר בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סמכתי עליו בעיניים עצומות . בתשע בערב בדיוק רץ אות הפתיחה "באוויר" , לחצתי על מתג ה- Talk back ואיחלתי לאלכס גלעדי "בהצלחה . אני איתך" . השידור הישיר ההיסטורי של גמר אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל וברה"מ יצא לדרך .

italy 24

טקסט תמונה : חורף 1979 . על המדוכה . בימאי הספורט יואב פלג ואנוכי בעת תכנון השידורים הישירים העתידיים של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979. התמונה צולמה במשרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . (צילום יחיאל שריג. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

italy 25

טקסט מסמך :  20 ביוני 1979 . זהו Line up  השידור הישיר של המשחק ישראל – ברה"מ בגמר אליפות אירופה 79' . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לנבחרת ישראל לא היו הכלים כדי להפתיע את הנבחרת הסובייטית החזקה של אלכסנדר גומלסקי בפאלאצו דֶלו ספורט בטורינו . הרוסים היו עדיפים בעיקר בגלל שחקן הציר הגבוה שלהם וולדימיר טקאצ'נקו (2.20  מ') שעשה שמות בנבחרת ישראל וקלע 29 נקודות במשחק הזה . לשחקנים הגבוהים שלנו , אריק מנקין , לו סילבר , וסטיב קפלן לא הייתה תשובה . הם פשוט לא הצליחו לבלום אותו . מנהל נבחרת ישראל בכדורסל מר עמירם שפירא זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "ביום משחק הגמר הזדמנו למעלית המלון המאמן רלף קליין ואנוכי ומאמן ברה"מ היהודי – רוסי אלכסנדר גומלסקי . הוא הכיר אותנו היטב וחשש מישראל זכר לימי ווירטון של 17 בפברואר 1977 . אלכסנדר גומלסקי אמר לנו ביידיש , "תנו לנו לנצח אתכם. אל תילחמו יותר מידי . מקום שני אחרי ברה"מ הוא הישג גדול לישראל, אך אם אני אפסיד לכם, ישלחו אותי לסיביר". חששו של סשה גומלסקי היה מוגזם . הנבחרת שלנו ניגפה שוב במשחק הגמר 98 : 76 כמו במשחק הראשון בבית הגמר , אבל היא עשתה את שלה משעמדה על דוכן מספר שתיים באליפות המקנה את מדליית הכסף . השַדָּר אלכס גלעדי נרגש ביותר אך כרגיל גם מאופק , שידר למיקרופון : "זִכרו את הרגע הזה …בו תוכלו לספר לנכדיכם כי הייתם בו וראיתם את נבחרת ישראל מדורגת שנייה באירופה"  , והחזיר את השידור הביתה . חלפו 35 (שלושים וחמש) שנים מאז . ישראל טרם חזרה על ההישג הגדול ההוא – סגנית אלופת אירופה בכדורסל . כעורך ומפיק המשדר המיוחד הזה , כתבתי ליאיר שטרן מגיש השידור הישיר מהאולפן המנווט בירושלים את טקסט הסיום , והוא קרא אותו מהטלפרומפטר בגאווה רבה : "כאן תם משדר הכדורסל המיוחד שלנו . נבחרת ישראל חוזרת מחר ארצה עטורה תהילה . זהו הישג חסר תקדים מהגדולים שידע הספורט הישראלי בכל הזמנים , שכפי ששידר אלכס גלעדי , ספק אם יחזור על עצמו בעתיד הקרוב . לילה טוב ולהתראות" . באוויר רץ רולר הקרדיטים השחור עליו הבהיקו אותיות הלֶטְרָאסֶט הלבנות . תם מבצע שידורי אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979.

ראה "הארץ" מ- יום חמישי – 21 ביוני 1979 . זאת הקריקטורה של זאב למחרת משחק הגמר בעיתון "הארץ" . העיתונות והציבור החמיאו למבצע השידורים הייחודי הזה של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית שכיסתה את אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979 . (באדיבות עיתון "הארץ") .

 

ראה "מעריב" מ- יום חמישי –  21 ביוני 1979 . העיתון "מעריב" וכתבו משה לרר מפרסמים את הכותרת : "הנבחרת שווה את הכסף" . 

italy 28

טקסט מסמך עיתונות  : יום חמישי –  21 ביוני 1979 . העיתון "דבר"  וכתבו יעקב פתאל . (באדיבות ארכיון "דבר" ובאדיבות בית אריאלה) .

italy 29

טקסט מסמך עיתונות  :  יום חמישי – 21 ביוני 1979 . העיתון "על המשמר" וכתבו ישראל פז . (באדיבות ארכיון "על המשמר" ובאדיבות בית אריאלה) .

italy 30

טקסט תמונה  : 20 ביוני 1979 . משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בטורינו – איטליה . השחקן הסובייטי וולדימיר טקאצ'נקו , ענק שקומתו 2.20  מ' , מפר בגלוי את מאזן הכוחות . הוא עשה שַמוֹת בהגנה הישראלית וקלע 29 נקודות במשחק הזה. מתבוננים בו שני שחקני נבחרת ישראל לוּ סילבר (מס' 8) ואריק מנקין . (באדיבות ישראל פז ז"ל ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי) .

italy 31

טקסט תמונה :  20 ביוני 1979 . היכל הכדורסל של העיר טורינו . בארי לייבוביץ' השחקן היפה ביותר בנבחרת ישראל (מימין) ניצב על דוכן מס' 2 ליד הקפטן הרוסי סרגיי בלוב (משופם) . נבחרת ישראל בכדורסל דורגה כסגנית אלפות אירופה באירופה לאחר ברה"מ . הטלוויזיה הישראלית הציבורית והשדר אלכס גלעדי הנציחו את המעמד . ההיסטוריה הזאת לא חזרה מאז על עצמה . (התמונה באדיבות ישראל פז ז"ל ואיגוד הכדורסל . ארכיון יואש אלרואי) .

למחרת הזמין אותי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן אליו ללשכתו . יפה מישורי מנהלת הלשכה קיבלה את פני . צוקרמן כינה אותי , "מֶלֶך הלוויינים" . אני זוכר את השיחה הקצרה הזאת היטב . הוא לחץ לי את היד בחוזקה והודה לי במילים ספורות אבל חמוֹת על מבצע השידורים המסובך הזה ממנו יצאנו בשֵן ועַיִן . זה היה עלול להסתיים הרבה יותר גרוע . אני זוכר את חילופי הדברים בינינו באותה פגישה קצרה . אמרתי לו כלהלן : "ארנון צוקרמן אתה חייב ליטול יוזמה ציבורית רחבת היקף כדי להסביר לממשלה ולמשרד התקשורת , ולמי שצריך עוד להסביר , את חומרת המחסור החמור בצלחות תקשורת בינלאומית בעמק האלה" , והוספתי , "חווינו שנינו את המתח הנוראי הזה בבחינת להיות או לחדול , בפעם הראשונה במונדיאל ארגנטינה 1978 ועכשיו באליפות אירופה של איטליה 1979 . ללא שיפור מסיבי ושימוש בטכנולוגיה מיידית המאפשרת הזרקה ישירה של חומרים מצולמים ממקומות מרוחקים על הגלובוס לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה ירושלים , מחלקת הספורט וחטיבת החדשות יהיו שוּב קצוצות כנפיים והראשונות להינזֵק . מחלקת הספורט לא תוכל עוד לעמוד באתגרי השידור העולמיים הצפויים לה בעתיד . אני מבטא את הטקסט הזה גם בשמו של אלכס גלעדי" . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הִנְהֵן בראשו והשיב בקוֹלוֹ העמוק , "דבריך ראויים לבירור יסודי" . הוא תמיד המעיט במילים . ארנון צוקרמן לא הספיק לחולל דבר מפני שימיו כמנהל הטלוויזיה הישראלית היו ספורים עם הגעתו של יוסף 'טומי' לפיד לכֵּסמנכ"ל רשות השידור . כעבור ארבעים יום ב- 31 בעולי 1979 הודח מתפקידו ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ז"ל .

בסיום השיחה הקצרה ליווה אותי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן בדרכי החוצה . על גֶרֶם מדרגות הקומה השלישית פגשנו את מנהל חטיבת החדשות חיים יבין . "תגיד לוֹ תּוֹדָה" , ביקש ארנון צוקרמן מחיים יבין בקֶצֶב דיבורו השקול ובקולו העמוק והתכוון אֵלַי . חיים יבין שהיה מנותק לחלוטין מההפקה המורכבת והמסובכת הזאת ומכל מלחמות התקשורת של חטיבת הספורט על לווייני השידור הבינלאומי  שאל את ארנון צוקרמן , "על מה בדיוק אני צריך להודות ליואש אלרואי?" . הוא כמובן לא עשה זאת מרוֹע לֵב . הוא היה מנותק . סגנון הניהול והמנהיגות שלו היו שונים לחלוטין מאלה של דן שילון , אלכס גלעדי , ואח"כ גם מזה של מוטי קירשנבאום . אלכס גלעדי התקשר מטוֹרינוֹ ואמר לי , "יוֹאָשִיש היית עֶשֶר" . הודֵיתי לאלכס גלעדי , נאנחתי והודיתי לקב"ה על  ההזדמנות שנקרתה לי לעבוד לצִדו של אלכס גלעדי אישיות טלוויזיה כה מרתקת ויוצאת דופן .

italy 32

טקסט  תמונה :  21 ביוני 1979 . רגע של אושר טלוויזיוני בלתי נשכח לאחר שיחת הטלפון עם אלכס גלעדי בטורינו . We have done it !  . הפקת שידורי אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979 והסטת צלחת- האנטנה בעמק האלה מלוויין ה- Primary  ללוויין ה- Major , משמשים יוזמה ברוכה ואבן דרך בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

italy 33

טקסט מסמך :  מזכרת ממבצע "דוד וגֹלְיָת" שכתבה לי עוזרת ההפקה של מחלקת הספורט גב' ריקי רנד – אריכא , על הלוגו הרשמי של אליפות אירופה בכדורסל 79' . המסמך נשמר בתיק ההפקה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שידורי הספורט הרלוואנטיים (בארץ ומחו"ל) הם נדבך הכרחי בבניינה של רשת טלוויזיה רצינית המכבדת את עצמה . המדינה הייתה כמרקחה בתום השידור הישיר ישראל – ברה"מ מטורינו ב- 20 ביוני 1979 . השידור הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית הניב רייטינג שיא שהתקב ל- % 100 . כתבת "ידיעות אחרונות" גב' דבורה נמיר פרסמה כמה ימים לאחר השידור הישיר של משחק גמר ההוא באליפות אירופה 1979 בין ישראל ל- ברה"מ מאמר שעוסק בניתוח פסיכולוגי של שידור הטלוויזיה שכותרתו הייתה , "הכדורסלנים – כלים במשחק שלנו לטיפוח האגו הלאומי" .זהו ההסבר שהעניק הפסיכולוג ד"ר רודי לתופעה שריכזה צפיית שיא בשידור משחק הגמר והוסיף , "מול המסך הקטן כולנו מתנהגים כמו ילדים קטנים בלי קשר לרמת האינטליגנציה" .

 

מאמר של גב' דבורה נמיר שהופיע בעיתון "ידיעות אחרונות" בסופו של חודש יוני 1979 ועוסק בניתוח פסיכולוגי של השידור הישיר בטלוויזיה הישראלית של משחק הגמר באליפות אירופה בכדורסל ישראל – ברה"מ בטורינו ב- 20 ביוני 1979 .

אם הכדורסלנים הם כלים במשחק שלנו לטיפוח האגו הלאומי , הרי ששידורי הספורט הם מכשירים שלנו לטיפוח האגו של הטלוויזיה כמכשיר תקשורת המונים המביא את בשורתו למיליוני אנשים בו זמנית . עכשיו התיישבתי לכתוב כמה מילות תודה לעוד אישיות מרתקת , ייחודית ויוצאת דופן . זהו גבריאל "גבי" שֶקֶל מהנדס התקשורת הבינלאומית של "בֶּזֶק" . בלעדיו אי אפשר היה לחוֹלֵל את הבלתי אפשרי .

 

[1]  ראה נספח : טלקס הבקשה של אמנון ברקאי  ל- RAI , לכסות את עשר הדקות האחרונות של המשחק ישראל – יוגוסלביה ב- 11  ביוני  1979 בפילם  (Film) .

[2]  ראה נספחים : התכתבויות טלקס בינינו לבין RAI , ובין הדואר שלנו לדואר האיטלקי .

[3]  ראה נספח : כתבתו של נחום שרביט ז"ל בעיתון "ידיעות אחרונות" מתאריך 21 ביוני 1979 "כך הוסטה צלחת השידור בעמק האלה"

[4]  ראה נספחים : טלקס הבקשה של מנהל הטלוויזיה ל- Visnews מתאריך יום שישי – 15 ביוני 1979 ו- טלקס התשובה של חברת  Visnews האנגלית למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן באותו תאריך .

[5]  ראה נספח : טלקס התשובה שלי לגב' מנואלה פורטאדו מתאריך יום שישי – 15 ביוני 1979 , המאשר "החלפות" זמן על הלוויין בין הטלוויזיה הישראלית לבין הטלוויזיה הפורטוגלית , ומאפשר בסופו של דבר לשדר את המשחק ישראל נגד ברה"מ ביום ראשון –  17 ביוני 1979 .

[6]  ראה נספח : הטלקס האחרון של זאב שטוקהיים ז"ל שנשלח ב- 19 ביוני 1979 לפונקציות המעורבות בשידור הלווייני מטורינו .

[7]  ראה נספח : כתבה של מר נחום שרביט בעיתון "ידיעות אחרונות" ב- 21 ביוני 1979 , "כך הוסטה צלחת השידור בעמק האלה".

 

הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם 

(קובץ כ"ו כרך ד')

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. הטקסט נכתב בתקופה שבין אוקטובר 1998 לאוקטובר 2014 .

ראשי פרקים : 

א. אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979  (מחצית 2 )

ב. דצמבר 1980. רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC מעבירה לשורותיה את אַלֶכְּס גִלְעָדִי גדול מפיקי הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

ג. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את הבחירות לכנסת ה- 9  ב- 17 במאי 1977 בראשות דָן שִילוֹן ואלכס גלעדי.

ד. מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של סיקור ביקור נשיא מצרים אַנווּאָר סַאדָאת בירושלים 22.11.1977 – 19 בראשות המפיק אלכס גלעדי ו- Head of booking של הטלוויזיה הישראלית הציבורית צְבִי "צֶבֶּה" גוֹרֶן.

ה. דצמבר 1977. מבצע "שידורי קהיר" ע"י אלכס גלעדי ואֵהוּד יַעַרִי.

ו. תולדות האגרוף האמריקני במשקל כבד כפי שהוצגה ושודרה בתוכנית הטלוויזיה הישראלית הצעירה , "מהר יותר , גבוה יותר , חזק יותר".

italy 35

טקסט מסמך :  21  ביוני 1979 . זהו מברק התודה ששלחתי לגבריאל "גבי" שקל , האיש שבלעדיו אי אפשר היה לחולל את מבצע השידור הישיר של משחק הגמר ישראל – ברה"מ באליפות אירופה בכדורסל –  טורינו 1979 . אהבתי והערכתי אותו עד למאוד . גבריאל שקל ז"ל היה איש מקצוע מן הדרגה הנאצלת ביותר. רשות השידור חייבת לוֹ חוֹב עולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

תם מבצע שידורי אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . יצאנו ממנו חבולים אך זה היה יכול להסתיים הרבה יותר גרוע . לקחי מבצע השידורים הזה היו מונחים על שולחנו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן .

1980 – 1979. הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנהל חטיבת החדשות חיים יבין ומנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי.

חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בעת ההיא היה הבּוס הישיר שלי ושל אלכס גלעדי . דסק הספורט נמנה על החטיבה שלוֹ אך כמו בשידורי מונדיאל 1978 שהתקיימו שנה קודם לכן בארגנטינה הוא כלל לא היה מעורב גם הפעם בהפקה המסובכת הזאת של אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979. מורכבות ההפקה נכפתה עלינו בשל תקשורת לוויינית בינלאומית מוגבלת ולעיתים משובשת . חיים יבין לא התמצא בסוג הזה של הפקות שידורי הספורט האירופיים והעולמים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולא היה מודע די הצורך למורכבות התקשורת הבינלאומית המלווה אותם . נכון כינו אותו "מר טלוויזיה" , אולם בתחום הזה הוא לא התבלט . אני חושה שלא היה לוֹ צֵל של מושג קלוּש באילוּ קשיים נתקלתי ואילו חרדות עברו עלי (וגם על מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן) בעשרת הימים הנוראים של אליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979 . אלכס גלעדי ואנוכי סברנו ש- שידורי הספורט בימים ההם של 1979 (בניהולו והפקתו של אלכס גלעדי) מוקמו על ידו מראש בשלבים התחתונים בסולם העדיפויות שלו כמנהל חטיבת החדשות . כך הוא הבין את פני הדברים . אדישותו אם לא לומר התייחסותו השולית של מנהל החדשות להפקות הספורט בימים ההם – בזמן ההוא גררה את אלכס גלעדי לוויכוחים קשים עִמוֹ . לאלכס גלעדי ולי נראה היה שהוא איננו מתעניין בהם , ולכן גם לא מתעניין בנו . כמו בכל מציאוּת שידור סבוּכָה , אי התמצאות אחת גוררת בעקבותיה אוריינטציה פגומה נוספת . מפני שלא התעניין , התרחק . בגלל שלא התמצא בשידורי הספורט וגם לא התעניין בהם , למרות שהיה הבוס הראשי שלהם , בחר להתנתק מחטיבת הספורט . כך הרגשנו אלכס גלעדי ואנוכי . שנינו זוכרים היטב שבמשך שלוש שנות כהונתו כמנהל החדשות מנובמבר 1977 ועד נובמבר 1980 (הוחלף אז ע"י טוביה סער כמנהל החדשות) , הוא לא בּיקֵר ולוּ פעם אחת במשרדי מחלקת הספורט ששכנו בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . מרחק שתי קומות ממקום מושבו . מעולם . אלכס גלעדי תמיד אמר לי , "יואשיש , אנחנו לא מעניינים את חיים יבין . דבר ישירות עם ארנון צוקרמן" . אלכס גלעדי לא העריך את חיים יבין כמנהל חטיבת החדשות ומנהיג שידור שלו . האנשים לא מבינים כי כל חייל ומפקד בדרג ביניים שואף לעבוד במסגרת מסודרת וממושמעת תחת מפקד נערץ , יישר דרך , אמיץ , והגון . גם מנהל הספורט אלכס גלעדי ביקש ניהול הגיוני מהסוג הזה אולם הוא לא קיבל אותו מחיים יבין . אלכס גלעדי אחד מגדולי אנשי הטלוויזיה והמוכשרים שבהם שצמחו בתעשיית הטלוויזיה בארץ ובטלוויזיה הישראלית בפרט חטף אין ספור מהלומות ניהול מחיים יבין . הוא הפסיד בכל הוויכוחים המקצועיים עמו , לא מפני שהיה פחות מוכשר אלא מפני שמוסד הטלוויזיה איננו גוף דמוקרטי ועובד בשיטה היררכית לגמרי . הבוס תמיד "צודק" . אלכס גלעדי חש פגוע ומושפל . הייתי לידו וראיתי זאת במו עיניי. מכיוון שהמידע ב- בלוג YOASHTVBLOG.CO.IL נשען על מסמכים שמוכיחים כי הטקסט אמין ומהימן , הנה אחדים מהם מתוך מאות השמורים בארכיון העבודה .

פעלתי בעל כורחי מעל ראשו של מנהל חטיבת החדשות של חיים יבין . עבדתי באמת ישירות מוּל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . כשארנון צוקרמן ביקש אותו להוֹדוֹת לי על מבצע שידורי אליפות אירופה בכדורסל , לא הופתעתי מתגובתו של חיים יבין . תשובתו הספונטנית שירה לעבר מנהל הטלוויזיה ולעברי , "על מה בדיוק אני צריך להודות ליואש אלרואי…" , הייתה כנה ואופיינית . הוא היה עיתונאי ואוטומט חדשות שבאמת לא ידע , "על מה בדיוק…" , הוא צריך להודות . האיש הזה שהשידור הציבורי מוקיר ומעריך אותו היה שקוע בעניינים שלוֹ , לא מעורב ומנותק משידורי הספורט ההיסטוריים המורכבים והמסובכים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . זה היה מוזר ומשונה ואפילו מביך . לא היה לו יד בדבר . אולם זה מה שהיה . זאת הייתה המציאות . השידורים הטלוויזיוניים האלה הנוגעים לאליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979 היו בעלי משמעות היסטורית . אין בכלל ספק בכך . הם היו נדבך ועתידים להשפיע השפעה מרחיקת לכת על התפתחות שידורי הספורט (והחדשות) בטלוויזיה הישראלית הציבורית מן ההיבטים הטכנולוגיים , מומחיות ההפקה , והבנת הלוגיסטיקה המורכבת שלה .

במבצעי שידור טלוויזיוניים בינלאומיים מורכבים ומסובכים , ממושכים ומרוחקים מגבולות המדינה , וגם עתירי ממון וטכנולוגיה – אתה זקוק לאישור מוקדם של הפיקוד העליון הלא היא מנהיגות השידור הציבורי : מנכ"ל רשות השידור + מנהל הטלוויזיה + מנהל החדשות . האנשים האלה מחזיקים באקדח ההזנקה ונותנים לך אור ירוק לצאת למסע המפרך רב האחריות . אולם אח"כ אינך זקוק להם . אתה מסתדר בקלות בארץ ובעולם הגדול בלעדיהם . זה מה שאני חוויתי . לעומת זאת ובניגוד מוחלט לפיקוד העליון לא ניתן להגיע לביצוע טלוויזיוני ברמה העליונה ללא אנשי מקצוע ומפקדים בדרג הביניים שנחנו לא רק בידע מקצועי אלא גם בנחישות , תושייה , משמעת עבודה קפדנית , ובדבקות במשימות השידור כמו בראש וראשונה אלכס גלעדי , מנואלה פורטאדו , אמאורי דאומאס , מאסימו גררפינקל , גבריאל שקל , ואברהם – יצחק נגל . האנשים האלה הם בלתי נשכחים עבורי .להם אני חָב חוֹב עולם .

הביורוקרטיה הכבדה בטלוויזיה כילתה כל חלקה טובה והפכה את חיי מחלקת הספורט לבלתי אפשרית . אלכס גלעדי היה ראשון הנפגעים מפני שנשא באחריות. חייו המקצועיים היו קשים ובלתי אפשריים. יוקרתו פחתה . חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 שהיה הבוס הישיר של אלכס גלעדי על פי ההיררכיה המקובלת בטלוויזיה העניק עדיפות ברורה באמצעי השידור וההפקה שעמדו לרשותו לטובת אנשי החדשות על פני כיסוי אירועי הספורט . שנת ניהולו האחרונה של חיים יבין ב- 1980 את חטיבת החדשות ובואו של מנכ"ל רשות השידור החדש יוסף "טומי" לפיד גרמו לפיחות במעמדו של אלכס גלעדי ושמו אותו במצור . לאחר הדחתו של ארנון צוקרמן מניהול הטלוויזיה בקיץ 1979 הלך וגבר תהליך ניתוק אמצעי השידור וההפקה ממחלקת הספורט והפקעתם לצורכי החדשות . התהליך לא היה מיידי אלא אבולוציוני אך שחק את אלכס גלעדי בעל הבית של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ומי שהיה רגיל לסטנדרטים שונים של ניהול , ביורוקרטיה , וגם מנהיגות . ב- 1980 נדחקו שידורי הספורט לשוליים. התפתחותם שהייתה מותנית בסעד טכנולוגי – נבלמה . המסמכים וההתכתבויות מהעת ההיא ממחישים יותר מכל את מה שהתחולל בחטיבת החדשות של הטלוויזיה . אלכס גלעדי הרגיש שחיים יבין לא "שַם עליו" . לא מפני שמנהל החדשות היה איש רָע באופיו אלא בגלל שחיים יבין לא מבין ואיננו מתמצא במכמני ההפקה הטלוויזיונית הכל כך מורכבת ומסובכת של האירוע הבינלאומי . אדם שלא קונה דעת ואיננו בקי בתחום מפתח אדישות לנושא . מנהל החדשות גם לא העניק לשידורי ארגנטינה 78' חשיבות יתירה בלוח המשדרים של הטלוויזיה הישראלית . התוצאה הסופית הייתה התערבותו הישירה של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . נוצר פרדוקס שהביא לעימות . חיים יבין היה קריין רהוט בעל מוניטין שזכה להערצה וקיבל אותה בשפע אך לא במידה שווה וגם לא מכולם . יחסיו המקצועיים של אלכס גלעדי עם חיים יבין בשלוש השנים 1980- 1977 בהן שימש מנהל החטיבה היו שנויות במחלוקת ורוויות במורדות יותר מעליות . שניהם חוננו בתפישות שידור שונות שתורגמו לקרבות אינטרסים . הפילוסופיה של מסכת היחסים הזאת הפכה בסופו של דבר להתגוששות . כמנהל "דֶסְק" הספורט רחש אלכס גלעדי הערכה מקצועית מִזערית לכשרון הניהול של הבוס הישיר שלו חיים יבין . הוא היה מצולק מפגיעות מצטברות בו ע"י הנהלת הטלוויזיה ורשות השידור והבין שמנהליו מצֵרים את צעדיו לא במקרה אלא על פי שיטה מחושבת מראש . המסמכים הרבים מאששים את הקביעה הזאת . מחלקת הספורט נתפשה כעוֹל והפקותיה כמִטרָד . "דֶסְק" הספורט הונח סמוך מאוד ליד השָלָב התחתון בסולם העדיפויות של החטיבה . אלכס גלעדי היה ממורמר וחַש מפח נפש . הוא לקח את זה אישית . לאחר שלוש שנים בהן היה חיים יבין הבוס הישיר שלו פירש אלכס גלעדי את יחסו אליו כהתנכלות מכוונת . הייתי שם לידו וראיתי זאת במו עיניי . למרות שהיה "רק" מנהל דֶסְק הספורט היה טמון באלכס גלעדי יותר מקורטוב של מנהיגות . הוא שאף כל העת לשנות את המצב הקיים בטלוויזיה כאלטרנטיבה לסטטוס קוו הקיים שלא מצא חן בעיניו . היה לו חזון שידור שדחף אותו ללכת נגד הזרם . הוא היה טוב מִידַי . ככל שהרחיק לכת ואמביציות השידור שלוֹ התרחבו צבר יותר מתנגדים בתוך הרשות וביקורת בטלוויזיה על השינויים שאותם רצה לחולל .

ב- 18 באוקטובר 1980 שלח אלכס גלעדי המתוסכל עוד מכתב מחאה למנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני נגד חיים יבין הנוגע להקצאת אמצעי עריכה VTR לתוכנית "מבט ספורט" . המכתב הזה היה שונה מקודמיו מפני שאלכס גלעדי כתב אותו בכתב ידו . בדרך כלל הכתיב למזכירתו רוחל'ה ברכה את מחאותיו וזו תקתקה אותן על מכונת הכתיבה הישנה ששכנה במשרד הישן כמו מוצג ארכיאולוגי . הפעם רשם בדם לִבּוֹ . זה היה לפני מעברו הדרמטי ל- NBC . הוא חַש מקופח ויותר מזה גם מאוכזב . אנשים שכותבים בדם ליבם הם בני אדם מיואשים אבל כאלה שלפעמים יש בידם אופציות אחרות . אלכס גלעדי היה שניהם . כאיש טלוויזיה מאוכזב אך בעל אופציות עתידיות טובות יותר מהקיימות כתב למנהל הטלוויזיה בדם ליבו ובסגנון תקיף חסר פשרות . איש מהם לא ידע כי נפתח בפניו נתיב טלוויזיה חדש והוא היה כבר בדרכו ל- NBC . החוזה היה כבר חתום . ב- 1980 היה אלכס גלעדי בן 38 וניצב על גג העולם . ראיתי את החוזה הכספי הנדיב ש- NBC הציעה לו . אלכס גלעדי אומנם קיבל היתר מהרשות "חופשה לשנה ללא תשלום" אך לי היה ברור שהוא לא ישוב עוד לעולם לשידור הציבורי . "למרות הוראת העדיפות הכתובה של מנהל הטלוויזיה הוציא מנהל החדשות הוראה אחרת…בדם לבי אני כותב לך ובפעם האחרונה מבקש פתרון הולם" , כתב בכתב ידו .

alex 8

טקסט מסמך : 18 באוקטובר 1980 . מכתבו של מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בו הוא מפנה בדם ליבו את זעמו לעבר הבוס הישיר שלו חיים יבין מנהל חטיבת החדשות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום חמישי – 17 באפריל 1980 עמד להתקיים משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל לספורטאים נכים על עגלות , בין נבחרת נכי צה"ל לבין נכי מועדון ספיבק . אלכס גלעדי ואנכי ביקשנו להעביר את המשחק בשידור ישיר. זה הגיע לספורטאים הנכים שלנו שזכו במאות מדליות אולימפיות והביאו מוניטין עצום למדינת ישראל . לרוע המזל התנגש תאריך המשחק עם ערב הסיום של תחרות הנגינה בפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין. מנהל החדשות חיים יבין פסק נגד אלכס גלעדי וקבע כי ניידת השידור של החדשות תכסה את תחרות הנגינה בפסנתר. אלכס גלעדי נפגע וערער על ההחלטה בפני מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל . חיים יבין כתב בכתב ידו את הטקסט הבא : "צחי , את דעתי אתה יודע , לטיפולך . חיים יבין" . מנהל הטלוויזיה חתם את תשובתו כלהלן , "אלכס , הכרעתי במקרה זה היא "לטובת" ארתור רובינשטיין . צחי שמעוני" .

alex 3

טקסט תמונה : 13 באפריל 1980 . זהו המסמך המקורי ששלח אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני , ותשובתו של מנהל הטלוויזיה בכתב ידו : "אלכס הכרעתי במקרה זה היא "לטובת ארתור רובינשטיין" . אלכס גלעדי שוב הובס . המִסְמַך צלח את מאורעות הזמן , ונשמר [1] . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 27 באפריל 1980 האיץ אלכס גלעדי מכתב דחוף ביותר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל ומנהל חטיבת החדשות חיים יבין , בו הוא מבקש תגבור אמצעי העריכה האלקטרוניים ל- "מבט ספורט" בשלושת השבועות הקרובים , בשל שעת התחלה מאוחרת של משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) בשבתות בשני המחזורים האחרונים . מנהל החדשות חיים יבין השהה את הקצב , וכתב המלצה בכתב ידו למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל כיצד לטפל בבקשתו של אלכס גלעדי . כך כתב : "צחי , ממליץ כי תחילה אלכס יפנה ישירות לדוד שניידר (מנהל תאומי הביצוע בחטיבת ההנדסה) ואם צריך לאורי לעדן (מנהל שירותי ההנדסה בכבודו ובעצמו) , חיים יבין" . ההמלצה סיבכה עוד יותר את הבירוקרטיה המסורבלת בלאו הכי ברשות השידור כאילו שלרשותו של אלכס גלעדי עמד כל הזמן שבעולם . אלכס גלעדי שוּב לא קיבל את מבוקשו . המסמך נשמר  [2] .

alex 4

טקסט מסמך :  27 באפריל 1980 . זהו המסמך המקורי שכתב אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל באמצעות הבוס הישיר שלו חיים יבין . המסמך מדגיש את הפרוצידורות המסורבלות הנהוגות בטלוויזיה לצורכי קבלת אמצעי שידור והפקה . "דחוף ביותר" , כתב אלכס גלעדי בראש מכתבו . "ממליץ תחילה כי אלכס גלעדי יפנה ישירות לדוד שניידר (כיהן בתפקיד מנהל התיאום של חטיבת הביצוע" ואם צריך לאורי לעדן (היה מנהל שירותי ההנדסה הטלוויזיה הישראלית)" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בהיעדר אמצעי שידור , צילום , והפקה איבדו תוכניות הספורט את כוחן . גם השידורים הישירים מזירות הספורט בארץ ובעולם פחתו . מבקרי הטלוויזיה בעיתונות עטו עליהן כעל פגר ותקפו את עליבותן . הבוסים של אלכס גלעדי ידעו ידוֹע היטב כי הם בעצמם האחראים הראשיים למצב מפני שאינם מעניקים לאלכס גלעדי את הכלים הדרושים אך בחרו להחריש ולא יצאו להגנתו כאילו היו שידורי הספורט נחלתו הפרטית. צביעות ידועה שכל מנהל מחלקת הספורט בשידור הציבורי חש זאת על על בשרו בתקופתו שלוֹ . אלכס גלעדי נפגע . הוא חש כעיתונאי שהפקירו אותו בשדה הקרב . ב- 16 ביוני 1980 הביע את דעתו על המצב בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי"  שמעוני ז"ל . "השארתם אותנו חשופים חסרי הגנה . לא נשכח" . המסמך נשמר  [3]  .

alex 5

טקסט מסמך : 16 ביוני 1980 . זהו המסמך המקורי שכתב אלכס גלעדי ממורמר וכועס למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל באמצעות מנהל חטיבת החדשות חיים יבין . "השארתם אותנו חשופים חסרי הגנה . לא נשכח" , כתב אלכס גלעדי לבוסים שלו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 6

טקסט מסמך :  26 ביוני 1980 . זהו מסמך התשובה המקורי של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל לאלכס גלעדי . מנהל הטלוויזיה השיב לאלכס גלעדי כעבור עשרה ימים את תשובתו החינוכית : "איש לא השאיר אתכם חשופים ומיותר לחלוטין היה הביטוי "לא נשכח" . לא זו הדרך , והפעם שכחנו" . מנהל החדשות שרבט כרגיל את חתימתו ולא אמר מילה , לחיוב או שלילה . הוא היה על פי דעתו של אלכס גלעדי מהאו"ם . המסמך נמצא  [4]  .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) ..

ב- 25 ביוני 1980 שלח אלכס גלעדי מכתב בהול למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומנהל החדשות לאחר שחטיבת ההנדסה על הודיעה על ביטול הוצאת ניידת השידור לכיסוי אליפות ישראל בשחייה ביום שישי – 29 באוגוסט 1980 , בדיוק בשבת הראשונה בה התוכנית "מבט ספורט" חוזרת למסך אחרי פגרת אולימפיאדת מוסקבה ומשחק "אלוף האלופים" הישראלי בכדורגל מתקיים בשבת – 30 באוגוסט 1980 . בקשתו הושבה ריקם [5]  והוא כמעט יצא מדעתו . אלכס גלעדי היה שבע מרורים מהטלוויזיה ישראלית הציבורית ומאוכזב טוטאלית מהבוס הישיר שלו חיים יבין . חטיבת הספורט בראשותו עבדה בתנאים אפרוריים . אלכס גלעדי חש חסר תוחלת . מפני שסירוב ההנהלה לבקשות ורעיונות ההפקה השונות ושלילת אמביציות השידור שלו הלכו ותכפו , הוא חש כמי שמתנקשים בחייו הטלוויזיוניים . זאת הייתה האמת . אלכס גלעדי היה ב- 1980 איש טלוויזיה מצליח ומשגשג אך גם ממורמר באותה מידה .

alex 7טקסט מסמך : 25 ביוני 1980 . זהו המסמך המחאה המקורי שכתב אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל באמצעותו של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מגוחך לחשוב היום שמנהיגי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור לדורותיהם כלאו אותו ב- ד' אמות של משרד הספורט שלו . כאילו זהו הדבר היחיד שהוא מוכשר לעשות בטלוויזיה . באוקטובר 1980 גייסה רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC את אלכס גלעדי לשורותיה (הוא הראה לי את חוזה העבודה הראשון ההוא לפני 34 שנים . ב- 22 בדצמבר 1980 ערך אלכס גלעדי מסיבת פרידה במלון "דן אכדיה" בהרצליה בהשתתפות מאות מוזמנים מהטלוויזיה הישראלית הציבורית וספורטאים ידועי שם שכיכבו ב- "מבט ספורט" . בינתיים NBC האריכה לאלכס גלעדי לפני זמן לא רב (2012) את חוזה העבודה בפעם הרביעית כאות להצטיינותו) . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל , מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל , חיים יבין , ומנהל חטיבת החדשות הטרי טוביה סער (מונה לתפקידו בנובמבר 1980 ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד במקום חיים יבין) לא עשו גרם אחד של מאמץ ב- 1980 כדי למנוע את עזיבתו . נטישתו של אלכס גלעדי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה אבדה עצומה . כבר נאמר בבלוג הזה כי איש טלוויזיה דגול ברמתו נולד פעם בדור , אולי שני דורות .

alex 9

טקסט תמונה : 22 בחודש דצמבר של שנת 1980 . מלון " דן- אכדיה" בהרצליה פיתוח . רגע קסום של מר אלכס גלעדי . חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC ממנה את אלכס גלעדי לסגן נשיא שלה באירופה . מימין , דון וויר (Don Weir) איש NBC . משמאל , אלכס גלעדי. (התמונה ניתנה לי באדיבות מר רודולפו כהן מנהל מלון "דן – אכדיה" בהרצליה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

במהלך הקריירה הטלוויזיונית שלי בת 40 שנים נפגשתי בארץ ובעולם עם אלפי אנשי טלוויזיה בשלושת התחומים של עיתונאות , טכנולוגיה , ולוגיסטיקה . אלכס גלעדי הוא המרשים מכולם . הוא גם השפיע עלי יותר מכולם . הוא איש הטלוויזיה המוכשר והטוב ביותר שפגשתי בתעשיית הטלוויזיה בארץ , וגם אחד המעולים ביותר בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית . אין זאת הגדרה תחרותית אלא ספרותית . מדובר בילד אלכסנדר "אלכס" גלעדי שנולד ב- 1942 (אחד מ- "ילדי טהראן") שנולד למשפחת פועלים צנועה שעלתה ארצה והתיישבה במושבה הקטנה רמת השרון , והגיע להיכן שהגיע . לפסגה . האירועים הללו התרחשו לפני המון זמן בטלוויזיה הישראלית הציבורית . חלפו מאז כמעט ארבעה עשורים . בינתיים ברבות השנים גרף חיים יבין את התואר "מר טלוויזיה" אולם אני בחרתי להתקבץ סביב מנהיגותו וחזונו של אלכס גלעדי . במידה רבה הייתי בר מזל להיות קרוב מאוד אליו וסמוך לצִדוֹ במשך עשור של שנים .

[1]  ראה נספח : מכתב הערעור של אלכס גלעדי ליצחק "צחי" שמעוני ז"ל מנהל הטלוויזיה מ- 13 באפריל 1980 .

[2]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מ- 27 באפריל 1980 .

[3]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מ- 16 ביוני 1980 .

[4]  ראה נספח : תשובתו של מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל לאלכס גלעדי מ- 26 ביוני 1980 .

[5]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מ- 25 ביוני 1980 .

סוף הפוסט מס' 441.  

 

 

 

 

 

 

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה, אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979, היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה. (פרק 2 מתוך 3). פוסט מס' 440. כל הזכויות שמורות. 2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק בעשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישיר והגון (פרק 2 מתוך 3). פוסט מס' 440. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי .

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979 היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה. (פרק 2 מתוך 3). פוסט מס' 440. כל הזכויות שמורות.

2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון (פרק 2 מתוך 3). פוסט מס' 440. כל הזכויות שמורות.

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 440 : הועלה לאוויר ביום ראשון חג סוכות תשע"ה – 12 באוקטובר 2014

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 , הפכה הפקדתו המתעתעת והמופרכת שלו למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור . הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 . מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא . שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה . היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ 1 השרוי תחת צו פירוק ומנוהל כעת ע"י המשקם הציבורי והעורך הראשי יונה וויזנטל העביר בשידור ישיר ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 בין 21.30 ל- 23.45 מניקוסיה את משחק החוץ הראשון בקדם Euro 2016 (אליפות אירופה בכדורגל למדינות) בו ניצחה ישראל את קפריסין בתוצאה 2 : 1 . יש להדגיש כאן כי את ערוץ 1 מנהל היום בפועל אחד מטובי אנשיה הוותיקים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא , אלי בבא . איש מקצוע רציני מהמדרגה הראשונה בתחומים שונים של תעשיית הטלוויזיה לרבות ידע בטכנולוגיה, ידע בשיווק ופרסום, ידע בעריכת שידורי Promo, וחריצות ותכנון ומבט וראייה לטווח ארוך . אלי בבא הוא איש יישר דרך , הגון , ומקצוען . הוא (ועוד בודדים בערוץ 1 שכמותו) ראויים לנהל ערוץ טלוויזיה ציבורי .

