"Monday Night Basketball & Soccer" (יום שני – 2 בדצמבר 2013) בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 326 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של יום רביעי – 4 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————–

"Monday Night Basketball & Soccer" (יום שני – 2 בדצמבר 2013) בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : לפונים , למתעניינים , ולקוראי הפוסטים השונים שאני חוקר וכותב : הבלוג הזה איננו קורס טלוויזיה . באשר ל- שַדָר הספורט הנפלא , המקורי , חד לשון , ועיתונאי בכל רמ"ח אבריו של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell) בשנים 1985 – 1968 . אני מחזיק בספרייה בחדר העבודה שלי ארבעה ספרים שהָאווֹאָרְד קוֹסֶל המנוח  (1995 – 1918) והבלתי נשכח עבורי כתב אודות עיתונאות ושידורי ספורט בטלוויזיה , כלהלן : הספר הראשון "Cosell" , הספר השני "I never Played the Game" , הספר השלישי "What's Wrong with Sports" , והספר הרביעי "Like It Is" . כמו כן אני מחזיק בספרייה שלי שני ספרים שכתבו עליו על הָאווֹאָרְד קוֹסֶל , כלהלן : הסופר האמריקני דייב קינדרד (Dave Kindred) חיבר ב- 2006 את הספר "Sound and Fury" הנוגע לשידוריו המפורסמים של הָאווֹאָרְד קוֹסֶל את קרבות האגרוף של המתאגרף האמריקני במשקל כבד מוחמד עלי (Muhamadd Ali) בשנים 1978 – 1964 . מארק ריבובסקי (Mark Ribowsky) כתב ב- 2012 ספר ביוגרפי מצוין אודות האווארד קוסל, ואשר מספר בין היתר על המהפכה שחולל השדר הבלתי נשכח הזה בתולדות שידורי הספורט ב- ABC ובהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית לדורותיה "Howard Cosell – The man,The Myth and the Transformation of American Sports". אנוכי מבקש לציין עוד ש- הָאווֹאָרְד קוֹסֶל רכש את המוניטין העצום שלו כאישיות טלוויזיונית עיתונאי ושַדָּר עַל רק לאחר שנשיא חטיבת הספורט של ABC מר רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) מינה אותו ב- 1970 להיות השַדָּר המוביל של תוכנית הספורט החדשה והאוטנטית שהגתה הרשת, וקראה לה, "Monday Night Football". הָאווֹאָרְד קוֹסֶל הפך במידה רבה לשַדָּר שנוי במחלוקת בציבור האמריקני בשל האסרטיביות הבלתי מתפשרת שלו , הדעתנות , יכולת ביטוי חריפה וביקורת שנונה כשצריך , והכישרונות העיתונאיים שלו . הוא עורר עליו את זעמם של צופי טלוויזיה אמריקניים רבים בשעתו בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה בעת השידורים הישירים של "Monday Night Football" שטענו שאין לו זכות להיות שַדָּר מוביל מפני שמעולם לא היה שחקן פוטבול בעצמו ו/או מאמן בתחום . אולם הוא זכה לגיבוי טוטאלי מהאיש שמינה אותו למשרה הרמה רוּן אָרְלֶדְג' . שני הפרשנים שלו בתוכנית "כדורגל ביום שני" דוֹן מֶרֶדִית' (Don Meredith) ו- פְרָאנְק גִיפוֹרְד (Frank Gifford) היו שחקני פוטבול בעברם . הספר שכתב הָאווֹאָרְד קוֹסֶל בשנת 1974, "I Never Played the Game" מהווה במידה רבה תשובה לתוקפיו ומתנגדיו. הוא היה עיתונאי ואיש טלוויזיה ברוך כישרונות וגם אָמִיץ , במידה רבה אנטי ממסדי , אך בעל סמכות עצומה . לא בכדי הפקיד רוּן אָרְלֶדְג' את מיקרופון ה- "Football האמריקני" בידיו . ברבות השנים הגה הָאווֹאָרְד קוֹסֶל את הסלוגן העיתונאי הנודע שלו "Tell it like it is", שהפך לנִכְסֵי צאן ברזל של העיתונאות בכלל ושל העיתונאות הטלוויזיונית בפרט. הָאווֹאָרְד קוֹסֶל הפך לאייקון ומודל לחיקוי עבור רבים בשל עיתונאות הטלוויזיונית שיצר וייצג. הוא היה בפירוש משהו מיוחד ונערץ בתחום הזה של העיתונאות בטלוויזיה . באוקטובר 1976 העניק רוּן אָרְלֶדְג' ריאיון מפורט , ארוך , ונדיר (הוא לא היה מהמתראיינים) דווקא לירחון ה- Sex הפופולארי "Play boy" . בריאיון ההוא ניתח באופן מעניין ומרתק את תופעת הָאווֹאָרְד קוֹסֶל בטלוויזיה האמריקנית ואת הסיבות שהביאו להצלחתו הכבירה ב- Media . רוּן אָרְלֶדְג' מספר בריאיון ההוא לפני 37 שנים מ- 1976 כי שגשוגו של הָאווֹאָרְד קוֹסֶל כשַדָּר ספורט ייחודי ב- ABC נשען גם באופן פרדוקסלי על שניותו במחלוקת בציבור האמריקני . חצי אחד הדליק את הטלוויזיה כדי להלל ולשבח את הָאווֹאָרְד קוֹסֶל . החצי האחר הדליק אותה כדי לנָאֵץ אותו . למסמך הריאיון הזה של מערכת "Play boy" עם מר רוּן אָרְלֶדְג' נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC מאוקטובר 1976 יש ערך רב מעבר להתייחסות שלו לשַדָּר הָאווֹאָרְד קוֹסֶל . הריאיון הארוך והמרתק חושף פיגורה טלוויזיונית נדירה וערכית , נבונה ומוכשרת מאוד בדמותו של רוּן אָרְלֶדְג' המנוח , ומשרטט בקפידה גם את אחד מ- משעולי תעשיית הטלוויזיה האמריקנית הנוגעת להתמקצעות בשידורי הספורט .

ובכן , סיפקתי אינפורמציה בסיסית קצרצרה למתעניינים באיש הטלוויזיה הנפלא והמצוין הזה הָאווֹאָרְד קוֹסֶל שמת ב- 1995 . הספרים הנ"ל הללו מומלצים לקריאה . את שאר המֵידָע תצטרכו ללקט בעצמכם .

cosell 4

טקסט מסמך : ראשית הריאיון בן 33 עמודים שערך "Play Boy" באוקטובר 1976 עם נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) המנוח . חלק גדול מהריאיון הסוּפֶּר מרתק עוסק בניתוח "תופעת שַדָּר הטלוויזיה האווארד קוסל" והסיבות שהביאו להצלחתו המזהירה ב- ABC , למרות שהיה שנוי במחלוקת . זמן קצר אח"כ התמנה רון ארלדג' גם לנשיא חטיבת החדשות של רשת ABC , והוא היה זה שקיבע את מעמדה של גב' ברברה וולטרס (Barbara Walters) כמגישת מהדורת החדשות המרכזית של ABC לצדו של המגיש הוותיק הארי ריזונר (Harry Reasoner) (באדיבות "Play boy". ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות . הקטע הזה נלקח ממכלול הריאיון שמצוי בחדר העבודה שלי) .

cosell 5

טקסט מסמך : ספרו של האווארד קוסל "COSELL" מ- 1973 . הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

cosell 6

טקסט מסמך : ספרו של האווארד קוסל "What's wrong with Sports" מ- 1991 .הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

cosell 7

טקסט מסמך : ספרו של האווארד קוסל "Like It Is" מ- 1974 . הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

cosell 3

טקסט מסמך : ספרו של דייב קינדרד "Sound and Fury" מ- 2006 . הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

cosell 8

טקסט מסמך : ספרו של מארק ריבובסקי "HOWARD COSELL" מ- 2012 .הספר מונח על המדף בחדר העבודה שלי וכריכתו נסרקה על ידי ב- Scanner לצורך העברת מידע לקוראי הבלוג .

הערה 4 :  הסתלקותו אמש מאתנו (יום שלישי – 3 בדצמבר 2013) של השחקן , הקומיקאי , והבדרן סֶפִי רִיבְלִין ז"ל בגיל 66 חותם תקופה גם בחייה של התרבות הישראלית ובתולדותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סֶפִי רִיבְלִין קומיקאי מוכשר נמנה בשעתו על צוות השחקנים של התוכנית הסטירית "ניקוי ראש" שהופקה , נערכה, ושודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום בשנים 1976 – 1974. "ניקוי ראש" היוותה הצלחה מסחררת של הטלוויזיה הצעירה מאוד וכמובן של יוצרה מוטי קירשנבאום בגינה הוענק לו פרס ישראל לתקשורת וטלוויזיה בחג העצמאות ה- 28 של מדינת ישראל בשנת 1976 . מוטי קירשנבאום קיבץ סביבו בסופה של שנת 1973 ארבעה כותבים חדי עֵט אפרים סידון , קובי ניב , ב. מיכאל , וחנוך מרמרי וחבורת שחקנים מוכשרת בדמותם של סֶפִי רִיבְלִין ז"ל , שבתאי קונורטי ז"ל (מת ב- 2001 בגיל 59 לאחר תאונת דרכים קשה) , דוּבִּי גַל , רבקה מיכאלי , עליזה רוֹזֵן , טוביה צפיר , אהרון אלמוג , ושמעון לב ארי . יחדיו עם הכותבים והשחקנים ובימאי הטלוויזיה מר יעקב אסל , הניח מוטי קירשנבאום אבן מסד טלוויזיונית רחבת ממדים בז'אנר הזה של ביקורת חברתית באמצעות סטירה עוקצנית ושנונה . וועדת פרס ישראל בראשות פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ המליצה ב- 1976 להעניק למוטי קירשנבאום (בן 37 בלבד !) את הפרס היקר ביותר שמעניקה המדינה לבניה. מוטי קירשנבאום חלק את גדולתו ואת המוניטין שלו עם שותפיו לכתיבה ולמשחק. הטלוויזיה הישראלית כמונופול לתקשורת המונים נשאה גם את שמם של השותפים שלו לְ- מְרָחוֹק . סֶפִי רִיבְלִין ז"ל לא מֵת הוא רק הלך מאיתנו . בלכתו הותיר מאחוריו חותם ומורשת ענקית של משחק בְּרוּךְ כִּישָרוֹן בתאטרון , בטלוויזיה , ובקולנוע .

kirshenbaum 1

טקסט תמונה : ימי "ניקוי ראש" בשנים 1976 – 1974 . מוטי קירשנבאום (מימין) מביים את השחקן ספי ריבלין (משמאל) שמגלם בסטירה את הרב משה לווינגר ממקימי גוש אמונים לאחר מלחמת ששת הימים ב- 1967 ומי שנחשב לאבי היישוב היהודי בחברון . בתווך , זוהי מאפרת הטלוויזיה המיתולוגית רבת הזכויות גב' דליה אטקין . (התמונה הוענקה לי באדיבות מוטי קירשנבאום. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kirshenbaum 2

טקסט תמונה : 1968 . ימי ה- בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל חטיבת החדשות הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור שלמה אהרונסון ממנה את מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום לעורך "מבט" . (התמונה הוענקה לי באדיבות ארכיון שרגא מרחב ובאדיבות ארכיון יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הערה 5 : זה נכון ומדויק לחלוטין כי העיתונות במדינה דמוקרטית איננה סניף של המשטרה ואיננה אמורה לשמש סוכנות מודיעין של מערכת אכיפת החוק . כך צריך להיות גם במדינת ישראל החופשית והדמוקרטית . יחד עם זאת יש ל- Issue הזה פָּן אישי . אילו היו פורעי חוק מפוצצים את הבית שלכם בעת הפגנה ובוזזים אותו (מסיבותיהם שלהם) , וצלם עיתונות כלשהו היה לוכד באקראי בעדשתו את העושים במלאכת הרשע , וודאי שהייתם שמחים אילו העיתון הקונקרטי הזה היה נעתר ומסגיר את התיעוד לידי המשטרה על פי דרישתה . אולם כשהעניין הוא כללי , ומהומות ופרעות אלימות ביותר של הבדואים פורעי חוק מתרחשים בנגב המרוחק , קל לאזרחי העיר תל אביב וגוש דן שלא נפגעו להתייפייף ולהטיף מוּסָר בשם הדמוקרטיה . דמוקרטיה זה דבר יפה מאוד אולם היא זקוקה מעת לעת לכלים מתאימים כדי להגן על הרעיון הנשגב הזה שקוראים לו דמוקרטיה .

"Monday Night Basketball & Soccer" (יום שני – 2 בדצמבר 2013) בערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

אני שָב שישה ימים לאחור להיכל הכדורסל "Pioneer" בבלגראד בירת סרביה בערבו של יום חמישי האחרון – 28 בנובמבר 2013 . זה עתה ניצחה מכבי ת"א את קבוצת הכוכב האדום בלגראד ב- Euroleague בתוצאה מינימאלית 78 : 76 . מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט אץ לעמדת השידור של ערוץ 10 הממוקמת על פרקט הזירה שם ממתינים לו השדר יורם ארבל והפרשן פיני גרשון . דיוויד בלאט חוגג בסיטואציית הסיום הטלוויזיונית ניצחון שהושג במזל רב (לא פחות) ומצהיר לאומה כהאי לישנא : "במשך 35 דקות שיחקנו כדורסל יוצא מן הכלל…עשינו פה משהו…לא היה פשוט…כל הכבוד לבחורים…" . לקראת תום הריאיון עם דיוויד בלאט מסיח יורם ארבל בפני ציבור הצופים של ערוץ 10 ובאוזני דיוויד בלאט את הטקסט כלהלן אודות הניצחון המזערי : "…זאת הייתה חוויה…אין מה לדבר…" , ומוסיף כשדיוויד בלאט נפנה ממנו ומפיני גרשון בדרכו לבחוריו , "דיוויד בלאט מסור ד"ש לבחורים וחג שמח…" . תגיד לי יורם ארבל , "על מה אתה מדבר איזה ד"ש לבחורים ממכבי ת"א ואיזה נעליים…שחקני מכבי ת"א הם בסך הכל אובייקט שידור של ערוץ 10…ממתי זה השדר המוביל של כל ערוץ טלוויזיה באשר הוא מוסר ד"ש לבחורים…? מדובר בקליינטים טלוויזיוניים שאמורים לספק לך רייטינג ואתה להם – ממון , הון שמכנים אותו זכויות שידורים בלעדיות…" . היה מביך ותמוה לשמוע את יורם ארבל מחליק ד"ש לבחורים של דיוויד בלאט . דיוויד בלאט היה מאופק וזהיר וחיווה את דעתו כי הקבוצה תוכל לסחוף עמה את הניצחון על הכוכב האדום גם למקומות אחרים , וצריך לזכור שהוא הזכיר ליורם ארבל . "כי ביום שני 2 בדצמבר 2013 ממתין לנו משחק קשה נגד הפועל ירושלים…" . יורם ארבל פסח על ההערה של דיוויד בלאט . הוא כלל לא שם לב אליה , אבל פיני גרשון שניצב מצדה השני של המטבע הפגין שוב את שפת הגוף הבוטה והפריח בשפת הרחוב שלו לעבר המצלמה והמיקרופון הסרביים כשהוא מתכוון לקבוצת הכדורסל הירושלמית , "גם כן קבוצה…" . יורם ארבל הוא עיתונאי אפור , בלתי סקרן , שטחי , ואדיש . השדר הזה נותן תחושה כי שום דבר לא מעניין אותו מעבר ל- Play by play , וחוץ מהוא את עצמו . גם אם הוא עסוק בימים אלה בהגשת קובלנה נגד משרד האוצר שהורה לרשות השידור להדיח אותו מהמיקרופון של ערוץ 1 בגין תשלומים מנופחים שהוא מקבל תמורת השידורים הישירים של המשחקים המרכזיים בליגת העל, ה- Play by play שלו איננו מספיק עוד ולא מכסה תמונת דיווח שלימה . קול הבריטון איננו מחזיק בפני עצמו . על השַדָּר המוביל היה למצוא רגע של פנאי כדי להתעכב ולוּ במשפט קצר אחד בטרם סיום השידור הישיר מ- "Pioneer" ב- בלגראד, ולהתייחס לעובדה כי למכבי ת"א נכון קרב עיקש ויוקרתי בתוך ארבעה ימים נגד קבוצת הפועל ירושלים בשורותיה האדומות משחקים ליאור אליהו ויותם הלפרין . הופעתו של יורם ארבל ב- Photo finish שמנציח את הופעתו הטלוויזיונית על קו הסיום ב- "Pioneer" – מתריסה ומקוממת . אין מילים אחרות . ככה לא אמור להתנהג שַדָּר מוביל . תגיד לי יורם ארבל בכֵנוּת , לא בא לך בטרם הִנְךָ מחזיר את השידור הביתה לערוץ 10 ב- "בֵּית הַוֶורֶד" בגבעתיים , לחקור את דיוויד בלאט קמעא , האם הוא מרגיש אולי כמי שנענש , כמי שנגזר עליו , להתמודד נגד שני שחקני כדורסל ישראליים מהפועל ירושלים שהיו שלוֹ רק לפני זמן קצר, ואחרי שוויתר עליהם , נִפְנוּ ממנו וחברו ליריבה מרה של מכבי ת"א בליגת העַל בכדורסל בארץ…? לפתע אתה שואל את עצמך היכן המערכת המקצועית של השַדָר המוביל ב- "בֵּית הַוֶורֶד" שאמורה לנווט אותו , לתדרך אותו , ולהדריך אותו , ולסייע לו…? היכן עורך המִשְדָר משה סגל והמפיק רונן רץ והבימאי רוביק פודגור…? כיצד זה מאפשרים לו לשאול שאלות סתמיות…? לא ייתכן שהמערכת שמפעילה אותו תיתן לו להפוך את עצמו במו ידיו לקריין רֶצֶף . האם אפשר להבין מאילמותה של המערכת בגבעתיים כי המיקרופון של ערוץ 10 הוא רכושו הפרטי של יורם ארבל .

"Monday Night Basketball &Soccer" הוא רעיון טלוויזיה מצוין של ערוץ 1 . מנת הרייטינג הנוחה פרי נחלתו של ערוץ 1 שלשום יום שני – 2 בדצמבר 2013 בין 18.30 ל- 23.00 , היא שוב מחמאה ושוב הוכחה חד משמעית כי שידורי ספורט בלעדיים של אירועים רלוואנטיים עולים כסף אך שווים זהב . אורי לוי איננו מסוגל להדביק בקולו הבכייני את קֶצֶב הדרמה שהתפתחה שלשום ב- "מַלְחָה" בין קבוצות הפועל ירושלים ומכבי ת"א . הפרשן שלו גוּר שֶלֶף איננו מסוגל לסייע מפני שלא הכשירו אותו למשימה . הרכבת Headset על הראש ואחיזה במיקרופון ה- Lip Mic איננה הופכת שום אדם לאיש טלוויזיה . גוּר שֶלֶף איננו פרשן כדורסל . בדרמת הכדורסל הזאת שלשום ב- "מַלְחָה" זרחו ושקעו התקוות עשרות פעמים בעבור שני הצדדים , עד שמעשה שָטָן נתקל הכדור האבוד של הפועל ירושלים בשניות האחרונות של המשחק בגופו של שוֹפֵט המשחק גִיל עוֹבֵד , ניתז ממנו לידיו של יותם הלפרין , שהשחיל שְלָשָה "הססנית" לרשת מכבי ת"א וקבע את תוצאת הסיום 87 : 85 לזכות הפועל ירושלים . כדי לתאר עלילה סוּפֶּר-דרמטית שכזאת רצופה מהפכים, בה יד הגורל מתערבת שוב ושוב ומְשַנָה את סדר העניינים, אתה זקוק למיתרי גרון איתנים וחזקים . אתה צריך קול דרמטי אקוויוולנטי לדרמה שאותה אתה מתאר . השַדָּר המוביל אורי לוי יודע כדורסל אולם שרוי בדילמה קוֹלִית נוראית . אלוהים לא העניק לו את מתת הטבע הזה . אם ילחץ על מיתרי קולו יבקע מהם קול צווחני ו- בכייני. אם יותיר אותם ניטרליים ייווצר קול מונוטוני של Voice Over בקצב הכתבה . בשני המקרים ציבור הצופים שלו מפסיד . ויש עוד דבר : "ערב הספורט הישראלי בערוץ 1", אמור לעדכן את צופי הערוץ 1 גם במשדרי חדשות קצרים . המִשְדָר כולו כל כך הדוק ולחוץ . בעוד גוּר שֶלֶף עסוק בטוויית משפטי הסיכום שלו נראה אורי לוי כבר "על סיכות" , דוחק ומאיץ בשפת גופו בפרשן לסיים כדי להעביר את רשות הדיבור לקריין החדשות מר אמיר איבגי . ערוץ 1 בלחץ הזמן מחמיץ את הראיונות עם גיבורי העלילה בצד המנצח ובצד המובס . ברור שהיה חסר בסיומה של דרמת הכדורסל הזאת שהועברה בשלמותה בשידור ישיר בערוץ 1 ריאיון סיכום בשידור ישיר עם המאמן שנוּצַח דיוויד בלאט. ראיונות עם השחקנים והמאמנים וליקוט תגובות בעת האירוע ו/או בתומו אינם פיקניק ולא מותרות. ריאיון עם מאמן פייבוריט שמוצא את עצמו מובס בסוף הדרך הוא עוד אמצעי להעביר מידע רלוואנטי לציבור וחלק מ- מכלול של שידור ישיר שלם . ריאיון עם דייויד בלאט שלשום ב- "מלחה" היה משימה הכרחית שלא בוצעה ולוּ גם על חשבון חלק מהזמן של ה- Pre Game Show של מאיר איינשטיין ודני נוימן בטרם המשחק מכבי ת"א – הפועל רעננה 3 : 1 . הייתי רוצה שדיוויד בלאט יסביר לי כיצד זה הפכה מכבי ת"א תחת שרביט אימונו לקבוצה כה פגיעה ובלתי חסינה גם אם שני השחקנים הגבוהים שלה שון ג'יימס וסופוקליס שחורציאניטיס לא נטלו חלק בהתמודדות נגד הפועל ירושלים . מדובר ברשלנות של העורך הראשי של המִשְדָר כולו . למחרת קראתי בעיתון "ישראל היום" ידיעה של הכתב אבי סגל כי דיוויד בלאט שהבחין בשמחה לאֵיד שפשטה בקהילה הספורטיבית בנפול מכבי תל אביב , נפרד מ- "ממלחה" בגאווה והבטחה באלו המילים , "תשמחו ותיהנו כולכם עכשיו – אנחנו עוד ניפגש". דיוויד בלאט צודק . מכבי ת"א היא עדיין קבוצת הכדורסל הטובה בארץ . נכון שהיא הפכה לפגיעה וכמו לביאה פצועה בסאוואנה היא ננשכת מעת לעת ע"י "להקות צבועים", אולם אל תמהרו להספיד אותה . נותרו בה עדיין מכמני אנרגיה לא מעטים כדי להשיב מלחמה שערה . והיא תעשה זאת . "אנחנו עוד ניפגש" , היא הצהרה מרנינה של מאמן שנוצח בכמה קרבות אך נחוש לא להפסיד במלחמה . את הדו"ח הזה היה דיוויד בלאט חייב להשמיע באוזניי צופי ערוץ 1 שמחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל. במקום זאת קראתי אותה למחרת בעיתון "ישראל היום".

shelef levi

טקסט תמונה : יום שני בערב – 2 בדצמבר 2013 . צוות ערוץ 1 בעמדת השידור בהיכל הכדורסל של "מלחה" בירושלים . משמאל , השדר המוביל אורי לוי . מימין , הפרשן שלו גור שלף . דרמת הכדורסל שהתפתחה שלשום ב- "מלחה" בין הפועל ירושלים למכבי ת"א 87 : 85 הייתה גדולה מהם ועליהם בדרגה אחת שלימה . (צילום ב- iphone מערוץ 1) . 

ואז עבר מוקד השידור לאצטדיון "בלומפילד" ביפו אל השדר מאיר איינשטיין . ומה אנחנו רואים ? הבימאי מושיב את מוביל השידור שלו מאיר איינשטיין בזווית צילום כזאת שמסגירה למצלמה את הפרסומות המסחריות התלויות מצדו השני של האצטדיון ליד כניסה הראשית : VARTA , DALLAS , ו- FUJICOM . לא יכול להיות שהעורכים והמפיקים בערוץ 1 לא מבחינים בפשלת צילום שכזאת . האם מישהו מרוויח מהצילום המסחרי המכוער הזה שחל עליו איסור חמור בשידור הציבורי ?

einstein 3

טקסט תמונה : יום שני בערב – 2 בדצמבר 2013 . אצטדיון "בלומפילד" . Shot הפתיחה של השידור הישיר של משחק הכדורגל בליגת העל מכבי ת"א – הפועל רעננה 3 :1 . מאיר איינשטיין עולה לאוויר ועמו שלוש פרסומות מסחריות ששום עין איננה יכולה להחמיץ : DALLAS , VARTA , ו- Fujicom . (צילום ב- iphone מערוץ 1) .

einstein 2

טקסט תמונה : יום שני בערב – 2 בדצמבר 2013 . אצטדיון "בלומפילד" . אותה התמונה בהגדלה . (צילום ב- iphone מערוץ 1) .

אף על פי כן עשו רשות השידור וערוץ 1 עסקה מצוינת כלכלית ותְּכָנִית משמיסדו ביום שני את שני השידורים הישירים בזה אחר זה מליגות העל בכדורסל וכדורגל . ערוץ 1 מעיף מכיסו מידי ערבי יום שני בשבוע כ- 800000 (שמונה מאות אלף) שקל . זה לא מעט אולם זה גם לא כל כך הרבה . מפת המִדְרוג מוכיחה כי יש תמורה להשקעה הזאת של ערוץ 1 וכי שידורי הספורט הישירים של האירועים הרלוואנטיים מעניקים שירות ומהווים פלח בתרבותו של העַם היושב בציון ונתח מסל הצריכה הטלוויזיוני שלו .

RT 1

טקסט מסמך : יום שני – 2 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . בשיאו של השידור הישיר של משחק הכדורסל הפועל ירושלים – מכבי ת"א 87 : 85 צובר ערוץ 1 בין 20.15 ל- 20.45 רייטינג של % 6.7 ו- % 6.9 . (באדיבות וועדת המדורג הארצית) .

RT 2

טקסט מסמך : יום שני – 2 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . בשיאו של השידור הישיר של משחק הכדורגל מכבי ת"א – הפועל רעננה 3 : 1 צובר ערוץ 1 בין 22.00 ל- 22.15 רייטינג של % 9.0 וממוצע כללי של % 8.13 . בתום השידור הישיר של משחק הכדורגל ב- 23.00 חוזר ערוץ 1 לסורו ושוב מאבד את הצופים שלו לערוץ 2 וערוץ 10. (באדיבות וועדת המדורג הארצית) .

RT 3

טקסט מסמך : יום שני – 2 בדצמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 23.30 ל- 25.59 (02.00 לפנות בוקר) בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . החל מ- 23.30 ערוץ 1 איננו קיים על מפת המדרוג . (באדיבות וועדת המדורג הארצית) .

סוף הפוסט .

א. פרשן הכדורסל מר פנחס "פיני" גרשון שולט ב- Frame הכדורסל של ערוץ 10. ב. "Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 ללא יורם ארבל. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 325 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 1 בדצמבר 2013

—————————————————————————————————–

א. פרשן הכדורסל מר פנחס "פיני" גרשון שולט ב- Frame הכדורסל של ערוץ 10. ב. "Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 ללא יורם ארבל. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

א. פרשן הכדורסל מר פנחס "פיני" גרשון שולט ב- Frame הכדורסל של ערוץ 10.

1. הקדמה קצרצרה.

הקולנוע והטלוויזיה נוטים לסבך את העניינים . מחד – מצדו האחד של המטבע הם סוגדים ליופי עד כדי כך שהם יוצרת מודלים של חיקוי והערצה . מאידך – מצדו השני של המטבע הם אינם נרתעים להראות כיעור ו/או במילים אחרות הם נעתרים ברצון לשדר אנטי אסתטיקה . לעומת זאת הקולנוע והטלוויזיה מתעלמים מרדידות ובינוניות והמצלמות שלהם תמיד ערניות כדי לגלות כל אחיזת עיניים . שחקן הקולנוע קְלָארְק גֵיְיבְּל "עשה חיים" על המסך הגדול בין אם לבש דמות עָארְסִית עוטה שפם דקיק של רֶט בָּאטְלֶר ב- 1939 בסרט "חלף עם הרוח" ו/או אם שיחק את פלטשר קריסטיאן ארבע שנים קודם לכן ב- 1935 בסרט "המרד על הבאונטי" . הוא היה חתיך בינלאומי . את אותם הדברים אפשר לומר על הגברים היפים אָלֶן דֶלוֹן ורוֹבֶּרְט רֶדְפוֹרְד . אי אפשר היה להסיר את העיניים מהם כמו שאי אפשר היה להוריד בשעתו את המבט מהאיטלקיה סילבאנה מאנגאנו והאמריקנית מרילין מונרו . באותה נשימה כשאנוכי מדבר על הצד הראשון של המטבע אני אומר כי אי אפשר היה להסיר את העיניים גם ממי שמייצג את צידה השני של המטבע צָ'ארְלְס לוּאוּטוֹן ב- 1953בסרט "עֵד התביעה" וארבע עשרה שנים לפני כן ב- 1939 בסרט "הגִיבֵּן מנוטרדאם" כשהוא משחק את קוואזימודו . היופי והאסתטיקה אינם חזות הכל . יש חשיבות רבה גם לקו המחשבה , לאופי , ולטקסטים שהאנשים האלה שניצבים מולנו – מייצרים עבורנו . מצלמת הקולנוע של הבימאי האיטלקי סרג'יו לֵיאוֹנֶה החמיאה ב- 1966 לקלינט איסטווד (Clint Eastwood) בסרט "הטוב , הרע , והמכוער" כמו גם מצלמת הקולנוע של הבמאי דוֹן סִיגֶל שחשפה ב- 1971 את קְלִינְט אִיסְטְווּד כבלש אמיץ , מקורי , וגם יפה תואר במשטרת לוס אנג'לס בסרט "הארי המזוהם" . דבר שונה לחלוטין היה הסרט "הגשרים של מחוז מדיסון" מ- 1995 . קלינט איסטווד בן 65 ביים אותו ושיחק לצידה של מֶרִיל סְטְרִיפּ . הוא אמר שזה לא היה קל בשבילו לעבור לצדה השני של המטבע ולחשוף את חזהו המדולדל והנפול ואת שרירי הבטן הרפויים שלו . במעבר חד אלינו . פרשן הכדורסל של ערוץ 10 מר פנחס "פיני" גרשון הוא דמות טלוויזיונית שמתעקשת כמו הבריטי צָ'ארְלְס לוֹאוּטוֹן לייצג את צדה השני של המטבע . פיני גרשון מתאים לקטגוריה הזאת . שמן , נטול פרופורציה אסתטית , והוא לא יפה . אבל הוא שנון , חד לשון , מהיר מחשבה ודיבור , קל ביטוי , סקרן , ופרופסור לכדורסל . הטלוויזיה סוגדת כאמור באותה נשימה ובאותה מידה לאסתטיקה ולאנטי אסתטיקה . מדהים ומשונה כאחד כיצד זה פיני גרשון מאפיל לחלוטין על השַדָּר הוותיק והמוביל שלו יורם ארבל .

2. פיני גרשון ויורם ארבל. 

נדמה לי שההרכב של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בעונה הנוכחית 2014 – 2013 ב- Euroleague טוב יותר מאשתקד . אולם עם אותו מאמן דֵיוִויד בְּלָאט ואותו עוזר גָיְא גוּדֶס היא נותרה צפויה ולכן פגיעה . אני מחווה כאן את דעתי הפרטית . אינני מייצג שום מוסד תקשורת . מכבי ת"א ניצחה אומנם לפני שלושה ימים (יום חמישי – 28 בנובמבר 2013) בהיכל "Pioneer" בבלגראד את הקבוצה הַסֶרְבִּית הכוכב האדום (במזל רב) בתוצאה המינימאלית 78 : 76 לאחר שהובילה כבר בפער של 18 נקודות , אולם היא קבוצת כדורסל משעממת נטולה כל חידוש ומעוף . מהכורסה שלי בסלון ביתי אנוכי קורא בקלות את כל המהלכים שלה . מדובר בקבוצת כדורסל רוטינית ומונוטונית נעדרת כל הפתעה שעוד תשלם בעתיד תשלום לא קטן בגין חטא השִגְרָתִּיוּת שלה .

בתום המשחק בבלגראד התכנסו הפרשן פיני גרשון והשַדָּר המוביל שלו יורם ארבל בפאתי הפרקט בהיכל "Pioneer" כדי לסכם עבור צופי ערוץ 10 את המשחק בטרם הצטרף אליהם לריאיון אחרון המאמן מכבי ת"א מר דיוויד בלאט . מפריע לי שפיני גרשון מנווט , דומיננטי , ושולט ב- Frame בעוד יורם ארבל שאמור להוביל את השידור מתמסמס ואישיותו הטלוויזיונית נמוֹגָה לידו . יורם ארבל פונה בשאלת פתיחה טריוויה חנפנית אל דיוויד בלאט בזה הטקסט : "דיוויד בלאט קודם כל ברכות על הניצחון…אתם היום חיפיתם על חסרונו של שון ג'יימס…חילופים מהירים… כל אחד נתן באמת את כל יכולתו…שחורציאניטיס בתצוגה יוצאת מן הכלל…" , ואז הושיט את המיקרופון לעבר פיו של דיוויד בלאט שהשיב : "במשך 35 דקות שיחקנו כדורסל יוצא מן הכלל…עשינו פה משהו…לא היה פשוט…כל הכבוד לבחורים…" , סיכם המאמן את תשובתו . איזה כדורסל יוצא מן הכלל ואיזה נעליים . אני מהכורסה שלי לא ראיתי שום משחק יוצא מן הכלל . להפך , ראיתי שוב קבוצה פגיעה ולא מאוזנת. יורם ארבל איננו עיתונאי. אילו היה עיתונאי לא היה מהסס לומר ל- דיוויד בלאט כהאי לישנא :  "תראה דיוויד , כל שחקן במכבי ת"א נתן את כל יכולתו אולם אם ניצחתם לבסוף במזל רב בפער מינימאלי של 2 נקודות בלבד נגד קבוצה חלשה כמו הכוכב האדום , גם אם בביתה , הרי שברור כי מכבי ת"א שרויה בבעיה גדולה…" . יורם ארבל לא שאל את השאלה המתבקשת הזאת והעורך משה סגל והמפיק רונן רץ לא שאגו לאוזניה שלו מהארץ שום הוראה אחרת משהו כמו , "יורם ארבל תתעשת…" . הגרוטסקה נמשכה גם בשאלת הסיום מגוחכת , סתמית , ותימהונית שהפנה יורם ארבל לדיוויד בלאט , כלהלן : "דיוויד אולי בשבוע הבא יש לנו בהיכל הספורט ביד אליהו את המשחק נגד קובאן הרוסית וזה יהיה המשחק על ראשות הבית…" . השַדָּר המוביל שאל את השאלה הכי טריביאלית והכי פחות חשובה ולכן גם תשובתו של מאמן מכבי ת"א לא הייתה חשובה .

בתווך בין שאלת הפתיחה ושאלת הסיום של יורם ארבל נכנס ל- Frame הפרשן פיני גרשון . הפרשן שמיקרופון הטלוויזיה מעניק לו אשראי רב התחצף ועשה מעשה שאולי לא ייעשה . הוא שאל את המאמן דיוויד בלאט שאלת כדורסל ארוכה מאוד . בעצם ניתח בפניו את מצבה הסטטיסטי העגום של מכבי ת"א במשך כ- 45 (ארבעים וחמש שניות) . הוא פנה אליו אל דיוויד בלאט בתום המשחק בהיכל "Pioneer" בבלגראד כאילו הוא דיוויד בלאט עדיין משמש עוזר מאמן שלו של פיני גרשון במכבי ת"א . ב- טון תוכחת העובדות , אריכות הדיבור , ותנועת הידיים שלו , היה אפשר לחשוב שפרשן ערוץ 10 פיני גרשון מעביר לדיוויד בלאט בשידור ישיר נוכח 300000 (שלוש מאות אלף) צופי טלוויזיה , מעין קוּרְס אימון בכדורסל , כלהלן : "תראה , ישנם שני דברים דיוויד בלאט שזה חייב להשתפר…כאילו…אני יודע שאתה עושה את הכל…אבל ריבאונד ההתקפה של מכבי ת"א ואיבודי הכדור…במיוחד איבודי כדור שלא מחויבים המציאות…מכבי ת"א נתנו 26 כדורים ו- 8 או 9 איבודי כדורים שיכולים לשנות את התוצאה במשחק נגד קבוצה ברמה גבוהה יותר משל הכוכב האדום" . בסיגנל הטלוויזיה המְיוּבָא ארצה מבלגראד לאולפני ערוץ 10 בגבעתיים נראה יורם ארבל עומד באמצע בין פיני גרשון ל- דיוויד בלאט , ומהנהן בראשו לאות הסכמה , וניצב עם המיקרופון בידו השמאלית ב- Stand by לקראת סיום חוות דעתו של הפַּרְשָן כדי להציבו ליד פיו של המאמן . יורם ארבל נראה לי כטכנאי שמנפנף במיקרופון שלו . אולי פחות מזה . סטטיסט . השַדָּר המוביל לא מתערב , לא מכוון , לא יורה , ולא משפיע במאום על התהוות הריאיון בעת השידור הישיר . נָאדָה. סצנה טלוויזיונית לא מובנת וקשה לעיכול . פיני גרשון ממשיך . הוא אָשָף הסטטיסטיקה שמאששת את טענתו אולם נימת השאלה דומה לקושייה בקורס כדורסל . דיוויד בלאט בעל חינוך אמריקני מקשיב בסבלנות לניתוח הארוך של הפרשן . הוא מאופק וסולידי בהשוואה למראיין האסייתי שלו , ומשיב בנינוחות ובאופן תרבותי : "פיני גרשון…אין ספק… כל מילה בסלע…" , במקום להדוף ולהעמיד את הפרשן החוצפן במקומו ולומר לו , "היי אדוני הפרשן מר פיני גרשון אינני עוד עוזר מאמן שלך ואל תלמד אותי כדורסל , אני מכיר את החומר ואת פרטי הסטטיסטיקה יותר טוב ממך" – הוא מעדיף להתנהג בג'נטלמניות ולהיכנע . פיני גרשון הוא פרשן כדורסל טוב גם כשהוא מתחצף ומדבר בשפת רחוב . מצלמת הטלוויזיה והמיקרופון מתחשבים בדעתו .

אין לי מושג מדוע כל זה קורה, איך יורם ארבל מאבד את צלם הטלוויזיה שלו בעמדת השידור ליד פיני גרשון, וכיצד זה פיני גרשון נוטל את היוזמה בכזאת קלות ממי שאמור להחזיק בידיו על פי הגדרת התפקיד באינציאטיבה ובמושכות השידור הישיר . האם הדבר נובע מחולשתו של יורם ארבל ו/או ממדיניות העריכה וההפקה של ערוץ 10 שמאפשרים לפיני גרשון להשתלט על ה- Frame . במידה רבה נדמה לי שהפרשן פיני גרשון מעביר בטלוויזיה בשידור ישיר שיעורים בקורס כדורסל ליורם ארבל . אולי זאת רק תחושה פרטית שלי . חוויתי הרבה מאוד טלוויזיה בינלאומית בעולם הרחב ב- 40 שנות קריירה שלי אבל אף פעם לא נתקלתי ב- "תופעת יורם ארבל" בעת קיום ראיונות עם גיבוי העלילה המשודרת . השַדָּרים המובילים שלנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הדורות בימים ההם דן שילון , אלכס גלעדי , ומאיר איינשטיין לא רק הובילו את שידור ה- Play by play אלא ניווטו גם את הראיונות ושימשו המראיינים המרכזיים . לא ראיתי מעולם אפיזודה טלוויזיונית כזאת של שַדָּר מוביל כָּנוּעַ כמו יורם ארבל שבנסיבות האלה בו העסק נכנס לישורת הסופית שלו לעבר קטע הראיונות , הוא כה נחלש לפתע . אנוכי מתבונן בעבר . האם היה יכול להיות מצב בשעתו כי שַדָּר הספורט האמריקני הנודע של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell) ייכנע לפרשנים שלו בעמדת השידור דוֹן מֶרֶדִית' (Don Meredith) ופְרָאנְק גִיפוֹרְד (Frank Gifford) , ויעניק להם יתרון בעמדת הראיונות ? התשובה : Never . אף פעם לא . האם יכולה הייתה להתרחש סיטואציה טלוויזיונית בה הָאווֹאָרְד קוֹסֶל ישדר ישיר את קרבות האִגְרוּף של מוחמד עלי (Muhammad Ali) אך יתיר לאיש טלוויזיה אחר לראיין את גיבור העלילה לאחר שירד מהזירה ? התשובה : Never ever . לעולם לא .

cosell 2

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 70 של המאה שעברה . האווארד קוסל (Howard Cosell) שדר הספורט הנודע של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC (במרכז) יחדיו עם שני הפרשנים שלו דון מרדית' (Don Meredith) משמאל ופראנק גיפורד (Frank Gifford) מימין , מריצים בהצלחה פנטסטית את תוכנית הספורט המיתולוגית עתירת הרייטינג "MONDAY NIGHT FOOTBALL" . (באדיבות ארכיון התמונות של ABC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

cosell 1

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה . העיתונאי ושדר הספורט הנודע ורב היכולות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC מר האווארד קוסל (Howard Cosell) מימין , מראיין באולפן ABC בניו יורק את אלוף העולם באגרוף במשקל כבד מוחמד עלי (Muhammad Ali). (באדיבות ארכיון התמונות של ABC. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אחד מתפקידיו העיתונאיים המרכזיים של כל שַדָּר מוביל בטלוויזיה הוא גם להעביר מֵידָע כֵּנֶה לציבור באמצעות התמודדות בראיונות עם המאמנים והשחקנים , גיבורי העלילה , שאותה הוא מתיימר לתאר בשידור ישיר . הכרת תורת הריאיון הטלוויזיוני משולבת יחדיו בסקרנות וכישרון לשאול שאלות מעניינות הם מרכיב חשוב באוטוריטה של כל שַדָּר טלוויזיה באשר הוא . יורם ארבל הופך את עצמו ביודעין לקריין רֶצֶף שפותח שידור ונוֹעֵל ומחזיר אותו בתומו לתחנת האם של ערוץ 1 ב- "בֵּית הַוֶורֶד" בגבעתיים. כאילו שתפקידו על הפרקט מסתכם בדיווח ושידור ישיר של Play by Play . כך גם עשה לפני שלושה ימים ב- "Pioneer" בבלגראד . מעמדת ה- Stand up שלו על הפרקט החזיר את השידור הביתה ל- "בֵּית הַוֶורֶד" בגבעתיים בנימה אופטימית ומחויכת : "דיוויד בלאט מסור ד"ש לבחורים וחג שמח, תודה לפיני גרשון, אני מחזיר את השידור וחג שמח לצופים בבית". יש משהו מעיק בסוג כזה של סיטואציה טלוויזיונית, בהשתלטותו של הפַּרְשָן על השַדָּר . כצופה טלוויזיה אני מרגיש לא נוח . מביך ששַדָּר ספורט שהיה פעם אגדה הופך למִצְרָךְ טלוויזיוני נטול ערך בשלהי השידור הישיר . אחת מהשתיים : אם אתה רוצה להשתתף בדיון עם גיבורי העלילה אתה חייב להיות מראיין אמת . ואם לאו אז צֵא מה- Frame . אני כצופה טלוויזיה מסכים לוותר על תמונת צבע במוניטור שלי ומקבל עלי את האופציה לצפות בשָחוֹר / לָבָן אבל לא מוכן שהשַדָּר יחשוש להתעמת עם המרואיין שלו, יפחד לחקור ולשאול שאלות אמת מהותיות בנוגעות להתפתחות העלילה, ובמקום זאת יחניף לו . בישורת האחרונה של השידור הישיר לפני שלושה ימים מבלגראד נראה יורם ארבל כשַדָּר צָף נטול כל משקל סגולי . כמו סטודנט של פיני גרשון ולא כשדר מוביל שלו .

אולי בעצם הסיטואציה הטלוויזיונית המוזרה הזאת איננה אמורה להיבחן תחת זכוכית מגדלת של איש טלוויזיה אלא צריכה להיבדק ע"י פסיכולוג .

gershon 3

טקסט תמונה : 28 בנובמבר 2013 . היכל "Pioneer" בבלגראד דקות ספורות לאחר שמכבי ת"א גברה על הכוכב האדום בלגראד 78 : 76 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleauge . השדר המוביל יורם ארבל (משמאל) והפרשן שלו פנחס "פיני" גרשון (מימין) . (באדיבות ערוץ 10) .

gershon 8

טקסט מסמך : 28 בנובמבר 2013 . היכל "Pioneer" בבלגראד דקות ספורות לאחר שמכבי ת"א גברה על הכוכב האדום בלגראד 78 : 76 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleauge . השדר המוביל יורם ארבל משמאל יחדיו עם הפרשן שלו פיני גרשון מימין . (באדיבות ערוץ 10) .

gershon 1

טקסט מסמך : 28 בנובמבר 2013 . היכל "Pioneer" בבלגראד דקות ספורות לאחר שמכבי ת"א גברה על הכוכב האדום בלגראד 78 : 76 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleauge . בעצם הקושיה הארוכה רווייה פרטים סטטיסטיים ומנימה וטון הדיבור שלו אפשר היה לחשוב שפרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון (מימין) מעביר קורס כדורסל בפרהסיה למאמן קבוצת מכבי ת"א דיוויד בלאט (משמאל) . בתווך מתבונן יורם ארבל בהערצה בפרשן שלו . (באדיבות ערוץ 10) . 

gershon 6

טקסט מסמך : 28 בנובמבר 2013 . היכל "Pioneer" בבלגראד דקות ספורות לאחר שמכבי ת"א גברה על הכוכב האדום בלגראד 78 : 76 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleauge . בעצם הקושיה הארוכה רווייה פרטים סטטיסטיים , ומנימה וטון הדיבור שלו , אפשר היה לחשוב שפרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון (מימין) מעביר קורס כדורסל בפרהסיה למאמן קבוצת מכבי ת"א דיוויד בלאט (משמאל) . בתָּוֶוך ניצב יורם ארבל כשהוא משמש מְתָּוֶוך אינפורמציה באמצעות ה- Mobile Microphone שלו . (באדיבות ערוץ 10) .

ב. "Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 ללא יורם ארבל. כל הזכויות שמורות. 

יורם ארבל סוּלָק זה מכבר ממיקרופון הכדורגל של ערוץ 1 . על פי השמועות בשל יוקר המחיה . השמועות מספרות שתמורת שירותי השידור שלו השתכר כ- 30000 (שלושים אלף) שקל מידי חודש . משהו כמו 7500 שקל פֶּר שידור ישיר אחד של משחק מרכזי בליגת העל בכדורגל . במקומו גויס למשימה השדר מאיר איינשטיין . קרבות הרייטינג והיוקרה בין שני שדרי העַל הללו יסתיימו תמיד בתיקו מפני שמדובר בסחורת שידור בלעדית ובלבדית . יורם ארבל לא יביא אפס קצהו של אחוז רייטינג אחד יותר ממאיר איינשטיין וכנ"ל להפך . ברור ששידור ישיר בין מכבי ת"א למכבי חיפה ו/או דרבי תל אביבי יניב יותר רייטינג מאשר השידור הישיר האחרון בו הביסה קבוצת הפועל באר שבע ב- "וואסרמיל" את הקבוצה הכלומניקית של מכבי פ"ת בתוצאה 3 : 0 , ומה חולל שם אגב המאמן המפוטר משה סיני ? אינני מבין רק מהו השיקול האדיטוריאלי של בימאי ניידת השידור של ערוץ 1 בבאר שבע מר אמנון אוסמן להציג ב- Extreme Close up את השַדָּר החדש / יָשָן בטרם שריקת הפתיחה . אפשר לחשוף את מאיר איינשטיין ואת הפרשן שלו דני נוימן באופן צנוע יותר . בימוי מהסוג הזה מזיק לשני מוסרי האינפורמציה שמופיעים ב- Frame של עיתונאים – שדרנים ולא כ- כוכבי קולנוע . אם זה היה תלוי בי הייתי מרחקי במקצת את המצלמה מהם . הרי אין מדובר בצמד אלן דלון ורוברט רדפורד . גם לא בקלינט איסטווד וקלארק גייבל .

einstein 1

טקסט תמונה : 25 בנובמבר 2013 . עמדת השידור של ערוץ 1 באצטדיון "וואסרמיל" בבאר שבע . צמד השידור השדר מאיר איינשטיין (מימין) והפרשן דני נוימן (משמאל) מסבירים לציבור את תורת הכדורגל בטרם שריקת הפתיחה למשחק הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה 3 : 0 . (באדיבות ערוץ 1) .

והנה הפריון והתפוקה של ערוץ 1  .

r 1

טקסט מסמך : יום שני – 25 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי מובס ללא תנאי ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 . איך שהוא ערוץ 1 מעלה את ראשו מעל המים ושואף חמצן החל משעה 18.30 כשמתחילה התוכנית "Monday night Basketball & Soccer" , ואשר נמשכת עד 23.00 . ב- 18.30 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל הפועל ת"א – הפועל ירושלים ועם סיומו ב- 20.45 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה . עובדות הרייטינג הן עובדות אמת ועם עובדות אמת אין מתווכחים . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

r 2

טקסט מסמך : יום שני – 25 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 1בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי מובס ללא תנאי ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 . איך שהוא ערוץ 1 מעלה את ראשו מעל המים ושואף חמצן החל משעה 18.30 כשמתחילה התוכנית "Monday night Basketball & Soccer" , ואשר נמשכת עד 23.00 . ב- 18.30 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל הפועל ת"א – הפועל ירושלים ועם סיומו ב- 20.45 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה . עובדות הרייטינג הן עובדות אמת ועם עובדות אמת אין מתווכחים . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

r 3

טקסט מסמך : יום שני – 25 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.45 בשני מגזרי המדידה , "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי מובס ללא תנאי ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 . איך שהוא ערוץ 1 מעלה את ראשו מעל המים ושואף חמצן החל משעה 18.30 כשמתחילה התוכנית "Monday night Basketball & Soccer" , ואשר נמשכת עד 23.00 . ב- 18.30 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל הפועל ת"א – הפועל ירושלים ועם סיומו ב- 20.45 מתחיל השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה . עובדות הרייטינג הן עובדות אמת ועם עובדות אמת אין מתווכחים . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

סוף הפוסט .

אריק איינשטיין ז"ל. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 324 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של לֵיל שישי / ערב שבת של 29 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

אריק איינשטיין ז"ל. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : האזנתי אתמול (יום חמישי – 28 בנובמבר 2013 לתוכנית "עושים ספורט" בגלי צה"ל עם אלי ישראלי ואפי טריגר . מפקד גלי צה"ל מר יָרוֹן דֶקֶל צריך להבהיר אחת ולתמיד למר אלי ישראלי כי הוא מחזיק במיקרופון של התחנה הצבאית על תקן של עיתונאי ולא כאוהד הפועל ת"א . מקומם ומגוחך לשמוע שוב ושוב את הצהרותיו החוזרות ונשנות של העיתונאי המתחזה הלז בגלי צה"ל כי הוא אוהד הפועל ת"א . לא נמאס מהפועל ת"א . נמאס מהופעה דוחה ולא נוחה של אלי ישראלי ליד מיקרופון ציבורי – צבאי . את מי זה מעניין שהוא אוהד הפועל ת"א ? למה העסק הזה שהוא אוהד הפועל ת"א נכנס כל פעם מחדש לכל דיון ליד המיקרופון ? ועוד דבר : מה יוצא לאלי ישראלי כשהוא מתרפס לפני יו"ר קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א שמעון מזרחי ומודה לו על מודעת האבל שפרסמה האגודה בעיתון על לכתו בטרם עת של אריק איינשטיין ז"ל ? ומוסיף אותו אלי ישראלי בהתכופפות ובהיכנעות שלו בפני שמעון מזרחי כי אפילו הפועל ת"א לא עשתה כזאת . הטרגדיה העיתונאית היא שהעורכים בגלי צה"ל שותקים בשעה שאלי ישראלי קושר וגורר בקטנוניות ובאופן מלאכותי את מותו של הזָמָר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל למערכת היריבות הנִיצִית בין אוהדי הפועל ת"א לאוהדי מכבי ת"א . הוא ממשיך ומפאר בדברי תודתו את שמעון מזרחי ומְשָוֶוה למודעת הַאֵבֶל שפִּרְסֵם גוון של מעשה אצילי . ובכן , אין בפרסום מודעת האֵבֶל של שמעון מזרחי איש מכבי ת"א שום רְבוּתָא . אריק איינשטיין היה זָמָר מקצועי ומקצועני ש- שָר באותה מידה של מאמץ וכישרון למען עצמו ולטובת כל אזרחי מדינת ישראל כמו גם בעבור אוהדי מכבי ת"א ואוהדי הפועל ת"א באשר הם, היינו הך, מפני שראשית דבר הם בני אדם . אפשר לחשוב שאת השיר "סע לאט" הוא שָר רק למען אוהדי מועדון הפועל ת"א . אפשר לחשוב שאת השיר "אני ואתה נשנה את העולם" הוא שר למען מעמד הפועלים במדינה . אפשר לחשוב שאת "עוּף גוֹזָל" הוא שָר למען מחנה לובשי האדום באצטדיון "בלומפילד" . בשירתו הכובשת ובאיכות קולו הבלתי נשכחת נגע באותה מידה של ממש בלֵב לִבָּה של קשת גדולה בת המוני אנשים, פועלים ואריסטוקרטים כאחד, ללא הבדל מעמד, סמל , סטאטוס , ו/או עמדה פוליטית . אריק איינשטיין ז"ל ניצב מעבר ל- "תודה" עָכוּרָה שהביע אלי ישראלית באוזניו של שמעון מזרחי . מוזר ומביך שמר שמעון מזרחי לא דחה בעצמו ומראש את נושא השיחה הזאת עם מר אלי ישראלי . מודעת הצער והאֵבֶל בעיתון אודות הסתלקותו בטרם עת של הזָמָר הלאומי בהֵא הידיעה של מדינת ישראל לדורותיה היא סוג של מהלך מתבקש וטריביאלי של אישיות ספורטיבית ברמתו של עו"ד מר שמעון מזרחי חתן פרס ישראל שמשמש עתה כיו"ר אגודת ספורט בעלת מוניטין בארץ . אינני מתרשם מכך מפרסום מודעת האבל ואין להכיר לו למר שמעון מזרחי כל תודה אישית מיוחדת על כך . וודאי לא מצדו של עיתונאי שמתיימר לייצג תחנת רדיו ציבורית – צבאית . בעצם, השיח שלו של אלי ישראלי אתמול ברדיו גלי צה"ל עם מנהיג מכבי ת"א היה מְרוּפָּש שאיננה שווה ביקורת מפני שהיא מתחת לכל ביקורת .

הערה 4 : עם היוודע מצבו הרפואי הנואש והקריטי של אריק איינשטיין ז"ל (השוהה בטיפול נמרץ ב- בית החולים "איכילוב" בתל אביב) בסביבות תשע בערב של יום שלישי – 26 בנובמבר 2013 , בעקבות דיווח טלפוני של כתבת הבריאות המצטיינת של ערוץ 10 העיתונאית הילה אלרואי שמצוידת במקורות אמינים , נוצר קשר בין מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 גב' טלי מורנו לבין מר אלי ישראלי ידידו של הזמר הלאומי המפורסם . אולי מבלי משים הטיל אלי ישראלי במַר יְגוֹנוֹ דופי במהימנות הידיעה של הילה אלרואי שדיווחה למהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 כאמור סמוך לתשע בערב כי אריק איינשטיין שוכב על עֶרֶש דווי ומצבו אנוש , וכרך את חומרת הדיווח ב- מִרְדָף אחרי הרייטינג . נשמע כ- הערכה לא שקולה של אדם שנחשב לעיתונאי וותיק ואמור לכבד את הקולגה שלו .

1. אריק איינשטיין ז"ל , אלביס פרסלי המנוח , ואנוכי.

האֵבֶל הכבד שעטף בספונטניות את מדינת ישראל עם הסתלקותו של הזָמָר אריק איינשטיין הוא בעל שתי פנים . הדור הצעיר ודור הביניים אבלים על לכתו של זָמָר דָגוּל ועָנָיו . אזרחים וותיקים כמוני שגדלו על אריק איינשטיין מאז סוף שנות ה- 50 של המאה שעברה חשים כי לא רק נגדע טְרוּבָּאדוֹר ישראלי מזהיר , אלא שמַר המוות מתדפק על סף דלתנו . קמילתו של אריק איינשטיין גם אם אירעה בטרם עת , הוא מת מוקדם מידי , מזכירה לנו , לדוֹר שלי , כי עכשיו הגיע תורנו . הנעורים ושנות חיינו היפות ביותר חלפו לבלי שוב . יחד עם זאת אינני נושא עמי שום תחושת החמצה כי במותו של אריק איינשטיין תם פרק בתולדותינו כפי שרבים נוהגים לומר . אריק איינשטיין היה ב- 2013 מעבר לשיאו כיוצר וזָמָר . הוא איננו הולך ובא אל הציבור כבר יותר מ- 30 (שלושים) שנים . הסתלקותו איננה חותמת פרק מפני שאת מרב המורשת המוסיקאלית , הקולנועית , והטלוויזיונית שלו כבר הגשים , יצר , והותיר מאחוריו . רבי אומנים ברמתו של אריק איינשטיין אינם חותמים פרק עם היעלמם בגלל שפרקי מורשתם מקננים בנו לתמיד . אם להשתמש בדוגמאות אחרות אפשר לומר כי לא תם פרק בתולדות הטלוויזיה למשל לאחר מותו של המנחה רב המוניטין האמריקני ג'וני קארסון (Johnny Carson) ב- 2005 (הנחה את "The Tonight Show" ב- NBC במשך תקופה ארוכה בשנים , 1992 – 1962) . לא תם פרק בקולנוע עם מותם ב- 1959 ו- 1961של שני כוכבים דגולים כ- קלארק גייבל (Clarck Gable) וגרי קופר (Garry Cooper) . הם היו רק בני 60 עם הסתלקותם מהעולם הזה אולם הותירו מאחוריהם נחלה קולנועית עצומה . מאותן הסיבות לא תם פרק עם מותו של אלביס פרסלי ב- 1977 כשהיה רק בן 42 . בגיל כה צעיר היה כבר מעבר לשיאו . הוא הכפיל את משקל גופו ונראה גרוטסקי על הבמה בתוך חליפת הזֶמֶר הלבנה שלו בעלת הצווארון המוגבה . "למרות שהשתנה לבלי הכר עדיין סחף המונים , רק בגלל קולו שנשאר אותו דבר" , מספרת רעייתו לשעבר גב' פריסיליה פרסלי (Pricilla Presley) באחת מקלטות ה- Video שאני מחזיק בחדר העבודה שלי . אלביס פרסלי הוא דוגמא מצוינת לזָמָר רב אמן אמריקני ובינלאומי דָגוּל שה – Show Business התובעני שָאָב ממנו כל גרגיר מ- מכמני האנרגיה של גופו , כל פיסת כוח , ולבסוף נטל גם את חייו . ייתכן ורבי האמנים האלה שחיים באטמוספרה קולנועית וטלוויזיונית כה תובענית , חושפנית , ואינטנסיבית מגיעים לשיאם מוקדם מידי . משהעפילו לפסגה בגיל כה צעיר הם מבקשים להישאר בה ו- להיוותר עליה . לשם כך דרושים כוחות נפש וגוף עצומים שלא תמיד עומדים לרשותם . ואז הטבע מסלק אותם משם . מהפסגה . ואח"כ מהעולם הזה בעודם צעירים כמעט בדמי חייהם . אריק איינשטיין דווקא האריך ימים (באופן יחסי) משום שוויתר והסתלק בטרם עת מהבימה הראשית . אורי זוהר נִיצַל מפני שברח בעוד מועד לא רק מהבימה הראשית אלא נסוג בכלל עם משפחתו מכל הווי החיים הזה ש- רָוּוי אופי בוהמי . הרוֹבֵד החברתי שנקרא "הבוהמה" רוחש כל הזמן פיתויי רגע ושרוי במעין אווירה צוענית חסרת אחריות , חסרת מסגרת , ומחוסרת התחייבות . שהיתי שם לרגע קָט בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה כדוגמן צילום . קלארק גייבל כבש את הפסגה ב- 1939 (היה בן 38) כש- שיחק את רט באטלר בסרט הרומנטי האלמותי "חלף עם הרוח" (Gone With The Wind) . גרי קופר הגיע לשיאו ב- 1951 (היה בן 50) בסרט המערבון "בצהריי יום" (High Noon) כש- שיחק את וויל קיין בתפקיד המארשאל . מהיבט פילוסופי (לא בדוק) אנשים שמעפילים לפסגה בגיל צעיר בתחומים שונים ומתכוונים לשמור עליה לאורך ימים אינם מאריכים שנים מכל מיני סיבות .

באוקטובר 1980 ראיתי את אריק איינשטיין בפעם האחרונה פנים אל פנים באצטדיון "בלומפילד" וגם שוחחנו קצרות. אח"כ רק ראיתי אותו רק בטלוויזיה בטלוויזיה. השנים שעוברות ביעף אינן עושות טוב לאיש גם לא לאריק איינשטיין זמר נודד יפה תואר בעל קול מהמם שהקרין בקולו ויופיו גם עלי . בשיחה שלו בטלוויזיה עם מוני מושונוב וצבי שיסל לפני כמה שנים הוא נראה לפתע וֶוטֶרָאן , מְיוּשָן , וגם עָיֵיף . גדולתו הייתה בכך שהתפייס עם עובדת "זִקְנָתּוֹ" הבימתית וסירב להופיע עוד בציבור . "אנחנו מזדקנים , מתקמטים , ומתכערים אך אלוהים משאיר אותנו עם אותם החשקים" , משהו כזה כתבה הסופרת האוסטרלית קולין מקאלוג ב- 1977 בספרה "ציפורים מתות בספר" . אריק איינשטיין ידע לאָפְסֵן את האמביציות החושפניות שלו ולברוח בזמן ממצלמות הטלוויזיה וגם מעיני הקהל שלו . הוא הצליח להתאפק ולא לשרוף את עצמו . קטעי ה- Video ותקליטי ה- CD הם מַצֵבֶת יד הזיכרון שלו . במידה רבה היא אלמותית . שלמה המֶלֶך למשל , שמעולם לא נטש את כֵּס המלוכה עד לרגע האחרון של חייו , נדרש לבסוף להתפלסף מַרוֹת בפרק א' בספר "קהֶלֶת" עם החיים שקְמֵלִים ונמוגים . קהֶלֶת מצא את עצמו בערוב ימיו סקפטי ומלא טרוניות . וכך אמר : "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש . דור הולך ודור בא , והארץ לעולם עומדת…כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תימלא אוזן משמוע … מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש… יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו… אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זיכרון עם שיהיו לאחרונה…" . אריק איינשטיין גבר מושלם ועניו , השלים עם העובדה שהיופי שלו התקלקל , וחי בשלום בלא התמרמרות עם הפרוצדורה הבלתי הפיכה של הצטברות השנים . הייתה בכך עוצמה נפשית גדולה רבת הוֹד והָדָר . וויתור מרצון על קשר וויזואלי של זָמָר ענק עם קהלו . זה דבר נורא מפני שצריך כוחות נפש לבלום שאיפות טבעיות של רצון התבלטות . הזִקְנָה איננה טרגדיה אם אתה פורש בזמן . אובדנו של אריק איינשטיין האהוב והנערץ הוא ראשית דבר שֶבֶר עצום למשפחה. לסִימָה רעייתו, לילדים, ולנכדים. עם מותו הסתיים פרק בתולדות משפחת איינשטיין . כסָבָא אנוכי קשור עד למאוד בקשרים עבותים ל- 10 הנכדים שלי ולשלושת הילדים שלי . התרשמתי עד למאוד מאריק איינשטיין שאף הוא סָבָא רגיש ואוהב מאוד את 18 נכדיו .

אני גדלתי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן על אלביס פרסלי (Elvis Presley) ועל אריק איינשטיין . אנוכי מבוגר במקצת מאריק איינשטיין וצעיר במקצת מאלביס פרסלי . שם בסוף שנות ה- 50 וראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה בקיבוץ אפיקים התחילה אהבתי לשני הזמרים הדגולים האלה שנחנו בקול עמוק , ייחודי , ומרשים . אין זמרים עם איכויות קוליות כאלה בסולם הצלילים שאני מכיר . אלוהים חנן את שניהם את אריק איינשטיין ואלביס פרסלי חוץ מקולות בלתי נשכחים גם ביופי ואסתטיקה . הם פשוט היו יפי תואר . איכות קולם היוצאת דופן בלוויית יפי תוארם העניקה להם הזדמנות להיות Performers מהדרגה העליונה ביותר בתחום הזה של בידור , של הופעת זָמָרִים על בימה יחדיו עם תזמורת . אריק איינשטיין ואלביס פרסלי עשו אותי למאושר יותר בחיי . יש לי בחדר עבודתי בתל אביב את כל השירים של אריק איינשטיין וגם כמה ספרים אודותיו . האחרון הוא הספר התיעודי רב ערך, "זו אותה האהבה",  שכתב וערך עֵלִי מוֹהַר ז"ל, ויצא לאור ב-2006 בהוצאת דניאלה די נור. כמו כן אני מחזיק בחדר העבודה שלי כ- 60 ספרים באנגלית אודות אלביס פרסלי , עשרות CD שלו , וכ- 200 שעות Video . מותו הפתאומי של אלביס פרסלי ב- 16 באוגוסט 1977 (נפטר בגיל 42 וחצי) והסתלקותו הפתאומית של אריק איינשטיין בן 75 ב- 26 בנובמבר 2013 הן עבורי אבדות מוסיקליות כבדות . מעולם לא ראיתי את אלביס פרסלי במְצִיאּות . אולם ראיתי עשרות פעמים את ארבעת סרטיו הראשונים בקריירה העשירה שלו כשהיה נער רק בן 21 : "Love me tender" , אח"כ עשה את "Loving you" , ב- 1957 כיכב בעוצמה וכישרון ב- "Jailhouse rock" והשיר המרכזי בסרט שנקרא כשם הסרט "Jailhouse rock" מכר בארה"ב וברחבי תבל מייד כ- 20.000000 (עשרים מיליון) תקליטים . מדובר במספרים דמיוניים והצלחה מסחררת . ב- 1958 הוביל את "King Creole" וגם כאן תקליט הסרט והשיר המרכזי בסרט הפך לנחלת הכלל בארה"ב ובעולם כולו . כל ארבעת הסרטים האלה נשענו כאמור על המוניטין העצום שלו כזָמָר ויכולתו המוסיקאלית הווירטואוזית בגיל כה צעיר . הסרטים האלה נעשו כשאלביס פרסלי (נולד ב- 8 בינואר 1935) נע בין 21 ל- 23 בשנים שבין 1956 ל- 1958. בתוך שנתיים – שלוש הפך אלביס פרסלי למולטי מיליונר כבד . צפייה במאות שעות Video בתקופות שונות של חייו הן פיצוי עבורי ועֵדוּת לכישרון העצום שהיה טבוע באלביס פרסלי כ- Performer עַל . כנ"ל מדובר באריק איינשטיין (צעיר מאלביס פרסלי בארבע שנים) שהיה זָמָר פנומן בקנה מידה ישראלי . אנוכי אוֹ טוֹ טוֹ בן 80 אך עדיין מאזין לאלביס פרסלי גם בעת כתיבת הפוסט הנוכחי הזה עכשיו . שירתו נותרה עבורי גם היום יותר מהנאה צרופה . מוסיקת ה- Hillbilly וה- Rockandroll שיצר אלביס פרסלי וההופעה המוחצנת שלו רווייה Sex appeal בהופעות שלו ובסרטיו לא הייתה מקובלת בימים ההם של סוף שנות ה- 50 בקיבוץ אפיקים . אנחנו הרי גדלנו על השירים של יחיאל מוהר , יהודה שרת , מתתיהו שלם , ומשה ווילנסקי , ומאוחר יותר על אלו של המשוררות רחל ונעמי שמר . אהבתי את אלביס פרסלי אהבה עזה לכן גם אנוכי לא הייתי מקובל . כמה מחברי הקיבוץ הרהיבו עוז וכינו אותי ואת אלביס פרסלי , "שתי זונות ממין זכר" עד כדי כך היו נעולים שערי הקיבוץ בימים ההם בפני אלביס פרסלי . האחד שלעולם לא יהיה שני לו .

