"Monday Night Basketball & Soccer" של יום שני – 16 בדצמבר 2013. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 331 : הועלה לאוויר ביום שלישי בערב – 17 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————-

"Monday Night Basketball & Soccer" של יום שני – 16 במארס 2013. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : האכזבה ממתכנני התשתיות במדינת ישראל בעקבות "הסופה החורפית" שנחתה כאן לפני חמישה ימים (יום חמישי – 12 בדצמבר 2013) לרבות חברת רכבת ישראל וחברת החשמל בראשה ניצב האלוף במיל. יפתח רון טל שמבין משהו בתכנון וראייה לטווח ארוך , בהכנות והתכוננות , ותרגולים על מודל בטרם יציאה לקרב – היא עצומה ! ה- הִיוַואָשוּת ומפח הנפש מאנשי התִכְנוּן האלה בתחומים השונים היא רבה גם מפני שהם נהנים ממשכורות עתק כדי לחשוב כמה צעדים קדימה . מוטלת עליהם החובה לשחק שח מט נגד מצבי קִיצוֹן בטרם התרחשותם . ראש הממשלה בנימין נתניהו מעורר גיחוך בשבחיו לשירותי ההצלה ולאנשי חברת החשמל מפני שהוא מסיט את הוויכוח מרמת ההתכוננות והתכנון מראש ההכרחיים לקראת התמודדות ראויה מול איתני הטבע לשלב הביצוע וההתנהגות של הצוותים המצילים בשטח בתנאי חירום שנכפו עליהם . ברור לחלוטין שאותם ציוותי ההצלה ופועלי חברת החשמל שפועלים בדבקות במשימה בשטח הקר , הקפוא , והמושלג , ורווי משטחי קרח חלקים ראויים לכל שבח . אולם לא בזאת מדובר . מדובר בכישרון מוגבל ויכולת לוקלית בלבד של הנהלות התשתיות המרכזיות לחשוב ,לתכנן , ולהתכונן מראש ברמה לאומית מרחיקת לכת לקראת זמנים קשים . יוֹסֵף בנו של יַעֲקב אבינו הדגים זאת היטב בתחום מסוים כשכיהן כשר הכלכלה, המסחר, והתעשייה אצל המלך פרעה במצרים . יכולת הכישרון , החשיבה , וניתוח הנתונים על ידו כפי שהוא חזה וכפי שהונחו לפניו , הביאו אותו את יוֹסֵף להנהיג מדיניות חיסכון וקיצוצים לאומית – מצרית הנוגעים ל- "שבע השנים הטובות מול שבע השנים הרעות" . ראייתו לטווח ארוך של שָנִים מהווה דוגמא קלאסית של משחק שח מט כלכלי מזהיר והבחנה תכנונית מרחיקת לכת לקראת מצבי קִיצוֹן . צריך להבין שאותה הסופה החורפית שתפשה עכשיו את מדינת ישראל עם התחתונים למטה בשעה שיותר מרבע מיליון אזרחים מתנתקים מרשת החשמל באבחת שלג וגשם אחת , היא אירוע אקלימי – חורפי ב- זְעֵיר אָנְפִּין בקשיחותו וחומרתו בהשוואה למתחולל מעת לעת באירופה וב- ארה"ב . אף על פי כן לכדה את התשתיות הבסיסיות ביותר של מדינת ישראל בלתי מוכנות . ועוד דבר : השיחה וניתוח האירוע החורפי הקונקרטי הזה אתמול (יום שני – 16 בדצמבר 2013) בתוכנית "המילה האחרונה" בין 11.00 ל- 12.00 בין גב' עירית לינור לבין מר קובי אריאלי, התנהלו באיכות ירודה . מדובר בשני אנשים שאמורים להיות נבונים . עובדה שמפקד גלי צה"ל מר ירון דקל מפקיד בידיהם באופן בלעדי את המיקרופון של התחנה כדי לומר את מילתם האחרונה , אך השניים האלה מפטפטים , מבזבזים זמן , ומורידים את רמת השיח ביניהם לרמה עלובה ומגוחכת חסרת כל תועלת . מוזר וגם מעניין מה מביא שני אנשי תקשורת ורדיו וותיקים לגלגל את לשונם ולהפיק כלום בעֵת שיחה בת שעה ביניהם ?

הערה 4 :  מספר הכניסות לפוסט האחרון  אודות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בשלהי כהונתו הרמה בין ינואר 1983 לאפריל 1984 – שבר את כל השיאים של הבְּלוֹג כשמדובר בפוסט בודד .

"Monday Night Basketball & Soccer" של יום שני – 16 במארס 2013. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

1. כדורגל באצטדיון "בלומפילד" : המשחק המרכזי בליגת העל מכבי ת"א – הפועל ת"א 1 : 0

התמודדות ספורטיבית של דרבי תל אביבי בכדורגל ו/או כדורסל מעוררת עניין ציבורי לא רק בעיר תל אביב . כבר נאמר כאן כי ערוץ 1 הגה רעיון טלוויזיוני נכון , "Monday Night Basketball & Soccer" , מחשבה מניבת רייטינג ומניבה שירות ציבורי , משחיבר את שני המשחקים המרכזיים בליגות העַל בכדורגל וכדורסל לכדי ערב משותף של הספורט הישראלי, ואשר משודר ישיר מידי ערבי שֵנִי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- ערוץ 1 בין 18.30 ל- 23.00 . מדובר בשתי הפקות בלעדיות ויקרות שמרוקנות מידי יום שֵנִי שבוע כ- 800000 (שמונה מאות אלף) שקל מהקופה הציבורית (אך ממזערות את הנזק בכ- חמישית , באמצעות מקבצי ענק של שקופיות חסות מסחריות מכל מיני סוגים) שזוכות לרייטינג שיא במונחי ערוץ 1 . השידור הישיר של משחק הכדורסל אמש מכבי נתניה – מכבי ת"א 67 : 77 בהובלת השדר אוּרִי לֵוִי והפרשן גוּר שֶלֶף זכה ל- Peak של % 5.8 בין 20.15 ל- 20.29 . השידור הישיר של הדרבי התל אביבי מכבי תל אביב – הפועל ת"א 1 : 0 אתמול בערב (יום שני – 16 בדצמבר 2013) מאצטדיון "בלומפילד" ע"י הצוות מאיר איינשטיין את דני נוימן הפיק רייטינג שיא בין 22.30 ל- 22.44 בגוֹבָה של % 12.3. מדובר בהישגי מִדְרוּג שערוץ 1 רק יכול לחלום עליהם בערבי שידור רוטיניים . אח"כ , בין 23.00 ל- 23.30 מסכם ערוץ 1 את המתרחש בערב הספורט הישראלי בתוכנית "פסק זמן" בהובלת השַדְרָנִית גב' שָרוֹן פֶּרִי והפרשן מר אָבִי רָצוֹן . ערכתי אתמול מסע רגלי ארוך בן 20 (עשרים) ק"מ בשֶמֶש החמימה ברחובות תל אביב כדי לשמור על כושרי גופני (ועל בריאותי) . לא ראיתי שום הפגנה גם לא שלטים נגד הדחתו של מר יורם ארבל ממיקרופון הספורט של ערוץ 1 . מאידך גם לא הבחנתי בגלי תמיכה ציבוריים בעד הצבתו המחודשת של מאיר איינשטיין בכֵּס שַדָּר הכדורגל של השידור הציבורי . מאיר איינשטיין הוא שדר טוב כמו יורם ארבל אך אין זה משנה על מי מהם מוטלת משימת השידור הישיר מפני שמדובר בזכויות שידור בלעדיות . מי שרצה לצפות בדרבי התל אביבי בכדורגל שהתקיים אמש בליל שני – 16 בדצמבר 2013 באצטדיון "בלומפילד" מכורסתו בסלון ביתו , יכול היה לעשות זאת רק בעזרתו של ערוץ 1 הציבורי . אותה ההערה הנ"ל מתייחסת לשידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל . אוּרִי לֵוִי וגוּר שֶלֶף מפגינים חיוורון טלוויזיוני אולם אין זה משנה באמת מי הוא הצוות שמתאר את משחקי הכדורסל מפני שסחורת השידור הזאת היא בלבדית . רק ערוץ 1 מחזיק בה .

מר מאיר איינשטיין הוא שַדָּר ועיתונאי רב ניסיון . הוא החל את דרכו כשַדָּר ספורט מקומי היכן שהוא ב- 1975 בתוכנית "שירים ושערים" ברדיו "קול ישראל" בהובלת נחמיה בן אברהם ז"ל וגדעון הוד . חשבון מתמטי מראה כי מאז ועד היום שידר ברדיו ובטלוויזיה כ- 2500 משחקי כדורגל אם נצרף לחשבון הזה גם את המונדיאלים וה- Euros בהם נטל חלק כשדר ראשי . אתמול הוא שוב היה במיטבו לרבות שְלָב הפרזנטציה ב- Close up (עטה עליו מעיל פּוךְ שנשא באותיות מאירות עיניים את הפרסומת המסחרית "PUMA" . הדבר אסור באיסור התכלית בשידור הציבורי שמנוע באופן מפורש לחשוף פרסומות מסחריות . יש להתפלא על בימאי הניידת שאיננו שם לב למתרחש) , והוכיח שהוא בקיא היטב בנתונים ובפרמטרים שמרכיבים את הכדורגל הישראלי .

blumfield 2

טקסט תמונה : יום שני בלילה – 16 בדצמבר 2013 . אצטדיון "בלומפילד" בתל אביב . עמדת השידור של ערוץ 1 באצטדיון . שדר ערוץ 1 מאיר איינשטיין (מימין) חושף בפרהסיה אולי לא ביודעין על דש מעילו את הפרסומת המסחרית של החברה הגרמנית "PUMA" שמתמחה בלבוש והנעלה ספורטיביים . הדבר אסור באיסור התכלית . לבושם של הפרזנטורים של ערוץ 1 חייב להיות נקי וחף מכל פרסומת מסחרית . משמאל , פרשן הכדורגל של ערוץ 1 מר דני נוימן . (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 1) . 

מר מאיר איינשטיין הוא פרופסור לכדורגל וגם עיתונאי . הוא היה אמש טוב בעיקר מפני שערך בקרה על קולו בעת התרגשות ולא אפשר למיתרי קולו לשבש את הצליל . למתבונן מהצד נראה כי הוא איננו זקוק לפרשן מסוגו של דני נוימן אם כי יש לסייג את הטקסט הזה . לא שוחחתי עם מאיר איינשטיין . ייתכן כי מידע טריוויה בלתי נדרש שמספק לי דני נוימן מי שמתארח בסלון ביתי על תקן של "מתרשם" , חשוב וחיוני דווקא למאיר איינשטיין . אולי בלי עיניו של דני נוימן מרגיש מאיר איינשטיין גלמוד וחשוף במקצת בעמדת השידור וחסר ביטחון עצמי . עניין הפרשנות הטלוויזיונית בשידורי הספורט עולה לדיון חדשים לבקרים . חלק מהציבור שולל אותו בעיקר כשמדובר בפרשני טריוויה מסוגו של דני נוימן שאינם מפרשים את סודות המשחק , אלא מאיישים את עמדת השידור על תקן של "מתרשמים" , ומהווים כמעין זוג עיניים נוסף עבור השדר המוביל (זה לא מעט , אגב) . חלק אחר בציבור חושב שפרשנות הספורט חיונית לרבות פרשנות במשחק כל כך מוכר ופופופלארי כמשחק הכדורגל . אנוכי מכיר כמה אנשים שחושבים שהפרשן דני נוימן איננו אסון כזה גדול כפי שהביקורת מנסה להפליל אותו מעת , וכי חלק מהסבריו רלוואנטיים ומסברים את העין . אנוכי סבור שפרשנות הכדורגל בטלוויזיה היא מוסד הכרחי . אמר כבר בשעתו בילי רייט (Billy Wright) פרשן הכדורגל של הBBC כי משחק הכדורגל הוא אומנם פשוט אך נועד לאנשים חושבים . הוא גרס שהטלוויזיה חייבת להסביר את מהלכי הכדורגל לציבור . עבורי , הפרשנות של דני נוימן מיותרת לחלוטין "במתכונתו" הנוכחית . הוא לא מפרשן . הוא מתרשם . דני נוימן מנומס וחולק כבוד (רָב) לשַדָּר המוביל שלו . הוא גם איננו מנסה להסתיר זאת . כבר בתחילת דברי הפרשנות שלו בטרם השריקה לפתיחת המשחק אמש באצטדיון "בלומפילד" מכבי ת"א – הפועל ת"א 1 : 0 הוא מודיע למאיר איינשטיין קבל עם ועדה "מסכים איתך…" . אח"כ הוא מתנסח באותו סגנון בדקה ה- 28 של המשחק בשעה ש- השופט לירן ליאני מעניק בעיטת עונשין מ- 11 מ' למכבי ת"א לאחר ש- שַי אבוטבול מהפועל ת"א דחף את שחקן מכבי ת"א ברק יצחקי על סף הרחבה . מאיר איינשטיין העירני וחד העין מבחין בשרשרת בת שלושה הילוכים החוזרים כי הדחיפה עצמה נעשתה לפני קו ה- 16 , בעוד הנדחף גולש ונופל בתוך הרחבה . מאיר איינשטיין מאשים את השופט בקבלת החלטה שגויה . דני נוימן מצטרף , "מסכים איתך…" . בדקה ה- 34 חוזר דני נוימן שוּב על הטקסט, "מסכים איתך…" . כך הוא שוֹנֶה את מילותיו גם בדקה ה- 44, "מסכים איתך". בדקה ה- 47 בתוך המחצית השנייה הוא משנה את הנוסח אך לא את הכוונה, "אבל כמו שאמרת מאיר…" . רק בדקה ה- 53 חולק הפרשן על השדר המוביל שלו . כדור תועה שנורה ממרחק רב ע"י שחקן מכבי ת"א טַל בֵּן חַיִים פוגע בקורת הפועל ת"א , "לרוע מזלו של הבועט…" זועק מאיר איינשטיין . דני נוימן מתחצף : "בחלום" , הוא מקניט את מאיר איינשטיין . יפה שהשַדָּר המוביל מוצא פשרה : "אתה יודע מה נשאל אותו בתום המשחק" , מבטיח מאיר איינשטיין לצופיו . היה שם עוד רגע של מחלוקת בין השניים . דני נוימן הציע בדקה ה- 85 כותרת : "ה- Come back של גיל וורמוט" . העיתונאי – שַדָּר מאיר איינשטיין היסה אותו : "תמתין עם זה . יהיה Come back רק אם הפועל ת"א תאזן את התוצאה". אגב, המתנתי לסיום בירור סוגיית טל בן חיים , אך הדס גרינברג שדרנית הקווים של ערוץ 1 העדיפה לא רק לראיין את מאמן מכבי ת"א פאולו סוזה אלא גם לשים את התשובה בפיו . טל בן חיים נשכח בצד . אח"כ מראיינת הדס גרינברג גם את ערן זהבי שמצטייר כשרלטן , מתריס , ומתגרה . הוא מזלזל ודוחה מעליו בשאט נפש את חבריו לקבוצה שבאים לחבקו ולהעטיר עליו שבחים , מנער אותם ממנו ובורח מהם , רק כדי להיאחז לבדו בקרני התהילה . בדרך הוא לא שוכח להעליב בתנועות של אקדוחן את קהל מעריציו לשעבר מהפועל ת"א . בקיצור סוג של פרחח שמצלמות הטלוויזיה סוגדות לו. שחקן טוב אך אישיותו בגובה כר הַדֶשֶא עליו הוא רָץ.

"Monday Night Basketball & Soccer" הוא רעיון טלוויזיוני נבון שמבוצע עדיין ברשלנות איומה ע"י ערוץ 1 הציבורי . מישהו בערוץ 1 מתעקש להיות סדרן עבודה ולחלק משימות שידור גם לגב' מירי אליקים ובכך הופך את עצמו לבדיחה ואותה לקוריוז . אתמול נדרשה גב' מירי אליקים לקשור שיחה ולראיין במחצית באצטדיון "בלומפילד" את שחקן העבר של הפועל ת"א ריפעאת "ג'ימי" טורק . לוח הזמנים הלחוץ שיבש את המפגש בין השניים שנמשך כדקה וחצי ונאמר בו אֶפֶס תוֹכֶן . כעבור דקה וחצי נדרשה מירי אליקים להחזיר את רשות הדיבור למאיר איינשטיין ודני נוימן נוכח עיניו המופתעות ופרצופו הנדהם של ריפעאת "ג'ימי" טורק . המחצית השנייה עמדה להתחיל . מישהו בערוץ 1 מתעקש להעניק לגב' מירי אליקים שכר אולם מפני שאיננה מוכשרת שכרה יוצא בהפסדה . אותו ה- מישהו בחטיבת הספורט של ערוץ 1 אולי מחפש כל דרך להאדיר אותה , אך מפני שאינה מיומנת , הוא לא רק מבזה ומשפיל אותה , אלא עושה זאת מהמקפצה .

blumfield 1

טקסט תמונה : יום שני בלילה – 16 בדצמבר 2013 . אצטדיון "בלומפילד" בתל אביב . עמדת השידור של גב' מירי אליקים (משמאל) באצטדיון . המפגש שלה אמש בן דקה וחצי עם כוכב העבר של הפועל ת"א מר ריפעאת "ג'ימי" טורק (מימין) הוליד מפח נפש ולא הביא שום תועלת. (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 1).

2. כדורסל בנתניה : המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל מכבי נתניה – מכבי ת"א 67 : 77 

ערוץ 1 (כמו ערוץ 5 בכבלים) הוא בר מזל מפני שנשיאת מועצת העיתונות בישראל השופטת העליונה בדימוס גב' דליה דורנר עוצמת עין ומתעלמת מהכמות הפנטסטית של פרסומות מסחריות שנחשפות בשידורים הישירים של משחקי הכדורגל והכדורסל בפני הציבור הרחב . בכך היא והגוף שהשופטת הנכבדה הזאת ניצבת בראשו אינם ממלאים את תפקידם . חלק מתפקידה של נשיאת מועצת העיתונות גב' דליה דורנר הוא להגן על האזרח מפני חשיפתו לפרסומות מסחריות בהיקף כה עצום בשידורים עיתונאיים – חדשותיים בטלוויזיה . ערוץ 1 וערוץ 5 אינם ערוצים מסחריים . נאסר עליהם במפורש ועל פי הוראה , דין , וחוק לחשוף ולכפות כמות מופרכת ובלתי מתקבלת על הדעת של שלטי פרסומות מסחריות , אולם כפי שניתן לראות שני גופי השידור הללו מפרים את החוק ומצפצפים עליו .

netanya 1

טקסט תמונה : יום שני בערב – 16 בדצמבר 2013 . הכותל הצפוני של אולם הכדורסל צר המידות של קבוצת ברק נתניה . מכבי ת"א ניצחה אמש את הקבוצה הנתנייתית 77 : 67 . הפרסומות המסחריות שנחשפות באופן מוגזם ע"י מצלמות ערוץ 1 הציבורי מאפילות על השחקנים . צופה הטלוויזיה מאבד את האוריינטציה שלו במשחק . (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 1) .

netanya 2

טקסט תמונה : יום שני בערב – 16 בדצמבר 2013 . הכותל הדרומי של אולם הכדורסל צר המידות של קבוצת ברק נתניה . מכבי ת"א ניצחה אמש את הקבוצה הנתנייתית 77 : 67 . הפרסומות המסחריות שנחשפות באופן מוגזם ע"י מצלמות ערוץ 1 הציבורי מאפילות על השחקנים . צופה הטלוויזיה מאבד את האוריינטציה שלו במשחק . (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 1) .

rating 1

טקסט מסמך : יום שני – 16 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 בשני מגזרי המדידה , האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי תחת ניהולו של מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם ותחת פיקוחו הציבורי של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת נעלם לחלוטין ממפת המדרוג בין 16.00 ל- 18.44 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2

טקסט מסמך : יום שני – 16 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 בשני מגזרי המדידה , האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי שב לחיים עם השידור הישיר של המשיק המרכזי בליגת העל , ברק נתניה – מכבי ת"א 67 : 77 (שיא הרייטינג % 5.8 מושג בין 20.15 ל- 20.29 . השידור הישר של משחק הכדורגל מכבי ת"א – הפועל ת"א 1 :0 החל ב- 20.50 ועד 23.00 , מכפיל , משלש , ומרבע את כמות המדרוג של ערוץ 1 בהשוואה לימים רגילים .  (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 3

טקסט מסמך : יום שני – 16 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.30 ל- 24.15 בשני מגזרי המדידה , האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי שב לחיים עם השידור הישיר של המשיק המרכזי בליגת העל , ברק נתניה – מכבי ת"א 67 : 77 (שיא הרייטינג מושג % 5.8 מושג בין 20.15 ל- 20.29) . השידור הישר של משחק הכדורגל מכבי ת"א – הפועל ת"א 1 :0 החל ב- 20.50 ועד 23.00 , מכפיל , משלש , ומרבע את כמות המדרוג של ערוץ 1 בהשוואה לימים רגילים . שיא הרייטינג מושג בין 22.30 ל- 22.44 וניצב על כמות של % 12.3 . ב- 23.00 חוזר ערוץ 1 לסורו . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

סוף הפוסט .

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בשלהֵי כהונתו הרמה בין ינואר 1983 לאפריל 1984. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog.co.il ממשיך לצבור תנופה גדולה. מידי יום נכנסים אליו בין עשרות רבות לבין מאות אחדות של קוראים. 

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 330 : הועלה לאוויר בשבת – 14 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————-

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בשלהֵי כהונתו הרמה בין ינואר 1983 לאפריל 1984. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : האזנתי כהרגלי אתמול (יום שישי – 13 בדצמבר 2013) לרדיו גלי צה"ל (ערוץ הבית שלי) . בין 10.45 ל- 13.00 מצאתי את עצמי מקשיב בעניין לשדרן – עיתונאי מר עִידָן קְוֶולֶר . מטבע הדברים עסק עִידָן קְוֶולֶר במצב מזג האוויר והאקלים החורפי הקיצוני שנחת על מדינת ישראל לא במפתיע אולם תפש אותה עם התחתונים למטה . בלתי מוכנה . אין לי מושג מי האיש הזה עִידָן קְוֶולֶר . מעולם לא ראיתיו אך את קולו אני מזהה . מדובר בעיתונאי קולח ובוטח בעל קול רדיופוני וקל ביטוי . נוח ומעניין להקשיב לו . גם מפני שהוא משדר אופטימיות . ברור שהוא לא לבד . הוא נציג של מערכת חדשות שניצב בחלון הראווה שלה ומשדר למאות אלפי מאזינים . וצריך לומר זאת שוב . עִידָן קְוֶולֶר עושה זאת היטב . גם בזכותו – כשדרן חרוץ , פעלתן , ומוכשר מתמודד רדיו גלי צה"ל בהצלחה בתחרות מול מערכת החדשות של רדיו "קול ישראל" .

הערה 5 : חברת החדשות ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) גייסה כמעט את כל מִכְמָנֵי האנרגיה שלה כדי לסקר את בהיקף הראוי את עוצמת סערת השלג וכמות המשקעים הענקית שנחתו על מדינת ישראל מאז יום רביעי (11 בדצמבר 2013) כאמור ללא הפתעה . חיש מהר התברר כי למרות שאין מדובר בהפתעה העסק החורפי הקיצוני שהתפתח למצב חירום לאומי , גדול לא רק על תשתיות החשמל של המדינה אלא גם שירותי הצלה אזרחיים , ועל משטרת ישראל . בדיוק כפי שקרה בשרפה הנוראית בכרמל לפני שלוש שנים הין 2 ל- 6 בדצמבר 2010 . ברור שהיה צריך לגייס ולהכניס לפעולות הצלה ופינוי בירושלים והפריפריה שלה ובצפון את צה"ל ואת פיקוד העורף הרבה יותר מוקדם . אגב ל- היכן נעלם השר הממונה על פיקוד העורף מר גלעד ארדן שלא שומעים אותו ? הרגיז אותי שוב לראות אתמול (יום שישי – 13 בדצמבר 2013) את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מנצל היטב את נוכחות מצלמות הטלוויזיה כדי להדריך את השַר לביטחון פנים יִצְחָק אַהֲרוֹנוֹבִיץ' מה צריך לעשות באמצעות פקודות טריוויה של הכרח חידוש אספקת חשמל, ביטחון הציבור והצלת חיים, וערבות הדדית. יִצְחָק אַהֲרוֹנוֹבִיץ' מי שננזף בפרהסיה לא יכול היה להסתיר את ארשת פניו הסמוקה והנבוכה. בנימין נתניהו לשעבר קצין מצטיין בסיירת מטכ"ל מי שהשתתף במבצעים מסובכים שדרשו הכנות מרובות , לימוד רב , ותכנון מרחיק לכת מבין כבר שאירעה כאן פַשְלָה לאומית . אבל היום הוא פוליטיקאי ולכן הוא יוצא בהצהרות סרק , משמש Shock Obsorber , ומגן על שותפיו הקואליציוניים ועל הרשויות הצולעות . מחרה – מחזיק אחריו שַר הביטחון מר משֶה "בוגי" יעלון רמטכ"ל לשעבר והיום פוליטיקאי משופשף . אנוכי לא מאמין לטקסט שמנפקים לנו ראש הממשלה ושר הביטחון שלו . האנשים האלה נחים על זרי דפנה בטרם עת . OK בסדר , קיבלנו סופות שלג וכמות משקעים הרבה מעל הממוצע בשליש השני של חודש דצמבר של שנת 2013 , אבל מדובר בעַם חכם שהוציא מתוכו תריסר מקבלי פרס נובל . אפשר היה להתכונן אחרת לגמרי ובאופן הרבה יותר יסודי לפני שבוע בטרם נחתה הסופה החורפית במדינת ישראל . בנימין נתניהו רץ להשתתף במוצ"ש במין אירוע שנראה כמו תחקיר , אולי תדריך , ו/או שמא הערכת מצב מקדימה במטה הארצי בירושלים יחדיו עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ומפקד משטרת ישראל רָב נִיצָב יוֹחָנָן דָנִינוֹ . יוֹחָנָן דָנִינוֹ ניהל זמן קצר קודם לכן מסיבת עיתונאים דלוחה במקום הזה ולא אמר דבר חוץ מלהחמיא לשוטריו . כמובן שמצלמות ערוץ 1 , ערוץ 2 , וערוץ 10 היו שם והמתינו לראש הממשלה הראוותן . זה היה מעין תחקיר טלוויזיוני לא רציני ברמה של פָּארְטָאץ' בו ראש הממשלה עושה כל מאמץ לגְבוֹת תהילה אישית . אפילו מערכת מיקרופונים איתנה לא ידעו להתקין שם . שוב ושוב נדרשו כל מיני טכנאים להזיז את המיקרופונים מפה של איש זה לפה של איש אחר וגם לכוון אותם . אפשר להשתגע ממסע החנופה שמרעיף ניר ברקת על בנימין נתניהו בתחילת התחקיר. טקסט מְרוּפָּש ומִתְרָפֵּס בלתי נסבל . ראש הממשלה הוא בפירוש כוכב טלוויזיה ברמה של מניפולטור . כמו באסון השרפה בכרמל לפני שלוש שנים מבין בנימין נתניהו הראשון שהוא מנהל ממשלה שעסוקה כל הזמן וללא הרף ב- להפחיד את הציבור מהגרעין האיראני , ולא בנתינת שירותים ציבוריים בסיסיים ביותר . הוא יודע היטב שחלק מהממשלה הזאת על שריה ומשרדיה איננה יודעת לשחק שחמט ולא מוכשרת ולא מסוגלת לראות כמה מסעים מראש . כ- 62000 (שישים ושתיים אֶלֶף) בתי אב במדינת נותקו כהרף עין מרשת החשמל ללא כל הודעה מוקדמת וללא כל אפשרות להתכונן לקראת התנאים הקשים שנכפו עליהם . מדובר בכ- רבע מיליון אזרחים לרבות עשרות אלפי תינוקות , ילדים קטנים וטָף , וזקנים שנקלעו בחטף לא רק לחשכה מוחלטת , אלא גם ללא כל יכולות חימום ובלעדי תקשורת מינימאלית . מצב בלתי נסבל המעיד כי כל מיני שירותים ארציים ועירוניים אזרחיים מתרשלים בתפקידם ואינם מבצעים מראש את מלאכתם כמו שצריך ולא מתכוננים היטב לקראת כשלים אפשריים לרבות פגעי מזג האוויר . ברור שהערכת הציבור כולו נתונה כעת לצוותי חברת החשמל וציוותי הפינוי וההצלה הפועלים בתנאים פיזיים קשים בתנאי חירום חורפיים לתיקון ושיפור המצב . אולם ברור כי לקראת חלק גדול מהכשלים ניתן היה להיערך לפני שנים מבעוד מועד . כשכתב השטח החרוץ של ערוץ 10 אֵלִי לֵוִי שואל את השר לביטחון פנים יִצְחָק אַהֲרוֹנוֹבִיץ' שאלות קשות ומשווה את פשלת השלג לפשלת השרפה בכרמל , הודף יִצְחָק אַהֲרוֹנוֹבִיץ' את השאלה ומוסיף כי אין זה הזמן להעביר ביקורת . זה בדיוק הזמן להעביר ביקורת ועוד איזה ביקורת . חבל ש- אֵלִי לֵוִי והשדרנית המובילה שלו באולפן גב' אשְרָת קוֹטְלֶר וויתרו לשַר המתחמק . מר נִיר בַּרְקָת מצטייר שוב כראש עירייה בלתי מרשים ולא יעיל . לגב' טָלִי מוֹרֶנוֹ מי שהובילה אמש (יום שישי – 13 בדצמבר 2013) את מהדורת "שישי" בהיעדרו של מר אלון בן דוד נקרתה הזדמנות להנהיג את האולפן המרכזי של הרשת שלה ולשאול (בשם מאות אלפי אזרחים מודאגים) שאלות נוקבות את הנוגעים בדבר אולם היא עיתונאית מינורית שנתנה לטרפה לחמוק מבין טפריה . האזנה לתוכנית האקטואליה המצוינת של רדיו גלי צה"ל אֶמֶש במוצ"ש – 14 בדצמבר 2013 בין 22.00 ל- 24.00 , אשר משמשת תחנת האזנה וקשר לעשרות אלפי אזרחים נצורים שרשויות ההצלה כלל לא יודעות שהם נצורים , חושפת את פשלת החורף הקר , הסוער , והמושלג שמתחוללת מזה ארבעה ימים באזורים הגבוהים של מדינת ישראל, ובעקבותיה מצוקות נוראיות של המוני אזרחים שתקועים בבתיהם בקור הנורא ללא חשמל, ללא חימום, וללא אוכל חם . בחצות הליל של מוצ"ש – 14 בדצמבר 2013 דיווח רדיו גלי צה"ל כי 20000 (עשרים אלף) בתי אב בישראל עדיין מנותקים מחשמל בעוד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מחמיא להתארגנות וה- היערכות מראש של שירותי ההצלה של מדינת ישראל. צריך לומר זאת שוב. פעילות ופעולות ציוותי חברת החשמל ושירותי ההצלה לרבות צה"ל ראויים להערכה רבה, אולם כישרון ממשלת ישראל , כישרון חברת החשמל , וכישרון ראש עיריית ירושלים לשחק שחמט ולראות כמה מהלכים קדימה מוטל בספק גדול , ועל כן ראוי לבחינה מקפת ומהירה של מבקר המדינה . יורשה לי כאזרח וותיק להביע הערכה לסיקור הממושך , העֵירָנִי , והטוב של "אירוע השלג" ע"י רדיו גלי צה"ל וערוץ 10 , ועל דבקותם במשימות השידורים והדיווחים הישירים בתנאי מזג אוויר לא קלים .

הערה 6 : צפיתי לפני כמה ימים באחת מהמהדורות של "לונדון את קירשנבאום" . המגיש הקבוע ומנווט תוכנית האקטואליה הזאת שצברה במשך השנים מוניטין עיתונאי מר יָרוֹן לוֹנְדוֹן נעדר , ואת מקומו תפס בָּרוּךְ קְרָא . בָּרוּךְ קְרָא הפך לרגע קט למגיש לצדו של מוטי קירשנבאום שהיה הקריין המוביל . פתאום אתה מבחין בחסרונו של יָרוֹן לוֹנְדוֹן באולפן ולמד לראות כי הוא גדול בכמה מידות על מחליפיו הצעירים ממנו ביותר משנות דוֹר כמו בָּרוּךְ קְרָא , אוֹר הֶלֶר , רָבִיב דְרוּקֶר , נָדָב פֶּרִי , ואחרים . מדובר אומנם בכתבים חרוצים ובעלי ניסיון , אך הגשה בטלוויזיה היא מקצוע אחר ושונה . הגשה והנחייה בטלוויזיה , מהאולפן ו/או מהשטח , היא תחום התמחות מיוחד . לא כל כל כתב טוב בתחומו מוכשר לאייש את כס המגיש .

הערה 7 : עניין אותי לדעת מה הניע השבוע את נשיא ארה"ב מר בָּרָק אוֹבָּמָה וראש ממשלת אנגליה מר דֵיוִויד קָאמֶרוֹן להתנהג בעליצות כה בוטה בטקס האשכבה לנשיא דרום אפריקה נֶלְסוֹן מַנְדֶלָה שנערך באצטדיון "Soccer City" ביוהנסבורג . בסצנה טלוויזיונית נדירה ובלתי מכופתרת לחלוטין ביציע המכובדים נראו ברק אובמה ו- דיוויד קאמרון עוטפים בהתלהבות של נערים את ראש ממשלת דנמרק היפה גב' הֶלֶה ת'וֹרְנִינְג – שְמִידְט (Helle Thorning – Schmidt) שישבה בין שניהם . שני המנהיגים נראו שולפים את האייפונים שלהם , מתקרבים אליה מאוד כל אחד ממקום מושבו מימין ומשמאל , ומנציחים את הרגע . שני הגברים הצטלמו עם מושא אהבתם . הֶלֶה ת'וֹרְנִינְג – שְמִידְט אפילו לא התכוונה להסתיר את הנאתה הצרופה ממלאכת החיזור . מן ההיבט הטלוויזיוני ניתן לציין כאן את ה- Wide Angle Shot העירני של צלם ניידת השידור הדרום אפריקנית שהבחין בגב' מישל אובמה יושבת מהצד נבוכה , חמורת סבר , וחמוצת פנים , ומפנה ראשה נוכח מעשה הקונדס של בעלה – וביצע Zoom Out על מנת לתפוש את מכלול הסיטואציה . פניה הנפולות הדגישו את היעלבותה . נכון שאי אפשר להתעלם מיופייה של הֶלֶה ת'וֹרְנִינְג – שְמִידְט אולם מעולם לא ראיתי סצנה טלוויזיונית כזאת בה שני המנהיגים פורקים כמעט כל עוֹל ומרשים לעצמם להשתובב בפרהסיה . ייתכן כי אווירת "ריקודי הַזוּלוּ" שביצעו המוני אזרחי דרום אפריקה כמחווה של כבוד האחרון אותו העניקו לנשיאם שיבשה במקצת את דעתם של בָּרָק אוֹבָּמָה ודֵיוִויד קָאמֶרוֹן . אולם ריקודי הַזוּלוּ הללו הביעו תוגה ועצב בעת אֵבֶל כדרך מסורת ותרבות של חלק מהאוכלוסייה שחורה גדולה בדרום אפריקה ואילו התנהגותם של נשיא ארה"ב וראש ממשלת בריטניה הביעה השתובבות בפרהסיה כמעט ללא רֶסֶן ומאוד לא מקובלת בטקס אַבְלוּת .

הערה 8 : נחמד לדעת כי ערוץ 5 בכבלים התגייס למשימת השידור ישיר של אליפות אירופה בשחייה בבריכה קצרה (25 מ') המתקיימת בדנמרק , ובהשתתפות קבוצה גדולה של שחיינים ושחייניות ישראליים . לביצוע המשימה גויסו השדר הפנסיונר משֶה גֶרְטֶל והפרשן מִיקִי חַלִיקָה . אבל שוב Off tube ? שוב שידור מהמוניטור באולפן בהרצליה ? מה כל כך קשה להטיס את צוות השידור לשלושה – ארבעה ימים לדנמרק ? ומה כל כך מסובך למשה גרטל לומר למעסיקים החדשים שלו , "או מהשטח – או כלום" .

הערה 9 : מכבי ת"א ניצחה שלשום את רִיטָאס וִוילְנָה בהיכל הספורט ביד אליהו 78 : 71 במסגרת המחזור ה- 9 בבית המוקדם מס' 4 ב- Eoroleague . השידור הישיר של ערוץ 10 נשא תקוות כבר מבראשית כשמאמן מועדון מכבי ת"א דיוויד בלאט הכריז בטרם שריקת הפתיחה כי עם השחקנים שעומדים לרשותו אזי יש תמורה לאגרה . הכרזה לא מדויקת . כבר בפתיחה צעדה רִיטָאס וִוילְנָה החלשה ביתרון 17 : 3 וחשפה שוב את פגיעותה של מכבי ת"א המשעממת והצפויה . בהמשך התאזנו איך שהוא הכוחות . השדר יורם ארבל ניסח היטב את מצוקת הקבוצה לאחר סל "קשה ומתנדנד" של טייריס רייס שהעלה את מכבי ת"א ליתרון 66 : 59  , 6:10 דקות לפני תום הרבע האחרון : "כשאלוהים רוצה גם מטאטא יורה…" . הפרשן פיני גרשון עושה את מלאכתו ויורה שלושה חיצים בדיוויד בלאט כלהלן : 1. "במקום לתרץ פציעות היא צריכה לשפר את משחקה" . 2. "למכבי ת"א יש המון חמישיות , אך אינני מזהה ולא יודע מי היא החמישייה המיועדת ברבע האחרון שהוא בדרך כלל חלש של מכבי ת"א ומה ה- Performance שלה" . 3. "מכבי ת"א לא יודעת לרוץ ולעשות סלים קלים מול ריטאס החלשה" . סַל ההטבעה היפה במשחק של אלכס טיוס שהעניק למכבי ת"א יתרון מבטיח בדרך לניצחון 74 : 66 , זכה לחמישה עשר הילוכים חוזרים משלוש זוויות צילום שונות . יורם ארבל ופיני גרשון צברו שלשום (יום חמישי – 12 בדצמבר 2013) בין 21.00 ל- 23.00 רייטינג ממוצעי של % 10.4 .

הערה 10 : לא הבנתי מהשיחה שהתנהלה לפני כמה ימים בערוץ 10 בין מוביל השידור אביב פרנקל לבין רביב דרוקר ונגעה לנאמנות העיתונאית של האחרון , למי נתונה הראשוניות ומי קודם למי בעניין כלשהו , הערוץ ו/או הבלוג שלו .

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בשלהי כהונתו הרמה בין ינואר 1983 לאפריל 1984. כל הזכויות שמורות.

הפוסט הזה הוא במידה רבה המשך של פוסט מס' 329 שדן בחלקה ה- 4 והאחרון של פקודת המבצע / סֶפֶר השידורים שכתבתי לקראת מבצע מונדיאל ספרד 1982 ותרומתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד .

1. יוסף "טומי" לפיד + יצחק "צחי" שמעוני. מארס 1980.

בפברואר 1982 , שנתיים ועשרה חודשים לאחר שהתמנה למנכ"ל רשות השידור (ב- 1 באפריל 1979) השלים יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את מהפכת הניהול שלו , אותה כפה עם מינויו על הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" . המהפכה הניהולית צלחה על פי תפישתו גם הודות לשיתוף פעולה הדוק עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . ב- 1 באוגוסט 1979 הדיח יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן אולם לא מינה לתפקיד שהתפנה איש חדש תחתיו אלא את עצמו . הוא ראה בטלוויזיה הישראלית הציבורית מעוז של השמאל ונותר חשדן כלפי עיתונאי הטלוויזיה עד יומו האחרון ברשות השידור . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הסביר , הצטדק , וטען כי בסך הכל לא האריך לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן תקופת ניהול שלישית (אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שימש מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שתי קדנציות בשנים 1979 – 1973) אולם העובדים העיתונאיים בטלוויזיה פירשו זאת כהדחה. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מינה כאמור את עצמו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפוֹעַל במקביל לתפקידו כמנכ"ל עד חודש מארס של 1980. הוא מאוד לא אהב את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן וראה בו אֶבֶן נֶגֶף . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן הרחיק לכת ממנו . הוא תיעב את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . לא פחות . במארס 1980 הועיד את יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי למנהל הטלוויזיה . ב- 1979 מינה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל לתפקיד מנהל רדיו "קול ישראל" . הוא ראה בגִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל מנהל מוכשר ונאמן לו . בנובמבר 1980 הדיח יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את חַיִים יָבִין מניהול חטיבת החדשות ומינה במקומו את טוּבְיָה סַעַר . הוא היה מנכ"ל רשות שידור שתלטן ודומיננטי שהתערב בכל פרט , עניין . ותחום . הדבר היה למורת רוחו של מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שנפגע מצורת הניהול הזאת, ראה בה פיקוח לא ראוי, והתפטר בינואר 1982 מתפקידו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הזיל אפילו דמעה אחת. הוא המתין קמעא בלבד ובפברואר 1982 מינה את טוביה סער למנהל הטלוויזיה החדש . ב- 1982 סיים מר צְבִי "צְבִיקָה" שַפִּירָא תקופת ניהול בת ארבע שנים של רדיו גלי צה"ל . מנכ"ל רשות השידור קפץ על המציאה ומינה את צְבִי שַפִּירָא למנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של מר מרדכי "מוֹטִי" קִירְשֶנְבָּאוּם . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ופרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן ראו במוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם עוד שריד של המאפיה השמאלנית בטלוויזיה . אנוכי יודע מיוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כי הוא העריך את מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם אך לא רצה אותו כמתכנן ומנהיג בטלוויזיה שהוא משמש העורך הראשי שלה . כנ"ל לגבי דָן שִילוֹן ששימש מנהל חטיבת החדשות בשנים 1977 – 1974 ואח"כ כתב הטלוויזיה בניו יורק במשך ארבע שנים 1981 – 1977 . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הסתייג משניהם , ראה בהם תומכיו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן , והִקְצָה אותם מחמת מיאוס מקצועי . הוא החליט שהטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת מנכלותו היא נהדרת גם ללא שירותם של דָן שִילוֹן ומוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם , וגם בלעדי נוכחותו של יָרוֹן לוֹנְדוֹן .

shimoni 6

טקסט תמונה : קיץ 1980 . אצטדיון הספורט של האוניברסיטה העברית בגבעת רם – ירושלים . יצחק "צחי" שמעוני ז"ל (בן 54 במרכז) , ולימינו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בן 48) , ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב- ארי ז"ל (בן 45 מרכיב משקפי שמש) , מברכים את נבחרת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכדורגל שזכתה בגביע רשות השידור ע"ש של שדר הספורט המיתולוגי של רדיו "קול ישראל" נחמיה בן-אברהם ז"ל.  מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הטיל את צלו הכבד על מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני בכל מקום ופרום אפשרי בו שהו השניים . גם בטקס הענקת פרסי הכדורגל לעובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

זיהוי הנוכחים משמאל לימין : אלי מגן , אילן קיסר , ששי אפרתי (לימים מנהל מחלקת הספורט), יעקב ארמוזה , יצחק "צחי, שמעוני , יוסף "טומי" לפיד , וגדעון לב ארי . יצחק "צחי" שמעוני לא הסכים לקבל את ההתערבות הבלתי פוסקת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בענייני הטלוויזיה שעליהם היה מופקד. בראשית 1982 התפטר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה. (התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "לא רק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא רצה אותי אלא גם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אז פרופסור ראובן ירון שהיה בכלל חבר מרכז הליכוד . ראובן ירון היה חריף וקיצוני מיוסף "טומי" לפיד . הוא הצהיר מפורשות , "או אני או ארנון צוקרמן" . האמירה הזאת מצאה חן בעיני יוסף ,טומי" לפיד . הם פשוט העיפו אותי" . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד גם לא האריך כאמור את כהונתו של חַיִים יָבִין שכיהן באותה העת בתפקיד מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית . בנובמבר 1980 מינה במקומו את טוּבְיָה סַעַר . היה ידוע זה מכבר כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית נתפשת ע"י גוש הימין הפוליטי כמאפיה שמאלנית . צריך לזכור כי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל הופקד על רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 מטעמה של ממשלת הימין בראשות מְנָחֵם בֵּגִין ז"ל ועל פי המלצה חמה של שִר החינוך והתרבות והאיש הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זְבוּלוּן הָמֶר ז"ל .

הערה שלי : כדי להבין את תרומתם של דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום לטלוויזיה בעשור ה- 70 של המאה שעברה לבניינה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור , עוסק הכרך "מטמורפוזה" (הכרך השלישי בטרילוגיה הארוכה ועבת כרס "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972") גם בפוסט עידן ארנון צוקרמן ועלייתו לשלטון של יוסף "טומי" לפיד ברשות השידור . הגעתו של יוסף "טומי" לפיד לרשות השידור מהעיתון "מעריב" הביאה לקיצו והדחתו של ארנון צוקרמן מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1 באוגוסט 1979 , ולמינויים כאמור של יצחק "צחי" שמעוני וטוביה סער בזה אחר זה למנהלי הטלוויזיה במארס 1980 של הראשון ובפברואר 1982 של השני . הספר "מטמורפוזה" מציג את הפער בין שתי התקופות המדוברות בטלוויזיה וברשות השידור ומשלים את הדיווח .

יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי נבחר באיחור של שמונה חודשים על מנת למלא את החלל שהותיר אחריו אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל רְאוּבֵן יָרוֹן וגם עו"ד מִיכָה יִנוֹן תמכו בו ללא סייג . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי היה בן 54 כשהתמנה במארס 1980 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא היה בעברו שַּדָּר מפורסם ב- רדיו "קול ישראל" מפורסם ואבי תוכנית הרדיו הוותיקה בשנות ה- 50 , "שלושה בסירה אחת" , מִשְדָר רדיו מרתק ופופולארי שכיכבו בו דָן בֵּן אָמוֹץ ז"ל , שָלוֹם רוֹזֵנְפֶלְד ז"ל (עורך "מעריב" לשעבר) , גָבְרִיאֵל צִיפְרוֹנִי ז"ל מנהל תיאטרון "הַבִּימָה" , המשוררים והפזמונאים חַיִים חֶפֶר ז"ל ודָן אַלְמָגוֹר , שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל , אַמְנוֹן אֲחִי-נעמִי , ומי לא . מנהל הרדיו הוותיק חֲנוֹךְ גִבְתוֹן ז"ל הפקיד בידיו גם שידור התוכניות הפופולאריות , "מחפשים את המטמון" , ו- "החידון המוסיקאלי" . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל היה איש אשכולות ברדיו "קול ישראל" ונחשב לכוכב שידור . הוא היה בפירוש סלבריטאי . משקמה הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעָפָרָה בשנים 1968- 1967 ע"י ראש צוות ההקמה פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ ועוזרו עוּזִי פֶּלֶד , נפרד יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל משְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל ומ- רדיו "קול ישראל" , והתמנה למנהל התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי היה בעל רזומה וניסיון עשיר בשעה שמנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן שמו עליו עין . שניהם התייצבו מאותו הצד הימני של המתרס הפוליטי , והיו לא רק שליטים בעלי השפעה בוועדת המכרזים , אלא גם מתואמים ביניהם כמעט בכל נושא , וודאי בתיעובם המשותף את מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שהודח וסולק על ידם ב- 1 באוגוסט 1979. בעיניהם , מינויו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ב- 16 במארס 1980 לתפקיד החשוב היה תשובה ראויה להדחתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מְהַכֵּס הַרָם .

shimoni 1

טקסט תמונה :  שנות ה- 50  של המאה שעברה ברדיו "קול ישראל" שנקרא אז "שירות השידור" . יצחק "צחי" שמעוני (מימין) מנחה ומגיש את התוכנית הרדיו הפופולארית , "שלושה בסירה אחת" . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : שמואל אלמוג , אמנון אחי- נעמי , דן אלמגור , ומנחה המִשדר יצחק "צחי" שמעוני . (באדיבות יצחק "צחי" שמעוני + לע"מ) .

shimoni 2

טקסט תמונה : יצחק "צחי" צחי שמעוני מוותיקי רדיו "קול ישראל" , הטלוויזיה , ורשות השידור היה איש של תוכניות . כאן הוא נראה מנחה את התוכנית הפופולארית "מחפשים את המטמון" . הוא התמנה לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב-מארס1980 ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני) .

ואומנם בראשית 1980 הציע המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ליִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ברגע של משבר מתמשך ברשות השידור להתמנות לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . המשרה הייתה פנויה מזה חודשים אחדים לאחר סילוקו כאמור של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חיפש מועמד מתאים שיסייע לו לתחזק את מוסד השידור החשוב במדינה . פנייתו לא נעשתה אל הגברדייה הצעירה של הטלוויזיה בתוכה דָן שִילוֹן , מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם , ו/או אָלֶכְּס גִלְעָדִי . גם לא אל חַיִים יָבִין מבוגר מהשלישייה הזאת שכיהן באותה העת כמנהל חטיבת החדשות . הוא פנה אל יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וחיפש מישהו שיהיה נאמן לו אך גם נאמן לשידור הציבורי מקובל על רבים , ובעל כישורי עבר מוכחים . על פי דעתו יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי התאים למשימה גם מפני שהיה איש נעים הליכות . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הכיר את היסטוריית המריבה הניהולית בין המנכ"ל הקודם יצחק ללבני לבין מנהל הטלוויזיה הכריזמטי אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן , וסבר והאמין שמנהל הטלוויזיה צריך להיות עושה דברו . בין אוגוסט 1979 ל- מארס 1980 החזיק יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בו זמנית בשני התפקידים הבכירים של מנכ"ל רשות השידור וגם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפועל . בכך ריכז בידיו עוצמה תקשורתית אדירה . הימים נקפו והוא הבין שזהו מצב לא בריא . ב- 1980 שינתה הטלוויזיה הישראלית הציבורית את פניה . או אולי היה הזה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שניתח את פניה ניתוח פלסטי ושינה את המַרְאֶה שלה . מר אָלֶכְּס גִלְעָדִי היה כבר בדרכו לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . הוא התמנה לסגן נשיא ועתיד היה בתוך זמן קצר להעתיק את מקום מגוריו מירושלים ללונדון . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם מתומכיו ואיש אמונו של אַרְנוֹן צוֶּקְרַמן הורחק מניהול חטיבת התוכניות ובמקומו הובא צְבִי "צְבִיקָה" שַפִּירָא לשעבר מפקד תחנת הרדיו של גלי צה"ל . דָן שִילוֹן שימש בשנים ההן כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית בניו יורק ונמצא רחוק ממוקד התככים . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי נענה לאתגר שהציב בפניו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . הוא לא שיער לאיזה גוֹב אריות נכנס וכנראה לא הכיר מספיק טוב את הממנה שלוֹ . מנכ"ל רשות שידור היה איש בוטה , ובאותה מידה חכם וגם שתלטן שנוטה להתערב שוב ושוב בחיי פּיקוּדָיו . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי (סטודנט מצטיין בשעתו במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים) היה מנהל עַדִין ואולי ג'נטלמן מִידַי מול יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . ב- 16 במארס 1980 כתב מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מכתב הערכה לבבי רווי נוֹפֶת צוּפִים ליִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , המנמק מדוע בחר בו להיות האיש שינהל ויוביל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר עידן אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן .

shimoni 3

טקסט תמונה : ראשית  שנות ה- 80 של המאה שעברה . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשיא כוחו יחד עם עוזריו בטלוויזיה הישראלית הציבורית . תקופה מסוימת שימש יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ובעונה אחת , וריכז בידיו סמכות עיתונאית וארגונית רבה ועצומה חסרת תקדים .

