אפילוג של תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל. הונגריה מאבדת ב- 1954 את הגמוניית הכדורגל שלה ואת הבכורה העולמית אולם תיאוריית האדם השלישי נותרה שרירה וקיימת. (פוסט 3 מתוך 3). פוסט מס' 453. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 . הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי . הוא מוענק בחינם לקוראים . 

אפילוג של תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל. הונגריה מאבדת ב- 1954 את הגמוניית הכדורגל ואת הבכורה העולמית אולם תיאוריית האדם השלישי נותרה שרירה וקיימת. (פוסט 3 מתוך 3). פוסט מס' 453. כל הזכויות שמורות.

חלק מהפוסטים המתפרסמים בבלוג נשענים גם על מחקר וכתיבה שלי שעוסקים ב- סדרת טלוויזיה רחבת היקף וממדים בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . התחלתי את המחקר והכתיבה ב- 1998 (לאחר השתתפותי ב- WBM הראשון שהתקיים בסידני לקראת אולימפיאדת סידני 2000) ואני אמור לסיים את עבודתי זאת ב- 2019 . לכל המאוחר ב- 2020 .

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 453 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 4 בדצמבר 2014

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת 13 הספרים עוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ, וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה 3 : יש פתרון משפטי ברור וענישה על פי דין למפרי חוק שנוקטים באלימות ברוטלית במסגרת קהלי מועדוני הכדורגל בארץ , מי יותר ומי פחות . אלימות של בודדים ו/או של קהל אוהדים שמתפרץ לכר הדשא כדי לפגוע בשחקנים היא פשע פלילי לכל דבר . אלימות ביציעים , פיזית ומילולית (לרבות נהמות , השלכת חפצים , וזריקת פרי הדר ובננות לעבר השחקנים) היא פשע פלילי לכל דבר . את הפושעים יש לכלוא ככתוב בחוק ולהרחיקם מהחברה האנושית . אין שום הבדל בין אלימות פלילית באצטדיון לבין אלימות פלילית ברחוב . את מועדוני הספורט מהם באים הפושעים במסווה של אוהדים יש להרחיק מהליגה לתקופה של חמש שנים . לא צריך לסגור את כל הליגה העליונה בארץ (וגם לא ליגות נמוכות יותר) כפי מציעים לעונה שלימה , בטענה שממילא מדובר בתצוגה דלה ורמת כדורגל נמוכה , ובנימוק שלא יִקְרֶה שום אסון לאזרחי המדינה אם לא נצפה בכדורגל ישראלי ביציעים ובטלוויזיה . אין קשר בין מחסור ב- איכות ספורטיבית לבין אלימות בשֵם ה- Deficit ברמת הכדורגל , וגם לא בשום גירעון בכל אחד מתחומי חיינו האחרים למעט חינוך . אם קהלי בית"ר ירושלים והפועל ת"א הם אנשים ברוטליים במסווה של אוהדים שמאיימים ומְסַכְּנִים בשיטתיות את שלום הציבור , אזי על המשטרה ובתי הדין להגיב ולפעול בהתאם לחוק .

בעקבות אסון אצטדיון "הייסל" (Heysel) בבריסל ב- 29 במאי 1985 בו נספו 39 אוהדי קבוצת יובנטוס (Juventus) האיטלקית בהתנגשויות עם אוהדי ליוורפול (Liverpool) הברוטליים בתוך האצטדיון החליטה התאחדות הכדורגל האירופית UEFA להרחיק את הקבוצות הבריטיות ממפעלי הכדורגל האירופיים לתקופה של חמש שנים . ראש ממשלת אנגליה בעת ההיא גב' מרגרט תאצ'ר ביקשה בנאום בפרלמנט סליחה מהאומה האיטלקית והצהירה כי אם הדבר היה תלוי בה היא הייתה מטילה סֶגֶר על הכדורגל האנגלי לתקופה של 10 שנים . אנגליה נחשבת לערש תרבות אירופי . לא בטוח כשמדובר בהתייחסות של כולנו לכדורגל הבריטי שהוא רווי אלימות מכמה כיוונים . לא רק של גלוחי הראש ושתייני הבירה אלא גם של הוועדות המארגנות . אסון אצטדיון "הילסבורו" (Hillsborough) בעיר האנגלית שֶפִילְד ב- 15 באפריל 1989 הוא דוגמא לנוקשות משמעת הבריטית ולחוסר יכולת מינימלית של אלתור במצבי לחץ על מנת להציל חיים . בשבת אחה"צ – 15 באפריל 1989 אירח אצטדיון "הילסבורו" בשפילד את משחק חצי הגמר על הגביע האנגלי בין קבוצות ליוורפול ונוטינגהאם פורסט . כתוצאה מארגון לקוי , כניסה מופרזת מעל המותר של אוהדי ליוורפול ואיבוד שליטה , ובעקבותיה צפיפות יתר ולחץ עצום של המוני צופים זה על זה בכיוון הגדרות המפרידות בין כר הדשא ליציעים (המשטרה הבריטית לא פתחה את השערים) , נמחצו למוות 96 אוהדי ליוורפול ו- 766 נפצעו . זכויות השידורים של הכדורגל האנגלי על מרכיביו השונים היו בידיי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם בזמן ההוא . המשחק בו אירע אסון נורא הוקלט על ידינו לפנות ערב ב- Master (כדי לשדר קטעים ממנו בתוכנית "משחק השבת" באותו מוצ"ש ההוא של 15 באפריל 1989) . בשל הכישלון הארגוני ודרמת המוות הצעתי למנהל הטלוויזיה חיים יבין לא להמתין ל- "משחק השבת" , אלא להיכנס לשידור ישיר מיוחד משפילד (משהו בסגנון Break News של CNN) לפרק זמן של כחצי שעה עד 45 דקות כדי לעדכן את צופי הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמונופוליסטית באחת מטרגדיות הספורט הגדולות ביותר בהיסטוריה העולמית שהתחוללה דווקא במדינת אנגליה "התרבותית" אלופת הארגון , המסורת , והמשמעת , בעלת ה- BBC , ו- מדינתו של וויליאם שייקספיר . חיים יבין סירב להצעתי . הופתעתי . קטעים מהאסון הנורא באצטדיון "הילסבורו" שודרו באמת ב- "משחק השבת" באותו מוצ"ש ההוא של 15 באפריל 1989 כמובן באיחור זמן עצום . חיים יבין הוכיח לי שוב עד כמה שנינו שונים האחד מהשני וצועדים במסלולים נפרדים . הטענה העיקרית שלו אז נגד הטיעון שלי כי מדובר באסון נורא שלחברה הישראלית יש עניין רב בו , הייתה "שיש יותר מידי ספורט על המסך הציבורי , ואת מה שאני מקליט ב- Master שלנו בקומה ב' של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים , ניתן להראות ולשדר לצופים על פי התכנון המקורי ב- "משחק השבת" ". זאת הייתה החמצה עיתונאית גדולה . אני יודע בדיעבד כי לפחות 15 רשתות טלוויזיה ציבוריות ב- EBU דיווחו בפריצות ישירות אודות האסון המחריד שהתרחש בשפילד . ההיכרות הראשונה שלי פנים אל פנים עם אוהדי הכדורגל מהאיים הבריטיים , חלקם פרחחים – ערלים , נקרתה לי ב- 24 בבפברואר 1981 ברחובות תל אביב בטרם ההתמודדות ישראל – סקוטלנד בקדם גביע העולם (של מונדיאל ספרד 1982למחרת 25 בפברואר 1981 באצטדיון רמת גן) . אוהדי הכדורגל הסקוטיים שתויי בירה ורוויי שמחה והתלהמות לא התביישו להרים את החצאיות שלהם ולחשוף את אברי המין שלהם שוב ושוב לעברם של תושבי תל אביב . האוהדים האלה הופכים לחיות פרא טורפות כשהם מסתובבים בלהקות .

scottish naked fans 2

טקסט תמונה : יום שלישי – 24 בפברואר 1981 . לפני 33 שנים ברחובות תל אביב . אוהדי כדורגל סקוטיים , ערלים – שיכורים , בוטים , והלומי בירה שמלווים את נבחרת סקוטלנד בכדורגל המבקרת בישראל (התמודדה למחרת יום רביעי – 25 בפברואר 1981 באצטדיון רמת גן נגד נבחרת ישראל בקדם מונדיאל ספרד 1982) מפשילים את חציותיהם וחושפים את מבושיהם ללא כל בושה בפני עוברים ושבים . למרות שחלפו 33 שנים מאז תועדה התמונה הזאת ברחובות תל אביב החלטנו בכל להסוות את פני המצולמים . בחלק מאוהדי הכדורגל השייכים לאיים הבריטיים טמון גרעין של אלימות . גם בגלל הקשר בין מסורת שתייה מסיבית של אלכוהול ובירה בטרם המשחקים לבין התארגנות קולנית וברוטלית של תמיכה מסורתית בנבחרת של מדינתם . חלק מהצעירים האלה הופך בתוך זמן קצר לפרחחים במסווה של אוהדים המסכנים את שלום הציבור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

בפעם השנייה ראיתי פנים אל פנים את גלוחי הראש הבריטיים מפגינים אלימות קשה ברחובות פאריס בעת מונדיאל צרפת 1998, כשהם מייצגים בשטנה ורוע לב את תרבות הכדורגל האנגלית . בהתנגשות הקשה בינם לבין המשטרה הצרפתית נהרג שוטר צרפתי . יש לנו מה ללמוד מהאנגלים אולם לא בכל תחום .

הערה 4 : אני בר מזל שזכיתי לראות את קבוצת ברצלונה בכדורגל תחת שרביט אימונו של פפ גווארדיולה ושלושת המהנדסים הבלתי נשכחים שלו ליאו מסי , אנדראס אינייסטה , וצ'אבי הרננדז . מחשבת הכדורגל של פפ גוארדיולה והביצוע המרתק של מועדון ברצלונה הביאו לכלל שלמות את מימוש תיאוריית האדם השלישי במשחק הכדורגל של גוסטב שבש . ראיתי לאחרונה את ניצחון ברצלונה בקפריסין על הפואל ניקוסיה בתוצאה 4 : 0 במסגרת משחקי ה- Champions League . ליאו מסי הבקיע 3 שערים . הנוכחות והחיוניות העצומה שלו בקבוצת ברצלונה כמתכנן ומבקיע שערים היא פנטסטית . בתום כל שידור ישיר של משחקי ברצלונה בערוץ 5 בכבלים אני מדבר עמו ואומר לו , "מסי תודה…! מסי תודה רבה…!! אני אסיר תודה לך מסי…!!!" . הוא פשוט שחקן כדורגל מיוחד במינו . סמל למחשבת כדורגל פורייה , בעל טכניקה אישית יוצאת דופן ושליטה אבסולוטית בכדור , ורב אמן בהגשמה והוצאה לפועל הלכה למעשה את התיאוריה בה הוא תומך . מתברר כי במשחק האחרון נגד הפואל ניקוסיה החזיקה ברצלונה בראשות ליאו מסי בכדור (באמצעות משחק המסירות שלה) כ- % 73 מזמן המשחק . פילוסופית המחשבה ועקרונות שיטת הכדורגל שלה וסגנון המשחק גורסים כלהלן : כשאתה מחזיק בכדור אתה מסוגל לא רק להפיק הזדמנויות להבקיע שערים אלא אתה גם מונע מיריבך בעצם החזקת הכדור על ידך לכבוש את השער שלך . אין טעם להיכנס לוויכוח אם ליאו מסי הוא שחקן הכדורגל הטוב בכל הזמנים . ברור שהוא משכמו ומעלה אולם היסטוריית הכדורגל רווייה ברשימה ארוכה של שחקנים נפלאים בלתי נשכחים שהותירו את רישומם , והיו אף הם משכמם ומעלה כל אחד בדור ותקופה שלו , כמו : דייגו ארמאנדו מאראדונה (ארגנטינה) , פלה (ברזיל) , יוהאן קרויף (הולנד) , פראנץ בקנבאואר (גרמניה) , בובי צ'ארלטון (אנגליה) , אלפרדו די סטפאנו (ספרד) , פרנץ פושקש (הונגריה) , גארינצ'ה (ברזיל) , סטנלי מתיוס (אנגליה) , וגם שחקני כדורגל לפני מלחמת העולם ה- 2 כמו סילביו פיולה (איטליה) , ד"ר גיורגי שארושי (הונגריה) , ליאונידאס (ברזיל) , ג'יוזפה מיאצה (איטליה) , ורבים אחרים . האם הרץ הצ'כוסלובקי למרחקים ארוכים אמיל זטופק היה דגול  יותר מהרץ הפיני פאבו נורמי ? האם הפיני לאסה ווירן היה נערץ משניהם ? תשובתי היא לאו מוחלט . כל אחד מהשלושה היה ענק יחיד ומיוחד בתקופתו . שיאי העולם שקבעו , המדליות האולימפיות שהשיגו , והגבולות החדשים של יכולת אנושית כבירה שהציבו על מסלולי הא"ק – התאימו לזמנם . ליאו מסי מחזיק בשרביט של מנצח בתזמורת , ו- בוודאי הוא אחד המשפיעים הגדולים ביותר בדור הנוכחי על איכות , מחשבת , ותורת הכדורגל .

meazza 2

טקסט תמונה : 1938 – 1934 . ג'יוזפה מיאצה (Giuseppe Meazza) קפטן נבחרת איטליה אלופת העולם בכדורגל שזכתה במונדיאלים של איטליה 1934 וצרפת 1938 . שחקן מתכנן ומבצע ששימש יד ימינו של המאמן הלאומי וויטוריו פוצו על כר הדשא . (באדיבות RAI) .

הערה 5 : יום שני – 1 בדצמבר 2014 . בערוץ 1 תחת ניהולו של מר אלי בבא יש לא מעט חומרי טלוויזיה טובים ואלמנטים חיוניים , ביניהם הדרמה הישראלית המקורית "משפחה טובה" , הסטירה הישראלית "היהודים באים" , והסדרה התיעודית הישראלית "קללת אדריאנוס" (מסמך דוקומנטארי מעניין ביותר) . ה- Promo שנעשה למען שלוש התוכניות הללו על מסך ערוץ 1 בעת השידור הישיר ביום ראשון – 30 בנובמבר 2014 של המשחק מכבי חיפה – הפועל ת"א 3 : 1 , גבל ב- Over doing . הפקעת 1/7 מרקע של אירוע מסוים אחד המשודר ישיר לטובת קידום אירוע טלוויזיוני אחר במשך כ- 15 שניות (גם אם מדובר בפרק זמן בו לא מתרחש משהו רציני כמו מהלכי הבקעת שערים למשל) הוא פִּמְפּוּם יֶתֶּר . מעשה הכבדה . כמעט התרסה . דומה לשטיפת מוח כי מדובר בהקצנה . משהו כמו לחפור עד כדי אי התחשבות בצופים שמתעניינים בשידור הישיר של משחק הכדורגל . גם הפקעת המסך כולו במהלך שידור ישיר של ערוץ 1 לטובת פרסומת מסחרית היא הפרזה . אולי הברזה . זה לא הולך ככה , גם לא בכיוון ההפוך . לא יעלה על הדעת לשדר Promo של משחק כדורגל (ו/או אירוע ספורט רם מעלה אחר) על חשבון 1/7 מרקע (במשך כ- 15 שניות) שעוסק בדרמה כלשהי בנימוק שמדובר בחלק בלתי חשוב ולא מסעיר שלה . אפשר להסתפק בהרצת טקסט פרומו בתחתית המסך . יחד עם זאת אני מבין את רצונו של מנהל ערוץ 1 אלי בבא לחולל מהפך רייטינג טלוויזיוני מהר ככל האפשר . מדובר במנהל טלוויזיה מוצלח שקיבל ירושה מאוד בלתי מוצלחת ועכשיו הוא מנסה לקומם במהירות את השידור הציבורי מהריסותיו .

ייתכן וה- Over Doing של ה- Promo של "משפחה טובה" (מוקרנת בימי חמישי בשבוע ב- 21.50) נובע מעודף אמביציות של ערוץ לשנות במהירות הסדר הישן בתעשיית הטלוויזיה הישראלית בו ערוץ 1 נציג השידור הציבורי במדינת ישראל שמכיל לא מעט חומרי טלוויזיה ערכיים וחיוניים , מפגר מאחורי השידור המסחרי . הרייטינג הירוד שצוברת הדרמה הישראלית בערוץ 1 , משהו צנוע בסביבות % 2.4 – % 2.2 בלבד , בעוד שידורי הכדורגל של המשחקים המרכזיים בליגת העל ערוץ 1 מתרוממים בדרך כלל מעל % 11 – % 10 (שלא לדבר על השידור הישיר בערוץ 1 של המשחק בקדם Euro 2016 ישראל – בוסניה 3 : 0 שצבר % 22.60 ו- Peak של % 26.50) – מדאיג ! . גם יצירת המופת של הדרמה הקנויה "אחוזת דאונטון" פרי עשייה של ה- BBC שמשודרת בערוץ 1 בימי חמישי בשבוע בתום "מבט" ב- 21.00 גורפת מדרוג דל , משהו בסביבות % 2.3 . הפרק הראשון של הסדרה התיעודית המעניינת (מאוד) "קללת אדריאנוס" צבר אמש (תחילת הקרנה ב- 22.00 ביום שלישי – 2 בדצמבר 2014) % 4.90 בלבד . מעט מידי . שוב מתברר כי שידורי הספורט הרלוואנטיים עולים כסף אך שווים זהב ולא במקרה הם משמשים פלטפורמת Promo לטובת תוכניות הדרמה והתיעוד של ערוץ 1 . רואים שמנהל ערוץ 1 אלי בבא מודע למדרוג הנאה של שידורי הספורט שלו , ו- להוט לשווק בכל הכוח את "משפחה טובה" , "היהודים באים" , ו- "קללת אדריאנוס" על חשבון הפקעה זמנית של מסך הכדורגל . אנוכי מבין אותו

ובאמת השידור הישיר בערוץ 1 ביום ראשון – 30 בנובמבר 2014 של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל מכבי חיפה – הפועל ת"א 3 : 1 צובר רייטינג של % 10.50 + Peak של % 13.40 . השידור הישיר בערוץ 1 ביום שני – 1 בדצמבר 2014 של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל מכבי ת"א – בני הרצליה 89 : 73 משיג רייטינג של % 4.10 + Peak של % 6.80 . השידור הישיר בערוץ 1 אמש (יום רביעי – 3 בדצמבר 2014) של עוד משחק מרכזי בליגת העל בכדורגל בני סכנין – מכבי ת"א שהסתיים בתוצאה 1 : 3 גורף רייטינג של % 7.90 + Peak של % 11.30 . שידורי הספורט בערוץ 1 ניצבים לא שום קושי בצמרת הפירמידה שלו הרבה לפני שאר התוכניות האחרות . אפילו תוכנית "סיכום המשחק" אמש (יום רביעי – 3 בדצמבר 2014) באצטדיון העירוני בעכו בהנחיית העיתונאית – שדרנית שרון פרי ושני אנשי הפנל שלה אבי רצון ואייל לחמן (מתלבשים כאילו מדובר בחברי קיבוץ שנוטלים חלק באסיפת חברים ולא כאנשי טלוויזיה המופיעים במסגרת תקשורת המונים ומחויבים להתלבש בהתאם על פי המקובל והנדרש) , צברה בין 23.00 ל- 23.30 רייטינג של % 4.60 . נתון נאה .

ועוד דבר לגבי המנחה – מגישה של "סיכום המשחק" ושני הפרשנים בפנל : בימאי השידור הישיר של המשחק בני סכנין – מכבי ת"א 1 : 3 מר אמנון אוסמן , ניתק , חצץ , והציג כל הזמן בנפרד בעמדת השידור המשותפת את שרון פרי לבדה , ואת אבי רצון ואייל לחמן לבדם . בכך גדע את הקשר הטבעי בין המגישה והמנחה לבין הפנל שלה . במשך כל שידור הישיר לא נראה אף פעם  Shot צילום שמחבר ומראה את כל השלושה יחדיו כיחידת שידור אחת באולפן הפתוח בשטח של ערוץ 1 בעכו. מדובר בשגיאת בימוי .

sachnin 2

טקסט תמונה : יום רביעי – 3 בדצמבר 2014 . עמדת השידור של ערוץ 1 באצטדיון העירוני בעכו . הופעתה הוויזואלית הטלוויזיונית האסתטית של המנחה שרון פרי טובה לאין שיעור מהופעתם הרשלנית של שני אנשי הפנל שלה על מסך ערוץ 1 , אבי רצון ואייל לחמן . בניגוד לה נדמה לשני הפרשנים שהם מופיעים באסיפת דיירים של חברי קיבוץ ולא על מרקע השייך לתקשורת המונים ואשר מפגיש אותם אמש עם 200000 (מאתיים אלף) צופים . יש כללי לבוש ברורים להופעתם של נציגי השידור הציבורי על המסך הציבורי .(צילום ב- iphone ע"י יעל תג'ר ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

razon 2

טקסט תמונה : יום רביעי – 3 בדצמבר 2014 . האצטדיון העירוני בעכו שאירח את המשחק בני סכנין – מכבי ת"א 1 : 3 . זהו צמד הפרשנים של ערוץ 1 בעמדת השידור המשנית , אבי רצון מימין ואייל לחמן משמאל . מדובר בעמדת שידור שהיא בעצם אולפן שידור פתוח בשטח . כל אחד מהם מביא את לבוש הרחוב שלו מהבית כאילו לצורך שיחה ביתית עם שרון פרי . אומנם שניהם אוחזים במיקרופונים שמזהים את נוכחותו של ערוץ 1 באירוע הכדורגל אך הלבוש מהגרדרובה הביתית מייצר פיצול ואי אחדות בתוך ערוץ טלוויזיה מפורק . ל- לבוש של מומחי כדורגל כנציגים של ערוץ הטלוויזיה שמעסיק אותם בפני מאות אלפי צופים (כמו כל נציג אחר) יש כללים מקובלים . (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

יש יתרון ברייטינג הגואה של שידורי הספורט אולם טמון בהם גם חיסרון . מעמדם הרָם של שידורי הכדורגל והכדורסל בערוץ 1 מסכן את המוניטין של השידור הציבורי בתחומים אחרים של הפקות דרמה ויצירה מקורית . ערוץ 1 נתפש לרגע קט כערוץ ספורט . ניתן לכן להבין את תפילתם של שני מנהיגי השידור הציבורי אלי בבא ויונה וויזנטל להורדת גשם הרייטינג לא רק על כר הדשא ועל רצפת הפרקט .

יש לשוב ולומר כי אלי בבא ויונה וויזנטל צריכים להיות מודאגים מהרייטינג הדַל והמתמשך שמייבש עוד יותר את דימויו הירוד והבלתי מוערך ממילא של ערוץ 1 בציבור (למעט שידורי הספורט) למרות שהוא חושף לצופיו לא מעט חומרים טובים. אני רוחש הערכה רבה למנהל ערוץ 1 הנוכחי אלי בבא. מדובר באיש טלוויזיה וורסאטילי מוכשר ו- מצוין בעל ניסיון ארוך שנים . מקצוען וגם ישר והגון . מפני כך הוא (ושכמותו) ראויים להתייצב בפסגת השידור הציבורי ולהנהיג אותו . אתה פתאום מבין בפני איזה שוקת שבורה ניצב אלי בבא . אתה לפתע תופש שוב איזה נזק מעשי ותדמיתי , איזה חורבן , גרמו המנכ"לים לשעבר של רשות השידור מר יוסף בר-אל ומר יוני בן מנחם במשך שנים לערוץ 1 , כל אחד בתקופתו . חוקי הטבע ההיסטוריים לא יאפשרו לערוץ 1 להתקיים לעַד בלעדי חמצן המִדְרוּג (גם אם הוא משדר מעת לעת חומרים טובים) . הפוליטיקאים שבוחשים ועושים בשידור הציבורי כבתוך שלהם ייטענו כי את אירועי הספורט ניתן להעביר ממילא לערוץ 5 בכבלים . אין שום הצדקה להפעיל ערוץ טלוויזיה ציבורי שצובר רייטינג ממוצע אפסי של כ- % 2.00 לאורך היממה במשך 365 יממות בשנה . אלי בבא ויונה וויזנטל שרויים בסכנה קיומית וחיים תחת לחץ בצל איומי הרייטינג והמדרוג . לפני זמן לא רב החליטה ממשלת יוון להמית את רשת הטלוויזיה הציבורית שלה ERT במתכונתה הישנה (חברה ב- EBU כמו רשות השידור) בטענה של רייטינג עלוב מחד ומשכורות גבוהות מאידך . אלי בבא ויונה וויזנטל אמורים למצוא את הנוסחה הטלוויזיונית שתשיב את הציבור הישראלי לערוץ 1 . אין להם יותר מידי זמן .

promo 1 3

טקסט תמונה (1) : יום ראשון – 30 בנובמבר 2014 . ערוץ 1 משדר ישיר את המשחק מכבי חיפה – הפועל ת"א 3 : 1 ומפקיע במשך כ- 15 שניות את המסך לטובת קידום ו- Promo של סדרת הדרמה הישראלית "משפחה טובה" . (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1 ע"י יעל תג'ר . באדיבות ערוץ 1) .

promo 1 2

טקסט תמונה (2) : יום ראשון – 30 בנובמבר 2014 . ערוץ 1 משדר ישיר את המשחק מכבי חיפה – הפועל ת"א 3 : 1 ומפקיע במשך כ- 15 שניות את המסך לטובת קידום ו- Promo של סדרת הסטירה הישראלית "היהודים באים" . (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1 ע"י יעל תג'ר . באדיבות ערוץ 1) .

promo 1 1

טקסט תמונה (3) : יום ראשון – 30 בנובמבר 2014 . ערוץ 1 משדר ישיר את המשחק מכבי חיפה – הפועל ת"א 3 : 1 ומפקיע במשך כ- 15 שניות את המסך לטובת קידום ו- Promo של סדרת התיעוד הישראלית "קללת אדריאנוס הסכסוך הישראלי – פלסטיני" . (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1 ע"י יעל תג'ר . באדיבות ערוץ 1) .

הערה 6 : קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א גיבורה על חלשים . אמש ניצחה את בני הרצליה בקלות רבה וללא תנאי 89 : 73 במשחק נטול דרמה וכמעט חסר עניין . אף על פי כן צבר ערוץ 1 שהעביר אמש (יום שני – 1בדצמבר 2014) את המשחק הנ"ל בשידור ישיר בין 20.45 ל- 22.45 , רייטינג ממוצע של % 4.1 + Peak של % 6.80. מדרוג נאה יחסית לא בשל צוות השידור אלא מפני האירוע. מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל צָרוּב בתודעת הציבור הישראלי גם בחלוף 46 (ארבעים ושש) שנים מאז נראתה לראשונה על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 13 בנובמבר 1968 . מכבי ת"א נושאת לבדה את מרב העניין בליגת העל בכדורסל של ישראל . היא מעניינת כשהיא מנצחת ומרתקת כשהיא מנוצחת . הרייטינג הנחמד מוכיח זאת שוב . את מי מעניין בדיוק מה עשו בליגה קבוצות אמריקניות – ישראליות אחרות כמו הפועל אילת, מכבי אשדוד, מכבי חיפה, נס ציונה, עירוני אשדוד, והפועל חולון…??? תהליך האמריקניזציה רב השנים בעל איכות בינונית ומטה שחוֹוֶה הכדורסל הישראלי, מחלחל עמוק ומשחית את ההזדהות והעניין שלי בכל מיני חלקים צבועים אפור שמרכיבים את תמונת הפָּזֶל של הכדורסל הישראלי . יום אחד תקום וועדת חקירה שתשאל את ראשי הכדורסל הישראלי להיכן נעלם הנוער הישראלי…??? היום הזה איננו רחוק .

הערה 7 : המומחה לתורת הבישול והמזון והכנת אוכל מר ישראל אהרוני מצטייר כ- פנומן בתוכנית הטלוויזיה המצוינת ,"המסע המופלא של אהרוני וגידי" , המשודרת בערוץ 10 מידי יום שני בשבוע בתשע בערב . הוא איננו רק גסטרונום אנין טעם אלא גם דיפלומט בעל ידע ו- טאקט , ניחן ב- כושר ביטוי וניסוח , ומתמצא היטב בתולדות העמים ובאורחותיהם ולא רק בהיסטוריה של האוכל שלהם . ישראל אהרוני הוא הכל בתוכנית . יוזם ומפתח ברמה של חוקר שמעניין להקשיב לו . על העזר כנגדו בתוכנית הטלוויזיה המעניינת הזאת הזמר גידי גוב אין לי הרבה מה לומר . גידי גוב משחק בתוכנית האוכל הבינלאומית חובקת עולם שנודדת ממדינה למדינה תפקיד של קוּטֶר ,בכיין , ועצלן . הוא נראה מגוחך ובעבורי גורע יותר ממה שהוא מוסיף . אני די ניטראלי לגביו . כצופה נאמן של התוכנית אני מוצא בישראל אהרוני דמות טלוויזיונית אטרקטיבית שמאירה את כל האגפים הנחקרים בתוכנית שלו "המסע המופלא של אהרוני וגידי" . לי באופן אישי אין צורך ב- אנטאגוניסט שלידו .

הערה 8 : השנאה היוקדת המקננת בין ראש הממשלה לבנימין נתניהו לשר האוצר שלו יאיר לפיד מקרינה תככים , אינטריגות , מזימות , סכסכנות , נוכלות , קנוניות , ומדנים . בנימין נתניהו ויאיר לפיד חושפים פוליטיקה מכוערת ומטונפת ומגלגלים אותה באמצעות שידורי הטלוויזיה לפתחו של כל אזרח בישראל . מה אמור לחשוב האזרח הפשוט לנוכח המתרחש אודות המנהיגים שלו…??? אחרי הנאום אמש (יום רביעי – 3 בדצמבר 2014) של יאיר לפיד בערוץ 2 ומשחק המילים שלו שחזר על עצמו עשרות פעמים אודות , "בנימין נתניהו מנותק", יש לי שאלת הבהרה אחת לשר האוצר של מדינת ישראל : רגע סליחה , אם הוא ראש הממשלה מנותק וכל כך לא מוכשר ומוצלח לטיעוניך לנהל את המדינה מדוע אתה יאיר לפיד כפוליטיקאי זך וטהור חיכית שנתיים ימים…??? מדוע המתנת זמן כה רב ולא התפטרת מייד , מבראשית…??? מדוע אתה נזכר להאשים את ראש הממשלה שלך רק כעת לאחר שפיטר וגלגל אותך מכל המדרגות…???

הערה 9 : בפעם הבאה שהאיש הוולגארי הזה שנכנס שוב ושוב לסלון ביתי ומאיים עלי ועל בני ביתי בסלוגן שלו , "ג'וי זה ג'וי" , אני מבטיח לו שאני אכבה את מסך הטלוויזיה שלי .

אפילוג של תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל. הונגריה מאבדת ב- 1954 את הגמוניית הכדורגל ואת הבכורה העולמית אולם תיאוריית האדם השלישי נותרה שרירה וקיימת. (פוסט 3 מתוך 3). פוסט מס' 453. כל הזכויות שמורות.

ציטוט : "האדם המקורי הוא זה היודע לחשוב בעצמו ולא זה שאינו חושב כאחרים" .(ג'יימס סטפנס) .

גוסטב שבש מאמן נבחרת הזהב של הונגריה בכדורגל בשנים 1954 – 1949 היה כזה . אדם מקורי שידע לחשוב בעצמו .

הפוסט הנוכחי הוא השלישי בסדרה "חשיבת כדורגל ומחשבת כדורגל" ומסכם את מלאכת המחקר והכתיבה של הפוסטים מס' 451 (התפרסם ב- 22 בנובמבר 2014) ומס' 386 (התפרסם ב- 6 במאי 2014) שדנים אף הם ב- "חשיבת כדורגל ומחשבת כדורגל" . מרתק אותי לדעת כי קבוצת אנשי ספורט הונגריים בראשות מאמן נבחרת הונגריה בכדורגל גוסטב שבש ועוזריו שלושה מאמנים בכירים מַרְטִין בּוּקוֹבִי , ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי , ויָאנוֹש קָאלְמָאר , הופכת ב- 1950 לפני 64 שנים את תורת הכדורגל למדע . מרתק אותי לדעת כי המאמן הלאומי של נבחרת הונגריה בכדורגל גוּסְטָב שֶבֶּש ממנה סביבו קבוצת חשיבה (Think tank) עליה מוטלת המשימה להתיישב על המדוכה ולחפש דרכים כיצד לשפר את טיב המשחק הקבוצתי ואיכות ויעילות התיאום בין אגפי הנבחרת ההונגרית בכדורגל . (תארו לכם את מאמן נבחרת ישראל בכדורגל אֵלִי גוּטְמָן ממנה תחתיו קבוצת חשיבה שתסייע לו לשפר את הישגי הנבחרת הלאומית לקראת Euro 2016 ולקראת מונדיאל רוסיה 2018) . גוּסְטָב שֶבֶּש יחדיו עם מַרְטִין בּוּקוֹבִי, ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי, ויָאנוֹש קָאלְמָאר ידעה כמובן שבלעדי טיפול מדויק ומושלם בכדור, בלי טכניקה אישית גבוהה , וללא כושר גופני אישי גבוה אי אפשר לנצח . אולם התברר לרביעייה ההונגרית המוכשרת הזאת (כבר ב- 1950 , לאחר 5 ניצחונות ו- 2 תוצאות תיקו שהשיגה הונגריה ב- 1949) שנעדרות של משחק קבוצתי מתואם ומחושב מראש בין כל אגפי הנבחרת על פי משנה סדורה , בו מטרת משחק ההתקפה היא ליצור עדיפות מספרית על היריב בשטח ההוצאה להורג – איננה מאפשרת בסופו של דבר לנצח גם אם מדובר בטכניקה אישית גבוהה של השחקנים . גוּסְטָב שֶבֶּש ביסס את הרכב נבחרת הונגריה על שחקני קבוצת "הוֹנְבֶד" (Honved) אלופת הונגריה ואשר תוחזקה ע"י צבא הונגריה . גוּסְטָב שֶבֶּש הרכיב באופן קבוע וללא יוצא מן הכלל 6 (שישה) שחקנים בכל משחק בינלאומי . היו אלה שני הקשרים פֶרֶנְץ פּוּשְקָש ושָאנְדוֹר קוֹצִ'יש , החלוץ המרכזי נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי , הקיצוני השמאלי זוֹלְטָאו צִיבּוֹר , והשוער גְיוּלָה גְרוֹשִיץ' . אל ששת הקבועים הצטרפו צמד המגינים יֶיאנוֹ בּוֹזָ'אנְסְקִי ומִיהָאלִי לָאנְטוֹש , הבלם גְיוּלָה לוֹרָאנְט , הרץ השמאלי יוֹזֵף זָאכָּארְיָאש , שני האחים ששיחקו כקיצונים בשורת ההתקפה יוּרִי ומִיהָאלִי טוֹט , הקיצוני הימני לָאסְלוֹ בּוּדָאי , והחלוץ המרכזי המחליף פֶּטֶר פָּאלוֹטָאש . גוּסְטָב שֶבֶּש יחדיו עם שלושת המומחים שלו מַרְטִין בּוּקוֹבִי + ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי + יָאנוֹש קָאלְמָאר (אימן בשעתו גם את קבוצת הפועל ת"א) קבעו בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת חמישה ציוני דרך חשובים בפיתוח תורת הכדורגל ההונגרית שהשפיעה גם על התפתחות מחשבת הכדורגל הבינלאומי בכללו .

sebes 2

טקסט תמונה : 1954 – 1949 . זהו גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) אבי תורת הכדורגל ההונגרי המודרני ומאמן נבחרת הזהב של הונגריה בכדורגל (בשנים 1954 – 1949) , ומי שהמציא יחד עם שלושת עוזריו את הדאבל – פאס ואת רעיון תיאוריית האדם השלישי . הקפטן פֶרֶנְץ פּוּשְקָש היה יד ימינו של גוּסְטָב שֶבֶּש על כר הדשא . (באדיבות MTV) .

1. הבסיס הראשוני הוא פיתוח כושר גופני ברמה עילאית . ללא כושר גופני הכל נופל .

2. פיתוח ה- Wall pass (מסירה כפולה שהמינוח האנגלי שלה הוא גם Double pass) .

3. תיאוריית האדם השלישי . אם טובים השניים מן האחד בעת שימוש ב- Wall pass אזי טובים השלושה מן השניים וכן הלאה . המטרה ליצור עדיפות מספרית על היריב בכל חלקה במגרש באמצעות מסירות וחילופי מקומות רבים בין השחקנים השונים לרבות תנועה מתמדת שלהם ללא כדור , ושיגור שחקנים לשטחי עומק מעבר לקווי ההגנה של היריב ו- עד ליצירת יתרון בשטח "ההוצאה להורג" (אזור רחבת ה- 16 הסמוכה לשער היריב) ובסופם כיבוש שערים . המאמן הקאטאלוני – ספרדי פפ גווארדיולה פיתח את תיאוריית האדם השלישי בקבוצת ברצלונה לדרגת אומנות .

הערה שלי : דוגמא בזעיר אנפין של שימוש בתיאוריית האדם השלישי אפשר היה לראות אמש (יום רביעי – 3 בדצמבר 2014) בשידור הישיר של ערוץ 1 מעכו , בני סכנין – מכבי ת"א 1 : 3 . זה קרה בדקה ה- 90 בעת מסירת עומק מעניינת ומכרעת לשטח מת מעבר לקו ההגנה של קבוצת בני סכנין של ערן זהבי (שחקן כדורגל מתבונן וחושב) לברק בדש , מסירה שהביאה לכיבוש השער השלישי לטובת מכבי ת"א .

4. כדי להגשים את סעיף 3 יש להפוך את כל שחקני ההרכב הראשון לוורסאטיליים . הקבוצה פועלת כיחידה אחת . ההתקפה היא שֵם המשחק .

5. מן ההיבט הטאקטי של העמדת השחקנים על המגרש יש להיפטר מהשיטה הישנה של ה- WM בה החלוץ המרכזי מצוי בחוד ההתקפה . יש להסיט לאחור את החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי ולקדם בצד ימין את הרץ התוקף יוזף בוז'יק בעל המסירות המדויקות . כך נוצרה שיטת הכדורגל המוכרת בשפת המתמטיקה כ : 4 – 2 – 4 מבלי שעדיין כינו אותה כך . הקיצוני הימני לאסלו בודאי , המקשר הימני שאנדור קוצ'יש , המקשר השמאלי פרנץ פושקש מהווים את רביעיית ההתקפה תוך חילופי מקומות ביניהם כל הזמן . נאנדור הידגקוטי ויוזף בוזי'ק מהווים את שני השחקנים שמרכזים את המשחק מאחורי שורת ההתקפה . המגן הימני יינו בוז'אנסקי , הבלם גיולה לוראנט , המגן השמאלי מיהאלי לאנטוש , והרץ השמאלי הנסוג יוזף זאכאריאש מהווים את שורת ההגנה . בשער ניצב כמו תמיד השוער גיולה גרושיץ' .

6. פיתוח נבחרתה הלאומית של הונגריה בכדורגל על בסיס קבוצת "הונבד" אלופת הונגריה בתוספת עוד כמה שחקנים מקבוצות אחרות . המטרה לבנות נבחרת שמבוססת על הרכב קבוע עד כמה שניתן כשהיעד הראשי שלה הוא להפיק משחק התקפה יעיל שנשען על תנועה של השחקנים עם כדור ובלי כדור תוך חילופי מקומות מלווה בהמון צירופים . המון צירופים יוצרים בסופו של דבר הרבה אופציות . ל- 6 שחקנים שמור תמיד מקום בהרכב הראשון הפותח : פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (קפטן) , שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש , נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי , זוֹלְטָאן צִיבּוֹר , יוֹזֵף בּוֹזִ'יק , והשוער גְיוּלָה גְרוֹשִיץ' . גוּסְטָב שֶבֶּש וצוות החשיבה שלו הציבו בפני הכדורגל ההונגרי שתי מטרות על : זכייה במדליית הזהב בטורניר הכדורגל באולימפיאדת הלסינקי בקיץ 1952 וזכייה בגביע העולם במונדיאל שווייץ בקיץ 1954 . מקום ראשון . לא מקום שני . הונגריה זכתה בסגנות אליפות העולם במונדיאל צרפת 1938 לאחר שהפסידה במשחק הגמר לאיטליה (בראשות המאמן וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ והקפטן שלו ג'ְיוּזֶפֶּה מֵיאָצָה) 2 : 4 .

הערה שלי : חלפו יותר מ- 60 (שישים) שנים מאז הגה גוסטב שבש יחדיו עם מַרְטִין בּוּקוֹבִי, ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי, ויָאנוֹש קָאלְמָאר את תורת הכדורגל ההונגרית שהועידה מראש ושמה דגש על משחק ההתקפה . לא בכדי הגה גוסטב שבש בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת את הסלוגן האופנסיבי שלו , "על כל שער שתספוג הונגריה היא תבקיע שניים" . משחק הכדורגל עבר בינתיים שינויים דרמטיים בעיקר בקצב שלו ובמהירות תנועת השחקנים בשל שיפור עצום של הכושר הגופני . ראוי לזכור כי מאמני על והוגי דעות בעלי מוניטין על כר הדשא כמו וויסנטה פאולה , הלניו הררה , בלה גוטמן , רון גרינווד , אלף ראמזי , ריינוס מיכאלס , סזאר לואיס מנוטי , יוהאן קרויף , ו- פפ גווארדיולה ביססו את תורת הכדורגל שלהם על מחשבתו של אותו ההונגרי גוסטב שבש ושלושת עוזריו הנ"ל .

אני בודק בשבילכם מה חוללה נבחרת הונגריה בכדורגל בראשות גוסטב שבש וצוות החשיבה הדָגוּל שלו מַרְטִין בּוּקוֹבִי + ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי + יָאנוֹש קָאלְמָאר בשנים 1954 – 1949 . הנתונים הללו מעידים על כישרון עצום שהיה טמון בשורת ההתקפה של הנבחרת ההונגרית בשנים ההן .

8.5.1949  הונגריה – אוסטריה 6 : 1 בבודפשט

12.6.1949 הונגריה – איטליה 1 : 1 בבודפשט

19.6.1949 הונגריה – שוודיה 2 : 2 בסטוקהולם

7.10.1949 הונגריה פולין 8 : 2 בדרבצן

16.10.1949 הונגריה – אוסטריה 4 : 3 בווינה

30.10.1949 הונגריה – בולגריה 5 : 0 בבודפשט

20.11.1949 הונגריה – שוודיה 5 : 0 בבודפשט

30.4.1950 הונגריה – צ'כוסלובקיה 5 : 0 בבודפשט

14.5.1950 הונגריה מפסידה לאוסטריה 3 : 5 בווינה

4.6.1950 הונגריה – פולין 5 : 2 בווארשה

24.9.1950 הונגריה – אלבניה 12 : 0 בבודפשט

29.10.1950 הונגריה – אוסטריה 4 : 3 בבודפשט

12.11.1950 הונגריה – בולגריה 1 : 1 בסופיה

27.5.1951 הונגריה – פולין 6 : 0 בבודפשט

14.10.1951 הונגריה – צ'כוסלובקיה 2 : 1 באוסטראבה

18.11.1951 הונגריה – פינלנד 8 : 0 בבודפשט

18.5.1952 הונגריה – מזרח גרמניה 5 : 0 בבודפשט

15.6.1952 הונגריה – פולין 5 : 1 בווארשה

15.7.1952 הונגריה – רומניה 2 : 1 בטורקו באולימפיאדת הלסינקי 1952

21.7.1952 הונגריה – איטליה 3 : 0 בהלסינקי באולימפיאדת הלסינקי 1952

24.7.1952 הונגריה – טורקיה 7 : 1 בקוטקה באולימפיאדת הלסינקי 1952

28.7.1952 הונגריה – שוודיה 6 : 0 בשלב 1/2 הגמר באולימפיאדת הלסינקי 1952

2.8.1952 הונגריה – יוגוסלביה 2 : 0 במשחק הגמר באולימפיאדת הלסינקי 1952 . הונגריה זוכה במדליית הזהב.

hungary 1טקסט תמונה : 2 באוגוסט 1952. אולימפיאדת הלסינקי 1952. האצטדיון האולימפי המרכזי בהלסינקי. נבחרת הונגריה זוכה במדליית הזהב בטורניר האולימפי בכדורגל לאחר שניא מנצחת במשחק הגמר את נבחרת יוגוסלביה בתוצאה 2 : 0 . זיהוי מימין לשמאל : יינו בוז'אנסקי, פרנץ פושקש, נאנדור הידגקוטי , שאנדור קוצ'יש , השוער גיולה גרושיץ' , יוזף זאכאריאש , גיולה לוראנט , פטר פאלוטאש , זולטאן ציבור , יוזף בוז'יק ו- מיהאלי לאנטוש .(באדיבות YLE) .

20.9.1952 הונגריה – שווייץ 4 : 2 בברן

19.10.1952 הונגריה – צ'כוסלובקיה 5 : 0 בבודפשט

26.4.1953 הונגריה – אוסטריה 1 : 1 בבודפשט

17.5.1953 הונגריה – איטליה 3 : 0 ברומא

5.7.1953 הונגריה – שוודיה 4 : 2 בסטוקהולם

4.10.1953 הונגריה – בולגריה 1 : 1 בסופיה

24.10.1953 הונגריה – צ'כוסלובקיה 5 : 1 בפראג

31.10.1953 הונגריה – אוסטריה 3 : 2 בווינה

15.11.1953 הונגריה – שוודיה 2 : 2 בבודפשט

25.11.1953 הונגריה – אנגליה 6 : 3 באצטדיון "וומבליי" בלונדון . תיאוריית האדם השלישי ומערך המשחק ההונגרי (הסגת החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי מעת לעת לאחור וקידום הרץ הימני יוזף בוז'יק לפנים) – צולחים מול שיטת המשחק ה- WM של נבחרת אנגליה בראשות מאמנה וולטר ווינטרבוטום והקפטן שלו על כר הדשא הרץ הימני בילי רייט !

12.2.1954 הונגריה – מצרים 3 : 0 בקהיר

11.4.1954 הונגריה – אוסטריה 1 : 0 בווינה

23.5.1954 הונגריה – אנגליה 7 : 1 ב- "נאפ סטדיון" בבודפשט . תיאוריית האדם השלישי ומערך המשחק ההונגרי (הסגת החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי מעת לעת לאחור וקידום הרץ הימני יוזף בוז'יק לפנים) – צולחים שוב מול שיטת המשחק ה- WM של נבחרת אנגליה בראשות מאמנה וולטר ווינטרבוטום והקפטן שלו על כר הדשא הרץ הימני בילי רייט !!

הערה שלי : צריך לשים לב כי הונגריה לא בחנה את כוחה עד מונדיאל שווייץ 1954 מול אלופת העולם אורוגוואי וסגנית אלופת העולם ברזיל.

17.6.1954 הונגריה – דרום קוריאה 9 : 0 בציריך בבית המוקדם במונדיאל שווייץ 1954.

20.6.1954 הונגריה – גרמניה 8 : 3 ב- באזל בבית המוקדם במונדיאל שווייץ 1954

27.6.1954 הונגריה – ברזיל 4 : 2 ב- ברן ברבע הגמר במונדיאל שווייץ 1954

30.6.1954 הונגריה – אורוגוואי 4 : 2 (בתום הארכה) בלוזאן בחצי הגמר במונדיאל שווייץ 1954

4.7.1954 הונגריה מפסידה באופן סנסציוני במשחק הגמר ב- ברן  2 : 3 לנבחרת גרמניה בראשות המאמן שלה ספ הרברגר והקפטן שלו על כר הדשא פריץ וולטר .

hungary 2

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" ב- ברן . יום קר חורפי וגשום בקיץ השווייצרי . זוהי נבחרת הונגריה דקות ספורות בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר נגד נבחרת גרמניה . זיהוי משמאל לימין : פרנץ פושקש (קפטן) , השוער גיולה גרושיץ' , גיולה לוראנט , נאנדור הידגקוטי , יוזף בוז'יק , מיהאלי לאנטוש , יוזף זאכאריאש , יינו בוז'אנסקי , מיהאלי טוט , זולטאן ציבור ו- שאנדור קוצ'יש (באדיבות MTV) .

היה זה מאמן נבחרת ברזיל בכדורגל וויסנטה פאולה שפיתח את השיטה ההונגרית של גוסטב שבש (עם נאנדור הידגקוטי נסוג ויוזף בוז'יק תוקף) , לשיטה הברזילאית היותר חדישה שלו שבאמת נקראה 4 – 2 – 4 , והוצגה לראשונה בעת משחקי מונדיאל שוודיה 1958 . רכזי המשחק מאחורי שורת ההתקפה היו דידי (מקשר ימני נסוג) ו- זיטו (רץ שמאלי תוקף) . רביעיית ההתקפה כללה את גארינצ'ה , וואווה , פלה , ו- זאגאלו . רביעיית ההגנה הורכבה מ- אורלאנדו (רץ ימני נסוג) , דזאלמה סאנטוס (מגן ימני) , הידראלדו לואיז בליני (בלם וקפטן ) , ונילטון סאנטוס (מגן שמאלי). בשער ברזיל ניצב כמו תמיד ג'ילמאר . ברזיל זכתה בגביע העולם במונדיאל שוודיה 1958 .

brasil 1

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958 . מונדיאל שוודיה 1958 . האצטדיון בסטוקהולם . זוהי נבחרת ברזיל זמן קצר לאחר ניצחונה במשחק הגמר 5 : 2 על שוודיה וזכייתה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם בכדורגל . זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : המאמן וויסנטה פאולה אבי שיטת המערך 4 – 2 – 4 אולם נראה יותר כפרופסור לכלכלה באוניברסית ריו דה זָ'אנֶיְירוֹ ,המגן דז'אלמה סאנטוס , הרץ השמאלי התוקף זיטו , הבלם והקפטן הידלראדו לואיז בליני והכדורגלן היפה ביותר באליפות , המגן נילטון סאנטוס , הרץ הימני אורלאנדו , והשוער ג'ילמאר . זיהוי שורת הכורעים משמאל לימין : הקיצוני הימני גארינצ'ה , המקשר הימני דידי , המקשר השמאלי פֶּלֶה (בן 17 ועשרה חודשים) , החלוץ המרכזי וואווה , הקיצוני השמאלי מאריו זאגאלו , ועוזר המאמן אמאראל . (באדיבות TVGLOBO) .

גוּסְטָב שֶבֶּש + עוזר המאמן שלו גְיוּלָה מָאנְדִי + צוות החשיבה שלו מַרְטִין בּוּקוֹבִי , גֶזָה קָאלוֹצָ'אי , ו- יָאנוֹש קָאלְמָאר הביאו עמם למונדיאל שווייץ 1954 מטען עצום של ידע בכדורגל , מעשי ותיאורטי . הונגריה הייתה מועמדת וודאית לזכות בגביע העולם . זהו הפוסט השלישי והאפילוג הדרמטי של תיאוריית האדם השלישי וחשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל . מי האמין שנבחרת מערב גרמניה בראשות המאמן ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן תנצח במשחק הגמר ניצחון סנסציוני ביום ראשון – 4 ביולי 1954 3 : 2 את נבחרת הונגריה המועמדת הוודאית לזכייה בתואר .

מן הראוי לציין כי רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG העבירה לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית ולראשונה בתולדות המונדיאלים , 11 (אחד עשר) משחקים (מתוך 32) בשידורים ישירים במונדיאל שווייץ 1954 . לרבות כמובן משחק הגמר בו הפתיעה גרמניה הפתעה מרעישה את עולם  הכדורגל לאחר שגברה 3 : 2 על המועמדת לזכייה נבחרת הונגריה . מעריכים כי 7- 6 מיליון צופי טלוויזיה בכל רחבי מערב ומזרח אירופה צפו בשידור הישיר של משחק הגמר ההוא גרמניה – הונגריה 3 : 2 . סיגנל ה- Video של הטלוויזיה השווייצרית לא הוקלט מעולם כי מהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו כיצד להקליט את תמונת ה- ווידיאו . ידעו להקליט Audio אך לא Video . רק ב- 1956 הצליחה חברת AMPEX האמריקנית בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינזברג להמציא את פטנט הקלטת ה- Video על סרט מגנטי ברוחב שני אינטשים . צריך לציין עוד ליד כישרון הטלוויזיה של SRG עבור קוראי הבלוג כי ב- 1954 נוסד איגוד השידור האירופי ה- EBU שמקום מושבו הקבוע הוא בג'נבה לרבות המרכז הטכני שלו שממוקם אף הוא בג'נבה (היה ממוקם קודם לכן בבריסל) .

srg 2

טקסט תמונה : טורניר גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954 . סנסציה טלוויזיונית . צלם שווייצרי ושני עוזריו מרשת הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית SRG מפעילים בקיץ 1954 מצלמת Video המורכבת על חצובה בעלת גלגיליות המאפשרת תנועה על כר הדשא באצטדיון בציריך . הם מצלמים את הצופים ביציעים . הצלם אוחז בידו הימנית בידית – קלאץ' המאפשרת לו מעבר בין שלוש העדשות של המצלמה האלקטרונית לצורך צילומים מטווח קרוב, בינוני, ורחוק . רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG כיסתה אחד עשר משחקים בשידורים ישירים בטורניר גביע העולם של שווייץ 1954 (מתוך 32) והעבירה אותם בהצלחה לכל רחבי אירופה . הישג מזהיר של הטכנולוגיה השווייצרית שהצטיינה גם בתעשיית השעונים שלה .(באדיבות SRG) .                                                            

ראה הספר עב הכרס "הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם" , אחד מסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים הקרויה בשמה הכולל "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי . הסדרה נחקרת ונכתבת מאז 1998 . המחקר והכתיבה אמורים להסתיים ב- 2019 ו/או לכל המאוחר ב- 2020 . 

מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954

חוויתי 17 מונדיאלים בחיי מאז 1950 מאז המונדיאל ה- 3 שנערך בברזיל . עיתון הפועלים "דָבָר" עיתון הבית של קיבוץ אפיקים (אני בן קיבוץ אפיקים) ייחד שתי שורות לניצחון הסנסציוני של אורוגוואי על ברזיל 2 : 1 במשחק המכריע בבית הגמר וזכייתה בגביע העולם ע"ש הצרפתי זִ'יל רִימֶה נשיא ה- FIFA בימים ההם . ב- מונדיאל הכדורגל ה- 4 של שווייץ 1954 התרחשה תפנית טלוויזיונית דרמטית. לראשונה בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית ולראשונה בתולדות המונדיאלים (מאז ימי המונדיאל הראשון שהתקיים ב- 1930 באורוגוואי) התבצע כיסוי וסיקור Video של המשחקים . לא כולם . של חלקם. הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG שידרה 11 (אחד עשר) משחקים בטורניר בשידור ישיר לרבות משחק הגמר גרמניה (למעשה מערב גרמניה) – הונגריה 3 : 2 . לא נותר שום זיכרון צילומי מ- משחק הגמר הסנסציוני הזה שנערך ב- ברן ביום ראשון ההוא – 4 ביולי 1954 מפני שמהנדסי הטלוויזיה בארה"ב , יפן , אנגליה , וצרפת טרם ידעו כיצד להקליט את תמונת הווידיאו . על מדף ההיסטוריה נותרו מהסנסציה ההיא רק סרטי פילם קצרים ודהויים [1] .

swiss 1

טקסט תמונה :  כרזת המשחקים של מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 . להונגריה ניתנה הזדמנות היסטורית ליטול את הבכורה העולמית לידיה אך היא החמיצה אותה במו ידיה . (FIFA) .

מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 היה דרמה אחת גדולה ובסופו הפתעה מרעישה . בדרמה ההיא בלטה הופעתה המזהירה של הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG (ראשי תיבות של Schweizerische Rundfunk Gesellschaft) . במונדיאל שווייץ 1954 נערך קרב מנהיגות הכדורגל הגדול בהיסטוריה בין גוּסְטָב שֶבֶּש ההונגרי לבין אישיותו הדומיננטית והשקולה של המאמן הגרמני סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר . הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG המצוינת תיעדה ב- 4 ביולי 1954 באִצטדיון "וַואנְקְדוֹרְף" (WANKDORF) ב- ברן (Bern) את קרב המוחות ההוא בין גוּסְטָב שֶבֶּש לסֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר . זהו סיפור מדהים בתולדות התפתחות הטכנולוגיה של הטלוויזיה כש- SRG השווייצרית מעבירה לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה והמונדיאלים בשידור ישיר את משחק הגמר הונגריה – מערב גרמניה 3 : 2 ל- 6 אולי 7 מיליון צופי טלוויזיה בכל רחבי אירופה , במערב אירופה כמו גם במזרחה . מדובר בהישג טכנולוגי – טלוויזיוני מזהיר אך סיגנל השידור הישיר הזה לא הוקלט מעולם כי מהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את תמונת ה- Video . טרם הומצא הפס המגנטי . ההמצאה הטכנולוגית של הפס המגנטי נעשתה ע"י חברת AMPEX האמריקנית בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינזברג רק ב- 1956 [2] .

ציטוט : "האדם המקורי הוא זה היודע לחשוב בעצמו ולא זה שאינו חושב כאחרים" . (ג'יימס סטפנס)

למונדיאל שווייץ 1954 העפילו נבחרות כדורגל ידועות שם מאירופה ודרום אמריקה משופעות בשחקנים רבי מוניטין . ביניהן : הונגריה , אנגליה , איטליה , אוסטריה , ברזיל , ו- אורוגוואי שטענו לבכורה , ובצדק . די להציץ ברשימות השחקנים והתמונות הדהויות כדי לתהות על קנקנם ההיסטורי ואיכות הכדורגל שהציגו , ועל כן להבין את גודל ההישג של מערב גרמניה .

נבחרת אנגליה – מונדיאל שווייץ 1954

swiss 2

טקסט תמונה : נבחרת אנגליה על שחקניה המצטיינים בגביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954 . הנבחרת האנגלית עוררה כרגיל עניין רב אך לא השפיעה על מהלך העניינים בטורניר . זיהוי משמאל : השוער מריק , צמד המגינים סטניפורת' ובירן , חוליית הרצים מקגארי , בילי רייט , ודיקינסון , שורת החלוצים סטנלי מתיוס , ברואדיס נט לופטהאוס , ווילשואו , ותום פיני . (באדיבות SRG ו- FIFA) .

נבחרת איטליה – מונדיאל שווייץ 1954

swiss 3

טקסט תמונה : נבחרת איטליה בגביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954 . היא לא השפיעה ולא נתנה את הטון בטורניר . שיחקה בהרכב הבא : שוער וויולה , מגינים מאניני וג'יאקומאצי , רצים מארי , טוניון , ונסטי , חלוצים מוצ'ינלי , בוניפרטי , לורנצי , פאנדולפיני , ופריניאני . (באדיבות SRG ו- FIFA) .

נבחרת אוסטריה – מונדיאל שווייץ 1954

swiss 4

טקסט תמונה : נבחרת אוסטריה בגביע העולם בכדורגל – שוויץ 1954 . ניגפה במשחק חצי הגמר נגד גרמניה 6 : 1 . זכתה לבסוף מקום השלישי . שיחקה בהרכב הזה : בשער שמידט , המגינים האנאפי והאפל , חוליית הרצים שלגר , אוסווירק , וקולר , שורת החלוצים קירנר א' , וואגנר , פרובסט , שטויאספאל , וקירנר ב' . (באדיבות SRG ו- FIFA) .

נבחרת אורוגוואי – מונדיאל שווייץ 1954

swiss 5

טקסט תמונה :  נבחרת אורוגוואי בגביע העולם בכדורגל – שוויץ 1954 . הגיעה לטורניר כאלופת העולם והפסידה במשחק חצי הגמר להונגריה לאחר הארכה      4 : 2 . דורגה במקום הרביעי . הרכבה היה : שוער מאספולי , מגינים סנטה מאריה ומרטינז , חוליית הרצים אנדראדה , קארבאלו , וקרוז , חלוצים אאובאדי , הואוברג , מיגואז , סקיאפינו , ובורג'ס . (באדיבות SRG ו- FIFA) .

נבחרת ברזיל – מונדיאל שווייץ 1954

swiss 6

טקסט תמונה : זוהי נבחרת ברזיל שהפסידה ברבע הגמר להונגריה 4 : 2 . הרכבה : שוער קאסטיליו , מגינים דז'אלמה סאנטוס ונילטון סאנטוס , חוליית הרצים לוקאס , פיניירו , ובאואר , שורת החלוצים בוטליו , פריירה , דה סילבה , רובלס , ומאורו .  (באדיבות SRG ו- FIFA) .

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל שווייץ 1954

swiss 7

טקסט תמונה : נבחרת מערב גרמניה אלופת העולם בכדורגל ב- 1954 . שוער טוני טורק , מגינים פוזיפאל וקולמאייר , חוליית הרצים אקל, ליבריך, ומאי, חלוצים הלמוט ראהן, מקס מורלוק, אוטומאר וולטר, פריץ וואלטר, האנס שייפר . (באדיבות SRG ו- FIFA) .

נבחרת הונגריה – מונדיאל שווייץ 1954

swiss 8

טקסט תמונה : נבחרת הונגריה הפייבוריטית הוודאית לזכייה בגביע העולם בכדורגל של שוויץ 1954 ,הפסידה במשחק הגמר 3 : 2 למערב גרמניה . שוער גיולה גרושיץ' , מגינים בוז'אנסקי ולאנטוש , רצים יוזף בוז'יק , לוראנט , וזאכארייאש , חלוצים זולטאן ציבור , שאנדור קוצ'יש , נאנדור הידגקוטי , פרנץ פושקש , ויורי טוט . (באדיבות SRG ו- FIFA) .

גוּסְטַב שֶבֶּש (Gustav Sebes) מהונגריה היה מנהיג כדורגל . צנוע , ישר , ועניו . הוא נולד ב- 22 בינואר 1906 . שנים ספורות לאחר מלחמת העולם השנייה קמה להונגריה אומה קטנה באירופה נבחרת כדורגל לאומית מצטיינת . הטובה בעולם בימים ההם . בראשה ניצב המאמן המפורסם גוּסְטַב שֶבֶּש שהיה גם מנהיג ומחנך. גוּסְטַב שֶבֶּש כיהן כשַר הספורט בממשלת הונגריה והיה אישיות בעל חזון . ב- 1948 אסף לחיקו שחקנים מקבוצות הליגה הראשונה במדינה , כמו הוֹנְבֶד (Honved נבחרת הצבא) , מ.ט.ק. , פֶרֶנְצְוָוארוֹש , וֶורֶש-לוֹבּוֹגוֹ וקבוצות אחרות , והקים נבחרת פלא . שלד הנבחרת שלו התבסס באופן קבוע על שישה – שבעה שחקני הוֹנְבֶד אותם הוביל הקפטן בעל המוניטין העולמי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש אִיטֵר רגל ימין . לנבחרת הפלא הזאת חברו גם כישרונות נודעים אחרים כמו השוער גְיוּלָה גְרוֹשִיץ' הרץ הימני ובונה המשחק יוֹזֵף בּוֹזִ'יק , המקשר הימני שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש , החלוץ המרכזי הנודע נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטי , והקיצוני השמאלי זוֹלְטַאן צִיבּוֹר . פרשני הכדורגל בעולם העניקו לנבחרת  ההונגרית את התואר "נבחרת הזָהָב" . גוּסְטַב שֶבֶּש נהג לומר על נבחרת הונגריה הבלתי מנוצחת שלוֹ , "תהילתה של הנבחרת המאגיארית היא נִצחית ולעולם לא תיכחד בשל אוסף הכישרונות הנדיר שלה" .

במשך תקופה של כמעט חמש שנים , מ- 1949 ועד 1954 , ניצחה נבחרת הונגריה של גוּסְטַב שֶבֶּש ב- 44 משחקים בינלאומיים והפסידה רק פעמיים . באולימפיאדת הלסינקי 1952 זכתה נבחרת הונגריה בכדורגל תחת הדרכתו במדליית הזהב. לצִדוֹ של גוּסְטַב שֶבֶּש ניצב עוזר המאמן היהודי – הונגרי גְיוּלָה מַאנְדִי . ב- 25 בנובמבר 1953 הביסה נבחרת הונגריה בפעם הראשונה בהיסטוריה את נבחרת אנגליה באצטדיון "וומבליי" במשחק שכונה אז  "משחק המאה" , בתוצאה  6 : 3 . עד למשחק הזה לא הפסידה נבחרת אנגליה מעולם בביתה . שם המשחק של גוּסְטַב שֶבֶּש והקפטן שלו פֶרֶנְץ פּוּשְקָש היה התקפה , והמוֹטוֹ , "על כל שער שנספוג – נבקיע שניים" . הונגריה הדבירה את כל נבחרות האירופיות בזו אחר זו . אולם לא התמודדה אף פעם מול אלופת העולם אורוגוואי וסגניתה ברזיל עד שנפגשה עמן במונדיאל שווייץ בקיץ 1954 .

swiss 9

טקסט תמונה :  מונדיאל שווייץ 1954 . מאמן נבחרת הונגריה גוסטב שבש (משמאל חובש כובע צמר) ועוזרו גיולה מאנדי (במרכז) נחשבו לצוות המוחות הטוב באירופה . בדיעבד התברר כי  זה לא הספיק נגד המאמן המערב גרמני ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן . (באדיבות MTV) .

הנבחרת ההונגרית הייתה מועמדת וודאית ובטוחה לזכייה במשחקי גביע העולם שנערכו בקיץ 1954 בשווייץ . נבחרת הונגריה כלשון מאמנה הייתה מכונת שערים . כבר בתחילת המשחקים היא הביסה בבית ב' המוקדם במסגרת האליפות את דרום קוריאה 9 : 0 , ואת מערב גרמניה  8 : 3 .

מערב גרמניה הייתה ב- 1954 נבחרת כדורגל כמעט אנונימית שצמחה מתוך הריסות ארצה של מלחמת העולם ה- 2 , והסתיימה רק תשע שנים קודם לכן . אימן אותה מאמן חכם ונבון שהיה גם מנהיג צנוע ויישר דרך בשם יוֹזֵף "סֶפּ" הֶרְבֶּרְגֶר (Joseph Sepp Herberger) . סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר נולד ב- 28 במארס 1897 . הוא שרד את שתי מלחמות העולם ומונה למאמן הנבחרת הלאומית ב- 1952. סֶפ הֶרְבֶּרְגֶר היה מאמן יסודי בעל חשיבה עצמית , מקורית , ומעניינת . הוא בנה את נבחרתו על סמך ניצול המקוריות והתבונה של כל שחקניו בנבחרת מערב גרמניה בד בבד עם ביטול האגו האישי שלהם . בכך טיפח את עקרון לכידוּת הקבוצה שכה נחוץ לנבחרת כדורגל . מערב גרמניה והונגריה נפגשו ביניהן כבר בשלב הבתים המוקדמים שבועיים קודם לכן ב- 20 ביוני 1954 בבאזל . סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר ידע שאין לו שום סיכוי מול גוּסְטַב שֶבֶּש . הוא החליט לשמור על כוחות שחקניו לקראת המשחקים הבאים בטורניר ממושך והציב 5 שחקני מילואים במערך הקבוצה במשחק שנחשב בעיניו לאבוד . ואומנם מערב גרמניה ניגפה 8 : 3 בפני שורת חלוצים הונגרית מזהירה . לרוע מזלה איבדה הונגריה במשחק הזה את השחקן הטוב היותר שלה פֶרֶנְץ פּוּשְקָש . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש נקע את קרסולו בהיתקלות עם הבלם הגרמני וֶורְנֶר לִיבְּרִיך (Werner Liebrich) .

swiss 10

טקסט תמונה : הבלם הגרמני וורנר ליבריך (בחולצה לבנה) פוצע קשה את קרסולו של פרנץ פושקש . הרפואה הספורטיבית לא ידעה אז למצוא מזור ולהתמודד במהירות עם שטפי דם חמורים מן הסוג הזה בו נפגע קרסולו של גדול שחקני הונגריה בכל הזמנים . פרנץ פושקש לא החלים לחלוטין מהפציעה במהלך כל הטורניר ועלה לשחק לא בריא ולא כשיר במשחק הגמר. הונגריה שילמה על כך ביוקר רב . (באדיבות SRG) .

רפואת הספורט לא ידעה אז כיצד לטפל בשטפי דם קשים . הרופאים ההונגריים לא הצליחו להחזיר את הקפטן המוכשר לכַר הדֶשֶא . הונגריה התמודדה במשחקים הבאים בלעדיו . הנבחרת המובסת של מערב גרמניה נזקקה למשחק Play Off . במשחק ההכרעה בבית המוקדם על הזכות להעפיל לרבע הגמר היא ניצחה את טורקיה 7 : 2 . ברבע הגמר ניצחה מערב גרמניה את יוגוסלביה 2 : 0 , ובחצי הגמר הביסה את אוסטריה 6 : 1 . הונגריה ללא פֶרֶנְץ פּוּשְקָש המשיכה להקיז דם בדרך למשחק הגמר . היא ניצחה ברבע הגמר את ברזיל 4 : 2 , ובאותה תוצאה גברה במשחק חצי הגמר על אלופת העולם היוצאת אורוגוואי לאחר הארכה . היא הגיעה עייפה ורצוצה למשחק הגמר .

swiss 11

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . קפטן נבחרת הונגריה פרנץ פושקש (בן 27) מחלים מהפציעה הקשה נגד נבחרת מערב גרמניה בשלב המוקדם של טורניר גביע העולם בכדורגל –  שוויץ 1954 . עומד לידו הקיצוני הימני יורי טוט . פרנץ פושקש לא שיחק במשחק רבע הגמר ב- 27 ביוני 1954 בברן בו ניצחה הונגריה את ברזיל 4 : 2 וגם לא נטל חלק במשחק חצי הגמר בלוזאן בו גברה הונגריה בתום הארכה על אלופת העולם היוצאת נבחרת אורוגוואי גם כן בתוצאה 4 : 2  (2 : 2 בתום הזמן החוקי) . הקפטן ההונגרי הפצוע כפה את עצמו על גוסטב שבש והתייצב לא כשיר ולא בריא לחלוטין למשחק הגמר בברן ב- 4 ביולי 1954 נגד מערב גרמניה השאר כתוב בדברי הימים של הכדורגל . (SRG) .

swiss 20

טקסט תמונה : 4 ביולי 1954 . אִצטדיון "וואנקדורף" בברן . בתוך דקות אחדות יחל משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל – שוויץ 1954 . מצלמת פילם מתעדת את עלייתם למגרש של פרנץ פושקש קפטן נבחרת הונגריה (בן 27 משמאל) ופריץ וואלטר קפטן גרמניה (בן 33) . מאחוריהם שני השוערים גיולה גרושיץ' ההונגרי  ו- אנטון "טוני"  טורק הגרמני . (באדיבות SRG) .

swiss 12

טקסט תמונה :  יום ראשון – 4 ביולי 1954. מונדיאל שווייץ 1954. אִצטדיון "וואנקדורף" ב- ברן. נבחרת מערב גרמניה מעפילה באופן מפתיע למשחק הגמר . עכשיו היא נערכת לקרב האחרון מול נבחרתה של הונגריה . זיהוי משמאל לימין : הקפטן פריץ וולטר (Fritz Walter) , השוער טוני טורק (Toni Turek) , הורסט אקל (Horst Eckel) , הלמוט ראהן (Helmut Rahn) , אוטומאר וולטר (Ottomar Walter  אחיו של פריץ וולטר), וורנר ליבריך (Werner Liebrich), יופ פוזיפאל (Jupp Posipal), האנס שאפר(Hans Schafer) , וורנר קוהלמאייר (Werner Kohlmeyer) , קארל מאי (Karl Mai) , ומאקס מורלוק (Max Morlock) . (באדיבות SRG).

swiss 13

טקסט תמונה : יום ראשון- 4 ביולי 1954 . מונדיאל שוויץ 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) בברן . פרנץ פושקש מימין לוחץ יד עם הקפטן המערב גרמני פריץ וולטר ומחליף עמו את דגלי ההתאחדויות של שתי הנבחרות דקות ספורות לפני תחילת ההתמודדות . מתבוננים במחזה השופט האנגלי ביל לינג והקוונים אורלנדיני מאיטליה משמאל ומרווין גריפיטס הוולשי מימין . איש לא חזה את תוצאת ההתמודדות המפתיעה הזאת . (SRG) .

swiss 14

טקסט תמונה : זהו שדר הרדיו והטלוויזיה המערב גרמני הטוב ביותר בעת ההיא , הרברט צימרמן (Herbert Zimmermman) , בתקופת משחקי המונדיאל של שוויHץ 1954 . הוא שידר ישיר את משחק הגמר לרדיו וגם לטלוויזיה הגרמנית . נהרג כעבור שנים בתאונת דרכים .(באדיבות ZDF / ARD) .

הונגריה שילמה במשחק הזה מחיר יקר . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש נפצע קשה בקרסולו מכניסה ברוטאלית של הבלם הגרמני וֶורְנֶר לִיבְּרִיך . נבחרת גרמניה בהדרכתו של מנהיגה ומאמנה החכם בעל ראייה ארוכת טווח סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר (Sepp Herberger) הופיעה למשחק הזה עם חמישה שחקנים מחליפים . סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר ידע שאין לו כל סיכוי מול הנבחרת ההונגרית המזהירה . לכן הציב מולה את מערך המילואים שלו . הוא הובס אומנם בקרב הראשון נגד ההונגרים החזקים אך לא הפסיד במלחמה . הוא לא נבהל מהתוצאה וידע שטורניר ארוך דורש נשימה ארוכה ואיננו מבחן כוחות של משחק בודד. גרמניה ניצחה בבית ב' במשחק הראשון את טורקיה 4 : 1, וטורקיה הביסה את דרום קוריאה 7 : 0. בשל התבוסה 8 : 3 להונגריה נדרשו גרמניה וטורקיה למשחק הכרעה על הזכות להעפיל כקבוצה שנייה יחד עם הונגריה לשלב רבע הגמר . זאת הייתה אז שיטת המשחקים בשלב במוקדם בגביע העולם . גרמניה הביסה  ב- Play off  הזה בקלות את טורקיה 7 : 2 . בדרכה לשלב הגמר הדיחה שתי מעצמות כדורגל רבות מוניטין בימים ההם . ברבע הגמר ניצחה גרמניה את יוגוסלביה 2 : 0  ובחצי הגמר הביסה את אוסטריה 6 : 1 והעפילה למשחק הגמר . עולם הספורט טרם היה מוכן להפתעה כה דרמטית מפני שרק תשע שנים חלפו מתום מלחמת העולם ה- 2 וקריסתו המוחלטת של הרייך ה- 3 של הקנצלר אדולף היטלר. גרמניה הוחרבה ונכבשה ב- 1945 ע"י המדינות בעלות הברית . במשחקי גביע העולם של 1950 בברזיל היא כלל לא נטלה חלק . במונדיאל שווייץ 1954 היא לא הייתה מועמדת נחשבת . מאמן נבחרת גרמניה היה סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר ועוזרו הלמוט שן . הוא היה לא רק מנהיג ובעל ידע רב בתורת משחק כדורגל , אלא גם איש חושב וטקטיקן ואסטרטג בעל ראייה מרחיקת לכת בניהול קבוצת כדורגל בטורניר קשה ו- ממושך . סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר הציב נבחרת כדורגל כוללת בעלת שחקנים מחליפים טובים שהייתה קבוצה . הקפטן שלו היה פְרִיץ וָולְטֶר בן ה- 33 . גרמניה הייתה מאומנת היטב , מוכשרת , בעלת כושר גופני , וקבוצה ממושמעת מאוד . השחקנים שיחקו עבור סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר והדֶגֶל . גרמניה הפכה לקבוצת טורניר טיפוסית . דבקה במשימה , אחת כזאת שחושפת אט-אט את כשרונה ושומרת את כוחה לסיום כמו רץ למרחקים ארוכים . היא לא הכזיבה .

swiss 15

טקסט תמונה :  מונדיאל שווייץ 1954 . מימין , זהו ספ הרברגר (בן 57) מאמן מערב גרמניה ועוזרו הלמוט שן (בן 39) . (ZDF / ARD) .

הונגריה צעדה בנתיב הרבה יותר מסובך. היא העפילה חבוּלה ועייפה למשחק הגמר אך זוהרה לא הועם . היא לא הפסידה במשך חמש שנים ב- 44 משחקים רצופים מאז שנת 1949 . הישג חסר תקדים בהיסטוריה של הכדורגל . גוּסְטַב שֶבֶּש הִכָּה בדרכו למשחק הגמר את שתי הנבחרות הדרום אמריקניות המצוינות ברזיל ואורוגוואי הטוענות לכתר . נותר עוד משימה אחת ומשחק אחד נגד נבחרת גרמניה המפתיעה כדי לקצור יחד עם שחקניו תהילת עולם . גוּסְטַב שֶבֶּש היה בטוח לחלוטין בניצחונו על סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר . רק לפני כמה ימים הביס אותו 8 : 3 . הוא לא ראה שום בעיה מיוחדת לקראת משחק הגמר וביקש את אישורה של ממשלת הונגריה לשלוח ברכבת מיוחדת את נשות שחקני ה- "ARANYCSAPAT" (בהונגרית – "נבחרת הזהב") ל- בֶּרְן בירת שווייץ כדי לחגוג והשתתף עם בעליהן בשמחת הניצחון . הרפואה הספורטיבית לא מצאה בימים ההם מַזוֹר לפציעתו הקשה של פרנץ פושקש בקרסולו . השֶטֶף דָם במפרק הפגוע טרם חלף , אך פֶרֶנְץ פּוּשְקָש הפצוע שטרם החלים כליל ביקש את גוּסְטַב שֶבֶּש להשתתף במשחק . הוא היה אז בן 27 ולא יכול היה להרשות לעצמו כקפטן להחמיץ את משחק ההכתרה וטקס הענקת הגביע . מעמד היסטורי כזה הוא חד פעמי וקורה אחת לדוֹר . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש בעל המעמד המיוחד בנבחרת ההונגרית , קפטן ושחקן בעל שֵם עולמי ובעל השפעה עצומה על מאמנו ועל נבחרתו החליט להיות שָם . גוּסְטַב שֶבֶּש הסכים. הוא האמין לקפטן שלו כי רגלו הפצועה הבריאה ושבה לאיתנה. גוּסְטַב שֶבֶּש יחד עם עוזרו גְיוּלָה מַאנְדִי הציבו במשחק הגמר נגד גרמניה את ההרכב החזק ביותר שחשבו לנכון . זה היה ההרכב שניצח ב- 27 ביוני 1954 בשלב את רבע הגמר את סגנית אלופת העולם מ- 1950 ברזיל והכניע כעבור שלושה ימים ב- 30 ביוני 1954 בתוצאה 4 : 2 בחצי הגמר את אלופת העולם מ- 1950 בכבודה ובעצמה נבחרת אורוגוואי 4 : 2 לאחר הארכה . הונגריה העפילה למשחק הגמר כאלופת עולם וודאית ו- אמיתית אך טרם הוכתרה רשמית. היו לה קרבות קשים נגד שתי הנבחרות הדרום אמריקניות המצוינות. היא הייתה עייפה אך נותרו לה 72 שעות לנוח ולהתאושש . גם סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר גאון הטקטיקה והאסטרטגיה של הכדורגל המערב גרמני הציב למשחק את ההרכב המנצח שלו , זה שהביס לפני כמה ימים את אוסטריה בחצי הגמר 6 : 1 וניצח ברבע הגמר את יוגוסלביה 2 : 0 .

משחק הגמר נערך ביום ראשון – 4 ביולי 1954 באִצטדיון "וָואנְקְדוֹרְף" ב- בֶּרְן בנוכחות 65000 (שישים וחמישה אלף) צופים מחציתם גרמניים . הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG נערכה כראוי לכיסוי משחקי גביע העולם בארצה כבר בתקופה ההיא . היא הציבה באצטדיון "וואנקדורף" ניידת שידור חדשה שכללה שלוש מצלמות . המפיק הראשי של שידורי הטלוויזיה בגביע העולם בכדורגל של שווייץ 1954 מטעם שירות השידור השווייצרי היה אדוארד הס (Edward Hass). הוא ניווט באופן אישי את עשרת השידורים הישירים בטורניר. הישג טלוויזיוני ראוי לציון בימים ההם . בימאי השידור הישיר ההיסטורי של המשחק מערב גרמניה – הונגריה 3 : 2 היה פְרָנְק טָאפּוֹלֶט (Frank Tappolet) . שניהם זכו לשבחים רבים מכל רשתות הטלוויזיה באירופה . ניידות הטלוויזיה השווייצריות כללו כל אחת שלושה צלמים , שני טכנאי קול , שלושה טכנאי תמונה ובימאי . כמובן שבמבצע השידור הבינלאומי הזה של מונדיאל שווייץ 1954 נטלו חלק מאות אנשי מקצוע וטכנאי טלוויזיה שווייצריים וכוח עזר מאירופה . שווייץ ראתה בשידורי הטלוויזיה (וגם הרדיו) משימה לאומית . זה הצליח מעל למשוער . שווייץ קבעה סטנדרטים חדשים בתהליך הסימביוזה הבלתי נמנעת בין הטלוויזיה לבין הכדורגל , והייתה הראשונה שהפכה כבר ב- 1954 את אירופה לכפר גלובאלי . צריך לזכור ש- טורניר המונדיאל ב- 1954 נערך במקביל לציון "חודש הטלוויזיה האירופית" מ- 6 ביוני ועד ה- 4 ביולי של 1954 . שווייץ עמדה במרכז הטקס הטכנולוגי הזה . היה לכך המשך טלוויזיוני במונדיאל של שוודיה ב- 1958 , שם עשתה הטלוויזיה השוודית הציבורית – ממלכתית SVT (ראשי תיבות של SVERIGE  TELEVISION) מאמצי על כדי להעביר את המשחקים החשובים בשידורים ישירים .

swiss 16

טקסט תמונה :  4 ביולי 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) בברן . דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר . זהו SHOT  הפתיחה של המצלמה המובילה של רשת הטלוויזיה הציבורית –  ממלכתית SRG  השווייצרית . מימין , נבחרת הונגריה . משמאל , נבחרת מערב גרמניה . במרכז שלישיית השופטים . (באדיבות SRG) .

ה- UER / EBU (ראשי תיבות בשפה הצרפתיתUnion Europeenne de Radiodiffusion ו- ראשי תיבות בשפה האנגלית European Broadcasting Union )  נוסד בפברואר 1954 . מנכ"ל רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG (שידרה בשלוש שפות גרמנית , איטלקית , וצרפתית) בימים ההם מַרְסֶל בֶּזֶנְקוֹן (Marcel Bezencon) הפך לנשיא הראשון של ה- EBU . צורת ההתארגנות המשוכללת , המדויקת , והמהירה אז של ה- EBU כאיגוד שידור רָב יכולות , המונה עשרות רשתות טלוויזיה ציבוריות בשורותיו , אִפְשֵר לכֵן כבר חמישה חודשים אח"כ ביולי 1954 , את העברת סיגנל השידור של משחק הגמר הונגריה – מערב גרמניה לכל רשתות הטלוויזיה החברות באיגוד באמצעות מערכת המיקרוגל הקרקעית בת 44 משדרים רבי עוצמה שהייתה פרושה כבר לאורכה ולרוחבה של היבשת האירופית . ניידת השידור השוויצרית העבירה את המשחק בשידור ישיר בהצלחה רבה לשתי רשתות הטלוויזיה המערב גרמנית ARD ו- ZDF ולכל מדינות ה- EBU האחרות במערב אירופה . סיגנאל השידור של משחק הגמר בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 3 : 2 עשה דרך של 6000 ק"מ לאורכה ולרוחבה של אירופה . העברת סיגנל הטלוויזיה נתקל בקשיים טכניים מפני שמדינות אירופה שידרו בשלוש שיטות שונות שיטת השידור הבריטית הייתה ב- 405 קווים , הצרפתים שידרו ב- 805 קווים , ושאר אירופה שידרה ב- 625 קווים . SRG שהייתה מקור השידור (Originated) הפיצה כמובן את סיגנאל השידור בשיטת שידור טלוויזיונית של 625 קווים . ה- BBC קיבל את סיגנל השידור מהעיר קאלה שהומר באמצעות קונברטור (Converter) מיוחד ע"י RTF (הטלוויזיה הצרפתית) מ- 625 קווים ל- 819 קווים ועכשיו היה צריך להיות מומר שוב ל- 405 קווים . מדינות אירופה עשו בראשית שנות ה- 50 כברת דרך ענקית בפיתוח שידורי הטלוויזיה שלהן. מדינות כמו איטליה, צרפת, בריטניה , הולנד , מערב גרמניה , בלגיה , דנמרק , שוודיה , פינלנד , נורווגיה , אוסטריה , ואחרות היו ערוכות למאמץ טלוויזיה מורכב שכזה . סיגנל השידור נדד באמצעות צלחות המיקרוגל מעיר לעיר וממדינה למדינה . מברן לליל , ל- קָאלֶה, לבריסל, אמשטרדם , קלן , המבורג , ברלין , קופנהגן , אוסלו , סטוקהולם , הלסינקי , ועוד ועוד . 80 משדרי Relays שימשו שרתים ל- 44 המשדֵרים ששידרו את הסיגנל לרשת המנוהלת בגלי תמסורת (Microwave) של סנטימטרים , דצימטרים , ומטרים . כ- 6 עד 7 מיליון צופי טלוויזיה במדינות מערב אירופה ובארצות מזרח אירופה המסתתרות מאורח מסך הברזל ראו את המשחק בשידור ישיר כבר בתקופה ההיא [3] . סיגנל השידור שרץ בכל אירופה היה כל כך צלול והתמונה כה בהירה עד שלרגע הייתה תחושה לציבור האירופי כי הוא נמצא בעצם באִצטדיוני הכדורגל של שוויץ . כל מדינה ב- EBU מינתה את השדרים שלה באִצטדיון "וָואנְקְדוֹרְף" (Wankdorf) ב- בֶּרְן באמצעות Book Script . תמונת קונטרול סיפקה את הטקסט . מכיוון שההצגה האופטית היא השולטת , הדרך הזאת הייתה בהחלט מספקת .

swiss 17

טקסט תמונה :  עמדת שידור של אחת מרשתות הטלוויזיה ב- EBU  באִצטדיון "וואנקדורף" בברן ב- 4 ביולי 1954 במשחק הגמר הסנסציוני בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה 3 : 2 . (באדיבות SRG) .

צריך לציין עוד שברה"מ הענקית שלה היו שלושה משדרי מיקרוגל (Microwave) ו- 200000 (מאתיים אלף) מקלטי טלוויזיה התעלמה מהאירוע , אולי מפני שלמשחק הגמר העפילה מערב גרמניה שהייתה יריבה פוליטית שלה . רוב הציבור האירופי טרם החזיק בידיו את מקלט הטלוויזיה היקר אך פוטנציאל השידור הישיר היה קיים . רבים הצטופפו ברחובות סביב חנויות חשמל ואלקטרוניקה וצפו במכשירי טלוויזיה שהקרינו את המשחק בשידור הישיר .

swiss 18

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . אִצטדיון "וואנקדורף" בברן . עדות מצולמת לפועלה הדגול של SRG אחד מצלמי ה- Video של הטלוויזיה השווייצרית הממלכתית SRG  בפעולה בעת השידור הישיר של משחק הגמר הסנסציוני בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 3 : 2 . המשחק נערך ב- 4 ביולי 1954 . SRG  הפיקה וצילמה עוד שמונה משחקים בטורניר הזה והפכה את הסימביוזה בין הטלוויזיה לכדורגל לעובדה . (באדיבות SRG) .

swiss 19

טקסט תמונה :  מונדיאל שווייץ 1954 . זוהי אחת מתחנות המִמְסַר בגל קצר (Microwave)  של SRG  והדואר השווייצרי שהעבירה את סיגנל השידור הטלוויזיוני של SRG  לכל רחבי אירופה . כ- 6  עד 7 מיליון צופי טלוויזיה בכל רחבי אירופה ראו את השידור הישיר של משחק הגמר ביום ראשון – 4 ביולי 1954, בו ניצחה גרמניה את הונגריה 3 : 2 . אזרח שווייצרי בודק את המתקן הממוקם בפאתי ציריך . (באדיבות SRG ).

שידור מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 העניק תנופה עצומה להתפתחות שידורי הטלוויזיה באירופה והאיץ את קניית המוניטורים בכל אירופה , וודאי במערב גרמניה שנבחרתה הלאומית העפילה למשחק הגמר נגד הונגריה ובסופו של דבר גם זכתה בתואר אלופת העולם . מהלך הבקעת השערים במשחק הגמר הסנסציוני ההוא איננו חקוק על הפס המגנטי של ה- Video . הוא צרוב על גבי תמונות סטילס דוממות ופילם דהוי .

swiss 21

טקסט תמונה :  4 ביולי 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) ב- ברן . נשיא ה- FIFA הצרפתי ז'יל רימה מעניק את גביע העולם לפריץ וולטר בן ה- 33 קפטן מערב גרמניה אלופת העולם בכדורגל בטקס מנוכר , קר , וקפוא  . שדר הרדיו והטלוויזיה המערב גרמני הרברט צימרמן יצא מדעתו מרוב שמחה . (SRG) .

swiss 22

טקסט תמונה : 1954 . פרסומת לקניית מוניטורים של טלוויזיה של פירמה SABA  במערב גרמניה בתקופת משחקי המונדיאל של 1954 . החלה הבהלה ומהפכת התקשורת הגדולה של קניית מקלטי טלוויזיה בגרמניה ובכל רחבי מערב אירופה . השידורים הישירים של  משחקי הכדורגל בטלוויזיה היוו קטליזטור נאות . מהפכת הטלוויזיה בארה"ב אירעה בסוף שנות ה- 40 של המאה הקודמת כש- שלוש הרשתות הגדולות ABC , NBC , ו- CBS החלו לשדר ישיר את משחקי הבייסבול והפוטבול האמריקני . מהפכת הטלוויזיה בישראל התחוללה באפריל ומאי 1968 בטרם השידור הישיר הראשון ההיסטורי (ואחריו) ביום חמישי – 2 במאי 1968 של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מצעד צה"ל בירושלים שחוברה לה יחדיו בחג העצמאות ה- 20 של מדינת ישראל .

לא נותר זכר לתמונות ה- Video ההן מפני שלשוּם מהנדס טלוויזיה לא היה אז את היֶדַע הטכנולוגי כיצד להקליט את סיגנל השידור . לעולם לא נדע אם שער השִוויון 3 : 3 שהבקיע פֶרֶנְץ פּוּשְקָש בדקה האחרונה של המשחק ונפסל מחמת נבדל , אומנם היה Offside . טרם הומצאה אז טכנולוגיית הפַּס המגנטי המאפשרת להקליט את אינפורמציית הצילום האלקטרונית. את סוֹד הקלטת תמונת ה- Video פּענחה החברה האמריקנית AMPEX בראשותו של המהנדס  צ'ארלס גינצבורג ב- 1956 . המזכרת היחידה ממשחק הגמר הדרמטי הזה הם צילומי פילם ישנים .

ארבע שנים תמימות המתין גוּסְטַב שֶבֶּש למשחק הגמר הזה ב- 4 ביולי 1954 . הוא כבר היה אלוף אולימפי . נבחרת הזהב שלו בראשותו של פֶרֶנְץ פּושקש זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת הלסינקי 1952 לאחר שניצחה במשחק הגמר אתּ נבחרת יוגוסלביה 2 : 0 . הונגריה ניצחה ב- 44 משחקים רצופים מאז 1949 . זאת הייתה המשימְהָ האחרונה שלה בדרך אל הגביע הנכסף . גוּסְטַב שֶבֶּש הטיל למערכה הסופית את כל הארטילריה שעמדה לרשותו . למעשה אותו ההרכב הקלאסי שהכניע מדינות רבות וזכה במדליית הזהב האולימפית שנתיים קודם לכן בהבדל אחד . במקום פֶּטֶר פַּאלוֹטָאש שיחק הפעם יוּרִי טוֹט . החלה מלחמת המוחות בינו לבין סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר . בין המחשבה ההונגרית שדגלה ביצירה , דמיון , אִלְתּוּר , וחופש פעולה לבין הרעיון הגרמני שדגל במשמעת קבוצתית חמורה ואגירת כוחות לקראת השלב האחרון של המערכה.  המנהיגות של גוּסְטַב שֶבֶּש וסֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר עמדו במבחנן האחרון . המהלכים ההונגריים נגד הנבחרת הגרמנית החלו כמתוכנן על פי השקפת עולמו של גוּסְטַב שֶבֶּש . התקפות בליץ . צריך היה ללחוץ מן שריקת הפתיחה . הנבחרת ההונגרית פעלה כמכונה משומנת וביעילות רבה . בתוך שמונה  הדקות הראשונות של המשחק היא כבר צעדה ביתרון 2 : 0 . בדקה ה- 6 הבקיע פֶרֶנְץ פּוּשְקָש את השער הראשון , ושתי דקות אח"כ כבש זוֹלְטָאן צִיבּוֹר עוד שער כתוצאה מבלבול מטופש בהגנה הגרמנית .

                                                                                                                                                  לפתע הכול השתבש בבת אחת במערך ההגנה ההונגרית . בדקה ה- 10 צִמצמה גרמניה ל- 2 : 1 משער אומלל של דחיקת רגל של מַאקְס מוֹרְלוֹק . כדור גרמני טועה שנבעט לעבר שערו של גְיוּלָה גְרוֹשִיץ' זחל על כר הדשא וחלף בין ארבעה שחקנים הונגרים . רגלו של מַקְס מוֹרְלוֹק דחקה את הכדור שהתגלגל לאיטו לשער . בדקה  ה- 18 הִשווה הֶלְמוֹט רָאהְן את התוצאה ל- 2 : 2 מבעיטת קרן . שוב שער בלתי מחויב המציאות . שני השערים נכבשו בשל הגנה הונגרית רעועה ובלתי מסודרת . צריך לצפות בקטעי המשחק הזה  ב- Video  כדי להבין עד כמה המגינים ההונגריים יָאנוֹ בּוּזָ'אנְסְקִי ומִיהָאלִי לָאנְטוֹש והבלם גְיוּלָה לוֹרָאנְט היו מגושמים ובלתי זריזים . המשחק הפך לשקול . זאת לא הייתה אותה הנבחרת המערב גרמנית שניגפה בפני הונגריה רק לפני כמה ימים בתוצאה הגבוהה 8 : 3 . בדקה ה- 84 כבש הֶלְמוֹט רָאהְן את שער הניצחון וגרמניה ניצחה 3 : 2 וזכתה בגביע העולם . זאת הייתה אחת הסנסציות הגדולות ביותר בתולדות משחקי גביע העולם . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש ניצב מאוכזב מאוד יחד עם חבריו ליד הקפטן הגרמני פְרִיץ וָואלְטֶר שקיבל את הגביע . חזונו של סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר גבר על חלומו עתיק היומין של גוּסְטַב שֶבֶּש . נבחרת הונגריה הפסידה במשחק החשוב ביותר שלה בתולדותיה וירדה מבימת ההיסטוריה . סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר מצא את נוסחת הקסם כיצד לבלום את ההתקפה ההונגרית הנפלאה שהמציאה את הסלוגן , "אנחנו תמיד נבקיע שער אחד יותר מהיריב" . הפעם זה לא צלח . הֶלְמוֹט רָאהְן כבש את שער הניצחון בדקה ה- 84 לגרמניה. הפסד סנסציוני של נבחרת הזהב ההונגרית דווקא במשחק החשוב ביותר בתולדותיה , ולאחר 44 ניצחונות רצופים בתקופה של חמש שנים . ההפסד ההונגרי המפתיע והבלתי צפוי גרם לשוֹק אדיר ולרעידת אדמה של ממש במדינה המַגְיָארִית וגם זעזוע ספורטיבי בכל אירופה . הייתי אז נער בן 16 בן קיבוץ אפיקים . נחמיה בן-אברהם נשלח לאִצטדיון "וָואנְקְדוֹרְף" (Wankdorf) כדי לשדר ישיר את המשחק . חיפשתי לשווא את קולו המיתולוגי במקלט הרדיו העתיק בבית הוריי . לדאבון לב קַו השידור שלו לא הגיע לארץ בגלל כשלים טכנולוגיים . באורח פלא התכייל מחוג הרדיו הישן על קולו של השָדָר ההונגרי רב המוניטין גֵיוֹרְגִי סֶפֶּשִי . האזנתי לו יחד עם פועל שכיר ממוצא הונגרי שעבד במסגריית הקיבוץ . הפועל השכיר היה המתורגמן שלי . גֵיוֹרְגִי סֶפֶּשִי בכה בסוף השידור, ואני בכיתי בלבי יחד עִמוֹ . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש וחבריו היו גיבורי הילדות שלי . איש לא הכין אותנו לקראת הסנסציה הספורטיבית הזאת . אהבתי לנבחרת הונגריה בשנים ההן ולספורט ההונגרי בכלל לא ידעה גבולות . הייתי קשור אליה ואהבתי את פֶרֶנְץ פּוּשְקָש אהבה עזה . לא רק אותו . את כל הנבחרת שלו ואת מאמנה גוּסְטַב שֶבֶּש. הייתי עצוב כמותם באותו היום. כל כך רציתי אז לפגוש את פֶרֶנְץ פּוּשְקָש ולנחם אותו . הפסדה של הונגריה הבלתי מנוצחת היה שוֹק גדול בשבילי . ימים רבים לא ידעה נפשי מנוח .

גב' אָגְנֶס קֶלֶטִי האלופה האולימפית היהודייה מהונגריה בהתעמלות בהלסינקי 52' ומלבורן 56' , נולדה ב- 9 ביוני 1921 ועלתה לישראל ב- 1956 , זוכרת היטב את היום ההוא כפי שסיפרה לי בעת שיחות בתחקיר עמה : "זה היה מפח נפש נוראי לכל האומה ההונגרית בגלל גודל הציפיות . איש בהונגריה לא העלה על דעתו כי "נבחרת הזהב" שלנו עלולה להפסיד במשחק הגמר נגד מערב גרמניה שאותה הבסנו בשלב המוקדם 8 : 3 . זאת הייתה טרגדיה ספורטיבית לאומית . הרחוב רצה לעשות שַמוֹת המאמן גוסטב שבש על שנכנע לפרנץ פושקש הפצוע והציב אותו בהרכב . אינני יודעת אם היה יכול לנהוג אחרת והאם היה לו את האומץ הנפשי להתייצב נגד הקפטן שלו . פרנץ פושקש נהנה ממעמד של כוכב עַל בהונגריה . הוא היה ווירטואוז שנהנה מהערצה עצומה והיה אגב חוצפן לא קטן שלא פחד לומר את דבריו החצופים לראשי השלטון בהונגריה הקומוניסטית , אך הם לא נגעו בו . הוא היה שחקן מוכשר מאוד , מדויק , ומחונן , ואהוד ואהוב מאוד בהונגריה . שדרי הספורט בהונגריה נהגו להשתמש בסלוגן שכל ילד ונער גדלו עליו , "לכדורים של פרנץ פושקש יש עיניים" . אני זוכרת היטב את הצער הגדול של העם ההונגרי . ההפסד הספורטיבי למערב גרמניה הפך לאבל לאומי" .

נבחרת גרמניה כלל לא הייתה מוכרת , לא פופולרית , וחסרת ברק לעומת הונגריה , אך ממושמעת עד כדי דייקנות מכסימאלית ושאפתנית . צריך להבין שגרמניה המרוסקת קמה מהריסות מלחמת העולם ה- 2 שהסתיימה רק תשע שנים לפני הזכייה ההיסטורית בגביע העולם בכדורגל . הזכייה בגביע העולם בכדורגל העניקה לה מחדש זהות ישנה של מעצמת ספורט וכדורגל ובעתיד גם שוב מעצמה מדינית .

swiss 23

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954. אצטדיון "וואנקדורף" ב- ברן בירת שווייץ. נבחרת מערב גרמניה שניות ספורות לאחר שגברה במשחק הגמר על הונגריה 3 : 2 . (באדיבות ZDF / ARD) .

ההצלחה הגדולה באמת של סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר ב- 1954 הייתה ביצירת נבחרת מופת ומודל לחיקוי . אלמנט הכרחי בדרך למיסודה של מסורת . מערב גרמניה הפכה בזכותו לכוח מוביל בכדורגל הבינלאומי . היא נודעה ביכולת האימון ובעקשנות שלה והפכה לנבחרת טיפוסית שיודעת לחלק נכון את הכוחות כדי להתמודד בהצלחה בטורניר ממושך דוגמת המונדיאל . זאת גם הייתה תמונת המצב במונדיאל של 1974 כשאת נבחרת מערב גרמניה מוביל המאמן הֶלְמוֹט שן חניכו ועוזרו של סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר בעבר .

swiss 24

טקסט תמונה :  ספ הרברגר (משמאל) הפך מודל של מופת , חיקוי , והשראה לכל דור המאמנים הבא של מערב גרמניה . הצלחתו הראשונה במונדיאל שווייץ 1954 לא הייתה מקרית והיוותה נקודת זינוק לבאים אחריו . מימין מחליפו הלמוט שן ב- 1966 . ספ הרברגר נולד ב- 28 במארס 1897 . הלמוט שן נולד 18 שנים אחריו ב- 15 בספטמבר 1915 .  (WELTMEISTERSCHAFT 1966) .

ההיסטוריה סבה על צירה ומכינה לנו הפתעות . בחודש פברואר 1978 סיימתי שירות מילואים ממושך עם הגדוד שלי בסיני . המשימה של הגדוד הייתה להחזיק את קו העימות בגזרת "מעבר המיתלה" מול הכוחות המצריים . החזקת הקו התבטאה בסיורים ממונעים רצופים ביום ובלילה ובעזרת גששים בדואים שהיו צמודים לכוחות שלנו . שירות המילואים הזה התקיים כשלושה חודשים לאחר הגעתו ההיסטורית של נשיא מצרים אנוואר סאדאת לישראל ונחיתתו בנתב"ג ב- 19 בנובמבר 1977, ונאומו המפורסם למחרת בכנסת בירושלים ב- 20 בנובמבר 1977 . ראש ממשלת ישראל מר מנחם בגין השיב לסאדאת בנאום משלו , "המחלוקות בין ישראל לבין מצרים ייפתרו מעתה והילך בדרכי שלום" , והוסיף לאוזניו של הנשיא המצרי קבל עם ועדה את שש המילים המפורסמות הנושאות את חזון השלום : “ No more war , no more bloodshed” .

אנוכי שִמשתי כמפיק השידור הזה בכנסת (שודר ישיר בארץ ובעולם) בשליחותו של המפיק הראשי אלכס גלעדי , שהיה מפיק עַל בטלוויזיה הישראלית הישראלית באותו סיקור טלוויזיוני של מבצע ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בן שלושת הימים (22.11.1977 – 19) בישראל . אווירה של פיוס ושלום ריחפה בחלל האוויר בסיני . לא נשבו עוד רוחות מלחמה . בסיורים המבצעיים של גדוד המילואים שלי שהשתרעו לאורכו של מסלול ארוך שהפריד בין צה"ל לבין צבא מצרים לא הייתה כל רבותא צבאית מפני ששרר שקט מלא . שירות המילואים הזה נעדר לחלוטין מתח צבאי . היה ברור שמדינת ישראל וויתרה על כל חצי האי סיני שנכבש במלחמת ששת הימים ב- 1967 תמורת הסכם שלום מלא עם מצרים . צה"ל נסוג בהדרגה מסיני לעבר הגבול הדרומי הבינלאומי . בפתח מעבר המיתלה , אתר מלחמה מפורסם הרווי בדמם של חיילים ישראליים ומצריים עוד מימי מלחמת קדש ב- 1956 , הוצב שלט ע"י חיילי צה"ל ועליו נכתב מסר ישראלי אופייני ונכון , "לא נְסוֹגוֹנוּ –  וִויתַּרְנוּ למַעָן השָלוֹם" . הקושי העיקרי בשירות המילואים הזה לא הייתה סכנת המלחמה כמו בימים עברו , אלא המאבק בלילות הקרים והקפואים של סיני , וברכבי הסיור הישנים שנטו להתקלקל מעת לעת .כששבתי מאותו שירות מילואים ממושך לעבודתי במחלקת הספורט בטלוויזיה , בישר לי אלכס גלעדי כי הוא מפקיד בידי את מיקרופון השידור הישיר של המשחק ריאל מדריד – מכבי ת"א ביום חמישי – 2 במרס 1978 במדריד .

swiss 25

טקסט מסמך : 21 בפברואר 1978 . מסמך המפרט את ההיררכיה ונוהל נסיעות עבודה לחו"ל ברשות השידור . מנכ"ל הרשות (במקרה זה יצחק לבני) הוא היחיד המאשר נסיעות לחו"ל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

השַדָּר הספרדי הקטור קירוגה שהיה גם ידיד אישי , הכין וסידר לי עמדת שידור נוחה בפאביליון (היכל הכדורסל של ריאל מדריד) מאובזרת על פי התקן . הייתי אז שדר חסר דאגות הפקה . אלכס גלעדי הבטיח את תקינות התקשורת הלוויינית ממדריד לירושלים , ואנשי TVE  של רשת הטלוויזיה הספרדית הממלכתית קיבלו אותי במדריד כנסיך . בתום השידור הישיר בפאביליון במדריד הכין לי הֶקְטוֹר קִירוֹגָה הפתעה נחמדה . הוא הזמין אותי ליטול חלק בתום המשחק בנשף קוקטייל של מועדון ריאל מדריד באותו ערב . "פֶרֶנְץ פּוּשְקָש, אליל הכדורגל שלך וגם שלי יהיה נוֹכֵח בקבלת הפנים של המועדון . אני אכיר לך אותו ואפגיש ביניכם . תוכל לשוחח עמו כאוות נפשך , הוא ג'נטלמן ואיש נהדר" , הבטיח לי באדיבות האופיינית לו .

מכבי ת"א הובסה במשחק נגד ריאל מדריד 98 : 77 . משחק ההפסד הזה והשידור הישיר שלי לא היו חשובים באותו הערב . הפגישה המעניינת עם שחקן הכדורגל ההונגרי האגדי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש במסיבת הקוקטייל בתום המשחק הייתה החשובה בעיניי וצרובה בזיכרוני לעַד . בחודש אוקטובר 1956 פרץ בבודפשט מרד אזרחי מזוין נגד השלטון הקומוניסטי הסובייטי שחלש על הונגריה ועל כל מדינות מזרח אירופה . המרד נכשל וההונגרים ניגפו . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש ששהה עם נבחרת הונגריה מחוץ לגבולות המדינה באותה העת החליט לא לשוב למולדתו וערק לספרד . רבים משחקני נבחרת הפלא ההונגרית הלכו בעִקבותיו , ביניהם שני החלוצים הנודעים שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש וזוֹלְטָאן ציבּוֹר . הֶקְטוֹר קִירוֹגָה ערך לי הכרה עם פֶרֶנְץ פּוּשְקָש . ניצב לפני אליל ילדותי . הרמנו כוסות יין לחיים . את כוס היין שלי המרתי בכוס מיץ תפוזים . הסברתי לפֶרֶנְץ פּוּשְקָש שאינני יודע לשתות יין . אני בן קיבוץ אפיקים ורגיל לשתות רק מיץ תפוזים . לגמתי ממיץ הפרי ומייד דִקלמתי לפרנץ פושקש מלִבּי את ההרכב ההיסטורי של נבחרת הזהב ההונגרית שהפילה את חִתָּה על כל אירופה בראשית שנות ה- 50 : "גְיוּלָה גְרוֹשִיץ' , יָאנוֹ בּוּזָ'אנְסְקִי , מִיהָאלִי לָאנְטוֹש , יוֹזֵף בּוֹזִ'יק , גְיוּלָה לוֹרָאנְט , יוֹזֵף זָאקָארְיָיאש , לָאסְלוֹ בּוּדָאי , שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש , נָאנְדוֹר הִידֶגקוּטִי , פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (קפטן) , זוֹלְטָאן צִיבּוֹר , והמאמן גוּסְטַב שֶבֶּש" . זה היה ההרכב הקלאסי של נבחרת הזהב של הונגריה שהדבירה בתקופה של יותר מארבע שנים את כל נבחרות אירופה ותבל. פֶרֶנְץ פּוּשְקָש הניח מידו את כוס היין . הוא היה מופתע ונדהם . הוא פשוט לא האמין שכך תיפתח השיחה . לעולם לא אשכח את החיוך והצחוק המתגלגל שלו למשמע שמות חבריו מהעבר הרחוק . כולם כבר לדאבון לב אינם בין החיים . הוא חיבק אותי בחוזקה. "מר פושקש", התחלתי לספר לוֹ את סיפורי אך הוא קטע אותי, "לא יואש, קרא לי בבקשה פֶרִי", אמר והוסיף בחיוך, "כך מכנים אותי חבריי בהונגריה ואתה עכשיו חבר שלי" . אני שאלתי והוא ענה . הייתי כמעט בן 40 . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש היה כבן 51 . הוא היה בעל כרס ענקית . שיערו החום – שחרחר החלק היה מלא , מסודר בקפידה , מסורק לאחור , ומשוח בשמן ברילנטין . פרנץ פושקש שוחח ודיבר עִמי באדיבות רבה על נושא שמאוד עניין אותי , מנהיגות בקבוצת ספורט ושיטות כדורגל .

swiss 26

טקסט תמונה :  פרנץ פושקש קפטן נבחרת הזהב של הונגריה בשנים 1956 – 1949. הוא היה מנהיג כדורגל ושחקן נערץ על מאות מיליונים ברחבי תבל . גם שלי . אהבתי אותו והזדהיתי עמו . (MTV) .

