עוד פוסט גלוי למר יוֹנָה וִויזֶנְטַל המשקם הרשמי של השידור הציבורי (הממוטט) במתכונתו החדשה, וכמה הערות לסדר היום. פוסט מס' 428. כל הזכויות שמורות.

08/27/2014      17:38:23  

הערה 1 : המידע ב- בלוג על כל תכולת המחקר שלו לרבות הטקסט + התמונות והצילומים כפופים לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי אולם הוא כפוף באופן מפורש לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 428 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 27 באוגוסט 2014.

עוד פוסט גלוי למר יוֹנָה וִויזֶנְטַל המשקם הרשמי של השידור הציבורי (הממוטט) במתכונתנו החדשה, וכמה הערות לסדר היום.  פוסט מס' 428. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עוד פוסט גלוי למר יוֹנָה וִויזֶנְטַל המשקם הרשמי של השידור הציבורי (הממוטט) במתכונתנו החדשה, וכמה הערות לסדר היום.  פוסט מס' 428. כל הזכויות שמורות.

א. מר יונה וויזנטל נבחר ע"י מר דוד האן כונס הנכסים הרשמי של רשות השידור הישנה והממוטטת להיות המשקם הרשמי של רשות השידור החדשה . יונה וויזנטל ניצב בפני משימה סוּפֶּר – דוּפֶּר מורכבת . עליו להשיב את אמון מדינת ישראל שאבד לה בשידור הציבורי מאז העידן הקלוקל של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לפני תריסר שנים ב- 2002 (הודח ע"י ממשלת ישראל ב- 2005) והמשך אובדן האמון בעת שלטונו חסר הכישרון של מנכ"ל רשות השידור נוסף בשם יוני בן מנחם ועוזרו הצמוד מר זליג רבינוביץ' . בעטיים של אלה נסגר השידור הציבורי במתכונתו הישנה בפקודת ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן . זהו אותו בנימין נתניהו שמינה ב- 2011 את יוני בן מנחם הכושל למנכ"ל רשות השידור , וזהו אותו יוני בן מנחם שמינה את אותו זליג רבינוביץ' הלא יוצלח לעוזרו הקרוב והצמוד . יוסף בר-אל ויוני בן מנחם מוטטו את השידור הציבורי ההוא . ב- 2005 הענישה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון את המנכ"ל יוסף בר-אל וסילקה אותו מכיסאו הרם . ב- 2014 הענישה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו את המנכ"ל יוני בן מנחם וסגרה את רשות השידור שבראשה ניצב ושלחה אותו הביתה . יחד עם המנכ"ל הבלתי ראוי הזה שקוראים לו יוני בן מנחם נשלחו הביתה גם 2000 עובדים . מדובר במינויי עבר תקשורתיים בלתי מובנים וחסרי כל הגיון מינימאלי . יום יבוא וההיסטוריונים ינתחו כיצד קרתה טעות כפולה כזאת שדווקא אנשים כל כך בלתי מוכשרים , כל כך בלתי מהימנים , וכל כך בלתי מוצלחים בשם יוסף בר-אל ויוני בן מנחם הוצבו בפסגת השידור הציבורי . הסופרת האמריקנית ברברה טוכמן מסבירה בספרה המצוין "מִצְעָד הָאִיוֶולֶת" כיצד מתחוללות טעויות בקנה מידה לאומי ואיך מתקבלות החלטות שגויות ומטומטמות שכאלה ברמה מנהיגותית בניגוד לכל הגיון צרוף . הפקדתם של יוסף בר-אל ויוני בן מנחם על רשות השידור היו שגיאות פאטאליות . ברור שהיה מדובר באחיזת עיניים . בעקבות הצבתם של יוסף בר-אל ויוני בן מנחם באותה הפסגה התקשורתית ההיא של מדינת ישראל החל השידור הציבורי לקרוס בתאוצה גוברת והולכת . קלקול החומר מהיר יותר מבנייתו . קריסת השידור הציבורי מאז 2002 היא קולוסאלית ומכאיבה וגם מדהימה . כיצד מתרחש אסון כזה מבלי שהעובדים מחד והממשלה מאידך לא מצליחים לבלום את ההתמוטטות . לא פחות מדהימה היא שתיקת עיתונאי ערוץ 1 נוכח הקטסטרופה והסתגרותם במשך שנים בתוך בועת המַדְמֵנָה הפרטית שלהם , כאילו קלקול החומר סביבם איננו נוגע להם .

בפני יונה וויזנטל ניצבת משימה קשה מנְשוֹא בעלת אתגר עצום . הַמְשָקֵם הַרִשְמִי מבין וודאי כי השידור הציבורי איננו משוחרר מעוּלוֹ של הרייטינג . ערוץ 1 הוא רשת טלוויזיה עשירה שגובה מהציבור כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל אולם מנפקת כבר שנים רבות מדרוג יומי ממוצע דל ורש שנע בין אחוז לשני אחוזים וחצי במקרה הטוב. יונה וויזנטל לא רק צריך לרתום אנשים מוכשרים וחדשים בעלי ידע ומוסר לתפקידי ניהול ומנהיגות (גם בדרגי הביניים) בתוככי רדיו "קול ישראל" וערוץ 1 הציבורי , אלא עליו לנתץ בהקדם ולאלתר את המורשת הישנה והעלובה שהותירו מאחריהם כל אחד בתורו המנכ"לים המקצועיים הקודמים יוסף בר-אל ויוני בן מנחם יחדיו עם עוזרו הראשי זליג רבינוביץ' . יונה וויזנטל חייב לסלק גם מיכאל מירו מ- "קול ישראל" ולהרחיק לעד את יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור הישנה והממוטטת ד"ר אמיר גילת . יונה וויזנטל צריך להשליך מערוץ 1 הגוסס בדחיפות ולאלתר את כל החנפנים והמשת"פים של יוסף בר-אל ויוני בן מנחם ולהעיף את אותם האופורטוניסטים האלה קיבינימט . כולם יודעים מי הם . אין לו יותר מידי זמן לחולל את השינויים הדרמטיים המתבקשים . הוא ניצב כאמור בפני אתגר עצום , אולי בלתי אפשרי , של השבת אמון הציבור בשידור שהוא מימן אותו מכיסו במשך שנים רבות (מיליארד שקל מידי שנה בשנה) וממשיך לעשות זאת בעל כורחו עד מארס 2015 . תעשיית הטלוויזיה הציבורית והמסחרית כפופה לחוקי ניהול ומנהיגות בעלי יושרה , מוסר , ודרך ארץ , וחוקי צפייה ורייטינג – ברורים ופשוטים ! אין שום סיבה לקיים ולממן שידור ציבורי אם הציבור לא צופה בו , רק כדי לקדש את המונח המתעתע והמבלבל הקרוי "שידור ציבורי" . התוכנית "עובדה" של אילנה דיין בערוץ 2 היא גם שידור ציבורי . התוכנית  "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 10 הוא גם שידור ציבורי . המשדר "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10 הוא גם שידור ציבורי . השידורים הישירים של אליפות אירופה ה- 32 בשחייה שהועברו בערוץ 5 בכבלים והסתיימו לפני כמה ימים בברלין , הם גם שידור ציבורי . לערוץ 1 אין שום חזקה על המונח הטלוויזיוני השגור "שידור ציבורי" ואל לו להתנער כל פעם שמתחשק לו מעול הרייטינג . אין שום סיבה לקיים שידורי חדשות , אקטואליה , ספורט , ובידור בערוץ 1 הציבורי אם הרייטינג שלהם שואף לסִפְרָה "0" (אֶפֶס) , ואם קהל היעד שלהם נוהה אחרי ערוץ 2 , ערוץ 10 , ואחרי ערוצי הטלוויזיה בכבלים . אין שום טעם הצדקה לשידור "מבט שני" שצובר רייטינג אפסי בערוץ 1 בעוד המקבילים שלו "עובדה" בערוץ 2 ו- "המקור" נחשפים למִדְרוּג כפול ומשולש וגם בריבוע ממנו . "מבט" של יום רביעי – 27 באוגוסט 2014 צבר % 5.2 . מהדורת החדשות של ערוץ 10 ביום רביעי – 27 באוגוסט 2014 צברה פי שניים יותר מדרוג – % 10.4 . מהדורת החדשות של ערוץ 2 ביום רביעי – 27 באוגוסט 2014 התרוממה בריבוע מעל "מבט" וצברה % 24.9 . אין שום טעם לשדר ישיר את משחקי נבחרת ישראל בקדם אליפות אירופה 2015 בערוץ 1 הציבורי הדל וחסר הכישרון אם השידורים הישירים הללו צוברים רייטינג עלוב וירוד סביב % 2.26 בלבד. השידור הישיר בערוץ 1 מ- לָארְנָאקָה של משחק ההפסד ישראל – בולגריה 61 : 69 בקדם אליפות אירופה בכדורסל 2015 (יום רביעי – 27 באוגוסט 2014) צבר בין 18.50 ל- 20.00 רייטינג דל של % 2.06 בלבד . משנדד שידור הכדורסל הזה לערוץ הצדדי 33 (בשל מסיבת העיתונאים שקיים הקדקוד המשולש ראש הממשלה בנימין נתניהו + שר הביטחון בוגי יעלון + הרמטכ"ל בֶּנִי גָנְץ בעקבות הפסקת האֵש במלחמת "צוק איתן") הוא נמוג בכלל ושקע במצולות עם מדרוג של בערך אחוז אחד . אין שום טעם לדון ברמת המשחק הירודה והמביכה ישראל – בולגריה 61 : 69 שדמתה לאיכות מפגש בין קבוצות הכדורסל של נהריה ועפולה . קשקוש מוחלט . הדיון שמתנהל כאן איננו עוסק ברמת המשחק אלא ברמת הטלוויזיה שמשדרת את רמת המשחק .

אינני מקנא ביוֹנָה וִויזֶנְטַל . מפני שהשידור הציבורי חווה טרגדיה והתמוטט , הוא יונה וויזנטל נדרש לבצע ללא דיחוי חריש עמוק בטרקטור D4 גורר מחרשת ענק בעלת להבים גדולים ושנונים . העֵת הזאת איננה עֵת רחמים . עליו לבנות ולשקם את ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" מן היסוד מתוך אותם רגבי האדמה, גושי עפר החדשים, שכוסו במשך שנים ע"י אֵפֶר רעיל קטלני. יוֹנָה וִויזֶנְטַל נקרא לדגל ע"י ההיסטוריה כדי לעלות על בריקדות טלוויזיונית על מנת לחולל מהפכת שידור לאומית מן הקצה אל הקצה. יונה וויזנטל, אין מהפכות נעימות . לא קיים אקטיביזם רבולוציוני דֶה-לוּקְס . אין רבולוציה מהודרת . מהפכות הן מטבען רוויות אָבֵדוֹת בעיקר כשהמהפכן מנסה לרתום סוס עָצֵל ומתרשֵל מימים ימימה למוֹסְרוֹת הרייטינג . מבחנו של יונה וויזנטל איננו במינויים בכירים כאלה ואחרים לכל מיני תפקידים כאלה ואחרים בשידור הציבורי במתכונתו החדשה. מדד ההצלחה היחיד של מנהלת חטיבת החדשות החדשה של ערוץ 1 גב' איילה חסון בעידן ההישרדות הקיומית יהיה טמון בכישרונה להפוך את "מבט" שוב למדורת השבט…? האם תצליח בכך…? האם תוכל להשוות כבר בשלב הראשון ומוקדם ככל האפשר את הרייטינג של מהדורות "מבט" לרייטינג של מהדורות החדשות של חברת החדשות של ערוץ 10 , והאם בשלב השני תוכל לתקוף ולאיים על מהדורות החדשות של חברת החדשות של ערוץ 2…? שמעתי אותה מתראיינת הלילה הזה סמוך לחצות (יום רביעי – 27 באוגוסט 2014) בגלי צה"ל ומספרת המשקם הציבורי מר יונה וויזנטל הגה רעיון טכני מזהיר בפשטותו , להמיר את את ערוץ 11 לערוץ HD (ראשי תיבות של High Definition) במקום להותיר את ה- HD על כנו בערוץ 511 של רשות השידור . כידוע הרזולוציה של התמונה הטלוויזיונית בשיטת HD חדה ומשוכללת יותר מתמונת ה- Video הטלוויזיונית המקובלת (חזיתי בכך לראשונה באולימפיאדת ברצלונה 1992 בשעה שחברת SONY ערכה ב- IBC בברצלונה פרזנטציה מרהיבה של HD). ההצלה של ערוץ 1 לא תבוא משימוש ב- HD והוא לא ייוושע באמצעות אולפנים משוכללים. תקומתו מותנית ראשית דבר בעבודה עיתונאית חרוצה , שיטתית , וסיזיפית עוד ועוד של כל המערכת בשטח , כמו גם בחירת מגישים ומגישות בעלי סמכות , נוכחות , וכריזמה עיתונאית באולפן . מירב מילר ואמיר איבגי לא עונים על הקריטריונים האלה . הישגים עיתונאים בלעדיים והקרנה ראשונית שלהם על מסך ערוץ 1 יכולים למנף את השידור הציבורי מחדש ולהוות אולי צעד ראשון בדרך לפסגה המחודשת ההיא . גב' איילה חסון נטלה על כתפיה אחריות עצומה ופיתחה בצד האחריות הזאת ציפיות ו- תקוות חדשות . עוד נראה אם היה מנהיגת שידור . קיים הבדל עצום בין להגיש את "יוֹמָן" לבין להנהיג . היה לא נוח להאזין לה כשהחלה להשתפך בפני שתי המראיינות שלה ברדיו גלי צה"ל סמוך לחצות הליל , וסיפרה להן שבעקבות מינויה לתפקיד הרם של מנהלת חטיבת החדשות ע"י מר יונה וויזנטל , קיבלה אָלְפֵי טלפונים ו- SMS המברכים אותה ותומכים במינוי הרם (אָלָפִים…???) . גב' איילה חסון תידרש להתחרות מול שתי חברות חדשות מצוינות ומשגשגות של ערוץ 10 וערוץ 2 שמוכיחות את עצמן מידי יום ביומו , מידי ערב בערבו , ומידי לילה בלילו – בשטח ובאולפן . לא בכדי התחננה כמעט גב' איילה חסון בפני אחת המראיינות שלה הלילה הזה בגלי צה"ל ללחוץ 11 בשַלָט. המראיינת השיבה בנימוס כי אומנם כך תעשה וכי תנסה להשתכנע שאומנם זהו מקומה וכי כדאי לה לשהות שם.

ב. אין לי כלי מודיעין משוכללים מספיק כדי לקבוע אם מהלך הפסקת האש לפרק זמן של חודש עם אנשי ארגון החמאס הנאצי והטרוריסטי במלחמת "צוק איתן" , מהלך שכפה אמש (יום שלישי – 26 באוגוסט 2014) ראש הממשלה בנימין נתניהו על ממשלתו ועל צה"ל – הוא אומנם צעד הכרחי, נבון, וחכם . על פי תחושתי מדובר בראש ממשלה נגרר והססן מן היסוד שחסר גם גב פוליטי . אין שום קשר בין הצהרותיו והבטחותיו לציבור לבין מעשיו והישגיו . בנימין נתניהו מצטייר כמדינאי וותרן שפוסח על שתי הסעיפים, ובכך משדר חוסר ביטחון לאומה שאותה הוא אמור להנהיג. אני ללמד מההיסטוריה . אני למד מהמנהיגים הדגולים של העולם הדמוקרטי החופשי ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ונשיאי ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט והארי טרומן . הם לא נענו בעת מלחמת העולם ה- 2 (1945 – 1939) לשום הצעות להפסקות אש עם הטרור הנאצי הגרמני ולא עם הטרור היפני בטרם הדברתם והכרעתם הסופית ללא תנאי . אין שום שיח וסיג עם טרור רצחני ושקרני כמו זה של אדולף היטלר וכמו זה של איסמעיל האניה . הקשבתי היום (יום רביעי – 27 באוגוסט 2014) לריאיון שערכה שדרנית גלי צה"ל יעל דן עם ח"כ עופר שלח ממפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד . לא הופתעתי מרדידותו וחוסר הבנתו היסודית של עופר שלח את הפן הצבאי – מדיני של מלחמת "צוק איתן" . הח"כ הזה פשוט מקשקש . טיעוניו מגוחכים . כן הופתעתי שוב מחוסר כישרונה של יעל דן לשאול את עופר שלח שאלות רציניות ונוקבות כדי להקשות עליו ועל מנת הפרות את הדיון בין שניהם . אולי היא בכלל Overrated ואין היא חכמה כזאת כפי שסברתי לתומי לפני זמן מה . סבב מלחמת "צוק איתן" הסתיים לפי שעה . מי יודע לכמה זמן . מן המלחמה הזאת אנצור בלבי את חיילי צה"ל הגיבורים והאמיצים – החיים והמתים . אנצור את דמותם של הכתבים הצבאיים אלון בן דוד , רוני דניאל , אור הלר , ואלמוג בוקר ואת הפרשן לעניינים ערביים של ערוץ 10 חזי סימן טוב . אנצור את דמותו  של מר חיים ילין ראש מועצת חבל אשכול . מדובר במנהיג כֵּנֶה .

ג. Promo. אחד הפוסטים העתידיים הקרובים ייוחד לאהוד דקל ז"ל בן קיבוץ עין שמר אחד הספורטאים הרב גוניים הגדולים של מדינת ישראל בשנות ה- 50 ו- 60 של המאה הקודמת . אהוד דקל (יליד 1937) היה שנים רבות שחקן כדורעף מצטיין בנבחרת ישראל (42 הופעות בינלאומיות) ובקבוצות שהיו אלופות המדינה הפועל עין שמר והפועל המעפיל . אהוד דקל התאמן תחת הדרכתם ושרביט אימונם של מיכה שמבן ז"ל , צבי סינטו ז"ל , ואורי אפק (בן 82 היום) ייבדל לחיים ארוכים . הוא היה גם כדורגלן , כדורסלן , ושחיין . פיגורה ספורטיבית משכמה ומעלה . לא ידעתי כי אשתו של האצן הישראלי – אמריקני דונאלד סאנפורד דניאל דקל בת 27 היא בתו של אהוד דקל ז"ל (הדבר נודע לי מקריאת המוסף העשיר "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות") . הסלוגן כי התפוח איננו נופל לעולם רחוק מהעץ – נכון וכנה ! . דניאל דקל היא כדורסלנית מחוננת (גובהה 1.80 מ') ששיחקה בארה"ב ומשחקת עתה גם בישראל . לאחר שקראתי את הכתבה אודות דונאלד סאנפורד שלנו החלטתי בו במקום לעשות הכרה לקוראי הבלוג הצעירים עם אהוד דקל ז"ל . אהוד דקל ז"ל היה חוד החנית עם עוד שותפים של תעשיית הספורט הנכבדה של הקיבוצים וההתיישבות העובדת החלוצית במדינת ישראל . התעשייה הזאת הצמיחה לאחר קום המדינה ב- 1948 דורות של אלופים רבים וגם מאמנים מוכשרים בענפי הספורט השונים שחייה , א"ק , התעמלות , כדורסל , כדור מים ומה לא . די אם אזכיר את אלופי השחייה שמוליק חדש ז"ל מקבוצת כינרת , ארנון טורין מקיבוץ גבעת ברנר , ראובן שנפר (שפע) ואחיו גרשון שפע ויורם מנדלבאום ז"ל מקיבוץ גבעת חיים , משה גרטל ואברהם מלמד מקיבוץ רמת יוחנן , נוח רם מקיבוץ גניגר , ועוד רבים אחרים . די אם אזכיר את הכדורסלנים עמוס לין מקיבוץ משמר העמק , ראובן פכר מקיבוץ מזרע , משה "מוסה" דניאל מקיבוץ חולתא , יגאל וולודרסקי ז"ל מקיבוץ אשדות יעקב ועוד רבים אחרים . די אם אזכיר את האתלטים זאביק רייס מקיבוץ גבעת ברנר ומאיר יעקובי מקיבוץ גבת , נועה זילברמן מקיבוץ גניגר , המשוכן וקופץ המוט איציק לוי , ועוד רבים אחרים. די אם אזכיר את המתעמל צורי גלסמן מקיבוץ אפיקים. די אם אזכיר את השייטים יאיר מיכאלי , יואל סלע , ואלדד אמיר מקיבוץ שדות ים . די אם אזכיר את הכדורעפנים חיים בורר (בן 86 היום) מקיבוץ מרחביה , אומניהו לבבי ז"ל מקיבוץ מרחביה , אהוד דקל ז"ל מקיבוץ עין שמר , וייבדלו לחיים ארוכים דוד כפרי מקיבוץ שריד, אריה זלינגר מקיבוץ עין המפרץ , דוד בר נצר מקיבוץ המעפיל , ורבים אחרים . די אם אזכיר את מאמני הספורט והמחנכים הדגולים ובראשם מיכה שמבן ז"ל , יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל , ו- ייבדלו לחיים ארוכים אורי אפק ושמריהו נאבל (בן 95 ביום) מי שהיו מורים ומחנכים במדרשה הלאומית במכון ווינגייט והעמידו גם דורות של מורים לחינוך גופני . הימים ההם חלפו לבלי שוב .

כשנודע לי כי דניאל דקל היא בתו של אהוד דקל ז"ל בו קיבוץ עין שמר , חשתי תחושת שליחות והחלטתי לכתוב משהו אודותיו של אלוף וספורטאי גדול נציג בכיר של תעשיית הספורט של ההתיישבות העובדת לדורותיה .

ehud dekel 1

טקסט תמונה :  1963. ניו דלהי – הודו. השנים ההן – הזמן ההוא לפני 51 שנים . זוהי הנבחרת הלאומית של ישראל בכדורעף המתמודדת באליפות אסיה תחת שרביטו של המאמן אורי אפק (בן 31 יושב שלישי משמאל) . זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : דוד כפרי (קיבוץ שריד) , אליהו רבינא ז"ל (קיבוץ עין החורש) , מיכה מילשטיין (קיבוץ עין שמר) , עמנואל אלון (קיבוץ עין שמר) , דוד בר נצר (קיבוץ המעפיל) , אהוד דקל ז"ל (קיבוץ עין שמר) , איילון כורש , עמירם שפרן (קיבוץ המעפיל) , עמוס "פיוץ" ירושלמי (קיבוץ נען) , רמי דקל ז"ל (קיבוץ עין שמר אחיו של אהוד דקל) . זיהוי שורת היושבים משמאל לימין : השחקן מאיר כץ (עין המפרץ / כפר מסריק) , איש משרד החוץ לא מזוהה , המאמן הלאומי אורי אפק , ראש המשלחת לא מזוהה , שופט הכדורעף הישראלי הבינלאומי פלוריאן , העיתונאי אליהו פז , והשחקן יונתן עצמון ז"ל (עין המפרץ / כפר מסריק) . (התמונה באדיבות אורי אפק . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט . 

 

 

 

 

 

 

 

 

פוסט גלוי ליוֹנָה וִויזֶנְטַל. על העורך הראשי החדש של רשות השידור הישנה מר יוֹנָה וִויזֶנְטַל לבצע בדחיפות ולאלתר חריש עמוק בשידור הציבורי החובבן והמסואב עם טרקטור שרשראות D4 ומחרשת להבים עמוקה. הדבר נדרש בעקבות השידור הישיר אמש (יום ראשון – 24 באוגוסט 2014) של ערוץ 1 מניקוסיה את משחק הכדורסל בקדם אליפות אירופה 2015 ישראל – הולנד 83 : 60. שידור נֶפֶל בלתי מתקבל על הדעת. פוסט מס' 427. כל הזכויות שמורות

הערה 1 : המידע ב- בלוג על כל תכולת המחקר שלו לרבות הטקסט + התמונות והצילומים כפופים לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי אולם הוא כפוף באופן מפורש לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 427 : הועלה לאוויר ביום שני – 25 באוגוסט 2014.

פוסט גלוי ליוֹנָה וִויזֶנְטַל. על העורך הראשי החדש של רשות השידור הישנה מר יונה וויזנטל לבצע בדחיפות ולאלתר חריש עמוק בגוף החובבן המסואב עם טרקטור שרשראות D4 ומחרשת להבים עמוקה. הדבר נדרש בעקבות השידור הישיר אמש (יום ראשון – 24 באוגוסט 2014) של ערוץ 1 מניקוסיה את משחק הכדורסל בקדם אליפות אירופה 2015 ישראל – הולנד 83 : 60. שידור נֶפֶל בלתי מתקבל על הדעת. פוסט מס' 427. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. הקדמה קצרה.

מה שקרה אֶמֶש (יום ראשון – 24 באוגוסט 2014) בחצי שעה הראשונה של השידור הישיר של ערוץ 1 מניקוסיה את משחק הכדורסל ישראל – הולנד 83 : 60 במסגרת קדם אליפות אירופה 2015 מחייב את העורך החדש של רשות השידור הישנה יונה וויזנטל לחולל בדחיפות ולאלתר שידוד מערכות מיידי . הטלוויזיה היא Media של תקלות פוטנציאליות . מדיה לתקשורת המונים שמגיבה במהירות אך מועדת לפורענות ב- Video ו- Audio בגלל הטכנולוגיה הרגישה והסוּפֶּר מורכבת שלה, לבטח כשמדובר בשידורים ישירים לווייניים מחו"ל (וגם בעת שימוש תדיר בתקשורת לוויינית לצורך שידורים גם בתוככי מדינת ישראל) . לכן מתפעלים אותה מהנדסים עתירי ידע , מפיקים בכירים , עורכים מנוסים , ועיתונאים טובים ו/או לפחות אמורים להיות כאלה. תקלות קורות ויקרו . השאלה היא באיזה מהירות אתה מאתר את התקלה וכיצד ובאיזו מהירות ודחיפות אתה פותר אותה למען הצופים שלך . היה מאוד לא נוח לשמוע את הפרשן גוּר שֶלֶף שאין לו מושג מינימאלי בטכנולוגיה הטלוויזיונית מאשים ב- "אוויר" בשידור הישיר את אחד הטכנאים של ניידת השידור הקפריסאית מבלי שיש לו אסמכתא והוכחות לכך . אולי האשמה היא דווקא בצד המקבל ולא בצד המוֹסֵר…? שאלה נוספת היא איזה סוג של Back up אתה מכין לעצמך מראש במקרה של תקלות Sound ו- Audio , בעיקר כשמדובר בדיווחים ושידורים ישירים מחו"ל . מה שהתחולל אמש (יום ראשון – 24 באוגוסט 2014) בניקוסיה בעת השידור הישיר של המשחק ישראל – הולנד 83 : 60 מעיד כאֶלֶף עדים כי חטיבת הספורט של ערוץ 1 הציבורי בניהולו של מר מֵאִיר בַּר היא מסואבת ומסורבלת וגם חובבנית חסרת תקנה . חטיבת נֶפֶל . המשך ישיר של של כיסוי בוסר וטירוני של מונדיאל ברזיל 2014 , שידורים ישירים עלובים של יורם ארבל והפרשן המגוחך שלו דני נוימן (הבלוג רווי אין סוף דוגמאות ונימוקים מדוע יורם ארבל ודני נוימן הִיווּ צוות שידור רדוד במונדיאל ברזיל 2014 שפעל תחת נֶטֶל של מאות שגיאות) לרבות תפעול ירוד וחסר כל ערך של אולפן הבית המנווט במונדיאל ברזיל 2014. צריך להבין שרשות השידור עדיין גובה מהציבור בשנת התקציב של 2014 (31.12.2014 – 1.1.2014) כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל דְמֵי אַגְרָה , ולכן היא עדיין מחויבת להעניק לציבור שמְמַמֵן אותה שירות ברמה הרבה הרבה יותר גבוהה מזה שניתן לו אֶמֶש . מה שהתחולל אמש בניקוסיה איננו מתקבל על הדעת . נפולת של טלוויזיה . שערורייה . סקנדל , מפני שאילו ערוץ 1 היה נערך נכון ובמועד לקראת התקלה הקונקרטית (וגם תקלות אפשריות אחרות) הוא היה מוצא פתרון מייד ועל נקלה . היכן העורך החדש של רשות השידור ? היכן הנהלת הטלוויזיה ? היכן הנהלת חטיבת החדשות ? היכן הנהלת חטיבת הספורט ? מה זה כאן בערוץ 1 האם הכל הפקר מוחלט…??? מה זה פה בשידור הציבורי , האם בהיעדר מֶלֶך כמו בַּיָמִים ההֵם , אִיש הַיָשָר בְּעֵינָיו יָעֲשֶה…??? מה זה הקשקוש הילדותי הזה…???

2. סיפור המעשה אֶמֶש (יום ראשון – 24 באוגוסט 2014). 

השידור הישיר של המשחק ישראל – הולנד אמש (יום ראשון – 24 באוגוסט 2014) בניקוסיה בביצועם של צוות השידור , השדר אורי לוי + הפרשן גור שלף + המפיק שלהם יגאל שמעוני , היה אמור להתחיל ב- 18.50 (Pre Game Show) . המשחק נועד להתחיל ב- 19.00 . בשל תקלה בקו השידור של ערוץ 1 בעמדת השידור בהיכל הכדורסל של ניקוסיה לבין ה- Master Control ב- בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים , החליט מי שהחליט בערוץ 1 בירושלים למשוך זמן ולא להעלות לאוויר את התמונה הלוויינית של המשחק ישראל – הולנד בלעדי קולו של אורי לוי ו- רק עם .I.S (ראשי תיבות של International Sound) , ולשדר מ- 19.00 שידורי קדימונים (Promotions) אין סופיים במשך 13:42 דקות רצופות . שידור ציבורי חלשלוש ללא הֵד ובלתי נתפש שמגרד בקושי שני אחוזי רייטינג ב- Prime Time .  בעת שידור הקדימונים השונים בכמות בלתי שגרתית מעבר לשבע בערב היה ברור שאירעה תקלה בתחילת השידור הישיר המתוכנן מניקוסיה . אולם ערוץ 1 בהיעדר אולפן בית מנווט בחר שלא להודיע לצופיו ולא לספר להם אודות התקלה המתמשכת בין ניקוסיה לירושלים . ערוץ 1 המשיך למשוך זמן ולשדר Promotions בתקווה נואשת שבתומם קו השידור מקפריסין כבר יהיה תקין . בינתיים חלפו להם ה- Promotions אבל כמו שאומרים בעת אכזבה "Sure enough" , קו השידור של אורי לוי וגור שלף לא תוקן . בצַר לו החליט מי שהחליט בערוץ 1 להעלות סוף כל סוף (באיחור) את התמונה הלוויינית מניקוסיה ל- "אוויר" בלוויית רעש קהל בלבד (International Sound) ללא קולם של הצוות המשדר אורי לוי וגור שלף , ובלעדי שַדָּר חירום באולפן בירושלים . הציבור הישראלי מקבל אינפורמציה מעוותת ומטומטמת בו התגלתה תמונת Long Shot דַלָה ללא כל ליווי קולי , בה ישראל מובילה 2 : 0 נגד הולנד . ברקע יציעים ריקים נושאים אולי רק כ- 100 (מאה) ישראליים שהזדמנו למקום . בהיעדר אולפן בית מנווט בירושלים הכולל בתוכו מגיש , שַדָּר חירום , ופַֹרְשָן חירום הרי שאי אפשר היה אפילו לשדר את המשחק Off Tube מירושלים בעבור משלם האגרה . התחולל שוב הבלתי ייאמן : ערוץ 1 המשיך לשדר במשך כרבע שעה תמונה לוויינית רק עם רעש קהל נלווה וללא קולו של צוות השידור שלו שהוטס לניקוסיה , אורי לוי וגור שלף . כדי לצאת ידי חובה העלה ערוץ 1 הציבורי Super imposing (כתובית) בסגנון מתחמק על המסך שלו בה היה כתוב : "אנו מתנצלים על בעיית הקול בשידור הלוויין" , כאילו שהלוויין אָשֵם . הלוויין הוא חפץ שידור . ברור שמדובר בתקלת טכנולוגית עליו אחראים בני אנוש המפעילים את השידור הלווייני . איש מבין הצופים התמימים איננו יודע כמובן אם מקור התקלה בניידת השידור בקפריסין , אולי חיבורים שגויים בקופסת השידור בעמדת השידור של אורי לוי וגור שלף בניקוסיה , ו/או שמא בכלל עצלנות וחוסר כישרון בירושלים . מרבית הצופים הרגולאריים מאמינים לאינפורמציה בלתי בדוקה שכזאת שרצה על המסך של ערוץ 1. לצופים הנאיביים האלה אפשר למכור כל אינפורמציה . הלוויין כמובן איננו אָשֵם . האָשָם במתפעלים והמשתמשים בו . ברור שבעיית הקוֹל איננה נעוצה בקלקול בלוויין אלא בתקלה שחולל בֵּן אֶנוֹש כלשהו לא מוכשר שמשתמש בלוויין ככלי שרת . אם כבר מישהו אָשֵם כאן הרי זה צוות השידור של ערוץ 1 ואנשי ההפקה שלו בניקוסיה המתפעלים את הצוות הקפריסאי . הם האחראים על ההכנות לקראת משימת השידור הישיר , הם מצֻוִוים על קיום חזרות קפדניות בטרם תחילת השידור הישיר , הם אלו שנדרשים לעריכת תיאומים טכנולוגיים קפדניים , ובדיקת Match up הפקה – טכנולוגי כללי בין ניידת השידור הקפריסאית לבין ה- Master Control בירושלים . הם הנושאים באחריות הראשית כלפי העורך האחראי שלהם יוֹנָה וִויזֶנְטַל וכלפי ציבור משלם האגרה שמנפק להם כאמור מַס כספי עצום בסדר גודל של כ- 1.000000000 (מיליארד) שֶקֶל מידי שנה בשנה .

3:50 דקות לפני תום הרבע הראשון במצב של 14 : 5 לטובת ישראל בקע לפתע קולו של אוי לוי מהאוב…"שלום מניקוסיה , ישראל מובילה ביתרון של 14 : 5 אולם ככה לא נוכל לשדר מפני שהקול שלנו חוזר אלינו…". לפתע שומעים קול באנגלית , "…Hello… Hello… One… Two". אתה מבין שערוץ 1 שרוי בצרה צרורה ואיננו יודע לנהל את עסק השידור בתפעולו ואחריותו . פחות ו/או יותר בנקודה זו שָב השידור הישיר מניקוסיה לתקן הטלוויזיוני הרגיל שלו ומרגע זה ואילך מתנהל כהלכה .

3. פתרונות ושאלות.

א. לא יעלה על הדעת כי ב- 2014 רשת טלוויזיה באשר היא תעלה לשידור לווייני מחו"ל ללא גיבוי של אולפן בית מנווט שכולל בתוכו : מגיש / מגישה + שדר חירום + פרשן חירום למקרה של תקלה בקו השידור המקורי מניקוסיה . שום רשת טלוויזיה באשר היא איננה נוטלת סיכונים מסוג זה של הטסת צוות שידור לחו"ל לצורך שידור ישיר של אירוע ספורט כלשהו (באמצעות ניידת שידור זרה) ובידודו שם ללא גיבוי מסיבי (Back up) של אולפן בית מנווט . היכן מנהל חטיבת הספורט מאיר בר ? היכן עמית הורסקי ? היכן יורם ארבל ? היכן מירי אליקים ? היכן שרון פרי ? היכן צבי שרף ? היכן רז שכניק ? היכן כל אלה שצריך אותם ??? היכן חשיבה מינימאלית של סנטימטר אחד קדימה כדי להגן על ביטחון השידור ? על העורך הראשי החדש של רשות השידור יוֹנָה וִויזֶנְטַל לנפנף ולהעיף קיבינימט את כל הרשלנים , הבלתי מוכשרים , והבטלנים . ו- מוטב שעה אחת קודם .

uri levi 1

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . אולפן הבית המנווט בירושלים . אני ממנה את אורי לוי (משמאל) כמגיש – שדר חירום (לצדה של המגישה אורלי יניב) ולידו את פרשן החירום גיורא שפיגל . אורי לוי וגיורא שפיגל החזיקו את ה- Pre Games Show , את ההפסקות שבין שתי המחציות , ואת ה- Post Games Show בניתוחים , פרשנויות , וסטטיסטיקות . יחד עם זה הם (וגם הפרשן יהודה שהרבני שלא נראה בתמונה) שימשו צוות חירום לשידור ישיר של המשחקים במקרה של תקלות זמניות בקווי השידור של שלושת השדרים במכסיקו 86' – יורם ארבל , נסים קיוויתי , ויורם שימרון . תעשיית הטלוויזיה שעוסקת בתקשורת המונים איננה יכולה להניח ליד המקרה לשלוט בה. היא חייבת להיערך מראש לתקלות אפשריות , איתורן , ומציאת פתרון מיידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

ב. לא יעלה על הדעת כי בעמדת השידור של אורי לוי וגור שלף בניקוסיה לא יותקן טלפון בינלאומי כגיבוי לקו השידור ISDN המקורי של צוות השידור במידה וחלה תקלה . ואומנם אירעה תקלה . אילו היה מותקן טלפון בינלאומי בעמדת השידור שלהם בניקוסיה שניהם היו יכולים לפחות לשדר ישיר על קו הטלפון עד לתיקון קו ה- ISDN .

ג. לא יעלה על הדעת כי ב- 2014 כל רשת טלוויזיה באשר היא לא תתכנן לעצמה היערכות חירום למקרים של תקלות , ולא תתרגל את עצמה לאיתורן המהיר ומציאת פתרון מיידי בעת השידורים הישירים מחו"ל .

ד. אני מכיר כמעט את כל אנשי ערוץ 1 שהיו שותפים לשידור הישיר הכושל אמש והופיעו ב- Roller Credits ובראשם : המפיק בניקוסיה יגאל שמעוני , צוות השידור בניקוסיה אורי לוי וגור שלף , העורך בירושלים איציק פרז , המפיקה בירושלים יפעת כהן עבוד , איש המערכת יהונתן קנלר , הבימאי גיל לסניק , ועוזרת הבימוי שלו לורה קורנפילד . אלה האנשים ששותפים לקומדיה טלוויזיונית מעוררת רחמים . על העורך הראשי יונה וויזנטל להתערב לאלתר בברדק הזה שקוראים לו חטיבת הספורט של ערוץ 1 . מדובר באנשי טלוויזיה וותיקים מאוד שמפשלים בפרהסיה באופן שיטתי , בצורה ממושכת וחמורה , ומזלזלים בגלוי בצופיהם . אתה רואה שאין שם טיפה אחת של ניהול ומנהיגות . אם כך שיחזירו למממן הציבורי את תשלום האגרה שהוא מעניק להם ביד נדיבה . מה זאת צריכה להיות ההפקה החלטוריסטית הזאת שמפיקה לבסוף רייטינג בן שני אחוזים ורבע…??? בושה וחרפה .

ה. האם יוותר ערוץ 1 על אולפן בית מנווט גם בשידור הישיר הקרוב הבא של המשחק ישראל – בולגריה מלארנאקה…??? נראה אותו לוקח שוב סיכונים שלא לצורך . תקלות טלוויזיה לווייניות הן נדירות היום ב- 2014 . טכנולוגיית תקשורת לוויינים עברה מהפכים ושיפורים עצומים מאז השידור הספורטיבי הלווייני הראשון לפני יובל שנים של אולימפיאדת טוקיו 1964 והעברת סיגנל הטלוויזיה היפני של NHK (רשת הטלוויזיה היפנית הציבורית) מטוקיו לארה"ב באמצעות לוויין התקשורת הראשון בהיסטוריה TELSTAR . היום היא בטוחה והתקלות בה נדירות . אף על פי כן שום גוף שידור של תקשורת המונים איננו נוטל סיכון כאִילוּ מדובר בהצלחה לוויינית של % 100 . ברור שהוא מציב גיבוי כזה ו/או אחר לעצמו גם אם מדובר באֶפֶס קצהו של סיכוי של התקיימות תקלות . כשהן קורות גם אם לעיתים רחוקות – הן מסבות טרגדיה, מפח נפש, ואכזבה רבתי . שום רשת טלוויזיה בעולם שמכבדת את עצמה וצופיה איננה עובדת ללא Back up . לעיתים היא בונה גם גיבוי כפול .

4. מאמן נבחרת ישראל ארז אדלשטיין.

המשחק ישראל – הולנד 83 : 60 אמש הזכיר לי משחק תחתית בליגת העל הישראלית בין מכבי אשדוד לנס ציונה . מגוחך היה לשמוע את גור שלף מספר לצופיו כהאי לישנא : "יופי של הנעת כדור…ויופי של סל של עומרי כספי 34 : 12…" . איזה יופי ואיזה נעליים . מדובר בנבחרת הולנדית ירודה שמציגה כדורסל מגוחך . למרות הגיחוך אי אפשר להתעלם מהמאמן הלאומי ארז אדלשטיין שנחשף כאדם בעל אישיות ברמה גבוהה . מאמן שהוא גם מחנך . קצת מחוספס אך עניו ובעל יושרה , דבק בשיטה מסודרת , בקו האימון שלו , ובמשימה הכללית , בעל דרך ארץ , ובעל דוגמא אישית . אני לא רק אוהב אותו . אני גם מעריך אותו . בעת הריאיון שהעניק לאורי לוי וגור שלף סיפר שהיה לו לא קל להזיז את עומרי כספי לעמדה מס' 4 ובכך החליש את צוות השידור שלפני הרצה את תורתו . אינני זוכר שאורי לוי וגור שלף דנו בגרסה הזאת ואומנם הדגישו בפני צופיהם כי עומרי כספי מאייש למורת רוחו את עמדה מס' 4 , וכי התעוררה איזו שהיא בעיה בהעמדתו שם . ארז אדלשטיין הוא מנהיג שמעורר הערכה וכבוד כלפיו . הג'ינג'י הצליח להפוך את הנבחרת לקבוצה בה הפרט מוותר על האגו שלו למען הכלל . בחיי קהילייה גם ספורטיבית זה המון .

5. לקחי עבר טלוויזיוניים בהיעדר אולפן בית מנווט. אילוזיה ומְצִיאוּת הם פעמים רבות אותו הדבר ושרויות באותו הצד של המשוואה הטלוויזיונית. 

אלכס גלעדי ודן שילון אינם מייחסים חשיבות לאולפן טלוויזיה מנווט , תומך , ומוביל של שידורי ספורט ישירים בינלאומיים . את ההפסקות במחציות אנחנו ממלאים בסדרת האנימציה "Popeye The Sailorman" במקום לפרשן , להסביר , ולנתח את מהלכי המשחקים . הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית של אליפות אירופה בכדורסל – יוגוסלביה בקיץ 1975 תובעת מחיר כבד מהשדר אלכס גלעדי . קרייני הרֶצֶף בטלוויזיה המונופוליסטית הופכים לאנשים מפורסמים כמו שדרני הספורט דן שילון ואלכס גלעדי . אלכס גלעדי היה שדר טלוויזיה אינטליגנטי ובר סמכה אך רצה להיות מפיק . ועוד איזה מפיק . פספוסים מכוונים ביודעין של אנשי טלוויזיה במהימנות הדיווח הדוקומנטארי העובדתי שלהם , במקום ובזמן .

שנים רבות נשמר בשנים ההן בעשור ה- 70 של המאה הקודמת במחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הסטנדרט המיושן של הפקת שידור ישיר מחו"ל (גם בארץ) ללא אולפן בית מנווט ו- מוביל . כשמוּנה דן שילון לתפקיד מנהל חטיבת החדשות ב- 1974, הוא הוריש למחליפו אלכס גלעדי מוֹרֶשֶת חצויה שבחלקה הייתה חסרת תכלית . שידורם הישיר של אירועי ספורט נוצצים ללא אולפן מוביל ומנַוֵוט  הייתה גישה אנכרוניסטית ולא עיתונאית המגבילה את זרימת האינפורמציה לציבור הצופים , וגם מסוכנת מאוד לביטחון השידור . אלכס גלעדי לא שִכְלֵל אותה במועד ולפחות פעם אחת היא גבתה ממנו מחיר כבד . הוא נכווה קשה .

ללא אולפני ספורט מקצועיים מובילי שידור בטלוויזיה הישראלית הציבורית , היו אלה ימי התהילה של מגישי הרֶצֶף , ענת שָרָן , דָן כָּנֶר , אביבה מִילְגֶלְטֶר , תִּקְוָוה מוֹר , בְּרוּרְיָה זִימְרוֹן , וצְבִי סַלְטוֹן .

anat sharan

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה הקודמת . זוהי מגישת הרצף ענת שרן . (התמונה באדיבות ענת שרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

dan kaner

טקסט תמונה :  שנות ה- 70 של המאה שעברה . זהו מגיש הרצף דן כנר  .  (התמונה אדיבות דן כנר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

דמותם הייתה פופולארית כשל מגישי החדשות . הם היו עולים "לאוויר" לפני כל שידור בינלאומי ישיר (עשיר רייטינג) של מחלקת הספורט נוכח פני האּוָמה , מדקלמים קריינות רֶצֶף מחושבת מראש, ומכניסים לשידור ישיר את המחצית הראשונה , ואז נעלמים לשעה קלה . זאת הייתה השיטה . בתום המחצית הראשונה הדבר היה חוזר על עצמו . הם היו מופיעים שוּב ושוּב בכל הדרם על המסך ומבשרים לעם , "…כי המחצית הראשונה הסתיימה , ועכשיו בהפסקת המשחק נשדר לכם פרק נוסף מהסדרה "Popeye  the sailor Man" ונעלמים לרגע קט . מדהים כיצד בעת שידור ישיר של משחק כדורסל הִרשוּ לעצמם אז מפיקי הספורט בתחנת טלוויזיה רצינית לשָדֵר בהפסקת המשחק את פופאי אוכל תרד ובלוויית פס הקול המוסיקאלי רווי הקסם של סרט הקרטוּן (Cartoon) הזה מכניע את בלוטו וזוכה באהבתה של אוליב . לקראת חידוש המחצית השנייה נגלוּ שוּב מגישי ומגישות הרֶצֶף והודיעו לציבור בחֵן רב , "…נעבור אפוא בשידור ישיר אל אלכס גלעדי בפאלאציו דלו ספורט ברומא לתיאור המחצית השנייה… וכו' " . זה היה ריטוּאל מגוחך ופתטי שחזר על עצמו מידי שידור ישיר מחו"ל . מגישי ומגישות הרֶצֶף נאים ונאות , בעלי קול טוב וקריינות רהוטה , שימשו בעל כורחם אולפן ספורט נייד.

למחלקת הספורט לא היו אז שַדָּרֵי אולפן מובילים משלה ולא פרשנים באולפן . לא בנו אותם ולא היו זקוקים להם מפני שממילא לא מוּסַד אולפן מוביל כזה בתחנת האֵם ברוממה – ירושלים . איש בטלוויזיה הישראלית הציבורית לא חשב אז על הקמת אולפן ספורט מנווט בשידורים מחו"ל . מגישי הרֶצֶף המיומנים בקריינות רהוטה הספיקו להוביל את השידור . הגִרסה הרשמית סברה ששַדָּר הספורט בחו"ל הוא האלוהים בכבודו ובעצמו , ואלוהים לא צריך עוזרים ופרשנים לידו . גם לא צריך אולפן ספורט מוביל שיוסיף פטפטת על זו הקיימת ממילא . זאת הייתה תפישת שידוּר אווילית וילדותית שחלפה מן העולם, אך הייתה קיימת ושרירה ועוד איך בימים ההם.

בקיץ 1975 התקיימה בבלגראד בירת יוגוסלביה הגדולה ההיא אליפות אירופה בכדורסל בהשתתפות נבחרת ישראל . אירוע ספורט חשוב עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהחל בחיוכים והסתיים בבכי . בדמעות . הפקת הטלוויזיה שימשה נקודת מפנה בהפקת לקחים של צורכי ביטחון השידור . קרתה שם תקלה חמורה שלא הייתה צריכה לקרות . אלכס גלעדי נשלח לבלגראד בגפו ע"י מר ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ודן שילון מנהל חטיבת החדשות בעקבות נבחרת הכדורסל של ישראל . אלכס גלעדי ידע לשָדֵר . בטח להָפִיק . הוא סמך על עצמו . בעצם גם לא הייתה לו ברירה אלא לסמוך על עצמו מפני שהיה אלוהים , או לפחות נחשב לכזה בעיני שולחיו . כמו דן שילון בזמנו גם הוא היה בימים ההם צֶוֶות שידוּר של איש אחד. הוא היה מנהל מחלקת הספורט בעת ההיא, שַדָּר הכדורסל הראשי של הטלוויזיה, המפיק הראשי , והכתב הראשי, וגם הטכנאי של עצמו. הוא פעל ביוגוסלביה לבדו ללא מֵפיק שטח ו/או טכנאי תקשורת, ללא פרשן נלווה, ולבטח בלי עוֹזֵר שַדָּר. יתרה מזאת . מפני שהיה אלוהים כמו דן שילון לפניו הוא הפעיל את השידורים הישירים מחו"ל כמו זה של אליפות אירופה בכדורסל 1975 ללא אולפן מְנָוֵוט בירושלים . אלכס גלעדי היה אלוהים , אך אלוהים שכפוף לחוקי הטכנולוגיה שהוא יצר . אלכס גלעדי היה השַדָּר והנווט של השידור ועתיד היה לשַלֵם על כך בעונש כבד ובריבית דה ריבית . מייד תקראו ותדעו גם אֵיך וגם למה .