זיהוי הנוכחים בשורה אחורית משמאל לימין : דוד "דוּדוּ" הירשפלד ז"ל מנהל חטיבת שירותי הפקה , גבי פישר מנהל שירותי ההנדסה , יעקב אורן מנהל כוח אדם , יעקב סווירי מנהל חטיבת הביצוע בשירותי ההנדסה , ג'קי גורן ז"ל מנהל מחלקת הבימאים  , יאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות , צבי "צביקה" שפירא מנהל חטיבת התוכניות , ושרה פרל (מוסתרת קמעא) פקידה בלשכת מנהל הטלוויזיה .

זיהוי הנוכחים בשורה קדמית משמאל לימין : מנכ"ל הרשות ומנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בן 50 , יושב), גב' רוחמה איילון מנהלת לשכתו , גב' חנה קלופפר – נווה מנהלת מחלקת הגשה ורצף בטלוויזיה הישראלית הציבורית , וגב' אסתי אלירז מנהלת לשכת מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

זיהוי האיש שיושב לפנים : מר גבי אוחנה נהגו האישי של מנכ"ל רשות השידור . (התמונה ניתנה לי באדיבות גב' רוחמה איילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shimoni 4

טקסט מסמך :  16 במארס 1980 . זהו כתב מינוי מטעם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (מ- 16 במארס 1980) בו הוא ממנה את יצחק "צחי" שמעוני למנהל הטלוויזיה ה- 6  (מאז נוסדה ב- 1968) . "הכישורים המקצועיים שלך , ניסיונך ואישיותך הנינוחה יחד עם החלטתך הנחושה להצדיק את האמון שניתן לך, הִנם ערובה להצלחת המשימה הקשה שהוטלה עליך" , כתב יוסף ,טומי" לפיד ליצחק "צחי" שמעוני . מנכ"ל רשות השידור לימד סנגוריה על מנהל הטלוויזיה המיועד . כתב הסנגוריה היה בעצם מסמך הערכה רווי נופת צופים . אף על פי כן החזיק יצחק "צחי" שמעוני מעמד שנה ו- 10 חודשים בלבד ולא היה יכול עוד. בינואר 1982 התפטר מתפקידו והניח את המפתחות על שולחנו של יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי זוכר בכעס רב בשיחות התחקיר עמי כלהלן :  "טומי לפיד לא העניק לי עצמאות כמנהל טלוויזיה . הוא כל הזמן התערב לי בחיים ועקב בשבע עיניים אחריי . הוא בדק ובחן אותי ואת מעשיי והחלטותיי , והסתובב לידי בצורה מרגיזה . לא הייתה לו את היכולת להעניק לי סמכויות" . האם היה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי אדיב מידי ? האם מנהל הטלוויזיה החדש היה אולי נדיב מידי ? האם מנהל הטלוויזיה שכח שסמכויות לא מחלקים . לוקחים . יִצְחָק "צָחִי" שִמְעוֹנִי בתחילה ואח"כ טוּבְיָה סַעַר היו אומנם יורשיו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בניהול הטלוויזיה אך לא היה להם שום ניסיון אופרטיבי – ספורטיבי מהסוג הבינלאומי . יִצְחָק "צָחִי" שִמְעוֹנִי היה מנהל טלוויזיה לחלוטין נטול כריזמה ביצועית (גם בשל חוסר ניסיונו) בהשוואה לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן אולי מפני שמנכ"ל רשות השידור הטיל עליו את צִלוֹ הכבֵד . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי היה איש אהוב , אולם הוא לא היה מסוג האנשים המאושרים והשמחים  שיבוא ויאמר לך , "איזה כֵּיף , הבה נשדר את מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' בגדול" . גם מפני שהוא עצמו לא היה מאושר בתפקידו . שידורי הספורט ונֶטֶל הניהול רבצו על צווארו כאָבְנֵי רֵחַיים . לפחות לי הוא נתן תחושה כזאת . הוא היה איש רדיו וותיק בעל זכויות רבות שעבר לשורות הטלוויזיה הישראלית עם הקמתה בסוף שנות ה-60 ושימש בה מייד כמנהל התוכניות .

בינואר 1982 התפטר יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . "לא יכולתי עוד" , אמר לי בשיחות התחקיר עמו כעבור שנים רבות . הוא לא היה מסוגל עוד לעבוד עם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . דרכיהם נפרדו . בעת כתיבת הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" נפגשתי בקיץ 2005 לשיחות תחקיר ארוכות עם יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בביתו בירושלים . הוא היה כבר בן 79 ואמר לי באכזבה גלויה מלווה בלא מעט כעס כהאי לישנא : "התפטרתי מניהול הטלוויזיה לא בשל רוע לִיבּוֹ של המנכ"ל טומי לפיד , אלא בגלל גסוּת רגליו" . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שָב למקום ממנו בא . הוא היה שוב שַדָּר ומנחה חִידוֹנֵי מוסיקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית , מגיש ומנחה של התוכנית "משלוש יוצא אחד" , וגם של התוכנית "מקבילית המוחות" . אמירתו המפורסמת בתוכנית , "התחלתי – לכן אסיים" , השתרשה בתודעת הציבור והפכה לסלוגן . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הזיל אפילו דמעה אחת בגין התפטרותו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי מניהול הטלוויזיה אולי מפני שעבר כמה דברים קשים יותר בחייו . הוא לא התמהמה והֵמִיר אותו מייד בטוּבְיָה סַעַר שניהל קודם לכן תקופה קצרה את חטיבת החדשות והציב אותו בחוֹד חנית השידורים של הטלוויזיה הישראלית . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי חזר לכור מחצבתו ולמיקרופון , וקנה שוב את פרסומו לא בניהול אלא בשידור עצמו .

shimoni 5

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה שעברה . יצחק "צחי" שמעוני (משמאל) התפטר מניהול הטלוויזיה ב- 1982 וחזר לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות . להפיק תוכניות בידור ולחוד חידונים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . חידוני המוסיקה הטלוויזיוניים "משלושה יוצא אחד" ו- "מקבילית המוחות" היו לחם חוקו . לידו שני הטכנאים המפעילים את הסטטיסטיקה הממוחשבת בחידונים שלו . מימין מהנדס הטלוויזיה מר ישי פרנקל ובמרכז גב' פסיה לפלר . (באדיבות ישי פרנקל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

2. יוסף "טומי" לפיד + טוביה סער. נובמבר 1980 – פברואר 1982.

פרישתו של יִצְחַק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בראשית 1982 מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית היוותה סיומה של תקופה ברשות השידור . הוא היה האחרון בדוֹר מנהיגי השידור הציבורי בישראל בטלוויזיה וברדיו שנולדו בשנות ה- 20 של המאה שעברה בן דורם של חֲנוֹך גִבְתוֹן ז"ל , אֵלִיהוּא כָּ"ץ , שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל , חַגַּי פִּינְסְקֶר ז"ל , אָרִי אָבְנֵר ז"ל , גב' מִרְיָם רוֹטְשִילְד , יַעֲקב חַזְמָה ז"ל , אֶפְרָיִם סְטֶן ז"ל , ונַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל ז"ל – שנטשו את תפקידי הניהול ברדיו "קול ישראל" ובטלוויזיה הישראלית הציבורית כל אחד מסיבותיו הוא . אל שורת האנשים הנכבדה שעיצבה את ההיסטוריה של השידור הציבורי ברדיו ובטלוויזיה ופרשה ממנו הצטרפו גם עוּזִי פֶּלֶד , יִגְאָל לוֹסִין , משֶה חוֹבָב ז"ל , מִיכַל זְמוֹרָה כּהֵן , ואחרים . בעקבות התפטרותו של יצחק "צחי" שמעוני מניהול הטלוויזיה פרשה גם מנהלת לשכתו המסורה גב' יָפָה מִישוֹרִי לאחר ששהתה בלשכה שתיים עשרה שנה ברציפות מאז 1970 שנת שלטונו הקצרה של מנהל הטלוויזיה הרביעי נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל  [1] .  נוצר עכשיו בפברואר 1982 טריאומווירט חדש ומלוכד בצָמֶרֶת הרשות . המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מתואם לחלוטין עם יו"ר הוועד המנהל מר רְאוּבֵן יָרוֹן , ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפדנט והצייתן טוּבְיָה סַעַר , עושה דברו המובהק של מנכ"ל רשות השידור . שלושתם היו חסרי כל ניסיון גם המועט ביותר בתפעול הפקות טלוויזיה בינלאומיות גדולות ותִּקְצוּבָן. הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל בספרד 1982 נכללה בקטגוריה הזאת .

בקיץ 1982 כיהן יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שלוש שנים בתפקיד מנכ"ל רשות השידור . למען האמת שום דבר מסעיר לא קרה ברשות השידור בשלוֹש השנים האלה , למַעֵט אולי ההחלטה המשותפת שלוֹ ושל יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן בשיתוף עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוּבְיָה סַעַר בשנים ההֵן להפסיק לאלתר את מחיקת שידורי הצבע משידורי הטלוויזיה הישראלית . המעבר ההיסטורי לשידורים בצבע בטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשית יוני 1982 נעשה בפיגור של שנות דוֹר אחרי העולם , אך הפך סיבה למסיבה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וטוּבְיָה סַעַר נכחו באירוע והשיקו כוסות יין עם העובדים . ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נותרו עוד שנתיים לסיום כהונתו ואז פרצה מלחמת לבנון ה- 1 ובמקביל החלו משחקי גביע העולם בכדורגל של מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' . עננה רבצה מעל ראשו . הוא היה מוטרד ומודאג מאוד מכובדן של שתי משימות השידור שהוטלו עליו . הוא ערך חילופי גברי בשלטון הטלוויזיה כדי לייצבה אך באותה מידה הם גרמו לאי שקט וזעזעו את אמוֹת הסִפִּים שלה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חש שהמינוי החשוב ביותר שכונן בטלוויזיה היה מינויו של טוּבְיָה סַעַר בפברואר 1982 למנהל הטלוויזיה . טוּבְיָה סַעַר היה עיתונאי מצוין במגוון רחב של תפקידים ואיש בעל יכולות מוכחות בתחום הארגון וההפקה . מנכ"ל רשות השידור ראה בו תעודת ביטוח שלו . טוּבְיָה סַעַר נחשב בעיניו לעוגן של יציבות ומנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד סמך עליו בעיניים עצומות .

[1]  מנהלי הטלוויזיה לפני נקדימון "נקדי" רוגל היו כלהלן : פרופסור אליהוא כ"ץ , האמריקני סטנלי "סטן" גרנדייזי שהיה חבר בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית מעפרה מטעמה של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS , וחגי פינסקר ז"ל .

ציטוט : "דברים מועטים דרושים כדי לגרום אושר לחכם אולם דבר לא יעשה את הכסיל למאושר. לכן כמעט כל האנשים אומללים". (לה רושפוקו) .

ציטוט : "הניסיון הוא מורה טוב אך שכר הלימוד שלו גבוה". (וויליאם ראלף אינג') .

המבחן הגדול של כל מנכ"ל רשות השידור ושל כל מנהל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא איזו ממלכה ותקוות וגם סיכויים הוא מותיר ליורש הבא אחריו . בכל תחום של תעשיית שידורי הטלוויזיה : סיקור מהיר ודיווח מהימן של חדשות ואקטואליה , שידורים ישירים של ענפי ספורט רלוואנטיים , תיעוד ודוקומנטציה , הפקות מקור של דרמה ובידור , תוכניות רכש וסרטים קנויים , מדע , אומנות ומוסיקה , שיפור מתמיד של המערך הטכנולוגי , ותקציב מאוזן . וודאי שנשאלו שאלות ונערכו השוואות . האם האקספרימנט של מנכ"ל רשות השידור השני יצחק לבני בשנים 1979 – 1974 היה מוצלח יותר משל המנכ"ל הראשון שמואל אלמוג בשנים 1974- 1969 ? והאם הירושה שהשאיר ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הייתה טובה יותר מזה שקיבל מקודמו ? לעומת זאת הייתה הסכמה כללית כי מנהל הטלוויזיה בשנים 1979- 1973 אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן [1]  משאיר ליִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי נחלה משובחת מזו שמסר לו יְשַעְיָהוּ "שַיְיקֶה" תָּדְמוֹר מי שניהל את הטלוויזיה בשנים 1973 1971 . שאלת השאלות ב- 1984 הייתה אילו נִכְסֵי שידור יעביר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בסוף תקופת כהונתו באותה שנה ליורש אוּרִי פּוֹרָת ? ואיזו טלוויזיה ימסור מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי מנהל הטלוויזיה מאז מארס 1980 בחלוף שלוש שנים לבא בעקבותיו ומי יהיה האיש ? ההיסטוריה המתעתעת טרפה את הקלפים ועשתה שמות בשרשרת הפיקוד של הטלוויזיה הציבורית . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מינה במארס 1980 את יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי לתפקיד מנהל הטלוויזיה במקומו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן [2] . בכתב המינוי מ- 16 במארס 1981 הרעיף המנכ"ל הבוטה והדומיננטי שבחים על המנהל המיועד : "הכישורים המקצועיים שלך , ניסיונך ואישיותך הנינוחה , יחד עם החלטתך להצדיק את האמון שניתן לך הינם ערובה להצלחת המשימה הקשה שהוטלה עליך . קבלת הפנים שבה זיכו אותך העובדים עם כניסתך לתפקיד , היא ערובה נוספת לכך שנבחר האיש המתאים לכהונה ההולמת אותו" [3] . כעבור שנה ועשרה חודשים הניח יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי את מפתחות הניהול על שולחן המְמַנֶה שלוֹ , והתפטר . מדהים . יצחק "צחי" שמעוני חסה בצִלוֹ של מנכ"ל רשות השידור בעל כורחו ומבלי שרצה בכך . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה שתלטן וכוחני ממנו . מפני שלא היה יכול לסבול את התערבותו הבלתי פוסקת של מנכ"ל הרשות במהלכי הניהול שלו , וִויתֵּר . במקומו התמנה טוּבְיָה סָעַר בפברואר 1982 לתפקיד מנהל הטלוויזיה . טוּבְיָה סָעַר בחר ביודעין לקבל עליו את עוֹל השלטון . הוא היה פֶּדָנְט , ממושמע , וצייתן מאין כמוהו למנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . בחודש נובמבר של שנת 1980 קיבלה קריירת הניהול שלו תפנית מפתיעה משמוּנָה ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנהל חטיבת החדשות במקומו של חַיִים יָבִין . בחודש פברואר 1982 התמנה למנהל הטלוויזיה במקום יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי [4] . בתוך תקופה של שנה וארבעה חודשים עשה טוביה סער קפיצת דרך פנטסטית חסרת תקדים בהיררכיה של הטלוויזיה הישראלית . האם היה ראוי לקידום המטאורי או שמא הייתה זו יד המקרה .

[1]  אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ויָאִיר שְטֶרְן היו היחידים בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים שניהלו אותה שתי קדנציות רצופות . ארנון צוקרמן בשנים 1979 – 1973 , ויאיר שטרן בשנים 2000 – 1993 .

[2]  על פי מכרז ובתמיכה מופלגת של הוועד המנהל של רשות השידור בראשותו של היו"ר הפרופסור למשפטים רְאוּבֵן יָרוֹן (רְאוּבֵן יָרוֹן כיהן כ- דִיקָן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים) .

[3]  ראה מכתב המינוי של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מ- 16 במארס 1981 הממוען למנהל הטלוויזיה החדש יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי .

[4]  על פי מכרז . טוּבְיָה סַעַר הביס במכרז לתפקיד מנהל הטלוויזיה בפברואר 1982 ברוב של 8 : 1 מועמד נוסף המשנה למנכ"ל שלמה עַבָּדִי ז"ל ששאף אף הוא להתמנות למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

saar 1

טקסט תמונה :  חורף 1982 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוביה סער מתמנה לתפקיד הרם ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל שלרשות השידור פרופסור ראובן ירון במקומו של המנהל המתפטר יצחק "צחי" שמעוני . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מינויו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי למנהל טלוויזיה במארס 1980 התקבל בברכה ע"י ציבור עובדי הטלוויזיה אך זה של טוּבְיָה סַעַר אחריו בפברואר 1982 נתקל בהרמת גבה . חלק מוותיקי הטלוויזיה שלל את יכולתו של טוביה סער להנהיג את המוסד במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ולבטח לא להיכנס לנעלי הניהול המזהיר של ארנון צוקרמן . הוא הצטייר כאישיות קלילה שאיננה בעלת שיעור קומה ונחשב ע"י רבים לנאמן פוליטי ועושה דברו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . ההערכה המקצועית אל טוּבְיָה סַעַר כמנהל טלוויזיה הייתה מועטה למרות שהיה בעל הישגים לא מבוטלים בתחום העיתונאות והניהול העיתונאי . הוא נמנה על צוות ההקמה של הטלוויזיה ב- 1968 שימש ראש מערכת החדשות במערכת תל אביב במשך שבע שנים 1975 – 1968 . טוּבְיָה סַעַר קיבל מברקי ומכתבי ברכה מפוליטיקאים רבים אך לא מחבריו הוותיקים ברשות השידור . אלה התעלמו ממנו . מדהים היה להיווכח שוב עד כמה נתפשו תפקידי ניהול מקצועיים כמו מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות בשידור הציבורי ע"י הפוליטיקאים בישראל מימין ומשמאל , כמשרות מפתח תקשורתיות , העלולות להשפיע על עתידם הפוליטי . לכן חשבו הפוליטיקאים האלה כי צריך להקדים ולברך מייד את הנבחרים המחזיקים במשרות האלה .

מר טוּבְיָה סַעַר התמנה למנהל הטלוויזיה ב- 12 בפברואר 1982 לתקופת ניסיון בת חצי שנה . זו הנוהל המקובל ברשות השידור . תקופת ניסיון בת חצי שנה . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה שבע רצון ממנו . ב- 9 באוגוסט 1982 שלח לו מכתב חַם ונרגש המסמיך אותו לשאת בתפקיד הרָם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הבאות עד 1985 בזו הלשון : "טוביה יקירי , בתום תקופת הניסיון שלך אני רוצה לברך אותך על הצלחתך בתפקיד עד כה , ולהביע את תקוותי כי תמשיך באותה דרך , תוך שיתוף פעולה מבורך בינינו לטובת רשות השידור וכלל הציבור בישראל" . הטלוויזיה הציבורית ב- 1982 הייתה מונופול שידור . 

saar 2

טקסט מסמך :  9 באוגוסט 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מביע את שביעות רצונו מדרך ניהולו של טוביה סער את המוסד , ומאשר את מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלוש שנים בתום תקופת הניסיון . "טוביה יקירי" , פנה יוסף "טומי" לפיד אל טוביה סער בכתב ידו ובכך שבר את הסגנון הפורמאלי של מכתבים מהסוג הזה . אח"כ חתם את המכתב , "שלך יוסף לפיד" . מנכ"ל רשות השידור רחש אימון רב למנהל הטלוויזיה החדש שלוֹ . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 3

טקסט תמונה : קיץ 1982 . היוצרות התהפכו . טוביה סער היה עכשיו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית והבוס הישיר של חיים יבין ויאיר שטרן בעיצומם של ימי מלחמת לבנון ה- 1  ושידורי מונדיאל ספרד 1982 . (התמונה באדיבות יאיר שטרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1975 היו שני אנשי "מבט" טוּבְיָה סַעַר ואֵלִי נִיסָן מועמדים להחליף את יַעֲקב אֲחִימֵאִיר בתפקידו ככתב הטלוויזיה והרדיו בארה"ב . מנהל חטיבת החדשות דָן שִילוֹן ומנהל הטלוויזיה תמכו במועמדות של טוּבְיָה סַעַר אך מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי חשב אחרת והצליח להעביר את מינויו של אֵלִי נִיסָן ככתב בוושינגטון . טוביה סער רגז ויצא לחופשת מחאה . העניין דלף לעיתון "ידיעות אחרונות" שפרסם כותרת, "טוביה סער לחופשת זעם". מר חַיִים הֶרְצוֹג שהתמנה זה עתה לשגריר ישראל באו"ם קרא את הידיעה בעיתון והציע לטוּבְיָה סַעֶר לשמש הדובר שלו באו"ם . טוּבְיָה סַעַר נענה לה .

saar 4

טקסט תמונה :  שנות ה- 70 של המאה שעברה בטלוויזיה הישראלית הציבורית . טוביה סער (משמאל) ויעקב אחימאיר (מימין . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טוּבְיָה סַעַר זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "ב- 1975 הציע לי באמת חיים הרצוג שגריר ישראל באו"ם לשמש דובר המשלחת . הייתי כל כך מרוגז על הרשות שהסכמתי מייד . לא היה מקום להשוואה בין כשרוני לבין זה של אלי ניסן . הייתי טוב ממנו בהרבה . מאוד התאכזבתי מהנהלת רשות השידור . עברתי מרשות השידור בהשאלה למשרד החוץ . אני דובר היטב אנגלית וגם צרפתית . זכיתי להצלחה גדולה במילוי תפקידי כדובר משלחת ישראל באו"ם בשנים 1978 – 1975 וגם קיבלתי על כך שבחים רבים מכל הגורמים" .

מר דָן שִילוֹן זוכר בשיחות התחקיר עמי : "אני יודע משליחותי ככתב הטלוויזיה בניו יורק כי טוביה סער נחשב לדובר מצוין של משלחת ישראל באו"ם ועשה את תפקידו בכישרון רב" .

saar 5

טקסט תמונה :  שנת 1975 . טוביה סער (מימין) דובר משלחת ישראל באו"ם בניו יורק יחדיו עם השגריר חיים "וויוויאן" הרצוג , לימים הנשיא ה- 6 של מדינת ישראל . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 6

טקסט תמונה :  1977 . טוביה סער מנהל מסיבת עיתונאים של משלחת ישראל בהשתתפותו של שר החוץ משה דיין בבניין האו"ם בניו יורק בתום דיוני העצרת . זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : חיים הרצוג שגריר ישראל באו"ם , מאיר רוזן , משה דיין , טוביה סער , נפתלי לביא (אחיו של הרב ישראל לאו ועוזרו של משה דיין ) , ועו"ד אליקים רובינשטיין יועצו המשפטי של משה דיין . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 7

טקסט תמונה :  שנת 1977 . טוביה סער (מימין) במסיבת Cocktail  באו"ם עם שדרנית ABC גב' ברברה וולטרס והשגריר חיים "ויווייאן" הרצוג . (התמונה באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1978 חזר טוּבְיָה סַעַר לטלוויזיה הישראלית הציבורית ובמשך שנתיים שימש עורך תוכנית האקטואליה "מוקד" ומידי פעם גם מגיש "מבט" . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד העריך אותו ושַם עליו עין . עלייתו והעפלתו של טוּבְיָה סַעַר לצמרת הניהול בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מרשימה . בתוך שנה ורבע התמנה בזה אחר זה לתפקיד מנהל החדשות ומייד אח"כ למנהל הטלוויזיה . בנובמבר 1980 מינה אותו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנהל חטיבת החדשות במקומו של חַיִים יָבִין , ובפברואר 1982 הוקפץ לתפקיד מנהל הטלוויזיה במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי .

saar 8

טקסט תמונה : שנת 1961 . טוביה סער כתב רדיו "קול ישראל" נושא נגרה (מכשיר הקלטה) על כתפו , מראיין את ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון בנמל התעופה לוד . מימין , זהו יצחק נבון מזכירו של ראש הממשלה ומנהל לשכתו . (התמונה באדיבות טוביה סער ולע"מ) .

saar 10

טקסט תמונה :  1963 . טוביה סער כתב רדיו "קול ישראל" מראיין את שר ההגנה הגרמני פרנץ יוזף שטראוס . שר החקלאות משה דיין מאזין לריאיון . (התמונה באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הסיפור הזה פחות או יותר ידוע . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא היה ב- 1 באפריל 1979 המועמד המועדף של ממשלת ישראל להחליף את יִצְחָק לִבְנִי בתפקיד מנכ"ל רשות השידור . ראש הממשלה מנחם בגין לא ספר את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והציע את התפקיד הרָם בתחילה למר אַרְיֵה נָאוֹר מזכיר הממשלה, אחד מנסיכי הליכוד, ובן ונכד למשפחה הלוחמת של אִרגוני מחתרות האצ"ל ולח"י. אַרְיֵה נָאוֹר סירב. לזְבוּלוּן הָמֶר שר החינוך והתרבות בממשלת ישראל והשַר הממונה היה מועמד משלו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . הסופר , המחזאי , והסטיריקן אֶפְרָיִם קִישוֹן .

עו"ד נָתָן כּהֵן ז"ל היועץ המשפטי הוותיק של רשות השידור בימים ההם נזכר בשיחות התחקיר עמי : "זבולון המר באמת רצה למנות את הסופר אפרים קישון למנכ"ל רשות השידור . אפרים קישון סירב ואמר לשר החינוך כי יש לו מועמד טוב ממנו . קוראים לו יוסף לפיד ומכנים אותו "טומי" . רק אז נעשתה הפנייה ליוסף "טומי" לפיד אחד העיתונאים הבולטים של העיתון "מעריב" . אֶפְרָיִם קִישוֹן בעצמו איש "מעריב" הפך למליץ יושר מספר אחת של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והצטרף לדעתו זו קריקטוריסט העיתון קריאל "דוֹש" גָרְדוֹש. שניהם נודעו באהדתם לאגף הימני במפה הפוליטית של ישראל. יִצְחָק לִבְנִי היה מינוי של שִמְעוֹן פֶּרֶס מהמערך . הוא כיהן כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 . זמן כהונתו תָם . הממשלה בראשות מְנָחֵם בֵּגִין לא האריכה את כהונתו . על פי דעתה של הממשלה הזאת הגיע הזמן לשנות ולהציב בפסגת השידור הציבורי מישהו שהוא מינוי שלה .

הממנים החדשים טיפחו תקוות חדשות  . הם ראו ביוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד המנכ"ל הבא של רשות השידור וביו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן חבר מרכז מפלגת חירות (החליף בתפקיד את ד"ר וָולְטֶר אֵיתָּן איש המערך שנה קודם לכן) את שני האנשים הנכונים במקום הנכון . שרים רבים בממשלת ישראל קיוו שיהיה ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ופרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן את הכוח והנחישות לחולל שינויים פרסונאליים בדרגי הניהול שיביאו לשינויים אופרטיביים הכרחיים על פי דעתם בתפישת השידור , שינויים שישתקפו וייראו על המסך . בעיקר כמובן בתחום שידורי החדשות והאקטואליה . זכורה עקיצתו של ראש הממשלה מנחם בגין הנוגעת לסגנון הגשת החדשות והרמת הגבה של המגיש הלאומי והחיוך של חַיִים יָבִין .

בשלוש השנים האלה שבין 1979 ל- 1982 ערך יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שינויי גַברֵי בשלטון הטלוויזיה . מייד עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ב- 1979 , הדיח את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מנהל הטלוויזיה . הוא דאג שלא תאושר הארכת כהונתו בוועד המנהל של רשות השידור . לתפישת הניהול של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן היה משקל והשפעה מכרעת בצמרת רשות השידור . הדבר ניכר בשליטה בוועדת המכרזים שם הם תמיד השיגו רוב מרשים . אי הארכת תקופת כהונתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בקיץ 1979 לשלוש שנים נוספות  עד קיץ 1982 התפרשה כהדחה . סילוק . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היה איש ניהול מוכשר, אולי עצמאי מידי , אך בטוח מנהל טלוויזיה מצליח בעל קבלות במשך שֵש שנים . ציבור עובדי הטלוויזיה לא הבין כיצד מנפנפים לפתע פתאום מנהיג שידור בהינף יד , מנהיג שידור שהביא מערכת עיתונאית מורכבת לשיאים והצלחתו בה הייתה מוכחת . אם כי צריך להכיר בעובדה שהצלחתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא הייתה בלעדית אלא גם הודות לקו המחשבה והעשייה העיתונאית והתרבותית של מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי בשנים 1979- 1974 שקודם לכן ניהל בהצלחה גדולה את רשת הרדיו הצבאית גלי צה"ל . אחרי הדחתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הגיע תורו של חַיִים יָבִין מנהל חטיבת החדשות . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא האריך את כהונתו ובנובמבר 1980 הריץ את טוביה סער כמועמד מטעמו למשרת מנהל חטיבת החדשות הבא . טוּבְיָה סַעַר צלח בקלות את וועדת המכרזים הודות לתמיכתם והשפעתם העצומה במסגרת הזאת של המנכ"ל ויו"ר רשות השידור . טוּבְיָה סַעַר זוכר בשיחות התחקיר עמי : כיתי לתמיכה מרשימה בוועדת המכרזים . במכרז למנהל הטלוויזיה בפברואר 1982 לאחר התפטרותו של צחי שמעוני התמודדתי על התפקיד מול סמנכ"ל הרשות שלמה עבדי . הבסתי אותו 7 : 1 בהצבעה החשאית בוועדת המכרזים ושני נמנעים" .

saar 11

טקסט תמונה :  חורף 1981 . טוביה סער (ראשון מימין) מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה , מנהל את ישיבת הבוקר היומית של מערכת "מבט" בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . בראש השולחן יושב עורך "מבט" יעקב אחימאיר .

זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : דוד "דודו" גלבוע , יעקב אחימאיר (קרוב למצלמה)  , יעל חן , יאיר שטרן (מרכיב משקפיים) , יורם רונן , ישראל סגל , דניאל פאר (ממושקף) , ובני ליס (משופם) . השאר אינם מזוהים .  (התמונה באדיבות יאיר שטרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מינויו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי למנהל טלוויזיה במארס 1980 התקבל בהבנה ע"י ציבור עובדי הטלוויזיה , אך זה של טוביה סער אחריו בפברואר 1982 נתקל במבט תמוה . רבים מוותיקי הטלוויזיה שללו את יכולתו של טוּבְיָה סַעַר להנהיג את המוסד לאחר הניהול המזהיר של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . הוא לא הצטייר כאישיות בעלת שיעור קומה ונחשב לנאמן פוליטי ועושה דברו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . ההערכה המקצועית אל טוּבְיָה סַעַר כמנהל טלוויזיה הייתה מועטה . טוּבְיָה סַעַר קיבל מברקי ומכתבי ברכה מפוליטיקאים רבים אך לא מחבריו הוותיקים ברשות השידור . אלה התעלמו ממנו . מדהים היה להיווכח שוב עד כמה נתפשו תפקידי ניהול מקצועיים כמו מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות בשידור הציבורי ע"י הפוליטיקאים בישראל מימין ומשמאל כמשרות מפתח תקשורתיות , העלולות להשפיע על עתידם הפוליטי . לכן צריך להקדים ולברך מייד את הנבחרים המחזיקים במשרות האלה . טוּבְיָה סַעַר התמנה למנהל הטלוויזיה ב- 12 בפברואר 1982 לתקופת ניסיון בת חצי שנה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה שבע רצון ממנו . ב- 9 באוגוסט 1982 שלח לו מכתב חם המסמיך אותו להיות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הבאות עד 1985 : "טוביה יקירי , בתום תקופת הניסיון שלך אני רוצה לברך אותך על הצלחתך בתפקיד עד כה , ולהביע את תקוותי כי תמשיך באותה דרך , תוך שיתוף פעולה מבורך בינינו לטובת רשות השידור וכלל הציבור בישראל" . הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1982 הייתה מונופול שידור .

מר יָרוֹן לוֹנְדוֹן התוסס , ספקן , טיפוס שאוהב להתווכח , בעל אופי מרדני , מוותיקי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ראה במינויו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנכ"ל רשות השידור והאיש שמינה את טוּבְיָה סַעַר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – סֵיאוּב . הוא תקף בחריפות רבה את מינויו של טוביה סער למנהל הטלוויזיה בפברואר 1982 מפני שלא הגן עליו מפני יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד, והגדיר את המינוי המופרך לטעמו בזאת הלשון : "הנהג שקיבל את הפיקוד על הגדוד" , והוסיף , "היינו בני שלושים כשהטלוויזיה נולדה ב- 1968 . בזמן כה קצר יש כבר תהליך של סתימת עורקים בטלוויזיה , ובה מתקדם רק מי שהוא בּוּעת אוויר. רק מי שאין לו לחלוטין משקל , כשרון , עמדה , ואינטגריטי – צָף !" . הוא חיווה את דעתו הנחרצת על מנהל הטלוויזיה הנוכחי שלו טוּבְיָה ַסַער , אך כיוון את חִצָיו המושחזים גם אל מנכ"ל רשות השידור שמינה סוג כזה של אדם לתפקיד כה חשוב של ניהול ערוץ טלוויזיה ציבורי . הפוליטיקאים בניגוד ליָרוֹן לוֹנְדוֹן אצו לברך את מנהל הטלוויזיה החדש . זה נראה כמו איזה מסע הערכה מתוכנן ומאורגן לטובת המנהל החדש בו הפוליטיקאים מבקשים את קרבתו של האיש האחראי על גוף התקשורת החשוב במדינה . מצאתי צורך לתעד את התופעה הזאת .

saar 12טקסט מסמך :  18 בפברואר 1982 . זהו מכתב הברכה ששלח ח"כ אבא אבן (לשעבר שר החוץ) לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית . אבא אבן תוקף את רדידות ושִעמום שידורי הטלוויזיה הישראלית , "פרט ל- "מבט" , הטלוויזיה הישראלית מייסרת את הציבור באוסף מדהים של מעמדי שעמום ורדידות. זהו שירות הטלוויזיה הגרוע ביותר בעולם – לפי מיטב התרשמותי".

אבא אֶבֶן לא הזכיר במכתבו כי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית הרדודה והמשעממת על פי דבריו ניהלו לפני טוביה סער , יצחק "צחי" שמעוני וארנון צוקרמן ומנכ"ל רשות השידור שקדם ליוסף "טומי" לפיד היה יצחק לבני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 16

טקסט מסמך : 14 בפברואר 1982. מברק ברכה משמעון פרס לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 13

טקסט מסמך :  15 בפברואר 1982 . חיים "וויויאן" הרצוג , רעייתו אורה , והילדים שלחו מברק ברכה לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טוּבְיָה סַעַר מנהל הטלוויזיה החדש מפברואר 1982 היה נאמנו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ואהוב הפוליטיקאים . טוּבְיָה סַעַר מונה לתפקידו במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי לא יכול היה לסבול עוד את צורת ניהולו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וחזר לכור מחצבתו , למה שהוא יודע לעשות הכי טוב . לחוּד חִידוֹת בתוכניות המוסיקה ו- "מקבילית המוחות" בטלוויזיה . מבחנו של טוּבְיָה סַעַר בעיניי כמנהל טלוויזיה יהיה במידת מעורבותו , הבנתו , ותמיכתו בשלוש הפקות הבינלאומיות המורכבות והמסובכות שעמדתי בראשן ואותן ניהלתי : מונדיאל הכדורגל – ספרד 1982, אליפות העולם ה- 1 בא"ק-הלסינקי 1983, ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. אהבתי אותו .

saar 14

טקסט מסמך :  17 בפברואר 1982 . מכתב הברכה של שר החינוך זבולון המר (בממשלתו של מנחם בגין) לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 15

טקסט תמונה : יום שני בערב – 23 ביולי 1984 . משדר הבחירות לכנסת ה- 11 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער (שני משמאל) מנחה ומתדרך את המגיש חיים יבין ואת הסטטיסטיקאי האחראי על מדגמי הטלוויזיה ד"ר חנוך סמית במשדר. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : עוזר בצוות של חנוך סמית , חיים יבין , ד"ר חנוך סמית , טוביה סער , ומיכה לימור.  (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי.  כל הזכויות שמורות). 

3. יוסף "טומי" לפיד ויצחק לבני. אפריל 1979.

יום ראשון – 1 באפריל 1979 היה תאריך רב משמעות בתולדות רשות השידור . ביום הזה נערכו חילופי משמרות ברשות השידור הציבורית שייזכרו לנצח . יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור מאז 1974 איש תרבות מהמעלה העליונה , אדם שקרא אולי הכי הרבה ספרים בחייו בישראל , משכיל בעל אופי נוח ונינוח , ואיש שיחה מרתק סיים את תפקידו בן חמש השנים . יִצְחָק לִבְנִי ומנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן יצרו בין השניים 1979- 1974 טלוויזיה איכותית . שנות דוֹר חלפו מאז . ניתן לקבוע היום ללא כל צֵל של ספק כי שניהם יצרו בתקופה של חמש שנים שידור ציבורי מקצועני ברמה גבוהה וייצגו רשת שידור מצטיינת מאין כמוה . בין יִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות שידור סובלני לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן השאפתן לא שררה כל ידידות . מנכ"ל רשות השידור הראשון שְמוּאֵל אַלְמוֹג , האיש שמינה את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לתפקיד מנהל הטלוויזיה ב- 1973 , אמר לי בעת שיחת התחקיר עמו כלהלן : "ארנון צוקרמן היה "שוויצר" אך עם ידע וכשרון" . יִצְחָק לִבְנִי ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא רק שלא היו חברים , הם היו יריבים . שררו ביניהם ריבי סמכויות ומחלוקות (לא מעטות) . אף על פיכן ידעו לאַחֵד את השורות . הטלוויזיה הישראלית הייתה הרבה יותר מנבחרת שידור . היא הייתה קבוצה . הישג ראוי להערכה של הקפטן שניצב בראשה . יִצְחָק לִבְנִי ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היו כל אחד בנפרד מנהיגי שידור. שררה ביניהם קורלציה למרות היריבות. עיקר כוחם הייתה באמינותם. העיתונאים , היוצרים , והמפיקים בטלוויזיה וברשות השידור האמינו להם ובהם , ונהוּ אחריהם . הישג מנהיגותי בעל ערך .

livni 1

טקסט תמונה :  יצחק לִבני אלוף הסֶפֶר כיהן בתפקיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 . למרות חילוקי הדעות המקצועיים שהיו לו עם מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הגיעה הרשות להישגי שידור מפליגים . תקופת המנהיגות של יצחק לבני וארנון צוקרמן בשנים האלה נחשבת לתור הזהב של השידור הציבורי . (באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אחד המבחנים של כל מנהיגות רצינית , מנהיגות אמת , הוא הכישרון להציב לידה בעמדות ניהול בכירות אנשים מוכשרים נוספים . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הצליח בכך מעל המצופה . לזכותו של יִצְחָק לִבְנִי צריך לומר שהוא אישר את המינויים של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . הם קידמו לעמדות הניהול הקובעות והמכריעות בטלוויזיה שלושה אנשים צעירים ומוכשרים . דָן שִילוֹן מונה למנהל חטיבת החדשות . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם הוצב בראש חטיבת התוכניות . אלכס גלעדי קוּדַם לתפקיד מנהל מחלקת הספורט במקומו של דָן שִילוֹן . החמישייה הזאת יחד עם המהנדס הראשי של רשות השידור שלמה גַל סחפה בשנות ה- 70 את הטלוויזיה להישגים מקצועיים רבי משמעות . בשנות שלטונם של יצחק לבני ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שידרה הטלוויזיה יותר מ- % 70 מזמנה יצירה מקורית והפקה ישראלית . תוכנית הטלוויזיה הסטירית "ניקוי ראש"  והפקת הסדרה "עַמוּד האֵש" העידו על המגמה . שיפור עצום בהיקף הפקת שידורי החדשות והאקטואליה ליד סיקור הספורט המקומי על כל גווניו והראש וראשונה כיסוי שיטתי של הכדורגל והכדורסל הישראלי , ושידורי משחקי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות לרבות ההפקות הבינלאומיות של אולימפיאדת מונטריאול 1976 ומונדיאל ארגנטינה 1978 – הפכו לעמודי התווך של השידור הציבורי . ניתן היה להגיע להישגים האלה בגלל המנהיגות המקצועית . לא בכדי שבה וחוזרת על עצמה בספר הזה המילה מנהיגות. מנהיגות אמת יישרת דרך היא המפתח להצלחה בכל תחום בחיינו. גם בטלוויזיה.

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ושר החינוך והתרבות זבולון המר השר הממונה על רשות השידור לא לקחו  ברצינות ולא עשו כל חשבון להצלחה הטלוויזיונית המזהירה של יצחק לבני ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . ביום ראשון – 1 באפריל 1979 מינתה ממשלת ישראל בראשותו של מְנָחֵם בֵּגִין את עיתונאי "מעריב" יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנכ"ל רשות השידור במקומו של יִצְחָק לִבְנִי . מר יִצְחָק לִבְנִי היה סרח עודף שהודח . היה עליו כתם פוליטי . הוא היה פרי מינויה של הממשלה הקודמת בראשותה של גוֹלְדָה מֵאִיר ו- השַר הממונה שִמְעוֹן פֶּרֶס . הצלחתו המקצועית הייתה שיקול משני ולא נזקפה לזכותו . הוא סולק מתפקידו .

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה איש שונה לחלוטין באופיו מיצחק לבני . אדם צנטרליסטי שמפעיל את סמכותו בכל רגע ובכל מקום , מתערב בכל פרט , חכם וגם ובוטה , רציני וגם ציניקן . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שינתה את פניה בתוך זמן קצר לאו דווקא לטובה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הדיח מתפקידו את מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן (לא האריך את כהונתו לקדנציה שלישית אך הדבר התפרש כהדחה). עיתונאים בכירים בטלוויזיה נאמני אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שלא הסכימו עם דרך ניהולו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד פרשו בעקבות מנהלם . ביניהם גדולי הכישרונות שצמחו בטלוויזיה דָן שִילוֹן , אָלֶכְּס גִלְעָדִי , מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם , יָרוֹן לוֹנְדוֹן ואחרים . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם היטיב לבַטֵא את המצב אז ונִיסֵח אותו בלשונו השנונה והסרקסטית : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אך לא ידע להרכיב אותה מחדש" .

יִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 זוכר היטב בשיחות התחקיר עמי כלהלן : "ביני לבין יוסף "טומי" לפיד לא התנהלה כל חפיפה מקצועית . אני עזבתי והוא בא . כולם סמכו על המנהלת הוותיקה של לשכת המנכ"לים לדורותיהם גב' רוחמה איילון. היא הייתה אישה מקצועית מאוד, מוכשרת, הגונה וישרה, וגם מסודרת מאוד. היא הייתה החופפת הרשמית והיא זאת שהכניסה את טומי לפיד לתפקידו . כשאני התמניתי למנכ"ל רשות השידור במקומו של שמואל אלמוג לא התנהלה גם כן כל חפיפה מסודרת . שמואל אלמוג עזב ואני נכנסתי. הייתי המנכ"ל הצעיר ביותר בהיסטוריה של רשות השידור , בן 39 . לא התקיימה שום חפיפה מקצועית ביני לבין המנכ"ל היוצא. גב' רוחמה איילון הייתה החופפת המעשית. היא הייתה המורה והכניסה אותי לעניינים ולתפקידי. אני חושב שההצלחה שלי כמנהל תחנת הרדיו של גלי צה"ל בשנים 1974- 1968 היו הסיבה העיקרית לפנייתו של שמעון פרס אלי ליטול לידיי את רשות השידור.  ב- 1 באפריל 1974 התמניתי למנכ"ל רשות השידור. מנהל הטלוויזיה היה אז ארנון צוקרמן. היו בינינו מחלוקות רבות אך טובת הטלוויזיה ורשות השידור ניצבו מעל לכל. אני חושב שהייתה בינינו הערכה הדדית. למרות המחלוקות בינינו הייתי אני המנכ"ל שאישר את הארכת כהונתו של ארנון צוקרמן למנהל טלוויזיה בשנים 1979- 1976 מפני שחשבתי שהוא ראוי. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה בימינו מהפך שידור ענק. בימינו הפקנו את מבצעי השידור הגדולים של בחירות 1977, ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בשליחות השלום שלוֹ בישראל בנובמבר 1977, ותחרות שירי הארו-וויזיון במארס 1979. ביטלתי את פסטיבל הזמר האנכרוניסטי ומיסדתי במקומו את תחרות השירים של קדם הארו- וויזיון. הגענו להישגים טלוויזיוניים מפליגים לפני שנות דוֹר. הצלחנו להכניס לטלוויזיה הישראלית הציבורית הפקה מקורית כמותית ואיכותית בסדר גודל של כ- % 70 מכלל שידורי הטלוויזיה. הפריצה הגדולה הייתה בהפקה ושידורי החדשות ע"י חטיבת החדשות תחת ניהולו של דן שילון. היצירה המקורית כללה בתוכה את "ניקוי ראש" בהפקתו ועריכתו של מוטי קירשנבאו, סדרת "עמוד האֵש" בעריכתו של יגאל לוֹסִין, תוכנית הראיונות האקטואלית "טַנְדוּ" בראשותו של ירון לונדון. הסרתי מלוח השידורים את כל הטלה- נובלות וסילקתי כל מיני סדרות קנויות לא חשובות . בתקופתי שודרה הסדרה "עולם במלחמה". וכמובן מבצעי שידורי הספורט הגדולים. כמנכ"ל רשות השידור הייתי שותף לניהול והקצאת משאבים לטובת שידורי מונדיאל מערב גרמניה 1974 אולימפיאדת מונטריאול 1976, ומונדיאל ארגנטינה 1976. בימיי נכרתה הברית ההיסטורית עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א. ההערכה הגדולה שלי למִשדרי הספורט באה לידי ביטוי באישור תקציבים והצבתם בלוח מִשדרי הטלוויזיה.

אבל נדמה לי שהמטרה הגדולה שלי כמנכ"ל רשות שידור הושגה משהצלחתי לשמור על עצמאותה. בלמתי וביטלתי לחלוטין את דִבְרוּר צה"ל על ראיונות שלנו עם חייליו וקציניו. הודעתי לממשלה כי תם עידן הדברור הצבאי על האינפורמציה העיתונאית של הטלוויזיה. מלחמת יום הכיפורים של אוקטובר 1973 הסתיימה. הדִבְרוּר הצבאי לא נחוץ יותר במדינה חופשית ודמוקרטית. לא שימשתי מנכ"ל מטעם למרות שהייתי מינוי פוליטי של ממשלת גולדה מאיר. פעלתי ברשות השידור כפי שפעלתי בשעתו כמנהל גלי צה"ל מטעם. היו לי וויכוחים רבים עם ישעיהו "שייקה" תדמור, שכיהן בימים ההם סגן קצין חינוך ראשי ושימש הבוס הישיר שלי בגלי צה"ל. אני ביקשתי לשָדֵר רדיו אזרחי והוא רצה רדיו שסַר למשמעת הצבא. כך גם ראיתי את תפקידי ברשות השידור. לא הסכמתי בשום אופן לשָדֵר אינפורמציה שהייתה נוחה לצבא. בכך שמרתי על עצמאותה של רשות השידור.

ראש הממשלה גולדה מאיר לא אהבה אותי. גם לא יצחק רבין. הם היו מאוכזבים ממני מפני שהייתי עצמאי מידי בתפקידי כמנכ"ל רשות השידור. אפילו שמעון פרס כעס עלי. הוא אמר לי, "יצחק לבני אתה חייב להסכים לדברור. אני מאוכזב ממך". שמעון פרס מאוד נפגע ממני. לאחר המהפך בבחירות 1977 ביקש הליכוד להדיח אותי והחליף אותי באיש משלהם. מנחם בגין שהיה דמוקרט גדול התנגד למהלך האנטי ממלכתי הזה. נשארתי בתפקידי עד אפריל 1979".

livni 2

טקסט תמונה : 1 באפריל  1979 . מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני (משמאל) בן 45 מפנה את כיסאו לבא אחריו יוסף "טומי" לפיד בן 47 נוטף ביטחון עצמי . הממונה על ביצוע חוק רשות השידור שר החינוך והתרבות מר זבולון המר ניצב בתווך. (באדיבות יצחק לבני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

4. יוסף "טומי" לפיד + דן שילון וירון לונדון. ינואר 1983.
בסתיו 1982 חש מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביטחון מוחלט בצדקת דרכו כמנהיג השידור הציבורי של מדינת ישראל . הוא נפנף הצדה את מי שחשב שצריך לנַפְנֵף וגם שני מבצעי הטלוויזיה הגדולים של סיקור מונדיאל הכדורגל ספרד 1982 וסיקור פרק הלחימה הראשון והעיקרי ב- מלחמת לבנון ה- 1 היו כבר מאחוריו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חב תודה למנהל הטלוויזיה שלו טוּבְיָה סַעַר שייצב את השורות כפי שטוביה סער חב תודה למפיק חטיבת החדשות יאיר שטרן . במשך שנה שלמה מפברואר 1982 ועד פברואר 1983 אִפְשֵרוּ יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל שלרשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן לטוּבְיָה סַעַר לנהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובמקביל גם את חטיבת החדשות . עד כדי כך היה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חשדן . אולם ב- טוּבְיָה סַעַר הוא בטח , ראה בו נקודת משען איתנה , וסמך עליו כאמור בעיניים עצומות . רק בפברואר 1983 מונה מר יָאִיר שְטֶרְן למנהל חטיבת החדשות (יאיר שטרן ניהל את חטיבת החדשות בהצלחה במשך שתי קדנציות בשנים 1989 – 1983) . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חש ש- שִלטונו יציב . בריאיון לוחמני שהעניק ב- 7 בינואר 1983 לעיתונאית גב' אורית שוחט ממקומון "העיר" טען שהטלוויזיה היא נהדרת ועורר תרעומת רבה בקרב עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

ב- 27 בנובמבר 1980 מינו אותי שלושה אנשים ברשות השידור , מנכ"ל הרשות יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , יִצְחָק "צַחִי'" שִמְעוֹנִי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית , וטוביה סער מנהל חטיבת החדשות  -  לתפקיד מנהל שידורי הספורט והעורך והמפיק הראשי שלהם במקומו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי . מר אָלֶכְּס גִלְעָדִי עזב את השידור הטלוויזיוני הציבורי בישראל בינואר 1981 ועבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . אלכס גלעדי הביא אותי לטלוויזיה הישראלית בקיץ 1971 . הוא איש הטלוויזיה הגָדוֹל ביותר והדָגוּל ביותר במדינת ישראל שעבדתי לצִדוֹ ועִמוֹ במשך עשור שנים. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא התאבל על נטישתו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומעברו ל- NBC .

giladyטקסט תמונה :  זהו אלכס גלעדי לפני שנות דוֹר . איש מעשה דגול . מוכשר מאוד בתחום תעשיית הטלוויזיה . ככה אזכור אותו . הוא לבטח אחד מגדולי אנשי הטלוויזיה במדינת ישראל בכל הזמנים , והאיש שהשפיע עלי במשך עשרות שנים יותר מכל איש תקשורת אחר בישראל או בעולם , גם לאחר שעזב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בדצמבר 1980 ועבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . תרומתו להתפתחות שידורי הטלוויזיה הציבורית והמסחרית בישראל הייתה מכריעה . (צילום CBC קנדה באולימפיאדת מונטריאול 1976. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

lapid 1

טקסט מסמך :  7 בינואר 1983 . יוסף "טומי" לפיד מעניק בביתו ריאיון לגב' אורית שוחט , והצהיר , "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת". (באדיבות מקומון "העיר" ת"א ומו"ל "הארץ" מר עמוס שוקן).