מפת המִדְרוּג מגלה כי ערוץ 1 היווה שלשום (יום שישי – 10 באוקטובר 2014) קונקורנציה מהותית לערוץ 10 וגם לערוץ 2 לא רק בעת הישיר של משחק הכדורגל אלא גם ה- "יומן" בהגשת הנחיית איילה חסון . דעתי נוחה מצוות השידור בניקוסיה עמיחי שפיגלר והפרשן שלו מוטי איוואניר אולם אינני שבע רצון מהאולפן המנווט את ה- Pre Game Show על שני מרכיביו בהובלת שרון פרי והפנל שלה בן שלושה אנשים דני נוימן , אייל לחמן , ועוד מישהו אנונימי שמערכת הבקרה האולפן עשתה כל מאמץ להשאיר אותו עלום שם וגם הצליחה במשימה . כל רשת טלוויזיה באשר היא חייבת לזהות לצופים שלה את האנשים המופיעים על מסך הטלוויזיה שלה . האולפן המוביל  של ערוץ 1 הוא דל ובלתי מרשים בעליל מכל היבט – אנושי ודקורטיבי . גם בעת החזקת ההפסקה בין שתי המחציות של המשחק , וגם בשלב ה- Post Game show . הכיסוי של הטלוויזיה הקפריסאית איננו רע כלל ועיקר אך מוזר שהם שומרים כל מיני הילוכים חוזרים (שלא הוקרנו במקור) לתקצירים שמשודרים בהפסקה ובתום המשחק . מלאכת הצילום והקול הקפריסאית – מקובלת . היא איננה ברמה של קבוצת HBS של FIFA זאת שכיסתה את מונדיאל ברזיל 2014 אך גם רמת המשחק קפריסין – ישראל 1 : 2 איננה אקוויוולנט לברזיל 2014 . עמיחי שפיגלר (שחקן הגנה בקבוצת כדורגל הוא מֵגֵן ולא מַגֵן) ומוטי איוואניר (חייב לדבר פחות) מתואמים ומהווים Team שידור. הם ידענים שמכירים את השחקנים ושולטים בחומר על בוריו . חידוש גדול לעומת יורם ארבל . הופעתם לפני המצלמה בעמדת השידור שלהם באצטדיון בניקוסיה כשהם מחויטים ומעונבים – הוסיפה כבוד וממלכתיות לערוץ הטלוויזיה שאותו הם מייצגים ! כצופה שלהם אני מאמין להם . אחרי השער השני של טל בן חיים מכריז מוטי איוואניר כהאי לישנא : "זהו השחקן הכי מודרני היום בכדורגל הישראלי…" . אני מוצא את עצמי מאמין לו .  אם מוטי איוואניר ימצא את שביל הזהב שבין כמות המלל לבין כוונות הפרשנות שלו וניסוח טקסט מדויק, הוא יהפוך בבת אחת לפרשן לאומי . בשניהם , בעמיחי שפיגלר וגם במוטי איוואניר טמון יסוד של מאופקות , של רצינות , של התכוננות ועשיית שיעורי בית , והתרחקות מרברבנות . זאת גדולה עצומה בתקשורת המונים בכלל ובטלוויזיה בפרט . אני צופה להם עתיד גדול .

דו"ח רייטינג של יום שישי – 10 באוקטובר 2014 בין 20.00 ל- 24.00 :

מנהל ערוץ 1 בפועל אלי בבא והמשקם הציבורי של רשות השידור השרויה תחת צו פירוק יונה וויזנטל , רשאים להיות שבעי רצון מכמות הרייטינג שצבר השידור הישיר של משחק הכדורגל שלשום בערוץ 1 , קפריסין – ישראל 1 : 2 . בתקופת הזמן שבין 21.30 ל- 24.00 ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 צבר ערוץ 1 רייטינג ממוצע של % 11.45 ו- Peak של % 13.60 , והביס את ערוץ 10 וגם את ערוץ 2 . מדובר בניצחון סנסציוני שאולי מעיד במשהו על עתידו של השידור הציבורי . ערוץ 2 צבר באותו פרק זמן בין 21.30 ל- 24.00 של יום שישי – 10 באוקטובר 2014 כמות ממוצעת רק של % 7.23 . ערוץ 10 צבר בין 21.30 ל- 24.00 שלשום ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 רייטינג ממוצע של % 4.28 . ניצחון סוחף לערוץ 1 . ה- "יומן" של איילה חסון צבר ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 בין 20.00 ל- 21.30 רייטינג ממוצע של % 5.98 , מול "שישי" של ערוץ 10 שצבר כמות  רייטינג ממוצעת של % 5.70 , ומול "אולפן שישי" של ערוץ 2 שצבר באותו פרק זמן רייטינג ממוצע של % 12.9 . ניצחון ברור לערוץ 2 , אולם אז בא משחק הכדורגל קפריסין – ישראל 1 : 2 בקדם Euro 2016 ועושה שַמוֹת בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים . בינגו .

יחד עם זה אין לאלי בבא ויונה וויזנטל מה לשמוח יתר על המידה . השידור הישיר של משחק הכדורגל ביום שישי – 10 באוקטובר 2014 בין 21.30 ל- 24.00 הוא הבזק של הברקה שחושפת ביתר שאת את חולשות ערוץ 1 לאורך כל היממה , של יום שישי – 10 באוקטובר 2014 . וודאי מ- 15.00 כשמרבית הציבור הישראלי כבר שב לביתו לאחר יום עבודה . הרייטינג של ערוץ 1 שעדיין שואב כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנת 2014 תשלום אגרה מכיסו של האזרח – הוא דליל, דל, ורש. בלתי מתקבל על הדעת . בין 19.00 ל- 20.00 צובר ערוץ 1 רייטינג של % 1.65 מול % 7.15 של ערוץ 2 ו- % 4.65 של ערוץ 10 . מדובר בכלום . הבה נלך שעה אחורנית : בין 18.00 ל- 19.00 מניב ערוץ 1 כמות של % 1.62 מול % 3.77 של ערוץ 2 ו- % 3.82 של ערוץ 10…וכן הלאה . ברור שאין כאן שום קורלציה בין תשלום האגרה הגבוה לבין כמות הרייטינג הזעומה . אין שום חזון ולא יומרה להציב אלטרנטיבה מעניינת לשידור הטלוויזיה המסחרי של מדינת ישראל . וכל זאת למרות שערוץ 1 תוחב את זרועו הארוכה לכיסו של האזרח הקטן , לוקח ממנו הון תועפות , אולם לא מתגמל אותו בחזרה . דבר אחד ברור לכולם וגם לאלי בבא ויונה וויזנטל : ערוץ 1 במתכונת העבר שלו וגם כיום בהווה , ולמרות שהוא מכונס תחת כנפיו של כונס נכסים רשמי בשם פרופסור דוד האן , לא היה משוחרר מעול הרייטינג אז ואיננו משוחרר מעול הרייטינג גם כעת . ממש ברגע זה , בעת כתיבת הפוסט הנוכחי .

טבלת המדרוג של יום שישי – 10 באוקטובר  2014 בין 15.00 ל- 20.00 במגזר האוכלוסייה היהודית מוכיחה שוב כי הציבור רואה בערוץ 1 מטרד טלוויזיה שאין בו חפץ עד שבא המשדר הישיר של משחק הכדורגל קפריסין – ישראל ב- 21.30 . צריך להבין שוב כי ערוץ 1 שמקבל בשנת התקציב של 2014 כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מהציבור משיב לו במטבע שחוקה שאין לה כיסוי . נתוני הרייטינג האפסיים של ערוץ 1 (למעט הכדורגל) מדאיגים ומעוררים חלחלה . עוד הדרך רב עוד רבה המלחמה . רָאֹה נראה אם אלי בבא ויונה וויזנטל יצליחו להשיב את אמון הציבור בשידור הציבורי שהוא המממן שלו , ו/או שניהם יצטרפו לרשימה ארוכה של כל מיני מנהלי טלוויזיה ומנכ"לים שבאו , ראו , והפסידו .

שעות / ערוצים          ערוץ 1            ערוץ 2           ערוץ 10

16.00 – 15.00              % 0.7                 % 2.97               % 0.37

17.00 – 16.00              % 0.45               % 3.65               % 1.7

18.00 – 17.00              % 2.57               % 2.77               % 1.12

19.00 – 18.00              % 1.62               % 3.77               % 3.82

20.00 – 19.00              % 1.65               % 7.15               % 4.65

הערה 4 : ההתייחסות העיתונאית לביקורה  של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בארה"ב וניסיון ההתמודדות שלה עם שתי קבוצות ה- NBA , קליבלנד קאוואלירס וברוקלין הייתה קרובה כמעט להתרפסות . בשני המשחקים לא התקיים שום Match up , שום שוויון תחרותי , הפרשים ענקיים ביכולות בין הקבוצות המתמודדות , ומחסור במתח ספורטיבי . לכן הם נעדרו כל סקרנות . הדיווח העיתונאי אודותיהם עבר את גדותיו והיה בבחינת בזבוז זמן . בשלוש  מילים : משעמם ולא מעניין .

הערה 5 : ראש הממשלה בנימין נתניהו ניהל בצורה נבונה את המערכה הצבאית "צוק איתן" ומנהל בכלל לא רע את המערכה המדינית אחריה .

הערה 6 : שמו של תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל כאדם וספורטאי יינון עוד זמן בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי לדורותיו . נפגשתי עמו פעמים ספורות בזירת הכדורסל בארץ . ככדורסלן בקבוצת הפועל אשדות יעקב ב- 1960 בראשות יגאל וולודרסקי – דר ז"ל וכאיש טלוויזיה של אלכס גלעדי ב- 1975 ו- 1980 .תני כהן מינץ שחקן טניס שהתנשא לגובה של 2.04 מ' הובא לקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב  ע"י המאמן יהושע רוזין ממגרשי הטניס של האגודה היכן שהוא ב- 1955 . יהושע רוזין כמו מאמנים רבים בארץ ובעולם חיפש שחקני כדורסל גבוהים ממש כמו אלכסנדר גומלסקי מאמן אלופות ברה"מ א. ק. ריגה וצסק"א מוסקבה . לא רק הם כמובן . תני כהן מינץ שידרג מייד את מכבי ת"א . כשחקן כדורסל שגובהו היה 1.90 מ' לא יכולתי להתמודד מתחת לסלים עם גובהו של תני כהן מינץ . לא רק עם קומתו אלא גם עם המסה הגדולה שלו . הוא היה שחקן הכדורסל שעשה את ההבדל . יכולתי להתמודד עם רלף קליין , דוד פריש , יעקב אדליסט , סבי בן בסט ושחקני מכבי ת"א אחרים אך לא עם תני כהן מינץ . הוא הפך חיש מהר לשחקן מפתח במכבי ת"א וגם בנבחרת ישראל . ב- 1975 עשיתי עליו כתבה במגרש הכדורסל של בי"ס "צייטלין" בתל אביב ל- "מבט ספורט" לאחר שסיים את שירותו במכבי ת"א . הוא היה כוכב כדורסל צנוע ומנומס ואובייקט צילום נוח .

tani 1

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 50 של המאה שעברה . לפני כ- 60 (שישים) שנים . הימים ההם – הזמן ההוא . מועדון הכדורסל של מכבי ת"א מכשיר את קבוצת הנוער שלו במגרש הישן ברחוב המכבי ליד קולנוע "אוריון" בתל אביב . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : המאמן שלמה הרשמן , מרדכי קומורניק , חיים משגב (מוסקוביץ' , גופייה מס' 8 , היום עו"ד), שחקן לא מזוהה , תנחום "תני" כהן מינץ (מס' 7) , שבתאי "סבי" בן בסט (מס' 5) , גדעון בירכץ, שחקן לא מזוהה , והאפסנאי ואיש המשק פנחס "פטקה" חפץ . זיהוי שורת היושבים מימין לשמאל : איתן צווייג , שחקן לא מזוהה , מנחם אילון , בועז דגן , שני שחקנים לא מזוהים . (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה שבתאי "סבי" בן בסט (שחקן הקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א והקפטן שלה בשנים 1969 – 1956) .

בקיץ 1975 ניאותה ה-  FIBA לערוך ל- תנחום כהן מינץ (בן 36) משחק פרידה מתוקשר בהיכל הספורט ביד אליהו , נבחרת אירופה נגד מכבי ת"א . פרידתו של תנחום כהן מינץ ממכבי ת"א הפכה לאירוע ארצי ובינלאומי אך יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר וולטר איתן הורה למנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן לא להעביר את המשחק בשידור ישיר מפני שמכבי ת"א לבשה גופיות נושאות פרסומת מסחרית של "עלית" . אסור היה אז לצלם משחקי ספורט בשעה שהשחקנים לבשו גופיות נושאות פרסומת מסחרית כלשהו . בצר לו שלח אלכס גלעדי צוות צילום ב- פילם בראשותי כדי לתעד את המשחק בעל יוקרה בינלאומית ולשדר אותו ביום פקודה . 800 feet של חומר מצולם בפילם שתיעדו את המשחק ההוא (פותחו כאמור ע"י מעבדת הפילם של הטלוויזיה אך לא שודרו מעולם) שוכבים להם עד עצם היום הזה בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומחכים לגואל . אם לערוץ 1 יש רצון וחשק הוא יכול לשדר כתבה מרתקת לזכרו של אחד נגדולי שחקני הכדורסל של מדינת ישראל בכל הזמנים תני כהן מינץ ז"ל כולל חשיפה בלעדית של חומר הצילום ההוא שנזרק לטמיון ונח לו כבר 39 (שלושים ותשע) שנים באוצר המלך . איש לא ראה ממנו אפילו Frame  אחד עד היום הזה . ב- 1980 ראיינתי את תני כהן מינץ לסרט תיעודי בן 75 דקות "גופייה מס' 6" שהפקתי וביימתי אודות פועלו של שחקן הכדורסל של מכבי ת"א ונבחרת ישראל טל ברודי (בן 71 היום) . הסרט הוקרן בטלוויזיה הישראלית הציבורית בספטמבר 1980 ..

מדובר בסיפור מורכב שמתאר את כברת הדרך הענקית והפתלתלה שעברו יחדיו הטלוויזיה וענפי הספורט השונים . החלטת הוועד המנהל של רשות השידור לאסור את פרסומת "עֵלִית" לא הייתה בגדר המלצה , אלא פקודה . מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן העביר את רוח הצַו למנהל חטיבת החדשות דָן שִילוֹן ולאָלֶכְּס גִלְעָדִי מנהל מחלקת הספורט . מכבי ת"א הפכה לאובייקט שידור פסול . האגודה עתרה לבית המשפט הגבוה לצֶדֶק (בג"צ) כדי שיחייב את רשות השידור להמשיך לצלם את משחקיה . המחלוקת הגיעה בזמנו לידיו של השופט העליון מאיר שמגר . מאיר שמְגר הוציא צַו ביניים המחייב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית להמשיך בצילום המשחקים שתוכננו כבר להיות מועברים בשידורים ישירים עד להחלטה הסופית בהרכב של שלושה שופטי בג"צ . ההחלטה נפלה יומיים לפני המשחק מכבי ת"א – ריאל מדריד בהיכל הספורט ביד אליהו . המשחק אומנם הועבר בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית , אך זה לא עזר למכבי ת"א . הקבוצה ספגה תבוסה 114 – 94  מידי הספרדים . כל משחקי מכבי ת"א בעונת 1975 – 1974 שודרו ישיר בטלוויזיה מכוח הצַו של כבוד השופט העליון מֵאִיר שַמְגָר , למַעֵט משחק אחד .אותו המשחק החגיגי של נבחרת אירופה נגד מכבי ת"א זה התקיים ב- 22 ביוני 1975 בהיכל הספורט ביד אליהו לכבודו של תני כהן מינץ . המועדון נפרד מאחד מגדולי שחקניו בכל הזמנים תנחום "תני" כהן מינץ . אלכס גלעדי ביקש להעביר את המשחק בשידור ישיר באמצעות הניידת האלקטרונית הגדולה של הטלוויזיה (ה- O.B. הלָבָן) אך ארנון צוקרמן ודן שילון אסרו עליו . ההתמודדות הזאת שהייתה בבחינת SHOW בהשתתפות כוכבי הכדורסל של אירופה לא היה מתוכננת להיות מועברת בשידור ישיר ולא הוצבה כלל בלוח השידורים [1] מפני שבמשחק הרֵעים הזה לבשו שחקני מכבי ת"א את גופיות "עֵלִית" . רשות השידור לא הסכימה למהלך הפרסומי ועל כן בצַר לו שלח אלכס גלעדי צוות צילום בפילם ואותי כדי לפחות לתעד את האירוע ולשדרו ביום בו יתרצה הוועד המנהל של רשות השידור . הייתי הכתב / שַדָּר שנשלח ע"י אלכס גלעדי להיכל הספורט ביד אליהו אז לפני 39 שנים כדי להנציח את פרידתו של תנחום "תני" כהן מינץ בן ה- 36 והשחקן הגבוה ביותר בישראל (2.04 מ') מזירת הכדורסל . צילמנו 800 רגל בפילם  Reversal . עָמוֹס בִּינְקִין פיתח את החומר במעבדת הצילום של הטלוויזיה ששכנה ברוממה – ירושלים . הכתבה הזאת לא שודרה מעולם כי מכבי ת"א לא וויתרה ו- שיחקה עם פרסומת "עֵלִית" רקומה על גופיות השחקנים. גם הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה מונופול התעקשה ולא וויתרה , ושלחה את חומר הצילום לטמיון , לאוֹצָר הארכיוני הממלכתי שלה . נבחרת אירופה הביסה את מכבי ת"א 115 : 88 . משחק הכדורסל האחרון של תנחום "תני" כהן מינץ בן למשפחת ספורטאים עניפה שהחל את הקריירה הספורטיבית שלו כשחקן טניס . בכיר שחקני הכדורסל של ישראל בימים ההם לא זכה לכבוד הראוי לו בשל טענה מגוחכת של הוועד המנהל של רשות השידור של עודף פרסומת מסחרית על המרקע . חומר הפילם הזה שוכב מצהיב בסרטיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית עד עצם היום הזה . משחקיה של מכבי ת"א בעונת 1975 – 1974 שודרו בינתיים אז מכוח צַו הביניים של השופט העליון מאיר שמגר .

הפוסט הזה הוא במידה מסוימת יד זיכרון לזכרו של תני כהן מינץ ז"ל אדם דגול וספורטאי אציל . וגם לזכרם של הכדורסלנים עופר אשד ז"ל , עמי שלף ז"ל , ו- יגאל וולודרסקי – דָר ז"ל שהלכו לעולמם בטרם עת .

[1]  הטלוויזיה הישראלית הציבורית למדה את הלקח ברבות השנים ושידרה ישיר את משחקי הפרידה בהשתתפות נבחרת אירופה משחקני מכבי ת"א טל ברודי , לו סילבר , ומיקי ברקוביץ' .

הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי : הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם (קובץ כ"ה כרך ה').

אליפות אירופה בכדורסל – גוריציה / וונציה / סיינה / טורינו – איטליה 1979 (מחצית 1).

חשיפת הצלחתה של נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל באיטליה בקיץ 1979 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית היוותה פיצוי היסטורי . סיקור נבחרת הכדורסל הלאומית של ישראל לתולדותיה קופח לאורך כל הדרך בהשוואה לסיקור נבחרת ישראל בכדורגל וסיקור מועדון הכדורסל של מכבי ת"א .

בשנים 1982 – 1977 הפיקה הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפקות ענק , לעיתים גדולות מכפי מידותיה הטכנולוגיות והלוגיסטיות אולם לא מכפי דמיונם , יכולתם , וכישרונם של אנשיה . ב- 1979 מתחוללים שינויים דרמטיים ברשות השידור. מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הולכים הביתה . יוסף "טומי" לפיד מתמנה למנכ"ל רשות השידור ופרופסור ראובן ירון נבחר להיות יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. הפקות הטלוויזיה המזהירות של אלכס גלעדי בשנים 1979 – 1977 : הבחירות לכנסת – מאי 1977, ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל – נובמבר 1977, ותחרות שירי הארו -ו ויזיון (Eurovision Song Contest) מארס 1979. אלכס גלעדי עוזב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בסופה של 1980 ועובר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . עזיבתו מהווה אבדה גדולה לשידור הציבורי של מדינת ישראל .

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי . הספר נחקר ונכתב בתקופה שבין אוקטובר 1998 לאוקטובר 2014. הספר עב הכרס "הפקות חובקות ארץ ועולם" נחקר ונכתב במסגרת הסדרה רחבת ההיקף הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . הסדרה עוסקת בעיקר בתחומי הטלוויזיה האלה : חדשות , ספורט , תיעוד , טכנולוגיה , מו"מ וזכויות שידורים , וכלכלה טלוויזיונית.

סיסמת הספר :

FROM MY POINT OF VIEW – if you do, do it right – if not give it up

השורה התחתונה של הספר :

The History of The Unavoidable Symbiotic Relationship Between Television and Sports (+News + Documentary) – In Israel and Around The World, 1936 – 2014

חלוקה :

1. הטלוויזיה הישראלית הציבורית מפיקה בהצלחה את שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 ומתכוננת בראשית 1979 לקראת שידור אליפות אירופה בכדורסל לאומות – איטליה 1979. 2. הסקרנות הטלוויזיונית העולמית סביב המהפכה האיסלאמית באיראן והשימוש האמריקני המסיבי בלווייני התקשורת הבינלאומיים המועטים מעמיד בספק את יכולת הסיקור והעברת השידורים הישירים של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979, מגוריציה וטורינו לאולפני הטלוויזיה בירושלים. 3. בתחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ניצבת ב- 1979 צלחת – אנטנה בלבד המקושרת ללוויין האמריקני האטלנטי ה- Primary השייך לחברת התקשורת האמריקנית COMSAT.

ציטוט : "יש אנשים הנאנחים גם בהיותם מודים לאלוהים"(רוברט בראונינג)

זה נכון . נאנחתי והודיתי לאלוהים שאני מאמין בו באמונה שלמה בדרכי שלי . זה היה מדהים . ה- הצלחה ושגשוג ניהול והפקת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית על ידי בחודש יוני של שנת 1978 את מונדיאל ארגנטינה 1978 , בניגוד מוחלט לתורת הסיכויים והרחק מגבולות המדינה ולמרות שימוש בטכנולוגיית תקשורת לוויינים דלה ורעועה בין בואנוס איירס לירושלים – לא הייתה פרי מנהיגותם של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני . גם לא של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן . וודאי לא של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין . ההצלחה והשגשוג להביא הביתה ובשלום במשך חודש ימים ביוני 1978 21 שידורים ישירים ו- 17 שידורים מוקלטים מארגנטינה לישראל לא היו יכולים להתרחש ללא הסיוע העצום והנדיב שהעניקו לי אשת הטלוויזיה הפורטוגלית הציבורית RTP גב' מנואלה פורטאדו הנפלאה ושל מר אמאורי דאומאס מנכ"ל OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה במדינות דרום ומרכז אמריקה , כמו גם בלעדי עזרה עצומה שנתן לי מהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה Entel Argentina , יהודי – ארגנטיני וציוני חם בשם מר מאסימו גארפינקל (הייתה לו משפחה בקיבוץ אלומות בעמק הירדן) . גדולתם ונדיבותם של השלושה האלה שהעניקו לי את עזרתם בחינם וללא כל בקשת תמורה בעת שהייתי בבואנוס איירס , סופרה בפרוטרוט בפוסט הקודם מס 439 . זה היה מדהים מפני שמנהיגי רשות השידור והטלוויזיה היו משוללים כל מידע טכנולוגי (ולוגיסטי) שנגעו להפקה המורכבת והמסובכת הזאת המתנהלת הרחק הרחק מגבולות המדינה . חלק קטן מהקשיים והבעיות הטכנולוגיות הטלוויזיוניות היה מוכר וצפוי . ה- חלק הארי של המידע הטכנולוגי הטלוויזיוני לא היה ידוע לנו . אם להשתמש במטפורה צבאית אזי המודיעין שלנו כשל באיסוף הנתונים שלא היו בבחינת סוד . היה צריך רק לטוס לארגנטינה כדי לאסוף את המודיעין הזה ועל פיו להתכונן לקרבות השידורים הבינלאומיים שעתידים היו להתרחש לאורכו של כל חודש יוני של שנת 1978 .

בחודש דצמבר של שנת 1977 היה אמור מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי להשתתף ב- WBM (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בבבואנוס איירס יחדיו עם שאר נציגי ה- EBU ואיגודי השידור הבינלאומיים הנוספים כדי להבין כיצד עובדת מערכת ההפקה והשידור הארגנטינית באמצעות ה- Host broadcaster של ATC 7 , אולם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן אסר עליו ליטול חלק בפגישה חשובה מנימוקים של חיסכון כספי . אלכס גלעדי ידע את מה שידע – ולא ידע את מה שלא ידע . היו חסרים לו הרבה חלקי מידע חשובים ביותר . בפברואר 1978 הטילו עלי ארנון צוקרמן ואלכס גלעדי ליטול את שרביט הפיקוד של ההפקה הארגנטינית בבואנוס איירס משום שאלכס גלעדי גויס ע"י ה- Operation Group שלה- EBU להיות קצין קישור של הקבוצה ברוסאריו (בהסכמת ארנון צוקרמן) . את מה שאלכס ידע בארץ אודות פעילות ATC 7 גם אני ידעתי כממלא מקומו . אולם את הפרטים החשובים והקרדינליים ביותר שהוא לא ידע אודות הפעילות הטכנולוגית של ENTEL ARGENTINA ויכולת ופילוסופיית הפצת והעברת הסיגנלים שלה מבואנוס איירס לעולם החיצון גם אני לא ידעתי . הוא גם לא ידע כי "משלוחי" ה- SIN של הפורטוגלית גב' מנואלה פורטאדו שנשלחו מליסבון למרכז OTI במכסיקו סיטי של מר אמאורי דאומאס על לוויין ה- Primary האטלנטי , חוסמים בעצם את נתיב ההעברה הלוויינית היחידה שלנו , מפני שתחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מקושרת רק ל- לוויין הזה ה- Primary האטלנטי . החלק הארי של הבעיות הטכנולוגיות הטלוויזיוניות המורכבות וגם המסובכות וביורוקרטיות שלהן התגלה לי רק כשהגעתי בחודש מאי לבואנוס איירס . זאת הייתה הפתעה שלילית ביותר . לולא סיועם המזהיר של מנואלה פורטאדו , אמאורי דאומאס , ומאסימו גארפינקל – הייתי נאלץ להרים ידיים ולשוב הביתה עם משלחת הטלוויזיה שלי בידיים ריקות ללא ביצוע המשימה . הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 צלחה לא בגלל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן , לא בגלל מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני (הורחק בבוטות ולעיני כל מענייני הטלוויזיה ע"י מנהלה ארנון צוקרמן) , וודאי לא בגלל מנהל חטיבת החדשות חיים יבין . היא צלחה בגלל מנואלה פורטאדו + אמאורי דאומאס + מאסימו גארפינקל . זה היה מדהים מפני שארנון צוקרמן לא אמר לי עם שובי לארץ אפילו מילת תודה אחת בתום מבצע השידורים המרוחק , המורכב והמסובך מבחינה טכנולוגית ולוגיסטית , והממושך של מונדיאל ארגנטינה 1978. ובעצם למה שיגיד מילת תודה אם הוא איננו מכיר כלל את תנאי זירת הקרב ולא יודע מה התחולל באותו שדה קרב טלוויזיוני…??? פעם נוספת התחוללה כאן בטלוויזיה הישראלית הציבורית הפקת טלוויזיה בינלאומית ענקית , רחוקה , וממושכת בה מפקדי ומנהיגי השידור הציבורי מנכ"ל רשות השידור , הלא הם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומנהל חטיבת החדשות ניצבים הרחק מאחור , הרחק מזירת ההתרחשות מקו באש הקדמי , ואינם מצוידים בנתוני מידע הכרחיים לניהולו בטרם תחילת הקרב . החלטתו של ארנון צוקרמן להשאיר את אלכס גלעדי בארץ ולא לאפשר לו ליטול חלק בפגישת ה- WBM המקדימה הייתה ילדותית , תמוהה , ומטופשת , והותירה את מנהל חטיבת הספורט ככלי ריק ללא מודיעין בסיסי מבלי שהוא יודע כי חסרים לו כמה חלקים חשובים ביותר להרכבת תמונת הפזל של מונדיאל ארגנטינה 1978 בעלת אלפי חלקים וחלקיקים . אלכס גלעדי נותר איש טלוויזיה עיוור ככל שמדובר בהפקה בינלאומית מרוחקת ומורכבת עד למאוד . ארנון צוקרמן היה מנהל טלוויזיה מוערך אולם התברר כי גם הוא איננו נקי משגיאות . קשה להאמין שמנהיג שידור ברמתו לא מבין ולא מכיר בצורך החיוני לערוך סיור מודיעיני קדם הפקה של מבצע שידור כה מרוחק ומסובך כדי ללמוד את זירת הקרב בטרם מתחיל הקרב . אולם זאת עובדה ועם עובדות לא מתווכחים , מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן לא התיר לאלכס גלעדי ליטול חלק בפגישת ה- WBM ההיא בדצמבר 1977 / ינואר 1978 . אני ירשתי מאלכס גלעדי בפברואר 1978 הפקה פגומה ומשימה שידור סבוכה וממולכדת ו- רוויית מוקשים ומהמורות . אולם את זאת גיליתי כאמור רק בבואנוס איירס .

yavin 1

טקסט תמונה :  יום שלישי – 17 במאי 1977 . ליל הבחירות לכנסת ה- 9 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (עומד) יחדיו עם המגיש חיים יבין (משמאל) והסטטיסטיקאי ד"ר חנוך סמית (מימין) באחד מרגעי השיא של השידור הציבורי לגורותיו . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי) .

עכשיו עמדה לפנינו משימת השידורים הישירים של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל . ב- 24 בנובמבר 1978 התחלנו מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי ואנוכי להיערך לקראת הפקת שידורי אליפות אירופה בכדורסל שעמדה להיערך בתוך שבעה חודשים ביוני 1979 בערים האיטלקיות גוריציה וטורינו . לא שיערנו בנפשנו כי ניתקל בכל כך הרבה קשיים טכנולוגיים ובעיות של תקשורת לוויינית בינלאומית בגלל אירועי המהפכה האיסלאמית שהתחוללה בראשית 1979 באִירָאן .

ב- 16 בינואר 1979 הושלמה הרבולוציה והשָאה הפרסי ריזה פאחלאווי השליט החילוני של המדינה המוסלמית ברח יחד עם רעייתו היפה פַארָה דִיבָּה מטהראן לחו"ל ועמו כל המשפחה המלכותית . הנשיא אנוואר סאדאת העניק להם מקלט זמני בקהיר . ב- 1 בפברואר 1979 שָב האייתואללה המפורסם רוחאללה חומייני בן ה- 82 אדריכל המהפכה האיסלאמית באיראן מגלות ארוכה (חלקה בצרפת) לטהראן ושינה את פני ההיסטוריה של מדינתו לשנים רבות . מיליונים קיבלו את פניו של כהן הדת הפונדמנטליסט בהתלהבות עצומה בנמל התעופה של טהראן בשעה שירד במדרגות כבש המטוס . איראן האיסלאמית בהנהגתו של חוּמייני מיהרה להכריז על ארה"ב שָטָן ואויבת העם האיראני וקראה עליה תגר . חומייני כיוון את חִצֵי האֶרֶס והשנאה גם לעברה של ישראל וראה בה מדינת אויב לכל דבר . משמרות המהפכה האיסלאמיים המזוינים והנאמנים להאייתולות כוהני הדת פירקו את שירות הביטחון הפנימי של השאה ה- "סַאוָואק" (SAVAK) ותפשו את מקומו אך איראן לא הפכה למדינה חופשית ופתוחה . השליט החדש רוחאללה חומייני נקט במדיניות פנים וחוץ קשוחה . הוא תלה את מתנגדיו או ירה בהם . אירָאן הפכה תחת שלטונו מדיקטטורה חילונית מלוכנית לעריצות איסלאמית דתית . כמו ה- "סָאוָואק" גם משמרות המהפכה הטילו מורא על העם הפרסי . הם החרימו את זכויות האדם הבסיסיות ביותר ועטפו את פני המשטר ברעלות . השלטון האיראני הטיראני הדתי ערף את ראשיהם של נאמני השָאה ללא משפט ומשמרות המהפכה לא התמהמהו זמן רב מידי עד שכבשו את שגרירות ארה"ב בטהראן . הם לכדו את עובדיה והשתמשו בהם כבני ערובה . נוצר עימות מדיני וגם צבאי בין המדינה הדוגלת בפונדמנטליזם איסלאמי קיצוני לבין ארה"ב מנהיגת העולם החופשי .

עלייתו הסוחפת והדרמטית של רוחאללה חומייני לשלטון באירָאן ב- 1979 על חשבונו של השָאה היוותה מפלה מדינית כבדה לארה"ב ולתפישתו הפוליטית הגלובאלית של הנשיא ג'ימי קרטר . לא עבר זמן רב מידי והתברר כי לתבוסה האמריקנית באזור הזה של הגלובוס יש השפעות שליליות ומסוכנות מרחיקות לכת . אנחנו רואים אותן בבירור גם בימים אלה . המהפכה האיסלאמית ב- 1979 ועלייתו של חומייני לשלטון התאפשרה בשל נסיבות איראניות פנימיות אך גם בגלל תהליכים בינלאומיים ובראשם זה של הממשל האמריקני שלא נטה עוד חסד בשנות ה- 70 של המאה הקודמת לשָאה הפרסי הדיקטאטור החילוני של איראן שהיה בעל ברית וותיק שלה . השָאה הפרסי היה רודן עשיר בעל עתודות נפט בלתי נדלים ובעל אוריינטציה וחזון – פנטזיה להפוך את ארצו למדינה "מערבית" וחילונית , אך נחשב על ידי נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר "יפה הנפש" למפר שיטתי של זכויות האדם באיראן . השָאה הפרסי מוחמד ריזה פאחלאווי רוֹדָן חילוני תפש את השלטון ב- 1953 לאחר הפיכה פנימית בארצו בתמיכת בריטניה וארה"ב נגד ראש הממשלה המכהן מוחמד מוסאדק . שתי המעצמות המערביות חששו מהחלטתו של מוחמד מוסאדק ב- 1952 להלאים את תעשיית הנפט האיראנית ולתבוע מחירים גבוהים הרבה יותר למען כלכלת איראן . החלטת מוסאדק נודעה כמשבר "אבאדאן" עיר הנפט במערב איראן . מוסאדק בן ה- 64 הושם במעצר בית . השָאה הצעיר השתלט על המג'לס (בית הנבחרים הפרסי) זכה לתמיכת ראש ממשלת ווינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר והחל להוביל את מדינתו בסוף שנות ה- 50 של המאה הקודמת תהליך מואץ של קידמה ומודרניזציה טכנולוגית בחקלאות ובתעשייה השאה לא וויתר על שלטון היחיד שלו ומנע חופש פוליטי . אט – אט נוצרה תסיסה פוליטית ודתית במדינה .

אני זוכר את הימים של שנת 1960 בהם הייתי חבר ורפתן בקיבוץ אפיקים , כשמשרד החקלאות הישראלי ביקש מאתנו וגם מקיבוצים אחרים להעביר לאיראן מאות פרות חולבות מצטיינות . הקיבוצים במדינת ישראל צברו מוניטין חקלאי בינלאומי. הם נטעו את מטעי הבננות הטובים בעולם, נטעו פרדסים שהניבו כמויות אדירות של תפוזים, אשכוליות , ולימונים בעלי טעם נפלא שנשלחו לכל מדינות אירופה , פיתחו את ענף המִידְגֶה לרמתו הגבוהה ביותר , והקימו גם את הרפתות בעלות תנובת החלב הגבוהה ביותר בעולם . משרד החקלאות של ישראל סייע לאיראן בבניית מכוני חלב באמצעות הידע העצום שהצטבר בקיבוצים . מדינת ישראל עזרה לשאה האיראני גם בבניית צבאו ואימונו ובשִכלול עבודת ה- "סַאוָואק"  (SAVAK) שירות הביטחון הפנימי של איראן (מקביל לשב"כ הישראלי) . ב- 1974 שהיתי חודש בטהראן ככתב ושַדָּר במשלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית בראשותו של אלכס גלעדי שכיסתה את משחקי אסיה  ה- 7 שהתקיימו באיראן . שגריר ישראל בטהראן מר אוּרִי לוּבְּרָאנִי תִּדְרֵך אותנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית כיצד לנהוג ולפעול כאורחי תקשורת במדינה המוסלמית . אני זוכר היטב את אנשי ה- "סאוואק" מבטיחים לי , "מינכן שנייה לא תהיה כאן" , מתכוונים לכך שבאולימפיאדת מינכן 1972 נרצחו 11 ספורטאים ישראליים אך כאן בטהראן אתם הישראליים יכולים לחוש בטוח . שירות הביטחון האיראני יאבטח אותנו וישמור על חיינו . הערה : ראה גם הספר עב הכרס "למילים יש וויזואליה משלהן" בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"איראן הייתה דיקטטורה בראשה שליט מונארך . מֶלֶךְ (שָאה)כל יכול מאז ראשית שנות ה- 50 . עמדה לרשותו טלוויזיה ברמה טכנולוגית מצוינת שתוחזקה ע"י מהנדסי טלוויזיה צרפתיים . הטלוויזיה והתקשורת האיראנית עבדו עבור השָאה ריזה פאחלאווי . לא הופתעתי לראות בימי שהותי בבירה האיראנית טהראן בספטמבר 1974 במסגרת שליחותי ככתב ושַדָּר מטעם הטלוויזיה הישראלית למשחקי אסיה ה- 7 , ברחוב , בחנויות , בשוּק , בבתים פרטיים , במשרדי הטלוויזיה , במתקני הספורט ולמעשה בכל מקום ופינה את תמונתו של השָאה לבוש במדים החגיגיים של הצִי ולצִדוֹ רעייתו היפה הקיסרית פַארָה דִיבָּה . השָאה היה דיקטאטור שרצה באמת בטובת נתיניו בדרכו שלו אך קִצוֹ של כל טִירָן קצוב וידוע מראש . זה רק עניין של זמן .

iran 1

טקסט תמונה : תמונתו של השאה המהודר ריזה פאחלאווי ורעייתו היפה הקיסרית פארה דיבה הייתה תלויה לתפארת בכל מקום ואתר בטהראן . במשרדים , בחנויות , ברחוב , במגרשי הספורט , ובבתים פרטיים . (באדיבות הטלוויזיה האיראנית משנת 1974 כששהיתי בטהראן באוגוסט – ספטמבר 1974 במשחקי אסיה ה- 7) .

את כיסאו של השָאה כבש איש דת קיצוני מוסלמי חובש טוּרְבָּאן , "נדיב ידוע" ו- "לוחם נלהב" למען זכויות האזרחים בארצו , ואיך לא , גם "תומך פנאטי" במדינה דמוקרטית וחברה פלורליסטית וחופשית באיראן . לעריץ החדש של איראן קראו רוחאללה חומייני . בשמונה שנות מלחמה ממושכת העקובה מדם של איראן נגד עיראק של סאדאם חוסיין בשנים 1988- 1980 , לא היסס הנשיא האיראני רוחאללה חומייני לשלוח ילדים (רבים מהם רכים בני 12) למערכה הכבדה כדי להתפוצץ על המוקשים העיראקיים ובכך לפנות את הדרך לגייסות האירָאניים השועטים קדימה . על צווארי הילדים היו תלויים מפתחות שנועדו לפתוח את שערי גן העדן למתאבדים הצעירים. זה היה "הפרס" שהעניק השליט העליון לילדים המקריבים את חייהם למען האומה. ארה"ב בראשותו של הנשיא ג'ימי קרטר הייתה אמורה לשלם מחיר יקר על עיוורונה הפוליטי .

חטיבות החדשות של רשתות הטלוויזיה הגדולות והעשירות בארה"ב  CBS , NBC  וְ- ABC  הבינו מייד שהסכסוך האיראני – אמריקני שנוצר עם עלייתו של חומייני לשלטון הוא אירוע חדשותי דרמטי שלא יסתיים במהרה . כדי להבטיח את הכיסוי העיתונאי השוטף של פרשת החטופים מהשגרירות האמריקנית בטהראן שהפכו בינתיים לבני ערובה , השתלטו רשתות הטלוויזיה האמריקנית תמורת מָמוֹן רב ולזמן ניכר מראש הנמדד בחוֹדָשִים על ה- Transponders של לווייני התקשורת האטלנטיים וההודיים (משדרי טלוויזיה בעלי עוצמה הבנויים על עיקרון של Receiver  ו- Transmitter) . לווייני התקשורת האלה שייכים לחברה האמריקנית הנודעת Intelsat והם המעבירים את סיגנל שידורי הטלוויזיה במהירות שיא ממקום אחד על פני כדור הארץ למקום אחר המרוחק ממנו אלפי קילומטרים . רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות (והעשירות) הפכו את תחנות המִמְסַר הלווייניות לקווי תקשורת טלוויזיוניים חיוניים עבורם . בכך נפגע מייד פוטנציאל התקשורת של הטלוויזיה הישראלית ועִמו ניזוקו הפקות שידורי הספורט הבינלאומיים שלנו מבלי שצפינו זאת . הבלוקאדה האמריקנית על קווי הלוויין החלה בחודש פברואר 1979 . אלכס גלעדי ואנוכי לא שיערנו כי היא תימשך עמוק גם לתוך תקופת אליפות אירופה לאומות בכדורסל – איטליה 79' בהשתתפות נבחרת ישראל . צריך לזכור שמדובר בעידן תקשורת שונה ודַל לפני שנות דוֹר . בתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה ניצבה רק צלחת – אנטנה אחת בלבד שהייתה מחוברת ללוויין האטלנטי ה- Primary של חברת Intelsat האמריקנית . רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) נשיא חטיבת החדשות של ABC מיסֵד אז ב- 1979 את תוכנית החדשות הנודעת "NIGHTLINE" , מהדורה לילית שהחלה בעצם כסדרת דיווחים רצופים במשבר בני הערובה האמריקניים בטהראן בהגשת פרנק רוֹלאנד (Frank Roland) ובחלוף כמה חודשים בלבד הפכה לתוכנית קבועה בראשותו של טד קופל (Tedd Koppel) . היה זה טד קופל ששִידֵר את פשיטת הנֶפֶל של הקומנדו האמריקני לשחרור בני הערובה באפריל 1980 .