סיפרתי לו על אותו השידור הישיר ההוא של גֵיאוֹרְגִי סֶפֶּשִי לפני 24 שנים שהאזנתי לו ברדיו כנער בן 16 עַצוּב בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן , שבו הפסידה הונגריה במשחק החשוב ביותר בהיסטוריה שלה לגרמניה 3 : 2 . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש הפתיע אותי מאוד כשאמר לי במלוא הגינותו הספורטיבית : "עמדנו שם בטקס הענקת הגביע מאוד מאוכזבים. השחקנים היו המומים מההפסד. רובם בכו. אני לא. הייתי עצוב כמותם אך הייתי המנהיג שלהם . לא הרשיתי לעצמי להיות ב- Down . איחולי לפריץ וולטר קפטן מערב גרמניה היו כֵּנים , הם היו ראויים לניצחון לא פחות מאִתּנו" .     הוא גם לא נפעם משאֵלתי לגבי פציעתו המכוּוֶנת והחמורה ע"י הבלם הגרמני וֶורְנֶר לִיבְּרִיךְ , והשיב כלהלן : "זהו רק ספורט ופציעתי במשחק ה- 8 : 3 בגלל הכניסה החזקה של וורנר ליבּריך בקרסולי , הייתה חלק מהסיכונים שאתה לוקח על עצמך במשחק כדורגל" . דבריו המתונים של פֶרֶנְץ פּוּשְקָש הדהימו אותי . ציפיתי לפגוש אדם ממורמר שהחמיץ את תוחלת חייו , אך נגלתה לפני אישיות מקסימה שופעת אופטימיות , ערנית , וחייכנית . הוא העלה על נֵס את הישגי נבחרת הונגריה בימיו שלו וחלק שבחים גדולים ליוֹזף בּוֹז'יק , נַאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי ושָאנְדוֹר קוֹצִ'יש (וגם לאחרים) , אך הדגיש כל הזמן את חשיבות רוּח הספורט גם בשעת יריבוּת קשה על כר הדשא . הוא הפליג בשבחיו למאמנו גוּסְטַב שֶבֶּש והגדיר אותו כמנהיג : "כל השחקנים וגם אנוכי כמובן האמנו בו ובטחנו בו . הוא היה איש חכם ונבון וגם הגון" , והוסיף , "נכון שהיו בנבחרת הזאת הרבה מאוד שחקנים מוכשרים , אך גוסטב שֶבֶּש ידע לחבר את הכישרונות כפרטים בודדים לקבוצה הומוגנית . הוא יצר נבחרת שבה החֲבֵרוּת בין שחקנים בעלי אֶגוֹ הייתה ערך חשוב . אולי החברות האמיצה הזאת הולידה תיאום כל כך מושלם בינינו ונכונות להקרבה של כולנו בשעת הצורך" . הוא הסתכל עלי והמשיך , "אל תשכח שאין מדובר כאן בהישג בודד של הנבחרת הלאומית של הונגריה , אלא בשורת ניצחונות ארוכה שלנו על הטובות שבנבחרות תבל בתקופה ארוכה שנמשכה כחמש שנים". הייתה שתיקה קלה כשלגמנו מהמשקה שבידינו , ופרנץ פּוּשקש המשיך בסיפור המרתק שלו : "גוּסְטַב שֶבֶּש העניק יופי בלתי רגיל למשחק. הוא דגל במשחק התקפי ותמיד אמר , 'שהונגריה תבקיע שניים או שלושה שערים על כל שער שתספוג' . הונגריה לעולם לא תשכח לגוּסְטַב שֶבֶּש ולעוזרו גְיוּלָה מַאנְדִי את תרומתם הכבירה למען הכדורגל והספורט בהונגריה" , והוסיף , "גוּסְטַב שֶבֶּש היה מנהיג גדול ומחנך. הוא מעולם לא הרים את קולו. השחקנים ראו בו סמכות ונהו אחריו" .

swiss 27

טקסט תמונה : גוסטב שבש (משמאל) עם עוזרו גיולה מאנדי (מעשן סיגריה) . הונגריה תזכור אותם לעַד . (באדיבות SRG) .

הודיתי לפֶרֶנְץ פּוּשְקָש על שהואיל לפגוש אותי ולשוחח עמי באריכות . התחבקנו והתנשקנו לפרידה . שלפתי את הדרכון שלי מכיס המקטורן וביקשתי משחקן הכדורגל הדָגוּל לחתום את שמו למזכרת עולם עבורי . הוא חתם .

בעת שהייתי עם אלכס גלעדי באוקטובר 1975 בלונדון ב- Workshop  של  ה- BBC ו- ITV , יצא לי לשוחח כמה פעמים עם בלם העבר רָב המוניטין של נבחרת אנגליה בִּילִי רָיְיט (Billy Wright) שחקן נפלא שלבש 105 פעמים את מדי נבחרתו במשחקים בין ארציים . הוא שיחק בנבחרת אנגליה בשנות ה- 40 ו- 50 , ושימש שנים רבות קפטן הנבחרת וקפטן של קבוצתו וולברהאמפטון וונדררס (Wolverhampton Wanderers) שכונתה ווּלְבְס (Wolves) בליגה האנגלית הראשונה . הייתי בר מזל לפגוש שחקן בסדר גודל כזה בקריירה העיתונאית שלי . עכשיו הוא שימש פרשן כדורגל של ה- BBC . ג'נטלמן מושלם ואיש אדיב .

swiss 28

טקסט תמונה : נבחרת אנגליה בכדורגל ב- 1959 דקות ספורות לפני משחקה נגד נבחרת ברזיל באִצטדיון "המאראקנה" . זיהוי שורת עומדים משמאל לימין : רון קלייטון (Ron Clayton) , דון האו (Don Howe) , אדי הופקינסון (Eddie Hopkinson) השוער , בילי רייט (Billy Wright) , ג'ים ארמפילד (Jim Armfield) , ורוני פלאוארס (Ronnie Flowers) . זיהוי שורת כורעים משמאל : נורמן דילי   (Norman Deeley), פיטר ברודבנט (Peter Broadbent), בובי צ'ארלטון (Bobby Charlton) , ג'וני היינס (Johnny Haynes) ודאג הולדן (Dug Holden) . (באדיבות IFB) .

נפגשנו שוב בארוחת ערב בלונדון בתום השידור ה- 1000 החגיגי של תוכנית הספורט ה- "GRANDSTAND" השבועית רבת המוניטין של ה- BBC, ובילי רייט היה אחד מאורחיה. החזרתי את בילי רייט 22 שנה לאחור לנושא שמאוד עניין אותי והרביתי לחקור בו . שאלתי אותו כיצד קרה שנבחרת אנגליה בראשותו כקפטן מנוסה ספגה תבוסה כל כך גדולה 6 : 3 בביתה במגרשה הביתי באִצטדיון "וומבליי" (WEMBLEY) נגד נבחרת הונגריה באותו יום רביעי ההוא ב- 25 בנובמבר 1953 . בילי רייט סיפר לי כי התבוסה הייתה נעוצה לא רק בכישרון המשחק יוצא הדופן של שחקני הונגריה בראשותו של פֶרֶנְץ פּוּשְקָש , אלא גם בשיטת המשחק החדשנית של הנבחרת המגיארית אותה הגה מאמנה גוּסְטַב שֶבֶּש . בפעם הראשונה שמעתי הסבר וניתוח מקורי אודות התבוסה מפיו של המובס . בִּילִי רָיְיט סיפר לי , שהונגריה העניקה ליוֹזֵף בּוֹזִ'יק הרץ הימני שלה את תפקיד בונה המשחק מאחור בגלל ראיית המשחק שלו ובעיטתו המדויקת . צוות המוחות ההונגרי בראשותו של גוּסטב שֶבֶּש הגה רעיון חדשני . הוא העדיף את תִּפְקוּדוֹ כתומך צמוד מאחור לשורת ההתקפה כמעין רכז משחק כמו בכדורסל , מעט על חשבון תרומתו למשחק ההגנה . את החלוץ המרכזי נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי שהיה אמור לשחק בחוֹד ההתקפה על פי תורת הכדורגל של הימים ההם , שיטת  ה- WM הישנה ,  הֵסִיט לאחור לשמֵש כמעין רָכָּז משחק נוסף . נוצרה כאן בפעם הראשונה שיטת משחק הדומה לשיטת  ה-  4 – 2 – 4  הנודעת שהביאה עמה ברזיל של וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה (Vicente Feola) ארבע שנים מאוחר יותר למשחקי גביע העולם בשוודיה של 1958 . הופעתו החיצונית של וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה הייתה אנטי תזה של מאמן כדורגל . הוא היה גוּץ ושמן אך רב אומן במחשבת המשחק . וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה היה מנהיג ונהנה מאימונם המוחלט של השחקנים . מומחי הכדורגל בעלי טביעת העין יכלו להבחין כי החלוץ דִידִי שיחק כמקשר ימני נסוג והרץ השמאלי התוקף זִיטוֹ עלה לעזרת ההתקפה (הרבה יותר מהרץ הימני אורלנדו) , היוו את החוליה בת שני השחקנים המרכזת את המשחק וחוֹלֶשֶת על מרכז השדה .

בִּילִי רָיְיט סיפר לי בשקט נפשי אך באופן נמרץ ונחרץ : "כרץ ימני הייתי אמור לשמור על המקשר השמאלי פרנץ פושקש . נאנדור הידגקוּטי החלוץ המרכזי שמטבע הדברים היה אמור לשמש בחוֹד ההתקפה , אך שימש כחלוץ נסוג  . פשוט לא ידעתי מה לעשות . הבלבול בהגנה שלנו היה רב מפני שנאנדור הידגקוטי כבש את השער הראשון להונגריה בבעיטה חזקה ממרחק 18 מטר כבר אחרי 40 שניות מתחילת המשחק . לאחר כיבוש השער הוא נסוג לאחור . שררה בהגנה שלנו אי הבנה גדולה . מצאתי את עצמי מתרוצץ כל הזמן בין שני החלוצים שאנדור קוצ'יש מימין ופרנץ פושקש משמאל . סיימתי את המשחק לא רק מובס אלא גם תַשוּש ועייף מאוד . הרבה יותר עייף ממשחקי כדורגל אחרים שקדמו לו . פשוט נפלתי מהרגליים . ואל תשכח שהייתי שחקן מקצועני " .

חֲזוֹן המשחק של גוּסְטַב שֶבֶּש היה חדשני ובלתי נתפש . שערו בנפשכם מאמן כדורגל אצלנו מסיט לאחור חלוצים מרכזיים קלאסיים בעמדת החוד בנבחרת ישראל כמו יהושע גלזר ורפי לוי . המשכתי לחקור את בִּילִי רָיְיט , "כיצד המאמן שלכם ומרכיב הנבחרת מר ווֹלטר ווינטרבּוֹטוֹם (הערה שלי : היה מאמן נבחרת אנגליה במשך 16 שנים מ- 1946 ועד 1962) לא הבחין ולא שַם לֵב מהספסל שגוסטב שֶבֶּש העלה את הרץ הימני יוזף בוז'יק לעמדה קדומנית והֵסיט את החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי לאחור, ובכך שינה לאלתר את העמדת השחקנים המקובלת על המגרש ?".  בִּילִי רָיְיט היה מספיק כּנה כדי להודות בפניי : "וולטר ווינטרבוטום (Walter Winterbottom) הוותיק היה מבולבל בתפישה הטקטית של ההיערכות האנגלית במשחק הזה . כבר לאחר 40 שניות הגיח נאנדור הידגקוטי מאחור והבקיע את השער הראשון לזכות הונגריה מבעיטה ממרחק של 18 מטר . שינוי מקומו של נאנדור הידגקוטי במגרש והניידות הבלתי פוסקת שלוֹ לעבר קדמת השער האנגלי וגם לאחור , בּלבּלו לחלוטין את אבחנתו של וולטר ווינטרבוטום וגם אותנו". ואז הוסיף במפתיע , כלהלן : "יואש , הבעיה עם מנהיגותו של וולטר ווינטרבוטום התבררה כחמורה לא רק במשחק ב- "וומבליי" , אלא גם בהתמודדות במשחק הגומלין נגד נבחרת הונגריה ב- "נאפ סטדיון" ב- בודפשט כעבור חצי שנה ב- 23 במאי 1954 . הוא חשב שהתבוסה הייתה מקרית ולא איתר את התקלה האמיתית שהייתה נעוצה בהעמדת שחקנים המיושנת שלו על כר הדשא ושיטת משחק שקרסה . הוא שב וחזר על אותה השגיאה בהצבת שחקני נבחרת אנגליה ותּפְקוּדם מול העמדת שחקנים חדשנית של נבחרת הונגריה , כאילו לא נפל דבר לפני חצי שנה ב- 25 בנובמבר 1953 ב- "וומבליי" במשחק התבוסה  6 : 3 . ב- 23 בחודש מאי של שנת 1954 שילמנו שוב את המחיר . ניגפנו באִצטדיון "נֶאפּ – סטדיון" בבודפשט בתוצאה אסטרונומית 7 : 1 . היינו כולנו המומים . זאת הייתה תבוסה קשה מנשוא" .

swiss 29

טקסט תמונה : זהו וולטר ווינטרבוטום מאמן נבחרת אנגליה בכדורגל בראשית שנות ה- 50 . הוא לא קרא נכון את מפת הקרב . מצלמות ה- BBC הנציחו את שני כישלונותיו מול נבחרת הזהב ההונגרית של גוסטב שבש ופרנץ פושקש . (צילום נסים קיוויתי) .

ב- 1983 קניתי את הסרט הדוקומנטארי בן השעה וחצי , "נבחרת הזהב" (בהונגרית : ARANYCSAPAT) , פרי ידיה של הטלוויזיה ההונגרית MTV על הנבחרת הלאומית המהוללת שלה בשנות ה- 50 של המאה הקודמת . הוא שוּדָר בשני חלקים בתוכנית הספורט שלנו בימי חמישי "משחק השבוע" . באותה תקופה קראתי את הספר "גֵיא אוֹנִי" שכתבה גב' שולמית לפיד אשתו של מנכ"ל רשות השידור . זה היה צירוף מקרים . השיחה על הספר המעניין הזה עם יוסף "טומי" לפיד ז"ל הולידה שיחה אקראית בעניין אחר ושונה לחלוטין אודות ה- " ARANYCSAPAT" נבחרת הזהב של הונגריה בכדורגל בשנים 1954 – 1949 . באותה ההזדמנות סיפרתי לוֹ על הסרט התיעודי המצוין שרכשתי מ- MTV המספר על ההצלחה המזהירה של נבחרת הזהב ההונגרית בראשותם של גוּסְטַב שֶבֶּש ופֶרֶנְץ פּוּשְקַש . יוסף "טומי" לפיד ז"ל ביקש ממני לצפות בקלטות המקוריות (לפני עריכתן) , כדי לשמוע בשפת הוריו את הסיפור של שחקני הכדורגל המאגיאריים שהיו גיבורי הספורט שלוֹ ושלי , והפכו לאגדות בכל רחבי העולם . עלות הסרט הדוקומנטארי החשוב הזה עמדה על 1200 (אלף ומאתיים) דולר . מחירי העולם היָשָן שאיננו קיים עוד . זהו סרט תיעודי מעניין המתעד בצילומי פילם ישנים אך נדירים ובאיכות טובה וברורה את הישגי העַל של הנבחרת ההונגרית בימים ההם , ביניהם הניצחונות הגדולים 6 : 3  וְ- 7 : 1 על נבחרת אנגליה , וגם את ההצלחות הגדולות במשחקי גביע העולם של שווייץ 1954 שהסתיימו בסופו של דבר בכּישלון הנורא במשחק הגמר . הסרט יוצֵר קונפרונטציה קולנועית מרתקת לכל אורכו בין אישיותו האופטימית והחייכנית של פֶרֶנְץ פּוּשְקָש לבין דמותו הטרגית אפופת היגון של המאמן , המנהיג והמחנך , גוּסְטַב שֶבֶּש .

בימאי הסרט בחר להעניק לו סיום סוריאליסטי עגום , סיום שהוא במידה רבה מעַל המציאות ההגיונית אולם בדיוק כפי שקרה המציאות ההיא שאיש לא חזה אותה במועד . יוצרי הסרט החליטו להביא את גוּסְטַב שֶבֶּש בערוב ימיו לאִצטדיון "וָואנְקְדוֹרְף" ב- בֶּרְן , כדי שישחזר את תחושותיו באותו המקום והיום ההוא בקיץ ההוא של 1954 , ליתר דיוק ב- 4 ביולי 1954בו הפסידה הונגריה המועמדת הבטוחה והוודאית לזכות בתהילת הניצחון ובכתר העולמי למערב גרמניה . בסצנת הסיום של הסרט , נראה גוּסְטָב שֶבֶּש משוטט על הדֶשֶא השומם כשהוא פורש את ידיו וממלמל לעצמו בעֶצֶב , "אנחנו באשמתנו לא הצלחנו לעשות את זה ב- 1954 , 1000 שנים יחלפו עד שלהונגריה תהיה שוב קבוצת כדורגל ברמה של הנבחרת שהייתה לנו , כזאת שתוכל לזכות בגביע העולם" . גוּסטב שֶבֶּש נולד ב- 22 בינואר 1906 ונפטר משִברון לֵב ב- 1986 בגיל 80 . גוסטב שבש צדק . נבחרת הונגריה המשיכה אומנם לשלוט גם בלעדיו עוד שנתיים ימים בצמרת הכדורגל האירופי מכוח האינרציה , ובין 19 בספטמבר 1954 ל- 23 בספטמבר 1956 ניצחה ב- 17 משחקים בין ארציים שלה וסיימה שניים בתוצאת תֵּיקוּ , אולם כשלה בכל טורנירי המונדיאלים מ- 1958 והילך. כזכור, באוקטובר 1956 מרד העם ההונגרי בשלטון החסות הסובייטי. המרידה באמצעות נשק דַל נכשלה. שלושה משחקני נבחרת הונגריה בכדורגל ששהתה במשחקים האולימפיים של מלבורן 1956 פֶרֶנְץ פּוּשְקָש , שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש , וזוֹלְטָאן צִיבּוֹר לא חזרו הביתה ו- ערקו לספרד , איטליה , ושווייץ תמורת ממון רב. למעשה הגיע הקץ על נבחרת הזהב הקלסית של הונגריה. היא התפרקה. פֶרֶנְץ פּוּשְקָש בן 29 חתם בריאל מדריד תמורת משכורת ענקית והפך לאיש עשיר . גם שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש וזוֹלְטָאן צִיבּוֹר שחתמו בתחילה ב- "יאנג בויז" השווייצרית ו- "רומא" האיטלקית וב- 1958 חברו יחדיו למועדון הפאר של ברצלונה הפכו לאנשים עשירים . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש זכה לאהדה כול ספרדית חסרת תקדים וקיבל מייד גם אזרחות ספרדית . הוא שיחק בשורות נבחרתה הלאומית של ספרד במונדיאל צ'ילה 1962 . שלושת שחקני הפלא ההונגריים האלה מתו צעירים . שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש מת בספרד בן 50 ב- 1979 . זוֹלְָטאן צִיבּוֹר מת בהונגריה ב- 1997 בן 68 . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש הספיק לשוב למולדתו הונגריה והתקבל ע"י בני עמו בכבוד מלכים . הוא מת בבודפשט ב- 2006 בן 79 ממחלת האלצהיימר . כל הדוֹר ההוא של נבחרת הזהב ההונגרית בכדורגל , השחקנים והמאמנים , אינם עוד בחיים אבל תיאוריית האדם השלישי במשחק הכדורגל שהם פעם הגו לפני יותר משני דורות חיה וקיימת . פורחת היום יותר מאי פעם בעבר . אפילו שני שחקני מכבי ת"א ערן זהבי וברק בדש הגשימו אותה אמש (יום רביעי – 3 בדצמבר 2014) במשחק מכבי ת"א נגד בני סכנין באצטדיון בעכו .

כנער עוּל ימים בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן הייתי עד לטרגדיה ההונגרית ב- 1954 . היא השפיעה עלי . אהבתי את ההונגרים . אין לי שום הסבר מדוע . אין לי שום שורשים הונגריים . באוקטובר  1996 טסתי לבודפשט היפהפייה לשלושה ימים בשליחותו של מנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום כדי ללמוד ממקור ראשון כיצד הטלוויזיה ההונגרית מתפעלת את שידורי Eurosport בתוך מערכת השידור שלה. היה לשנינו רעיון משותף לאמץ את שידורי Eurosport ולשדר את החלק הרלוואנטי שלהם הנוגע לציבור בישראל בשפה העברית בערוץ 33 . נציגי Eurosport  הגיעו ארצה ונפגשנו עמם במערכת רדיו "קול ישראל" בקרייה בתל אביב . המו"מ נכשל . ידידה שלי ב- MTV גב' אילדיקו קמטי לקחה אותי על פי בקשתי לסיור קצר ב- "נאפ סטדיון" . זה היה הסוף . סוף הסיפור . מנבחרת הזהב ההיא של הונגריה לא נשאר זכר . רק מחשבת הכדורגל המקורית שלה ותיאוריית האדם השלישי שהגתה הרביעייה ההיא בראשות גוסטב שבש . או כפי שאמר לי בילי רייט ב- Workshop של ה- BBC ו- ITV בלונדון באוקטובר 1975 : "זה נכון שהכדורגל הוא משחק פשוט אך הוא נועד לאנשים חושבים" .

ומה באשר לטלוויזיה הבינלאומית ? הטלוויזיה השוודית הציבורית – ממלכתית SVT המשיכה את דרכה של הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG ושידרה ישיר במונדיאל שוודיה 1958 11 (אחד עשר) משחקים מסטוקהולם , גטבורג , ומאלמה [4] . הטלוויזיה השוודית הממלכתית SVT ערכה את שידור הבכורה הכללי שלה ב- 4 בספטמבר 1956 . כבר כעבור שנה החלה SVT בהכנותיה לשמש כ- Host broadcaster בינלאומי של טורניר משחקי גביע העולם שהיה אמור להתקיים בקיץ 1958 בשוודיה . הטלוויזיה השוודית העמידה שלוש ניידות שידור בעלות שלוש מצלמות כל אחת לצורך שידורם הישיר של 11 משחקים . SVT נעזרה ברשת הטלוויזיה הממלכתית של דנמרק DR . ניידת שידור דנית כיסתה את משחק הגמר ב- 29 ביוני 1958 בסטוקהולם בו הביסה ברזיל את שוודיה 5 : 2וזכתה בכתר העולמי . 12 רשתות טלוויזיה ב- EBU שידרו ישיר את שני משחקי חצי הגמר ומשחק הגמר . חומרי השידורים של המשחקים הוקלטו ונשמרו על פסים מגנטיים ברוחב של שני אינטשים . בראש מבצע הכיסוי הטלוויזיוני המרשים של SVT ב- 1958 עמד מר גרט אנגסטרום (Gert Engstrom) .

[1]  רק ב- 1956 המציאו מהנדסי האלקטרוניקה של החברה האמריקנית AMPEX  בראשות צ'ארלס גינסברג את פטנט הקלטת תמונת ה- Video על סרט מגנטי ברוחב שני אינטשים .

[2] ראה נספח : דו"ח של הטלוויזיה השווייצרית SRG  (ארתור הכלר / Arthur Haechler) .

[3] ראה נספח : עדותו של ארתור הכלר (Arthur Haechler) מנהל מחלקת הספורט של SRG  ויו"ר קבוצת הספורט של ה- EBU

[4] ראה נספח : על פי  דו"ח של הטלוויזיה השוודית SVT  (בריטה לינדגרן / Britha Lindgren) .

סוף הפוסט מס' 453.

ניב רסקין וגור שלף לא מספרים את כל האמת לציבור בפתח השידור הישיר מכבי ת"א נגד הקבוצה הרוסית צסק"א מוסקבה. מצלמות ערוץ 10 דווקא כן. מכבי ת"א ניגפת בפני צסק"א מוסקבה 61 : 84 במחזור 7 בבית ב' המוקדם ב- Euroleague בהיכל הספורט ביד אליהו (יום חמישי – 27 בנובמבר 2014). ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 454. כל הזכויות שמורות

הערה 1 . הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי . הוא מוענק בחינם לקוראים. 

הערה 3 : הבלוג הזה נחקר ונכתב ללא פלטפורמות ותשתיות ונעדר לחלוטין יחסי ציבור ושיווק . אף על פי כן כמות הנכנסים והקוראים מעוררת את השתאותי כל פעם מחדש.

ניב רסקין וגור שלף לא מספרים את כל האֶמֶת לציבור בפתח השידור הישיר מכבי ת"א נגד הקבוצה הרוסית צסק"א מוסקבה. מצלמות ערוץ 10 דווקא כן. מכבי ת"א ניגפת בפני צסק"א מוסקבה 84:61 במחזור 7 בבית ב' המוקדם ב- Euroleague בהיכל הספורט ביד אליהו (יום חמישי -27 בנובמבר 2014). ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 454. כל הזכויות שמורות.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 454 : הועלה לאוויר בשבת – 29 בנובמבר 2014

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת 13 הספרים עוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ, וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

ניב רסקין וגור שלף לא מספרים את כל האֶמֶת לציבור בפתח השידור הישיר מכבי ת"א נגד הקבוצה הרוסית צסק"א מוסקבה. מצלמות ערוץ 10 דווקא כן. מכבי ת"א ניגפת בפני צסק"א מוסקבה 84:61 במחזור 7 בבית ב' המוקדם ב- Euroleague בהיכל הספורט ביד אליהו (יום חמישי -27 בנובמבר 2014). ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 454. כל הזכויות שמורות.

זה דווקא התחיל טוב . פרשן הכדורסל של ערוץ 10 חרג לרגע מתפקידו וסיפר לשַדָּר המוביל שלו ניב רסקין ולצופיו אודות אשתו הנפלאה…האמת כמה גברים כבר קיימים בעולמנו ש- מעידים קבל עם ועולם מעל גבי מסך הטלוויזיה כי יש להם אישה נפלאה…?

הפתיח של ניב רסקין וגור שלף בטרם שריקת הפתיחה למשחק התבוסה היה ילדותי . מגוחך , לא עיתונאי , מעורר תקוות וציפיות שווא , מתרחק ומתעלם מהעובדות ומהמתרחש בשטח , ולא מספר לצופים שלו כי מכבי ת"א מתמודדת אומנם ללא גיא פניני ובראיין ראנדל הפצועים , אך היא על פי כל מדד אירופי קבוצת כדורסל גרוטאה וחפץ נושן מהעבר (לפחות כפי שהיא נראית לפי שעה וכאשר מדובר בצמרת ה- Euroleague) . קבוצת כדורסל כל כך לא מוכשרת ולא מיומנת , שמניחה בעצם את צווארה מתחת לגיליוטינה של קבוצת צסק"א מוסקבה , עוד בטֶרֶם שריקת השופט הסרבי באלוסביץ' לJump הראשון . אני מאזין לטקסטים של ניב רסקין וגור שלף ולא רק שאינני מאמין להם אלא תמה מי מרשה לשני העיתונאים האלה לייצר אשליות כאלה ולהפיק אחיזת עיניים בפני הצופים שלהם . תפקידו של צוות השידור הטלוויזיוני הוא לבנות דרמה אך לא על חשבון העובדות . מכבי ת"א היא שֶבֶר כְּלִי . קבוצת כדורסל שהיא אלופת ה- Euroleague לשנת 2014 אך מגוחכת כעת במצבה הנוכחי (בהשוואה לצמרת האירופית) . אני מתפלא היכן העורך של השידור הישיר של משחק התבוסה נגד צסק"א מוסקבה ? אני שב ומשתומם להיכן נעלם פיני גרשון עוזרו הקרוב של המאמן הראשי גיא גודס ? אם הוא כזה מוכשר וידען מדוע איננו מסייע למאמן המוביל להוציא את העגלה מהבוץ ? ואני תמה כמעט נבוך כיצד משחק התבוסה שהופך לשידור נֶפֶל חסר דרמה ועניין , מניב עבור ערוץ 10 במשך כשעתיים ורבע בין 20.45 ל- 23.00 רייטינג ממוצע שנסוב על % 12.30. מדהים. כמות המִדְרוּג הזאת מביסה כליל את הדרמה האנגלית "אחוזת דאונטון" (% 2.36) ואת הדרמה הישראלית המקורית "משפחה טובה" (% 2.40) המשודרות במקביל באותה העֵת בערוץ 1 הציבורי . זאת עובדה מהממת בלתי נתפשת כמעט הממחישה שוב איזו כמות עבודה ניצבת בפני פרנסי ערוץ 1 הציבורי מנהל ערוץ 1 אלי בבא ומנכ"ל רשות השידור שלו יונה וויזנטל ומעצבי ה- Programing שלו השרוי תחת עול צו פירוק וכונס נכסים . מדובר ב- אין סוף חומר למחשבה . הבה אבדוק את הטקסטים בפתיחת השידור הישיר של המשחק מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה 61 : 84 כפי שנאמרו ע"י השַדָּר המוביל ניב רסקין (מתנסח היטב אולם מפברק השערות מבלי להסביר לצופיו על מה הוא מבסס אותן) ואת של הפרשן שלו גור שלף (מתנסח מסורבל ולא מפרש לצופיו על מה נשענות ומתבססות מִשְאָלוֹת הלֵב שלו) , וגם את זה של מאמן מכבי ת"א מר גיא גודס (מתנסח תמוה מבלי להסביר למראיין שלו טל שורר מערוץ 10 על סמך מה הוא סומך על הַחֶבְרֶה שלוֹ) בטרם שריקת הפתיחה . מדובר בעולם הפוך .

ניב רסקין : "…כשמדברים על חוֹרֶף חם על משחקים גדולים מתכוונים בדיוק לערב הזה…היריבה הגדולה של מכבי ת"א עם כל ההיסטוריה…מכבי ת"א תנסה להנחיל לצסק"א מוסקבה את הפסד הבכורה העונה ב- Euroleague…כל מילה מיותרת…נכון לעכשיו זהו משחק העונה…". (תגיד לי מר ניב רסקין על מה אתה מדבר בדיוק כשַדָּר מוביל…? כיצד מסוגלת מכבי ת"א שהיא שבר כלי להנחיל הפסד ראשון לצסק"א מוסקבה…? הרי בין שתי הקבוצות פעורה תהום…!).

גור שלף : "…אבל אני אגיד לך במילה אחת…אני לא אתפלא אם מכבי ת"א תנצח העֶרֶב…". (באמת גור שלף…? איזה כלים עומדים בדיוק לרשותה של מכבי ת"א כדי לנצח את צסק"א מוסקבה ,למַעֵט נִסִים…?).

ניב רסקין : "OK…נתת לי כותרת…". (באמת ניב רסקין…? איזה כותרת בדיוק מעניק לך גור שלף…? הרי מדובר בהשערה ילדותית סתמית חסרת בסיס שמנותקת מהוויית המשחק…? האיש מדבר מהרהורי לבו ומביע משאלות לב…!).

גור שלף (מתנסח באופן מסורבל) : "…בנוקיה…כשנוקיה בעל ההשפעה הגדולה…מכבי ת"א גם בהרכב חסר יכולה לנצח…במכבי ת"א כמעט בכל שנה יש ניצחון כזה שבא משום מקום…בשנה שעברה חיכו במכבי ת"א לניצחון כזה עד ההצלבה, אבל הניצחון הזה בא במשחק הראשון במילאנו…יכול להיות שהניצחון הגדול הזה, ניצחון שכל שנה מדברים עליו, יבוא היום כאן מול צסק"א מוסקבה…". (באמת גור שלף…? כיצד קשור ביאור וניתוח הגיוני בטלוויזיה של תורת הכדורסל לאמונה והתבססות על נסים…?).

מתברר שגור שלף לא רק מאמין בנסים אלא גם סומך עליהם . גור שלף יושב בעמדת השידור של ערוץ 10 על תקן מומחה . מגוחך שהוא מייצר טקסטים ילדותיים שכאלה ומפליג שוב בשבחים גם ל-"ג'ייק כהן + סטיבן לאנדסברג + יוגב אוחיון (שחקן ישראלי חמוד בעל כושר קליעה מוגבל , כמוהו יש 100 בשקל באירופה) שמשחקים במקום הפצועים גיא פניני + בראיין ראנדל + אלכס מאריץ'…" , אין שום צידוק לדברי ההלל שלו . העובדות בשטח אינן תומכות בטקסטים שהוא הוגה עבור צופיו . מוזר כיצד משתלט ה- אופורטוניזם על עמדת השידור העיתונאית של ערוץ 10 בהיכל הספורט ביד אליהו בעת ההתעסקות במבוא שמקדים את העניין המרכזי . מכבי ת"א היא קבוצה כושלת נעדרת כלים וחסרת כישרון . מה כל כך קשה לומר זאת לצופי ערוץ 10 בטרם שריקת הפתיחה ? לכן החלחול של סתגלנות ו- וויתור על עקרונות לעמדת השידור של ערוץ 10 – מביך . מעניין , איזה סיבה יש לניב רסקין ולגור שלף להלל שֶבֶר כְּלִי בטרם שריקת הפתיחה ? ה- Pre Game Show של השניים איננו אמיתי . למכבי ת"א אין שום סיכוי לגבור על צסק"א מוסקבה בתנאים הנוכחיים של 27 בנובמבר 2014. היא הולכת לקראת טבח וודאי על הפרקט . כשאתה משדר לצופים שלך כעיתונאי מוביל בטרם שריקת הפתיחה כי ,"מכבי ת"א תנסה להנחיל לצסק"א מוסקבה את הפסד הבכורה העונה ב- Euroleague…" , מבלי להסביר כיצד היא אמורה לחולל זאת , אתה משנה ב- 11 המילים האלה את עובדות היסוד של מציאות קיימת ומעורר תקוות וציפיות לחלוטין חסרות בסיס . כשאתה קובע עובדה ואומר, "אגיד לך במילה אחת, לא אתפלא אם מכבי ת"א תנצח העֶרֶב…", מבלי להסביר לקהל הצופים שלך על מה אתה מבסס את חוות דעתך כפרשן ו- איך מכבי ת"א אמורה לעשות זאת , אתה הופך לסתגלן מגוחך . הרגשתי שצוות השידור הזה ניב רסקין וגור שלף מוכר לי אשליות ביום חמישי האחרון של 27 בנובמבר 2014 . חשתי שמְבַּלְפִים אותי בשעה שהצמד מתארח בביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב ונואם לי את נאום מִשְאָלוֹת הַלֵב ותקוות השָוְוא שלו . פתטי . אופורטוניסט זה מישהו  שמשנה עובדות אֶמֶת לטובת נתונים לא נכונים כדי להציג מַצָג שווא למען יוקרתו האישית וכדי למצוא חן בעיני מעסיקיו . ההתמודדות עם ו/או נגד אנשים אופורטוניסטים היא יסודית . העימות עם האופורטוניזם מתחיל מאוחר ובהפתעה מפני שאינך יודע מתי ומדוע בחרו אותם האופורטוניסטים האלה להתייצב על קו הזינוק . אינך יודע מתי הקולגה שלך נכווה מאופורטוניזם בפעם הראשונה ומתי תהיה הכווייה השנייה . אני מאמין שאופורטוניסט שמעד פעם אחת וחצה את הקווים , ימעד תמיד כשיתחשק לו וכשיחשוב שהוא יכול להפיק רווח : למען עצמו , לטובת הדרמה שלא קיימת , כדי למצוא חן בעיני הבוסים שלו , ועל מנת להאדיר בכל דרך את כמות המִדְרוּג . אופורטוניסט הוא אחיו התאום של השקרן . כאשר אדם כלשהו משקר אותך פעם אחת אתה יודע שעשה זאת כבר בעבר רק אינך יודע מתי , ואינך יודע מתי יעשה זאת שוב בעתיד .

אינני זוכר Pre Game Show ספורטיבי כה מוזר ושגוי בו צוות שידור Play by play (של ערוץ 10) נוטע תקוות שווא בצופיו , מוליך אותם שולל , ו- מְסַלֵף את המציאות כפי שעשו זאת ניב רסקין וגור שלף שלשום בהיכל הספורט ביד אליהו . אתה מתבונן בשני נציגי ערוץ 10 שמתארחים בסלון ביתך ולא מאמין לטקסטים המופרכים שלהם . משהתחיל המשחק השתנה כמובן כיוון המֶלֶל ב- 180מעלות . אינך יכול לשגר לציבור שלך מִשְאָלוֹת לֵב כשהמצלמות מראות דבר והיפוכו ובעיקר מפני שאינן יודעות לשַקֵר .

raskin shelef 1

טקסט תמונה : יום חמישי – 27 בנובמבר 2014 . היכל הספורט ביד אליהו בתל אביב . בטרם שריקת הפתיחה למשחק מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה 61 : 84 במסגרת מחזור מס' 7 בבית ב' המוקדם ב- Euroleague . צוות השידור של ערוץ 10 ניב רסקין (משמאל) והפרשן גור שלף (מימין) נוטעים תקוות שווא ואינם מספרים את כל האמת לצופים שלהם אודות מצבה הביש של מכבי ת"א תחת שרביט האימון של גיא גודס ועוזרו פיני גרשון . את האינפורמציה העיתונאית הכי בסיסית אודות מכבי ת"א העגומה והמיוסרת הם אינם מגלים בטרם תחילת המשחק . מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 10 בפיקודו של הבימאי ראובן "רוביק" פודגור עושות זאת במקומם . (צילום ממסך ערוץ 10 ב- iphone ע"י יעל תג'ר . באדיבות ערוץ 10) .

שַדָּר הספורט רָב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC האווארד קוסל (Howard Cosell) המנוח (בשנים 1985 – 1965) הגה פעם בראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה סלוגן עיתונאי נדיר בגלל פשטותו והאֶמֶת שטמונה בו : "Tell it like it is" . כלומר , אמור זאת איך שזה . תיצמד לעובדות . אין לך כל רשות לייפות את המְצִיאוּת . שדרני הטלוויזיה אמורים להתנהג בחוכמה ובהיגיון מול הצופים שלהם ומול פירמידת הרייטינג . אל תשלח את הצופים שלך הביתה בטרם יריית הפתיחה ואל תנתץ את חומת המדרוג אך גם אל תספר להם סיפורים ואל תיטע בהם תקוות שווא . מעט מאוד שדרני טלוויזיה ורדיו יודעים לצעוד צעדת שיווי משקל על התֶּפֶר הדַק שמפריד בין אֶמֶת ל- אִילוּזְיָה .

ואז מגיע ריאיון מוקלט שערך שדר הקווים של ערוץ 10 טל שורר עם מאמן מכבי ת"א גיא גודס , כשעה לפני תחילת משחק התבוסה . גיא גודס : "…צסק"א מוסקבה היא אתגר גדול…אבל אני חושב שְהַחֶבְרֶה שלנו מוכנים לאתגר הזה…וצריך לתת הרבה דקות של מלחמה…קודם כל דרך ההגנה כי זאת קבוצה שקולעת קרוב ל- 90 נקודות בקלות בכל משחק…וצריך להוריד אותם בכיוון 72 נקודות…וזה צריך להיות יכולת של כולם ללא יוצא מן הכלל…". (באמת גיא גודס…? איזה מן הסבר אתה שולף לעברם של מאות אלפי צופי טלוויזיה בו אתה חושב שהחֶבְרֶה שלך מוכנים לאתגר הרוסי…? על סמך מה אתה מבסס את ההנחה הזאת…? במאמר מוסגר , המראיין של ערוץ 10 טל שורר איננו עירני ולא שנון , ומאפשר לו להתחמק…מדובר בקשקוש…בשתי רמות כדורסל הרחוקות זו מזו כמזרח ממערב…!).

שום הערכה מההשערות האלה שמעלים ניב רסקין , גור שלף , וגיא גודס איננה מתקיימת במציאות . צסק"א אומנם לא קולעת 90 נקודות לסלה של מכבי ת"א , רק 84 , אולם זה מספיק מול קבוצת כדורסל כל כך מוגבלת ולא מגובשת כמו מכבי ת"א (נעדרת בנוסף לכל שחקנים גבוהים) שאיננה מסוגלת לעבור את רף 20 נקודות בכל רבע . תוצאות ארבעת הרְבָעִים מצביעים באלו צרות צרורות שרויה מכבי ת"א שניגפת במגרשה הביתי . הסטטיסטיקה שלה מחורבנת ודַלָׂה . % 33 בקליעות ל- 2 נקודות (13 מ- 39) , % 36 בקליעות ל- 3 נקודות (8 מ- 22) , ו- % 62 בקליעות עונשין (11 מ- 21) . מדובר בשחקנים מקצועניים שמשתכרים כל אחד בין חצי מיליון למיליון דולר (ואף יותר) בעונה אחת . כישרון זריקת הכדור לסל הוא פרנסתם , אלה שמשחקים באצטדיון הביתי שלהם , על פרקט ביתי, מול סלים ביתיים, וסביבם קהל ביתי שמעניק להם אווירה חמה ואוהדת במיוחד. עסק מגוחך.

רבע ראשון : מכבי ת"אצסק"א מוסקבה 12 : 25

רבע שני : מכבי ת"אצסק"א מוסקבה 30 :40

רבע שלישי : מכבי ת"אצסק"א מוסקבה 46 : 59

רבע רביעי : מכבי ת"אצסק"א מוסקבה 61 : 84 

ה- Pre Game Show שמפיקה הוועדה המארגנת על הפרקט בהיכל הספורט ביד אליהו הוא מרהיב בהרבה מהמציאות האפורה והמשעממת שנוצרת לאחר שריקת הפתיחה . התפאורה גדולה מהחיים וממידותיה הצרוֹת של מכבי ת"א . כשאתה רואה כיצד הכרוז מציג בפני ההמונים בהיכל הספורט ביד אליהו (11500 צופים ביציעי ההיכל) ובפני 200000 (מאתיים אלף) צופי הטלוויזיה בסלון ביתם את השחקן הנושא על גופייתו את המספר 21 סופוקליס שחורציאניטיס – אתה מבין שמדובר בקרקס. תמונות Pre Game Show שאין להם שום כיסוי. סופוקליס שחורציאניטיס הכבד, המגושם, והמסורבל צועד בגאווה לעבר הפרקט , מתלוצץ עם חלק משהשחקנים בדחיפות דֶמֶה של גופו בעל המסה העצומה נגד גופם הרזה והדקיק של עמיתיו לעומתו . אולם משמתחיל המשחק אתה מבין שמדובר בשחקן כדורסל מעורר רחמים שמציג סגנון משחק מכוער , צפוי , ומשעמם נטול כל חן ונעדר ווירטואוזיות . השחקן הזה תורם מיכולתו המוגבלת בין 10 דקות לרבע שעה בכל משחק . אי אפשר להזדהות עמו . ומה עם נייט לינהארט שהסקאוטרים של מכבי ת"א הביאו אותו לגיא גודס ולעוזרו פיני גרשון ? ומה יהיה על אלכס מאריץ' שגיא גודס ופיני גרשון ניאותו להשאיר אותו בשורות ההרכב שלהם ? אני משאיר את מלאכת הפרשנות של המשחק כולו לאריה ליבנת , אלי סהר , ואריה מליניאק . האמת מה הם כבר יכולים להסביר ולחדש לי ? מדובר בעסק שמתוכנן לא טוב . עסק פגום בקנה מידה אירופי (ברגע זה) .

בימאי ערוץ 10 ראובן "רוביק" פודגור מסב את תשומת לבי לכמה שניות בעת הסיקור הישיר של ה- Pre Game Sow לעבר שורת המכובדים בהיכל . אני מזהה לפתע את מר אלכס גלעדי אחד מאנשי הטלוויזיה הדגולים של התעשייה בארץ וגם בעולם . כרגיל מחויט היטב בחליפה כחולה כהה ומעונב למשעי בעניבה כחולה ומטפחת כחולה בכיס השמאלי של הז'אקט באופן מדויק ומושלם . מר אלכס גלעדי ומר דן שילון הם שני האנשים הראשונים שטוו ב- 1970 את הקשר הסימביוטי בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה לבין מכבי ת"א . שניהם הפיקו ושידרו ישיר בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 24 בנובמבר 1970 מהיכל נעמן (ליד קיבוצי כפר מסריק ועין המפרץ) את המשחק של אלופת ישראל מכבי ת"א נגד אלופת בלגיה (74 : 62 לטובת מכבי ת"א) . לאחר שדן שילון התמנה למנהל חטיבת החדשות בנובמבר 1974 ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית ארנון צוקרמן הופקד אלכס גלעדי למנהל חטיבת הספורט במקומו . הוא הפך לשַדָּר הכדורסל המוביל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטרם עידן יורם ארבל . אלכס גלעדי היה האיש ששידר ישיר ב- 7 באפריל 1977 מהיכל "פאיוניר" בבלגראד את זכייתה של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופת בכדורסל לאחר שניצחה את אלופת איטליה מובילג'ירג'י ווארזה 78 : 77 . מילותיו האימורטאליות בתום הניצחון הסנסציוני והזכייה ההיסטורית "אני לא מאמין…אני לא מאמין…גביע אירופה לתל אביב…גביע אירופה לתל אביב…" חקוקות באותיות של זהב על טייפ השידור . כמי שערך , ניהל , והפיק את השידור הישיר ההוא בירושלים אני זוכר היטב כל פרט ממנו . אלכס גלעדי טס בגפו לבלגראד . הוא היה שדר בודד , ללא עוזר שדר , ללא פרשן צמוד , ללא צוות טכני תומך ישראלי לידו בעמדת השידור שלו , וללא מפיק . הוא עשה לבדו עבודה של 6 (שישה) אנשים כשבנוסף הוא מפעיל צוות שידור בפילם (צלם דני ברנע ואיש קול סעדיה קאראוואני) שנכח בבלגראד ותיעד את קבוצת מכבי ת"א מאחורי הקלעים של הניצחון המזהיר . ב- 1980 נרכש אלכס גלעדי ע"י רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC והחל שם קריירה מזהירה שנמשכת עד עצם היום הזה . ב- 1985 התמנה לתפקיד צמרת טלוויזיוני בינלאומי יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF . ב- 1993 הקים מר אלכס גלעדי את הזכיינית "קשת" והתמנה למנכ"ל שלה . ב- 1994 בהיותו בן 52 התמנה אלכס גלעדי ע"י נשיא IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) חואן אנטוניו סאמאראנש לחבר בוועד האולימפי הבינלאומי (מינוי עד גיל 80) . על פי חוות דעתי הטלוויזיונית תפקידו של אלכס גלעדי כ- יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF הוא המכריע , המשפיע , והחשוב מכול הנזכר לעיל . כל מה שאתם רואים בשידורי הא"ק בטלוויזיה הנוגעים לאולימפיאדות ואליפויות העולם הם פרי מחשבתו , יוזמתו , ופועלו של אלכס גלעדי . למרות שרוביק פודגור חשף את נוכחותו של אלכס גלעדי איש טלוויזיה מוכשר ומקורי הרי שצוות השידור של ערוץ 10 ניב רסקין וגור שלף בחר להתעלם ממנו . אז אנוכי עושה זאת במקומם .

alex gilady 27 11 2014טקסט תמונה : יום חמישי – 27 בנובמבר 2014 . היכל הספורט ביד אליהו בתל אביב . בימאי השידור הישיר מטעם ערוץ 10 מר ראובן "רוביק" פודגור מבליט את נוכחותו של מר אלכס גלעדי גדול אנשי הטלוויזיה בארץ ואחת הפיגורות החשובות גם בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומי במשחק התבוסה מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה 61 : 84 (יושב שלישי מימין – בחליפה כחולה כהה ועניבה ומטפחת כחולות) , אולם ניב רסקין וגור שלף אינם מתייחסים ל- Frame הקונקרטי ומותירים אותו Mute . (צילום ב- iphone ע"י יעל תג'ר ממסך ערוץ 10. באדיבות ערוץ 10) .

gilady 1

טקסט תמונה : 17 במאי 1977 . אלכס גלעדי (חובש אוזניות) בחדר הפיקוד הטלוויזיוני משם הוא מנהל את השידור הישיר הממושך בן 10 (עשר) שעות של הבחירות לכנסת ה- 9 . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : מנהל חטיבת החדשות דן שילון , מנהל הביצוע דוד שניידר ז"ל (עומד) , המפיק אלכס גלעדי , ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה (מעשן סיגר) , ולמטה משמאל מציץ ראשה של עוזרת ההפקה עמית גולדנברג . (התמונה הוענקה לי ע"י יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex gilady

טקסט תמונה : אוגוסט 1997 . ה- IBC באתונה . אליפות העולם ה- 6 בא"ק מתקיימת באתונה – יוון .אנוכי (מימין) יחדיו עם אלכס גלעדי (במרכז) ועם מהנדס הקול והתקשורת שלי סעדיה קאראוואני . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 2

טקסט תמונה : קיץ 1969 . מר אלכס גלעדי (בן 27) בראשית הקריירה המפוארת שלו בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 3

טקסט תמונה : 20 בנובמבר 1977 . אלכס גלעדי (בן 35) מפיק את מבצע השידורים הענק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המכסה את ביקורו בן שלושה ימים של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אלכס גלעדי , מנהלת סרטי תעודה ג'ודי לוץ (מרכיבה משקפיים כהות ובחולצה משובצת) , מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן (בן 43) , דוד שניידר ז"ל (ראשו מציץ מאחור) , מהנדס הטלוויזיה אורי לעדן (לובש ז'אקט ומוסתר) , מנהל חטיבת החדשות הטרי ומגיש המשדרים חיים יבין (בן 45) , כתב החדשות אמיר שביב , מישהו חתוך לא מזוהה . (התמונה הוענקה לי באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 1

טקסט תמונה : סתיו 1975 . היכל הספורט ביד אליהו . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אלכס גלעדי (שני משמאל חובש אוזניות) מוביל שידור ישיר של אחד ממשחקיה של מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : שני עוזרי השדר הרצל רווה ורפי גינת (מזוקן) , אלכס גלעדי , וה- Floor Manager יוסף "פונצי" הדר ז"ל (חובש Headset). (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

m 26

טקסט תמונה : יום חמישי – 7 באפריל 1977 . היכל הכדורסל "Pioneer" בבלגראד . מר אלכס גלעדי באחד מרגעי השיא שלו כשדר כדורסל מוביל בטלוויזיה הישראלית הציבורית שתיאר את ניצחונה של של מכבי ת"א על הקבוצה האיטלקית מובילג'ירג'י ווארזה 78 : 77 במשחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל . כאן הוא נראה בסיום המשחק ממתין ל- Cue שלי מירושלים להתחיל את הריאיון ה- Unilateral שהוא עורך בשידור ישיר עם קפטן מכבי ת"א טל ברודי . (צילום משהל'ה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אלכס גלעדי הוא דמות טלוויזיה ארצית ובינלאומית בלתי נשכחת בעבורי . כשאני רואה אותו מבליח לכמה שניות בצילומי הטלוויזיה מתרווח בכורסת הכבוד שלו בהיכל הספורט ביד אליהו , נפרסת מול עיניי היסטוריה טלוויזיונית בת 45 שנים .

rating 27 11 2014

טקסט מסמך : יום חמישי – 27 בנובמבר 2014 . דו"ח רייטינג ברבעי שעות של האוכלוסייה היהודית וכלל האוכלוסייה בין 20.45 (תחילת השידור הישיר של המשחק מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה 84:61) לבין 23.00 , מבשר על הצלחת ערוץ 10 מול תבוסתו של ערוץ 1 הציבורי לערוץ 2 וגם הפסדו בהפרש גדול לערוץ 10 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

מסתיים השידור הישיר וצוות השידור של ערוץ 10 יחדיו עם מאמן מכבי ת"א גיא גודס ניצבים כולם בפני שוקת שבורה . נאומי התבוסה של ניב רסקין , גור שלף , וגיא גודס בסיום המשחק הם אנטי תזה לדרשות וההסברים שלהם בתחילת השידור הישיר . שידור ילדותי ולא עיתונאי . ערוץ 10 משלם למכבי ת"א זכויות שידורים בעבור כל משחק כ- 100000 (מאה אלף) שקל, ואיננו חייב לה יותר מזה. מועדון הכדורסל של מכבי ת"א הוא מושא שידור . שום דבר מעבר לכך .

 

סוף הפוסט מס' 454.

שלטון הוועדים בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם – בזמן ההוא. 1. יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי מנתק ב- 8 בפברואר 1987 ל- 2.000000 (שני מיליון) צופי טלוויזיה ישראליים את שידור ה- NBA הישיר הראשון בתולדות הטלוויזיה הציבורית. ציון סווירי זוכה לגיבוי מוחלט של יו"ר ההסתדרות ישראל קיסר וסגניו זלמן שיינקמן ואברהם שוטלנד. במעשהו זה מוכיח ציון סווירי כי הוא איש שווה כוחות למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ולמנהל הטלוויזיה חיים יבין. הוא לא נענש ואיננו מפוטר ע"י הנהלת רשות השידור ונותר על כנו. 2. 5 באוקטובר 1987. וועד עיתונות/הפקה בראשות דן בירון, יעקב אסל, וגדי סוקניק משביתים את עבודת עיתונאי הטלוויזיה והרדיו לתקופה של 52 ימים הארוכה ביותר בתולדות השידור הציבורי. רשות השידור נכנסת לקוֹמָה לתרדמת ממושכת בת כמעט חודשיים ימים. אופציית ערוץ 2 המסחרי הופכת לממשית. פוסט מס' 452. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 . הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי. הוא מוענק בחינם לקוראים. 

שלטון הוועדים בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם – בזמן ההוא.

1. יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי מנתק ב- 8 בפברואר 1987 ל- 2.000000 (שני מיליון) צופי טלוויזיה ישראליים את שידור ה- NBA הישיר הראשון בתולדות הטלוויזיה הציבורית. פורצת סערת תקשורת במדינה. העיתונות הכתובה תוקפת את הנהלת רשות השידור ואת ראשה המנכ"ל אורי פורת ז"ל. ציון סווירי זוכה לגיבוי מוחלט של יו"ר ההסתדרות ישראל קיסר וסגניו זלמן שיינקמן ואברהם שוטלנד. במעשהו זה הוכיח יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי כי הוא איש שווה כוחות למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ולמנהל הטלוויזיה חיים יבין. הוא לא נענש ואיננו מפוטר ע"י הנהלת רשות השידור ונותר על כנו.