הוא האמין שהוא בונה מנהיגות שידור איתנה לטווח ארוך בדמותם של מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ומנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי (במקומו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן) , אליהם צירף את מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה טוביה סער (במקומו של חַיִים יָבִין) ואת מנהל חטיבת התוכניות צְבִי "צְבִיקָה" שַפִּירָא (במקומו של מרדכי "מוטי" קירשנבאום) . אלכס גלעדי פרש בנובמבר 1980 והצטרפו אליו בזה אחר זה מוטי קירשנבאום ודן שילון . יוסף "טומי" לפיד איבד בבת אחת את שדרת הפיקוד המרכזית שלו שהייתה לא רק מוכשרת אלא גם בעלת ניסיון . אחריהם  עזבו גם יָרוֹן לוֹנְדוֹן , יִשְרָאֵל סֶגָל ז"ל , יָעֵל חֵן , ורָפִיק חַלָבִּי . הפורשים ניהלו עם מנכ"ל הרשות קרבות אגרוף מילוליים מעל גבי העיתונות . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם הצהיר קבל עם ועדה , "הטלוויזיה הישראלית גוססת" . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה מינוי פוליטי כל יכול של ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין . הוא לא שקט על שמריו והתנהג כך בריאיון רחב היקף שהעניק בביטחון רב לעיתונאית אוֹרִית שוֹחַט ב- 7 בינואר 1983 במקומון "העיר" של תל אביב . "בתנאים הקיימים , הטלוויזיה היא נהדרת" , הכריז , ולא שכח להוסיף בבוטות שהייתה סימן ההיכר שלו , "דן שילון גמר את הסוס וירון לונדון הוא שמאלן" [1] .

 זאת הייתה הכותרת הראשית , "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" . העיתונאית גב' אוֹרִית שוֹחַט תמכה אותה בכותרות משנה מפיו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד : "רק האיסטניסטים הפסאודו – קוסמופוליטיים שונאים את הטלוויזיה . כשראיתי שהטלוויזיה זזה לצד השמאלי של המגרש נלחמתי להזיז אותה לאמצע . עכשיו אני נלחם שלא תגלוש ימינה. אלישע שפיגלמן חסר אתיקה מקצועית. ירון לונדון הכריז שהוא שמאלן. דן שילון גמר את הסוס" . הראיון עורר זעם וכעס בבניין היהלומים , בית הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים .

lapid 3

טקסט תמונה :  7 בינואר 1983 . קטע עיתונות ממקומון "העיר" של תל אביב . אלו הן כותרות הריאיון שהעניק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לגב' אורית שוחט כתבת המקומון "העיר" של תל אביב (בהוצאת "הארץ" בראשות המו"ל עמוס שוקן) . יוסף "טומי" לפיד הצהיר , "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" , והוסיף ,  "רק הפסאודו – קוסמופוליטיים שונאים את הטלוויזיה" . על דן שילון אמר , "דן שילון גמר את הסוס" . על אנשי האופוזיציה בתוך שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהתנגדו למדיניות השידור שלו אמר , "כל מי שאומר שהצרתי את צעדיו הוא בעצם עצלן שמתחפש לקדוש מעונה" , והתכוון למרדכי "מוטי" קירשנבאום וירון לונדון . (באדיבות מקומון "העיר" תל אביב ובאדיבות מר עמוס שוקן מו"ל עיתון "הארץ") .

ראה הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות עולם" והטרילוגיה רחבת ההיקף "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972".

lapid 2

טקסט תמונה :  7 בינואר 1983 . קטע עיתונות ממקומון "העיר" של תל אביב . אלו הן כותרות הריאיון שהעניק מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד לגב' אורית שוחט כתבת המקומון "העיר" של תל אביב (הוצאת "הארץ" – עמוס שוקן) . יוסף "טומי" לפיד הצהיר , "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" , וקבע באופן נחרץ ,  "רק הפסאודו – קוסמופוליטיים שונאים את הטלוויזיה " . על דן שילון אמר , "דן שילון גמר את הסוס" , והוסיף , "ירון לונדון הוא שמאלן" . על אנשי האופוזיציה בתוך שורות הטלוויזיה שהתנגדו למדיניות השידור שלו אמר , "כל מי שאומר שהצרתי את צעדיו הוא בעצם עצלן שמתחפש לקדוש מעונה" , והתכוון למרדכי "מוטי" קירשנבאום וירון לונדון . (באדיבות מקומון "העיר" תל אביב ובאדיבות מר עמוס שוקן מו"ל "הארץ") .

"דָן שִילוֹן גמר את הסוּס …?" . הרי הוא היה אז גבר בן 43 בשיא הקריירה המקצועית שלו בטלוויזיה הישראלית הציבורית . עמדו מאחוריו 15 שנות עשייה מרשימות בטלוויזיה . הוא מאֹשיות רשות השידור , ממקימי הטלוויזיה הישראלית , מייסד מחלקת הספורט , שַדָּר ספורט ומגיש חדשות מיומן , מנהל מוצלח של חטיבת החדשות , וכתב משגשג של הטלוויזיה בניו יורק ו- וושינגטון . לפתע מתייצב מנכ"ל רשות השידור בשנת כהונתו הרביעית בפני עיתון תל אביבי נפוץ מעיד על עיסתו כי היא נהדרת ומכריז באותה נשימה כי אחד האנשים המצוינים בשורות הטלוויזיה בכל הזמנים , "גמר את הסוּס" . ככה לא אמור להתנהג מנהיג שידור . להתנהלות הבוטה הזאת של מנכ"ל רשות השידור היו כמובן השלכות מרחיקות לכת על רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית מהיבטים שונים . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הגיע ברוח סערה לרשות השידור לאחר עידן יִצְחָק לִבְנִי וערך בה שינויים כה מסיביים בטלוויזיה הישראלית הציבורית , בתמיכתו המובהקת של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אז פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן , עד שנותר ללא מפקדים . לא לכולם נמצאו מחליפים ראויים . מוטי קירשנבאום הגה אז את הסְלוֹגָן המפורסם שלו , שכבר דנתי בו ב- בלוג כמה וכמה פעמים ,  "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אך לא ידע להרכיבה מחדש" .

שנת  1979 הייתה נקודת מפנה בתולדות רשות השידור . בלתי נשכחת מפני שבמידה מסוימת הייתה סיומה של תנופה והמטמורפוזה שהחלו באוגוסט 1973 . פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן (בן 55) יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשתי קדנציות רצופות בשנים 1984- 1978 ויוסף "טומי" לפיד (בן 47) מנכ"ל רשות השידור בשנים  1984- 1979 חברו איש לרעהו . שניהם היו אנשים משכילים ונבונים שהתמנו לתפקידם הרָם ע"י הימין הפוליטי ומצאו חיש מהר הרמוניה ושפה משותפת איש עם רעהו . ברית השידור הזאת העניקה מרחב תמרון גדול לפעילותו המקצועית והשקפתו הפוליטית של המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד .  שניהם תפשו את מהותו ואופיו של השידור הציבורי בדרך שונה לחלוטין מזאת של הקודמים להם מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבני ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן , והגנרלים שלהם דָן שִילוֹן , מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם , יָרוֹן לוֹנְדוֹן ואחרים . הם לא התביישו לתת לכך ביטוי הולם במעשיהם . פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן אף הכריז קבל עם ועדה עם תחילת כהונתו , "או אני או ארנון צוקרמן" [2] . בשיחות התחקיר עמי בביתו בשכונת רחביה בירושלים הבליט את סלידתו העמוקה מדרך ניהולו של ארנון צוקרמן את הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא התגאה באמירה שלו , ברירת המחדל שהציג בפני מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , "או אני או הוא" . דָן שִילוֹן ויָרוֹן לוֹנְדוֹן תיעבו את יוֹסֵף "טוֹמִי'" לַפִּיד ולא הסתירו זאת . שניהם קטלו את מנכ"ל רשות השידור והביעו אותה בביקורת חריפה ובמילים בוטות וחסרות תקדים בחריפותן בכתבתה של גב' אוֹרִית שוֹחַט במקומון "העיר" של תל אביב , ב- 7 ינואר 1983 [3] .

lapid 4

טקסט תמונה :  שנת 1979 . פרופסור ראובן ירון בן 55 (מימין) יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984- 1978 יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בן 47 מי שכיהן בתפקיד הרם בחמש השנים של 1984- 1979 . שניהם היו אנשים חכמים ונבונים שהתמנו לתפקידם הרָם ע"י הימין הפוליטי ומצאו חיש מהר שפה משותפת איש עם רעהו . ברית השידור כמעט ברית דמים שנכרתה בין יוסף "טומי" לפיד לבין פרופסור ראובן ירון העניקה מרחב תמרון עצום למנכ"ל רשות השידור . (התמונה באדיבות פרופסור ראובן ירון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בין מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור הפרופסור למשפטים ראובן ירון שררה הרמוניה והבנה מלאה . שניהם תפשו את מהותו ואופיו של השידור הציבורי בדרך שונה לחלוטין מזאת של מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי ומנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן, והגנרלים שלהם דָן שִילוֹן, מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם, יָרוֹן לוֹנְדוֹן , ואחרים . הם לא התביישו לתת לכך ביטוי הולם במעשיהם [1]דָן שִילוֹן תיעב בימים ההם את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . הוא קטל בביקורתו את מנכ"ל רשות השידור והביע אותה במילים בוטות וחסרות תקדים בחריפותן בכתבתה של גב' אורית שוֹחַט במקומון "העיר" של תל אביב , ב- 7 ינואר 1983 [2] . בהיותו שדר ספורט בעברו ידע להתנסח בבהירות ובדייקנות : "העובדות שוב לא מפריעות ליוסף "טומי" לפיד לספר את סיפוריו…כוחו של לפיד בלשונו…במניפולציות פוליטיות קטנוניות ובהשמצות מאחורי גבו של אדם. התמודדות ישירה , דיון ענייני , ועשייה תוכניתית  -  אלה אינם מן הדברים המוכרים לו. במצבה העכשווי של רשות השידור הייתי מציע למַר טומי לפיד להסתכל אל הבית פנימה ולנסות להתמודד בשפל העמוק שאליו הוא עצמו דִרדֵר את המוסד , במקום לגלגל את לשונו ולחפש תירוצים חסרי שחר" .

זה לא הזיז למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . הוא הגיב בביטול על האשמותיו של דן שילון נגדו . כך אמר לאוֹרִית שוֹחַט [1] "דן שילון שמספרים לי שהיה עורך חדשות יוצא מן הכלל לפני תקופתי , נכשל כישלון חרוץ בשליחותו לארה"ב . כששב לארץ הוא ראה שהממלכה שבנה לעצמו כבר לא שלו , והפרסטיז'ה שהייתה לו התנדפה לה בניו – יורק . הוא התיישב על התקן של ממורמר , ואני לא הייתי מוכן לקנות אותו בצורה הזאת . אז הוא מצא לעצמו פתרון אחר . זה לא הפסד גדול לטלוויזיה . הוא גמר את הסוס . אולי עכשיו הוא ימלא בטריות מחדש בשוק הפרטי" . כבר נאמר כאן ובהזדמנויות אחרות כי מרדכי "מוטי" קירשנבאום קבע בלשונו השנונה : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אך לא ידע  להרכיבה  מחדש" . בהזדמנות הראשונה באותה ה- הפגנה הגדולה ב- 23 ביולי 1979 של עיתונאי רשות השידור נגד המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , הניף מרדכי קירשנבאום שלט מחאה וזעק לעברו , "טומי לפיד תתפטר כבר , הזנית את הטלוויזיה" . גם דָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי תיעבו את מנכ"ל רשות השידור ועשו מעשה . אלכס גלעדי ארז את הפקלאות שלו בדרך לקריירה מזהירה ברשת הטלוויזיה האמריקנית  NBC ובוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) . דן שילון עזב גם הוא את הטלוויזיה וחבר ליעקב לווינסון יו"ר בנק הפועלים . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם ויָרוֹן לוֹנְדוֹן המשיכו להילחם ביוֹסֵף "טוֹמִ" לַפִּיד אך הדבר לא נגע לו . רשות השידור איננה מוסד דמוקרטי והעורך הראשי שלה יוסף "טומי" לפיד הבוטה והחכם השיב מלחמה שערה וניצח את האופוזיציונרים . הוא נהנה מגיבוי מוחלט של שבעת אנשי הוועד המנהל של רשות השידור ובראשם היו"ר פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . המנכ"ל והיו"ר שיתפו פעולה ושמו את "המורדים" על ספסל המחליפים . יוסף "טומי" לפיד נִטְרֵל ללא כל קושי את מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם ויָרוֹן לוֹנְדוֹן . למרות ההתנגדות החריפה למנכ"ל רשות השידור לא התחוללה כל מהפכה בטלוויזיה וגם לא ברדיו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא רק שנשאר על כנו אלא הגביר את אחיזתו בטלוויזיה באמצעות טוביה סער ויָאִיר שְטֶרְן . מרדכי "מוטי" קירשנבאום התנבא אז בקול רם : "ימיו של יוסף "טומי" לפיד ברשות השידור ספורים" . נבואה שלא התגשמה.

[1]  ראה נספח : המאמר של גב' אוֹרִית שוֹחַט ביום שישי – 7 בינואר 1983 במקומון התל אביבי הנפוץ "העיר" בהוצאת מו"ל עיתון "הארץ" מר עמוס שוקן .

[1]  הערה : נאמר לי בשיחה אישית עם פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . גם מנהל הטלוויזיה לשעבר ארנון צוקרמן זוכר את האמירה הזאת .

[2]  ראה נספח : דברי הביקורת של דָן שִילוֹן על מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כפי שהתפרסמו במקומון "העיר" של תל אביב ב- 7 בינואר 1983 .

shilon 1

טקסט מסמך : 7 בינואר 1983 . מקומון  "העיר" תל אביב . דן שילון תוקף בחריפות רבה את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ולא מוותר לו. (באדיבות מקומון "העיר" ת"א ובאדיבות מר עמוס שוקן מו"ל "הארץ"). 

london 1

טקסט מסמך : 7 בינואר 1983 . מקומון  "העיר" תל אביב . ירון לונדון משיב מלחמה שערה ותוקף אף הוא את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד .(באדיבות מקומון "העיר" ת"א ובאדיבות מר עמוס שוקן מו"ל "הארץ"). 

יוֹסֵף "טוֹמִי'" לַפִּיד בעל האופי השתלטני לא חשש להתעמֵת עם יָרוֹן לוֹנְדוֹן . הוא ראה בו עיתונאי מוּטֶה שמאלה ששבר את כללי העיתונאות האובייקטיבית ולא פחד לומר לו זאת בפרצוף . כעורך ראשי של רשות השידור חש שצו מצפונו הוא לפעול כנגד יָרוֹן לוֹנְדוֹן או מול כל כתב או שַדָּר אחר בטלוויזיה שיסטה מהנורמות שהוא חשב שהן נכונות , וכך אומנם עשה . "אני רוצה עיתונות טלוויזיונית אובייקטיבית אבל לא ניטראלית" , אמר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לאנשי "מבט" והוסיף , "אני רוצה עיתונות טלוויזיונית חינוכית , לאומית , וציונית" . מי שהכיר את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וידע את ההיסטוריה שלו הבין את מניעיו ליצור כאן טלוויזיה חינוכית , לאומית , וציונית . הוא לא העריך את יָרוֹן לוֹנְדוֹן כהוא זה ויָרוֹן לוֹנְדוֹן החזיר לו כגמולו . יָרוֹן לוֹנְדוֹן לא אהב אותו ולא יכול היה לסלוח ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד על מינוי טוביה סער למנהל הטלוויזיה . עם דָן שִילוֹן הסיפור היה שונה במקצת . דָן שִילוֹן היה מנהיג שידור כריזמטי בעל ניסיון ניהולי והשפעה רבה בטלוויזיה . נוכחותו בלטה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חשש ממנו . לאחר לכתו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי הזמין אותי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לפגישה עבודה בלשכתו ששכנה באותם הימים בבניין "החוטים" בירושלים . המינוי למנהל מחלקת הספורט נעשה שָם . זה היה בסופו של חודש נובמבר ב- 1980 . בעוד המינוי שלי היה פרי מהלך משותף של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי הרי שהסכמה כזאת נעדרה דווקא ביחסי העבודה הישירים בין השניים הניצבים בצמרת השלטון של רשות השידור . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מינה את יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי למנהל הטלוויזיה ב- 16 במארס 1980 במקומו של ארנון צוקרמן . הצבתו של יצחק "צחי" שמעוני בראש הפירמידה הטלוויזיונית לוּוָה כידוע בכתב מינוי יפהפה ששלח מנכ"ל רשות השידור למנהל הטלוויזיה החדש שלו, אך היה שם בסופו של דבר מפח נפש גדול . המסמך נשמר ומתועד בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי אמר לי כעבור שנים רבות בעת התחקיר שקדם לכתיבת הסדרה : "לא יכולתי לעבוד עוד עם האיש הזה יוסף "טומי" לפיד . שנתיים הספיקו לי . הוא התערב לי בניהול ללא הרף ורמס ברגל גסה רבות מההחלטות שלי כמנהל טלוויזיה . לא אהבתי אותו" . כעבור פחות משנתיים בפברואר 1982 הניח מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי את מפתחות הבניין על שולחנו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והתפטר מתפקידו . הוא לא היה יכול עוד . זה היה ארבעה חודשים לפני תחילת ההפקה של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ממונדיאל ספרד 1982 . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הזיל אפילו דמעה אחת על הליכתו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי . אולי הצטער בסתר לבו אך מעולם לא חשף זאת. הוא לא המתין אפילו רגע ומינה לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית את טוּבְיָה סַעַר .                                                                

[1]  ראה נספח :  מקומון "העיר" מ- 7 בינואר 1983 .

[2]  הערה : נאמר לי בשיחה אישית עם פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . גם מנהל הטלוויזיה לשעבר אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן זוכר את האמירה הזאת .

[3]  ראה נספח : דברי הביקורת של דָן שִילוֹן על מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כפי שהתפרסמו במקומון "העיר" של תל אביב ב- 7 בינואר 1983 .

5. אחרית דבר. יוסף "טומי" לפיד + מוטי קירשנבאום. שנת 1993.

ב- 18 באפריל 1993 זה קרה . מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל הסכים לפנות את כיסאו תמורת מינויו למשרת קונסול מטעם משרד החוץ באטלנטה בירת מדינת ג'ורג'יה ב- ארה"ב . מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום התמנה למנכ"ל רשות השידור במקומו ע"י שרת החינוך גב' שולמית אלוני ובתמיכתו של ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין . המינוי הרָם נבע מחוסר ברירה לא מפני שכישרונו של מוטי קירשנבאום הוטל בספק , אלא מפני שיִצְחָק רָבִּין זכר את מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם כיוצר תוכנית הסטירה הטלוויזיונית "ניקוי ראש" ששודרה בהצלחה רבה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1976 – 1974 כשיִצְחָק רָבִּין ז"ל כיהן כראש ממשלה בקדנציה הראשונה שלו , והסטירה ההיא הוציאה אותו מדעתו . כשהזכירו ליִצְחָק רָבִּין את שמו של מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם הוא ראה סמרטוט אדום מול עיניו , ונִבְעַת . יצחק רבין לא רצה בתחילה את מוטי קירשנבאום כמנכ"ל רשות השידור . הוא נפנה לאופציות אחרות . יִצְחָק רָבִּין הציע בתחילה את התפקיד הרם לדָן שִילוֹן , שסירב . אח"כ רצה למנות את פרופסור אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן למנכ"ל רשות השידור אך גם הוא השיב בשלילה . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מִיכָה יִנוֹן הציע לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין למנות את יוֹחָנָן צָנְגֶן למנכ"ל רשות השידור , אולם יִצְחָק רָבִּין השיב שהוא איננו יודע מי הוא אותו ואיננו מסכים למנות לתפקיד כה רגיש מישהו שאיננו מכיר אותו . מנהל לשכת ראש הממשלה אֵיתָּן הָבֶּר הציע ליִצְחָק רָבִּין לבחון את האפשרות למנות למנכ"ל רשות השידור את מר עַמְרָם מִצְנָע , אך ראש הממשלה פטר אותו , "איתן הבר על מה אתה מדבר ? עמרם מצנע רוצה להיות ראש ממשלה ולא מנכ"ל רשות השידור" (כך נאמר לי בשיחות התחקיר שערכתי עם מר מיכה ינון שהשתתף בפגישה ההיא ב- 1993 עם ראש הממשלה כמי שהיה בעת ההיא יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור) .

הדבר הראשון שעשה המנכ"ל החדש מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם היה להיפטר ממנהל הטלוויזיה היָשָן יוֹסֵף בַּר-אֵל . גב' שולמית אלוני שרת החינוך והתרבות בממשלת יצחק רבין ב- 1992 זוכרת , "לאחר שמיניתי את מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור בחודש אפריל 1993 ביקשתי ממנו לפטר מייד את יוֹסֵף בַּר- אֵל מנהל הטלוויזיה הישראלית , לפני תום כהונתו . נותרו לבר- אל כמה חודשים בלבד עד לסיום הקדנציה שלו , אך לא רציתי להמתין בשום אופן לסיום הקדנציה בגלל האינטגריטי הבעייתי שלו וקשריו הפוליטיים המסועפים . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם הוא רחמן יותר ממני ודחה את ההדחה בחודשיים אולי שלושה עד שיוסף בר-אל יסיים את תפקידו על פי כתב המינוי שלו" . במקומו של יוֹסֵף בַּר-אֵל המודח התמנה לתפקיד יָאִיר שְטֶרְן . זה היה ביולי 1993 .

kirshenbaum 1

טקסט תמונה :  אפריל 1993 . מהפך פוליטי ברשות השידור . מוטי קירשנבאום (משמאל) מתמנה למנכ"ל רשות השידור ע"י ראש הממשלה יצחק רבין ושרת החינוך גב' שולמית אלוני (מימין) במקומו של מנכ"ל רשות השידור הקודם מר אריה מקל , נציגו הישן של ראש הממשלה הקודם מר יצחק שמיר . באמצע , יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור עו"ד מיכה ינון . (התמונה באדיבות מיכה ינון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ynon 1

טקסט תמונה :  אביב 1993 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור עו"ד מיכה ינון (מימין) נפרד ממנכ"ל רשות השידור אריה מקל . (באדיבות מיכה ינון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שאלתי את גב' שוּלָמִית אַלוֹנִי כיצד ידעה מראש בטרם המינוי שאומנם מוטי קירשנבאום יהווה הצלחה ניהולית . שרת החינוך לשעבר גב' שולמית אלוני השיבה כהאי לישנא : "כשמוטי קירשנבאום ערך והפיק את התוכנית הסטירית "ניקוי ראש" הוא היה צריך להפעיל , לשלוט , ולהוביל קבוצת אנשים גדולה בדרך להצלחה . הוא היה עיתונאי ובעל כושר ארגוני , וזה היה הנימוק לבחירתו למנכ"ל רשות השידור והצבתו שם ללא תנאי ובמהירות במקומו של אריה מקל" . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם פעל לחולל שינויים מידיים בתחומים שונים בטלוויזיה . כמנהל תוכניות בטלוויזיה בעשור ה- 70 מצא עניין בשיפור התוכנית "פופוליטיקה" . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם החליט לשכוֹר ללא היסוס את שירותיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ולהעניק לו תפקיד מרכזי כמשתתף קבוע ופעיל בפַּנֶל התגוּבוֹת של התוכנית הצעקנית , "פּוֹפּוֹלִיטִיקָה" . מנחה "פופוליטיקה" היה השדרן דן מרגלית והעורך והמפיק שלה שימש אַהֲרוֹן "אהרל'ה" גוֹלְדְפִינְגֶר הוותיק .

goldfinger 1

טקסט  תמונה :  מאי  1975 . הרחבה הדרומית של אצטדיון "בלומפילד" . המפיק אהרון "אהרל'ה" גולדפינגר (מתכופף מימין במשקפי שמש) יחד עם מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי במשחקי כינוס הפועל ב- 1975 . הוא היה מפיק בעל ניסיון רב בכל תחומי התוכניות בטלוויזיה לרבות שידורי הספורט . אהרון גולדפינגר היה העורך והמפיק של שתי של שתי תוכניות הבידור היוקרתיות ש- שודרו בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית בערבי שישי בשנות ה- 80 של המאה שעברה , "שעה טובה"  ו- סיבה למסיבה" בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל . ניצב על הפלטה הצרה של המנוף הצלם בנעלי ספורט עמוס בן שחר . משמאל נראה (חתוך) המפקח הטכני מוריס ברוך . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

goldfinger 2 

טקסט  תמונה :  קיץ  1969. אהרון "אהרל'ה" גולדפינגר מגדולי המפיקים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים בראשית הקריירה העשירה שלו . (התמונה ניתנה לי באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

להכרזתו של מוטי קירשנבאום מהימים ההם כי , "יוסף "טומי" לפיד פרק את הטלוויזיה הישראלית – אך לא ידע להרכיבה מחדש" , לא היה כל זכר . יתירה מזאת . בהיותו מנכ"ל רשות השידור שילם מוטי קירשנבאום ליוסף "טומי" לפיד 1000 (אֶלֶף) דולר דמי השתתפות בכל תוכנית אקטואליה של "פופוליטיקה" כדי שיפתח את הפה שלו . יוסף "טומי" לפיד הצטייר בתחילה כאישיות ליבראלית ושוחרת תרבות בתוכנית המריבה הצעקנית "פּוֹפּוֹליטיקה" . בשל מראהו המגוּשם נראה כמו דוֹד טוב שנקלע בטעות לאולפן השידור . כשאמרו חז"ל , "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" , התכוונו ליוסף "טומי" לפיד . הוא היה ג'נטלמן אירופי ומנומס רק למראית עין בחברתם של שני משתתפים אדיבים ממנו בפָּנֶל , אַמְנוֹן דָנְקְנֶר ז"ל (עורך העיתון "מעריב" בימים ההם) והרב ישראל אייכלר . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה במידה רבה אלטרואיסט שזקוק לקטליזאטור כדי לשחרר את נִיצרַת פיו השנון והנוֹקֵב . סגנון התבטאויותיו הבוטות התאים למנכ"ל החדש מוטי קירשנבאום שרצה להיות הזַרָז והמֵאִיץ שישחרר את חרצובות לשונו של המנכ"ל היָשָן . מוטי קירשנבאום ואהרון גולדפינגר לא אהבו בתחילה את דרכי הנועם של יוסף "טומי" לפיד בתוכנית . חלקו של מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בעיצוב אופי התוכנית הסוערת "פופוליטיקה" היה צנוע משל מוטי קירשנבאום . המנכ"ל התערב ותמך ברצונו המובהק של מפיק התוכנית אַהֲרוֹן "אהרל'ה" גוֹלְדְפִינְגֶר לעורר וויכוחים ומדון , כדי לשוות לְ- "פּוֹפּוֹליטיקה" אופי צעקני , ולהעניק לה אווירת שידור חסרת סבלנות וסובלנות . השקפות עולמם הטלוויזיונית של מנכ"ל רשות השידור ועורך ומפיק התוכנית נפגשו ב- "פופוליטיקה" , ותאמו זו את זו . מוטי קירשנבאום ואהרון "ארהל'ה" גולדפינגר רצו צורה של שִיח וּוִיכּוּח קולניים וצעקניים בין חברי הפָּנֶל לאורחי התוכנית ממש כמו אלה המאפיינים את הציבור הישראלי ואת בית הנבחרים שלו . הכנסת . זאת הייתה פילוסופיית השידור שלהם , ושניהם מצאו את מבוקשם ביוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד אחיו התאום של אָרְצִ'י בָּאנְקֶר . מוטי קירשנבאום שהיה בעצמו סרקסטי וחד חיפש "אקשן" ו- "רייטינג" לתוכנית . הוא העביר ליוסף "טומי" לפיד בר פלוגתה שלו בעבר מֶסֶר ברור , "אינני משלם לך 1000 (אֶלֶף) דוֹלָר לתוכנית כדי להיות מנומס ואדיב ואיש שיחה להתרועע" , ויָצָק שֶמֶן למדורה כשהוסיף : "התוכנית "פופוליטיקה" איננה תוכנית תרבות , היא תוכנית מֶלֶל שמשקפת את ההוויה הפוליטית חסרת התרבות והחֵן ולעיתים הגסה שהשתרשה זה מכבר בפרלמנט הישראלי וגם ברחוב שלנו" [1] . רמז ברור לבאות . התוכנית תפשה תאוצה אך הפכה למופע של גלדיאטורים המנסים לפגוע איש ברעהו . למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לא הייתה בעצם כל השפעה על התהוות אופי התוכנית . הוא היה ג'נטלמן ובעל הרבה תכונות טובות . אחת מהן דיבור שקול ושקט ההיפוך הגמור של "פופוליטיקה" . אולי בשל כך משך את ידו מהתוכנית הצעקנית הזאת ולא התערב בה יותר מידי , אך צריך לזכור גם מאידך שהיה לו מנכ"ל רשות שידור דומיננטי ומוכשר שהטיל עליו מעֵת לעֵת צֵל והאפיל עליו . מוטי קירשנבאום היה ראשית דבר עיתונאי , מתעד , ויוצר טלוויזיה לפני שנשא בתואר מנכ"ל רשות השידור . ליאיר שטרן אין במה להתבייש משום שמוטי קירשנבאום האפיל בקלוּת גם על שני מנהלי חטיבת החדשות בימים ההם מר דוד "דוּדוּ" גלבוע ומר רָפִיק חַלָבִּי . מוטי קירשנבאום היה משכמו ומעלה . הוא ואהרון "ארהל'ה" גולדפינגר בחשו היטב ב- "פופוליטיקה" ועשו בה כבשלהם , כרצונם .

יוסף "טומי" לפיד שיחק בטבעיות רבה בטלוויזיה את תפקיד הטיפוס גַס הרוּח הפּוֹנה בצורה בלתי מנומסת ופרובוקטיבית אל יריביו וידידיו כאחד . בצוּרת התקשורת הבוטה , העוקצנית , והארוגנטית הזאת שלוֹ וגם במראהו החיצוני דָמָה באופן מפתיע לכוכב סדרת הטלוויזיה האמריקנית של CBS היא הרשת שהפיקה את הסדרה העוקצנית הבחלתי נשכחת “All in the Family“ (הכול נשאר במשפחה) , הלא הוא ארצ'י באנקר . גם יוסף "טומי" לפיד היה שחקן וכוכב טלוויזיה בעל אישיות כריזמטית ומרתקת בלתי נדלית .

lapid 5

טקסט תמונה :  שאלה רטורית : האם יוסף "טומי" לפיד מופיע בטלוויזיה האמריקנית ? לא ! זהו שחקן הטלוויזיה הנפלא קארול אוקונור (Carroll O'connor) שני מימין , המגלם את דמותו של ארצ'י באנקר בסדרת הטלוויזיה המצליחה של CBS רשת הטלוויזיה האמריקנית "All in the Family" (הכול נשאר במשפחה) . הוא דומה בצורת הדיבור , ההתנהגות , ושפת הגוף שלו ליוסף "טומי" לפיד . או אם תרצו ניסוח הפוך . טומי לפיד מזכיר מאוד בשפת גופו ובהופעתו בתוכנית "פופוליטיקה" בטלוויזיה הישראלית את דמותו השוביניסטית של ארצ'י באנקר .

זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : צוות השחקנים בסדרה , ג'ין סטפלטון (Jean Stapleto), קארול אוקונור, סאלי סטרות'רס (Sally Struthers), ורוב ריינר (Rob Reiner)  [2]  . (באדיבות CBS) .

kirshenbaum 2

טקסט תמונה :  מנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום (משמאל) העמיד לעיתים קרובות בצל והאפיל על מנהל הטלוויזיה שלו יאיר שטרן (מימין) . (באדיבות מיכה ינון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מצלמות אולפן הטלוויזיה כיבדו את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מכיוון שהיה אוטנטי והתנהג מולן בטבעיות רבה . הוא היה כוכב טלוויזיה מלידה שבעצם נולד לשחק לפני המצלמות . התיאטרליות שלוֹ והתנהגותו השחצנית והבוטחת של יוסף "טומי" לפיד ב- "פּוֹפּוֹליטיקה" היא במידה רבה גם יציר כפיו של מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור שהיה בימאי טלוויזיה וקולנוען מחונן בפני עצמו , ואף חתן פרס ישראל בתחום . מוטי קירשנבאום הבין משהו בענייני תקשורת המונים וזיהה ותפש את כישרון המשחק לפני המצלמות של יוסף "טומי" לפיד . הוא לא ערך והפיק את התוכנית הצעקנית באופן אישי אך רוחו שרתה שם . הוא ויוסף "טומי" לפיד הפכו את "פופוליטיקה" לתוכנית טלוויזיה בוטה , צינית , ושנויה במחלוקת אך עתירת רייטינג . תוכנית מכוערת מרוב צעקות ומילים אבל הציבור אהב לצפות בה . מן ההיבט הזה אין ספק שהקריירה הטלוויזיונית של יוסף "טומי" לפיד כפי שנחשפה לראשונה באולפן "פופוליטיקה" נסקה וסללה את דרכו מאוחר יותר ב- 1999 לכנסת כמנהיג מפלגת "שינוי" ואח"כ לעבר שולחן ממשלת ישראל כשמונה לשַר המשפטים וסגן ראש הממשלה של אריאל שרון . מי יודע , יכול להיות בכלל שיוסף "טוֹמי" לפיד שהפך למותג שידור , חייב בסופו של דבר את הצלחת הקריירה הפוליטית שלו למוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור בחמש שנים ההן של 1998- 1993 . צריך לזכור שהניסיון הפוליטי הראשון של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להגיע לכנסת ישראל היכן שהוא בסוף שנות ה- 80 ללא מצלמות הטלוויזיה , כשניסה לעשות זאת במסגרת מיסוד מפלגה חדשה "המרכז הליברלי" , שהקים יחד חבריו עם שלמה "צ'יץ'" להט , יצחק ברמן , אריה דוּלצין , ויחזקאל פלוּמין ואחרים – כשל . בלי עזרתו הגלויה של מוטי קירשנבאום ומצלמות הטלוויזיה – יוסף "טומי" לפיד לא היה צולח קריירה פוליטית . 

בְּרִית השידוּר שכרת המנכ"ל מוטי קירשנבאום בשנות ה- 90 של המאה שעברה עם שְנוּא נפשו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד משנות ה- 70 , מעידה כי מרבית האנשים משתנים עם השנים . שְנָאוֹת גדולות חולפות בדיוק כפי שאהבות גדולות נמוגות . הזמן ממיס את הזיכרונות הקשים ולכן הוא משכך הכאבים הטוב ביותר . בעסקי שידור יש כידוע חשיבות גדולה לאינטרסים ופחות לרגשות ומוטי קירשנבאום לא היה רגשן . אם היה כזה בלִבּוֹ הרי שפני הפוקר שלוֹ מעולם לא הסגירו זאת . עד היום אני משוכנע שמוטי קירשנבאום בעל המבע הקר יכול היה להיות אלוף העולם במשחקי קלפים אילוּ רצה בכך . מפני שלא היה קלפן אלא איש טלוויזיה מקצועני ונאמן השידור הציבורי היה לו אינטרס שהתוכנית "פופוליטיקה" שלוֹ תביס ברייטינג את המתחרים מולו בערוץ 2 . לכן גייס את יוסף "טומי" לפיד לטלוויזיה הישראלית הציבורית . יָרוֹן לוֹנדוֹן עמית וחבֵרו למקצוע של מוטי קירשנבאום בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10 היה שונה בגישתו . רגשות הזעם והכעס שלו כלפי יוסף "טומי" לפיד פעפעו ולא חלפו גם לאחר שנים רבות . ירון לונדון תיעב את דעותיהם ומעשיהם של טוביה סער מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בשנים 1985 – 1982) ויוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בשנים ההן . הוא לא הסתיר זאת מאיש . בדיוק באותה מידה גם יוסף "טומי" לפיד לא הסתיר את סלידתו מהעיתונאי השמאלני , והודיע בפרהסיה לכל מי שרצה להקשיב ולשמוע :  "ירון לונדון אמר בראיון לעיתונות שהוא בעל דעות שמאלניות ושהן צריכות לדעתו לבוא לידי ביטוי בטלוויזיה , גם אם יידרש לשלם על כך את המחיר . אם הוא מעיד על עצמו כך מדוע שלא אאמין לוֹ" .

יָרוֹן לוֹנְדוֹן נחשב למגיש ומנחה טלוויזיה מנוסה ומוערך בין אנשי רשות השידור . יש אומרים גם החריף והאינטליגנטי ביניהם . הוא ניחן בקול רדיופוני ודיקציה משובחת והיה בעברו קריין חדשות ברדיו "קול ישראל" . כמו רבים עשה הסבה ועבר לטלוויזיה הישראלית הציבורית שם התגלה כמראיין סקרן שלא עושה חשבון לאיש . שתי תוכניות הראיונות שלו בשנות ה- 70 בטלוויזיה הישראלית , "טָנְדוּ" ו- "עלי כותרת", נחשבו לבעלות עניין בשל אישיותו המיוחדת כעיתונאי חוקר ומראיין חד עין ולשון . הוא היה איש שיחה ישיר לפעמים בוטה ותוכניותיו זכו לצפייה גדולה בימים ההם . מאוחר יותר נבחר למנחה התוכנית "סוף שבוע" בערבי שישי בהפקתו של אהרון "אהרל'ה" גולדפינגר ובימויו של חַגַּי מַאוּטְנֵר . יָרוֹן לוֹנְדוֹן היה אחד מאנשי הטלוויזיה הפופולאריים והידועים ביותר במדינת ישראל בשנות ה- 70  ו- 80 .

london 2

טקסט תמונה : קיץ 1985 . אולפן הטלוויזיה הישראלית הציבורית בבניין הממוקם בשכונת רוממה בירושלים . ירון לונדון (משמאל) נערך לריאיון עם ראש הממשלה יצחק שמיר בתוכנית "סוף שבוע" ששודרה בערבי שישי בטלוויזיה הישראלית . נוכחים בהתייעצות המפיק אהרון "אהרל'ה גולדפינגר (שני מימין), והבימאי  חגי מאוטנר (שני משמאל). באותה תקופה היה אורי פורת מנכ"ל רשות השידור . (התמונה באדיבות בימאי הטלוויזיה הוותיק חגי מאוטנר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .  

מר יָרוֹן לוֹנְדוֹן ראה במינויו של יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל רשות השידור והאיש שמינה את טוביה סער למנהל הטלוויזיה – סֵיאוּב . הוא תקף בחריפות רבה את טוביה סער מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית שלא הגן עליו מפני המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , וכינה אותו את טוּבְיָה סַעַר , "הנהג שקיבל את הפיקוד על הגדוד", והוסיף, "היינו בני שלושים כשהטלוויזיה נולדה ב- 1968 . בזמן כה קצר יש כבר תהליך של סתימת עורקים בטלוויזיה , ובה מתקדם רק מי שהוא בּוּעַת אוויר. רק מי שאין לו לחלוטין משקל , כישרון , עמדה , ואינטגריטי – צָף!" . הוא חיווה את דעתו הנחרצת על מנהל הטלוויזיה שלוֹ מר טוּבְיָה סַעַר אך כיוון את חִצָיו המושחזים אל מנכ"ל רשות השידור שמינה סוג כזה של אדם לתפקיד כה חשוב של ניהול ערוץ טלוויזיה ציבורי . בשיח טלוויזיה אחד התבטא יָרוֹן לוֹנְדוֹן נגד המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בזו הלשון : "טומי לפיד שהובא לרשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשותו של מנחם בגין , הביא עמו אִידֵיאָה . הוא אמר מִכְתַּם נפלא לדעתי , "אני אובייקטיבי אבל לא ניטראלי" . מִכְתַּם המהווה כסות לעיתונות חסרת חוּט שִדְרָה המקשיבה לקול השלטון" .

האווירה בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה עכוּרה וטעוּנה . מר יָרוֹן לוֹנְדוֹן היטיב לבטֵא זאת וסיפר כלהלן : "בתקופת טוביה סער – טומי לפיד לא עבדתי אך המשכתי לקבל משכורת חינם כמו רבים מעמיתיי" . על האשמותיו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כי הוא עיתונאי שמאלני הגיב בצורה מקורית ואולי גם חכמה : "אני חוזר וטוען שיש להשלים עם כך שעיתונאי איננו יכול להיות אובייקטיבי . מה שנדרש תכופות כאובייקטיביות , איננו אלא פסיעה זהירה במרכז הקונצנזוס , ועל כן אין לתבוע מעיתונאי לרבות אלוּ של רשות השידור אובייקטיביות אלא הגינות . זה איננו פִּלפּוּל סמנטי אלא מיצויה של השקפה מנומקת שבה אני מחזיק . יוסף "טומי" לפיד נזכר כנראה בהתבטאויות שלי והצמיד לי הצהרה שלא השמעתי . אינני סבור שמקורו של שיבוש זה באי הבנה" . יָרוֹן לוֹנְדוֹן לא סלח מעולם ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד על דרך ניהולו את רשות השידור כפי שמחל לוֹ מאוחר יותר מוטי קירשנבאום . פעם נקלעו מוטי קירשנבאום , יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , ויָרוֹן לוֹנְדוֹן לרָב שיח משותף בטלוויזיה החינוכית . ירון לונדון ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא יכלו להסתיר את איבתם איש לרעהו . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם עַט על המציאה כמוצא שלל רב והגה בחוש ההומור השנון שלו את רעיון העימות המסחרי בין השניים . "אם לא תפסיקו להתקוטט ביניכם , אקח אתכם לסיבוב הופעות בקיבוצים ובערים וגם ארוויח עליכם גם כֶּסֶף" .

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה איש מוכשר . לא היה בכך ספק . הוא היה עיתונאי מצוין , פובלציסט וכותב מעולה , מהיר תגובה , מוכשר בניסוח בע"פ , וגם שחקן טלוויזיה יוצא דופן . במידה רבה הרחיק ראות מכולם . באחת מתוכניות "פופוליטיקה" בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באמצע עשור ה- 90 של המאה שעברה הגה אמירה בלתי נשכחת : "האינטרנט הוא המהפכה השנייה בחיינו אחרי הטלוויזיה" . לידו ב- פָּנֶל ישב העיתונאי אמנון דנקנר והרב ישראל אייכלר . אייכלר שתק למשמע ההצהרה . הוא לא הבין דבר בענייני האינטרנט . אמנון דנקנר המעיט בערך האמירה והיה ספקן . יוסף "טומי" לפיד מהיר מחשבה , שנון , ורב אמן בניסוח ומאבחן מופלא היה חכם וגם צודק מאמנון דנקנר . לא היה איש כובש ומרתק כמוהו בתקשורת הישראלית ומוטי קירשנבאום הבחין בכך . מאות מיליונים גולשים ישראליים בפּוֹרְטַלִים השונים באינטרנט הגשימו ב- 2008 את נבואתו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. כמות דמיונית שאיש לא חלם עליה לפני שני עשורים של שנים . מיליארדים רבים עושים זאת מידי רגע ברגע ברחבי תבל . האינטרנט חולל רבולוציה בינלאומית ומהווה איום ממשי על הטלוויזיה והעיתונות במתכונתם הנוכחית .

[1]  ראה נספח : על פי עדותו של מר יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 2000 – 1993 .

[2]  מקור : הספר “television – PRIME TIME . SPORTS”, נכתב ע"י ג'ף גרינפילד (Jeff Greenfield).

סוף הפוסט .

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 4 ואחרון) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העוֹתֶק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף"טומי" לפיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לו : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 329 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 11 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————-

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 4 ואחרון) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העוֹתֶק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 1

טקסט תמונה : יוני 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . אנוכי (מימין) עם צוות הטלוויזיה הצרפתי A2F בעת לימוד החומר ב- IBC במדריד . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : לפחות על פי מה שראיתי אֶמֶש בערוץ 10 , טקס הזיכרון ופרידת נצח מהמנהיג הדרום האפריקני הדגול הנשיא לשעבר נֶלְסוֹן מַנְדֶלָה (Nelson Mandela) שנערך באצטדיון הכדורגל "Soccer City" ביוהנסבורג דרום אפריקה – היה פגום , רווי שגיאות ארגוניות , ונעדר אינפורמציות בסיסיות ביותר . שדרי טלוויזיה רבים ובראשם העיתונאית ואשת הטלוויזיה האמריקנית בעלת המוניטין מ- CNN גב' קְרִיסְטְיָאן אָמָאנְפּוּר (Christiane Amanpour) נפלו קורבן לדִיס – אִינְפוֹרְמַצְיָה מגוחכת בה סיפרה לצופים שלה בביטחון עצמי רב כי אומנם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיע לטקס האשכבה ביוהנסבורג אך הנשיא שמעון פרס בא והוא אכן נוכח כעת ב- "Soccer City" . שלא לדבר על ה- לֵיצָן – "מתרגם" , אדם בשם מר טאמנסנקה ג'אנטאג'י שניצב בקדמת בימת המכובדים והוֹנָה את עולם הטלוויזיה כולו , כאילו הוא מתרגם בשפת הסימנים את הנאומים הממלכתיים למען צופי הטלוויזיה החֵרשים של דרום אפריקה . לא יְאוּמַן . מדהים כיצד לֵיצָן – "מתרגם" שכזה זוֹלֵג דרך המסננת הביטחונית לרבות זו של ה- FBI האמריקני וחודר למוקד האח"מים באצטדיון "Soccer City" . איזה פשלה . מאוחר יותר התראיין ה- "מתרגם" המתחזה טאמנסנקה ג'אנטאג'י לרשתות הטלוויזיה המקומיות והבינלאומיות והודה שהוא כלל איננו מתורגמן אלא איש חולה סכיזופרניה שסתם התפלח לבימת הכבוד וביצע תנועות ידיים חסרות משמעות . מפתיע מאוד היה לראות ולשמוע את גב' קְרִיסְטְיָאן אָמָאנְפּוּר שדרנית טלוויזיה בעלת מוניטין בינלאומי מתעקשת לטעות בביטחון כה גדול בשידור ישיר ברשת טלוויזיה האמריקנית CNN כאילו היא בכבודה ובעצמה אלוהי ה- Media , רק כדי לדווח לצופים שלה On air עובדה לא נכונה , "כי נשיא מדינת ישראל שמעון פרס כן נוכח בטקס באצטדיון הכדורגל ומי שלא הגיע ליוהנסבורג זה ראש הממשלה בנימין נתניהו" . הטעות המטופשת מחשידה אותה ואת עברה הטלוויזיוני ומטילה דופי במהימנות העיתונאית שלה . נכון שהיו כבר דברים מעולם , אבל כשמדובר בעיתונאית עַל כ- קְרִיסְטְיָאן אָמָאנְפּוּר מ- CNN , זאת שעטופה במערכת משומנת ופמליה של עוזרים , העניין שונה . אפשר היה לשמוע אֶמֶש בערוץ 10 כי מישהו מעיר ומתקן את גב' קְרִיסְטְיָאן אָמָאנְפּוּר תוך כדי השידור הישיר שלה , "כי לא רק בנימין נתניהו איננו נוכח אלא גם שמעון פרס לא הגיע ליוהנסבורג" , אך היא משיבה ברוב חשיבות עצמית כי שמעון פרס כֵּן נמצא כאן באצטדיון "Soccer City" ביוהנסבורג . תמוה מאוד ומגוחך . מדוע אם כך נָלִין על יוֹרָם אָרְבֵּל שטועה באצטדיון כדורגל בזיהוי שחקנים ושוגה בשמות.

המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 4 ואחרון) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את הַעוֹתֶק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

חלק 4 ואחרון הוא המשך של חלק 3 . להלן החלק ה- 3 של פקודת המבצע הטלוויזיונית / ספר השידור שחיברת וכתבתי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 .