השידור הישיר בין העולם הגדול לירושלים נסמך על טכנולוגיית תקשורת לוויינית ושימוש בקווי שידור בינלאומיים 4W (ארבעה גידים) באיכות של khz 3.5 שיצאו מעמדת השידור בחו"ל בדרך הארוכה ליעדם בירושלים . נתיבי קווי השידור היו ארוכים ומפותלים , ומורכבים מבחינה טכנולוגית . בדרכם מחמשת יבשות תבל בדרך לאולפן הטלוויזיה בירושלים חצוּ קווי שידור ה- 4W מספר רב של צמתים טכניים . כל צומת טכנית כזאת היא מהמוּרה פוטנציאלית הנשלטת ע"י גורמי בקרה שאינך מכיר . טעות קטנה במיתוג או חיבור לא נכון של קווי שידור ה- 4W שלנו ע"י אחד הטכנאים הזרים המועסקים בקטעים ובצמתים הפרושים לאורך דרך של אלפי הקילומטרים עליה הם נעים לירושלים , היא טעות מספקת , כדי לגרום לפשלה בה קוֹלוֹ של שָדָר הטלוויזיה יגיע לטִימְבּוֹקְטוּ או קָטְמָנדוּ במקום לירושלים . היה צריך להתפלל אז לנֵס שכל ההפקה הארוכה והמתמשכת הזאת ללא ערבויות וביטחונות טכנולוגיים מספקים , אומנם תעבור בשלום . ההספק של אלכס גלעדי ככתב ושַדָּר בודד המכסה את משחקי נבחרת ישראל בטורניר היה עצום . הנבחרת בהדרכתו של אברהם חֵמוֹ זכתה במקום השביעי . בשלב הראשון בקָארְלוֹבָאץ' ניצחה נבחרת ישראל את פולין 90 : 84 . במשחק הזה הצטיינו חַנן קֶרֶן שקלע 25 נק' , בּוֹעַז יַנָאי 20 נק' וגֶ'ק אָיְיזְנֶר 20 נק'. שיחקו טוב גם אִיתּמָר מַרְזֶל , טַל בּרוֹדִי , בַּארִי לֵיבּוֹבִיץ' , מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ' שְמוּאֵל אָבִישַר ואָבִיגְדוֹר מוֹסְקוֹבִיץ'. ישראל ספגה אח"כ שני הפסדים נגד צ'כוסלובקיה 86 : 85 ונגד ברה"מ 85 : 71 ונגזר עליה להתמודד במשחקי הדירוג 12 – 7 . בשלב הדירוג ניצחה נבחרת ישראל בכל ארבעה משחקיה . נגד הולנד 81 : 80 , טורקיה 101 : 77 (מיקי ברקוביץ' קלע 44 נק') , רומניה 119 : 105 וגברה גם על יוון 87 : 76 .

רוב משחקי  הנבחרת הועברו בשידורים ישירים ע"י אלכס גלעדי והגיעו ליעדם בשלום מן ההיבט הטכני . אלכס גלעדי היה מחליפו של דן שילון שַדָּר הספורט מספר אחת אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית שעבר לנהל את חטיבת החדשות . ב- 1975 קיבל אלכס גלעדי את הגושפנקה הרשמית של שַדָּר הכדורסל הנחשב ביותר במדינה . יריבו למאבק על הרייטינג , שַדָּר הרדיו של "קול ישראל" גדעון הוֹד טען גם הוא לבכורה , אך הסקרים הוכיחו ללא צֵל של סָפֵק שרוב רובו של הציבור מעדיף ונוהה אחר שידורי הטלוויזיה של אלכס גלעדי ואיננו מאזין לשידורי הרדיו כשיש לו את זכות הבחירה בין שתי האפשרויות. גדעון הוֹד ניסה טְרִיק רכילוּת באחד מהימים ההם וסיפר למי שרצה לשמוע (סיפר גם לי בכתב ובע"פ), כי זה נכון שרוב הציבור צופה באמת בשידורי הטלוויזיה , אך משקיט את קולו של אלכס גלעדי , ומגביר את קולו שלוֹ הבוקע מהרדיו . לגִרסת ההעדפה הזאת של גדעון הוֹד לא הייתה שום אחיזה במציאות . גב' מיכל כספי האחראית על סקרי רשות השידור קיבלה את בקשתי , והציגה פעם את "תופעת החלשת קוֹל הטלוויזיה בעת הצפייה בשידורי כדורסל ישירים והגברת קול הרדיו במקביל" , כשְאֵלַת סֶקֶר. התשובה לא הפתיעה אותי . % 0.003 מתוך מיליון צופי משחקי הכדורסל בטלוויזיה נהגו באמת להשקיט את קולו של אלכס גלעדי ולהגביר את קולו של שדר הרדיו . בתרגום מתמטי למספרים מוחלטים מדובר בכמות צופים אפסית הנעה בערך סביב 30 אנשים . כולם כנראה קרובי משפחתו של גדעון הוֹד .

לפני תחילת המשחקים הספיק אלכס גלעדי החרוץ להכין כתבה חדשותית רחבת היקף שנושאה היה "יוגוסלביה כמדינת כדורסל בחַיִץ שבין מערב אירופה למזרחה" . הכתבה שודרה במגזין "יומן השבוע" בערב שישי – 6 ביוני 1975 (בעריכתו והגשתו של רם עֶברוֹן ז"ל) . יוגוסלביה של יוסיפ ברוז טיטו הייתה מדינה קומוניסטית אך רשת הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית שלה JRT (ראשי תיבות של Jugoslavia Radio Television) הייתה חברה מלאה suuet באיגוד השידור של מערב אירופה (EBU) ולא השתייכה לאיגוד השידור של המדינות הקומוניסטיות של מזרח אירופה (OIRT) .

אלכס גלעדי היה איש רציני והפליג בחשיבות הכתבה . הוא כלל בתוכה סקירה היסטורית רחבה על יוגוסלביה מימי המלכות העותומנית , דרך תקופת הקיסרות האוֹסְטְרוֹ – הונגרית וכלה במלחמת העולם השנייה , ובעקבותיה שלטונו הרודני של הקרואטי יוֹזֵף בָּארוֹז טִיטוֹ שכרך יחדיו ששה עמים סלאביים (סרביים , סלובניים , מקדוניים , קרואטיים , בוסניים , ותושבי מונטנגרו) לאומה אחת גדולה – יוגוסלביה . הוא כמובן לא שכח להזכיר בכתבתו שהעַריץ הקרואטי קבע את בירתו בסֶרְבִּיָה , הלא היא בֶּלְגְרָאד . דווקא שוֹט הצילום הראשון בפתח הכתבה שָבָה את לבִּי יותר מכל . נראו בו שני ילדים יוגוסלביים בבגדים בלויים ונעלי ספורט קרועות זורקים לסַל כדורגל ישן וּמְסְמוּרטַט באיזה מגרש שכוח אֵל בסביבה כפרית ליד בלגראד . זה היה שוֹט צילום פסטוראלי יפהפה , אמיתי ורגיש , ומלא תּוֹם , שסיפר ביושרה מוחלטת על אהבת הילדים התמימה למשחק הכדורסל . קולות שמחת הילדים בשפה הסֶרְבִּית (שקלט המיקרופון) המתמודדים בחדווה זה מול חברו, רק הוסיפו לאמינות הכתבה.

שימשתי יד ימינו של אלכס גלעדי לאורך שנים רבות . שנינו היינו מכורים לטלוויזיה הישראלית הציבורית ואהבנו עד למאוד את עבודתנו , אך אני הייתי מכור גם לאלכס גלעדי . עמדתי לרשותו 24 שעות ביממה כפי שהוא עמד לרשות הטלוויזיה . בשנים הראשונות לעבודתנו בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 כשמקום מגוריו היה בשכונת נווה רוֹם ברמת השרון ושלי ברמת אביב (תל אביב) הוא היה מתייצב מידי בוקר ליד ביתי ב- 06.40 עם מכונית ה- BMW הכתומה החדשה שלוֹ ושל רעייתו חווה שמספרה היה 744 – 289 כדי להגיע לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ששכן בשכונת רוממה בירושלים במועד. הוא היה דייקן מאוד . בשמונה בבוקר כבר ישבתי ליד שולחנות העריכה יחד עם עורכי הסרטים הראשונים בטלוויזיה הישראלית הציבורית, רִינָה בֵּן מֶלֶך – מוֹהָר , נֶטָע עֶפְרוֹנִי , סָאלִי סָלָמֶה , גִדְעוֹן דְרוֹרִי ז"ל , יַעֲקב אָיְיזֶנְמַן , נִסִים מוֹסֵק , בּוֹבּ גוֹלְדְמַן , הָארי גוֹלְד , ואחרים כדי לערוך עבורו ועבור דן שילון את כתבות הספורט לתוכנית הנוער , "מהר יותר , גבוה יותר" , "משחק השבוע" ש-  % 90 מחומר השידור שלו היה בשנים ההן כדורגל אנגלי , וכמובן "מבט ספורט" במוצ"ש . הייתי תמיד בקרבתו של אלכס גלעדי . ככה זה יצא . הוא לא דרש "Distance" והיה האיש הקרוב אלי ביותר מבין כל אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית למרות שהיה הבוס שלי . נסענו ביחד לירושלים וחזרנו משם יחדיו לביתנו , אכלנו את ארוחותינו ביחד במזנון הטלוויזיה , עבדנו ביחד ושירתנו במשך שנים את אותה רשת הטלוויזיה וכבשנו את אותם יעדי השידור . גם עכשיו נמצאתי מולו בצד השני של העולם (בישראל) כדי לקבל באולפן בירושלים את הכתבה העושה דרך של אלפי קילומטרים בלוויין מיוגוסלביה לישראל . התיאום בין שנינו היה טלפוני בחיוג ישיר . הטלפון נשאר פתוח כשאוזנינו צמודות לאפרכסות כל עוד נמשך תהליך העברת החומר מבלגראד לירושלים . שיחות מבצעיות כאלה מתנהלות תמיד בניבים טכניים . בשעה שסיגנל הטלוויזיה היוגוסלבית JRT נראה על המוניטור ב- MASTER CONTROL (חדר בקרה ראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית) בירושלים , באמצעות פעולות תיאום של המרכז הטכני של ה- EBU ששכן אז בבריסל , שידר אלי אלכס גלעדי ממקום מושבו בבלגראד "Cue" , ומכונת ההקלטה פאר הטכנולוגיה הטלוויזיונית ה-  VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) בירושלים החלה להקליט את כתבתו .

צורת העבודה הזאת בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית איננה יודעת שובע ואיננה מכירה בגבולות הזמן. הייתי אז אב לשלושה ילדים קטנים, אך דווקא בכל סוף שבוע בימי שישי ושבת, בשעה שרוב הציבור נח בביתו והמשפחה מתלכדת כולה לשהות ובילוי משותפים , מצאתי את עצמי עובד ביתר שֵאת . בימי שישי ושבת מתרכז עיקר פעילותו של הספורט בישראל . מבלי להרגיש אתה מוצא את עצמך עֶבֶד של העבודה המורכבת הכפופה כל העת ל- Dead line . אין רגע דַל . אין דקה משעממת. לפתע בסוף הדרך אתה מגלה שהטלוויזיה הפכה להיות ביתך השני ולעיתים גם הראשון. לרוע המזל גם על חשבון המשפחה. סוג העבודה העיתונאית המטורפת הזאת בטלוויזיה כפתה עלי ועל רעייתי לנטוש את תל אביב ב- 1975 ולעבור לגוּר בירושלים .

בתום הרצת הכתבה מבלגראד באותו יום שישי אחה"צ ההוא של  6 ביוני 1975, שיבחתי באוזניו את כתבתו המעניינת שהייתה באמת עשויה בטוּב טעם . "אלכס , אפילו אלוהי הטלוויזיה יודע שהכתבה הזאת היא נהדרת" , אמרתי לו והוספתי , "רק תגיד לי כיצד תפשת בדיוק את שני הילדים האלה משחקים דווקא כדורסל ?" . תשובתו הייתה מוחצת ומהירה : "עזוֹב יוֹאָשִיש קיבוצניק תמים שכמותך" , השיב לי והוסיף מייד , "הֵם בכלל שיחקו כדורגל , רק ביקשתי מהם לשחק לרגע אחד כדורסל לצורך הצילומים שלי , והם הסכימו" . תשובה נהדרת . איך לא חשבתי עליה קודם . הרעיון של אלכס גלעדי לזרוק כדורגל לטבעת הסַל הגשים את חוֹק הברזל של תעשיית הטלוויזיה הקובע כי המַראוֹת על המִרקע הן לעיתים קרובות מאה אחוז אִילוּזְיָה וגם מאה אחוז מְצִיאוּת בעת ובעונה אחת .

alex

טקסט תמונה : המחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה הקודמת . לפני כ- 40 שנים. הימים ההם – הזמן ההוא. אלכס גלעדי הנערץ. איש הטלוויזיה המוצלח ביותר שצמח במדינת ישראל. (צילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 6

טקסט תמונה : המחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה הקודמת. לפני כ- 40 שנים. הימים ההם – הזמן ההוא. הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא הייתה רק מקום עבודה עבורי. היא הייתה שליחות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אני מכיר כמה אישים ידועים בטלוויזיה שפִסְפֵסוּ בכוונה תחילה עובדות של זמן ומקום ושילבו ביודעין אִילוּזְיָה ומציאות אמת מבלי לדווח על כך לצופיהם . כל תוכיות הבידור בערוץ הטלוויזיה הציבורי , "שעה טובה"  וְ- "סיבה למסיבה" , ששודרו בערבי שישי בשנות ה- 80 בהגשת והנחיית רבקה מיכאלי ומני פאר , וגם זאת של "שישי בגאון" בהגשתו והנחייתו של יורם גאון (החלה להיות משודרת  ב- 2002) , הֵן תוכניות שמוקלטות בימי חוֹל . זה לא מפריע למנחים לומר ברוחב לֵב לצופים ברֵיש גלי בפתח התוכנית , "שבת שלום", ברכת נִימוּסין המעניקה לצופה תחושה של שידור ישיר . הציבור מקבל זאת ולא רואה בה רמאות . מנחי תוכניות הבידור בטלוויזיה הישראלית בערבי שישי טורחים לברך את צופיהם בשבת שלום , אך לא טורחים לעומת זאת להפר את האילוזיה הטלוויזיונית . הם אינם מגלים בשום אופן לצופים שבעצם התוכנית הוקלטה באחד מימי החוֹל באמצע השבוע , ומשודרת באיחור של כמה ימים . זה מעין טָאבּוּ . משחק מכוּר . מראות הטלוויזיה הן משחק מכור שבו ה- אילוזיה מתערבבת עם המציאות והמציאות עם האילוזיה . תפקידם של עורכי הטלוויזיה כמו עורכי הקולנוע למנוע מהצופה בין היתר להבחין בין הדמיון למציאות . המדיה היא בעלת כוח מדהים ומוכרת לעיתים אשליות בקלות רבה . אפשר לראות זאת על כל צעד ושעל בסרטי אומנות ובידור , סדרות רומנטיות , מותחנים , סרטים מוסיקאליים , סרטי טבע , ואפילו חדשות . נושא הכתבה והמושא שלה מדלגים בקלות באמצעות עריכה נכונה בין שיני הזמן וגלגל המקום . אסור לעולם שהצופה יבחין בנקודת העריכה האמיתית בסיפור . בימאי מחונן בטלוויזיה או בקולנוע מודע היטב ל- Continuity , להמשכיות ההכרחית של התסריט . יש לו פתרונות רבים כיצד להפוך את האילוזיה למציאוּת לא רק ע"י עריכה הגיונית (ואם צריך גם מתוחכמת) , אלא ליצור את האפקט המתבקש באמצעות מוסיקת לוואי , טקסט קישור , וכיו"ב .

בראשית 1977 הטיל אלכס גלעדי על כתב מחלקת הספורט ירין קימור (מתעד מוכשר) להכין כתבת תחקיר לתוכנית "מבט ספורט" על מוכנותה של השחייה הישראלית , גברים ונשים , כשלוש שנים טרם אולימפיאדת מוסקבה 1980 . ירין קימור לקח את עבודתו ברצינות רבה , אולי רבה מידי , והפר לרגע קט את חוק שימור האילוזיה יחדיו עם המציאות . הפרת החוק העניקה צביון ביזארי לכתבת הטלוויזיה שלו . הכתבה התמוהה נפתחה עם מוסיקת רקע של "פסוקו של יום" וטקסט הקושר את עם ישראל מונהג ע"י משה רבנו חוצה את ים סוּף בימי יציאת מצרים לפני ארבעת אלפים שנה , שָזוּר עם סיפור תקוות השחייה הישראלית במוסקבה 80' . עיניו של אלכס גלעדי חשכו . הוא כמעט התעלף . ב- 1978 הטיל אלכס גלעדי על יָרִין קִימוֹר לתַּעֵד את סיפור הצלחת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים של אורי מלמיליאן והיו"ר הכריזמטי והאִכפתי שלה מר ראובן ריבלין (היום נשיא המדינה , ולשעבר יו"ר הכנסת ולשעבר גם ח"כ ושר התקשורת בממשלת ישראל) . הצַלָּם של יָרִין קִימוֹר היה יורם מנדלבאום ז"ל (בן קיבוץ גבעת חיים ושיאן ישראל בשחייה בשנות  ה- 50  של המאה הקודמת בכל משחי החתירה  מ- 50 מ'  ועד 1500 מ'). לרוע מזלו התפספס אחד הצילומים המרגשים בסרט  הדוקומנטארי הזה, בו עדשת המצלמה קלטה את רובי ריבלין נתפש ממרר בבכִי ומורט את שיערו בחדר ההלבשה באִצטדיון ר"ג באכזבה גדולה בתום משחק הפסד . חומר הצילום החשוב נשרף במעבדת הצילום של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . המתעד המוכשר והתובעני אך מאוכזב עד עמקי ליבו מאבדת הצילום הקשה , לא וויתר וביקש מרובי ריבלין לשחזר מול המצלמה את דרמת הבְּכִי שלו שהלכה לאיבוד . מלאכת השִחְזוּר נעשתה בשעות העֶרֶב בשירותים בחצר הטלוויזיה  הישראלית הציבורית ברוממה – ירושלים ליד בניין החוטים . מר רובי ריבלין התגלה כשחקן בעל חוש תיאטרלי של ממש ועשה את תפקידו נאמנה . הוא הסכים והצליח לשחזר בצורה טבעית את הטקסט (על פי פס הקול המגנטי המקורי שנשמר) ואת סצנת התפרצות הזעם והיבבות של עצמו , ולפיתת שיער ראשו . ראיתי את תוצאת מלאכת השִחְזוּר ולא האמנתי למראה עיניי . רובי ריבלין הפך לפרק זמן קצר לשחקן בסדרת טלוויזיה , או תיאטרון אם תרצו .

מפני שצילום השִחְזוּר נעשה בשעות החשיכה בפילם שחוֹר / לָבָן ב- Location  סגור ונבלע אח"כ במקלעת העריכה של הסרט , לא היה ניתן להבחין אם מדובר באמת באִצטדיון ר"ג , או בשינוי Location  אחר . רובי ריבלין וירין קימור היו שותפים לחטא דוקומנטארי – קולנועי מוכר . יו"ר בית"ר ירושלים לא עמד בפיתוי שטמון בחשיפת הצילום , ובימאי הסרט לא הסכים להפריד בין האילוזיה למציאות . גדולתה של הסצנה המשוחזרת נעוץ בעובדה שהצופים לא הבחינו בשִחזור . אף על פי כן במקום כלשהו , הפך התֵּיעוּד של ירין קימור "לדְיוּקוֹ – דְרָמָה" בסרט "בית"ר ירושלים – 1978" , שיחזור של מצב , ולא סֶרֶט דוקומנטארי אמיתי . בעיקר בשל העובדה שלא הופיעה שום כתובית המעידה בפני ציבור הצופים כי בִּכְיוֹ של רובי ריבלין הוא קטע משוּחזר . אסור לעשות זאת ולנהוג כך בסרטים תיעודיים . אין דָבָר כזה לבַיֵים את המציאות . הסתרת שִחְזוּר המציאות היא בעיה מוסרית בין המתעד לבין מצפונו ומהווה עבירת אמינות כלפי צופה הטלוויזיה . לזכותו של ירין קימור מגדולי המתעדים בערוץ הטלוויזיה הציבורית ייאמר מייד , שהוא לא חזר על העבירה הזאת מעולם פעם נוספת .

ב- 1977 תעד ירין קימור את ריצת המרתון הראשונה של הכּיִנֶרֶת . אלכס גלעדי אישר לו לעשות כתבה בת עשר דקות ל- "מבט ספורט" . הוא לא הכיר כל כך את אופיו של הכתב המוכשר והדומיננטי הזה . ירין קימור היה לא רק כתב , אלא בימאי בעל חושים של מתעד תובעני . הוא גייס חמישה ציוותי צילום בראשותו של הצלם הראשי דני ברנע , והביא לאלכס גלעדי סרט דוקומנטארי מרשים בן 50 דקות . הסרט שודר בתוכנית "משחק השבוע" במקום משחק כדורגל כמקובל . סיומו היה מפתיע ואנושי מאין כמוהו . בריצה התחרותית נטל חלק גם יוֹסֵף בַּיִין בן ה- 65 . נקודת הגמר של הריצה הייתה קיבוץ מעגן . כשהגיע יוֹסֵף בַּיִין אל חוט המטרה כשעתיים אחרי אחרון הרצים השתררה כבר חשכה והוא מצא את שער הקיבוץ נעול . אף אחד לא חיכה לוֹ חוץ מהמצלמות של ירין קימור . פנס תאורה האיר את פניו המשתוממות והעייפות מהמאמץ הגדול . יוסף ביין היה רשאי להיות גאה בעצמו הוא סיים את הריצה המפרכת ולמרות כל המשברים דבק במשימה ולא נטש אותה . ירין קימור הנציח את הרגע הזה במצלמותיו .

yarin kimor

טקסט תמונה : קיץ 1975 . העיתונאי ירין קימור . אחד האנשים הישירים שהכרתי ברשות השידור . (צילום ותיעוד יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בימיה האחרונים של מלחמת המפרץ הראשונה היכן שהוא בסופו של חודש פברואר אולי תחילת מארס 1991 ערך הכתב הצבאי החרוץ של הטלוויזיה הישראלית הציבורית אז משה שלונסקי ראיון עיתונאי מוּקלט בתשע בבוקר עם ראש אמ"ן האלוף אמנון ליפקין – שחק ז"ל . הריאיון החשוב אמור היה להיות משודר "במבט" באותו ערב . מפאת עיסוקיו של אלוף המודיעין נערך הריאיון בשעות הבוקר (הוקלט על מכונת VTR של אינטש אחד) , אף על פי כן ביקש המראיין לברך את המרואיין שלוֹ בברכת , "עֶרֶב טוֹב" , ובכך להעניק לריאיון ממַד אקטואלי עכשווי הסמוך לשעת שידוּרוֹ . המראיין משה שלונסקי דרש מראש אמ"ן להשיב לו באותה הברכה בזמן מדומה . כלומר , "ערב טוב" למרות שהריאיון נערך בתשע בבוקר . תשובת אלוף המודיעין "ערב טוב" נדרשה ליצור אפקט של שיחה חדשותית הסמוכה למועֵד שידורה . אלוף המודיעין אמנון ליפקין שחק ז"ל שהיה עסוק ולא היה יכול להתפנות לריאיון בשעות הערב הסכים להצעה והשיב באמת למברך שלו "עֶרֶב טוֹב" . בכך שיתף פעולה בעצם ב- פִבְּרוּק זמן הריאיון עם הכתב הצבאי . זה היה מעשה משונה ומביך מצד איש הצבא שנודע במהימנותו ובאינטגריטי שלוֹ ומנגד מעשה אנטי עיתונאי של הכתב הצבאי . במקום להגיד למשה שלונסקי "אינני משתתף במשחקי הטלוויזיה שלך" הוא הסכים לשתף פעולה עמו . זה היה מדהים . הצבא העיראקי היה בתהליך התמוטטות טוטאלית , ובמצב הצבאי בחזית מלחמת המפרץ , חלו מידי רגע תמורות מפליגות . המֵידַע שהיה יפה לשעוֹת הבוקר לא התאים ולא היה עדכני למהדורת "מבט" . שהיתי במקרה בחב"מ (חדר בקרה מרכזי – Master Control ) הממוקם בקומה השנייה של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים , לצורך תיאום שידורי הספורט שלי והייתי עֵד לשיחה הקואורדינציה המביכה הזאת בין הכתב בצבאי לאלוף המודיעין של צה"ל . הריאיון המוקלט נפתח באמת בברכת "עֶרֶב טוב" של המראיין , והמרואיין השיב למראיינו ללא כחל ושרק ממש באותן המילים "עֶרֶב טוב" כשהריאיון נערך ומוקלט בכלל בבוקר . כך הוא גם שודר ב- "מבט" . יכול להיות שסיפור המעשה הבלתי מוצלח הזה היה קשור באמת באי יכולתו של ראש אמ"ן להתראיין בשעות העֶרֶב סמוך "למבט" בשל סיבות צבאיות – מבצעיות אך הסכמתו לומר במהדורת חדשות "עֶרֶב טוֹב" בראיון בּוֹקֶר עיתונאי זוהי אִילוּזְיָה ופִבְּרוּק . הונאת הצופים . כמובן שצופי הטלוויזיה לא ידעו שהם חוזים בריאיון מלחמה יָשָן ששעת ההפקה שלו נעשתה שתיים עשרה שעות לפני שידורו .

למצלמה יש כוח סִימוּם (רָב) . יתכן שבדרכה שלה היא השפיעה אז גם איך שהוא על אלוף המודיעין אמנון ליפקין – שחק ז"ל שהפך להיות רמטכ"ל צה"ל ונודע בקוֹר רוּחוֹ וטוּב שִכְלוֹ . יכול להיות שגם אלופי הצבא זקוקים ליועצי תקשורת לידם בעת הענקת ראיונות או עריכת מסיבות עיתונאים . אין שום תחליף למהימנות המעשה . צלם הטלוויזיה הוותיק איתן הדר ׁ(צלם מצוין) סיפר לי שפעם היכן שהוא בראשית עשור ה- 70 של המאה הקודמת צילם במצלמת פילם BL את ראש הממשלה גב' גולדה מאיר מתראיינת ל- "מבט" . בטרם הצילום בעת שמדד את התאורה על פניה במכשיר מַד הַאוֹר שלו עשה מעשה קונדס . הוא קירב את מַד הַאוֹר אליה וביקש ממנה Balance קוֹל . גב' גולדה מאיר שלא ידעה מהחיים שלה בתחום אביזרי ומִכְשוּר הטלוויזיה ולא הבחינה בין מַד תְּאוּרָה למיקרופון , דיברה במבטא האמריקני הידוע שלה בחפץ לב כמְצֻוֶוה למַד האוֹר . איתן הדר שראה כי מעשה הקונדס צלח, חזר על התעלול כמה פעמים. ראש ממשלתנו דיברה ל- מַד הַתְּאוּרָה כל פעם מחדש. זה היה לפני המון זמן . יותר מ- 40 (ארבעים) שנים . הוא נהנה לספר לי את הקוריוז ועוד יותר נהנה לחקות את המִבְטָא האמריקני הכבד של ראש הממשלה שלנו . הדוֹר ההוא הזדקן לבלי הכר . חלקו מת . חלקו האחר לא יכיר עוד את פניו לכשיתבונן במַרְאָה .

במשחק הגמר על גביע העולם בכדורגל שנערך ב- 10 ביוני 1934 ברומא בין נבחרות איטליה וצ'כוסלובקיה צעדה הנבחרת הצ'כית ביתרון מפתיע  1 : 0 משער של אנטוֹנין פּוּץ' (Antonin Puc) בדקה ה- 76 . הקיצוני השמאלי האיטלקי רָאיימוֹנְדוֹ אוֹרְסִי (Raimondo Orsi) השווה בדקה ה- 81 את התוצאה ל- 1 : 1 . שערו היה מעשה של רָב אוֹמָן בכדורגל אך הוא לא צוּלם מעולם למרות שבמקום נוכחו עשרות צלמים מיומנים מכל רחבי מדינות אירופה . גם לא ע"י מסרטות הצילום שהיו באִצטדיון . בדקה ה- 96 בתקופת ההארכה הבקיע אָנגֶ'לוֹ שְקִיָאבְיוֹ (Angelo Schiavio) את שער היתרון שהפך בתום 120 דקות לשער הניצחון . איטליה גברה על צ'כוסלובקיה  2 : 1 וזכתה לראשונה בגביע העולם . למחרת ביקשו הצלמים את רָאיְימוֹנדוֹ אוֹרְסִי לשחזר את הביצוע הנפלא שלו מול שער ריק (ללא שוער) למען הרקורד , אבל הוא לא הצליח .ראיימונדו אוֹרְסִי ניסה עשרים פעמים לחזור על מעשה הפלא שלוֹ ונכשל .בקשת השִחזוּר היא לגיטימית בתנאי שעל התמונה המתנוססת בעיתון מודגשת בבירור המילה "שִחְזוּר" . כישלונו של ראיימונדו אוֹרסי לשחזר את ביצועי עצמו גאל את המו"לים מלהטביע את הכתובת "שִחְזוּר" בעיתוניהם . אין בושה גדולה יותר משימוש בצילום משוחזר התופש את מקומו של צילום דוקומנטארי אוטנטי שהתפספס , בעיקר מהסיבה שהצלם והכתב היו נוכחים במקום ההתרחשות אך החטיאו את האירוע .

raimindo orsi

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של איטליה 1934 . זהו החלוץ האיטלקי ראיימונדו אורסי (6.4.1986 – 2.12.1901) . הוא שיחק בתפקיד קיצוני שמאלי בנבחרת איטליה במונדיאל של 1934 . שער המשווה שלו בדקה ה- 81  במשחק הגמר ב- 10 ביוני 1934 ברומא , איטליה –  צ'כוסלובקיה לא צולם מעולם . (התמונה הוענקה לי באדיבות  RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

orsi

טקסט תמונה : 10 ביוני 1934 . מונדיאל הכדורגל של איטליה 1934 . האצטדיון ברומא . דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר איטליה – צ'כוסלובקיה 2 : 1 . זוהי נבחרת איטליה . ראיימונדו אורסי כורע שני משמאל . עומד קיצוני משמאל מעונב בחליפה המאמן הנודע וויטוריו פוצו . (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הבה אחזור לאחור כ- 40 (ארבעים) שנים ואשוב לאלכס גלעדי ואליפות אירופה בכדורסל שנערכה ב- בלגראד ב- 1975 . הכתבה הנחמדה לקראת אליפות אירופה בכדורסל ב- 1975 הייתה התחלת שידור נאה של אלכס גלעדי שלא בישרה במאום על הסוף המַר . נבחרת ישראל המצוינת תחת שרביט אימונו של אברהם חֶמוֹ דורגה במקום השביעי . נבחרת ישראל (עם מיקי ברקוביץ', חנן קרן , בועז ינאי , ג'ק אייזנר , איתמר מרזל , שמואל אבישר, טל ברודי , בארי לייבוביץ' , אביגדור מוסקוביץ' ואחרים) ניצחה בשלב הראשון בקרלובאץ' את פולין 90 : 84 , אך הפסידה לצ'כוסלובקיה 85 : 86 ולברה"מ 71 : 85. במשחקי הדירוג בבלגראד גברה ישראל בכל ארבעת משחקיה עַל הולנד בתוצאה 81 : 80 , טורקיה 101 : 77 (מיקי ברקוביץ' קלע 44 נקודות) , רומניה 119 : 105 , ו- יוון בשיעור 87 : 76 . השידורים הישירים של אלכס גלעדי מיוגוסלביה לישראל עברו בשלום .

למשחק גמר אליפות אירופה בהיכל "פָּאיוֹנִיר" בבלגרד העפילו נבחרות יוגוסלביה וברה"מ . זאת הייתה מתנה נחמדה שהוענקה לאלכס גלעדי . שתי הנבחרות הטובות ביבשת משאַת נפשו של כל שדר טלוויזיה . מי איננו חפץ לשדר את גיבורי בכדורסל הווירטואוזיים של יוגוסלביה , דָאליבַּאסִיץ' , קִיצָ'אנוֹבִיץ' . צ'וֹסִיץ' , דָאלִיפָּאגִיץ' מול סֵרגֶיי בֶּלוֹב קפטן נבחרת ברה"מ וחבריו בעלי שם , מִילוֹסֶרְדוֹב , יֶידֶשקוֹ , זָ'ארְמוּחָמָדוֹב , אָלֶכּסַנדֶר בֶּלוֹב ואחרים . בשעות הבוקר של משחק הגמר המסקרן ביקרו כפי שסיפר לי אלכס גלעדי טכנאֵי התקשורת של רשת הטלוויזיה היוגוסלבית הממלכתית JRT (ראשי תיבות של Jugoslavia Radio Television) באולם "PIONEER" כדי לחבר את קווי שידור ה- 4W של רשתות הטלוויזיה לעמדות השידור של מדינות ה- EBU . שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי נעדר מההיכל בעת ההתקנה, אבל גדעון הוֹד שדר רדיו "קול ישראל" היה נוכח . כששאלו הטכנאים היכן עמדת השידור של IBA (רשות השידור) , סימן להם גדעון הוֹד בכיוון עמדת השידור של רדיו "קול ישראל" וזיהה אותה למתקינים כעמדת- R  IBA (רדיו = R) , מבלי להזכיר את עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המסומנת בקוד ההפעלה  IBA – TV . הטכנאים היוגוסלביים פסחו על עמדת השידור של אלכס גלעדי . אין לי ספק שגדעון הוֹד פעל בתום לב , אך באותו הרגע גורלו של אלכס גלעדי נחרץ . לא היה לו קו שידור . חמור מזה , הוא לא ידע שאין לו קו שידור . למזלו הרע גם לא הותקן בעמדה שלוֹ מכשיר טלפון בעל חיוג בינלאומי כ- Back up לקו השידור האבוּד . כשנודע לאלכס גלעדי ברגע האחרון לפני תחילת השידור הישיר כי אין לוֹ כלל קַו 4W הבין לפתע לאיזה צרה נקלע . בהיעדר אולפן בית מנווט לא היה לוֹ כל סיכוי להימלט מאסון השידור הטלוויזיוני שמשמש ובא עליו . אלכס גלעדי היה בודד ויחיד בעמדת השידור בבלגרד ללא פרשן , מפיק , או טכנאי שיסייעו לו ברגע האמת .

חמֵש דקות לפני השעה תשע בערב עלתה לאוויר קריינית הרצף היפה ענת שָרָן, וכהרגלה הודיעה  בטקסט חגיגי לצופים , "בעוד  דקות ספורות יחל בבלגרד משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות יוגוסלביה וברה"מ . אנו עוברים אפוא בשידור ישיר אל אלכס גלעדי" , אך לא דובים ולא יער . קו ה- 4W דמם . קולו של אלכס גלעדי לא נשמע . גם לא היה יכול הישמע . כל ניסיונותיו של אלכס גלעדי לאָתֵּר קַו שידוּר חלוּפי בהיכל ,פַּיוֹנִיר" עלו בתוהו . הוא התרוצץ כפוֹרְפֶרָה אחוּז אָמוֹק אך זה היה מאוחר מידי . אלכס גלעדי עלה על נתיב ההתרסקות מבלי יכולת לשנות את המסלול הזה .     “Too late baby” , אומרים האמריקנים . זה היה עצוב מפני שהוא היה זקוק נואשות לעזרה אך היה בודד ביוגוסלביה . לא היה שם איש מהטלוויזיה הישראלית הציבורית לסייע לו . לא טכנאי , לא מפיק , וגם לא עוזר שדר . זאת הייתה טרגדיית שידור בימים ההם . כשהחל השידור הישיר של גדעון הוֹד ב- "קול ישראל" ותמונות הכדורסל בטלוויזיה הישראלית נשארו מיותמות מקולו של אלכס גלעדי שבּוֹשֵש להגיע , הורה הבּוֹס שלוֹ ושֶלי דן שילון מנהל חטיבת החדשות ללא היסוס למפקח המאסטר (חדר הבקרה הראשי) מנחם וולף לחַבֵּר את קו השידור של גדעון הוֹד מהרדיו לתמונה הלוויינית של אלכס גלעדי מהטלוויזיה. זאת הייתה החלטה היסטורית חסרת תקדים וגם חַד פעמית שלא חזרה על עצמה מעולם , שהבליטה כישלון מקצועי נורא של הטלוויזיה הישראלית. אלכס גלעדי נותר המום ומאוכזב מאוד בבלגרד. הוא חש כאילו מנסים להתנקש בחייו. הוא לא ידע את נפשו מרוב צער ובכה כילד . גדעון הוֹד שידֵר עכשיו ישיר בקוֹלוֹ הבלעדי לטלוויזיה הישראלית ולרדיו "קול ישראל" כאחד . הוא סוף – סוף הגשים את חלומו והביס את אלכס גלעדי מהטלוויזיה . בתום השידור הישיר , אמר דן שילון : "פעלתי כפי שפעלתי מפני שהשידור היה חשוב יותר מאלכס גלעדי" . ברור שאם מחלקת הספורט הייתה עובדת אז על פי הסטנדרטים העיתונאיים המקובלים כיום ומכשירה אולפן מאויש המנוֵוט את שידורי אלכס גלעדי וכולל בתוכו מגיש +שדר חירום + פרשן חירום , הכֵּאוֹס הזה לא היה קורה . אחד מתפקידיו שלשַדָּר הספורט המנווט את השידור מן האולפן בירושלים הוא גם לפרוש רֶשֶת ביטחון לתקלה מצערת כזאת כפי שקרתה לאלכס גלעדי אז ב- 15 ביוני 1975 בה קו השידור איננו קיים ולא מגיע ליעדו , וליטול עליו את אחריות שידור במשחק על עצמו יחד עם הפרשן באולפן במקום השדר המקורי . אומנם שידור ה- Off Tube הוא צרה בפני עצמה אך עדיף מכל וכל על פתרון איחוד קו השידור של הטלוויזיה עם זה של הרדיו . אולפן טלוויזיה מנווט היה מונע את הביזיון הגדול ואת האילוץ של הכנסת קולו של שַדָּר הרדיו "לאוויר" של הטלוויזיה . דבר כזה של השמעת קוֹלוֹ של שַדָּר הרדיו במקום קוֹלוֹ הַאָבוּד של שַדָּר הטלוויזיה לא קרה מעולם בתולדות שידורי הספורט הישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . לא לפני 1975 וגם לא אחריה .

בתום השידור שוחחתי עם אלכס גלעדי שישב בּוֹש ונכלם בהיכל "פָּאיוֹנִיר" , מבכה בבכי תמרורים את הבכורה שנלקחה ממנו . זאת לא הייתה שיחה רגילה . זה היה מסע ניחומים . אלכס גלעדי האיש הדבק ביותר במשימה שהכרתי בימי חיי לא עמד בה הפעם . הוא היה מאוכזב מאוד . אלכס גלעדי וגם אני למדנו לקח מַר ושיעור חשוב ומאלף . שידור טלוויזיה מוצלח ככלות הכל הוא תוצאה של עבודת צוות , טרחת מַטֶה משותפת , ומערכת מסודרת . השַדָּר הוא הפונקציה האחרונה המוציאה את השידור לאוויר אך הוא איננו אלוהים . הוא חייב גיבוי . אלכס גלעדי לעולם לא ישכח את התבוסה ההיא שסָפָג מגדעון הוֹד ביום הראשון ההוא – 15 ביוני 1975 . נוסף על כל הצרות נגמר לו בבלגראד גם הכסף שסיפקה לו רשות השידור לצורך מבצע השידור הזה . הוא נתקע לשלושה ימים נוספים בבלגראד מבלי יכולת לחזור לארץ . גב' זָאזָה ניקוֹליץ' מנהלת משרד ה- Eurovision בטלוויזיה היוגוסלבית הממלכתית JRT (הייתה חברה מלאה ב- EBU למרות שייכותה כמדינה קומוניסטית לגוש המזרחי), הזמינה אותו לגור בביתה . ישראל דורי סמנכ"ל הכספים של הרשות מצא דרך להעביר לו את הכסף הדרוש כדי לקנות כרטיס טיסה ולשוב לארץ מוכה וחבול . הליך פשוט אך סבוך לנו מפני שלישראל לא היו קשרים דיפלומאטיים אז עם יוגוסלביה .

צריך להזכיר ולא באירוניה שבהיעדר אולפן טלוויזיה מְנַוֵוט "לא שכחנו" לשָדֵר בעֵת הפסקת משחק הגמר בין יוגוסלביה ל- ברה"מ , שני פרקים אהובים מסדרת האנימציה האמריקנית הנפלאה , "Popeye The Sailorman" . בשני הפרקים האלה חזו הצופים הנפעמים בקרבות המרים שמנהל פּוֹפַּאי המלח האָהוּב והנערץ בעל גוון קול של מָסוֹר נגד בְּלוּטוֹ סֶמֶל הרשע על ליבה של אוֹלִיב המקסימה . דרך אגב יוגוסלביה גברה במשחק הגמר על ברה"מ 90 : 84 , וזכתה בפעם השנייה ברציפות האליפות אירופה . משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בקיץ 1975 לא ייזכר בגלל זכייתה של יוגוסלביה בתואר , אלא מפני שזאת הייתה הפעם הראשונה (וגם האחרונה) בה איבדה הטלוויזיה הישראלית הציבורית את קו השידור ה- 4W שלה , ושַדָּר הרדיו של "קול ישראל" מר גדעון הוד הפך בעל כורחו לשַדָּר הטלוויזיה של המדינה כולה . זה היה ניצחון לרדיו "קול ישראל" ותבוסה לטלוויזיה הישראלית הציבורית . אף על פי כן אלכס גלעדי המשיך להיות השַדָּר מספר אחת והמוביל בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בחלוף שנים רבות התברר כי הוא אלכס גלעדי הוא פיגורת הטלוויזיה הגדולה ביותר שהצמיחה תעשיית הטלוויזיה הישראלית מעודה . אלכס גלעדי שִידֵר ישיר את כל התחרויות החשובות בעת ההיא . קוֹלוֹ חַרוּת על סלילי השידור בניצחונות ההיסטוריים של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ב- 23 בפברואר 1977 בעיירה הבלגית ווירטון על צסק"א מוסקבה 91 : 72 , והזכייה בגביע אירופה בפעם הראשונה בבלגרד ב- 7 באפריל 1977 , 78 : 77 למכבי ת"א מול מוֹבּילגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה האיטלקית . הוא אמר למיקרופון השידור שלו בקול עצוּר ובטוֹן מאופק שלא תאם את הדרמה וההתרגשות העצומה שבקעה מן המסך : "גביע אירופה לתל אביב , גביע אירופה לתל אביב … אני לא מאמין , אני לא מאמין" . אולי זאת הייתה הנקמה הפרטית שלו בגדעון הוד ודן שילון . אחת מהחוויות הדומיננטיות והחשובות שחוויתי ב- 40 (ארבעים) שנים בתעשיית הטלוויזיה הייתה היכרותי עם אלכס גלעדי .

התרוצצו אז במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית  כל מיני וֶורסיות שידור טלוויזיונית של “play by play” . הגִרְסָה הגרמנית דגלה בשידור בעל נפח מוּעט של מֶלֶל שהפך למאופק ויבשוּשי . הוֶורסיה האמריקנית כללה כמו בחיים עצמם המון דיבורים שדמו לעיתים לעודף מלל ופִּטְפּוּט . השַדָּרים האמריקניים והפרשנים לצידם לא היססו לנקוט בפתוס בעת הצורך כדי להעניק לדרמת השידור נופך נוסף . שיתוף הפעולה בין השָדָר האמריקני לבין פרשניו היה לחלוטין לא מכופתר , ולכן זה נשמע לעיתים כדו שיח רציף על ענייני השעה שהֵכיל גם צחוקים וגם בדיחות . המיקרופון של הפרשן בעמדת השידור האמריקנית היה תמיד פתוח , והכניסה לשידור הייתה החלטה שלו בלבד . הוא לא היה צריך להמתין ל- "Cue" של השַדָּר המוביל . השידור האמריקני היה באמת רווי יותר במֶלֶל אך נשמע טבעי ומלבב . הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהשראת דן שילון ואלכס גלעדי פנתה לכיוון ה- וורסיה האנגלית שהייתה כמעין פשרת שידור בין הסגנון הגרמני העצור לאמריקני השוצֵף . שניהם דן שילון ואלכס גלעדי סברו שזהו שביל הזהב בין שתי גישות הנשענות על Play by play , והמתאים ביותר לסגנון השידור בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העברית .

6. הרייטינג המדאיג והמקרטע של ערוץ 1 (ברבעי שעות) בעת השידור הישיר אמש מניקוסיה (יום ראשון – 24 באוגוסט 2015) של משחק הכדורסל ישראל – הולנד 83 : 60 במסגרת קדם אליפות אירופה 2015, בין 18.45 ל- 21.00.  

שעות / ערוצים                      ערוץ 1                     ערוץ 2                 ערוץ 3

19.00 – 18.45                       % 1.2                      % 15.0                  % 8.3

19.15 – 19.00                       % 1.6                      % 13.6                  % 8.5

19.30 – 19.15                       % 1.9                      % 15.9                  % 7.0

19.45 – 19.30                       % 2.7                      % 18.7                  % 6.8

20.00 – 19.45                       % 2.5                     % 22.7                   % 8.4

20.15 – 20.00                       % 2.1                     % 28.3                   % 10.2

20.30 – 20.15                       % 2.3                     % 29.3                   % 12.0

20.45 – 20.30                       % 3.4                     % 26.6                   % 11.6

21.00 – 20.45                       % 2.7                     % 27.8                   % 12.8

מדובר ברייטינג ממוצע מגוחך של ערוץ 1 , רק % 2.26 .

סוף הפוסט מס' 427.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להעמיד דברים על דיוקם (3). פוסט מס' 426. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : המידע ב- בלוג על כל תכולת המחקר שלו לרבות הטקסט + התמונות והצילומים כפופים לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי אולם הוא כפוף באופן מפורש לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 426 : הועלה לאוויר ביום שישי – 22 באוגוסט 2014.

להעמיד דברים על דיוקם (3). פוסט מס' 426. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סקירה צבאית – מדינית של מלחמת "צוק איתן" מנקודת מבטי.

אין בידי כלים ומידע קונקרטי שָאוּב מתוך הקבינט הישראלי כדי לנתח באופן מתמטי ובצורה מדויקת את מהלכי המלחמה "צוק איתן" שמבצעים בעצה אחת ראש הממשלה בנימין נתניהו , שר הביטחון בוגי יעלון , רמטכ"ל צה"ל רב אלוף בני גנץ , והשר לעניינים אסטרטגיים יובל שטייניץ . ברור שמדינת ישראל החופשית והדמוקרטית מנהלת מלחמה נגד אויב מטורף , נחוש , ונִבְזִי שמקדש את מלחמת החורמה נגד אזרחי מדינת ישראל בדם אזרחיו שלו . הפוסט נכתב עכשיו (יום חמישי – 21 באוגוסט 2014) על רקע הודעה במהדורת החדשות של רדיו גלי צה"ל כי שר הביטחון בוגי יעלון הורה על גיוס של עוד רבבת חיילי מילואים . אני לא יָשֵן כבר חודש וחצי מרוב דאגה לנכדי הבכור שנוטל חלק במלחמת "צוק איתן" ודאגה רבתי לכל חיילי צה"ל . התייצבותה של מדינת ישראל החופשית נגד הדוקטרינה האנטישמית של החמאס הטוענת להַכְרָתָה ומחיקתה של מדינת ישראל מעל פני האדמה והשמדתה המוחלטת ביום הדין בכוח הנשק , דומה בעיניי להתייצבותם של שני המנהיגים הדמוקרטיים הדגולים של העולם החופשי ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט במלחמת העולם ה- 2 נגד הפיהרר הנאצי הטוטליטאר המגלומן המטורף רוצח ההמונים אדולף היטלר שביקש לשנות בכוח הזרוע את הסֵדֶר המדיני העולמי היָשָן , ואוֹי למי שיפריע לוֹ . העולם הדמוקרטי החופשי והאדיש השקיע מחשבה מועטת בשאיפות ההתפשטות המגלומניות בכוח של גרמניה הנאצית בראשות אדולף היטלר במחצית עשור ה- 30 של המאה הקודמת . חלק מהעולם החופשי הנאיבי הזה לא רק קפא על שמריו ולא העריך במועד את כוונות הזדון , אלא אף האמין ובטח באדולף היטלר כאיש שלום , לבטח לאחר שהפיק באוגוסט 1936 לתפארת את אולימפיאדת ברלין והיה נאמן לעקרונות והאידיאלים האולימפיים . איזו נאיביות . איזו טרגדיה היסטורית מחשבתית וביצועית . בסקירה המדינית שהיא פרטית שלי אני מסתמך על לקחי ההיסטוריה שנכתבה ע"י ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן (נשיא ארה"ב שירש את פרנקלין דילנו רוזוולט לאחר מותו באפריל 1945). ברור שהחמאס הנָאצִי של רצועת עזה איננו שווה כוח לגרמניה הנאצית אף על פי כן איסמעיל האניה הוא פושע מלחמה . הוא מצויד באותו מניפסט שקורא לרצח יהודים והשמדת מדינת ישראל ועקירתה מאדמתה, אך לטיב מזלה של מדינת ישראל הוא משולל ברגע זה יכולות צבאיות שאפיינו את הוורמאכט . אולם אין זה סוף פסוק . הצטיידות החמאס בנשק השמדה המוני מוברח הוא עניין של זמן בלבד . כשמישהו מצויד בנשק השמדה המוני, גרעיני ו/או כימי, אין זה משנה אם קוראים לו אדולף היטלר, הידקי טוג'ו, מחמוד אחמדיניג'אד, איסמעיל האניה, ו/או מוחמד דף . לכולם יש את אותו הכוח ביד גם לתנועה שמייצגת אוכלוסייה ענייה בת 1.8 מיליון תושבים בלבד .

ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו וצבא ההגנה לישראל ניצבת ערב הכרעת החמאס הטרוריסטי ברצועת עזה בפני דילמה ובמצב צבאי ומדיני סבוך ומורכב הדומה למצב בפניו ניצבו מנהיגי העולם החופשי והדמוקרטים הדגולים ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט במלחמת העולם ה- 2 ערב הכרעת גרמניה הנאצית . ווינסטון צ'רציל ,פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן פתרו את הבעיה והצהירו כהאי לישנא : הטרור הגרמני והיפני ייענה בטרור והפציצו החל מ- 1943 מרכזי אוכלוסין אזרחיים (בנוסף להפצצת תשתיות ומטרות צבאיות) הארי טרומן הרחיק לכת והטיל שתי פצצות אטום ב- 6 וב- 8 באוגוסט 1945 על שתי ערים יפניות הירושימה ונאגאסאקי . זה היה מזמן . אולם כיצד אמורה מדינה חופשית ודמוקרטית קטנה כישראל להתמודד עכשיו נגד אויב טרוריסטי שמחופר ופועל מתוך האוכלוסייה האזרחית שלו ברצועת עזה על מנת להשמיד אוכלוסייה האזרחית אחרת זאת של מדינת ישראל . מנהיג החמאס הנאצי איסמעיל האניה כמו מנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר מקדש את חזונו המטורף בדם האוכלוסייה האזרחית שלו . צריך להבין כי בראשית 1945 כאשר גרמניה כבר מנתה 8.000000 (שמונה מיליון) אבדות בנפש חיילים ואזרחים , ארבעה – חמישה חודשים לפני כניעתה , עדיין הבטיחו אדולף היטלר ושר התעמולה שלו יוזף גבלס לבני עמם ניצחון גורף במערכה . משהו בסגנון ההבטחה הצינית של דוברי החמאס עכשיו שמבשרים לאזרחי רצועת עזה כי או טו טו הם ייפגשו כל המוסלמים בשערי אל מסגד אקצה . איסמעיל האניה ואדולף היטלר העפילו לפסגת השלטון כאילו בבחירות חופשיות . החמאס היא תנועה פוליטית רודנית , דתית , ו- רדיקאלית שהשתלטה בכוח הנשק על רצועת עזה והדיחה בהפיכה צבאית ב- 2006 משם את יו"ר הרשות הפלסטינית החלש אבו מאזן ואת תומכיו מהפת"ח . החמאס הוא ארגון נאצי אנטישמי – טוטליטארי שהשתלט במהירות על מוסדות הפת"ח ברצועת עזה , הרג רבים מאנשיו , הקים לעצמו משטרה אזרחית , שירותי ביטחון , וצבא ובכך בעזרת הקלצ'ניקובים הוא שולט בקלות באוכלוסייה הענייה ומשליט עליה את מרותו וחזונו שבמידה רבה הוא אפוקליפטי . אללה אכבר . המנהיג הפוליטי הנוכחי של החמאס איסמעיל האניה ורמטכ"ל הצבא שלו מוחמד דף אימצו את הדוקטרינה המטורפת של מייסד תנועת החמאס אחמד יאסין הטוענת מאז 1988 כי מדינת ישראל יושבת על אדמת וואקף (הקדש) ערבית מוסלמית ועל כן יש להכריתה מהמפה המדינית הבינלאומית ולהשמידה בכוח הזרוע . מדובר בחזון מעוות וחולני , השקפת עולם רצחנית בלתי שפויה – על פיהם מחנך החמאס את הילדים והנוער שלו לשנאה קיצונית של מדינת ישראל . לא לימדו אותי כיצד משוחחים עם אויב שקורא להשמדתי . לא לימדו אותי שום תורה מדינית כי עלי כדמוקרט להתיר בניית נמלי ואוויר לאויב טרוריסטי שחותר בהתמדה להשמידני . ההיסטוריה הבינלאומית המזהירה שחרתה את שמם של ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן באותיות של זהב לימדה אותי אין מנהלים שום שיח וסיג ולא מו"מ עם אויב טרוריסטי מִנוּבָז .

קנצלר גרמניה הנאצית אדולף היטלר קבע באמנה המדינית שלו ב- 1935 כי חוזה וורסאיי מבוטל וכי על מנת שהרייך ה- 3 בראשותו יתקיים 1000 (אֶלֶף) שנים , אזי יש לחולל שינויים דרמטיים ורדיקאליים בסדר הפוליטי הבינלאומי של העולם היָשָן . אם לא בדרכי שלום אזי באמצעות שימוש בנשק וגם במחיר השמדת מדינות ואוכלוסיות אזרחיות שלמות . ולכשיגיע יום הדין, על הרייך ה- 3 תהיה מוטלת החובה למחות גם את יהדות אירופה ואת כל העם היהודי מעל פני האדמה . אלה שיעמדו בדרכו לבנות סדר האירופי חדש כפי שהוא מתכנן – ייענשו בכל חומרת הדין . הארכי טרוריסט אדולף היטלר ביצע ב- 1938 את ה- "אָנְשְלוּס" המפורסם שלו , סיפוחה של אוסטריה דוברת השפה הגרמנית לגרמניה הנאצית באיומים כוח הנשק , אך מבלי לירות אפילו ירייה אחת . היעד הבא היה אימוץ גרמני בכוח של אזור הסודטים הצ'כוסבלובקי בתירוץ שמדובר בחבל ארץ גרמני שתושביו מדברים גרמנית ורצונם להתאחד עם המקור . עכשיו היה ברור שאדולף היטלר איננו רק מגלומן מטורף אפוקליפטי חסר מעצורים אלא מנהיג מדיני מחושב שמגבה את האמביציות המדיניות חסרות הגבולות שלו ביכולות צבאיות כבירות באוויר , בים , וביבשה , שטרם נראו כמותן עד אז בהיסטוריה האנושית . יסודותיה הרעועים של אירופה הישנה הזדעזעו . ראש ממשלת אנגליה נוויל צ'מברליין חש בספטמבר 1938 למינכן כדי להיפגש עם הארכי טרוריסט הנאצי אדולף היטלר על מנת לנהל עמו מו"מ ו- להציל את השלום באירופה בטרם קורס הקונטיננט תחת קלגסי הוורמאכט . נוויל צ'מברליין הפר את כלל המוּסָר הראשון כי אין מנהלים מו"מ ומדיניות פיוס עם טרוריסטים גם אם מדובר בראש מדינה שהוא בעצמו ה- ארכי טרוריסט ופושע המלחמה הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית ובעל עוצמה צבאית ענקית כפי שהתברר מאוחר יותר . אדולף היטלר השאפתן והשקרן הבטיח בפגישה המדינית ההיא במינכן לנוויל צ'מברליין כי אין פניו מועדות למלחמה אלא לשלום . בסופו של דבר בניסיון למנוע עוד מלחמת עולם ניסחו מנהיגי המדינות הראשיות של אירופה גרמניה, אנגליה, צרפת, ואיטליה הסכם מדיני שלפיו יימסר חלק מצ'כוסלובקיה לידי אדולף היטלר . ווינסטון צ'רצ'יל הגה את אחד הסלוגנים ההיסטוריים המפורסמים שלו הנוגע לפגישה המבישה של נוויל צ'מברליין עם אדולף היטלר בספטמבר 1938 במינכן שהסתיים במכירת צ'כוסלובקיה . כך אמר :  "היה על בריטניה של נוויל צ'מברליין לבחור בין מִלְחָמָה לחֶרְפָּה בטרם הפגישה עם אדולף היטלר . נוויל צ'מברליין בחר בחֶרְפָּה . עכשיו יקבל גם מִלְחָמָה" . ואומנם כך היה .

chemberlain 1

טקסט תמונה : 30 בספטמבר 1938 . נמל התעופה הבינלאומי של לונדון . ראש ממשלת אנגליה נוויל צ'מברליין ש- שב ממינכן מנפנף בפיסת הסכם השלום שחתם עם הקנצלר הנאצי המטורף הארכי טרוריסט אדולף היטלר , ומכריז קבל עם ועולם הכרזה שהתבררה כי אין לה שום אחיזה במציאות : "הצלתי את השלום בדורנו" . רדיו ה- BBC ורשת הטלוויזיה של ה- BBC שהייתה בראשית דרכה בעת ההיא תיעדו את ההצהרה של נוויל צ'מברליין בשידורים ישירים לאומה הבריטית . התברר כי היה מדובר בשלום מדומה שדחה בכמה חודשים בלבד את פרוץ מלחמת העולם ה- 2 . ב- 1 בספטמבר 1939 החלה גרמניה הנאצית במסע האכזרי לשינוי פניה של אירופה הישנה וכבשה בתוך חמישה שבועות את פולין. אירופה טבלה בבת אחת בנהרות של דם , סופות אש נוראיות , ותימרות עשן כבדות . במהלך מלחמת העולם ה- 2 בשנים 1945 – 1939 ניספו כ- 60.000000 (שישים מיליון) אנשים , ביניהם 6.000000 (שישה מיליון) יהודים שהושמדו במחנות מוות באירופה ע"י ההנהגה הנאצית בהובלת הגסטאפו והוואפן SS וסיוע של משת"פים במדינות כבושות במהלכים מתוכננים היטב מראש . (סוכנויות) .

במלחמה הנוראית ביותר בהיסטוריה הגו שני מנהיגי העולם החופשי ווינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין דילנו רוזוולט את הסלוגן ה- היסטורי רב משמעות : אם זה המצב והוורמאכט הגרמני מוחה בעזרת חיל האוויר שלו , בסיוע דיביזיות השריון , ובאמצעות ירי מטורף של אגדי הארטילריה , וכניסה רגלית של עוצבות חיילי חי"ר אוכלוסיות שלמות מעל פני האדמה, הרי ש- "הטרור של אדולף היטלר ייענה בטרור" בדרך להכנעתו הסופית והמוחלטת החד משמעית . "לעולם לא נערוך מו"מ עם הטרור הגרמני בראשות הארכי טרוריסט אדולף היטלר" , הצהירו מנהיגי העולם החופשי ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן  . משמעות האמירה "טרור ייענה בטרור" מוסברת בפוסטים הקודמים . הַסְדָרָה מדינית ושיקום גרמניה יהיו אפשריים רק לאחר כניעת גרמניה ללא תנאי וניתוץ מוחלט של ההנהגה הנאצית . כאזרח פרטי כמותכם אין לי שום ניסיון כיצד מנהלים מו"מ עם אויב צבאי לבטח לא עם אויב טרוריסטי מְנוּבָז שחרת על דגלו לקטול אותי ואת משפחתי ביום הדין .  אני למד מה לעשות ו/או לא לעשות מדפי ההיסטוריה שהותירו מאחוריהם ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן . בשעת מבחן כה מורכבת ומסובכת זאת אני בוטח בצוּר ישראל ומטיל את יהבי על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון שלו בוגי יעלון ורמטכ"ל צה"ל בני גנץ .

באפריל 1945 מת פרנקלין דילנו רוזוולט ואת מקומו תפש הארי טרומן . נשיא ארה"ב הטרי הארי טרומן ניצב בפני בעיה דומה כיצד מכניעים את מדינת הטרור היפנית "ארץ השמש העולה" של הקיסר הירואיטו , אולם בפועל מנהל אותה המטכ"ל היפני רווי שאיפות מיליטריסטיות בראשות הרמטכ"ל הידקי טוג'ו . ארה"ב איבדה בשנים 1945 – 1944 במלחמה נגד יפן בסביבות כ- 40000 (ארבעים אלף) חיילי מארינס בכיבוש האיים הסמוכים ליפן ׁ(איבו ג'ימה , אוקינאווה וכו') , משם המריאו מפציצי ה- B 52 הכבדים שלה להפציץ מטרות צבאיות , תשתיות , ואוכלוסייה אזרחית ביפן . לא היה בכך די . הצבא היפני המאומן , הממושמע , והנחוש אולם מובס סירב להיכנע לצבא ארה"ב למרות שהיה ברור כי יפן כבר הפסידה במלחמה וכניעה ללא תנאי היא רק שאלה של זמן . השאיפות האימפריאליסטיות – מיליטאריסטיות המטורפות של המטכ"ל היפני קודשו בדם אזרחי יפן הצייתנים . הגנרלים היפניים קבעו שחייליהם אינם נכנעים לעולם . על החייל היפני הממושמע , הנחוש , והנאמן הוטל להקריב את חייו למען מדינתו . בעת הצורך החייל היפני יהפוך ל- "קאמיקאזה" ויתאבד אך לא ייכנע לאמריקנים . הכנעת יפן המוחלטת הייתה מותנית אפוא בכיבוש כל יפן ע"י צבא ארה"ב . המטכ"ל האמריקני העריך כי כיבוש יפן והכרעתה הסופית יארך לא רק שנים אלא יתבע אף כ- 2.000000 (שני מיליון) חיילים אמריקניים הרוגים . הארי טרומן הלך בעקבותיהם של ווינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין דילנו רוזוולט וקבע כי גם הטרור היפני ייענה בטרור . ב- 26 ביולי 1945 קיבל נשיא ארה"ב הארי טרומן את "מתנה" לה המתין זמן רב מפרופסור אלברט איינשטיין ופרופסור רוברט אופנהיימר בדמותן של שתי פצצות אטום . הארי טרומן הגיש ליפן כתב אולטימטום ודרש ממנה עכשיו כניעה ללא תנאי בטרם ישתמש בנשק השמדה המוני שהוא מחזיק בידיו . המטכ"ל היפני לא האמין לו וסירב . סוף המחזה ידוע . חיל האוויר האמריקני הטיל ב- 6 וב- 8 באוגוסט 1945 שתי פצצות אטום על שתי ערים אזרחיות לחלוטין הירושימה ונאגאסאקי . 200000 (מאתיים אלף) אזרחים יפניים ביניהם המון ילדים , זקנים , ונשים נהרגו בתוך שתי שניות . יפן נכנעה ללא תנאי . אני מציע לקוראי הבלוג הרבים לעיין (לא לרפרף) בטקסט אולטימטום הכניעה על סעיפיו השונים שהגה נשיא ארה"ב הארי טרומן בשעה שהוא מחזיק בידיו נשק להשמדה המונית , ואותו הגיש לקיסרות היפנית ב- 26 ביולי 1945 .

surrender 1

טקסט מסמך : 26 ביולי 1945 . נשיא ארה"ב הארי טרומן מציב בפני יפן אולטימטום – כניעה מיידית ללא תנאי . (עמוד מס' 1 מתוך 3) . מקור : ששת הכרכים שכתב ווינסטון צ'רצ'יל אודות מלחמת העולם ה- 2 בהוצאת "עם ספר" בע"מ בשיתוף עם א. נאור בתל אביב ב- 1957 .

surnder 2

טקסט מסמך : 26 ביולי 1945 . נשיא ארה"ב הארי טרומן מציב בפני יפן אולטימטום – כניעה מיידית ללא תנאי . (עמוד מס' 2 מתוך 3) . מקור : ששת הכרכים שכתב ווינסטון צ'רצ'יל אודות מלחמת העולם ה- 2 בהוצאת "עם ספר" בע"מ בשיתוף עם א. נאור בתל אביב ב- 1957 .

surrender 3

טקסט מסמך : 26 ביולי 1945 . נשיא ארה"ב הארי טרומן מציב בפני יפן אולטימטום – כניעה מיידית ללא תנאי . (עמוד מס' 3 מתוך 3) . מקור : ששת הכרכים שכתב ווינסטון צ'רצ'יל אודות מלחמת העולם ה- 2 בהוצאת "עם ספר" בע"מ בשיתוף עם א. נאור בתל אביב ב- 1957 .

על ביבי נתניהו נגזר במשמרת שלו להנהיג את מדינת ישראל בזהירות ובבטחה במזרח תיכון רצחני בו ארגוני טרור כמו החמאס , חיזבאללה , ודאעש משחקים תפקיד מרכזי . כמו מרבית אזרחי ישראל גם אנוכי ניצב בשעה זאת מאחורי ראש הממשלה בנימין נתניהו , שר הביטחון בוגי יעלון , והרמטכ"ל בני גנץ , תומך בהם וסומך עליהם .

זוטות 

1. איכות שעון התוצאות ומדידת הזמן המוֹנְטֶנֶגְרִי בהיכל הכדורסל בעיר פודגוריצה , רמת המשחק אמש (יום רביעי – 20 באוגוסט 2014) בפודגוריצה בקדם אליפות אירופה 2015 בכדורסל בו ניצחה ישראל את מונטנגרו 80 : 65 , וטיב השידור הישיר של הצמד הטלוויזיוני אורי לוי וגור שלף – פחות או יותר חופפים . השעון המונטנגרי הוא רווי תקלות ו- קלוקל . רמת ההתמודדות דומה למשחק מרכז טבלה בליגת העל הישראלית . צוות ערוץ 1 אורי לוי וגור שלף ממשיכים לדקלם . כרוניקה של רוטינה אפרוריות טלוויזיוניות ידועה מראש . על הפרקט מתחוללת דרמה בקנה מידה ישראלי אבל השַדָּר המוביל איננו מזיז את מחט ה- Sound בקונסולה . אני פטריוט של נבחרת ישראל בכדורסל ורוחש הערכה למאמן הלאומי החדש ארז אדלשטיין . מדובר במאמן כדורסל מוכשר , ישר , וצנוע שהוא גם מחנך . מאמן בעל שיטה סדורה , בעל הבנה עמוקה בתורת משחק הכדורסל , בעל ראייה לטוח ארוך , ובעל תחושת שליחות . אך מכאן להפליג בשבחים כה מרחיקי לכת כפי שמרעיפים גור שלף (אומר בתום השידור הישיר בערוץ 1 , "משחק פשוט פנטסטי של נבחרת ישראל"…) , אריה מליניאק ואלי ישראלי (בתוכנית "עושים ספורט" ברדיו גלי צה"ל (יום חמישי – 21 באוגוסט 2014 בין 12.00 ל- 14.00) על נבחרת ישראל קבוצת כדורסל פנטסטית בשל ניצחון החוץ על מונטנגרו – הדרך ארוכה ורחוקה . אלי ישראלי הוא המגוחך מכולם . הוא שואל בתוכנית בריאיון רדיו את גל מקל אם שלח כבר קלטת מהמשחק אֶמֶש לריק קרלייל הבוס שלו ב- NBA . אינני כופר בזכותו של אלי ישראלי להתעקש להיות כל פעם מחדש מגוחך . הידיים ידי ארז אדלשטיין אך נותרה לו עוד המון עבודה . קְדָם זה דבר אחד , ואליפות זה דבר שני . כפי שאמר לפני שנים רבות המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק : "עוֹד הדֶרֶך רָב עוד רַבָּה המִלְחָמָה" . ניצחונה של נבחרת ישראל אמש על מונטנגרו בהיכל הבית שלה ב- פודגוריצה הוא פורץ דרך בשלב המוקדם ובמידה רבה מהווה השתוממוּת וגם התפלאוּת . אולם צוות השידור של ערוץ 1 נותר שווה נפש . הוא משוחח בעמדת השידור בפודגוריצה בינו לבין עצמו שיחת רֵעִים משעממת על רקע התמונות המפתיעות . נכון , השדר המוביל אורי לוי מנסה להישמע דרמטי אבל קולו והאינטונציה שלו עושים בו שַמוֹת . גור שלף מנסה איך שהוא לאזן עם נתונים סטטיסטיים . נכון , גל מקל עשה טריפל – דאבל אבל נגד מי ? אף על פי כן מדובר בניצחון ישראלי לא צפוי שצריך להעריך . בתום ההישג בחצות הליל אני מצפה לראיונות סיכום קצרים עם האדריכל ארז אדלשטיין וגיבורי העלילה שלו . הניצחון הישראלי הוא בעל ערך ולכן שווה עריכת ראיונות וקבלת תגובות מידיות בשידור ישיר בערוץ 1 משהשחקנים הישראליים העולזים כמו גם עריכת בירור קצר עם שחקני הנבחרת הלאומית המונטונגרית שכשלה במבצרה נגד נבחרת ישראלית בינונית למדי , נבחרת שהאומה שלה שקועה במערכת דמים כבדה נגד החמאס העזתי . אולם איזה ראיונות ואיזה נעליים . אורי לוי ממהר משום מה להחזיר את השידור מפודגוריצה לגב' ליאת רגב אולפן בירושלים . הוא מגבב מין טקסט סיום דביק רווי געגועים ומשתפך : "…אני אורי לוי אומר לכם לילה נפלא מפודגוריצה…שיהיה רק שקט ורק טוב לתושבי הדרום…אנחנו אוהבים אתכם כל כך…שיהיה לכם שקט ורגוע…לילה טוב…" . דווקא בעת פרידה אפשר היה להישמע מאופק וקורקטי יותר . מילא . נדמה לי שערוץ 1 היה אמש הנציג היחיד בפודגוריצה . העיתונות הישראלית הכתובה והאלקטרונית הפכה ברובה זה מכבר לעיתונות Off tube כך שבקטע הזה מגיעות לשידור הציבורי הטלוויזיוני מחמאות ! הרייטינג של ערוץ 1 בעת שידור ישיר של המשחק מונטנגרו – ישראל 65 : 80 בין 22.00 ל- 24.00 צבר רק % 3.48 .

2. אפי טריגר העלה בשבוע שעבר ל- "אוויר" ברדיו גלי צה"ל את כדורגלן העבר המצטיין מרדכי שפיגלר מי ששיחק בשורות נבחרת ישראל וקבוצת מכבי נתניה וחוגג בימים אלה יום הולדת 70 . במקום להציג תיעוד אותנטי וציוני דרך חשובים בקריירה של מרדכי שפיגלר אחד השחקנים הפוריים בתולדות מדינת ישראל בעבור המאזינים הצעירים של גלי צה"ל, דור שלא ידע את יוסף , בוחר אפי טריגר לנהל מסע חנופה רדיופוני בקול ילדותי רווי התלוצצויות כאילו מדובר בגימיק . רגע ירוד של אפי טריגר ורדיו גלי צה"ל . לבסוף הוא מעלה מהאוב הקלטת רדיו ישנה ועתיקת יומין בה אומר שַדָּר אנונימי "כלשהו" על גבי פס הקול כי מרדכי שפיגלר כבש שער שיכול להיות גם שער בגמר . מדובר כמובן במונדיאל מכסיקו 1970 . אילו אפי טריגר היה עיתונאי רציני ואחראי היה מקדים ומדווח לצופים בכמה משפטים אודות נבחרת ישראל בכדורגל שתחת שרביט האימון של עמנואל שפר ז"ל העפילה בפעם הראשונה והאחרונה עד כה למונדיאל כלשהו , זה של מכסיקו 1970 . ואם היה לו טיפת כבוד של שדר רדיו מקצועי ומקצועני היה מספר למאזיניו בגאווה שהשַדָּר האנונימי הוא בעצם שַדָּר רדיו "קול ישראל" הבלתי נשכח נחמיה בן אברהם ז"ל . נחמיה בן אברהם תיעד בקולו הייחודי והמיתולוגי את רגע השיא ההוא של מרדכי שפיגלר ב- 7 ביוני 1970 במונדיאל מכסיקו 1970 באצטדיון "לואיס דוסאל" בעיר טולוקה הרחוקה, מבקיע בדקה ה- 56 של המשחק בבית המוקדם נגד נבחרת שוודיה, את שער השוויון 1 : 1 . אפי טריגר תגיד מה כל כך קשה לספר למאזיניך כי פס הקול הרדיופוני ההיסטורי ההוא שייך לא רק למרדכי שפיגלר אלא הוא גם פרי יצירה נפלאה של השדר נחמיה בן אברהם…? האזנתי ברוב קֶשֶב לאותו רגע השיא במפגש אפי טריגר – מרדכי שפיגלר בו נשמע לפתע נחמיה בן אברהם מתעד בקולו הבּלְבָדִי את אותו הרגע ההוא , רגע של מַתָּת אֵל פעם בחיים בו כובש מרדכי שפיגלר שער במונדיאל מכסיקו 1970 , אולם לא שמעתי את אִזְכּוּר שמו של נחמיה בן אברהם ז"ל . מוזר ומביך שאפי טריגר נמנע מלהעניק קרדיט מקדים בריש גלי לנחמיה בן אברהם ובעיקר לספר בקצרה את הסיפור הנושן לדור הצעיר . מדובר בשידור רשלני וגידם . האזנתי לשיחה הבלתי חשובה שהתפתחה ברדיו גלי צה"ל בין אפי טריגר לבין מושא השידור שלו מרדכי שפיגלר . גם פיו של מרדכי שפיגלר לא הפיק מרגליות . אם אפי טריגר הוא שַדָּר רדיו רשלן הייתה זאת חובתו של מרדכי שפיגלר להתערב ו- להעיר לו כי רגע התהילה ההוא איננו שייך רק לעצמו אלא גם לשַדָּר נחמיה בן אברהם ז"ל שתיאר והנציח אותו . רגע של החמצה .

israel football team 1970

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970 . זוהי נבחרת ישראל בכדורגל תחת הדרכתו של מאמנה עמנואל שפר ז"ל . נבחרת ישראל הפסידה במשחק הראשון בבית המוקדם לאורוגוואי 0 : 2 , סיימה בתיקו 1 : 1 את המשחק השני נגד שוודיה בבית המוקדם , וסיימה בתיקו 0 : 0 את המשחק השלישי נגד נבחרת איטליה . זיהוי הנוכחים בשורת העומדים מימין לשמאל : דני רום – שמילוביץ' (מכבי חיפה) , צבי רוזן (מכבי ת"א) , שמוליק רוזנטל (הפועל פ"ת) , דוד פרימו (הפועל ת"א) , ישעיהו שווגר (מכבי חיפה) , השוער יצחק וויסוקר (הפועל פ"ת) . זיהו הנוכחים בשורת הכורעים מימין לשמאל : הקפטן מרדכי שפיגלר (מכבי נתניה) , יהושע פייגנבוים (הפועל ת"א) , רחמים טלבי (מכבי ת"א) , יצחק שום (הפועל כפר סבא) , גיורא שפיגל (מכבי ת"א) . באדיבות רוני דרור ארכיונאי של ארכיון התאחדות הכדורגל ובאדיבות TELEMEXICO 1970) .

nehemiah

טקסט תמונה : זהו נחמיה בן אברהם ז"ל שדר רדיו "קול ישראל" רב המוניטין בעשורים ה- 40 , ה- 50 , ה- 60 , וה- 70 של המאה הקודמת . הוא היה האחד והיחיד במשך שנות דוֹר בימים ההם מ- 1947 עד 1977 . התמונה באדיבות גב' תמר בן אברהם אלמנתו של נחמיה בן אברהם ז"ל , ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

3. האזנתי לריאיון שערך רזי ברקאי לא מזמן עם המתראיין הבלתי נלאה בעיצומה של מלחמת "צוק איתן" , יו"ר מועצת חבל אשכול חיים ילין . השיחה נסבה גם על בנו החייל של חיים ילין שנפצע במלחמת "צוק איתן" ואושפז בבית החולים סורוקה בבאר שבע . חיים ילין סיפר כי בנו מחלים מהפציעה ומתחיל כבר ללכת קמעא…רזי ברקאי עט על המציאה ועל פי מילות השיר המשיך טקסט קטוע , "פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל ללכת…" . חיים ילין היסה אותו במהירות ותיקן : "לא רזי , פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עַם ומתחיל ללכת…" .

4. משה גרטל בן 68 משדר ישיר Off tube מהאולפן בהרצליה עבור ערוץ 5 בכבלים (יחדיו עם הפרשן ד"ר ברוך צ'יש) את אליפות אירופה בשחייה 2014 הנערכת בברלין בהשתתפות משלחת גדולה של שחיינים ישראליים בהדרכת המאמן המצוין ליאוניד קאופמן . רמת השידור של השניים מגוחכת ואיננה שווה דיון . מדובר בשידור חובבני מראשיתו ועד סופו . משהו שהצפייה בו דומה להעברת זמן של שעת פנאי מיותרת . יש שם עֶרֶב רב של אי דיוקים , שיבוש חוזר ונשנה של שמות והגייה לא נכונה שלהם , זיהוי שגוי ולא תקין של סדר המסלולים בבריכה , הצגה לא ב- Sync של השחיינים והשחייניות בטרם הזינוק , זיהוי שגוי לעיתים של המנצחים והמנצחות , ומחסור זועק לשמיים הנוגע לאינפורמציה חשובה אודות הנתונים האישיים של השחיינים והשחייניות . מה כל כך קשה לספר למשל לצופי ערוץ 5 בכבלים שהשחיין הצרפתי פלורן מאנאדו (Florent Manadou) מתנשא לקומה של 1.99 מ' , כפות ידיו כגודל כפות ידיו של שאקיל א'וניל , ומספר כף הרגל שלו 52 . פלורן מאנאדו מצויד אם כך בסנפירים . אינני יודע מהו משקלו הסגולי של מסת גופו אולם בטוח שהיא נמוכה. הצִיפָה של פלורן מאנאדו על פני המים היא מושלמת. ברור שהשחיין הווירטואוז הזה איננו משקיע כלל כוח כדי לצוף . כל האנרגיה שמייצר גופו העצום והתמיר בתוך המים מיועד לתכלית אחת , גריפת המים והתקדמות לפנים . ל- פלורן מאנאדו יתרון עצום על יריביו עוד בטרם הזינוק . משה גרטל וברוך צ'יש מסתירים את האינפורמציה הרלוואנטית הזאת מציבור הצופים שלהם . ומה באשר לשחיינית השוודית שרה שיוסטרום (Sarah Sjostrom) שמיתמרת לגובה של 1.86 מ' ? רמת השידורים הישירים של משה גרטל וברוך צ'יש שמעתיקים את האינפורמציה מהמוניטור בהרצליה (במקום לשדר מהשטח ממוקד ההתרחשויות מעמדת שידור בבריכה בברלין) דומה לקוריוז . גם כמה פעמים אפשר לחזור על הסיפור שבריכת השחייה המאולתרת נבנתה בתוך וולודרום שהוא במקור מסלול מירוצים לרוכבי אופניים . אולם נניח לזאת כעת . תגיד לי מר משה גרטל ותאמר לי גם אתה ד"ר ברוך צ'יש : מתי כפיתי עליכם (ו/או על נסים קיוויתי ויוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל לפניכם) אי פעם לשדר ישיר Off tube מהמוניטור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים אליפויות אירופה בשחייה , ו/או אליפויות עולם בשחייה , ו/או תחרויות אולימפיות בשחייה…??? מעולם לא . אצלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שידרתם תמיד ישיר מעמדות שידור אותנטיות בבריכות השחייה השונות סביב הגלובוס . כיצד אתם מוחלים כל כך בקלות על כבודכם המקצועי ומסכימים להיות כלי שרת בדרגת גימיק אצל המעסיק שלכם…? מה כל כך קשה לכם לומר לתומר תורג'מן , "אם Off tube אז חפש את החברים שלך… אנחנו משדרים ישיר ממוקד התחרויות מעמדת שידור בבריכה בברלין ו/או לא משדרים בכלל…" . שידור Off tube הוא חרבון עיתונאי . מְאֵירָה עיתונאית . מפלה עיתונאית . היי מר משה גרטל ומר ברוך צ'יש הרי אתם אמורים להיפגש מידי בוקר עם המַרְאָה בביתכם ולהתבונן בדיוקנכם…מעניין אותי מאוד לדעת מדוע אתם מוותרים בכזאת קלות על אישיותכם ועל כבודכם האישי והמקצועי . ערוץ 5 בכבלים איננו מפרסם סקרי צפייה . אין לי מושג כמה מאזרחי מדינת ישראל צופים בשידורים הישירים של אליפות אירופה הנוכחית בשחייה אותם מובילים משה גרטל וברוך צ'יש . אין לי גם שום מידע אודות שביעות רצון ו/או אי שביעות רצון של ציבור צופי הטלוויזיה מצוות השידור הנ"ל . בעיניי הוא איננו רציני , לא בקי דיו בחומר , ומעורר לא יותר משעשוע ולא פחות מתמיהה . שידור דיליטנטי ושטחי .

5. עיתון "הָאָרֶץ" למרות קשיי ההישרדות שלו מקדיש מקום לאליפות אירופה בשחייה המתקיימת בברלין בהשתתפות משלחת שחיינים ושחייניות מישראל . הדיווח קצר מידי אולם אפשר להבין את מערכת העיתון בימים אלה שאינם כתיקונם . אי אפשר להבין מדוע "הארץ" מדפיס במדור הספורט שלו תמונה של נבחרת ישראל המצטיינת במשחה שליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי לגברים (נטלה חלק בתחרות הגמר) אולם המערכת מתעקשת להותיר את השחיינים הישראליים אנונימיים ובלתי מזוהים . לא בסדר .

ראה "הארץ" מ- 19 באוגוסט 2014 . אליפות אירופה בשחייה נערכת בברלין . רביעיית השליחים הישראלית לגברים במשחה 4 פעמים 100 מ' מסיימת במקום השישי בתחרות הגמר אולם מערכת "הארץ" איננה מתאמצת לזהות לקוראים שלה את גיבורי העלילה הישראליים שנותרים אנונימיים. 

סוף הפוסט מס' 426.

 

 

 

 

פסגת היכולת האנושית בקפיצה לגובה גברים ונשים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 425. כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת. זה לא עיתון – זה אינטרנט.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 425 : הועלה לאוויר ביום שני – 18 באוגוסט 2014.

פסגת היכולת האנושית בקפיצה לגובה גברים ונשים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 425. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקשבתי לריאיון הרדום והבלתי ממוקד שערכה גב' יעל דן היום בצהריים (יום שני – 18 באוגוסט 2014) עם הפוליטיקאי מש"ס הח"כ אריה דרעי בנוגע לחתונה של צעיר מוסלמי מחמוד מנסור מיפו עם אהובתו היהודייה מורל מלכה שהתאסלמה למענו . אריה דרעי זעק בבכי ונהי כי מדובר ביהודייה שבגדה בעמה . יעל דן היא בד"כ מראיינת עירנית אולם הפעם נמנעה מלשאול שתי שאלות הכרחיות כלהלן : "תגיד לי אריה דרעי מה אתה עושה צחוק , על מה אתה מדבר , האם נוצרייה אמריקנית צעירה שמתגיירת למען צעיר יהודי לו נישאה לא מכבר , בוגדת באומה האמריקנית…? ועוד שאלה ברשותך מר אריה דרעי , תגיד לי האם היית מעדיף לגוּר בשכונה חשוכה סמוכה ליהודים עבריינים שהורשעו בפלילים ונשלחו לבית הכלא ו/או שמא היית מבכר לדוּר בשכונה מוארת בסביבתם של אזרחים אחרים שומרי חוק, מוסר, ודרך ארץ בין אם הם יהודים, ערבים, נוצרים, ו/או דרוזים, אולי צ'רקסים…?". אריה דרעי עבריין לשעבר שהורשע בפלילים ונשלח לבית הסוהר נותר איש חָשוּך , מוגבל , ועגום שיצא ללא פגע מהצְבָת של יעל דן .

הערה 4 : דפי ההיסטוריה בששת כרכיו של ווינסטון צ'רצ'יל אודות מלחמת היולם ה- 2 אינם מספרים מאום על שיחות להפסקת אש והסדרים מדיניים שניהלו בתוך המלחמה העקובה מדם , מנהיגי העולם החופשי ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל  ונשיאי ארה"ב פרנקלין דילאנו רוזוולט והארי טרומן עם הארכי טרוריסט הנאצי קנצלר גרמניה אדולף היטלר . הם אינם מספרים מפני שלא היה דבר כזה . הסדר מדיני ושיקום היה ניתן להשיג לפי דעתם של המנהיגים הדמוקרטים הדגולים בעת ההיא , רק לאחר הכנעה צבאית מוחלטת של הוורמאכט והלופטוואפה הגרמניים ורק לאחר ניתוץ ההנהגה הפוליטית הנאצית הטרוריסטית הגרמנית לרסיסים . חלק מפושעי המלחמה הגרמניים האלה נשפט במשפטי נירנברג בתום מלחמת העולם ה- 2 ע"י בית דין של בעלות הברית והושם בכלא לשנים ארוכות . חלק אחר נתלה . חלק שם קץ לחייו והתאבד בטרם תחילת משפטי נירנברג באוקטובר 1945. הסדר פוליטי עתידי עם החמאס ייתכן רק לאחר התנערותו מהאמנה הנאצית שלו בה הוא קורא להשמדת מדינת ישראל (ראה מאמרה של פרופסור דינה פורת "פני האנטישמיות של החמאס" בעיתון "הָאָרֶץ" ב- 3 באוגוסט 2014) . אחרת מה…? הסכם הפסקת אש והַסְדָרָה פוליטית עם החמאס הנאצי והטרוריסטי כאילו לא קרה כלום במלחמת "צוק איתן" תאפשר לחמאס להתחמש בשנים הבאות גם בנשק לא קונבנציונלי . בסֶבֶב הבא שיתרחש נגיד בעוד 10 – 5 שנים בין צה"ל לחמאס הנאצי – רק לאלוהים יהיו פתרונים . מי שעושה עסקים עם אנשי טרור ומאמץ את גרסת המנטרה "שקט ייענה בשקט" לא מבין מה הוא שח . תארו לכם את ווינסטון צ'רצ'יל , פראנקלין דילאנו רוזוולט , והארי טרומן עורכים הפסקת אש והַסְדָרָה מדינית בעיצומה של מלחמת העולם ה- 2 עם הארכי טרוריסט פושע המלחמה אדולף היטלר הנאצי הגרמני אבי דוקטרינת השמדת העמים ועם המיליטריסט היפני הקיצוני רמטכ"ל צבא יפן הִידֶקִי טוֹג'וֹ . אם הדמוקרטים הדגולים האלה היו מנהלים בהססנות את מלחמת העולם ה- 2 ומסכימים להפסקות אש מלאכותיות בלעדי הכנעת הטרוריסטים הבינלאומיים הללו ללא תנאי , הרי שבתוך כמה שנים הייתה פורצת מלחמת עולם שלישית בתנאים הרבה יותר גרועים . רוצח ההמונים הנאצי אדולף היטלר מצויד בדוקטרינה המדינית – צבאית המטורפת שלו הגורסת השמדת עמים בדרך לניצחון של הרייך ה- 3 בן 1000 (אלף) שנים , היה מחזיק בידו כבר פצצות אטום .

המאמר הבהיר והמלומד של פרופסור דינה פורת בעיתון "הארץ" מ- 3 באוגוסט 2014 "פניו האנטישמיות של החמאס" מלמד כי סכסוך הנדל"ן שכפה החמאס על מדינת ישראל איננו רק מאבק בין שני עמים על אותה פיסת קרקע , אלא הרבה יותר מזה . זאת מלחמת חורמה מנובזת שכפה החמאס הטרוריסטי על מדינת ישראל הדמוקרטית . זוהי מלחמה על החיים ועל המוות של כולנו נגד ארגון טרור מטורף ומסוכן שבאמנה הנאצית והאנטישמית שלו נכתב כלהלן : "…אדמת פלסטין היא כולה אדמת וואקף , כולה אדמת הקדש מוסלמי , ותהיה כזאת עד יום הדין , שעת הכרתת מדינת ישראל והשמדתה…" . המאמר של פרופסור דינה פורת הוא תזכורת חשובה לבנימין נתניהו ראש ממשלה ישראלי שמצטייר לעיתים כהססן ופוסח על שתי הסעיפים . אך לך תדע אולי הוא בכלל ראש ממשלה זהיר וחושב , שמכלכל את צעדיה הצבאיים והמדיניים של מדינת ישראל בניסיון וחוכמה . האמת , לכולנו העיתונאים אין את כל המידע והכלים הדרושים כדי לשפוט את התנהלותו לפי שעה ועד כה של ראש הממשלה בנימין נתניהו . אי אפשר לבסס את חיינו רק על אינפורמציה שמודלפת החוצה ע"י שרים אינטרסנטיים בקבינט .

ראה גם העיתון "הארץ"מ- 3 באוגוסט 2014 . עיתון "הארץ". זהו מאמרה הבהיר והמלומד והחשוב של פרופסור דינה פורת "פניו האנטישמיות של החמאס". 

הערה 5 : "שישי" של ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) וחברת החדשות המצטיינת שלו על המפיקים והמפיקות המצוינים העובדים בחברה ומספקים לי את הסחורה הטלוויזיונית בתחום החדשות , ענייני היום , והאקטואליה . אין לי שום סיבה אם כך לבזבז את זמני ולזפזפ כצרכן גרוגי לעבר מקורות אינפורמציה אחרים . חברת החדשות של ערוץ 10 היא מֵיטָבִית , מגשימה את ייעודה , וזה זמן רב שהיא משיקה לאופטימום . אנוכי שולף מהזיכרון  . יש לי שָם את אלון בן דוד , חזי סימן טוב (יוצא מן הכלל) , אלמוג בוקר , רועי שרון ,  טלי מורנו , אבישי בן חיים (אני זוכר אותו היטב עוד מהימים כשהיה סטודנט ומצא את פרנסתו בעשור ה- 90 של המאה הקודמת) כאיש ביטחון בטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה – ירושלים) , תמר איש שלום , אור הלר , טל שורר , נדב אייל , מואב וורדי , צבי יחזקאלי (מעולה) , רביב דרוקר , נדב פרי , הילה אלרואי , מתן חודורוב , גיא לרר , אושרת קוטלר , גיל תמרי , ברוך קרא , אבי עמית , נגה ניר-נאמן , אלי לוי , נעמה אייזנברוך , דני רופ , ישראל רוזנר , אביב פרנקל , מירי מיכאלי , מיה איידן , רומי נוימרק , דני רופ , גיא זוהר , נסלי ברדה ועוד כמה . אני כל פעם תמה מחדש מדוע הם שָם בערוץ 10 צריכים בפנל "שישי" את בן כספית מ- "מעריב" שאמש גם הצליח לשרבב ולהעניק פרסומת סמויה לעיתונו…? ואותו כנ"ל מדוע הם זקוקים רזי ברקאי מ- רדיו גלי צה"ל…? מדובר בכפילות ובעומס מֶלֶל על השידור שאיננו תורם דבר לצופי ערוץ 10 . בן כספית ורזי ברקאי הם צרה קטנטונת של צופי ערוץ 10 לעומת צרות גדולות יותר שממתינות לצופי ערוץ 10 עם חידוש הקרנתן בתום "צוק איתן" של סדרות הנֶפֶל הטלוויזיוניות "עד סוף העולם" ו- "המעושרות" .

הערה 6 : מרבית עיתונאי ערוץ 10 המסקרים את ההתרחשויות באזור הגיאו פוליטי המורכב ורווי סכסוכים מדיניים וצבאים במזרח התיכון , בסהר הפורה , באיראן , ומצרים אינם מדברים ולא מבינים את השפה הערבית . הם עדיין מספיק צעירים כדי ללמוד את השפה הערבית . זאת הסיבה העיקרית שמבליטה את שני עיתונאי ערוץ 10 חזי סימן טוב וצבי יחזקאלי דוברי השפה הערבית על בורייה . השדרן והפרשן חֶזִי סִימָן טוֹב מצטייר כהפתעה הטלוויזיונית הגדולה ביותר של סיקור מלחמת "צוק איתן" . מעניין להאזין לו ומרתק לשמוע אותו . חזי סימן טוב אולי לא היה פופולארי עד כה , נגיד כמו אלון בן דוד ורביב דרוקר , אולם מתברר כי יש לו מעתה תפוסה ונוכחות רבה על מסך ערוץ 10 . חברת החדשות של ערוץ 10 עשתה עסק רכישה מצוין משגייסה אותו לשורותיה . לחזי סימן טוב וצבי יחזקאלי יש יתרון גדול על הקולגות שלהם בעת סיקור מלחמת "צוק איתן" בתחום "הערבי" שהוא כל כך חשוב ו- רלוואנטי בעת העברת המידע לציבור הצופים ופרשנות המידע הזה .

הערה 7 : עורכת "שישי" של ערוץ 10 גב' טלי בן עובדיה שידרה אתמול (יום שישי – 15 באוגוסט 2014) On Camera מאמר מערכת בוטה נושא ביקורת לחלוטין לא פשוטה בתוכנה אודות תפעולו של רמטכ"ל צה"ל רב אלוף בני גנץ במלחמת "צוק איתן" . איש איננו מכין את ציבור צופי הטלוויזיה כי טלי בן עובדיה עומדת לפתוח באש על רמטכ"ל צה"ל . האפקט הטלוויזיוני של טקסט הביקורת והאותיות הגדולות המהבהבות שליוו את הופעתה של טלי בן עובדיה – חידדו את מֶסֶר ההסתייגות שלה מאופן ניהולו של הרמטכ"ל בני גנץ את ניהול מלחמת "צוק איתן" . דעה לגיטימית אולם כשהיא מושמעת בפרהסיה כמאמר מערכת זה נשמע רעשני . לפתע נזכרתי ש- טלי בן עובדיה היא נֶצֶר למורשת עיתונאית (אבא שלה היה פרשן חדשות בכיר בשפה הערבית ברדיו "קול ישראל" וממייסדיו וגם בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנותיה הראשונות) אחת שיודעת את העבודה שלה . זה בולט לעין שלי . היא עורכת ושדרנית דעתנית שמתנסחת ברור וחד , אולם כעיתונאי אני סקרן לדעת כיצד פועלת ההיררכיה ומי בערוץ 10 מאשר הבעת דעה כה חריפה ואקטיביסטית כזאת במסגרת "שישי" בגנות רמטכ"ל צה"ל בני גנץ . בשידור הציבורי שאנוכי הייתי חבר בו ושותף לו במשך 32 שנים רצופות לא היו מעולם מאמרי מערכת Stand up כאלה מהסוג שהשמיעה טלי בן עובדיה שלשום (יום שישי – 15 באוגוסט 2014) . "מסמך נקדי" של רשות השידור לא התיר זאת . נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל קבע בתורתו האתית העיתונאית כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" הם גופי שידור מדווחים ולא מביעים דעה .

itzhak ben ovadia

טקסט תמונה : 1970 –  1969. זהו העיתונאי ושדר הטלוויזיה יצחק בן עובדיה ז"ל הנערץ (אביה של טלי בן עובדיה עורכת "שישי" בערוץ 10) שכונה בפי חבריו "זאכי אל מוכתר" (על פי עדותו של יוסף ביניא) ואשר שימש פרשן חדשות בכיר בשידורי רדיו "קול ישראל" ושידורי הטלוויזיה בשפה הערבית בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנותיה הראשונות. התפוח אם כן לא נפל רחוק מהעץ. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. הזכויות שמורות).

הערה 8 : ואז בא העיתונאי – שַדָּר מואב וורדי במוצ"ש – 16 באוגוסט 214 ומטיל פצצה נוספת באולפן ערוץ 10 : הוא מקיים ריאיון סנסציוני לא פחות עם אל"מ במיל. ד"ר רוני ברט מי שהיה ראש חטיבה באגף הביטחוני במל"ל (המטה לביטחון לאומי) . עדות אישית שלו מתוך הדיונים הסודיים בקבינט . ד"ר רוני ברט אמר קבל עם ועדה בפני מאות אלפי צופי טלוויזיה של ערוץ 10 כי המל"ל הוא גוף בעל קיבעון מחשבתי , וכי לא הייתה מגירה ברורה וסדורה לקראת מלחמת "צוק איתן" . ד"ר רוני ברט הדגיש בפני מואב וורדי כי הטיפול של הקבינט במנהרות ההתקפיות ברצועת עזה היה כושל וכי הקבינט כלל לא נערך למלחמת "צוק איתן" . ד"ר רוני ברט סיפר והרחיב לצופי ערוץ 10 כי הקבינט היה שבוי בקונספציה שלכל בעיה יש רק פתרון אחד . הוא טען כי הייתה לו תחושה שתפקידו של המל"ל הוא ליצור שקט בסביבות ראש הממשלה בנימין נתניהו וכי בדיונים במשמעותיים ביותר לביטחון ישראל בקבינט אסור היה להציג חלופות . לאחר שמלחמת "צוק איתן" תסתיים יישאלו מן הסתם הרבה שאלות ויעופו גם הרבה ראשים . ד"ר רוני ברט הוא הסנונית הראשונה . הרבה אישים אחרים בעלי השפעה במדינת ישראל טרם אמרו את מילתם האחרונה . הריאיון העיתונאי הזה עם ד"ר רוני ברט הוא הישג של מואב וורדי .

פסגת היכולת האנושית בקפיצה לגובה גברים ונשים. ביקורת טלוויזיה.

הקדמה קצרה

אליפות אירופה ה- 22 בא"ק בציריך 17.8.2014 – 12.8.2014 . כותרת הפוסט מעניקה יתרון לחקר הישגי האתלטים והאתלטיות בענף הקפיצה לגובה מפני שמומחי הא"ק בעיתונות ובתקשורת האלקטרונית העניקו לציבור תקוות חדשות הנוגעות לשבירת השיא עתיק היומין 2.45 מ' של הקובני חאווייר סוטומאיור שהושג ב- 1993 בתחרות א"ק ב- סאלאמנקה ספרד. הדבר אפשרי על פי דעתם. תחרויות הקפיצה לגובה לגברים באליפות אירופה ה- 22 בא"ק בציריך נערכו ביום שישי – 15 באוגוסט 2014 . הן הוקרנו בערוץ 5 בכבלים ושידרו אותן השדרנית המובילה מירי נבו והפרשן הצמוד שלה מולי אפשטיין . סופו של המחזה היה צפוי מראש . אלוף אירופה החדש האוקראיני בוהדן בונדרנקו זכה במדליית הזהב בהישג של 2.35 מ' . במדליית הכסף זכה בן ארצו אנדרי פרוטסנקו שקבע 2.33 מ' . מדליית הארד שייכת לאיוון אוחוב שחלף מעל רף שגובהו 2.30 מ' . שיא העולם הוותיק בן 21 שנים של חאווייר סוטומאיור שמתקרב במידה רבה לקצה גבול היכול האנושית נותר יציב על כנו . הקובני המופלא הזה יכול לנוח לפי שעה על זרי הדפנה שלו .

אליפות אירופה ה- 22 בא"ק שהתקיימה בציריך בתאריכים 17.8.2014 – 12.8.2014 . שידורי Off tube בערוץ 5 בכבלים.