במידה רבה גדלתי גם על ריקי נלסון (Ricy Nelson) ועל ה- Beatles . המוסיקה שייצרו הייתה פנטסטית . הם היו הרבה יותר מְאוּפָּקִים על הבמה מ- אלביס פרסלי הסוער אך מיתרי קולם הפיקו הרמוניה קולית מושלמת . יש לי בחדר העבודה את כל השירים של ה- Beatles וריקי נלסון לרבות כמה ספרים אודותיהם . אני מודה שאת השיר "It's Late" של ריקי נלסון שמעתי אלפי פעמים בחיי וזרועו של השיר הזה עדיין נטויה . אנוכי מודה ששמעתי אלפי פעמים את הטרילוגיה המלאה של ה- "חיפושיות" וידה של הטרילוגיה המופלאה הזאת עדיין נתונה . מעניין שעכשיו בעת כתיבת הפוסט הזה אנוכי מוצא באחד הספרים שלי אמירה של ג'ון לנון אודותיו של אלביס פרסלי : "Before Elvis there was nothing" . אנוכי אוהב את פרנק סינטרה , בינג קרוסבי , פרי קומו , ביל היילי , ג'רי לי לואיס , פט בון , פול אנקה , אלה פיצג'ראלד , שרה ווהן , טומי סנדס , ברנדה לי , האחים אוורלי , דין מרטין , דוריס דיי , ריי צ'ארלס , הלן שפירו, פגי לי, פרנקי ליין , רוזמרי קלוני, פאטס דומינו , שלישיית קינגסטון, ארבעת האסים , ארבעת האחים , לואי ארמסטרונג, דאסטי ספרינפילד, ורבים רבים אחרים. מוזר אולי שכ- בֵּן קיבוץ אפיקים שגדל והתחנך על ברכי מוסיקה קלאסית והשירה הארצישראלית , האוזן המוסיקאלית שלי מצאה עניין גם במוסיקה האמריקנית שאלביס פרסלי היה עבורי הנציג הראשי שלה . ברור שאין הדבר מוזר כלל וכלל . מוסיקה איננה נִתְּחֶמֶת לגבולות גאוגרפיים . אתה יכול לאהוב את השיר "Heartbreak Hotel" של אלביס פרסלי , ובאותה מידה להאזין באהדה ותשומת לב ל- "הַפֶּרָח בְּגָנִי" של זוהר ארגוב ול- "יום שישי את יודעת" ו/או "24 שעות ביממה" של יהודה פוליקר ולהקת "בֶּנְזִין" שלו , להקשיב בנעימות רבה ל- "קָאלִינְקָה" של מקהלת הצבא האדום , ולההנות מ- "צָ'אוֹ צָ'אוֹ בַּאמְבִּינָה" של הזמר האיטלקי דוֹמֶנִיקוֹ מוֹדוּנְיוֹ . ומה רע בשירים של עוד זמר איטלקי בשם מארינו מאריני ? ומה לא טוב בשירים של להקת "הפלייטרס" ו/או בשירים של ג'וני מאתיס ? אין שום ניגוד בין רצועות המוסיקות השונות . אין דבר כזה מוסיקה טובה ו/או מוסיקה לא טובה . יש מוסיקה שאתה אוהב יותר ואוהב פחות . אנוכי מעיד על עצמי כאן בקול רם שאני אוהב מאוד גם את יורם גאון , שלמה ארצי , יהודה פוליקר , זוהר ארגוב , את הדודאים , וגם את יהודית רביץ . ואיך אפשר לשכוח את להקת "החלונות הגבוהים" (הורכבה מאריק איינשטיין , שמוליק קראוס , וג'וזי כץ) ? את רצועות מס' 2 ("אינך יכולה")  ומס' 7 ("זֶמֶר נוּגֶה") ב- CD הזה שיצא לאור ב- 1967 אני שומע גם היום שוב ושוב . אולם אם להפריד בין המושאים הללו , הרי שאריק איינשטיין ואלביס פרסלי ניצבים מנקודת מבטי בראש הפירמידה המוסיקאלית הזאת . הם היו כה יפים ומוכשרים בעלי מיתרי קול מופלאים וצלולים עד שהפכו במו גרונם כל טקסט , כל מילה בשיר , כל פזמון , וכל מנגינה למִכְלוֹל מצליח ומשגשג . קולם הייחודי והלָחָן שבקע מגרונם האפילו על כל טקסט . בכך היה מקור כוחם . איזה קול איזה קול . במידה רבה שניהם אהבת נצח שלי . נוח להיווכח כי שני הזמרים ה- Performers הדגולים הללו היו בעלי מכנה משותף . כל כך יסודיים , שערכו עוד ועוד ועוד חזרות בטרם ההופעות , שאפו לשלמות ל- פרפקציוניזם , לא השתחררו מתחושת פחד במה , והיו חרדתיים כל פעם מחדש לפני תחילת המופעים הישירים הנהדרים שלהם למרות הניסיון , הוותק , והכישרון העצום שהיה טמון בהם . העניין הזה של פחד במה שלא נטש את אלביס פרסלי גם בערוב ימיו לאחר שמכר יותר מ- 1.000000000 (מיליארד) תקליטים ו- CD בארה"ב וברחבי העולם כולו נראה תמוה ובלתי מובן . הרי היה לו הכל . כל מה שדרוש ל- Performer דָגוּל ברמתו – יופי וקול. אף על פי כן עלה תמיד לבמה בחִיל ורע .

elvis

טקסט תמונה : אלביס פרסלי בשיא כוחו בשנות ה- 50 של המאה שעברה . אלוהי המוסיקה חנן אותו ביופי וקול בלתי רגילים שאין כמותם . מותו ב- 16 באוגוסט 1977 הייתה עבורי (ועבור רבים בעולם) אבדה מוסיקאלית גדולה. (באדיבות האמלין והעורך מייק אוואנס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פגשתי את אריק איינשטיין לראשונה היכן שהוא ב- 1962 בחדר האוכל של קיבוץ אפיקים . אני הייתי רפתן בקיבוץ והוא שחקן בהצגת המחזמר "אִירְמָה לָה דוּס" שהועלה בעת ההיא ע"י תאטרון "הבימה" . המחזה רָץ במשך כ- שבוע באמפיתאטרון של עמק הירדן בצמח . ה- Cast הוזמן לסעוד ארוחת צהריים בקיבוץ אפיקים . אריק איינשטיין היה כבר זָמָר ושחקן שקנה את המוניטין המוקדם שלו בלהקת הנח"ל (על להקת הנח"ל נמנתה אז גם בת כיתתי מקיבוץ אפיקים חִינָא גורביץ') . לא אני התחלתי . הוא קשר ראשון את קשר השיחה בינינו . התברר שהכיר אותי כשחקן כדורסל לשעבר בקבוצת הפועל אשדות יעקב . זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתיו . גוון קולו העמוק ומראהו היו בלתי נשכחים . היה ברור שהוא נהנה מ- מתנת אֵל . גרונו ומיתרי קולו הפיקו טון וצליל שלא שומעים כל יום . צליל הבריטון העמוק וכה צלול שלוֹ העניקו לו נוכחות נצח . קסמו האישי נשפך ממנו והלאה. אי אפשר היה לוותר על התבוננות בו. הוא לבש חולצת טי שירט כחולה והיה רזה מאוד אך יפה. הופתעתי מהעממיות שלו והקשר הבלתי אמצעי שיצר עמי בקלות. הוא היה איש נעים, אולי קצת "שְוִויצֶר", אך לא יותר מידי . אנוכי הייתי רַפְתָּן פשוט מהקיבוץ והוא כוכב זֶמֶר ותאטרון אך הוא לא דיבר בהתנשאות יתר . הוא היה צעיר ממני ב- 7 חודשים ונמוך ממני ב- 2 סנטימטרים. שוחחנו מטבע הדברים על חשיבות הניתור במשחק הכדורסל ועל אפקט ה- Dunk . אריק איינשטיין גם סיפר לי כי הוא נהנה לשחק בהצגה "אִירְמָה לָה דוּס" מול הפרטנרית שלו גְאוּלָה נוּנִי , וגילה לי שבכמה סצנות במהלך ההצגה הוא מתנשק עמה ברצינות .

yoash 1

טקסט תמונה : אני בקיבוץ אפיקים בשנת 1962 . נולדתי בקיבוץ הטוב בישראל.  כמו כולם התחנכתי כילד על קריאת ספרים מרובה , האזנה למוסיקה קלאסית ואהדה לפזמון הארצישראלי , וגם קצת לשירה הרוסית . בשלב מסוים החלה הקהילה להתערב בחיי הפרטיים מפני שכה אהבתי את אלביס פרסלי (Elvis Presley) וריקי נלסון (Ricky Nelson) . המוסיקה הזאת לא מצאה חן בעיני חלק מחברי הקיבוץ . היו כאלה שכינו אותי ואת אלביס פרסלי , "שתי זונות ממין זכר" . עד כדי כך היו נעולים שערי הקיבוץ בפני תרבות המוסיקה שהפיק אלביס פרסלי אך חברי הקיבוץ ההם ממש לא הזיזו לי . הייתי הראשון בקיבוץ שלבש מכנסי ג'ינס , חולצה אדומה , ונעל נעלי ספורט . זה לא התאים לאופנת לבוש החָאקִי של הקיבוץ . המראה שלי לא השתלב ולא היה שייך עוד לחיי הקומונה . 20 שנה לאחר שעזבתי את קיבוץ אפיקים הודו כמה מהחברים הוותיקים , "באהבתך את אלביס פרסלי הקדמת את כולנו בשנות דוֹר" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 3

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 40 של המאה שעברה . קיבוץ אפיקים בראשיתו . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 4

טקסט תמונה :  שנת 1946 . הכניסה לקיבוץ אפיקים ומגדל המים שהפך לסמלו המסחרי של הקיבוץ . משמאל משאבת הבנזין של הקיבוץ . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 2

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . קיבוץ אפיקים , פינת חמד בעמק הירדן . בקדמת התמונה נראה כביש בית שאן – טבריה החוצה את עמק הירדן . (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמובן שראיתי את "אִירְמָה לָה דוּס" באמפיתאטרון של העמק . צריך להבין שמערכת החינוך בקיבוץ חינכה אותנו מגיל צעיר מאוד לאהבת מוסיקה , שירה , תאטרון , וקריאת ספרים . מייסדי קיבוץ אפיקים שהעפילו לארץ ישראל במחצית שנות ה- 20 של המאה שעברה מרחבי רוסיה הגדולה הקדישו מאמץ מיוחד לטיפוח החיים התרבותיים בקיבוץ לרבות טקסי קבלת השבת . החינוך של קבלת השבת התחיל כבר בגני הילדים . המלחין מרדכי זעירא היה מראשוני בוני קיבוץ אפיקים .

yoash 5

טקסט תמונה :  שנת 1928 . חברי קיבוץ אפיקים דוד וורטמן (מימין) והמשורר והמלחין מרדכי זעירא (משמאל) משמשים כסנדלרים של פלוגת קיבוץ אפיקים , בבית וגן . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אפילו המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וברל כצנלסון נתנו על כך את הדעת ועודדו את חברי קיבוץ אפיקים הקטן לשמור על היוזמה הזאת של חיי קולטורה . (ראה ספרו של אריה אופיר "אפיקים – דרכו של קיבוץ" שיצא לאור ב- 1986) . ב- 1946 ביקר תאטרון "האוהל" בקיבוץ אפיקים עם הצגת "המכשפה" . הבמה הוקמה על הדשא הגדול של הקיבוץ בין עצי הפיקוס העבותים שהקיפו את המקום . עד עצם היום הזה אנוכי זוכר את אברהם חלפי משחק את "הוֹצְמָך" בהצגה ואת חנה מרון (מאירצ'ק) משחקת את מִירָה'לֶה כשהיא שרה את השיר "יהודים רָחְמוּ רָחֵמוּ" ואת המילים ההן של הפזמון ההוא , "…זאת הילדה וודאי תעתה , חושו מהר הצילו אותה…" . יעקב איינשטיין ז"ל אביו של אריק איינשטיין ז"ל שיחק גם כן בהצגת "המכשפה" ההיא אך אינני זוכר אותו . "האוהל" נוסד ב- 1925 והתנהל בשנים הראשונות שלו כקולקטיב , כמו הקיבוץ . בשלב מסוים בתולדותיו נקרא "האוהל – תאטרון פועלי ארץ ישראל" . ה- תאטרון מצא בקיבוץ אפיקים בית חם וכמובן המון אוהדים גם ילדים וטף כמוני . הייתי בן 6 .

yoash 6

טקסט תמונה : חברי קיבוץ אפיקים חוגגים את חג הפסח ליד המגורים ברפת בקבוצת כינרת ב- 1928. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביומן הקיבוץ מתאריך ה' בחשוון תרפ"ט – 9 באוקטובר 1928 ניתן למצוא : "כדי לקרב את החברים אל תיאטרון "אוהל" והצגותיו, ובכדי לקרב את החברים אל המילה ההולכת ונדפסת בארץ ישראל, החליטו כמה מן החברים לסדר מסיבה ראשונה של 'עונג שבת' (מהטיפוס של "עונג שבת" בתל אביב מיסודו של חיים נחמן ביאליק) . היו הקראות של שלום עליכם, הקריאו קטעים ממנדלי מוכר ספרים וכדומה".

חיים נחמן ביאליק שלח ב- 16 בדצמבר 1928 את תגובתו לחברי קיבוץ אפיקים. כך כתב למרדכי "מִיטְיָה" קריצ'מן : "שמחתי לשמוע על דבר מסיבות "עונג שבת" שלכם . דרככם נכונה. גם הצורה שבחרתם בה מתאימה למסיבה. לסמן מרחוק נושאים ותוכניות להרצאותיכם אי אפשר לי, שאינני יודע את טיב הקהל שלכם. עליכם לבחור מתוככם וועדה מיוחדת שתכין את החומר לשבתות הקרובות. אפשר גם להזמין לפרקים מרצים מן החוץ. ואם יש לכם איש המעמיק באגדה העברית, כדאי שתקבעו עתים גם לאגדה ולמו"מ ולשיחה עליה. איך שהוא שִמרו על המסיבות האלו ושִקדו על שִכלולן, ומובטחני, כי לא יעברו ימים רבים וכולכם תיווכחו בתועלתן החינוכית המרובה".

                                                                                 שלכם בלב ונפש

                                                                                 ח. נ. ביאליק

השנים נקפו להן . אריק איינשטיין היה רק זיכרון . לא ראיתי אותו יותר מאז . ב- 1980 נפגשנו באצטדיון "בלומפילד" באקראי בתום הפקת כדורגל שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק שבו נטלה חלק קבוצת הפועל ת"א . ידעתי מהשמועות שרווחו כי הוא קשור נפשית לקבוצות הכדורגל והכדורסל של הפועל ת"א ונחשב לאוהד מושבע של המועדון האדום . זה נראה לי תמוה . כאיש טלוויזיה שחייו הטלוויזיוניים מלאים וגדושים לא היה לי זמן לאהוב . אגודת הפועל ת"א ממש לא עניינה אותי , גם לא קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ש- שימשה עבורי אובייקט שידור בלבד. ב- 1980 היה אריק איינשטיין כבר שחקן קולנוע נודע , כוכב טלוויזיה פופולארי , וזָמָר ענק . לחצנו שוב ידיים . עשיתי לאריק איינשטיין הכרה עם בני האמצעי גוּר . זה היה מחוץ לאצטדיון מהצד המערבי שלו . הוא היה מוקף בחבורת אנשים שלא הכרתי . אף על פי כן התפנה אלי . הוא נשאר עממי ועדיין בעל הופעה מרשימה. התבוננתי בו כשדיבר עם גוּר . איש אסתטי ויפה תואר שנותר בעל כריזמה עצומה. הילדים שלי רוֹעִי הבן הבכור, גוּר, והבת הצעירה הָגָר גדלו על אריק איינשטיין. הם העריצו אותו. הם קנו בזמנו את כל התקליטים שלו והכירו וידעו את כל השירים שהוא שָר עד לאחרון שבהם . אח"כ הם ציטטו בע"פ גם את סרטי "לוּל" ואת סרט הקולנוע "מציצים" שלו ,של אורי זוהר , ושל צבי שיסל . אריק איינשטיין הפך בעל כורחו לבן בית אצלנו . הילדים תלו על הקירות בחדרים שלהם את הפוסטרים שלו (וגם של שלום חנוך) .לא ראיתי את אריק איינשטיין אבל הוא היה נוֹכֵח .

ב- 1980 ערכנו ב- "מבט ספורט" סיכום קצרצר של עונת משחקי ה- NBA שהסתיימה זה מכבר בזכייה של קבוצת "Los Angeles Lakers" . הסיכום הפשוט הורכב מכל מיני קטעי film שקיבלנו מסוכנות הצילום הבריטית "VISNEWS" בראשות נִיל מָאלָארְד (Neil Mallard) . הוויזואליה הפילמאית הייתה רדודה אבל מנהל מחלקת הספורט דאז מר אלכס גלעדי הגה רעיון אדיטוריאלי מבריק כדי לפצות על המראה הדַל . הוא השתמש בשיר של אריק איינשטיין "יושב בסאן פראנציסקו" (מילים : אריק איינשטיין לחן : שלום חנוך) כפס קול של ה- Item ההוא . לפתע התחלנו כולנו  לזמזם את המנגינה ולשיר , "…רואה את ד"ר ג'יי קורע רשתות וקארים עבדול ג'אבאר נוגע בשמיים…" .

חלפו להם 30 (שלושים) שנים . הקשר ביני לבין אריק איינשטיין חודש לרגע קט ב- 2010 . אחד מ- 13 הספרים בסדרת טלוויזיה רחבת היקף שאנוכי חוקר וכותב וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , עוסק ומסביר כיצד נוצר הקשר המיוחד ב- 1969 בין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה , ומדוע נמשך ושגשג 37 (שלושים ושבע) שנים ברציפות עד עונת 2007 – 2006 . הספר עב הכרס הזה בן כ- 10000 (רבבה) עמודים נקרא "הקשר הסימביוטי" . הקֶשֶר הסימביוטי בין הטלוויזיה הציבורית לבין אלופת הכדורסל קבוצת מכבי ת"א התקיים במשך יותר משנות דוֹר בין השנים 1969 ל- 2007 . לקשר הממושך הזה ולמידותיו הארוכות לא היה אָח ורֵע בארץ ובעולם. 

ביקשתי את עדותם וניתוחם של אריק איינשטיין ושל יו"ר הפועל ת"א מר אברהם פלדה כדי שיבארו לקוראים שלי מדוע מכבי ת"א התרוממה במשך שנות דוֹר לשיאים חדשים בעוד הפועל ת"א שקעה מטה עוד ועוד עד כדי הריסת אולם "אוסישקין" רווי אוסף אגדות וסיפורי פלאות של הפועל ת"א , בשנת 2007 ע"י עיריית תל אביב . שוחחנו קצרות בטלפון כמה פעמים . אנוכי זוכר שהפעם הזאת התעניינתי לדעת מדוע הוא כיחיד כמי שנשא את השם הפרטי שלו אַרְיֵה / אָרִיק , כונה ברבים "אָרָיוֹת" . אריק איינשטיין הנלהב ביקש לבוא לביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב כדי לראות את העריכה וההדפסה המקדמית של הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" שכללה בתוכה אז כ- 40 (ארבעים) כרכים . לבסוף ביטל זאת . זאת הייתה הפעם האחרונה שדיברתי עמו . גב' סימה איינשטיין – אליהו רעייתו של אריק איינשטיין נתנה לי תמונה אחת לספר הזה "הקשר הסימביוטי" , בה נראה אריק איינשטיין בן 15 ב- 1954 מככב בקבוצת הנוער של הפועל ת"א , בשעה שהכוחות בין שני המועדונים העירוניים הפועל ת"א ומכבי ת"א היו עדיין שקולים .

USISHKIN 1

טקסט תמונה :  שנת 2007 . כתובות גראפיטי של אוהדי הפועל ת"א השרופים והנאמנים מקשטות את קירות אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א הבנוי על גדות הירקון , ועכשיו מַט ליפול . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

USISHKIN 2

טקסט תמונה : שנת 2007 . חלקו הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א מתפקד כמוסך מכוניות בטרם הריסתו הסופית ע"י עיריית תל אביב . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

USISHKIN 3

טקסט תמונה : שנת 2007 . קופות אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א נעולות ומסוגרות . על דלת הכניסה לקופות ציירה יד עלומה את "הפטיש והמגל" , סימלה של ברה"מ הקומוניסטית שנפלה ואיננה קיימת עוד . אולם "אוסישקין" עומד עתה שומם וניצב בפני צו הריסה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

USISHKIN 4

טקסט תמונה : שנת 2007 . זהו הכותל הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב . במקום האולם ההרוּס נבנתה גינה וגן ציבורי . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 5

טקסט תמונה : שנת 2007 . אגף נוסף בקיר הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" בטרם נהרס ע"י עיריית תל אביב. (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usishkin 6

טקסט תמונה : שנת 2007 . אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל תל אביב בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב. כתובות הגראפיטי של אוהדי  הפועל מלמדות על נאמנות מוחלטת לקבוצת הפועל ת"א ושנאה עיוורת ליריבה העירונית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון . יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 7

טקסט תמונה :  שנת 2007 . הקיר הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 8

טקסט תמונה :  שנת 2007 . אוהד מושבע של הפועל ת"א ניצב ליד כתובות גראפיטי שחרתו חבריו על כתלי אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א . העזובה והלכלוך זועקים לכל עבר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 9

טקסט תמונה : שנת 2007 . הצפון הישן של תל אביב . אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל  תל אביב שנבנה בשעתו על גדות נהר הירקון , ניצב עתה בשיממונו חסר תכלית ותועלת . קירותיו משמשים לתליית פרסומות מסחריות בטרם הריסתו ע"י עיריית תל אביב . מבט המצלמה שלי היה משפך הירקון . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

usishkin 10

טקסט תמונה : שנת 2007 . מבט מזרחה מאולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א . הצפון הישן של העיר מישיר מבט ומתבונן לעבר גורדי השחקים החדשים שנבנו בצפון החדש של העיר תל אביב . (תיעוד וצילום יואש אלרואי מתוך מאגר של 200 תמונות שתיעדתי וצילמתי את אולם הכדורסל "אוסישקין" של הפועל ת"א בטרם הריסתו הסופית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

ב- 1965 זכתה הפועל ת"א באליפות המדינה בכדורסל בשל יכולת טובה של הקבוצה אך נהנתה  גם מחֶרֶם שהכריז מרכז מכבי על ליגת הכדורסל במחזורי הסיום בשל חשד להטיה ומכירת משחקים . בשורות הפועל ת"א שיחקו אז אילן זייגר , רמי גוט , עמי שלף , גרשון "גֶרְשִי" דֶקֶל , צבי לובצקי , ודוד קמינסקי . במשחק הגמר על גביע המדינה ניצחה מכבי ת"א את הפועל ת"א 55 : 47 . מוזר מאוד איך קבוצת כדורסל בעלת היסטוריה כה מפוארת כמו הפועל ת"א , ששישה משחקניה נמנו באורח קבע על הנבחרת הלאומית , נמחקה כעבור שנות דוֹר כלא הייתה והאולם ההיסטורי רב המוניטין שלה "אוסישקין" על גדות הירקון נהרס והפך לגִינָה , בעוד מכבי ת"א זוכה חמש פעמים בגביע אירופה . ההיסטוריה של ייסוד של הפועל ת"א דומה לזו של מכבי ת"א . המנהל המיתולוגי של הפועל ת"א ונבחרת ישראל מר עמירם שפירא זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "מגרשה הביתי של הפועל ת"א שכן בראשית שנות ה- 40 באולם ברחוב נחמני 4. אולם הספורט נמכר לתאטרון הקאמרי והפועל ת"א עברה לשחק במגרשי הכדורסל של ביה"ס כרמל וגימנסיה שלווה. מגרשה של הפועל צפון ת"א שכן בביה"ס לדוגמא ברחוב בן יהודה. מגרש הכדורסל של מכבי ת"א שכן בימים ההם ליד קולנוע אוריון ומגרש הכדורסל אגודת "ברית מכבים עתיד" שכן ליד רחוב דיזנגוף. מאוחר יותר העתיקו הפועל ת"א והפועל צפון ת"א את מגרשן למתחם אוסישקין" . אחד מעמודי התווך של הפועל ת"א ונבחרת ישראל בעשור ה- 60 של המאה שעברה היה אִילָן זָיְיגֶר גבה הקומה (1.94 מ') . אִילָן זָיְיגֶר נולד בתל אביב הקטנה ב- 18 ביולי 1939 . הוא היה צעיר מ- אריק איינשטיין בחצי שנה . כמו ילדים רבים נמשך מגיל צעיר לאגודת הפועל ת"א ולמתחם הכדורסל שלה ברחוב אוסישקין בצפון תל אביב סמוך לגדות הירקון . מאמן הילדים באגודת הפועל "צָפוֹן" תל אביב היה עולה חדש מווילנה צְבִי קָצֶ'רְגִינְסְקִי . הוא היה גם מאמן הילדים בבית הספר העממי "לדוגמא" ברחוב בן יהודה . צְבִי קָצֶ'רְגִינְסְקִי היה האבא של קבוצות הילדים והנוער באגודה . הוא היה עובר מבית ספר אחד למשנהו ואוסף את הילדים המוכשרים ומביא אותם למועדון . אח"כ עבר להיות רכז הכדורסל של אגודת הפועל ת"א במגרש הפתוח ב- "אוסישקין" . בגיל ארבע עשרה קוּדַם אִילָן זָיְיגֶר לקבוצת הנערים של הפועל ת"א אותה אימן אוּרִי הוֹלִינְגֶר , ובשורותיה שיחקו בני גילו אָרִיק "אָרָיוֹת" איינשטיין , שמואל רוכברג ,  אורי פופילס , יעקב רוזן , שמואל שיינברג , חיים קליגמן , דוב "דובה" פרומן , ואחרים . צלם עלום שֵם העמיד את הנערים הצעירים ליד הפחים במגרש הפתוח ב- "אוסישקין" ב- 1954 ולחץ על הֶדֶק המצלמה . זה מה שיצא .

einstein

טקסט תמונה :  שנת 1954 . קבוצת הנערים של הפועל ת"א ניצבת במגרש הכדורסל הפתוח של האגודה ברחוב אוסישקין בתל אביב בצפון תל אביב .

זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן צבי קצ'רגינסקי רכז הכדורסל והאבא של קבוצות הילדים והנערים , שמואל רוכברג ז"ל , אריק איינשטיין , אורי פופילס , שמואל שנהר (שיינברג) , יענקל'ה רוזן , אילן זייגר , והמאמן אורי הולינגר.

זיהוי הכורעים משמאל לימין : דוב "דובה" פרומן (מייסד ונשיא לשעבר של חברת "אינטל") וחיים קליגמן. 

הערה : התמונה הזאת לקוחה מתוך הספר, "זו אותה האהבה" של המחבר עלי מוהר ז"ל. התמונה הוענקה לי באדיבות גב' סימה איינשטיין – אליהו , הגרפיקאית תמר בר דיין , והמו"ל דניאלה די נור .

הערה :  סייעו לי בזיהוי הנוכחים בתמונה שחקני העבר של קבוצת הפועל ת"א בכדורסל מר אילן זייגר ומר צבי לובצקי .

2. מאבק הרייטינג ביום רביעי – 27 בנובמבר 2013. ערוצי הטלוויזיה הארציים 1, 2, ו- 10 מעבירים בשידורים ישירים את טקס הזיכרון שערכה עיריית תל אביב לאריק איינשטיין ז"ל בכיכר רבין, ואת הלוויה וקבורתו של הזמר הנערץ בבית העלמין הישן "טרומפלדור" בתל אביב. 

פרשן ערוץ 10 מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום אמר לשַדָּר המוביל שלו רָפִי רֶשֶף בעיצומו של טקס הזיכרון לאריק איינשטיין בכיכר העיר תל אביב (יום רביעי – 27 בנובמבר 2013) , כי יש לכבד את רצון משפחת איינשטיין לערוך לו קבורה פרטית ללא המולת יתר בבית העלמין הישן "טרומפלדור" בתל אביב . הערה זאת של העיתונאי מוטי קירשנבאום נאמרה בשעה שעשרות אלפי אזרחים כבר נהרו לרחבת כיכר רבין בתל אביב ליד בניין העירייה כדי לחלוק לזָמָר האהוב והנערץ כבוד אחרון ומיליון צופי טלוויזיה בכל רחבי הארץ התגודדו מאחורי המוניטורים בסלון בתיהם על מנת להיפרד מאישיות ציבורית כה אהודה ומקובלת . חיש מהר התברר כי לא ניתן להיענות לבקשת משפחת איינשטיין להתייחד בפרטיות עם יקירם בטרם נטמן לנצח באדמת תל אביב . טקס הזיכרון לאריק איינשטיין בכיכר היה מבוא טלוויזיוני רב עוצמה . ערוץ 10 וערוץ 2 לקחו לתשומת לבם את טענתו זאת של מוטי קירשנבאום שביקשה לשמור על פרטיות המשפחה ולהתרחק עם מצלמותיהם והמיקרופונים שלהם מהקבר שנכרה בבית העלמין "טרומפלדור . ובאמת בשעה שהרב אורי זוהר נשא דברי הספד נרגשים על קברו של אריק איינשטיין ז"ל היה ערוץ 2 עסוק בריאיון עם דוֹרִי בֵּן זְאֵב וכתב ערוץ 10 אוֹר הֶלֶר (איש טלוויזיה מאופק , מאוזן , מכובד , וקר רוח) היה טרוד בריאיון עם יוֹנִי רֶכְטֶר . ואז קרה דבר מעניין . דווקא ערוץ 1 הרשלן והמסורבל , ונטול הרייטינג , פלש עם מצלמותיו והמיקרופונים שלו לוואקום שנוצר ליד הקבר ושידר ישיר את דברי ההספד המרים והכואבים שנשא אורי זוהר , "הלכת לי חבר כתבת אריק , אבל אתה הלכת קודם…" , אמר כשגרונו חנוק ב- בכי תמרורים . ערוץ 1 הכניע לאלתר בדקות הללו את ערוץ 2 ואת ערוץ 10 . הערתו האנושית של מוטי קירשנבאום אשר הופנתה לתשומת לבם של אנשי השטח של ערוץ 10 ושימשה בקשה מעין תזכורת לשמור על פרטיותה של משפחת איינשטיין ליד הקבר – לא עמדה במבחן הזמן . נדמה לי שהיה זה הרב אורי זוהר שבעצמו פתח את השערים הנעולים של בית העלמין "טרומפלדור"בפני האלפים שצבאו עליו ואִפְשֵר להם להגיע לפאתי הבור שנכרה באדמה . אביו של אלביס פרסלי וֶורְנוֹן פְּרֶסְלִי (Vernon Presley) ביקש לערוך לוויה פרטית לבנו המֵת באחוזת המשפחה "גרייסלנד" בממפיס (בירת מדינת טנסי) . זה היה בלתי אפשרי . אלביס פרסלי האהוב והנערץ היה שייך זה מכבר לכלל האומה האמריקנית ולא רק לאבא שלו . עניין ההזדהות הלאומית עם אריק איינשטיין היא כנ"ל , בדיוק אותו דבר . הוא שייך ראשית דבר לרעייתו סימה וילדיו אולם האומה האָבֵלָה חשה כי במידה רבה אריק איינשטיין הטרובדור הלאומי הוא גם שלה , והפרה את צַו הבקשה של מוטי קירשנבאום . מצלמות ערוץ 1 הלכו בעקבות צַו העם העצוב שנהר בהמוניו לקבר ותיעדו באופן בלעדי ובלבדי את מה שהתרחש שָם לרבות הספד ה- נְהִי של הרב אורי זוהר .

לא ניתן להימנע מעריכת הַקְבַּלָה בין ימי האבל העכשוויים האלה שעסקו בכיסוי מותו הפתאומי של אריק איינשטיין ז"ל האהוב והנערץ ע"י ערוצי הטלוויזיה העכשוויים 1 , 2 , ו- 10 , לבין כיסוי שבוע האבל של רצח ראש הממשלה ושר הביטחון האמיץ יצחק רבין ז"ל לפני שמונה עשרה שנים ע"י ערוץ 1 וערוץ 2 . בעוד אנשי חטיבת החדשות של ערוץ 1 צייצו כי לא מתקבל על הדעת ואין זה הגון ויפה לראיין בשבוע האֵבֶל את האלמנה לאה רבין המתאבלת ויושבת שבעה בביתה על אהובה המת , חשב רָפִי רֶשֶף איש חברת החדשות של ערוץ 2 שונה לחלוטין מהם , ומחוץ לקופסה . רפי רשף החליט שהוא חייב לראיין את האלמנה דווקא עכשיו 48 שעות לאחר הרצח הנפשע . התוצאה הטלוויזיונית הייתה סנסציונית ומהממת . ערוץ 1 ש- "הספציאליטה" הציבורי שלו היה בתחום העיתונאי של כיסוי חדשות נִפְגָע והוּבַס בבת אחת . ואז בצבצה התבוסה השנייה . בעת ההתמודדות בין ערוץ 1 לבין ערוץ 2 על רכישת מסמך ה- Video הבלעדי של רוֹנִי קֶמְפְּלֶר שתיעד את רצח יצחק רבין ז"ל , מישהו בערוץ 1 צִיֵיץ שאין זה יָאֶה כלל לערוץ שידור ציבורי להקרין את הרצח המתועב . מישהו נוסף בערוץ 1 צִיֵיץ כי המחיר של 1.000000 (מיליון) שקל שדורש המתעד הצלם החובב רוני קמפלר תמורת סחורת הצילום שלו – מופקע וגבוה מידי . ערוץ 2 הזריז והצעיר ניאות לשלם והרייטינג והמוניטין שלו כיסו והאפילו שוב על ערוץ 1 באותו השבוע ההוא של חודש נובמבר בשנת 1995 . מרדכי "מוטי" קירשנבאום שימש מנכ"ל רשות השידור בעת שתי התבוסות הללו בחודש נובמבר של 1995 . יאיר שטרן היה מנהל הטלוויזיה . דוד "דודו" גלבוע כיהן כמנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1 . מר רפיק חלבי היה עורך "מבט" .

רִפְרוּף במפת המדרוג של יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 כי ערוץ 1 למרות יתרון עצום וארכיון עשיר שעומד לרשותו וכולל את כל הופעותיו הטלוויזיוניות של אריק איינשטיין בעשור ה- 70 של המאה שעברה (בשידור הציבורי) לרבות קניין בלעדי על סרטי "לוּל" – איננו מצליח להיאבק בשני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 . הרייטינג שהוא צובר לאורך כל היממה הזאת הוא אפסי .

rating 1

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 06.00 ל- 08.45 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 08.30 לבין 11.14בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות .(באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . 

rating 3

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 11.00 ל- 13.44בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 4

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 13.30 ל- 16.14 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 5

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 6

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 7

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 8

טקסט מסמך : יום רביעי – 27 בנובמבר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 23.15 ל- 25.59 (02.00) בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 למרות יתרונו העצום על ערוץ 2 וערוץ 10 בחומרי ארכיון הנוגעים לשנות הזוהר של הזמר הלאומי אריק איינשטיין ז"ל לרבות סרטי "לוּל" ניגף בפני שני הערוצים הארציים הללו לאורך כל שעות היממה מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

סוף הפוסט .

 

פקודת המבצע / ספר השידורים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לו : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 323 : הועלה לאוויר בצהריי יום רביעי – 25 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ כלהלן : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

המשך של חלק 2 . להלן החלק ה- 3 של פקודת המבצע הטלוויזיונית / ספר השידור שחיברת וכתבתי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 .

גם היום בחלוף 32 שנים מאז הפקת אירוע הטלוויזיוני ההוא של מונדיאל הכדורגל אני תמה מדוע מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כל כך חשש ולא הסכים להצעת השידור המכסימאליסטית הראשונית והמקורית שלי בה ביקשתי להעביר את כל 52 המשחקים של הטורניר ב- שידורים ישירים . זכויות השידורים היו בלעדיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וממילא היו לי את הכלים היסודיים לבצע את המשימה שלושה שדרים (יוֹרָם אָרְבֵּל , נִסִים קִיוִויתִּי , ורָפִי גִינָת) + שלושה טכנאים (מִיכָה לוֹיְירֵר , סְעַדְיָה קָארָאוָואנִי , ומְנַחֵם ווֹלְף) + שני אנשי הפקה (אוּרִי לֵוי ועַדָה קֶרֶן) . ניתן היה לבצע בנקל את המלאכה כולה ולהשלים את המשימה כפי שעשו רבות ממדינות ה- EBU . אם לא את כל 52 המשחקים אפשר היה לשדר ישיר לפחות 45 מהם. ואם לא 45 משחקים אזי 40 . 23 משחקים מתוך 52 (כ- % 44) הייתה כמות מעטה מידי מפני שהיה מדובר במפעל ספורט בינלאומי סופר אטרקטיבי ובעל מוניטין שמושך תשומת לב רבה בישראל וכמובן גם בעולם כולו . אנוכי ראיתי בשידור מונדיאל ספרד 1982 לא רק מטרה טאקטית אלא יעד אסטרטגי ותקדים לימים יבואו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד סבר אחרת ונתן לכך באחת ההזדמנויות ביטוי בסגנונו האישי. הוא ידע להתנסח בעוקצנות ולגעת בנקודות רגישות. פעם כתב לי כך ואני מצטט אותו : "יואש אלרואי , היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט . אני נמנה עם חסידי השידורים הללו אך עלי לראות את מגבלותינו , בעוד שאתה נוטה מטבע הדברים לראות בכל כדור הארץ , כדור משחק" . טקסט נחמד אפילו שנון שלא היה בו אמת . חשבתי אז שהוא כבעל אוטוריטה ועורך ראשי של תכני רשות השידור איננו מנצל נכון את היתרונות ששני מוסדות תכנון השידור וביצוע השידור RTVE ו- EBU מעמידים לרשותנו במונדיאל ספרד 1982. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ירא להפוך את הטלוויזיה הציבורית תחת אחריותו לערוץ ספורט . הוא העריך שה- הַרְשָאָה שלו לשַדֵּר 23 (עשרים ושלושה) שידורים ישירים בהיקפים מלאים ממונדיאל ספרד 1982 (מתוך פוטנציאל של 52) בתקופה של 29 ימים היא די והותר . כמות נאותה . מה עוד שהוא אישר לי לשדר ישיר את כל משחקי הסיבוב השני בטורניר , שני משחקי חצי הגמר , את המשחק על המקום ה- 3 ואת משחק הגמר ב- 11 ביולי 1982 ואם יידרש גם את משחק הגמר החוזר ב- 13 ביולי 1982. לנימוקיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היו כמובן גם היבטים כספיים . עלות שימוש בכל עמדת שידור של הטלוויזיה בכל אחד מ- 14האצטדיונים של האליפות נסבה על מחיר קבוע של 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר . הערה שלי : שער הכספים הספרדי בקיץ 1982 היה כלהלן : 100 פֶּזֶטוֹת ספרדיות היו שוות ערך לדולר אמריקני אחד.  RTVE  הציעה לי (ולכל רשתות הטלוויזיה בעולם) מסלול הנחה הנוגעת לכמות משתנה של שכירת עמדות שידור הנוגעת לשידורם של 36 המשחקים בששת הבתים המוקדמים בשלב הראשון בתאריכים שבין 13 ביוני 1982 ל- 25 ביוני 1982. ההנחה הכספית הייתה מודולארית , כלהלן : הזמנת עמדות שידור שלי הנוגעת לכמות של 24 – 20 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה של % 5 . הזמנת עמדות שידור בעבור 29 – 25 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה % 10 . הזמנת 36 עמדות שידור לכל 36 המשחקים בשלב הראשון של ששת הבתים המוקדמים מזכה אותי ב- % 15 . אנוכי עשיתי Booking (בשם רשות השידור אותו אישר המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד) של שבע עמדות שידור ל- 7 משחקים בלבד בשלב הראשון . מחיר ההזמנה עמד על סך של 15400 דולר (2200 דולר כפול 7) . אילו הייתי עורך Booking לסך של 36 עמדות שידור היינו נדרשים לשלם סכום של 67320 דולר (לאחר הנחה של % 15) . תוספת תשלום לא מי יודע מה לרשת טלוויזיה ארצית שמחזיקה בזכויות השידורים הבלבדיות של מונדיאל כדורגל ומתיימרת להתעסק ברצינות עם מפעל ספורט בסדר גודל של אליפות עולם בכדורגל . הנה הצעה מחודש יולי של שנת 1981.

rights 1

טקסט מסמך (1) :  יולי 1981. החלק הראשון הנוגע למידע שמפרסמת RTVE והעוסק ב- Booking של הזמנת עמדת שידור על תכולתה לטלוויזיה בכל אחד מ- 14 האצטדיונים של מונדיאל ספרד 1982. עמדת השידור מיועדת לשלושה אנשים וכוללת בתוכה 2 מוניטורים , יחידת שידור אחת ו- 2 Headsets, לרבות מיסוד קו שידור 4W בין עמדת השידור לבין ה- Switching Centere ב- IBC במדריד ולבין מערכת הפיקוד שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במדריד. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

rights 2

טקסט מסמך (2) :  יולי 1981 . זהו החלק השני הנוגע למידע אודות שכירת עמדות שידור במונדיאל ספרד 1982 כפי שמפרסמת RTVE . החלק השני מסביר את ההגבלה ביכולת של CTNE (חברת הטלפון של ספרד) בהתקנת טלפונים בעמדות השידור באצטדיונים השונים לרבות קווי שידור לצורך תיאומים . המסמך מסביר כי משך פעילות עמדת השידור – מוגבל . ניתן לתפעל את עמדת השידור באצטדיון כ- 30 דקות לפני שריקת הפתיחה ו- 15 דקות לאחר שריקת הסיום . בין לבין עמדת השידור איננה פעילה . כמו כן מסביר המסמך את עסקת מסלול ההנחות . שער הכספים במונדיאל 1982 היה כלהלן : 100 פזטות ספרדיות היו שוות ערך לדולר אמריקני אחד . יוסף "טומי" לפיד עמד על המשמר ולא נכנע לי . נותרתי עם 7 שידורים ישירים בלבד מתוך 36 בשלב הראשון של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לפיד היה בטרם בואו לרשות השידור עיתונאי שכתב והקדיש במשך שנים רבות את כישרונו לעיתון "מעריב" . במשך הזמן צבר לו מוניטין כה רב כ- פובלציסט דעתן בעל יכולת כתיבה בולטת , עד ש- ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך הממונה גם על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר קיבלו את המלצתם של מזכיר הממשלה אַרְיֵה נָאוֹר והסַטִירִיקָן אֶפְרָיִם קִישוֹן (כתב אף הוא בעיתון "מעריב") , למנות אותו למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 (בתום תקופת כהונתו של מנכ"ל רשות השידור הקודם מר יִצְחָק לִבְנִי) . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה אדם בעל השכלה רחבה אולם בניהול רשת טלוויזיה הוא לא הבין . הוא היה מינוי פוליטי . לא היה לו מושג כיצד התעשייה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת הזאת על הטכנולוגיה , הלוגיסטיקה , והכלכלה היקרות שלה , מחליקה על המסילה ונעה לפנים . לקחו אותו מאחורי מכונת הדפסה ישנה של "מעריב" והציבו אותו בראש תעשיית הטלוויזיה והרדיו הציבוריים של מדינת ישראל , שני מוסדות שידור שמונים בשורותיהם כ- 2000 (אלפיים) עובדים ומגלגלים תקציב של כ- שלושת רבעי מיליארד שקל . לפחות בראשית מינויו לא הבין כיצד פועלת תעשיית הטלוויזיה היקרה והמורכבת ולבטח לא את היקף הקשרים הסימביוטיים המתקיימים בין התעשייה הזאת לבין תעשיית הספורט . הוא הרי ניהל קודם לכן רק מכונת הדפסה מיושנת שניצבה בטח על שולחן רעוע ואולי גם איזה מזכירה. הציבור איננו עֵר עד כמה תעשיית הטלוויזיה היא עסק מסובך. הכנות ההפקה שלי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 צברו תאוצה בסופה של 1980 ותפשו את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בלתי מוכן . בעיקר לא מוכן נפשית . זאת הייתה הפקת הטלוויזיה הבינלאומית הראשונה שלו . ניסיון ראשון . הוא נדהם מהיקף ההוצאות ומ- העלות הכלכלית של הפקה בסדר גודל של מונדיאל . את שתי הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הקודמות שנועדו להתקיים ב- 1980 – החמיץ . את זכות האירוח של תחרות השירים האירופית ה- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) שנועד להתקיים באפריל 1980 בירושלים ע"י רשות השידור השידור שהוא ניצב בראשה ביטל במו ידיו בנימוק שהוא שומר את הכסף הציבורי לצרכים חשובים יותר מתחרות פזמונים . הזכות הזאת לארח שוב את ה- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן בארץ באפריל 1980נפלה בידי רשות השידור לאחר שגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" זכו במקום הראשון בתחרות הזמר האירופית הזאת שנערכה כזכור בבנייני האומה במוצ"ש של 31 במארס 1979 . את אולימפיאדת מוסקבה 1980 (התקיימה בתאריכים 3.8.1980 – 19.7.1980) נדרש לשדר Off tube מירושלים בשל החֶרֶם הפוליטי שהוביל נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר על המשחקים אליו חברו חלק ממדינות המערב לרבות ישראל . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הבין מהיכן נחת עליו העסק הזה להשקיע סכומי כסף גדולים בהפקה ענקית מהסוג הזה שנקרא מונדיאל . מהלכי ההפקה המוקדמים שלי של שידורי הטלוויזיה של מונדיאל 1982 לא קודמו בקצב הנאות ע"י מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שהפך לביורוקרט . ביורוקרטיה היא המצאה "נהדרת" שנועדה לסרבל ולעכב תהליכים ולהדוף את היזמים , המפיקים , והעורכים לאחור . אילולא ניצב בראש RTVE ה- Executive Producer מר מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ המתחשב והנדיב כלפיי , אינני יודע אם היינו מגיעים מוכנים לתאריך היעד ההוא של 13 ביוני 1982 בו התקיים באצטדיון "Nou Camp" בברצלונה טקס הפתיחה של הטורניר ומשחק הפתיחה ארגנטינה (אלופת העולם) נגד בלגיה . הציבור איננו מבין וזה גם איננו תפקידו להבין עד כמה הסיפור של הפקה טלוויזיונית של מונדיאל ו/או אולימפיאדה היא עניין כלכלי יקר של תכנון מורכב לטווח ארוך ואשר מורכב משלושה היבטים שלובים זה בזה שהוזכרו לפני כמה שורות : טכנולוגיה , לוגיסטיקה , וכלכלה .

היו לי חונכים טובים בשעתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אבל איש מהם לא לימד אותי כיצד מנהלים מו"מ עם מנכ"ל רשות שידור ואיך בונים בצוותא עִמוֹ פירמידת שידור טלוויזיונית ספורטיבית ב- 1982 שהחוֹד שלה נוגע בהפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור תהה והשמיע באוזניי לא פעם אחת ולא פעמיים את הארגומנט המגוחך שלו , כי מי שצריך לשלם למי זאת תעשיית הספורט לגווניו השונים לטלוויזיה שמסכימה לחשוף אותו ולא להפך . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביקש להטיל ווטו על הסדר הקיים בו רשתות הטלוויזיה נתבעות לשלם ממון עצום תמורת זכויות השידור לוועדות המארגנות בטרם הן פוסעות את צעדיהן בתחום ההפקה , הכיסוי , הצילום , והעריכה – פעולות טלוויזיוניות שגובות תשלומים יקרים נוספים . "יוֹקֶר ה- מִחְיָיה" של שידורי הספורט בטלוויזיה שיגע אותו והוציא אותו כמעט מדעתו . פעם בשעת לחץ שאל אותי בלשונו הבוטה למה צריך לשלם כל כך הרבה תמורת שידור ישיר בטלוויזיה של משחק כדורגל כשמדובר בשחקנים שהשכל שלהם ברגליים ? ברור שהוא לא חשב כך . הוא אמר זאת בשל מצוקה . שידורי הספורט הארציים והבינלאומיים היקרים והיוקרתיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979 , 1980 , 1981 ו- 1982 גבו רייטינג עצום אך במידה רבה גם הכבידו על קופת רשות השידור . זה לא מצא חן בעיניו . כך חשב והרגיש וזה היה שיקול דעתו בכל חמש שנות כהונתו כמנכ"ל רשות השידור (בשנים 1984 – 1979) . בסופה של 1981 וראשית 1982 כשאנוכי פסעתי את צעדיי המכריעים בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 הבין כבר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שכיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם הם אֶבֶן מַסָד בלוח השידורים שלו . נכון שהֵם עולים כסף – אך שווים זהב .

מונדיאל ספרד 1982 היה מפעל כדורגל משופץ . במקום 16 נבחרות כמקובל עד כה נטלו בו חלק עכשיו 24 נבחרות . במונדיאלים של גרמניה 1974 וארגנטינה 1978 השתתפו 16 נבחרות וסך כמות המשחקים שהתקיימה בטורנירים הללו עמדה על 38 . במונדיאל ספרד 1982 התקיימו 52 משחקים . משך הטורניר התארך . מפני שנערכו יותר משחקים שולמו יותר זכויות שידורים . בגלל שהתקיימו יותר משחקים שהתפרסו על פני 17 אצטדיונים ב- 14 ערים ברחבי מדינה שהיא השלישית בגודלה אירופה , גָאוּ העלויות הטכנולוגיות (כפי שהוסבר בפוסטים הקודמים) . דוגמא אחת למשל : אם במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר בעבור שכירת עמדת שידור אחת באצטדיון הרי שבמונדיאל ספרד 1982 נתבענו לשלם עבור אותה עמדת שידור  סכום של 2200 דולר . התארכות הטורניר ועמו כמות המשחקים הגדלה הכריחה את הוועדה המארגנת הספרדית בתיאום עם FIFA  לשבץ עוד ועוד ימי מנוחה . במונדיאל ספרד 1982 שובצו 7 (שבעה) ימי מנוחה . התארכות הטורניר האריכה את שהותו של צוות השידור שלנו בספרד . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נחרד מהעובדה שנדרשנו לשלם בספרד 112 (מאה ושניים עשר) דולר ללילה במלונות בספרד . לעומת זאת הוא היה רשאי להיות גאה בעצמו בהיותו מנכ"ל רשות שידור יחיד בעולם שכפה על פיקודיו לינה בזוגות במלונות בספרד .

ראשי ה- FIFA ביצעו במונדיאל ספרד 1982 מהפכה ארגונית . ארגון טורניר כדורגל בהשתתפות 24 נבחרות מכל העולם איננו דבר של מה בכך . לא של הוועדה המארגנת ולא של ה- Host broadcaster הספרדי RTVE שנדרש לגלות כאן את כל תנופת הקדמה הטכנולוגית . ה- FIFA חילקה ב- 1979 את העולם ל- 5 (חמישה) אזורי כדורגל  גאוגרפיים בהם ייערכו סך של 306 (שלוש מאות ושישה) משחקים . לראשונה בהיסטוריה אפשרה ה- FIFA ל- 24 נבחרות מכל רחבי העולם להעפיל לטורניר הגמר היוקרתי . (שבע) שנים בלבד אחרי מותו של הדיקטטור הספרדי פְרָאנְצִ'יסְקוֹ פְרָאנְקוֹ הפכה ספרד הדמוקרטית למעצמת טלוויזיה ראשונה במעלה באירופה ובעולם . RTVE מילאה את תפקידה באופן מעורר הערצה ומַנוּאֵל "מָנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ (Manuel "Manolo" Romero) קנה את המוניטין הבינלאומי שלו כמפיק עַל ומהנדס טלוויזיה מוכשר . צריך להבין כי RTVE יחדיו עם CTNE (חברת הטלפונים הלאומית של ספרד) הצליחו ב- 1982 לכסות % 98 משטחה של ספרד הענקית בתמסורת "Television Ground Miceowave" כלומר העברה קרקעית של סיגנל הטלוויזיה ללא שיתוף לוויינים ביתיים , כדי להעביר את סיגנלי הטלוויזיה השונים מ- 17 האצטדיונים הפרוסים על פני 14 ערים שונות ברחבי ספרד לשני מרכזי הטלוויזיה העיקריים הקיימים במדריד , מרכז פְּרָאדוֹ דֶל רֵיי (Prado del Ray) הוותיק ומרכז "טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה" (Torre Espania) החדש . ביקרתי פעמיים בספרד ב- 1981 ו- 1982 לצורך לימוד ההפקה והתרשמתי עד למאוד מהקבוצה המבצעית RTVE של מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ ומ- CTNE . אפוא הייתה RTVE ואפוא היינו אנחנו הטלוויזיה הישראלית הציבורית . שרר בינינו פער הפקה וטכנולוגיה עצום לטובת הספרדים . רשות השידור של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד פיגרה שנות דור אחרי מרבית רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU .

fifa 20

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . זהו מגדל השידורים והתקשורת של RTVE בגובה של 220 מ' שהוקם במרכז הטלוויזיה החדש והמשוכלל במדריד , הקרוי "Torre Espania" . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הנהלת ה- FIFA ובראשה הנשיא ז'וֹאָאוֹ הָאבֶלָאנְז' (Joao Havelange) מברזיל , המזכ"ל השווייצרי סֶפּ בְּלָאטֶר (Sepp Blatter) , יו"ר הוועד המארגנת מטעם ה- FIFA הגרמני הֵרְמַאן נוֹיְבֶּרְגֶר (Hermann Neuberger) , ויו"ר הוועדה הטכנית הבריטי הָארִי קָאוָואן (Harry H. Cavan) – חוללה כאמור מהפכה דרמטית בארגון הכדורגל בעולם . כדור הארץ חולק ל- 5 אזורי כדורגל : אירופה (33 נבחרות) , דרום אמריקה (10 נבחרות) , אפריקה (29 נבחרות) , אסיה / אוקייאניה (22 נבחרות) , ו- קוֹנְקָאקָאף (15 נבחרות) . בחמשת האזורים הללנו התקיימו 306 (שלוש מאות ושישה) משחקים על בסיס של בית וחוץ . שיטות המשחקים בחמשת האזורים היו שונות ולא זה המקום להיכנס אליהן , אולם צריך לומר ש- מטבע הדברים הוענקה עדיפות ליבשת אירופה ששיגרה למונדיאל ספרד 1982 14 (ארבע עשרה) נבחרות . דרום אמריקה שיגרה 4 (ארבע) נבחרות ביניהן אלופת העולם ארגנטינה שהעפילה באופן אוטומטי . יבשת אפריקה שיגרה 2 נבחרות . אותה כמות של 2 נבחרות העפילו למונדיאל ספרד 1982 מאזור אסיה / אוקייאניה וגם מאזור קונקאקאף . הדבר הכריח גם אותי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית להיערך בהתאם לקראת משחקי נבחרת ישראל שהועברה מאזור אסיה / אוקייאניה לבית האירופי המוקדם מס' 6 שכלל בתוכו גם את נבחרות סקוטלנד , צפון אירלנד , שוודיה ופורטוגל . ההיערכות שלי ושל קודמי אלכס גלעדי שדנה בתוכנית המקפת של השידורים הישירים גררה התנגדות ו- אין סוף וויכוחים עם מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והמשנה של שלמה עַבָּדִי . מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית כל אחד בתורו בימים ההם יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וטוּבְיָה סַעַר ניצבו מנגד . זה בפירוש לא כל כך עניין אותם .

fifa 1

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . מזכ"ל FIFA השווייצרי ספ בלאטר (Sepp Blatter בן 46) (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 5

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . נשיא ה- FIFA הברזילאי ז'ואאו האבלאנז' (Joao Havelange) .(באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 6

 טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . יו"ר הוועדה הטכנית של FIFA הבריטי הארי קאוואן (Harry H. Cavan) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 7

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . יו"ר הוועדה המארגנת מטעם FIFA הגרמני הרמאן נויברגר (Hermann Neuberger) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 9

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . ז'ואאו האבלאנז' (משמאל) והרמאן נויברגר (מימין) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

fifa 10

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל א' – מפת אירופה . 14 נבחרות יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982 .(באדיבות FIFA) .

fifa 11

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל ב' – מפת דרום אמריקה . 4 נבחרות לרבות אלופת העולם הנוכחית ארגנטינה יעפילו לטורהגמר של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

fifa 12

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל ג' – מפת אפריקה . 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

fifa 21

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל ד' – מפת אסיה ואוקייאניה . 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

fifa 15

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982 . אזור כדורגל ה' – מפת קונקאקאף . 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לגמר הטורניר של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

בינואר 1982 ערכה ה- FIFA במדריד את הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לשישה הבתים המוקדמים של מונדיאל ספרד 1982 . במקביל ערכו RTVE ו – EBU את ההרצאות ומסע הלימוד שלהם למנהלי מחלקות הספורט ב- EBU וגם למפיקים הרבים של שאר חמשת איגודי השידור הציבוריים בעולם : OIRT (איגוד השידור של מדינות מזרח אירופה) , OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) , URTNA (איגוד השידור של מדינות אפריקה) , ASBU (איגוד השידור של המדינות הערביות) , ו- ABU (איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה) . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד התיר לי ליטול חלק במסע הלימוד החשוב והיסודי הזה . סיירתי סיורים ארוכים במדריד וברצלונה ולמדתי בע"פ את פילוסופיית הכיסוי של RTVE .

fifa 16

טקסט תמונה : 16 בינואר 1982 . היכל הקונגרסים של מדריד . הוועדה המארגנת מטעם ה- FIFA מעניקה להגרלת השיבוץ של מונדיאל ספרד 1982 גוון ציבורי נוצץ. זיהוי הנוכחים היושבים בשולחן הנשיאות מימין לשמאל : ספ בלאטר , הרמאן נויברגר , ז'ואאו האבלאנז' , ויו"ר הוועדה המארגנת הספרדית פאבלו פורטה (Pablo Porta). הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי. (באדיבות FIFA).

fifa 17

טקסט מסמך : 16 בינואר 1982 . היכל הקונגרסים של מדריד . זוהי תוצאת הגרלת השיבוץ הסופית של ששת הבתים המוקדמים במונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות FIFA) .

fifa 18

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים והצבתם ב- 14 ערים שונות ברחבי ספרד . 36 משחקי הסיבוב הראשון נערכו בתריסר ערי הפריפריה . כל 16 משחקי השלב השני לרבות שני משחקי חצי בגמר , המשחק על המקום ה- 3 , ומשחק הגמר נערכו במדריד וברצלונה . משחק חצי גמר אחד התקיים ב- סביליה . (באדיבות FIFA) .

fifa 2

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . הצייר הספרדי חואן מירו מצייר את הכרזה הרשמית של טורניר גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . (באדיבות RTVE) .

fifa 3

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. הלוגו הרשמי של הוועדה המארגנת הספרדית. (באדיבות RTVE).

fifa 4

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . קמע הטורניר – התפוזון הספרדי . ספרד שיווקה את פרי התפוזים רב המוניטין שלהשלה באמצעות טורניר הכדורגל היוקרתי . (באדיבות RTVE) .

fifa 8

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . הלוגו של FIFA . (באדיבות FIFA) .

להלן פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים של מונדיאל ספרד 1982 (חלק 3). אי אפשר לצאת לקרב שידורים כה ממושך וכה מרוחק מגבולות המדינה ללא פקודת מבצע מסודרת, מדויקת, ומפורטת לפרטי פרטים ומספקת מידע כלהלן : בתחומי הזמן והמרחב, משימות וכוח אדם, תפעול טכנולוגי בכל המישורים לרבות עמדות שידור באצטדיונים השונים, שליטה שלי במדריד באמצעות מערכות הקשר על הצוותים בספרד וגם על צוות השידור בירושלים כולל לוקיישנים, תיאומים, ולוגיסטיקה.

spain 30

טקסט מסמך : מאי 1982 . שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 3) שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 45

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 46

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 47

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 48

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 49

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 50

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 51

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 52

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 53

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 54

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 55

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 56

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 57

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 58

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 59

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 60

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 61

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 62

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 63

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 64

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 65

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 66

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 67

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

SPAIN 1

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי המסבירה ומפרטת את מערך תקשורת לוויינים בין ספרד לישראל . פקודת המבצע / ספר השידורים מסביר את כיוון השימוש בקונברטורים הדיגיטאליים שלנו שהיו אמורים להמיר חלק מסיגנל השידורים שהגיע לאולפנים בירושלים מספרד בשיטת הצבע 525ntsc  לשיטת הצבע שלנו 625pal . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 68 b

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט חלק 3 . ראה המשך בפוסט הבא של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 4 ואחרון) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הקדשתי והגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ כלהלן : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשדרים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 322 : הועלה לאוויר בשבת  - 23 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשדרים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : איש ערוץ 1 יִגְאָל רַבִיד יחדיו עם המרואיין הראשי המצוין שלו ראש השב"כ לשעבר מר אבי דיכטר הפיקו תוכנית טלוויזיה תיעודית מעניינת שדנה בעיקרה ברשלנות ובמחדלי האבטחה שהֵתִּירוּ את רצח נשיא ארה"ב ג'ון פיצגראלד קנדי לפני 50 שנים ב- 22 בנובמבר 1963 בעיר דאלאס (בירת טקסס) . התיעוד עסק גם בקשרים הפוליטיים בימים ההם בשנים 1963 – 1961 בין ישראל לארה"ב אותה הנהיגו שני אישים שחצצו ביניהם יותר משנות דוֹר, ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה דוד בן גוריון בן 76 לבין הנשיא האמריקני הצעיר ויפה התואר ג'ון קנדי בן 44  שחקר והתעניין מאוד לדעת מה קורה בכור האטומי הישראלי בדימונה . התוכנית התיעודית של יגאל רביד תיזכר מפני שחיבר וקשר את רצח נשיא ארה"ב בנובמבר 1963 לביזיון אבטחה דומה שאִפְשֵר את רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ב- 4 בנובמבר 1995 . לעומת זאת התעלם יגאל רביד לחלוטין ממכנה משותף אקראי , היעדרן של רשתות הטלוויזיה הארציות האמריקניות (CBS , NBC , ו- ABC) ב- 1963 והישראליות (ערוץ 1 וערוץ 2) ב- 1995, משתי זירות הרצח . כולן פספסו את התיעוד הנורא . את רצח ג'ון פיצג'ראלד קנדי ב- 22 בנובמבר 1963 תפש חייט יהודי מ- דאלאס בשם אֵיְיבְּרָאהָם זָפְּרוּדֶר במצלמת החובבים שלו מסוג film super eight . את רצח יִצְחָק רָבִּין ז"ל לכד ב- 4 בנובמבר 1994 לכד צלם חוֹבֵב בשם מר רוֹנִי קֶמְפְּלֶר במצלמת Video קטנה, ישנה, ופשוטה שחבר שלו השאיל לו . רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS קנתה את סרט הרצח בן 27 שניות מאֵיְיבְּרָאהָם זָפְּרוּדֶר תמורת 140000 (מאה וארבעים אלף) דולר . ערוץ 2 שילם 1.000000 (מיליון) שקל לרוֹנִי קֶמְפְּלֶר . הערה טלוויזיונית : כל מנהל רשת טלוויזיה באשר הוא חייב לרכוש את מר אָבִי דִיכְטֶר ולשלם לו משכורת יפה על מנת להפוך אותו מייד לפרשן טלוויזיה . הוא מוכשר לטלוויזיה . האיש הזה  רהוט , מתנסח היטב , מהיר דיבור ותגובה , ובעל מורשת , ניסיון , וידע מקצועיים בתחומים שמעניינים עד למאוד את הציבור בישראל . המצלמה והמיקרופון אוהבים את אבי דיכטר מבלי שהוא מתאמץ . האיש הזה נולד לטלוויזיה .

הערה 4 : מכבי ת"א – לאבוראל קוצ'ה וויטוריה 65 : 70 אמש (יום חמישי – 21 בנובמבר 2013) בהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת המחזור ה- 6 בבית המוקדם מס' 4 ב- Euroleague . שני אנשים הפסידו אמש בהיכל . הראשון הוא המאמן הלא מוכשר והמצטדק של מכבי ת"א דיוויד בלאט (יחדיו עם שני עוזריו האנמיים גיא גודס ואלון שטיין שגם עליהם חלה אחריות) . אי אפשר להזדהות עם מחשבת הכדורסל המשעממת והצפויה שלו כפי שאי אפשר להזדהות עם הקבוצה הרוטינית והמונוטונית שלא רק מפגינה כדורסל שגרתי אלא איננה משתפת ולוּ שחקן ישראלי אחד בהרכב שלה לאורך כל המשחק נגד לָאבוֹרָאל . ה- אמריקניזציה מחוללת פיחות בכדורסל הישראלי וגם במועדון מכבי ת"א והופכת אותו לקולוניה אמריקנית. למרבה ההפתעה קולוניה פגיעה. הפתעה (אולי לכאורה) מפני שמכבי ת"א היא מוֹשֶבֶת כדורסל אמריקנית שנתמכת כעת ברגע זה ע"י מורשת מסיבית בדמותם של שחקנים שיובאו ארצה בזה אחר זה מארה"ב תמורת ממון רב ואמורים לעשות שַמוֹת בליגה , יחדיו עם המאמן הראשי של המועדון . בינתיים זה לא קורה . ברור ש- דיוויד בלאט יליד ארה"ב הוא אזרח מדינת ישראל מזה שנים רבות מאוד אולם את המורשת והחינוך שלו ואת תפישת הניהול , האימון , והמנהיגות הספורטיבית ספג באמריקה . תמוה שהוא וגיא גודס אינם מפנים כל תלונה לעבר ה- הנהלה ואינם מזהירים אותה מפני תהליך האמריקניזציה המוּאָץ שמכלה כל חלקה טובה . מכבי ת"א מצטיירת כקבוצה זרה שמשחקת ביד אליהו . הטמטום של קבוצת אנשי עסקים מיליונרים מ- מכבי ת"א לאפשר ל- ליאור אליהו להמיר את מדיו באלה של הפועל ירושלים בשל משחקי כבוד , עלול להוות פגיעה אנושה באמפאטיה ובהזדהות העתידית של כלל הציבור עם המועדון . רק כסיל יכול לחשוב כי מהות היחסים הסימביוטיים בין אוהדי מכבי ת"א לקבוצה האמריקנית של מכבי ת"א תיוותר כפי שהיא לאורך ימים . ואז מופיע גם עיתונאי "ישראל היום" מר אלי סהר ומפרסם השבוע בעיתונו ידיעה סנסציונית : "מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון" , ומוסיף , "ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת"א ל- הפועל ת"א 66 : 78…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…" . אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים .

yogev 1

טקסט מסמך (1) : יום רביעי – 20 בנובמבר 2013 . העיתון "ישראל היום" . העיתונאי מר אלי סהר מפרסם בעיתונו ידיעה סנסציונית : "מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת"א מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון" , ומוסיף , "ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת"א ל- הפועל ת"א 66 : 78…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…" . אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים . (1 מתוך 2 . באדיבות העיתון "ישראל היום") .

yogev 2

טקסט מסמך (2) : עיתונאי "ישראל היום" מר אלי סהר ומפרסם השבוע בעיתונו ידיעה סנסציונית : "מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת"א מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון" , ומוסיף , "ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת"א ל- הפועל ת"א 66 : 78…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…" . אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים . (2 מתוך 2 . באדיבות העיתון "ישראל היום") .

השני שהפסיד אֶמֶש (יום חמישי – 21 בנובמבר 2013) בהיכל הספורט ביד אליהו היה הפרשן של ערוץ 10 פיני גרשון  שניבא בעת השידור הישיר לשַדָּר המוביל שלו יורם ארבל כי מכבי ת"א תנצח בסיכומו של המאבק בהפרש שבין 5 ל- 10 נקודות . קרה הפוך בדיוק . אליה וקוץ בה . פיני גרשון הוא פרשן כדורסל מקצועי (יתר על המידה) שרווי ביטחון עצמי וטורח לדבר בעיקר לבראנז'ה בשפת טלוויזיה אמריקנית – עברית שמאפיינת את שידורי הכדורסל . הפרשנות שלו כוללת בתוכה ניואנסים של שפת רחוב והרבה מונחים מקצועיים באנגלית שאין הציבור הממוצע מבין אותם . כשהוא מדבר על "Low post" מרבית הצופים מפלבלים עיניים . אבל קורה שָם בעמדת השידור עוד דבר . בשל חולשתו של הַשָּדר המוביל היָשְנוּנִי נדרש הפרשן להתערב ללא סוף בעניינים . מפני שהמיקרופון שלו פתוח חופשי All the way הפרשן מברבר מעבר לדרוש ודומיננטי מידי . כמו אייל ברקוביץ בשידורי הכדורגל בשעתו גם פיני גרשון מאפיל על יורם ארבל בשידורי הכדורסל , אולם אוּפְּס…הוא נחשף בסופו של דבר כ- נביא שקר . לקראת הסיום כשמכבי ת"א ניצבת על סַף הפסד שואל אותו יורם ארבל "מה עושים" ? הפרשן פיני גרשון לא נרתע ובאתנחתא של שבריר שנייה משיב בגסות רוח בשפת הרחוב שלו "עושים במכנסיים" ! בשיחת הסיכום שלו עם יורם ארבל בתום המשחק קובע מר פנחס "פיני" גרשון בשידור ישיר כי מכבי ת"א נמצאת בבעיה אם איננה מסוגלת לייצר מכסה גדולה יותר מעבר ל- 65 נקודות . אם זה יימשך כך היא "תקועה" עם עצמה בעבר , בהווה , ובעתיד .

1:57 דקה לסיום המשחק במצב של 63 : 62 ל- ל- וויטוריה לאבוראל ביקש שופט המשחק האיטלקי לוּאִיגִ'י לָאמוֹנִיקָה את עזרתו של בימאי ערוץ 10 ראובן "רוביק" פודגור וניידת הטלוויזיה שלו כדי לבדוק מחלוקת שיפוט שנגעה לכדור שחמק לחוץ . רוביק פודגור הראה לציבור הצופים שלו את לוּאִיגִ'י לָאמוֹנִיקָה מתבונן ונעזר בטכנולוגיה הטלוויזיונית . אין זה חדש כי עולם הספורט המקצועני הוא ביזנס ענק והחלטות מוטעות של שופטים בשר ודם אינן פוגעות רק ברוח המאבק ההוגן על הפרקט, כר הדשא, ומגרשי הטניס אלא עלולות להזיק לכיסם של המתמודדים . ליגת ה- NFL האמריקנית בראשות הקומישינר שלה פִּיט רוֹזֶל (Pete Rozelle) הייתה חלוצת השיפוט הטלוויזיוני המשלים כבר לפני שנות דור . באמצע עשור ה- 80 של המאה שעברה פנתה לעזרה וסיוע שיפוט של מצלמות הטלוויזיה של ABC , CBS , ו- NBC ברגעי מחלוקת מכריעים . הקפיטליזם הוא מודל כלכלי תחרותי שמבקש למדוד את יכולת המתמודדים בכלים המדויקים ביותר . פִּיט רוֹזֶל היה רעיונאי וחדשן שהיה רשאי להסתמך על ה- "מצלמות הטלוויזיה השופטות" כמערכת שיפוט משלימה ב- NFL בשל עושרן הטכנולוגי של רשתות הטלוויזיה האמריקניות . עושר הצילום והכיסוי התבטא במספר רב של מצלמות , כולן ו/או כמעט כולן מוגדרות בשפת הטלוויזיה כ- Isolated Cameras , כאלה שמחוברות כל אחת למערכת Replay נפרדת , ונושאות עמן זוויות הסתכלות והתבוננות שונות . אחריו הלכו מאוחר יותר הוועדות המארגנות של משחקי הכדורסל והטניס . אפילו הכדורגל השמרני של ה- FIFA אימץ לאחרונה את השיפוט האלקטרוני . חבל שהשדר המוביל יורם ארבל שתק באותם הרגעים ש- לוּאִיגִ'י לָאמוֹנִיקָה בחן אמש את את צַג המחשב ביד אליהו ולא הרחיב . הפסקת המשחק ע"י השופט המרכזי לצורך התבוננות שיפוטית משלימה במוניטור הטלוויזיה היא רגע דרמטי מפני ששוב מתברר כי הרובוט הטכנולוגי הוא מוכשר יותר ודייקן יותר מהאדם שהמציא אותו . מדהים שאישיותו הטלוויזיונית של יורם ארבל מתרסקת ליד פרשני ספורט שתלטניים כמו פיני גרשון ואייל ברקוביץ' . שניהם מגמדים אותו למִדְרָג הפַּרְקֶט ו/או אם תרצו לרוּם כָּר הַדֶשֶא . לידם הוא הופך לשַדָּר טריוויה צפוי שמסתכם בהעברת אינפורמציה בנוסח Play by play ותו לא , אחד שאיננו מסוגל להסיק מסקנות מהמראות שרואות עיניו אלא מסתפק בלומר לצופיו מי מוסר למי את הכדור . את מסקנת "65 הנקודות" בתום המשחק יכול היה להסיק לבד ולא להמתין להופעתו של פיני גרשון . נכון ש- מעת לעת יורם ארבל מפריח את ה- "הללויה" שלו אולם אין בכך להסוות את חולשתו כמוסר אינפורמציה ראשי , לפחות אֶמֶש . מה כל כך קשה להתייצב במרכז הזירה ולומר כהאי לישנא : "גבירותיי ורבותיי מכיב ת"א היא קבוצה צפויה ומשעממת שמפיקה לפי שעה כדורסל שגרתי בלתי יעיל ב- Euroleague כמו גם בליגת העל שלנו . כבן מדינת ישראל צורם לי עד למאוד כי במועדון המוביל מזה שנים רבות את הכדורסל הישראלי משחקים רק זרים , אפילו לא שחקן ישראלי אחד . כפי שראיתם במו עיניכם רק עתה מכבי ת"א מסוגלת לייצר 65 נקודות במשחק , דבר שאיננו מאפשר לה להתעלות. אני מקווה שהעסק ייראה אחרת בפעם הבאה שניפגש" , ורק בתום חוות הדעת הקצרה להעביר את רשות הדיבור לפרשן שלו פיני גרשון . יורם ארבל היה אמש שדר מנומנם ועצלן שלא לדבר על כך שהוא אדם שבע ואיננו סקרן .

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשַדָּרִים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה.

האם מוסד פרשנות הספורט ברדיו ובטלוויזיה חשוב ? האם צריך אותו ? האם ניתן להסתדר בלעדיו ? האם כל שַדָּר ספורט באשר הוא זקוק לפרשן – מומחה שיתייצב לצדו בעמדת השידור ? האם באמת דרושים שני קולות ליד המיקרופון כדי לתאר ולשדר ישיר אירוע ספורט אחד בין אם מדובר בכדורגל ו/או כדורסל ו/או א"ק , שחייה , התעמלות ו/או טניס ? אין לכך תשובה חד משמעית . אבל עובדה היא שהנהלות הטלוויזיה והרדיו בארץ ובעולם נוטות לאמץ פרשנים ופרשניות ומציבות אותן בעמדות השידור ליד השדרים המובילים , בעיקר כשמדובר בשידורים ישירים . תפקידו הראשי של הפרשן בעמדת השידור הוא לבאר את המהלכים שמסתתרים מאחורי מידע ה- play by play שמְסַפֵּק השַדָּר המוביל לצופיו – מאזיניו . כך אנוכי רואה את משימת הפרשנות . אחרים גורסים כי הפרשן הוא בעצם שַדָּר שני ואין רע בכך . הצופה מאזין לשתי חוות דעת אינפורמטיביות שאינן בהכרח צועדות על תפר הפרשנות . פרשן הכדורגל של ערוץ 1 דָנִי נוֹיְמַן ופרשן הכדורסל של ערוץ 1 גוּר שֶלֶף משעממים אותי עד מוות בדברי הטריוויה שלהם , בחזרות רוטיניות שאינן מחדשות , ובשיגור טקסטים לא נבונים . שניהם מפריעים לי לההנות מחוויית הצפייה .

יוֹרָם אָרְבֵּל איננו זקוק לדָנִי נוֹיְמַן שמייצר קלישאות ולא מסביר . אוּרִי לֵוִי לא צריך את גוּר שֶלֶף כדי לשדר ישיר דרבי תל אביבי סוחף בכדורסל בו הפועל ת"א דלת האמצעים אך מצוידת ברוח קרב עם מאמן חריף שכל מביסה קבוצה בעלת מוניטין עצום שמנהלים אותה מיליונרים ומוביל אותה מאמן כושל . כש- גוּר שֶלֶף מפרשן עבורי את ההתמודדות ב- "הדר יוסף" ומודיע לי כצופה שלו את הטקסט הבא כלהלן , "יש איבודי כדור טובים ואיבודי כדור פחות טובים" , ואח"כ מפרשן החטאה של יוגב אוחיון בזאת הלשון , "אגב זאת הייתה זריקה טובה אבל הוא פשוט לא פגע" , אפשר רק לגחך . מוטי קירשנבאום איננו פרשן ספורט אך אינני מחמיץ אותו מידי יום שישי בשבוע בעֶשֶר בוקר ברדיו גלי צה"ל בתוכנית "עושים תרבות" של רדיו גלי צה"ל בראשות המנחה מר מוּלִי שַפִּירָא . מוּלִי שַפִּירָא מרפרף על אירועי הספורט של השבוע אך ללא חוות דעתו הצמודה של מוטי קירשנבאום הוא מולי שפירא משול לקליפת השוּם . מוטי קירשנבאום הוא עיתונאי חד עין וגם בעל יכולת ביטוי וכישרון אמירה . כנראה שנחוצות שתי חוות דעת ברדיו גלי צה"ל אודות אירועי הספורט של השבוע על מנת להפוך את המוסף לרלוואנטי ומעניין . המגיש והמנחה מולי שפירא איננו יכול לעשות זאת לבד, מה עוד שהאורח מאפיל לחלוטין על המארח שלו .

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו איננו כה וותיק כפי שרבים נוטים לחשוב . שַדָּר הכדורגל האנגלי רב המוניטין של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kenneth Wolstenholme) שידר ישיר ב- 30 ביולי 1966 מאצטדיון "וומבליי" (Wembley) את משחק הגמר של המונדיאל אנגליה – מערב גרמניה 4 : 2 ללא פרשן צמוד . מדהים . נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם ז"ל שַדָּר הספורט המיטבי של רדיו "קול ישראל" בשלושים השנים ההן של  1977 – 1947 שידר ישיר את כל משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בית וחוץ , וגם משחקי כדורגל חשובים אחרים ללא פרשן לידו . יתירה מזאת : נחמיה בן אברהם לא שידר מתא שידור מוגבה ומבודד . הוא בחר לעצמו את זווית ההתבוננות הבעייתית ביותר של שַדָּר כדורגל משניצב תמיד בגובה פני הקרקע סמוך לכר הדשא עם המיקרופון סְטֶנְד שלו ממש בסמוך למפגש קו האורך עם קו החצי המחלק את המגרש לשניים . תמוה ולא ברור מפני שהוא ראה את אובייקט השידור שלו מנקודת מבט לא נוחה . ב- 15 באוקטובר 1961 נתן לי מנהל ענף הרֶפֶת בקיבוץ אפיקים רוּדִיק לֵוִוין יום חופש ואנוכי וקבוצת חברים טסנו ברכב של הקיבוץ לאצטדיון ר"ג כדי לראות את משחק קדם גביע העולם בכדורגל לקראת צ'ילה 1962 ישראל נגד איטליה החזקה (2 : 4) . ראיתי את המשחק ההוא כשאנוכי מחזיק טרנזיסטור בידיי ומאזין לשידור הישיר של נחמיה בן אברהם . הופתעתי אז שלוש פעמים . בפעם הראשונה מפני שישראל הובילה במחצית בתוצאה 2 : 0 . בשנייה נדהמתי לראות את שדר הרדיו הלאומי נחמיה בן אברהם משדר ישיר למדינה שלמה אך ניצב בודד עם המיקרופון שלו על כר הדשא ליד קו האמצע (ולא בעמדת שידור מסודרת בטריבונה) . ההפתעה השלישית הייתה בעצם אכזבה . הטרנזיסטור שחשף את קולו המיוחד והדרמטי של נחמיה בן אברהם העיד כי השַדָּר הנפלא איננו מדייק תמיד ולעיתים גם מאחר לתאר את האירועים על כר הדשא .

