השידור הציבורי הטלוויזיוני במדינת ישראל בדמותו של ערוץ 1 איננו משוחרר לעולם מעול הרייטינג. מונדיאל ברזיל 2014 עושה חסד נעורים עם ערוץ 1 המסורבל והמיושן ומעניק לו מדרוג נפלא. עיני הציבור בישראל נשואות אל שר התקשורת גלעד ארדן ואל אחריתו של ערוץ 1 במתכונתו הישנה. (חלק י"א). פוסט מס' 410. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 410 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 6 ביולי 2014.

השידור הציבורי הטלוויזיוני במדינת ישראל בדמותו של ערוץ 1 איננו משוחרר לעולם מעוֹל הרייטינג. מונדיאל ברזיל 2014 עושה חסד נעורים עם ערוץ 1 המסורבל והמיושן ומעניק לו מדרוג נפלא. עיני הציבור בישראל נשואות אל שר התקשורת גלעד ארדן ואל אחריתו של ערוץ 1 במתכונתו הישנה. (חלק י"א). פוסט מס' 410. כל הזכויות שמורות.  

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : הקשבתי במכונית שלי בעניין לתוכנית "שאלות אישיות" ריאיון רדיו בגלי צה"ל שערך מישהו אלמוני עם מישהו פלמוני אתמול (שבת – 5 ביולי 2014) בין 09.00 ל- 10.00 ברדיו גלי צה"ל . הייתי בדרכי יחדיו עם רעייתי לאֵי שם כדי לבקר את נכדי הבכור המשרת ביחידה קרבית . המראיין בעצם היה מר יעקב אגמון . אני מכיר היטב את קולו ואת סגנון עריכת הריאיון הבלתי מכופתר שלו במשך שנים רבות . אני אוהב את הסיג והשיח שהוא מנהל עם אורחיו ואת הדרך בה הוא שואב את האינפורמציה מהם . מדובר במראיין נבון ורחב ידע . התפתח ריאיון קולח ותוסס עם בן שיחו הנעלם שענה על כל השאלות ללא כחל ושרק וללא הסוואה . המרואיין המצוין התגלה כמשיב ללא הסתרות . לא ידעתי מי המרואיין הזה משום שיעקב אגמון הוא אומנם איש רדיו וותיק אך משום מה לא נקב אפילו פעם אחת במשך הריאיון בשמו של המרואיין . רק לקראת הסוף גילה כי בן שיחו הוא מר בועז אפלבאום . מפקד רדיו "גלי צה"ל" . מר יָרוֹן דֶקֶל מחויב לתת את דעתו ולמצוא דרך כיצד לזהות את המרואיינים והמראיינים במשדרים מוקלטים . מה אשמים מאזיני גלי צה"ל שנכנסים באיחור למשדר כלשהו שמשודר ברשת ומפסידים את פרק ההקדמה והזיהוי . אספר רק כי בראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה הפיקה גב' נאווה כהן בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית תוכנית ראיונות בשם "זה הזמן" ששודרה ב- 22.00 . המראיין , המנחה , והמגיש שלה היה רָם עֶבְרוֹן ז"ל . יום אחד חזרתי לביתי ברחוב משמר הגבול 5 בירושלים והתחברתי באיחור ל- "זה הזמן" . רם עברון ראיין שם דמות מרתקת אך נעלמה ולא מוכרת במשך כ- 25 דקות . הייתי סקרן לדעת מי האיש אולם רם עברון לא קרא בשמו אפילו פעם אחת במשך הריאיון וגם לא היה שם שום Super imposing , כתובית כלשהי , שתזהה את המרואיין המעניין עבור הצופים . למחרת הערתי על כך לנאווה כהן . היא השיבה לי מייד ללא היסוס תשובה מטופשת , "מגיע לך העונש הזה…היית צריך לראות את התוכנית שלי מההתחלה…" . אני מקווה שיָרוֹן דֶקֶל איננו חושב כך .

הערה 5 :  גב' איילה חסון הסתבכה באוויר ביום שישי – 4 ביולי 2014 בתום השידור הישיר של משחק רבע הגמר במונדיאל ברזיל 2014 גרמניה – צרפת 1 : 0 מה- "מָארָאקָאנָה" ובטרם עליית ה- "יומן" שלה . היא הכריזה בנון שלנטיות ובטיפשות לאורכו ורוחבו של מסך ערוץ 1 כי גרמניה העפילה לשלב הגמר . מדובר אומנם "רק" בידיעה עיתונאית ספורטיבית אולם איילה חסון שאיננה מתמצאת בכדורגל והאוריינטציה שלה במונדיאל ברזיל 2014 מצומצמת ומוגבלת , הייתה חייבת בזהירות מִשְנֶה . נכון שאח"כ הבינה ששגתה ו- התנצלה . נכון גם שאין מדובר בטעות גורלית וקרדינלית שמפתלת את אורחות חיינו , סך הכל משהו שמקביל לטעויות הזיהוי המגוחכות והבלתי נסבלות של יורם ארבל , אולם עדיף מראש לא לשגות ולא להתנצל מאשר לשגות ואח"כ להתנצל . ג'וני קארסון (Johnny Carson) המנוח , האחד והיחיד בשעתו , אמר פעם ברגע של ווידוי שאת כל חוכמולוגיות הטקסטים השנונים שלו ואת כל הסלוגנים והאמירות והעקיצות שנאמרות על ידו בהזדמנויות שונות כ- Back announcements והתערבויות אחרות בתוך תוכנית ה- Talk Show המשגשגת שלו ב- NBC, שנראות כאילו נִשלפו מהשרוול- הן לא. הוא עורך עליהן חזרות קפדניות ומדוקדקות ומשתמש בהן בשעת כושר שמזדמנת לו . כך ניתח אמירת טקסט בלתי כתוב : "הקונץ הוא באמת להיראות על מסך הטלוויזיה ובפני הקהל שלך כאילו אתה שנון, מקורי, מהיר תגובה, ו- שולף מהשרוול. במידה מסוימת אינני רק מנחה. אני גם שחקן ואיש תיאטרון למוד ניסיון שיודע ש- ללא חזרות והכנת שיעורי בית, לשונך עלולה להפיל אותך בפח ולהוציא אותך טיפש בפרהסיה. קשה לקנות מוניטין. קל לאבד אותו. לא רק קל אלא יש 1000 (אלף) דרכים בטלוויזיה כיצד להפסיד אותו" . את הטקסט הזה הוא  שח פעם לוודי אלן .

hason

טקסט תמונה : 1994 . לפני 20 שנים . העיתונאית איילה חסון מעמודי התווך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . (לע"מ תמורת תשלום) .

arbel

טקסט תמונה : 1981 . לפני 33 שנים . הימים ההם הזמן ההוא . יורם ארבל מעמודי התווך של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הישראלית המונופוליסטית בעת ההיא . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה 6 :  משחק הגמר לגברים יחידים בטורניר ווימבלדון בטניס ביום ראשון – 6 ביולי 2014 בו ניצח הסרבי נובאק דג'וקוביץ' את השווייצרי רוג'ר פדרר 3 : 2 הוא חוויית טלוויזיה נהדרת בת 4 (ארבע) שעות, לא פחותה ממונדיאל ברזיל 2014 . השדר דניאל זילברשטיין והפרשן שלו שלמה צורף בקיאים בחומר ויודעים את העבודה . הראשון צריך להשתמש פחות בשתי המילים "פדרר מסתבך…" . רוג'ר פדרר לא מסתבך . העלילה הדרמטית שמורכבת מכל כך הרבה יסודות משנה שוּב ושוּב כיוון . השני שנושם , אוכל , שותה , יָשֵן , וחוֹלֵם טניס חייב להפסיק לבנות טקסטים טריביאליים כמו , "שני השחקנים צריכים לתת עכשיו את כל מה שיש להם…" . ערוץ 5 בכבלים איננו חורג מהמדיניות העבר שלו ומעביר את ההתמודדות המסקרנת בשידור ישיר Off tube מהמוניטור בהרצליה .

1. השידור הציבורי הטלוויזיוני במדינת ישראל בדמותו של ערוץ 1 איננו משוחרר לעולם מעול הרייטינג. מונדיאל ברזיל 2014 עושה חסד נעורים עם ערוץ 1 המסורבל והמיושן ומעניק לו מִדְרוּג נפלא. עיני הציבור בישראל נשואות אל שר התקשורת גלעד ארדן ואל אחריתו של ערוץ 1 במתכונתו הישנה. (חלק י"א). פוסט מס' 410. כל הזכויות שמורות.  

מונדיאל ברזיל 2014 עושה חסד עם ערוץ 1 במתכונתו הישנה ומאפשר לשידור הציבורי לשאוף עוד כמה מולקולות חמצן ולנוח על זרי דפנה . ארבעת משחקי שלב רבע הגמר בטורניר , שניים ביום שישי – 4 ביולי 2014 גרמניה נגד צרפת 1 : 0 , וברזיל – קולומביה 2 : 1 , ושניים ביום שבת , ארגנטינה – בלגיה 1 : 0 , והולנד – קוסטה ריקה 5 : 3 בבעיטות הכרעה מ- 11 מ' (המשחק הסתיים בתיקו אֶפֶס בתום 120 דקות) – הניבו את כמות הרייטינג המְצוּפָּה מהם כפי שאראה לכם מייד . ולא רק זאת : "יומן" של איילה חסון ששודר בבליל שישי – 4 ביולי 2014 בתום המשחק גרמניה – צרפת (גרמניה ניצחה 1 : 0) בין 21.00 ל- 22.00 , הניב רייטינג עצום שלא כמקובל והביס פי שניים וחצי את "שישי" של אַלוֹן בֵּן דָוִד וטַלִי מוֹרֶנוֹ בערוץ 10 ("שישי" שודר בין 20.00 ל- 21.30) והשתווה ל- "אולפן שישי" של דני קושמרו בערוץ 2 . מדובר בהישגי רייטינג חסרי תקדים של ערוץ 1 נציגו של השידור הציבורי במתכונתו הישנה .

2. מפת המדרוג המזהרת של ערוץ 1 מול מערכי הרייטינג של ערוץ 2 וערוץ 10 בערב וליל שישי – 4 ביולי 2014 בין 18.30 ל- 01.00 , בערב ולילה של שידורים ישירים של משחקי 1/4 הגמר במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014. 

אולפן ברזיל 2014            ערוץ 1              19.00 – 18.30            % 7.8

גרמניה – צרפת 1 : 0         ערוץ 1             21.00 – 19.00             % 18.5 

"יומן"                              ערוץ 1             22.00 – 21.00             % 11.7

"שישי"                            ערוץ 10           21.30 – 20.00             % 5.0 

"אולפן שישי"                    ערוץ 2            21.30 – 20.00              % 11.7

אולפן ברזיל 2014             ערוץ 1            23.00 – 22.00              % 7.9

ברזיל – קולומביה              ערוץ 1            01.00 – 23.00              % 21.2

3. מפת המדרוג המזהרת של ערוץ 1 מול מערכי הרייטינג של ערוץ 2 וערוץ 10 במוצ"ש – 5 ביולי 2014 בין 18.30 ל- 01.00 , בערב ולילה של שידורים ישירים של משחקי 1/4 הגמר במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014.

אולפן ברזיל 2014            ערוץ 1            19.00 – 18.30              % 5.6 

ארגנטינה – בלגיה 1 : 0     ערוץ 1            21.00 – 19.00              % 20.3 

"המגזין"                          ערוץ 10         21.00 – 20.00               % 5.3 

חדשות שבת                     ערוץ 2           21.00 – 20.00              % 18.5 

אולפן ברזיל 2014            ערוץ 1           23.00 – 22.30              % 8.65

הולנד – קוסטה ריקה         ערוץ 1           25.45 – 23.00              % 23.2 

5 : 3 בפנדלים לאחר 0 : 0 בתום 120 דקות

ארבעת המשחקים בשלב רבע הגמר בשיטת "המפסיד – יוצא" זכו לצפייה גדולה . המשחקים מסקרנים ומעניינים בזכות עצמם , וגם בגלל עבודת הפקה וצילום ברמה גבוהה מאוד שנעשית ע"י קבוצת הטלוויזיה HBS , זאת שמשמשת Host broadcaster בלעדי של הפקת סיגנל השידורים . ערוץ 1 מגלה שליטה לא מפתיעה ברייטינג . ככלות הכל מדובר במונדיאל . אולם זוהי תופעה זמנית וחד פעמית . דקה אחת בדיוק בתום השידור הישיר של משחק הגמר ע"י יורם ארבל ודני נוימן בדיוק בעוד שבוע , ב- 13 ביולי 2014 מאצטדיון ה- "מָארָאקָאנָה" בריו דה ז'אניירו , יהיו נשואות עיני הציבור הישראלי לעבר קיצו ואחריתו של ערוץ 1 הציבורי במתכונתו הישנה . ערוץ 1 עומד בפני צו הריסה . על חורבותיו יקום שידור ציבורי במתכונת חדשה . איש איננו יודע ברגע זה איזה מלבושים טלוויזיוניים ילבש השידור הציבורי העתידי , כיצד ייראה לוח השידורים שלו ? מה יהיה תקציבו הכספי ו- כישרונו וחוסנו הכלכלי ? האם יהיה ביכולתו להתמודד על זכויות השידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם ? ומה תהיה מידת המעורבות הפוליטית בו ? מדובר בדרמה תקשורתית ואנושית מורכבת וסבוכה כלכלית וחוקתית . דבר אחד ברור לכולם : טלוויזיה ציבורית איננה משוחררת מעוֹל הרייטינג . כפי שרדיו "קול ישראל" איננו מפסיד בתחרות רייטינג ההאזנה לרדיו גלי צה"ל , אין שום סיבה שערוץ 1 הציבורי יינגף מידי ערב לאורכן של שנים רבות מול שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 . שידור ציבורי איננו רק הגשת "מבט" ע"י מירב מילר ואמיר איבגי . שידור ציבורי איננו רק "מבט שני" בעריכת איתי לנדסברג . שידור ציבורי איננו רק הפקת תוכנית אקטואליה נידחת נטולת רייטינג (בשם השידור הציבורי) בימי שישי בשבוע "שישי בחמש" ואשר מוגשת ומונחית ע"י עו"ד כינרת בראשי ומר אורי לוי . התוכנית "מתורבתים" בערוץ 1 ששודרה ביום רביעי – 2 ביולי 2014 בין 18.30 ל- 19.00 צברה רייטינג עלוב של % 0.5  התוכנית "היסטוריה למכירה" ששודרה בערוץ 1 ביום רביעי – 2 ביולי 2014 בין 19.00 ל- 19.20 צברה רייטינג עלוב של % 0.8 . התוכנית "מעברים" ששודרה בערוץ 1 ביום רביעי – בין 19.20 ל- 19.50 צברה רייטינג עלוב של % 0.7 . התוכנית "תמונה משפחתית" ששודרה בערוץ 1 ביום חמישי – 3 ביולי 2014 בין 19.20 ל- 19.50 צברה רייטינג עלוב של % 0.5 . התוכנית "קול מן העבר" ששודרה בערוץ 1 ביום חמישי – 3 ביולי 2014 בין 21.15 ל- 21.45 צברה רייטינג עלוב של % 1.75 . התוכנית "החמישייה הקאמרית"  ששודרה בערוץ 1 ביום חמישי – 3 ביולי 2014 בין 23.15 ל- 23.45 צברה רייטינג עלוב של % 1.45 . אלו הן רק דוגמאות על קצה המזלג . לשם כך לא דרוש שידור ציבורי שאיש איננו צופה בו ולא את עושי השידור הציבורי במתכונתו זאת . ערוץ 1 הוא אפיק טלוויזיה כושל בכל פרמטר טלוויזיוני : חוסר מרץ אנושי , היעדר ניהול , אי כישרון ב- Programming , כריזמה מטושטשת לחלוטין , היעדרות מוחלטת של דמיון וחזון, סקרנות מוגבלת ביותר וחסרת עניין, אי בידול, ריבוי שידורים חוזרים , ובסופו של דבר חוסר כל יכולת להזדהות עמו גם בתחום הספציאליטה שהיה מנת חלקו מימים ימימה , חדשות ואקטואליה . חברת החדשות של ערוץ 10 כמו גם חברת החדשות של ערוץ 2 שמות בכיס הקטן את חטיבת החדשות הבלתי מוכשרת של ערוץ 1 . אסייג את עצמי : בחטיבת החדשות עדיין עובדים כמה נשים וגברים חרוצים ומוערכים , אולם ככלל , כחברה , כ- התכנסות מקצועית של עיתונאים  מדובר בעסק לא מוצלח . להזכיר שוב לקוראי הבלוג כי ערוץ 1 הציבורי הוא באופן אוטומטי אפיק הטלוויזיה העשיר ביותר בארץ מכל ערוצי הטלוויזיה, משום שהוא גובה למרות הרייטינג והיצירה העלובים שהוא מפיק, סכום של כ- 1.000000000 (מיליארד) שֶקֶל  באמצעות תשלום מַס הַאַגְרָה

חלק מהעיתונאים הכושלים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית –  ערוץ 1 המציאו במשך השנים מושג טלוויזיה מתעתע וחמקמק , וגם כאילו קדוש , שקרוי "השידור הציבורי" . ברוב חולשתם הם נאחזו בו היטב . כאילו שקיים בארץ סוג שידור טלוויזיה אחד שחייב ברייטינג ומולו סוג של שידור טלוויזיה שני שמתקרא "שידור ציבורי" שמשוחרר מעוּלוֹ . בלוף . הגדרת השידור הציבורי הזה בפיהם במתכונתו זאת , זה המתנגן ב- ערוץ 1 ובערוץ 33 , הפך אט – אט לכְסוּת , לשמיכה שכיסתה את הרייטינג והמדרוג העירומים . הציבור שמשלם כאמור מִידֵי שנה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל דְמֵי אַגְרָה נטש מאז עידן יוסף בר-אל ב- 2002 את המסך הציבורי העלוב . לא סתם נַטָש . הפנה לו עורף . רשות השידור העשירה מנוהלת רָע מאז עידן יוסף בר-אל ורדוד גם בתקופת המנכ"ל הנוכחי יוני בן מנחם שסובל אף הוא מ- היעדר ידע ו- חוסר כישרון מדהים . אין שום סיבה להותיר את ערוץ 1 על כנו עם רייטינג כה מדשדש וכושל בעל כסות מִרְמָה של "שידור ציבורי" . איזה שידור ציבורי ואיזה נעליים . זה נראה לי כמו  הוֹנָאָה, כָּזָב, חִיפּוּי, גְנֵבַת דַעַת, הַעֲרָמָה , ו- הַסְתָּרָה מוחלטים . קִשְקוּש .

barel 8

טקסט תמונה : 2002 . יוסף בר-אל הוצב במארס – אפריל 2002 ע"י השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל כמנכ"ל מיועד (במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שכהונתו לא הוארכה ע"י הממשלה). ב- 6 ביוני 2002 התמנה יוסף בר-אל בקול תרועה רמה למנכ"ל קבע של רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . כהונתו הייתה אמורה להימשך עד 6 ביוני 2007. כעבור שלוש שנים בקיץ 2005 הודח וסולק מכהונתו הרמה בגין שחיתות ושוחד מסך ע"י אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו אותו לתפקיד החשוב. (התמונה צולמה ב- 1990. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צריך להתבונן בטרגדיית טורי הרייטינג וטבלאות המִדְרוּג של ערוץ 1 בתאריכים של ימי רביעי וחמישי – 2 ו- 3 ביולי 2014 (ימי מנוחה במונדיאל ברזיל 2014 שהבדילו בין שלב 1/8 הגמר ל- שלב 1/4 הגמר), לכן היו נטולי שידורים ישירים בטלוויזיה הציבורית ולהבין להיכן התדרדר ערוץ 1 . מדובר בכישלון קולוסאלי של רשת טלוויזיה ציבורית שמְכוּנָה ערוץ 1 ואשר תלויה לחלוטין בחסדי מונדיאל ברזיל 2014 . בלעדיו הוא שווה ערוץ 1 כקליפת השום מפני שאיש כמעט איננו צופה בו . ביומיים האלה של היעדר שידורים ישירים מברזיל 2014 , כאמור בשל סיבות ארגוניות של ה- FIFA , חזר ערוץ 1 לסוּרוֹ ושב לשקוע ו- להתבוסס ב- מַדְמֵנָת הרייטינג שלו . ערוץ 2 וערוץ 10 לא רק גוברים עליו אלא מאפילים עליו ודוחקים אותו לשוליים . אתה מתבונן בנתונים ובעובדות המתמטיות ואינך רוצה להאמין להיכן התדרדר ערוץ 1 העשיר שמתיימר לייצג את "השידור הציבורי" . זהו אותו ערוץ שנהנה מ- תשלום אַגְרָה של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה אך מפיק מִדְרוּג אָפְסִי , אותו שידור ציבורי שהציבור שמממן אותו איננו צופה בו . מדובר בתצוגות נֶפֶל . אסון טלוויזיוני . עובדי ערוץ 1 אינם אנשים רָעִים . הם אנשים שְבֵעִים . אנשים שְבֵעִים אינם אוהבים שינויים וודאי לא מהפכות . נוח להם מחד לייצר רייטינג דָלוּח ומאידך להשתכֵּר היטב .

4. זהו מערך הרייטינג הרדוד והעלוב שהקים ערוץ 1 מול ערוץ 2 וערוץ 10 בין 15.00 ל- 01.00, ביום רביעי – 2 ביולי 2014, בעודו נטול לחלוטין שידורים ישירים מ- מונדיאל ברזיל 2014. בהיעדר משחקי כדורגל מגביע העולם מדובר באסון רייטינג. אין מילים אחרות.

רבעי שעות                         ערוץ 1                   ערוץ 2                     ערוץ 10

15.15 – 15.00                    % 0.3                   % 2.5                      % 2.9

15.30 – 15.15                    % 0.0                   % 3.3                      % 2.2

15.45 – 15.30                    % 0.1                   % 3.6                      % 2.4

16.00 – 15.45                    % 0.3                   % 4.0                      % 3.1

 

16.15 – 16.00                    % 0.4                   % 2.9                      % 4.9

16.30 – 16.15                    % 0.3                   % 3.8                      % 4.2

16.45 – 16.30                    % 0.1                   % 4.4                      % 5.0

17.00 – 16.45                    % 0.3                   % 5.9                      % 6.4

 

17.15 – 17.00                    % 1.2                   % 8.5                      % 8.3

17.30 – 17.15                    % 2.1                   % 8.4                      % 8.6

17.45 – 17.30                    % 1.4                   % 7.9                      % 9.4

18.00 – 17.45                    % 1.1                   % 8.5                      % 9.6

 

18.15 – 18.00                    % 0.8                  % 11.3                     % 9.4

18.30 – 18.15                    % 1.1                  % 12.0                     % 8.0

18.45 – 18.30                    % 0.7                  % 13.3                     % 8.1

19.00 – 18.45                    % 0.3                  % 14.1                     % 8.2

 

19.15 – 19.00                    % 0.7                  % 12.0                    % 9.6

19.30 – 19.15                    % 0.9                  % 12.4                    % 7.4

19.45 – 19.30                    % 0.5                  % 13.8                    % 7.8

20.00 – 19.45                    % 1.6                  % 15.1                    % 8.6

 

20.15 – 20.00                    % 3.0                  % 18.9                    % 9.7

20.30 – 20.15                    % 5.6                  % 20.5                    % 8.1

20.45 – 20.30                    % 3.7                  % 25.5                    % 10.2

21.00 – 20.45                    % 3.4                  % 29.7                    % 8.5

 

21.15 – 21.00                    % 2.2                  % 34.2                    % 7.4

21.30 – 21.15                    % 2.9                  % 31.5                    % 7.5

21.45 – 21.30                    % 3.4                  % 35.3                    % 5.8

22.00 – 21.45                    % 3.0                  % 36.3                    % 5.6

 

22.15 – 22.00                    % 2.4                  % 31.9                    % 5.7

22.30 – 22.15                    % 2.2                  % 32.8                    % 4.9

22.45 – 22.30                    % 1.4                  % 34.4                    % 3.6

23.00 – 22.45                    % 1.2                  % 29.2                    % 4.6

 

23.15 – 23.00                    % 1.1                  % 24.2                   % 5.3

23.30 – 23.15                    % 1.1                  % 17.2                   % 7.8

23.45 – 23.30                    % 1.4                  % 14.0                   % 6.2

24.00 – 23.45                    % 1.3                  % 9.6                     % 6.5

 

24.15 – 24.00                    % 1.9                  % 9.6                     % 5.1

24.30 – 24.15                    % 1.4                  % 8.0                     % 5.6

24.45 – 24.30                    % 1.3                  % 5.8                     % 3.2

25.00 – 24.45                    % 1.0                  % 5.3                     % 2.1

5. זהו עוד מערך רייטינג רדוד ועלוב שמיסד ערוץ 1 מול ערוץ 2 וערוץ 10 בין 15.00 ל- 01.00  ביום חמישי – 3 ביולי 2014, בשעה שהוא נטול לחלוטין שידורים ישירים מ- מונדיאל ברזיל 2014. מדובר במסננת מלאה חורים. בהיעדר משחקי כדורגל מגביע העולם מדובר בשוֹאָת מִדְרוּג. אין מילים אחרות.

רבעי שעות                          ערוץ 1                 ערוץ 2                    ערוץ 10

15.15 – 15.00                    % 0.2                  % 1.4                     % 1.8

15.30 – 15.15                    % 0.3                  % 1.5                     % 1.3 

15.45 – 15.30                    % 0.4                  % 1.8                     % 1.0

16.00 – 15.45                    % 0.5                  % 2.4                     % 2.5

 

16.15 – 16.00                    % 0.7                % 2.9                       % 3.8

16.30 – 16.15                    % 0.6                % 3.2                       % 3.1                

16.45 – 16.30                    % 0.3                % 3.2                       % 4.6

17.00 – 16.45                    % 0.8                % 5.7                       % 7.7

 

17.15 – 17.00                    % 1.9                % 6.8                       % 9.2

17.30 – 17.15                    % 3.0                % 6.8                       % 8.4

17.45 – 17.30                    % 1.3                % 6.3                       % 9.7

18.00 – 17.45                    % 0.5                % 7.3                       % 8.4

 

18.15 – 18.00                    % 0.3                % 10.1                     % 7.4

18.30 – 18.15                    % 0.9                % 11.3                     % 7.1

18.45 – 18.30                    % 2.1                % 11.5                     % 6.0

19.00 – 18.45                    % 1.2                % 12.4                     % 5.7

 

19.15 – 19.00                    % 0.4                % 11.6                     % 6.8

19.30 – 19.15                    % 0.3                % 12.2                     % 7.1

19.45 – 19.30                    % 0.7               % 13.4                      % 6.9

20.00 – 19.45                    % 2.2               % 14.1                      % 8.5

 

20.15 – 20.00                    % 3.8               % 19.5                      % 9.5

20.30 – 20.15                    % 3.9               % 25.8                      % 7.1

20.45 – 20.30                    % 2.5               % 24.3                      % 11.9

21.00 – 20.45                    % 2.2               % 21.9                      % 14.4

 

21.15 – 21.00                    % 1.0               % 26.5                      % 12.2

21.30 – 21.15                    % 1.1               % 26.7                      % 14.4

21.45 – 21.30                    % 2.4               % 26.7                      % 13.4

22.00 – 21.45                    % 1.5               % 31.6                      % 12.3

 

22.15 – 22.00                    % 2.1               % 29.7                     % 12.0 

22.30 – 22.15                    % 2.4               % 30.1                     % 10.3

22.45 – 22.30                    % 1.5               % 28.0                     % 9.6

23.00 – 22.45                    % 1.3               % 25.2                     % 10.3

 

23.15 – 23.00                    % 2.0               % 17.2                     % 9.5

23.30 – 23.15                    % 1.3               % 13.4                     % 10.6

23.45 – 23.30                    % 1.6               % 11.8                     % 8.8 

24.00 – 23.45                    % 0.5               % 9.4                       % 8.3

 

24.15 – 24.00                    % 0.2                % 9.2                      % 7.1

24.30 – 24.15                    % 0.7                % 7.9                      % 5.7

24.45 – 24.30                    % 0.5                % 7.2                      % 3.9

25.00 – 24.45                    % 0.6                % 5.1                      % 2.9

המערכת העיתונאית של ערוץ 1 היא זאת ש- דרדרה אותו במסווה של שידור ציבורי אל עברי פי פחת אל התהום . הטכנאים ואנשי הדירוג המשולב שניבטים בחודש האחרון מידי ערב מהמסך הציבורי בשחור / לבן אל משלם האגרה שלהם ומבקשים ממנו את תחינתם – אינם אשמים . עליבותו של ערוץ 1 נובעת מהתנהלותה של מערכת עיתונאית עשירה בממון וכוח אדם , לא מוכשרת , לא יעילה , ובזבזנית , שגם סובלת מניהול גרוע . ציפיתי שהעיתונאים , העורכים , המפיקים , הבימאים , ואנשי חטיבת התוכניות יחוללו את המהפכה הטלוויזיונית בכוחות עצמם ויניחו יחדיו כאיש אחד את המפתחות על שולחנם של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , ואמיר גילת . אולם הם כמובן בחרו להסתגר בבועה פרטית משלהם בטענה שהם אנשי מקצוע ונקיים מכל עוון וחטא . הנימוק העיקרי להסתגרות בבועה ואי הבעת מחאה כלפי הנהלתם הרופסת הוא פיננסי . כדאי ו/או לא כדאי . רבים מעיתונאי ערוץ 1 הציבורי הם בלתי מוכשרים ולא יעילים ויעידו על כך טבלאות הרייטינג המובאות להלן . מקומם העכשווי של רבים מעיתונאי ערוץ 1 הוא מפני ששָם נולדו . לא בטוח שמדובר בפטריוטים נכספים של השידור הציבורי אלא גם ברשלנים שמאיישים אותו בעל כורחם ואשר מפיקים במשך שנים ארוכות רייטינג עלוב שנע בתחתית הסולם , משהו בין % 1.0 לבין % 3.0 , אולם משתכרים משכורות מופלגות יחסית לאלה הקיימות בשוק התקשורת הישראלי . לא כולם . צריך לומר ולהדגיש כי בתוך החבורה הרשלנית (מהיבט מדידת הרייטינג) נמצאים גם כמה צדיקים ספורים אך זאת היא חבורה מצומצמת למדי . לרוב העיתונאים  לא כדאי למחות נגד הניהול הפתטי משום שהם בעלי אינטרס . יש להם משכנתאות , תשלומי הלוואות כבדות , רובצים עליהם החזרים כספיים תוך כדי קיום רמת חיים גבוהה ופרנסת משפחותיהם . למה אם כן כדאי להם לעלות על בריקדות ? מדוע המִדְרוּג הדַל אמור להעיק עליהם וצריך להדאיג אותם ? מן המפורסמות הוא כי אנשי טלוויזיה שמחוללים רייטינג נמוך משולים לבני אדם שחוטפים סטירות שמאדימות את לחייהם מבּוּשָה . אנשים עם לחיים אדומות אינם מסתובבים בדרך כלל בציבור סתם ככה כאילו לא קרה מאום . עם אנשי ערוץ 1 העסק שונה . הם כן מסתובבים בינינו ו- כולם רואים ש- לחייהם של מרבית עובדי ועיתונאי ערוץ 1 אדומות ולא מפּוּדְרָה, אולם הרייטינג המגוחך והרדוד איננו כפי הנראה מ- עניינם . מדובר בטרגדיית שידור ציבורית מתמשכת בת שנים . מדובר בסיפור עצוב .סַאגָה טלוויזיונית שהתפתחה לתעשייה חולנית ומדשדשת בגלל מחסור תמידי לאורך שנים ארוכות ב- וויטמין R . השימוש בוויטמין ה- Rating בתקשורת המונים – הכרחי . הוא שומר על בריאותה של כל רשת טלוויזיה באשר היא, ציבורית ו/או מסחרית . בהיעדרו – פניה מושחתים וגופה מתעוות . ערכו של וויטמין R הטלוויזיוני דומה לחיוניות והיעילות התזונתית שמספקת חומצה אסקורבית (Ascorbic acid) , וויטמין C . יורדי ים ומלחים נטלו אותה בימים ההם (על בסיס יומי כמו למשל נתינת שלוש כפיות מיץ לימון מידי יום לכל מלח) בעת מסעות ארוכים בני שנים במרחבי האוקיינוסים בספינות שניווטו הקפטנים והחוקרים הבריטיים ג'ימס קוק (James Cook) ו- וויליאם בלאיי (William Bligh) בשנים 1800 – 1770 . ללא אספקה שוטפת ומתמדת של וויטמין C יירקב גוף האדם ויחדל מלהתקיים . בלעדי רייטינג כל רשת טלוויזיה באשר היא – תגווע . במוקדם ו/או במאוחר .

אנוכי סקרן לדעת מי יהיה המנהיג שיידרש להקים את השידור הציבורי החדש על חורבותיו של הישן . בארץ נמצאים מעט מידי מנהיגי טלוויזיה שיודעים כיצד להנדס את המבנה החדש .

6. רייטינג. ערוץ 1 גוזר במונדיאל ברזיל 2014 בין 12 ביוני 2014 ל- 5 ביולי 2014 עוד ועוד קופוני מִדְרוּג.

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום ראשון – 6 ביולי 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 . מדובר בהישגי רייטינג נפלאים בעבור 1 הציבורי שמשפיעים על התחזקותם של "מבט" ו- "יומן" שני משדרי החדשות החשובים ביותר של ערוץ 1 .

תאריך                    משחק                      מקום              שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל      (סאו פאולו)           21.00                 % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1     (סאו פאולו )          23.00                % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0       (נאטאל)                19.00               % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1          (סלבאדור)            22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1    (קויאבה)               01.00                % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0        (בלו הוריזונטה)      19.00                % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)       22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1    (ברזיליה)              19.00               % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0      (פורטו אלגרה)       22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0        (קוריטיבה)            22.00                % 10.7

16.6.2014      גרמניה – פורטוגל 4 : 0   (סלבאדור)           19.00              % 17.6 (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1     (בלו הוריזונטה)      19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0        (פורטלזה)             22.00               % 23.3 (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2    (פורטו אלגרה)       19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו      22.00                 % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1 (ברזיליה)          11.00                 % 13.0

19.6.2014       אורוגוואי – אנגליה 2 : 1    (סאו פאולו)          22.00                 % 20.8

20.6.2014       קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0  (רסיפה)           19.00                  % 14.4

20.6.2014       צרפת – שווייץ 5 : 2        (סלבאדור)            22.00                  % 15.0 

21.6.2014       ארגנטינה – איראן 1 : 0   (בלו הוריזונטה)     19.00                  % 17.7 

21.6.2014       גרמניה – גאנה 2 : 2       (פורטלזה)             22.00                  % 20.6  

22.6.2014       בלגיה – רוסיה 1 : 0       (ריו דה ז'אניירו)     19.00                 % 15.1 (ערוץ 2)

22.6.2014       אלג'יריה – דר. קוריאה 4 : 2 (פורטו אלגרה)  22.00                 % 12.2  

23.6.2014       הולנד – צ'ילה 2 : 0        (סאו פאולו)            19.00                % 14.3 (ערוץ 2)

23.6.2014       ספרד – אוסטרליה 3 : 0  (קוריטיבה)            19.00                 % 5.5

23.6.2014       ברזיל – קמרון 4 : 1         (ברזיליה)            23.00                % 15.3 (ערוץ 2)

23.6.2014      מכסיקו – קרואטיה  3 : 1   (רסיפה)          23.00      % 5.7   (ערוץ 1 Off tube) 

24.6.2014      אורוגוואי – איטליה 1 : 0   (נאטאל)              19.00                 % 15.5 

24.6.2014      קוסטה ריקה – אנגליה 0 : 0  (בלו הוריזונטה) 19.00                 % 3.7 

24.6.2014      יוון – חוף השנהב  2 : 1    (פורטלזה)            23.00                 % 12.0 

25.6.2014     ארגנטינה – ניגריה 3 : 2  (פורטו אלגרה)      19.00                   % 16.1

25.6.2014     צרפת – אקוודור 0 : 0      (ריו דה ז'אניירו)    23.00                  % 15.4 

26.6.2014     גרמניה – ארה"ב 1 : 0    (רסיפה)              19.00                     % 14.2

26.6.2014     אלג'ריה – רוסיה 1 : 1     (קוריטיבה)           23.00                   % 10.9 

28.6.2014      ברזיל – צ'ילה 1/8 גמר, (1:1) 3:2 הכרעה בפנדלים, בלו הוריזונטה, 19.00-% 23.2

28.6.2014     קולומביה – אורוגוואי 1/8 גמר, 0:2 , ריו דה ז'אניירו , 23.00 – % 19.6

29.6.2014      הולנד – מכסיקו 1/8 גמר , 1:2 , פורטלזה , 19.00 – % 19.1 

29.6.2014      קוסטה ריקה – יוון 1/8 גמר (1:1), 5:3 בפנדלים, רסיפה , 23.00 – % 13.4 

30.6.2014      צרפת – ניגריה 1/8 גמר , 0:2 , ברזיליה , 19.00 , הרייטינג למשחק הזה נמדד רק במחצית הראשונה בלבד % 17.2 , מפני שהשידור הישיר בערוץ 1 הופסק בגין סיקור רצח שלושת הנערים החטופים ע"י חמאס , ו- הועבר לערוץ 511 HD .

הערה : המשחק השני ב- 30.6.2014 בשלב 1/8 גמר גרמניה – אלג'יריה 1 : 0 בהארכה שודר ישיר אך ורק בערוץ 5 בכבלים ולא בערוץ 2 כמתוכנן בגלל סיקור רצח שלושת הנערים החטופים ע"י החמאס. וועדת המדרוג איננה סוקרת את הרייטינג שצובר ערוץ 5 בכבלים .

1.7.2014        ארגנטינה – שווייץ 1/8 גמר , 0:1 , סאו פאולו , 19.00 . הערה : אין סקר רייטינג משום שהמשחק שודר בערוץ 511 HD .

1.7.2014        בלגיה – ארה"ב 1:2 1/8 גמר , סלבאדור , 23.00 . הערה : אין סקר רייטינג משום שהמשחק שודר בערוץ 59 HD . 

4.7.2014        גרמניה – צרפת 1/4 הגמר , 1 : 0 , ריו דה ז'אניירו , 19.00. רייטינג :  % 18.5 .

4.7.2014       ברזיל – קולומביה 1/4 גמר , 2 : 1 , פורטלזה , 23.00 . רייטינג :  % 21.2 .

5.7.2014       ארגנטינה – בלגיה  1/4 גמר , 1 : 0 , ברזיליה , 19.00 . רייטינג :  % 20.3 .

5.7.2-14       הולנד – קוסטה ריקה  1/4 גמר , 5 : 3 בפנדלים לאחר 0 : 0 בתום 120 דקות , המשחק נערך                     ב- 23.00 בסלבאדור . רייטינג : % 23.2 .

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

20.6.2014        "יומן" % 12.1               "שישי" % 4.7                    "אולפן שישי"  % 13.8

22.6.2014           % 5.8                        % 14.9                                  % 25.5 

23.6.2014           % 6.4                        % 17.1                                  % 19.0

24.6.2014           % 6.2                        % 16.1                                  % 22.7

25.6.2014           % 8.5                        % 7.9                                    % 18.2

26.6.2014           % 9.0                        % 7.9                                    % 17.1

27.6.2014     "יומן" % 5.4                     % 4.1                                    % 17.8

29.6.2014          % 13.0                      % 7.6                                     % 16.7 

 30.6.2014         % 10.4                      % 12.6                                   % 29.2

1.7.2014            % 4.8                        % 9.6                                     % 20.5

ערוץ 1 משדר ב- HD בערוץ 511 בלבד את המשחק ארגנטינה – שווייץ בשלב 1/8 הגמר בגלל סיקור רצח שלושת הנערים החטופים.

2.7.2014           % 5.2                         % 9.0                                   % 27.9

הפסקת מנוחה במונדיאל. אין שידורים ישירים בערוץ 1 מברזיל 2014.

3.7.20              % 4.1                        % 11.3                                  % 24.1

הפסקת מנוחה במונדיאל. אין שידורים ישירים בערוץ 1 מברזיל 2014.

 4.7.2014     "יומן" % 11.7                 % 5.0                                 % % 11.7

7. 4 ביולי 2014 . 19.00 שעון ישראל. גרמניה – צרפת 1 : 0 בשלב 1/4 הגמר ב- "מאראקאנה" בריו דה ז'אניירו.  

א. משחק משעמם .

ב. HBS מתגברת את מערך הצילום ומערכות ההילוכים החוזרים שלה . כל שער מוקרן 7 (שבע) פעמים בהילוכים חוזרים מזוויות התבוננות שונות לרבות זווית נגדית ו- SSM .

ג. האור והצל במאראקאנה מקשה על עבודת ה- CCU של HBS ופוגם ב- חוויית הצילום .

ד. המשחק כל כך משעמם שהוא מאפשר להבחין ביתר חדות בטעויות הזיהוי הנמשכות והבלתי מובנות של יורם ארבל . דקה 31 . ההגנה הצרפתית הודפת בראשות השוער שלה הוגו לוריס קרן גרמנית . הפרשן דני נוימן מתנסח כלהלן : "הוא לא נוגע כלל בכדור…" . יורם ארבל מגיב : "נכון…יש לו שחקן שלו שקופץ לו מול הפרצוף…" . אנוכי מזהה בקלות במוניטור שלי בדירתי הצנועה ברחוב אבן גבירול בתל אביב שלושה שחקנים צרפתיים פול פוגבה מס' 19 , מאמאדו סאקו מס' 5 , ו- רפאל וואראן מס' 4 ששומרים בגופם על שוערם הוגו לוריס , אולם גם מסתירים לו את שדה הראייה , ומקשים עליו לפעול . השַדָּר המוביל של ערוץ 1 יורם ארבל שיושב בעמדת שידור נוחה ב- "מָארָאקָאנָה" לא מזהה איש מהם . לא שגיאה גורלית אלא עוד טעות אחת של אי זיהוי בתהליך מתמשך מביך , מוזר , ו- שלילי שלו , שהחל ב- 12 ביוני 2014 . יורם ארבל לא מזהה ולא מכיר עשרות אולי מאות שחקנים ב- 32 הנבחרות עד שנדמה לך לפעמים שהוא פשוט לא יודע מהחיים שלו . הוא מחליק , משתמט מזיהוי הכרחי של גיבורי העלילה , ומשתמש בתיאורים ספרותיים במקום לדייק ולדבר עובדות בשפה מתמטית .

ה. דקה  69 . יורם ארבל לא רואה שהכדור שבועט תומאס מולר פוגע ברגל צרפתית ויוצא לקרן . דני נוימן מתקן אותו .

ו. דקה 75 . יורם ארבל ודני נוימן מנהלים וויכוח ביניהם כיצד מבטאים את השם הגרמני "מולר" . דני נוימן קורא לו מלר ויורם ארבל מכנה אותו "מולר" . דני נוימן מטיל ספק בפרהסיה במיומנות ובידע של יורם ארבל להגות את השם "Muller" עם שתי נקודות מעל האות "U" .

ז. מדובר ב- שעמום אחד גדול .

8. יום שישי – 4 ביולי 2014 . 23.00 שעון ישראל. ארגנטינה – בלגיה 1 : 0 בשלב רבע הגמר ב- ברזיליה.

א. אני לוחץ על 11 ב- שלט בגלל ליאו מסי .

ב. HBS מתגברת את מערך הצילום וההילוכים החוזרים שלה . אני רואה כל שער 7 ( שבע) פעמים. כל עבירה וכל בעיטה לשער זוכות לשלושה הילוכים חוזרים לרבות צילומי Close up ב- SSM . מדובר בחוויית צילום . עוד מעט כשנחזור בקרוב לצילומי הטלוויזיה בארץ המסקרים את משחקי ליגת העל של עונת 2015 – 2014 נתגעגע ונעריך עוד יותר את המלאכה של HBS . השער של גונזאלו היגואין בדקה ה- 7 זוכה לשלושה הילוכים חוזרים – אינסטנט . חולפות 4 דקות וב- 11:32 רואים עוד שלושה הילוכים חוזרים של השער היחיד במשחק מעוד שלוש זוויות צילום שונות . חולפות עוד כמה דקות ו- HBS מקרינה הילוך חוזר שביעי מזווית צילום שביעית אחרת. כיסוי מדהים בטיב האיכות שלו.

ג. השדר מאיר איינשטיין בניגוד ליורם ארבל מזהה כל הזמן בדייקנות ולאורך כל הדרך בכל המשחקים את שמות השחקנים המתמודדים על כר הדשא .

ד. דקה 39 . בעיטה חופשית של ליאו מסי מ- 17 מטרים . החומה הבלגית ניצבת כ- 7 מטרים אולי 6 מטרים מהכדור (במקום 9.15 מטרים). ל- ליאו מסי אין שום סיכוי ויכולת במצב הזה לעקוף את החומה ולכבוש שער . הכדור טס גבוה ומחמיץ את המסגרת .

9. שבת – 5 ביולי 2014 . 19.00 שעון ישראל . ברזיל – קולומביה 2 : 1 בשלב רבע הגמר ב- פורטלזה.

א. דקה 65. הקפטן הברזילי הדומיננטי טיאגו סילבה חוטף כרטיס צהוב שלא יאפשר לו לשחק בחצי הגמר נגד גרמניה . בימאי HBS שמבין דבר ו/או שניים בתורת המשחק וב- דוקטרינה של הטלוויזיה כמשווקת מסרים לא רק אינפורמציית Play by play ממהר לחוש אל פליפה סקולארי מאמן נבחרת ברזיל כדי לנתב לאוויר Reaction shot . פליפה סקולארי תופש את ראשו באכזבה . הוא הראשון שמבין את גודל האבדה בגין עבירה מיותרת וכרטיס צהוב טיפשי . הוא לא ידע שבחלוף עשרים דקות בדקה ה- 85 יאבד את ניימאר בגין פציעה קשה שנבעה מכניסה ברוטאלית במהירות גבוהה של חואן קמילו סוניגה ותקיעת ברך בתנופה גדולה בגבו של ניימאר . מדובר בתקיפה פלילית לכל דבר ולא בעבירה ספורטיבית כלשהי . שופט המשחק הספרדי קארלוס וולאסקו קראביו אפילו לא שלף כרטיס צהוב לתוקפן . ניימאר הובהל לבית החולים עם חשש לשבר בחוליה בעמוד השדרה . המצלמות של HBS מוכיחות שוב ושוב שמשחק הכדורגל הוא לעיתים פיזי מאוד , אגרסיבי , וגם אלים . כאילו מדובר בשדה קרב

ב. דקה 69 . דיוויד לואיז כובש שער מבעיטה חופשית ממרחק של 30 מ' . הכדור נוחת כעבור 1.5 שנייה בשיפולי הרשת של שער קולומביה . הכדור איננו מסובב ולא מטעה . הוא טס במהירות ממוצעת של 72 קמ"ש . לשוער קולומביה דוויד אוספינה יש זמן די והותר כדי לקטוף את הכדור אולם הוא איננו עירני ונכנע .

ג. אינני אוהב את המצלמות האוויריות של HBS . הן מעוותות את התמונה ואת קנה המידה של יחסי המרחקים .

10. מוצ"ש – 5 ביולי 2014 . 23.00 שעון ישראל. הולנד – קוסטה ריקה 5 : 3 בבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים לאחר שהמשחק בסלבאדור הסתיים בתוצאה 0 : 0 בתום 120 דקות .

א. לא כוחות . משחק של חתול ועכבר .

ב. דקה 119 . יורם ארבל מכריז : "קוסטה ריקה מלכת הדרמות במונדיאל הזה" .

ג. דקה 120 . גם ההארכה הסתיימה בתיקו אפס . אוהדי קוסטה ריקה רואים בתוצאה המאופסת הישג , וכאילו ניצחו את הולנד .

ד. בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' הן תמיד דרמה ואין טוב יותר מיורם ארבל לתאר אותה .

ב- 13 ביולי 2014 מסתיים מונדיאל ברזיל 2014 . עם תומו כל האפשרויות פתוחות . השאלה הגדולה האם שר התקשורת גלעד ארדן וממשלת ישראל מסוגלים להתמודד עם הרכבה ובנייה מחדש של מודל טלוויזיה ציבורית במקום הישנה .

סוף הפוסט מס' 410.

 

 

 

 

 

 

מחיר החופש והחירות לעולם איננו גבוה מידי (חלק י'). פוסט מס' 409. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 409 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שישי – 4 ביולי 2014.

מחיר החופש והחירות לעולם איננו גבוה מידי (חלק י'). פוסט מס' 409. כל הזכויות שמורות.  

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מחיר החופש והחירות לעולם איננו גבוה מידי (חלק י'). כל הזכויות שמורות.  

זה נכון שעיני העולם ומדינת ישראל נשואות בימים אלה אל מונדיאל ברזיל 2014 . היום ומחר (יום שישי ושבת – 4 ו- 5 ביולי 2014) ייערכו בברזיל ארבעת משחקי רבע הגמר בטורניר : גרמניה נגד צרפת , ברזיל – קולומביה , ארגנטינה – בלגיה , והולנד – קוסטה ריקה . ארבעת המשחקים בשיטת המפסיד – יוצא , מעניינים בזכות עצמם , וגם בגלל עבודת ההפקה והצילום ברמה גבוהה מאוד של HBS . אולם לא פחות מעניין הוא קיצו ואחריתו של ערוץ 1 הציבורי במתכונתו הקיימת וגם מצבו הרופף והבלתי ברור של ערוץ 10 המסחרי לאחר שהמנכ"ל שלו רפי גינת פוטר ונזרק בשל ניהול כושל . ערוץ 1 עומד בפני צו הריסה . על חורבותיו יקום שידור ציבורי במתכונת חדשה . איש איננו יודע כיום איזה מלבושים טלוויזיוניים ילבש השידור הציבורי העתידי , כיצד ייראה לוח השידורים שלו , מה יהיה תקציבו הכספי ו- כישרונו הכלכלי , האם יהיה ביכולתו להתמודד על זכויות השידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם , ומה תהיה מידת המעורבות הפוליטית בו . דבר אחד ברור לכולם : טלוויזיה ציבורית איננה משוחררת מעול הרייטינג . כפי שרדיו "קול ישראל" איננו מפסיד בתחרות רייטינג ההאזנה לרדיו גלי צה"ל , אין שום סיבה שערוץ 1 הציבורי יינגף מידי ערב לאורכן של שנים רבות מול שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 . שידור ציבורי איננו רק הגשת "מבט" ע"י מירב מילר ואמיר איבגי . שידור ציבורי איננו רק "מבט שני" בעריכת איתי לנדסברג . שידור ציבורי איננו רק הפקת תוכנית אקטואליה נידחת נטולת רייטינג (בשם השידור הציבורי) בימי שישי בשבוע "שישי בחמש" , מוגשת ע"י עו"ד כינרת בראשי ומר אורי לוי . חלק מהעיתונאים הכושלים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית –  ערוץ 1 המציאו במשך השנים מושג טלוויזיה מתעתע שקרוי "השידור הציבורי" , ונאחזו בו היטב . כאילו שקיים בארץ סוג שידור טלוויזיה אחד שחייב ברייטינג ומולו סוג של שידור טלוויזיה שני שמתקרא "שידור ציבורי" שמשוחרר מעוּלוֹ . בלוף . הגדרת השידור הציבורי הזה שלהם המתנגן ב- ערוץ 1 ובערוץ 33 הפך אט – אט לכְסוּת , לשמיכה שכיסתה את הרייטינג והמדרוג העירומים . הציבור שמשלם מִידֵי שנה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל דְמֵי אַגְרָה נטש מאז עידן יוסף בר-אל ב- 2002 את המסך הציבורי העלוב . לא סתם נַטָש . הפנה לו עורף . רשות השידור העשירה מנוהלת רָע מאז עידן יוסף בר-אל ורדוד גם בתקופת המנכ"ל הנוכחי יוני בן מנחם שסובל אף הוא מ- היעדר ידע ו- חוסר כישרון מדהים . אין שום סיבה להותיר את ערוץ 1 על כנו עם רייטינג כה מדשדש בעל כסות מִרְמָה של "שידור ציבורי" . הונאה, כזב , חיפוי , גְנֵבַת דַעַת , הַעֲרָמָה , ו- הסתרה מוחלטים . קשקוש . המערכת העיתונאית של ערוץ 1 היא זאת ש- דרדרה אותו במסווה של שידור ציבורי אל עברי פי פחת . הטכנאים ואנשי הדירוג המשולב שניבטים בחודש האחרון מידי ערב מהמסך הציבורי בשחור / לבן אל משלם האגרה ומבקשים ממנו את תחינתם – אינם אשמים . עליבותו של ערוץ 1 נובעת מהתנהלותה של מערכת עיתונאית עשירה בממון וכוח אדם , לא מוכשרת , לא יעילה , ובזבזנית . ציפיתי שהעיתונאים , העורכים , המפיקים , הבימאים , ואנשי חטיבת התוכניות יחוללו את המהפכה הטלוויזיונית בכוחות עצמם ויניחו יחדיו כאיש אחד את המפתחות על שולחנם של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , ואמיר גילת . אולם הם כמובן בחרו להסתגר בבועה שלהם בטענה שהם אנשי מקצוע ונקיים מעל עוון וחטא . הנימוק העיקרי להסתגרות בבועה ואי הבעת מחאה כלפי הנהלתם הרופסת הוא פיננסי . כדאי ו/או לא כדאי . רבים מעיתונאי ערוץ 1 הציבורי הם בלתי מוכשרים ולא יעילים . מקומם העכשווי בערוץ 1 מפני ששם נולדו . לא בטוח שמדובר בפטריוטים נכספים של השידור הציבורי אלא ב- כאלה שמאיישים אותו בעל כורחם ואשר מפיקים רייטינג עלוב שנע בתחתית הסולם , משהו בין % 1.0 לבין % 3.0 , אולם משתכרים משכורות מופלגות יחסית לאלה הקיימות בשוק התקשורת הישראלי . לא כולם . יש ביניהם עדיין כמה צדיקים ספורים . לרובם לא כדאי להם למחות . לרובם יש משכנתאות , תשלומי הלוואות כבדות , החזרים כספיים , וקיום רמת חיים גבוהה של משפחותיהם . למה אם כן כדאי להם לעלות על בריקדות ? מדוע המִדְרוּג הדַל אמור להעיק עליהם וצריך להדאיג אותם ? מן המפורסמות הוא כי אנשי טלוויזיה שמחוללים רייטינג נמוך משולים לבני אדם שחוטפים סטירות שמאדימות את לחייהם מבּוּשָה . אנשים עם לחיים אדומות אינם מסתובבים בציבור סתם ככה כאילו לא קרה מאום . כולם רואים ש- לחייהם של מרבית עובדי ועיתונאי ערוץ 1 אדומות ולא מפּוּדְרָה, אולם הרייטינג המגוחך והרדוד איננו כפי הנראה מ- עניינם. משובר בטרגדיית שידור ציבורית מתמשכת בת שנים . מדובר בסיפור עצוב .לא פחות .

אחריתו של ערוץ 1 נוגעת לכלל הציבור בארץ ולכן איננה מעניינת פחות מ- מונדיאל ברזיל 2014 . כמו גם זאת של ערוץ 10 המתנדנד כלולב . בעלי השליטה בערוץ 10 העיפו את המנכ"ל רפי גינת לאחר ששרף להם כ- 80.000000 (שמונים מיליון) שקל על פי הדיווח של שני כתבי TheMarker הפעלתנים ובעלי מקורות טובים , נתי טוקר ואמיר טייג משלשום (יום רביעי – 2 ביולי 2014) . פיטוריו של רפי גינת והדחתו כעת מניהול ערוץ 10 – הם לא פחות מסנסציוניים מפני שמדובר בפיגורה מוכשרת שהגיעה לעמדת ניהול בכירה משורות התעשייה עצמה . האֶמֶת, שמות העבר של שני המנכ"לים ההם בל ערוץ 10 מודי פרידמן ויוסי וורשבסקי מתבטלים מאימת שמו של רפי גינת . רפי גינת הובא לערוץ 10 בפברואר 2013 על תקן של מושיע ע"י שני נציגיו של המיליארדר היהודי – אמריקני רוֹן לָאוּדֶר , אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי . את ערוץ 10 שירתו לפניו המנכ"לים לשעבר מודי פרידמן , יוסי וורשבסקי , ויואב הלדמן שיצרו כל אחד בתורו בורות ענקיים של Over draft תקציבי . רפי גינת נחשב ע"י אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי לעילוי טלוויזיוני בתחום העיתונאות ומשום מה גם בתחום הניהול . על סמך מה ? אולם נעזוב זאת כעת . שניהם הבטיחו כנראה לאייל ההון רון לאודר גדולות ונצורות ערב מינויו הרם של רפי גינת , אולי מדובר בכלל במשיח , מה עוד שרפי גינת הביא עמו לערוץ 10 נדוניה, את "כלבוטק" שלו . לפתע בחלוף שנה וחצי בלבד של ניהול , מתנפץ הכל בפרצופם של אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי , והמושיע שלהם מסולק הביתה כ- מפסידן . מנכ"ל לא יוצלח על פי חוות דעתם . מה שמעיד אולי על יכולת אבחנה לקויה של אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי בתחום הזה של ניהול רשת שידור והיעדר הבנה וחוסר כישרון של שניהם שמתבטאים בבחירה ההיא בפברואר 2013 באישיות לא מתאימה לשמש מנכ"ל של רשת טלוויזיה פרובלמטית כ- ערוץ 10 בתקופה של תחרות קשה מנשוא מול ערוץ 2 . פרשת העדפתו של מר רפי גינת והצבתו בפברואר 2013 בתפקיד הרם של מנכ"ל ערוץ 10 ופיטוריו לאלתר כעבור שנה וחצי בלבד ביולי 2014 – מהווה הפתעה מרעישה . פרטים קרדינליים בפרשת הפיטורין נותרו חסויים . הפרשה טרם הסתיימה . קוראי הבלוג יוכלו להתרשם מרשימותיהם וניתוחיהם של העיתונאים החרוצים של TheMarker , מר אמיר טייג ומר נתי טוקר אודות הדחתו של רפי גינת ו/או עזיבתו מרצון תפקיד כה רם , ולהסיק את מסקנותיהם לבד .

בקיץ 2002 אמרתי ליוסף בר-אל מנכ"ל רשות השידור המיועד בפניו את חוות דעתי השלילית עליו . "אתה איש לא מוכשר . ב- Unserstatement . אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון שממנים אותך עכשיו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור , הם אלה שיעיפו וידיחו אותך כשיגלו עד כמה הנך לא מיומן". סיימתי את דבריי , הנחתי את המפתחות על שולחנו , ונפניתי ממנו לעַד . מחיר החופש והחירות לעולם איננו גבוה מידי . ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו 

העיתונות והעיתונאות הציבורית – ממלכתית (לא כל שכן ערוץ 1 אבל גם הפרטית- מסחרית) , אמורות לנוע  בציר מקביל  לציר התנועה וההתנהלות של הממלכה והשלטון הפוליטי . כל עיתונאי מתחיל מאמץ מייד את העיקרון הקדוש אל ליבו ושומר עליו כעל בבת עינו . האקסיומה המתמטית הקובעת שקווים מקבילים אינם נפגשים לעולם – מהווה את הבסיס העיקרי לעיתונאות אמת ול- "מסמך נקדי" (קוד אתי  המדריך את עבודת העיתונאים ברשות השידור שחובר ע"י העיתונאי נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל) . מבחנה היומי של העיתונות , רגע – רגע  , שעה – שעה , הוא לוודא שאקסיומת "הקווים המקבילים" תשמר לעַד . אין על כך וויכוח , אין על זה עוררין . זהו המניפסט העיתונאי שלי , ולכן אני מבקש לשאול אותך ברצינות הרַבָּה ביותר כפַּקוּד שלך ברגע זה , האם תוכנו של הריאיון שהענקת לעיתונאית שָרִי מָקוֹבֶר ב- "מעריב" ביום שישי – 26.4.2002 , כאיש הניצב בעת הזאת בפסגת השידור הציבורי במדינת ישראל , איננו מנוגד ל- "מסמך נקדי" , קוד אתי המחייב את כל עיתונאי רשות השידור באשר הם (וגם אותך) לנהוג לפיו להיצמד אליו ללא כחל ושרק ? . מה פירוש הדבר כי כמנכ"ל רשות השידור המיועד אתה מצהיר כעיתונאי ומנהיג שידור בפרהסיה , "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" ? שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק שרון את מר יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כמנכ"ל רשות השידור ושלחה אותו הביתה .

ביום שישי – 3 במאי 2002 ערך העיתונאי מר דן שילון ב- "מעריב" ריאיון נוקב עם שר התקשורת ראובן "רובי" ריבלין אודות מצב התקשורת האלקטרונית בארץ , טלוויזיה + רדיו . בריאיון הזה התייחס דן שילון גם למינוי המופרך של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . החלק הרלוואנטי מהימים ההם הזמן ההוא מובא לידיעת קוראי הבלוג , כלהלן :

shilon 1

טקסט מסמך קטע עיתונות (1) : יום שישי – 3 במאי 2002 . Headlines בעיתון "מעריב" . העיתונאי דן שילון מראיין את שר התקשורת ראובן "רובי" ריבלין (המיועד לנשיא המדינה היום) אודות מצב התקשורת האלקטרונית טלוויזיה + רדיו בארץ , לרבות התייחסות למינוי המופרך של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . (באדיבות "מעריב") .

shilon 2

טקסט מסמך קטע עיתונות (2) : יום שישי – 3 במאי 2002 . העיתונאי דן שילון מראיין את שר התקשורת ראובן "רובי" ריבלין (המיועד לנשיא המדינה היום) אודות מצב התקשורת האלקטרונית טלוויזיה + רדיו בארץ , לרבות התייחסות למינוי המופרך של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . (באדיבות "מעריב") .

דן שילון כמו הילד הקטן ההוא בסיפור המפורסם של האנס כריסטיאן אנדרסן , "המלך הוא עירום" , ביטא מייד את גודל תדהמתו מהריאיון שהעניק המנכ"ל המיועד יוסף בר-אל לעיתונאית "מעריב" בעת ההיא שרי מקובר ביום שישי – 26 באפריל , כשהפנה בחלוף שבוע שאלות נוקבות וברורות מאוד מיוזמתו לשר התקשורת ראובן (רובי) ריבלין במוסף השבת של "מעריב"  יום שישי- 3 במאי 2002 .

דן שילון שואל : ראש הממשלה רוצה ערוץ פטריוטי , וכוונתו לערוץ פוליטי ?

רובי ריבלין משיב : ראש הממשלה רוצה ערוץ פטריוטי , וגם פואד בן אליעזר.

דן שילון שואל : בגלל זה אתם הופכים עכשיו את המנכ"ל הזמני יוסף בר-אל לבן ערובה ולעבדו האישי של ראש הממשלה ?

רובי ריבלין משיב : ראש הממשלה הוא לא השר היחיד הממונה על הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 .

דן שילון שואל : לכן תקין בעיניך שראש הממשלה מעודד עכשיו מסע חנופה כלפיו של המנכ"ל הזמני , שמבקש להשיג לעצמו מינוי של קבע ?

רובי ריבלין משיב : לא , בהחלט לא . אני חושב שזה דבר לא טוב ולא תקין.

דן שילון שואל : וראש הממשלה לא מבין את זה ? הוא לא יודע שפסו מן העולם העבדים הנרצעים , ואלה שנותרו נשבעים אמונים להרבה אדונים ? הרי ברגע שיוסף בר-אל יקבל את מינוי הקבע שלו , הוא יתחיל במסע החנופה והזחילה שלו לאדונו הבא , כנראה לביבי נתניהו ?

רובי ריבלין משיב : כל העניין הזה חוֹרֶה לי מאוד , לא רק כשר אלא כאזרח .

דן שילון שואל : קראת את הריאיון שהעניק יוסף בר-אל "למעריב" בשבוע שעבר ? לא להאמין שקיימת תופעת זוועה שכזאת ?

רובי ריבלין משיב : קראתי והתקשיתי גם אני להאמין .

דן שילון שואל : והמסקנה ?

רובי ריבלין משיב : להערכתי אריק שרון חושב היום אולי בקורטוב של ציניות , שהכי טוב לא למנות עכשיו מנכ"ל קבוע לרשות השידור, לפחות כל עוד הוא מכהן בשלטון עד 2008. זהו המצב הכי טוב לראש הממשלה…

דן שילון שואל : כדי שהמנכ"ל הזמני ימשיך את מסע החנופה שלו לשרון , ויאסוף כמה פירורים שיפלו משולחנו ?

רובי ריבלין משיב : שרון לא מבקש את זה , אבל זה המצב שנוצר . 

barel 4

טקסט מסמך קטע עיתונות :  יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל איננו מסתיר את כוונותיו מצהיר בפני המראיינת שלו גב' שרי מקובר : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . מדהים !  (באדיבות העיתון "מעריב") .

barel 2

טקסט מסמך קטע עיתונות : 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Front Page (עמוד ראשון) של העיתון "מעריב" . הודח !  לראשונה בתולדות מדינת ישראל ותולדות רשות השידור החליטה הממשלה בראשותו של אריאל "אריק" שרון לסלק ולהדיח מנכ"ל רשות השידור מכהן . (באדיבות עיתון "מעריב").

הדיווח אודות פיטוריו וסילוקו של רפי גינת מתפקידו הרם כמנכ"ל ערוץ 10 בחודש יולי של שנת 2014 הוא לא פחות מרעיש מהדחתו של יוסף בר-אל כמנכ"ל רשות השידור בחודש מאי של שנת 2005 . מלבד הערתי כי נפנופו המפתיע של רפי גינת מערוץ 10 הוא סנסציוני ואשר חלק גדול מפרטיו עדיין שרויים באפלה , אני מונע מעצמי מלהתייחס לפרשה מפני שבתי הגר אלרואי – בינו משמשת מפיקה בחברת החדשות של ערוץ 10 . אף על פי כן מדובר בסנסציה מפני שרפי גינת בעל וותק של 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה בארץ ונחשב לפיגורה מוכשרת ובעלת קשרים , מפוטר בגין אי הצלחה ונשלח הביתה . באדיבות "הארץ" והמוסף הכלכלי שלו "TheMarker" (עיתוני הבית שלי אני מביא לקוראי הבלוג את האינפורמציה המעניינת של אמיר טייג ונתי טוקר בעניינו של רפי גינת משלשום , יום רביעי – 2 ביולי 2014 . הקוראים ישפטו בעצמם את טיב המידע .

 

ראה את המוסף הכלכלי "דהמארקר" מ- יום רביעי – 2 ביולי 2014 . כותרת ראשית במוסף הכלכלה של "הארץ" , "TheMarker" (עיתוני הבית שלי) – מאת נתי טוקר : "לאחר ששרף 80 מיליון שקל רפי גינת עוזב את ערוץ 10" . האם מדובר בהדחה ו/או בעזיבה מרצון של רפי גינת שנחשב לפיגורה מוכשרת בתעשייה ? 

 

ראה את המוסף הכלכלי "דהמארקר" מ-יום רביעי – 2 ביולי 2014 . כותרת במוסף הכלכלה של "הארץ" , "TheMarker" (עיתוני הבית שלי) הנוגעת להדחתו של רפי גינת מתפקיד מנכ"ל ערוץ 10 – מאת אמיר טייג : "טאלנט – לא מנהל" . האם מדובר בהדחה ו/או בעזיבה מרצון של רפי גינת שנחשב לפיגורה מוכשרת בתעשייה ? 

 סוף הפוסט מס' 409.

 

 

 

 

 

 

 

 

תופעת הרייטינג המזהיר של ערוץ 1 בשידורי מונדיאל ברזיל 2014 היא תוצאה של בלעדיות. אף אל פי כן הבלעדיות הזאת איננה מבטיחה יציבות ולא מוֹנַעָת מתקוות העובדים לקרטע, לזרוח, ולשקוע אין ספור פעמים בחודשי יוני ויולי של 2014. אותן התקוות האלה של השידור הציבורי זרחו ושקעו אף הן חליפות לפני 35 שנים בקיץ חם אחד של 1979. בהבדל אחד. עיתונאי רשות השידור היו מוכנים אז להסתכן אז ויצאו להפגין נגד מינויו החשוד של יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל רשות השידור (ע"י ממשלת מנחם בגין) ונגד הדחתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור ארנון צוקרמן. הדורות התחלפו. עכשיו ב- 2014 הם העיתונאים ממשיכים להחריש כבר שלוש שנים מאז מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו ב- 2011 את יוני בן מנחם למנכ"ל רשות השידור. הם מסתגרים בבועה שלהם כאילו שהדבר אפשרי. (חלק ט'). פוסט מס' 408. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 408 כבד במיוחד : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום רביעי – 2 ביולי 2014.

תופעת הרייטינג המזהיר של ערוץ 1 הציבורי בשידורי מונדיאל ברזיל 2014 היא תוצאה של בלעדיות. אף על פי כן הבלעדיות הזאת איננה מבטיחה יציבות ולא מוֹנַעָת מ- תקוות העובדים לקרטע, לזרוח, ולשקוע אין ספור פעמים בחודשי יוני ויולי של 2014. אותן התקוות האלה של השידור הציבורי זרחו ושקעו חליפות גם לפני 35 שנים בקיץ חם אחד של 1979. בהבדל אחד. עיתונאי רשות השידור היו מוכנים אז להסתכן ויצאו להפגין נגד מינויו החשוד של יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל רשות השידור (ע"י ממשלת מנחם בגין) ונגד הדחתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור ארנון צוקרמן. הדורות התחלפו. עכשיו ב- 2014 הם העיתונאים ממשיכים להחריש כבר שלוש שנים מאז מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו ב- 2011 את יוני בן מנחם למנכ"ל רשות השידור. הם מסתגרים בבועה שלהם כאילו שהדבר אפשרי. (חלק ט'). פוסט מס' 408. כל הזכויות שמורות.  

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : רצח שלושת הנערים הישראליים החטופים גיל-עד שער הי"ד , נפתלי פרנקל הי"ד , ואייל יפרח הי"ד ע"י טרוריסטים ורוצחים מארגון בן בליעל הנקרא חמאס , הוא נפשע ומתועב ובלתי נסלח. הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו בספר התנ"ך : "זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְך עֲמָלֵק !!!" .