גם בהיעדר שיאי עולם , עדיין אין דבר מרשים יותר משידור ישיר של תחרויות א"ק בטלוויזיה , אם כי צריך לקחת את ההערכה הזאת בעירבון מוגבל בעתיד . אתלטים ושחיינים מתמודדים לא רק נגד עצמם , הם מתחרים גם נגד המטר והשעון . שונה לחלוטין מתחרויות כדורגל , כדורסל , וטניס שם הספורטאים מתחרים רק נגד עצמם . מחסור בשבירת שיאי עולם חדשים בתחרויות א"ק ושחייה לאורך תקופה ארוכה עלולה לפגוע בעניין הציבורי בהם ולהזיק בטווח הארוך . אף על פי כן יפי גוף האדם , של הגברים והנשים כאחד , העוסקים בקואורדינציה תנועתית מורכבת במגוון מקצועות אתלטיקה קלה של ריצות , קפיצות , ניתורים , זריקות ויידויים – הוא מפגן מרהיב לעין . הטלוויזיה מנצלת זאת , הופכת את הא"ק למושא שידור וצילום , ומאמצת את הפעילויות האלה אל לבה או נכון יותר אל עדשות המצלמות שלה . הפקתי , ערכתי , ניהלתי , ושידרתי בקריירה הארוכה שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אלפי אולי עשרות אלפי אירועים לרבות אולימפיאדות , מונדיאלים , אליפויות אירופה לאומות בכדורגל וכדורסל , גביעי אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות ומחזיקות גביע במתכונתן הישנה , אליפויות ווימבלדון בטניס , התמודדויות של מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל באירופה , את הכדורגל והכדורסל הישראליים על כל מרכיביהם נבחרות לאומיות , ליגה , וגביע המדינה , NBA , ועוד , ועוד , ועוד . מה לא . שום דבר לא ישווה ל- אליפויות העולם בא"ק , אליפויות אירופה בא"ק , והתחרויות האולימפיות בא"ק . מדובר בצמרת הספורט ובפסגת הטלוויזיה . הפקה וצילום יחדיו . אי אפשר שלא להתפעל עמוקות ממבצע הכיסוי העשיר של הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG / SSR את אליפות אירופה ה- 22 בא"ק הנערכת כעת בציריך . מדובר בתפעול מסיבי של חמש ניידות שידור ענקיות שמעסיקות 85 (שמונים וחמש) מצלמות ואשר כולן מחוברות למקורות ומערכות Replay נפרדות . חלק מהן מקושרות ל- SSM (הילוכים חוזרים איטיים מאוד). מדובר בכיסוי יפהפה ובחוויה טלוויזיונית יוצאת דופן באיכותה. אפילו שדרנית ה- Play by play (שידור Off tube מהמוניטור באולפני הרצליה אלא מה…!) המובילה והמונוטונית של של ערוץ 5 בכבלים גב' מירי נבו איננה יכולה לקלקל את המופע שנקרא אליפות אירופה ה- 22 בא"ק לגברים ונשים המתקיימת בימים אלה בציריך – שווייץ (ננעלת היום , יום ראשון – 17 באוגוסט 2014) . מירי נבו היא מגישת ספורט מקובלת בערוץ 5 בכבלים – אולם היא איננה שדרנית א"ק . לבטח לא שדרנית מובילה בתחום כל כך מסובך המורכב מעשרות מקצועות שונים זה מזה על המסלול ובשדה . וודאי לא בעת בשידורים ישירים בערוץ 5 בכבלים . 1000 (אֶלֶף) הבדלים חוצצים בין מגיש טלוויזיה לבין שַדָּר ספורט Play by play בטלוויזיה . מדובר אומנם בשני מקצועות טלוויזיוניים אך שונים בתכלית . מירי נבו משתייכת לכַּת טלוויזיה מגוחכת הקרויה חֲבוּרָת "Voice over" . חברים בה כל מיני שדרנים מונוטוניים משוללים כל כישרון לשדר תחרויות ספורט . לכן הם משוחחים ספורט . גב' מירי נבו נעדרת כישרון ווקאלי טלוויזיוני מינימאלי לבנות דרמה ולשדר דרמה , ותחרויות הא"ק הן רוויות דרמה . אנטי תזה של שדרנית א"ק . פס הקול שלה שטוח כמו פלטה ללא עוצמות . מישורי . הרי על מסך הטלוויזיה שלה בהרצליה מתמודדים אתלטים ואתלטיות בינם לבין עצמם ובינם לבין המטר והשעון עד כלות הכוחות עד סף מוות אולם קולה נותר משעמם , חד גוני , ואפרורי . שדרנית ספורט מגוחכת . לרוע מזלה מתעקשת גב' מירי נבו להעסיק לידה בעמדת השידור ה- Off tube באולפנים בהרצליה את פרשן הא"ק מר מולי שפירא (בעל תואר אקדמאי Phd) שמחדד עוד יותר את חולשות השידור שלה ואת הבנתה השטחית בזירת הא"ק . מירי נבו אימצה את השיטה הקלוקלת שבה מותר כאילו לשוחח בטלוויזיה באין מפריע בעת התרחשות דרמות ספורטיביות אך לא לתאר ולשדר אותן עבור צופיה . משהו שדומה לשיחות הנפש שמנהל אוּרִי לֵוִי עם הפרשנים שלו גוּר שֶלֶף וענת דרייגור על רקע הדרמות של משחקי נבחרת ישראל בקדם אליפות אירופה 2015 בכדורסל . כמו למשל אמש (יום ראשון -17 באוגוסט 2014) בעת השידור הישיר מסופיה במשחק בו הביסה ישראל את בולגריה 100 : 84 . שום התלהבות , שום ריגוש , שום התפעלות , שום התעוררות . שיממון . השַדָּר המוביל אוּרִי לֵוִי והפרשן הצמוד שלו גוּר שֶלֶף משוחחים בניחותא האחד עם השני בעמדת השידור שלהם בסופיה . מחט הקונסולה לא זזה . שניהם מנהלים בעמדת השידור בסופיה שיחת רֵעִים על רקע משחק כדורסל בינלאומי בו מתמודדת הנבחרת הלאומית של ישראל נגד בולגריה . מתקבל הרושם כי רוטינת השיחות ביניהם בסדרת אירועי כדורסל כאילו שבלוניים , רוטיניים , וחד גוניים שחוזרים מעצמם על עצמם , וחולפים על פנינו כצופי טלוויזיה באותו Level חד גוני – היא כאילו דין הטלוויזיה מאז ומעולם . מבצע שידור כאילו ללא שיאים וכאילו נטול כל התרגשות מבחינתם . אין מדובר בשידור ספורט אלא בדקלום ושיחת ספורט משמימה . שוב הפקת חוץ מחורבנת של ערוץ 1 שמוריד כבדרך אגב כאילו סיגנל טלוויזיה ניטרלי לא לוֹ מהלוויין , ובנוסף לכל מרשה לעצמו השַדָּר המוביל לראיין את גיבורי העלילה הישראליים, השחקן גַל מֶקֶל והמאמן אֶרֶז אֶדֶלְשְטֵיין, Off camera, כאילו הוא צ'אנל רדיו . ערוץ 1 גם במתכונת ההקמה המחודשת שלו עדיין גובה מהציבור כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל דמי אגרה בשנת התקציב של 31.12.2014 – 1.1.2014, ולכן לפי שעה הוא מחויב למשלם המִסִים שלו. איזו עליבות. זִיפְת . עסק יָרוּד .

גב' מירי נבו יורה כמות עצומה של מֶלֶל ללא משמעות , ולא רק זאת . היא איננה בקיאה בא"ק הבינלאומית ולכן לא מזהה מייד את המנצחים ודירוגם על קו הגמר . ואז מתגלה מירי נבו במלוא חולשתה . היא מצרפת לשיחות שלה אודות אליפות אירופה בא"ק את הפרשן הצמוד שלה מולי שפירא וזה נעתר להזמנה . מירי נבו תלויה לחלוטין בפרשן שלה אולם במקום שידור ישיר רווי דרמות מקבל הצופה של ערוץ 5 בכבלים שיחות רקע . מולי שפירא הוא ידען מלומד שאמור להסביר ולנתח במינימום מילים את המתרחש על המסך . בהיותו מדען הוא מוכשר לעשות זאת , ובאמת ההסברים שלו בתחומי המכניקה של הא"ק והפיזיולוגיה של גוף האדם בשעת מאמצי עַל – מאלפים . אבל מירי נבו בגלל סגנון השידור המוביל הישנוני והרָדוּם שלה שאיננו שידור אלא שיחה נינוחה בחדר אטום , הופכת אותו בעל כורחו שוב ושוב לדברן שלפתע נתפש כמעט כפטפטן כמותה . חוק הכלים השלובים פועל במלוא עוזו גם כאן בעמדת שידור ה- Off tube באולפן של ערוץ 5 בכבלים. מירי נבו מושכת מטה את מולי שפירא במקום ההפך , הוא אותה מעלה. מִינוּס במתמטיקה מנצח פְּלוּס. גם בחיים. תפקידה הראשי של מירי נבו כשדרנית טלוויזיה מובילה הוא לשדר ישיר בגאון וכהלכה לצופיה את התפתחות העלילה מראשיתה ואת התהוות שיאי הדרמה בזמן התרחשותם . קיימים כללים ברורים ומקובלים לשידור דרמות ספורט בטלוויזיה. השַדָּר המוביל בונה את הדרמה. הפרשן מנתח אותה. השדר המוביל מנווט ומשדר את הדרמה . הפרשן מצטרף מאוחר יותר ומסביר אותה . על מולי אפשטיין מוטלת החובה לנתח את מרכיבי הדרמה שהתחוללה באמצעות ה- הילוכים החוזרים האיטיים שמספקת לו SRG / SSR . הוא איננו שדרן מוביל . הוא פרשן מוביל שיכול לנווט את צופיו למטרה בהרבה פחות מילים . יחסי הכוחות וכללי האינטגרציה בין שַדָּר מוביל ופרשן בעמדת שידור המשותפת ידועים היטב לכל בר בי רב . אין להפר אותם. מירי נבו היא אכזבה טלוויזיונית ענקית שנעדרת כל יכולת להעביר את רטט האירועים לצופיה.

תשאלו את שדרני הא"ק הארולד אייברהאמס , דיוויד קולמאן , ברנט מאסברגר , ונסים קיוויתי . צופי הטלוויזיה הצעירים עוד יתפתו להאמין שמירי נבו היא האידיאל . נוצר כאן במשך סטנדרט שידור ישיר עקום ומעוות של תחרויות א"ק . אני מציע לקוראי הבלוג להאזין לפס הקול של הארולד אייברהאמס ששידר ישיר את ריצת הגמר ל- 5000 מ' לגברים באולימפיאדת הלסינקי 1952 ו/או לפסי הקול של נסים קיוויתי ששידר ישיר את ריצת הגמר ל- 800 מ' באולימפיאדת מינכן 1972 ואת ריצת הגמר ל- 5000 מ' באולימפיאדת מונטריאול 1976 כדי להבין איזה חיץ עצום מפריד בין גדולתם לבין המגוחכות של מירי נבו . פתאום נמצאו ממלאי מקום שוּלִיים ולא הולמים לנסים קיוויתי שדר הא"ק האגדי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בשנים 1991 – 1972) כמו אורי לוי , דני דבורין , ועמית הורסקי , ומירי נבו בערוץ 5 בכבלים . ניתן בקלות לבדוק זאת ולהשוות בין איכות פסי הקול של הנ"ל . לא שיערתי לעצמי שבחלוף 23 שנים מאז 1991 (השנה בה פרש נסים קיוויתי ממיקרופון הא"ק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לגִמלאות) אמשיך להתגעגע אליו . למירי נבו אין שמץ של סיכוי להיכנס אי פעם לנעליו הגדולות שהותיר אחריו נסים קיוויתי (הוא יהיה בן 88 בנובמבר 2014) . אני תמה מדוע מירי נבו לא אומרת מפורשות למנהליה את האמת כי משימת שידור ישיר Off tube של תחרויות א"ק בסדר גודל של אליפות אירופה ו/או אליפות עולם גדולה עליה בכמה מידות טובות . שידור ישיר של תחרויות א"ק הוא משימה סוּפֶּר אתגרית וסבוכה לכל שַדָּר טלוויזיה באשר הוא, לבטח Off tube, גם למיומנים ביותר .

ועוד דבר . 120 רשתות טלוויזיה ורדיו אירופיות שידרו ישיר את אליפות אירופה ה- 22 בא"ק מעמדות שידור באצטדיון בציריך . רק ערוץ 5 בכבלים העתיק מהמוניטור בהרצליה . שידור Off tube הוא חֶרְבּוֹן עיתונאי . לבטח כשמדובר בשידור Off tube של תחרויות א"ק רוויות אין סוף פרטים . המון שמות , המון אתלטים ואתלטיות מהמון מדינות , המון תוצאות , המון מקצועות על המסלול ובשדה . שידור Off tube של תחרות א"ק מהסוג של אליפות אירופה ו/או אליפות עולם היא משימה בלתי אפשרית . אילו גב' מירי נבו הייתה אשת טלוויזיה רצינית היא הייתה מסרבת מכל וכול להנהלת ערוץ 5 בכבלים לשמש שדרנית Off tube מובילה שמעתיקה את האינפורמציה עבור צופיה מהמוניטור בהרצליה . אילו הייתה אשת טלוויזיה רצינית היא הייתה מתעקשת בכל מחיר על שידור ממוקד ההתרחשות . אילו הייתה שדרנית בעלת תחושה של שליחות הייתה נעמדת על שתי רגליה ודורשת להטיס אותה ואת הפרטנר שלה הפרשן מולי אפשטיין לעמדת שידור באצטדיון בציריך . אי אפשר לשדר כהלכה ובצורה הולמת דרמות א"ק מחדר אטום בהרצליה . מולי שפירא הוא פרשן א"ק בטלוויזיה מומחה בעל מוניטין אולם בשעה שהוא מסכים לשמש פרשן מוביל off tube הוא מוחל על כבודו תמורת נזיד עדשים . מירי נבו ומולי אפשטיין נוטלים על עצמם אחריות טלוויזיונית כבדה ביותר מבלי שהם נוכחים במוקד ההתרחשויות באצטדיון בציריך ומבלי שיש להם את הכלים הנחוצים לשאת בנטל הטלוויזיוני . שידור Off tube במשך שבוע של אליפות א"ק רווייה מאות רבות של משתתפים ומשתתפות במגוון רחב של מקצועות שונים זה מזה לרבות ריצות מרתון והליכות ארוכות שמתנהלות מחוץ לאצטדיון המרכזי בציריך – הן מעמסה כבדה מנשוא . כמי שניווט במשך שנים את שידור הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 העסקתי פעמיים את מולי אפשטיין כפרשן א"ק ופרשן ספורט מוביל : באליפות העולם ה- 7 בא"ק שנערכה בסביליה בספרד ובאולימפיאדת סידני 2000 . ברור שבשתי הפעמים האלה הטסתי אותו באופן מיוחד לעמדות השידור שלי בספרד ובאוסטרליה . מר מולי אפשטיין פִּרְשֵן מהשטח ממוקד ההתרחשויות באופן בלתי אמצעי . שידור ישיר Off tube מהמוניטור בהרצליה הוא שממה טלוויזיונית . מפלה עיתונאית . אני חש כבר שנים ארוכות הערכה מקצועית רבה למולי אפשטיין . הוא פרשן ספורט כללי וא"ק בפרט בעל ידע עצום – משכמו ומעלה . הוא מעשיר את שידורי הטלוויזיה בהם הוא נוטל חלק . אולם כשהוא מסכים מרצונו לוותר על עקרונות אֶמֶת של עיתונאות טלוויזיונית מהשטח ועובר לסדר היום כאילו לא קרה מאום כדי לשמש כסות דלה מין עלה תאנה לשידורי ה- Off tube של ערוץ 5 בכבלים מציריך , מה נותר לי עוד חוץ מלאהוב אותו ? לרַחֵם עליו ! לרחם , מפני שהוא מסכים מרצונו לעבוד בעבודה כל כך אחראית בתקשורת המונים מבלי להתייצב במוקד ההתרחשות על מנת להיות עד ראייה ממקור ראשון . סדרת הצילומים הבאים מוכיחה כי דבריי אֶמֶת .

muli epstein 1

טקסט תמונה : אוגוסט 1999 . הימים ההם – הזמן ההוא. אליפות העולם ה- 7 בא"ק מתקיימת בסביליה – ספרד . חטיבת הספורט בפיקודי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מעבירה במשך עשרה ימים 78 שעות שידורים ישירים ממוקד ההתרחשויות בסביליה . ברור שאני מטיס גם את פרשן הא"ק המצוין והידען שלי מולי אפשטיין לעמדת השידור באצטדיון בסביליה . שידור Off tube של אירוע בינלאומי בסדר גודל כזה הוא חרבון עיתונאי ונחשב ל- מפלה . להלן זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מולי אפשטיין , השדר המוביל מאיר איינשטיין, ואנוכי. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

muli epstein 2

טקסט תמונה : אוגוסט 1999 . סביליה – ספרד . אליפות העולם ה- 7 בא"ק . אנוכי יחדיו עם פרשן הספורט המצוין שלי ד"ר מולי אפשטיין (משמאל) וטכנאי הטלוויזיה אלכסנדר הרש (מימין) במשרד התקשורת ההפקה , והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בעיר סביליה . התמונה צולמה בעת איסוף החומר וההתכוננות לקראת אחד השידורים הישירים מסביליה לירושלים. השהייה במוקד ההתרחשות בסביליה מאפשרת לצוות השידור גם להשתלט על כמות אינפורמציה מקצועית ועיתונאית גדולה, לימודה ושינונה, בטרם השידורים הישירים , כמו גם מפגשים בלתי אמצעיים עם פיגורות אתלטיות בהווה והעבר , ומפגשים מפרים ומעשירים עם קולגות טלוויזיוניות מהעולם הגדול. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 8

טקסט תמונה : 11 בספטמבר 2000 . ארבעה ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000. נבחרת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מתכנסת במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC  באולימפיאדת סידני 2000 . להלן זיהוי הנוכחים בתמונה. 

שורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה) , יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות) , משה גרטל (שדר שחייה) .

שורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG) , אמיר בר- שלום (כתב ENG) , גלעד עדין (כתב ENG) .

שורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות) , מולי אפשטיין (פרשן ספורט כללי) , מאיר איינשטיין (שדר א"ק) , זוהייר בהלול (שדר הרמת משקולות והיאבקות) , עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים) , אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן , דורית חיימי (עוזרת הפקה) .

שורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG) , ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק ) , איגור סלע (איש קול בצוות ENG) , רמי שמש (איש כספים), אורי לוי, (שדר ענפי ספורט קטנים , ג'ודו , טניס , וחתירה בקייאקים) , יעקב "קובי" תקוע (חובש כובע מצחייה עורך כתבות ENG) , אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG)  יוסי ששון (עומד מאחור מפקח קול ותקשורת), משה מזרחי (חולצת טי שירט לבנה עורך כתבות ENG, מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (חובש מגבעת רחבת שוליים איש קול ותקשורת) , גדעון הוד (שדר תקצירים) , ששי אפרתי (מפיק) .

הערה : נעדר מהתמונה צלם ה- ENG  רמי לי- טל שמצלם את תמונת הסטילס הזאת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 9

טקסט תמונה :  אוגוסט 1997 . האצטדיון האולימפי באתונה . אליפות העולם ה- 6 בא"ק . אנוכי (מימין) עם שדר הא"ק שלי מאיר איינשטיין (משמאל) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ה- א"ק אתונה . גב' מירי נבו איננה מתקרבת אל ירכתי איכויותיו כשדר א"ק . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

בעניין האָצָן האמריקני והמתאזרח הישראלי דונאלד סאנפורד (נשוי לאזרחית ישראלית) . הצטיינותו באליפות אירופה בא"ק הנוכחית בציריך (נטל את מדליית האָרָד בריצת 400 מ' בתוצאה 45.27 ש') מעידה על מצבה הרעוע והמתמשך של ה- א"ק בישראל . נחמד לראות אתלט אמריקני שמייצג בלהט את מדינת ישראל וניצב בגאווה על דוכן המנצחים וגם נושק לסמל המדינה , אולם הדבר מדגיש ביתר שֵאת הפרוביזוריות של ה- א"ק הישראלית ואת ארעיותה . אין א"ק ברמה גבוהה במדינת ישראל . לא נראה לי כי דונאלד סאנפורד האמריקני יהפוך מודל לחיקוי והערצה ב- א"ק הישראלית . זה לא קרה גם עם קופץ המוט המצטיין היהודי – רוסי אלכס אוורבוך , מי שעלה לישראל מרוסיה ב- 1999 . הוא מייד קיבל אזרחות ישראלית והיה בשם מדינת ישראל פעמיים אלוף אירופה בקפיצה במוט ב- 2002 ו- 2006 . הנוער הישראלי לא נהה בעקבותיו . הנוער הישראלי מתעניין בכדורגל , כדורסל , וטניס היכן שמסתתר לפי דעת הוריהם כסף גדול . הגלובליזציה משנה את נופי הספורט באירופה . מי היה מאמין פעם שאתלטיות אתיופיות ו- אריתראיות ייתגברו מעצמות א"ק כמו גרמניה , שוודיה , והולנד . אגב לצורך השוואה בעניין הישגו של דונאלד סאנפורד: שני המנצחים האולימפיים בריצת 400 מ' לפני 54 (חמישים וארבע) שנים באולימפיאדת רומא 1960 , האמריקני אוטיס דייוויס (מדליית זהב)והגרמני קארל קאופמן (מדליית כסף), היו משיגים את דונאלד סאנפורד שלנו ב- 2014. שניהם קבעו אז תוצאה של 44.9 ש' (45.07 ש' ו- 45.08 ש' בתרגום למדידה אלקטרונית) . אוטיס דיוויס הקדים בחזה .

האם קיים קצה גבול ליכולת האנושית בספורט ? האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס מי שזכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת ברלין 1936 כמו ספורטאים דגולים בעלי מוניטין לפניו ואחריו , הרץ הפיני למרחקים ארוכים פָּאבוֹ נוּרְמִי , השחיין האמריקני ג'וֹנִי וַויְיסְמִילֶר , הרץ הצ'כוסלובקי למרחקים ארוכים אֶמִיל זָטוֹפֶּק , המתאגרף האמריקני ג'וֹ לוּאִיס , הרצים למרחקים בינוניים הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט מאוסטרליה ופִּיטֶר סְנֶל מניו זילנד , השחיין והשחיינית האוסטרליים מוּרָאיי רוֹז ודוֹאוּן פְרָייזֶר ואחרים – הולידו והובילו מחשבה וחזון כי אין גבול ליכולת האדם . תקווה אנושית שמניעה את האנושות להתאמץ ולשבור שיאים . שיאני עולם מאוחרים יותר בקפיצה לגובה כמו הבולגרייה סטפקה קוסטדינובה (2.09 מ') והקובני חווייר סוטומאיור (2.45 מ') הוכיחו כי לחזון האנושי הזה יש על מה להתבסס ופסגת היכולת האנושית תמיד ניתנת לכיבוש . הגדרה מדויקת לפי שעה . ביום בו יוברר כי קיים קצה גבול לכיבוש הפסגה באשר היא , על פני כדור הארץ או מחוצה לו , תיעצר האנושות מלֶכֶת . אך אל דאגה וחשש . מצלמות הטלוויזיה ומכשירי המדידה האלקטרוניים לא ייתנו לדִמיון האדם לגְוֹועַ . הטכנולוגיה הספורטיבית שמשפרת שוב ושוב את יכולתו של הספורטאי במסלול ובשדה בד בבד עם התפתחות טכנולוגיית המדידה בטלוויזיה, לא יאפשרו לפתור את חידת קצה הסַף של היכולת האנושית והאם קיים באמת גבול כזה. לכן החלום לשפר את שיאי היכולת האנושית לא יפוג . החתירה המתמדת לשיפור ושבירת ההישגים הקודמים של האדם ע"י האדם תימשך לעד . היא חסרת גבולות והיא תמצית המהות האנושית . ליכולת האנושית יש אומנם סַף רציונאלי אך אין חַיִץ כיצד למדוד את הרציונאל הזה . יום יבוא והוא איננו כל כך רחוק , ואת התוצאות הסופיות של סכום הווקטורים המפעילים את מהירות הריצה , כוח הזריקה , ההדיפה , ההטלה , והיידוי , גובה הניתור ומרחק הקפיצה שמשיגים הספורטאים במגוון התחרויות השונות בא"ק , לרבות קפיצה במוט וקפיצה משולשת – יימדדו בשברירי אלפיות שנייה , רסיסי גרמים , ופלחי מילימטרים . כנ"ל לגבי השחייה . הטלוויזיה מתעדת את שיאי העולם בא"ק ושחייה וחושפת בפני כל את פסגת היכולת האנושית והטכנולוגיה הספורטיבית . האדם הגיע במידה רבה לקצה גבול יכולתו הגופנית . לפחות 25 שיאי עולם וותיקים בא"ק העולמית מקשטים את הטבלה הבינלאומית כבר זמן רב . חלקם יותר משני עשורים  מבלי שאיש או אישה מתקרבים אליהם כלל . הם מסמלים כל אחד את קצה גבול היכולת האנושית בתחום הקונקרטי שלהם . הנה הם להלן . שיאי עולם ישנים בא"ק של גברים ונשים שטרם נשברו ומחזיקים מעמד עד עצם היום הזה [1] .

מקצוע                אתלט             מדינה          שיא עולם       תאריך ומקום     סטאטוס

גברים

זריקת דיסקוס     יוּרְגֶן שוּלְט       מזרח גרמניה     74.08 מ'        6 ביוני 1986       טרם נשבר            

                                                                                             נאוברנדנבורג (גרמניה)

יידוי פטיש            יוּרִי סֶדִיק          ברה"מ          86.74 מ'        30 באוגוסט 1986 טרם נשבר      

                                                                                               שטוטגרט

הטלת כידון           יָאן זֶ'לֶזְנִי           צ'כיה           98.48 מ'       25 במאי 1996      טרם נשבר   

                                                                                              יאנה (צ'כיה)

קפיצה משולשת     ג'וֹנַתָּן אֶדוּאָרְדְס   אנגליה        18.29 מ'         7 באוגוסט 1995  טרם נשבר

                                                                                              גטבורג

קפיצה לרוחק        מָיִיק פָּאוּאֶל       ארה"ב         8.95 מ'          30 באוגוסט 1991 טרם נשבר

                                                                                              טוקיו

קפיצה לגובה         חַאוְוֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר  קובה       2.45 מ'          27 ביולי 1993      טרם נשבר

                                                                                             סלמנקה (ספרד)

הדיפת כדור ברזל   רֶנְדִי בָּארְנְס       ארה"ב       23.12 מ'        20 במאי 1990      טרם נשבר

                                                                                             ווסטווד (ארה"ב)         

קפיצה במוט         סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה     אוקראינה     6.14 מ'  נקבע ב- 31 ביולי 1994 ב- ססטרייאר (איטליה). הערה : נשבר ב- 15 בפברואר 2014 בעיר דונייצק – אוקראינה ע"י קופץ המוט צרפתי רנה לאווילאני שקבע 6.16 מ' .

                                                                                                

400 מ'               מָיְיקְל ג'וֹנְסוֹן       ארה"ב        43.18 ש'      26 באוגוסט 1999 טרם נשבר

                                                                                       סביליה (אליפות העולם)

400 מ' משוכות    קֶוִוין יָאנְג           ארה"ב        46.78 ש'      6 באוגוסט 1992  טרם נשבר

                                                                                    אולימפיאדת ברצלונה 1992   

3000 מ'             דניאל קומן         קניה      7:20.67 ד'    1 בספטמבר 1996   טרם נשבר

                                                                                         רייטי (איטליה)

1500 מ'         הִישָאם אֶל גָארוּז'  מרוקו        3:26.00 ד'   14 ביולי 1998      טרם נשבר        

                                                                                            רומא

ריצת מייל       הישאם אל גארוז'  מרוקו        3:43.13 ד'    7 ביולי 1999        טרם נשבר

                                                                                            רומא

4 פעמים 400 מ'    רביעיית ארה"ב              2:54.29 ד'      22 באוגוסט 1993   טרם נשבר

                                                                                    שטוטגרט (אליפות העולם )

נשים

100 מ'     פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית-ג'וֹיְינֶר     ארה"ב    10.49 ש'      16 ביולי 1988        טרם נשבר  

                                                                                  אינדיאנאפוליס (ארה"ב)

200 מ'    פלורנס גריפית-ג'ויינר     ארה"ב   21.34 ש'        29 בספטמבר 1988  טרם נשבר

                                                                                 אולימפיאדת סיאול 1988

400 מ'     מַרִיטָה קוֹךְ    מזרח גרמניה        47.60             6 באוקטובר 1985    טרם נשבר

                                                                                   קנברה (אוסטרליה)

800 מ'    יָרְמִילָה קְרָטוֹחְוִוילוֹבָה  צ'כיה      1:53:28 ד'       26 ביולי 1983          טרם נשבר

                                                                                         מינכן

1500 מ'       יוּנֶקְסִיָה קִיוֹ               סין     3:50:46 ד'      11 בספטמבר 1993     טרם נשבר

                                                                                          בייג'ינג

100 מ' משוכות  יוֹרְדַנְקָה דונקובה בולגריה    12.21 ש'        20 באוגוסט 1988     טרם נשבר

                                                                                 סטרה- זגורה (בולגריה)

4 פעמים  100 מ'   מזרח גרמניה                 41.37 ש'        6 באוקטובר 1985     טרם נשבר

                                                                                    קנברה (אוסטרליה)

4 פעמים 400 מ'      ברה"מ                       3:15:17 ד'      1 באוקטובר 1988      טרם נשבר

                                                                                 אולימפיאדת סיאול 1988  

קפיצה לגובה  סְטֶפְקָה קוֹסְטַדִינוֹבָה  בולגריה  2.09 מ'         30 באוגוסט 1987       טרם נשבר

                                                                                         רומא

קפיצה לרוחק   גַלִינָה צִ'יסְטְיָאקוֹבָה   ברה"מ    7.52 מ'       11 ביוני 1988           טרם נשבר

                                                                                       לנינגרד

קפיצה משולשת  אִינֶסָה קְרָבֶץ   אוקראינה     15.50 מ'       10 באוגוסט 1995     טרם נשבר

                                                                                          גטבורג    

זריקת דיסקוס  גָבְּרִיאֶלָה רֵיְינש  מזרח גרמניה  76.80 מ'      9 ביולי 1988           טרם נשבר

                                                                                  נאוברנדנבוג (גרמניה)

הדיפת כדור ברזל  נַטָלְיָה לִיסוֹבְסְקָאיָה  ברה"מ 22.63 מ'     7 ביוני 1987            טרם נשבר

                                                                                       מוסקבה

schult

טקסט תמונה : 6 ביוני 1986. האתלט המזרח גרמני יוּרְגֶן שוּלְט (Jurgen Schult) העפיל ב- 6 ביוני 1986 לפסגת היכולת האנושית כשקבע שיא עולם בזריקת דיסקוס (משקל הדיסקוס לגברים הוא 2  ק"ג) למרחק 74.08  מ'. השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

koch

טקסט תמונה :  6 באוקטובר 1985. האתלטית המזרח גרמנית מַרִיטָה קוֹךְ העפילה ב- 6 באוקטובר 1985 לפסגת היכולת האנושית של הנשים בריצה למרחק 400  מ' בהישג של 47.60 ש'. שיא העולם הזה בן עשרים ותשע שנים שריר וקיים עד עצם היום הזה. שום אתלטית בתבל איננה מתקרבת לשיא העולם של מריטה קוך. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

sotomayor

טקסט תמונה :  27 ביולי 1993. סלמנקה ספרד. האתלט הקובני חָאוְויֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר (גובהו האישי 1.96  מ'). קובע שיא עולם חדש בקפיצה לגובה לגברים  2.45  מ'. השיא בן 21 שנים שריר וקיים עד עצם היום הזה וטרם נשבר. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yang

טקסט תמונה :  אולימפיאדת ברצלונה 1992. האצן האמריקני קווין יאנג מעפיל לפסגת היכולת האנושית וקובע שיא עולם חדש בריצת 400  מ' משוכות בתוצאה 46.78  ש'. שום אתלט איננו מתקרב מאז לשיא הפנטסטי ששריר וקיים בטבלת השיאים של ה- IAAF כבר 22 שנים. (באדיבות IAAF ו- IOC).

kostadinova

טקסט תמונה : יום ראשון בשבוע – 30  באוגוסט 1987 . האצטדיון האולימפי ברומא בו מתקיימת אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987. הקופצת לגובה הבולגרייה סטפקה קוסטדינובה (Stefka Kostadinova) בת 22 קובעת שיא עולם חדש בקפיצה לגובה (בסגנון פוסברי) לנשים 2.09 מ'. היא מעולם לא הצליחה לשחזר את הישגה שמהווה לפי שעה את פסגת היכולת האנושית של הנשים במקצוע הקונקרטי הזה. שיא העולם הזה מחזיק מעמד כבר 27 שנים. שום אתלטית אחרת איננה מתקרבת בעת כתיבת הפוסט הזה לשיא העולם שלה. (באדיבותIAAF  ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי).   

[1]  עד לרגע של כמעט סיום של מחקר וכתיבת הספר עב הכרס על ידי "פסגת היכולת האנושית והתפתחות חזון הטלוויזיה בארץ ובעולם" בחודש ינואר של שנת 2012 .

הידע המצטבר בתורת האימון במאה השנים האחרונות לצד התפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית ועמה ההטבה והשבחת תנאי האימון , כמות ואיכות האימון , הגברת הידע הרפואי והתזונתי , שכלול של ההנעלה וציוד לרבות שימוש במסלולי רקורטאן במוטות אלסטיים בקפיצה במוט העשויים מסיבי זכוכית ו/או סיבי פחמן (במקום מוטות מבמבוק ו/או אלומיניום) , וכן שיפור טכניקות סגנון (כמו המעבר מסגנון גלילת בטן בקפיצה לגובה לשימוש בסגנון דיק פוסברי) ושימוש מושכל בכלי הספורט ומזרני נחיתה – השפיעו השפעה דרמטית ומוחצת על שבירת השיאים ואשר מוצאים את ביטויים כמעט בכל אחד מהענפים . היצרן הגרמני אָדִי דָאסְלֶר בעל חברת "אָדִידַאס" (Adidas) שיפר לאין ערוך בראשית שנות ה- 50 את איכות נעלי הכדורגל ואת טיב הכדור המשחק, וגם את איכות נעלי הספורט  ונעלי ריצה מסומרות בריצות למרחקים קצרים וארוכים . החרו – הלכו בעקבותיו חברות ההנעלה של "פּוּמָה" (Puma), ומאוחר יותר גם "נָיְיק" (Nike), "רִיבּוֹק" (Rebbock), ו- דִיאָדוֹרָה (Diadora).

owens 4

טקסט תמונה :  1933 . גֶ'סִי אוֹאֶנְס נועל נעלי ריצה פשוטות , מזנק מגומות חפורות , ומתחרה על מסלול פחם . (באדיבות אוניברסיטת אוהיו ארה"ב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה אישית : באולימפיאדת מונטריאול 1976 נפגשתי באופן אישי עם ג'סי אואנס . השדר נסים קיוויתי ערך בינינו הכרה בכניסה לאצטדיון האולימפי המרכזי . לחצנו ידיים . הרגשתי צורך לקוד קידה בפניו . התפתחה שיחה קצרה . הוא היה ג'נטלמן ואדיב אולם נדהמתי מכך שהחזיק סיגריה בידיו . ג'סי אואנס סיפר לי כי הוא מכור וכי הוא מעשן כבד . נדהמתי .

adidas

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968 . סיום ריצת הגמר ל- 100  מ' . המנצח האמריקני גִ'ים הָיְינְס בזמן של 9.95  ש' וסגניו נועלים כולם נעלי ריצה של חברת "אָדִידַאס" (adidas) ומתחרים על מסלול טרטאן מודרני . גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה רק יכול לחלום על תנאי תחרות חלומיים כאלה . חברת "אָדִידַאס" פרטנר עסקי של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) השתמשה מן הסתם בצילום הזה לקידום המכירות שלה . (באדיבות IAAF ו- IOC וגם TELEMEXICO) . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 10 באוגוסט 2013 נפתחה במוסקבה אליפות העולם ה- 14 בא"ק . זוהי אחת מההצגות הטלוויזיוניות הגדולות בתבל לצד המשחקים האולימפיים , אליפויות העולם בשחייה , והמונדיאלים . לטלוויזיה הבינלאומית יש חלק עצום בשיווק המסר . מר אלכס גלעדי רב אומן בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והעולמית רשאי להתגאות באחריות הכבדה שהוא חולק כיו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF . אחד מפוסטים  העבר שנכתבו בבלוג הזה ייוחד להתפתחות שידורי הטלוויזיה הבינלאומית בזירת הא"ק בראשות אלכס גלעדי וכמה מהקולגות הטלוויזיוניות המפורסמים שלו כמו : הפיני ריימו פילץ , השווייצרי ארתור הכלר , הבריטי ג'ון שרוסברי , האמריקני ג'ון גונסאלס , והספרדי מנואל "מנולו" רומרו – אלה שהציבו סטנדרט חדש יעיל ויפהפה של כיסוי תחרויות העַל בא"ק . אנוכי מתפעל מאלכס גלעדי שהתבלט כבר מגיל צעיר – כרעיונַאי טלוויזיה מקורי ובעל דמיון ויכולות . למרות שלא למד מעולם תקשורת וטלוויזיה באוניברסיטה ידע להוציא לפועל את רעיונותיו הלכה למשה .

ליואשיש שלום,

"להלן תיאור ההתרחשות הנוגעת לי על פני עשרות השנים האחרונות : ב-1981, מיד עם הצטרפותי לרשת NBC  כמנהל אירופה , נתקלתי באירוע שעתיד להתרחש ב-1983 בפעם הראשונה : אליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי, פינלנד . ראיתי בכך הזדמנות, לרשת שלי , לרכוש זכויות טלוויזיה לאירוע חשוב וגדול כנגד מתחרינו מ-ABC, ששלטו אז ללא עוררין באירועי הספורט הבינלאומיים . אבל ABC סימנו את אליפות העולם כ- "עוד תחרות אתלטיקה" ואת המאבק הקשה הייתי צריך לנהל מול NBC .NBC שפופי קומה ונעדרי רוח קרב מאז החרם האמריקני על אולימפיאדת מוסקבה 1980 , שגזל מהם את היכולת לשדר את המשחקים באמריקה –  היו קשים מאוד לשִכְנוּעַ . כל נימוקי בטלקס העלו תגובות פושרות ביותר . ביוני 1981, הזמנתי את עצמי לניו יורק לישיבה מכרעת ובסופה הוחלט : הולכים על זה. התחלתי להיות מעורב יותר ויותר בהכנות לקראת האירוע הזה לרבות המשא ומתן מול התאחדות האתלטיקה הבינלאומית – IAAF . כך התוודעתי למי שנבחר בספטמבר 1981 לעמוד בראש התאחדות ה- IAAF האיטלקי פרימו נביולו . אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי באוגוסט 1983 הייתה לא רק הצלחה תחרותית גדולה . כולם גם השתאו למראה המוצר הטלוויזיוני המשובח והמהודק של הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE  . ההתעניינות שלי באתלטיקה גברה עד מאוד וכך ב- 1985ביקש אותי פרימו נביולו לעמוד בראש וועדת הטלוויזיה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית IAAF – וועדה שלא הייתה קיימת קודם . בטרם השבתי לו צפיתי בשידורי אתלטיקה מכל העולם , הן במתכונת האולימפית , והן במתכונת של תחרויות של ערב אחד , מירוצי שדה , ומרתון . מה שלמדתי היה מדאיג מאוד מבחינה טלוויזיונית . אף במאי לא הציב את המצלמות באותו מקום שהציב במאי אחר . לא היתה תפיסה כוללת ואחידה . לא היה מיקוד לכל מקצוע . היה בלגן ! הסברתי לפרימו נביולו שאם רוצים לקדם את הענף יש לדאוג להחלת כללים נוקשים לצילום האירועים . כך החלטנו לערוך את סמינר הטלוויזיה הגדול בנושא צילום אתלטיקה קלה . הכנס נקבע לאפריל 1986 ברומא , שנה לפני שזו אירחה את אליפות העולם השנייה באתלטיקה . 120 במאים ומפיקים מ- 80 תחנות טלוויזיה השתתפו".

"גייסתי לצדי את טובי המומחים בעולם : ריימו פילץ מפינלנד, ג'ון שרוסברי מה-BBC , ג'ון גונזלס מ-NBC , ארתור הקלר מהטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG , ואת מנואל רומרו מאיגוד השידור האירופי (EBU) שהיה כבר אז ה- "גורו" הגדול בנושאים הטכנולוגיים הטלוויזיוניים . ריימו פילץ הרצה במשך יום שלם , ענף אחר ענף – מצלמה אחרי מצלמה . הוא פירט באריכות נדרשת את הנימוק המקצועי למה הדרך שבה הוא שרטט היא הפתרון הטלוויזיוני הנכון ביותר לריצת ה- 100 מ' , להבדיל מ- 200 , ו/או 400 מטר , לקפיצה לרוחק , לגובה , מוט , ולמקצועות הזריקות , ההדיפות , היידויים , וההטלות – למיניהם . הוא גם חשף את סוד ההצלחה של הטלוויזיה הפינית (YLE) בהלסינקי . בשל המחסור שלהם בניידות שידור בנות 12 ו- 14 מצלמות הם הפכו את החיסרון ליתרון גדול והשתמשו בניידות קטנות למקצועות השונים . וכך ניידת בעלת 4 מצלמות צילמה את הזריקות . ניידת אחרת התמקדה בקפיצות , והניידת העיקרית עסקה במקצועות המסלול , ובניתוב בין כל אלה . היום השני יוחד לתחרויות של ערב אחד וארתור הקלר הבימאי המצטיין של התחרות המפורסמת בציריך פירט את מבנה לוח התחרויות כדי שזה יאפשר לטלוויזיה לדלג בין מצלמות בזמן הנכון במקום הנכון , ולשמור על רצף שירתק את הצופה . ג'ון גונזלס התעמק אחר הצהריים בתחרויות אתלטיקה באולם סגור , וביום השלישי התעמק ג'ון שרוסברי במרוצי השדה ובריצות מרתון .מנואל רומרו סיים את שלושת הימים המחכימים האלה כדי ללמד את כולם איך להשתמש באמצעים הטכניים ביעילות המרבית" .

alex

טקסט תמונה : אוגוסט 2001 . אדמונטון – קנדה . אליפות העולם ה- 8  בא"ק נערכת בעיר הקנדית אדמונטון בירת מחוז אלברטה . אנוכי ושדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מאיר איינשטיין יחדיו עם שני אנשי הטלוויזיה מהגדולים ביותר בהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית אלכס גלעדי ומנולו רומרו . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אלכס גלעדי , מנולו רומרו , מאיר איינשטיין , ואנוכי . (באדיבות CBC קנדה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

"בארוחת הערב המסכמת חיבק אותי פרימו נביולו לעיני כולם , בירך אותי על תרומתי לספורט החשוב הזה , ואמר "כל זמן שאני כאן –  גם אתה כאן" . כל ההרצאות הוקלטו ויצא התנ"ך של הדרך הנכונה לצלם תחרויות אתלטיקה. מקסימום המצלמות שנדרשו אז לאליפות עולם או אולימפיאדה היו 18 – 17 מצלמות . באליפות העולם בדייגו – קוריאה ב- 2011 נאלצנו מנואל רומרו ואני לכפות על הקוריאנים לבטל מצלמות ולצמצם אותם לכלל 84 מצלמות ! (כי לבימאים היו יותר מצלמות מיכולתם להכפיף אותם לצרכים) .ברבות השנים חזרנו על הסמינרים האלה בבייג'ינג , בפז – מרוקו , בטוקיו , ובתחילת יוני האחרון של 2013 במוסקבה כדי לעזור לטלוויזיה הרוסית להתארגן ולהבין את ספר הספרים של האתלטיקה הקלה" .

"פרימו נביולו נפטר ב-1999 . מחליפו , למין דיאק מסנגל ביקש ממני להמשיך . אני מכהן בתפקיד כבר 28 שנים אבל הודעתי לנשיא דיאק שהגיע הזמן לפנות את מקומי למישהו צעיר קצת יותר ואני מקווה לסיים את תפקידי בתום 30 שנה באליפות העולם ה- 15 בא"ק ב-2015 ב"קן הציפור" בבייג'ינג – סין" .

אני שב לאליפות אירופה ה- 22 בא"ק ולפסגת היכולת האנושית בקפיצה לגובה של הגברים והנשים. מומחי הא"ק בארץ נטעו בלב הקוראים והצופים שלהם ציפיות שווא כי שלישיית הקופצים האירופית , שני האוקראינים בוהדן בונדרנקו ואנדרי פרוטצנקו יחדיו עם הרוסי איוון אוחוב מסוגלים לאיים על שיא העולם הישן של הקובני חוויר סוטומאיור 2.45 מ' שנקבע ב- 1993 . בוהדן בונדרנקו ניצח בהישג של 2.35 מ' . אנדרי פרוטצנקו קבע 2.33 מ' . איוון אוחוב הסתפק ב- 2.30 מ' . מים רבים זרמו בירדן מאז החלו תחרויות הקפיצה לגובה בסגנון הפשוט ביותר הקרוי "מספרת" . מטרת הניתור במקצוע הקפיצה לגובה נותרה אחת : להרים את מרכז הכובד מעלה ככל האפשר ולחלוף מעל הרף מבלי להפילו . בעת ביצוע הסגנון בשיא הגובה מעל הרָף מעל הרָף מבצעים האתלטים תנועת גוף ותנועות גפיים על מנת להפעיל את העיקרון המכני של הנמכת מרכז הכובד נמוך ככל האפשר . האידיאליזציה המכנית גורסת כי בעוד הגוף מרחף מעל הרף – מרכז הכובד יימצא נמוך ככל האפשר , אפילו מתחתיו . הרעיון הזה הביא את הקופצים לנטוש את סגנון קפיצת המִסְפֶּרֶת המְיוּשָן ולהחליפו בסגנונות של "גְלִילָת צַד" ו- "גְלִילָת בֶּטֶן" , עד כדי פיתוח קיצוני ומקורי של סגנון חדשני ע"י אתלט – קופץ לגובה אמריקני לָבָן דִיק פוֹסְבֶּרִי (Dick Fosbury) . דיק פוסברי שגובהו האישי התנשא ל- 1.96 מ' נטל את הבכורה במקצוע הזה באולימפיאדת מכסיקו 1968 (2.24 מ') . סגנון הקפיצה הסנסציוני שלוֹ בעת ההיא  (נקרא על שמו "סגנון פוסברי") בו המעבר מעל הרָף נעשה דרך הגַב ולא הבֶּטֶן , עורר פליאה גדולה בשעתו . ריצ'ארד "דִיק" פוֹסְבֶּרִי סטודנט חכם וסקרן להנדסה ומתמטיקה באוניברסיטת פורטלנד – אורגון , הגיע לחקר ומסקנות הניתור בקפיצה לגובה וביצוע הסגנון בכוחות עצמו בלבד . זה היה חידוש אורגינאלי דרמטי בתחום הקואורדינציה התנועתית שטרם נראתה כמותה עד אז . מהפכה רבתי . היום זאת רוטינה מקובלת . אין שום קופץ לגובה בעולם שמשתמש עוד בסגנון היָשָן של "גְלִילָת בֶּטֶן" .

fosbury 1

טקסט תמונה : קיץ 1968 . האתלט האמריקני ריצ'ארד "דיק" פוסברי (קומתו האישית 1.96 מ') מציג את סגנונו החדשני "סגנון פוסברי" במחנה האימונים של נבחרת ארה"ב לקראת אולימפיאדת מכסיקו 1968 . (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני) . 

high jump mechanics

טקסט תמונה : ארבעה שרטוטים המסבירים לקוראי הבלוג את חשיבות השימוש בסגנון בקפיצה לגובה . כישרון הניתור של האתלט חשוב – כמוהו גם הסגנון . הקופצים מרימים את מרכז הכובד לגובה זהה בציור b , בציור c , ובציור d   – אך בציור d חולף הקופץ מעל הרף הגבוה ביותר בגלל ניצול נכון של סגנון "גלילת צד" בו מסת הגוף מקבילה לציר הרָף [1] .

[1]  השרטוט לקוח מספרו של ג'פרי דאייסון : "THE  MECHANICS  OF  ATHLETICS" .

osborn

טקסט תמונה : אולימפיאדת פאריס 1924 . האתלט האמריקני הנפלא והרב גוני הרולד אוסבורן (Harold Osborn) , שגובהו האישי 1.78 מ' בלבד , זוכה במדליית הזהב בקפיצה לגובה בהישג של שיא אולימפי 1.98 מ'. הרולד אוסבורן הוא ממציא סגנון "גלילת בטן" בקפיצה לגובה בו גוף הקופץ מקביל לרף בעת המעבר מעליו (נקרא באנגלית "Western roll") . הרולד אוסבורן היה עילוי ספורטיבי שזכה באולימפיאדת פאריס 1924 גם במדליית הזהב בקרב 10 . ב- 1933 קבע שיא עולם חדש בקפיצה לגובה 2.03  מ'. (באדיבות הוועד האולימפי הצרפתי ובאדיבות IOC).

60 שנה אחריו קבע הקובני חאווייר סוטומאיור ב- 1993 את שיאו האלמותי 2.45 מ' בסגנון "פוסברי" שמתקרב לקצה גבול יכולתו של האדם . חאווייר סוטומאיור היה אלוף אולימפי בקפיצה לגובה באולימפיאדת ברצלונה 1992 בהישג של 2.34 מ' .