עמדת השידור הקרקעית של נחמיה בן אברהם הטרידה אותי . אנוכי זוכר שבעת שחזרנו בתום המשחק לקיבוץ אפיקים שוחחנו על כך שאנחנו צפינו במשחק ישראל – איטליה מזווית ראייה הרבה יותר נוחה ומכוננת מזאת של שדר הרדיו הלאומי . ייתכן כי בהתייצבותו על כר הדשא בנה לו עמדת שידור "סטרילית" ופרטית מבודדת מהקהל העצום שנאסף באצטדיון . נחמיה בן אברהם שַדָּר ספורט מוכשר , עיתונאי נבון בעל ידע רב בתחומים רבים , ובעל זיכרון פנומנאלי , טען שהוא איננו זקוק לפרשן לצידו .

nehemiah ben avraham

טקסט תמונה : עשור ה- 60 של המאה שעברה . אצטדיון ר"ג . שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם בעל גוון קול מיוחד ודרמטי ניצב בודד עם המיקרופון שלו ליד קו האמצע בסמוך לכר הדשא ומעביר בשידור ישיר משחק כדורגל של נבחרת ישראל . זווית התבוננות במשחק מגובה כר הדשא איננה נוחה אך יתרונה בכך שהיא "סטרילית" ומבודדת מהקהל , וגם קרובה מאוד למוקד ההתרחשות ואל השחקנים וספסל המאמנים . עומד מימין העיתונאי הוותיק אלכסנדר אלכסנדרוני . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 22 בפברואר 1968 אירחה מכבי ת"א באצטדיון יד אליהו הישן והפתוח את קבוצת הפאר של ריאל במדריד במסגרת שלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ריאל מדריד הייתה אז מועדון כדורסל זוהר ואלופת היבשת ובשורותיה שיחקו כוכבי כדורסל בעלי מוניטין כמו מיילס אייקן , וויין בראבנדר , וקליף לויק . בחמישייה של מכבי ת"א תחת שרביט אימונו של יהושע רוזין ז"ל שיחקו טל ברודי , תנחום "תני" כהן מינץ , חיים שטרקמן , אברהם הופמן , ואמנון אבידן . המשחק עורר עניין עצום בישראל ואצטדיון יד אליהו (הפתוח) היה גדוש מפֶּה לְפֶה ב- 5000 (חמשת אלפים) צופים . שַדָּר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם נקרא לדֶגֶל והתבקש ע"י מנהל הרדיו דאז שְמוּאֵל אַלְמוֹג להעביר בשידור ישיר את המשחק . הטלוויזיה הישראלית הציבורית טרם נולדה . היא הייתה בשלבים הראשונים של הקמתה ע"י פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . נחמיה בן אברהם הגיע בגפו לאצטדיון יד אליהו , לחץ את היד לשר הביטחון משה דיין שהיה אורח כבוד בהתמודדות , ואָץ למיקרופון שלו על שפת המגרש למלא את משימת השידור הישיר ללא פרשן . מכבי ת"א ניצחה לאחר הארכה 96 : 88 . אולם מה שזכור לי היה כי שַדָּר רדיו נמוך קומה (1.60 מ') בשם נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם עמד בודד על הקו , ואף על פי שלא ניצב פרשן לצדו , הטיל צֵל ענק על מדינה שלמה בקֶסֶם קולו המיוחד וכישרון התיאור הרדיופוני הישיר יוצא דופן ומרתק שלו שהורכב מ- Play by play מהול בפרשנות שלו עצמו . איש לא שאל את עצמו בימים ההם כיצד

dayan 2

טקסט תמונה :  22 בפברואר 1968 . אצטדיון הכדורסל הישן והפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב . שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם לוחץ את ידו של שר הביטחון משה דיין דקות ספורות לפני תחילת המשחק בין מכבי ת"א לריאל מדריד בשלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . מכבי ת"א ניצחה לאחר הארכה 96 : 88 . (התמונה באדיבות לובה קנפר קנפר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

dayan 1

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 22 בפברואר 1968 . אצטדיון הכדורסל הישן והפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב . בטרם עידן עו"ד שמעון מזרחי לימים חתן פרס ישראל . שר הביטחון משה דיין (בן 53) לוחץ את ידו של טל ברודי (בן 25) כוכב מכבי ת"א דקות ספורות לפני תחילת המשחק נגד ריאל מדריד בשלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . כולם מנסים להידחף ל- Frame התמונה יחדיו עם משה דיין . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : חצי פרצוף של נוח קליגר יו"ר מועדון מכבי ת"א , אמנון אבידן , בוב פדרהסט (ממושקף) , ברנרד חוואסט גזבר המועדון (ראשו נראה בין משה דיין וטל ברודי) , יהושע רוזין (רחוק מהמצלמה מוסתר למעלה) , חיים שטרקמן , יוסף לז'ה , ומשה גולוביי . (בין טל ברודי ויוסף לז'ה מציצים ראשיהם של חבר ההנהלה צבי אבידן אביו של אמנון אבידן והשחקן נתנאל) . (התמונה באדיבות לובה קנפר קנפר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בראשית חודש נובמבר של שנת 1968 החליטו פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד שני מקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה , לשדר ישיר את הדרבי התל אביבי בכדורסל בין הפועל ת"א למכבי ת"א שנועד להיערך ביום רביעי בשבוע – 13 בנובמבר 1968 . ההתמודדות המסקרנת שכל המדינה ביקשה לצפות בה הועתקה לאצטדיון "בלומפילד" יפו בגלל בנייה מחדש ושיפוצו של אצטדיון הכדורסל הפתוח ביד אליהו . הימים היו ימי בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ניידת השידור של הטלוויזיה ה- "OB הכחול" התמקמה ב- "בלומפילד" שבוע לפני שריקת הפתיחה כדי להתכונן לשידור הישיר שהיה מורכב מבחינה טכנולוגית . בימאי השידור הישיר ההוא לפני 45 (ארבעים וחמש) שנים היה חַגַּי מָאוּטְנֶר ולתפקיד השַדָּר התמנה גִדְעוֹן הוֹד שנמנה אז על צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית למרות שהיה ביסודו איש רדיו "קול ישראל" וכפוף לבוס שלו השדר הבכיר נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם . גִדְעוֹן הוֹד היה שַדָּר כדורסל מזהיר משכמו ומעלה בעל קול רדיופוני נפלא ויכולת ווירטואוזית לא רק לבנות דרמה אלא להיות גם חלק ממנה , אולם מעניין הוא לא סמך רק על כישרונו . הוא הציב לידו בעמדת השידור כפרשן את שחקן העבר זוהר כהן , מי ששיחק בזמנו בשני מועדוני הכדורסל של הפועל ת"א ומכבי ת"א . הדרבי התל אביבי הזה זכור בגלל ה- "מארב" שהכין יו"ר מכבי ת"א נח קְלִיגֶר לשחקן היהודי – אמריקני הצעיר בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' בן 22 (קומתו 1.90) שהגיע אז לשורות הפועל ת"א מארה"ב כדי לחזק אותה כרכז משחק וקלעי . נח קְלִיגֶר טען בפני מוסדות ה- FIBA כי בארי ליבוביץ' הוא בעל עבר מקצועני ולכן איננו רשאי ליטול חלק במשחק . מזכ"ל ה- FIBA וִוילִיאָם ג'וֹנְס (William Jones) קיבל את הטיעון . בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' נעלב עד עמקי נשמתו ואמר שהשתמשו נגדו בטריק מלוכלך . הוא לא שיחק . רבבת צופים (פי שניים מתכולת אצטדיון יד אליהו הפתוח)הגיעה ל- "בלומפילד" וראתה את הפועל ת"א  מנצחת את מכבי ת"א גם ללא בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' המושעה בהפרש של שמונה נקודות בתוצאה 78 : 70 . למרבה ההפתעה זה היה שידור הטלוויזיה הישיר והאחרון מאז ומעולם של שַדָּר ספורט יוצא מן הכלל בשם גִדְעוֹן הוֹד , שמבלי מֵשִים יצר היסטוריה . הוא היה האיש שבנה לראשונה את מוסד פרשנות הכדורסל בטלוויזיה הישראלית הצעירה לדורותיה . צריך לומר כאן עוד מילה אודותיו של גִדְעוֹן הוֹד . הוא עיתונאי ושדר רדיו רב יכולות ומוכשר ביותר . למרות שהטלוויזיה הישראלית הייתה בנובמבר 1968 כפָּנָס קֶסֶם ולו עצמו נשקף בה עתיד מזהיר, בחר להישאר ברדיו "קול ישראל" .

ben av 1

טקסט תמונה : אפריל 1968 . ניידת השידור הראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכונתה ע"י העובדים ה- "OB הכחול" (נקנתה ע"י עוזי פלד בלונדון מחברת הטלוויזיה הבריטית THAMSE במארס 1968 והובאה לנמל חיפה באוניה) חונה עם הגעתה לארץ ליד בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. (באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

vardina

טקסט תמונה : חורף 1969 . בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . זהו חדר הבקרה של אולפן טלוויזיה . משמאל , הבימאי חגי מאוטנר . מימין , נתבת התמונה (Vision Mixer) שלו ורדינה ארז ז"ל. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמה ימים לאחר 13 בנובמבר 1968 התמנה דָן שִילוֹן ע"י פרופסור אליהוא כ"ץ למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . במאי 1970 נשלח דן שילון ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית חגי פינסקר ז"ל ומנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל למונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 כדי לשדר את שלושת משחקיה של נבחרת ישראל בבית המוקדם בטורניר הגמר נגד נבחרות אורוגוואי , שוודיה , ואיטליה . תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה (ליד ירושלים) טרם הוקמה ולכן שלושת המשחקים הללו הוקלטו באולפני הטלוויזיה האיטלקית RAI ברומא והטייפים הכבדים ונשלחו מייד ארצה במטוס . דן שילון שידר את המשחקים האלה לבדו ללא פרשן . אולם משהתבקש לשדר גם את משחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (Azteca) בין נבחרות ברזיל ואיטליה (ברזיל ניצחה 4 : 1) לא סמך על עצמו והחליט לזַמֵן לעמדת השידור שלו את שני שחקני נבחרת ישראל מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל כדי שימשו פרשני עזר לצדו . עמדות השידור שנבנו עבור רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות ע"י "TELEMEXICO" באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" ב- 1970 כללו רק שני מושבים . דן שילון החליט אם כך לחלק את העבודה . הוא קבע כי מרדכי שפיגלר ישמש פרשן שלו במחצית הראשונה וגיורא שפיגל ימלא את המשימה במחצית השנייה . מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל שימשו עוד זוג עיניים בעמדת השידור אולם התפקיד שלהם היה לספק מידע חדש . לימים בעת שיחות התחקיר עמו אמר לי דן שילון כלהן : "הייתי זקוק לפרשן . ידעתי לשדר כדורגל בטלוויזיה אולם לא הייתי ידען בתחום כמו יורם ארבל ומאיר איינשטיין" . דן שילון יצר מבלי משים היסטוריה : הוא בנה לראשונה את מוסד פרשנות  הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הצעירה .

shilon 1

טקסט תמונה :  יוני 1970 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . זהו דן שילון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . דן שילון הוא אבי ומייסד מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בחודש נובמבר של שנת 1968 . הוא היה מנהל חטיבת החדשות בשנים 1977 – 1974 והתמנה לכתב רשות השידור בניו יורק בשנים 1981- 1977 . דן שילון היה אחד מעמודי התווך של השידור הציבורי ואח"כ גם של השידור המסחרי . שימש מנכ"ל קבוצת "רשת" אחת משלוש הזכייניות ("קשת" + "טלעד") שהקימו בנובמבר 1993 את ערוץ 2 המסחרי . מדהים לראות שהוא עדיין איש טלוויזיה פעיל וב- 2013 מנחה בגיל 73 את תוכנית האירוח "המעגל" שזוכה לרייטינג נאה סביב % 20, לעיתים יותר. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

mexico 2

טקסט תמונה : נבחרת ישראל בכדורגל במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . זיהוי הנוכחים בשורת העומדים מימין לשמאל : דני רום , צבי רוזן , שמואל רוזנטל , דוד פרימו , ישעיהו שווגר , והשוער יצחק וויסוקר . זיהוי הנוכחים בשורת הכורעים מימין לשמאל : הקפטן מרדכי שפיגלר , יהושע פייגנבאום , רחמים טלבי , יצחק שום , וגיורא שפיגל . (התמונה באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

מוסד פרשנות הכדורגל היה זָר לחלוטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה אז ב- 1970 . צריך להבין שבעת הדיונים בהנהלת רשות השידור על הטסת דן שילון ונחמיה בן אברהם למונדיאל מכסיקו 1970 לא הועלתה כלל אפשרות של שימוש בפרשן . לא בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיונים של פּוּאֶבְּלָה, טוֹלוּקָה , ומכסיקו סיטי וגם לא באולפן הטלוויזיה בירושלים . שכירת מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל ע"י דן שילון והרצון להיעזר בהם כפרשנים צמודים בעמדת השידור שלו באצטדיון ה- "אצטקה" במשחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 בו הביסה ברזיל את איטליה 4 : 1, הייתה הברקה של רגע . חידוש של שַדָּר טלוויזיה טירון וחסר ביטחון אך שקול וזהיר . התברר כי הוא הרחיק ראות .

shilon 1

טקסט מסמך :  ינואר 1970 . מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג בעצה אחת עם מנהל הרדיו ד"ר ישעיהו שפירא ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר מחליטים לשלוח למונדיאל מכסיקו 1970 את שדר הטלוויזיה דן שילון ואת שדר הרדיו נחמיה בן אברהם . אין זכר להעסקת פרשן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 2

טקסט מסמך :  ינואר 1970 . מסמך של דן שילון שנכתב לחגי פינסקר ז"ל , יורם רונן ז"ל , ועמוס גורדון ז"ל הדן בהיערכות הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה לקראת כיסוי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . מרכז מערכת הספורט בירושלים היה פיטר מיליק . למגיש התוכנית בירושלים ואחראי על השידורים התמנה שמעון טסלר ז"ל. אין זכר להעסקת פרשן. (רקכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שדר רדיו "קול ישראל" נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם נשלח אף הוא ע"י מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג למונדיאל מכסיקו 1970 , אולם המשיך בשלו ושידר ישיר ממכסיקו ללא פרשן צמוד אליו . נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם לא היה היחיד שגרס "הצגת יחיד" ליד המיקרופון . גם שדר הרדיו ההונגרי המיתולוגי גְיוּרְגִי סֶפֶּשִי מילא את המשימה ללא פרשן צמוד . יש לציין עוד במאמר מוסגר כי במונדיאל מכסיקו 1970 האפילו לראשונה שידורי הטלוויזיה הצעירה בראשות דָן שִילוֹן לראשונה על שידורי רדיו "קול ישראל" הוותיק בראשות נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם אך זהו כבר סיפור אחר

2. מהות פרשנות הכדורגל והכדורסל.

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה בעת שידורים ישירים – הכרחי . יש החולקים על כך . אני סבור שהצבת פרשן נחוצה בתנאי שהוא מוכשר דיו להוסיף מידע חדש לצופיו מעבר לאינפורמציית השידור ה- Play by play של השַדָּר המוביל שלו . פרשן שמפר את כלל "המידע החדש" הופך מייד למעמסה על קו השידור , נשמע כפטפטן ונתפש כמיותר . הובלתי מאות רבות של הפקות טלוויזיה בינלאומיות ביותר מ- 150 ערים הפזורות ברחבי תבל בתקופת שנות שירות ארוכות את השידור הציבורי . באצטדיוני הכדורגל , הכדורסל , הא"ק , השחייה , וההתעמלות בעולם הגדול ראיתי אין סוף עמדות שידור שנבנו תמיד עבור שדר + פרשן ו/או אפילו שני פרשנים . מנהלי תעשיית הטלוויזיה מזה שני דורות מבכרים להפקיד את שידורי הספורט הישירים בידי שדר ופרשן שתפקידם ליד המיקרופון נכרך כבר בנשימה אחת . לבטח בעידן הטלוויזיה המודרנית . פרשנות הספורט היא מומחיות . בעיקר כשמדובר בשני משחקים פופולאריים כמו כדורגל וכדורסל . קל הרבה יותר לתאר את המתרחש על כר הדשא ופרקט הכדורסל באמצעות תמונות ה- Video הטלוויזיונית מאשר לפרש אותן . ככל שהמשחק מוכר וידוע יותר לציבור כך קשה יותר להסביר אותו. מן ההיבט הזה תפקידם של פרשני א"ק, שחייה, והתעמלות כמו מוּלי אֵפשטיין , גִלעד וויינגרטן , יעקב "ז'קי" ווישניה , וברוך "בוקי" צ'יש קל ופשוט יותר ממשימת הפרשנות של דני נוימן וגור שלף . וזאת מפני שהם מפרשנים ענפי ספורט שרזי וסודות הביצוע שלהם מורכבים ונסתרים מהעין הממוצעת של האדם וצופה הטלוויזיה באשר הוא . ענפי הא"ק , השחייה , וההתעמלות הם הנחשבים ביותר , המרתקים ביותר , ומעוררי עניין עצום במשחקים האולימפיים לדורותיהם אך באופן פרדוקסלי הם נדחקים לשוליים במדינת ישראל .

מרדכי שפיגלר נתקל בכך כששימש פרשן הכדורגל הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1970 . בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר ההוא ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בין ברזיל ואיטליה הצהיר בפני דן שילון , "כי הקבוצה שתבקיע ראשונה במצב של תוצאת תיקו 0 : 0 היא זאת שתוביל" . קלישאה מדויקת אך לא הציבו את מרדכי שפיגלר כפרשן בעמדת השידור כדי לייצר אינפורמציית טריוויה . מרדכי שפיגלר היה בשעתו כדורגלן מחונן אחד מהטובים ביותר בהיסטוריית הכדורגל של מדינת ישראל אך אין בהכרח קורלאציה בין ההצטיינות על כר הדשא לבין הכישרון ליד המיקרופון . מרדכי שפיגלר היה כדורגלן ואדם נבון שהביא עמו סתמיות , רפיון , ואמירות נדושות למיקרופון ובכך החמיץ את ההזדמנות ההיסטורית שלוֹ לצֶקֶת את היסודות ולמסד את תורת פרשנות האמת של משחק הכדורגל בטלוויזיה . הוא התחכם והתעקש לפספס את שעת הכושר ההיא בהבל פיו . כדורגלן מוכשר שהפך להיות פרשן טלוויזיה סוּפֶּר טְרִיבְיָאלִי . תרומתו ברבות השנים כפרשן לשידורי הכדורגל הישירים בארבעה מונדיאלים שונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הסתכמה בגלל זוג עיניו ולא בשל מחשבת הכדורגל שלו . מרדכי שפיגלר ידע והבין כדורגל טוב יותר מרבים אחרים אולם הוא לא הצליח לתרגם את הידע שלו לשפת טלוויזיה . במידה רבה הצטייר כמין חוכמולוג . אף על כן פי שדרני הכדורגל שלי כמו יורם ארבל , נסים קיוויתי , ויורם שמרון רחשו לפרשן מרדכי שפיגלר אמון רב ואהדה גדולה . עבורם הוא היה הבה יותר מפרשן . הוא שימש מעין תעודת ביטוח בעמדות השידור המבודדות ברוֹם האצטדיונים בחו"ל , במונדיאל ספרד 1982 , מונדיאל מכסיקו 1986 , מונדיאל איטליה 1990 , ובמונדיאל  ארה"ב 1994 . גיורא שפיגל היה שונה לחלוטין ממנו. מייד אגיע אליו.

spain 28

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . ה- IBC במדריד . פרשן הטלוויזיה שלי מרדכי שפיגל (מימין) ואנוכי (משמאל) יחדיו עם הכדורגלן הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה (מדובר כמובן ב-Blow up עשוי דיקט בו השחקן רב המוניטין מעניק שירותי פרסום לחברת הצילום agfa) . את התמונה צילמה ידידתי המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה המזכירה הראשית של OTI . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 82 2

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . מדריד . אנוכי (במרכז) יחדיו עם מהנדס הקול והתקשורת שלי מר מיכה לויירר (משמאל) ועם פרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית מרדכי שפיגלר (מימין). ברקע משמאל זהו ה- IBC הענק של Torre Espania . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

yoash spiegler

טקסט מסמך : יוני – יולי 1986 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . אגף במשרד ההפקה ,התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי . אנוכי (משמאל) יחדיו עם פרשן הטלוויזיה מרדכי שפיגלר (מימין) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 3

טקסט תמונה : 6 באוקטובר 1973 . אליפות אירופה בכדורסל – ברצלונה 1973 . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של ברצלונה . השדר דן שילון (מימין) והפרשן המזדמן שלו משה לרר ז"ל (משמאל) משדרים ישיר את משחק הגמר של הטורניר בו גברה יוגוסלביה על ספרד בתוצאה 78 : 67 . (התמונה באדיבות דן שילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בקיץ 1982אינה לי גורלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לפגוש שוב במונדיאל ספרד 1982 את הכדורגלן הברזילאי אדסון אראנטז דו נאסינטו (ידוע בכינוי "פֶּלֶה" / Pele) מי שזכה עם נבחרתו שלוש פעמים בגביע העולם בכדורגל , ב- 1958 בשוודיה , ב- 1962 בצ'ילה , וב- 1970 במכסיקו . פגשתי אותו לראשונה בבבואנוס איירס מונדיאל ארגנטינה 1978 . ביקשתי ממנו חתימה . הוא חתם בדרכון שלי ליד החתימה של פרנץ פושקש . ב- 1982 הצטלמנו יחדיו . "פֶּלֶה / Pele" שימש במונדיאל ספרד 1982 פרשן של רשת הטלוויזיה הברזילאית הגדולה TVGLOBO תמורת שכר של כ- 1.000000 (מיליון) דולר . ברור שהתעניינתי אצלו וביקשתי את חוות דעתו אודות מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה . פלה היה לא רק אלוהי הכדורגל בארצו בעת ההיא . הוא היה פיגורה טלוויזיונית בינלאומית ברת סמכא ופרשנות הכדורגל שלו התקבלה כדברי אלוהים חיים . אף על פי כן טען באנגלית סבירה כי פרשנות כדורגל היא אתגר מפני שהמשחק כה אהוב וכה פופולארי בציבור ובעצם כל צופה טלוויזיה בסלון ביתו משמש גם פרשן של עצמו . פלה הבין שטריוויה היא מלכודת פתאים בטלוויזיה ויש לחפש כל דרך להימנע מנְבִיבוּת על מנת להאיר את מהלכי המשחק מעבר לתיאורם ע"י השדר המוביל . אין זה פשוט כלל ועיקר להיות שדר – פרשן טלוויזיה שפוסח על טריוויה מפני שמדובר בסיקור של ענף ספורט סוּפֶּר עממי , פשוט , ואָהוּד .

mexico 1

טקסט תמונה : 21 ביוני 1970 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . פֶּלֶה (Pele) נישא על כתפי אוהדים דקות ספורות לאחר שברזיל הביסה במשחק הגמר את נבחרת איטליה 4 : 1 וזכתה בגביע העולם בפעם השלישית בתולדותיה ובתולדותיו של פלה . (התמונה באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 27

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . אנוכי יחדיו עם אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בכל הזמנים הברזילאי אדסון אראנטז דו נאסימנטו (פלה) , מי ששימש פרשן ראשי של רשת הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO בטורניר הכדורגל ההוא. (צילום גב' אנה מריה אגירה מ- OTI . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קפטן נבחרת אנגליה בכדורגל בעבר הרץ הימני בִּילִי רָיְיט (Bill Wright) הפך לפרשן טלוויזיה של ה- BBC וגם של ITV . שחקן הכדורגל הנערץ הזה סיפר לי בעת פגישה בינינו ב- Workshop שקיימו שתי רשתות הטלוויזיה הבריטיות בלונדון באוקטובר 1975 (השתתפתי ב- Workshop הזה יחדיו עם הבוס שלי אז אלכס גלעדי) משהו אודות פרשנות כדורגל . לדעתו גם שדרי טלוויזיה בריטיים דגולים ומומחים בזירת הכדורגל בימים ההם כמו אמן הדרמה דיוויד קולמאן (David Coleman) , בארי דייוויס , (Barry Davies) ו- הְיוּ ג'ונס (Hugh Jones) היו זקוקים לפרשן לצִדָם . לא כל שַדָּר כדורגל בטלוויזיה וודאי לא כל צופה טלוויזיה מסוגל להבין ולעכל את מערכי הקבוצות, העמדה ותפקוד השחקנים , ומהלכי הכדור בהתמודדויות השונות שמובילים בסופו של דבר לכיבוש שערים . הכדורגל הוא משחק שמרני וחוקיו נשארו כמות שהם אולם שיטות המשחק השתנו גם השתנו . הפרשנות לדעתו חיונית . ואז הביא לדוגמא את המשחק ההוא שנערך ב- 25 בפברואר 1953 באצטדיון "וומבליי" בלונדון בו ניגפה אנגליה מפני הונגריה בתוצאה 3 : 6 . בילי רייט גרס שנבחרת הונגריה בשנים ההן של ראשית שנות ה- 50 במאה שעברה בראשות הקפטן פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas) ומאמנם גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) הביאה שיטת משחק בלתי מקובלת בימים ההם שדמתה ל- 4 – 2 – 4 במקום ה- WM המוכר . "המאמן שלנו וולטר ווינטרבוטום לא זיהה את שיטת המשחק ההונגרית החדישה ולא ידע לתת תשובות מתאימות ולכן הובסנו" , אמר לי בילי רייט , והוסיף , "ספק אם שדרני ופרשני הטלוויזיה והרדיו של ה- BBC פִּענחו את חידת הכדורגל ההונגרית המתחוללת על כר הדשא ב- "וומבליי" לנגד עיניהם" . הייתה פאוזה קלה ואז הכריז באוזניי את הסלוגן : "משחק הכדורגל הוא אולי פשוט אך נועד לאנשים חושבים" .

אני מבקש לחזור לאותו הרגע ההוא ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי בעת משחק הגמר ברזיל – איטליה במונדיאל מכסיקו 1970, בו נעזר שדר הטלוויזיה דן שילון בפרשנותם של מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל . בעוד מרדכי שפיגלר מחמיץ את שעתו במחצית הראשונה של המשחק , מתגלה דווקא גיורא שפיגל המאופק והשקול במחצית השנייה כפרשן בעל עומק שמעמיס פחות על המיקרופון מ- מרדכי שפיגלר אולם יודע לאבחן ניואנסים . ברזיל כבר הובילה ביתרון 3 : 1 על איטליה אבל המגן האיטלקי הגבוה והקשוח גִ'יאָנִי פָאקֶטִי (Giacinto Facchetti) המשיך לשמור אישית לוחצת על הקיצוני הימני המסוכן של ברזיל זָ'אִירְזִינְיוֹ (Jairzinho). על פי הוראת מאמנו מָארְיוֹ זָאגָאלוֹ (Mario Zagalo) משך זָ'אִירְזִינְיוֹ במכסיקו 1970 שמאלה לעבר המרכז וגרר עמו את השומר האיטלקי שלו . נפער חלל באגף ימין של ההגנה האיטלקית . גיורא שפיגל בעל עין חדה הבחין בנעשה ואמר לדן שילון , "תראה דן , ז'אירזיניו מושך עמו את פאקטי שמאלה בכך נוצרת פרצה באגף ימין של ה- הגנה האיטלקית שהופכת לפגיעה , ברזיל יכולה לכבוש משם שער…" . הוא צדק . חלף זמן מה ולחלל הריק הזה הגיח בדקה ה- 87 המגן התוקף קָארְלוֹס אָלְבֶּרְטוֹ (Carlos Alberto) שקיבל כדור מדוד מ- פֶּלֶה (Pele) והבקיע את השער הרביעי לזכות ברזיל . לשדר דן שילון לא היה כל כישרון להבחין בניואנס שכזה. גיורא שפיגל הפך את עצמו בבת אחת לפרשן מדויק . ולא רק זאת , הוא היה מספיק עניו וצנוע כדי לא להתפאר בחזון פרשנות שלו . הרי הוא היה יכול לומר לדן שילון לאחר הבקעת השער ע"י קארלוס אלברטו "דן , אמרתי לך…" אבל הוא לא התפתה והחריש .

בעונת 2007 – 2006 שידר רָמִי וָויְיץ בערוץ 5 בכבלים משחק כדורסל בהיכל מלחה משחק כלשהו של הפועל ירושלים בשורותיה שיחק האמריקני הגבוה 2.07 מ' טֶרֶנְס מוֹרִיס (Terence Morris) . לצדו של רמי ווייץ ישב הפרשן אריה מליניאק . שחקני הקבוצה היריבה חלפו שוב ושוב על שומריהם הירושלמיים וחדרו לרחבה . טרנס מוריס שניצב במרכז ההגנה נזעק לבלום את החודרים . אריה מליניאק בעל טביעת עין של פרשן שם לב לעובדה מעניינת שרמי ווייץ לא עלה עליה . "רמי , שים לב כי המגינים הירושלמיים מאפשרים לשחקנים היריבים לחדור לרחבה , ולא רק זאת , הם נזהרים מלבצע עליהם עבירות . טרנס מוריס שנחלץ לעזרתם אומנם חוסם אותם אך גם מעת לעת מבצע עבירות במקומם . אם זה יימשך בקצב הזה דווקא השחקן הטוב והמשמעותי ביותר של הפועל ירושלים יצא בחמש עבירות בשלב מוקדם מידי של המשחק" , אמר אריה מליניאק . זהו בדיוק תפקידו של הפרשן . הוא אמור לפרש לציבור את הטעון הסבר מעבר למהלכים שמתוארים Play by play ע"י השַדָּר המוביל .

melinyak

טקסט תמונה : סתיו 1981 . היכל הספורט ביד אליהו . אריה מליניאק (משמאל) בתחילת הקריירה שלו כפרשן כדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא התגלה כפרשן כדורסל מיטבי . אנוכי (במרכז) בתחילת הקריירה שלי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועורך ראשי ומפיק ראשי שלהם כפי שנקבע תפקידי ע"י הממנים והבוסים שלי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער . מימין , זוהי העיתונאית גב' מיכל הוכשטאט . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

einstein

טקסט תמונה : אביב 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . אחד מצמדי הטלוויזיה הטובים ביותר של השידור הציבורי בעשור ה- 90 של המאה שעברה . אנוכי מציב את השדר מאיר איינשטיין (משמאל) ואת הפרשן אלי סהר (מימין) בעמדת השידור הבכירה של ערוץ 1 בהיכל הכדורסל . הכרחתי את צוותי השידור שלי ללבוש ז'אקטים ולענוב עניבות בעמדות השידור בשטח בדיוק כפי שהם עושים זאת באולפן הטלוויזיה . עמדת השידור היא אזור סטרילי מכובד שמיועד לצוותי השידור שמייצגים את רשת הטלוויזיה שבשמה הם פועלים . חליפות ועניבות היו פק"ל . ועוד דבר : מאיר איינשטיין אותו גייסתי מרדיו "קול ישראל" בסתיו 1990 כשדר מוביל שלי (במקומו של יורם ארבל שנטש) הביא עמו את הממד העיתונאי בשידורי הספורט של הטלוויזיה . מההיבט העיתונאי הוא שם את יורם ארבל בכיס הקטן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

pini gershon 1

טקסט תמונה : אביב 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . זוהי עמדת השידור השנייה שבניתי ליד הסל הצפוני בהיכל הספורט ביד אליהו . איישו אותה השדר אורי לוי (משמאל) והפרשן רלף קליין ז"ל (במרכז) . כאן בתמונה שניהם מראיינים את מאמן מכבי ת"א מר פנחס "פיני" גרשון (מימין) . ועוד דבר : אורי לוי היה מנחה פנל מצוין אך הוא יננו שדר כדורסל באופיו. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

מוסד פרשנות משחקי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה שָרִיר וקיים בארץ וגם בעולם . אולם לא כולם מסכימים עם נחיצותו ויעילותו בכל תנאי . ידיד אישי שלי עיתונאי הטלוויזיה ושדר ההתעמלות האולימפית הוותיק והמצוין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דני לבנשטיין (מחזיק בשיא עולם טלוויזיוני משְ- שִידֵר ישיר את כל תחרויות ההתעמלות לגברים ונשים באולימפיאדות מוסקבה 1980 , לוס אנג'לס 1984 , סיאול 1988 , ברצלונה 1992, אטלנטה 1996, סידני 2000, אתונה 2004, ו- בייג'ינג 2008) סבור שאין צורך בפרשן בשידורי כדורגל. המשחק הפופולארי פשוט דיו והוא נהיר ומוכר לכולם די הצורך . לצורך הצדקת טיעונו הוא מעלה את ארגומנט הצופים הרבים שגודשים את יציעי אצטדיונים בכל רחבי תבל ונהנים מהצפייה ללא גורם מתווך . "תשמע" הוא אומר לי רווי ביטחון עצמי ומוסיף לצידוק טיעוניו : "עשרות מיליונים צופי כדורגל ממלאים מידי שבוע את אצטדיוני הכדורגל בכל רחבי אירופה , מרכז ודרום אמריקה , אפריקה , אוסטרליה , אסיה , ואפילו בארה"ב ודני נוימן לא חסר להם . הם מסתדרים מצוין בלעדיו ושכמותו" . הטיעון נכון מדויק אבל עובדה שתעשיית הטלוויזיה הארצית והבינלאומית תומכת בגרסה שלי . שום רשת טלוויזיה שמכבדת את עצמה איננה מרשה היום לעצמה להושיב שַדָּר בודד בעמדת השידור, ומצמידה לו פרשן ואפילו שניים . שידורי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה תופסים היום נפח שידור עצום וכוללים בתוכם Pre Game Show  , החזקת ההפסקה בין שתי המחציות , וגם ניתוח Post Mortem בסיום ההתמודדות . בית הקיבול של הטלוויזיה התעצם עד למאוד והוא דורש השתתפות של פרשנים לא רק בקצוות השידור הישיר אלא גם בתָּוֶוך שלו . דני לבנשטיין בעל השכלה טלוויזיונית רחבה כמו גם השכלה ספורטיבית אקדמאית (הוא בוגר ביה"ס הגבוה לחינוך גופני בקלן – גרמניה) מעיר את תשומת לבי כי למיטב ידיעתו שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגרמניות ARD ו- ZDF דחו בשעתו את רעיון שיתוף פרשן בשידורים הישירים שלהם , אך הוא מוסיף : "עניין שונה לחלוטין הוא שיתוף פרשן לצד שדר מוביל בתחרויות ספורט שאינן פופולאריות בארץ כמו התעמלות , שחייה , וא"ק . כאן המצב הרבה יותר מורכב עבור הצופה שמתבונן אומנם במקצוע ספורט יפהפה אך בלתי מוכר . מפני שתחרויות ההתעמלות אינן מוכרות דיין לצופים הופכת גם משימתו של השַדָּר המוביל למסובכת ומסועפת והוא חייב בפרשן" , הוא אומר ומציין עוד , "אל תשכח יואש אלרואי שמול משחק הכדורגל שהוא הומוגני בעל אופי אחיד ניצבות תחרויות ההתעמלות הרב גוניות של הגברים בהן מתחרים הספורטאים על שישה מכשירים שונים בתכלית השינוי זה מזה בתרגילי רשות וחובה ושיפוט נקודות מסובך (מקבילים , מתח , טבעות , קרקע , סוס קפיצות ו- סוס סמוכות). אותו הדבר נוגע לתחרויות ההתעמלות לנשים שמתחרות על ארבעה מכשירים שונים (מקבילים מדורגים , קורה , קרקע , ו- סוס קפיצות). היה לי קשה מאוד לשדר ישיר במשך שנות דור את תחרויות ההתעמלות באולימפיאדות ואליפויות העולם ואירופה ללא השתתפותו לצדי של הפרשן יעקב "ז'קי" ווישניה" . נהניתי להקשיב לדעותיו של דני לבנשטיין. הוא היה עיתונאי הגון ויישר דרך בעל היגיון הגיוני , והשכלה רחבה . וגם צנוע. עיתונאי שאפשר לסמוך עליו . הוא היה אחד מאישי הטלוויזיה הטובים והרציניים ביותר שפגשתי בארבעים שנות קריירה טלוויזיונית . עיתונאי ושדר בעל ערך מהזן הישן שמעולם לא חיפש תהילה אישית . תרומתו למען השידור הציבורי במשך שנים רבות הייתה עצומה . לא רק בתחום הספורט .

lebenstein 2

טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 1984 . אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . עמדת השידור שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס שהוסב לרגע קט להיכל תחרויות ההתעמלות האולימפיות . שדר ההתעמלות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר דני לבנשטיין (משמאל) יחדיו עם טכנאי התקשורת הצמוד שלו משה אלוני (מימין) . (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

lebenstein 3

טקסט מסמך : יולי – אוגוסט 1996 . אולימפיאדת אטלנטה 1996 . השדר המוביל דני לבנשטיין (משמאל) עם הפרשן הצמוד שלו יעקב "ז'קי" ווישניה (מימין) . (התמונה באדיבות דני לבנשטיין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

lebenstein 1

טקסט תמונה : ספטמבר – אוקטובר 2000 . אולימפיאדת סידני 2000 . עמדת השידור שלנו בהיכל ההתעמלות בסידני . השדר המוביל דני לבנשטיין (מימין) יחדיו עם הפרשן שלו יעקב "ז'קי" ווישניה (במרכז) . משמאל , פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן . (התמונה באדיבות דני לבנשטיין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כנ"ל אמורים הדברים לבי השידורים הישירים בא"ק ושחייה באולימפיאדות ואליפויות העולם . שדרים כמו נסים קיוויתי , מאיר איינשטיין , ומשה גרטל היו מתקשים להחזיק שידורים ישירים בני שעות ללא השתתפות פרשנים לידם ברמה של יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי , ד"ר גלעד וויינגרטן , וד"ר ברוך "בוקי" צ'יש .

הפוסט הזה איננו קורס טלוויזיה אלא דף מידע . דו"ח טלוויזיה בלבד . אנוכי מתרשם רע מאוד משני פרשני ערוץ 1 הנוכחיים , דני נוימן בכדורגל וגור שלף בכדורסל . אולם הם אינם בודדים ברשימה ארוכה . בשנות עבודתי הרבות בשידור הציבורי הזמנתי שורה ארוכה של אישי כדורסל בולטים לכס פרשנות הטלוויזיה אולם הם לא צלחו אותו מסיבות שונות ביניהם צבי שרף , משה וויינקרנץ , רני כהנא , טל ברודי , גדי קידר , דיוויד בלאט ואחרים . אלכס גלעדי שידר ישיר כדורסל בשנים 1979 – 1976 ללא פרשן . פעם בסתיו 1979 נתקלנו אלכס גלעדי ואנוכי באקראי במאמן הכדורסל רלף קליין ז"ל (לימים חתן פרס ישראל) שהגיע כמונו לאצטדיון "קנדה" ברמת השרון כדי לצפות בתחרויות ה- "גראנד פרי" טניס . רלף קליין התנפל על אלכס גלעדי והציע לו ללמוד כדורסל משַדָּר רדיו "קול ישראל" גדעון הוד ו/או להצמיד אליו פרשן . רלף קליין פטר אותו , "אין לך מושג כ- שדר כדורסל" , ונפנה ממנו . דן שילון הצמיד אליו פרשנים מזדמנים מעת לעת כמו משֶה לֶרֶר ז"ל בזמנו . פרשני הכדורסל היחידים שהצליחו עד כה בתפקידם כפרשני כדורסל בערוץ 1 היו מר אריה מליניאק ומר אלי סהר . לא רק הצליחו אלא שגשגו לאורך תקופה ארוכה . צרתם העכשווית של פרשני ה- הוֹוֶה הוא לא רק היעדר מומחיות אלא המיקרופון הפתוח . הפיתוי הוא עצום והחֶבְרֶה האלה שאינם למודי ניסיון לא עומדים בו . הם מפטפטים ללא תכלית . רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות CBS , ABC , ו- NBC מיסדו בשעתו לפני שנים רבות לא רק את שיתוף ה- Commentary בין שדר לפרשן אלא השאירו במתכוון את שני המיקרופונים פתוחים "לאורך כל הדרך" ואפשרו בכך דו שיח לא מכופתר. כל בר בי רב ער לעובדה הגיונית פשוטה : ככל שמדברים יותר גם אחוז השטויות עולה בהתאם . גם בארה"ב וגם בישראל . לא פעם אחת ולא פעמיים נוצרים קונפליקטים מגוחכים על קו השידור בין יורם ארבל ודני נוימן, כפי ששררו בעבר בין השַדָּר המוביל מאיר איינשטיין לפרשן שלו שלמה שרף. פרשן יעיל מסתפק במועט ואיננו אמור להרבות במילים . רְאוּ את הפרשן המלוטש והמיומן אמנון אברמוביץ' בערוץ 2 . אֶמֶש הוא שוב הבריק משנצטווה ע"י המגיש דני קושמרו לחוות את דעתו הנוגעת לתבוסתה של שלי יחמוביץ' מול בוז'י הרצוג % 42 מול % 58 בבחירות ליו"ר מפלגת העבודה . "תראה דני" פתח אמנון אברמוביץ' במונולוג קצרצר והשחיז את לשונו : "שֶלִי יחימוביץ' איננה אוהבת אנשים  והאנשים לא אוהבים אותה. היא אוהבת את האנושות. הצרה שהאנושות איננה הולכת לקלפי" . הוא לא נזקק ליותר מ- 18 מילים כדי להיות אפקטיבי ותכליתי .

אם לאוּרִי לֵוִי הוותיק אִכפת מפרשן הכדורסל הטירון גוֹר שֶלֶף עליו ללמד אותו מושגי יסוד בתקשורת המונים ולשנן עמו רעיונות בסיסיים באופן העברת אינפורמציה לציבור באמצעות הטלוויזיה . בדרבי התל אביבי שנערך ב- "הדר יוסף" ביום שני האחרון – 18 בנובמבר 2013 בו גברה הפועל ת"א על מכבי ת"א 78 : 66 יצא גוּר שֶלֶף לא רק לא שנון אלא פטפטן מגוחך שהגה סלוגנים סתמיים  שבינם לבין פרשנות אין דבר וחצי דבר :

1. מרגיש טוב מאוד לימונד…% 70 מהעניין זה ביטחון…

2. יונתן שולדבראנד אם הוא לא קולע…אין לו מה לחפש במגרש…

3. יש איבודי כדור טובים ואיבודי כדור פחות טובים…

4. ג'ו אינגלס לא מצליח לקלוע את הזריקה הראשונה…

5. אני בטוח שדיוויד בלאט לא אוהב את ה- 19 נקודות שחטפה מכבי ת"א מהפועל ת"א…

6. עוד שלשה שהפועל ת"א מחטיאה…

7. עבירה שטותית של לימונד…

8. הפועל ת"א נראית טוב וגם מרגישה טוב…הפועל ת"א לא משאירה שום דבר…

9. הפועל ת"א נרדמה…וכדאי שיתעוררו מהר…

10. מכיוון שהפועל ת"א לא מצליחה לעצור את התקפת מכבי ת"א היא נתקעת…

11. שלא הולך – אז לא הולך…

12. כדורסל זה משחק של מומנטום…

13. אוה , אוה , אוה , אוה איזה שלשה של הפועל ת"א…

14.אוה , אוה , אוה , קרלון בראון שחקן – שחקן…

15. אדון אורי לוי כל מילה בסלע….

נדמה לי שלצופי הטלוויזיה במדינת ישראל , וודאי למשלם האגרה , מגיע הרבה יותר .

סוף הפוסט.

פְּקוּדָת המִבְצָע / סֶפֶר הָשִידוּרִים (חלק 2) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לו : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog.co.il פונה לרוֹבֵד צַר ופֶּלַח מְצוּמְצָם מאוד באוכלוסייה . אף על פי כן הוא ממשיך לצבור מספר עצום של כניסות מידי יום ביומו .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 321 : הועלה לאוויר בשעות הצהריים של יום רביעי – 20 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 2) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 2) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

spain 27

טקסט תמונה : קיץ 1982 . מדריד בירת ספרד . אנוכי בתקופת הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982. התונה צולמה ע"י ידידה שלי המכסיקנית גב' אָנָה מָרִיָה אָגִירֶה מי ששימשה מזכירה ומנהלת לשכתו של אָמָאוּרִי דָאוּמָאס מזכ"ל OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה במרכז ודרום אמריקה) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 20

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זהו משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מר נסים מזרחי (רחוק מהמצלמה. מחזיק טלפון בידו), השדר רפי גינת (מזוקן, משעין את ראשו בכיוון עוזרת ההפקה עדה קרן, עוזרת ההפקה שלי גב' עדה קרן, סולומון "סולי" מוניר (רחוק מהמצלמה מחזיק בידו Lip mic) , המפיק משנה שלי אורי לוי (קרוב למצלמה), ו- השדר יורם ארבל מניף אצבע ואומר "גם אני כאן". (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

apain 5

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . זהו משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שמיסדתי במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC במדריד . רגע עגום בתולדות רדיו "קול ישראל" . צוות השדרים של רדיו "קול ישראל" גדעון הוד , דני דבורין , ורמי יצהר בסיוע שני הטכנאים שלו מאקס גורפינקל ודובי מאונטנר , משדר Off tube ב- IBC במדריד למאזיניו במדינת ישראל אך לא מגלה להם כי הוא איננו מדווח משהשטח אלא מעתיק את האינפורמציה מהמוניטור במשרד . זיהוי הנוכחים בשורה הקדמית :טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל , גדעון הוד , רמי יצהר , דני דבורין (חובש אוזניות ומחזיק במיקרופון ה- Lip Mic) , נתן זהבי . זיהוי הנוכחים בשורה האחורית : שמואל בונדה , סולומון מוניר , טכנאי הרדיו דובי מאונטנר , ו- יורם ארבל מוסתר . התמונה צולמה על ידי במסגרת הכנת דו"ח הפקה למנכ"ל רשות השידור מר יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

hod

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . תמונה דומה מזווית שונה זהו משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שמיסדתי במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC במדריד . רגע עגום בתולדות רדיו "קול ישראל" . צוות השדרים של רדיו "קול ישראל" גדעון הוד , דני דבורין , ורמי יצהר בסיוע שני הטכנאים שלו מאקס גורפינקל ודובי מאונטנר , משדר Off tube ב- IBC במדריד למאזיניו במדינת ישראל אך לא מגלה להם כי הוא איננו מדווח משהשטח אלא מעתיק את האינפורמציה מהמוניטור במשרד . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל , גדעון הוד (חובש אוזניות ומעשן כבד), אורי לוי (נשען על ידו), רמי יצהר (מחזיק במיקרופון Lip Mic) , דני דבורין (חובש אוזניות), נתן זהבי (עורך סרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית אולם לא נמנה על צוות השידורים אלא היה אורח לרגע) . מאחור מציץ ראשו של מהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר . התמונה צולמה על ידי במסגרת הכנת דו"ח הפקה למנכ"ל רשות השידור מר יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אין מנוס מלקבוע כי שידור Off tube הוא חרפה . חרבון עיתונאי . וודאי כשהוא הופך למשנה סדורה ולמדיניות קבע של ההנהלה בתירוץ של קשיים כלכליים והצורך בחיסכון כספי . על העיתונאים להתמרד נגד הנהלה שכופה עליהם לעבוד בתנאים אבסורדיים של העתקה מהמוניטור במקום להתייצב במוקד ההתרחשות ולדווח מהשטח. עמדת השידור באצטדיון , במגרש , ב- בריכה , ובכל אתר אחר , היא כלי נשקו האחרון של כל שדר טלוויזיה באשר הוא וגם של שדר הרדיו . עיתונאי שמעתיק מהמוניטור ו/או מצג המחשב ומוותר מראש על דיווח אמין ומהימן מזירת ההתרחשות שווה כ- קליפת השוּם .

להלן החלק ה- 2 של פקודת המבצע הטלוויזיונית / ספר השידור שחיברת וכתבתי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 .

spain 30

טקסט מסמך : מאי 1982 . שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 2) שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 19

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 20

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 21

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 22

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 23

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 24

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 25

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 25 a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 26

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 26 a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 27

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 27 a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 28

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 28 a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 29

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 29 a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 30

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 30 a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 31

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 32

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 33

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 34

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 35

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 35 a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 36

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 37

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 38

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 39

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 40

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 41

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 42

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .spain 43

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 44

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף פוסט חלק 2 . ראה המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הקדשתי והגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות. 

"Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 ביום שני – 18 בנובמבר 2013. שידור ישיר מ- "הדר יוסף" של משחק הכדורסל הפועל ת"א – מכבי ת"א 78 : 66 במסגרת המחזור ה- 7 של ליגת העל בכדורסל. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog.co.il פונה לרוֹבֵד צַר ופֶּלַח מְצוּמְצָם מאוד באוכלוסייה . אף על פי כן הוא ממשיך לצבור מספר עצום של כניסות מידי יום ביומו .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 320 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 19 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

"Monday Night Basketball & soccer" בערוץ 1 ביום שני – 18 בנובמבר 2013. שידור ישיר מ- "הָדָר יוֹסֵף" של משחק הכדורסל הפועל ת"א – מכבי ת"א 78 : 66 במסגרת המחזור ה- 7 בליגת העל בכדורסל. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

"Monday Night Basketball & soccer" בערוץ

1 ביום שני – 18 בנובמבר 2013. שידור ישיר מ-

"הָדָר יוֹסֵף" של משחק הכדורסל הפועל ת"א -

מכבי ת"א 78 : 66 במסגרת המחזור ה- 7 בליגת

העל בכדורסל. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות

שמורות.

השַדָּר יורם ארבל (בן 71) נחתך מה- Pay roll של רשות השידור לאחר שהוועד המנהל של הרשות מצא כי כעובד Free lancer הוא משתכר מידי חודש  כ- 28000 (עשרים ושמונה אלף) . את המיקרופון בשידור הישיר של המשחק המפתיע אֶמֶש באולם "הדר יוסף" הפועל ת"א – מכבי ת"א 78 : 66 , נטל אורי לוי . אין שום מכנה משותף בין יורם ארבל שהוא Television Star לבין אורי לוי האפרורי למעט תיאור מקצועם בעמדת השידור . למרבה הפלא כמות הרייטינג של השידור הישיר אמש הייתה סבירה למרות שהשדר המוביל היה ברמה של שחקן מחליף שנקרא מהספסל . אורי לוי הוא זה ששידר את סנסציית הכדורסל אמש בה הדבירה הפועל ת"א הענייה את מכבי ת"א העשירה ואסף מדרוג מניח את הדעת . אין זה פלא רייטינג של ממש אלא פלא כביכול מפני שמדובר באירוע ספורט אקסקלוסיבי שרק ערוץ 1 מחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות שלו . רק הוא בלבד רשאי לשדר ישיר פעם בשבוע את המשחק המרכזיים בליגת העל בכדורסל כמו גם בליגת העל בכדורגל . מי שהתחבר אמש לערוץ 1 בין 20.30 ל- 23.00 עשה זאת לא בגלל אורי לוי , אלא בשל ההתמודדות הספורטיבית המסקרנת הצפויה בדרבי התל אביבי בכדורסל שהפכה לדרמה . במשך שעתיים וחצי של מופע טלוויזיוני תיאטראלי  שהתחולל אתמול בערב על פרקט הכדורסל ב- "הדר יוסף" צבר ערוץ 1 רייטינג ממוצע של % 5.95 במגזר ה- "אוכלוסייה היהודית" עם Peak של % 9.2 (ב- "כלל האוכלוסייה" % 5.44 ו- Peak של % 8.1) . כל התמוטטות של מכבי ת"א הופכת לדרמה ולערוץ 1 בעל הבית של המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורסל נכונו עוד כמה כאלה במהלך העונה הנוכחית . אילו יורם ארבל שידר אמש בעבור ערוץ 1 היה מביא עמו ל- "הדר יוסף" ערך קוֹלִי מוּסָף אך לא היה מגייס אפילו אֶפֶס קצהו של אחוז רייטינג אחד יותר מאורי לוי מפני שמדובר כאמור באירוע טלוויזיוני בלעדי שאפשר לראותו רק בערוץ 1 . בטרם מהדורת "מבט" והשידור הישיר של משחק הכדורסל אוסף ערוץ 1 רייטינג עלוב ומגוחך שנע בין % 0.2 ל- % 1.8 , אולי טיפ טיפה יותר . התנובה שלו היא קטסטרופלית ואין לשכוח שערוץ 1 נהנה מתשלום מס שנתי של משלם האגרה בגובה של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל . חולשתו של שדר הטלוויזיה הציבורית אורי לוי היא קולו הבעייתי וחוסר יכולתו וכישרונו לתאר דרמה בטלוויזיה . הוא מדקלם . הוא נוטה לתאר תיאטרון מותח ומרעיש בצבע אדום בקול מונוטוני כאילו מדובר במפגש רוטיני ושגרתי . אולם מפני שמדובר בשידור ישיר בלעדי של ערוץ 1 אין מנוס מלהקשיב לו .

rating 1

טקסט מסמך : יום שני – 18 בנובמבר 2013 . המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 בשני מגזרי המדידה ב- "אוכלוסייה היהודית" וב – "כלל האוכלוסייה" . על פי דו"ח הרייטינג הזה לערוץ 1 אין זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2

טקסט מסמך : יום שני – 18 בנובמבר 2013 . המדרוג ברבעי שעות בין 18.45 ל- 21.29 בשני מגזרי המדידה ב- "אוכלוסייה היהודית" וב – "כלל האוכלוסייה" . מהדורת "מבט" והתוכנית "ערב הספורט הישראלי" בראשות השדר אורי לוי והמנחה – מגישה גב' שרון פרי מצילים במשהו את ערוץ 1 הציבורי מבושה קולוסאלית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 3

טקסט מסמך : יום שני – 18 בנובמבר 2013 . המדרוג ברבעי שעות בין 21.30 ל- 22.59 בשני מגזרי המדידה ב- "אוכלוסייה היהודית" וב – "כלל האוכלוסייה" . מהדורת "מבט" והתוכנית "ערב הספורט הישראלי" בראשות השדר אורי לוי והמנחה – מגישה גב' שרון פרי מצילים במשהו את ערוץ 1 הציבורי מבושה קולוסאלית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

רשמתי ביומני את ההערות הבאות לתיאוריו של השדר אורי לוי שישב נרגש בעמדת השידור של ערוץ 1 ב- "הדר יוסף" כלא מאמין מתצוגת הפועל ת"א ונפעם עד למאוד מקהלה . לרוע מזלו אין שום קורלציה בין קולו הצפצפני לבין האירוע המתרחש על הפרקט. מיתרי קולו הדקיקים אינם פוגשים את הדרמה המתחוללת לנגד עיניו בזירה. אין שום Match up . גוון קולו איננו מסוגל להעביר את עוצמת האווירה הרועשת וההתרגשות העצומה ב- "הדר יוסף" לעבר סלון ביתם של צופי הטלוויזיה בישראל . האיש חוזר על עצמו ומשנן שוב ושוב עשרות פעמים את אותן ההגדרות מבלי שהוא מחדש דבר . בסיכומו של דבר הוא צודק אבל לרוע מזלו שלו (ושל צופיו) הוא איננו מוכשר להעצים בקולו את המחזה בו העניים והחלשים מנצחים את העשירים והחזקים . זאת הייתה דרמה טלוויזיונית מיטבית בה ה- Underdog גובר על ה- Favorite באמצעות מוֹרָל , נחישות , רוח קרב , ודבקות במשימה . מדוע אין ערוץ 1 מנצל את יתרונותיו של השַדָּר הצעיר ניב רסקין בהיעדרו של יורם ארבל ?

א. הצגה אדירה של הפועל תל אביב.

ב. מחצית נהדרת של הפועל ת"א…מחצית איומה של מכבי תל אביב.

ג. משחק מרשים של הפועל ת"א.

ד. זה לא ההפרש שהפועל ת"א מחזיקה בו… זה כיצד מכבי ת"א משחקת.

ה. תענוג גדול, משחק חווייתי של הפועל ת"א.

ו. הפועל ת"א כל כך דומיננטית. מכבי ת"א כבויה.

ז. משחק מרשים של הפועל ת"א. אין הגדרה אחרת.

ח. הפועל ת"א הוציאה את מכבי ת"א מהמשחק.

ט. הפועל ת"א מביסה את מכבי ת"א.

י. הפועל ת"א עושה בי"ס למכבי ת"א.

י"א. הקהל של הפועל ת"א נותן הצגה אדירה.

י"ב . היציע האדום חוגג ניצחון ענק. 

דרמה כדורסל ספורטיבית כמו זאת שהתרחשה אֶמֶש בהדר יוסף היא במידה רבה תיאטרון אטרקטיבי . דרמה כדורגל היא תיאטרון מעניין . דרמה א"ק היא מחזה ו- תיאטרון מרתק . דרמה שְחִיָיה למרות שהיא מתחוללת במים היא בכל זאת תיאטרון וויזואלי שנושא עמו בְּרָכָה . כל שַדָּר ספורט באשר הוא שמוביל שידור ישיר דרמטי בטלוויזיה הוא חלק מהדרמה . הוא בעצמו כמי שמחזיק במיקרופון ומספר את סיפור הדרמה לציבור רחב , ניצב כמו שחקן (תיאטרון) בזירת ההתרחשות , וחייב להיות מצויד באיכות קולית כדי לתחזק את אותו הסיפור הדרמטי שהוא מספר לצופיו . אנשים עם קול צפצפני אינם יודעים וגם לא יכולים להיות דרמטיים כמו הדרמה שהם משדרים . אורי לוי הוא דוגמא מצוינת לשַדָּר ספורט שאיננו יכול לתחזק דרמה . למזלו הרע אין לו קול . אנוכי זוכר שבנערותי ראיתי בתיאטרון "הבימה" בתל אביב את ההצגה "אוֹתֶּלוֹ" . אהרון מֶסְקִין בעל קול הבַּס המדהים שיחק בדרמה את אוֹתֶּלוֹ הגיבור הטראגי במחזה ההוא של וויליאם שייקספיר וריתק את צופיו . כצופה צעיר האמנתי לאהרון מסקין . חשתי שאני דואה במנהרת הזמן ההיא שהוא בנה בקולו . אי אפשר למשל לתאר את השחקן בעל הקול הדקיק שמוליק סגל נוטל לעצמו את התפקיד אוֹתֶּלוֹ . שחקני התיאטרון שְמוּאֵל רוּדֶנְסְקִי וחַיִים טוֹפּוֹל בעלי חוש מוסיקאלי החזיקו בקולם הרועם והאיתן את ההצגה "כנר על הגג" וריתקו את קהלם . הדוגמאות רבות מספור . את אותם הדברים בדיוק ניתן לומר על טיב קולם של שדרני טלוויזיה שהופקדו על המיקרופון כדי לתאר הצגות טלוויזיה ודרמות חדשותיות וספורטיביות . לבטח כאלה שנמשכות כשעתיים וחצי . מגישי חדשות קלאסיים בטלוויזיה באשר היא כמו יעקב אילון , וולטר קרונקייט , חיים יבין , הארי ריזונר , תום ברוקואו , פיטר ג'נינגס , ואחרים ניחנו ראשית דבר בקול סמכותי איתן ועמוק . בריטון ו/או בס . איתנות קול הבאריטון של יורם ארבל הייתה חסרה אֶמֶש ב- "הָדָר יוֹסֵף" . במידה רבה גם קולו של ניב רסקין .

לידו של אורי לוי בעמדת השידור ב- "הדר יוסף" ישב אֶמֶש שוב פרשן בשם גוּר שֶלֶף שעדיין לא מבין את תפקידו הטלוויזיוני . גור שלף איננו מתודרך כראוי ולכן נזקק לכמות מילים פנטסטית כדי להביע את דעתו , ואף על פי כן הוא איננו פרשן . הוא טריוויה . הוא צפוי . היכן שהוא ברבע השלישי הכריז באוזניי אורי לוי כהאי לישנא : "כדורסל זה משחק של מומנטום" . ברור כשמש בצהריי היום . אולם ניתן היה להבין מהצהרתו של גור שלף כאילו המונח "מומנטום" הוא מאפיין בלעדי ששמור רק למשחק הכדורסל , בעיקר לאחר שאורי לוי מיהר להשיב לפרשן שלו "נכון" . שטויות במיץ עגבניות . גם כדורגל , כדוריד , כדורעף , וקריקט הם משחקים של מומנטום . כל התמודדות בין קבוצה לקבוצה ו/או בין פרטים אפילו באליפות העולם בשחמט בין הנורווגי מגנוס קארלסן וההודי וויז'וינאתאן אנאנד כפופה למומנטום . גם מאבק האדם עם עצמו לא רק נגד המטר והשעון כפוף למומנטום . פירוש המונח "Momentum" הוא כוח מניע בתורת המכניקה הפיזיקלית . תֶּנָע שהמשמעות שלו היא תוצאת מכפלת מסת הגוף במהירותו . שדרני הספורט שמשתמשים בלשון הדיבור שלהם במונח "מומנטום" מתכוונים ל- "תנופה" . הודעת טריוויה לציבור כי כדורסל הוא משחק של מומנטום הופכת את המודיע למגוחך .

ערוץ 1 קיזז אמש מקופתו ב- "הדר יוסף" כ- 200000 (מאתיים אלף) שקל . 150000 שקל בעבור זכויות השידור ועוד כ- 50000 בעבור השימוש בניידת השידור "מִזְמוֹר" של דני לנקרי לרבות הוצאות הפקה נוספות אחרות . זה לא הרבה וההוצאה מוצדקת . אבל הביצוע לקוי . אולם "הדר יוסף" צר מידות מלהכיל 6 מצלמות טלוויזיה . המצלמה המובילה התעוותה שוב ושוב בניסיונותיה לעקוב אחרי מהלכי הכדור בעיקר של אלה הסמוכים לכותל המערבי של האולם , אולם יתר המצלמות חיפו על חולשותיה בחשיפה של שאר מהלכי ההתמודדות והקרנת שמחת הניצחון העצומה של אוהדי הפועל ת"א . סך הכיסוי היה קרוב ומוחשי . לפעמים הרגשתי שאנוכי יכול ממש לגעת באוהדי הפועל ת"א בעודי יושב בכורסא שלי בסלון ביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב . גב' שרון פרי היא מנחה נעימה וגם נאה על המִרְקָע אולם השיחות הצדדיות שלה עם מאיר טפירו אינן מביאות שום בשורה . מאיר טפירו הוא שחקן כדורסל שראוי להערכה רבה על הפרקט אולם לא כשהוא אוחז במיקרופון . בבת אחת הוא נעשה אישיות טלוויזיונית יבשושית והופך לצֵל של עצמו.

ובאשר למכבי ת"א . הקבוצה של דיוויד בלאט נותרה פגיעה . לאחר התבוסה לפני זמן לקבוצת נס ציונה הסביר דיוויד בלאט ותירץ זאת בפציעתם של ריק היקמן ו- דווין סמית' . שניהם היו כשרים אתמול בערב ושיחקו בשורות מכבי ת"א באופן פעיל לחלוטין אולם זה לא עזר . צוות המוחות של מכבי ת"א , המאמן ושני עוזריו גיא גודס ואלון שטיין , קרס וניגף מפני המאמן החריף והמנתח המקורי של הפועל ת"א ארז אדלשטיין . האיש הזה יודע ומכיר את תורת הכדורסל על בורייה . אורי לוי ואנוכי הבאנו אותו לפני כ- 20 (עשרים) שנים לכס הפרשנות שלנו . זאת הייתה שעת דמדומים שליוותה את שקיעתו של פרשן הכדורסל הוותיק שלי אריה מליניאק . אורי לוי וארז אדלשטיין (מילא את מקומו של אריה מליניאק כמו כמה פרשנים נוספים עד שהבאתי לשורות ערוץ 1 את אלי סהר) שידרו ישיר אז באולם "אוסישקין" הישן את הדרבי התל אביבי בכדורסל . ארז אדלשטיין זכור לי היטב בראשית הקריירה שלו גם כמאמן במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל שנערך בהיכל הספורט ביד אליהו ב- 18 באפריל 1996 בו גברה הפועל ירושלים על מכבי ת"א 67 : 65 מסל בשניות האחרונות של עדי גורדון . ארז אדלשטיין שימש אז עוזר מאמן פעלתן וחושב של המאמן הראשי פיני גרשון בקבוצת הפועל ירושלים וסייע לו לגבור בקרב השחמט ההוא על מאמן מכבי ת"א צבי שרף .

edelstein

טקסט תמונה :  יום חמישי – 18 באפריל 1996. היכל הספורט יד אליהו . הפועל ירושלים מנצחת במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל את מכבי ת"א 67 : 65 וזוכה בגביע מסל ניצחון של הרכז וקפטן הקבוצה עדי גורדון. התמונה הזאת צולמה בעת פסק הזמן האחרון בהתמודדות כששעון הזמן מורה כי נותרו 25 שניות לסיום המשחק , ולוח התוצאות מורה על שוויון 65 : 65 . מאמן הפועל ירושלים פיני גרשון (שיער לבן שני משמאל) ועוזרו ארז אדלשטיין (מרכיב משקפיים קיצוני משמאל) רוכנים לעברו של קפטן הפועל ירושלים עדי גורדון (יושב ראשון מימין) ומקשיבים להצעת הפתרון שלוֹ באיזה דרך ללכת , וכיצד יש בדעתו לנצח את מכבי ת"א ב- 25 השניות האחרונות שנותרו לסיום המשחק כשהתוצאה מורה על שוויון בין שתי הקבוצות  65 : 65 . מאחור נראים ראשי קבוצת הפועל ירושלים דני קליין (בחולצה אדומה) ואורי מנצור (בז'אקט). מימין לאורי מנצור מגיח מאחור מנו יחזקאלי טכנאי הקול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. משמאל נראה חבוש אוזניות עוד טכנאי קוֹל של הטלוויזיה הישראלית סמי עומר המחדיר את מוט מיקרופון ה- "Gun Microphone" ל- לֵב הדיון של הקבוצה האדומה. הרגע הזה של ה- Time Out ההוא היה תיעוד מופלא וחשוב , אבן דרך בתולדות השידורים הישירים של משחקי כדורסל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . אורי לוי היה השַדָּר המוביל שלי במשחק ההוא ב- 18 באפריל 1996 בהיכל הספורט ביד אליהו, ובעמדת הפרשנות הצבתי את דיוויד בלאט וגדי קידר. (ה- Frame לקוח מתוך סרט ה- Video המקורי).

ערוץ 1 הציבורי רקח עסקה מצוינת גם אם היא יקרה בהגותו את תוכנית "ערב הספורט הישראלי" בערבי שֵנִי בשבוע . התוכנית רווייה פוטנציאל רייטינג ויתרונות טלוויזיוניים אך נותרת השאלה האם ערוץ 1 יכול להחזיק את סחורת השידור הזאת רק בידיו הוא מבלי להשתמש בכוחות עזר חיצוניים .

סוף הפוסט .

מתן תשובה למר רן בוקר מ- Ynet : יותר מאשר שיחקו יריביו נגדו שחמט ב- 17 במאי 1994 – שיחק מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נגדם פּוֹקֶר והובס. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 2 : הפוסט איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי.

זכויות השידורים הפנטסטיות שמשלמות רשתות הטלוויזיה בארץ ובעולם לוועדות המארגנות הבינלאומיות הגדולות ובראשן IAAF ,UEFA ,FIFA ,IOC וגם להתאחדויות הכדורגל המקומיות – הן הדלק שמניע את תעשיית הספורט. בתמורה תעשיית הספורט היא במידה רבה משוב שמניע בחזרה את תעשיית הטלוויזיה. יחסי תן וקח הקיימים בין רשתות הטלוויזיה בארץ ובעולם לבין הוועדות המארגנות של אירועי הספורט הגדולים והרלוואנטיים – מבוססים על סִימְבְּיוֹזָה.

————————————————————————————————————–

פוסט מס' 319 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 17 בנובמבר 2013

————————————————————————————————————– 

מתן תשובה למר רן בוקר מ- Ynet : יותר מאשר שיחקו יריביו מערוץ 2 נגדו שחמט ב- 17 במאי 1994 – שיחק מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נגדם פּוֹקֶר והוּבַס.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . אינני מצטער על כך לרגע . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מתן תשובה למר רן בוקר מ- Ynet. יותר מאשר שיחקו יריביו מערוץ 2 נגדו שחמט ב- 17 במאי 1994 – שיחק מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נגדם פּוֹקֶר והובס.

ציטוט : "When you have the rights – You have the show" (אמר אותו בשעתו מר רוּן אָרְלֶדְג' / Roone Arledge המנוח , מי שכיהן כנשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC , בשנים 2000 – 1968). 

זה קרה ביום שלישי בצהריים של 17 במאי 1994 . בתאריך הזה הפסידה הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוותיקה – ערוץ 1 לראשונה בהיסטוריה את זכויות השידורים של של הכדורגל הישראלי שכלל את משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) ומשחקי גביע המדינה. בנכס השידור החיוני זכה ערוץ 2 הצעיר והנמרץ שאך זה נעמד על רגליו . זאת הייתה הפתעה מרעישה . שני אנשי ערוץ 2 המסחרי מר אלכס גלעדי ומר דיוויד פדרמן שניהלו את המו"מ עם התאחדות הכדורגל הישראלית מטעמן ובשמן של שלושת הזכייניות של ערוץ 2 "רשת", "קשת", ו- "טלעד" – חתמו על חוזה בלעדי ארוך טווח לתקופה של שלוש שנים 1997 – 1994. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ניגפה והפסידה נכס שידור עוצמתי ורב רייטינג בו החזיקה ברציפות באופן בלעדי במשך רבע מאה של שנים , 1994 – 1969 . השאר היסטוריה כפי שאומרת הקלישאה אולם עבורי מדובר בטראומה . עברתי בחיים שלי דברים קשים יותר מאובדן זכויות השידור הטלוויזיוניות של הכדורגל הישראלי , אולם באירוע הספציפי ההוא של 17 במאי 1994 מדובר בהפסד מגוחך ללא קרב . מדובר בהתחכמות שהפכה לכניעה והרמת ידיים בלתי מחויבת המציאות של מנכ"ל רשות שידור בשם מרדכי "מוטי" קירשנבאום חתן פרס ישראל לטלוויזיה ב- 1976 . כולנו חשבנו שהוא גאון . 

זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות ערוץ 1 הציבורי בה הפסיד קניין שידור מהותי בעידן התחרות נגד ערוץ 2 המסחרי שזה אך נעמד על רגליו (בנובמבר 1993). השידור הציבורי הוּבַס. אין מילים אחרות לתאר את ההפסד הטלוויזיוני הכבד הזה שהיה בלתי כפוי לחלוטין . התבוסה לא בישרה כמובן טובות בהמשך. המפסידן הגדול היה מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום שהחזיק באותה תקופה בכהונה הרמה של מנהיג השידור הציבורי . למרות שהיה איש נבון ניהל באופן אישי את המו"מ ברמה של "קַלְפָן" ואיש של ניחושים . התבוסה הפכה לטרגדיה גדולה לאחר שהוברר כי המתחרים נגדו במאי 1994 במאבק על רכישת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי , שני אנשי ערוץ 2  מר דיוויד פדרמן ומר אלכס גלעדי , דווקא החזיקו את הקלפים מולו פתוחים לחלוטין וחשופים לעין כל . שניהם גילו לו את סודם . מוטי קירשנבאום התבונן בהם אולם לא ידע להבחין בין מֶלֶך לבין אָס לבין ג'וֹקֶר . הוא לא קרא נכון את מפת הקרב על זכויות השידורים . הוא ניחש והניחוש שלו היה לא טוב . התבוסה ההיא לפני כ- 20 שנים הייתה צורבת מפני שמוטי קירשנבאום קיבל אשראי מקצועי עצום בטרם מינויו לתפקיד הרם ו- נחשב בימים ההם של מאי 1995 בעיניי רבים למנהיג השידור הציבורי . הציפייה הייתי אומר אפילו כמיהה לבואו המחודשת של מוטי קירשנבאום לרשות השידור ב- 18 באפריל 1993 הייתה מהולה באכזבה רבתי מניהולו הכושל של יוסף בר-אל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1993 – 1990 . הופעתו המטאורית של מוטי קירשנבאום בשמי רשות השידור הפיחה תקוות רבות בלב כולנו . הדבר הראשון שעשה היה להדיח את יוסף בר-אל הבלתי מוכשר מכהונתו כמנהל הטלוויזיה ומינויו של יאיר שטרן במקומו . אך את המאבק הראשון והקרדינאלי שלו נגד ערוץ 2 המסחרי טירון ודרדק טלוויזיוני , ניהל בחוסר כישרון והפסיד אותו ללא מאבק . התומכים הקיצוניים בו בטלוויזיה הישראלית הציבורית הרחיקו לכת וקבעו שמוטי קירשנבאום הוא "האוראקל מדלפי" . הוא לחלוטין לא היה כזה . כבר אז באותו חודש אומלל של מאי 1994 היה ברור לי כמנווט ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כי יותר מאשר שיחקו יריביו מערוץ 2 נגדו שחמט בתאריך ההוא של 17 במאי 1994 – מוטי קירשנבאום שיחק נגדם פוקר והוּבַס . אלכס גלעדי אמר לי בלעג בתום המאבק ההוא במאי 1994 כהאי לישנא : "דיוויד פדרמן ואני עשינו בי"ס למוטי קירשנבאום" . זה היה לפני 20 שנים בקירוב אולם אני זוכר כל אות ומילה מהטקסט הקצרצר ההוא שאלכס גלעדי הגה בפניי . מוטי קירשנבאום אמר שלשום (יום שישי – 15 בנובמבר 2013) למתעד רן בוקר כלהלן : "כשעלתה הצעה לקנות את משחקי ליגת הכדורגל ב- 5 מיליון דולר – אמרתי לא . כעסו עלי , אבל לשלם סכום כזה מתקציב ציבורי ? זה נראה לי מוגזם" . אני לא כעסתי עליו . רק גיחכתי . האיש שהיה אחראי על השידור הציבורי הפסיד ללא קרב . זה היה ביזיון . הוא כלל לא התייצב בזירת ההתגוששות למרות שידע ממני כי יו"ר מועצת ההימורים והטוטו מר אריה זייף הבטיח לנו לממן % 33 מעלויות זכויות השידורים באמצעות תשדירי חסות . "העיקר שתשאירו את הכדורגל אצלכם" , אמר והוסיף , "אתם יודעים שאפשר לסמוך עלי ומילה שלי היא מילה" . מוטי קירשנבאום לא הגיע למקום ההתמודדות נגד ערוץ 2 והשאיר את מעטפת ה- Bid של רשות השידור אצלו בכיס .