2. 5 באוקטובר 1987, וועד עיתונות/הפקה בראשות דן בירון , יעקב אסל , וגדי סוקניק משבית את עבודת עיתונאי הטלוויזיה והרדיו לתקופה של 52 ימים הארוכה ביותר בתולדות השידור הציבורי. רשות השידור נכנסת לקוֹמָה לתרדמת ממושכת בת כמעט חודשיים ימים. אופציית ערוץ 2 המסחרי הופכת לממשית.  פוסט מס' 452. כל הזכויות שמורות.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 452 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 25 בנובמבר 2014

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת הספרים עוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ, וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה 3 : ערוץ 1 שידר ישיר אמש (יום ראשון – 23 בנובמבר 2014) את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל בו גברה הפועל ירושלים על מכבי ראשל"צ בתוצאה 63 : 73 באולם רווי פרסומות מסחריות בראשון לציון  . השידור הישיר צבר רייטינג ממוצע דַל של % 3.6 . התמונה שהפיק אמש ערוץ 1 הציבורי מאולם הספורט של ראשל"צ בלתי קבילה ואסורה לשידור על המסך הציבורי מפני שהיא רוויה בשלטי פרסומות מסחרית בכמויות עצומות מעל הסטנדרט המקובל ואשר משבשות לחלוטין את הצפייה באירוע שלשמו הובאו מצלמות ערוץ 1 . מדובר בשטיפת מוח מסחרית של צופי הטלוויזיה בעל כורחם . הוועדות המארגנות הפועלות תחת המנהלת ואיגוד הכדורסל מנצלות את הרפיון השורר בערוץ 1 הציבורי ומציבות אין סוף שילוט מסחרי בגדלים שונים בשלושת הממדים של האתר : לאורך, לרוחב, ולגובה . תמונה ה- Video ה- מעוקבת וה- קובייתית שמפיק ערוץ 1 היא תמונת טלוויזיה שערורייתית ומכוערת . התופעה הבלתי אסתטית של חשיפת פרסומות מסחריות ביודעין בכמויות עצומות בשידורים ישירים של אירועי ספורט , בה רשות השידור (זאת רשות שידור ציבורית ולא מסחרית) בראשות מר יונה וויזנטל ומנהל ערוץ 1 מר אלי בבא משתפת פעולה (אולי בעל כורחם) עם הוועדות המארגנות  – איננה מקובלת בלשון המעטה . רשות השידור וערוץ 1 הם גופי שידור ציבוריים שמחויבים לתשעת העקרונות של צילומי טלוויזיה שחיבר ה- EBU בשעתו ואשר נוגעים לחשיפה מבוקרת ומוגבלת של פרסומות מסחריות בשידורי ספורט ישירים (וגם מוקלטים) ברשתות ציבוריות . המנכ"ל הנוכחי של רשות השידור הציבורית יונה וויזנטל , זאת השרויה כעת תחת צו מפרק ועול כונס נכסים , הגיע לתפקיד הרם מעולם הטלוויזיה המסחרית . ייתכן כי איננו מודע לכללי הצילום בטלוויזיה הציבורית אם כי תמונת ה- Video המסחרית והמאוסה שהופקה אמש באולם ראשל"צ זועקת לשמיים ׁ(בכל מקרה) מרוב כיעור , נְעֶדָרוּת אסתטיקה , ונְטוּלָת כל חֵן טלוויזיוני . תמונה שמעוררת סלידה . צריך להבין שרשות השידור וערוץ 1 משלמים לאיגוד הכדורסל זכויות שידורים על סך של 6.000000 (שישה מיליון) שקל לעונת 2015 – 2014 . 150000 (מאה וחמישים אלף) שקל זכויות שידורים Per שידור ישיר שבועי של המשחק המרכזי. אולם הוועדות המארגנות שואפות ליותר ומנצלות את מצלמות הטלוויזיה הציבורית לתועלתן ועושרן הפרטי על חשבון איכות התמונה . מדובר בהטלת לכלוך וזריקת טינופת לעבר מסך ערוץ 1 בעוד יונה וויזנטל ואלי בבא עוצמים עין . לא בסדר . לעולם לא תראו תמונה כה עלובה שכזאת וכה ממוסחרת שכזאת ברשתות הטלוויזיה האמריקניות המסקרות את ליגת ה- NBA . רשתות הטלוויזיה האמריקניות משלמות זכויות שידורים נאות ל- NBA ואינן מרשות למועדונים ולוועדות המארגנות לזהם את רצפות הפרקט ואת חלל ההיכלים שלהן בפרסומות מסחריות . חשיפת צופה הטלוויזיה הישראלי לכמות גדולה שכזאת של פרסומות מסחריות בערוץ 1 הציבורי היא בבחינת סימום ושטיפת מוח ועיניים הרבה מעבר למקובל ולמותר מכפי שמאושר כאמור במניפסט תשעת העקרונות של צילום וחשיפת פרסומות מסחריות בכיסוי ושידורי ספורט שפרסם איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) .

r j 3

טקסט תמונה (1) : יום ראשון – 23 בנובמבר 2014 . אולם הכדורסל העירוני של ראשל"צ . Frame הטלוויזיה הזה רווי פרסומות מסחריות מהווה דוגמא שלילית שאסורה לצילום וחשיפה ע"י ערוץ 1 הציבורי . השחקנים הולכים לאיבוד מרוב שילוט מסחרי . חשיפת צופה הטלוויזיה בעל כורחו לכמות גדולה כזאת של פרסומות מסחריות היא בבחינת סימום ושטיפת מוח ועיניים הרבה מעבר למקובל ולמותר מכפי שמאושר במניפסט תשעת העקרונות של צילום וחשיפת פרסומות מסחריות בכיסוי ושידורי ספורט שפרסם בשעתו איגוד השידור האירופי ה- EBU . (צילום ע"י יעל תג'ר ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

r j 6

טקסט תמונה (2) : יום ראשון – 23 בנובמבר 2014 . אולם הכדורסל העירוני של ראשל"צ . Frame הטלוויזיה הזה רווי פרסומות מסחריות מהווה דוגמא שלילית שאסורה לצילום וחשיפה ע"י ערוץ 1 הציבורי . השחקנים הולכים לאיבוד מרוב שילוט מסחרי . חשיפת צופה הטלוויזיה בעל כורחו לכמות גדולה כזאת של פרסומות מסחריות היא בבחינת סימום ושטיפת מוח ועיניים הרבה מעבר למקובל ולמותר מכפי שמאושר במניפסט תשעת העקרונות של צילום וחשיפת פרסומות מסחריות בכיסוי ושידורי ספורט שפרסם בשעתו איגוד השידור האירופי ה- EBU . (צילום ע"י יעל תג'ר ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

r j 8

טקסט תמונה (3) : יום ראשון – 23 בנובמבר 2014 . אולם הכדורסל העירוני של ראשל"צ . Frame הטלוויזיה הזה רווי וגדוש פרסומות מסחריות מהווה דוגמא שלילית שאסורה לצילום וחשיפה ע"י ערוץ 1 הציבורי . השחקנים הולכים לאיבוד מרוב שילוט מסחרי . חשיפת צופה הטלוויזיה בעל כורחו לכמות גדולה כזאת של פרסומות מסחריות היא בבחינת סימום שטיפת מוח ועיניים הרבה מעבר למקובל ולמותר מכפי שמאושר במניפסט תשעת העקרונות של צילום וחשיפת פרסומות מסחריות בכיסוי ושידורי ספורט שפרסם בשעתו איגוד השידור האירופי ה- EBU. (צילום ע"י יעל תג'ר ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

ובאשר להתמודדות עצמה . מדובר בשידור ישיר שבועי של משחק צמרת בליגת העל מכבי ראשל"צ נגד הפועל ירושלים שצובר מִדְרוּג דלוח . שוב מתברר כי קבוצת הכדורסל של מכבי אלקטרה ת"א נושאת לבדה את מרב העניין בליגת הכדורסל הישראלית בעיקר כשהיא מפסידה . המשחק מכבי ת"א – מכבי ראשל"צ מעורר סקרנות . המשחק מכבי ת"א – הפועל ירושלים יוצר סקרנות וגם התעניינות . המשחק מכבי ראשל"צ – הפועל ירושלים 63 : 73 – משעמם . בעת השידור הישיר בשפת הדִקְלוּם הייתי עסוק בהעברה ולימוד של 11 משחקי השחמט בדו קרב על אליפות העולם בין האלוף הנורווגי מגנוס קארלסן לבין הטוען לכתר ההודי וויז'ווינאתאן אנאנד שהסתיים אתמול בסוצ'י – רוסיה . הגאון הנורווגי הצעיר בן 23 מגנוס קארלסן ניצח 6.5 : 4.5 ושמר על התואר . הקרב ה- 12 בין השניים כלל לא שוחק . לא היה צורך בו מפני שמאגנוס קארלסן צבר 6.5 נקודות .

עלות השידור הישיר חסר העניין מאולם ראשל"צ של משחק הכדורסל נטול דרמה מכבי ראשל"צ – הפועל ירושלים 63 : 73 ביום ראשון – 23 בנובמבר 2014 קיזזה אמש 250000 – 200000 שקל (זכויות + הוצאות הפקה) מקופות רשות השידור וערוץ 1 ועמו רייטינג ירוד מאכזב . הנה הדו"ח המצולם של וועדת המדרוג הארצית (באוכלוסייה היהודית) ברבעי שעות בין 20.45 תחילת השידור הישיר לבין סיומו ב- 22.45 . כל אחד מבין כי לא שוררת שום קורלציה בין ההשקעה הכלכלית לבין הדיבידנד שאמורה לייצר המתמטיקה של הרייטינג .

rating 24 11 2014

טקסט מסמך : יום ראשון – 23 בנובמבר 2014 . דו"ח וועדת המדרוג הארצית של רבעי שעות בין 20.45 ל- 22.45 הנוגע לשידור הישיר של משחק הכדורסל מכבי ראשל"צ – הפועל ירושלים 73:63 חושף את ערוץ 1 במערומי הרייטינג שלו . רק % 3.6 בלבד . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל ע"י ערוץ 1 הציבורי (יום שני – 24 בנובמבר 2014) , הפועל קריית שמונה – מכבי ת"א צבר בין 20.45 ל- 23.00 רייטינג ממוצע של % 12.00 . השידור הישיר הזה גרף שני שיאים בין 22.30 ל- 23.00 של % 13.20 ו- % 14.10 (בהתאמה) . תוכנית הסיכום של המשחק הנ"ל בין 23.00 ל- 23.30 סבלה מהתדרדרות קשה וצברה רייטינג ממוצע של % 3.5 בלבד . (רק % 2.6 בין 23.15 ל- 23.30) .

הציפייה לשידור משחק הכדורגל שיפרה את הרייטינג של "מבט" (שודר לפני המשחק הפועל קריית שמונה – מכבי ת"א) והעמידה אותו על % 7.4 . שאר התוכניות על הגוונים השונים של ערוץ 1 הציבורי סובלות מרייטינג נמוך שאמור להדאיג עד למאוד את שני הקברניטים החדשים מנכ"ל רשות השידור יונה וויזנטל ומנהל ערוץ 1 אלי בבא .

שלטון הוועדים בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם – בזמן ההוא.

1. יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי מנתק ב- 8 בפברואר 1987 ל- 2.000000 (שני מיליון) צופי טלוויזיה ישראליים את שידור ה- NBA הישיר הראשון בתולדות הטלוויזיה הציבורית. פורצת סערת תקשורת במדינה. העיתונות הכתובה תוקפת את הנהלת רשות השידור ואת ראשה המנכ"ל אורי פורת ז"ל. ציון סווירי זוכה לגיבוי מוחלט של יו"ר ההסתדרות ישראל קיסר וסגניו זלמן שיינקמן ואברהם שוטלנד. במעשהו זה הוכיח יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי כי הוא איש שווה כוחות למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ולמנהל הטלוויזיה חיים יבין. הוא לא נענש ואיננו מפוטר ע"י הנהלת רשות השידור ונותר על כנו.

2. 5 באוקטובר 1987, וועד עיתונות/הפקה בראשות דן בירון , יעקב אסל , וגדי סוקניק משבית את עבודת עיתונאי הטלוויזיה והרדיו לתקופה של 52 ימים הארוכה ביותר בתולדות השידור הציבורי. רשות השידור נכנסת לקוֹמָה לתרדמת ממושכת בת כמעט חודשיים ימים. אופציית ערוץ 2 המסחרי הופכת לממשית. פוסט מס' 452. כל הזכויות שמורות.

ציטוט : "הבה נשגיח על ההתחלות שלנו – התוצאות תצמחנה מעצמן". (אלכסנדר קלארק).

ציטוט : "בית שיש בו מחלוקת סופו להיחרב". (דרך ארץ זוטא פת).

ציטוט : "העני מעורר כבוד  –  הקבצן מלבה חימה". (נפוליאון בונפרטה).

פרולוג. בניית לוח שידורים מעניין ומרתק ברשת טלוויזיה ציבורית הוא עניין מורכב שנועד למומחים. כל מומחה בר בי רב יודע שהוא צועד על תפר תכנים דק שמפריד בין מה שהוא רוצה לשדר לצופיו לבין מה שצופיו רוצים לראות מעת לעת. אירועי הספורט הרלוואנטיים מהווים נדבך הכרחי ותשתית חיונית בבניית שידור ציבורי אטרקטיבי, ושיפסיקו לספר לי שלשֵם כך יש את ערוץ 5 בכבלים.   

הטלוויזיה הישראלית הציבורית חשה את עצמה במשך שני עשורים כמונופול בלתי מנוצח מאז השידור הישיר הראשון ההיסטורי ההוא של מצעד צה"ל בירושלים ב- 2 במאי 1968 . לואי לנטין היה אז הבימאי בניידת השידור ה- "OB הכחול" . חיים יבין שימש מפיק בפועל . יורם רונן ז"ל היה השדר המוביל של האירוע ההוא . רם עברון ז"ל היה המראיין בשטח . ב- 1990 – 1989 נוסדה טלוויזיית הכבלים בארץ בראשות חברות "גוונים" , מת"ב , ו- "ערוצי זהב" . ב- 1993 נברא ערוץ 2 המסחרי על שלוש זכייניותיו "קשת" , "רשת" ו- "טלעד" . החלה תחרות על החיים ועל המוות בין השידור הציבורי הוותיק לבין השידור המסחרי הצעיר שזה אך נעמד על רגליו ואשר קרא תיגר על הסדר הטלוויזיוני היָשָן במדינת ישראל . ב- 2002 מינתה ממשלת ישראל את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור . המינוי התגלה כמופרך לגמרי . ערוץ 1 נותר הרחק מאחורי ערוץ 2 , הרחק גם מאחורי ערוץ 10 , והרחק מאחורי ערוצי הטלוויזיה בכבלים . ב- 2005 החליטה אותה ממשלת ישראל ואותו ראש ראש ממשלה אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן המנוח , אלה שמינו איש כה לא מְיוּמָן בשֵם מר יוסף בר-אל לתפקיד הרָם , להדיח אותו מכהונתו החשובה ורבת ההשפעה . האיש שניצב בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל – סולק ממנה בבושת פנים . בפעם הראשונה בתולדות המדינה ובהיסטוריה של רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן . ב- 2011 מינתה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו את יוני בן מנחם למנכ"ל רשות השידור . בחלוף שלוש שנים הוברר כי המינוי היה לא רק תמוה אלא גם שגוי לחלוטין . ראש הממשלה ושר התקשורת שלו גלעד ארדן החליטו לסגור את את אותה רשות השידור במתכונתה הישנה שעליה הופקד איש כה לא מוכשר בדמותו של מר יוני בן מנחם . הוחלט לפטר את 2000 (אלפיים) עובדי ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" , ולנסות להקים ולשקם רשות שידור במבנה שונה ובמתכונת ציבורית חדשה .

ליגת הכדורסל האמריקנית המקצוענית ה- NBA הפופולרית והאהודה בישראל , הייתה נושא ספורטיבי הראוי לחשיפה הרבה יותר גדולה ומוקדמת בטלוויזיה הישראלית הציבורית מזה שזכתה לה בסופו של דבר ב- 1987 . משהבשילו בשנת 1987 התנאים הטכנולוגיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית החלטתי לעשות מעשה , ולשדר ישיר לראשונה את משחקי ההכרעה על האליפות ה- NBA באותה עונה , ולהביא את בשורתו בהרחבה לצופי הטלוויזיה בישראל . כולנו הדור שלי גדלנו כילדים ונערים מאז 1950 על אגדת ליגת ה- NBA והשחקנים הבלתי נשכחים שלה . אגדה שנמשכה דורות . את יאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית לא הייתי צריך לשכנע בזכות שידורי הכדורסל המקצועני האמריקני על מסך הטלוויזיה הציבורית . הוא בעצמו היה פריק וחובב מושבע של הספורט האמריקני על כל גווניו , בעיקר של ה- NBA  ו- NFL . הייתי צריך להשתדל בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בשנים 1984 – 1979) ואחריו לקוד קידה בפני חיים יבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בשנים 1989 – 1986) . זה לא היה פשוט אבל זה היה כדאי . יוסף "טומי" לפיד ז"ל התנגד . חיים יבין ייבדל לחיים ארוכים הסכים בתום וויכוח לא ארוך מידי . שידורי ה- NBA זכו להצלחה היסטרית . נכון שהיו לנו בתחילה קשיים מנהליים בשל שעת הסיום של השידורים הישירים בשעות המאוחרות של הלילה , שהיו מעבר למקובל בהסכמי העבודה בין הנהלת הרשות וועד חטיבת עובדי ההנדסה (ראה בהמשך) . אך העניינים האלו הסתדרו בסופו של דבר , והשידורים הישירים מארה"ב הפכו לדבר שבשגרה . תקשורת הלוויינים הייתה מוגבלת בימים ההם , והעברת סיגנל ה- NBA  מרחבי ארה"ב לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים , נעשתה רק באמצעות תחנת הקרקע ללוויינים בעֵמֶק הַאֵלָה . אך היו שם כמה אנשים (בעמק האלה) ובראשם מר גָבְרִיאֵל שֶקֶל ז"ל מהנדס התקשורת הבינלאומית ב- "בֶּזֶק" (משרדו היה במגדל שלום בת"א) שהיה אכפת להם ממני . הם פשוט עשו הרבה מעבר למה שנדרש והתאמצו מאוד בעבורי באופן אישי . גָבְרִיאֵל "גָׂבִּי" שֶקֶל ז"ל נותר גם היום אדם בלתי נשכח עבורי . גם מהנדס התקשורת הלוויינית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית זאב שטוקהיים ז"ל ביצע למעני עבודה מדויקת ואחראית .

בתוך תקופה של כארבעה חודשים וחצי מפברואר עד יוני 1987 , שידרנו ישיר כ- 12 משחקים מליגת ה- NBA . בעמדת השידור באולפן ב' בירושלים לצורכי Voice Over בלבד (ולא Play by play) הצבתי את יורם ארבל והפרשן אריה מליניאק . עמדת השדר המוביל הייתה שמורה מטעמי רק ליורם ארבל . זאת הייתה הפריבילגיה שלו . כמות עצומה של שידורי ספורט ישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית גררה אותי שוב ושוב לוויכוחים מרים עם מנהל הטלוויזיה חיים יבין . חיים יבין העריך וחשב בתחילה שאני מגזים בשידורי ספורט בכלל ובאמביציית ה- NBA בפרט . הוא התנגד מחד לשידורים הישירים של קבוצות הכדורסל האמריקניות מ- NBA על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית אך צידד בשידור אופרות סבון (Soap Opera) אמריקניות לטובת משלם האגרה . השידור הציבורי בזמנו של חיים יבין כמנהל הטלוויזיה וגם לפני כן כמנהל החדשות היה מָכוּר לאין סוף סדרות טלוויזיה אמריקניות כמו לסמים . הייתי צריך להתעקש עִמוֹ עם חיים יבין . מאוחר יותר הבין מהתגובות הצוהלות הרבות שקיבל כי שַגָּה והשידורים האלה נוחלים הצלחה עצומה ומפארים את שמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שאותה הוא מנהל . רמת הצילום של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS (בידיה היו בעת ההיא זכויות השידורים של ה- NBA) של כדורסל ברובד העליון ביותר שלו ואיכות השידור של צוות השדרים בראשו של דיק סטוקטון , היוו חידוש מאלף בשידורי הספורט בארץ .  כוכבי ה- NBA שחדרו בשנות ה- 80 לכל בית בישראל באמצעות שידורי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הציבורית הפכו לאטרקציה . מופע ספורט טלוויזיוני מרהיב בגלל היכולת הווירטואוזית וכישרון הכדורסל של רבים מהם וגם בשל כּישרון ועושר הכיסוי של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS שזכויות השידור של ליגת הכדורסל הטובה בעולם הייתה בידה באותה התקופה ההיא בשנים 1990 – 1986. CBS שילמה זכויות שידורים לוועדה המארגנת של ה- NBA בגובה של 50.000000 (חמישים מיליון) דולר בכל עונה , סך של 200.000000 (מאתיים מיליון) דולר בעבור ארבע עונות . ב- 1990 גנבה NBC את זכויות השידורים של ה- NBA מרשת CBS ושילמה בעבור החוזה הבא של 1994 – 1990 זכויות שידורים על סך 600.000000 (ששמאות מיליון) דולר לארבע עונות . 150.000000 (מאה וחמישים מיליון) דולר בעבור כל עונת שידור .

באותן השנים ההן של עשור ה- 80 במאה הקודמת שודרו בטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת הנהלתו של חיים יבין שתי סְדרות אופרות הסבון האמריקניות הידועות "דָאלָאס" (DALLAS) ו- "שוֹשֶלֶת" (DYNASTY). דמויותיהן הנצחיות של אָלֶכְּסִיס שגילמה ג'וּאַן קוֹלִינְס , קְרִיסְטַל אותה שיחקה לִינְדָה אֶוָואנְס ובְּלֵייק קֶרִינְגְטוֹן שאת דמותו עיצב השחקן ג'וֹן פוֹרְסַיְית הפכו לאימורטאליות כמו דמותו של המגיש הראשי של "מבט" חַיִים יָבִין מי שהיה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1989 – 1986 . משפחת יואינג בחוות סאות'פורק שם כיכבו לָארִי הָגְמַאן (גילם את J. R. האיש השנוא הסדרה) ופֶּטְרִיק דָאפִי בתפקיד בּוֹבִּי יוּאִינְג האח ההגון וטוֹב הלב של J. R. הייתה נערצת . עַם הַסֶפֶר במדינת ישראל סגד לשתי אופרות הסבון הללו שצברו כאן רייטינג עצום . מדהים להסב מבט לאחור ולהיווכח לראות עד כמה האביסו קברניטי השידור הציבורי בימים ההם את קהלם בתוכניות טלוויזיה אמריקניות מכל המינים .

dynasty 1

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה הקודמת . סדרת אופרת הסבון האמריקנית "שושלת" (Dynasty) שהפיקה רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בשנים 1989 – 1981 שודרה בהצלחה רבה בטלוויזיה הישראלית הציבורית וזכתה לסקרנות וצפייה שהניבו רייטינג עצום . התברר שעם הספר השוכן במדינת ישראל איננו שונה במאום מאומות העולם .

dallas 1

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה הקודמת . את סדרת אופרת הסבון האמריקנית "דאלאס" (Dallas) הפיקה רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS בשנים 1991 – 1978 . הסדרה שודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית וזכתה לסקרנות וצפייה שהניבו רייטינג עצום .

כוכבי ה- NBA הרבים ובראשם לארי בירד מבוסטון סלטיקס , אייזיה תומאס רכז המשחק של דטרויט פיסטונס , ג'וליוס ארווינג (Dr. J) מפילדלפיה 1976 , טום צ'יימברס מסיאטל סופרסוניקס , שחקני לוס אנג'לס לייקרס קארים עבדול ג'אבאר ומג'יק ג'ונסון , לארי בירד וקווין מקהייל מבוסטון סלטיקס היו לשמות מוכרים ופופולאריים בישראל ממש כשמם של כוכבי "דאלאס" ו- "שושלת" . בהבדל גדול אחד . אופרות הסבון היו שְמָאלְץ בידורי . ה- NBA היה חומר שידור ספורטיבי אמיתי ברמה הגבוהה ביותר שלו . טעם החיים . המציאות עצמה . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין לא היה רפורמאטור . הוא היה ביצועיסט וכמו רבים לפניו (וגם אחריו) נהה באופן טבעי אחרי תרבות הטלוויזיה האמריקנית . תרבות הטלוויזיה האמריקנית קנתה לה אחיזה בולטת בטלוויזיה הישראלית הציבורית מקדמת דנה , מאז 1968 , מאז ימי סדרת מערבון הטלוויזיה "בוננזה" . הרֶכֶש האמריקני הפך לעניין של מסורת . במובן מסוים הפכה הטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר משחר נעוריה למעין סניף של הרשתות האמריקניות הגדולות CBS , NBC , ו- ABC מהן נקנו המון סדרות טלוויזיה מסוגים שונים . עבור הילדים והנוער וכמובן בעבור האוכלוסייה הבוגרת .

הממשלה הבינה את הכוח העצום הטמון בטלוויזיה בעיצוב תרבותו של עַם ודרשה באמצעות הוועד המנהל בראשותם של ד"ר חַיִים יָחִיל ז"ל והמשנה שלו ייבדל לחיים ארוכים נַתָּן שַחַם להפיק ערבי שידור מיוחדים המורכבים מיצירה מקורית ואשר ישודרו בטלוויזיה הכללית וגם ברדיו "קול ישראל" . המשדרים האלה עסקו בעִתּוֹת שונות של השנה בנושאי חורבן הבית ב- ט' באב , יום הזיכרון לשואה ולגבורה , ערב חג העצמאות ויום הזיכרון לחללי צה"ל , חג ראש השנה וחגי ישראל אחרים – וייוחדו למורשת . הם הפכו לכור היתוך שאיחדו את האומה המתחדשת בארץ ישראל . אומה שהורכבה מ- אימיגראנטים ושבטי מהגרים מכל קצוות תבל . לדעת רבים היצירה המקורית בטלוויזיה הישראלית הציבורית נחשפה מעט מידי . לדאבון לב ניצבו מנהלי הטלוויזיה ומנהיגי רשות השידור חיש מהר בפני שוקת שבורה . התברר להם כי תקציבם דַל מידי כדי להפיק יצירה מקורית ישראלית בתחומים השונים של דרמה , תיעוד , בידור , ומוסיקה . אך דווקא האכזבה הולידה פיצוי שמקובל על הציבור . את החֶסֶר ביצירה מקורית עִברית וישראלית בלוח השידורים מילאה הטלוויזיה הכללית (שמה הראשון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית) בעשרות סדרות וסרטים שנקנו בזוֹל מרשתות הטלוויזיה האמריקניות ושתי הבריטיות ה- BBC הציבורי ו- ITV המסחרי. מיעוטן משובחות ורובן קלילות שזכו לאהדה וסתמו פרצות בלוח השידורים.

כבר בראשית הקמת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1969- 1967 הרכיב ראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור אליהוא כ"ץ סלוגן טלוויזיוני כלכלי – עממי מאולץ אך מדויק כלהלן : "If you can buy it – do not make it" . האמירה שהפכה לאימורטאלית (כל המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה אמצו אותה אל לבם) נועדה להגדיר את המציאות הכלכלית הענייה בה שרויה הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה כפי שהיא מאז ראשית ימיה . סדרות הטלוויזיה קראו לציבור הישראלי לצפות במִרְקָע אך לא הכריחו אותו לחשוב . סדרות אופרות הסבון וסדרות המתח האמריקניות בעלות המוניטין שעסקו בפשע , משטרה , בילוש , וחוֹק וסֵדֶר זכו להסכמת צפייה כללית . אך הסכמה כללית נועדה בין השאר להשתיק את הפרט ולבטל את יכולתו להתמודד בעצמו ולבדו עם דילמות מוסריות ומקצועיות, וגם של איכות (לא רק בענייני טלוויזיה). "ההסכמה הכללית" היא במובן מסוים מונח פילוסופי שרומז לפְּרָט להצטרף אל הרוֹב מבלי שהיא מכריחה אותו לחשוב ולנתח מדוע ולמה , ומבלי להפעיל שיקול דעת יסודי בטרם ההצטרפות . "הסכמה כללית" היא מושא חלומותיה של כל רשת טלוויזיה באשר היא שזקוקה למוֹלֶך כדי לאסוף רייטינג . רשתות הטלוויזיה האמריקנית הגדולות CBS , NBC , ו- ABC המציאו אותו והפכו את "עֵגֶל הזָהָב" לאוֹמָנוּת . ערוצים 2  ו- 10 שיכללו מאוחר יותר בארץ בשנות ה- 2000 את השיטה באמצעות סדרות הריאליטי , "האָח הגָדוֹל" , "הִישַרְדוּת" , ו- "רוקדים עם כוכבים" שצוברות רייטינג ענק , לעיתים בלתי נתפס . אלו הם דפוסי שידור מתוחכמים שהועתקו ושוכפלו במדויק מהטלוויזיה האמריקנית המסחרית וממכרות את הצופה אליהן . בכוחן להושיב על הכורסא גם אנשים ברי דעת ולהכריח אותם לצפות בהן . סדרות דוקומנטאריות חשובות מאין כמותן שעסקו בתוחלת ומהות חיינו כאן ושודרו בעבר טלוויזיה הישראלית הציבורית כמו "עמוד האש" ו- "תקומה" , נשכחו . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שנודעה ברבות הימים בשמה המקוצר "ערוץ 1" הייתה איטית ומסורבלת . ערוץ 1 אומנם נהנה מתקציב אוטומטי שהעניק לוֹ משלם האגרה ואף עשה בימי חלדו ובחרותו דברים רבים וטובים , אך סבל תמיד מיחסי ציבור וכישרון שיווק כושלים. היו שהשוו את איכות יחסי הציבור והשיווק שלו לגובה הדשא עליו משחקים כדורגל. הוא לא עשה די אז (וגם לא היום) כדי להזכיר לציבור כל הזמן מי הוא, מה תפקידו, והיכן טמון כוחו והפוטנציאל המוסרי שלו . חיסרון שלא היה בו כל חדש . "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין כל חדש תחת השמש…" , אמר קהֶלֶת . "עֵגֶל הזָהָב" זכה להכרה מיידית , סגידה , והזדהות של עַם ישראל עִמוֹ כבר לפני אלפי שנים במדבר לאחר יציאת מצרים , לעומת רייטינג האפסי שקיבלו שני לוחות הברית האיכותיים עליהם חקוקות עשרת הדיברות , ואשר הוגשו ע"י מנהיג כריזמאטי בעל חזון משה רבנו גם אם היה איש מגמגם . יש דמיון רָב בין עַם ישראל שיצא ממצרים לבין עַם ישראל היושב עכשיו בציון .

כל המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם תמכו בזה אחר זה במנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועוזריהם מנהלי התוכניות והאיצו בהם לרכוש סדרות אמריקניות ואנגליות בכמויות בלתי מבוטלות . מי יותר ומי פחות . הקנייה המסיבית הזאת של חומר זר איזנה באופן פרדוקסלי את תקציב רשות השידור הענייה . זה החל עוד בתקופת ההקמה ב- 1968 בימי בראשית של פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד עם רכישת שלוש סדרות אמריקניות "המגֵנים" (The defenders ) סדרה בהפקת CBS בשנים 1965- 1961 , "אתם שם" (You are there) סדרה תיעודית בהנחיית וולטר קרונקייט הצעיר בהפקת CBS בשנים 1957- 1953, וסדרת "המוסיקה לצעירים" (Young people concerts) בהנחיית ליאונרד ברנשטיין . זה נמשך עם סדרת המערבון הטלוויזיוני "בוננזה" (Bonanza ) בשנים 1959 – 1953 עם לוֹרֶן גְרִין .

bonanza 1

טקסט תמונה : סוף עשור ה- 60 וראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה . סדרת מערבון הטלוויזיה האמריקנית "בוננזה" שימשה מעוז שידור במשך שנים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הציבור התמכר אליה מייד . (Tv Guide) .

הרכש שביצעה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיה על דעתם של כל המנכ"לים שלה , על דעת כל מנהלי הטלוויזיה שלה , ועל דעת כל מנהלי התוכניות שלה – צבר תאוצה עם קניית עוד ועוד סדרות אמריקניות נוספות ששודרו בזמן צפייה ראשי . להלן הרשימה הנכבדה :

"משימה בלתי אפשרית" (Mission impossible , בשנים 1973- 1966 עם מרטין לנדאו, פיטר גרייבס, גרג מוריס ברברה ביין, בארני קולייר, ו- פיטר לופוס), "בית קטן בערבה" (Little house on the prairie, בשנים 1983- 1974 עם מייקל לאנדון), "משפחת וולטון" (The Waltons , בשנים 1981- 1972 עם ריצ'ארד תומאס, מישל לרנד, ורלף ווייט), "מקלאוד", "קולומבו" (Columbo בשנים 1977- 1971 עם פיטר פאלק), "קוז'אק" (Kojak  בשנים 1978- 1973 עם טלי סאבאלאס) , "קנון" (Cannon , בשנים 1976- 1971 עם וויליאם קונראד), "סטארסקי והאטץ' " (Starsky and Hutch, בשנים 1979- 1975 עם דייויד סול ופול גלייזר), "איש עשיר – איש עני"(Rich man – Poor man), "הוואי חמש אפס" (Hawaii 5 – 0, בשנים 1980- 1968 עם ג'ק לורד), "קווינסי" (Quincy, בשנים 1983- 1976 עם ג'ק גלוגמן), "מאגנום" (Magnum, בשנים 1988- 1980 עם תום סֶלֶק), "המלאכיות של צ'ארלי" (Charlie`s Angels, בשנים 1981- 1976 עם השחקניות פארה פואוסט, ז'אקלין סמית', וקייט ג'קסון), "תיקי רוקפורד" (The Rockford Files, בשנים 1980- 1974 עם נוֹאָה בִּירִי וג'יימס גארנר), "Happy days" (בשנים 1984- 1974 עם הנרי ווינקלר, רון הווארד, דוני מוסט, ואנסון וויליאמס), "ספינת האהבה" (Love boat, בשנים 1986- 1977 עם פרד גראנדי, גאווין מאקלאוד, טד לאנג' וברני קופל), באטמן (1968- 1966), "משפחת פארתרידג' " (Partridge, בשנים 1973- 1969), "מי הוא הבוס" (Who is the Boss עם טוני דנצה), "The A Team" (בשנים 1987- 1983 עם בוסקו באראקוס) הסדרה עם הבלש הנכה היושב על כיסא גלגלים – "איירונסייד" (Ironside , בשנים 1975- 1967 עם ריימונד בר). וזה לא הכול .

stsrsky hatch 1

טקסט תמונה : 1975 . שני השחקנים הראשיים בסדרת הטלוויזיה האמריקנית הפופולארית "סטארסקי והאטץ" , דייויד סול מימין , ופול גלייזר משמאל . הסדרה שודרה בהצלחה רבה בארה"ב בין השנים 1979 – 1975 ונקנתה מייד כמו אחרות ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות "TV GUIDEׂ" וארכיון ABC) .

angels

טקסט תמונה :  עשור ה- 80 של המאה הקודמת . הטלוויזיה הישראלית הציבורית רוכשת מרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC את סדרת הבלשיות "המלאכיות של צ'ארלי" (CHARLIE’S ANGELS) ומשדרת אותה במשך שנתיים ב- Prime time זמן צפייה ראשי  . יופיין של שלוש השחקניות מימין לשמאל ז'אקלין סמית' , פארה פואוסט המנוחה , וקייט ג'קסון היווה גורם ראשון במעלה בהצלחת שידור הסדרה . (באדיבות "TV  GUIDE" וארכיון ABC) .

הנה רשימה נוספת של סדרות טלוויזיה אמריקניות ששודרו בחדווה רבה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשורי ה- 60 , 70 , 80 , ו-90 של המאה הקודמת : "מקגאייוור" (MacGyver, בשנים 1992- 1985 עם ריצ'ארד דין אנדרסון), "Wise guy" (בשנים 1990- 1987 עם ווילי טראנובה), "Miami Vice" (ב- 1985 עם פיליפ מייקל תומאס ודוֹן ג'וֹנסון) וסדרות דרמה אנגליות "קו אונידין", אדונים ומשרתים", "מי משרת אותך", "אני קלאודיוס" (I Claudius סדרת מופת בלתי נשכחת שזכתה להערכה עצומה בכל העולם), ורבות אחרות קנו להם מעריצים רבים . בשלב מאוחר יותר נרכשה הסדרה "שורשים" (Roots, ב- 1977), וסדרות משפחתיות "הכול נשאר במשפחה" (All in the family, בשנים 1979- 1971 עם קארול אוקונור, גִ'ין סטפלטון, סאלי סטרות'הרס, ובוב ריינר), הסדרה "משפחת בריידי" ( The Brady bunch, בשנים 1974- 1969 עם בארי וויליאמס רוברט הד, פלורנס הנדרסון, אן דייויס, מורין מקורמיק, קריסטופר נייט, מייק לוקינלנד, וסוזן אולסון), "משפחה שכזאת" (Family affairs, עם בראיין קית', סבסטיאן קאבוט, קאטי גרייור, ג'וני וויטאקר, ואניס ג'ונס ), "שלושה בדירה אחת" ו- "משפחת קוסבי" (The Kosby show, בשנים 1992- 1984 עם ביל קוסבי), הסדרה "ציפורים מתות בסתר" (The Thorn Birds, ב- 1983 עם ריצ'ארד צ'מברליין ורייצ'ל וורד), "Moonlighting" (בשנים 1989- 1985 עם ברוס וויליס וסיביל שפרד), "שלושים ומשהו" (Thirsty something, בשנים 1991- 1987 עם פטרישיה ווטינג, טימותי באספילד, ג'אסון נאגלר, פולי דרייפר, פיטר הורטון, בריטני ולייסי גראוון, קן אולין, מל האריס, ומלאני מיירון) ושתי אופרות הסבון הנודעות "דָאלָאס" (Dallas, בשנים 1991- 1978 עם לארי האגמאן, קן קרצ'וואל, פאטריק דאפי, לינדה גריי ו- וויקטוריה פרינסיפאל ), ו- "שוֹשֶלֶת" (Dynasty, בשנים 1989- 1981 עם לינדה אוואנס , ג'ואן קולינס , וג'ון פורסייט).

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין (מאפריל 1986 ועד נובמבר 1989) לא היסס להמשיך במסע האמריקניזציה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהחלו בו קודמיו ובהליך ייבוא של סדרות אמריקניות וגם אופרות סבון האמריקניות (כמו "דאלאס" ו- "שושלת") שגרפו רייטינג ענק . "Dallas" ו- "Dynasty" נחשפו באמת בהבלטה רבה בשנים הרחוקות ההן בערוץ המונופוליסטי של מדינת ישראל ללא שום נקיפות מצפון של קברניטי השידור הציבורי . אופרות הסבון קלות התוכן זכו לתשומת לב עצומה של עַם הַסֶפֶר הַיוֹשֵב בצִיוֹן (ביטוי שגור שאני אוהב להשתמש בו הבא להדגיש כי הטלוויזיה עושה שמות גם באומה העברית שנכתב עליה בשעתו כי היא עם נבחר…) והביסו בקלות ברייטינג ובמדרוג את הדרמות האנגליות המשובחות של ה- BBC . היה זה מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית מר יוסף בר-אל שהקדים את מנהל הטלוויזיה בשפה העברית מר חיים יבין וקנה במחצית עשור ה- 80 של המאה הקודמת את "Dynasty" אך היה זה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין ש- יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הפעילו לחץ על יוסף בר-אל ושכנעו אותו כדי שיוותר למען ציבור צופי הטלוויזיה בעִברית . יוסף בר-אל וויתר . "Dallas" ו- "Dynasty" משכו אליהן כאמור קהל צופים רב . יחד עם זה צריך לציין כי ברבות השנים שחלפו מאז עברה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כברת דרך ארוכה ורוויזיה מרחיקת לכת . שידורים מן הסוג הזה של סדרות אמריקניות שעסקו בפשע ומשטרה ולצדן אופרות סבון בטלוויזיה הישראלית הציבורית , נדדו ממנה לערוצי הנישה בכבלים לבלי שוב . נדמה לי שזהו באמת מקומם הטבעי .

ואז החל עוד מהלך היסטורי שהפך כמעט סופית את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדלפק טלוויזיה אמריקני . היו אלה משחקי הכדורסל של ה- NBA . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין התנגד כאמור בתחילה התנגדות נמרצת לרכישה שלי את ה- NBA . הנימוק שלו היה כי המסך הציבורי רווי ממילא בהמון שידורי ספורט וגם בעודף חומרי טלוויזיה אמריקניים . התפתח ביני לבין הבוס שלי וויכוח לא ארוך . התעקשתי וטענתי שאם כבר מדברים על אמריקניזציה , הרי ש- סַם ה- NBA המוזרק להמוני חובבי הספורט בעולם ובישראל הוא טהור ונקי יותר מ- אופרות הסבון של "דאלאס" ו- "שושלת" הממכר ומושך אליו ללא כל מאמץ את מעריצי הז'אנר . חיים יבין נעתר לבקשתי . האמת שהיה מדובר גם ב- Deal מצוין שעשיתי עם הנהלת ה- NBA (עם גב' סוזי פולי וסנדי בראון) . שילמנו להם זכויות Per שידור ישיר סך של 2000 (אלפיים) דולר . כמו הסדרות האמריקניות ואופרות הסבון האמריקניות גם השידורים הישירים של ה- NBA צלחו היטב ומייד בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית . היה מדובר ב- באנקר . גם הם נהנו מסקרנות וצפייה שהולידו רייטינג משגשג . השידור הישיר של המשחק השביעי והמכריע בחוף המזרחי במוצ"ש – 30 במאי 1987 מבוסטון , בין קבוצות הבוסטון סלטיקס ודטרויט פיסטונס (בוסטון ניצחה 119 : 113 והעפילה לסדרת הגמר נגד לוס אנג'לס לייקרס) היה סנסציוני ואחד ממבצעי ההפקה המושלמים שלי כשלצדי אמנון ברקאי . היו שפע של מהמורות טכנולוגיות ולוגיסטיות בדרך הארוכה מאולפן CBS בניו יורק , העלתו בארה"ב (Up link) ללוויין התקשורת האטלנטי ה- Primary הורדתו (Down link) בתחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה בישראל , ודחיפת הסיגנל לאולפן הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . אף על פי כן עבר שידור הכדורסל הישיר המותח בשלום . אפילו ללא תקלה אחת . הייתי מעורה היטב בביזנס הזה של עשייה והפקת שידורי הספורט בטלוויזיה – בארץ ובעולם . הוא זרם בעורקיי כמו דם גופי . לא הייתי צריך להתאמץ להבין אותו . ארגון החומר , הפקתו , ושידורו הישיר היו לא היה רק סַם החיים שלי – הם היו האדרנלין שהפך את חיי למאושרים יותר . לא הופתעתי כשיאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות הרים לי טלפון מייד בתום השידור הישיר ההוא של ה- NBA שהבאתי מבוסטון הרחוקה , ובפיו דברי שבח והלל . השידור הישיר היה עתיר רייטינג ואפוף יוקרה עצומה . היום זה טריוויה אז זה נחשב לפלא השמיני . אח"כ עשה זאת גם מנהל הטלוויזיה הישראלית  הציבורית חיים יבין [1] . הוא כתב לי מכתב הערכה בתום אותה השנה ההיא של 1987 בה הבאתי לראשונה את ה- NBA ארצה בשידורים ישירים . מילות השבח שלו נשמרו עד עצם היום הזה (ראה בהמשך) . מנהל הטלוויזיה חיים יבין היה כמו אבא של כולנו . היו לי עמו הרבה וויכוחים והמון אי הסכמות , אולם הוא מעולם לא נטר לי , לא שנא , ואף פעם לא התנקם בי . הוא לא הרים את קולו ולא איבד את שלוותו . חיים יבין היה אדם הגון , יֶיקֶה , וג'נטלמן .

[1] ראה נספח : מכתב הערכה של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי מתאריך 31 במאי 1987 , הנוגע לשידור משחק ה – NBA בין קבוצות בוסטון סלטיקס ודטרויט פיסטונס .

זה נכון שמחסור כרוני באמצעי הפקה וצילום בטלוויזיה הישראלית הציבורית גרם לעונייה של מחלקת הספורט , אך זכות המונופול הבלתי נסבלת של רשות השידור הייתה אבי הסֵיאוּב . המונופול יצר אי סדר בהתאמה שבין רכישת זכויות השידורים לבין הוצאת הזיכיון אל הפועל . סֵיאוּב פירושו שמחסור בעוּגָה במנת האוכל של העובד מביאה אותו להשבתת שידור ישיר של משחק כדורגל . סֵיאוּב פירושו שחציית גבול הזמן המסומן באופן מקרי בעֵת שידור ישיר של משחק כדורסל מארה"ב , מעבר להסכם העבודה הכתוב , מביא את העובד לנתק את השידור על דעת עצמו כאילו בשֵם שמירה על זכויותיו , ולהחשיך את המסך לכל ציבור הצופים במדינת ישראל . היו אנשים בטלוויזיה הישראלית הציבורית הענייה שהתנהגו כקבצנים בעיקר משהפכו לאנשי וועד . על אנשי הוועדים במסגרות ציבוריות מוטלת אחריות גדולה מפני שהם מנהיגי עובדים . על חלק מהם היא הייתה גדולה מכפי מידותיהם . ההיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית רוויה בסכסוכי עבודה קשים , ריב ומדון , עיצומים , שביתות , ומחלוקות משחר נעוריה . שלושת הוועדים בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית , אלה של עיתונות / הפקה , הנדסה , ודירוג משולב , ניצלו את כוחם לא פעם ולא פעמיים כדי לכופף את הנהלות רשות השידור ועל מנת ייצר הסכמי עבודה טובים יותר בעבור הסקטורים שלהם , חלקם מעוותים ובלתי מתקבלים על הדעת .

ימי בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה ביצעה בתקופה כל כך קצרה את כל השגיאות הניהוליות והארגוניות האפשריות והפכה למקום עבודה רווי סכסוכי עבודה קשים , שביתות רבות , המון עיצומים , ואין סוף ריב ומדון שהובילו גם לסכסוכים אישיים . בראשית 1970 איישו את הטלוויזיה והרדיו 13 וועדי עובדים שונים . רשות השידור הפכה בעל כורחה כבר מבראשית לסניף של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל . העבודה העיתונאית בעלת אופי הסיקור המיוחד והקונקרטי בתעשיית הטלוויזיה באשר היא (לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה שזה אך נעמדה על רגליה) נפגעת קשות מהסכמי השכר ושיתוף הפעולה והעבודה עם הטכנאים בחטיבת ההנדסה . העיתונאים ברשות השידור היו תלויים ברצון טוב של הטכנאים וגם ברצון טוב של אנשי הדירוג המשולב . שני הסקטורים האלה נהנו מגיבוי מוחלט של הסתדרות העובדים . ה- התערבות ללא הרף של הפוליטיקאים ונציגי ה- הסתדרות בעבודתה השוטפת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכו את השידור הציבורי לכלי תקשורת מסורבל , כבד , ובלתי יעיל . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוותיקה שנקראה ערוץ 1 שילמה מחיר כבד מאין כמותו במחצית עשור ה- 90 של המאה הקודמת עם תחילת המאבק התחרותי וההישרדותי נגד ערוץ 2 הצעיר והדרדק שזה עתה נולד , ומול הטלוויזיה בכבלים . בסופו של דבר היא נותרה הרחק מאחור .

ראה שני הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" : 1. "8 ימי בראשית" ו- 2. "מלחמת הדיאדוכים".

הערה : מחקר וכתיבת 13 הספרים של הסדרה רחבת ההיקף "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" החלה על ידי ב- 1998 ואמורה להסתיים ב- 2019 ו/או לכל המאוחר ב- 2020.

יום רביעי – 4 במארס  1970 היה ליל של כֵּאוֹס בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה שעמדה על רגליה כשנתיים בלבד . באותו היום פורסמו תוצאות המִכרזים הפנימיים בטלוויזיה הישראלית הצעירה בהם נטלו חלק כ- 500 איש שנאבקו על 217 מִשרות בלבד בתחומי העיתונאות , הבימוי , וההפקה בחטיבות החדשות והתוכניות . 300 מהמתמודדים היו אנשים שכבר עבדו בה שנתיים מאז ימי ההקמה והשאר כ- 200 עובדי רדיו "קול ישראל" ומשתלמי טלוויזיה אחרים במרכז ההדרכה . היה ברור מראש כי תוצאות המכרזים יעוררו רוגז רב ומפח נפש בין הנכשלים . בוועדת המכרזים ישבו אנשי רשות השידור , אישי ציבור , ונציגי אגודת העיתונאים . את רשות השידור ייצגו בוועדת המכרזים הזאת  המִשְנֶה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור הסופר נתן שַחַם חבר קיבוץ בית אלפא ׁ(בן 90 היום וזוכה פרס ישראל בספרות ב- 2012) , סמנכ"ל רשות השידור לענייני כספים ומִנְהָל אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן , ומנהל הטלוויזיה עצמו חַגַּי פִּינְסְקֶר ז"ל . כשהמכרזים נגעו למנהלי מחלקות בטלוויזיה תפש את כיסאו בוועדה גם מנכ"ל רשות השידור הראשון (1974 – 1969) שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל . על קבוצת אנשי הציבור בוועדת המכרזים הקטלנית שהתחלפו ביניהם בהתאם לאופי המשרות המוצעות במכרזים , נמנו , שמואל טולדאנו יועץ ראש הממשלה לעניינים ערביים , גבריאל ציפרוני מנהל תיאטרון "הבימה" , גב' חנה זֶמֶר ז"ל עורכת העיתון "דָבָר" , ד"ר יִרְמִיָהוּ יוֹבֵל מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת ירושלים , והבימאי ז'ילברטו טופאנו . נציגי אגודת העיתונאים היו אריה צימוקי , דניאל בלוך , יוסף חריף , ולוי יצחק הירושלמי . אלוּ היו מכרזים אכזריים . על כל אחד שזכה – השני הוּדַח . אנשים רבים קנו כבר דירות בירושלים והעבירו לשם את משפחותיהם ועכשיו ניצבו לפתע בפני סכנת הדחה בתום שנתיים של עבודה בטלוויזיה שאותה אהבו ואליה נקשרו . הנכשלים והממורמרים מיהרו לכנס ביום רביעי אחה"צ – 4 במארס 1970 אסיפת עובדים בו הניפו את נֵס המרד נגד החלטות וועדת המכרזים . מתוך 500 עובדים הגיעו לאסיפה רק 100 . נערכה הצבעה בה 29 אנשים תמכו בעד שביתה מוחצת ו- 11 התנגדו לה . השאר נמנעו . על פי עקרונות הדמוקרטיה הכריזו המורדים על שביתה גם אם הייתה פתאומית .

כתב "מעריב" רפי לביא וכתב "ידיעות אחרונות" גדעון רייכר סיקרו את ה- מֶרִי הטלוויזיוני חסר התקדים עבור עיתוניהם . הכותרות היו מרעישות . רפי לביא פרסם ב- "מעריב" ביום חמישי – 5 במארס 1970 את הידיעה הבאה :  "הצגת מתח חדשה בטלוויזיה הישראלית . ב- 19 קולות נגד 11 הוחלט לשבות . מתוך 300 עובדים השתתפו באסיפה כ- 90 . יותר ממחציתם נמנעו בהצבעה . רוגז על החלטות וועדות המכרזים הפנימיים ברשות השידור . אסיפה נרגשת של עובדי הטלוויזיה החליטה אתמול ב- 4.30 אחה"צ על הפסקת השידורים לאלתר . העובדים הודיעו כי לא יחזרו לעבודתם עד שתוקם וועדת חקירה לבדיקת מחדלי ההנהלה אשר נחלה כישלון חרוץ בניהול הטלוויזיה בשנה האחרונה . האסיפה קבעה כי העובדים אינם מוכנים לשמש שעיר לעזאזל בידי ההנהלה הנוכחית שרוצה לנוכח הביקורת הציבורית לנעֵר מעצמה את כישלון הניהול ע"י סילוק כ- 200 עובדים . האנשים לא יודעים מה יעלה בגורלם נוכח המכרזים . חלקם עובדים כבר שנתיים בטלוויזיה . הם העבירו את משפחותיהם לירושלים וקנו דירות . עכשיו הם ניצבים בפני גורל לא ידוע" .

maariv 2

טקסט מסמך :  5 במארס 1970 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 45 שנים . העיתון "מעריב" . העיתונאי רפי לביא "מעריב" מדווח על ליל הכאוס הגדול בבניין הטלוויזיה הישראלית ברוממה – ירושלים . מנכ"ל רשות השידור היה שמואל אלמוג ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר . מנהל חטיבת החדשות היה יורם רונן ז"ל . (באדיבות "מעריב") .

גדעון רייכר כתב "ידיעות אחרונות" פרסם אף הוא ביום חמישי – 5 במארס 1979 ידיעה דרמטית אודות המתרחש בין ארבעת כתליה של הטלוויזיה הדרדקית : "הדרמה של ליל אמש בטלוויזיה. מרד שידורים , הפרעות , ומרירות . התסיסה פרצה בעקבות גילוי תוצאות המִכרזים בהם התמודדו 500 איש על 217 משרות . איך התנהלו המִכרזים ומי לא יופיע על המסך הקטן . 29 עובדים בעד להשבית את שידורי הטלוויזיה . 9 התנגדו . מאות עובדים בכלל לא השתתפו באסיפה" .

yedioth 1טקסט מסמך :  יום חמישי – 5 במארס 1970 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 45 שנים . העיתון "ידיעות אחרונות" . עיתונאי "ידיעות אחרונות" גדעון רייכר מדווח על הכאוס המתחולל בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה . מנכ"ל רשות השידור היה שמואל אלמוג ז"ל ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר ז"ל . מנהל חטיבת החדשות היה יורם רונן ז"ל . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

יום רביעי – 4 במארס 1970 היה ערב סוער מאין כמותו ורב מחלוקות בין העובדים להנהלה ובין העובדים לבין עצמם בדרך לעיצובה והתפתחותה של הטלוויזיה הישראלית כגוף שידור ציבורי . הסטנוגרמה של הוויכוחים התנהלה כלהלן : מנהל הטלוויזיה חגי פינסקר קיבל את החלטת העובדים לשבות בשלווה , ואמר כלהלן : "העובדים עושים שטות . החלטתם מתמיהה ולא נכונה . בס"ה ההצבעה נערכה ע"י גוף שאיננו מייצג את כלל העובדים . למעשה התקבלו לעבודה בתום המכרזים כ- % 75 מעובדי הבניין" .

pinsker 1

טקסט תמונה : 1970 – 1969 . זהו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חגי פינסקר ז"ל באותה השנה ההיא של מארס 1970 . כיהן בתפקידו כשנה . למרות שהיה נאמנו של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל  , לא הוארכה כהונתו ע"י הוועד המנהל של רשות השידור בראשותו של ד"ר חיים יחיל ז"ל . במקומו מונה לתפקיד הרם  נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל . (התמונה הוענקה לי באדיבות משפחת פינסקר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

rogel 1

טקסט תמונה : 1971 – 1970 . זהו מנהל הטלוויזיה נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל . שימש בתפקידו כמנהל הטלוויזיה חודשים ספורים והתפטר לאחר שלא מצא שפה משותפת עם מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג וסמנכ"ל הכספים ארנון צוקרמן . (באדיבות שלמה גל מהנדס הטלוויזיה בשנים 1976 – 1968 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הכתב אָדִיר זִיק  ז"ל אמר בשעת הוויכוח המר :  "התעוררנו מאוחר מידי . את עובדת המכרזים אין לשנות . נוכל לצרוח כתרנגולים אך כלום לא יעזור לנו . נותר לנו להתנהג כגברים . מי שלא יתקבל שילך מחר ללשכת העבודה לחפש תעסוקה" .

adir zik 1

טקסט תמונה : שנת 1970 . הכתב אדיר זיק ז"ל . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בימאי "מבט" חַגַּי מַאוּטְנֵר השיב לו מייד :  "אָדִיר זִיק , זו גישה תבוסתנית . אתה פושט את צווארך לשוחט ואומר לו ,שחט" . חותכים בבשר החי . ניפוי של 100 – 80 עובדים משמש תירוץ להנהלת רשות השידור להופיע בפני הציבור כדי לומר לו , "אנחנו אנשים רציניים , סילקנו עשבים שוטים" . אני מאשים את מנהל הטלוויזיה חַגַּי פִּינְסְקֶר וצוות פקידיו בניהול הכושל . אני בעצמי ניתקתי קשרי עבודה בחו"ל כשבאתי לעבוד בצוות ההקמה לפני שנתיים . החמצתי הזדמנויות . אני וחבריי  השקענו את כל מרצנו בשנתיים האחרונות בהקמת הטלוויזיה הישראלית על רגליה . מה קורה פה ? איך קורה דבר כזה שזורקים ככה אנשים ?" .

mautner 1

טקסט תמונה : קיץ 1970 . הבימאי חגי מאוטנר (במרכז) מביים בניידת השידור את אחת מתוכניות הבידור של הטלוויזיה . משמאל , זהו נתב התמונה יצחק שבתוב , ומימין , עוזרת ההפקה נעמי אטיאס . (התמונה ניתנה לי באדיבות חגי מאוטנר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל מחלקת סרטים קנויים אהרון אקסלרוד נאם בהתרגשות רבה : "יש רק דרך אחת למנוע את המפולת . אותם העובדים שיזכו במכרזים ויתקבלו לעבודה , יכנסו שוב את אסיפת העובדים הזאת , מחר או מחרתיים , וישאלו את הממונים "מדוע הלך פלוני ולמה הלך אלמוני" שהיו אנשי מקצוע . אני ממליץ להזעיק את חברי מליאת רשות השידור ולהכניסם בסוד המאבק כדי לעורר את ראשי המוסד" .