הערה 5 : אי הסדר השורר בשידורי ערוץ 1 , היעדר פיקוד ומטה בערוץ 1 , ו- חוסר יד מכוונת בערוץ 1 באה לידי ביטוי שלילי בשעות הערב של יום שני – 30 ביוני 2014 בעת היערכות לקראת ההודעה הדרמטית הנוגעת למציאת גוויותיהם של שלושת הנערים הישראליים שנחטפו ונרצחו בדם קר ע"י מחבלים – רוצחים מהחמאס . הדבר קרה ליתר דיוק ב- 20.30 כשערוץ 1 שידור ישיר את משחק 1/8 הגמר צרפת – ניגריה (2 : 0) בין 19.00 ל- 21.00 . לפתע נקטע השידור הישיר של משחק הכדורגל בשמונה וחצי בערב ללא כל הודעה מוקדמת והפנייה מסודרת , ולאוויר עלה בבהלה במעין Disolve טלוויזיוני חטוף השדר אמיר בר שלום חמור סבר כשהוא מדווח לצופי ערוץ 1 במשך כ- 45 שניות על מציאת גוויותיהם של שלושת הנערים החטופים . ואז הורד מהמסך וערוץ 1 שב להמשך השידור הישיר של המשחק צרפת – ניגריה . לרשות השידור יש כיום שלושה ערוצי טלוויזיה : ערוץ 1 , ערוץ 1 ב- HD , וערוץ 33 . אין לי צל של מושג היכן שהה באותם הרגעים מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם מי שמשמש בתוקף תפקידו הרם עורך ראשי של כל משדרי הרשות בטלוויזיה וברדיו "קול ישראל" . בעצם מה זה חשוב . ניהול רשת טלוויזיה ציבורית – ממלכתית כ- ערוץ 1 בעתות דרמטיות של מצבי חירום , מאבק , ו- מלחמה , בהן הציבור מתאחד ו- חש רגש לאומי צרוף , משהו מעין , "כל הארץ חזית וכל העם צבא" , כָּמֵהַ לכל שביב מידע – דורש היגיון , שכל , ומומחיות וידע מקצועי בתקשורת המונים . מה עוד שמדובר בתחרות עיתונאית ארצית על מהירות ומהימנות פרסום והעברת המידע לציבור ע"י ערוצי הטלוויזיה 2 , 10 , ו- 1 ושתי רשתות הרדיו הארציות גלי צה"ל ו- "קול ישראל" . התברר כי ערוץ 1 הציבורי שפועל כידוע באקלים תחרותי , התחרה בפניקה ובאופן לא מוצלח נגד מתחריו בערוץ 10 וערוץ 2. אפשר היה לעשות זאת לא רק הרבה יותר טוב אלא גם הרבה יותר נכון. מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם היה אמור לשלוט ולהיכנס למלחמת המוחות הטלוויזיונית על מהירות ומהימנות הדיווח הרבה יותר מוקדם . היה עליו יחדיו עם מערכת חטיבת החדשות לשקול שיקולי עריכה יותר זריזים , ולהיכנס לנוהל ביצוע בעת חירום , כבר עם תום השידור הישיר של המחצית הראשונה של המשחק צרפת – ניגריה . נכון שערוץ 1 מחזיק בימים אלה בתרנגולת שמטילה עבורו כל יום מחדש ביצי זהב בדמות רייטינג מנופח , אולם דווקא מפני שעומדות לפניו אופציות ביצועיות – שידור נוספות באמצעות ערוץ 511 ב- HD וערוץ 33 , הוא יכול להתנהל בצורה הרבה יותר נבונה .

הערה 6 : פרשת סיקור רצח שלושת הנערים הישראליים החטופים בערוץ 1 שיבשה לחלוטין את עבודת האולפן המנווט של ברזיל 2014 בירושלים . האולפן המלאכותי במתכונתו הארכאית ואיושו בדמויות חסרות חשיבות וערך – איננו חסר לאיש . גם שגיאות הזיהוי של יורם ארבל מתגמדות לאור שידורי החירום של ערוץ בימים האחרונים . האיש בעל קול הבריטון נעדר כל אוריינטציה של המתחולל בכדורגל הבינלאומי , איננו מכיר באופן בסיסי ביותר חלק גדול מהשחקנים הבינלאומיים ב- 32 הנבחרות שהוא משדר במשחקים השונים . לכן הוא מוותר מראש הרבה פעמים על זיהויים וקריאה בשמם עבור הצופים שלו בערוץ 1 כדי לא להיכשל , ובכך נמנע מ- להסתבך למפרע עם טעויות וגם עם הביקורת המוצדקת שמורעפת עליו בשל חובבנותו . יוֹרָם אָרְבֵּל מעדיף להחליק ולדבר באופן כללי אודות המהלכים מבלי לציין בריש גלי את המערך השמי של הנבחרות , מבלי להתייחס אין סוף פעמים לשמות השחקנים ולתפקידיהם על כר הדשא . קיימות שלוש אפשרויות . או שיורם ארבל לא התכונן ולא הכין שיעורי בית במועד, או שיוֹרָם אָרְבֵּל איננו רואה היטב מעמדת השידור הגבוהה והמרוחקת שלו באצטדיונים השונים, או שיורם ארבל גם לא מכיר את השחקנים וגם לא רואה אותם. למשל במשחק ארגנטינה – שווייץ (1 : 0) ב- 1/8 בועט חַוְויֶאר מֶסְצֶ'רָאנוֹ בדקה ה- 47 כדור לעבר שער שווייץ , כדור שעושה לפתע דרך תמוהה וגבוהה בדרכו החוצה . יורם ארבל מעביר לצופיו אינפורמציה שגויה מלווה בתחושה שלו עצמו כי השחקן הארגנטיני בעט נֶטוֹ החוצה : "מסצ'ראנו יודע להגן – אבל לא לבעוט" . ברור למה הוא מתכוון אך הוא פשוט לא רואה . זוג עיניים נוסף בעמדת השידור דני נוימן ממהר לתקן אותו ושח לו מה שכל צופה טלוויזיה רואה בסלון ביתו , "יורם ארבל , הכדור של מסצ'ראנו לא נבעט החוצה . הוא נתקל בשחקן שווייצרי ויצא לקרן" . מדובר במאות טעויות וכְּשָלֵי זיהוי של יורם ארבל ו/או בהתעלמות ו- אי זיהוי מְכֻוָונִים של המוני שחקנים על ידו מבחירה מראש , כדי לא להיכשל וליפול בפח . יורם ארבל שרוי בצרה גדולה בעמדות השידור בברזיל ומצוי בלחץ נפשי . רואים ושומעים שהוא במצוקה . ברור שהוא איבד לחלוטין את ביטחונו העצמי . מתווך אינפורמציה בטלוויזיה , מגיש/ה , מנחה ו/או מנחה , שדר/שדרנית זקוק למערכת עיתונאית תומכת סביבו . דני נוימן איננו פרשן וגם לא עיתונאי . הוא פונקציה טלוויזיונית מגוחכת ו- מיותרת בעמדת השידור . יורם ארבל הופך לשַדָּר גלמוד שאיננו יכול לסמוך על האיש שיושב לידו ו- שיחלץ אותו מהסבך ומשלם מחיר מקצועי . אולם אין לרחם על יורם ארבל משום שהוא זה שבחר לעבוד עם דני נוימן כבר מזמן , בארץ וגם בחו"ל . הוא יכול להלין רק על עצמו . עבודה משותפת של שדר ופרשן באותה עמדת שידור משולה לחוק כלים שלובים . חיבור של שדר טוב ופרשן לא טוב יניב תוצאה שלילית  . חיבור של שדר לא טוב ופרשן טוב יניב גם כן תוצאה שלילית . חיבור של שדר טוב ופרשן יניב תוצאה חיובית .

תופעת הרייטינג המזהיר של ערוץ 1 הציבורי בשידורי מונדיאל ברזיל 2014 היא תוצאה של בלעדיות. אף על פי כן הבלעדיות הזאת איננה מבטיחה יציבות ולא מוֹנַעָת מ- תקוות העובדים לקרטע, לזרוח, ולשקוע אין ספור פעמים בחודשי יוני ויולי של 2014. אותן התקוות האלה של השידור הציבורי זרחו ושקעו חליפות גם לפני 35 שנים בקיץ חם אחד של 1979. בהבדל אחד. עיתונאי רשות השידור היו מוכנים אז להסתכן ויצאו להפגין נגד מינויו החשוד של יוסף "טומי" לפיד ז"ל למנכ"ל רשות השידור (ע"י ממשלת מנחם בגין) ונגד הדחתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור ארנון צוקרמן. הדורות התחלפו. עכשיו ב- 2014 הם העיתונאים ממשיכים להחריש כבר שלוש שנים מאז מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו ב- 2011 את מר יוני בן מנחם למנכ"ל רשות השידור . הם מסתגרים בבועה שלהם כאילו שהדבר אפשרי. (חלק ט') . כל הזכויות שמורות .  

הצגת הטלוויזיה האיכותית ויוצאת דופן ברמתה של HBS במונדיאל ברזיל 2014 מגיעה לקיצה . נותרו עוד 11 ימים ורק 8 משחקים ל- Finale . ארבעה משחקים בשלב רבע הגמר , שני משחקים בשלב חצי הגמר , המשחק על המקום השלישי , ומשחק הגמר . 56 משחקים מאחור. ערב סיומו של מונדיאל ברזיל 2014 ניצב ערוץ 1 בפני דילמה קיומית מכרעת במתכונתו הישנה . מידי ערב ולילה מאז 12 ביוני 2014 ניגרים ממסך הטלוויזיה מסרים מנוגדים של שמחה ותוגה. של התרוננות ויגון. של גיל, משוש, וייסורים . מבטיהם המודאגים בשחור / לבן של עובדי ההנדסה ועובדי הדירוג המשולב בערוץ 1 שניצבים בפני פיטורים ועימם סלוגן העם כי "בלעדי שידור ציבורי לא תיכון דמוקרטיה" יחדיו עם סלוגן מעורר חמלה , "היום אנחנו מפוטרים – מחר אתם" – שזורים עם הווירטואוזיות בצבע של ליאו מסי , חמאס רודריגז , ותומאס מולר . עוד לא היה מראה טלוויזיוני תימהוני ומנומר שכזה בתולדות הטלוויזיה במדינת ישראל , בו מונדיאל כדורגל צועד במין צירוף מקרים שכזה שלוב זרוע בארץ עם קובלנה ומחאה של עובדי הטלוויזיה הישראלית משרתת הציבור , ובברזיל – חבוק ידיים עם פרוטסט של הפרולטריון המקומי . בעוד 11 ימים יסתיים מונדיאל ברזיל 2014 אולם לא תתם הספירה לאחור לקראת סגירת השידור הציבורי של מדינת ישראל במתכונתו הישנה כפי שהכרנו אותו מאז 2 במאי 1968 . לקראת תום העשור הראשון של שנת 2000 רכשו מנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" שְקְלָאר ומנהל חטיבת הספורט של ערוץ 1 בעת ההיא מר ששי אפרתי את זכויות השידורים של מונדיאל דרום אפריקה 2010 בעבור 4.500000 (ארבעה מיליון וחצי) יורו ואת אלה של מונדיאל ברזיל 2014 בתוספת % 9 על סך של 5.000000 (חמישה מיליון) יורו (במסגרת החלוקה הכספית הפנימית בתוך EBU) . הרכישה התאפשרה לאחר שאיגוד השידור האירופי ה- EBU (רשות השידור הישראלית היא חברה פעילה בו) קנה מחדש את זכויות השידורים מ- FIFA . הקנייה המחודשת התבצעה לאחר הפסקה בת שני מונדיאלים , אלה של יפן /קוריאה 2002 ושל גרמניה 2006 , בהם הוחזקו זכויות השידורים פעמיים ע"י גורם פרטי , המיליארדר הגרמני לאו קירש (Leo Kirch) . איגוד השידור האירופי הגדול והעשיר ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) מחזיק גם בזכויות השידורים של המונדיאל הבא שיתקיים ב- 2018 ברוסיה . רק איש איננו יודע עכשיו כיצד ייראה השידור הציבורי הרשמי של מדינת ישראל בעתיד בטווח של עוד ארבע שנים , והאם זכויות השידורים של 2018 יהיו שייכים לערוץ 1 גם במתכונתו החדשה.

אחריתו של השידור הציבורי – מטרידה מאוד . הפרשן המשפטי של רדיו "קול ישראל" מר משה נגבי מנמק בהיגיון היום (יום רביעי – 2 ביולי 2014) בחלק מהפוסט שהוא מפרסם בעיתון "הארץ" מדוע המצב הבלתי ברור של ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" מדאיג , מציק , ומכביד גם בשלב המעבר בין נעילת המתכונת הישנה לבין ההקמה במתכונת החדשה . אולם משה נגבי טועה לחלוטין בכתיבתו בשולי המאמר כשהוא טוען כי רמת התפקוד של השידור הציבורי איננה אמורה להיות מודרכת מעצם הגדרתו משיקולים כלכליים . מייד אח"כ הוא מערב את האיתנות הכלכלית הנדרשת משידור ציבורי עם הגבלת שידור מידע עוכר שלווה ודעות לא פופולריות בתוכו . השידור הציבורי איננו משוחרר לעולם משיקולים כספיים , איננו משוחרר לעולם מ- איתנות כלכלית , ו- איננו משוחרר לעולם מעוֹל הרייטינג . ובאותה נשימה : עיתונאי ערוץ 1 ועיתונאי רדיו "קול ישראל" אינם משוחררים מלהגן בגופם על השידור הציבורי גם במחיר הנחת המפתחות על שולחן מעסיקיהם . מאז קיץ 2002 שעת מינויו של מר יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ואח"כ ב- 2011 עֵת הפקדתו והצבתו של מר יוני בן מנחם בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל , מסתגרים עיתונאי רשות השידור ומתחבאים ב- בועה , כאילו המתחולל בשאר האגפים איננו נוגע להם . מצב מגוחך ופתטי שהגיע כעת לקיצו . גם כעת ערב סגירתו של השידור הציבורי במתכונתו הישנה מתחוללים בתוכו עיוותים קשים מנשוא וחטאי ניהול כבדים . התמוטטותו של השידור הציבורי בגרסה הישנה שלו ב- 2014 נושאות אותי אל תקומתו מעפרו בשנים 1969 – 1967 ע"י פרופסור אָלִיהוּא כָּ"ץ , ואל רוח האנוש שפיעמה בקרב עובדיו הצעירים והנחושים בימים ההם בזמן ההוא. הם היו Pioneers. חלוצי טלוויזיה שלא חששו מכלום. בער בקרבם רק רצון עז אחד . להקים את הטלוויזיה מעפרה ולהפיח בה רוח אדם . הם היו כמו חלוצי העלייה השנייה והשלישית בני העולם הישן ההוא שעלו ארצה על מנת להגשים את החזון הציוני העתיק והצודק של הוריהם , סביהם , ואבות סביהם , ואבות אבות סביהם , "בשנה הבאה בירושלים" .

פרופסור שלמה אהרונסון , חגי פינסקר , לואיס "לואי" לנטין , סטנלי "סטן" גרנדייזי , נקדימון רוגל , יורם רונן , משה חובב , צבי גיל , מוטי קירשנבאום , דן שילון , חיים יבין , חגי מאוטנר , ורדינה ארז , יצחק "צחי" שמעוני , טוביה סער , אלכס גלעדי , שמעון טסלר , רינה הררית , רם עברון , שרי רז , דן בירון , רון בן ישי , סלים פתאל , רן אדליסט , דובל'ה גולדשטיין , ליאור רותם , ורבים אחרים – היו חלוצי טלוויזיה עזי נפש שצעדו ב- 1968 בראש המחנה .

באותו היום ההוא , יום חמישי בשבוע – 2 במאי 1986 , חג העצמאות ה- 20 לייסודה של מדינת ישראל , העבירה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לראשונה בתולדותיה בשידור ישיר היסטורי את מצעד צה"ל בירושלים בירת ישראל שחוברה לה יחדיו . ראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה פרופסור אליהו כ"ץ . סגנו עוזי פלד . יורם רונן ז"ל היה השַדָּר ששידר ישיר את מצעד צה"ל . חיים יבין היה המפיק בפועל . לוּאִיס "לוּאִי" לֶנְטִין (Louis "Louie" Lentin) יהודי מדאבלין איש הטלוויזיה האירית RTE שהגיע ארצה ביולי 1967 על תקן של מתנדב לאחר מלחמת ששת הימים של 1967 , ופרופסור אליהוא כ"ץ התוודע אליו באקראי , היה הבימאי בניידת השידור ההיא של חברת "THAMES" , ה- OB הכחול . הניידת נקנתה ע"י עוזי פלד שנסע לשם כך באופן מיוחד ללונדון והושטה מנמל ברייטון באנגליה לנמל חיפה . היא הגיעה לבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים בראשית חודש אפריל של 1968 כשההֶגֶה שלה מותקן עדיין בצד ימין . רָם עֶבְרוֹן ז"ל היה השַדָּר והמראיין בשטח . דיוויד אֵבְּל (David Able) ז"ל איש צוות ההקמה מרשת הטלוויזיה האמריקנית CBS האמריקנית שימש ה- Floor Mnager בשטח ובניידת השידור . ניידת השידור הבריטית ההיא ה- "OB הכחול" הייתה מאובזרת בחמש מצלמות Video : חמשת הצלמים בשידור הישיר ההיסטורי ההוא ב- 2 במאי 1968 היו חיים פודגור , שלמה ספיטירקי – גרשנגורן , פול סאלינג'ר  ז"ל ושני צלמים מ- CBS אחד מהם פאול בוזנר (Paul Bosner) . הדמויות והתמונות הבאות מספרות משהו מההיסטוריה של התהוות השידור הציבורי בארץ .

ob blue 1968

טקסט תמונה : אפריל 1968 . שכונת רוממה בירושלים . ניידת השידור הראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכונתה ה- "OB הכחול" והגיעה זה עתה מאנגליה, חונה עם הגעתה לירושלים ליד בניין הטלוויזיה . הגה המכונית עדיין מותקן בצד ימין. בקדמת הניידת ממוסמרת שם חברת "THAMES" הבריטית . מישהו משירותי אומנות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , מיהר להכריז בגאווה באמצעות מכחול וצבע כי ניידת השידור האנגלית היא מעתה רכוש הטלוויזיה הישראלית . בצוות ההקמה בראשות פרופסור אליהו כ"ץ ועוזי פלד שררה אופוריה. (באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

katz 1

טקסט תמונה : שנת 1968 . זהו פרופסור אליהוא כ"ץ (אז בן 43 והיום בן 89) ראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה בשנים 1969 – 1967. סגנו היה עוזי פלד (בן 77 היום). אליהוא כ"ץ פרי מינוי של ראש הממשלה לוי אשכול והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ישראל גלילי ביקש להקים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית על פי אותם היסודות והמודל ששימשו בשעתו את הקמתו של שירות השידור הבריטי ה- BBC הציבורי . התמונה צולמה במשרדו של אליהוא כ"ץ בקומה ה- 5 בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . (באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

uzi 1

טקסט תמונה : שנת 1968 . זהו עוזי פלד סגנו של פרופסור אליהו כ"ץ בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . התמונה צולמה ברחוב שמאי 9 בירושלים ליד משרדי צוות ההקמה כשעדיין כתבו טלוויזיה ב- ב' . (באדיבות עוזי פלד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yavin 1

טקסט תמונה :  ערב יום רביעי – 1 במאי 1968 . ירושלים . אזור הגבעה הצרפתית וגבעת המבתר . בימאי הטלוויזיה האירי לואי לנטין (Louie Lentin ממושקף משמאל) מנתח את ליין – אפ השידור הישיר של מצעד צה"ל בירושלים המתוכנן למחרת בבוקר (יום חמישי – 2 במאי 1968) עם עוזריו . הדיון מתנהל ליד ניידת השידור מתחת ליציעי הכבוד שנבנו לכבוד הנכבדים וצופים הרבים העתידים להגיע למצעד הצבאי . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : כתב עיתון "הארץ" לענייני הטלוויזיה נתן רִיבּון , המפיק בפועל של השידור הישיר חיים יבין (בן 36) ועוזרו האישי של לואיס "לואי" לנטין בניידת השידור , מנהל במה (Floor Manager) האמריקני דייויד אבל (David Abel מזוקן ג'ינג'י) המנוח , והבימאי היהודי – אירי לואיס "לואי" לנטין (בן 34) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ronen 1

טקסט תמונה : שנת 1962 . טרום עידן הטלוויזיה. שדר רדיו "קול ישראל" יורם רונן ז"ל (בן 29 מחזיק במיקרופון) מקליט שיחה בין ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון דוד בן גוריון ושניים מאורחיו . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

evron 1

טקסט תמונה : שנת 1968 . זהו רם עברון ז"ל (מימין) מי ששימש כתב שטח ומראיין בעת השידור הישיר ההיסטורי הראשון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מצעד צה"ל בירושלים ביום חמישי ההוא של 2 במאי 1968. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

paul bosner david able 1968

טקסט תמונה :  ליל יום רביעי – 1 במאי 1968 . הימים ההם הזמן ההוא. פחות מיממה לפני השידור הישיר ההיסטורי הראשון של הטלוויזיה הישראלית . אחד עשר ימי הכנות הגיעו לסיומם. דייויד אבל (David Able) והצלם פאול בוזנר (Paul Bosner) שני אנשי רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS [מתוך קבוצה גדולה של אנשי CBS ששהו בארץ ב- 1968 ו- 1969 וסייעו לראש צוות ההקמה פרופסור אליהוא כ"ץ ועוזי פלד להקים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה] בודקים את ה- View finder ותקינותה של אחת המצלמות האלקטרוניות (תוצרת RCA) שתיטול חלק עוד רגע קט בשידור הישיר ההיסטורי הראשון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מצעד צה"ל בירושלים בירת ישראל שחוברה לה יחדיו. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ob blue 2

טקסט תמונה : יום חמישי בבוקר –  2  במאי 1968. יום העצמאות ה- 20 של מדינת ישראל. מרחב הגבעה הצרפתית וגבעת המבתר בירושלים . ניידת השידור (ה- OB הכחול) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית חונה ליד בימות ההצדעה כשעה לפני תחילת השידור הישיר ההיסטורי . (התמונה הוענקה לי באדיבות גב' רינה הררית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה הספר עב הכרס בן 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי "8 ימי בראשית" שדן בהקמת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה בשנים 1972 – 1967. הספר "8 ימי בראשית" הוא הראשון בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שדן בקורות 140 שנות טלוויזיה בעולם ובארץ בין 1884 ל- 2014.

1. רייטינג. ערוץ 1 גוזר עוד ועוד קופוני מדרוג.

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום ראשון – 29 ביוני 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 . מדובר בהישגי רייטינג נפלאים בעבור 1 הציבורי שמשפיעים על התחזקותם של "מבט" ו- "יומן" שני משדרי החשדות החשובים ביותר של ערוץ 1 .

תאריך                    משחק                      מקום              שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל      (סאו פאולו)           21.00                 % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1     (סאו פאולו )          23.00                % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0       (נאטאל)                19.00               % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1          (סלבאדור)            22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1    (קויאבה)               01.00                % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0        (בלו הוריזונטה)      19.00                % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)       22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1    (ברזיליה)              19.00               % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0      (פורטו אלגרה)       22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0        (קוריטיבה)            22.00                % 10.7

16.6.2014      גרמניה – פורטוגל 4 : 0   (סלבאדור)           19.00              % 17.6 (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1     (בלו הוריזונטה)      19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0        (פורטלזה)             22.00               % 23.3 (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2    (פורטו אלגרה)       19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו      22.00                 % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1 (ברזיליה)          11.00                 % 13.0

19.6.2014       אורוגוואי – אנגליה 2 : 1    (סאו פאולו)          22.00                 % 20.8

20.6.2014       קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0  (רסיפה)           19.00                  % 14.4

20.6.2014       צרפת – שווייץ 5 : 2        (סלבאדור)            22.00                  % 15.0 

21.6.2014       ארגנטינה – איראן 1 : 0   (בלו הוריזונטה)     19.00                  % 17.7 

21.6.2014       גרמניה – גאנה 2 : 2       (פורטלזה)             22.00                  % 20.6  

22.6.2014       בלגיה – רוסיה 1 : 0       (ריו דה ז'אניירו)     19.00                 % 15.1 (ערוץ 2)

22.6.2014       אלג'יריה – דר. קוריאה 4 : 2 (פורטו אלגרה)  22.00                 % 12.2  

23.6.2014       הולנד – צ'ילה 2 : 0        (סאו פאולו)            19.00                % 14.3 (ערוץ 2)

23.6.2014       ספרד – אוסטרליה 3 : 0  (קוריטיבה)            19.00                 % 5.5

23.6.2014       ברזיל – קמרון 4 : 1         (ברזיליה)            23.00                % 15.3 (ערוץ 2)

23.6.2014      מכסיקו – קרואטיה  3 : 1   (רסיפה)          23.00      % 5.7   (ערוץ 1 Off tube) 

24.6.2014      אורוגוואי – איטליה 1 : 0   (נאטאל)              19.00                 % 15.5 

24.6.2014      קוסטה ריקה – אנגליה 0 : 0  (בלו הוריזונטה) 19.00                 % 3.7 

24.6.2014      יוון – חוף השנהב  2 : 1    (פורטלזה)            23.00                 % 12.0 

25.6.2014     ארגנטינה – ניגריה 3 : 2  (פורטו אלגרה)      19.00                   % 16.1

25.6.2014     צרפת – אקוודור 0 : 0      (ריו דה ז'אניירו)    23.00                  % 15.4 

26.6.2014     גרמניה – ארה"ב 1 : 0    (רסיפה)              19.00                     % 14.2

26.6.2014     אלג'ריה – רוסיה 1 : 1     (קוריטיבה)           23.00                   % 10.9 

28.6.2014  ברזיל – צ'ילה 1/8 גמר, (1:1) 3:2 הכרעה בפנדלים, בלו הוריזונטה, 19.00-% 23.2

28.6.2014  קולומביה – אורוגוואי 1/8 גמר, 0:2 , ריו דה ז'אניירו , 23.00 – % 19.6

29.6.2014  הולנד – מכסיקו 1/8 גמר , 1:2 , פורטלזה , 19.00 – % 19.1 

29.6.2014  קוסטריקה – יוון 1/8 גמר (1:1), 5:3 בפנדלים, רסיפה , 23.00 – % 13.4 

30.6.2014  צרפת – ניגריה 1/8 גמר , 0:2 , ברזיליה , 19.00 , הרייטינג למשחק הזה נמדד רק במחצית הראשונה בלבד % 17.2 , מפני שהשידור הישיר בערוץ 1 הופסק בגין סיקור רצח שלושת הנערים החטופים ע"י חמאס , ו- הועבר לערוץ 511 HD .

הערה : המשחק השני ב- 30.6.2014 בשלב 1/8 גמר גרמניה – אלג'יריה 1 : 0 בהארכה שודר ישיר אך ורק בערוץ 5 בכבלים ולא בערוץ 2 כמתוכנן בגלל סיקור רצח שלושת הנערים החטופים ע"י החמאס. וועדת המדרוג איננה סוקרת את הרייטינג שצובר ערוץ 5 בכבלים .

1.7.2014  ארגנטינה – שווייץ 1/8 גמר , 0:1 , סאו פאולו , 19.00 . הערה : אין סקר רייטינג משום שהמשחק שודר בערוץ 511 HD .

1.7.2014 בלגיה – ארה"ב 1:2 1/8 גמר , סלבאדור , 23.00 . הערה : אין סקר רייטינג משום שהמשחק שודר בערוץ 59 HD . 

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

20.6.2014      "יומן" % 12.1               "שישי" % 4.7              "אולפן שישי"  % 13.8

22.6.2014           % 5.8                        % 14.9                                  % 25.5 

23.6.2014           % 6.4                        % 17.1                                  % 19.0

24.6.2014           % 6.2                        % 16.1                                  % 22.7

25.6.2014           % 8.5                        % 7.9                                    % 18.2

26.6.2014           % 9.0                        % 7.9                                    % 17.1

27.6.2014     "יומן" % 5.4                     % 4.1                                    % 17.8

29.6.2014          % 13.0                      % 7.6                                     % 16.7 

 30.6.2014         % 10.4                      % 12.6                                   % 29.2

1.7.2014             % 4.8                        % 9.6                                     % 20.5

2. נִיסוּחִים בינלאומיים : שום אָדָם איננו דָגוּל דָיוֹ וְ/אוֹ חָכָם דָיוֹ כדי שמישהו מאיתנו ימסור את גוֹרָלוֹ ביָדָיו (הנרי מילר). אנשי מְזִימוֹת בוגדניים והִיפּוֹקְרִיטִיים אמיתיים הם אלה שחדלו להכיר ברמייתם ומשקרים בכֵנוּת (אנדרה ז'יד). הנִיצָחוֹן שֶל הדֶמָגוֹגִיוּת הוא קְצָר ימים אבל הַהֶרֶס נִצְחִי (שארל פגאי). מהפכות מעוֹלָם לא הקלו את עוֹל העָרִיצוּת – הם רַק העבירו אותו לכתף אחרת (ג'ורג' ברנארד שאו). אָדָם שסעד ארוחת עֶרֶב לעוֹלָם איננו מהפכן. כל הפוליטיקה שלו אינה אֶלָא דִיבּוּרִים (ג'ורג' ברנרד שאו). מוּטָב למוּת על רגליךָ מאשר לחְיוֹת על בִּרכיךָ (דולורס לברון). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקדמה קצרה בעקבות ה- המלצות הקטלניות של דו"ח וועדת רם לנדס לסגור את רשות השידור הציבורית במתכונתה הנוכחית ולפטר 1000 (אלף) עובדים כפי שהוגשו לשר התקשורת מר גלעד ארדן.

אין סוף "Follow ups" התקיימו באחד מסופי השבוע של חודש מארס 2014 ברדיו גלי צה"ל , בערוצים 2 ו- 10 , ובעיתונות הכתובה אודות הדו"ח הקטלני המורכב והמסובך של וועדת רָם לָנְדֶס שמציעה לסגור את רשות השידור הציבורית במתכונתה הנוכחית ולפטר 1000 (אלף) עובדים . ה- דו"ח הקיצוני של רָם לָנְדֶס מציע להרוס את השידור הציבורי כפי שכולנו מכירים אותו היום ולקומם אותו מחדש את אותו השידור הציבורי על הריסותיו של הסדר הישן על בסיס של תפישת ניהול שונה לחלוטין . תפישת הניהול החדשה מבוססת על תנאים אחרים של השקעה כלכלית , גיוס כוח אדם קטן הרבה יותר , ביטול תשלום האגרה , וגישה מוגבלת של מימון השידור הציבורי ע"י משרד האוצר . הדו"ח של רָם לָנְדֶס נמנע מלהטיל אשמה ישירה על צמרת הנהלת רשות השידור הנוכחית מנכ"ל רשות השידור יוֹנִי בֵּן מְנָחֵם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אָמִיר גִילָת , זאת שהובילה ומובילה בחוסר כישרונה המדהים את השידור הציבורי צעד אחר צעד אל עברי פי פחת . יוני בן מנחם ואמיר גילת שני מנהלים אפרוריים כושלים וכל כך רדודים חסרי כל יכולת מנהיגות (גם מתקוטטים בפרהסיה ביניהם בצורה מכוערת וילדותית) הם פרי ביאושים וכך גם נראית רשות השידור שלהם . שניהם מינוי פוליטי כפול של ראש הממשלה בנימין נתניהו .

raz 3

טקסט מסמך : ידיעה חשובה של גב' רותה קופפר במוסף "גלריה" (מוסף יומי מעניין) של "הארץ" מ- 24 בפברואר 2014 : זאת האווירה השוררת בערוץ 1 וברדיו "קול ישראל" . מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם מנאץ את יריבו ד"ר אמיר גילת מי שמשמש יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור וקורא לעובדי הטלוויזיה והרדיו : "אל תיכנעו למגמות הזדוניות של יו"ר הרשות אמיר גילת" . אמיר גילת כתב לחברי מליאת רשות השידור כלהלן : "בשעה שבבתי החולים של "הדסה" בירושלים הפסיקו לקבל חולים , הרי שברשות השידור שוב שיבשו עיתונאי "קול ישראל" את השידורים" . יוני בן מנחם השיב לו ללא כחל ושרק וכך כתב לעובדי הרשות : "לצערי הנכם עדים בתקופה האחרונה לניסיונות מטורפים של יו"ר רשות השידור אמיר גילת להבליט את עצמו ללא הבחנה בין אמת לשקר בחודש האחרון לכהונתו כדי ליצור מצב של כאוס ברשות השידור" . (באדיבות "הארץ") . 

חלק צר מעובדי ערוץ 1 אך מסור נאנק תחת ניהול כושל ובעייתי ביותר של יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' ותחת פיקוח ציבורי נעדר כל כישרון של אמיר גילת . אם להשתמש במטפורה צבאית הרי שכל חייל קרבי יודע כי גם בעת תנאי שירות קשים באימונים , במסעות ארוכים בחגור מלא + נשק וסחיבת אלונקות , במוצבים , במארבים , בהיתקלויות עם האויב בעת שמירה על גבולות המדינה, ובמלחמה – הוא יכול לסמוך על מפקדים הישירים שלו , ה- מ"כ , ה- מ"מ , וה- מ"פ . ההצלחה בקרב מותנית לא רק בהורדת פקודות אלא ראשית דבר מפני שהחייל הקרבי אשר מבצע את הפקודות רוחש אמון לידע וליושרה של המפקדים שלו . כל יציאה לקרב מבלי ששוררים יחסי אמון וכבוד הדדי בין המפקד לפיקודיו נידונה מראש לתבוסה וכישלון . כל מנהיגות באשר היא בצבא כמו בחברה אזרחית מבוססת על יושרה והגינות , דוגמא אישית , דרך ארץ , וכבוד לפיקודים . חיילים בצבא ועובדים אזרחיים בסקטורים השונים (גם בטלוויזיה) מוכנים להיהרג למען מפקדים ומנהלים יישרי דרך ואמיצים . מנהיגים לא אמורים להיות נחמדים. מנהיגים אמורים להיות הוגנים וישרים כסרגל בקבלת ההחלטות שלהם . לא הייתי רוצה שיוֹנִי בֵּן מְנָחֵם ואָמִיר גִילָת שני אישים פחותי ערך כפי שהתגלו בעת ניהול רשות השידור יהיו המפקדים שלי . לא בימי שלום ולא בעִתּוֹת מלחמה . הם פחותי ערך מפני ששניהם יודעים כי משהו חָמוּר ובלתי מתקבל על הדעת מתנהל מזה זמן רב בין ארבעת כתליה של רשות השידור כשאחריות התפעול הנכון והתחזוקה הראויה של ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" רובצת על כתפיהם .

לעולם לא אשכח את הופעתו הדרמטית המרשימה והמובחרת של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום מתייצב ב- 31 במאי 1996 בחצר הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים בפני ציבור גדול של עובדי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" לאחר הבחירות לכנסת ה- 14 (ב- 29 במאי 1996 בהן ניצח בהן בנימין נתניהו את שמעון פרס) ומשיב לאיום ישיר שנחיתה עליו שרת התקשורת המיועדת גב' לימור לבנת , משהכריזה בראשי חוצות "כי עכשיו מוטי קירשנבאום יצטרך להזיע…". מוטי קירשנבאום ניצב שם ביום ההוא כמנהיג אמת של השידור הציבורי כשהוא אומר לפיקודיו הרבים מבלי להתפתל ולהתלבט , בשקט ובאיפוק , ללא התלהמות , אך בנחישות , כלהלן : "אנחנו העיתונאים ברשות השידור בטלוויזיה וברדיו נמשיך לעשות את עבודתנו כרגיל ללא מורא וללא משוא פנים" . במובנים רבים היה מוטי קירשנבאום מנהיג שידור בלתי נשכח עבורי .

נָדָב פֶּרִי ערך בערוץ 10 בשבת 8 במארס 2014 Follow up סוּפֶּר משעמם יחדיו עם פנל שכלל את דן שילון אהרון "אהרל'ה" גולדפינגר (לשעבר אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית) ואת דוב ווייסגלס , ושמעון שיפר (היום עיתונאי ב- "ידיעות אחרונות" ולשעבר שדרן ברדיו "קול ישראל"). דן שילון ציין כי בערוץ 1 ישנם עדיין אנשים טובים והזכיר מבין שורה של שמות דווקא את יעקב אחימאיר שאוֹ טוֹ טוֹ נושק ל- 80 . תגיד לי דן שילון מה אתה עושה צחוק…? על מה אתה מדבר…? אתה מעלה את שמו של יעקב אחימאיר שריד לתקופה שחלפה מהעולם כאישיות שמאפיינת את דמותו של ערוץ 1 הנוכחי…? מר דן שילון , האם אינך סבור שדווקא אותו יעקב אחימאיר , מי שהיה אמון על מנהיגות האמת ההיא של ארנון צוקרמן ושייך ל- "תור הזהב" של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1979 – 1973, הוא זה שהיה צריך לשמש עכשיו ב- 2014 דוגמא לדור הצעיר . הוא זה שהיה צריך לעלות על בריקדות נגד הניהול העלוב של השידור הציבורי כבר זמן רב ע"י יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , ואמיר גילת . ידוע לכל כי יעקב אחימאיר הוא פנסיונר של רשות השידור שחתום כעת ומזה שנים על חוזה אישי כספי נאות עם ההנהלה . כל אחד יכול להסיק לעצמו מדוע יעקב אחימאיר נשנק וקולו לא נשמע . ווטראן שכמותו היה אמור להביע את דעתו . מוזר ותמוה ש- יעקב אחימאיר לא מקים מתרסים נגד הנהלת רשות השידור הנוכחית הקלוקלת , ולא מתייצב בגופו נגד שלטון טלוויזיוני ורדיופוני ציבורי מגוחך חסר כל תוחלת , אותו הגדירו העיתונאים מר נתי טוקר ואמיר טייג היום (יום ראשון – 9 במארס 2014) ב- "TheMarker" , "הנהלת רשות השידור הגיעה לרמת סֵיאוּב בלתי נסבלת…" . יעקב אחימאיר לא עושה זאת ואיננו מתמרד מטעמיו שלו . אינני שופט אותו אולם הייתי מצפה ממנו שיתנהג באופן שונה . כמובן שהמנחה נָדָב פֶּרִי עיתונאי , לא שנון ולא חד במקרה הקונקרטי כדלהלן , ניהל דיון עקר ובלתי חשוב . הוא בחר שלא להתעסק ולא להתמודד עם מנהיגותם העלובה של יוני בן מנחם ואמיר גילת. שני האנשים האלה הם האחראים ישירות על השֵפֶל הנוראי בו שרוי השידור הציבורי כיום . גם במצב הבעייתי של השידור הציבורי היום ניתן לנהל אותו פי 1000 (אֶלֶף) טוב יותר . מה שעומד היום לדיון נוקב על פי השקפת עולמי הוא לא רק הפירוק הטכני של ערוץ 1 . חובה לערוך חשבון עם מנהיגות שידור ציבורי כה נחותה וכה לא מוכשרת שדרדרה את ערוץ 1 לשְאוֹל הרֵייטִינג האָפֵל .

בקיץ 2002 בשיא כוחי הטלוויזיוני חשבתי שניהול רשות השידור ע"י המנכ"ל יוסף בר-אל הוא הרבה יותר מבעייתי . מְשוּקָץ . בפגישה פנים אל פנים עמו הבהרתי את עמדתי כלפיו ונתתי לו לדעת מה אני חושב עליו כהאי לישנא בכתב ובע"פ . בסיום אותה הפגישה הקצרה אמרתי לו שאותה ממשלה ואותו ראש ממשלה שמציבים אותו כעת בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל , הם אלה שידיחו אותו ויסלקו אותו בבוא העת , כשיגלו כמה הוא לא מוכשר , ובאלה עקרונות מוטעים , שגויים , ובלתי מוסריים הוא דבק . "זה רק עניין של זמן עד שהממשלה הזאת שממנה אותך לתפקיד הרָָָם היא גַם זאת שתעיף אותך", אמרתי לו והוספתי, "אינני מתכוון עוד לשהות במחיצתך ובין השורות שעליהן אתה מפקד עכשיו" . הנחתי את המפתחות על שולחנו , טרקתי את הדלת , ונטשתי לעַד את מְכוֹרָָתִּי . דָן שִילוֹן היה מְכוּתָב על המִסְמַך ההוא שהיה כתב אישום שהפניתי ללא כחל ושרק לעברו של יוסף בר-אל ב- 16 במאי 2002 . כך הוא השיב לי .

shilon 1

טקסט מסמך : 1 ביוני 2002 . מכתבו של מר דן שילון אלי לאחר שהודעתי ליוסף בר-אל מה אני חושב על מידותיו כמנכ"ל רשות השידור ואיכות ומגמות הניהול שלו העכשוויים והעתידיים שלו . בעקבות הודעתי הבלתי מתפשרת בע"פ ובכתב שלא הייתה חזרה ממנה , החלטתי לנטוש לאלתר את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . טרקתי את הדלת ונפניתי משם לעַד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גב' רִינָה מַצְלִיח ניהלה ריאיון חסר כל עניין בתוכניתה "פגוש את העיתונות" עם שר התקשורת מר גלעד ארדן . הריסת רשות השידור הציבורית ובניית חדשה על חורבותיה היא עניין אחד . החלפת היסודות הטכניים U , יחדיו עם V , ו- W באלמנטים טכניים אחרים של X , יחדיו עם Y , ו- Z , ללא בחירת מנהיגות שידור ראויה אמיצה ויישרת דרך נטולת פניות פוליטיות , הרי שכל העסק חסר ערך ו- שווה כקליפת השום . בכך רינה מצליח הפושרת לא עסקה אמש והותירה את חייו של גלעד ארדן קלים .

הקשבתי ב- יום ראשון – 9 במארס 2014 לריאיון הכפול במסגרת ה- Follow up שערך מר רזי ברקאי בתוכניתו "מה בוער" ברדיו גלי צה"ל עם יִצְחָק לִבְנִי ורָם בֶּלִינְקוֹב . שוב תלת שיח משעמם וחסר תכלית כמו הקודמים לו בערוצי טלוויזיה ורדיו אחרים . יִצְחָק לִבְנִי נותר מגוחך כשסיפר לרזי ברקאי כי את הדו"ח שהוא אישית הכין אודות מצבה של רשות השידור ההיא (היכן שהוא סביב מחצית עשור ה- 90 של המאה שעברה) , קרא רק חבר הכנסת מטעם האופוזיציה מר בנימין נתניהו . ביבי נתניהו הבוחש הראשי בשידור הציבורי (ולא מהיום) הוא ראש הממשלה שהפקיד עכשיו את השידור הציבורי בידיהם של שני אישים כה אפרוריים , כה חלשים , כה נעדרי כריזמה , כה חסרי מנהיגות , כה לא מוכשרים , וכה כושלים . כל ההתעסקות עם רשות השידור הנופלת , מתגמד מול הכתבה החמורה והמבעיתה של כתב ערוץ 2 אילן לוקאץ' ב- "אולפן שישי" אודות מצבם הקשה והבלתי מתקבלת של ניצולי השואה החיים במדינת ישראל . הייתה שם ניצולת שואה אחת שאמרה לאילן לוקאץ' כיצד שר האוצר יאיר לפיד שהוא בן של ניצול שואה בעצמו , איננו מתבייש להתנהג כך כלפי ניצולי שואה אחרים . תודה לאילן לוקאץ' על התזכורת החשובה .

3. היו כאן פעם ימים אחרים לגמרי. אם להשתמש במטפורה צבאית הרי שמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1979 – 1973 ארנון צוקרמן היה רב אלוף. דן שילון, מוטי קירשנבאום, ואלכס גלעדי היו אלופי הפיקודים שלו. ממשלת ישראל ממנה ב- 1 באפריל 1979 את יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל רשות השידור במקומו של יצחק לבני. יוסף "טומי" לפיד ז"ל ויו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור ראובן ירון ז"ל מדיחים בקיץ 1979 את ארנון צוקרמן מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתום שתי קדנציות ניהול מרשימות כאמור בשנים 1979 – 1973.

בשעה עֶשֶר בערב של יום שלישי – 17 במאי 1977 הכריז חיים יבין עם פתיחת משדר הבחירות הארוך לכנסת ה- 9 (בן תריסר שעות רצופות שנמשך עד שמונה בבוקר למחרת) את הכרזתו הבלתי נשכחת , "גבירותיי ורבותיי – מהפך" . מנחם בגין מייסד מפלגת חירות לאחר מלחמת העצמאות ב- 1948 ואבי מפלגת "הליכוד" ומנהיג האופוזיציה הנצחי שנוצח עד אז במשך 29 שנים בכל מערכות הבחירות עד כה התבקש ע"י נשיא המדינה אפרים קציר להרכיב את הממשלה הבאה . ניצחונו של מנחם בגין בבחירות לכנסת ה- 9 היווה הפתעה פוליטית מרעישה . מגיש ומנחה משדר הבחירות הארוך בטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין הגה סלוגן מבריק בתחילת  משדר הבחירות המקיף באותו ערב , "מהפך". מנחם בגין מנהיג הימין התמנה בפעם הראשונה בתולדותיו לראש הממשלה החדש של מדינת ישראל . ראש הממשלה הקודם יצחק רבין התפטר כזכור מתפקידו בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 7 באפריל 1977 והדבר הוליך לבחירות חדשות . מחליפו של יצחק רבין כמנהיג מפלגת המערך שמעון פרס ניסה לאחות את השברים במפלגת המערך המרוסקת לקראת הבחירות , אולם ללא הועיל . הליכוד זכה ב- 43 מנדטים ואילו המערך רק ב- 32 . תוצאות הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 היוו באמת שינוי פוליטי מרחיק לכת אם לקחת בחשבון כי בבחירות לכנסת ה- 8 ב- 31 בדצמבר 1973 זכתה מפלגת המערך ב- 51 מנדטים ומפלגת הלכוד קיבלה 39 מנדטים . סלוגן "המהפך" של חַיִים יָבִין סִימֵן באופן אירוני למדי את השינוי העתידי שנרקם כעבור שנתיים גם ברשות השידור . כל שלטון המתין לשעת הכושר כדי להפקיד בידי נאמנו את רשות השידור . במובן הזה ממשלת מנחם בגין לא הייתה שונה במאום מ- ממשלות יִצְחָק רָבִּין , גוֹלְדָה מֵאִיר , ולֵוִי אֶשְכּוֹל . היא עשתה זאת אומנם באיחור אך דאגה להציב בראש רשות השידור באמצעיתו של דָבָר את שני נציגי הימין שלה : את יו"ר רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן ז"ל ואת מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל .

yavin 2

טקסט תמונה : יום שלישי בערב – 17 במאי 1977 . אולפן א' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה – ירושלים . השעה עשר בערב . שניות אחדות לפני העלייה ל- "אוויר" של המשדר הארוך והמורכב המסקר את הבחירות לכנסת ה- 9 . ה- floor Manager (מנהל במה) יוסף "פונצי" הדר ז"ל ניצב באולפן א' של הטלוויזיה ומונה למגיש והמנחה חיים יבין ב- Count down את השניות האחרונות לקראת העלייה ההיסטורית ל- "אוויר" .

זיהוי הנוכחים בתמונה הזאת מ- 17 במאי 1977 : מימין , הסטטיסטיקאי ד"ר חנוך סמית ז"ל בודק ברגע האחרון בטרם תחילת השידור הישיר שוב ושוב את נתוני מדגם הקלפי החדשני שלו בבחירות לכנסת ה- 9  . בשורה השנייה מאחור נראים עמירם ניר ז"ל (משמאל , מוסתר קצת ע"י חיים יבין) ואריה שגיא איש מל"מ (קיצוני מימין) . בשורה האחרונה יושבות הטלפניות של משדר הבחירות . כעבור כמה שניות הגה חיים יבין בשידור ישיר את המשפט האלמותי הבלתי נשכח שלו , "גבירותיי ורבותיי ערב טוב – מהפך !". (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

סכסוך הסמכויות בין מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי לבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן נמשך גם לאחר מבצע השידור הטלוויזיוני המפואר של "המהפך" הפוליטי במדינת ישראל באותו התאריך ההוא של 17 במאי 1977 בו נפנפה מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין מהשלטון את מפלגת המערך בראשות יצחק רבין , שִמְעוֹן פֶּרֶס , וחַיִים בַּר-לֵב . בסופה של 1977 עשו הכתב לענייני ערבים אהוד יערי והמפיק אלכס גלעדי מעשה נועז וטסו לקהיר (דרך אתונה) ללא אישורם של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן כדי לכסות את פגישת הפסגה של ראש הממשלה מנחם בגין ושר החוץ משה דיין עם נשיא מצרים אנוואר סאדאת ושַרָיו . מכיוון שלא היו אז טיסות ישירות בין נתב"ג לקהיר טסו אהוד יערי ואלכס גלעדי דרך אתונה . הם קיבלו ללא כל בעיות את אשרות הכניסה בשדה התעופה בקהיר ומייד שלחו משם באמצעות הלוויין ובסיוע ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) , הלא הוא איגוד השידור האירופי [סעיף1] – כתבות שערכן לא יסולא בפז למהדורות "מבט" . הגעתם הסנסציונית בדרך לא דרך לקהיר עוררה רוגז רב בקרב שרי הממשלה . שר החוץ משה דיין קרא לפיטוריהם . מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי גינה את נסיעתם לקהיר של אהוד יערי ואלכס גלעדי במילים חריפות . מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן דווקא העניק להם גיבוי ושיבח אותם . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן חלק בכל דרך אפשרית על הבוס שלו יִצְחָק לִבְנִי שבתור מנכ"ל רשות השידור שימש גם העורך הראשי של השידורים בטלוויזיה וברדיו .

ב- 1 באפריל 1979 הודח יִצְחָק לִבְנִי ממשרת המנהל הכללי של רשות השידור או במילים אחרות כהונתו הסתיימה ולא הוארכה ע"י ממשלת הימין בראשות מנחם בגין . הממשלה מינתה תחתיו את יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל רשות השידור . המועמד המוביל למשרת מנכ"ל רשות השידור החדש היה דווקא מזכיר הממשלה אריה נאור אולם הוא סירב והציע לתפקיד את אפרים קישון ז"ל עיתונאי – סטיריקן (כתב ב- "מעריב") ומי שהיה גם בימאי הקולנוע . אך גם אפרים קישון סירב והציע לתפקיד את ידידו יוסף "טומי" לפיד (בן 47) אף הוא עיתונאי ב- "מעריב" . לפתע התברר כי לארנון צוקרמן אין שום גיבוי פוליטי ו- שום סיכוי . בקיץ 1979 סילקו יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון את ארנון צוקרמן מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ארנון צוקרמן סיים שתי קדנציות ניהול מוצלחות בנות שלוש שנים כל אחת בין 1973 ל- 1979 . רבים ראו מנהל מוכשר בעל יושרה , מועמד וודאי גם לתקופת ניהול שלישית מ- 1979 עד 1982, אולם יוסף "טומי" לפיד ז"ל ופרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן ז"ל סברו אחרת. הם לא האריכו את כהונתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שהסתיימה ב- 1 באוגוסט 1979 והדבר התפרש כהדחה על רקע תפישת ניהול פוליטית של המדיחים את כלל רשות השידור, את הטלוויזיה ואת הרדיו ביחד . משהודח מנהלם הנערץ מצאה שלישיית האלופים דן שילון , מוטי קירשנבאום , ואלכס גלעדי את עצמה במאבק מקצועי ממושך אך חסר סיכוי נגד המדיח הראשי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. בתוך ההיררכיה הנוקשה ברשות השידור נידון מאבקם של השלושה נגד יוסף "טומי" לפיד לכישלון . אולי מראש . השלושה לא שידרו על אותו הגַל של המנכ"ל החדש שבתוקף תפקידו שימש העורך הראשי של כל השידורים בטלוויזיה וברדיו "קול ישראל" . משלא צלח הוויכוח המקצועי בינם לבין יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מנכ"ל רשות השידור בשנים ההן 1984 – 1979 , מי שהיה עיתונאי מחונן ב- "מעריב" ופיגורה תקשורתית בעלת עוצמה ומוכשרת בפני עצמה אך מעולם לא ניהל רשת שידור , מצאו עצמם השלושה מניחים את המפתחות ונוטשים בזה אחר זה את המוסד בעקבות מנהיגם אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שסולק הראשון . זאת הייתה כמעט טרגדיה מפני ש- דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום היו האנשים שבנו את יסודות הבית ב- 1968 ועכשיו נטשו אותו . שלושתם היו מוכשרים ועלו לאין שיעור בידע הטלוויזיוני שלהם על מנכ"ל רשות השידור החדש חסר הניסיון יוסף "טומי" לפיד אך היו נחותים ממנו בסולם הסמכויות . הטלוויזיה היא מוסד תקשורתי היררכי וכל השלושה הובסו בזה אחר זה במאבקם נגד יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . לוּלֵא פרשו ממנה נכון היה לטלוויזיה הישראלית הציבורית עתיד מזהיר . עם עזיבתם את שורות הטלוויזיה הציבורית שהייתה כור מחצבתם נחלש גם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד עצמו אולי מבלי שהיה מודע לכך . בלעדי שלושת האלופים וללא הרב אלוף שלהם ארנון צוקרמן קטנו סיכוייו להצליח בתפקידו ולשַגְשֵג . טלוויזיה זה עסק מורכב .

יִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 זוכר היטב את מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן וגם את המנכ"ל שהחליף אותו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כפי שהעיד בפניי בעת פגישות התחקיר עמו :

 "ביני לבין יוסף "טומי" לפיד לא התנהלה כל חפיפה מקצועית. אני עזבתי והוא בא. אבל את אותו הדבר ניתן לומר על התקופה בה החלפתי אני את מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג. זה היה ב- 1 באפריל 1974  איש לא תדרך אותי גם לא שמואל אלמוג עצמו. הוא עזב ולא סייע לי להתאקלם. כולם סמכו על המנהלת הוותיקה של לשכת המנכ"לים לדורותיהם גב' רוחמה איילון. היא הייתה אישה מקצועית מאוד, מוכשרת, הגונה וישרה, וגם מסודרת מאוד. רוחמה איילון הייתה החופפת הרשמית והיא זאת שהכניסה את יוסף "טומי" לפיד לתפקידו. כשאני התמניתי למנכ"ל רשות השידור במקומו של שמואל אלמוג לא התנהלה גם כן כל חפיפה מסודרת. שמואל אלמוג עזב ואני נכנסתי. הייתי המנכ"ל הצעיר ביותר בהיסטוריה של רשות השידור, רק בן 39. לא התקיימה שום חפיפה מקצועית ביני לבין המנכ"ל היוצא. רוחמה איילון הייתה החופפת המעשית. היא הכניסה אותי מהר והיטב לעניינים ולתפקידי. אני חושב שההצלחה שלי כמנהל תחנת הרדיו של גלי צה"ל בשנים 1974- 1968 היו הסיבה העיקרית לפנייתו של שמעון פרס אלי ליטול לידיי את רשות השידור. ב- 1 באפריל 1974 התמניתי למנכ"ל רשות השידור.

מנהל הטלוויזיה היה אז ארנון צוקרמן. היו בינינו מחלוקות רבות אך טובת הטלוויזיה ורשות השידור ניצבו מעל לכל . אני חושב שהייתה בינינו הערכה הדדית. למרות המחלוקות בינינו הייתי אני המנכ"ל שאישר את הארכת כהונתו של ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש שנים נוספות של 1979- 1976 . עשיתי זאת מפני שחשבתי שהוא ראוי לתפקיד רב האחריות הזה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית עברה בימינו מהפכת שידור ענקית. בתקופה הזאת הפקנו את מבצעי השידור הגדולים של בחירות 1977, ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בשליחות השלום שלוֹ בישראל בנובמבר 1977, ותחרות שירי הארו- וויזיון האירופית (Eurovision song contest) במארס 1979. וגם את הפקות הספורט הבינלאומיות של כיסוי גביע העולם בכדורגל במערב גרמניה 1974, סיקור משחקי אסיה ה- 7 בטהראן בסתיו 1974 , כיסוי אולימפיאדת מונטריאול בקיץ 1976, וגם כיסוי מונדיאל ארגנטינה 1978. ולא לשכוח ששלחנו לכל המקומות המרוחקים האלה ציוותי שידור שלנו. אני הייתה זה שביטל את פסטיבל הזֶמֶר האנכרוניסטי ומיסדתי במקומו את תחרות השירים של קדם הארו- וויזיון. הגענו להישגים טלוויזיוניים מפליגים לפני שנות דוֹר. הצלחנו להכניס לטלוויזיה הישראלית הציבורית הפקה מקורית כמותית ואיכותית בסדר גודל של כ- % 70 מכלל שידורי הטלוויזיה. הפריצה הגדולה הייתה בהפקה ושידורי החדשות ע"י חטיבת החדשות תחת ניהולו של דן שילון. היצירה המקורית כללה בתוכה את "ניקוי ראש" בהפקתו ועריכתו של מוטי קירשנבאום, סדרת "עמוד האֵש" בעריכתו של יגאל לוסין, תוכנית הראיונות האקטואלית "טַנְדוּ" בראשותו של ירון לונדון. הסרתי מלוח השידורים את כל הטלה- נובלות וסילקתי כל מיני סדרות קנויות לא חשובות . בתקופתי שודרה הסדרה "עולם במלחמה"  וכמובן מבצעי שידורי הספורט הגדולים. כמנכ"ל רשות השידור הייתי שותף לניהול והקצאת משאבים לטובת שידורי מונדיאל מערב גרמניה 1974 אולימפיאדת מונטריאול 1976, ומונדיאל ארגנטינה 1976. בימיי נכרתה הברית ההיסטורית עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א. ההערכה הגדולה שלי למִשדרי הספורט באה לידי ביטוי באישור תקציבים והצבתם בלוח מִשדרי הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אבל נדמה לי שהמטרה הגדולה שלי כמנכ"ל רשות שידור הושגה משהצלחתי לשמור על עצמאותה. בלמתי וביטלתי לחלוטין את דִבְרוּר צה"ל על ריאיונות שלנו עם חייליו וקציניו. הודעתי לממשלה כי תם עידן הדברור הצבאי על האינפורמציה העיתונאית של הטלוויזיה . מלחמת יום הכיפורים של אוקטובר 1973 הסתיימה. הדִבְרוּר הצבאי לא נחוץ יותר במדינה חופשית ודמוקרטית . לא שימשתי מנכ"ל מטעם למרות שהייתי מינוי פוליטי של ממשלת גולדה מאיר. פעלתי ברשות השידור כפי שפעלתי בשעתו כמנהל גלי צה"ל מטעם. היו לי וויכוחים רבים עם ישעיהו "שייקה" תדמור, שכיהן בימים ההם סגן קצין חינוך ראשי ושימש הבוס הישיר שלי בגלי צה"ל. אני ביקשתי לשָדֵר רדיו אזרחי והוא רצה רדיו שסַר למשמעת הצבא. כך גם ראיתי את תפקידי ברשות השידור. לא הסכמתי בשום אופן לשָדֵר אינפורמציה שהייתה נוחה לצבא. בכך שמרתי על עצמאותה של רשות השידור.

ראש הממשלה גולדה מאיר לא אהבה אותי. גם לא יצחק רבין. הם היו מאוכזבים ממני מפני שהייתי עצמאי מידי בתפקידי כמנכ"ל רשות השידור. אפילו שמעון פרס כעס עלי ואמר לי, "יצחק לבני אתה חייב להסכים לדִבְרוּר. אני מאוכזב ממך". שמעון פרס מאוד נפגע ממני. לאחר המהפך בבחירות 1977 ביקש הליכוד להדיח אותי והחליף אותי באיש משלהם. מנחם בגין שהיה דמוקרט גדול התנגד למהלך האנטי ממלכתי הזה וכך נשארתי בתפקידי עד אפריל 1979. רציתי מאוד להמשיך בכהונה נוספת כמנכ"ל רשות השידור אך הפוליטיקאים מהימין לא רצו. הם ביקשו להציב מישהו משלהם" .

lapid 1

טקסט תמונה : שנת 1961 . יוסף "טומי" לפיד עיתונאי צעיר בן  29  ב- "מעריב" מסקר עבור עיתונו את משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן . עיתונאי מבריק ואיש חכם שמעולם לא ניהל רשת טלוויזיה ורדיו עד בואו לרשות השידור ב- 1 באפריל 1979 . יוסף "טומי" לפיד הגיע לרשות השידור ולטלוויזיה הישראלית הציבורית לא רק חסר ניסיון אלמנטרי בניהול רשת שידור אלא הביא עִמו גם תפישות ודעות קדומות . הוא היה איש כוחני . מרדכי "מוטי" קירשנבאום אמר עליו : "הוא טומי לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה אך לא ידע להרכיבה מחדש" . (לע"מ תמורת תשלום) .

livni 2

טקסט תמונה : יום ראשון – 1 באפריל 1979 . הימים ההם הזמן ההוא. חילופי משמרות. יוסף "טומי" לפיד בן 47 (מימין) מתמנה למנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים במקומו של יצחק לבני  בן 45 (משמאל). בתווך, זבולון המר (בן 43) שר החינוך והאיש הממונה על ביצוע חוק רשות השידור בממשלתו של מנחם בגין. (התמונה מארכיון רשות השידור ובאדיבות יצחק לבני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ארנון צוקרמן היה אִי של אינטגריטי ויציבות לאורך שנים בים הסוער של טלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור . מלחמתו העיקשת והאמיצה בשנות ה- 70 של המאה הקודמת על עצמאות השידור הציבורי נצרבה בזיכרון הקולקטיבי לעַד . כמנהל טלוויזיה הפגין עצמאות ושליטה כה גדולה עד שאפילו מנע דריסת רגל ב- "בניין היהלומים" ממנכ"ל הרשות יצחק לִבְנִי שאליו היה כפוף [2]. הוא לא אִפְשֵר ולא נתן ליצחק לִבְנִי להתערב ולהשפיע על בחירת תכני השידור . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היה מנהיג דומיננטי ופעל כפי שפעל בהצלחה גדולה גם מפני שנהנה מתמיכה מוחלטת של מנהלי החטיבות שלו בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא ניחן בחושים מחודדים וטביעת עין של נֵץ ובהכירו היטב את יוסף בר-אל מנהל חטיבת החדשות בשפה הערבית הניח עליו לא בכדי זכוכית מגדלת . כשהיה צריך להעיר ולנזוף בו עשה זאת ללא פשרות . מכיוון שהיה כריזמטי ודמות של מנהיג שידור איתן הפך ב- 1979 למטרת דמות דרך כוונת עיניו של מנכ"ל רשות השידור החדש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . מנכ"ל רשות השידור החדש לא רצה את מנהל הטלוויזיה הוותיק בשורותיו למרות הצלחתו המוכחת החד משמעית בשנים 1979- 1973 ואף על פי שידע כי בתקופת הזמן הזאת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שגשגה . התקופה ההיא הייתה "תור הזהב" שלה .

lapid 2

טקסט תמונה : חורף 1983 . לשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל ז"ל רשות השידור (מימין) בשיא כוחו וגם בשיא ה- Over weight האישי שלו יחדיו עם מנהלת לשכתו הנאמנה גב' רוחמה איילון (במרכז) , ונהגו האישי גבי אוחנה (משמאל) . בארבע השנים שניהל את רשות השידור עלה במשקלו וגם הזדקן . יוסף "טומי" לפיד היה איש בוטה וחכם שלא הכיר ולא הבין בתחילת הקדנציה שלו את המורכבות והמסובכות של הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הדרושות  להפעיל רשת טלוויזיה. (ארכיון רשות השידור. באדיבות רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ארנון צוקרמן פעל כאיש אמיץ שדבק במוּסַר בעקביות במשך עשר שנים למען המסך הציבורי . הוא היה כל כך הגוּן ובעל יושרה כה מוחלטת (וגם בטוח בעצמו) עד שלא היסס להתעמת עם איש מפיקודיו וגם לא עם הבוסים שלו . מנכ"ל רשות השידור הראשון שמואל אלמוג ז"ל זוכר היטב בעת שיחות התחקיר שניהלתי עִמוֹ כלהלן : "ארנון צוקרמן היה איש חכם ומוכשר וקצת שוויצר שכזה , אבל ישר כסרגל . הוא היה סמנכ"ל כספים ומִנְהָל כוח אדם ששירת היטב את רשות השידור בשנים 1972- 1969 . לאחר שמנהל הטלוויזיה הקודם סא"ל ישעיהו "שייקה" תדמור החליט בקיץ 1973 לחזור לשורות צה"ל , רציתי שארנון צוקרמן יהיה מנהל הטלוויזיה הבא למרות שהוא כבר לא היה ברשות השידור. למכרז ניגש גם יצחק לבני מפקד גלי צה"ל . הודעתי ליצחק לבני שלא אבחר בו וכי המועמד המועדף שלי הוא ארנון צוקרמן . ארנון צוקרמן היה הוכחה שמנהל טלוויזיה טוב לא חייב לבוא דווקא משורות העיתונות . הוא היה בכלל מומחה כלכלה ומִנְהָל שהגיע לרשות השידור בהשאלה מאגף מס הכנסה במשרד האוצר" .

אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היה מנהיג שידור . מכתב הנזיפה וההתראה החמורה שכתב ב- 18 בנובמבר 1976 לפיקודו יוסף בר-אל מנהל חטיבת החדשות בשפה העַרבית מלמד על ניהול תקיף וללא פשרות שלוֹ את מוסד התקשורת החשוב במדינה . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן אפילו לא אמר שלום לפיקודו בפתח המכתב . הוא ניגש ישר לעניין .יוסף בר-אל קיבל את המסמך , קרא , ולא שכח אותו לעולם. ששת המילים בסיום המכתב, "ראה נא מכתב זה כהתראה חמורה", ריצדו בזיכרונו.

zuckerman 1

טקסט מסמך : 1 בנובמבר 1976. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן נוזף קשות ביוסף בר-אל מנהל החדשות בשפה הערבית ומתרה אותו אתראה חמורה . עותק ממכתב הנזיפה נשלח למנכ"ל רשות השידור יצחק לבני . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הרמטכ"ל ארנון צוקרמן זכה לאהדה חסרת תקדים מצד עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . רבים העריצו אותו . אלופי הפיקודים שלו היו נאמנים לו ב- % 100 .בטרם הדחתו המתוכננת בקיץ 1979 ע"י יוסף "טומי" לפיד [3] יצאו מאות עובדים באופן ספונטאני בראשותו של מנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום כדי להגן עליו בגופם . שום מנהל טלוויזיה בכל תולדותיה לא זכה למשענת כה איתנה של עובדיו והערצה גלויה כפי שקיבל ארנון צוקרמן . מלחמתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ביִצְחָק לִבְנִי ויוסף בר-אל גררה איחוד אגפים נגדו בין מנכ"ל רשות השידור לאנשי הוועד המנהל . יִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 חיבב את יוֹסֵף בַּר-אֵל ונטר אֵיבָה לארנון צוקרמן שניצב כסֶלָע במפתן בניין הטלוויזיה הלא הוא "בית היהלומים" ברוממה . הוא פשוט לא נתן לו להיכנס ולהתערב בתכני השידור . מבצע השידור הגדול הבא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית נכון לה עם ביקורו ההיסטורי בן שלושה ימים של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בתאריכים 21 – 19 בנובמבר 1977 בירושלים . מנהל החדשות דן שילון כבר טס לניו יורק בשליחות יִצְחָק לִבְנִי ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן כדי לשמש שָם כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית אך לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נותר אלכס גלעדי .

4. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ממנה את אלכס גלעדי למפיק ראשי של מבצע שידורי הטלוויזיה של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בנובמבר 1977. הטלוויזיה הישראלית הציבורית משמשת Host broadcaster בינלאומי בהצלחה יתירה . אלכס גלעדי מבצע את המשימה בהצלחה עצומה וזוכה גם למוניטין בינלאומי . מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי מייסד מקים ב- 1977 את הטלוויזיה בשפה הערבית וממנה את יוסף בר-אל לעמוד בראשה כאקוויוואלנט לטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העברית בראשה ניצב ארנון צוקרמן . מוטי קירשנבאום תוקף בחריפות רבה את דרך ניהול רשות השידור ע"י יצחק לבני. 

מבצע שידורי אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 היה "קטן" על אלכס גלעדי . מאחוריו השתרכה כבר רשימה נכבדה של הפקות טלוויזיוניות בינלאומיות מרשימות כמו השידורים הישירים של אולימפיאדת מונטריאול 1976 , השידור הישיר של הבחירות לכנסת במאי 1977 , כיסוי הביקור ההיסטורי של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל בנובמבר 1977 , והשידור הישיר של תחרות שירי "האֶרוֹ – וִויזְיוֹן" במרס 1979 (Eurovision Song Contest) בירושלים וניצחונה של הזמרת היפה גלי עטרי ולהקת הליווי שלה "חָלָב וּדְבָש" . אם ניתן לשפוט את יכולתו הטלוויזיונית של אָלֶכְּס גִלְעָדִי שנות דוֹר מאוחר יותר מרום גילי נדמה שהגיע לשיא גדולתו כמפיק מבצע שידורי טלוויזיה בעת ביקורו בן שלושת הימים של אנוואר סאדאת בירושלים . התואר מפיק מחולק כלאחר יד במדיות האלקטרוניות בטלוויזיה וברדיו. ישנם מפיקי תוכניות ושידורי חדשות בגלי צה"ל, ברדיו "קול ישראל", ובטלוויזיה הישראלית הציבורית . אָלֶכְּס גִלְעָדִי לא היה סתם מפיק . הוא היה אדריכל טלוויזיה ובכך לא רק נבדל מהמפיקים האחרים אלא גם ניצב מעליהם בדרגה שלימה .

בחודש נובמבר 1977 ערך מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן חילופי גברי בתּפקוד כוחותיו . דן שילון מנהלה הנערץ של חטיבת החדשות סיים את קדנציית הניהול בת שלוש שנים שלו בהצלחה גדולה ונשלח להיות כתב הטלוויזיה בארה"ב . במקומו הוצב חַיִים יָבִין . בדיוק באותם הימים של חילופי הגברי תכנן נשיא מצרים אנוואר סאדאת את מסע השלום ההיסטורי שלו לירושלים . בדרך כלל לא מחליפים סוסים באמצע המירוץ אך אנוואר סאדאת הפתיע את כולם וגם את ארנון צוקרמן . בהיעדרו של דן שילון בעל ניסיון עשיר בהפקה ותכנון של כיסוי אירועי חדשות סבלה הנהלת הטלוויזיה מחוסר ביטחון עצמי שפגע במוטיבציה . הייתה אווירה של הססנות מול אתגר שידור טלוויזיוני בינלאומי כה גדול של כיסוי הגעתו של נשיא מצרים אנוואר סאדאת לישראל , פגישתו בנתב"ג עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ועם נשיא המדינה אפרים קציר לרבות ביקורו בכנסת ונאומו בפני המליאה . ישראל הייתה כמרקחה וכמוה גם העולם . רבים בקבוצות הניהול של הטלוויזיה הישראלית לרבות אנשי ההנדסה לא היו בטוחים ביכולת הערוץ הציבורי להיערך ולשמֵש כ- Host broadcaster בינלאומי בהתראת זמן כל כך קצרה ערב הגעתו הדרמטית של אנוואר סאדאת לישראל . כיסוי טלוויזיוני מקצועי של אירוע מדיני – היסטורי בסדר גודל כזה דורש זמן היערכות רב, גיוס משאבים טכנולוגיים ולוגיסטיים, וכוח אדם רבי היקף בהתאם . מדובר בהפעלת ניידות שידור , ציוותי צילום מקורות הפקה ועריכה רבים במקביל ובו זמנית . צריך לקחת בחשבון שהטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה ענייה בניידות שידור וציוותי צילום , צילמה עדיין ב- 1977 את אירועי החדשות באמצעות מצלמות פילם ישנות . עידן ה- ENG (ראשי תיבות של Electronic News Gathering) טרם הגיע לישראל . כדי לנהל כהלכה את הכיסוי הטלוויזיוני הבינלאומי המסיבי של הביקור ההיסטורי בן שלושת הימים של אנוואר סאדאת בישראל ובאותה שעה להעניק שירותים טכניים Unilateral לרשתות הטלוויזיה הזרות הרבות שיגיעו לישראל ובראשן שלוש הגדולות מארה"ב , NBC , CBS , ו- ABC , היה צריך לתגבר את שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בניידות השידור של אולפני הרצליה והטלוויזיה החינוכית . נדרש היה להיעזר באולפנים שלהם כמו גם באולפני הטלוויזיה החינוכית-לימודית ששכנו ברמת אביב וביחידות העריכה שלהן וגם בכוח האדם שלהן . נדרש מפיק סוחף בעל חזון . תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה עבדה שעות נוספות . בדיוק מן ההיבטים הטלוויזיוניים הללו לפני כארבעים שנים הפך אלכס גלעדי לבלתי נשכח עבורי . חרוץ , ישר , הגון , מוכשר , ודבק במשימה מאין כמותו . דמות טלוויזיונית משכמה והמעלה שנטתה לפעמים להתעצבן ולהתרגז מהר מידי , אולם כפי שאלכס גלעדי העיד בפניי פעמים כה רבות , "זה מהעצבים – זה לא מהלב" . אני הערכתי ואהבתי אותו אז ומעריך ואוהב אותו גם היום .