בדצמבר 1993 התחולל בארה"ב קרב בין שני קונגלומרטים טלוויזיוניים , לארי טיש (Larry Ticsh) נשיא רשת הטלוויזיה האמריקנית הארצית הוותיקה CBS ו- רופרט מרדוק (Rupert Merdoch) נשיא רשת הטלוויזיה הארצית האמריקנית החדשה FOX , על רכישת זכויות השידורים של ליגת ה- NFC (ליגת ה- Football האמריקנית במסגרת ה- NFL) לארבע העונות הבאות של 1998 – 1994 . לארי טיש אומנם הפסיד בסופה של ההתמודדות אך התייצב בזירה עם מעטפת ה- Bid של הרשת , הוציא את הצ'ק , ואמר למנכ"ל ה- NFL מר פול טאגליאבו (Paul Tagliabue) : "הנה ההצעה של CBS . הסכום עומד על 1.180000000 (מיליארד ומאה שמונים מיליון) דולר . אפילו לא דולר אחד יותר" . רופרט מרדוק שלף צ'ק על סך 1.580000000 (מיליארד וחמש מאות ושמונים מיליון) דולר וזכה במכרז . מוטי קירשנבאום לעומת לארי טיש התווכח עם שני אנשי ערוץ 2 דיוויד פדרמן ואלכס גלעדי ופטר אותם בניחוש : "אין לכם בכלל כסף כדי להשתתף במכרז של ההתאחדות ש- רָף המינימום שלו עומד על 5.000000 (חמישה מיליון) דולר" . שניהם השיבו לו כאיש אחד : "מוטי קירשנבאום בל תטעה בנו , אנו הולכים למכרז" . מוטי קירשנבאום ירה בחזרה לעברם אש לא יעילה : "אין לכם . אתם לא הולכים" , והלך ונפנה מהם לעשות באותו יום שלישי ההוא של 17 במאי 1994 כתבה ל- "יומן" אודות פינוי כוחות צה"ל מרצועת עזה. הוא הפקיר את זירת ההתגוששות לאנשי ערוץ 2 . דיוויד פדרמן ואלכס גלעדי זכו בזכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לשלוש השנים של 1997 – 1994 ללא קרב . זה היה נורא . ערוץ 1 הובס . האכזבה האישית שלי ממוטי קירשנבאום הייתה קולוסאלית דווקא מפני שהיה איש נבון . פתרון בעיית רכישת זכויות השידורים של הכדורגל ע"י ערוץ 1 היה כל כך פשוט עד שמנכ"ל רשות השידור לא הבחין בו . מוטי קירשנבאום הגשים את את החוק השני של צ'יסהולם שקבע : "כאשר הדברים פועלים כשורה – משהו חייב להשתבש" . באחת ההרחבות שלו הוסיף אותו צ'יסהולם : "אם נראה לך שהדברים מתנהלים כסדרם – כפי הנראה לא ראית את כל הפרטים" . הטראומה לא הייתה ההפסד אלא דרך ההפסד .

זאת הייתה ראשיתה של ההתדרדרות של ערוץ 1 הציבורי במדרון הרייטינג החלקלק . יאיר שטרן כיהן באותה התקופה ההיא כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. אנוכי כיהנתי בתפקיד מנהל מחלקת הספורט. דוד "דודו" גלבוע היה מנהל חטיבת החדשות . רפיק חלבי היה עורך "מבט". גב' דליה גוטמן הייתה מנהלת חטיבת התוכניות . התבוסה הייתה מרגיזה וטראומטית . כמוה במידה רבה גם כתיבת הפוסט הזה מפני שלא היינו אמורים להפסיד . 

הפוסט הנרחב והנוכחי הזה פורסם בשעתו ב- 2 בספטמבר 2013 בבלוג yoashtvblog.co.il) וקרוי בלשון דומה , "יותר מאשר שיחקו יריביו מערוץ 2 נגדו שחמט ב- 17 במאי 1994 – שיחק מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נגדם פוקר והובס" . הפוסט מהווה במידה רבה מתן תשובה לפוסט שפרסם אתמול (יום שישי – 15 בנובמבר 2013) מר רן בוקר ב- YNET תחת הכותרת , "חשבנו שערוץ 2 ייכשל" : ערוץ 1 לפני 20 שנה" .
כותרת המשנה של רן בוקר לפוסט שלו היא כלהלן : "עד 1993 הם היו מלכי הטלוויזיה, ואז הגיע ערוץ מסחרי עם משכורות שמנות ותוכניות נועזות . מה חשבו בערוץ 1 ? איך נערכו לתחרות ? מוטי קירשנבאום, חיים יבין, דן שילון ואחרים מספרים על הרגע שלפני ואחרי המפץ הגדול" .
לא הופתעתי מחולשתו של המתעד רן בוקר שחסר את הכלים הטלוויזיוניים המתאימים כדי לנתח טראומה טלוויזיונית שכזאת בו ערוץ טלוויזיה ציבורי מתמוטט ללא הודעה מוקדמת . כן הופתעתי מחולשתו של מר חיים יבין מאבות השידור הציבורי , שמתברר על פי התיעוד של רן בוקר , כי לא רק שלא צפה בשעתו את הנולד , אלא שלמרות ניסיונו העצום לא ראה אפילו צעד אחד טלוויזיוני לפנים . לאנשים כמו חַיִים יָבִין שילמו משכורת נאה גם כדי שיחשוב קדימה , יתכנן , ויערוך את מאבקו העתידי של השידור הציבורי בראשו ניצב מול השידור המסחרי הצעיר והנמרץ שקם לכלותו . התברר כי חַיִים יָבִין מי שהיה מנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980 – 1977 ואח"כ מנהל שלה בשנים 1989 – 1986 איננו איש חוֹשֵב ברמה של מתכנן אסטרטג ולא חוּנַן ביכולת של מנתח נתונים. הוא העיד על עצמו כי לא הרחיק רְאוֹת. הוא אפילו איננו טקטיקן. "חשבנו שערוץ 2 ייכשל" , אמר . אולם לא הסביר מה היו נימוקיו למחשבת הנֶפֶל הזאת אז לפני כ- עשרים שנים . לקרוא ולא להאמין . ובאֶמֶת , בימים ההם של אפריל 1993 עם כניסתו של מוטי קירשנבאום לתפקיד מנכ"ל רשות השידור חיים יבין כבר לא נשא בשום עול של עורך ו/או מנהל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הוא לא כיהן במועצה ל- "ביטחון טלוויזיוני" של ערוץ 1 . חַיִים יָבִין היה קריין "מבט" בלבד . המנכ"ל החדש מוטי קירשנבאום מי שנשא בעול העיקרי של השידור הציבורי ערך שינויים מהירים בתחום שידורי החדשות בערוץ 1 . הוא הקדים את מהדורת "מבט" והסיט אותה מ- 21.00 ל- 20.00 כדי להיות משודרת "ראש בראש" עם מהדורת החדשות של ערוץ 2 . הוא מתח והֶאֶרִיךְ את מִשְכָה ל- 45 דקות במקום חצי שעה כפי שהייתה מקודם . והוא הפקיד את מר חַיִים יָבִין להיות המגיש הראשי שלה וגם ניאות לשלם לו 1000 (אֶלֶף) דולר לכל הגשת מהדורה . ערוץ 2 הצעיר טרם קם באפריל 1993 אך כבר נשף במרץ רב בעורפו של ערוץ 1 הוותיק והמסורבל . החלו לנשב שמועות באוויר כי שלוש הזכייניות של ערוץ 2 ובראשן "קשת" מחפשות אנשים וכוח אדם מיומן (טאלנטים) בערוץ 1 אותם ביקשה לפתות ולהשיג לעצמה באמצעות משכורות מנופחות . מוטי קירשנבאום אמר לי אז כי מ- צִדוֹ כולם יכולים ללכת לערוץ 2 , אולם הוא איננו  מוותר על שלוש אושיות : חיים יבין , יעקב אחימאיר , ואהוד יערי .
חַיִים יָבִין איננו המוקד במסגרת התיעודית הזאת של רן בוקר ב- YNET . הסיפור המרכזי הוא תִפקודו של מנכ"ל רשות השידור החדש מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום שעליו הוטל במשמרת שלו בשנים 1998 – 1993לגוֹנֵן על השידור הציבורי . הופתעתי לראות בפוסט של רן בוקר ב- YNET ביום שישי האחרון 15 בנובמבר 2013 כי מוטי קירשנבאום בורח מאחריות . בורח באלגנטיות ביודעין ו/או שמא זיכרונו בוגד בו . ברור מקריאת הפוסט כי מוטי קישנבאום איננו מדווח לרן בוקר את הגרסה המלאה אודות כישלונו מול ערוץ 2 בשנתיים הראשונות שלו כמנכ"ל רשות השידור , ב- 1995 – 1993 , ולא מספק את כל הנתונים הדרושים לצורך תיעוד האמת הנוגע לכלל ה- התמודדות ההיא בשנים 1998 – 1993 בין השידור הציבורי שהוא ניצב בראשו לבין השידור המסחרי בראשות ערוץ 2 והמנכ"לים של הזכייניות , דן שילון ויוחנן צנגן של "רשת , אלכס גלעדי של "קשת" ועוזי פלד של "טלעד" . ערוץ 2 הפך חיש מהר ליריב מַר . מַר מאוד . התברר כי מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום והגנרלים שלו לא הכינו את שיעורי הבית שלהם ולא התכוננו לקראת המלחמה הטלוויזיונית נגד ערוץ 2 . מדבריו של חיים יבין אותם אמר לרן בוקר , "…אמרנו לעצמנו שהם אנשי ערוץ 2 עושים משהו שייכשל , אנחנו ערוץ 1, אנחנו יודעים מה זה טלוויזיה ונתגבר עליהם בקלות…חשבנו שערוץ 2 ייכשל…" , עולה תמיהה ופליאה רבה שמציגה מנהיגות רשות שידור בימים ההם אנכרוניסטית , עצלנית , ומסורבלת (בראשות המנכ"ל מוטי קירשנבאום) קִצְרָת רְאוּת שנתפשה על פי עדותו של חיים יבין עם המכנסיים למטה . לא ניתן לחמוק מהעובדה כי ההתמודדות הכושלת ההיא של ערוץ 1 הוותיק מול ערוץ 2 המסחרי והצעיר התחוללה בשעה שמוטי קירשנבאום כבר הוכתר לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור ע"י ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ועל פי המלצתה המובהקת של שרת החינוך שולמית אלוני . יתירה מזאת : מתוקף תפקידו שימש מוטי קירשנבאום עורך ראשי של כל שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" . הציבור איננו מבין ולא מודע לתכולת התואר של עורך ראשי של רשות השידור ומה הוא אומר . מוטי קירשנבאום היה בעצם ראש הממשלה , שר האוצר , שר החוץ , ושר הפנים בעת ובעונה אחת של רשות השידור . הוא איננו יכול לברוח משום אחריות . אחת המטלות שלו כמי שהופקד על רשות שידור ב- 18 באפריל 1993 הייתה להכין היטב את השידור הציבורי לקראת ההתמודדות הקשה הצפויה לו מול הקמתו הממשמשת ובאה של ערוץ 2 (ערוץ 2 עלה לאוויר בפעם הראשונה ב- 4 בנובמבר 1993 שנתיים לפני רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל) . טוען מוטי קירשנבאום באוזניי רן בוקר : "כל הזמן טענתי שערוץ 1 צריך להיות אלטרנטיבה אחרת , לא שינסה להיות כמו ערוץ 2" , ומדהים שהוא קושר לטענה הנ"ל נימוק קלוש כלהלן : "לדוגמה כשעלתה הצעה לקנות את משחקי ליגת הכדורגל ב- 5 מיליון דולר – אמרתי לא . כעסו עלי , אבל לשלם סכום כזה מתקציב ציבורי ? זה נראה לי מוגזם" . טענה לא מחודדת , בעצם מגוחכת , ממנה ניתן להבין כאילו רכישת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי תמורת ממון ע"י ערוץ 1 הציבורי מדמה אותו לערוץ 2 המסחרי . הסבר לא מלומד של מי שהיה פעם מנכ"ל רשות השידור מפני שהשידור הציבורי פרס כנפיו על הכדורגל הישראלי מאז 1969 וכל פעם נטען אז שוב ושוב שהטלוויזיה הישראלית הציבורית משלמת ממון יתר בעבור זכויות השידורים של הכדורגל . צריך לציין בנוסף לכך כי 5.000000 (חמישה מיליון) דולר לא היה ב- 1994 סכום שתלוי בשמיים גם כשמדובר בערוץ ציבורי , ו- וודאי כשעוסקים בהתמודדות על נֶכֶס עַל שהיה בימים ההם עוגן שידור עצום בעל וַותֶּק רָצִיף בן רבע מאה של שנים ומניב רייטינג מאין כמותו . רן בוקר איננו יודע כי יו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ בימים ההם מר אַרְיֵה זָיְיף הכריז שהוא מעוניין שכיסוי הכדורגל הישראלי בטלוויזיה יישאר בערוץ 1 וכי המועצה תשתתף בכל תנאי בקיזוז של % 33 מעלויות זכויות השידורים באמצעות תשדירי חסויות . הרייטינג איננו תמיד חַזוּת הכּל , אבל צריך להבין שהספורט הישראלי בכלל והכדורגל בפרט הוא חלק מהתרבות הישראלית . הטלוויזיה הישראלית הציבורית חינכה וגידלה דורות רבים מאז 1969 ועד 1994 על הכדורגל הישראלי . היא גלגלה אותו לפתח סלון ביתם של צופי הטלוויזיה שנה אחרי שנה באמצעות שתי התוכניות שלה "מבט ספורט" ו- "משחק השבת" . שתי ספינות הדֶגֶל הללו היוו חלקים חשובים ביותר בתמונת הפָּזֶל הזאת שמשרטטת את פרופיל תעשיית הטלוויזיה בגלל המִמְשָק הפופולארי שלהן ומשטח מגע עם המון חלקי פָּזֶל אחרים . לפתע בא מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , מתחכם, מתנשא , לועג לערוץ 2 ומבטל אותו , לא קורא נכון את מפת התחרות , מתחמק מזירת ההתמודדות עם ערוץ 2, ולאחר התבוסה בשדה הקרב, מוצא לנכון לספר לרן בוקר ש- 5.000000 (חמישה מיליון) דולר זה הרבה כסף . פתטי ורדוד . מעורר מחשבות נוגות מפני שמוטי קירשנבאום היה איש נבון והציפיות ממנו היו עצומות . הטיל הטלוויזיוני הזה שקוראים לוֹ מוטי קירשנבאום נסק כמטאור בשמי רשות השידור ב- 18 באפריל 1993 והתרסק ב- 17 במאי 1994.
רן בוקר לא יודע כי מוטי קירשנבאום לא ניהל כלל מו"מ ב- 1994 עם התאחדות הכדורגל . הוא הִימֵר שערוץ 2 לא ייגש למִכְרָז ולא יתייצב עם מעטפת ה- Bid שלו בזירת ההתגוששות במשרדי ההתאחדות באצטדיון ר"ג ב- 17 במאי 1994 , והפסיד . היה זה מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום שהכריז בעת המו"מ הקודם שלנו עם שני נציגי התאחדות הכדורגל חיים הברפלד ז"ל ועזריקם מילצ'ן בקיץ 1993 , כי הרשות תהיה מוכנה לשלם להתאחדות בעבור כל שידור ישיר של כל משחק בליגה הלאומית (ליגת העל היום) בעונת 1994 – 1993 סכום נטו של 50000 (חמישים אלף) דולר . בעונת 1994 – 1993 שידרנו ישיר 20 (עשרים) משחקים שהניבו והכניסו לקופת התאחדות הכדורגל סכום של 1.000000 (מיליון) דולר . המכסה הזאת של מיליון דולר עבור 20 שידורים ישירים התווספה לסך תשלום זכויות שידורים של 2.300000 (שני מיליון ושלוש מאות אלף) שהעברנו באותה עונה של 1994 – 1993 להתאחדות תמורת סיקור משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בעבור התוכנית "משחק השבת" . רן בוקר גם איננו יודע כי מועצת ההימורים והטוטו בראשות היו"ר אריה זייף מִזְעָרָה את "נזק" זכויות השידורים בעונת 1994 – 1993 שהסתכם ב- 3.300000 (שלושה מיליון ושלוש מאות אלף) דולר , ב- % 30 באמצעות הקרנת שקופיות חסות ותשדירי שירות ברשת שלנו .
אינני מכיר את רן בוקר אך ברור שהוא איננו מצויד בכלים הנחוצים כדי להפריך את התירוץ הקלוש בו משתמש מוטי קירשנבאום בעניין זליגת טאלנטים מחטיבת החדשות של ערוץ 1 לחברת החדשות ערוץ 2 , כדי להצדיק את כישלון השידור הציבורי באחריותו . צריך להבין כי טאלנטים לבדם אינם הופכים מהדורת חדשות לערכית ונצפית . הציבור צופה במהדורות החדשות לא בגלל המגישים אלא בגלל התכנים . אין שום הבדל משמעותי ברייטינג החדשות בין אם מגישים אותן חיים יבין , גאולה אבן , יעקב אחימאיר , יעקב איילון , מיקי חיימוביץ' , יונית לוי , ו/או תמר איש שלום . איכות מהדורות החדשות נקבעת בגלל ראשוניות ובלעדיות והיקף המֵידָע , ולא במי שמוסר אותן מבעד למִרְקָע לציבור . איכות מהדורות החדשות ברשתות הטלוויזיה השונות נקבעת ע"י הכתבים והמערכות שמשיגים את הידיעות ומעבדים אותן , ולא בגין המגישים והמגישות . הציבור האמריקני הזדהה עם מגיש החדשות המיתולוגי של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS מר וולטר קרונקייט (Walter Cronkite) מפני שהמערכת שלו הגיעה להישגים עיתונאיים מפליגים . הציבור הישראלי הזדהה בשעתו עם המגיש חַיִים יָבִין מפני שמאחוריו עמדה שרשרת כתבים טובה ומערכת איתנה ומנוסה . מגיש מחונן ללא ו- בלעדֵי מערכת עיתונאית מחוננת סביבו שווה כקליפת הַשוּם. חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היא שהפיקה ויצרה את האיכויות של מהדורות "מבט" , ולא חיים יבין שהיה אומנם קריין טוב , אך שימש בעצם (בכישרון) כמעין מתווך בין המְצִיאוּת לבין הציבור באמצעות מסך הטלוויזיה .
yavin 1
טקסט תמונה :  1969 – 1968 . ימי ההקמה של הטלוויזיה הישראלית בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה . חיים יבין בראשית הקריירה המזהירה שלו מגיש את מהדורות החדשות הראשונות של "מבט" והופך לאייקון טלוויזיוני ישראלי . צריך להבין כי איכות וטיב מהדורות החדשות המשודרות ברשתות הטלוויזיה השונות נקבע ע"י הכתבים והמערכות העיתונאיות שמשיגים את הידיעות ומעבדים אותן , ולא בגין המגישים והמגישות (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
עניין שונה לחלוטין הוא העיסוק ב- טאלנטים וברייטינג שהם מייצרים בתחום הבידור בטלוויזיה . דודו טופז ז"ל היה טאלנט בקנה מידה ישראלי . מנחה תוכנית הבידור "Tonight Show" האמריקני ג'וֹנִי קָארְסוֹן היה טאלנט . מנחה תוכנית הבידור "Ed Sullivan Show" האמריקני אֵד סַאלִיבָאן היה טאלנט . מנחה תוכנית הבידור "Milton Berle Show" האמריקני מִילְטוֹן בֵּרְל היה טאלנט . דָן מַרְגָלִית היה במידה רבה טאלנט טלוויזיוני ישראלי בשעה ששימש מנחה ומגיש של התוכנית "פופוליטיקה" במתכונת הראשונה שלה בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה . אולם מוטי קירשנבאום איננו מדבר אצל רן בוקר על עריקת טאלנטים בתחום הבידור מערוץ 1 לערוץ 2 , אלא על בריחת טאלנטים בתחום החדשות . בכך הוא מנסה לתרץ את כישלונו מול השידור המסחרי וגם לועג בעקיפין לחיילים מצוינים שנשארו בערוץ 1 כדי לשרת אותו . מוטי קירשנבאום היה במידה רבה מנהיג שידור ציבורי מובס בחמש שנות שלטונו ברשות השידור . כמי שנשא בשְרָרָה העליונה בתפקיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 נחל שתי מפלות צורבות ולרוע המזל בלתי כפויות . הוא הפסיד את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי ב- 17 במאי 1994 לערוץ 2 בשל חובבנות ורשלנות . לא בכדי אמר לי אז מר אָלֶכְּס גִלְעָדִי מנכ"ל "קשת" כמעט לפני שני עשורים לאחר הזכייה הסנסציונית של ערוץ 2 בזכויות השידורים של הכדורגל הישראלי , כלהלן : "דיוויד פדרמן ואני עשינו בית ספר למוטי קירשנבאום" . חלפה שנה ו- 7 חודשים ו- מוטי קירשנבאום וערוץ 1 הפסידו שוב לחברת החדשות של ערוץ 2 , והפעם גם בסיקור שבוע היגון והצער הכבדים בחודש נובמבר של שנת 1995 בו התאבלה האומה על רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל . ההפסד רשום על שמו מפני שהוא שימש עורך ראשי של רשות השידור והתגלה במקרה הקונקרטי הזה כאיש רוטיני שחושב מונוטונית . באירוע הספציפי ההוא של רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין ב- 4 בנובמבר 1995 לא הקרין מוטי קירשנבאום מכישרונו על חטיבת החדשות שלו בטלוויזיה שנוהלה ע"י מר דוד גלבוע . הוא התנהג כמנהיג שידור שבלוני ושגרתי . צריך לציין עוד שערוץ 1 ורשות השידור בראשות מוטי קירשנבאום החמיצו בשבוע האֵבֶל (מנימוקים כלכליים) את רכישת סרט ה- Video התיעודי הקצר של הצלם החובב רוֹנִי קֶמְפְּלֶר בו הנציח את ההתנקשות ביִצְחָק רָבִּין ע"י המרצח יגאל עמיר . חברת החדשות של ערוץ 2 (יחדיו עם העיתון "ידיעות אחרונות") שילמו לרוֹנִי קֶמְפְּלֶר 1.000000 (מיליון) שקל . חברת החדשות של ערוץ 2 זכתה ב- Scoop מקומי ובינלאומי סנסציוני . יתירה מזאת : חברת החדשות של ערוץ 2 לא רק הביסה את חטיבת החדשות של ערוץ 1 אלא צרבה וקיבעה את תודעתה בציבור הרחב כגוף טלוויזיה צעיר ונמרץ שמוביל את השוק הישראלי גם בשידור חדשות ולא רק בתחום הבידור . חברת החדשות של ערוץ 2 רכשה לעצמה יתרון טלוויזיוני עצום בשידור שבוע האֵבֶל של רצח יצחק רבין ז"ל . היא נישלה את חטיבת החדשות של ערוץ 1 מהמקום הראשון באזור הטלוויזיוני המיוחד הזה של כיסוי חדשות , תחום שנחשב עד אז ל- "ספציאליטה" של השידור הציבורי . ערוץ 1 חסך אולי 1.000000 (מיליון) שקל משהותיר את סקופ ה- Video של רוֹנִי קֶמְפְּלֶר בידיו של מר שָלוֹם קִיטָל מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 , אולם איבד דבר שהוא חשוב לאין ערוך מ- ממון . ערוץ 1 נִיתֵּץ באִבְחַת רייטינג אחת את המוניטין שבנה לעצמו במשך 27 שנים מאז 1968 . צריך לסכם ולומר כאן שהתמוטטות חלקית של ערוץ 1 בעידן מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לא התחילה עם זליגה של כמה אנשי חדשות מערוץ 1 לערוץ 2 וגם לא הסתיימה בכך . המהות הייתה הרבה יותר רצינית . כמו כן יש להדגיש שוב בריש גלי כי הכוכב האמיתי בשידורי החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא היה מגיש מבט" חיים יבין אלא הכתבים והמערכת העיתונאית שהקיפה אותו .
תיעוד מס' 1 של רן בוקר ב- YNET ביום שישי – 15 בנובמבר 2013
"המסך עולה" , נכתב ב-4 בנובמבר 1993 על עליית הערוץ החדש – ערוץ 2. "סוף סוף זה קורה: היום בשעה 14:00 ייפתחו שידורי הערוץ החדש, המהפכה התקשורתית החלה" , כתבו ב"ידיעות אחרונות" . נראה שלכולם היה ברור שהקמתו של הערוץ המסחרי, שחוגג החודש 20 שנה, תשנה את פני הטלוויזיה בישראל – לכולם, חוץ מלערוץ הראשון. ההצלחה של ערוץ 2 וההדחה של הערוץ הראשון מהכס הרם שלו הן עובדות ידועות כיום, אבל  מתברר שאז התחושות ברוממה היו אחרות . "אמרנו לעצמנו שהם עושים משהו שייכשל , אנחנו ערוץ 1, אנחנו יודעים מה זה טלוויזיה ונתגבר עליהם בקלות", מספר חיים יבין . בערוץ הציבורי קראו את המפה מאוחר מדי, ושיחה עם האנשים שהיו שם באותו רגע מבהירה – נותרו מטענים רגשיים עד היום.
הערה שלי : מר רן בוקר מה זאת אומרת "אמרנו לעצמנו שהם עושים משהו שייכשל…?" , מדוע אינך מתעניין ולא שואל את המרואיינים שלך , "רבותיי מי הם בדיוק האנשים בערוץ 1 שקראו את המפה מאוחר מידי…?" . רשות השידור שילמה משכורות מיטביות למנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום , למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , למנהל חטיבת החדשות דוד "דודו" גלבוע , ולמגיש הראשי של "מבט" חיים יבין לא רק כדי שינהלו , אלא שיחשבו גם כמה צעדים קדימה לקראת התחרות הצפויה עם ערוץ 2 המסחרי , ובעת ה- התמודדות עם ערוץ 2 . תשובתו של חיים יבין היא מגוחכת , מתנשאת , ומקוממת וחושפת איש שהוא אולי קריין טוב , אך איננו מבין דבר בתעשיית הטלוויזיה התחרותית.
תיעוד מס' 2 של רן בוקר ב- YNET ביום שישי – 15 בנובמבר 2013
"כל הזמן טענתי שערוץ 1 צריך להיות אלטרנטיבה אחרת , לא שינסה להיות כמו ערוץ 2" , מספר יושב ראש רשות השידור דאז, מוטי קירשנבאום. "לדוגמה , כשעלתה הצעה לקנות את משחקי ליגת הכדורגל ב- 5 מיליון דולר – אמרתי לא. כעסו עלי, אבל לשלם סכום כזה מתקציב ציבורי ? זה נראה לי מוגזם". בערוץ 2 לא בחלו באמצעים והציעו סכומי כסף גדולים לטאלנטים של הערוץ הראשון , ומבחינת קירשנבאום זה היה הקש ששבר את גב הגמל . "חלקם הגדול של האנשים נמצאים עד היום בערוץ 2 – רוני דניאל ורינה מצליח יותר מאוחר היו גם אמנון אברמוביץ' ואהוד יערי . אין ספק שזה השפיע בעיקר על מהדורת החדשות של ערוץ 1 , שהייתה צריכה לפתח כוח אדם חדש , אבל היה מכשול ברור – אתה יודע שבכל פעם שמישהו יבלוט או יוכיח מיומנות מקצועית, יהיה מי שיציע לו שכר גבוה פי כמה ממה שמותר לשלם בערוץ הציבורי. כשאתה מנסה להשיג אישורים לחוזים מיוחדים לטאלנטים, זה לוקח המון זמן וביורוקרטיה".
הערה שלי : ראשית דבר מוטי קירשנבאום לא היה יו"ר רשות השידור . הוא היה המנכ"ל המקצועי של רשות השידור ושימש העורך הראשי שלה . אין שום קשר בין הטיעון הראשון של מוטי קירשנבאום כי ערוץ 1 צריך להיות אלטרנטיבה אחרת לבין הטיעון השני שלו שמספר על וויתור מוחלט של קניית משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) ומשחקי גביע המדינה והפקרה מוחלטת של זירת הספורט הרלוואנטית ללא קרב לטובת ערוץ 2 הצעיר . מר רן בוקר איננו מכיר את היסטוריית המאבק על זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי בין ערוץ 1 לערוץ 2 באותו התאריך ההוא של 17 במאי 1994 . רן בוקר איננו יודע כי יו"ר מועצת ההימורים והטוטו בעת ההיא מר אריה זייף הצהיר בפניי כמנהל חטיבת הספורט של ערוץ 1 כי בכל תנאי ובכל מקרה המועצה תממן לשידור הציבורי לפחות שליש מעלות זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי (באמצעות שקופיות חסות ותשדירי שירות), העיקר שנכס השידור הזה שהיה בלעדי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז 1969 ועד 1994 , יוסיף להיות בידי השידור הציבורי . מר רן בוקר איננו יודע כמה שילמה רשות השידור להתאחדות הכדורגל בעבור החוזה הדו שנתי הקודם של 1994 – 1992 . מר רן בוקר איננו יודע כמה שילמנו עבור כל שידור ישיר (בסך הכל 20 שידורים ישירים מתוך 39 מחזורים בעונת 1994 – 1993) במסגרת חוזה משופר שרשות השידור חתמה עם התאחדות הכדורגל בקיץ 1993 בשעה שמוטי קירשנבאום שימש כבר כמנכ"ל רשות השידור . מר רן בוקר איננו יודע את פרטי הפגישה שנערכה ביום ראשון – 15 במאי 1994 במסעדת "מי ומי" ברחוב בוגרשוב בתל אביב בין מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום עם שני נציגי ערוץ 2 דיוויד פדרמן ואלכס גלעדי בטרם הצעדה לעבר המכרז שהתקיים בצהריי יום שלישי – 17 במאי 1994 במשרדי התאחדות הכדורגל באצטדיון ר"ג . מר רן בוקר איננו יודע כי לאחר שמנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום הובס קשות ללא קרב במכרז התאחדות הכדורגל  ב- 17 במאי 1994 ע"י שני אנשי ערוץ 2 (מר דיוויד פדרמן ומר אלכס גלעדי) אמר לי אלכס גלעדי בזאת הלשון כהאי לישנא : "עשינו בי"ס למוטי קירשנבאום" . מאחורי ההצהרה הזאת "עשינו בית ספר למוטי קירשנבאום", מסתתר סיפור דרמטי מפורט שמציג את מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום באור מגוחך. אדם במעמד טלוויזיוני – תקשורתי כה רם שאיננו יודע לשאת ולתת ויוצא ממנו מובס בידיים ריקות . 5.000000 (חמישה מיליון) דולר עבור זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי (מוטי קירשנבאום לא מציין באיזה טווח של זמן מדובר , ורן בוקר גם לא שואל אותו) איננו סכום מבוטל אך עדיין תשלום שערוץ 1 מסוגל לעמוד בו בקלות , מה עוד שיו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף , איש מהימן ומוסרי שמילה שלו היא מילה , התחייב לממן באמצעות תשדירי חסות כשליש ממנו . הערה שלי : מועצת ההימורים והטוט בראשות אריה זייף מימנה שליש מעלות זכויות השידורים של החוזה הקודם בשנים 1994 – 1992. טענתו הנוספת של מוטי קירשנבאום כי ערוץ 1 ניגף במאבק על בכורת השידור מול ערוץ 2 בגלל בריחת "טאלנטים" (לערוץ 2) – היא טענת סרק . לערוץ 1 היו אנשים טובים בכל מגזרי העשייה של השידור הטלוויזיוני אך הוא סבל מרעיונות כושלים , אובדן זכויות שידורים של אירועי ספורט רלוואנטיים שהיו פעם מטה לחמו , ומביצוע רופף . כיצד זה רן בוקר מאפשר למוטי קירשנבאום להימלט מטבעת החנק הנכרכת סביב צווארו ? הרי בשנים 1998 – 1993 שנות מנכלותו ברשות השידור איישו את חטיבת החדשות אנשי טלוויזיה טובים ובעלי ניסיון כמו דוד "דודו" גלבוע , רפיק חלבי , יעל חן , חיים יבין , אהוד יערי , המפיק אמנון ברקאי , ורבים אחרים . על איזה זליגת טאלנטים בדיוק הוא מדבר ? פשוט קשה להאמין כי מי שהיה פעם מנכ"ל רשות השידור מפחית עכשיו בפני רן בוקר מיכולתם של פיקודיו בעבר ולא נוטל אחריות לכישלונותיו שלו .
תיעוד מס' 3 של רן בוקר ב- YNET ביום שישי – 15 בנובמבר 2013
דן שילון לא חושב שהבעיה היתה זליגת הטאלנטים: "זה לא היה הדבר הדומיננטי, קח את חיים כדוגמה, והוא לא היחיד, ערוץ 2 בנה את הטאלנטים של עצמו. המשבר הגדול של הערוץ הראשון היה בתקופתו של מוטי קירשבנאום. אני אוהב אותו וחושב שהוא איש מקצוע מהשורה הראשונה , אבל הוא לא הצליח לתת פייט לערוץ 2 , לא משום שהטאלנטים ברחו , אלא משום שהתוכניות לא היו נכונות"דן שילון מוסיף : "מוטי קירשנבאום לא נתן פייט" .
הערה שלי : דן שילון מתייצב באומץ ומקעקע לחלוטין את אגדת מוטי קירשנבאום .
shilon

טקסט תמונה : חודש יולי של שנת 1968 . דן שילון מוותיקי רשות השידור (בן 28) מגיש את מהדורת "מבט" השנייה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . את מהדורת "מבט" הראשונה הגיש חיים יבין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

תיעוד מס' 4 של רן בוקר ב- YNET ביום שישי – 15 בנובמבר 2013
אף אחד לא חשב אז שערוץ 2 עתיד להפוך את הערוץ הראשון ללא רלוונטי, ובכיריו בימים ההם לא שוכחים זאת עד היום. "ערוץ 1 ישן בשמירה" , אומר חיים יבין , ומוסיף , "הוא לא התכונן כלל . חשוב לזכור שערוץ 2 עשה לנו התגנבות יחידים , כלומר הוא לא התחיל בזבנג וגמרנו , זה היה בטפטוף"הטפטוף הזה הפך למבול בשנת 1995 , בסיקור האירועים החדשותיים של רצח רבין . בעקבות הטיפול החדשותי באירוע ההיסטורי הזה, נותרו משקעים רבים . לפני כמה שבועות התראיין לגלי צה"ל עוזי פלד, מי שהיה אז מנכ"ל הזכיינית "טלעד" , וסיפר כי ערוץ 2 הציע לערוץ הראשון שיתוף פעולה בסיקור החדשותי של הרצח , אולם הוא סירב . מוטי קירשנבאום דוחה את הטענות : "עוזי פלד לא הציע שיתוף פעולה וזה לא נכון, הדבר היחיד הוא שעלתה אפשרות לשתף פעולה בשידורי הטקסים על מנת לחסוך כסף שזה בסדר. במה שקשור לעבודה עיתונאית זו שטות מוחלטת לחשוב על שיתוף פעולה , הרי בשביל זה קיימת תחרות"מוטי קירשנבאום מודה שסיקור הרצח היה משמעותי לתחרות : "הכיסוי של חברת החדשות של ערוץ 2 היה מצוין משום שהם התעסקו בהבאת אינפורמציה כמה שיותר חדשה בעוד שמערכת החדשות של הערוץ הראשון עסקה בעיקר בשיקוף האבל , ההלם וילדי הנרות וכל מה שקשור לזה . ההחלטות היו נכונות , לא הייתי עושה שום דבר אחרת אלא היה נכון יותר אילו מערכת החדשות של ערוץ 1 הסתפקה יותר באיסוף אינפורמציה חדשה" , ומוסיף , "התחרות לא הייתה בתנאים שווים" . מוטי קירשנבאום מסכם : "ערוצים מסחריים יכולים להציע לעובדים שלהם איזה שכר שהם רוצים בעוד שברשות השידור אתה כבול למדרגות שכר" . דן שילון אומר : "ערוץ 1 הצליח רק משום שלא הייתה אלטרנטיבה אחרת . נכון שהיו שם תוכניות והפקות ראויות לשידור ואיכותיות , אבל הן בטלות בשישים בהשוואה ללוח שידורים כולו" . חיים יבין מסכם : "המציאות טפחה על פנינו" .
הערה שלי : חיים יבין , מה זה צריך להיות האשמה הקולקטיבית הזאת…? תגיד מה אתה עושה צחוק…? לא עובדי ערוץ 1 ישנו בשמירה . מי שישן בשמירה הוא ראשית דבר מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , ולידו שלושת הגנרלים שלו מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , מנהל חטיבת החדשות דודו גלבוע , ומנהלת התוכניות גב' דליה גוטמן . מדהים אותי שמוטי קירשנבאום איננו מתייצב היום בפני רן בוקר כעורך ראשי אז של רשות השידור ולא מצהיר בפרהסיה כלהלן : "המנכ"לים המשותפים של הזכיינית "רשת" דן שילון ויוחנן צנגן , מנכ"ל הזכיינית "קשת" אלכס גלעדי , ומנכ"ל הזכיינית "טלעד" עוזי פלד הם אנשים מוכשרים ממני שהביסו את רשות השידור בהנהגתי . נוצחתי על ידי ארבעתם" . במקום זה הוא מתרץ את תבוסותיו בזליגת טאלנטים . 
מתן תשובה מפורטת למר רן בוקר מ- Ynet. יותר מאשר שיחקו יריביו מערוץ 2 נגדו שחמט ב- 17 במאי 1994 – שיחק מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נגדם פּוֹקֶר והוּבַס.

פרק 1.

הכדורגל – סמן ימני.

הכדורגל הוא סַמָּן יְמָנִי במאבקים המַרִים חסרי הקץ בין רשתות הטלוויזיה על רכישת זכויות השידורים של הכדורגל – בארץ ובעולם . כנראה שאי אפשר אִתּוֹ בגלל הממון והכסף אך כנראה שגם אי אפשר בלעדיו בשל הפופולריות והיוקרה . הכדורגל הוא הסַמָן הימני של הקשרים ההדוקים הבלתי נמנעים בין הטלוויזיה לבין כלל אירועי הספורט . התפתחות צילום משחק הכדורגל בטלוויזיה הייתה אֶבוֹלוּצְיָה – עליית גרף מחיר זכויות השידורים תמורתו הייתה רֶבוֹלוּצְיָה . ביום ראשון – 18 ביולי 1993 הייתה שטוחה כבר הצעת נוסחה מפורטת שלי הנוגעת לדרך ביצועם של עשרים ושניים השידורים הישירים על שולחנו של מנכ"ל ההתאחדות יעקב אֶרְאֵל [1] . הליגה הלאומית בכדורגל יצאה לדרכה הארוכה כעבור 40 יום , בשבת – 28 באוגוסט 1993. הפעם הזאת היינו מצוידים במיטב כלי המלחמה של רשות השידור לצורך כיסויים השוטף של 273 משחקים המתקיימים מידי שבת במשך תשעה חודשים רצופים במסגרת 39 מחזורים , לרבות 22 שידורים ישירים . זאת הייתה הליגה הארוכה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי מאז ומעולם וכיסוי הטלוויזיה הטוב ביותר שלה מאז ומתמיד .

בשבת – 28 באוגוסט 1993 שידרנו ישיר מאצטדיון "טֶדִי'" בבירה במחזור הראשון את ניצחונה של מכבי חיפה על בית"ר ירושלים 3 : 2 . כעבור תשעה חודשים זכתה מכבי חיפה באליפות המדינה בשבת – 4 במאי 1994 . במשך תשעה חודשים הפעלנו מידי שבת את מירב אמצעי השידור של הטלוויזיה שכללו את שתי ניידות השידור גדולות ה- "וורד" ו- "נרקיס" , שתי ניידות שידור בינוניות , "אמנון" ו- "תמר" (היה זה דוד שניידר ז"ל שהעניק את שמות הפרחים לניידות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית) , שתי ניידות מש"ק (מכונית שידור קטנה הכוללות מצלמה אחת כ"א) , שלושה ציוותי Microwave לצורך העברת סיגנל השידורים מהמגרשים השונים ברחבי המדינה למרכז שידורי הטלוויזיה (Master Control) בבניין המרכזי ברוממה – ירושלים , וארבעה ציוותי צילום ENG . מרוֹם גיל או טו טו 80 שלי זה נראה היום כל כך טריביאלי . אז זה היה חידוש עצום .בכל שבת של כדורגל העסיקה הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמאה וחמישים עובדים . ההיערכות החדשה הצריכה לוגיסטיקה רחבת היקף שלא הכרנו כדוגמתה בימים עברו . בתחומי התחבורה וההסעות , האוכל והמזון ,טייפים להקלטות , עריכה ושידור , והפקדת אבטחה ושמירה צמודה על ניידות השידור של מאבטחים מקצועיים . עלויות ההפקה וזכויות השידורים של "משחק השבת" , קיזזוּ מידי שבוע  110000 (מאה ועשרה אֶלֶף) דולר מקופתה של רשות השידור. רבע מהעלויות כוסה ע"י מועצת ההימורים והטוֹטוֹ בראשותו של אריה זייף (באמצעות שקופיות חסות).

אחד הקשיים בתחילת הפקת 22 השידורים הישירים ממגרשי הכדורגל בעונה הארוכה של  1994 – 1993 ובמקביל הפקת התוכנית "משחק השבת" , היה חסרונו של המפיק אמנון ברקאי יד ימיני מזה 15 שנה רצופות . אמנון ברקאי היה איש טלוויזיה בעל יכולות רבות . בנוסף להיותו מפיק טוב הוא היה גם עיתונאי בעל טביעת עין . בעונת השידורים של 1985 – 1984 החלטתי בעצה אחת עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לייחד את "מבט ספורט" המשודרת במוצ"ש לכדורגל הישראלי בלבד . התוכנית "מבט ספורט" שהייתה מגזין ספורט כללי הוסטה לשידור באמצע השבוע . את מקומה תפשה התוכנית "משחק השבת" . מיניתי את העיתונאי אמנון ברקאי להיות עורך התוכנית . אני הפקתי אותה . אמנון ברקאי עשה זאת בהצלחה רבה . ב- 1992 בעיצומו של עידן יוסף בר-אל כמנהל הטלוויזיה הוצא אמנון ברקאי ממחלקת הספורט ומונה להיות מפיק בחטיבת החדשות . באוגוסט 1993 מינה מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן את דוד "דוּדוּ" גלבוע למנהל חטיבת החדשות . הוא סירב לבקשתי להחזיר את אמנון ברקאי למחלקת הספורט . מנקודת מבטו צדק בסירובו . יתירה מזאת הוא הפך את אמנון ברקאי למפיק ראשי של חטיבת החדשות . מפיקי טלוויזיה ברמתו של אמנון ברקאי אינם מסתובבים ברחובות אבל לכל אחד יש היכן שהוא מחליף ותחליף . "לא אלמן ישראל" . מיניתי את מר שַשִי אֶפְרָתִּי למפיק ראשי של מחלקת הספורט. בהיותו איש מוכשר , הגון , ישר , ודבק במשימה נכנס לנעליו הגדולות של אמנון ברקאי ללא כל בעיות מיוחדות ומילא היטב את תפקידו .

אמנון ברקאי היה אחד האנשים המרכזיים והחשובים ביותר בחטיבת החדשות שסייעו לה להתרומם מעל הבינוניות שאִפיינה אותה שנים רבות מאז נטש אותה דן שילון ב- 1977 . במשך חמש עשרה שנה מ- 1977 עד 1992 ניצבו שלושה מנהלים בראשה . חיים יבין , יאיר שטרן , ואלימלך רם . כולם פעלו על פי המודל שמִיסֵד דן שילון ב- 1974 אך לאיש מהם לא הייתה את הכריזמה , המנהיגות , ויכולת הניהול שניחן בהם  אבי השיטה . חטיבת החדשות ידעה בתקופתם של חיים יבין , יאיר שטרן , ואלימלך רם עליות ומורדות לסירוגין . בעיקר סבלה חטיבת החדשות מחוסר ידע בתחום ההפקה והיעדר כישרון להפוך את הטכנולוגיה הטלוויזיונית לכלי עֵזֶר ושָרָת עיתונאי . בתחום הזה חולל אמנון ברקאי מִפְנֶה . חטיבת החדשות תחת ניהולם של העומד בראשה דודו גלבוע , עורך "מבט" רפיק חלבי , עורך "מבט שני" מיכאל קרפין , והמפיק אמנון ברקאי הפכה ליחידה עיתונאית מובילה בתקשורת הישראלית . סייעו להצלחה הזאת מטבע הדברים מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ומנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום שאישרו את התקציבים הגדולים הנחוצים להפעלת כמות גדולה כזאת של כוח אדם וטכנולוגיה טלוויזיונית כדי להגיע להישגים בשידורי חדשות . (הערת אגב : קשה להאמין שהחבורה הנכבדה והגאה הזאת בעלת האמצעים הייתה שותפה לתבוסת השידור הגדולה והבלתי נתפסת שחטפה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוותיקה ובעלת הניסיון מידיהם של אנשי חברת החדשות הצעירה בראשותו של מר שלום קיטל מערוץ 2 המסחרי , בתקופת רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל בכיכר העיר בתל אביב באותם שבעה הימים ההם בחודש נובמבר של שנת  1995. אבל זהו כבר סיפור אחר).

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי : "רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל בכיכר העיר במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם ולא נכחו בזירת הרצח". הספר נחקר ונכתב במסגרת הסדרה בת 13 ספרים שקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

טקסט תמונה : אוקטובר 1980 . אצטדיון "בלומפילד" בתל אביב . אני בונה את אמנון ברקאי כמפיק ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . משמאל , זהו רכז ההפקה נסים מזרחי . ב- 1991 נטש אמנון ברקאי את מחלקת הספורט ועבר להפיק בחטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בהיעדרו של אמנון ברקאי מיניתי כאמור את ששי אפרתי למפיק שידורי הספורט ואת עצמי הצבתי כעורך ראשי ומפיק ראשי של התוכנית היוקרתית ועתירת הרייטינג , "משחק השבת" , אחת מספינות הדגל של השידור הציבורי . מאיר איינשטיין ואורי לוי נבחרו על ידי לשמש צמד המגיש את התוכנית . רמי ווייץ ודני דבורין נקבעו לשדרי משנה לצִדו של מאיר איינשטיין . תכננתי להביא את השלושה עִמי למונדיאל ארה"ב 1994 שאמור היה להתקיים לראשונה במדינה הענקית בתוך פחות משנה . ביקשתי מאָבִי רָצוֹן לשמֵש פרשן הכדורגל הראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הוא נעתר לבקשתי . גאון הטלוויזיה רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) מי ששימש נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC , טבע פעם סלוגן ישן ונכון : “When you have the rights – you have the show” . הוא צדק . זכויות השידור הבלעדיות של הכדורגל הישראלי על שלושת מרכיביו , הליגה , הגביע , ומשחקי הנבחרת בארץ ובחו"ל היו שלנו . "עונת הזָהָב" של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצבה בשער . נגענו בשמיים .

פרק 2.

יעקב שחר ומכבי חיפה. 

הופעתו של יעקב שחר בנוף הכדורגל הישראלי הייתה מזהירה . הוא היה אחת הסיבות מדוע מצאתי צורך לרכוש שוב ושוב את זכויות הכדורגל הישראלי . אישיות ספורטיבית – תרבותית משכמה ומעלה . ב- 1991 רכש יעקב שחר את מועדון מכבי חיפה והופך אותו לטוב ביותר במדינת ישראל . המנהיגות הדגולה ויישרת הדרך של יעקב שחר הם מופת לניהול ודרך ארץ. מידותיו האישיות והישגיו במועדון מכבי חיפה נחשפו בכל עוזם באותה "עונת זהב" של 1994 – 1993. השידור הישיר הראשון שלנו התקיים כבר במחזור הפתיחה בשבת – 28 באוגוסט 1993 . במשחק המרכזי במחזור הראשון באִצטדיון "טֶדִי" אירחה האלופה בית"ר ירושלים באִצטדיון "טֶדִי" את הטוענת לכתר מכבי חיפה . יריתי בכל התותחים . שמונה מצלמות וחמישה הילוכים חוזרים כיסו את המשחק . בימים ההם זה היה המאכסימום שאפשר היה להפיק בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 . בעמדת השידור הצבתי את מאיר איינשטיין ואבי רצון . השידור הישיר החל בחמש ארבעים וחמש לפנות ערב והסתיים בשמונה בערב . מכבי חיפה עם מאמנה גיורא שפיגל ניצחה את האלופה 3 : 2 . השידור הישיר הפך לסנסציה טלוויזיונית . הרייטינג נסק במהירות ונשק ל- % 45 . מייד עם סיום השידור הישיר מאִצטדיון "טֶדִי" ב- 28 באוגוסט 1993 , החל בשמונה בערב שידור התוכנית "משחק השבת" שנמשכה כשעה . היא כללה את תקצירי שבעת משחקי המחזור ואת כל 23 השערים שהובקעו בשבעת המשחקים האלה . מכבי ת"א ניצחה בביתה את עירוני אשדוד 1 : 0 , הפועל באר שבע ניצחה בחוץ את הפועל חיפה 3 : 1 , מכבי נתניה סיימה בתיקו אחת את משחקה עם בני יהודה , צפרירים חולון גברה בביתה 3 : 1 על הפועל פתח תקווה , מכבי הרצליה והפועל כפר סבא סיימו תוצאת תיקו 2 : 2 , והפועל ת"א ניצחה במשחק חוץ את מכבי פתח תקווה 2 : 1 . זיהיתי את שידורי הכדורגל בטלוויזיה לציבור הצופים בארץ באמצעות שלושה אנשים . שני השדרים – מגישים מאיר איינשטיין ואורי לוי והפרשן אבי רצון . שלושתם היו ראשית דבר עיתונאים . זה לא בונוס . זה הכרח חשוב . לא היה עוד זכר ליורם ארבל . וודאי לא לאורלי יניב , מרב מיכאלי , ואורית כסיף . לא ראיתי שום משמרות של מפגיני מחאה ליד בניין הטלוויזיה הקוראים לי להחזיר את ארבעת הנשכחים מול פני המצלמה והמיקרופון . שוב הוכח בפעם המי יודע כמה כי זכויות השידורים הבלעדיות וחומרי השידור הראשוניים המוחזקים בידי כל רשת טלוויזיה (באשר היא) חשובים לאין ארוך מן המגישים אותם .

לא היה עכשיו שום דמיון עיתונאי בין התוכנית "משחק השבת" העכשווית שלי תחת מנהיגותו של מוטי קירשנבאום לבין זו של עידן יוסף בר-אל . נסקתי לשחקים . הייתי ברקיע השביעי . יוסף בר-אל הציע לי במשך שלוש שנות כהונתו אלטרנטיבות וחלופות חלקיות . אלטרנטיבה היא סוג של ייאוּש . מוטי קירשנבאום הציע לי תיקווה ותרבות שידור שונה . אם להשתמש במטפורה מתמטית , יוסף בר-אל היה שֶבֶר עשרוני או שבר פשוט , אחד חלקי משהו . מוטי קירשנבאום היה השָלֵם . בפעם הראשונה מאז נוסדה הטלוויזיה ב- 1968 , מאז ימיהם של דן שילון ואלכס גלעדי , ניתנה לי האפשרות והוענקו האמצעים הטכנולוגיים להביא למסך מידי שבוע במוצ"ש בשמונה בערב , מסמך עיתונאי – דוקומנטרי שלם . מוטי קירשנבאום אמר לי , "יואש , המפתחות בפנים , סע…!" . בפעם הראשונה מזה 25 שנה יכלו משלמי האגרה לראות בביתם מידֵי שבת את כל השערים שהובקעו בשבעת משחקי המחזור , את כל הרגעים המרתקים , את כל רִגעי מחלוקות השיפוט , את הכרטיסים האדומים והצהובים , ריאיונות תגובה עם השחקנים והמאמנים הרלוואנטיים , וכתבות אווירה וצבע . זה גם היה המוֹטוֹ שלנו בשידורי ה- Promo . שידורי הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעונת 1994- 1993 הציבו בעת ההיא את השידור הציבורי בפסגת פירמידת התקשורת של מדינת ישראל . לא היה ספק בכך . עונת השידורים ההיא תיזכר כעונת הזהב שלנו . של כולנו בערוץ 1 הציבורי .

היו לנו פוטנציאל עיתונאי , אמצעים טכנולוגיים לא מבוטלים , ויכולות הפקה ועריכה שלא נוצלו ולא באו לידי ביטוי עד כניסתו של מוטי קירשנבאום לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . משעה שרכישת זכויות השידורים הבלעדית על ידינו הפכה לעובדה מוצקה בעונת 1994 – 1993 ועמם אמצעי השידור המוקדשים להפקת תוכנית "משחק השבת" ואירועי הכדורגל של הליגה הלאומית , אימצתי מדיניות שיווק שונה מהמקובל של התוכן המשודר . הפצה וקידום (Promotion) של שידורי הכדורגל בתודעת הציבור נעשתה על ידי באגרסיביות . קַל היה לכבוש את דעת הקהל בארץ ולהפיץ את המֶסֶר מפני שתוכנו היה אטרקטיבי . היה לנו עוד יתרון זעיר . החזקנו בנֶכֶס שידור בלעדי שמוגן מפיראטיות . כדורגל על כל גווניו אפשר היה לראות רק בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . התוכנית "משחק השבת" הפכה חיש מהר לסְפִינַת הָדֶגֶל בהא הידיעה של השידור הציבורי . המזל הולך עם הטובים . קבוצת מכבי חיפה בהנהגתו הנשיא המוצלח של המועדון יעקב שחר והמאמן עתיר הידע גיורא שפיגל צעדה בראש הטבלה כל הזמן לאורך דרך ארוכה בת 39 מחזורים . היה כֵּיף מקצועי גדול להגיע עם ניידת השידור שלנו על 60 עובדיה שוב ושוב לאִצטדיון "קריית אליעזר" כדי לצַלֵם את משחקי מכבי חיפה . מנהל האצטדיון החיפני חיים נִיב האיר את פניו אלינו . המועדון והעירייה העניקו לנו באִצטדיון "קריית אליעזר" תנאי עבודה וצילום מהמעולים בישראל . האִצטדיון אסתטי וקומפקטי . היה נוח לפרוש בו במהירות את ציוד הטלוויזיה על מצלמותיו וכבלי ה- Video  ו- Audio הארוכים .

חיפה היא עיר יפה , אסתטית , ונקייה והחיפאים הם אנשים רציניים ומסבירים פנים . מנהל האצטדיון חיים נִיב ונשיא המועדון יעקב שחר שמרו על מסגרת פרסומית נאותה בשילוט במגרש . כמות השלטים וגובהם תאמו את עקרונות הצילום שלנו ואת הנחיות ה- EBU . מילה שלהם הייתה מילה . תמונת הטלוויזיה שהופקה מאצטדיון "קריית אליעזר" הייתה מרשימה .  15 מתוך 22 השידורים הישירים באותה עונה ייחדתי לקבוצת מכבי חיפה . הייתה לי זכות גדולה כמנהל מחלקת הספורט ועורך "משחק השבת" באותה עונת הזהב הבלתי נשכחת של 94' – 1993 לעבוד מול נשיא הקבוצה יעקב שחר והמאמן גיורא שפיגל . משזיהיתי את השגשוג המתמשך של מכבי חיפה בראשות הצוות המוביל , זימנתי את שניהם לאולפן "משחק השבת" ב- 13 בנובמבר 1993 לריאיון ארוך . הקבלתי אישית את פניהם בכניסה לבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים וליוויתי אותם לאולפן השידור . שניהם היו לבושים בחליפות וחנוטים בעניבות . לא הופתעתי מרהיטות דיבורם אך התפעלתי מהענווה והשקט הנפשי שלהם . יעקב שחר וגיורא שפיגל היו שני מצליחנים ששיווקו את עצמם בצורה מאופקת ומכובדת באמצעות מצלמות אולפן "משחק השבת" . מכבי חיפה , מועדון כדורגל מסודר ומטופח , הפגין תצוגת כדורגל איכותית לאורך כל אותה העונה הארוכה בת 39 מחזורים . 39 שבתות הציגה מכבי חיפה כדורגל מסודר ושיטתי וזכתה בצדק ב- 4 ביוני 1994 באליפות המדינה . הקבוצה צברה 95 נקודות מתוך 117 אפשריות . הישג  של % 81.2 . באותה עונה מזהירה הביסה מכבי חיפה במגרשה ב- 26 בפברואר 1994 את מכבי ת"א  5 : 0 , ואח"כ ב- 2 באפריל 1994 גם את בית"ר ירושלים 5 : 1 . היא ניצחה ב- 28 משחקים וסיימה 11 בתיקו . הקבוצה של יעקב שחר וגיורא שפיגל לא הפסידה אפילו פעם אחת . הפרש השערים שלה היה מדהים וחסר תקדים . 97 לזכות (ממוצע של 2.48 למשחק) ו- 27 חובה . מועדון מכבי חיפה בכדורגל הוא מועדון בר מזל מפני שבראשו ניצב נשיא כה מוכשר , כה יציב , כה מאוזן , וכה הגון וישר בשם יעקב "יענקל'ה" שחר . יעקב שחר הוא האחד והיחיד בתחום הכדורגל בישראל כמו שעו"ד שמעון מזרחי הוא אחד והיחיד בשדה הכדורסל . מועדון הכדורסל של מכבי ת"א הוא בר מזל על שבראשו עומד שמעון מזרחי . יעקב שחר ושמעון מזרחי הפכו זה מכבר למופת של ניהול ומנהיגות ספורט .

פוטנציאל המנהיגות הספורטיבית של יעקב שחר וכשרון הניהול הייחודי שלו התגלו חיש מהר ובאו לידי ביטוי בהובלת מכבי חיפה לפסגת הכדורגל של ישראל מאז שנת 1984 ועד עצם היום הזה . דרך הצעדתו את מכבי חיפה לפסגת הכדורגל הישראלי ראויה להערכה רבה .יעקב שחר (שוכטוביץ') נולד למשפחה שוכטוביץ' הוותיקה בנס ציונה ב- 8 באפריל 1941 . הוא היה חניך בשורות אגודת "מכבי הצעיר" של נס ציונה וכמו כל מכביסט אמיתי היה אוהד ומושבע ומעריץ של מועדוני הכדורגל והכדורסל של מכבי ת"א . הכדורסלן אברהם שניאור והכדורגלן יהושע "שייע" גלזר היו אליליו . יעקב שחר היה ספורטאי פעיל בעצמו . שחקן כדורגל וכדורסל בסקציה הספורט של היישוב הקטן בנס ציונה .הוא התגייס לחיל האוויר והיה מדריך ספורט בבית הספר הטכני של החיל . ב- 1960 נסע עם נבחרת חיל האוויר בכדורסל לסדרת משחקים בקפריסין נגד נבחרת חיל האוויר האנגלי (RAF) . ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון חייב את נציגי המדינה לעַבְרֵת את שמותיהם . יעקב שוכטוביץ' גבה הקומה (1.90 מ') שינה את שם משפחתו משוכטוביץ' לשחר .ב- 1977 כשהיה בן 36 החל החיבור הראשון שלו עם הכדורגל הישראלי ברמה הגבוהה שלו . המפגש  הראשון היה דווקא עם קבוצת בית"ר ירושלים תחת הנהגתו של היו"ר ראובן "רובי" ריבלין .

יעקב "יענקל'ה" שחר היום איש עסקים פורה ומוצלח , זוכר בעת שיחות התחקיר שלי עמו : "הייתי בעצמי שחקן כדורגל וכדורסל בסוף שנות ה- 50 בסקציה הספורט של נס ציונה . נשארתי אוהד כדורגל גם לאחר שהפסקתי להיות שחקן פעיל . ב- 1977 נפגשתי עם רובי ריבלין ונתתי את הסכמתי להיות נותן החסות (Sponsor) של מועדון בית"ר ירושלים . הצבנו את הפרסומת של חברת המכוניות השוודית VOLVO על חולצות קבוצת בית"ר ירושלים . אני זוכר שאלכס גלעדי שהיה אז מנהל מחלקת הספורט הגיע אלינו כדי למדוד בסרגל את גודל האותיות של VOLVO . על פי חוקי הטלוויזיה היה מותר אז להדפיס אותיות של פרסומת מסחרית על החולצות שגודלן לא יותר מ- 12 סנטימטר. שאלתי את רובי ריבלין עם מי אני אמור לחתום על חוזה הצבת הפרסומת . רובי ריבלין קם ממושבו ערך סיבוב סביב עצמו , ואמר , 'אתה רואה יענקל'ה אין כאן אף אחד חוץ ממני . אתה תחתום איתי . VOLVO לא שילמה אז כסף לבית"ר ירושלים אלא מימנה את קניית התילבושות , הכדורים , נעלי הכדורגל לשחקנים ואת כל ציוד הספורט הנלווה . הקשר ביני לבין בית"ר ירושלים נמשך כשנתיים עד 1979 וגווע . חמש שנים לא עסקתי יותר באימוץ קבוצת כדורגל" .

טקסט תמונה : שנת 1959. זוהי קבוצת הכדורגל של סקציה ספורט נס ציונה ב- 1959.

זיהוי הנוכחים בשורת העומדים מימין לשמאל : דבוש , יגאל קמחי , יעקב שוכטוביץ' (שחר) , ברוך רוזנשטיין , דודו קרמר (מאמן – שחקן , לשעבר שחקן נבחרת ישראל והפועל פ"ת) , משה חבני , וכוכי בן גרא .            

זיהוי הנוכחים שכורעים מימין לשמאל : הקמע של הקבוצה יעקב "ז'קי" ווישניה בן 8 (היום פרשן ההתעמלות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1) , מישקה מוסקוביץ' , השוער עמי גרובשטיין , צבי רינצלר , ואברהם אשכנזי . (התמונה , באדיבות נילי ויעקב שחר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1984 הזדמן מר יעקב "יענקל'ה" שחר לשני משחקים שנערכו במסגרת הליגה הלאומית באִצטדיון "בלומפילד" בתל אביב . באחד מהם נטלה חלק קבוצת מכבי חיפה שהייתה אז אלופת המדינה לראשונה בתולדותיה . ה- Sponsor שלה היה הקבלן זכריה דרוקר . יעקב שחר ראה את הקבוצה והתאהב בה . משהו ניצת בלִבּוֹ . יו"ר מחלקת הכדורגל של מכבי חיפה היה אז צבי ווייצנר . הדוֹד של צבי ווייצנר היה מנהל הלוגיסטיקה אצל יעקב שחר בעסקי VOLVO . אחותו של צבי ווייצנר קנתה מכונית VOLVO אצל יעקב שחר . עולם קטן . כך נוצר לראשונה הקשר ההיסטורי בין יעקב שחר למכבי חיפה . יעקב שחר מוסיף : "חוזה האימוץ המסחרי הראשון ביני לבין מכבי חיפה נחתם לקראת עונת 85' – 1984 . VOLVO קישט את חולצות מכבי חיפה תמורת סכום שנתי של 70000 (שבעים אֶלֶף) דולר שנתתי למועדון ורכב למאמן שלמה שרף . בפעם הראשונה הוסעה הקבוצה למשחקיה באוטובוס מיוחד ונוח מטעם VOLVO" . הקשר בין VOLVO של יעקב שחר לבין מכבי חיפה של צבי ווייצנר הלך והעמיק . סכום האימוץ תפח ל- 120000 (מאה ועשרים אֶלֶף) דולר בשנה . הברית נמשכה עד 1992. ב- 1992 רכש יעקב שחר את המועדון. יעקב שחר זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "מכבי חיפה הפכה למועדון מסודר וקבוצת צמרת בכדורגל הישראלי . הקבוצה זכתה בשמונה שנים בתקופת האימוץ של VOLVO  בארבע אליפויות המדינה בשנים 1984 , 1985 , 1989 , ו- 1991 ופעם אחת גם בגביע המדינה ב- 1991 . באותה שנה הוברר כי חובות הקבוצה למס הכנסה הלכו ותפחו והגיעו ב- 1991 לממדים מבהילים של  8.000000 (שמונה מיליון) שקל . יו"ר וועד האגודה דני אסנין העניק לי מנדט לנהל את מו"מ מול אגף מס הכנסה באוצר על תשלומי החובות . אני טענתי כי סך החובות של מכבי חיפה איננו גדול יותר מ- 2.5 מיליון ₪ . מס הכנסה טען כי החוב עומד על 3.5 מיליון ₪ . לבסוף הגענו לפשרה כספית . סיכמנו כי מכבי חיפה תשלם מייד 2.5 מיליון ₪ למס הכנסה ואם המועדון ישלם כחוק גם את מִסָיו בשנתיים הבאות , או אז מס הכנסה יבוא לקראת המועדון ויוותר על מיליון ₪ החסרים . הבעיה הייתה כי למכבי חיפה לא היה מהיכן לשלם את חובותיה למס ההכנסה . וועד האגודה בראשות דני אסנין ביקש אותי לעזור ולשלם עבורם . הסכמתי , ואגב חיוך , הסברתי לאנשי האגודה שתשלום בסדר גודל כזה ראוי לקושאן . דני אסנין וחברי וועד האגודה השיבו לי , "הנה לך הקושאן…" . כך קניתי ורכשתי את המועדון כשהניהול שלי הוא עצמאי לחלוטין . מכבי חיפה הועברה לבעלותי בתחילה לתקופה של כשלוש שנים עד 1995 , ואח"כ עברה לידי לצמיתות . עשיתי בחיים עסקאות הרבה יותר טובות מאשר קניית מכבי חיפה . אבל זאת הייתה אולי המשמעותית ביותר בעיקר מן ההיבט הספורטיבי שלה . המטרה שלי הייתה להביא את מכבי חיפה לאירופה" .

רכישת מועדון הכדורגל של מכבי חיפה על ידי יעקב שחר היוותה ציון דרך היסטורי בתולדות הכדורגל הישראלי . עד אז נוהלו כל המועדונים ע"י מרכזי הספורט הארציים , הפועל , מכבי , בית"ר , ואליצור באמצעות הנהלות וולונטאריות . רכישת מכבי חיפה ע"י יעקב שחר הייתה הפעם הראשונה בה גורם פרטי מבקש לנהל מועדון כדורגל ישראלי כעסק כלכלי מסודר העומד בזכות עצמו . יעקב שחר מוסיף בשיחות התחקיר עמו : "מאז 1991 ועד היום הזה (2 בינואר 2007) השקעתי בקבוצת מכבי חיפה כ- 150.000000 (מאה וחמישים מיליון) שקל . אלו משאבים כלכליים כבירים אבל צריך לזכור שהשקעתי בקבוצה את מיטב המשאבים האנושיים והנפשיים שלי. זהו מאמץ עצום". מאז חלפו עוד שש שנים . ההערכה ב- 2013 היא כי יעקב שחר השקיע עד עצם היום הזה כ- 300.000000 (שלוש מאות מיליון שקל שטבולים בדם ליבו . מכבי חיפה תחת מנהיגותו של יעקב שחר זכתה מאז 1991 בעוד 6 (שֵש) אליפויות המדינה בשנים 1994 , 2001 , 2002 , 2004 , 2005 , 2006  ועוד שלוש פעמים בגביע המדינה בשנים 1993 , 1995 , ו- 1998 . במועדון אימנו מאמנים רבי מוניטין כמו שלמה שרף , גיורא שפיגל , אברהם גרנט , ורוני לוי . אך התהילה האמיתית שמורה לנשיא ומנהיג המועדון , ומתווה הדרך יעקב שחר .

לא הכל הלך לנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 חלק בהתחלה בעונת 1994- 1993, מפני שלא כל היו"רים שבשמם חתמה ההתאחדות על ההסכם עם רשות השידור תפשו את גודל השעה ואת חשיבות רעיון השידורים הישירים . רוני קליימן יו"ר מכבי ת"א בעת ההיא לא התיר לי לשדר ישיר את משחק העונה הראשון בין מכבי ת"א למכבי חיפה שעמד להיערך באִצטדיון ר"ג בשבת – 27 בנובמבר 1993 , מפני שסָבָר שמגיע לו יותר מ- 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר כפי שנקבע בהסכם . הוא התעקש , שאם יתיר שידור ישיר בטלוויזיה הצופים יישארו בבתיהם ולא יגיעו לאִצטדיון , והוסיף : "יואש אתה מוכרח להבין אותי , זה אצטדיון גדול , שכרי יצא בהפסדי, זה ביזנס, אני לא מוכן להפסיד כסף, התאחדות הכדורגל לא יכולה לכפות עלי שידור ישיר". כל הסבריי לא הועילו . לא הצלחתי לשכנע אותו . המשחק הזה מכבי ת"א – מכבי חיפה היווה נדבך חשוב במסורת השידורים הישירים הקצרה שזה אך יצאה לדרך . הוא נחשב בעיניי למטרת עַל . ביקשתי את התערבות כבוד נשיא המדינה עזר ווייצמן מפני שהיה אחד מהעם וקשוב לענייני הספורט. נשיא המדינה העריך את ההישגיות בספורט. רק לפני כחמישה שבועות ביקש לארח ב- 17 באוקטובר בבית הנשיא בירושלים את נבחרת ישראל בכדורגל שגברה על צרפת 3 : 2 במשחק סנסציוני בקדם גביע העולם שנערך בפאריס . אי אפשר היה לשכוח את דרכי הליכתו העממיות ורחשי ליבו ואהבתו לשחקני הנבחרת ובראשם אייל ברקוביץ' וראובן עטר. ביום רביעי – 24 בנובמבר 1993 פקססתי את בקשתי לנשיא המדינה [2] . לא הייתי מערב את נשיא המדינה בענייני השידורים של הטלוויזיה הממלכתית לוּלֵא הערכתי הרבה למנכ"ל רשות השידור מרדכי "מוטי" קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן . שניהם סייעו לי סיוע רב במחשבה , בממון , וברצון טוב כדי לבנות עונת שידורים מהפכנית ומפוארת ב- 1994 / 1993 . מן הדין היה שאני אשיב להם כגמולם ואתאמץ עבורם . פניתי לנשיא המדינה מר עזר ווייצמן .

טקסט מסמך : 24 בנובמבר 1993 . זהו המסמך המקורי שפקססתי לנשיא המדינה עזר ווייצמן כדי שיאות להתערב בוויכוח ביני לבין יו"ר מכבי ת"א על הצורך בשידור ישיר בטלוויזיה של המשחק מכבי ת"א – מכבי חיפה באצטדיון ר"ג בשבת – 27 בנובמבר 1993 . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נשיא המדינה עזר ווייצמן היה קשוב לבקשה שלי . הנושא עניין אותו . הוא שלח את מנכ"ל בית הנשיא אַרְיֵה שוּמֶר לסייע לי . ביום חמישי – 25 בנובמבר 1993 הִזמנו מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ואנוכי את רוֹנִי קְלָיְימַן וחברי ההנהלה שלו במכבי ת"א לארוחת צהרים במסעדת "מי ומי" ברח' פינסקר פינת בוגרצ'וב . גם אַרְיֵה שוּמֶר שכונה "אלוף הפשרות" נכח בפגישה אך זה לא עזר . מר רוני קליימן יו"ר מכבי ת"א (איש אדיב ותרבותי) התעקש וסירב לבקשת השידור הישיר . הוא חשש שאוהדי הכדורגל ידירו את רגליהם מהיציעים . הוא לא הסכים בשום אופן לשידור ישיר . יאיר שטרן שילם בשם הטלוויזיה את מחיר הארוחה ואני את מחיר האכזבה . ניידת השידור התייצבה במלוא תפארתה באִצטדיון ר"ג . המשחק הסתיים בתיקו אחת ותקציר נרחב ממנו שודר "במשחק השבת" באותו ערב . שלושה חודשים אח"כ בשבת – 26 בפברואר 1994 נערך 'משחק העונה' השני באִצטדיון קריית אליעזר בין מכבי חיפה לבין מכבי ת"א . נשיא מכבי חיפה מר יעקב שחר נהג אחרת לחלוטין מהקולגה התל אביבית שלו רוני קליימן ואִפשֵר שידור ישיר . "הסכם זה הסכם ואתם אורחים רצויים אצלנו" , אמר לי בטלפון בטוֹן הדיבור המתון והשקט שלוֹ . יעקב שחר היה איש עסקים אך אדם יוצא דופן בכישרונו ובנועם הליכתו . מנהל האִצטדיון בקריית אליעזר חיים ניב קיבל בשבת בבוקר בחביבות את צוות השידור הענק . האירוח בקריית אליעזר היה מרשים .

יום קודם לכן ביום שישי – 25 בפברואר 1994 רצח מתנחל יהודי מקריית ארבע בחברון ד"ר ברוך גולדשטיין 30 ערבים מוסלמים שבאו להתפלל במערת המכפלה . ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל התקשר אישית ליאסר עראפאת יו"ר הרשות הפלסטינית והביע צער ובושה . הוא התנצל בפני יו"ר הרשות הפלסטינית . חטיבת החדשות בראשותו של דוד "דוּדוּ" גלבוע נכנסה לפעילות כיסוי מואצת . נשמעו קולות בחטיבת החדשות לביטול השידור הישיר מקריית אליעזר של משחק העונה מכבי חיפה – מכבי ת"א אך מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן עמדו בפרץ . תכנון השידור הישיר של משחק העונה השני נשמר ויצא לפועל למרות הנסיבות . מכבי חיפה עם ראובן עטר ואייל ברקוביץ' הביסה את מכבי ת"א 5 : 0 . רמי ווייץ היה בר המזל לשדר את המשחק הנפלא . הצבתי בשידורים הישירים שלנו את המצלמות האחוריות, מצלמות קווי ה- 16, ומצלמות ה- Close up  ששינוּ את סטנדרט הצילום מקצה לקצה . יכולתי לשָדֵר שישה הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות . להצבת מצלמות ה- Close up (תפקידן היה להתמקד בשחקנים הסובבים את תנועת הכדור) , הייתה חשיבות עליונה . הן לכדו את הפגיעות הקשות והעבירות האדומות , והביאו מידי שבת למסך את הניגוד החריף בין רוח הספורט הקוראת למתחרים לחתור בהתמדה ובהגינות למען הניצחון , לבין האלימות והברוטליות שגילו חלק מהשחקנים איש כלפי רעהו . מצלמות ה- Close up  בעלות עדשות ה- Zoom  החזקות , לכדו בקלות את מפירי החוק ותיעדו את רִגעי המחלוקת הקשים . מעבר להיותן מצלמות חושפניות , הן היו גם מצלמות שופטות ומצלמות מחנכות . הן סייעו בידי לחבר ולרתק את הצופים למסך ולהפוך אותם בעל כורחם למין סוג של שופטי טלוויזיה "אינטראקטיביים". פינת השידור שמיסדתי בשבתות "רגע של מחלוקת" הפכה למִשְנָה סְדוּרָה. מאות אלפי צופים המתינו בכל שבת למוצא פיהן של מצלמות ה- Close up האלה .