מפיק – בימאי של תוכנית האקטואליה "בּוּמֵרָנְג" אָבִיטַל מוֹסִינְזוֹן  ז"ל , התייצב לצדו של מנהל הטלוויזיה חגי פינסקר ואמר כלהלן : "אני לא חושב שנעשו עוולות במכרזים ואינני חושב שהניפוי הוא רע" .

avital mosinzon 1

טקסט תמונה :  1970 – 1969 . זהו מפיק – בימאי של תוכנית האקטואליה "בומרנג" אביטל מוסינזון ז"ל . (התמונה באדיבות שרגא מרחב ובאדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל) .

עורך ומגיש "מבט ספורט" דָן שִילוֹן התערב אף הוא והביע את דעתו כלהלן : "אין לצאת עכשיו למאבק הזה מפני שעמדתנו חלשה . העיתוי למאבק כולל איננו מתאים ברגע זה . מאבק כזה עכשיו הוא רע ביותר . עובדים רטנו נגד הליך המכרזים אבל הלכו בכל זאת לוועדות המכרזים בתקווה להיבחר . אם היו אז רינונים שוועדות המכרזים אינן כשרות אז אותם האנשים שקוראים עכשיו לשביתה היו צריכים ללכת נגד עניין המכרזים לפני זמן רב . מה שאמר חגי מאוטנר זו נקמה ברשות השידור ואני אינני מסכים לכך . לפי עניות דעתי , חלק מהאנשים שלא עברו את המכרזים אומנם אינם מתאימים לעבודה בטלוויזיה , ולא היו צריכים לעבור את המכרזים" .

shilon 3

טקסט תמונה :  שנת 1970 . הימים ההם – הזמן ההוא . זהו מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה השדרן דן שילון ומגיש "מבט ספורט" . (התמונה ניתנה לי באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המפיק – בימאי איילון גויטין  אמר :  "מסכים עם דן שילון" .

אבשלום "אבשי" כץ טען :  "אפילו עובדי נמל אשדוד יותר מאוחדים מאתנו בשביתה שלהם . מאבק עובדי הטלוויזיה נגד הנהלת רשות השידור הוא מאבק מוצדק" .

הכתב שמעון טסלר ז"ל הביע את דעתו :  "נוח לעלות על בריקאדות רק אין מי שיעלה . לפרק את העסק הזה בדמות המכרזים אין פירושו של דבר שרשות השידור מתמוטטת . זאת בס"ה מכירת חיסול . צריך רק למנוֹת וועדה שתנהל את מכירת החיסול בצורה הוגנת" .

יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים דניאל בלוך ז"ל התייצב באופן ברור לצדם של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר ז"ל , ואמר כלהלן :  "לאחר שנודע לי דבר השביתה בטלוויזיה הישראלית הציבורית אמרתי לשובתים כי המכרזים נערכו כחוק , וכי אגודת העיתונאים לא תוכל להעניק את תמיכתה להשבתת הטלוויזיה" .

מנהל הטלוויזיה חגי פינסקר ז"ל (נותר שליו ורגוע) סיכם : "אינני מתרגש מהחלטת העובדים המבקשים להשבית את שידורי הטלוויזיה. אני אדווח להנהלת רשות השידור על מה שהתחולל כאן ונראה מה יהיה" .

תוצאות המכרזים הפנימיים בישרו טובות לזוכים ורעות למפסידים . אנשי הוועדה מצאו עובדים רבים כלא מתאימים למרות שעבדו כבר שנתיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . כלומר עבדו  בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כשנה ( 1969- 1968) תחת פיקודם של פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד , ועוד כשנה ( 1970- 1969 ) בטלוויזיה הישראלית הציבורית במסגרת רשות השידור תחת שלטון המנכ"ל שמואל אלמוג ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר .

1. הוועדה לא מצאה מועמד מתאים למשרת מנהל חטיבת שירותי הפקה ומבצעים והחליטה על קיום מכרז חיצוני לתפקיד .

2. 48 מועמדים התחרו על 12 משרות של בימאי טלוויזיה . שישה זכו ושש משרות פנויות הוצאו למכרז חיצוני . בין הנכשלים היו אבשלום "אבשי" כץ, אנדריי קאלארשו, ודָן בִּירוֹן.

3. דוֹב שִנְעָר (היום פרופסור דוב שנער) זכה במכרז למנהל מחלקת רכישת סרטים קנויים ותפש את מקומו של אַהֲרוֹן אקסלרוד .

dov shinar 1

טקסט תמונה : מארס 1970 . דוב שנער מנהל מחלקת סרטים קנויים בטלוויזיה הישראלית צופה בביתו עם שתי בנותיו בערוץ המונופוליסטי . (באדיבות פרופסור דוב שנער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

4. מנהל חטיבת החדשות בעִברית יורם רונן ומנהל החדשות בעַרבית שלמה עַנְבָּרִי לא עברו את המכרז ונדרשו להיאבק על משרותיהם שוב במכרז חיצוני .

5. מנהל חטיבת התוכניות יצחק "צַחִי" שמעוני נכשל במכרז הפנימי ונדרש להיאבק שוב על המשרה במכרז חיצוני .

6. דָן שִילוֹן , חַיִים יָבִין , יעקב אָחִימֵאִיר מרדיו "קול ישראל" , וטוביה סָעַר זכו כל אחד במשרה של כתב – עורך אחראי בחטיבת החדשות . לעורכים בכירים התמנו , מוטי קירשנבאום , אלי ניסן , יאיר אלוני , שמעון טסלר , רָן אדליסט , רוֹן בֵּן – יִשַי מרדיו 'קול ישראל' , חיים גִיל (קיימוּל) ז"ל מרדיו 'קול ישראל' , ומִיכָה לימוֹר .

7. כתבי רדיו "קול ישראל" שלמה ארד ויצחק פלר זכו בתפקיד כתב – עורך .

saar 1

טקסט תמונה : שנת 1970 . מנהל הבמה נותן אות (Cue) למגיש טוביה סער  להתחיל לשדר (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 2טקסט תמונה : שנת 1970 . הימים ההם – הזמן ההוא .טוביה סער מגיש בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                                                      

ronen 1

טקסט תמונה : קיץ 1970 . אולפן הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים . הטכנאי יאיר שרף ז"ל (מימין) , יורם רונן ז"ל (במרכז) , ורון בן ישי ייבדל לחיים ארוכים (יושב) . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arad 1

טקסט תמונה : שנת 1970 . הימים ההם – הזמן ההוא. זהו הכתב – עורך בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה, שלמה ארד. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

9. צְבִי "צֵבֶּה" גוֹרֶן אף הוא מרדיו "קול ישראל" זכה במכרז כאחראי על מחלקת ההגשה והרצף בטלוויזיה הישראלית הציבורית שכונתה אז "הטלוויזיה הכללית" .

goren 1

טקסט תמונה :  סוף שנות ה- 70 של המאה שעברה. צבי "צבה" גורן הבלתי נשכח. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "8 ימי בראשית" . זהו הספר הראשון בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי בימים ההם – בזמן ההוא של עשור ה- 80 במאה הקודמת (1).

ציון סווירי מראשוני הטכנאים בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה Superviser בחטיבת ההנדסה , ונחשב לטכנאי מוכשר עתיר ידע ברמה של מהנדס טלוויזיה ואשר ניחן גם בכושר מנהיגות . הוא היה יו"ר מיליטאנטי של וועד ההנדסה . המוטו שלו היה כי הטכנאים בטלוויזיה אותם הוא מייצג כסקטור מקצועי עובדים קשה ימים כלילות , בחגים כבימי חול , ובשבתות כמו בשאר ימות השבוע – ולכן על רשות השידור לתגמל אותם בהתאם . טכנאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אהבו אותו . חלקם העריצו אותו .

ביום שני – 4 ביוני 1984 , בשעה חמש אחה"צ החל באִצטדיון ר"ג משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין קבוצות הפועל באר שבע והפועל לוֹד . שעה קודם לכן נשאתי הרצאת תדרוּך אחרונה לצוות השידור בן שלושים האנשים . יורם ארבל נקבע על ידי להיות שַדָּר המשחק . היינו אמורים לעלות לשידור בארבע ושלושים ואז אירעה התקלה הגדולה . בארבע ושש עשרה דקות הודיע לי ועד הטכנאים כי המשחק לא יצולם ולא ישודר מפני שההנהלה בראשותו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מתנכלת לתנאי העבודה , האוכל , והשכר של עובדי חטיבת ההנדסה . את אֵש הסכסוך הישן בין המנכ"ל החדש אורי פורת לבין וועד ההנדסה המיליטנטי בראשותו של המפקח ציון סווירי הציתה עכשיו עוגת מאכל מתוקה . קציפת "מוּס" שלא תוקצבה ע"י מנהל שירותי הפקה דאז דוד "דוּדוּ" הירשפלד ז"ל , "כמנה שלישית" בארוחת הצהריים המרוכזת המוגשת לעובדי ניידת השידור . יו"ר וועד הטכנאים ציון סווירי בגיבוי ה- הסתדרות (בראשות היו"ר ישראל קיסר וסגניו זלמן שיינקמן ואברהם שוטלנד) ובוטה וחָמוּר מכל בגיבוי עובדיו , הורה להשבית את השידור הישיר . ככה , חד וחלק . בגלל קציפת עוגת "מוּס" התבטל השידור הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית של משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל . כך רצה ציון סווירי יו"ר וועד ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית וכך נהיה הדבר בגיבוי עובדיו המסורים . לא ייאמן . בגלל עוגה מתוקה אחת בארוחת צהריים אחת של צוות הטלוויזיה של ניידת השידור ה- "וורד" בוטל השידור הישיר ל- 1.000000 (מיליון) צופים משלמי האגרה . הפועל לוֹד זכתה בפרס היקר בפעם הראשונה והאחרונה בתולדותיה מבלי שמשחק הועבר בשידור ישיר וכלל לא תועד . הוא פשוט לא צוּלָם . המשחק הסתיים בתיקו אֶפֶס גם לאחר 120 דקות וגרר בעקבותיו בעיטות הכרעה מ- 11 מ' . הפועל לוֹד ניצחה 3 : 2 . את בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' תרגמו לשערים הקפטן והשוער יעקב בנודיס, אחיו המגן יצחק בנודיס, ויעקב בוזגלו (אביו של מאור בוזגלו) שחקן החיזוק מהפועל ירושלים. מאמן הפועל לוֹד בעת ההיא היה דרור קשטן . בשורות הפועל באר שבע שיחקו שחקנים מוכרים יותר . השוער מריו זוכוביצקי , אפרים דווידי , רפי אליהו , ושלום אביטן  . המאמן שלהם היה אליהו עופר .

sviri 1

טקסט תמונה : לפני 34 שנים . שבת בבוקר בחודש אוקטובר של שנת 1980 . אצטדיון "בלומפילד" . הווי הטלוויזיה בטרם שידור . הימים ההם – הזמן ההוא . אווירה פסטוראלית שוררת באחת השבתות של חודש אוקטובר 1980 שוררת באצטדיון "בלומפילד" בתל אביב . הסכמי העבודה המגוחכים שחתמה הנהלת רשות השידור עם טכנאי הטלוויזיה הנוגעת לעבודתם בשבתות וימי חג , התירו להם להתחיל לעבוד מחוץ לבניין הטלוויזיה החל משמונה בבוקר , אך בתוך הבניין רק משלוש אחה"צ . בתמונה שצילמתי נראים ארבעה טכנאים העובדים בניידת השידור הגדולה של הטלוויזיה (ה- O. B. הלבן), ישובים בשעות הבוקר המאוחרות בתא הכבוד של אִצטדיון "בלומפילד" חסרי מעש כשהם מפצחים גרעינים להנאתם בתום פריסת המצלמות האלקטרוניות והמיקרופונים וממתינים לשריקת הפתיחה של המשחק . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : בקר תמונת Video מאיר חיימי , עורך VTR אבנר מריומה , איש חשמל ותאורה אלי רפאלי , ומפקח השידור (Superviser) ציון סווירי טכנאי בעל ידע רב ברמה של מהנדס טלוויזיה שניחן גם ביכולת מנהיגות . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שלושה שבועות אח"כ תקף וועד חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בחריפות רבה את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ללא כל חשבון , והשבית גם את שלושת השידורים הישירים של שני משחקי חצי הגמר והגמר באליפות אירופה לאומות בכדורגל 1984 (1984 EURO)  שנערכה בצרפת . זה היה כבר יותר מידַי . השדר יורם ארבל כבר נשלח על ידי לפאריס אולם וועד ההנדסה עשה שרירים ושלושת השידורים הישירים משם בוטלו . הטלוויזיה הישראלית הציבורית עשתה כל מאמץ להתנהג כמונופול ולהשניא את עצמה על משלם האגרה – והצליחה . העיתונות הכתובה על גווניה השונים מיהרה לנהל עִמנו חשבונות .

 

ראה "העיר" שנת 1984 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 30 שנים . מאמרו של הפובלציסט והמשורר עלי מוהר ז"ל בטורו "בשער" במקומון "העיר" של תל אביב ב- 29 ביוני 1984 . הטלוויזיה הציבורית הישראלית התנהגה בהתנשאות על צופיה. הורגשה בה סטגנציה והיא הייתה כבדה ומסורבלת . הציבור לא היסס להביע את דעתו עליה. 

renan 1

טקסט מסמך :  הימים ההם – הזמן ההוא לפני 30 שנים . מאמרו של מרדכי רֵנָן (רינקובסקי) ז"ל בעיתון "חדשות הספורט" ב- 27 ביוני 1984 . (באדיבות רוני דרור וארכיון "חדשות הספורט") .

cup 1 1984

טקסט מסמך : קיץ 1984 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 30 שנים .גמר גביע המדינה בכדורגל שלא שודר . כאוס טלוויזיוני שנגרם הודות למונופול שידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות רוני דרור וארכיון "חדשות הספורט") .

הזכייה ההיסטורית בגביע המדינה בכדורגל ב- 1984 ע"י קבוצת הפועל לוד , לא רק שלא שודרה ישיר אלא גם לא צולמה ולא תועדה מעולם . הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור התנהגו כלפי משלם האגרה בצורה מבישה ומחפירה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית כגוף שידור מונופוליסטי ובלעדי במדינת ישראל יכולה הייתה לעשות ככל העולה על רוח עובדיה . וועד ההנדסה היה חזק כמנכ"ל רשות השידור עצמו מפני שהחזיק את ידו על השלטר . הוועד המיליטנטי של חטיבת ההנדסה בראשותו של היו"ר ציון סווירי לא ירא אדם ולא פחד מאיש . הוא ראה את עצמו מנהיג הטכנאים בטלוויזיה הישראלית הציבורית , נהנה מתמיכה גורפת שלהם , והיה נכון להרשות לעצמו להשבית את השידורים גם כשאנשיו לא קיבלו עוגת מוּס – שוקולד מתוקה בארוחת הצהריים המרוכזת של כל צוות השידור שאייש את ניידת ה- "וֶורֶד" וכלל כ- 70 (שבעים) אנשים . התאחדות הכדורגל הייתה חסרת אונים . חזרתי סמוק מבושה לירושלים . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל שכיהן בתפקידו הרם פחות מחודשיים ספג סְטִירַת לֶחִי פומבית מיו"ר וועד ההנדסה . הוא בלע צפרדע ושתק . מנהל הטלוויזיה טוביה סער אמר שזאת שערורייה אך לא נקף אצבע . גם יאיר שטרן מנהל החדשות והבוס הישיר שלי דמם . יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי הביס בעצמו את הנהלת רשות השידור . זאת הייתה הפעם הראשונה שסכסוך עבודה פנימי בתוך כתלי רשות השידור גולש החוצה ומונע שידור ישיר של אירוע ספורט גדול במדינת ישראל . אורי פורת היה עתיד לשלם ברִיבִּית דֵה רִיבִּית על שתיקתו . לרוע מזלוֹ (ומזלי) זאת לא הייתה הפעם האחרונה שבה ציון סווירי רומס ברגל כבדה שידור ספורט בשם ההגנה כביכול על עובדיו בחטיבת ההנדסה . אני הערכתי וחשבתי אפשר היה להתגבר על המחלוקות עם הנהלות הטלוויזיה ורשות השידור גם מבלי לשבש ולהשבית את שידורי הטלוויזיה המתוכננים . היו אופציות אחרות ועדינות יותר . ציון סווירי חשב הפוך ממני .

ראה העיתון "חדשות" מ- 5 ביוני 1984 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 30 שנים ."תפשנו את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בביצים" , זעקה הכותרת בעיתון "חדשות" ב- 5 ביוני 1984 . זאת הייתה מהות היחסים בין הנהלת רשות השידור לבין עובדיה . 

31 בינואר 1985 . ציון סווירי לא לבד . וועד עיתונות / הפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות העיתונאי רפיק חלבי מאיים בהשבתת שידורי הכדורסל של מכבי תל אביב כתשובה לאיום משרד האוצר שלא לשלם משכורות לעיתונאי הטלוויזיה .

ראה העיתון "חדשות" מ- 31  בינואר  1985 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 29 שנים .משבר כספים בין רשות השידור לממשלת ישראל . וועד עיתונות הפקה בראשות רפיק חלבי מאיים בהשבתת שידורי הכדורסל של מכבי תל אביב . 

30 בנובמבר 1986 . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל מגיב לעיתון "ידיעות אחרונות" , בעקבות השבתת צילומי הליגה הלאומית בכדורגל ע"י צלמי מחלקת הפילם של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובגיבוי וועד עיתונות / הפקה : "עוד פעם אחת , תיסגר הטלוויזיה . זו יריקה בפרצופם של משלמי האגרה והתעללות בחובבי הכדורגל" .

 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 30 בנובמבר 1986 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 28 שנים .צלמי הפילם של הטלוויזיה הישראלית הציבורית משביתים את כיסוי הליגה הלאומית בכדורגל ומעמידים למבחן מנהיגות את מנהל הטלוויזיה חיים יבין ואת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל . אורי פורת פונה לציבור ומודיע : "עוד פעם אחת , הטלוויזיה תיסגר" . 

 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 30  בנובמבר 1986 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 28 שנים . "זו יריקה בפרצופיהם של משלמי האגרה" .ציון סווירי איננו היחיד . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מודיע קבל עם ועולם : "חמומי מוח מנעו הצילומים מ- "בלומפילד" . אדאג שהם יסולקו מהטלוויזיה" , ומתכוון לצלמי הפילם של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . 

ראה "הארץ" מ-  1 בדצמבר 1986 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 28 שנים .ציון סווירי לא לבד . ריאיון עם יו"ר וועדת עיתונות – הפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית משה "מושון" מצליח : "הבעיה איננה כספית . היא עקרונית . לרשות השידור יש הסכמי עבודה שאינם מתאימים לעידן שלנו . מי שמנסה להפעיל טלוויזיה מודרנית בהסכמים של משרדים ממשלתיים לא יכול לצפות לשינוי מהותי . לנו אין בעיה לעבוד גם בשבתות וגם בלילות . ההנהלה רק צריכה להשיג את היתרים לכך . בזמנו היה היתר כללי , אבל בעקבות מינויים פוליטיים , משרד העבודה צמצם עד למינימום היתר זה , עד שלא ניתן היה להפעיל את השידורים , כפי שהיינו עדים לכך בסיקור המשחקים בשבתות". 

היערכויות מוקדמות.

אינני אוהב את המילה "מנַהֵל" בשל הקונוטציה . ניהול שידורי הספורט בטלוויזיה הוא בעצם פעולות משולבות מתמידות של עיתונאות ערנית , הפקה , עריכה , ושידור ובצִדן ניהול ומנהיגות של קבוצות אנשים . זאת עבודה עיתונאית נצחית הפועלת על פי הגיון ה- "Perpetuum Mobile" . 25 שעות ביממה , 8 ימים בשבוע , 32 ימים בחודש , ו- 366 ימים בשנה , לאורך 22 שנה רצופות . אינני מגזים בתיאור . היא לעולם אינה נגמרת מפני שהאחריות העצומה בה אתה נושא לבדך ואינך יכול לחלוק אותה עם איש , איננה מסתיימת . העוֹל העיקרי נופל על סופי שבוע כי החלק הארי של פעילות הספורט בישראל מתנקז ליום השביעי. "מבט ספורט" ו- "משחק השבת" שודרו תמיד מידֵי מוצ"ש. 32 שנה לא היו לי שבתות וגם לא חגים . אתה חייב להיות שָם כל הזמן . העבודה העיתונאית המורכבת הזאת כפופה ל- Deadline של שידור . אינך יכול לעולם לומר לצופים , "…סליחה , חכו רגע…לא הספקתי…המהדורה עדיין לא מוכנה…" . צבע השיער האפור – לבן שלי איננו רק ירושה גנטית מאבא שלי , אלא גם תוצאה של התמודדות חסרת פשרות עם לחץ השידור המתמיד לאורך שנים כה רבות. עובדי טלוויזיה אחרים איבדו כליל את שיערם בגין האחריות הכבדה. שלי האפיר. הפקת שידורי הספורט בטלוויזיה הפכה אט – אט לגולת הכותרת של חיי . כמו בכל תחום , הכשרון לבדו איננו מספיק . נדרשה כמות עצומה של אמביציה ודבקות במשימה בד בבד עם יכולת להנהיג קבוצת עובדים הסרה למרותך . הטלוויזיה איננה חברה דמוקרטית אלא היררכית . אף על פי כן נדמה לי שההישג הגדול מעבר לידע המקצועי היה לדעת לכַבֵּד את פּיקודיי ולהקשיב למפַקדיי בקרב על השידור . הקושי הגדול כמנהל היה ללמוד לקבל גם את המלה "לא" (של הבוסים שלי) , כשאלה לא ראו עין בעין כמוני את חשיבות נושא ההפקה , וביקשו לעצור אותי מעֵת לעֵת בחתירתי לקידום יעדי השידור .

הנה סיפור אחד מתוך אלפים . בעשור ה- 80 של המאה הקודמת נדרשתי לעבור וויה – דולורוזה של שִכנועים כדי להפיק ולהביא לראשונה בשידורים ישירים את משחקי גמר הכדורסל של ה- NBA בארה"ב למסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . כתבות קצרות בנות דקה וחצי עד שתיים אודות משחקים בולטים בליגת ה- NBA התחלנו לשדר מעת לעת ב- "מבט ספורט" כבר בשנת 1975 . סוכנות הצילום האנגלית "VISNEWS" סיפקה לנו את הסרטים . אלכס גלעדי (איש הטלוויזיה הכי מוכשר שפגשתי ב- 40 שנותיי בתעשיית הטלוויזיה בישראל וגם אחד המוכשרים בתבל) ערך פעם בסוף עשור ה- 70 של המאה הקודמת כתבת כדורסל כזאת אודות ליגה הכדורסל הטובה בעולם והשתמש בשירו של אריק איינשטיין ז"ל , "יושב בסאן פראנציסקו על המים…ורואה את Dr. J קורע רשתות…" כאדיטוריאל מוסיקלי . חלפו תריסר שנים ובשלו התנאים הטכנולוגיים לייבא ארצה את ה- NBA בשידורים שתפסו נתח גדול מה- Prime time של השידור הציבורי . המתנגד הראשי הראשון ליוזמה האמריקנית שלי היה מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בשנים 1984 – 1979) . השני היה דווקא מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז חיים יבין . הוא חשב שיש ממילא יותר מידַי ספורט על המסך הציבורי . את ה- NBA ניתן היה לייבא ארצה הרבה יותר מוקדם אך רק באותה השנה ההיא של 1987 הצלחתי לשכנע את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין ואת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כי השידורים הישירים של משחקי הכדורסל של ליגת ה- NBA בטלוויזיה הישראלית הציבורית הם בבחינת תיעוד הפצת מידע ספורטיבי נחוץ בעל ערך , ואשר יהפכו חיש מהר ללהיט היסטרי ו- Milestone היסטורי . ואומנם כך היה וזה מה שקרה . שידורם הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית של משחקי ה- NBA האמריקניים בהשתתפות קבוצות כמו לוס אנג'לס לייקרס , בוסטון סלטיקס , דטרויט פיסטונס ואחרות גרפו רייטינג עצום . שחקני כדורסל כמו קארים עבדול ג'אבר , מג'יק ג'ונסון , לארי בירד , אייזיה תומאס ורבים אחרים הפכו להיות מוכרים ונערצים . שידורם הישיר של משחקי ה- NBA בשנים ההן בטלוויזיה הישראלית הציבורית התאפשר רק בימי שבת ו/או ראשון , הודות לעובדה שהם נערכו בשעות 13.00 ו/או 15.00 שעון ניו יורק . הפרש נוח של 7 שעות בין שעון הקיץ של ישראל לבין שעון החוף המזרחי בארה"ב אפשר לי להתחיל את השידורים הישירים אצלנו בשמונה בערב ו/או עשר בערב . גם המשחקים שהחלו ב- 12.00 בחוף המערבי (10 שעות הפרש בין שעון לוס אנג'לס לבין שעון ירושלים) עדיין התאימו לנו . שידורי ה- NBA על מרקע הטלוויזיה הישראלית הציבורית היוו חיש מהר הצלחה מטאורית .

ניהלתי , הפקתי , ערכתי , ושידרתי  שמונה אולימפיאדות : מינכן  1972 , מונטריאול  1976 , מוסקבה 1980 , לוס אנג'לס  1984 , סיאול  1988 , ברצלונה  1992 , אטלנטה  1996 , וסידני  2000 .(באולימפיאדת מינכן 72' הייתי עורך בלבד . דן שילון ואלכס גלעדי היו הבוסים שלי) .  באולימפיאדות מונטריאול 76' ואולימפיאדת מוסקבה 80' שימשתי ככתב – עורך ושדר . (אלכס גלעדי היה הבוס שלי) . תהליך כלל ישראלי והמידה רבה גם בינלאומי גרם לכך שברבות השנים נגסו מקצועות הכדורגל והכדורסל באכזריות במלתעות הטלוויזיוניות שלהם בגופי הספורט האחרים כאן , וכמעט "השמידו" אותם . הכדורגל והכדורסל – ענפי ספורט אהודים על הציבור בישראל , הפקיעו לטובתם את זמני השידור על מסך הטלוויזיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . כמות שידורי הספורט הישירים בתקופתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (בעיקר כדורגל , כדורסל , וטניס) הלכה ותפחה לממדים חסרי תקדים על חשבון הכיסוי הישיר והדיווח המיידי של ענפי הספורט האולימפיים המקובלים . לא היה מכך מנוס . הספורט הישראלי עבר מטמורפוזה בדור האחרון ועִמו גם תכני שידוריו בטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה פעם מדורת השבט וגם בערוצי טלוויזיה אחרים במדינת ישראל . גם המגישים , המגישות , והפרשנים עברו גלגול . הקמת טלוויזיה מסחרית בישראל ומיסוד טכנולוגיית הכבלים והלוויין הביאו ליצירת תחרות פראית וחסרת מעצורים בין גופי השידור ועמם שינוי בצורה , במבנה , ובתוכן . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה בשנות ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה מונופוליסטית ועוברית . בשנות ה- 90 ועשור השנים הראשון של המאה העשרים ואת ה- 2000 היא הפכה ליצור רב זרועי בעל מלתעות זהב שנראה לעיתים כמו מכונה משוכללת לעשיית כסף וממון . ערוץ 2 , ערוץ 10 , הכבלים , והלוויין פגעו פגיעה אנושה בשידור הציבורי .  ראה הספר , "למילים יש וויזואליה משלהן" .

אם להשתמש במֶטָפוֹרָה אולימפית כי "האולימפיאדה" היא מונח ספורט קדום המגדיר את ספירת השנים של התקופה ההיא ביוון העתיקה באמצעות יחידות זמן בנות ארבע שנים בין המשחקים האולימפיים שהיו לבין אלה הבאים אחריהם  –  כי אז מדהים אותי להסב את ראשי לאחור ולראות איזה כּברת דרך צעדתי בשבילים המפותלים של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יותר משנות דוֹר , תחת מי שרתי , ומי היו מנהיגי השידור שלי בעשרות השנים האלה .

מנהלי מחלקת הספורט    מנכ"לים       מנהלי הטלוויזיה        מנהלי חטיבת החדשות

דן שילון                       שמואל אלמוג        ישעיהו תדמור                   יורם רונן

1974- 1968                1974- 1969           1973- 1971                    1971- 1969

(ישעיהו "שייקה" תדמור התפטר מתפקידו באוגוסט 1973 וחזר לצה"ל)

אלכס גלעדי                   יצחק לבני              ארנון צוקרמן                   דן שילון

1980- 1974                1979- 1974           1979- 1973                     1971

(דן שילון התפטר בתום 6 חודשים מתפקידו כמנהל חטיבת החדשות)

יואש אלרואי              יוסף (טומי) לפיד     יצחק "צחי" שמעוני           צבי גיל

2002 – 1980             1984- 1979            1982- 1980                 1974- 1971

(יצחק "צחי" שמעוני התפטר מתפקידו ב- 1982)

יואש אלרואי                   אורי פורת               טוביה סער                   דן שילון

2002 – 1980              1989- 1984           1985- 1982                 1977- 1974

יואש אלרואי              אריה מקל               יוסף בר-אל                       חיים יבין

2002 – 1980            1993- 1989         1985 (מ"מ זמני)            1980 – 1977

יואש אלרואי            מוטי קירשנבאום          יאיר אלוני                     טוביה סער

2002 – 1980             1998 – 1993      1986- 1985 (מ"מ זמני)     1982- 1980

יואש אלרואי           אורי פורת                   חיים יבין                        יאיר שטרן

2002 – 1980            2001 – 1998          1989- 1986                    1989- 1983

(הקדנציה השנייה של אורי פורת הייתה חלקית . הוא התפטר באוגוסט 2001)

יואש אלרואי                  רן גלינקא                  נסים משעל              אלימלך רָם

2002 – 1980         2002 – 2001 (זמני)     1990 (זמני)                    1993- 1990

יואש אלרואי                 יוסף בר-אל                   יוסף בר-אל            דודו גלבוע

2002 – 1980           2005 –  2002              1993- 1990                 1996- 1993

(יוסף בר-אל הודח וסולק מכהונתו במאי 2005 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון)

יואש אלרואי                                                     יאיר שטרן             רפיק חלבי

2002 – 1980                                                  2000 – 1993           2003 – 1996

יואש אלרואי                                                     יאיר אלוני

2002 – 1980                                               2002- 2000 (מ"מ זמני)

יואש אלרואי                                                    יוסי משולם

2002 – 1980                                             2004 – 2002 (מ"מ זמני)

בשלושים ושתיים השנים של עבודתי במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור מקופל מפעל חיי . הביקורות שלי חלקן חריפות ובוטות העולות עכשיו מעת לעת מסדרת 13 הספרים רחבת ההיקף , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , ובבלוג – אינן חדשות  . כבר השמעתי אותן פעמים רבות בעבר בפומבי ועל הכתב . הן מתועדות במלואן . אינני מצטער שהייתי לעיתים בר פלוגתה לרבים ממנהליי . באופי שלי אני סָפְקָן ונושא בגאון את חופש המחשבה . אינני Yes Man (אומר הן) של אף אחד. מעולם לא הייתי כזה . אינני חוזר בי מהוויכוחים חלקם מרים שניהלתי עם הבּוסים שלי כל עוד חשבתי שאני צודק . אינני נסוג מחילוקי הדעות עימם שהיו מנת חלקי וגם מנת חלקם פעמים רבות במהלך שנות העבודה המשותפות . חלק מהוויכוחים ואי ההסכמות הביאו לרִיבִים וחיסול ידידות אישית , אך מעולם לא הודחתי ולא פוטרתי מתפקידי ע"י איש מהם . הייתי בן חורין לעצמי ולמחשבותיי , כּל עוד חשבתי שהדבר מיטיב עם השידור הציבורי שאני נמנה על שורותיו בכל רמ"ח אברי .

כתיבת הסִדְרָה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , היא רציונאלית לגמרי אך אמביוולנטית ולעיתים מוּכַּת רגשות . אני מספר וכותב על פי הבנתי את אשר התחולל בין כתלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך 32 שנה . לא רק בתחום שידורי הספורט . ה- יושרה האישית שלי מדריכה את מקלדת המחשב כך אני מאמין . לשמחתי ואולי גם לדאבוני אני חלוּק בדעתי בחלק מהדברים על חלק מהאנשים שאהבתי והערכתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור , ואשר רכשתי להם בזמנו גם כבוד רב . הטקסט בסדרה מעריך ותוקף אותם לסירוגין . הם מוּגנים אך גם חשופים ופגיעים על פי הנסיבות והאירועים , צוֹק העִיתִּים , ומקום התרחשותם . מפני שהיו הצלחות רבות ובצִדָן גם כישלונות (מעולם לא מחויבי המציאות) , כתיבתי בהחלט איננה עקבית .  היא מלאה תהפוכות של כעס ואהבה , ידידוּת וחֲרוֹן , הערכה וביקורת , וגם חִידְלוֹן ורחמים מול דֶגֶם של חיקוי ומופת התנהגות .

עיקרון הניהול הראשי שהצבתי לפני בסופה של 1980 עם ראשית המינוי היה פשוט וברור . לשָמֵר תחילה את  הרעיון המרכזי של יוזמת השידור כפי שפיתחו אותו בכישרון רב מר דן שילון תחילה בשנים 1974 – 1968 ומר אלכס גלעדי אחריו בשנים 1980- 1974 . בשלב השני תכננתי וקבעתי מחדש את אסטרטגיית יעדי השידור של מחלקת הספורט בארץ ובעולם בטווחים הקרובים , הבינוניים והרחוקים . מדובר בתכנון והיערכות לקראת שידורים של אירועי ספורט בינלאומיים גם בטווח של שנים. במקביל מיסדתי בתנאים הקיימים מערכת עיתונאית מורחבת יותר וזריזה יותר הקרובה לאירועים , ועִמה אימוץ שיטתי של טכנולוגיית השידור המתקדמת והחדשנית שעמדה לרשות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ללא טכנולוגיה משופרת וטכנאים עדכניים משולה העבודה העיתונאית לאפס . לכלום . חשוב ליד כל אֵלוּ היה לקדם במהירות בימים ההם בתחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת את האנשים המוכשרים באמת , את אמנון ברקאי ואורי לוי , ואח"כ בתחילת שנות ה- 90 של המאה שעברה גם את ששי אפרתי ומאיר איינשטיין . המטרה שלי הייתה להסיטם לעבר קדמת העשייה הטלוויזיונית בתחומי ההפקה , השידור , והעריכה בעבודת מחלקת הספורט בכל הרמות – בארץ ובחו"ל . ניצבו לנגד עיניי יעדי שידור שטרם ומעולם לא כבשנו . חרף השנים שחלפו אני סבור גם היום שבלעדי מנהיגות כֵּנָה ובעלת אינטגריטי , מנהיגות ללא דוגמא אישית , מנהיגות ללא מוטיבציה , ודרך ארץ בשידורי הספורט , וניהול ופיקוד מהשטח – לא הייתה שום חשיבות לתוכניות הכיבוש מרחיקות הלכת שלי ושל אנשיי . בלעדי האנשים הנכונים המוצבים במקומות הנכונים לא ניתן היה לקַדֵם דבר . לא כל שכן כשאתה מנהיג קבוצת אנשים (גדולה או קטנה – זה לא חשוב) בצורה מאוד שקופה וגלויה בתנאי עבודה לא נוחים (בלשון המעטה) שלעולם אינם מכסימאליים , ותמיד תחת לחץ .  מנהיגות אֶמֶת בכל תחום במסגרות חיינו איננה סובלת מניפולציות והבטחות שווא בסתר , מתעבת מַנְיֶירִיזְם או פָּלָבְרוֹת , ושונאת פטפוטי סְרָק . המבחן הגדול והאמיתי הוא התוצאה והמעשים .

התוצאה הסופית על מסך הטלוויזיה מורכבת משלושה ווקטורים עיקריים . הווקטור הראשון הוא ההפקה שכוללת הערכת מצב והגדרת מטרת מבצע השידור , קביעת מסגרת תקציבית , סד"כ , ולוח זמנים . הווקטור  השני הוא עריכת התוכן . הווקטור השלישי הוא שילוב של שני הווקטורים הפקה ועריכה , הוצאה לפועל של השידור עצמו ושילוחו לעבר צופי הטלוויזיה . השדרים , הפרשנים , והמגישים הם הניצבים בראש הפירמידה המורכבת והרגישה . מפני שהם מופיעים על המרקע נוטה הציבור להזדהות עם מושא השידור באמצעותם , אך הם לא החשובים ביותר . האיש החשוב ביותר במערכת הוא רמטכ"ל השידור , האיש ההוגה , המתכנן , והמנהל את המבצע הכולל בתוכו סד"כ של עיתונאים , טכנאים , ואנשי עזר בתחום הקשר , התיאום ,  והתחבורה . ביצוע יעיל של המשימה ללא תקלות מותנה באישיותו של רמטכ"ל השידור . עשרות שדרים , פרשנים , מגישים ומגישות מילאו את שורות מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתקופת שירותי שם בשנים 2003 – 1971 . מתי מעט מהם היו באמת בעלי יכולת שהשפיעו על אופי ואיכות שידור אירועי הספורט בטלוויזיה והעיתונאות הנלווית להם . המעטים האלה שהתגלו באקראי לא למדו בשום פקולטה לתקשורת באוניברסיטה אך כישרונם צָף . נקרתה להם ההזדמנות והם ניצלו אותה . אפשר לספור אותם על עשר אצבעות . אחד מהם הוא העיתונאי אבי רצון שהפך במקרה לפרשן הכדורגל החשוב ביותר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 90 . סיפורו מעיד על המקריות השולטת בחיינו לעתים יותר מן המתוכנן . וודאי בטלוויזיה הישראלית .

בספטמבר 1988 הפקתי את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 88' . שידרנו משם 132 שעות במשך 16 ימים ללא תקלה אחת . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה התפעלו מהצלחת ההפקה הרחוקה ויצאו מגדרם להודות לי במכתבי הערכה חמים . הם רק לא ידעו שאת הידיעה העיתונאית החשובה ביותר במשחקים האולימפיים , פסילתו וסילוקו של האָצָן הקנדי בן ג'ונסון (Ben Johnson) מנצח הריצה ל- 100 מ' ושלילת מדליית הזהב ממנו בעוון שימוש בסמים , השיג עבורי והביא לי אותה טכנאי VTR שלנו מהטלוויזיה הישראלית אלי רבינוביץ' שעבד באותה העֵת בשורות NBC בסיאול . עמדו לרשותי בסיאול חמישה שדרים – עיתונאים , יורם ארבל , נסים קיוויתי , אורי לוי , דני לבנשטיין , ומשה גרטל . הם לא ידעו כל כך דבר . בשעה שבן ג'ונסון הודח מהמשחקים באישון לילה הם נמו את שנתם . אלי רבינוביץ' שעבד באותם הרגעים במשמרת הלילה של הרשת הטלוויזיה האמריקנית צִלְצֵל אלי למלון שלי , "Seoul garden" , שָם התגוררתי ודיווח לי אודות החדשה המרעישה . זה קרה ביום שלישי – 27 בספטמבר 1988 לפנות בוקר בסיאול . בגלל הפרש השעות (שמונה שעות הבדילו בין שעון סיאול לבין שעון ירושלים) הספקתי להעביר את הידיעה הסנסציונית למערכת "מבט" . לא פיגרנו בפרסום החדשה המרעישה . כמה אירוני היה הדבר שנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הספרדי חואן אנטוניו סאמאראנש שהעניק מדליה אחת בלבד במשחקי סיאול 88 , נתן אותה דווקא לבן ג'ונסון אלוף ה- 100 מ' שהודח עכשיו .

חמשת השדרים שלי לא היו אשמים . הם עבדו קשה מידי יום ביומו והיו זקוקים לכמה שעות מנוחה בלילה . לא עמד לרשותי בסיאול כתב שלנו ולא צֶוֶות צילום לצורכי איסוף וכיסוי חדשות . הטלוויזיה הישראלית השתמשה ב- 1988 עדיין בצוותי פילם בעוד כל העולם עבר זה מכבר לכסות חדשות במצלמות אלקטרוניות שכונו ENG (ראשי תיבות של Electronic News Gathering) . סבלנו מפיגור טכנולוגי גדול . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה חיים יבין סירבו לשלוח צוות צילום בפילם לסיאול בשעה שכל העולם מצלם ב- Video . הם צדקו . בסיאול 1988 לא היו אפילו מעבדות לפיתוח פילם . עבדנו כולנו סביב השעון בסיאול . אני עצמי ישנתי בכל לילה כשעתיים בלבד . לא יותר . משהעיר אותי אלי רבינוביץ' רגזתי בתחילה . הייתי זקוק למנוחה הלילית הקצרה כדי להמשיך להתניע למחרת הלאה את גלגלי ההפקה . "יואש , סליחה שאני מעיר אותך , אבל אתה חייב לשמוע זאת . בן ג'ונסון הודח מהאולימפיאדה . תפשו אותו על סמים . הוא מסולק ומובל עכשיו לשדה התעופה הבינלאומי של סיאול" , סיפר לי בהתרגשות אלי רבינוביץ' ולא השדרים שלי . למדתי את הלקח .

ראה הספר עב הכרס (10000 עמודים) "הפקות חובקות ארץ ועולם" על 11 כרכיו במסגרת הסדרה בת 13 הספרים הקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

אָבִי רָצוֹן עורך מדור הספורט בעיתון "חדשות" היה פרשן וחבר מערכת של יבירושלים בעת הפקת מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990 . הפקדתי בידו את הטלפון הבינלאומי שלי במשרד והוריתי לו להיות האחראי על העיתונאות שמתנהלת מסביב לשידורים הישירים מאיטליה .  סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן הסכים לשלם לו כמה שקלים עבור שירותו את מחלקת הספורט בתקופת מונדיאל 1990 . אבי רצון הוא עיתונאי מזן מיוחד . הוא שירת כלוחם בצנחנים בשירות הסדיר שלו ולאחר מכן שימֵש במשך כמה שנים איש ביטחון ומאבטח בשגרירות ישראל ברומא . הוא התאהב בתרבות האיטלקית , באוכל האיטלקי , בכדורגל האיטלקי , ובשפה האיטלקית . להפתעת כול "התימני" הזה מרמת ישראל למד חיש מהר איטלקית ודיבר היטב את שפת הרומאים . הוא דיבר , כתב , וקרא איטלקית על בורייה . עכשיו במונדיאל איטליה 90' עמד בקשר יומי עם חבריו והקולגות שלו מעיתון הספורט האיטלקי רב התפוצה "גאזטה דלו ספורט" והעשיר את צופי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בסיפורים עיתונאיים המתגלגלים באליפות בחוצות איטליה . מה שלא עשו השדרים שלי באיטליה עשה אבי רצון בקָלֵי קָלוּת מירושלים . הוא התגלה כעיתונאי בעל מקורות מידע , חריף וחד עין , מצויד ביכולת ביטוי וניסוח בע"פ ובכתב , וגם דיסקרטי ונאמן ביותר . הוא לא היה חבר שלי . הוא היה האח הצעיר שלי . מייד לאחר מונדיאל איטליה 90' הפקדתי בידיו את אחת המִשְרוֹת הבכירות והמשפיעות במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , מִשְרָת פרשן הכדורגל . אבי רצון יצר מייד סטנדרט חדש של פרשנות גם מפני שהיה עיתונאי מצוין . הוא פעל על פי משנתו של השַדָּר האמריקני האמיץ רָב המוניטין הווארד קוסל (Howard Cosell) של ABC רשת האמריקנית שטבע את הסלוגן "Tell it like it is" , והפך כמוהו לאישיות טלוויזיונית שנויה במחלוקת . רבים אהבו והעריכו את אבי רצון אך רבים גם תיעבו אותו ולא הסכימו עם דרכו . הוא נהנה מגיבוי מוחלט של ההיררכיה הטלוויזיונית , בעיקר בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור מרדכי "מוטי" קירשנבאום בשנים 1998 – 1993 . כמנהלו הישיר זכה ממני לגיבוי טוטאלי מפני שאמר תמיד את האמת ולא פחד לבקר ולהעיר לוועדות המארגנות והעומדים בראשם . אני זכיתי לגיבוי מרבי של מוטי קירשנבאום . אבי רצון היה מהפכן בתפישתו את מקצוע הפרשנות . השידור הציבורי טרם היה ערוך להכיל בקרבו אנשים מסוגו של אבי רצון . אני כמפעילו ו- "ממציאו" חטפתי כל העת קיטון של רותחים בימיו של מנהל הטלוויזיה יוסף בר- אל בשנים 1993 – 1990 . אחד המכתבים החריפים ששלח לי יוסף בר-אל ב- 21 בפברואר 1993 בגין פרשנותו של אבי רצון בתוכניות "משחק השבת" , בו הזהיר אותי והיתרה בי , נשמר . הוא מובא במקור בספר עב הכרס , "למילים יש וויזואליה משלהן" , אחד מ- 13 הספרים המרכבים את הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . אבי רצון שייך לשושלת צנועה של פרשני ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהצעידו קדימה את תכהי השידור שלה . על הגברדייה המצומצמת הזאת נמנו בשעתו גם אריה מליניאק , יוסף "יוז'ו" טלקי , ד"ר גלעד וויינגרטן , ז'קי ווישניה , אלי סהר , ואילנה ברגר .

yoash 9

טקסט תמונה :  סתיו 1981 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 33 שנים .עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט יד אליהו . אנוכי (מימין) בראשית דרך החיים שלי כמנווט ומנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ו- אריה מליניאק (משמאל) בתחילת הקריירה שלו כפרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בתוקף תפקידי מיניתי אותו לפרשן הכדורסל הקבוע שלנו . הוא שימש בתפקיד החשוב " On and Off " בתקופה שנמשכה תקופה 13 שנים . (מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 10

טקסט תמונה : שנת 2001 . בחלוף שני עשורים . עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט יד אליהו . ב- 1995 מיניתי את אלי סהר לפרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במקומו של אריה מליניאק . המינוי צלח . זיהוי משמאל לימין : השדר מאיר איינשטיין , הפרשן אלי סהר , ואנוכי פוקח עין על שניהם ועל הפקת השידור . (צילום ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 11

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988 . זאת היא עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי בסיאול . אני עורך את הבדיקות הטכניות האחרונות עם ה- Master Control הישראלי בירושלים בטרם תחילת השידורים הישירים בא"ק מהאצטדיון האולימפי המרכזי . זיהוי מימין לשמאל : השדר נסים קיוויתי , אנוכי , והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 12

טקסט תמונה : בחלוף עשור . קיץ 1997 . אנוכי יחדיו עם השדר מאיר איינשטיין (החליף את נסים קיוויתי) באליפות העולם ה- 6  בא"ק שנערכה באתונה בקיץ 97' . מאיר איינשטיין לובש חולצה אולימפית בה הטבעת החמישית היא הלוגו של רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הנהלות רשות השידור לדורותיהן , המנכ"לים , מנהלי הטלוויזיה , ומנהלי החדשות כיבדו והעריכו את פועלי ופועלם של פּיקוּדַיי . אינני חושב שקיים מישהו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור שקיבל כמוני גיבוי כל כך מסיבי מהבּוֹסים שלו לאורך שנים כה ארוכות . הם העניקו לי בעשרות שנות עבודתי יותר מ- 120 מכתבי הערכה החקוקים על לוח לִבִּי . חלקם מתפרסמים בסדרה 13 הספרים וגם בבלוג . הצָלָ"שִים האלה שניתנו ע"י דרגי המנהיגות והניהול הבכירים ביותר ברשות השידור , משמשים אות הערכה כמותית ואיכותית למבצעי השידור שלנו בארץ ובעולם , ולדבקות במשימות השידור ללא פשרות לאורך כברת דרך ארוכת שנים . רבים מהשידורים הבינלאומיים שהנהגתי , ניהלתי והפקתי היו ממושכים והתבצעו בארצות רחוקות בקצווי תבל במקומות היסטוריים על פני חמש יבשות תבל . רבים מהם היו מורכבים ומסובכים מאוד מן ההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים . קיימת אולי "הָאלָהָה" מסוימת בצל"שים – מכתבי ההערכה האלוּ שאני מאוד מכבדם , את הטקסט וכותביהם , אך צריך לקחתם בפרופורציות הנכונות . אני מעריך שזכיתי להערכה וכבוד ממנהיגי השידור הציבורי לא רק בגלל יכולות הביצוע ותוצאותיו אלא גם מחמת ההערצה בשנים ההן על שהגעתי למענם לאתרי ספורט ופינות שידור מרוחקות על פני הגלובוס שהם עצמם לא ביקרו שָם מעולם וגם לא היה להם כל סיכוי להגיע אליהם . בבואנוס איירס , מדריד , לוס אנג'לס , מכסיקו סיטי , סיאול , רומא , דאלאס , לונדון , פאריס , סידני , אדמונטון וערים רבות אחרות באירופה ורחבי תבל –  התרחשו הפקות הטלוויזיה האדירות של המונדיאלים , האולימפיאדות , אליפויות העולם בא"ק , אליפויות אירופה בכדורגל ואירועי ספורט גדולים אחרים בראשן ניצבתי .

בעת היותי צוֹעֵר בקורס קצינים בכפר סירקין ליד פתח תקווה (ספטמבר 1957- מרס 1958) , הוטלה עלינו החובה לקרוא את סִיפרו המלחמתי יוצא הדופן ובעל הערך החינוכי , "אנשי פנפילוב" , של אלכסנדר בֶּק . בהקדמה לספר כותב מחברו כי הוא מספר את סיפורו למען ההיסטוריה . אני כמו אלכסנדר בֶּק מדווח להיסטוריה . אינני שופט אותה .

ייצור סיגנל איכותי של שידורי הספורט והזרקתו למסך הטלוויזיה מותנה בשלושה תנאים הכרחיים . השגת ממון לרכישת זכויות השידורים , בניית טכנולוגיה ראויה ומיידית , וגיבוי איתן של המנכ"לים של רשות השידור לחזון הטלוויזיה הקונקרטי שלי (ושל קודמיי דן שילון ואלכס גלעדי) בתוך מכלול שלם של פילוסופיית השידור הציבורי על כל מרכיביו . באופן אישי אני יכול להעיד כי בלעדי סיועם של שני מנכ"לים בתולדות רשות השידור אורי פורת ואחריו מרדכי "מוטי" קירשנבאום לא ניתן היה לקָדֵם את איכות וכמות שידור אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם במסגרת השידור הציבורי . השינויים שהם ואנוכי חוללנו בשידורי הספורט בטלוויזיה ברבות השנים היו דרמטיים . אני יודע שלא אִכזבתי אותם . מכתבי ההערכה האישיים שהוענקו לי ע"י קברניטי השידור הציבורי והמובאים כאן אינם מיועדים להַלֵל את שם חבריי ואת שמי . הם מסבירים את החשיבות הרבה שייחסו קברניטי רשות השידור (לדורותיהם) לשידורי הספורט הרלוואנטיים כנדבך הכרחי בלוח השידורים הכללי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יתירה מזאת . המסמכים מתארים את חשיבות ההפקות המורכבות , היקרות , והיוקרתיות בראשן ניצבתי , ואשר הביאו רגעי תהילה לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וגמול נאות וראוי למשלם האגרה . חלקם מופיעים בסדרה בת 13 הספרים ובבלוג .

רכישת זכויות השידורים של משחקי ליגת הכדורסל האמריקנית ה- NBA והבאתם בשידורים ישירים לטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בשנים 1991- 1987.

הכדורסל האמריקני המקצועני והמיטבי מיוצג בתודעת הספורט העולמי ע"י לוֹגוֹ בן שלוש אותיות בלבד NBA , (ראשי תיבות של National Basketball Association) על רקע אדום וכחול , ולידן דמות של כדורסלן מוּטֶה גוּף מְכַדְרֵר . מותג צנוע שמוֹכֵר את ליגת הכדורסל הטובה בעולם . מי לא גדל עליה , מי לא שמע עליה . לכל חובב כדורסל ישראלי יש את הגיבורים שלו ב – NBA . אלילי הילדות שלי היו בוב קוזי (Bob Cousy) וביל ראסל (Bill Russell) שחקני קבוצת בוסטון סלטיקס ומאמנם המיתולוגי רֵד אוורבך (Red Auerbach) שהפך כמו שחקניו לאגדה בחייו . בשנת 1954 בהיותי בן 16 התנשאתי לגובה של 1.90 מ' . מעבר להיותי ספורטאי מוכשר למשחקי כדור , הייתי גם אתלט מחונן . יכולתי לנתר ולהרים את מרכז הכובד שלי כמטר מעל פני הקרקע . זה אפשר לי לגעת בטבעת הסל עם המרפק שלי . זה אפשר לי להנחית היטב מעל רשת הכדורעף , והעניק לי יתרון בנגיחות לשער הכדורגל . הילדים בקיבוץ אפיקים היו מצטופפים סביב מגרש הכדורסל המקומי עשוי חול מחצבה כדי לראות אותי מאמן את עצמי . באותה שנה זומנתי יחד עם יגאל וולדרסקי ז"ל מקיבוץ אשדות יעקב לסגל הצפוני של נבחרת ישראל בכדורסל. המאמן שלנו היה האמריקני אלמר ריפלי (Elmer Repley) (צלע קשה ברגליו) ומקום האימון מגרש הכדורסל של קיבוץ מזרע בעמק יזרעאל . בסגל הנבחרת שיחקו אז גם עמוס לין , ראובן פֶכֶר , משה מחטי ואחרים . אלמר ריפלי אמר לי שאני מזכיר לו בתנועות שלי ובשליטה בכדור את בוב קוזי (Bob Cousy). אך מי חשב אז על קריירה ספורטיבית. החלום שלי היה כמו של רבים להתנדב לצנחנים וללכת בדרכו של מאיר הר ציון . בטרם מלאו לי 18 שנה הגעתי לחטיבת גולני.