אלכס גלעדי ואנוכי לא יכולנו להעריך אז כי ההתעניינות המסיבית של רשתות הטלוויזיה האמריקניות וסוכנויות הצילום השונות ( בעיקר האנגליות "VISNEWS"  ו- "UPITN" ) במהפכה האיסלאמית האיראנית וספיחיה תפגע כעבור חודשים ספורים בהפקת הטלוויזיה של שידורי אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל שעמדה להיערך בשתי ערים איטלקיות , גוריציה וטורינו . אליפות אירופה בכדורסל לא הייתה אירוע שווה ערך לאולימפיאדה או מונדיאל , אך היא עוררה בשעתו עניין עצום בציבור בישראל והפכה למשימת שידור חשובה ביותר . השתתפותה של נבחרת הכדורסל באליפויות אירופה בכדורסל מאז ימי מוסקבה 1953 (נבחרת ישראל דורגה במקום ה- 5) הפך למסורת . עד 1971 ראינו רק תמונות סטילס בעיתונות . דן שילון ואלכס גלעדי הפכו את שידור אליפויות אירופה בכדורסל לאירוע מכונן טלוויזיוני . פוטנציאל התקשורת הבינלאומית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (דַל ממילא) מאירופה לישראל באמצעות לוויין התקשורת האטלנטי ה- Primary הוכה קשות בשל התעניינות העולם במהפכה האיסלאמית שחולל חומייני באיראן . מחסור חמוּר בטכנולוגיה תקשורתית בינלאומית המבוססת על הצבת אנטנות – צלחות בתחנת הלוויינים של עמק האלה ליד ירושלים , איים על הפקות שידורי הספורט הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית , ובראש וראשונה על הכיסוי הטלוויזיוני של טורניר אליפות אירופה בכדורסל בגוריציה וטורינו בחודש יוני 1979 . מבצע השידורים מאיטליה הועמד בסימן שאלה והיה הראשון להיפגע ממהלך ההשתלטות של רשתות הטלוויזיה האמריקניות , סוכנויות הצילום הבריטיות , וגורמי שידור נוספים על לוויין ה- Primary האטלנטי ..

אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 הייתה אירוע הספורט הבינלאומי החשוב ביותר של השנה ההיא מנקודת מבטה של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ב- 24 בנובמבר 1978 כשבעה חודשים לפני זריקת הפתיחה היא נראתה לאלכס גלעדי ולי התמודדות שִגרתית רחוקה . משקיבלנו את מסמך התיאום המקדים של ה- EBU הדן במבצע השידורים שלנו , פתחנו כרגיל את תיק ההפקה מסורתי , ניילנו אותו בקפדנות , והפקדנו אותו למשמרת בכריכת קרטון לימים יבואו . בין כה וכה ה- Deadline לשליחת תשובתנו ל- EBU נקבע ל- 4 באפריל 1979. נותר לנו אפוא זמן רב. בסופו של חודש נובמבר 1978 היינו טרודים בהפקת שידורי הטלוויזיה שעסקו במשחקיה של אלופת ישראל קבוצת מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו וברחבי יבשת . המתינו לנו משחקיה של מכבי ת"א נגד אלופות הכדורסל האירופיות אוֹלִימְפִּיָאקוֹס פִּירֵאוּס , בּוֹסְנָה סַארָאיֶיבוֹ , אֶמֶרְסוֹן וַוארֶזֶה , רִיאָל מַדְרִיד , וחוּבֶנְטוֹד בַּאדַאלוֹנָה . נבחרת ישראל עם כל הכבוד נדרשה להמתין .

ebu 1

טקסט מסמך : 24 בנובמבר 1978 . זהו העמוד מס' 1 (מתוך 2) של מסמך התיאום המקדים שהפיץ EBU לחברותיו , הנוגע להפקת שידורי אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 , בתאריכים שבין 9  ל- 20  ביוני 1979 . (באדיבות  EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ebu 2

טקסט מסמך : זהו עמוד מס' 2  (מתוך 2)  של מסמך ה- EBU  הנוגע לאליפות אירופה בכדורסל – איטליה 79' . (באדיבות  EBU ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

רשתות הטלוויזיה האמריקניות ביחד עם גורמי שידור עולמיים נוספים חסמו את לוויין התקשורת  האטלנטי הקרוי Satellite Primary The , אליו הייתה מחוברת הצלחת – אנטנה היחידה בעמק האלה בימים ההם . הלוויין הזה היה עוגן התקשורת הבינלאומי היחיד שלנו וחלון הצצה בלבדי לעולם הרחב .

למרות שחלפו כבר שבע שנים מאז חודש מאי של שנת 1972 , השנה בה חנכו ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הדואר והתקשורת שמעון פרס את תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה , ניצבה במישור התחנה רק אנטנה – צלחת אחת . האופציות הלווייניות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו כה קלושות ומצומצמות עד שגופי השידור האמריקניים האלוּ סיכנו בצורה חמוּרה את העברת סיגנל שידורי הטלוויזיה מאיטליה לישראל ביוני 1979 . היינו תלויים על בלימה ונתונים לחסד השירותים של לוויין תקשורת בינלאומי בודד . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה רשת שידור מונופוליסטית ב- 1979, ואת משחקי נבחרת ישראל שהייתה אובייקט שידור מסורתי ואהוּב ניתן היה לראות כמובן רק על המסך שלה . לא היו קיימות אפשרויות אחרות אך אנחנו היינו חסומים . נקלענו לקשיים תקשורתיים חמורים ביותר שלא ידענו כמותם כפי שיפורט להלן מבלי שהיינו מודעים להם קודם לכן . זאת הייתה צרה צרורה וזה קרה כאמור כחלוֹף חוֹדשים ספוּרים מנפילתוֹ של השָאה באיראן ועלייתוֹ של כהן הדת השיעי הקיצוני רוחאללה חוּמייני .

emeq 1

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1972 . ראש הממשלה גב' גולדה מאיר ושר הדואר והתקשורת בממשלתה מר שמעון פרס חונכים את תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה ליד ירושלים . (לע"מ תמורת תשלום ) .

emeq 2

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1972 . ראש הממשלה גב' גולדה מאיר חונכת את תחנת הקרקע  התקשורת ללוויינים בעמק האלה .לימינה יושבים שר הדואר והתקשורת שמעון פרס ויו"ר הכנסת ישראל ישעיהו . (לע"מ תמורת תשלום) .

emeq 3

טקסט תמונה : שנת 1979 . תחנת הלוויינים במישור עמק האלה (ליד ירושלים) הייתה בעת ההיא ענייה ומדולדלת . התקשורת הבינלאומית של הטלוויזיה הישראלית  ב- 1979 התבססה על אנטנה- צלחת בודדה אחת שניצבה בתחנה וכוונה לעבר לוויין ה- Primary. לוויין ה- Primary נשא עליו 2 טרנספונדרים של שידורי טלוויזיה ו- 15000 (חמישה עשר אלף) קווי טלפון ומחשבים . (לע"מ תמורת תשלום) .

1 באפריל 1974 . יוסף "טומי" לפיד מתמנה למנכ"ל רשות השידור במקומו של המנכ"ל הקודם יצחק לבני חודשיים לפני פתיחת אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979. רשות השידור ניצבת בפני תהפוכות ושינויים דרמטיים . יוסף "טומי" לפיד מטיל את צִלוֹ הענק על הרשות. הוא ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון מתכננים להיפטר ממנהל הטלוויזיה הכריזמטי ארנון צוקרמן .

במוצ"ש – 31 במרס 1979 ישב יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור המיועד ביציע הכבוד בבנייני האומה בירושלים כאורחו של מר יצחק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור היוצֵא , וחָזָה יחד עם מארחו בניצחונה הסנסציוני של הזמרת גָלִי עטָרִי ולהקתה "חלב ודבש" עם השיר "הללויה" , בתחרות הזֶמֶר האירופית השנתית היוקרתית והפופולארית המכונה ה- "אֶרוֹ-וִויזְיוֹן"  (Eurovision Song Contest) . את מילות השיר כתבה גב' שִמרית אוֹר ואת המוסיקה הלחין קובִּי אוֹשְרָת . גלי עטרי הנפלאה וזמרת מקסימה ולהקתה הקדימו 22 מדינות אירופיות . הדקורציה הנאה שעִיצֵב תפאורן הטלוויזיה הישראלית דוב בן-דוד על בימת התחרות השלימה תצוגה טלוויזיונית מרשימה עמוסת צפייה באירופה וגם בישראל . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה ישיר את תחרות ה- "ארו – וויזיון" בארץ וגם לעשרות מיליוני צופים באירופה . אלכס גלעדי היה המפיק הראשי של האירוע ויוסי צמח הבימאי שלוֹ. צמד המנחים היו ירדנה ארזי ודניאל פאר. מקומו של דניאל פאר היה מובטח מראש . הוא היה מנחה הטלוויזיה הטוב ביותר בימים ההם, וודאי בעסקי בידור, רהוט דיבור ובעל חזות נעימה ואמינה. יָרְדֵנָה אָרָזִי הזמרת הנאה בעלת המראה המיוחד אך חסרת הניסיון בהנחיה של אירוע בידור גדול ממדים הוצבה ע"י המפיק הראשי אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח כמנחה לצדו של דניאל פאר ועל חשבונה של רבקה מיכאלי . היו שמועות שהמפיק שי נשר הוא ששכנע את אלכס גלעדי להציב את גב' ארזי בפסגת הבידור הישראלי והאירופי . רבקה מיכאלי ראתה את עצמה כמועמדת וודאית לתפקיד יחדיו עם דניאל פאר אך נדחתה . היא נעלבה עד עמקי נשמתה . השידור הישיר של  ה- "ארו-וויזיון" בטלוויזיה המונופוליסטית גרף בישראל רייטינג שוודאי התקרב ל-  % 100 .

yardena arazi 1979

טקסט תמונה : מוצ"ש – 31 במארס 1979 . בנייני האומה בירושלים . הצמד הרהוט בעל החזות המרשימה, גב' ירדנה ארזי  ומר דניאל פאר, מנחים את תחרות שירי הארו – וויזיון (Eurovision) . טביעת עין ובחירה מצוינת של המפיק אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח. בתחרות הפופולארית  זכתה הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש". (לע"מ תמורת תשלום).

מוצ"ש – 31 במרס 1979 היו השעות האחרונות של יצחק לִבְנִי ברשות השידור . בתוך רגעים ספורים ייתמו חמש שנות כהונתו . כמנכ"ל הרשות הספיק עוד לחזוֹת בשידור הישיר של ה- אֶרוֹ-וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contrst) אחת מפסגות ההפקה הגבוהות ביותר של הטלוויזיה הישראלית בימים ההם , אך יצחק לבני כמו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה מעין אורח כבוד במבצע השידור הישיר הענק . יצחק לבני כיהן אומנם בתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור אך לא היה מעורב מבצעית בהפקה הטלוויזיונית המורכבת והיקרה . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מנהל הטלוויזיה הישראלית בשנים 1979 – 1973 הִיוָוה יריב מַר ועיקש למנכ"ל הפורש בדרך המנהיגות שלוֹ את השידור הציבורי ודחק משם את רגליו של יִצְחָק לִבְנִי . דלתות בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה – ירושלים היו כמעט נעולות בפני יצחק לבני. ארנון צוקרמן נעל אותן ולא אִפְשֵר למנכ"ל להתערב יותר מידי בענייני השידור . לכולם בטלוויזיה וברשות השידור היה ידוע הסוד הגלוי כי היחסים בין מנכ"ל רשות השידור לבין מנהל הטלוויזיה הם רעועים ורופפים בלשון המעטה . או אם תרצו מתוחים . הם לא דיברו איש עם רעהו .

livni 1

טקסט תמונה : 31  במארס 1979 . יצחק לבני מסיים חמש שנות  כהונה כמנכ"ל רשות השידור . (באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .                          

lapid 1

טקסט תמונה : 1 באפריל 1979 . יוסף "טומי" לפיד מתחיל מתחיל תקופת כהונה של חמש שנים בתפקיד מנכ"ל רשות השידור שתימשך עד 1 באפריל 1984. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .   

למחרת יום ראשון – 1 באפריל 1979 ירש יוסף "טומי" לפיד את יצחק לִבני בתפקידו . אין לדעת על מה דיברו השניים המנכ"ל היוצא וזה הנכנס עֶרֶב קודם לכן בין שיר אחד למִשנהו ב- ארו-וויזיון , אך אחד הדברים הראשונים שעשה יוסף "טומי" לפיד כמנכ"ל רשות השידור החדש היה להַדִיח ולסַלֵק מניהול הטלוויזיה את ארנון צוקרמן הכריזמטי בתום שתי קדנציות ושֵש שנות ניהול מוצלחות . הדבר נעשה למורת רוחם של כל עובדי הטלוויזיה מגדול עד קטן . ארנון צוקרמן זכה במכרז מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 2 באוגוסט 1973 בעידן מנכ"ל רשות השידור דאז שמואל אלמוג . עכשיו בקיץ 1979 כשהיה בשיאוֹ הוּדַח . או אם לנקוט בשפה עדינה יותר כהונתו השלישית לא הוארכה והוא הלך הביתה . מדינת ישראל עצרה את נשימתה בשעה שגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" הביאו בשידור ישיר בטלוויזיה כבוד  ופרסום עצום לאזרחיה . הטלוויזיה הציבורית של מדינת ישראל חשף ברוב פאר והדר בפני עשרות מיליוני צופים באירופה את הזמרת היפה והמוכשרת אחותם של השחקנית יוֹנָה עטרי ושדרנית הרדיו שוֹש עטרי , והציב את עצמו על מפת הטלוויזיה הבינלאומית . אין זאת כי מאחורי ההצלחה הכבירה ניצבו כמה אנשים ששמם כבר הלך לפניהם , הבימאי יוסי צמח , המפיק אלכס גלעדי , והתפאורן דוֹב בֵּן דָוִד . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שימשה לראשונה בתולדותיה Host broadcaster בינלאומי של אירוע נוצץ ופופולרי ועתיר רייטינג מאין כמוהו . ארנון צוקרמן ואנשיו היו המשדרים הבלעדיים של תחרות השירים הפופולרית וסיפקו סיגנא השידור איכותי ויפהפה מירושלים לכל רשתות הטלוויזיה של ה- EBU הפזורות ברחבי אירופה המערבית . זאת הייתה הפקה למופת שזכתה לשבחים רבים מכל עבר עליה ניצח בכישרון רָב אלכס גלעדי . מכל מפיקי תוכניות הבידור בטלוויזיה הישראלית , ולא היו חסרים כאלה שלטשו עין לתפקיד , ביניהם מפיקים וותיקים כמו אהרון "ארהל'ה" גולדפינגר וחיים מְלוּבַּן ז"ל , בחרו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן ומנהל התוכניות שלו יִצְחָק ,צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל דווקא באיש הספורט אלכס גלעדי להפיק ולנַהֵל עבורם את השידור הבינלאומי היקר ועתיר הרייטינג . ארנון צוקרמן הכיר היטב את כישרון ההפקה של אלכס גלעדי ודבקותו במשימה לא רק בתחום שידורי הספורט לגווניו השונים . אלכס גלעדי הפיק באופן מרשים את מִשְדָר הבחירות לכנסת ביום שלישי – 17 במאי 1977 יחד עם בימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית המוכשר ועטור הישגים בשם יוסי צֶמַח . דן שילון שימש אז כמנהל חטיבת החדשות והיה חייב להיות גאה בשני האנשים האלה אלכס גלעדי ויוסי צמח שניווטו לראשונה שידור טלוויזיה מסובך ומורכב מאוד שטרם נראה כמותו בישראל . הצֶמֶד הזה הניח לראשונה ב- 17 במאי 1977 את תשתיות ההפקה והבימוי המודרניים , שהיו מבוססים על הפעלה בו זמנית של מוקדי שידור רבים ממטות המפלגות השונות הפרוסים ברחבי גוש דן . מִשְדָר הבחירות של 1977 קבע איכות וסטנדרט חדשים ושונים לחלוטין מאלה המקובלים בשידורי חדשות בטלוויזיה בישראל . התוצאה הסופית על המָסָךְ הייתה הצלחה עיתונאית מזהירה של הטלוויזיה בשל ניצול מקסימאלי ושימוש מושכל במשאבים הטכנולוגיים שלה ע"י אלכס גלעדי (גם אם היו מוגבלים ומצומצמים בימים ההם) ומיצוי היתרונות עד תום לטובת השידור . צריך להבין שהטכנולוגיה הטלוויזיונית הייתה מועטה כמותית ואיכותית יחסית לגודל ומספר המשימות . לא הייתה קיימת אז למשל טכנולוגיית הסיבים האופטיים . העברת התמונה והקול ממוקדי השידור השונים ברחבי הארץ לחדר הבקרה הראשי חב"מ ( Control Master ) בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים התבססה על צלחות תמסורת בתדרי תקשורת של גל שידור קצר (Microwave Dishes). ארנון צוקרמן לא שכח את הצטיינותו של אלכס גלעדי .

gilady 1

טקסט תמונה :  יום שלישי – ליל 17 במאי 1977 . הימים ההם – הזמן ההוא . חדר הבקרה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באולפן א' ברוממה ירושלים . דן שילון (מימין) ואלכס גלעדי (במרכז) "מריצים" בהצלחה גדולה את משדר הבחירות הישיר לכנסת ה- 9 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (משמאל) מעשן סיגר עוקב בדריכות . למטה משמאל זאת היא המפיקה עמית גולדנברג . עומד למעלה בחולצת פסים דוד שניידר . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אלכס גלעדי לא לקח שום צ'אנסים במשדר הבחירות ההיסטורי ההוא . במקרים מסוימים הוא הצליח לבנות מערכות גיבוי למערכות השידור שלו והבין שאין די בתכנון קפדני של השידורים ללא Back up מחושב מראש . הוא החליט לבצע תּרגולות וחזרות טכנולוגיות "יבשות" על מודל לפני ביצוע המשימה וכיבוש היעד . גם מן ההיבט הזה הוא היה איש יסודי מאוד . הוא לא השאיר דבר ליד המקרה . הטלוויזיה הישראלית הגיעה בהיערכותה לקראת מִשְדָר הבחירות ב- 17 במאי 1977 לקצה גבול יכולתה האנושית והטכנולוגית . כל אנשיה על ציודם התגייסו למאמץ העצום של מבצע שידור הבחירות שתבע ידע , כשרון , וחריצות . השידור הישיר בן שתיים עשרה השעות עבר כמעט ללא תקלות . כל אנשי מחלקת הספורט התגייסו למבצע הבחירות הזה . אלכס גלעדי מינה אותי להפיק ולנהל את שידורי ניידת השידור הגדולה ביותר (ה- O.B. הלָבָן) שעמדה אז לרשות הטלוויזיה הישראלית וכיסתה את התנהלות מטה מפלגת המערך ששכן ברחוב הירקון בתל אביב . המערך ניגף בבחירות . הפסד המערך לליכוד הפך לתבוסה . צילומי הטלוויזיה רק החריפו אותה . מחדלי מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 בראשותה של ראש הממשלה גב' גולדה מאיר חִלחלוּ לתודעת האומה. העם מאס בשלטון המערך אותה מפלגת מפא"י ההיסטורית שאחזה ברסן השלטון מאז קום המדינה ב- 1948. התפטרותו הלילית של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין ז"ל בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום חמישי – 7 באפריל 1977 (בשל גילוי חשבון הדולרים הסודי של גב' לאה רבין בבנק אמריקאי בארה"ב ע"י העיתונאי דן מרגלית מ- "הָאָרֶץ") מייד בתום השידור הישיר מבלגראד בירת יוגוסלביה של משחק הגמר הדרמטי על גביע אירופה לקבוצות אלופות בו ניצחה מכבי ת"א את מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י ַווארֶזֶה האיטלקית 78 : 77 , האיצו את התבוסה הפוליטית המרה של מפלגת הפועלים . המערך שניצח בבחירות לכנסת בדצמבר 1973 וזכה ב- 51 מנדטים , הפסיד 19 מהם בבחירות לכנסת התשיעית ב- 17 במאי 1977 . נשארו לו רק 32 מנדטים . מכיוון שהייתי המפיק האחראי של שידורי הניידת שהתמקמה בבית המפלגה ברחוב הירקון בתל אביב אני עדיין זוכר היטב את תמונות הבלתי נשכחות ב- Close up של שתי דמויות מיוסרות . זאת של שמעון פרס שנקרא להתייצב בראש המפלגה המרוסקת שהותיר אחריו יצחק רבין וזאת של חיים בר-לב המנוח . יצחק רבין עצמו לא היה נוכח באותו ערב בבית המפלגה . הייתה לו סיבה טובה . מנחם בגין הסיט זה מכבר את פנסי התאורה של הטלוויזיה מרחוב הירקון למצודת זאב . נאום הניצחון של מנחם בגין ראש הממשלה החדש הנבחר אור ליום רביעי – 18 במאי 1977 היה מרנין . ראש הממשלה המיועד דמוקרט מהולל חבש כיפה על ראשו ופתח את נאומו במילות תודה נרגשות לרעייתו האהובה עליזה שצעדה עמו לאורך דרך פוליטית מורכבת וקשה רבת שנים . הייתי שם ולעולם לא אשכח את מנחם בגין פונה אל עליזה ומצטט פסוק מפרק ב' מהספר "ירמיהו" בתנ"ך :  "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ. לֶכְתֵּך אַחֲרַי בַּמִדְבָּר בְּאֶרֶץ לא זְרוּעָה" . טקסט מרגש של איש מרשים .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה במקום והנציחה את האירוע . טקסט נאום הניצחון שלו ומילות ההערכה והאהבה שהרעיף על רעייתו עליזה –  בלתי נשכחים . מנחם בגין מוקף בתומכיו בעת נאומו הראשון לאחר שמח"ל זכתה ב- 43 מנדטים לעומת 32 של המערך . בשמונה וחצי בבוקר התקיימה ישיבת סיכום משדר הבחירות של מערכת חטיבת החדשות בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה ברוממה . נכחה בחדר המערכת המרכזי כמות גדולה של אנשים , כתבים , שדרים , עורכים ומפיקים שהשתתפה בשידור . הייתה שם התרוממות רוח גדולה בשל ההצלחה המקצועית . דָן שִילוֹן ניתח את מבצע השידורים והרעיף שבחים רבים על אנשיו . הוא בעצמו זכה לשבחים ממנהל הטלוויזיה הישרלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . מש- שבתי לבניין הטלוויזיה בירושלים מתל אביב אלכס גלעדי חיבק אותי ואמר לי , "יואשיש היית גדול , הוכחת שאתה איש רציני" , והוסיף ושאל , "אתה יודע למה אני אומר לך את זה ?" , ומבלי להמתין יָרָה , "מפני שלא התלוננת ולא ביקשת עזרה ממטה ההפקה שלי אפילו פעם אחת במהלך לֵיל השידורים הארוך , ואני יודע שהיו לך בעיות , אך פתרת אותן לבד . הוכחת שאתה מפיק" . קומפלימנט בלתי נשכח . מִשְדָר הבחירות ביום שלישי – 17 במאי 1977 שהוכן והופק בקפדנות מקצועית נמשך כשתיים עשרה שעות רצופות משמונה בערב עד שמונה בבוקר למחרת וסיקר שעל אחר שעל את נפילת המערך ועליית הליכוד לשלטון בראשותו של מנחם בגין לשלטון בפעם הראשונה מאז קום המדינה  ב- 1948 , היה הישג נאה של אנשי חטיבת החדשות בראשותו של דן שילון ומאות עובדים נוספים בטלוויזיה הישראלית . מעל כולם שני אנשים מוכשרים , אלכס גלעדי ויוסי צמח . כעבור חצי שנה ניהל אלכס גלעדי בכִישרון רָב ובהצלחה ענקית את מבצע השידור שכיסה את ביקורו המדיני בן שלושת הימים של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל בחודש נובמבר 1977 בישראל . ההישגים האלו לא נעלמו מעיניו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית . לא בכדי הציב ארנון צוקרמן את אלכס גלעדי ויוסי צמח שוּב בראש ההפקה והבימוי של תחרות השירים האירופית הבינלאומית – "הארו-וויזיון" (Eurovision songs contest) שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים במוצ"ש – 31 במרס 1979 . זאת הייתה בחירה נכונה . ארנון צוקרמן , אלכס גלעדי , ויוסי צמח היו רשאים בסוף אותו העֶרֶב ההוא להיות גאים בעצמם ובהישג השידור החשוב .

בקיץ 1979 הביא אלכס גלעדי את אורלי יניב כמגישה לצִדו של יורם ארבל . זה היה החלום שלו לבנות צוות הגשה המבוסס על מגיש ומגישה . הבחירה הראשונה של אלכס גלעדי הייתה בזמרת והשחקנית רחלי חיים אך היא לא צלחה . אורלי יניב קריינית בגלי צה"ל הייתה בחירתו השנייה . אורלי יניב הפכה מייד לסנסציה לצדו של יורם ארבל הוותיק וקצרה אהדה עצומה .

arbel + orli 1979

טקסט תמונה : דצמבר 1979 . הימים ההם – הזמן ההוא . אולפן "מבט ספורט" בקומה ב' של הטלוויזיה הישראלית ברוממה – ירושלים . אורלי יניב ויורם ארבל היו במשך שנים רבות Team שידור נפלא  בסטנדרט בינלאומי . הם הגישו והנחו את תוכניות הספורט בטלוויזיה בסוף שנות ה- 70 ומרבית שנות ה- 80 , ברמה גבוהה וזוהרת . הציבור הזדהה עִמם . שניהם הפכו את "מבט ספורט" לאחת מספינות הדגל הראשיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (צילום משה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אלכס גלעדי ואנוכי היינו אז עסוקים בהפקת אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . אח"כ הוא יצא לחופשה ארוכה בחו"ל והשאיר לי מכתב פרידה מקצועי אישי וחתם אותו , "בידידות אחים – אלכס גלעדי" . מכיוון שחלפו מאז יותר משנות דוֹר אני מרשה לעצמי לפרסם את המכתב . אלכס גלעדי היה עבורי מורה דרך בעל דוגמא אישית ודרך ארץ , איש שהיה מסור מאין כמוהו לטלוויזיה הישראלית הציבורית ודבֵק במשימות השידור ללא חת ועד כלות . אלכס גלעדי היה בוס שלי וגם חבר שלי . אהבתי אותו . גם רעייתי יעל אהבה אותו . הנה המכתב  [1] .

alex 2

טקסט מסמך : זהו המסמך המקורי שכתב לי אלכס גלעדי בקיץ 1979 . "בידידות אחים" , סיים את מכתבו . הערת תיקון שלי : "הדבר חשוב לאימונה לקראת מונטריאול…" הכוונה לקראת אולימפיאדת מוסקבה 1980 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום ראשון – 1 באפריל 1979 סיים יצחק לִבְנִי קדנציה בת חמֵש שנים והלך הביתה . במקומו מונה יוסף "טומי" לפיד . ראש ממשלת ישראל מנחם בגין אישר את המינוי הנכבד ושר החינוך זבולון המר היה הראשון לבשֵר ליוסף "טומי" לפיד ז"ל כי הממשלה בחרה בו להיות מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד אפריל 1984 . מייד לאחר סילוקו של ארנון צוקרמן , וויתר יוסף "טומי" לפיד סופית על זכותה של רשות השידור לארח בפעם השנייה ברציפות ב- 1980 את תחרות ה- "אֶרוֹ – וויזיון" היוקרתית בישראל , בגין ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . הוא עשה זאת כפי שהסביר מסיבות כלכליות . עלות ההפקה הבינלאומית של תחרות שירי ה- "ארו-וויזיון" ע"י רשות השידור נאמדה במיליון וחצי דולר . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הוציא את האירוע היקר מרפרטואר ההפקות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

הקהילה האירופית אימצה נוהג נחמד והגיוני . הזמר או הזמרת ו/או הלהקות המנצחות בתחרות השירים האירופית , ה- ארו- וויזיון , אחת מתוכניות הבידור הנִצפות ביותר בישראל ובאירופה , מעניקים לרשת השידור הממלכתית של אותה המדינה את הכבוד והזכות לארח את התחרות הבאה ולהפיק אותה . ניצחונו של יזהר כהן "בארו-וויזיון" שהתקיים בפאריס במוצאי חג הפסח תשל"ח , שבת – 22 באפריל 1978 , עם השיר שכתב אהוד מנור , "אָ – בָּ – נִי – בִּי" .  הזכייה הקנתה לרשות השידור את זכות האירוח של הפקת תחרות שירי ה – "ארו-וויזיון" של 1979 . משזכתה גלי עטרי ולהקתה במקום הראשון בתחרות הזמר הפופולארית ב- 1979 , מיהר יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל הטירון להתבטא אז בהומור המריר שלו ,  "גלי עטרי זמרת  נ – ה – ד – ר – ת  אבל למה היא הייתה צריכה דווקא לזכות במקום הראשון , גם המקום השֵני הוא מספיק מכובד" , והוסיף , "ניצחונה של גלי עטרי מהווה נֶטֶל כספי כבד מידי על רשות השידור והיא לא תפיק את הארו – וויזיון הבא " . מנכ"ל רשות השידור החדש מחל על הזכות והכבוד לארח ולהפיק את תחרות השירים האירופית בנימוק שאין לו כסף למותרות כאלה . הוא וויתר . תחרות שירי האֶרוֹ – וִויזְיוֹן רבת מורשת ומוניטין (Eurovision Song Contest) ) של 1980 לא התקיימה בישראל . זאת הייתה אִיוֶולֶת מקצועית של מנכ"ל טירון שוויתר . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה פובליציסט נודע בעיתונו "מעריב" אך חסר כל רקע וניסיון ניהולי של רשות שידור ציבורית הכוללת בתוכה אלפי עובדים ומורכבת משתי רשתות טלוויזיה בעִברית ועַרבית ושתי רשתות רדיו בעִברית ועַרבית .

atari 1

טקסט תמונה : מוצ"ש – 31 במארס 1979 . בנייני האומה בירושלים . תחרות שירי הארו – וויזיון (Eurovision) האירופית . גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" עם שירם הבלתי נשכח "הללויה" זוכים במקום הראשון , ומסבכים את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . ברקע הלהקה נראית התפאורה הדקורטיבית שהגה והרכיב התפאורן דוב בן דוד . (לע"מ תמורת תשלום) .

תחרות שירי ה- "אֶרוֹ – וויזיון" (Eurovision Song Contest) הוא אירוע טלוויזיוני בּידוּרי אירופי חד שנתי אפוף יוקרה ועתיר צפייה המנוהל ע"י מרכז ה- EBU ממקום מושבו בג'נבה . מבקרי תרבות רבים שוללים את תחרות השירים "השמאלצית" הזאת על פי דעתם המלומדת , אך אין בכוחם להסיט את הצופים מהמרקע . הטלוויזיה הישראלית שותפה ל- "ארו – וויזיון" מכוח חברותה באיגוד השידור האירופי . ביום שידור התחרות היא חוגגת את חגיגת הרייטינג עוד מקדמת דנה , מימי שנת 1973 בו נטלה חלק בתחרות הזמרת אִילָנִית . היא וייצגה את המדינה לראשונה בשנה היא עם שירה "אֵי שָם" , וזכתה במקום הרביעי המכובד מתוך 17 מדינות . אִילָנִית ורשות השידור יצרו את מסורת ההשתתפות הרצופה . רשות השידור בהנהגתו של יצחק לבני קבעה את הסלוגן , "לא חשוב הניצחון – חשובה ההשתתפות , והרייטינג חשוב משניהם" . ב- 1974 זכתה להקת כוורת במקום השביעי , ואח"כ נטלו חלק בתחרות שלמה ארצי , להקת "שוקולד מנטה מסטיק" , ושוב אילנית ב- 1977 עם שירה , "אהבה היא שיר לשניים" . 1978 הייתה שנת השיא . יזהר כהן ולהקת "אלפא ביתא" זכו במקום הראשון עם השיר "אָ-בָּ-נִי-בִּי" שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש . תחרות השירים האירופית הזאת קנתה לה אחיזה איתנה בישראל . לפחות מן ההיבט הזה אין שונה העם הנבחר בציון בטעמו מעמי אירופה . יצחק לבני בעל ניסיון עיתונאי עצום , לשעבר עורך שבועון צה"ל "במחנה" ומנהל רדיו 'גלי צה"ל', ועכשיו מנכ"ל רשות השידור היה בעל טביעת עין טלוויזיונית ואדריכל ההשתתפות בתחרות השירים. זה השתלם לשידור הציבורי . הצפייה בתחרות השירים האירופית בטלוויזיה הישראלית המונופוליסטית הייתה גבוהה ביותר וגרפה רייטינג מזהיר .

את יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל החדש של רשות השידור לא עניינה דעתו של משלם האגרה הנוגעת לתחרות השירים . הוא ראה ב- "ארו – וויזיון" אירוע גרנדיוֹזי , בּומבַּסטי , ויָקָר מידי . תוכן שידור שלא התאים על פי שיקול דעתו לצורכי השעה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סדרי העדיפויות של טומי לפיד ברשות השידור שאותה קיבל לנהל היו שונים לחלוטין מאלה של יצחק לבני . "יש דברים חשובים יותר לשפוך עליהם את הכסף מאשר תחרות שירים" , חשב , וכך גם אמר . בחלק מהכסף שחסך ביקש להמיר את שידורי הטלוויזיה הישראלית משחור/לבן לצבע , מהלך טכנולוגי יקר . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה המנכ"ל הראשון בהיסטוריה של רשות השידור ובתולדות איגוד השידור האירופי (EBU) שוויתר מרצונו על זכות האירוח של תחרות שירי הארו – וויזיון במדינתו למגנת לִבָּם של עובדיו . יוסף" טומי" לפיד ז"ל יכול היה אם רק רצה למצוא פתרונות כספיים עקיפים כדי למַמֵן את ההפקה היקרה כמו למשל באמצעות גיוס שקופיות חסות . פטנט פרסומי שקנה לו אחיזה איתנה בשידורי הטלוויזיה שנה אחת אח"כ ב- 1981 .

היועץ המשפטי לממשלה התיר בשנת 1981 לרשות השידור והטלוויזיה הציבורית לשדר שקופיות חסות של חברות מסחריות בנימוק כי הן אינן 'שידורי פרסומת מסחרית' במובן המקובל של המילה . חוק רשות השידור איננו מתיר אומנם שידורי פרסומת אך לא חל על שידור שקופיות חסות . ההסבר המתוחכם והחמקמק המאשר שימוש בשקופיות חסות קובע כי לא הפרסומת המסחרית אסורה אלא השידור שלה , והיות ושקופיות החסות אינן שידור (כאילו) מותר לרשות להקרין אותן . אני באופן אישי ניצלתי היטב את הפִּרְצָה המסחרית הזאת בעֵת השידורים הישירים של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים והיקרים . בתקופה שקדמה להפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ניהלתי בעצמי עסקה ענקית של שידור שקופיות חסות עם מר אמנון דיק מנכ"ל חברת המשקאות "קוקה קולה" בישראל . סוכם כי "קוקה קולה" תשלם לרשות השידור סכום של 000 300 (שלוש מֵאוֹת אֶלֶף) דולר , סכום כספי עצום בימים ההם , תמורת הקרנת 300 (שלוש מאות) שקופיות חסות של החברה במשך 16 (שישה עשר) ימי השידורים האולימפיים . 1000 (אֶלֶף) דולר לכניסה אחת . מחלקת הספורט שידרה 115 שעות מאולימפיאדת לוס אנג'לס 84' . פירושו של דבר כי בכל שעת שידור הוקרנו בממוצע שלוש שקופיות חסות לפרק זמן של כ- 10 (עשר) שניות כל אחת . ב- 16 ימי השידורים האולימפיים נחשפה "קוקה קולה" לציבור הצופים במשך 3000 (שלושת אלפים) שניות , שהם 50 (חמישים) דקות . המו"מ המהיר והמוצלח עם אמנון דיק התאפשר גם בגלל הסיבה שחברת "קוקה קולה" העולמית הייתה הספונסר (Sponsor) הרשמי בעצמה של משחקי לוס אנג'לס 1984 . לא חסרות דוגמאות הדנות במימון שידורי הספורט היקרים בשידור הציבורי באמצעות שקופיות חסות . לקראת שידורי מונדיאל הכדורגל של ארה"ב 1994 חתמנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ואנוכי על חוזה חסות משותף עם מר אריה זייף יו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ ומר עופר נימרודי מו"ל "מעריב" על סכום של  1.000000 (מיליון) דולר תמורת שידורן של 1000 (אֶלֶף) שקופיות חסות . 1000 (אלף) דולר לכניסה אחת שמִשכה בין 8 (שמונה)  ל- 10 (עשר) שניות כל אחת . מחלקת הספורט שידרה מארה"ב 1994 כ- 120 שעות שידורים ישירים ותקצירים . בכל שעת שידור נחשפו הטוֹטוֹ ו- 'מעריב' כשמונה – תשע פעמים לציבור הצופים . באותה תקופה השתמשנו לא רק בהקרנת שקופיות חסות המכסות את מלוא ה- Frame (מרקע הטלוויזיה) אלא גם בהשטת הפרסומות של הטוֹטוֹ ו- 'מעריב' כמו בשיט "צוללות" בתחתית המסך משמאל לימין תוך כדי השידורים הישירים עצמם .

טֶרֶם המאבק הגדול והיוקרתי של ערוץ 1 נגד ערוץ 5 בכבלים הנוגע לשידורים הישירים של משחקי ה- Final four בכדורסל ב- סלוניקי 2000 , ניהלתי מו"מ סודי עם מר קובי בן – גור יו"ר דירקטוריון חברת 'פֶּלֶא פוֹן' של "בֶּזֶק" בדבר הענקת סכום של 000 250 (רבע מיליון) דולר תמורת שידורן של שקופיות חסות של החברה על מרקע הטלוויזיה הציבורית . מחשש להדלפה רק מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן היה שותף לסוד המו"מ . לא דיווחנו על כך למנכ"ל רשות השידור אורי פורת וודאי לא לסמנכ"ל הכספים שלוֹ מוטי לוי . בסופו של דבר זאת הייתה הצלחה ענקית לטלוויזיה הישראלית הציבורית וחברת "פלא פון" כאחת . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הביסה שוֹק על ירך את ערוץ 5 בכבלים של מיילן טנזר . מדד המדרוג ו הרייטינג הרשמי של חברת "טֶלֶה- גָאל" (בראשותו של ד"ר אוֹרֶן טוֹקָאטְלִי) העניק % 30 לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורק % 6 לערוץ 5 בטלוויזיה בכבלים . חברת "פלא פון" זכתה לחשיפה טלוויזיונית ציבורית נאה והטלוויזיה בחשבון דולרים לא מבוטל .