בשנים 1993 – 1990 התייחסה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תחת שִלטונו של יוסף בר-אל ברשלנות וכמעט בבוז לשידורי הכדורגל . יוסף בר-אל הקצה מראש אמצעי צילום מזעריים לנֶכֶס שידור מובהק ופופולרי למרות שידע כי רשת הטלוויזיה אותה הוא מנהל שילמה הון רב עבור זכויות השידור . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 התנהגה כגוף שידור מונופוליסטי , נהגה "בקמצנות" כלפי המממן הציבורי שלה משלם האגרה , וצברה שיאים שליליים בכמויות ובטיב הכיסוי שלה את אירועי הספורט . הטלוויזיה הציבורית לא כשלה רק בסיקור אירועי הספורט . התנהלות חטיבת החדשות שלה תחת ניהולו של אלימלך רָם הייתה בלתי מוצלחת בשנים ההן . היו לכך כל מיני סיבות שמפורטות היטב בספר עב כרס שחקרתי וכתבתי "רוש ולענה" במסגרת הסדרה בת 13 ספרים שקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . חטיבת שירותי ההפקה בראשותו של יוסי משולם עושה דברו של יוסף בר-אל באותן השנים שבין 1990 ל- 1993 לא ניצלה היטב את הפוטנציאל הטמון בכמות הטכנולוגיה הבלתי מבוטלת שעמדה לרשות הטלוויזיה , וסיפקה בקמצנות גדולה אמצעי שידור לכיסוי פעילות הכדורגל הישראלי בשבתות . חלק מניידות השידור שתפקידן היה לכסות את משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) עמדו שוממות במוסך . יוסי משולם נכנע וסַר ללא עוררין למרותו של מנהל הטלוויזיה ללא כל ניסיון מצִדו לייצר יוזמה שונה , ולנהל וויכוח ענייני פורה שיביא לשיפור הופעתה של התוכנית "משחק השבת" בכל מוצ"ש . לעזאזל החמישי חשבתי לעצמי , הרי "משחק השבת" איננה תוכנית פרטית שלי . לוָואקוּם השידור הפתטי הזה נשאבה גם חטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בפיקודו של המהנדס הראשי שלה דָוִד יוֹגֵב (יוצא חיל האוויר שהובא מבחוץ לנהל את חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית) . חטיבת ההנדסה לא הייתה עצֵלה . שירתו בה אנשים נפלאים אך המנהיגות שלה הייתה אימפוטנטית חסרת כל כריזמה שחיפשה כל הזמן איך לא לעשות במקום איך כן .

מוטי קירשנבאום נחת ברשות השידור ב- 18 באפריל 1993 על מסלול משובש . היה לוֹ רק ל- היכן להמריא בתנאי שיתקן את המסלול המקולקל . זה היה בשלהי כהונת יוסף בר-אל כמנהל הטלוויזיה והשידור הציבורי היה בשפל . מוטי קירשנבאום היה מודע היטב להתנהלותו הבעייתית של יוסף בר-אל כמנהל הטלוויזיה במשך שלוש שנים בין 10 ביולי 1990 לבין 10 ביולי 1993 . הוא לא האריך את כהונתו , הדיח אותו , ומינה במקומו לתפקיד את יאיר שטרן . עם מינויו של מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום לתפקיד מנכ"ל רשות השידור השתנה הכל לטובה בבת אחת . שידורי הכדורגל בעונת 1994- 1993 בתחילת עידן שִלטונם של מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן כשיוסף בר-אל כבר לא היה בסביבה , היו מופת שידור . מופת השידור נבע מהעושר הטכנולוגי היחסי ואמצעי הצילום שהוענקו לתוכנית "משחק השבת" ולשידורים הישירים באותה עונה וגם הודות לנבחרת שדרים – עיתונאים טובה שעמדה לרשותי . הטכנולוגיה המיידית שפעלה באמצעות שלושה ציוותי מיקרוגל להעברת הסיגנאלים מאִצטדיונים לסוויטות עריכת ה- VTR במאסטר בקומה ב' בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים והעיתונאות בצידה , העלו את "משחק השבת" לדרגה עליונה של דיווח מהיר ומהימן מהשטח . בנתוני הזמן ההוא חשתי כי ניתן לכנות את התקופה של 1994- 1993 כ- "עונת הזהב" שלנו . הבאתי למחלקת הספורט את הגרפיקאית המצטיינת וורוניקה רבוטניקוף , שהעניקה אמירה גרפית אחידה לכל שידורי הספורט . באותה עונה נפלאה גייסתי למחלקת הספורט גם את שַדָּר רדיו "קול ישראל" דני דבורין לצִדָם של שני השַדָּרִים הקבועים שלי מאיר איינשטיין ורמי ווייץ . החלטתי להכשיר אותו כשַדָּר טלוויזיה שלישי לקראת טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ארה"ב 94' , שהמתין לנו בקיץ הבא. יריתי עכשיו בכל התותחים . שטתי באפולו 11 בחלל . מי זכר בכלל את יוסף בר-אל .

ההצלחה הגדולה של סיקור משחקי הליגה הלאומית בטלוויזיה הישראלית מידי מוצ"ש בעונת 1994- 1993 ושידור התוכנית "שער ראשון" תוכנית הכדורגל הבינלאומית הפופולארית מידי יום ראשון ב- Prime time הביאה לקנאה במסדרונות הטלוויזיה. התוכנית "שער ראשון" עסקה גם ב- Follow up ל- "משחק השבת". שידורי הספורט הפכו לחלון הראווה הראשי של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 . החלו ההסתודדויות של המנהלים הבכירים והטענות הישנות , "כי יש יותר מידי ספורט בשידור הציבורי בזמן צפייה ראשי . נשמעו טענות מדוע השידור הציבורי עוסק בליגות הכדורגל האירופיות . אמרו כי צריך לקצץ" .לבסוף הוחלט להוריד את "שער ראשון" תוכנית עיתונאית וקצבית מהאוויר בתום עשר שנות שידור רצופות . את התוכנית "שער ראשון" ששודרה בימי ראשון בשבוע (מכאן שמה) לפני "מבט" , מיסדתי ב- 1983 בסיועו של מנהל הטלוויזיה דאז טוביה סער . עלותה הכספית הייתה שוות ערך לפרוטות כשמדובר במונחי מחירים של טלוויזיה . המגזין החדשותי והקצבי הזה שאורכו היה ס"ה כ- 20 דקות בלבד , והמגישים והמנחים שלה היו לסירוגין נסים קיוויתי יורם ארבל , ואורי לוי (אח"כ הצטרף גם אבי רצון) הראתה את השערים שהובעו במשחקים החשובים בליגות האיטלקית , הגרמנית , ההולנדית , והספרדית . מידי פעם השתרבבו לתוכנית גם קטעי Highlights  מבלגיה , יוגוסלביה וליגות אחרות ממדינות נוספות . כוחו של המגזין היה בטריות שלו . “Absolutely up to date” . מעודכן לחלוטין . השערים שהובקעו בליגות הבכירות ברחבי אירופה בשבתות ובימי ראשון אחר הצהריים , שודרו מידיערב יום ראשון בשבוע על מרקע הטלוויזיה הישראלית . את השערים קיבלנו באדיבות רשתות הטלוויזיה ב- EBU במסגרת מגזין החדשות האירופי היומי EVN (ראשי תיבות של Eurovision News) . מעֵת לעֵת נדרשנו גם לפתוח שידורים Unilateral כדי להביא את העדכון למאכסימום . לתוכנית הקלילה הזאת הייתה קליינטורה רחבה ורייטינג חביב . מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן משום מה החליט להניף עליה את הגרזֵן.

ב- 9 בנובמבר 1993 שלחתי ליאיר שטרן מכתב המנמק מדוע אסור להוריד את "שער ראשון" מלוח התוכניות שלנו . בסעיף מס' 8 במסמך הצעתי לו להתייעץ בעניין עם מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ולא לסמוך על דעתם של כל מני מקורבים הסמוכים לשולחנו . מאוחר יותר השיב לי : "על מה אתה מקונן מר יואש אלרואי , על איזה התייעצות עם המנכ"ל אתה מדבר …הרי זוהי עצתו הישירה של מנכ"ל רשות השידור לסַלֵק את "שער ראשון" מליין – אפ השידורים מפני שהמסך רווי מידי לדעתו בשידורי ספורט" .צחוק הגורל . בחלוֹף שנה שילם הגורל בריבית דה ריבית לגאוותניים מרוממה . השידור הציבורי איבד ברשלנות מפתיעה את הכדורגל הישראלי ואני מיסדתי בקיץ 1994 בסיועו של מוטי קירשנבאום תוכנית ספורט חדשה , גִרסה מורחבת של "שער ראשון" , אלא שעכשיו קראנו לה , "כדורגל עולמי" .

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה שעברה . השדר נסים קיוויתי יחדיו עם פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן . נסים קיוויתי הוא ערך והגיש את התוכנית "שער ראשון" מ- 1983 עד 1991 . הצטרפותו לשורות מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית ב- 1979 העלתה בבת אחת את איכות ורמת הסיקור העיתונאי של שידורי הספורט שלנו –  ארץ ובעולם . (צילום ותיעוד יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פרק 3.

המטאור נסק ב- 18 באפריל 1993 והתרסק בחלוף שנה ב- 17 במאי 1994 . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוותיקה המכונה ערוץ 1 ניגפת מפני ערוץ 2 הצעיר ומפסידה את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לאחר שהחזיקה בהן 25 שנה רצופות מאז 1969. מר אלכס גלעדי מנכ"ל זכיינית חברת "קשת"בערוץ 2 מכריז בפניי בגאווה מוחצנת ובלתי מוסתרת ביודעין : "יואשיש , דייויד פדרמן ואני עשינו בית ספר למוטי קירשנבאום".

 

טקסט תמונה : שנת 1994 . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (משמאל) ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן בשיא כוחם .(התמונה באדיבות מיכה ינון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ציטוט : "יואש אלרואי בל תטעה, לא קוראים לי קירש – קוראים לי קירשנבאום".                                     (מוטי קירשנבאום)

לֵאוֹ קִירְש היה המיליארדר הגרמני שקנה ב- 1996 מנשיא ה- FIFA ספ בלאטר את זכויות השידורים הגלובאליות של שני המונדיאלים של יפן / קוריאה 2002 וגרמניה 2006 תמורת סכום פנטסטי של 2.250000000 (שני מיליארד ורבע) דולר בעבור שניהם . לכן בכל פעם שבאתי אליו בדרישה תקציבית כמנכ"ל של רשות שידור ענייה קידם את פניי בסלוגן שטבע , "יואש אלרואי שלא תטעה , לא קוראים לי קירש – קוראים לי קירשנבאום" . בחודש דצמבר 1993 טסתי ללָאס וֶוגָאס (Las Vegas) בארה"ב בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן להשתתף בפגישה קדם הפקה כלל עולמית ה- WBM של כל גופי הטלוויזיה בעולם המשדרים את המונדיאל של ארה"ב 1994 . זכויות השידור של המפעל היו בלעדיות שלנו .משחק הפתיחה של המונדיאל בהשתתפות 24 נבחרות נועד ליום שישי – 17 ביוני 1994 בשיקגו . לוס אנג'לס נקבעה לארח את משחק הגמר כעבור 31 ימים ביום ראשון – 17 ביולי 1994 . הוועדה המארגנת האמריקנית הטילה על מנולו רומרו לנהל את הפקת הטלוויזיה הבינלאומית . מנולו רומרו הקים גוף מבצעי אד הוק לצורך ביצוע המשימה מטעם ה- EBU שנקרא ESI (ראשי תיבות של  EBU Sports International) , והחליט למקם את לב לבה של ההפקה ה- International Broadcasting Center (בראשי תיבות IBC) מרכז השידורים הבינלאומי בדאלאס בירת טקסס . תשע ערים בכל רחבי ארה"ב הענקית מן החוף המזרחי ועד מערבה בעלות שעוני זמן שונים נקבעו לארח את 52 משחקי המונדיאל . זה היה מבצע שידורים מסובך . מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ זימן פגישת קדם הפקה של המשדר העולמי WBM (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בת שלושה ימים בין 19 בדצמבר 1993 ל-21 בדצמבר 1993 בלָאס-וֶוגָאס . פגישת ה- WBM נועדה להסביר את מהלכי ההפקה המורכבת והממושכת . הוועדה המארגנת האמריקנית של המשחקים בראשותו של אלן רותנברג הבטיחה למשתתפי הכינוס קבלת פנים מאוד מקורית ומיוחדת שלא תשכח בעיר ההימורים בנבדה . הם צדקו . לא שכחתי את לָאס-וֶוגָאס עד היום הזה . אין לאמריקנים מתחרים בשיווק המוצר . בקטע הזה הם אָשָפִים . לא אשכח את החיבור בין אחת מה- Sponsors הגדולים של האירוע , חברת המזון המהיר "מקדונאלד" , לבין הלוֹגוֹ הרשמי של משחקי מונדיאל ארה"ב 1994 .

טקסט תמונה : הוועדה המארגנת של משחקי מונדיאל ארה"ב 94'  "התלבשה" על חברת מקדונאלד , וזאת לא היססה "להתלבש" על הכדורגל . בכל מקום ולוּ הנידח ביותר בארה"ב , יכולת לחזות בשילוב ההכרחי שבין אכילת ההמבורגר לבין הבעיטה בכדור . (EBU International) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גם בלילה האחרון לא הצלחתי להירדם במלון שלי " Bally Casino Resort " . תנאי המלון המשופרים (בסוויטה הענקית שלי יכלה להשתכן פלוגה) לא הועילו לי בשל ה- Jet Lag (יָעֶפֶת) המתמשך . מעולם לא התאכסנתי בסוויטה מפוארת כמו זו שהועמדה לרשותי מטעם הוועדה המארגנת בלָאס-וֶוגָאס . כללי האירוח בעיר ההימורים המדברית הם עקרוניים וברורים . שָלֵם מְעַט – הַמֵר הרבה . מחיר הסוויטה שלי ללילה היה 32 דולר בלבד . כמעט בחינם . אבל עלי הם לא יכלו לבנות . לא הימרתי . במהלך שלושת הימים של פגישת ה- WBM בלאס ווגאס אירעה סנסציה דרמטית בתעשיית הטלוויזיה בארה"ב . רשת CBS הפסידה את זכויות השידורים של ליגת ה- NFC לאחר שהחזיקה בהן 28 שנים ברציפות מאז 1965 . דיווחתי מלאס ווגאס למוטי קירשנבאום אודות התבוסה המדהימה של נשיא הרשת הוותיקה CBS לָארִי טִיש למיליארדר האוסטרלי רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק נשיא הרשת הצעירה FOX שאך זה נעמדה על רגליה . "מוטי" , אמרתי לוֹ , "כל התקשורת האמריקנית איננה מפסיקה לעסוק בסנסציה הזאת בה רשת הטלוויזיה CBS הפסידה את זיכיון השידורים בחלק שלה ה- NFC בליגת ה- NFL לאחר עשרים ושמונה שנות שידורים רצופות לרשת  FOX  של איל התקשורת רופרט מורדוק" , והוספתי , "מוטי , אמריקה כמרקחה . במכרז החדש שנערך והסתיים זה עתה לקראת ארבע השנים הבאות 1998- 1994 , נעצרה CBS של לארי טיש על מיליארד ו- 180 מיליון דולר , ורופרט מרדוק הסכים לשלם מיליארד ו- 580 מיליון דולר וזכה ב- NFC . כל התקשורת האמריקנית כאן המומה מהתבוסה הקולוסאלית שנחלה CBS . הידיעה הסנסציונית הזאת פותחת את מהדורות החדשות של כל רשתות הטלוויזיה כאן . מוטי קירשנבאום שרק לנו לא יקרה דבר כזה בו נפסיד בטעות את זכויות השידור של הליגה הלאומית בכדורגל לערוץ 2" , אמרתי לו באותה שיחת הטלפון ההיא מחדרי בסוויטה המלכותית של המלון [4] .

מוטי קירשנבאום הקשיב . שיחת הטלפון הטראנס – אטלנטית בין ירושלים ל- לָאס וֶוגָאס התארכה . אמרתי למוטי קירשנבאום , "רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק שהקים זה עתה את רשת הטלוויזיה החדשה בארה"ב FOX , הוא המקביל של ערוץ 2 החדש אצלנו (ערוץ 2 עלה "לאוויר" בחודש נובמבר 1993) . גם שלושת המנכ"לים של שלוש הזכייניות בערוץ 2 , דן שילון ויוחנן צנגן המנכ"לים המשותפים של "רשת" , אלכס גלעדי מנכ"ל "קשת" , ועוזי פלד מנכ"ל "טלעד" – כמו רופרט מורדוק , ינסו למשוך אליהם צופים באמצעות "גניבת" שידורי ספורט אטרקטיביים מהטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 . מוטי קירשנבאום אנו חייבים לשמור על עצמנו ועל אגפינו". זה היה תרגיל עוקץ ידוע. כל רשתות הטלוויזיה בעולם שנבטו על קרקע תחרותית עשו מאמץ עליון לגזול את זכויות השידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים מיריבות השידור שלהן . FOX של רופרט מרדוק לא נבדלה מהשאר. אח"כ התברר כי זכייניות ערוץ 2 המסחרי בישראל מאמצות אף הן את הרעיון . הצגתי בפני מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן את קטעי העיתונות שהבאתי עִמִי מסיור קדם הפקה ב- לאס ווגאס. העיתונות האמריקנית הייתה המומה מתבוסת CBS ל- FOX למרות של – CBS העשירה היה כסף בקופה. התקשורת האמריקנית לא הבינה כיצד CBS מוותרת על התרנגולת שמטילה עבורה ביצי זהב מזה עשרים ושמונה שנים .

טקסט מסמך (1) : דצמבר 1993 . זהו עמוד מס' 1 (מתוך 4) של המסמך המקורי – אוסף קטעי העיתונות שליקטתי בארה"ב בדצמבר 1993 לאחר תבוסתה המפתיעה של CBS , והועבר לידיעתם של מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ומנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום. ארה"ב הייתה המומה מהפסד זכויות השידורים של CBS לרשת הצעירה FOX. (ארכיון יואש אלרואי).

טקסט מסמך (2) : דצמבר 1993 . זהו עמוד מס' 2 (מתוך 4) של המסמך המקורי – של אוסף קטעי העיתונות האמריקניים המספרים על המשבר ברשת הטלוויזיה CBS בעקבות אובדן זכויות השידורים של ה- NFC . (ארכיון יואש אלרואי).

טקסט מסמך (3) : דצמבר 1993. זהו עמוד מס' 3 (מתוך 4) של המסמך המקורי מהעיתון “NEW YORK POST” שדן בהפסדה של CBS את זכויות השידורים של ה- NFC. (ארכיון יואש אלרואי).

טקסט מסמך (4) :  דצמבר 1993 . זהו עמוד מס' 4 והאחרון (מתוך 4) של המסמך המקורי אוסף קטעי עיתונות אמריקניים בדצמבר 1993 בגין הפסדה של CBS את זכויות השידורים של ה- NFC . בתמונה זהו או. ג'יי. סימפסון (O. J. Simpson) שחקן הפוטבול האמריקני הנודע שהיה פרשן טלוויזיה וגם שחקן קולנוע . (ארכיון יואש אלרואי).

בלָאס – וֶוגָאס הממוקמת במדבר נֶבָדָה הייתה השעה אחת אחר חצות , ובירושלים – אחת עשרה לפני הצהריים ביום רביעי – 22 בדצמבר 1993 . מוטי קירשנבאום נשאר קר רוח . אולי אדיש . הוא השיב לי , "כשתחזור לארץ נדבר (ממילא נקבעה לי עוד קודם לכן פגישה חשובה עמו ועם סמנכ"ל הכספים מוטי לוי ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , בתאריך 26 בדצמבר 1993 , בעניין מונדיאל ארה"ב 1994 הקרב ובא וחידוש הסכם הזכויות עם התאחדות הכדורגל לשנים 1997 – 1994) , בינתיים יואש , אני מציע שאם אינך יכול להירדם קח מונית על חשבוני, וסע ל- Down town שָם תראה תאורת לילה מדהימה שהופכת אותו ליום. עֶשֶר מיליון נורות חשמל מהבהבות הופכות את לאס ווגאס בירת נבדה המדברית לאטרקציה מיוחדת במינה" , אמר בחדווה , והוסיף , "חוץ מזה אל תשכח להַמֵר" , וסיים בהומור הידוע שלוֹ שמאפיין אותו לכל אורך חייו : "על חשבוני" . מוטי קירשנבאום הכיר היטב את האזור . הוא היה סטודנט לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס בשנים 1968 – 1962 ונהג מידי פעם לנסוע ידידיו למדבר נוואדה ולבירת ההימורים שלה רבת המוניטין לאס ווגאס . קיבלתי את הצעתו כפי שנהגתי לעשות לרוב בחמש שנות שִלטונו כמנכ"ל רשות השידור . התלבשתי חַם ויצאתי לאוויר המדברי הקר לתוּר את העיר אך לא להמֵר . לָאס – וֶוגָאס היא עיר מדברית נוצצת ומדהימה . אין ספק . עסקי ההימורים בלאס – ווגאס מגלגלים מחזור כספים של 100 מיליארד דולר בשנה . מלונות העיר מעוצבים כאתרי תיירות כל אחד בפני עצמו . צריך לסייר במלון Treasure Island שנקרא על שמו של ספר ההרפתקאות הנודע של הסופר האנגלי רוברט לואיס סטיבנסון , "אי המטמון" , (כולנו קראנו אותו כילדים) כדי להבין במה מדובר .  המלון המפואר משווק ומגשים את המֶסֶר הספרותי של שמו . מנהלי המלון הביאו למדבר כמות מים אדירה ובנו את החלק החיצוני של המלון הפונה לרחוב הראשי של לָאס – וֶוגָאס על גדת המים כדקורציה המזכירה רחוב פאבים הומה בנמלים של ליוורפול ו/או פורטסמות' במאה השמונה עשרה . המלון מציג לתיירים הרבים המסתובבים ברחוב הראשי הצגות חוזרות ונשנות של קרבות ימיים אמיתיים בין ספינות תמימות לבין שודדי ים באמצעות פירוטכניקה מרהיבה .

ממלון "אי המטמון" הלכתי לבקר במלון Caesar Hotel ("מלון הקיסר") . במלון הזה ממוקם לתפארת פסלו של המתאגרף האמריקני הנודע שחום העור ג'וֹ לוּאִיס אלוף העולם במשקל כבד בשנות ה- 30 , ה- 40 ו- 50 . ג'ו לואיס היה אליל ילדותי ובני דוֹרי , וספורטאי נערץ עלי . עשיתי עליו סרט דוקומנטארי בן שעה ששודר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979 . ג'ו לואיס שהיה פעם ספורטאי עַל , איש עשיר וסלבריטי מפורסם בארה"ב ובעולם כולו סיים את חייו לבסוף כ- Doorman ומארח במלון "קיסר" . הזמר פרנק סינטרה ויריבו בעבר בזירת האִגרוף המתאגרף הגרמני מאקס שמלינג (מת בגיל 100 בפברואר 2005) מימנו את תרופותיו והשלימו את שכרו עד שסיים שם את חייו . משם נדדתי ל- MGM Hotel ולמלונות אחרים . צריך להיות בלאס ווגאס כדי להבין במה מדובר . התאורה האדירה והצבעונית היא מדליקה ומאירה את לאס ווגאס באור יום כמעט . העושר העצום מבצבץ מכל פינה ומנקר את העיניים . העיצוב הנוצץ וכמויות האוכל המוצעות למאות אלפי התיירים בעיר ההימורים בכל הטעמים ובמחירים נוחים , אינם יכולים להשאיר אדיש את המהמר הפוטנציאלי . זוהי מערכת אירוח משומנת מגובה ביחסי ציבור אדירים שמציעה לך מכל משמני הארץ . היא משווקת בכשרון רָב את סחורת ההימורים ושואבת אותך בצורה יעילה בעל כורחך אל המכונות שיכולות להפוך אותך בשנייה אחת למיליונר .

ביום ראשון – 26 בדצמבר 1993 נפגשתי בלשכת המנכ"ל בבניין "כלל" בירושלים עם הגוורדיה המנהלת את רשות השידור בעניינים הנוגעים להפקת מונדיאל 94' וחידוש החוזה שעמד לפוּג עם התאחדות הכדורגל . חזרתי שוב על הסיפור המדהים של אובדן זכויות השידור של ה- NFL לפני כמה ימים ע"י רשת CBS לאחר שהחזיקה בהן 28 שנה רצופות . התבוסה של נשיא CBS לָארִי טִיש הייתה מושלמת לאחר שצוות השידור הוותיק והמפורסם שלו ג'ון מָאדֶן (John Madden) ופאט סָאמֶרְווֹל (Pat Summerall) הודיע כי הוא נוטש את CBS שהייתה בית עבורם ועובר לשורות FOX . זאת הייתה מהלומה כבדה ל- [CBC] .  [סעיף 5] . השתמשתי ברשת הטלוויזיה האמריקנית CBS כמטפורה למצב העתידי העומד להתרחש בישראל . אמרתי למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן , כשמסמך הרכישה המחודשת פרוש לנגד עיניהם : "שלא יקרה לך וליאיר שטרן , מה שקרה ללארי טיש מ- CBS . אם תפסידו את הקרב הזה שהוא חשוב למשלם האגרה שלכם , תובסו פעמיים . גם תחטפו מהמנצח במכרז וגם ערוץ 2 ייבנה על חורבותיה של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 . בעניין הזה אין פשרות . נכון ששיקולי CBS הם מסחריים בלבד , אבל זִכרו ששידורי הספורט הרלוואנטיים בערוץ הטלוויזיה הציבורי , ובעיקר שידורי הכדורגל בהם רשות השידור הציבורית מחזיקה 25 שנים ברציפות הם הצדקה ברורה לסלוגן שטבעה הרשות  "יש תמורה לאגרה" . עוצמת שידורי הספורט הרלוואנטיים מחברת את הצופה בעל כורחו לשידורים הערכיים האחרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , ולא רק להפך , כפי שסוברים רבים" .

עכשיו הצגתי בפגישה את מסמך העבודה המפורט שלי הנוגע לרכישה מחודשת של זכויות הכדורגל הישראלי על כל מרכיביו לארבע השנים הבאות 1998 – 1994, והמאבק נגד ערוץ 2 והכבלים . סמנכ"ל הכספים היה המכותב הראשי (על פי בקשת המנכ"ל) , אך עותקיו הועברו גם לידיהם הבטוחות של מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן עצמם [6] . הייתי מוטרד מהתחרות נגד אנשי ערוץ 2 האמביציוזיים הנלהבים לרכוש את זכויות הכדורגל הישראלי . בקדמת ערוץ 2 הצעיר והנמרץ ניצבו אנשים שהיו פעם חברים במסדר האבירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמו דן שילון , יוחנן צנגן , אלכס גלעדי , עוזי פלד , ונחמן שי (שימש יו"ר מועצת הרשות השנייה) , ועכשיו הנהיגו את הרשת המסחרית וידעו היטב מה הם רוצים . ערוץ 2 לטש עיניים גדולות ובורקות לעבר הכדורגל הישראלי , שהיה קניינו הבלעדי והמובהק של ערוץ 1 מזה עשרים וחמש שנה ברציפות מאז 1968 . מוצר עתיר רייטינג . בעיקר רשפו עיניהם של דן שילון ואלכס גלעדי שרצו ליטול את הבכורה מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהייתה נווה ביתם הישן ולהעבירה לווילה החדשה שלהם בערוץ 2 . בכך חשבו עכשיו לנקום ולהשיב לרשות השידור כגמולה .

ההצעה הכספית הכוללת שלי להתאחדות הכדורגל לחוזה החדש בן ארבע שנים של 1998 – 1994 כפי שהוגשה להנהלת רשות השידור עמדה על כ- 18.000000 (כ- שמונה עשר מיליון) דולר . מועצת ההימורים והטוטו בראשות היו"ר אריה זייף הציעה לממן כשליש מהעלות באמצעות שקופיות ותשדירי חסות . סברתי שאנחנו צריכים לפעול מייד ולהיכנס תיכף למו"מ עם ההתאחדות עוד בדצמבר 1993 כדי למנוע מִכְרָז ועל מנת לנטרל את ערוץ 2 האמביציוזי .

טקסט מסמך (1) :  26 בדצמבר 1993 . זהו עמוד מס' 1 (מתוך 3) של המסמך המקורי . המבנה הכספי של ההצעה שלי שהוגשה להנהלת רשות השידור ב- 26 בדצמבר 1993 והמסבירה כיצד לרכוש את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לשנים 1998- 1994 . התשלום שהוצע על ידי היה כ- 18 מיליון דולר . אריה זייף יו"ר מועצת ההימורים והטוטו בימים ההם היה אמור לממן (באמצעות שקופיות חסות) כ- % 30 מהעלויות הכספיות של החוזה החדש . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (2) :  26 בדצמבר 1993 . זהו עמוד מס' 2 (מתוך 3) של המסמך המקורי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (3) :  26 בדצמבר 1993. זהו עמוד מס' 3 ואחרון של המסמך המקורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זכויות השידורים של מונדיאל ארה"ב 94' היו מוחזקות מראש בידי ה- EBU על פי החוזה עם ה- FIFA , וכפועל יוצא הוחזק בלעדית בידי רשות השידור . מוטי קירשנבאום היה מקצוען רחב לב , שהשיב במהירות הבזק לכל בקשות ההפקה הטכנולוגיות והלוגיסטיות שלי . הצלחת שידורי המונדיאלים של ארה"ב 94' ואח"כ צרפת 98' לא הייתה מוטלת בספק בתקופת כהונתו . היה לי ניסיון רב בהפקות בינלאומיות . בנוסף לכך שררה אווירת הרמוניה וקונצנזוס מלא לעקרונות הצעת השידורים שלי ודרך ביצועם . עיקרון השידור מהשטח היה מוסכם ומקובל על דעתם של מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן . קבענו בעצה אחת שכל משחקי מונדיאל 1994 יועברו בשידורים ישירים מעמדות שידור באִצטדיונים השונים הפרושים ברחבי ארה"ב הענקית . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן נתנו יד להרכבת שלושה ציוותי שידור שינועו במדינה רחבת הידיים מעיר לעיר ומאִצטדיון לאִצטדיון בראשותם של השַדָּר הראשי מאיר איינשטיין והפרשן הראשי אבי רצון , רמי ווייץ ואברהם גרנט , ודני דבורין ומרדכי "מוטל'ה" שפיגלר . היה מוסכם על דעתם כי לכל צוות שידור בשטח יוצמד טכנאי . הטכנאים היו פוליסת הביטוח של ההפקה . מוטי קירשנבאום אישר לי גם הבאת צוות הפקה ושני טכנאי תקשורת לדאלאס (Dallas) כדי שיסייעו לי במיסוד משרד הפקה , תקשורת ושידורים במרכז השידורים הבינלאומי ותִפעולו לאורך כל תקופת השידורים .הבעיה לא הייתה הפקת משחקי גביע העולם בכדורגל שעמדו להיערך בארה"ב בקיץ 1994 . הצלחת שידורם הייתה מובטחת . השאלה הקיומית היסודית שלנו הייתה אבטחת זכויות הכדורגל הישראלי , הפקתו ושידורו , רק בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. איומי ערוץ 2 היו מוחשיים ומסוכנים .

טקסט תמונה : קיץ 1994 . מונדיאל ארה"ב 94' . עמדת שידור של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1  בשיקגו באחד מהשידורים הישירים של מונדיאל ארה"ב 1994 . השדר רמי ווייץ (משמאל מרכיב משקפי שמש) והטכנאי הצמוד שלו שמואל פוקס (מימין) דקות אחדות לפני תחילת אחד השידורים הישירים. משמאל מציצה כרסו של הפרשן אברהם גרנט . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום קיבל את גרסתי כי נוכחותם של טכנאים בעמדות השידור שלנו חיונית לאבטחת והצלחת השידור . מימינו של רמי ווייץ רואים שלט קטן עליו כתוב IBA – TV ואשר מסמן כי עמדת השידור הזאת שייכת לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ1 . (התמונה באדיבות רמי ווייץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשעה שנכנסנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן, ואנוכי לדוּן בלִשכתו ב- 26 בדצמבר 1993 ביוזמת הרכישה המחודשת של הכדורגל הישראלי לארבעת השנים הבאות , נִדְרַךְ מוטי קירשנבאום . "היעלה על דעתך שאוותר על "מבט שני" (בעריכתו של מיכאל קרפין) כדי לקחת את הכדורגל ?" , שאל אותי לפתע בכעס . לא הייתי מוכן לפנייה הבוטה והנרגזת הפולנית שלו . כשהיה צריך הוא ידע להיות לא נחמד . גם יאיר שטרן הופתע . "אינך צריך להעמיד את הדברים בצורה הזאת" , השבתי לו , והוספתי , "יש מקום לשניהם בלוח השידורים , בעיקר כיש לך מספיק כסף לממן את הכדורגל . יו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף הוא ידיד גדול של השידור הציבורי ורשות השידור . ניתן להגיע לעסקת חסות עם הטוטו שתכסה לפחות % 33 (שלושים ושלושה אחוזים) מהעלות הכללית של שידורי הכדורגל . מילה של אריה זייף היא מילה . הוא איש רציני שהוכיח את עצמו" . הציבור לא מבין אך בעיקר אנשי הטלוויזיה והתקשורת לא מבינים כי בטלוויזיה אין רעות וידידות , ולא יחסי אחווה . יש נאמנות לאינטרסים . מוטי קירשנבאום לא היה חבר של אף אחד בטלוויזיה . ידידים היו לו רבים אך לא חברים . אחת מהדרכים שלו להפגין מנהיגות הייתה לתקוף בטון פולני ולהחזיר לתלם את הסורר . האמת גיחכתי לעצמי . עבורי זה היה מביך להאזין לטון הנרגז שלו . המשכתי לטעון בפני שני הבוסים שלי מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן , "מוטי קירשנבאום שים לב , אריה זייף מֵאיץ בי שראשית דבר נקנה את הזכויות והוא ילך לקראתנו ביד רחבה כפי שעשה תמיד . חוץ מזה ניתן להביא לשידורי הכדורגל גורמים כלכליים נוספים שיעניקו חסות . אל תוותר בשום פנים ואופן על שידורי הכדורגל הישראלי . זהו חלון הראווה הראשי שלך . השידורים האלה מניבים רייטינג שיא . 25 שנה רצופות הרגלנו את מדינת ישראל לצפות בשבתות בכדורגל הישראלי . אובדן הכדורגל הישראלי לערוץ 2  עלול להביא למפולת . ערוץ 2 יקום על חורבותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1" . התבוננתי בפניו של מנכ"ל רשות השידור . תפסתי אותו מאזין אומנם לדבריי אך הוא לא היה דרוּך . מוטי קירשנבאום ישב שם מולי עם פני הפּוֹקֶר שלוֹ ולא התרגש יותר מידי. זאת הייתה דרכו השנייה להפגין מנהיגות. יאיר שטרן היה שונה ממנו. מבע פניו היה מיוסר. [7] .

ניתוח נסיבות הרֶכֶש בחודשים האלה ע"י מנכ"ל רשות השידור היה רציונלי . טקטית הוא צדק . אסטרטגית הוא טעה . ככל שנקפו הימים וכיסוי הכדורגל שלנו השתפר מן ההיבטים העיתונאיים והטכנולוגיים כך עלה ערכו הטלוויזיוני בעיני ערוץ 2 המסחרי והחמדן . זה היה פרדוקס מעניין . רמת הכדורגל בארץ נשארה בעינה , לא מי יודע מה , כמו בשנים עברו . גם כמות הצופים במגרשים נשארה דלילה כשהייתה (למעט כמה משחקים מרכזיים בעונה) . אך רמת השידור בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הרקיעה בבת אחת לשחקים וגררה עמה למִרְקָע הטלוויזיה בכל מוצ"ש "בעונת הזהב" כמות צופים הגדולה פי חמישים ממספר הצופים במגרשים . הנתון המתמטי הזה עניין מאוד את הערוץ המסחרי החדש . הכדורגל עצמו פחות . ערוץ 2 התעניין ברייטינג וכמה כסף ניתן להפיק משיעור הצפייה ולָאו דווקא בתוכן השידור הציבורי .

טקסט תמונה : יו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף בעשורי ה- 80 ו- 90  משמאל , מעניק את גביע הטוטו . אריה זייף היה ידיד גדול של השידור הציבורי . השידור הציבורי לא ניצל את ההזדמנות הגדולה להיעזר באריה זייף כדי לשמר לעצמו את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי על כל מרכיביו : ליגה + גביע המדינה + הנבחרת הלאומית. (התמונה באדיבות אריה זייף. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות ).

נפגשנו עם התאחדות הכדורגל למו"מ שלוש פעמים ברציפות , בבוקרם של ימי שישי של 31 בדצמבר 1993 , 7 בינואר 1994 , ו- 14 בינואר 1994 .  להתאחדות היה כבר מושך בחוטים חדש העונה לשם גבריאל "גָבְרִי" לֵוִי . גברי לוי ישב אומנם לצידם של היו"ר חיים הברפלד , סגנו עזריקם מילצ'ן , והמנכ"ל יעקב אראל , אך הרגישו שהוא דומיננטי מהם . גברי לוי ומוטי קירשנבאום הקשיבו זה לזה , אך שמרו כל אחד את קלפי המו"מ קרוב לחזה . אמרתי למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן שאנחנו טועים . אסור לנו להמתין . עלינו לפעול על פי טיוטת הנייר עליו הייתה כתובה ההצעה הכספית שלי , ואם יהיה צורך להוסיף – נוסיף . היה לנו את הגַב של אַרְיֵה זָיְיף יו"ר מועצת ההימורים והטוטו תומך נלהב של שידור הכדורגל בטלוויזיה הציבורית .שומה היה עלינו להציע להתאחדות הצעה שלא תוכל לסרב לה ולעשות זאת לפני כניסתו של ערוץ 2 לתחרות . ביקשתי מיאיר שטרן שיאיץ במנכ"ל . הנימוקים לא להמתין היו בשל ההצלחה הדרמטית של השידורים הישירים  ו – "משחק השבת" , שהפך למסמך דוקומנטרי עיתונאי שלם ומרתק והפך ללהיט שידור . מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שִדרגה "בעונת הזהב" את הכדורגל הישראלי הרבה מעבר לרמתו האמיתית . מניות שידורו נסקו בהתמדה . הצלחת ערוץ הטלוויזיה הציבורי חשפה במקביל את שאיפות ההתפשטות של ערוץ 2  . ערוץ 2 הצעיר על שלוש זכייניותיו "רשת" , "קשת" , ו- "טלעד" לטש עיניו לכדורגל הישראלי . זה לא היה עוד סוד . היינו חייבים להקדים את הערוץ המסחרי לפני שבשלה שם ההחלטה לקחת לעצמו את הכדורגל הישראלי בכל מחיר . בחודש ינואר 1994 עדיין ניתן היה לבצע מהלך דראסטי כדי לרכוש את זכויות השידור של הכדורגל הישראלי לשלוש שנים הבאות עד 1997 בקלות יתירה (יחסית) מבלי להמתין ליצירת מִכְרָז מאוחר יותר ע"י ההתאחדות שדורש הגשת מעטפות ה- Bid . היה לנו ניסיון ו- וותק של 25 שנים והתאחדות הכדורגל התרשמה מפוטנציאל הטלוויזיה החדש שלנו , איכותי וכמותי , בעונת 1994 – 1993 . היינו חייבים ליזום ולהציע להתאחדות משהו אטרקטיבי . לא רק במחיר . משהו כמו שרוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הציע לוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) בימים ההם של עשורי ה- 60 , ה- 70 , וה- 80 של המאה שעברה כדי למנוע מכרז ותמחור שלו .

יאיר שטרן מיסֵד מחלקת פרומו (Promotion) נמרצת וחדשנית (מושג יחסי) לצורך קידום שידורי הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בראשותו של אֵלִי בַּבָּא . יש שני אנשים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שקוראים להם אלי בבא . הם בני דודים . האבות שלהם אחים . שניהם אנשי טלוויזיה איכותיים וטכנאים מוצלחים בחטיבת ההנדסה . אחד מהם הפך למפקח טכני מהימן וחרוץ . השני עשה הסבה לתחום שידורי הקידום והפרומו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הוא עשה זאת בכישרון רב והניח בעצם את היסודות המקצועיים הנחוצים  לשידורי ה- Promo בערוץ הציבורי . ניצלתי את ההצלחה "ובניתי" יחד עם אלי בבא שידורי פרומו אגרסיביים שהורכבו מקול הבריטון של קריין רדיו "קול ישראל" דן עופרי (הוא Promoter נפלא) בצירוף קולותיהם האוטנטיים של שלושת שדרי הכדורגל המקוריים מאיר איינשטיין , רמי ווייץ , ודני דבורין . הפרומו היה עשוי היטב מקולות ותמונות . הוא קולח ודרמטי , ואורכו דקה אחת וארבעים שניות . לקראת משחקי העונה בין מכבי חיפה לבין מכבי ת"א ובית"ר ירושלים , קידמנו בערבי שישי את השידורים הישירים כשלוש פעמים בשיא הצפייה בטקסט בגוון סְטָקָטוֹ של דן עופרי , "כל השערים…כל הרגעים הגדולים…כל רִגעֵי המחלוקת…כל הכרטיסים האדומים…בלעדי…רק בטלוויזיה הישראלית…רק בערוץ הראשון" . היום זה נשמע כה חלום . ערב שישי אחד בעיצומה של עונת השידורים התקשר לביתי בירושלים מוטי קירשנבאום ואמר לי , "יואש זה מוגזם , הרי ברור שמשחקי הכדורגל משודרים בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1" , והוסיף , "גם לא צריך לשָדֵר את פרומו הכדורגל שלוש פעמים בערב שישי אחד , מספיק פעם אחת" . הוא קרא לזה "Over doing" , עשיית יֶתֶּר שחוצה את גבול הטעם הטוב . הוא התכוון לכך שיחסי ציבור הם לא רק עניין של אמינות אלא גם חוש של מידה .

ההיגיון של מוטי קירשנבאום היה בדרך כלל הגיוני . לא היה על כך וויכוח . נטיתי להסכים עמו בעניין העיקרון הקובע , ש- "כל הגזמה היא שגיאה" . אך לא הפעם הזאת . לא היה מדובר כלל בשגיאה . בפעם הראשונה בתולדות השידור הציבורי נהנתה הטלוויזיה הישראלית ממיתוג מכוון בזמן אמת של מוצר הכדורגל . מחלקת הספורט יצרה והפיקה סדרת שידורים ישירים חסרת תקדים של משחקי הכדורגל מהליגה הלאומית . מוטי קירשנבאום העניק לי תחושה בלתי מזויפת של בלעדיות וראשוניות . כל בוקר שאלתי את עצמי מחדש כיצד אני יכול לעשות טוב יותר ולשפר את מוצר השידור שהופקד בידיי. זה היה אז חידוש עצום בנוף הטלוויזיה בישראל. השידורים הישירים של משחקי הכדורגל בליגה הלאומית פרחו לראשונה זה עתה על אדמת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז נטעו דן שילון ואלכס גלעדי את השתילים לפני 25 שנה . תוכנית הספורט "משחק השבת" הפכה זה מכבר לחלון ראווה ראשי . היא הייתה נטועה בקרקע שידוריו של ערוץ הטלוויזיה הציבורי כעץ אַלון עתיק בעל גזע עבות וענפים יפים וסבוכים . השידורים הישירים שידרגו את "משחק השבת" . צֵל האירועים הפוליטיים הֵשִיק לשידורי הכדורגל אך לא דחק אותם . התוכנית "משחק השבת" ושידורי הכדורגל הישירים בעונת 1994- 1993 היו בלתי ניתנים להזזה . הם היו לא פחות חשובים מהאירועים הפוליטיים והמדיניים שסיקרה התוכנית "מבט" ועלו כסף . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שילמה עבורם זכויות שידורים בסכום המתקרב ל- 3.500000 (שלושה מיליון וחצי) דולר . הציבור מצא עניין עצום ב- "משחק השבת" ושידורם הישיר של 20 משחקי כדורגל באותה "עונת הזהב" . רעיון השידורים הישירים מליגת הכדורגל היה ראשוני ובלעדי והפך את הערוץ הציבורי למשאבת רייטינג בלעדית חסר תקדים . שידורי הכדורגל הישירים ו- "משחק השבת" צברו בכל סוף שבוע רייטינג ממוצע שנַע סביב יותר מ- % 40 .

ביום שישי – 25 בפברואר 1994 בעיצומו של חג הפורים , רצח ד"ר ברוך גולדשטיין , רופא יהודי תושב קריית ארבע החברונית 30 פלסטינים ופצע 100 אחרים באולם התפילה המוסלמי במערת המכפלה .ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין מיהר לטלפן ליאסר עאראפת והביע בפניו צער וכלימה על האירוע .הרצח המתועב היה סיפור עיתונאי חדשותי מזעזע ממדרגה ראשונה והטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 נזעקה לכסותו מכל זווית אפשרית . למרות הכל הוא לא דחק את השידור הישיר המיועד של משחק הכדורגל מכבי חיפה – מכבי ת"א שהיה אמור להיערך למחרת בשבת – 26 בפברואר 1994 באִצטדיון קריית אליעזר בחיפה . שוחחתי עם מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן והם קיבלו את דעתי שאין לוותר על השידור הישיר של "משחק העונה" ועל תוכנית "משחק השבת" . שניהם לא אִפשרו לחטיבת החדשות להשתלט על המסך בשל האירוע החריג כפי שהיה נהוג עד אז . לפתע ניתן היה לטפל בצורה רצינית בשידור הציבורי בחומרי הספורט והחדשות במקביל , ולא האחד על חשבון האחר . מנכ"לים ומנהלי טלוויזיה אחרים היו נתקפים בפניקה ומורים על ביטול שידורי הספורט . מוטי קירשנבאום קורץ מחומר אחר . רוח חדשה נשבה ברשות השידור . ואומנם למחרת , בשבת – 26 בפברואר 1994 , שידרנו באֶמֶת ישיר במשך כשלוש שעות את "משחק העונה" בין מכבי חיפה לבין מכבי ת"א הדולקת בעקבותיה במסגרת המחזור ה- 25 של הליגה . מייד אחריה שידרנו את התוכנית "משחק השבת". השמיים לא נפלו. מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן עמדו בדיבורם וכיבדו את החוזה עם משלם האגרה . השַדָּר רָמִי וָוייץ והפַּרְשָן אבי רצון היו ברי מזל משישבו בעמדת השידור באִצטדיון קריית אליעזר  . הם שידרו מפגן ווירטואוזי נדיר של ראובן עטר ואייל ברקוביץ' בו הביסה מכבי חיפה את מכבי ת"א 5 : 0  . שמחתי שהשידור הישיר הזה נפל בחלקו של רמי ווייץ . מאיר איינשטיין גזל את בכורתו מזה זמן רב והנה לפתע הגיע הרגע הגדול שלו כשַדָּר טלוויזיה  . היה טמון פוטנציאל שידור ברמי ווייץ. לפתע הוא פרץ ממנו. בשבת – 12 במרס 1994 אירחה מכבי חיפה את הדרבי החיפאי במשחק רדיוס באִצטדיון "בלומפילד", והביסה את הפועל חיפה 6 : 1. שלושה שבועות  אח"כ בשבת – 2 באפריל 1994, היה זה תורו של מאיר איינשטיין לשָדֵר ישיר מקריית אליעזר את מכבי חיפה מביסה את  בית"ר ירושלים 5 : 1. חלפו שלושה שבועות. בשבת – 23 באפריל 1994 שלחתי את שדר רדיו "קול ישראל" דני דבורין לשדר ישיר מאִצטדיון "בלומפילד", את הניצחון של מכבי חיפה על הפועל ת"א 3 : 2 . זה היה ניסיון לא מוצלח לאלֵף שַדָּר רדיו ולעצב את אישיותו כשדר טלוויזיה . רדיו וטלוויזיה שונים לחלוטין במהותם וכמות המלל. שבת אח"כ במחזור ה- 34 הביסה מכבי חיפה את הפועל פ"ת בתוצאה  6 : 0. במחצית הראשונה של הליגה , בשבת – 4 בדצמבר 1993 , הביסה קבוצת מכבי חיפה את בני יהודה 5 : 1. קודם לכן , בשבת – 16 באוקטובר 1993 הביסה מכבי חיפה את מכבי פ"ת  4 : 0 . בשבת – 2 באוקטובר 1993 ניצחה מכבי חיפה ניצחון מוחֵץ את צפרירים חולון בתוצאה 5 : 0 . צעדנו שלובי זרוע עם הקבוצה הנפלאה של מכבי חיפה ועם שתי דמויות המופת שהובילו אותה לפסגת הכדורגל הישראלי באותה עונה המאמן גיורא שפיגל ונשיא המועדון מר יעקב "יענקל'ה" שחר .

אנשי הטלוויזיה הם לנצח עבדים של הרייטינג . הפעם העַבְדוּת השתלמה . הרייטינג שנקנה בייסורים היה פרי עמלנו . המתמטיקה המְשוּנָה הזאת הרקיעה שחקים ונעה בקביעות מידי שבת סביב מספריים דמיוניים שאפשר רק לחלום עליהם היום , בין % 35 ל- % 45 . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הפכה את הכדורגל הישראלי  ב- "עונת הזהב" של 1994 – 1993 ל- Event ו- מִכְרֶה רייטינג , חשוב יותר ממה שהוא באמת , אך עדיין חיוני ומרכזי בחייהם של צופי טלוויזיה רבים בארץ . מניות רייטינג הכדורגל זינקו לעננים . היה להן ביקוש . ערוץ 2 המסחרי לטש אליהן עיניים גדולות .בסוף חודש אפריל 1994 , פרסמה התאחדות הכדורגל את המכרז לקניית החוזה החדש לשנים 1997 – 1994 והזניקה את רַף התשלומים לסכום מינימום של 5.000000 (חמישה מיליון) דולר. תוספת של % 51.5 למחיר ששילמה רשות השידור בחוזה הקודם בשנים 1994 – 1992 . המועד האחרון להגשת המכרז נקבע ליום שלישי – 17 במאי 1994 (מייד לאחר חג שבועות) בשתיים עשרה בצהריים במשרדי ההתאחדות בר"ג .אני מתבונן ביומן לוח השנה שלי בעונת השידורים של 1994- 1993 . שבוע השידורים החדש שבין יום ראשון – 8 במאי 1994 לשבת- 14 במאי 1994 היה קריטי . ביום שלישי – 10 במאי 1994 בשעה 15.00 נקבעה לי פגישה מסכמת בבית ג'אמיל עם מנכ"ל רשות השידור שנועדה לעַצֵב את לוח השידורים הסופי של מונדיאל ארה"ב 1994 . ביום רביעי – 11 במאי 1994 בשעה ארבע אחה"צ נקבעה לי פגישה אחרונה ומכרעת בלשכת המנכ"ל בבניין "כלל" הנוגעת להשגת הסכם ארוך טווח ורכישה מחודשת של זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לשנים 1997- 1994. שישה ימים לפני הגשת מעטפת המכרז (Bid) להתאחדות הכדורגל (התאריך האחרון נקבע ליום שלישי – 17 במאי 1994 בשתיים עשרה בצהרים במשרדי ההתאחדות באצטדיון רמת גן) , כינס מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ביום רביעי – 11 במאי 1994 בארבע אחר הצוהריים פגישת צוות מוחות בבניין ההנהלה "בכלל" , כדי לשמוע חוות דעת מסודרת לקראת הכרעתו הסופית .

טקסט מסמך :  יומן השנה שלי מעונת השידורים של 1994- 1993 המתעד את תאריכי הפגישות . 32 יומני השנה שלי נשמרו . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

השתתפו בפגישה האחרונה והמכרעת הזאת המנכ"ל עצמו , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , סמנכ"ל הכספים מוטי לוי , סמנכ"ל כוח אדם עמרם עמר , היועץ המשפטי של רשות השידור ד"ר עמית שכטר , ואנוכי . כשהגיע תורי לדבר , נשאתי את טיעוניי המוכרים היטב לכל המכונסים בלשכת המנכ"ל בעד רכישה אולטימטיבית ובלעדית של זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי , שידורים שהוכיחו את עצמם כנדבך חשוב בלוח השידורים הציבורי . "בהתמודדות הזאת איננו לבד הפעם" , אמרתי , והוספתי , "מולנו ניצב ערוץ 2 החדש והצעיר שיכור מאמביציות שידור. הפסד הזכויות איננו עומד עוד בפני עצמו . סיפור אחד הוא כשאינך קונה את הזכויות אך גם יריבך איננו קונה וסחורת השידור נשארת על המדף . סיפור שונה לחלוטין הוא כשאתה מפסיד את קניין השידור הפופולארי לאחר שהחזקת בו 25 שנים ברציפות . לא רק שהפסדת , אלא ערוץ טלוויזיה אחר שהוא בר- פלוגתה שלך חטף את הסחורה מידיך" , אמרתי והוספתי , "תקשיבו טוב סְצֶנַרְיוֹ כזה יהפוך מייד את ערוץ 2 לערוץ מנצח , ואת הטלוויזיה הישראלית הציבורית לערוץ מובס מכל היבט שהוא . זה יהיה ניצחון יוקרתי ומורלי שלהם , והשפלה נוראית לערוץ הציבורי . ערוץ 2 יקום על חורבותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1" . ואז סיימתי את טענותיי , "מוטי קירשנבאום , אל תיתן לזה לקרות , ואל תוותר בשום אופן על זכויות הכדורגל . זכור מה קרה ל- CBS בארה"ב לאחר אובדן זכויות ה- NFC , וזכור גם שאריה זייף יו"ר מועצת ההימורים והטוטו הבטיח לממן לרשות השידור שְלִיש מהעלות הכוללת" [8] .

מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן היה בעדי ותמך בנימוקיי . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום החליט למשוך זמן במאבק נגד ערוץ 2 ולהיכנס לתקופת ההארכה . אולי חשב כי היריב יילחץ בהארכה וייסוג מתווית המחיר שקבע לעצמו. הקרב לא היה אבוד עדיין. מִימוּן שידורי הספורט בערוץ הציבורי באמצעות שקופיות החסות היה מהות ההבדל בעלויות ההפקה בינינו לבין חטיבת החדשות . גם מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן היה בעד הרכישה . השאר גִמגמו ופִלבלו בעיניהם . הפגישה הסתיימה ללא החלטה דרמטית של המנכ"ל לכאן או לשָם . הוא שוּב בחר להמתין . לא הופתעתי גם לדעת ששני המובילים הבכירים את חטיבת החדשות בטלוויזיה , מנהל החטיבה בעצמו דוּדוּ גִלְבּוֹעַ ועורך "מבט" רָפִיק חַלָבִּי , מילאו פיהם מים ושימשו כניצבים סטטיסטיים במחזה . הם לא דיברו עם מנכ"ל רשות השידור ולא האיצו בו לרכוש את הזכויות , אולי מפני שסמכו עליו בעיניים עצומות . שניהם חשבו כי זכויות השידורים יפלו שוב כפְרִי בָּשֵל בידי רשות השידור ולא העלו כלל על דעתם כי בתוך ימים ספורים עומדת להתרחש קטסטרופה . אובדן זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי היה ביזיון כפול . ההפסד עצמו ודרך הטיפול שהביאה להפסד . לא כך אמורה רשות שידור רצינית להילחם על חייה .

מוטי קירשנבאום הצטייר בעיניי כסוליסט ואינדיבידואליסט מובהק שאומנם מתייעץ אך איננו מקשיב תמיד ליועציו אלא לעצמו , וסומך על עצמו בלבד . אינני בטוח אבל כך זה נראה לי . ברור שהוא נשא באחריות כלכלית ענקית שאותה לא יכול היה לחלוק עם איש . ביצוע חוק רשות השידור חל עליו . קולר כבד היה תלוי על צווארו . חשבתי שאולי חבריו הבכירים בהנהלה יוכלו לדחוף אותו בפעם הזאת לכיוון שלי , לצד שלי , אך טעיתי . בּוֹ ובַם . הוברר לי שאין הוא יָדִיד ורֵע של יאיר שטרן וגם לא של היועץ המשפטי של רשות השידור ד"ר עמית שכטר , וודאי לא של הסמנכ"לים שלוֹ עמרם עמר ומוטי לוי . בעניין האינדיבידואליזם אני דומה לוֹ . בסיס הידידות והקשרים האישיים שלי בתוך כותלי רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והחתירה למצוינות היו בסופו של דבר אינטרס מקצועי . אני חושב שגם שלוֹ . המפגש האנושי בבניין הטלוויזיה הוא לצורכי עבודה ויצירת הישגים ולא לטוויית יחסי רֵעים וידידות . כמי שנושא במשרה הבכירה של מנהל שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יכולתי לטלפן ולפנות אליו בכל רגע ובכל שעה – 24 שעות ביממה , 7 ימים בשבוע . אינני יודע כמה יכלו לנהוג כמוני ברשות השידור אבל אני כן יודע שרבים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברדיו "קול ישראל" לא רחשו חיבה מיוחדת למנכ"ל רשות השידור למרות שהחזיק בפרס ישראל לתקשורת וטלוויזיה משנת 1976 . כאדם מוכשר גבוה משכמו מכל העם שמר את הערכתו לבודדים . אבל לא תמיד הקשיב להם . לדאבו ן לב הכדורגל הישראלי שהיה כה קרוב ללִבִּי וגם ללִבּוֹ , הלך והתרחק משנינו .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ניהל את ה- Media בתקופה כל כך סוערת בחיי המדינה . הוא היה רווי טרדות נוספות ועלויות כספיות נוספות מעיקות של פעילויות אחרות בטלוויזיה הציבורית חוץ מהמאבק על זכויות השידור של הכדורגל . ביום רביעי – 11 במאי 1994 , היה כבר צה"ל בעיצומו של הפינוי המסיבי מיריחו ורצועת עזה . ממשלת ישראל בראשותו של יצחק רבין ז"ל החליטה זה מכבר על , "פינוי יריחו ועזה תחילה" , עוד בחודש אוגוסט 1993 . מוטי קירשנבאום הקצה לחטיבת החדשות המתעדת את ההיסטוריה של מדינת ישראל עוד ועוד כספים . לחיצת היד בין יצחק רבין ליאסר עאראפת על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון ביום שני – 13 בספטמבר 1993 , האיצה את יציאת צה"ל מהערים הפלסטיניות . חלו תמורות מדיניות מרחיקות לכת במזרח התיכון . חתימה על הסכם שלום היסטורי עם ירדן הייתה עכשיו רק עניין של זמן . תקוות חדשות האירו לפתע את שמי האזור . מדינת ישראל נערכה להשלמה ופיוס עִם העַם הפלסטיני בהנהגת יאסר עאראפת . לחיצת היד בין יצחק רבין ליאסר עאראפת על מדשאות הבית הלבן תחת מעטפת הזרועות הארוכות של נשיא ארה"ב בִּיל קלינטון , שודרה שוב ושוב בטלוויזיה , ונטעה מאוויים של שלום שחִלחלוּ לאדמת המריבה שנצבעה באדום מדמם הנִיגַר של שני העמים . מימוש התקוות לשלום והכמיהה העזה בישראל לסיום הסכסוך ההיסטורי בין שני העמים לבשה צורה והפכה למוחשית על פי המדיניות שקבע יצחק רבין ראש הממשלה ושר הביטחון . יצחק רבין הורה לצה"ל להיערך לפינוי הגדול מרצועת עזה והשידור הציבורי נערך בהתאם . מוטי קירשנבאום הבין שההחלטה הדרמטית של ראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל ללחוץ את ידו של יאסר עראפאת ותפנית השלום שעשה , דורשת עכשיו היערכות עיתונאית של הטלוויזיה הציבורית בסדר גודל שונה מהצפוי על מנת לכסות את המהלכים המדיניים ואת ההתפתחויות בשטח . היערכות מתוגברת של חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עולה כסף רב ובכך משנה לרעה את המפה התקציבית של רשות השידור הרעועה ממילא .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ידע עתה שחטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תזדקק למָמוֹן רָב כדי לעמוד באתגרים ובקצב אירועי החדשות שנכונו לה . הרבה יותר ממה שתוקצבה החטיבה ואושר לה בעוגת התקציב המוקדמת של רשות השידור . את שידורי החדשות (בניגוד לשידורי הספורט) לא ניתן היה למַמֵן בשקופיות חסות ו/או תשדירי שירות . הסיקור המדיני והצבאי – ביטחוני החדש שנוצר באזור ייקר מאוד את העלויות של הפקות ושידורי הטלוויזיה . מוטי קירשנבאום היה מודאג ממצבה הפיננסי של רשות השידור למרות שבממשלת ישראל כיהן שַר אוֹצָר העונה לשם בַּיְיגָה שוֹחַט , ואשר היה מאוד ידידותי למוטי קירשנבאום באופן אישי , ומלא הערכה לתפקידו כמנהיג התקשורת הציבורית . אף על פי כן ניסה מנכ"ל רשות השידור בכל דרך לחסוך בהוצאות ועלויות באגפים השונים של הטלוויזיה . אחת מהן הייתה לנסות לתמרן את מחלקת הספורט לתשלום מינימום דולרים במו"מ על החוזה הארוך טווח הבא עם התאחדות הכדורגל לארבע שנים 1998 – 1994 . כמנכ"ל והעורך הראשי של השידור הציבורי נשא באחריות העליונה לביצוע חוֹק תקציב רשות השידור . מוטי קירשנבאום חשש מאוד מחריגה כספית כללית גדולה מידי . זו הייתה הסיבה שדחה שוב ושוב את מתן החלטתו הסופית הנוגעת לרכישת זכויות השידור של הכדורגל הישראלי לשלוש שנים הבאות של 1997 – 1994 . הוא התלבט שוב ושוב . רָף תשלום של  5.000000 (חמישה מיליון) דולר כ- "מחיר כניסה" למו"מ לעונה הראשונה של 1995 – 1994 עם ההתאחדות נראה בעיניו מוגזם ובלתי מוצדק . מה עוד שההתאחדות הוסיפה % 10 לעונת 1996 – 1995 ועוד % 10 לעונה השלישית של 1997 – 1996 . אני חושב שמנכ"ל רשות השידור סירב להיכנס למה שנראה לו כהרפתקה פיננסית ולא רצה לסכן את הכסף הציבורי של הערוץ הציבורי למרות שיו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ אַרְיֵה זָיְיף הבטיח לנו תמיכה כספית בתשדירי שירות ושקופיות חסויות בכל תנאי בשיעור של כ- שליש מהעַלוּת הכללית של זכויות השידורים . בהיותו אמן הניסוח הִרְבָּה מוטי קירשנבאום להשתמש בכישרונו זה , והצהיר לא פעם ולא פעמיים : "הכסף הציבורי של רשות השידור איננו ז'יטונים שמניחים אותם על שולחן הרולטה" . והתכוון להמולה שנוצרה בערוץ 1 וערוץ 2 סביב רכישת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי . מוטי קירשנבאום חשש מהתקוטטות מיותרת עם ערוץ 2 האמביציוזי ופחד ממצב שבו יאמיר גרף המחירים ללא שום הצדקה וללא כל פרופורציה לרמת הכדורגל בישראל .

ביום שישי ושבת  13 ו- 14 במאי 1994 , הייתי עסוק בהפקת משחקי המחזור ה- 36 . רדפנו אחרי מכבי חיפה ואחרי הניחוש הנכון בטופס הספורט טוֹטוֹ . מכבי חיפה צעדה בפּסגה ללא הפסד . היא השיגה עשרים ושישה ניצחונות , תשע תוצאות תיקו וצברה 87 נקודות . (מכבי ת"א פיגרה אחריה בתשע נקודות) . את התוכנית "משחק השבת" ב- 14 במאי 1994 , החלטתי לפתוח בשידור ישיר ממשרדי הטוֹטוֹ ברחוב הארבעה 8 . הפרס למנחשים היה חסר תקדים ועמד על 20 מיליון שקל . אבל כמובן שעיקר התוכנית יוחדה לניצחונות הבית של מכבי חיפה ומכבי ת"א . מכבי חיפה ניצחה בקושי את בני יהודה 1: 0  ומכבי ת"א גברה על מכבי הרצליה בתוצאה 2: 1 . ראשי היה בתוכנית ולִבִּי עם מוטי קירשנבאום . נותרו שלושה ימים להגשת המִכרז .

ביום ראשון – 15 במאי 1994 יומיים לפני הגשת מעטפות ה- Bid של המכרז נפגש מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לארוחת צהרים עסקית במסעדת "מי ומי" ברחוב פינסקר בתל אביב עם אלכס גלעדי ודייוויד פדרמן אנשי הצוות המוביל את המו"מ עם ההתאחדות מטעם ערוץ 2 המסחרי (על שלושת זכייניו) . מוטי קירשנבאום ניסה להניעם להתעלם מתאריך ה- Dead line  של יום שלישי – 17 במאי 1994 בשתיים עשרה בצהריים שקבעה התאחדות הכדורגל . "מעטפות ה- Bid יכולות להמתין" , אמר לאלכס גלעדי ודייוויד פדרמן . הרעיון המרכזי של מנכ"ל רשות השידור היה , שאם שני המתמודדים הטלוויזיה הציבורית וערוץ 2 המסחרי לא ישיבו להצעת המכרז , אזי להתאחדות לא תהיה ברירה והיא פשוט תידרֵש ותיכפה להפחית את הֵיצַע חמשת מיליוני הדולרים למספרים נוחים יותר . הספירה לאחור של שני הערוצים 1 ו- 2 נמשכה . נותרו יומיים עד להכרעה הסופית. למחרת בערב חג השבועות של תשנ"ד – 15 במאי 1994, חגגה לי משפחתי את יום הולדתי ה- 56. לא יכולתי להישאר עימם זמן רב . היה עלי להפיק את שני השידורים הישירים של חצי גמר גביע המדינה בכדורגל שנועדו להיערך ביום שלישי – 17 במאי 1994 באִצטדיון ר"ג , מכבי ת"א נגד צפרירים חולון , והפועל ת"א נגד מכבי פ"ת . הייתי עסוק בהפקות שידורי הספורט בטלוויזיה למעלה מראשי . מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן אישרו לי לשָדֵר ישיר גם את משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורגל בין אלופת איטליה פ.צ. מילאן לבין אלופת ספרד ברצלונה שנקבע להיערך ביום רביעי – 18 במאי 1994 באתונה . קווי השידור בין אתונה וירושלים היו רעועים . נזקקתי שוב לשירותיו הטובים של מפקח ומנהל מחלקת הקול שלנו סעדיה קאראוואני . רמי ווייץ ודני דבורין שידרו את שני משחקי חצי הגמר על גביע המדינה בכדורגל באצטדיון ר"ג .

צוות השידור הראשון שלי השדר מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון טסו כהרגלם לעמדת השידור שהוזמנה על ידִי בעבורם באִצטדיון הכדורגל של בירת יוון העיר אתונה . את חג השבועות ויום הולדתי ה- 56 ביליתי במשרדי מחלקת הספורט ברוממה – ירושלים . הגיע יום ההכרעה יום הדין . שתיים עשרה בצהריים של יום שלישי – 17 במאי 1994 .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום דיווח למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן (אך לא לי) על כך שאין בדעתו להגיע כלל למשרדי ההתאחדות באצטדיון ר"ג ב- 17 במאי 1994 ולהגיש את מעטפת ה- Bid של המִכְרָז . הוא בנה על כך שגם ידידיו בערוץ 2 אלכס גלעדי ודייויד פדרמן ייסוגו ברגע האחרון מהצעת ה- Bid שלהם כמוהו . בכך ייווצר מצב חדש בו תיאלץ ההתאחדות לבנות מכרז חדש ולהוריד את מחיריה . הרגיזה אותי ה- אמפאטיה שמוטי קירשנבאום גילה לאורך כל הדרך כלפי שני אנשי ערוץ 2 אלכס גלעדי ודייויד פדרמן שהיו יריביו . אני בטוח שהוא לא עירב חֲבֵרוּת ועסקים . ביזנס השידור איננו עניין אישי אך הוא ראה בהם ידידים בעוד אני ראיתי בהם יריבים ערמומיים המנהלים נגדנו מלחמה על גזלת הפרנסה . מוטי קירשנבאום לא שיתף אותי בהחלטתו הסופית שלא להתייצב במשרדי ההתאחדות באִצטדיון רמת גן עם המעטפה הנכספת באותו יום שלישי ההוא של 17 במאי 1994. מעולם לא שיערתי ולא תיארתי לעצמי שכך ינהג . במקום זאת בחר מנכ"ל רשות השידור רווי הביטחון העצמי לשמֵש באותו היום כתב של המגזין "יוֹמָן" . הוא יצא לעזה כדי להכין כתבה מפורטת על פינוי צה"ל את העיר עזה במסגרת ההסכמים וההבנות שהושגו בין ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה יצחק רבין לבין יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת . הכתבה נועדה לשידור בזמן צפייה ראשי בערב שישי – 20 במאי 1994 . מאה כתבים אחרים בטלוויזיה הישראלית הציבורית היו יכולים לעשות את אותה הכתבה הזאת לא פחות טוב ממנו , אך הם לא היו יכולים להתייצב במקומו עם מעטפת ה- Bid של רשוּת השידור במשרדי ההתאחדות לכדורגל באצטדיון רמת גן . עובדות הסיפור מדהימות מכל היבט שהוא גם בחֲלוֹף כל כך הרבה שנים מאז אותו היום ההוא של 17 במאי 1994 בו הובסה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לא וויתר על עשיית הכתבה אודות פינוי כוחות צה"ל את עזה ל- "יוֹמָן" במקום חובתו להתייצב עם מעטפת המִכְרָז במשרדי התאחדות הכדורגל באִצטדיון ר"ג . הוא פשוט לא היה שָם . הוא היה ברצועת עזה . כעורך ראשי של רשות השידור הייתה לו את הפררוגטיבה את סדרי העדיפויות

נציגי ערוץ 2 אלכס גלעדי ודייויד פדרמן מצאו את עצמם בודדים בזירת המִכְרַז בצוהרי יום שלישי – 17 במאי 1994 ללא יריביהם מרשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . שניהם הכינו להתאחדות את מעטפת ה- Bid ובה הצֶ'ק הסוֹדִי עליו רשמו שבע ספרות ,  5.550000 (חמישה מיליון ו- 550 אֶלֶף) דולר . בראותם כי מוטי קירשנבאום בּוֹשֵש להגיע פתחו בהסתר את מעטפת  ה- Bid ומחקו חצי מיליון דולר מהצֶ'ק . שניהם סגרו אותה שוב והגישו את הצעתם הכספית להתאחדות . ערוץ 2 זכה בתחרות ללא קרב . חוזה הכדורגל הישראלי שהיה רכוש בלעדי של הטלוויזיה הציבורית במשך עשרים וחמש שנה רצופות מאז 1969, נדד עכשיו לידיו של הערוץ המסחרי לשלוש שנים הבאות 1997 – 1994 . לא היה ספק , חטפנו מכה אנושה . זאת הייתה תבוסה גדולה של רשות השידור וניצחון ענק מוראלי ומעשי של ערוץ 2 הצעיר .

עשור ה- 90 ייזכר כשנות המהפכה המוניטארית שהתחוללה בשוּק זכויות שידורי הספורט המקומי וגם הבינלאומי . ייתכן כי בעתיד ובסופו של דבר היינו באמת מפסידים השידורים של הכדורגל הישראלי . אולי כעבור שנים אחדות בחוזה הבא שנחתם ב- 1997 . אולי מאוחר יותר , ב- 1999 . אך לא היינו אמורים להפסיד אותן כה מוקדם בטרם עת ב- 1994 .הבעיה עם מוטי קירשנבאום הייתה שהוא וויתר מוקדם מידַי וללא קרב על נֶכֶס שידור שהיה רכושה המובהק והבלעדי של הטלוויזיה הציבורית במשך 25 שנה ברציפות מאז 1969 . לא בכדי סַח לי אלכס גלעדי חודשים ספורים מאוחר יותר במשרד ההפקה והתקשורת שלי ב- IBC בדאלאס בירת המדינה הדרומית טקסס בעת מונדיאל ארה"ב 1994 : "יוֹאָשִיש , דייויד פדרמן ואני עשינו בית ספר למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום" . המילים האלה מהדהדות בראשי עד היום הזה . מי האמין שתוצאת הדרמה שהתחוללה ב- 17 במאי 1994 שהייתה לחלוטין בלתי כפויה תהיה כה הרסנית לטלוויזיה הישראלית הציבורית . הפריע לי והרגיז אותי שאמר את מה שאמר בטון גאוותני ובסגנון של הצהרה מנצחת , "עשינו בית ספר למוטי קירשנבאום" . אבל זאת הייתה האמת . אלכס גלעדי ו- דיוויד פדרמן עשו בי"ס למוטי קירשנבאום ולימדו אותו לקח מר בלתי נשכח . מוטי קירשנבאום הפך למנכ"ל רשת שידור מובס. אלכס גלעדי מקברניטי ערוץ 2 זוכר היטב את העובדות , שהביאו לניצחון ערוץ 2 ולתבוסת רשות השידור ב- 17 במאי 1994, ומדבר בפתוס ובהתלהבות בעת שיחות התחקיר שלי עִמוֹ : "ביום ראשון -  15 במאי 1994 אכלנו דייויד פדרמן ואני ארוחת צהריים עם מוטי קירשנבאום במסעדת "מי ומי" ברחוב בוגרשוב בתל אביב . כל מה שאנחנו רצינו בפגישות שלנו עם מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור בימים ההם הנוגעות לשידורי הכדורגל הישראלי הסתכם בתביעות מצומצמות . אלה גם היו חילופי הטקסטים בינינו . ביקשנו להתחלק עם רשות השידור בשידור משחקי הליגה הלאומית (היום ליגת העַל) . חשבנו אולי נקבל משחק אחד בכל מחזור לשידור ישיר בשבת או ביום אחר בשבוע . מוטי קירשנבאום ניחֵש שאין לנו בכלל כסף ללכת בגדול על מכרז הכדורגל השלם ולכן לא ניגש . הוא מוטי קירשנבאום אמר לדייויד פדרמן ולי כלהלן : "תשמעו , אולי מפעם לפעם אתן לכם איזה משחק , אבל לא על בסיס של הסכם קבוע . בשום פנים ואופן לא על בסיס של הסכם קבוע !". זאת הייתה ההכרזה שלוֹ מפני שחשב שהוא חזק מאתנו. הוא העריך שרשות השידור חזקה מערוץ 2 הצעיר שהיה "באוויר"  חודשים ספורים בלבד . דייויד פדרמן ואני ידענו כבר שנלך על כל המכרז , ושיש לנו מספיק כסף למינימום הדרוש  .5.000000 (חמישה מיליון) דולר שהציבה ההתאחדות כרף מינימום. ארוחת הצהריים הזאת ב- 15 במאי 1994 הייתה בין צַד אחד (רשות השידור) שחשב שלצַד השני (ערוץ 2) אין כלום , ובין הצַד שלנו שרצה רק נתח , אבל היה מוכן לבלוע את הכל" , והוסיף , "יואשיש , דיוויד פדרמן ואני עשינו למוטי קירשנבאום בי"ס , וכפי שאומרת הקלישאה , השאר היסטוריה".