מאוחר יותר הגיעו לארץ פיסות מידע טיפ טיפה רחבות יותר ומעט צילומים אודות המוניטין העצום של שחקני ה -NBA ובראשם ג'רי ווסט (Jerry West) שהקואורדינציה המיוחדת של תנועתו מכדרר את הכדור עיצבה את הלוגו המפורסם של ליגת הכדורסל הטובה בעולם . זהו אותו ג'רי ווסט ששָדָר טלוויזיה אמריקני אמר עליו פעם בשידור ישיר כלהלן : "כשג'רי ווסט מתרומם לקליעת Jump Shot (קליעת ניתור) , יותר בטוח שהוא יקלע מאשר השמש תזרח מחר" . פתאום שמענו גם על אוסקר רוברטסון (Oscar Robertson) שזכה לכינוי " Big O " , באחד העיתונים התוודענו לתמונתו של הענק ווילט צ'מברליין (Wilt Chamberlain) שנודע בכינויו " Wilt the stilt " , בתרגום חופשי "האיש על הקביים" , בשל גובהו הרב 2.18 מ' (נושא גופייה מס' 13) , ורגליו הרזות להחריד . ואז גם התוודענו לג'וליוס ארווינג (Julius Erving) ש- שדרני ה- NBA ברשתות טלוויזיה האמריקניות קראו לו Dr. j (לכדורסל) .

nba 1

טקסט תמונה : ווילט צ'מברליין נער צנום בן 18 (לובש גופייה מספר 13) והמתנשא לגובה של 2.18 מ' , היה מושא של דוֹר שלם בישראל בשנות ה- 50. הוא היה דמות יוצאת דופן ב- NBA . על פי התמונה ניתן להבין כי לא בכדי כינו אותו "Wilt The Stilt" (באדיבות ה- NBA) .

נולדתי אומנם עשרים וחמש שנה לפני מייקל ג'ורדן (Michael Jordan) , אך כבר בימים ההם שלי הייתה כמיהה גדולה לכל שביב אינפורמציה מליגת הכדורסל המצוינת הזאת , אך העיתונות היומית קימצה אז בדיווחי ספורט , לא כל שכן אודות הנעשה ב- NBA .

nba 2

טקסט תמונה : מייקל ג'ורדן (Michael Jordan) משמאל , בראשית הקריירה המזהירה שלו ב- NBA  , ורגעים ספורים לפני אחד ממשחקי ה- GAME  ALL  STAR  בשנות ה- 80 . לידו המאמן קיי. סי. ג'ונס ( K . C .  Jones ) שהיה שחקן מצטיין בקבוצת בוסטון סלטיקס הדגולה . (באדיבות ה- NBA) .

פעם סיפר לי מוטי קירשנבאום חובב ספורט ידוע , "כאשר למדתי קולנוע וטלוויזיה בשנים 1968- 1962 באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס , היה לי חֲבֵר מפורסם לספסל הלימודים שהצטיין אח"כ ב- NBA" . שאלתי אותו בסקרנות , "לצִדו של מי היה לך הכבוד לשבת בכיתה ?" . מוטי קירשנבאום השיב , "תאר לך יואש אלרואי , קארים עבדול ג'אבאר (Kareem Abdul Jabar) , זה ששמו הקודם היה לוּ אלסינדור (Lew Alcindor)" . העבר המשותף של מוטי קירשנבאום וקארים עבדול ג'אבאר מצא חֵן בעיני . כמובן שלא הערכתי את מוטי קירשנבאום רק בגלל בקיאותו המופלגת בספורט . האיש נשא עמו מטען כבד של ערכים , כשרון ויצירה והוכיח את עצמו . הוא היה חתן פרס ישראל לטלוויזיה . בן מלכוּת של הטלוויזיה .

nba 33

טקסט תמונה : עשור ה- 60 של המאה הקודמת . אוניברסיטת UCLA . שתי אגדות כדורסל . המאמן ג'ון וודן (John Wooden) והשחקן לו אלסינדור (Lew Alcindor) שגובהו 2.18  מ' (מי ששינה את שמו מאוחר יותר לקארים עבדול ג'אבר) זוכים שלוש פעמים ברציפות בשנים 1967 , 1968 , ו- 1969 באליפות הכדורסל של המכללות האמריקניות בליגת ה- NCAA . קבוצת מילווקי מ- NBA הייתה זאת שזכתה בקארים עבדול ג'אבר אך הוא עזב אותה בתום תקופה קצרה וחתם בלוס אנג'לס לייקרס קבוצתו של המיליארדר ג'רי באס תמורת חוזה ארוך טווח בן עשרות מיליוני דולרים. (באדיבות אוניברסיטת UCLA) .

בסיור קדם ההפקה של ה- WBM בהשתתפותי בדצמבר 1983 בלוס אנג'לס לקראת האולימפיאדה שעמדה להיערך בעיר המרתקת הזאת בחודש יולי 1984 , הופיעה תמונתו של קארים עבדול ג'אבאר הפופולרי שנשא את המספר 33 על גופייתו בכל אתר בעיר . הוא ומאמנו הבלתי נשכח ג'וֹן ווּדֶן (John Wooden) הביאו לאוניברסיטה UCLA של מוטי קירשנבאום תהילת נצח .

yoash 13

טקסט תמונה : דצמבר 1983 בלוס אנג'לס הנפלאה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 31 שנים. מין צירוף מקרים . מישהו צילם אותי במסיבת קוקטייל של פגישת ה- WBM  מפני שחשב שאני שחקן קולנוע אורח מהוליווד ונתן לי את התמונה למזכרת . ברקע הופיע איך לא הכדורסלן האגדי קארים עבדול ג'אבר במדי אוניברסיטת UCLA , כשהוא נושא את המספר 33 . (צילום של הטלוויזיה הדנית  DR . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ליגת ה- NBA הפופולרית והאהודה בישראל , הייתה נושא ספורטיבי הראוי לחשיפה הרבה יותר גדולה בטלוויזיה הישראלית ממה שזכתה לה בעבר . משהבשילו ב- 1987 התנאים הטכנולוגיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , החלטתי לעשות מעשה , ולשדר ישיר לראשונה את משחקי ההכרעה על האליפות ה- NBA באותה עונה , ולהביא את בשורתו בהרחבה לצופי הטלוויזיה בישראל . את יאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות לא הייתי צריך לשכנע בזכות שידורי הכדורסל המקצועני האמריקני על מסך הטלוויזיה הציבורית . הוא בעצמו היה פריק וחובב מושבע של הספורט האמריקני על כל גווניו , בעיקר של ה- NBA  ו- NFL . הייתי צריך להשתדל בפני חיים יבין מנהל הטלוויזיה . כפי שנאמר קודם לכן זה לא היה פשוט אבל זה השתלם . לבסוף הוא הסכים . שידורי ה- NBA זכו להצלחה היסטרית . נכון שהיו לנו בתחילה קשיים מנהליים בשל שעת הסיום של השידורים הישירים בשעות המאוחרות של הלילה , שהיו מעבר למקובל בהסכמי העבודה בין הנהלת הרשות וועד חטיבת עובדי ההנדסה . אך העניינים האלו הסתדרו בסופו של דבר , והשידורים הישירים מארה"ב הפכו לדבר שבשגרה . תקשורת הלוויינים הייתה מוגבלת בימים ההם , והעברת סיגנל ה- NBA  מרחבי ארה"ב לבניין הטלוויזיה ברוממה ירושלים , נעשתה רק באמצעות תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה , אך היו שם כמה אנשים (בעמק האלה) ובראשם מר גבריאל שֶקֶל מהנדס התקשורת הבינלאומית ב- "בֶּזֶק" (משרדו היה במגדל שלום בת"א) שהיה אִכפת להם ממני . הם פשוט עשו הרבה מעבר למה שנדרש והתאמצו מאוד בעבורי גם מהנדס התקשורת הלוויינית של הטלוויזיה הישראלית זאב שטוקהיים ז"ל ביצע למעני עבודה מאוד מדויקת ואחראית . בתוך תקופה של כארבעה חודשים וחצי מפברואר עד יוני 1987 , שידרנו ישיר כ- 12 משחקים . הצבתי את יורם ארבל והפרשן אריה מליניאק בעמדת השידור באולפן בירושלים לצורכי Voice Over בלבד (ולא Play by play) . זאת הייתה כמות עצומה של שידורים בערוץ ציבורי שגררה אותי לוויכוחים לא נוחים עם מנהל הטלוויזיה אז חיים יבין . חיים יבין חשב בתחילה שאני מגזים בשידורי ספורט בכלל ובשידורי ה- NBA בפרט . אך הבין מאוחר יותר מהתגובות הרבות שקיבל , כי השידורים האלה נוחלים הצלחה עצומה ומפארים את שמה של הטלוויזיה הישראלית שאותה הוא מנהל . רמת הצילום של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS (בידיה היו זכויות השידורים של ה- NBA בשנים 1990 – 1986) שעסקה בתיעוד כדורסל ברובד העליון ביותר שלו ורמת השידור של צוות השדרים של CBS בראשותו של השדר המוביל דיק סטוקטון , היוו חידוש מאלף בשידורי הספורט בארץ .

הענקת עדיפות לשידורי הספורט הרלוואנטיים בקדנציה הראשונה של אורי פורת ז"ל כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1989- 1984 העלתה לדיון מחודש את פשר מהות , איכות , ותפקידו של השידור הציבורי במדינת ישראל . בעניין הזה הוא ספג ביקורת לא מעטה . הראשונה לבקר אותו בחריפות הייתה המשוררת דליה רביקוביץ' ז"ל בעת ששימשה מבקרת הטלוויזיה של העיתון "מעריב" . היא אפילו לא העניקה לו מאה ימי חסד . כל המנכ"לים ומנהלי הטלוויזיה בתמיכתם של הוועדים המנהלים של רשות השידור שאפו להידמות לשידור הציבורי האנגלי אותו ייצג בהצלחה רבה ה- BBC . לרוע המזל חלק מהם ראה בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית נֶטֶל ומעמסה . הם סברו ששידורי הספורט כמונח סטריאוטיפי ודימוי כוללני איננו נחוץ לשידור הציבורי . הוא איננו נחוץ . רבים מהם לא ידעו כלל כי דווקא ה- BBC הבריטי שאליו כה רצו להידמות מפני שהיה מופת שידור , הוא אותו ה- BBC שמייחד כשיטה ממון עצום מתקציבו לצורכי הפקה , צילום , וכיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים . ה- BBC הציבורי על שני ערוציו הארציים  1 BBC  ו-  2 BBC  , שידר בשנת 2000 יותר מ- 1900 (אלף ותשע מאות) שעות שידורי ספורט בענפים השונים שרלוואנטיים למשלם האגרה שלוֹ . ממוצע יומי של 5.2 שעות שידורי ספורט (מִידֵי יום ביומו) . היה לי נוח לשאול בכל וויכוח עם הבוסים שלי מנכ"לים ומנהלי טלוויזיה מה חשוב בעיניהם יותר לשידור הציבורי בישראל : שידור של סדרות קנויות של ה- BBC  כמו , "ההגדה לבית פורסייט" (Forsyte Saga The) , "אדונים ומשרתים" , (Upstairs – Downstairs) "קַו אוֹנידין" (Onedin Line) , וסרטי טבע בריטיים , ו/או שידורים של משחקי כדורגל מהליגה האנגלית הבכירה ומשחקי גמר הגביע האנגלי . האם סדרות הפשע והמשטרה של רשתות הטלוויזיה האמריקניות כמו "משימה בלתי אפשרית" , "סטארסקי והָאץ' " , "הוואי 5 : 0" , "מקלאוד" , וכו' ואופרות סבון כמו "דאלאס" ו- "שושלת" , מאפילות על , אוֹ עדיפות וחשובות יותר משידורים ישירים של משחקי ה- NBA , או קרבות אגרוף בהשתתפותם של מוחמד עלי או מייק טייסון . שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ידעו עליות ומורדות אך דבר אחד איננו מוטל בספק . הרלוואנטיים  שבהם הפכו לנדבך איתן של השידור הציבורי . עלה לי בדמים ושיער לבן לשכנע חלק מהבוסים שלי שאומנם כך הדבר וראוי שכך יהיה . אורי פורת ז"ל היה מנכ"ל רשות השידור הראשון שהבין לעומק את זיקת הטלוויזיה לשידורי הספורט הרלוואנטיים . בכמה היבטים היה בעל אישיות ייחודית וגם מיוחדת ובהם ניצב משכמו ומעלה . אהבתי אותו . לא הסתרתי . נתתי לו לדעת זאת .

כוכבי ה- NBA שחדרו בשנות ה- 80' של המאה הקודמת לכל בית בישראל באמצעות שידורי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכו לאטרקציה . היכולת הווירטואוזית וכישרון הכדורסל של רבים מהם השתלבו עם כּישרון ועושר הצילום של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS . באותן השנים שודרו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תחת הנהלתו של חיים יבין סְדרות אופרות הסבון האמריקניות הידועות "דָאלָאס" (DALLAS) ו- "שוֹשֶלֶת" (DYNASTY) . מי לא זוכר את דמויותיהן הנצחיות של אלכסיס שגילמה ג'ואן קולינס , קריסטל אותה שיחקה לינדה אוואנס , ובלייק קרינגטון שאת דמותו עיצב השחקן ג'ון פורסיית . או משפחת יואינג בחוות סאות'פורק שם כיכבו לארי הגמן שגילם את J. R. הנוכל בסדרה , ופטריק דאפי בתפקיד בובי יואינג האח ההגון וטוֹב הלב של J. R. כוכבי ה- NBA הרבים ובראשם לארי בירד מבוסטון סלטיקס , אייזיה תומאס רכז המשחק של הדטרויט פיסטונס , טום צ'יימברס מסיאטל סופרסוניקס , שחקני לוס אנג'לס לייקרס קארים עבדול ג'אבאר ומג'יק ג'ונסון הפכו להיות שמות מוכרים ופופולריים ממש כשמם של כוכבי "דאלאס" ו- "שושלת" . בהבדל גדול אחד . אופרות הסבון היו שְמָאלְץ בידורי . חלומות באספמיה . ה- NBA היה חומר שידור תיעודי – ספורטיבי בעל ערך . טעם החיים . המציאות עצמה בתחום הזה של חיינו הטלוויזיוניים . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה זה מכבר לסניף טלוויזיה אמריקני . אין סוף סדרות משטרה ופשע ואופרות הסבון האמריקניות שודרו בהבלטה רבה בשנים הרחוקות ההן בזמן צפייה ראשי בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ללא שום נקיפות מצפון של קברניטי השידור הציבורי . הן הביסו בקלות את הדרמות האנגליות של ה- BBC ומשכו אליהן קהל צופים רב . ברבות השנים שחלפו מאז עברה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כברת דרך ארוכה ורוויזיה מרחיקת לכת . שידורים מן הסוג הזה של ליגות חו"ל בכדורגל וליגת ה- NBA בכדורסל , כמו גם אופרות הסבון , נדדו ממנה לערוצי הנישה בכבלים לבלי שוב . נדמה לי שזהו באמת מקומם הטבעי .

השידור הישיר של המשחק השביעי והמכריע בחוף המזרחי במוצ"ש – 30 במאי 1987 מבוסטון , בין קבוצות הבוסטון סלטיקס ודטרויט פיסטונס (בוסטון ניצחה 119 : 113 והעפילה לסדרת הגמר נגד לוס אנג'לס לייקרס) היה סנסציה ואחד ממבצעי ההפקה המושלמים שלי . למרות שפע המהמורות הטכנולוגיות והלוגיסטיות בדרכו הארוכה מארה"ב לישראל , עבר השידור המותח בשלום , אפילו ללא תקלה אחת . הייתי מעורה היטב בביזנס הזה של הפקת שידורי הספורט בטלוויזיה – בארץ ובעולם . הוא זרם בעורקיי כמו דם גופי . לא הייתי צריך להתאמץ להבין אותו . ארגון החומר , הפקתו ושידורו היו לא היה רק סם החיים שלי , הם היו האדרנלין שהפך את חיי למאושרים יותר . לא הופתעתי כשיאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות הרים לי טלפון מייד בתום השידור הישיר ההוא של ה- NBA מבוסטון הרחוקה ובפיו דברי שבח . השידור הישיר היה עתיר רייטינג ואפוף יוקרה עצומה . היום זה טריביה אז זה נחשב לפלא השמיני . אח"כ עשה זאת מנהל החדשות גם בכתב [1] .

yoash 14

טקסט מסמך : 31 במאי 1987 . זהו מסמך ההערכה המקורי שכתב לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום אחד מהשידורים הישירים של משחקי ה- NBA , בוסטון – דטרויט , לראשונה על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אחד מאוהדי שידורי הספורט שלנו בכלל בטלוויזיה ושידורי ה- NBA בפרט היה העיתונאי בְרוּך הכישרונות אדם ברוך ז"ל , בעל סגנון כתיבה ייחודי ואיש "ידיעות אחרונות" . לאחר השידור הישיר של בוסטון סלטיקס נגד דטרויט פיסטונס ב- 31 במאי 1987 הפליג בשבחיו בעיתונו בזכות מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית  ובזכות שידורי ה- NBA שלה . "זרקו עצם לאינטליגנציה, השידור בוסטון / דטרויט הוא טעם החיים" , כתב ב- 1 ביוני 1987. הנה הטקסט הרלוואנטי במלואו [2] :

"משהו על החלטת הנהלת הטלוויזיה לשדר במוצאי שבת את משחק הגמר בין קבוצת בוסטון לקבוצת דטרויט בשידור חי. טוב מאוד . משהו על כדורסל אמריקני מקצועי. כדורסל בכלל ומקצועני בפרט, הוא אחת הטריטוריות האחרונות העצמאיות שנותרו לאינטליגנציה הישראלית. ההחלטה לשדר חי כמוה כהכרה בזכויות הלגיטימיות של מיעוט ישראלי. המיעוט של האינטליגנציה. יש משהו מיוחד בסוציולוגיה של המיעוט הזה . המיעוט הזה כולל דתיים, חילוניים, שמאל, ימין, ערבים, יהודים, נשים, ילדים, מתנחלים, תושבי פנטהאוזים. ואז ברגע שהודיעו על השידור, ידענו שהטלוויזיה התחברה לשעה קלה למציאות הישראלית. מעניין שהחיבור הזה נעשה לעיתים קרובות באמצעות מחלקת הספורט של הטלוויזיה. מחלקה אמיצה, קטנה, דלת תקציבים, דלת שדרים איכותיים, אבל מחוברת למציאות. יש שאלות טובות ויש שאלות מצוינות. שאלה טובה זו שאלה שיש עליה תשובה גרועה. שאלה מצוינת היא שאלה שאין עליה בכלל תשובה. השאלה המצוינת היא למה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא מבינה ישר מה יש לה ביד, כשיש לה ביד את הגמר של בוסטון / דטרויט ? למה צריך להוציא לנו את הנשמה לפני כל שידור ספורט איכותי זר חי ? מה יש לה ביד ? יש לה את האינטליגנציה הישראלית מול המסך כקהל שבוי. למה להוציא לנו את הנשמה ? ככה זה בין יהודים. נגיד שהיא לא מבינה בכדורסל, אבל לא להבין כמה כדורסל שווה בשבילה זב כבר לא להבין בביזנס עצמו. אנחנו אנשים עצבניים, חסרי נחת, מוכי שִעמוּם, והספורט המקצועני ככל הנוגע לטלוויזיה הוא תרופתנו . אבל הסוף מעבר לדלת. כשהטלוויזיה פה תהיה מסחרית, האינטליגנציה הישראלית תזכה לכבוד הראוי לה. ואז או הממלכתית , תתחנן שנראה אצלה כדורסל אמריקני בשידור חי. עד אז חיים יבין, תזכור : יותר משישראל שמרו את השבת, שמר הכדורסל את הטלוויזיה" .

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

טקסט תמונה (1) : אדם ברוך ז"ל במגרש בפלורנטין – תל-אביב, 1 בנובמבר 2004. צילומים: מורן שוב. כל הזכויות שמורות למורן שוב. (התמונה הוענקה לי באדיבות מורן שוב) .

העיתונאי אדם ברוך ז"ל תמך תמיכה מובהקת במדיניות שידורי הספורט הרלוואנטיים שהנהגתי בשידור הציבורי .

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

טקסט תמונה (1) : אדם ברוך ז"ל במגרש בפלורנטין – תל-אביב, 1 בנובמבר 2004. צילומים: מורן שוב. כל הזכויות שמורות למורן שוב. (התמונה הוענקה לי באדיבות מורן שוב) .

למאמר התומך של אדם ברוך ז"ל הייתה חשיבות עליונה . לא כל יום מביע עיתונאי בעל שם ומוניטין ברמתו אהדה כה ברורה וכנה למען שידורי הספורט הישירים של האירועים הגדולים הרלוואנטיים בארץ ובעולם על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ביחסים האמביוולנטיים בין הטלוויזיה לעיתונות הייתה למאמרו של עיתונאי עַל ברמתו של אדם ברוך הכותב בשבח שידורי ה- NBA בטלוויזיה הציבורית – ממלכתית של ישראל – יתרון וחשיבות גדולה . אדם ברוך היה עיתונאי מוערך ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה חיים יבין . לא היה ספק כי בכתיבתו העיתונאית השפיע על מקבלי ההחלטות ברשות השידור ובטלוויזיה הישראלית . בכך העניק לגיטימציה ותמיכה למדיניות שידורי הספורט שלי . זה לא היה דבר מובן מאליו בימים ההם . בזכות אישיותו ומשקלו הסגולי כעיתונאי הפכה תמיכתו לתנופה בהפקת שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה הציבורית . לרעיון שלי לשָדֵר כדורסל אמריקני על המסך הממלכתי היו גם מתנגדים בציבור אך הם היו מעטים וגם לא היה להם עיתון כדי לבטא בו את התנגדותם .

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

טקסט תמונה (2) : אדם ברוך ז"ל . רחוב אילת, 1 בנובמבר 2004. צילום: מורן שוב. כל הזכויות שמורות למורן שוב. (התמונה הוענקה לי באדיבות מורן שוב) .

אדם ברוך ז"ל לא ידע שכל שידורי ה- NBA שלי ב- 1987 היו תלויים על בלימה . התקשורת הלוויינית בתקופה ההיא בין ישראל לארה"ב הייתה כל כך מוגבלת ובעייתית עד שכל שידור ישיר משָם הפך לנֵס . לקחתי על עצמי בשל הלהיטות לשדר את ה- NBA בישראל סיכונים טכנולוגיים ולוגיסטיים לא תמיד מחושבים מראש . נתתי פרסום לשידורים הישירים האלה של ה- NBA באמצעות Build up בעיתונות ו- Promo (קידום) בשידורי הטלוויזיה , זמן רב בטרם העניקה חברת התקשורת האמריקנית COMSAT בעלת לווייני התקשורת האטלנטיים את האישורים הנחוצים לחברת "בֶּזֶק" שלנו . תהליך ה- Booking (רישום הזמנת השידורים מהמקור) הוא ביורוקרטי ומסורבל . הצלחת שידורי ה- NBA בימים ההם בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה גם הצלחתם של אנשי חברת "בֶּזֶק" ובראשם גבריאל "גבי" שֶקֶל ז"ל מהנדס התקשורת הבינלאומית של מדינת ישראל , ו- אברהם יצחק נגל ז"ל מנהל תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה , ואנשים רציניים ומוכשרים שעבדו לידם כמו יצחק "איציק" גינת , ישראל קוז'יקרו (קוֹז'וֹ) , בצלאל ליס ורבים אחרים .

שיאו של מבצע ה- NBA והבאת סיגנל הטלוויזיה שלו לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים היה שידור ישיר של המשחק השישי בסדרת הגמר שהקנה ללוס אנג'לס לייקרס את האליפות . זה היה ביום ראשון – 14 ביוני 1987, לאחר ניצחון בהיכל הביתי שלהם "הפורום" על בוסטון סלטיקס 106 : 93 , וזכייה 4 : 2 בסדרה . כוכבי הכדורסל של לוס אנג'לס לייקרס מג'יק ג'ונסון, קארים עבדול ג'אבר , ג'יימס וורת'י , ביירון סקוט , מייקל קופר , קורט ראמביס , איי. סי. גרין ואחרים , וכמובן המאמן פאט ריילי הפכו לנערצים בישראל .אבל גם השחקנים המפסידים של בוסטון סלטיקס נעשו ל- Celebrities  בקרב חובבי הספורט בישראל . שמם הלך לפניהם . איך אפשר לשכוח את לארי בירד , קווין מקהייל , דני איינג' , דניס ג'ונסון , רוברט פּאֶריש , ביל וולטון והמנג'ר – מאמן המיתולוגי רד אוורבך מנהיג כדורסל בלתי נשכח . למחרת ב- 15 ביוני 1987 בתום מבצע שידורי ה- NBA שלח אלי מנהל הטלוויזיה חיים יבין את ברכתו בכתב [3] .

yoash 15

 

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987 . זהו מסמך ההערכה המקורי  שנכתב ע"י חיים יבין . המכתב הזה נשלח כשבועיים לאחר מאמר התמיכה של העיתונאי אדם ברוך ב- "ידיעות אחרונות" בזכות שידורי ה- NBA על המרקע הציבורי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חיים יבין לא היה מעולם אוֹהֵד שידורי ספורט גדול . אך אט – אט הסתגל למציאות החדשה והֵבין בעל כורחו בחושו העיתונאי כמנהל ערוץ טלוויזיה יחיד ומונופוליסטי במדינת ישראל את מה שלא הבין כמנהל החדשות שנים אחדות קודם לכן , את חשיבותם של שידורי הספורט הגדולים הרלוואנטיים בארץ ובעולם , ברשת הטלוויזיה הציבורית שאותה ניהל . כמנהל חטיבת החדשות (לאחר דן שילון) בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980- 1977 הקשה מאוד על אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט דאז . הוא לא הכיר בעובדת ערכם של שידורי הספורט הרלוואנטיים האלה שלא יסולא בפז וחשב שהם גודשים את מסך הטלוויזיה הציבורית יתר על המידה . ואם כן הכיר הרי שלא נתן לכך ביטוי טלוויזיוני . זה היה למורת רוחו . מידֵי פעם פישל והיצר את צעדיי , אך ארבעת שנות ניהולו את הטלוויזיה הישראלית  1990 – 1986 הן באורח פרדוקסאלי ולמרבה ההפתעה "תור הזהב" של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ושל שידוריה . ברור שזה לא היה מתאפשר ללא סיוע עצום של פיגורה בכירה ממנו – מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל .

[1]  ראה נספח : מכתב הערכה של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי מתאריך 31 במאי 1987 , הנוגע לשידור משחק ה – NBA בין קבוצות בוסטון סלטיקס ודטרויט פיסטונס .

[2]  ראה נספח : מאמרו של אדם ברוך בעיתון "ידיעות אחרונות" מ- 1 ביוני 1987 המשבח את שידורי ה- NBA בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

[3]  ראה נספח : מכתב הערכה שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית חיים יבין ב- 15 ביוני 1987 באמצעות מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן  בתום מבצע הפקת שידורי הטלוויזיה הישירים של  ה- NBA  בישראל .

יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי בימים ההם – בזמן ההוא של עשור ה- 80 במאה הקודמת (2).

באחד מימי החורף הקרים של חודש דצמבר 1986 , ביקר בירושלים אחד מגדולי שחקני הכדורסל ב- NBA בכל הזמנים אייזיה תומס מקבוצת הדטרויט פיסטונס . ידיד שלי מר אָרִיק הֶנִיג הכיר בינינו . התפתחה עִמו שיחה קולחת בה סיפרתי לו שכבן קיבוץ אפיקים גדלתי על ליגת ה- NBA  מאז נוסדה ב- 1946 לאחר מלחמת העולם השנייה . אלילי הכדורסל שלי אז היו ג'ורג מייקן , בוב קורלנד , קלייד לָאבלֶט , בוב קוזי , ביל ראסל , אוסקר רוברטסון , ווילט צ'מברליין , ג'רי ווסט ומי לא . אייזיה תומס נדהם מבקיאותי . האלילים שלי היו גם מופת המשחק שלוֹ . אבל הדבר שעניין אותי באמת היה כיצד להביא בפעם הראשונה בהיסטוריה בשידורים ישירים את שידורי ה- NBA לטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוזמה שהייתה מורכבת מכמה ווקטורים : ממון , זכויות שידורים , טכנולוגיית שידורים לוויינית , ורצון טוב של הבוסים שלי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלים הציבורית חיים יבין . הווקטורים התחברו ומשימת ההפקה צלחה .

yavin 3

טקסט תמונה : מר חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בשנים 1980- 1977 ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1989- 1986 , משקיף ופוקח עין על מערכת "מבט" . זיהוי הנוכחים , יושבים מימין לשמאל : עורך "מבט" מיכאל קרפין, דניאל פאר , חיים יבין (עומד), מאחוריו עומד עמירם ניר ז"ל, הבימאי אורן שינדל , והעורך יעקב אחימאיר בראש השולחן . (לע"מ תמורת תשלום) .

jerry west nba

טקסט תמונה :  ג'רי ווסט (Jerry West) משמאל מס' 44  מקבוצת לוס אנג'לס לייקרס מכדרר מול וולט פרייזר (Walt Freizer) מהניו יורק ניקס . תנועת הגוף הזאת האופיינית לג'רי ווסט היוותה את ההשראה ליוצרי הלוגו רב המוניטין של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל . לוגו פשוט חסר יומרות אך קליט ונצרב בקלות בתודעה . (באדיבות ה- NBA) .

סיפרתי לוֹ שאנחנו במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית נוהגים כבר שנים לשָדֵר מידי פעם קטעים נבחרים קצרים מליגת ה- NBA, להם הענקנוּ כותרת יוצאת דופן מחמת כבודם המקצועי – "כדורסל מעולם אחר". השיחה קלחה . "מעולם לא שידרתי ישיר משחק שלם מ- NBA" , אמרתי לו , והוספתי , "יעד השידור הישיר הראשון שלי מליגת ה- NBA הכל כך אהוּד בארץ אמור להיות המשחק השנתי המסורתי של כוכבי המזרח נגד המערב (All Star Game) שייערך בסיאטל ביום ראשון – 8 בפברואר 1987" . בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית נערכנו לשָדֵר ישיר מליגת הכדורסל הטובה והפופולארית בעולם . זה אמור להיות מבצע שידור שטרם נראה כמוהו בארץ [1] . לא מסובך במיוחד אך ראשוני והיסטורי . השיחה עם אייזיה תומאס גלשה למאווייו שלו . הוא סיפר לי שהוא מֵת כבר לזכות באליפות ה- NBA במדי קבוצתו הדטרויט פיסטונס . הוא היה אז שחקן כדורסל צעיר רק בן 26 וכבר אחד השחקנים הבולטים ב- NBA . ראיתי אותו משחק בשורות נבחרת ארה"ב באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' לצדו של מייקל ג'ורדן , פטריק יואינג , וכוכבים גדולים אחרים וזוכה עִמה במדליית הזהב . למרות קומתו הנמוכה 1.85 מ' הוא היה ספורטאי מחונן בעל שליטה אבסולוטית בכדור וקואורדינציה תנועתית מושלמת . איחלתי לו הצלחה . לחצנו ידיים ונפרדנו . אייזיה תומאס זכה פעמיים ברציפות עם קבוצתו "דטרויט פיסטונס" באליפות ה- NBA  ב- 1989 וְ- 1990.

שעת ויום ה- "ש" של 8 בפברואר 1987 הלכו וקרבו . לחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי כמנווט , עורך , ומפיק ראשי – נכון אתגר נפלא . מבצע שידור כביר . לראשונה בתולדותיה תעביר הרשת שלי בשידור ישיר בהיקף מלא את משחק ה- NBA מסיאטל בארה"ב, "המזרח נגד המערב". במידה מסוימת חלום ילדות שהתגשם . כילדים בקיבוץ אפיקים גדלנו על שמות נט הולמן וג'ו לאפצ'יק , ואח"כ ג'ורג' מאייקן , בוב קוזי , בוב פטיט , ביל ראסל , ווילט צ'מברליין , אוסקר רוברטסון , ג'רי ווסט ואחרים . המדינה הייתה כמרקחה . לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה בישראל יוכלו חובבי הספורט לצפות בשידור ישיר בכוכבי הכדורסל המפורסמים ביותר ב- NBA . ההתעניינות בשידור הישיר חצתה את קו הסקרנות וההתעניינות וגבלה כמעט בהיסטריה . אנחנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית יצקנו שמן למדורה והעיתונות הכתובה הוסיפה משלה . לכולם היה ברור כי משהו נפלא עומד להתרחש בטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון – 8 בפברואר 1987 בשעה תשע וחצי בערב בתום "מבט" . ה- NBA .

ראה העיתון "חדשות" מ- 4  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים .העיתון "חדשות" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון – 8 בפברואר 1987 . (באדיבות הוצאת "הארץ" וארכיון העיתון "חדשות") .

nba 5

טקסט מסמך : 4  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים .העיתון "על המשמר" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון – 8 בפברואר 1987 . (באדיבות ארכיון העיתון "על המשמר" ובית אריאלה בתל אביב).

 

ראה "מעריב" מ- 8  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "מעריב" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון – 8 בפברואר 1987 . (באדיבות "מעריב") .

nba 7

טקסט מסמך :  8  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "על המשמר" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון – 8 בפברואר 1987 . (באדיבות ארכיון "על המשמר" ובית אריאלה בתל אביב) .

 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 8  בפברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. העיתון "ידיעות אחרונות" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון בערב – 8 בפברואר 1987. 

 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 8  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. העיתון "ידיעות אחרונות" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game", על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון בערב – 8 בפברואר 1987.   

ראה העיתון "חדשות" מ- 8  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "חדשות" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון בערב – 8 בפברואר 1987. 

 

ראה "הארץ" מ- 8  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "חדשות" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון בערב – 8 בפברואר 1987. 

nba 12

טקסט מסמך : 8  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "ג'רוזלם פוסט" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון בערב – 8 בפברואר 1987 . (באדיבות העיתון " ג'רוזלם פוסט") .

nba 13

טקסט מסמך :  8 בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "דבר" מקדם את השידור הישיר של משחק רב המוניטין ב- NBA הקרוי , "All Star Game" , על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום ראשון בערב – 8 בפברואר 1987. (באדיבות ארכיון העיתון "דבר" ובית אריאלה בתל אביב). 

ואז זה קרה . בשעה שתיים עשרה וחצי בלילה כשנותרו עשר דקות לסיום המשחק הורה יו"ר וועד הטכנאים ציון סווירי יחדיו עם חברו אלי קרייתי למפקח הטכני הכללי של השידור אריה קולקר להוריד את שלטר החשמל ולגדוע את השידור הישיר בטענה שהוא חורג מהסכם העבודה המתיר להם לעבוד עד חצות וחצי בדיוק . לא יותר מזה . מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית באותו לילה היה מנהל חטיבת התוכניות הבימאי יוסי צמח , שנכח בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . הוא החליף את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין ששהה ביריד הטלוויזיה במונטה קארלו . בוויכוח שהתלהט בחצות הלֵיל כחצי שעה בטרם הגדיעה הודיע יוסי צמח לציון סווירי כי גם אם תהיה חריגה של דקה אחת מעבר לחצות וחצי, מתחייבת הרשות לשלם לעובדים שכר של שעה נוספת בגובה של % 275. "אני מתחנן בפניכם הטכנאים , אל תגדעו את השידור הישיר . מדובר במבצע שידור מיוחד במינו . אסור לכם על פי הסכם העבודה לגדוע שידור המכונה 'מבצע' " , סח יוסי צמח ליו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי . יוסי צמח היה בקשר טלפוני ישיר עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת , בעוד אנוכי מריץ מאולפן ב' את השידור הישיר המורכב בו כיכבו בקבוצות המזרח והמערב מייקל ג'ורדן , לארי בירד , ג'וליוס ארווינג (Dr. J) , דומיניק ווילקינס , מוזס מלון , מג'יק ג'ונסון , קארים עבדול ג'אבר , אקים אולג'ואן ורבים מכוכבי ה- NBA הנודעים והמוכרים היטב לחובבי הספורט בישראל . קיי. סי. ג'ונס מאמנה של בוסטון סלטיקס נבחר להיות מאמן ה- East ופאט ריילי מאמן לוס אנג'לס לייקרס שימש מאמן ה- West . האינפורמציה הזאת ממש לא עניינה את ציון סווירי . אך גרוע יותר היה שדבריו של מ"מ מנהל הטלוויזיה לא נגעו ללִבּוֹ . הוא דחה את תחינתו של יוסי צמח מכל וכול והשיב לו בחוסר נימוס ואחריות משוועים , "זה איננו מבצע . זה שידור רגיל" . עם הגדיעה רצתי כמטורף מאולפן ב' בקומה השנייה לחב"מ (חדר בקרה מיוחד – Master control) מרחק של 15 מ' . ראיתי שם את ציון סווירי ואלי קרייתי שוהים ב- Master control (אף הוא ממוקם בקומה ב') , לֵב לִבָּה הטכנולוגי של הטלוויזיה , משם ניהלו את מאבקם נגד אורי פורת . זה היה כמה שניות לאחר הגדיעה . שניהם נראו שלווים . המפקח הטכני הראשי של השידור ל- "אוויר" היה אריה קולקר . הוא נראה מבולבל . כעושה דברם היה זה שנתן את ההוראה האחרונה לגדוע את סיגנל השידור של ה- NBA . ליד שלישיית הטכנאים ניצב אברהם שוטלנד הנציג הירושלמי באיגוד הארצי של הטכנאים בהסתדרות מי שנתן את האישור לגדיעה , ברך עליו , והבטיח הגנה מקצועית . התבוננתי בהם והפטרתי לעבר ציון סווירי "איש עלוב שכמותך כיצד העזת" , והסתלקתי משם . גדיעת השידור הישיר בעיצומו יצרה קרע עצום בתוך הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהלך והסתבך . מנכ"ל הרשות אורי פורת ראה באנשי הוועד המיליטאנטי של הטכנאים עושקי הקופה הציבורית והם בתמורה כינו אותו , "שליח השטן" . הפקת השידור הישיר ההיסטורי של משחק כוכבי המזרח נגד כוכבי המערב (East vs. West) ב- NBA על ידי כעורך ומפיק שידורי הספורט בטלוויזיה תוך כדי שיתוף פעולה עם הנהלת ה- NBA ועם רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS מחזיקת סיגנל השידור , לווה במסע Promotion וקידום קדם חסר תקדים של העיתונות הישראלית . ביקשתי את שַדָּר CBS דיק סטוקטון לברך את הטלוויזיה הישראלית ואת צופיה החוזים לראשונה בהיסטוריה בשידור ישיר של משחק ה- NBA . חברת "תדיראן" מימנה את מבצע השידור בשקופיות חסות תמורת רבבת (10000) דולרים . יורם ארבל נקבע להוביל את השידור מהאולפן בירושלים יחדיו עם צמד הפרשנים אריה מליניאק וטל ברודי . נסים קיוויתי עם פאנל שחקני כדורסל אמריקניים המשחקים בליגה הישראלית השתתף בשידור מאולפן הטלוויזיה בתל אביב . מבצע השידור הבינלאומי המרוחק מסיאטל שכינינו אותו "כדורסל מעולם אחר" יצר ציפיות עצומות בישראל , בעוד הטכנאים עסוקים בהכנת מארב שכר למנכ"ל הרשות אורי פורת שנוא נפשם .

החלטתי להשתמש בשידור הישיר של משחק הכוכבים  ב- 8 בפברואר 1987 ב- Feed  המקורי של רשת CBS , ה- Host broadcaster  של השידור , כשקוֹלוֹ של השַדָּר האמריקני דִיק סְטוֹקְטוֹן (Dick Stockton) בעמדת השידור בהיכל הכדורסל  Key arena בסיאטל משמש Guide (מדריך) לשני ציוותי השידור שלנו באולפני הספורט בירושלים ותל אביב . השַדָּר יורם ארבל ולצִדו אריה מליניאק הפרשן הקבוע וטַל בְּרוֹדִי כפרשן אורח (כפי שציינתי כבר למגִנת ליבּו של אריה מליניאק) לִיווּ את השידור  Play by Play  מהאולפן בירושלים . אריה מליניאק נעלב מזימונו של טַל בְּרוֹדִי לאולפן השידור . הוא ראה בהבאתו של פרשן נוסף פגיעה באמינותו וסמכותו כפרשן בלעדי שלי . לא הייתה לכך כמובן כל הצדקה מפני שטַל בְּרוֹדִי הובא לאולפן כדי להעניק מבט שונה וזווית ראייה אחרת על משחק האול סטאר האמריקני מזה של אריה מליניאק .

טַל בְּרוֹדִי יליד העיר טְרֶנְטוֹן (Trenton) ב- 1943 במדינת ניו – ג'רזי (New Jersey) היה בעברו שחקן פאר בכדורסל בארה"ב שהיה אמור לשחק בעצמו בליגת ה- NBA . הוא הכיר את תולדותיו של אִרגון הכדורסל המשובח הזה מבפנים . היה חשוב ומעניין על פי תפיסת השידור שלי לשמוע אותו . אריה מליניאק שימֵש כפרשן מקצועי של המשחק עצמו . אריה מליניאק התמרמר כאמור . הוא נעלב שגייסתי גם את טל ברודי למשימת השידור הישיר וראה בהזמנתו כמעין הבעת אי אמון בו עצמו . כמובן שלא הייתה סתירה . אריה מליניאק נועד לפרשן את המשחק וטל ברודי את הרקע שלו . זה מדהים עד כמה השדרנים והפרשנים הופכים להיות רגישים ופגיעים ליד המיקרופון ומסך הטלוויזיה . האנשים האלה מתאהבים בצעצועים האלה של המיקרופון והמרקע כאילו הם מתאהבים באישה . ואז כשמישהו אחר ונוסף משחק בצעצועים האלה שלהם הם מתמלאים רגשי קנאה ושנאה והופכים כמעט לסכיזופרנים . תשובתי לאריה מליניאק הייתה ברורה : "תפסיק להיעלב ולשחק את המקופח. שב בשקט ועשה את המְצֻוֶוה עליך" . יורם ארבל היה השדר המוביל באולפן בירושלים . זה היה שידור ראשון והיסטורי בן יותר משלוש שלוש שעות של משחק ה- NBA בטלוויזיה הישראלית הציבורית . לכן הפרשנות בו הורחבה . נסים קיוויתי עם כמה שחקני כדורסל אמריקניים מהליגה הלאומית שלנו ובראשם ארל וויליאמס איישו את אולפן ה- NBA  בתל אביב והעניקו לשידור זווית מקצועית של שחקני כדורסל אמריקניים , וגם קצת נוסטלגיה למעמד שהם חלמו עליו אך מעולם לא הצליחו להגשים אותו . היות והיה מדובר בשידור Off tube ביום ראשון ההוא של 8 בפברואר 1987 , החלטתי להשתמש ב- Commentary האותנטי של שדר CBS דיק סטוקטון כ- Guideline  בעבור שלישיית השידור שלי בירושלים יורם ארבל , אריה מליניאק , וטַל בְּרוֹדִי . הנהלת CBS נעתרה לבקשה . מוביל השידור באולפן המשני בתל אביב של אותו משחק ה- NBA ההוא היה נסים קיוויתי ולידו חבורת שחקני כדורסל אמריקניים ששיחקו בארץ ובראשם ארל וויליאמס . בימאי השידור הישיר שלי באולפן ירושלים של משחק ה- "All Star Game" ההוא ב- 8 בפברואר 1987 היה יד ימיני יואב פלג . המפיק המשנה שלי היה אמנון ברקאי . היו לי שתי ידיים ימניות . עמן לא יכולתי להפסיד . תשאלו את מוחמד עלי .

peleg barkai 1

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 30 שנים. משרדי מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . אלו הם שני אנשי טלוויזיה ברמה מקצועית עליונה שנמנו על צוות השידור שלי בחטיבת הספורט כל אחד בתחומו : משמאל , הבימאי יואב פלג ומימין המפיק אמנון ברקאי . לשניהם הייתה תרומה חשובה ומכרעת בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ה- Coordinators (מתאמי השידור) שלי מטעם ה- NBA  בניו יורק היו גב' סוזי פולי (Suze Foley) ומר פיטר סקרודליס (Peter Skrodelis) . הם העניקו לנו אז את זכויות השידור הישיר של המשחק כג'סטה תמורת 2000 דולר . הם ידעו ממני שהטלוויזיה הישראלית הציבורית היא מוסד עני , איננה מסחרית , ולא רשאית לשָדֵר פרסומות , ומכיוון שזה היה שידור בכורה התעניינו לדעת מה אני מתכנן לשָדֵר בפסקי הזמן הרבים , בהן  CBS עצמה יורדת "מהאוויר" לצורך שידור הפרסומות המסחריות שלה . השבתי להם שאני מודע היטב לבעיה הזאת וברגע שיעלו הפרסומות לשידור , אנחנו נרד לשיחות פרשנות וריאיונות בשני האולפנים שלי בירושלים ותל אביב ונשוב "לאוויר" כאשר  CBS  תעשה זאת בעצמה באולפנים שלה ב- ניו יורק . הייתי מאושר . חלום ילדות שלי עמד להתגשם . הכל היה ערוך ומוכן לקראת אחד ממבצעי השידור החשובים והאטרקטיביים ביותר של מחלקת הספורט בעשור  ה- 80 של המאה שעברה . עד כדי כך חשוב , יוקרתי , ואטרקטיבי , שמנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן הכריח את עצמו לטלפן אלי לפני השידור הישיר וביקש לאחל בהצלחה . זה היה אמור להיות גם עבורו ערב היסטורי . מנהל החדשות גדל כמוני על ה- NBA וכוכביו היו אלילי הכדורסל של שנינו . כמה שניות לפני הרצת הפתיחה המיוחדת של השידור וספירת ה- Count down התקשר המנכ"ל אורי פורת מביתו בראשל"צ ואיחל לנו הצלחה רבתי . "המנכ"ל" , אמרתי לו בחדווה גדולה, "תודה על הטלפון אבל ההצלחה מובטחת" . זאת הייתה תשובה שחצנית . נחתי על זרי הדפנה בטרם ניצחתי . הכנעתי את ה- NBA  אבל לא את יו"ר וועד ההנדסה טכנאי הטלוויזיה ציון סווירי . ציון סווירי היה Superviser  וטכנאי טלוויזיה מצוין ברמה של מהנדס אולם היה יו"ר וועד הנדסה מיליטנטי שראה בתפקידו הציבורי – שליחות . מרבית הטכנאים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ראו בו את מושיעם . הוא נבחר על ידם ברוב עצום ליו"ר הוועד שלהם . כוחו הניהולי הטלוויזיוני היה שקול  לזה של חיים יבין מנהל הטלוויזיה ו- אקוויוולנט גם לכוחם של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון , וודאי לזה של מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן .

לא תיארתי לעצמי כי דווקא השידור הישיר הראשון מאז ומעולם של משחק כדורסל מ- NBA בטלוויזיה הישראלית הציבורי ייהפך לסיוט לֵילי נוראי ויזעזע את אַמוֹת הסִפִּים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ושל רשות השידור גם יחד . ביום ראשון – 8 בפברואר 1987 בשעה תשע ארבעים וחמש בעֶרֶב שעון שלנו (רבע לאחת בצהריים שעון סיאטל השידור) החל באולפן B של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בקומה השנייה בבניין הטלוויזיה ברוממה השידור הישיר ההיסטורי של ה- "All Star Game" בין כוכבי המזרח למערב . בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית העברנו בשידור ישיר משחק כדורסל של ה- NBA מארה"ב . השידור תוכנן להימשך כשלוש שעות והיה הצלחה כבירה עד לחצות וחצי . שמונה דקות נשארו לסיום המשחק המרהיב ואז בשעה שתיים עשרה וחצי בלילה הוא נקטע בברוטליות ע"י יו"ר ועד הטכנאים ציון סווירי ובגיבוייה המלא של ההסתדרות . המסך הוחשך בתירוץ שלא נחתם הסכם כספי בין אנשי חטיבת ההנדסה לבין הנהלת רשות השידור על המשך העבודה מעבר לחצות וחצי בלילה . היות ואיש לא דיבר עימם על שידור הכדורסל שהיה אמור להימשך עד אחת בלילה , הרי הם טכנאי הטלוויזיה אינם פראיירים של אף אחד ולא עובדים בחינם . כך פשוט חַד וחלק .

רצתי אחוז אמוק ל- Master , חדר הבקרה הראשי וצומת העצבים של הטלוויזיה הישראלית בקומה ב' של בניין הטלוויזיה , המרוחק כ- 15 מטר מאולפן השידור שלי  . נכחו שם אריה קולקר מפקח השידור הראשי שרץ לאוויר , ציון סווירי עצמו ואיש ההסתדרות אברהם שוטלנד הנושא בתואר מזכיר הסתדרות ההנדסאים בירושלים . צעקתי על ציון סווירי , "מה עשית …??? השתגעת לגמרי… ???" . המפקח הטכני של השידור הכללי ב- Master Control הראשי בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים , זה שיוצא לכל בית בישראל , היה אריה קולקר . הוא שימֵש כטכנאי בעל הסמכות הראשית באותו עֶרֶב השידורים הנורא הזה של קטיעת השידור ב- 8 בפברואר 1987 . הוא ידע שאני צודק ועמד שם נכלם ומבויש בחדר הבקרה לנוכח המעשה המביש והראוי לכל גנאי של הקולגה שלו . ציון סווירי דווקא נשאר שווה נפש והשיב לי בקור רוח ובנון שלנטיות : "אין לי וויכוח אתך יואש אלרואי , יש לנו וויכוח עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה חיים יבין" , והוסיף מייד, "יש לנו גיבוי מלא מההסתדרות , אנחנו עובדים על פי הסכמים" . הייתי המום . הייתה הפסקה קצרה ואז הפנה את מבטו ואמר לי באדישות : "יואש אלרואי תכיר , זהו אברהם שוֹטְלַנְד . הוא וזלמן שֶיינְקְמַן המזכיר הכללי של הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בתל אביב הורו לי להפסיק את השידור הישיר של המשחק שלך ללא כל הודעה מוקדמת מצִדנו , אני מצטער בשבילך" . פשוט לגמרי . ככה מנתקים שידור ישיר ומחשיכים את מרקע הטלוויזיה לשני מיליון צופים במדינת ישראל. כמובן בחסות ההסתדרות מגינת הפועלים המתחסדת . אלה היו פני הדברים אז .

sviri 2

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת . לפני 34 שנים . אצטדיון "בלומפילד" בתל אביב – יפו . זהו יו"ר וועד עובדי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנים רבות , מפקח ה- Video , וטכנאי מוכשר מר ציון סווירי . הוא היה מוותיקי העובדים ואיש כמעט כל יכול בחטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא היה לא רק טכנאי מצטיין ברמה של מהנדס טלוויזיה אלא אדם שניחן במנהיגות . צילמתי אותו ב- 1980 נשען על גדר תא המוזמנים באצטדיון "בלומפילד" . התנוחה הזאת הזכירה לי תנוחה דומה של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל שנשען על מעקה המלון שלו בצילום המפורסם ב- 1897 בקונגרס הציוני ב- באזל – שווייץ . החלטתי מייד לתעד את ציון סווירי בתנוחה הזאת . כוחו של יו"ר עובדי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה בימים ההם והאחריות שרבצה עליו היו משולים לסמכותו של מנהל הטלוויזיה . היו"רים של שלושת הוועדים בטלוויזיה לדורותיהם , הנדסה , עיתונות / הפקה , והדירוג המשולב לא תמיד נהגו בתבונה ולא תמיד ניחנו בכישרון הראוי להתמודד עם האחריות הכבדה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

kolakerטקסט תמונה : שנת 1987 . אריה קולקר איש מקצוע מהדרגה העליונה שניצב חסר אונים ב- Master Control , נגרר אחרי וועד העובדים שלו . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הבימאי יוֹסִי צֶמַח היה מנהל תורן של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית באותו הלילה ההוא של יום ראשון – 8 בפברואר 2014 . הוא נדהם כמוני מהמעשה הברברי של ניתוק השידור , ואמר לי אח"כ כשאני יושב המום במשרדי במחלקת הספורט ראשי השפוף נתמך בשתי ידיי , "יואש אלרואי דאגתי לך , נראית באותו רגע לָבָן יותר מצבע שיערך" . הנהלת ה- NBA העניקה לנו את השידור הישיר הזה כמעט בחינם . זה היה מחיר סִפתח . 2000 דולר . חגגתי בטרם עֵת . הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ורשות השידור שוב נהגו בזלזול מחפיר שאין דומה לו במשלם האגרה שלהן . נשארתי המום . החשכת המסך ע"י טכנאי בשם ציון סְוִוירִי עוררה סערת תקשורת בישראל חסרת תקדים והצביעה על ההפקרות המחרידה השוררת ברשות השידור . כותרות העיתונים ביטאו היטב את דעת הקהל ותדהמת הציבור מהחשכת המסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ע"י טכנאי שמשרת את הציבור ומקבל משכורת מן הציבור .

ראה "הארץ" מ- 9 בנובמבר 1987  . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. עיתון "הארץ". "לא נשכח לטלוויזיה הישראלית את הפאשלה הזו לעולם . מדינה שלמה מתיישבת מוך מסך הטלוויזיה , פותחים שולחן , שמים קמת וודקה , קצת פיסטוק חלבי , קצת פיצוחים שחור-לבן ומחכים לרגעים הגדולים של ה – NBA …הרגתם אותנו בטלוויזיה הוצאתם לנו את הנשמה . מזל שהחזקנו מעמד עד שהבאתם את העיקר פרשת הדגים . ועכשיו לך תדע מה כאן מסריח , הדג בפרשה או החבר'ה בירושלים" . (פרי עטו של יהושע שגיא בעיתון "הארץ"  ב- 9 בפברואר 1987).

 

ראה "מעריב" מ- 9 בפברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. העיתון "מעריב". "לטלוויזיה הישראלית דרוש מפרק… מסכן יואש אלרואי , מפיק פרוייקט כל כך מורכב והחברה של חזי קוקה יורקים עליו ועלינו ומעיפים אותו מהמסך…ועוד דבר אחד , לא הטכנאים של רשות השידור המציאו את מאבקי האנרכיה האלה . הם בס"ה ממשיכי דרכם של "המייסדים" נוסח יהושע פרץ ואיתן רוזנמן , שהציבו נורמה חדשה ומאוסה…באיחור רב החליטה בשעתו ממשלת ישראל לשים קץ לתוהו ובוהו שהשתרר בחברת אל-על , סגרה את החברה ומינתה לה מפרק זמני . מאז יש שקט בחברת התעופה הלאומית של ישראל , וראה זה פלא – היא גם מרוויחה…" . לשון הביקורת של אבי בטלהיים בעיתון "מעריב" מ- 9 בפברואר 1987 . 

paz 1

טקסט מסמך : 9 בפברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים.עיתון "על המשמר. "המסך הבוגדני … חובבי הכדורסל ובטוחני שאוהבי הספורט כולם , נהנו שלשום בערב עד להחשכת המסך הברברית מהשידור החי של משחק הכדורסל בסיאטל , המערב נגד המזרח 154 : 149 …חבל רק שההנאה הופסקה כשהייתה בשיאה והותירה אותנו פעורי פה . כל אחד חש את העוול שנעשה לוֹ . ממש בושה . בגלל סיום כזה מוטב היה שלא להקרין כלל את המשחק …" . (טקסט של ישראל פז בעיתון "על המשמר  מ- 10 בפברואר 1987 . באדיבות ארכיון "על המשמר" ובית אריאלה בתל אביב) .