הייתי בר מזל באוגוסט 1987 כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הצלחתי לשכנע את מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל (כמו את קודמו יוסף "טומי" לפיד ז"ל) כי אליפות העולם ה- 2 בא"ק ברומא 1987 היא אירוע ספורט בינלאומי חשוב רב עניין שחייב להיות משודר במלואו בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית . יוסף "טומי" לפיד אִפְשֵר לי להפיק, לערוך, לשדר, ולנהל את אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי , והיה שותף לדעתי כי העיתונאות הטלוויזיונית דורשת מהשדרים להתייצב בשטח במוקד ההתרחשות ולעשות את עבודתם מעמדת שידור באצטדיון . הטסתי להלסינקי את השדר הבלתי נשכח נסים קיוויתי . ד"ר גלעד וויינגרטן היה הפרשן שלנו בעמדת השידור באצטדיון האולימפי בהלסינקי . רשת הטלוויזיה הציבורית הפינית YLE שימשה Host broadcaster של סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי ועשתה עבודה מרתקת ומופלאה . מבצע השידורים הישירים מהלסינקי 1983 כפי שתכננתי והפקתי – צלח . התברר גם שהציבור הישראלי מתעניין בתחרויות א"ק ברמתן הגבוהה ולא רק בכדורגל . יוסף "טומי" לפיד היה נרעש מהצלחת השידורים הישירים ומפריון ההפקה והרייטינג . שלא כרגיל התיישב במשרדו והכתיב למנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון מכתב ההערכה הנוגע להפקת מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . זה היה ב- 25 באוגוסט 1983 .

lapid 1

טקסט מסמך : 25 בחודש באוגוסט של שנת 1983 . הימים ההם – הזמן ההוא . זהו מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידור הישירים הממושך של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הייתי מאושר לדעת שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת צועד שלוב זרוע עמי וחושב כמוני שסיקור אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 חייב למצוא את מקומו בין דפיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אורי פורת הסכים לדרישתי כי את המבצע בן עשרת הימים של השידורים הישירים של רומא 1987 יש לעשות מעמדת שידור באצטדיון האולימפי ברומא . שידור Off tube איננו בא בחשבון לעולם . באוגוסט 1987 טסתי לרומא כדי להפיק , לנהל , ולערוך את מבצע השידורים הממושך . נטלתי עמי את השדר נסים קיוויתי ואת הפרשן הקבוע שלי ד"ר גלעד וויינגרטן . במידה רבה שימשה אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 מבחן כוחות וניסוי כלים שלי לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 1988 . הייתי בר מזל כבר ביום השני של מבצע שידורי הטלוויזיה של רומא 1987 באותו יום ראשון ההוא בשבוע של 30 באוגוסט 1987 . האליפות העפילה בבת אחת ב- 30 באוגוסט 1983 לשתי פסגות בעלות עניין וסקרנות עצומים : האָצָן הקנדי בן ג'ונסון ניצח את האלוף האולימפי האמריקני קארל לואיס בריצת הגמר ל- 100 מ' , ולא רק זאת , אלא אף הפיק שיא עולם חדש וסנסציוני 9.84 ש' . בן ג'ונסון נחשד כבר אז בנטילת סמי מרץ אסורים אולם המעבדה הרפואית של ה- IAAF בראשות פרופסור ארנה לונגקוויסט (Prof. Arne Ljungqvist) לא מצאה כל הוכחות לכך בשֶתֶּן שלו . בצד השני של האצטדיון האולימפי ברומא קבעה באותו היום ההוא של 30 באוגוסט 1987 האתלטית הבולגרייה סטפקה קוסטדינובה שיא עולם פנטסטי בקפיצה לגובה לנשים בתוצאה של 2.09 מ'. סטפקה קוסטדינובה (אז בת 22 , קומתה האישית מתנשאת ל- 1.80 מ') חוננה בכישרון ניתור מדהים . היא ניתרה מעל רף הגבוה ב- 29 (עשרים ותשעה) סנטימטרים מגובהה האישי . לא שיערתי אז ששיא העולם החדש ההוא שלה 2.09 מ' יחזיק מעמד כבר 27 (עשרים ושבע) שנים מבלי ששום אתלטית אחרת בעולם תתקרב אליו גם לא בלאנקה וולאסיץ' הקרואטית . בתוקף תפקידי הייתי נוכח באצטדיון האולימפי ברומא ועד ראייה להעפלתה של סטפקה קוסטדינובה לפסגת היכולת האנושית של הנשים בקפיצה לגובה . מאוחר יותר נודע לי שהיא גם שחקנית כדורעף מצטיינת בנבחרת הלאומית של בולגריה . סטפקה קוסטדינובה זכתה במדליית הזהב האולימפית בקפיצה לגובה באולימפיאדת אטלנטה 1996 (הייתה כבר אימא בת 31) בהישג של 2.05 מ' .

yoash 7

טקסט תמונה : יום ראשון – 30 באוגוסט 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא. האצטדיון האולימפי ברומא . אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. זוהי עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי ברומא . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן , השדר נסים קיוויתי , ואנוכי מתבונן במשקפת במתחולל באצטדיון. עיקרון העיתונאות הטלוויזיונית כפי שאני הבנתי אותו המעניק מעל לכל ספק חשיבות הראשונה במעלה לשידור ישיר מהשטח ודיווח ממוקד ההתרחשויות – נתמך ע"י כל המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקופצות לגובה באליפות אירופה ה- 22 בא"ק בציריך 2014 לא סיכנו כלל ועיקר את שיא העולם של הבולגרייה הוותיק סטפקה קוסטדינובה 2.09 מ' . המנצחת הספרדייה רות ביתיא (Ruth Beitia) קבעה תוצאה של 2.01 מ' .

סוף הפוסט מס 425. 

 

 

 

1969 – 1967 : הטלוויזיה הישראלית הציבורית קמה מעפרה. 2014 – 2001 : ערוץ 1 הציבורי מתמוטט וקורס במתכונתו הישנה. יונה וויזנטל מתמנה לעורך הראשי של רשות השידור המפורקת במקומו של מנכ"ל רשות השידור הכושל והמודח יוני בן מנחם עד להקמת גוף שידור ציבורי חדש. עו"ד אמנון לורך ועו"ד דרור וויגדור אחראיים על פירוק רשות השידור הישנה מן ההיבט המשפטי. פוסט מס' 424. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 424 : הועלה לאוויר בשעות הערב במוקדמות של יום חמישי – 14 באוגוסט 2014.

1969 – 1967 : הטלוויזיה הישראלית הציבורית קמה מעפרה. 2014 – 2001 : ערוץ 1 הציבורי מתמוטט וקורס במתכונתו הישנה. יונה וויזנטל מתמנה לעורך הראשי של רשות השידור המפורקת במקומו של מנכ"ל רשות השידור הכושל והמודח יוני בן מנחם עד להקמת גוף שידור ציבורי חדש. עו"ד אמנון לורך ועו"ד דרור וויגדור אחראיים על פירוק רשות השידור הישנה מן ההיבט המשפטי. פוסט מס' 424. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כמה עצות טובות של המלך שלמה בן דוד לכולנו וגם לאנשי ערוץ 1 בעת הדמדומים הזאת.

ציטוט : "לנצור אורחות משפט-ודרך חסידיו ישמור" (שלמה המלך בספר "משלי" בתנ"ך) .

ציטוט : "להצילך מדרך רע-מאיש מדבר תהפוכות" (שלמה המלך בספר "משלי" בתנ"ך).

ציטוט : "לך אל נמלה עצל-ראה דרכיה וחכם" (שלמה המלך בספר "משלי" בתנ"ך).

ציטוט : "בן חכם ישמח אב-ובן כסיל תוגת אמו" (שלמה המלך בספר "משלי" בתנ"ך).

ציטוט : "נצור בני מצוות אביך-ואל תיטוש תורת אמך" (שלמה המלך בספר "משלי" בתנ"ך).

ציטוט : "הלא חוכמה תקרא-ותבונה תיתן קולה" (שלמה המלך בספר "משלי" בתנ"ך).

הערה 4 : על מאות עיתונאי רשות השידור וודאי עיתונאי ערוץ 1 מוטלת בשעה זאת חובה מינימלית אחת עם התמוטטותו ההיסטורית הבלתי כפויה של השידור הציבורי ובטרם לכתם הביתה בבושת פנים : עליהם להעמיד מייד ולאלתר למשפט שדה ציבורי את שלושת המודחים הראשיים שגרמו לטרגדיית הכישלון הנוראי והמדהים, מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ', ואת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת. מדובר אומנם בהקמת בית דין שדה אך ללא קונוטציה שלילית ואשר בנוי על הליך משפטי מהיר, הגון, וגלוי שאיננו סוטה מכללי המשפט ההוגן. אין מדובר בנקמה אלא בדיון ובירור ציבורי נוקב באמצעות טריבונל כיצד קרתה תקלה מבישה שכזאת של התמוטטות השידור הציבורי לדורותיו. אי אפשר לפטור את הטריאומווירט הכושל יוני בן מנחם + זליג רבינוביץ' + ואמיר גילת בעונש הדחה בלבד.

פירוק רשות השידור במתכונתה הישנה והכושלת למרות שכיהנו בשורותיה יותר מל"ו צדיקים היה הכרחי ובלתי נמנע , כמו פירוקה ההכרחי והבלתי נמנע של סדום ועמורה אף על פי שמנתה פחות צדיקים מהכמות הנזכרת לעיל. רשות השידור הישנה לא הייתה סדום ועמורה אולם היא הפכה לקהיליית תקשורת מוגבלת ובלתי רלוואנטית שנוהלה מאז 2001 בחוסר כישרון והיעדר ידע. דווקא באחד הרגעים המכריעים ביותר בהיסטוריה של השידור הציבורי בעת שנדרש להתמודד בעידן סופר תחרותי נגד הערוצים המסחריים 2 ו- 10 ונגד הטכנולוגיה העשירה של הטלוויזיה בכבלים, ניווטו אותו שני מינויים פוליטיים חובבניים יוסף בר-אל ויוני בן מנחם. שני המינויים המופרכים הללו דרדרו את השידור הציבורי והובילו את ערוץ 1 ואת רדיו "קול ישראל" אל עברי פי תהום. 

התמוטטות השידור הציבורי של מדינת ישראל בקיץ 2014 הייתה בלתי כפויה . ההידרדרות המואצת והקריסה ההיסטורית הסופית נמשכו כ- 13 (שלוש עשרה) שנים מאז שנת 2001. הפוליטיזציה עשתה שַמוֹת בשידור הציבורי . ערוץ 1 על כל סניפיו ורדיו "קול ישראל" על מרכיביו השונים גסס וחִרְחֵר מאז אוגוסט 2001 עם התפטרותו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומינויו הזמני לתפקיד הרם של רָן גָלִינְקָא . לרוע מזלו של השידור הציבורי הוכתר באותן השנים המרות והקריטיות ההן רענן כהן לשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור . הסוף ידוע . האם ניתן להשוות בכלל את אישיותו הרדודה של הפוליטיקאי רענן כהן לפרסונה הרמה והנִישֵאת של אשת הסגולות שולמית אלוני ז"ל ? (שולמית אלוני כיהנה כשרת החינוך והשרה הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ב- 1992 בממשלת יצחק רבין ז"ל) . במארס 2002 הדיח ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון את רָן גָלִינְקָא ומינה תחתיו על פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור החדש . הפוליטיזציה של השידור הציבורי בעידן יוסף בר-אל עלתה על גדותיה לממדים קטסטרופליים , שַצְפָה את רשות השידור על שני מוסדותיה הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" , והשמידה כל חלקה טובה . בחלוף שלוש שנים במאי 2005 הבינה ממשלת ישראל ואותו ראש ממשלה אריאל שרון כי מינויו של יוסף בר-אל היה מופרך מיסודו והחליטה להדיח ולסלק גם אותו כמו את קודמו רן גלינקא לאלתר מהכהונה החשובה והנִישֵאת . יוסף בר-אל הודח וסולק מרשות השידור בעוון שחיתות , שוחד מסך , ונפוטיזם . ל- הליך ההדחה של יוסף בר-אל והרחקתו לעַד מרשות השידור היו שותפים דו"חות חריפים שליליים ביותר שהכינו משרד מבקר המדינה , היועץ המשפטי לממשלה מר מֶנִי מָזוּז , והתנועה לאיכות השלטון . יוסף בר-אל חולל ב- 2002 תפנית דרמטית שלילית בתפישתו את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור . במקומו של יוסף בר-אל מונה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור מרדכי "מוטי" שקלאר . מוֹטִי שְקְלָאר איש הגון וישר הצליח להחזיק את ראשה של רשות השידור מעל למים עד 2011 . ואז מינתה ממשלת ישראל בראשות בנימין "ביבי" נתניהו את יוני בן מנחם איש כושל ובלתי מוכשר בעליל למנכ"ל רשות השידור . יוני בן מנחם הצמיד אליו עוזר ראשי כושל ובלתי מוכשר כמותו בשם זליג רבינוביץ' . חוק ברזל : מנהלים בלתי מוכשרים יקיפו תמיד את עצמם באנשים בלתי מוצלחים כמותם כדי שרשלנותם , חולשתם , וצליעתם המקצועית לא תתגלה ולא תיחשף . ד"ר אָמִיר גִילָת איש כושל ובלתי מוכשר אף הוא , מונה ע"י ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה בנימין נתניהו לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור . עיתונאי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" החרישו נוכח המינויים המופרכים והסתגרו מאז 2002 במעמקי בועת המדמנה שלהם כאילו הפקדת רשות השידור בידי יוסף בר-אל ואח"כ בזרועות טריאומוויראט כה שלומיאלי וחסר כל יכולות ניהול ומנהיגות בדמותם של יוני בן מנחם ואמיר גילת איננה נוגעת להם . יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , אמיר גילת ועוד כמה פיגורות ניהוליות בערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" . הם אותו הגוֹלֵל שסתם מאז 2011 את פי הבְּאֵר ואת צינור החמצן של רשות השידור . זהו אותו גוֹלֵל שניתק את חוט המחשבה של עיתונאי רשות השידור ובכך הביא לסיום טראגי  של כרוניקה חובבנית ידועה מראש . ב- 2002 החלה הימחקות הרייטינג ואובדן התמיכה הציבורית בערוץ 1 . החל מֶרֶד שיטתי נגד תשלום האגרה לערוץ 1 הציבורי , רשת טלוויזיה שלאיש לא היה חפץ לצפות בה ואשר הניבה רייטינג עלוב וקלוקל . מֶשֶך הגסיסה בן 13 שנים של ערוץ 1 לקח יותר זמן מהמצופה . מדהים להתבונן מהצד ולגלות שכל העיתונאים בערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" שתקו במשך אותן 13 השנים הללו . יש סיבה לשתיקת העיתונאים . יש נימוק להחרשת העיתונאים . יש תירוץ למילוי פיהם במים . בורגנות . רשות השידור במתכונתה הישנה התמוטטה וקרסה לחלוטין ו- 2000 (אלפיים) עובדים שלה נשלחים עכשיו בבושת פנים הביתה , כאמור לרבות מאות עיתונאים שהסתגרו בבועה שלהם וחשבו שהסאגה הבלתי הגיונית הזאת – אנטי תזה לחוקי הטבע , תימשך לעד . עיתונאי רשות השידור הם אנשים נלאים ובורגנים שמייצגים את השמרנות. אנשים בורגנים אינם עולים על בריקדות. אנשים בורגנים אינם עורכים מהפכות . אנשים בורגנים אינם מזעזעים שום מְצִיאוּת . הבורגנות באשר היא היא הדבק שמאחד את את כל ההסכמים האנושיים לטוב ולרע . צחוק הגורל הוא שעיתונאי ערוץ 1 על חטיבת החדשות הוותיקה הם שנכשלו כישלון מחפיר מכל היבט לרבות מדד הרייטינג והמִדְרוּג אולם את המחיר הכבד משלמים הטכנאים ואנשי הדירוג המשולב המפוטרים . אתה חושב לפתע על כל מיני "טאלנטים" מגוחכים של ערוץ 1 שמשך שנים רבות גירדו מִדְרוּג אפסי ועדיין נקראים משום מה "טאלנטים" שנהנים מהסכמי שכר אישיים מיטביים אך מעוותים בשל חוסר כישרונם .

עיתונאי רשות השידור התמהמהו וישבו באֶפֶס מעשה מאז 2002 עד שבא שַר בממשלת ישראל בשם גלעד ארדן וחולל את המהפכה עבורם אך בלעדיהם . אולם כידוע כל סוף הוא התחלה חדשה . עכשיו עם סיום עגום ונפילת השידור הציבורי מוטלת על העיתונאים בטרם הם נשלחים חפויי ראש לבתיהם להתגייס יחדיו בפעם האחרונה למשימת משותפת , אם נותר בהם שֶמֶץ של כבוד עצמי כלשהו : עליהם להעמיד למשפט שדה ציבורי את הקברניטים שלהם אלה שדרדרו אותם לעברי פי פחת . עליהם לשלוח אצבע מאשימה לעברם של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , ואמיר גילת ולבקש מהם קטגורית הסבר לטרגדיה הבלתי כפויה שהתחוללה . כיצד קרתה ההתדרדרות האיומה של רשת שידור ציבורית שתחבה את ידה הגסה לכיסו של האזרח משלם האגרה ונהנתה מתשלום שנתי של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל בעוד היא מפיקה רייטינג כה רעוע , כה דל , וכה אפסי..??? אם לעיתונאים נותר צֵל צִלָה של גאווה אישית ומקצועית עליהם להגיש כתב אישום ציבורי גם נגד מנכ"ל רשות השידור בשנים 2002 – 2005 יוסף בר-אל . הוא אומנם הודח וסולק בשעתו ע"י ממשלת ישראל , אך אין זה עונש כבד דיו ואיננו מספיק . מנהלים בכל דרג ורמה לרבות מנהיגי שידור עליונים אך כושלים שהביאו את השידור הציבורי לעברי פי פחת וגזרו עליו טרגדיה חייבים להבין כי הם ישלמו קנסות חמורים ומחיר אישי כבד ביותר בגין ניהול מוּטֶה ופגום בעיקר מהיבטים של מוּסָר , יוֹשְרָה , דֶרֶך אֶרֶץ, ופוליטיזציה דורסנית . השידור הציבורי במתכונתו הישנה ננעל וחוסל עכשיו ע"י ממשלת ישראל גם מפני שחלק מהשַרים הבין שהמנהיגות העליונה של רשות השידור ההיא בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם ועוזרו הצמוד זליג רבינוביץ' ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת היא חובבנית , כושלת , ומסריחה . הדחה מכס הניהול איננה עונש כבד דיו . דינם של מנהיגי שידור עליונים שסרחו הוא כפול : פיצויים וקנס כספי כבד וישיבה מאחורי סורג ובריח . לא פחות . יש להעניש את הנהלת רשות בעונש כבד ומרתיע . ידע כל מנכ"ל הנכנס בעתיד לנהל את רשות השידור כי מדובר בניהול אחראי , הוגן , ישר , מוסרי , חסר פניות , וצודק .  כּוֹנֵס הנְכָסִים הרשמי של רשות השידור הנופלת מר דָוִד הָאן קיבל את הסמכות החוקית לפרק את רשות השידור ולא היסס להעיף ראשית דבר ו- מייד את יוני בן מנחם ואמיר גילת האחראיים הראשיים לכישלון המר מתפקידם . אין די בהדחה הזאת . מר יונה וויזנטל ינהל מעתה את את כל מערך השידורים של רשות השידור כולל ערוץ 1 , רדיו "קול ישראל" , ואת ה- New Media של הרשות .

פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו מר עוּזִי פֶּלֶד הקימו בשנים 1969 – 1967 במאמץ עליון ובקשיים מרובים את הטלוויזיה הישראלית מעפרה . המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי מוסד הטלוויזיה הישראלית הציבורית שבאו אחריהם שמואל אלמוג , חגי פינסקר , נקדימון "נקדי" רוגל , ישעיהו "שייקה" תדמור , יצחק לבני , ארנון צוקרמן , יוסף "טומי" לפיד , יצחק "צחי" שמעוני , טוביה סער , אורי פורת , יאיר אלוני , חיים יבין , אריה מקל , נסים משעל , מוטי קירשנבאום , ויאיר שטרן – עשו את מיטבם במשך 34 (שלושים וארבע) שנים כדי לשמור על גחלת השידור הציבורי . מי ביֶתֶּר הצלחה וכישרון ומי ב- פחות . איש מהם לא סטה מדרך הישר ולכן לא הודח . מעולם לא עלתה בדעתה של ממשלת ישראל כלשהי להדיח את שמואל אלמוג , ו/או את יצחק לבני , ו/או את יוסף "טומי" לפיד , ו/או את אורי פורת , ו/או את אריה מקל , ו/או את מוטי קירשנבאום , ו/או את מוטי שקלאר . מנכ"ל רשות השידור היחיד שהודח היה יוסף בר-אל ב- 2005 . מנכ"ל רשות השידור היחיד שבתקופתו ממשלת ישראל נעלה וסגרה את רשות שידור היה יוני בן מנחם ב- 2014 . התחולל פה אסון .

ב- 2002 החלה חֶשְרָת עָבִים לכסות את שמי רשות השידור עם מינויו של יוסף בר-אל למשרה החשובה ע"י ממשלת ישראל . עובדה שבחלוף שלוש שנים ב- 2005 הבחינה הממשלה בעננה המוסרית הכבדה הרובצת על רשות השידור והמנכ"ל סולק והודח . אולם לא היה בכך די . כבר נאמר בשלב מוקדם יותר בפוסט הזה כי הדחה של מנהיג שידור ציבורי עליון שסרח היא עונש קל מידי ולא מרתיע . התזכורת ההיסטורית שהעניקה לנו ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005 עם הדחתו וסילוקו של מנכ"ל רשות השידור גרוע ובלתי מוכשר יוסף בר-אל ממשרתו הרמה – לא עמדה במבחן הזמן . עובדה שב- 2011 קם שוב מנכ"ל רשות שידור חדש כושל ובלתי מוכשר בשם יוני בן מנחם שהמיט במו ידיו אסון סגירה על השידור הציבורי לראשונה בתולדותיו . מדובר בטרגדיה . אין זה מיותר להדגיש שוב עבור קוראי הבלוג כי עיתונאי רשות השידור הבורגנים בערוץ 1 וברדיו "קול ישראל" , מילאו פיהם מים נוכח המינויים המופרכים ושתקו . עכשיו הם באים על עונשם .

הקמתו של שידור ציבורי חדש (טלוויזיה ורדיו) על חורבותיו של הישן הוא הכרחי וחיוני. בתנאי שיהיה מבוסס על מוסר , דרך ארץ , הגינות , ויושרה לפני כל הצטיינות מקצועית טלוויזיונית ו/או רדיופונית . שיקול של בנייה גוף שידור מחדש (כל מוסד) והצבת ערכים של מוסר , הגינות , דרך ארץ , ויושרה בתוכו כתומכים מובהקים של רשות שידור חדשה , נקייה , ורעננה חשוב יותר מ- 2000 עובדים ששירתו רשות שידור כושלת ובלתי מוצלחת והולכים עכשיו הביתה בראש חפוי . מגוחך לדעת שרשימת ה- "טלנטים" שלה הרוויחו במשך שנים רבות משכורות נכבדות אך לא סיפקו את מִדְרוּג הצפייה . השידור הציבורי איננו משוחרר לעולם מעול הרייטינג גם אם הוא מכונה "שידור ציבורי" . אין שום צידוק להחזיק באוויר ערוץ 1 כושל ובלתי נצפה . לא חשוב ובלתי נראה ע"י האוּמָה הישראלית למרות שהיא משלמת עבורו מידי שנה בשנה הון עתק של כ- 1.000000000 (מיליארד) דולר .

 

ראה "הארץ" מ- 3 במאי 2005 . ידיעה של העיתונאית ענת בלינט . עיתון "הארץ" מדווח לקוראיו כי ממשלת ישראל אישרה ברוב גדול את הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . (באדיבות "הארץ") .

barel 4

טקסט מסמך קטע עיתונות : יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל איננו מסתיר את כוונותיו מצהיר בפני המראיינת שלו גב' שרי מקובר : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . מדהים !  לא ייאמן כי יסופר ! ! (באדיבות העיתון "מעריב").

barel 2

טקסט מסמך קטע עיתונות : 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Front Page (עמוד ראשון) של העיתון "מעריב" . הודח !  לראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור החליטה הממשלה בראשותו של אריאל "אריק" שרון לסלק ולהדיח לאלתר מנכ"ל רשות שידור מכהן . (באדיבות עיתון "מעריב").

barel 5טקסט תמונה : 17 במאי 2005 . העיתון "מעריב" . אמנון דנקנר ז"ל עורך העיתון "מעריב" והעיתונאי ושַדָּר הטלוויזיה דן מרגלית מפנים יחדיו אצבע מאשימה לכיוון השלטון במדינת ישראל , ולכיוונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר- אל שכבר הודח מתפקידו . בגוף הכתבה נכתב כלהלן : "…אם הגענו למצב שבו שרים ואנשי ציבור זוללים בתיאבון שוחד מסך מידו המזוהמת של מנכ"ל רשות השידור מושחת ומשחית ובתמורה מעניקים לו הגנה מפני הדחה מוצדקת…" . (באדיבות עיתון "מעריב") .

בעקבות החלטת כונס הנכסים הרשמי מר דוד האן להדיח את הנהלת רשות השידור , פרסם יעקב אחימאיר הוותיק (בן 76 כיום וחתן פרס ישראל) , עורך ומגיש בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 גילוי דעת בו מתח בגלי צה"ל ביקורת על שר האוצר , יאיר לפיד, כלהלן : "איך אמר שר האוצר יאיר לפיד בזחיחות גדולה , היום אנחנו חותמים על תעודת הפטירה של רשות השידור . משמעות הרעה הזאת שלמעלה מ- 2000 אנשים יפוטרו – זוהי מצוקה נוראה . אנשים לא יודעים מה ילד יום , מה עומד לקרות אתם ואיך הם ישלמו משכנתאות" . זה נכון, אולם מצוקות של היעדר מוסר , היעדר דרך ארץ , היעדר יושרה , היעדר הגינות של ניהול ומנהיגות , כמו גם היעדר רייטינג בגוף שידור ציבורי כושל עד למאוד שממומן מידי שנה בשנה ב- 1.000000000 (מיליארד) שקל ע"י אזרחיו , הוא רב ועצום לאין ערוך יותר משליחתם של אותם 2000 עובדים הביתה . בגין חטאי מוסר ויושרה מותר לשלוח הביתה גם רבבת עובדים . החרה החזיק אחרי יעקב אחימאיר גם שדרן רדיו "קול ישראל" אריה גולן שאמר גם הוא ל- גלי צה"ל כלהלן : "איש מעובדי רשות השידור לא יודע מה יהיה . זה ייגמר בבכי , והבכי מתחיל הבוקר" . גם הוא כמו יעקב אחימאיר נשמע צדקני בגלל שאיננו מתייחס כלל לצד המוסרי המעיק של רשות השידור במתכונתה הישנה ואשר בגללו נוטרלה ונסגרה בסופו של דבר .

עיתונאי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" הולכים עכשיו הביתה בראש מורכן . בטרם לכתם עליהם להקים טריבונל בית דין שדה ולהעמיד מייד ולאלתר למשפט שדה ציבורי את שלושת המודחים הראשיים שגרמו לטרגדיית הכישלון הנוראי והמדהים , מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' , ואת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת . עליהם לצרף לספסל הנאשמים גם את יוסף בר-אל . מדובר אומנם בהקמת בית דין שדה אך ללא קונוטציה שלילית ואשר בנוי על הליך משפטי מהיר והגון שאיננו סוטה מכללי המשפט ההוגן . אין מדובר בנקמה אלא בדיון ובירור ציבורי נוקב כיצד קרתה תקלה מבישה שכזאת של התמוטטות השידור הציבורי לדורותיו . אי אפשר לפטור את הטריאומווירט הכושל הלא מוכשר והבלתי מוצלח הזה יוני בן מנחם + זליג רבינוביץ' + ואמיר גילת בעונש הדחה בלבד . עיתונאי רשות השידור חייבים זאת לעצמם ולציבור במדינת ישראל . הטריבונל חייב לברר בפומבי אחת ולתמיד האם אותם האנשים הנ"ל שניצבו בשעתו בפסגת השידור הציבורי עשו בו כבתוך שלהם ו/או שמא היו בכלל צחורים ונקיים מכל רבב . 

היסטוריון צעיר מאוניברסיטת חיפה בשם ד"ר גור אלרואי חזה במדויק בחודש דצמבר של שנת 2003 את אחריתה של רשות השידור במתכונתה הישנה . כך כתב לפני אחת עשרה שנים ב- 28 בדצמבר 2003 בעיתון "הארץ" בסיום מאמרו "כמו במשטרים טוטליטאריים" כלהלן : "מעטים העיתונאים שהישירו מבט מול המציאות ויצאו נגדה בגלוי . אביו של כותב שורות אלה – יואש אלרואי מנהלה לשעבר של מחלקת הספורט ברוממה – התייצב נגד יוסף בר-אל ובעד השידור הציבורי . המחיר ששילם על עמדתו העקרונית היה פרישה מערוץ 1 שהיה פעם ביתו השני ולפעמים גם הראשון . איש מבין עובדי השידור הציבורי לא נחלץ לעזרתו של עובד וותיק , ממייסדי רשות השידור . התנהגותם של אנשי רוממה – אז והיום – ראויה לבוז . בשתיקתם הם אינם משרתים עוד את המשטר הדמוקרטי ומועלים בתפקידם . המציאות חזקה מהם . הערוץ במצבו המוסרי והכלכלי הרעוע יקרוס על יושביו האִילְמִים . זה רק עניין של זמן" .

alroey gur1

טקסט מסמך קטע עיתונות : 28 בדצמבר 2003 . עיתון "הארץ" . זהו הפוסט ההיסטורי של פרופסור גור אלרואי "כמו במשטרים טוטליטאריים" שהפך לחיזיון מדויק בחלוף אחת עשרה שנים בקיץ 2014. היסטוריונים מנתחים ודנים בדרך כלל בעבר . מתברר שחלק מצומצם מהם מוכשר גם לחקור , לבדוק , ולהעריך את פני העתיד . (באדיבות עיתון "הארץ") .

הערה 5 : עולם קטן. פגישות אישיות עם עו"ד אמנון לורך אוהד קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים, עם מר יונה וויזנטל, עם כבוד השופטת מיכל אגמון – גונן, ועם הקומיקאי האמריקני רובין וויליאמס המנוח.

קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים תובעת מאז 1997 את נזיד העדשים שלה בדמות זכויות שידורים מרשות השידור . בּריונים תוקפים אותי בעת שידור ישיר של סדרת הגמר סל מכבי ת"א – הפועל ירושלים ב- 9 במאי 1999 באולם "מלחה" של הפועל ירושלים בערוץ 1 . אני שולח מכתב מחאה ליו"ר איגוד הכדורסל דָנִי קֶסְטֶן ז"ל ובו התראה כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא תשוב למלחה עד שלא יתקיים בירור נוקב בעניין האלימות שפרצה שם נגד הטלוויזיה . רופא קבוצת הפועל ירושלים ד"ר יונתן מרסקי תובע אותי ב- 1999 על הוצאת דיבה . בית המשפט בראשות כבוד השופטת היפה מיכל אגמון – גונן מזכה אותי כליל מכתב האישום . מיכל אגמון – גונן היא מועמדת באוגוסט 2014 לכהן כשופטת בבית המשפט העליון של מדינת ישראל .

5.א. נסיבות היכרותי עם עו"ד אמנון לורך אוהד קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים ועם כבוד השופטת מיכל אגמון – גונן .

הקדמה קצרצרה.

מועדון הכדורסל של הפועל ירושלים ראה בסוף עשור ה- 90 של המאה הקודמת בעין מאוד לא יפה את ברית השידור הנצחית שנכרתה בין רשות השידור לבין קבוצת הפאר של מכבי ת"א בכדורסל האלופה התמידית כמעט של ישראל . ב- 1997 קיימנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן , ואנוכי כמנווט שידורי הספורט פגישת היכרות עם צוות הפועל ירושלים שמנה את היו"ר דני קליין , עו"ד אבשלום כ"ץ , ובמפתיע גם את ראש השב"כ לשעבר בשנים 1996 – 1995 מר כרמי גילון. המפגש נערך בלשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים. נציגי הפועל ירושלים ביקשו כי חטיבת הספורט של ערוץ 1 תכסה גם אותם באירופה ותעניק להם זכויות שידורים כפי שהיא עושה זאת עם מועדון מכבי ת"א . מכיוון שערבי חמישי בשבוע כבר יועדו על פי בקשתי לשידורים ישירים של האלופה הישראלית הנוכחית מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות , השבנו את פני הפונים הירושלמיים ריקם . הודענו להם כי אם הפועל ירושלים תזכה באליפות המדינה בכדורסל ב- 1997 אזי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא תהסס לנטוש את מכבי ת"א ותחצה את הכביש לצדו השני אל הפועל ירושלים . מה שלא קרה בסופו של דבר . מכבי ת"א נותרה אלופת ישראל גם בתום עונת 1997 – 1996 .

מאי 1999 . היכל הכדורסל "מלחה" בירושלים .

לא מצא חן בעיניהם בעיני הנהלת הפועל ירושלים כי אנוכי כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 צועד מזה שנים שלוב זרוע עם מכבי ת"א ומשלם טבין ותקילין זכויות שידורים למכבי ת"א ובכך מקפח על פי חוות דעתם את אגודת הפועל ירושלים  . התברר כי משהו מאכזבת הנהלת הפועל ירושלים מרשות השידור וערוץ 1 חִלְחֵל ל- "מַלְחָה" . אוהדיה הנלהבים של הפועל ירושלים נתנו לכך ביטוי בשני משחקי סדרת הגמר סל שנערכו בעונת 1999 – 1998 בהיכל הכדורסל במלחה בין הפועל ירושלים לבין מכבי ת"א , והועברו על ידי חטיבת הספורט בפיקודי בשידורים ישירים ב- 2  ו- 9 במאי 1999 . הפועל ירושלים הייתה קבוצה ביתית שנהנתה מעידוד ותמיכה קולנית ומסיבית של קהל האוהדים האדום שלה . ראו שבין הקבוצה הירושלמית לבין אוהדיה ותומכיה מתנהל קשר חם בלתי אמצעי . הפועל ירושלים הייתה קבוצת כדורסל אהובה ונערצת עד בלי די בבירה . גרף חתך האוהדים הציג תמיכה מקיפה של אוהדים צעירים ומבוגרים כאחד . הופתעתי לראות כי אוהדים מבוגרים של הפועל ירושלים חלקם משכילים ואקדמאים התכנסו באותם שני הערבים ההם של חודש מאי 1999 סביב עמדת השידור שלנו המצומצמת במלחה והפכו לקולניים , לעיתים מעבר למידה המקובלת . עמדת השידור הקטנה והצפופה שלנו בהיכל מלחה בה ישבנו השַדָּר מאיר איינשטיין , הפרשן אלי סהר , ואנוכי כמֵפיק ראשי ומנהל השידור הישיר – הורעשה במֶלֶל . האוהדים האדומים הקנאים והקולניים לא עשו לי כל חשבון . רבים דיברו על הקשר החם בין חלק מאנשי האקדמיה הירושלמיים לבין אגודת הפועל ירושלים . (שניים מהם היו עו"ד אמנון לורך ונחמן שי היום ח"כ) . האמת זה לא כל כך עניין אותי . העסיקה אותי יותר העובדה שאוהדי הפועל ירושלים הרימו עלי את קולם בשני הערבים ההם בשליש הראשון של חודש מאי 1999 . במקומות שונים בהיכל מלחה שררה אווירת עוינות נגדי כמי שמייצג גוף שידור שחתם על הסכם זכויות שידורים בלעדי עם מועדון הפאר של מכבי ת"א . במידה רבה זה היה מחזה בלתי נשכח ומנקודת מבטי גם בלתי נסלח . בני פרופסור גוּר אַלְרוֹאִי שהיה ב- 1999 סטודנט בחוג ללימודים של "המכון ליהדות זמננו" באוניברסיטה העברית בירושלים (למד תחת שרביטם של פרופסור גדעון שמעוני ופרופסור חגית לבסקי) , שימש למחייתו כקב"ט הרדיו "קול ישראל" , ו- באותו ערב היה זה תורו בתוקף תפקידו לשמור ולאבטח את עמדת השידור של ערוץ 1 בהיכל מַלְחָה . הוא היה עֵד לתופעה כמעט ברוטלית בה אוהדי כדורסל ירושלמיים באים חשבון עם אביו בקולי קולות במשך שלוש שעות רצופות מפני שחתם על הסכם זכויות שידורים עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א (באישור וגיבוי הנהלת רשות השידור) ולא עם אגודת הפועל ירושלים . שנינו , גוּר בני ואנוכי , זיהינו בבירור בתוך ההמון הלוהט לפחות שלושה אוהדים מבוגרים מוכרים וקולניים של הפועל ירושלים : היו אלה מר אֵלִי גוֹנֵן לשעבר מנכ"ל משרד התיירות בתקופתו של שר התיירות עוזי ברעם , עו"ד אַמְנוֹן לוֹרְךְ , ואוהד קולני נוסף שעונה לשם יָאִיר מֶצְגֶר . מישהו אמר לי מאוחר יותר כי אין מדובר רק באוהדים קולניים אלא בתומכים קנאים ונאמנים מאין כמותם של קבוצת הפועל ירושלים .

קבוצת אוהדים קולנית אחת הרחיקה לכת בסיום המשחק במלחה ופרשת החיכוך וההתנגשות ההיא עם עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במלחה התגלגלה בסופו של דבר לפִתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים . ב- 12 במאי 1999 , הודעתי במכתב רשמי ליו"ר איגוד הכדורסל מר דָנִי קֶסְטֶן ז"ל בליווי עותקים למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל , למנהל הטלוויזיה מר יאיר שטרן ,  ליו"ר מכבי ת"א מר שמעון מזרחי , ולמר דני קליין יו"ר הפועל ירושלים – כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא תצלם יותר את משחקי הכדורסל של הפועל ירושלים בהיכל במלחה עד שלא ייערך בירור נוקב בעניין האלימות שפרצה במקום נגד צוות השידור בכלל ונגדי בפרט . ההחלטה שלי היא חד משמעית ומגובה ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב . האשמתי במכתבי זה גם את רופא הקבוצה ד"ר יונתן מרסקי שהתנהג על הפרקט בצורה חמורה ומאוד לא ראויה בלשון המעטה . הנה המכתב כלשונו [1]  .

yoash 3

טקסט מסמך :  10  במאי  1999 . זהו המסמך המקורי שכתבתי למר דני קסטן יו"ר איגוד הכדורסל אודות התפרעות אוהדי הפועל ירושלים שהתחוללה אמש בהיכל 'מלחה' בכדורסל בירושלים ובה היה שותף רופא קבוצת הפועל ירושלים ד"ר יונתן מרצקי .  (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

דָנִי קֶסְטֶן ז"ל הבטיח לטפל מייד בבקשתי לערוך בירור יסודי עם ראשי קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים . הופתעתי מאוד לקבל יומיים אח"כ עותק מתשובתו של דני קליין ליו"ר איגוד הכדורסל שבה טען , כלהלן : "(…) למיטב ידיעתנו , הייתי נוכח במשחק במלחה וראיתי כי התנהגות הקהל הייתה ניאותה וספורטיבית , לכן נראה לנו כי יש מקום לבדוק בנוסף למה שמבקש יואש אלרואי – גם את מידת אחריותו של ערוץ 1 ואנשי ציוותו "לחימום" האווירה והתפרצות אוהדים כלפי צוות זה – אם הייתה כזו (…)".

חיכוך של חלק מאוהדי הפועל ירושלים עם עמדת השידור שלנו בהיכל מלחה והטענות הקולניות כלפיי התפתחו כאמור לפרשה פוליטית . חבר מליאת רשות השידור ד"ר יִשְרָאֵל פֶּלֶג שהכיר אותי היטב ואת פועלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מימים ימימה ובמשך שנים רבות , פנה בציניות אל מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן וביקש לדעת , "מה היה לי ולבני גוּר לחפש בעמדת השידור של הטלוויזיה במלחה ?" . עד כדי כך פשתה הפוליטיזציה ומאבקי הכוח בתוככי הגופים הציבוריים ברשות השידור . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל נתפש כאוהד מושבע של מועדון הכדורסל של מכבי ת"א ואנוכי כשליחו . לפתע שואל חבר מליאת רשות השידור רצינות את מנכ"ל רשות השידור , "תגיד לי , מה יש למנהל מחלקת הספורט לעשות בעמדת השידור של מחלקת הספורט…?" . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל ערוץ 1 יאיר שטרן ניצבו מאחוריי אני חייב לומר כחומה בצורה . יאיר שטרן גם דיווח לי מאוחר יותר כי חלק מהאקדמאים אוהדי הפועל ירושלים שהרימו את קולם אמרו לוֹ אז כלהלן : "אחרי ההתעללות ביואש אלרואי שבוע קודם לכן ב- 2 במאי 1999 , לא חשבנו ולא תיארנו לעצמנו שהוא (יואש אלרואי) יעיז שוב להראות את פניו במלחה" . הם הציעו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן לשמש כבורר בינם לביני כדי לסיים את "המריבה" . הודעתי למנהל הטלוויזיה חד משמעית כי אינני מעוניין להיפגש עם אותם אוהדי הפועל ירושלים הקולניים האלה שראו בי יריב רק מפני שהאצתי במנכ"ל רשות השידור אורי פורת ובמנהל הטלוויזיה לחתום על הסכם זכויות שידורים בלעדי עם האלופה מכבי ת"א ולא עם הפועל ירושלים . תוכנו של המכתב שלי שנשלח ב- 10 במאי 1999 ליו"ר איגוד הכדורסל דָנִי קֶסְטֶן ז"ל נותר על כנו . לא וויתרתי על הטקסט . חלק מאוהדי הפועל ירושלים הקולניים הילכו עלי אימים בשני הערבים ההם בחודש מאי של שנת  1999בהיכל הכדורסל מלחה בירושלים . הם לא הזיזו לי . לא הייתי חייב להם שוב דבר ולא הייתה סיבה לוותר להם . מאז לא שבתי עוד לבקר באתר הספורט הזה .

ב- 17 ביוני 1999 השיבו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בכתב לחבר המליאה ד"ר ישראל פלג שהטיל בי דופי בשידור הישיר של משחק הכדורסל ממלחה . הנה הוא כלשונו [2] .

רשות השידור המנהל הכללי . 17  ביוני  1999 – ג' תמוז תשנ"ט

לכבוד

ד"ר ישראל פלג

חבר המליאה

רשות השידור

                                 הנדון  :  כדורסל

                                 סימוכין , שאילתה מיום 31.5.1999

להלן התייחסותו של מר יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה לשאילתה שבנדון .

1. מנהל מחלקת הספורט חייב על פי תפקידו להיות נוכח באירועי ספורט גדולים על מנת להבטיח את תקינות השידור. הוא יכול לשבת בניידת השידור, או ליד השדרים, או בכל מקום אחר שהוא מוצא לנכון, על פי המתרחש בזמן השידור .

2. בנו של מנהל מחלקת הספורט מועסק כמאבטח על ידי חברת אבטחה פרטית בשם "סהר" . הוא אכן שימש כמאבטח ביום 9.5.1999 . מזל שהיו אנשי אבטחה לצוות השידור , מכיוון שללא נוכחותם היה נערך פרוגרום לצוות שלנו.

 3. התשובה שלילית.

 4. מעניין מדוע חבר הוועד המנהל שהציג את השאילתה לא טרח להתעניין בהתקפות של אוהדי הפועל ירושלים , מילולית ופיזית , על אנשי צוות השידור של הטלוויזיה.

חלק מאנשינו הוכו ועל כך נמסרה תלונה למשטרה .

עותק  :  גיל סמסונוב יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור                                         

 

                                                                                          בברכה ,

                                                                                          אורי פורת

                                                                                          מנכ"ל רשות השידור

 

תמוה מאוד מדוע מצא לנכון ד"ר ישראל פלג להטיל בי דופי . ההיתממות הזאת שלו , "מה יש ליואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט לחפש בעמדת השידור של ערוץ 1 בשעה שאנשיו משדרים ישיר משחק כדורסל" , הייתה מאוסה ומקוממת בלשון המעטה . הוא ידע היטב שמקומי כמפקד השידור הישיר הזה הוא להיות בחזית ולא במשרד . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בניגוד לחבר מליאת רשות השידור ד"ר ישראל פלג , הבין שקרה כאן מקרה חמור יוצא דופן של ציבור אוהדים קולני נגד מנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומייד ניצב לימיני . כך כתב לי ב- 11 במאי 1999 [3] .

yoash 4

טקסט מסמך : 11 במאי  1999 . זהו מסמך התמיכה המקורי שכתב לי מר גיל סמסונוב יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

יואש היקר , בשם הוועד המנהל אני  מביע את זעזועי מהאלימות שנתקלת בה בירושלים . הוועד המנהל החליט אתמול כי הִישָנוּת של מקרה אלימות כלפי התקשורת תגרור נקיטת אמצעים חריפים כלפי הקבוצות שאוהדיהן נוקטים באלימות .אני משוכנע כי אתה תמשיך ביושר , באומץ , ובנאמנות לשידורי הספורט מעל לכל , ולא תיכנע בפני כל אלימות מילולית או פיסית . היה חזק ! גיל  סמסונוב יו"ר רשות השידור.

ד"ר יונתן מרסקי רופא קבוצת הפועל ירושלים שתקף אותי בעת מילוי תפקידי בעמדת השידור הצפופה בהיכל מלחה בירושלים הגיש נגדי תביעת דיבה משפטית על הוצאת לשון הרע . מדהים שאותם האנשים שתקפו אותי אישית ואת עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ונמלטו מאחריותם , ביקשו במסווה החוֹק להפוך מנתבעים לתובעים . הם כמעט הצליחו . התביעה חסרת השחר הזו נגדי התבררה במשך כארבע שנים וחצי (2003 – 1999) בין כותלי בית המשפט . כבוד שופטת בית משפט השלום בירושלים ד"ר מיכל אגמון – גונן יפת התואר זיכתה אותי לחלוטין בפסק הדין שלה מהוצאת דיבה , וחייבה את רופא קבוצת הפועל ירושלים יונתן מרסקי לשאת בהוצאות המשפט . כבוד השופטת מיכל אגמון – גונן האמינה באופן מוחלט לעדותי הארוכה בה ניתחתי ופירטתי את השתלשלות הדרמה . בסוף עדותי שאלתי את כבוד השופטת , "תאמרי לי את גב' מיכל אגמון – גונן איזה אינטרס היה לי כמנווט שידורי הספורט של ערוץ 1 להפליל דווקא את רופא קבוצת הפועל ירושלים ד"ר יונתן מרסקי…? הרי כלל לא היכרתיו מקודם…אבל ראיתי אדם שמאיים עלי ועל עמדת השידור שלנו…מה היה לאותו אוהד בכלל לעשות על הפרקט…" . השופטת הנכבדה האמינה לי וערכה משפט צדק . חשתי כלפיה הערכה רבה . אהבתי אותה . צריך להבין שעדותי נמסרה לה פנים אל פנים בבית המשפט כ- ארבע שנים וחצי מאז התחולל האירוע ההוא החלטתה ופסק דינה של השופטת הנכבדה מיכל אגמון – גונן היא בעלת חשיבות היסטורית , מפני שהיא מְגִינָה בעצם על ביטחונם של העיתונאים ואנשי הטלוויזיה בעת מילוי תפקידם הציבורי , ועל זכותם לא רק להגן על עצמם אלא גם להתלונן נגד התוקפים אותם [4] .

  בתי  המשפט

בית משפט השלום ירושלים

לפני כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן                                      א 99 / 019565

בעניין  :   ד"ר יונתן מרסקי

                    נגד

              יואש אלרואי

                                                              פסק דין

(…)עניינה של התביעה שלפני במכתב תלונה כנגד התובע (ד"ר יונתן מרסקי) ששלח הנתבע (יואש אלרואי) ליו"ר איגוד הכדורסל . לטענת התובע מדובר בלשון הרע . התובע (ד"ר יונתן מרסקי) הִנו רופא משפחה במקצועו ומשמש מזה 8 שנים כרופא קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים . הנתבע (יואש אלרואי) הוא מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית (…) .

סעיף 4 . הגנת תום הלב של הנתבע (יואש אלרואי) .

(…) לנתבע עומדת הגנת האמת בפרסום (…) . מכתב התלונה שכתב הנתבע (יואש אלרואי) , נכתב במטרה להגן על ביטחונם ושלומם של עובדי הטלוויזיה . תוכן המכתב הנו דיווח על עובדות כפי שנצטיירו ע"י מפרסמו . המכתב הופנה למעסיקי הנתבע (יואש אלרואי) ליו"ר איגוד הכדורסל ולמעסיקו של הנתבע . בנסיבות אלו טוען הנתבע כי עומדת לו הגנת תום הלב על פי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע . (…) כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 , הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את המרכיבים המצטברים הנדרשים להוכחת ההגנות הקבועה בסעיפים 15 (2)  ו – 15 (3) לחוק . כמו כן הנתבע הרים את הנטל ההתחלתי הדרוש לצורך הקמת החזקה הקבועה בסעיף 16 (א) בעשיית הפרסום בנסיבות הקבועות בסעיף 15 (3) לחוק . כעת , הנטל עובר לתובע להוכיח את אחת החזקות הקבועות בסעיף 16 (ב) לחוק .

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע כדלקמן  : "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו … :

(2)  היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית , מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום…

(3)  הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הנאשם או הנתבע , של האשם שאליו הופנה הפרסום , או של מי שאותו אדם מעוניין בו עניין אישי כשר…" .

סעיף 4 א . סעיף 15 (3) לחוק . התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא עמד בנטל להוכיח את החזקות שבסעיף 16 (ב) לחוק .

כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 , האינטרס בכתיבת המכתב (של יואש אלרואי) היה להגן על ביטחונם של עובדי הטלוויזיה . תוכן המכתב הכולל דיווח על העובדות כפי שהצטיירו ע"י מפרסמו , והפניית המכתב לתפוצה מצומצמת הכוללת את מעסיקיו (של יואש אלרואי) , את הסמכות הגבוהה ביותר באיגוד הכדורסל ואת מעסיקו של התובע (ד"ר יונתן מרסקי) , אינם מהווים פגיעה בתובע (ד"ר יונתן מרסקי) במידה גדולה מהנדרש כדי להגן על אינטרס זה . מכאן שהתובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי המכתב (של יואש אלרואי) פגע בו פגיעה גדולה משהייתה סבירה באותן נסיבות על מנת להגן על הערך המוגן בסעיף 15   (3) לחוק , הגנה על ביטחון צוות השידור . כמו כן התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי הייתה לנתבע (יואש אלרואי) כוונה כלשהי לפגוע בו באופן אישי .

מהאמור עולה כי התובע לא הוכיח אף אחת מהחזקות הקבועות בסעיף 16 (ב) לחוק . לפי כך עומדת לנתבע (יואש אלרואי) הגנת סעיף 15 (3) לחוק .

סעיף 4 ב . סעיף 15 (2) לחוק . כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את מרכיבי ההגנה שבסעיף 15 (2) לחוק , למעֵט מרכיב תום לב . לעניין מרכיב תום הלב , הבהרתי בהחלטתי כי שאלת המפתח הנה האם המפרסם (יואש אלרואי) נקט באמצעים סבירים לבדוק את אמיתות הפרסום . כאמור לעיל , די בכך שהנתבע (יואש אלרואי) היה נוכח בעת האירוע כדי למלא אחר דרישת האמצעים הסבירים . התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי הנתבע (יואש אלרואי) לא דיווח את אשר ראה . שכן הוכח שהתובע (ד"ר יונתן מרסקי) ניגש לעמדת השידור וצעק לעבר נתבע מס' 3 (אלי סהר – פרשן הכדורסל של ערוץ 1) בכעס הערות לגבי צבע עניבתו , בעת שאוהדים רבים התלהמו בצוות השידור . סביר שהנתבע (יואש אלרואי) ראה בתובע (ד"ר יונתן מרסקי) חלק מאותם האוהדים שביצעו את המעשים שתוארו במכתב (של יואש אלרואי) . ומכל מקום התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח אחרת . על כן לא ניתן לשלול את תום ליבו של הנתבע (יואש אלרואי) . הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח אפוא את כל מרכיבי ההגנה שבסעיף 15 (2) לחוק . בנוסף הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את החזקה הקבועה בסעיף 16 (א) לחוק , שכן קבעתי בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 כי הפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן הנסיבות . התובע (ד"ר יונתן מרסקי) מצדו , כאמור לעיל , לא הוכיח אף אחת מהחזקות שבסעיף 16 (ב) לחוק . אשר על כן , עומדת לנתבע (יואש אלרואי) גם הגנת סעיף 15 (2) לחוק . (…) נראה לי שבמקרה שלפניי , עלי לתת משקל מיוחד לעובדה שהתובע ד"ר יונתן מרסקי) הביא את עצמו לסיטואציה בה למעשה לקח חלק באירוע שהיה במגרש , על ידי כך שבעֵת שאוהדים רבים התפרצו למגרש וצעקו לעבר צוות השידור , הוא בחר לגשת לעבר עמדת השידור ולצעוק (…) תוך שהוא מנופף בידו . התובע משמש כרופא העבודה , וככזה לא היה צריך להיות כלל על המגרש באותה עֵת . לפי כך , לא ניתן אומנם לומר כי אין לוֹ להלין אלא על עצמו , אך בהחלט בעיקר על עצמו .

התובע (ד"ר יונתן מרסקי) ישלם לנתבע (יואש אלרואי) ולרשות השידור הוצאות ושכר טִרחת עורך דין של  3500 ₪ בתוספת מע"מ כדין . ניתן היום , ה' בכסלו תשס"ד (30 בנובמבר 2003) במעמד המתייצבים .

על החתום,

ד"ר מיכל אגמון –  גונן , שופטת .

כשלוש שעות נמשכה ההרעשה הקולנית האישית נגדי ע"י גוש גדול של אוהדים שישב מאחורי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ביציע המזרחי של ההיכל במלחה ב- 9 במאי 1999. יכולתי בקלות בתוקף תפקידי כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 להסֵב את תשומת לבו של המפיק ששי אפרתי והבימאי אמנון אוסמן בניידת השידור לאווירה החמה מידי שהשתררה סביב עמדת השידור שלנו , ולהורות להם להציב מצלמה ומיקרופון באזור כדי לתעד את התלהטות היצרים בשידור ישיר . הבלגתי ובחרתי שלא לעשות זאת , מפני שדובר בהתקפות אישיות עלי ולא נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ו/או רשות השידור . לא רציתי לנצל את השררה לטובתי האישית . הנחתי למפיק ולבימאי לגלות בעצמם את התופעה יוצאת הדופן שנמשכה כאמור כשלוש שעות. בהיעדר יד מכוונת, שניהם, ששי אפרתי ואמנון אוסמן הספונים בניידת השידור, לא גילו דבר במשך שלוש שעות ולא היו ערים לתופעה . פגם עיתונאי שמעיד על הצורך להציב במקרים מסוימים בשטח פונקציה מכוונת שתסייע לבימאי ולמפיק (יושבים בבטן ניידת השידור) להתמצא טוב יותר בהתהוות העלילה בשטח . בלעדי איש קשר שכזה קיימת סכנה של התנתקות האחראיים המקצועיים על השידור מהנעשה בשטח . התופעה הזאת בה חלק מהאוהדים המטריד בקולי קולות את עמדת השידור הסמוכה אליהם לא נחשפה אז בשידור ישיר ולא הוקלטה ולא תועדה מעולם על טייפ השידור בניידת הטלוויזיה . אחרי המקרה המזעזע מנקודת מבטי  לא שבתי עוד לעולם לתעֵד או לבַקֵר במשחקי הפועל ירושלים בהיכל מלחה .

[1] ראה נספח : מכתבי לדני קסטן ז"ל יו"ר איגוד הכדורסל  מ- 10 במאי 1999 המדווח לו על אווירת האלימות שהשתררה במלחה בסיום המשחק הפועל ירושלים – מכבי ת"א ביום ראשון – 9  במאי 1999 .

[2] ראה נספח : מכתבם של אורי פורת ויאיר שטרן מ – 17 ביוני 1999 המגן עלי מפני חבר מליאת רשות השידור ד"ר ישראל פלג .

[3] ראה נספח : מכתב התמיכה של יו"ר הוועד המנהל גיל סמסונוב אלי  מ- 11 במאי 1999 בעקבות ההתקפה עלי של חלק מאוהדי הפועל ירושלים בהיכל מלחה במשחק הגמר סל הפועל ירושלים – מכבי ת"א  ב- 9 במאי 1999 .

[4] ראה נספח : פסק הדין המשפטי של כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון- גונן המזכה אותי מהוצאת דיבה ולשון הרע נגד ד"ר יונתן מרסקי רופא קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים .

5.ב. יונה וויזנטל

אין לי שום כלים כדי להעריך את מידת כישרונו של מר יונה וויזנטל לשקם את השידור הציבורי ולבנות אותו מחדש על הריסותיו של היָשָן . העיתונות וכונס הנכסים הרשמי של רשות השידור פרופסור דוד האן מהללים אותו . נפגשתי עמו פעם אחת בלבד (הוא שימש איש כספים של מיילן טנזר מנהל ערוץ 5 בכבלים) במפגש תחרותי טלוויזיוני "ראש בראש" רווי אמביציות רייטינג ומִדְרוּג וגם שאיפות אישיות בחודש אפריל של שנת 2000 . מדובר במבצע השידורים הישירים של טורניר ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת הפאר של מכבי ת"א אלופת ישראל בכדורסל וגם מחזיקת גביע המדינה , ע"י ערוץ 1 הציבורי וערוץ 5 בכבלים , ובעצם התמודדות טלוויזיונית יוקרתית לראשונה בתולדות תעשיית הטלוויזיה בארץ בין שני מקורות שידור שמשדרים לצופיהם את אותה סחורת שידור . העיתונות וכלי התקשורת בארץ ניבאו ניצחון מוחץ לשני אנשי ערוץ 5 הצעירים מיילן טנזר ויונה וויזנטל על יואש אלרואי הסָב , הזָקֵן , והוותיק , Old fashion מערוץ 1 . כולם יודעים למי ניתנה הנבואה . בטרם תחילת ההתמודדות הכרזתי בפני ה- Sponsor הראשי באותו מבצע שידורים מסלוניקי 2000 מר קוֹבִּי בֵּן גוּר , אז יו"ר דירקטוריון חברת "פלא פון" , כי אני הולך להביס את מיילן טנזר ויונה וויזנטל במדד הרייטינג שוק על ירך , את שניהם ביחד ואת כל אחד מהם לחוד . לחלוטין עמדתי בכבוד בהצהרתי . בעקבות תבוסת המדרוג שהנחלתי לערוץ 5 בכבלים ב- 18 וב- 20 באפריל 2000 בסלוניקי יחדיו עם פיקודיי בחטיבת הספורט של ערוץ 1 , כתב מוטי קירשנבאום את התרשמותו ההיא לפני יותר מ- 14 (ארבע עשרה) שנים מ- "ניצחון הכנופיה מרוממה" .

 

ראה "הארץ" מ- אפריל 2000 . עיתון "הארץ" . מאמרו של מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום "ניצחון הכנופיה מרוממה" לאחר שהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הביסה את ערוץ 5 בכבלים במבצע השידורים הישירים "ראש בראש" של טורניר ה- Final four האירופי בכדורסל ב- סלוניקי 2000 . (באדיבות עיתון "הארץ") .

5.ג. הקומיקאי האמריקני המנוח רובין וויליאמס.

נפגשתי עם רובין וויליאמס ב- WBM (ראשי תיבות של World Broadcasting Meeting) שהתקיים בלאס ווגאס ועסק בהיערכות הטלוויזיונית לקראת מבצע השידורים של מונדיאל ארה"ב 1994 . טסתי ללאס ווגאס בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן . הוועדה המארגנת האמריקנית בראשות מר אלן רוטנברג (Alan Rothenbergׂׂׂ) הזמינה את רובין וויליאמס להפגין את כישרונו הקומי בפני הנוכחים ואותי לעשות עמו היכרות קצרה . הוא איחל באמצעותי את המיטב למדינת ישראל  .

הערה 6 : מאמן קבוצת מכבי ת"א בכדורסל גיא גודס ועוזר המאמן שלו פיני גרשון לקראת עונת 2015 – 2014.

המבחן המתמטי של הרכבת הנוסחה גיא גודס + פיני גרשון תיבחן בעת הפסדים בשעת משברים , האם : Gudes + Gershon = explosion , ו/או , Gudes + Gershon = fruitfulness & success . פיני גרשון הוא איש פורה בתחום אימון הכדורסל ששולף ויורה בצרורות והוכיח את עצמו . אינני מכיר כלל את גיא גודס אולם הוא מצטייר כאיש מאופק וסולידי ובעל יושרה . אין זה אומר בהכרח שבגלל התכונות האלה הוא גיא גודס פחות חכם מפיני גרשון . פחות מנוסה אך אולי לא פחות מוכשר . צירופים מן הסוג הזה של מאמן טרי וצעיר (גיא גודס יליד 1971) יחדיו עם עוזר מאמן עטור תהילת עבר מבוגר ממנו בעשרים שנים ובעל ניסיון יתר (פיני גרשון יליד 1951) אינם חדשים, אך הם נדירים, ונבחנים כאמור בעת גירעון ותבוסות . להלן שני דיווחים שלי לטובת קוראי הבלוג הנוגעים ליצירת הנהגה ספורטיבית אמינה ועתירת סמכות המורכבת ממאמן טרי וצעיר יחדיו עם עוזר מאמן ו/או יועץ בעל עבר ומוניטין , מבוגר , ובעל יותר שנות חיים וניסיון בתחום הקונקרטי .

א. בתום מונדיאל הכדורגל של צִ'ילֶה 1962 מינתה התאחדות הכדורגל הגרמנית את הלמוט שן (Helmut Schon יליד 1915) למאמן הנבחרת הלאומית במקומו של ספ הרברגר (Sepp Herberger יליד 1897) בר סמכה ועתיר מוניטין שזכה עם גרמניה בגביע העולם במונדיאל שווייץ 1954 . הלמוט שן שימש במשך שנים עוזרו הצמוד של ספ הרברגר בנבחרת הגרמנית הלאומית . הוא המתין זמן רב למינוי הרם . לאחר שהגיע הרגע ביקש ממורו ורבו ספ הרברגר לשמש יועץ קרוב שלו לקראת מונדיאל אנגליה 1966 . הוא לא חשש מפניו וסמך עליו לחלוטין לא רק בגלל ש- ספ הרברגר היה איש הגון אלא גם מפני שהיה שָם כבר בפסגה ההיא . אני מאמין לפיני גרשון לחלוטין כשהוא מצהיר כי אין לו שום פרטנזיות לרשת את גיא גודס אלא רק לעוץ לו עצות נבונות . פיני גרשון הוותיק הוא אדם אינטליגנטי ספוג תהילת כדורסל שאיננו זקוק עוד לריגושים שנכונו לגיא גודס הצעיר . הוא מסוגל לעמוד בפיתוי ולשמש רק עוזר ויועץ מבלי ליטול לידיו את המושכות . מדובר ברעיון שנוסה כבר בחו"ל אולם יהיה מעניין לעקוב אחריו בכל מקרה במכבי ת"א .

הערה שלי : ספ הרברגר והלמוט שן אינם עוד בין החיים.

sepp herberger

טקסט תמונה : 1966 . מאמן נבחרת גרמניה הלמוט שן (מימין) מתייעץ עם מורו ורבו ספ הרברגר (משמאל , מבוגר ממנו ב- 18 שנים) לקראת מונדיאל אנגליה 1966 . שני האנשים מאחור אינם מזוהים . (באדיבות בלעדית של התאחדות הכדורגל הגרמנית . התמונה הועמדה לרשותי והותרה לשימוש בעת רכישת זכויות השידורים הבלעדיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל גרמניה 1974) . 

ב. את אותו הטקסט ניתן לומר על שחקן הכדורסל המקצועני האמריקני ביל ראסל (Bill Russell) שמוּנָה בהחלטה נדירה ודרמטית וייחודית בשנת 1967 להיות מאמן / שחקן בקבוצת בוסטון סלטיקס (Boston Celtics) ב- NBA (לאחר אחת עשרה שנים בה שימש שחקן ציר בקבוצה) . המאמן / שחקן ביל ראסל (2.08 מ') הצעיד את בוסטון סלטיקס בשתי העונות המוצלחות של 1968 – 1967 ו- 1969 – 1968 לזכייה בעוד שתי אליפויות NBA נוספות . ביל ראסל סטודנט בן 22 באוניברסיטת סאן פרנציסקו נקנה ע"י מאמן בוסטון סלטיקס רד אוורבך (Red Auerbach) לאחר אולימפיאדת מלבורן 1956 . האתלט ביל ראסל (כדורסלן שרץ 100 מ' בתוצאה 10.6 ש' , קפץ לרוחק 7.95 מ' , וניתר לגובה 2.09 מ') יועד להיות שחקן ציר אצל רד אוורבך ושימש עמוד התווך של המועדון במשך 13 (שלוש עשרה) שנים רצופות . לאחר שנבחר להיות מאמן / שחקן היה מאושר לדעת כי על הספסל ממשיך לשבת המאמן הוותיק שלו ושל בוסטון סלטיקס מורו ורבו רד אוורבך (כעת מנכ"ל המועדון אולם נותר אוטוריטה מובהקת בתחום האימון והדרכת השחקנים) . מן הראוי לציין כי רד אוורבך האגדי הצעיד את קבוצת בוסטון סלטיקס על שורותיה נמנה כאמור ביל ראסל לתשע אליפויות NBA בין עונת 1957 – 1956 לבין עונת 1966 – 1965. הישג חסר תקדים בתולדות ה- NBA מאז ומעולם. עכשיו המאמן / שחקן ביל ראסל התייעץ ללא סוף עם מאמן העבר שלו וסמך לגמרי על חוות דעתו . כמובן שמדובר בשני אנשים נבונים משכמם ומעלה בעלי מוסר ודרך ארץ . ביל ראסל היום בן 80 הוא אחד השחקנים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של ה- NBA .

bill russell

טקסט תמונה : עונת הכדורסל של 1968 – 1967 בליגת ה- NBA האמריקנית . זוהי קבוצת בוסטון סלטיקס אלופת ה- NBA בפעם העשירית בתולדותיה תחת שרביט המאמן / שחקן ביל ראסל (מס' 6 יושב שני מימין) . רד אוורבך יושב שלישי משמאל . (באדיבות בלעדית של ה- NBA . התמונה הועמדה לרשותי ע"י ה- NBA והותרה לשימוש בשעה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית החזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של ה- NBA בשנים 1991 – 1987) .

הערה 7 : הפקה וסיקור רשלניים של משחקי נבחרת ישראל בכדורסל ישראל – מונטנגרו 97 : 100 (משחק ביתי בקפריסין) והולנד – ישראל 57 : 66 (משחק חוץ בכרונינגן) במסגרת קדם אליפות אירופה 2015, ע"י ערוץ 1.

Sequence גלוי לעורך החדש של רשות השידור מר יונה וויזנטל :

הפקת השידור הישיר אמש (יום רביעי – 13 באוגוסט 2014) של ערוץ 1 מכרונינגן בו ניצחה נבחרת ישראל את נבחרת הולנד 66 : 57 במשחקה השני בקדם אליפות אירופה בכדורסל , איננה עומדת בשום סטנדרט טלוויזיוני מינימאלי . צילום עני ודל ברמה מגוחכת נטול מינימום רמה של הילוכים חוזרים , שלא לדבר על היעדר כליל של צילומי SSM . אורי לוי הוא דקלמן . מדקלם . משוחח . מנהל שיחות פינג פונג טריביאליות עם הפרשן הצפוי שלו גור שלף . הכל ברמה אחידה של Voice over . הכל אותו דבר . הכל מונוטוני . הכל רוטיני . הכל כרגיל . אין שום טיפ טיפה של התרגשות בהעברת המסר ברמה של Play by play . האיש המשעמם הזה איננו שַדָּר ספורט . זה עניין אחד . עניין אחר הוא מדוע ערוץ 1 מפגר ונכנס באיחור לביצוע המשימה שלו מכרונינגן …??? למה הוא מחמיץ בתחילת השידור הישיר דווקא את צילומי טקס שירת ההמנון הלאומי שלנו "התקווה" ע"י שחקני נבחרת הכדורסל של ישראל…??? לשירת "התקווה" בחו"ל ע"י קבוצת ספורט לאומית של ישראל יש משמעות כפולה ומכופלת בתקופת מלחמת "צוק איתן" . להיכן נעלמה הסטטיסטיקה…??? להיכן נעלם אולפן הבית המנווט ואנשיו בירושלים…??? מה היה עושה ערוץ 1 אם קו השידור היה הולך לאיבוד בהיעדר אולפן גיבוי…??? מדוע נעדרה מהשידור הישיר הזה הולנד – ישראל 57 : 66 הפרשנית ענת דרייגור , מי ששימשה פרשנית לצדו של גור שלף באולפן בירושלים במשחק הראשון ישראל – מונטנגרו 97 : 100 שהתקיים בקפריסין…??? אם היא הייתה פיגורה פרשנית מספיק טובה למשחק ישראל – מונטנגרו מדוע איננה טובה לפתע במשחק הולנד – ישראל…??? מדוע הפסקת המשחק הולנד – ישראל מוחזקת ללא שדר מוביל ומסביר באולפן …??? מדוע נכנס בהפתעה קטע מאליפות אירופה בא"ק (400 מ' לגברים , חצי גמר מקצה 3 בהשתתפות האצן הישראלי דונלד סאנפורד) ללא שום Lead in מכוון…??? מדוע אורי לוי מראיין בתום המשחק בעמדת השידור ב- כרונינגן את גל מקל ללא מצלמה…??? מדובר בטלוויזיה ולא ברדיו…!!! מדוע ה- Host broadcaster מייחד בתום המשחק הולנד – ישראל מצלמות ומיקרופונים לצורכי ראיונות עם השחקנים ההולנדים ועם מאמנם ולא מעניק את אותם כלי שידור לאנשי ערוץ 1…? מה היה אם כן תפקידו של מפיק ערוץ 1 ב- כרונינגן מר יגאל שמעוני…??? מה הוא עשה שם בדיוק…???

גם בשעת דמדומים של ערוץ 1 הציבורי , אפשר היה להפיק את שני השידורים הישירים הרשלניים הללו במסגרת קדם אליפות אירופה בכדורסל 2015 ישראל – מונטנגרו בקפריסין והולנד – ישראל בכרונינגן – הרבה הרבה יותר טוב . חבורה של חפיפניקים . האם יונה וויזנטל לשעבר איש ערוץ 5 בכבלים והיום העורך החדש של רשות השידור , היה מתיר בעת ההיא לאנשיו לייצר שתי הפקות (אחת מהן בכלל Off tube) כה בטלניות , עצלות , ומרושלות כפי שערוץ 1 הרשה לעצמו אמש (13 באוגוסט 2014) וביום שני – 10 באוגוסט 2014 .

ערוץ 1 עדיין ממומן מכספו של הציבור ומקבל ממנו בין 1 בינואר 2014 ל- 31 בדצמבר 2014 סכום פנטסטי של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל . מפני כך ערוץ 1 עדיין מחויב למשלם האגרה שלו . כפי שנראה אמש בעת השידור הישיר מ- כרונינגן של אורי לוי וגור שלף זה איננו המצב . מדובר בחלטורה ורדידות . מדובר בחוסר כבוד של ערוץ 1 כלפי צופי ערוץ 1 וכלפי נבחרת ישראל הלאומית שאותה הוא מסקר . מדובר בחוסר משווע של ממלכתיות . איזה שידור ואיזה ציבורי…איזה שידור ציבורי ואיזה נעליים…? יונה וויזנטל האם מקובלת עליך הפקה כה כושלת ו- שירות כה נחות מהסוג הזה של השידור הישיר של משחק הכדורסל הולנד – ישראל , כפי שהגיש אמש (יום רביעי – 13 באוגוסט 2014) ערוץ 1 לצופיו…???

הערה 8 : הפרופסור היהודי – אמריקני למשפטים וויליאם שאבאס (William Schabas) יו"ר וועדת מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקירת מלחמת "צוק איתן".

ראיתי והקשבתי לריאיון שערך עמך עיתונאי ושדרן ערוץ 10 מר נדב אייל . וויליאם שאבאס אני בז לך.   

סוף הפוסט מס 424. 

 

 

רוני דניאל איש חברת החדשות של ערוץ 2 הוא כתב ופרשן צבאי ברמה הגבוהה ביותר ושדרן טלוויזיה מהימן בעל ידע, יושרה, וסמכות. הוא איננו נופל במאום מהקולגה שלו בערוץ 10 אלון בן דוד. פוסט מס' 423. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת. זה לא עיתון – זה אינטרנט.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 423 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המאוחרות של יום שני – 11 באוגוסט 2014.

רוני דניאל איש חברת החדשות של ערוץ 2 הוא כתב ופרשן צבאי ברמה הגבוהה ביותר ושדרן טלוויזיה מהימן בעל ידע, יושרה, וסמכות. הוא איננו נופל במאום מהקולגה שלו בערוץ 10 אלון בן דוד. פוסט מס' 423. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : חברת החדשות של ערוץ 10 עושה כאמור עבודת סיקור נרחבת , איתנה , ומהימנה של מלחמת "צוּק אֵיתָן" . זאת בדיוק הסיבה מדוע ערוץ 10 משמש ערוץ הבית שלי . אין לי אם כך שום סיבה לזפזפ לערוצים אחרים למרות שאני יודע שאני "מפסיד" בשידור On line את עבודת הכיסוי הטלוויזיונית המצוינת בעת הזאת של העיתונאי האמיץ , הפרשן והשדר הצבאי המוביל של חברת החדשות של ערוץ 2 רוֹנִי דָנִיאֵל . רוֹנִי דָנִיאֵל הוא אחד מאותם שדרני טלוויזיה בעל אישיות ונוכחות פוזיטיבית עצומה על המסך , בעל אוטוריטה, יושרה , וסמכות . בסופו של דבר הוא מבין הבודדים שמקנים במשהו יתרון לחברת החדשות של ערוץ 2 על חברת החדשות המצוינת של ערוץ 10 . אף על פי כן אני נאמן לחברת החדשות של ערוץ 10 ו- מרוויח את אַלוֹן בֵּן דָוִד. אני "מפסיד" את רוֹנִי דָנִיאֵל מפני שאני מקליט אותו ואת הקולגות שלו ורואה אותם ומקשיב להם ב- Delay . אני מקווה שרוֹנִי דָנִיאֵל לא לוקח ללב כל מיני הערות מגוחכות ובלתי נכונות שמושמעות בגנותו מכל מיני כיוונים , כמו למשל זאת של מר רוֹגֵל אַלְפֵּר , מי שכתב אתמול בעיתון "הָאָרֶץ" (יום ראשון – 10 באוגוסט 2014) מאמר רווי חולשות ומנותח באופן רָדוּד בשם "רוֹנִי ויוֹנִית לנֶצָח" . במאמר הרָפֶה בעיתון "הָאָרֶץ" מעניק כותבו לרוֹנִי דָנִיאֵל את התואר "עיתונאי מפוקפק" . קשקוש מוחלט . מי שמפוקפק מבין השניים זהו רוגל אלפר . מדובר בפוסט קלוש שמתיימר ללא הצלחה לנתח תמונה תיעודית מקסימה שצילם ברגע של עירנות צלם חובב בשם רוֹנִי שַמָאי . התמונה "רוני דניאל + יונית לוי" , צולמה ותועדה על ידו ב- 6 באוגוסט 2014 בעמדת השידור של חברת החדשות ערוץ 2 הממוקמת בחניון החיילים ליד קיבוץ יד מרדכי , בעת סיקור המערכה הכבדה שמנהל צה"ל נגד הטרור הנבזי של החמאס , מבלי שמושאי התיעוד יחושו ב- iphone שכוון אליהם ביד מקצועית ורגישה . רוֹנִי שַמָאי הוא בכלל מעצב תאורה בטלוויזיה אולם מתברר שהוא צלם לחלוטין לא חובב , שקנה ביושר את פרסומו המפתיע . התמונה הנהדרת שלו , "רוני דניאל + יונית לוי", היא אומנם פרי יצירה ותיעוד אקראי המתארת הקלה בסיום של משימת שידור כלשהי, אולם לצד האקראיות היא משדרת מנגד טבעיות, מהימנות, ואמינות מוחלטים , מבלי שרוֹנִי דָנִיאֵל ויוֹנִית לֵוִי יודעים בכלל שהם מצולמים . אתה מתבונן בתמונה ואומר לעצמך איזה יופי של תיעוד אותנטי מקורי . שוחחתי ארוכות עם רוֹנִי שַמָאי אודות התיעוד האקראי הנדון . הוא ביקש להדגיש בפניי כי שניהם רוֹנִי דָנִיאֵל ויוֹנִית לֵוִי לא ידעו כלל כי הם מתועדים ע"י ה- iphone שלו . רוֹנִי שַמָאי רשאי להיות גאה בעצמו. תמונת האֶמֶת הספונטנית שלו מגלה איזו כמות של חיבה ואֵמוּן, כנות ויושר לב וסולידריות , שוררים בין השַדָּר והשַדְרָנִית שניים מבין המובילים הראשיים של חברת החדשות בערוץ 2 . אין זה דבר של מה בכך . מדובר בהפגנה רוח קרב אמיתית של יצירה והתקדשות משותפת למען קידום משימת שידור טלוויזיונית , מלווה בהערכה הדדית בתוך Team שידור זוגי מצטיין שבורך בכישרון ובדבקות במשימה . זה המון . אילו הייתי מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 הייתי תולה את התמונה הייחודית הזאת "רוני דניאל + יונית לוי" על אחד מכותלי המשרד שלי. אין פלא שהעיתון "ידיעות אחרונות" עט על המציאה. התיעוד האותנטי התפרסם בהבלטה רבה ב- 7 באוגוסט 2014 בעמוד השער האחורי שלו . רוֹנִי דָנִיאֵל איננו זוכה מן ההפקר באימון הציבור . יש לכך סיבות טובות והוא ראוי לזה . ציבור צופי הטלוויזיה איננו טיפש . אי אפשר להוליך אותו שולל . לא בכדי מעניק מר אָבִי וָויְיס מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 אשראי כה רב וממושך למומחה שלו בענייני צבא וביטחון , רוֹנִי דָנִיאֵל . ברור שהקרדיט איננו מבוסס על חֲבֵרוּת אלא על מקצוענות . הטלוויזיה איננה מוסד של רֵעוּת ויְדִידוּת . מדובר במפגש של אנשי מקצוע תחרותיים בעלי שאיפות למְצוּיָנוּת ובעלי אינטרס וקניין משותפים להשגת רייטינג גבוה . אחוות לוחמים טלוויזיונית מבוססת ראשית דבר על הישגיות . רוֹנִי דָנִיאֵל הוא איש טלוויזיה מצוין מהשורה הראשונה ומעמודי התווך של חברת החדשות של ערוץ 2 . לא בכדי נהנה גם בעבר מאימונו המוחלט של המנהל הקודם של חברת החדשות בערוץ 2 מר שָלוֹם קִיטָל .

rony daniel 3

טקסט תמונה : 6 באוגוסט 2014 . חניון החיילים ליד קיבוץ יד מרדכי . זוהי עמדת השידור של חברת החדשות של ערוץ 2 אותה מאיישים הפרשן הצבאי רוני דניאל (מימין) ומגישת מהדורות החדשות יונית לוי (משמאל). התמונה המקסימה היא אותנטית וצולמה ע"י רוני שמאי ממכשיר טלפון נייד ברגע ספונטני ללא ידיעת המצולמים, כאמור ב- 6 באוגוסט 2014 , ביום הלחימה ה- 28 של מלחמת "צוק איתן". תיעוד נפלא, טבעי, ומשובב נפש של רוני שמאי. (באדיבות רוני שמאי).

rony daniel 2

טקסט תמונה : יום חמישי – 7 באוגוסט 2014 . "ידיעות אחרונות" עושה שוב בי"ס למתחריו – "הארץ", "מעריב",  ו- "ישראל היום" .  העיתון מקדים ומגיע לתמונה המעניינת והמלבבת (צילם רוני שמאי) לפני האחרים, ומפרסם אותה בהבלטה בעמוד השער האחורי של העיתון . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות" ובאדיבות צלם התמונה רוני שמאי).

rony shamai 1

טקסט תמונה : זהו הצלם רוני שמאי בן 41 . התמונה של רוני דניאל ויונית לוי היא פרי יצירה ותיעוד של רוני (וולטר) שמאי בן 41 , מעצב תאורה מזה 16 שנה . רוני שמאי יליד 1973 בארגנטינה הוא צלם חובב , נשוי , ואב לילד . הוא מתגורר כעת ברמת גן . 

הערה 5 : "שישי" המורחב של ערוץ 10 (שלשום , יום שישי – 8 באוגוסט 2014) בהנחיית מר אלון בן דוד (מאופק ושקול) וגב' טלי מורנו (נסערת ונרגשת הרבה יותר מהפרטנר שלה) אירח אישי טלוויזיה ואורחים רבים , ביניהם ח"כ עוֹמֶר בַּר לֵב (אל"מ במיל. לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל) והפרשן המצוין לעניינים ערביים אבי יששכרוף , והעניק אינפורמציה מקיפה ועדכנית לצופיו . אני תומך בהערכות המלחמה ובהערות הנוגעות להיערכות צה"ל החדשה בעקבות הפסקת האש הדלה והשבירה (החזיקה מעמד שלושה ימים) – כפי שהשמיע האורח באולפן ח"כ עומר בר-לב . תמוה בעיניי מדוע שורת כתבי ערוץ 10 שנכחה ב- "שישי" ובראשם שני המגישים אַלוֹן בֵּן דָוִד וטַלִי מוֹרֶנוֹ לא קשרו בין הביקורת החמורה שהשמיע עומר בר-לב על דילול נמהר ומשמעותי של כוחות צה"ל בעקבות הפסקת אש שבירה (לשלושה ימים בלבד) , ולא האיצו בו להתעמת עם הצהרת רמטכ"ל צה"ל רב אלוף בני גנץ שמיהר להצהיר בפומבי ובאופן דרמטי ברשתות הטלוויזיה הארציות כלהלן : "אני משוכנע שהציבור סביב עוטף עזה יכול לחזור עכשיו לביתו , לפתח את השדות , לחזור ולחיות פה את חייו בצורה טובה ואיכותית , כפי שהיה קודם" . הרי אזרחים רבים מיישובי עוטף עזה לעגו להכרזת רמטכ"ל צה"ל שמיהר וקרא להם לשוב לבתיהם ולחוש בטוחים בעוד האויב הטרוריסטי מחדש את אש הרקטות והפצמ"רים שלו מריכוזי אוכלוסייה אזרחית ברצועה כבר בבוקר שישי (8 באוגוסט 2014) לעבר כל קיבוצי ומושבי עוטף עזה וגם על אשקלון ואשדוד . תושבי מדינת ישראל המותקפים כבר יותר מחודש ימים ע"י טרור החמאס לא רק שלא האמינו לאף מילה של רמטכ"ל צה"ל ולא נענו לקריאתו , אלא שרבים נוספים נטשו גם הם ביום שישי – 8 באוגוסט 2014 את כור מחצבתם . חבל שאנשי ערוץ 10 לא ניצלו את ההזדמנות ולא ביקשו לשמוע את דעתו של עומר בר-לב בנידון .

הערה 6 : שוחחתי היום אחה"צ (יום ראשון – 10 באוגוסט 2014) בטלפון עם ח"כ עומר בר-לב שהוא גם חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וביקשתי את התייחסותו בשני נושאים : האחד , הצהרת הרמטכ"ל הקוראת לתושבי עוטף עזה לחזור לבתיהם , והשני , בעניין חציית כל הקווים האדומים וגילוי סודות של ביטחון שדה ע"י הכתבים הצבאיים של רשתות הטלוויזיה אגב אספקת אינפורמציה לצופיהם מהחזית ומהנעשה בשטח . עומר בר-לב קשר בתשובתו את שגיאת הכרזתו הנמהרת של הרמטכ"ל בני גנץ הקוראת לאזרחים המפונים לשוב לבתיהם לשגיאת ההחלטה הבלתי מובנת להסיג לאחור לעבר הגבול הבינלאומי את כוחות צה"ל לרבות חטיבות ה- חי"ר וה- רק"מ שלו ואת עוצבות השריון ואגדי תותחנים , רק על סמך הפסקת אש ארעית . בעת סיכום הדיון הצבאי שלשום באולפן ערוץ 10 שאל עומר בר-לב את כתבי ערוץ 10 ואת הציבור , כלהלן : "מה אמור לחשוב האויב כשהוא רואה את צה"ל נסוג לאחור ומרפה מהלחץ…" ? בעניין השאלה השנייה השיב לי עומר בר-לב כי כל מיני נתונים צבאים שמספקים הכתבים הצבאיים של רשתות הטלוויזיה לצופיהם כמו אלה של מספרים מדויקים העוסקים בגיוס בשלבים של כמויות כאלה ואחרות של אנשי מילואים למלחמת "צוק איתן" , הודעה מראש על תחילת התקיפה הקרקעית של צה"ל , הודעות מהאוויר באמצעות פתקאות בערבית המבשרות על תחילת התקפות חיל האוויר , מיון כוחות וחטיבות צה"ליות הנוטלות חלק בלחמה הקשה והיכן גזרות התקיפה שלהן , הגדרה שמות וקודים בפרהסיה של החטיבות הנלחמות , לרבות הגדרת סדרי גודל של כוחות , הודעה מראש על הסגת כוחות ההתקפה של צה"ל לעבר הגבול הבינלאומי בגין הסכמי הפסקות אש שבירות , לרבות שידור ישיר וחשיפת הטנקים הישראליים שועטים ומעלים אבק בדרכם חזרה לעבר הגבול הבינלאומי – מקורן בדובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז . מפתיע , מביך , ומסוכן . שלא לדבר על העובדה שרשתות הטלוויזיה ורשתות הרדיו הארציות בישראל, משמשות בעלות כורחן קת"ק (קצין תצפית קדמי) של צבא משגרים הרקטות של אויב החמאס, בגלל רוב להיטותן לדווח מייד לציבור הישראלי דיווח מדויק היכן פגעו הרקטות ואיזה נזק נגרם . הדיווח העיתונאי אודות פגיעת רקטות החמאס ביישובים השונים ו/או נפילה ב- "שטחים פתוחים" הוא בפירוש העברת אינפורמציה צבאית חיונית ביותר בחינם לאויב , מידע המתדרך אותו ומאמֵת בעבורו את דיוק הטיווח שלו . מדובר בשיגור רקטות "גסות" בלתי מדויקות ׁ(ולא בירי טילים מונחים) לעבר מטרות אזרחיות רחבות ידיים כמו ערים גדולות, עיירות, קיבוצים, ומושבים. בשעה שהרשויות הצבאיות והביטחוניות בארץ מדווחות על פגיעת רקטה כלשהי באשדוד הרי ברור שקציני התותחנים של האויב שמנהלים רישום ירי של כל רקטה ורקטה , מאושרים לקבל בתוך דקה מידע של היזון חוזר מאתנו , כי רקטה X ו/או Y ו/או Z שלהם המשוגרות בזווית תעופה פאראבולית מסוימת והמופעלות ע"י נוסחאות של חומר הדף מסוים – אומנם פגעו במטרה . האויב לומד ומבין כיצד לתקן ולשפר את ההחטאות שלו על סמך תיאור הפגיעות ע"י ערוצי הטלוויזיה הישראליים . ייתכן כי במדינה חופשית ודמוקרטית אי אפשר למנוע זליגת מידע כזה לאויב אך צריך לזכור שמדובר במידע צבאי חיוני ביותר .

הערה 7 : האם שמעתי היטב ב- "שישי" (יום שישי – 8 באוגוסט 2014) את חבר הפנל של ערוץ 10 מר רביב דרוקר אומר לקולגות שלו ולצופיו בהיסוס , בהתלבטות , בהתחבטות , ובשפתיים חשוקות , כשראשו מתנודד ומבטיו מרצדים , כי , "ראש הממשלה בנימין נתניהו לא סומך על צה"ל בכל מה שנוגע לכניסה קרקעית מסיבית של צה"ל לצורך כיבוש הרצועה ומיטוט שלטון הטרור של החמאס…" , ו/או שמא העול  הכבד של מניין שנות חיי בוגד בי . מה פתאום ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל מו"מ עם ארגון טרור שקורא במניפסט שלו להשמדת מדינת ישראל…? תפקידו של בנימין נתניהו הוא למוטט ולמגר את שלטונם של איסמעיל הנייה ומוחמד דף ורק אח"כ לנהל מו"מ בין שני העמים , הישראלי והפלסטיני , יחדיו עם שיקום מסיבי של רצועת עזה . ווינסטון צ'רצ'יל ופראנקלין דילאנו רוזוולט לא התכוונו מעולם לנהל במלחמת העולם ה- 2 מו"מ כלשהו עם שני הארכי טרוריסטים הנאצי הגרמני אדולף היטלר והיפני הידקי טוג'ו . הם ראשית דבר מיגרו והכניעו את ההנהגות הפוליטיות והצבאיות של גרמניה ויפן ורק אח"כ פעלו לשיקומן של שתי המדינות שנכנעו . איסמעיל הנייה ומוחמד דף הם נציגים בכוח הזרוע והרובה של תושבי רצועת עזה . הם לא נבחרו בבחירות דמוקרטיות אלא עלו לשלטון באמצעות הפיכה צבאית שחוללו נגד תנועת הפתח של אבו מאזן . לכן תנועת החמאס איננה הנציגה הלגיטימית של העם הפלסטיני ברצועת עזה ולכן גם לא ייכון שום הסדר הגיוני עם הטרוריסטים . וודאי לא עם אלה שקוראים על פי האידיאולוגיה הרדיקאלית והמטורפת שלהם להשמדת ישראל ולהכרתתה . אין בכלל ספק כי בסֶבֶב הבא ישתמש האויב העזתי בראשות איסמעיל הנייה ומוחמד דף בנשק לא קונבנציונלי נגד אזרחי ישראל .

הערה 8 : זה בסדר גמור שערוץ 1 הציבורי לוקח על עצמו את משימת השידורים הישירים של משחקי נבחרת ישראל בכדורסל בקדם אליפות אירופה 2015 אולם למה לעשות זאת Off tube בצורה כל כך ירודה , עלובה , משעממת , ובלתי יעילה . נבחרת ישראל מארחת באמת בגלל מלחמת "צוק איתן" את נבחרת מונטנגרו במשחק הראשון בקפריסין ומפסידה לה 97 : 100 . אז מה אי אפשר להטיס צוות שידור לקפריסין הקרובה…? למה מה קרה…? בנבחרת ישראל משחקים שני שחקני NBA , גל מקל ועומרי כספי , אף על פי כן מדובר בנבחרת לא מוכשרת ולא מבריקה שמפיקה כדורסל איטי , לא מלהיב , ו- צפוי . שַדָּר ה- Off tube המוביל באולפן עני ורש בירושלים בין 18.30 ל- 21.00 הוא שוב אורי לוי ולידו הפרשן גור שלף והפרשנית ענת דרייגור . כולם מעתיקים מהמוניטור במקום לדווח מהשטח , במקום להתייצב ב- מוקד ההתרחשות . שלומפרים .  שַדָּר הטלפון של ערוץ 1 בקפריסין הוא יגאל שמעוני . עסק דַל . מדובר בהפקת טלוויזיה שערורייתית ומבישה אמש (יום ראשון – 10 באוגוסט 2014) של חטיבת הספורט של ערוץ 1 , הפקה שאיננה עומדת בשום סטנדרט טלוויזיוני מינימלי מקובל . איזה עליבות נוראית . איזה שיממון . איזה כישלון . נבחרת הכדורסל של ישראל חברה אתמול בערב יחדיו עם חטיבת הספורט של ערוץ 1 כדי להוריד את השידור הציבורי ביגון שאולה . בושה וחרפה . לא ההפסד . שידור ה- Off tube הישיר של ערוץ 1 מן המוניטור בירושלים .

ערוץ 1 Start time End time TVR SHARE של משקי בית יהודים אלפי צופים יהודים 4+
ערב חדש 16:59:25 17:33:52 1.7 4 41
המהדורה ש.ח 17:34:50 17:56:43 0.5 1 13
חדשות 1-מבזק 17:59:55 18:07:08 0.6 1 14
כוכב הקופים השחר – מאחורי הקלעים 18:11:35 18:24:09 0.4 1 8
כ.סל:קדם ישראל/מונטנגרו 18:34:48 19:08:50 1 2 24
כ.סל:ישראל/מונטנגרו 19:08:50 21:09:00 3.6 6 88
מבט 21:18:57 21:59:33 7.3 11 162
נישואין במשבר 22:01:44 22:22:10 3.9 6 83
צו האפנה ש.ח 22:39:34 23:11:08 2.7 5 63
10 קטנות ש.ח 23:16:46 23:26:34 0.8 2 25
מיוחד-מבצע צוק איתן – לילה ע1 23:49:57 00:15:04 1.4 4 26

טקסט מסמך : יום ראשון – 10 באוגוסט 2014. טבלת המדרוג של ערוץ 1 הציבורי בין 17.00 ל- 24.00 מדגישה עד כמה מעיק מצבו של השידור הטלוויזיוני הציבורי ומדוע דרושה רפורמה יסודית ורחבת ידיים כדי לשנות אותו מקצה לקצה , אם ניתן בכלל .

הערה 9 : ידיעה סנסציונית בכל רשתות הטלוויזיה , הרדיו , ואתרי האינטרנט במדינת ישראל כפי שהתפרסמה היום , יום שני – 11 באוגוסט 2014 , כלהלן : מר יונה וויזנטל (שימש בעבר סגנו של מר מיילן טנזר בערוץ 5 בכבלים ועד אמש היה סמנכ"ל התוכן של חברת YES) מונה לעורך הראשי של רשות השידור במתכונת ההקמה החדשה שלה . ההנהלה הראשית של רשות השידור ובראשה המנכ"ל יוני בן מנחם הודחה וסולקה מכל תפקידיה . החל מהיום כונס הנכסים הרשמי אוחז בכל סמכויות מליאת רשות השידור ובכל הסמכויות של הוועד המנהל של רשות השידור וסמכויות מנכ"ל רשות השידור . כל אלה פוטרו מתפקידיהם הרמים . 

רשות השידור במתכונתה הישנה התפוררה . השינויים החדשים במסגרת הניסיון לקומם אותה מחדש מהריסותיה , הופכים למציאותיים : בהמשך לאישורו בכנסת של החוק לפתיחת רשות השידור החדשה, הועברו היום (יום שני – 11 באוגוסט 2014) כל סמכויות שבעת חברי הוועד המנהל של רשות השידור ועשרים וארבעה חברי מליאת רשות השידור , לידי כונס הנכסים הרשמי של רשות השידור , מר דוד האן . דוד האן הכריז מייד על מינויו של מר יונה וויזנטל כעורך ראשי חדש של . מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם פוטר הבוקר הזה (יום שני – 11 באוגוסט 2014) מתפקידו הרם . גם שבעת חברי הוועד המנהל של רשות השידור הודחו מתפקידיהם . אף מליאת רשות השידור מפורקת ברגעים אלה ממש . הסמכויות שלה הועברו לידי כונס הנכסים דוד האן . משרד כונס הנכסים דוד האן פרסם היום כי החליט למנות לתפקיד העורך הראשי של רשות השידור את יונה וויזנטל . יונה וויזנטל כיהן עד לאחרונה כ- סמנכ"ל התוכן של חברת הטלוויזיה "YES" . יונה וויזנטל פרש לאחרונה מהתפקיד כסמנכ"ל התוכן של חברת "YES" . מר יונה וויזנטל אינו מוגדר ע"י כונס הנכסים דוד האן כמנכ"ל רשות השידור , אלא כעורך ראשי בעל סמכויות ניהול.

הכונס דוד האן הודיע הבוקר הזה (יום שני – 11 באוגוסט 2014) כי לא ינהיג פיטורי עובדים בתקופה בה תקום רשות השידור החדשה תחת הכוונתו ו- ניהולו הישיר . דוד האן אמר כי הוא מלא כבוד והערכה לפועלם של עובדי רשות השידור ותרומתם רבת השנים לשידור הציבורי בישראל . דוד האן אמר עוד , כי על פי הנוסח הסופי של חוק רשות השידור החדש , נקבע כי בתקופה בה הוא ינהל את רשות השידור החדשה , הוא לא ינהיג פיטורי עובדים מנימוקים של צמצומים והתייעלות . הוא יפטר עובדים אם יהא צורך בכך אך ורק ממסיבות משמעת . דוד האן אמר כי הוא אמור להתייחס בחומרה רבה להפרות משמעת . צריך לציין כאן כי על פי חוק רשות השידור החדש , הרי שרבע מעובדי רשות השידור הישנה ימשיכו בעבודתם ברשות השידור החדשה . ההערכה היא כי מרבית העובדים הישנים ברשות השידור החדשה יהיו עיתונאים . כונס הנכסים דוד האן אמר כי אין בסמכותו להעביר מתפקידו עובד כזה ו/או אחר , למעט נושאי משרות שעתידם ברשות ייבחן בימים הקרובים . בעניין בחירתו של העורך הראשי, הודיע דוד האן כי העדיף את יונה וויזנטל לתפקיד העורך הראשי של רשות השידור החדשה על פני מועמדים אחרים , והוסיף , כי הוא מקנה לו את סמכויות הניהול השוטף של רשות השידור החדשה , לאחר שהתרשם מקורות חייו , ואלה הצביעו על היות יונה וויזנטל איש מקצוע בעל ניסיון , רואה חשבון בהשכלתו ואיש תקשורת המשלב ידע והבנה בניהול ארגוני ופיננסי של גופי שידור בצד התמחותו בתכנים .

הערה 10 : משהו אישי . מר יונה  וויזנטל שימש בשנת 2000 סגנו של מיילן טנזר בניהול ערוץ 5 בכבלים המתמחה בשידורי ספורט . היה לי העונג להביס עם הפיקודים שלי בערוץ 1 את שניהם , את יונה וויזנטל ואת מיילן טנזר יחדיו , שוק על ירך ברייטינג הטלוויזיוני בשידורים "ראש בראש" של ה- Final four של הכדורסל האירופי בטורניר סלוניקי 2000 ב- 18 באפריל 2000 וב- 20 באפריל 2000 .

samsonov 1

טקסט מסמך : יום שלישי – 18 באפריל 2000 . הימים ההם – הזמן ההוא . גרף מפת הרייטינג בו מביסה חטיבת הספורט בפיקודי את ערוץ 5 בכבלים ומנהליו מיילן טנזר ויונה וויזנטל בעת השידורים הישירים "ראש בראש" של טורניר ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

samsonov 2

טקסט מסמך : יום חמישי – 20 באפריל 2000 . הימים ההם – הזמן ההוא . גרף מפת הרייטינג בו מביסה חטיבת הספורט בפיקודי שוב את ערוץ 5 בכבלים ומנהליו מיילן טנזר ויונה וויזנטל ביתרון עצום , בעת השידורים הישירים "ראש בראש" של טורניר ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

samsonov 6

טקסט מסמך : הימים ההם – הזמן ההוא . מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב לאחר שפרש בקיץ 2000 מתפקידו הציבורי הרם . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 2

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000 . הימים ההם – הזמן ההוא . מכתב הערכה שכתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל לאחר שהוברר איזו תבוסת רייטינג הנחלנו לערוץ 5 בכבלים ולשני מנהליו מיילן טנזר ויונה וויזנטל בעת השידורים הישירים "ראש בראש" של טורניר ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 . 