דֵיוִויד פֶדֶרְמַן התעשיין רב התושייה ומבעלי המניות בערוץ 2 וחברו של אלכס גלעדי לצוות המו"מ , היה לא רק ידיד מקצועי שלוֹ אלא חבר נפש . כשאלכס גלעדי חגג ב- 9 בדצמבר 1992 את יום הולדתו ה- 50 הוא עשה זאת בביתו הגדול והמפואר של דייויד פדרמן בכפר שמריהו . מאות אנשים הוזמנו לחגיגת יום ההולדת . רעייתי ואנוכי היינו ביניהם וגם גב' רבקה מיכאלי שבירכה את מר אלכס גלעדי שמלאו לו יובל שנים וכינתה את הווילה הענקית של דייויד פדרמן : "מתנ"ס" . זהו באמת בית גדול מאוד , יפה , ומרשים . דייויד פדרמן נולד ב- 24 בספטמבר 1944 להוריו מר יצחק פדרמן וגב' נוגה יודלוביץ' . דור שמיני בארץ ישראל . הסבא של האימא נוגה יודלוביץ' הוא דוד יודלוביץ' מראשוני ה- 'ביל"ויים' . דייויד פדרמן נקרא על שֵם סבה של אִמוֹ . יצחק פדרמן כדורסלן מצטיין בקבוצת מכבי ת"א בשנות ה- 30  ו- 40 של המאה שעברה הפך מאוחר יותר לאיש עסקים מצליח . הבן הלך בעקבות אביו . הוא הפך לאוהד מכבי ת"א , אוהב שידורי ספורט בטלוויזיה , ואיש עסקים רציני בזכות עצמו . ביום ראשון – 15 במאי 1994 במסעדת "מי ומי" ניצב דייויד פדרמן כפסע מהרכישה ההיסטורית של זכויות הכדורגל הישראלי והעברתן מערוץ 1 לערוץ 2 . רק מוטי קירשנבאום הפריד בינו לבין חלומו .

דייויד פדרמן זוכר היטב בפגישות התחקיר עמי ב- 2007 פרט אחד חשוב מהפגישה ההיא ומדבר בפחות דרמטיות מאלכס גלעדי : "המפגש עם מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום היה נחמד כמו תמיד. הוא איש בעל חן אך לא ידענו בדיוק מה הוא חושב. לא ידענו האם ייגש למכרז ההתאחדות או שמא לא . נראה היה לאלכס גלעדי ולי שמוטי קירשנבאום העריך כי אנחנו לא ניגש למכרז שנקבע לשתיים עשרה בצוהריים ביום שלישי – 17 במאי 1994 במשרדי ההתאחדות ברמת גן, למרות שהיינו נחושים לעשות כן. הוא כמובן לא ידע עד כמה אנו נחושים. מפני שלא היינו בטוחים בכוונותיו הכנו שתי מעטפות צ'קים של ה- Bid  . מעטפה אחת הכילה את הצעת ההצעה הכספית הנמוכה במידה ומוטי קירשנבאום לא יגיע למקום עם מעטפת רשות השידור, כפי שאמר לאלכס גלעדי ולי בפגישה ההיא במסעדת "מי ומי". המעטפה השנייה הכילה תוספת של % 15 למעטפה הראשונה במקרה ומוטי קירשנבאום יתייצב למכרז ויתמקח מולנו . רצינו מאוד להביא את הכדורגל הישראלי לערוץ 2".

אלו הן העובדות לאשורן . במעטפה הראשונה של ערוץ 2 שכן סכום של  5.550000 (חמישה מיליון וחמש מאות וחמישים אֶלֶף) דולר . במעטפת ה- Bid השנייה שלהם נח לו צ'ק חלופה על סך של 500 382 6 (שישה מיליון ושלוש מאות שמונים ושתיים אלף וחמש מאות) דולר במידה ומוטי קירשנבאום יעלה את הצעת המחיר שלוֹ . מוטי קירשנבאום ידע שיש לו גב כלכלי בדמותו של יו"ר מועצת ההימורים והטוטו מר אריה זייף . אריה זייף הבטיח לנו ב- "הי לישנה" להעניק תמיכה תקציבית לרשות השידור (באמצעות חסויות ותשדירים) שעלותה כשליש מהעלות הכללית של זכויות השידורים . "דבר ראשון קחו את זה . הכדורגל חייב להיות רכוש שידור של הטלוויזיה הממלכתית . אתם יודעים שתוכלו להסתדר מצוין עמי . קודם כל קנו את הסחורה אח"כ נסתדר" , אמר לשנינו אריה זייף . אף על פי כן בחר מוטי קירשנבאום להַמֵר . הוא היה בטוח שלערוץ 2 הצעיר למרות היותו מסחרי , אין עדיין באמתחתו מספיק כסף כדי להתמקח עם התאחדות הכדורגל . הוא סבר שערוץ 2 ייסוג מהמכרז היקר כמוהו , ובכך ירד מייד רָף המחיר שעמד על מינימום של 000 000 5 (חמישה מיליון) דולר . מוטי קירשנבאום הימר והפסיד . להתעניינות העצומה של ערוץ 2 ברכישת זכויות הכדורגל הישראלי היו סימנים מקדימים רבים . יו"ר מועצת הרשות השנייה נחמן שי אמר לי בחודש פברואר 1994 כלהלן : "ערוץ 2 נושא עיניו לכדורגל הישראלי . אתם בערוץ 1 מיטיבים לטפל בנושא הספורט הזה שמניב רייטינג מבורך . נעשה כל מאמץ שזה יהיה שלנו בעונה הקרובה" . דיווחתי על כך למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן .

ב- 27 באוקטובר 1993 , ימים ספורים לפני השקתו הרשמית של ערוץ 2 המסחרי , התפרסמה כותרת ראשית בעיתון "מעריב" , בזו הלשון : "ערוץ 2 מציע לכל קבוצה בליגה הלאומית 300000 (שלוש מאות אלף) דולר עבור השידורים בעונה הבאה" . בשולי הידיעה היה כתוב : "פורום היו"רים של הליגה הלאומית נפגש אתמול באצטדיון "בלומפילד" עם איש חברת "קשת" אלכס גלעדי , שהגיש בפניהם את הצעתו הכספית של הערוץ השני לגבי שידור משחקי העונה הבאה . אלכס גלעדי הבטיח כי אם הערוץ השני יזכה בזכויות השידורים של משחקי הליגה הלאומית , אזי כל קבוצה תקבל כ- 300000 (שלוש מֵאות אֶלֶף) דולר". שלחתי את קטע העיתונות הזה למנהל הטלוויזיה ולמנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה : "אתם מְאוּיָמִים . שִימוּ לֵב" .

טקסט תמונה : 27 באוקטובר 1993 . זהו קטע מעיתון "מעריב" המדווח על יוזמתו של אלכס גלעדי (עוד בטרם עלייתו של ערוץ 2 לאוויר ) במסע לרכישת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי . גזרתי את קטע העיתון הזה ושלחתיו למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . (באדיבות "מעריב") .

טקסט תמונה : 1995. אטלנטה בירת מדינת ג'ורג'יה בארה"ב. ה- WBM השני לקראת הפקת אולימפיאדת אטלנטה 1996. אנוכי יחדיו עם אלכס גלעדי המנכ"ל המוכשר של חברת "קשת" אחת משלוש הזכייניות המרכיבות את ערוץ 2  המסחרי . באותו יום שלישי ההוא של "אִסרו חג"  ז' בסיוון תשנ"ד – 17 במאי 1994 השתלט אלכס גלעדי יחד עם חברו דייויד פדרמן על הכדורגל הישראלי שהיה סחורת שידור בלעדית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך 25 שנים רצופות, 1994 – 1969 . לעולם לא אשכח את תשע המילים שאמר לי כעבור זמן : "יואשיש, עשינו בית ספר למנכ"ל רשות השידור שלך מוטי קירשנבאום". (צילום יעל תג'ר – אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות ).

ערוץ 2 וערוץ הספורט בכבלים (ערוץ 5) לטשו עיניים גדולות לעבר זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי משחקי הליגה הלאומית וגם משחקי גביע המדינה . אנשיהם הבינו מייד שכל רשת טלוויזיה באשר היא שאיננה מצוידת בכדורגל הישראלי ו/או נתח ממנו , משולה למלך ללא כתר . פתאום הוברר לנו שציוותי צילום ENG זרים נכנסים לאצטדיונים השונים בהרשאת התאחדות הכדורגל אך ללא רשות שלנו ומצלמים קטעי כדורגל המשודרים כחומרי חדשות בערוץ 2 ובכבלים . זאת הייתה הפרה בוטה של ההסכם בינינו לבין ההתאחדות . שוחחתי על כך עם מנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל . הוא פטר אותי בתשובה מרגיזה : "עזוב מה אכפת לך…הם לא מראים את הגולים…תן להם…מדובר בצילום שאורכו לא עובר את השלוש דקות…" , אמר לי .  וודאי שהיה אכפת לי . ועוד איך היה אכפת לי  . היה ברור שההתאחדות יחד עם ערוץ 2 וערוץ 5 מנסים להעמיד אותנו במבחן . החלטתי להגיב במלוא החומרה [9] . שלחתי מכתב מחאה חריף מחאה ליו"ר ההתאחדות עזריקם מילצ'ן .

טקסט מסמך :  29 בפברואר 1992 . זהו מסמך המחאה החריף ששלחתי ליו"ר התאחדות הכדורגל בישראל מר עזריקם מילצ'ן בגין ההפרות הבוטות של כניסת ציוותי צילום ENG זרים למגרשי הכדורגל של הליגה הלאומית , ללא רשותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , מחזיקת הזכויות הבלעדיות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום שישי – 20 במאי 1994 , שודרה ב- "יוֹמָן" מגזין החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כתבה מעניינת של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , שסיפרה כיצד צה"ל מפנה את העיר עזה בתום 27 שנות כיבוש . השאר היסטוריה . מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות שידור שָנוּן וחכם וגם הגון וישר ייזכר כגדול המפסידנים בהיסטוריית ניהולֵי המו"מ של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור . הוא נָסַק כמטאור  ב- 18 באפריל 1993 והתרסק  ב- 17 במאי 1994 .

מנקודת מבטי היום מרוֹם גיל 80 עוד מעט נדמה לי שמוטי קירשנבאום האינדיבידואליסט והסוליסט סמך יתר על המידה על חכמתו וכִישרונו . טבעת היועצים הקרובים שעטפה אותו נעדרה אומץ לֵב לומר לוֹ את דברה עד כמה חשוב הכדורגל לשידור הציבורי . היא התבטלה מפניו . יתירה מזאת . היא חששה להתמודד עם חכמתו , הגיונו והכריזמה בה ניחן , אולי גם בגלל הכבוד והנימוס שרחשה כלפיו . כתוצאה מכך נהגה לבלום את פיה לידו וסייעה למוטי קירשנבאום להִיכשל . עבודת המטה והמערכת סביב המנהיג הראשי הפכה לבלתי יעילה . מוטי קירשנבאום היה מנכ"ל רשות שידור מוּבַס . לא כל הזמן אך לפחות בחלק מהזמן בו הנהיג את רשות השידור בחמש השנים שבין 1993  ל- 1998 . זאת הייתה התנהגות חובבנית בלתי מובנת של איש כל כך מוכשר . רשלנות והימור בלתי נדרשים ובלתי מחויבי המציאות גרמו למוטי קירשנבאום לקרוס ולהיהפך באחת  למפסידן הגדול ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור . אני חושב גם היום שמוטי קירשנבאום הוא סוג של מומחה טלוויזיה בתחומים מסוימים של המדיה . לא בכולם . אני מכיר עוד אנשים ששותפים להערכתי זאת . אם היה גאון הרי שהגאונות הזאת יצרה ביטחון עצמי  מופרז הגובל באיבוד היכולת להעריך באופן אובייקטיבי את הפוטנציאל שלו עצמו ושל מתחריו . ביטחון עצמי מופרז הוא בן ברית בעייתי בהתמודדות תחרותית על רכישת זכויות שידורים בעידן הטלוויזיה הרָב ערוצית .

1994 הייתה שנה דרמטית ורבת אירועים . יצחק רבין ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון חתם על הסכם שלום עם חוסיין מלך ירדן . יאסר עאראפת העתיק את מושבו מטוניס לעזה לאחר הסכם אוסלו . וועדת פרס נובל פִּרסמה בנורווגיה כי יצחק רבין , שמעון פרס , ויאסר עאראפת הם הזוכים בפרס נובל לשלום . החמאס והג'יהאד האיסלמי המשיכו במעשי הטרור והרצח בתוך מדינת ישראל והטביעו את אזרחיה בנהרות של דם . סיירת מטכ"ל חטפה מכפר בלבנון את מוסטפה דיראני מבכירי ארגון החיזבאללה . רמת החיים בארץ עלתה . שר האוצר בייגה שוחט החליט להטיל מס על הרווחים בבורסה , אך חזר בו בעקבות לחץ ציבורי . חצי מיליון אזרחים ישראליים בילו את חופשתם בטורקיה . הפשע בארץ לבש צורה חדשה . שני תלמידים בני טובים בגיל 15 מהרצליה פיתוח רצחו ללא כל סיבה את דרק רוֹט נהג מונית שכלל לא הכירו . 1994 הייתה שנה מכרעת גם בהתפתחות שידורי הספורט בשוק הטלוויזיה בארץ . הפסד זכויות שידורי הכדורגל ב- 17 במאי 1994 הפך לתבוסה דרמטית . זה לא היה הפסד טקטי מחושב מראש של העומד בראש השידור הציבורי . זאת הייתה תבוסת פֶּתַע אסטרטגית שהייתה לה השפעה שלילית , מורלית ומקצועית , מרחיקת לכת על הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ועל כלל רשות השידור . הערוץ הציבורי הפך להיות בבת אחת הרבה יותר רזה , צנום , וכחוּש . וחמור מכל – פגיע . הפסדנו מוקדם מידי . ייתכן ולא היינו מחזיקים מעמד אחרי 1997 אך הופלנו לקרשים בטרם עת . ב- 1994 היה עדיין השידור הציבורי מתאגרף במשקל כבד אך התנהג כמתגושש במשקל נוצה .

אחד מחברי הוועד המנהל של רשות השידור ב- 1994 היה מר מֶנִי ווייצמן חבר מפלגת העבודה מנס ציונה . מני ווייצמן היה מתומכיו המובהקים של מוטי קירשנבאום . יומיים לאחר התבוסה ישב מֶנִי ווייצמן אבֵל וחפוי ראש בחולצה לבנה בחדר הישיבות של רשות השידור בבניין "כלל" ליד המנכ"ל המפסידן . בכאב לֵב עד כדי דמעות אמר למוטי קירשנבאום , "אילו היה לי את כשרון הדיבור שלך לא היית יוצא ממני בשלום" , אמר והוסיף , "מוטי , איזה שטות עשית . אפילו לא התייעצת עמי" . רשות השידור הייתה כמרקחה בעקבות התבוסה . מֶנִי ווייצמן אהב את מנכ"ל רשות השידור , אך יותר ממנו אהב את שידורי הכדורגל וראה בהם נדבך שידור חשוב בלוח השידורים הציבורי . כשאמר את מה שאמר היה מבטו מושפל . הוא היה אדם מוכה ושבור . ידיו תמכו את ראשו והסתירו את זקנו השחוֹר ואת עיניו החכמות שדמעו. הוא לא יכול היה לשֵאת את עיניו אל מנכ"ל רשות השידור שבגד בו . הפסד זכויות הכדורגל הפך לטראומה של רשות השידור הציבורית . זאת לא הייתה רק טראומה אישית שלי .אני בטוח שתבוסת שידור כזאת לא הייתה יכולה לקרות לדן שילון או אלכס גלעדי אילו שימשו הם בעצמם כמנכ"לים של רשות השידור .

אובדן הכדורגל מסמל את תחילת קריסתו והידרדרותו של ערוץ הטלוויזיה הציבורי בקטעים קונקרטיים של השידורים , בעידן התחרות מול ערוץ 2 המסחרי והטלוויזיה בכבלים . למרות שההיגיון שלו נחשב להגיוני , מוטי קירשנבאום ורשות השידור שלו לא היו מוכנים מנטלית ופיסית לקרב שנכון להם נגד ערוץ 2 בתחומי החדשות והספורט . המנכ"ל והנהלתו היו מודעים היטב לעובדה שהם חייבים להיערך להתגוששות הבלתי נמנעת עם יריביהם הצעירים , התגוששות שהחלה ב- 4 בנובמבר 1993 . כערוץ טלוויזיה הוותיק ביותר שנמצא על מפת השידור בישראל כרבע מאה שנים היו בידי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 האמצעים , הזמן , והממון להתכונן לקראת המאבק הצפוי ולהשיב מלחמה שערה . אך היא לא התכוננה ברצינות .השידור הציבורי ספג מהלומה כבדה וגורלית . יום התבוסה ייזכר כתחילת הדעיכה וראשית הידרדרותו במדרון הרייטינג התלול , בעידן התחרות הרב ערוצית בישראל . תאריך ה- 17 במאי 1994 יירשם כזינוק מרשים של ערוץ 2  בדרך לכיבוש "האוויר" מידיו של הערוץ הציבורי .  יאיר שטרן ואנוכי היינו מוכים והמומים . זמן מה לאחר תבוסת זכויות הכדורגל לימדתי את מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן פרק בהִלכוֹת פיסיקה אלמנטרית. "יאיר שטרן" , אמרתי לו , "אדם שהחליט להתאבד ולסיים את חייו בקפיצה מרוֹם מגדל גבוה לעולם לא יוכל לשנות את החלטתו באמצע הדרך כדי לשוב לחיות , ללא התערבות כוח מבחוץ . לאחר שדחפת את מרכז הכובד של גופך מטה יצנח הגוף בכיוון אותו הענקת לוֹ . אי אפשר יהיה למנוע עוד את הנפילה החופשית לעבר המוות הצפוי פרט אם יתערב בעניין כוח חיצוני . הוויתור על זכויות הכדורגל הישראלי בדרך שמוטי קירשנבאום בחר לוותר עליהן דומה בעיניי להתאבדות טלוויזיונית , אך בניגוד למסופר במבוא , בסביבתו של מנכ"ל רשות השידור פעלו כל העת כוחות עזר חיצוניים שיכלו להציל אותו מההתאבדות הזאת אילו רצה להשתמש בהם בעצמו" והוספתי , "זאת אנלוגיה פיסיקלית – מתמטית, מין מטפורה האהובה עלי המקעקעת את דמותו של המנכ"ל מוטי קירשנבאום כאדם הנחשב לסוּפֶּר – הגיוני" . אילו הייתי מאפשר לפיסיקאי האנגלי אייזיק ניוטון לנתח את תבוסת זכויות שידורי הכדורגל של רשות השידור, הוא היה מתאר כך את המצב : "מוטי קירשנבאום האיץ את מרכז הכובד שלו במסלול תנועה קבוע אך מוטעה , מבלי לאפשר לכוחות חיצוניים להתערב כדי לשנות את מצבו ולהסיטו ממסלולו השגוי שמביא לאובדן . מוטי קירשנבאום נכנע לחוֹק ההתמדה .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הנציחה בדרך חשיבתה את התהווּת החוֹק השלישי – חוק הפעולה והתגובה . כל פעולה מעוררת תגובה השווה בגודלה אך מנוגדת לכיוונה . אי הגשת מעטפת המכרז ע"י הערוץ הציבורי כבד הגוף להתאחדות הייתה סוג של פעולה שהולידה תגובת נגד של ערוץ 2 השווה בעצמתה "לאי – הפעולה של ערוץ 1" . בחוק התנגשות הגופים הפסיד ערוץ 1 לערוץ 2 . ערוץ 2  באמצעות הכסף שלו ומהירות הביצוע הפיח רוח חיים בחוק השני – חוק הכוח . כוח הפועל על גוף יגרום לתאוצת הגוף בכיוון הכוח (הפועל) . או במילים אחרות , גודל התאוצה נמצא ביחס ישר לגודל הכוח וביחס הפוך למסת הגוף . זהו ערוץ 2  בהתגלמותו . כוחו – בכספו , והוא מהיר כאָצָן בשל מסת גוף נמוכה לעומת רשות השידור הביורוקרטית , המסורבלת , והכבדה מעצמת משקלם של אלפי עובדיה . יאיר שטרן התבונן בי והחריש . הוא רק מלמל חרישית : "איזו תבוסה , איזו תבוסה" . תמונת פניו המיוסרים לפני כמעט 20 שנים היא בלתי נשכחת . יאיר שטרן ואנוכי חווינו חוויה טראומתית . עבורי היא נותרה כזאת עד היום . המטפורה הזאת מתארת את כישלון ההיגיון של רשות השידור . תבוסה מֵבישה בלתי מחויבת המציאות .למחרת בבוקרו של יום רביעי – 18 במאי 1994 טלפנתי כהרגלי למאיר איינשטיין ואבי רצון השוהים במלונם באתונה כדי לשאול אותם לשלומם ולהתארגנותם המקצועית . זה היה כלל ברזל קבוע אצלי לשמור על קשר טלפוני עם ציוותי השידור בחו"ל . לאנשים רבים (בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וגם מחוצה לה) המשקיפים מן הצד על טיסות ציוותי מחלקת הספורט ליעדי ומשימות השידור שלהם ברחבי הגלובוס, נראים המסעות האלה כמעֵין נסיעות כיף. טעות . לא כך הוא הדבר . אֵילוּ טיסות עבודה קשות ומתישות ורבות אחריות . הן בד"כ קצרות . ציוותי השידור הם אנשים בודדים המבלים את זמנם בעמדות השידור באִצטדיונים ובהמתנות ממושכות בטרמינלים של שדות התעופה, במטוסי , ובמיטות בתי המלון וחוזר חלילה. לכן שמירת הקשר עמם מן הבית הוא דבר חשוב . הצ'ופר היחידי הוא הזכות שהענקתי להם להחזיק במיקרופון הטלוויזיה ולשדר לאומה את תחרויות הספורט . דיווחתי לשדר מאיר איינשטיין ולפרשן אבי רצון (תפשתי אותם בעת ארוחת הבוקר שלהם) כי הפסדנו את זכויות השידורים של הליגה הלאומית ומשחקי גביע המדינה לשלוש השנים הבאות . "ערוץ 2 זכה בהם" , אמרתי להם בעצב . הייתה דממה ארוכה על הקו . שניהם היו בהלם וגם אלם . אבי רצון מצא אולי ניחומים באותו ערב כשהקבוצה האהודה עליו מילאן האיטלקית הביסה באותו ערב את ברצלונה הספרדית 4 : 0 וזכתה בגביע אירופה לאלופות . מאיר איינשטיין סירב להתנחם . מפאת רצף האירועים הם לא עיכלו בדיוק את הבשורה המרה . לשניהם המתין מבצע שידורים ענק  -  מונדיאל ארה"ב 94' שהיה אמור להיפתח בעוד ארבעה שבועות . גם משחקי הכדורגל של הליגה הלאומית בארץ של עונת 94' – 93' טרם הסתיימו. לא עמד לרשותם הזמן הנחוץ כדי לשקוע בעצבות. שניהם היו עסוקים עדיין "מעבר לראש" בעשייה מרתקת ובלעדית של שידורים ישירים של משחקי עַל בכדורגל , בעיקר מחו"ל .

פרק 4.

הקלפים הם ספר התפילה של השטן (פתגם  גרמני)                                      

חודשיים אח"כ , סיפר לי אלכס גלעדי כי הוא ודייויד פדרמן כנציגי ערוץ 2 במו"מ עם התאחדות הכדורגל , סעדו בערב חג השבועות תשנ"ד ביום ראשון – 15 במאי 1994 , ארוחת צוהריים במסעדת "מי ומי" בתל אביב עם מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום . זה היה ארבעים ושמונה שעות לפני מימוש המכרז ע"י התאחדות הכדורגל . שניהם היו ידידים של מנכ"ל רשות השידור למרות היריבות הטלוויזיונית . שיחת ההבהרה אז במסעדת "מי ומי" בין השלושה אודות רכישת זכויות הכדורגל או אי רכישתם , לא הייתה אישית . אלכס גלעדי היום סגן נשיא בכיר ב- NBC  וחבר הוועד האולימפי הבינלאומי זוכר בשיחות התחקיר עמי : "יוֹאָשִיש , עשינו בית ספר למוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור" . תשע המילים האלה מהדהדות עד היום בראשי . הרגיז אותי שאלכס גלעדי נשא אותן בגאווה בלתי מוסתרת . באותה הפגישה המשולשת ביום ראשון – 15 במאי 1994 פטר מוטי קירשנבאום את אלכס גלעדי ודייויד פדרמן נציגי ערוץ 2 כמעט בזִלזול ולעג , משהשיב להם רווי ביטחון עצמי ובאופן נחרץ : "אין לכם כסף , אתם לא הולכים למכרז , ההתאחדות תצטרך לרדת במחירים , ואז כשאנחנו נזכה במכרז נאפשר לכם לשָדֵר פה ושם יחד עִמנוּ כמה משחקים" . תוכן הדברים הללו התברר כנבואת שָחָץ ללא בסיס . אני יודע שהיועץ הכספי שלו מוטי לוי אמר לו כל הזמן כי לפי דעתו אין לרשות השידור מספיק כסף בקופתה הציבורית כדי לממן את חוזה הכדורגל בשל ההוצאות הגדולות של חטיבת החדשות המסקרת את תהליך השלום בין מדינת ישראל בראשה יצחק רבין ושמעון פרס לבין העם הפלסטיני בראשותו של יאסר עראפאת . מוטי קירשנבאום הקשיב לוֹ . אני מקווה כי שניהם זכרו שיו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף הבטיח לנו לממן כ- % 33 מעלויות זכויות השידורים .

מנכ"ל רשות השידור וודאי לא היה טיפש , אך האם היה גמבלר או נאיבי ותמים . האם באמת טחו עיניו מלקרוא את מחשבות "הזָדוֹן" שרקחו נגדו שני ידידיו אלכס גלעדי ודיוויד פדרמן . כיצד נפל בפח ולא הבחין "בבית הספר" ובמלכודת שטמנו לו יריביו ב- 17 במאי 1994 . דן שילון ויוחנן צנגן המנכ"לים המשותפים של "רשת"  ועוזי פלד מנכ"ל "טלעד" ניצבו כחומה בצורה בימים ההם מאחורי אלכס גלעדי מנכ"ל "קשת" . הם היו לא פחות חכמים ממוטי קירשנבאום וגם לא פחות מנוסים ממנו . הם הביסו אותו והכדורגל הישראלי נפל כפרי בשל בידי זכייניות ערוץ 2 . השאר יסופר בדיברי הימים .מה שקרה למוטי קירשנבאום במכרז הנֶפֶל ההוא לפני כל כך הרבה שנים בו הפסיד את מכנסיו , הוא סיפור מדהים וחסר תקדים בתולדות רשות השידור . כל BOARD  (וועד מנהל) עִסקי רציני של כל גוף שידור באשר הוא – גם גוף שידור ציבורי , היה מְזַמֵן את המנכ"ל ועורך לו בירור קצר כדי לשמוע את הנימוקים שאפשרו את החִידלון , ואולי מדיח אותו מתפקידו בתום השימוּע . זה לא קרה ברשות השידור .

בינואר 2001 ערכתי הרצאת העשרה בת שלוש שעות לעובדי רשות השידור במרכז ההדרכה של רשות השידור בירושלים בהנהלת גב' נאוה קוחנובסקי . נושא ההרצאה היה , "התפתחות צילומי הטלוויזיה וטכנולוגיית התקשורת המיידית כמרכיבים חיוניים המשפיעים על האמרת עלויות זכויות השידורים של אירועי הספורט החשובים  – המקומיים והבינלאומיים" . אחד הנושאים המרכזיים  בהרצאתי עסק ברכישת זכויות שידורי ספורט בטלוויזיה בארץ ובעולם – הצלחות וכישלונות . סיפרתי לקולגות שלי בערוץ הציבורי בדברי הרצאתי על הפסד זכויות השידורים ההוא של הכדורגל הישראלי ב- 17 במאי 1994 . אחד מבאי ההרצאה היה צלם ה- ENG הוותיק צ'ארלי שטרית . לפתע התעורר צ'ארלי שיטרית  [10]  ובקול מַר סיפר לי את עדותו : "אני ואיש הקוֹל שלי אִילָן מַנֶס איישנו את צוות צילום ה- ENG  של מוטי קירשנבאום בשבוע ההוא של ה- 17 במאי 1994 , בו כיסינו במשך כמה ימי צילום את הנסיגה ופינוי צה"ל את רצועת עזה . עכשיו כשאתה מספר את הסיפור שלך על אובדן זכויות הכדורגל , אני נזכר שבמהלך הכנת הכתבה , באמת מוטי קירשנבאום עזב אותנו לכמה זמן , ומששב אמר לנו חִיוֵור כשצבע פניו כשל קיר לָבָן , "קרה לנו פנצ'ר גדול , הפסדנו את זכויות הכדורגל לערוץ 2 המסחרי" , צ'ארלי שטרית הוסיף : "אני זוכר את זה כאילו קרה הדבר היום" .

הציבור והעיתונות תקפו וביקרו את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואותי באופן אישי , כנושא ראשי באחריות למחדל . מוטי קירשנבאום היה מספיק הגון וישר כדי לכנס מסיבת עיתונאים בבניין "כלל" ביום חמישי – 19 במאי 1994 , וליטול את האשמה עליו ולהסיר ממני את האחריות . למרות שניסה לשחק אותה  Cool , הוא נע בעצבנות בכיסאו , היה חסר ביטחון וגם נִרגש . קולו רָטַט . הגרוגרת שלו עלתה וירדה . אי אפשר היה לטעות במראה פניו . גם הוא חווה טראומה והיה בהלם . זה היה רגע עצוב מאוד בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מפני שהכישלון הצורב הזה לא היה כפוי כלל ועיקר [11] . המנכ"ל שאמור היה להבריק הפך את רשות השידור שלוֹ לפחות רלוואנטית . באחת איבדנו את מחלפותינו . נגענו בשמיים ולפתע צנחנו צניחה חופשית מאִגְרָה רָמָה לבִּירָה עמיקתה . שכחנו לפתוח את המצנחים . התרסקנו . זמן מה אח"כ הזדמן לי לקרוא את סיפרה הקלאסי והמרתק של ברברה טוכמן "מִצְעַד האִיוֶולֶת" . הספר עוסק בניתוח קבלת החלטות שגויות של מדינאים ופוליטיקאים מבלי שהם כפויים לעשות זאת . צריך לקרוא את הספר המצוין הזה , כדי להבין כיצד מנהיגים מנוסים מקבלים החלטות לא נכונות , כשהם מודעים לכך שהם עומדים לקבל על עצמם את אותן ההחלטות הלא נכונות , ואף על פי כן ולמרות הכל הם בוחרים לאמץ את ההחלטות הלא נכונות האלה אל לבם . כשקראתי את הספר "מצעד האיוולת" חשבתי על מוטי קירשנבאום . נזכרתי בו .

צריך להבין שמחירי ההתאחדות באותן שנים לא היו בשמיים . חמישה – שישה – שבעה מיליון תמורת שידורים בלעדיים של הכדורגל הישראלי על כל מרכיביו לתקופה של שלוש שנים 1997 – 1974 , לא הִיווּ אז את קצה גבול היכולת הכספית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , וזאת בעיקר מפני שגוף פיננסי ענק כמו מועצת ההימורים והטוֹטוֹ התייצֵב לימין רשות השידור והתכוון לממן אותה . יו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ אריה זייף היה בן ברית כלכלי נאמן של השידור הציבורי . התבוסה שלנו אז לא הייתה כפויה ולא הייתה מחויבת המציאות ולכן היא כפולה ומכופלת . מוטי קירשנבאום טען להגנתו , "כי הכסף הציבורי של רשות השידור איננו ז'יטונים שמניחים אותם על שולחן הרולטה" . ניסוח שָנוּן אומנם אך צריך היה לדחותו על הסַף מפני שהיה רחוק מהמציאוּת באותם הימים . מן ההיבט ההיסטורי הוא שגה טאקטית אך צדק אסטרטגית . רשות השידור שילמה להתאחדות הכדורגל עבור חוזה בן שנתיים 1994 – 1992 סכום של 2.3 מיליון דולר זכויות שידורים . ב- 1993 הוסיף מוטי קירשנבאום עוד מיליון דולר תמורת 20 שידורים ישירים (בעונת הזהב של 1994 – 1993) . במאי 1994 הציבה ההתאחדות מכרז חדש בפני ערוץ 1 הוותיק וערוץ 2 הצעיר שעמד על סכום מינימום של 5 מיליון דולר לעונה אחת . תוספת של % 300 למה ששילמה להם רשות השידור בשנים 1994 – 1992 . מוטי קירשנבאום היה המום ושאל : "מה קרה , רמת הכדורגל בישראל לא עלתה ב- % 300 ולכן לא צריך לשלם סכומים מטורפים כאלה" . רבים ברשות השידור ומחוצה לה רואים בסירובו של מוטי קירשנבאום לשלם להתאחדות הכדורגל אז את מה שהיא חשבה שמגיע לה , את תחילת התרופפותו , דעיכתו , ושקיעתו של ערוץ 1 לעומת זריחתו של ערוץ 2 המסחרי .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית נהנתה ב- 1994 מתמיכה כספית מסיבית של המועצה להימורים והטוֹטוֹ בראשותו של היו"ר אריה זייף . בתנאים האלה היא הייתה רשאית , ויש אומרים , חייבת לשמור על נֶכֶס שידור כל כך וותיק וחשוב , יוקרתי , ומניב רייטינג – שזוהה על ידי משלם האגרה כבן ברית הטבעי של השידור הציבורי במשך 25 שנה רצופות .

פרק 5.

יותר מששיחקו יריביו מערוץ 2 נגדו שחמט – שיחק מנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום נגדם פוקר והובס . הקלפים הם כידוע ספר התפילה של השטן.

יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה זוכר בשיחת התחקיר שערכתי עמו כעבור 12 שנה ב- 2006 : "מוטי קירשנבאום הודיע לי שהוא לא הולך למכרז . מוטי לוי סמנכ"ל הכספים אמר למוטי קירשנבאום כל הזמן , אין לי…אין לי… . לא תיארתי לעצמי שנפסיד בצורה כזאת . רציתי לומר למוטי קירשנבאום שאני מתפטר מתפקידי אך לבסוף נמלכתי בדעתי . זה היה הפסד קשה" . מוטי קירשנבאום זוכר כעבור 12 שנה ב- 2006 : "יואש אלרואי , כעסתי עליך אז כי אתה היית זה שאמר כי אפילו מחיר של 3.3 מיליון דולר ששילמנו בשתי העונות של 1994 – 1992 הוא סכום גבוה , לא כל שכן כשמדובר במחיר של מינימום 5 מיליון דולר לעונה אחת" . דבריו נאמרו לי במערכת ערוץ 10 ב- "בית הוורד" בגבעתיים מקום משכנה של חברת החדשות של ערוץ 10. אני זוכר עובדות שונות לחלוטין . הפסד זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי ב- 17 במאי 1994 היה טיפשי ובלתי כפוי . אם מה שמעיד עלי מוטי קירשנבאום נכון היה עליו כעורך ראשי לקרוא לי ולא רק להזהיר אותי על חומרת דבריי , אלא לפַטֵר אותי מתפקידי וגם לומר לי בדרכי החוצה , "אם זו דעתך כמנהל מחלקת הספורט אז באמת שאינני צריך אותך יותר לידי . זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי חייבים להישאר בידי השידור הציבורי" . הוא לא אמר לי זאת . בעת מחקר וכתיבת הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" חיפשתי בארכיון רשות השידור זכר לאותן שתי פגישות המכריעות שנערכו בלשכתו של מוטי קירשנבאום ב- 26 בדצמבר 1993 וב- 11 במאי 1994. אותן פגישות שדנו במדיניות רשות השידור בעניין רכישת זכויות הכדורגל הישראלי . לצערי לא נמצא בתיקי רשות השידור בשני התאריכים האלה שום מסמך מסכם או תכתובת המתעדים את דברי האנשים שנטלו חלק בשתי הישיבות האלה ואת ההחלטות שהתקבלו בגינַן . לאחר שזכו שלוש הזכייניות של ערוץ 2 המסחרי בכדורגל היקר והנכסף , הן קיבלו אישור מהמועצה הציבורית שלהן להוסיף שלוש דקות של פרסומות בכל שעה (בנוסף על תשע הדקות שכבר אושרו להן קודם לכן) , כדי להקֵל על המאמץ הכספי של רכישת זכויות הכדורגל הישראלי . למוטי קירשנבאום אבדה כל אופציה ואבד כל סיכוי להשיב את האבֵדה הגדולה לשידור הציבורי .

זמן לא רב אח"כ נדחפנו מוטי קירשנבאום ואנוכי שוב לפינת הזירה . התאחדות הכדורגל בראשותם של גברי לוי  ועזריקם מילצ'ן , ומנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל כפתה עלינו ב- 1995 לחשוף בשידורים ישירים את משחקי הליגה הארצית (ליגת הכדורגל המשנית) אם ברצוננו להמשיך להחזיק בזכויות השידורים של משחקי הבית של נבחרת ישראל באִצטדיון ר"ג כדי לשדרם ישיר . הם איימו עלינו כי אם נסרב לכסות את הליגה הארצית הם יעבירו את זכויות השידורים לערוץ 5 . המחלוקת הגיעה לפִתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב . מוטי קירשנבאום התפשר והסכים לרדת רמה מתחת לקו האדום . לא הייתה לו ברירה . אם היה עומד בסירובו היה מפסיד גם את זכויות השידורים של נבחרת ישראל לאחר שאיבד שנה קודם את זכויות השידורים של הליגה הלאומית בכדורגל. תמכתי תמיכה מלאה בצעדו . הרפרנט לניהול המו"מ עמנו על היקף השידורים הישירים היה עו"ד מר יָדִין מַכְנֶס יו"ר מועדון הכדורגל של הכוח רמת גן , ששימש לצורך העניין כנציג ההתאחדות . מוטי קירשנבאום ואנכי נפגשנו עִמוֹ ביום ראשון – 3 בספטמבר 1995 בשבע בערב , בלובי של הקומה ה- 9 המרווחת במלון Holiday Inn בתל אביב . חזרנו על הסכמתנו לשלם 200000 (מאתיים אלף) דולר תמורת זכויות השידורים של משחקי הליגה הארצית מידֵי שבת בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .למחרת העברתי למנכ"ל רשות השידור באמצעות מנהל הטלוויזיה את מסמך הצעת ההיערכות שלי  [12] .

רשות השידור – הטלוויזיה הישראלית מחלקת הספורט / ירושלים.    יום שני – 4.9.1995

אל    :  המנכ"ל באמצעות מנהל הטלוויזיה

מאת  :  יואש אלרואי

הנדון :  הצעת ההיערכות שלי לכיסוי משחקי הליגה הארצית בכדורגל לעונת 1996 – 1995

למנכ"ל שלום רב ,

בתום הפגישה עם עו"ד מר ידין מכנס אמש במלון הוֹלידיי אִין בתל אביב אני מציע להיערך לשידורים הישירים מהליגה הארצית כלהלן :                              

1.  שידורים ישירים ושיטתיים בכל שבת ושבת באמצעות הניידת הגדולה של המשחקים המרכזיים בליגה הארצית בין 15.00 ל- 17.00 בשעון החורף , ו-  18.00 – 16.00 בשעון הקיץ .              

2.  צילום של עוד שניים – שלושה משחקים בכל מחזור באמצעות המשק"יות וציוותי אי. אן. ג'י.  

3. מיסוד מוסף "הליגה הארצית" שישודר בסוף התוכנית "רואים עולם" . מוסף "הליגה הארצית" יכלול את הקטעים הנבחרים של שלושה ו/או ארבעה משחקים החשובים של המחזור, תוצאות שאר המשחקים, וטבלה עדכנית. כמו ישודרו במוסף הזה, תוצאות הליגה הלאומית, טבלה עדכנית של הליגה האנגלית, והניחוש הנכון של טופס הספורט טוטו . מוסף "הליגה הארצית" ישודר במימון החסויות של הטוטו

4. השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגה הארצית ייעשה באמצעות אולפן א' , ובדרך כלל חופף לשעות השידור המרכזיות של "שירים ושערים" . במהלך השידור הישיר ניתן יהיה לעדכן מיידית על המסך בסופרים וגרפיקה את תוצאות משחקי הליגה הלאומית ושאר תוצאות משחקי הליגה הארצית הנערכים במקביל , ולא פחות חשוב עדכון הצופים בנעשה בטופס הספורט טוטו שלהם .

5. בהפסקת המחצית של השידור הישיר של המשחק המרכזי , נשדר את המגזין השבועי של הכדורסל האירופי “Slam Update” בעריכת ה- FIBA, המתייחס למשחקי גביע אירופה בכדורסל ולמכבי ת"א.                            

6. השידורים הישירים מידי שבת של משחקי הליגה הארצית ימומנו ע"י הטוטו .

                                                                                           בברכה ,

                                                                                       יואש  אלרואי

צחוק הגורל היה שרשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 המונופוליסטיות והאימתניות שהחזיקו בידיהן 25 שנים רצופות את זכויות השידורים של הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העַל היום) , נפרדו מהן בצורה כל כך מפתיעה ובלתי כפויה . הן נדרשו לשָדֵר עכשיו משחקים לא חשובים ולא מעניינים , חסרי רייטינג לחלוטין מן הליגה המִשנית . בהתנהלות החובבנית הזאת איבדנו יוקרה וגם כבוד .אני חושב שמוטי קירשנבאום חש כבר זמן ארוך ייסורי מצפון על כך שאיבד את זכויות השידורים של משחקי הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורגל שנה קודם לכן . לכן אִפשֵר לי להסתער על משחקיהן של הקבוצות הישראליות בגביעי אירופה תמורת מחירים לא זולים . "או. קיי." , אמר , "להם בערוץ 2 יהיה את משחקי הקבוצות הישראליות בכדורגל בארץ , ולנו את משחקיהן במסגרות הבינלאומיות בארץ וגם בחו"ל" . הוא המשיך לדבוק ולתמוך במתכונת השידורים הישירים של הליגות האיטלקית והגרמנית בתוכנית הטלוויזיה שכונתה "כדורגל עולמי" .

הפועל באר שבע שסיימה שלישית בליגה הלאומית בעונת 1995- 1994 עם 50 נקודות אחרי מכבי ת"א האלופה שצברה 63 נקודות ומכבי חיפה הסגנית עם 58 נקודות , אך לפני הפועל ת"א במקום הרביעי ולה 45 נקודות , הוגרלה לשחק בגביע UEFA עם הקבוצה הספרדית המהוללת ברצלונה אותה אימן אז כוכב הכדורגל ההולנדי האגדי יוֹהאן קרוֹיף. המשחק הראשון נקבע להיערך בבאר שבע ביום שלישי – 12 בספטמבר 1995. נותר לפתע כסף בקופה . מוטי קירשנבאום התיר לי "להשתולל" . החלטתי לכסות את משחקי הקבוצות הישראליות בגביעי אירופה למרות שידעתי שלא יהיה לכך המשך . קבוצת הפועל באר שבע שסיימה במקום השלישי בעונת 1995 – 1995 הפכה ליעד שידור מועדף . היא הוגרלה לשחק נגד ברצלונה שאימו אותה אז יוהאן קרויף . המשחק הראשון עמד להיערך בבאר שבע ב- 12 בספטמבר 1995 . אלי להב יו"ר הפועל באר שבע ומנהל קבוצתו יוסי אורה ביקשו ממני סכום פנטסטי של 400000 (ארבע מאות אֶלֶף) דולר תמורת זכויות השידורים הבלעדיות . "על פחות מזה אין על מה לדבר" , איימו השניים , והוסיפו , "גם ערוץ 5 רוצה לשדר ישיר את המשחק הזה" . שוחחתי עם המנכ"ל מוטי קירשנבאום . "סגור אִתם על 100000 (מאה אלף) דולר והשידור יהיה שלנו" , הִנְחָה אותי . סמנכ"ל הכספים של הרשות מוטי לוי יצא מדעתו מרוב כעס . היה לנו כסף בקופה ובאמת סגרנו באמת על 100 אֶלֶף דולר . החסויות קיזזו חצי מהעלות .

המשחק נקבע להיות משוחק בזמן צפיית שיא בשמונה בערב . למוטי קירשנבאום לא הייתה כל בעיה עם הזזת "מבט" . " מהדורת החדשות תשודר בעֶשֶר בעֶרֶב בתום המשחק . המשחק הפועל באר שבע – פ.צ. ברצלונה איננו חשוב פחות ממהדורת "מבט" " , פסק . ניידת השידור הגדולה שלנו "הוֶורֶד" כבר הייתה באצטדיון "ווסרמיל" בעֶשֶר בבוקר , 10 שעות לפני תחילת המשחק . מספיק זמן כדי להתכונן לשידור ולמנוע כל תקלה טכנית . שני רבי אומני התקשורת שלי סעדיה קאראוואני סגנו ויוסי ששון לא היו נוכחים בשטח . במקום להתייצב בעצמם בשטח למשימת שידור כל כך יקרה ויוקרתית , הם שלחו לניידת השידור במקומם שני טכנאי קוֹל פחות טובים ופחות מנוסים מהם , אלן הופמן ומנו יחזקאלי , כדי להקים את מערכת השידור והתקשורת במשחק כדורגל בינלאומי שעלותו לערוץ 1  100 אֶלֶף דולר . הכישלון היה מושלם . הכל עבד בחזרות רק לא עבד בזמן אמת . אמיר בר שלום שַדָּר הקווים , ערך שלוש פעמים ללא הצלחה ריאיון באמצעות המיקרופון האלחוטי שהחזיק בידיו (Wireless) עם יוהאן קרויף . קולם לא נשמע . המאמן ההולנדי של הקבוצה הספרדית רבת המוניטין היה מספיק ג'נטלמן כדי להיענות להזמנה ולהתייצב כל פעם מחדש בעמדת הריאיונות , כדי לומר למראיין המאוכזב גם אחרי הכישלון השלישי , "לא נורא ככה זה לפעמים בטלוויזיה" . לא ידעתי את נפשי מרוב בושה .הטלוויזיה הישראלית בעלת העוצמה הטכנולוגית ומחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של האירוע איננה מצליחה לראיין את יוהאן קרויף בשל תקלות טכניות בניידת השידור שלה .מאיר איינשטיין ואבי רצון יצאו מדעתם בתחילת השידור. ישבתי לידם בעמדת השידור וחשבתי שאני משתגע .ביזיון תקשורתי קולוסאלי . הרהרתי במנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום שהסכים לשלם סכום כה רב תמורת זכויות השידור של המשחק הזה ולייחד לו Prime Time על מסך הערוץ הציבורי , והנה זה מה שהוא מקבל . מאמצי השידור שלי ירדו לטמיון ודמו לתבוסה המוחצת שנחלה הפועל באר שבע במגרש כשניגפה בתוצאה 7 : 0 . הכדורגל הישראלי הנחות המשיך לפגוע אנושות בכיסה של רשות השידור . מוטציה פרדוקסאלית . ככל ששקע – גבר רייטינג הצפייה בו . כגודל שאיפותיי לשדר ולחשוף את הכדורגל הישראלי בזירה הבינלאומית בזמן צפייה ראשי בטלוויזיה כך היה גודל כישלונו . אך הפעם הזאת הוא לא היה לבד . גם אנחנו נכשלנו בפרהסיה . אי אפשר היה לעבור בשקט על כישלון טכנולוגי מהסוג הזה . ציבור הצופים שלנו תפש אותנו ברגע מביך , "מחטטים בנחירי האף של עצמנו" . זאת הייתה בושה וחרפה אחת גדולה שהקיזה 000 100 (מֵאָה אֶלֶף) שטרות ירוקים מקופת השידור שלנו . למחרת 13 בספטמבר 1995 , כתבתי למנכ"ל רשות השידור ולקבוצת מנהלים בכירה שלנו, כי אינני מתכוון כך סתם לעבור לסדר היום בעקבות קלקולים טכניים פרימיטיביים שהביאו לתבוסת השידור שלנו  [13] . מזלה של הפועל באר שבע לא שפר עליה גם במשחק הגומלין שבועיים אח"כ באִצטדיון "נואו קאמפ" בברצלונה. היא ניגפה שוב 5 : 0 . נמנעתי מראש מלשָדֵר ישיר את המשחק הזה .לא חזרנו יותר על שגיאות הקוֹל והתקשורת שהתרחשו בשידור הישיר הפועל באר שבע – פ.צ. ברצלונה .

נכנסנו לפעילות שידור ענפה עוד קודם לכן . ביום שלישי – 22 באוגוסט 1995 שידרנו ישיר מאִצטדיון "בלומפילד" את משחקה של הפועל ת"א נגד זימברו קישינב ממולדאבה , יממה אח"כ שידרנו ישיר משווייץ את משחקה של מכבי ת"א במסגרת המוקדמת של גביע אירופה לאלופות בכדורסל מ- גרסהופרס , ביום ראשון - 27 באוגוסט 1995 שידרנו ישיר את המשחק הפתיחה בליגה האיטלקית מעמדת שידור בסמפדוריה את המשחק סמפדוריה נגד רומא , ביום רביעי – 30 באוגוסט 1995 שידרנו ישיר מבוקרשט את המשחק דינמו בוקרשט נגד מכבי ת"א בסיבוב המוקדם של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביום רביעי – 6 בספטמבר 1995 שידרנו ישיר מהעיר קוֹסִיצָ'ה בסלובקיה את משחק הכדורגל סלובקיה – ישראל במסגרת קדם 1996 EORO , ביום ראשון 10 בספטמבר 1995 שידרנו ישיר מאיטליה את פארמה נגד אינטר, ביום שלישי – 12 בספטמבר 1995 שידור ישיר של הפועל באר שבע נגד ברצלונה , ביום חמישי – 14 בספטמבר 1995 שילמנו לקבוצת הכדורגל ספורטינג ליסבון מפורטוגל 90000 (תשעים אֶלֶף) דולר זכויות שידור כדי לשדר ישיר את המשחק של הקבוצה הפורטוגלית נגד מכבי חיפה . קבוצתו של יעקב שחר הובסה במשחק הזה 4 : 0. כרגיל מאמצי השידור שלי לא הצדיקו את ההשקעה . ביום ראשון – 17 בספטמבר 1995 העברנו בשידור ישיר מאצטדיון "סַן-סִירוֹ" את המשחק מילאן – רומא במסגרת התוכנית "כדורגל עולמי" . ביום רביעי – 20 בספטמבר 1995 שידרנו ישיר מאצטדיון "טדי" בירושלים את משחק הרעים הבינלאומי ישראל נגד אורוגוואי אלופת דרום אמריקה . ישראל ניצחה 3 : 1 ואת השערים הבקיעו לזכותה ראובן עטר , אלי דריקס , ואלי אוחנה שהיה זה המשחק האחרון שלו במדי נבחרת ישראל . אלי אוחנה שיחק 51 פעם בשורות נבחרת ישראל והבקיע 17 שערים . ביום חמישי – 28 בספטמבר שידרנו ישיר מבּראשוֹב את משחק הכדורסל בגביע אירופה בכדורסל סיביו – נגד מכבי ת"א , ואת משחק הגומלין חסר הסיכוי של מכבי חיפה נגד ספורטינג ליסבון . שילמנו פרוטות תמורת זכויות השידור שהניבו תיקו אפס משעמם בסיום המשחק .

מאיר איינשטיין והפרשנים אבי רצון וחיים ברעם הובילו את שידורי הכדורגל ולצדם פרופסורים מהאקדמיה כמו משה צימרמן ואברהם בן צבי ששימשו פרשני ספורט באולפן . פתחתי את שערי השידור בפני הפרשנות האקדמית גם במשחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל . פרופסור גבריאל בן-דוֹר מאוניברסיטת חיפה ישב בעמדת השידור לצדו של אורי לוי .

תחרות דומה הנוגעת לרכישת זכויות שידורים של הכדורגל , שנתיים לאחר התבוסה שלנו ,התחוללה באנגליה ב- 1996 אך בתנאים כספיים שונים לחלוטין . בקיץ 1996 שהיתי כשלושים וחמישה יום בלונדון כדי לנהל , להפיק , ולשדר את אליפות אירופה לאומות בכדורגל (96 EURO) שהתקיימה בבריטניה בעבור הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 .  באותם הימים  ב- 6 ביוני 1996 , נחתם חוזה חדש בן ארבע שנים  2001 – 1997 בין התאחדות הכדורגל האנגלית לבין רשת הטלוויזיה הלוויינית B SKY B של רופרט מרדוק ורשת ה- BBC הנוגעים לשידורי המשחקים של  ה-Premier League  (ליגת העַל בבריטניה) . B SKY B המסחרית שילמה בארבע עונות סכום של יותר ממיליארד דולר תמורת השידורים הישירים . ה- BBC רשת הטלוויזיה הציבורית בבריטניה בראשותו של המנכ"ל ג'ון בּרִיט (John Brit) לא הייתה יכולה להרשות לעצמה לשלם סכום בסדר גודל כזה והסתפקה בשאריות . היא הייתה כפויה . ה- BBC שילם עשירית מהסכום של רשת סקאי תמורת הרשות להקרין קטעים מוקלטים בלבד בתוכנית הכדורגל המסורתית שלו בימי ראשון בשבוע "Match Of The Day" . לא היה לו שום סיכוי לזכות במקום הראשון בתחרות הכספים המטורפת .שתי הרשתות הסכימו להעלות את רָף מחיריהן בבת אחת ב- % 400  בהשוואה לחוזה הקודם .  B SKY B  שילמה בחוזה הקודם 67.5 מיליון דולר לעונת שידורים ישירים אחת , ו- BBC שילם 6 מיליון דולר לעונה אחת עבור שידורי תקצירים של המשחקים .

ביום רביעי בבוקר – 18 במאי 1994 , פחות מיממה לאחר ההפסד ההיסטורי של זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לערוץ 2 , נפגשתי עם יאיר שטרן בלשכתו לישיבת הפוסט מורטם היומית . זאת ישיבת בוקר שגרתית של הפקת לקחים המתקיימת מידי יום בשמונה ושלושים בה משתתפת קבוצת אנשים הנושאים באחריות תפקידים ומשרות בכירות בשתי פונקציות , תכניות וטכניות . האנשים האלה מדווחים כל אחד בתורו למנהל הטלוויזיה על טִיב ואיכות התנהלות עֶרֶב ולֵיל השידורים הקודם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ו/או על קלקולים הנראים להם מנקודת מבטם.

התייצבתי לישיבת הבוקר מוקדם מהרגיל . אפילו מגש כוסות הקפה המסורתי ותרמוס המים החמים טרם הועלו מהמזנון ללשכת מנהל הטלוויזיה בקומה השלישית של הבניין הישן זַב הכישלונות . מנהל הטלוויזיה ואנכי היינו עדיין לבד . יאיר שטרן היה מזועזע מאובדן זכויות השידורים . אחזה בו תדהמה . לעולם לא אשכח את מראה פניו באותו בוקר של 18 במאי 1994 לאחר תבוסת השידור הגדולה בהיסטוריה . עיניו היו טרוטות כשלי . הוא לא האמין שזה קורה לוֹ . יאיר שטרן היה מנהל טלוויזיה מוּבַס . "יואש אלרואי , חשבתי להתפטר בעקבות התבוסה האומללה של מוטי קירשנבאום" , אמר לי ביאוש כשראשו לפות בשתי כפות ידיו . לעולם לא אשכח את מִילותיו אלה ואת מראהו . הוא נראה עייף , שבע תלאות , והמום . השבתי לוֹ , "יאיר שטרן לא ישנתי כל הלילה . לא הצלחתי להירדם . התהפכתי במיטתי שהייתה מיתתי". המחשבות התרוצצו בראשי שוב ושוב . ערוץ 2 המסחרי חתם על הסכם בלעדי לשלוש שנים והבטיח לעצמו גם את זכות הסירוב הראשונה (First Refusal ) במו"מ הבא שאמור להתקיים בשנת 1997 . איבדנו את הכדורגל כנראה להרבה שנים , סברתי לעצמי . "יאיר שטרן" , אמרתי למנהל הטלוויזיה , "ראה מי ניהל את המו"מ ומי הפסיד אותו . הרי הוא מורנו ורבנו . האוּרָאקְל מדֶלְפִי הפסיד אותו . זה שנחשב בעיני רבים ל- "גוּרוּ" של הטלוויזיה ומדליק פנס הקסם הראשון שלה . לא יוסף בר- אל הפסיד את הזכויות ,  גם לא אריה מֶקֶל , לא טומי לפיד , לא אורי פורת ולא ויוחנן צנגן , לא חיים יבין ולא טוביה סער , וגם לא יצחק לבני . מוטי קירשנבאום הפסיד ואנחנו הובסנו" , אמרתי לו . יאיר שטרן מנהל טלוויזיה היה מדוכדך ונבוך מאוד מהמצב החדש הבלתי כפוי שנוצר . לא רק ההפסד הדאיג אותו . צוּרת ההפסד הייתה בושה גדולה להנהגת הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וגם להנהלת רשות השידור . התחוללה רעידת אדמה בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים .

טקסט תמונה : ידיעה של העיתונאית אורה עריף ב- "ידיעות אחרונות" ב- 19 במאי 1994 . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

התרוצצו בבניין כל מיני שמועות אודות הכתבה של גב' אוֹרָה עָרִיף בעיתון "ידיעות אחרונות" . אני יודע על עצמי דבר אחד . הייתי נאמן בכל רמ"ח אבריי למוטי קירשנבאום . מעולם לא הדלפתי , ואם דיברתי עם כל מיני עיתונאים דרשתי לפתוח מירכאות ולצטט אותי . מעולם לא שוחחתי עם מי ממאות העיתונאים שטִלפנו אלי מאחורי גבם של המנכ"ל ומנהל הטלוויזיה שלו . מעולם . אני יודע שאני לא נחמד אך אני יודע גם שאני אדם ישיר והגון שדבק במשימת השידור שלו עד כלות . אורה עריף כמו עיתונאים אחרים יכלה לכתוב מה שהיא רוצה . איתי היא לא דיברה . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לא התקשר אלי לדווח על תבוסתו . אינני יודע אם סיפר זאת באותו היום לדרגי הניהול האחרים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . יכול להיות שלא היה לו זמן לעסוק בכישלון מפני שהיה עסוק מאוד באותו היום בהכנת הכתבה "ליומן" בעניין פינוי כוחות צה"ל את רצועת עזה . הראשונים שידעו על אובדן זכויות שידורי הכדורגל היו אנשי צוות הצילום שלו צ'רלי שיטרית ואילן מַנֶס. המנכ"ל סיפר להם . לי הוא לא מצא לנכון לדַוֵוח . דבר התבוסה נודע לי בכלל מפי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעת ההיא דָוִד "דוּדוּ" גִלְבּוֹעַ ששמע את הבשורה המרה בחדשות רדיו "קוֹל ישראל" . הוא מיהר להתקשר אלי בטלפון נדהם : "איך קרה דבר כזה ?" , שאל . השבתי לו מייד בכעס גדול :  "תגיד לי אתה עושה צחוק ? אפוא היית אתה כל הזמן יחד עם החבר שלך אוהד הספורט ועורך "מבט" רפיק חלבי , היכן התחבאתם" , והוספתי , "כמנהל ישיר שלי דוּדוּ גלבּוֹע היית חייב להיות בתמונת המו"מ קודם לכן , ולומר למנכ"ל את מה שאני אמרתי לוֹ . לשאול עכשיו 'איך קרה דבר כזה זה' , זה בפירוש פתטי ולא לעניין . דוּדוּ גלבּוֹע דע לך שקרה לנו אסון שידורי קשה ולרוע המזל גם בלתי מחויב המציאות . תהיה לו השפעה שלילית מרחיקת לכת בתחרות המתפתחת עכשיו בין הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וערוץ 2 המסחרי . לאו דווקא בשידורי הספורט" . ערוץ 2 שָרָה עם המלאך ויכול לוֹ .

מנהל חטיבת החדשות דוּדוּ גִלְבּוֹע (מחלקת הספורט כפופה לניהולו הישיר של מנהל חטיבת החדשות) כמו אחרים לפניו בתפקיד , היה מנותק ממהלך האירועים וההתרחשויות שהביאו לאובדן נכס שידור בלעדי החשוב ביותר שהיה בידי ערוץ הטלוויזיה הציבורי מאז ומעולם במשך 25 שנה רצופות. הוא לא היה בעניינים ולכן הופתע.

טקסט תמונה : יולי 1993 . יאיר שטרן מתמנה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון מברך אותו לאחר המינוי הרם . חבר הוועד המנהל של רשות השידור מני ווייצמן (מוסתר במקצת) ומנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ממתינים לתורם ללחוץ אף הם את ידו . (התמונה באדיבות מיכה ינון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המפסידנים חושבים שלהיסטוריה יש תכונה מגונה . היא אוהבת לזכור תאריכים  שהם המפסידַנים היו רוצים לשכוח . בכל אירוע שיש בו מנצח נמצא מן העבר השני המפסידַן שלו . לצדם של המנצחים המאושרים ניתן למצוא תמיד את המובסים ספוגי העצב והלומי צער. ההיסטוריה כורכת בזיכרונה את  "שמחת הניצחון ותוגת ההפסד" , לעַד יחדיו . באנלוגיה הזאת , ערוץ 2 הוא המנצח המאושר והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היא הערוץ המובס , הַלוּמת כְּאֵב , יָגוֹן , וצער .

ב- 23 במאי 1993 , בחרה מועצת הרשות השנייה בחברות "קשת" , "רשת" , ו- "טלעד" כזכייניות הערוץ ה- 2   המסחרי . זה היה אור אדום לערוץ הטלוויזיה הציבורי להתכונן לתחרות הצפויה . ב- 4 בנובמבר 1993 הושק ערוץ 2 לראשונה "באוויר" . יעקב אילון הגיש באותו ערב לראשונה את מהדורת החדשות של ערוץ 2 המסחרי . בדיוק כפי שעשה זאת חיים יבין בטלוויזיה הישראלית 25 שנה לפניו כשהגיש את "מבט" הראשון ביולי 1968 . זה היה איתות ירוק ואדום יחדיו לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 להתחיל את נסיקתה "לאוויר" אך היא נשארה מקורקעת . ב- 17 במאי 1994 הפסיד השידור הציבורי המגולם בדמותה של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 את זכויות שידור הכדורגל שלו לערוץ 2 המסחרי בתום 25 שנים רצופות . ב- 6 בנובמבר 1995 למחרת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ולאורך כל שבוע אירועי האבל , ניצחה חברת החדשות של ערוץ 2 והביסה את חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בסיקור ובדיווח , ולראשונה גם ברייטינג . ערוץ 2 קיבע את עצמו בתודעת הציבור בתוך שנתיים בלבד מיום הקמתו כרשת טלוויזיה מנצחת .

ביום חמישי – 2 ביוני 1994 , יומיים לפני מִשדר הסיכום של "עונת הזהב" בכדורגל שלא תחזור על עצמה לעולם , ושבוע לפני טיסתי לדָאלָאס (Dallas) בירת מדינת טקסס (Texas) להפקת שידורי גביע העולם בכדורגל – ארה"ב 94', כתבתי את המסמך הבא למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בדם לִבִּי [14] . פתחתי במילים  האלה .

הטלוויזיה הישראלית – רשות השידור

מחלקת הספורט – ירושלים                                                                                                                       2.6.1994

 יאיר יקירי שלום רב ,

ערב נסיעתי לדאלאס כדי לנהל משם את מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל – ארה"ב 94' , אני מבקש לפרוס בפניך את האפשרויות העומדות בפנינו להמשך שידורי הספורט בערוץ 1 לאחר אובדן זכויות השידור של הליגה הלאומית בכדורגל . יממה אחת לאחר תום השידור הישיר של משחק הגמר בגביע העולם ארה"ב 94' (יום ראשון – 17 ביולי 1994) , נתייצב כולנו אתה , אני  ומחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1  בפעם הראשונה מזה 25 שנה בפני מציאות חדשה , עידן שונה לחלוטין ותקופה לא קלה לאחר אובדן זכויות השידור של הליגה הלאומית בכדורגל . למרות שספגנו מהלומה קשה ובלתי צפויה , הכל יחסי . יש דברים יותר קשים בחיים , לכן לא צריך לאבד את הראש . לפי דעתי כדאי לכנס מייד צוות מוחות (ברמה שלך לרבות מנהלי חטיבות החדשות והתוכניות ואולי גם אנשים אחרים וחלק מאנשי הספורט) כדי לבחון את האפשרויות הרלוונטיות הנוספות חוץ מהכדורגל , הניצבות בפנינו בעידן התחרות הקשה נגד ערוץ 2 והכבלים – ביוקרה , בזמן והיקף השידורים עצמם , וכמובן גם בממון.

כך סיימתי אותו .

יאיר היקר … אנשים רבים (וטובים) שואלים שאלות בדם ליבם . תשובות מדויקות וברורות הם לא קיבלו , ואולי אין בנמצא כאלה . אני יודע יאיר היטב עד כמה כואב לך באופן אישי אובדן זכויות הכדורגל , ושאתה לא ישן בלילות ומתהפך במיטתך כמוני . צריך להודות – חטפנו מכה קשה ביותר , אבל יחד עם זה לא נשכח שמוטי קירנבאום נתן לנו את השנה הגדולה מכולן…נגענו סוף סוף בשמיים…עונה כזאת לא הייתה לטלוויזיה הישראלית…אין זה הזמן להתבכיין ולהטיח האשמות . פשוט צריך לחשוב בהגיון קר ובחוכמה מה ניתן לעשות הלאה , ומה כדאי לבצע בעתיד הקרוב והרחוק למען ולטובת הטלוויזיה הישראלית . חשוב מאוד לתכנן את תוכניותנו לטווח ארוך ככל שניתן , ואל תתבייש להתייעץ בעניין עם מוטי קירשנבאום ומיכה ינון (יו"ר הועד המנהל של רשות השידור בשנים ההן) .

                                                        אוהב אותך מאוד  -  יואש אלרואי 

טקסט מסמך : 2 ביוני 1994. זהו עמוד מס' 5 של המסמך המקורי שכתבתי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהלה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן הוכה מכה אנושה , כאדם ומנהל . הוא הוטל לקרשים . יאיר שטרן התיימר להמריא ולהוביל את רשת טלוויזיה ציבורית שעליה הופקד לעבר פסגת התקשורת במדינת ישראל . "נבנה את השידור הציבורי בדמותו של עיתון "הארץ" המיועד לאנשים חושבים" , הצהיר בתחילת כהונתו בריאיון שהעניק לדן שילון בתוכנית "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית .לפתע קוצצו כנפיו . איזה להמריא ואיזה נעליים . אובדן הכדורגל הותיר אותו המום ונדהם . זה לא היה בתכנון שלו . הוא היה חסר אונים ושפת גופו שידרה אי שביעות רצון קיצונית מהמנכ"ל שלוֹ .כשהתעורר מחוויית ההֶלֶם זה היה כבר מאוחר מידי . את הגלגל אי אפשר היה להחזיר לאחור . יאיר שטרן לא גייס לעזרתו את בכירי חטיבת החדשות כמו ובראש בראשונה את מנהל חטיבת החדשות עצמו דודו גלבוע . גם לא את עורך "מבט" רפיק חלבי והמפיק הראשי של חטיבת החדשות אמנון ברקאי . הוא גם לא ניסה לרתום לעגלתו אישים נוספים בעלי ידע מקצועי בתחום בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, כדי לעלות במשותף לרגל אל מוטי קירשנבאום ולהזהירו מפני המפולת הצפויה . מנהל חטיבת החדשות דודו גלבוע כלל לא היה בסוד העניינים . האיש מוּדַר ולא שותף אך אין הוא פטור מהאחריות לכישלוֹן . לא מפני שהיה שותף למהלכים חס וחלילה אלא דווקא מפני שלא היה שותף ולא התעניין בהם . כמוהו יורשו . מצד שני לך תדע אם זה היה עוזר מפני שהמנכ"ל היה נעול מראש כבר זמן רב על קונספציה שהתבררה כשְגוּיָה ולא היה מוכן להקשיב לאיש חוץ מעצמו , והפסיד .

מוטי קירשנבאום הוא ככלות הכל במידה רבה בֵּן – מַלְכוּת של הטלוויזיה ורשות השידור , ובבֵן מַלְכוּת אין אמורים לפגוע . אני מקווה שהטקסט הדן באובדן הכדורגל ושנכתב בדם לִבִּי בכל ה- Sequence  הכואב הזה , איננו מעליב אותו ואיננו פוגע בוֹ וגורם לו עגמת נפש . על דבר אחד אין וויכוח . רשות השידור יצאה מפרשת הכדורגל מוכה וחבולה .

התחרות היא נשמת אפה של תעשיית הטלוויזיה בכל מדינה חופשית . זאת הגדרה נכונה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 טרם הפנימה אותה  . היו לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור מספיק זמן כדי להיערך ולהתכונן לתחרות הצפויה עם ערוץ 2 שהחלה בראשיתו של חודש נובמבר 1993, אך הוא לא עשה דָבָר . שנים רבות שימש ערוץ 1 כרשת טלוויזיה בלעדית ומונופוליסטית. נעשו בו שגיאות לרוֹב . בשל היותו לבד בשטח חזר לסוּרוֹ פעם אחר פעם מבלי להיענש . הציבור בישראל צפה בו לעיתים קרובות גם כברירת מחדל . כשנדרשה הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בפעם הראשונה בחייו להתמודד נגד יריב צעיר ממנה וחסר ניסיון לחלוטין ובעת ההיא גם לא יותר עשיר , היא הובסה בתחרות בנוֹק אאוט (Knock out) והופלה לקרשים . כמו מתאגרף זקן , כבד ומסורבל , שכב עכשיו השידור הציבורי על רצפת הזירה מבלי יכולת לקום על רגליו לספירת העֶשֶר של הצופים .

נותר לי עוד לסיים את משימת כיסוי שלושת מחזורי הליגה האחרונים שלעונת 94' – 93' , בהם עקבנו חברי ואני אחרי המרוץ המופלא של מכבי חיפה לתואר האליפות . בשבת – 4 ביוני 1994 , הפקתי את שידורי המחזור ה- 39 והאחרון בליגה הלאומית בכדורגל . החלטתי לשָדֵר את "משחק השבת" בשידור ישיר מאצטדיון "קריית אליעזר" מגרשה הביתי של כלת השמחה מכבי חיפה  שהקדימה את מכבי ת"א בעשר נקודות  . ניידת השידור הקטנה "נרקיס" שימשה כיחידת שידור ואולפן בית בו זמנית ולכן השידור עצמו היה מורכב ומסובך מבחינה טכנולוגית . מכבי חיפה לא הפסידה ולוּ פעם אחת ב- 39 (שלושים ותשעה) מחזורי הליגה . היא ניצחה ב- 28 משחקים , וְ- 11 פעם סיימה בתיקו . הפרש השערים שלה עמד על 97 : 27 לזכותה . הישג חסר תקדים . שווה להציץ ביומני ולצַטֵט ממנו את רשימת ההישגים הבלתי נשכחת הזאת של מכבי חיפה באותה עונת המשחקים של 1994 – 1993 .

מחזור 1   שבת – 28 באוגוסט 1993, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – בית"ר ירושלים 3 : 2. (שידור ישיר).

מחזור 2   שבת – 4 בספטמבר 1993, ניצחון בית, מכבי חיפה – מכבי הרצליה 1 : 0  (הקלטה) 

מחזור 3   שבת – 11 בספטמבר 1993, תיקו חוץ, מכבי חיפה – הפועל חיפה 0 : 0. (שידור ישיר).

מחזור 4   שבת – 18 בספטמבר 1993, ניצחון בית, מכבי חיפה – צפרירים חולון 5 : 0. (הקלטה).

מחזור 5   שבת – 2 באוקטובר 1993, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – הפועל ת"א 1 : 0. (שידור ישיר).

מחזור 6   שבת – 16 באוקטובר 1993, ניצחון בית, מכבי חיפה – מכבי פ"ת 4 : 0  (הקלטה).

מחזור 7   שבת – 23 באוקטובר 1993, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – הפועל פ"ת 3 : 1  (הקלטה).

מחזור 8   שבת – 30 באוקטובר 1993, ניצחון בית, מכבי חיפה – הפועל באר שבע 2 : 1. (הקלטה).

מחזור 9   שבת – 6 בנובמבר 1993, תיקו חוץ, מכבי חיפה – הפועל כפר סבא 1 : 1. (הקלטה).

מחזור 10   שבת – 13 בנובמבר 1993, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – עירוני אשדוד 3 : 1. (הקלטה).

מחזור 11   שבת – 20 בנובמבר 1993, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – מכבי נתניה 4 : 2. (הקלטה).

מחזור 12   שבת – 27 בנובמבר 1993, תיקו חוץ, מכבי חיפה – מכבי ת"א 1 : 1. (הקלטה).

מחזור 13   שבת – 4 בדצמבר 1993, ניצחון בית , מכבי חיפה – בני יהודה 5 : 1. (שידור ישיר).

מחזור 14   שבת – 11 בדצמבר 1993, ניצחון בית, מכבי חיפה – בית"ר ירושלים 4 : 0. (הקלטה) 

מחזור 15   שבת – 18 בדצמבר 1993, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – מכבי הרצליה 2 : 0. (שידור ישיר).

מחזור 16   שבת – 25 בדצמבר 1993, ניצחון בית, מכבי חיפה – הפועל חיפה 4 : 0. (הקלטה).

מחזור 17   שבת – 1 בינואר 1994 , תיקו חוץ, מכבי חיפה – צפרירים חולון 0 : 0. (הקלטה) 

מחזור 18   שבת – 8 בינואר 1994, ניצחון בית, מכבי חיפה – הפועל ת"א 2 : 1. (הקלטה).

מחזור 19   שבת – 15 בינואר 1994, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – מכבי פ"ת 1 : 0. (שידור ישיר) 

מחזור 20   שבת – 22 בינואר 1994, ניצחון בית, מכבי חיפה – הפועל פ"ת 2 : 1. (הקלטה).

מחזור 21   שבת – 29 בינואר 1994, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – הפועל באר שבע 2 : 0. (שידור ישיר).

מחזור 22   שבת – 5 בפברואר 1994 , תיקו בית , מכבי חיפה – הפועל כפר סבא 0 : 0 . (הקלטה) .

מחזור 23   שבת – 12 בפברואר 1994 , ניצחון בית , מכבי חיפה – עירוני אשדוד 2 : 1 . (הקלטה) .

מחזור 24   שבת – 19 בפברואר 1994 , תיקו חוץ , מכבי חיפה – מכבי נתניה 2 : 2 . (שידור ישיר) .

מחזור 25   שבת – 26 בפברואר 1994, ניצחון בית, מכבי חיפה – מכבי ת"א 5 : 0. (שידור ישיר).

מחזור 26   שבת – 5 במארס 1994, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – בני יהודה 3 : 0. (שידור ישיר).

מחזור 27   שבת – 12 במארס 1997, ניצחון בית במשחק רדיוס ב- "בלומפילד", מכבי חיפה – הפועל חיפה 6 : 1 (הקלטה).

מחזור 28   שבת – 19 במארס 1994, תיקו בית, מכבי חיפה – מכבי ת"א 1 : 1. (שידור ישיר).

מחזור 29   שבת – 26 במארס 1994, תיקו חוץ, מכבי חיפה – הפועל באר שבע 2 : 2. (הקלטה).

מחזור 30   שבת – 2 באפריל 1994, ניצחון בית, מכבי חיפה – בית"ר ירושלים 5 : 1. (שידור ישיר).