חַַיים יָבִין חשש בצדק מגודל המשימה . הוא אחז בתפקידו החשוב כמנהל חטיבת החדשות ימים ספורים בלבד כמחליפו של דן שילון והיה חסר לחלוטין ניסיון טלוויזיוני מִבצעי ברמת שידור כה מורכבת ומסובכת כקודמו . הוא היה אומנם עיתונאי וקריין מהולל אך נחשב למח"ט טירון . חַיִים יָבִין נעדר מסורת ניהול ולא התקבל ע"י העובדים בראשית דרכו בנובמבר 1977 עם מינויו למנהל חטיבת החדשות כמופת של איש אִרגוּן . הוא לא היה מפיק בעברו וגם לא התמצא בטכנולוגיה המורכבת של שידורי טלוויזיה ובאפשרויות הגלומות בהן . המוניטין שלו בימים ההם היה מצוי לפני המצלמה ולא מאחוריה . "חיים יבין היה הססן וחסר ביטחון בתחילה כמנהל חטיבת החדשות" , כדברי מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן כפי שאמר לי בעת שיחות התחקיר עמו . חיים יבין לא נעמד על רגליו כדי להכריז בפרהסיה קבל עם ועדה כי הוא לוקח את היוזמה ואחריות ההפקה ושידור ביקור אנוואר סאדאת (Anwar Sadat) בישראל על כתפיו ועל כתפי הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא לא עשה את הנִדרָש ממנו כמנהל חטיבת החדשות ומנהיג שידור מחוסר ניסיון . הססנותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הזדקרה לעין . לא רק הוא חשש מגודל ההפקה הבינלאומית . גם אנשי חטיבת ההנדסה רעדו מהמאמץ הרב , מ- עוצמתה , ומהמורכבות שלה . אנשי רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS בארץ החלו להתארגן מיוזמתם ושאפו לשמש Host broadcaster עולמי של ביקור אנוואר סאדאת בישראל על חשבון הטלוויזיה הישראלית הציבורית . CBS זכתה בימים ההם להערכה ויוקרה רבה בישראל . יועציה סייעו בזמנו לפרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ ועוּזִי פֶּלֶד ב- 1968 ובראשית 1969 להקים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית מן המסד . CBS הקימה ב- "בניין היהלומים" הגבוה שניצב עד עצם היום הזה בשכונת רוממה בירושלים את הבסיסי הטכנולוגי ששימש את פעולותיה הראשונות של הטלוויזיה . בניין היהלומים הפך לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ולמשכן שלה .

gil 1

טקסט תמונה : ספטמבר 1966 . טקס החתימה ההיסטורי . רשות השידור הישראלית הקטנה (אז רק רדיו "קול ישראל") חותמת בשנת  1966 בניו יורק על הסכם ייעוץ מקצועי עם אנשי רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS לרגל הקמתה מן המסד של רשת טלוויזיה ציבורית במדינת בישראל . זיהוי הנוכחים העומדים מימין לשמאל :  ג. שיקספיר הממונה על ביצוע הפרוייקטים ב- CBS , ג'וזף "ג'ו" סטרן סגן נשיא CBS למבצעים בינלאומיים , צבי גיל שליח רדיו "קול ישראל" בארה"ב , מיכאל "מייק" ארנון הקונסול הכללי של מדינת ישראל בניו יורק , ואבנר קסוטו ראש המשרד הכלכלי של משרד החוץ הישראלי בניו יורק . זיהוי הנוכחים היושבים מימין לשמאל : ריק ג'ונס המשנה לנשיא רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS , ומר מאיר שמיר הציר הכלכלי של ישראל בארה"ב . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

cronckite 1

טקסט תמונה :  זהו וולטר קרונקייט מגיש החדשות הדגול והנערץ של רשת הטלוויזיה CBS בשנים 1980 – 1950 . וולטר קרונקייט ייצג את המוניטין הבינלאומי של CBS בתחום החדשות בכל מקום ברחבי תבל . CBS התמחתה בסיוע והקמת רשתות טלוויזיה מן המסד בעיקר במדינות העולם השלישי . (התמונה באדיבות רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS) .

רשת CBS קנתה את המוניטין העצום שלה בסיקור , הפקה , ושידורי חדשות בארה"ב וגם ברחבי העולם בשל המגיש הייחודי והסמכותי שלה וולטר קרונקייט (Walter Cronkite) דמותו של וולטר קרונקייט הטילה את צִלָה בארץ למרות שלא ביקר כאן ובטרם החלה הפקת "מבצע סאדאת" . המוניטין האמריקני והבינלאומי שלו הגיע גם לישראל . מערכת רשת CBS בארץ לא המתינה וכבר שכרה את ניידת השידור של אולפני הרצליה מידיו של יִצְחָק "אִיצִיק" קוֹל ז"ל מנכ"ל אולפני הרצליה (פיגורה טלוויזיונית ידועה בארץ ומפיק מוכשר בזכות עצמו). נשיאת אולפני הרצליה הייתה גב' מרגוט קלאוזנר אך האיש שניהל את החברה בפועל היה איציק קוֹל . הוא היה מפיק ובימאי טלוויזיה מצטיין ובר תחרות לשידור הציבורי . אִיצִיק קוֹל היה בעשור ה- 70 של המאה הקודמת יוצֵר שעשועוני הטלוויזיה הפופולאריים "תשע בריבוע" , ו- "4 דקות ו- 20 שאלות" בהנחיית אורי זוהר . אורי זוהר הוא השחקן – בדרן וגם בימאי של הסרט "מציצים" מ- 1972 שזכה לפופולאריות עצומה גם בגלל השתתפותם בו של השחקנים אריק איינשטיין ז"ל והשחקנית מונה זילברשטיין ז"ל . אורי זוהר חזר מאוחר יותר חזר בתשובה והפך לרב אורי זוהר . הסרט "מציצים" קנה כאמור חיש מהר אחיזה בין ציבור הצופים ושודר בהצלחה גדולה גם בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הטלוויזיה הישראלית הציבורית נעזרה בשירותי אולפני הרצליה והידע של המהנדס הראשי של האולפנים יִגְאָל חוֹרֵש זמן רב לפני ביקור הנשיא המצרי בארץ בנובמבר 1977 . אף אני כעורך שידורי הספורט נעזרתי פעמים רבות בשירותי העריכה וההפקה המצוינים שלהם . היה תענוג לעבוד אצלם ועמם .

בימאי הטלוויזיה הוותיק חגי מאוטנר זוכר בעת שיחות התחקיר עמי ב- 2008 כלהלן : "וודאי שהיה כיף לעבוד עמם . זאת הייתה חברה פרטית מהירה מאוד בביצועיה בניגוד למסורבלות של התחנה שלנו. לא היה איש אחד בטלוויזיה הישראלית שלא רחש הערכה מקצועית רבה ליצחק "איציק" קוֹל וחבריו . גם חיים יבין חשב כי באולפני הרצליה טמונים כוחות מקצועיים רבים שמסוגלים להרים את מבצע הטלוויזיה של ביקור הנשיא המצרי אנוואר סאדאת בישראל , בעיקר מהסיבה שהם היו קשורים ל- CBS" .

mautner 1

טקסט תמונה :  סוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת. הבימאי חגי מאוטנר עם צוות הטלוויזיה של אולפני הרצליה . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : מנהל הבמה (Floor manager) נתן מנספלד , הבימאי חגי מאוטנר, צלם הטלוויזיה דני קופרשמידט (ממושקף) וצלם נוסף יואל הופמן .(צילום מחלקת הסטילס. (התמונה באדיבות חגי מאוטנר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mautner 2

טקסט תמונה :  שנות ה- 70 של המאה שעברה . הבימאי חגי מאונטנר (במרכז) מביים בתוך ניידת השידור של אולפני הרצליה . מימין , עוזרת ההפקה והבימוי  גב' נעמי אטיאס , ומשמאל , נתב התמונה יצחק שבתוב . (התמונה באדיבות חגי מאוטנר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יצחק "איציק" קוֹל היה איש נודע וחשוב בתעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל . מעֵת לעֵת הוזמן לפְקוֹד על תקן של סלבריטאי את עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו המעבירה בשידורים ישירים את משחקי מכבי ת"א בעשור ה- 70 במאה הקודמת . אני עוד זוכר אותו כעיתונאי בחטיבת הספורט של דן שילון ואלכס גלעדי , מוזמן מעת לעת ויושב שם כלאחר כבוד בעמדת השידור הסטרילית הזאת ליד השדרים דן שילון ואלכס גלעדי . איציק קוֹל זכה להערכה מקצועית רבה מהקולגות שלו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אך עכשיו היה בן ברית של CBS האמריקנית וביקש לקבל לידיו יחד עם האמריקנים את האחריות למבצע הכיסוי הטלוויזיוני הנרחב בהנחה שיש לו את הידע והאמצעים להרים מבצע שידורים כזה . מנקודת מבטו , שילוב הכוחות שלו עם CBS וההסכם שכרת עמה הִיווּ גם עסקה כלכלית מוצלחת . ברית שידור אפשרית בין אולפני הרצליה ל-  CBS הייתה מקובלת על כמה אנשים מובילים בטלוויזיה הישראלית הציבורית היושבים ברוממה מבלי שהם מבינים כי ברית כזו מאיימת על עתידה המקצועי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים וההגמוניה שלה , כשלפתע נמצא לה גואֵל בדמותו של אלכס גלעדי .

את חטיבת החדשות ניהל כבר בחודש נובמבר 1977 חַיִים יָבִין מחליפו של דָן שִילוֹן . דן שילון עצמו נשלח ע"י ארנון צוקרמן ויצחק לבני לשַמֵש כתב רשות השידור בארה"ב . בליל שישי – 11 בנובמבר 1977 נערכה מסיבת פרידה פנימית בטלוויזיה לדָן שִילוֹן שעמד כבר לטוס לניו יורק לצורך מילוי תפקידו החדש ככתב הטלוויזיה הישראלית בארה"ב . יומיים קודם לכן ביום רביעי – 9 בנובמבר 1977 הודיע אנוואר סאדאת את הודעתו ההיסטורית הדרמטית בפני חברי מועצת העם המצרי כי הוא נכון ומוכן לצאת לירושלים בירת ישראל כדי לקַדֵם את השלום בין שני העמים . באותה מסיבת פרידה לדן שילון ביקש אלכס גלעדי רשות מאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית להפיק דו-שיח טלוויזיוני בשידור ישיר באמצעות לוויין ה- Primary בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין לבין נשיא מצרים אנוואר סאדאת (בטרם התגבש רעיון בואו של אנוואר סאדאת לירושלים והפך למציאות) . ארנון צוקרמן אישר בסופו של דבר את יוזמת המפיק – אדריכל אלכס גלעדי לא לפני סדרת התלבטויות וישיבה על המדוּכה .

בשבת – 12 בנובמבר 1977 הייתי עֵד ליוזמת השידור המדהימה הזאת שנראתה כחלום ולחליפת הטלקסים בין אלכס גלעדי לבין נשיא חטיבות החדשות והספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) המנוח . אלכס גלעדי טִלפֵּן לחֶזִי מַחְלֶבּ האחראי אז בחטיבת החדשות ובטלוויזיה הישראלית הציבורית על תפעול חדר מכונות הטלקס ׁ(Telex) בקומה השלישית של הבניין (בטרם עידן ה- פקסימיליה ושנות דור לפני תקופת המחשב והשימוש ב- Email) וביקש ממנו להגיע מייד לעבודה כדי לסייע לוֹ בהפקת פרויקט שידור חשוב . הוא תבע ממנו לשמור את הדבר בסוֹדֵי סוֹדוֹת . אלו לא היו שעות העבודה המקובלות של איש הטלקס חֶזִי מַחְלֶבּ אך הוא כיבד את בקשתו הדחופה של אלכס גלעדי ובא בריצה לבניין ברוממה. אלכס גלעדי מחויך קלות הראה לי טלקס התשובה מ- ABC המבשר כלהלן : "הרשת מטיסה את מגיש החדשות הראשי שלה פיטר ג'נינגס מיוהנסבורג בדרום אפריקה לקהיר כדי להנחות את השידור מהצד המצרי" . דן פתיר יועץ התקשורת של מנחם בגין הודיע לאלכס גלעדי כי מנחם בגין מסכים לדיאלוג הטלוויזיוני עם אנוואר סאדאת . דן פַּתִּיר (לשעבר כתב ספורט בעיתון "דָבָר" בסוף שנות ה- 40 ו- 50 של המאה הקודמת ונודע בשמו דָן פַּחְטֶר) היה אמור לשבת לצִדוֹ של ראש הממשלה מנחם בגין . התבוננתי בפניו של אלכס גלעדי. הוא היה נפעם ודרוך . לא היה איש מאושר ממנו . הוא ידע שהוא הולך לעשות את הפקת חייו . שפת גופו המאופקת והמִסתורית לא יכלה להסתיר את העובדה שהאדרנלין מתרוצץ בגופו במהירות מטורפת . ביום שני – 14 בנובמבר 1977 הגיע טלקס (Telex) נוסף מ- ABC לאלכס גלעדי המודיע לו מפורשות כלהלן : "ביקור אנוואר סאדאת בירושלים עומד בראש סדר העדיפויות של נשיא מצרים , וכי הנשיא המצרי ישקול את הדיאלוג הטלוויזיוני הלווייני כאפשרות שנייה" . התשובה על בואו של נשיא מצרים לישראל נראתה לאלכס גלעדי דִמיונית התחילה ובעצם נשמעה יותר כהתחמקות מהדיאלוג הטלוויזיוני המתוכנן . אבל לאלכס גלעדי אחד מאנשי הטלוויזיה הדגולים לא רק בישראל אלא גם בעולם הטלוויזיה הבינלאומית ההפקה הזאת בערה בעצמות . הוא שוב רץ למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ואמר לו כי צריך להכין את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקראת האירוע ההיסטורי בו תידרש לספק את תמונות הביקור לכל העולם . אלכס גלעדי הגיש למנהל הטלוויזיה תוכנית פרישת ניידות שידור ומיקום מצלמות , וניוד ציוותי צילום בירושלים ממקום אחד למִשנהו , על פי תוכנית הביקור של הנשיא המצרי אנוואר סאדאת . אלכס גלעדי זוכר בעת שיחות התחקיר עמי ב- 2004 , כלהלן : "בתחילה הגיב ארנון צוקרמן באדישות וחייך אלי בתימהון . הוא כמעט גירש אותי מהלשכה שלוֹ אך כעבור שעתיים קרא לי ואישר להתחיל לעבוד על ההפקה המורכבת למרות ההססנות בחטיבת החדשות והדיבורים על כך שכאילו CBS האמריקנית תשמש Host broadcaster של מבצע ביקור אנוואר סאדאת בירושלים" .

בהיעדרו של דן שילון סבלה הנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית ממחוסר ביטחון עצמי שפגע במוטיבציה של העובדים . חיים יבין שניצב עכשיו בראש חטיבת החדשות היה שונה לחלוטין באופיו מדן שילון . הוא היה חדש בתפקיד ויצר סביבו אווירה של הססנות מול אתגר שידור כה גדול ואדיר ממדים שכזה . צריך להבין שדן שילון היה מנהיג שידור מעבר להיותו מנהל חטיבת החדשות . בעל אוטוריטה . משהלך , לא כולם בטלוויזיה הישראלית הציבורית היו בטוחים שיש ביכולת הערוץ הציבורי להיערך ולשמֵש כ- Host broadcaster בינלאומי בהתראת זמן כל כך קצרה לקראת הגעתו הדרמטית של אנוואר סאדאת לישראל . כיסוי טלוויזיוני מקצועי של אירוע מדיני – היסטורי בסדר גודל כזה דורש זמן היערכות רב מראש, גיוס משאבים טכנולוגיים ולוגיסטיים, וכוח אדם רבי היקף בהתאם. מדובר בהפעלת חמש או שש ניידות שידור של הטלוויזיה הישראלית במקביל בעת ובעונה אחת , הפעלת עשרות ציוותי צילום בפילם (Reversal) של הטלוויזיה , אפשרויות פיתוח מהיר של הפילם , מקורות שופעים של כוח אדם והפעלת לוגיסטיקה המונית . מדובר במספר רב של הפקות במקביל כמו גם היערכות מחושבת מראש של עריכת VTR ו- Film במקביל ובו זמנית , ובה בעת הענקת שירותים טכנולוגיים גם עבור ציוותי החוץ הרבים שיגיעו לירושלים . צריך לקחת בחשבון שהטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה ענייה בכל תחום מתחומי העשייה הטלוויזיונית לרבות אביזרי צילום וניידות שידור . אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית צילמנו עדיין ב- 1977 את אירועי החדשות באמצעות מצלמות פילם ישנות . עידן ה- ENG שהיה נפוץ בכל רחבי העולם מאז 1968 טרם הגיע לישראל .

לכן לא יהיה מופרז לומר כי בתוך המולת חוסר הביטחון ואי הוַדָעוּת הזאת קם לטלוויזיה הישראלית ציבורית מוֹשִיעַ בדמותו של אלכס גלעדי . אלכס גלעדי נדהם מהרעיון ההסכמה להעביר את מבצע כיסוי "ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים" לידיים זרות . הוא שִכְנֵע את ארנון צוקרמן בנימוקיו ההגיוניים שיש ביכולתו להתייצב בראש מבצע השידורים החשוב והמסובך ולהפיק אותו כהלכה עבור הטלוויזיה הישראלית ועבור העולם כולו . המוניטין של אלכס גלעדי כמפיק טלוויזיה וכאיש אִרגון בא לידי ביטוי בהפקות הספורט של משחקי אסיה ה- 7 בטהראן בספטמבר 1974 והפקת שידורי אולימפיאדת מונטריאול ביולי-אוגוסט 1976. ארנון צוקרמן האמין בפוטנציאל הגלום בו. אחת מגדולותיו של אלכס גלעדי הייתה נעוצה בביטחונו העצמי שהתבסס על יֶדָע וכִישרון ובעובדה שהוא עצמו האמין ביכולתם המקצועית של אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית להרים את המבצע . מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן השתכנע . כשנודע לאלכס גלעדי שרשת הטלוויזיה האמריקנית  CBS שכרה את ניידת השידור של אולפני הרצליה , אחד מכלי הנשק החשובים במלחמת השידור הזאת , יזם יוזמה טלוויזיונית חסרת תקדים ועשה מעשה גאוני של מפיק . אלכס גלעדי מיהר לפנות ל- EBU שָם היה מוכר היטב מזה שנים , ובעזרת זאב שטוקהיים ז"ל קצין הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ביצע "Block Booking" (חסימה ארוכת טווח) על לוויין ה- Primary האטלנטי , הלוויין היחיד שהיה מחובר בימים ההם לתחנת הקרקע בעמק האלה , ורק באמצעותו ניתן היה להעביר את סיגנל שידורי הטלוויזיה מישראל לאירופה וארה"ב . לאחר ששכר את כל זמן הלוויין וביצע את החסימה , התייצב בפני אנשי CBS בישראל ואיציק קוֹל , ואמר להם כהאי לישנא : "או. קיי. אומנם יש לכם את ניידת השידור של הרצליה לעומת חמש שלנו , אך אין לכם כלל זמן לוויין כדי לשָדֵר את האירוע לארה"ב" . זה נשמע מטורף אולם רשת הטלוויזיה האמירקנית CBS נכנעה לאלכס גלעדי . זה היה ביום חמישי – 17 בנובמבר 1977 . חמש דקות לאחר ש- CBS וויתרה לאלכס גלעדי על אופציית ה- Host broadcaster הגיעה הידיעה הסנסציונית מקהיר כי נשיא מצרים אנוואר סאדאת באמת עומד לנחות עם מטוסו בנמל התעופה בן- גוריון במוצ"ש – 19 בינואר 1977 בשעה שמונה בערב .

הערה שלי : המתעניינים בנושא יכולים ללמוד עובדות נוספות על מבצע הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתאריכים 21 – 19 בנובמבר 1977 ששימשה Host broadcaster בינלאומי וסיקרה את בואו של נשיא מצרים אנוואר סאדאת לירושלים - בספרו של רון ארלדג' (Roone Arledge) הקרוי "ROONE a memoir". הספר יצא לאור ב- 2003 בהוצאת Harper  Collins Publishers שנתיים לאחר מותו של רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC ואחד מגדולי תעשיית הטלוויזיה האמריקנית בכל הזמנים . 

arledge

טקסט מסמך : ספרו של רון ארלדג' (Roone Arledge) הקרוי "ROONE a memoir"הספר יצא לאור ב- 2003 בהוצאת Harper Collins Publishers שנתיים לאחר מותו של רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC ואחד מגדולי תעשיית הטלוויזיה האמריקנית בכל הזמנים . (ארכיון יואש אלרואי) .

אלכס גלעדי עשה כאן מעשה טלוויזיה אמיץ חסר תקדים . הוא עקף את הבוס הישיר שלו מנהל החדשות חיים יבין ובעצם נטל את הסמכות לידיו בגיבויו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן . הוא היה מפיק בעל יוזמה חסר מנוח שלא המתין לאיש שימנה אותו לתפקיד מפיק מבצע השידור של ביקור אנוואר סאדאת בירושלים . הוא לקח זאת לעצמו . חטף . הייתה לו לאלכס גלעדי נכונות ותעוזה שלווּ ביכולות . הוא בעצם מינה את עצמו לתפקיד . אלכס גלעדי היה נאמן מאין כמוהו למקום עבודתו . בכישרונו הרב שמר על כבודה ויוקרתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כ- Host broadcaster בינלאומי של אירוע מדיני בינלאומי חשוב ששינה את המְצִיאוּת המדינית והפוליטית במזרח התיכון . מְצִיאוּת שהביאה בסופו של דבר להסכם שלום המיוחל בן ישראל למצרים המחזיק מעמד עד ימינו אלו ממש . סיקור הכיסוי של ביקור אנוואר סאדאת בישראל בנובמבר 1977 היה הישג טלוויזיוני אישי ובלעדי עצום של אלכס גלעדי . הוא היה בימים הם האחד והיחיד .

alex 2

טקסט תמונה : נובמבר 1977 . המפיק אלכס גלעדי (מימין) יחדיו עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (במרכז) , ומנהל שירותי ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית אורי לעדן (משמאל) – בעת בהתייעצות בשבת – 19 בנובמבר 1977 לקראת ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל . אלכס גלעדי היה מפיק נועז שקיבל גיבוי טוטאלי ממנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן אך לא ממנהל ההנדסה . אורי לעדן היה ג'נטלמן אך לא Pusher באופיו . הוא לא הזכיר במאום סוג שונה של מהנדסי טלוויזיה כמו למשל בוב טראקינג'ר מנהל שירותי ההנדסה של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC . אורי לעדן מסתיר את מנהל הביצוע דוד שניידר ז"ל , ומאחור ניצבת מימין ג'ודי לוץ מנהלת מחלקת סרטי תעודה בטלוויזיה הישראלית הציבורית .  (צילום מחלקת הסטילס . התמונה באדיבות ארנון צוקרמן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

"שלושה ימים בנובמבר 1977" , היה מבצע שידורים בסדר גודל בינלאומי שהטלוויזיה הישראלית הציבורית טרם התנסתה בו מעולם . אנוואר סאדאת היה אמור לנחות בנתב"ג בשמונה בערב המוצ"ש – 19 בנובמבר 1977 ולעזוב את ישראל ביום שני – 21 בנובמבר 1977 . אלכס גלעדי הטיל למערכה את כל אנשי מחלקת הספורט והעניק לי את אחד התפקידים האחראיים והמרתקים ביותר במבצע השידורים המורכב הזה . הוא הזמין  אותי למשרדו , "יואשיש" , אמר , "מיניתי אותך להיות המפיק הראשי של ביקור נשיא מצרים בכנסת , אתה תהיה האיש שלי שם" . הוא סמך עלי . קיבלתי לידיי את ניידת השידור האלקטרונית בצבע של מט"ח (המרכז לטלוויזיה חינוכית) בפיקוחו הטכני של ה- Supervisor המצטיין ורב התושייה שלה מאיר בן-ארי . ניידות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית צילמו כולן בימים ההם בשחור / לבן . הייתה לי רק בקשה אחת ל- אלכס גלעדי , "אני רוצה את יואב פלג (בימאי הספורט הקבוע של מחלקת הספורט) כבימאי שלי בניידת מט"ח " . אלכס גלעדי לא היסס לרגע , "יואשיש , קיבלת אותו" , אמר והוסיף , "אני מבקש שתלבש את החליפה שקניתי לך בלונדון לפני שנתיים (באוקטובר 1975) ותענוב גם עניבה . בוא אלי אני אסדר לך את העניבה . כמפיק ראשי של המשדר הבינלאומי מהכנסת אתה מייצג את הטלוויזיה , את כולנו , וחוץ מזה החליפה הולמת אותך" .

יחדיו עם הבימאי יואב פלג והמפקח הטכני מאיר בן ארי יליד דרום אפריקה פדנט ומדויק להפליא יכולתי לצאת לקרב שידורים ארוך ומתיש בן 48 שעות . תפקידנו היה מורכב ורב תכליתי . היה עלינו לכסות בשידור ישיר Multilateral (רב משתתפים) לכל העולם את הגעתו של אנוואר סאדאת לבניין הכנסת בירושלים ביום ראשון אחה"צ – 20 בנובמבר 1977 ואת נאומו ונאום ראש הממשלה מנחם בגין מעל דוכן הנואמים המרכזי בבית הנבחרים שלנו . למחרת ביום שני – 21 בנובמבר 1977 התבקשנו לכסות את מסיבת העיתונאים המשותפת של שני המנהיגים בבניין תיאטרון ירושלים . סיגנל השידור שיצא מניידת השידור שלי הפליג לכל העולם . זאת הייתה אחריות מקצועית ענקית . ניצבנו עם ניידת השידור שלנו וחמש מצלמות הצבע באותו מקום שמישהו חשב פעם להציב שם את ניידת השידור של CBS . כאיש טלוויזיה מאומן אני יודע שעשינו עבודה מקצועית שלא נפלה באיכותה מאלו של רשתות הטלוויזיה האמריקניות . האיש שלי בשטח היה הכתב והמראיין אֵלִימֶלֶך רָם . הוא עשה רק שגיאה אחת כשלבש בניגוד להוראות המקצועיות שלנו חולצה תכלת , עניבה כחולה , וז'אקט כחול . לאיש החדשות הזה למרות תפקידו העיתונאי החשוב לא היה שמץ של מושג בטכנולוגיה של הטלוויזיה . אֵלִימֶלֶך רָם שעטה חליפה כחולה מנע מאִתנו להשתמש באפקט הטלוויזיה “Blue Screen” הממוקם בשולחן הניתוב של ניידת השידור . לשימוש באפקט "המסך הכחול" יש חשיבות עיתונאית במיקוד הצופה בתוכן המשודר וההקשר שבין השַדָּר המוביל את השידור לבין הסיטואציה העיתונאית שבה הוא נמצא . אֵלִימֶלֶך רָם היה השַדָּר הראשי שלי . זאת הייתה הפעם הראשונה שהפקתי אותו . לא ידעתי אז כי דרכינו ישובו ויצטלבו שוב ושוב במהלך הקריירה המקצועית של שנינו .

ביקשתי לראות את ההיסטוריה מקרוב עם הגעתו של אנוואר סאדאת נשיא מצרים לכנסת ישראל .  רציתי להתבונן ב- אנוואר סאדאת ממֶטֶר . מכיוון שהייתי מצויד בתוקף תפקידי כמפיק ראשי של מבצע השידור הישיר מהכנסת  ב- Accreditation (תג זיהוי ומעבר מיוחד) , הרשיתי לעצמי לעזוב לרגע את ניידת השידור ואת הבימאי יואב פלג כדי לשמש "עוזר צלם" מוסווה של צלם ה- Video שלי עמוס בן-שחר שנשא על כתפו מצלמה אלקטרונית בעלת כבל ארוך מאוד , וניצב ליד מצבת החייל האלמוני בקדמת בניין הכנסת . כֶּבֶל המצלמה הארוך אִפְשֵר לעמוס בן שחר לנוע בחופשיות על פני שטח גדול ולעקוב בצילומי Close ups אחרי הנשיא המצרי וצוות מלוויו מכל מקום ברחבה הגדולה . היות והכרתי היטב כמפיק השידור הישיר את כללי הטקס ואת ה- Line up שלוֹ , ידעתי מראש שנשיא מצרים יעצור לדקה אחת (אולי כמה שניות פחות) ליד אש התמיד הבוערת מול מצבת החייל האלמוני ברחבת הכנסת , יתייצב בעמידת דוֹם , ויכבד את האתר ויניח שם זֵר לפני כניסתו לבניין הפרלמנט הישראלי . החזקתי בידיי את הכֶּבֶל הארוך של מצלמת הכתף והמתנתי יחד עם עמוס בן-שחר ליד המצבה . אנוואר סאדאת נעצר כשלושה מטרים מהמצלמה ומאֵש התמיד כשלצִדו ומאחוריו ניצבים פמלייתו ואנשי הביטחון שלוֹ ומלוויו המצריים והישראלים הרבים. הוא התבונן בפנים חתומות במצבת הברזל המפויחת . היה הַס מוחלט . ניתן היה לשמוע את קולה של הלהבה המבעבעת למרומים ומקדשת את מותם של עשרות אלפי חיילי צה"ל שהקריבו את חייהם על מזבח קידוש השֵם . אנוואר סאדאת היה גֶבֶר מרשים בעל מראה מלכותי . לא היה ספק בכך . פניו היפים והשחומים היו חתומים כספינקס . הוא נראה כאֵל מצרי . רק כשראיתיו מקרוב כל כך הבנתי איזה כריזמה עצומה טמונה במראהו ובאישיותו . אח"כ הניח את הזֵר וצעד לעבר דלתות הכנסת בדרכו למליאה בעוד אני מיהרתי לשוּב לניידת . הכיסוי הטלוויזיוני ביומיים האלה היה חזק מכל . לא הרשינו לעצמנו להתרגש יתר על המידה . בניידת שרר שקט מוחלט. יכולתי לנהל את השידור הישיר בקלות יחסית יחד עם הבימאי המצוין שלי יוֹאָב פֶּלֶג .

benari 1

טקסט תמונה : נובמבר 1977 . ניידת השידור בצבע של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) בירושלים בטרם תחילת מבצע השידורים הישירים של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים . (התמונה באדיבות מאיר בן ארי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

benari 2

טקסט תמונה :  נובמבר 1977 . המפקח הטכני הראשי של ניידת השידור בצבע של מט"ח מאיר בן ארי . כיליד דרום אפריקה הצדיק את המורשת של ה- BBC .בעל ידע טכנולוגי רב , פדנט , ומסור ונאמן לעבודתו . להפיק עמו היה תענוג צרוף .(התמונה באדיבות מאיר בן ארי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

benari 3

טקסט תמונה : חודש נובמבר של שנת 1977 . ראש הממשלה מנחם בגין וסגנו יגאל ידין מארחים את נשיא מצרים אנוואר סאדאת בביקורו בישראל . הכיסוי נעשה ע"י ניידת השידור בצבע של מט"ח. הצלם הוא הנריק שולץ ז"ל מהטלוויזיה הישראלית הציבורית . זיהוי מימין לשמאל : סגן ראש הממשלה יגאל ידין , ראש הממשלה מנחם בגין , הנשיא אנוואר סאדאת , ראש הטקס הישראלי , סגן הנשיא חוסני מובאראק , וראש הממשלה חליל . (באדיבות מאיר בן ארי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות)  .

yoash 13

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 20 בנובמבר 1977 . מצבת החייל האלמוני בפאתי רחבת בניין כנסת ישראל בירושלים. נשיא מצרים אנוואר סאדאת מלווה בקציני משמר הכנסת מניח זר כבוד . אנוכי כמפיק ראשי של השידור הישיר הזה מהכנסת לבוש חליפה ומעונב , מתבונן מאחור מצד ימין למעלה בנשיא המצרי מר אנוואר סאדאת , ומחזיק בידיי את כבל מצלמת הכתף של הצלם עמוס בן שחר . (לע"מ תמורת תשלום) .

sadat 1

טקסט תמונה : יום ראשון – 20 בנובמבר 1977. ראש ממשלת ישראל מנחם בגין (משמאל) ונשיא מצרים אנוואר סאדאת (במרכז) על דוכן הנואמים בכנסת . מימין , יצחק שמיר יו"ר הכנסת . (לע"מ תמורת תשלום) .

sadat 2

טקסט תמונה : יום ראשון – 20 בנובמבר 1977. שר החוץ משה דיין (משמאל) ונשיא מצרים אנוואר סאדאת ענוב עניבה 'בעייתית' במשכן הכנסת . (לע"מ תמורת תשלום) .

sadat 3

טקסט תמונה : יום שני – 21 בנובמבר 1977. ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר (משמאל) נפגשת עם נשיא מצרים אנוואר סאדאת (במרכז) . ראש הממשלה אמרה לו , "קראת לי תמיד הגברת הזקנה" (המיקרופונים שחנו היו כה סמוכים אל שניהם עד שקלטו והקליטו כל מילה) . אנוואר סאדאת פרץ בצחוק רם מתגלגל למשמע  דבריה . מימין , שמעון פרס אז ראש האופוזיציה . (לע"מ תמורת תשלום) .

מטוסו של אנוואר סאדאת נחת במוצ"ש – 19 בנובמבר 1977 בנתב"ג . בשמונה בערב החל השידור הישיר של הביקור ההיסטורי ונשיא מצרים נראה מחייך בפתח דלת המטוס מנפנף בידו לשלום ויורד בכבש המדרגות לעברו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין . באותו הרגע חשבתי על גדול אנשי הטלוויזיה (לפי דעתי) שנולד במדינת ישראל , אלכס גלעדי . יתרונו הראשון של אלכס גלעדי כמפיק מבצעי שידור בינלאומיים כה סבוכים הייתה יכולתו (וכִישרונו) לתכנן מראש תכנון קפדני עד לפרט האחרון מבלי להזדקק לאִלְתּוּר . הוא ייזכר כמתכנן דגול שלא היה זקוק לאימפרוביזציות .

sadat 4

טקסט תמונה : שבת אחה"צ – 19  בנובמבר 1977. נמל התעופה על שם דוד בן גוריון. נבחרת מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מסייעת לאלכס גלעדי להרים את מבצע ההפקה הטלוויזיוני המורכב של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים .זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : עוזרת ההפקה ריקי רנד- אריכא, העורך אורי לוי, והשדר רמי ווייץ. משמאל איש לא מזוהה בצוות ההפקה . הארבעה יושבים על יציע הכבוד בנתב"ג שהוקם לכבוד האחמ"ים הרבים שעות ספורות לפני נחיתתו של נשיא מצרים אנואור סאדאת בישראל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

sadat 5

טקסט תמונה : שמונה בערב במוצ"ש – 19 בנובמבר 1977 . מטוסו של נשיא מצרים אנוואר סאדאת נחת בנתב"ג לפני דקות אחדות . ראש ממלת ישראל מנחם בגין ונשיא המדינה אפרים קציר מקבלים בכל הכבוד הנשיא המצרי . כולם בפנים חתומות . (לע"מ תמורת תשלום) .

alex 3

טקסט תמונה : 19 בנובמבר 1977 . המולה באולפן ההפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית דקות אחדות לפני תחילת משדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית המסקר את הגעתו של נשיא מצרים אנוואר סאדאת למדינת ישראל .זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המפיק – אדריכל אלכס גלעדי , מנהלת מחלקת התיעוד ג'וּדִי לוֹץ (מאחור מרכיבה משקפיים כהים) , מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן , מנהל התיאום דוד שניידר ז"ל (מציץ מאחור) מנהל שירותי ההנדסה של הטלוויזיה אורי לעדן (מוסתר) , המגיש והמנחה הראשי חיים יבין ששימש גם מנהל חטיבת החדשות באותה העת ההיא , וכתב חטיבת החדשות אמיר שביב . (צילום מחלקת הסטילס. התמונה באדיבות ארנון צוקרמן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הביקור ההיסטורי החשוב של אנוואר סאדאת בישראל הסתיים כעבור שלושה ימים ב- 21 בנובמבר 1977 . כמפיק שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מהכנסת הייתי עד מקרוב לביקור שהניב שתי הבטחות אנושיות הנוגעות לקדושת חיי האדם : "No more war – No more bloodshed", הצהיר ראש ממשלת ישראל מנחם בגין . נשיא מצרים אנוואר סאדאת בעל כריזמה וקסם אישי נדיר החרה החזיק אחריו , "The October war should be the last war" . במשך 45 שעות סיפקה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות המפיק אלכס גלעדי את התמונות לכל העולם . אלה היו ימיה הגדולים ביותר . שעתה היפה . בתום מבצע השידורים המאומץ והאינטנסיבי והסָבוּך של ביקור אנוואר סאדאת , עשה מנהל החדשות חַיִים יָבִין טעות נוספת . הוא הנפיק מִנְשָר תודה הנושא טקסט אחיד כמו היה רמטכ"ל הצבא ושלח אותו בסטנסיל לכל עובדי הטלוויזיה כאילו היו כולם חיילים נושאים באופן אוטומטי ושווה באותה האחריות להצלחת השידור הגדולה . בכך העניק לרבים תחושה כי הוא מנהל טכני ולא מנהיג הצוות . יכול להיות שהיו לו יועצים גרועים . מעולם לא שמעתי כי מפקד מעניק לפיקודים שלו מסמך הערכה נטול כל רגש משוכפל כסטנסיל . זה היה מגוחך . הנה הסטנסיל שנשלח כלשונו אלי [4] . 150 (מאה וחמישים) עותקים כאלה הופצו בין העובדים לרבות אלכס גלעדי מי שניצב מעל כולם מפני שהיה המפיק הראשי ומנהיג מבצע השידור הסבוך .

yavin 3

רשות השידור                                                                               23.11.1977

עם סיום מבצע הכיסוי הטלוויזיוני של ביקור סאדאת , רצוני להעביר את תודתי העמוקה על חלקך במבצע .

היה זה אחד המבצעים המסובכים ביותר בתולדות הטלוויזיה . ניצבנו בפני היעדר משווע של ציוד מתאים , זמן קצר ביותר להכנה , מאבקים בלתי פוסקים עד לרגע האחרון ממש לאפשר לנו גישה לנקודות השידור , ניצבנו בפני איסור להציב מצלמות במקומות רבים ובפני שורה ארוכה של בעיות חמורות אחרות , וכל אלה הוסיפו על הקושי האובייקטיבי שיש בדרך כלל בהפקת מִשְדָר כזה . ואף על פי כן עמדנו במשימה בכבוד וביצענו שידור מעולה , לא רק למען תושבי ישראל , אלא למען העולם כולו . יעידו על כך המִברקים והטלפונים הרבים המגיעים אלינו ומכולם ברכות ומחמאות . אני סבור שיכולנו לאתגר זה רק הודות לתושייה ויכולת האִלתּוּר , להקרבה ולמאמץ הבלתי נלאה שגילו כל העושים במלאכה .היו אלה רגעי התעלות מקצועית ואנושית , ובכך יכולים אנו כל עובדי הטלוויזיה להתברך .

יישר כוחך ,                                                                                                                                                                                                                                                    חיים יבין

טקסט תודה כזה עלול לאבד את חדוותו וקִסְמוֹ למרות כנותו והפטריוטיות הטמונים בו מפני שהוא קבוצתי מידי . חולשתו הראשונה – באחידותו . השנייה – בתפוצתו הרחבה . ככל שהוא נכתב יותר פעמים ונשלח לכמות יותר גדולה של אנשים הוא מאבד את חיוניותו . הטקסט איננו אישי אלא פונה לכולם בצורה אחידה ו- שָוָוה כאילו היו עֵדֶר . כמו פקודת יום צבאית . לעולם אין תודה קבוצתית . יש תודה אישית . זהו חוֹק ברזל ביחסי אנוש . מכתבי תודה והערכה אישיים של העובדים לצִדך בתום מבצעי שידור בו ההשקעה המקצועית והמנטאלית מצִדם לאורך זמן על חשבון דברים אחרים ובעיקר על חשבון המשפחה (גם אם הם משולמים) , הם סוג של ניהול ומנהיגות , בו אתה אומר להם ולעצמך , שאם העובדים חשובים לך , אתה חייב להוכיח שאתה אחד מהם .

הייתי סקרן להתבונן בפניו של אלכס גלעדי ב- 23 בנובמבר 1977 בשעה שקיבל לידיו כאחד האדם את סטנסיל התודה הקבוצתי שחיים יבין פיזֵר בין העובדים הרבים בתום מבצע שידורי אנוואר סאדאת . איש אחד בלבד היה ראוי למכתב תודה אישי וצל"ש ממנהל חטיבת החדשות . האחד ואין בלתו העת ההיא אלכס גלעדי . המפיק הראשי ומנהל מבצע השידורים של ביקור אנוואר סאדאת בירושלים . מילת תודה נוספת הייתה צריכה להיאמר גם לעוזרו הקרוב של אלכס גלעדי צְבִי ("צֶבֶּה") גוֹרֶן , מי ששימש כ- Head of Booking Office / מנהל מרכז ההזמנות בטלוויזיה הישראלית הציבורית לסיוע טכנולוגי לרשתות החוץ הרבות .  תפקיד רציני ואחראי מאוד בהפקה כל כך לחוצה ורבת משתתפים . צֶבֶּה גורן עשה שם עבודה נפלאה שלא תסולא בפז . הוא היה שנים רבות עורך חרוץ ופעלתן של חדשות החוץ בטלוויזיה הישראלית הציבורית . חיים יבין לא מצא מעולם צורך להעניק אלכס גלעדי וצבי גורן מכתבי תודה אישיים .

yoash 14

טקסט תמונה :  אני עם צבי "צֶבֶּה" גורן בקיץ 1977 . הוא היה אחד העיתונאים הטובים והמוכשרים ביותר ששירתו את השידור הציבורי מעולם . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות משורות) .

הצלחתו הבינלאומית של אלכס גלעדי בהפקות טלוויזיה גדולות בטלוויזיה הישראלית לא נעלמה מכל מיני זוגות עיניים מקצועיות בארה"ב . הן לטשו מבטים אליו ומשכו אותו בחטף החוצה ממחלקת הספורט הישראלית לעבר נתיבי שידור אחרים . האיש המוכשר הזה היה בדרכו הבלתי נמנעת החוצה מהטלוויזיה הישראלית לעבר קריירה דרמטית ומזהירה בחו"ל . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC הציעה לאלכס גלעדי ב- 1980 הצעה שלא היה יכול לסרב לה . והוא באמת לא סרב . קשה להעריך להיכן היה מגיע אלכס גלעדי אילו נשאר בטלוויזיה הישראלית . למרות שהיה מוכשר ובעל יכולות הרי שמעולם לא הוצע לוֹ לנַהֵל את חטיבת החדשות , או את חטיבת התוכניות , שלא לדבר על ניהול הטלוויזיה . אלכס גלעדי ניתב את עצמו במשך שנים רבות לנישה טלוויזיונית אחת בודדה , סגורה , וייחודית – שקרויה שידורי הספורט . סטיגמה נחותה בעיני רבים שמעידה על מוגבלות . מעין חוט מחשבה שקובע כי למי שמתעסק בשידורי כדורגל בטלוויזיה יש שכל ברגליים כמו לשחקני הכדורגל עצמם .זה נכון שהגיח מידי פעם כמטאור להפיק ולנהל עבור ארנון צוקרמן את ההפקות הגרנדיוזיות המיוחדות שאינַן בתחום הספורט . אך אלוּ היו הבלחות של רגע . לא היה לו שום סיכוי להעפיל לצמרת האמיתית ברשות השידור . הוא נבלם כי בא ממחלקת הספורט ונעצר ע"י הממונים מפני שהיה מוכשר מידַי , חריף , ולעיתים בוטה . קיים מִשְעוֹל טלוויזיוני מסוים ומוגדר שחייבים לצעוֹד בו בדרך לפסגה . אלכס גלעדי לא חווה אותו . הוא היה תקוע במחלקת הספורט .

פעם לקראת סופה של 1980 קרא לי כדי להצטרף אליו לפגישת דיון מחאה בלשכתו של מנהל חטיבת החדשות החדש טוביה סער שהחליף זה עתה את חיים יבין וכבר מינה את יאיר שטרן לתפקיד מתאם ומפיק ראשי של חטיבת החדשות .  ירדנו מהקומה החמישית של בניין היהלומים שם שכנה מחלקת הספורט למשרדו של טוביה סער בקומה השלישית . אלכס גלעדי ראה במינויו זה של יאיר שטרן מחסום ביורוקרטי כפול בינו כמנהל הספורט לבין טוביה סער והתקומם נגד המינוי מפני שהוא מְסַרְבֵּל עוד יותר את תהליך הפקות הספורט . עורקי צווארו כבר היו תפוחים מדם סימן לבאות . הוא התפרץ ודפק בזעם על השולחן וגם הרים את קולו על מנהל החדשות טוביה סער .

saar 1

טקסט תמונה : טוביה סער . עשה קפיצת דרך נחשונית בקריירה הטלוויזיונית שלי בראשית שנות ה- 80 . בנובמבר 1980 מינה אותו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל חטיבת החדשות וכעבור שנה ועשרה חודשים בפברואר 1982 הפקיד בידיו את הטלוויזיה הישראלית. איש מוכשר ונבון שאהבתי והערכתי. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי, הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טוּבְיָה סַעַר ממש נבהל מהסיטואציה הבלתי צפויה שנקרתה לו וחשב לרגע שאלכס גלעדי מרים את ידו עליו . אָלֶכְּס גִלְעָדִי ממש נפגע מהמינוי של יאיר שטרן שהיה חבר אישי שלו ומהתואר המבצעי שטוביה סער העניק לפונקציה החדשה . הוא ראה את עצמו כמפיק ראשי של שידורי הספורט וכל המבצעים המיוחדים . התפקיד החדש שנתפר ליאיר שטרן ע"י טוביה סער בגיבויו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד נראה לו מיותר המעמיס מחסומים ביורוקרטיים נוספים בעת העשייה שלא לצורך . נדמה לי שאלכס גלעדי הרשה לעצמו להתנהג בבוטות כזאת במשרדו של מנהל חטיבת החדשות טוביה סער מפני שידע שדרכו לקריירה סנסציונית בחו"ל קרובה , מובטחת , ואיננה הרפתקה זמנית . במידה מסוימת השאיר אחריו אדמה חרוכה של יחסי עבודה קשים אולי מבלי שהתכוון לכך במודע . כבר נאמר כאן כי אלכס גלעדי היה איש טלוויזיה סוּפֶּר מוכשר משכמו ומעלה אך יוסף "טומי" לפיד לא אִפְשֵר ולא נתן לכישרון הזה לפרוץ קדימה . ברור שהיה מאוכזב . נמאס לוֹ מחוסר המקצוענות ששררה בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית עם עזיבתם של דן שילון וארנון צוקרמן ובוֹאם של יוסף "טומי" לפיד וטוביה סער . בימים ההם היה אלכס גלעדי זעוף וכעוס , וּמִיעֵט לחייך . היו לו מספיק סיבות להתנתק מהטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור ומכיוון שהיה מוכשר מצא לעצמו דרך חדשה . ב- 1983 נבחר יאיר שטרן ע"י יוסף "טומי" לפיד לנהֵל את חטיבת החדשות . הוא עשה זאת במשך שֵש שנים עד 1989 . ארבע שנים שימש כתב הרשות בארה"ב . ב- 1993 מונה ע"י מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לתפקיד מנהל הטלוויזיה .

5. מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי ו- הוועד המנהל של רשות השידור מייסדים ומקימים את הטלוויזיה בשפה הערבית בראשות יוסף בר-אל כישות שידור עצמאית ו- אקוויוולנט לטלוויזיה בשפה העברית בראשות אַרְנוֹן צוּקֶֶרְמַן.

יִצְחָק לִבְנִי הוא האיש שאחראי ישירות לעיצובו של יוֹסֵף בַּר-אֵל כמנהל מִדְיָה בממדים הגדולים ממידותיו ומכפי שהייתה הטלוויזיה בשפה הערבית במציאות עצמה . השידורים בשפה הערבית מאז 1968 סרו למרותו של מנהל הטלוויזיה הישראלית . באוגוסט 1973 מונה ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה בתמיכתו של המנכ"ל דאז שמואל אלמוג . באפריל 1974 נבחר יצחק לבני לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . ארנון צוקרמן היה מנהיג שידור וניהל את הטלוויזיה ביד רמה וגם את יוסף בר-אל שסַר למרותו. הוא ממש לא עשה לו כל חשבון. משהו בסגנון, "אני המפקד כאן ואתה הפקוד שלי. כאן זה מתחיל וכאן זה גם נגמר" . ארנון צוקרמן היה גבר יפה תואר בעל כריזמה וקול בריטון סמכותי ומרשים וניחן בהופעה מרשימה של מנהיג . הוא היה איש מאופק וקר רוח ששידר ריחוק אך היה דומיננטי בהתנהגותו . דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום רחשו לוֹ כבוד עצום . בהיותו מקצוען וגם איש חזק התעקש למנוע כל דריסת רגל של יצחק לבני בתוככי הטלוויזיה .

zuckerman 1

טקסט תמונה : חורף 1975. זהו מר ארנון צוקרמן (בתמונה בן 41) מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שתי קדנציות בשנים 1979 – 1973. תקופת ניהולו נחשבת ל- "תור הזהב" של השידור הציבורי. גבר משכמו ומעלה. מאופק וקר רוח מחד ובעל כריזמה עַל מאידך. איש נבון, בעל יושרה, ובעל יכולת וכישרון ניהול מרשימים, וגם יפה תואר. אם להשתמש במטפורה צבאית אומר זאת כך : ארנון צוקרמן היה רמטכ"ל השידור הציבורי שנהנה מהערכה עצומה אם לא לומר הערצה של אלופי הפיקודים שלו דן שילון, מוטי קירשנבאום, ואלכס גלעדי וחייליהם.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור היה הבוס שלוֹ אבל אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא נבהל ממנו . היחסים המתוחים ביניהם היו ידועים לכל בַּר בִּי רָב בטלוויזיה וברשות השידור . זה ממש לא היה סוֹד . האם רצה יצחק לִבְנִי לפגוע בארנון צוקרמן ע"י הפקדת אוטוריטה בידי יוסף בר-אל וקידומו למנהל הטלוויזיה בערבית כמדיה נפרדת בעלת ישות עצמאית , ובכך לתקוע לעַד טריז בין הטלוויזיה בשפה העַרבית לעִברית , או שמא זה היה הליך מקצועי נדרש ומחויב המציאות בתוככי השידור הציבורי . זאת שאלה שההיסטוריה של הטלוויזיה תתמודד עמה בוודאי בעתיד אך היא מונחת  גם לפתחו של יצחק לִבְנִי עצמו . הקמת הטלוויזיה בשפה העַרבית במסגרת הרשות בעונת השידורים ההיא של 1977- 1976 ע"י המנכ"ל יצחק לבני כמוקד כוח נוסף וכגוף שידור שווה משקל לטלוויזיה בשפה העִברית , נראתה כמעשה התרסה כלפי מנהלה של הטלוויזיה הכללית ארנון צוקרמן . מינויו של יוסף בר-אל לתפקיד הרָם היה מעשה פולמוס ומקומֵם נוסף . ב- 23 באוקטובר 2005 נפגשתי עם יצחק לבני בן ה- 71 בביתו בהרצליה פיתוח .

livni 3

טקסט תמונה : חורף 1976 בירושלים . הימם ההם הזמן ההוא . מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני (מימין בן 42) מצטלם יחדיו עם מנהלת לשכתו הפדנטית , המדויקת , והחרוצה גב' רוחמה איילון ונהגו האישי גבי אוחנה  ליד "בניין החוטים" בשכונת רוממה בירושלים המושלגת. יצחק לבני היה אז בשיא כוחו אך לא חזק מידי כדי לחצות את סף דלת הטלוויזיה תחת ניהולו של ארנון צוקרמן . (התמונה באדיבות רוחמה איילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יִצְחָק לִבְנִי , מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן :

"בסתיו 1976 בתום אולימפיאדת מונטריאול 76' החלטתי להפריד את השידורים בשפה הערבית מאלוּ של העברית, ולהעניק למנהל השידורים בשפה הערבית שייבחר מעמד של מנהל טלוויזיה עצמאי. בינואר 1977 עמדה הטלוויזיה בערבית לראשונה על רגליה. זה היה כמובן בתקופה שבה השידורים בשפה הערבית (באחריותם של סלים פתאל ויוסף בר-אל) סרו למרותו של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. ארנון צוקרמן התנגד למהלך שלי בכל תוקף, וגם כעס עלי. זה כמובן לא עזר לוֹ. הוועד המנהל של רשות השידור תמך ביוזמה שלי ואישר אותה. החלטנו לייעד לשידורים בשפה הערבית 90 דקות ביום, בין שש וחצי לשמונה בערב. אני באמת מיניתי את יוסף בר-אל למנהל הטלוויזיה בשפה הערבית  העדפתי אותו על פניו של סלים פתאל. אני יודע שבעקבות החלטתי נפתחה אח"כ מלחמת עולם בין השניים . יוסף בר-אל קיבל אז מעמד של מנהל טלוויזיה למרות ששידר רק שעה וחצי ביממה. אבל הצרה הגדולה הממשית הייתה עכשיו עניין שותפות של שלושה פרטנרים על אותו סיגנל שידור טלוויזיוני, הקרוי היום "ערוץ 1". הטלוויזיה החינוכית שמרכזה היה ברמת אביב שידרה על תֶּדֶר השידור הזה משמונה בבוקר עד ארבע או חמֵש אחה"צ. בשש וחצי עבר תדר השידור לידי הטלוויזיה בערבית, ואילו רשת הטלוויזיה החשובה מכולן הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 החלה לשָדֵר רק משמונה בערב. זאת הייתה צרה צרורה. היה לי בעת ההיא חֲזוֹן שידור. ב- 1977 בּקשתי מראש משלת ישראל מנחם בגין להעניק תדר טלוויזיה נוסף לרשות השידור על מנת להימנע מהמצב הפתטי הזה, בו שלוש רשתות שידור שותפות לאותו סיגנל שידור. תדר שידור נוסף היה מכפיל את נפח השידור שלנו, משדרג את ביצועי הטלוויזיה, ומונע פגיעה במבצעי שידורי הספורט הבינלאומיים הגדולים . ראש הממשלה סירב לבקשתי. גם שר האוצר שמחה ארליך התנגד. הם הסתכלו על הבקשה המקצועית מנקודת מבט פוליטית. הם לא רצו לתת תֶּדֶר בלעדי לטלוויזיה מונופוליסטית שהייתה אומנם ממלכתית אך גוף שידור חזק ועצמאי. וככזה גם מבקר השלטון. אני תמיד סברתי שהתקשורת חייבת לנוּע במסלול שונה מזה של הממלכה. על התקשורת מוטלת החובה לפקוח עין על השלטון ולבקר אותו כשצריך. מאוד הצטערתי על החלטת הממשלה לא להקצות תדר נוסף לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית למרות שהיה להם, אך לא התכוונתי לוותר על עקרונותיי העיתונאיים. בשנים 1974- 1968 שימשתי מפקד גלי צה"ל. מוניתי לתפקיד ע"י מורל'ה בר-און. קיבלתי את התחנה מידיו של דַן בּוֹהֶם. היה לי חזון שידור. תחנת גלי צה"ל הייתה עד להגעתי תחנת רדיו צבאית ששידרה רק חמש שעות ביום. הפכתי אותה במשך השנים לתחנת רדיו אזרחית ששידרה אקטואליה ומהדורות חדשות, מוסיקה, בידור, ותוכניות מגוונות – 24 שעות ביממה. רציתי מאוד אחרי השירות בגלי צה"ל להרחיב גם את שידורי הטלוויזיה הישראלית כדי להתיר את הסבך של פלונטר סיגנל השידור הסבוך, אך הדבר לא יצא לפועל" .

בעקבות העדפתו של יִצְחָק לִבְנִי את יוסף בר-אל ומינויו למנהל הטלוויזיה בשפה הערבית התפתחה מריבה אישית קשה בין יוסף בר-אל לסלים פתאל שנשא עיניו לתואר לבין הזוכה בה . הסכסוך בין השניים החל עוד מימי בראשית של הטלוויזיה ונמשך שנים . ב- 1978 הגיש סלים פתאל כתב אישום חריף נגד יוסף בר-אל בן 150 עמודים שכותרתו הייתה , "בר-אל המנהל ושיטותיו" , לוועדת בוררות בת שני אנשים צבי זינדר ושלמה עבדי שנדרשה להכריע מי מבין השניים צודק .

fatal 1

טקסט מסמך : טענותיו הקשות של סלים פתאל נגד יוסף בר-אל רוכזנו לספר בן 150 עמודים שכותרתו הייתה "בר-אל המנהל ושיטותיו" . בסופו של דבר לא יצא מזה כלום ויוסף בר-אל נשאר על כנו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית מוטי קירשנבאום מתומכיו הנאמנים של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן תיעב את דרך ניהול רשות השידור בידי המנכ"ל יִצְחָק לִבְנִי ואת הפיקוח הציבורי הלא יעיל של הוועד המנהל בראשותו של היו"ר פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . בשלב מסוים הוא היה כל כך מאוכזב מיצחק לִבְנִי עד שהחליט לעזוב את הטלוויזיה ולצאת לחופשה ללא תשלום . מאוחר יותר נאלץ לחזור לשורותיה מפני שההנהלה הראשית איימה לפטר אותו אם לא ייאות לחזור ממנה . ב- 25 באוגוסט 1978 העניק כאמור ריאיון בוטה וחסר תקדים בחריפותו לכתב עיתון "הָאָרֶץ" אלי טייכר בו תקף ללא כל חשבון את מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני [5] . מוטי קירשנבאום נקט בצעד חריג . הוא לא הרבה להתראיין לעיתונות אך הפעם הזאת הרשה לעצמו כמנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה לבַקֵר קבל עם ועדה את הבוס העליון של רשות השידור ולהטיל בו את חִצָיו השנונים . יִצְחָק לִבְנִי קרא שוב ושוב את הטקסט המַר והפוגעני המופיע להלן אך לא פיטר את מוטי קירשנבאום ממשרתו . אולי נמנע מלעשות כך מפני שמוטי קירשנבאום היה כבר אז בֵּן מַלְכוּת צעיר , חתן פרס ישראל ב- 1976 שמלאו לו 37 שנים בלבד .

25 באוגוסט 1978. זהו טקסט הריאיון שהעניק מוטי קירשנבאום לכתב עיתון "הארץ" אלי טייכר :

"ספק אם הייתה הפקה אחת בטלוויזיה הישראלית שמבצעיה קיבלו את הכלים ואת האמצעים הדרושים למלאכתם . תמיד היה על המפיקים להתייסר בגיהינום של בזבוז זמן, מאמץ ומשאבים כדי לאלתר, להטליא, וליצור יש מאין. דרושים אמצעים טלוויזיוניים, אולפנים וציוד טכני למיניהם. כיום אנו עובדים בשליש אולפן שגודלו כבית שימוש. הציוד המועט מתפורר בידיים, הנגרייה עלובה מאין כמותה, מתפרה לתלבושות אין, איש לא חשב להכשיר אנשים לכתיבה לטלוויזיה (מקצוע בפני עצמו) ולהתפרנס מכך בכבוד. תקציב חטיבת התוכניות בטלוויזיה כ- 37 מיליון ל"י שווה לתקציב הסרט "אנטבה" של מנחם גולן ועוד סרט דל נוסף. 37 מיליון ל"י בתנאי האינפלציה כיום הם סכום מגוחך.

לצערי מציג מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני את תביעותינו לשיפור המערכת כשְאִיפָה לכוֹח "ועשיית שרירים" להשתלטות וכיו"ב , מונחי ניקולה מאקיאוולי לעניים השגורים בפיו . טענותיו הם הֶבֶל גמור. אני מצהיר בפניך מר אלי טייכר כי יצחק לבני תוקע בשיטתיות מקלות בגלגלי ההפקה המקורית. ריכוז מלוא הסמכויות בידיו של המנכ"ל מאפשר לו לעשות זאת בהצלחה רבה. כך נוהג יצחק לבני האיש חרף התבטאויותיי הרבות בעיתונים על הצורך בקידומה ושגשוגה של ההפקה המקורית . יצחק לבני בקי ורגיל ביחסי ציבור. הוא זורה חול בהתמדה ובהצלחה בעיני מוסדות רשות השידור, בעיני הגורמים הממלכתיים, ובעיני הציבור כולו.

החיכוכים בטלוויזיה החלו כמעט תמיד באחד מתרגיליו המכוערים של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני, שמטרתו היחידה הייתה לפגוע במעמדו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה, או במעמדם של עובדים אחרים. יצחק לבני איננו רוצה במנהל טלוויזיה חזק. הוא מעדיף אדם חלש, כנוע, או מתרפס. איש שיקבל את תכתיביו. לאלה שיישארו בטלוויזיה אחרי מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני יידרשו 10 שנים כדי לתקן את השגיאות שעשה יצחק לבני".

מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי ביקש ממנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן כי יאפשר לו התערבות יתר בתכנים תמורת הענקת סמכויות יתר בניהול הטלוויזיה . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הכריזמטי לא וויתר ולא נתן ליִצְחָק לִבְנִי דריסת רגל בבניין הטלוויזיה . המאבק השקוף בין השניים היה יותר מסוֹד גלוי . רבים בטלוויזיה היו עֵדים לו . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נהנה מאמון מופלג ותמיכה גדולה של מנהלי המחלקות והחטיבות בבניין הטלוויזיה ובראשם דָן שִילוֹן מנהל חטיבת החדשות, מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם מנהל חטיבת התוכניות, וגם של אָלֶכְּס גִלְעָדִי מנהל מחלקת הספורט . מבחינה מוראלית וגם מעשית הוא הביס את יִצְחָק לִבְנִי . היריבות המרה בין אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ליִצְחָק לִבְנִי חִלחלה כמעט לכל יוזמת שידור בטלוויזיה הממלכתית . יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מנהל חטיבת התוכניות לפני עידן מוטי קירשנבאום זוכר בעת שיחות התחקיר שלי עמו ,כלהלן : "יצחק לבני התמנה למנכ"ל רשות השידור באפריל 1974 . הוא ניהל קודם לכן את  גלי צה"ל בשנים 1974 – 1968 . כשיצחק לבני הגיע לרשות השידור ארנון צוקרמן היה כבר מנהל טלוויזיה מבוסס שפעל כשמונה חודשים תחת שרביטו של מנכ"ל רשות השידור הקודם שמואל אלמוג ז"ל . שימשתי מנהל התוכניות אצל ארנון צוקרמן . יצחק לבני  נחשב לאיש רוח וספר ולא ביקש להתערב ממש בתכני השידור . הוא רצה להיות קצת יותר מעורב בעיקריים שבהם . שמעתי אותו פעם מציע לארנון צוקרמן עסקת ניהול , "ארנון , אתה תרשה לי יותר אמירה בתכנים –  ואני ארשה לך יותר אמירה בכספים". הנוסחה הזאת לא צלחה. שיתוף הפעולה ביניהם התדרדר ואולי לא הִתְּדָרְדֵר משום שהיה מדורדר מראשיתו . היחסים העכורים והמעורערים בין שני בכירי רשות השידור הפכו זה מכבר לשיחת היום במִסדרונות הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצא להם שם דבר גם בין כתלי רדיו "קול ישראל" . כולם דיברו על זה .

dori 1

טקסט תמונה : זהו מר ישראל דורי מנהל כספים וכלכלה מוכשר של רשות השידור בשנים 1982 – 1970 . הוא היה עֵד להתכתשויות הבלתי סופיות בין מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן בשנים 1979 – 1974 . כך אמר לי בעת שיחות התחקיר שניהלתי עמו ב- 2009 : "יצחק לבני הציע לארנון צוקרמן סמכויות יתר כמנהל טלוויזיה הישראלית הציבורית תמורת התערבות בתכני השידור של ה- Media אותה הוא מנהל . ארנון צוקרמן לא הסכים" . (התמונה ניתנה לי באדיבות ישראל דורי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גם מנהל הכספים וכלכלה של רשות השידור בשנים ההן ישראל דוֹרִי זוכר טקסט דומה כפי שסיפר לי בעת שיחות התחקיר בינינו : "ארנון צוקרמן היה מנהל טלוויזיה חזק שלא נתן למנכ"ל רשות השידור יצחק לבני להתערב לו בעבודתו . כסמנכ"ל הכספים של הרשות הייתי שותף לפגישות המקצועיות השונות בין שני האנשים החשובים ביותר ברשות והייתי עד לבקשות של יצחק לבני שגבלו בתחנונים ממש בפני ארנון צוקרמן , משהו כמו , "תן לי להתערב יותר בתכני השידור של הטלוויזיה ואני אתן לך יותר סמכויות" . ארנון צוקרמן סירב . צוקרמן היה מנהל טלוויזיה מצוין והוכחה מוצקה שמִנְהָלָן יכול להיות מנהל טוב למרות שלא בא בהכרח משטח היצירה או העיתונאות הטלוויזיונית" .

שידורי החדשות בשפה הערבית הצטיירו בעיני חלק מהציבור כשידורים נטולי ביקורת עיתונאית שאוהדים באופן אוטומטי את מדיניות הממשלה והשלטון . הוטל בהם דופי ולעיתים נמצאו כבלתי אמינים ומהימנים כאלו שמתיישרים עם קווי ההסברה של ממשלת ישראל . הרייטינג שלהם במשך שנים היה אפסי וחסר כל חשיבות לעומת הקולגות שלהם במשדרי החדשות בשפה העִברית . אנשי "מבט" הוקירו את העיתונאים בשפה הערבית בבניין הטלוויזיה זלזלו במוצר הסופי שהופק תחת ידיהם . בספרו "בשִידוּר חָי" שיצא לאור ב- 1998 תיאר דן שילון ללא כחל ושרק את אופי וסגנון ניהולם של שני אנשי הטלוויזיה בשפה בערבית יוֹסֵף בַּר-אֵל וסַלִים פַתָּאל ככלי תעמולה : "שני המנהלים של השידורים בעַרבית , יוסף בר-אל מנהל החדשות וסלים פתאל מנהל התוכניות – האמינו בכוחה של התעמולה הטלוויזיונית . שניהם שאפו להשתחרר מחיבוק הדוב של השידורים בעִברית וביקשו להקים ישות טלוויזיונית עצמאית בשפה העַרבית . חלומם התממש במחצית שנות ה- 70 . רמת השידורים בערבית הייתה ירודה אבל המערכת הפוליטית אהבה אותם" [6] .

יִצְחָק לִבְנִי לא התקשה ב- 1976 להעביר בוועד המנהל של רשות השידור את החלטה על מיסוד הטלוויזיה בשפה הערבית . חברי הוועד המנהל אהבו את השידורים הלויאליים בשפה הערבית . חלקם לא היססו ולא התקשו לפתוח סניף אוהד לשלטון בתוך רשות השידור . יו"ר הוועד המנהל וולטר איתן ועמו ארבעה חברים חַיִים קוּבֶּרְסְקִי , אֵלִי תַבִין , אֲשֶר רִיבְלִין , ויִצְחָק אָרְצִי תמכו במנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי . אָרִיאֵל וַויְינְשְטֵיין נמנע בהצבעה . חַיִים שוּר ז"ל האיש השביעי בוועד המנהל חבר קיבוץ שוֹבָל נעדר מההצבעה מפני שנטל חלק בוועידת מפ"ם באותו הזמן . זה היה ביום ראשון – 30 ביולי 1977 . ההחלטה על הקמת הטלוויזיה בעַרבִית נראתה לרבים כמו מַאֲרָב פוליטי ומעשה נקמנות של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני במנהל המשגשג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן (לימים פרופסור אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן) ולא כחזון מקצועי חיוני וראוי . זאת הייתה יוזמה מלאכותית שמניעיה נראו כמעשה איבה כלפי אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . ברבות השנים היא גם לא החזיקה מעמד. אבל ההחלטה בעת ההיא תאמה את רצונם של נאמני השלטון. עובדה שהם הצביעו בעדה. יוסף בר-אל זכה מן ההפקר והפך למנהל סניף שידור בעל נפח מצומצם הכפוף ישירות למנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ולא כפי שהיה מקודם לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . הטלוויזיה בשפה הערבית הפכה לרֶשֶת שידור . ההחלטה אודות הקמת הטלוויזיה בשפה הערבית כישות נפרדת והרצון להקצות לה רצועת שידור יומית מצומצמת באורך של 90 דקות בלֵב ה- Prime Time  של השידורים בשפה העברית הייתה לא במקומה ומקוממת והתבררה במרוצת הזמן כשגויה . השידורים בשפה הערבית נתקעו לתוכניות בעִברית ולאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן כמו עצם בגרון , וגם לציבור הרחב . שידורים הטלוויזיה בשפה ערבית הם חשובים אך ניתן היה למצוא פתרונות אחרים מאלה שכפה יִצְחָק לִבְנִי על הרשות . על יִצְחָק לִבְנִי כמנכ"ל רשות השידור הייתה מוטלת החובה לדאוג ראשית דבר למִיסוּד תֶּדֶר שידור נוסף עבור הטלוויזיה הישראלית , כלומר להקים שני ערוצי טלוויזיה ממלכתיים (על פי המודל הבריטי 1 BBC  ו- 2 BBC  באנגליה) , ובתוכם להקצות זמן שידור נרחב יותר לשפה הערבית . משנבלמה היוזמה הזאת ע"י ממשלת ישראל בימים ההם היה עליו לוותר כליל על רעיון הצבת השידורים בשפה העַרבית כפי שכבר קבע אותם בלֵב הצפייה בשפה הִעברית . המעשה הזה של יִצְחָק לִבְנִי ואנשי הוועד המנהל של רשות השידור נתפש כמעשה חסר תכלית שעיקרו נקמה באַרְנוֹן צוֹקֶרְמַן .