הבה נחזור ליוסף "טומי" לפיד באפריל 1980 . תפקידו של מנכ"ל רשות השידור היה להרחיק לכת במחשבת הניהול והנהגת המדיה , אך מי ברשות השידור הגה וחשב אז על הפטנט וההברקה הזאת של חסויות . תחרות שירי הארו – וויזיון (Eurovision) של שנת 1980 הייתה ללא ספק החמצה של רשות השידור .

livni 2

טקסט תמונה :  יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 (מימין) היה מנווט ומקבל ההחלטה הראשי שהטיף לכיסוי הטלוויזיוני של תחרות הזמר האירופית רבת המוניטין ה- "ארו – וויזיון" (Eurovision Song Contest) בבנייני האומה בירושלים ב- 31 במארס 1979 . כאן הוא נראה בשלג הירושלמי ליד בניין "החוטים" ברוממה יחד עם מנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון (במרכז) ונהגו האישי גבי אוחנה (משמאל) . אילו הדבר היה תלוי ביצחק לבני ולא ביוסף "טומי" לפיד ה- "ארו- וויזיון" של 1980 היה נערך שוב בירושלים ומופק שוב ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (התמונה באדיבות רוחמה איילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 23 באוקטובר 2005 נפגשתי עם יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 בביתו בהרצליה פיתוח לצורך כתיבת הספר . יצחק לבני זוכר בשיחות התחקיר עמי , כלהלן : "כמה חודשים לאחר המהפך הפוליטי ב- 17 במאי 1977 בו עלו מנחם בגין והליכוד לשלטון, צִלצֵל אלי שמחה ארליך שַר האוצר החדש ואמר לי במפתיע במבטא הפולני שכה אִפיין אותו, 'יצחק לבני אני יודע שאתה לא נמנה על כוחותינו' , הוא התכוון לכך שאני כמנכ"ל רשות השידור הייתי מינוי של שמעון פרס , אך הציע לי סכום של 5.000000 (חמישה מיליון) דולר לצורך קניית ציוד טכנולוגי חדיש לטלוויזיה , והוסיף, 'תביא תוכנית טובה ואני אאשר אותה' . זה היה ממון רָב בתקופה ההיא והוא הוצע לי ע"י שַר האוצר של מדינת ישראל בנוסף לתקציב השנתי של רשות השידור . מאוד הערכתי את הצעתו של שר האוצר שמחה ארליך . רשות השידור סבלה תמיד מבעיות תקציביות קשות . נסעתי בעצמי עם  משלחת קטנה לארה"ב כדי לקנות את ציוד הטלוויזיה החדש . בדרכי לארה"ב התעכבתי בפאריס ונכחתי בתחרות הזֶמֶר האירופית של שירי האר ו- וויזיון . הארו – וויזיון שודר ישיר על ידינו בטלוויזיה הישראלית אך בשָחוֹר/לָבָן . זה היה בחג הפסח במוצ"ש – 22 באפריל 1978 והזמר יזהר כהן והשיר שכתב אהוד מנור והלחינה אותו מוסיקאית פנומנלית , מוכשרת מאוד ויפה מאוד בשם נורית הירש  "אָ- בָּ- נִי- בִּי"  זכו במקום הראשון . בעקבות הזכייה נקבע כי תחרות שירי הארו- וויזיון של 1979 תתקיים בירושלים . אנשי ה- EBU ששהו בפאריס התעניינו לדעת אצלי ושאלו עוד באותו ערב , האם נוכל להרים הפקה בסדר גודל כזה , ובצֶבַע . הם ידעו שאנחנו עדיין משדרים בשָחוֹר/לָבָן . השבתי להם בו במקום תשובה חיובית , "אנחנו נשדר את הארו- וויזיון ונרים הפקה לתפארת ובצבע" . מעולם לא עלה בדעתי לוותר על מבצע תרבותי עתיר רייטינג שכזה . הפקת הארו- וויזיון היא בעיניי משימת שידור מובהקת של הרשות הממלכתית . השאר היסטוריה" .

livni 3

טקסט תמונה :  1979 – 1974 . הימים ההם – הזמן ההוא . זהו מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני , איש הספר ואדם רחב אופקים , שראה את תפקידה של רשות השידור הציבורית בצורה שונה ממחליפו יוסף "טומי" לפיד ז"ל אך זמנו עבר וחלף לבלי שוב . (התמונה באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יִצְחָק לִבְנִי מתבונן בי ומוסיף : "בחצות של מוצ"ש – 31 במארס 1979 , ממש באותם הרגעים בהם הסתיים תפקידי כמנכ"ל רשות השידור , הענקתי בבנייני האומה בירושלים את פרס הארו – וויזיון לזמרת המנצחת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . זה היה הניצחון השני ברציפות של ישראל . עיתונאים רבים חפצו לדעת ושאלו אותי האם גם בשנה הבאה תיטול רשות השידור הישראלית  על עצמה את הפקת הטלוויזיה של תחרות שירי הארו – וויזיון ב- 1980 . השבתי להם מייד ב-  "כן" החלטי . פתאום מישהו הזיז אותי הצידה . זה היה יוסף "טומי" לפיד . "אני עכשיו מנכ"ל רשות השידור ולא יצחק לבני" , הודיע לשואלים , ואמר , "כן , הארו – וויזיון הבא ייערך גם כן בירושלים" . אח"כ יוסף "טומי" לפיד  התחרט . אני במקומו לא הייתי מעז לפספס את הפקת הארו- וויזיון" .

lapid 2

טקסט תמונה : ספטמבר 1979 . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בן 47 (במרכז) חודשים ספורים לאחר שהתמנה לתפקידו הרם ע"י ממשלת מנחם בגין ועל פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר . הוא דחה מכל וכל ב- 1979 את הרעיון לארח שוב את תחרות הזמר האירופית היוקרתית ה- "ארו- וויזיון" (Eurovision) ב- 1980 בירושלים בעקבות ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . הוא ראה בכך מבצע טלוויזיוני יקר ומיותר . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אישה לא מזוהה , רוחמה איילון מנהלת לשכת מנכ"ל רשות השידור , אהרון פאפו חבר הוועד המנהל של רשות השידור (בחולצה לבנה מאחורי רוחמה איילון) , יוסף "טומי" לפיד ז"ל מנכ"ל רשות השידור , שולמית לפיד רעייתו של יעוסף "טומי" לפיד , וישעיהו "שייקה" איילון בעלה של רוחמה איילון. (התמונה באדיבות רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד פִסְפֵס את "הארו – וויזיון" אך אִפשֵר למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן לאַפשֵר לאלכס גלעדי ולי להפיק ולשָדֵר את אליפות אירופה בכדורסל שהתקיימה באיטליה בקיץ 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל תחת שרביט אימונו של רָלְף קְלָיִין . תקשורת לוויינית בינלאומית דלה וענייה בלמה את אמביציות השידור שלנו והסבה נזק גדול למוניטין של השידור הציבורי . הימים היו ימי חודש יוּני החמים של שנת 1979 , ומרכז מחשבותיי הועתק עכשיו לעיר האיטלקית גוֹרִיצְיָה (Gorizia) הממוקמת על גבול איטליה – יוגוסלביה , שם עמדה נבחרת ישראל בכדורסל להתחיל  בשבת – 9 ביוני  1979 את משחקיה בבית המוקדם שלה באליפות אירופה בכדורסל . לבית של ישראל שובצו גם הנבחרות הלאומיות של פולין , צרפת , ויוגוסלביה .

כרגיל טָס אלכס גלעדי בגפו לאיטליה כשַדָּר הכדורסל הבכיר של חטיבת הספורט . הוא מילא בעצמו את כל תפקידי השידור שם , ושימש בנוסף להיותו שַדָּר הטלוויזיה גם מֵפיק, פָּרְשָן, עוזר שַדָּר, והטכנאי של עצמו . אלה היו סטנדרטים לא ראויים אך מקובלים של הקצאת כוח אדם בשנים ההן הנוגעים לכיסוי אירוע ספורט נחשב מן הסוג הזה בטלוויזיה . המנכ"ל החדש יוסף "טומי" לפיד שזה עתה נכנס לתפקידו ראה בחלק מאירועי הספורט הרלוואנטיים משימות שידור חשובות אך שוליות בצורת ההפקה שלהם . יוסף 'טומי' לפיד טירון טלוויזיה סָבָר על פי השקפת עולמו כי איש אחד יכול לשֵאת בכל הנֶטֶל לבדו כדי למלא את פונקציות השידור המסובכות . הוא התייחס לאלכס גלעדי בחשדנות אך גם בהערכה . מצד אחד הטיל עליו לבצע לבדו משימת שידור מורכבת אך מאידך ראה בו כָּתָב ספורט זַניח . כאילו מדובר בכתב ספורט של איזה עיתון פרטי , ולא שַדָּר של רשת טלוויזיה ציבורית – ממלכתית המכסה אירוע ספורט בינלאומי יוקרתי עבור 000 800 (שמונה מאות אלף) בתי אב משלמי אגרה הצופים בו זמנית במרקע בעֶרֶב שידורים אחד . האֶמֶת , גם טיסתו של אלכס גלעדי עצמו לאיטליה נראתה לוֹ מיותרת ויקרה מידי . הוא אמר באחת ההזדמנויות לארנון צוקרמן בימיו האחרונים כמנהל הטלוויזיה בקיץ 1979 , "כי אפשר על פי דעתו לשָדֵר את המשחקים מהאולפן בירושלים ואין צורך להרחיק לשֵם כך עד גוריציה" . אלכס גלעדי טַס לאיטליה בגפו .

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל התמנה לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור ע"י הפוליטיקאים מן הימין לא בשל היותו מוכשר ו/או בעל ניסיון לנהל רשת שידור ממלכתית . היה לוֹ מוניטין כעיתונאי "במעריב" , אך לא היה לוֹ שום ניסיון קודם בניהול והפעלה של מערכות טכנולוגיות ולוגיסטיות כל כך מסובכות ומסועפות על אלפי אנשיהן בתחום השידור האלקטרוני . למרות שצבר מוניטין של עיתונאי רציני ואמין , ובעל נטייה בולטת לקחת אחריות גם על הפרטים הקטנים ביותר , לקח לו הרבה זמן ללמוד את סודות ניהול המדיה . הוא עשה בתחילה הרבה מאוד שגיאות ניהוליות של טירון שהיו בלתי מחויבות המציאות והסתכסך עם מרבית העובדים הבכירים שנחשדו על ידו כשמאלנים .

הכדורסל הישראלי הלאומי איננו זוכה לכמות החשיפה הטלוויזיונית אותה מקבל הכדורגל הישראלי הלאומי ביד נדיבה . ההיסטוריה המפוארת הנשכחת של הכדורסל הישראלי בשנים 1979 – 1949 הייתה זכאית להרבה יותר .

אלכס גלעדי טָס לגוֹריציה (Gorizia) והפקיד כרגיל בידיי את מלאכת העריכה וההפקה של שידורי אליפות אירופה 1979 בכדורסל במערכת  בירושלים , ואת הנהגת מחלקת הספורט בהיעדרוֹ .

הוא הגיש את הצעת השידורים הבסיסית של האליפות לארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחיים יבין מנהל חטיבת החדשות במוֹעֵד הנדרש ב- 16 באפריל 1979 . זאת הייתה הצעת שידור הגיונית לא מנופחת תואמת את ההשערות המקצועיות שלו שהעידו אז על בינוניותה של הנבחרת שלנו . אופציות השידורים הישירים משם היו בהתאם [2] . נבחרת ישראל תחת הדרכתו של המאמן המצליח רלף קליין ז"ל לא עוררה ציפיות מיוחדות לקראת משחקי איטליה 79' . הנבחרת דורגה אומנם במקום החמישי המכובד באליפות אירופה הקודמת שנערכה שנתיים קודם לכן ב- 1977 בליאז' – בלגיה , והִשוותה את שִיא הדירוג מאז ימי מוסקבה לפני עשרים ושֵש שנה ב- 1953, אך עכשיו היא לא הייתה נבחרת מלהיבה במיוחד ואיש לא ציפה ממנה לגדולות ונצורות . היא לא הייתה אטרקציה של שידור . אלכס גלעדי טעה בהערכתו . ב- 1979 מצאה הטלוויזיה הישראלית יותר עניין בקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א מאשר בנבחרת הלאומית . נבחרת ישראל עמדה במוקד שידורי הטלוויזיה אחת לשנתיים . מכבי ת"א עשתה זאת בכישרון רב מידֵי יום חמישי בשבוע בעֵת השידורים הישירים של גביע אירופה . מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית העניקה למכבי ת"א אלופת המדינה תשומת לב רבה . הטלוויזיה שיווקה אותה בהדרגה כקבוצה של המדינה והפופולאריות של מכבי ת"א גאתה . ב- 7 באפריל 1977 זכתה מכבי ת"א בבלגראד לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לקבוצות אלופות . שמעה של הקבוצה הגיע לכל שכבות הציבור במדינת ישראל . מצלמות הטלוויזיה סייעו להפוך את מכבי ת"א לקבוצת כדורסל מקובלת ואהודה . ברגע זה הפכה הסימביוזה בין הטלוויזיה לבין מכבי ת"א הדוקה כפליים . לעומת זאת אליפות אירופה בכדורסל באיטליה ביוני 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל נראתה כטורניר ספורט שגרתי . רוטינה היסטורית שחוזרת על עצמה מִידֵי שנתיים .

רלף קליין לבש  68 פעמים את מדי נבחרת ישראל בכדורסל בשנים  1963- 1952 . הוא היה שחקן מרכזי בנבחרת ישראל שהוקמה ב- 1952 לצִדם שלאברהם שניאור, זכריה עופר, שמעון "צ'ינגה' שלח (שמוקלר), מרסל חפץ , פרדי כהן , אליהו עמיאל , מנחם קורמן , דני אֶרֶז (בוקסנבאום) , דוד הייבלום , יהודה "קנבוס" ווינר , עמוס לין , ראובן פֶכֶר , ומשה "מוסה" דניאל .  אחת עשרה שנה לבש רלף קליין את המדים הלאומיים ותקופה דומה לבש במקביל גם את מדיה של מכבי ת"א . הוא היה שחקן בחמישייה הנצחית המפורסמת שלה יחד עם חבריו אברהם שניאור ז"ל , זכריה עופרי , מנחם קורמן , ויהודה "קנבוס" ווינר (המאמן היה יהושע רוזין ז"ל), אותה חמישייה שהטילה מורא על הליגה הלאומית בשנות ה- 50. הדוֹר הנפלא הזה נשכח. הוא החמיץ את הטלוויזיה והטלוויזיה החמיצה אותו . אפילו הרדיו החמיץ את הדוֹר ההוא . שַדָּר הרדיו רב המוניטין של "קול ישראל" נחמיה בן-אברהם נשלח בשנות ה- 50 לשדר ישיר את משחקי הכדורגל של נבחרת ישראל באירופה אך לעולם לא את משחקי נבחרת ישראל בכדורסל .

klein 1

טקסט תמונה : רלף קליין (במרכז) בן 17 עם חברים בבודפשט בירת הונגריה ב- 1949 . רלף קליין הפך להיות שחקן קבוע בחמישייה הנצחית של מכבי ת"א בשנות ה- 50 ושחקן קבוע בנבחרת ישראל בשנים 1963 – 1952 . ברבות הימים הפך למאמנה של מכבי ת"א וזכה עמה לראשונה  ב- 7  באפריל 1977  בתואר ההיסטורי בבלגראד בירת יוגוסלביה הראשון מחזיקת גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל . ביוני 1979 הצעיד את נבחרת ישראל למקום השני באליפות אירופה בכדורסל שנערכה בטורינו – איטליה . ישראל העפילה למשחק הגמר ב- 20 ביוני 1979 אך הפסידה לברה"מ . על פועלו ומורשתו העצומה למען הכדורסל בישראל קיבל רלף קליין את פרס ישראל בחג העצמאות תשס"ו 2006 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

maccabi 1

טקסט תמונה :  1955 . הימים ההם – הזמן ההוא . החמישייה הנצחית של מכבי ת"א אלופת המדינה ומחזיקת הגביע בשנות ה- 50 של המאה הקודמת . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : אברהם שניאור , יצחק כספי , יהודה "קנבוס" ווינר , המאמן יהושע רוזין , מנחם קורמן , מר י. שטהל יו"ר אגודת מכבי ת"א (מייסד חברת הביטוח "מנורה")  , זכריה עופרי , אפרים אטלס , ורלף קליין . (התמונה באדיבות מנחם קורמן ומשפחתו של יהושע רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הכדורסל היה מאז ומתמיד ענף הספורט השני בחשיבותו במדינת ישראל אחרי הכדורגל . גם בשנות ה- 40 בימי ארץ ישראל הישנה . לאחר הופעת מכבי ת"א באירופה בשנים 1947  ו- 1949 , השתתפות הנבחרת הלאומית במשחקי המכבייה ה- 3 ב- 1950 , משחקי נבחרת הפועל בכינוסי ספורט הפועלים בבלגיה , צרפת , ויוגוסלביה ב- 1951, ומשחקה של נבחרת צה"ל נגד צבא צרפת ב- 1952, הגיעה העֵת להתמודדות במשחקים בין ארציים רשמיים . נבחרת ישראל יצאה ליטול חלק בטורניר הכדורסל באולימפיאדת הלסינקי 1952 . ראש הממשלה אז דוד בן גוריון רחש הערכה רבה למשלחת האולימפית וקיבל אותה בלשכתו . בראשית שנות ה- 50 בלטו בארץ כבר כמה מאמני כדורסל רבי מוניטין על פיהם יישק דבר, כמו יהושע רוזין ויעקב שאלתיאל ממכבי תל אביב , וברוך שליין ודוב פרוסק מהפועל ת"א , אך המִמְסַד הספורטיבי בישראל החליט לייבא מאמן כדורסל יהודי-אמריקני מניו יורק , מוריס "טאבִּי" רסקין . על מוריס "טאבי" רסקין הוטלה המשימה הלאומית להכין את נבחרת ישראל לקראת השתתפותה ההיסטורית במשחקים האולימפיים של הלסינקי 1952 .

basketball israel team 1

טקסט תמונה : שנת 1952 . תל אביב . המאמן האמריקני מוריס "טאבי" רסקין (בחליפה הבהירה וחולצה לבנה) מדריך סגל נרחב של מאמנים ושחקנים בכירים בישראל . עומד קיצוני מימין המאמן יהושע רוזין . זיהוי הנוכחים היושבים מימין לשמאל : שחקן לא מזוהה (בגופייה לבנה) , שחקן מוסתר (חצי גוף עירום) , דני ארז (מתבונן מעל כובעו של המאמן),  משה מכטי , שחקן לא מזוהה , שלום קוסובר (משופם ולובש טרנינג עם הכתובת 'ישראל') , דוד הייבלום , שמואל "שמוליק יעקובסון ז"ל , יהודה "קנבוס" ווינר , שני שחקנים לא מזוהים , עמנואל ברדן ומנחם קורמן , ושחקן לא מזוהה . גם כל האנשים בשורה הראשונה היושבת בעורפיהם למצלמה אינם מזוהים . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 2

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1952 . תל אביב . נבחרת ישראל בכדורסל לפני צאתה לאולימפיאדת הלסינקי 52' . זיהוי שורת עומדים משמאל לימין : יהושע רוזין , אליהו עמיאל , מנחם קורמן , עמוס לין (חבר קיבוץ משמר העמק) , המאמן מוריס "טאבי" רסקין משה "מוסה" דניאל (חבר קיבוץ חולתה) , רלף קליין , ראובן פכר (חבר קיבוץ מזרע) , זכריה עופרי , ודוב "בולק"  פרוסק . זיהוי שורת הכורעים משמאל לימין : דני ארז , שמעון "צ'ינגה" שלח , מרסל חפץ , אברהם שניאור , פרדי כהן ויהודה "קנבוס" ווינר .(התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .  

tabi raskin 1

טקסט תמונה :  קיץ 1952 . תל אביב . שיטת הפיפטי – פיפטי . המאמן הלאומי מוריס "טאבי" רסקין (במרכז) עם דוב "בולק" פרוסק רכז הכדורסל של "הפועל" (מימין) ועם יהושע רוזין מאמן מכבי ת"א (משמאל) . (באדיבות מנחם קורמן וארכיון התמונות של דובי ואלדר רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 3

טקסט תמונה : קיץ 1952 . מחנה אימונים של נבחרת ישראל בכדורסל בתל אביב נבחרת בהדרכת המאמן האמריקני מוריס טאבי" רסקין . השחקנים לובשים טרנינגים חדשים (כחול – לבן)  טרם טיסתם למשחקי האולימפיאדה ה- 15 בהלסינקי בירת פינלנד . זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : ראובן פכר , עמוס לין מרסל חפץ , אליהו עמיאל , משה "מוסה" דניאל , פרדי כהן , רלף קליין , מנחם קורמן , ואברהם שניאור . זיהוי שורת הכורעים ויושבים משמאל לימין : זכריה עופרי , שמעון "צ'ינגה" שלח , דני ארז , ויהודה "קנבוס" ווינר . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי אלי בקיץ 1979 עם יציאתו לחופשה ממושכת מעבודתו במחלקת הספורט .

[2]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי לארנון צוקרמן באמצעות חיים יבין מתאריך 16 באפריל 1979 , הנוגע להיערכות  שידורי אליפות אירופה בכדורסל- איטליה 1979 .

מוריס "טאבִּי'" רסקין לא היה מאמן הכדורסל האמריקני הראשון שהגיע לישראל . קדם לו המאמן האמריקני נאט הולמן (Nat Holman) שערך קורסים בכדורסל בישראל ב- 1949 . נאט הולמן היה שחקן חצי – מקצועני מפורסם בשנות ה- 30 וה- 40 בקבוצת הכדורסל של בוסטון סלטיקס . הוא היה מאמן הכדורסל הרציני הראשון שביקר במדינת ישראל הצעירה והקנה את יסודות הכדורסל המודרניים לקבוצות של מאמנים ושחקנים שונים . מחנות האימונים נערכו במגרש הכדורסל של מחנה יונה בתל אביב . על חניכיו של נאט הולמן נמנו אנשי כדורסל ידועי שם בישראל כמו אורי זמרי , מנחם קורמן , גדעון בנדל , שמריהו נאבל , ראובן פכר, ברוך שליין, יהושע רוזין, יעקב שאלתיאל, שמואל 'שומי' שומכר, מיכה שמבן ורבים אחרים .

holman 1

טקסט תמונה :  שנות ה- 30 של המאה שעברה . בוסטון – ארה"ב . זוהי נבחרת הכדורסל של בוסטון סלטיקס (Boston Celtics) המקורית באמצע שנות ה- 30 . עומדים משמאל לימין : ג'ו לאפצ'יק (Joe Lapchick) , קריס ליאונרד (Chris Leonard) , דאטש דהנהרט (Dutch Dehnert) , פיט בארי (Pete Barry) מייסד הקבוצה , נאט הולמן (Nat Holman) , ג'וני ווייטי (Johnny Whity) מנהל הקבוצה , ג'וני בקמן (Johnny Beckman) , ואדי בורק (Eddie Burke) . (באדיבות Wide World Photos. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

holman 2

טקסט תמונה : קיץ 1949 . נט הולמן (במרכז עם הכדור) מדריך במחנה אימונים ב- 1949 ב- "מחנה יונה" בתל אביב שחקני כדורסל ישראליים . משמאל לימין :  ראובן פכר (בגופיה לבנה) , מנחם קורמן (בגבו מתכונן לניתור), נאט הולמן, שחקן לא מזוהה, אורי זמרי, וברוך שליין בגבו למצלמה. (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

holman 3

טקסט תמונה : אפריל 1949 . תל אביב . בתום אחד מקורסי הכדורסל שהעביר נאט הולמן בישראל . הכדורסל הישראלי חייב למאמן הכדורסל האמריקני נאט הולמן חוב עולם . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : יהושע רוזין , חיים ויין , יעקב שאלתיאל , אריה בן עטר , מנחם קורמן , איש לא מזוהה , שמואל "שומי" שומכר ז"ל , אברהם שניאור ז"ל , איש לא מזוהה , אישה לא מזוהה , המאמן נאט הולמן , גדעון בנדל , שמריהו "מאולי" חייקין , מיכה שמבן , שני אנשים לא מזוהים , שלום קוסובר , ודוב "בולק" פרוסק . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : שני אנשים לא מזוהים , אורי זמרי , ברוך חפץ , יהודה 'קנבוס' ווינר , ושלושה אנשים לא מזוהים . נאט הולמן שינה מקצה לקצה את הבנת משחק הכדורסל בארץ . (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה, משה "מוסה" דניאל .

holman 4

טקסט תמונה  :  21 באפריל 1949 . תל אביב . תמונה שהקדיש מאמן הכדורסל היהודי – אמריקני נאט הולמן למכבי ת"א בתום אחד הקורסים שהעביר בארץ . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : דוב "בולק" פרוסק ז"ל , יהושע רוזין ז"ל , אל פליישר , שני אנשים לא מזוהים , גדעון בנדל , איש לא מזוהה , אברהם שניאור ז"ל , המאמן נאט הולמן , אורי ג'רבי , ראובן פכר , שני אנשים לא מזוהים , יעקב שאלתיאל ז"ל , מיכה שמבן , וחיים וויין . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : שחקן ומאמן הכדורגל דוד "דוביד" שווייצר ז"ל, איש לא מזוהה, שלום קוסובר, יהודה ווינר "קנבוס" , ברוך חפץ , שחקן לא מזוהה , שמריהו "מאולי" חייקין , ועמנואל ברדן . שוכבים מלפנים מימין לשמאל : ד"ר אורי זמרי  ואריה בן עטר . (התמונה באדיבות משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . הערה :  סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה , משה "מוסה" דניאל .

holman 5

טקסט תמונה : אביב 1949 . הימים ההם – הזמן ההוא . מגרש הכדורסל  ב- "מחנה יונה"  בתל אביב . מאמן מכבי ת"א יהושע רוזין (משמאל) יחדיו עם המאמן היהודי – אמריקני נאט הולמן . (התמונה באדיבות ארכיון התמונות של משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 4טקסט תמונה : תמונת מחזור של 13 הכדורסלנים היוצאים לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת הלסינקי 1952 . שורה עליונה מימין לשמאל : רלף קליין, דני ארז, מרסל חפץ, זכריה עופרי , עמוס לין , ויהודה ווינר . שורה תחתונה מימין לשמאל : מנחם קורמן , פרדי כהן, אברהם שניאור , שמעון שלח , אליהו עמיאל , ראובן פכר , ומשה דניאל . (באדיבות מנחם קורמן והוועד האולימפי הישראלי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מוריס "טאבי" רסקין ניהל כמה מחנות כדורסל בארץ וקידם בפרק זמן קצר , כשלושה חודשים , את תורת האימון של המשחק , אך במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 הנבחרת כשלה . למרות שהביסה במשחקי ההכנה את נבחרת דנמרק 98 : 36, ניצחה את נבחרת שוודיה 88 : 36, וגברה בקלות גם על נבחרת פינלנד 81 : 50 .

בטורניר הקדם אולימפי הוגרלה נבחרת ישראל לשחק בשלב המוקדם עם נבחרות הפיליפינים , פורמוזה (טאייוואן) , הונגריה ויוון . ישראל הפסידה במשחק הראשון לפיליפינים 57 : 48 . משה "מוסה" דניאל קלע לנבחרת שלנו 10 נק' , ראובן פכר (בן קיבוץ מזרע) 8 נק' , אברהם שניאור 8 נק' , דני ארז (בן 17) 8 נק' , זכריה עופרי 7 נק' , שמעון "צ'ינגה" שלח 5 נק' , ויהודה 'קנבוס' ווינר 2 נק' . אח"כ הפסידה ישראל גם ליוון  54 : 52 והודחה מהמשך המשחקים . אברהם שניאור קלע 12 נק' , זכריה עופרי , מוסה דניאל , דני ארז ואליהו עניאל קלעו כל אחד 6 נק' , ראובן פכר קלע 4 נק' , עמוס לין (בן קיבוץ משמר העמק) 3 נק', שמעון שלח 3 נק', יהודה ווינר , רלף קליין , ומרסל חפץ קלעו כל אחד 2 נק' .

tabi raskin 2

טקסט תמונה : נבחרת ישראל בכדורסל בדרכה לטורניר הכדורסל הקדם אולימפי בהלסינקי בטרם פתיחת אולימפיאדת הלסינקי 1952 . שלושה בני קיבוצים נמנו בימים ההם על נבחרת ישראל , משה "מוסה" דניאל (קיבוץ חולתא), ראובן פכר (קיבוץ מזרע), ועמוס לין (קיבוץ משמר העמק). זיהוי השורה ראשונה מלפנים משמאל לימין : המאמן מוריס "טאבי" רסקין, חיים וויין ראש המשלחת, דני ארז (הפועל ת"א ) , יהודה "קנבוס" ווינר (מכבי ת"א ) , שמעון "צ'ינגה" שלח (הפועל ת"א) פרדי כהן (הפועל חולון), אברהם שניאור (מכבי ת"א), מרסל חפץ (הפועל חולון), משה "מוסה" דניאל (קיבוצניק מחולתה ששיחק בקבוצת הפועל  מעיין ברוך, ראובן פכר (קיבוצניק מהפועל מזרע), אליהו עמיאל (הפועל חולון), זכריה עופרי  (מכבי ת"א), עמוס לין (קיבוצניק מהפועל משמר העמק) . זיהוי הנוכחים בשורה אחורית משמאל לימין : מנחם קורמן,  ורלף קליין מנופף בידו (שניהם ממכבי ת"א) . הערה : שלושת שחקני הפועל חולון , אליהו עמיאל , מרסל חפץ , ופרדי כהן היו עולים חדשים ממצרים ששיחקו במדי מכבי אלכסנדריה ומכבי קהיר. (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

amos liyn 1

טקסט תמונה : יולי 1952 . אולימפיאדת הלסינקי 1952. נבחרת ישראל בכדורסל בתמונה משותפת יחדיו עם שחקני נבחרת ארה"ב הגבוהים, אלופי אולימפיאדת הלסינקי 1952. (נבחרת ארה"ב ניצחה במשחק הגמר של אולימפיאדת הלסינקי 1952 את נבחרת ברה"מ בתוצאה 36 : 25) . זיהוי שורת עומדים משמאל לימין : איש לא מזוהה , ראובן פכר 1.86  מ' , קלייד לאבלט (Clyde Lovellete גובהו 2.10 מ') , מרסל חפץ , מרקוס פרייברגר (Marcus Frieberger גובהו 2.08 מ'), זכריה עופרי (הגבוה בשחקני ישראל 1.91  מ')  , רוברט "בוב" קורלאנד (Robert Kurland מתנשא ל-2.13  מ') , משה "מוסה" דניאל 1.85  מ' , איש לא מזוהה , פראנק מקאייב (Frank McCabe גובהו 2.05 מ') , וויליאם האגלנד (William Hougland) , אליהו עמיאל , רוברט קני (Robert Kenney) , עמוס לין , רולאנד בונטמפס (Roland Bontemps) , רלף קליין (מס' 11) , ו- וויליאם ליינבארד (William Lienbard גובהו 2.09 מ') . זיהוי שורת כורעים משמאל לימין : הווארד וויליאמס (Howard Williams) , מנחם קורמן , הקפטן האמריקני דן פיפין (Dan Pipin) , דני ארז , שחקן אמריקני לא מזוהה , שמעון "צ'ינגה" שלח , דין קלי (Dean Kelley) , יהודה "קנבוס" ווינר , שחקן אמריקני לא מזוהה , וויין גלזגו (Wayne Glasgow) , ואברהם שניאור . (התמונה באדיבות מנחם קורמן ועמוס לין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נבחרת ישראל שבה מהלסינקי מופסדת אך לא מובסת . המאמן מוריס 'טבי' רסקין חזר לארה"ב ואת שרביט האימון קיבל יעקב שאלתיאל . על המאמן החדש הוטלה המשימה להכין את נבחרת ישראל לקראת אליפות אירופה שעמדה להיערך במאי 1953 במוסקבה בירת ברה"מ . רלף קליין ז"ל מאמן נבחרת ישראל ב- 1979 היה שותף כשחקן להישגה הפנטסטי של נבחרת ישראל בימים ההם . ישראל זכתה במקום חמישי באירופה . המיקום הגבוה היה הפתעה גדולה . ההתעניינות במשחקי נבחרת ישראל בכדורסל במוסקבה 1953 עוררה עניין עצום ביישוב הקטן במדינת ישראל הצעירה בת  ה- 5 . בהיעדר שידורי טלוויזיה וגם לא רדיו , ואפילו לא יומני קולנוע , הפכו כמה תמונות סטילס לשלאגר תקשורתי . תמונות הסטילס הספורות והדהויות הן הזיכרון הלאומי היחיד מהישגה הסנסציוני של נבחרת ישראל בקיץ 1953 על אדמת ברה"מ . המאמן יעקב שאלתיאל בנה את הנבחרת על יסודותיה הקודמים . הוא ניפה מהסגל רק את עמוס לין ואליהו עמיאל וצירף במקומם את דוד הייבלום ומרדכי מימרן . בתמונות האלה נראים שחקני הנבחרת קורנים מאושר . הנבחרת כללה בשורותיה שלושה עשר שחקנים . אברהם שניאור (מכבי ת"א) , שמעון "צ'ינגה" שלח (הפועל ת"א) , זכריה עופרי (מכבי ת"א) , מרסל חפץ (הפועל חולון) , פְרֶדִי כהן (הפועל חולון) , רלף קליין מכבי ת"א) , דני אֶרֶז (בוקסנבאום) מהפועל ת"א , ראובן פֶכֶר (הפועל מזרע) , יהודה "קָנַבּוּס" ווינר (מכבי ת"א) , משה 'מוסה' דניאל (הפועל מעיין ברוך) , מנחם קורמן (מכבי ת"א) , דוד הייבלום (הפועל ת"א) , ומרדכי מימרן (הפועל ירושלים) . אל המאמן יעקב שאלתיאל הצטרפו דוֹב "בּוּלֶק" פְּרוּסַק שהיה מרכיב הנבחרת (היה תפקיד כזה) , יצחק כספי , וראש המשלחת ברוך בג . נבחרת ישראל צעדה בסך בטקס הפתיחה באִצטדיון דינמו מוסקבה הפתוח וזכתה לתשואות רמות של 60000 (שישים אֶלֶף) הצופים , תחת עינם הפקוחה של סטלין ולֶנִין שתמונות הענק שלהם תלויות ברוֹם היציע . מחזה מרנין ומשובב נפש .

basketball israel team 5

טקסט תמונה : אפריל 1953 . טורקיה . נבחרת ישראל בדרכה לאליפות אירופה בכדורסל – מוסקבה 1953 . משמאל לימין בכיוון השעון : איש לא מזוהה, המאמן יעקב שאלתיאל, זכריה עופרי , אישה לא מזוהה , יצחק כספי , אברהם שניאור, אישה לא מזוהה, דני ארז, שמעון "צ'ינגה" שלח , פרדי כהן (מוסתר) , ראובן פכר , מרדכי מימרן (מוסתר) , מרסל חפץ ומרדכי מימרן (מוסתרים) , מנחם קורמן , יהודה "קנבוס" ווינר , ראש המשלחת ברוך בג , ושני אנשים לא מזוהים בגבם למצלמה. (באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 6

טקסט תמונה : מאי 1953 . מוסקבה בירת ברה"מ . הימים ההם – הזמן ההוא . נבחרת ישראל בכדורסל מגיעה לבירת ברה"מ כדי להשתתף באליפות אירופה בכדורסל . מימין לשמאל  : המאמן יעקב שאלתיאל , אברהם שניאור , דני ארז , מרדכי מימרן , שלושה אנשים לא מזוהים , פרדי כהן (מוסתר במקצת) , יהודה "קנבוס" ווינר , שמעון "צ'ינגה" שלח, זכריה עופרי, מנחם קורמן, ראובן פכר (בגבו למצלמה) , מרסל חפץ (מוסתר), ומשה "מוסה" דניאל (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 7

טקסט תמונה : מאי 1953 . אליפות אירופה בכדורסל – ברה"מ 1953 . נבחרת ישראל בכדורסל מבקרת בכיכר האדומה ובמוזוליאום קברם של לנין וסטאלין (בצד שמראל מאחור), בימים שקדמו למשחקים . זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן יעקב שאלתיאל , שמעון "צ'ינגה" שלח , ראש המשלחת ברוך בג , חבר ההנהלה יצחק כספי (איש מכבי) , מנחם קורמן , רלף קליין , דוד הייבלום , דני ארז , פרדי כהן , מרדכי מימרן , ראובן פכר , יהודה "קנבוס" ווינר, מרסל חפץ , אברהם שניאור , משה "מוסה" דניאל , זכריה עופרי , והמרכיב דוב "בולק" פרוסק (איש הפועל) . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 8

טקסט תמונה : מאי 1953 . נבחרת ישראל בכדורסל צועדת בטקס הפתיחה של אליפות אירופה בכדורסל באצטדיון הפתוח של דינמו במוסקבה . משחקי אליפות אירופה בימים ההם נערכו במגרשים פתוחים . צועדים משמאל לימין : שני נערים רוסיים נושאים את שלט ישראל (ברוסית) ודגל ישראל . אחריהם  : אברהם שניאור (1.84  מ') , זכריה עופרי (1.91  מ') , רלף קליין (1.89  מ') , ראובן פֶכֶר (1.86  מ') , משה "מוסה" דניאל (1.85  מ') , מרסל חפץ (1.83  מ') , דוד הייבלום (1.88  מ') , מנחם קורמן (1.86  מ') , פרדי כהן (1.80  מ') , מרדכי מימרן (1.80  מ') , שמעון "צ'ינגה" שלח (1.80  מ') , דני ארז (1.78  מ') , יהודה "קנבוס" ווינר (1.75  מ') . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המאמן יעקב שאלתיאל ניהל את משחקיה של ישראל בכִישרון רָב . מנחם קורמן זוכר , "הוא היה מאמן כדורסל נפלא . לא פחות טוב מיהושע רוזין" . נבחרת ישראל ניצחה במשחק הראשון את פינלנד 60 : 36 (29 : 23) . קלעו לנבחרת שלנו אברהם שניאור 16 נק' , פרדי כהן 16 נק' , זכריה עופרי 6 נק' , דני ארז 6 נק' , שמעון שלח 3 נק' , ראובן פכר , משה דניאל , ומרדכי מימרן קלעו כל אחד 2 נק' .

במשחק השני גברה ישראל על בולגריה 61 : 48 (30 : 23) . אברהם שניאור ופרדי כהן הירבו לקלוע 17 נק' כל אחד , זכריה עופרי קלע 13 נק' , שמעון שלח 9 נק' , ומרסל חפץ 5 נק' .

במשחק השלישי בשלב המוקדם ניצחה יוגוסלביה את ישראל  57 : 55 לאחר שלוש הארכות בהן עמדה התוצאה על 55 : 55 . בשל הקור באצטדיון הועבר המשחק לאולם במוסקבה . שחקני יוגוסלביה זכו בכדור הפתיחה בכל שלושת תקופות  ההארכה והחזיקו בו כ- 50 : 4 דקות (אז טרם היה קיים חוק 30 השניות שהפך מאוחר יותר לחוק 24 שניות) . בעשר השניות בכל הארכה הם ניסו את מזלם בקליעה לסל אך נכשלו. הם הצליחו רק בתקופת ההארכה השלישית וניצחו 57 : 55 . לנבחרת ישראל קלעו זכריה עופרי 19 נק' , אברהם שניאור 11 נק' , פרדי כהן 8 נק' , מרסל חפץ ודני ארז 6 נק' כל אחד , שמעון שלח 4 נק' ורלף קליין 1 נק' .

בשלב בית הגמר נפגשה נבחרת ישראל שוב עם נבחרת יוגוסלביה אך הפעם ניצחה אותה בתוצאה יפה של  40 : 29 (18 : 13) . אברהם שניאור קלע 12 נק' , פרדי כהן 11 נק' , מרסל חפץ 8 נק' , זכריה עופרי 5 נק' , ושמעון שלח 4 נק' .

basketball israel team 9

טקסט תמונה : מאי 1953 . אליפות אירופה בכדורסל במוסקבה בירת ברה"מ . נבחרת ישראל יושבת במושבי אצטדיון "דינאמו" הפתוח במוסקבה וצופה ביריבותיה .יושב בשורה החמישית מלמטה קיצוני משמאל חיים וויין . יושבים בשורה הרביעית מלמטה מימין לשמאל : איש לא מזוהה, מנחם קורמן, ברוך בג ראש המשלחת , שמעון "צ'ינגה" שלח , פרדי כהן , מרסל חפץ , ודני ארז .יושבים ב שורה שלישית מלמטה מימין לשמאל : איש ואישה לא מזוהים , יהודה "קנבוס" ווינר , זכריה עופרי , משה "מוסה" דניאל , ראובן פכר , ומרדכי מימרן . יושבים בשורה השנייה מלמטה מימין לשמאל : אברהם שניאור , דוד הייבלום , רלף קליין , ואישה לא מזוהה .יושבים בשורה הראשונה מימין לשמאל : ארבעה אנשים לא מזוהים . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .  

במשחק הבא ניצחה ישראל את נבחרתה החזקה של איטליה 47 : 42 (30 : 18) ואז היה ברור כבר כי ההישגים באליפות הזאת אינם מקריים . קלעו לישראל פרדי כהן 15 נק' , שמעון שלח 11 נק' , אברהם שניאור 8 נק' , זכריה עופרי 8 נק' , רלף קליין 3 נק' , ודני ארז 2 נק' .

אח"כ בא הניצחון המדהים והסנסציוני של נבחרת ישראל על נבחרת צ'כוסלובקיה בראשותו של איבאן מראזק 59 : 53 (29 : 25) . דני ארז היה גיבור המשחק כשקלע 17 נק' , אברהם שניאור 14 נק' , פרדי כהן וזכריה עופרי קלעו 9 נק' כל אחד , שמעון שלח 6 נק' , מרסל חפץ ומשה דניאל קלעו 2 נק' כל אחד .

שתי נבחרות ערביות סירבו להופיע נגד ישראל , לבנון ומצרים , וספגו הפסדים טכניים . לאחר ההצלחה הפנטסטית הפסידה נבחרת ישראל העייפה את שלושת משחקיה האחרונים באליפות . צרפת ניצחה את ישראל 61 : 48 , ברה"מ הביסה אותנו בהפרש של 50 נק' , 75 : 25 (29 : 11) , והונגריה הביסה אף היא את נבחרת ישראל בתוצאה 66 : 20 (48 : 14) . הזמנים השתנו . מי זוכר שהונגריה הייתה פעם מעצמת כדורסל באירופה וישראל דורגה במקום החמישי ביבשת באליפות הראשונה שלה .