גם היום בחלוף כמעט 33 שנים מאז אותה הפקת ה- אירוע הטלוויזיוני ההוא של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 אני תמה מדוע מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כל כך חשש ולא הסכים להצעת השידור המכסימאליסטית הראשונית והמקורית שלי בה ביקשתי להעביר את כל 52 המשחקים של הטורניר ב- שידורים ישירים . זכויות השידורים היו בלעדיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וממילא היו לי את הכלים היסודיים לבצע את המשימה שלושה שדרים (יוֹרָם אָרְבֵּל , נִסִים קִיוִויתִּי , ורָפִי גִינָת) + שלושה טכנאים (מִיכָה לוֹיְירֵר , סְעַדְיָה קָארָאוָואנִי , ומְנַחֵם ווֹלְף) + שני אנשי הפקה (אוּרִי לֵוי ועַדָה קֶרֶן) . ניתן היה לבצע בנקל את המלאכה כולה ולהשלים את המשימה כפי שעשו רבות ממדינות ה- EBU . אם לא את כל 52 המשחקים אפשר היה לשדר ישיר לפחות 45 מהם. ואם לא 45 משחקים אזי 40 . 23 משחקים מתוך 52 (כ- % 44) הייתה כמות מעטה מידי מפני שהיה מדובר במפעל ספורט בינלאומי סוּפֶּר אָטְרָקְטִיבִי ובעל מוניטין שמושך תשומת לב רבה בישראל וכמובן גם בעולם כולו . אנוכי ראיתי בשידור מונדיאל ספרד 1982 לא רק מטרה טאקטית אלא יעד אסטרטגי ותקדים לימים יבואו . היה ברור כי שידורי הספורט הרלוואנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ילכו ויתרחבו . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד סבר אחרת ונתן לכך באחת ההזדמנויות ביטוי בסגנונו האישי. הוא ידע להתנסח בעוקצנות ולגעת בנקודות רגישות. פעם כתב לי כך ואני מצטט אותו : "יואש אלרואי , היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט . אני נמנה עם חסידי השידורים הללו אך עלי לראות את מגבלותינו , בעוד שאתה נוטה מטֶבָע הדברים לראות בכל כדור הארץ , כדור משחק" . טקסט נחמד אפילו שָנוּן שלא היה בו הרבה מן האמת . מי ראה בכל כדור הארץ כדור משחק ועל סמך מה הוא מגובב עובדה ילדותית שכזאת ? חשבתי אז שהוא כבעל אוטוריטה ועורך ראשי של תכני רשות השידור איננו מנצל נכון את היתרונות ששני מוסדות תכנון השידור וביצוע השידור RTVE ו- EBU מעמידים לרשותנו במונדיאל ספרד 1982. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ירא להפוך את הטלוויזיה הציבורית תחת אחריותו לערוץ ספורט . הוא העריך שה- הַרְשָאָה שלו לשַדֵּר 23 (עשרים ושלושה) שידורים ישירים בהיקפים מלאים ממונדיאל ספרד 1982 (מתוך פוטנציאל של 52) בתקופה של 29 ימים היא די והותר . כמות נאותה . מה עוד שהוא אישר לי לשדר ישיר את כל משחקי הסיבוב השני בטורניר , את שני משחקי חצי הגמר , את המשחק על המקום ה- 3 ואת משחק הגמר ב- 11 ביולי 1982 ואם יידרש גם את משחק הגמר החוזר ב- 13 ביולי 1982. לנימוקיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היו כמובן גם היבטים כספיים . עלות שימוש בכל עמדת שידור של הטלוויזיה בכל אחד מ- 14האצטדיונים של האליפות נסבה על מחיר קבוע של 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר . הערה שלי : שער הכספים הספרדי בקיץ 1982 היה כלהלן : 100 פֶּזֶטוֹת ספרדיות היו שוות ערך לדולר אמריקני אחד.  RTVE  הציעה לי (ולכל רשתות הטלוויזיה בעולם) מסלול הנחה הנוגעת לכמות משתנה של שכירת עמדות שידור הנוגעת לשידורם של 36 המשחקים בששת הבתים המוקדמים בשלב הראשון בתאריכים שבין 13 ביוני 1982 ל- 25 ביוני 1982. ההנחה הכספית הייתה מודולארית , כלהלן : הזמנת עמדות שידור שלי בספרד 82' הנוגעת לכמות של 24 – 20 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה של % 5 . הזמנת עמדות שידור בעבור 29 – 25 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה % 10 . הזמנת 36 עמדות שידור לכל 36 המשחקים בשלב הראשון של ששת הבתים המוקדמים מזכה אותי ב- % 15 . אנוכי עשיתי Booking (בשם רשות השידור אותו אישר המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד) של שבע עמדות שידור ל- 7 משחקים בלבד בשלב הראשון . מחיר ההזמנה הזאת עמד על סך של 15400 דולר (2200 דולר כפול 7) . אילו הייתי עורך Booking לסך של 36 עמדות שידור היינו נדרשים לשלם סכום של 67320 דולר (תוצאת המנה לאחר הנחה / הפחתה של % 15) . תוספת תשלום לא מי יודע מה לרשת טלוויזיה ארצית שמחזיקה בזכויות השידורים הבלבדיות של מונדיאל כדורגל ומתיימרת להתעסק ברצינות עם מפעל ספורט בסדר גודל של אליפות עולם בכדורגל .

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לפיד היה בטרם בואו לרשות השידור עיתונאי שכתב והקדיש במשך שנים רבות את כישרונו לעיתון "מעריב" . במשך הזמן צבר לו מוניטין כה רב כ- פובלציסט דעתן בעל יכולת כתיבה בולטת , עד ש- ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך הממונה גם על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר קיבלו את המלצתם של מזכיר הממשלה אַרְיֵה נָאוֹר והסַטִירִיקָן אֶפְרָיִם קִישוֹן (כתב אף הוא בעיתון "מעריב") למנות אותו לתפקיד הרם . יוסף "טומי" לפיד מונה למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 (בתום תקופת כהונתו של מנכ"ל רשות השידור הקודם מר יִצְחָק לִבְנִי) . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה אדם בעל השכלה רחבה אולם בניהול רשת טלוויזיה הוא לא הבין . הוא היה מינוי פוליטי . לא היה לו מושג כיצד התעשייה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת הזאת על הטכנולוגיה , הלוגיסטיקה , והכלכלה היקרות שלה , מחליקה על המסילה ונעה לפנים . לקחו אותו מאחורי מכונת הדפסה ישנה של "מעריב" והציבו אותו בראש תעשיית הטלוויזיה והרדיו הציבוריים של מדינת ישראל , שני מוסדות שידור שמונים בשורותיהם כ- 2000 (אלפיים) עובדים ומגלגלים תקציב של כ- שלושת רבעי מיליארד שקל . לפחות בראשית מינויו לא הבין כיצד פועלת תעשיית הטלוויזיה היקרה והמורכבת ולבטח לא את היקף הקשרים הסימביוטיים המתקיימים בין התעשייה הזאת לבין תעשיית הספורט . הוא הרי ניהל קודם לכן רק מכונת הדפסה מיושנת שניצבה בטח על שולחן רעוע ואולי גם איזה מזכירה. הציבור איננו עֵר עד כמה תעשיית הטלוויזיה היא עסק מסובך. הכנות ההפקה שלי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 צברו תאוצה בסופה של 1980 ותפשו את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בלתי מוכן . בעיקר לא מוכן נפשית . זאת הייתה הפקת הטלוויזיה הבינלאומית הראשונה שלו . ניסיון ראשון . הוא נדהם מהיקף ההוצאות ומ- העלות הכלכלית של הפקה בסדר גודל של מונדיאל . את שתי הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הקודמות שנועדו להתקיים ב- 1980 – החמיץ . את זכות האירוח של תחרות השירים האירופית ה- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) שנועד להתקיים באפריל 1980 בירושלים ע"י רשות השידור השידור שהוא ניצב בראשה ביטל במו ידיו בנימוק שהוא שומר את הכסף הציבורי לצרכים חשובים יותר מתחרות פזמונים . הזכות הזאת לארח שוב את ה- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן בארץ באפריל 1980נפלה בידי רשות השידור לאחר שגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" זכו במקום הראשון בתחרות הזמר האירופית הזאת שנערכה כזכור בבנייני האומה במוצ"ש של 31 במארס 1979 . את אולימפיאדת מוסקבה 1980 (התקיימה בתאריכים 3.8.1980 – 19.7.1980) נדרש לשדר Off tube מירושלים בשל החֶרֶם הפוליטי שהוביל נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר על המשחקים אליו חברו חלק ממדינות המערב לרבות ישראל . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הבין מהיכן נחת עליו העסק הזה להשקיע סכומי כסף גדולים בהפקה ענקית מהסוג הזה שנקרא מונדיאל . מהלכי ההפקה המוקדמים שלי של שידורי הטלוויזיה של מונדיאל 1982 לא קודמו בקצב הנאות ע"י מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שהפך לביורוקרט . ביורוקרטיה היא המצאה "נהדרת" שנועדה לסרבל ולעכב תהליכים ולהדוף את היזמים , המפיקים , והעורכים לאחור . אילולא ניצב בראש RTVE ה- Executive Producer מר מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ המתחשב והנדיב כלפיי , אינני יודע אם היינו מגיעים מוכנים לתאריך היעד ההוא של 13 ביוני 1982 בו התקיים באצטדיון "Nou Camp" בברצלונה טקס הפתיחה של הטורניר ומשחק הפתיחה ארגנטינה (אלופת העולם) נגד בלגיה . הציבור איננו מבין וזה גם איננו תפקידו להבין עד כמה הסיפור של הפקה טלוויזיונית של מונדיאל ו/או אולימפיאדה היא עניין כלכלי יקר של תכנון מורכב לטווח ארוך ואשר מורכב משלושה היבטים שלובים זה בזה שהוזכרו לפני כמה שורות : טכנולוגיה , לוגיסטיקה , וכלכלה .

היו לי חונכים טובים בשעתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אבל איש מהם לא לימד אותי כיצד מנהלים מו"מ עם מנכ"ל רשות שידור ואיך בונים בצוותא עִמוֹ פירמידת שידור טלוויזיונית ספורטיבית ב- 1982 שהחוֹד שלה נוגע בהפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור תהה והשמיע באוזניי לא פעם אחת ולא פעמיים את הארגומנט המגוחך שלו , כי מי שצריך לשלם למי זאת תעשיית הספורט לגווניו השונים לטלוויזיה שמסכימה לחשוף אותו ולא להפך . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביקש להטיל ווטו על הסדר הקיים בו רשתות הטלוויזיה נתבעות לשלם ממון עצום תמורת זכויות השידור לוועדות המארגנות בטרם הן פוסעות את צעדיהן בתחום ההפקה , הכיסוי , הצילום , והעריכה – פעולות טלוויזיוניות שגובות תשלומים יקרים נוספים . "יוֹקֶר ה- מִחְיָיה" של שידורי הספורט בטלוויזיה שיגע אותו והוציא אותו כמעט מדעתו . פעם בשעת לחץ שאל אותי בלשונו הבוטה למה צריך לשלם כל כך הרבה תמורת שידור ישיר בטלוויזיה של משחק כדורגל כשמדובר בשחקנים שהשכל שלהם ברגליים ? ברור שהוא לא חשב כך . הוא אמר זאת בשל מצוקה . שידורי הספורט הארציים והבינלאומיים היקרים והיוקרתיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979 , 1980 , 1981 ו- 1982 גבו רייטינג עצום אך במידה רבה גם הכבידו על קופת רשות השידור . זה לא מצא חן בעיניו . כך חשב והרגיש וזה היה שיקול דעתו בכל חמש שנות כהונתו כמנכ"ל רשות השידור (בשנים 1984 – 1979) . בסופה של 1981 וראשית 1982 כשאנוכי פסעתי את צעדיי המכריעים בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 הבין כבר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שכיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם הם אֶבֶן מַסָד בלוח השידורים שלו . נכון שהֵם עולים כסף – אך שווים זהב .

מונדיאל ספרד 1982 היה מפעל כדורגל משופץ . במקום 16 נבחרות כמקובל עד כה נטלו בו חלק עכשיו 24 נבחרות . במונדיאלים של גרמניה 1974 וארגנטינה 1978 השתתפו 16 נבחרות וסך כמות המשחקים שהתקיימה בטורנירים הללו עמדה על 38 . במונדיאל ספרד 1982 התקיימו 52 משחקים . משך הטורניר התארך . מפני שנערכו יותר משחקים שולמו יותר זכויות שידורים . בגלל שהתקיימו יותר משחקים שהתפרסו על פני 17 אצטדיונים ב- 14 ערים ברחבי מדינה שהיא השלישית בגודלה אירופה , גָאוּ העלויות הטכנולוגיות (כפי שהוסבר בפוסטים הקודמים) . דוגמא אחת למשל : אם במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר בעבור שכירת עמדת שידור אחת באצטדיון הרי שבמונדיאל ספרד 1982 נתבענו לשלם עבור אותה עמדת שידור  סכום של 2200 דולר . התארכות הטורניר ועמו כמות המשחקים הגדלה הכריחה את הוועדה המארגנת הספרדית בתיאום עם FIFA  לשבץ עוד ועוד ימי מנוחה . במונדיאל ספרד 1982 שובצו 7 (שבעה) ימי מנוחה . התארכות הטורניר האריכה את שהותו של צוות השידור שלנו בספרד . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נחרד מהעובדה שנדרשנו לשלם בספרד 112 (מאה ושניים עשר) דולר ללילה במלונות בספרד . לעומת זאת הוא היה רשאי להיות גאה בעצמו בהיותו מנכ"ל רשות שידור יחיד בעולם שכפה על פיקודיו לינה בזוגות במלונות בספרד .

ראשי ה- FIFA ביצעו במונדיאל ספרד 1982 מהפכה ארגונית . ארגון טורניר כדורגל בהשתתפות 24 נבחרות מכל העולם איננו דבר של מה בכך . לא של הוועדה המארגנת ולא של ה- Host broadcaster הספרדי RTVE שנדרש לגלות כאן את כל תנופת הקדמה הטכנולוגית . ה- FIFA חילקה ב- 1979 את העולם ל- 5 (חמישה) אזורי כדורגל  גאוגרפיים בהם ייערכו סך של 306 (שלוש מאות ושישה) משחקים . לראשונה בהיסטוריה אפשרה ה- FIFA ל- 24 נבחרות מכל רחבי העולם להעפיל לטורניר הגמר היוקרתי . (שבע) שנים בלבד אחרי מותו של הדיקטטור הספרדי פְרָאנְצִ'יסְקוֹ פְרָאנְקוֹ הפכה ספרד הדמוקרטית למעצמת טלוויזיה ראשונה במעלה באירופה ובעולם . הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE מילאה את תפקידה באופן מעורר הערצה ומַנוּאֵל "מָנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ (Manuel "Manolo" Romero) קנה את המוניטין הבינלאומי שלו כמפיק עַל ומהנדס טלוויזיה מוכשר . צריך להבין כי RTVE יחדיו עם CTNE חברת הטלפונים הלאומית של ספרד הצליחו ב- 1982 לכסות % 98 משטחה של ספרד הענקית בתמסורת "Television Ground Miceowave" , כלומר העברה קרקעית של סיגנל הטלוויזיה ללא שיתוף לוויינים ביתיים , כדי להעביר את סיגנלי הטלוויזיה השונים מ- 17 האצטדיונים הפרוסים על פני 14 ערים שונות ברחבי ספרד לשני מרכזי הטלוויזיה העיקריים הקיימים במדריד , מרכז פְּרָאדוֹ דֶל רֵיי (Prado del Ray) הוותיק ומרכז "טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה" (Torre Espania) החדש . ביקרתי פעמיים בספרד ב- 1981 ו- 1982 לצורך לימוד ההפקה והתרשמתי עד למאוד מהקבוצה המבצעית RTVE של מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ ומ- CTNE . אפוא הייתה RTVE ואפוא היינו אנחנו הטלוויזיה הישראלית הציבורית . שרר בינינו פער הפקה וטכנולוגיה עצום לטובת הספרדים . רשות השידור של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד פיגרה שנות דור אחרי מרבית רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU .

fifa 20

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . זהו מגדל השידורים והתקשורת של RTVE בגובה של 220 מ' שהוקם במרכז הטלוויזיה החדש והמשוכלל במדריד , הקרוי "Torre Espania" . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

להלן פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים של מונדיאל ספרד 1982 (חלק 4 ואחרון). אי אפשר לצאת לקרב שידורים כה ממושך וכה מרוחק מגבולות המדינה ללא פקודת מבצע מסודרת, מדויקת, ומפורטת לפרטי פרטים ומספקת מידע כלהלן : בתחומי הזמן והמרחב, משימות וכוח אדם, תפעול טכנולוגי בכל המישורים לרבות עמדות שידור באצטדיונים השונים, שליטה שלי במדריד באמצעות מערכות הקשר על הצוותים בספרד וגם על צֶוֶות הַשִידוּר בירושלים כולל Locationsתיאומים, ולוגיסטיקה.

spain 30

טקסט מסמך : מאי 1982 . שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 4 ואחרון) שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 69

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 70

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 71

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 72

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 73

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 74

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 75

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 76

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).spain 77

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 78

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אחרית דבר

מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982 נחל הצלחה למרות הקשיים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שאפפו אותו . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד החמיץ הזדמנות היסטורית לחולל מהפכה בתחום היקף שידורי המונדיאל הזה של ספרד 1982 . עמדו לרשותו כל הכלים הנחוצים כדי לחרות את שמו באותיות של זהב בהיסטוריה הטלוויזיונית של מדינת ישראל כחלוץ בכל הנוגע להפקת אירוע ספורט בינלאומי מסקרן כמו מונדיאל ספרד 1982 שעורר עניין עצום במדינת ישראל בעת ההיא , אך הוא בחר מרצונו להתעלם מ- % 56 של המשחקים (בנימוק שמדובר ביותר מידי שידורי כדורגל) והותיר לי להשתמש ב- % 44 הנותרים . הוא לחלוטין לא היה כפוי להתנהג בקמצנות בלתי הגיונית שכזאת , אולם הוא היה העורך הראשי של רשות השידור ואי אפשר היה לערער על החלטותיו .

 היה ברור לי שוב במונדיאל ספרד 1982 כמו במונדיאל ארגנטינה 1978 , כי לא ניתן להגיע לביצוע מדויק ונקי של מבצע שידור בינלאומי ממושך הרחק מגבולות מדינת ישראל רווי אלפי פרטים של תוכן , טכנולוגיה , ולוגיסטיקה בו מעורבים וועדות מארגנות (הספרדית + FIFA) קבוצות ביצוע טלוויזיוניות וקבוצות ביצוע תקשורתיות שגם מעניקות שירותים כמו הטלוויזיה הספרדית RTVE, חברת הטלפוניה הספרדית CTNE, הוועדה המארגנת הספרדית יחדיו עם FIFA, ה- EBU, חברת "בֶּזֶק" בראשות גבריאל "גבי" שֶקֶל ז"ל), תחנת התקשורת ל- לוויינים בעמק האלה (בראשות אברהם יצחק נָגֶל ז"ל) , חברת RTI הישראלית (Radio Telegraph Israel) בראשות המהנדס נַחְמָן אַלוֹן , וכמובן בהשתתפות הצוותים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בספרד ובירושלים – בלעדי תכנון ארוך טווח קפדני ו- ללא כתיבת פקודת מבצע / ספר שידור על ידי מתוכננת היטב לפרטי פרטים . פקודת מבצע כזאת שנשענת על הכנות ממושכות וכוללת בתוכה המון אלמנטים נוטעת בקרב המבצעים אותה סדר ומשמעת . בדיוק כמו לפני יציאה לקרב .

mundial 1978

טקסט מסמך : מאי 1978. שער פקודת המבצע / ספר השידור שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978.

spain 30

טקסט מסמך : מאי 1982. שער פקודת המבצע / ספר השידור שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עם שובי מהפקת מונדיאל ספרד 1982 מצאתי על השולחן במשרדי מכתב ההערכה מאת מנהל הטלוויזיה מר טוביה סער . זה לשונו .

saar

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982 . מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער בתום מבצע השידורים של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ידעתי שאנוכי נמצא בדרך הנכונה . עמדתי כעת בפני אתגרי ניהול ומנהיגות של הפקות טלוויזיה בינלאומיות נוספות כבדות משקל : אליפויות אירופה בכדורסל וכדורגל , טורנירי הטניס של ווימבלדון , השתתפות שנתית של מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה בכדורסל לקבוצות אלופות (תחת ניהול ה- FIBA) אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 , אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , מונדיאל הכדורסל (Mundobasket) הבא של ספרד 1986 , ומונדיאל הכדורגל הבא של מכסיקו 1986 .

סוף הפוסט .

יתרונות וחולשות טלוויזיוניות. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 328 : הועלה לאוויר ביום שני – 9 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————–

יתרונות וחולשות טלוויזיוניות. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יתרונות וחולשות טלוויזיוניות. כל הזכויות שמורות.

הערה 3 : "Monday Night Basketball & Soccer" של ערוץ 1 נדדה מהעֶרֶב (יום שני – 9 בדצמבר 2013) לאֶמֶש (יום ראשון – 8 בדצמבר 2013) אולם הרייטינג לא נִפְגָע . שני השידורים הישירים אמש (יום ראשון – 8 בדצמבר 2013) של המשחק המרכזי בליגת העַל בכדורסל מאולם "הדר יוסף" בו גברה הפועל ת"א על מכבי חיפה בתוצאה 84 : 75 (בין 18.30 ל- 20.40) , ושל המשחק המרכזי בליגת העַל בכדורגל בית"ר ירושלים – מכבי ת"א 1 : 2 (בין 20.45 ל- 23.00) מאצטדיון "טֶדִי" בירושלים – קיזזו כ- 800000 (שמונה מאות אלף) שקל מהקופה הציבורית . אולם לפחות השידור הישיר השני בית"ר ירושלים נגד מכבי ת"א נגס "בִּיס" הגון מבשרו של ערוץ 10 באותן השעתיים הללו שבין 20.45 ל- 23.00 . ערוץ 10 שידר אמש בין 21.00 ל- 23.00 את מוסף התעודה השבועי של העורך – מפיק מר אמנון לוי "הפנים האמיתיות" , ופרק נוסף בסדרת הדרמה "בני ערובה" בראשות השחקנית הישראלית – הוליוודית בעלת מוניטין ומושכת תשומת לב גב' איילת זורר . ידו של ערוץ 1 הייתה שוות כוח לזרועו של ערוץ 10 . לעיתים אף גברה היד הציבורית על הזרוע המסחרית . אין כנראה תחליף לחומרי טלוויזיה בלעדיים . המשחק המרכזי בליגת העַל בכדורסל אמש הפועל ת"א – מכבי חיפה שהועבר אף הוא בשידור ישיר מאולם הדר יוסף בהיקף מלא בין 18.30 ל- 20.40 גורף מטבע הדברים רייטינג פחות מהכדורגל גם מפני שהוא משודר בשעה מוקדמת , אף על פי כן הוא מאפיל על כל חומר טלוויזיוני אחר מכל סוג שהוא שמשודר באותה שעה בערוץ 1 . ערוץ 1 הציבורי איננו ערוץ ספורט אולם משום שהוא מחזיק בחומרים "ספורטיביים" בלעדיים הציבור יכול לראות אותם רק אצלו . זאת מעלה גדולה , ומה עוד שבגלל הפופולאריות של אירועי הספורט הרלוואנטיים יכול השידור הציבורי ל- מָזְעֵר עלויות ולממן לפחות כחמישית ממחירן באמצעות שקופיות חסות . מהיבט הרייטינג אין זה משנה גם מי הם השדרים והפרשנים , "X" ו/או "Y" ו/או "Z" , כי מדובר כאמור בחומר טלוויזיה בלעדי . חלקי הציבור השונים נוהים אחרי חומרי הטלוויזיה שנוגעים ל- לבם ופחות אחרי מי שמשדר אותם עבורם . ואומנם הרייטינג לא פחת לאחר שערוץ 1 ניתק מגע כעת מיורם ארבל והושיב במקומו על כס השדר את מאיר איינשטיין . זה היה אגב מוטיב הוויכוח שלי בספטמבר 1990עם מנכ"ל רשות השידור דאז מר אַרְיֵה מֶקֶל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יוסף בר-אל לאחר נטישתו של יורם ארבל את שורות חטיבת הספורט תחת הנהגתי בעידן ההוא . גייסתי לשורותיי אז את שדר רדיו "קול ישראל" מר מאיר איינשטיין שלא היה לו אז עדיין דבר עם שידורי ספורט בטלוויזיה . הוא היה חסר ניסיון לחלוטין בתחום , וראוי לציין כי קיים הבדל ושוני מהותי בין שידורי ספורט ברדיו לבין שידורי ספורט בטלוויזיה . אולם לא זה היה לב העניין . הודעתי באופן מפורש לשני הבוסים שלי באותה שיחת וועידה טלפונית לפני יותר מ- 23 (עשרים ושלוש) שנים כי מה שחשוב באמת הוא איזה ערוץ טלוויזיה במדינת ישראל יחזיק בעתיד בזכויות השידורים הבלעדיות של אירועי הספורט הרלוואנטיים – בארץ וגם בעולם . אנוכי כמי שמנווט את שידורי הספורט הארציים והבינלאומיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (עם הופעת ערוץ 5 בכבלים אך בטרם מיסודו של ערוץ 2 המסחרי במתכונתו הנוכחית) החזקתי בזכויות השידורים הבלעדיות של הכדורגל הישראלי על כל מפעליו , הכדורסל הישראלי על כל מפעליו , מועדון מכבי ת"א בכדורסל , אולימפיאדות , מונדיאלים , אליפויות אירופה לאומות בכדורגל וכדורסל , אליפויות העולם בא"ק ושחייה , טורניר טניס של ווימבלדון , ומה לא . לכן הרשיתי לעצמי לומר אז לאַרְיֵה מֶקֶל וליוֹסֵף בַּר-אֵל כמעט לפני רבע מאה של שנים כי בשוּק הטלוויזיה התחרותי המתפתח ומתהווה במדינת ישראל , אנחנו נביס כל מתחרה ב- אם מאיר איינשטיין ישדר למשל את משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל ומולנו יורם ארבל ישדר משחקי דוּק . הציבור נוהה ראשית דבר אחרי האירועים ורק אח"כ אחרי מי ש- מְשַּדֵר אותם עבורו . יש חשיבות גדולה לאֵיכוּת השַדָּר שמחזיק במיקרופון אך חשיבות יתירה לאירוע הספורט הבלעדי שניתן לראות אותו רק בטלוויזיה הישראלית הציבורית . ואז גם אמרתי לשניהם כהאי לישנא : "תעזרו לי כדי שאוכל לעזור לכם בכך שראשית דבר ולפני הכל זכויות השידורים הבלעדיות של האירועים הנ"ל בארץ ובעולם יישארו שלנו , בידינו" . מר מאיר איינשטיין נכנס בספטמבר 1990 בקלות יתירה לנעליו של יורם ארבל הוותיק , אולם זהו כבר סיפור אחר .

einstein 4

טקסט תמונה : אוגוסט 1997 . האצטדיון האולימפי באתונה יוון . אנוכי יחדיו עם השדר מאיר איינשטיין בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון בעת שידורי אליפות העולם ה- 6 בא"ק באתונה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

השידור הישיר של משחק הכדורסל בערוץ 1 אמש (יום ראשון – 8 בדצמבר 2013) נושא עמו עוד חיסרון וחולשה משהוא נקטע תחת לחץ ומסתיים בצורה לא טבעית , בלעדי ראיונות סיכום עם גיבורי העלילה , המאמן הישראלי ארז אדלשטיין ושני שחקני החיזוק האמריקניים שלו קרלון בראון וג'אסטין הארפר . השידור הישיר הזה שתיאר ניצחון יפה של הפועל ת"א נראה בכל זאת כמו סימפוניה בלתי גמורה של הקבוצה האדומה מפני שנעדר שיחה מסכמת עם ארז אדלשטיין . מעניין לשמוע את הסבריו וסודותיו של המאמן הישראלי הזה (מתברר כי הוא בעל שיעור קומה) כיצד זה הוא מכניע את האלופה מכבי חיפה וגם מביס את סגניתה מכבי ת"א כמעט בהינף יד באמצעות תקציב כה מגוחך . חבל שאנחנו צופי ערוץ 1 מחמיצים אותו . ככלות הכל ראיונות סיכום הם עוד אופציה באמצעותם יכול צוות השידור להעביר אינפורמציה נוספת לציבור צופי הטלוויזיה שלו .

ra 1

טקסט מסמך : יום ראשון – 8 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 בשני מגזרי המדידה "ה- "אוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה" . עד תחילת השידור הישיר של משחק הכדורסל הפועל ת"א – מכבי חיפה 84 : 75 , ערוץ 1 כלל איננו קיים על מפת המדרוג . הוא צובר רייטינג אפסי ומשמים שנע בין % 0.1 ל- % 1.9 במקרה הטוב . . ערוץ 1 מתחיל להתאושש ב- 18.45 כפי שניתן לראות במפה הבאה . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

ra 2

טקסט מסמך : יום ראשון – 8 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 בשני מגזרי המדידה "ה- "אוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 מתחיל להתאושש ב- 18.45 עם תחילת השידור הישיר של משחק הכדורסל הפועל ת"א – מכבי חיפה 84 : 75 וצובר שני שיאים ב- 20.29 – 20.15 (% 5.7) ובין 20.44 – 20.30 (% 5.8) . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

ra 3

טקסט מסמך : יום ראשון – 8 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 בשני מגזרי המדידה "ה- "אוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה" . החל מ- 21.00 תחילת השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל בית"ר ירושלים – מכבי ת"א 1 : 2 משתווה ערוץ 1 לערוץ 10 ואף מכניע אותו בארבעה מוקדי שידור : ב- 21.30 , 22.15 , 22.30 , ו- 22.45 (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

הערה 4 : ערוץ 10 בצרות . "הפנים האמיתיות" ו- "בני ערובה" של ערוץ 10 ניזוקו אֶמֶש קשה (יום ראשון – 8 בדצמבר 2013) מ- "ערב הספורט הישראלי" שהוקרן בערוץ 1 הציבורי המַט ליפול . אולם הרייטינג החלשלוש הוא רק צִדָה האחד של המטבע . צִדָה השני שחור הרבה יותר וכמעט חסר תיקווה . ערוץ 10 הוא בסך הכל חקיין טלוויזיוני בלתי מוצלח ברגע זה של ערוץ 2. החקיינות היא המוטיב העיקרי שלו ואיננה יכולה להושיע אותו. ערוץ 10 איננו מקורי . נכון שיש לו לערוץ 10 חברת חדשות טובה אולם הסך הכללי דואב . ה- Promo של ערוץ 10 מבטיח לצופיו כעת מקצה שיפורים . אוֹ טוֹ טוֹ הוא מעלה לאוויר עוד תוכנית נֶפֶל מהסוג של הריאליטי המְנוּוָן והמְנָוֵון , "היפה והחנון" . כאילו שזה מה שחסר לאזרחי מדינת ישראל . את ערוץ 10 מאייש חתן פרס ישראל לטלוויזיה בשם מר מרדכי קירשנבאום , מי שמככב כיום בתוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום . מוטי קירשנבאום ניהל בשעתו בהצלחה לא מבוטלת במחצית עשור ה- 70 של המאה שעברה את חטיבת התוכניות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואח"כ כיהן גם כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 , אותה רשות שצברה Prosperity תחת הנהגתו בתחומי שידור שונים . מוטי קירשנבאום מי שהיה גם סטודנט לקולנוע וטלוויזיה במשך שש שנים רצופות (1968 – 1962) באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס רכש ניסיון טלוויזיוני עצום במשך יובל שנים (מנהל חטיבת החדשות הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור שלמה אהרונסון מינה ב-קיץ 1968את מוטי קירשנבאום עם שובו ארצה לעורך הראשון של "מבט") . יש לו למוטי קירשנבאום טעם טלוויזיוני ציבורי וגם ניסיון בהרכבת לוח משדרים אסתטי ציבורי ומסחרי כאחד . מדוע ערוץ 10 לא מנצל את ניסיונו העצום בהרכבת לוח שידורים עָרֵב לציבור . האם בעלי המֵאָה בערוץ 10 הם גם בעלי הדֵעָה ? עד מתי ירשה הציבור במדינת ישראל לבעלי המניות לסַמֵם את צופי הטלוויזיה של מדינת ישראל בחומרים טלוויזיוניים שטותיים וקלי דעת ? ועכשיו מבטיח ערוץ 10 לציבור צופיו עוד קשקוש מהזָ'אנֶר הזה, את "היפה והחנון" . זאת התוכנית העלובה שאמורה להציל את ערוץ 10 מהגיליוטינה . ערוץ 10 במתכונתו הנוכחית נידון לכליה . אנוכי תמה על עובדיו שממלאים פיהם ושותקים . את רפי גינת הביאו לערוץ 10 כדי לנהל , להחיות , ולהשפיע על דמותו של ערוץ טלוויזיה ארצי מסחרי מט ליפול ולא כדי שישמש אכסניה ל- "כל בו טק" . ייתכן כי רפי גינת החמיץ את הזדמנות חייו לא רק להציל את ערוץ 10 מכיליון כדי לבנות מודל חדש ומקורי של טלוויזיה מסחרית , אלא הפסיד גם את ההזדמנות האחרונה לחרות את שמו באותיות של זהב בהיסטוריית הטלוויזיה של מדינת ישראל בכל הזמנים . התואר עורך "כל בו טק" איננו גליק גדול .

הערה 5 : קיימת קורלציה בין כמות הקהל שהגיע אמש (יום ראשון – 8 בדצמבר 2013) לאצטדיון "טדי" בירושלים כדי לצפות במשחק בית"ר ירושלים – מכבי ת"א במסגרת המחזור ה- 12 בליגת העל לבין כמות הרייטינג הטלוויזיוני . באצטדיון "טֶדִי" התכנסו אתמול בערב כ- 20000 (עשרים אלף) צופים , כמות כפולה כמעט של קהל בהשוואה ל- 11000 (אחד עשר אלף) צופים שנכחה ב- חמשת המשחקים האחרים שהתקיימו במסגרת המחזור ה- 12 בליגת העל בשבת – 7 בדצמבר 2013 . קברניטי ערוץ 1 צריכים להתפלל להצלחתן המתמשכת בצמרת של מכבי ת"א , הפועל ת"א , מכבי חיפה , ובית"ר ירושלים שיבטיחו גם רייטינג משובח . מזלו של ערוץ 1 שקבוצות כמו רמת השרון והפועל עכו אינן מאיישות את הפסגה , ואני אומר זאת מהיבט הרייטינג בלבד . כמובן שאין לי דבר נגד עירוני רמת השרון ו/או הפועל עכו . אני מתבונן בנעשה מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה .

הערה 6 : אין שום מִתְּאָם בין הודעות ה- Promo של ערוץ 1 בדבר שידוריו העתידיים כמו אלה של אֶמֶש (יום ראשון – 8 בדצמבר 2013) לבין לוח שידורי ערוץ 1 כפי שהתפרסם אתמול (יום ראשון – 8 בדצמבר 2013) בעיתון הבית שלי "הארץ" . מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת עסוקים במאבקי כוחות אישיים . לוח שידורי טלוויזיה של ערוץ 1 שגוי ולא מעודכן לחלוטין שמוגש לציבור באחד העיתונים החשובים ביותר במדינה "הארץ" הוא בסך הכל עניין אפרורי , שולי , ופרוזאי .

channel 1

טקסט מסמך : יום ראשון – 8 בדצמבר 2013 . עיתון "הארץ" . מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם , עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת – הם האחראים הראשיים על פרסום לוח שידורים שגוי של ערוץ 1 שבינו לבין המציאות אין שום קשר . וזאת לא הפעם הראשונה . (באדיבות עיתון "הארץ") .

הערה 7 : מוסף "גלריה" של עיתון הָאָרֶץ" פרסם אתמול (יום ראשון – 8 בדצמבר 2013) מאמר מלומד ומרתק פרי עטה של גב' מורין דאוד שהתפרסם בניו יורק טיימס אודות שחקן הקולנוע רוברט רדפורד בן 77 וסרטו האחרון "הכל אבוד" . בימאי הסרט הוא צ'ייסי צ'אנדור . מומלץ ביותר לעיון וקריאה .

redford

טקסט תמונה : יום ראשון – 7 בדצמבר 2013 . מוסף "גלריה" של עיתון "הארץ" . פניו חרוצי התלמים וצרובי הרוח של כוכב הקולנוע האמריקני רב המוניטין רוברט רדפורד (Robert Redford) בן 77 בעת גילום התפקיד הראשי בסרט "הכל אבוד" של הבימאי צ'ייסי צ'אנדור . המאמר של העיתונאית מהעיתון האמריקני הידוע ה- "ניו יורק טיימס" (New York Times) גב' מורין דאוד (Maureen Dowd) אודות רוברט רדפורד הוא מרתק וכתוב היטב . (באדיבות עיתון "הארץ") .

maureen dowd

טקסט תמונה : עיתונאית ה- "ניו יורק טיימס" (New York Times) גב' מורין דאוד (Maureen Dowd) בת 61 שכתבה את הפוסט המרשים אודות שחקן הקולנוע רוברט רדפורד בן 77 המגלם את התפקיד הראשי בסרט "הכל אבוד" של הבמאי צ'ייסי צ'אנדור . (באדיבות ה- "ניו יורק טיימס") .

הערה 8 : האמת , אין לי שום חיבה לנוחי דנקנר ולמאבקו האישי על ביתו בהרצליה והשליטה ב- IDB מאז שראיתי אותו פעם בערוץ 10 מתחנף וכורע ברך בפני מי שנראה לי כבעל אוב בעיירה נתיבות , ואילו אחרים רואים בו את נציגו של הקדוש ברוך הוא עלי אדמות . אין לאלוהים נציגים עלי אדמות . שום רָב מנתיבות לא יציל אותו . נוחי דנקנר יצטרך לסמוך על עצמו בלבד במאבק על חייו העסקיים .

הערה 9 : הקריקטוריסט המדויק והמקורי של עיתון "הארץ" מר עמוס בידרמן הוא עקב אכילס של ערן וולקובסקי אף הוא קריקטוריסט בעיתון "הארץ" . עמוס בידרמן הוא ציניקן לא קטן , אשף רעיונות , ממוקד , וגם מצייר היטב ודומה את מושאי שלו . הסטירה הציורית שלו איננה נמרחת ותמיד פוגעת בּוּל . עמוס בידרמן ניצב בדרגה אחת שלימה מכל שאר הקריקטוריסטים בעיתונות הכתובה .

הערה 10 : המקור טוב יותר מהמִשְנֶה שלו גב' נֵסְלִי בַּרְדָה מי שמחליפה אותו מעת לעת בהגשת חדשות הלילה של ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) . לא "המָקוֹר" של רָבִיב דְרוּקֶר . המקור שנקרא גָיְא זוֹהַר . גיא זוהר יצר ברבות השנים סגנון הגשה אישי של חדשות באולפן . זה כולל אופי וקצב דיבור , התייחסות , והגשה בלתי מכופתרים לחלוטין (למרות שהוא עצמו לובש ז'אקט ועונב עניבה) וגם Back announcement בצורה של Mime והבעות פנים . לוקח זמן להתרגל לסגנון שכזה , אולם משהתרגלת , קשה להתרגל למישהו / מישהי שמנסה להיכנס לנעליו ולחקות אותו . סגנון הגשת החדשות של גיא זוהר בערוץ 10 שונה לחלוטין מדרך הביצוע הפורמלית הרשמית , המְמוּסֶדֶת , והמְמוּשְטֶרֶת של הגשת חדשות כפי שהייתה נהוגה במשך עשורי שנים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . קשה לי היום לתאר מגישי חדשות בעידן ההוא של עשורי ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה כמו חיים יבין , אלימלך רם , אריה אורגד , שמעון טסלר , דן שילון , יאיר אלוני ,טוביה סער , דניאל פאר , יעקב אחימאיר , ואולי עוד כמה – מקריינים ומגישים חדשות נוסח גיא זוהר של 2013 .

הערה 11 : אני מתפעל כל פעם מחדש מהפרופסור לכלכלה, העיתונאי המבריק של ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) מר מתן חודורוב . שיעורי הכלכלה שלו אותם הוא מעביר לי בחינם בשידורי החדשות והאקטואליה בערוץ 10 מובנים , ברורים , מתומצתים , ופשוטים בחוכמתם . כלכלה היא נושא מתמטי כבד שמורכב מהמון אלמנטים לא רק קבועים אלא גם משתנים ולכן הוא אובייקט מסובך . מתן חודורוב מדווח כמעט באופן עממי . הוא לא רק מגיש לנו את החדשות הכלכליות יפה בכפית אלא גם כמעט לועס אותן עבורנו . אין לי מושג מיהו מתן חודורוב ואף פעם גם לא ראיתיו, אולם האיש הזה הוא בחזקת גאון צעיר . שדר ופרשן כלכלי פנומן בעל ידע עצום בתחום , זיכרון נפלא , יכולת ניסוח חסכונית מעולה , וגם מחונן בקצב דיבור טלוויזיוני . זה לא יפריע לו ביום אחד בהיר להיבחר לשַר האוצר של מדינת ישראל .

הערה 12 : מה צריך יותר מלראות ב- Two Shot טלוויזיוני , באותו ה- Frame , ובאותו ה- Location בוושינגטון את שני עיתונאי ערוץ 10 מר נָדָב אֶיָיל ואת מר גִיל תָּמָרִי , נבונים ורבי יכולות , בעלי מקורות מידע ומצוידים בכישרון אנליזה – כששניהם מנתחים עבורי את המתחולל ב- "פוֹרוּם סַבָּן" בבירה האמריקנית ואת נתוני הקשרים המדיניים הנוכחיים בין ישראל לארה"ב . רַע לא יכול לצאת מהופעה של הצֶמֶד הזה ב- Frame טלוויזיה משותף .

הערה 13 : העיתונאית הפעלתנית והנמרצת גב' עמנואל אלבז – פלפס חתמה אתמול (יום ראשון – 8 דצמבר 2013) את תוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום" בכתבה ודיון אודות תופעת הזְנוּת בצרפת . מְשוּנֶה היה לראות שוב את חתן פרס ישראל מר מרדכי קירשנבאום יושב ושותק בפנים חמוצות באולפן במשך דקות ארוכות מבלי שהוא משתתף כלל בדיון ומותיר את הבימה הטלוויזיונית באופן בלעדי לירון לונדון ולגב' עמנואל אלבז – פלפס . לרוע מזלו של מוטי קירשנבאום מצלמת האולפן התרכזה בפניו המיוסרים והחתומים יותר מאשר בפרצופו הצוהל של ירון לונדון . מוטי קירשנבאום נראה מגוחך מפני שאיש לא הסביר לצופה הטלוויזיה בכורסה בסלון ביתו מדוע הוא פתאום שותק וזע בחוסר נחת בכיסאו בעת דיון חשוב על הַזְנוּת בצרפת . מעניין מה חשבה גב' עמנואל אלבז – פלפס באותם הרגעים על בן זוגו של ירון לונדון שכלל לא מתערב בשיחה .למתבונן מהצד נראה כאילו הוא מחרים אותה . רק לקראת סוף השיחה רומז לה מוטי קירשנבאום כי עליה לסכם בקצרה את הדיון ואף אומר לה תודה רבה . מעניין , ב- Item הקודם באולפן "לונדון את קירשנבאום" שדן ברגע של מחלוקת אלימה בין עיתונאי "מעריב" מר אראל סג"ל ומר גארי יורופסקי פעיל יהודי – אמריקני שמבקר כעת בארץ ועוסק בהטפה (קנאית וברוטאלית) למען זכויות בעלי חיים , נטל מוטי קירשנבאום חלק אקטיבי מאוד בשיחה . מר מוטי קירשנבאום אף הציע למר אראל סג"ל להרים יד על גארי יורופסקי שהתנהג כלפיו כלפי אראל סג"ל באגרסיביות יתירה , והוסיף שאילו היה צמחוני היה אוכל בשר דווקא ביום שני .

הערה 14 : "הנער האבוד" הוא ספר נפלא שקראתי עכשיו בנשימה אחת של הסופר האמריקני המנוח תומס וולף. קראתי אותו בעונג רב . הספר הנ"ל יצא לאור בארה"ב ב- 1937, והתפרסם רק כעת באוקטובר 2013 בארץ בהוצאת "זִיקִית", בתרגום של מר עודד וולקשטיין. אנוכי מבקש לציין שהוצאת "זיקית" האיכותית הוציאה לאור אשתקד בארץ גם את ספרו הנפלא של כריסטופר מורלי "פרנסוס על גלגלים" שגם אותו קראתי בשתי נשימות. ב- "אחרית דבר" של הספר המצוין הזה "הנער האבוד" מספר המתרגם עודד וולקשטיין כלהלן בעקבות השקת הספר הנ"ל כלהלן :

"…כך הושקה אחת הקריירות הספרותיות המבטיחות בתולדות הספרות האמריקנית במאה העשרים. אלא שב- 1938 בעיצומו של מסע הרצאות בן שבועיים במערב ארה"ב, לקה תומס וולף בדלקת ריאות. המחלה הובילה לסיבוכים, והתדרדרה לשחפת קשה. תומס וולף מת בבית החולים "ג'ון הופקינס" בבולטימור, שמונה עשר ימים לפני יום הולדתו ה- 38. הוא הניח אחריו עיזבון עצום. אחרי מותו של הסופר המהולל תומס וולף, ראה אור בין השאר הרומן "אתה לא יכול לחזור הביתה" (You Can't Go Home Again) משנת 1940. הספר עָב הַכֶּרֶס הזה מסתיים במילים : "אתה לא יכול לחזור הביתה למשפחה שלך. לחזור הביתה לחלומות שלך , לחזור הביתה לילדות שלך . לחזור הביתה לחלומות התהילה והזוהר של איש צעיר. לחזור הביתה לכפר, לחזור הביתה למערכות חיים ישנות, שפעם דומה היה כי יתמידו לעולם, אך בפועל הן משתנות בלי הרף – אתה לא יכול לחזור הביתה ולא יהיה לך מפלט בזמן ובזיכרון".

תומס וולף כותב מופלא ויקר נוח על משכבך בשלום . אין לך מושג כמה אתה צודק .

סוף הפוסט .

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו נוהג בגיחוך ובקטנוניות בשעה שהוא מבזה ומתקלס בראש חוצות בראש השב"כ המצטיין שלו לשעבר יובל דיסקין. 2. ה- Promo ל- "המקור" של ערוץ 10 מקורי ויומרני. 3. פרשן הכדורסל של ערוץ 10 טוען שמכבי ת"א ניצחה אמש (יום חמישי – 5 בדצמבר 2013) את הקבוצה הרוסית לוקומוטיב קובאן 75 : 73 בהרבה מזל. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 327 : הועלה לאוויר ביום שישי – 6 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————–

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו נוהג בגיחוך ובקטנוניות בשעה שהוא מבזה ומתקלס בראש חוצות בראש השב"כ המצטיין שלו לשעבר יוּבָל דִיסְקִין. 2. ה- Promo ל- "הַמָקוֹר" של ערוץ 10 מקורי ויומרני. 3. פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון טוען שמכבי ת"א ניצחה אמש (יום חמישי – 5 בדצמבר 2013) במחזור ה- 8 בבית מס' 4 ב- Euroleague את הקבוצה הרוסית לוֹקוֹמוֹטִיב קוּבָּאן בתוצאה 73:75, שוב בהרבה מזל. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו נוהג בגיחוך ובקטנוניות בשעה שהוא מבזה ומתקלס בראש חוצות בראש השב"כ המצטיין שלו לשעבר יוּבָל דִיסְקִין.

ראש השב"כ לשעבר יוּבָל דִיסְקִין נשא שלשום (יום רביעי – 4 בדצמבר 2013) את דרשתו המדינית בכנס של "יוזמת גֶ'נֶבָה" בתל אביב ואשר חולקת על תפישתו המדינית של ראש הממשלה בנימין נתניהו , וכה אמר : "השלכות של אי פתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני הן מרחיקות לכת יותר מסוגיית הגרעין האיראני" . בתגובה להערכה המדינית זאת של יוּבָל דִיסְקִין גומל לו ראש הממשלה בנימין נתניהו ומודיע לאזרחי מדינת ישראל כי יוּבָל דִיסְקִין מנותק מהמציאות וכי הערכתו זו נובעת מתסכול אישי מפני שהוא יובל דיסקין לא מונה לראש המוסד . יוּבָל דִיסְקִין חוֹלֵק על ראש הממשלה בדרך דמוקרטית לחלוטין ואילו בנימין נתניהו במקום לא להסכים עמו בדרך מקובלת , מטיל בו רֶפֶש בפרהסיה כאילו הוא מנהל כאן מונרכיה . ראש הממשלה משפיל את יוּבָל דיסקין קֳבָל עַם ועֵדָה ומשמיע באוזנֵי אזרחי מדינת ישראל טענת סְרָק כי דעתו של יוּבָל דִיסְקִין מונעת מ- טִינָה כלפיו משום שלא מונה בשעתו לראש המוסד . כ- אזרח וותיק אנוכי חושב שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתנהג כמתעתע על גבול הנוֹכְלוּת המפלגתית – פוליטית . הצהרתו זאת כי יוּבָל דִיסְקִין משמיע את משנתו המדינית מטעמי נַקְמָנוּת היא הצהרה מסואבת שמעוררת שְאַט נֶפֶש . אין לי כלים מדיניים כדי לבחון מי משניהם צודק אולם יש דרך אחרת להתווכח . בטח מצדו של ראש ממשלה של כולם .

diskin

טקסט מסמך : יום חמישי – 5 בדצמבר 2013 . עיתון הבית של בנימין נתניהו "ישראל היום" . מעניין אותי לדעת מה עולה בראשו של העורך הראשי של "ישראל היום" מר עמוס רגב כשהוא מדפיס את הכותרת הנ"ל : "ראש השב"כ לשעבר מנותק מהמציאות…הביקורת נובעת מתסכול אישי של מי שלא מונה לראשות המוסד" . נשמע כרכילות זולה , נבזית , ומלוכלכת. (באדיבות "ישראל היום") .

2. ה- Promo ל- "המקור" של ערוץ 10 מקורי ויומרני.

נכון , ה- Promo "הִיא חוֹזֶרֶת" שמקדם את חזרתו של  "המקור" של ערוץ 10 בראשות מר רביב דרוקר והמצטרף החדש מר רזי ברקאי עיתונאי רדיו גלי צה"ל – הוא מקורי ויומרני . אולם יותר מכל הוא בעייתי מפני שצירופו של רָזִי בַּרְקָאִי עיתונאי בעל מעמד , וותק , וניסיון בתחנה הצבאית מעלה שוב לדיון מחודש את סוגיית הנאמנות העיתונאית הכפולה . "המקור" של ערוץ 10 בהובלת העיתונאי רָבִיב דְרוּקֶר , ותוכנית האקטואליה היומית "מה בוער" אותה מוביל העיתונאי רָזִי בַּרְקָאִי והמשודרת בימי ראשון , שני , שלישי , ורביעי בין 09.00 ל- 11.00 – הן שתי תוכניות עיתונאיות שמייצגות שני גופי שידור שונים שמתחרים האחד בשני , ואשר עוסקות באותם החומרים ומחפשות את אותם פירורי מידע . נשאלת כאן שאלה מוסרית לא נוחה : כאשר תזדמן ותיפול לידיו של רָזִי בַּרְקָאִי ידיעה חמה בלעדית ובלבדית נגיד בתחומי הפוליטיקה , החברה ו/או הביטחון – מי ייהנה אם כך ממנה ראשון , רדיו גלי צה"ל ו/או ערוץ 10 ??? מפתיע מאוד שמפקד רדיו גלי צה"ל מר יָרוֹן דֶקֶל מאפשר ונותן ידו ליוזמה עיתונאית משותפת כזאת שהיא כה פרובלמטית . מעניין אותי לדעת גם מה חושבים על הנאמנות הכפולה הזאת מחד אנשיו של רָזִי בַּרְקָאִי במערכת "מה בוער" ומאידך אנשיו של רָבִיב דְרוּקֶר במערכת "המקור" . הרי חברת החדשות של ערוץ 10 מונה אין סוף כמעט של כישרונות עיתונאיים . למה לא להציב לידו של רָבִיב דְרוּקֶר את העיתונאי המרשים , רב מידע , בעל יכולת אנליזה , ונעים הליכות על המסך שמכונה מר נָדָב אֶיָיל . מדוע חברת החדשות של ערוץ 10 זקוקה דווקא ל- Double agent , שכיר משומש , משרתם של שני אדונים בדמותו של רָזִי בַּרְקָאִי ? מצב לא בריא . היה לי פעם ידיד אישי שַדָּר ספורט בעל מוניטין בטלוויזיה היוונית הציבורית ERT (אינני מגלה את שמו מטעמי צניעות הפרט, פשוט אינני יודע אם הוא מסכים שאחשוף את שמו) שנסגרה לפני זמן מה והלכה לכונס נכסים . האיש הזה שהיה מוכשר בתחום שידורי הספורט ושמו הלך לפניו שידר בטלוויזיה , שידר ברדיו , וגם כתב בעיתון . שאלתי אותו באחד מביקוריי באתונה למי אם כך הוא שומר את הבכורה ב- פוליגמיה הזאת מפני שעל עיקרון הנאמנות וויתר מזמן . הוא ענה לי ללא כחל ושרק : "פעם אחת אני עושה אֶן דֶן דִי נוֹ , ובפעם השנייה אני מקיים Line up (תור עבודה בין המעסיקים שלי) . אך בדרך כלל אני שומר את הבלעדיות ו/או את הראשוניות למי שמשלם לי הכי הרבה" . בדיוק מהסיבות האלה נראתה ERT כפי שנראתה עד שחדלה לנשום . מקום שהיה פעם גן עדן של חלטורות וחלטוריסטים .

3. פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון טוען שמכבי ת"א ניצחה אמש (יום חמישי – 5 בדצמבר 2013) במחזור ה- 8 בבית מס' 4 ב- Euroleague את הקבוצה הרוסית לוֹקוֹמוֹטִיב קוּבָּאן 73:75 שוּב בהרבה מזל. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

פִּתְגָם אמריקאי ישן קובע : "הברק איננו מכה פעמיים באותו מקום" . דווקא כן . אולי לא באותו מקום אך בדיוק באותו האופן . מכבי ת"א ניצחה בשבוע שעבר בבלגראד את הקבוצה הסרבית "הכוכב האדום" 78 : 76 ואמש את בהיכל הספורט ביד אליהו את לוֹקוֹמוֹטִיב קוּבָּאן הרוסית 75 : 73 בדיוק באותה הצורה . היא זכתה מן ההפקר . שתי היריבות שלה עשו את העבודה בעבורה . הכדור בשניות האחרונות בשני המשחקים הללו לפני שבוע ואמש הוחזק בידי היריבות שיכלו לנצח בשְלָשָה ו/או לפחות להשוות את התוצאה . הברק הכה לפני שבוע ו- דה מרקוס נלסון הסֶרְבִּי מעד על הפרקט והחטיא . מכבי ת"א זכתה מן ההפקר וניצחה 78 : 76 . אמש הכה שוב הברק . השחקן הרוסי של קוּבָּאן וָואלֶרִי לִיחוּדֵיי (קומתו 2.03 מ') מעד על הפרקט בשניות הסיום בהיכל הספורט ביד אליהו . הכדור שלו הגיע איך שהוא ל- מרקוס וויליאמס שזרק באופן לא נוח תחת לחץ והחטיא . מכבי ת"א נהנתה עוד הפעם מין ההפקר וניצחה שוב בתוצאה מינימלית 75 : 73 . השַדָּר יורם ארבל שאין שֵנִי לו בתיאור דרמות זעק למיקרופון שלו , "הרוסים עושים את העבודה בשביל מכבי תל אביב" . הוא צדק .

ערוץ 10 מחזיק בזכויות השידורים של מכבי ת"א והצוות שלו בראשות הבימאי ראובן "רוביק" פודגור , המפיק רונן רץ , העורך משה סגל , המראיין ושדר הקווים טַל שוֹרֵר , וצוות השידור Play by play יורם ארבל והפרשן פיני גרשון – מספקים את הסחורה . גם מנקודת המבט של הרייטינג . נכון שתוכנית התחקירים החדשה "המערכת" של גב' מיקי חיימוביץ' בערוץ 2 גונבת במידה רבה את הסקרנות הציבורית אולם המִדְרוּג של ערוץ 10 בשעתיים הללו שבין 21.00 ל- 23.00 מניח את הדעת . שני הערוצים המסחריים 10 ו- 2 מכים שוֹק עַל יָרֵךְ את ערוץ 1 הציבורי בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת כלהלן :

מפת המדרוג של שלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים  ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.00 ביום חמישי – 5 בדצמבר 2013  במגזר "האוכלוסייה היהודית".  (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

רייטינג / ערוץ / שעות           ערוץ 10              ערוץ 2                  ערוץ 1

21.00                               % 9.3                % 26.6                  % 1.6

21.15                               % 9.4                % 24.5                  % 2.2

21.30                              % 10.2                % 23.2                 % 1.5 

21.45                              % 8.1                  % 25.4                 % 1.8 

22.00                              % 11.9                % 20.8                 % 2.2 

22.15                              % 12.4                % 19.2                 % 1.5 

22.30                              % 12.6                % 21.7                 % 1.2

22.45                              % 11.8                % 20.0                 % 1.4

23.00                             % 10.0                 % 12.6                 % 1.6 

מבט על עמודת המִדְרוּג הזאת צריכה להזכיר לציבור כי ערוץ 1 תוחב מִידֵי שנה את ידו הארוכה לכיסו של משלם האגרה וגובה ממנו בין ינואר 2013 לינואר 2014 סכום של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל , ואף על פי כן מפיק רייטינג מגוחך ונִקְלֶה . איזה עליבות . אינך מבין כיצד זה שני אישים שנושאים במשרות כה כבדות משקל של ניווט השידור הציבורי של מדינת ישראל , מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת , הם בעצם שני מנהלים כושלים – שאינם מתביישים להראות את פרצופם בציבור . הרי מדובר בשני אישים לא מוכשרים ולא מוצלחים ועם עובדות אֶמֶת אי אפשר להתווכח . עמודת המִדְרוּג הזאת היא גם תזכורת למנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת . אם הוא מתכוון לבנות את עתידו על ריאליטי בידורי מזויף ופתטי של "היפה והחנון" , "אמבוש" , "הכפר" וימשיך לעטר את הערוץ שלו בתוכניות נֶפֶל מהסוג הירוד והנָלוֹז הוא לא רק ימצא את עצמו שוב ושוב גורר רגליים , אלא יסיים את דרכו של ערוץ 10 . ערוץ 10 יימחק ממפת הטלוויזיה בארץ . אין כאן מקום לחקיין של ערוץ 2 . הציבו את רפי גינת בפסגת ערוץ 10 לא על תקן של עורך "כלבוטק" . "כלבוטק" היא אבן מוֹזָיְקָה אחת בפסיפס שידור מגוון של ערוץ טלוויזיה ארצי . אין לי מושג אם רפי גינת מתבונן בשעון שמחוגיו חצו זה מכבר את שעת חצות . נקרתה בפניו הזדמנות היסטורית לייצר ערוץ טלוויזיה נושא חזון שונה בעל ייחוד אחר מערוץ 2. אם לא ימהר הוא יאחר את המועד .

מינויו של מר פנחס "פיני" גרשון לפַּרְשָן הכדורסל של ערוץ 10 במקומו של צבי שרף המשמים והמשעמם היה הכרחי . האיש הזה מסקרן ומעניין אותי לא רק מפני שהוא פרופסור לכדורסל אלא גם בגלל שהוא Copywriter שמשתמש על פי צרכיו בשפת רחוב . בתחילת השידור הישיר אֶמֶש מעריך הפרשן באוזני השדר המוביל שלו את יחסי הכוחות בין שתי הקבוצות במונחים של "ערבבו לנו את הקלפים" , ו- "קיזוז עודפים" . באותה נשימה הוא מספר לנו בכובד ראש בקצב הכתבה , "הקליעה של לוקומוטיב קובאן היא לא החלק החזק שלהם…" . אולם כשקובאן מובילה ביתרון 11 : 4 בתוכו שלוש שלשות , הוא מתנצל , "רק אמרתי שהם לא יקלעו מ- 3 והנה הם נותנים לי בראש…אני לא מאמין למה שאני רואה…" . 1:02 דקה לפני תום הרבע השני צולף מרקוס וויליאמס עוד שלשה ומעלה את קובאן ליתרון 40 : 39 . זאת השלשה השמינית הרוּסִית מתוך שלושה עשר ניסיונות . הצלחה נאה של % 61.53 . פיני גרשון מבין כבר שלקח עליו אחריות כבדה . "איזה מין הגנה יש למכבי ת"א…?" הוא אומר ובא בטרוניות להגנת מכבי ת"א שמקלקלת לו את אמינות פרשנותו . לבסוף המתמטיקה הסטטיסטית מתיישרת עם חזונו של הפרשן . בסיומו של המשחק ההפכפך מתברר כי שחקני לוקומוטיב קובאן דייקו ב- 11 קליעות לשלוש מתך 25 ניסיונות (% 44) ומכבי ת"א פגעה אף היא 11 פעמים לשלוש מתוך 26 ניסיונות (% 42.30) . פיני גרשון מסיים את הערכותיו במשחק בלשון רחוב , "טוב שאין להם לשחקני קוּבַּאן הרבה שכל…", אולם לא שוכח להוסיף, "מכבי ת"א מנצחת בהרבה מזל…". הוא שוב צדק. הפרשן פיני גרשון מצויד במחשבת בזק וניחן באופן טבעי בקצב דיבור שמתאים לטלוויזיה . הוא ערני ונבון , ומספק בהסבר האנליטי שלו לצופי הטלוויזיה אין סוף הוכחות סטטיסטיות . עוד לא נולד האדם שיהיה מוכשר להתווכח עם עובדות מתמטיות . במאמר מוסגר , אי אפשר להשוות בין קול הבריטון של השַדָּר יורם ארבל לקולו הבכייני – צורמני של השַדָּר אורי לוי . נכון שניהם שדרנים אולם מסתתר כאן "אֲבָל" גדול…! אי אפשר לערוך אנלוגיה ו/או הקבלה בין הפַּרְשָן פיני גרשון לפַּרְשַן גוּר שֶלֶף . נכון שניהם פרשנים אולם הראשון מוכשר פי אֶלֶף . OK אם אי אפשר אז לא צריך אולם ברור שמן ההיבט הזה יש לערוץ 10 יתרון ברור על ערוץ 1 .

אנוכי אוהב לסקור למחרת המשחק את פרשנויות הכתבים בעיתונות היומית ב- "ידיעות אחרונות" , "מעריב" , "ישראל היום" , ובשבועון "סוף השבוע" . "ידיעות אחרונות" הוא משום מה העיתון היחיד שמביא את הטבלה הסטטיסטית של המשחק ובכך מאפיל על מתחריו .

statisticsטקסט מסמך : יום שישי – 6 בדצמבר 2013 . זהו המידע הסטטיסטי  של המשחקי מכבי ת"א – לוקומוטיב קובאן 75 : 73 אמש בהיכל הספורט "יד אליהו כפי שמביא העיתון "ידיעות אחרונות" לקוראיו . יתרון ו- פלוס אינפורמטיבי חשוב . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

ולבסוף הערת בימוי : מר ראובן "רוּבִיק" פודגור אל תאמין לאנשים שאומרים כי הם אינם נוסטלגיים ותאמין לאלה שמתוודים כי הם נוסטלגיים . הייתי רוצה לראות על המסך עוד ועוד דמויות מהעבר כפי שהראית לי אמש את מיקי ברקוביץ' לרבות מידע קצרצר אודותיו . מה כל קשה לבקש את טַל שוֹרֵר לחקור היכן יושבות אותן דמויות עבר שהן רלוואנטיות לשידור הישיר שלך . אין שום קושי לאתרן מפני שמדובר במקומות ישיבה קבועים . יש גם הרבה נחמה לראות את אותן דמויות עבר האלה ולהיווכח כי לא רק אני מזדקן . האחרים עושים זאת היטב כמוני . חוץ מזה ה- Extreme clos up shot של דיוויד פדרמן "מפהק" מרוב שִעמום ב- SSM על כל המסך רק כדי להיווכח על פי קריאת שפתיים כי הוא בעצם שואג "יֵש" – היה מלבב . 40 שנים חשבתי שזורם לו קֶרַח בעורקים . שמחתי לדעת כי שוֹצֵף לו שָם דָם חַם , כמוני .

federman 2

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 5 בדצמבר 2013 . היכל הספורט ביד אליהו . מכבי ת"א מנצחת את לוקומוטיב קובאן 75 : 73 . 1:49 דקה לפני סיום המשחק משווה גיא פניני את התוצאה ל- 73 : 73 בקליעת שלוש , רק כדי לגלות כי בעורקים של דיוויד פדרמן זורם דָם ולא קֶרַח , ששואג "יֵש" . תיעוד נפלא של בימאי הטלוויזיה של ערוץ 10 מר ראובן "רוביק" פודגור . (צולם ב- ipad שלי ממסך ערוץ 10. באדיבות ערוץ 10) .

ברור שמכבי ת"א היא עדיין קבוצת הכדורסל הטובה בארץ אך vht נגועה באין סוף חולשות ופגיעה עד למאוד. בארץ וגם ב- Euroleague .

סוף הפוסט .

"Monday Night Basketball & Soccer" (יום שני – 2 בדצמבר 2013) בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 326 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של יום רביעי – 4 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————–

"Monday Night Basketball & Soccer" (יום שני – 2 בדצמבר 2013) בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : לפונים , למתעניינים , ולקוראי הפוסטים השונים שאני חוקר וכותב : הבלוג הזה איננו קורס טלוויזיה . באשר ל- שַדָר הספורט הנפלא , המקורי , חד לשון , ועיתונאי בכל רמ"ח אבריו של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell) בשנים 1985 – 1968 . אני מחזיק בספרייה בחדר העבודה שלי ארבעה ספרים שהָאווֹאָרְד קוֹסֶל המנוח  (1995 – 1918) והבלתי נשכח עבורי כתב אודות עיתונאות ושידורי ספורט בטלוויזיה , כלהלן : הספר הראשון "Cosell" , הספר השני "I never Played the Game" , הספר השלישי "What's Wrong with Sports" , והספר הרביעי "Like It Is" . כמו כן אני מחזיק בספרייה שלי שני ספרים שכתבו עליו על הָאווֹאָרְד קוֹסֶל , כלהלן : הסופר האמריקני דייב קינדרד (Dave Kindred) חיבר ב- 2006 את הספר "Sound and Fury" הנוגע לשידוריו המפורסמים של הָאווֹאָרְד קוֹסֶל את קרבות האגרוף של המתאגרף האמריקני במשקל כבד מוחמד עלי (Muhamadd Ali) בשנים 1978 – 1964 . מארק ריבובסקי (Mark Ribowsky) כתב ב- 2012 ספר ביוגרפי מצוין אודות האווארד קוסל, ואשר מספר בין היתר על המהפכה שחולל השדר הבלתי נשכח הזה בתולדות שידורי הספורט ב- ABC ובהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית לדורותיה "Howard Cosell – The man,The Myth and the Transformation of American Sports". אנוכי מבקש לציין עוד ש- הָאווֹאָרְד קוֹסֶל רכש את המוניטין העצום שלו כאישיות טלוויזיונית עיתונאי ושַדָּר עַל רק לאחר שנשיא חטיבת הספורט של ABC מר רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) מינה אותו ב- 1970 להיות השַדָּר המוביל של תוכנית הספורט החדשה והאוטנטית שהגתה הרשת, וקראה לה, "Monday Night Football". הָאווֹאָרְד קוֹסֶל הפך במידה רבה לשַדָּר שנוי במחלוקת בציבור האמריקני בשל האסרטיביות הבלתי מתפשרת שלו , הדעתנות , יכולת ביטוי חריפה וביקורת שנונה כשצריך , והכישרונות העיתונאיים שלו . הוא עורר עליו את זעמם של צופי טלוויזיה אמריקניים רבים בשעתו בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה בעת השידורים הישירים של "Monday Night Football" שטענו שאין לו זכות להיות שַדָּר מוביל מפני שמעולם לא היה שחקן פוטבול בעצמו ו/או מאמן בתחום . אולם הוא זכה לגיבוי טוטאלי מהאיש שמינה אותו למשרה הרמה רוּן אָרְלֶדְג' . שני הפרשנים שלו בתוכנית "כדורגל ביום שני" דוֹן מֶרֶדִית' (Don Meredith) ו- פְרָאנְק גִיפוֹרְד (Frank Gifford) היו שחקני פוטבול בעברם . הספר שכתב הָאווֹאָרְד קוֹסֶל בשנת 1974, "I Never Played the Game" מהווה במידה רבה תשובה לתוקפיו ומתנגדיו. הוא היה עיתונאי ואיש טלוויזיה ברוך כישרונות וגם אָמִיץ , במידה רבה אנטי ממסדי , אך בעל סמכות עצומה . לא בכדי הפקיד רוּן אָרְלֶדְג' את מיקרופון ה- "Football האמריקני" בידיו . ברבות השנים הגה הָאווֹאָרְד קוֹסֶל את הסלוגן העיתונאי הנודע שלו "Tell it like it is", שהפך לנִכְסֵי צאן ברזל של העיתונאות בכלל ושל העיתונאות הטלוויזיונית בפרט. הָאווֹאָרְד קוֹסֶל הפך לאייקון ומודל לחיקוי עבור רבים בשל עיתונאות הטלוויזיונית שיצר וייצג. הוא היה בפירוש משהו מיוחד ונערץ בתחום הזה של העיתונאות בטלוויזיה . באוקטובר 1976 העניק רוּן אָרְלֶדְג' ריאיון מפורט , ארוך , ונדיר (הוא לא היה מהמתראיינים) דווקא לירחון ה- Sex הפופולארי "Play boy" . בריאיון ההוא ניתח באופן מעניין ומרתק את תופעת הָאווֹאָרְד קוֹסֶל בטלוויזיה האמריקנית ואת הסיבות שהביאו להצלחתו הכבירה ב- Media . רוּן אָרְלֶדְג' מספר בריאיון ההוא לפני 37 שנים מ- 1976 כי שגשוגו של הָאווֹאָרְד קוֹסֶל כשַדָּר ספורט ייחודי ב- ABC נשען גם באופן פרדוקסלי על שניותו במחלוקת בציבור האמריקני . חצי אחד הדליק את הטלוויזיה כדי להלל ולשבח את הָאווֹאָרְד קוֹסֶל . החצי האחר הדליק אותה כדי לנָאֵץ אותו . למסמך הריאיון הזה של מערכת "Play boy" עם מר רוּן אָרְלֶדְג' נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC מאוקטובר 1976 יש ערך רב מעבר להתייחסות שלו לשַדָּר הָאווֹאָרְד קוֹסֶל . הריאיון הארוך והמרתק חושף פיגורה טלוויזיונית נדירה וערכית , נבונה ומוכשרת מאוד בדמותו של רוּן אָרְלֶדְג' המנוח , ומשרטט בקפידה גם את אחד מ- משעולי תעשיית הטלוויזיה האמריקנית הנוגעת להתמקצעות בשידורי הספורט .

ובכן , סיפקתי אינפורמציה בסיסית קצרצרה למתעניינים באיש הטלוויזיה הנפלא והמצוין הזה הָאווֹאָרְד קוֹסֶל שמת ב- 1995 . הספרים הנ"ל הללו מומלצים לקריאה . את שאר המֵידָע תצטרכו ללקט בעצמכם .

cosell 4

טקסט מסמך : ראשית הריאיון בן 33 עמודים שערך "Play Boy" באוקטובר 1976 עם נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) המנוח . חלק גדול מהריאיון הסוּפֶּר מרתק עוסק בניתוח "תופעת שַדָּר הטלוויזיה האווארד קוסל" והסיבות שהביאו להצלחתו המזהירה ב- ABC , למרות שהיה שנוי במחלוקת . זמן קצר אח"כ התמנה רון ארלדג' גם לנשיא חטיבת החדשות של רשת ABC , והוא היה זה שקיבע את מעמדה של גב' ברברה וולטרס (Barbara Walters) כמגישת מהדורת החדשות המרכזית של ABC לצדו של המגיש הוותיק הארי ריזונר (Harry Reasoner) (באדיבות "Play boy". ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות . הקטע הזה נלקח ממכלול הריאיון שמצוי בחדר העבודה שלי) .

cosell 5

טקסט מסמך : ספרו של האווארד קוסל "COSELL" מ- 1973 . הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

cosell 6

טקסט מסמך : ספרו של האווארד קוסל "What's wrong with Sports" מ- 1991 .הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

cosell 7

טקסט מסמך : ספרו של האווארד קוסל "Like It Is" מ- 1974 . הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

cosell 3

טקסט מסמך : ספרו של דייב קינדרד "Sound and Fury" מ- 2006 . הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

cosell 8

טקסט מסמך : ספרו של מארק ריבובסקי "HOWARD COSELL" מ- 2012 .הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

הערה 4 :  הסתלקותו אמש מאתנו (יום שלישי – 3 בדצמבר 2013) של השחקן , הקומיקאי , והבדרן סֶפִי רִיבְלִין ז"ל בגיל 66 חותם תקופה גם בחייה של התרבות הישראלית ובתולדותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סֶפִי רִיבְלִין קומיקאי מוכשר נמנה בשעתו על צוות השחקנים של התוכנית הסטירית "ניקוי ראש" שהופקה , נערכה, ושודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום בשנים 1976 – 1974. "ניקוי ראש" היוותה הצלחה מסחררת של הטלוויזיה הצעירה מאוד וכמובן של יוצרה מוטי קירשנבאום בגינה הוענק לו פרס ישראל לתקשורת וטלוויזיה בחג העצמאות ה- 28 של מדינת ישראל בשנת 1976 . מוטי קירשנבאום קיבץ סביבו בסופה של שנת 1973 ארבעה כותבים חדי עֵט אפרים סידון , קובי ניב , ב. מיכאל , וחנוך מרמרי וחבורת שחקנים מוכשרת בדמותם של סֶפִי רִיבְלִין ז"ל , שבתאי קונורטי ז"ל (מת ב- 2001 בגיל 59 לאחר תאונת דרכים קשה) , דוּבִּי גַל , רבקה מיכאלי , עליזה רוֹזֵן , טוביה צפיר , אהרון אלמוג , ושמעון לב ארי . יחדיו עם הכותבים והשחקנים ובימאי הטלוויזיה מר יעקב אסל , הניח מוטי קירשנבאום אבן מסד טלוויזיונית רחבת ממדים בז'אנר הזה של ביקורת חברתית באמצעות סטירה עוקצנית ושנונה . וועדת פרס ישראל בראשות פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ המליצה ב- 1976 להעניק למוטי קירשנבאום (בן 37 בלבד !) את הפרס היקר ביותר שמעניקה המדינה לבניה. מוטי קירשנבאום חלק את גדולתו ואת המוניטין שלו עם שותפיו לכתיבה ולמשחק. הטלוויזיה הישראלית כמונופול לתקשורת המונים נשאה גם את שמם של השותפים שלו לְ- מְרָחוֹק . סֶפִי רִיבְלִין ז"ל לא מֵת הוא רק הלך מאיתנו . בלכתו הותיר מאחוריו חותם ומורשת ענקית של משחק בְּרוּךְ כִּישָרוֹן בתאטרון , בטלוויזיה , ובקולנוע .

kirshenbaum 1

טקסט תמונה : ימי "ניקוי ראש" בשנים 1976 – 1974 . מוטי קירשנבאום (מימין) מביים את השחקן ספי ריבלין (משמאל) שמגלם בסטירה את הרב משה לווינגר ממקימי גוש אמונים לאחר מלחמת ששת הימים ב- 1967 ומי שנחשב לאבי היישוב היהודי בחברון . בתווך , זוהי מאפרת הטלוויזיה המיתולוגית רבת הזכויות גב' דליה אטקין . (התמונה הוענקה לי באדיבות מוטי קירשנבאום. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kirshenbaum 2

טקסט תמונה : 1968 . ימי ה- בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל חטיבת החדשות הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור שלמה אהרונסון ממנה את מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום לעורך "מבט" . (התמונה הוענקה לי באדיבות ארכיון שרגא מרחב ובאדיבות ארכיון יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הערה 5 : זה נכון ומדויק לחלוטין כי העיתונות במדינה דמוקרטית איננה סניף של המשטרה ואיננה אמורה לשמש סוכנות מודיעין של מערכת אכיפת החוק . כך צריך להיות גם במדינת ישראל החופשית והדמוקרטית . יחד עם זאת יש ל- Issue הזה פָּן אישי . אילו היו פורעי חוק מפוצצים את הבית שלכם בעת הפגנה ובוזזים אותו (מסיבותיהם שלהם) , וצלם עיתונות כלשהו היה לוכד באקראי בעדשתו את העושים במלאכת הרשע , וודאי שהייתם שמחים אילו העיתון הקונקרטי הזה היה נעתר ומסגיר את התיעוד לידי המשטרה על פי דרישתה . אולם כשהעניין הוא כללי , ומהומות ופרעות אלימות ביותר של הבדואים פורעי חוק מתרחשים בנגב המרוחק , קל לאזרחי העיר תל אביב וגוש דן שלא נפגעו להתייפייף ולהטיף מוּסָר בשם הדמוקרטיה . דמוקרטיה זה דבר יפה מאוד אולם היא זקוקה מעת לעת לכלים מתאימים כדי להגן על הרעיון הנשגב הזה שקוראים לו דמוקרטיה .

"Monday Night Basketball & Soccer" (יום שני – 2 בדצמבר 2013) בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

אני שָב שישה ימים לאחור להיכל הכדורסל "Pioneer" בבלגראד בירת סרביה בערבו של יום חמישי האחרון – 28 בנובמבר 2013 . זה עתה ניצחה מכבי ת"א את קבוצת הכוכב האדום בלגראד ב- Euroleague בתוצאה מינימאלית 78 : 76 . מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט אץ לעמדת השידור של ערוץ 10 הממוקמת על פרקט הזירה שם ממתינים לו השדר יורם ארבל והפרשן פיני גרשון . דיוויד בלאט חוגג בסיטואציית הסיום הטלוויזיונית ניצחון שהושג במזל רב (לא פחות) ומצהיר לאומה כהאי לישנא : "במשך 35 דקות שיחקנו כדורסל יוצא מן הכלל…עשינו פה משהו…לא היה פשוט…כל הכבוד לבחורים…" . לקראת תום הריאיון עם דיוויד בלאט מסיח יורם ארבל בפני ציבור הצופים של ערוץ 10 ובאוזני דיוויד בלאט את הטקסט כלהלן אודות הניצחון המזערי : "…זאת הייתה חוויה…אין מה לדבר…" , ומוסיף כשדיוויד בלאט נפנה ממנו ומפיני גרשון בדרכו לבחוריו , "דיוויד בלאט מסור ד"ש לבחורים וחג שמח…" . תגיד לי יורם ארבל , "על מה אתה מדבר איזה ד"ש לבחורים ממכבי ת"א ואיזה נעליים…שחקני מכבי ת"א הם בסך הכל אובייקט שידור של ערוץ 10…ממתי זה השדר המוביל של כל ערוץ טלוויזיה באשר הוא מוסר ד"ש לבחורים…? מדובר בקליינטים טלוויזיוניים שאמורים לספק לך רייטינג ואתה להם – ממון , הון שמכנים אותו זכויות שידורים בלעדיות…" . היה מביך ותמוה לשמוע את יורם ארבל מחליק ד"ש לבחורים של דיוויד בלאט . דיוויד בלאט היה מאופק וזהיר וחיווה את דעתו כי הקבוצה תוכל לסחוף עמה את הניצחון על הכוכב האדום גם למקומות אחרים , וצריך לזכור שהוא הזכיר ליורם ארבל . "כי ביום שני 2 בדצמבר 2013 ממתין לנו משחק קשה נגד הפועל ירושלים…" . יורם ארבל פסח על ההערה של דיוויד בלאט . הוא כלל לא שם לב אליה , אבל פיני גרשון שניצב מצדה השני של המטבע הפגין שוב את שפת הגוף הבוטה והפריח בשפת הרחוב שלו לעבר המצלמה והמיקרופון הסרביים כשהוא מתכוון לקבוצת הכדורסל הירושלמית , "גם כן קבוצה…" . יורם ארבל הוא עיתונאי אפור , בלתי סקרן , שטחי , ואדיש . השדר הזה נותן תחושה כי שום דבר לא מעניין אותו מעבר ל- Play by play , וחוץ מהוא את עצמו . גם אם הוא עסוק בימים אלה בהגשת קובלנה נגד משרד האוצר שהורה לרשות השידור להדיח אותו מהמיקרופון של ערוץ 1 בגין תשלומים מנופחים שהוא מקבל תמורת השידורים הישירים של המשחקים המרכזיים בליגת העל, ה- Play by play שלו איננו מספיק עוד ולא מכסה תמונת דיווח שלימה . קול הבריטון איננו מחזיק בפני עצמו . על השַדָּר המוביל היה למצוא רגע של פנאי כדי להתעכב ולוּ במשפט קצר אחד בטרם סיום השידור הישיר מ- "Pioneer" ב- בלגראד, ולהתייחס לעובדה כי למכבי ת"א נכון קרב עיקש ויוקרתי בתוך ארבעה ימים נגד קבוצת הפועל ירושלים בשורותיה האדומות משחקים ליאור אליהו ויותם הלפרין . הופעתו של יורם ארבל ב- Photo finish שמנציח את הופעתו הטלוויזיונית על קו הסיום ב- "Pioneer" – מתריסה ומקוממת . אין מילים אחרות . ככה לא אמור להתנהג שַדָּר מוביל . תגיד לי יורם ארבל בכֵנוּת , לא בא לך בטרם הִנְךָ מחזיר את השידור הביתה לערוץ 10 ב- "בֵּית הַוֶורֶד" בגבעתיים , לחקור את דיוויד בלאט קמעא , האם הוא מרגיש אולי כמי שנענש , כמי שנגזר עליו , להתמודד נגד שני שחקני כדורסל ישראליים מהפועל ירושלים שהיו שלוֹ רק לפני זמן קצר, ואחרי שוויתר עליהם , נִפְנוּ ממנו וחברו ליריבה מרה של מכבי ת"א בליגת העַל בכדורסל בארץ…? לפתע אתה שואל את עצמך היכן המערכת המקצועית של השַדָר המוביל ב- "בֵּית הַוֶורֶד" שאמורה לנווט אותו , לתדרך אותו , ולהדריך אותו , ולסייע לו…? היכן עורך המִשְדָר משה סגל והמפיק רונן רץ והבימאי רוביק פודגור…? כיצד זה מאפשרים לו לשאול שאלות סתמיות…? לא ייתכן שהמערכת שמפעילה אותו תיתן לו להפוך את עצמו במו ידיו לקריין רֶצֶף . האם אפשר להבין מאילמותה של המערכת בגבעתיים כי המיקרופון של ערוץ 10 הוא רכושו הפרטי של יורם ארבל .

"Monday Night Basketball &Soccer" הוא רעיון טלוויזיה מצוין של ערוץ 1 . מנת הרייטינג הנוחה פרי נחלתו של ערוץ 1 שלשום יום שני – 2 בדצמבר 2013 בין 18.30 ל- 23.00 , היא שוב מחמאה ושוב הוכחה חד משמעית כי שידורי ספורט בלעדיים של אירועים רלוואנטיים עולים כסף אך שווים זהב . אורי לוי איננו מסוגל להדביק בקולו הבכייני את קֶצֶב הדרמה שהתפתחה שלשום ב- "מַלְחָה" בין קבוצות הפועל ירושלים ומכבי ת"א . הפרשן שלו גוּר שֶלֶף איננו מסוגל לסייע מפני שלא הכשירו אותו למשימה . הרכבת Headset על הראש ואחיזה במיקרופון ה- Lip Mic איננה הופכת שום אדם לאיש טלוויזיה . גוּר שֶלֶף איננו פרשן כדורסל . בדרמת הכדורסל הזאת שלשום ב- "מַלְחָה" זרחו ושקעו התקוות עשרות פעמים בעבור שני הצדדים , עד שמעשה שָטָן נתקל הכדור האבוד של הפועל ירושלים בשניות האחרונות של המשחק בגופו של שוֹפֵט המשחק גִיל עוֹבֵד , ניתז ממנו לידיו של יותם הלפרין , שהשחיל שְלָשָה "הססנית" לרשת מכבי ת"א וקבע את תוצאת הסיום 87 : 85 לזכות הפועל ירושלים . כדי לתאר עלילה סוּפֶּר-דרמטית שכזאת רצופה מהפכים, בה יד הגורל מתערבת שוב ושוב ומְשַנָה את סדר העניינים, אתה זקוק למיתרי גרון איתנים וחזקים . אתה צריך קול דרמטי אקוויוולנטי לדרמה שאותה אתה מתאר . השַדָּר המוביל אורי לוי יודע כדורסל אולם שרוי בדילמה קוֹלִית נוראית . אלוהים לא העניק לו את מתת הטבע הזה . אם ילחץ על מיתרי קולו יבקע מהם קול צווחני ו- בכייני. אם יותיר אותם ניטרליים ייווצר קול מונוטוני של Voice Over בקצב הכתבה . בשני המקרים ציבור הצופים שלו מפסיד . ויש עוד דבר : "ערב הספורט הישראלי בערוץ 1", אמור לעדכן את צופי הערוץ 1 גם במשדרי חדשות קצרים . המִשְדָר כולו כל כך הדוק ולחוץ . בעוד גוּר שֶלֶף עסוק בטוויית משפטי הסיכום שלו נראה אורי לוי כבר "על סיכות" , דוחק ומאיץ בשפת גופו בפרשן לסיים כדי להעביר את רשות הדיבור לקריין החדשות מר אמיר איבגי . ערוץ 1 בלחץ הזמן מחמיץ את הראיונות עם גיבורי העלילה בצד המנצח ובצד המובס . ברור שהיה חסר בסיומה של דרמת הכדורסל הזאת שהועברה בשלמותה בשידור ישיר בערוץ 1 ריאיון סיכום בשידור ישיר עם המאמן שנוּצַח דיוויד בלאט. ראיונות עם השחקנים והמאמנים וליקוט תגובות בעת האירוע ו/או בתומו אינם פיקניק ולא מותרות. ריאיון עם מאמן פייבוריט שמוצא את עצמו מובס בסוף הדרך הוא עוד אמצעי להעביר מידע רלוואנטי לציבור וחלק מ- מכלול של שידור ישיר שלם . ריאיון עם דייויד בלאט שלשום ב- "מלחה" היה משימה הכרחית שלא בוצעה ולוּ גם על חשבון חלק מהזמן של ה- Pre Game Show של מאיר איינשטיין ודני נוימן בטרם המשחק מכבי ת"א – הפועל רעננה 3 : 1 . הייתי רוצה שדיוויד בלאט יסביר לי כיצד זה הפכה מכבי ת"א תחת שרביט אימונו לקבוצה כה פגיעה ובלתי חסינה גם אם שני השחקנים הגבוהים שלה שון ג'יימס וסופוקליס שחורציאניטיס לא נטלו חלק בהתמודדות נגד הפועל ירושלים . מדובר ברשלנות של העורך הראשי של המִשְדָר כולו . למחרת קראתי בעיתון "ישראל היום" ידיעה של הכתב אבי סגל כי דיוויד בלאט שהבחין בשמחה לאֵיד שפשטה בקהילה הספורטיבית בנפול מכבי תל אביב , נפרד מ- "ממלחה" בגאווה והבטחה באלו המילים , "תשמחו ותיהנו כולכם עכשיו – אנחנו עוד ניפגש". דיוויד בלאט צודק . מכבי ת"א היא עדיין קבוצת הכדורסל הטובה בארץ . נכון שהיא הפכה לפגיעה וכמו לביאה פצועה בסאוואנה היא ננשכת מעת לעת ע"י "להקות צבועים", אולם אל תמהרו להספיד אותה . נותרו בה עדיין מכמני אנרגיה לא מעטים כדי להשיב מלחמה שערה . והיא תעשה זאת . "אנחנו עוד ניפגש" , היא הצהרה מרנינה של מאמן שנוצח בכמה קרבות אך נחוש לא להפסיד במלחמה . את הדו"ח הזה היה דיוויד בלאט חייב להשמיע באוזניי צופי ערוץ 1 שמחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל. במקום זאת קראתי אותה למחרת בעיתון "ישראל היום".

shelef levi

טקסט תמונה : יום שני בערב – 2 בדצמבר 2013 . צוות ערוץ 1 בעמדת השידור בהיכל הכדורסל של "מלחה" בירושלים . משמאל , השדר המוביל אורי לוי . מימין , הפרשן שלו גור שלף . דרמת הכדורסל שהתפתחה שלשום ב- "מלחה" בין הפועל ירושלים למכבי ת"א 87 : 85 הייתה גדולה מהם ועליהם בדרגה אחת שלימה . (צילום ב- iphone מערוץ 1) . 

ואז עבר מוקד השידור לאצטדיון "בלומפילד" ביפו אל השדר מאיר איינשטיין . ומה אנחנו רואים ? הבימאי מושיב את מוביל השידור שלו מאיר איינשטיין בזווית צילום כזאת שמסגירה למצלמה את הפרסומות המסחריות התלויות מצדו השני של האצטדיון ליד כניסה הראשית : VARTA , DALLAS , ו- FUJICOM . לא יכול להיות שהעורכים והמפיקים בערוץ 1 לא מבחינים בפשלת צילום שכזאת . האם מישהו מרוויח מהצילום המסחרי המכוער הזה שחל עליו איסור חמור בשידור הציבורי ?

einstein 3

טקסט תמונה : יום שני בערב – 2 בדצמבר 2013 . אצטדיון "בלומפילד" . Shot הפתיחה של השידור הישיר של משחק הכדורגל בליגת העל מכבי ת"א – הפועל רעננה 3 :1 . מאיר איינשטיין עולה לאוויר ועמו שלוש פרסומות מסחריות ששום עין איננה יכולה להחמיץ : DALLAS , VARTA , ו- Fujicom . (צילום ב- iphone מערוץ 1) .

einstein 2

טקסט תמונה : יום שני בערב – 2 בדצמבר 2013 . אצטדיון "בלומפילד" . אותה התמונה בהגדלה . (צילום ב- iphone מערוץ 1) .

אף על פי כן עשו רשות השידור וערוץ 1 עסקה מצוינת כלכלית ותְּכָנִית משמיסדו ביום שני את שני השידורים הישירים בזה אחר זה מליגות העל בכדורסל וכדורגל . ערוץ 1 מעיף מכיסו מידי ערבי יום שני בשבוע כ- 800000 (שמונה מאות אלף) שקל . זה לא מעט אולם זה גם לא כל כך הרבה . מפת המִדְרוג מוכיחה כי יש תמורה להשקעה הזאת של ערוץ 1 וכי שידורי הספורט הישירים של האירועים הרלוואנטיים מעניקים שירות ומהווים פלח בתרבותו של העַם היושב בציון ונתח מסל הצריכה הטלוויזיוני שלו .

RT 1

טקסט מסמך : יום שני – 2 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . בשיאו של השידור הישיר של משחק הכדורסל הפועל ירושלים – מכבי ת"א 87 : 85 צובר ערוץ 1 בין 20.15 ל- 20.45 רייטינג של % 6.7 ו- % 6.9 . (באדיבות וועדת המדורג הארצית) .

RT 2

טקסט מסמך : יום שני – 2 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . בשיאו של השידור הישיר של משחק הכדורגל מכבי ת"א – הפועל רעננה 3 : 1 צובר ערוץ 1 בין 22.00 ל- 22.15 רייטינג של % 9.0 וממוצע כללי של % 8.13 . בתום השידור הישיר של משחק הכדורגל ב- 23.00 חוזר ערוץ 1 לסורו ושוב מאבד את הצופים שלו לערוץ 2 וערוץ 10. (באדיבות וועדת המדורג הארצית) .

RT 3

טקסט מסמך : יום שני – 2 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 23.30 ל- 25.59 (02.00 לפנות בוקר) בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . החל מ- 23.30 ערוץ 1 איננו קיים על מפת המדרוג . (באדיבות וועדת המדורג הארצית) .

סוף הפוסט .

א. פרשן הכדורסל מר פנחס "פיני" גרשון שולט ב- Frame הכדורסל של ערוץ 10. ב. "Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 ללא יורם ארבל. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 325 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 1 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————–

א. פרשן הכדורסל מר פנחס "פיני" גרשון שולט ב- Frame הכדורסל של ערוץ 10. ב. "Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 ללא יורם ארבל. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

א. פרשן הכדורסל מר פנחס "פיני" גרשון שולט ב- Frame הכדורסל של ערוץ 10.

1. הקדמה קצרצרה.

הקולנוע והטלוויזיה נוטים לסבך את העניינים . מחד – מצדו האחד של המטבע הם סוגדים ליופי עד כדי כך שהם יוצרת מודלים של חיקוי והערצה . מאידך – מצדו השני של המטבע הם אינם נרתעים להראות כיעור ו/או במילים אחרות הם נעתרים ברצון לשדר אנטי אסתטיקה . לעומת זאת הקולנוע והטלוויזיה מתעלמים מרדידות ובינוניות והמצלמות שלהם תמיד ערניות כדי לגלות כל אחיזת עיניים . שחקן הקולנוע קְלָארְק גֵיְיבְּל "עשה חיים" על המסך הגדול בין אם לבש דמות עָארְסִית עוטה שפם דקיק של רֶט בָּאטְלֶר ב- 1939 בסרט "חלף עם הרוח" ו/או אם שיחק את פלטשר קריסטיאן ארבע שנים קודם לכן ב- 1935 בסרט "המרד על הבאונטי" . הוא היה חתיך בינלאומי . את אותם הדברים אפשר לומר על הגברים היפים אָלֶן דֶלוֹן ורוֹבֶּרְט רֶדְפוֹרְד . אי אפשר היה להסיר את העיניים מהם כמו שאי אפשר היה להוריד בשעתו את המבט מהאיטלקיה סילבאנה מאנגאנו והאמריקנית מרילין מונרו . באותה נשימה כשאנוכי מדבר על הצד הראשון של המטבע אני אומר כי אי אפשר היה להסיר את העיניים גם ממי שמייצג את צידה השני של המטבע צָ'ארְלְס לוּאוּטוֹן ב- 1953בסרט "עֵד התביעה" וארבע עשרה שנים לפני כן ב- 1939 בסרט "הגִיבֵּן מנוטרדאם" כשהוא משחק את קוואזימודו . היופי והאסתטיקה אינם חזות הכל . יש חשיבות רבה גם לקו המחשבה , לאופי , ולטקסטים שהאנשים האלה שניצבים מולנו – מייצרים עבורנו . מצלמת הקולנוע של הבימאי האיטלקי סרג'יו לֵיאוֹנֶה החמיאה ב- 1966 לקלינט איסטווד (Clint Eastwood) בסרט "הטוב , הרע , והמכוער" כמו גם מצלמת הקולנוע של הבמאי דוֹן סִיגֶל שחשפה ב- 1971 את קְלִינְט אִיסְטְווּד כבלש אמיץ , מקורי , וגם יפה תואר במשטרת לוס אנג'לס בסרט "הארי המזוהם" . דבר שונה לחלוטין היה הסרט "הגשרים של מחוז מדיסון" מ- 1995 . קלינט איסטווד בן 65 ביים אותו ושיחק לצידה של מֶרִיל סְטְרִיפּ . הוא אמר שזה לא היה קל בשבילו לעבור לצדה השני של המטבע ולחשוף את חזהו המדולדל והנפול ואת שרירי הבטן הרפויים שלו . במעבר חד אלינו . פרשן הכדורסל של ערוץ 10 מר פנחס "פיני" גרשון הוא דמות טלוויזיונית שמתעקשת כמו הבריטי צָ'ארְלְס לוֹאוּטוֹן לייצג את צדה השני של המטבע . פיני גרשון מתאים לקטגוריה הזאת . שמן , נטול פרופורציה אסתטית , והוא לא יפה . אבל הוא שנון , חד לשון , מהיר מחשבה ודיבור , קל ביטוי , סקרן , ופרופסור לכדורסל . הטלוויזיה סוגדת כאמור באותה נשימה ובאותה מידה לאסתטיקה ולאנטי אסתטיקה . מדהים ומשונה כאחד כיצד זה פיני גרשון מאפיל לחלוטין על השַדָּר הוותיק והמוביל שלו יורם ארבל .

2. פיני גרשון ויורם ארבל. 

נדמה לי שההרכב של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בעונה הנוכחית 2014 – 2013 ב- Euroleague טוב יותר מאשתקד . אולם עם אותו מאמן דֵיוִויד בְּלָאט ואותו עוזר גָיְא גוּדֶס היא נותרה צפויה ולכן פגיעה . אני מחווה כאן את דעתי הפרטית . אינני מייצג שום מוסד תקשורת . מכבי ת"א ניצחה אומנם לפני שלושה ימים (יום חמישי – 28 בנובמבר 2013) בהיכל "Pioneer" בבלגראד את הקבוצה הַסֶרְבִּית הכוכב האדום (במזל רב) בתוצאה המינימאלית 78 : 76 לאחר שהובילה כבר בפער של 18 נקודות , אולם היא קבוצת כדורסל משעממת נטולה כל חידוש ומעוף . מהכורסה שלי בסלון ביתי אנוכי קורא בקלות את כל המהלכים שלה . מדובר בקבוצת כדורסל רוטינית ומונוטונית נעדרת כל הפתעה שעוד תשלם בעתיד תשלום לא קטן בגין חטא השִגְרָתִּיוּת שלה .

בתום המשחק בבלגראד התכנסו הפרשן פיני גרשון והשַדָּר המוביל שלו יורם ארבל בפאתי הפרקט בהיכל "Pioneer" כדי לסכם עבור צופי ערוץ 10 את המשחק בטרם הצטרף אליהם לריאיון אחרון המאמן מכבי ת"א מר דיוויד בלאט . מפריע לי שפיני גרשון מנווט , דומיננטי , ושולט ב- Frame בעוד יורם ארבל שאמור להוביל את השידור מתמסמס ואישיותו הטלוויזיונית נמוֹגָה לידו . יורם ארבל פונה בשאלת פתיחה טריוויה חנפנית אל דיוויד בלאט בזה הטקסט : "דיוויד בלאט קודם כל ברכות על הניצחון…אתם היום חיפיתם על חסרונו של שון ג'יימס…חילופים מהירים… כל אחד נתן באמת את כל יכולתו…שחורציאניטיס בתצוגה יוצאת מן הכלל…" , ואז הושיט את המיקרופון לעבר פיו של דיוויד בלאט שהשיב : "במשך 35 דקות שיחקנו כדורסל יוצא מן הכלל…עשינו פה משהו…לא היה פשוט…כל הכבוד לבחורים…" , סיכם המאמן את תשובתו . איזה כדורסל יוצא מן הכלל ואיזה נעליים . אני מהכורסה שלי לא ראיתי שום משחק יוצא מן הכלל . להפך , ראיתי שוב קבוצה פגיעה ולא מאוזנת. יורם ארבל איננו עיתונאי. אילו היה עיתונאי לא היה מהסס לומר ל- דיוויד בלאט כהאי לישנא :  "תראה דיוויד , כל שחקן במכבי ת"א נתן את כל יכולתו אולם אם ניצחתם לבסוף במזל רב בפער מינימאלי של 2 נקודות בלבד נגד קבוצה חלשה כמו הכוכב האדום , גם אם בביתה , הרי שברור כי מכבי ת"א שרויה בבעיה גדולה…" . יורם ארבל לא שאל את השאלה המתבקשת הזאת והעורך משה סגל והמפיק רונן רץ לא שאגו לאוזניה שלו מהארץ שום הוראה אחרת משהו כמו , "יורם ארבל תתעשת…" . הגרוטסקה נמשכה גם בשאלת הסיום מגוחכת , סתמית , ותימהונית שהפנה יורם ארבל לדיוויד בלאט , כלהלן : "דיוויד אולי בשבוע הבא יש לנו בהיכל הספורט ביד אליהו את המשחק נגד קובאן הרוסית וזה יהיה המשחק על ראשות הבית…" . השַדָּר המוביל שאל את השאלה הכי טריביאלית והכי פחות חשובה ולכן גם תשובתו של מאמן מכבי ת"א לא הייתה חשובה .

בתווך בין שאלת הפתיחה ושאלת הסיום של יורם ארבל נכנס ל- Frame הפרשן פיני גרשון . הפרשן שמיקרופון הטלוויזיה מעניק לו אשראי רב התחצף ועשה מעשה שאולי לא ייעשה . הוא שאל את המאמן דיוויד בלאט שאלת כדורסל ארוכה מאוד . בעצם ניתח בפניו את מצבה הסטטיסטי העגום של מכבי ת"א במשך כ- 45 (ארבעים וחמש שניות) . הוא פנה אליו אל דיוויד בלאט בתום המשחק בהיכל "Pioneer" בבלגראד כאילו הוא דיוויד בלאט עדיין משמש עוזר מאמן שלו של פיני גרשון במכבי ת"א . ב- טון תוכחת העובדות , אריכות הדיבור , ותנועת הידיים שלו , היה אפשר לחשוב שפרשן ערוץ 10 פיני גרשון מעביר לדיוויד בלאט בשידור ישיר נוכח 300000 (שלוש מאות אלף) צופי טלוויזיה , מעין קוּרְס אימון בכדורסל , כלהלן : "תראה , ישנם שני דברים דיוויד בלאט שזה חייב להשתפר…כאילו…אני יודע שאתה עושה את הכל…אבל ריבאונד ההתקפה של מכבי ת"א ואיבודי הכדור…במיוחד איבודי כדור שלא מחויבים המציאות…מכבי ת"א נתנו 26 כדורים ו- 8 או 9 איבודי כדורים שיכולים לשנות את התוצאה במשחק נגד קבוצה ברמה גבוהה יותר משל הכוכב האדום" . בסיגנל הטלוויזיה המְיוּבָא ארצה מבלגראד לאולפני ערוץ 10 בגבעתיים נראה יורם ארבל עומד באמצע בין פיני גרשון ל- דיוויד בלאט , ומהנהן בראשו לאות הסכמה , וניצב עם המיקרופון בידו השמאלית ב- Stand by לקראת סיום חוות דעתו של הפַּרְשָן כדי להציבו ליד פיו של המאמן . יורם ארבל נראה לי כטכנאי שמנפנף במיקרופון שלו . אולי פחות מזה . סטטיסט . השַדָּר המוביל לא מתערב , לא מכוון , לא יורה , ולא משפיע במאום על התהוות הריאיון בעת השידור הישיר . נָאדָה. סצנה טלוויזיונית לא מובנת וקשה לעיכול . פיני גרשון ממשיך . הוא אָשָף הסטטיסטיקה שמאששת את טענתו אולם נימת השאלה דומה לקושייה בקורס כדורסל . דיוויד בלאט בעל חינוך אמריקני מקשיב בסבלנות לניתוח הארוך של הפרשן . הוא מאופק וסולידי בהשוואה למראיין האסייתי שלו , ומשיב בנינוחות ובאופן תרבותי : "פיני גרשון…אין ספק… כל מילה בסלע…" , במקום להדוף ולהעמיד את הפרשן החוצפן במקומו ולומר לו , "היי אדוני הפרשן מר פיני גרשון אינני עוד עוזר מאמן שלך ואל תלמד אותי כדורסל , אני מכיר את החומר ואת פרטי הסטטיסטיקה יותר טוב ממך" – הוא מעדיף להתנהג בג'נטלמניות ולהיכנע . פיני גרשון הוא פרשן כדורסל טוב גם כשהוא מתחצף ומדבר בשפת רחוב . מצלמת הטלוויזיה והמיקרופון מתחשבים בדעתו .