מחזור 31   שבת – 9 באפריל 1994, ניצחון חוץ , מכבי חיפה – צפרירים חולון 1 : 0  (שידור ישיר).

מחזור 32   שבת – 16 באפריל 1994, תיקו בית במשחק רדיוס ב- "בלומפילד", מכבי חיפה – מכבי נתניה 1 : 1 (הקלטה).

מחזור 33   שבת – 23 באפריל 1994, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – הפועל ת"א 3 : 2  (שידור ישיר).

מחזור 34   שבת – 30 באפריל 1994, ניצחון בית, מכבי חיפה – הפועל פ"ת 6 : 0. (הקלטה).

מחזור 35   שבת – 7 במאי 1994, ניצחון חוץ, מכבי חיפה – מכבי הרצליה 3 : 1. (הקלטה).

מחזור 36   שבת – 14 במאי 1994, ניצחון בית, מכבי חיפה – בני יהודה 1 : 0  (הקלטה).

מחזור 37   שבת – 21 במאי 1994, תיקו חוץ (באצטדיון ר"ג), מכבי חיפה – מכבי פ"ת 1 : 1  (הקלטה).

מחזור 38   שבת – 28 במאי 1994, תיקו בית, מכבי חיפה – עירוני אשדוד 1 : 1. (הקלטה).

מחזור 39  ואחרון  שבת – 4 ביוני 1994, ניצחון בית, מכבי חיפה – הפועל כפר סבא 4 : 1. (הקלטה).

התוכנית "משחק השבת" שודרה ישיר בשבת – 4 ביוני 1994 במשך שעה וארבעים וחמֵש דקות מהאִצטדיון החיפני  בקריית אליעזר והצדיעה לאלופה הנפלאה , לנשיאה המצליח והמוכשר יעקב שחר , ולמאמנה המצוין גיורא שפיגל . בתום התוכנית נישקתי את השדרים שלי מאיר איינשטיין , רמי ווייץ , ואורי לוי . נפרדנו מהכדורגל הישראלי לשנים רבות . מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 כיסתה בתקופה של 39 שבתות , מ- 28 באוגוסט 1993 ועד 4 ביוני 1994 , את כל 273 המשחקים שנערכו בליגה הלאומית , ולכדה את כל 785 השערים שהובקעו . זה נראה טריוויאלי היום אך זה היה חידוש גדול בימים ההם . עונת הכדורגל של 1994 – 1993 הייתה עונת הזהב בעידן מוטי קירשנבאום – יאיר שטרן שלא חזרה על עצמה יותר . לרוע המזל היא הייתה האחרונה שלי לעַד .

פרק 6.

אחרית הימים של סוף עשור ה- 90 במאה שעברה.

ב- 1999 הסתיים חוזה הכדורגל השני בין ההתאחדות וערוץ 2 . באותה שעה ממש ניכנס גורם תקשורת רביעי לשוק הטלוויזיה התחרותי במדינת ישראל – חברת הלוויין (בנוסף לערוץ 1 , ערוץ 2 , והכבלים .  חברת YES חיפשה עוגן שידור מיידי ושלחה את זרועות התמנון שלה לעבר הכדורגל . הכבלים ראו בכך איום ממשי על קיומם ובכורתם . שלוש החברות  -  תבל , מת"ב וערוצי זהב עשו מאמץ עליון לרכוש לראשונה את הכדורגל הישראלי תמורת "כל הון שבעולם" , ומניעתו מלהגיע לזרועות הלוויין . בכך חשבו ימנעו מלקוחותיהם להתנתק מהם ולעבור לחברת הלוויין . למאבק על זכויות השידור של הכדורגל הישראלי , נכנסה גם חברת ההפקה לשידורי טלוויזיה "מימד" (MTVS) בניהולו של לֵאוֹן צימן . יו"ר התאחדות הכדורגל גברי לוי הבחין במלחמת גוֹג ומגוֹג שפרצה בין שלושת הקונגלומרטים ונכנס "לתפר" הריב בין הנִצים . הוועדות המארגנות ממתינות בערגה לסיטואציות כאלה שנוצרות לעיתים רחוקות . ההתאחדות ניצלה את המצב כדי העלות את רָף הדולרים בהסכם החדש ב- % 300 מסכום של כ- 7000000 (שבעה מיליון) דולר ל- 21000000 (עשרים ואחד מיליון) דולר לעונת צילומים אחת . ערוץ הספורט (ערוץ 5 בכבלים) נענה לאתגר וחתם על חוזה בלעדי לשש שנים , בהן התחייב לשלם להתאחדות 126000000 (מאה עשרים ושישה מיליון) דולר . מדהים . ערוץ 5 שייצג את שלוש חברות הכבלים במו"מ ידע היטב שהסחורה לא שווה את מחירה אך כדי לבלום את חברת  YES הכל היה הגיוני וכשר . גם להיכנס למבוך כספי אָפֵל מבלי לדעת איך יוצאים ממנו .

בקיץ 2002 הוברר שחברות הכבלים נקלעו למשבר כספי כבד מאין כמותו . דובר על חובות של מיליארדים  של שקלים לבנקים . לא נותר בהם (בכבלים) עוד כוח לשלם להתאחדות הכדורגל את המגיע לה על פי ההסכם מ- 1999 . ההתאחדות נקטה פעולת עונשין כנגד ערוץ הספורט והחזירה לעצמה את זכויות השידורים . היא שכרה את שירותי חברת צ'רלטון בעלת המוניטין בתיווך זכויות שידורים בראשותם של אלי עזור ופנחס זהבי , כדי לנהל מו"מ חדש שבסופו תחולק ירושת הכבלים בין כל גופי השידור במדינת ישראל , תמורת סכום שלא יפחת  מ – 21000000 (עשרים ואחד מיליון) דולר לעונה . ערוץ 2 וערוץ 10 שילמו את עיקר הסכום תמורת שידורים ישירים של המשחקים . ערוץ 2 משדר ישיר מידי שבת בערב , ערוץ 10 משדר בכל יום שני בערב , ערוץ 5 שהצטרף מאוחר יותר להסכם הקיבוצי משדר ישיר בכל יום ראשון בערב , והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שכרגיל נגררה מאחור , הסתפקה במִשְדָר מסכם של שלושה – ארבעה משחקי המחזור בכל מוצ"ש (כבונוס זכתה לשָדֵר גם את משחקי גביע המדינה והטוֹטוֹ , ואת המשחק המרכזי נעדר הרייטינג בליגה הלאומית) .

הסידור הכספי הזה לא החזיק יותר מידי זמן מעמד כי סופו מי יישורנו נוכח המצב הכלכלי הלא נוֹח של רשתות הטלוויזיה והכבלים בארץ .החוזים הכספיים בין רשתות הטלוויזיה בארץ לבין ההתאחדות לבשו ופשטו צורה בהם היו מעורבים בשנים האחרונות ערוץ 1 , ערוץ 10 , צ'ארלטון , וערוץ 5 בכבלים . ערוץ 1 לקח בשלוש העונות האחרונות 2011 – 2010 , 2012 – 2011 , 2013 – 2012 את המשחק המרכזי של ליגת העל (תמורת 45000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל לשלוש שנים . ערוץ 5 לקח את תקצירי המשחקים של ליגת העל . נראה מה יקרה בעונה הבאה של 2014 – 2013 .

תהילה טלוויזיונית עולה כסף . תהילה טלוויזיונית בלעדית גוֹבָה ממון רב . לפעמים הון עתק . הסלוגן שטבע רוּן אָרְלֶדְג' בשנות ה- 60 של המאה שעברה "When you heve the rights – you have the show" , נותר על כָּנוֹ . כל אחד שיחליט לעצמו אם זה כדאי .

[1]  ראה נספח : הצעת נוסחה של 20 השידורים הישירים בליגה הלאומית בכדורגל בעונת 94'- 93' שהעברתי למנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל , בתאריך 17 ביולי 1993 .

[2]  ראה נספח : ראה מכתבי לנשיא המדינה מ-  24 בנובמבר 1993 המבקש את התערבותו למען שידור ישיר של משחק הכדורגל בליגה הלאומית בין קבוצות מכבי ת"א ומכבי חיפה באִצטדיון ר"ג בשבת- 27 בנובמבר 1993 .

[3]  ראה נספח : זהו המכתב בדם לבי שנשלח למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ב- 9 בנובמבר 1993 , המבקש ממנו לבטל לאלתר את הורדת התוכנית "שער ראשון" מהמרקע .

[4]  ראה נספח : קטעי עיתונות אמריקניים מתאריך 22 בדצמבר 1993 , המדווחים על המפלה הגדולה שספגה CBS , לאחר שהפסידה את זכויות השידור של ה- NFL  לרשת הטלוויזיה האמריקנית החדשה FOX .

[5]  מקור : הספר  “THE GAME BEHIND THE GAME” מאת טרי א'וניל (Terry O`neil) .

[6]  ראה נספח : תוכנית העבודה שלי כיצד לרכוש את זכויות שידורי הכדורגל הישראלי בשנים 1998- 1994 , כפי שהוגשה להנהלת רשות השידור , בפגישה  שהתקיימה בלשכת המנכ"ל ב-  26 בדצמבר 1993 .

[7]  הערה : יאיר שטרן היה מעוניין כל השנים מאז האובדן ב- 1994 להחזיר את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לערוץ 1 . ב- 1999 ביקש ממנו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת להמשיך בתפקיד מנהל הטלוויזיה . יאיר שטרן התנה את הסכמתו בהשבת הכדורגל הישראלי לזרועותיו של ערוץ 1 .

[8]  הערה : לא נמצא בארכיון רשות השידור כל מסמך המסכם את הפגישה האחרונה של הנהלת רשות השידור (ובהשתתפותי) , פגישה שנערכה בארבע אחה"צ  ב- 11  במאי  1994  בלשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל"  .

[9]  ראה נספח : ראה מכתבי ליו"ר התאחדות הכדורגל

[10]  צ'ארלי שטרית היה אחד מצלמי החדשות ב- ENG בטלוויזיה הישראלית הציבוית – ערוץ 1 האהוב על מוטי קירשנבאום . צ'ארלי שטרית עשה יחד עם מוטי קירשנבאום ב- 1992 את הכתבה הבלעדית המפורסמת אודות יחידות המסתערבים של צה"ל הפועלות בגדה וברצועת עזה .

[11]  ראה נספח : קטעי עיתונות מתאריך 18 במאי 1994 , המדווחים על אובדן זכויות השידור של הכדורגל הישראלי מידי הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1  והעברתם לרשות ערוץ 2 .

[12]  ראה נספח : מסמך ההיערכות של שידורי הליגה הארצית בכדורגל שנשלח ב- 4 בספטמבר 1995 למוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור .

[13]  ראה נספח : מכתבי למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום מ- 13 בספטמבר 1995 בעניין שערוריית הקול והתקשורת במשחק גביע UEFA  הפועל באר שבע נגד פ.צ. ברצלונה

[14]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל הטלוויזיה מ-  2 ביוני 1994 , המציע לו הקמת צוות מוחות  לקראת היערכות מחודשת של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 לאחר אובדן זכויות השידור של הכדורגל הישראלי .

[15]  ראה נספח : ראה מכתבי אל רפיק חלבי מנהל חטיבת החדשות  מ-  2 בינואר  1997 המֵאִיץ בו לקנות את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לשנים 2000- 1997.

[16]  ראה נספח : מכתבו הנעלב של מנהל חטיבת החדשות אלי  מ-  8 ביולי 1997 המאשים אותי בעקיפתו.

[17]  ראה נספח : מכתבו של רפיק חלבי מ-  9 בפברואר 1997 אל עורך המקומון החיפאי "כלבו" על מהות  יחסי העבודה בין מנהל חטיבת החדשות לבין מנהל מחלקת הספורט .

[18]  ראה נספח   ראה מכתב התודה שלי להתאחדות הכדורגל  מ-  8  ביוני  1994  בתום עונת שידורי 1994- 1993 .

סוף הפוסט .

פקודת המבצע/ספר השידורים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לו : "יש לך עם לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog.co.il פונה לרוֹבֵד צַר ופֶּלַח מְצוּמְצָם מאוד באוכלוסייה . אף על פי כן הוא ממשיך לצבור מספר עצום של כניסות מידי יום ביומו .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 318 : הועלה לאוויר בשעות הצהריים של שבת – 16 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : מר אורי שנער אמר כך בכנס אגודת העיתונאים שהתקיים השבוע באילת : "אי אפשר לשנות את הנהלת רשות השידור ולחשוב שהכול יתוקן . כל הפתרונות שניתנו הן אקמול להתקף לב" . אורי שנער אומר דברי הבל . מעניין מדוע כל ציוץ של החוכמולוג המגוחך הזה , מי שהיה פעם מנכ"ל של חברת "קשת" ונהדף לאחור ע"י מוֹזִי וֶורְטְהָיְים , ואשר קוראים לו אורי שנער – שווה ציטוט ? הצדיק הזה אורי שנער איש בלתי מוכשר בעליל שהודח ע"י מועצת המנהלים של "קשת" והוחלף במר אבי ניר , תבע לעצמו ללא בושה לאחר הדחתו מיליונים רבים של שקלים דמי פיצוי . להֶוֶוה ידוע כי גם מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בשנים 1998 – 1993 פעל בתנאים כלכליים מורכבים ובאקלים פוליטי סבוך , אולם האם אפשר להשוות את איכות וטיב ניהולו של מוטי קירשנבאום בשנים ההן את רשות השידור הציבורית עם החידלון ותקופת הניהול הכושלת הנוכחית של המנכ"ל הנוכחי יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב מר זליג רבינוביץ' ? האם ניתן להשוות גם בין רשות השידור ההיא תחת מנהיגותם המשגשגת של מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה שלו מר יאיר שטרן לבין שלוש שנים תפלות ומרירות כ- רוֹש וְלַעֲנָה ב- 2005 – 2002, תחת שלטונו של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל, שלבסוף גם הודח מתפקידו הרָם ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט ? התשובה ברורה, מוחלטת , וחד משמית : אי אפשר ! בלתי אפשרי !!

על עובדי רשות השידור , הטלוויזיה + רדיו "קול ישראל" להתאגד ולחולל מהפכה דרמטית במו ידיהם וראשית דבר להביא לסילוק לאלתר של יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' מתפקידם הרם . מדובר בשני אנשים שהם סוּפֶּר לא מוכשרים , לא מובחרים , ולא מיומנים . מדובר במינוי פוליטי ממשלתי מגוחך ומופרך ב- יוני בן מנחם והצבתו בפסגת השידור הציבורי . חוקי הניהול קובעים בבירור כי אנשים לא מוכשרים עוטפים את עצמם ביועצים ועוזרים לא מוכשרים . מכל המועמדים הפוטנציאליים למשרת העוזר הראשי בחר לו יוני בן מנחם דווקא את זליג רבינוביץ'. רוש ולענה. לעג לרש. מהפכות דרמטיות אפשר לחולל גם בדרכים דמוקרטיות . אין צורך להשתמש בחרמשים וקילשונים וגם לא בחבלי תלייה ו/או ב- גיליוטינה מאולתרת. גם בתנאים הציבוריים הנוכחיים של סתיו 2013 ניתן לבנות רשות שידור פי 1000 (אלף) יותר הוגנת , יותר מוכשרת , יותר אטרקטיבית , ויותר רלוואנטית . מה שמתחולל כעת בין כותלי רשות השידור תחת הנהלת המנכ"ל יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל ד"ר אמיר גילת הוא בחזקת שערורייה לאומית . שתיקתם של העיתונאים בטלוויזיה וברדיו מבחירתם החופשית כבני חורין במדינה בת חורין נוכח החידלון הנורא המתחולל בביתם השני בו הם מבלים יותר שעות מאשר ב- ביתם הראשון , הוא בבחינת אסון לאומי .

הערה 5 : עתידו של ערוץ 10 מעורפל למרות שבראשו ניצב מנכ"ל בעל ניסיון בשם רפי גינת . המחוג מראה על שעת חצות . זהו הצ'אנס האחרון של ערוץ 10 לחולל מהפכה רעיונית ולסלק מלוח השידורים שלו לאלתר את תוכניות נפל על מנת להפוך לרשת טלוויזיה רצינית . ולא , יידרש להחזיר את המפתחות . כיצד זה רפי גינת לא נעזר במוטי קירשנבאום זה מ- "לונדון את קירשנבאום" כדי להיחלץ מטבעת החנק . מוטי קירשנבאום הוא בעל רזומה טלוויזיוני עשיר בן 45 שנים כאיש טלוויזיה פעיל מאז 1968, ובתוכו ניסיון בבניית לוחות שידורים טלוויזיוניים בשל היותו מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1981 – 1976 וגם מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 . מדהים להיווכח כי מנהיגות ערוץ 10 שאמורה להיות נבונה ולמודת ניסיון איננה מצליחה לגבור על מנגנון ההרס העצמי הטבוע בכל פרט ו/או קבוצה , מקבלת החלטות שגויות ומטופשות שוב ושוב , משדרת עוד ועוד תוכניות ירודות ועלובות במרדף אידיוטי אחרי ערוץ 2 , ובכך משמידה את עצמה ברוח סִפְרָה של ברברה טוכמן , "מצעד האיוולת" .

הערה 6 : קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א של עונת 2014 – 2013 טובה מזאת אשתקד אולם נותרה פגיעה . היא הייתה במידה רבה ברת מזל מול פאנאתאנאייקוס לאחר שגברה עליה אמש 75 : 68 בהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת המחזור ה- 5 בבית מס' 4 של ה- Euroleague . אנוכי מותיר את הניתוח המקצועי של מה שהתחולל בהתמודדות לפרשנים הוותיקים ומסכים עם קביעתו של אלי סהר אתמול ב- "ישראל היום" כי הוויתור של מועדון מכבי ת"א על השחקן הישראלי ליאור אליהו הופך אותה לקבוצה בינלאומית שמשחקת בישראל . ניסוח מדויק . המשחק הועבר בשידור ישיר בערוץ 10 . אני אוהב מאוד את הבימוי העירני והמדויק של הבימאי המנוסה ראובן "רוביק" פודגור ואת המיקום והשימוש המיטבי שלו בהכנסת ההילוכים החוזרים של מצלמת ה- SSM לתוך מכלול הסיקור הממושך בן כשעתיים ורבע .

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לו : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות. 

הערה 7 : חודש מאי של שנת 1982. פקודת המבצע של שידורי מונדיאל ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ואנוכי.

הגשתי את העותק הראשון של פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביום רביעי – 2 ביוני 1982 בטרם טיסתי לספרד . הוא קרא את ההקדשה , לחץ לי את היד , ואמר תודה . זה היה בלשכתו בבניין "כלל" בירושלים . מנהל לשכתו גב' רוחמה איילון עמדה לידינו וחייכה . היא חיבקה אותי . אהבתי אותה והיא אהבה אותי . אנוכי זוכר היטב את מבטו ההוא של יוסף "טומי" לפיד בטרם נפרדנו . הוא נראה נוגה ומהורהר ולא שקט . בארץ שררה אווירת מלחמה . היה ברור שראש הממשלה מנחם בגין ושר הביטחון שלו אריאל "אריק" שרון (אז בן 54) לא ישתקו עוד להתגרויות של ארגוני הטרור של הפת"ח שהתבצרו בדרום לבנון בהנהגת הארכי טרוריסט יאסר עראפאת . מלחמת לבנון ה- 1 הייתה כנראה בלתי נמנעת . באותו יום רביעי ההוא של 2 ביוני 1982 עמדה לרשותו של יוסף "טומי" לפיד אינפורמציה שאנוכי טרם ידעתי . הייתה לי אינטואיציה כי משהו עומד לקרות . זמן קצר קודם לכן סיימתי עם הגדוד שלי שירות מילואים פעיל בהחזקה ואבטחת קו הגבול שבין ישראל לירדן מקיבוץ עין גדי בואכה אילת . כקצין קרבי בגדוד יידעו אותנו כי ייתכן ובמהלך השירות נעלה צפונה כדי להיכנס ללבנון לתקופה קצרה. בינתיים סיימנו את השירות הפעיל והשתחררנו. מאומה לא קרה אך אופציית הפלישה ללבנון בקיץ 1982 נותרה תקפה . חזרתי לבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים כדי להשלים את ההכנות לקראת תחילת מבצע השידורים של מונדיאל ספרד 1982 . ביום חמישי – 3 ביוני 1982 טסתי למדריד . ביום שישי בצהריים – 4 ביוני 1982 חגג יוסף "טומי" לפיד באולפן א' בבניין עם מנהל הטלוויזיה טוביה סער וקבוצת עובדים את המעבר הרשמי לשידורים בצבע . ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין החליטה לאשר לוועד המנהל של רשות השידור להמיר את השידורים ב- שחור /לבן בצבע . יוסף "טומי" לפיד היה מאושר וראה בזאת הישג ניהולי אישי שלו . מישהו צילם את המעמד החגיגי ההוא באולפן א' באותו יום שישי ההוא של 4 ביוני 1982 . כעבור רבע מאה של שנים ב- 2007 שמתי את ידי על התצלום ההוא שחושף רגע של שמחה מקצועית וגם מנכ"ל רשות שידור נוגה ומהורהר שנושא אחריות כבדה של סיקור שני מבצעי שידור טלוויזיוניים , כיסוי מלחמת לבנון ה- 1 הממשמשת ובאה ו- 23 (עשרים ושלושה) שידורים ישירים מטורניר ארוך וממושך של מונדיאל הכדורגל – ספרד 1982 . מבטו המהורהר אל הבלתי נודע נשא אותו אל מעבר לאופק .

lapid 8

טקסט תמונה : יום שישי – 4 ביוני 1982. אולפן A בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה ירושלים. ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין מאפשרת למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (שני מימין בן 50) לעבור באופן רשמי לשידורים בצבע . יוסף "טומי" לפיד חוגג בצניעות את האירוע עם קבוצת עובדים בהרמת כוסות יין . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : בימאי הטלוויזיה אורן שינדל, מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל, המגישה גב' דליה מזור, מנהל הטלוויזיה הישראלי הציבורית טוביה סער, מאחוריו מציץ ראשו של גבי אוחנה נהגו האישי של המנכ"ל , המגיש דניאל פאר , והבימאי הראשי של הטלוויזיה ג'קי גורן ז"ל (חתוך) . התבוננות יתר בפניו של יוסף "טומי" לפיד מגלה מנכ"ל רשות שידור מודאג ומוטרד שנושא מבטו אל האופק . לראשונה בחייו ניצב בפני שתי משימות סיקור כבדות משקל , מלחמת לבנון ה- 1 ומונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

lapid 1

טקסט תמונה : יום שישי – 4 ביוני 1982 . בידודו של מנכ"ל רשות השידור בתמונה , חושפת את יוסף "טומי" לפיד נושא את מבטו המודאג אל האופק . לראשונה בחייו ניצב בפני שתי משימות סיקור כבדות משקל , מלחמת לבנון ה- 1 ומונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

אהבתי את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל . אולי אהבה היא מילה חזקה מידי . בטוח חיבבתי אותו למרות חולשותיו . צריך לקחת בחשבון כי יוסף "טומי" לפיד הוזעק ב- 1 באפריל 1979 לרשות השידור מאחורי מכונת הכתיבה הישנה שלו במשרדי "מעריב" ששכנה ברחוב קרליבך בתל אביב ע"י ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך שלו והאיש הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה טירון טלוויזיוני שגויס להתייצב בראש משימה ענקית . לא רק כדי לפקח על ייצור תכני טלוויזיה ורדיו מגוונים בתוכם חדשות , ספורט , ובידור – אלא גם לנהל יחידת שידור ציבורית ענקית שמנתה יותר מ- 2000 (אלפיים) עובדים ובצידם וועדי עובדים , כלכלה מסובכת שבנויה מאלפי פרטים . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נותר במידה רבה טירון טלוויזיה עד סוף ימיו ברשות השידור . נראה היה כאילו נעל נעליים גדולות ואשר מעולם לא הצליח להתאים אותן למידותיו . ניהול רשת טלוויזיה ציבורית ורדיו ציבורי היא עבודה מורכבת ומסובכת אין סופית שרווייה אין סוף מהמורות כלכליות , פוליטיות , טכנולוגיות , לוגיסטיות , ויוניוניסטיות . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נדרש לשלוט על מסננת מוֹנִיטָארִית ענקית מנוקבת כ- כְבַרָה בחוֹרִים גדולים דרכם זלגו מידי יום ביומו כ-  2.000000 (שני מיליון) שקל . מנכ"ל רשות השידור החדש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מי שניהל קודם לכן מכונת כתיבה היה המום עכשיו מגודל ועוצמת היצירה הטלוויזיונית ושטף ההוצאות שלה . הוא היה חרדתי בענייני כספים ונתן לכך ביטוי במפגשים בינינו . לא פעם טען באוזניי כי איננו מבין את האבסורד הזה מדוע הטלוויזיה צריכה לשלם זכויות שידורים כדי לשדר ישיר את משחקי טורניר מונדיאל ספרד 1982 מפני שמדובר על פי תפישתו בפעולה עיתונאית . כלכלת הטלוויזיה ויחסיה הסימביוטיים עם הוועדות המארגנות של אירוע הספורט הגדולים והרלוואנטיים נותרה אניגמטית בעיניו . במידה רבה הם שיגעו והכעיסו אותו . הוא לא רצה לשלם . הוא חשב שהוועדות המארגנות הן אלו שצריכות לשלם לטלוויזיה שמסכימה לחשוף ולצלם אותם ולהעביר את בשורתם למאות מיליוני בתים ברחבי תבל . דנתי בכך בפוסטים הקודמים ואינני רואה טעם לדוש בכך פעם נוספת . אני מבקש רק להזכיר כי מנכ"ל רשות השידור החדש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביטל בשעתו מייד עם מינויו לתפקיד הרָם (1 באפריל 1979) את זכותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לארח ולהפיק שוב באפריל 1980 את תחרות השירים האירופית ה- אֶרוֹ וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) לאחר זכייתה של הזמרת גב' גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות הזמר האירופית שהתקיימה בירושלים במוצ"ש – 31 במארס 1979 עם שירה "הללויה" . הטענה הייתה כי אין לו לכך כסף . ביולי – אוגוסט 1980 החליט יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לכסות Off tube מהמוניטורים בירושלים את המשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980 . גזר הדין שלא לשלוח את ציוותי הטלוויזיה הישראלית הציבורית למוסקבה 80' נבע ונסמך על ההחלטה של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין להצטרף לחרם האמריקני בראשות הנשיא ג'ימי קרטר על האולימפיאדה הסובייטית . גם הוועד האולימפי הישראלי תמך במהלך החֶרֶם של מנם בגין ולא שלח ספורטאים ישראליים לאולימפיאדת מוסקבה . השארת משלחת הטלוויזיה בארץ חסכה לקופת רשות השידור כחצי מיליון דולר , אולם דווקא אז התגלה מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בכל גדולתו . הוא שלח ב- 19 ביוני 1980 לאָלֶכְּס גִלְעָדִי מכתב שהפך למסמך בלתי נשכח , בו קבע כי , "היעדרה של משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאולימפיאדת מוסקבה 1980 נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל ,ואינו משמש תקדים לעתיד .

lapid 1

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מבטיח הבטחה נאמנה למנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר אלכס גלעדי, "כדי למנוע אי הבנות , אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל , ואינו משמש תקדים לעתיד". זהו אחד המסמכים המתועדים החשובים ביותר בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפקת הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 הייתה למעשה ההתנסות הבינלאומית הראשונה של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. לא רק מהיבט התוכן אלא גם מהאספקט הכלכלי שמטיל עומס על הקופה הציבורית בעת הפקת מפעל ספורטיבי בסדר גודל כזה כמו מונדיאל . כמי שאחראי ראשי על הקופה הציבורית שקיומה נובע מחוק רשות השידור שמר עליה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בשבע עיניים . הוא עשה זאת בסיועם של שני "כלבי הבולדוג" שלו , שני אנשי הכספים המרכזיים של רשות השידור , יִשְרָאֵל דוֹרִי ויוֹחָנָן צָנְגֵן . וגם באמצעות המִשְנֶה שלו שלמה עבדי . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביקש גם מהאחרים לנהוג כמותו . אולם משהגיע הרגע המכריע החליט לשים "פַּס" על ההחלטה שלו עצמו ושלח למונדיאל ספרד 1982 שַדָּר ספורט בשפה הערבית (סולומון מוניר) כדי לשדר Off tube מהמוניטור במדריד את מה שאפשר היה לעשות בדיוק אותו הדבר ולא פחות טוב מהמוניטור בירושלים . הטסתו של שדר Off tube  למדריד בקיץ 1982 הייתה בזבוז משווע של כספי ציבור על פי תפישתי . נתתי לו לדעת מה אני חושב עליו בעקבות המעשה הזה אך הוא התחמק .

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים של מונדיאל ספרד 1982 כפי שחיברתי וכתבתי והגשתי אותה למנכ"ל רשות השידור הייתה סיכום של מהלכי הפקה בני ארבע שנים שניהלתי מאז תום הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 . מהלכים שהחלו מאותו התאריך היכן שהוא בסתיו 1978 בו אָלֶכְּס גִלְעָדִי מינה אותי למפיק של מונדיאל ספרד 1982 . הוא שַם בי את מבטחו לאחר ההצלחה הגדולה שלי להפיק , לערוך , ולנהל בעבורו ובעבור השידור הציבורי בבואנוס איירס את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ארגנטינה 1978 לכל אורכו של חודש יוני 1978.

gilady 1

טקסט מסמך : זהו הפתק המקורי שכתב לי אלכס גלעדי . המסמך נשמר . "יואש יקירי , הריך מתמנה למפיק לשידורי הגביע העולמי 1982. אנא פעל והחזק אותי בתמונה ובתכתובת" . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

פקודת המבצע הטלוויזיונית שחיברתי וכתבתי לקראת טיסת המשלחת לשידורי מונדיאל ספרד 1982 הייתה יעילה ומפורטת , אך גם תמציתית . בדיוק כמו פקודות מבצע הנכתבות לקראת יציאה לקרב במלחמה אמיתית . לא ניתן לנהל מבצע שידורים טלוויזיוני ענק וממושך שכזה ברמה של מונדיאל רחוק מגבולות המדינה מבלי להגדיר במדויק את מטרות השידורים , מבלי לצַוֵות את הכוחות המתאימים בנשק השידור הראוי , מבלי לאבחן היטב את אופן ודרך הגעת הכוחות ליעד זירות ההתמודדות , מבלי לתכנן את המועדים וזמני ביצוע משימות השידור , מבלי להיעזר בלוגיסטיקה גמישה ונוחה , מבלי להכיר לפרטי פרטים את מערך התקשורת הלוויינית הבינלאומית , ומבלי למסד מערכת קשר ותקשורת צמודה ואיתנה לידי כדי לאפשר לי לנהל , לפקד , ולהוריד פקודות שיישמעו במשך 35 (שלושים וחמישה) ימים בעת ובעונה אחת בספרד הענקית ובאולפנים בירושלים .

spain 2

טקסט תמונה :  7 ביוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'. רגע ההתחלה. משרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC  במדריד . זוהי מערכת השידור והתקשורת ובקרת קווי השידור שבנה המפקח הטכני מיכה לויירר (במרכז התמונה) במשרד ההפקה שלנו ב- IBC  במדריד יחדיו עם עוזרו הראשי סעדיה קאראוואני (מימין). קווי שידור ה- 4W בתוך ספרד ומחוצה לה ומערכת הטלפונים הבינלאומית אִפשרו לי לנהל כהלכה את ההפקה המורכבת בספרד 1982 וגם את מהלכי השידור בירושלים . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 62

טקסט תמונה : יום שני בבוקר -  12 ביולי 1982. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלי ב- IBC במדריד מתרוקן מתוכנו. תמונת הסיום עם תום מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זהו רגע הקיפול . שני טכנאי הקול והתקשורת מיכה לויירר (מימין) וסעדיה קאראוואני (משמאל) משוחחים עם הבית לאחר שארזו זה מכבר את הציוד הטכני במשרד שלנו ב- IBC  במדריד לקראת הטסתו בחזרה לארץ . בשובנו ארצה המתינה לנו מלחמת לבנון הראשונה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בעת הזאת של המחצית הראשונה של 1982 התברר כי ניהולו של יוסף "טומי" לפיד את רשות השידור וניהולו של גדעון לב ארי את רדיו "קול ישראל" היו פגומים ובלתי מבוקרים (בלשון המעטה) . עובדה שטיסת חיילי משלחת רדיו "קול  ישראל" למשימת מונדיאל ספרד 1982 זלגה מבעד לחורי המסננת הגדולים והיא נחתה במדריד ללא נשק . בשל כך נאלצו לירות יריות סרק , לזייף , להונות , ולשדר off tube מהמוניטורים שלהם בחדרי המלון שלהם בספרד ומהמוניטורים שלי במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי במדריד . הם לא דיווחו ולא שידרו מהשטח . הם עשו זאת Off tube מהמוניטורים הספרדיים שנקרו להם בחדרי המלון שלהם ו/או במשרד ההפקה , התקשורת והשידורים שלי ב- IBC במדריד . זאת הייתה הונאה . הונאת המאזינים . היה שָם פרט מעניין ששני שליטי רשות השידור לא שמו לב אליו . יוסף "טומי" לפיד וגדעון לב ארי לא הבינו כי הם מחזיקים בידם שַדָּר ספורט מוכשר ונפלא ברמה בינלאומית בשם גדעון הוד . הם הטילו עליו גם לנהל את יחידת הספורט של הרדיו . זאת הייתה טעות קולוסאלית . אין דבר כזה להחזיק בעת ובעונה אחת בשררה וגם להתמודד על בכורת המיקרופון . יחסי האֶנוֹש של המנהל והשַדָּר גדעון הוֹד עם שני פיקודיו ברדיו דני דבורין ורמי יצהר התדרדרו לשפל המדרגה . ראיתי זאת בספרד 1982במו עיניי . הטסת משלחת רדיו "קול ישראל" למונדיאל ספרד 1982 רק כדי לדווח לציבור Off tube מהמלונות בספרד ו/או מהמשרד ב- IBC במדריד היה כישלון קולוסאלי ניהולי ומנהיגותי חסר תקדים ב- ממדיו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל וגדעון לב ארי ז"ל .

apain 5

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . שדרי רדיו "קול ישראל" גדעון הוד , רמי יצהר , ודני דבורין משדרים למאזיניהם בישראל את משחקי המונדיאל Off tube מהמוניטורים המוצבים במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC במדריד , מבלי לגלות להם כי הם אינם מדווחים מהשטח , מהאצטדיונים . אין מילה אחרת חוץ מהונאה כדי לתאר את המעשה המביש . זיהוי הנוכחים בשורה הראשונה מימין לשמאל : טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל , גדעון הוד , רמי יצהר, דני דבורין (חובש אוזניות ומחזיק מיקרופון), נתן זהבי עורך סרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית. זיהוי הנוכחים בשורת האחורית מימין לשמאל : שמואל בונדה , סולומון מוניר (מרכיב אוזניות) , דובי מאונטנר , ויורם ארבל (מוסתר ע"י דני דבורין) . (ציעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ספרד 1982 שהגשתי ליוסף "טומי" לפיד מפריכה לחלוטין את טענתו של מר סולומון מוניר כפי שמסר ביולי 1982 לעיתונאי אלי עזור מ- "חדשות הספורט" עם שובה של משלחת הטלוויזיה מספרד ארצה , "כי הובטח לו ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בעצמו לפיו יהיו שידורים מלאים בשפה העַרבית ממונדיאל ספרד 1982 בזמן התוכניות הרגילות בערבית" , והוסיף , "במהלך המשחקים בספרד 1982 שונתה לפתע התוכנית המקורית ואני נאלצתי לוותר לשדרים בעברית" (ראה הציטוט בקטע העיתונות המצורף) . אינני יודע כיצד ומה היו הסיבות שהניעו את מר סולומון מוניר למסור לאלי עזור גרסה כה מגוחכת ולא נכונה בעניין "אינפורמציית ההבטחה המנכ"לית" הזאת כפי שמעידה פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ספרד 1982 המצ"ב . ואם כן כיצד היא הייתה אמורה להתבצע בדיוק ??? הרי סולומון מוניר לא היה שַדָּר כדורגל מיומן ומדופלם וגם לא היה לו פרשן דובר עַרבית במשלחת השידור של הטלוויזיה . אינני יודע אלו סיבות הניעו אז את אלי עזור ואת עורכיו לפרסם ידיעה קלוקלת ובלתי נכונה ביולי 1982 בעיתון "חדשות הספורט" , מבלי להצליב מידע , ומבלי לבדוק את אמיתות האינפורמציה עמי .

spain 7

טקסט תמונה : 21 ביולי 1982 . קטע מהעיתון "חדשות הספורט" . מר אלי עזור כתב העיתון "חדשות הספורט" של הימים ההם מפרסם ידיעה מופרכת מיסודה מפיו של סולומון מוניר , וכותרתה : "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה-  בי. בי. סי ." , והוסיף , "נסיעת השדר בשפה הערבית למונדיאל ספרד 1982 מלכתחילה תוכננה בהתאם לסיכום שקיבל על עצמו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, לפיו יהיו שידורים מלאים בעַרבית בעת שהמשחקים יהיו בזמן התוכניות הרגילות בעַרבית. במהלך המשחקים בספרד שונתה לפתע התוכנית המקורית ואני נאלצתי לוותר לשדרים בעִברית…" . מדהים שאלי עזור והעורכים שלוֹ פִּרסמו סיפור מופרך לחלוטין בעיתון שלהם "חדשות הספורט" . הם עשו זאת מבלי להניד עפעף , מבלי להצליב מידע , מבלי לאַמֵת אותו , ומבלי לבקש את המסמך עצמו (באם הוא קיים) ממר סולומון מוניר כדי שיהווה סימוכין ותימוכין , לתכנון כביכול ההוא של מנכ"ל רשות השידור שאותו הוא מזכיר והיה שונה לחלוטין מתוכן מפקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ספרד 1982 שכתבתי וחיברתי . פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ספרד 1982 הופץ ב- 150 (מאה וחמישים) עותקים בעבור הנהלת רשות השידור ובראשה יוסף "טומי" לפיד ז"ל , עבור אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובראשם מנהל הטלוויזיה מר טוביה סער , עבור אנשי רדיו "קול ישראל" ובראשן גדעון לב ארי ז"ל , עבור חברת "בזק" , ואשר חולק גם לטלוויזיה החינוכית – לימודית בראשות מר יעקב לורברבוים וסגניתו גב' יוהנה פרנר ז"ל . 

אנוכי זוכר כי הסברתי ליועץ הראשי של מנכ"ל מר נקדימון "נקדי" רוגל עם שובי ממדריד ארצה, כלהלן : "לא ייתכן ולא יכול להיות בשום אופן מצב בו הצוות שלנו בספרד 1982 היה גדול יותר מצוות השידור הטלוויזיוני של ה- BBC , מה עוד שלרשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית היו שלוש נבחרות מהאיים הבריטיים ששיחקו במונדיאל ספרד 1982 עצמו , לרבות נבחרת אנגליה ש- שיחקה בית ד' המוקדם עם נבחרות צרפת , צ'כוסלובקיה וכוויית. לבטח משלחת השידור של ה- BBC הייתה ענקית וגדולה עשרת מונים בהשוואה לשלנו. יהיה לי קל מאוד להַפְריך את כתב האישום המגוחך חסר השחר הזה שהוטח בי ע"י סולומן "סולי" מוניר באמצעות העיתונות הכתובה ובעיקר בעיתון "חדשות הספורט", פרי הפוסט של מר אלי עזור מיולי 1982" , אמרתי בבִטחה רבה לנַקְדִימוֹן "נקדי" רוֹגֵל . זאת הייתה הערכתי כפי שהעדתי בפניו על סמך ידע אישי . באותה השיחה ההיא בינינו הוספתי גם : "אין ספק בכלל שכמותית מנתה משלחת הטלוויזיה של ה- BBC  למונדיאל ספרד 1982 לפחות 100 (מאה) אנשים בפונקציות השונות של הסיקוּר הטלוויזיוני . אינני יודע את הכמות המדויקת אך אני מכיר מקרוב את אורח מחשבתם וצורת עבודתם של אנשי ה- BBC . אבדוק את העובדות ואתן לך לדעת אותן" . נקדימון "נקדי" רוגל התעניין לדעת מי הוא מקור האינפורמציה שלי וכיצד יש בדעתי לבדוק ולאַמֵת את מַצֶבֶת כוח האדם של ה- BBC  במשחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . "זאת הבעיה שלי" השבתי לו. היקף משלחת השידור של ה- BBC לספרד 1982, כמות אנשיה , והפונקציות שמילאו עובדיה בכיסוי הטורניר הייתה אינפורמציה חסויה . ה- BBC לא מיהר לנַדֵב אותה לאיש . אף על פי כן ביקשתי מידיד וקולגה שלי , המפיק ובימאי הספורט הראשי של ה- BBC הבריטי מר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) ששימש Executive Producer ועמד בראש משלחת הטלוויזיה של ה- BBC בספרד 1982 לשלוח לי טֶלֶקְס  (Telex) המְפַרֵט את פריסת כוח האדם שלוֹ בספרד 1982 . הסברתי לוֹ בשיחת טלפון ארוכה מדוע אני מבקש את החֶסֶד הקונקרטי הזה ממנ . אָלֶק וִויקְס נעתר לבקשתי מייד וללא היסוס [5]. הוא רק ביקש ממני להתייחס בסודיות מוחלטת לאינפורמציה המקצועית הרשומה בגוף הטֶלֶקְס . מפני שחלפו שנות דוֹר מאז אותם הימים , אני מרשה לעצמי לחשוף בפומבי את המסמך של ה- BBC . אני כבר או טו טו בן 80 היום ואָלֶק וִויקְס הלך לעולמו בן 85 ב- 2011  . היום הוא והטלקס ששלח לי לפני עשרים ותשע שנים אינם עוד בגדר סוֹד .ב- 25 באוגוסט  1982 קיבלתי לידיי את טלקס התשובה מאָלֶק וִויקְס ובו האינפורמציה המפורטת המבוקשת על ידי . הג'נטלמן האנגלי הזה עשה זאת לפנים משורת הדין והפריך לחלוטין את האינפורמציה האבסורדית שמסר סולומון מוניר לאלי עזור ביוליח 1982 . הנה הטלקס (TELEX) המקורי .

spain 36

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1982 . זהו מסמך הטלקס המקורי  ששלח לי אלק וויקס (Alec Weeks) ראש משלחת השידור של ה- BBC  הבריטי לספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים , וצומצמה ל- 75 בשלב השני של הטורניר . המסמך הזה הפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר לעיתונות הישראלית בו קבע , "צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC" . צֶוֶות  ה- BBC  כלל בשידורי גביע העולם בכדורגל של מונדיאל ספרד 1982 , 129 אנשים בתפקידים והפונקציות כלהלן : 4  שדרים. 10 כתבים, מומחים, ופרשנים. 55  טכנאים בתפקידים שונים. 4 מפיקים ועורכים בכירים. 18 מפיקים ועוזרות הפקה. 18 אנשים שאיישו את ציוותי ה- ENG של ה- BBC ויועדו לצילומי חדשות. 10 מתרגמים. חשוב לציין שלאחר כישלון סקוטלנד להעפיל למשחקי הסיבוב השני במונדיאל ספרד 1982 כמו גם הפחתת משימות השידורים בשלב השני של מונדיאל ספרד 1982, החליטה הנהלת ה- BBC לקזז את משלחת השידור מ- 129 ל- 75 אנשים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עכשיו פקודת המבצע הזאת פרוסה גם בפני קוראי הבלוג. להווה ידוע אגב, כי משלחת השידור של רשת הטלוויזיה האנגלית הציבורית ה- BBC  לטורניר מונדיאל ספרד 1982 הורכבה מ- 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים . צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנה 9  אנשים בלבד . נוסף אליו השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר נציג הטלוויזיה בשפה הערבית בראשה ניצב מר יוסף בר-אל ואיש המִנְהָלָה של רשות השידור נסים מזרחי שלא נשא בשום תפקיד רשמי . הוא נשלח לספרד 82' ע"י מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ז"ל ששימש באותה התקופה ההיא ממלא מקומו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. לנוכחותו של מר נסים מזרחי במדריד לא הייתה שום חשיבות מבצעית ו/או ערכית אחרת . (ארכיון עיתון "חדשות הספורט". העיתון הזה נסגר במחצית השנייה של עשור ה- 80 במאה שעברה) .

munir

טקסט מסמך : יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . השדר בשפה הערבית סולומון מוניר (קיצוני משמאל) משדר למאזיניו Off tube מהמוניטורים הספרדיים המוצבים במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC במדריד . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הטכנאי מנחם וולף , עוזרת ההפקה עדה קרן , מהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר , נסים מזרחי , ו- סולומון מוניר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כל אחד מקוראי הבלוג יכול להסיק כרצונו את חשיבות ו/או אי – חשיבותו של השדר בשפה הערבית מר סולומון מוניר במשלחת השידור בפיקודי ב- הפקה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת של מונדיאל ספרד 1982 . אולם עם עובדות אי אפשר להתווכח . הסכמתו של סולומון מוניר לשמש נציג Off tube של מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית מר יוסף בר-אל מעלה לצורך הדיון שאלה יסודית , רצינית , ונוקבת : מדוע הסכים סולומון מוניר לשמש נציג Off tube של שולחיו במדריד ? מה יצא לו מכל המסע המגוחך הזה למדריד שהפך לחרבון עיתונאי רק כדי לומר משפט בשפה הערבית ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) על איזה Replay דהוי של RTVE ? מה יוצא לכל שדרי ה- Off tube בטלוויזיה באשר הם לשבת מול מוניטור , בין אם בארץ ובין אם ב- חו"ל , רק על מנת להעתיק ממכשיר הטלוויזיה את אותה האינפורמציה שהצופים שלהם רואים כמותם . השדרים רואים את התמונה באולפן . הצופים רואים את אותה התמונה בסלון ביתם . לשדרים שאינם נמצאים בשטח במוקד ההתרחשות אין שום יתרון מידע על הצופים שלהם . שידור Off tube הוא חרבון עיתונאי של ממש . Off tube הוא עונש טלוויזיוני מזופת שמטילה כל הנהלה באשר היא הנהלה על שדר באשר הוא שדר בתואנה של חיסכון כספי , ב- תירוץ של קיצוץ בעלויות , בנימוק של זמנים קשים , באמתלה של "מה זה כל כך משנה אם מעתיקים מהמוניטור בארץ ו/או מדווחים מהשטח , ההבדל איננו Big deal" , בעילה "שלצופים זה איננו ממש אִכפת , עובדה שהרייטינג לא נפגע" . הבעיה של השדרים שמסכינים עם מציאות Off tube כה דלה ומאכזבת היא שהם מתייצבים מידי בוקר ומתגלחים מול מראה ורואים אז את פרצופם האמיתי . אך נעזוב את זה כעת .

בין חודש דצמבר של 1980 לבין חודש מאי של 1982נפגשתי כ- 15 (חמש עשרה) פעמים עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בנושא הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל ספרד 1982 . במרבית הפגישות נטלו חלק גם עוזריו הכספיים ישראל דורי ויוחנן צנגן וגם שני מנהלי הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומחליפו טוביה סער . הצעת השידורים הראשונה שלי דיברה על שידורים ישירים בהיקפים מלאים של כל 52 משחקי הטורניר . יוסף "טומי" לפיד דחה אותה על הסַף . לבסוף קיבלתי הֶיְתֵּר לשדר ישיר 23 משחקים (כ- % 44) . מתוך 36 המשחקים בששת הבתים המוקדמים של הטורניר שידרנו ישיר רק 7 (שבעה) מהם . השאר הועברו לירושלים מידי יום ביומו באמצעות תקצירי לילה בני כ- 20 / 15 דקות אותם שידרו ישיר מהמשרד כל אחד בתורו יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת לאולפן מונדיאל ספרד 1982 בירושלים אותו איישו המנחה מר דני לבנשטיין והמגישה גב' אורלי יניב .כל משחקי השלב השני לרבות משחקי חצי הגמר , המקום ה- 3 , ומשחק הגמר – שודרו ישיר . פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל 1982 חוברה ונכתבה על ידי בין 1 במאי 1982 לבין 20 במאי 1982 . בעת הכתיבה וחיבור הנתונים לכדי פקודת מבצע לא ידעתי בוודאות כי ב- 5 ביוני 1982 תפרוץ מלחמת לבנון ה- 1 למרות האווירה המתוחה .

spain 30

טקסט מסמך : מאי 1982 . שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 1) שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 7

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . מסגרת ומבנה המִפְעָל כפי שתוכנן ע"י הוועדה המארגנת הספרדית. לראשונה בהיסטוריה של טורניר הגמר של גביע העולם בכדורגל שיחקו בו 24 נבחרות (המקום 16 בעבר) . שיטת המשחקים הניבה קיומם של 52 משחקים (במקום 38 במונידאלים נקודמים של ארגנטינה 1978 וגרמניה 1974) . לא רק כמות המשחקים גדלה גם משך הטורניר הוארך . הדבר ייקר את הוצאות התפעול של כל רשתות הטלוויזיה ותבע מהן גם תשלומים גבוהים יותר בעבור זכויות השידורים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

spain 01

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 02

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 03

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 1

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 2

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 3

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 4

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 5

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain b

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain c

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 6

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain d

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 7

spain a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 8

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 8a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 9

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 9a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 10

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 10a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 11

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 11a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 12

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 12a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 13

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 13a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 14

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 14a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 15

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 15a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 16

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 16a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 17

spain 17a

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 18

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 18 a b c d

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים . חלק 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט פקודת המבצע / ספר השידורים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הקדשתי והגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. במילים האלה הקדשתי והבטחתי לו : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק"

ראה המשך בפוסט הבא פקודת המבצע / ספר השידורים (חלק 2) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 .

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד שולט ביד רמה ברשות השידור. אפילוג. (רשימה מס' 14). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי , ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 317 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 12 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שולט ביד רמה ברשות השידור. אפילוג.(רשימה מס' 14). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : "Monday Night Basketball & soccer" אמש יום שני – 11 בנובמבר 2013 . הרעיון טוב אולם הביצוע רשלני ורצוף שגיאות מזוויות שונות של התבוננות בו, ורחוק מלהיות מושלם.

צירוף שני השידורים הישירים של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל והמשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל בערבי שני בשבוע בין 18.30 ל- 23.00 בערוץ 1 , מציל אותו מטביעה טוטאלית ומוחלטת . השידור הישיר של המשחק הסנסציוני בו הביסה העולה החדשה לליגת העל נס ציונה ב- אולמה צר המידות "לב המושבה" (1150 צופים בלבד) את הפועל ירושלים 89 : 61 בין 18.30 ל- 20.45 (לרבות מהדורת חדשות מקוצרת בהפסקה שבין שתי המחציות) צבר רייטינג ממוצע של % 2.82 (עם peak של % 4.1 ב- 19.30 ו- % 3.6 ב- 19.45 בעת שידור מהדורת החדשות המקוצרת ע"י מר אמיר איבגי וגב' מירב מילר) ב- "אוכלוסייה היהודית" ורייטינג ממוצע % 2.45 ב- "כלל האוכלוסייה". השידור הישיר מאצטדיון "קריית אליעזר" של משחק הכדורגל מכבי חיפה – בית"ר ירושלים בתוצאה 2 : 0 גרף רייטינג ממוצע של % 9.81 (עם peak ראשון של % 12.1 ב- 22.15 ו- peak שני של % 12.6 ב- 22.30) ב- "אוכלוסייה היהודית" ורייטינג ממוצע של % 9.25 ב- "כלל האוכלוסייה" .

לבי עלץ בקרבי לראות מאמן ישראלי צעיר של קבוצת נֵס צִיוֹנָה בשם נָדָב זילברשטיין עושה בית ספר של ממש למאמן המנוסה של הפועל ירושלים בראד גרינברג ומביס אותו בהפרש של 29 נקודות . בשלב מסוים הובילה נֵס צִיוֹנָה בהפרש של 40 נקודות . חיזיון בלתי נפרץ .היה מחמם את הלב לראות את מאיר טפירו מנס ציונה כבר גורר רגליים אולם עדיין פרופסור על הפרקט עם Sponser צנוע "דיזנגוף סחר" מכניע ללא תנאי את יריבו הקלוש מהפועל ירושלים יותם הלפרין עם הפרסומת המסחרית הענקית "מגדל" על חולצתו . רוחי התרוננה כשחזיתי בשחקן הכדורסל הישראלי של נס ציונה טַל דָן (בן 26 , קומתו 1.98 מ') , אתלט זוֹהֵר ובּוֹהֵק בתוך חֶשְרָת עָבִים של עלטת האמריקניזציה שירדה ויורדת עדיין ומכסה את שמי הכדורסל הישראלי ומחונן ברוח קרב , מנצח את הפועל ירושלים . איזה יופי .

עַמִית הוֹרְסְקִי וגוּר שֶלֶף עשו כרגיל את מיטבם בעמדת השידור של ערוץ 1 ב- "לֵב הַמוֹשָבָה", מיטב שלא הספיק. עַמִית הוֹרְסְקִי שַם בכיס הקטן את אורי לוי אבל מצוי הרחק הרחק מכישרונם של יורם ארבל ורמי ווייץ . הוא איננו באותה הליגה. גוּר שֶלֶף רחוק מלהיות מבריק ומתעקש בכל כוחו להפוך את עצמו למסורבל ומגוחך. זכותו. הוא משתמש בכמות של 100 מילים כדי להביע רעיון פשוט שניתן לנמק ולנתח אותו במשפט קצר אחד בלבד. לקראת סיום ההתמודדות אמש כשנֵס צִיוֹנָה השפילה את הפועל ירושלים בשל פער הנקודות העצום ש- שרר בין שתי הקבוצות , שאל עַמִית הוֹרְסְקִי את גוּר שֶלֶף , "מה עושים בעקבות התבוסה…?" . גוּר שֶלֶף איש של סוּפֶּר טְרִיוְויָה סיפר סיפור והשיב לשָדָּר המוביל שלוֹ כך : "בכדורסל כדי להתאושש צריך לנצח את המשחק הבא וכמה שיותר קרוב…" . ברור שגוּר שֶלֶף הוא איש נבון . אולם יש נבונות אחת בשיחת חולין של יום – יום ויש נבונות שנייה שהמיקרופון מאזין לה.

אי אפשר שלא להחמיא לעיתון "ידיעות אחרונות" שמסקר הרבה יותר טוב את מחזורי המשחקים של ליגת העל בכדורסל בהשוואה לעיתונים האחרים "הָאָרֶץ" , "ישראל היום" , ו- "מעריב" . וגם עשיר יותר בפרטים בעיקר בגלל תוספת עמודות הסטטיסטיקה המפורטות של המשחקים וגם בשל נוכחותו של אַרְיֵה מָלִינְיָאק .

y 5

טקסט מסמך : יום שלישי – 12 בנובמבר 2013 . העיתון "ידיעות אחרונות" . זהו חלק מאגף במוסף הספורט של העיתון "ידיעות אחרונות" שמייחד מקום לסטטיסטיקה המפורטת של המשחק בו גברה קבוצת נס ציונה על הפייבוריטית הפועל ירושלים בתוצאה המכרעת 89 : 61 . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

y 4

טקסט מסמך : יום שלישי – 12 בנובמבר 2013 . העיתון "ידיעות אחרונות" . זהו חלק מאגף במוסף הספורט של העיתון "ידיעות אחרונות" שמייחד מקום לסטטיסטיקה המפורטת של המשחק בו ניצחה קבוצת גלבוע / גליל על הפועל תל אביב 71 : 64 . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

y 3

טקסט מסמך : יום שני – 11 בנובמבר 2013 . העיתון "ידיעות אחרונות" . זהו חלק מאגף במוסף הספורט המקיף של העיתון "ידיעות אחרונות" שמייחד מקום לסטטיסטיקה המפורטת של ארבעה משחקים בליגת העל בכדורסל, אלה שנערכו ביום ראשון בערב – 10 בנובמבר 2013 . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

הערה 4 : הפוסט של מר ירון לונדון "מַר וֶוגָאס" אתמול בעיתון "ידיעות אחרונות".

שמו והמוניטין של יָרוֹן לוֹנְדוֹן כעיתונאי ואיש טלוויזיה הולכים לפניו כבר יוֹבֵל שנים . האיש נמצא במוקד העשייה העיתונאית ברדיו "קול ישראל" , בטלוויזיה הישראלית הציבורית , בערוץ 2 , וכעת בערוץ 10 מזה 50 (חמישים) שנים . אתמול העלה לדיון עניין חשוב בעיתון "ידיעות אחרונות" , מהות ההטפה להימורים במדינת ישראל שנעשים באמצעות הקרנת תשדירי פרסומות רשמיים בערוץ 10 וערוץ 2 . ירון לונדון רב אמן של השפה העברית יודע לא רק להתנסח היטב בע"פ הוא גם יודע לכתוב . כמי שאיננו מחמיץ אותו את מר ירון לונדון מעניין אותי לדעת מדוע לא העלה נושא כה קרדינלי בחיי החברה הישראלית לדיון בתוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10 וביכר לשמור את הגיגי לבו בנושא כה בסיסי ויסודי דווקא לעיתון "ידיעות אחרונות" . מפריעה לי הנאמנות הכפולה שלו . מפריע לי שהעיתונאי יעקב אחימאיר שחתום על חוזה עבודה אישי עם רשות השידור וערוץ 1 תורם את כישרונו גם לעיתון "ישראל היום" . הפריע לי שכך עשה גם בעבר הכתב הצבאי לשעבר של ערוץ 1 מר יואב לימור בשעה שהביא במקביל מידע עיתונאי לעיתון "ישראל היום" . הפריע לי שרזי ברקאי איש גלי צה"ל הביע את דעתו וכתב אותה בעיתון "הָאָרֶץ" . ה- issue של הנאמנות העיתונאית הכפולה היא בעייתית כמו כל נאמנות כפולה אחרת . אינני מבין מדוע נזקק מר ירון לונדון לעיתון כשיש לו בימה לא פחות אטרקטיבית בדמותה של רשת טלוויזיה .

הערה 5 : "עושים ספורט" בימי חמישי בשבוע בגלי צה"ל. 

מר אפי טריגר ומר אלי ישראלי מגישים ומנחים תוכנית רדודה , רוטינית , ומונוטונית . ביום חמישי האחרון אירחו השניים את שדר ה- Off tube של ערוץ 5 בכבלים מר נדב יעקובי . נדב יעקובי הוא עיתונאי ידען . אין על כך וויכוח אולם מי שראה את שידור ה- Off tube שלו בשבוע שעבר מילאן – ברצלונה 1 : 3 במסגרת ה- Champions League מרגיש "דֶזָ'ה – ווּ" כשהוא מאזין לחוויותיו בגלי צה"ל . נדב יעקובי ממחזר למאזיני גלי צה"ל אינפורמציה טריביאלית שידועה לכל בר בי רב אודות לֵיאוֹנֶל מֶסִי . מי שמתעניין בכדורגל ובתאוריית הכדורגל של ברצלונה בכלל ובמהנדס הכדורגל הארגנטיני שהוא עילוי בתחומו בפרט , מוצא את המידע שמספק לו נדב יעקובי כאטריות מחוממות . נדב יעקובי לא רק משדר Off tube ומעתיק מהמסך , אלא גם מעריך את יכולתו וכישרונו ומצבו הגופני של לֵיאוֹ מֶסִי מבעד למוניטור המוצב מולו באולפן של ערוץ 5 בכבלים בהרצליה . עיתונאות מגוחכת . הגיחוך נובע מהסיבה שנדב יעקובי לא מגלה למאזינים שלו כי כלל לא ביקר ב- ברצלונה , כלל לא דיבר עם ליאו מסי , וכלל לא דיבר עם מאמן הקבוצה טאטה מארטינו , וכלל לא דיבר עם רופא המועדון , אלא שואב את האינפורמציה ממקורות משניים ואותה הוא מוסר למאזיני רדיו גלי צה"ל . לא רציני . אפי טריגר ואלי ישראלי אינם אמיצים דיים כדי לשאול אותו את נדב יעקובי , "תגיד מהיכן אתה יודע את כל הפרטים הללו שאתה מוסר כעת למאזיני גלי צה"ל , הרי אתה לא ביקרת לאחרונה במועדון ברצלונה , לא דיברת עם ליאו מסי , ולא ראיינת את המאמן טאטה מרטינו  , אתה הרי בסך הכל שדר Off tube…" , וכן הלאה" . נדב יעקובי איננו מקור ראשון . מִחְזוּר והעתקת חומרים שלו איננה תופעה נוחה גם מפני שמדובר בידען . שני המראיינים מגלי צה"ל אמורים להתנהג בין היתר כ- עיתונאים מחוננים בטיפ טיפה אומץ לב . עליהם לתקוף את מדיניות הקבע של שידורי ה- Off tube בערוץ 5 בכבלים, זאת שנדב יעקובי מושיט לה יד .

הטפת המוסר וביקורת בעקיפין שמתח שלמה שרף בגלי צה"ל על מנהיגותו של מאמן מכבי חיפה אריק בנאדו וחבר שחקניו – בעייתית . הטענה ששלמה שָרְף העלה בעת ששותף בדיון שניהלו אפי טריגר ואלי ישראלי אודות מצבה העגום של  מכבי חיפה , "כי מדובר בשחקנים שמשתכרים משכורת נאה ולא בשחקני ברידג' בבית אבות – ועל כן חובת ההוכחה חלה עליהם מידי רֶגַע ברִגְעוֹ , משכָּף רגלם המזוינת בנעל מסומרת דרכה על כר הדשא" – נכונה אך לא מדויקת . יש חשיבות עצומה לרוח הקבוצה שמפעמת בנבחרת מכבי חיפה כקבוצה שמונהגת ע"י מאמן שאמור להיות גם מחנך . כסף גדול ומשכורות ראוותניות אינם עונים על הכל . העלאתו של שלמה שרף לאוויר של גלי צה"ל היא בעייתית מהיבט מוסרי . ברור ששלמה שָרְף יודע ומבין כדורגל טוב יותר מרבים אך מנהיגותו וסמכותו המקצועית והמוסרית כמאמן כדורגל נסדקה ונשברה לרסיסים כאשר התברר כי שחקני נבחרת ישראל בכדורגל תחת הנהגתו ושרביט אימונו כשלו בעשור ה- 90 של המאה שעברה בארבעה קמפיינים רצופים (מונדיאל ארה"ב 1994 , Euro 1996 , מונדיאל צרפת 1998 , ו- Euro 2000). בזה האחרון של קדם Euro 2000 הזמינו שחקני נבחרת ישראל בכדורגל נערות ליווי לחדרם במלון בתל אביב מאחורי גבו של שלמה שרף . לאחרונה התערערה לחלוטין גם אמינותו ומהימנותו של שלמה שָרְף כעיתונאי ופרשן כדורגל ב- "ישראל היום" לאחר שהוברר כי היה חתום על פוסט בעיתון שלו שדן באירוע ספורט כלשהו מבלי שראה אותו , מפני שבאותה שעה היה נוֹכֵח בכלל באירוע מוסיקאלי בקיסריה . הוא הונה את קוראיו . אין דרך אחרת לתאר את המעשה שעשה כהונאת הקוראים שלו . אימון ספורט כרוך ראשית דבר בחינוך , יושרה , דרך ארץ , מוסר , דוגמא אישית , ודבקות במשימה לפני כל ידע מקצועי ספציפי . מאמני ספורט כמו ג'ון וודן, רד אוורבך, וויטוריו פוצו, ספ הרברגר, וויסנטה פֵאוֹלָה, אָלְף רָאמְזִי, יוהאן קרויף, פֶּפּ גווארדיולה, יהושע רוזין, רלף קליין, ואחרים, קנו את המוניטין שלהם וחרתו את שמם באותיות של זהב בהיסטוריה של האִימוּן הספורטיבי מפני שהיו לא רק מדריכים – מומחים במקצוע, אלא היו גם מחנכים ומנהיגים. סמל ודוגמא בהתנהגותם ללא רְבָב. שלמה שרף איננו נמנה על השורה הנכבדה הזאת . הוא הפסיד את ההזדמנות האחרונה שלו להיות מנהיג כדורגל במדינת ישראל בעת פרשת נערות הליווי . הוא איננו קשור לכך מעשית אולם הוא האיש שנִבְחָרָיו צִפצפו עליו והרשו לעצמם בכזאת קלות לזלזל בו ולמעול באמונו . מביך ותמוה מדוע שני אנשי גלי צה"ל אפי טריגר ואלי ישראל זקוקים לעדות ופרשנות של מאמן שאישיותו כה סדוקה מוסרית ומקצועית בתוכניתם "עושים ספורט" . שלמה שָרְף לא יכול לבַקֵר משום שהוא מְבוּקַר בעצמו ונַגוּעַ בכתמי עבר והווה בעייתיים ובלתי מחיקים . הוא איננו רשאי להטיף מוּסָר לאיש. זכורים גם הטקסטים הבוטים למיניהם שניהל שוב ושוב עם פיקודיו בעת היותו מאמן הנבחרת הלאומית בכדורגל . אחד מהם הנציחה אותו מביע בשאט נפש את דעתו על שוער הנבחרת הישראלית רפי כהן כשהוא מסנן מבים שיניו "איזה אפס", לאחר שזה חטף גוֹל מבעיטה חופשית מסובבת שירה לעברו באצטדיון רמת גן הספרדי פרננדו היירו בהתמודדות ישראל – ספרד (בקדם אליפות אירופה לאומות בכדורגל של הולנד / בלגיה 2000) . שלמה שרף הוא במידה רבה אובייקט תקשורתי לא ראוי שחייב לעבור תקופת צינון .

הערה 6 : הפרשן פיני גרשון.

הופעתו של פרשן הכדורסל פיני גרשון בשידורי הכדורסל הישירים בארץ ובחו"ל לצִדָם של השדר ניב רסקין (ערוץ 5 בכבלים) ויורם ארבל (ערוץ 10) מטילה צל כבד על הפרשן היָשָן צבי שֶרְף וגם על הפרשן הנוכחי החדש גור שלף . אין מנוס מהשוואות טלוויזיוניות . פיני גרשון גרשון גובר על שניהם בקלות . יש לו בינתיים טעם של שמפניה קרירה אך בדיוק בגלל התיאור הזה עליו להיזהר שבעתיים מ- ממברנות המיקרופון שאינן יודעות לְסַנֵן . ובאותה נשימה ערוץ 5 בכבלים ראוי להערכה רבה על הסיקור שלו מהשטח את כל משחקי ליגת העל בכדורסל .

הערה 7 : העיתונאי אביעד פוהורילס.

מה הוא צריך את זה אביעד פוהורילס לשבת אֶמֶש לזמן כה קצר בהפסקת משחק הכדורגל מכבי חיפה – בית"ר ירושלים 2 : 0 ליד גב' מירי אליקים שאיננה עיתונאית ואף לא מנחה . כשאין לך מה לומר ואתה בכל זאת מתעקש לומר , אל תתמה ואל תתפלא כי המיקרופון יעשה בך שַמוֹת . מירי אליקים מנפצת את חוק הכלים השלובים ואביעד פוהורילס יוצא מופסד . איכות המֵידָע הדַל והמשעמם ששניהם מספקים לציבור גוֹבֵל בפרודיה ואיננו שווה כל ביקורת מפני שהוא נמצא מתחת לה .

הערה 8 : דו קרב אליפות העולם בשח מט לגברים הנערך בימים אלה בהודו.

מהרו ורוצו לאתר השח מט האמריקני ICC (ראשי תיבות של Internet Chess Club) כדי לצפות בדו קרב השח מט המעניין ביותר והמרתק המתנהל בימים אלה בהודו בין אלוף העולם ההודי ויז'ווינאתאן אנאנד (בן 45) לבין הטוען לכתר הגאון הנורווגי מגנוס קרלסן (בן 22) . 

 

מונדיאל ספרד 1982. אפילוג.

1. ספטמבר – אוקטובר 1982. חזרה לרוטינה ולמאבקים הפנימיים בטלוויזיה הישראלית ורשות השידור. המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שולט ביד רמה ברשות השידור.

2. סתיו 1982. התוכנית "מבט ספורט" זוכה להערכה פרי עטו של מבקר הטלוויזיה של עיתון "הארץ" אָבְרָהָם טַל.

3. דן שילון ממקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בסוף עשור ה- 60 פורש ב- 1982 לעַד מרשות השידור כאות מחאה על ניהולו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את רשות השידור.

4. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מסיים בתום חמש שנים את תפקידו הקשה, המאומץ, ורב האחריות ב…ביה"ח איכילוב בתל אביב , באפריל 1984.

זה היה מזמן . לפני יותר משנות דור אך אנוכי זוכר כל פרט . עד מהרה הוברר שרצוני הכֵּנֶה להפוך ב- 1982 את דָן שִילוֹן לשַדָּר ספורט שלי מחדש היה ניסיון נֶפֶל . הוא כנראה לא התכוון מלכתחילה לשפץ את קירות ביתו הטלוויזיוני בשכונת רוממה בירושלים לאחר שובו מארה"ב .

אווירת התחרות במחלקת הספורט והצורך להתמודד על המיקרופון הייתה חיונית בעיניי להתפתחות ההפקה והשידורים שלנו מכל היבט שהוא ולקראת המשימות העתידיות הרבות בארץ ובעולם שנכונו לנו . היה מקום במחלקת הספורט לשַדָּרִים נוספים בעוד תחומי ספורט . לבטח הייתי זקוק לשַדָּר עתיר ניסיון ברמתו של דָן שִילוֹן. נדמה לי שהצורך להתחרות עם יוֹרָם אָרְבֵּל ונִסִים קִיוִויתִּי באווירה העכורה שנוצרה סביב המיקרופון, צרמה והפריעה לדָן שִילוֹן . אולי הדבר פגע בכבודו של מי שנחשב פעם לאבי ואביר שידורי הספורט בטלוויזיה . אך לא זאת הייתה הסיבה האמיתית לנטישת כּוּר מחצבתו . הפריעה לדָן שִילוֹן הרבה יותר העליבות המקצועית ששררה על פי דעתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית כולה כרשת שידור בשל שלטונו המתמשך של המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ולא יכול היה להסכין לכך . הוא שב רק כעת משליחות מקצועית בארה"ב וחי עדיין תחת הרושם העצום שהותירו עליו רשתות הטלוויזיה הגדולות שם בכל תחום ומכל היבט שהוא . טכנולוגיה , עיתונאות אמינה , ומהירות ביצוע . צריך להבין שהטלוויזיה האמריקנית אימצה את מצלמת ה- ENG בסיקור חדשות כבר ב- 1968 ושידרה בצבע כבר שנות דוֹר כמעט . דָן שִילוֹן היה מאוכזב מאוד לא רק מיוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ומהנהלת הטלוויזיה ורשות השידור אלא גם מהרמה הטכנולוגית המוגבלת והירודה בה הייתה שרויה עדיין הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא חזר ארצה ב- 1981 מארה"ב עמוס רשמי תוכן וטכנולוגיה בעיקר בתחומי הכיסוי של אירועי החדשות ואירועי הספורט ע"י שלוש רשתות הטלוויזיה הארציות הגדולות ABC , NBC , ו- CBS באמצעות ציוותי ENG (ראשי תיבות של Electronic News Gathering) ומצא כאן תעשיית טלוויזיה ירודה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית סיקרה וצילמה חדשות וספורט לכל אורך עשור ה- 80 של המאה שעברה במצלמות פילם ישנות (מסוג BL) ושידרה את חומריה בשָחוֹר / לָבָן (הטלוויזיה הישראלית הציבורית עברה לעידן ה- ENG רק בשנת 1991) . אבל האכזבה הגדולה שלו הייתה מתפישת הניהול ומדיניות השידור של מנכ"ל הרשות . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה הקטליזטור הראשי שדחף את דן שילון החוצה אל מעבר לקווי רשות השידור . מצב אבסורדי . דן שילון ממצטייני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים נטש את כור מחצבתו בגלל מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אותו הגדיר "מניפולאטור" . אין מילים אחרות לתאר את הסיטואציה העגומה והבלתי צודקת אליה נקלע דן שילון הוותיק . האיש המוכשר שתרם רבות כל כך לטלוויזיה הציבורית הובס ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ופשוט סולק ממנה בגסות . זה היה לקח קשה ומַר מפני שהוכיח שבתנאים מסוימים אין שום חסינות ותעודת ביטוח גם לטובים ביותר . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור היה מינוי פוליטי כל יכול . הוא אמר והתנהג כך בריאיון רחב היקף שהעניק לאורית שוחט ב- 7 בינואר 1983 במקומון "העיר" של תל אביב. "בתנאים הקיימים , הטלוויזיה היא נהדרת", הכריז , ולא שכח להוסיף בבוטות שהייתה סימן ההיכר שלו , "דן שילון גמר את הסוס" [1] .

lapid 3

טקסט תמונה :  7 בינואר 1983 . קטע עיתונות ממקומון "העיר" של תל אביב . אלו הן כותרות הריאיון שהעניק מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד לגב' אורית שוחט כתבת המקומון "העיר" של תל אביב (הוצאת "הארץ" – שוקן) . יוסף "טומי" לפיד מצהיר : "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" , ומוסיף :  "רק הפסאודו – קוסמופוליטיים שונאים את הטלוויזיה " . על דן שילון הוא אומר : "דן שילון גמר את הסוס" . על אנשי האופוזיציה בתוך שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהתנגדו למדיניות השידור שלו הוא אומר : "כל מי שאומר שהצרתי את צעדיו הוא בעצם עצלן שמתחפש לקדוש מעונה" , ומתכוון למר מרדכי "מוטי" קירשנבאום ומר ירון לונדון . (באדיבות מקומון "העיר" תל אביב ובאדיבות מו"ל עיתון "הארץ" מר עמוס שוקן) .