הנבחרת חזרה ארצה והתקבלה בכבוד מלכים . אין שום זכר טלוויזיוני להצלחה הגדולה הזאת . אפילו לא צילומי פילם . רק כמה תמונות וכותרות בעיתונות . הזמנים השתנו .

basketball israel team 10

טקסט תמונה : קיץ 1953 . אִצטדיון הכדורסל הפתוח של "דינמו" במוסקבה . נבחרת ישראל בצל תמונותיהם של לנין וסטלין . מימין לשמאל : אברהם שניאור , זכריה עופרי , רלף קליין , מרסל חפץ , פרדי כהן , משה "מוסה" דניאל , דוד הייבלום , ראובן פכר , מרדכי מימרן , שמעון "צ'ינגה" שלח , דני ארז , ויהודה "קנבוס" ווינר . (התמונה באדיבות מנחם קורמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 11

טקסט תמונה :  ראשית שנות ה- 50 במאה הקודמת . זוהי החמישייה הקלסית של נבחרת ישראל בכדורסל בשני אירועי הספורט הגדולים של ראשית שנות ה- 50 במאה : אולימפיאדת הלסינקי 1952 ואליפות אירופה במוסקבה 1953 . זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : זכריה עופרי (הגבוה בשחקני הנבחרת 1.91 מ'), מרסל חפץ , פרדי כהן, שמעון "צ'ינגה" שלח (שמוקלר), ואברהם שניאור. (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

basketball israel team 12טקסט תמונה :  חודש מאי של שנת 1953 . נבחרת ישראל (בתלבושת הלבנה) בכדורסל מתמודדת באִצטדיון 'דינמו' הפתוח במוסקבה נגד נבחרת פינלנד במסגרת אליפות אירופה 1953 , בצל תמונותיהם של סטלין ולנין . נבחרת ישראל נראית שומרת בהגנה אזורית נגד התקפה פינית . משמאל לימין : פרדי כהן , שמעון שלח , מרסל חפץ , אברהם שניאור (חובש מגן ברך שחור) , וזכריה עופרי. (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                                                  

הדירוג החמישי באליפות אירופה במוסקבה 1953 הקנה לישראל השתתפות אוטומטית באליפות העולם בכדורסל שהתקיימה ריו דה ז'אניירו בברזיל . ישראל דורגה במקום ה- 8 מתוך שתיים עשרה נבחרות , והקדימה את יוגוסלביה , פרגוואי , צ'ילה , ופרו . באליפות זכתה נבחרת ארה"ב , ברזיל הייתה שנייה , הפיליפינים דורגה במקום השלישי , צרפת הגיעה למקום הרביעי (ישראל ניצחה את צרפת 48 : 45 לאחר הארכה . המשחק הסתיים בתוצאה 43 : 43 בזמנו החוקי . קלעו לישראל אברהם שניאור 14 נק' , דני ארז 12 נק' , מרסל חפץ 9 נק' , רלף קליין 9 נק' , פרדי כהן 3 נק' , וזכריה עופרי 1 נק'. לצרפת הִרבו לקלוע דאסאם 11 נק' , שחקן הציר הגבוה באניו 2.07 מ' קלע 10 נק' , מונקלאר 6 נק' , וביפייר 5 נק') .

rozin 1

טקסט תמונה :  ראשית שנות ה- 40 של המאה הקודמת . חוף ימה של תל אביב . אבות הכדורסל הישראלי . המאמן יעקב שאלתיאל (מימין) היה האיש שהצעיד את נבחרת ישראל להישגה הגדול מקום חמישי באליפות אירופה בכדורסל מוסקבה 1953 . כאן בתמונה הוא יחד עם חברו המאמן יהושע רוזין . (התמונה באדיבות ארכיון משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 13

טקסט תמונה : קיץ 1954 . נבחרת ישראל בכדורסל לפני יציאתה לאליפות העולם בריו דה ז'אניירו בברזיל . היא דורגה באליפות העולם ב- 1954 במקום ה- 8 . עומדים מימין לשמאל  :  ראובן פכר , אברהם שניאור , מרסל חפץ , פרדי כהן , עזרי לובושיץ , ישראל טאוויל , וזכריה עופרי .כורעים מימין לשמאל  :  משה "מוסה" דניאל , שמעון 'צ'ינגה' שלח , יהודה "קנבוס" ווינר , ודני ארז. (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ישראל לא השתתפה בשתי אליפויות אירופה שנערכו ב- 1955 בבודפשט ו- 1957 בסופיה , אך שבה ונטלה חלק באליפות שנערכה ב- 1959 באיסטנבול . היא דורגה רק במקום ה- 11 . היא חזרה ודורגה במקום ה- 11 גם באליפות אירופה שנערכה ב- 1961 בבלגרד , ומקום 9 באליפות אירופה שהתקיימה בוורוצלאב בפולין ב-1963 .

basketball israel team 14

טקסט תמונה : קיץ 1959. נבחרת ישראל בכדורסל באליפות אירופה – איסטנבול 1959. זיהוי שורת עומדים מימין לשמאל : המאמן אליהו עמיאל , אברהם שניאור , ארז לוסטיג , יעקב אדליסט , עמוס לין , דוד קמינסקי , שבתאי "סבי" בן – בסט , ויגאל דר – וולדרסקי ז"ל . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : רלף קליין ז"ל , חיים חזן ז"ל , דוד פריש , אברהם "אלברט" חמו , וחיים קסטן . (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                                                                        

basketball israel team 15

טקסט תמונה : קיץ 1960 . נבחרת ישראל בכדורסל .שורה קדמית מימין לשמאל : דוב "בולק" פרוסק , אברהם "אלברט" חמו (8), חיים חזן (14) ז"ל, עזרי לובושיץ ז"ל (6), אברהם הופמן (13),   חיים קסטן (5) , ורלף קליין (11) . שורה אחורית מימין לשמאל : שבתאי 'סבי' בן בסט (9) , תנחום "תני" כהן מינץ ( 4 ) ז"ל , ארז לוסטיג (7) , דוד קמינסקי , דוד פריש , ועמוס קופפר – תובל . (התמונה באדיבות עמירם שפירא . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 16

טקסט תמונה : שנים 1963  ו- 1964 . אליפות אירופה בכדורסל – וורוצלאב פולין 1963 והטורניר הקדם אולימפי בג'נבה 1964 . נבחרת ישראל בהדרכתו של מאמנה יהושע רוזין וורוצלאב סיימה במקום התשיעי וגם לא הצליחה להעפיל לאולימפיאדת טוקיו 64' . זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : רלף קליין ז"ל , חיים חזן ז"ל , עמי שלף ז"ל , עופר אשד ז"ל, שלמה "מומו" לוצקי (מניף יד לשלום) , חיים "חיימון" שטרקמן , עוזר המאמן ג'ורג' דווידסון , אברהם "אלברט" חמו , דוד פריש , אילן זייגר , אלוף משנה שמואל סוחר ושמולי'ק ללקין (שני יו"רים משותפים של משלחת הכדורסל) , המאמן יהושע רוזין ז"ל , ויו"ר הוועד האולימפי חיים גלובינסקי . (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

rozin 2

טקסט תמונה : שנות ה- 40 של המאה הקודמת . מאמן הכדורסל יהושע רוזין ממעצבי דמותו של הכדורסל במכבי ת"א ונבחרת ישראל . (באדיבות משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בקיץ 1965 התקיימה אליפות אירופה שוב במוסקבה . עיר המזל . נבחרת ישראל זכתה להצלחה גדולה ודורגה במקום ה- 6 אחרי ברה"מ , יוגוסלביה , פולין, איטליה, ובולגריה . למאמן הנבחרת התמנה שמעון "צינגה" שלח שהיה שחקן מצטיין ורכז המשחק בעברו במשך שנים רבות של הפועל ת"א ונבחרת ישראל . עמירם שפירא הוצב לצדו של המאמן הלאומי בתפקיד מנהל הנבחרת . איש לא שיער לעצמו כי עמירם שפירא יישא על כתפיו את משימת הניהול במשך 22 שנים רצופות . הוא הפך לדמות מיתולוגית ומוערכת מאוד ע"י כל השחקנים שעברו תחתיו ואנשי איגוד הכדורסל .

amiram shapira 1

טקסט תמונה : שנות ה- 70 . עמירם שפירא מנהלה המסור והחרוץ של נבחרת ישראל בהיכל הספורט יד אליהו בשנות ה- 70 . (באדיבות עמירם שפירא) .

כל השחקנים הוותיקים פרשו זה מכבר . קם דוֹר שחקנים חדש בדמותם של תנחום "תני" כהן מינץ , צבי לובצקי , אילן זייגר , דוד קמינסקי , יגאל דר (וולודרסקי) , עמי שֶלֶף , רָמִי גוֹט , אברהם הופמן , חיים שטרקמן , גדעון פרייטג , עופר אשד , וחיים בוכבינדר. ישראל גברה על הונגריה 60 : 49 , ואח"כ ניצחה על חודן של נקודות, נקודה או שתיים , את רומניה 59 : 57 , גברה על מזרח גרמניה 56 : 55 יכלה לצ'כוסלובקיה 71 : 69 , הכניעה את פינלנד 52 : 51 , וניצחה גם את נבחרתה של יוון 69 : 67 . ישראל הפסידה לברה"מ 88 : 50 , לאיטליה 68 : 47 , ונוצחה גם ע"י בולגריה 63 : 51 .

basketball iarael team 17

טקסט תמונה : קיץ 1965 . הספסל הישראלי באליפות אירופה בכדורסל במוסקבה 1965 . מימין לשמאל : עמי שלף , יגאל דר (וולודרסקי) , גדעון פרייטג , רמי גוט , ואילן זייגר . (באדיבות ישראל פז ואיגוד הכדורסל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הכדורסל הפך לענף היצוא הספורטיבי הראשון במעלה של ישראל אך ברגעי השיא שלו הטלוויזיה הישראלית הציבורית נעדרה . היא פשוט לא הייתה קיימת .

basketball isrel team 18

טקסט תמונה : חודש דצמבר של שנת 1966 . נבחרת ישראל בכדורסל במסעה הארוך לארה"ב בחודשים נובמבר ודצמבר 1966 . משם הפליגה לטורניר הכדורסל במסגרת משחקי אסיה ה- 5 שנערכו בבנגקוק בירת תאילנד . זיהוי שורת עומדים מימין לשמאל : עמי שלף ז"ל , העיתונאי ישראל פז ז"ל, אמנון אבידן, יגאל וולדרסקי – דר ז"ל, המאמן שמעון "צ'ינגה" שלח, מנהל הנבחרת עמירם שפירא , איש לא מזוהה , חצקל כהן נשיא הוועד האמריקני למען הספורט בישראל , איש לא מזוהה , חיים גלובינסקי ז"ל , שני אנשים לא מזוהים , עופר אשד ז"ל , תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל , חיים "חיימון" שטרקמן , ואילן זייגר . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : גרשון "גרשי" דקל , יצחק "זכי" מזרחי , רמי גוט , דוד קמינסקי , וצבי לובצקי .  (התמונה באדיבות עמירם שפירא . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 19

טקסט תמונה : דצמבר 1966 . נבחרת ישראל לקראת צאתה לבנגקוק בתום מסע המשחקים בארה"ב . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : אילן זייגר , גרשון "גרשי" דקל , תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל , אמנון אבידן , איש לא מזוהה , צבי לובצקי , איש לא מזוהה , רמי גוט , חיים גלובינסקי ז"ל , עמי שלף ז"ל, עמירם שפירא מנהל הנבחרת , דוד קמינסקי , והעיתונאי ישראל פז ז"ל . כורעים מימין לשמאל : עופר אשד , יגאל וולדרסקי – דר ז"ל , חיים "חיימון, שטרקמן , יצחק 'זכי' מזרחי , ומאמן הנבחרת שמעון "צ'ינגה" שלח .(התמונה באדיבות עמירם שפירא . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 20

טקסט תמונה : סופה של שנת 1966 . נבחרת ישראל בכדורסל בעת מסע המשחקים בארה"ב נפגשת עם המאמן הכדורסל היהודי – אמריקני הנודע נאט הולמן (עומד ראשון מימין) 17 שנה לאחר ביקורו בישראל . בשורת היושבים ניתן לראות את מימין לשמאל את יגאל וולודרסקי – דר ז"ל , אמונן אבידן , תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל (משעין ראשו על יד ימין שלו) , מנהל הנבחרת עמירם שפירא (מרכיב משקפיים כהים) , ורמי גוט . יושב משמאל בפרופיל עמי שלף ז"ל . (התמונה באדיבות עמירם שפירא . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

basketball israel team 21

טקסט תמונה :  חודש דצמבר של שנת 1966 . נבחרת ישראל בכדורסל זוכה במדליית הזהב בכדורסל במשחקי אסיה ה- 5 בבנגקוק . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : רופא הנבחרת ד"ר וויץ , העיתונאי ישראל פז ז"ל , איש לא מזוהה , עופר אשד ז"ל , גרשון "גרשי" דקל , מאחוריו מנהל הנבחרת עמירם שפירא (מרכיב משקפי שמש) , יוסף "יושו" ענבר ז"ל , אילן זייגר , שלום זיסמן ז"ל , תנחום "תני" כהן מינץ ז"ל , חיים גלובינסקי ז"ל , רמי גוט , עשהאל בן דוד ז"ל, עמי שלף ז"ל , המאמן שמעון "צ'ינגה" שלח , ואיש לא מזוהה כנראה משגרירות ישראל בבנגקוק . זיהוי שורת כורעים מימין לשמאל : איש לא מזוהה , אמנון אבידן , חיים שטרקמן , יגאל וולודרסקי (דר) , צבי לובצקי , יצחק "זכי" מזרחי , ודוד קמינסקי . (התמונה באדיבות עמירם שפירא ואילן זייגר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ברבות השנים פחתה בישראל וגם באירופה הפופולאריות של אליפות הכדורסל ביחס הפוך לריבוי והשתכללות אמצעי השידור . הכדורגל התעצם וגנב את ההצגה . אליפות אירופה בכדורסל הפכה לאירוע ספורט שיגרתי הנערך מידי שנתיים , לא דרמטי , לא משלהב במיוחד , בהשתתפות שתיים עשרה נבחרות לאומיות ממערב ומזרחה של היבשת החצויה . גם הדירוג הגבוה של מכבי ת"א באירופה תחת מנהיגותו של רלף קליין המאמן וזכייתה בגביע האלופות ב- 1977 לא גרר סקרנות טלוויזיונית לאומית . הכדורגל המקומי ובאירופה וקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א האפילו לחלוטין על הכדורסל הישראלי . מחיר זכויות השידור הנמוך של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 היה בהתאם לעניין שבּו . 2940 (אלפיים תשע מאות וארבעים) דולר שלנו סגרו עניין . זה היה Share כמעט אפסי (במונחים של זכויות שידורים) במסגרת חוזה הכספי של איגוד השידור  האירופי (EBU) עם התאחדות הכדורסל הבינלאומית (FIBA) .

ההכנות הטלוויזיוניות שלנו, הטכנולוגיות והלוגיסטיות בארץ ובאירופה, של הבוס שלי אלכס גלעדי ושלי, היו נכונות ומדויקות . לקחנו את כל האפשרויות בחשבון למעט המהפכה האיסלאמית באיראן נגד השאה הפרסי בראשית 1979 בראשות רוחאללה חומייני . כהן הדת השיעי הקיצוני והאכזר הזה חומייני הגדיר את ארה"ב כשטן והאויב הראשי של איראן . בעיצומה של המהפכה נחטפו עובדי שגרירות ארה"ב בטהראן ע"י משמרות המהפכה האיראניים . החטופים הפכו חיש מהר לבני ערובה של השלטון האיסלאמיסטי הקיצוני החדש . הנסיבות הפוליטיות הדרמטיות הכריחו את חטיבות החדשות של שלושת רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות CBS , NBC , ו- ABC לערוך בלוקאדה בת חודשים על לווייני התקשורת האטלנטיים וההודיים , ובכך לחסום את הטרנספונדרים ו- קווי הלוויינים שלנו . קווי השידור הלווייניים שנחסמו ע"י שלושת הרשתות האמריקניות הגדולות היו מיועדים לנתב אליהם את משחקי אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל . זאת הייתה צרה צרורה ובכך יעסוק פוסט מס' 442 .

סוף הפוסט מס' 440 . ראה המשך בפוסט מס' 441 . 

 

 

 

 

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה, אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979, היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה. (פרק 1 מתוך 3). 2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון. (פרק 1 מתוך 3). פוסט מס' 439. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי .

1. הפקות שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה, אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל של איטליה 1979, היו מותנות ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה ומהימנה. (פרק 1 מתוך 3) פוסט מס' 439. כל הזכויות שמורות.

2. לא מוטלת כל חובה על שום אזרח ישראלי לייצג את המדינה ולשחק במדי נבחרת הכדורסל הלאומית. מדובר בזכות ולא בחובה. החובה היסודית והיחידה המוטלת על כל אזרח בארץ היא לשרת שירות קרבי בצה"ל ולדבוק ב- עשרת הדיברות. כלומר, להיות אזרח ישר והגון (פרק 1 מתוך 3). פוסט מס' 439. כל הזכויות שמורות.

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –   

פוסט חדש מס' 439 : הועלה לאוויר ביום רביעי ערב חג א' של סוכות תשע"ה – 8 באוקטובר 2014

-  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –    

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 , הפכה הפקדתו המתעתעת והמופרכת שלו למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור . הוא עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 . מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום על כתב המינוי ההוא . שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון והכירה בטעותה . היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק לכל הרוחות מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : מרדכי שָלֵו ז"ל שהלך אתמול לעולמו בגיל 87 היה המורה שלי לתנ"ך בכיתות ט' ו- י' בביה"ס התיכון – חקלאי "בית ירח" בעמק הירדן . הוא היה נשוי לבת קבוצת כינרת ריקה שידלובסקי (בתם של עליזה ואהרון שידלובסקי ממייסדי קבוצת כנרת) ובפרק זמן מסוים היה חבר קבוצת כינרת . לא ידעתי שבצעירותו היה לוחם בשורות תנועת המרי – לח"י . לאוהבי תנ"ך כמוני הוא שימש עוגן הצלה . הוא לימד תנ"ך את תלמידיו , אותי ואותנו , בצורה מקורית ומרתקת ובמידה רבה בלתי מקובלת . למשל : הוא ניתח ו- השווה בין חוקי ספר "דברים" לבין החוקה במדינות דמוקרטיות חופשיות בימינו אנו בעידן המודרני . אין זה דבר של מה בכך ליטול לידיך חוק ועוד חוק תנ"כי , לנתח וללבן אותו מהיבטים מוסריים , סוציולוגיים, ו- דתיים, וגם פוליטיים מבלי לשעמם נערים ונערות בני 15. מרדכי שָלֵו היה רב אמן בלימוד וחינוך ומן ההיבט של תקשורת אישית בין איש מבוגר לנערים היה ווירטואוז . הוא לימד בצורה מעניינת ביותר את אקלים ואופן חייהם האָלִים והברוטלי של שני המדינאים דָוִד המלך ובנו שְלמה ששלטו בכוח החרב והזרוע (וגם באמצעות כישרונם) לא רק נגד אויבים מבחוץ , אלא גם נגד יריביהם בני עמם מבית , אולם טענו שהם עושים זאת בשם ה' צְבָאוֹת. צריך לקרוא את צוואתו החד משמעית של דוד המלך בטרם מותו לבנו שלמה (בספר מלכים א' פרק ב') ולראות כיצד שלמה מממש אותה מילה במילה כדי להבין באיזו אווירה של חשדנות , הֶרֶג , ורצח חיו והתקיימו שני המלכים האלה מ- החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית בתקופת התנ"ך . צוואתו הברורה של דָוִד הַמֶלֶך לשלמה להיפטר משר הביטחון שלו יוֹאָב בֵּן צְרוּיָה ולהרוג את מי שצעד עמו ולצדו בכל מלחמות ישראל לאורך עשרות שנים,  "…ועשית כחוכמתך ולא תוריד שיבתו בשָלוֹם שְאוֹל…" וצוואה נוספת שלו להרוג את שִמְעִי בֵּן גֵרָא , "…והורדת את שיבתו בדָם שְאוֹל…" , מלמדת היטב איזה אורח חיים חשדני ואכזרי ניהלו שני המלכים המהוללים האלה כדי להבטיח את שלטונם . מדובר בקִילֶרִים . ברור ש- דוד המלך ושלמה בנו היו מוגנים היטב ע"י אנשי השב"כ החמושים שלהם שרחשו סביבם . הצלחותיהם במדיניות חוץ ובמלחמות לאורך הגבולות הוכיחו שעמד לרשותם גם "מוסד" מחונן . כתלמיד שלו מעולם לא ראיתי את מרדכי שָלֵו כועס, מתרגז, ו/או מתעצבן . איש נעים הליכות שהרכיב משקפיים והיה בעל יכולת ביטוי רמת מעלה , כושר אנליטי , בעל פוטנציאל של פירוק והרכבה הגיוניים של חומר הלימוד הרוחני ומפני שהיה חכם ניחן גם במְסוּגָלוּת לשכנע אותנו בצדקת מחשבתו . איש נבון ופורה שסמך על הגיונו והיה צנוע ועניו . מרדכי שָלֵו היה שונה לחלוטין ממחנך הכיתה הקשוח שלי שלמה נאמן ז"ל . מרדכי שָלֵו פתח חוג אחר הלימודים ב- "בית ירח" שייוחד לאקטואליה של חברה + פוליטיקה + מדינאות . רבים מהתלמידים נהרו לחוג הזה בראשותו . הוא לפני הכול היה אישיות מאוד נעימה כלפי תלמידיו , קרוב ונגיש (לא שמר Distance) , וכפי שכבר רשמתי הוא היה איש חכם . .ראיתי את זה תכף ומייד .  מרדכי שָלֵו נתן לי כלים בנערותי לחשוב ולנתח בהיגיון . הוא לא כפה אותם עלי . הוא העניק לי אותם . חלפו מאז 60 שנים תקופה בת שתי דורות , אולם עובדה שאני זוכר אותו היטב כמורה ייחודי ואיש דגול . בלתי נשכח עבורי . יהי זכרו ברוך .

הערה 4 : בוויכוח הכלכלי המר המתנהל בין נגידת בנק ישראל גב' קרנית פלוג לבין שר האוצר יאיר לפיד אני מאמין ל- קרנית פלוג .

הערה 5 : הפרק הראשון "ממטולה לטבריה" בסדרה התיעודית החשובה בת חמישה פרקים "כביש 90" פרי יצירתם של מודי בר און וענת זלצר – היה מרתק . מדובר לא רק במידע חברתי , כלכלי , ופוליטי שמרבית אזרחי המדינה מנותקים ממנו ו/או אדישים אליו , אלא גם במסר חינוכי חשוב מאין כמותו . אני יכול לומר כבר בתום הפרק הראשון כי הסדרה הדוקומנטארית "כביש 90" חייבת להיות מוקרנת בבתי הספר ויש להקדיש לה שעת מחנך ו/או שעות מחנך . אני אוהב את ההגשה הסולידית והעניינית של מודי בר און ב- "כביש 90" ואת הדרך בה הוא מספר לי את סיפורו (בניגוד מוחלט להגשה הליצנית והמוחצֶנֶת שלו בערוץ 5 בכבלים) . היה לי קשה להתבונן בגיבור ישראל וגיבור אישי שלי מאיר הר ציון שנחשף בסוף הפרק הראשון ובערוב ימיו . נעשה כאן תחקיר ארוך, מעמיק, ורחב אשר הופך את "כביש 90" מה- Frame הראשון למסמך מסקרן ומעניין . ה- Roller Credits הרץ על המסך בתום ההקרנה חושף את כמות האנשים שהשתתפה במחקר הסדרה "כביש 90" בטרם עלתה להקרנה בערוץ 10 . אני מחכה בכיליון נפש לפרק השני . הישג תיעודי מרשים של גב' ענת זלצר ומר מודי בר און וגם של מנכ"ל ערוץ 10 מר יוסי וורשבסקי ששיבץ את הסדרה התיעודית בלוח השידורים של ערוץ 10 .

הערה 6 : אינני חש הערכה לשר החינוך שר שי פירון . אין שום קרלאציה בין כמות המלל שהוא משמיע תחת כל מיקרופון רענן לבין הישגי המשרד שלו . כשאני מתבונן בו אני נתקף בגעגועים עזים לשולמית אלוני ז"ל . יאיר לפיד ושי פירון נראים לי גימיק כמו "יש עתיד" שלהם .

הערה 7 : ערוץ 1 תחת צו פירוק שידר ישיר ביום ראשון – 5 באוקטובר 2014 ב- Prime time בין 20.40 ל- 22.45 מרוממה – חיפה את משחק הכדורסל הראשון שלו בליגת העל מכבי חיפה – הפועל ירושלים 58 : 76 . השידור הישיר צבר רייטינג ממוצע מגוחך של % 3.2 . לא קיימת שום קורלאציה בין ההשקעה הכספית הגבוהה כ- רבע מיליון שקל (בתוכם כ- 150000 שקל זכויות שידורים פר משחק) לבין כמות המִדְרוּג המועטה . "המוסף" של גאולה אבן גרף בין 19.00 ל- 20.00 אפילו פחות , רק % 2.02 . אין לשדרנית הזאת שהתגלתה בריאיון עם רז שכניק כ- גאוותנית וכאחת שמחשיבה את עצמה במה להתגאות . מדובר במדידת רייטינג במגזר היהודי . בסך הכל של האוכלוסייה כולה במדינת ישראל – הישגי ערוץ 1 פחותים עוד יותר .

הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם

(פרק כ"א כרך ד')

מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה בשנת 1978

(27.6.1978 – 1.6.1978).

הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי . הספר נחקר ונכתב בתקופה שבין אוקטובר 1998 לספטמבר 2014 .

סדרת הפקות הטלוויזיה המורכבות והמסובכות של מונדיאל הכדורגל ארגנטינה 1978, אליפות אירופה בכדורסל- איטליה 1979, אולימפיאדת מוסקבה 1980, ומונדיאל הכדורגל ספרד 1982.

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל – ארגנטינה 1978 (27.6.1978 – 1.6.1978).

כל הפקת טלוויזיה בימים ההם בזמן ההוא מעבר לגבולות המדינה (כמו גם היום) מותנית ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה.

 

סיסמת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" :

FROM MY POINT OF VIEW : If You Do, Do It Right – If  Not Give It Up

השורה התחתונה של הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה:

THE HISTORY OF THE UNAVOIDABLE SYMBIOTIC RELATIONSHIP BETWEEN TELEVISION and SPORTS (+ NEWS + DOCUMENTARY) – IN ISRAEL AND AROUND THE WORLD, IN YEARS OF 1936 – 2014

הקדמה קצרצרה :

השתתפות וייצוג נבחרת ישראל הלאומית בזירות הספורט היא כבוד עליון אולם איננה חובה עליונה . החובה העליונה ביותר של כל אזרח ישראלי היא להתגייס לחיל קרבי בצה"ל ולהיות נכון להקריב את חייו למען מדינת ישראל . אם יהיה נדרש . זה מה שאני עשיתי בקיץ 1956 כשהתגייסתי כטירון לגדוד 12 של חטיבת "גולני" בצה"ל . הייתי בן 17 ואחד עשר חודשים . יחד עם חבריי הטירונים נשבעתי במחנה "פילון" (ליד ראש פינה) על רובה צ'כי מכודן וספר תנ"ך להיות נכון להקריב את חיי אם אדרש. אנחנו נדרשים להגון על המולדת ולהיות אזרחים יישרי דרך והגונים . זאת חובתנו . כך חינך אותי אבי ז"ל משה בלינדמן – אלרואי חבר ארגון "ההגנה" וחבר קיבוץ אפיקים בעמק הירדן . כך רעייתי ואני חינכנו את ילדנו , וכך הם מחנכים את ילדיהם . נכדי הבכור נלחם עכשיו בחטיבת הנח"ל במלחמת "צוק איתן" . אין שום חובה ללבוש את המדים הלאומיים של נבחרת ישראל . אלכס טיוס ומורן רוט יכולים לשחק בנבחרת הכדורסל של ישראל ו/או להשתמט משירות בה. אינני עוסק בהם . הם מעניינים אותי כבני אדם והאם הם מגשימים את הערכים שאני חונכתי עליהם . ללבוש את המדים הלאומיים של נבחרת ישראל בכדורסל הוא כאמור כבוד עליון . זה מה שחשבתי כשהייתי בן 16 וארבעה חודשים (תלמיד כיתה י"א בביה"ס התיכון חקלאי "בית ירח") וזומנתי יחדיו עם יגאל וולודרסקי – דר באוקטובר 1954 ע"י המנהל המקצועי של ענף הכדורסל באגודת "הפועל" דוב פרוסק  ליטול חלק באימוני נבחרת ישראל בכדורסל בסגל צפון תחת הדרכתו של המאמן האמריקני אלמר ריפלי . מחנה האימונים הראשון היה בקיבוץ מזרע , קיבוצו של רְאוּבֵן פֶכֶר שחקן נבחרת ישראל בעצמו. שם עשיתי לראשונה הכרה עם עָמוֹס לִין בן קיבוץ משמר העמק אף הוא שחקן נבחרת ישראל בכדורסל . במחנה האימונים ההוא לפני 60 (שישים) שנים הכרתי גם את שחקן הכדורסל משה מכטי . ברור שבתקופה החלוצית ההיא כולם נשאו עיניהם לנבחרת הלאומית . ייצוג המדינה היה ערך עליון כל אחד עשה מאמץ עליון להידחק לראש התור . השחקנים ההם של נבחרת ישראל בכדורסל קיבוצניקים ועירוניים על טהרת החובבות היו אלילי הכדורסל שלי ושל רבים כמותי . האהדה אליהם גבלה בהערצה . שמות כמו של אָבְרָהָם שְנֵיאוּר , זְכַרְיָה עוֹפְרִי , פְרֶדִי כהן , מַרְסֵל חפץ , שמעון "צִ'ינְגָה" שֶלַח , רָלְף קליין , עָמוֹס לִין , דָנִי אֶרֶז , משֶה "מוּסָה" דָנִיאֵל , אֵלִיָהוּ עַמִיאֵל ז"ל , רְאוּבֵן פֶכֶר , מְנָחֵם קוּרְמַן , יְהוּדָה "קָנַבּוּס" וִוינֵר ואחרים נישאו בגאון ביישוב . ההצלחה של נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל ב- מוסקבה בירת ברה"מ ב- 1953 ודירוגה במקום ה- 5 הפכה את ענף הכדורסל בארץ בבת אחת לפופולרי ואָהוּד . בתקופה ההיא בשנת 1954 נוסדה הליגה הלאומית בכדורסל בהשתתפות קבוצות כדורסל מאגודות מכבי והפועל . נבחרת ישראל בכדורסל נטלה חלק באורח קבע באליפויות אירופה , הדורות התחלפו , אולם לעולם לא שחזרה את הישגה הנפלא מאליפות מוסקבה 1953 . עד שבאה אליפות אירופה בכדורסל שנערכה באיטליה ב- 1979 . ההקדמה הקצרה הזאת מכוונת לנבחרת ישראל בכדורסל שהשתתפה באליפות אירופה בכדורסל בקיץ 1979 בשתי הערים האיטלקיות גוריציה וטורינו . הנבחרת הייתה הייתה יעד לאומי בה כולם עשו מאמץ עליון ליטול בה חלק כדי לייצג את המדינה . שחקני נבחרת ישראל היו ברי מזל ב- 1979 מפני שהוביל והדריך אותם המאמן רָלְף קְלָיִין ז"ל . חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות אלכס גלעדי הביאה את בשורתם לאזרחי הארץ . ההזדהות של השחקנים וציבור חובבי הספורט עם הנבחרת הלאומית בכדורסל הייתה מוחלטת .

חטיבת הספורט  בטלוויזיה הישראלית הציבורית צברה שני הישגי שידור בינלאומיים מפליגים ב- 1978 בשל סיקור מהשטח של מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה , וב- 1979 בגלל סיקור מהשטח של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . המשותף לשתי ההפקות הבינלאומיות הללו בשנים ההן הייתה שימוש בתקשורת לוויינית דלה שהעמיסה עלינו , על אלכס גלעדי ועלי , קשיים עצומים בהבאת סיגנלי הטלוויזיה ארצה , עד כדי סיכון עצם קיומם של השידורים הישירים ההם . אני מייחד את הפוסט הנוכחי לאותה הפקת הטלוויזיה המורכבת והמסובכת ההיא בבואנוס איירס הרחק מגבולות המדינה זאת של מונדיאל ארגנטינה 1978 בראשותי . אח"כ אפנה להפקת הטלוויזיה של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בראשותו של אלכס גלעדי .

baketball israel team 1952

טקסט תמונה : יולי 1952 . הימים ההם – הזמן ההוא . נבחרת ישראל בכדורסל לפני צאתה לטורניר הכדורסל הקדם אולימפי בהלסינקי בטרם פתיחת אולימפיאדת הלסינקי 1952 . זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : המאמן האמריקני מוריס "טאבי" רסקין , יהודה "קנבוס" ווינר (מכבי ת"א) , אברהם שניאור (מכבי ת"א) , מנחם קורמן (מכבי ת"א) , אליהו עמיאל (הפועל חולון) , משה "מוסא" דניאל (הפועל קיבוץ חולתא) , ראובן פכר (הפועל קיבוץ מזרע) , מרסל חפץ (הפועל חולון) , עמוס לין (הפועל קיבוץ משמר העמק) וראש המשלחת חיים וויין . זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : זכריה עופרי (מכבי ת"א) , דני ארז (הפועל ת"א) , שמעון "צ'ינגה" שלח (הפועל ת"א) , פרדי כהן (הפועל חולון) , ורלף קליין (מכבי ת"א). (התמונה הוענקה לי ע"י גב' רונית אגיב – לין מנהלת הארכיון של קיבוץ משמר העמק . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חלוקה :

פברואר 1978 . 1. מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ומנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי ממנים אותי לתפקיד העורך הראשי והמפיק הראשי של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978. הצהרתו המפורסמת של ארנון צוקרמן : "וועד עובדים כן – ברדק לא !" 2. היחסים המקצועיים המורכבים בין הנהלת רשות השידור והטלוויזיה לבין שלושת הוועדים של הטלוויזיה הציבורית . 3. הממשלה , שריה , חברי כנסת , וההסתדרות בוחשים בתוך כותלי הטלוויזיה. 4. הפוליטיזציה עושה שמות בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור . 5. כיסוי משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 הם ההפקה הרחוקה ביותר מעולם שביצעה הטלוויזיה הישראלית הציבורית עד אז . 6. כל הפקת טלוויזיה מעבר לימים הרחק מגבולות המדינה מותנית ראשית דבר בתקשורת לוויינית בינלאומית איתנה . 7. רשת הטלוויזיה הארגנטינית ATC 7 היא זאת משמשת Host Broadcaster של סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי .

argentina 1

טקסט תמונה : זהו ה- "גאוציטו" , הקמע הרשמי של מונדיאל ארגנטינה 1978 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

argentina 2

טקסט תמונה : גרפיקת הלוגו של מונדיאל ארגנטינה 1978 עוגנה ושולבה במתכוון עם תג העיתונות המסקרת את המשחקים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

argentina 3

טקסט תמונה : הקמע מייצגת את דת הכדורגל הלאומית בארגנטינה ואת אהבת הילדים והנוער למשחק הפופולארי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

argentina 4

טקסט תמונה : הלוגו הרשמי של מונדיאל ארגנטינה 1978 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הבימאי והמפיק הגרמני הורסט זייפארט איש הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) עורך השתלמות לבימאי הטלוויזיה הארגנטינית בטרם תחילת מונדיאל ארגנטינה 1978. ב- 25 ביוני 1978 מנצחת ארגנטינה במשחק הגמר באצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס את הולנד בתוצאה 3 : 1 (לאחר הארכה) וזוכה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם בכדורגל . פרק הרואי בתולדות הכדורגל הארגנטיני אך מסכת אפלה בהיסטוריה הפוליטית של המדינה מעיבה על הזכייה הספורטיבית . נשיא ארגנטינה וראש החונטה הצבאית חורחה רפאל ווידלה המואשם ברציחתם של עשרות אלפים מאזרחי ארצו מעניק ללא נדנוד עפעף את גביע העולם לקפטן דניאל פאסארלה . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי .

ציטוט : "הבה נשגיח על ההתחלות שלנו – התוצאות תצמחנה מעצמן". (אלכסנדר קלארק).

ציטוט : "התחלה קשה מביאה לסוף טוב". (ג'ון הייווד).

ציטוט : "בית שיש בו מחלוקת סופו להיחרב". (דרך ארץ זוטא פת).

תוכן הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית על ידי את מונדיאל ארגנטינה 1978. 

טורניר גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978 (בניגוד למונדיאל מערב גרמניה 1974) הפך להפקת טלוויזיה מורכבת ומסובכת בשל ריחוקה מגבולות מדינת ישראל ובגלל מצוקה ומִגבלוֹת חמורות בתקשורת לוויינית בינלאומית בהן הייתה נתונה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם. תקשורת לוויינים היא טכנולוגיה הכרחית שבלעדיה לא ניתן לחוֹלֵל עיתונאות טלוויזיונית .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן ומנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי הטילו עלי בפברואר 1978 את המשימה רבת האחריות להתייצב בראש ההפקה הרחוקה . מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה בימים ההם היה חיים יבין הבוס הישיר של אלכס גלעדי ושלי אך לא הייתה לוֹ יד בקידום העסק . הוא לא היה מעורב ולא התעניין בהפקת הכדורגל הבינלאומית הזאת שהייתה אירוע הספורט החשוב ביותר של 1978 . יִצְחָק לִבְנִי נשא בעוֹל התפקיד מנכ"ל רשות השידור כבר ארבע שנים אך גם הוא לא היה מעורב בהפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 . ארנון צוקרמן בלם אותו , בודד אותו , ולא אִפשֵר לו לחצות את מפתן דלתות בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים .

בתוך שנה הכול היה אמור להשתנות עם מינויו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל ב- 1 באפריל 1979 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור במקומו של יִצְחָק לִבְנִי . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד פעל להדיח את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן כבר בראשית כהונתו . יחדיו עם יו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור ראובן ירון ז"ל (שימש ראש הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים) החליטו השניים לא להאריך את תקופת הניהול של ארנון צוקרמן ששימש מנהיג שידור כריזמטי ומנהל הטלוויזיה מוצלח שהביא לשגשוגה במשך שש שנים מאז 2 באוגוסט 1973 ועד 2 באוגוסט 1979 . אי הארכת המינוי התפרשה ע"י העובדים כהדחה . מאות מהם יצאו להפגין ב- 23 ביולי 1979 אוחזים בשלטים נגד סילוקו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן וצעדו על הכביש הפנימי שחיבר את בניין הטלוויזיה (בית היהלומים לשעבר) בשכונת רוממה בירושלים עם בניין החוטים הסמוך בו פעלה חטיבת החדשות של רדיו "קול ישראל" , ושם שכן גם משרדו של מנכ"ל רשות השידור החדש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . ארנון צוקרמן זכה לאהדה חסרת תקדים מצד פיקודיו אך בל אקדים את המאוחר . אלכס גלעדי שימש Liaison officer (קצין קישור) בעת משחקי מונדיאל 1978 ברוֹסַארְיוֹ מטעם הקבוצה המבצעית של ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) , הלא הוא איגוד השידור האירופי . במאי 1978 טסתי בראש משלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבואנוס איירס . המשלחת מנתה שני שדרים דן שילון הבכיר (היה אז כתב הרשות בניו יורק) ויורם ארבל הזוטר , שני הטכנאים יָאִיר שָרְף ומוֹרִיס בַּרוּךְ , עוזר ההפקה שלי  יצחק גליקסברג , ושַדָּר הספורט של הטלוויזיה בשפה העַרבית מַחְמוּד אָבּוּ בַּאכֶּר . ההפקה המורכבת ומסובכת מאוד מבחינה טכנולוגית ולוגיסטית על מרכיביהן השונים , עם כמעט אפס תקלות , והבאתם של 21 שידורים ישירים ו- 17 שידורים מוקלטים מארגנטינה הרחוקה לאולפני הטלוויזיה בירושלים צלחה בסופו של דבר . צלחה בשל סיוע מקצועי ונדיב של שלושה אנשים זרים אך מצוינים שעזרו לי לחולל את הבלתי אפשרי . היו אלה  גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ מהטלוויזיה הפורטוגלית הציבורית RTP (חברה ב- EBU איגוד השידור האירופי כמונו) , אָמַאוֹרִי דָאוּמַאס מנכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) , ומהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה יהודי ציוני חם ואוהד גדול של מדינת ישראל בשם מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל . מדהים . הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978 השיגה את יעדיה לא בגלל יצחק לבני , לא בגלל ארנון צוקרמן , וגם לא בגלל חיים יבין . היא שגשגה ועלתה יפה בגלל אותם אישים נָכריים אך היקרים הנזכרים לעיל גב' מנואלה פורטאדו , מר אמאורי דאומאס , ומר מאסימו גארפינקל .