ועוד דבר : הקמת הטלוויזיה בשפה העַרבית כגוף שידור עצמאי ע"י יִצְחָק לִבְנִי ובעקבותיו מינויו של יוסף בר-אל לתפקיד מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית הייתה ניגוד מוחלט להמלצתו של מנכ"ל ה- BBC לשעבר סֵיר הְיוּ גְרִין (Sir Hugh Greene) ,סעיף [7] , שביקר בישראל בקיץ 1973 על פי הזמנתו האישית של שר החינוך ותרבות יגאל אלון . הְיוּ גְרִין הכין לשר החינוך דו"ח חשוב הנוגע למצבה העגום של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מן היבטי התוכן והניהול , וקבע לאחר בדיקה מעמיקה , כי הוא כבעל ניסיון בשידורי טלוויזיה מתנגד לייסוד משרה של מנהל שידורים בערבית . באחד מחלקי הדו"ח שהוגש ליגאל אלון בראשית חודש יוני 1973 חודשים מעטים לפני מלחמת יום הכיפורים 73' והנוגע למינוי מנהל שידורים בערבית כתב הְיוּ גְרִין טקסט מפורש כלהלן [8] : "עוד נקודה ארגונית אחת העלו בפני כפעם בפעם . אינני נוטה להמליץ על ייסוד משרה של מנהל שידורים בשפה העַרבית , שסמכותו תתפשט על שידור התוכניות ושידור החדשות בעַרבית בטלוויזיה וברדיו . דבר זה יסתור את המלצתי בדבר שידור החדשות וענייני היום , ועל כל פנים אין הדבר רצוי מבחינה מבצעית . יש לטלוויזיה ולרדיו מקומות מיוחדים משלהם בתוך רשות שידור משולבת . אני מקווה שניסוח זה יציב מַצֵבָה אחת ולתמיד על קִבְרָן של המילים 'שילוב' וְ- "הפרדה" , שנשחקו כבר מרוב שימוש" . יִצְחָק לִבְנִי לא התחשב בדו"ח האמין והמקצועי של הְיוּ גְרִין בעל הניסיון ופעל הפוך לגמרי ונגד המלצותיו שאולי לא קרא אותן מעולם . דעתם של הְיוּ גְרִין ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא הייתה נחשבת .

יִצְחָק לִבִנִי הכשיר את יוסף בר- אל . הוא העלה אותו אומנם ב- 1977 לגְדוּלָה ונתן לו רֶשֶת שידור בשפה העַרבית המשדרת רק שעה וחצי ביום שהיא אקוויוולנטית בהגדרת סמכויותיה לטלוויזיה הישראלית , אך לא הועיד לוֹ אמצעי הפקה עצמאיים משלוֹ . אי שוויון טכנולוגי ואי שוויון בזמן מסך הכשילו את יוסף בר-אל מראש ויצרו בכייה לדורות . בכך הפך מנכ"ל הרשות את יוסף בר-אל לראש סניף שידור ולא מנהל רשת שידור . מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית הפך להיות גרורה של מנהלי הטלוויזיה בשפה העִברית . זאת הייתה עוּבדה וצרה צרורה שהולידה כל הזמן אין סוף וויכוחים ומריבות בין אנשי הטלוויזיה בעַרבית לבין הקולגות מהטלוויזיה בשפה העִברית , מי חשוב ממי – ומי קודם למי . יוסף בר-אל ועובדיו נזקקו לארסנל כלי השידור של ארנון צוקרמן שָם שררה הגמוניה ועדיפות מוחלטת לחטיבות החדשות והספורט, וגם עדיפות עצומה לחטיבת התוכניות בשפה העִברית. היקף השידור הנמוך של הטלוויזיה בשפה העַרבית , רק תשעים דקות ביממה , ומיעוט אמצעי הפקה ושידור  (שלא היו דרושים בעצם כפוֹעַל יוצא של מחסור במשימות ביצועיות וזמן שידור מצומצם) , יצר התמרמרות עולה וגואה בקֶרֶב עובדי הטלוויזיה בשפה העַרבית . הייתי שָם וראיתי זאת במו עיניי . אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית חשו ברבות השנים מקופחים ומתוסכלים יותר ויותר . זה לא קרה בבת אחת . זה היה תהליך הדרגתי וממושך . הם הרגישו חסרי אונים ולעיתים חשו כנטע זר בבניין לעומת הקולגות העשירים מהטלוויזיה בשפה העברית . יוסף בר- אל היה מ- 1977 מנהל רשת טלוויזיה זניחה . את התהילה גרפו מנהלי הטלוויזיה האמיתיים ארנון צוקרמן ואחריו יצחק "צחי" שמעוני , טוביה סער , וחיים יבין . יוסף בר-אל הועמד בצֵל. גאוותו נפגעה . ההתמרמרות הקשה של עובדיו הולידה ברבות השנים רגשי נְחִיתוּת וקִנאָה . אין זה סוד כי אנשים מתוסכלים ואפופי קנאה הופכים חיש מהר לחוֹרְשֵי מְזִימוֹת . נוצר מצב תקשורתי מורכב . על אותו התֶּדֶר הבודד שהקצתה הממשלה לטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה גם הטלוויזיה החינוכית משמונה בבוקר ועד שלוש אחה"צ וגם זכתה בעת מלחמת לבנון ה- 1 ב- 1982 לעוד חצי שעת שידור של "ערב חדש" שעסקה בחדשות . הטלוויזיה הישראלית בשפה העַרבית שידרה משֵש וחצי בערב עד שמונה . הטלוויזיה הישראלית בשפה העִברית גוף התקשורת האלקטרונית החשוב ביותר בארץ , שידרה משלוש וחצי אחה"צ עד חמש תוכניות שהוקדשו לילדים ונוער , ואח"כ מחמש וחצי עד שש וחצי , ושוב משמונה בערב עד חצות . זה היה מצב אבסורדי .

יִצְחָק לִבְנִי הפך את הטלוויזיה בשפה העַרבית לרשת שידור המקבילה בהיררכיה שלה לטלוויזיה הישראלית בשפה העברית אך זמן השידור שלה היה מצומצם , רק 90 דקות ביממה . הטלוויזיה בשפה העַרבית דמתה לסניף שידור דַל בתוככי הטלוויזיה הכללית שאיננו מצדיק את קיומו . יִצְחָק לִבְנִי העדיף את יוסף בר-אל על פניו של סלים פתאל ואומנם הפקיד בידיו את הטלוויזיה בשפה העַרבית אך לא העניק לו תקציבים , אמצעי הפקה , וכלי שידור נאותים כדי להעמיד באמת רשת שידור על הרגליים . בכך יצר תסכול והתמרמרות קשה בין עובדיו של יוסף בר-אל שנמשכה שנים . זאת הייתה בכייה לדורות . הם חשו כל העת מקופחים בהשוואה לעובדי הטלוויזיה בשפה העִברית . ארנון צוקרמן השתמש בצדק במירב אמצעי השידור של התחנה בשל נפח השידור הגדול שלו והותיר ליוסף בר-אל פירורים . הדבר ניכר על כל צעד ושעל ובכל תחום עשייה בטלוויזיה – חדשות , ספורט , ותוכניות . הדוגמאות המובהקות לחוסר שוויון בין שני גופי השידור בא לידי ביטוי במלוא חריפותו בשידורי החדשות והספורט הבינלאומיים . בארץ וגם בחו"ל . שדרי הספורט בשפה הערבית נתפשו כסרח עודף . בעוד השַדָּרים שלי ביצעו את המוטל עליהם תמיד מעמדות שידור באצטדיונים ברחבי אירופה ותבל נאלצו השַדָּרים בשפה הערבית מַחְמוּד אָבּוּ בַּכֶּר וסוֹלוֹמוֹן מוּנִיר לעשות זאת תְּדִירוּת ובאופן תמידי בשיטת Off  Tube , היינו ממשרד ההפקה ולא מהשטח . חרבון השידור ה- Off Tube מהמסך בירושלים במקום להיות נוכח בשטח הפך לתופעה עיתונאית נלוזה שהטילה כתם מקצועי כבד על הטלוויזיה בשפה העַרבית ועל העומדים בראשה , וכמובן על שני השַדָּרים מַחְמוּד אָבּוּ בַּכֶּר וסוֹלוֹמוֹן מוּנִיר ששיתפו פעולה עם הממונה שלהם יוסף בר-אל והסכימו לנהוג כך . הייתי שָם וראיתי זאת מקרוב . הרצון לנסוע לחו"ל ולא חשוב אם מדובר בשידור Off tube ו/או מהשטח ממוקד ההתרחשויות , סִיכֵּל כל שיקול עיתונאי האם הדבר נחוץ בכלל. הדוגמאות רבות מספור . הנה כמה מהן כפי שתיעדתי בסדרה רחבת ההיקף של 13 הספרים שחקרתי וכתבתי אודות קורות הטלוויזיה בארץ ובעולם , ואשר קרויה בשם הכולל שלה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

yoash 15

טקסט תמונה : קיץ 1982. מדריד – ספרד. שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל בספרד – יוני 1982. זהו משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורי על תכולתו ב- IBC  במדריד. זהו רגע עצוב ומביך לטלוויזיה בשפה הערבית בראשותו של יוסף בר- אל. השדר סלומון מוניר נכפה לשדר את קטעי הכדורגל במונדיאל ספרד 1982 בשיטת  Off  Tube ממסך הטלוויזיה במשרד ההפקה במרכז השידורים הבינלאומי בבירה הספרדית ה-  IBC  (ראשי תיבות של International  Broadcasting  Center) . הוא שידר מהמוניטור ולעולם לא מהשטח. הרי את אותו הדבר יכול היה לעשות מהמוניטור המוצב באולפן בירושלים, לשם כך לא היה צריך לטוס עד למדריד. שידור טלוויזיה OFF TUBE הוא מעשה מביש וחטא עיתונאי כבד . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : סולומון מוניר , נסים מזרחי , מפקח הקול והתקשורת מיכה לוירר , עוזרת ההפקה עדה קרן , ומפקח ה- Video מנחם וולף . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 16

טקסט תמונה : חודש יוני של שנת 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . אצטדיון ה- "אצטקה" בטרם תחילת אחד השידורים הישירים שלנו מהטורניר. יורם ארבל לעומת סולומון מוניר שִידֵר ישיר את כל אירועי הספורט הבינלאומיים מעמדות השידור שלנו במגרשים ובאִצטדיונים ברחבי תבל , ולעולם לא Off  Tube מהמוניטור במשרד ו/או מירושלים . עמדת השידור באצטדיון היא כלי נשקו העיתונאי של השדר . לידו , עוזרת ההפקה המסורה של מחלקת הספורט גב' שמחה שטרית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

weitz einstein

טקסט תמונה :  חודש יוני של שנת 1992 . אליפות אירופה בכדורגל – שוודיה 1992 (92 EURO) . מאיר איינשטיין (מימין) ורמי ווייץ משדרים את משחקי הטורניר מעמדת שידור שלנו בסטוקהולם . העבודה העיתונאית בשטח ומלאכת השידורים הישירים מעמדות שידור באצטדיונים , הייתה נר לרגלינו . שדר הספורט בשפה הערבית אפילו לא נשלח לשוודיה . (אכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה שלושת הספרים : "רוש ולענה", 12 הכרכים של הספר "הפקות טלוויזיה חובקות ארץ עולם", ו- "מלחמת הדיאדוכים" – במסגרת הסדרה הכוללת "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

מינויו של יוסף בר-אל למנהל הטלוויזיה בשפה ערבית ב- 1977 הייתה החלטה שגויה והפכה לשנויה במחלוקת . מכיוון שההיסטוריה רצופה תקדימים המונחים כנדבך אחד על השני היא סללה בסופו של דבר את דרכו הרצופה מהמורות מקצועיות אך שימשה גם בד בבד אוטוסטרדה פוליטית – שהובילה לבחירתו בקיץ 1990 למנהל הטלוויזיה הישראלית בשפה העִברית . זאת הייתה עוד הוכחה כי הורתה של הטלוויזיה הישראלית היא פוליטית וכמעט שנות דור לאחר הקמתה ב- 1990 , עדיין נחשבה לרכוש ממשלתי . הדברים בהחלט מתקשרים לעמידתו האיתנה והמופלאה של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן בפני לחצים פוליטיים . ארנון צוקרמן ראוי להערכה רבה כאדם , כמנהל , וכמנהיג .

ב- 1990 הייתה הטלוויזיה הישראלית הציבורית שליט תקשורתי בלבדי במדינת ישראל . דִיאָדוֹך . רבים חשבו שהמונופול יימשך לנצח . רשות השידור לא התכוננה למלחמת הדיאדוכים הממשמשת ובאה בשל תחושת העוצמה שלה . מאמינה בכוחה שהתברר בדיעבד כמוגבל , מזויף וזמני . ערוץ 5 בטלוויזיה בכבלים כבר נשף בעורפנו אך עוצמת רוחו הייתה דלה וטרם אפקטיבית . הדיבורים הרעשניים אודות הקמתו של ערוץ 2 המסחרי נמשכו כעשור . המעבר מערוץ 2 הניסיוני לדגם של ערוץ טלוויזיה מסחרי התעכב . לממשלת ישראל המעניקה את רִישיונות השידור לא בער שום דבר . חלפו כבר שלוש שנים מאז סיקר ערוץ 2 הניסיוני ב- 1987 את בואה של אסירת ציון אִידָה נוּדֶל מברה"מ לישראל ואת משפט ג'ון דמיאניוק . שום דבר לא זז . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה עדיין בעלת סגולות ופוטנציאל רב יכולת נותרה מונופול בודד בצמרת ובעלת בית יחידה ולכן גם אדישה לסכנות האורבות לה .

התככים והמניפולציות הפוליטיות בתוך ומחוץ לרשות השידור פעלו במלוא עוּזָם . נסים מִשעַל המוכשר הוּדַח. זאת הייתה הפתעה מפני שנסים משעל היה עיתונאי בעל שיעור קומה ורב מוניטין בטלוויזיה וברשות השידור . הוא היה איש חטיבת החדשות והוכיח את עצמו בכל מקום בזירה העיתונאית בארץ וגם כשליח הטלוויזיה ורשות השידור בארה"ב . התרוצצו אז שמועות כי ראש הממשלה יצחק שמיר איננו מחבב את מ"מ מנהל הטלוויזיה ועיתונאי מחונן נסים משעל מפני שלא הצליח לרסן את הכתב המדיני שלו מר יִגְאָל גוֹרֶן (אחיינו של הרב שלמה גורן) . יגאל גורן שָב וביקר את פעולות הממשלה בראשות יצחק שמיר , וככתב מדיני לא עשה לה כל הנחות . הוא הקשה גם על ראש הממשלה עצמו . באחד הראיונות שהעניק ראש הממשלה יצחק שמיר ליגאל גורן הוא כה רגז עליו עד שקטע את הריאיון במהלכו , הסיר את ה- Neck Microphone (מיקרופון זעיר) התלוי על חולצתו , התרומם מכיסאו ונפנה לדרכו . הריאיון והתנהגותו המביכה של יצחק שמיר שודרו בהבלטה רבה ב- "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יצחק שמיר לא שכח את העלבון ונִסִים מִשְעַל שילם את המחיר של חרון של ראש הממשלה על הכתב יגאל גורן .

יוסף בר-אל היה מועמדו הוודאי והמובהק של ראש הממשלה יצחק שמיר שראה בו נאמן השלטון . נסים משעל היה כּשרוני מיוסף בר-אל לאין ערוך אך נחשב לעיתונאי חצוּף ועצמאי מידַי . ניתנה ההוראה הבלתי כתובה לנציגי הליכוד בוועד המנהל של רשות השידור החברים שלמה קוֹר ז"ל , אַמְנוֹן מֶנְדָה ז"ל, אורי אורן המאיישים את וועדת המכרזים ובראשם יו"ר הוועדה המנכ"ל אַרְיֵה מֶקֶל לתמוך ללא סייג במועמד ראש הממשלה . גם נציג המפד"ל בוועד המנהל של רשות השידור אוּרִי פָלָח הרים את ידו עבור יוסף בר-אל . ההצבעה בוועד המנהל של רשות השידור על מינוי מנהל לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה פוליטית מעיקרה . נושא ההצבעה לא היה על כּשרון ומקצוענות טלוויזיונית אלא על יישור קו ונאמנות פוליטית לכל ראש ממשלה כזה או אחר . זה היה יפה גם לבחירתו של יוסף בר-אל . הרמת הידיים הראשונה בוועד המנהל הייתה מפוצלת ולא אחידה . יוסף בר-אל זכה אומנם ברוב הקולות אך היו לו גם מתנגדים . שניים הצביעו נגד מינויו . שמונה הצביעו בעדו . לפתע התעורר אמנון מֵנְדָה נציג הליכוד כפי שסיפר לי לאחר ימים , והציע לערוך סיבוב נוסף של הצבעה , שבו ירימו את ידם בעד יוסף בר-אל כל עַשֶרֶת חברי וועדת המכרז ויבחרו בו פה אחד כדי למנוע מחלוקות ולזות שפתיים . אמנון מֶנְדָה ז"ל הציג בפניי את עמדתו וסיפר לי את גרסתו להשתלשלות ההצבעה : "רציתי שכולם יישרו קו עם רצונו של ראש הממשלה יצחק שמיר . שאיפתי הייתה שיבשרו לציבור בישראל כי מנהל הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית נבחר פה אחד לתפקידו רב האחריות . ראיתי בעובדה הזאת מניעת מחלוקות עתידיות בתוך רשות השידור . הצבעה "פֶּה אחד" הייתה אינטרס שלי כחבר בוועד המנהל של רשות השידור" .

menda

טקסט תמונה :  זהו אמנון מנדה ז"ל חבר בוועד המנהל של רשות השידור בשנת 1990 . הוא ארגן הצבעה חוזרת בוועדת המכרזים ב- 10 ביולי 1990 כדי ליצור דימוי של בחירה אחידה פה אחד בעד מינויו שליוסף בר- אל למנהל הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 . הניסיון הצליח . בסבב ההצבעה השנייה זכה יוסף בר- אל בקולם של כל עשרת אנשי וועדת המכרזים . (באדיבות אמנון מנדה ז"ל . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

itsik

טקסט תמונה :  שנת 1990 . זוהי גב' דליה איציק חברת הוועד המנהל של רשות השידור מטעם מפלגת המערך בימים ההם ותומכת נלהבת של יוסף בר- אל כמנהיג השידור הציבורי . גב' דליה איציק אישה נבונה ומשכילה ופוליטיקאית וותיקה הרימה משיקוליה היא את ידה הימנית ב- 10 ביולי 1990 בעד מינויו של יוסף בר- אל למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לקדנציה של שלוש שנים , 1993 – 1990 .  (מקור התמונה : לשכת מנכ"ל רשות השידור של אריה מקל בשנים 1993 – 1989) .

finestein

טקסט תמונה :  זהו רוני פיינשטיין ז"ל חבר הוועד המנהל של רשות השידור מטעם מפלגת המערך בשנות ה- 80  ו- 90 . ב- 10 ביולי 1990 תמך והצביע יחד עם שני נציגי המערך הנוספים בוועד המנהל של רשות השידור גב' דליה איציק והיו"ר אהרון הראל ז"ל בעד מינויו של יוסף בר- אל למנהל הטלוויזיה הישראלית . היום הוא עו"ד ונוטריון פרטי . (התמונה באדיבות עו"ד רוני פיינשטיין ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

להפתעת הכל זכתה בקשתו של אמנון מֶנְדָה להיענוּת מלאה . כל עשרת חברי וועדת המכרזים הרימו בסבב השני את ידם עבור מועמד ראש הממשלה . לא רק שלושת נציגי מפלגת העבודה בוועד המנהל דליה איציק , רוני פיינשטיין ז"ל ויו"ר הועד המנהל עצמו אהרון הראל ז"ל עשו כך , אלא גם שני העיתונאים שכיהנו בוועדת המכרזים , עמוס בן וֶרֶד מעיתון "הארץ" ואריה אבנרי איש העיתון "ידיעות אחרונות" , נגררו אחרי הרוב והתנדבו לאמץ את בקשת אמנון מנדה . יוסף בר-אל זכה בניצחון מוחֵץ ללא עוררין . גב' דליה איציק גילתה אהדה והערכה רבה במשך שנים רבות ליקירה יוסף בר- אל . ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון בבושת פנים את יוסף בר-אל מהכהונה הרמה של מנכ"ל רשות השידור . 13 שרים תמכו בהדחה המיידית של מנכ"ל רשות שידור מכהן . השרה דליה איציק התנגדה התנגדות נמרצת להדחה והצביעה נגדה . היא רצתה להשאיר את יוסף בר-אל על כנו . חבר אליה השר מאיר שטרית . ראה שני הספרים , "רוש ולענה" ו- "מלחמת הדיאדוכים" . אך הבה נשוב ל- 10 ביולי 1990 תאריך כינוסה של וועדת המכרז בשעה שנסים משעל ויוסף בר-אל ממתינים כל אחד בתורו כדי להציג את הפרזנטציה שלו , את האני המאמין הטלוויזיוני שלו , ומדוע הוא עדיף על פני המועמד האחר . במכרז למנהל הטלוויזיה ב- 10 ביולי 1990 השתתף גם העיתונאי מר מְנָשֶה רָז שהיה קנדידט בעיני עצמו ולא על פי ראות ושיקוליה של הוועדה . מזכ"ל מפלגת העבודה בעת ההיא מיכה חָרִיש לגלג ותקף בחריפות רבה את דליה איציק , רוני פיינשטיין ואת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אהרון הראל נציגי מפלגת העבודה בוועד המנהל מפני שסעדו וסייעו ליוסף בר-אל לזכות בתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . תמיכת שלושת נציגי העבודה ביוסף בר-אל הולידה וויכוח מר בתוככי מפלגת הפועלים . במקביל הסתער מיכה חריש גם על ראש הממשלה יצחק שמיר ועל הפוליטיזציה שהִשליט במכרז מנהל הטלוויזיה בו כפה על חברי הליכוד הצבעה כיתתית . מיכה חריש סיפר בפומבי [10] , ואח"כ גם העיד בפניי בעת שיחות התחקיר בינינו כלהלן : "יוסף בר-אל טִלפֵּן אלי שלושה ימים לפני המכרז , ואיים עלי במרומז שאם מפלגת העבודה לא תתמוך בו היא תצטער על כך" . המינוי היה פוליטי ולדאבון לֵב לא מקצועי . הממנים היו אנשים פוליטיים . והמשחק הפוליטי היה ציני ומכור מראש . נשאלו אז הרבה שאלות והורמו גבות , מה פתאום נבחר דווקא יוסף בר-אל ? איזה אינטרס היה למשל לנציגת מפלגת העבודה בוועד המנהל של רשות השידור גב' דליה איציק להצביע בעד מועמד הליכוד שהתפרסם כאיש טלוויזיה חסר יושרה מקצועית , נטול כשרון , ושהוגדר ע"י אנשי מקצוע בטלוויזיה כתועמלן שידור , כדי למנותו לתפקיד עיתונאי כל כך חשוב ורב אחריות . חמש עשרה שנה אח"כ בחודש מאי 2005 חשפה ממשלת ישראל את קלונו של יוסף בר-אל ברבים והדיחה אותו בבושת פנים וקלוֹן מכֵּס מנכ"ל רשות השידור . היה ברור שהאיש הזה יוסף בר-אל נבחר להתייצב על אחת הפסגות של השידור הציבורי בשל קשריו ולא בגלל כישוריו . יוסף בר-אל ניהל במשך שנים רבות סניף טלוויזיה קטן ולא חשוב שאשנבו הצַר נפתח לציבור הערבי בקושי מידי כשעה וחצי ביום . תשעים דקות ס"ה . הוא לא חולל נצורות בעשרות שנותיו בשידוריו בשפה הערבית ושיווק את שידוריו לציבור שלו כקומיסר פוליטי . דן שילון התייחס לתופעת יוסף בר- אל בספרו "בשִידוּר חָי" והגדיר אותו כתועמלן טלוויזיוני . הוא לא היסס להרחיב על כך בספרו , וכתב כלהלן : "יוסף בר-אל האמין בכוחה של התעמולה הטלוויזיונית. לא היה פוליטיקאי שלא הצליח להתברג למהדורת החדשות בשפה הערבית. טלפון לעורך, לכתב, או למנהל – וצוות צילום הוחש ללשכת השר . מהדורות החדשות בשפה הערבית הפכו עד מהרה לאוסף לא מקרי של אינטרסים פוליטיים, של כיבודים, ו- "עליות לתורה". ראשי ממשלות, שרים, ופוליטיקאים עשו במהדורות החדשות בשפה הערבית כבתוך שלהם. כמעט כמו בתחנות הטלוויזיה שמעבר לגבול – בירדן, מצרים, וסוריה. זו הייתה התקופה שבה נולד הביטוי שוחד מסך" [11] . זאת טרגדיה בה איש תקשורת מוביל במדינה דמוקרטית וחופשית מבקש לרצות את הפוליטיקאים . שידורי רשת הטלוויזיה בשפה העַרבית אותה ניהל במשך שנים ארוכות נפלו בהרבה באיכותם וערכם מהשידורים בשפה העִברית , ונשאו עמם רייטינג דָלִיל עד למאוד . מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור התעלמו מהנתונים הדלים והשאירו אותו על כנו .

mekel ynon

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 90 במאה שעברה . השלישייה שתמכה ביוסף בר- אל ובי בעת ובעונה אחת .  זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מני ווייצמן חבר הוועד המנהל של רשות השידור ויו"ר וועדת הספורט של המליאה , עו"ד מיכה ינון יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור, ואריה מקל מנכ"ל רשות השידור. שלושתם היו אנשים ישרי דרך שגילו יחס אוהד וחם לשידורי הספורט בטלוויזיה . (צילום של מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1992 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מינויו של יוסף בר-אל למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוליד עד מהרה מאבק כוחות עיקש בינו לבין מנכ"ל רשות השידור אריה מֶקֶל שתמך בו בתחילה במהלך המינוי . לאחר שנים אמר לי אריה מֶקֶל כלהלן : "הבחירה ביוסף בר-אל למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה הוראה מפורשת של ראש הממשלה דאז יצחק שמיר . עניין הכישרון , הידע , והיכולת לא עמד כאן לדיון. יצחק שמיר העדיף את יוסף בר-אל בתפקיד הזה ולא רצה את נסים משעל", והוסיף, "יואש אלרואי , לא תאמין עד כמה האיש הזה נשאר זר ואיננו מעורה בתרבות הישראלית . דיברנו באיזה הקשר טלוויזיה שכדאי לו לחשוב על שחקנית הקולנוע והתיאטרון ענת עצמון כמגישה עתידית שלו בתחום תוכניות התרבות בטלוויזיה , והוא שאל אותי מי זאת ? הוא לא שמע עליה כלל" . מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומנהל הטלוויזיה החדש יוסף בר-אל שהתמנה זה עכשיו לתפקידו למדו בתוך פרק זמן קצר לא רק לא לאהוב האחד את השני אלא גם לא להעריך איש את רעהו . בלשון המעטה . אירוני לחשוב שדווקא המנכ"ל אריה מֶקֶל היה זה שנשא דברים בשבחו של המנהל החדש בתום הבחירה , "אני סבור שבחירתו של יוסף בר-אל היא בחירה טובה שתאפשר לפתוח דף חדש בטלוויזיה. זוהי תקופה מסובכת , אנחנו נכנסים לעידן התחרות" , והוסיף בהדגשה , "אין טוב מיוסף בר- אל , אני שמח שנבחר מנהל מנוסה . עובדה שהוא נבחר פה אחד" . ברור שהיה מדובר במשחק פוליטי דל ומכור מראש . אריה מֶקֶל (מינוי פוליטי כנאמן ראש הממשלה יצחק שמיר) היה מספיק נבון לדעת שהצבעה פה אחד של חברי הועד המנהל ויו"ר הוועד המנהל (אף הם כולם מינויים פוליטיים מטעם מפלגותיהם) בעבור מועמד כלשהו , איננה מעידה בהכרח על המצוינות של האיש . מנכ"ל רשות השידור אריה מקל נאם לפרוטוקול . הוא עתיד היה להצטער חיש מהר על השבחים שהעניק בטרם עת למנהל הטלוויזיה החדש שלוֹ יוסף בר-אל שנבחר למשרה הרמה רק לפני דקות ספורות . מייד לאחר שנבחר לכהונה הרמה הצהיר יוסף בר-אל ב- 10 ביולי 1990 בפני עיתונאית "מעריב" גב' אילנה באום כלהלן : "אני מרגיש על הכיפק , ידעתי שאנצח , אני מודה לכל העשרה שהצביעו עבורי ובמיוחד לאותם אחדים שהאמינו בי לאורך כל הדרך" [12] .

barel 12

טקסט מסמך קטע עיתונות : יום רביעי – 11 במאי 1990 . כותרת בעיתון "מעריב" . יוסף בר-אל זוכה במכרז מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . כתבת העיתון גב' אילנה באום מפרסמת את סגנון התייחסותו הארוגנטית והשחצנית למינוי הרם , "ידעתי שאנצח" , כאילו מדובר בתחרות כדורגל . (מתוך לקט עיתונות של רשות השידור ובאדיבות "מעריב") .

מעולם לא נשמע עד אז מנהל טלוויזיה כלשהו מתפאר בשחצנות בניצחונו שהיה מכרז פוליטי תפור . יוסף בר-אל היה מנהל טלוויזיה אופורטוניסט שכיוון את מהלכיו מעלה ומטה על פי אינטרסים ולא על פי דֶרֶך המוסר כפי שאני הבנתי אותו . עובדה שמנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום הבחין בנעשה ו- לא האריך לו את קדנציית הניהול משפקעה ב- 10 ביולי 1993 , ומינה תחתיו את יאיר שטרן לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל איטליה 1990 מלמדים עד להיכן הגיעה דרגת האופורטוניזם שלוֹ . זכויות שידורים של 52 משחקי טורניר גביע העולם באיטליה 90' בקיץ 1990 היו בלעדיות של הטלוויזיה הישראלית . התכנון המוקדם של השידורים על ידי כמנהל מחלקת הספורט ועורך ומפיק ראשי של מבצע שידור משחקי מונדיאל איטליה 90' הציע את שידורם הישיר של 50 מתוך 52 המשחקים שנקבעו לשני זמנים מרכזיים נוחים , שֵש בעֶרֶב ועֶשֶר בעֶרֶב על פי שעון ישראל . אך יוסף בר-אל בהיותו עדיין מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית הטיל ווטו על התכנון המקורי . הוא הקשה על מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומ"מ הטלוויזיה נסים שמעל והודיע שלא ייתן לשדר כדורגל (בין שש וחצי לשמונה בערב) על חשבון זמנה של הטלוויזיה בעַרבית , כאילו מדובר בעֵת פרטית שלוֹ ולא של הרשות . אריה מֶקֶל ונסים משעל למרבה ההפתעה נכנעו לו . 20 משחקים במונדיאל כלל לא הועברו בשידור ישיר למרות ששולם תמורתם מָמוֹן רָב . באחרים שודרה רק המחצית השנייה . זאת הייתה הפקת טלוויזיה בינלאומית ממושכת אומנם אך בסופו של דבר חצויה. בשובי לארץ מרומא מצאתי מנהל טלוויזיה חדש , יוסף בר-אל . לנסים משעל כבר לא היה כל זכר. למרות ההפקה הטלוויזיונית החסרה והחלקית של מונדיאל איטליה 90' הילל אותה מנהל הטלוויזיה החדש יוסף בר-אל . מייד הבנתי שמדובר באופורטוניסט . היה קשה לקחת את מילות השבח ומה שמסתתר מאחוריהן ברצינות . אני זוכר היטב שאת הצל"ש שהעניק לי ב- 15 ביולי 1990 . זה היה טקסט אופורטוניסטי לא נוח . היום בפרספקטיבת ארוכת זמן בת 24 (עשרים וארבע) שנים ברור לי שיוסף בר-אל זעזע אז לראשונה את אמות הספים הפרטיות שלי . הרי רק לפני שעה קלה בהיותו מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית ובטרם נבחר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית , היה האיש שמנע מאתנו להפיק ולשדר ברמה טלוויזיונית עליונה , ועכשיו לא היסס לכתוב , "עשיתם עבודה נפלאה הן בהיקף והן במבחר ובמקצועיות הגשת החומר" . ברור שראיתי ב- יוסף בר-אל מנהל טלוויזיה אופורטוניסט שמִלותיו המחושבות היו עבורי במידה רבה ריקות מתוכן .

barel 11

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990 . זהו המסמך / מכתב ההערכה המקורי שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש מר יוסף בר-אל בתום הפקת מונדיאל איטליה 1990 . היה קשה לי לקחת אותו מאוחר יותר ברצינות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

בשלוש שנות שלטונו של יוסף בר-אל בטלוויזיה הישראלית בשנים 1993- 1990 הגיעה הפוליטיזציה לשיאים חדשים , כפי שטענה בפניי גב' שולמית אלוני ז"ל בעת שיחות התחקיר בינינו בשנים 2008 – 2005 . ההתערבות של העסקונה הפוליטית ברמתה הרדודה ביותר בשידור הציבורי הייתה מעשה של יום – יום . "מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל הכביד עולו . לטלוויזיה הישראלית הציבורית נגרמו נזקים מקצועיים . היא איבדה את אמינותה ואת ה- יושרה שלה" , אמרה לי שולמית אלוני  . בקיץ 1992 התחולל מהפך פוליטי במדינת ישראל . מפלגת המערך בראשותו של יצחק רבין בן ה- 70 זכתה בבחירות לכנסת . יצחק רבין שָב לשלטון בתום היעדרות בת 15 שנה ויצחק שמיר חזר לאופוזיציה . מעורבותו הפוליטית של יוסף בר-אל כאיש טלוויזיה לא נעלם מעיניה של שרת החינוך והתרבות החדשה בממשלת יצחק רבין אישה נאורה גב' שולמית אלוני . שולמית אלוני הנמרצת עשתה עסקת סחר חליפין עם מנכ"ל רשות השידור אריה מֶקֶל (איש משרד החוץ במקורו) . הממשלה הטרייה הציעה לו את משרת הקונסול באטלנטה (ארה"ב) תמורת וויתר על משרתו כמנכ"ל הרשות . אריה מֶקֶל ממילא לא ראה את עתידו בשידור הציבורי וניאות להצעה . גב' שולמית אלוני החליטה למנות לתפקיד מנכ"ל רשות השידור את מוטי קירשנבאום ודרשה ממנו במפגיע להדיח ללא דיחוי את יוסף בר-אל מתפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . שולמית אלוני תיעבה אותו , את אופיו , ואת מעלליו כפי שהעידה בפני ב- 2005 . גב' שולמית אלוני שרת החינוך והתרבות בממשלת יצחק רבין בשנת 1992 זכרה היטב את פרטי המינוי בעת שיחות התחקיר בין שנינו , ואמרה כלהלן : "לאחר שמיניתי את מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור בחודש אפריל 1993 במקומו של אריה מקל , ביקשתי ממנו לפטר לאלתר את יוסף בר- אל מתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 עוד לפני תום כהונתו. לא רציתי בשום אופן את יוסף בר- אל בשידור הציבורי בגלל האינטגריטי הבעייתי שלו וקשריו הפוליטיים המסועפים . תיעבתי אותו ואת מעלליו ברשות השידור. הוא לא היה ראוי מבחינתי לכהן בתפקיד אפילו יום אחד נוסף".

kirshenbaum 5

טקסט מסמך : 15 באפריל 1993 . מכתבה של שרת החינוך גב' שולמית אלוני ז"ל למוטי קירשנבאום  המודיע לו כי היא ממנה אותו למנכ"ל רשות השידור במקומו של אַרְיִה מֶקֶל שהסכים לפנות את כיסאו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

kirshenbaum 6

טקסט מסמך : 28 באפריל 1993 . מזכיר הממשלה מיכאל ניר מבשר למוטי קירשנבאוום כי ממשלת ישראל ממנה אותו  למנהל הכללי של רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מוטי קירשנבאום מילא את בקשתה של גב' שולמית אלוני (אם כי לא מייד) והדיח את יוסף בר-אל מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית . במקומו מינה לתפקיד הרם את יאיר שטרן מי שהיה כתב הטלוויזיה בוושינגטון בשנים 1993 – 1989. החלה תקופה חדשה בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

אך הבה נחזור למטמורפוזה של עשור ה- 70 במאה הקודמת . זהו גם הנושא העיקרי בספר השלישי של הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" . הטקסט נכתב במידה רבה בערגה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא , ארנון צוקרמן בשנים 1979 – 1973 . הוא ומנהיגים שכמותו (לאו דווקא בתחום העיתונאות והשידור) ניסו להפוך את החברה שבה אנו חיים לצודקת והגונה יותר . ארנון צוקרמן זכה להערכה עצומה בקרב אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אולי להערצה . מעולם לא הוענקה למנהל טלוויזיה כלשהו ברשות השידור גיבוי כה מוחלט ומוּחצן מצד עובדיו . הוא סחף את כל עובדיו בכל הדרגים אחריו . אולי בגלל זה לא היה לו כל תוחלת מול הנהלת רשות השידור החדשה . ההחלטה המשותפת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון להדיחו לא איחרה לבוא וגררה הפגנת תמיכה משוּלֶטֶת ספונטנית בעד ארנון צוקרמן , חסרת תקדים בהיקפה . יוסף "טומי" לפיד ופרופסור ראובן יָרוֹן החליטו להעיף אותו ולהעניק לטלוויזיה הציבורית השקפה עיתונאית שונה ודימוי אחר מאלו שקבע ארנון צוקרמן . הסטנדרטים השתנו . פרופסור ראובן ירון היה לא רק חירותניק מדופלם ומוצהר ואיש מרכז הליכוד , ולא רק יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , הוא היה גם דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים . פרופסור ראובן ירון תיעב את ארנון צוקרמן והיה נחוש להיפטר ממנו מהר ככל האפשר . נאמן בקיצוניות לתפישת העולם התקשורתית שלו טבע את האמירה , "או אני או ארנון צוקרמן" . המהפך הפוליטי שנתיים קודם לכן ב- 17 במאי 1977 בו עלה הימין לשלטון יצר תחושה של סתימת פיות . רבים מעיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית חששו מיוסף "טומי" לפיד . השתררה בבניין הטלוויזיה ברוממה תחושה ברורה של פחד מפגיעה בחופש העיתונאי והטלת צנזורה על העבודה העיתונאית , על התיעוד הדוקומנטארי , ועל הפקות הדרמה והיצירה האומנותית . יוסף "טומי" לפיד חטף קבלת פנים צוננת. עובדים רבים בזו לו במֶלֶל וטקסט .

yaron 1

טקסט תמונה : קיץ 1979 . מדיחיו של פרופסור ארנון צוקרמן מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הפרופסור למשפטים ראובן ירון יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984- 1978 (מימין) ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984- 1979 . שניהם היו אנשים חכמים ונבונים שהתמנו לתפקידם הרָם ע"י הימין הפוליטי ומצאו חיש מהר שפה משותפת . שררה ביניהם הבנה מוחלטת . הם תפשו בדרך שונה את אופיו של השידור הציבורי ולא התביישו לתת לכך ביטוי הולם . בקיץ 1979 החליטו בעצה אחת שלא להעניק קדנציה שלישית למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן , החלטה שנתפשה ע"י עובדי רשות השידור כמהלך הדחה . בחורף 1982 החליטו שניהם בעצה אחת למנות את טוביה סער למנהל הטלוויזיה במקומו של יצחק "צחי" שמעוני שהתפטר. (התמונה באדיבות פרופסור ראובן ירון . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאות מאנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית , עיתונאים , בימאים , צלמים , כותבים , ויוצרים עזבו ביום שני – 23 ביולי 1979 את עבודתם ב- "בניין היהלומים" (בניין הטלוויזיה הישראלית ששכן בשכונת רוממה בירושלים) הגבוה בעל חמש הקומות וירדו בהתלהבות לרחוב הפנימי הסמוך "תורה מציון" כדי להביע את נאמנותם המוחלטת לארנון צוקרמן . גם העיתונאים של הטלוויזיה במערכת תל אביב הצטרפו לחבריהם בירושלים . חזיון בלתי נפרץ . הם נאספו סביב חדרי הנהלת רשות השידור "בבניין החוטים" ששכן כמאה מטר  מ- "בניין היהלומים" כדי לשָדֵר הזדהות ותמיכה מוחלטת בו . בראש המוני התומכים במנהל הטלוויזיה המודח ניצבו מנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן שהיה יו"ר וועד עיתונות – הפקה . הייתה שם תכונה והמולה רבה . ההפגנה הענקית במידותיה הייתה רעשנית וניזונה מהרבה אמוציות וקריאות קולניות רמות שגָבְלוּ בשִטְנָה . מוטי קירשנבאום בעל היוזמה הפך למנהיג הבלתי מוכתר של ההפגנה . הוא אהב והעריך עד למאוד את ארנון צוקרמן ותּיעב לעומתו את המנכ"ל החדש וגם את חברו וידידו של יוסף "טומי" לפיד הלא הוא יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון . מוטי קירשנבאום (לימים מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993) זוכר בעת שיחות התחקיר שלי עמו : "באחת מישיבות הוועד המנהל ב- 1979 אליה הוזמנתי בתוקף תפקידי כמנהל חטיבת התוכניות אמרתי ליו"ר רשות השידור ראובן ירון כי ההתנגחויות הפוליטיות שלו בעיתונאי הטלוויזיה וההתערבות הבלתי פוסקת מצדו היא דבר חמור ביותר. ראובן ירון השיב לי , "אל תחלק לי ציונים" . ואני החזרתי לו , "זה לא כבוד גדול להשתתף בישיבות הוועד המנהל שאתה עומד בראשו" . הוא נדהם מדבריי והורה לי לעזוב את החדר . עזבתי" .

מוטי קירשנבאום ממש התלהם על יוסף "טומי" לפיד וראובן ירון ויצא מגדרו בקיץ 1979 כדי להוכיח זאת . הוא נתן דוגמא לאחרים כשהחזיק בעצמו בידו שלט גדול עליו הייתה כתובה מילה אחת , "אל תאיים, התפטר", והתכוון למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומ"' לפיד . מנהלת המחלקה הדוקומנטרית גב' ג'וּדִי לוֹץ הניפה ליד מוטי קירשנבאום שלט "חֶרְפָּה" וכיוונה אותו לעבר יו"ר הוועד המנהל של רות השידור פרופסור ראובן יָרוֹן . היה שם בלגן גדול והתרסה גלויה נגד בואו של יוסף "טומי" לפיד לרשות השידור .

kirshenbaum

טקסט תמונה : 23 ביולי 1979 . הימים ההם הזמן ההוא . בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובניין החוטים בשכונת רוממה בירושלים . מוטי קירשנבאום (במרכז נושא שלט "התפטר" עם סימן קריאה) , מוביל ומנהיג הפגנה חסרת תקדים בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית של העובדים נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שזה אך נכנס לתפקידו . משמאלו של מוטי קירשנבאום נראה המפיק יוסי בסון ולימינו הצלם עזרא שמואלי . בגבה למצלמה – זוהי ג'ודי לוץ מנהלת מחלקת סרטי תעודה בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מוטי קירשנבאום צעק ליוסף "טומי" לפיד בגרון ניחר : "הזנית את הטלוויזיה , חרפה שכמותך , תסתלק מכאן , אל תאיים התפטר" . הייתי שם ושמעתי אותו זועק מכאב וצער . זעקותיו לעברו של מנכ"ל רשות השידור מהדהדות באוזניי עד עצם היום . הוא היה רחוק מהדמות Cool man שדבקה בו בשלב מאוחר יותר של חייו . הוא היה אז אדם רגשן שנוטה להתפרץ . (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

משנתקל מוטי קירשנבאום במהלך ההפגנה ביוסף "טומי" לפיד עצמו ליד בניין החוטים ברוממה , זעק לעברו בדָם לִבּוֹ ללא בושה ולעיני כּל : "טומי לפיד הִזְנֵיתָּ את הטלוויזיה, הִזְנֵיתָּ את רשוּת השידוּר, חֶרְפָּה שכמותך, התפטר כבר, לך מכאן , נמאסת !". מוטי קירשנבאום לא בחל במילים. הייתי קרוב לידו ושמעתי זאת במו אוזניי . לרגע חשבתי שהוא הולך להרים יד על המנכ"ל החדש . זאת הייתה סצנה של מרד . יוסף "טומי" לפיד דווקא הגיב בשקט ובאיפוק בניגוד לאופיו הסוער כשאמר , "הוועד המנהל נבחר כחוֹק ומנהל את רשות השידור על פי חוֹק",  והמשיך בדרכו ללשכת מנכ"ל רשות השידור שמוקמה ב- "בניין החוטים" של רדיו "קול ישראל" , כאמור בשכונת רוממה בירושלים . הוא לא ציפה לקבלת פנים כל כך בלתי מנומסת אך היה נחוש לעשות סדר חדש בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור . מוטי קירשנבאום לא נרגע . יוסף "טומי" לפיד כבר סובב את גבו בדרכו לחדר ההנהלה ב- "בניין החוטים" הסמוך אבל מוטי קירשנבאום המשיך למתוח את מיתרי הקול שלוֹ ביתר שאת . ספק אם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפידבכלל שמע אותו מטיח בו עוד אשמה כבדה בסגנון בוטה : "טומי לפיד אתה שקרן . אתה והחברים שלך לא מבינים מה זאת דמוקרטיה" . קולו היה נרגש. אבל הוא חש שאמר את האמת והתכוון להם באמת . יוסף "טומי" לפיד עבר כמה דברים קשים יותר בחייו מאשר הפגנות עובדים . צעקות אנשי הטלוויזיה לא הזיזו לו . הוא לא התרשם . היה מנוי וגמור עמו לא לחזור על שגיאות מנכ"ל העבר יצחק לבני . הוא הכיר היטב את מסכת היחסים העכורה ש- שרתה בין יצחק לִבְנִי וארנון צוקרמן ואמר לעצמו שהוא יחצה את מפתן בניין הטלוויזיה מתי שרק ירצה על אפו וחמתו של כל מנהל טלוויזיה , יהיה מי שיהיה . מצלמות "מבט" תיעדו את ההפגנה הסוערת ההיא ואת דיברי התוכחה של מוטי קירשנבאום ושודרו כהווייתם באותו עֶרֶב במהדורת "מבט" . הוא נראה בתמונות ההן רזה בעשרות ק"ג ממראהו היום . גם עו"ד מיכה ינון חבר טרי בפורום הזה של הוועד המנהל של רשות השידור ונציג המפד"ל (החליף את שמואל שניצר עורך "מעריב") לא יצא מקופח , וספג קיטון של רותחים ממוטי קירשנבאום . "הרסת את רשות השידור !" , ירה לעברו מוטי קירשנבאום בחרי אף. מוטי קירשנבאום היה סוג של מנהיג עממי. מין Leader of the people כזה, שלא עשה חשבון לאיש מההנהלה הראשית . עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית נהו אחריו . אנשי הטלוויזיה מכל הסקטורים רחשו למוטי קירשנבאום ועוז רוחו רספקט עצום והלכו אחריו באש ובמים .

מאות מעובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" עיתונאים , מפיקים , בימאים , וצלמים השתתפו בהפגנת התמיכה בארנון צוקרמן למעט איש אחד . מנהל חטיבת החדשות חַיִים יָבִין . הוא עמד בצד . הנימוק שלו היה שעכשיו הוא חבר ההנהלה וגם אם הוא נוטה חיבה וחסד למפגינים הרי שמעשית איננו עולה על הבריקדות למענם . ככל שאתה בכיר יותר קשה לך יותר לצאת נגד המערכת שבמסגרתה אתה פועל . זהו כלל ידוע בכל מנגנון . אבל עובדה שמנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום שהיה במעמד היררכי המקביל בטלוויזיה הישראלית הציבורית למעמדו של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין , הפר את העיקרון הזה . מוטי קירשנבאום מרד בסמכויות הנהלת מוסד רשות השידור וראה בה הנהלה שהזנתה ושיקרה בשם הממסד הפוליטי . חיים יבין דבק בכיסאו והחריש . הדבר לא נעלם מעיני ההמון הגועש . מוטי קירשנבאום נראה בהפגנה כמטיף מרדן אבל הוא עשה זאת מפני שחשב שזהו הדבר הכי מוסרי שצריך לעשות ברגע זה . הוא היה איש חריף , משכיל ומבריק בעת ובעונה אחת , ובעל ידע בתחומים רבים . רעיונאי פורה שניתח נכון את מושגי הטלוויזיה הציבורית במדינת ישראל ומטרותיה בתקשורת המונים . מוטי קירשנבאום נחשב בשעתו למרשאל מקלוהאן של השידור הציבורי בארץ . הוא גם דיבר בשפתו של מרשאל מקלוהאן .

protest 1979

 23  ביולי 1979 . רחבת בניין החוטים ברוממה מקום מושבו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . אנשי הטלוויזיה הישראלית מפגינים בשירה ומחיאות כפיים נגד טומי לפיד ונגד הדחתו של ארנון צוקרמן . דן בירון מנעים נעימות ומנגן באקורדיון שלו בעבור המפגינים, אולם איננו נמצא ב- Frame התמונה .

להלן זיהוי הנוכחים . בשורה ראשונה יושבים ונשענים על הקיר משמאל לימין : שרה ברקמן , שמואל ברעם , אישה לא מזוהה , רינה חכמון , רפיק חלבי , אורי גולדשטיין , מאיר שלו (היום הסופר מאיר שלו) , שני שלטים (על האחד כתוב , "אל תאיים – התפטר" , ועל השני  "מלחמת העצמאות נמשכת" , בני לווין (עומד)

יושבים שורה שנייה משמאל לימין : נירה לב ארי , נאוה צוקרמן , גבר ואישה לא מזוהים .

יושבים שורה שלישית : הבימאית שרה מלכה – אסייג (מתבוננת הצדה) .

חמישה אנשים יושבים בגוש אחד במרכז התמונה : המתרגמת נורית , וורד ברמן , ירון לונדון , מוטי קירשנבאום (ממושקף) , ויוסי בסון (בגבו) .

שלושה אנשים בקדמת התמונה מימין : גיורא איילון , צדוק פרינץ , יהודה קווה .

מוחא כפיים במרכז : הבימאי בארי לנגפורד .

מעשן מקטרת רחוק במרכז : שאול שירן . מאחוריו הגרפיקאית מאיה בלום

גוש של שלושה אנשים במרכז מימין : יגאל גורן , סמי תקומי , ואישה לא מזוהה . (התמונה באדיבות בני לווין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ynon lapid

טקסט תמונה : מפקחי השידור הציבורי בסוף עשור ה- 70 וראשית עשור ה- 80 של המאה הקודמת . מיכה ינון (מימין) ויוסף "טומי" לפיד (משמאל) נועדים עם גד יעקובי בתווך . מוטי קירשנבאום לא נצר את לשונו ולא חסך במילים כשפגש את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ואת חבר הוועד המנהל עו"ד מיכה ינון . (התמונה הוענקה לי באדיבות מיכה ינון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

kirshenbaum 7

טקסט תמונה : יולי 1979 . מנהלה תוכניות בטלוויזיה הישראלית מוטי קירשנבאום מנהיג את העובדים להפגנה קשה נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור עו"ד מיכה ינון . (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

היה ברור כי אקלים הניהול ברשות השידור השתנה בבת אחת ללא הכר . ארנון צוקרמן הלך והאנשים הקרובים אליו חשו שההנהלה החדשה בדמותם של יוסף "טומי" לפיד ופרופסור ראובן ירון מתחמקת מלנהל עמם דו שיח מקצועי על עתיד הטלוויזיה פן יתגלו מחלוקות שאינן ניתנות לגישור ובסופן הרמת קול וטריקת דלתות . יוסף "טומי" לפיד סירב לנהל מוסד שידור שמכיל בתוכו יוצרים שונים בעלי חשיבה עצמאית המושכים לכיוונים שונים . הוא רצה קו אחיד בדמותו . מכמה מהם כמו מוטי קירשנבאום , ירון לונדון, דן שילון, אלכס גלעדי, ורָם לֵוִי – חשש . אז גם טבע יוסף "טומי" לפיד את הסלוגן המפורסם שלו : "אני רוצה טלוויזיה אובייקטיבית – אבל לא ניטראלית" . את מה שחסכו יוסף "טומי" לפיד ופרופסור ראובן ירון מעצמם בשלב הראשון של ניהול רשות השידור הם קיבלו בשלב השני . טומי לפיד איבד את כל שדרת הפיקוד שלו . טובי האנשים ובראשם דן שילון, מוטי קירשנבאום, ואלכס גלעדי נטשו אותו ואת סגנון הניהול שלו , ועזבו את הטלוויזיה ורשות השידור .

14 שנה לאחר אותו משבר "ארנון צוקרמן – טומי לפיד" התמנה ב- 1993 מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור . בהיותו בעל עבר עיתונאי מרשים של עורך , יוצר , ובימאי לא חשש והציב את יריבו לשעבר יוסף "טומי" לפיד בפנל התוכנית "פופוליטיקה" ואף שילם לו 1000 (אלף) דולר לתוכנית . באחד הימים אמר לו , "אני לא משלם לך 1000 דולר כדי שתהיה נחמד בתוכנית העממית הזאת" , והתיר את חרצובות לשונו של יוסף "טומי" לפיד . אהרון "ארהל'ה" גולדפינגר היה מפיק "פופוליטיקה" דאז ודן מרגלית המנחה שלה אבל יוסף "טומי" לפיד היה הכוכב הראשי בגיבויו של מוטי קירשנבאום . מוטי קירשבאום היה רב גוני ועצמאי בניהול תעשיית הטלוויזיה . הוא נהנה מאמון בלתי מסויג של עוזריו הבכירים ובראשם מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , מנהל חטיבת החדשות דוד "דודו" גלבוע ואחריו רפיק חלבי , ומנהלת התוכניות דליה גוּטְמַן . הם פשוט העריצו אותו . דודו גלבוע זוכר באחת השיחות עמי : "לעולם לא הייתי מקבל על עצמי את תפקיד ניהול החדשות בטלוויזיה בתקופת יוסף בר-אל , אבל עשיתי כל מאמץ להתמנות לתפקיד הרגיש והמרתק בתקופתם של המנכ"ל מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן" . בהיותו אישיות טלוויזיה לא שגרתית , חריף שכל ואמין , ותַּר אחר קתרסיס , לא החליק מוטי קירשנבאום דברים . הוא לא טייח ולא עשה כל מאמץ לשמור על הרמוניה מלאכותית כדי שהתעשייה תיראה נחמדה וכאילו מתנהלת על פי תוכנית ו/או איזה אג'נדה מטופשת . היה לו ביטחון עצמי . סימטריית החומר לא הייתה דרושה לו . הוא היה איש שעודד מחלוקות ו- וויכוחים לצורך התרת בעיות . מתוכם האמין תצמח אמת ויעילות. האנשים אינם ציבור הומוגני ואינם נדרשים להתבטא ולדבר לשון אחת. מן ההיבט הזה הוא היה אדם מיוחד.

kirshenbaum 8

טקסט תמונה :  Leader of the people . זהו מוטי קירשנבאום מנהל חטיבת התוכניות הטלוויזיה בשנים 1980 – 1975 . הוא נחשב לאחד מתומכיו המובהקים של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא מר ארנון צוקרמן .(התמונה באדיבות מוטי קירשנבאום . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המנכ"ל הטרי יוסף "טומי" לפיד התקבל בחשדנות רבה בטלוויזיה הישראלית בעיקר ע"י כתבי ועורכי "מבט". הם ראו בו מינוי פוליטי של הימין ופחדו מסתימת פיות . כדי להפיג את חששותיהם כּינֵס יוסף "טומי" לפיד בקיץ 1979 עם ראשית כהונתו את כל אנשי החטיבה במערכת החדשות ששכנה בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים ופתח בפניהם את סגור לִבּו ואת האני מאמין העיתונאי שלו . "אינני שליח הליכוד , הצבעתי בכלל ד"ש בבחירות ב- 1977 , אין לכם מה לחשוֹש ממני" , אמר יוסף "טומי" לפיד לעשרות רבות של נוכחים במערכת החדשות . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית  ארנון צוקרמן שנכח גם הוא בפגישה קפץ כנשוך נחש . הוא התערב בכעס וקטע את דברי מנכ"ל רשות השידור , "את מי זה מעניין בכלל לאיזה מפלגה הצבּעת אדוני מנכ"ל רשות השידור…? מה זה בכלל קשור לעניין . יושבים פה עשרות כתבים ועיתונאים , ואין לי מושג מה הם הצביעו" , אמר לו . יוסף "טומי" לפיד לא ענה . לא הייתי נוכֵח בפגישה ההיא אבל ארנון צוקרמן אישר לי מאוחר יותר את הציטוט המדויק שיצא מפיו . הבעיה עם יוסף "טומי" לפיד לא הייתה רק חשיבתו הפוליטית .

בין יצחק לבני למחליפו יוסף "טומי" לפיד לא נערכה כל חפיפה מסודרת שנוגעת ליסודות הניהול בטלוויזיה ואשר עוסקת בממון וזכויות שידורים , המבנה הטכנולוגי של מערכות השידור היקרות והמורכבות , והלוגיסטיקה הענקית של מוסד שידור כמו רשת טלוויזיה ארצית . יוסף "טומי" לפיד נלקח מאחורי מכונת הכתיבה בעיתון "מעריב" והובא לרשות השידור כרפורמטור פוליטי . במשך שנתיים – שלוש עשה הרבה מאוד טעויות מסוגים שונים . לא בגלל שהיה טיפש אלא מפני שלעולם לא עבד קודם לכן ברשת טלוויזיה כלשהי ולא הכיר את מסובכות המדיה הזאת . בשל אופיו הבוטה והלוחמני לא פסח על הספים ולא התלבט . הוא העדיף לשגות ולגזור החלטות רעות מאשר לא להחליט , או להתמהמה . ארנון צוקרמן הוּזַז הצידה . הוא ידע שלא ימשיך עוד בתפקידו כמנהל הטלוויזיה . לא רק יוסף "טומי" לפיד התנגד לארנון צוקרמן ולפועלו כמנהל מוסד התקשורת החשוב במדינה . גם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ב- 1979 הפרופסור למשפטים ראובן ירון איש מרכז מפלגת "חֵירוּת" (החליף באפריל 1978 את היו"ר הקודם וולטר איתן) הטיל וֶוטוֹ על הארכת כהונתו של ארנון צוקרמן כמנהל טלוויזיה לקדנציה שלישית .

בקיץ 2006 נפגשתי עם הפרופסור למשפטים ראובן ירון בביתו בכיכר מגנס 6 בשכונת רחביה בירושלים . פרופסור ראובן ירון אז בן 84 זכר בעת שיחות התחקיר שלי עמו כלהלן : "ב- 1 באפריל 1978 מוניתי ע"י ממשלת ישראל ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור במקומו של וולטר איתן שהיה מינוי של גולדה מאיר. יצחק לבני היה אז מנכ"ל רשות השידור . קודם לכן שימשתי חמש שנים כמנהל הספרייה הלאומית בירושלים . אני זוכר היטב את פרשת אי מינויו של ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה בקיץ 1979. צריך לזכור שהוא שימש כבר שֵש שנים בתפקיד . התנגדתי התנגדות נחרצת להארכת כהונתו השלישית כמנהל טלוויזיה . באמת השתמשתי באיום, "או אני – או הוא , כלומר : או פרופסור ראובן ירון יו"ר הוועד המנהל או ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית". זאת הייתה הפררוגטיבה שלי . לא ראיתי את עצמי מעולם כממונה על התכנים אלא האחראי הציבורי על הסדר הציבורי בעבודת רשות השידור . גם אמרתי שהטלוויזיה הישראלית הממלכתי חייבת לשדר כל אירוע גם אם חשיפתו איננה נוחה לממשלה אך זה לא אומר שזכותה לצאת נגד הממשלה. זה לא. ארנון צוקרמן לא פעל נכון כמנהל טלוויזיה על פי תפישתי . הוא ייצג את העובדים, העניק להם גיבוי והתעלם מהוועד המנהל של רשות השידור שהוא הגוף הציבורי המפקח על עבודת הטלוויזיה והרדיו. ארנון צוקרמן היה בעיניי מין עמיר פרץ של הטלוויזיה, האיש מגן על העובדים ותמיד נגד ההנהלה. לא רציתי אותו יותר כמנהל טלוויזיה . עשיתי הכל למען החלפתו . מצאתי בן ברית נאמן בדמותו של המנכ"ל יוסף 'טומי' לפיד . הייתי תומך נלהב של השידור הציבורי אך ללא ארנון צוקרמן" .                                                                                 yaron 2טקסט תמונה : זהו פרופסור ראובן ירון יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984 – 1978 (היה איש מרכז מפלגת "חירות" ושימש בשנים ההן כדיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים). היה תומך נלהב של השידור הציבורי אך ללא ארנון צוקרמן . (באדיבות פרופסור ראובן ירון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ממשלת ישראל העניקה גיבוי מלא לתִּפְקוּדוֹ של הפרופסור למשפטים הקפדן ראובן יָרוֹן כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור והמפקח העליון על השידור הציבורי . הממשלה סמכה עליו וב- 1 באפריל 1981 היא האריכה את הקדנציה שלו בשלוש שנים נוספות . ראובן יָרוֹן שימש יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור במשך שש שנים וסיים את תפקידו ב- 1 באפריל 1984 בדיוק באותו היום שבו סיים יוסף "טומי" לפיד את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור . עו"ד מִיכָה יִנוֹן התמנה ליו"ר הוועד המנהל במקומו של פרופסור ראובן ירון ואורי פורת למנכ"ל רשות השידור במקומו של יוסף "טומי" לפיד . אך בעל אקדים את המאוחר . יוסף "טומי" לפיד נכנס במרץ רב לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור . הוא לא מיהר למנות מחליף למנהל הטלוויזיה המודח ארנון צוקרמן ב- 31 ביולי 1979 ונטל לעצמו את השררה במלוא מובן המילה . יוסף "טומי" לפיד כיהן במשך שבעה – שמונה חודשים (עד מארס 1980) במקביל לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור גם כמנהל הטלוויזיה בפועל . בהיותו עיתונאי פורה הבין את חשיבות תהליך השלום בין ישראל ומצרים והחליט למנות את אהוד יערי כשליח רשות השידור הראשון בקהיר .

lapid 3

טקסט מסמך : 31 בינואר 1980 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ממנה את אהוד יערי לכתב הראשון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" בקהיר .עותקים מהמכתב ממוענים לשלמה עבדי ז"ל משנה למנכ"ל , גדעון לב ארי ז"ל מנהל רדיו "קול ישראל" , ישראל דורי סמנכ"ל כספים , נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל יועץ המנכ"ל , ויעקב אורן ראש מנהל כוח אדם בטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בראשית 1982 השלים המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד את רשימת השינויים ומהפך המנהיגות שהחל בו בקיץ 1979 בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור עם סילוקו של ארנון צוקרמן והתפטרותו של יצחק "צחי" שמעוני בינואר 1982 מתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ארנון צוקרמן היה המודח הראשון בקדנציה המשותפת של יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור ראובן ירון . הוא היה גבר כריזמטי בעל פנים יפים וקול בס – בריטון עמוק וסמכותי וצבר בעזרת המומחים הראשיים שלוֹ דן שילון , מוטי קירשנבאום , ואלכס גלעדי בשֵש שנות ניהולו את הטלוויזיה ניסיון ורקורד עשיר בהפקות טלוויזיה גדולות . פוליטיות , בידוריות , וספורטיביות . ביניהן גם הפקת מבצעי שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה כמו גביע העולם בכדורגל של מערב גרמניה 1974 , אולימפיאדת מונטריאול 76' , ומונדיאל ארגנטינה 78' . היתרון הגדול של שלושת האלופים שלו דן שילון , מוטי קירשנבאום , ואלכס גלעדי והרב אלוף שלהם ארנון צוקרמן על פני הקודמים להם היה ביכולתם להשליט יציבות ובזכות היציבות הזאת לקנות שקט התעשייתי , ולתכנן תכנון מקיף וארוך טווח את לוח שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . השלטת יציבות ואיתנות שידור ומניעת זעזועים מיותרים במערכת , מותנית בשיעור האמון שמעניק הציבור למנהיג ואנשי הטלוויזיה נהו אחריהם . עמידות המערכת בכל חברה וגם בטלוויזיה ותחלופה מועטת ככל האפשר של מפקדים ומנהלים מוכשרים מאפשרת לתכנן ביעילות , באחריות , ובקפידה את עתיד החברה שעליה הם נמנים . זה בדיוק מה שקרה בעידן ההוא של השנים 1979- 1973 אליו שייכים ארנון צוקרמן , דן שילון , מוטי קירשנבאום , אלכס גלעדי , ועוד כמה פיגורות רציניות .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עשה טעות נפוצה בניהול המדיה בשל אופיו הבוטה והשַש אלי קרב . הוא דן עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון שותפו להשקפת עולם פוליטית בשינוי אסטרטגיית השידור , ומינוי מפקדים חדשים בטלוויזיה ציבורית בעלת משאבים מצומצמים , בטרם יישב את המחלוקות בתוך הארגון שעליו הופקד . בכך הוציא את העובדים לרחובות ושלטים בידיהם להפגנות נגדו . אי הארכת כהונתו של מנהל טלוויזיה מוצלח כארנון צוקרמן שהפך למנהיג שידור נערץ ומיתולוגי נתפשה כפעולה לוחמנית בלתי מובנת ולא מוצדקת , שנעשתה מן הבטן , והובנה ע"י עובדי רשות השידור כניסיון למצוא חן בעיני הממשלה . לרבים בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל" (וגם מחוצה להם) נראה כי יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל טירון ואיש כוחני שלא ניהל מעולם רשת שידור המונה בשורותיה אלפי עובדים , ואשר ניסה לרכוש ידע ניהולי באמצעות ירייה מהמותן ולא באמצעות תפישה קוגניטיבית וחשיבה מתוכננת ארוכת טווח .

סוף הפוסט.

[1]  הטלוויזיה המצרית כמו רשות השידור הישראלית הייתה גם היא חברה מלאה באיגוד השידור האירופי ה- EBU .

[2]  בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים נקרא "בית היהלומים" . הבניין נבנה לצורכי ליטוש יהלומים אך ב- 1967 בהיותו עומד שומם נכבש אט – אט ע"י אנשי חנוך גבתון ואח"כ התמקם בבניין צוות ההקמה בראשותם של פרופסור אליהוא כָּ"ץ ועוּזִי פֶּלֶד.

[3]  הקדנציה השלישית שלו לתקופת 1982- 1979 לא הוארכה אך העובדים ראו בכך הדחה.

[4]  ראה נספח : מכתב התודה של מנהל החדשות חיים יבין  ב-  23 בנובמבר 1977  לכל עובדי הטלוויזיה בתום מבצע השידור הטלוויזיוני שסיקר את ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל.

[5]  ראה נספח : עיתון "הארץ" מ- 25 באוגוסט 1978.

[6]  ראה הספר "בשידור חי" של דן שילון עמוד מס' 76.

[7]  הערה : סיר היו גרין (Sir Hugh Greene) היה מנכ"ל ה- BBC שירות השידור הבריטי בשנים 1969 – 1960.

[8]  ראה נספח : ראה דו"ח סיר היו גרין (Sir Hugh Greene)  מ-  1 ביוני 1973 הדן במצבה של הטלוויזיה הישראלית , ונמסר בשעתו לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל יגאל אלון.

[9]  ראה נספח : "הספר "בשידור חי" של דן שילון מ- 1998.

[10]  ראה נספח : על פי כתבה של העיתונאית גב' פאר- לי שחר בעיתון "על המשמר" מתאריך 11 ביולי 1990.

[11]  ראה נספח : סיפרו של דן שילון "בשידור חי" עמוד 76 ( הוצאת "ידיעות אחרונות" / ספרי חמד).

[12]  ראה נספח : על פי כתבה של העיתונאית גב' אילנה באום בעיתון "מעריב" מתאריך 11 ביולי 1990.

סוף הפוסט מס' 408. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מונדיאל ברזיל 2014 יסתיים בעוד שבועיים. כבר עכשיו ברור כי HBS לימדה מיליארדי צופים ברחבי תבל שיעור יסוד ופרק מאלף בטלוויזיה : "Television is a media of close ups". (חלק ח'). פוסט מס' 407. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 407 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 29 ביוני 2014.

מונדיאל ברזיל 2014 יסתיים בעוד שבועיים, אולם כבר עכשיו ברור כי קבוצת HBS ה- Host broadcaster הטלוויזיוני לימדה מיליארדי צופים ברחבי תבל שיעור יסוד ופרק מאלף בטלוויזיה : "Television is a media of close ups". (חלק ח'). פוסט מס' 407. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : אני קורא עכשיו במקביל שני ספרים . "סיפורה של מדינה במחתרת" של יאן קרסקי , ואת ספרו של מארק ריבובסקי "Howard Cosell the man, the mith, and the transformation of american sports" . אני קורא גם את העיתונים היומיים . אני כותב את הבלוג הזה , ובמקביל ממשיך לחקור ולכתוב את הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שכוללת בתוכה כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודים ודנה בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884 בשלושה תחומים עיקריים שמעניינים אותי : שידור חדשות , הפקה ושידור אירועי ספורט לגווניהם השונים , ותיעוד . הסדרה קרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . אני צופה גם בכל משחקי מונדיאל ברזיל 2014 וישן שלוש שעות בלילה . מספיק לי . (בתשובה לשאלה של אוהד קורא הבלוג כיצד אני מספיק לעשות את הכל).

שלשום ביום שישי (27 ביוני 2014) מצאתי עניין בארבעה ראיונות בשלושה עיתונים שונים . ריאיון שערכה איילת שני בעיתון "הארץ" עם פרופסור מרק גלזרמן "היקום המקביל של רפואת הנשים" , ריאיון שערך אהרון ווייסברג ב- "ישראל היום" עם מאמנה המיועד של קבוצת מכבי ת"א גיא גודס , ריאיון שערך יעקב לויתם ב- "ישראל היום" עם ילדיו של הקומפוזיטור סשה ארגוב אודות מורשתו המוסיקאלית , וריאיון שקיים יהודה נוריאל ב- "ידיעות אחרונות" עם הזמרת גלי עטרי בת 60 . שלושת הראיונות הראשונים התקיימו עם אנשים צנועים . הריאיון הרביעי היה שונה . ריאיון עם זמרת יפה וכנראה מצליחה בקנה מידה ישראלי שמצאה צורך להבליט את עצמה , להשתחץ , ולהתנשא באופן צורם וכה לא עֲנָיו בפני המראיין שלה , כולל הצורך להתפשט שוב בפרהסיה ולדווח לציבור על רומן ה- אהבהבים שהיה לה עם שחקן הקולנוע רוברט דה נירו . מדוע היא חושבת שמדובר באינפורמציה חשובה בעבור הציבור ומה יוצא לה מה- אקסהיביציוניזם התמוה זה…? מגוחך .