סוף הפוסט מס' 423.

 

משלי שלמה בן דוד מלך ישראל : לדעת חוכמה ומוסר להבין אמרי בינה. לקחת מוסר השכל צדק ומשפט משרים. לתת לפתאים עורמה לנער דעת ומזימה. ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה ודברי חכמים וחידותם. יראת יְהוָֹה ראשית דעת חוכמה ומוסר אווילים בזו (1). פוסט מס' 422. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 422 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 6 באוגוסט 2014.

מִשְלֵי שְלמה בֵּן דָוִד מֶלֶך יִשְרָאֵל : לָדַעַת חוֹכְמָה ומוּסָר להבין אִמְרֵי בִּינָה. לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל צֶדֶק ומִשְפָּט וּמֵשָרִים. לָתֵּת לפְתָאִים עוֹרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִימָה. יִשְמַע חָכָם ויוסִיף לֶקַח ונָבוֹן תַּחְבּוֹלוֹת יִקְנֶה. לְהָבִין מָשָל וּמְלִיצָה ודִבְרֵי חֲכָמִים וחִידוֹתָם. יראת יְהוָֹה רֵאשִית דָּעַת חוֹכְמָה ומוּסָר אֱוִוילִים בָּזוּ (1). פוסט מס' 422. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הכותרת ההיסטורית של הפוסט הזה שנהגתה ע"י שלמה המלך לפני כ- 3000 (שלושת אלפים) שנה כמבוא לספר "משלי" בתנ"ך היא במידה רבה אוניברסאלית ומעוררת מחשבות בעיקר אצל אלה שהפסידו בגלל טיפשותם. היא נישאת כאן לא בכדי. מסכת ביטויים רלוואנטית ש- נוגעת לכולנו וגם לאנשי ערוץ 1 שקרס מבלי שנפילתו הייתה באמת מחויבת המציאות.

הערה 4 : תודה לחברת החדשות של ערוץ 10 על עבודה עיתונאית – טלוויזיונית פנטסטית במשך 29 (עשרים ותשעה) ימים בכיסוי ושידור מלחמת "צוק איתן" ודרך ואופן ה- הנחיה והגשת האינפורמציה לציבור צופי ערוץ 10 . כל בר בי רב שמעורה קצת בתעשיית הטלוויזיה מבין באיזה עבודה מורכבת ויקרה מדובר ואיזה דבקות במשימה ואורך נשימה נדרשים מאנשי חברת החדשות של ערוץ 10 בשלושת אבני היסוד של המדיה : הנדבך האנושי , הנדבך הטכנולוגי , והנדבך הלוגיסטי . חברת החדשות של ערוץ 10 מיצבה את עצמה בעת סיקור מלחמת "צוק איתן" בפסגת הפירמידה התקשורתית , העיתונאית – טלוויזיונית , של מדינת ישראל  . היא ראויה לכל שבח . ההצטיינות של חברת החדשות של ערוץ 10 בתקופת החירום הזאת של מלחמת "צוק איתן" היא אקסיומה על פי החישוב וההתבוננות שלי . אני לוקח עמי למזכרת מסיקור המערכה הכבדה את הכתב הצבאי של ערוץ 10 אלון בן דוד (וגם את אור הלר ואלמוג בוקר) . אלון בן דוד מושך תשומת לב גם מפני שהמצלמה והמיקרופון מחמיאים לו . מדובר במתת טבע אבל לא רק ולא זה העיקר . הוא התגלה כשַדָּר טלוויזיה אמיץ , שקול , מדוד , ומאופק . אלון בן דוד הוא Analyzer נָבוֹן ובַר סַמְכָה , וקר רוח ובעל השערות עיתונאיות – טלוויזיוניות הגיוניות שהתבררו כנכונות . אלון בן דוד הוא עיתונאי טלוויזיה מהימן מהדרגה העליונה שאתה מאמין לדיווח שלו , לכל מילה שיוצאת מפיו . מה חבל, מלחמת "צוק איתן" היא שעתה היפה של חברת החדשות של ערוץ 10 .

הערה 5 :  אנשים שונים שואלים אותי כיצד זה אני מרשה לעצמי למדוד ולהלל את חברת החדשות של ערוץ 10 בתקופת מלחמת "צוק איתן" , בעוד אני משולל יכולת השוואה ומבלי שאני צופה בשידורי חברת החדשות של ערוץ 2 ובטח לא בשידורי חטיבת החדשות של ערוץ 1. התשובה פשוטה : כאיש תעשיית הטלוויזיה בעל ניסיון של 40 (ארבעים) שנים , ההתבוננות והמעקב העיתונאי שלי נותרו עדיין חדים . עיני לא כהתה . אני מסוגל לבודד ולהבחין ב- אקסיומות . אינני זקוק בכל מקרה להשוואה ולא כל אקסיומה ניתנת להוכחה מתמטית . קווים מקבילים במתמטיקה אינם נפגשים לעולם – זאת אקסיומה . הפיזיקאי – מתמטיקאי הגאון היהודי – בריטי אייזיק ניוטון (1727 – 1643) ביסס את שלושת חוקי הדינמיקה שלו על סמך מעקב והתבוננות בהתנהגותם של כל מיני גופים בחיי היום – יום של כולנו . יכולת הניסוח המתמטית שלו , "כל גוף מתמיד במצבו – אם במנוחה ו/או בתנועה במהירות קבועה לאורך קו ישר – כל עוד אין כוח חיצוני מאלץ אותו לשנות את מצבו הקודם" , איננה זקוקה להשוואות . אינך צריך להאזין לקולותיהם של שני שדרני הכדורגל ברדיו "קול ישראל" עמי פזטל ודני דבורין כדי להבין שהשדרן נחמיה בן אברהם ניצב בדרגה אחת שלימה מעל שניהם ושכמותם . נחמיה בן אברהם הוא דוגמא לאקסיומה ייחודית . אין שום הוכחה מתמטית מדוע מבין שלושת שדרני הכדורגל האלו נחמיה בן אברהם , עמי פזטל , ודני דבורין שמוסרים לציבור אינפורמציה דומה ומשתמשים באותה כמות מלל – הראשון נתפש כשַדָּר עַל ושני הבאים בעקבותיו כ- בינוניים ומטה . אינך צריך להתבונן ב- 1000 (אֶלֶף) נשים כדי לקבוע שאליזבת' "ליז" טיילור היא אישה יפה . את מהדורות "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית הגישו בעשור ה- 70 של המאה הקודמת חיים יבין , דן שילון , אריה אורגד , טוביה סער , יורם רונן ז"ל , יאיר אלוני , דניאל פאר , יעקב אחימאיר , שמעון טסלר ז"ל ואולי עוד כמה . האנשים האלה קריינו טקסטים חדשותיים באולפן מול מצלמת הטלוויזיה . אין שום נימוק והוכחה מתמטית מדוע הראשון ברשימה לעיל ניצב מעל כולם עד שמָאן דָהוּ העניק לו את התואר "מר טלוויזיה" . כנ"ל לגבי ההתבוננות העכשווית שלי בחברת החדשות של ערוץ 10 שיעילותה ואיכותה הפכו לאקסיומה טלוויזיונית . חברת החדשות של ערוץ 10 שווה כל קומפלימנט בעת סיקור מלחמת "צוק איתן" , גם מבלי לראות את מלאכתם של ערוץ 2 ו- ערוץ 1 . לא כל דירוג של איש , קבוצה , ו/או מאורע כלשהו חייב בהוכחה מתמטית ובהשוואה עם הדומים לו .

הערה 6 : "המעגל" אמש (יום שלישי – 5 באוגוסט 2014) בהנחיית דן שילון איננה עוברת מסך . לא הוא ולא תוכניתו .

הערה 7 : מפליא אותי כל פעם מחדש מדוע שדרן גלי צה"ל רזי ברקאי מחויב להעסיק פנל של עיתונאים ועיתונאיות זרים וזרות כדי להיטיב כאילו עם תוכנית האקטואליה היומית שלו (בין 09.00 לבין 11.00) בשעה שעומדים לרשותו נבחרת עיתונאים מקורית של התחנה שאף הג'ינגל של מפקד גלי צה"ל ירון דקל מחמיא לה ומהלל אותה . תגיד לי מר רזי ברקאי למה חשוב לי לשמוע את דעתה הלא חשובה של גב' איילה חסון מערוץ 1 על סיגנל השידור של רדיו גלי צה"ל…??? לאיילה חסון יש את הבימה שלה ומי שרוצה לראות אותה ולהקשיב לה יכול  ללחוץ 11 על ה- Remote Control הטלוויזיוני בביתו . מדובר באילוץ מלאכותי בלתי נחוץ . תאמר לי מר רזי ברקאי מדוע אינך משתמש ברשת כתבי צה"ל המקוריים…??? שאלה דומה מופנית לחברת החדשות של ערוץ 10 : מדוע נזקקת החברה לשירותיו של עיתונאי "מעריב" מר בן כספית בפנל "שישי" באולפן החדשות בערבי שישי…??? מדובר בכפילות ובהכבדה שלא לצורך . בן כספית לא מעשיר את צופי ערוץ 10 אפילו בגרם נוסף אחד של מידע חיוני וגם לא תורם אפס קצהו של אחוז רייטינג אחד נוסף למדרוג של הערוץ שמעסיק אותו . מדוע חברת החדשות של ערוץ 10 זקוקה לבן כספית ? לערוץ 10 יש את שני המגישים שלו אלון בן דוד וטלי מורנו (טובה מאוד) ואת שורת הכתבים המרשימה והמוערכת שלו : מואב ורדי , חזי סימן טוב , נדב אייל , רביב דרוקר , גיא זוהר , נדב פרי , ברוך קרא , צבי יחזקאלי , ואחרים , וכמובן את המנחים שלו אלון בן דוד וטלי מורנו שהם גם עיתונאים ברמה בפני עצמם .

הערה 8 : לא מובן מדוע גב' איילה חסון אשת ערוץ 1 נזעקת לגלי צה"ל ומתגודדת שם במקום לשמור על יסודות ביתה שמטים ליפול . ריצתה הלא צנועה במהירות של 100 קמ"ש לזרועותיו של רזי ברקאי לא רק מעוררת אי נוחות , אלא מסגירה את חולשותיה שלה ואת רשלנות רשת הטלוויזיה הכושלת שהיא אמורה לייצג .

ayala hasson

טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 2014. מראה בלתי מלבב על המסך. איילה חסון מייצגת את ערוץ 1 בעת מלחמת "צוק איתן" . פליטת הקולמוס הבוהקת ממעל איננה בהכרח מדגם אבסולוטי מדויק , אולם היא מצביעה ולא בפעם הראשונה על חוסר רגישות, רשלנות מתמשכת של היעדר בקרה צמודה, הגייה מרפרפת, ופיקוח לקוי בשידורי החדשות של ערוץ 1. (באדיבות ערוץ 1).

הערה 9 : בקיץ 2002 טרקתי את דלתות רשות השידור וערוץ 1 ונפניתי לעַד מכור מחצבתי בעקבות מינויו המופרך של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור . בעת המשבר הגדול ההוא לפני תריסר שנים החלטתי גם להתנתק מרדיו "קול ישראל" (חוץ מ- "רגעי קסם") ובחרתי בתחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל להיות ערוץ הבית הרדיופוני שלי . גדלתי שם על שלוש שדרניות (איכותיות) יעל דן , גלית אלטשטיין , וליעד מודריק . נשבע לכם , מעולם לא ראיתי אותן וברור שלא שוחחתי עִמן . אינני יודע מי הן . אף על פי כן אני אוהב אותן . או אם להיות פחות רומנטיקן אני קשוב אליהן ומעריך אותן . גלית אלטשטיין וליעד מודריק נעלמו לי . פתאום בעת מלחמת "צוק איתן" מצאתי את עצמי שוב מקשיב לגב' גלית אלטשטיין . שדרנית איכותית שמנהלת את תוכניות האקטואליה שלה בקורקטיות ונבונות .

הערה 10 : הפתעה ואכזבה מרה עבורי הייתה הופעתם בתקשורת , בעיתון "הארץ" , של העיתונאים גדעון לוי , אורי אבנרי , ו- ב. מיכאל (מיכאל בריזון , מי שהיה אחד מארבעת הכותבים של תוכנית הסטירה הטלוויזיונית "ניקוי ראש" בשנים 1976 – 1974 יחדיו עם אפרים סידון , קובי ניב , וחנוך מרמרי . את "ניקוי ראש" ערך והפיק מרדכי "מוטי" קירשנבאום . הבימאי היה יעקב אסל) . לא בגלל דעותיהם המגוחכות ולא בשל הניטראליות המלאכותית הבלתי מתקבלת על הדעת שנקטו , אלא מפני יכולת הכתיבה הדלה שלהם . בלט חוסר כישרונם לנתח בהיגיון ושֵכֶל את המציאות הצבאית והפוליטית המורכבת שהתהוותה בעת מלחמת "צוק איתן" ואת העובדות שנוצרו בשטח . מהימנות כתיבתם המוגבלת הפכה אותם לכתבים עניים , טועים ומטעים . בחלק מהטקסטים המעוותים שלהם היו הכותבים לא רק בלתי מדויקים אלא גם לא נבונים , כאלה שהפכו בעל כורחם גם למעֵין שקרנים . בעיקר גרם לי מפח נפש של ממש מר אורי אבנרי מפני שחשבתי עד היום שהוא הרבה יותר חכם מהעיתונאים האחרים . מר אורי אבנרי (בן 91 היום) העלה מהאוב (במאמרו "צ'רצ'יל המנוול" בעיתון "הארץ" ב- 16 ביולי 2014) את הטינופת הנָאצִית האָרְסִית ד"ר יוזף גבלס וציטט את חזונו הלאומי נוכח הפצצת מטוסי בנות הברית את ערי גרמניה במלחמת העולם ה- 2 (על משקל הפצצת חיל האוויר הישראלי מטרות צבאיות ברצועת עזה במלחמת "צוק איתן") , "הם יכולים להשמיד את רכושנו אך לא לשבור את רוחנו" , מבלי לספר לקוראיו ולו במשפט רקע אחד מי זה יוזף גבלס . יוזף גבלס שימש שר התעמולה הנבזה ועוזרו ותומכו הראשי של הקנצלר הנאצי אדולף היטלר , והוא כמו מורו ורבו נחשב לפושע מלחמה מלחמה . אדולף היטלר הוא אבי הדוקטרינה של השמדת יהדות אירופה והשמדת עמים ואוכלוסיות אזרחיות ב- קונטיננט האירופי על פי צורכי המלחמה . הצורר הנאצי אדולף היטלר הגה יחדיו עם יוזף גבלס , הרמאן גרינג , והיינריך הימלר את תורת פשעי המלחמה נגד האנושות הגורסת כי במלחמות אין צורך לנצח את צבא היריב , אלא צריך לכתוש ולהשמיד את האוכלוסייה האזרחית שלו , וזה מספיק . כך פקד על ראשי המטכ"ל שלו הגנרלים אלפרד יודל ו- ווילהלם קייטל לעשות . כזכור ארבעת הפחדנים המנוולים האלה אדולף היטלר , יוזף גבלס , הרמאן גרינג , והיינריך הימלר מי שהמיטו אסון כה גדול על העם הגרמני במלחמת העולם ה- 2 , אבדות כבדות ברכוש ונפש , כ- 9.000000 (תשעה מיליון) הרוגים גרמניים חיילים ואזרחים בשנים 1945 – 1939, לא מצאו עוז להתייצב בפני בני עמם כדי להכריז בפניהם על התבוסה הנוראית , ובחרו להתאבד . שני הראשונים בירייה ושני האחרים בבליעת כמוסות ציאניד . אלפרד יודל ו- ווילהלם קייטל הוצאו להורג ונתלו באוקטובר 1946 ע"י בית הדין של בנות הברית בתום משפטי נירנברג ב- באוואריה באשמת פשעי מלחמה נגד האנושות . אורי אבנרי הוא אכזבה ענקית עבורי .

לא מעט מקוראי "הָאָרֶץ" תוהים כיצד מערכת העיתון מצאה צורך לנכון להוציא לאור פוסטים כה מעוותים ובלתי נכונים של גדעון לוי , אורי אבנרי , ו- ב. מיכאל . אלפי קוראים מצאו בפוסטים האלה פגמים מהותיים . אני מצרף לפוסט הקונקרטי הנוכחי שלי את הסתייגותה המוחלטת של הקוראת גב' נאוה ליטבק ואת נימוקיה להסתייגות הזאת ממאמרו המופרך של ב. מיכאל , "בשיטת אולמרט" , כפי שהתפרסם בעיתון "הארץ" ב- 30 ביולי 2014 .

ראה עיתון "הארץ" מ- יום רביעי – 6 באוגוסט 2014 . עיתון "הארץ" . הקוראת גב' נאוה ליטבק מרעננה מנמקת מדוע היא מסתייגת ממאמרו המופרך של ב. מיכאל "בשיטת אולמרט" כפי שהתפרסם ב- "הארץ" ב- 30 ביולי 2014 . 

הערה 11 : מִשְלֵי שְלמה בֵּן דָוִד מֶלֶך יִשְרָאֵל : לָדַעַת חוֹכְמָה ומוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה. לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל צֶדֶק ומִשְפָּט וּמֵשָרִים. לָתֵת לפְתָאִים עוֹרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִימָּה. יִשְמַע חָכָם ויוסיף לֶקַח ונָבוֹן תַּחְבּוֹלוֹת יִקְנֶה. לְהָבִין מָשָל וּמְלִיצָה ודִבְרֵי חֲכָמִים וחִידוֹתָם. יִרְאַת יְהוָֹה ראשית דָּעַת חוֹכְמָה ומוּסָר אֱוִוילִים בָּזוּ (1). (ספר "מִשְלֵי", פסוקים 7 – 1).

לא חולף יום בו אינני קורא , מעיין , לומד , ומשנן פרקי תנ"ך ופרקי תהילים . אני מאמין באמונה שלימה באלוהים בדרכי שלי . לא הופתעתי לקרוא את המבוא שכתב שלמה המלך בפתח ספרו המרתק והחשוב "מִשְלֵי" . מדובר ב- Copywriter עתיק יומין , רעיונאי מוכשר שכתב לפני 3000 (שלושת אלפים) טקסט אכסדרה חשוב ובר תוקף גם בימינו אנו לספר "מִשְלֵי" ההוא . המבוא אקטואלי ואפקטיבי גם בימינו אלה ומופנה גם לאנשי ערוץ 1 . התדרדרותו המוּאֶצֶת של ערוץ 1 אֱלֵי פי התהום מאז 2002 איננה אקראית ולא בעלמא . הסיבות ברורות . היא הייתה צפויה ואירעה בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ועל פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן . בחלוף שלושה חודשים הפכה הצבתו ב- 2 ביוני 2014 למינוי קבע . יוסף בר-אל מונה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 לתקופה של חמש שנים עד קיץ 2007 . שלוש שנים מאוחר יותר , ב- 2 במאי 2005 , התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון , והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרָמָה כ- מנכ"ל רשות השידור בעוון שוחד מסך ושחיתות . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן . במידה רבה זה היה לא רק מאוחר מידי אלא גם מעט מידי . המתודה והשיטה הקלוקלת נזרעה – וההרס פשה , קצר , ושלט בכל .

arik sharon 1

טקסט תמונה :  השר הממונה על רשות השידור רענן כהן מעלה במארס – אפריל 2002 מירכתי האוב של ערוץ 33 את שמו של יוסף בר-אל וממליץ לראש הממשלה אריאל שרון למנות אותו למנכ"ל רשות השידור השמיני במקומו של המנכ"ל הזמני רן גלינקא . ראש הממשלה מקבל את ההמלצה . (לע"מ תמורת תשלום) .

"כל אמתלה תשרת עריץ" , אמר אזופוס . ביום שישי – 26 באפריל 2002  התפרסם במוסף "סוף שבוע" הפופולרי של העיתון "מעריב" ריאיון ארוך , חסר תקדים ומדהים בתוכנו עם מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל ערב מינוי הקבע שלו ע"י ממשלת ישראל והעומד בראשה מר אריאל "אריק" שרון . את הריאיון עִמו ערכה העיתונאית גב' שָרִי מָקוֹבֶר [1] . יוסף בר-אל הציג בריאיון את המניפסט הניהולי שלוֹ והסביר למראיינת כיצד הוא עתיד לנהל את רשות השידור . ראשו של המנכ"ל הקודם רָן גָלִינְקָא נערף . זה היה רק עניין של זמן עד שראשו של מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי ייערף גם כן . המראיינת הציבה כותרת בשער המוסף , "יוסף בר- אל מנכ"ל רשות השידור מצהיר אמונים לראש הממשלה" . הצהרת האימונים העיתונאית הזאת של מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל לראש הממשלה הייתה מעשה חנפני ומתרפס כפי שאני הבנתי זאת , מהסוג הגרוע ביותר שטרם נראה כמותו בארץ . קראתי את הפוסט של שרי מקובר וחשבתי לעצמי כי יוסף בר-אל חצה את כל הקווים האדומים של גבולות המוּסַר . אולי נורא יותר הייתה שתיקתם העלובה של עיתונאי רשות השידור בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" גם יחד . הם כולם קראו את הריאיון של המנכ"ל המיועד שלהם עם גב' שרי מקובר. ידעו והחרישו. בעיניי זה היה ביזיון. טקסט הריאיון הגשים את עצמו . היה ברור לי כי ההבטחה העיתונאית הזאת של יוסף בר-אל לגב' שַרִי מַקוֹבֶר כי הוא אמור להפקיע את רשות השידור לטובת ראש הממשלה שמינה אותו למשרה הרמה , אומנם תמוּמַש ותגשים את עצמה במלוא עוּזָה . יוסף בר-אל ניסח ללא בושה בריאיון ההוא עם שרי מקובר כותרת משלו על פי הציטוט הבא : "(…) אלוהים קרא לי… !  ג'ו סיים את המשימה שלך ! (…)". לא מצאתי כאן שום צניעות, שום ענוָוה, שום דֶרֶךְ אֶרֶץ, שום דוגמא אישית, שום כִּישָרוֹן. בגוף הכתבה דאג מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל לפַאֵר את קשריו הפוליטיים ואת הפוליטיזציה של עצמו בה היה נגוּע מזה שנים ארוכות על פי הציטוט הזה : "(…) חבורה גדולה של שרים ופוליטיקאים הם חברים שלי (…) דן מרידור, דליה איציק, פואד בן אליעזר, אברהם בורג , רענן כהן , מאיר שטרית , רובי ריבלין , אריה דרעי , יאיר פרץ (…)" , והוסיף על עצמו , "(…) אני אדם שכנראה יוצר קשרים טובים עם אנשים יודע לשווק את עצמי , ויוצר קומוניקציה בקלות…קל להתיידד איתי (…)" . אף פעם לא ידעתי כי לעיתונאים יש ידידים פוליטיקאים . אחד מחוקי המוסר העיתונאיים קובע בבירור : "עיתונאי שיש לו ידידים פוליטיים – חשוד מראש" . העיתונות מתרחקת מהידידות שמציעה לה הפוליטיקה . העיתונות והפוליטיקה נעות בקווים מקבילים שלעולם אינם נחצים על פי ההיגיון והאקסיומה המתמטית .

לא רק שנזקק לחברים כה רבים המבוֹססים בביצת הפוליטיקה הישראלית , אלא בחר גם להתפאר ולהודיע על כך לציבור ולחשוף אותם בפרהסיה . מנכ"ל רשות השידור המיועד נמנע מלספר משום מה בריאיון הזה על חברים סופרים משוררים או אומנים המיודדים עִמוֹ אם היו לוֹ כאלוּ בכלל , ו/או אנשי חקלאות , תעשייה , וְ- High Tech . ברוב צניעותו וללא כל חרטה המשיך יוסף בר-אל לתָּאֵר ולהַלֵל בפני המראיינת את כריזמת המנהיגוּת שלוֹ בשידור הציבורי , על פי הציטוט הבא : "(…) מה פירוש רָאִיס ? רָאִיס זה פרזידנט. בתקופת שלטונו של סאדאת תמיד הלכתי בלבוש מהודר עם חליפות ועניבות, לכן קראו לי ככה. מתוך כבוד. אנשים בעל כורחם מכבדים אותי. אין אדם שממשיך לשבת כשאני מדבר. כשאני נכנס לחדר כולם עומדים. אף פעם לא אמרתי למישהו "קום אני מדבר אליך", אבל כולם קמים מעצמם. אני מנסה להושיב אותם והם לארוצים.  תמיד אמרו "הראיס נכנס" מתוך כבוד (…)". יוסף בר-אל המנכ"ל המיועד הבטיח גם בטוֹן בוטח אם לא שחצני למראיינת שלו באותו ריאיון על פי הציטוט כלהן : "(…)אני מתכוון להחזיר לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את כל הכוכבים שברחו ממנו (…)" . הבטחה מגלומנית חסרת בסיס שלא עמדה מעולם במבחן המציאות . איזה להחזיר ואיזה נעליים . בשורות הבאות בריאיון ההוא לפני שתיים עשרה שנים הבטיח את נאמנותו לראש הממשלה על פי הציטוט כלהלן : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל אני אעשה מה שהוא יאמר לי. אנחנו חייבים להכניס דברים לפרופורציה. לא מקובל עלי מרד. כפי שיש עורך לכל עיתון ומנכ"ל לכל תחנת טלוויזיה, כך יש למדינה הזו ראש ממשלה, ואני לא מפחד להגיד את זה . מה אני פופאיי ? אני אבוא ואגיד לראש הממשלה, "אני מסרב אני יודע יותר טוב ממך מה מתאים ומה לא מתאים לעם ישראל ?". מדובר היה ב- חֶשְרָת עָבִים . עננים שחורים כבדים הסתירו ב- 2002 את עֵין השמש וכיסו באחת את שמי רשות השידור הריבונית ואת שמי ערוץ 1. העננה מנעה מ- קרני האור להאיר ולגלות מה מתחולל בין ארבעת כתלי ערוץ 1.

barel 4

טקסט תמונה : 26 באפריל 2002 . יוסף בר- אל מחמיא לעצמו בפרהסיה בעיתון "מעריב" מיום שישי – 26 באפריל 2002 . השר הממונה על רשות השידור רענן כהן וראש הממשלה אריאל שרון שבחרו בו לא היסו אותו . "בכנסת ישראל אמרו לי , אלו הידיים שאפשר לסמוך עליהן שירימו את בניין רשות השידור" , דיווח יוסף בר-אל לסופרת "מעריב" גב' שרי מקובר . לא יעלה על הדעת כי מנכ"ל ה- BBC הבריטי היה מרשה להחמיא לעצמו ולהלל את הממנים שלו בממשלה , כפי שעשה יוסף בר- אל מנכ"ל רשות השידור המיועד בישראל . תופעה בוטה שכזאת באנגליה הייתה מביאה את הציבור הבריטי  ועובדי ה- BBC  לקום ולגרש את המנכ"ל מתפקידו . במדינת ישראל היה המצב שונה . המגיש הראשי של "מבט" חיים יבין ומנהל רדיו "קול ישראל" שמעו את הטקסט המגוחך והחרישו . כל ציבור עובדי רשות השידור על כל דרגיו החריש . (באדיבות העיתון "מעריב") .

שוּם מנכ"ל בהיסטוריה של רשות השידור לא הרשה לעצמו מעולם להתראיין ולהתבטא בצורה כל כך פוליטית ובדרך כה בוטה ושחצנית בפומבי הנוגעת לתפקידו ולתִּפְקוּדוֹ כעורך ראשי של השידור הציבורי . מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל הבטיח בפרהסיה קבל עם ועדה את נאמנותו לראש הממשלה אריאל שרון , ושכח או לא הכיר כלל את עיקרון העיתונות החופשית במדינה דמוקרטית, בו העיתונות נעה בקו מקביל לציר הממלכה. אקסיומה מתמטית קובעת כי קווים מקבילים אינם נפגשים לעולם אך מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל הפר את האקסיומה הזאת שוב ושוב . קווי השידור שלו חצו את קווי השלטון במקום להתנגש בהם. חטא כבד בלתי נסלח שמוכרח להביא עמו במוקדם ו/או במאוחר שחיתות ושוחד מסך פוליטי המאפיין מדינות דיקטטוריות ואת ארצות העולם השלישי . בשנות שלטונו של יוסף בר-אל ברשות השידור 2005 – 2002  הפך הסֵיאוּב למציאוּת גם בישראל . שוחד פוליטי הוא נֶמֶק . גם שוחד טלוויזיה הוא נֶמֶק . שחיתות פוליטית בתקשורת והופעתה על מרקע הטלוויזיה מעיד על רִיקָבוֹן החברה שמתירה זאת . עובדה שממשלת ישראל הבחינה בסופו של דבר בטעות ההפקדה המרה וסילקה את יוסף בר-אל בגין אותם הנימוקים של עוון שחיתות ושוחד מסך . אולם מדהים כי עיתונאים וותיקים ובעלי ניסיון בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור , שוחרי העיתונות החופשית , ביניהם מובילי ומנהיגי השידור הציבורי מקדמת דנה , קראו היטב כל מילה באותו הריאיון ההוא ביום שישי ב- 26 באפריל 2002 , אך שתקו והחרישו . הריאיון שהעניק יוסף בר-אל לגב' שַרִי מַקוֹבֶר היה כל פי הבנתי ריאיון של קָלוֹן מוּסָרִי בו מכר מנכ"ל רשות השידור הנבחר יוסף בר-אל את השידור הציבורי ל- מוֹלֶךְ הפוליטי שמינה אותו לכהונה הרמה , והפקיד אותו כמנהיג עליון של השידור הציבורי במדינת ישראל . הציבור שתק ועמו החרישו עובדי רשות השידור ובראשם עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ועיתונאי הרדיו ב- "קול ישראל". מקטון עד גדול. מדהים. הרי מדובר בקבוצה נבחרת של עיתונאים, עורכים, ושדרים, שחלקם מוכרים מאוד לציבור ו- רבי מוניטין, הנושאים שנים רבות את חופש המחשבה הדיבור והביטוי במדינה ריבונית וחופשית .

קוראי הבלוג חייבים לדעת שהיו כאן פעם ימים אחרים . שמים בהירים בעשור ה- 70 של המאה שעברה בטרם התקדרו עָבִים שחורים שנות דור אח"כ בשנים 2005 – 2001 . ההבדל השמֵימי הזה בין הרקיע הבהיר של השידור הציבורי בשנים 1979 – 1973 לבין הרקיע הקוֹדֵר משחור בשנים 2005 – 2001 והתפרקותו לרסיסים של השידור הציבורים בשנים 2014 – 2011 , הביאו אותי להעניק לפוסט הזה את הכותרת שהעניק שלמה המלך למבוא בעת שכתב את ספר "מִשְלֵי" שלו בתנ"ך לפני 3000 (שלושת אלפים) שנים : מִשְלֵי שְלמה בֵּן דָוִד מֶלֶך יִשְרָאֵל : לָדַעַת חוֹכְמָה ומוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה. לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל צֶדֶק ומִשְפָּט וּמֵשָרִים. לָתֵת לפְתָאִים עוֹרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִימָּה. יִשְמַע חָכָם ויוסיף לֶקַח ונָבוֹן תַּחְבּוֹלוֹת יִקְנֶה. לְהָבִין מָשָל וּמְלִיצָה ודִבְרֵי חֲכָמִים וחִידוֹתָם. יִרְאַת יְהוָֹה ראשית דָּעַת חוֹכְמָה ומוּסָר אֱוִוילִים בָּזוּ. (ספר "מִשְלֵי", פסוקים 7 – 1).

zukerman 1

טקסט תמונה : אמצע שנות ה- 70 של המאה הקודמת . שני האישים בתמונה הם אנטי תזה מובהקת ודרמטית ל- יוסף בר-אל . משמאל , ארנון צוקרמן המנהל הכריזמטי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יחדיו עם אחד מתומכיו הנמרצים ביותר מרדכי "מוטי" קירשנבאום (מימין) . (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן ומוטי קירשנבאום . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  ראה נספח : ריאיון של העיתונאית גב' שרי מקובר עם יוסף (ג'ו) בר- אל "בסוף שבוע" של העיתון "מעריב" מתאריך יום שישי – 26 באפריל  2002 .

[2]  ראה נספח : מוסף "סוף שבוע" של העיתון "מעריב" מיום שישי –  26 באפריל 2002 .

מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל דִרְדֵר את רשות השידור ואת הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 אל עברי פי פחת . זה ידוע וזה נאמר כבר . לשידור הציבורי ובעיקר לטלוויזיה הציבורית של מדינת ישראל נגרמו נזקים כבדים לטווח ארוך . עכשיו בחודשים יולי – אוגוסט של שנת 2014 עם סגירת השידור הציבורי והתמוטטותו במתכונתו הישנה , ולקראת הקמתו במתכונת חדשה , התבררו הנזקים הישנים ההם כבלתי הפיכים , עד שהצריכו את נעילת רשות השידור עכשיו ובנייתה מחדש . אין עוררין על העובדה שממשלת ישראל הענישה את יוסף בר-אל עונש כבד ביותר . ב- 2 במאי 2005 היא סילקה אותו מכהונתו בעודו משמש מנכ"ל רשות שידור מכהן ופעיל . ואומר זאת שוב : במידה רבה זה היה מאוחר מִידַי ומעט מִידַי מפני שבטרם ההדחה ההיא חסרת התקדים לראשונה בתולדות המדינה והרשות , הפכו כבר חלק מעובדי ערוץ 1 מרצון לעושי דברו של יוסף בר-אל. הותוותה הדרך המפותלת. הפוך מ- לינארית. שביל תקשורתי פתלתול רווי אין סוף פניות פוליטיות חדות . בכך נעשו חלק מעובדי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" ל- משת"פים לכל דבר. אי אפשר לצפות מאנשים נרצעים , גם אם הפכו לכנועים בעל כורחם מחשש ואימת הניהול , להיות אנשי טלוויזיה יצירתיים . נִרְצָעוּת ויצירה אינן צועדות שלובות זרוע . זה לא הולך ביחד . מפקדים שמילאו תפקידי מפתח בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והיו אמורים לשמֵש דוגמא אישית לפיקודיהם , הפכו לפתע בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לסוג של שָרָתִּים . אנשי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" שנחשבו בעברם למהימנים איבדו מרצון את עצמאותם וזהותם המחשבתית . מצפונם קרס. לא של כולם. של רובם. אין טרגדיה גדולה מזאת . השידור הציבורי בזמנם ובתקופתו של יוסף בר-אל הפך על פי חוות דעתי ל- "פִּיפּ – פוליטיק Show" בגרוש שאיננו שווה פרוטה . התמוטטות הערכים גררה עמה מפולות רייטינג הרסניות שלא היו כדוגמתן בתולדות השידור הציבורי . זה היה שידור ציבורי שַרְלָטָן ומושחת בגִינוֹ הודח לבסוף מנכ"ל רשות השידור המוביל . כמה מפקדים ברשות פִספסו ביודעין את מטרות השידור ופסחו במתכוון על העיקרון הקדוש של העיתונאות והקווים המקבילים . העיתונאות והממשל נעים לעולם בקווים מקבילים . זה כלל ידוע . כבר נאמר שוב ושוב וייאמר עוד פעם ועוד פעם כי האקסיומה מתמטית קובעת שקווים מקבילים אינם נפגשים לעולם . קו מקביל חוצה מהווה שגיאה מתמטית ומוסרית חמורה . בין העיתונאים לפוליטיקאים קיימת מעין סימביוזה . שני הצדדים מפיקים תועלת מחיי השיתוף , אך הם רחוקים מלהיות אחים . לעולם לא מתקיימת ביניהם חֲבֵרוּת , אחווה , ו/או ידידות . תפקידה של העיתונאות החופשית במדינה דמוקרטית הוא ברור ובעל עֵרֶך עצום. לשמור על עצמאותה , על ה- יושרה שלה , ועל הגינותה . עליה לבַקֵר בהתמדה את השלטון ולשמור על תקינותו ולא להִתְחֲבֵר עמו . כל מנכ"ל רשות שידור וכל מנהל טלוויזיה חייב לשנן לעצמו ולאמץ את עֵרֶך העצמאות של השידור הציבורי .

ב- 2 במאי 2005 החליטה כאמור ממשלת ישראל בראשות אותו ראש הממשלה אריאֵל "אָרִיק" שרון מי שמינה את יוסף בר-אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור , להדיח ולסַלֵק אותו לאלתר מתפקידו הרָם שנתיים לפני תום כהונתו . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן בבושת פנים בעיצומה של תקופת הניהול שלוֹ . יוסף בר-אל הודח בשל אשמה כבדה של שחיתות ניהול ושוחד מסך . הוא סולק בחזרה לשוליים מהם הגיח, לירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. האשמה איננה רק במוּדַח שסוּלַק והורחק בצֶדֶק מתפקידו. האשמה מוטלת בראש וראשונה על אלה ברשות השידור שמינו אותו והרימו את ידיהם בעד המינוי השגוי והמופרך שאין לו אח ורע בתולדות השידור הציבורי בארץ . החֲבֵרִים והחֲבֵרוֹת שאיישו את מליאת רשות השידור ואת הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר נַחְמָן שַי והצביעו פה אחד בקיץ 2002 בעד מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור , יוצאים רַע מאוד מהעניין . גם השָרָתִּים והמשת"פים בתוך רשות השידור שעשו בשעתו יד אחת מרצון עם המנכ"ל המודח נִנזפו לעַד ע"י ההיסטוריה .

ראה "הארץ" מ- 3 במאי 2005 . ידיעה של העיתונאית ענת בלינט . עיתון "הארץ" מדווח לקוראיו כי ממשלת ישראל אישרה ברוב גדול את הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . 

בערב חג השבועות , יום חמישי ה' בסיוון – תשס"ב , 16 במאי 2002 , בעודי מכהן כמנווט ועורך ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , חיברתי מסמך בן 14 עמודים מעין כתב אישום נגד מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל בתחום גזרת הניהול שלי . זה היה כשבועיים וחצי בטרם מינוי הקבע שלו למשרה הרמה . שלחתי את המסמך ללא כחל ושרק אליו ו- לידיו . זה לא היה מכתב אישי . לא ביקשתי ממנו קידום כלשהו , לא דרשתי ממנו העלאה במשכורת , ולא שאלתי ממנו קבלת דרגה נוספת . רציתי ממנו הסבר ונימוקים מדוע הוא מנהל את רשות השידור בכזה חוסר ידע ואי כישרון . שֵם המסמך הארוך והמנומק נקרא , "השידור הציבורי ושידור מונדיאל 2002 בערוץ 1" . הנה עמוד השער של המסמך בתוספת הערות שנכתבו על ידי בדם לבי . זה היה צו מצפוני . בפעם הראשונה בקריירה הטלוויזיונית שלי בת 32 שנות עבודה בשידור הציבורי השתמשתי באקסיומה המתמטית הקובעת ש- קווים מקבילים אינם נפגשים לעולם , כטיעון קרדינלי נגד מנהיגותו ותִּפְקוּדוֹ של יוסף בר-אל כמנכ"ל רשות שידור מיועד. כלומר : הקו המקביל בו נעה העיתונות החוקרת, המבקרת , והמתעדת את הממלכה במדינה חופשית ודמוקרטית איננו נפגש לעולם עם הקו המקביל בו מתנהלת הממלכה הזאת. האקסיומה הזאת היא שמגינה על טוֹהַר המִידוֹת, המוּסָר, וחוסנם של שידורי הטלוויזיה והרדיו (לרבות העיתונות הכתובה) בכל מדינה חופשית ודמוקרטית באשר היא . אם הקו המקביל של העיתונאות הטלוויזיונית חוצה את הקו המקביל של השלטון הרי שמתבצע כאן חטא מתמטי ומוּסָרִי כבד מנשוא . קווים מקבילים של העיתונות ושלטון הממלכה שחוצים זה את זה מביאים בבת אחת להשחתה של השידור הציבורי באשר הוא . עותקים מהמסמך הזה שנכתב על ידי כאמור ב- 16 במאי 2002 נשלחו כעבור ימים ספורים לשבעת חברי הוועד המנהל של רשות השידור , לעשרים וארבעה אנשי מליאת רשות השידור , לשני אנשי וועד עיתונות – הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 גב' וֶורֶד ברמן ומר איתי לנדסברג , למנהל חטיבת החדשות מר רפיק חלבי , לדן שילון הוותיק מייסד חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 , לפרופסור מרדכי קְרֶמְנִיצֶר נשיא מועצת העיתונות הישראלית , וגם לשופט בדימוס מר יִצְחָק רְבִיבִי מי שעמד ב- 2002 בראש הוועדה המְמוּנָה על הכשרת המינויים הבכירים בשירות הציבורי .

מה שנכתב בדָם לִבִּי ב- 16 במאי 2002 באותו מסמך נאמר על ידי ליוסף בר-אל גם פנים אל פנים בע"פ . ואז נפניתי ממנו לעַד . "חפש את החברים שלך" , אמרתי למנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל והתפטרתי מייד ולאלתר מתפקידי רב האחריות בערוץ 1 וברשות השידור . יוסף בר-אל לא עִנְיֵין אותי עוד . הוא גם לא היה חשוב יותר . עובדה שבסופו של דבר אותה ממשלת ישראל שמינתה אותו לתפקיד הרם היא גם זאת שהעיפה אותו בסופו של דבר לכל הרוחות . פירמידה תקשורתית איננה יכולה להחזיק מעמד כאשר צומח רווח וחלל גדול מידי בין הנדבכים שלה . היא מטה ליפול .

alroey einstein 1טקסט מסמך : 8 ביולי 2002 . כותרת ראשית בעיתון "ידיעות אחרונות". אנוכי מתפטר מניווט וניהול שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעקבות מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל . בתגובה מודיע יוסף בר-אל לעיתון : "הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי…". ראיתי בו אופורטוניסט . היו ימים והאופורטוניסט יוסף בר-אל שהתמנה ב- 2002 למנכ"ל רשות השידור חשב אודותיי והעריך אותי באופן שונה לחלוטין ב- 1985. עכשיו זה כבר היה חסר ערך . מישהו מבין שנינו השתנה וזה לא הייתי אני. ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט ובתמיכתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הדיחה לעַד ב- 2 במאי 2005 את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מכהונתו הרמה . (באדיבות "ידיעות אחרונות").

tsalash 7

טקסט מסמך : 27 במאי 1985 . 17 (שבע עשרה) שנים חוצצות בין המסמך של 27.5.1985 לבין התמונה ממעל בה מכריז מנכ"ל רשות השידור ב- 8 ביולי 2002 בעיתון "ידיעות אחרונות", ציטוט : "הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי…".

במסמך המצורף לעיל מובאת חוות דעת שונה של יוסף בר-אל אודותיי בקיץ 1985 בהיותו מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בכל מקרה האיש לא היה חשוב עוד בעיניי . מנכ"ל רשות השידור באותם הימים היה אורי פורת ז"ל. מנהל חטיבת החדשות היה יאיר שטרן . אני כיהנתי עבורם בתפקיד מנווט שידורי הספורט ומנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף בר-אל כבר לא היה פיגורה חשובה עבורי אולם הייתי מאוכזב מעיתונאֵי ערוץ 1 שניצבו ניטראליים מהצד בוהים בקרב האקדחים המתחולל ביני לבין המנכ"ל המיועד . בראש הבוהים ניצב מר חַיִים יָבִין שהיה לא רק מאבות השידור הציבורי הטלוויזיוני אלא בראש וראשונה האיש שדוֹגֵל בטוֹהַר השידור הציבורי . לא בפעם הזאת . כך אני ראיתי את פני הדברים . גם הוא ניצב מהצד כמו רבים אחרים ולא תמך בי . אתה פתאום מבין שהכול אישי . אנשים דוגלים בטוֹהַר המידות האנושיות , ביושרה , במוּסָר , ודֶרֶך אֶרֶץ – כשנוח להם . כך אני הבנתי זאת . זאת הייתה הפרשנות שלי לסיטואציה . חיים יבין שתק . טרקתי את הדלת לא רק ליוסף בר-אל . נדרתי אז נֶדֶר כי כף רגלי לא תדרוך עוד ולא תחצה לעולם את מפתן ערוץ 1 . הַנֶדֶר מחזיק בינתיים מעמד . מחיר החופש והחירות לעולם אינו גבוה מידי . אין בלבי חצי געגוע לאותם עיתונאי ערוץ 1 הרבים שקפאו בצִדֵי הדרך בימים ההם של קיץ 2002 , ביניהם למרבית הפליאה (ואולי לא) , גם מי שניהל אותי ונחשב לאחד מאבות השידור הציבורי לדורותיו , מר חיים יבין (בן 82 כיום) . האנשים האלה למרות שידעו שאני צודק לגמרי במאבקי הציבורי במנכ"ל המיועד יוסף בר-אל מכל היבט , והבינו שמדובר במינוי שהוא בכייה לדורות (זה לא היה איזה סוד כמוס) , ביכרו לשתוק ולהסכין עם המצב החדש ו- העָלוּב . הם החליטו להשליך מיוזמתם את הגדולה שבזכויות בן אנוש להיות אדם ריבוני והפכו למשת"פים כנועים. מרבית עיתונאי ערוץ 1 עַצְמוּ את עיניהם והחרישו. הנה העמוד הראשון של המסמך בן 14 עמודים שכתבתי וחיברתי, ובו הסברתי את האקסיומה המתמטית של הקווים המקבילים בו נעים העיתונות והממלכה במדינה דמוקרטית כמטפורה לשידור ציבורי תקין והגון , ואשר נשלח ב- 16 במאי 2002 למנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל . 

barel 2

טקסט מסמך : 16 במאי 2002 . עמוד השער מתוך מסמך בן 14 עמודים שחיברתי ושלחתי למנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל , ונפניתי ממנו לעד . ואומנם צדוק צדקתי . שלוש שנים מאוחר יותר ב- 2 במאי 2005 , התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור בעוון שוחד מסך ושחיתות . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן . אולם זה היה במידה רבה מאוחר מידי . המתודה והשיטה הקלוקלות נזרעו – וההרס פשה ושלט בכל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לאחרונה עלעלתי בספרו של מר חיים יבין "עובר מסך" (יצא לאור ב- 2010 בהוצאת חמד / ידיעות אחרונות) . בעמודים 352 – 350 מתייחס חיים יבין בקצרה מאוד לימי יוסף בר-אל כמנכ"ל רשות השידור . כך כותב חיים יבין : …יוסף בר-אל ניהל מדיניות כוחנית ומי שהביע התנגדות ו/או התווכח עם הוראותיו הודח ו/או נוטרל…ומוסיף : …גם בשבילי היו אלה ימים קשים…ההידרדרות הילכה עלי דיכאון ועצב ולא פעם רוגז וזועם…אבל אני לא נרגע, יש לי חלק באחריות, ככלות הכל אני אחד ממקימי המפעל הזה, השקיעה של ערוץ 1 היא גם השקיעה שלי…ועם זאת אני לא מארגן הפיכות, לא כותב, לא צורח, לא מתפטר. אינני טיפוס המהפכן המסתער אל הבריקדות…אני חושש להיעלם בכפור…ואומר גם זאת : …פשוט פחדתי להתפטר…במשך כל התקופה הזאת אימצתי לעצמי נוסחא צולעת : אם ינחיתו עלי משהו שאינני יכול לחיות עמו – אני עוזב תכף ומייד . חיים יבין ממשיך להעיד על עצמו בעידן מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל כלהלן : …זה לא קרה, ואני המשכתי לשחק בנדמה לי כי הפוליטיזציה בעידן יוסף בר-אל הגיעה לשיא…הנפוטיזם חגג. יוסף בר-אל קידם מקורבים כמו זליג רבינוביץ' ואת מזכירתו האישית (הערה שלי : מדובר בגב' אילנה זנגילבאף) מינה למנהלת ערוץ 33. הוא יוסף בר-אל שאף לשלוט טוטאלית במסך ובעובדים ולבסס את מעמדו בין הפוליטיקאים…ומוסיף עוד : …הימים חלפו. למרות השקיעה חשבתי שאני מועיל יותר בהישארותי מאשר בעזיבתי . אני מודה שעשיתי קצת שֶקֶר בנפשי. התנחמתי בכך שאני שייך לחבורה של עיתונאים רציניים נאמנים לייעודם כמו יעקב אחימאיר , עודד גרנות, ירון דקל, איילה חסון, יואב לימור, קרן נויבך, עודד שחר ורבים אחרים שהמשיכו בעבודתם כרגיל…

קראתי ולא האמנתי למראה עיניי . אז הפכתי וקראתי שוב . ושוב שפשפתי את עיניי . לא האמנתי לעצמי כי אני קורא טקסט של חיים יבין כה מהוסס , כה לא מגובש , כה לא נחרץ , כה מתלבט , וכה לא נחוש . אז קראתי שוב את שלושת העמודים 350 , 351 , ו- 352 בספר של חיים יבין "עובר מסך" ואשר נוגעים לפועלו של יוסף בר-אל . פעם אהבתי והערכתי את חיים יבין . כיבדתי אותו . אני חושב שבמידה רבה הוא שימש מודל לחיקוי עבור רבים בשידור הציבורי . אולם מה נותר לי כעת לעשות חוץ מלרחֵם עליו…? מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל מודיע קבל עם ועדה כי הוא יעשה מה שראש הממשלה אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן יורה לו לעשות , שלא לדבר על ניהול מפוקפק ומושחת , וחַיִים יָבִין ממייסדי השידור הציבורי ומהאחראיים על טוֹהַר השידור הציבורי – ממשיך לעבוד אצלו , עִמו , ולמענו כאילו לא קרה דבר . מנקודת מבטי היה מדובר במוּסָר לָקוּי בלתי מתקבל על הדעת . בפסוק האחרון בקטע הנ"ל (מודגש בצבע אינדיגו) מדגיש חַיִים יָבִין שהוא עשה קצת שֶקֶר בנפשו (בעידן יוסף בר-אל) והתנחם בכך שהוא שייך לחבורה של עיתונאים רציניים כמו יעקב אחימאיר , עודד גרנות , ירון דקל , איילה חסון , יואב לימור , קרן נויבך , עודד שחר ורבים אחרים שהמשיכו בעבודתם כרגיל . ובכן על מה הוא מדבר חיים יבין…? איזה קשר יכול להיות לי עם אותם העיתונאים הללו בערוץ 1 שהמשיכו בעבודתם כרגיל כשהכתובת הייתה רשומה על הקיר ובעוד אנוכי מתווכח עם מנכ"ל רשות השידור המיועד אודות העקרונות המקודשים של ניהול ומנהיגות אֶמֶת טלוויזיונית…??? איזה כבוד והערכה אני יכול להעניק לאותם קבוצת העיתונאים ההיא שהמשיכה בעבודתה כמקובל אצל יוסף בר-אל כאילו לא קרה מאום , בתוכה גם חיים יבין…??? יחסי אל חיים יבין הפך לאמביוולנטי . הפכתי חצוי לגביו והוא לגבי .

barel 4

טקסט מסמך קטע עיתונות : יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל איננו מסתיר את כוונותיו מצהיר בפני המראיינת שלו גב' שרי מקובר : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . מדהים !  לא ייאמן כי יסופר ! ! (באדיבות העיתון "מעריב").

barel 2

טקסט מסמך קטע עיתונות : 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Front Page (עמוד ראשון) של העיתון "מעריב" . הודח !  לראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור החליטה הממשלה בראשותו של אריאל "אריק" שרון לסלק ולהדיח לאלתר מנכ"ל רשות שידור מכהן . (באדיבות עיתון "מעריב").

barel 5טקסט תמונה : 17 במאי 2005 . העיתון "מעריב" . אמנון דנקנר ז"ל עורך העיתון "מעריב" והעיתונאי ושַדָּר הטלוויזיה דן מרגלית מפנים יחדיו אצבע מאשימה לכיוון השלטון במדינת ישראל , ולכיוונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר- אל שכבר הודח מתפקידו . בגוף הכתבה נכתב כלהלן : "…אם הגענו למצב שבו שרים ואנשי ציבור זוללים בתיאבון שוחד מסך מידו המזוהמת של מנכ"ל רשות השידור מושחת ומשחית ובתמורה מעניקים לו הגנה מפני הדחה מוצדקת…" . (באדיבות עיתון "מעריב") .