1978 הייתה שנה של שלום , תקוות , וטרור . ב- 18 בספטמבר 1978 חתמו בקמפ דייויד ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים אנוואר סאדאת יחד עם נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר , על הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים . דן שילון כיהן כ- כתב של הטלוויזיה ישראלית הציבורית בניו יורק ו- וושינגטון ניצב ליד האירועים האלה ותיעד אותם . ב- 1978 נמשך מאבקה של מדינת ישראל בכל עוזה כנגד התקפות הטרור על אזרחיה בהשראת הארכי טרוריסט יאסר עראפאת . ב- 11 במרס 1978 השתלטו אחד עשר מחבלים על אוטובוס בכביש החוף ליד צומת גלילות – הקאונטרי קלאב הישן ורצחו 35 אזרחים ישראליים . כתב הטלוויזיה הישראלית דן סממה היה מבין הראשונים שהגיעו לזירת הרצח ותיעד את הזוועה . בתגובה על הטבח הנפשע , ערך צה"ל כעבור ימים אחדים התקפה גדולה משולבת של כוחות היבשה , מטוסי חיל האוויר וספינות חיל הים נגד בסיסי הטרור בלבנון . תקיפת צה"ל שנמשכה שבוע ימים , כונתה "מבצע לִיטָאנִי" .

ב- 1978 מונה רפאל "רָפוּל" איתן  ע"י שר הביטחון עזר ווייצמן וראש הממשלה מנחם בגין לרמטכ"ל צה"ל במקומו של רב אלוף מוטה גור . הכתב הצבאי (המוכשר) של הטלוויזיה הישראלית המונופוליסטית עַמִירָם נִיר ז"ל הצליח להרגיז את רמטכ"ל צה"ל בכתבותיו העיתונאיות . רפאל איתן היה ידוע כחייל וקצין אמיץ לֵב שממעיט בדיבורים . סגפן ושתקן . מודל של מופת צבאי . פעם באחד מנאומיו כרמטכ"ל דיבר רָפוּל יותר משתי מילים וראש הממשלה מנחם בגין הנפעם מיהר לכנות אותו "דֶמוֹסְטֶנֶס" . כשהדברים נגעו לעמירם ניר הוא לא קיזז מטקסט הנזיפה . אחת מכתבותיו של ניר עסקה בבזבזנות צה"ל בתחמושת ואי איסוף תרמילי קליעים במטווחים . הרמטכ"ל היה ידוע כחסכן מילים שהסתפק בתשובות "כן ולא" לא עשה לפתע חשבון למצלמה והמיקרופון התבונן בניר ארוכות ונזף בכתב הצבאי ב- "אריכות" בשפתו העממית , "עמירם ניר , תפסיק להכניס לי עֵז הביתה" . מעולם לא ראינו ולא שמענו עד אז בטלוויזיה הישראלית אישיות ממלכתית בסדר גודל של רמטכ"ל צה"ל משיב בסגנון כה בוטה לנציג של תקשורת ציבורית ששואל אותו שאלות עיתונאיות הגיוניות .

ב- 1978 נבחר יִצְחָק נָבוֹן לנשיאה החמישי של מדינת ישראל , יזהר כהן ניצח בתחרות השנתית האירופית של שירי "הארוֹ- ויזיון" שנערכה בפאריס עם שירו "אָ-בָּ-נִי-בִּי" שכתב אֵהוּד מַנוֹר והלחינה נוּרִית הִירְש . הזכייה העניקה את הזכות לרשות השידור של מדינת ישראל לארח את תחרות השירים המסורתית הפופולארית ורבת המוניטין של ה- EBU בשנה הבאה בירושלים . מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני עט מייד על המציאה . לוחם זכויות האדם בברה"מ היהודי אנטולי (נתן) שצ'רנסקי נידון לשלוש עשרה שנות מאסר . בקיבוץ רביבים נפטרה גב' גולדה מאיר מי שכיהנה כראש ממשלת ישראל בשנים 1974 – 1969 .

בחורף 1978 שברתי את ראשי על המְדוכָה כיצד לנהל ולהביא בשלום את שידורי הטלוויזיה הישירים של משחקי גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 , מבואנוס איירס לירושלים . 38 משחקי האליפות עמדו להיערך בקיץ אותה שנה בחמש ערים ברחבי ארגנטינה הענקית : בואנוס איירס , רוסאריו , מנדוסה , מאר דל פלטה , וקורדובה . זאת הייתה הפקה טלוויזיונית מסובכת טכנולוגית וגם מורכבת בשל ריחוקה הרב מגבולות מדינת ישראל ובגלל תקשורת לוויינים בינלאומית ענייה מאוד , חסרה , ומוגבלת שעמדה לרשותנו בעת ההיא בתחנה הממוקמת במישור עֵמֶק הַאֵלָה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית לא הייתה מפותחת מספיק ערב משחקי ארגנטינה 78' מכל היבט שהוא . היא ניצבה שוב כגוף נַכה בצומת שידורים בינלאומי מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית גם מפני שהייתה תלויה בתקשורת הלוויינים הבינלאומית שסיפקה לה התחנה בעמק האלה . לטלוויזיה הישראלית הציבורית לא היה אז מערך צלחות – אנטנות משלה ולא את הכלים המתאימים כדי להתמודד עם אתגר שידור שמתרחש במקום כל כך מרוחק על פני הגלובוס . שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 מהווים ציון דרך חשוב בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית כרשת שידור ציבורית .

הייתי כמעט כבן 40  בשעה שאלכס גלעדי בתמיכתו של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הטיל עלי בפברואר 1978 לראשונה בחיי לנהל , להפיק , ולערוך פרויקט שידור בינלאומי גדול ממדים ורָב עניין בסדר גודל של מונדיאל . "יואשיש , אני עומד למנות אותך לראש צוות השידורים שלנו בבואנוס איירס . אתה תהיה עורך ומפיק והאיש האחראי  מבואנוס איירס הרחוקה על פרויקט השידורים וגם על המערכת הפועלת בירושלים" , בישר לי אלכס גלעדי את הבשורה כשלושה חודשים לפני שהחל הטורניר בארגנטינה . הוא סמך עלי לחלוטין . שניהם לא התייעצו ולא עירבו את מנהל החדשות חיים יבין במינוי למרות שהיה הבוס הישיר בהיררכיה הטלוויזיונית של אלכס גלעדי וגם שלי .

yoash 1

טקסט תמונה : יוני 1978 . מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978 . אנוכי ב- IBC בפיגורואה אלקורטה בבואנוס איירס . אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט ומורי ורבי , ממנה אותי לתפקיד הבינלאומי הראשון שלי רב האחריות , עורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978 . המינוי נעשה בגיבויו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורי ארנון צוקרמן. (התמונה צולמה ב- IBC בבואנוס איירס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלכס גלעדי עצמו הוזמן להצטרף לקבוצת ההפקה המיוחדת של ה- EBU sports Operation Group בארגנטינה 78' שתיאמה את העברת השידורים הישירים מארגנטינה ל- 40 רשתות הטלוויזיה של איגוד השידור האירופי . בראש הקבוצה המבצעית של השידור האירופי ניצבו בִּיל ווֹרְד (Bill Ward) איש הטלוויזיה הוותיק מהרשת המסחרית הבריטית ITV , מנולו רומרו (Manolo Romero) מהנדס הטלוויזיה מהטלוויזיה הספרדית הממלכתית RTVE , והורסט זייפארת (Horst Seifart) הבימאי והמפיק הראשי רב המוניטין ומי שהיה מתכנן סיגנל ה- “Weltprogramm” של אולימפיאדת מינכן 1972 . היה במקור איש הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית הגרמנית ARD . אלכס גלעדי חשב שאני מתאים להיכנס לנעליו הגדולות וארנון צוקרמן תמך בו . עד אז לא עסקתי מעולם במחלקת הספורט בתחום הפקת שידורים בינלאומיים בסדר גודל של מונדיאלים ו/או אולימפיאדות . תחום חדש יחסית עבורי רב אחריות עד למאוד , מורכב ומסובך ביותר ורווי אין סוף מהמורות טכנולוגיות ולוגיסטיות וגם אנושיות . כי זאת לדעת : סביבת המיקרופון הטלוויזיוני והמסך הטלוויזיוני מלאה באמביציות אישיות של השדרנים והמגישים . לעיתים קרובות מעבר למקובל . שאיפות אישיות תחרותיות מביאות עמן בהכרח קנאה , מדנים , רכילות , ודיבורים מאחורי הגב . ב- 1978 לא היו לי עדיין שום פרטנזיות ניהוליות מרחיקות לכת .  שימשתי אצל אלכס גלעדי כתב – עורך , מפיק שטח , עורך ראשי של התוכניות שלנו בראשן "מבט ספורט" ולעֵת מצא גם מפיק של אירועי ספורט ארציים ו- שַדָּר .סמכתי בעיניים עצומות על אלכס גלעדי . הוא היה איש טלוויזיה מקצועי ומקצוען שטובת המסך בלבד הייתה לנגד עיניו . הוא היה עיתונאי ומפיק וראש צוות ברמה עליונה והוא התרחק מרכילות . הייתי בימים ההם בזמן ההוא האיש המבוגר ביותר במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואולי גם המאושר ביותר שם . זאת הייתה תכלית חיי .

alex `

טקסט תמונה : 1978. ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה אישר בפברואר 1978 לאלכס גלעדי (בן 36) להצטרף לקבוצה המבצעית המיוחדת של ה- EBU איגוד השידור האירופי, הקרויה בשם  "EBU Operation Group – Argentina 78" במונדיאל ארגנטינה 1978  בראשותו של הבריטי ביל וורד (Bill Ward) . במקביל מינה אותי אלכס גלעדי להתייצב במקומו בראש צוות הטלוויזיה הישראלית ב- בואנוס איירס , ולשמש כעורך ראשי  ומפיק ראשי של מבצע השידורים הבינלאומי  הזה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

"תמונות בחלל" הייתה מין הגדרה רוֹוחת לסיגנל שידורי הטלוויזיה שהועברו מקצה אחד של העולם לקצהו השני כהרף עין באמצעות לווייני התקשורת ששִיְיטוּ בגובה רב של  36000 (שלושים ושישה אֶלֶף) ק"מ בחלל מעל קו המשווה . אופציות תקשורת הלוויינים הבינלאומית בשידורי הטלוויזיה בימים ההם לפני יותר משנות דוֹר היו מצומצמות וקלושות . לא כל שכן של ישראל . בתחנת הקרקע ללוויינים של מדינת ישראל שהוקמה במישור עמק האלה ניצבה אז רק צלחת – אנטנה בודדה אחת שכוונה והתחברה ללוויין תקשורת אחד בלבד , לוויין ה- Primary האטלנטי .

argentina 5

טקסט תמונה :  עמק האלה בקיץ 1978 . צלחת אנטנה לוויינית בודדה ויחידה מותקנת בתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה ליד ירושלים . האנטנה – צלחת הזאת הייתה מחוברת ללוויין ה-Primary . תקשורת הלוויינים שלנו באחריות 'בזק' הייתה מוגבלת וענייה . נדרשו אִלתורים ופתרונות מורכבים כדי להעביר בהצלחה את השידורים הישירים ב- 1978 מארגנטינה לאולפן השידורים בירושלים . (לע"מ תמורת תשלום) .

יכולת העברת שידורי ספורט בינלאומיים ישירים של הטלוויזיה הישראלית נפגמה (מאוד) בשל העוֹני התקשורתי הזה בעמק האלה . הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 וניהולם הייתה מסורבלת ומעיקה . טורניר גמר משחקי גביע העולם בכדורגל הוא אירוע שידור בינלאומי Multilateral , פופולארי ורלוואנטי ומבוקש ביותר בתבל וגם בארץ כמובן , אף על פי כן היה מורכב ומסובך לנקז את סיגנל השידורים מבואנוס איירס לכיוונו של משלם אגרת הטלוויזיה בישראל ב- 1978 . נדרשתי לאלתר פתרונות בינלאומיים בלתי מקובלים . אלכס גלעדי המנהל שלי (וגם חבר שלי) לא היה לידי . הוא היה עכשיו אחד מקציני הקישור והתיאום (Liaison officer) של הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי בארגנטינה (EBU Sports Operation Group – Argentina 78) וסר למרותם של בִּיל ווֹרְד ומַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ . מקום מושבו בתוקף תפקידו היה באִצטדיון הכדורגל של העיר רוֹסָארְיוֹ .

התקשורת הלוויינית היא אלמנט טכנולוגי יקר , מרשים , והכרחי לצורכי העברת שידורי הטלוויזיה ממקומות המרוחקים זה מזה . לרוע המזל נמצא יסוד השידור החשוב הזה מחוץ לתחומי הבקרה והשליטה הישירה שלי כמי שהתמנה להיות העורך והמפיק הראשי של שידורי הטלוויזיה במונדיאל ארגנטינה 1978 . תקשורת הלוויינים הטלוויזיונית בשנים ההן הייתה לא רק מוגבלת ומועטה , אלא כפופה גם ל- Booking (נוהל רישום) בירוקראטי , איטי , ומסורבל אצל החברה האמריקנית COMSAT , וגם רָב צמתים שעוד נדון בו . עונייה של התקשורת הלוויינית הבינלאומית של ישראל בימים ההם באחריות "בֶּזֶק" השפיע מיידית על הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה תלויה בה , והעמידה בסכנה את שידורי הספורט הישירים הבינלאומיים שהבאנו מאירופה ורחבי העולם למען צופי הטלוויזיה בארץ . 100 (מאה) רשתות טלוויזיה בינלאומיות מכל רחבי תבל סיקרו את מונדיאל ארגנטינה 1978 וכל אחת מהן הייתה תלויה בשירותי הלוויינים של COMSAT והפקידים שלה . עקרונות קבלת זמן השידור על הלוויין בנויים על נוסחה ביצועית פשוטה והגיונית . מהירות התייצבותך בראש תור המזמינים הבינלאומי אצל חברת התקשורת האמריקנית COMSAT בעלת הלוויינים , זאת המנהלת את רישום ההזמנות על הבסיס של, "First comes – First served". ממש כמו בתור לקופת חולים. אתה יכול להיות גאון הארגון ורב אומן בניהול שידורי טלוויזיה עלי אדמות , אך אי הבנתך את מערכת ה- Booking הלוויינית הבינלאומית של COMSAT , ואיחור בשִריוּן זמן העברת השידור שלך מבעוד מועֵד על הלוויין מקצה אחד של יבשת , נניח מאירופה , או ארה"ב , ו / או אוסטרליה – מאפשרת בינתיים לקליינט אחר , צרכן שידור בינלאומי כמוך , להתייצב בראש התור ולהקדים אותך . איחור קַל או טעוּת משרדית אחת עלולות לשים קֵץ למאמץ ההפקה הגדול שלך, ועלולה להוריד אותה ואותך באחת "לאוצר המלך" , לטִמיון . והיו דברים מעולם . נוהל ההזמנות לשידור לווייני מכל מקום על כדור הארץ לעבר חדר הבקרה בבניין הטלוויזיה ברוממה בירושלים , חצה נתיב ביורוקרטי מקומי ובינלאומי ארוך ומסורבל , שגרם לי לשערות לבנות ואי שקט נפשי . נוהל ותהליך קבלת ההחלטות היה מייגע . התהליך מסורבל מאין כמוהו . מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הוציאה והעבירה את ההזמנה הקונקרטית שלה לשידור בינלאומי מחו"ל לקצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית זאב שטוקהיים ז"ל (עבד קודם לכן בקנדה) היה איש מקצוע קפדן ואחראי . במקביל היה על מנהל הספורט לקבל אישור תקציבי בכתב ממנהל הטלוויזיה לכל פעולה כזאת שעלתה ממון רב . זאב שטוקהיים נדרש להעביר בטֶלֶקְס (אמצעי תקשורת שלא קיים כבר היום) את הבקשה שלנו למהנדס התקשורת הבינלאומית של חברת "בֶּזֶק" גבריאל"גבי" שֶקֶל ז"ל  . גבריאל שקל שלח אותה למנהל תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה אברהם נגל ז"ל , שהעביר אותה לג'יימס קוֹבֶרְט (James Covert) קצין התיאום והרישום הראשי של חברת התקשורת האמריקנית COMSAT (בעלת לוויין ה- Primary ) , היושב בניו יורק . חברת COMSAT קיבלה מאות בקשות יומיות מכל רחבי העולם לשימוש בלווייני התקשורת שלה בזמנים שונים של היממה . מחשב החברה סרק את לוח הזמנים וכשמצא זמן פנוי המתאים לבקשת המזמין הנפיק את  ה- Matching Order (אישור סופי) . המסע הביורוקרטי הזה נעשה בהתכתבות .

stockheim 1

טקסט תמונה : מהנדס הטלוויזיה זאב שטוקהיים ז"ל קצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית בשנים1991 – 1969. היה אחד האנשים החשובים ביותר בחטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מהנדס טלוויזיה יישר דרך,בעל ידע רב בתקשורת לוויינים, דייקן , ומסודר מאוד בעבודתו. זאב שטוקהיים ז"ל תרם במשך 22 שנה תרומה משמעותית להצלחת שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (התמונה ניתנה לי באדיבות משפחת שטוקהיים – ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 60 של המאה שעברה . זהו מר גבריאל "גבי" שקל ז"ל מהנדס התקשורת הבינלאומית של חברת "בזק". לא היה שני לו. רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית חייבות לוֹ חוֹב עולם . (התמונה באדיבות משפחת שקל – ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . זהו מהנדס התקשורת אברהם – יצחק נגל ז"ל מנהל תחנת הקרקע התקשורת ללוויינים בעמק האלה , בשנים 1993 – 1972 . יליד דרום אפריקה , קשוח , דייקן , וממושמע מאוד בעבודתו . (התמונה באדיבות בצלאל ליס – ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ה- "Matching Order" הוא אישור OK של "בעל הבית" לצורך ביצוע העברת השידור הלווייני של המזמין ממקום כלשהו סביב הגלובוס לתחנת האֵם שלו . האישור האמריקני הרשמי להזמנת השידור של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית חזר אלינו באותה הדרך האיטית והמרגיזה בה נשלח . צריך להמתין . דרושים סבלנות ואורך רוח שלא היו לי . לעיתים חלפו ימים ארוכים בין חלומות השידור שלנו לבין הגשמתם ומימושם . קבלת ה- Matching Order מחברת COMSAT ארכה זמן . לפעמים כשבוע . COMSAT הייתה האופציה היחידה של הטלוויזיה הישראלית . רק לרשותה היו לווייני תקשורת והיא הייתה בעת הבית . לעיתים הייתי מתחייב בפני ההנהלה שלי ובפני הציבור באמצעות שידורי Promo שלנו על שידורי ספורט בינלאומיים בטרם היה לנו עדיין Matching order סופי עליהם ואודותיהם . עד כדי כך גברה להיטות ההפקה , העריכה , והשידור הישיר . אולם לעולם לא פספסתי . שנתי הייתה נודדת באותם הלילות . חששתי שמא "זאב שטוקהיים" אַחֵר אי שם בעולם מנסה להקדים את זאב שטוקהיים המקורי שלי . אתה נוטל אחריות כבדה על כתפיך ושרוי במתח ופחד מתמיד שמא תישאר מאחור . מי שלא חווה את התחרות הסמויה הזאת איננו יכול להבין את התחושה .

המצב התקשורתי המסורבל הזה רווי הסכנות המאיים על תקינות השידור נמשך שֵש עשרה שנה ברציפות מ- 1972 ועד  1988 . שערִי כבר היה אפור לגמרי מרוב המתח בו הייתי אפוף . פלא שלא חטפתי התקף לב . רק שילוחו והפעלתו של לוויין התקשורת האירופי ה- ECS  בקיץ 1988 (ערב שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 בספטמבר אותה שנה) וההתחברות של הטלוויזיה הישראלית למערכת השידור הלוויינית הזאת של ה- EBU (באמצעות הצבתה של צלחת – אנטנה בחצר בניין הטלוויזיה ברוממה) שינו את התמונה מקצה לקצה ואת היכולות הטכנולוגיות שלנו . לוויין התקשורת האירופי הפחית את סכנת כישלון ה- Booking המוקדם מראש ופתח בפני מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחטיבת החדשות שלה אופקים חדשים ועידן תקשורת מהיר ויעיל עשרות מונים מזה שהיה קיים עד כה .

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 80 של המאה הקודמת . זוהי האנטנה ה- ECS צלחת שקוטרה כ- 10 מטרים ואשר מחוברת ללוויין בעל ראשי תיבות של European Community Satellite של איגוד השידור האירופי (EBU) . הצלחת – אנטנה הזאת מוצבת בחצר האחורית של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . ניצבים מלפנים שני המפקחים הטכניים יצחק "בניו" בן יוסף (מימין) ושמעון נחמה .(תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גם הזמנת קווי השידור מחו"ל (Four wires) הייתה רצופה ביורוקרטיה ממושכת ולוותה בקשיים טכניים . ההזמנה של מחלקת הספורט הועברה ל- RTI (ראשי תיבות של Radio Telegraph Israel) המסונפת  "לבֶּזֶק" בראשותו של המהנדס הנאמן והמסור נחמן אלון . RTI העבירה את ההזמנה שלנו ל-  PTT (ראשי תיבות של Post Telephone Telegraph) רשות התקשורת והדואר של אותה המדינה ממנה ביקשנו לשדר . קווי השידור האלה עוברים צמתי חיבור במדינות שונות בדרכם הארוכה מחו"ל לישראל . לכן הדרך הזאת מסוכנת ומלאת מכשלות . יותר מידי ידיים בחו"ל מתעסקות עם קו השידור שלך שעובר במשעול ארוך עד שהוא מגיע לארץ , ושתמורת שכירתו והשימוש בו , שילמת כסף רב . ספגנו בעבר מפלות תקשורתיות בשידורינו מחו"ל , בשל חיבור לקוי וחובבני של קווי השידור בצמתים השונים וביורוקרטיה מסורבלת . למרות ששילמנו כסף רב בגין השירות הזה קולם של השַדָּרִים היה נתקע מעת לעת במקום ישִיבְתם בעמדת השידור בחו"ל . הייתי משתגע מזה . זו גם אחת הסיבות שמיסדתי אולפן שידור בירושלים המאוּיָש בשדרים – מגישים ולצִדם פרשנים כ- Back up לקוֹלוֹ של השַדָּר המקורי שעלול היה ללכת לאיבוד היכן שהוא באירופה או באמריקה . במשך השנים הרבות של הפקות השידורים הבינלאומיים למדתי לדעת שאיכות סיגנל התמונה הלוויינית הבינלאומית המגיעה לאולפן השידור בירושלים היא בדרך כלל טובה , במידה והזמנה ל- COMSAT נעשתה במועד וגם אושרה על ידו . לא כך היה עם קווי השידור ה- 4W הבינלאומיים (Four Wire) בעלי ארבע גידים (קו טלפון רגיל הוא 2w ובנוי משני גידים) . בעקבות האכזבות החוזרות ונשנות שנחלנו מאופן וצורת ההגעה של קווי השידור הבינלאומיים מחו"ל לאולפני השידור בירושלים הגענו לאבסורדים של ממש ברצוננו למַקְסֵם את אבטחת ביצוע המשימה עד כדי הזמנת קווי השידור כשעה וחצי ואפילו שעתיים לפני תחילת אירוע הספורט המבוקש . את התמונה הלוויינית נהגנו לבקש בדרך כלל כ- 10 (עֶשֶר) דקות בלבד לפני תחילת השידור שלנו . זה נעשה מטעמי חיסכון ולצורכי בדיקות אחרונות של איכות ותקינות התמונה הלוויינית ע"י מהנדסי ה- Video שלנו . השימוש בשירותי הלוויין ב- 1978 הייתה יקרה . עבור 10 הדקות הראשונות של השידור הלווייני נדרשנו לשלם כ- 1500 (אלף וחמש מאות) דולר ועבור כל דקה נוספת סכום של 45 (ארבעים וחמישה) דולר . עשר דקות הראשונות האלה היו שוות כסף רב אך הן היווּ חלק מתעודת הביטוח של הפקת השידור . העלות הלוויינית ה- Unilateral (משתתף אחד) של שעתיים שידור ישיר של משחק כדורגל מחו"ל לישראל ב- 1978 עמדה על כ- 6500 (ששת אלפים וחמש מאות) דולר . ככל שהצטרפו יותר רשתות טלוויזיה לסיגנל השידור הטלוויזיוני הוא הפך ל- Multilateral (רב משתתפים) ועלותו פחתה באופן דרסטי .

הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והבאת סיגנל השידור הבינלאומי מבירת ארגנטינה בואנוס איירס לירושלים לוותה בקשיי תקשורת רבים שלא הכרתי כמותן מעולם . היא קמה (וכמעט נפלה) על תקשורת לוויינית בינלאומית מועטה ומוגבלת מאוד ועל קווי שידור ארבע גידים בעלי רוחב פס צר , (Four Wires בטקסט מלא) 4W 3.5 khz , שהיו אמורים לשאת את קולות השדרים שלנו מרחבי ארגנטינה לישראל . קווי השידור שלנו היו באיכות ירודה בהשוואה לקווי שידור בעלי פס רחב  7.5 khz  ו- 15 khz . הפריבילגיה לשָדֵר על קווי קול משופרים הייתה שמורה לרשתות הטלוויזיה העשירות ב- EBU כמו ה- BBC ו- ITV הבריטיות , RAI האיטלקית , TVE הספרדית , ו- 1 TF ו- F2A הצרפתיות וגם אחרות . לרשות השידור לא היה מספיק ממון בימים ההם כדי לשכור למבצע השידור מארגנטינה קווי שידור בעלי פס רחב . לכן האיכות הקולית של השדרים דן שילון ויורם ארבל בשידורי ארגנטינה 1978 הייתה בינונית למדי .

בחודש פברואר 1978 , כשלושה חודשים וחצי לפני תחילת מונדיאל ארגנטינה אירחה מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים בראשותו של אלכס גלעדי את פגישת מנהלי הספורט החצי שנתית של הרשתות המאוגדות ב- EBU . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור וולטר איתן קיבל את פני האורחים הנכבדים . הגיעו לכאן כל התותחים הכבדים של מנהיגות הספורט באיגוד השידור האירופי , ובראשם האנגלים בִּיל וֹורְד ומַיִיק נְיוּסְטוֹן מ- ITV , הספרדי מנולו רומרו , הורסט זייפארט מגרמניה , אָלָן הָארְט וקְלִיף מוֹרְגָן מ- מחלקת הספורט של ה- BBC , הנורווגי יָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר , ועוד רבים אחרים מכל רחבי אירופה המערבית . כ- 120 משתתפים . הנושא המרכזי שעלה על סדר היום בשלושת ימי הדיונים העמוסים והפגישות במלון "הילטון" בירושלים היה היערכות איגוד השידור האירופי (EBU) לקראת שידורי הטלוויזיה (והרדיו) של טורניר הגמר של גביע העולם בכדורגל שעמד להתחיל בארגנטינה  ב- 1  ביוני 1978 . במהלך הדיונים בירושלים ביקש בִּיל וֹורְד (Bill Ward) ראש קבוצת הספורט המבצעית של איגוד השידור האירופי המתאמת את שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' (EBU Sports Operation Group-Argentina 78) לאירופה את הסכמתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן לצרף את אלכס גלעדי לשורות הקבוצה המבצעית שלוֹ בארגנטינה . בִּיל וֹורְד חשב שאלכס גלעדי הוא איש טלוויזיה מצוין שיוכל לסייע לו במבצע השידור הסבוך מארגנטינה וארנון צוקרמן שראה בכך מחמאה בינלאומית לאלכס גלעדי וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית נענה ברצון לבקשה . אלכס גלעדי צורף למשלחת ה- EBU בארגנטינה והוצב באצטדיון בעיר רוֹסָארְיוֹ (Rosario) בתפקיד קצין קישור ומתאם שאמור לטפל , לסייע , ולהקֵל על ציוותי ה- EBU המשדרים את משחקי הטורניר מעמדות השידור באִצטדיון ברוֹסָארְיוֹ למדינות אירופה . אני מוניתי במקומו לתפקיד הרם של עורך , מפיק , מנהל ומנווט של מבצע השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 ב- בואנוס איירס .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (היום פרופסור ארנון צוקרמן בן 80) ואלכס גלעדי עצמו סימנו אותי כמחליף , כממלא מקום של אלכס גלעדי . ב- 20 בפברואר 1978 הציב אותי צוקרמן לתפקיד המפיק הראשי והעורך הראשי של שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' וביקש ממני לעמוד בראש משלחת השידור שעמדה לטוס לבואנוס איירס . זאת הייתה הפעם הראשונה שלי לעסוק ולהפיק שידור בינלאומי בסדר גודל של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל . נותרו לי שלושה חודשים ללמוד , להבין , ולדעת כיצד מנהלים ומפיקים פרויקט שידור גרנדיוזי רחב היקף בסדר גודל כזה . חוטים רבים טרם נקשרו במארג המורכב והמסובך הזה . נקלעתי לדוחק זמן חמור . בסוף דצמבר 1977 / ראשית ינואר 1978 היה אמור אלכס גלעדי להשתתף ב- WBM (ראשי תיבות של פגישת השַדָּרִים העולמית המכונה World Broadcasters Meeting) בבואנוס איירס בירת ארגנטינה יחד עם שאר הקולגות ב- EBU . ה- WBM הוא פגישת קדם ההפקה בינלאומית של המְשַדֵּר הבינלאומי , כדי ללמוד ולהבין את פילוסופיית השידור של ה- Host broadcaster הבינלאומי , במקרה זה  "Argentina Television 1978" . אלכס גלעדי היה אמור לנתח את הנתונים הטכנולוגיים הרבים והמפורטים ולהיסמך עליהם האלה בשעה שהוא מפיק משם את שידורי הטלוויזיה של המונדיאל עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סיור קדם ההפקה בבואנוס איירס איננו רק טכנולוגי . הוא גם לוגיסטי . על המפיק הראשי וראש הצוות מוטלת האחריות של הזמנת מלונות (במחירים סבירים) , הזמנת רכבים להפקה , הכרת מפת העיר ודרכי הגישה לאצטדיונים , וגם קשירת קשרים מקצועיים עם האנשים המקומיים הנושאים באחריות לשידורים מארגנטינה לישראל ובראשם , ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU בארגנטינה , אנשי ATV 78 , ומהנדסי ENTEL .

הנהלת רשות השידור בראשותו של המנכ"ל יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן שגתה ולא אישרה את הנסיעה החשובה הזאת מאין כמותה לאלכס גלעדי ליטול חלק ב- WBM המתקיימת בבואנוס איירס – ארגנטינה . אלכס גלעדי נשאר בבית . הוא רגז ונעלב עד עמקי נשמתו מהבורות המקצועית והמטופשת של הבוסים שלו . הוא מיהר להגיש מכתב התפטרות למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן . הייתי לידו וראיתי זאת במו עיניי. אלכס טען בצֶדֶק רב , "נסיעת קדם ההפקה לבואנוס איירס הכרחית מן ההיבט המקצועי . היא משולה לכל סיור קדם הפקה אחר בארץ הנדרש לצורך לימוד תהליכי השידור של האובייקט הנבחר . כפי שאני עורך סיורי קדם ההפקה בהיכל הספורט ביד אליהו לקראת שידורי מכבי ת"א או במגרשי הכדורגל , עלי גם להיות בארגנטינה. ההתכוננות והמוכנות שלי הם ערובה איתנה להצלחת שידורי הספורט". אלכס גלעדי סָבָר שעליו להיות נוכח במקום האירוע לפני התרחשותו כדי ללמוד להפיק אותו נכון בזמן אמת . "מבצע השידורים מארגנטינה מסובך עשרת מונים מהפקת השידור הישיר של מכבי ת"א – ריאל מדריד" , אמר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן , והוסיף , "במצב הזה אינני יכול לשאת באחריות לתוצאות השידורים מארגנטינה" . אלכס גלעדי הנרגז שלח מכתב התפטרות מתפקידו לארנון צוקרמן . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן רחש אומנם הערכה לאלכס גלעדי אך גיחך לנוכח הטקסט והדף בקלות את ההתפטרות שלוֹ . אלכס גלעדי התקפל ו- שָב לעבודה מייד.

אי השתתפותו של אלכס גלעדי ב- WBM בבואנוס איירס הותירה אותו עיוור וחסר ידע מבלי שהוא מודע לפחות לשלוש בעיות טכנולוגיות מורכבות וקרדינליות שבלעדי מציאת פתרון עבורן , אי אפשר היה "לייבא" את סיגנל השידורים של ATC 7 של 38 המשחקים במונדיאל ארגנטינה 1978מבואנוס איירס לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים :

א. ה- Operation Group  של EBU בראשות ביל וורד ומנולו רומרו החליט לרוע מזלנו לשדר את כל 38 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 על שני הטרנספונדרים (כל Transponder לווייני כזה כלל Receiver ו- Transmitter) של לוויין ה- Major האטלנטי בעוד תחנת הקרקע של בעמק האלה הייתה מחוברת ללוויין ה- Primary בלבד . הדרך היחידה להבאת שידורי 38 המשחקים ארצה היה ללכת Unilatral על לוויין ה- Primary . עול כלכלי – כספי כבד ועונש ביורוקרטי לא קל .

ב. גב' מנואלה פורטאדו ראש ה- Eurovision Office של הטלוויזיה הפורטוגלית העבירה בתקופת המשחקים ההיא של מונדיאל ארגנטינה 1978 שני ביולטינים חדשותיים SIN מידי יום על לוויין ה- Primary למרכז OTI במכסיקו סיטי שנפלו על זמני משחקי המונדיאל . הביולטינים החדשותיים הטלוויזיוניים האלה חסמו את לוויין ה- Primary והפריעו לי להביא את המשחקים מארגנטינה לירושלים ולצופי הטלוויזיה בארץ .

ג. התברר גם שתחנת הקרקע לתקשורת לוויינים הארגנטינית בלקארסה (Balcarce הממוקמת במישור מאר דל פלטה) הייתה מסוגלת להזין ולהעביר רק שני סיגנלים במקביל של משחקי מונדיאל 1978 ל- לווייני ה- Major ו/או ה- Primary . זאת הייתה צרה צרורה .

אלכס גלעדי לא ידע את כל האינפורמציה הטכנולוגית החשובה הזאת מכיוון שלא השתתף בסיור ה- הקדם הפקה ב- WBM ההוא בדצמבר 1977 / ינואר 1978 . מפני שאלכס גלעדי כלל לא היה מודע לבעיות הטכנולוגיות המורכבות שסיכנו את כל מבצע שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 , גם אני כממלא מקומו לא ידעתי .

אלכס גלעדי קבע בעצה אחת עם ארנון צוקרמן טרם הצטרפותו ל- EBU את הרכב כוח האדם למבצע ארגנטינה . הוא מינה אותי למפיק הראשי בארגנטינה ומנהל השידורים משם במקומו . איציק גליקסברג נקבע לעוזר ההפקה שלי במסע הארוך . צֶמֶד השַדָּרים הורכב מדן שילון הוותיק ויורם ארבל הטירון . הוחלט להזעיק את דן שילון מניו יורק (שימש שם ככתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית) לבואנוס איירס ולהציב אותו כשַדָּר מוביל של משחקי ארגנטינה 1978. הוא היה איש מקצוע בעל ניסיון רב ששידר את משחק הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970 בו הביסה ברזיל הנפלאה עם פֶּלֶה את איטליה 4 : 1 וכן שידר ישיר את מונדיאל מערב גרמניה 1974 בו ניצחה המארחת את הולנד 2 : 1 . משחקי גביע העולם של ארגנטינה 1978 היו המונדיאל השלישי הרצוף של דן שילון עתיר הניסיון . לצִדוֹ בארגנטינה הוצב יורם ארבל שהיה שַדָּר ספורט טירון . חדש ולבטח חסר ניסיון בתחום השידורים הבינלאומיים הישירים . מונדיאל ארגנטינה 1978 היה התנסות הבכורה שלו . אלכס גלעדי העדיף את יוֹרָם אַרְבֵּל על פני רָפִי גִינָת שהיה באותה העת שַדָּר כדורגל וכתב וותיק ממנו בטלוויזיה . רפי גינת נותר המום . הוא היה כוח עולה במחלקת הספורט וחשב שנגזלה ממנו כבשת הרש ונעלב עד עמקי נשמתו . הוא חש מושפל . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי . ראה הספר , "למילים יש וויזואליה משלהן" .

טקסט תמונה : 1978 . יורם ארבל היה השדר המועדף של אלכס גלעדי במונדיאל ארגנטינה 1978 על פני רפי גינת. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1978 . השדר רפי גינת נדחק לקרן זווית ע"י מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי ולא טס למונדיאל ארגנטינה 1978 . הוא הושאר בארץ . רפי גינת חש שהובס. היה מנוי וגמור עמו להתנתק מאלכס גלעדי ולעבור לחטיבת התוכניות ל- "כל בו טק" בראשות גדעון לב ארי ז"ל , חנינא אמוץ ז"ל , וייבדלו לחיים ארוכים וורד ברמן ודניאל פאר. (צילום מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  מונדיאל ארגנטינה 1978 . זהו רמי ווייץ עליו הטיל אלכס גלעדי לעמוד בראש מערכת ירושלים למורת רוחו הכפולה של רפי גינת. לא טס לארגנטינה וגם לא היה העורך בירושלים . (צילום מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אלכס גלעדי לא רק שלא הפקיד את מיקרופון הכדורגל בידי רָפִי גִינַת , הוא אפילו לא מינה אותו לערוך את משדרי מונדיאל ארגנטינה 1978 בארץ , וגם לא להגיש אותם . הוא לא סמך עליו והניח עליו זכוכית מגדלת . אלכס גלעדי מינה את רמי ווייץ כתב מתחיל בחטיבת הספורט להיות העורך וראש מערכת ירושלים , למרות שהיה ברור לכולם שלרָפִי גִינַת יש ניסיון עיתונאי רב יותר . רָפִי גִינַת שימש שנתיים קודם לכן כעורך שידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976 בירושלים , אבל אלכס גלעדי בחל בו ונטש אותו . לא בגלל שלא ידע לעשות טלוויזיה . רָפִי גִינַת ידע לעשות טלוויזיה אך מנהל חטיבת הספורט חשש ממהימנותו העיתונאית ולא האמין לוֹ . במשחקי מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978 שימש רפי גינת שַדָּר תקצירי Off Tube מהמוניטור באולפן בירושלים וסותם חורים . הוא חַש שאלכס גלעדי פגע בו והרגיש מְבוּזֶה . המגיש הראשי באולפן גביע העולם בירושלים היה עודד בן עמי יוצא גל"צ , שַדָּר וג'נטלמן , בעל קול רדיופוני באיכות יוצאת דופן . מחליפו היה יאיר שטרן . פרשני האולפן היו מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' .

טקסט תמונה : עודד בן עמי (לשעבר שדרן גלי צה"ל) נבחר להיות המגיש והמנחה הראשי של אולפן גביע העולם – ארגנטינה 78' בירושלים . (באדיבות עודד בן עמי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חטיבת ההנדסה קבעה את שני הטכנאים בעלי הניסיון יָאִיר שָרְף מפקח קוֹל ותקשורת ומוריס ברוך מפקח ה- Video , כנציגיה במשלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית . שניהם כיהנו גם כחברים נבחרים בוועד ההנדסה המיליטאנטי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מעֵת לעֵת בחנו את יכולת השליטה והמנהיגות של ארנון צוקרמן בגזרת השידור הרחבה . וכמובן איך אפשר ללא האופציה המלאכותית והמיותרת , תוספת של שַדָּר בשפה העַרבית , כאילו חובבי הכדורגל במגזר הערבי לא מבינים את שפתם של שני השדרים בשפה העִברית מר דן שילון ומר יורם ארבל . זה היה לפני 33 שנים . רשות השידור עבדה על בסיס "Fifty – Fifty" כאילו עסקי השידור הם קומונה של הקיבוץ ו/או תחרות בין אגודת הפועל לבין אגודת מכבי . מַחְמוּד אַבּוּ בָּאקֶר מנהל הספורט בערבית נקבע להיות הנוסע השביעי במשלחת .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . זהו מפקח הקול והתקשורת יאיר שרף ז"ל (משמאל) מתקין מיקרופון זעיר על דש חליפתו של ח"כ שמואל תמיר המנוח . הוא נחשב לאחד הטכנאים האיכותיים ובעלי המוניטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית של הימים ההם. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  חורף  1978. זהו מפקח הטכני (Video) מוריס ברוך מבכירי הטכנאים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

החלטתו של אלכס גלעדי לשלוח לבואנוס איירס את יורם ארבל דחקה את רפי גינת לפינה . הוא הרגיש מקופח ועזב את מחלקת הספורט בטריקת דלת כדי לחפש קריירה חדשה . רפי גינת בחר להצטרף לחטיבת התוכניות ולמערכת תוכנית הצרכנות "כלבוטק" בראשותו של איש הרדיו גדעון לב ארי ז"ל והמגיש דניאל פאר , ושני הכתבים הראשיים חנינא אמוץ ו- וורד ברמן . גדעון לֵב ארי ז"ל היה איש רדיו "קול ישראל" . פיגורה וותיקה ומוכרת וגם מוצלחת . כמו רבים מעמיתיו החליף בימים ההם "מדים" וניסה את כוחו בשידורי הטלוויזיה . התוכנית "כל בו טק" הייתה כפופה למנהל התוכניות מוטי קירשנבאום . זה היה שנה אחת לפני שגִדְעוֹן לֵב אָרִי נבחר ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לנַהֵל את רדיו "קול ישראל" [1] .