יהודה נוריאל שואל : אני מחזיר אותך לניצחון ב- ארו – וויזיון עם "הללויה" ב- 1979 , הרגע הכי דרמטי של הבידור הישראלי , זוכרת ? שמפניות וצעקות אושר…

גלי עטרי משיבה : לגמרי…ואתה רוצה לדעת מה אמרתי לעצמי ? איזה רגע משכר , אבל עכשיו אני תקועה עם הלהקה "חלב ודבש"…

אינני זוכר שאלוויס פרסליי (Elvis Presley) אמר אי פעם לעיתונאי כלשהו שעכשיו הוא תקוע עם להקת ה- Jordanairs שלו…

גלי עטרי : ל- "חלב ודבש" הוצע להתאחד המון פעמים . לא הסכמתי וסליחה על השחצנות , לא הייתי צריכה אותם , כי כל כך הייתי הללויה , והללויה זה אני…

גלי עטרי : אני לא יכולה להאשים את אבי נשר שהיה גרידי על הגוף שלי בסרט "דיזנגוף 99" , כי סליחה עם כל הצניעות היה קשה לא להיות גרידי על הגוף שלי…

יכול להיות שגלי עטרי היא זמרת מחוננת ובעלת מוניטין בארץ אולם אני לא שומע אותה ולא מקשיב לה . אין לי גם אף CD שלה. אני מעדיף עליה את נשות הדור שלי ברנדה לי, שרה ווהן, רוזמרי קלוני, הלן שפירו , פגי לי , דוריס דיי , אלה פיצג'ראלד , ועוד כמה זמרות בלתי נשכחות שמיתרי הקול שלהן הפיקו איכות וממון . מאידך הריאיון שלשום עם הזמרת היפה גלי עטרי סחף אותי במפתיע הרחק לאחור לשנה האחרונה של "תור הזהב" של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהסתיים היכן שהוא באביב של שנת 1979 . הזיכרונות הציפו אותי . במוצ"ש – 31 במארס 1979 סיים מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני תקופת כהונה בת חמש שנים . למחרת ב- 1 באפריל 1979 ירש אותו מנכ"ל חדש בשם יוסף "טומי" לפיד . ב- 2 באוגוסט 1979 הודח מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן מתפקידו בתום שתי קדנציות ע"י יוסף "טומי" לפיד ז"ל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ז"ל . לא הוארכה לו קדנציה שלישית . הדחתו הובילה לשֶבֶר בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוסף "טומי" לפיד נשא במשך שמונה חודשים בשתי המשרות הבכירות ביותר בשידור בציבורי במדינת ישראל : הוא שימש בו זמנית מנכ"ל רשות השידור וגם מנהל הטלוויזיה . במארס 1980 מינה את יצחק "צחי" שמעוני למנהל הטלוויזיה . באותם ימים ההם של סוף עידן "תור הזהב" הפיקה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות המפיק אלכס גלעדי (הבלתי נשכח) והבימאי יוסי צמח את השידור הישיר הבינלאומי ההוא של תחרות הזמר האירופית , ה- ארו – וויזיון (European Song Contest) , שנערכה ב- 31 במארס 1979 ב- בנייני האומה בירושלים .

מוצ"ש – 31 במארס 1979 . בנייני האומה בירושלים . ה- "ארו – וויזיון" . הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . אלכס גלעדי , יצחק "צחי" שמעוני , יוסי צמח , דוב בן דוד , ירדנה ארזי ודניאל פאר , ארנון צוקרמן , יצחק לבני , ויוסף "טומי" לפיד .

לא הייתה כל התלבטות או פקפוק כי יִצְחָק לִבְנִי ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היו שני אנשים מוכשרים בעיתונאות אלקטרונית ובעיתונאות בכלל . תקופתם הייתה "תור הזהב" של הטלוויזיה הציבורית . צריך לזכור שהם פעלו באווירה פוליטית נוחה יחסית . לזכותו של יצחק לבני כמנכ"ל רשות השידור נזקפים הישגים נוספים . הוא מיסד גם את רשת ג' ברדיו "קול ישראל" שיוחדה לשירים ופזמונים . ייחֵד וייעֵד את רשת ב' לערוץ של שידורי אקטואליה . ולא צריך לשכוח , יִצְחָק לִבְנִי היה מפקד גלי צה"ל והאיש שהפך אותה מתחנת רדיו צבאית בעלת האזנה דלה לתחנת רדיו ארצית פופולארית ואהובה , ומחוברת עד למאוד לציבור האזרחי . רדיו אמיתי . יצחק לִבני פרש מרשות השידור ב- 31 במארס 1979 שבע פעלים ופינה את מקומו ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שירש אותו ב- 1 באפריל 1979 . הוא לא הצטער יתר על המידה . יצחק לבני זוכר בשיחות התחקיר עמי ואומר כלהלן : "לא הצטערתי לעזוב את התפקיד ב- 1979 . רשות השידור הציבורית לא היה מקום נעים לעבוד בו . השטיח בטלוויזיה היה אדוֹם מהדם שנשפך עליו במאבקי העובדים לאורך השנים . מקום עבודה הציבורי הזה היה פרובלמאטי ורחוק מלהיות רומנטי . אף על פי כֵן הגענו להישגי שידור מפליגים ובסופו של דבר זאת הייתה בעיניי תקופה נפלאה" .

livni 1

טקסט תמונה : זהו יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979 – 1974 והמקטרת הנצחית שלוֹ . אינטלקטואל קורא ספר ומנהיג אמת של השידור הציבורי . (באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור (עיתונאי "מעריב" במקורו) נעדר כל ניסיון אופרטיבי של הפקות ספורט גדולות בטלוויזיה . הוא התמנה לתפקידו ב- 1 באפריל 1979 אך עַד מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 לא חווה שוּם ניסיון ניהולי הנוגע להפקות הטלוויזיוניות הבינלאומיות המורכבות והיקרות בסדר גודל של מונדיאלים , אולימפיאדות , אליפויות אירופה בכדורגל , ו/או אליפויות עולם בא"ק . לא היה לו שום מושג ב- מו"מ אודות זכויות שידורים הנוגעים לאירועי הספורט הרלוואנטיים הגדולים בארץ ובעולם, גם לא בתחום הפקות הבּידוּר הטלוויזיוניות הגדולות כמו הפקת תחרות הזֶמֶר האירופית הארו – וויזיון שנודעה בשם האנגלי שלה "Eurovision Songs Contest". כשנקרתה לו ההזדמנות הראשונה להפיק את תחרות שירי הארו – וויזיון בחורף 1980 , מיהר יוסף ,טומי" לפיד לפסוח עליה מטעמים כלכליים . ניצב לצִדו של יוסף "טומי" לפיד בימים ההם ברשות השידור שַר כספים וותיק ומוכשר , כלכלן מוצלח ועתיר ניסיון בדמותו של ישראל דוֹרִי , מי שהיה יכול לסייע לו במציאת פתרונות כספיים יצירתיים . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מסוגלת לשֵאת בנטל הכספי אך היה מנוי וגמור עם יוסף "טומי" לפיד לבטל את ההפקה הגרנדיוזית . אנשי הפקה בכירים דרשו מיוסף "טומי" לפיד לבטל את הביטול אך הוא לא הקשיב למי מהם ברשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא סילק במחי יד בראשית כניסתו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור את הפקת תחרות שידורי הארו – וויזיון שנועדה להיערך באביב 1980 שוּב בישראל בטענה המוכרת והשחוקה שאין לו כסף .

סמנכ"ל הכספים של רשות השידור ישראל דוֹרִי נולד ב- 6 ביוני 1942 בסופיה בולגריה . ב- 1948 עלתה המשפחה לישראל . ישראל דורי למד כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומשם הגיע לנציבות מַס הכנסה . ארנון צוקרמן הסמנכ"ל למִנהל של רשות השידור הכיר אותו מעבודתם המשותפת באגף מס הכנסה בימים ההם והציע לו ב- 1970 להשתתף במכרז על תפקיד מנהל כספים וכלכלה של הרשות . ישראל דוֹרִי נענה לאתגר וזכה בו . אדם שקט ונבון , שלֵו וצנוע , שהצליח במשימתו כ- כלכלן ראשי של רשות השידור . מר ישראל דוֹרִי כיהן בתפקידו רָב החשיבות תריסר שנים בין 1970 ל- 1982 , וסייע לשלושה מנכ"לים שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל , יִצְחָק לִבְנִי ייבדל לחיים ארוכים , ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל למען ביצורה של הרשות . הוא התווה דרך כלכלית מְבוּקֶרֶת וניהל בחסכנות את כל המו"מ הגדולים של רשות השידור לרבות אלה שדנו ברכישות זכויות שידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים . אלכס גלעדי ואנוכי רחשנו לו הערכה רבה .

dori 1

טקסט תמונה :  זהו ישראל דורי הכלכלן הראשי של רשות השידור בשנים 1982 – 1970 . "החלטתו של טומי לפיד לוותר על זכות האירוח של תחרות הזמר הארו-וויזיון ב- 1980 הייתה ספונטנית . הוא לא התייעץ עמי" , סח לי כעבור שנים רבות . (באדיבות ישראל דורי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל ושני אדריכלי הניצחון ייבדלו לחיים ארוכים המפיק אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח שניהלו את שידור הארו – וויזיון הקודם שנערך ב- 1979 בירושלים, נערכו להפקת הארו – וויזיון הבא של 1980 בישראל . הם ביצעו כבר סיור קדם הפקה ב- Location חוּץ , בים המלח . הם ביקשו להפיק ארו – וויזיון גרנדיוזי מחוץ לכותלי האולמות כמקובל בשטח פתוח במקום הנמוך ביותר בעולם . הם ראו בדמיונם הפקת שידור של תחרות שירים אירופית במִדְבָּר, בישימון הישראלי , ורצו לעשות זאת בשיתוף פעולה עם צה"ל . לבסוף השיגה אותם הבשורה . יוסף "טומי" לפיד הודיע לצחי שמעוני שאין לו כסף . בטלוויזיה הישראלית הציבורית שררה אכזבה גדולה . יצחק "צחי" שמעוני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית והבימאי הראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסי צמח , ניסו להניא את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל וביקשו אותו לשנות את החלטתו התמוהה : "טומי לפיד, זכייה בתחרות שירי הארו – וויזיון איננה מתרחשת כל שנה , מי יודע מתי נזכה שוב בתחרות היוקרתית , ומי יודע מתי תהיה לנו שוב הזדמנות להפיק שידור חשוב מהסוג הזה לא רק לטלוויזיה , אלא בשביל מדינת ישראל כולה, ובעבור כל רשתות הטלוויזיה של ה- EBU" , אמרו השניים למנכ"ל . אך יוסף "טומי" לפיד סירב לחזור בו .

zemach 1

טקסט תמונה : 1969 . יוסי צמח בראשית עבודתו כבימאי בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא היה בשעתו הבימאי הטוב ביותר בשורות הטלוויזיה הישראלית והתחנן בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל כי לא יוותר על הזכות לארח את תחרות שירי הארו- וויזיון האירופי (Eurovision songs contest)  שוב בירושלים ב- 1980 . טומי לפיד לא התחשב בתחינותיו . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יוסי צמח ומנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני צדקו . חלפו בדיוק 20 שנה עד שתחרות שירי הארו- וויזיון (Eurovision Song Contest) חזרה שוּב ב- 1999 לישראל ולרשות השידור . זה היה לאחר ניצחונה של הזמרת דָנָה אינטרנשיונל בתחרות השירים באנגליה שנה קודם לכן , ב- 1998 . על פי תקנון איגוד השידור האירופי (EBU) , עמדה לרשות השידור הממלכתית הזכות לארח שוּב פעם שנייה ברציפות את תחרות שירי הארו – וויזיון בעקבות ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות השירים שהתקיימה במארס 1979 בבנייני האומה בירושלים . ב- 1978 זכה הזמר יִזְהָר כּהֵן במקום הראשון עם שירו "אָ – בָּ – נִי – בִּי" בתחרות שירי הארו – וויזיון שהתקיימה בפאריס . מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן קפצו על המציאה ולקחו אותה בשתי ידיים . תחרות שירי הארו – וויזיון ב- 1979 בבנייני האומה בירושלים הייתה הפקה גרנדיוזית ומוצלחת מאוד של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות מבצעיה הראשיים המפיק הבכיר אלכס גלעדי והבימאי הבכיר יוסי צמח , ומעצב התפאורה היפהפייה דוב בן – דוד .

מדהים שיוסף "טומי" לפיד המנכ"ל הטירון שזה אך נכנס לתפקידו וויתר על ההפקה המרהיבה הזאת בטענה שהרשות היא גוף שידור עני , ולא פחות מפתיע שהוא עשה זאת מבלי לחפש שום פתרון לעונייה . אפשר לחשוב שבתקופת יצחק לבני – ארנון צוקרמן היא הייתה עשירה . טומי לפיד הצעיר למרות מוצאו ממוסד העיתונות ומעיתון לא עני במיוחד ורָב תפוצה כ- "מעריב" היה נטול אז כל כישרון של שיווק ויחסי ציבור . הוא יכול היה ללכת לממשלה ולשר האוצר יורם ארידור כדי לבקש סיוע כספי למבצע שידור טלוויזיוני בינלאומי שטומן בחובו לא רק יוקרה רבה אלא מהווה מנוף ופוטנציאל תיירותי – תעמולתי . הוא לא עשה זאת . יוסף "טומי" לפיד יכול היה להשתמש בפטנט של שקופיות חסות שהיו יכולות להניב כסף גדול למימון השידור היקר בתקופת המונופול , אך הוא לא השתמש ברעיון הזה . ביטול הארו-וויזיון (Eurovision song contest) היה ביטוי מובהק לחוסר ניסיונו להניע תנועה של ממש את גלגלי התנופה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . רשות השידור היא גוף גדול , בית שידור הבנוי להפקות ענק , אך המנכ"ל החדש יוסף "טומי לפיד פחד להשקיע דולר כדי לקַדֵם את הפקות היוקרה של הטלוויזיה הישראלית . כעורך ראשי בימים ההם התעסק בהמון זוּטוֹת מסביבו. הוא אפילו נבר בסעיף הקצאת כספים למוניות ברשות השידור . לפעמים שאלתי את עצמי מתי נותר לוֹ זמן לתכנֵן ולקדֵם את הדברים החשובים באמת ברשות השידור . יום אחד ב- 11 בינואר 1982 לאחר שכבר כיהן שנתיים וחצי כמנכ"ל רשות השידור קיבלתי ממנו באמצעות הבוסים שלי יצחק "צחי" שמעוני ז"ל וייבדל לחיים ארוכים טוביה סער מכתב קובלנה שטוען כלהלן [1] : "יורם ארבל שנסע לשָדֵר בהולנד משחק כדורסל בגביע אירופה דֶן – בּוֹס נגד מכבי ת"א, השתמש במונית מיוחדת שלקחה אותו מאמשטרדם להִילְבֶרְסוּם והחזירה אותו למלונו באמשטרדם, ושילם לה קרוב ל- 80 דולר" , והוסיף , "וזאת על אף העובדה שבין אמשטרדם להילברסום יש רכבת כמעט בכל שעה . ייתכן כי הייתה סיבה טובה לכך , ואם כן אשמח להיווכח כי אומנם כן . אם לאו – יש לנו כאן דוגמא של התנהגות שהדעת אינה סובלת" .

lapid 1טקסט מסמך : 11  בינואר 1982 . קובלנה מגוחכת של מבקרת הפנים של רשות השידור שהטרידה שלא לצורך את המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נסיעתו של יורם ארבל במונית לצורכי השידור הייתה מוצדקת לחלוטין מנקודת ראות של ההפקה ואני אישרתי את נסיעתו במונית . הופתעתי שמנכ"ל רשות השידור התערב באופן אישי בעניין שולי ופעוט שכזה . יש לו שכבת מנהלי ביניים רחבה שעוסקת בחיסכון ושימוש נכון בכספי הרשות . עניין כה זַניח לא היה צריך להגיע כלל לטיפולו .

[1] ראה נספח : מכתב התלונה של יוסף "טומי" לפיד אלי  מ- 11 בינואר 1982 באמצעות מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני מנהל הטלוויזיה וטוביה סער מנהל החדשות המתלונן על שימוש מיותר במונית בהולנד ע"י יורם ארבל , שנשלח לשָדֵר את המשחק דן- בוס נגד מכבי ת"א .

חלפו שנתיים וחצי מאז טורניר גביע העולם של ארגנטינה 1978. שעון החול פעל וה- Count down של מונדיאל ספרד 1982 היה כבר בעיצומו . זה היה בפברואר 1981 זמן קצר לאחר שמוניתי למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד במקומו של אלכס גלעדי שעזב ל- NBC . הפקת שידורי הטלוויזיה של טורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 הייתה עבורי כמו Start up . התנעה  והקמת עסק שידור מראשיתו . זה היה מבצע השידור הגדול הבא של טלוויזיה הישראלית הציבורית אך תנאי הפתיחה שלוֹ היו מעורפלים . היו לכך כמה סיבות . בראש רשות השידור ניצב מזה שנתיים מנכ"ל חכם וכוחני בשם יוסף "טומי" לפיד אך חסר כל ניסיון וידע מקצועי בהפקה טלוויזיונית של אירוע ספורט בינלאומי כה מורכב מסוגו של מונדיאל או אולימפיאדה . יוסף "טומי" לפיד מעולם לא עשה זאת לפני כֵן , אך בעת הוויכוחים המקצועיים בעניינים האלה חשב שהוא תמיד צודק . הסכנה הייתה טמונה בחכמתו וביטחונו העצמי . מזה היה לו בשפע . הוא אומנם לא עסק אף פעם בנושאי הפקה טלוויזיוניים כה מורכבים כאלה אך בהיותו חכם חשב שהוא תמיד צודק בעימותים בעת תכנון ההפקה . יוסף "טומי" לפיד ז"ל לא היה מודע להתנהלות הפקת טלוויזיה ממושכת וענקית כזאת על מרכיביה הרבים המכסים את טורניר המונדיאל של ספרד 1982 וכיצד יש להתכונן ולהיערך לקראתה . לפחות בראשיתה חשש מהתהליך הארוך , המורכב , והיקר של שזירת החוטים . את בורותו המקצועית הִסְוָוה באמירות גסות , בוטות , וציניות . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער היו אמורים להעניק לי סיוע ישיר וגיבוי כלכלי וטכנולוגי בתכנון ההפקה , אך שניהם התבטלו מפני המנכ"ל הדומיננטי ושתקו . סמנכ"ל הכספים של רשות השידור מר שלמה עבדי היה אנטגוֹניסט להפקות ספורט . הוא ראה בהפקת ספרד 1982 מגלומניה אישית שלי והתנגד לתכנון שעלויותיו נראו לוֹ מוגזמות . האנשים שהובילו את רשות השידור וגם את הטלוויזיה בימים ההם , לחלוטין לא היו בקיאים בניהול מבצעי שידורי ספורט גדולים . הם ניזונו משמועות אודות הכלכלה היקרה מידי של מונדיאל ספרד 1982 , ואלה הפחידו אותם . הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' הייתה על פי תפישתם מסע טלוויזיוני ארוך וכבד עטוי "חגור פילים" כמו בצבא אל הלא נודע . לאמיתו של דבר זה היה מהלך טכנולוגי וכלכלי ברמה סבירה . לא יקר מידַי , וודאי לא ב- 1982 . היה ברור כי מייד בראשית המסע החל מהצַעַד הראשון כי מישהו ברשות השידור הענייה יצטרך להכניס את היד לכיס ולשלם עבורו . נוצר בלבול בצמרת הרשות מפני שהשמועות הבלתי מבוססות היו גדולות מהתשלומים . צרה לא קטנה . מנהל הטלוויזיה יִצְחָק"צַחִי" שִמְעוֹנִי ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער היו חסרי ביטחון ושבויים מרגע המינוי בידי המנכ"ל שלהם . הייתה עוד סיבה . הבוס שלי אלכס גלעדי כבר מזמן לא היה בסביבה . גם לא מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . ארנון צוקרמן שימש מטרייה אווירית להפקות הספורט הגדולות הבינלאומיות של אלכס גלעדי ושלי בעֵת הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל בארגנטינה 1978 ולפני כן אולימפיאדת מונטריאול 1976.  בקיץ 1979הוּדַח ארנון צוקרמן מתפקיד מנהל הטלוויזיה ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף '"טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ז"ל . פרופסור ראובן ירון לא היסס לומר את דברו בריש גלי לחבריו בוועד המנהל בקיץ 1979 , "או אני או ארנון צוקרמן"  [1]  .

הזמנים השתנו עכשיו ועִמַם כללי המשחק . את הפקת מבצע שידורי הטלוויזיה הרחוק של מונדיאל ארגנטינה 1978 ניהלתי בסיועו הצמוד של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה דאז . לא היה לי כל קשר מקצועי עם הבוס הישיר שלי חַיים יָבִין מנהל החדשות  ב- 1978 וגם לא עם מנכ"ל רשות השידור בימים ההם יִצְחָק לִבְנִי . הפקת ארגנטינה 78' לא העסיקה את חַיִים יָבִין יותר מידַי . כמו רבים מהקולגות בחטיבה גם הוא היה אוטומט חדשות שהפקות הספורט לא נִרְאוּ לוֹ חשובות מספיק. הן ניצבו מחוץ למעגל ההתעניינות שלו כמנהל החטיבה. חַיִים יָבִין לא התערב בנעשה בהפקת ארגנטינה 1978 אף על פי שהיה המפקד הישיר של אָלֶכְּס גִלְעָדִי ושלי בהיררכית הפיקוד בטלוויזיה . פעלנו לבד , ישירות מול מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . מצב בהחלט בלתי תקין . ליִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור לא הייתה כמעט דריסת רגל בטלוויזיה . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הדומיננטי נעל את דלתות המוסד בפניו . היחסים ביניהם היו משובשים לחלוטין . זה לא היה סוד וגם זה היה מצב לא תקין . שניהם , חַיִים יָבִין (בן 82 היום) ויִצְחָק לִבְנִי(בן 80 היום) נותרו בצד. כל אחד מסיבותיו הוא. אף על פי כן הפקת ארגנטינה 1978 צלחה.

יוצרות הניהול התהפכו במונדיאל ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שלט ביד רמה בטלוויזיה ופעל מעל מנהלה יצחק 'צחי' שמעוני . יחסי הניהול בצמרת היו שונים מבעבר אך מהות הפקה ומטרותיה חפפו את אלה של ארגנטינה 1978 . הפקתי את השידורים הפעם תחת ניהולו הישיר של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , כמעט ללא שום דוּ שִיח או תְּלַת שִיח עם הבוסים הישירים שלי טוביה סער ויצחק 'צחי' שמעוני . היחסים בין מנהל הטלוויזיה צחי שמעוני ומנכ"ל רשות השידור טומי לפיד בראשית 1982 היו כבר מעורערים וחסרי תקנה . צחי שמעוני לא היה יכול להשלים עם התערבותו הבלתי פוסקת של יוסף "טומי" לפיד בהחלטותיו . הוא רגז מאוד ונעלב ממנו , והחליט להתפטר . לא הייתי יכול גם לבַסֵס את תכנון ההפקה שלי על תמיכתם של דן שילון ומוטי קירשנבאום או לפחות להיוועץ בהם . שני האנשים האלה רבי המעש והניסיון נוּטרלוּ גם הם זֶה מכבר ע"י יוסף "טומי" לפיד ז"ל והורחקו ממוקדי הכוח וההשפעה בטלוויזיה . אנשים חכמים משני עברי המתרס נלחמו זה בזה בתוך שורות הטלוויזיה וברשות השידור . גם אלכס גלעדי כבר לא היה בטלוויזיה . הפקת שידורי מונדיאל ספרד 82' נמשכה כשנה וחצי . לקראת סופה התעשת יוסף "טומי" לפיד ז"ל , לקח את האחריות ונתן את הטוֹן. בסוף הדרך התברר כי הוא העניק לי חופש יצירה וכר פעולה לא מועטים.

alex 1

טקסט תמונה : ינואר 1980 . מוסקבה בירת ברה"מ . מר אלכס גלעדי הבלתי נשכח נושא את דבריו בשם הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפגישת התיאום של נציגי איגוד השידור האירופי ה-  EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) במוסקבה לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה האולימפיים . אלכס גלעדי נאם בטרם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ומנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד סיכלו את תוכניותיו [2] . מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות אלכס גלעדי התכוונה להפיק ולשדר ישיר כ- 100 שעות מאולימפיאדת מוסקבה 1980 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

למרבה הפלא , הייתה הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 באֶמֶת המבצע הבינלאומי הראשון של יוסף 'טומי' לפיד בקנה מידה רחב היקף מהשטח בתום שלוש שנות ניהול את רשות השידור . וגם של שבעת חברי הוועד המנהל ושל מנהל הטלוויזיה החדש בימים ההם טוביה סער שהתמנה זמן קצר קודם כן במקומו של יצחק 'צחי' שמעוני . יוסף "טומי" לפיד וויתר ביום מינויו ב- 1 באפריל 1979 מטעמים כספיים על הפקת שידור תחרות שירי הארו – וויזיון בירושלים שאמורה הייתה להיערך ב- 1980 שוב בירושלים בעקבות זכייתה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלה ודבש" במקום הראשון . הוא נימק זאת כי בפני רשות השידור ניצבים אתגרים חשובים יותר מאשר להפיק שוב תחרות שירים עבור אירופה . בקיץ 1980 עמדה רשות השידור לשפוך ממון תמורת סיקור אולימפיאדת מוסקבה 80' . ראש הממשלה מנחם בגין הצטרף לחֶרֶם האמריקני של הנשיא ג'ימי קרטר על משחקי מוסקבה והוועד האולימפי הישראלי החליט לתמוך בהחלטתו ולא להטיס את ספורטאיו ל- ברה"מ . קופת רשות השידור ניצלה . בהיעדר ספורטאים ישראליים במוסקבה החליט מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל לסקֵר את התחרויות האולימפיות מהמוניטורים המוצבים בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים .

עכשיו ניצבה לפתחו הפקת ספרד 1982 ובהיותו נטול ניסיון בהפקת מבצעי טלוויזיה גדולים של אירועי ספורט בינלאומיים , חשש ממנה . היו לוֹ לא מעט הסתייגויות שנבעו בעיקר מנימוקים כלכליים . שידורי הטלוויזיה והרדיו היו אמורים לגזול מקופת הרשות לא מעט דולרים בארבעה סעיפים עיקריים של המבצע : תשלום זכויות שידורים ל- FIFA . שכירת אמצעי הפקה , עריכה , ושידור מה- Host broadcaster הספרדי רשת הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית של ספרד שכונתה RTVE (Radio Television Espana) . הטסת ציוותי שידור של הטלוויזיה והרדיו לספרד לתקופה של 35 ימים שכוללת את הלנתם והאכלתם . והסעיף הרביעי מימון שכירת שני רכבים להפקה ותשלום דמי שימוש בתחבורה מקומית , רכבות ומטוסים כדי להגיע ליעדי השידור ברחבי ספרד הענקית . מלאכת ההפקה הבינלאומית שלי שהחלה בראשית  1981 , צברה עכשיו תאוצה . היא לא דמתה לאחרות  שקדמו לה מפני שהייתה רחבה וגדולה יותר . בפעם הראשונה בהיסטוריה של טורנירי הגמר בכדורגל שהחלו בשנת 1930 במונטבידיאו בירת אורוגוואי , החליטה ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לארגן את המפעל היוקרתי בצורה שונה . היא הגדילה את מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר הגמר ל- 24 (14 מתוכן אירופיות) במקום 16 נבחרות כפי שהיה נהוג עד כה . הועדה המארגנת הספרדית פיזרה את 52 (חמישים ושניים) משחקי הטורניר על פני 14 (ארבע עשרה) ערים ו- 17 (שבעה עשר) אצטדיונים בכל רחבי המדינה (השלישית בגודלה באירופה) . בנתח הגדול של האירוח התחלקו כמובן שתי הערים המרכזיות של המדינה הנפלאה והמתוירת הזאת , הבירה מדריד וברצלונה העיר הראשית של מחוז קָטָלוּנְיָה . זאת הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלי שניצבתי לבד לגמרי מול אתגרי טלוויזיה מורכבים וגם מוּל הנהלת רשות השידור שנטתה להגביל את שאיפות ההפקה שלי . אלכס גלעדי אחד האנשים החכמים והמוכשרים ביותר בתעשייה הזאת ומי שהיה המטרייה הטלוויזיונית שלי במשך עשור לא היה עוֹד עִמי כדי לסייע לי ולגוֹנֵן עלי .

תוספת של שמונה נבחרות הנוטלות חלק במשחקי טורניר הגמר של אליפות העולם , הגדילה את כמות המשחקים  מ- 38 במונדיאל ארגנטינה 1978 ל- 52  במונדיאל ספרד 1982 . גאות גדולה של  % 36 . משך הטורניר התארך . האופציות גדלו ואינטנסיביות השידורים ועלותם תפחו בהתאם . מונדיאל ספרד 82' הפך להיות בפעם הראשונה אירוע כלכלי רווחי והפך את ה- FIFA לא רק לגוף בעל השפעה עצומה בשדה הספורט הבינלאומי , אלא גם לאובייקט עשיר ובעל ממון . הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולארי ביותר בעולם . טמון בו כסף רב . המְשָדֵר הציבורי העולמי שילם 39000000 (שלושים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים (כ- 25 מיליון דולר) עבור זכויות השידורים של טורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . ביזנס ענק שהלך והתפתח . הלך והתעצֵם . ההכנסות במונדיאל ספרד 82' הסתכמו ב- 77000000 (שבעים ושבעה מיליון) דולר . 27000000 (עשרים ושבעה מיליון) דולר הגיעו ממכירת הכרטיסים . 26000000 (עשרים ושישה מיליון) דולר מזכויות השידורים , ו- 24000000 (עשרים וארבעה מיליון) דולר ממכירת פרסומות מסחריות (Advertising) .

לאחר ניקוי ההוצאות השונות בגובה של 34000000 (שלושים וארבעה מיליון) דולר, נשארו בקופה 43000000 (ארבעים ושלושה מיליון) דולר. הסכום חולק כלהלן . % 10 , כ- 4.300000 (ארבעה מיליון ושלוש מאות אלף) דולר הועברו ל- FIFA . סך של  % 25 , כ- 10.600000 (עשרה מיליון ושש מאות אלף) דולר ניתנו לוועדה המארגנת הספרדית של המשחקים (RFEF) . סך של  27600000 (עשרים ושבעה מיליון ושֵש מאות אלף) דולר הוענקו כבונוסים לקבוצות המשתתפות בטורניר ספרד 82' . נבחרת איטליה שזכתה באליפות העולם ב- 1982 לאחר שגברה על מערב גרמניה 3 : 1 גרפה בונוס של 3000000 (שלושה מיליון) דולר . מערב גרמניה סגניתה צברה 2.300000 (שני מיליון ושלוש מאות אלף) דולר בטורניר . הכדורגל הפך לתעשייה של ממון . עידַן התמימות חלף זה מכבר . כשמדברים היום על רוח והאחווה בספורט צריך לזכור שמניעים אותן לא רק השאיפה למצוינות והביצוע המושלם . הכדורגלנים ושאר אלופי הספורט מתוגמלים היום בכסף גדול תמורת הצטיינותם .

[1] על פי עדותו האישית של פרופסור ראובן ירון כפי שנמסרה לי בעת בתחקיר והריאיון עמו ב- 2005 בביתו בשכונת רחביה בירושלים .

[2] הערה : ראש ממשלת אנגליה גב' מרגרט תאצ'ר הצטרפה לחרם על אולימפיאדת מוסקבה 80' אך הוועד האולימפי הבריטי  ושירות השידור הציבורי של אנגליה ה- BBC  לא קיבלו את דעתה . משלחת בריטית גדולה נשלחה למוסקבה ו-ה- BBC  העביר משם לאנגליה 200 שעות של שידורים ישירים .

אך הבה אשוב לגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" ולתחרות שירי הארו – וויזיון האירופית שנערכה במוצ"ש – 31 במארס 1979 ב- בנייני האומה בירושלים .

הפקת הארו – ווזיון (Eurovision Song Contest) בבנייני האומה בירושלים במוצ"ש – 31 במארס 1979  

בראשית 1979 מינה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן את מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי להפיק את מבצע שידור "הארוֹ – ויזיון" (תחרות השירים האירופית) שעמדה להיערך במוצ"ש – 31 מארס 1979 בבנייני האומה בירושלים . הטלוויזיה הישראלית הציבורית זכתה באירוח הארו-וויזיון ב- 1979 בירושלים בשל ניצחונו של הזמר יזהר כהן עם השיר "אָ – בָּ- נִי – בִּי" בארו – וויזיון הקודם שנערך ב- 1978 בפאריס . מפיקים נוספים לטשו את עיניהם אל התפקיד הבכיר ביניהם חיים מלובן ואהרון "ארהל'ה" גולדפינגר אבל אלכס זכה במינוי בקלות ללא קרב . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן זכר את שתי ההפקות הגרנדיוזיות (במונחים ישראליים) שניהל אלכס גלעדי בהצלחה , את זאת של הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 ואת הבאה אחריה שעסקה בביקור בן שלושה ימים של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 . איכויות ההפקה והשידור הישיר שהציגו המפיק אלכס גלעדי יחדיו עם הבימאי רב המוניטין יוסי צמח (הטוב ביותר בעת ההיא בתחום בימוי של אירועי בידור בטלוויזיה) ב- 31 במארס 1979 , התקבלו בהערכה גדולה ע"י מומחי הטלוויזיה של איגוד השידור האירופי במקום  מושבו ב- ג'נבה , הלא הוא ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) .

alex 2

טקסט תמונה : שנת 1979 . אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה (מימין) וארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערב הפקת השידור הישיר הבינלאומי של תחרות הזמר האירופית , שירי הארו – וויזיון במוצ"ש – 31 במארס 1979 מבנייני האומה בירושלים . השידור הישיר הועבר לכל בית בישראל וגם לאירופה וזכה לשבחים רבים . בתחרות ניצחו במשותף הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" עם שירם "הללויה" וגם המפיק אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח. (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באותו הערב ישב יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור המיועד ביציע הכבוד בבנייני האומה בירושלים כאורחו של מר יצחק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור היוצֵא , וחָזָה יחד עם מארחו בניצחונה הסנסציוני של הזמרת גָלִי עטָרִי ולהקתה "חלב ודבש" עם השיר "הללויה" , בתחרות הזֶמֶר האירופית השנתית היוקרתית והפופולארית המכונה ה- "ארו – ויזיון" (Eurovision Song Contest) . את מילות השיר כתבה גב' שִמְרִית אוֹר ואת המוסיקה הלחין מר קוֹבִּי אוֹשְרָת . גלי עטרי היפה כנראה זמרת טובה בקנה מידה מקומי  ולהקתה "חָלָב וּדְבָש" הקדימו 22 מדינות אירופיות . הדקורציה הנאה שעִיצֵב תפאורן הטלוויזיה הישראלית הציבורית דוב בן-דוד על בימת התחרות השלימה תצוגה טלוויזיונית מרשימה עמוסת צפייה באירופה וגם בישראל . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה ישיר את תחרות ה- "ארו-וויזיון" בארץ וגם לעשרות מיליוני צופים באירופה . אלכס גלעדי היה המפיק הראשי של האירוע ויוסי צמח הבימאי שלוֹ . צמד המנחים היו ירדנה ארזי ודניאל פאר. מקומו של דניאל פאר היה מובטח מראש . הוא היה מנחה הטלוויזיה הטוב ביותר בימים ההם , וודאי בעסקי בידור , רהוט דיבור ובעל חזות נעימה ואמינה . ירדנה ארזי הזמרת הנאה בעלת המראה המיוחד אך חסרת הניסיון בהנחיה של אירוע בידור גדול ממדים הוצבה ע"י המפיק הראשי אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח כמנחה לצדו של דניאל פאר ועל חשבונה של רבקה מיכאלי . היו שמועות שהמפיק שָי נֶשֶר הוא ששכנע את אלכס גלעדי להציב את גב' ירדנה ארזי בפסגת הבידור הישראלי והאירופי . רבקה מיכאלי ראתה את עצמה כמועמדת וודאית לתפקיד יחדיו עם דניאל פאר אך נדחתה . היא נעלבה עד עמקי נשמתה . השידור הישיר של  ה- "ארו – וויזיון" בטלוויזיה המונופוליסטית גרף בישראל רייטינג שהתקרב ל-  % 100 .

arazi 1

טקסט תמונה : מוצ"ש – 31 במארס 1979. בנייני האומה בירושלים. הימים ההם הזמן ההוא. הצמד הרהוט בעל החזות המרשימה , גב' ירדנה ארזי  ומר דניאל פאר , מנחים את תחרות שירי הארו- וויזיון (Eurovision Song Contest) . טביעת עין ובחירה מצוינת של המפיק אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח . בתחרות הפופולארית  זכתה הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . (לע"מ תמורת תשלום) .

מוצ"ש – 31 במרס 1979 היו השעות האחרונות של יִצְחָק לִבְנִי ברשות השידור . בתוך רגעים ספורים ייתמו חמש שנות כהונתו . כמנכ"ל הרשות הספיק עוד לחזוֹת בשידור הישיר של ה- "ארו-וויזיון" אחת מפסגות ההפקה הגבוהות ביותר של הטלוויזיה הישראלית בימים ההם , אך יצחק לִבְנִי כמו יוסף "טומי" לפיד ז"ל היה מעין אורח כבוד במבצע השידור הישיר הענק . יצחק לבני כיהן אומנם בתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור אך לא היה מעורב מבצעית בהפקה הטלוויזיונית המורכבת והיקרה . כבר נאמר כאן כי אַרְנוֹן צוּקֶרְַמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1979- 1973 הִיוָוה יריב מַר ועיקש למנכ"ל הפורש , בדרך המנהיגות שלוֹ את השידור הציבורי , ודחק משם את רגליו של יצחק לבני . דלתות בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים היו נְעוּלוֹת בפני יִצְחָק לִבְנִי . ארנון צוקרמן סגר אותן ולא אִפְשֵר למנכ"ל להתערב יותר מידי בענייני הטלוויזיה . לכולם בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור היה ידוע הסוד הגלוי כי היחסים בין יִצְחָק לִבְנִי לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הם רעועים ורופפים בלשון המעטה. או אם תרצו מתוחים כקפיץ. הם לא דיברו איש עם רעהו.

למחרת יום ראשון – 1 באפריל 1979 ירש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל את יִצְחָק לִבְנִי בתפקידו . אין לדעת על מה דיברו השניים המנכ"ל היוצא וזה הנכנס עֶרֶב קודם לכן בין שיר אחד למִשנהו ב- ארו – וויזיון אך אחד הדברים הראשונים שעשה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כמנכ"ל רשות השידור החדש היה להַדִיח ולסַלֵק מניהול הטלוויזיה את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הכריזמטי בתום שתי קדנציות ושֵש שנות ניהול מוצלחות . הדבר נעשה למורת רוחם של כל עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מגדול עד קטן . ארנון צוקרמן זכה במִכְרָז מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 2 באוגוסט 1973 בעידן מנכ"ל רשות השידור דאז שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל . עכשיו בקיץ 1979 כשהיה בשיאוֹ הוּדַח . או אם לנקוט בשפה עדינה יותר כהונתו השלישית לא הוארכה והוא הלך הביתה . מדינת ישראל עצרה את נשימתה בשעה שגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" הביאו בשידור ישיר בטלוויזיה כבוד ופרסום עצום לאזרחיה . הטלוויזיה הציבורית של מדינת ישראל חשף ברוב פאר והדר בפני עשרות מיליוני צופים באירופה את הזמרת היפה והמוכשרת אחותם של השחקנית יוֹנָה עטרי ושדרנית הרדיו שוֹש עטרי , והציב את עצמו על מפת הטלוויזיה הבינלאומית . אין זאת כי מאחורי ההצלחה הכבירה ניצבו כמה אנשים ששמם כבר הלך לפניהם , הבימאי יוסי צמח , המפיק אלכס גלעדי , והתפאורן דוֹב בֵּן דָוִד . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שימשה לראשונה בתולדותיה Host broadcaster בינלאומי של אירוע בידורי נוצץ ופופולארי ועתיר רייטינג מאין כמוהו . ארנון צוקרמן ואנשיו היו המשדרים הבלעדיים של תחרות השירים הפופולארית וסיפקו סיגנל השידור איכותי ויפהפה מירושלים לכל רשתות הטלוויזיה של ה- EBU הפזורות ברחבי אירופה המערבית . זאת הייתה הפקה למופת שזכתה לשבחים רבים מכל עבר עליה ניצח בכשרון רָב אלכס גלעדי . מכל מפיקי תוכניות הבידור בטלוויזיה הישראלית , ולא היו חסרים כאלה שלטשו עין לתפקיד , ביניהם מפיקים וותיקים כמו ארהל'ה גולדפינגר וחיים מְלוּבַּן ז"ל , בחרו מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ומנהל התוכניות יצחק "צחי" שמעוני דווקא באיש הספורט אלכס גלעדי להפיק ולנַהֵל עבורם את השידור הבינלאומי היקר ועתיר הרייטינג .

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין אישר את מינויו הנכבד של יוסף "טומי" לפיד למשרה הרמה ושר החינוך זבולון המר היה הראשון לבשֵר לוֹכי נבחר להיות מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד אפריל 1984 . מייד לאחר ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" וויתר יוסף 'טומי' לפיד סופית על זכותה של רשות השידור לארח בפעם השנייה ברציפות בירושלים במארס 1980 את התחרות היוקרתית הבאה של ה- "אֶרוֹ-וִויזְיוֹן" . לפיד נימק זאת מסיבות כלכליות . עלות ההפקה הבינלאומית של תחרות שירי ה- "אֶרוֹ-וִויזְיוֹן" ע"י רשות השידור נאמדה במיליון וחצי דולר . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי לפיד ז"ל הוציא את האירוע היקר מרפרטואר ההפקות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הקהילה האירופית אימצה נוהג נחמד והגיוני . הזמר או הזמרת ו/או הלהקות המנצחות בתחרות השירים האירופית , ה- אֶרוֹ-וִויזְיוֹן , אחת מתוכניות הבידור הנִצפות ביותר בישראל ובאירופה , מעניקים לרשת השידור הממלכתית של אותה המדינה את הכבוד והזכות לארח את התחרות הבאה ולהפיק אותה . ניצחונו של יזהר כהן "בארו-וויזיון" שהתקיים בפאריס במוצאי חג הפסח תשל"ח , שבת – 22 באפריל 1978 , עם השיר שכתב אהוד מנור , "אָ – בָּ – נִי – בִּי" .  הזכייה הקנתה לרשות השידור את זכות האירוח של הפקת תחרות שירי ה – "ארו – וויזיון" של 1979 . משזכתה גלי עטרי במקום הראשון מיהר יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל הטירון להתבטא אז בהומור המריר שלו :  "גלי עטרי היא זמרת  נ – ה – ד – ר – ת  אבל למה הייתה צריכה לזכות דווקא במקום הראשון , גם המקום השֵני הוא מספיק מכובד" , והוסיף , "ניצחונה של גלי עטרי מהווה נֶטֶל כספי כבד מידי על רשות השידור ואנחנו לא תפיק את הארו- וויזיון הבא" . מנכ"ל רשות השידור החדש יוסף "טומי" לפיד מחל על הזכות והכבוד לארח ולהפיק את תחרות השירים בנימוק שאין לו כסף למותרות כאלה . הוא וויתר . ובאמת , תחרות שירי הארו-וויזיון (Eurovision Song Contest) של 1980 לא התקיימה בישראל. זאת הייתה אִיוֶולֶת מקצועית של מנכ"ל רשות שידור טירון שוויתר . יוסף "טומי" לפיד היה פובליציסט נודע בעיתונו "מעריב" אך חסר כל רקע וניסיון ניהולי של רשות שידור ציבורית הכוללת בתוכה אלפי עובדים ומורכבת משתי רשתות טלוויזיה בעִברית ועַרבית ושתי רשתות רדיו בעִברית ועַרבית .

atari 1

טקסט תמונה : מוצ"ש – 31 במארס 1979 . בנייני האומה בירושלים . תחרות שירי הארו – וויזיון (Eurovision) האירופית . ברקע נראית הדקורציה היפה והאדיטוריאלית של דוב בן דוד תפאורן הטלוויזיה הישראלית בציבורית . (לע"מ תמורת תשלום) .

גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" זכו במקום הראשון עם שירם הבלתי נשכח 'הללויה' וסיבכו את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . תחרות שירי ה- "אֶרוֹ-וִויזְיוֹן" (Eurovision Song Contest) הוא אירוע טלוויזיוני בּידוּרי אירופי חד שנתי אפוף יוקרה ועתיר צפייה המנוהל ע"י מרכז ה- EBU ממקום מושבו בג'נבה. מבקרי תרבות רבים שוללים את תחרות השירים "השמאלצית" הזאת על פי דעתם המלומדת אך אין בכוח עטם להסיט את הצופים מהמרקע . הטלוויזיה הישראלית הציבורית  שותפה ל- "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" מכוח חברותה באיגוד השידור האירופי . ביום שידור התחרות היא חוגגת . עוד מקדמת דנה , מימי שנת 1973 בו נטלה חלק בתחרות הזמרת חנה צח , הלא היא "אִילָנִית" . היא ייצגה את המדינה לראשונה בשנה היא עם שירה "אֵי שָם" וזכתה במקום הרביעי מתוך 17 מדינות . אִילָנִית ורשות השידור יצרו את מסורת ההשתתפות הרצופה . רשות השידור בהנהגתו של יצחק לבני קבעה את הסלוגאן , "לא חשוב הניצחון – חשובה ההשתתפות , והרייטינג חשוב משניהם" . ב- 1974 זכתה להקת "כָּוֶורֶת" במקום השביעי , ואח"כ נטלו חלק בתחרות שלמה ארצי , להקת "שוקולד מנטה מסטיק" , ושוב אִילָנִית ב- 1977 עם שירה "אהבה היא שיר לשניים" . 1978 הייתה שנת השיא . יִזְהָר כּהֵן ולהקת "אלפא ביתא" זכו במקום הראשון עם השיר "אָ-בָּ-נִי-בִּי" שכתב אהוד מנור והלחינה נוּרִית הִירְש . תחרות השירים האירופית הזאת קנתה לה אחיזה איתנה בישראל . לפחות מן ההיבט הזה אין שונה עם הסֶפֶר הנבחר היושב בציון בטעמו מעמי אירופה . יצחק לבני בעל ניסיון עיתונאי עצום , לשעבר עורך שבועון צה"ל "במחנה" ומנהל תחנת הרדיו של 'גלי צה"ל' , ועכשיו מנכ"ל רשות השידור היה בעל טביעת עין טלוויזיונית ואדריכל ההשתתפות בתחרות השירים . זה השתלם לשידור הציבורי . הצפייה בתחרות השירים האירופית בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית הייתה גבוהה ביותר וגרפה רייטינג מזהיר . יִצְחָק לִבְנִי גרס כי רשות השידור איננה צריכה להיות רצינית וכבדה בכל עת ומותר לה לעסוק מפעם לפעם בבידור קל .

livni 2

טקסט תמונה :  שנות ה- 60 . יצחק לבני (ממושקף משמאל) עורך "במחנה" מראיין את הרמטכ"ל רב אלוף יצחק רבין . (באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

את יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל החדש של רשות השידור לא עניינה דעתו של משלם האגרה הנוגעת לתחרות השירים האירופית . הוא ראה ב- "ארו-וויזיון" אירוע גרנדיוֹזי ובּומבַּסטי , וגם יָקָר מידי . תוכן שידור שלא התאים על פי שיקול דעתו לצורכי השעה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סדרי העדיפויות של יוסף "טומי" לפיד ברשות השידור שאותה קיבל לנהל היו שונים מאלה של יצחק לבני לפחות בעניין אירוח האֶרוֹ – וויזיון . "יש דברים חשובים יותר לשפוך עליהם את הכסף מאשר תחרות שירים" , חשב , וכך גם אמר לפיד . בחלק מהכסף שחסך ביקש להמיר את שידורי הטלוויזיה הישראלית משחור / לבן לצבע , מהלך טכנולוגי יקר . יוסף "טומי" ללפיד היה המנכ"ל הראשון בהיסטוריה של רשות השידור ובתולדות איגוד השידור האירופי (EBU) שוויתר מרצונו על זכות האירוח של תחרות שירי האֶרוֹ – וויזיון במדינתו למגינת לבם של עובדיו . יוסף "טומי" לפיד יכול היה אם רק רצה למצוא פתרונות כספיים עקיפים כדי למַמֵן את ההפקה היקרה כמו למשל באמצעות גיוס שקופיות חסות . פטנט פרסומי שקנה לו אחיזה איתנה בשידורי הטלוויזיה שנה אחת אח"כ ב- 1981 בעיקר בתחום שידורי הספורט לגווניהם השונים .

היועץ המשפטי לממשלה התיר בשנת 1980 לרשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית לשדר שקופיות חסות של חברות מסחריות בנימוק כי הן אינן "שידורי פרסומת מסחרית" במובן המקובל של המילה . חוק רשות השידור איננו מתיר אומנם שידורי פרסומת אך מכיוון שלא חל שידור שקופיות חסות הייתה לו לפתע משמעות מרחיקת לכת . ההסבר המתוחכם והחמקמק המאשר שימוש בשקופיות חסות קובע כי לא הפרסומת המסחרית אסורה אלא השידור שלה והיות ושקופיות החסות אינן שידור על פי ההגדרה הטכנית המקצועית הרי שלרשות מותר להקרין אותן . כמנווט שידורי הספורט במשך שנות דוֹר בטלוויזיה הציבורית הענייה באופן כרוני ניצלתי באופן אישי היטב את הפִּרְצָה המסחרית הזאת בעֵת הפקות השידורים הישירים של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים והיקרים .  בתקופה שקדמה להפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ניהלתי בשמו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מו"מ וערכתי עסקה ענקית חסרת תקדים של שידור שקופיות חסות עם מר אמנון דיק מנכ"ל שלוחת חברת המשקאות "קוקה קולה" בישראל . סוכם כי "קוקה קולה" תשלם לרשות השידור סכום של 300000 (שלוש מֵאוֹת אֶלֶף) דולר תמורת הקרנת שְלוֹש מֵאוֹת שקופיות חסות של החברה במשך שישה עשר ימי השידורים האולימפיים . 1000 (אֶלֶף) דולר לכניסה אחת . זה היה הוֹן עצום בימים ההם , מחלקת הספורט שידרה 115 שעות מאולימפיאדת לוס אנג'לס 84' . פירושו של דבר כי בכל שעת שידור הוקרנו בממוצע שלוש שקופיות חסות לפרק זמן של כ- 10 (עשר) שניות כל אחת . ב- 16 ימי השידורים האולימפיים נחשפה "קוקה קולה" לציבור הצופים במשך 3000 שניות (50 דקות) . המו"מ המהיר והמוצלח עם אמנון דיק התאפשר גם בגלל הסיבה שחברת "קוקה קולה" העולמית הייתה הספונסר (Sponsor) הרשמי בעצמה של משחקי לוס אנג'לס 84' .

לא חסרות דוגמאות הדנות במימון שידורי הספורט היקרים בשידור הישראלי הציבורי באמצעות שקופיות חסות . לקראת שידורי מונדיאל הכדורגל של ארה"ב 1994 חתמנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ואנוכי על חוזה חסות משותף עם מר אריה זייף יו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ ומר עופר נִימרוֹדִי מו"ל "מעריב" על סכום של מיליון דולר תמורת שידורן של 1000 שקופיות חסות . מחלקת הספורט שידרה מארה"ב 1994 כ- 120 שעות שידורים ישירים ותקצירים ובכל שעת שידור נחשפו מועצת ההימורים ו- הטוֹטוֹ ו- "מעריב'" כשמונה פעמים לציבור הצופים . באותה תקופה השתמשנו לא רק בהקרנת שקופיות חסות המכסות את מלוא ה- Frame של מרקע הטלוויזיה אלא גם במה שנקרא בעגת הטלוויזיה השטת הפרסומות של הטוֹטוֹ ו- 'מעריב' כמו בשיט 'צוללות' בתחתית המסך במהירות איטית משמאל לימין . הדבר ניתן לעשות באמצעות ה- Character generator  תוך כדי השידורים הישירים עצמם .

yoash 1

טקסט מסמך : 11 במאי 2000 . מסמך ששווה רבע מיליון דולר . המסמך של חברת "פלא פון" שנשלח אלי בתום שידורי ה- Final four של סלוניקי 2000 כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , מעיד על שביעות רצון משיתוף הפעולה בין שני הגופים , הגוף המממן והגוף המשדר גם אם קוראים לו ערוץ 1 הציבורי .  (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טֶרֶם המאבק הגדול והיוקרתי של ערוץ 1 נגד ערוץ 5 הנוגע לשידורים הישירים של משחקי ה- Final four בכדורסל ב- סלוניקי 2000 , ניהלתי מו"מ סודי עם מר קובי בן – גור יו"ר דירקטוריון חברת 'פֶּלֶא פוֹן' של "בֶּזֶק" בדבר הענקת סכום של   000 250 (רבע מיליון) דולר תמורת שידורן של שקופיות חסות של החברה על מרקע הטלוויזיה הציבורית . הכסף נועד לשפר את התשתית הטכנולוגית שלנו בסלוניקי שעלותה הייתה רבה . בלעדי הטכנולוגיה החדשנית הזאת לא היינו אנחנו בשידור הציבורי העני מסוגלים למלא את המשימה באיכות הנדרשת . מחשש להדלפה היה רק מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן שותף לסוד המו"מ . לא דיווחנו על כך למנכ"ל רשות השידור אורי פורת וודאי לא לסמנכ"ל הכספים שלוֹ מוטי לוי . בסופו של דבר זאת הייתה הצלחה ענקית לטלוויזיה הישראלית הציבורית וחברת "פלא פון" כאחת . הטלוויזיה הישראלית  הביסה שוֹק על ירך את ערוץ 5 של מיילן טנזר . מדד הרייטינג הרשמי של חברת 'טֶלֶה- גָאל' בראשותו של ד"ר אוֹרֶן טוֹקָאטְלִי העניק % 30 לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורק % 6 לערוץ 5 בכבלים . חברת "פלא פון" זכתה לחשיפה טלוויזיונית ציבורית נאה והטלוויזיה בחשבון דולרים לא מבוטל .

הבה נחזור ליוסף "טומי" לפיד בחודש אפריל של שנת 1980 . תפקידו של מנכ"ל רשות השידור היה להרחיק לכת במחשבת הניהול והנהגת המדיה , אך מי ברשות השידור הגה וחשב אז על הפטנט וההברקה הזאת של חסויות . תחרות שירי הארו-וויזיון (Eurovision song contest) של שנת 1980 הייתה ללא ספק החמצה של רשות השידור לא מרוע לב אלא מחוסר ידע בניהול .

ב- 23 באוקטובר 2005 נפגשתי עם יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 בביתו בהרצליה פיתוח לצורך כתיבת הסדרה בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"  . יצחק לבני (בן 80 היום) זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "כמה חודשים לאחר המהפך הפוליטי ב- 17 במאי 1977 בו עלו מנחם בגין והליכוד לשלטון, צִלצֵל אלי שמחה ארליך שַר האוצר החדש ואמר לי במפתיע במבטא הפולני שכה אִפיין אותו, 'יצחק לבני אני יודע שאתה לא נמנה על כוחותינו' , הוא התכוון לכך שאני כמנכ"ל רשות השידור הייתי מינוי של שמעון פרס , אך הציע לי סכום של 5 מיליון דולר לצורך קניית ציוד טכנולוגי חדיש לטלוויזיה , והוסיף, 'תביא תוכנית טובה ואני אאשר אותה' . זה היה ממון רָב בתקופה ההיא והוא הוצע לי ע"י שַר האוצר של מדינת ישראל בנוסף לתקציב השנתי של רשות השידור . מאוד הערכתי את הצעתו של שר האוצר שמחה ארליך . רשות השידור סבלה תמיד מבעיות תקציביות קשות . נסעתי בעצמי עם  משלחת קטנה לארה"ב כדי לקנות את ציוד הטלוויזיה החדש . בדרכי לארה"ב התעכבתי בפאריס ונכחתי בתחרות הזֶמֶר האירופית של שירי הארו- וויזיון . הארו- וויזיון שודר ישיר על ידינו בטלוויזיה הישראלית אך בשָחוֹר/לָבָן . זה היה בחג הפסח במוצ"ש – 22 באפריל 1978 והזמר יזהר כהן והשיר שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש  "אָ- בָּ- נִי- בִּי"  זכו במקום הראשון . בעקבות הזכייה נקבע כי תחרות שירי ה- "ארו- וויזיון" של 1979 תתקיים בירושלים . אנשי ה- EBU ששהו בפאריס התעניינו לדעת אצלי ושאלו עוד באותו ערב האם נוכל להרים הפקה בסדר גודל כזה ובצֶבַע . הם ידעו שאנחנו עדיין משדרים בשָחוֹר / לָבָן . השבתי להם בו במקום תשובה חיובית , "אנחנו נשדר את הארו – וויזיון ונרים הפקה לתפארת ובצבע . מעולם לא עלה בדעתי לוותר על מבצע תרבותי עתיר רייטינג שכזה . הפקת הארו- וויזיון היא בעיניי משימת שידור מובהקת של הרשות הממלכתית" .

 livni 3

טקסט תמונה : הימים ההם הזמן ההוא . עשור ה- 70 של המאה הקודמת . זהו מר יצחק לבני , מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979 – 1974 איש הספר ואדם רחב אופקים , שראה את תפקידה של רשות השידור הציבורית בצורה שונה מקודמו יוסף "טומי" לפיד , אך זמנו עבר. (התמונה ניתנה לי באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מר יצחק לבני מתבונן בי ומוסיף בשיחות התחקיר ההן ב- 2005 : "בחצות של מוצ"ש – 31 במארס 1979 , ממש באותם הרגעים בהם הסתיים תפקידי כמנכ"ל רשות השידור , הענקתי בבנייני האומה בירושלים את פרס הארו – וויזיון לזמרת המנצחת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . זה היה הניצחון השני ברציפות של ישראל . עיתונאים רבים חפצו לדעת ושאלו אותי האם גם בשנה הבאה תיטול רשות השידור הישראלית  על עצמה את הפקת הטלוויזיה של תחרות שירי הארו- וויזיון ב- 1980 . השבתי להם מייד ב- 'כן' החלטי . פתאום מישהו הזיז אותי הצידה . זה היה טומי לפיד . "אני עכשיו מנכ"ל רשות השידור ולא יצחק לבני" , הודיע לשואלים , ואמר , "כן , הארו- וויזיון הבא ייערך גם כן בירושלים" . אח"כ טומי לפיד  התחרט . אני לא הייתי מעיז לפספס את הפקת הארו- וויזיון . הערכתי את טומי לפיד אך במקרה הזה הוא עשה שגיאה גדולה בתפקידו כמנכ"ל רשות השידור" .

lapid 2

טקסט תמונה : מסיבת גן בחודש ספטמבר של שנת 1979 . הימים ההם הזמן ההוא . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בן 47 (במרכז לובש ז'אקט) חודשים ספורים לאחר שהתמנה לתפקידו הרם . הוא דחה מכל וכל ב- 1979 את הרעיון לארח שוב את תחרות הזמר האירופית היוקרתית ה- "ארו- וויזיון" (Eurovision) ב- 1980 בירושלים בעקבות ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . הוא ראה בכך מבצע טלוויזיוני יקר ומיותר . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אישה לא מזוהה , גב' רוחמה איילון מנהלת לשכת מנכ"ל רשות השידור , מאחוריה מר אהרון פאפו חבר הוועד המנהל של רשות השידור (בחולצה לבנה מאחורי רוחמה איילון) , יוסף "טומי" לפיד (בן 47) מנכ"ל רשות השידור , גב' שולמית לפיד רעייתו של יוסף "טומי" לפיד , ומר ישעיהו איילון בעלה של רוחמה איילון . (התמונה הוענקה לי באדיבות רוחמה איילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מונדיאל ברזיל 2014 יסתיים בעוד שבועיים, אולם כבר עכשיו ברור כי HBS לימדה מיליארדי צופים ברחבי תבל שיעור יסוד ופרק מאלף בטלוויזיה :

"Television is a media of close ups". (חלק ח'). כל הזכויות שמורות. 

HBS עושה שמות באולפן הירושלמי המנווט את שידורי ערוץ 1 ב- מונדיאל ברזיל 2014 . מירי אליקים , ניר לווין , וזאב זלצר אינם תחליף ל- סיגנל הטלוויזיה המופלא שמייצרת HBS . ליאו מסי, חמאס רודריגז , ארייאן רובן , תומאס מולר , ואחרים גדולים בכמה מידות טובות על האולפן המנווט . זאת לא אותה ליגה . זה כמו שמורים / מורות לחשבון בכיתה ג' ינתחו הרצאה מצולמת של פרופסור אלברט איינשטיין . חוששני שמצב דומה שורר באולפני טלוויזיה רבים ברחבי תבל . HBS מגמדת את כל הפרשנים שיושבים בכיסאות הטלוויזיה כ- 10000 (עשרת אלפים" ק"מ ממקום ההתרחשויות ונראים כמנותקים מהמציאות . תמונות ה- Video המגיעות מברזיל גדולות על המפענחים שלהן . הציורים בתערוכה מעורר השתאות הרבה יותר מהמבקרים בה . אילו אני הייתי יושב היום כפרשן ערוץ 1 בירושלים הייתי שואל את עצמי מה אני עושה כאן…? אולפן ברזיל 2014 של ערוץ 1 בירושלים הוא נושן וארכאי כמו גם המטרות שלו . ייתכן ואילו היו מאיישים אותו בקביעות וותיקי מונדיאל מכסיקו 1970 הנוסטלגיה הייתה מאפילה איך שהוא על האיכות . המנחה מירי אליקים נטולת כל משקל סגולי בתחום יחדיו עם ניר לווין וזאב זלצר אינם מוכשרים לנווט אולפן מונדיאלי ב- 2014 .

stern

טקסט תמונה : קיץ 1998 . הימים ההם הזמן ההוא . אולפן גביע העולם בכדורגל – צרפת 98' של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בירושלים בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ערב פתיחת השידורים הישירים . אחת התמונות הנוסטלגיות האהובות עלי . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המגיש הראשי מטעמי באולפן אורי לוי וחטיבת הספורט בראשותי חולקים כבוד לשני שדרי הכדורגל שלנו מהעבר הרחוק נסים קיוויתי ויורם ארבל . משמאל זהו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן . מה שהתאים ל- 1998 איננו מתאים ל- 2014 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

yoash 6

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998 . הימים ההם הזמן ההוא . זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע שידורי מונדיאל צרפת 1998 . שהיתי כעורך ראשי ומפיק ראשי ב- IBC בפאריס כחודש וחצי יחדיו עם העוזר הראשי שלי ויד ימיני ששי אפרתי, משם ניווטתי את ההפקה כולה בצרפת ובארץ . לראשונה בהיסטוריה של ה- FIFA נטלו חלק במונדיאל הזה 32 נבחרות ולראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שידרנו ישיר את כל 64 המשחקים בטורניר מעמדות שידור שהוקמו עבורנו ועבור המְשַדֵר הבינלאומי בתריסר אצטדיונים שהיו פרוסים על פני צרפת . עלות זכויות השידורים של כל 64 המשחקים עמדה על 470000 (ארבע מאות ושבעים אלף) דולר. משך התכנון וההפקה שלי התארכו לשנתיים וחצי. המנכ"ל של במרבית הזמן ההוא היה מוטי קירשנבאום (מאפריל 1993 עד אפריל 1998) . החליף אותו אותו באפריל 1998 אורי פורת ז"ל . כשאורי פורת הגיע בפעם השנייה לרשות השידור ההפקה הייתה כבר גמורה וחתומה . יאיר שטרן היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מיולי 1993 עד אפריל 2000 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות)

HBS התמודדה בכבוד רב עם הדרמה שסיפק המשחק ברזיל – צ'ילה אמש (מוצ"ש – 28 ביוני 2014) . 32 המצלמות של HBS יוצרות מגוון עצום של אפשרויות כיסוי . בעיקר כשמדובר בהילוכים חוזרים איטיים מאוד של שערים ועבירות גסות , וב- Reactions shots של השחקנים , המאמנים , והקהל הססגוני ביציעים לאחר הבקעת השערים . נכון שהמצלמות המובילות של HBS נמצאות באוויר בין % 60 ל- % 70 , אולם הציבור יזכור את המראות שסיפקו לו מצלמות ה- SSM והמצלמות שהראו מקרוב את שמחת המנצחים ואת תוגת המפסידים . הפנדל החמישי והמוחמץ של הצ'יליאני גונזאלו חארא (Gonzalo Jara) שהעלה את ברזיל לשלב רבע הגמר תפש את HBS מוכנה . בתוך שלוש דקות וחצי של כיסוי טלוויזיוני אינטנסיבי מלא הוד וגאוות צילום , ביצע הבימאי בניידת השידור 45 חיתוכים ומעברים בין המצלמות שכללו בהמוני צילומי Close Ups את שמחת הניצחון הפנטסטית של שחקני נבחרת ברזיל ומאמנם סקולארי , שמחת ניצחון שמניבה דמעות גיל של ניימאר ומאידך את תוגת ההפסד של שחקני נבחרת צ'ילה ומאמנם חורחה סמפאולי מעורבת בדמעות עצב ויגון . הכיסוי הטלוויזיוני על כל מרכיביו של בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' במשחק ברזיל – צ'ילה הוא שיעור טלוויזיה מאלף . אחד מהטובים ביותר שראיתי בחיי . לעולם אי אפשר יהיה לשכוח את ה- Shot בו שחקני ברזיל מתגודדים ומתפללים יחדיו לפני ריטואל בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' . HBS תודה.

"The thrill of victory and the agony of defeat" זהו שמה של הסצנה הסופית בהתמודדות אמש בין ברזיל ל- צ'ילה , פרי הגדרה ישָנָה אך נכונה של רון ארלדג' (Roone Arledge) המנוח מרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC . יורם ארבל , מאיר איינשטיין , ונדב יעקובי חוזרים מברזיל ארצה בעוד שבועיים . מה הם יעשו כאן לא רק מבחינת התוכן העני והרופף המתהווה על כר הדשא הישראלי אלא גם מהיבט ציוד הטלוויזיה הדל בארץ , כמות המצלמות , מספר זוויות הצילום , ו- מערכות SSM ? מה אנחנו נעשה כצופי טלוויזיה שלהם ?

שדרנית החדשות של ערוץ 1 גב' מיכל רבינוביץ' עלתה אמש (מוצ"ש – 28 ביוני 2014) לאוויר בעשר בערב ודיווחה ב- Headlines  של המהדורה כי בברזיל החלו משחקי שמינית הגמר ונראה איזה נבחרת תשעט קדימה . כמה דקות לפני כן הסתיים המשחק הדרמטי ב- בלו הוריזונטה ברזיל – צ'ילה בבעיטות הכרעה מ- 11 מ' ולאחריהן העפילה ברזיל לשלב רבע הגמר . מיכל רבינוביץ' בחרה משום מה להחביא את האינפורמציה הזאת מצופיה . העורך ו/או העורכת שלה יוצאים מגוחכים אולם גם היא נפגעת מפני שהיא ניצבת באותה הרגע של הסיטואציה המבוישת בחלון הראווה של הרשת שלה . ובאשר לאייל לחמן : ככל שהוא מרים יותר את קולו באולפן בירושלים וככל שהוא מדבר יותר צפוף – אני פחות מאמין לפרשנות שלו . אם הוא כל כך מוצלח כפרשן ויודע הכל אפילו יותר מ- 32 מאמני הכדורגל במונדיאל , כיצד זה איננו מצליח כמאמן במגרשי הכדורגל בארץ ?

סוף הפוסט . 

 

 

 

 

 

 

 

ערוץ 1 החמיץ הזדמנות נדירה לחולל מהפכת טלוויזיה של ממש בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014. זיכרון הבראזוקה של adidas נכרך בזיכרון הקולקטיב בארץ בו התקוות של עובדי ערוץ 1 לשמר את השידור הציבורי במתכונתו הישנה כפי שהיה פעם, זורחות ושוקעות אין קץ פעמים בקיץ הזה של 2014. (חלק ז'). פוסט מס' 406. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

הערה 3 : "אין צדק חברתי – ללא שידור ציבורי" , ו- "ללא שידור ציבורי – אין דמוקרטיה", זועקים אנשי ערוץ 1 שוב ושוב באיחור זמן עצום. הם צודקים, אך מעניין שאיש מהם לא זעק את הסלוגנים החשובים הללו ב- 2002 כשמר יוסף בר-אל הכושל והבלתי מוכשר התמנה למנכ"ל רשות השידור. איש מהם גם לא זעק את זעקות הכאב מטעם השידור הציבורי ב- 2011 כשיוני בן מנחם הבלתי מוצלח והבלתי מתאים התמנה למנכ"ל רשות השידור והציב לידו בפסגת השידור הציבורי את ידידו זליג רבינוביץ'. עכשיו הם כולם שם בערוץ 1 נזכרים לבכות. מוזר, משונה, מביך, וחסר פשר עד למאוד מדוע בכל התמונות ושלטי המחאה בשחור/לבן שנשקפים אלינו במונדיאל ברזיל 2014 רואים רק את הטכנאים ואת אנשי הדירוג המשולב אך לא את עיתונאי ושדרני חטיבת החדשות של ערוץ 1, וגם לא את עיתונאי ושדרני חטיבת התוכניות של הערוץ הציבורי. 

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 406 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שישי – 27 ביוני 2014.

ערוץ 1 החמיץ הזדמנות נדירה לחולל מהפכת טלוויזיה של ממש בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014. זיכרון הבראזוקה של adidas נכרך בזיכרון הקולקטיב בארץ בו התקוות של עובדי ערוץ 1 לשמר את השידור הציבורי במתכונתו הישנה כפי שהיה פעם, זורחות ושוקעות אין קץ פעמים בקיץ הזה של 2014. (חלק ז'). פוסט מס' 406. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ערוץ 1 החמיץ הזדמנות נדירה לחולל מהפכת טלוויזיה של ממש בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014. זיכרון הבראזוקה של adidas נכרך בזיכרון הקולקטיב בארץ בו התקוות של עובדי ערוץ 1 לשמר את השידור הציבורי במתכונתו הישנה כפי שהיה פעם, זורחות ושוקעות אין קץ פעמים בקיץ הזה של 2014. (חלק ז'). כל הזכויות שמורות.

1. לֵיאוֹ מֶסִי במשחק ארגנטינה – ניגריה 3 : 2 ב- 25 ביוני 2014 בפורטו אלגרה במונדיאל ברזיל 2014.