מר חיים יבין היה פעמיים הבוס הישיר שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית . לראשונה כמנהל חטיבת החדשות בשלוש השנים של 1980 – 1977 ואח"כ כמנהל הטלוויזיה בשלוש השנים של 1989 – 1986 . הוא ידע בדיוק מה אני שווה לו וכמה אני שווה לו כמנווט שידורי הספורט עבורו ואשר משמש מטעמו העורך הראשי והמפיק הראשי שלהם . אולם הוא ידע יותר מזה . הוא ידע היטב עד כמה אני דבק במשימות השידור שלי ונאמן לשידור הציבורי בכל רמ"ח אבריי , לבי , ונפשי , שידור ציבורי שהוא אחד ממנהליו ומנווטיו . חיים יבין לא הסתיר את הערכתו אלי ואת ידידותו כלפיי . מקצת מ- ממסמכי ההערכה שכתב ושלח לי בשנים ההן – נשמרו .

yavin 1

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986 . מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצעי השידור הבינלאומיים הישירים , הארוכים , והממושכים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ושל היורבאסקט של ספרד 1986 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

yavin 2

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987 . מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים של ה- NBA לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yavin 3

טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1988 . מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים והממושך של אולימפיאדת סיאול 1988 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yavin 4

טקסט תמונה :  יוני 1989 . חיים יבין (משמאל) בשיא כוחו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מימין , זהו יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל חבר קיבוץ כפר מכבי מי ששימש פרשן שחייה פורה ומהימן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1992 – 1976 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

מה נעשה בלי נתי טוקר הכתב החרוץ של "TheMarker" שמדווח לקוראיו מתוך חורבותיו של ערוץ 1 במתכונתו הישנה…? מדובר בעתיד טלוויזיוני לוט בערפל . איש איננו יודע עדיין כיצד ייראה השידור הציבורי העתידי במתכונתו החדשה .

ראה המוסף הכלכלי המצוין של עיתון "הארץ" , "דהמארקר" מ- 4 באוגוסט 2014 . "TheMarker" המוסף הכלכלי של עיתון "הארץ" . הכתב נתי טוקר מדווח על מחטפים של הנהלת רשות השידור רגע לפני הפירוק . הוא רק איננו מדווח לקוראיו מה הן תגובותיהם של עיתונאי חטיבת החדשות בערוץ 1 נוכח שורת המחטפים שמבצעת הנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם . 

מדהים שעיתונאי חטיבת החדשות של ערוץ 1 ממשיכים גם כעת, באוגוסט 2014 להחריש ואינם מתקוממים נגד מה שמתחולל בתוך חצר ביתם בין ארבעת הכתלים שלהם , על פי דיווחו של נתי טוקר .  

סוף הפוסט מס' 422. 

בתווך שבין רקטות הטרור והמנהרות של אויב החמאס לבין מלחמת הגבורה של חיילי צה"ל ברצועת עזה. מודל מאבק של מדינת ישראל החופשית והדמוקרטית מול מדינה איסלאמית רדיקאלית ברצועת עזה שדוגלת בדוקטרינת טרור ובהשמדת מדינת ישראל. איסמעיל הנייה ומוחמד דף הם בני מוות. פוסט מס' 421. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 421 : הועלה לאוויר ביום שני – 4 באוגוסט 2014.

בתווך שבין רקטות הטרור של אויב החמאס לבין מלחמת הגבורה של חיילי צה"ל ברצועת עזה. מודל מאבק של מדינת ישראל החופשית והדמוקרטית מול מדינה איסלאמית רדיקאלית ברצועת עזה שדוגלת בדוקטרינת טרור ובהשמדת מדינת ישראל. איסמעיל הנייה ומוחמד דף הם בני מוות. פוסט מס' 421. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתווך שבין רקטות הטרור של אויב החמאס לבין מלחמת הגבורה של חיילי צה"ל ברצועת עזה. מודל מאבק של מדינת ישראל החופשית והדמוקרטית מול מדינה איסלאמית רדיקאלית ברצועת עזה שדוגלת בדוקטרינת טרור ובהשמדת מדינת ישראל. איסמעיל הנייה ומוחמד דף הם בני מוות. פוסט מס' 421. כל הזכויות שמורות.

הערה 4 : הוראות ביטחון שדה וסודות המודיעין הצבאי של צה"ל הנוגעות לניהול המערכה הכבדה "צוק איתן" נגד אויב החמאס ברצועת עזה מופרות בלהט וברגל גסה שוב ושוב ע"י העיתונות האלקטרונית , רשתות הטלוויזיה והרדיו של מדינת ישראל . נחצו כל הקווים האדומים המגבילים את חשיפת הסודות הצבאיים של צה"ל ואת כללי השמירה על ביטחון שדה . הדוגמאות שבידי ככותב הבלוג הזה הן רבות מספור : מתי צה"ל נכנס קרקעית , מתי צה"ל יוצא קרקעית , היכן נערכות יחידות צה"ל בשטחי הכינוס בטרם הכניסה לרצועת עזה , כמויות מדויקות של גדודים וחטיבות , שמות של גדודים וחטיבות , כמויות מדויקות של גיוס מילואים , ושימוש קת"ק טלוויזיוני – רדיופוני המזהה לאויב את הפגיעות המדויקות של הרקטות שלו ביעדים אזרחיים ברחבי מדינת ישראל . צה"ל מעסיק אם כך צנזורה חובבנית ומגוחכת . הכל פרוץ . מר אור הלר איש ערוץ 10 הוא ללא ספק עיתונאי צבאי חרוץ ואמיץ . אולם כשהוא מפרט לי וגם לאויב ב- Stand up שהוא עורך בחזית כי גדוד 74 של חטיבה 188הוא זה שעוסק כעת בפעילות מלחמתית מסוכנת ביותר נגד המנהרות ונגד מלכודות פתאים בשטחים בנויים וצפופי אוכלוסייה ברצועת עזה , אני תמה וחושב לעצמי מדוע אני אמור לדעת את קודים הזיהוי של היחידות הנלחמות , ולמה האויב נהנה באותה שעה מקבלת אינפורמציה צבאית ונתונים צבאיים בחינם . מדוע צריך להודיע לאויב כי צה"ל גייס עוד 16000 (שישה עשר אלף) חיילי מילואים ? מדוע היה צריך לפרסם בפרהסיה כי קודם לכן גויסו 44000 (ארבעים וארבעה אלף) חיילים ? יומן המלחמה שלי רצוף בפטפטת טלוויזיונית ישראלית שחושפת רשימה ארוכה של גילוי סודות צבאיים במסגרת דיווח אינפורמציה צבאית שוטפת לציבור בארץ .

הערה 5 : אני מתרשם לטובה מדובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז , מקור רוחו , ומכישרון העברת האינפורמציה הצבאית שלו לציבור בעת המלחמה הכבדה נגד הטרור הצבאי של מדינת עזה בראשות איסמעיל הנייה ומוחמד דף . טון דיבורו שקט , רגוע , ובוטח . הוא איש של כבוד . דובר צנוע ומתון שמייצג היטב את הרוח והחומר ממנו מורכב צה"ל . תא"ל מוטי אלמוז משיב בהיגיון לשואליו ואיננו נגרר לגילויי התלהמות ולא לחשיפת סודות צבאיים . מכיוון שהטלוויזיה היא בעלת כורחה מדיה של השוואות הרי שאין מנוס מלהתבונן בעוד השוואה שהיא עורכת עתה : מוטי אלמוז ניצב בדרגה אחת שלמה מעל דוברת צה"ל לשעבר מירי רגב (היום ח"כ מירי רגב) וגם מעל דובר צה"ל ההוא נחמן שי (היום ח"כ נחמן שי) , זה שהציע לנו לשתות מים וכך להירגע במלחמת המפרץ ה- 1 נגד עיראק .

הערה 6 : הרבה (מאוד) שאלות ישאל הציבור הישראלי את המנהיגות הפוליטית והצבאית בשוך מערכת הדמים הכבדה שמנהל צה"ל עכשיו נגד מדינת הטרור ברצועת עזה של איסמעיל הנייה ומוחמד דף . ובראשן שתיים :  שאלה א. אם ידעתם , כיצד זה ביטלתם לגמרי זה מכבר את האבטחה הצמודה השוטפת שהעניק צה"ל ליישובי עוטף עזה ? תשובה : ביטלתם , כי לא הייתם מודעים בזמן אמת לאפקטיביות ולפוטנציאל המסוכן ביותר הגלום ביכולת ההתקפית של האויב מתוך המנהרות שחפר מתחת לאף שלכם . שאלה ב. אם ידעתם , מדוע לא פעלתם כבר מזמן נגד מנהרות התופת ה- התקפיות שנחפרו במשך שנים ברצועת עזה בידיעה שפתחי היציאה שלהם מגיעות סמוך מאוד ליישובי עוטף עזה ? מדוע המתנתם עד כלות ? מדוע נפל הפור באיחור כה רב ?תשובה : לא פעלתם בזמן אמת לסיכול המזימה כי לא ידעתם את היקפה ואת מהות הסכנה העצומה שהמנהרות ההתקפיות האלה טומנות בחובן . פעלתם בדיעבד .

הערה 7 : ירון ווילנסקי ערך היום במשך כמה דקות לפני השעה שֵש בערב (יום שני – 4 באוגוסט 2014 , ח' באב תשע"ד) ברדיו גלי צה"ל ריאיון חנפני ובעייתי עד למאוד עם גב' עדינה בר שלום בתו של הרב עובדיה יוסף, אודות אווירת תענית צוֹם תשעה באב ששרתה בביתם בימי חייו של אביה . עדינה בר שלום כלת פרס ישראל ב- 2014 (למפעל חיים) סיפרה בייסורים ובעצב וגם בלהט כי אביה בכה בכי תמרורים אודות חורבן הבית הראשון לפני כ- 2600 (אלפיים ושש מאות) שנים ע"י נבוכדנצאר הבבלי ואודות חורבן הבית השני לפני 2084 שנים ע"י טיטוס הרומאי , כאילו מדובר היה בחורבן הבית השלישי עכשיו . ה- נהי שלו היה נחלת כל הבית והמשפחה על פי עדותה של עדינה בר שלום ו- רווי פאתוס של צער כבד . עד כאן הכל בסדר . אבל מה עם הוראתו הגורפת והבלתי מתקבלת על הדעת של הרב עובדיה יוסף לצאן מרעיתו להיצמד ל- "אוהלה של תורה" בכל הכוח ולא לשרת בצה"ל של החילונים…??? הָא ירון ווילנסקי…??? אני כותב שורות אלה בשעה שנכדי הבכור שהוא חייל קרבי נלחם כעת ברצועת עזה יחדיו עם עשרות אלפי חיילי צה"ל אמיצי לב באוויר , בים , וביבשה במערכה כבדה עקובה מדם נגד אויב שטני ונבזי.  כילד לא ישנתי בלילות כשאבא שלי ז"ל שירת בארגון "ההגנה" ואח"כ הגן בחירוף נפש על קיבוץ אפיקים ועל עמק הירדן כנגד הפולש הסורי במלחמת העצמאות ב- 1948 . אח"כ אבא שלי לא יָשָן בלילות כשאני שרתי ב- "גולני" והשתתפתי כמו רבים רבים אחרים בחזיתות של חמש מלחמות בקו האש הקדמי . במלחמת סיני ב- 1956 כחניך בקורס מ"כים של חטיבת "גולני" ואח"כ כבעל משפחה ואב לילדים בעוד ארבע מלחמות . לאחר מכן אני וגם אבא שלי לא ישנו שוב בלילות כששני ילדיי ושני נכדיו שירתו בצנחנים ובגבעתי. עכשיו כסבא אני וילדיי לא ישנים בלילות בשעה שנכדי הבכור בן 19 נלחם עם חבריו בחזית האש ברצועת עזה . אתמול קיבל הנכד הבכור שלי חופשה קצרה של 24 שעות לאחר 43 ימים שלא היה בבית. החייל שלי בא הביתה אמר שלום להוריו ואחיו והיום שב לחזית . אולי מאזינים אחרים מצאו גְדוּלָה בשיחה שקיים ירון ווילנסקי עם בתו של הרב יוסף עובדיה . בעיניי הריאיון העיתונאי הזה שערך היום (יום שני – 4 באוגוסט 2014 , ח' באב תשע"ד) ירון ווילנסקי עם גב' עדינה בר שלום בתחנה הצבאית הִנוֹ כָּנוּעַ, צורם , מקומם , ומתרפס בימים טרופים אלה מלאי דאגה וחרדה לשלומם של חיילי צה"ל . מדובר בחוסר רגישות ושיקולי עריכה מופרכים של רדיו גלי צה"ל . 64 (שישים וארבעה) חיילים , נגדים , וקצינים של צה"ל נהרגו ויותר מ- 1000 (אלף) חיילים נפצעו רבים מהם קשה במערכה הכבדה העקובה מדם במלחמת "צוק איתן" , והנה מערכת גלי צה"ל מבכרת להשמיע עתה את התרשמותה של עדינה בר שלום מאביה הרב יוסף עובדיה , זה שביקש למנוע בכל כוחו הציבורי את גיוסם של אברכי ש"ס לצה"ל – מחד , וזה שמבכה את חורבן הבית – מאידך . סוג הריאיון ואופי השיחה שניהל ירון ווילנסקי עם גב' עדינה בר שלום הקים שוב קיר עב מידות שמפריד וחוצץ ביתר שאת ביני לבין בתו של הרב יוסף עובדיה. מלחמה היא כנראה עניין בעל פרספקטיבה אישית.

הערה 8 : זכותה של העיתונאית עַמִירָה הֶס מ- "הארץ" ליטול לעצמה את בכורת החמלה והצער שהיא מביעה בפוסטים שלה אודות האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה בעת המלחמה העקובה מדם "צוק איתן" . הפוסט שלה מאתמול (יום ראשון 3 באוגוסט 2014) "כשנגמרות המילים" – מצמרר . מלחמה היא דבר נורא . בפוסט שלה היא כותבת הכל רק איננה מציעה לי כקורא שלה פתרון כיצד נלחמים נגד מדינת טרור שכתבה מניפסט ארסי ונבזי בו היא קוראת לא רק להשמדתי הטוטאלית שלי ושל ילדיי ושל נכדיי , אלא מנהלת את ירי הטילים ואת מלחמת ההשמדה שלה בראשות איסמעיל הנייה , חאלד משעל , ומוחמד דף – נגדי ונגד משפחתי – גם משטח ביתה של משפחת פתחי אבו עיטה במחנה הפליטים שבורה ברפיח ובעיר עזה . איסמעיל הנייה, חאלד משעל, ומוחמד דף הם מנהיגים איסלאמיסטיים נבזיים שכפו על אזרחיהם מלחמת טרור מטונפת ומלוכלכת מתוך מרכזי אוכלוסייה צפופים בעוד הם המנוולים מסתתרים בתוך מחילות עמוק מתחת לפני הקרקע . איסמעיל הנייה , חאלד משעל , ומוחמד דף הם פושעי מלחמה האחראים הבלעדיים למותם ופציעתם של אלפים מאזרחיהם במלחמת "צוק איתן" . הטריאומווראט האיסלאמי הרדיקאלי והנבזי הזה הוא בן מוות מטעמה של מדינת ישראל וגם מטעם אוכלוסיית רצועת עזה . התרופה האנושית והמשפטית לקריאת דיווחיה המחרידים של עמירה הס מרצועת עזה היא עיון בכתביו וששת כרכיו של הדמוקרט הדגול ראש ממשלת אנגליה העוסקים בתורת המלחמה של העולם החופשי נגד גרמניה הנאצית במלחמת העולם ה- 2 בשנים 1945 – 1939. טוב עשה עיתון "הארץ" אתמול (יום ראשון – 3 באוגוסט 2014) כשאיזן ו- מול המאמר של עמירה הס הציב מנגד את המאמר של פרופסור דינה פורת "פניו האנטישמיות של החמאס" .

ראה "הארץ" מ- יום ראשון – 3 באוגוסט 2014 . עיתון "הארץ" . אינפורמציה קורעת לב שמעבירה העיתונאית עמירה הס לקוראי עיתון "הארץ" במאמרה "כשנגמרות המילים" הנוגעת לפגיעותה של האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה במלחמת "צוק איתן" . 

ראה "הארץ" מ- יום ראשון – 3 באוגוסט 2014 . עיתון "הארץ". ההיסטוריונית פרופסור דינה פורת מיידעת לפרטי פרטים את קוראי "הארץ" במאמר שלה "פניו האנטישמיות של חמאס", אודות האידיאולוגיה הנאצית והאנטישמית של האויב הנבל והארסי בראשות אחמד יאסין, איסמעיל הנייה, ומוחמד דף. דוקטרינה הקוראת להכרית ולהשמיד לאלתר את מדינת ישראל שהוקמה על אדמת הֶקְדֵש מוסלמית. תנועת חָמָאס חותרת מתוך זיקה לתנועת האחים המוסלמים ועל סמך מצע האיסלאם שלה, לשאת את דגל הג'יהאד ולהניף את נֵס אללה על כל שעל מאדמת פלסטין. 

סוף הפוסט מס' 421.

 

 

 

 

 

 

 

להעמיד דברים על דיוקם (2). פוסט מס' 420. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 420 : הועלה לאוויר ביום שישי – 1 באוגוסט 2014.

 להעמיד דברים על דיוקם (2). פוסט מס' 420. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : אנוכי שואב את המידע שלי בעתות מלחמה כמו זמן שלום משלושה מקורות עיקריים : ערוץ 10 , רדיו גלי צה"ל , ועיתון "הארץ" . אני מלא הערכה מבקש להודות לשדרנים – עיתונאים האמיצים שדבקים במשימת העיתונאות שלהם ללא דופי אלון בן דוד , אור הלר , אלמוג בוקר , רועי שרון ולחבריהם / חברותיהם לרבות ציוותי הצילום והטכנאים שלהם שמדווחים ללא הפוגה מהשטח תוך חירוף וסיכון נפשם . הם מתייצבים ללא ליאות ובהתמדה בחזית , בקווי האש הקדמיים ברצועת עזה, ובעורף במקומות פגיעות הרקטות והטילים, ועושים עבודה עיתונאית רצינית, שיטתית, ויסודית מהשטח . אין מדובר בשַדְרָנוּת Off tube . אנשי חברת החדשות של ערוץ 10 נוכחים פיזית כל הזמן במוקד ההתרחשויות בעת המלחמה הקשה ומדווחים ממקור ראשון על סמך עדות ראייה ושמיעה . בכך גדולתם ומהימנותם . חברת החדשות של ערוץ 10 על כל מרכיביה בשטח ובאולפנים ולרבות שני פרשניה המצוינים דוברי השפה הערבית על בורייה צבי יחזקאלי וחזי סימן טוב , עושה עבודה עיתונאית טובה וחשובה . ההצדקה לקיומו של ערוץ 10 היא חברת החדשות המצוינת שלו . את אותו הטקסט הנ"ל אני מקדיש גם לכתב הצבאי של גלי צה"ל טַל לֵב – רָם .

הערה 5 : אינני זוכר מההיסטוריה הצבאית הבינלאומית שווינסטון צ'רציל , פרנקלין דילאנו רוזוולט , והארי טרומן ערכו במלחמת העולם ה- 2 הפסקות אש כאלה ואחרות וגם הומניטריות עם הארכי טרוריסט הנאצי אדולף היטלר וגם לא עם קיסר יפן הירואיטו והרמטכ"ל הרדיקאל שלו הידקי טוג'ו . ממתי אדם שפוי עורך הסכמים עם נחש צפעוני וערמומי…? ממתי אדם נבון מנהל מו"מ עם נחש צפע שמבקש להכיש אותו בכל תנאי , גם בהפוגת אש ו/או בהפסקת לחימה הומניטרית…? נחש צפע מטבע בריאתו איננו מכבד הסכמים עם בני אנוש ומתנהג על פי קללת אלוהים אותו כמצוטט בספר בראשית פסוקים 14 ו- 15 : "…ויאמר ה' אלוהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך…ואיבה אָשִית בינן ובין האישה , ובין זרעך ובין זרעה , הוא יְשוּפְךָ ראש ואתה תְּשוּפֶנוּ עָקֵב…" . ממתי מדינה חופשית מאמינה להבטחות של אנשי דמים וטרור…? ממתי מנהלת מדינה דמוקרטית מו"מ על הסדר מדיני עם ארגון טרור שקורא להשמידה…? על מה יש בדיוק לדון ולשאת ולתת עם יריב שהדוקטרינה הצבאית והאידאולוגיה המדינית שלו חרותים על סלע : השמדת מדינת ישראל . מדהים מה רבים המתים ברצועת עזה שנועדו להאדיר את גדולת החמאס…? מדהים בצדה האחר של המשוואה כמה גרמנים נהרגו במלחמת העולם ה- 2 כדי להעצים את עליונותו ותהילתו של אדולף היטלר…? מאבקו של העולם החופשי בראשות ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילאנו רוזוולט , והארי טרומן בטוטליטאר והמגלומן ורוצח ההמונים המטורף אדולף היטלר ובת בריתו יפן הקיסרית האימפריאליסטית והשאפתנית לבש התנגשות דמים נוראית של קונגלומרטים . מלחמה על החיים ועל המוות בבחינת , "או הם ו/או אנחנו" . עוצמת כוחם הצבאי העצום של שני היריבים הגרמני והיפני במלחמת העולם ה- 2 וגם נחישותם וסגנון מלחמתם הטרוריסטי הנתמך על תורת השמדת אוכלוסיות אזרחיות , הכריח את שלושת הדמוקרטים הדגולים האלו מנהיגי העולם החופשי להגות את סלוגן הדמים שלהם : "טרור יענה בטרור". ווינסטון צ'רצ'יל , הארי טרומן , וסטלין עברו לדון בהסדרים מדיניים עם האויב הגרמני והיפני רק לאחר הכרעתם הברורה , הרתעתם המוחלטת , וכניעתם ללא תנאי .

הערה 6 : ווינסטון צ'רציל הדגול אמר פעם : "בין כל אופני השלטון , הדמוקרטיה היא אולי המשטר הגרוע ביותר – אך אין טוב ממנה" . ובאמת מדינת ישראל היא דמוקרטיה רוויה חולשות אך גם בעלת יתרונות רבים עד שאפילו ח"כ חנין זועבי איננה מסכימה להמירה במולדת אחרת .

הערה 7 : ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיף מוּסָר לשריו בפתח ישיבת הממשלה אתמול (יום חמישי – 31 ביולי 2014) וקרא לאחדות השורות בעם וגם בממשלה . אני כמובן מאחל לראש הממשלה את האיחולים הטובים ביותר בניהול המלחמה הקשה נגד הטרור הפְּלִשְתִּי בראשות איסמעיל הנייה ומוחמד דף ובניהול המערכה המדינית שנכונה לו או טו טו . אולם אינני יכול לשכוח שאותו בנימין נתניהו צעד בקיץ 1995 כראש מפלגת הליכוד בצומת רעננה ליד קִיצוֹנֵי הימין כשהם נושאים עִמָם ארון קבורה וחבל תלייה שנועדו לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל , מבלי להניד עפעף , מבלי לומר להם אפילו מילת גינוי אחת בשם היָרִיבוּת והצְבִיעוּת הפוליטית שניהל נגד יצחק רבין ז"ל , ומבלי לנקוף אצבע . אינני יכול לשכוח כי בסתיו 1995 בהיותו ראש האופוזיציה ומנהיג מפלגת הליכוד ניצב על גזוזטרה בכיכר ציון בירושלים והיה נוכח יחדיו עם אריאל שרון , יצחק שמיר ועוד כמה מנהיגי עבר ועתיד מהליכוד , כשהוא מתבונן בשלווה סטואית מרום נקודת התצפית שלו בהפגנת הסתה המונית אלימה של הימין הקיצוני נגד ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . בנימין נתניהו הבחין כי המוני הימין הקיצוני נושאים ומניפים Blow ups של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל חובש כפייה דגם יאסר עראפאת ולובש מדי SS נאציים שלבשו היינריך הימלר וריינהארדט היידריך – אולם בחר להחריש .

הערה 8 : איזה פתרון מציעים גדעון לוי , אורי אבנרי , ו- ב. מיכאל כדי לפתור את המצב הצבאי הקשה והסבוך ואת גורל המערכה …? מבלי להתבכיין על הרעים לטיס , מבלי למנות את אבדות האוכלוסייה האזרחית של שני אנשי הדמים ובני מוות איסמעיל הנייה ומוחמד דף , שהם האחראיים הבלעדיים למותם , ומבלי לקחת בחשבון את האזכור האבסורדי של הצהרתו של אחד מגדולי המנוולים בהיסטוריה האנושית הנאצי הארסי יוזף גבלס (ע"י אורי אבנרי במאמרו "צ'רצ'יל המנוול") שאמר ל- ווינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דילאנו רוזוולט, והארי טרומן , "אתם יכולים להשמיד את רכושנו אך לא לשבור את רוחנו" .

הערה 9 : מישהו בגלי צה"ל אמר היום (יום שישי – 1 באוגוסט 2014) כי תמונת הניצחון של המערכה הכבדה עקובה מדם ושנאה נוראית ותהומית שמפגין האויב למדינה שלי תהיה "הסדר מדיני" בשוך קרבות הדמים , אך לא הסביר באלו תנאים אמורה מדינת ישראל לשאת ולתת עם השטן וכיצד עליה להיכנס למבוך הזה שקרוי "הסדר מדיני" ולהאמין שארגון הטרור הרצחני הזה אומנם יסכים להתפרק מנשקו ויחדל מלתקוף את אזרחי מדינת ישראל ברקטות ויפסיק לחפור מנהרות טרור התקפיות לעבר יישובי עוטף עזה . ווינסטון צ'רצ'יל, פראנקלין דילאנו רוזוולט, והארי טרומן לימדו אותי כי הסדר מדיני עושים עם האויב רק לאחר פגיעה אנושה במנהיגותו ובציודו הצבאי.

הערה 10 : בעוד צה"ל נלחם כבר כמעט חודש ימים נגד אויב טרוריסטי חמוש ומאורגן בצורה מקורית , נבלעו בתוך רעם המטוסים והתותחים שתי ידיעות מרעישות :  הראשונה , השידור הציבורי כפי שהעם היושב בציון הכירו במתכונתו הישנה מאז 1968 – נסגר ו- 2000 עובדיו בערוץ 1 , רדיו "קול ישראל" , והטלוויזיה החינוכית נשלחים הביתה . השנייה , המנכ"ל החדש – ישן של ערוץ 10 יוסי וורשבסקי , זה שהתמנה לפני כמה ימים במקומו של המנכ"ל הקודם שהודח רפי גינת , החליט באבחה אחת להעיף לאלתר מלוח השידורים של ערוץ 10 גם את תוכניתו של רפי גינת "כל בו טק" .

הערה 11 : שום יֵשוּת טלוויזיונית איננה יכולה להתקיים לאורך זמן אם בראשה ניצבים מנהיגי שידור ברמה רדודה כמו יוסף בר-אל ו/או לחילופין יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ' . עובדה ועם עובדות אמת אי אפשר להתווכח : אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו את יוסף בר-אל הבלתי מוצלח בקיץ 2002 ל,תפקיד מנכ"ל רשות השידור הדיחו אותו לאלתר ממשרתו הרמה בקיץ 2005 . ועוד עובדה שאי אפשר לחלוק עליה ולמסמס אותה : אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו את יוני בן מנחם הכל כך לא מוכשר ב- 2011 למנכ"ל רשות השידור , החליטו בקיץ 2014 לסגור את אותה רשות השידור הכושלת שבראשה הציבו בשעתו את אותו יוני בן מנחם הכושל . סגירת רשות השידור היא סטירת לחי מצלצלת לכל העיתונאים בחטיבת החדשות של ערוץ 1 שחשבו כי ניתן להתעלם מוואקום רדוד שיצרו יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' על מנת להשתכשך לאורך זמן בתוך מדמנה , לחיות בתוך בועה ללא הגבלת זמן , לנשום לעַד CO2 בלעדֵי O2 , לדָוֵוש בהילוך סרק , לההנות מתשלום אגרה שנתי גדול ורחב מידות של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל  (להזכירכם שוב, מידי שנה בשנה) , ולייצר רייטינג יומי אפסי שנע בין % 1.0 ל- % 3.0 . דינה של ישות תקשורתית רשלנית ומעוותת שכזאת , עקומה , ומסורסת , חסרת כל יעילות ואסתטיקה היא אחת : להתפורר .

הערה 12 : אחד הפוסטים העתידיים יתייחס לסגירת השידור הטלוויזיוני הציבורי כפי שמדינת ישראל הכירה אותו מאז הקים אותו פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ יחדיו עם סגנו עוזי פלד בשנים 1969 – 1967. בהקשר לסעיף הקודם הדן בהתמוטטותו של השידור הציבורי במתכונתו הישנה ב- 2014 אני מציע לקוראי הבלוג לעיין בספרו החשוב והמעניין של הפילוסוף היהודי – גרמני החשוב והבלתי נשכח ארנסט קאסירר (1945 – 1874) "The Mith Of the State" . בחרתי לסיים את הפוסט הנוכחי בכמה ציטוטים הנוגעים לסעיף 11 מטעמו של הדרמטורג האהוב עלי מכל וויליאם שייקספיר אודות מוּסָר אֶמֶת בחיינו והצורך המתמיד לעמוד על המשמר מפני אלה המנסים להפר אותו . הציטוטים האלה נלקחו מהמחזה הטראגי הדרמטי (והנפלא) "המלט נסיך דנמרק" , שוויליאם שייקספיר כתב אותו פעם לתיאטרון בריטי כלשהו . צירוף מקרים מוזר . זה נכון ש- "הַמְלֶט" הוא רק מחזה אולם רשות השידור מאז 2002 הפכה לטרגדיה .

בעת סצנה של המלך הנוכל , השקרן , והרוצח הבוגדני השַח לעצמו ברגע של ווידוי מפתיע מחוסר ברירה : "…מילים יגביהו עוף , המחשבות תכרענה – מילים בלי מחשבות שמימה לא תגענה…".

בעת סצנה המתארתהפקת "תיאטרון בתוך תיאטרון" ע"י הנסיך המלט הישר באדם :

(אופליה) : "מה פשר הדבר נסיך ?"

(המלט נסיך דנמרק) : "מָלֶצ'וֹ בסתר ופשר הדבר נְבָלָה" .

בעת סצנה דרמטית בה מעמיד המלט את בוגדנותו ושקרנותו של של דודו המלך למִבְחָן אֶמֶת . האם בוגדנות המלך ושלטון טרור הרצח והזימה שלו היא עובדה נכונה וקיימת ? ו/או שמא המלט רואה מהרהורי לבו צל הרים כהרים ? המלט עושה זאת באמצעות להקת שחקנים ש- "מזדמנת" לארמון באלסינור . בשעת השיא, ברגע האמת של מבחן האמת שהמלט כופה על דודו קלאודיוס רוצח אביו בסצנה של "תיאטרון בתוך "תיאטרון" , מתפתח המחזה על על פי הטקסט השייקספירי המחודד שמתעד את אחד משיאי הדרמה במחזה כלהלן :

(לוקינוס השחקן שמשחק את המלך הבוגדן) : "נכונה המזימה , הנה הסם הוכן

והשעה כשירה , אין איש רואה בכאן

מרקח עשבי חצות , שיקוי של קֶטֶב , אתה שפעמים שלוש בפי הֶקָטָה

זה כישופך טבעי, וכוחך נזעם בהם חיי אנוש הצמת בפריחתם". (יוצק רעל לאוזנו של הדוכס הישן).

(המלט נסיך דנמרק) : "הנה הוא מרעילו בגן כדי לרשת את מלכותו . שם הדוכס גונזאגו . סיפור המעשה סיפור של אמת הוא ונכתב בלשון איטלקית צחה . עוד מעט ו- תראו איך יזכה הרוצח באהבת אשתו של גונזאגו" .

(אופליה) : "המלך קם !"

(המלט) : "מה ? הנבהל מירייה של סרק ?"

(המלכה , אמו של המלט ועכשיו אשתו של הדוד קלאודיוס המלך הרוצח והבוגדן) : "מה לך המלך ?"

(פולוניוס היועץ העלוב של הממלכה הרקובה) : "הפסיקו ההצגה !"

(המלכה) : "הבו לי אור ! הלאה מפה" .

(כולם) : "אורות !  אורות ! אורות !"

(המלט) : "ילך ויבך לו צבי פצוע והשלם ישמח . אחד ינום אחד ינוע מנהג עולם הוא כך" .

הערה 13 : אף על פי כן אני רואה שיש לי כמה תומכות מבין קוראי "הארץ" .

ראה "הארץ" מ- יום חמישי – 31 ביולי 2014 . עיתון "הארץ" . שתי קוראות שתומכות בי תוקפות את המאמרים המופרכים של גדעון לוי ומורן שריר . 

סוף הפוסט מס' 420.

 

 

 

 

 

 

 

להעמיד דברים על דיוקם (1). פוסט מס' 419. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 419 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 30 ביולי 2014.

 להעמיד דברים על דיוקם (1). פוסט מס' 419. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4. מקורות המידע הראשיים שלי הם ערוץ 10 ורדיו גלי צה"ל . לא כל שכן בעת המלחמה הזאת שמנהלת מדינת ישראל כבר כשלושה שבועות וחצי נגד מדינת טרור ואויב המחומשת היטב של החמאס ברצועת עזה בראשות איסמעיל הנייה והרמטכ"ל שלו מוחמד דֶף . בקרבות הלא פשוטים האלה המתנהלים מקרוב מאוד בשטחים בנויים ואוכלוסייה עוינת צפופה בין צה"ל לאויב , צריך להדגיש , כי אין לחיילי החי"ר וההנדסה שלנו שם יתרון  על מחבלי הטרור במלחמה מהסוג הזה של מלחמה בשטח בנוי , רווייה גם במלכודות פתאים שהכין האויב מבעוד מועד , ובחייליו שמסתתרים במחילות ואורבים מחופרים לחיילינו , וגם מכירים את גזרות  הלחימה . בלחימה הקשה נוטלים חלק כוחות צבאיים גדולים מ- מיטב הכוחות של צה"ל בתוכם חטיבות חי"ר , הנדסה , שריון , תותחנים , חיל הים , וחיל האוויר של צה"ל . מוזר שבמלחמה הקשה והמסוכנת הזאת , העקובה מדם , ו- רווייה באש רבה משני הצדדים , עדיין מישהו בממשלה מתעקש משום מה לכנות אותה מִבְצָע "צוק איתן" . לראשונה מזה שנים בגלל הסכנה הגדולה הנשקפת ליישובי עוטף עזה הסמוכים למוקדי הלחימה , גם בגלל שימוש האויב במנהרות התקפיות , מחליט צה"ל לפנות את מרבית האוכלוסייה האזרחית מהאזור . מדובר במלחמה . לא במבצע .

הערה 5. חברת החדשות של ערוץ 10 – היא מערכת עיתונאית מצטיינת , חרוצה , ודבקה במשימה . זה ידוע לכולם . היא עושה כמו תמיד גם הפעם עבודה מעולה בכיסוי וסיקור מלחמת "צוק איתן" . אף על פי כן צריך להעיר לה הערה טלוויזיונית אחת חשובה . עליה לזהות כל הזמן ב- Super imposing (כתובית) את המרואיינים , הפרשנים , והאורחים הרבים המאיישים את האולפנים שלה בירושלים ובגבעתיים . למשל : האלוף במיל. יִצְחָק בֵּן יִשְרָאֵל הוא דמות מוכרת ואחד הפרשנים המועדפים על חברת החדשות של ערוץ 10 ומקומו יכירנו מידי בוקר , צהריים , וערב באולפנים שלו . אף על פי כן יש לזהות אותו ואת תחום המומחיות שלו שוב ושוב בכתובית ברורה ונהירה לקריאה בכל פעם שבימאי המשדר מעלה לאותו ל- "אוויר" , לאותו חלק מציבור הרחב שמצטרף לצפייה בערוץ 10 . זיהוי מתמיד של גיבורי העלילה גם במהדורות חדשות , הכרחי ביותר כדי לשמור על קשר עם הצופים . האלוף במיל. יצחק בן ישראל הוא בבחינת "גיבור עלילה" שמפתח , מגיש , ומנחה מר דוב גילהר . יש חשיבות עליונה לזיהוי האנשים המופיעים באולפן בכל סוג של מִשְדָר לבטח במִשְדָּרֵי חדשות ואקטואליה . מדובר במערך טלוויזיוני תחרותי שופע ונמרץ מאין כמותו שהתפתח ברבות השנים (מאז 1990) במדינת ישראל שכולל מאות ערוצי טלוויזיה בטכנולוגיות לווייניות וכבלים , בו נדידת הצופים מערוץ אחד למשנהו הפכו לתזזיתיים . לכן חוקי הצפייה הישנים הופרו ו- השתנו לבלי הכר . זיהוי חד פעמי של מרואיין כזה ו/או אחר כפי שהיה נהוג בעבר בעידן המונופול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית איננו תופש עוד . צופה טלוויזיה שאיננו מזהה את האנשים שמתארחים אצלו בסלון ביתו אך הוא איננו מכירם , הופך לאדיש , מתעלם מהם , ונוטה חיש לזפזפ .

בשידורי האקטואליה היום של ערוץ 10 (יום רביעי – 30 ביולי 2014) שמתי לב כי מערכת הערוץ זיהתה לפתע באופן שיטתי שוב ושוב את המרואיינים שלה האלוף במיל. יצחק בן ישראל , גב' רננה יעקב מ- ניר עוז , תא"ל במיל משה שלי לשעבר קצין הנדסה ראשי , ליאור וויינטרוב לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון , ויועז הנדל . כך צריך להיות . אחד מפקודות הפק"ל שלי לפיקודים שלי (בימאים , מפיקים , ועוזרות הפקה) בשעתו בעת ניהול שידורי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר קום ערוץ 5 ומיסוד ערוץ 2 – הייתה החובה לזהות באמצעות Super imposing כל אישיות באשר היא הנמצאת ב- "אוויר" גם אם זוהתה כבר קודם לכן . אני זוכר שיחה שהייתה לי עם אנשי CNN באחד משני סיורי קדם ההפקה שלי באטלנטה לקראת אולימפיאדת אטלנטה 1996, בה הסברתי להם את עקרונות ותורת הזיהוי שלי בעידן הטלוויזיה התחרותית . הם הסכימו לכל מילה שלי .

הערה 6. רוני דניאל ראש הדסק הצבאי של ערוץ 2 הוא עיתונאי מצוין בימי מלחמה כבימי שלום . הוא אחד מעמודי התווך של חברת החדשות של ערוץ 2 . עיתונאי מהימן בעל מקורות טובים , אמיץ ויישר דרך , בעל דוגמא אישית ודבק במשימה . מהמלחמה הזאת "צוק איתן" אזכור את שדרני הטלוויזיה רוני דניאל ואת אלון בן דוד וחבריהם לענף . ההאשמות שטופלים מעת לעת על רוני דניאל כי הוא מהווה שופר של דובר צה"ל הן מגוחכות וילדותיות וחסרות כל בסיס . רוני דניאל הוא עיתונאי חרוץ שמגשים את הסלוגן הטלוויזיוני שטווה ברגע של הברקה עילאית מנכ"ל רשות השידור לשעבר יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984 – 1979 , כשאמר להלן : "אני רוצה טלוויזיה אובייקטיבית אבל לא ניטראלית" . האזנתי לריאיון מכובד שערך מר רזי ברקאי ערך לפני כמה ימים עם רוני דניאל . בריאיון הזה השיב רוני דניאל בצניעות ובענווה לכל מיני אתגרים שהציב בפניו רזי ברקאי והצדיק את המוניטין העיתונאי שלו כאחד המובילים בחברת החדשות של ערוץ 2 .

הערה 7. מאמרו של מר ב. מיכאל אודות מלחמת "צוק איתן" החומל על אוכלוסיית רצועת עזה מחד ונוזף ומגנה את צה"ל ומפקדיו היום (יום רביעי – 30 ביולי 2014) בעיתון "הארץ" וכותרתו "בשיטת אולמרט" - טריביאלי , מגוחך , ומקומם . ב. מיכאל לא מספר כמובן לקוראיו כי שלטון החמאס האיסלאמי הרדיקלי ברצועת עזה בראשות איסמעיל הנייה ומוחמד דֶף מנהל מלחמת השמד נגד מדינת ישראל מאז 2000 . ב. מיכאל לא מדווח לקוראיו כי איסמעיל הנייה ומוחמד דֶף אימצו לעצמם את מדיניות הטרור והדוקטרינה ההיטלראית האומרת כי כדי למוטט את מדינת ישראל אין צורך לנצח את צה"ל, אלא צריך להביס את האוכלוסייה האזרחית הישראלית הבלתי מוגנת . נדרש לבלבל , לתזז , ולהכריח את האוכלוסייה האזרחית לנטוש את מוקדי ההתיישבות שלה כדי להפוך אותה לאוכלוסיית פליטים שבורחת ומגורשת מהגבולות אל פנים הארץ . צריך לשבור את המורל שלה באמצעות אש מסיבית של של 100000 (מאה אלף) רקטות נושאות חומרי נפץ שנורית לעברה במשך ארבע עשרה שנים ובעזרת מנהרות תופת התקפיות שנחפרות לעבר עשרות יישובים אזרחיים בעוטף עזה . ב. מיכאל יודע היטב כי כל הרוג ברצועת עזה במלחמה העקובה מדם המתנהלת בין מדינה דמוקרטית וחופשית כישראל לבין מדינת הטרור של עזה הוא אשמה ישירה של שני אנשי המוות איסמעיל הנייה ומוחמד דֶף . עליהם יחולו דם אזרחיהם . הם האשמים הבלעדיים . מדובר במנהיגות איסלאמית נבזית שמאמצת דוקטרינת הרג ורצח נבזית בה כל ישראלי טוב – הוא ישראלי מת . על צה"ל מוטלת החובה להוריד את שיבתם של איסמעיל הנייה ומוחמד דֶף בדָם שְאוֹל . ב. מיכאל מכיר את עובדות האמת הללו הנזכרות לעיל אולם מעדיף להשתמש בטריק מחורבן . בעוד מדינת ישראל כורה עכשיו המון קברים לחיילי צה"ל גיבורי המערכה הכבדה שחרפו למענה את נפשם ובעוד רבבות מלווים את ארונות החללים בדרכם האחרונה , בוחר ב. מיכאל טקטיקן בגרוש , לחמול ולמנות דווקא את הרוגי רצועת עזה שנספו בגלל מדיניות הטרור של מנהיגיהם ומבלי לנתח את סיבות מותם . אין לי מושג מה מביא את ב. מיכאל לכתוב פוסט כל כך שגוי , כל כך לא מאוזן , כל כך רווי נימוקים אבסורדיים , וכתוצאה מכך גם כל כך מקומם ומוסבר לא טוב . אין לי מושג מי מילדיו ו/או נכדיו של ב. מיכאל משרת בעת הזאת במערכה הכבדה הניטשת ברצועת עזה ומסכן שם את חייו למען ביטחון האומה כולה . אני בטוח ששום עיתונאי ישראלי שהוא אבא וסבא לילדים ונכדים חיילים קרביים שנלחמים כעת בכל כוחם ברצועת עזה ומקיזים שם את דמם לא היה מעיז לכתוב עכשיו פוסט מרגיז ומקומם שכזה שתוכנו כתוכן "בשיטת אולמרט" . הכותב ב. מיכאל מנסה להיות הומניסט – צדקן על חשבוני ושכמותי . האיש מיתמם ומתחסד , ומבקש להצטייר בכוח כ- "איש שלום" אולטימטיבי בעת מלחמה מרה ואכזרית ומורכבת נגד אויב מְנוּבָז , ערמומי , וארסי .

ראה "הארץ" מ- 30 ביולי 2014 . עיתון "הארץ" . מאמרו המופרך של ב. מיכאל "בשיטת אולמרט" . אבא שלי ז"ל מבוני קיבוץ אפיקים בעמק הירדן לא היה מעלה בדעתו לכתוב מאמר מהסוג הזה בעל תוכן שכזה בעוד אני הבן שלו נלחם בחזית בקו האש הקדמי . 

ב. מיכאל מאשים את מדינת ישראל וצה"ל האשמה חמורה במדיניות מכוונת של הֶרֶג המוני ברצועת עזה . הוא יודע כמובן שזה מידע כוזב ולא נכון . אילו היה מדובר בפוסט צודק והגיוני היה סופח המונים אליו . רוב עצום בציבור הישראלי תומך בצה"ל . במלחמה הזאת על החיים ועל המוות של כולנו מטיף לי ב. מיכאל מוּסָר אולם איננו מציע חלופה אחרת , שיטה צבאית הומנית שונה מדרך הלחימה העכשווית של צה"ל שמתמודד במלחמה סבוכה וקשה . ווינסטון צ'רציל , פרנקלין דילאנו רוזוולט , הארי טרומן , ואנוכי איננו שוחרי שלום פחות מ- ב. מיכאל וגם לא פחות הגונים ומוסריים ממנו . אני לומד מהם וצועד בעקבותיהם . שלושת המנהיגים הדמוקרטיים הדגולים האלה הגו במלחמת העולם ה- 2 את הסלוגן "טרור ייענה בטרור" במאבק על החיים ועל המוות נגד הארכי טרוריסט אדולף היטלר ונגד הכת הצבאית היפנית הרדיקאלית בראשות הרמטכ"ל הידקי טוג'ו . הארי טרומן הגיש לקיסר יפן הירואיטו ב- 26 ביולי 1945 אולטימטום : כניעה ללא תנאי ו/או הפעלת נשק השמדה המוני נגד אזרחיו . ארה"ב לא התכוונה להקריב 2.000000 (שני מיליון) חיילים שלה בכיבוש יפן והכנעת צבאה . הכת הצבאית היפנית טענה שהארי טרומן מפקד הכוחות המזוינים של ארה"ב מאיים על יפן באקדח נטול מחסנית , וסירבה להיכנע . חיל האוויר של ארה"ב הטיל בתגובה שתי פצצות אטום ב- 6 באוגוסט 1945 על העיר הירושימה וב- 8 באוגוסט 1945 על העיר נאגאסאקי . 200000 (מאתיים אלף) אזרחים יפניים בתוכם ילדים , נשים , וזקנים נקטלו בתוך 2 שניות . מאות אלפים אחרים נכוו בכוויות גרעיניות חסוכות מרפא ושילמו בחייהם מאוחר יותר . רק אז נזכרו היפנים להיכנע ללא תנאי . הידקי טוג'ו נחשב ע"י האמריקנים לבן מוות (נתלה ב- 1948 ע"י בין דין אמריקני באשמת פשעי מלחמה) בדיוק כשֵם שאיסמעיל הנייה ומוחמד דף הם בני מוות .

הערה 8. זכותו של מזכ"ל האום באן קי מון לחיות בסרט . זה כמובן לא מחייב אותי .

הערה 9 : אם מלחמת "צוק איתן" תסתיים ללא הכרעה צבאית , ללא פגיעת מוות במנהיגות החמאס הטרוריסטית , וללא פירוז אבסולוטי של רצועת עזה מנשק , הסֶבֶב הבא יכלול שימוש בנשקים לא קונבנציונליים . ואז רק לקב"ה פתרונים .

סוף הפוסט מס' 419.