סכום זכויות השידורים שלנו תמורת שידור מונדיאל ארגנטינה 1978 היה נמוך עד כדי גיחוך . רק 147000 (מאה ארבעים ושבעה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים סכום שהיה שווה אז ל- 000 85 (שמונים וחמישה אֶלֶף) דולר . תמורת שימוש בעמדת שידור בששת האִצטדיונים ברחבי ארגנטינה שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר בלבד . אך ההפקה הרחוקה בכללותה לוּוְתה בקשיים טכנולוגיים ולוגיסטיים . היא הפכה למורכבת בעיקר בגלל פילוסופיית התקשורת הלוויינית של הקבוצה המבצעית של ה- EBU ובשל היכולות הדַלוֹת והמצומצמות של משרד הדואר והתקשורת הבינלאומית של ארגנטינה ENTEL הקרויה בראשי תיבות בשפה הספרדית (Empresa Nacional De Telecomunicaciones) , וגם של רשת ATC 7 הטלוויזיה הארגנטינית הציבורית – ממלכתית (Argentina Televisora Color) , ששידרה עד אז בשחור/לבן ורק עכשיו עברה לשידורי צבע, ושימשה כ- Host broadcaster בינלאומי של הטורניר . EBU , ENTEL , ו- 7 ATC החליטו במשותף להעביר את סיגנל השידורים מבואנוס איירס לאירופה רק באמצעות מערכת התקשורת של לוויין התקשורת האטלנטי ה- Major בעוד תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האֵלָה (ליד ירושלים) הייתה מקושרת ללוויין האטלנטי ה- Primary בלבד . היינו במִלְכּוּד . הייתי שרוי במאבק נגד זמן ההפקה ההולך ואוזל . הקשר עם ארגנטינה הרחוקה בימים ההם היה איטי ומסורבל . היה צורך כל הזמן לוודא , לשנות , לאמת , ולקבוע ולהחליט באמצעות טלקסים ושיחות טלפון , ובתיאום עם ה- EBU את פרטי ההערכות שלנו. הייתי חסר ניסיון ובודד. היה עלי לפתור בעיות תקשורת מורכבות ומסובכות בתוך זמן קצר. באפריל 1978 יכולתי להשיב לראשונה ובאופן חלקי על ה- Questionnaire של ה- EBU . ארנון צוקרמן אישר לנו למַסֵד משרד הפקה , תקשורת ושידורים ב- IBC ברחוב פיגורואה אלקורטה (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) מרכז שידורי הטלוויזיה והרדיו הבינלאומי שהוקם ב- בואנוס איירס . לא הצלחתי עדיין בשל האיחור בזמן לגלות ולאַתֵּר את כל הפתרונות הטכנולוגיים לבעיות ולמִגבלות השידורים הישירים מארגנטינה הרחוקה . חלק מהבעיות השונות שהיו קיימות לפני תחילת ההפקה נשארו בעינן . שבועיים לפני טיסתנו לבואנוס איירס חיברתי את פקודת המבצע המסודרת של השידורים . זהו ספר רחב מֵידָע המפרט כמו פקודת מבצע צבאית את המהלכים המדויקים של הטלוויזיה הישראלית בעת שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' במהלך חודש יוני 1978 . פקודת המבצע הודפסה ב- 100 עותקים והופצה לכל הפונקציות המעורבות בהפקה בתוככי רשות השידור – טלוויזיה ורדיו . זאת הייתה הפעם הראשונה שחתמתי את שמי והענקתי לעצמי באישורו של אלכס גלעדי את התואר המקצועי מפיק בטלוויזיה הישראלית [2]. עורך ומפיק של מבצע טלוויזיה המתנהל בקצה השני של העולם נחשבו לכמעט תארים אלוהיים.

טקסט תמונה : אפריל 1978 . מונדיאל ארגנטינה 1978. זהו ה- Cover page המקורי של ספר שידורי הטלוויזיה שחיברתי לקראת מבצע הפקת טורניר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978. פקודת המבצע / ספר השידורים שתכננתי וחיברתי לקראת מבצע השידורים הישירים של מונדיאל ארגנטינה 1978 בת 70 (שבעים) עמודים הייתה מפורטת והוצאה לאור ב- 120 (מאה ועשרים) עותקים . היא היוותה מעין תנ"ך טלוויזיוני תכני , טכנולוגי , ולוגיסטי לתקופה הקונקרטית הזאת של תקופת מונדיאל ארגנטינה 1978 , ושימשה גם תדריך מדויק העוסק בתיאום עבודתם של ציוותי ארגנטינה וציוותי ירושלים . תקשורת לוויינים מוגבלת בין ארגנטינה לישראל מההיבטים השונים שלה הפכה את מבצע השידורים למורכב מאוד ומסובך מאוד . ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הבין את המורכבות והמסובכות של מבצע שידורי ארגנטינה 1978. זאת הייתה הפקה רחוקה מאוד מגבולות המדינה של אירוע ספורט מבוקש ופופולארי . קשיי ההפקה העיקריים נבעו בעיקר בגלל תקשורת לוויינית ענייה , בעייתית , ומסורבלת . זאת הייתה הפעם הראשונה שחתמתי את שמי כמפיק באישורו של הבוס שלי אלכס גלעדי . תואר שהיה שמור לגדולים ובכירים ממני . מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן והבוס שלי אלכס גלעדי קיבלו את שני העותקים הראשונים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית עשתה כברת דרך ענקית לפנים מאז אותו השידור הישיר (כשנה לאחר מלחמת ששת הימים בקיץ 1967) ב- 2 במאי 1968 של מצעד צה"ל בירושלים . היא תגברה את עצמה במשך עשור בתחומי הצילום , העריכה , הטכנולוגיה , הלוגיסטיקה , וגם כוח אדם – והשתפרה לאין ערוך במנהיגות אנושית , ידע מקצועי , ומערכות הפקה . השפעתם וטביעת אצבעותיהם של מנהיגי שידור כארנון צוקרמן , דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום ניכרה בכל פינה . הטלוויזיה פסעה לפנים כמעט בכל פרמטר למעט בתחום יחסי עבודה בין ההנהלה לבין כ- 1000 (אֶלֶף) עובדים שנִמְנוּ על שורותיה שם בצבצו שוב ושוב סכסוכים על רקע שכר, תקנים , ותנאי עבודה , לעיתים קשים ביותר , שהעיבו על התקדמותה . את עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הנהיגו שלושה וועדים שונים : וועד עיתונות / הפקה , וועד הטכנאים וההנדסה , ו- וועד עובדי הדירוג המשולב שלא קיבלו את מרות ההנהלה והיו אף פעמים רבות מפוצלים וחלוקים בינם לבין עצמם . סמיכותם של שני האחרונים לשולחנה של ההסתדרות יצרה אין סוף מגבלות ומתחים (לא פשוטים) שהובילו למריבות מקצועיות והצֵרו את פעולות תעשיית הטלוויזיה המקומית . היא הוסגה לאחור . כשהוועדים חשו במצוקה (מנקודת מבטם) הם תמיד מצאו לנכון לאיים על ההנהלות לדורותיהן באִיטוּם שני חלונות הראווה העיקריים של השידור הציבורי בטלוויזיה : תוכניות הספורט ומהדורות החדשות . זה היה ידוע מקדמת דנה ובמשך עשורי ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה . הסכסוכים הרבים והממושכים שפרצו בתוככי השידור הציבורי יציר כפיה של האדמיניסטרציה הפוליטית היוו תרוץ לממשלה , שרים , חברי כנסת מכל גווני הקשת הפוליטית , וההסתדרות להתערב ולבחוש בין כותלי הטלוויזיה . הבחישה של הפוליטיקאים (שלא תהיה טעות הם לא היו מדינאים – הם היו עסקנים פוליטיים) במשך שנים רבות בענייני הטלוויזיה לרבות פלישת אנשי האיגוד המקצועי של ההסתדרות לתוך מסגרות הניהול במסווה של מתווכים העלי רצון טוב , גרמה לטלוויזיה הישראלית קשיי הפקה בלתי מתקבלים על הדעת ונזקים בלתי הפיכים . סכסוכי העבודה שנשנו וחזרו על עצמם בערוץ הטלוויזיה הציבורי והמונופוליסטי בתקופות שונות ובצורות שונות , שיגעו את הציבור וקבעו חד משמעית כי מיסוד ערוץ טלוויזיה שני במדינת ישראל איננו מותרות אלא הכרח . מחלוקות מהסוג הזה אודות הסכמי העבודה ושעות העבודה בין הטכנאים לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הבשיל לכדי סכסוך ערב מבצע שידור ארגנטינה 1978 . מכיוון שכל משחקי נבחרת ארגנטינה התקיימו בחצות שעון ישראל והסתיימו בשתיים לפנות בוקר דרש יָאִיר שָרְף פיצוי יותר מהולם וארנון צוקרמן השיב לו שהוא מגזים .

הערה לקוראי הבלוג : יאיר שרף , זאב שטוקהיים , גבריאל "גבי" שקל , ואברהם-יצחק נגל אינם עוד בחיים . זיכרונם לברכה .

[1]  ראה נספח : גִדְעוֹן לֵב אָרִי ניהל את רדיו "קול ישראל" בשנים 1988 – 1979 ואח"כ הוחלף ע"י אַמְנוֹן נָדָב .

[2]  ראה נספח : פקודת המבצע / ספר השידור-  מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978.

הבה אשוב אם כן לסיקור הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 שבינתיים צָצָה שם צָרָה חדשה ומעצבנת. שני האנשים המובילים בוועד ההנדסה יאיר שרף ומוריס ברוך נבחרו להיות הטכנאים שלי בצוות השידור של מונדיאל ארגנטינה 1978 . שניהם אמורים היו לטוס עמי לשָם . בהיותם ראשי וועד ביקשו תוספת שכר לעבודת הלילה של הטכנאים בעקבות השידורים המאוחרים של משחקי נבחרת ארגנטינה , שתוכננו להימשך מחצוֹת עד שתיים לפנות בוקר . שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הסתיימו בימים ההם בדיוק בחצוֹת הליל . וועד הטכנאים הודיע לארנון צוקרמן חד וחלק שלא ישדר את "ששת משחקי ארגנטינה" (שלושה בסיבוב הראשון ושלושה בסיבוב השני) ללא תוספת שכר מתאימה בגלל שידורי הלילה המאוחרים . הוועדה המארגנת הארגנטינאית הועידה את משחקי הנבחרת הלאומית שלה לשבע בערב שעון ארגנטינה (חצות שעון ישראל) מטעמי רייטינג טלוויזיוני מקומי . טכנאי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעלי כוח עצום ברשת השידור המונופוליסטית גם מפני שנהנו מתמיכה גורפת של ההסתדרות , דרשו פיצוי כספי בגין עבודה בשעות הקטנות של הלילה .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן שאל אותי אם אני מסכים ומוכן להחליף את משחקי נבחרת ארגנטינה בשידורים אחרים מוקדמים יותר . הודעתי לו חד משמעית : "ארנון , אין בדעתי לשנות דָבָר, מאחר ונבחרת ארגנטינה היא "סיפור ענק" בביתה, מועמדת כמעט וודאית לזכות במונדיאל ובגביע העולם , ו- וודאי להעפיל למשחק הגמר עצמו" , והוספתי , "תוכנית השידורים הישירים שלי שאתה אישרת כוללת 21 משחקים . שליש מתוכם , כשבעה הם בהשתתפות ארגנטינה במידה ותעפיל לגמר . משחקי ארגנטינה מהווים פרק נכבד בלוח השידורים שקבעתי . איננו טסים רחוק כל כך רק כדי לשָדֵר נבחרות לא מעניינות כמו איראן או טוּניס" , והוספתי עוד, "כלכל את צעדיך בתבונה מול וועד ההנדסה המיליטאנטי כדי שלא יקרה פה אסון שידור".  ארנון צוקרמן קיבל את חוות דעתי . השתררה אי וודאות . היינו אמורים לטוס ביום שלישי – 23.5.1978 לארגנטינה , אך ביטלתי את הטיסה של כל הצוות באישורו של מנהל הטלוויזיה . היה ברור לי כי ללא ששת השידורים הישירים של משחקי נבחרת ארגנטינה אין טעם בכלל לקיים את הפקת מונדיאל 1978 היקרה . פעם באחד מסכסוכי העבודה הרבים שפרצו חדשים לבקרים בין ההנהלה לעובדים , איים יאיר שרף יו"ר ועד הטכנאים בחטיבת ההנדסה לעצור בערב את מכונות ה- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) בעת שידור התוכניות "באוויר" לצופי הטלוויזיה המונופוליסטית . הדבר הועבר לידיעתו של מנהל הטלוויזיה . ארנון צוקרמן זינק כנשוך נחש מכֵּס המנהל שלו בלשכה בקומה השלישית וטס קומה אחת למטה לחב"מ (חדר בקרה מיוחד שכונה באנגלית Master control ) בה שכנו מכונות ה- VTR עליהן הורכבו הטייפים הכבדים בעלי הרצועה המגנטית ברוחב של שני אינטשים ומהן שודרו תמונות ה- Video . הוא פקד בקול הבַּס – בַּרִיטוֹן שלוֹ ובסגנון דיבורו האיטי על יָאִיר שָרְף : "אל תעיז לגעת במכונות השידור . ה- VTR הוא מחוץ לתחום עבורך" . יָאִיר שָרְף ענה לו מייד : "ארנון צוקרמן אבל אתה היית זה שאמר כי צריך וועד חזק כדי להגן על זכויות העובדים" . ארנון צוקרמן לא התבלבל וירה לעברו של יָאִיר שָרְף סלוגן שלא יישכח : "וועד עובדים כן  –  ברדק לא" . שהיתי במאסטר באותה שעה והייתי עֵד לחילופי הדברים . חלפו מאז 34 שנים אבל הוא באמת בלתי נשכח . ארנון צוקרמן היה מנהיג שידור חכם ואחד האנשים הדגולים בתולדות הטלוויזיה בכל הזמנים . בסופו של דבר הוא התנהג בנבונות , הלך לקראת הטכנאים ומנע התלקחויות שהיו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמה שנים מאוחר יותר . בשלושה ימים רווי מתח שבהם נעה המטוטלת מצד לצד נקבע לבסוף שטכנאי חטיבת ההנדסה ישדרו את כל "ששת משחקי ארגנטינה" תמורת תוספת שכר , וכי צֶוֶות השידור יטוס למדינת היעד ביום שישי- 26 במאי 1978 .

בראשית מאי 1978 חיברתי את פקודת המבצע / ספר השידורים המסבירה ומדריכה את עובדי הטלוויזיה , אנשי RTI , אנשי "בֶּזֶק" בתחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ובראשם גָבְרִיאֵל "גָבִּי" שֶקֶל ויִצְחָק נַגֶל כיצד תכסה מחלקת הספורט את המשחקים . פקודת המבצע המשתרעת על פני 88 עמודים העניקה עדיפות לשַדָּר דן שילון הוותיק על פני יורם ארבל הטירון ושמה דגש על הטכנולוגיה והתפישה הטכנית של שידורי הטלוויזיה המתבצעים בקצה השני של כדור הארץ הרחק מגבולה של ישראל , בארגנטינה שביבשת דרום אמריקה . ארגנטינה רכשה מוניטין בתחום הכדורגל אך לא הצטיינה בתעשיית הטלוויזיה . פקודת המבצע נשענה על זהירות מרבית תוך מתן תשומת לב לביטחון הטכנולוגי של שידורי הטלוויזיה , תמונה וקול , העושים כברת דרך ארוכה רווית מהמורות וצמתים טכניים . פקודת המבצע מפרטת בדיוק רב את תהליכי התקשורת הטכנולוגית של העברת תמונת ה- Video ותפעול קווי שידור 4w מששת האצטדיונים הפרושים בחמש ערים ברחבי ארגנטינה ריבר פלייט וסארספילד בעיר הבירה בואנוס איירס , רוסריו , קורדובה , מנדוסה , ו- מאר דל פלאטה ו- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הממוקם בבואנוס איירס לעבר ירושלים , ואת ההיערכות ונהלי חירום מדוקדקים כיצד להתגבר על תקלות אפשריות בעת השידורים הטלוויזיוניים הישירים של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית המתבצעים ממרחק גיאוגראפי עצום על פני הגלובוס . חשיבות עצומה הענקתי לפתרון מיידי של בעיית תקשורת הלוויינים המוגבלת בין ארגנטינה לאירופה ובין תחנת הקרקע ללוויינים של ארגנטינה ב- בַּאלְקָארְסֶה (Balcarce) לבין תחנת הקרקע ללוויינים שלנו בעמק האלה . ללא תקשורת לוויינים איתנה ההפקה המרוחקת הזאת הייתה שווה כקליפת השום . חלפו מאז יותר משנות דור . בפרספקטיבה רחבה של זמן , גם היום מרום גילי 75 , אני יודע שצדקתי בפילוסופיית הניהול והובלת השידורים . לא קיימת עיתונאות טלוויזיונית ללא טכנולוגיה טלוויזיונית חדשנית ומיידית . אתה יכול להיות גאון הפקה אך אם אין לך לווייני תקשורת שיישאו עמם את סיגנלי השידורים מארגנטינה למדינת ישראל – כל העסק לא שווה פרוטה .

חלפו יותר מ- 36 שנים מאז חיברתי את פקודת המבצע / ספר השידורים ההוא של שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 , אולם היא נשמרה בשלמותה . כמה חלקים חיוניים שלה בלוויית הערות יומן מסע שלי הנוגעות לניווט הטלוויזיוני של המבצע הארוך והמורכב , מובאים בעמודים הבאים , ומוכיחים עד כמה עבודת ההפקה הזאת הייתה מורכבת ומסובכת מההיבט טכנולוגיית הלוויינים שלה . צריך להבין כי שני הלוויינים האטלנטיים שנשאו במעמס העיקרי של הפצת 38 סיגנלי השידורים הישירים של 38 במשחקים במונדיאל ארגנטינה לרחבי תבל , ה- Primary וה- Major נשאו עליהם כל אחד רק שני טרנספונדרים בעלי פס רחב של שידור טלוויזיה לעומת נשיאה של כ- 15000 (חמישה עשר אלף) קווי טלפון בינלאומיים . הביקוש הטלוויזיוני – לווייני תמיד היה גדול מההיצע ולכן גם יקר .

טקסט מסמך : מאי 1978 . תוכן העניינים של פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 שחיברתי לקראת יציאתנו למבצע טלוויזיה מרוחק מאוד מגבולות המדינה . צריך לזכור שב- 1978 הייתה תקשורת הלוויינים הבינלאומית שלנו במצב ירוד . בעמק האלה הייתה מוצבת רק אנטנה – צלחת אחת שהייתה מחוברת ל- לוויין ה- Primary האטלנטי . זה היה מעט מאוד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מאי 1978 . תפוצה של פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הפוסט מציג לקוראיו חלק מפקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 שכתבתי וחיברתי , והמפרטת את המורכבות והמסובכות של ההפקה מההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים וכפועל יוצא גם של הפקת התוכן. מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים של 21 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 מארגנטינה לירושלים לרבות הקלטת 17 משחקים נוספים היה המרוחק ביותר שידעה הטלוויזיה הישראלית עד אז מעולם . המבצע צלח גם הודות לנדיבות ליבם של גב' מנואלה פורטאדו מנהלת ה- Eurovision office של הטלוויזיה הפורטוגלית RTP בליסבון , של מר אמאורי דאומאס מנכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה שמקום מושבו במכסיקו סיטי) , ושל מר מאסימו גארפינקל יהודי – ציוני חם מנהל ENTEL גוף התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה . ללא הסיוע הנדיב והאוהד שלהם בצד הענקת התנאים הטכנולוגיים ההכרחיים להעברת סיגנל השידורים מבואנוס איירס הרחוקה לירושלים לא הייתי יכול להפיק את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 עבור משלם האגרה הישראלי.

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978 . מהנדס התקשורת הבינלאומית של ENTEL  היהודי – ארגנטיני מאסימו גארפינקל ז"ל האָהוּב , האדיב , והמקצוען הבלתי נשכח על גדות הריבר פלייט בבואנוס איירס . (באדיבות משפחת גארפינקל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בתום הצלחת הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 וחזרתי מבואנוס איירס לירושלים, הפקתי לקחים רבים בתחום ההפקות ושידורי הטלוויזיה הבינלאומיים המורכבים והמסובכים בחו"ל לקראת העתיד לבוא. בעיקר אלה המרוחקים מגבולות המדינה . הפקת הלקחים הזאת והאמון הרב שרחשו לי המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהם סייעה לי להפיק היטב בחלוף עשור את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 1988 . אף היא התרחשה בקצה השני של העולם מרוחקת מגבולות המדינה אולם תקשורת הלוויינים הבינלאומית השתפרה לאין ערוך לעומת מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . מערכת התקשורת הלוויינית של ה- EBU באמצעות לוויין ה- ECS (בנוסף על CO0MSAT) העניקה לי ב- 1988 לא רק אופציות חדשות (היו ברי חלום ב- 1978 ו- 1979) אלא נתנה לי ביטחון שידור ומעט שערות לבנות. ואומנם  שידרנו בתקופה של 16 ימים אולימפיים מבירת דרום קוריאה סיאול לאולפנים שלנו בירושלים סך של 132 (מאה שלושים ושתיים) שעות שידורים ישירים ללא כל שגיאה . ממוצע של 8.25 (שמונה שעות ורבע) מידי יממה . ברור שמבצע השידורים של סיאול 1988 זכה להערכה עצומה מקיר לקיר בציבור וגם בתוככי שורות רשות השידור והטלוויזיה ישראלית הציבורית . חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית צעדה קדימה במשעול הנכון .

טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים האולימפיים של סיאול 1988 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 4 באוקטובר 1988 . מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים של אולימפיאדת סיאול 1988 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אני שב ומציג חלק ממסמכי פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978.

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978 . הסבר אודות הקשר השוטף בין משרד ההפקה והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- בואנוס איירס בראשותי עם משרד חטיבת הספורט בירושלים בראשות העורך רמי ווייץ. (מתוך פקודת מבצע / ספר השידורים שכתבתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978 . הסבר ופירוט תקשורת לוויינים בין ארגנטינה לישראל . (מתוך פקודת מבצע / ספר שידורים שכתבתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978 . אולפן גביע העולם בירושלים בהגשת עודד בן עמי ויאיר שטרן והפרשנים מרדכי שפיגלר ואמציה להקוביץ' הוא המנווט את שידורי אליפות העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 . (מתוך פקודת מבצע / ספר השידורים שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אף על פי כן ולמרות שפקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 1978הייתה כתובה , יצאנו לדרך ארוכה מישראל לארגנטינה 78' מבלי ששידורי אליפות העולם בכדורגל עדיין מובטחים לצופי הטלוויזיה בישראל . ניתן היה להתיר  את הקשרים הסבוכים ולפרק את מוקשי השידור רק ב- בואנוס איירס עצמה . זה היה סיכון מחושב שארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקח על עצמו מפני שסמך עלי . רק שנינו ידענו שלא כל המוקשים בדרך זרועת המהמורות הזאת פורקו . הציבור איננו מודע (בצדק) לנתיב טכנולוגי ולוגיסטי כל כך סבוך ומלא מהמורות בו צעדתי עם פיקודיי . סלע המחלוקת רווי דינמיט היה נעוץ בהחלטה סופית של הקבוצה המבצעית המיוחדת של איגוד השידור האירופי (EBU Operation Group – Argentina 78) לשדר את כל 38 המשחקים של הטורניר על לוויין התקשורת האטלנטי ה- Major . לרוע המזל ובשל התפתחות טכנולוגית איטית של "בֶּזֶק" תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של מדינת ישראל בעמק האלה כלל לא הייתה מקושרת אליו . הדרך היחידה לפתור בעיות מהסוג הזה היא להיות נוכח בשטח , בארגנטינה . אי אפשר להתיר בעיות ולפרק סוגיות כל כך מורכבות מהמשרד בירושלים . הטיסה עם צוות השידור שלי מנתב"ג ל- בואנוס איירס הייתה כמו מסע לקצה העולם . היה לנו Over night בפרנקפורט בגרמניה . משם טסנו למדריד , המשכנו לברזיל , ערכנו חנייה קצרה בריו דה ז'אניירו לצורך התרעננות , ואח"כ הנחיתה בבואנוס איירס . 38 שעות לקח לנו להגיע לבואנוס איירס מנתב"ג . כעבור שעות ספורות כבר הייתי בעבודה יחד עם חבריי במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) החדש שהקימה הטלוויזיה הארגנטינית באזור פִיגוּארוֹאָה אַלְקוֹרְטָה  (Figueroa Alcorta) בבואנוס איירס . אני מוצא בעבודת התחקיר את יומן המסע של ההפקה הרחוקה בבואנוס איירס בטרם תחילת המשחקים .

טקסט מסמך : 29  במאי 1978 . מונדיאל ארגנטינה 1978 . דף מיוֹמָן המסע של ההפקה בבואנוס איירס וההיערכות של צוותי השידורים שלנו בטרם תחילת המשחקים כפי שרשמתי לעצמי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : הכרזה הרשמית של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 . הגרפיקה הארגנטינית משלבת את שמחת הניצחון במשחק הכדורגל עם תחילת עידן המחשבים . (באדיבות FIFA  ו- 7 ATC ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מס' 8. ביצועיה של רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC. מס' 9 . לא ניתן היה להעביר את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 78' מבואנוס איירס לאולפן בירושלים ללא סיועם הנדיב, המקצועי, והיעיל של היהודי – ארגנטיני מאכסימו גארפינקל, המכסיקני אמאורי דאומאס, וגב' מנואלה פורטאדו מפורטוגל . פילוסופיית השידור של ה- EBU מארגנטינה לאירופה פוגעת קשה ביכולת השידור של טלוויזיה הישראלית הציבורית (חברה מלאה ופעילה באיגוד השידור האירופי) . המנהלים שלי : ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה, חיים יבין מנהל החדשות , ואלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט.

רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC ששימשה Host broadcaster  בינלאומי של שידורי המונדיאל  שידרה ב- 1978 בשָחוֹר/לָבָן . כמו הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מצאתי שם תפישת  שידור מיושנת , טכנולוגיה רעועה , ושידורי חדשות בליווי מוסיקה . משהו שהזכיר את סגנון הקרנת יומני "כרמל" ו- "הרצליה" בבתי הקולנוע שלנו בעידן טרום הטלוויזיה במדינת ישראל . הטלוויזיה הארגנטינית הייתה רשת שידור פוליטית שצייתה ציות עִיוֵור לשלטון החונטה הצבאית בראשותו של נשיא המדינה חוֹרְחֶה רְפָאֵל וִוידֶלָה . למבקר מבחוץ נראה היה שהחיים בבואנוס איירס בירת ארגנטינה עיר מדהימה בגודלה ויפהפייה , מתנהלים על מי מנוחות . ברחובות פְלוֹרִידָה ו- לָאבָאזֶ'ה ששכנו ליד אזור המגורים שלנו במלון פלאזה" באזור סַן מרטין של העיר פרחו החיים 24 שעות ביממה . סעדתי פעם ארוחת ערב מאוחרת ברחוב פלורידה יחד עם המפיק – בימאי ואיש הטלוויזיה הגרמני הורסט זייפארט . כל החנויות ברחוב שקקו חיים והיו פתוחות עשרים וארבע שעות ביממה . המוני אנשים הסתובבו בשדרות קוריינטס . הם קנו בשתיים , שלוש , וארבע לפנות בוקר בגדים , ספרים , מצרכי מזון , ומה לא . בשלוש לפנות בוקר עמדו אזרחי בואנוס איירס בתור להצגות הקולנוע . מחזה הזוי כמעט . הרי רוב בני האדם חולמים בשעות האלה את חלומותיהם הנעימים ביותר. מרכז ברודווי בלֵב מנהטן בניו יורק נראה שומם בהשוואה ללֵב אזור סַאן מרטין של בואנוס איירס . בואנוס איירס אימצה את סיסמתה של תל אביב , "עיר ללא הפסקה'" .

מתחת לפני השטח הייתה התמונה שונה . אנחנו לא היינו מודעים אז בביקורנו הקצר ב- 1978 בארגנטינה למעשי הזוועה של השלטון הצבאי נגד אזרחי המדינה . אירוח המשחקים במדינה הענקית הסבו הפסדים ענקיים של כ- 750.000000 (שבע מאות וחמישים מיליון) דולר לממשלת ארגנטינה , אך החונטה הצבאית ראתה בהם מבצע לאומי פופולארי שאמור לשרת את מטרותיה ולהביא להזדהות של כל שורות העם הארגנטיני עם שליטיו . נבחרת הכדורגל הלאומית של ארגנטינה הייתה אהובה מאוד על העם . הכדורגל בארגנטינה הוא דת והשחקנים  אלילים . הזדהות האומה עם שחקניו של המאמן הלאומי סזאר לואיס מנוטי הייתה טוטאלית ואפפה את כל שדרות החברה הארגנטינית . קשה להאמין לאיזו הערצה זוכים השחקנים . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי מקרוב .

טקסט תמונה : זהו סזאר לואיס מנוטי (Cesar Luis Menotti) מאמנה בן ה- 35  של נבחרת ארגנטינה ב- 1978 . הוא היה הרבה יותר ממאמן . הוא היה מנהיג . היה לו רק חיסרון אחד , הוא עישן כמויות אדירות של סיגריות בשרשרת . (7  ATC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשנת 1975 החלו ההכנות וההיערכות המעשית של רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC שנועדו לתת פתרון כיצד לכסות את טורניר גמר גביע העולם בכדורגל בצורה הטובה ביותר . הוחלט בדרג ממשלתי עליון לבנות בבואנוס איירס מרכז טלוויזיה בינלאומי חדיש בצבע שיפיק וישדר לעולם , ויפעל בנפרד ממרכז הטלוויזיה היָשָן ששידֵר עדיין בשחור / לבן . ההפקה הבינלאומית נתפשה כמשימה לאומית . ארגנטינה נדרשה לעמוד בסטנדרט שידור בינלאומי שהציבו זה מכבר שתי רשתות הטלוויזיה הממלכתיות הגרמניות ARD ו- ZDF בהפקת מונדיאל 1974 ואולימפיאדת מינכן 1972 . משימה כלל לא פשוטה עבור הארגנטינאים . ארגנטינה קיבלה סיוע טלוויזיוני ענק בן 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר מממשלת מערב גרמניה . מומחי ומהנדסי הטלוויזיה הגרמניים של רשתות ARD ו- ZDF , עזרו להקים בשדרת פיגורואה אלקורטה (Figueroa Alcorta) בבואנוס איירס מרכז שידורי טלוויזיה מודרני יפהפה המשדר ב- 625 PAL B , שיטת הצֶבַע הגרמנית המתקדמת והמדויקת (Phase Alternation each Line) . זוהי שיטת שידורי טלוויזיה בעלת האיכות החדה והברורה ביותר שהייתה נהוגה כבר אז במרבית מדינות אירופה וגם בישראל . בשיטת שידור זאת קיימים 625 קווי סריקה ו- 25 פריימים בשנייה . שיטת 625 PAL הייתה טובה יותר משיטת הצבע הצרפתית 625 SECAM ולבטח טובה יותר משיטת הצבע האמריקנית 525 NTSC . מרכז הטלוויזיה הארגנטינית ברחוב פיגוארואה אלקורטה נחשב לאחד החדישים והמצוינים מסוגו בתבל . הורסט זייפארט הבימאי הראשי של אולימפיאדת מינכן 1972 היה זה שלימד והעביר לבימאי ניידות השידור הארגנטיניות השתלמות מקצועית רחבה . תורה שדנה בעקרונות הבימוי והכיסוי הטלוויזיוני של משחקי הכדורגל הנהוגים באירופה .

מונדיאל ארגנטינה 1978 תוכנן להתחיל ביום חמישי – 1 ביוני 1978 ולהסתיים ביום ראשון – 25 ביוני 1978 .  לטורניר הגמר העפילו 16 נבחרות . שיטת המשחקים בשלב השני הייתה בדיוק כמו במונדיאל הקודם ארבע שנים קודם לכן במערב גרמניה ב- 1974 . כמו בעבר הן הוגרלו לארבעה בתים מוקדמים , בהם המשחקים נערכים בשיטת ליגה בת סיבוב אחד . זה היה שיבוצן בבתים המוקדמים .

בית א'                            בית ב'                           בית ג'                         בית ד'

ארגנטינה                    מערב גרמניה                   ברזיל                          הולנד

                               (אלופת העולם מ- 1974)                                    (הפיינליסטית מ- 1974)

איטליה                             פולין                            אוסטריה                     פרו

צרפת                               טוניס                           ספרד                          סקוטלנד

הונגריה                           מכסיקו                         שוודיה                        איראן

הוועדה המארגנת המקומית ו- FIFA קבעו ששתי הראשונות בבתים א' ו- ג' ושתי השניות בבתים ב' ו- ד' יוצרות בית A חדש , ושתי הראשונות בבתים ב' ו- ד' יחד עם השניות בבתים א' ו- ג' , יוצרות בית B חדש . לשלב השני בבית A העפילו איטליה , אוסטריה , גרמניה המערבית והולנד העפילו לבית A , ונבחרות פולין , פרו , ארגנטינה וברזיל נכנסו לבית B . גם כאן התקיימו המשחקים בשיטה של ליגה בת סיבוב אחד , והמדורגות ראשונות בכל בית העפילו למשחק הגמר . כזכור היו אלה נבחרות ארגנטינה והולנד . היה חשוב לי להסביר את שיטת המשחקים למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . שלב הכרחי בבניית לוח השידורים ותכנון כמות המשחקים המועמדים לשידור ישיר . בארגנטינה נערכו 38 משחקים כמו במונדיאל הקודם שנערך במערב גרמניה ב- 1974 . שיטת ארגון המפעל הייתה דומה והוועדה המארגנת המקומית פיזרה אותם בחמש ערים ושישה אִצטדיונים . בואנוס איירס (היו לה שני אצטדיונים גדולים , ריבר פלייט ו- וֶולֶז סארספילד) , מאר דל פלאטה , רוסריו , קורדובה , ומנדוסה . חמֵש שעות הפרידו בין שעון ישראל לבין שעון ארגנטינה . כלומר , אם שעון ישראל הצביע על השעה 12.00 הרי שבארגנטינה הראו המחוגים את השעה 07.00 . נקבעו שלושה זמנים מרכזיים בהם יתקיימו המשחקים . 13.45 שעון ארגנטינה (18.45 שעון ישראל) . הזמן השני הראשי נקבע ל- 16.45 שעון ארגנטינה (21.45 שעון ישראל) . בשעה הזאת התקיימו תמיד שני משחקים במקביל . הזמן השלישי נקבע כאמור ל- 19.15 שעון ארגנטינה ( 00.15 שעון ישראל) , בו התקיים רק משחק בודד ותמיד בהשתתפות ארגנטינה . כל ששת משחקי ארגנטינה בשלב הראשון והשני של האליפות נקבעו להתחיל בשבע ורבע בערב שעון מקומי . חצות ורבע על פי שעון ישראל . ארגנטינה היא מדינה שבה הכדורגל הוא סוג של דת . האומה הארגנטינית מעריצה וסוגדת לאלילי הכדורגל שלה . הייתי שם וראיתי זאת מקרוב . משחק ערב בודד של המדינה המארחת ארגנטינה נותק משאר המשחקים ע"י הוועדה המארגנת המקומית , והיה אמור לגרוף צפיית שיא בארגנטינה ועִמה רייטינג חסר תקדים והכנסות מפרסומות . להפרדה הייתה מטרה נוספת . שלטון ה- "חונטה" הצבאית בראשותו של חורחה רפאל ווידלה (Jorje Rapael Videla) ביקשה למַקֵד את תשומת לב האומה כולה בנבחרת הכדורגל הלאומית באמצעות מסך הטלוויזיה ובכך להסיט אותה מדאגות אחרות .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן התיר לי לשדר ישיר לישראל 21 משחקים , לרבות שלושת המשחקים הליליים של ארגנטינה בשלב המוקדם , ולהקליט את 17 הנוספים בירושלים . ערוץ הטלוויזיה הארגנטינית ATC 7 נמנע מעריכת תקצירים יומיים של המשחקים . ארבע שעות אחרי נחיתת המטוס שהביא אותי ואת צוות השידור שלי לבואנוס איירס היפה היינו כבר כולנו בעבודה . רכב ההפקה ששכרתי הסיע אותנו לרגע למלון שלנו PLAZA באזור סאן מרטין כדי לעשות את ה- Check in הנדרש ומשם נסענו ישירות ל- IBC מרכז השידורים הבינלאומי החדש בצבע בפיגורואה אלקורטה . הטלוויזיה הארגנטינית המיושנת כמעט בכל פרמטר אפשרי שידרה עד אז בשחור / לבן . לִבּי היה כבד עלי. הייתי מוטרד מאוד מבעיות התקשורת הלוויינית הבינלאומית המוגבלת שלנו שטרם נפתרו. ה- EBU (איגוד השידור האירופי) מיסד כאמור פילוסופיית שידור מארגנטינה שפגעה קשות בטלוויזיה הישראלית בשעה שהחליט לנַתֵּב את כל 38 השידורים הישירים רק ללוויין ה- Major האטלנטי שלרוע מזלי תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה כלל לא הייתה מחוברת אליו . אנחנו היינו מקושרים כידוע רק ללוויין האטלנטי ה- Primary בלבד . עלויות השימוש בלווייני התקשורת הבינלאומית מארגנטינה היו יקרות . תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות שולם סכום של 1500 דולר (אלף וחמש מאות) ובעבור כל דקה נוספת 45 (ארבעים וחמישה) דולר . הסכומים המצטברים הגדולים האלה מתחלקים שווה בשווה בין משתתפי השידור ה- Multilateral  (רבי משתתפים) . אנחנו היינו אמורים לשאת בהוצאות האלה לבד מפני שלא היו לנו שותפים נוספים על לוויין ה- Primary .

בנוסף לכל הצרות הטכנולוגיות והכספיות נחסם לוויין ה- Primary שהיה אופציית השידורים היחידה שלנו מארגנטינה לישראל , בשתי נקודות זמן  קריטיות בשעות המשחקים עצמם , ע"י שני ביולטינים טלוויזיוניים יומיים קבועים של מקבצי חדשות (SIN ) בני חמש עשרה דקות כל אחד ששודרו מליסבון – פורטוגל בשפות הספרדית והפורטוגזית , ויועדו לרשתות הטלוויזיה של דרום ומרכז אמריקה . המגזינים האלה הופקו ושודרו באחריות OTI , גוף שידור בינלאומי ציבורי בדומה ל- EBU האירופי המאגד בשורותיו את מדינות דרום ומרכז אמריקה . מקום מושבו במכסיקו סיטי . הביולטינים האלה שודרו חמֵש פעמים בשבוע (למעט ימי שבת וראשון) ופעמיים ביום . הם נתקעו כעצם בגרוני . הייתי חייב להתיר את הפלונטר הבינלאומי הזה כדי לקדֵם את מערכת השידורים של הטלוויזיה הישראלית . שתי פיגורות טלוויזיה בינלאומיות ידועות שֵם הופקדו על שידור קבצי החדשות של ה- SIN  מליסבון למכסיקו סיטי . המכסיקני אָמָאוֹרִי דָאוּמַאס (Amauri Daumas) היה אחראי  על שידורי הביולטין הזה מטעם OTI , ובפורטוגל הפיקה את השידור הזה בעבוּרוֹ גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ (Manuela Furtado) המקסימה ידידה אישית שלי מרשת הטלוויזיה הפורטוגלית הממלכתית  RTP . שניהם היו אדיבים מאוד כלפי בשיחות הטלפון הארוכות ממשרדי מחלקת הספורט בירושלים לפורטוגל ומכסיקו . הם התייחסו בכובד ראש לבקשתי המפורשת לשָנוֹת את מועדי שידור של הביולטינים כדי לאפשר לנו לשָדֵר ללא הפרעה מארגנטינה על לוויין ה- Primary . הם היו מלאי רצון טוב אך לא הבטיחו לי להצליח בהזזת ה- SIN מתחומי זמן שידור הנחוצים לנו . זה לא היה דבר של מה בכך לשנות אז ב- 1978 סִדרי עולם מן הסוג הזה של הזזת משדרים בינלאומיים למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ הייתה הראשונה למצוא זמני לוויין חלופיים . אַמָאוֹרִי דָאוּמַאס נזקק לזמן ממושך יותר כדי לתאם את החלטת השינוי והיה חייב להיוועץ עם עמיתיו ברשתות הטלוויזיה של מדינות דרום ומרכז אמריקה . הוא הסכים לתת את תשובתו הסופית רק עם בואי המתוכנן לארגנטינה היכן שהוא לקראת סופו של חודש מאי 1978. זה היה זמן קצר ביותר לפני משחק הפתיחה בין אלופת העולם גרמניה המערבית לבין פולין שנקבע ליום חמישי – 1 ביוני 1978 באִצטדיון "רִיבֶר פְּלֵיְיט" בבואנוס איירס. הייתי במצוקת שידור גדולה וחשפתי אותה בפני אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן. לא יכולתי עדיין לפתור את המחסור בתקשורת הלוויינים בין ארגנטינה לישראל .