דן שילון , "גמר את הסוּס" ? איזו מין המצאה זאת ? הרי הוא היה אז גבר בן 43 בשיא הקריירה המקצועית שלו בטלוויזיה . עמדו מאחוריו 15 שנות עשייה מרשימות בטלוויזיה . הוא היה מאשיות רשות השידור , ממקימי הטלוויזיה הישראלית , מייסד מחלקת הספורט , שַדָּר ספורט ומגיש חדשות , מנהל חטיבת החדשות , וכתב הטלוויזיה בניו יורק ו- וושינגטון . לפתע מתייצב מנכ"ל רשות השידור בשנת כהונתו הרביעית בפני עיתון תל אביבי נפוץ מעיד על עיסתו כי היא נהדרת ומכריז באותה נשימה כי אחד האנשים המצוינים בשורות הטלוויזיה בכל הזמנים "גמר את הסוּס" . ככה לא אמור להתנהג מנהיג שידור . להתנהלות הבוטה הזאת של המנכ"ל היו כמובן השלכות מרחיקות לכת על רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית מהיבטים שונים . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הגיע ברוח סערה לרשות השידור לאחר עידן יצחק לבני וערך בה שינויים כה מסיביים בטלוויזיה הישראלית , בתמיכתו המובהקת של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אז פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן , עד שאיבד בבת אחת את כל שדֵרת הפיקוד המרכזית שלוֹ מבלי שנמצאו לכולם מחליפים ראויים .

lapid 4

טקסט תמונה :  שנת 1979 . פרופסור ראובן ירון בן 55 (מימין) יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984- 1978 ומנכ"ל רשות השידור טומי לפיד בן 47 בשנים 1984- 1979 . שניהם היו אנשים חכמים ונבונים שהתמנו לתפקידם הרָם ע"י הימין הפוליטי ומצאו חיש מהר שפה משותפת איש עם רעהו . ברית השידור בין טומי לפיד לבין ראובן ירון העניקה מרחב תמרון למנכ"ל . (התמונה באדיבות פרופסור ראובן ירון . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

בין מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דיקן הפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים מר רְאוּבֵן יָרוֹן שררה הרמוניה והבנה מלאה . שניהם תפשו את מהותו ואופיו של השידור הציבורי בדרך שונה לחלוטין מזאת של מנכ"ל רשות השידור הקודם יִצְחָק לִבְנִי ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהודח אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן, והגנרלים שלהם דן שילון, מרדכי "מוטי" קירשנבאום, אלכס גלעדי, ירון לונדון , וגם אחרים . הם לא התביישו לתת לכך ביטוי הולם במעשיהם. פרופסור ראובן ירון אף הכריז קבל עם ועדה עם תחילת כהונתו את הסלוגן הידוע שלו : "או אני או ארנון צוקרמן" [2]

דָן שִילוֹן תיעֵב בימים ההם את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . הוא קטל בביקורתו את מנכ"ל רשות השידור והביע אותה במילים בוטות וחסרות תקדים בחריפותן כלהלן בכתבתה של גב' אוֹרִית שוֹחַט במקומון "העיר" של תל אביב, ב- 7 ינואר 1983 [3] : "העובדות שוב לא מפריעות לטומי לפיד לספר את סיפוריו…כוחו של טומי לפיד בלשונו…במניפולציות פוליטיות קטנוניות ובהשמצות מאחורי גבו של אדם. התמודדות ישירה , דיון ענייני , ועשייה תוכניתית – אלה אינם מן הדברים המוכרים לו. במצבה העכשווי של רשות השידור הייתי מציע למַר יוסף "טומי" לפיד להסתכל אל הבית פנימה , ולנסות להתמודד בשפל העמוק שאליו הוא עצמו דִרדֵר את המוסד , במקום לגלגל את לשונו ולחפש תירוצים חסרי שחר" .

shilon 1

טקסט תמונה : 1969 . דן שילון (בן 29 משמאל) וצלם הטלוויזיה שרגא מרחב עם מצלמת ה- BL (מימין) מביימים כתבה ל- "מבט" על חיל האוויר הישראלי . (התמונה באדיבות דן שילון ושרגא מרחב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 2

טקסט תמונה : 1971. דן שילון מתאפר (בחדר האיפור של הטלוויזיה) לקראת הגשת אחת מתוכניות "מבט ספורט" לפני 42 שנים . עומד מימין אלכס גלעדי ומשמאל השחיינית שלומית ניר – טור (אִמוֹ של נועם טור מ- "הישרדות") . (התמונה באדיבות דן שילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 3

טקסט תמונה : 6 באוקטובר 1973. אליפות אירופה לאומות בכדורסל – ספרד 1983. ברצלונה – ספרד. דן שילון (מימין) ולצִדו הפרשן משה לרר ז"ל עורך מדור הספורט בעיתון "מעריב" , משדרים ישיר ב- 6 באוקטובר 1973 מברצלונה את משחק הגמר באליפות אירופה בכדורסל של ברצלונה 1973 בין נבחרות יוגוסלביה וספרד . יוגוסלביה ניצחה 78 : 67  וזכתה בתואר האירופי . עומד מימין שופט הכדורסל הישראלי דוד דגן . בצוהרי אותו היום פרצה מלחמת יום הכיפורים. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shilon 4

טקסט תמונה :  שנת 1978 . וושינגטון בירת ארה"ב . הבית הלבן . מר דן שילון כתב הטלוויזיה ורשות השידור מראיין את נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר . (התמונה באדיבות דן שילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 5

טקסט תמונה : אביב 1982 . מערכת "מבט" בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בלב שכונת רוממה בירושלים . דן שילון (בן 42) מתכונן להגשת מהדורת "מבט" האחרונה שלו על סף סיום עבודתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוסף "טומי" לפיד חיווה את דעתו על דן שילון , ואמר אודותיו :  "הוא גמר את הסוס". מימין עומד איש ה-  "TELE – PROMPTER", משה חבר. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא נשאר חייב לדָן שִילוֹן והשיב לו כגמולו באמצעות גב' אורית שוחט באותו התאריך 7 בינואר 1983 ובאותו המקומון "העיר [4] : "דן שילון שמספרים לי שהיה עורך חדשות יוצא מן הכלל לפני תקופתי , נכשל כישלון חרוץ בשליחותו לארה"ב . כששב לארץ הוא ראה שהממלכה שבנה לעצמו כבר לא שלו , והפרסטיז'ה שהייתה לו התנדפה לה בניו – יורק . הוא התיישב על התקן של ממורמר , ואני לא הייתי מוכן לקנות אותו בצורה הזאת . אז הוא מצא לעצמו פתרון אחר . זה לא הפסד גדול לטלוויזיה . הוא גמר את הסוס . אולי עכשיו הוא ימלא בטריות מחדש בשוק הפרטי" .

האתגר הטלוויזיוני החדש שהציב בפניו בעת ההיא מנהל בנק הפועלים ואחד מאישי הכלכלה הבולטים בישראל בעת ההיא יעקב לווינסון  – היה הגורם ששָאַב אותו אולי לנצח מן הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור . עזיבתו של דן שילון בעל ציוני דרך מרשימים הייתה אַבֵדָה גדולה לשידור הציבורי אך עיזבונו נשאר . המודלים שבה בטלוויזיה הציבורית בתחומי ההפקה והשידור , והניהול והארגון – שרירים וקיימים עד עצם היום הזה . אדם בשיעור קומתו נולד פעם אחת בהרבה שנים . לנעליו של דן שילון כשדר כדורגל ראשי ומוביל בטלוויזיה הישראלית הציבורית נכנס ללא כל קושי יורם ארבל . יורם ארבל הפך ב- 1978 עוד בתקופת אלכס גלעדי כמנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשדר הכדורגל הראשי ולמגיש התוכניות הראשי יחדיו עם גב' אורלי יניב מרדיו גלי צה"ל .

טקסט תמונה : דצמבר 1979. אולפן ב' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. טכנולוגיה טלוויזיונית ישנה בדמותו של  Rear projector מקרינה שקופית דהויה של אליפות העולם בהתעמלות  ב- "פורת וורת" בדאלאס בירת טקסס ברקע של שני המגישים המובילים מר יורם ארבל וגב' אורלי יניב . יורם ארבל ואורלי יניב היו במשך שנים רבות Team שידור טוב, אפילו ברמה בינלאומית. הם הגישו והנחו את תוכניות הספורט בטלוויזיה בסוף שנות ה- 70 ומרבית שנות ה- 80  של המאה שעברה בדרגה גבוהה וזוהרת. באמצעות שני כוכבי ההגשה האלה זיהינו לצופי הטלוויזיה במדינת ישראל את תוכניות הספורט ב- Media האלקטרונית הציבורית. הציבור הזדהה עִמם ושניהם הפכו את "מבט ספורט" לאחת מספינות הדגל הראשיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זהו חלק מתפקידה של המדיה בתקשורת המונים . על האנשים הניצבים בחלון הראווה שלה מוטלת המשימה למשוך אליהם צופים רבים ככל האפשר כדי להעביר להם בכישרון מידע וויזואלי. רייטינג הוא אמנם איננו חזות הכל אך בכל זאת מרכיב חשוב בתעשיית הטלוויזיה וגם בשידור הציבורי. יורם ארבל ואורלי יניב עשו היטב את המוטל עליהם . (צילום משהל'ה פרידמן מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה הספר עב הכרס (כ- 8500 עמודים) שחקרתי וכתבתי "למילים יש וויזואליה משלהן", בסדרה בת 13 ספרים שקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"

לאחר ששוחררתי מגיוס המילואים של מלחמת לבנון בחודש ספטמבר 1982 , הצטרפתי מייד לקבוצת המו"מ של רשות השידור יחד עם יוֹחָנָן צַנְגֵן ושלמה עַבָּדִי (המשנה של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד) מול אנשי התאחדות הכדורגל , כדי לסגור את זכויות השידורים של עונת 1983 – 1982 . הבוס הכלכלי יִשְרָאֵל דוֹרִי לא השתתף במו"מ מפני שהיה כבר בדרכו החוצה מרשות השידור . את ההתאחדות ייצגו חַיִים הַבֵּרְפֶלְד , עַזְרִיקָם מִילְצֶ'ן , ויִצְחָק אוֹפֶק שהשתתף בפגישה מטעם מועצת ההימורים והטוֹטוֹ . הפגישה התקיימה במעוזו של יצחק אופק במשרדי מרכז הפועל ברח' הארבעה 8 בתל אביב , אבל זה לא עזר לוֹ . בתוך פחות משעה נסגרו כל הפרטים והחוזה נחתם . רשות השידור שילמה לכל קבוצה משש עשרה הקבוצות שמנתה הליגה הלאומית (ליגת העל היום) סכום של 3000 (שלושת אלפים) דולר לעונת 1983 – 1982 . הטוטו הוסיף עוד 3000 דולר משלו . כל קבוצה השתכרה כ- 6000 (ששת אלפים) דולר בעונה ההיא . הופתעתי מחולשתם של אנשי ההתאחדות יחדיו עם יצחק אופק שנכנעו בנקֵל לאנשי רשות השידור . חיים הַבֵּרְפֶלְד , עזריקם מִילְצֶ'ן , ויצחק אוֹפֶק היוו נבחרת חובבנית ובלתי מוכשרת שלא ידעה לנהל מו"מ , לא ידעה לדרוש , ולא ידעה לעמוד על שלה . קבוצת מו"מ אנמית שרעדה מהטלוויזיה הישראלית הציבורית . רשות השידור הביסה את ההתאחדות וגם השפילה אותה . המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד היה מרוצה מתוצאות המו"מ . הוא שוּב שילם מחיר אפסי וקנה בזול את זיכיון הצילום והשידור בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל" שמסקרים מידי שבת את ענף הספורט המרכזי ביותר במדינת ישראל . "מבט ספורט" בטלוויזיה ו- "שירים ושערים" ברדיו נותרו ספינות הדגל של השידור הציבורי במחיר מציאה . פרוטות .

באוקטובר 1982 עזב סמנכ"ל הכספים של רשות השידור מר יִשְרָאֵל דוֹרִי בתום שלוש עשרה שנות שירות את ניהול היחידה הכלכלית של רשות השידור בדרכו לשוק הפרטי . ישראל דוֹרִי סייע לי בתחילת דרכי לעצב את הפן הכספי – כלכלי של שידורי מחלקת הספורט . הוא תמיד נהג לומר לי , "אתה צפוי להיתקל בהרבה מאוד קשיים בדרך החתחתים של שידורי הספורט , אך אני כאן לשירותך" . את אותם הדברים אמר גם לקודמי אלכס גלעדי . ב- 24 לאוקטובר 1982 כתבתי לו מכתב פרידה . הנה הוא כלשונו  [5] .

dori 1

טקסט מסמך :  24 באוקטובר 1982 . מכתב פרידה שלי מסמנכ"ל הכספים המצטיין של רשות השידור ישראל דורי עם עזיבתו את המוסד הציבורי ומעברו לשוק הפרטי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

רשות השידור                                                                                                                                               24.10.1982

מחלקת הספורט / ירושלים

לישראל דורי היקר שלום רב ,

בצער רב , באמת בצער רב שמעתי שאתה מתכוון לעזוב את תפקידך החשוב ברשות השידור . אני מאחל לך את כל הטוב ואושר במקום עבודתך החדש . יתרה מזאת  : במשך הזמן למדתי להעריך אותך ולהבין אותך (לרוע המזל כל דבר שדורש לימוד דורש גם זמן) . אני לא אשכח ולא רוצה לשכוח את היושר וההגינות שלך , שהתגלו כל פעם מחדש , בכל שיחה עמך כזאת או אחרת . מאוד נהניתי מההיגיון שלך ומחריפות מחשבתך , אך יותר מכל מהיושר הבסיסי הטבוּע בך ואיזו שהיא צניעות חבויה שאתה מקרין . אין לי בכלל ספק שמחלקת הספורט הפסידה איש מקצוע מעולה וכלכלן מוכשר בתחום מאוד חשוב במוסד כרשות השידור , אדם שהיה גם ידיד והבין את צרכי שידורי הספורט . ישראל דורי , עלה והצלח והמון ברכות חמות לך !

בהערכה רבה ,

יואש  אלרואי

מנהל מחלקת הספורט / הטלוויזיה הישראלית  י ר ו ש ל י ם

שלושה ימים אח"כ מצאתי מכתב תשובה שלו על שולחן עבודתי .

dori 2

טקסט מסמך :  27 באוקטובר 1982 . תשובתו של סמנכ"ל הכספים של רשות השידור ישראל דורי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

רשות השידור

יחידת כספים וכלכלה ירושלים , 27.10.1982

אישי

אל    :  יואש  אלרואי

מאת  :  ישראל דורי

מכתבך החם בעניין פרידתי מהרשות החמיא לי מאוד , אך אינני בטוח שאני ראוי לתארים שייחסת לי . אני משוכנע שאני משאיר יחידה שבאופן בסיסי מעריכה את תרומת שידורי הספורט לטלוויזיה , ואם המנהל הבא יהיה כפי שאני חושב שיהיה , הרי שתהיה המשכיות ביחסים הטובים וההוגנים בין שתי היחידות .

אני מאחל לך המשך מאבקים ופעולות מוצלחות בתחום שידורי הספורט כפי שהיו עד היום . אני משוכנע שתהיינה הזדמנויות נוספות בהן ניפגש , ואף נשתף פעולה בתחומים עליהם אנו מופקדים .

                                                                                                                          בברכה ,

                                                                                                                          י. דורי

dori 3

טקסט תמונה : סתיו 1974. ישראל דורי מנהל הכספים של רשות השידור (ראשון מימין) נוטל חלק בפורום כלכלי של ה- EBU (איגוד השידור האירופי – European Broadcasting Union)  בבריסל. תרומתו לרשות השידור בכלל ולשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בפרט הייתה חשובה. (באדיבות מר ישראל דורי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מינה את יוחנן צנגן לתפקיד סמנכ"ל הכספים של רשות השידור במקומו של יִשְרָאֵל דוֹרִי . תנופת שידורי הספורט לא רק שנשמרה אלא גברה .

ביום שישי באחת בצהרים – 17 בספטמבר 1982 היה בניין הטלוויזיה הממוקם בשכונת רוממה בירושלים כמעט רֵיק מאדם . זה היה עֶרֶב ראש השנה תשמ"ג . נשארתי לעבוד במשרדי במחלקת הספורט שעות נוספות כדי לסיים את הכנת מסמך ההפקה המפורט של שידורי הטלוויזיה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 שחיברתי לקראת הפגישה המתוכננת ביום שני בבוקר – 20 בספטמבר 1982 עם מנכ"ל רשות השידור מר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוּבְיָה סַעַר. זה היה מסמך מורכב, ארוך , ורצוף פרטים טכנולוגיים ולוגיסטיים רבים ולידם סעיפי התשלום . היה צריך להכין את נייר העבודה בדקדקנות ולבנות נימוקים תוכניים – מתמטיים שישכנעו את הבוסים שלי שאני צודק בפילוסופיית ההפקה ודרך הניהול שלי . בעודי רַכוּן על הפרטים האחרונים של המסמך , שמעתי לפתע קול מוכר , "שלום יואש אלרואי" . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מלווה ב- טוּבְיָה סַעַר ניצב מחויך מעלי. הוא ערך סיבוב בבניין כדי לאחל ברכת שנה טובה לעובדים והגיע לקומה החמישית מקום משכנה של מחלקת הספורט זאת שמרוקנת את קופת רשות השידור ומשלמת בצורה שיטתית ממון ציבורי תמורת זיכיונות בלעדיים לשדר את תחרויות הספורט הגדולות בארץ ובעולם . יוסף "טומי" לפיד וטוביה סער טרם ידעו כי רשות השידור תידרש לשלם  200000 (מאתיים אֶלֶף) דולר עבור זכויות השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 לפני שהיא פוסעת פסיעה אחת בתחום ההפקה והשידורים הישירים עצמם. קמתי ממושבי ולחצתי לו את היד . "יואש אלרואי" , פתח יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד במונולוג קצר, "אני מאחל לך ולמשפחתך שנה טובה ואני רוצה לומר לך שאתה אחד העובדים הטובים ביותר שיש לי ברשות השידור ורציתי שתדע את זה" , ואז הסב את מבטו למנהל הטלוויזיה ואמר , "נכון טוביה ?" .

מחלקת הספורט חזרה לשִגרַת עבודתה בתום מאמץ ההפקה של מונדיאל ספרד 1982 ולאחר שמרבית האנשים שלי חזרו מחזית מלחמת לבנון ה- 1 . ידעתי שאני מנתב כהלכה את עצמי ואת מחלקת הספורט שלי בכיוון הנכון לא רק לקראת המשימות השוטפות המקומיות במסגרות השונות שהלכו וטפחו ונכונו לה , אלא גם לקראת שני האירועים הבינלאומיים הגדולים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שעמדה להיערך בהלסינקי בירת פינלנד בקיץ 1983 (14.8.1983 – 7) ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (12.8.1984 – 28.7.1984) . במוצ"ש – 16 באוקטובר 1982 הפקתי וערכתי את "מבט ספורט" , ה- 681 במניין הטור החשבוני העולה, מאז מִיסֵד ושִידֵר דָן שִילוֹן את התוכנית  הראשונה ב- 1969 והעניק לה את השם שהפך ברבות הימים ל- מיתולוגי, "מבט ספורט". לא הייתי לבד בעשיית "מבט ספורט" בעת ההיא. לידי ניצבו שישה אנשי טלוויזיה מצטיינים ומקצועניים, יוצאים דופן בתחומם, שהחישו לי סיוע עצום בעבודתם : המפיקים אַמְנוֹן בַּרְקָאִי ויִצְחָק "אִיצִיק" גְלִיקְסְבֶּרג , העורך והשַדָּר אוּרִי לֵוִי, הבימאי יוֹאָב פֶּלֶג שיצק דפוסי בימוי חדשים בשידורי הספורט הישירים מהשטח ויצר סטנדרט רענן ופחות מכופתר בבימוי שידורי תוכניות הספורט מהאולפן בירושלים , ושני השַדָּרים המובילים יוֹרָם אָרְבֵּל ונִסִים קִיוִויתִּי . אליהם נִלווה רָמִי וָויְיץ בעל קול רדיופוני נעים שהיה בעת ההיא שַדָּר מתחיל (ומבטיח) , המגישה אוֹרְלִי יָנִיב , ושורה לא ארוכה של כתבים – עורכים פרילנסרים ובראשם אוֹרֶן נַהָרִי , משֶה גֶרְטֶל , וגִיוֹרָא אָיָילוֹן . "מבט ספורט" זוהתה להמונים במשך שנים רבות באמצעות שני המגישים והמנחים הקבועים שלה , הַצֶמֶד אוֹרְלִי יָנִיב ו- יוֹרָם אָרְבֵּל , וכתוכנית טלוויזיה הרוויחה ביושר את תהילתה . בעשור ה- 80 קיבל המושג מונופול טלוויזיוני משמעות ותפנית חדשה . מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהוצבו בלעדית במגרשי הכדורגל הביאו לבתי הצופים לא רק את הקטעים הנבחרים ממשחקי הליגה הלאומית אלא חשפו את רגעי המחלוקת ואת טעויות ושגיאות השופטים . המוסף "רגע של מחלוקת" בתוכנית "מבט ספורט" ואח"כ בתוכנית "משחק השבת" בהגשת אוּרִי לֵוִי הפך למִשְנָה סְדוּרָה מפני שחשף שוב ושוב את השופטים ברגעי החולשה שלהם . "מבט ספורט" הייתה ספינת הדגל של השידור הציבורי . שמחה לאֵיד מניבה רייטינג והשמחה הזאת הפכה את הפינה "רגע של מחלוקת" לפופולארית מאין כמותה . ניידות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית צברו עוצמה . הרגישות האלקטרונית שלהן הייתה ידועה אך היה בכוחן לעצור ולדחות את בעיטת הפתיחה במגרשים ברגעי תקלה . זה קרה מידי פעם . זה לא היה סוד כי מעת לעת ועל פי הנסיבות נהגתי בימים ההם לשלוח את נִסִים "צֶפִּי" מִזְרָחִי שלנו עם השקיות שלו (מצויד במכשיר קשר אלי לניידת השידור ה- "OB הלָבָן") אל השופטים כדי להורות להם להמתין ולעכב את תחילת המשחק עד שהטכנאים יסיימו את הדורש תיקון . השופטים צייתו . רק לאחר מתן האישור שלי שרקו השופטים לתחילת המשחקים . זה היה שיא המונופול שלי ושלנו.

mizrahi 1

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה. הימם ההם – הזמן ההוא. אצטדיון "בלומפילד" בתל אביב – יפו . איש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור מר נִסִים "צֶפִּי" מִזְרָחִי מבקש מהשופט צבי שריר לעכב את השריקה לתחילת משחק כדורגל עד לתיקון התקלה בניידת השידור ה- "OB הלבן" ע"י הטכנאים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

בעונת השידורים הזאת הצבתי לראשונה בשידורי "מבט ספורט" במוצ"ש את הגרפיקאי בני לווין שצייר בשידור ישיר קריקטורה אקטואלית בעלת אמירה אקטואלית . זה היה ניסוי וחידוש שהצליח .

fridman 1

טקסט תמונה :  1975 . זוהי שורת גרפיקאים מוכשרת ומזהירה שהעניקה שנים רבות את מיטב כשרונה לטובת שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : דודו גבע ז"ל , משה"משהל'ה" פרידמן (צלם סטילס מוכשר שהפך מאוחר יותר לצלם ENG  מצוין בתחום צילום החדשות והספורט) , בני לווין , ויוחנן לקיצביץ' . (התמונה צולמה ב- 1975 . באדיבות משהל'ה פרידמן . כל הזכויות שמורות . ארכיון יואש אלרואי) .

בחודש אוקטובר 1982 שיבח מבקר הטלוויזיה אברהם טַל במאמר הביקורת השבועית שלוֹ בעיתון "הָאָרֶץ" את "מבט ספורט" , והעניק לה יחסי ציבור חשובים שכל תוכנית טלוויזיה רוצה לזכות ולהתברך בהם . בשיווק טענותיו החיוביות היה רק פגם אחד . אך לפני שנדוּן בו , הנה לשון טקסט הביקורת שלוֹ , "שלוש נקודות ל- "מבט ספורט" [6] .

tal 1

טקסט תמונה : 21 באוקטובר 1982 . זהו המסמך המקורי ,  ובו קטע ביקורת הטלוויזיה של אברהם טל בעיתון "הארץ" אודות התוכנית "מבט ספורט" בעריכתי והפקתי . במידה רבה ביקורת הטלוויזיה הזאת של אברהם טל הייתה בבחינת צל"ש לאומי. (באדיבות עיתון "הארץ" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן).

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד אמר לי אז בהומור ציני שכה אִפיין אותו : "כמה שילמת לאברהם טַל ?". השבתי לו ברצינות בהיעדר חוש הומור עצמי שלי , "אינני מכירו כלל . מעולם לא ראיתיו" . הפגם היחיד בביקורת הטלוויזיה הזאת היה שכותבו שעלה באמת עַל החיסרון התוכני הגדול של "מבט ספורט" בימים ההם , כיסוי חסר וצילום מוגבל של משחקי המחזור , וכתב , "עם זאת אוהדי קבוצות רבות לא ראו את קבוצותיהם על המסך , ומידע על משחקים אחרים היה עושה צדק גם אתם" , לא חִידֵד את הדברים מספיק ולא העלה את ה- Issue הזה לקִדְמַת המאמר . "מבט ספורט" במוצ"ש בתקופת ניהולו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את רשות השידור בשנים 1984- 1979 , היה מסמך עיתונאי דוקומנטארי חַסֵר , לחלוטין לא שלם , וניתן היה לעשותו טוב הרבה יותר , אך מאמר הביקורת של אָבְרָהָם טַל מצא חֵן בעיני המנכ"ל מפני שהעניק לגיטימציה לשידור התוכנית החסרה במתכונתה הנוכחית. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד אימץ את ביקורת הטלוויזיה של אָבְרָהָם טַל אל לבו ומיהר להיאחז בה . אָבְרָהָם טַל נחשב לכתב שקול ועיתונאי בעל מוניטין ובשל כך הייתה טמונה סכנה גדולה בביקורת הטלוויזיה שלוֹ . אם אישיות עיתונאית רצינית כאברהם טַל מעניקה שלוש נקודות ל- "מבט ספורט" הרי שאין לערער על פסיקתו . יוסף "טומי" טומי לפיד ידע כמוני ש- "מבט ספורט" יוצרת תמונה חלקית על המסך בגלל אמצעי ההפקה המוגבלים שלה , ובעצם ניתן לעשות אותה טוב הרבה יותר , אך נמנע במתכוון (בשל שיקולים כספיים) לספק לי שלוש או ארבע מצלמות פילם ישנות נוספות כדי לשפר לאין שיעור את התוכנית בימים ההם . מבלי מֵשִים סייע אָבְרָהָם טַל ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לכסות את ערוותה הציבורית של "מבט ספורט" . הייתה לאָבְרָהָם טַל גם פליטת קולמוס כוללנית ומביכה בעניין האינטליגנציה של שחקני הכדורגל, אך נעזוב את זה עכשיו .

בשלהי כהונתו כמנכ"ל רשות השידור בראשית 1984 היה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לכוד בריבים ממושכים ובלתי פוסקים עם וועדי העובדים . בעיקר עם הוועד החזק של עובדי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מפני שהיה איש חכם אך גם בוטה מאין כמוהו בעל סגנון דיבור מעליב נכונו ליוסף "טומי" לפיד קשיים עם חלק מנציגי העובדים . הוא היה נוקשה וקשוח גם עֶרֶב סיום תפקידו ברשות השידור . לא בטוח בכלל שמצבה של הטלוויזיה הישראלית הוטב בתום חמש שנות שלטונו ברשות השידור . בטוח ש- "מבט ספורט" ספינת הדֶגֶל של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית נפגעה אנושות בערוב ימיו ברשות השידור . טוביה סער זוכר היטב בשיחות התחקיר שניהלתי עמו בשנים 2007 ו- 2008 , כלהלן :  "יוסף "טומי" לפיד כעורך ראשי של שידורי הרשות פשוט לא אהב יותר מידי שידורי ספורט אבל היו לו יתרונות אחרים" . מרדכי "מוטי" קירשנבאום חשב אחרת מטוביה סער ונתן ביטוי להערכתו בסלוגן המפורסם שהגה בראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה , אותו השמיע לראשונה באוזניה של העיתונאית גב' שָרִית לֵוִי – יִשַי : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה אך לא ידע להרכיב אותה מחדש" . בעונת 1984- 1983 ניהלו קבוצות מכבי חיפה ובית"ר ירושלים מאבק דרמטי על אליפות הליגה הלאומית . את מכבי חיפה אימן אז שלמה שָרְף ועמדו לרשותו כוכבי כדורגל כמו השוער אבי רָן , ציון מרילי , אברהם אבו-קרט , ברוך ממן , זאהי ארמלי (בן שפרעם) , משה סלקטר , רוני רוזנטל ואחרים . מאמנה של בית"ר ירושלים היה דוביד שוויצר ובקבוצה שיחקו השוער יוסי מזרחי , שלמה קירט , חנן אזולאי , אודי אשש , נחום תא-שמע (שנים רבות שחקן הפועל ירושלים בעברו) , וכמובן אורי מלמיליאן ואלי אוחנה .

סיקור שמונת משחקי המחזור מידי שבת של הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העַל היום) בת 16 הקבוצות היה עני . אבל שיא הדַלוּת העלוב הושג בשבת – 7 בינואר 1984 . באותה שבת נקלע המנכ"ל שוב לסכסוך עבודה מַר עם העובדים . וועד ההנדסה השבית את כל ניידות השידור למעט מכונית שידור קטנה (מש"ק) המצוידת במצלמת ENG אחת . בהכירו את תנאי העבודה העיתונאיים המגוחכים שנוצרו ונכפו עלי באותה שבת ביקש אותי, ממש הפציר בי , להפיק את "מבט ספורט" עם מצלמה אחת. הוא הבטיח שזאת הפעם האחרונה בהם אני עובד בתנאים כה ירודים , והדבר לעולם לא ישמש תקדים .שלחתי את ניידת השידור הקטנה למגרש ימק"א בירושלים שם אירחה בית"ר ירושלים את בני יהודה .ב- "מבט ספורט" באותו מוצ"ש של 7 בינואר 1984 שוּדַר משחק אחד בלבד מתוך שמונה . היינו במצוקת שידור בלתי נסבלת . למחרת העברתי לידיו באמצעות יאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות וטוביה סער מנהל הטלוויזיה שני הבוסים הישירים שלי את אחד המסמכים החשובים ביותר שנכתבו על ידי בתולדות ניהולי את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. תוכנו היה כתב אישום נגד הניהול הציבורי שלוֹ וגם נגד הבוסים שלי שיודעים ושותקים. מילות המסמך נכתבו בדם לִבִּי [7].

רשות השידור – הטלוויזיה הישראלית הציבורית

מחלקת הספורט – ירושלים  יום ראשון -  8.1.1984

אל    :  המנכ"ל באמצעות מנהל החדשות ובאמצעות מנהל הטלוויזיה

מאת  :  יואש  אלרואי

הנדון :  "מבט ספורט" של מוצ"ש ב- 7 בינואר 1984

למנכ"ל שלום רב ,

"מבט ספורט" של אמש איננו מהווה תקדים לעתיד ולבטח אינו יכול לשמש מודל לחיקוי .

את שמונת משחקי הליגה הלאומית בכדורגל אין מכסים עם מצלמה אחת אפילו שהיא נושאת עליה את התווית "מצלמה אלקטרונית". המכתב הזה נכתב אליך ברגע של אמת  רגע של אמת לך, לנו, ולכולנו. המכתב הזה נכתב אליך בשעה שמחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית חוצה קווים אדומים רבים אין ספור וחלון הראווה של "מבט ספורט" נשבר לרסיסים פעם אחת יותר מידַי אחד משורשי הבעיה נעוץ בכך ש- "מבט ספורט" היא התוכנית היחידה שמופקת בשבת ומשודרת במוצ"ש. מערך שידורי הטלוויזיה תחת ניהולו של טוביה סער וגם ניהולך שלך אינו ערוך להפקה ושידור מסיביים בשבת, מפני שהוא כפוף להסכמי עבודה שאתם חתומים עליהם ואינם מותאמים לחלוטין מציאות העכשווית. ההצדקה היחידה לשָדֵר את "מבט ספורט" במוצ"ש היא קיומם של משחקי הליגה הלאומית בכדורגל בשבתות, אך אמצעי ההפקה והצילום של התוכנית הם דַלים ואינם עומדים במבחן המציאות. להלן פירוט.

1.  הסכם העבודה עם הטכנאים קובע שניידות שידורי החוץ מורשות לצאת לעבודה בשבתות בשמונה בבוקר, אך הטכנאים העובדים בבניין הטלוויזיה עצמו רשאים להתחיל את עבודתם בשבת רק בשלוש אחה"צ. לא לפני כן. ההסכם הזה הוא אבסורדי מבחינתה של מחלקת הספורט. בעוד שמשחקי הליגה הלאומית בכדורגל מתחילים בכל שמונת המגרשים בשעה ראשית אחת, שתיים אחה"צ, שוֹקֵד צוות של 50 אנשים (לרבות ציוותי המיקרוגל השובתים ממלאכתם) על הקלטת המשחקים בניידות , מבלי כל אפשרות להעביר את התמונות והקולות לירושלים , מפני שהעבודה בבניין הטלוויזיה מתחילה רק בשלוש אחה"צ. המצב החמור למעשה יותר. הטכנאים מגיעים לבניין הטלוויזיה בשלוש אחה"צ אך מתחילים להקליט בפועל רק בשלוש ורבע או שלוש ועשרים בשל חימום מכונות ה- VTR, תיאומים, בדיקות וכו'. אילו ניתן היה להביא לבניין הטלוויזיה שני טכנאים בלבד באחת וחצי בצהריים כדי להתחיל להקליט באחת ארבעים וחמש , היינו מנצלים כהלכה את עבודתם של שאר 50 העובדים האחרים בשטח המתחילים את עבודתם בשעה מוקדמת בשבתות, בשבע או שמונה בבוקר . בכך היו נחסכות בעיות רבות של זמן עריכה ולחץ בלתי נסבל בעבודה.

2.  הסכם העבודה עם הטכנאים בשבתות בידיעתך, ובידיעתם של מנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות (מחלקת הספורט נמצאת תחת פיקוד ישיר שלו), מאפשר להעסיק רק 26 טכנאים לרבות צלמי Video. כמובן שכמות העובדים המגוחכת הזאת איננה מספיקה דיה כדי לאייש את כל הפונקציות הקשורות להפקת "מבט ספורט" בשבתות , בניידות השידור בשטח, צילום הקלטה בניידות, הפעלת מערכות המיקרוגל, ועריכה בבניין בירושלים. מדוע אינך משנה כמנכ"ל רשות השידור את הסכם העבודה המגוּנֶה הזה ?

3.  העריכה האלקטרונית של "מבט ספורט" מסתיימת בחמש וחצי אחה"צ. לאחר מכן מתחילה התחנה לשדר בשפה הערבית את התוכניות של יוסף בר-אל, ובמקביל היא נערכת לקבל ולהקליט את מגזין החדשות האירופי של ה- EBU , הנקרא 1- EVN . אתה יכול להבין בעצמך לאלוּ קשיים, לחץ, ועימותים אנו נקלעים עם הטכנאים "העובדים על פי הספר". מחלקת הספורט עושה הכול כדי לערוך מגזין "מבט ספורט" עיתונאי אמין , מרתק ומעניין , אך הטכנאים הספורים ומכונות ה- VTR המועטות חייבים לספק שירותי עריכה גם לגופים אחרים בבניין . המנכ"ל , אני מזמין אותך לשהות עמי רק פעם אחת בשבת אחה"צ ליד מכונות העריכה כדי להבין לאיזה מצוקה נוראית אני נקלע . עוד מישהו ימות שם מהתקף לב . צחוק הגורל הוא שאנשי מחלקת הספורט ואנוכי כדֶגֶם מייצג שלהם , עובדים במסירות בכל שבת ללא יוצא מן הכלל , ארבע שבתות בחודש, חמישים ושתיים שבתות בשנה זו השנה ה-13 ברציפות. התמורה בצד עבודתנו המתמשכת לעיתים קשה ומתישה, היא רוגז, ריב, ומדון. אירוני לחשוב איזה כמות של אנרגיה אני מוציא על מלחמות ומאבקים ומעט מזעיר ממנה נותר למחשבה ויצירה 

ניידות השידור

המש"ק שעמה צילמנו את המשחק אתמול בית"ר ירושלים נגד בני יהודה איננה נחשבת לניידת שידור במובן המקובל של המילה. המש"ק מורכבת ממצלמת ENG  אחת בלבד ומצורפת אליה מערכת קוֹל . בנוסף צמודה למצלמה מערכת בקרה קטנה ומכשיר הקלטה  200-BVU המקליט קלטות בעלות רוחב פס מגנטי של ¾  אינטש. הציוד הזה הוא נייד. מצלמת ה- ENG היא בסך הכל מצלמת חדשות שתכליתה להביא כתבות דיווח קצרות ותו לא ! המש"ק איננה ניידת שידור האמורה לכסות אירועי ספורט ממושכים כמו משחק כדורגל למשל. אופייה בנוי להביא מספר מצומצם של דקות נבחרות מן המשחק אותו צילמה. המש"ק היא מצלמה נוספת בלבד הנלווית להפעלתן של ניידות השידור הגדולות והבכירות ממנה . היא איננה תחליף להן. היא תוספת. היא איננה עומדת בפני עצמה. אתה מנכ"ל רשות השידור יודע זאת היטב כמוני. בדיון ההוא שנערך בתחילת חודש יולי 1983 בלשכתך נקבע באופן מפורש כי בכל שבת ייצאו למגרשי הכדורגל ניידות המש"י , הנרקיס, וגם מש"ק. כדי לשָדֵר "מבט ספורט" רציני אנחנו חייבים לכסות כהלכה מידֵי שבת לפחות % 75 משמונת משחקי המחזור. עשינו זאת בהצלחה רק כמה פעמים ספורות העונה. מדוע אינך מסייע בידי להפוך את "מבט ספורט" למסמך דוקומנטרי שלם ?

מוטיבציה

המוטיבציה של עובדי מחלקת הספורט היא גדולה! אתה יודע זאת היטב כמוני. מעולם לא נדרשת להאיץ בנו. אתה יודע היטב שאיננו מתמקחים עמך, ועם מנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות בענייני שכר, אלא בענייני מצלמות וציוד הפקה . אתה יודע היטב שאיננו מבקשים לעצמנו דברי תודה או שבח, פרסים או כתרים  לרוב אני שומע מהנהלת הטלוויזיה ורשות השידור רק דברי ביקורת, מדוע משדרים בטלוויזיה כל כך הרבה תוכניות ספורט, ומדוע יואש אלרואי דורש לעצמו כל כך הרבה אמצעי שידור , ועוד מקבל אותם (מה שלא נכון כמובן), אך מעולם לא שמעתי אותך המנכ"ל קורא אותי לסדר , כדי לומר לי מדוע "מבט ספורט" היא תוכנית כל כך דלה וכיצד קרה שצילמנו רק שני משחקים מתוך שמונה במקום לכסות את כולם. יש כאן הסכמה בשתיקה של הנהלת רשות השידור למצבה הירוּד והעלוב של "מבט ספורט". העיקר שהושגה המטרה הראשית לא להסתכסך עם הטכנאים . אדוני המנכ"ל עכשיו כשאני מסתכל לאחור אני יכול רק להתייצב ביני לבין נפתולי נפשי ולומר את המשפט הקצר והעצוב, זה מה שיש…פנית אלי ברגע האחרון כדי שאשדר את "מבט ספורט" בתנאים הנוכחיים באמצעות מצלמת EBU אחת. נעניתי לך. הבטחתי לך לשָדֵר את תוכנית "מבט ספורט" הטובה ביותר שניתן להפיק באותם התנאים המגוחכים שנוצרו. כיבדתי את בקשתך ומעמדך. כיבדתי את הבטחתך האישית להיכנס לעובי הקורה בעימות האומלל עם הטכנאים . השאלה היא עד מתי עלי להמתין ומה התכלית ?

הטכנאים

גם בשבת שעברה – 31 בדצמבר 1983 הייתה תקלת ניהול בשעה ש- "מבט ספורט" שודרה 17 דקות בלבד (במקום 60 דקות) בשל היעדר אמצעי צילום והפקה. מחלקת הספורט הפסידה בקרב . עִמה הפסידה כל הטלוויזיה ורשות השידור . אך המפסידים האמיתיים הם הצופים בבית משלמי האגרה. אני חייב לומר שחטיבת ההנדסה על כל אנשיה ומרכיביה מעניקה לנו שירותים טכנולוגיים מצוינים, אך הדבר איננו מונע בכל שבת שערוריית עבודה חדשה. הסכם העבודה של הטלוויזיה עם משרד העבודה בשבתות, הסכם שאתה חתום עליו כנציג רשות השידור, והמתיר העסקת 26 טכנאים בלבד (כולל צלמי Video), מסבך מראש את כל הפקת "מבט ספורט". ההסכם הזה היה אולי טוב לתקופת הפילם, כאשר התוכנית בשנים ההן שודרה באורך של חצי שעה ונשענה על צילומי פילם ישנים. המעבר לצילומי ווידיאו ועריכה ב- Video שינתה את התמונה מן הקצה אל הקצה. בעוד הידע הטכני והתוכני של עובדי הטלוויזיה טפח במאות ואולי אלפי אחוזים , נשאר מערך כוח האדם בעבודה בשבתות זהה לזה שהיה בסוף שנות ה- 60 וראשית שנות ה- 70. הטכנאים אינם אנשים רעים . רבים מהם נחשבים לאנשי מקצוע טובים. חלקם מעולים. בוויכוח שלך עמם הכסף לא יענה את הכול. מרבית הטכנאים הם בעלי משפחות ובניגוד לי אינם מעוניינים לעבוד בכל שבת, ואפילו לא כל שבת שנייה. הרוב הגדול בחטיבת ההנדסה איננו מוכן למכור את נשמתו רק לעבודה למרות הטבה מסוימת במשכורת.

אדוני המנכ"ל אתה מבין מה פירוש הדבר לעבוד כל שבת, מידי חודש, מידי שנה  במשך שנים רבות ? אדוני המנכ"ל אתה מבין את פירוש הדבר לעבוד כל שבת מהבוקר עד אחת עשרה בלילה ? אדוני המנכ"ל אתה מבין מה פירוש הדבר להתנתק כל שבת בבוקר מהמשפחה, מהאישה ומהילדים ? לא לטייל, לא לפגוש חברים, לא לעשות כלום בחייך הפרטיים חוץ מעבודה ?

yoash 1

טקסט תמונה : אוקטובר 1984 . אצטדיון הכדורגל בקריית חיים מגרשה הביתי בימים ההם של מועדון מכבי חיפה . כמנהל מחלקת הספורט יצאתי כל הזמן לשטח כדי לוודא ביצוע , לבדוק את ההיערכות הטכנולוגית , ולעמוד מקרוב על איכויות ההפקות למיניהן . כאן אנוכי עם ניידת השידור הקטנה של הטלוויזיה הישראלית ה- מש"י (מכונית שידור ירוקה) בעת פריסת הכבלים של המצלמות והמיקרופונים . שלוש המצלמות האלקטרוניות שלה הניבו תוצאת צילום העולה עשרת מונים על כל מצלמת פילם מסוג BL . סיגנל השידור הועבר מהניידת לבניין הגבוה של אוניברסיטת חיפה על הכרמל , משם נשלח לבניין מגדל שלום בתל אביב , אח"כ שוּגַר לתחנת הממסר של "איתנים" / בזק בהרי יהודה , מ- "איתנים" הוא הועבר לאולפנים בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

צילום בפילם של אירועי ספורט

ההחלטה שלי שלא לצלם יותר משחקי כדורגל וכדורסל במצלמות הפילם איננה "קפריזה" אישית . הסיבה לכך היא טכנית בלבד. בצילום כדורגל למשל קיימת מגבלה אובייקטיבית של גודל עדשת מצלמת הפילם מסוג BL בה משתמשים הצלמים שלנו. בשל המבנה הארכיטקטוני של האִצטדיון מרוחקת מצלמת הפילם ממקום האירוע. השחקנים נראים לעיתים "קטנים" מידי בפריים המצלמה. המצלמה הזאת המוצבת ברום האִצטדיון איננה יכולה מעולם מעצם טבעה ללכוד ב- Close ups את השחקנים הרלוואנטיים. קיימת מגבלה טכנית נוספת בעת הקרנת הפילם כתוצר מוגמר ממכונת הטלסיני (Telecine) במאסטר קונטרול והמרתו לאינפורמציה אלקטרונית ושליחתו כסיגנל שידור לבתיהם של הצופים. מכשיר הווידיקון בטלסיני הממיר את תמונת הפילם לאינפורמציה אלקטרונית גורם לאיבוד של כ- % 30 באיכות המקורית של התמונה . תמונת הפילם מתקבלת באיכות טובה על שולחן העריכה ה- Steenbeck , אך איננה כזאת על מסך הטלוויזיה בסלון ביתו של הצופה. תנועה וריחוף אפילו קַל של המצלמה הופכת את התמונה "למרוחה". זאת תופעה שקיימת רק בצילומי ספורט בעת שמצלמת הפילם עושה ניסיונות  נואשים לעקוב אחר הכדור.

התופעה הזאת איננה קיימת למשל בצילומי ראיונות, כשהמצלמה סטטית או סטטית כמעט לחלוטין. צפייה של צילומי ספורט בפילם על שולחן העריכה "מרמה" במבחן האיכות. את אותו הדבר אפשר לומר על ההבדל באיכות שבין הקרנת סרטי קולנוע באולמות הקולנוע לבין הקרנתם על הטלסיני בטלוויזיה. תוצאת הנטו על המסך באולם הקולנוע שווה לברוטו של ההקרנה. אין שם המרה לאינפורמציה אלקטרונית. בטלוויזיה הדבר שונה. הנטו קטן בהרבה מהברוטו. מחלקת הספורט לא תשוב יותר לתקופת הפילם. בצד כל אלה צריך לציין את מִגבלת חומר הצילום בפילם. בזמנו החלטנו לספק 1600 רֶגֶל (Feet) לכל מצלמה המסקרת את משחקי הכדורגל. 1600 רגל "בתרגום" לזמן שווים 40 דקות. כלומר מצלמת הפילם מצלמת כ- 40 דקות מתוך ה- 90 לעומת המצלמה האלקטרונית שאין לה בעיה כזאת והיא מצלמת לאורך כל המשחק . מכאן ברורה בעיית לכידת השערים והמהלך שמביא לכיבושם ע"י מצלמות הפילם. מצלמות הפילם הביאו בזמנו בגלל הסיבה שצוינה לעיל דיווחים חלקיים, "חצאי שערים", ומפח נפש. לא אחת קרה שבמשחק כזה או אחר הובקע שער אחד בלבד אך מצלמת הפילם החמיצה את רגע ההכרעה. כמובן שכל חומר הצילום שצולם לפני "הפִספוּס" ואחריו ירד לטמיון.

עתיד מחלקת הספורט

מחלקת הספורט משדרת 4 תוכניות שבועיות . "שער ראשון" – ביום ראשון בשבוע , "מהר יותר , גבוה יותר , חזק יותר" – ביום שלישי, "משחק השבוע" – ביום חמישי, ו- "מבט ספורט" במוצ"ש. ליד כל אלה אנו משדרים את כל הספיישלים שלנו, מגוון עצום של שידורים ישירים , מקומיים ובינלאומיים , אולימפיאדות , אליפויות עולם בכדורגל , אליפויות עולם בא"ק, מכביות , כינוסי הפועל , מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל, וכו'. את כל אלה עושים 5 אנשים + עוזרת הפקה אחת + מזכירה בחצי משרה + 3 עובדים פרילאנסרים. השאלה הגדולה אדוני המנכ"ל האם נגזר גורלנו לעבוד בתנאים המגוחכים האלה עד גיל 65 ? האם עד הפנסיה נחיה במסגרת כה מצומצמת של כוח אדם ואמצעי שידור והפקה ? האם ריב ומדון יהיו מנת חלקנו בכמות כה גדולה בעתיד הקרוב והרחוק ? השאלות הנוקבות האלה נכתבות בדם לבי. הן אינן נשאלות בחלל האוויר . התשובות לשאלות האלוּ חייבות להינתן מייד וללא דיחוי. אני מבקש אותך כמנכ"ל רשות השידור לשנות יחד עם מנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות את הדברים מן היסוד.

                                                                                                                         בברכה ,

                                                                                                                         יואש  אלרואי

יוסף "טומי'" לפיד ז"ל לא השיב למכתבי .

כעבור שלושה חודשים ב- 1 באפריל 1984 לא היה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד עוד ברשות השידור . את מקומו ירש מנכ"ל חדש בשם אוּרִי פּוֹרָת ז"ל . המינוי לתפקיד הרָם נעשה על פי הוראתו של ראש הממשלה יִצְחָק שָמִיר כהבטחה לראש הממשלה הקודם מנחם בגין שאורי פורת היה קצין התקשורת שלו .

את עֶרֶב ליל הסדר של תשמ"ד ביום שני – 16 באפריל 1984 בילה יוסף "טומי" לפיד בבית החולים "איכילוֹב" בתל אביב . האיש עַב הכֶּרֶס , כבד המשקל , וחובב האוכל לא חש בטוֹב , ואושפז . אני בטוח שגם המאמץ הגדול של חמש שנות ניהול את רשות השידור השפיע עליו והדליק בגופו נורות אזהרה . פעם אמר לי שאם אי פעם יכתוב סֶפֶר על קורותיו ברשות השידור יקרא לו , "חָמֵש שָנִים בְּפִּיתָּה" , תזכורת לצורת עבודתו האינטנסיבית כמנכ"ל ארוכת השנים בה נדרש לאכול לאורך תקופת השירות ברשות השידור פיתות מלאות באוכל מזרחי בצורה לא מסודרת . לא רק לא מסודרת אלא גם לא בריאה . הוא צרך הרבה יותר קלוריות מאשר גופו דרש . עוזריו ובעיקר גבי אוחנה הנהג המקסים בעל החֵן (היה נהגם של כל המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם) וגם של יוסף "טומי" לפיד, הֵזינו אותו מידֵי יום ביומו במשך 1825 ימי כהונתו באוכל מהיר וזמין , "Junk food" בפיתה , שהביאו ללשכתו משוּק "מחנה יהודה" הסמוך .

lapid 5

טקסט תמונה : חודש מארס של שנת 1984 . יוסף "טומי" לפיד עם מנהלת לשכתו המוכשרת והמסורה גב' רוחמה איילון ונהגו האישי  גבי אוחנה , ימים ספורים לפני סיום תפקידו כמנכ"ל רשות השידור . יוסף "טומי" לפיד רחש הערכה עמוקה לרוחמה איילון ואף אהב עד למאוד את גבי אוחנה. (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

lapid 6

טקסט תמונה :  1984. יוסף "טומי" לפיד מדושן עונג בסיום כהונתו כמנכ"ל רשות השידור . הוא היה בן 52 בלבד ומראהו היה כשל מתאבק אולימפי במשקל כבד. לחלוטין Over Weight . בחמש שנות עבודתו כמנכ"ל רשות השידור (1984 – 1979) הכפיל כמעט את משקלו והיה נפוח מאוכל. (צילום משה פרידמן). ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רעייתי יעל תג'ר ואנוכי דאגנו לו . רצינו לעודד אותו בבית החולים . הייתה שמורה לו פינה חמה בלִבִּי . קנינו זֵר פרחים בשער בית החולים "אִיכִילוֹב" ועלינו לבַקֵר אותו באחת מקומות הבניין כדי לעודדו בחג הפסח . מנכ"ל רשות השידור לשעבר שכב לבוּש מדים הכחולים ומחייך במיטה שראשה מוגבה . השמיכה לא הסתירה עוביו וגודל בטנו אבל הוא היה שרוי במצב רוח טוב מפני שבני משפחתו שלושת ילדיו יאיר , מרב , ומיכל  ורעייתו שוּלָמִית הקיפו אותו . לחצתי את ידוֹ וברכתי אותו בחג שמח ואיחלתי לו החלמה מהירה . שוחחנו קצת . רעייתי יעֵל הגישה לו את זֵר הפרחים . אשתו שוּלָמִית אמרה לנו באירוניה : "תראה מה הוא עושה לנו , שוכב בבית החולים בעֶרֶב ליל הסדר" . היו ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חסרונות ולמי אין . אך היו לוֹ הרבה יותר יתרונות מאשר לאנשים אחרים שהכרתי ברשות השידור . אהבתי את האיש החכם הזה שהיה מוכשר , מהיר מחשבה , בעל לשון בוטה , אך בכל כושר ביטוי שהיטיב להתנסח . פוליטיקאים מינו אותו למשרה הרמה של מנכ"ל רשות השידור אך הוא היה מדינאי שעלה על הממנים שלוֹ . יוֹסֵף "טוֹמִי" לִפִּיד היה בין המעטים שידע לבנות רעיון ומוכשר דַיוֹ לנַמֵק במהירות בצורה מתמטית את חשיבותו כשנדרש לכך בע"פ או בכתב . הוא ידע גם לפסול רעיון ונהנה לעשות זאת בדרכו שלו בצורה סרקסטית אך הגיונית ומדויקת . על מעט מאוד אנשים ניתן לומר כי כתיבתם הייתה ווירטואוזית ומדויקת . משהו שדומה ל- מלאכת מחשבת . הוא היה אחד מהם .

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה האיש שניצב בפסגת ההיררכיה של רשות השידור בשנים 1984 – 1979 . הוא יחד עם מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל חטיבת החדשות טוּבְיָה סַעַר , מינו אותי בנובמבר 1980 לתפקיד העורך הראשי והמפיק הראשי של שידורי הספורט . בהיותו איש חושב ודעתן , ומנהל כוחני שמטיל ספק במוסכמות (וגם חשדן) , היה אמביוולנטי ביחסו והתייחסותו לשידורי הספורט ברשת הטלוויזיה עליה היה ממונה . בעיקר גיחך למראות הכדורגל הישראלי . אבל לא רק . אני גרסתי כי "שידורי הספורט עולים כסף – אך שווים זהב" , והוספתי , "שידורי הספורט הם חלון ראווה של כל רשת טלוויזיה באשר היא" . הוא הטיל ספק בכך . ב- 21 בינואר 1985 תשעה חודשים מאז נטש את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור , פרסם מאמר בעיתונו "מעריב" בשם , "הגולם של פרנקנשטיין". אי אפשר היה שלא להתפעל מגודל כישרונו ככותב , מיכולת הביטוי המרשימה והיוצאת דופן שלו , והמיומנות שלו לחשוף רעיון ולנתח אותו בכמות מילים חסכונית . יוסף "טומי" לפיד היה רה אמן בכתיבה וניסוח בע"פ . סוּפֶּר מוכשר .

lapid 7

טקסט מסמך : 21 בינואר 1985 . עיתון "מעריב" . מאמר פרי עטו של יוסף "טומי" לפיד . הוא היה ווירטואוז הכתיבה , בעל יכולת ביטוי מרשימה ויוצאת דופן . (באדיבות העיתון "מעריב") .

כניסתו של אורי פורת לרשות השידור הורגשה מייד . את המחזורים האחרונים של משחקי הליגה הלאומית בכדורגל יכולנו לכסות בהיקפים יותר גדולים . מכבי חיפה זכתה באליפות ב- 1984 והקדימה את בית"ר ירושלים ברגע האחרון ממש . ניידת השידור הגדולה שלנו הוצבה במחזור ה- 30 והאחרון ב- 26 במאי 1984 בקריית אליעזר וחגגה את ניצחונה של מכבי חיפה 1: 0 על מכבי רמת עמידר משער נגיחה של משה סלקטר , וזכייתה באליפות המדינה לראשונה בתולדותיה עם מאמנה שלמה שרף . מכבי חיפה צברה 57 נקודות . בית"ר ירושלים גברה אף היא במחזור האחרון את שמשון ת"א 3 : 2 , אך הניצחון לא הספיק לה . בקופתה היו 56 נקודות . הפועל ת"א שניצחה במחזור הלפני אחרון במגרש ימק"א בירושלים את בית"ר ירושלים בתוצאה 3 : 1 ומנעה ממנה את תואר האליפות , סיימה שלישית עם 47 נקודות . נסים קיוויתי תעד בקולו את שמחת הניצחון הגדולה של מכבי חיפה ושֵש המצלמות האלקטרוניות של ניידת השידור , הביאו את התמונות המוכרות של פריצת אלפי האוהדים לכַר הדֶשֶא עם שריקת הסיום כדי לחבק את אליליהם ולשאת אותם על הכתפיים .

ב- 1 בינואר 2004 , נפגשתי עם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בבית מפלגת "שינוי" בתל אביב לצורכי מחקר וכתיבת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה ,"מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . הוא היה אחד הראשונים מקבוצה של יותר מ- 2000 (אלפיים) אנשים בארץ ובעולם שנפגשתי עמם במהלך ארבע עשרה שנות כתיבת הספר עב הכרס "הפקות חובקות ארץ ועולם" (מכיל 10000 עמודים) ושאר ספרי הסדרה כולה שמכונה כאמור , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה עכשיו בשיא כוחו הפוליטי . שר המשפטים , סגן ראש הממשלה של אריאל "אריק" שרון , חבר הקבינט בממשלה , ויו"ר מפלגת "שינוי" שגרפה 15 מנדטים בראשותו בבחירות לכנסת ב- 2001 . נפגשנו במשרדי מפלגת "שינוי" בתל אביב כדי לאַמֵת את תחקיר כתיבת הסֶפֶר הנוגע לחלקו שלוֹ . הייתי כבר פנסיונר של רשות השידור בן 66 והוא יוסף "טומי" לפיד אישיות פוליטית עסוקה מאוד כבן 72 , מחשובי האנשים בממלכה . הודֵיתי לו על שנֵיאות לפנות לי כמה דקות ביומן הפגישות העמוס לעייפה שלו . הוא נשאר גדל גוף אך היה כרגיל מנומס כלפיי והציע לי לשחק תחילה נגדו שח-מט , משחק אהוב על שנינו . עשרים שנה חלפו מאז עזב את רשות השידור אך זיכרונו לא כהה . הוא לא שכח אותי ולא את הרשות . בהיותו מנכ"ל רשות השידור פרסם ב- 1 בספטמבר 1983 ערב ראש השנה תשמ"ד מנשר ברכה לעובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" בו הוכיח שוב את נאמנותו ואהבתו לשידור הציבורי . עבורי היה יוסף "טומי" לפיד במידה רבה בלתי נשכח .

lapid 8

טקסט מסמך : 1 בספטמבר 1983 – ערב ראש השנה תשמ"ד.  מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מבטא את אמונו בשידור הציבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1 בינואר 2004 החל שלב השאלות והתחקיר . מפני שאהב והעריך אותי בימים ההם פינה לי יוסף "טומי" לפיד זמן מהלוח העמוס שלו . הוא סירב בתוקף לענות לשאלות הרבות הנוגעות להשקפת עולמו ומעשיו בתקופה ששימש מנכ"ל רשות השידור . גם לא לשאלה מדוע נהג בטרום הפקת אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 כשַר השֵינָה של מדינת ישראל ולא שַר השִידוּר שלה . עובדה שאורי פורת המנכ"ל שהחליף אותו ב- 1 באפריל 1984 שינה וביטל את כל החלטותיו המקדמיות מקצה לקצה .

להפתעתי הגדולה לא זכר יוסף "טומי" לפיד דבר הנוגע להפקות הספורט הבינלאומיות והארציות בתקופתו כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 . הוא לא זכר שום פרט מפרשת הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 שהייתה ציון דרך דרמטית בהתפתחות שידורי הכדורגל בשידור הציבורי . הוא גם לא זכר את ההתנגשויות , הרִיבִים והסִכסוכים שהיו לו עם אלכס גלעדי , דן שילון , מוטי קירשנבאום , וירון לונדון . הוא לא זכר שמנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי התפטר מתפקידו בגלל שלא היה יכול עוד לעבוד עִמו . כשהזכרתי לו שבתקופת חמֵש שנות שִלטונו כמנכ"ל רשות השידור 1984 – 1979 , גָבוּ הפקות הספורט המורכבות בהנהגתי ובגיבויו מיליונים רבים של דולרים מקופת רשות השידור שהוא היה אחראי עליה, משך בכתפיו והשיב לי בנימוס ובשקט (לא אופייניים לו) : "תראה יואש אלרואי , אתה זוכר את כל הפרטים. אני לא. אתה היית עסוק אך ורַק בשידורי הספורט בטלוויזיה שמראש לא היו כל כך חשובים , ואילו אני הייתי עסוק כל הזמן בכל ענייני רשות השידור" .

שַר המשפטים של מדינת ישראל וסגן ראש הממשלה יוסף "טומי" לפיד התבונן בי ונזף , "אילו הייתי יודע שזאת מטרת הפגישה וזה מה שאתה רוצה לשאול אותי לא הייתי נפגש עמך". לחצנו ידיים ונפרדנו לעַד. יותר לא ראיתי אותו .

הפגישה הגרוטסקית הסתיימה לפני שהחלה . לא האמנתי לוֹ שזיכרונו בגד בו עד כדי כך ושלא זכר דבר . רציתי לברר עמו עוד עניין חשוב שסִקְרֵן אך הפגישה תמה . הצטערתי שלא הספקתי לבקש ממנו את התייחסותו האישית להצהרה הפומבית שלוֹ ברדיו גלי צה"ל במאי 2002 ערב מינויו השנוי במחלוקת של יוסף בר- אל למנכ"ל רשות השידור , אמירה בה מנה את סגולותיו של יוסף בר-אל ברוב עם פאר והדר , "יש אנשים כמו יוסף בר- אל בגיל 70  שלא רק שהם צלולים , אלא אפילו עומד להם"  [8] . לא האמנתי למשמע אוזניי . בעצם כן האמנתי . הִכרתי את האיש .

lapid 9

טקסט מסמך :  זהו קטע העיתון המקורי , המצטט את דבר הסנגוריה שנאמר ע"י יוסף "טומי" לפיד בתחנת הרדיו של גלי צה"ל בחודש מאי 2002  אודות יוסף בר- אל ערב מינויו למנכ"ל רשות השידור .

דמותו של יוסף "טומי" לפיד ריתקה אותי תמיד . האם שימֵש העיתונאי יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 גם כפוליטיקאי בתקופה ההיא ? האם פעל 'סוֹלוֹ' כשליט כל יכול בתוככי הרשות ? כיצד ומדוע נהנה מתמיכה כה מופלגת של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ? האם חולל את מה שחולל  שינויי תוכן ושינויים פרסונאליים ברשות  מטעמים עיתונאיים גרידא ? דבר אחד ברור . לאיש המשכיל והקשוח הזה הייתה השפעה דרמטית ועצומה על מוקיריו ויריביו כאחד . אם היה פוליטיקאי כוחני חדור אמביציות הרי שפעל בניגוד מוחלט למשנתו של האיטלקי נִיקוֹלוֹ מָאקְיָאוֶולִי (1527 – 1469) .

ניקולו מאקיאוולי קבע כלהלן : "מי שרוצה או מנסה להכניס שינויים בשלטונה של המדינה ורוצה שהאנשים יקבלו את השינויים חייב לשמור על מראהו החיצוני של השלטון הישן . זאת כדי שייראה לאנשים שבעצם לא נערך שינוי במוסדות אף שלמעשה הם שונים לחלוטין מאלו הישנים הקודמים להם . זאת הדרך היעילה לנהוג , מפני שרובם המכריע של בני האדם שבעי רצון מהדברים שהם רואים כאילו היו אלה המציאוּת האמיתית" . מנהיגותו האקטיביסטית והלוחמנית של יוסף "טומי" לפיד הוכיחה ללא צל של ספק כי רשות השידור היא מוסד היררכי טהור . למנכ"ל בעל האישיות הדומיננטית והסמכות המקצועית העליונה הייתה השפעה דרמטית על שבעת חברי הוועד המנהל ובראשם היו"ר פרופסור ראובן ירון . בעזרתם וסיועם חולל ללא כל קושי את השינויים המפליגים ברשות . לאנשים בעלי שיעור קומה כמו ארנון צוקרמן , דן שילון , מוטי קירשנבאום , אלכס גלעדי , ירון לונדון , ורבים וטובים אחרים לא היה עוד מקום בשורות רשות השידור של יוסף "טומי" לפיד ופרופסור ראובן ירון . משנטשו אלה את רשות השידור אני לא זוכר שראיתי את יוסף "טומי" לפיד מזיל דמעה . אף על פי כן הייתה לי הערכה ליוסף "טומי" לפיד . אדם בעל השכלה רחבה (מאוד) , כושר ביטוי מרשים ורב אומן בכתיבה וניסוח , שליח ציבור ישר והגון , ובעל היגיון חריף . אך גם איש קשה , עקשן , ציניקן , ובוטה שחייו הצעירים לימדו אותו פרק מַר ועצוב בהישרדות . אפשר היה להסכים עמו או לאו אך הוא היה מנהיג , ומנקודת מבטי בלתי נשכח . דמותו המרתקת של יוסף "טומי "לפיד דחפה אותי לקרוא את ספרו של רוברט גרין, "The 48 Laws of Power".

האיש המוכשר והחכם שהיה עכשיו ב- 2004 בן 72 נשאר בוטה כפי שהיה בצעירותו . משהפך למנהיג פוליטי בעל כריזמה של מפלגת "שינוי" , השחיז את לשונו בוטה החדה לעיתים כתער , טיפס על עצים רבים בג'ונגל הפוליטי , ופגע שוב ושוב ביריביו באמירותיו השנונות , אבל גם חטף מהם . במקרים אחדים הושפל ואולץ להתנצל על דברים שאמר . הוא לא תמיד עשה שימוש באמירה של חז"ל , "סוף מעשה במחשבה תחילה" , אמירה שהטיף לאחרים לאמֵץ אותה תמיד אל לִבָּם . ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הגדיר את יוסף "טומי" לפיד פעם , "כאחד שמטפס על העֵצים כמו טרזן אך יורד מהם כמו פופאיי" .

lapid 10

טקסט תמונה : שנת 2004 . יוסף "טומי" לפיד (יליד 1932) בן 72 בשיא כוחו הפוליטי . הוא מכהן כשר המשפטים בממשלתו של אריאל שרון וסגן ראש הממשלה , ומשמש מנהיג ויו"ר מפלגת "שינוי"  בעלת 15 חברי כנסת . (לע"מ , תמורת תשלום) .

בחודש מארס של שנת 2005 ממש לפני חג הפסח תשס"ה , שבע הפוליטיקאי יוסף "טומי" לפיד שפע של מרורים . יכול להיות שזו הייתה הפעם הראשונה מאז נכנס בסערה לחיים הפוליטיים שעשה מאזן וחשבון נפש והרהר בינו לבין עצמו , האם המצלמות של מוטי קירשנבאום ורשות השידור שהפכו אותו לכוכב ודחפו אותו למסעו הפוליטי , אכן צדקו . לאחר אין סוף הכחשות שלו עֶרֶב ההצבעה בכנסת על תקציב המדינה בסופו של חודש מרס 2005, הסכים יוסף "טומי" לפיד כיו"ר מפלגת "שינוי" שהייתה עכשיו מפלגת אופוזיציה לממשלת אריאל שרון , לקבל 700000000 (שבע מאות מיליון) שקל מראש הממשלה , תמורת הסכמתו להצביע בעד התקציב . ח"כ זהבה גלאון חברת מפלגת "יחד" ואופוזיציונרית מוכרת מהשמאל הביעה את דעתה על מפלגת "שינוי" והכריזה : "עכשיו אנחנו יודעים מה המחיר שלכם" . למחרת הגיב יוסף "טומי" לפיד הנעלב על דבריה של אותה הגברת לאחד המיקרופונים שנדחף לעברו ומבלי לחשוב הרבה ירה את אמירתו הסקסיסטית : "אני לא רוצה לומר מה אני חושב על מקצועה של זהבה גלאון" , והוסיף , "אני מאוד אוהב נשים אבל כשאני רואה את זהבה גלאון יש לי קושי עם זה" [9] . לא בכדי שילם מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 משכורת נאה [בת אֶלֶף (1000) דולר לכל הופעה] ליוסף "טומי" לפיד גס רוח , בוטה , וגם חכם כדי שייאות לשמש חבר בימים ההם בפנל של תוכנית "פופוליטיקה" . התוכנית בלעדיו הייתה משעממת , אך הוא תרם באמירותיו להתבהמות השיח הציבורי . כשעודד בן עמי מגיש חדשות בערוץ 2 העיר לו פעם בריאיון טלוויזיה בערוץ 2 , "מה אתה מלין על המפלגות הדתיות  , גם את מפלגת "שינוי" קנו ב- 700 מיליון שקל" , צעק לו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בחזרה , "קנו את הסבתא שלך" . העיתונאית סילבי קשת שילחה בו חֵץ וכינתה אותו במדורה המושחז "חֵץ מסילבי קשת" בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום שישי – 1 באפריל 2005 , "הג'ורה של המדינה" .

העיתונאי אהוד אשרי שלח לו מֶסֶר שנון בעיתון "הארץ" מיום שישי – 1 באפריל 2005 [10] .

"הפוליטיקאי טומי לפיד נולד ב- "פופוליטיקה" וממשיך לחיות בה. "פופוליטיקה" הייתה מועדון וויכוחים תחרותי שחילק גביעים בדמות מחיאות כפיים. העיקרון היה לנצח בוויכוח שמתנהל ברגע נתון בכל האמצעים המילוליים שעומדים לרשותך. אתה לא אמור להיות אחראי לדבריך או אפילו להתכוון להם. אתה אמור רק להכות את היריב שוֹק על ירך . לא להיות צודֵק , אלא להישמע צודק באותו הרגע. גם כראש תנועה פוליטית משחק טומי לפיד לפי כללי הזירה הזאת .לנצח את היריב , גם אם הוא סתם מראיין. זה שם המשחק כולו. כל השאר זניח. לכן כשנסים משעל, איילה חסון, או מי שזה לא יהיה , מוכיחים לוֹ שאינו יכול להצביע נגד התקציב , הוא חייב להראות להם שהם טועים . הוא צוחק להם בפרצוף , לועג לתבונתם , מתגרה בהם ומכריז "By hook or by crook" . לא משנה מה הוא מתכוון לעשות באמת . בסופו של דבר זה ייגמר בעוד וויכוח עם עודד בן עמי או זהבה גלאון, שגם בו צריך בסך הכול לנצח. איך אני יודע את זה ? מטומי לפיד עצמו . הנה מה שאמר לרזי ברקאי בגלי צה"ל בעקבות העימות עם זהבה גלאון, "היא לא פרטנר בשבילי. תשלח מישהו שיש לוֹ רמה. תן לי את יוסי ביילין או יוסי שריד. לא את נושאי הכלים שלהם". זה לא איש ציבור שמדבר, זהו מוחמד עלי שמתגרה ביריב בטקס השקילה. זה בריון בַּרִים שמזמין את ראש הכנופיה היריבה לתגרת רחוב. וזה טומי לפיד שכמה שעות אחר כך מגדיר את עצמו, "ג'נטלמן אירופי"  וזהו אותו אהוד אשרי שהיה פעם חניך בקורס כתבי ספורט בטלוויזיה ב- 1976 ועלה לגדולה בעיתון "הארץ" וזהו אותו יוסף "טומי" לפיד שהתמנה פעם למנכ"ל רשות השידור ב- 1979 .

יוסף "טומי" לפיד הפוליטיקאי הפך למתנגד חריף של מפלגות "ש'ס" ו- "דֶגֶל התורה" . זו הייתה משנתו הפוליטית הראשית . לא קיבלתי אותה . אני לכשעצמי חשתי את עצמי קרוב הרבה יותר אל הח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל מאשר אליו ולאנשיו "בשינוי" . במקום לקרב לבבות הפך יוסף "טומי" לפיד למפריד בין חלקי הציבור . אני לא יכול להסכים בשום אופן ליחס המזלזל והבוטה שהוא מפגין כלפי המפלגות הדתיות . אני מרגיש שהוא משפיל את הסבים והסבתות שלי ז"ל , שהיו אדוקים ויראי שמיים וגם ציוניים . יש לי הערכה גדולה ליוסף "טומי" לפיד אך גם לרב אברהם רביץ מיהדות "דגל התורה" ולאלי ישי מ- ש"ס . הם מייצגים ערכים ציבוריים נעלים שהיו מנת חלקם של הסבים והסבתות שלי וגם של הוריי כשהיו ילדים בגולה בליטא .אין ספק שהמצלמות של מרדכי "מוטי" קירשנבאום הפכו את יוסף "טומי" לפיד לגיבור פוליטי אך למגנת לבו לזמני ועל תנאי . בבחירות לכנסת ב- 2003 התייצב יוֹסֵף "טוֹמִי "לַפִּיד בראש מפלגת "שינוי" ולצִדוֹ אָבְרָהָם פּוֹרָז . מִשנתו האנטי דתית זכתה לפריחה פוליטית ותמיכה סנסציונית של ציבור רחב בערים , בקיבוצים , ובמושבים . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נכנס ברוח סערה לכנסת ישראל עם 15 מנדטים . כעבור שלוש שנים בלבד התפוגג ונמוג כלא היה . בבחירות 2006 לא זכתה מפלגת "שינוי" אפילו במנדט אחד . הציבור שכה הילל אותו רק לפני זמן כה קצר הפנה לו בבת אחת עורף . האיש החכם שהיה רב אומן בתקשורת המונים עשה טעות קשה . הוא לא הבין שאי אפשר לבַסֵס לאורך ימים מצע פוליטי על שנאה ובוטות כה קיצוניות כנגד ציבור אחר במדינת ישראל . מפלגת ש"ס זכתה בבחירות 2006 ב- 12 מנדטים ו- "יהדות התורה" ב- 6 מנדטים . יוסף "טומי" לפיד זכה ב- 0 מנדטים .

המונדיאל של ספרד 1982 היה הפקת השידור השלישית הבינלאומית הגדולה שלי . קדמו לה הפקות שידורי אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979 ומשחקי גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978 . ידעתי שאני צועד איתן בדרך הנכונה . שיווי המשקל שלי היה מאוזן .

[1]  ראה נספח : מקומון "העיר" מ- 7 בינואר 1983 .

[2]  הערה : נאמר לי בשיחה אישית עם פרופסור ראובן ירון . גם מנהל הטלוויזיה לשעבר ארנון צוקרמן זוכר את האמירה הזאת .

[3]  ראה נספח : דברי הביקורת של דן שילון על מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כפי שהתפרסמו במקומון "העיר" של תל אביב ב- 7 בינואר 1983 .

[4]  ראה נספח : הביקורת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד על דן שילון במקומון "העיר"  ב- 7  בינואר  1983 .

[5]  ראה נספח : מכתב הפרידה שלי  מ- 24 באוקטובר 1982 לישראל דורי מנהל היחידה הכלכלית של רשות השידור שעזב לשוק הפרטי .

[6]  ראה נספח : ראה כתבת ביקורת טלוויזיה של אברהם טל בעיתון "הארץ"  מ- 21 באוקטובר 1987 המשבח את "מבט ספורט"

[7]  ראה נספח : מסמך  מ-  8 בינואר 1984  ששלחתי למנכ"ל רשות השידור המצביע על תנאי ההפקה הירודים ואמצעי הצילום המוגבלים של התוכנית "מבט ספורט", המופקת ומשודרת במוצ"ש, ונחשבת לאחת מספינות הדגל של הטלוויזיה הישראלית .

[8]  ראה נספח : ציטוט מעיתון "מעריב" , 23  בינואר  2006  (יום שני כ"ג בטבת תשס"ו) .

[9]  ראה נספח : עיתון "מעריב"  מ- 23  בינואר  2003 .

[10]  ראה נספח :  ראה עיתון "הארץ" מ- 1 באפריל 2005 בטורו האישי של העיתונאי אהוד אשרי הקרוי , "משחק מילים" .

סוף הפוסט .