 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 9 בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "ידיעות אחרונות" . "ביזיון  ! … הלילה במה שאמור היה להיות אחד משיאי מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית , עלתה על המסך בעיצומה של השמחה , שקופית מעולם אחר , פסוקו של יום המפורסם , וגדעה את השידור הישיר של ה- NBA  מסיאטל. מי ומה הם מיליונים זוגות העיניים לעומת איזה מישהו שמוריד את הסוויץ' ". (העיתונאי פסח ברק מבטא את אכזבתו בעיתון "ידיעות אחרונות"  ב- 9 בפברואר 1987 .

עורך הספורט של העיתון "חדשות" אבי רצון היה הבוטה מבין כולם והחמיר עמנו יותר מעמיתיו בעיתונים האחרים . על השער האחורי של עיתונו היו מרוחות שלוש מילים בקידוש לבנה ומעירות עיניים לבושתּנו הרבה, "חבורה של מטומטמים , ואתם יודעים למי אנחנו מתכוונים" [2]  . וודאי שאני יודע למי התכוון אבי רצון ועיתונו . הם התכוונו אלי . אל יואש אלרואי .

ראה "חדשות" מ- 9 בפברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. העיתון "חדשות". זוהי חוות דעתו של אבי רצון עורך מדור הספורט בעיתון "חדשות" על אנשי הטלוויזיה הישראלית, על עובדי מחלקת הספורט שלה, וגם עלי. זהו קטע העיתון המקורי של "חדשות". 

מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל פשוט יצא מדעתו . בריאיון למגזין "כותרת ראשית" מ- 11 בפברואר 1987בעריכתו של נחום ברנע לא היסס לומר , "טכנאי הטלוויזיה מתנהגים כמו החיזבאללה"  [3]  .

גם אני הבעתי את דעתי : "לא נותנים לעבוד . זה נורא. זה מעצבן. זה מרגיז. זה מייאש. זה משגע. אנחנו נותנים את הנשמה שלנו על שידור כזה . זאת הייתה הפקה מסובכת שעלתה כ- 15000 (חמישה עשר אלף) דולר מתוכן שילמה חברת "תדיראן" חסות בגובה של 9000 דולר, ופתאום אחד שמתחשק לו להוריד את הסוויץ' – אומנם מוריד אותו . זה היה נורא . פעם הייתה כאן גאוות יחידה , אבל מי שבא לכאן כשהיה בן 20 הוא היום בן 40 . מי שבא בן 30 כמוני הוא היום בן 50 . האנשים התעייפו . יש לנו טכנאים נהדרים . אנשי מקצוע מעולים . אני יכול לעשות אִתם את שידורי הספורט הטובים בעולם , אבל כל המיליטנטיות הזאת , הטירוף הזה , הכסחנות הזאת…כל הכוח והדמיון וכוח היצירה הולכים כאן על מכות , על איך לעבור עם הראש את הקיר . האמן לי אני מצטער שלא נולדתי שם , מ- אפוא שהבאנו את השידור הזה" .

koteret barnea

טקסט מסמך : 11 בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . התייחסות של המגזין "כותרת ראשית" בעריכת נחום ברנע. (באדיבות נחום ברנע עורך "כותרת ראשית").

[1]  ראה נספח : קטעי עיתונות מפברואר 1987 המקדמים בברכה את מבצע השידור הישיר הראשון של ה- NBA  בישראל

[2]  ראה נספח  :  כותרות העיתונים מתאריך 9 בפברואר 1987 העוסקות בקטיעת השידור הישיר של משחק הכדורסל ב- NBA בטלוויזיה הישראלית , כוכבי המזרח נגד כוכבי המערב (הידוע  בכינויו  ה-  "ALL STAR GAME") .

[3]  ראה : "כותרת ראשית" מ- 11 לפברואר 1987 .

השערורייה הזאת לא הייתה קשורה לטכנולוגיה גרועה , החלטת הנהלה שגויה , או עיתונאות חסרה . סתם ברדק בסיסי בתוככי גוף מסואב שקרוי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במסווה של הגנה על זכויות העובדים . איש לא נענש . איש לא פוטר . מה שהיה הוא שיהיה , ומה שנעשה הוא שיעשה , ואין כל חדש תחת השמש . המנכ"ל אורי פורת יצא מדעתו מרוב כעס על ניתוק השידור . הוא רצה לפַטֵר את ציון סווירי עוד באותו לילה אך נמנע לעשות זאת בסופו של דבר ורק הִשעה אותו מעבודתו . "זוהי יריקה בפרצופם של משלמי האגרה" , הכריז , ותבע להעמיד את ציון סווירי מייד לדין משמעתי ולהענישו בחומרה קבל עם כדי להרתיע את חבריו בחטיבת ההנדסה ממעשים דומים בעתיד . נוצר מצב לא פשוט בטלוויזיה הישראלית בלגן של ממש. בתגובה להחלטת ההשעיה של המנכ"ל ערכו טכנאי חטיבת ההנדסה בחסות ההסתדרות אסיפות הסברה ותמיכה בציון סווירי באולפן "מבט" ולאחר מכן אִרגנו אסיפות הסברה במשך כל היום ההוא דבר שגרם להשבתת השידורים . מנהל הטלוויזיה חיים יבין נבהל ופחד מכאוס טוטאלי מהתמוטטות ממשית של מָעַרְכֵי השידור של הטלוויזיה הישראלית בשל יחסי העבודה העכורים בין מנכ"ל רשות השידור לציבור עובדים גדול . הוא חשב שיחסי העבודה הנמצאים בשפל המדרגה מסכנים את עתיד שידורי הטלוויזיה . בחששו הרב הוציא גם את הרוח ממפרשיו של מנכ"ל רשות השידור ובכך שכנע אותו לוותר ולחזור בו מהחלטת ההשעיה . מחזה גרוטסקי שהצביע על מנהיגות וותרנית . המנכ"ל באמת נבהל מההחלטה שלו עצמו וחזר בו מהכוונה להדיח את הטכנאי השורר . שני המנהלים הבכירים נשברו והחליטו לסגת מהחלטת ההשעיה נגד ציון סווירי שהחשיך את המסך במצוות הבוס שלו מההסתדרות אברהם שוטלנד . חיים יבין גם הודיע לוועד המנהל של רשות השידור לאור המצב המסובך שנוצר , ואמר ליו"ר מיכה ינון : "אינני בטוח שאוכל להמשיך לשאת באחריות של ניהול הטלוויזיה אם לא תבטלו את ההשעיה נגד ציון סווירי" . לציון סווירי ולהסתדרות הכללית בראשות היו"ר ישראל קיסר היה הרבה כוח ביד .

בשלב זה כאשר העניין הובא לבית הדין המשמעתי של רשות השידור , התערב בפרשה מזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר והגיע להסכם פשרה עם הנהלת הרשות בראשותו של יו"ר הוועד המנהל מיכה ינון על כניסה למו"מ הנוגע לשעות העבודה של טכנאי הטלוויזיה , ביטול ההשעיה של ציון סווירי ויציאתו לחופשה בת 60 יום ללא תשלום . הדבר הובא להצבעה בוועד המנהל . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון , סגנו דוד אדמוֹן , וישראל פלג הצביעו בעד לבטל את עונש ההשעיה . רוני פיינשטיין ונתן ברון התנגדו . חבר נוסף בוועד המנהל שאול עמור נמנע . הוועד המנהל ביטל בלחץ הנסיבות ובתמיכת מנהל הטלוויזיה חיים יבין את החלטת ההשעיה של מנכ"ל רשות השידור . החלטת הוועד המנהל של רשות השידור הזאת להציל את יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי מחֶבֶל התלייה הייתה בניגוד גמור לעמדת פרקליטות המדינה .  וועד עיתונות הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית מתנגדו החריף של וועד טכנאי ההנדסה פרסם גילוי דעת חריף מאין כמותו כלהלן : "כניעת הנהלת רשות השידור לכאוס שמנסים ליצור טכנאי חטיבת ההנדסה וביטול השעית ציון סווירי פותחת עידן חדש ועלוב בטלוויזיה הישראלית הציבורית . זהו ניצחון גדול לעובדי ההנדסה והתקפלות טוטאלית של ההנהלה בפני טכנאי שסרח וניתק שידור ישיר בשיאו של משחק כדורסל ב- NBA , "המזרח נגד המערב" , כאילו הטלוויזיה הציבורית היא רכושו הפרטי" .

מנהל הטלוויזיה בערבית יוסף בר-אל התערב והעיד בנימה המצדדת בציון סווירי וסונטת במנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל [1] כלהלן :  "כל פעם שיש צורך לשַדֵר מעבר לחצות וחצי נוצרת בעיה . מכל מיני סיבות משום שרואים הכל דרך החור של הגרוש , לא הגיעו להסכם בעניין המשמרת השלישית . אבל בשל כך תמיד הקפידה ההנהלה שלא לשדר מעבר לחצות וחצי . מי שהתקרב לשעה הזוֹ ידע שהוא ניגש לגדר מחושמלת" . הוא היה זהיר וצדק . באמת התחשמלתי . הייתי מפוייח מבושה כאילו שידור ה- NBA הזה היה נחלתי הפרטית והפקתו נעשתה במחתרת .

אורי פורת וחיים יבין התקפלו לגמרי ויחד עם חבר הוועד המנהל ישראל פלג ניסחו והסתתרו מאחורי Statement פשרני משותף לשלושתם הקובע , "כי מתוך מגמה לקיים שידורים סדירים בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 ומילוי חובתנו כלפי ציבור הצופים משלמי האגרה , ומתוך ראיית הדברים ככניעה לרצון הציבור ולא כניעה לעובדים , הרינו מבטלים את עונש ההשעיה נגד ציון סווירי" . פרשת החשכת המסך בעת שידור ישיר של משחק ה- NBA ב- 8 בפברואר 1987 והדחתו של ציון סווירי בעקבותיה , הסתבכה ולא ירדה מהכותרות . עיתון "הארץ" פרסם מאמר מערכת התוקף בחוּמרה רבה את התקפלות הנהלת רשות השידור שביטלה את ההשעיה של הטכנאי המורד . הנה לשונו החריפה  [2] : "מתוך מגמה לקיים שידורים סדירים ומילוי חובותינו כלפי ציבור הצופים (…) , מתוך ראיית הדברים ככניעה לרצון הציבור ולא ככניעה לעובדים (…)"  –  במילים אלו שכמו נלקחו מה- "ניוּספּיק" , שפת 1984 של ג'ורג' אורוול , נימקו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וחבר הוועד המנהל ישראל פלג את ההחלטה לבטל את השעייתו של יו"ר וועד טכנאי הטלוויזיה ציון סווירי . תומכי ההצעה בהם גם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון ניסו לשכנע אותנו כי בכך יושב הסדר הטוב על כנו ויבוא גואל לסכסוך בטלוויזיה . ציון סווירי הבה נזכור , הוא שהחשיך את המסך לפני תום משחק הכדורסל בין כוכבי הכדורסל של המערב לעמיתיהם במזרח שנערך בארה"ב . ציון סווירי , לא שכחנו , הוא המייצג הפקרות שהמנכ"ל אורי פורת התחייב לעקרה . על מעשה זה הושעה ציון סווירי מתפקידו ונפתחו נגדו הליכים בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה . ההנחה המוצקה הייתה כי אין לסבול במוסד ממלכתי , וּ – וודאי לא בצומת רגיש כדוגמת הטלוויזיה , שרירות של עובדים הפוסקים מה יקבל הציבור ומתי . עכשיו התהפכו הנימוקים בדרך פלא . אורי פורת ממקום שהותו באירופה  –  התקפל . יו"ר הוועד המנהל ההפכפך מיכה ינון נתן יד לכניעה  –  יקראו לה כפי שיקראו . ואילו ישראל פלג הנושא עיניו למשרת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , ולכן הן פוזלות כל העת לעבר העובדים , הנהיג בהצלחה את מערכתו לביטול הסנקציה נגדם . ההחלטה עוררה כמובן תרעומת בפרקליטות המדינה המסרבת עתה לייצג את הנהלת הרשות בעניין זה . ראש מחלקת יחסי העבודה בפרקליטות עו"ד אלי בן טובים , עזב את הישיבה בכעס ואמר דברים נכוחים לחברי הוועד המנהל של רשות השידור , "ההחלטה חסרת התקדים עִרערה את כל המוּסַר של הדין המשמעת . ההנהלה נכנעה מפחד ושברה את הכלים . הציבור ימשיך לשלם את מחיר ההנהלה הכושלת" . אנו קובעים כי לא לציבור דאגו הוועד המנהל ומנכ"ל רשות השידור כאשר החליט על ביטול ההשעיה . שכן הציבור מעוניין בטלוויזיה מסודרת שעובדיה משרתים את ציבור הצופים ואינם מורטים את עצביו במעשי הפקרות . למעשה , דאגו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וכמה חברים בוועד המנהל של רשות השידור לאינטרסים פוליטיים ואישיים שלהם, תוך מעילה בתפקידם כלפי הציבור שהם אמורים לייצגו" .

נדמה לי שהאיש ההגיוני בכל הפרשה הסוערת הזאת היה מיכה ינון יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , אולי מפני שהיה בטבעו איש של פשרות , אבל חכם וגם מעשי . ההצלחה המקצועית של השידור הישיר של משחק כדורסל ב- NBA שהפקתי ושודר ישיר מארה"ב לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית , אך חרג מגבולות הזמן של חצות וחצי , ולכן נקטל יצרה פלונטר . הסברו של מיכה ינון מדוע צידד בביטול עונש ההשעיה של הטכנאי שביקש להיות לרגע מנהל הטלוויזיה או מנכ"ל הרשות ראוי לאִזכור מיוחד . הוא היה האיש שהרגיע את הרוחות ותרם ליציבות יחסית של יחסי העבודה ברשות השידור בימים ההם . מיכה ינון טען בכלל כי היועץ המשפטי של הממשלה מר יוסף חריש מתנגד עקרונית להליך של השעיה עד תום ההליכים המשפטיים . מיכה ינון אמר עוד : "רשות השידור השיגה הישג חשוב בכך שהצליחה לגייס לצִדה את ההסתדרות כדי שתרסן את הטכנאים ועובדי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית . אולי הפעם יבואו הבעיות על פתרונן . אסור להיות ג'ינג'י כמו אלי בן טובים (עו"ד הממונה על יחסי העבודה בפרקליטות המדינה) , ללכת עם הראש בקיר ולנהוג בבחינת "יקוב הדין את ההר" . רשות השידור לא צריכה להיות הסדן בשדה הניסויים עם וועדי העובדים . בכל השביתות שהיו לאחרונה במשק , לא היה אף מוסד שהִשעה את יו"ר וועד העובדים . אינני רואה שהצליחו להגיע רחוק כאשר משתמשים רק בהליכים משמעתיים נגד העובדים" .

[1]  ראה נספח : כתבה של גב' אילנה באום בעיתון "מעריב"  מ-  3  במרס  1987 .

[2]  ראה נספח : מאמר מערכת של עיתון "הארץ" בתחילת מרס 1987 התוקף את הנהלת רשות השידור שביטלה את השעייתו של ציון סווירי בעקבות ניתוק השידור והחשכת המסך בעת שידור ישיר של משחק כדורסל מ- NBA  ב- 8 בפברואר 1987 .

גדיעת השידור הישיר הוציאה את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל מדעתו . המדינה הייתה כמרקחה . אורי פורת יצא מייד בהכרזה פומבית כי לא ייתן לפרחחים לנהל את הטלוויזיה וידרוש לפטר את ציון סווירי . העיתונות הכתובה דורשת לסגור את הטלוויזיה ולפרק אותה לאלתר . ח"כ דוד ליבאי מקדם הצעת חוק פרטית לתיקון חוק רשות השידור . בין היתר מציע דוד ליבאי להסמיך את הוועד המנהל של רשות השידור לפטר עובדים . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הודיע כי הוא ממתין לחוק החדש בקוצר רוח . בריאיון עיתונאי סיפר אורי פורת הנרגז כי במצב הנוכחי אין לו סמכות לפטר את ציון סווירי אלא להשעותו בלבד , ובתקופת ההשעיה לשלם לו מחצית ממשכורתו . מנכ"ל רשות השידור מרחיק לכת וקובע : "הטכנאים מתנהגים כמו החיזבאללה" . בתום הליך משמעתי השעו מנכ"ל הרשות אורי פורת ואנשי הוועד המנהל את יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי מעבודתו לתקופה של חצי שנה . אורי פורת הכריז קבל עם ועדה , "לא אתן לפרחחים לנהל את הטלוויזיה" . מזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר השיב למנכ"ל רשות השידור , "אם ציון סווירי יושעה מחדש ייתכן שנשבית את רדיו "קול ישראל" , "בֶּזֶק" , וחברת החשמל" . גדיעת שידור ה- NBA  ב- 8 בפברואר 1987 ע"י טכנאי הטלוויזיה ציון סווירי בגיבויו של נציג ההסתדרות הירושלמי אברהם שוטלנד (שהה באותה העת במאסטר קונטרול בקומה ב' של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים) גרמה למהומת אלוהים במדינת ישראל . גדיעת השידור הישיר הייתה גם פעולת עונשין מכוונת של הטכנאים בראשות ציון סווירי נגד מנכ"ל רשות השידור אורי פורת . היא התפתחה לאחד מסכסוכי העבודה החמורים ביותר שידעו הטלוויזיה הישראלית ורשות השידור בכל תולדותיהם . סכסוך ה- NBA קירב יותר מתמיד את הקמתו של ערוץ 2 המסחרי .

nba 14

טקסט תמונה :  פברואר 1987 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור עו"ד מיכה ינון (משמאל) מנסה להגיע לפשרה עם מזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר בעניין פרשת "ציון סווירי – NBA" . (באדיבות מיכה ינון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה "הארץ" , "ידיעות אחרונות" , ו- "מעריב" מ- 9  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . כותרת ראשית בעיתון "הארץ" : טכנאי הטלוויזיה הפסיקו אמש שידור משחק הכדורסל מארה"ב" .העיתונות הישראלית מדווחת לקוראיה אודות קטיעת השידור הישיר של משחק ה- NBA בטלוויזיה הישראלית מלווה במאמרי מערכת הקוראים לסגור ולפרק את הטלוויזיה . 

 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 9  בפברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . כותרת ראשית בעיתון "ידיעות אחרונות" : "הטכנאים כיבו את מסך הטלוויזיה ל- 2 מיליון צופים"

 

ראה "מעריב" – פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "מעריב" . מנכ"ל רשות השידור מכריז קבל עם ועולם : "לא אתן לפרחחים לנהל את הטלוויזיה" , הכרזה שלא עמדה במבחן המציאות והזמן . ציון סווירי מעולם לא פוטר משורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . 

ראה "הארץ" מ- פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . עיתון "הארץ" . יו"ר ההסתדרות ישראל קיסר משחרר הצהרה נגדית לזאת של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת : "אם ציון סווירי ישעה מחדש ייתכן שנשבית את הרדיו , את בזק , ואת חברת החשמל"

ראה "הארץ" מ- פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . עיתון "הארץ" . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת דחה את הצעת ההסתדרות להשעות את השעייתו של יו"ר וועד ההנדסה ציון סווירי . 

nba 20

טקסט מסמך :  פברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. עיתון "על המשמר". כאוס בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת שוקל לסגור את הטלוויזיה בעקבות השיבושים ב- "מבט" . (באדיבות ארכיון "על המשמר" ובית אריאלה בתל אביב) .

ראה "הארץ" מ- פברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. עיתון "הארץ". טכנאי הטלוויזיה מודיעים כי ישביתו את שידורי הטלוויזיה עד היו"ר שלהם ציון סווירי יוחזר לעבודה . 

ראה "הארץ" מ- פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . פרשנות משפטית והתייחסותו של המשפטן חיים ברנזון (בנו של השופט העליון צבי ברנזון) לפרשת גדיעת השידור הישיר של משחק ה- NBA בידי ציון סווירי . 

 

ראה "מעריב" מ- פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . פרשנות משפטית והתייחסותו של המשפטן צבי טרלו  למעשה גדיעת השידור הישיר של משחק ה- NBA בידי ציון סווירי . 

 

ראה "מעריב" מ-  פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . כתבת "מעריב" אילנה באום מדווחת לקוראי עיתון "מעריב" כי השעיית ציון סווירי עלולה להתפתח לעימות שישבית את המשק . 

 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- פברואר 1987 . כתבת "ידיעות אחרונות" רבקה נוימן מדווחת : "השעיית ציון סווירי תגרור את כל ההנדסאים במשק" . 

nba 24

טקסט מסמך : פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש בודק אפשרות לבטל השעיית ציון סווירי . (באדיבות ארכיון עיתון "דבר" ובאדיבות בית אריאלה) .

 

ראה "מעריב" מ- פברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . מאמר מערכת של עורך העיתון "מעריב" שלום רוזנפלד, "המהפכה שלא הייתה".

ראה "הארץ" מ- פברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. מאמר מערכת של עיתון "הארץ", "שלטון המופקרים באולפנים"

ראה "הארץ" מ- פברואר 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים. פוסט של גדעון סאמט עיתון "הארץ", "מ- סווירי עד פרץ , הפקה ישראלית"

 

ראה "מעריב" מ- פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . כותרת ראשית בעיתון "מעריב" , "כניעת ההנהלה פותחת עידן חדש בטלוויזיה : ערוץ עובדים" , הנוגעת לפרשת קטיעת השידור הישיר של ה- NBA ע"י הטכנאי ציון סווירי הדנה בהחלטת הנהלת רשות השידור לבטל את ההשעיה של ציון סווירי שהיא בעצמה גזרה עליו . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין נכנע ולחץ לביטול השעיית ציון סווירי ומודיע קבל עם ועולם : "אינני בטוח כי אוכל לשאת באחריות" .

 

ראה "מעריב" מ- פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . מאמר מערכת של עיתון "הארץ" , "המנהל כאילו של רשות השידור" הנוגע לפרשת קטיעת השידור הישיר של ה- NBA ע"י הטכנאי ציון סווירי . המאמר תוקף את החלטת הנהלת רשות השידור לבטל את השעייתו של ציון סווירי . 

 

ראה "מעריב" מ- פברואר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . מאמר נוסף הנוגע לפרשת קטיעת השידור הישיר של ה- NBA ע"י הטכנאי ציון סווירי . המאמר מדווח על ביטול השעייתו של ציון סווירי : "התקפלות טוטאלית של ההנהלה , תופעה של חוסר ניהול , שבירת ערכים ונזק חסר תקנה למערכת הניהולית והמשפטית ברשות השידור – היו חלק מן התגובות שנשמעו נגד ההחלטה . והיו גם מצדדים שנתלו בקש האחרון – שקט תעשייתי" . 

שלושת חברי וועד עיתונות הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" , מר דן בירון , מר יעקב אסל , ומר גדי סוקניק צועדים במשעול שסלל להם ציון סווירי . ב- 5 באוקטובר 1987 משביתים שלושתם כליל את עבודת הטלוויזיה והרדיו לתקופה ארוכה עד 25 בנובמבר 1987 בגין תביעות לשיפור שכר של הסקטור העיתונאי. רשות השידור נכנסת לקומה בת חודשיים ימים . 

21 ביולי 1987 . העיתונאים בטלוויזיה וברדיו "קול ישראל" עורכים שביתת אזהרה בת יומיים (בחסות האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל) נגד מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בגין שיפור תנאי השכר . האיגוד הארצי של העיתונאים מצהיר : "מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הוא האחראי לביטול השידורים כיוון שדחה הצעות פשרה שהיו מונעות פגיעה בהפקות". מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מפרסם מנשרים בעיתונות הכתובה, קורא להם "אגרת למשלמי האגרה", בהם הוא מגן על עקרונות הניהול שלו. מנכ"ל הרשות טען כי השביתה בת היומיים של העיתונאים הסבה נזק של 500000 (חצי מיליון) דולר מריבת עיתונאי רשות השידור עם המנכ"ל שלהם בת היומיים ביולי 1987 הייתה הקדמה ושימשה מבוא לסכסוך הממושך בן 52 ימים שנכון לשני הצדדים כעבור חודשיים וחצי באוקטובר ונובמבר 1987.

5 באוקטובר 1987. העיתונאים בטלוויזיה הציבורית ורדיו "קול ישראל" מנהלים שוב מאבק שכר ומלחמת חורמה במנכ"ל רשות השידור אורי פורת. וועד עיתונות/הפקה מכריז על החשכת המסך ושביתה בת 52 ימים . רשות השידור מורדמת ונכנסת לקומה של חודשיים.

 

ראה העיתונות היומית מ- 21  ביולי 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . סכסוך עבודה על רקע תביעות שכר בין עיתונאי רשות השידור טלוויזיה ורדיו לבין מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כפי שדווח ב- "ידיעות אחרונות" , "מעריב" , "על המשמר" .

ראה עיתוני "הארץ" , "חדשות" , "מעריב" , "ידיעות אחרונות" , "על המשמר" , ו- "ג'רוזלם פוסט מ- 23  ביולי 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . עיתונאי רשות השידור טלוויזיה ורדיו פותחים בשביתת אזהרה בת יומיים כנד מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בגין שיפור שכרם. המנכ"ל מצדו מפרסם בתגובה מנשר לציבור משלם האגרה בו הוא תוקף את העיתונאים ומגן על עקרונות הניהול שלו . 

 

ראה העיתונים הנ"ל מ- 23  ביולי 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . עיתונאי רשות השידור טלוויזיה ורדיו פותחים בשביתת אזהרה בת יומיים כנד מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בגין שיפור שכרם. המנכ"ל מצדו מפרסם בתגובה מנשר לציבור משלם האגרה בו הוא תוקף את העיתונאים ומגן על עקרונות הניהול שלו . הדיווח הופיע בעיתוני "הארץ" , "חדשות" , "מעריב" , "ידיעות אחרונות" , "על המשמר" , ו- "ג'רוזלם פוסט" .

במחצית חודש ספטמבר 1987 נפגשו נציגי העיתונאים בטלוויזיה הישראלית וברדיו "קול ישראל" דן בירון , יעקב אסל , אמנון נדב , וגדי סוקניק עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת , ותבעו ממנו במפגיע להיכנס עמם מייד למו"מ כדי לשפר את שכרם . עיתונאי רשות השידור ביקשו להשוות את שכרם עם עמיתיהם בעיתונות הכתובה . אורי פורת השיב להם כי מוקדם עדיין להיכנס למו"מ בעניין השכר בטרם גיבש משרד האוצר את הסכם השכר החדש בשידור הציבורי . אגודת העיתונאים הירושלמית והארצית לא וויתרו . הם ידעו כי אורי פורת מתעתד לצאת בראשית אוקטובר 1987 לחופשה משפחתית בחו"ל  ותבעו ממנו להתחיל במו"מ מזורז . מנכ"ל הרשות סירב . אגודת העיתונאים הכריזה על סכסוך עבודה פורמאלי וזעזועים קשים בטלוויזיה וברדיו בתוך שבועיים אם המנכ"ל לא יתרצה . חמתו של אורי פורת בערה בו . "אל תאיימו עלי . זה פשוט לא מזיז לי" , השיב להם וטס לחו"ל . ביום שני – 5 באוקטובר 1987 , מייד לאחר יום כיפור , פרצה שביתת העיתונאים הארוכה בטלוויזיה הישראלית וברדיו "קול ישראל" . מסך הטלוויזיה הציבורית הושחר למשך 52 ימים עד 25 בנובמבר 1987 .

ממקום חופשתו בחו"ל צלצל מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לראש הממשלה יצחק שמיר והפציר בו לא להיכנע לשובתים . "השביתה איננה מוצדקת וגם כיס המזומנים של השובתים מצומק . הם יחזרו לעבודה . אני ממתין בסבלנות" , נימק את בקשתו בפני ראש הממשלה . יצחק שמיר נענה לפנייה ונמנע מלהתערב בסכסוך העבודה .

ראה "הארץ" מ- ספטמבר 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . ידיעות מקדימות בעיתון "הארץ" ו- "חדשות" אודות העימות בעניין השכר בין עיתונאי רשות השידור לבין מנכ"ל רשות השידור אורי פורת . מרבית העיתונאים בטלוויזיה הישראלית וברדיו "קול ישראל" לא היו מודעים לחומרת הוויכוח והשביתה הארוכה נפלה עליהם כרעם ביום בהיר . 

בערב יום חמישי חג שמחת תורה – 15 באוקטובר 1987 , נחתה בנמל התעופה בן גוריון אסירת ציון המפורסמת גב' אִידָה נוּדֶל . מאז 1971 ניהלה אידה נודל מאבק עיקש נגד שלטונות ברה"מ על מנת לקבל אישור לעלות לישראל . במהלך שנות המאבק הארוכות הוגלתה ע"י ה- ק.ג.ב. הסובייטי לסיביר הרחוקה והקרה . פנסי ערוץ  2 הניסיוני הֵאירו את קבלת הפנים הממלכתית שערכה לה ממשלת ישראל וראשה יצחק שמיר ברחבת המטוס בנתב"ג . אִידָה נוּדֶל הייתה מסורבת עליה יהודייה מפורסמת ורבת מוניטין בברה"מ , בעולם , ובישראל . היא סימלה בעיניי רבים בארץ את מאבק יהדות ברה"מ למען החופש ונגד הממסד הקומוניסטי – טוטליטארי הסובייטי . הטלוויזיה הישראלית סיקרה שוב ושוב מאז מחצית עשור ה- 70 את המערכה וכמיהתם של רבים מיהודי רוסיה לעלות לישראל , כמיהה ציונית . שהפכה להתמודדות ומאבק ממושך שהובילו אנטולי "נתן" שצ'רנסקי ואידה נודל נגד השלטון שהתנכל ומנע זאת מהם . הייתה זאת הטלוויזיה הישראלית שתיארה אותם כ- "אסירי ציון" . עכשיו ברגע המכריע היא לא הייתה שם . כשירדה אִידָה נוּדֶל במדרגות כבש המטוס בנתב"ג וראש הממשלה מר יצחק שמיר לחץ את ידה ונישק אותה בפני מצלמות ערוץ 2 הניסיוני , היו עסוקים עיתונאי רשות השידור בשביתה ממושכת בת 52 ימים שהכריזו כנגד מנכ"ל הרשות אורי פורת . המסך הוּשְחַר והטלוויזיה הישראלית הציבורית והמונופוליסטית הכְּבוּיָה נעדרה מהאירוע . הטלוויזיה הישראלית הייתה ב- 1987 רק בת 19 שנים אך כבר מקומטת ובלה , איטית , וכבדת תנועה . והחמוּר מכל שאפילו אידיאלים לא היה לה עוד להציע . זאת הייתה בעצם הטרגדיה של חזון השידור הציבורי . הטלוויזיה הייתה ב- 1987 צעירה בשנות נעוריה אך הציבור כבר מאס בה . סכסוכי העבודה והשביתות הבלתי פוסקות בשורות הטלוויזיה הישראלית שהציבור מימן מכיסו במיטב תשלומי האגרה , פשוט שיגעו אותו . עכשיו ב- 15 באוקטובר 1987 חסרונה לא הורגש . הערוץ השני הניסיוני בראשות שני ראשי המנהלת שלוֹ אוֹרֶן טוֹקָטְלִי ואברהם פּוֹרָז והשַר הממונה שַר תקשורת גד יעקבי היו נוכחים שם , ודאגו לתחליף .

jurnalist 5

טקסט תמונה :  15 באוקטובר 1987 . נמל התעופה בן גוריון . אסירת ציון גב' אידה נודל יורדת במדרגות כבש המטוס שהביא אותה לישראל . ערוץ 2 הניסיוני מעביר בשידור ישיר לכל מדינת ישראל את הגעתה לישראל של אסירת ציון אידה נודל . מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית נותרו כבויות .(לע"מ תמורת תשלום) .

jurnalist 6

טקסט תמונה :  15 באוקטובר 1987 . נמל התעופה בן גוריון . ראש הממשלה יצחק שמיר מקבל את פניה של גב' אידה נודל ליד כבש המטוס . (לע"מ תמורת תשלום) . הטלוויזיה הישראלית השובתת החמיצה את התמונות האלה . 

הערוץ השני הניסיוני מילא בהצלחה לא מבוטלת בשידור ישיר בפעם הראשונה בתולדותיו את חסרונה של הטלוויזיה הישראלית הוותיקה רְווּיָת מריבות וסכסוכי עבודה . הטלוויזיה הישראלית הפסידה בשביתה הממושכת הזאת לחלוטין את תמיכת הציבור . ובאשר לשידור הישיר עצמו . אִידָה נוּדֶל לא הייתה הכוכב היחידי בו . שרי הממשלה ובראשם יצחק שמיר ושמעון פרס וכמובן גד יעקובי שניצב אף הוא סמוך למצלמות ערוץ 2 , נשזפו כולם מזרקורי האורות ונהנו מהעדשות הגדולות של המצלמות האלקטרוניות כמו העולה החדשה אסירת ציון . זה היה מדהים . עוד בטרם היותו בכלל רשת טלוויזיה , שָב וְקִיבֵּע ערוץ ה- 2 הניסיוני את תודעתו בקרב הצופים כצורך תקשורתי חיוני ואלטרנטיבה לטלוויזיה הישראלית הציבורית והבלעדית במדינה . העפלתה של אידה נודל לישראל ב- 15 באוקטובר 1987 שימשה עוד קטליזאטור לפתיחת שוק הטלוויזיה בישראל בפני תחרות עוצמתית רָב ערוצית . הממשלה הייתה ערה לצורך הזה של חשיפה טלוויז\יונית מול המונופול השובת . שַר התקשורת גד יעקבי חש את עצמו באותו היום ההוא בצדק כאחד המנצחים הבולטים בזירת הטלוויזיה המקומית . נוצר מצב גרוטסקי . בעוד ערוץ 2 הניסיוני מקבע את תודעתו בקרב הציבור היו עסוקים עיתונאי רשות השידור בתחזוקת השביתה הממושכת שאיש לא האמין בתועלתה . בהיעדר משכורות הפכו העובדים לאיגוד של קיביצרים ומקבצי נדבות במסווה של גיבורי תצוגות אופנה והפקת ערבי בידור יחדיו עם כמה מאומני ישראל שיצאו לסייע לשובתים ולא צלחו .

זה לא היה ניצחונו הראשון של ערוץ 2 הניסיוני על הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית והמתנשאת . ב- 15 בפברואר 1987 נפתח בבנייני האומה בירושלים בבית דין מיוחד בראשותו של השופט העליון דוב לווין משפטו של הפושע האוקראיני ג'ון דמיאניוק שנודע בכינויו "איוואן האיום" . זאת הייתה הפעם השנייה בתולדות מדינת ישראל לאחר משפט אדולף אייכמן בה נשפט בירושלים אדם שנאשם בפשעים נגד העם היהודי במלחמת העולם ה- 2 . ג'ון דמיאניוק הוסגר מארה"ב לישראל והואשם על ידה כי היה האיש שהפעיל את מנוע הגזים במחנה ההשמדה טרבלינקה בפולין ורצח 900000 (תשע מאות אלף) יהודים . הוא הואשם גם שהתעלל בסַדִיזְם מטורף במאות יהודים והרג אותם במו ידיו . פרקליט המדינה יונה בלטמן דרש בנאום הפתיחה של הקטגוריה לגזור על הנאשם עונש זהה לזה שהוטל על אדולף אייכמן . למרבה ההפתעה סירבו מנהל הטלוויזיה חיים יבין ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לסקר את המשפט החשוב בטענה שאיננו מעניין את הציבור יתר על המידה . נפל אם כן דָבָר בתקשורת הישראלית ב- 15 בפברואר 1987 שהביא בסופו של דבר לשינוי דרמטי בהתפתחות שידורי החדשות בטלוויזיה והקמתו של ערוץ שני בישראל . הערוץ ה- 2 הניסיוני דַל אמצעים וכוח אדם החֵל לשָדֵר ישיר מידֵי בוקר את משפטו של פושע המלחמה האוקראיני ג'וֹן דַמיָאנְיוּק שנודע בכינויו "איוואן האיום" , מפני שרשות השידור וויתרה על הסיקור . מנהל הטלוויזיה הישראלית חיים יבין ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן טענו שהאירוע אינו מספיק חשוב והפקירו את הזירה למתחרה הפוטנציאלי שלהם ערוץ 2 דַל האמצעים . התירוץ "האירוע איננו חשוב מספיק" היה טיפשי ולא כן . הנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית חששה להתמודד עם לחץ העבודה ותפעול העובדים ועמם הטכנולוגיה הטלוויזיונית הדרושה שייכפה עליה סיקור המשפט הארוך , ולכן נסוגה מהסיקור . אורי פורת ז"ל וחיים ייבדל לחיים ארוכים יבין פחדו שהצבת ניידת שידור אלקטרונית מידי יום ליד היכל המשפט וגיוס עשרות טכנאים ועיתונאים לסיקור המשפט , יפגעו בעבודה השוטפת של הטלוויזיה ובתקציבה . "מה אכפת לנו שערוץ 2 הניסיוני יסקר את המשפט ולא אנחנו . שיבושם להם" , אמרו שניהם ברהב והסתלקו מהמערכה . ג'וֹן דָמְיָאנְיוּק רוצחם של עשרות אלפי יהודֵי אוקראינה הפך לאזרח אמריקני שָלֵיו ותמים בחלוף השנים . שמו כרוצח המוני יהודים נשכח בין דפי ההיסטוריה המצהיבים . עכשיו כשטחנות הצדק פעלו ומשהוסגר לישראל ע"י שלטונות ארה"ב בהאשמה של סיוע להשמדת יהודֵי אוקראינה בעת מלחמת העולם ה- 2 , הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא מצאה עניין בכיסוי המשפט . מנהלי צוות ההקמה של ערוץ 2 הניסיוני אוֹרֶן טוֹקָטְלִי ואָבְרָהָם פּוֹרָז ביקשו מהיועץ המשפטי של הממשלה יוֹסֵף חָרִיש לאשר להם שידורים ישירים מהמשפט שזכה להד עולמי . ערוץ 2 הניסיוני חדר לוואקום התקשורתי והוכיח את עצמו .

jurnalist 7

טקסט תמונה :  15 בפברואר 1987 . בנייני האומה בירושלים . נפתח משפטו של הפושע האוקראיני ג'ון דמיאניוק (נודע בכינויו "איוואן האיום") שנאשם בהשתתפות ברצח 900000 (תשע מאות אלף) יהודים במחנה ההשמדה טרבלינקה בפולין במלחמת העולם ה- 2 . הטלוויזיה הישראלית נמנעה מלהעביר את מהלך המשפט בשידורים ישירים . ערוץ 2 הניסיוני בראשות אנשי מנהלת ההקמה שלו אורן טוקטלי ואברהם פורז היה נוכח שם ועשה את העבודה במקומה . (לע"מ תמורת תשלום) .

מצלמות הטלוויזיה של מנכ"ל רשות השידור אוּרִי פּוֹרָת , חַיִים יָבִין , ויָאִיר שְטֶרְן נעדרו מאולם בית המשפט בנימוק שמשפט דמיאניוק נטול עניין ציבורי והחליטו לא לסַקֵר אותו . הנהלת הרשות סברה שמשפט ג'ון דמיאניוק איננו חשוב דיו . זאת הייתה שגיאה עיתונאית ושגיאה מוסרית גסה וחמורה מכל היבט וגַם חוסר הבנה ציבורי מוחלט באסטרטגיה של בניין שידור וצריבת תודעה לטווח ארוך . הטלוויזיה הישראלית הציבורית התנהגה כמונופול לכל דבר . רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית הפקירו במו ידיהן וברוב טיפשותן את סיגנל השידור שלה לטובת גורם שידור מתחרה במדינת ישראל . ראשי מִנהלת ההקמה של ערוץ 2  אוֹרֶן טוֹקָטְלִי ואָבְרָהָם פּוֹרָז עַטו על המציאה , השתלטו על סיגנל השידור , ושיווקו לצופים את יחסי הציבור האגרסיביים שלהם באמצעות גִרסת טריוויה תמימה כלהלן : "מתוך הכרת חשיבות הנושא נערכנו בתוך יממה לשידור המשפט . אנחנו מעבירים את משפט ג'ון דמיאניוק בשידור ישיר לטובת הצופים בישראל באמצעות הטלוויזיה החינוכית ואולפני 'הבירה' " . הערוץ השני צבר בבת אחת אהדה עצומה בעוד הטלוויזיה המונופוליסטית ורשות השידור מצטיירות שוב כגופי שידור אימפוטנטיים ומתנשאים . אוֹרֶן טוֹקָטְלִי ואָבְרָהָם פּוֹרָז גרפו את תהילת הציבור . הטבע איננו סובל וואקום .

רק יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מִיכָה יִנוֹן התקומם כנגד ההחלטה העיתונאית המוטעית של ההנהלה המקצועית שלא לסקר ישיר את המשפט . בעיניו זה היה לא רק מחדל אלא גם טמטום ופגם מוסרי . לכן קבע והצהיר בפני כל מי שרצה לשמוע , "אורי פורת , חיים יבין , ויאיר שטרן יכולים לרשום את עצמם בדפי ההיסטוריה כמי שהקימו את ערוץ 2 מעפרו" . הקמתו המסודרת של הערוץ ה- 2 המסחרי לא איחרה איפה לבוא . היא הייתה עכשיו רק עניין של זמן .

 

ראה "ידיעות אחרונות" ו- "הארץ" מ- 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים .יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון מצהיר לעיתונות בעקבות סירוב הטלוויזיה הישראלית לסקר את משפטו של הצורר ג'ון דמיאניוק ("איוואן האיום") : מנהל הטלוויזיה חיים יבין ומנהל חטיבת החדשות יכולים לרשום עצמם בהיסטוריה כמי שהקימו את הערוץ השני" . (באדיבות העיתונים "ידיעות אחרונות" ו- "הארץ") .

jurnalist 9טקסט מסמך :  3  במארס 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון מבקר בחריפות את ההחלטה המשותפת של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת , מנהל הטלוויזיה חיים יבין , ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן שלא להעביר בשידורים ישירים את משפט הפושע האוקראיני ג'ון דמיאניוק . (באדיבות ארכיון "דבר" ובאדיבות בית אריאלה בתל אביב) .

משפטו של ג'ון דמיאניוק תוכנן להימשך חצי שנה אך התארך ליותר משלוש שנים. הוא הורשע ונידון למוות. לאחר שלוש שנים נוספות החליט בית המשפט העליון לזכות את ג'ון דמיאניוק מחמת הספק ולגרשו בחזרה לארה"ב . בתחילת סיקור המשפט בפברואר 1987 פקפקו רבים האם הציבור הרחב יתעניין בו , אך בתוך זמן קצר התברר שההתעניינות במשפט הזה הנערך במדינת ישראל הייתה מרובה , והקיפה חלקים רחבים ומגוונים בציבור . הערוץ השני הניסיוני סיקר את משפט ג'ון דמיאניוק לאורך זמן רב ונתן לגיטימציה לנוכחותו .

jurnalist 10

טקסט מסמך :  קיץ 1987 . הימים ההם – הזמן ההוא לפני 27 שנים . העיתון "על המשמר" . הציבור והעיתונות מעניקים לגיטימציה להקמתו של ערוץ טלוויזיה שני במדינת ישראל בעקבות הסיקור הטלוויזיוני השיטתי והרצוף של ערוץ 2 הניסיוני את משפטו של פושע המלחמה האוקראיני ג'ון דמיאניוק (איוואן האיום) המתנהל בבנייני האומה בירושלים בהרכב בית דין מיוחד בראשות השופט דוב לווין . (באדיבות ארכיון "על המשמר" ובית אריאלה בתל אביב).

שש שנים הן פרק זמן קצר בתעשיית הטלוויזיה . גם בישראל . השנים חלפו במהירות עצומה מאז החל בחורף 1987 ערוץ 2 הניסיוני בסיקור משפט ג'ון דמיאניוק . בינתיים הקימו כבר חברות "ערוצי זהב" , "מתב" , ו- "גוונים" את רשת הטלוויזיה בכבלים במדינת ישראל ובנובמבר 1993 ניצב הערוץ השני בשער כשהוא מאיים על השידור הציבורי הוותיק והמסורבל , כשבאמתחתו כסף וממון . ערוץ 2 המסחרי והצעיר החל את שידוריו בתנופה רבה לקול תרועת ההמונים כשהגייסות שלו נושאים אותו היישר למלחמות הכבדות של רכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם , כיסוי החדשות בארץ ובעולם , קניית סרטים ותוכניות מחו"ל , ופיתוח תוכניות בידור ו- Talk show מקומיות . מנהיגי שלוש הזכייניות בערוץ 2 המסחרי , המנכ"לים המשותפים דן שילון ויוחנן צנגן ב- "רשת" , מנכ"ל "קשת" אלכס גלעדי , ומנכ"ל "טלעד" עוזי פלד היו רוויי אמביציות שידור . הם היו נחושים להראות לבעלי המניות שלהם כי הם יודעים לעשות טלוויזיה ולצבור רייטינג . הקמתו של ערוץ 2 זעזעה עד היסוד את תשתיות הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

בדצמבר 1987 הזמינו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אהרון הראל ז"ל את שר התקשורת גד יעקבי ז"ל לערוך סיור במבצרה של רשות השידור הלא הוא בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . גד יעקבי סייר בכל קומות הבניין וקיבל הסברים ממנהלי חטיבות התוכן והטכנולוגיה . הוא נראה לי זחוח וטוב לב בעת שנע עם פמלייתו ומלוויו  על פניו היה מרוח חיוך של ניצחון . כשהוא הגיע למשרדי מחלקת הספורט בקומה החמישית הוא כבר הסתובב כטווס . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הכיר בינינו והציג אותי בפניו , "זהו יואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט חלון הראווה של הטלוויזיה" . הסברתי לו בקצרה את דרכי הפעולה של מחלקת הספורט שבפיקודי , את החשיבות העצומה של הטכנולוגיה החדשנית בעיתונאות הספורט לרבות השימוש בתקשורת הלוויינים , ואת ההתכוננות שלנו לקראת אולימפיאדת סיאול 1988 ומונדיאל הכדורגל של איטליה 1990 . השר הקשיב , שאל כמה שאלות , והתנהג בנימוס רב . לא יכולתי להתאפק , כשנפרדנו שוב בלחיצת יד אמרתי לו , "אדוני שר התקשורת הייתם ברי מזל ב- 15 באוקטובר 1987" . גד יעקובי נעים הליכות רק חייך והמשיך בדרכו .

jurnalist 11

טקסט תמונה : דצמבר 1987 . אני ניצב בפתח משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה ברוממה ירושלים מקדם את שר התקשורת בממשלת ישראל גד יעקבי . הוא הסתובב כטווס ב- "בית היהלומים" . חיוכו העיד עליו כי כבש את הבניין בסערה לאחר שנחל ניצחון תקשורתי גדול בשידור ישיר בלעדי באוקטובר 1987 , המסקר את הגעתה לישראל של מסורבת העלייה אידה נודל ע"י ערוץ 2 הניסיוני . הסיקור הבלעדי בערוץ 2 הניסיוני התאפשר בשל שביתת העיתונאים הממושכת ברשות השידור . זיהוי משמאל לימין : אורי פורת מנכ"ל רשות השידור , אהרון הראל יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , איש לא מזוהה (במשקפיים) , שר התקשורת גד יעקבי , איש לא מזוהה (משופם) , ואנוכי  . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

אפילוג.

עיתונאי הטלוויזיה הציבורית המונופוליסטית שופעי הכוח המשיכו בסטגנציה שלהם במשך 43 ימים נוספים לאחר הגעתה של גב' אִידָה נוּדֶל . מעשה התאבדות תקשורתי . השגיאה הנוראית של הקרנת "מסך שחור" במשך 52 ימים הייתה בלתי נסלחת והצטרפה לשורת חטאים כבדים נוספים שחטא הערוץ הציבורי בעבר . ערוץ 2 חסר הניסיון התארגן יפה באוקטובר 1987 ועשה את העבודה כמו שצריך והוכיח כי בבוא העת יהווה גורם תחרות מסוכן לשידור הציבורי . השביתה הגדולה ביותר בתולדות רשות השידור בת 52 ימים הסתיימה בקול ענות חלושה מבלי שהעיתונאים השיגו הישג ממשי כלשהו . לא היו בה מנצחים וכולם שילמו את המחיר ובראשם השובתים . הם שילמו בכיסם וגם במוניטין שלהם . לפתע התברר כי לשידור הציבורי יש תחליף . ואומנם זיכרונו הקצר של הצופה הישראלי לא בגד בו . משנעמד ערוץ 2 על רגליו בנובמבר 1993 ערקו הצופים בהמוניהם מערוץ 1 הציבורי ונדדו לערוץ 2 המסחרי .

סוף הפוסט מס' 452.

 

 

תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל (פוסט 2 מתוך 3) . פוסט מס' 451 . כל הזכויות שמורות

הערה 1 . הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי . 

תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל (פוסט 2 מתוך 3). פוסט מס' 451. כל הזכויות שמורות.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 451 : הועלה לאוויר ביום שישי – 21 בנובמבר 2014

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת הספרים עוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ, וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה 3 : סרטו המרגש של העיתונאי מואב וורדי ב- "המקור" בערוץ 10 אודות הילדה עמית קדוש עסק באומץ לב נדיר שלה ושל משפחתה מלווה בטוהר ותום לב .

הערה 4 : לפני כמה ימים נקלעתי לתוכנית האקטואליה "לונדון את קרישנבאום" שעסקה בלהקה המוסיקאלית הבריטית "פינק פלויד" (Pink Floyd) . מוטי קירשנבאום טען בפני צופיו כי יש להם מעריצים רבים בישראל אולם נמנע מלנקוב בנתון מוחלט. מייד שאלתי את עצמי על מה הוא מדבר ? כמה מעריצים בדיוק יש להם בישראל  ? 5000 ? 10000 ? 100000 ? חצי מיליון ? כמה זה "רבים" , ומה המשמעות המתמטית של "רבים" בשעה שמישהו משתמש במונח הזה כדי להצדיק את טיעונו . אני אינני אוהב את המוסיקה של "פינק פלויד" וגם לא את זאת של להקת בריטית אחרת ה- "Rolling Stones" בראשות מיק ג'אגר . שתי הלהקות הללו אינן מגיעות לקרסול של עוד להקה בריטית ה- "Beatles" שהפיקה עבורי שירים ומוסיקה בלתי נשכחים . אני מחזיק בביתי את כל היצירות הנפלאות של "החיפושיות" . יחלפו  1000 (אֶלֶף) שנים עד שיימצא שוב הרכב קולי וכישרון שירה כפי שיצרו ג'ון לנון , פול מקרטניי , ג'ורג' האריסון , ורינגו סטאר , ועוד 1000 (אלף) שנים נוספות עד שיימצא תחליף לקולו ולמוסיקה של אלביס פרסלי.

הערה 5 : ערוץ 10 שידר ישיר אמש (יום חמישי – 20 בנובמבר 2014) מצרפת את המשחק השישי בבית ב' המוקדם ב- Euroleague בו ניצחה מכבי ת"א את לימוז' החלשה והרוטינית 73 : 79 . בסיום המשחק התחבק המאמן הראשי גיא גודס בחדווה חיבוק אמיץ וממושך עם צוות עוזריו אלון שטיין ופיני גרשון כאילו הם כבשו את האוורסט . הייתה לו סיבה . מכבי ת"א יצאה מהמאבק בשן ועין . פתאום אתה מבין עד כמה הקבוצה מעוררת חמלה. מכבי ת"א היא נבחרת כדורסל פגיעה שזקוקה נואשות לחיזוק ושיפור משמעותי . אף על פי כן זכה השידור הישיר הנ"ל בהובלתם של ניב רסקין וגור שלף לשיא עונתי של רייטינג ממוצע בן % 12.3 ולשני Peaks : בין 22.45 ל- 23.00 צבר ערוץ 10 מדרוג של % 13.7 ובין 23.00 ל- 23.15 היה לו % 13.4 . ערוץ 10 הביס את ערוץ 1 הציבורי וניצח את יריבו העיקרי ערוץ 2 המסחרי .

מפת המדרוג באוכלוסייה היהודית ביום חמישי – 20 בנובמבר 2014 בין 22.30 ל- 23.30

ערוצים / רבעי שעות               ערוץ 1                        ערוץ 2                        ערוץ 10 

22.45 – 22.30                        % 2.4                         % 14.6                       % 11.4

23.00 – 22.45                        % 1.1                         % 12.3                       % 13.7

23.15 – 23.00                        % 1.8                         % 9.1                         % 13.4

23.30 – 23.15                        % 1.8                         % 8.1                         % 11.3 

הערה 6 : לאחרונה אני מעיין שוב בארבעת מחזותיו הטרגיים של וויליאם שייקספיר "אותלו" ,"המלט נסיך דנמרק" , מקבת , ו- "המלך ליר" – ולא מוצא תשובה לתמיהתי מדוע יצר שייקספיר אישיות אפלה , בוגדנית , וסכסכנית כ- יאגו מול אותלו התמים ? מדוע ברא את דמותו הטהורה וההגונה של המלט ומולו הציב את קלאודיוס הרוצח המנוול אחי אביו ואת פולוניוס התכמן והקומבינטור הערמומי של ממלכת דנמרק ? האם הדרך היחידה ליצור דרמה היא לעַמֵת את הטוב , את תום , את טוהר, ואת היושרה עם רוֹעַ , רֶשָע , פֶּשָע , ושחיתות ? הסופר היהודי מדנמרק גיאורג בראנדס (Georg Brandes) כתב ב- 1895 מסה מעניינת ביותר "Shakespearean Tragedy" אודות גאון כתיבת הדרמות וויליאם שייקספיר שנפתחת בטקסט כלהלן : "מאורעות שונים באו והסתערו בשנת 1601 על נפשו של וויליאם שייקספיר…" . לא מצאתי שָם תשובות לחידה מדוע וויליאם שייקספיר מצא צורך לברוא את יאגו ומאידך להפיח רוח חיים בהמלט ? האם לאדם הגון וישר כמו אותלו יש בכלל יכולת לשרוד בעולם כשהוא מוקף באנשים כמו יאגו ? האם ל- הַמְלֶט יש סיכוי להתקיים לצד שכנים קרובים כמו דודו הנבל קלאודיוס ויועץ הממלכה פולוניוס ?