טקסט תמונה : זהו תרשים השידור הלווייני המקורי שהכנתי לארנון צוקרמן ב- 1978 . הוא נלקח מספר השידורים / פקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 78' . הספר שנכתב על ידי כפקודת מבצע צבאית שרד את מאורעות הזמן ונותר בשלמותו . הבעיה הראשית שלנו הייתה נעוצה בעובדה ש- EBU  (איגוד השידור האירופי) החליט מראש להעביר את כל השידורים מארגנטינה לאירופה באמצעות לוויין המייג'ור האטלנטי (A4AF – 2) כאשר לתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה לא היה קשר אִתּוֹ . מפני שלא היינו מחוברים כלל ללוויין הזה נאלצנו להשתמש בלוויין ה- Primary האטלנטי (A4AF – 1 ) שימוש Unilateral . לרוע המזל הלוויין הזה היה תפוש ע"י מגזין החדשות הדו יומי ה- SIN, שנשלח מפורטוגל לרשתות הטלוויזיה של מדינות מרכז ודרום אמריקה . (מתוך ספר השידור / פקודת המבצע כפי שתכננתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל – ארגנטינה 1978. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זמן רב ומאמץ עצום הוקדש על ידי בבואנוס איירס למציאת פתרונות טכנולוגיים הולמים כדי להעביר בהצלחה ראשית דבר את 21 השידורים הישירים של משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 מתחנת הקרקע הארגנטינית בַּאלְקָארְסֶה (Balcarce) לעבר תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה . זה היה מרוץ נגד הזמן . חששתי שמאמץ ההפקה שלי יהיה על חשבון תפקידי כעורך התוכן , על חשבון האחריות הכללית הנוגעת למיומנות המקצועית וההרמוניה בצוות , וארגון שני השדרים דן שילון ויורם ארבל. הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 הייתה מורכבת ומסובכת מאוד וגזלה ממני זמן רב . זאת הסיבה שבכל רשת טלוויזיה מתוקנת קיימת הפרדה ברורה בין דֶרֶג ההפקה לדֶרֶג העורך . במבצע שידורי ארגנטינה 1978 נשאתי באחריות שני התפקידים האלה יחדיו . בהיותו מודע היטב למורכבות והמסובכות של הפקת ארגנטינה 1978 ובעיקר לקושי הנעוץ בתקשורת הלוויינים ובעייתיות העברת השידורים מארגנטינה הרחוקה לירושלים , ביקש ממני אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לשמור על קשר ישיר עמו ולדווח לו על כל התפתחות . זה היה אומנם קיצור דרך (חובת הדיווח הראשונה שלי בהיררכיה הטלוויזיונית הייתה למנהל החדשות חיים יבין) אך חידוש מפליג עבורי מפני ששרר בינינו בימים ההם Distance עצום. כמנהל הטלוויזיה הוא היה כמו חצי אלוהים בשבילי . לא דיברתי עמו מעולם בעבר . אפילו לא חצי מילה למרות ששימש כמנהל הטלוויזיה כבר חמש שנים . הייתי אז בורג קטן במחלקת הספורט של אלכס גלעדי . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נחשב בימים ההם למנהל טלוויזיה בעל אוֹטוֹרִיטָה שנהנה מכבוד רב והערכה גדולה שרחשו לו פיקודיו , אם לא הערצה . בדרך הדיווח הזאת זאת עקף את מנהל חטיבת החדשות חיים יבין שהיה המנהל והבוס הישיר שלי אולי מפני ששם לב שחַיִים יָבִין נמנע מליטול כל אחריות בתכנון והפקת משדר מונדיאל ארגנטינה 1978 . מנהל הטלוויזיה פתח ערוץ הידברות ישיר עמי ושבר את כללי ונְהָלֵי הדיווח המוסכמים ברשות השידור , דבר לא מקובל בימים ההם .

מנהל חטיבת החדשות חיים יבין לא גילה כל עניין ומעורבות בתכנון והפקת מבצע שידורי ארגנטינה 1978 . הוא לא התעניין , לא שוחח עמי וגם לא עם אלכס גלעדי לפני . הוא לא שאל שאלות , לא תיחקר אותנו , ולא העניק שום גיבוי . מאום . הוא לא עשה זאת מרוע לב אלא מחוסר יוזמה מפורשת שלו ואולי אדישות . זה היה הרבה יותר מתמוה . זה היה מדהים . בעת המחקר וחיפוש המסמכים הנוגעים להפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 אני מוצא שאת דו"חות הסיכום של מבצע השידורים הטלוויזיוני המורכב שחיברתי עם שובי ארצה מבואנוס איירס לירושלים , הגשתי לאלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט ולארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה , אך לא לחיים יבין . חיים יבין מעולם לא טיפס לקומה החמישית בבניין הטלוויזיה ברוממה ירושלים שם הייתה ממוקמת חטיבת הספורט . אלכס גלעדי ואנוכי הבנו שהאיש פשוט מנותק מהאירוע . חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עסקה במבצע שידורים בינלאומי פופולארי מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית בן יותר מחודש ימים , בו נעשים מאמצים גדולים להביא 21 שידורים ישירים (מתוך 38) מארגנטינה הרחוקה לישראל , אך אותו זה לא הטריד יותר מידַי . לאחר שאלכס גלעדי וארנון צוקרמן הטילו עלי את התפקיד לשמש עורך ומפיק של מבצע שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 ביקשתי את חיים יבין לשלוח יחד עִמִי לארגנטינה צוות צילום שלנו , בנימוק כלהלן : "גם ללא השתתפות ישראל במפעל היוקרתי תהפוך ארגנטינה למרכז העולם למשך חודש אחד ותהיה מלאה בסיפורים שיעניינו את הצופים בישראל" . חיים יבין מיהר להשיב לי : "אתה ואלכס גלעדי כרגיל מגזימים, מדובר בס"ה בכדורגל" . צוות הצילום שנחשב למותרות בטלוויזיה לא אושר. בכך יצר חיים יבין תקדים שיוסף "טומי" לפיד ז"ל השתמש בו במונדיאל ספרד 1982. "לא היה לכם צוות צילום בארגנטינה 1978 ולכן גם לא יהיה לך צוות צילום במונדיאל ספרד 1982 . לא צריך חדשות מהכדורגל . תסתפק  ב- 25 השידורים הישירים שאני נותן לך מספרד" , שַח לי יוסף "טומי" לפיד כעבור ארבע שנים בהיותו מנכ"ל רשות השידור . חיים יבין היה קריין בחסד אך לא מנהיג שידור (על פי תפיסתי) על פי מידותיהם של דן שילון ואלכס גלעדי. התייחסותו של חיים יבין לשידורי הספורט בימים ההם הייתה סוג של התנשאות . הקשר ומגע העבודה עִמו היה אפסי . זאת לא הייתה מנהיגות שידור . ככה אלכס גלעדי ואנוכי חשנו . העניינים החשובים בעיניו כמנהל חטיבת החדשות היו אלה שעסקו בתחומי הביטחון , חוץ , כלכלה , וכּנֶסֶת . שידורי הספורט בטלוויזיה הציבורית לרבות אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978 , למרות שהיו המורכבים והמסובכים ביותר וגם היקרים ביותר והיוקרתיים ביותר, והנצפים ביותר, נחשבו לנחותים ולא חשובים כל עיקר . אם לא סבר כך הרי שנהג כך . אחרת כיצד ניתן להסביר את חוסר ההתעניינות המקצועית שלוֹ בנו ובתוכן השידור שאנחנו מציעים לוֹ . חיים יבין היה הבוס הישיר שלנו ונתן לאלכס גלעדי ולי להבין היטב היכן מקומנו ואפוא אנחנו ניצבים בסולם העדיפויות שלו כמנהל חטיבת החדשות . על פי הבנתנו זאת הייתה שיטה . תפישת עולם שלוֹ . בעיני רבים נוספים בחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית נחשבו שידורי הספורט מאכסימום כמו אופיום להמונים . מדהים . שידורי הספורט לא העסיקו את חיים יבין יותר מידי וגם לא את מרבית אנשי חטיבת החדשות שלו . לא מן ההיבט התוכניתי ולא מן ההיבט הטכנולוגי והארגוני . גם לא שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 . הוא פשוט לא דיבר אתנו ולא החליף מילה בנושא . לוָואקוּם הזה חדר מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . הרי  מישהו היה צריך לנהל אותנו ולקבל את ההחלטות הסופיות כבדות המשקל . אלכס גלעדי ואנוכי חשנו והרגשנו זאת על בשרנו .

בבואנוס איירס סיפרתי לאלכס גלעדי שמנהל החדשות חיים יבין אפילו לא נפרד מאתנו ולא איחל שום ברכת הדרך טרם יציאת משלחת השידור לדרכה הארוכה לארגנטינה 1978 . זה היה מביך וגם מוזר . "עזוב את חיים יבין . אנחנו לא מעניינים אותו , לא עכשיו וגם לא בעתיד , דבר ישירות עם ארנון צוקרמן" , אמר לי אלכס גלעדי לפני טיסתו לארגנטינה וחבירתו ל- Operation group של ה- EBU בעיר רוסריו . אלכס גלעדי ידע שיחסי חטיבת הספורט באחריותו עם חטיבת החדשות הוא מאבק מתמשך וקומולאטיבי שלא התחיל אתמול ולא יסתיים גם לאחר שובו מארגנטינה . חטיבה ו/או מחלקת הספורט כפי שכינה אותה אלכס גלעדי הייתה על פי ההיררכיה הרשמית ברשות השידור בס"ה "דֶסְק" (Desk) כמו "דֶסְקִים" אחרים בחטיבת החדשות שחיים יבין היה הבוס שלה במשך שלוש שנים מנובמבר 1977 עד נובמבר 1980 . "דֶסְק" הספורט למרות ההפקות רבות ההיקף וכמות השידורים העצומה שלוֹ , ארצית ובינלאומית , לא היה מעולם מחלקה עצמאית . אלא "ֶדְסק" שהוא אקוויוולנט לאחרים בחטיבת החדשות כמו דֶסְק הכלכלה , הדֶסְק הערבי , דֶסְק הכנסת , דֶסְק התרבות , דֶסְק לענייני חברה ורווחה , ועוד – וכפוף ישירות למנהל חטיבת החדשות . אלכס גלעדי איש הטלוויזיה הנפלא בעל יצרים חייתיים של מפיק פעל בדרכו שלו . הוא החליט כבר מזמן שהמשעול בו צעד והפילוסופיה והשיטה שלו חשובים מהפירמה והמוניטין של חיים יבין . כך גם פעל .

טקסט תמונה :  חיים יבין ב- 1978 . אלכס גלעדי סבר שהבוס שלו הניח את מחלקת הספורט סמוך לשלב התחתון בסולם העדיפויות של חטיבת החדשות . (צילום מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : אלכס גלעדי ב- 1978. אחד מאנשי הטלוויזיה הדגולים ביותר שצמו בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל מאז 1968 . ראה בהתנכלותו של חיים יבין למחלקת הספורט בפיקודו בשנים 1980 – 1977, סוג של התנכלות אישית כלפיו . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי) .

אלכס גלעדי בעל יכולות ושטוף אמביציות הרגיש שחיים יבין לא "שַם עליו" , לא מפני שמנהל החדשות היה איש רע באופיו , אלא בגלל שחיים יבין לא הבין במאום בהפקה הכול כך מורכבת ומסובכת של האירוע , וגם לא העניק לשידורי ארגנטינה 1978 חשיבות יתירה בלוח המשדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יחסיו המקצועיים של מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי עם מנהל חטיבת החדשות חיים יבין בשלוש השנים 1980- 1977 היו רצופי מאבקים ו- תורגמו למעין קרבות אינטרסים של שידורים . מדובר ב- מסכת מורכבת שהפכה בסופו של דבר למחלוקת קשה כמו "מלחמה" בין השניים . צריך לזכור כי ב- 1978 היה לאלכס גלעדי מעמד רָם ברשות השידור כמפיק טלוויזיה בכיר , אפילו ברמה בינלאומית . אלכס גלעדי שימש מפיק מִשְדָר הבחירות המוצלח לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 בטלוויזיה הישראלית הציבורית (בו קנה חיים יבין את המוניטין שלו כקריין כמי שניסח את המונח "מהפך") וגם מפיק בעל שם בינלאומי של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בתאריכים 22 – 19 בנובמבר 1977 . עכשיו כמנהל "דֶסְק" הספורט בחורף 1978 רחש אלכס גלעדי הערכה מקצועית מִזערית בלשון המעטה לבוס הישיר שלו חיים יבין בימים ההם . הוא היה פגוע ממנו פגיעות מצטברות והבין שחיים יבין מצֵר את צעדיו לא במקרה אלא על פי שיטה מחושבת מראש . מחלקת הספורט נתפשה כעוֹל והפקותיה כמטרד . אלכס גלעדי חש ש- "דֶסְק" הספורט הונח סמוך מאוד ליד השָלָב התחתון בסולם העדיפויות של החטיבה . הוא הרגיש מתוסכל , כועס , וגם ממורמר . אלכס גלעדי לקח זאת אישית . לאחר שלוש שנים בהן כיהן חיים יבין כמנהל חטיבת החדשות והיה הבוס הישיר שלו , פירש אלכס גלעדי את יחסו אליו כהתנכלות מכוונת . הייתי שם לידו וראיתי זאת במו עיניי . שוחחנו על כך לא אחת . למרות שהיה "רק" מנהל מחלקת הספורט קינן באלכס גלעדי קורטוב של מנהיגות . הוא היה יָזָם בטבעו ששאף כל הזמן להשתפר וביקֵש  כל העת לשנות את המצב הקיים כאלטרנטיבה לסטטוס קוו קיים ויָרוּד בטלוויזיה הישראלית הציבורית שלא אהב ולא מצא חן בעיניו . היה לאלכס גלעדי חזון שידור אך הוא הלך במידה כזאת או אחרת נגד הזרם . הוא היה טוב ומוכשר מידי . ככל שהרחיק לכת ואמביציות השידור שלוֹ התרחבו צבר יותר מתנגדים בתוך הרשות הציבורית וביקורת על השינויים שאותם רצה לחולל .

הפקת שידורי הטלוויזיה של חטיבת הספורט בראשות אלכס גלעדי את טורניר הכדורסל הקדם אולימפי בשווייץ במאי 1980 (בטרם אולימפיאדת מוסקבה 1980) בהשתתפות נבחרת ישראל , נתקלה בקשיים , והביאה לפיצוץ אטומי בינו לבין הבוס הישיר שלו . ההפקה נעשתה מירושלים . טורניר הכדורסל הזה לא עניין את חיים יבין ואלכס גלעדי חַש זאת על בשרו . ב- 22 במאי 1980 חיבר אלכס גלעדי מסמך חריף מאין כמותו אודות יחסיו עם חיים יבין הנוגע לאחת מהפקות הספורט הבינלאומיות שחיים יבין לא החשיב . אם לרדת ליתר פרטים בנושא השנוי במחלוקת , היה מדובר כאמור בטורניר הקדם אולימפי בכדורסל שנערך בערים נוישאטל וג'נבה בשווייץ בהשתתפות נבחרת ישראל . כרגיל , נבחרת ישראל אכזבה את הטלוויזיה ואוהדיה ברחוב הספורטיבי . היא הפסידה לצרפת 81 : 85 , הפסידה לפולין 74 : 89 , הפסידה לצ'כוסלובקיה 78 : 90 , והפסידה גם לספרד בתוצאה 89 : 100 . הנבחרת הישראלית ניצחה נבחרות חלשות כמו טורקיה, אוסטריה, שוודיה, וגרמניה ושבה מובסת הביתה. היא לא העפילה לאולימפיאדת מוסקבה 1980 שכזכור הוחרמה מאוחר יותר ע"י ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין וע"י הוועד האולימפי הישראלי . אך גם אלכס גלעדי הובס בטורניר הזהה ע"י ההיררכיה הבכירה ממנו בטלוויזיה , ושב בידיים ריקות למשרד שלו בקומה החמישית . הוא החליט לכתוב בעקבות השתלשלות העניינים את הגיגי ליבו למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . מכונת ההדפסה הישנה במשרד חטיבת הספורט הנפיקה מכתב נִרְגָן ונרחב בין שני עמודים אותו שיגֵר אלכס גלעדי באמת ללא כחל ושרק למנהל הטלוויזיה . המסמך מעיד היטב מה חשב ומה הייתה דעתו של ראש "דֶסְק" הספורט בטלוויזיה על הבוס הישיר שלו מנהל החדשות שלוֹ . התיעוד האותנטי נשמר . המסמך איננו דבר רכילות אלא מסביר את האמביציות ששוררות בתעשיית הטלוויזיה באשר היא , ולעיתים רבות , יוצרות מחלוקות קשות גם בין ידידים ועמיתים למקצוע .

טקסט מסמך : 22 במאי 1980 . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו מנהל חטיבת החדשות מרחיים יבין בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני  . "השתוללותו של מנהל חטיבת החדשות שכל שצעק כל הזמן הוא , שלא מעניינים אותו שידורי הספורט המטופשים , שאינם אלא בזבוז כסף , אינם אלא עדות לשנאה התהומית של חיים יבין כלפי וגם כלפי העובדים במחלקתי . סיכומו של אותו יום , הודעתו של חיים יבין ליצחק גליקסברג , "כל אנשי הספורט דפרים והעומד בראשם הוא הדפר הראשי" . זה הכינוי לו זכו האנשים שבזיעתם הקנו לחטיבת החדשות חלק נכבד מהישגיה" , כתב אלכס גלעדי את דעתו על חיים יבין למנהל הטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 22 במאי 1980 . (עמוד מס' 2 מתוך 2) . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו מנהל חטיבת החדשות מר חיים יבין בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני . "רק אלה שמשכילים לזכור יכולים להעריך . תכונה כזאת אינני מוצא בראש חטיבת החדשות בנוכחי ואין לי לכן כל ציפיות . יתירה מזו : הערכתו או אי הערכתו חשובים בעיניי כנבלת הצבוע . אשר לי אישית בלעתי כבר הרבה צפרדעים מדו פרצופו של חיים יבין , אך מאחר שטובת הטלוויזיה (וגם טובתי האישית) עמדה לנגד עיניי – הבלגתי" , הוסיף אלכס גלעדי במכתבו למנהל הטלוויזיה אודות התנהגותו של חיים יבין כלפי מחלקת הספורט .(ארכיון יואש אלרואי) .

ב- 18 באוקטובר 1980 שלח אלכס גלעדי המתוסכל עוד מכתב מחאה למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני נגד חיים יבין הנוגע להקצאת אמצעי עריכה VTR לתוכנית "מבט ספורט" . הוא חש מקופח . "למרות הוראת העדיפות הכתובה של מנהל הטלוויזיה הוציא מנהל החדשות הוראה אחרת . בדם לבי אני כותב לך ובפעם האחרונה מבקש פתרון הולם" , כתב בכתב ידו .

טקסט מסמך :  18 באוקטובר 1980 . אלכס גלעדי מפנה בדם ליבו את זעמו כלפיי הבוס הישיר שלו חיים יבין מנהל חטיבת החדשות . חודש וחצי אח"כ בדצמבר 1980 , נטש את הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. אולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקמת בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי נותן לבוסים שלו להבין מה דעתו עליהם. כך אני פירשתי את התמונה, ואחריות הפרשנות רובצת עלי. לא על אלכס גלעדי. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי סבל מקשיים מקצועיים רבים בתקופת שלטונו של חיים יבין בחטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 . חד משמעית . זה מצא את ביטויו במכתבי המחאה הקשים ששיגר למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . (מכתבים ומסמכים נוספים של אלכס גלעדי לחיים יבין וגורמים בכירים נוספים בטלוויזיה וברשות מופיעים ב- 13 ספרי הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה בה דמותו של אלכס גלעדי חוצה אותה לאורכה ורוחבה) . זאת הייתה תקופה לא קלה עבורו . הוא היה המפיק הנבון בהא הידיעה בבניין אבל לא זכה להערכה הראויה . אלכס גלעדי היה הראשון בימים ההם שהגה יחדיו עם מהנדס הטלוויזיה את השימוש ב- Character Generator  (מדפיס כתוביות אלקטרוניות בעברית) בתוכניות הספורט בשעה שחטיבת החדשות השתמשה עדיין בשיטה הידנית בהורדת אותיות Letra set בצבע לבן על נייר בריסטול שחור . השימוש ב- Character Generator היה חידוש מפליג , יעיל , וגם מהיר . אלכס גלעדי ומהנדס אריה מולצ'ינובסקי אימנו והדריכו בעצמם שתי נשים צעירות ירושלמיות , מירה הראל ורוזי קוקה , בשימוש במכשיר האלקטרוני הנחמד הזה . פתאום התברר שמחלקת הספורט מקדימה טכנולוגית בשנות דור את חטיבת האם שלה . בכל שידורי הספורט הישירים והמוקלטים בצבצו לפתע האותיות האלקטרוניות הלבנות . ברור שאלכס גלעדי הסתובב במסדרונות בגֵו זקוף. הוא היה מפיק פנטסטי ללא מתחרים. שחקן שח מט שראה כמה מהלכים קדימה מראש . רב אומן שרשות השידור לא ידעה לשמור עליו ונתנה לו ללכת בדצמבר 1980 לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . גב' מירה הראל נערת ה- Character Generator הראשונה בתולדות הטלוויזיה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . גב' רוזי קוקה הגיעה לטלוויזיה הישראלית הציבורית זמן קצר לאחר מירה הראל ונחשבה לנערת הקרקטר השנייה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

זאת הייתה האווירה המתוחה ששררה בין חטיבת הספורט וחטיבת החדשות . לכן הקמת ערוץ תקשורת ישיר והידברות בלתי אמצעית ביני לבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 78' , בכל זמן שאחפוץ , היה הכרחי . הוא נוצר שלא כמקובל בהיררכיה הקיימת אך היה נדרש כדי להאיץ את מהירות הטיפול וכדי לקבל את האישורים המתאימים לפתרון הבעיות הסבוכות שעדיין ניצבו בפני ההפקה . היא לחלוטין לא הייתה גמורה . לא כל הקצוות נקשרו . טסתי לארגנטינה באיחור רב מבלי שיש עדיין בידי פתרון מניח את הדעת לבעיית תקשורת הלוויינים ולהבאתם ארצה של 21 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 בשידורים ישירים (ו- 17 המשחקים המוקלטים האחרים) כפי שתוכננו על ידי במקור בפקודת המבצע – ספר השידור .

קשה להאמין אבל זה היה המצב . הגענו לבואנוס איירס בשבת – 27 במאי 1978 בצהריים (שעון ארגנטינה) סחוטים ועייפים . הטיסה לקצה העולם התארכה לכדי 38 שעות , מנתב"ג לפרנקפורט , משם לרומא , אח"כ למדריד , חציית האוקיינוס האטלנטי לריו דה ז'אניירו , והנחיתה הסופית בבואנוס איירס . הסוגיה המורכבת של תקשורת הלוויינים בין בואנוס איירס לירושלים טרם נפתרה . ה- EBU החליט זה מכבר להשתמש אך ורק בלוויין האטלנטי ה- Major  בעוד תחנת עמק האלה שלנו הייתה מקושרת ללוויין ה- Primary בלבד . ניגוד אינטרסים משווע בין ה- EBU Operation Sports Group Argentina 78` לבין הטלוויזיה הישראלית שהייתה חברה מלאה (Active member) בשורות ה- EBU . ציפיתי בעיניים כלות לפגישה עם אמאורי דאומאס . מישהו מ- OTI הציע לי להמר : "קח את השידורים כמו שהם. ה- SIN יפריע לך רק לדקות ספורות. מכסימום תקליט ותשָדֵר את השערים אם יהיו בכלל בסוף השידור הישיר שלך. קח את המזל שלך. זה עדיף עַל לא כלום", אמר לי . דחיתי אותו על הסַף . מטורף מי שמהמר בעסקי טלוויזיה . מְהַמֵר טלוויזיה הופך למפסידן נִצחי חסר תקנה ואני מכיר כמה מהם . גם השידורים בטלוויזיה עובדים על פי חוקי מֶרְפִי , על אחת כמה וכמה בעת שיקולים לא הגיוניים . מי שרוצה להַמֵר שילך לעבוד בקָזִינוֹ . שידורי הספורט בטלוויזיה פועלים על עיקרון התכנון המדויק לטווח ארוך. אין מקום ליד המקרה . אין מקום לסְמוֹך , אין מקום למתפשרים , ואין מקום לסלוגן , "אל תדאג –  יהיה בסדר" . תעשיית הטלוויזיה לא עובדת ככה בשיטת הסמוך .

אינני יכול שלא לציין את תחושת החרדה שליוותה אותי בכל מהלך הטיסה הממושכת . חשתי את גודל האחריות הרובצת על כתפי . זוהי מעמסה שלא ניתן לחלוק אותה . מאידך מילא אותי כעס רב על יציאתנו המאוחרת מהארץ , ועל צֶמֶד הטכנאים (מצטיינים במקצועם) היושב לידי עכשיו בטיסה והאחראי על העיכוב . "עם כל הכבוד וההערכה , הכוח העומד והמצוי בידיהם הוא רב מידי" , חשבתי לעצמי . ארבעת הימים שנותרו עד למועד השידור הראשון של טקס הפתיחה ומשחק הפתיחה של אלופת העולם מערב גרמניה נגד פולין הם בהחלט מועד קָצָר מידַי ולא סביר כדי למצוא את הפתרונות לאין סוף של בעיות טכנולוגיות שליוו את ההפקה וכדֵי להיערך בזמן וכדי להפיק בהצלחה מבצע שידורים בסדר גודל של משחקי גביע העולם בכדורגל . רק עם הגיעי לבואנוס איירס הצלחתי להבין במדויק את פילוסופיית התקשורת הלוויינית של ארגנטינה לאשוּרָה . 7 ATC  קבעה כי חברת ENTEL (ראשי תיבות של Empresa Nacional de Telecomunicaciones) הארגנטינית (מקבילה לחברת "בֶּזֶק" שלנו בישראל) תספק במקביל במהלך האליפות רק שלושה Feeds (סיגנל שידור) לשני הלוויינים האטלנטיים ה- Primary ו-  Major . כבר הוסבר קודם לכן כי שני הלוויינים האטלנטיים האלו ה- Primary  ו- Major באחריות COMSAT האמריקנית , ממוקמים בגובה של 36000 (שלושים ושישה אֶלֶף) ק"מ מעל קו המשווה , בין יבשות אפריקה ודרום אמריקה . שיגורם מהקרקע כפוף לחישובים מתמטיים ופיסיקליים מדויקים . לווייני התקשורת חייבים לנוע בחלל במהירות קבועה וזהה לזאת של כדור הארץ . מהירויות התנועה בחלל של שני הגופים האלה, כדור הארץ והלוויין, שוות לחלוטין. מפני שלווייני התקשורת נעים באותו המסלול ובאותה המהירות בה נע כדור הארץ בציר המעגלי הקבוע שלוֹ , נמצאים הלוויינים כל הזמן כאילו "באותו המקום" יחסית למיקומו של כדור הארץ . מיקומם "הקבוע" והגבוה הופך אותם "לתחנות מִמְסַר" יעילות , הקולטות ומשדרות את התמונה והקול ( Receive + Transmit ) עבור כל תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים הממוקמת על פני כדור הארץ , ואשר להן יש קשר עַיִן עִם הלוויינים האלה המשייטים בשמיים . זה כל הסוֹד . לווייני התקשורת האלה שתופעלו ע"י COMSAT לא יועדו ב- 1978 אינם רק להעברת שידורי טלוויזיה . כל אחד מהם נשא עליו בימים ההם טכנולוגיה של תקשורת בינלאומית ענפה הכוללת כ- 15000 (חמישה עשר אֶלֶף) קווי טלפון וקווי מחשבים לעומת שני טרנספונדרים בלבד המיועדים לצורכי שידורי הטלוויזיה . Transponder  הוא יחידת שידור בעלת פס רחב מאוד המותקנת על לוויין התקשורת ותפקידה להעברת סיגנלים של טלוויזיה .

תּכנון מערכת השידור הלוויינית הבינלאומית של ENTEL – ארגנטינה היה מורכב . ENTEL ביקשה לנַתֵּב בכל מקרה שני סיגנלים מקבילים של שני שידורים במונדיאל המתקיימים באותה שעה לכיוון לוויין ה- Major  בשיטת שידור PAL 625 (לעמק האלה לא היה כאמור כל קשר אליו) , ואילו אחד משני הסיגנלים המקבילים האלה ינותב אל לוויין ה- Primary  שלנו אליו מחוברת עמק האלה , והוא ישודר בשיטת השידור האמריקנית NTSC 525 המקובלת בארצות מרכז ודרום אמריקה . הסיגנל השני "שירד" בתחנות הקרקע של Berceney בצרפת ו- Buitrago בספרד הוחזר ללוויין ה- Primary לאחר שומר באירופה משיטת השידור PAL 625 ל- NTSC 525 הייתי יכול לעשות כבר עבודת דוקטורט בתקשורת לוויינים [1] . המצב ברגע זה היה שאנחנו מקבלים את סיגנל השידורים שלנו לא רק ללא Back up , אלא גם בשיטת שידור שאיננה מתאימה לנו . ב- Master Control בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ניצב אז רק Converter Optical ישן , הממיר שיטת שידור באיכות טכנית גרועה . אותו הקונברטור ש- השתמשנו בו בשידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976 . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה אז מוסד עני ונחות מבחינה טכנולוגית . תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה דמתה בכישוריה לטלוויזיה הישראלית הציבורית שאותה הייתה אמורה לשרת . שני הגופים לא היו ערוכים כראוי כדי להתמודד עִם מבצעי שידור מורכבים כאלה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית ו- "בֶּזֶק" נעדרו תשתיות טכנולוגיות הכרחיות כדי להתעסק ברצינות עם שידורי כדורגל ישירים מקצה העולם . חלק מהאינפורמציה הטכנולוגית המורכבת והמסובכת הזאת והנתונים הכפופים לה פשוט לא ידעתי לפני יציאתי לארגנטינה . הקדשתי כמויות של זמן ומחשבה בירושלים לפרשת  הלוויינים . סברתי לתומי כי ניתן לגייס את ה- EBU  לפחות למשחקים הבודדים . פשוט לא הייתי מודע לעובדה היסודית שהחלטת ENTEL – ארגנטינה לפצל את שני הסיגנלים ל- Major  ואחד ל- Primary , היא החלטה שאיננה ניתנת לשינוי . אם היה נערך סיור קדם הפקה קצר שלנו במקום בטרם המשחקים , הייתי מקצֵר מאוד את הדרך לפתרון הבעיה . ה- EBU (איגוד השידור האירופי) הפעיל כמובן לחץ כבד על ENTEL ארגנטינה ליצור Back up  (תימוכין) לסיגנל השידורים הישירים שלוֹ המועברים ללוויין ה- Major . למעשה חפפה בקשת אירופה את רצונם הכֵּן של מומחי התקשורת הארגנטיניים להעניק תימוכין לכל הסיגנלים המתנקזים  ל- Balcarce תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של ארגנטינה ומשם נשלחים אל שני הלוויינים האטלנטיים . ארגנטינה פנתה למדינות דרום אמריקה האחרות כדי לבדוק אפשרויות מעשיות לשיתוף פעולה תקשורתי ביניהן . הם ראו בצדק בהענקת התימוכין לסיגנלים שלהם צורך חיוני וחשוב ביותר. מכל האמור לעיל הוברר שרק תחנת הקרקע ללוויינים של צ'ילה בימים ההם , הממוקמת על החוף המערבי של יבשת דרום אמריקה מסוגלת לגבות את הסיגנלים המשודרים לכיוון לוויין המייג'ור . לסיגנל השידור שנשלח ללוויין ה- Primary לא היה גיבוי . העובדה הזאת לא הייתה ידועה לי . הייתי תמים לחשוב ש- EBU ילך עִמי על המשחקים הבודדים המשודרים על לוויין ה- Primary ללא גיבוי מתאים (Back up) .

עד עצם היום הזה רצות לי אותן התמונות לפני יותר מ- 36 שנים כיצד אני שובר את ראשי על המדוכה בירושלים, מבלי לדעת את העובדות האמיתיות בשטח הארגנטיני . היכולת הטכנולוגית של גיבוי השידורים לאירופה רק על לוויין ה- Major ע"י תחנת הקרקע הצ'יליאנית הייתה נהירה היטב לאנשי הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי , בראשה ניצבו בּיל ווֹרְד הבריטי והספרדי מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ . יכולת הגיבוי הצ'יליאנית ללוויין ה- Major בלבד הייתה הסיבה ש- EBU החליט להשתמש רק בלוויין הזה לצורך העברת שלושת הסיגנלים לאירופה , הן של המשחקים הכפולים והן של המשחק הבודד . זה נשמע פשוט וטריוויאלי וניתן לפתרון קל היום אך היה מאוד מורכב בימים ההם . עוד באותו ערב ההגעה לבואנוס איירס , לאחר ההתמקמות במלון שלנו "פְּלָאזַה" סַאן מרטין (באזור יוקרתי בבירה הארגנטינית ליד רחובות לָאוַואזֶ'ה ופְלוֹרִידָה) , וסיור העבודה וההתמקמות בפיגורואה אלקורטה , ביקשתי להיפגש עם מר מאכסימו גארפינקל (Maximo Garfinkel) יהודי – ארגנטיני שנשא במשרה החשובה של מהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה , וכפי שהתברר גם ציוני חם ואוהד שרוף של מדינת ישראל .

 שילמנו לחדר במלון 90 (תשעים) דולר ללילה. הון עתק בימים ההם. כרגיל נכפינו ללון בזוגות על פי הנחיות רשות השידור. שיטת הלינה הזוגית במבצעי השידור הגדולים והממושכים הייתה המצאה ייחודית של יצחק לִבני מנכ"ל רשות השידור וסמנכ"ל הכספים שלוֹ ישראל דוֹרי . הלינה הקבוצתית במסעות לחו"ל הייתה ריטואל ומסורת מקודשת . כמו בשירות מילואים. שום רשת שידור עולמית אחרת לא כפתה על שליחיה ללון בזוגות. אין דבר כזה . בן זוגי היה מַחְמוּד אָבּוּ – בָּאקֶר, שַדָּר הספורט בשפה העַרבית . יורם ארבל התגורר בחֶדֶר משותף עם איציק גליקסברג, צמד הטכנאים חבר איש לרעהו . רק דן שילון השַדָּר הבכיר שוּכַּן בחדר לבדו על פי הוראת מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . הוא היה מורם מהצוות .

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978 . זהו היהודי – ארגנטיני ציוני חם בנפשו איש נפלא בעל ידע ויכולות מרשימות מר מאסימו גארפינקל ז"ל המהנדס הראשי של התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה ENTEL . תרומתו להצלחת ההפקה הכול כך מורכבת והרחוקה ממדינת ישראל היא בלתי נשכחת עבורי . (התמונה אדיבות פאביאן גארפינקל בנו של מאכסימו גארפינקל . ארכיון יואש אלרואי) .                                                                                     

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978 . מאסימו גארפינקל (ממושקף במרכז) בפרזנטציה תקשורתית  של ENTEL  בבואנוס איירס ערב תחילת טורניר גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978 . (התמונה באדיבות משפחת גארפינקל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בתום מנוחה קצרה התוודעתי למהנדס התקשורת הארגנטיני מאסימו גארפינקל . מאסימו גארפינקל היה יהודי ציוני חַם (כמו כל יהודי ארגנטינה) איש שקשור מאוד בכל נימי נפשו למדינת ישראל . בן אחיו שהה אז במחנה עבודה בקיבוץ אלומות בעמק הירדן . יצאנו לאכול "אַסָאדוֹ" (Asado) במסעדת בשרים ידועה על גדות נהר הריבר פלייט . מעולם לא שמעתי עד אז על המונח הגסטרונומי הזה , "אַסָאדוֹ" . בפעם הראשונה בחיי גם ראיתי כיצד מכינים בארץ ה- "פַּמְפָּס" רחבת הידיים כריכים בהם מונחים בכפיפה אחת נקניק סלאמי וגבינה צהובה . מאסימו גארפינקל הבהיר לי בשיחתנו פרטים סתומים רבים הנוגעים להפקה המורכבת והמסובכת וגם רחוקה מאוד ממדינת ישראל . אילו פגשתי אותו חצי שנה קודם לכן הייתי פותר בקלות את כל בעיות התקשורת הלוויינית הבינלאומית של הטלוויזיה הישראלית .

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978. ארגנטינה היא ארץ הבשר. פולחן ה- "אסאדו" בבואנוס איירס. לסטייקים הארגנטיניים המצוינים יצא שם דבר ומוניטין בינלאומי בכל רחבי העולם . ( באדיבות לשכת העיתונות של ארגנטינה ו- 7  ATC).

מַאסִימֹו גָארְפִינְקֶל התוודה בפני וסיפר לי בשלווה את האינפורמציה הנוגעת לתקשורת הלוויינית הבינלאומית הקונקרטית הזאת : "הטלוויזיה הארגנטינית איננה מסוגלת להעניק יותר משלושה סיגנלים בעת ובעונה אחת כפי שנקבע בתכנון המקורי" . הוא אמר זאת מפורשות . ברגע הראשון זה נשמע מדהים . אנחנו לא ידענו זאת וגם לא שמענו את האינפורמציה הזאת מאנשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU  בבואנוס איירס (ביל וורד ומנולו רומרו) . המהנדס הראשי של התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה פרש לפני תוכנית חסויה בדבר שיגור סיגנל רביעי ללוויין ה- Primary שלנו באמצעות מָשְדֵר חירום של ENTEL ארגנטינה , שיופעל במשך שעתיים רק למען הטלוויזיה הישראלית . ה- Feed הרביעי הזה יוכל להיות מוּזָן באינפורמציה שידור PAL 625  הנוחה לנו , או בשיטת השידור בצבע 625 SECAM (ראשי תיבות שלSequentielle Couleur Avec Memoire), שיטת השידור הצרפתית להעברת שידורי צבע שהייתה נהוגה בימים ההם בצרפת , וגם ב- ברה"מ ומדינות מזרח אירופה שהשתייכו אז לאיגוד השידור המזרח אירופי O.I.R.T. . מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל העניק לי ברוב אדיבותו את זכות הבחירה . זה היה נחמד מצִדוֹ אך עניין שיטות הצבע של ה- PAL ו- SECAM לא שינה לנו דבר מפני שהטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה ממילא בימים ההם בשחור/לָבָן . יכולתי אפוא לרתום לחלק מהשידורים של הסיגנל הרביעי את שתי הרשתות הצרפתיות TF- 1  ו- A2 F  ששידרו מארגנטינה בשיטת ה – SECAM שלהם וע"י כך להוזיל בעוד משהו את העלויות הכספיות שלנו . מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל גם העניק לנו הנחה משמעותית בעלויות ה- Up Link . "ENTEL תגבה מרשות השידור הישראלית סכום של 540 דולר בלבד תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות של השידור הלווייני במקום 1400 דולר כמקובל בשידורים בינלאומיים , ו- 18 דולר לכל דקה נוספת של השידור במקום 45 דולר כנהוג" , הבטיח לי , בעוד אנו נוגסים בעונג בסטייקים העסיסיים של ה- "אָסָאדוֹ". הוא עמד בדיבורו.

זו הייתה חוויה גדולה לפגוש אותו ולהיעזר בידע העצום שלו ובשירותיו כמהנדס התקשורת הבינלאומית של ארצו. מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל הבלתי נשכח חסך לרשות השידור ממון רב, בהתחשב בעובדה, שכמעט כל השידורים מארגנטינה לישראל נקבעו מראש כשידורי טלוויזיה Unilateral (משתתף יחיד) , ולכן היו יקרים מאוד . הודיתי לו מקרב לבי . הזמנתי אותו לבקר בישראל והבטחתי לו לקבל אישית את פניו ולערוך לו סיור בן שבוע בשם רשות השידור ברחבי מדינת ישראל מרמת הגולן ועד אילת . לפני שנפרדנו שלף מארנקו את כרטיס הביקור שלו ואמר לי : "מר יואש אלרואי, שמור זאת אצלך. אם יהיו בעיות אל תהסס להתקשר".

טקסט מסמך :  1978 . מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 78' . זהו כרטיס הביקור של מהנדס שירותי התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה מאכסימו גארפינקל , יהודי ציוני ואוהד גדול של מדינת ישראל. בספריית העבודה שלי במשרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בירושלים הצטברו אלפי כרטיסי ביקור. זה היה לבטח אחד החשובים שבהם . תרומתו של מאכסימו גארפינקל להצלחת העברתם של 21 שידורים ישירים ו- 17 לצורכי הקלטה של מונדיאל ארגנטינה 78' , מבואנוס איירס לירושלים , היא בלתי נשכחת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשמתי את סיכום הפגישה עם מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל ודיווחתי מייד לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן , שחלק חשוב מבעיית התקשורת הלוויינית מארגנטינה נפתרה בסי