אין לי מושג מדוע כל זה קורה, איך יורם ארבל מאבד את צלם הטלוויזיה שלו בעמדת השידור ליד פיני גרשון, וכיצד זה פיני גרשון נוטל את היוזמה בכזאת קלות ממי שאמור להחזיק בידיו על פי הגדרת התפקיד באינציאטיבה ובמושכות השידור הישיר . האם הדבר נובע מחולשתו של יורם ארבל ו/או ממדיניות העריכה וההפקה של ערוץ 10 שמאפשרים לפיני גרשון להשתלט על ה- Frame . במידה רבה נדמה לי שהפרשן פיני גרשון מעביר בטלוויזיה בשידור ישיר שיעורים בקורס כדורסל ליורם ארבל . אולי זאת רק תחושה פרטית שלי . חוויתי הרבה מאוד טלוויזיה בינלאומית בעולם הרחב ב- 40 שנות קריירה שלי אבל אף פעם לא נתקלתי ב- "תופעת יורם ארבל" בעת קיום ראיונות עם גיבוי העלילה המשודרת . השַדָּרים המובילים שלנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הדורות בימים ההם דן שילון , אלכס גלעדי , ומאיר איינשטיין לא רק הובילו את שידור ה- Play by play אלא ניווטו גם את הראיונות ושימשו המראיינים המרכזיים . לא ראיתי מעולם אפיזודה טלוויזיונית כזאת של שַדָּר מוביל כָּנוּעַ כמו יורם ארבל שבנסיבות האלה בו העסק נכנס לישורת הסופית שלו לעבר קטע הראיונות , הוא כה נחלש לפתע . אנוכי מתבונן בעבר . האם היה יכול להיות מצב בשעתו כי שַדָּר הספורט האמריקני הנודע של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell) ייכנע לפרשנים שלו בעמדת השידור דוֹן מֶרֶדִית' (Don Meredith) ופְרָאנְק גִיפוֹרְד (Frank Gifford) , ויעניק להם יתרון בעמדת הראיונות ? התשובה : Never . אף פעם לא . האם יכולה הייתה להתרחש סיטואציה טלוויזיונית בה הָאווֹאָרְד קוֹסֶל ישדר ישיר את קרבות האִגְרוּף של מוחמד עלי (Muhammad Ali) אך יתיר לאיש טלוויזיה אחר לראיין את גיבור העלילה לאחר שירד מהזירה ? התשובה : Never ever . לעולם לא .

cosell 2

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 70 של המאה שעברה . האווארד קוסל (Howard Cosell) שדר הספורט הנודע של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC (במרכז) יחדיו עם שני הפרשנים שלו דון מרדית' (Don Meredith) משמאל ופראנק גיפורד (Frank Gifford) מימין , מריצים בהצלחה פנטסטית את תוכנית הספורט המיתולוגית עתירת הרייטינג "MONDAY NIGHT FOOTBALL" . (באדיבות ארכיון התמונות של ABC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

cosell 1

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה . העיתונאי ושדר הספורט הנודע ורב היכולות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC מר האווארד קוסל (Howard Cosell) מימין , מראיין באולפן ABC בניו יורק את אלוף העולם באגרוף במשקל כבד מוחמד עלי (Muhammad Ali). (באדיבות ארכיון התמונות של ABC. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אחד מתפקידיו העיתונאיים המרכזיים של כל שַדָּר מוביל בטלוויזיה הוא גם להעביר מֵידָע כֵּנֶה לציבור באמצעות התמודדות בראיונות עם המאמנים והשחקנים , גיבורי העלילה , שאותה הוא מתיימר לתאר בשידור ישיר . הכרת תורת הריאיון הטלוויזיוני משולבת יחדיו בסקרנות וכישרון לשאול שאלות מעניינות הם מרכיב חשוב באוטוריטה של כל שַדָּר טלוויזיה באשר הוא . יורם ארבל הופך את עצמו ביודעין לקריין רֶצֶף שפותח שידור ונוֹעֵל ומחזיר אותו בתומו לתחנת האם של ערוץ 1 ב- "בֵּית הַוֶורֶד" בגבעתיים. כאילו שתפקידו על הפרקט מסתכם בדיווח ושידור ישיר של Play by Play . כך גם עשה לפני שלושה ימים ב- "Pioneer" בבלגראד . מעמדת ה- Stand up שלו על הפרקט החזיר את השידור הביתה ל- "בֵּית הַוֶורֶד" בגבעתיים בנימה אופטימית ומחויכת : "דיוויד בלאט מסור ד"ש לבחורים וחג שמח, תודה לפיני גרשון, אני מחזיר את השידור וחג שמח לצופים בבית". יש משהו מעיק בסוג כזה של סיטואציה טלוויזיונית, בהשתלטותו של הפַּרְשָן על השַדָּר . כצופה טלוויזיה אני מרגיש לא נוח . מביך ששַדָּר ספורט שהיה פעם אגדה הופך למִצְרָךְ טלוויזיוני נטול ערך בשלהי השידור הישיר . אחת מהשתיים : אם אתה רוצה להשתתף בדיון עם גיבורי העלילה אתה חייב להיות מראיין אמת . ואם לאו אז צֵא מה- Frame . אני כצופה טלוויזיה מסכים לוותר על תמונת צבע במוניטור שלי ומקבל עלי את האופציה לצפות בשָחוֹר / לָבָן אבל לא מוכן שהשַדָּר יחשוש להתעמת עם המרואיין שלו, יפחד לחקור ולשאול שאלות אמת מהותיות בנוגעות להתפתחות העלילה, ובמקום זאת יחניף לו . בישורת האחרונה של השידור הישיר לפני שלושה ימים מבלגראד נראה יורם ארבל כשַדָּר צָף נטול כל משקל סגולי . כמו סטודנט של פיני גרשון ולא כשדר מוביל שלו .

אולי בעצם הסיטואציה הטלוויזיונית המוזרה הזאת איננה אמורה להיבחן תחת זכוכית מגדלת של איש טלוויזיה אלא צריכה להיבדק ע"י פסיכולוג .

gershon 3

טקסט תמונה : 28 בנובמבר 2013 . היכל "Pioneer" בבלגראד דקות ספורות לאחר שמכבי ת"א גברה על הכוכב האדום בלגראד 78 : 76 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleauge . השדר המוביל יורם ארבל (משמאל) והפרשן שלו פנחס "פיני" גרשון (מימין) . (באדיבות ערוץ 10) .

gershon 8

טקסט מסמך : 28 בנובמבר 2013 . היכל "Pioneer" בבלגראד דקות ספורות לאחר שמכבי ת"א גברה על הכוכב האדום בלגראד 78 : 76 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleauge . השדר המוביל יורם ארבל משמאל יחדיו עם הפרשן שלו פיני גרשון מימין . (באדיבות ערוץ 10) .

gershon 1

טקסט מסמך : 28 בנובמבר 2013 . היכל "Pioneer" בבלגראד דקות ספורות לאחר שמכבי ת"א גברה על הכוכב האדום בלגראד 78 : 76 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleauge . בעצם הקושיה הארוכה רווייה פרטים סטטיסטיים ומנימה וטון הדיבור שלו אפשר היה לחשוב שפרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון (מימין) מעביר קורס כדורסל בפרהסיה למאמן קבוצת מכבי ת"א דיוויד בלאט (משמאל) . בתווך מתבונן יורם ארבל בהערצה בפרשן שלו . (באדיבות ערוץ 10) . 

gershon 6

טקסט מסמך : 28 בנובמבר 2013 . היכל "Pioneer" בבלגראד דקות ספורות לאחר שמכבי ת"א גברה על הכוכב האדום בלגראד 78 : 76 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleauge . בעצם הקושיה הארוכה רווייה פרטים סטטיסטיים , ומנימה וטון הדיבור שלו , אפשר היה לחשוב שפרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון (מימין) מעביר קורס כדורסל בפרהסיה למאמן קבוצת מכבי ת"א דיוויד בלאט (משמאל) . בתָּוֶוך ניצב יורם ארבל כשהוא משמש מְתָּוֶוך אינפורמציה באמצעות ה- Mobile Microphone שלו . (באדיבות ערוץ 10) .

ב. "Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 ללא יורם ארבל. כל הזכויות שמורות. 

יורם ארבל סוּלָק זה מכבר ממיקרופון הכדורגל של ערוץ 1 . על פי השמועות בשל יוקר המחיה . השמועות מספרות שתמורת שירותי השידור שלו השתכר כ- 30000 (שלושים אלף) שקל מידי חודש . משהו כמו 7500 שקל פֶּר שידור ישיר אחד של משחק מרכזי בליגת העל בכדורגל . במקומו גויס למשימה השדר מאיר איינשטיין . קרבות הרייטינג והיוקרה בין שני שדרי העַל הללו יסתיימו תמיד בתיקו מפני שמדובר בסחורת שידור בלעדית ובלבדית . יורם ארבל לא יביא אפס קצהו של אחוז רייטינג אחד יותר ממאיר איינשטיין וכנ"ל להפך . ברור ששידור ישיר בין מכבי ת"א למכבי חיפה ו/או דרבי תל אביבי יניב יותר רייטינג מאשר השידור הישיר האחרון בו הביסה קבוצת הפועל באר שבע ב- "וואסרמיל" את הקבוצה הכלומניקית של מכבי פ"ת בתוצאה 3 : 0 , ומה חולל שם אגב המאמן המפוטר משה סיני ? אינני מבין רק מהו השיקול האדיטוריאלי של בימאי ניידת השידור של ערוץ 1 בבאר שבע מר אמנון אוסמן להציג ב- Extreme Close up את השַדָּר החדש / יָשָן בטרם שריקת הפתיחה . אפשר לחשוף את מאיר איינשטיין ואת הפרשן שלו דני נוימן באופן צנוע יותר . בימוי מהסוג הזה מזיק לשני מוסרי האינפורמציה שמופיעים ב- Frame של עיתונאים – שדרנים ולא כ- כוכבי קולנוע . אם זה היה תלוי בי הייתי מרחקי במקצת את המצלמה מהם . הרי אין מדובר בצמד אלן דלון ורוברט רדפורד . גם לא בקלינט איסטווד וקלארק גייבל .

einstein 1

טקסט תמונה : 25 בנובמבר 2013 . עמדת השידור של ערוץ 1 באצטדיון "וואסרמיל" בבאר שבע . צמד השידור השדר מאיר איינשטיין (מימין) והפרשן דני נוימן (משמאל) מסבירים לציבור את תורת הכדורגל בטרם שריקת הפתיחה למשחק הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה 3 : 0 . (באדיבות ערוץ 1) .

והנה הפריון והתפוקה של ערוץ 1  .

r 1

טקסט מסמך : יום שני – 25 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי מובס ללא תנאי ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 . איך שהוא ערוץ 1 מעלה את ראשו מעל המים ושואף חמצן החל משעה 18.30 כשמתחילה התוכנית "Monday night Basketball & Soccer" , ואשר נמשכת עד 23.00 . ב- 18.30 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל הפועל ת"א – הפועל ירושלים ועם סיומו ב- 20.45 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה . עובדות הרייטינג הן עובדות אמת ועם עובדות אמת אין מתווכחים . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

r 2

טקסט מסמך : יום שני – 25 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 1בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי מובס ללא תנאי ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 . איך שהוא ערוץ 1 מעלה את ראשו מעל המים ושואף חמצן החל משעה 18.30 כשמתחילה התוכנית "Monday night Basketball & Soccer" , ואשר נמשכת עד 23.00 . ב- 18.30 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל הפועל ת"א – הפועל ירושלים ועם סיומו ב- 20.45 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה . עובדות הרייטינג הן עובדות אמת ועם עובדות אמת אין מתווכחים . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

r 3

טקסט מסמך : יום שני – 25 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.45 בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי מובס ללא תנאי ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 . איך שהוא ערוץ 1 מעלה את ראשו מעל המים ושואף חמצן החל משעה 18.30 כשמתחילה התוכנית "Monday night Basketball & Soccer" , ואשר נמשכת עד 23.00 . ב- 18.30 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל הפועל ת"א – הפועל ירושלים ועם סיומו ב- 20.45 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה . עובדות הרייטינג הן עובדות אמת ועם עובדות אמת אין מתווכחים . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

סוף הפוסט .

אריק איינשטיין ז"ל. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 324 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של לֵיל שישי / ערב שבת של 29 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

אריק איינשטיין ז"ל. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : האזנתי אתמול (יום חמישי – 28 בנובמבר 2013 לתוכנית "עושים ספורט" בגלי צה"ל עם אלי ישראלי ואפי טריגר . מפקד גלי צה"ל מר יָרוֹן דֶקֶל צריך להבהיר אחת ולתמיד למר אלי ישראלי כי הוא מחזיק במיקרופון של התחנה הצבאית על תקן של עיתונאי ולא כאוהד הפועל ת"א . מקומם ומגוחך לשמוע שוב ושוב את הצהרותיו החוזרות ונשנות של העיתונאי המתחזה הלז בגלי צה"ל כי הוא אוהד הפועל ת"א . לא נמאס מהפועל ת"א . נמאס מהופעה דוחה ולא נוחה של אלי ישראלי ליד מיקרופון ציבורי – צבאי . את מי זה מעניין שהוא אוהד הפועל ת"א ? למה העסק הזה שהוא אוהד הפועל ת"א נכנס כל פעם מחדש לכל דיון ליד המיקרופון ? ועוד דבר : מה יוצא לאלי ישראלי כשהוא מתרפס לפני יו"ר קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א שמעון מזרחי ומודה לו על מודעת האבל שפרסמה האגודה בעיתון על לכתו בטרם עת של אריק איינשטיין ז"ל ? ומוסיף אותו אלי ישראלי בהתכופפות ובהיכנעות שלו בפני שמעון מזרחי כי אפילו הפועל ת"א לא עשתה כזאת . הטרגדיה העיתונאית היא שהעורכים בגלי צה"ל שותקים בשעה שאלי ישראלי קושר וגורר בקטנוניות ובאופן מלאכותי את מותו של הזָמָר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל למערכת היריבות הנִיצִית בין אוהדי הפועל ת"א לאוהדי מכבי ת"א . הוא ממשיך ומפאר בדברי תודתו את שמעון מזרחי ומְשָוֶוה למודעת הַאֵבֶל שפִּרְסֵם גוון של מעשה אצילי . ובכן , אין בפרסום מודעת האֵבֶל של שמעון מזרחי איש מכבי ת"א שום רְבוּתָא . אריק איינשטיין היה זָמָר מקצועי ומקצועני ש- שָר באותה מידה של מאמץ וכישרון למען עצמו ולטובת כל אזרחי מדינת ישראל כמו גם בעבור אוהדי מכבי ת"א ואוהדי הפועל ת"א באשר הם, היינו הך, מפני שראשית דבר הם בני אדם . אפשר לחשוב שאת השיר "סע לאט" הוא שָר רק למען אוהדי מועדון הפועל ת"א . אפשר לחשוב שאת השיר "אני ואתה נשנה את העולם" הוא שר למען מעמד הפועלים במדינה . אפשר לחשוב שאת "עוּף גוֹזָל" הוא שָר למען מחנה לובשי האדום באצטדיון "בלומפילד" . בשירתו הכובשת ובאיכות קולו הבלתי נשכחת נגע באותה מידה של ממש בלֵב לִבָּה של קשת גדולה בת המוני אנשים, פועלים ואריסטוקרטים כאחד, ללא הבדל מעמד, סמל , סטאטוס , ו/או עמדה פוליטית . אריק איינשטיין ז"ל ניצב מעבר ל- "תודה" עָכוּרָה שהביע אלי ישראלית באוזניו של שמעון מזרחי . מוזר ומביך שמר שמעון מזרחי לא דחה בעצמו ומראש את נושא השיחה הזאת עם מר אלי ישראלי . מודעת הצער והאֵבֶל בעיתון אודות הסתלקותו בטרם עת של הזָמָר הלאומי בהֵא הידיעה של מדינת ישראל לדורותיה היא סוג של מהלך מתבקש וטריביאלי של אישיות ספורטיבית ברמתו של עו"ד מר שמעון מזרחי חתן פרס ישראל שמשמש עתה כיו"ר אגודת ספורט בעלת מוניטין בארץ . אינני מתרשם מכך מפרסום מודעת האבל ואין להכיר לו למר שמעון מזרחי כל תודה אישית מיוחדת על כך . וודאי לא מצדו של עיתונאי שמתיימר לייצג תחנת רדיו ציבורית – צבאית . בעצם, השיח שלו של אלי ישראלי אתמול ברדיו גלי צה"ל עם מנהיג מכבי ת"א היה מְרוּפָּש שאיננה שווה ביקורת מפני שהיא מתחת לכל ביקורת .

הערה 4 : עם היוודע מצבו הרפואי הנואש והקריטי של אריק איינשטיין ז"ל (השוהה בטיפול נמרץ ב- בית החולים "איכילוב" בתל אביב) בסביבות תשע בערב של יום שלישי – 26 בנובמבר 2013 , בעקבות דיווח טלפוני של כתבת הבריאות המצטיינת של ערוץ 10 העיתונאית הילה אלרואי שמצוידת במקורות אמינים , נוצר קשר בין מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 גב' טלי מורנו לבין מר אלי ישראלי ידידו של הזמר הלאומי המפורסם . אולי מבלי משים הטיל אלי ישראלי במַר יְגוֹנוֹ דופי במהימנות הידיעה של הילה אלרואי שדיווחה למהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 כאמור סמוך לתשע בערב כי אריק איינשטיין שוכב על עֶרֶש דווי ומצבו אנוש , וכרך את חומרת הדיווח ב- מִרְדָף אחרי הרייטינג . נשמע כ- הערכה לא שקולה של אדם שנחשב לעיתונאי וותיק ואמור לכבד את הקולגה שלו .

1. אריק איינשטיין ז"ל , אלביס פרסלי המנוח , ואנוכי.

האֵבֶל הכבד שעטף בספונטניות את מדינת ישראל עם הסתלקותו של הזָמָר אריק איינשטיין הוא בעל שתי פנים . הדור הצעיר ודור הביניים אבלים על לכתו של זָמָר דָגוּל ועָנָיו . אזרחים וותיקים כמוני שגדלו על אריק איינשטיין מאז סוף שנות ה- 50 של המאה שעברה חשים כי לא רק נגדע טְרוּבָּאדוֹר ישראלי מזהיר , אלא שמַר המוות מתדפק על סף דלתנו . קמילתו של אריק איינשטיין גם אם אירעה בטרם עת , הוא מת מוקדם מידי , מזכירה לנו , לדוֹר שלי , כי עכשיו הגיע תורנו . הנעורים ושנות חיינו היפות ביותר חלפו לבלי שוב . יחד עם זאת אינני נושא עמי שום תחושת החמצה כי במותו של אריק איינשטיין תם פרק בתולדותינו כפי שרבים נוהגים לומר . אריק איינשטיין היה ב- 2013 מעבר לשיאו כיוצר וזָמָר . הוא איננו הולך ובא אל הציבור כבר יותר מ- 30 (שלושים) שנים . הסתלקותו איננה חותמת פרק מפני שאת מרב המורשת המוסיקאלית , הקולנועית , והטלוויזיונית שלו כבר הגשים , יצר , והותיר מאחוריו . רבי אומנים ברמתו של אריק איינשטיין אינם חותמים פרק עם היעלמם בגלל שפרקי מורשתם מקננים בנו לתמיד . אם להשתמש בדוגמאות אחרות אפשר לומר כי לא תם פרק בתולדות הטלוויזיה למשל לאחר מותו של המנחה רב המוניטין האמריקני ג'וני קארסון (Johnny Carson) ב- 2005 (הנחה את "The Tonight Show" ב- NBC במשך תקופה ארוכה בשנים , 1992 – 1962) . לא תם פרק בקולנוע עם מותם ב- 1959 ו- 1961של שני כוכבים דגולים כ- קלארק גייבל (Clarck Gable) וגרי קופר (Garry Cooper) . הם היו רק בני 60 עם הסתלקותם מהעולם הזה אולם הותירו מאחוריהם נחלה קולנועית עצומה . מאותן הסיבות לא תם פרק עם מותו של אלביס פרסלי ב- 1977 כשהיה רק בן 42 . בגיל כה צעיר היה כבר מעבר לשיאו . הוא הכפיל את משקל גופו ונראה גרוטסקי על הבמה בתוך חליפת הזֶמֶר הלבנה שלו בעלת הצווארון המוגבה . "למרות שהשתנה לבלי הכר עדיין סחף המונים , רק בגלל קולו שנשאר אותו דבר" , מספרת רעייתו לשעבר גב' פריסיליה פרסלי (Pricilla Presley) באחת מקלטות ה- Video שאני מחזיק בחדר העבודה שלי . אלביס פרסלי הוא דוגמא מצוינת לזָמָר רב אמן אמריקני ובינלאומי דָגוּל שה – Show Business התובעני שָאָב ממנו כל גרגיר מ- מכמני האנרגיה של גופו , כל פיסת כוח , ולבסוף נטל גם את חייו . ייתכן ורבי האמנים האלה שחיים באטמוספרה קולנועית וטלוויזיונית כה תובענית , חושפנית , ואינטנסיבית מגיעים לשיאם מוקדם מידי . משהעפילו לפסגה בגיל כה צעיר הם מבקשים להישאר בה ו- להיוותר עליה . לשם כך דרושים כוחות נפש וגוף עצומים שלא תמיד עומדים לרשותם . ואז הטבע מסלק אותם משם . מהפסגה . ואח"כ מהעולם הזה בעודם צעירים כמעט בדמי חייהם . אריק איינשטיין דווקא האריך ימים (באופן יחסי) משום שוויתר והסתלק בטרם עת מהבימה הראשית . אורי זוהר נִיצַל מפני שברח בעוד מועד לא רק מהבימה הראשית אלא נסוג בכלל עם משפחתו מכל הווי החיים הזה ש- רָוּוי אופי בוהמי . הרוֹבֵד החברתי שנקרא "הבוהמה" רוחש כל הזמן פיתויי רגע ושרוי במעין אווירה צוענית חסרת אחריות , חסרת מסגרת , ומחוסרת התחייבות . שהיתי שם לרגע קָט בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה כדוגמן צילום . קלארק גייבל כבש את הפסגה ב- 1939 (היה בן 38) כש- שיחק את רט באטלר בסרט הרומנטי האלמותי "חלף עם הרוח" (Gone With The Wind) . גרי קופר הגיע לשיאו ב- 1951 (היה בן 50) בסרט המערבון "בצהריי יום" (High Noon) כש- שיחק את וויל קיין בתפקיד המארשאל . מהיבט פילוסופי (לא בדוק) אנשים שמעפילים לפסגה בגיל צעיר בתחומים שונים ומתכוונים לשמור עליה לאורך ימים אינם מאריכים שנים מכל מיני סיבות .

באוקטובר 1980 ראיתי את אריק איינשטיין בפעם האחרונה פנים אל פנים באצטדיון "בלומפילד" וגם שוחחנו קצרות. אח"כ רק ראיתי אותו רק בטלוויזיה בטלוויזיה. השנים שעוברות ביעף אינן עושות טוב לאיש גם לא לאריק איינשטיין זמר נודד יפה תואר בעל קול מהמם שהקרין בקולו ויופיו גם עלי . בשיחה שלו בטלוויזיה עם מוני מושונוב וצבי שיסל לפני כמה שנים הוא נראה לפתע וֶוטֶרָאן , מְיוּשָן , וגם עָיֵיף . גדולתו הייתה בכך שהתפייס עם עובדת "זִקְנָתּוֹ" הבימתית וסירב להופיע עוד בציבור . "אנחנו מזדקנים , מתקמטים , ומתכערים אך אלוהים משאיר אותנו עם אותם החשקים" , משהו כזה כתבה הסופרת האוסטרלית קולין מקאלוג ב- 1977 בספרה "ציפורים מתות בספר" . אריק איינשטיין ידע לאָפְסֵן את האמביציות החושפניות שלו ולברוח בזמן ממצלמות הטלוויזיה וגם מעיני הקהל שלו . הוא הצליח להתאפק ולא לשרוף את עצמו . קטעי ה- Video ותקליטי ה- CD הם מַצֵבֶת יד הזיכרון שלו . במידה רבה היא אלמותית . שלמה המֶלֶך למשל , שמעולם לא נטש את כֵּס המלוכה עד לרגע האחרון של חייו , נדרש לבסוף להתפלסף מַרוֹת בפרק א' בספר "קהֶלֶת" עם החיים שקְמֵלִים ונמוגים . קהֶלֶת מצא את עצמו בערוב ימיו סקפטי ומלא טרוניות . וכך אמר : "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש . דור הולך ודור בא , והארץ לעולם עומדת…כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תימלא אוזן משמוע … מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש… יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו… אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זיכרון עם שיהיו לאחרונה…" . אריק איינשטיין גבר מושלם ועניו , השלים עם העובדה שהיופי שלו התקלקל , וחי בשלום בלא התמרמרות עם הפרוצדורה הבלתי הפיכה של הצטברות השנים . הייתה בכך עוצמה נפשית גדולה רבת הוֹד והָדָר . וויתור מרצון על קשר וויזואלי של זָמָר ענק עם קהלו . זה דבר נורא מפני שצריך כוחות נפש לבלום שאיפות טבעיות של רצון התבלטות . הזִקְנָה איננה טרגדיה אם אתה פורש בזמן . אובדנו של אריק איינשטיין האהוב והנערץ הוא ראשית דבר שֶבֶר עצום למשפחה. לסִימָה רעייתו, לילדים, ולנכדים. עם מותו הסתיים פרק בתולדות משפחת איינשטיין . כסָבָא אנוכי קשור עד למאוד בקשרים עבותים ל- 10 הנכדים שלי ולשלושת הילדים שלי . התרשמתי עד למאוד מאריק איינשטיין שאף הוא סָבָא רגיש ואוהב מאוד את 18 נכדיו .

אני גדלתי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן על אלביס פרסלי (Elvis Presley) ועל אריק איינשטיין . אנוכי מבוגר במקצת מאריק איינשטיין וצעיר במקצת מאלביס פרסלי . שם בסוף שנות ה- 50 וראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה בקיבוץ אפיקים התחילה אהבתי לשני הזמרים הדגולים האלה שנחנו בקול עמוק , ייחודי , ומרשים . אין זמרים עם איכויות קוליות כאלה בסולם הצלילים שאני מכיר . אלוהים חנן את שניהם את אריק איינשטיין ואלביס פרסלי חוץ מקולות בלתי נשכחים גם ביופי ואסתטיקה . הם פשוט היו יפי תואר . איכות קולם היוצאת דופן בלוויית יפי תוארם העניקה להם הזדמנות להיות Performers מהדרגה העליונה ביותר בתחום הזה של בידור , של הופעת זָמָרִים על בימה יחדיו עם תזמורת . אריק איינשטיין ואלביס פרסלי עשו אותי למאושר יותר בחיי . יש לי בחדר עבודתי בתל אביב את כל השירים של אריק איינשטיין וגם כמה ספרים אודותיו . האחרון הוא הספר התיעודי רב ערך, "זו אותה האהבה",  שכתב וערך עֵלִי מוֹהַר ז"ל, ויצא לאור ב-2006 בהוצאת דניאלה די נור. כמו כן אני מחזיק בחדר העבודה שלי כ- 60 ספרים באנגלית אודות אלביס פרסלי , עשרות CD שלו , וכ- 200 שעות Video . מותו הפתאומי של אלביס פרסלי ב- 16 באוגוסט 1977 (נפטר בגיל 42 וחצי) והסתלקותו הפתאומית של אריק איינשטיין בן 75 ב- 26 בנובמבר 2013 הן עבורי אבדות מוסיקליות כבדות . מעולם לא ראיתי את אלביס פרסלי במְצִיאּות . אולם ראיתי עשרות פעמים את ארבעת סרטיו הראשונים בקריירה העשירה שלו כשהיה נער רק בן 21 : "Love me tender" , אח"כ עשה את "Loving you" , ב- 1957 כיכב בעוצמה וכישרון ב- "Jailhouse rock" והשיר המרכזי בסרט שנקרא כשם הסרט "Jailhouse rock" מכר בארה"ב וברחבי תבל מייד כ- 20.000000 (עשרים מיליון) תקליטים . מדובר במספרים דמיוניים והצלחה מסחררת . ב- 1958 הוביל את "King Creole" וגם כאן תקליט הסרט והשיר המרכזי בסרט הפך לנחלת הכלל בארה"ב ובעולם כולו . כל ארבעת הסרטים האלה נשענו כאמור על המוניטין העצום שלו כזָמָר ויכולתו המוסיקאלית הווירטואוזית בגיל כה צעיר . הסרטים האלה נעשו כשאלביס פרסלי (נולד ב- 8 בינואר 1935) נע בין 21 ל- 23 בשנים שבין 1956 ל- 1958. בתוך שנתיים – שלוש הפך אלביס פרסלי למולטי מיליונר כבד . צפייה במאות שעות Video בתקופות שונות של חייו הן פיצוי עבורי ועֵדוּת לכישרון העצום שהיה טבוע באלביס פרסלי כ- Performer עַל . כנ"ל מדובר באריק איינשטיין (צעיר מאלביס פרסלי בארבע שנים) שהיה זָמָר פנומן בקנה מידה ישראלי . אנוכי אוֹ טוֹ טוֹ בן 80 אך עדיין מאזין לאלביס פרסלי גם בעת כתיבת הפוסט הנוכחי הזה עכשיו . שירתו נותרה עבורי גם היום יותר מהנאה צרופה . מוסיקת ה- Hillbilly וה- Rockandroll שיצר אלביס פרסלי וההופעה המוחצנת שלו רווייה Sex appeal בהופעות שלו ובסרטיו לא הייתה מקובלת בימים ההם של סוף שנות ה- 50 בקיבוץ אפיקים . אנחנו הרי גדלנו על השירים של יחיאל מוהר , יהודה שרת , מתתיהו שלם , ומשה ווילנסקי , ומאוחר יותר על אלו של המשוררות רחל ונעמי שמר . אהבתי את אלביס פרסלי אהבה עזה לכן גם אנוכי לא הייתי מקובל . כמה מחברי הקיבוץ הרהיבו עוז וכינו אותי ואת אלביס פרסלי , "שתי זונות ממין זכר" עד כדי כך היו נעולים שערי הקיבוץ בימים ההם בפני אלביס פרסלי . האחד שלעולם לא יהיה שני לו .

במידה רבה גדלתי גם על ריקי נלסון (Ricy Nelson) ועל ה- Beatles . המוסיקה שייצרו הייתה פנטסטית . הם היו הרבה יותר מְאוּפָּקִים על הבמה מ- אלביס פרסלי הסוער אך מיתרי קולם הפיקו הרמוניה קולית מושלמת . יש לי בחדר העבודה את כל השירים של ה- Beatles וריקי נלסון לרבות כמה ספרים אודותיהם . אני מודה שאת השיר "It's Late" של ריקי נלסון שמעתי אלפי פעמים בחיי וזרועו של השיר הזה עדיין נטויה . אנוכי מודה ששמעתי אלפי פעמים את הטרילוגיה המלאה של ה- "חיפושיות" וידה של הטרילוגיה המופלאה הזאת עדיין נתונה . מעניין שעכשיו בעת כתיבת הפוסט הזה אנוכי מוצא באחד הספרים שלי אמירה של ג'ון לנון אודותיו של אלביס פרסלי : "Before Elvis there was nothing" . אנוכי אוהב את פרנק סינטרה , בינג קרוסבי , פרי קומו , ביל היילי , ג'רי לי לואיס , פט בון , פול אנקה , אלה פיצג'ראלד , שרה ווהן , טומי סנדס , ברנדה לי , האחים אוורלי , דין מרטין , דוריס דיי , ריי צ'ארלס , הלן שפירו, פגי לי, פרנקי ליין , רוזמרי קלוני, פאטס דומינו , שלישיית קינגסטון, ארבעת האסים , ארבעת האחים , לואי ארמסטרונג, דאסטי ספרינפילד, ורבים רבים אחרים. מוזר אולי שכ- בֵּן קיבוץ אפיקים שגדל והתחנך על ברכי מוסיקה קלאסית והשירה הארצישראלית , האוזן המוסיקאלית שלי מצאה עניין גם במוסיקה האמריקנית שאלביס פרסלי היה עבורי הנציג הראשי שלה . ברור שאין הדבר מוזר כלל וכלל . מוסיקה איננה נִתְּחֶמֶת לגבולות גאוגרפיים . אתה יכול לאהוב את השיר "Heartbreak Hotel" של אלביס פרסלי , ובאותה מידה להאזין באהדה ותשומת לב ל- "הַפֶּרָח בְּגָנִי" של זוהר ארגוב ול- "יום שישי את יודעת" ו/או "24 שעות ביממה" של יהודה פוליקר ולהקת "בֶּנְזִין" שלו , להקשיב בנעימות רבה ל- "קָאלִינְקָה" של מקהלת הצבא האדום , ולההנות מ- "צָ'אוֹ צָ'אוֹ בַּאמְבִּינָה" של הזמר האיטלקי דוֹמֶנִיקוֹ מוֹדוּנְיוֹ . ומה רע בשירים של עוד זמר איטלקי בשם מארינו מאריני ? ומה לא טוב בשירים של להקת "הפלייטרס" ו/או בשירים של ג'וני מאתיס ? אין שום ניגוד בין רצועות המוסיקות השונות . אין דבר כזה מוסיקה טובה ו/או מוסיקה לא טובה . יש מוסיקה שאתה אוהב יותר ואוהב פחות . אנוכי מעיד על עצמי כאן בקול רם שאני אוהב מאוד גם את יורם גאון , שלמה ארצי , יהודה פוליקר , זוהר ארגוב , את הדודאים , וגם את יהודית רביץ . ואיך אפשר לשכוח את להקת "החלונות הגבוהים" (הורכבה מאריק איינשטיין , שמוליק קראוס , וג'וזי כץ) ? את רצועות מס' 2 ("אינך יכולה")  ומס' 7 ("זֶמֶר נוּגֶה") ב- CD הזה שיצא לאור ב- 1967 אני שומע גם היום שוב ושוב . אולם אם להפריד בין המושאים הללו , הרי שאריק איינשטיין ואלביס פרסלי ניצבים מנקודת מבטי בראש הפירמידה המוסיקאלית הזאת . הם היו כה יפים ומוכשרים בעלי מיתרי קול מופלאים וצלולים עד שהפכו במו גרונם כל טקסט , כל מילה בשיר , כל פזמון , וכל מנגינה למִכְלוֹל מצליח ומשגשג . קולם הייחודי והלָחָן שבקע מגרונם האפילו על כל טקסט . בכך היה מקור כוחם . איזה קול איזה קול . במידה רבה שניהם אהבת נצח שלי . נוח להיווכח כי שני הזמרים ה- Performers הדגולים הללו היו בעלי מכנה משותף . כל כך יסודיים , שערכו עוד ועוד ועוד חזרות בטרם ההופעות , שאפו לשלמות ל- פרפקציוניזם , לא השתחררו מתחושת פחד במה , והיו חרדתיים כל פעם מחדש לפני תחילת המופעים הישירים הנהדרים שלהם למרות הניסיון , הוותק , והכישרון העצום שהיה טמון בהם . העניין הזה של פחד במה שלא נטש את אלביס פרסלי גם בערוב ימיו לאחר שמכר יותר מ- 1.000000000 (מיליארד) תקליטים ו- CD בארה"ב וברחבי העולם כולו נראה תמוה ובלתי מובן . הרי היה לו הכל . כל מה שדרוש ל- Performer דָגוּל ברמתו – יופי וקול. אף על פי כן עלה תמיד לבמה בחִיל ורע .

elvis

טקסט תמונה : אלביס פרסלי בשיא כוחו בשנות ה- 50 של המאה שעברה . אלוהי המוסיקה חנן אותו ביופי וקול בלתי רגילים שאין כמותם . מותו ב- 16 באוגוסט 1977 הייתה עבורי (ועבור רבים בעולם) אבדה מוסיקאלית גדולה. (באדיבות האמלין והעורך מייק אוואנס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פגשתי את אריק איינשטיין לראשונה היכן שהוא ב- 1962 בחדר האוכל של קיבוץ אפיקים . אני הייתי רפתן בקיבוץ והוא שחקן בהצגת המחזמר "אִירְמָה לָה דוּס" שהועלה בעת ההיא ע"י תאטרון "הבימה" . המחזה רָץ במשך כ- שבוע באמפיתאטרון של עמק הירדן בצמח . ה- Cast הוזמן לסעוד ארוחת צהריים בקיבוץ אפיקים . אריק איינשטיין היה כבר זָמָר ושחקן שקנה את המוניטין המוקדם שלו בלהקת הנח"ל (על להקת הנח"ל נמנתה אז גם בת כיתתי מקיבוץ אפיקים חִינָא גורביץ') . לא אני התחלתי . הוא קשר ראשון את קשר השיחה בינינו . התברר שהכיר אותי כשחקן כדורסל לשעבר בקבוצת הפועל אשדות יעקב . זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתיו . גוון קולו העמוק ומראהו היו בלתי נשכחים . היה ברור שהוא נהנה מ- מתנת אֵל . גרונו ומיתרי קולו הפיקו טון וצליל שלא שומעים כל יום . צליל הבריטון העמוק וכה צלול שלוֹ העניקו לו נוכחות נצח . קסמו האישי נשפך ממנו והלאה. אי אפשר היה לוותר על התבוננות בו. הוא לבש חולצת טי שירט כחולה והיה רזה מאוד אך יפה. הופתעתי מהעממיות שלו והקשר הבלתי אמצעי שיצר עמי בקלות. הוא היה איש נעים, אולי קצת "שְוִויצֶר", אך לא יותר מידי . אנוכי הייתי רַפְתָּן פשוט מהקיבוץ והוא כוכב זֶמֶר ותאטרון אך הוא לא דיבר בהתנשאות יתר . הוא היה צעיר ממני ב- 7 חודשים ונמוך ממני ב- 2 סנטימטרים. שוחחנו מטבע הדברים על חשיבות הניתור במשחק הכדורסל ועל אפקט ה- Dunk . אריק איינשטיין גם סיפר לי כי הוא נהנה לשחק בהצגה "אִירְמָה לָה דוּס" מול הפרטנרית שלו גְאוּלָה נוּנִי , וגילה לי שבכמה סצנות במהלך ההצגה הוא מתנשק עמה ברצינות .

yoash 1

טקסט תמונה : אני בקיבוץ אפיקים בשנת 1962 . נולדתי בקיבוץ הטוב בישראל.  כמו כולם התחנכתי כילד על קריאת ספרים מרובה , האזנה למוסיקה קלאסית ואהדה לפזמון הארצישראלי , וגם קצת לשירה הרוסית . בשלב מסוים החלה הקהילה להתערב בחיי הפרטיים מפני שכה אהבתי את אלביס פרסלי (Elvis Presley) וריקי נלסון (Ricky Nelson) . המוסיקה הזאת לא מצאה חן בעיני חלק מחברי הקיבוץ . היו כאלה שכינו אותי ואת אלביס פרסלי , "שתי זונות ממין זכר" . עד כדי כך היו נעולים שערי הקיבוץ בפני תרבות המוסיקה שהפיק אלביס פרסלי אך חברי הקיבוץ ההם ממש לא הזיזו לי . הייתי הראשון בקיבוץ שלבש מכנסי ג'ינס , חולצה אדומה , ונעל נעלי ספורט . זה לא התאים לאופנת לבוש החָאקִי של הקיבוץ . המראה שלי לא השתלב ולא היה שייך עוד לחיי הקומונה . 20 שנה לאחר שעזבתי את קיבוץ אפיקים הודו כמה מהחברים הוותיקים , "באהבתך את אלביס פרסלי הקדמת את כולנו בשנות דוֹר" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 3

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 40 של המאה שעברה . קיבוץ אפיקים בראשיתו . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 4

טקסט תמונה :  שנת 1946 . הכניסה לקיבוץ אפיקים ומגדל המים שהפך לסמלו המסחרי של הקיבוץ . משמאל משאבת הבנזין של הקיבוץ . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 2

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . קיבוץ אפיקים , פינת חמד בעמק הירדן . בקדמת התמונה נראה כביש בית שאן – טבריה החוצה את עמק הירדן . (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמובן שראיתי את "אִירְמָה לָה דוּס" באמפיתאטרון של העמק . צריך להבין שמערכת החינוך בקיבוץ חינכה אותנו מגיל צעיר מאוד לאהבת מוסיקה , שירה , תאטרון , וקריאת ספרים . מייסדי קיבוץ אפיקים שהעפילו לארץ ישראל במחצית שנות ה- 20 של המאה שעברה מרחבי רוסיה הגדולה הקדישו מאמץ מיוחד לטיפוח החיים התרבותיים בקיבוץ לרבות טקסי קבלת השבת . החינוך של קבלת השבת התחיל כבר בגני הילדים . המלחין מרדכי זעירא היה מראשוני בוני קיבוץ אפיקים .

yoash 5

טקסט תמונה :  שנת 1928 . חברי קיבוץ אפיקים דוד וורטמן (מימין) והמשורר והמלחין מרדכי זעירא (משמאל) משמשים כסנדלרים של פלוגת קיבוץ אפיקים , בבית וגן . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אפילו המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וברל כצנלסון נתנו על כך את הדעת ועודדו את חברי קיבוץ אפיקים הקטן לשמור על היוזמה הזאת של חיי קולטורה . (ראה ספרו של אריה אופיר "אפיקים – דרכו של קיבוץ" שיצא לאור ב- 1986) . ב- 1946 ביקר תאטרון "האוהל" בקיבוץ אפיקים עם הצגת "המכשפה" . הבמה הוקמה על הדשא הגדול של הקיבוץ בין עצי הפיקוס העבותים שהקיפו את המקום . עד עצם היום הזה אנוכי זוכר את אברהם חלפי משחק את "הוֹצְמָך" בהצגה ואת חנה מרון (מאירצ'ק) משחקת את מִירָה'לֶה כשהיא שרה את השיר "יהודים רָחְמוּ רָחֵמוּ" ואת המילים ההן של הפזמון ההוא , "…זאת הילדה וודאי תעתה , חושו מהר הצילו אותה…" . יעקב איינשטיין ז"ל אביו של אריק איינשטיין ז"ל שיחק גם כן בהצגת "המכשפה" ההיא אך אינני זוכר אותו . "האוהל" נוסד ב- 1925 והתנהל בשנים הראשונות שלו כקולקטיב , כמו הקיבוץ . בשלב מסוים בתולדותיו נקרא "האוהל – תאטרון פועלי ארץ ישראל" . ה- תאטרון מצא בקיבוץ אפיקים בית חם וכמובן המון אוהדים גם ילדים וטף כמוני . הייתי בן 6 .

yoash 6

טקסט תמונה : חברי קיבוץ אפיקים חוגגים את חג הפסח ליד המגורים ברפת בקבוצת כינרת ב- 1928. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביומן הקיבוץ מתאריך ה' בחשוון תרפ"ט – 9 באוקטובר 1928 ניתן למצוא : "כדי לקרב את החברים אל תיאטרון "אוהל" והצגותיו, ובכדי לקרב את החברים אל המילה ההולכת ונדפסת בארץ ישראל, החליטו כמה מן החברים לסדר מסיבה ראשונה של 'עונג שבת' (מהטיפוס של "עונג שבת" בתל אביב מיסודו של חיים נחמן ביאליק) . היו הקראות של שלום עליכם, הקריאו קטעים ממנדלי מוכר ספרים וכדומה".

חיים נחמן ביאליק שלח ב- 16 בדצמבר 1928 את תגובתו לחברי קיבוץ אפיקים. כך כתב למרדכי "מִיטְיָה" קריצ'מן : "שמחתי לשמוע על דבר מסיבות "עונג שבת" שלכם . דרככם נכונה. גם הצורה שבחרתם בה מתאימה למסיבה. לסמן מרחוק נושאים ותוכניות להרצאותיכם אי אפשר לי, שאינני יודע את טיב הקהל שלכם. עליכם לבחור מתוככם וועדה מיוחדת שתכין את החומר לשבתות הקרובות. אפשר גם להזמין לפרקים מרצים מן החוץ. ואם יש לכם איש המעמיק באגדה העברית, כדאי שתקבעו עתים גם לאגדה ולמו"מ ולשיחה עליה. איך שהוא שִמרו על המסיבות האלו ושִקדו על שִכלולן, ומובטחני, כי לא יעברו ימים רבים וכולכם תיווכחו בתועלתן החינוכית המרובה".

                                                                                 שלכם בלב ונפש

                                                                                 ח. נ. ביאליק

השנים נקפו להן . אריק איינשטיין היה רק זיכרון . לא ראיתי אותו יותר מאז . ב- 1980 נפגשנו באצטדיון "בלומפילד" באקראי בתום הפקת כדורגל שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק שבו נטלה חלק קבוצת הפועל ת"א . ידעתי מהשמועות שרווחו כי הוא קשור נפשית לקבוצות הכדורגל והכדורסל של הפועל ת"א ונחשב לאוהד מושבע של המועדון האדום . זה נראה לי תמוה . כאיש טלוויזיה שחייו הטלוויזיוניים מלאים וגדושים לא היה לי זמן לאהוב . אגודת הפועל ת"א ממש לא עניינה אותי , גם לא קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ש- שימשה עבורי אובייקט שידור בלבד. ב- 1980 היה אריק איינשטיין כבר שחקן קולנוע נודע , כוכב טלוויזיה פופולארי , וזָמָר ענק . לחצנו שוב ידיים . עשיתי לאריק איינשטיין הכרה עם בני האמצעי גוּר . זה היה מחוץ לאצטדיון מהצד המערבי שלו . הוא היה מוקף בחבורת אנשים שלא הכרתי . אף על פי כן התפנה אלי . הוא נשאר עממי ועדיין בעל הופעה מרשימה. התבוננתי בו כשדיבר עם גוּר . איש אסתטי ויפה תואר שנותר בעל כריזמה עצומה. הילדים שלי רוֹעִי הבן הבכור, גוּר, והבת הצעירה הָגָר גדלו על אריק איינשטיין. הם העריצו אותו. הם קנו בזמנו את כל התקליטים שלו והכירו וידעו את כל השירים שהוא שָר עד לאחרון שבהם . אח"כ הם ציטטו בע"פ גם את סרטי "לוּל" ואת סרט הקולנוע "מציצים" שלו ,של אורי זוהר , ושל צבי שיסל . אריק איינשטיין הפך בעל כורחו לבן בית אצלנו . הילדים תלו על הקירות בחדרים שלהם את הפוסטרים שלו (וגם של שלום חנוך) .לא ראיתי את אריק איינשטיין אבל הוא היה נוֹכֵח .

ב- 1980 ערכנו ב- "מבט ספורט" סיכום קצרצר של עונת משחקי ה- NBA שהסתיימה זה מכבר בזכייה של קבוצת "Los Angeles Lakers" . הסיכום הפשוט הורכב מכל מיני קטעי film שקיבלנו מסוכנות הצילום הבריטית "VISNEWS" בראשות נִיל מָאלָארְד (Neil Mallard) . הוויזואליה הפילמאית הייתה רדודה אבל מנהל מחלקת הספורט דאז מר אלכס גלעדי הגה רעיון אדיטוריאלי מבריק כדי לפצות על המראה הדַל . הוא השתמש בשיר של אריק איינשטיין "יושב בסאן פראנציסקו" (מילים : אריק איינשטיין לחן : שלום חנוך) כפס קול של ה- Item ההוא . לפתע התחלנו כולנו  לזמזם את המנגינה ולשיר , "…רואה את ד"ר ג'יי קורע רשתות וקארים עבדול ג'אבאר נוגע בשמיים…" .

חלפו להם 30 (שלושים) שנים . הקשר ביני לבין אריק איינשטיין חודש לרגע קט ב- 2010 . אחד מ- 13 הספרים בסדרת טלוויזיה רחבת היקף שאנוכי חוקר וכותב וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , עוסק ומסביר כיצד נוצר הקשר המיוחד ב- 1969 בין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה , ומדוע נמשך ושגשג 37 (שלושים ושבע) שנים ברציפות עד עונת 2007 – 2006 . הספר עב הכרס הזה בן כ- 10000 (רבבה) עמודים נקרא "הקשר הסימביוטי" . הקֶשֶר הסימביוטי בין הטלוויזיה הציבורית לבין אלופת הכדורסל קבוצת מכבי ת"א התקיים במשך יותר משנות דוֹר בין השנים 1969 ל- 2007 . לקשר הממושך הזה ולמידותיו הארוכות לא היה אָח ורֵע בארץ ובעולם. 

ביקשתי את עדותם וניתוחם של אריק איינשטיין ושל יו"ר הפועל ת"א מר אברהם פלדה כדי שיבארו לקוראים שלי מדוע מכבי ת"א התרוממה במשך שנות דוֹר לשיאים חדשים בעוד הפועל ת"א שקעה מטה עוד ועוד עד כדי הריסת אולם "אוסישקין" רווי אוסף אגדות וסיפורי פלאות של הפועל ת"א , בשנת 2007 ע"י עיריית תל אביב . שוחחנו קצרות בטלפון כמה פעמים . אנוכי זוכר שהפעם הזאת התעניינתי לדעת מדוע הוא כיחיד כמי שנשא את השם הפרטי שלו אַרְיֵה / אָרִיק , כונה ברבים "אָרָיוֹת" . אריק איינשטיין הנלהב ביקש לבוא לביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב כדי לראות את העריכה וההדפסה המקדמית של הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" שכללה בתוכה אז כ- 40 (ארבעים) כרכים . לבסוף ביטל זאת . זאת הייתה הפעם האחרונה שדיברתי עמו . גב' סימה איינשטיין – אליהו רעייתו של אריק איינשטיין נתנה לי תמונה אחת לספר הזה "הקשר הסימביוטי" , בה נראה אריק איינשטיין בן 15 ב- 1954 מככב בקבוצת הנוער של הפועל ת"א , בשעה שהכוחות בין שני המועדונים העירוניים הפועל ת"א ומכבי ת"א היו עדיין שקולים .