מגוחך לחשוב שאנשי ערוץ 1 שמשווקים לצופיהם על המסך הציבורי (איננו שלהם) את מסע המחאה האינטנסיבי שלהם בשחור / לבן נגד החלטת הממשלה לסגור את השידור הציבורי במתכונתו הישנה – העריכו כי ניתן לחיות לעַד בבועה מחורבנת מבלי להיפגע . הבועה הטלוויזיונית המכוערת והמחורבנת של ערוץ 1 נבנתה בתוך חודשים ספורים בין דצמבר 2001 לאפריל 2002 . ביום שישי – 7 בדצמבר 2001 שידרה חטיבת החדשות ב- "יוֹמָן" ריאיון נרחב (כ- 20 דקות) שערך מר עודד גרנות במוקטעה עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת . ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון התפלץ . הוא לא האמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מקיימת ריאיון בעיצומה של האינתיפאדה רוויית רצח והרג עם מי שנתפש בעיניו כ- ארכי טרוריסט , יאסר עראפאת . שובלי דם וגופות מרוטשות של אזרחים ישראליים רבים זקנים , גברים ונשים וטף מפיגועי התאבדות של "שהידים" פלסטיניים, מילאו את רחובות הערים, ו- היוו את מנת חלקה היומית של מדינת ישראל. אריק שרון יצא מדעתו כשראה את עודד גרנות באותו יום השישי ההוא של 7 בדצמבר 2001 מראיין בניחותא בזמן צפייה ראשי בשם השידור הציבורי את מי שנחשב בעיניו לנבל ו- רב מרצחים . מנהל חטיבת החדשות באותה העת היה מר רָפִיק חַלָבִּי וכסגניתו שימשה גב' יָעֵל חֵן . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה המ"מ הנצחי יָאִיר אַלוֹנִי . בתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור כיהן באופן זמני מר רָן גַלִינְקָא .אריק שרון טִלְפֵּן באותו יום שישי ההוא – 7 בדצמבר 2001 בתום שידור הריאיון עם יאסר עראפאת לשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן והורה לו לפטר מייד ולאלתר את רָן גַלִינְקָא שבתוקף תפקידו נחשב גם לעורך הראשי של רשות השידור לרבות כל משדרי רדיו "קול ישראל" וכל שידורי ערוץ 1 . רענן כהן השיב לראש הממשלה כי הדבר בלתי אפשרי מפני שרק אתמול (יום חמישי – 6 בדצמבר 2001) שלח הוא עצמו לרן גלינקא מסמך בו הוא מאריך בשם ממשלת ישראל את תקופת הניסיון שלו כמנכ"ל רשות השידור ב- שלושה חודשים נוספים .

galinka 1

טקסט מסמך : יום חמישי – 6 בדצמבר 2001 . השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן מאריך ל- רן גלינקא את מינויו הזמני בשלושה חודשים נוספים כ- מנכ"ל רשות השידור . למחרת, יום שישי – 7 בדצמבר 2001 שודר ב- "יומן" בערוץ 1 ב- Prime time ריאיון ארוך ומפורט שערך עודד גרנות במוקטעה בראמאללה עם יו"ר הרשת הפלסטינית ה- ארכי טרוריסט יאסר עראפאת . ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון התפלץ . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראש הממשלה אָרִיק שָרוֹן לא ידע את נפשו אך נאלץ לבלוע את הצפרדע . הוא המתין שלושה חודשים . במארס 2002 סולק רן גלינקא מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור . במקומו הוצב לתפקיד הרם מר יוסף בר-אל . עדיין לא מנכ"ל רשות השידור אלא רק המיועד . אולם מיועד בלעדי . שמו של יוסף בר-אל הועלה  ע"י השר רענן כהן מירכתי האוֹב של ערוץ 33 הכושל שהניב בראשות יוסף בר-אל במשך תקופה ארוכה רייטינג צפייה יומי רדוד ועלוב שנע בין % 0.0 ל- % 0.7 במקרה הטוב (אפשר לבדוק ולאמת את הנתונים בארכיון רשות השידור) . עבור רענן כהן זה כלל לא היה מדד . הוא היה צריך מנכ"ל רשות שידור שיעשה את הטוב בעיני ראש הממשלה ויהיה נאמן באופן מוחלט ל- אריאל שרון . מדדים וערכים אחרים של אישיות תקשורתית וטלוויזיונית כל כך בלתי מוכשרת שהוזמנה על ידם להתייצב בפסגת השידור הציבורי, לא עניינו את רענן כהן , וכנראה גם לא את אריאל שרון . הוא ראש הממשלה היה זקוק למנכ"ל שינהל את רשות השידור על פי זווית ראייה פוליטית שחופפת את זאת שלו, של אריאל שרון. ובאמת ביום שישי – 26 באפריל 2002 מיהר יוסף בר-אל בעודו רק מנכ"ל מיועד להכריז קֳבָל עַם ועוֹלָם בפני עיתונאית "מעריב" גב' שרי מקובר (היום עיתונאית ב- "ידיעות אחרונות") בזאת הלשון : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו, ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל, אעשה מה שהוא יאמר לי". מדהים שיוסף בר-אל הובא ממקום טלוויזיוני שכוח אֵל ובלתי חשוב אולם חולל Come back אישי וציבורי בלתי נשכח . בלתי צפוי ודרמטי אך מאידך כושל , לא מוצלח , מסריח , ועצוב בשני צידי המטבע של רשות השידור . המינוי היה כל כך מופרך ובלתי הגיוני עד שאותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון שמינו אותו את יוסף בר-אל לתפקיד הרם ביוני 2002 נאלצו להדיח אותו כעבור שלוש שנים ב- 2 במאי 2005 ולסלק אותו לאלתר מרשות השידור . רבים מאנשי המחאה של ערוץ 1 בשחור / לבן כעת במונדיאל ברזיל 2014 , עמדו אז בצד והחרישו במשך שלוש שנים ארוכות בין קיץ 2002 לקיץ 2005 , נוכח ביצועיו הכושלים של אותו מנכ"ל רשות שידור כושל ובלתי מוכשר . מדהים שעיתונאים מובילים בחטיבת החדשות וויתרו אז בכזאת קלות על כבודם האישי והמקצועי , השליכו מעליהם מרצונם הם את הגלימה שלובשים אנשים בני חורין, החרישו ושתקו כשהם יודעים היטב ורואים מקרוב את המתחולל בין כותלי ערוץ 1. החנפנים האלה בחרו בחפץ לב ב- 2002 לשרת ולשתף פעולה עם אותו מנכ"ל כושל שהודח בעוון שחיתות ושוחד מסך ע"י הממשלה שהפקידה בידיו את השידור הציבורי . מדהים שהאנשים האלה , נבחרת של עיתונאים וכל מיני "אנשי מעש" טלוויזיוניים בערוץ 1 , חשבו פעם כי הם יכולים לחיות לעַד בתוך בועה מחורבנת שהפכה בתוך ימים ספורים למסריחה ומצחינה . שני האנשים המגוחכים ביותר בערוץ 1 שהחרישו והיו מוכנים לשתף פעולה עם יוסף בר-אל היו מ"מ מנהל ערוץ 1 יאיר אלוני ומנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי . שניהם נחשבו למנהיגי השידור הציבורי בעת ההיא , לקפטנים שלו , אולם נמנעו מלהניח את המפתחות על שולחנו של המנכ"ל המיועד . זה לא עזר להם . יאיר אלוני ורפיק חלבי סולקו על ידי יוסף בר-אל ממשרותיהם הבכירות . יוסף בר-אל פקד על מר יוֹסֵף "יוֹסִי" מְשוּלָם להחליף בתפקיד את יָאִיר אלוני כאמור מי שהיה מ"מ מנהל ערוץ 1 מאז 1 במאי 2000 (לאחר שהמנהל הקודם יאיר שטרן סיים את שירותו ב- 30 באפריל 2000). רָפִיק חַלָבִּי הודח בנסיבות מחמירות אחרות ועצובות . גם לא סימפטיות . לא נותרו שום שיירים מכבוד העבר שלהם . שניהם נראו לפתע מעוררי חמלה .

barel 4

טקסט מסמך קטע עיתונות :  יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל איננו מסתיר את כוונותיו מצהיר בפני המראיינת שלו גב' שרי מקובר : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . מדהים !  (באדיבות העיתון "מעריב") .

barel 2

טקסט מסמך קטע עיתונות : 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Front Page (עמוד ראשון) של העיתון "מעריב" . הודח !  לראשונה בתולדות מדינת ישראל ותולדות רשות השידור החליטה הממשלה בראשותו של אריאל "אריק" שרון לסלק ולהדיח מנכ"ל רשות השידור מכהן . (באדיבות עיתון "מעריב").

טקסט דומה שכזה אפשר לייחס גם למינויו של יוני בן מנחם ב- 2011 למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות מר בנימין "ביבי" נתניהו . תקצר היריעה מלפרט איזה תוכן שלילי ביותר נאמר ודווח לי ע"י אנשי ערוץ 1 וגם כמה מאנשי "קול ישראל" אודות תפקודו הלקוי של יוני בן מנחם הבלתי מוכשר ועוזרו הקרוב מר זליג רבינוביץ . השיבה לתמונת הפאזל הטראומתית ההיא מ- 2002 שמורכבת משרידיו של יוסף בר-אל משולה ל- "רפלקס פאבלוב" . בשעה שתמונות מחאת עובדי ערוץ 1 בשחור / לבן מרצדות ו- נשזרות כעת ביודעין בפדנטיות ודקדקנות על המסך הציבורי יחדיו עם שידורי מונדיאל ברזיל 2014 ומבצעי הכדורגל של ליאו מסי וניימאר בצבע , הן מחזירות אינסטינקטיבית את הצופים לקו ההתחלה ההוא ב- 2002 . מדוע עובדי ערוץ 1 לא יבבו אז…? למה הם לא הזילו דמעה בימם ההם…? כיצד זה לא הניחו בתקופה ההיא של חשרת עבים את המפתחות במאורגן על שולחנו של מפקד טלוויזיה שסולק מתפקידו בגין שחיתות ושוחד מסך…? מדוע הם נזכרו להתאבל על מר גורלם רק עכשיו…? למרות השילוב בין תמונות המחאה בשחור / לבן עם תמונות הצבע של מונדיאל ברזיל 2014 , גוזר בינתיים ערוץ 1 קופון נאה . רואים זאת היטב בטבלת הרייטינג בהמשך הפוסט . אך הבה אעזוב עכשיו את יוסף בר-אל ויוני בן מנחם ואשוב אל לֵיאוֹ מֶסִי ויוֹרָם אָרְבֵּל.

לֵיאוֹ מֶסִי ויוֹרָם אָרְבֵּל 

השופט האיטלקי נִיקוֹלָה רִיצוֹלִי (Nicola Rizzoli) העניק אֶמֶש (יום רביעי – 25 ביוני 2014) בדקה ה- 42:28 ובדקה ה- 44:39 במחצית הראשונה שתי בעיטות חופשיות מ- 28 מטרים ומ- 24 מטרים בזו אחר זו (בהתאמה, בגין שתי הכשלות . ההכשלה השנייה של ליאו מסי עצמו) לארגנטינה במשחקה נגד ניגריה בבית מס' 6 המוקדם במונדיאל ברזיל 2014 . מפני שכולם למדו לסובב את הכדור המתעתע והמסוכן , מחזה הבעיטה החופשית הופך לריטואל טלוויזיוני , מאבק הערכות והשערות בין השוער והחומה שלו לבין הבועט . להיכן הוא יבעט ? איזה מסלול תעופה יבחר לכדור החופשי שלו ? העסק מעניין ומותח וודאי כש- לֵיאוֹ מֶסִי נמצא בעניינים והוא שאמור להוציא לפועל את העונש שהוטל על ניגריה בגין הפגיעה בו . אפשר היה לשמוע אמש את אָנְיֶימָה צועק לשחקני החומה שלו, מדריך, ומכוון אותם היכן לעמוד . רשת המיקרופונים שהוצבה סביב האצטדיון בפורטו אלגרה קלטה את הוראותיו של אָנְיֶימָה העצבני והדרוך . לֵיאוֹ מֶסִי הופקד לבעוט את שני הכדורים החופשיים בעוד ממולו מתייצב השוער הניגרי רב הניסיון אָנְיֶימָה , מי שמוכר היטב לאוהדי הכדורגל בארץ (שיחק במדי הפועל ת"א ומכבי ת"א) . לֵיאוֹ מֶסִי הופך את חיֵי HBS וגם את חיָי למאושרים יותר. אני מתבונן בכל תנועה של לֵיאוֹ מֶסִי בשבע עיניים . נמשך אליו כמו אל מגנט . הרי הוא אחד מטריאומווירט מהנדסי הכדורגל הבלתי נשכחים של מועדון הכדורגל ברצלונה יחדיו עם אָנְדְרֶאס אִינְיֶיסְטָה וצָ'אבִּי הֶרְנָנְדֶס הזכורים לטוב . אני למֵד לדעת שגם HBS ממוגנטת ומאוהבת בלֵיאוֹ מֶסִי כמוני אך היא מתבוננת בו עם 32 מצלמות . לֵיאוֹ מֶסִי שייך לרשימה היסטורית לא ארוכה של ווירטואוזים בכדורגל . הוא אחד מאובייקטים הצילום החשובים ביותר בעולם הכדורגל כיום , בגינו הקימה HBS מערכת צילום טלוויזיונית כל כך משוכללת במונדיאל ברזיל 2014 .

בשני המקרים של הבעיטות החופשיות של ארגנטינה נגד ניגריה בשלהי המחצית הראשונה מוצב הכדור באזור גאוגראפי דומה : בצדה הימני של הרחבה הניגרית . בבעיטה הראשונה לֵיאוֹ מֶסִי נכשל ו- אָנְיֶימָה גובר עליו בזינוק מרשים . אולם בבעיטה השנייה לֵיאוֹ מֶסִי צולח אולי בגלל שהחומה הניגרית כ- 8 מטרים מהכדור . הביצוע של הבעיטה השנייה הוא העתק של הראשונה . הכדור המסובב של ליאו מסי מכוון כמו בפעם הראשונה לעבר הקורה הימנית (מנקודת מבטו) ו/או לעבר הקורה השמאלית (מנקודת מבטו של אניימה) . הוא עובר כברת דרך של 24 מטרים ב- 1.4 שניות . מהירות ממוצעת של 61.7 קמ"ש . לא מהר מידי אבל מדויק מאוד . יורם ארבל נסער : "…מסי משחק נכון עם הכדור החדש הזה…זה כדור קל…אבל הוא נותן לו המון רגש…הוא נותן ספין מתחת לכדור…" .דני נוימן מתערב . הוא מזכיר שהכדור מסתובב וכי אי אפשר לעצור את מסי . אין שום חשיבות לדבריו . כפרשן הוא איננו אומר שום דבר חדש . וודאי שליאו מסי ניתן לעצירה בבעיטות חופשיות משלוש סיבות . האחת בגלל שהחומות אינן ניצבות מולו כפי שקבוע בחוק במרחק של 9.15 מטרים. הן עומדות הרבה יותר קרוב , 8 מטרים , לעיתים 7 מטרים , ואפילו פחות . כל ס"מ קובע . הסיבה השנייה היא פועל יוצא של הראשונה . בשל קרבת החומה לכדור בטרם הבעיטה , לֵיאוֹ מֶסִי וגם בועטים אחרים צריכים להתאמץ לא רק כדי לסובב את הכדור אלא גם על מנת להעלות אותו מעלה . הדבר נעשה על חשבון עוצמת הבעיטה בכדור . עובדה שכדורים מסובבים רבים שנבעטים מבעיטות חופשיות נתקלים בחומות רק מפני שהן ניצבות קרוב מידי לכדור הנייח , וכלל לא על פי מה שנקבע בחוק . הסיבה השלישית היא בחירת מקום בניין החומה ע"י השוער והבנתו את חוקי האווירודינמיקה הפועלים על הכדור שנע במהירות קדימה לעבר השער וגם מסתובב סביב עצמו. הערה שלי : HBS שעובדת מטעם ה- FIFA ועבור ה- FIFA מוסרת לנו מידי פעם מידע אלקטרוני העוסק במרחק הכדור מהשער בעת בעיטות חופשיות אולם לעולם לא את מרחק הכדור מהחומה . ברור שכל השופטים ללא יוצא מן הכלל (עד כה) אינם מתעקשים לשרטט את קצף התרסיס המסמן לחומה את מקום עומדה כפי שקבוע בחוק , 9.15 מטרים מהכדור .

כבר הוסבר כאן לא פעם אחת כי בעת הבעיטה החופשית המסובבת של לֵיאוֹ מֶסִי (וגם של הבועטים האחרים) מופעלת על הכדור הפרדת כוחות . כוח אחד מסובב את הכדור סביב עצמו והכוח השני מאיץ את הכדור לפנים . פעולת הפרדת הכוחות מסובבת את הכדור אולם איננה מאפשרת לסך כוח הבעיטה כולה לעבור דרך מרכז הכובד של הכדור . סיבוב הכדור נעשה על חשבון העוצמה , הכוח , והמהירות שאמורים לדחוף אותו לפנים . אילו אָנְיֶימָה היה שוער חושב וקצת יותר עירני היה מבין שלֵיאוֹ מֶסִי עומד לשגר את הכדור החופשי שלו שוב לאותה כתובת אליה שלח את הכדור הראשון . הכדור השני של לֵיאוֹ מֶסִי היה איטי יחסי , רק 61.7 קמ"ש . גם אם החוֹמָה הסתירה במשהו לאָנְיֶימָה את מסלול הכדור הוא היה חייב לקחת הימור קטן ולהתייצב סמוך יותר לקורה השמאלית שלו (מנקודת מבטו) מאשר לקורה הימנית שלו (גם כן מנקודת מבטו) . צריך להבין שצורת התייצבותו של מסי ליד הכדור (שניים אולי שלושה צעדים ממנו) מצביעה על ההתכוננות של ליאו מסי לבעוט Spin לקורה הקרובה , הימנית מנקודת מבטו (השמאלית מנקודת מבטו של אָנְיֶימָה) . אילו לֵיאוֹ מֶסִי היה מתכוון לבעוט את הכדור המסובב שלו לעבר הקורה הרחוקה , השמאלית מנקודת מבטו והימנית מנקודת מבטו של אָנְיֶימָה , ההרצה שלו ומרחק ההרצה היו מתאפיינים באופן שונה . בעיטה מסובבת לקורה הרחוקה דורשת הרצה שונה לכדור ומאמץ גופני והשקעת כוח גדולה יותר . אניימה בחוסר הבנתו את חוקי האווירודינמיקה ואי יכולתו לקרוא את מפת המשחק שילם מחיר כבד כפי ששילם שוער נבחרת ישראל הרשלן בוני גינזבורג לפני רבע מאה ב- 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג במשחק קדם גביע העולם איטליה 90' ישראל – אוסטרליה (1 : 1) . בוני גינזבורג והחומה שלו קרסו לחלוטין מול הבעיטה החופשית ההיא של צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס מטווח של 28 מטרים . יורם ארבל חייב במידה רבה את שגשוג הגיית הסְלוֹגָן ההוא שלו והשתרשותו בניב השפה העברית , "ככה לא בונים חומה" , לכישלונו של בוני גינזבורג . אירוע מעניין וגם תמוה : חולשתו הנואשת של בוני גינזבורג על כר הדשא הפכה באופן פרדוקסלי להצלחתו המרשימה של יורם ארבל ליד המיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

הרֶגֶל בגופנו (כ- % 17 מסך משקל גוף האדם) היא איבר גַס וכבד בהשוואה ליָד . הקואורדינציה של תנועת הרֶגֶל של אדם ממוצע לרבות בעיטה בכדור היא יותר כוחנית ומסורבלת ופחות מדויקת מאשר תנועת היד . קשה מאוד לקלוע סַלִים ברֶגֶל . קַל לקלוע אותם ביָד . למרות האמור לעיל הרגל השמאלית של לֵיאוֹ מֶסִי היא איבר ספורטיבי שונה משל רבים מאתנו . הרֶגֶל שלו היא מכשיר מדויק לא רק בבעיטות חופשיות מסובבות לשער , אלא גם בשליטה בכדור, בהחזקת הכדור, במסירות סרגל לחבריו , ומבלי לאבד את כישרונו בארגון המשחק . את אותם הדברים הללו אמרו בצדק גם אודותיהם של קודמיו בועטים מוכשרים כמו , פרנץ בקנבאואר , רוברטו ריבלינו , פלה , גרינצ'ה , דייגו ארמאנדו מאראדונה , דיוויד בקהאם , ריינר בונהוף , מרדכי שפיגלר , אורי מלמיליאן , ואחרים .

2. ערוץ 1 החמיץ הזדמנות נדירה לחולל מהפכת טלוויזיה של ממש בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014. אולפן המונדיאל המנווט בירושלים – צפוי ומשעמם.

הבעיטות החופשיות המסובבות מטווחים של 30 – 16 מטרים והמאבק בין הבועטים לשוערים והחומות שלהם הפכו ל- ריטואל טלוויזיוני שובה עין בגלל "סכנת השוערים" שהן טומנות בחובן . בימאי הטלוויזיה של HBS ממתינים ומצפים להן כמו המוני הצופים שלהם מפני שמדובר בשימוש בכלי נשק קטלני אם מותר להתנסח כך בהתמודדות ספורטיבית . רגל שמאל של ליאו מסי היא בפירוש נשק מדויק ו- קטלני . אם קוראי הבלוג ישימו לב לעבודת הכיסוי של בימאי HBS את היערכות הכוחות לקראת הדו קרב הקונקרטי הזה בין הבועט הארגנטיני ליאו מסי לבין השוער הניגרי , הם יגלו את העובדות הבאות : לֵיאוֹ מֶסִי הוכשל בדקה ה- 44:38 של המחצית הראשונה ובעט את הכדור החופשי בדקה ה- 45:54 . תקופת זמן שנמשכת 1:16 דקה בין ההכשלה לבין ההוצאה לפועל מאפשרת לבימאי HBS לבנות את הדרמה ולהשתמש ב- 12 מצלמות ו- 15 חיתוכים ומעברים בין המצלמות כדי להביא למיליארד צופי טלוויזיה בעולם את הכיסוי המיטבי שלו הדן בהיערכות היריבים לקראת הרגע המכריע . זהו באמת כיסוי טלוויזיוני מיטבי כי בין השאר רואים בצילומים מקרוב מאוד על כל המסך גם את לֵיאוֹ מֶסִי ואָנְיֶימָה מתכוננים לקראת העימות . הם כל כך קרובים  אליך עד שאתה כמעט יכול געת בהם ולקרוא את מחשבותיהם . מיליארד צופי טלוויזיה עוסקים בריטואל ובשאלה להיכן לֵיאוֹ מֶסִי ישגר את הכדור . HBS מחוללת עבודת כיסוי נפלאה . הדחיפה ו- ההכשלה של ליאו מסי ע"י שני הנִיגֶרִים אוֹנָאזִי (Onazi מס' 17) דוֹחֵף , ו- אוֹמֶרוּ (Omeruo מס' 22) שַם לוֹ רֶגֶל , משוחזרות בשני הילוכים חוזרים לתפארת ב- SSM . מדובר בעבודה טלוויזיונית – עיתונאית מהדרגה העליונה ביותר . צילומים חדים , ברורים , ומרהיבים ב- Extreme Close Up בהילוכים איטיים מאוד חושפים היטב בפני שדרני וצופי הטלוויזיה את שני המכשילים  . מְשוּנֶה שיורם ארבל ודני נוימן עוסקים שוב בשידור ספרותי כללי ולא מזהים עבור צופי הטלוויזיה בישראל את שני השחקנים הניגרים שעברו עבירה בלתי מחויבת המציאות על לֵיאוֹ מֶסִי , הזיקו לנבחרתם , וגרמו לעונש הקטלני .

האולפן מנווט בירושלים בירושלים קיבל בונוס . המחצית הראשונה של המשחק ארגנטינה – ניגריה הסתיימה ב- בעיטה חופשית מדויקת של ליאו מסי . במקום להכין מבעוד מועד חומר טלוויזיוני ארכיוני שעוסק בבעיטות חופשיות הקטלניות שהכריעו משחקים במונדיאלים שהיו , לרבות לֵיאוֹ מֶסִי , כדי לדון באחד היסודות המרתקים במשחק הכדורגל – עוברים לגב' מירי אליקים באולפן המנווט שכמו מוֹרָה בכיתה היא מעניקה את רשות הדיבור לתלמידיה . מדובר בדיון לא מעניין . זאב זלצר אומר בתורו כי "ארגנטינה טובה מניגריה בכל פרמטר" . כבודו במקומו מונח אולם הוא איננו מחדֵש דבר . אחריו מצטרפים לשיחה המשעממת והצפויה לירן שכנר ואלון חזן . גם הם לא תורמים להשכלתי . המורה גב' מירי אליקים עוברת מתלמיד לתלמיד כמו בסרט נע ומבקשת את חוות דעתו אודות האירועים המתקיימים בברזיל . לפעמים היא גם מחווה את דעתה . מדובר בפארסה . עוד שיעור משעמם בביה"ס . זהו אולפן ארכאי רווי דיבורים , נעדר קצב , חסר כתבות עיתונאיות מהנעשה בברזיל באצטדיונים ומחוצה להם , נטול כל אטרקטיביות וויזואלית אנושית , ובסופו של דבר איננו מחדש ולא משכיל את צופיו . ערוץ 1 לא הכין את שיעורי הבית שלו , התקבע בתוך בועה , ודאג להחמיץ הפקה איכותית והזדמנות היסטורית נדירה לתפעל מערכת עיתונאית מקורית בברזיל עצמה . בכך הפסיד גם את אהדת הציבור .  

במונדיאל צִ'ילֶה 1962 כבש הברזילאי גָארִינְצָ'ה (Garrincha) שער בבעיטה מסובבת נגד שוער נבחרת אנגליה רונאלד "רון" ספרינגט (Ronald Springett) במשחק רבע הגמר באליפות ההיא . ברזיל ניצחה את אנגליה 3 : 1 . במונדיאל אנגליה 1966 כבשו גארינצ'ה ופֶּלֶה (Pele) שני שערים בבעיטות חופשיות מסובבות נגד שוער נבחרת בולגריה גיאורג ניידאנוב (George Naidenov) במשחק המוקדם בבית . ברזיל ניצחה את בולגריה 2 : 0 . במונדיאל מכסיקו 1970 הבקיע הברזילאי רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ (Roberto Rivelino) שער מבעיטה חופשית מסובבת נגד השוער הצ'כוסלובקי איבו וויקטור (Ivo Viktor) במשחק בבית המוקדם. ברזיל ניצחה את צ'כוסלובקיה 4 : 1. אח"כ הבקיע פֶּלֶה שער מבעיטה חופשית מסובבת נגד השוער הרומני סטריקה אדמאצ'ה (Sterica Adamache) , גם כן בבית המוקדם במונדיאל מכסיקו 1970 . ברזיל ניצחה את רומניה 3 : 2 . הדוגמאות רבות מספור . איך אפשר לשכוח את הכדורים המסובבים של דייגו ארמאנדו מאראדונה ודיוויד בקהאם ? מדוע לא להזמין לאולפן פרופסור לאווירונאוטיקה מהטכניון בחיפה כדי שיסביר באופן פופולארי לצופי הטלוויזיה את "תופעת מגנוס" המתחוללת בעת הבעיטות המסובבות ומדוע הן הופכות בשבריר שנייה לטראומטיות .

מצלמות הטלוויזיה האחוריות (הוצבו בקו רוּם גבוה מאחורי שני השערים) במכסיקו 1970 , שיווקו בהצלחה מירבִּית את רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ אחד מגדולי הבועטים של ברזיל בכל הזמנים . רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ היה השחקן שכבש את שער הבכורה של ברזיל בבעיטה חופשית מסובבת ממרחק של  18 מטר ב- 3 ביוני 1970 באִצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בגְוָואדָאלָאחָרָה במשחק נגד צ'כוסלובקיה בבית המוקדם . הבימאי המכסיקני הפך במפתיע ובניגוד למקובל את המצלמה האחורית (של ניידת השידור) שהוצבה מאחורי השער הדרומי לרגע קט למצלמה המובילה שלוֹ . סצנת הבעיטה כולה מול החומה צולמה כולה מאחורי השער הצ'כוסלובקי . זווית הצילום הזאת הייתה ראשונית וחדשנית , וגם מעניינת ומאירת עיניים . עד אותו רגע לא ראינו שוֹט טלוויזיה כזה. זה היה מומנט דרמטי והיסטורי בהתפתחות הכיסוי של משחקי הכדורגל בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית . עד אז היה נהוג לצלם את מהלך הבעיטות החופשיות באמצעות המצלמה המרכזית המובילה , זאת הניצבת ברוּם האִצטדיון מעל קו האמצע . הבימאי המכסיקני שהפך את המצלמה האחורית מאחורי שערה של צ'כוסלובקיה למצלמה מובילה הגשים את פילוסופיית הכיסוי של כל ניידת שידור רבת מצלמות באשר היא , הגורסת , "כי תפקידו של כל שוֹט (Shot) צילום המנותב ל- "אוויר" (מבין מִגוון האפשרויות העומדות לרשות הבימאי בניידת השידור) הוא להושיב את צופה הטלוויזיה בסלון ביתו במקום הטוב ביותר ביציע באִצטדיון . פעם זה יכול להיות ברוֹם היציע האמצעי , פעם אחרת על קווי המגרש , ולעיתים גם ברוֹם היציע האחורי" .

השוער הצֶ'כוֹסְלוֹבָקִי אִיבוֹ וִויקְטוֹר (Ivo Viktor – שוער קבוצת דוּקְלָה פראג) העמיד קיר מָגֵן רחב בן שישה שחקנים . הקיצוני הימני של נבחרת ברזיל זָ'אִירְזִינְיוֹ (מס' 7) התייצב בשורת החומה בצידה הימני (מנקודת מבטו של השוֹעֵר) . רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ הבועט ברגל שמאל יכול היה לסובב את הכדור רק בכיוון זָ'אִירְזִינְיוֹ . על פי אוֹת מוסכם חמק משם השחקן הברזילי הזריז עם יריית הכדור . ברֶוַוח שנוצר חדר הקליע והכניע את וִויקְטוֹר . כל הסיפור ארך פחות משנייה אחת . שַדָּר המשחק בקטע ההיסטורי הזה (שמור בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1) היה הבריטי דֵיוִויד קוֹלְמָאן  (David Coleman) המנוח והמיתולוגי מ- BBC . הוא היה מופתע לא פחות מהשוער הצ'כוסלובקי . שומעים את זה בקולו . “…What a Goal…” , שאג דייויד קולמאן למיקרופון של רשת הטלוויזיה הבריטית ה- BBC .

rivelino 1

טקסט תמונה : קיץ 1970 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . אחת התמונות החשובות בתולדות התפתחות כיסוי הכדורגל בטלוויזיה הבינלאומית . הטלוויזיה המכסיקנית (TELEMEXICO) מחוללת היסטוריה במונדיאל של מכסיקו 1970 , ומציבה בפעם הראשונה בהיסטוריה מצלמות אחוריות לכיסוי משחק הכדורגל . מראה מרנין מאין כמותו . היום זה טריוויה . אז זה היה חידוש עצום . הבימאי המכסיקני משתמש בחידוש הדרמטי  הזה והופך לראשונה בהיסטוריה את המצלמה האחורית למצלמה מובילה בשידור הישיר . החומה מסתירה את הכדור למצלמה וגם לשוער . השוער הצ'כוסלובקי איבו וויקטור איננו רואה את הבועט הברזילי רוברטו ריבלינו . משמאל נראה הברזילי רוברטו ריבלינו שנייה לפני הבעיטה שהביאה לכיבוש השער הצ'כוסלובאקי . מימין לשבעת השחקנים הצ'כוסלובקיים בחומה הלבנה ניצב הברזילי ז'אירזיניו (מס' 7) . שחקן צ'כוסלובקי אחר שומר על טוסטאו . קיצוני מימין זהו הברזילי גרסון ועל קשת ה- 16 ניצב פלה. ( באדיבות TELEMEXICO 1970).

הבעיטה החופשית המסובבת והמתוכננת של רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ במונדיאל מכסיקו 1970 שהביאה לכיבוש השער הצ'כוסלובקי פתחה את הסרט הטלוויזיה שלי מהימים ההם שעסק ודן ב- "חֶקֶר הבעיטה החופשית בכדורגל מנקודת מבט פיסיקאלית – אווירודינמית"הבימאי המכסיקני שידֵר מייד שני הילוכים חוזרים איטיים של הבקעת השער מהבעיטה החופשית של רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ . הראשון – מהמצלמה המובילה המקורית והשני – מהמצלמה האחורית שהפכה למובילה לזמן קצר בגלל האירוע . סדר הילוכים שונה ממה שהיה נהוג באירופה . אף על פי כֵן תּוֹעַד האירוע ברמה גבוהה יחסית לאמצעים הטכנולוגיים וציוד הצילום שהיה קיימים אז . לבימאי המכסיקני היה הרבה זמן להתכונן לבעיטה החופשית של ברזיל בעקבות הכשלתו של פֶּלֶה . החומה הצ'כוסלובקית התארגנה באיטיות , וליד הכדור ניצבו בתחילה פֶּלֶה וגֶרְסוֹן . רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ לא היה בתמונה . אח"כ הכול השתנה . פֶּלֶה וגֶרְסוֹן התרחקו מאזור הבעיטה ורִיבֶלִינוֹ התקרב למקום האירוע . רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ הִשווה את התוצאה  ל- 1 : 1 . המשחק הסתיים בתוצאה 4 : 1 לטובת ברזיל .  

3. הערה לשדר יורם ארבל הנוגעת לנתוני כדור ה- Brazuka – נתונים שעוסקים במשקלו, היקפו, ובמקדֵם האלסטי שלו.

אנוכי מאזין בקפידה לשידוריו של יורם ארבל ותמה כל פעם מחדש כשהוא מתייחס למשקל של כדור המשחק במונדיאל ברזיל 2014 "בראזוקה" (Brazuka) באופן ספרותי , "הכדור קל…הכדור הזה יותר קל…הכדור הוא קל…וכו'…" , ולא מדבר עם קהל צופיו עובדות . ב- נתונים מתמטיים . קַל הוא מונח יחסי . מידת משקל שאמורה להתייחס למשהו . כשיורם ארבל אומר לצופיו כי "הכדור קל" למה הוא מתכוון ? קל יחסית לעומת כדורסל ? קל יחסית בהשוואה ל- כדור ברזל ? ו/או קל יחסית לכרית נוצות ? מה כל כך קשה ליורם ארבל לומר לצופיו כי משקל הכדורגל כפי ש- מצוין בספר החוקה נע בין 396 גרם ל- 453 גרם והיקפו בין 68 ס"מ ל- 71 ס"מ . חברת ההנעלה וההלבשה הגרמנית adidas שחתמה עם ה- FIFA על הסכם Sponsorship ב- 1970 , וכעת האריכה את תוקף החתימה עד 2030 , היא האחראית על אספקת הכדורים . החוזה המיוחד וארוך טווח בן 60 שנים בין אדידאס ל- FIFA מונע מחברות הנעלה והלבשה מתחרות כמו "נייקי" , "ריבוק" ו- "דיאדורה" להיכנס לזירת התחרות המסחרית היוקרתית . חברת אדידאס רבת המוניטין משלמת ל- FIFA כ- 125000000 (מאה עשרים וחמישה מיליון) דולר תמורת הבלעדיות בכל מונדיאל . חברת אדידאס (adidas) מייצרת הכדורים עבור המונדיאלים איננה רשאית כמובן לשנות את מידות הכדור מכפי שנקבע בחוק . משקל והיקף כדור ה- בראזוקה במונדיאל ברזיל 2014 זהה למשקל והיקף הכדור ששוחק בפעם הראשונה בטורנירים רשמיים בינלאומיים , אלה של אולימפיאדות פאריס 1924 ו- אמשטרדם 1928 (אורוגוואי זכתה בהם פעמיים במדליות הזהב), ואח"כ גם במונדיאל אורוגוואי 1930. חברת "אדידאס" פרסמה זה מכבר את נתוני משקלו והיקפו של הבראזוקה , לרבות נתון האלסטיות של הכדור החדש . משקלו 437 גרם . היקפו 69 ס"מ . ולאחר נפילה חופשית מגובה של כמה מטרים הוא צריך לנתר בחזרה לגובה של 1.41 מטר .

adidas 14

טקסט תמונה : adidas חושפת את הבראזוקה ב- מונדיאל ברזיל 2014 ואת נתוניו : משקל 437 גרם , היקף 69 ס"מ , ואת מידת האלסטיות שלו . הכדור צריך לנתר מהקרקע לגובה של 1.41 מטר לאחר שמפילים אותו מגובה של מטרים אחדים. (מקור התמונה : חברת אדידאס).

adidas 3

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970 . חברת ההנעלה וההלבשה אדידאס חותמת על חוזה ארוך טווח עם ה- FIFA ו- מייצרת עבורה את הכדורים לגביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1970 . (ארכיון חברת אדידאס) .

adidas 1

מונדיאל מערב גרמניה 1974 . חברת ההנעלה וההלבשה אדידאס מייצרת עבור ה- FIFA את הכדורים לגביע העולם בכדורגל של גרמניה 1974 . (ארכיון חברת אדידאס) .

adidas 5

טקסט תמונה : 1924 . לפני 90 שנים . תזכורת מהעבר הרחוק . נבחרת אורוגוואי אלופת אולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדאם 1928 עם כדור העור הישן ההוא והשרוכים . עד להופעת אדידאס היה מדובר בכדור שהיה מיוצר מעור ובתוכו פנימית גומי . עומד שלישי מימין הרץ התוקף חוזה אנדרדה שהיה פעמיים אלוף אולימפי ופעם אחת אלוף עולם ב- 1930 במונדיאלהראשון במונטבידיאו . (באדיבות הטלוויזיה האורוגוואית) .

adidas 6

טקסט תמונה : מונדיאל אורוגוואי 1930 . זוהי נבחרת ארגנטינה שהוכתרה כסגנית אלופת העולם עם כדור העור הישן . (באדיבות הטלוויזיה הארגנטינאית ATC 9 ו- FIFA) .

adidas 4

טקסט תמונה : מונדיאל אורוגוואי 1950 . זוהי אלופת העולם אורוגוואי שניצחה במשחק הגמר את ברזיל 2 : 1 . כורע שני משמאל  אלסידס אדגארדו ג'יגיה (Alcides Edgardo Ghiggia) מבקיע שער הניצחון . שיחקו אז בכדורי עור ובתוכם פנימית מתנפחת . (באדיבות הטלוויזיה האורוגוואית ו- FIFA) . 

adidas 9

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970 . חלוץ מערב גרמניה גרד מילר כובש את שער הניצחון 3 : 2 נגד פיטר בונטי שוער אנגליה אלופת העולם היוצאת . כדור המשחק הוא כדור אדידאס . (באדיבות TELEMEXICO 1970) .

adidas 8

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970 . חלוץ ברזיל ז'אירזיניו (באמצע) מבקיע במשחק הגמר את שערו של האיטלקי אנריקו אלברטוסי (שוכב). המגן ג'יאני פאקטי מנסה לגונן ללא הצלחה. (באדיבות TELEMEXICO 1970) .

adidas 10

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . דייגו ארמאנדו מאראדונה נאבק על כדור אדידאס עם יריב ברזילאי . ניתן לראות כי מאראדונה נועל נעלי פומה ויריבו נעלי אדידאס . (באדיבות RTVE) .

חיפשתי בספר חוקת הכדורגל המצוי בחדר עבודתי את מידת האלסטיות של הכדורגל , כלומר לחץ האוויר בתוכו . לא מצאתי . לעומת זה ספר חוקת הכדורסל מצביע בבירור על מידת האלסטיות של כדור המשחק . הפלת הכדור לקרקע מגובה 1.80 מ' (בתחתיתו) מחייבת אותו לנתר בחזרה לגובה של 1.40 בחלקו העליון . והנה באה עכשיו חברת adidas ומביאה את המרכיב האלסטי של הכדור החדש שלה ה- בראזוקה . הפלתו מגובה של כמה מטרים מחייבת אותו לנתר בחזרה לגובה של 1.41 מ' .

המקדם האלסטי של הכדורגל.

אנוכי מבקש להסב את תשומת לבם של קוראי הבלוג לנושא הנוגע למקדם האלסטי של כדור הבראזוקה . אני זוכר שבהיותנו ילדים קטנים היינו מצטופפים סביב מגרש הכדורגל של הפועל בקיבוץ אפיקים מוקף בעצי ה- אקליפטוסים הגבוהים , מסתכלים בהערצה בכוכבי קבוצת הכדורגל שלנו ובראשם שלמה קֶסְלֶר , אליהו וִוילְדֶר , צבי לוֹפָּטִין , ו- זוּזוּ.מתמודדים נגד קבוצת הכדורגל ה- "הונגרית" של קיבוץ מעגן על שפת הכינרת ובראשם החלוץ המרכזי נֵגוּש (הצנחן פרץ גולשטיין ז"ל ויואל פלגי כותב הספר "רוח גדולה באה" היו חברי קיבוץ מעגן) . לפני כל משחק בימים ההם נערך טקס חניכת כדור המשחק ע"י השופט . קיבוצניק שלא היה מוכשר להיות כדורגלן אך מספיק להיות שופט . השופט היה נוטל את כדור המשחק הישן עשוי עור ופנימית ורכוס ע"י שרוך ארוך , ולוחץ אותו בשתי ידיו , כדי לוודא שהוא מנופח מספיק . ברור שתכף ומייד נוצרו חילוקי דעות . חלק אמר שהכדור מנופח מידי והחלק האחר טען שחסר אוויר בכדור . לעיתים היינו אנו הילדים מצווים לרוץ עם הכדור אל הקומפרסור של הגראז' הסמוך של הקיבוץ כדי לדחוס עוד קצת אוויר לפנימית הגומי .

פוטנציאל האלסטיות של הכדור (כלומר מידת הקפיציות בגין ניפוח אידאלי שלו ולחץ האוויר בתוכו) היא נתון מהותי הנוגע למהירות תנועתו לאחר בעיטה ו/או נגיחה בו . מציאת המקדם האלסטי (ו/או מקדם הקפיציות) של הכדור מתבסס על נוסחה שבה e  שווה לשורש ריבועי של הגובה ממנו הופל הכדור לקרקע (h1) חלקי הגובה אליו ניתר הכדור בחזרה לאחר פגיעתו בקרקע (h2) . למשל : אם מפילים כדור מגובה של 10 מטרים (h1) לקרקע והוא מנתר בחזרה לגובה של 0.92 מ' הרי המקדם האלסטי שלו (e) שווה ל- 0.92 .

אפשר לבחון זאת באמצעות חישובים מתמטיים לא כל כך מסובכים .

elastic

הוכחת הנוסחה הנ"ל מבוססת על שני חוקים יסודיים בטבע . הראשון – חוק שימור התנע . חוק שימור התנע קובע כלהלן : 'm1v1 + m2v2 = m1v1' + m2v2 . כלומר שני גופים בעלי מסות m1 ו- m2 נעים במהירויות שונות v1 ו- v2 שמתנגשים , הרי סכום התנע שלהם לפני ההתנגשות שווה לסכום התנע שלהם לאחר ההתנגשות . חוק שימור האנרגיה דומה לחוק שימור התנע . גם במקרה זה סכום האנרגיה של שני הגופים לפני ההתנגשות שווה לזה שלאחר ההתנגשות . כשמדובר בהתנגשות אלסטית לחלוטין אין איבוד אנרגיה כתוצאה מההתנגשות . האנרגיה היחידה שיש למערכת היא אנרגיה קינטית שמוצאת את ביטויה המתמטי בנוסחה mv בריבוע חלקי 2 . במקרה זה מקבל חוק שימור האנרגיה את הצורה הבאה :

elastic 1

מדובר בשתי משוואות שלפחות אחת מהן (משוואת שימור האנרגיה) היא די מסובכת כי היא מכילה ביטויים מהמעלה השנייה (בריבוע) . שתי המשוואות האלסטיות אומרות כי המהירות היחסית של שני הגופים אחרי ההתנגשות שווה למהירות היחסית שלהם לפני ההתנגשות . זה נכון אך ורק כשמדובר בהתנגשות אלסטית לחלוטין . בהתנגשות אלסטית – פלסטית כמו התנגשות הכדורגל בכר הדשא ו/או בקורה ובמשקוף , ו/או התנגשות בין נעל הכדורגלן לכדור , ו/או התנגשות בין הראש לכדור , המהירות היחסית של הכדור לאחר ההתנגשות קטנה ממהירותו היחסית לפני ההתנגשות בגלל כל מיני איבודי אנרגיה בשעת ההתנגשות שהיא בכיוונים מנוגדים . וזה הולך ככה :

elastic 3

המהירות אחרי ההתנגשות שווה למהירות אחרי ההתנגשות כפול המקדם האלסטי (e) בסימן מינוס כי מהירויות הכדור לפני ואחרי ההתנגשות הן בכיוונים מנוגדים (לפני ההתנגשות בכיוון מטה ולאחריה כלפי מעלה ואז מתקבלת הנוסחה :

elastic 4

את 'v1 ו- v1 אפשר לבטא בעזרת h1 ו- h2 שהם גדלים נוחים יותר למדידה מהמהירויות ומשיקולי אנרגיה . אנרגיה פוטנציאלית : ep = mgh . אנרגיה קינטית :  2 ek = 1/2 mv (אנרגיה קינטית שווה ל חצי MV בריבוע . כלומר : mgh1 = 1/2 mv1 2 פעולות מתמטיות לא מסובכות יובילו אותנו מכאן למקדם האלסטי – ששווה ל- v1  חלקי  v1 -  ששווה למקדם האלסטי e ששווה לשורש ריבועי של h1 חלקי h2 אני אנסה לפשט זאת : כשהכדור נמצא בגובה h1 מעל הקרקע במצב מנוחה והוא נופל נפילה חופשית הופכת כל האנרגיה הפוטנציאלית שהייתה לו לפני תחילת התנועה לאנרגיה קינטית כאשר הוא פוגש את הקרקע . באופן דומה הופכת כל האנרגיה הקינטית שלו לאחר הפגיעה בקרקע לאנרגיה פוטנציאלית כשהוא מגיע לשיא הגובה ב- h2 .

למקדם האלסטי של הכדורגל כמו גם זה של כדורעף , של כדורסל , ו/או כמו גם של כדור טניס – זה שקובע את גמישותו וקפיציותו , יש השפעה מכרעת על התפתחות אופי המשחק . אופי משחק שנובע מ- מהירות תנועת הכדור , יכולת הבלימה שלו , והכישרון הטכני האישי של כל שחקן באשר הוא לטפל ולהשתמש בכדור מבלי שיברח לו מהרֶגֶל ו/או מהיָד .

adidas 7

טקסט תמונה : הצילום הזה מהליגה האנגלית הוא בעל ערך מפני שהוא מוכיח את האלסטיות של הכדור במשחק הכדורגל . שחקן כדורגל האנגלי בשם ג'ף אסטל נוגח בכדור שנע במהירות לעברו . הכדור מתפחס לשבריר שנייה על מצחו . מהירות תנועתו של הכדור לאחר הנגיחה של ג'ף אסטל מותנית בכישרונו האלסטי לשוב לצורתו הראשונה . (באדיבות IFB) .

elastic 2

טקסט תמונה : כדור טניס שנע במהירות גבוהה מתפחס לשבריר שנייה בעת ההתנגשות עם מיתרי המחבט . כישרונו לשוב לצורתו המקורית ולנוע בחזרה במהירות גבוהה היא מסממני המקדם האלסטי שלו . (התמונה צולמה במהירות של 1000 פריימים בשנייה אחת) ונלקחה מהספר "SCIENTIFIC PRINCIPLES of COACHING" שחיבר האמריקני ג'ון באן ב- 1955 . הספר יצא לאור בארה"ב בשנת 1955 ע"י חברת Prentice Hall . (באדיבות פרנטיס הול) .

4. הערה לשַדָּר נדב יעקובי והפרשן הצמוד שלו מוטי איוואניר. 

שני החברה האלה שזהו המונדיאל הראשון בחייהם (כאנשי טלוויזיה) נמצאו נפעמים ונרגשים ביותר נוכח הניתור הגבוה לנגיחות של שחקן נבחרת אקוואדור מס' 13 אֶנֶר וָואלֶנְסִיָה (Enner Valencia) במשחק צרפת – אקוואדור  0 : 0 . הוא באמת מנתר יפה . מוטי איוואניר המשתהה הגה טקסט בלתי הגיוני לחלוטין : "נדב , תראה כמה זמן הוא שוהה באוויר…לא בטוח שרונאלדו עולה עליו…גם הגובה שהוא מנתר וגם השהייה…" . נדב יעקובי משיב לפרשן שלו : "לא ראיתי ניתור כמו של רונאלדו וכמו השהייה שלו באוויר…" . אחד מנכדיי שאל אותי אותי אם באמת אפשר לשהות באוויר ללא התערבות כוח מבחוץ ? הסברתי לו כי אי אפשר . מוטי איוואניר ונדב יעקובי שגו והטעו במידע שלהם את ציבור צופיהם . לא ניתן להגיע לשיא הגובה ולשהות שם אפילו לא שבריר של שנייה משום שכוח משיכת כדור הארץ פועל עלינו כל הזמן ללא לאות וללא הפסקה . הניסוח של מוטי איוואניר שמתייחס לניתור של אנר וואלנסיה ולשהייה שלו באוויר מוטעה מיסודו כמו גם הניסוח השגוי של נדב יעקובי המתייחס לניתור של כריסטיאנו רולאנדו והשהייה שלו באוויר . מוזר ומביך שאנשים משכילים כמוטי איוואניר ונדב יעקובי בורים עד כדי כך וחושבים באמת שניתן לנתר לגובה כלשהו ולשהות שָם בשיא הגובה פרק זמן מסוים . אין כמובן דבר כזה . כוח הכבידה פועל עלינו ללא הפסק ולא מאפשר לנו לשהות בשיא הגובה . אנחנו מנתרים ומגיעים לנקודת גובה "X" מסוים ומייד מתחילים את הירידה מטה . אין שום שהייה . בנקודה זאת אני מסייג את עצמי ומעריך שאולי מוטי איוואניר ונדב יעקובי אינם יודעים להתנסח ו/או לא יודעים להסביר את השקפת עולמם הפיסיקאלית . הסברתי לנכדי כי טוב היה אילו מוטי איוואניר ונדב יעקובי היו מתנסחים כלהלן : "משך שהייתם של אנר וואלנסיה וכריסטיאנו רונאלדו באוויר מותנה אך ורק בגובה אליו הגיעו" . כלומר : שחקן כדורגל ו/או שחקן כדורסל , ו/או שחקן כדורעף שמנתר ומרים את מרכז הכובד שלו 1.00 מטר מעל פני הקרקע , ישהו יותר זמן באוויר מחברם שמנתר לגובה של 0.60 מטר . "שהייה" באוויר במובן שמוטי איוואניר ונדב יעקובי התכוונו אליה בעת השידור הישיר צרפת – אקוואדור איננה יכולה להתקיים בגלל כוח משיכתו התמידי של כדור הארץ .

פעם בראשית "מבט ספורט" ב- 1971 בטלוויזיה הישראלית הציבורית שמעתי כמה שדרני כדורסל שמשתהים מהניתור הגבוה ושהייתו של טל ברודי באוויר . הם באמת חשבו שטל ברודי מגיע לשיא גטבה הניתור שלו ושוהה שם חלקיקי זמן . מדובר כמובן בשגיאה .

5. רייטינג. ערוץ 1 גוזר עוד ועוד קופוני מדרוג.

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום חמישי – 26 ביוני 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 :

תאריך                    משחק                      מקום              שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל      (סאו פאולו)           21.00                 % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1     (סאו פאולו )          23.00                % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0       (נאטאל)                19.00               % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1          (סלבאדור)            22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1    (קויאבה)               01.00                % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0        (בלו הוריזונטה)      19.00                % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)       22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1    (ברזיליה)              19.00               % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0      (פורטו אלגרה)       22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0        (קוריטיבה)            22.00                % 10.7

16.6.2014      גרמניה – פורטוגל 4 : 0   (סלבאדור)           19.00              % 17.6 (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1     (בלו הוריזונטה)      19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0        (פורטלזה)             22.00               % 23.3 (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2    (פורטו אלגרה)       19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו      22.00                 % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1 (ברזיליה)          11.00                 % 13.0

19.6.2014       אורוגוואי – אנגליה 2 : 1    (סאו פאולו)          22.00                 % 20.8

20.6.2014       קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0  (רסיפה)           19.00                  % 14.4

20.6.2014       צרפת – שווייץ 5 : 2        (סלבאדור)            22.00                  % 15.0 

21.6.2014       ארגנטינה – איראן 1 : 0   (בלו הוריזונטה)     19.00                  % 17.7 

21.6.2014       גרמניה – גאנה 2 : 2       (פורטלזה)             22.00                  % 20.6  

22.6.2014       בלגיה – רוסיה 1 : 0       (ריו דה ז'אניירו)     19.00                 % 15.1 (ערוץ 2)

22.6.2014       אלג'יריה – דר. קוריאה 4 : 2 (פורטו אלגרה)  22.00                 % 12.2  

23.6.2014       הולנד – צ'ילה 2 : 0        (סאו פאולו)            19.00                % 14.3 (ערוץ 2)

23.6.2014       ספרד – אוסטרליה 3 : 0  (קוריטיבה)            19.00                 % 5.5

23.6.2014       ברזיל – קמרון 4 : 1         (ברזיליה)            23.00                % 15.3 (ערוץ 2)

23.6.2014      מכסיקו – קרואטיה  3 : 1   (רסיפה)          23.00      % 5.7   (ערוץ 1 Off tube) 

24.6.2014      אורוגוואי – איטליה 1 : 0   (נאטאל)              19.00                 % 15.5 

24.6.2014      קוסטה ריקה – אנגליה 0 : 0  (בלו הוריזונטה) 19.00                 % 3.7 

24.6.2014      יוון – חוף השנהב  2 : 1    (פורטלזה)            23.00                 % 12.0 

25.6.2014     ארגנטינה – ניגריה 3 : 2  (פורטו אלגרה)      19.00                   % 16.1

25.6.2014     צרפת – אקוודור 0 : 0      (ריו דה ז'אניירו)    23.00                  % 15.4 

26.6.2014     גרמניה – ארה"ב 1 : 0    (רסיפה)              19.00                     % 14.2

26.6.2014     אלג'ריה – רוסיה 1 : 1     (קוריטיבה)           23.00                   % 10.9 

הערה : ברזיל וארגנטינה אינן נבחרות אתלטיות ו- פחות טובות ממה שמנסים לצייר לנו גם אם בשורותיהן משחקים ניימאר ומסי (בהתאמה) . 

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

20.6.2014      "יומן" % 12.1               "שישי" % 4.7              "אולפן שישי"  % 13.8

22.6.2014           % 5.8                        % 14.9                                  % 25.5 

23.6.2014           % 6.4                        % 17.1                                  % 19.0

24.6.2014           % 6.2                        % 16.1                                  % 22.7

25.6.2014           % 8.5                        % 7.9                                    % 18.2

26.6.2014           % 9.0                        % 7.9                                     % 17.1

6. סיכומון קצר .

רשתות הטלוויזיה של מדינות מרכז ודרום אמריקה עושות עוול לנבחרות הכדורגל שלהן, בעיקר בסיקור ה- Copa America (אליפות דרום אמריקה בכדורגל למדינות) . התפישה הטלוויזיונית והסיקור הטכנולוגי הרשלני של רשתות הטלוויזיה ב- יבשת דרום אמריקה הענייה (לעומת הכיסוי הטלוויזיוני האירופאי העשיר) פוגם ומגמד את היכולת והכישרון של נבחרות כמו קוסטה ריקה , קולומביה , צִ'ילֶה , מכסיקו , אורוגוואי , אקוואדור , וגם של ברזיל וארגנטינה . פתאום מתברר בצילומי HBS במונדיאל ברזיל 2014 כי הכדורגל הדרום אמריקני כ- כלל , הוא לא רק ווירטואוזי , שובה עין , וקולח אלא גם מחושב , חכם , וזהיר . תודה ל- HBS ול- פראנסיס טלייה (Francis Tellier) .

ועוד מילה כפי שנאמרה בתחילת הפוסט . למרות השילוב המנומר בין תמונות המחאה בשחור / לבן עם תמונות הצבע של מונדיאל ברזיל 2014 , גוזר בינתיים ערוץ 1 קופון . ימים יגידו אם המהלך צלח והאם הצדיק את עצמו . ברור שתקוות זורחות ושוקעות ומתחלפות כל כך הרבה פעמים , רק בימים של יֵיאוּש , מפח נפש , ו- מבוכה .

סוף הפוסט.

 

 

 

 

 

 

פרפראות. ה- נהי , הבכי , והמחאה שלעובדי ערוץ 1 נגד סגירת השידור הציבורי במתכונתו הישנה משולבים בתדירות גוברת והולכת עם רגעי ה- Highlights של HBS במונדיאל ברזיל 2014. טרם נעשה סקר כלשהו במדינת ישראל אם הציבור מסכים ותומך בהפקעת המסך שלו ע"י ערוץ 1 שמשתמש בו להעלאת טיעוניו נגד סגירתו. התקוות הטלוויזיונית לשמר את מצבו הישן של ערוץ 1 זורחות ושוקעות שוב ושוב בקיץ הזה של שנת 2014. (חלק ו'). פוסט מס' 405. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 405 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום רביעי  – 25 ביוני 2014.

פרפראות. ה- נהי , הבכי , והמחאה של עובדי ערוץ 1 נגד סגירת השידור הציבור הציבורי במתכונתו הישנה משולבים בתדירות גוברת והולכת עם רגעי ה- Highlithts של HBS במונדיאל ברזיל 2014 . טרם נעשה סקר כלשהו במדינת ישראל אם הציבור מסכים ותומך בהפקעת המסך שלו ע"י ערוץ 1 שמשתמש בו להעלאת טיעוניו נגד סגירתו. התקוות הטלוויזיוניות לשמר את מצבו הישן של ערוץ 1 זורחות ושוקעות שוב ושוב בקיץ הזה של שנת 2014. (חלק ו'). פוסט מס' 405. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : תעמולה ושיווק התעמולה .

על פי אלו קריטריונים נבחרים אנשי המחאה של ערוץ 1 להופיע על מסך הטלוויזיה שלהם כדי לשווק את מסר התעמולה נגד פיטוריהם ? מדוע אין רואים שם בגל המחאה אף פעם דמויות עיתונאיות מוכרות , אנשי בחירת התוכן , מפיקים , ועורכים שהם בעצם האנשים האחראיים הראשיים להתדרדרות ולמצב הרייטינג הנחות של ערוץ 1 ? מדוע נשלחים לקדמת המסך רק טכנאים ואנשי הדירוג המשולב שאין להם שום חלק בעיצוב דמותו של השידור הציבורי , לא בעבר , וגם לא של זה הנוכחי ?

פרפראות. ה- נהי , הבכי , והמחאה של עובדי ערוץ 1 נגד סגירת השידור הציבור הציבורי במתכונתו הישנה משולבים בתדירות גוברת והולכת עם רגעי ה- Highlithts של HBS במונדיאל ברזיל 2014 . טרם נעשה סקר כלשהו במדינת ישראל אם הציבור מסכים ותומך בהפקעת המסך שלו ע"י ערוץ 1 שמשתמש בו להעלאת טיעוניו נגד סגירתו. התקוות הטלוויזיוניות לשמר את מצבו הישן של ערוץ 1 זורחות ושוקעות שוב ושוב בקיץ הזה של שנת 2014. (חלק ו'). כל הזכויות שמורות.

הערה 4 : מר נדב יעקובי .

חשבתי עד היום שנדב יעקובי הוא עיתונאי הספורט המושלם . שדר וגם עיתונאי שיודע הכל . עד שהגיע המשחק אמש (24 ביוני 2014) אורוגוואי – איטליה 1 : 0 ב- נאטאל , ועמו הדקה ה- 79 . נדב יעקובי יצא לא טוב . מגוחך . החלוץ האורוגוואי לואיס סוארז נשך / נגס בשיניו ברחבה האיטלקית את כתפו השמאלית של המגן האיטלקי ג'ורג'יו קייליני . מאות מיליוני צופי טלוויזיה ראו זאת ב- בירור . רק נדב יעקובי שיושב בעמדת שידור נוחה באצטדיון בעלת תצפית טובה והשופט המכסיקני מרקו רודריגז (Marco Rodriguez) שרץ על כר הדשא לא הבחינו במעשה הַנְבָלָה . אין שום סיבה שאת מה שאני רואה , מזהה , ומבחין בבירור על המסך מכורסת הטלוויזיה שלי ברחוב אבן גבירול בתל אביב ללא Replays , נדב יעקובי לא יעשה זאת ממקום מושבו בעמדת השידור נוחה באצטדיון ב- נאטאל בלוויית הילוכים חוזרים . לואיס סוארז הוא אולי שחקן כדורגל טוב אולם ספורטאי נִבְזֶה ומְטוּנָף שאיננו בוחל בשום דרך להשיג יתרון על כר הדשא גם אם צריך להשפיל ולרמוס את כבודו של יריבו . מדובר בתקיפה פלילית לכל דבר של האורוגוואי לואיס סוארז על ג'ורג'יו קייליני ללא שום קשר להתמודדות הספורטיבית על כר הדשא . מדובר במעשה שפלות של בן בליעל בשם לואיס סוארז שדינו אחד : כרטיס אדום והרחקה מכר הדשא של הנשכן העלוב הזה לעשר שנים . אבל העסק שלי איננו עם לואיס סוארז . העסק שלי הוא עם שדר ערוץ 1 מר נדב יעקובי שלמרות שהוא יושב בעמדת שידור טובה ומאובזרת באצטדיון ב- נאטאל איננו מבחין במעשה הנבלה ומדווח בשוגג לצופיו כי מדובר בנגיחה ולא בנשיכה . ההבדל הוא עצום . וועדת השיפוט העליונה של FIFA חייבת להרחיק את לואיס סוארז לאלתר מהמונדיאל . ג'ורג'יו קייליני והתאחדות הכדורגל האיטלקית חייבים לבקש את הגנת משטרת ברזיל מהקניבל .

בצילום Long Shot של HBS בדקה ה- 79 ב התמודדות אורוגוואי – איטליה (1 : 0) נראה לואיס סוארז בבירור נושך את כתפו של ג'ורג'יו קייליני סמוך לשערו ג'יאנלואיג'י בופון . (הוא נושך – לא נוגח). ג'ורג'יו קייליני העיף בתגובה מרפק לכיוונו של הנושך לואיס סוארז , ושני השחקנים משתרעים על הדשא נאנקים מכאב . הננשך בגלל הנשיכה . הנושך מפני שספג מרפק אינסטינקטיבי מהננשך שניסה להגן על עצמו. בעמדת השידור ב- נאטאל התפתח בדקה ה- 79 הדיאלוג הבא בין השַדר נדב יעקובי לפרשנו מוטי איוואניר , כלהלן :ָּ

מוטי איוואניר : הו הא… הו הא…הוא הא….בתוך הרחבה…

נדב יעקובי : שני שחקנים אחד מכל קבוצה שוכבים שם…הם נפגעו בראש…(השדר המוביל לא רואה ולא יודע מהחיים שלו)

מוטי איוואניר : קייליני וסוארז….

מוטי איוואניר : קייליני טוען שהוא ריבל מכה מסוארז ללא כדור…סוארז מחזיק את הפה…

נדב יעקובי : בוא נראה מה היה פה…דחיפות ונגיחה…הוווווווווווווווווו…הוא לא פגע בו אבל עצם הכוונה….

מוטי איווניר : צהוב צהוב…זה לא אדום…קייליני שולח לו יד לתוך הפרצוף…

נדב יעקובי : אפשר להוציא אדום לשניהם …אין בעיה…השאלה מה ראה הקוון…

נדב יעקובי למוטי איווניר : אתה ראית פה נשיכה…?

מוטי איוואניר : אני לא ראיתי…אבל השאלה מה קייליני מרגיש…?

נדב יעקובי : זאת נגיחה..שום נשיכה…(על רקע ההילוכים החוזרים של HBS)

מוטי איוואניר : אל תהיה בטוח…בדיוק כפי שהוא עשה זאת בעבר…

מוטי איוואניר : ג'ורג'יו קייליני מראה שלואיס סוארז נשך אותו…(HBS מראה את ג'ורג'יו קייליני חושף את כתפו השמאלית שננשכה ואת סימני השיניים של לואיס סוארז על כתפו)

נדב יעקובי : הוא לא נשך אותו…די…! (מגוחך . אילו כתפו של ג'ורג'יו קייליני הייתה נפגעת מנגיחה הוא לא היה חושף אותה)

מוטי איוואניר : מה עקץ אותו יתוש…?

נדב יעקובי : זאת נגיחה…! (הוא קובע שמדובר בנגיחה גם לאחר שההילוכים החוזרים מבהירים שהייתה זאת נשיכה)

מוטי איוואניר : חבל שהמצלמה ממול לא מראה מה קרה…

נדב יעקובי מסכם : יש פה הרבה מצלמות נקבל את זה בהמשך…אבל לא נראה לי שהייתה נשיכה…

מדהים כי מצלמות HBS חושפות עוד ועוד את מעשה הַנְבָלָה של לואיס סוארז ורק שישה אנשים מתוך מאות מיליונים לא רואים את מעשה הנשיכה המטונף : הלא הם שַדָּר ערוץ 1 נדב יעקובי (המשחק שודר בערוץ 2) וחמשת השופטים , שופט המרכזי של המשחק המשחק מרקו רודריגז , שני קווניו מרווין טורנטרה ומרקוס קווינטרה (שניהם ממכסיקו) , ושופטים מס' 4 ו – 5 מרק גייגר ושון הארד ( שניהם מארה"ב) . כישלון קולוסאלי של נדב יעקובי . דווקא הוא .

5. השדר מר יורם ארבל.

חוסר יכולתו שוב ושוב של יורם ארבל לזהות שחקנים במונדיאל ברזיל 2014 לצד ההתבלבלות שלו ב- אבחון מצבים איננו הורג אותו , אולם שוחק את המוניטין שלו גם אם הוא שוגה ו- טועה , ומנסה לחפות על אי דיוקיו ב- טוֹן בריטון . אמש (יום שלישי – 24 ביוני 2014) שידר יורם ארבל ישיר מבלו הוריזונטה את המשחק קוסטה ריקה – אנגליה (0 : 0) . במהלך המשחק נכנס חלוץ אנגליה דניאל סטארידג' בתנופה פראות בנעליו המסומרות בגופו של שוער קוסטה ריקה קיילור נאבאס . יורם ארבל שאיננו רואה ולא מבחין בפגיעה החמורה של החלוץ בשוער , משתמש בלשון פואטית , "התנגשות גופות" . תיאור פיוטי ולירי של התנגשות מסוכנת בין חלוץ לשוער יריב . ואז מתחילים לרוץ ההילוכים החוזרים של HBS ואז גם יורם ארבל מתחיל "להחליק" . "פגיעה קלה בפקקים…" הוא מסביר לצופיו . ההילוכים החוזרים מדגישים חזור והדגש כי ליורם ארבל אין מושג במתרחש . רואים שנעליו המסומרות של דניאל סטארידג' פוגעות קשה בגופו וירכו של קיילור נאבאס . אך למה שהשדר יחזור בו ויתנצל בפני הציבור על הניסוח המגוחך והקלוקל שלו . הכול יחסי בעולמנו הצר . כל מה שנותר לי לומר הוא , כלהלן : "איזה טקסט היה השדר המוביל מנסח אילו דניאל סטארידג' היה נכנס ביורם ארבל עצמו בתנופה מסוכנת ובפראות שכזאת עם נעליו המסומרות…?" .

6. גב' מירי אליקים . 

אין לי דבר לומר לזכותה . מדובר בעסק ביש שעשה ערוץ 1 . אם בכל זאת החליט מי שהחליט להציב אותה בחלון הראווה של השידור הציבורי מן הדין שילמדו אותה עברית תקנית . המגישה הנכבדה אומרת בשפת רחוב "תֵּיְקוֹ" במקום "תֵּיְקוּ" . אחד מאנשי ערוץ 1 הוותיקים והמוערכים סיפר לי פעם כי גב' מירי אליקים שידרה ב- "מבט ספורט" היכן שהוא בראשית המילניום של שנות ה- 2000 טקסט פרדוקסאלי , כלהלן : "אלוף ישראל בריצת 400 מ' , נאור גרין , שמר על שיאו כשסיים את הריצה בתוצאה של 46 מטרים ו- 50 סנטימטר…" . מדובר באשת טלוויזיה מגוחכת שאיננה בקיאה בתחום . שגיאה חסרת הגיון כזאת לא הייתה יכולה לקרות לעולם ליורם ארבל , מאיר איינשטיין , דייויד קולמן , קנת' וולסטנהולם , או הווארד קוֹסל . גב' מירי אליקים לא סולקה מתפקידה ולא שילמה כל מחיר מקצועי בגין טקסט כה מגוחך , חסר הגיון , וגרוטסקי . היא איננה מנחה ולא מגישה ולמזלה הרע גם גב' שרון פרי נמצאת שם ומתהלכת בסביבה .

7. גב' שרון פרי . 

שרון פרי היא המנחה הטובה ביותר באולפן המנווט של מונדיאל ברזיל 2014 בירושלים . היא הרבה יותר מוצלחת מאורי לוי וליאן ווילדאו . יש לה נוכחות טלוויזיונית וכשאתה רואה אותה על המסך אתה יודע שמדובר מייד בתחום קונקרטי שאותו היא מייצגת ובגללו הוצבה בחלון הראווה של השידור הציבורי . שרון פרי היא אשת טלוויזיה פוטוגנית וישירה שמזהה בהצלחה לפי שעה לציבור הצופים את שידורי ערוץ 1 ב- מונדיאל ברזיל 2014 . היא מנחה שוטפת , מהירה , וקולחת , וגם בעלת ביטחון עצמי . אנוכי מוצא את עצמי מאמין לה וגם שמח לארח אותה בסלון ביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב . אתמול היא עלתה לאוויר במחצית של שני המשחקים קוסטה ריקה – אנגליה ואורוגוואי – איטליה שתוצאת הביניים שלהם הייתה 0 : 0 . "על מה נדבר אם תוצאת שני המשחקים מאופסת…?" היא פונה לפנל שלה בראשות אבי רצון ויוצאת מהמצר בקלילות . רואים שהיא אוהבת את התחום , שוחה בו , ומנווטת בידע וחן .

8. HBS 

HBS בראשות הצרפתי פראנסיס טלייה עושה עבודה טובה בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014 . עכשיו משיתחילו משחקי שמינית הגמר תסקר אותם HBS , כל משחק ומשחק , עם 35 מצלמות . משחקי חצי הגמר והגמר יסוקרו עם 37 מצלמות . היתרון הגדול איננו רק בעושר צילום מזוויות התבוננות שונות אלא ביכולת לתעד ולשמר את כל ההתרחשויות על כר הדשא וביציעים בסיוע מכשירי הקלטה הצמודים בנפרד לכל מצלמה , שלא לדבר על השימוש החשוב והמכריע בטכנולוגיית קו השער . יחד עם זאת אני חייב לומר כי אינני אוהב את המצלמות הגבוהות האלכסוניות (Aerial Shots) שנכנסות לאוויר כמצלמות Replays ראשונות , ותפקידן לעזור לצופי הטלוויזיה ולי למַקֵם את גיבורי העלילה באזורים ובמקומות השונים במגרש בטרם מגיעה העלילה לשיאה . אני לא זקוק למצלמות האלה שאמורות לסייע לזיכרוני לשמר את מבנה הסיטואציה מה עוד שהן אינן מציאותיות ומעוותות את המרחקים . בעיטה חופשית לשער ממרחק של 20 מטרים נראית ב- Aerial Shot כאילו מדובר בטווח של קילומטר . ועוד הערה : נשיכתו של לואיס סוארז את כתפו של ג'ורג'יו קייליני לא הובאה בהילוך חוזר מהזווית הנגדית של 180 מעלות ל- Leading cameras (מצלמות מובילות) . מדובר בכישלון גס , מטופש , ותמוה של HBS . מאידך השימוש הנבון והאינטנסיבי של HBS ב- SSM ובכל מיני סוגים Reactions Shots ב- Close ups וגם ב- Extreme Close ups של שחקנים , חלוצים , מגינים , שוערים , מאמנים , שחקני ספסל , דמויות ססגוניות ביציעים – הוא שיעור טלוויזיה בחינם לכל צופה באשר הוא . HBS מאריכה בכיסוי המקיף שלה את רגעי השיא במשחקים (שערים , עבירות , ונבדלים) ואת תחושות החוויה . HBS מיטיבה עמנו צופי הכורסה והופכת את כולנו לא רק לשחקני כדורגל ולא רק למאמני כדורגל , אלא גם לשופטי כדורגל . פעמים רבות מוצלחים יותר מהשופטים באצטדיונים השונים .