USISHKIN 1

טקסט תמונה :  שנת 2007 . כתובות גראפיטי של אוהדי הפועל ת"א השרופים והנאמנים מקשטות את קירות אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א הבנוי על גדות הירקון , ועכשיו מַט ליפול . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

USISHKIN 2

טקסט תמונה : שנת 2007 . חלקו הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א מתפקד כמוסך מכוניות בטרם הריסתו הסופית ע"י עיריית תל אביב . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

USISHKIN 3

טקסט תמונה : שנת 2007 . קופות אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א נעולות ומסוגרות . על דלת הכניסה לקופות ציירה יד עלומה את "הפטיש והמגל" , סימלה של ברה"מ הקומוניסטית שנפלה ואיננה קיימת עוד . אולם "אוסישקין" עומד עתה שומם וניצב בפני צו הריסה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

USISHKIN 4

טקסט תמונה : שנת 2007 . זהו הכותל הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב . במקום האולם ההרוּס נבנתה גינה וגן ציבורי . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 5

טקסט תמונה : שנת 2007 . אגף נוסף בקיר הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" בטרם נהרס ע"י עיריית תל אביב. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usishkin 6

טקסט תמונה : שנת 2007 . אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל תל אביב בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב. כתובות הגראפיטי של אוהדי  הפועל מלמדות על נאמנות מוחלטת לקבוצת הפועל ת"א ושנאה עיוורת ליריבה העירונית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון . יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 7

טקסט תמונה :  שנת 2007 . הקיר הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 8

טקסט תמונה :  שנת 2007 . אוהד מושבע של הפועל ת"א ניצב ליד כתובות גראפיטי שחרתו חבריו על כתלי אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א . העזובה והלכלוך זועקים לכל עבר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 9

טקסט תמונה : שנת 2007 . הצפון הישן של תל אביב . אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל  תל אביב שנבנה בשעתו על גדות נהר הירקון , ניצב עתה בשיממונו חסר תכלית ותועלת . קירותיו משמשים לתליית פרסומות מסחריות בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב . מבט המצלמה שלי היה משפך הירקון . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 10

טקסט תמונה : שנת 2007 . מבט מזרחה מאולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א . הצפון הישן של העיר מישיר מבט ומתבונן לעבר גורדי השחקים החדשים שנבנו בצפון החדש של העיר תל אביב . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

ב- 1965 זכתה הפועל ת"א באליפות המדינה בכדורסל בשל יכולת טובה של הקבוצה אך נהנתה  גם מחֶרֶם שהכריז מרכז מכבי על ליגת הכדורסל במחזורי הסיום בשל חשד להטיה ומכירת משחקים . בשורות הפועל ת"א שיחקו אז אילן זייגר , רמי גוט , עמי שלף , גרשון "גֶרְשִי" דֶקֶל , צבי לובצקי , ודוד קמינסקי . במשחק הגמר על גביע המדינה ניצחה מכבי ת"א את הפועל ת"א 55 : 47 . מוזר מאוד איך קבוצת כדורסל בעלת היסטוריה כה מפוארת כמו הפועל ת"א , ששישה משחקניה נמנו באורח קבע על הנבחרת הלאומית , נמחקה כעבור שנות דוֹר כלא הייתה והאולם ההיסטורי רב המוניטין שלה "אוסישקין" על גדות הירקון נהרס והפך לגִינָה , בעוד מכבי ת"א זוכה חמש פעמים בגביע אירופה . ההיסטוריה של ייסוד של הפועל ת"א דומה לזו של מכבי ת"א . המנהל המיתולוגי של הפועל ת"א ונבחרת ישראל מר עמירם שפירא זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "מגרשה הביתי של הפועל ת"א שכן בראשית שנות ה- 40 באולם ברחוב נחמני 4. אולם הספורט נמכר לתאטרון הקאמרי והפועל ת"א עברה לשחק במגרשי הכדורסל של ביה"ס כרמל וגימנסיה שלווה. מגרשה של הפועל צפון ת"א שכן בביה"ס לדוגמא ברחוב בן יהודה. מגרש הכדורסל של מכבי ת"א שכן בימים ההם ליד קולנוע אוריון ומגרש הכדורסל אגודת "ברית מכבים עתיד" שכן ליד רחוב דיזנגוף. מאוחר יותר העתיקו הפועל ת"א והפועל צפון ת"א את מגרשן למתחם אוסישקין" . אחד מעמודי התווך של הפועל ת"א ונבחרת ישראל בעשור ה- 60 של המאה שעברה היה אִילָן זָיְיגֶר גבה הקומה (1.94 מ') . אִילָן זָיְיגֶר נולד בתל אביב הקטנה ב- 18 ביולי 1939 . הוא היה צעיר מ- אריק איינשטיין בחצי שנה . כמו ילדים רבים נמשך מגיל צעיר לאגודת הפועל ת"א ולמתחם הכדורסל שלה ברחוב אוסישקין בצפון תל אביב סמוך לגדות הירקון . מאמן הילדים באגודת הפועל "צָפוֹן" תל אביב היה עולה חדש מווילנה צְבִי קָצֶ'רְגִינְסְקִי . הוא היה גם מאמן הילדים בבית הספר העממי "לדוגמא" ברחוב בן יהודה . צְבִי קָצֶ'רְגִינְסְקִי היה האבא של קבוצות הילדים והנוער באגודה . הוא היה עובר מבית ספר אחד למשנהו ואוסף את הילדים המוכשרים ומביא אותם למועדון . אח"כ עבר להיות רכז הכדורסל של אגודת הפועל ת"א במגרש הפתוח ב- "אוסישקין" . בגיל ארבע עשרה קוּדַם אִילָן זָיְיגֶר לקבוצת הנערים של הפועל ת"א אותה אימן אוּרִי הוֹלִינְגֶר , ובשורותיה שיחקו בני גילו אָרִיק "אָרָיוֹת" איינשטיין , שמואל רוכברג ,  אורי פופילס , יעקב רוזן , שמואל שיינברג , חיים קליגמן , דוב "דובה" פרומן , ואחרים . צלם עלום שֵם העמיד את הנערים הצעירים ליד הפחים במגרש הפתוח ב- "אוסישקין" ב- 1954 ולחץ על הֶדֶק המצלמה . זה מה שיצא .

einstein

טקסט תמונה :  שנת 1954 . קבוצת הנערים של הפועל ת"א ניצבת במגרש הכדורסל הפתוח של האגודה ברחוב אוסישקין בתל אביב בצפון תל אביב .

זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן צבי קצ'רגינסקי רכז הכדורסל והאבא של קבוצות הילדים והנערים , שמואל רוכברג ז"ל , אריק איינשטיין , אורי פופילס , שמואל שנהר (שיינברג) , יענקל'ה רוזן , אילן זייגר , והמאמן אורי הולינגר.

זיהוי הכורעים משמאל לימין : דוב "דובה" פרומן (מייסד ונשיא לשעבר של חברת "אינטל") וחיים קליגמן. 

הערה : התמונה הזאת לקוחה מתוך הספר, "זו אותה האהבה" של המחבר עלי מוהר ז"ל. התמונה הוענקה לי באדיבות גב' סימה איינשטיין – אליהו , הגרפיקאית תמר בר דיין , והמו"ל דניאלה די נור .

הערה :  סייעו לי בזיהוי הנוכחים בתמונה שחקני העבר של קבוצת הפועל ת"א בכדורסל מר אילן זייגר ומר צבי לובצקי .

2. מאבק הרייטינג ביום רביעי – 27 בנובמבר 2013. ערוצי הטלוויזיה הארציים 1, 2, ו- 10 מעבירים בשידורים ישירים את טקס הזיכרון שערכה עיריית תל אביב לאריק איינשטיין ז"ל בכיכר רבין, ואת הלוויה וקבורתו של הזמר הנערץ בבית העלמין הישן "טרומפלדור" בתל אביב. 

פרשן ערוץ 10 מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום אמר לשַדָּר המוביל שלו רָפִי רֶשֶף בעיצומו של טקס הזיכרון לאריק איינשטיין בכיכר העיר תל אביב (יום רביעי – 27 בנובמבר 2013) , כי יש לכבד את רצון משפחת איינשטיין לערוך לו קבורה פרטית ללא המולת יתר בבית העלמין הישן "טרומפלדור" בתל אביב . הערה זאת של העיתונאי מוטי קירשנבאום נאמרה בשעה שעשרות אלפי אזרחים כבר נהרו לרחבת כיכר רבין בתל אביב ליד בניין העירייה כדי לחלוק לזָמָר האהוב והנערץ כבוד אחרון ומיליון צופי טלוויזיה בכל רחבי הארץ התגודדו מאחורי המוניטורים בסלון בתיהם על מנת להיפרד מאישיות ציבורית כה אהודה ומקובלת . חיש מהר התברר כי לא ניתן להיענות לבקשת משפחת איינשטיין להתייחד בפרטיות עם יקירם בטרם נטמן לנצח באדמת תל אביב . טקס הזיכרון לאריק איינשטיין בכיכר היה מבוא טלוויזיוני רב עוצמה . ערוץ 10 וערוץ 2 לקחו לתשומת לבם את טענתו זאת של מוטי קירשנבאום שביקשה לשמור על פרטיות המשפחה ולהתרחק עם מצלמותיהם והמיקרופונים שלהם מהקבר שנכרה בבית העלמין "טרומפלדור . ובאמת בשעה שהרב אורי זוהר נשא דברי הספד נרגשים על קברו של אריק איינשטיין ז"ל היה ערוץ 2 עסוק בריאיון עם דוֹרִי בֵּן זְאֵב וכתב ערוץ 10 אוֹר הֶלֶר (איש טלוויזיה מאופק , מאוזן , מכובד , וקר רוח) היה טרוד בריאיון עם יוֹנִי רֶכְטֶר . ואז קרה דבר מעניין . דווקא ערוץ 1 הרשלן והמסורבל , ונטול הרייטינג , פלש עם מצלמותיו והמיקרופונים שלו לוואקום שנוצר ליד הקבר ושידר ישיר את דברי ההספד המרים והכואבים שנשא אורי זוהר , "הלכת לי חבר כתבת אריק , אבל אתה הלכת קודם…" , אמר כשגרונו חנוק ב- בכי תמרורים . ערוץ 1 הכניע לאלתר בדקות הללו את ערוץ 2 ואת ערוץ 10 . הערתו האנושית של מוטי קירשנבאום אשר הופנתה לתשומת לבם של אנשי השטח של ערוץ 10 ושימשה בקשה מעין תזכורת לשמור על פרטיותה של משפחת איינשטיין ליד הקבר – לא עמדה במבחן הזמן . נדמה לי שהיה זה הרב אורי זוהר שבעצמו פתח את השערים הנעולים של בית העלמין "טרומפלדור"בפני האלפים שצבאו עליו ואִפְשֵר להם להגיע לפאתי הבור שנכרה באדמה . אביו של אלביס פרסלי וֶורְנוֹן פְּרֶסְלִי (Vernon Presley) ביקש לערוך לוויה פרטית לבנו המֵת באחוזת המשפחה "גרייסלנד" בממפיס (בירת מדינת טנסי) . זה היה בלתי אפשרי . אלביס פרסלי האהוב והנערץ היה שייך זה מכבר לכלל האומה האמריקנית ולא רק לאבא שלו . עניין ההזדהות הלאומית עם אריק איינשטיין היא כנ"ל , בדיוק אותו דבר . הוא שייך ראשית דבר לרעייתו סימה וילדיו אולם האומה האָבֵלָה חשה כי במידה רבה אריק איינשטיין הטרובדור הלאומי הוא גם שלה , והפרה את צַו הבקשה של מוטי קירשנבאום . מצלמות ערוץ 1 הלכו בעקבות צַו העם העצוב שנהר בהמוניו לקבר ותיעדו באופן בלעדי ובלבדי את מה שהתרחש שָם לרבות הספד ה- נְהִי של הרב אורי זוהר .

לא ניתן להימנע מעריכת הַקְבַּלָה בין ימי האבל העכשוויים האלה שעסקו בכיסוי מותו הפתאומי של אריק איינשטיין ז"ל האהוב והנערץ ע"י ערוצי הטלוויזיה העכשוויים 1 , 2 , ו- 10 , לבין כיסוי שבוע האבל של רצח ראש הממשלה ושר הביטחון האמיץ יצחק רבין ז"ל לפני שמונה עשרה שנים ע"י ערוץ 1 וערוץ 2 . בעוד אנשי חטיבת החדשות של ערוץ 1 צייצו כי לא מתקבל על הדעת ואין זה הגון ויפה לראיין בשבוע האֵבֶל את האלמנה לאה רבין המתאבלת ויושבת שבעה בביתה על אהובה המת , חשב רָפִי רֶשֶף איש חברת החדשות של ערוץ 2 שונה לחלוטין מהם , ומחוץ לקופסה . רפי רשף החליט שהוא חייב לראיין את האלמנה דווקא עכשיו 48 שעות לאחר הרצח הנפשע . התוצאה הטלוויזיונית הייתה סנסציונית ומהממת . ערוץ 1 ש- "הספציאליטה" הציבורי שלו היה בתחום העיתונאי של כיסוי חדשות נִפְגָע והוּבַס בבת אחת . ואז בצבצה התבוסה השנייה . בעת ההתמודדות בין ערוץ 1 לבין ערוץ 2 על רכישת מסמך ה- Video הבלעדי של רוֹנִי קֶמְפְּלֶר שתיעד את רצח יצחק רבין ז"ל , מישהו בערוץ 1 צִיֵיץ שאין זה יָאֶה כלל לערוץ שידור ציבורי להקרין את הרצח המתועב . מישהו נוסף בערוץ 1 צִיֵיץ כי המחיר של 1.000000 (מיליון) שקל שדורש המתעד הצלם החובב רוני קמפלר תמורת סחורת הצילום שלו – מופקע וגבוה מידי . ערוץ 2 הזריז והצעיר ניאות לשלם והרייטינג והמוניטין שלו כיסו והאפילו שוב על ערוץ 1 באותו השבוע ההוא של חודש נובמבר בשנת 1995 . מרדכי "מוטי" קירשנבאום שימש מנכ"ל רשות השידור בעת שתי התבוסות הללו בחודש נובמבר של 1995 . יאיר שטרן היה מנהל הטלוויזיה . דוד "דודו" גלבוע כיהן כמנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1 . מר רפיק חלבי היה עורך "מבט" .

רִפְרוּף במפת המדרוג של יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 כי ערוץ 1 למרות יתרון עצום וארכיון עשיר שעומד לרשותו וכולל את כל הופעותיו הטלוויזיוניות של אריק איינשטיין בעשור ה- 70 של המאה שעברה (בשידור הציבורי) לרבות קניין בלעדי על סרטי "לוּל" – איננו מצליח להיאבק בשני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 . הרייטינג שהוא צובר לאורך כל היממה הזאת הוא אפסי .

rating 1

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 06.00 ל- 08.45 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 08.30 לבין 11.14בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות .(באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . 

rating 3

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 11.00 ל- 13.44בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 4

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 13.30 ל- 16.14 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 5

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 6

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 7

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 8

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 23.15 ל- 25.59 (02.00) בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

סוף הפוסט .

 

פקודת המבצע / ספר השידורים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לו : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 323 : הועלה לאוויר בצהריי יום רביעי – 25 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ כלהלן : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

המשך של חלק 2 . להלן החלק ה- 3 של פקודת המבצע הטלוויזיונית / ספר השידור שחיברת וכתבתי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 .

גם היום בחלוף 32 שנים מאז הפקת אירוע הטלוויזיוני ההוא של מונדיאל הכדורגל אני תמה מדוע מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כל כך חשש ולא הסכים להצעת השידור המכסימאליסטית הראשונית והמקורית שלי בה ביקשתי להעביר את כל 52 המשחקים של הטורניר ב- שידורים ישירים . זכויות השידורים היו בלעדיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וממילא היו לי את הכלים היסודיים לבצע את המשימה שלושה שדרים (יוֹרָם אָרְבֵּל , נִסִים קִיוִויתִּי , ורָפִי גִינָת) + שלושה טכנאים (מִיכָה לוֹיְירֵר , סְעַדְיָה קָארָאוָואנִי , ומְנַחֵם ווֹלְף) + שני אנשי הפקה (אוּרִי לֵוי ועַדָה קֶרֶן) . ניתן היה לבצע בנקל את המלאכה כולה ולהשלים את המשימה כפי שעשו רבות ממדינות ה- EBU . אם לא את כל 52 המשחקים אפשר היה לשדר ישיר לפחות 45 מהם. ואם לא 45 משחקים אזי 40 . 23 משחקים מתוך 52 (כ- % 44) הייתה כמות מעטה מידי מפני שהיה מדובר במפעל ספורט בינלאומי סופר אטרקטיבי ובעל מוניטין שמושך תשומת לב רבה בישראל וכמובן גם בעולם כולו . אנוכי ראיתי בשידור מונדיאל ספרד 1982 לא רק מטרה טאקטית אלא יעד אסטרטגי ותקדים לימים יבואו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד סבר אחרת ונתן לכך באחת ההזדמנויות ביטוי בסגנונו האישי. הוא ידע להתנסח בעוקצנות ולגעת בנקודות רגישות. פעם כתב לי כך ואני מצטט אותו : "יואש אלרואי , היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט . אני נמנה עם חסידי השידורים הללו אך עלי לראות את מגבלותינו , בעוד שאתה נוטה מטבע הדברים לראות בכל כדור הארץ , כדור משחק" . טקסט נחמד אפילו שנון שלא היה בו אמת . חשבתי אז שהוא כבעל אוטוריטה ועורך ראשי של תכני רשות השידור איננו מנצל נכון את היתרונות ששני מוסדות תכנון השידור וביצוע השידור RTVE ו- EBU מעמידים לרשותנו במונדיאל ספרד 1982. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ירא להפוך את הטלוויזיה הציבורית תחת אחריותו לערוץ ספורט . הוא העריך שה- הַרְשָאָה שלו לשַדֵּר 23 (עשרים ושלושה) שידורים ישירים בהיקפים מלאים ממונדיאל ספרד 1982 (מתוך פוטנציאל של 52) בתקופה של 29 ימים היא די והותר . כמות נאותה . מה עוד שהוא אישר לי לשדר ישיר את כל משחקי הסיבוב השני בטורניר , שני משחקי חצי הגמר , את המשחק על המקום ה- 3 ואת משחק הגמר ב- 11 ביולי 1982 ואם יידרש גם את משחק הגמר החוזר ב- 13 ביולי 1982. לנימוקיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היו כמובן גם היבטים כספיים . עלות שימוש בכל עמדת שידור של הטלוויזיה בכל אחד מ- 14האצטדיונים של האליפות נסבה על מחיר קבוע של 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר . הערה שלי : שער הכספים הספרדי בקיץ 1982 היה כלהלן : 100 פֶּזֶטוֹת ספרדיות היו שוות ערך לדולר אמריקני אחד.  RTVE  הציעה לי (ולכל רשתות הטלוויזיה בעולם) מסלול הנחה הנוגעת לכמות משתנה של שכירת עמדות שידור הנוגעת לשידורם של 36 המשחקים בששת הבתים המוקדמים בשלב הראשון בתאריכים שבין 13 ביוני 1982 ל- 25 ביוני 1982. ההנחה הכספית הייתה מודולארית , כלהלן : הזמנת עמדות שידור שלי הנוגעת לכמות של 24 – 20 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה של % 5 . הזמנת עמדות שידור בעבור 29 – 25 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה % 10 . הזמנת 36 עמדות שידור לכל 36 המשחקים בשלב הראשון של ששת הבתים המוקדמים מזכה אותי ב- % 15 . אנוכי עשיתי Booking (בשם רשות השידור אותו אישר המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד) של שבע עמדות שידור ל- 7 משחקים בלבד בשלב הראשון . מחיר ההזמנה עמד על סך של 15400 דולר (2200 דולר כפול 7) . אילו הייתי עורך Booking לסך של 36 עמדות שידור היינו נדרשים לשלם סכום של 67320 דולר (לאחר הנחה של % 15) . תוספת תשלום לא מי יודע מה לרשת טלוויזיה ארצית שמחזיקה בזכויות השידורים הבלבדיות של מונדיאל כדורגל ומתיימרת להתעסק ברצינות עם מפעל ספורט בסדר גודל של אליפות עולם בכדורגל . הנה הצעה מחודש יולי של שנת 1981.

rights 1

טקסט מסמך (1) :  יולי 1981. החלק הראשון הנוגע למידע שמפרסמת RTVE והעוסק ב- Booking של הזמנת עמדת שידור על תכולתה לטלוויזיה בכל אחד מ- 14 האצטדיונים של מונדיאל ספרד 1982. עמדת השידור מיועדת לשלושה אנשים וכוללת בתוכה 2 מוניטורים , יחידת שידור אחת ו- 2 Headsets, לרבות מיסוד קו שידור 4W בין עמדת השידור לבין ה- Switching Centere ב- IBC במדריד ולבין מערכת הפיקוד שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במדריד. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

rights 2

טקסט מסמך (2) :  יולי 1981 . זהו החלק השני הנוגע למידע אודות שכירת עמדות שידור במונדיאל ספרד 1982 כפי שמפרסמת RTVE . החלק השני מסביר את ההגבלה ביכולת של CTNE (חברת הטלפון של ספרד) בהתקנת טלפונים בעמדות השידור באצטדיונים השונים לרבות קווי שידור לצורך תיאומים . המסמך מסביר כי משך פעילות עמדת השידור – מוגבל . ניתן לתפעל את עמדת השידור באצטדיון כ- 30 דקות לפני שריקת הפתיחה ו- 15 דקות לאחר שריקת הסיום . בין לבין עמדת השידור איננה פעילה . כמו כן מסביר המסמך את עסקת מסלול ההנחות . שער הכספים במונדיאל 1982 היה כלהלן : 100 פזטות ספרדיות היו שוות ערך לדולר אמריקני אחד . יוסף "טומי" לפיד עמד על המשמר ולא נכנע לי . נותרתי עם 7 שידורים ישירים בלבד מתוך 36 בשלב הראשון של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לפיד היה בטרם בואו לרשות השידור עיתונאי שכתב והקדיש במשך שנים רבות את כישרונו לעיתון "מעריב" . במשך הזמן צבר לו מוניטין כה רב כ- פובלציסט דעתן בעל יכולת כתיבה בולטת , עד ש- ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך הממונה גם על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר קיבלו את המלצתם של מזכיר הממשלה אַרְיֵה נָאוֹר והסַטִירִיקָן אֶפְרָיִם קִישוֹן (כתב אף הוא בעיתון "מעריב") , למנות אותו למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 (בתום תקופת כהונתו של מנכ"ל רשות השידור הקודם מר יִצְחָק לִבְנִי) . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה אדם בעל השכלה רחבה אולם בניהול רשת טלוויזיה הוא לא הבין . הוא היה מינוי פוליטי . לא היה לו מושג כיצד התעשייה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת הזאת על הטכנולוגיה , הלוגיסטיקה , והכלכלה היקרות שלה , מחליקה על המסילה ונעה לפנים . לקחו אותו מאחורי מכונת הדפסה ישנה של "מעריב" והציבו אותו בראש תעשיית הטלוויזיה והרדיו הציבוריים של מדינת ישראל , שני מוסדות שידור שמונים בשורותיהם כ- 2000 (אלפיים) עובדים ומגלגלים תקציב של כ- שלושת רבעי מיליארד שקל . לפחות בראשית מינויו לא הבין כיצד פועלת תעשיית הטלוויזיה היקרה והמורכבת ולבטח לא את היקף הקשרים הסימביוטיים המתקיימים בין התעשייה הזאת לבין תעשיית הספורט . הוא הרי ניהל קודם לכן רק מכונת הדפסה מיושנת שניצבה בטח על שולחן רעוע ואולי גם איזה מזכירה. הציבור איננו עֵר עד כמה תעשיית הטלוויזיה היא עסק מסובך. הכנות ההפקה שלי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 צברו תאוצה בסופה של 1980 ותפשו את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בלתי מוכן . בעיקר לא מוכן נפשית . זאת הייתה הפקת הטלוויזיה הבינלאומית הראשונה שלו . ניסיון ראשון . הוא נדהם מהיקף ההוצאות ומ- העלות הכלכלית של הפקה בסדר גודל של מונדיאל . את שתי הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הקודמות שנועדו להתקיים ב- 1980 – החמיץ . את זכות האירוח של תחרות השירים האירופית ה- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) שנועד להתקיים באפריל 1980 בירושלים ע"י רשות השידור השידור שהוא ניצב בראשה ביטל במו ידיו בנימוק שהוא שומר את הכסף הציבורי לצרכים חשובים יותר מתחרות פזמונים . הזכות הזאת לארח שוב את ה- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן בארץ באפריל 1980נפלה בידי רשות השידור לאחר שגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" זכו במקום הראשון בתחרות הזמר האירופית הזאת שנערכה כזכור בבנייני האומה במוצ"ש של 31 במארס 1979 . את אולימפיאדת מוסקבה 1980 (התקיימה בתאריכים 3.8.1980 – 19.7.1980) נדרש לשדר Off tube מירושלים בשל החֶרֶם הפוליטי שהוביל נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר על המשחקים אליו חברו חלק ממדינות המערב לרבות ישראל . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הבין מהיכן נחת עליו העסק הזה להשקיע סכומי כסף גדולים בהפקה ענקית מהסוג הזה שנקרא מונדיאל . מהלכי ההפקה המוקדמים שלי של שידורי הטלוויזיה של מונדיאל 1982 לא קודמו בקצב הנאות ע"י מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שהפך לביורוקרט . ביורוקרטיה היא המצאה "נהדרת" שנועדה לסרבל ולעכב תהליכים ולהדוף את היזמים , המפיקים , והעורכים לאחור . אילולא ניצב בראש RTVE ה- Executive Producer מר מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ המתחשב והנדיב כלפיי , אינני יודע אם היינו מגיעים מוכנים לתאריך היעד ההוא של 13 ביוני 1982 בו התקיים באצטדיון "Nou Camp" בברצלונה טקס הפתיחה של הטורניר ומשחק הפתיחה ארגנטינה (אלופת העולם) נגד בלגיה . הציבור איננו מבין וזה גם איננו תפקידו להבין עד כמה הסיפור של הפקה טלוויזיונית של מונדיאל ו/או אולימפיאדה היא עניין כלכלי יקר של תכנון מורכב לטווח ארוך ואשר מורכב משלושה היבטים שלובים זה בזה שהוזכרו לפני כמה שורות : טכנולוגיה , לוגיסטיקה , וכלכלה .

היו לי חונכים טובים בשעתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אבל איש מהם לא לימד אותי כיצד מנהלים מו"מ עם מנכ"ל רשות שידור ואיך בונים בצוותא עִמוֹ פירמידת שידור טלוויזיונית ספורטיבית ב- 1982 שהחוֹד שלה נוגע בהפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור תהה והשמיע באוזניי לא פעם אחת ולא פעמיים את הארגומנט המגוחך שלו , כי מי שצריך לשלם למי זאת תעשיית הספורט לגווניו השונים לטלוויזיה שמסכימה לחשוף אותו ולא להפך . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביקש להטיל ווטו על הסדר הקיים בו רשתות הטלוויזיה נתבעות לשלם ממון עצום תמורת זכויות השידור לוועדות המארגנות בטרם הן פוסעות את צעדיהן בתחום ההפקה , הכיסוי , הצילום , והעריכה – פעולות טלוויזיוניות שגובות תשלומים יקרים נוספים . "יוֹקֶר ה- מִחְיָיה" של שידורי הספורט בטלוויזיה שיגע אותו והוציא אותו כמעט מדעתו . פעם בשעת לחץ שאל אותי בלשונו הבוטה למה צריך לשלם כל כך הרבה תמורת שידור ישיר בטלוויזיה של משחק כדורגל כשמדובר בשחקנים שהשכל שלהם ברגליים ? ברור שהוא לא חשב כך . הוא אמר זאת בשל מצוקה . שידורי הספורט הארציים והבינלאומיים היקרים והיוקרתיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979 , 1980 , 1981 ו- 1982 גבו רייטינג עצום אך במידה רבה גם הכבידו על קופת רשות השידור . זה לא מצא חן בעיניו . כך חשב והרגיש וזה היה שיקול דעתו בכל חמש שנות כהונתו כמנכ"ל רשות השידור (בשנים 1984 – 1979) . בסופה של 1981 וראשית 1982 כשאנוכי פסעתי את צעדיי המכריעים בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 הבין כבר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שכיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם הם אֶבֶן מַסָד בלוח השידורים שלו . נכון שהֵם עולים כסף – אך שווים זהב .

מונדיאל ספרד 1982 היה מפעל כדורגל משופץ . במקום 16 נבחרות כמקובל עד כה נטלו בו חלק עכשיו 24 נבחרות . במונדיאלים של גרמניה 1974 וארגנטינה 1978 השתתפו 16 נבחרות וסך כמות המשחקים שהתקיימה בטורנירים הללו עמדה על 38 . במונדיאל ספרד 1982 התקיימו 52 משחקים . משך הטורניר התארך . מפני שנערכו יותר משחקים שולמו יותר זכויות שידורים . בגלל שהתקיימו יותר משחקים שהתפרסו על פני 17 אצטדיונים ב- 14 ערים ברחבי מדינה שהיא השלישית בגודלה אירופה , גָאוּ העלויות הטכנולוגיות (כפי שהוסבר בפוסטים הקודמים) . דוגמא אחת למשל : אם במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר בעבור שכירת עמדת שידור אחת באצטדיון הרי שבמונדיאל ספרד 1982 נתבענו לשלם עבור אותה עמדת שידור  סכום של 2200 דולר . התארכות הטורניר ועמו כמות המשחקים הגדלה הכריחה את הוועדה המארגנת הספרדית בתיאום עם FIFA  לשבץ עוד ועוד ימי מנוחה . במונדיאל ספרד 1982 שובצו 7 (שבעה) ימי מנוחה . התארכות הטורניר האריכה את שהותו של צוות השידור שלנו בספרד . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נחרד מהעובדה שנדרשנו לשלם בספרד 112 (מאה ושניים עשר) דולר ללילה במלונות בספרד . לעומת זאת הוא היה רשאי להיות גאה בעצמו בהיותו מנכ"ל רשות שידור יחיד בעולם שכפה על פיקודיו לינה בזוגות במלונות בספרד .

ראשי ה- FIFA ביצעו במונדיאל ספרד 1982 מהפכה ארגונית . ארגון טורניר כדורגל בהשתתפות 24 נבחרות מכל העולם איננו דבר של מה בכך . לא של הוועדה המארגנת ולא של ה- Host broadcaster הספרדי RTVE שנדרש לגלות כאן את כל תנופת הקדמה הטכנולוגית . ה- FIFA חילקה ב- 1979 את העולם ל- 5 (חמישה) אזורי כדורגל  גאוגרפיים בהם ייערכו סך של 306 (שלוש מאות ושישה) משחקים . לראשונה בהיסטוריה אפשרה ה- FIFA ל- 24 נבחרות מכל רחבי העולם להעפיל לטורניר הגמר היוקרתי . (שבע) שנים בלבד אחרי מותו של הדיקטטור הספרדי פְרָאנְצִ'יסְקוֹ פְרָאנְקוֹ הפכה ספרד הדמוקרטית למעצמת טלוויזיה ראשונה במעלה באירופה ובעולם . RTVE מילאה את תפקידה באופן מעורר הערצה ומַנוּאֵל "מָנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ (Manuel "Manolo" Romero) קנה את המוניטין הבינלאומי שלו כמפיק עַל ומהנדס טלוויזיה מוכשר . צריך להבין כי RTVE יחדיו עם CTNE (חברת הטלפונים הלאומית של ספרד) הצליחו ב- 1982 לכסות % 98 משטחה של ספרד הענקית בתמסורת "Television Ground Miceowave" כלומר העברה קרקעית של סיגנל הטלוויזיה ללא שיתוף לוויינים ביתיים , כדי להעביר את סיגנלי הטלוויזיה השונים מ- 17 האצטדיונים הפרוסים על פני 14 ערים שונות ברחבי ספרד לשני מרכזי הטלוויזיה העיקריים הקיימים במדריד , מרכז פְּרָאדוֹ דֶל רֵיי (Prado del Ray) הוותיק ומרכז "טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה" (Torre Espania) החדש . ביקרתי פעמיים בספרד ב- 1981 ו- 1982 לצורך לימוד ההפקה והתרשמתי עד למאוד מהקבוצה המבצעית RTVE של מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ ומ- CTNE . אפוא הייתה RTVE ואפוא היינו אנחנו הטלוויזיה הישראלית הציבורית . שרר בינינו פער הפקה וטכנולוגיה עצום לטובת הספרדים . רשות השידור של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד פיגרה שנות דור אחרי מרבית רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU .

fifa 20

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . זהו מגדל השידורים והתקשורת של RTVE בגובה של 220 מ' שהוקם במרכז הטלוויזיה החדש והמשוכלל במדריד , הקרוי "Torre Espania" . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הנהלת ה- FIFA ובראשה הנשיא ז'וֹאָאוֹ הָאבֶלָאנְז' (Joao Havelange) מברזיל , המזכ"ל השווייצרי סֶפּ בְּלָאטֶר (Sepp Blatter) , יו"ר הוועד המארגנת מטעם ה- FIFA הגרמני הֵרְמַאן נוֹיְבֶּרְגֶר (Hermann Neuberger) , ויו"ר הוועדה הטכנית הבריטי הָארִי קָאוָואן (Harry H. Cavan) – חוללה כאמור מהפכה דרמטית בארגון הכדורגל בעולם . כדור הארץ חולק ל- 5 אזורי כדורגל : אירופה (33 נבחרות) , דרום אמריקה (10 נבחרות) , אפריקה (29 נבחרות) , אסיה / אוקייאניה (22 נבחרות) , ו- קוֹנְקָאקָאף (15 נבחרות) . בחמשת האזורים הללנו התקיימו 306 (שלוש מאות ושישה) משחקים על בסיס של בית וחוץ . שיטות המשחקים בחמשת האזורים היו שונות ולא זה המקום להיכנס אליהן , אולם צריך לומר ש- מטבע הדברים הוענקה עדיפות ליבשת אירופה ששיגרה למונדיאל ספרד 1982 14 (ארבע עשרה) נבחרות . דרום אמריקה שיגרה 4 (ארבע) נבחרות ביניהן אלופת העולם ארגנטינה שהעפילה באופן אוטומטי . יבשת אפריקה שיגרה 2 נבחרות . אותה כמות של 2 נבחרות העפילו למונדיאל ספרד 1982 מאזור אסיה / אוקייאניה וגם מאזור קונקאקאף . הדבר הכריח גם אותי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית להיערך בהתאם לקראת משחקי נבחרת ישראל שהועברה מאזור אסיה / אוקייאניה לבית האירופי המוקדם מס' 6 שכלל בתוכו גם את נבחרות סקוטלנד , צפון אירלנד , שוודיה ופורטוגל . ההיערכות שלי ושל קודמי אלכס גלעדי שדנה בתוכנית המקפת של השידורים הישירים גררה התנגדות ו- אין סוף וויכוחים עם מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והמשנה של שלמה עַבָּדִי . מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית כל אחד בתורו בימים ההם יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וטוּבְיָה סַעַר ניצבו מנגד . זה בפירוש לא כל כך עניין אותם .

fifa 1

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . מזכ"ל FIFA השווייצרי ספ בלאטר (Sepp Blatter בן 46) (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 5

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . נשיא ה- FIFA הברזילאי ז'ואאו האבלאנז' (Joao Havelange) .(באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 6

 טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . יו"ר הוועדה הטכנית של FIFA הבריטי הארי קאוואן (Harry H. Cavan) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 7

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . יו"ר הוועדה המארגנת מטעם FIFA הגרמני הרמאן נויברגר (Hermann Neuberger) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 9

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . ז'ואאו האבלאנז' (משמאל) והרמאן נויברגר (מימין) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 10

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל א' – מפת אירופה . 14 נבחרות יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982 .(באדיבות FIFA) .

fifa 11

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל ב' – מפת דרום אמריקה . 4 נבחרות לרבות אלופת העולם הנוכחית ארגנטינה יעפילו לטורהגמר של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

fifa 12

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל ג' – מפת אפריקה . 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

fifa 21

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל ד' – מפת אסיה ואוקייאניה . 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

fifa 15

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל ה' – מפת קונקאקאף . 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לגמר הטורניר של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

בינואר 1982 ערכה ה- FIFA במדריד את הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לשישה הבתים המוקדמים של מונדיאל ספרד 1982 . במקביל ערכו RTVE ו – EBU את ההרצאות ומסע הלימוד שלהם למנהלי מחלקות הספורט ב- EBU וגם למפיקים הרבים של שאר חמשת איגודי השידור הציבוריים בעולם : OIRT (איגוד השידור של מדינות מזרח אירופה) , OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) , URTNA (איגוד השידור של מדינות אפריקה) , ASBU (איגוד השידור של המדינות הערביות) , ו- ABU (איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה) . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד התיר לי ליטול חלק במסע הלימוד החשוב והיסודי הזה . סיירתי סיורים ארוכים במדריד וברצלונה ולמדתי בע"פ את פילוסופיית הכיסוי של RTVE .

fifa 16

טקסט תמונה : 16 בינואר 1982 . היכל הקונגרסים של מדריד . הוועדה המארגנת מטעם ה- FIFA מעניקה להגרלת השיבוץ של מונדיאל ספרד 1982 גוון ציבורי נוצץ. זיהוי הנוכחים היושבים בשולחן הנשיאות מימין לשמאל : ספ בלאטר , הרמאן נויברגר , ז'ואאו האבלאנז' , ויו"ר הוועדה המארגנת הספרדית פאבלו פורטה (Pablo Porta). הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי. (באדיבות FIFA).

fifa 17

טקסט מסמך : 16 בינואר 1982 . היכל הקונגרסים של מדריד . זוהי תוצאת הגרלת השיבוץ הסופית של ששת הבתים המוקדמים במונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

fifa 18

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים והצבתם ב- 14 ערים שונות ברחבי ספרד . 36 משחקי הסיבוב הראשון נערכו בתריסר ערי הפריפריה . כל 16 משחקי השלב השני לרבות שני משחקי חצי בגמר , המשחק על המקום ה- 3 , ומשחק הגמר נערכו במדריד וברצלונה . משחק חצי גמר אחד התקיים ב- סביליה . (באדיבות FIFA) .

fifa 2

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . הצייר הספרדי חואן מירו מצייר את הכרזה הרשמית של טורניר גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . (באדיבות RTVE) .

fifa 3

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. הלוגו הרשמי של הוועדה המארגנת הספרדית. (באדיבות RTVE).

fifa 4

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . קמע הטורניר – התפוזון הספרדי . ספרד שיווקה את פרי התפוזים רב המוניטין שלהשלה באמצעות טורניר הכדורגל היוקרתי . (באדיבות RTVE) .

fifa 8

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . הלוגו של FIFA . (באדיבות FIFA) .

להלן פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים של מונדיאל ספרד 1982 (חלק 3). אי אפשר לצאת לקרב שידורים כה ממושך וכה מרוחק מגבולות המדינה ללא פקודת מבצע מסודרת, מדויקת, ומפורטת לפרטי פרטים ומספקת מידע כלהלן : בתחומי הזמן והמרחב, משימות וכוח אדם, תפעול טכנולוגי בכל המישורים לרבות עמדות שידור באצטדיונים השונים, שליטה שלי במדריד באמצעות מערכות הקשר על הצוותים בספרד וגם על צוות השידור בירושלים כולל לוקיישנים, תיאומים, ולוגיסטיקה.

spain 30

טקסט מסמך : מאי 1982 . שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 3) שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 45

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 46

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 47

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 48

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 49

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 50

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 51

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 52

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 53

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 54

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 55

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 56

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 57

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 58

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 59

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 60

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 61

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 62

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 63

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 64

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 65

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 66

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 67

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

SPAIN 1

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי המסבירה ומפרטת את מערך תקשורת לוויינים בין ספרד לישראל . פקודת המבצע / ספר השידורים מסביר את כיוון השימוש בקונברטורים הדיגיטאליים שלנו שהיו אמורים להמיר חלק מסיגנל השידורים שהגיע לאולפנים בירושלים מספרד בשיטת הצבע 525ntsc  לשיטת הצבע שלנו 625pal . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 68 b

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט חלק 3 . ראה המשך בפוסט הבא של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 4 ואחרון) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הקדשתי והגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ כלהלן : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשדרים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 322 : הועלה לאוויר בשבת  - 23 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשדרים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : איש ערוץ 1 יִגְאָל רַבִיד יחדיו עם המרואיין הראשי המצוין שלו ראש השב"כ לשעבר מר אבי דיכטר הפיקו תוכנית טלוויזיה תיעודית מעניינת שדנה בעיקרה ברשלנות ובמחדלי האבטחה שהֵתִּירוּ את רצח נשיא ארה"ב ג'ון פיצגראלד קנדי לפני 50 שנים ב- 22 בנובמבר 1963 בעיר דאלאס (בירת טקסס) . התיעוד עסק גם בקשרים הפוליטיים בימים ההם בשנים 1963 – 1961 בין ישראל לארה"ב אותה הנהיגו שני אישים שחצצו ביניהם יותר משנות דוֹר, ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה דוד בן גוריון בן 76 לבין הנשיא האמריקני הצעיר ויפה התואר ג'ון קנדי בן 44  שחקר והתעניין מאוד לדעת מה קורה בכור האטומי הישראלי בדימונה . התוכנית התיעודית של יגאל רביד תיזכר מפני שחיבר וקשר את רצח נשיא ארה"ב בנובמבר 1963 לביזיון אבטחה דומה שאִפְשֵר את רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ב- 4 בנובמבר 1995 . לעומת זאת התעלם יגאל רביד לחלוטין ממכנה משותף אקראי , היעדרן של רשתות הטלוויזיה הארציות האמריקניות (CBS , NBC , ו- ABC) ב- 1963 והישראליות (ערוץ 1 וערוץ 2) ב- 1995, משתי זירות הרצח . כולן פספסו את התיעוד הנורא . את רצח ג'ון פיצג'ראלד קנדי ב- 22 בנובמבר 1963 תפש חייט יהודי מ- דאלאס בשם אֵיְיבְּרָאהָם זָפְּרוּדֶר במצלמת החובבים שלו מסוג film super eight . את רצח יִצְחָק רָבִּין ז"ל לכד ב- 4 בנובמבר 1994 לכד צלם חוֹבֵב בשם מר רוֹנִי קֶמְפְּלֶר במצלמת Video קטנה, ישנה, ופשוטה שחבר שלו השאיל לו . רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS קנתה את סרט הרצח בן 27 שניות מאֵיְיבְּרָאהָם זָפְּרוּדֶר תמורת 140000 (מאה וארבעים אלף) דולר . ערוץ 2 שילם 1.000000 (מיליון) שקל לרוֹנִי קֶמְפְּלֶר . הערה טלוויזיונית : כל מנהל רשת טלוויזיה באשר הוא חייב לרכוש את מר אָבִי דִיכְטֶר ולשלם לו משכורת יפה על מנת להפוך אותו מייד לפרשן טלוויזיה . הוא מוכשר לטלוויזיה . האיש הזה  רהוט , מתנסח היטב , מהיר דיבור ותגובה , ובעל מורשת , ניסיון , וידע מקצועיים בתחומים שמעניינים עד למאוד את הציבור בישראל . המצלמה והמיקרופון אוהבים את אבי דיכטר מבלי שהוא מתאמץ . האיש הזה נולד לטלוויזיה .

הערה 4 : מכבי ת"א – לאבוראל קוצ'ה וויטוריה 65 : 70 אמש (יום חמישי – 21 בנובמבר 2013) בהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת המחזור ה- 6 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleague . שני אנשים הפסידו אמש בהיכל . הראשון הוא המאמן הלא מוכשר והמצטדק של מכבי ת"א דיוויד בלאט (יחדיו עם שני עוזריו האנמיים גיא גודס ואלון שטיין שגם עליהם חלה אחריות) . אי אפשר להזדהות עם מחשבת הכדורסל המשעממת והצפויה שלו כפי שאי אפשר להזדהות עם הקבוצה הרוטינית והמונוטונית שלא רק מפגינה כדורסל שגרתי אלא איננה משתפת ולוּ שחקן ישראלי אחד בהרכב שלה לאורך כל המשחק נגד לָאבוֹרָאל . ה- אמריקניזציה מחוללת פיחות בכדורסל הישראלי וגם במועדון מכבי ת"א והופכת אותו לקולוניה אמריקנית. למרבה ההפתעה קולוניה פגיעה. הפתעה (אולי לכאורה) מפני שמכבי ת"א היא מוֹשֶבֶת כדורסל אמריקנית שנתמכת כעת ברגע זה ע"י מורשת מסיבית בדמותם של שחקנים שיובאו ארצה בזה אחר זה מארה"ב תמורת ממון רב ואמורים לעשות שַמוֹת בליגה , יחדיו עם המאמן הראשי של המועדון . בינתיים זה לא קורה . ברור ש- דיוויד בלאט יליד ארה"ב הוא אזרח מדינת ישראל מזה שנים רבות מאוד אולם את המורשת והחינוך שלו ואת תפישת הניהול , האימון , והמנהיגות הספורטיבית ספג באמריקה . תמוה שהוא וגיא גודס אינם מפנים כל תלונה לעבר ה- הנהלה ואינם מזהירים אותה מפני תהליך האמריקניזציה המוּאָץ שמכלה כל חלקה טובה . מכבי ת"א מצטיירת כקבוצה זרה שמשחקת ביד אליהו . הטמטום של קבוצת אנשי עסקים מיליונרים מ- מכבי ת"א לאפשר ל- ליאור אליהו להמיר את מדיו באלה של הפועל ירושלים בשל משחקי כבוד , עלול להוות פגיעה אנושה באמפאטיה ובהזדהות העתידית של כלל הציבור עם המועדון . רק כסיל יכול לחשוב כי מהות היחסים הסימביוטיים בין אוהדי מכבי ת"א לקבוצה האמריקנית של מכבי ת"א תיוותר כפי שהיא לאורך ימים . ואז מופיע גם עיתונאי "ישראל היום" מר אלי סהר ומפרסם השבוע בעיתונו ידיעה סנסציונית : "מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון" , ומוסיף , "ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת"א ל- הפועל ת"א 66 : 78…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…" . אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים .

yogev 1

טקסט מסמך (1) : יום רביעי – 20 בנובמבר 2013 . העיתון "ישראל היום" . העיתונאי מר אלי סהר מפרסם בעיתונו ידיעה סנסציונית : "מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת"א מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון" , ומוסיף , "ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת"א ל- הפועל ת"א 66 : 78…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…" . אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים . (1 מתוך 2 . באדיבות העיתון "ישראל היום") .

yogev 2

טקסט מסמך (2) : עיתונאי "ישראל היום" מר אלי סהר ומפרסם השבוע בעיתונו ידיעה סנסציונית : "מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת"א מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון" , ומוסיף , "ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת"א ל- הפועל ת"א 66 : 78…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…" . אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים . (2 מתוך 2 . באדיבות העיתון "ישראל היום") .

השני שהפסיד אֶמֶש (יום חמישי – 21 בנובמבר 2013) בהיכל הספורט ביד אליהו היה הפרשן של ערוץ 10 פיני גרשון  שניבא בעת השידור הישיר לשַדָּר המוביל שלו יורם ארבל כי מכבי ת"א תנצח בסיכומו של המאבק בהפרש שבין 5 ל- 10 נקודות . קרה הפוך בדיוק . אליה וקוץ בה . פיני גרשון הוא פרשן כדורסל מקצועי (יתר על המידה) שרווי ביטחון עצמי וטורח לדבר בעיקר לבראנז'ה בשפת טלוויזיה אמריקנית – עברית שמאפיינת את שידורי הכדורסל . הפרשנות שלו כוללת בתוכה ניואנסים של שפת רחוב והרבה מונחים מקצועיים באנגלית שאין הציבור הממוצע מבין אותם . כשהוא מדבר על "Low post" מרבית הצופים מפלבלים עיניים . אבל קורה שָם בעמדת השידור עוד דבר . בשל חולשתו של הַשָּדר המוביל היָשְנוּנִי נדרש הפרשן להתערב ללא סוף בעניינים . מפני שהמיקרופון שלו פתוח חופשי All the way הפרשן מברבר מעבר לדרוש ודומיננטי מידי . כמו אייל ברקוביץ בשידורי הכדורגל בשעתו גם פיני גרשון מאפיל על יורם ארבל בשידורי הכדורסל , אולם אוּפְּס…הוא נחשף בסופו של דבר כ- נביא שקר . לקראת הסיום כשמכבי ת"א ניצבת על סַף הפסד שואל אותו יורם ארבל "מה עושים" ? הפרשן פיני גרשון לא נרתע ובאתנחתא של שבריר שנייה משיב בגסות רוח בשפת הרחוב שלו "עושים במכנסיים" ! בשיחת הסיכום שלו עם יורם ארבל בתום המשחק קובע מר פנחס "פיני" גרשון בשידור ישיר כי מכבי ת"א נמצאת בבעיה אם איננה מסוגלת לייצר מכסה גדולה יותר מעבר ל- 65 נקודות . אם זה יימשך כך היא "תקועה" עם עצמה בעבר , בהווה , ובעתיד .

1:57 דקה לסיום המשחק במצב של 63 : 62 ל- ל- וויטוריה לאבוראל ביקש שופט המשחק האיטלקי לוּאִיגִ'י לָאמוֹנִיקָה את עזרתו של בימאי ערוץ 10 ראובן "רוביק" פודגור וניידת הטלוויזיה שלו כדי לבדוק מחלוקת שיפוט שנגעה לכדור שחמק לחוץ . רוביק פודגור הראה לציבור הצופים שלו את לוּאִיגִ'י לָאמוֹנִיקָה מתבונן ונעזר בטכנולוגיה הטלוויזיונית . אין זה חדש כי עולם הספורט המקצועני הוא ביזנס ענק והחלטות מוטעות של שופטים בשר ודם אינן פוגעות רק ברוח המאבק ההוגן על הפרקט, כר הדשא, ומגרשי הטניס אלא עלולות להזיק לכיסם של המתמודדים . ליגת ה- NFL האמריקנית בראשות הקומישינר שלה פִּיט רוֹזֶל (Pete Rozelle) הייתה חלוצת השיפוט הטלוויזיוני המשלים כבר לפני שנות דור . באמצע עשור ה- 80 של המאה שעברה פנתה לעזרה וסיוע שיפוט של מצלמות הטלוויזיה של ABC , CBS , ו- NBC ברגעי מחלוקת מכריעים . הקפיטליזם הוא מודל כלכלי תחרותי שמבקש למדוד את יכולת המתמודדים בכלים המדויקים ביותר . פִּיט רוֹזֶל היה רעיונאי וחדשן שהיה רשאי להסתמך על ה- "מצלמות הטלוויזיה השופטות" כמערכת שיפוט משלימה ב- NFL בשל עושרן הטכנולוגי של רשתות הטלוויזיה האמריקניות . עושר הצילום והכיסוי התבטא במספר רב של מצלמות , כולן ו/או כמעט כולן מוגדרות בשפת הטלוויזיה כ- Isolated Cameras , כאלה שמחוברות כל אחת למערכת Replay נפרדת , ונושאות עמן זוויות הסתכלות והתבוננות שונות . אחריו הלכו מאוחר יותר הוועדות המארגנות של משחקי הכדורסל והטניס . אפילו הכדורגל השמרני של ה- FIFA אימץ לאחרונה את השיפוט האלקטרוני . חבל שהשדר המוביל יורם ארבל שתק באותם הרגעים ש- לוּאִיגִ'י לָאמוֹנִיקָה בחן אמש את את צַג המחשב ביד אליהו ולא הרחיב . הפסקת המשחק ע"י השופט המרכזי לצורך התבוננות שיפוטית משלימה במוניטור הטלוויזיה היא רגע דרמטי מפני ששוב מתברר כי הרובוט הטכנולוגי הוא מוכשר יותר ודייקן יותר מהאדם שהמציא אותו . מדהים שאישיותו הטלוויזיונית של יורם ארבל מתרסקת ליד פרשני ספורט שתלטניים כמו פיני גרשון ואייל ברקוביץ' . שניהם מגמדים אותו למִדְרָג הפַּרְקֶט ו/או אם תרצו לרוּם כָּר הַדֶשֶא . לידם הוא הופך לשַדָּר טריוויה צפוי שמסתכם בהעברת אינפורמציה בנוסח Play by play ותו לא , אחד שאיננו מסוגל להסיק מסקנות מהמראות שרואות עיניו אלא מסתפק בלומר לצופיו מי מוסר למי את הכדור . את מסקנת "65 הנקודות" בתום המשחק יכול היה להסיק לבד ולא להמתין להופעתו של פיני גרשון . נכון ש- מעת לעת יורם ארבל מפריח את ה- "הללויה" שלו אולם אין בכך להסוות את חולשתו כמוסר אינפורמציה ראשי , לפחות אֶמֶש . מה כל כך קשה להתייצב במרכז הזירה ולומר כהאי לישנא : "גבירותיי ורבותיי מכיב ת"א היא קבוצה צפויה ומשעממת שמפיקה לפי שעה כדורסל שגרתי בלתי יעיל ב- Euroleague כמו גם בליגת העל שלנו . כבן מדינת ישראל צורם לי עד למאוד כי במועדון המוביל מזה שנים רבות את הכדורסל הישראלי משחקים רק זרים , אפילו לא שחקן ישראלי אחד . כפי שראיתם במו עיניכם רק עתה מכבי ת"א מסוגלת לייצר 65 נקודות במשחק , דבר שאיננו מאפשר לה להתעלות. אני מקווה שהעסק ייראה אחרת בפעם הבאה שניפגש" , ורק בתום חוות הדעת הקצרה להעביר את רשות הדיבור לפרשן שלו פיני גרשון . יורם ארבל היה אמש שדר מנומנם ועצלן שלא לדבר על כך שהוא אדם שבע ואיננו סקרן .