9. השדרנים והפרשנים. 

השדרים יורם ארבל ונדב יעקובי עולים על הפרשנים שלצדם . אברהם גרנט הוא הטוב ביותר מבין השלושה והוא מוצא גם שפה משותפת עם מאיר איינשטיין . מצאה חן בעיניי ההתייחסות הלאומית שלו כפרשן להתמודדות אמש בין מדינות יוון וחוף השנהב (2 : 1) מעבר להסתכלות בקוּף המחט בלבד .

10. השופטים במונדיאל ברזיל 2014. 

מערכת הטלוויזיה של HBS מציגה מעת לעת את נתוני המרחקים בין מקומו של הכדור "החופשי" לבין השער , אולם לעולם לא את מדידת המרחקים בין החומות לכדורים החופשיים במשחקים השונים . השופטים יכולים להשתמש בתרסיסי קצף לבן ככל שירצו אולם החומות מתייצבות במרחקים שבין 6 ל – 7 מטרים מהכדור במקום 9.15 מטרים כקבוע בחוק . השיפוט במונדיאל ברזיל  2014 הוא "ספרותי" ואיננו אחיד . לכל שופט יש פרשנות פרטית משלו לחוקה , לפנדלים , ולעבירות האדומות .

11. תהום פעורה מפרידה בתחום העברת המידע בין צוותי השידור של ערוץ 1 בשטח בברזיל לבין האולפן המנווט הארכאי בירושלים.

שרון פרי, מיכל רבינוביץ', ואבי רצון היו חייבים להתמקם בברזיל, לרבות לפחות שלושה ציוותי ENG. האולפן המנווט בירושלים של ברזיל 2014 פועל באופן ארכאי שהתאים לימים ההם ואיננו אפקטיבי עוד בימינו אנו . אגב ישב שם מישהו אתמול בלילה ליד גב' תמר ריפל אולם ערוץ 1 לא ייחד לאיש שום כתובית Super imposing כדי שתזהה אותו לצופים מדובר באולפן רשלני ומחופף . חסר שם המון מידע הנוגע למתרחש ב- ברזיל 2014 , אינפורמציה וויזואלית ש- אפשר לקרוא אודותיה בעיתונות אולם לא לראות אותה בערוץ 1 .

12. רייטינג ומדרוג.

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום שלישי – 24 ביוני 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 :

תאריך                    משחק                      מקום              שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל      (סאו פאולו)           21.00                 % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1     (סאו פאולו )          23.00                % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0       (נאטאל)                19.00               % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1          (סלבאדור)            22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1    (קויאבה)               01.00               % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0        (בלו הוריזונטה)      19.00               % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)       22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1    (ברזיליה)              19.00               % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0      (פורטו אלגרה)       22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0        (קוריטיבה)            22.00                % 10.7

16.6.2014        גרמניה – פורטוגל 4 : 0    (סלבאדור)             19.00               % 17.6 (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1     (בלו הוריזונטה)      19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0        (פורטלזה)             22.00               % 23.3 (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2    (פורטו אלגרה)       19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו        22.00               % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1 (ברזיליה)           11.00                % 13.0

19.6.2014       אורוגוואי – אנגליה 2 : 1    (סאו פאולו)          22.00                 % 20.8

20.6.2014       קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0  (רסיפה)             19.00                % 14.4

20.6.2014       צרפת – שווייץ 5 : 2        (סלבאדור)             22.00                 % 15.0 

21.6.2014       ארגנטינה – איראן 1 : 0   (בלו הוריזונטה)      19.00                 % 17.7 

21.6.2014       גרמניה – גאנה 2 : 2       (פורטלזה)              22.00                 % 20.6  

22.6.2014       בלגיה – רוסיה 1 : 0       (ריו דה ז'אניירו)     19.00                 % 15.1 (ערוץ 2)

22.6.2014       אלג'יריה – דר. קוריאה 4 : 2 (פורטו אלגרה)  22.00                 % 12.2  

23.6.2014       הולנד – צ'ילה 2 : 0        (סאו פאולו)            19.00                % 14.3 (ערוץ 2)

23.6.2014       ספרד – אוסטרליה 3 : 0  (קוריטיבה)            19.00                 % 5.5

23.6.2014       ברזיל – קמרון 4 : 1         (ברזיליה)            23.00                % 15.3 (ערוץ 2)

23.6.2014      מכסיקו – קרואטיה  3 : 1   (רסיפה)          23.00      % 5.7   (ערוץ 1 Off tube) 

24.6.2014      אורוגוואי – איטליה 1 : 0   (נאטאל)              19.00                 % 15.5 

24.6.2014      קוסטה ריקה – אנגליה 0 : 0  (בלו הוריזונטה) 19.00                 % 3.7 

24.6.2014      יוון – חוף השנהב  2 : 1    (פורטלזה)            23.00                % 12.0 

הערה : ברזיל וארגנטינה אינן נבחרות אתלטיות ו- פחות טובות ממה שמנסים לצייר לנו גם אם בשורותיהן משחקים ניימאר ומסי (בהתאמה) . 

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

20.6.2014      "יומן" % 12.1               "שישי" % 4.7              "אולפן שישי"  % 13.8

22.6.2014           % 5.8                        % 14.9                                  % 25.5 

23.6.2014           % 6.4                        % 17.1                                  % 19.0

24.6.2014           % 6.2                        % 16.1                                  % 22.7

 

סוף הפוסט . 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם מדובר באמפליטודה…? בהברקה של רגע…? בקול קורא ברמה…? עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו ה- נהי והבכי של עובדי ערוץ 1 צועדים שלובי זרוע עם הווירטואוזיות של ליונל מסי ארגנטינה) וארייאן רובן (הולנד), ויחדיו גם הנבחרת הנפלאה של קוסטה ריקה במונדיאל ברזיל 2014. התקוות הטלוויזיוניות לשמר את ערוץ 1 במתכונתו הישנה זורחות ושוקעות אין ספור פעמים בפרק זמן כה קצר בשנת 2014. (חלק ה'). פוסט מס' 404. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog ממשיך לשגשג למרות שהוא נעדר כל פלטפורמה ותשתיות קידום. גם לא נערך למענו שום מסע שיווק תעשייתי ולא יחסי ציבור כלשהם. שגשוגו מתבסס על פרסום מפה לאוזן.

הערה 4 : איש ערוץ 1 אבי פירסט הגיש אמש מהדורת חדשות לילית מבולבלת בכל הנוגע לשיבוץ קטעי Video במהדורה שלו ממשחקי ארגנטינה – איראן וגרמניה – גאנה .

הערה 5 : פרשן ערוץ 1 במונדיאל ארה"ב 2014 אברהם גרנט בטרם שריקת הפתיחה למשחק אורגוואי – אנגליה בסאו פאולו : "לאנגלים חוליית חוד מאוד מהירה , סטארידג' , וולבק , וסטרלינג ומאחור וויין רוני . אני לא זוכר שלישייה כל כך מהירה בנבחרת האנגלית שיכולה לעשות הרבה צרות להגנה האורוגוואית האיטית" . נחמד לדעת מה הוא חושב על ההתקפה הבריטית . נחמד מצדו ל- הלל את הבריטים בטֶרֶם קְרָב אולם אני יודע מה חשבו האורוגוואים על יריביהם האנגליים בתומו .

הערה 6 : מודי בר און באולפן ערוץ 5 בכבלים בהרצליה הוגה את הטקסט הבא בטרם שריקת הפתיחה למשחק בלגיה – רוסיה : "בואו פשוט נצטרף לקולות הרעננים שילוו את השידור הזה, קולותיהם של אבי מלר ואלי אוחנה" . אף מילה לציבור הצופים של ערוץ 5 בכבלים כי בפועל מדובר בשידור ישיר Off tube מהמוניטור באולפן בהרצליה של משחק שמתקיים באצטדיון ה- "מאראקאנה" בריו דה ז'אניירו . האם יש כאן ניסיון לטעת בצופים את התחושה כי מישהו משדר להם שידור אותנטי מהשטח ? בפועל מדובר בגוף שידור שמוסר לי אינפורמציה בלתי מדויקת על גבול ההונאה .

הערה 7 : אבי מלר ממשיך את שיווק המסר של מודי בר און : "ערב טוב לכם וחג מונדיאל שמח וברוכים הבאים למאראקאנה . הערב כאן , אנחנו עם בלגיה נגד רוסיה" . אף מילה לציבור הצופים של ערוץ 5 בכבלים כי מדובר בשידור ישיר Off tube מהמוניטור באולפן בהרצליה של משחק שמתקיים בריו דה ז'אניירו . לא בסדר .

הערה 8 : ערוץ 2 שמשדר בשותפות עם ערוץ 5 בכבלים את הסיגנל של בלגיה – רוסיה מריו דה ז'אניירו נמנע מלהודיע לצופיו באמצעות כתובית ב- Super Imposing כי הצמד אבי מלר את אלי אוחנה משדר עבורם את המשחק Off tube מהמוניטור באולפן בהרצליה . האם אין מדובר בהונאת הצופים ו/או חלק מהם שמשערים כי הם חווים שידור ישיר מהשטח ואיש לא מודיע להם כי מדובר בעצם בשידור Off tube.

פניתי לקבלת תגובה ממנכ"ל ערוץ 5 בכבלים מר תומר תורג'מן כי אנשיו יוצרים רושם כאילו מדובר בשידור ישיר אותנטי של המשחק בלגיה – רוסיה מהשטח מריו דה ז'אניירו . תומר תורג'מן ענה לי באדיבות כי איננו מודע לטקסטים שאמרו מודי בר און ואבי מלר . לשאלתי מדוע הוא מסכים לשיטת השידור הישיר ב- Off tube , ענה לי כי אין לו ממון להטיס את אבי מלר ואלי אוחנה לשדר ישיר משחק בודד מעמדת שידור בריו דה ז'אניירו .

פניתי גם לקבלת תגובה ממר אבי צבי מנכ"ל הזכיינית רשת אולם נאמר לי שלוש פעמים ע"י הטלפניות – מרכזניות בטלפון 7690000 – 03 , כי אינני יכול לדבר עמו והן לא יעבירו אותי אליו. השיחה עמן הסתיימה בטקסט , "תנסה מחר…" .

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 404 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום שני – 23 ביוני 2014.

האם מדובר באמפליטודה …? בהברקה של רגע…? בקול קורא ברמה…? עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו ה- נהי והבכי של עובדי ערוץ 1 צועדים שלובי זרוע עם הווירטואוזיות של ליונל מסי (ארגנטינה) וארייאן רובן (הולנד), ויחדיו גם עם הנבחרת הנפלאה של קוסטה ריקה במונדיאל ברזיל 2014. התקוות הטלוויזיוניות לשמר את ערוץ 1 במתכונתו הישנה זורחות ושוקעות אין ספור פעמים בפרק זמן כה קצר בשנת 2014. (חלק ה). פוסט מס' 404. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האם מדובר באמפליטודה …?  בהברקה של רגע…? בקול קורא ברמה…? עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו ה- נהי והבכי של עובדי ערוץ 1 צועדים שלובי זרוע עם הווירטואוזיות של ליונל מסי (ארגנטינה) וארייאן רובן (הולנד), ויחדיו גם עם הנבחרת הנפלאה של קוסטה ריקה במונדיאל ברזיל 2014. התקוות הטלוויזיוניות לשמר את ערוץ 1 במתכונתו הישנה זורחות ושוקעות אין ספור פעמים בפרק זמן כה קצר בשנת 2014. (חלק ה). כל הזכויות שמורות.

1. טריקת הדלת ההיא שלי ב- 2002 בפני ערוץ 1 ורשות השידור והבחירה שלי לצעוד בנתיב שונה מזה של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל, אִפשרה ומאפשרת לי לגווע על רגליי ולא לחיות על ברכיי. טריקת הדלת ב- 2002 היא זיכרון נפלא. רגע מכונן בחיי שאין נעלה ונכבד ממנו. 

דמעות ה- נהי  והבכי של עובדי ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 אינן זולגות על מסך הטלוויזיה ולא מזעזעות את הממברנות של המיקרופון . דמעות ה- נהי והבכי של עובדי ערוץ 1 אינן אפקטיביות. הן מרטיבות את המרקע אך משום מה הוא איננו לח . הדמעות לא מטשטשות את התמונה . היא נותרת חדה . קול ה- נהי והבכי של עובדי ערוץ 1 איננו גורם לשום Wobblying של ה- Sound שאמור לבקוע כאילו מהמיקרופונים של עובדי החוץ השדרנים יורם ארבל , מאיר איינשטיין , ונדב יעקובי הנמצאים אי שם בברזיל הרחוקה . קולם נותר יציב וברור . דמעות ה- נהי והבכי של עובדי ערוץ 1 אינם יעילים . אפילו האולפן המנווט של ברזיל 2014 בירושלים נותר אדיש . קולם של המגישים והמגישות ושל הפרשנים והאורחות באולפן – איננו רוֹטֵט ולא רוֹעֵד . אין לי אלא להצטרף לניסוח ההגיוני של וויליאם שייקספיר במחזה "המלט" אודות רגע הווידוי של המלך קלאודיוס , ושלי אודות דמעות היגון של ערוץ 1 ועל תפילות אנשיו הנישאות ברמה בימים אלה ומופנות אל הציבור בישראל : "מילים יגביהו עוף, המחשבות תכרענה. מילים בלי מחשבות, שמימה לא תגענה" .

באופן אישי אינני מאמין ל- נְהִי והבְּכִי של עובדי ערוץ 1 . מרביתו של הציבור הזה איננו מזיז לי. אני לא זוכר שמישהו שָם בערוץ 1 הזיל דמעה באפריל 2002 כשנודע שמר יוסף בר-אל הוא המועמד היחיד והבלעדי מטעם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן למשרה הנכבדה של מנכ"ל רשות השידור . ב- 2 ביוני 2002 התמנה המועמד היחיד יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון למנכ"ל רשות השידור . "האחד שאין בלתו" , על פי קביעת מליאת רשות השידור והוועד המנהל של רשות השידור בראשות מר נחמן שי . פתאום ראיתי כל מיני חנפנים רצים אליו , משתחווים בפניו , מתנהגים כאופורטוניסטים , וקוראים לו "יוסי" . אינני זוכר שמישהו בערוץ 1 הניח את המפתחות על השולחן ב- 2011 לאחר שממשלת ישראל בראשות מר בנימין "ביבי" נתניהו מינתה את יוני בן מנחם למנכ"ל רשות השידור וזה מיהר להציב לידו בעמדת מפתח כעוזרו הראשי את זליג רבינוביץ' . עובדי ערוץ 1 המשיכו בעבודתם כרגיל כאילו הכל כשורה וכאילו המינויים הבלתי כשרים הללו של אנשים כה בלתי מוכשרים למשרות מנהיגות וניהול של שידור ציבורי כה רמות אינם נוגעים להם . אינני זוכר שום דברי מחאה של עובדי ערוץ 1 בשעתו נגד מִינוּיָים המופרך של יוסף בר-אל ויוני בן מנחם לתפקיד הרם , כל אחד בתקופתו הוא . עכשיו הם נזכרים שָם כולם להזיל דמעות . אפוא הייתם כולכם ב- 2002 (כשאנוכי הנחתי לבדי את המפתחות על שולחנו של מנכ"ל כושל בדמותו של יוסף בר-אל והלכתי משם) ? היכן ניצבתם ב- 2011 ???

היה זה מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל שסיפר ביום שישי – 26 באפריל 2002 בריאיון נרחב לסופרת "מעריב" גב' שרי מקובר עד כמה יהיה נאמן לממנה שלו ראש הממשלה אריק שרון – לכשייבחר. בחוסר צניעות משווע וללא כל חרטה המשיך יוסף בר-אל לתָּאֵר ולהלֵל בפני המראיינת שרי מקובר את כריזמה המנהיגוּת שלוֹ בשידור הציבורי כלהן : "(…) מה פירוש רָאִיס ? רָאִיס זה פרזידנט . בתקופת שלטונו של אנוואר סאדאת תמיד הלכתי בלבוש מהודר עם חליפות ועניבות, לכן קראו לי ככה. מתוך כבוד. אנשים בעל כורחם מכבדים אותי. אין אדם שממשיך לשבת כשאני מדבר. כשאני נכנס לחדר כולם עומדים. אף פעם לא אמרתי למישהו "קום אני מדבר אליך", אבל כולם קמים מעצמם. אני מנסה להושיב אותם והם לא רוצים. תמיד אמרו "הראיס נכנס" מתוך כבוד (…)" . לא ייאמן למראה העיניים הקוראות את המילים האלה…! ובעצם כן ייאמן…! מדהים…! טקסט שהגה יוסף בר-אל בטרם התמנה למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון , ואמר אותו לעיתונאית "מעריב" גב' שרי מקובר .

barel 1

טקסט מסמך : 6 ביוני 2002 . מזכיר הממשלה מר גדעון סער מודיע למר יוסף בר-אל במסמך רשמי של ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון כי נבחר לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . עותק מהמסמך נשלח לשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן . מינוי מופרך שהפך לבכייה לדורות . אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו אותו לכהונה הרמה גם הדיחו אותו ב- 2 במאי 2005 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חלק (לא קטן) מהבכיינים של ערוץ 1 ב- 2014 שייכים לקבוצה אחת (גדולה) מסוימת שחגגה ב- 2002 את המינוי המופרך ותמכה ביוסף בר-אל . זאת קבוצת אנשים (כאמור לא מצומצמת) ש- ניגפה מפני האֶמֶת אך חיש מהר התרוממה והמשיכה בדרכה כאילו לא קרה מאום . במידה רבה נעשה כאן צדק פואטי עם אותו האוסף הטלוויזיוני – אופורטוניסטי שתמך ביוסף בר-אל ובגד בערכים הכי נעלים בחיי האנושות . אין מדובר כאן במילים גבוהות . אני יודע מה אני עשיתי . טרקתי את הדלת ב- 2002 ליוסף בר-אל ויוסי משולם ונדרתי נדר כי כף רגלי לא תדרוך עוד לעולם בערוץ 1 ורשות השידור . הנדר מחזיק עדיין מעמד . עובדה שאותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון הדיחה בחלוף שלוש שנים ב- 2 במאי 2005 את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה . ההדחה בוצעה באיחור זמן עצום אולם בסופו של דבר היא נעשתה . יוסף בר-אל סולק לאַלְתִּר ולעַד מרשות השידור . האמת, ראש הממשלה אריאל שרון התלבט אם להעיף מנכ"ל רשות שידור שהבטיח לו בשעתו כי יעשה את מה שראש הממשלה יורה לו לעשות, אולם היועץ המשפטי של הממשלה בעת ההיא ב- 2005 מר מֶנִי מָזוּז אמר לאָרִיק שָרוֹן כי לא יוכל להגן עליו מפני הדחה ב- בג"צ אם לא ידיח במו ידיו את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה .

barel 4

טקסט מסמך קטע עיתונות :  יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מצהיר בפני המראיינת שלו גב' שרי מקובר כלהלן : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . מדהים ! עכשיו מובן מדוע היה קשה לראש הממשלה אריאל שרון להיפרד ולהדיח את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כמנכ"ל רשות השידור. אולם היועץ המשפטי מני מזוז התערב והאיץ בו, ואמר לאריק שרון כי אין לו ברירה . (באדיבות העיתון "מעריב") .

barel 2

טקסט מסמך קטע עיתונות : 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Front Page (עמוד ראשון) של העיתון "מעריב" . הודח . לראשונה בתולדות מדינת ישראל ותולדות רשות השידור החליטה הממשלה בראשותו של אריאל "אריק" שרון לסלק ולהדיח מנכ"ל רשות השידור מכהן מתפקידו. (באדיבות עיתון "מעריב").

ב- 16 במאי 2002 עֶרֶב מינויו המופרך של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור כתבתי לו מסמך מקיף בן 14 עמודים המנמק מדוע הוא מנכ"ל כושל וכי אחריתו של  המינוי המופרך הזה היא עניין זמני בלבד . אותה הממשלה שמציבה אותו בפסגת השידור הציבורי וממנה אותו עכשיו למנכ"ל רשות השידור היא גם זאת שתפטר ותדיח אותו בבוא העת . כתבתי זאת ואמרתי לו זאת בע"פ פנים אל פנים . הוא לא פיטר אותי אולם אנוכי הנחתי את המפתחות על שולחנו ונפניתי ממנו . המכתב נשלח בעשרות עותקים לכל חברי מליאת רשות השידור ולכל חברי הוועד המנהל , לכל חברי וועד עיתונות / הפקה , למנהל חטיבת החדשות מר רפיק חלבי , למייסד מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית (ב- 1969) מר דן שילון , ולנשיא מועצת העיתונות בישראל פרופסור מרדכי קרמניצר , ולשופט בדימוס יצחק רביבי מי שניצב בראש וועדת רביבי שאישרה בעִתּוֹ את המינויים הציבוריים הבכירים לרבות זה של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . ביקרתי את השופט הנכבד יצחק רביבי בביתו הפרטי ברמת השרון ואמרתי לו כי מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור תהיה בכייה לדורות . השופט הנכבד השיב לי כי לו אין מה לעשות לאחר שחברי מליאת רשות השידור ואנשי הוועד המנהל של רשות השידור הצביעו כמעט פה אחד בעד המינוי (חוץ מפרופסור דן כספי וד"ר יוסף דהאן שהתנגדו) ועוד הוסיפו , "יוסף בר-אל הוא האחד שאין בלתו" . לא להאמין כי שתי חברות נבונות במליאת רשות השידור , עליזה יונתן וד"ר יהודית אורבך , הרימו אף הן את ידן בעד המינוי המופרך . מאוחר יותר סיפרו לי שתיהן בעת מחקר וכתיבת הספר עב הכרס "רוש ולענה" כי מייד אח"כ , חודש – חודשיים מאוחר יותר הן כבר התחרטו  והצטערו על המינוי . "דמעות תנין" השבתי לשתי הגברות המלומדות .

בראשית 2002 ניצבתי על סף חתימה על חוזה עבודה אישי ברשות השידור עד אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (כולל) . היה לי מה להפסיד בקריירה הטלוויזיונית שלי בעת שהנחתי את המפתחות על שולחנו של המנכ"ל יוסף בר-אל בקיץ 2002 , ונפניתי ממנו . הפסדתי . אולם גם הרווחתי במישורים רבים אחרים של חיי . יכולתי להתייצב כל בוקר מול המראה ולראות דיוקן של עיתונאי בן חורין . טריקת הדלת ההיא ב- 2002 בפני ערוץ 1 ורשות השידור והבחירה שלי לצעוד בנתיב שונה מזה של יוסף בר-אל ושל כל מיני חנפנים ואופורטוניסטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , מאפשרת לי לגווע על רגליי ולא לחיות על ברכיי . טריקת הדלת ב- 2002 היא זיכרון נפלא . רגע מכונן בחיי שאין נעלה ונכבד ממנו. אינני אומר זאת לשם תפארת המליצה. חוויתי זאת אז ואני חווה זאת גם היום.

2. האם מדובר באמפליטודה …?  בהברקה של רגע…? 

הרייטינג של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 ממשיך להרקיע שחקים – מחד ומחליש מאוד את ערוץ 10 ודוקר גם את ערוץ 2 . לשידורי הכדורגל יש השפעה חיובית ביותר גם על התרוממות "מבט" בהגשת מירב מילר ואמיר איבגי וגם על נסיקת "יומן" בהגשת איילה חסון . ביום שישי – 20 ביוני 2014 ב- 19.00 צבר השידור הישיר של קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0 רייטינג של 14.4 . המשחק השני בעשר בערב צרפת – שווייץ 5 : 2 השיג רייטינג של % 15.0 . שלשום , ביום שבת – 21 בחודש יוני של שנת 2014 ב- 19.00 צבר השידור הישיר של המשחק בו ניצחה ארגנטינה את איראן 1 : 0 רייטינג של % 17.7 . השידור הישיר השני במוצ"ש (אמש – 21 ביוני 2014) בערוץ 1 , גרמניה – גאנה 2 : 2 ב- 22.00 השיג רייטינג של % 20.6 . 

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום חמישי – 19 ביוני 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 :

תאריך                    משחק                          מקום              שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל       (סאו פאולו)              21.00               % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1       (סאו פאולו )           23.00               % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0         (נאטאל)                 19.00               % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1           (סלבאדור)              22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1      (קויאבה)               01.00                % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0          (בלו הוריזונטה)      19.00                % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)          22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1      (ברזיליה)              19.00                % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0        (פורטו אלגרה)       22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0          (קוריטיבה)            22.00                % 10.7

16.6.2014        גרמניה – פורטוגל 4 : 0      (סלבאדור)             19.00               % 17.6 (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1       (בלו הוריזונטה)      19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0          (פורטלזה)             22.00               % 23.3 (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2     (פורטו אלגרה)       19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו        22.00                % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1  (ברזיליה)           11.00                % 13.0

19.6.2014       אורוגוואי – אנגליה 2 : 1      (סאו פאולו)          22.00                 % 20.8

20.6.2014       קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0  (רסיפה)             19.00                 % 14.4

20.6.2014       צרפת – שווייץ 5 : 2         (סלבאדור)             22.00                 % 15.0 

21.6.2014       ארגנטינה – איראן 1 : 0   (בלו הוריזונטה)        19.00                 % 17.7 

21.6.2014       גרמניה – גאנה 2 : 2       (פורטלזה)                22.00                 % 20.6  

22.6.2014       בלגיה – רוסיה 1 : 0       (ריו דה ז'אניירו)       19.00                 % 15.1 (ערוץ 2)

22.6.2014       אלג'יריה – דר. קוריאה 4 : 2 (פורטו אלגרה)   22.00                 % 12.2  

גְרָף הרייטינג הפנטסטי של ערוץ 1 הנוסק מעלה – מעלה ללא הרף בסיקור משחקי הכדורגל של מונדיאל ברזיל 2014 (החל מיום חמישי – 12 ביוני 2014) , מקפיץ אל על גם את מהדורת החדשות המרכזית שלו , "מבט" הוותיקה בהגשת גב' מירב מילר ומר אמיר איבגי , וגם את "יומן בהגשת איילה חסון . הבה אבדוק את העובדות . להלן חלק מנתוני הרייטינג והמדרוג של "מבט" ו- יומן" בהשוואה למהדורות החדשות המרכזיות אולפני שישי של של ערוץ 10 וערוץ 2 . חטיבת החדשות של ערוץ 1 גורמת קורת רוח רבה להנהלת רשות השידור ומביסה שוב ושוב את חברת החדשות של ערוץ 10(ערוץ הבית שלי) , דבר שלא קרה מעולם , אולם רק כש – "מבט" נשזר בתוך רצף שידורי הכדורגל של מונדיאל ברזיל 2014 .

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

20.6.2014      "יומן" % 12.1               "שישי" % 4.7              "אולפן שישי"  % 13.8

22.6.2014           % 5.8                        % 14.9                                  % 25.5 

שידורי מונדיאל ברזיל 2014 בערוץ 1 מחלישים את ערוץ 10 . ביום שישי – 20 ביוני 2014 ליקט ערוץ 10 רייטינג דל . שידור חוזר של "החברים של נאור" צבר % 4.2 . שידור חוזר של "פרופיל 64" צבר % 1.6 . שידור חוזר של "הבריחה מהגיהנום" צבר % 2.4 . "המגזין" של אושרת קוטלר במוצ"ש – 21 ביוני 2014 צבר רק % 5.9 . שידור חוזר של "לעוף על המיליון" של ירון ברובינסקי צבר גם כן % 5.9 . פסטיבל מספרי סיפורים צבר % 2.6 .

ערוץ 2 זה כבר סיפור אחר . מהדורת החדשות צברה % 16.8 . "האח הגדול" צבר במוצ"ש – 21 ביוני 2014 % 33.8 . התוכנית "70 מיליון סיבות לעושר" צברה % 18.9 .

3. גאון הכדורגל הארגנטיני ליאו מסי משתמש בבעיטות המסובבות שלו בכוחות אווירודינאמיים שאינם מובנים לשוערים הניצבים מולו, ומנצל את חוסר הבנתם בנושא הנחקר. ליאו מסי עשה זאת שוב אמש בדקה ה- 91 במשחק נגד איראן (מוצ"ש – 21 ביוני 2014) והכניע בבעיטה מסובבת מ- 17 מטרים את השוער האיראני עלירזה האגיגי (Alireza Haghighi), שעשה מולו את כל השגיאות האפשריות. 

נבחרת ארגנטינה מעוררת עניין עצום במונדיאל ברזיל 2014 בגלל ליאו מסי וכישרון הכדורגל המיוחד שהוא מביא לכר הדשא . בדומה לעניין שעוררה נבחרת ארגנטינה בשעתו במונדיאל מכסיקו 1986 בראשותו של הקפטן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שזכתה אז בגביע העולם . הציבור איננו זוכר כמעט איש מההרכב ההוא של ארגנטינה בטורניר מכסיקו 1986 אולם שמו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ינון לנצח . גאון כדורגל שהיה גם אלוף עולם . זה פחות ו/או יותר ממה שיזכרו גם מנבחרת הכדורגל של ארגנטינה ב-2014 . את ליאו מסי . בניגוד לדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הקפטן לֵיאוֹ מֶסִי לא יהיה אלוף עולם בטורניר ברזיל 2014 . אסייג את עצמי באחוזון .

המשחק ארגנטינה – איראן היה משעמם (אותי) עד לאותה הדקה ה- 91 בה הבקיע ליאו מסי תוך שהוא חותך מימין לשמאל סמוך לרחבה האיראנית ובועט כדור מסובב מדויק , מעשה אומן , שמכניע את השוער האיראני עָלִירֶזָה הָאגִיגִי . ההילוכים החוזרים היפים של HBS הצדיקו את המוניטין ואת הידע של לֵיאוֹ מֶסִי להשתמש בחוקי ה- אווירודינמיקה בבעיטות המסובבות שלו לשערי היריב . הכדורים המסובבים שלו קטלניים מפני שהם נעים במהירות גבוהה ובמסלול עקום ובלתי צפוי (בלתי צפוי למי שאיננו מתמצא לחלוטין בנושא ה- אווירודינאמיקה) . השַדָּר יורם ארבל היה נסער :  "מסי בועט…וגוֹל…1 : 0 לארגנטינה . סוף סוך הוא עושה מה שהוא יודע לעשות…בועט לפינה הרחוקה והשוער לא יכול להגיע אליו…ליאו מסי שומר על גאוותה של ארגנטינה שכמעט נרמסה ומעלה אותה לשמינית הגמר של טורניר מונדיאל ברזיל 2014 עם כדור מצוין ברגל שמאל שלו…1 : 0 לארגנטינה…אין מגיע בכדורגל…כשזה נוגע למסי אין מגיע…!" . אני אוהב את הדרמטורג יורם ארבל שמתאר היטב את הדרמה , אולם אנוכי שם לב כי הוא יורם ארבל איננו מתייחס לסד"כ האיראני סביב ליאו מסי , איננו מזהה את שני השחקנים האיראנים חלוץ החוד רֶזָה גוּצָ'אנְגָ'אד (מס' 16) שירד להגנה ו- הקפטן נֶקוּנָאם (מס' 6) שהם הסמוכים ביותר לליאו מסי וגם מנסים להפריע לו . שדר ספורט מוכשר ונפלא שזקוק למערכת שתתמוך בו ותעטוף אותו . בטח בגילו 72 . עם הפַּרְשָן דני נוימן הסיפור הוא אחר לגמרי . במקום לשרטט את מפת הקרב ולנתח את המצב ואת עמדות השחקנים הארגנטיניים והאיראנים באותו הרגע ברחבה האיראנית ובסביבתה – לאיראן – 10 שחקנים ולארגנטינה רק 4 כולל לֵיאוֹ מֶסִי (Leo Messi) וניתן היה לבלום אותו – מציב את עצמו דני נוימן גם כן בעֵין הַסְעָרָה בעקבות יורם ארבל כשדר מִשְנִי ולא פַּרְשָן . גם הוא נפעם מההתפתחות המפתיעה על כר הדשא באותה הדקה ה- 91 , אולם לא מסביר לצופיו מה מתחולל באמת במשחק מעבר לתיאור ה- Play by play של השַדָּר המוביל שלו : "מֶסִי היה יכול לעשות זאת קודם לכן…שלוש – ארבע פעמים…וכולנו יודעים את היכולות שלו עם רגל שמאל האימתנית שלו…בעיטה מאוד מתוחכמת לפינה הרחוקה…לשוער לא לא היה שום סיכוי לעצור את הכדור הזה…מסי – אחת , ארגנטינה – אחת , אפס – איראן…!" . את כל זה ראיתי במו עיניי על מסך הטלוויזיה שלי, ואומנם דני נוימן חזר על המראות אולם לא ניתח את הסיבות למראות הללו , ולהתהוות השער שכבש לֵיאוֹ מֶסִי מבעיטה מסובבת . לֵיאוֹ מֶסִי ניתן היה לעצירה ובלימה (שלוש שכבות של 10 שחקנים איראניים ניצבו מולו) אילו מישהו מהם היה מודע לאופי התנועה של מסי מימין לשמאל ולסגנון הבעיטה המסובבת שלו ומודע לאפשרות שלֵיאוֹ מֶסִי יכול לסובב את אותו הכדור הקונקרטי הזה אך ורק לעבר הקורה השמאלית (מנקודת מבטו של הבועט) של השוער האיראני עָלִירֶזָה הָאגִיגִי (קורה ימנית מנקודת מבטו של השוער) . אין שום סיבה להטיס את דני נוימן מישראל לברזיל כדי לומר טקסט כה טריביאלי לצופיו , "מסי , רגל שמאל אימתנית, בעיטה מתוחכמת, לשוער אין סיכוי לעצור את הכדור", טקסט שיכול להגות ללא כל קושי כל ילד וכל בר בי רב במדינת ישראל . אשמת הפרשנות הדלה של דני נוימן וגם של מוטי איוואניר איננה בלבדית שלהם . אצבע מאשימה מופנית גם לעבר מנהל מחלקת הספורט מאיר בר (משמש מפיק של יורם ארבל ודני נוימן בעמדות השידור בברזיל , תפקיד שיכולים לעשות גם 100 מפיקים אחרים בערוץ 1) במקום לנהל ולערוך את השידורים ולתדרך את הפרשנים . אין משימה קשה יותר בטלוויזיה מאשר להיות פרשן של משחק כה פופולרי ומוכר כ- משחק הכדורגל . זה כמו לפרשן מדוע  4 = 2 + 2 . הקושי העיקרי של כל פרשן באשר הוא וגם של כל שַדָּר באשר הוא לפענח את תמונת הקרב ולשרטט אותה לצופיו בתמציתיות . במשפט שניים . דני נוימן (וגם יורם ארבל) היו חייבים לציין, להסביר, ולזהות לצופים שלהם כי 10 שחקנים איראנים מאכלסים שכבות – שכבות את רחבת ה- 16 שלהם ממש לקראת סיום המשחק כדי לשמור על תוצאת תֵּיקוּ אֶפֶס נגד ארגנטינה . אפילו חלוץ החוֹד רֶזָה גוּצָ'אנְגָ'אד(מס' 16) הוזעק לסייע להגנה , אולם מפני שאיננו מגן קלסי , אִפְשֵר לליאו מסי למצוא את הסֶדֶק הנחוץ בינו לבין חברו נקונאם (מס'6) כדי לבעוט ברגל שמאל שלו את הבעיטה המכרעת .

yoash 5

טקסט מסמך : מוצ"ש – 21 ביוני 2014 . זהו שרטוט של מפת הקרב ועמדות השחקנים במשחק ארגנטינה – איראן 1 : 0, בטרם הבעיטה של ליאו מסי שהכריעה את ההתמודדות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורת).

בניגוד לפרשן ערוץ 1 דני נוימן שאמר בעמדת השידור שלו ושל יורם ארבל בבלו הוריזונטה לאחר הבקעת שערו של השוער האיראני עלירזה האגיגי (Alireza Haghighi) , "…כולנו יודעים את היכולות שלו עם עם רגל שמאל האימתנית שלו…" , ובניגוד לפרשן ערוץ 5 בכבלים איציק זוהר שהכריז באולפן ערוץ 5 בכבלים , "…אי אפשר לעצור את מסי…" , אנוכי טוען שניתן לעצור ולבלום אותו אם יתמלאו שני התנאים הבאים שלא כל כך קשה למלאם . התנאי הראשון : השומרים עליו חייבים לדעת שכאשר ליאו מסי חותך ונע עם הכדור מימין לשמאל הוא תמיד יבעט ברגל שמאל שלו ולא רק ברגל שמאל אלא בחלק הפנימי של כף הרגל . אין אפשרות אחרת . במקרה הספציפי הזה הוא יכול היה לשגר את הכדור שלו רק לעבר הקורה הרחוקה . התנאי השני : השוער מולו חייב להבין את התופעות האווירודינאמיות שנוצרות סביב הכדור בגלל התנגדות האוויר ומשפיעות השפעה מכרעת על מעוף הכדור שמטיס ליאו מסי לחלל האוויר ב- בעיטה המסובבת שלו ממרחקים שנעים בין 16 מטרים ל- 30 מטרים . שוער איראן עָלִירָזֶה הָאגִיגִי עשה אמש (מוצ"ש – 21 ביוני 2014) בדקה ה- 91 של המשחק מול ליאו מסי את כל השגיאות האפשריות שעשה בוני גינזבורג בשעתו מול צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס במשחק ישראל – אוסטרליה ב- 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג . שחקני הכדורגל ומאמניהם וגם שדרני הטלוויזיה והפרשנים למיניהם אינם ערים לסכנות הטמונות בבעיטות מסובבות חופשיות ו/או תוך כדי תנועה במשחק עצמו .

כבר נאמר כאן בבלוג הזה לא פעם אחת כי מידותיו של הכדורגל , משקלו שנע בין 396 גרם ל- 453 גרם והיקפו בין 68 ס"מ ל- 71 ס"מ , הופכם אותו לכלי משחק מתעתע ומסוכן שמטעה את השוערים בשעה שהוא נע לעברם באוויר במהירויות גבוהות וגם מסתובב סביב עצמו . התנגדות האוויר לכדור עולה בריבוע למהירות תנועתו . כתוצאה מכך מתהוות מייד השפעות אווירודינאמיות מכריעות שמסיטות את הכדור ממסלול הצפוי בעיקר כשמדובר בבעיטות מסובבת (וגם בעיטות הסעה) . בגלל הפרשי לחצים של זרימת שכבות האוויר משני צידי הכדור , שמסתובב סביב עצמו וגם נע לפנים במהירות גבוהה באוויר , נוצר עליו בעת מעופו "כוח עילוי" (בדומה ל- כוח עילוי שפועל על כנף של מטוס בעת ההמראה) ואשר מסיט אותו את הכדור בהתמדה ימינה ו/או שמאלה , מותנה כמובן באיזה רגל בועט השחקן בכדור . סטיית הכדור ממסלולו הצפוי ימינה ו/או שמאלה בשל הפרשי לחצי האוויר מוכרת בתורת האווירודינאמיקה כ- "תופעת מאגנוס" . אינני יודע אם שחקני כדורגל ברמתם של ליאו מסי , פלה , דיוויד בקהאם , דייגו ארמאנדו מאראדונה , אורי מלמיליאן , מרדכי שפיגלר , יהודה שהרבני , רן בן שמעון , צ'ארלי יאנקוס , ואחרים מודעים לכישרון הבעיטה המסובבת שלהם . בעת הבעיטה המסובבת מתקיימת הפרדת כוחות בעת מגע הנעל בכדור , כוח אחד מאיץ את הכדור לפנים וכוח שני מסובב אותו סביב עצמו . שני הכוחות שפועלים על הכדור מחוללים את "תופעת מגנוס" שמסכנת את השוערים . מודעים אם לאו , אבל עובדה שהם מחוללים אותה .

הסבר תופעת כוח עילוי שפועל על כנף המטוס 

aerodynamics 1

טקסט תמונה : כוח העילוי פועל על כנף המטוס בעזרת הסירקולציה . האוויר זורם סביב הכנף הקמורה (בצדה העליון) ופחוסה (בצדה התחתון) בשתי צורות . זרימה פוטנציאלית שמתוארת ע"י הקווים המרוסקים וזרימת סירקולציה שמוסברת באמצעות שרטוט הקווים העקומים והסגורים . הסכום של הזרימות האלה קובע את מהירות הזרימה השקולה מעל הכנף . ההפרש ביניהן נותן את מהירות הזרימה השקולה מתחת לכנף . כתוצאה מכך קטן הלחץ מעל הכנף (מתהווה יניקה המתוארת בשרטוט ע"י החץ העבה מעל לפרופיל הכנף , וגדל הלחץ מתחת לכנף כפי שהוא מוסבר ע"י החץ העבה מתחת לפרופיל הכנף . הסכום של שני אלה מעניק את כוח העילוי למטוס . (באדיבות פרופסור דוד אבירי וספרו "אווירודינאמיקה" שיצא לאור ב- 1960 בהוצאת משרד הביטחון) .

השפעת הסירקולציה על הזרימה סביב הכנף ברורה . האוויר זורם סביב פרופיל הכנף באופן רגיל מה שנקרא "זרימה פוטנציאלית" . נוסף לכך קיימת זרימת הסירקולציה סביב הכנף . שתי הזרימות האלו מוסברות בשרטוט הנ"ל . מעל לכנף יש לשתי זרימות האוויר הללו אותו כיוון . פירושו של דבר ש- מעל לכנף מהירות הזרימה השקולה גדולה יותר מאשר המהירות שבסביבה והיא שווה לסכום של שתי מהירויות הזרימה . לעומת זאת מתחת לכנף יש לשתי זרימות האוויר הללו , הפוטנציאלית והסירקולציה , כיוונים מנוגדים .זאת אומרת , שמתחת לכנף מהירות הזרימה השקולה קטנה יותר מאשר המהירות שבסביבה והיא שווה להפרש שבין שתי מהירויות זרימת האוויר . מהירות הזרימה הפוטנציאלית פחותה ממהירות הסירקולציה . בהתאם לחוק ברנולי במקום בו מהירות זרימת האוויר גדולה יותר אז הלחץ קטן יותר , ולהפך . על כן מעל לכנף הלחץ קטן יותר מאשר לחץ האוויר שבסביבה , וקיימת יניקה . מתחת לכנף הלחץ גדול יותר מאשר בסביבה, ומתקיים לחץ . שני הכוחות היניקה והלחץ מצטרפים לכוח משותף הפועל על כנף המטוס כלפי מעלה וזהו "כוח העילוי" . אותה התופעה בדיוק פועלת על הכדור המסובב במשחק הכדורגל כשהוא נע באוויר לפנים במהירות גבוהה וגם מסתובב סביב עצמו בכיוון השעון ו/או נגד כיוון השעון (תלוי בשחקן הבועט) .

הסבר "תופעת מגנוס", תופעה אווירודינאמית שמשפיעה על התנהגות הכדורגל, בשעה שהוא נע באוויר במהירות גבוהה ובמקביל גם מסתובב סביב עצמו. 

aerodynamics 3

טקסט תמונה : התמונה מראה כדור שנע באוויר וגם מסתובב סביב עצמו . הזרימה סביב מורכבת משתי הזרימות הקודמות המדוברות , זרימה פוטנציאלית וזרימת סירקולציה . מעל הכדור נוצר נוצר כוח יניקה ומתחתיו לחץ . שני הכוחות מצטרפים לכוח עילוי שפועל על הכדור .(באדיבות פרופסור דוד אבירי וספרו "אווירודינאמיקה" שיצא לאור ב- 1960 בהוצאת משרד הביטחון) .

"כוח עילוי" על הכדור יכול להיווצר גם לצדדים (לא רק כלפי מעלה) ולפעול גם על כדורגל וגם על כדורעף (שני גופים אלסטיים בעלי מידות מעניינות בתחום הנחקר של משקל והיקף) , ברגע שהם נעים באוויר אם באותה הזמן קיימת סביבם סירקולציה . אם שחקן כדורגל ברמה של ליאו מסי בועט את הכדור לפנים ובאותה שעה גם מסובב אותו סביב צירו , מתקבלת זרימת אוויר כמו בתמונה לעיל . במקרה זה זרימת האוויר מעל הכדור גדולה יותר מפני שהזרימה הפוטנציאלית וזרימת הסירקולציה נעות באותו כיון , ומתחת לכדור היא קטנה יותר בגלל שכיוון זרימת הסירקולציה הוא נגדי לכיוון הזרימה הפוטנציאלית . הדבר משתקף היטב במראה צפיפות הגדולה של קווי זרימת האוויר מעל הכדור ובצפיפותם הפחותה מתחת לכדור . לכן בהתאם לחוק ברנולי נוצר לחץ קטן יותר (יניקה) מעל הכדור ולחץ גדול יותר מתחתיו . שני הכוחות האלה מצטרפים ל- "כוח עילוי" משותף שידחפו את הכדור כלפי מעלה . אותו העיקרון האווירודינאמי הזה פועל בבעיטות חופשיות מסובבות במשחק הכדורגל בהן נוצר בגלל התנגדות האוויר וצורת זרימתו סביב הכדור , "כוח העילוי" , שמסיט את תנועתו ימינה ו/או שמאלה , מותנה כאמור בבועט ובכיוון סיבוב הכדור . פעם קראו לזה "בעיטת בננה" בגלל עקמומיות הפרי כמעין חצי סהר . הבה ניקח לדוגמא את הבעיטה האחרונה של ליאו מסי אֶמֶש (מוצ"ש – 22 ביוני 2014) בדקה ה- 91 במשחק נגד איראן שהעניקה ניצחון 1 : 0 לארגנטינה , ונסובב ימינה באמצעות המחשב את התמונה של פרופסור דוד אבירי .

aerodynamics 4

טקסט תמונה :  ליאו מסי בעט את הכדור מצדה הימני של רחבת ה- 16 בערך 17 מטרים אולי 18 מטרים משערה של איראן . הכדור טס לפנים במהירות של 80 קמ"ש והסתובב סביב עצמו משמאל לימין , כלומר עם כיוון השעון . כתוצאה מכך זרימת האוויר בצדו הימני הייתה מהירה יותר מאשר בצדו השמאלי . בצד ימין של הכדור נוצר לחץ אוויר קטן יותר (יניקה, מפני שהזרימה הפוטנציאלית וזרימת הסירקולציה נעו באותו כיוון) מאשר בצדו השמאלי . הלחץ הגדול יותר בצד שמאל נבע מהסיבה שכיוון הסירקולציה מנוגד לכיוון הזרימה הפוטנציאלית . לחץ האוויר הגדול יותר בצד שמאל של הכדור שבעט לֵיאוֹ מֶסִי הסיט אותו בהתמדה ממסלולו הצפוי משמאל לימין עד שחדר לשערו של עָלִירָזֶה הָאגִיגִי (Alireza Haghighi) שוער איראן . (התמונה באדיבות פרופסור דוד אבירי וספרו "אווירודנמיקה" מ- 1960) . 

אפשר לראות היטב את "תופעת מגנוס" שפעלה על הכדור שבעט ליאו מסי במשחק נגד איראן בהילוך החוזר השלישי האחורי שחשפה HBS באמצעות אחת ממצלמות ה- SSM שלה . מסלול התעופה של הכדור שבעט ליאו מסי ממש מתעקם משמאל לימין . צריך לזכור שכל התהליך הזה של "תופעת מגנוס" על הכדור של ליאו מסי מתחוללת בתוך שבריר שנייה . לתופעה הזאת של התהוות "כוח עילוי" על הכדורגל הנע באוויר במהירות וגם מסתובב סביב עצמו בכיוון השעון ו/או נגד כיוון השעון קוראים "תופעת מאגנוס" על שם המדען הגרמני מאגנוס , האיש שחקר את התופעה ומצא לה הסבר נכון ו- סימוכין בשנת 1852 .

הפרשן דני נוימן איננו צריך כמובן לנאום לעַם אודות "תופעת מאגנוס" אולם הוא חייב להסביר לצופיו בכמה משפטים תמציתיים ולפענח עבורם את מפות הקרב ואת סגנון הבעיטות והנגיחות , שגורמות לכיבוש שערים ולמהפכים במשחקים השונים . הוא וודאי היה יכול להסביר לצופיו כי שני שחקני איראן גוּצָ'ְאנְגָ'אד (מס' 16) והקפטן נֶקוּנָאם (מס' 6) שהיו הסמוכים ביותר לליאו מסי וויתרו לו מוקדם מידי ונתנו לו בטיפשותם Space דק , סדק , בדרך לבעיטה המסובבת שלו . דני נוימן גם התעלם לחלוטין בפרשנות שלו מ- "תופעת מאגנוס" שמסבירה מדוע בעיטות חזקות ומסובבות מסוכנות לשוערים . דברי "פרשנות" כמו – איזה שער נהדר של מסי , אי אפשר לעצור את מסי , לשוער לא היה סיכוי לעצור את הכדור של מסי – הם בגדר התלהבות של נער מתבגר ובטלים בשישים . לא לשם כך הטיסו את דני נוימן מישראל לברזיל . דני נוימן במתכונת הופעתו זאת במונדיאל ברזיל 2014 איננו דמות טלוויזיה חשובה .

סוף הפוסט .

 

 

 

 

 

האם זוהי שירת הברבור…? עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו התקוות הטלוויזיוניות לשמר אותו במתכונתו הישנה זורחות ושוקעות אין ספור פעמים בפרק זמן כה קצר בשנת 2014. (חלק ד). פוסט מס' 403. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog ממשיך לשגשג למרות שהוא נעדר כל פלטפורמה ותשתיות קידום. גם לא נערך למענו שום מסע שיווק תעשייתי ולא יחסי ציבור כלשהם. שגשוגו מתבסס על פרסום מפה לאוזן.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 403 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של שבת – 21 ביוני 2014.

האם זוהי שירת הברבור…?  עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו התקוות הטלוויזיוניות לשמר אותו במתכונתו הישנה זורחות ושוקעות אין ספור פעמים בפרק זמן כה קצר בשנת 2014 (חלק ד). מונדיאל ברזיל 2014. פוסט מס' 403. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האם זוהי שירת הברבור…?  עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו התקוות הטלוויזיוניות לשמר אותו במתכונתו הישנה זורחות ושוקעות אין ספור פעמים בפרק זמן כה קצר בשנת 2014 (חלק ד). מונדיאל ברזיל 2014. כל הזכויות שמורות.

1. אבי רצון פרשן על של ערוץ 1 באולפן המנווט בירושלים את שידורי מונדיאל ברזיל 2014.

פוסט מס' 403 נכתב בצִילָם של עוד שני שידורים ישירים של ערוץ 1 ב- מונדיאל ברזיל 2014 , בשבע בערב ועשר בערב ביום שישי – 20 ביוני 2014 : קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0 וצרפת – שווייץ 5 : 2 .

ערוץ 1 הציבורי ממשיך לחולל בעקבות הכיסוי והשידורים הישירים של מונדיאל ברזיל 2014 מהפכה דרמטית חסרת תקדים בטבלאות הרייטינג והמדרוג של ערוצי הטלוויזיה במדינת ישראל מאז יום חמישי שעבר – 12 ביוני 2014 . אף על פי כן החמיץ ערוץ 1 את הזדמנות חייו במונדיאל הכדורגל הזה שצובע עכשיו את לחייו בוורוד . ערוץ 1 היה חייב למַקֵם את קבוצת העריכה העיתונאית שלו , הפרשנות שלו , ואת קבוצת ההגשה שלו בראשות גב' שרון פרי וגב' מיכל רבינוביץ' והעיתונאי מר אבי רצון בריו דה ז'אניירו ו/או לחילופין בסאו פאולו . ערוץ 1 היה חייב לשגר למונדיאל ברזיל 2014 לפחות 2 ציוותי ENG שלו לסיקור אירועי הכדורגל לרבות טיפול באירועים חברתיים ופוליטיים , וגם אווירת כדורגל מיוחדת ההופכים את ברזיל של 2014 להר געש ותופעה ספורטיבית – פוליטית מרתקת (ברזיל תארח בעוד שנתיים ב- 2016 גם את המשחקים האולימפיים) . אני קורא את הדיווחים המעניינים והמקיפים (בכל התחומים) מהשטח מ- ברזיל של עיתונאי "הארץ" עוזי דן , ושל ארבעת עיתונאי "ידיעות אחרונות" עמיר פלג , אורי קופר , תומר גנור , ונחום ברנע ("בין קודש לגול – מונדיאל 2014 כל מה שלא רואים בטלוויזיה") וגם של עמית לווינטל מהעיתון "ישראל היום" , וגיא אביעזר מ- "מעריב" ונוכח שוב לדעת כי התנהגותו העיתונאית והטלוויזיונית של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 היא קטנונית ו- לא פחות משערורייה . הערוץ הציבורי העשיר הזה שמתוגמל מידי שנה (!!!) ע"י משלם האגרה על סך של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל , דווקא הוא מוותר על סיקור שטח ומתחבר אך ורק לעורק ה- Multilateral של ה- Host broadcaster קבוצת HBS המסונפת ל- FIFA . לא יעזרו כאן בכי ונהי של אנשי ערוץ 1 המוחים נגד סגירת השידור הציבורי הטלוויזיוני במתכונתו הישנה . ערוץ 1 פספס שעת כושר נדירה והיסטורית לצבור נקודות בקרב דעת הקהל . מן ההיבט העיתונאי הוא מפגר אחרי העיתונות הכתובה . כשידור ציבורי הוא איננו ממלא את ייעודו בסיקור מונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 .

ערוץ 1 משלם עבור 64 משחקי טורניר מונדיאל ברזיל 2014 סכום זול של 5.450000 (חמישה מיליון וארבע מאות וחמישים אלף) יורו בעקבות ה- Share של איגוד השידור האירופי ה- EBUׂ (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) , שמחלק את הנטל הכספי על פי נוסחה כלכלית קבועה מראש . חלק ניכר מהוצאות זכויות השידורים מכסה ערוץ 1 באמצעות מכירת כ- 10 (עשרה משחקים) לערוץ 2 וגיוס ושימוש נרחב בקנה מידה גדול בשקופיות חסות של חברות מסחריות בעלות מוניטין בארץ כמו העיתון "ישראל היום" , תעשיית המכוניות הדרום קוריאנית יונדאי , חברת הביטוח 9.000000 , דיאודורנט רקסונה , החברה להשכרת רכב אלדן , רשת מחסני חשמל , מזגני טורנדו , חברת אורנג' G4 , חברת Zap travel העוסקת בהשוואת מחירים וכו' .

לאחר שבוע ימים של מונדיאל אנוכי יכול לקבוע חד משמעית כי מר אבי רצון הוא הפרשן הטוב ביותר וגם המוביל של ערוץ 1 באולפן המנווט בירושלים . הוא לא רק פרשן . הוא עיתונאי בעל ידע עצום , בעל מקורות מצוינים , וגם בעל יכולת ניסוח . הוא מדבר עברית תקנית , עירני , נבון , ובקי מאין כמותו גם בנעשה בכדורגל הבינלאומי , ומבין היטב את ההיערכות המתמטית של 32 הנבחרות על כר הדשא . אין לי שום דבר נגד העיתונאי מר לירן שכנר , המאמן אלון חזן , העיתונאי מר רוני דיאון , המאמן מר ניר לווין , המאמן אייל לחמן , העיתונאי אביעד פוהורילס וכל מיני אורחים אחרים שאינם משכילים אותי . אם אייל לחמן וניר לווין מצטיירים באולפן המנווט כברי סמכא , ידענים , ומומחים – אזי כיצד זה שניהם אינם מאמנים משגשגים בשטח , שניהם נטולי הישגים עם הקבוצות אותן אימנו , שניהם נעדרי כל מורשת באימון קבוצות כדורגל שפוטרו מעבודתם , שניהם מייצגים קריירת אימון מקרטעת וכלל לא מרשימה . מדוע דווקא הם גויסו לאולפן המנווט של ערוץ 1 בירושלים ?

אבי רצון הוא משכמו ומעלה . ערוץ 1 היה חייב לבסס ליד אבי רצון שורת אורחים קבועה בדמותם של וותיקי נבחרת ישראל בכדורגל של מונדיאל מכסיקו 1970 ובראשם גיורא שפיגל . כך היה נוצר צביון והזדהות יתר של כלל הציבור עם האולפן המנווט בירושלים ועם מכלול ההפקה של ערוץ 1 . כשאתה רואה שם באולפן את אורי לוי עם רוני דיאון ומירב אולייניק , ו/או לחליפין את עמית הורסקי וכל מיני אישים בטלים אחרים , אתה מבין עד כמה נעשתה כאן עבודת עיתונאות ועבודת מערכת לא רצינית . עיתונאות רשלנית ו- הגשת נֶעבֶּעך .ערוץ 1 החמיץ הזדמנות פז בלתי חוזרת לכונן מורשת חדשה של פעילות טלוויזיונית בשטח במוקד ההתרחשויות של מונדיאל ברזיל 2014 . היום במבט תלת ממדי לאחור אנוכי רואה שלא טעיתי כשהרכבתי לפני כ- רבע מאה בראשית עשור ה- 90 של המאה הקודמת את השדר מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון ליחידת שידור אחת , לצוות מוביל שלי , בתחום סיקור הכדורגל ובתחום השידורים הישירים בכדורגל.

ratzon einstein

טקסט תמונה : קיץ 1996 . אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (EURO 96ׂ) . השדר מאיר איינשטיין (מימין) והפרשן אבי רצון (משמאל) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באִצטדיון "אולד טראפורד" (OLD  TRAFFORD) של מנצ'סטר יונייטד ביוני 1996 בעֵת השידורים הישירים מ- 1996 EURO .  צוות השידור "מאיר איינשטיין – אבי רצון" היה בבת עיני . הסיבה פשוטה : שניהם היו לא רק שדרנים אלא גם עיתונאים שהעניקו מהימנות של % 100 לשידורי הכדורגל שלנו . לצוות השידור הזה הייתה השפעה עצומה על התפתחות שידורי הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 90 של המאה הקודמת . אבי רצון הציב רָף גבוה בפרשנות ספורט בטלוויזיה בכלל ובכדורגל בפרט . הוא ללא ספק דמות מכוננת וגדול פרשני הכדורגל בתעשיית הטלוויזיה בארץ בכל הזמנים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אף על פי כן ולמרות כל המגרעות כמות הרייטינג שצובר ערוץ 1 הציבורי בשידורי מונדיאל ברזיל 2014 היא דרמטית ו מעוררת השתאות . הנה הנתונים המדויקים כולל שני המשחקים אֶמֶש (יום חמישי – 19 ביוני 2014) , קולומביה – חוף השנהב 2 : 1 ואורוגוואי – אנגליה 2 : 1

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום חמישי – 19 ביוני 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 :

תאריך                    משחק                          מקום              שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל       (סאו פאולו)          21.00               % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1       (סאו פאולו )        23.00               % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0         (נאטאל)             19.00                % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1           (סלבאדור)          22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1      (קויאבה)            01.00                % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0          (בלו הוריזונטה)   19.00                % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)      22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1      (ברזיליה)          19.00                % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0        (פורטו אלגרה)    22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0          (קוריטיבה)         22.00                % 10.7

16.6.2014        גרמניה – פורטוגל 4 : 0      (סלבאדור)          19.00               % 17.6  (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1       (בלו הוריזונטה)   19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0          (פורטלזה)          22.00                % 23.3  (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2     (פורטו אלגרה)    19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו      22.00               % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1  (ברזיליה)      11.00                  % 13.0

19.6.2014        אורוגוואי – אנגליה 2 : 1      (סאו פאולו)        22.00               % 20.8

גְרָף הרייטינג הפנטסטי של ערוץ 1 הנוסק מעלה – מעלה ללא הרף בסיקור משחקי הכדורגל של מונדיאל ברזיל 2014 (החל מיום חמישי – 12 ביוני 2014) , מקפיץ אל על גם את מהדורת החדשות המרכזית שלו, "מבט" הוותיקה, בהגשת גב' מירב מילר ומר אמיר איבגי. הבה אבדוק את העובדות .

להלן חלק מנתוני הרייטינג והמדרוג של "מבט" בהשוואה למהדורות החדשות המרכזיות של של ערוץ 10 וערוץ 2 . חטיבת החדשות של ערוץ 1 גורמת נחת רוח להנהלת רשות השידור ומביסה שוב ושוב את חברת החדשות של ערוץ 10(ערוץ הבית שלי) . דבר שלא קרה מעולם .

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

2. יורם ארבל במונדיאל ברזיל 2014 

מדהים להיווכח כי מחשבת הכדורגל של המאמן הדגול של נבחרת ספרד וויסנטה דל בוסקה (Vicente Del Bosque) נמוגה במונדיאל ברזיל 2014 . זה מבהיל ומפליא כאחד מפני שספרד איננה רק אלופת מונדיאל דרום אפריקה 2010 אלא גם אלופת אירופה ב- 2008 ו- 2012 . וויסנטה דל בוסקה מנהיג , מחנך , ומאמן אציל אימץ בשעתו את תורת הכדורגל של יוהאן קרויף ו- פפ גווארדיולה . בלתי נתפש כי אלופת העולם היוצאת נבחרת ספרד על שני מהנדסי הכדורגל של אָנְדְרֶאס אִינְיֶיסְטָה וצָ'אבִּי הֶרְנָנְדֶס נמחקה ממפת ברזיל 2014 יחדיו עם שיטת המשחק הייחודית שאפיינה אותה , ריבוי מסירות וניסיון ליצור עדיפות מספרית בכל אחד מאזורי המגרש בדרך להכרעת היריב . ספרד ניגפה בפני הולנד 1 : 5 והפסידה לצ'ילה 0 : 2 . אנוכי קשור מאז היותי נער בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן למחשבת הכדורגל של גוסטב שבש , ריינוס מיכאלס , יוהאן קרויף , פפ גווארדיולה , ו- וויסנטה דל בוסקה . "הוֹנְבֶד" ו- הונגריה של שנות ה- 50 במאה הקודמת , "אָיָיאקְס" והולנד בעשור ה- 70 של המאה שעברה , ו- "ברצלונה" וספרד בין השנים 2008 ל- 2014 הפכו אותי לאדם מאושר יותר . הדחתה של ספרד מטורניר ברזיל 2014 גרמה לי דקירה בלב . אי אפשר שלא להתרשם מנבחרות כדורגל כמו קוסטה ריקה , אוסטרליה , אורוגוואי , קולומביה , גאנה , וכמובן גרמניה אולם הפסדיה של ספרד הן כמו עלבון אישי . איש לא הכין אותי לאפשרות כזאת . כתב "מעריב" בריו דה ז'אניירו מר גיא אביעזר כינה את מותה של ספרד שלשום נגד נבחרת צ'ילה , "מוות מהיר בלי ייסורים" .

לא פחות מדהים הוא תפקודו הכושל של השַדָר המוביל של ערוץ 1 בברזיל 2014 , מר יורם ארבל . עכשיו ברור שיורם ארבל הגיע לא מוכן לשידורים הישירים מברזיל 2014 . הוא מזכיר לי בחוסר המוכנות שלו במונדיאל ברזיל 2014 את הגרוטסקה של השידור הישיר ההוא של טקס הפתיחה לפני שנתיים באולימפיאדת לונדון 2010 . הוא והשותף שלו אורי לוי בעמדת השידור באצטדיון האולימפי בלונדון , לא זיהו ולא הכירו המון ספורטאים נושאי הדגלים של יותר מ- מאתיים וכמה משלחות . נראה לי כי יורם ארבל מסתמך בברזיל 2014 על כושר האלתור המפורסם שלו וגם על אלילת המזל בשידורים הישירים עליהם הוא מופקד . הוא לא הכין שיעורי בית מדוקדקים , ואם כן , עשה אותם ברשלנות . אחד השיאים השליליים שלו התגלה בשידור הישיר אתמול לפנות בוקר (יום חמישי – 19 ביוני 2014 ב- 01.00) מ- מנאוס , בו הכריעה קרואטיה את קמרון בתוצאה 4 : 0 . בטרם שריקת הפתיחה הכריז כהאי לישנא : "קמרון היא מדינה של כדורגל בה הכדורגל הוא דת…אין לי ספק שהם הקמרונים יהיו טובים גם היום…" . יום ארבל הוא רב אומן בהחזקת מיקרופון . אולם הוא איננו סקרן , לא חוקר , ולא מתעניין . אני מתערב ו- שם את כל כספי בהתערבות שיורם ארבל דֶגֶם של שדר טלוויזיה שהעיתונאות רחוקה ממנו כמזרח מ- מערב , לא ביקר במחנה של קמרון , לא שוחח עם השחקנים , לא חקר את הקפטן סמואל אטו , ולא דיבר עם מאמנה הגרמני של קמרון פולקר פינקה (Volker Finke) , ולא בירר את יכולתם האמיתית . אילו שוחח עמם היה מגלה שמדובר בנבחרת דלה . נבחרת מפוררת ששוררת בה אווירה עכורה וחלק משחקניה מסוכסכים איש עם רעהו . התברר כי הנבחרת הקמרונית מכילה בקרבה יותר אנשים חמדניים ופחות שחקני כדורגל אלה שנבחרו ללבוש את המדים הלאומיים ו- לייצג את מדינתם במונדיאל ברזיל 2014 . שחקני קמרון איימו על התאחדות הכדורגל שלהם כי לא ישתתפו בטורניר ברזיל 2014 אם לא ייחתם עמם הסכם פרמיות הנוגעים לניצחונות שהם עתידים להשיג בבית א' ואולי גם בשלבים מאוחרים יותר . כזכור הפסידה קמרון במשחק הראשון במונדיאל ברזיל 2014 ב- 13 ביוני 2014 בנאטאל נגד מכסיקו 0 : 1 ואתמול ניגפה במנאוס בפני קרואטיה 0 : 4 . כשיורם ארבל אומר לצופיו ב- 01.00 כי "אין לי ספק שהם הקמרונים יהיו טובים גם היום במשחק נגד קרואטיה…" , הוא מדבר מהרהורי לבו . הוא מביע הערכה כללית סתמית לא מבוססת . הוא לא באמת התעניין ולא חקר את המצב הקמרוני בטרם השידור הישיר , והחליט לשרבט משפט מטופש והערכה מופרכת בהנחה שהוא מדבר מהשטח מעמדת שידור באצטדיון במנאוס אל צופיו בישראל המרוחקת , ואלה אינם מסוגלים לבדוק ולאַמֵת אם הערכתו נכונה אם לאו . מפליא שמנהל מחלקת הספורט של ערוץ 1 מר מאיר בר יושב בעמדת השידור של יורם ארבל ודני נוימן במנאוס כמפיק הצוות ונותן לדברים להתנהל באופן כה מעורר מחלוקת . ואז בא הרגע המביך ביותר . בדקה ה- 48 של המשחק (02.03 לפנות בוקר על פי שעון ישראל) מבקיע איבאן פרישיץ' (Ivan Perisic נושא על גבו את המספר 4 שנעלם משום מה מעיניו של יורם ארבל) ) שער שני לנבחרת קרואטיה ומעלה את נבחרתו ליתרון 2 : 0 מול קמרון . יורם ארבל לא מזהה את השחקן הקרואטי… מתבלבל… משתנק…מעלעל בניירותיו…ומנסה לדלות איך שהוא את המספר על חולצתו של השחקן המבקיע כדי לעשות עמו הכרה . אך ללא הועיל . לשווא . יורם ארבל נשמע כשבר כלי . המבוכה מסתבכת כשהפרשן שלו דני נוימן מבין שיורם ארבל שוב שרוי בבעיית זיהוי אך לא נחלץ לעזרתו ושותק , אולי מפני שגם הוא איננו יודע מי הבקיע את השער לזכות קרואטיה . המפיק מאיר בר רואה ושומע את הפארסה ומחריש . מזלו של יורם ארבל שאנוכי הייתי הצופה היחיד במדינת ישראל שראה את המשחק קרואטיה – קמרון 4 : 0 ו- הבחין בפשלה ובשידור הקלוקל . המדינה כולה נמה את שנתה . אין כאן נסים . טעויות הזיהוי של יורם ארבל חוזרות ונשנות . הן אינן מקריות . השַדָּר המוביל של ערוץ 1 מגיע לשידורים הישירים בברזיל לא מוכן ומפספס , בעוד הבוס שלו מאיר בר שיושב לצדו בעמדת השידור מחריש . יורם ארבל איננו טיפש . הוא יודע שהוא מפשל פעם אחר פעם ומאבד את המוניטין שלו . לפתע השידור שלו הופך לאגרסיבי . מָרְיוֹ מָנְז'וּקִיץ' נוגח שער ומעלה את קרואטיה ליתרון 3 : 0 . יורם ארבל מספר שתנופת הנגיחה של מריו מנז'וקיץ' דומה לכוח בעיטה . הוא מפאר ומהלל את מריו מנז'וקיץ' (Mario mandzukic) עוד ועוד מעבר לכל פרופורציה . נגמרות לו המילים . מי שמבין קמעא בתורת התנועה ויעילות התנועה של בן אנוש (kinesiology ו- Efficiency of Human Movement) מבין ש- בסך הכל מדובר בנגיחה רגילה לכל דבר וגם לא נוחה במיוחד . הסיבה : מפני שהכדור הגיע לראשו מצד שמאל ומריו מנז'וקיץ' שהוא ימני (בועט ברגל ימין וכותב ביד ימין) ו- ניצב בגופו אנכית לקו השער נאלץ לבצע תנועת צוואר משמאל לימין שהוא לא טוב בה (ו/או פחות טוב, נניח כמו לכתוב פתאום ביד שמאל) . אילו היה מקבל את הכדור מצד ימין והיה ניצב כ- אֲנָך לקו השער ונוגח אותו בתנועת צוואר מימין לשמאל אפשר היה לדבר על נגיחה חזקה ו/או אפילו נגיחה חזקה מאוד . וותיקי המונדיאלים זוכרים כי במונדיאל מכסיקו 1970 הבקיע פֶּלֶה (Pele) בנגיחה את שער השוויון 1 : 1 נגד איטליה במשחק הגמר באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (AZTECA) ממסירה מאגף שמאל של טוֹסְטָאוֹ (Tostao) . המסירה מצד שמאל הכריחה את פֶּלֶה הימני (בועט ברגל ימין וכותב ביד ימין) להציב את גופו במקביל לקו השער לאחר הניתור וההתרוממות , על מנת לנגוח את הכדור לעברו של שוער איטליה אנריקו אלברטוסי (Enrico Albertosi) בתנועת צוואר מאחור לפנים . תשאלו כל נוגח ימני והוא יאמר לכם כי הרבה יותר נוח לו לו לנגוח כדורים שמגיעים אליו מאגף ימין מאשר מאגף שמאל .

האוריינטציה של יורם ארבל מעוררת תהיות . הוא בסך הכל יושב בעמדות שידור נוחות באצטדיונים יחדיו עם דני נוימן כאשר כרי הדשא פרוסים לפניו כמו בפני שאר הקולגות הבינלאומיות שלו . יש לו זווית ראייה ותצפית מצוינת על הנעשה בכר הדשא , אולם מה קורה לו שם ? מדוע הוא לא מזהה ? מדוע הוא מתבלבל ? מוזר . ערוץ 1 נתן ליורם ארבל , מאיר איינשטיין , ונדב יעקובי כלי נשק עיתונאי מצוין . אין כמו עמדת שידור באצטדיון ואין כמו לשַדֵר ולדָוֵוח מהשטח . אבל הוא יורם ארבל מפשל . טעויות זיהוי אינן סוף העולם אולם כשזה קורה פעם אחר פעם בברזיל 2014 לשַדָּר הספורט מספר אחת של רבים וגם שלי קָבָל עַם ואָרֶץ – בעוד צופיו בישראל מזהים בקלות בכוחות עצמם על מסך הטלוויזיה את גיבורי העלילה שלהם – הדבר הופך לפארסה , לגיחוך , לעסק ביש . ברור שכל צופה טלוויזיה בסלון ביתו בישראל שואל את יורם ארבל , כיצד זה הוא שמאכלס עמדת שידור נוחה באצטדיון איננו רואה את מה שהוא הצופה בישראל מזהה ללא כל קושי על מוניטור הטלוויזיה שלו בתל אביב , ירושלים , חיפה , באר שבע ו/או בקיבוץ אפיקים ?

יורם ארבל (בן 72) לא שכח לשדר אולם הוא זקוק למערכת עיתונאית שתעטוף אותו ותתמוך בו . שדר ברמתו ובמעמדו ובמשימות השידורים הישירים שנכונו לו זקוק לעוזרי שדר מקצועניים לידו ובסוג של טיפול בכפפות משי של המפיק שלו . התוצאה הסופית שבוקעת מהמיקרופון מראה שיורם ארבל הוא היום איש בודד בברזיל 2014 . במידה רבה קוצר יורם ארבל היום את פרי הבאושים בדמותו של הפרשן הצמוד שלו דני נוימן . כבר נאמר בבלוג הזה לא פעם כי דני נוימן החלש והמוגבל איננו מפרש את המשחק , אלא משמש על תקן של שדר שֵנִי בעמדת השידור . אבל דני נוימן איננו שדר ואפילו לא משמש זוג עיניים נוסף של השדר המוביל שלו . מוזר ולא ברור כיצד שדר בעל מוניטין נקלע למצבים מביכים שכאלה וטועה . זה כמו מורה למתמטיקה בכיתה שישיב לתלמידיו כי 1 + 1 = 2.01 . יורם ארבל היה שדר מוביל שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך יותר מעשור, מ- 1978 ועד 1990, בשני ענפי הספורט המרכזיים של מדינת ישראל – כדורגל וכדורסל . הפקדתי אותו לא רק כמגיש ראשי שלי אלא גם כבעל הבית של המיקרופונים , שדר כמעט בלעדי של כיסוי הכדורגל והכדורסל , לא רק בארץ אלא גם ברחבי תבל . לרבות מונדיאלים , אליפויות אירופה למדינות בכדורגל (Euros) , אליפויות אירופה למדינות בכדורסל , וכמובן משחקי מכבי ת"א בגביעי אירופה בכדורסל . אנוכי יודע דבר אחד , כמנווט ועורך ראשי של שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הקמתי מערכת ששירתה אותו ועבדה למענו . יורם ארבל נהנה ממערכת עיתונאית שעבדה בשבילו ללא ליאות ותמכה בו תמיכה אין קץ . ככה נהגתי גם עם נסים קיוויתי , וכך נהגתי גם בין השנים 1990 עד 2002 עם השדר שהחליף ומילא בהצלחה את מקומו של יורם ארבל , מאיר איינשטיין . חלק מתפקידי מערכת הספורט והעוזרים הטכנאים שלי מחטיבת ההנדסה היה לוודא שהשדרים המובילים מגיעים לעמדות שידור כשהם מצוידים בכל המידע הדרוש לביצוע העברת האינפורמציה לציבור וכי עמדות השידור מאובזרות בכל הפרטים הטכנולוגיים ופועלות כראוי וכי קו שידור ה- 4W בין עמדת השידור בחו"ל לבין ה- Master Control בירושלים – תקין . הדבר החשוב ביותר מבחינתי כמנהל חטיבת הספורט היה להקנות לשדרים המובילים שלי ברמתם של יורם ארבל , נסים קיוויתי , ומאיר איינשטיין שקט נפשי ותחושת ביטחון שהם לא לבד , שהם נתמכים כל הזמן ע"י המערכת שעוטפת אותם . שהמערכת עומדת לרשותם שדר ספורט שניצב בקִדמת חלון הראווה של הרשת שלו חייב בשקט ורוגע נפשי מוחלט . תפקידו לשדר ותפקידה של המערכת לדאוג לו ולכל צרכיו הטכנולוגיים והלוגיסטיים . אנוכי אוהב את השדר יורם ארבל . אם הוא שוגה וטועה זה גם מפני שעוטף אותו צוות חלש . עמדת השידור של יורם ארבל פגומה . אין שם יֶדָע , אין שם עיתונאות , וגם אין שם פרשנות . אך הוא לא האשֵם הבלעדי . נכון שיש לו קול בריטון עָרֵב . דליקטס ומלודי . יורם ארבל הוא טרובדור אבל צופיו ומאזיניו מוכנים להסתפק בקול סוֹפְּרָן העיקר שיהיה אָמִין .

יורם ארבל כמו כל השַדָּרִים האחרים בארץ וגם בעולם שווה כקליפת השום ללא מערכת עיתונאית זריזה ומהימנה שעובדת בשבילו . שני שדרני ה- BBC המנוחים והבלתי נשכחים קנת' וולסטנהולם (Kenneth Wolstenholme) ודיוויד קולמאן (David Colman) היו מסכימים עם הקביעה הזאת שלי ללא ערעור . התמונות הבאות שנלקחו מארכיון העבודה הפרטי שלי מלמדות כי לעולם לא השארתי את יורם ארבל בודד בעמדות השידור שלנו . אף פעם לא הפקרתי אותו . הוא תמיד היה עטוף בעוזרי שדר , טכנאים , ומפיקים , ובמערכת כולה .

arbel 6

טקסט תמונה :  הימים ההם הזמן ההוא . 28 באוקטובר 1981 . אצטדיון ר"ג . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטרם שריקת הפתיחה למשחק קדם גביע העולם ישראל – פורטוגל 4 : 1 . מערכת עיתונאית וטכנולוגית עוטפת את השדר יורם ארבל (רוכן שלישי משמאל בשורה השמאלית) בטרם שריקת הפתיחה למשחק . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין בשורה הימנית : אנוכי , הבימאי אריה אורגד (מרכיב משקפי שמש) , ועוזרת ההפקה שלי ריקי רנד – אריכא . זיהוי הנוכחים בשורה משמאל : הטכנאי ז'אן לב ארי , עוזר השדר ישראל , יורם ארבל , עוזר השדר בני עורי (מוסתר קצת) , וטכנאי קול שלנו  לא מזוהה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

arbel 1

טקסט תמונה : לפני 32 שנים . סתיו 1982 . היכל הספורט ביד אליהו . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטרם אחד השידורים הישירים של משחק מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר השדר בני עורי , עוזר השדר אריה שגיא , הפרשן אריה מליניאק , השדר יורם ארבל , עוזר השדר אמנון לנגזם , ומראיין השטח נסים קיוויתי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel 3

טקסט תמונה : יוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . אגף במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי . השדר יורם ארבל (שני מימין) והשדר נסים קיוויתי (ראשון משמאל) יחדיו עם המפיק אמנון ברקאי (במרכז מזוקן) . מימין , אשת הטלוויזיה המכסיקנית מוניקה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel 5

טקסט תמונה : חורף 1988 . עמדת השידור שלנו באולם הכדורסל של ראשל"צ . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : השדר יורם ארבל , הטכנאי ואיש הסטטיסטיקה מוטי גיא , יגאל שמעוני (מאחור) , הטכנאי ואיש הסטטיסטיקה זיגי זיגל , השדר אורי לוי (חובש Headset) , עוזר השדר אמיר בר שלום , אנוכי , והרשם דני לבנשטיין . (באדיבות הצלם אדוארדו . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel 8

טקסט תמונה : 28 ו- 29 בינואר 1981 . בריסל . היכל הכדורסל של הקבוצה הבלגית רויאל 4 . מכבי ת"א מתמודדת על אדמת בלגיה במשחק כפול בגביע אירופה לאלופות בכדורסל נגד הקבוצה הסובייטית צסק"א מוסקבה . רשת הטלוויזיה הבלגית מסייעת לי להעביר בשידור ישיר את סיגנל הטלוויזיה של שני המשחקים ארצה . יורם ארבל (מימין) מאכלס את עמדת השידור שלנו בבריסל יחדיו עם המפיק הבלתי נלאה ולא רגיל שלי אמנון ברקאי (משמאל , חובש Headset ומחזיק מיקרופון) . יורם ארבל לעולם לא הושאר לבד ולא נותר בודד בעמדות השידור שלנו בארץ ובחו"ל בעת השידורים הישירים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel 2

טקסט תמונה : יולי 1984 . אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון האולימפי בלוס אנג'לס 84' . השדר יורם ארבל (מימין) והשדר אורי לוי ( משמאל) נקבעו על ידי לשדר יחדיו כצמד את טקס הפתיחה . כאן נראים שניהם מכינים את שיעורי הבית שלהם לקראת השידור הישיר של טקס הפתיחה שהתקיים ב- 28 ביולי 1984 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel 7

טקסט תמונה : 28 באוקטובר 1981 . עמדת השידור שלנו באצטדיון ר"ג בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – פורטוגל 4 : 1 במסגרת קדם גביע העולם של ספרד 1982 . זיהוי הנוכחים : מימין אנוכי ועוזרת ההפקה ריקי רנד – אריכא . משמאל , הטכנאי ז'אן לב ארי , שני עוזרי השדר ראובן ואמנון לנגזם (משופם) , השדר יורם ארבל , עוזר השדר בני עורי , וטכנאי קול שלנו אוחז ב- Headset . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel 9

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי , כ- שעתיים בטרם שריקת הפתיחה למשחק רבע הגמר השנוי במחלוקת ארגנטינה – ברזיל 2 : 1 . יורם ארבל (מימין) ועוזרת ההפקה שלי שמחה שיטרית (משמאל) מקבלים ממני את פקודת השידור ממקום מושבי במשרד ההפקה , התקשורת והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי . מעולם לא השארתי את יורם ארבל לבד בעמדת השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

einstein `

טקסט תמונה : 1990 . מאיר איינשטיין בעת מעברו מרדיו "קול ישראל" לחטיבת הספורט שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית כדי לשמש שדר ראשי במקומו של יורם ארבל שפרש לטובת ערוץ 5 בכבלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

uri levi 1

טקסט תמונה : מאי – יוני 1986 . האולפן בירושלים המנווט את שידורי מונדיאל מכסיקו 86' . משמאל המגיש והמנחה אורי לוי עם הפרשן גיורא שפיגל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

uri levi

טקסט תמונה : אוגוסט 1992 . בתום שידורי אולימפיאדת ברצלונה 1992 . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המגיש והמנחה באולפן המנווט בירושלים דני רופ , אורי לוי , ויונתן "יוני" קנלר . מאחור מוסתר רמי ווייץ . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

היו פעם ימים אחרים . אני זוכר שבתום מבצעי השידור הממושכים שלנו מהשטח ב- חו"ל ב- 1986 , סיקור בשידורים ישירים את מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ואת ה "מוּנְדוֹבָּאסְקֶט" אליפות העולם בכדורסל בספרד 1986 , שלחו לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומנהל הטלוויזיה חיים יבין מכתבי הערכה מיוחדים . במסמכים האלה צוין גם פועלם של השדר המוביל יורם ארבל והמנחה באולפן המנווט בירושלים אורי לוי (למרות שחיים יבין לא רצה אותו אולם נכפה על ידי בגלל תמיכתו של המנכ"ל אורי פורת בי) . מה שהיה פעם לפני שנות דור איננו מתאים ל- 2014 . ערוץ 1 היה אמור למקם את האולפן המנווט שלו על כל אנשיו ומרכיביו הפקה , צילום ENG (לפחות 2 צוותים) , עיתונאות , עריכה ושידור מהשטח ב- ריו דה ז'ניירו ו/או בסאו פאולו . אילו הייתי מנהל חטיבת הספורט היום הייתי מגייס לצוות הסיקור את מוטי קירשנבאום מ- ערוץ 10 . אם ערוץ 1 מתגבר את עצמו בכוחות מבחוץ בשלושת השדרים יורם ארבל, מאיר איינשטיין, ונדב יעקובי וכל הגבולות והבידולים הטלוויזיוניים הוסרו ו/או התמסמסו , אז מדוע לא לגייס לשורות ערוץ 1  את הכתב והמְסַפֵּר מר מרדכי קירשנבאום , ו/או מישהו ברמתו . ברזיל רווייה אין סוף סיפורים ספורטיביים ואנושיים שאינם קשורים רק לכדורגל . החמצה משוועת של חטיבת הספורט בערוץ 1 והנהלת רשות השידור דווקא ערב היעלמותו של ערוץ 1 במתכונתו הישנה ממפת התקשורת .

yoash 2

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986 . מסמך ההערכה שכתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידור הממושכים שכללו עשרות שידורים ישירים ממונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

arbel 10

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986 . מכתב הערכה שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא חיים יבין בתום מבצעי השידור מהשטח ב- חו"ל של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 וה- "מונדובאסקט" של ספרד 1986 (בהשתתפות נבחרת ישראל בכדורסל) . מר יורם ארבל היה השדר המוביל שלי בשני האירועים המדוברים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

3. העיתונות הכתובה במונדיאל ברזיל 2014  

עוזי דן (הָאָרֶץ) ועמית לוונטל (ישראל היום) הבלתי נלאים חורשים את ברזיל 2014 לאורכה ורוחבה ועושים עבודה עיתונאית נפלאה ורבת עניין . אולם הם נציגים ושליחים בודדים בשטח מטעם עיתונם . מאפיל עליהם העיתון "ידיעות אחרונות" בזכות ארבעת כתביו מר עמיר פלג (כותב טוב במיוחד) , מר אורי קופר , מר תומר גנור , ומר נחום ברנע . תמוה מדוע נדרש עורך מוסף הספורט הנרחב של העיתון "ידיעות אחרונות" להיעזר גם בשירותיו של אמנון אברמוביץ' (ממחזר ולא מחדש דבר גם אם הוא כותב בשפה נמלצת) , כשיש לו לא רק את ארבעת העיתונאים הנזכרים לעיל , אלא גם את אריה מליניאק , ציפי שמילוביץ' בלוס אנג'לס , ונדב צנציפר בלונדון . הפוסט של אמנון אברמוביץ' "מסע בין כוכבים" כפי שהופיע ביום חמישי – 19 ביוני 2014 במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" – צפוי ולא מעניין . מיותר . את מה שהוא כותב אמרו כבר לפניו . נכון שהוא ניחן בטביעת עין חדה ונכון שהוא רב אומן בניסוח . כשאהוד ברק ביקש לשוב לפוליטיקה הוא הזהיר אותו אמנון אברמוביץ' ברדיו גלי צה"ל בזו הלשון : "אהוד ברק יגלה שההרים יותר גבוהים בדרך חזרה…" . אולם במאמרו שלשום הוא לא משכיל אותך במאום . הכל חזוי וידוע . אין לו שום חומרים חדשים . הוא ממחזר . אולי קצת יותר עם "פוליש ווקס" .

abramovich

טקסט מסמך קטע עיתונות : 19 ביוני 2014 . העיתון "ידיעות אחרונות" . הפוסט של אמנון אברמוביץ' "מסע בין כוכבים" . מאמר ה- Off tube מנוסח יפה גם אם נמלץ מידי אך אין בו כל חדש . צוות העיתונאים של "ידיעות אחרונות" בברזיל 2014 , עמיר פלג , אורי קופר , תומר גנור , ונחום ברנע מספק באופן משכנע את האינפורמציה מברזיל 2014 . קוראי העיתון מסתדרים מצוין ללא אמנון אברמוביץ' . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

סוף הפוסט . 

 

האם עוד נמשכת השלשלת… ? עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו התקוות הטלוויזיוניות של ערוץ 1 זורחות ושוקעות כל כך הרבה פעמים בקיץ אחד קצר של 2014. מונדיאל ברזיל 2014. (חלק ג'). פוסט מס' 402. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

הערה 4 : הבלוג yoashtvblog ממשיך לשגשג למרות שהוא נעדר כל פלטפורמה ותשתיות קידום. גם לא נערך למענו שום מסע שיווק תעשייתי ולא יחסי ציבור כלשהם. שגשוגו מתבסס על פרסום מפה לאוזן.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 402 : הועלה לאוויר לפנות בוקר של יום חמישי – 19 ביוני 2014.

האם עוד נמשכת השלשלת…?  עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו התקוות הטלוויזיוניות של ערוץ 1 זורחות ושוקעות כל כך הרבה פעמים בקיץ אחד קצר של 2014. מונדיאל ברזיל 2014. (חלק ג'). פוסט מס' 402. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————– 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האם עוד נמשכת השלשלת…?  עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו התקוות הטלוויזיוניות של ערוץ 1 זורחות ושוקעות כל כך הרבה פעמים בקיץ אחד קצר של שנת 2014 (חלק ג). מונדיאל ברזיל 2014. כל הזכויות שמורות.

1. רדיו גלי צה"ל בפיקודו של מר יָרוֹן דֶקֶל משדר מידי יום בין 16.30 ל- 17.00 מוסף קולח של מונדיאל ברזיל 2014 בהגשת מר עידן קוולר (שדר גלי צה"ל במקור) וגב' מירי נבו (שדרנית ערוץ 5 בכבלים ושחקנית חיזוק בגלי צה"ל) . אין לי מושג מי זה עידן קוולר שמתארח בחדר העבודה שלי באורח קבע מזה כמה שנים טובות (אני מאזין % 95 מזמן הרדיו שלי לגלי צה"ל ו- % 5 לרדיו "קול ישראל") . אינני יודע איך הוא נראה . אף פעם לא נפגשתי אתו ולא שוחחתי עמו , אך אני יודע איך הוא נשמע . מדובר בשדרן שנון , עיתונאי כללי מהיר מחשבה , מחונן בתגובות הגיוניות , יסודי ומדויק וגם הגון ומאופק , ולהפתעתי הגדולה גם בקי במתרחש בזירות הספורט והכדורגל ומי ששולט היטב בחומר . היות ועידן קוולר חונן בקול רדיופוני בעל דיקציה ברורה וקצב הדיבור שלו שוטף כיאה לאנשי רדיו וטלוויזיה – נוח להאזין לאינפורמציה שהוא מעביר לי . לא רק בתחום סיקור המונדיאל . השדרן הזה עידן קוולר פשוט טוב . מעניין מי זה . הוא בטח צעיר ממני ב- 50 שנים .

2. אם יש מישהו שאני רוחש לו הערכה רבה בכדורסל האמריקני בכלל וב- NBA בפרט זה גרג פופוביץ' מאמנה של סן אנטוניו ספרס , הקבוצה שזכתה שלשום באליפות ה- NBA לעונת 2014 – 2013 , ובפעם החמישית בתולדותיה . סן אנטוניו ספרס ניצחה בסדרת ה- Play off האחרונה ביוני 2014 את מיאמי הית על כוכבה לברון ג'יימס 4 : 1 בהפרשים מכריעים , ולא במקרה . גרג פופוביץ' חסיד המשחק הקבוצתי שייך לדור מנהיגי כדורסל , שִכְבָה לא עבה מידי של מאמנים ומחנכים אלמותיים שגילו נאמנות לאותה הקבוצה שלהם במשך שנים רבות והפגינו תכונה נאצלת של דבקות במשימה טוטלית . מנהיגי כדורסל כמו ג'ון וודן (זכה עם אוניברסיטת UCLA ב- 10 אליפויות של NCAA בשנים 1964 ל- 1975. מוטי קירשנבאום של מד קולנוע וטלוויזיה ב- UCLA בשנים 1968 – 1962 הכיר היטב את ג'ון וודן) , רד אוורבך , רד הולצמן , פאט ריילי , צ'אק דאלי , פיל ג'קסון , וגרג פופוביץ' – הם בשבילי הכל . לא מדובר רק רק במאמני כדורסל אלופים בעלי ידע אלא ראשית דבר במורים ומחנכים יישרי דרך , הגונים , בעלי דרך ארץ , ודוגמא אישית . הניהול ההגון ומלא יושרה שלהם , גם אם הוא תחרותי ביותר ומתבצע באקלים קפיטליסטי , מהווה אבן דרך בחיינו והשראה לכולנו . מנהיגותו של גרג פופוביץ' (Gregg Popovich) מאמן סן אנטוניו ספרס במשך 16 (שש עשרה) שנים ברציפות מאז 1996 , השקפת עולמו אודות משחק הכדורסל , ותפישה את הקבוצה כערך שיתופי , האפילה לחלוטין על כישרונו הבודד של לברון ג'יימס ב- מיאמי הית (Miami Heat) , ועל פילוסופיית המשחק שגורסת שמותר לו ל- לברון ג'יימס הכל מפאת מיומנותו הנפלאה והיותו כוכב בעל מוניטין . לברון ג'יימס הוא מוטציית כדורסל . כמו מייקל ג'ורדן בזמנו . הם סיבה טובה מדוע אנוכי משכים קום לפנות בוקר כדי לצפות במוניטור הטלוויזיה שלי ברחוב אבן גבירול בתל אביב במשחקי כדורסל המתקיימים בארה"ב . אך באותה מידה בה אנוכי מתענג על ביצועיו המשוכללים של לברון ג'יימס אני נהנה גם מראיית המשחק הקבוצתית של גרג פופוביץ' . בעבורי זה המון . גרג פופוביץ' הפריך לחלוטין שלשום את תזת הכוֹכָבוּת . כוכבי כדורסל כמו גם כוכבים בתחומי חיינו השונים , שווים כקליפת השום , אם אין סביבם מערכת תומכת שעוטפת אותם ומזינה אותם .

ובאותה נשימה : כתב הכדורסל הפעלתן של העיתון "ישראל היום" מר אבי סגל מדווח היום (יום רביעי – 18 ביוני 2014) לקוראיו על תזוזה לא מובנת של שלישיית מאמנים בכירים בליגת העל הישראלית : ארז אדלשטיין (לשעבר מאמן הפועל ת"א) – עזב. דני פרנקו (לשעבר מאמן מכבי חיפה) – עזב. עודד קטש (לשעבר מאמן הפועל אילת) – עזב.

segal 1

טקסט מסמך קטע עיתונות : 18 ביוני 2014 . העיתון "ישראל היום" . מומחה הכדורסל של העיתון "ישראל היום" מר אבי סגל הפעלתן והחרוץ , מסב את תשומת לבם של קוראיו לתזוזת מאמני הכדורסל בליגת העל הישראלית . (באדיבות "ישראל היום") . 

4. מן ההיבט הזה לברון ג'יימס , קובי בראיינט , וכריסטיאנו רונאלדו – שותפים לדרך . כישרונות ייחודיים ויוצאי דופן במשחקי הכדורסל והכדורגל שהפכו אותנו את צופי הטלוויזיה לאנשים מאושרים יותר . אולם אין בכך די . מצלמות HBS חשפו את בדידותו הנוראית של כריסטיאנו רונאלדו במשחק גרמניה – פורטוגל 4 : 0 עכשיו במונדיאל ברזיל 2014 . סוליסט נפלא ששווה כ- קליפת השום בין אחד עשר שחקנים שמהווים נבחרת אך לא קבוצה .

5. סופר "הָאָרֶץ" אלעד זאבי בקי היטב בספורט האמריקני , וודאי בקורות ה- NBA . אנוכי אוהב לקרוא אותו מפני שהוא כותב היטב וגם בדם לבו . לפני כמה ימים הקדיש מאמר רחב ידיים לשחקנה של סן אנטוניו ספרס קוואי ליאונארד בן 22 . הפוסט המעניין חודר לפרטי פרטים ודן גם במידת כף ידו העצומה ואצבעותיו הארוכות במיוחד של קוואי ליאונארד ש- עוטפת כדורסל כמו שאדם ממוצע עוטף כדור טניס . מאמר אינפורמטיבי מעניין , רק תגיד לי מר אלעד זאבי מדוע אתה עוסק רק במוטת האצבעות של קוואי ליאונארד אך אינך מציין בכל המולת הפרטים הזאת מהו גובהו האישי של השחקן…? חקרתי באתר ה- NBA ומצאתי . גובהו של קוואי ליאונרד הוא 6 רגליים ו- 7 אינטשים (2.01 מ') .

zeevi nba

טקסט מסמך קטע עיתונות : 15 ביוני 2014 . עיתון "הארץ" . אלעד זאבי מייחד מאמר נרחב ליכולותיו המגוונות של שחקן סן אנטוניו ספרס קוואי ליאונארד , ומקדיש לא מעט מקום וטקסט מתפעם לאצבעותיו הארוכות במיוחד וכף ידו הענקית . "השיבר" שלו , כלומר המרחק בין האגודל לזֶרֶת במצב של אצבעות מתוחות גדול ב- % 52 מגודל פריסה של בן אדם ממוצע . מדובר במוטת אצבעות ענקית ובנתון מדהים . הכל טוב ויפה אך מדוע זה אלעד זאבי נמנע מלפרט את הנתון החשוב ביותר מעבר למוטת אצבעות ומוטת ידיים , מהו גובהו האישי של השחקן המדובר . (באדיבות עיתון "הארץ") .

אני מכיר מישהו עם כפות ידיים גדולות משל קוואי ליאונארד .באולימפיאדת אטלנטה 1996 פגשתי את שחקן הכדורסל הענק שָאקִיל אוֹנִיל (2.16 מ') מה- Dream team , קבוצת החלומות האמריקנית , שהגיעה למשחקים כדי ליטול את מדליית הזהב האולימפית . מעולם לא ראיתי עד אז כפות ידיים כה גדולות , לא של אדם כלשהו ולא של שחקן כדורסל כלשהו . יום אחד לקראת סופם של המשחקים האולימפיים באטלנטה 1996 הצלחתי להגשים את חלום חייה של עוזרת ההפקה שלי . השגתי לאורלי שעיה – רביד כרטיס למשחק הגמר האולימפי בכדורסל אליו העפילו נבחרות הכדורסל של ארה"ב בעלת השם המחייב , "Dream Team The second" ו- יוגוסלביה . בנבחרת ארה"ב שיחקו אז שמות מפוצצים שהיו כוכבי העַל בליגת ה- NBA כמו צ'ארלס בארקליי , דיוויד רובינסון , האקים אולג'ואן , רג'י מילר , ג'ון סטוקטון , סקוטי פיפן , גארי פייטון , אנפרני הארדוויי , קארל מאלון , ומי לא , וכן…כמעט שכחתי גם שָאקִיל אוֹנִיל . נבחרת ה- Dream Team הדבירה את יוגוסלביה בהפרש מכריע 95 : 69 . משחק הגמר האולימפי נערך במוצ"ש – 3 באוגוסט 1996 בעֶשֶר בערב ב- "Georgia Dome" . בישראל הייתה השעה חמש בבוקר . כבר הפציע שחר חדש . אורי לוי שידר ישיר את המשחק ( לרוע מזלו Off Tube ממשרד ההפקה ב- IBC ב- אטלנטה) אירוע אולימפי שעורר מטבע הדברים עניין אצלנו אך אורלי שעיה – רביד ראתה את משחק הגמר האולימפי כצופה מן המניין בהיכל הכדורסל של אטלנטה . בפעם הראשונה והאחרונה בחייה .

אורלי שעיה – רביד  שבה למשרד ההפקה , התקשורת והשידורים שלי ב- IBC (מוקם במרכז הקונגרסים באטלנטה סמוך לבניין של CNN ) עמוסת רשמים מהמשחק . היא סיפרה לי בהתלהבות בלתי רגילה כי הצליחה להתקרב עד מרחק נגיעה מענק הכדורסל האמריקני השחור שָאקִיל אוֹנִיל שגובהו 2.16 מ' ורוחבו כחומה , ונעמדה לצדו . "לא תאמין לי יואש עד ל- אפוא הגעתי לוֹ" , אמרה , ופרצה בצחוק רָם . לא היה צריך דִמיון רב כדי להבין למה היא מתכוונת .

גב' אורלי שעיה – רביד הייתה מפיקת טלוויזיה יפת תואר שמשכה אליה את כל מבטי הסביבה . לא היה גבר אחד במרכז השידורים הבינלאומי שלא צוֹדֵד את מבטו אליה והסב את ראשו אחריה . כוכב הקולנוע המפורסם ג'ק ניקולסון שהיה אורח המשחקים האולימפיים אטלנטה 1996 הבחין בה במוצ"ש ההוא ב- "George Dome" באטלנטה , נדלק , וביקש מייד להצטלם עִמה למזכרת . אורלי שעיה – רביד נעתרה לבקשתו . לאחר שהסתיימה האולימפיאדה הפיקה עוזרת ההפקה האולימפית את הפקת חייה . אורלי שעיה התחתנה עם אהוב ליבה ירון רביד והקימה משפחה .

jack nicolson

טקסט תמונה : הימם ההם לפני 18 שנים . מוצ"ש – 3 באוגוסט 1996 . אולימפיאדת אטלנטה 96' . דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר בכדורסל ב- Georgia Dome  בין נבחרות ארה"ב ויוגוסלביה. שחקן הקולנוע הנודע ורב המוניטין ג'ק ניקולסון חובש כובע מצחייה לבן USAמגיע להיכל הכדורסל באטלנטה ומבקש להצטלם למזכרת עם אורלי שעיה – רביד עוזרת ההפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . אורלי שעיה – רביד נעתרה לבקשתו . התמונה נשמרה . (צילום ששי אפרתי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

6. בעיית האוֹר וצֵל באצטדיונים במונדיאל ברזיל 2014 מקשה על עבודת הטלוויזיה של קבוצת HBS ופעילות טכנולוגיית ה- CCU האוטומטי (אמורה להבהיר את התמונה כשהכדור משוחק בצל ולאזן את התמונה כשכדור נמצא באור שמש) . משחקי האור וצל מעיבים באופן משמעותי על העבודה הברוכה של HBS בראשות הצרפתי פראנסיס טלייה .

7. כל החומות בכל המשחקים אינן מתייצבות 9.15 מטרים מהכדור . אולי 9 צעדים אולם לעולם לא 9 מטרים . עוד פגם בשיפוט הספרותי" שמאפיין את מונדיאל ברזיל 2014 . השופטים הרכים נמנעים מלהתמודד עם אריחי החומות ופוגעים אנושות במקצועם בשל יכולתם לאכוף את חוקי המשחק .

8. מאיר איינשטיין והפרשן שלו אברהם גרנט הם צוות השידור הטוב ביותר לפי שעה במונדיאל ברזיל 2014 . אני כמובן מדבר בשמי בלבד . אין לי מושג מי זה המפיק שלהם והצלע השלישית במשולש השידור הזה , מר איציק פרז . אולם אני מבין שאם שדרן ואיש מקצוע קפדן כמאיר איינשטיין בוחר להודות לו שוב ושוב בתום כל שידור ישיר , אות שיש לכך סיבות טובות . מצאה חן בעיניי השיחה שהתפתחה בין השדר מאיר איינשטיין לפרשן שלו אברהם גרנט לקראת תום המחצית הראשונה במשחק בלגיה – אלג'יריה בשעה שדווקא אלג'יריה המסתגרת בהגנה צעדה ביתרון 1 : 0 .

אברהם גרנט : "אלג'יריה מתרכזת יותר מידי בהגנה…סוגרת מידי…זה מתאים לשחק ככה אולי ברבע שעה של ההתמודדות אבל לא עכשיו…" .

מאיר איינשטיין : "בינתיים זה עובד…" .

אברהם גרנט : "כן…זה עובד…אבל יש להם לאלג'יראים עוד מחצית שלמה להחזיק משחק כזה בהגנה…זה לא פשוט…גם לא נראה לי שבלגיה תשחק באותו הקצב במחצית השנייה כפי ששיחקה במחצית הראשונה…" . אברהם גרנט צדק . בלגיה ניצחה אלג'יריה 2 : 1 לאחר שהגנתה קרסה .

במשחק הסנסציוני צ'ילה – ספרד 2 : 0 במאראקאנה (יום רביעי – 18 ביוני 2014 22.00 שעון ישראל) בו הודחה אלופת העולם היוצאת מטורניר המונדיאל , ואותו שידרו ישיר נדב יעקובי ומוטי איוואניר , התבטא הפרשן לנוכח המשחק הספרדי הרשלני כלהלן : "אמרתי לך נדב…כשלא הולך אז לא הולך…בעברית קוראים לזה "מנחוס"…גם אם מישהו ספרדי יעמוד עכשיו לבד מול השער הצ'יליאני אז הכדור לא ייכנס…כשלא הולך אז לא הולך…" . איזה קשקוש . ממש פרשנות "דְגוּלָה" של פטפטן קטנוני . אין שום צורך להרחיק עד לריו דה ז'אניירו כדי להשמיע דברי סְלֶנְג והֶבֶל כאלה . זאת איננה פרשנות . סתם שיח רחוב רדוד . מוטי איווניר כמו דני נוימן הוא אכזבה גדולה . האיש איינו מבין את תפקידו כפרשן . מעוד מינוי שגוי של מר מאיר בר . הדחתה של אלופת העולם היוצאת ספרד (זכתה בגביע העולם במונדיאל דרום אפריקה 2010) תחת שרביט הדרכתו של ויסנטה דל בוסקה היא הפתעה מרעישה מפני שמדובר לא רק באלופי העולם במונדיאל דרום אפריקה 2010 ואלופי ה- Euros ב- 2008 ו- 2012 , אלא גם בשחקנים טובים ומוערכים שמשתכרים כל אחד מיליוני דולרים בעונת משחקים אחת .

9. ככל שחולפים הימים (בינתיים שבוע אחד בלבד) מתברר כי חטיבת הספורט של מאיר בר חלשה ורעועה מן ההיבט העיתונאי – בארץ וגם בברזיל . מתברר כי הנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם החליטה לא לשלוח למונדיאל ברזיל 2014 אפילו צוות ENG  אחד כדי לכסות את הפן החדשותי של הטורניר כתוספת ומעֵבֶר לשידורים הישירים שמגיעים הביתה בשלום . והנה בא כתב "ידיעות אחרונות" בברזיל מר אורי קופר ומגלה לקוראיו מידע מרתק למשל כיצד פועלת רשת הטלוויזיה הברזילאית הגדולה TV GLOBO בכיסוי משחקי אליפות העולם בארצה . מתברר כי חטיבת הספורט של ערוץ 1 למרות שהיא מחזיקה בזכויות השידורים הראשיות של מונדיאל ברזיל 2014 מתרשלת ומונעת מצופיה מידע חיוני הנוגע למתרחש במדינה הענקית הזאת בתחומים שונים בטורניר הארוך והמעניין . אין מדובר רק בשידורים ישירים . שידורים ישירים אינם חזות הכל . עוד דוגמא : כתבה מפורטת אודות טכנולוגיית קו השער הוכנה ו- שודרה רק בערוץ 2 ע"י בן מיטלמן כתב ערוץ 2 במונדיאל ברזיל 2014 . מה כל קשה למר יוני קנלר לאסוף ב- IBC (שם הוא ממוקם מטעם ערוץ 1) כתבות , ראיונות חשובים עם מאמנים ושחקנים , צילומי אווירה , דיווחים אודות התקדמות מדע הטלוויזיה בצילומי ספורט וכיסוי משחקי כדורגל , ומה לא…ולשגר אותם באמצעות שידורים לווייניים Unilateral מריו דה ז'אניירו לאולפנים בירושלים . אט אט מתברר כי לא רק רמת האולפן המנווט בירושלים היא פרובינציאלית , מיושנת , וארכאית ומשתנה מיום ליום ומעֶרֶב ללילה , משהו שהתאים לימים עברו לפני שניים – שלושה עשורים , אלא גם שיטות איסוף החומר הבינלאומי ע"י ערוץ 1 בברזיל 2014 והבאתו כאינפורמציה חיונית לצופי הטלוויזיה בארץ הן ארכאיות, עצלניות ורשלניות . את זאת ניתן לשפר מייד ועכשיו . מיהו העורך הראשי והמפיק הראשי של ערוץ 1 בירושלים…??? בברזיל של 2014 מתרחשים אירועים רבים נוספים שנוגעים למונדיאל שאינם מובאים לידיעתו של הציבור בארץ . מפליא מאוד כיצד ערוץ 1 המט ליפול איננו מתעניין כלל בצד העיתונאי – חדשותי של המפעל הספורטיבי רם המעלה ומתעלם לחלוטין ביודעין מסיקור של סיקור תעשיית הטלוויזיה הבינלאומית החדישה ביותר הפועלת במונדיאל ברזיל 2014 בכל עוצמתה . השידורים הישירים אינם חזות הכל וודאי לא האולפן המנווט הלילי המיושן הוא עלוב ורדוד מאין כמותו מכל היבט . בעיקר מההיבט העיתונאי . בבואתו של ערוץ 1 במתכונתו הנוכחית משתקפת היטב מבעד לאולפן המנווט שפועל בשעת לילה מאוחרת ונושק לאשמורת בוקר . ברור שהוא נעדר צפייה בכמות שמרכזים סביבם שרון פרי וליאן ווילדאו בשעות ה- Prime time , אולם אין זה משחרר את אורי לוי מעול האחריות של גישה ועריכה עיתונאית חדשותית ,ניווט מעניין , והגשה טלוויזיונית מרנינה בעלת נוכחות . לשבת באולפן ולספוק ולשפשף כפיים ולדקלם עוד טקסט טריוויה משעמם ועוד דקלום שאיננו מחדש מאומה לצופים שלו – הוא עסק רדוד ולא חשוב . האולפן הלֵילִי המאוחר (מה שנקרא בעגת הטלוויזיה "Late late show" ) נראה כאילו הוקם ומוסד כדי לצאת ידי חובה . האולפן אירח לאחרונה למשל את גב' מירב אולייניק ואת מר רוני דיאון . אנשים נחמדים אך בלתי רלוונטיים בעליל לאירוע הרָם . מדובר בחלטורה מכל היבט . עבודה לא רצינית ובלתי מושקעת .

kuper

טקסט מסמך קטע עיתונות : יום רביעי – 18 ביוני 2014 . העיתון "ידיעות אחרונות" . כתב העיתון במונדיאל ברזיל 2014 מר אורי קופר משגר לקוראיו כתבה מרתקת העוסקת בפועלה של רשת הטלוויזיה הברזילאית TV GLOBO שמכסה את מונדיאל ברזיל 2014 . העיתון "ידיעות אחרונות" בראשות שליחיו למונדיאל ברזיל 2014 מר עמיר פלג , מר אורי קופר , ומר תומר גנור מכסה בצורה מקיפה ומעניינת את משחקי ואירועי הטורניר . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

10. לוח המודעות הפרטי של ערוץ 1 ממשיך לככב על המסך הציבורי במונדיאל ברזיל 2014 :

1. לא זורקים 2000 עובדים לרחוב. (הערה שלי : נכון).

2. היום זה אנחנו עובדי רשות השידור – מחר זה אתם. (הערה שלי : אולי. לא בטוח שזה נכון).

3. אם ייסגר הערוץ הראשון זו תהיה הפעם האחרונה שאתם צופים במשחקי המונדיאל בחינם. (הערה שלי : אולי. לא בטוח שזה נכון. טרם יודעים איזה רשת טלוויזיה בארץ תרכוש את זכויות השידורים של מונדיאל 2018 שייערך ברוסיה בתאריכים שבין 8 ביוני 2018 ל- 8 ביולי 2018). 

4. אם ייסגר הערוץ הציבורי – ייסגרו ערוץ 1 , "קול ישראל" בערבית , רשת א' , רשת ב' , רשת ג' , רק"ע , קול המוסיקה , ו- 88 FM. (הערה שלי : נכון , אולם רק לפרק זמן קצוב. השידור הציבורי ייסגר במתכונתו הישנה וייפתח במתכונת חדשה).

5. שידור ציבורי = שמירה על הדמוקרטיה. (הערה שלי : נכון).

6. שידור ציבורי = מפעל חיוני. (הערה שלי : נכון).

7. אנו עובדי הערוץ הראשון מעבירים לכם את משחקי המונדיאל למרות הכוונה לפטר את כולנו . (הערה שלי : לא נכון. אם ערוץ 1 היה שובת בעת מונדיאל ברזיל 2014, היו זכויות השידורים מועברים מייד לגוף שידור אחר במדינת ישראל וצופי הטלוויזיה בארץ לא היו נפגעים).

8. ערוץ 1 ממשיך אתכם. (הערה שלי : נכון, אך רק לפי שעה).

9. עובדי הערוץ הראשון וקול ישראל עלולים להיזרק למעגל האבטלה. הלב של השידור הציבורי יפסיק לפעום. אסור שזה יקרה. (הערה שלי : לא מדויק. יפסיק לפעום במתכונתו הנוכחית, אך יחל לפעום שוב במתכונתו החדשה לאחר הנשמה).

11. שער הניצחון של החלוץ ההולנדי ממפיס שהובקע בבעיטה מ- 26 מטרים במשחק הולנד – אוסטרליה 3 : 2 בפורטו אלגרה , היה כדור אווירי שטס בגובה נמוך במהירות של 90 קמ"ש והושפע מהתנגדות האוויר . הוא הוסט ממסלולו הצפוי והטעה לחלוטין את השוער האוסטרלי . כדור שנורה ממרחק גדול ונראה כי לשוער האוסטרלי מת'יו ראיין יש מספיק זמן להתמודד עמו אך מתברר בתוך שבריר שנייה כי הוא קשה לעצירה . זרימת מולקולות האוויר סביבו בצורה לא סימטרית מנענעת אותו מעלה – מטה וגם מסיטה אותו מכיוון תעופתו המשוער . מאיר איינשטיין ואברהם גרנט לא הבחינו בכך ולא נתנו פירוש הולם לתופעות האווירודינמיות שמשפיעות על מסלולי התעופה של כדורים כאלה והופכות אותם לכה מסוכנים וקטלנים .

12. משחקי אור יום וצל באצטדיונים השונים מקשה על HBS לשמור על רמת צילום גבוהה . פעולת ה- CCU האוטומטי שנועדה להבהיר את תמונה ה- Video בצל ולמנוע Over exposed של תמונת ה- Video באור השמש – מסורבלת ואיטית מידי .

13. להלן רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 :

תאריך              משחק                            מקום              שעון ישראל         רייטינג 

 12.6.2014       טקס פתיחת המונדיאל       (סאו פאולו)          21.00            % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1       (סאו פאולו )        23.00            % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0         (נאטאל)             19.00            % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1           (סלבאדור)          22.00            % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1      (קויאבה)            01.00             % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0          (בלו הוריזונטה)   19.00             % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)      22.00             % 14.9

15.6.2014         שווייץ – אקוואדור 2 : 1     (ברזיליה)          19.00             % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0        (פורטו אלגרה)    22.00             % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0          (קוריטיבה)         22.00             % 10.7

16.6.2014        גרמניה – פורטוגל 4 : 0      (סלבאדור)          19.00            % 17.6  (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1       (בלו הוריזונטה)   19.00            % 11.0

17.6. 2014      ברזיל – מכסיקו 0 : 0          (פורטלזה)          22.00            % 23.3  (ערוץ 2)  

 

סוף הפוסט 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה- "סַאגָה" נמשכת. התקוות של ערוץ 1 הציבורי זורחות ושוקעות אין סוף פעמים בקיץ הזה של של שנת 2014 (חלק ב'). פוסט מס' 401. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

הערה 4 : הבלוג yoashtvblog ממשיך לשגשג למרות שהוא נעדר כל פלטפורמה ותשתיות קידום. גם לא נערך למענו שום מסע שיווק תעשייתי ולא יחסי ציבור כלשהם. שגשוגו מתבסס על פרסום מפה לאוזן.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 401 : הועלה לאוויר בצוהרי יום שלישי – 16 ביוני 2014.

ה- "סַאגָה" נמשכת. התקוות של ערוץ 1 הציבורי זורחות ושוקעות אין סוף פעמים בקיץ הזה של שנת 2014 (חלק ב'). מונדיאל ברזיל 2014. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————– טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ה- "סַאגָה" נמשכת. התקוות של ערוץ 1 הציבורי זורחות ושוקעות אין סוף פעמים בקיץ הזה של שנת 2014 (חלק ב). מונדיאל ברזיל 2014. כל הזכויות שמורות. 

א. מבצע השידורים הישירים של ערוץ 1 (מהשטח , מעמדות שידור באצטדיונים השונים) את משחקי מונדיאל ברזיל 2014 בראשות שלושת ציוותי השידור השדר יורם ארבל והפרשן דני נוימן + השדר מאיר איינשטיין והפרשן אברהם גרנט + השדר נדב יעקובי והפרשן מוטי איוואניר – מתקדם יפה מבחינה טכנית , אולם רווי לא מעט פגמים. בעיקר האולפן המנווט הרשלני והלא מגובש בירושלים. מאמציה המשולבים של חטיבת הספורט בראשות מר מאיר בר (משמש כעת מפיק ואיש שלישי בצוות יורם ארבל ודני נוימן והמפיק יוני קנלר ב- IBC בריו דה ז'אניירו) – מוכתרים עד כה בהצלחה . אין זה דבר של מה בכך מבחינת מורכבות והיקף ההפקה שמתבצעת הרחק מגבולות המדינה , אין זה דבר של מה בכך מנקודת מבט טכנולוגית מסובכת , ואין זה דבר של מה בכך מזווית התבוננות במבנה הלוגיסטי העמוס של השידורים הישירים . HBS בראשות פראנסיס טלייה (Francis Tellier) מספקת ומעניקה שירותי צילום ושידור Multilateral ברמה גבוהה (ניידות שידור ענקיות שמכילות 32 מצלמות ואשר נוטלות חלק בכיסוי של כל משחק ומשחק) הנוגעים לכל 64 המשחקים בטורניר . ה- Replays וצילומי ה- Extreme Close ups יוצרים ומשלימים חוויית צפייה טלוויזיונית . טלוויזיה היא מדיום של צילומי קלוז אפס ו- HBS עושה בהם שימוש נרחב ומוצדק . הכיסוי של HBS הוא בסך הכול מרהיב ומצדיק את האמירה , "הצילום הוא דרך לווידוא החוויה" , כפי שהתנסחה כבר לפני זמן רב סוזאן סונטאג . גם משלחת ערוץ 1 בברזיל (מונה תשעה אנשים) נהנית מהשירותים הללו ועומדת לפי שעה במבחן העצום . צריך לזכור שמ- משלחת ערוץ 1 היא קטנטונת במונחים טלוויזיוניים , ולכן נדרשים ממנה מאמצי נַיָידוּת גדולים ברחבי ברזיל הענקית והיא זקוקה לעירנות טכנולוגית ולוגיסטית מירבית . השידורים הישירים עוברים עד כה ומגיעים הביתה בשלום . יש לברך על כך את המנהלים מאיר בר (בחר משום מה להתלוות כמפיק בצוות המוביל של יורם ארבל ודני נוימן במקום לערוך ולנָוֵוט את השידורים הישירים מ- IBC בריו דה ז'אניירו) ויוני קנלר ששוהה ב- IBC יחדיו עם שני טכנאים המפקח הטכני מוטי לוי ואיש התקשורת אודי אלון . האֵין אלה ברכות מוקדמות מידי בטרם עת ? . הרי עוד חזון למועד .

מוזר שדווקא הצוות המוביל יורם ארבל ודני נוימן הוא הפגיע ביותר כבר לאחר ימים ספורים של תחילת המבצע . נאמר כבר לא פעם אחת על ידי בבלוג הזה כי יורם ארבל הוותיק (בן 72) בעל קול הבריטון הוא שדר נעים ומוכשר , אולם הוא לא רואה היטב את המתרחש במשחקים מעמדות השידור המרוחקות אולי , ומתבלבל לא פעם ולא פעמיים בזיהוי השחקנים בנבחרות השונות ותפקודם על כר הדשא . אין מדובר בטעויות חריפות אך הן מעיקות ופוגעות באמינות שלו ובמורשת ההיסטורית שלו . למשל בדקה ה- 79 במשחק ברזיל – קרואטיה 3 : 1 ביצעה ברזיל בעיטת קרן . יורם ארבל קבע ממקום מושבו (המרוחק…?) באצטדיון שהבועט הוא ניימאר אולם זה היה מישהו אחר מברזיל . היו לו עוד כמה שגיאות זיהוי . כל שידור ישיר חדש הוא גם מבחן חדש ליורם ארבל . מוניטין העבר שלו איננו פקטור בטֶסְט . אם יטעה – יצטרך לשלם את המחיר ותהילת העבר לא תעמוד לימינו . יורם ארבל צריך להתכונן היטב לקראת כל שידור ישיר ולהיזהר מהמהמורות הניצבות במשעול בו הוא צועד . הוא יכול למצוא את את עצמו מופסד בתום טורניר ברזיל 2014  . צללית לא קטנה מעיבה על רמת הפרשנות שהשמיע דני נוימן (בן זוגו של יורם ארבל) בפרהסיה בדקה ה- 27 בטרם החל הקונצרט ההולנדי נגד ספרד (במצב של 1 : 0 לספרד לאחר פנדל מוצלח של צָ'אבִּי אָלוֹנְסוֹ שחקן ריאל מדריד) . דני נוימן ניסח טקסט חסר כל היגיון ובסיס , קרא תיגר על מאמן הולנד ןואי וואן חאל , וניבא לצופיו ברָהָב באותה הדקה ה- 27 , משהו כמו , "בצוּרָת המשחק הזה אין ספק שלהולנד אין סיכוי לחזור למשחק" . למזלו של דני נוימן נבלע הקשקוש המטופש שלוֹ איך שהוא בתוך ים האיכות הטלוויזיוני שמשווקת HBS למיליארדי צופים בכל רחבי תבל, אולם עדיין בלתי נשכח. כזכור לא רק שהולנד של לואי וואן חאל , אריין רובן , ורובין וואן פרסי חזרה למשחק אלא אף הביסה את אלופת העולם הנוכחית ספרד בתוצאה המכרעת 5 : 1 . אנחנו יודעים הטיב למי ניתנה הנבואה . דני נוימן איננו פרשן טלוויזיה . ספק אם הוא גם אדם נבון . אילו היה נבון היה מסייג את הערכתו השגויה לחלוטין . הערכה שתיזכר לדיראון מפני שהתחולל ההפך ממה שאמר . רגע אחד דני נוימן… בזכות מה אתה קובע ומבסס את הערכתך כי להולנד אין סיכוי לחזור למשחק…? על סמך אלו נימוקים…? בגלל איזה סיבות…? את זאת הוא כמובן לא מגלה לצופיו . דני נוימן מתעקש בכוח להפוך את עצמו לאיש טלוויזיה בלתי חשוב וצריך לומר כי הוא עושה זאת בכישרון וגם בהתמדה . מונדיאל ברזיל 2014 גדול עליו בכמה מידות טובות . מדוע אם כך צריכים צופיו להאמין ל- אמירותיו הבאות בהמשך הטורניר . "פרשנויותיו" ההפכפכות בטלו בשישים . דני נוימן מהווה בסך הכול עוד זוג עיניים ליורם ארבל בעמדת השידור . הוא יכול לזהות את מספרי השחקנים על חולצותיהם אך איננו מוסמך לפרש את מהלכיהם .

brasil 1

טקסט מסמך : מפת ברזיל הענקית על פי קנה מידה של 50000000 : 1 . שטחה של ברזיל משתרע על 8.511970 (שמונה מיליון וחמש מאות ותשע מאות ושבעים אלף) קמ"ר . ברזיל מאוכלסת ע"י כ- 200000000 (מאתיים מיליון) תושבים . 64 משחקי מונדיאל ברזיל 2014 מתקיימים בתריסר הערים האלה : מנאוס , פורטלזה , נאטאל , רסיפה , סלבאדור , קויאבה , ברזיליה (עיר הבירה) , בלו הוריזנטה , ריו דה זאניירו , סאו פאולו , קוריטיבה , ו- פורטו אלגרה . 

ב. מבצע שידורי ערוץ 1 את מונדיאל ברזיל 2014 עומד בצֵל הַחֶרֶב הממשלתית המונפת על סגירת רשות השידור במתכונתה הקיימת (לרבות שליחת 2000 עובדים הביתה) ותחת ניהול מגוחך של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' יחדיו עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת . מדובר במנהיגי שידור ציבורי עלובים , רדודים , ומטים ליפול פרי מינויו של ראש הממשלה הנוכחי מר בנימין נתניהו . עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ועובדי רדיו "קול ישראל" הפקיעו והחרימו זה מכבר את המסך והמיקרופון לטובתם ומנהלים במהלך מבצע שידור ברזיל 2014 מסע שיווק פרטי ויחסי ציבור אגרסיביים בנחיצות השידור הציבורי כפי שהוא מוכר לכולם במתכונתו הישנה . העובדים נוקטים בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי לשכנע את קהל הצופים שלהם כי החלטת הממשלה לסגור אותם ואת מפעל השידור הציבורי במתכונת הנוכחית לא רק לא צודקת אלא גם מופרכת מיסודה . אינני יודע מה אומר מסמך "תדריך נקדי" על מהלך ההפקעה וההחרמה  . עד כה גם לא התפרסם שום סקר אזרחי המצביע על תמיכה כלשהי אם בכלל של אזרחי מדינת ישראל במהלך ההחרמה הפרטי של המסך הציבורי ע"י משרתי הציבור שנועד למנוע את סגירת המוסד הטלוויזיוני ציבורי במתכונתו הנוכחית . אמש סוקרה בהרחבה בערוץ 1 הפגנה גדולה של העובדים שלהם בצומת הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . שמעתי במהלך שידור הכתבה את גב' לִינְדָה בַּר עובדת נאמנה וחרוצה ו- דוברת רשות השידור , זועקת בגרון ניחר דברי תמיכה בעד העובדים ומאידך תוקפת ומאשימה את ההנהלה שלה . לִינְדָה בַּר משמשת דוברת של רשות השידור מטעמם של שני אנשים בלתי מוכשרים בעליל ולא מוצלחים מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור השסועה ד"ר אמיר גילת . עכשיו לִינְדָה בַּר מאשימה את מעסיקיה . לינדה בר צודקת אולם מדוע היא ושאר העובדים העיתונאים אינם מניחים את המפתחות על שולחנם של יוני בן מנחם ואמיר גילת וממשיכים להתבכיין כמו ילדים קטנים…? מדוע אנוכי העליתי בשעתו את טענותיי במאי 2002 נגד מנכ"ל רשות השידור הכושל יוסף בר-אל והנחתי ללא כל היסוס את המפתחות על שולחנו…? (וויתרתי בהינף יד על מקום עבודה , על מעמד , על משכורת , וגם על חוזה אישי שעמדתי לחתום עם רשות השידור עד 2008 לרבות אולימפיאדת בייג'ינג 2008) . נראה כי מדובר בצעדי ייאוש ופחדנות של עובדי ערוץ 1 בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית . לא רק מעשה של אובדן תקווה ודכדוך נפש, אלא מאוחר מידי וגם מעט מידי . גורלו של השידור הציבורי במבנה הפוליטי העכשווי ובהרכב הממשלה הנוכחי – נחרץ לשבט . ערוץ 1 הופך בעת שידורי מונדיאל ברזיל 2014 ע"י עובדיו בכל כורחו ללוח מודעות רווי סלוגנים ותחנונים של עובדים הקוראים לראש הממשלה , שר האוצר , וחברי הכנסת לא לקפח את פרנסתם ולא לזרוק אותם לרחוב . מדובר בהתבכיינות אישית וקבוצתית . מדובר באנשים שרוצים להחזיק במקל העלוב בשתי הקצוות שלו . מדובר בעובדים שמדברים במקום לעשות מעשה ולעלות על הבריקדות . אנוכי רשאי לעוץ להם עצה מפני שבחודש מאי של שנת 2000 עליתי על בריקדות נגד יוסף בר-אל . אמרתי לו בכתב ובע"פ את מה שאני חושב עליו ומה תהיה אחריתו . עובדה שאותה ממשלה ואותו ראש ממשלה שהציבו אותו באפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ומינו אותו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור – הדיחו אותו כעבור שלוש שנים לאלתר מכהונתו בחודש מאי של שנת 2005 . המסך הציבורי הפך כעת לפְּלָקָט מודעות . העובדים המבוגרים של ערוץ 1 הם היום הזה עדת בכיינים . מדובר ב- נהי קטנוני ומגוחך .

1. לא זורקים 2000 עובדים לרחוב.

2. היום זה אנחנו עובדי רשות השידור – מחר זה אתם.

3. אם ייסגר הערוץ הראשון זו תהיה הפעם האחרונה שאתם צופים במשחקי המונדיאל בחינם.

4. אם ייסגר הערוץ הציבורי – ייסגרו ערוץ 1 , "קול ישראל" בערבית , רשת א' , רשת ב' , רשת ג' , רק"ע , קול המוסיקה , ו- 88 FM.

5. שידור ציבורי = שמירה על הדמוקרטיה.

6. שידור ציבורי = מפעל חיוני.

7. אנו עובדי הערוץ הראשון מעבירים לכם את משחקי המונדיאל למרות הכוונה לפטר את כולנו .

ג. צוותי השידור של ערוץ 1 בברזיל מ- צִדָם מטילים צל כבד על עמיתיהם באולפן המנווט בירושלים שנראה בבת אחת כמו נעל ישנה . דליל , קטוע , מרוט , חלקי , ו- לא ברור . סיקור פרשת שלושת הנערים הישראליים החטופים באזור חברון ע"י ארגון הטרור חמאס נוגס עוד ועוד בזמן האולפן המנווט ומציג אותו ככלי ריק . עגום ומאכזב . הציבור איננו יכול להזדהות עם אולפן נֶפֶל שכזה מפני שאיננו משכיל אותו במאום . האולפן שהחל את דרכו כתקווה גדולה דעך בבת אחת בתוך ארבעה – חמישה ימים והפך לנקודת תורפה . גב' שרון פרי מצטיירת לפתע יחד עם החבורה המצומצמת שלה כיסוד טלוויזיה תלוש מהמציאות ומרוחק ממוקד ההתרחשות . מדובר בבית מדרש לעניים . שלשום בעת ההפסקה בעת ניתוח המחצית הראשונה בהתמודדות שווייץ – אקוודור , דווקא לקראת הקרנת חוזרת של השער של אקוודור , נגדע ההסבר מחוסר זמן והשידור הועבר במהירות למאיר איינשטיין ואברהם גרנט בברזיל . מדובר באילוץ אומנם אך כזה שמעיד כין אין שום מתאם תוכן ועיתונאות בין איכות ערוץ 1 בברזיל לבין טיב ערוץ 1 באולפן בירושלים. אין בכוחם של שרון פרי ואבי רצון להחזיק לבדם את האולפן בתנאים האלה שנכפו עליהם. ניר לווין איננו דמות טלוויזיונית ועיתונאית מעוררת עניין . טיפוס משעמם . אבי נימני הוא סוכן שחקנים שמופיע באולפן כשמתחשק לו ו/או למפעיליו . פרשת האולפן המנווט בירושלים בראשות שרון פרי הפכה לפתע לאֶבֶן נֶגֶף . ב- 01.00 לפנות בוקר (יום שלישי – 17 ביוני 2014) העביר ערוץ 1 בשידור ישיר Off tube (השדר עמית הורסקי והפרשן אייל לחמן) את המשחק מנאטאל , ארה"ב – גאנה 2 : 1 . נעזוב לרגע את עניין ה- Off tube שהוא חרבון עיתונאי בפני עצמו , ואת השידור המגוחך של עמית הורסקי שמתעקש להתחפש לשדרן כדורגל , מפני שהבעיה החריפה והאקוטית היא סך ההתנהגות הרשלנית של האולפן המנווט בירושלים . במחצית המשחק ב- 01.45 עלה אורי לוי מנווט האולפן לאוויר (נופל בדרגה אחת שלמה משרון פרי) עם השחקן הוותיק דדי בן דיין ועוד גבר ואישה שלא זוהו באמצעות Super imposing . האישה האנונימית נשאה נאום על מרקע ערוץ 1 אולם לא הודפסה כל כתובית כדי לזהות מי היא , מה תפקידה , ומדוע זומנה לאולפן המנווט . בסיום המשחק ארה"ב – גאנה 2 : 1 בשעה 02.45 לפנות בוקר עלה שוב אורי לוי לאוויר עם אולפן מנווט קטוע . הגבר הבלתי מזוהה (האם זה מר רוני דיאון במקרה…?) הביע אף הוא את דעתו הנכבדת אולם האישה האנונימית ההיא נעלמה מצוות השידור כלא הייתה . התחלת האולפן המנווט ביום חמישי – 12 ביוני 2014 הייתה טובה ומבטיחה אולם בחלוף כמה ימים בודדים העסק מתמוטט . מדובר במוסד לא מגובש ורשלני . גם אם מדובר בהעברת אינפורמציה לציבור מאולפן מנווט בשעות "קשות" לפנות בוקר , ניתן לעשות זאת הרבה הרבה יותר טוב . חלטורה במלוא מובן המילה .

ד. יורם ארבל מעלה לדיון ומתייחס שוב ושוב לכדור המשחק בעת שידוריו הישירים . הוא מספר לצופיו כי מעוף הכדור מטעה וכי הדבר נובע ממשקלו הנמוך יותר בהשוואה למקובל . על פי ספר חוקת הכדורגל ידוע שמשקל הכדור נע בין 396 גרם ל- 453 גרם והיקפו נמדד בין 68 ס"מ ל- 71 ס"מ . חברת adidas הגרמנית היצרנית הקבועה של כדורי הרגל במונדיאלים (ספונסר רשמי של FIFA במשך יותר משנות דור) , ייצרה בפעם הזאת למונדיאל ברזיל 2014 את כדור הבארזוקה . יורם ארבל מנחש שמשקל הכדור קטן אולם איננו מדבר על נתון לחץ האוויר בתוכו לאחר הניפוח וגם איננו מתייחס להיקפו . הכדורגל העגול איננו גוף אווירודינמי . משקלו, נפחו, ו- היקפו הופכים אותו ל- "כלי משחק" ייחודי בגלל התנגדות האוויר בשעת מעופו . בין אם מדובר בבעיטות מסובבות ו/או ב- בעיטות הסעה . כדור שטס באוויר במהירויות גבוהות של 100 קמ"ש נתון להשפעה מרחיקת לכת של התנגדות האוויר בעלת משמעויות מכריעות לרבות שינוי מסלול התעופה הצפוי שלו – ולכן מטעה וקטלני . מכיוון שמדובר בנושא קרדינלי ש- מעניין את הציבור כולו ומפני שיורם ארבל איננו עיתונאי , יש לצווֹת כבר עכשיו על המפיק שלו מאיר בר להביא כדור בארזוקה לאחת מעמדות השידור של יורם ארבל , לפתוח שידור Unilateral מאותה עמדת השידור של יורם ארבל באצטדיון , ולהטיל על השדר המוביל של ערוץ 1 למסור אינפורמציה מדויקת אודות נתוני הכדור לציבור צופיו . על יורם ארבל לדבר עובדות עם ציבור הצופים שלו . דֵי נמאס כבר מההשערות ומהפרשנויות הבלתי בדוקות שלו , ודֵי נמאס להקשיב לרחשי לבו גם אם חונן בקול בריטון . הרי האינפורמציה הזאת נמצאת בכל פינה ב- 12 ערי המונדיאל בברזיל , רק צריך להרים ולאסוף אותה . את אותו הדבר בעניין הבאראזוקה ניתן לעשות גם באולפן הדל בירושלים . מה כל קשה לשרון פרי להביא לאולפן פרופסור לאווירודינמיקה מהטכניון בחיפה כדי שיסביר לצופי ערוץ 1 מדוע כדור המשחק בכדורגל הוא נשק קטלני ומתעתע בעת בעיטות לשער לאחר שהוא צובר באוויר מהירות ממוצעת מעל 60 קמ"ש . ועוד דבר . בגלל רמת שיפוט לא אחידה בברזיל 2014 , הבדלים ברמת השיפוט , התייחסות וגישה שונה וניכרת של כל מיני שופטים לאירועים דומים (בעיקר התייחסות שדנה בעבירות שגוררות פנדלים , כן ו/לא , ועבירות "אדומות" כן ו/או לא) – גב' שרון פרי חייבת להזמין לאולפן שופט כדורגל בעל מוניטין וכישרון הסברתי על מנת שיפרש לצופי ערוץ 1 את הטעון פירוש. ספר חוקת הכדורגל הוא "ספרותי" מידי. אנוכי מכיר את הספר הזה בע"פ . הספר מעניק ומאפשר לשופטים השונים מרחב פרשנות רחב להחלטות שלהם ואכיפת החוקים , בין אם מדובר בהחלטות מחמירות ו/או מֵקֵלוֹת .

adidas 1

טקסט תמונה : 1974 . חברת ההלבשה וההנעלה הספורטיבית הגרמנית adidas (קיצור שמו של מייסדה אדי דאסלר) כורתת ברית ארוכת טווח כ- Sponsor רשמי של ה- FIFA . ה- ייצור התעשייתי של הכדורים ומידת האלסטיות שלהם מחויב להתבסס על שני גדלים שנקבעו בספר החוקה , היקף הכדורגל ומשקלו לרבות לחץ האוויר הפנימי בתוכו . (התמונה באדיבות חברת adidas) . 

ה. נדב יעקובי איש ערוץ 5 בכבלים שידר אמש ישיר משחק כדורגל במונדיאל ברזיל 2014 מעמדת שידור באצטדיון פורטו אלגרה (צרפת – הונדורס 3 : 0ׂ) , באחת הפעמים הבודדות בחייו . הוא עשה זאת דווקא בשליחות ערוץ 1 , וחש את ההבדל העצום בין שידור Off tube (כפי שהוא נוהג לעשות בערוץ 5 בכבלים) לבין שידור מהשטח כפי שנהוג לעשות בערוץ 1 . חומר למחשבה . מר ששי אפרתי ניהל את הפקת ערוץ 1 באולימפיאדת בייג'ינג 2008 . כדי לחסוך בכסף לערוץ הציבורי מכר כמה אירועי ספורט אולימפיים נבחרים נבחרים (על בסיס Sub Licensing) לערוץ 5 בכבלים ביניהם משחק הגמר בכדורסל המסקרן לגברים ארה"ב נגד ספרד . הנהלת ערוץ 5 בכבלים החליטה להשאיר בארץ את צוות השידור שלה יורם ארבל ועופר שלח (היום ח"כ) וציוותה עליהם לשדר את המשחק בשיטת Off tube מהמוניטור בתל אביב , התמודדות שמתקיימת במרחק של 10000 (עשרת אלפים) ק"מ מהם ב- בייג'ינג . ב- 2009 הזמנתי את פרשן הכדורסל של ערוץ 5 בכבלים עופר שלח להרצות לצדי בפני סטודנטים באחד מסמסטרים של קורס טלוויזיה שהעברתי באוניברסיטת חיפה . שאלתי אותו ללא כחל ושרק באולם ההרצאות בפני כ- 60 (שישים) סטודנטים כיצד ומדוע הוא ויורם ארבל לא הניחו את המפתחות לאחר שצֻווּ ע"י הנהלתם לשדר אירוע אולימפי כה נכבד מהמוניטור בתל אביב במקום לעשות זאת מעמדת שידור בהיכל הכדורסל בבייג'ינג . "מדובר בחרבון עיתונאי לכל דבר" , אמרתי לו . הוא גמגם והתחמק , ובעצם לא ענה לי .

ו. מוטי איוואניר הוא הפרשן הצמוד של נדב יעקובי . אמש שר שירי הללויה וניבא גדולות ונצורות לנבחרת צרפת בראשות קארים בנזאמה שניצחה במשחק הראשון שלה  3 :0 את הונדורס החלשה (עם עשרה שחקנים) .

ז. הפרשן הנבון ביותר של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 לפי שעה הוא מר אברהם גרנט . אברהם גרנט משמש פרשן צמוד של השדר מאיר איינשטיין . בשלהי המשחק המפתיע בו גברה קוסטה ריקה על אורוגוואי 3 : 1 , אמר את הטקסט הבא בעמדת השידור שלו בפורטלזה כלהלן : "מאיר , אורוגוואי נכנעה…קוסטה ריקה ניצחה…בכדורגל הכל יכול לקרות …יכולים להיכנס גם גולים מקריים…אבל צריך להסתכל על המגמה הכללית במשחק…אורוגוואי איננה יכולה להדביק עוד קוסטה ריקה…" . הוא צדק .

ח. טכנולוגיית קו השער החדשנית שפיתחה חברת האלקטרוניקה הגרמנית CEO בראשות המהנדס דירק ברויכהאוזן דומה במבנה ובהיערכות שלה לטכנולוגיית ה- Hawk Eye בטורנירי הטניס . מדובר בהפעלת טכנולוגיה יקרה ומורכבת אולם הצלחתה מוכחת . שבע מצלמות טלוויזיה ממוקמות בגג האצטדיון כאשר עדשותיהן מכוונות לקו השער . שבע המצלמות האלה מופעלות בו זמנית מייד עם כניסת הכדור לרחבת ה- 16 . השידור הנקלט במצלמות , מנותח , ומשם לשעון אותו עונדים השופטים ומועבר למרכז הבקרה . ברגע שהכדור חוצה את קו השער ועובר אותו במלוא היקפו , השופטים מקבלים לשעונם בשבריר של שנייה את הסיגנל עם הכיתוב "גול" . מדובר ביכולת דיוק של מילימטרים . מערכת CEO איננה טועה והוכיחה את עצמה בדקה ה- 48 בשערו השני של קארים בנזמה במשחק צרפת – הונדורס 3 : 0 .

יש להדגיש כאן עוד פרט . כתב ערוץ 2 במונדיאל ברזיל 2014 מר בן מיטלמן החרוץ שלח כתבה מפורטת הערב (יום שני – 16 ביוני 2014) למהדורת החדשות (בהגשת דני קושמרו) אודות טכנולוגיית קו השער . לא ראיתי את הכתבה המדעית החשובה הזאת עד כה בשום מהדורת חדשות של ערוץ 1 וגם לא באולפן המנווט של ערוץ 1 בירושלים , למרות שערוץ 1 מחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של מונדיאל ברזיל 2014 .

ט. להלן רשימות הרייטינג עד כה שצבר ערוץ 1 בשידורים הישירים שלו במונדיאל ברזיל 2014 :

תאריך                 משחק                              מקום          שעון ישראל     רייטינג 

 12.6.2014       טקס פתיחת המונדיאל       (סאו פאולו)        21.00           % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1       (סאו פאולו )       23.00          % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0         (נאטאל)            19.00          % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1           (סלבאדור)         22.00          % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1      (קויאבה)          01.00           % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0          (בלו הוריזונטה)  19.00          % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)     22.00           % 14.9

15.6.2014         שווייץ – אקוואדור 2 : 1      (ברזיליה)         19.00          % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0        (פורטו אלגרה)   22.00           % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0           (קוריטיבה)       22.00           % 10.7 

 

סוף הפוסט