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשַדָּרִים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה.

האם מוסד פרשנות הספורט ברדיו ובטלוויזיה חשוב ? האם צריך אותו ? האם ניתן להסתדר בלעדיו ? האם כל שַדָּר ספורט באשר הוא זקוק לפרשן – מומחה שיתייצב לצדו בעמדת השידור ? האם באמת דרושים שני קולות ליד המיקרופון כדי לתאר ולשדר ישיר אירוע ספורט אחד בין אם מדובר בכדורגל ו/או כדורסל ו/או א"ק , שחייה , התעמלות ו/או טניס ? אין לכך תשובה חד משמעית . אבל עובדה היא שהנהלות הטלוויזיה והרדיו בארץ ובעולם נוטות לאמץ פרשנים ופרשניות ומציבות אותן בעמדות השידור ליד השדרים המובילים , בעיקר כשמדובר בשידורים ישירים . תפקידו הראשי של הפרשן בעמדת השידור הוא לבאר את המהלכים שמסתתרים מאחורי מידע ה- play by play שמְסַפֵּק השַדָּר המוביל לצופיו – מאזיניו . כך אנוכי רואה את משימת הפרשנות . אחרים גורסים כי הפרשן הוא בעצם שַדָּר שני ואין רע בכך . הצופה מאזין לשתי חוות דעת אינפורמטיביות שאינן בהכרח צועדות על תפר הפרשנות . פרשן הכדורגל של ערוץ 1 דָנִי נוֹיְמַן ופרשן הכדורסל של ערוץ 1 גוּר שֶלֶף משעממים אותי עד מוות בדברי הטריוויה שלהם , בחזרות רוטיניות שאינן מחדשות , ובשיגור טקסטים לא נבונים . שניהם מפריעים לי לההנות מחוויית הצפייה .

יוֹרָם אָרְבֵּל איננו זקוק לדָנִי נוֹיְמַן שמייצר קלישאות ולא מסביר . אוּרִי לֵוִי לא צריך את גוּר שֶלֶף כדי לשדר ישיר דרבי תל אביבי סוחף בכדורסל בו הפועל ת"א דלת האמצעים אך מצוידת ברוח קרב עם מאמן חריף שכל מביסה קבוצה בעלת מוניטין עצום שמנהלים אותה מיליונרים ומוביל אותה מאמן כושל . כש- גוּר שֶלֶף מפרשן עבורי את ההתמודדות ב- "הדר יוסף" ומודיע לי כצופה שלו את הטקסט הבא כלהלן , "יש איבודי כדור טובים ואיבודי כדור פחות טובים" , ואח"כ מפרשן החטאה של יוגב אוחיון בזאת הלשון , "אגב זאת הייתה זריקה טובה אבל הוא פשוט לא פגע" , אפשר רק לגחך . מוטי קירשנבאום איננו פרשן ספורט אך אינני מחמיץ אותו מידי יום שישי בשבוע בעֶשֶר בוקר ברדיו גלי צה"ל בתוכנית "עושים תרבות" של רדיו גלי צה"ל בראשות המנחה מר מוּלִי שַפִּירָא . מוּלִי שַפִּירָא מרפרף על אירועי הספורט של השבוע אך ללא חוות דעתו הצמודה של מוטי קירשנבאום הוא מולי שפירא משול לקליפת השוּם . מוטי קירשנבאום הוא עיתונאי חד עין וגם בעל יכולת ביטוי וכישרון אמירה . כנראה שנחוצות שתי חוות דעת ברדיו גלי צה"ל אודות אירועי הספורט של השבוע על מנת להפוך את המוסף לרלוואנטי ומעניין . המגיש והמנחה מולי שפירא איננו יכול לעשות זאת לבד, מה עוד שהאורח מאפיל לחלוטין על המארח שלו .

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו איננו כה וותיק כפי שרבים נוטים לחשוב . שַדָּר הכדורגל האנגלי רב המוניטין של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kenneth Wolstenholme) שידר ישיר ב- 30 ביולי 1966 מאצטדיון "וומבליי" (Wembley) את משחק הגמר של המונדיאל אנגליה – מערב גרמניה 4 : 2 ללא פרשן צמוד . מדהים . נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם ז"ל שַדָּר הספורט המיטבי של רדיו "קול ישראל" בשלושים השנים ההן של  1977 – 1947 שידר ישיר את כל משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בית וחוץ , וגם משחקי כדורגל חשובים אחרים ללא פרשן לידו . יתירה מזאת : נחמיה בן אברהם לא שידר מתא שידור מוגבה ומבודד . הוא בחר לעצמו את זווית ההתבוננות הבעייתית ביותר של שַדָּר כדורגל משניצב תמיד בגובה פני הקרקע סמוך לכר הדשא עם המיקרופון סְטֶנְד שלו ממש בסמוך למפגש קו האורך עם קו החצי המחלק את המגרש לשניים . תמוה ולא ברור מפני שהוא ראה את אובייקט השידור שלו מנקודת מבט לא נוחה . ב- 15 באוקטובר 1961 נתן לי מנהל ענף הרֶפֶת בקיבוץ אפיקים רוּדִיק לֵוִוין יום חופש ואנוכי וקבוצת חברים טסנו ברכב של הקיבוץ לאצטדיון ר"ג כדי לראות את משחק קדם גביע העולם בכדורגל לקראת צ'ילה 1962 ישראל נגד איטליה החזקה (2 : 4) . ראיתי את המשחק ההוא כשאנוכי מחזיק טרנזיסטור בידיי ומאזין לשידור הישיר של נחמיה בן אברהם . הופתעתי אז שלוש פעמים . בפעם הראשונה מפני שישראל הובילה במחצית בתוצאה 2 : 0 . בשנייה נדהמתי לראות את שדר הרדיו הלאומי נחמיה בן אברהם משדר ישיר למדינה שלמה אך ניצב בודד עם המיקרופון שלו על כר הדשא ליד קו האמצע (ולא בעמדת שידור מסודרת בטריבונה) . ההפתעה השלישית הייתה בעצם אכזבה . הטרנזיסטור שחשף את קולו המיוחד והדרמטי של נחמיה בן אברהם העיד כי השַדָּר הנפלא איננו מדייק תמיד ולעיתים גם מאחר לתאר את האירועים על כר הדשא .

עמדת השידור הקרקעית של נחמיה בן אברהם הטרידה אותי . אנוכי זוכר שבעת שחזרנו בתום המשחק לקיבוץ אפיקים שוחחנו על כך שאנחנו צפינו במשחק ישראל – איטליה מזווית ראייה הרבה יותר נוחה ומכוננת מזאת של שדר הרדיו הלאומי . ייתכן כי בהתייצבותו על כר הדשא בנה לו עמדת שידור "סטרילית" ופרטית מבודדת מהקהל העצום שנאסף באצטדיון . נחמיה בן אברהם שַדָּר ספורט מוכשר , עיתונאי נבון בעל ידע רב בתחומים רבים , ובעל זיכרון פנומנאלי , טען שהוא איננו זקוק לפרשן לצידו .

nehemiah ben avraham

טקסט תמונה : עשור ה- 60 של המאה שעברה . אצטדיון ר"ג . שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם בעל גוון קול מיוחד ודרמטי ניצב בודד עם המיקרופון שלו ליד קו האמצע בסמוך לכר הדשא ומעביר בשידור ישיר משחק כדורגל של נבחרת ישראל . זווית התבוננות במשחק מגובה כר הדשא איננה נוחה אך יתרונה בכך שהיא "סטרילית" ומבודדת מהקהל , וגם קרובה מאוד למוקד ההתרחשות ואל השחקנים וספסל המאמנים . עומד מימין העיתונאי הוותיק אלכסנדר אלכסנדרוני . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 22 בפברואר 1968 אירחה מכבי ת"א באצטדיון יד אליהו הישן והפתוח את קבוצת הפאר של ריאל במדריד במסגרת שלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ריאל מדריד הייתה אז מועדון כדורסל זוהר ואלופת היבשת ובשורותיה שיחקו כוכבי כדורסל בעלי מוניטין כמו מיילס אייקן , וויין בראבנדר , וקליף לויק . בחמישייה של מכבי ת"א תחת שרביט אימונו של יהושע רוזין ז"ל שיחקו טל ברודי , תנחום "תני" כהן מינץ , חיים שטרקמן , אברהם הופמן , ואמנון אבידן . המשחק עורר עניין עצום בישראל ואצטדיון יד אליהו (הפתוח) היה גדוש מפֶּה לְפֶה ב- 5000 (חמשת אלפים) צופים . שַדָּר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם נקרא לדֶגֶל והתבקש ע"י מנהל הרדיו דאז שְמוּאֵל אַלְמוֹג להעביר בשידור ישיר את המשחק . הטלוויזיה הישראלית הציבורית טרם נולדה . היא הייתה בשלבים הראשונים של הקמתה ע"י פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . נחמיה בן אברהם הגיע בגפו לאצטדיון יד אליהו , לחץ את היד לשר הביטחון משה דיין שהיה אורח כבוד בהתמודדות , ואָץ למיקרופון שלו על שפת המגרש למלא את משימת השידור הישיר ללא פרשן . מכבי ת"א ניצחה לאחר הארכה 96 : 88 . אולם מה שזכור לי היה כי שַדָּר רדיו נמוך קומה (1.60 מ') בשם נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם עמד בודד על הקו , ואף על פי שלא ניצב פרשן לצדו , הטיל צֵל ענק על מדינה שלמה בקֶסֶם קולו המיוחד וכישרון התיאור הרדיופוני הישיר יוצא דופן ומרתק שלו שהורכב מ- Play by play מהול בפרשנות שלו עצמו . איש לא שאל את עצמו בימים ההם כיצד

dayan 2

טקסט תמונה :  22 בפברואר 1968 . אצטדיון הכדורסל הישן והפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב . שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם לוחץ את ידו של שר הביטחון משה דיין דקות ספורות לפני תחילת המשחק בין מכבי ת"א לריאל מדריד בשלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . מכבי ת"א ניצחה לאחר הארכה 96 : 88 . (התמונה באדיבות לובה קנפר קנפר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

dayan 1

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 22 בפברואר 1968 . אצטדיון הכדורסל הישן והפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב . בטרם עידן עו"ד שמעון מזרחי לימים חתן פרס ישראל . שר הביטחון משה דיין (בן 53) לוחץ את ידו של טל ברודי (בן 25) כוכב מכבי ת"א דקות ספורות לפני תחילת המשחק נגד ריאל מדריד בשלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . כולם מנסים להידחף ל- Frame התמונה יחדיו עם משה דיין . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : חצי פרצוף של נוח קליגר יו"ר מועדון מכבי ת"א , אמנון אבידן , בוב פדרהסט (ממושקף) , ברנרד חוואסט גזבר המועדון (ראשו נראה בין משה דיין וטל ברודי) , יהושע רוזין (רחוק מהמצלמה מוסתר למעלה) , חיים שטרקמן , יוסף לז'ה , ומשה גולוביי . (בין טל ברודי ויוסף לז'ה מציצים ראשיהם של חבר ההנהלה צבי אבידן אביו של אמנון אבידן והשחקן נתנאל) . (התמונה באדיבות לובה קנפר קנפר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בראשית חודש נובמבר של שנת 1968 החליטו פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד שני מקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה , לשדר ישיר את הדרבי התל אביבי בכדורסל בין הפועל ת"א למכבי ת"א שנועד להיערך ביום רביעי בשבוע – 13 בנובמבר 1968 . ההתמודדות המסקרנת שכל המדינה ביקשה לצפות בה הועתקה לאצטדיון "בלומפילד" יפו בגלל בנייה מחדש ושיפוצו של אצטדיון הכדורסל הפתוח ביד אליהו . הימים היו ימי בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ניידת השידור של הטלוויזיה ה- "OB הכחול" התמקמה ב- "בלומפילד" שבוע לפני שריקת הפתיחה כדי להתכונן לשידור הישיר שהיה מורכב מבחינה טכנולוגית . בימאי השידור הישיר ההוא לפני 45 (ארבעים וחמש) שנים היה חַגַּי מָאוּטְנֶר ולתפקיד השַדָּר התמנה גִדְעוֹן הוֹד שנמנה אז על צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית למרות שהיה ביסודו איש רדיו "קול ישראל" וכפוף לבוס שלו השדר הבכיר נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם . גִדְעוֹן הוֹד היה שַדָּר כדורסל מזהיר משכמו ומעלה בעל קול רדיופוני נפלא ויכולת ווירטואוזית לא רק לבנות דרמה אלא להיות גם חלק ממנה , אולם מעניין הוא לא סמך רק על כישרונו . הוא הציב לידו בעמדת השידור כפרשן את שחקן העבר זוהר כהן , מי ששיחק בזמנו בשני מועדוני הכדורסל של הפועל ת"א ומכבי ת"א . הדרבי התל אביבי הזה זכור בגלל ה- "מארב" שהכין יו"ר מכבי ת"א נח קְלִיגֶר לשחקן היהודי – אמריקני הצעיר בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' בן 22 (קומתו 1.90) שהגיע אז לשורות הפועל ת"א מארה"ב כדי לחזק אותה כרכז משחק וקלעי . נח קְלִיגֶר טען בפני מוסדות ה- FIBA כי בארי ליבוביץ' הוא בעל עבר מקצועני ולכן איננו רשאי ליטול חלק במשחק . מזכ"ל ה- FIBA וִוילִיאָם ג'וֹנְס (William Jones) קיבל את הטיעון . בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' נעלב עד עמקי נשמתו ואמר שהשתמשו נגדו בטריק מלוכלך . הוא לא שיחק . רבבת צופים (פי שניים מתכולת אצטדיון יד אליהו הפתוח)הגיעה ל- "בלומפילד" וראתה את הפועל ת"א  מנצחת את מכבי ת"א גם ללא בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' המושעה בהפרש של שמונה נקודות בתוצאה 78 : 70 . למרבה ההפתעה זה היה שידור הטלוויזיה הישיר והאחרון מאז ומעולם של שַדָּר ספורט יוצא מן הכלל בשם גִדְעוֹן הוֹד , שמבלי מֵשִים יצר היסטוריה . הוא היה האיש שבנה לראשונה את מוסד פרשנות הכדורסל בטלוויזיה הישראלית הצעירה לדורותיה . צריך לומר כאן עוד מילה אודותיו של גִדְעוֹן הוֹד . הוא עיתונאי ושדר רדיו רב יכולות ומוכשר ביותר . למרות שהטלוויזיה הישראלית הייתה בנובמבר 1968 כפָּנָס קֶסֶם ולו עצמו נשקף בה עתיד מזהיר, בחר להישאר ברדיו "קול ישראל" .

ben av 1

טקסט תמונה : אפריל 1968 . ניידת השידור הראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכונתה ע"י העובדים ה- "OB הכחול" (נקנתה ע"י עוזי פלד בלונדון מחברת הטלוויזיה הבריטית THAMSE במארס 1968 והובאה לנמל חיפה באוניה) חונה עם הגעתה לארץ ליד בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. (באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

vardina

טקסט תמונה : חורף 1969 . בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . זהו חדר הבקרה של אולפן טלוויזיה . משמאל , הבימאי חגי מאוטנר . מימין , נתבת התמונה (Vision Mixer) שלו ורדינה ארז ז"ל. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמה ימים לאחר 13 בנובמבר 1968 התמנה דָן שִילוֹן ע"י פרופסור אליהוא כ"ץ למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . במאי 1970 נשלח דן שילון ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית חגי פינסקר ז"ל ומנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל למונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 כדי לשדר את שלושת משחקיה של נבחרת ישראל בבית המוקדם בטורניר הגמר נגד נבחרות אורוגוואי , שוודיה , ואיטליה . תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה (ליד ירושלים) טרם הוקמה ולכן שלושת המשחקים הללו הוקלטו באולפני הטלוויזיה האיטלקית RAI ברומא והטייפים הכבדים ונשלחו מייד ארצה במטוס . דן שילון שידר את המשחקים האלה לבדו ללא פרשן . אולם משהתבקש לשדר גם את משחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (Azteca) בין נבחרות ברזיל ואיטליה (ברזיל ניצחה 4 : 1) לא סמך על עצמו והחליט לזַמֵן לעמדת השידור שלו את שני שחקני נבחרת ישראל מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל כדי שימשו פרשני עזר לצדו . עמדות השידור שנבנו עבור רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות ע"י "TELEMEXICO" באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" ב- 1970 כללו רק שני מושבים . דן שילון החליט אם כך לחלק את העבודה . הוא קבע כי מרדכי שפיגלר ישמש פרשן שלו במחצית הראשונה וגיורא שפיגל ימלא את המשימה במחצית השנייה . מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל שימשו עוד זוג עיניים בעמדת השידור אולם התפקיד שלהם היה לספק מידע חדש . לימים בעת שיחות התחקיר עמו אמר לי דן שילון כלהן : "הייתי זקוק לפרשן . ידעתי לשדר כדורגל בטלוויזיה אולם לא הייתי ידען בתחום כמו יורם ארבל ומאיר איינשטיין" . דן שילון יצר מבלי משים היסטוריה : הוא בנה לראשונה את מוסד פרשנות  הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הצעירה .

shilon 1

טקסט תמונה :  יוני 1970 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . זהו דן שילון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . דן שילון הוא אבי ומייסד מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בחודש נובמבר של שנת 1968 . הוא היה מנהל חטיבת החדשות בשנים 1977 – 1974 והתמנה לכתב רשות השידור בניו יורק בשנים 1981- 1977 . דן שילון היה אחד מעמודי התווך של השידור הציבורי ואח"כ גם של השידור המסחרי . שימש מנכ"ל קבוצת "רשת" אחת משלוש הזכייניות ("קשת" + "טלעד") שהקימו בנובמבר 1993 את ערוץ 2 המסחרי . מדהים לראות שהוא עדיין איש טלוויזיה פעיל וב- 2013 מנחה בגיל 73 את תוכנית האירוח "המעגל" שזוכה לרייטינג נאה סביב % 20, לעיתים יותר. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

mexico 2

טקסט תמונה : נבחרת ישראל בכדורגל במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . זיהוי הנוכחים בשורת העומדים מימין לשמאל : דני רום , צבי רוזן , שמואל רוזנטל , דוד פרימו , ישעיהו שווגר , והשוער יצחק וויסוקר . זיהוי הנוכחים בשורת הכורעים מימין לשמאל : הקפטן מרדכי שפיגלר , יהושע פייגנבאום , רחמים טלבי , יצחק שום , וגיורא שפיגל . (התמונה באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

מוסד פרשנות הכדורגל היה זָר לחלוטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה אז ב- 1970 . צריך להבין שבעת הדיונים בהנהלת רשות השידור על הטסת דן שילון ונחמיה בן אברהם למונדיאל מכסיקו 1970 לא הועלתה כלל אפשרות של שימוש בפרשן . לא בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיונים של פּוּאֶבְּלָה, טוֹלוּקָה , ומכסיקו סיטי וגם לא באולפן הטלוויזיה בירושלים . שכירת מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל ע"י דן שילון והרצון להיעזר בהם כפרשנים צמודים בעמדת השידור שלו באצטדיון ה- "אצטקה" במשחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 בו הביסה ברזיל את איטליה 4 : 1, הייתה הברקה של רגע . חידוש של שַדָּר טלוויזיה טירון וחסר ביטחון אך שקול וזהיר . התברר כי הוא הרחיק ראות .

shilon 1

טקסט מסמך :  ינואר 1970 . מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג בעצה אחת עם מנהל הרדיו ד"ר ישעיהו שפירא ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר מחליטים לשלוח למונדיאל מכסיקו 1970 את שדר הטלוויזיה דן שילון ואת שדר הרדיו נחמיה בן אברהם . אין זכר להעסקת פרשן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 2

טקסט מסמך :  ינואר 1970 . מסמך של דן שילון שנכתב לחגי פינסקר ז"ל , יורם רונן ז"ל , ועמוס גורדון ז"ל הדן בהיערכות הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה לקראת כיסוי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . מרכז מערכת הספורט בירושלים היה פיטר מיליק . למגיש התוכנית בירושלים ואחראי על השידורים התמנה שמעון טסלר ז"ל. אין זכר להעסקת פרשן. (רקכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שדר רדיו "קול ישראל" נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם נשלח אף הוא ע"י מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג למונדיאל מכסיקו 1970 , אולם המשיך בשלו ושידר ישיר ממכסיקו ללא פרשן צמוד אליו . נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם לא היה היחיד שגרס "הצגת יחיד" ליד המיקרופון . גם שדר הרדיו ההונגרי המיתולוגי גְיוּרְגִי סֶפֶּשִי מילא את המשימה ללא פרשן צמוד . יש לציין עוד במאמר מוסגר כי במונדיאל מכסיקו 1970 האפילו לראשונה שידורי הטלוויזיה הצעירה בראשות דָן שִילוֹן לראשונה על שידורי רדיו "קול ישראל" הוותיק בראשות נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם אך זהו כבר סיפור אחר

2. מהות פרשנות הכדורגל והכדורסל.

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה בעת שידורים ישירים – הכרחי . יש החולקים על כך . אני סבור שהצבת פרשן נחוצה בתנאי שהוא מוכשר דיו להוסיף מידע חדש לצופיו מעבר לאינפורמציית השידור ה- Play by play של השַדָּר המוביל שלו . פרשן שמפר את כלל "המידע החדש" הופך מייד למעמסה על קו השידור , נשמע כפטפטן ונתפש כמיותר . הובלתי מאות רבות של הפקות טלוויזיה בינלאומיות ביותר מ- 150 ערים הפזורות ברחבי תבל בתקופת שנות שירות ארוכות את השידור הציבורי . באצטדיוני הכדורגל , הכדורסל , הא"ק , השחייה , וההתעמלות בעולם הגדול ראיתי אין סוף עמדות שידור שנבנו תמיד עבור שדר + פרשן ו/או אפילו שני פרשנים . מנהלי תעשיית הטלוויזיה מזה שני דורות מבכרים להפקיד את שידורי הספורט הישירים בידי שדר ופרשן שתפקידם ליד המיקרופון נכרך כבר בנשימה אחת . לבטח בעידן הטלוויזיה המודרנית . פרשנות הספורט היא מומחיות . בעיקר כשמדובר בשני משחקים פופולאריים כמו כדורגל וכדורסל . קל הרבה יותר לתאר את המתרחש על כר הדשא ופרקט הכדורסל באמצעות תמונות ה- Video הטלוויזיונית מאשר לפרש אותן . ככל שהמשחק מוכר וידוע יותר לציבור כך קשה יותר להסביר אותו. מן ההיבט הזה תפקידם של פרשני א"ק, שחייה, והתעמלות כמו מוּלי אֵפשטיין , גִלעד וויינגרטן , יעקב "ז'קי" ווישניה , וברוך "בוקי" צ'יש קל ופשוט יותר ממשימת הפרשנות של דני נוימן וגור שלף . וזאת מפני שהם מפרשנים ענפי ספורט שרזי וסודות הביצוע שלהם מורכבים ונסתרים מהעין הממוצעת של האדם וצופה הטלוויזיה באשר הוא . ענפי הא"ק , השחייה , וההתעמלות הם הנחשבים ביותר , המרתקים ביותר , ומעוררי עניין עצום במשחקים האולימפיים לדורותיהם אך באופן פרדוקסלי הם נדחקים לשוליים במדינת ישראל .

מרדכי שפיגלר נתקל בכך כששימש פרשן הכדורגל הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1970 . בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר ההוא ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בין ברזיל ואיטליה הצהיר בפני דן שילון , "כי הקבוצה שתבקיע ראשונה במצב של תוצאת תיקו 0 : 0 היא זאת שתוביל" . קלישאה מדויקת אך לא הציבו את מרדכי שפיגלר כפרשן בעמדת השידור כדי לייצר אינפורמציית טריוויה . מרדכי שפיגלר היה בשעתו כדורגלן מחונן אחד מהטובים ביותר בהיסטוריית הכדורגל של מדינת ישראל אך אין בהכרח קורלאציה בין ההצטיינות על כר הדשא לבין הכישרון ליד המיקרופון . מרדכי שפיגלר היה כדורגלן ואדם נבון שהביא עמו סתמיות , רפיון , ואמירות נדושות למיקרופון ובכך החמיץ את ההזדמנות ההיסטורית שלוֹ לצֶקֶת את היסודות ולמסד את תורת פרשנות האמת של משחק הכדורגל בטלוויזיה . הוא התחכם והתעקש לפספס את שעת הכושר ההיא בהבל פיו . כדורגלן מוכשר שהפך להיות פרשן טלוויזיה סוּפֶּר טְרִיבְיָאלִי . תרומתו ברבות השנים כפרשן לשידורי הכדורגל הישירים בארבעה מונדיאלים שונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הסתכמה בגלל זוג עיניו ולא בשל מחשבת הכדורגל שלו . מרדכי שפיגלר ידע והבין כדורגל טוב יותר מרבים אחרים אולם הוא לא הצליח לתרגם את הידע שלו לשפת טלוויזיה . במידה רבה הצטייר כמין חוכמולוג . אף על כן פי שדרני הכדורגל שלי כמו יורם ארבל , נסים קיוויתי , ויורם שמרון רחשו לפרשן מרדכי שפיגלר אמון רב ואהדה גדולה . עבורם הוא היה הבה יותר מפרשן . הוא שימש מעין תעודת ביטוח בעמדות השידור המבודדות ברוֹם האצטדיונים בחו"ל , במונדיאל ספרד 1982 , מונדיאל מכסיקו 1986 , מונדיאל איטליה 1990 , ובמונדיאל  ארה"ב 1994 . גיורא שפיגל היה שונה לחלוטין ממנו. מייד אגיע אליו.

spain 28

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . ה- IBC במדריד . פרשן הטלוויזיה שלי מרדכי שפיגל (מימין) ואנוכי (משמאל) יחדיו עם הכדורגלן הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה (מדובר כמובן ב-Blow up עשוי דיקט בו השחקן רב המוניטין מעניק שירותי פרסום לחברת הצילום agfa) . את התמונה צילמה ידידתי המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה המזכירה הראשית של OTI . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 82 2

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . מדריד . אנוכי (במרכז) יחדיו עם מהנדס הקול והתקשורת שלי מר מיכה לויירר (משמאל) ועם פרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית מרדכי שפיגלר (מימין). ברקע משמאל זהו ה- IBC הענק של Torre Espania . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

yoash spiegler

טקסט מסמך : יוני – יולי 1986 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . אגף במשרד ההפקה ,התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי . אנוכי (משמאל) יחדיו עם פרשן הטלוויזיה מרדכי שפיגלר (מימין) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 3

טקסט תמונה : 6 באוקטובר 1973 . אליפות אירופה בכדורסל – ברצלונה 1973 . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של ברצלונה . השדר דן שילון (מימין) והפרשן המזדמן שלו משה לרר ז"ל (משמאל) משדרים ישיר את משחק הגמר של הטורניר בו גברה יוגוסלביה על ספרד בתוצאה 78 : 67 . (התמונה באדיבות דן שילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בקיץ 1982אינה לי גורלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לפגוש שוב במונדיאל ספרד 1982 את הכדורגלן הברזילאי אדסון אראנטז דו נאסינטו (ידוע בכינוי "פֶּלֶה" / Pele) מי שזכה עם נבחרתו שלוש פעמים בגביע העולם בכדורגל , ב- 1958 בשוודיה , ב- 1962 בצ'ילה , וב- 1970 במכסיקו . פגשתי אותו לראשונה בבבואנוס איירס מונדיאל ארגנטינה 1978 . ביקשתי ממנו חתימה . הוא חתם בדרכון שלי ליד החתימה של פרנץ פושקש . ב- 1982 הצטלמנו יחדיו . "פֶּלֶה / Pele" שימש במונדיאל ספרד 1982 פרשן של רשת הטלוויזיה הברזילאית הגדולה TVGLOBO תמורת שכר של כ- 1.000000 (מיליון) דולר . ברור שהתעניינתי אצלו וביקשתי את חוות דעתו אודות מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה . פלה היה לא רק אלוהי הכדורגל בארצו בעת ההיא . הוא היה פיגורה טלוויזיונית בינלאומית ברת סמכא ופרשנות הכדורגל שלו התקבלה כדברי אלוהים חיים . אף על פי כן טען באנגלית סבירה כי פרשנות כדורגל היא אתגר מפני שהמשחק כה אהוב וכה פופולארי בציבור ובעצם כל צופה טלוויזיה בסלון ביתו משמש גם פרשן של עצמו . פלה הבין שטריוויה היא מלכודת פתאים בטלוויזיה ויש לחפש כל דרך להימנע מנְבִיבוּת על מנת להאיר את מהלכי המשחק מעבר לתיאורם ע"י השדר המוביל . אין זה פשוט כלל ועיקר להיות שדר – פרשן טלוויזיה שפוסח על טריוויה מפני שמדובר בסיקור של ענף ספורט סוּפֶּר עממי , פשוט , ואָהוּד .

mexico 1

טקסט תמונה : 21 ביוני 1970 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . פֶּלֶה (Pele) נישא על כתפי אוהדים דקות ספורות לאחר שברזיל הביסה במשחק הגמר את נבחרת איטליה 4 : 1 וזכתה בגביע העולם בפעם השלישית בתולדותיה ובתולדותיו של פלה . (התמונה באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 27

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . אנוכי יחדיו עם אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בכל הזמנים הברזילאי אדסון אראנטז דו נאסימנטו (פלה) , מי ששימש פרשן ראשי של רשת הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO בטורניר הכדורגל ההוא. (צילום גב' אנה מריה אגירה מ- OTI . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קפטן נבחרת אנגליה בכדורגל בעבר הרץ הימני בִּילִי רָיְיט (Bill Wright) הפך לפרשן טלוויזיה של ה- BBC וגם של ITV . שחקן הכדורגל הנערץ הזה סיפר לי בעת פגישה בינינו ב- Workshop שקיימו שתי רשתות הטלוויזיה הבריטיות בלונדון באוקטובר 1975 (השתתפתי ב- Workshop הזה יחדיו עם הבוס שלי אז אלכס גלעדי) משהו אודות פרשנות כדורגל . לדעתו גם שדרי טלוויזיה בריטיים דגולים ומומחים בזירת הכדורגל בימים ההם כמו אמן הדרמה דיוויד קולמאן (David Coleman) , בארי דייוויס , (Barry Davies) ו- הְיוּ ג'ונס (Hugh Jones) היו זקוקים לפרשן לצִדָם . לא כל שַדָּר כדורגל בטלוויזיה וודאי לא כל צופה טלוויזיה מסוגל להבין ולעכל את מערכי הקבוצות, העמדה ותפקוד השחקנים , ומהלכי הכדור בהתמודדויות השונות שמובילים בסופו של דבר לכיבוש שערים . הכדורגל הוא משחק שמרני וחוקיו נשארו כמות שהם אולם שיטות המשחק השתנו גם השתנו . הפרשנות לדעתו חיונית . ואז הביא לדוגמא את המשחק ההוא שנערך ב- 25 בפברואר 1953 באצטדיון "וומבליי" בלונדון בו ניגפה אנגליה מפני הונגריה בתוצאה 3 : 6 . בילי רייט גרס שנבחרת הונגריה בשנים ההן של ראשית שנות ה- 50 במאה שעברה בראשות הקפטן פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas) ומאמנם גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) הביאה שיטת משחק בלתי מקובלת בימים ההם שדמתה ל- 4 – 2 – 4 במקום ה- WM המוכר . "המאמן שלנו וולטר ווינטרבוטום לא זיהה את שיטת המשחק ההונגרית החדישה ולא ידע לתת תשובות מתאימות ולכן הובסנו" , אמר לי בילי רייט , והוסיף , "ספק אם שדרני ופרשני הטלוויזיה והרדיו של ה- BBC פִּענחו את חידת הכדורגל ההונגרית המתחוללת על כר הדשא ב- "וומבליי" לנגד עיניהם" . הייתה פאוזה קלה ואז הכריז באוזניי את הסלוגן : "משחק הכדורגל הוא אולי פשוט אך נועד לאנשים חושבים" .

אני מבקש לחזור לאותו הרגע ההוא ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי בעת משחק הגמר ברזיל – איטליה במונדיאל מכסיקו 1970, בו נעזר שדר הטלוויזיה דן שילון בפרשנותם של מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל . בעוד מרדכי שפיגלר מחמיץ את שעתו במחצית הראשונה של המשחק , מתגלה דווקא גיורא שפיגל המאופק והשקול במחצית השנייה כפרשן בעל עומק שמעמיס פחות על המיקרופון מ- מרדכי שפיגלר אולם יודע לאבחן ניואנסים . ברזיל כבר הובילה ביתרון 3 : 1 על איטליה אבל המגן האיטלקי הגבוה והקשוח גִ'יאָנִי פָאקֶטִי (Giacinto Facchetti) המשיך לשמור אישית לוחצת על הקיצוני הימני המסוכן של ברזיל זָ'אִירְזִינְיוֹ (Jairzinho). על פי הוראת מאמנו מָארְיוֹ זָאגָאלוֹ (Mario Zagalo) משך זָ'אִירְזִינְיוֹ במכסיקו 1970 שמאלה לעבר המרכז וגרר עמו את השומר האיטלקי שלו . נפער חלל באגף ימין של ההגנה האיטלקית . גיורא שפיגל בעל עין חדה הבחין בנעשה ואמר לדן שילון , "תראה דן , ז'אירזיניו מושך עמו את פאקטי שמאלה בכך נוצרת פרצה באגף ימין של ה- הגנה האיטלקית שהופכת לפגיעה , ברזיל יכולה לכבוש משם שער…" . הוא צדק . חלף זמן מה ולחלל הריק הזה הגיח בדקה ה- 87 המגן התוקף קָארְלוֹס אָלְבֶּרְטוֹ (Carlos Alberto) שקיבל כדור מדוד מ- פֶּלֶה (Pele) והבקיע את השער הרביעי לזכות ברזיל . לשדר דן שילון לא היה כל כישרון להבחין בניואנס שכזה. גיורא שפיגל הפך את עצמו בבת אחת לפרשן מדויק . ולא רק זאת , הוא היה מספיק עניו וצנוע כדי לא להתפאר בחזון פרשנות שלו . הרי הוא היה יכול לומר לדן שילון לאחר הבקעת השער ע"י קארלוס אלברטו "דן , אמרתי לך…" אבל הוא לא התפתה והחריש .

בעונת 2007 – 2006 שידר רָמִי וָויְיץ בערוץ 5 בכבלים משחק כדורסל בהיכל מלחה משחק כלשהו של הפועל ירושלים בשורותיה שיחק האמריקני הגבוה 2.07 מ' טֶרֶנְס מוֹרִיס (Terence Morris) . לצדו של רמי ווייץ ישב הפרשן אריה מליניאק . שחקני הקבוצה היריבה חלפו שוב ושוב על שומריהם הירושלמיים וחדרו לרחבה . טרנס מוריס שניצב במרכז ההגנה נזעק לבלום את החודרים . אריה מליניאק בעל טביעת עין של פרשן שם לב לעובדה מעניינת שרמי ווייץ לא עלה עליה . "רמי , שים לב כי המגינים הירושלמיים מאפשרים לשחקנים היריבים לחדור לרחבה , ולא רק זאת , הם נזהרים מלבצע עליהם עבירות . טרנס מוריס שנחלץ לעזרתם אומנם חוסם אותם אך גם מעת לעת מבצע עבירות במקומם . אם זה יימשך בקצב הזה דווקא השחקן הטוב והמשמעותי ביותר של הפועל ירושלים יצא בחמש עבירות בשלב מוקדם מידי של המשחק" , אמר אריה מליניאק . זהו בדיוק תפקידו של הפרשן . הוא אמור לפרש לציבור את הטעון הסבר מעבר למהלכים שמתוארים Play by play ע"י השַדָּר המוביל .

melinyak

טקסט תמונה : סתיו 1981 . היכל הספורט ביד אליהו . אריה מליניאק (משמאל) בתחילת הקריירה שלו כפרשן כדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא התגלה כפרשן כדורסל מיטבי . אנוכי (במרכז) בתחילת הקריירה שלי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועורך ראשי ומפיק ראשי שלהם כפי שנקבע תפקידי ע"י הממנים והבוסים שלי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער . מימין , זוהי העיתונאית גב' מיכל הוכשטאט . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

einstein

טקסט תמונה : אביב 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . אחד מצמדי הטלוויזיה הטובים ביותר של השידור הציבורי בעשור ה- 90 של המאה שעברה . אנוכי מציב את השדר מאיר איינשטיין (משמאל) ואת הפרשן אלי סהר (מימין) בעמדת השידור הבכירה של ערוץ 1 בהיכל הכדורסל . הכרחתי את צוותי השידור שלי ללבוש ז'אקטים ולענוב עניבות בעמדות השידור בשטח בדיוק כפי שהם עושים זאת באולפן הטלוויזיה . עמדת השידור היא אזור סטרילי מכובד שמיועד לצוותי השידור שמייצגים את רשת הטלוויזיה שבשמה הם פועלים . חליפות ועניבות היו פק"ל . ועוד דבר : מאיר איינשטיין אותו גייסתי מרדיו "קול ישראל" בסתיו 1990 כשדר מוביל שלי (במקומו של יורם ארבל שנטש) הביא עמו את הממד העיתונאי בשידורי הספורט של הטלוויזיה . מההיבט העיתונאי הוא שם את יורם ארבל בכיס הקטן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

pini gershon 1

טקסט תמונה : אביב 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . זוהי עמדת השידור השנייה שבניתי ליד הסל הצפוני בהיכל הספורט ביד אליהו . איישו אותה השדר אורי לוי (משמאל) והפרשן רלף קליין ז"ל (במרכז) . כאן בתמונה שניהם מראיינים את מאמן מכבי ת"א מר פנחס "פיני" גרשון (מימין) . ועוד דבר : אורי לוי היה מנחה פנל מצוין אך הוא יננו שדר כדורסל באופיו. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

מוסד פרשנות משחקי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה שָרִיר וקיים בארץ וגם בעולם . אולם לא כולם מסכימים עם נחיצותו ויעילותו בכל תנאי . ידיד אישי שלי עיתונאי הטלוויזיה ושדר ההתעמלות האולימפית הוותיק והמצוין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דני לבנשטיין (מחזיק בשיא עולם טלוויזיוני משְ- שִידֵר ישיר את כל תחרויות ההתעמלות לגברים ונשים באולימפיאדות מוסקבה 1980 , לוס אנג'לס 1984 , סיאול 1988 , ברצלונה 1992, אטלנטה 1996, סידני 2000, אתונה 2004, ו- בייג'ינג 2008) סבור שאין צורך בפרשן בשידורי כדורגל. המשחק הפופולארי פשוט דיו והוא נהיר ומוכר לכולם די הצורך . לצורך הצדקת טיעונו הוא מעלה את ארגומנט הצופים הרבים שגודשים את יציעי אצטדיונים בכל רחבי תבל ונהנים מהצפייה ללא גורם מתווך . "תשמע" הוא אומר לי רווי ביטחון עצמי ומוסיף לצידוק טיעוניו : "עשרות מיליונים צופי כדורגל ממלאים מידי שבוע את אצטדיוני הכדורגל בכל רחבי אירופה , מרכז ודרום אמריקה , אפריקה , אוסטרליה , אסיה , ואפילו בארה"ב ודני נוימן לא חסר להם . הם מסתדרים מצוין בלעדיו ושכמותו" . הטיעון נכון מדויק אבל עובדה שתעשיית הטלוויזיה הארצית והבינלאומית תומכת בגרסה שלי . שום רשת טלוויזיה שמכבדת את עצמה איננה מרשה היום לעצמה להושיב שַדָּר בודד בעמדת השידור, ומצמידה לו פרשן ואפילו שניים . שידורי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה תופסים היום נפח שידור עצום וכוללים בתוכם Pre Game Show  , החזקת ההפסקה בין שתי המחציות , וגם ניתוח Post Mortem בסיום ההתמודדות . בית הקיבול של הטלוויזיה התעצם עד למאוד והוא דורש השתתפות של פרשנים לא רק בקצוות השידור הישיר אלא גם בתָּוֶוך שלו . דני לבנשטיין בעל השכלה טלוויזיונית רחבה כמו גם השכלה ספורטיבית אקדמאית (הוא בוגר ביה"ס הגבוה לחינוך גופני בקלן – גרמניה) מעיר את תשומת לבי כי למיטב ידיעתו שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגרמניות ARD ו- ZDF דחו בשעתו את רעיון שיתוף פרשן בשידורים הישירים שלהם , אך הוא מוסיף : "עניין שונה לחלוטין הוא שיתוף פרשן לצד שדר מוביל בתחרויות ספורט שאינן פופולאריות בארץ כמו התעמלות , שחייה , וא"ק . כאן המצב הרבה יותר מורכב עבור הצופה שמתבונן אומנם במקצוע ספורט יפהפה אך בלתי מוכר . מפני שתחרויות ההתעמלות אינן מוכרות דיין לצופים הופכת גם משימתו של השַדָּר המוביל למסובכת ומסועפת והוא חייב בפרשן" , הוא אומר ומציין עוד , "אל תשכח יואש אלרואי שמול משחק הכדורגל שהוא הומוגני בעל אופי אחיד ניצבות תחרויות ההתעמלות הרב גוניות של הגברים בהן מתחרים הספורטאים על שישה מכשירים שונים בתכלית השינוי זה מזה בתרגילי רשות וחובה ושיפוט נקודות מסובך (מקבילים , מתח , טבעות , קרקע , סוס קפיצות ו- סוס סמוכות). אותו הדבר נוגע לתחרויות ההתעמלות לנשים שמתחרות על ארבעה מכשירים שונים (מקבילים מדורגים , קורה , קרקע , ו- סוס קפיצות). היה לי קשה מאוד לשדר ישיר במשך שנות דור את תחרויות ההתעמלות באולימפיאדות ואליפויות העולם ואירופה ללא השתתפותו לצדי של הפרשן יעקב "ז'קי" ווישניה" . נהניתי להקשיב לדעותיו של דני לבנשטיין. הוא היה עיתונאי הגון ויישר דרך בעל היגיון הגיוני , והשכלה רחבה . וגם צנוע. עיתונאי שאפשר לסמוך עליו . הוא היה אחד מאישי הטלוויזיה הטובים והרציניים ביותר שפגשתי בארבעים שנות קריירה טלוויזיונית . עיתונאי ושדר בעל ערך מהזן הישן שמעולם לא חיפש תהילה אישית . תרומתו למען השידור הציבורי במשך שנים רבות הייתה עצומה . לא רק בתחום הספורט .

lebenstein 2

טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 1984 . אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . עמדת השידור שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס שהוסב לרגע קט להיכל תחרויות ההתעמלות האולימפיות . שדר ההתעמלות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר דני לבנשטיין (משמאל) יחדיו עם טכנאי התקשורת הצמוד שלו משה אלוני (מימין) . (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

lebenstein 3

טקסט מסמך : יולי – אוגוסט 1996 . אולימפיאדת אטלנטה 1996 . השדר המוביל דני לבנשטיין (משמאל) עם הפרשן הצמוד שלו יעקב "ז'קי" ווישניה (מימין) . (התמונה באדיבות דני לבנשטיין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

lebenstein 1

טקסט תמונה : ספטמבר – אוקטובר 2000 . אולימפיאדת סידני 2000 . עמדת השידור שלנו בהיכל ההתעמלות בסידני . השדר המוביל דני לבנשטיין (מימין) יחדיו עם הפרשן שלו יעקב "ז'קי" ווישניה (במרכז) . משמאל , פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן . (התמונה באדיבות דני לבנשטיין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כנ"ל אמורים הדברים לבי השידורים הישירים בא"ק ושחייה באולימפיאדות ואליפויות העולם . שדרים כמו נסים קיוויתי , מאיר איינשטיין , ומשה גרטל היו מתקשים להחזיק שידורים ישירים בני שעות ללא השתתפות פרשנים לידם ברמה של יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי , ד"ר גלעד וויינגרטן , וד"ר ברוך "בוקי" צ'יש .

הפוסט הזה איננו קורס טלוויזיה אלא דף מידע . דו"ח טלוויזיה בלבד . אנוכי מתרשם רע מאוד משני פרשני ערוץ 1 הנוכחיים , דני נוימן בכדורגל וגור שלף בכדורסל . אולם הם אינם בודדים ברשימה ארוכה . בשנות עבודתי הרבות בשידור הציבורי הזמנתי שורה ארוכה של אישי כדורסל בולטים לכס פרשנות הטלוויזיה אולם הם לא צלחו אותו מסיבות שונות ביניהם צבי שרף , משה וויינקרנץ , רני כהנא , טל ברודי , גדי קידר , דיוויד בלאט ואחרים . אלכס גלעדי שידר ישיר כדורסל בשנים 1979 – 1976 ללא פרשן . פעם בסתיו 1979 נתקלנו אלכס גלעדי ואנוכי באקראי במאמן הכדורסל רלף קליין ז"ל (לימים חתן פרס ישראל) שהגיע כמונו לאצטדיון "קנדה" ברמת השרון כדי לצפות בתחרויות ה- "גראנד פרי" טניס . רלף קליין התנפל על אלכס גלעדי והציע לו ללמוד כדורסל משַדָּר רדיו "קול ישראל" גדעון הוד ו/או להצמיד אליו פרשן . רלף קליין פטר אותו , "אין לך מושג כ- שדר כדורסל" , ונפנה ממנו . דן שילון הצמיד אליו פרשנים מזדמנים מעת לעת כמו משֶה לֶרֶר ז"ל בזמנו . פרשני הכדורסל היחידים שהצליחו עד כה בתפקידם כפרשני כדורסל בערוץ 1 היו מר אריה מליניאק ומר אלי סהר . לא רק הצליחו אלא שגשגו לאורך תקופה ארוכה . צרתם העכשווית של פרשני ה- הוֹוֶה הוא לא רק היעדר מומחיות אלא המיקרופון הפתוח . הפיתוי הוא עצום והחֶבְרֶה האלה שאינם למודי ניסיון לא עומדים בו . הם מפטפטים ללא תכלית . רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות CBS , ABC , ו- NBC מיסדו בשעתו לפני שנים רבות לא רק את שיתוף ה- Commentary בין שדר לפרשן אלא השאירו במתכוון את שני המיקרופונים פתוחים "לאורך כל הדרך" ואפשרו בכך דו שיח לא מכופתר. כל בר בי רב ער לעובדה הגיונית פשוטה : ככל שמדברים יותר גם אחוז השטויות עולה בהתאם . גם בארה"ב וגם בישראל . לא פעם אחת ולא פעמיים נוצרים קונפליקטים מגוחכים על קו השידור בין יורם ארבל ודני נוימן, כפי ששררו בעבר בין השַדָּר המוביל מאיר איינשטיין לפרשן שלו שלמה שרף. פרשן יעיל מסתפק במועט ואיננו אמור להרבות במילים . רְאוּ את הפרשן המלוטש והמיומן אמנון אברמוביץ' בערוץ 2 . אֶמֶש הוא שוב הבריק משנצטווה ע"י המגיש דני קושמרו לחוות את דעתו הנוגעת לתבוסתה של שלי יחמוביץ' מול בוז'י הרצוג % 42 מול % 58 בבחירות ליו"ר מפלגת העבודה . "תראה דני" פתח אמנון אברמוביץ' במונולוג קצרצר והשחיז את לשונו : "שֶלִי יחימוביץ' איננה אוהבת אנשים  והאנשים לא אוהבים אותה. היא אוהבת את האנושות. הצרה שהאנושות איננה הולכת לקלפי" . הוא לא נזקק ליותר מ- 18 מילים כדי להיות אפקטיבי ותכליתי .

אם לאוּרִי לֵוִי הוותיק אִכפת מפרשן הכדורסל הטירון גוֹר שֶלֶף עליו ללמד אותו מושגי יסוד בתקשורת המונים ולשנן עמו רעיונות בסיסיים באופן העברת אינפורמציה לציבור באמצעות הטלוויזיה . בדרבי התל אביבי שנערך ב- "הדר יוסף" ביום שני האחרון – 18 בנובמבר 2013 בו גברה הפועל ת"א על מכבי ת"א 78 : 66 יצא גוּר שֶלֶף לא רק לא שנון אלא פטפטן מגוחך שהגה סלוגנים סתמיים  שבינם לבין פרשנות אין דבר וחצי דבר :

1. מרגיש טוב מאוד לימונד…% 70 מהעניין זה ביטחון…

2. יונתן שולדבראנד אם הוא לא קולע…אין לו מה לחפש במגרש…

3. יש איבודי כדור טובים ואיבודי כדור פחות טובים…

4. ג'ו אינגלס לא מצליח לקלוע את הזריקה הראשונה…

5. אני בטוח שדיוויד בלאט לא אוהב את ה- 19 נקודות שחטפה מכבי ת"א מהפועל ת"א…

6. עוד שלשה שהפועל ת"א מחטיאה…

7. עבירה שטותית של לימונד…

8. הפועל ת"א נראית טוב וגם מרגישה טוב…הפועל ת"א לא משאירה שום דבר…

9. הפועל ת"א נרדמה…וכדאי שיתעוררו מהר…

10. מכיוון שהפועל ת"א לא מצליחה לעצור את התקפת מכבי ת"א היא נתקעת…

11. שלא הולך – אז לא הולך…

12. כדורסל זה משחק של מומנטום…

13. אוה , אוה , אוה , אוה איזה שלשה של הפועל ת"א…

14.אוה , אוה , אוה , קרלון בראון שחקן – שחקן…

15. אדון אורי לוי כל מילה בסלע….

נדמה לי שלצופי הטלוויזיה במדינת ישראל , וודאי למשלם האגרה , מגיע הרבה יותר .

סוף הפוסט.