הערה 7 : נבחרת ישראל של סוף 2014 בראשות המאמן אלי גוטמן היא קבוצה טובה במונחי כדורגל מקומיים . גם לאחר הניצחון 3 : 0 על בוסניה המפורקת בקדם Euro 2016 ושני ניצחונות קודמים על נבחרות קפריסין ואנדורה מוקדם עדיין לדבר אודות קבוצה מצוינת ומחשבת כדורגל אותנטית ו- נחרצת של המאמן הלאומי מר אלי גוטמן , זאת שמסייעת לה להתייצב לפי שעה במקום הראשון בטבלת הבית המוקדם עם 9 (תשע) נקודות מ- 3 (שלושה) משחקים . עוד חזון למועד .

תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל (פוסט 2 מתוך 3). פוסט מס' 451. כל הזכויות שמורות.

פרופסור ישעיהו ליבוביץ' המנוח יצר בכוונה תחילה באמצעות חוכמתו והמוניטין שלו דימוי שלילי למשחק הכדורגל . ישעיהו ליבוביץ' תמה , "מדוע 22 שחקנים רודפים על כר הדשא אחרי כדור אחד…?" , ואז הוסיף בציניות , "אפשר להוסיף להם עוד כמה כדורים אז הם יחדלו מהריצה המטופשת והמרדף אחרי כדור אחד…". ישעיהו ליבוביץ ידע כמובן שהגלובוס איננו נשען על שני נדבכים בלבד. מחד על הפילוסופיה של קהלת , על תורת האבולוציה והמתמטיקה של המדע המודרני , ועל תורת הדרמה וכישרון הכתיבה של וויליאם שייקספיר . ומאידך על עמוד שנבנה מכדורגל וספורט . הפרופסור המלומד שיסה רבים באמצעות להט ה- הומור העוקצני שלו לחשוב וגם לומר בגלוי כי השֵכֶל של הכדורגלנים והספורטאים נמצא ברגליהם . מכאן חלחלה התובנה שגם שִכְלָם של אנשי הטלוויזיה שעוסקים בהפקת ועריכת שידורי כדורגל וספורט טמון באברי התנועה שלהם . מדובר כמובן בפְרָזָה , מליצה , שהיא קשקוש מוחלט ואשר לישעיהו ליבוביץ יש חלק רב בצריבת תודעתה בציבור . אני בטוח שישעיהו ליבוביץ' אמר את דבריו ברגע של הלצה אולם ציבור גדול לקח את דבריו ברצינות . מרבית הציבור נוטה לאמץ כל מיני רעיונות שווא בעיקר כשהם נוגעים בשמחה לאיד .

היום הדברים ידועים וברורים גם למרבית הקהל הרחב כי שידורי הספורט הרלוואנטיים בתעשיית הטלוויזיה הם המורכבים והמסובכים ביותר וגם היקרים והיוקרתיים ביותר , והמתוכננים ביותר בהשוואה לתחומי ונושאי טלוויזיה אחרים . בהיותי עוּל ימים לפני שנים רבות נדרשתי להגן על עצמי מפני דעת הקהל לא רק מפני שהייתי ספורטאי רב גוני ששיחק במקביל בשלוש ליגות לאומיות בכדורגל + כדורסל + כדורעף אלא גם מפני שאהדתי את המוסיקה שיצרו אלוויס פרסלי, ריקי נלסון, וג'ון לנון ופול מקרטניי ו- "החיפושיות" שלהם. אני מוכן להעמיד את כמות ה- High Q שהעניק לי אלוהי השֵכֶל להתמודדות מול כל בעל .I. Q  בן אנוש אחר עלי אדמות . תוכנית האקטואליה היומית בערוץ 10 "לונדון את קרישנבאום" מעלה לדיון מעת לעת גם Issues הנוגעים לענייני ספורט . ב- Sit up כזה באולפן נוטל בדרך כלל מוטי קירשנבאום את היוזמה ומנתח לבדו את הטעון הסבר בעוד הקולגה שלו ירון לונדון לובש גלימה ניטראלית ומסכה אטומה . כאיש טלוויזיה מתחמק שאין לו יד ודבר בשיחה ושום נגיעה לדיון . ירון לונדון הופך את עצמו באותם הרגעים האלה לאבסורדי ותפל .

giness

טקסט תמונה : ספר השיאים "גינס" מייחד לי פאראגרף בן ארבע שורות באחד מעמודיו .

הייתי ספורטאי מצטיין בקיבוץ אפיקים ועמק הירדן אך זה לעולם לא היה על חשבון עבודתי כחקלאי . אהבתי אהבה רבה את אדמת אפיקים ואת עבודתי בענפי החקלאות המספוא , הבננות , והרפת של הקיבוץ בשנים 1963- 1959 . התמונה שלי כרפתן בקיבוץ אפיקים עם אלופת החלב הפרה מַרוֹקָה בחורף 1961 איננה חשובה פחות מתמונתי כמפיק טלוויזיה ומנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית במונדיאל הכדורגל של מכסיקו בקיץ 1986 עם גדול כדורגלני תבל , הברזילי פֶּלֶה .

yoash 7

טקסט תמונה : חורף של דצמבר 1961 . ברפת של קיבוץ אפיקים . אני עם הפרה מרוקה אלופת החלב הבלתי מעורערת של קיבוץ אפיקים . הפרה השקטה , האדיבה , והנדיבה הזאת הניבה מידי עונה (10 חודשי חליבה) יותר מ- 12 טון (שניים עשר אלף ליטר) חלב . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 8

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . מכסיקו סיטי . אנוכי עם אחד מגדולי שחקני הכדורגל בתבל בכל הזמנים הברזילי פֶּלֶה (אֶדְסוֹן אָרָאנְטֶז דוֹ נַאסִימֶנְטוֹ) במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . פלה זכה עם נבחרתו ברזיל בשלושה גביעי עולם בכדורגל : במונדיאל שוודיה 1958 (בטרם מלאו לו 18) + מונדיאל צ'ילה 1962 + מונדיאל מכסיקו 1970 התמונה צולמה במצלמת הסטילס שלי ע"י המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה ב-  IBC (ראשי תיבות International Broadcasting Center) מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי ב- 31 במאי 1986 . ברור ששוחחנו אודות מחשבת הכדורגל של שלושת מאמני נבחרת ברזיל בשנים ההן וויסנטה פאולה ב- 1958 , איימורה מוריירה ב- 1962 , ומאריו זאגאלו ב- 1970 . (תיעוד וצילום אנה מריה אגירה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                                                  

באוקטובר 1975 טסתי יחדיו עם אלכס גלעדי ללונדון כדי להשתתף ב- Workshop בינלאומי בן חמישה ימים שערכו שתי הרשתות הבריטיות ה- BBC ו- ITV לאנשי טלוויזיה מכל העולם . טסנו לשם על חשבוננו . התוודעתי שם לפרשן הכדורגל של ה- BBC בִּילִי רָיְיט (Billy Wright) , מי שהיה הרָץ הימני והקפטן של נבחרת אנגליה בין השנים 1959 – 1945 ובעל 105 (מאה וחמש) הופעות בין ארציות במדים הלאומיים של נבחרתו . בִּילִי רָיְיט היה גם הקפטן של קבוצתו "ווּלְבְס" (Wolves) , קבוצה בכירה ששיחקה בשעתו בליגה הבריטית והייתה גם אלופת אנגליה מספר פעמים . שוחחנו בפגישה ההיא על שתי תבוסות הכדורגל המדהימות שנחלה נבחרת אנגליה ב- 25 בנובמבר 1953 ו- 23 במאי 1954 מידי נבחרת הונגריה . 3 : 6 ב- "וומבלי" (Wembley) בלונדון ו- 7 : 1 ב- "נאפ סטדיון" בבודפשט . בִּילִי רָיְיט נטל חלק בהרכב אנגליה בתפקיד רץ ימני והיה הקפטן של נבחרתו בשתי התבוסות ההן . מאמן נבחרת אנגליה היה וולטר ווינטרבוטום (Walter Winterbottom) . גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) שימש מאמן נבחרת הונגריה בשני ניצחונות העַל האלה והקפטן שלו היה פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas) . זאת הייתה שיחה מעניינת אותה סיכם בִּיִלי רָיְיט כלהלן : "משחק הכדורגל הוא אומנם פשוט אך נועד לאנשים חושבים" . רשימה ארוכה של מאמני צמרת בהיסטוריית הכדורגל העולמית נתמכת ע"י הסלוגן שטבע בילי רייט מפני שהיו מאמנים ומנהיגי כדורגל חושבים . בראשם האיטלקי וויטוריו פוצו , ההונגרי גוסטב שבש , הגרמני ספ הרברגר , הברזילאי וויסנטה פאולה , האנגלי אלף ראמזי , הברזילאי מאריו זאגאלו , הגרמני הלמוט שן , ההולנדי ריינוס מיכֶאלס , הארגנטיני סזאר לואיס מנוטי , האיטלקי אנצו בירזוט , הארגנטיני קארלוס בילארדו , הגרמני פראנק בקנבאואר , הסקוטי אלכס פרגוסון , ההולנדי יוהאן קרויף, הספרדי – קאטאלוני פפ גוארדיולה, הספרדי וויסנטה דל בוסקה , ורבים אחרים . האישים החכמים הנ"ל הניעו אותי לכתוב לטובת קוראי הבלוג את הפוסט השני העוסק בחשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל ומוקדשת לרעיון "תיאוריית האדם השלישי" במשחק הכדורגל . הרעיון הזה של תיאוריית האדם השלישי נהגה לראשונה בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת ע"י מאגר קבוצת חשיבה "Think tank" הונגרית שכללה בתוכה את צוות המאמנים מרטין בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי , ויאנוש קאלמאר ואשר פעלה תחת מנהיגותו של המאמן הלאומי של " נבחרת הזהב" ההונגרית גוסטב שבש . ארבעת הוגי הדעות האלה יצרו את הנבחרת הגדולה ההיא של הונגריה שאנוכי ובני דורי גדלנו עליה . הונגריה הייתה מעצמת כדורגל אירופית ובינלאומית בשנים שלפני מלחמת העולם ה- 2 . במונדיאל צרפת 1938 היא הייתה סגניתה של אלופת העולם איטליה . גוסטב שבש כיהן כשר הספורט בממשלת הונגריה הקומוניסטית שלאחר מלחמת העולם ה- 2. ב- 1949 התמנה למאמן הלאומי. הוא נשבע להחזיר עטרה ליושנה והצליח. בני הונגריה מצאו גאווה רבה בנבחרת הלאומית שלהם דאז בראשות פרנץ פושקש , נאנדור הידגקוטי , שאנדור קוצ'יש , זולטאן ציבור , יוזף בוז'יק והשוער גיולה גרושיץ' ושחקנים מצטיינים נוספים וכינו אותה בכינוי "ARANYCSAPAT" . מומחי הכדורגל בעולם תרגמו את הכינוי ואימצו אותו ל- לכסיקון שלהם . "The Golden Team" הם קראו לחניכיו של גוסטב שבש . מי שמתבונן היום ב- 2014 ב- "YOUTUBE" בנבחרת הכדורגל של הונגריה משחקת בשנים 1953 ו- 1954 מתאכזב מרות . מדובר בצילומי פילם דהויים בשחור /לבן שחושפים כדורגל איטי , בינוני , ולא מעניין . גם אם מדובר בשחקנים כמו פרנץ פושקש , בילי רייט , סטנלי מתיוס , בילי רייט , פריץ וולטר , והלמוט ראהן ומאמנים עתירי שם כמו גוסטב שבש , וולטר ווינטרבוטום , וספ הרברגר . לפתע  נדמה כי הטקסט שאני כותב עכשיו מרומם כאילו לשווא את הספורטאים – כדורגלנים המאגייאריים ההם ואולי אין לו בעצם כיסוי של ממש . אולם יש לו . לא נותר שום תיעוד ב- Video של נבחרת הונגריה הדגולה בשנים של 1954 – 1949 מפני שטרם ידעו להקליט אז את סיגנל ה- Video . נותרו כאמור צילומי פילם דהויים בלבד שרחוקים מלהציג את הכדורגל ההונגרי כ- עילוי . נבחרת הכדורגל המדהימה של הונגריה החמיצה במידה רבה את ה- Video והטלוויזיה החמיצה לעַד את ה- "ARANYCSAPAT" . מה חבל .

תעשיית הטלוויזיה בעשור ה- 30 וה- 50 של המאה קודמת. הטלוויזיה העצימה כבר מבראשית את יוקרת שידורי הספורט בכלל והכדורגל בפרט. 

כתיבת הפוסט הקונקרטי הזה מאפשרת לעסוק לא רק בקורות הכדורגל שלאחר מלחמת העולם ה- 2 (בשנים 1945 – 1939) אלא גם בהיסטוריה ובהתפתחות המואצת של הטכנולוגיה של הטלוויזיה הבינלאומית בעשור ה- 30 של המאה הקודמת ומאז שנת 1945 בעיקר במדינות כמו ארה"ב על שתי רשתות הטלוויזיה הגדולות שלה NBC ו-  NBC , אנגליה (ה- BBC שידר ישיר לצופי הטלוויזיה בלונדון ולפריפריה של הבירה הבריטית חלקים נרחבים מתחרויות הא"ק של אולימפיאדת לונדון 1948 לרבות טקס הפתיחה) , וצרפת . וכמובן גם גרמניה ויפן שהגיעו להישגי טלוויזיה איכותיים בעשור ה- 30 של המאה הקודמת , והפגינו התאוששות מרשימה וקידמו את הטכנולוגיות של תעשיות הטלוויזיה שלהן לאחר מלחמת העולם ה- 2 . ראוי לציין כי התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית נבלמה בשנות מלחמת העולם השנייה (1945 – 1939) מפני שמיטב מוחות האלקטרוניקה גויסו ע"י צבאות גרמניה , ואנגליה וארה"ב לטובת המאמץ המלחמתי שלהן .

walter bruch 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 (16.8.1936 – 1.8.1936) . המהנדס הראשי של חברת TELEFUNKEN הגרמנית וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) בודק ובוחן את אחת ממצלמות הווידיאו הענקיות באמצעות ה- Viewfinder המוצבות באצטדיון האולימפי המרכזי. משקלן של מצלמות הדור הראשון האלה היה יותר מ- 200 ק"ג והן נראו כמו תותחי צילום. וולטר ברוך היה המהנדס הראשי של "טֶלֶפוּנְקֶן" אך גם צלם Video טוב שצילם בעצמו חלק מהתחרויות. חברת "טלפונקן" שידרה ישיר כ- 80 שעות מתחרויות הא"ק , השחייה , ו- ההתעמלות , וגם מטקסי הפתיחה והנעילה. סיגנל שידורי הטלוויזיה בחסות ה- DRP עליו פיקח שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס הועבר לטובת הציבור הרחב ל- 28 (עשרים ושמונה) מרכזי צפייה מיוחדים שהוקמו בספריות ציבורית ותיאטראות בברלין , ובעוד מרכזי צפייה ציבוריים גם בערים אחרות כמו לייפציג ופוטסדאם. (באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

usa 1

טקסט תמונה : 30 באפריל 1939. נשיא ארה"ב פראנקלין דילאנו רוזוולט נואם לאומה בשידור ישיר ברשתות הטלוויזיה של CBS ו- NBC וברשת הרדיו של MBS. תעשיית הטלוויזיה האמריקנית הייתה אומנם רק בראשיתה אולם כבר רוויה אין סוף כישרונות , אמביציות , ויכולות טכנולוגיות מרשימות ביותר. הדבר בא לידי ביטוי מייד עם סיומה של מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945. ארה"ב הפכה למעצמת טלוויזיה ראשונה במכלה בתבל. (באדיבות ארכיון CBS).

usa 2

טקסט תמונה :  17 במאי  1939 . ניו יורק . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC משדרת ישיר ב- 17 במאי 1939 (באמצעות מצלמת Video אחת בלבד) בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה והספורט בארה"ב משחק בייסבול (Baseball) ממגרש "בייקר פילד" (Baker Field) במנהאטן, בין אוניברסיטאות קולומביה ופרינסטאון. השידור הישיר ההיסטורי ל- 1000 (אלף) מחזיקי מקלטי טלוויזיה בבתיהם בעיר ניו יורק היה צעד ראשון בסימביוזה הבלתי נמנעת בין תעשיית הטלוויזיה לבין אירועי הספורט הפופולאריים. לא נותר שום זיכרון צילומי מהאירוע מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו כיצד להקליט את סיגנל ה- Video הטלוויזיוני. (באדיבות ארכיון NBC).

ב- 1956 צעדה תעשיית הטלוויזיה האמריקנית פסיעה ענקית לפנים. באותה שנה הצליחו מהנדסי חברת אָמְפֶּקְס (AMPEX) האמריקנית ובראשם המהנדס הראשי של החברה צ'ארלס גינסברג לפלס דרך טכנולוגית חדשה המאפשרת להקליט את תמונת ה- Video על סרט מגנטי ברוחב של 2 אינטשים. עד אז העבירה הטלוויזיה את אירועי הספורט (או כל אירוע אחר) רק בשידורים ישירים מבלי יכולת לתעד אותם. צילומי הפילם נותרו העדות היחידה. ב- 1956 הציגה אמפקס את מכונת ה-  VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) ואת סרט ההקלטה המגנטי ברוחב של שני אינטשים . המכשיר של הדור הראשון שנקרא 1000 VRX היווה פריצת דרך חשובה ושינה לעַד את שידורי הספורט . כל איש טלוויזיה מבני דורי של הימים ההם זוכר היטב את קופסאות האריזה המכילות בתוכן את הטייפים הכבדים של "אָמְפֶּקְס" באריזות לבנות קשיחות ואשר נושאים בתוכם את הסרטים המגנטיים ברוחב של שני אינטשים, אלה ש- שכנו בקומת ה- Master בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים.

rca 1

טקסט תמונה :  מכונת VTR (Video Tape Recording) ישנה של חברת RCA מסוף שנות ה- 50 של המאה שעברה . רוחב הסרט המגנטי עליו הוקלט סיגנל ה- Video  היה ברוחב של שני אינטשים (כ- 5 ס"מ) . (באדיבות ארכיון חברת RCA) .

ה- UER / EBU (ראשי תיבות בשפה הצרפתית Union Europeenne de Radiodiffusion ו- ראשי תיבות בשפה האנגלית European Broadcasting Union )  נוסד בפברואר 1954. מנכ"ל רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG (שידרה בשלוש שפות גרמנית , איטלקית, וצרפתית) בימים ההם מַרְסֶל בֶּזֶנְקוֹן (Marcel Bezencon) הפך לנשיא הראשון של ה- EBU . צורת ההתארגנות המשוכללת , המדויקת , והמהירה אז של ה- EBU כאיגוד שידור רָב יכולות , המונה עשרות רשתות טלוויזיה ציבוריות בשורותיו , אִפְשֵר לכֵן כבר חמישה חודשים אח"כ ביולי 1954 , את העברת סיגנל השידור של משחק הגמר הונגריה – מערב גרמניה לכל רשתות הטלוויזיה החברות באיגוד באמצעות מערכת המיקרוגל הקרקעית בת 44 משדרים רבי עוצמה שהייתה פרושה כבר לאורכה ולרוחבה של היבשת האירופית . שתי ניידות השידור השווייצריות שידרו 11 (אחד עשר משחקים) בטורניר מונדיאל שווייץ 1954. אחת מהן העבירה ב- 4 ביולי 1954 את המשחק בשידור ישיר בהצלחה רבה לשתי רשתות הטלוויזיה המערב גרמנית ARD ו- ZDF ולכל מדינות ה- EBU האחרות במערב אירופה . סיגנל השידור של משחק הגמר בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 3 : 2 עשה דרך של 6000 ק"מ לאורכה ולרוחבה של אירופה . העברת סיגנל הטלוויזיה נתקלה בקשיים טכניים מפני שמדינות אירופה שידרו בשלוש שיטות שונות שיטת השידור הבריטית הייתה ב- 405 קווים , הצרפתים שידרו ב- 805 קווים , ושאר אירופה שידרה ב- 625 קווים . SRG שהייתה מקור השידור (Originated) הפיצה כמובן את סיגנל השידור בשיטת שידור טלוויזיונית של 625 קווים . ה- BBC קיבל את סיגנל השידור מהעיר קאלה שהומר באמצעות קונברטור (Converter) מיוחד ע"י RTF (הטלוויזיה הצרפתית) מ- 625 קווים ל- 819 קווים ועכשיו היה צריך להיות מומר שוב ל- 405 קווים . מדינות אירופה עשו בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת כברת דרך ענקית בפיתוח שידורי הטלוויזיה שלהן . מדינות כמו איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, מערב גרמניה, בלגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, נורווגיה , אוסטריה , ואחרות היו ערוכות למאמץ טלוויזיה מורכב שכזה . סיגנל השידור נדד באמצעות צלחות המיקרוגל מעיר לעיר וממדינה למדינה . מברן לליל , ל- קָאלֶה, לבריסל, אמשטרדם , קלן , המבורג , ברלין , קופנהגן , אוסלו , סטוקהולם , הלסינקי , ועוד ועוד . 80 משדרי Relays שימשו שרתים ל- 44 המשדֵרים ששידרו את הסיגנל לרשת המנוהלת בגלי תמסורת (Microwave) של סנטימטרים , דצימטרים , ומטרים . שישה – שבעה מיליון (6.000000 עד 7.000000) צופי טלוויזיה במערב ומזרח אירופה ראו את המשחק בשידור ישיר כבר בתקופה ההיא [1] . סיגנל השידור שרץ בכל אירופה היה כל כך צלול והתמונה כה בהירה עד שלרגע הייתה תחושה לציבור האירופי כי הוא נמצא בעצם באִצטדיוני הכדורגל של שווייץ. כל מדינה ב- EBU מינתה את השַדָּרִים שלה באִצטדיון "וָואנְקְדוֹרְף" (Wankdorf) ב- בֶּרְן באמצעות Book Script. תמונת Control סיפקה את הטקסט. מכיוון שההצגה האופטית היא השולטת , הדרך הזאת הייתה בהחלט מספקת . אולם להקליט את תמונת ה- Video הם כאמור לא ידעו .

srg 1

טקסט תמונה :  4 בחודש יולי של שנת 1954 . מונדיאל שווייץ 1954 . אִצטדיון "וואנקדורף" בברן בירת שווייץ . עדות מצולמת לפועלה הדגול של SRG. אחד מצלמי ה- Video של הטלוויזיה השוויצרית הממלכתית SRG  בפעולה בעת השידור הישיר של משחק הגמר הסנסציוני על גביע העולם בכדורגל בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 3 : 2. SRG הפיקה וצילמה עוד שמונה משחקים בטורניר הזה והפכה את הסימביוזה בין הטלוויזיה לכדורגל לעובדה. כיסוי ה- Video הראשון בהיסטוריה של 11 משחקים בטורניר מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 ע"י רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG. לא נותר כל זיכרון צילומי ממשחק הגמר הסנסציוני שנערך בברן ב- 4 ביולי 1954 בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה הפייבוריטית 3 : 2 מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו כיצד להקליט את תמונת הווידיאו, למעט סרטי פילם קצרים ודהויים [1]. (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

[1]  רק ב- 1956 המציאו מהנדסי האלקטרוניקה של החברה האמריקנית AMPEX  בראשות צ'ארלס גינסברג את פטנט הקלטת תמונת ה- Video על סרט מגנטי ברוחב שני אינטשים .

[1]  ראה נספח : עדותו של ארתור הכלר (Arthur Haechler) מנהל מחלקת הספורט של SRG  ויו"ר קבוצת הספורט של ה- EBU .

ואם יורשה לי להוסיף : המצאת הרצועה המגנטית של ה- Video סללה כעבור כמה שנים ב- 1961 את דרכו הטכנולוגית של מהנדס הטלוויזיה הנודע של ABC Sports בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger) להמציא את ההילוך החוזר (Instant Replay) בשידורי הספורט של רשת הטלוויזיה שלו ABC. ההמצאה החשובה נעשתה בהשראתו של נשיא חטיבת הספורט של הרשת באותם הימים רון ארלדג' (Roone Arledge). ב- 1960 טס רון ארלדג' ליפן כדי לקנות את זכויות השידורים של משחק כוכבי הבייסבול של יפן (Japanese All star Baseball) בעבור הרשת שלו . באחד הערבים הפנויים שלו בטוקיו הוא צפה בסרט קולנוע על ה- סאמוראיים. רון ארלדג' לא הבין כמובן את הטקסט היפני אך התרשם עמוקות מהצילומים המרהיבים בהילוכים איטיים של הקרבות הסאמוראיים בסרט (צולמו במצלמת פילם) . התרשמותו הייתה כה יסודית מהסצנות האלה ומ- צילומי ה- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion), עד שמיהר לחשוב לעצמו כיצד ניתן יהיה להגשים את הרעיון הזה של הילוכים איטיים ולשלבם בעת שידורי הטלוויזיה הישירים של משחקי הפוטבול . כששָב לארה"ב העלה את רעיון ההילוך החוזר האיטי בפני המהנדס שלו בוב טראקינג'ר. זה היה בעֵת סיור קדם הפקה באצטדיון "הקוליסיאום" האולימפי בלוס אנג'לס . שניהם סַרוּ לשתות בירה בפאב מקומי "Julie's" ליד האִצטדיון . רון ארלדג' פירט את רעיון שידור ההילוך החוזר האיטי לצופי הטלוויזיה והארכת רִגעי השיא של המבצעים הבולטים במשחקים ושאל את המהנדס שלו אם הדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית . בוב טראקינג'ר מהנדס הטלוויזיה המבריק הקשיב בקשב רב וִשרטט את הסקיצה הטכנולוגית הראשונה על מפית לניגוב שיירי אוכל . הם ישבו שם כמה זמן ושתו כמה כוסות בירה. כשקמו לשלם למלצר והותירו את התשר, שרטוט המכשיר של בוב טראקינג'ר כבר הושלם. עכשיו היה צריך להוציאו לפועל . מנהלי חטיבת ההנדסה של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC חשבו שהרעיון מטורף ואינו בר ביצוע , ולא אפשרו לבוב טראקינג'ר להתקדם . בוב טראקינג'ר לא וויתר . הוא השיג מקורות מימון , פיתח את הרעיון , ולקח לו שלושה חודשים להפוך אותו למעשי . השימוש הראשון בהקרנת ההילוך החוזר נעשה בשידור משחק הפוטבול המסורתי "Texas A & M" בחג "יום ההודיה" ב- 1961 . המשחק היה נטול אירועים ולשידור ה- Replay לא הייתה כל משמעות .

פריצת הדרך המשמעותית הייתה שבוע אח"כ בשידור ישיר של משחק פוטבול מסקרן בין מכללות בוסטון (Boston) וסיראקיוז (Syracuse). הקווטרבק ג'ון קונקאנון ביצע מהלך ווירטואוזי של ריצת 70 יארד ובסופו עשה את הטאצ'דאון (Toutchdown). שש מצלמות צילמו את המהלך . מחלקת הספורט של ABC שידרה את ההילוכים החוזרים של ג'ון קונקאנון רק במחצית המשחק כשהשַדָּר פאול קרייסטמן (Paul Christman) מנתח אותם בקולו . איש בארה"ב ובעולם כולו לא ראה עד אז שידור של הילוך חוזר איטי באירוע ספורט . הרגע הזה שינה את פני שידורי הספורט בטלוויזיה לעַד. הוא אחד החשובים ביותר בתולדות התפתחות טכנולוגיית הצילום וההקלטה בשידורי הספורט בטלוויזיה מפני שהאריך את חוויית השיא של הצפייה הטלוויזיונית באירועים המכריעים בתחרויות הספורט [1]  [2].

[1]  ראה נספח : סיפרו של רון ארלדג' " A Memoir ROONE" (יצא לאור בארה"ב ב- 2003 לאחר מותו).

[2]  ראה נספח : ריאיון עיתונאי שערך המגזין "PLAYBOY"  עם רון ארלדג' מנהל חטיבת הספורט של רשת ABC באוקטובר 1976 (לאחר אולימפיאדת מונטריאול 76') , במדור מיוחד במגזין הקרוי , "PLAY BOY  INTERVIEW".

תורת הכדורגל של הימים ההם.

תורת משחק הכדורגל היא פשוטה בעיקרה . כדי להשיג יתרון ולנצח אתה חייב להבקיע את שער היריב פעם אחת יותר ממנו . החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי בלבד אולם חשוב . בשעה שקבוצתך מחזיקה בכדור באמצעות ריבוי מסירות , גם אם היא איננה מאיימת במישרין על שער היריב , בעצם החזקת הכדור היא מונעת ממנו לאיים עליך . החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי אולם הנתון מכיל בתוכו תכנון מהלכי התקפה הנובעים מאותה החזקת הכדור וחיפוש תמידי של פרצות בהגנת היריב , ומעניקים לו מימד ופרטים מעשיים . ובכן , אתה יכול להבקיע שער שנובע מיתרון אישי במפגש של אחד על אחד , נאמר כמו יכולת אישית ווירטואוזית של הברזילאי גָארִינְצָ'ה (Garrincha) , שניחן בשליטה אבסולוטית בכדור וגם ביכולת שלו להפוך יתרון אישי ליתרון קבוצתי בו הוא מזין את חבריו החלוצים בדרך להבקעת שערים. אתה יכול להבקיע שער על סמך יכולת אישית בהיותך בועט מחונן של בעיטות חופשיות , נאמר כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדֹונָה . אתה יכול להבקיע שער בנגיחה בהרמת כדור ממצבים נייחים נגיד כמו כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ו/או סֶרְחִיוֹ רָאמוֹס , ואתה יכול להבקיע שער שנובע מהשגת יתרון ועדיפות מספרית בשטחים גלויים ו- "מתים" ובמצבים שונים אחרים במגרש , וגם בהתקפות מתפרצות פתאומיות , נאמר כמו השער השלישי בדקה ה- 34 של כּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ במשחק באיירן מינכן – ריאל מדריד (תחת שרביט אימונו של מאמן חדש פורה , יעיל , ומשגשג פפ גווארדיולה) הסתיים בתבוסה 0 : 4 לרעת באיירן מינכן . כולם זוכרים כי שלישיית המחץ של ריאל מדריד קָארִים בֵּנְזָאמֶה , גָארֶת' בֵּיְיל , ו- כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ השיגה יתרון מספרי על זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה בשטח "ההוצאה להורג" הסמוך לשערה של באיירן מינכן באותה הדקה ה- 34 ההיא , ולכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא היה כל קושי בסופו של דבר להכניע את מַנוּאֵל נוֹיֶיר . רעיון ההכרעה של פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה בהיותו מאמן קבוצת ברצלונה נובע בבסיסו ממחשבת הכדורגל שלו הקובעת כי השליטה בכדור והחזקתו לאורך זמן באמצעות שיטת ריבוי מסירות ותנועה שוטפת וחילופי מקומות בין השחקנים בכל אגפי המגרש , תוך חיפוש מתמיד אחרי כשלים בהגנת היריב , כמו גם מסירות עומק לאחר חדירת שחקניו ל- "שטחים מתים" מעבר לקו ההגנה של הקבוצה היריבה – מעניקה בסופו של דבר יתרון לקבוצתו . אנוכי אסיר תודה ל- פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ולפילוסופיית המשחק שלו , ולברצלונה ובר מזל שהקבוצה הזאת משחקת כדורגל כה שובה עין בתקופת חיי המאוחרת .

בהיותי איש טלוויזיה בעל קריירת עבודה ממושכת הזדמן לי לראות מקרוב אלפי משחקי כדורגל בארץ ובעולם . אני אוהב כדורגל ואת ההיסטוריה של הכדורגל מגיל צעיר מאוד . המאמן האיטלקי רב המוניטין וויטוריו פוצו זכה ב- בכורה העולמית עם נבחרת איטליה בשני מונדיאלים רצופים, במונדיאל איטליה 1934 ומונדיאל צרפת 1938. נבחרת איטליה בזמנו כמו נבחרות אירופיות מצטיינות אחרות הונגריה, צ'כוסלובקיה, אוסטריה, אנגליה, גרמניה, וספרד ביססו את שיטת המשחק שלהן על שני מגינים , שלושה רצים בתוכם בלם מרכזי ועל חמישה חלוצים בהם חלוץ מרכזי, שני קיצונים באגף ימין ושמאל , ושני קשרים . פרשני הכדורגל ובראשם הוגו מייזל הגדירו את העמדת השחקנים במגרש בשנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה באמצעות המונח "WM". וויטוריו פוצו (1968 – 1886) התמודד בימים ההם מול מוחות כדורגל נודעים כמו המאמן האוסטרי הוגו מייזל , המאמן האנגלי הרברט צ'פמן (אנגליה לא נטלה חלק בשלושת המונדיאלים הראשונים של 1930 , 1934 , 1938), המאמן ההונגרי אודון נאדאש, המאמן הספרדי אמדאו גארסיה דה סאלאזאר, המאמן הצרפתי ג'ורג' קימפטון, המאמן הגרמני אוטו נרז , המאמן השווייצרי הנרי מילר , וגם אחרים – ושינה משהו . הוא יצר שיטה חדשה של העמדה במגרש שנקראה בשעתו 2 – 3 – 2 – 3 . שני מגינים , שלושה קשרים הגנתיים , שני קשרים התקפיים, ושלושה חלוצים. במונדיאל 1934 ביסס את משחק נבחרת איטליה על הקשר ג'וזפה מיאצה , על החלוץ ראיימונדו אורסי (שחקן כדורגל ארגנטיני שקיבל אזרחות איטלקית) , ועל הקשר ההגנתי לואיז "לואיזיטו" פליפה מונטי (אף הוא כדורגל ארגנטיני ששיחק בנבחרת ארגנטינה במונדיאל 1930 ואח"כ התאזרח באיטליה) . במונדיאל 1938 התבסס וויטוריו פוצו על שחקן ההתקפה הנפלא שלו החלוץ המרכזי סילביו פיולה וכמובן על הקשר הוותיק ג'יוזפה מיאצה. וויטוריו פוצו היה לא רק אדם חושב בעל אוטוריטה וכריזמה של ידען – רב אומן במדע כדורגל, אלא מחנך בעל עקרונות שהשחקנים שלו העריצו אותו.

pozzo 1

טקסט תמונה :  10 ביוני 1934 . מונדיאל איטליה 1934 . האצטדיון ברומא . וויטוריו פוצו (בחליפה משמאל) ניצב עם נבחרת איטליה על כר הדשא באִצטדיון הכדורגל של רומא דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל נגד נבחרתה של צ'כוסלובקיה . איטליה ניצחה במשחק 2 : 1 וזכתה בגביע העולם . זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויטוריו פוצו , השוער ז'אן פיירו קומבי , אטיליו פראריס ה- 4 , לואיג'י אלמאנדי , לואיז "לואיזיטו" מונטי , אנריקו גואיטה . זיהוי הכורעים משמאל לימין : לואיג'י ברטוליני , ריימונדו אורסי , טסיו מונז'ליו , ג'וזפה מאצה , בורל , ודה מאריה . 

הערה : לואיז "לואיזיטו" מונטי נולד באיטליה ב- 24 ביולי 1901 . הוריו היגרו לארגנטינה כמה שנים אח"כ . לואיז מונטי שיחק כמגן – בלם במדי נבחרת ארגנטינה שזכתה במקום השני במונדיאל הראשון שנערך ב- 1930 במונטבידאו בירת אורוגוואי . ארגנטינה הפסידה במשחק הגמר לאורוגוואי בתוצאה 4 : 2 . (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

pozzo 2

טקסט תמונה : 19 ביוני 1938 . מונדיאל צרפת 1938 . פאריס . מאמן נבחרת איטליה וויטוריו פוצו (במרכז בז'אקט שחור) לקח עמו למונדיאל צרפת 1938 רק שלושה שחקנים מההרכב הישן של 1934 . כאן במרכז התמונה (בז'אקט כהה) הוא מניף בפעם השנייה ברציפות בפאריס את גביע העולם בכדורגל ע"ש ז'יל רימה לאחר שאיטליה ניצחה לפני דקות ספורות במשחק הגמר את נבחרת הונגריה בתוצאה 4 : 2 . זיהוי השחקנים האיטלקיים העומדים בשורה האחורית משמאל לימין : שני אנשים לא מזוהים , אמדאו ביאבטי (Biavati  Amadeo) , איש לא מזוהה , המאמן וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo) , סילביו פיולה (Piola Silvio) , איש לא מזוהה מאחור , ג'יובאני פרארי  (Ferrari  Giovanni בעל מצח גבוה) , ג'ינו קולאוסי (Colaussi  Gino מסורק לאחור) , ושבעה אנשים לא מזוהים . זיהוי השחקנים האיטלקיים הכורעים משמאל לימין : יוגו לוקאטלי (Locatelli  Ugo), ג'וזפה מיאצה (Meazza Giuseppe ), אלפרדו פוני (Foni Alfredo), השוער אלדו אוליביירי (Oliveieri  Aldo בחולצה שחורה) , פייטרו ראבה ( Rava  Pietro) , מישל אנדריאולו (Andreolo  Michele) , ואיש לא מזוהה . יושב מלפנים : פייטרו סרנטוני (Serantoni  Pietro). שחקני נבחרת איטליה היו מוכנים למות עבור המנהיג, המחנך, ומאמנם וויטוריו פוצו.(באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאמן נבחרת הונגריה בשנים 1954 – 1949 גוסטב שבש הקים בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה קבוצת חשיבה הונגרית לידו שהורכבה ממאמני כדורגל הונגריים בעלי מוניטין,  מרטון בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויינו קאלמאר. תפקידה היה למצוא פתרונות כיצד ניתן ליצור עדיפות מספרית בשטחים שונים מגרש כדי להגיע בסופו של דבר להכרעה ליד השער . ל- קבוצת החשיבה ההונגרית הזאת הייתה משמעות עצומה . היא הייתה הראשונה שיצרה את המושג "Wall – Pass" בו חיבור מסירות כפולות בין שני שחקנים משיג עדיפות על שחקן בודד ואח"כ פיתחה והרחיבה udhcav את רעיון "The Third Man Theory" במשחק הכדורגל . מחשבת הכדורגל של קבוצת המחקר הזאת טענה כי כי אם שני שחקני התקפה טובים ומתואמים עדיפים על מגן אחד , הרי ש- שלושה אם כך טובים משניים וכן הלאה . מחשבת הכדורגל ההונגרית בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה עמדה על כך כי השגת עדיפות מספרית על היריב בשטחים שונים על כר הדשא היא תנאי לניצחון . לשם כך נחוץ גם כושר גופני בתוספת שליטה וטיפול מיטביים בכדור . תפישת הכדורגל ההונגרית הייתה דומיננטית ומכריעה . לא רק מערך העמדָת שחקני הונגריה על כר הדשא הייתה שונה מהמקובל . היא גם לוותה בהמון תנועה ללא כדור וחילופי מקומות בין השחקנים . החלוץ המרכזי נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי הוסט לסירוגין מהעמדה הקדומנית שלו לאחור והרץ הימני יוֹזֵף בּוֹזִ'יק הועלה קדימה לשמש כרץ תוקף שתומך בשורת החלוצים . מדובר היה בגישת כדורגל שונה לחלוטין שהניבה אין סוף תוצאות חיוביות ובראשן זאת של 25 בנובמבר 1953 . בתאריך הזה של 25 בנובמבר 1953 הביסה כאמור הונגריה באצטדיון "וומבליי" בלונדון את נבחרת אנגליה בתוצאה דרמטית 6 : 3 . מערך המשחק ההונגרי הוציא את הנבחרת האנגלית בראשה המאמן וולטר ווינטרבוטום משלוותה . שחקני אנגליה ומאמנה וולטר ווינטרבוטום לא קראו את מפת הקרב ששורטטה ע"י גוּסְטָב שֶבֶּש , מַרְטִין בּוּקוֹבִי , ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי , ויָאנוֹש קָאלְמָאר – והובסו שוב חצי שנה אח"כ ב- 23 במאי 1954 ב- "נאפ סטדיון" בבודפשט במשחק הגומלין והפעם בתוצאה המכרעת 7 : 1 .

sebes 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . מאמן נבחרת הונגריה בכדורגל גוסטב שבש (משמאל חובש בארט שחור) ועוזרו גיולה מאנדי (במרכז) נחשבו לצוות המוחות הטוב באירופה ובעולם כולו . בדיעבד התברר כי  זה לא הספיק נגד המאמן המערב גרמני ספ הרברגר . (באדיבות הטלוויזיה הונגרית MTV. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשנים 1975 ו- 1978 יצא לי להיפגש עם קפטן נבחרת אנגליה בשנים ההן הרץ הימני בִּילִי רָיְיט וקפטן נבחרת הונגריה הקשר השמאלי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש . שניהם הסבו את תשומת לבי לרעיון תיאוריית "האדם השלישי" שהגתה קבוצת החשיבה ההונגרית ההיא של מרטון בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויאנוש קאלמאר. מסמך החשיבה ההונגרית אודות "האדם השלישי" במשחק הכדורגל היה מסווג ונשמר כסוד מדינה . הוא הוסתר מעינם של מומחי הכדורגל בעולם . בִּילִי רָיְיט אמר לי ב- Workshop טלוויזיה שערכו ה-BBC ו- ITV בלונדון באוקטובר 1975 (הבוס שלי אלכס גלעדי ואנוכי נטלנו בה חלק על חשבוננו), כי בעקבות שתי התבוסות של אנגליה להונגריה היה ברור לכולם כי הכדורגל הוא אולי משחק פשוט אולם נועד לאנשים חושבים . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש סח לי בפגישה עמו ב- 1978 במדריד כי שחקני נבחרת הונגריה והוא כקפטן בראשם רחשו הערכה גדולה לגוּסְטָב שֶבֶּש מפני שהיה מנהיג ספורט מתכנן וחושב . גְיוּלָה מָאנְדִי מאמן נבחרת ישראל בכדורגל (בשנים 1962 – 1959) ומי שהיה עוזרו ויד ימינו של גוּסְטָב שֶבֶּש בנבחרת הונגריה , אמר כאן בארץ , "כי קפטן הונגריה פרנץ פושקש היה היה לא רק כדורגלן מחונן אלא ניחן גם אישיות מקורית , אופטימית , ומעניינת . הוא הבין את משחק הכדורגל באותה הרמה בה הכנר והמנצח ניקולו פאגאניני הבין את המוסיקה" .  כל זה לא הספיק להונגריה ב- 4 ביולי 1954 במשחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 נגד נבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר (Sepp Herberger) . הונגריה הפסידה במפתיע במשחק החשוב ביותר שלה בגמר מונדיאל שווייץ 1954 באצטדיון "וואנקדורף" בברן למערב גרמניה 2 : 3 . שתי התבוסות האנגליות להונגריה שינו כליל את מחשבת הכדורגל . לכן הן מאוזכרות כאן כמה פעמים .

hungary 3

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) בעיר הבירה ברן . אחת התמונות הסנסציוניות ביותר בהיסטוריה של המונדיאלים . חמש דקות לסיום משחק הגמר של מונדיאל שווייץ 54' בין נבחרות מערב גרמניה והונגריה . הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG מנציחה את התוצאה המרעישה והבלתי צפויה בשידור הישיר שלה לכל מרחבי מערב ומזרח אירופה : 3 : 2 לזכות מערב גרמניה . הפרסומות המסחריות של חברת השוקולד "טובלרון" וחברת השעונים "לונג'ין" מקשטות באין מפריע את התמונה הטלוויזיונית . (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

ספרד של 2012 מול הונגריה של ראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה.

הררי מילים נכתבו על חזון משחק המסירות של נבחרת ספרד (פעמים רבות מבלי לעצור את הכדור) תוך חילופי מקומות תמידיים של השחקנים במגרש בראשות צ'אבי הרננדז ואנדראס אינייסטה בעלי לב וריאות מפלדה. הפרשנים שכחו רק לציין שביצוע החזון הזה דורש מכל מבצעיו אימונים של שנים, פיתוח כושר גופני פנטסטי , טכניקה בטיפול בכדור , ו- וויתור מוחלט על האגו למען הלכידות הקבוצתית . הנבחרת תמיד ניצבת מעל הפרט שבתוכה . זוהי ההצלחה האמיתית של יוהאן קרויף ופפ גווארדיולה בברצלונה שקדמה להצלחתם של לוּאִיס אָרָאגוֹנַאס ו- וִויסֶנְטֶה דֶל בּוּסְקֶה בנבחרת ספרד . חדי העין יכלו לראות כי במסגרת המשחק הקבוצתי החלוץ המסוכן פבריגאס למשל גוֹמֵא שוב ושוב שטחים עצומים על כר הדשא כדי להסיט את תשומת הלב של היריב אליו מבלי לקבל כלל את הכדור כמו גם חדירות העומק של הספרדי ג'ורדי אלבה מאחורי קו ההגנה האחורי ביותר של איטליה כשאלבה הוא בכלל שחקן הגנה של נבחרתו . חדירות העומק לעבר השער האיטלקי בריצות ספרינט וב- עקבותיהן ההכרח לחזור להגן על השער הספרדי מלמדות באיזה כושר גופני עילאי מצוי ג'וֹרְדִי אַלְבָּה . משחק המסירות הרצוף של נבחרת ספרד וברצלונה בנוי על משמעת וסבלנות שנועד לבסוף להשיג יתרון . מטרת המסירות תוך חילופי מקומות היא לייצֵר עדיפות מספרית על היריב בשטחי הכינוס האחוריים במגרש וכדי למַמֵש בסופו של דבר עליונות והגמוניה מספרית , ועמן הכרעה בהסתערות האחרונה בקרב , בשטחי האֵש ו- "ההוצאה להורג" הסמוכים לשער היריב . שיטת ריבוי המסירות איננה המצאה ספרדית . היא אפיינה לפני ארבעים שנים את משחקה של נבחרת הולנד בראשות מאמנה רָיְינוּס מִיכֶאלְס והקפטן שלה יוֹהָאן קְרוֹיְף בטרם מונדיאל גרמניה 1974 ובמונדיאל עצמו . אז קראו לשיטת המשחק הייחודית הזאת של מסירות חוזרות ונִשְנוֹת  "Total football" . אולם שיטת ריבוי המסירות וחילופי מקומות היא המצאה הונגרית והייתה בסיס לשגשוגה של נבחרת הזהב ההונגרית בשנים 1954 – 1949 אותה אימן גוּסְטָב שֶבֶּש יחדיו עם עוזרו גְיוּלָה מָאנְדִי . קפטן הנבחרת ההונגרית בעת ההיא היה פֶרֶנְץ פּוּשְקָש .

נבחרת הזהב ההונגרית בכדורגל בראשות גוסטב שבש בשנים 1954 – 1949.

התאחדות הכדורגל ההונגרית הקימה ב- 1950 "Think tank" בראשות גאון מחשבת הכדורגל שלה מַרְטוֹן בּוּקוֹבִי . קבוצת החשיבה הזאת ביקשה למצוא דרך חדשה להפקת יתרונות על פני היריב באמצעות העמדת שחקנים חדשנית במגרש כמו גם כושר גופני איתן שמאפשר תנועת כל השחקנים מעלה – מטה כיחידה אחת , וטכניקה אישית של טיפול בכדור . מרטון בוקובי נחשב לעילוי והיה הראשון שהגה את הפקת היתרון של ה- "Double pass" . אחריו הגה את התיאוריה של "האדם השלישי" (Third man theory). אם השניים טובים מהאחד , השלושה טובים מהשניים , והארבעה טובים משלושה וכן הלאה. כדי להבקיע שערים ולהכריע משחקים חייבים ליצור ולהשיג עדיפות מספרית על היריב בשטחי ההוצאה לפועל . עדיפות מספרית ניתן להשיג ע"י מסירות וחילופי מקומות תמידיים של השחקנים בשטחים שונים בזירה . הרעיונות המורכבים של מרטון בוקובי ודרך עבודתה הייחודית של הונגריה נשארו בגדר סוד . בעוד נבחרות הכדורגל בעלות המוניטין אז כמו איטליה, אנגליה, אוסטריה ואחרות מעמידות את הרכב השחקנים שלהן בזירה על פי ההעמדה הישנה של ה- MW , הרי מַרְטִין בּוּקוֹבִי ו- גוּסְטָב שֶבֶּש הגו רעיון שונה ומקורי. הם הסיטו את החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי לאחור ופקדו על הרץ הימני יוזף בוז'יק בעל הטכניקה האישית הגבוהה ויכולת מסירות לתמוך בהתקפה. כך נוצרה הַהָעֲמָדָה הראשונה של 4 – 2 – 4 מבלי שקראו לה כך בשפת המתמטיקה. גוּסְטָב שֶבֶּש היה קיצוני מאָרָאגוֹנַס ודֶל בּוּסְקֶה שביססו את הרכב נבחרת ספרד על ריאל מדריד וברצלונה. הוא כונן נבחרת שהייתה מושתת באורח קבע על שמונה – תשעה שחקני קבוצת "הוֹנְבֶד" והפך אותה למכונת כדורגל. זאת איננה גוזמה. זאת הייתה המציאות.

הונגריה ניצחה בין השנים 1953 – 1950 שלושים משחקים בינלאומיים ברציפות לרבות זכייה במדליית הזהב באולימפיאדת הלסינקי 1952. הסלוגן ההתקפי שטבע גוסטב שבש בשעתו היה נחרץ: "על כל שער שנספוג – נבקיע שניים" . המבחן הגדול ביותר של גוסטב שבש ונבחרתו התרחש ב- 25 בנובמבר 1953 באצטדיון "וומבליי". אנגליה לעולם לא הפסידה בביתה אך הפעם הזאת ניגפה 6 : 3. מאמן אנגליה וולטר ווינטרבוטום השמרן דגל בהעמדה הישנה ולא קרא נכון את מפת הקרב החדישה . הוא הובס. ב- 1975 הזדמן לי לשוחח בלונדון כשעה עם בלם נבחרת אנגליה של הימים ההם בילי רייט. הוא העיד בפניי בזו הלשון : "מפני ש- נאנדור הידגקוטי שיחק מאחור ולא בחוד כרגיל בימים ההם אני כרץ ימני והבלם הארי ג'ונסטון רצנו כמו סביבון בין פרנץ פושקש לשאנדור קוצ'יש. המאמן שלנו וולטר ווינטרבוטום לא הבחין בהעמדה ההונגרית . בסיום המשחק בו הובסנו כמעט התעלפנו הארי ג'ונסטון ואני מרוב עייפות . הטרגדיה הגדולה אירעה חצי שנה אח"כ במשחק הגומלין במאי 1954 ב- "נפ סטדיון" בבודפשט. וולטר ווינטרבוטום שוב לא הכין את שיעורי הבית והפעם הובסנו בשיעור כפול, 7 : 1. הנבחרת ההונגרית השיגה עדיפות מספרית מתי שרצתה באזורים הקרובים לשער שלנו. הכדורגל הוא אולי פשוט אך נועד לאנשים חושבים".

hungary 1

טקסט  תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952 . המטרה הראשונה מושגת . נבחרת הונגריה מנצחת במשחק הגמר את נבחרת יוגוסלוויה 2 : 0  וזוכה במדליית הזהב . היא מוכתרת לאלופה האולימפית בכדורגל . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : יאנו בוז'אנסקי , הקפטן פרנץ פושקש, נאנדור הידגקוטי, שאנדור קוצ'יש, השוער גיולה גרושיץ', יוזף זאכארייאש, גיולה לוראנט, פטר פאלוטאש, זולטאן ציבור, יוזף בוז'יק, מיהאלי לאנטוש. מרבית השחקנים היו מקבוצת "הונבד" אלופת הונגריה. (באדיבות MTV . ארכיון יואש אלרואי). 

hungary 2

טקסט תמונה : 25  בנובמבר 1953 . אצטדיון "וומבליי" בלונדון . ה- "ARANYCSAPAT" (נבחרת הזהב) של הונגריה דקות ספורות לפני תחילת ההתמודדות נגד נבחרת אנגליה שכונתה "משחק המאה" בו הביסה אותה בתוצאה 6 : 3 . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : הקפטן והמקשר השמאלי פרנץ פושקש , השוער גיולה גרושיץ , הבלם (Center half) גיולה לוראנט, החלוץ המרכזי (Center forward) נאנדור הידגקוטי, המגן הימני יאנו בוז'אנסקי. המגן השמאלי מיהאלי לאנטוש , הרץ השמאלי יוזף זאכארייאש , הקיצוני השמאלי זולטאן ציבור, הרץ הימני יוזף בוז'יק, הקיצוני הימני לאסלו בודאי, והמקשר הימני שאנדור קוצ'יש. מרבית השחקנים הם כאמור מקבוצת "הונבד". (באדיבות MTV. ארכיון יואש אלרואי).

ב- 1978 חקרתי במשך שעתיים במדריד את פֶרֶנְץ פּוּשְקָש הקפטן לשעבר אודות הווירטואוזיות של הנבחרת המאגייארית בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה ואודות המנהיגות של גוּסְטָב שֶבֶּש. פֶרֶנְץ פּוּשְקָש תיאר את כישרונו ומקוריותו של מַרְטוֹן בּוּקוֹבִי והפליג בשבחיו של גוּסְטָב שֶבֶּש: "שֶבֶּש היה מאמן דגול מנהיג ומחנך שכולנו השחקנים האמנו בו. הוא ביטל לחלוטין את האגו האישי ויצר את המשמעת הקבוצתית. בנבחרת שררו יחסי חברות מצוינים . כיבדנו איש את רעהו. זה היה הפקטור החשוב ביותר בהצלחה. ברור שהתאמנו ללא סוף. היינו מקצוענים לחלוטין. לא ניתן היה להגשים את רעיונות תורת המשחק של שבש ו- בוקובי ללא כושר גופני, יחסי רעות, טכניקה אישית, ומשמעת ברזל של הקרבת הפרט למען הקבוצה".

third man

טקסט מסמך : משמאל : "The Third Man" שם הפוסט המפורט שדן במסמך . בתמונה נראים משמאל שאנדור קוצ'יש וזוטאן ציבור (בחולצות כהות) עולצים לאחר הבקעת אחד השערים במשחק הניצחון הגדול 6 : 3 של הונגריה על אנגליה באצטדיון "וומבליי" בלונדון ב- 25 בנובמבר 1953 . השוער האנגלי גִיל מֵרִיק והמגן שלו אלף ראמזי נראים מאוכזבים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

תיאוריית האדם השלישי במשחק הכדורגל. (הטקסט מבוסס על ידע אישי ועל המאמר הנ"ל "The Third Man" שהופיע והתפרסם בשנת 1968 בספר "International Football Book" , ארבע עשרה (14) שנים לאחר תום שלטונה של נבחרת הונגריה הנפלאה ההיא בכדורגל בשנת 1954 . הפסדה במשחק הגמר של מונדיאל שווייץ 1954 למערב גרמניה 2 : 3 באצטדיון "וואנקדורף" בברן ב- 4 ביולי 1954 הביא לנפילתה ואיבוד הבכורה בעולם אולם לא סתם את הגולל על מחשבת הכדורגל המקורית שלה כפי שטוו בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת המאמן הלאומי גוסטב שבש ועוזריו מרטין בוקובי , ד"ר גזה קלוצ'אי , ויאנוש קאלמאר . מנהיגות הכדורגל ההונגרית הייתה בת מזל משום שבנבחרת הלאומית שלה שיחקו פרנץ פושקש , נאנדור הידגקוטי , שאנדור קוצ'יש , יוזף בוז'יק , השוער גיולה גרושיץ' ואחרים . ו/או שמא היו השחקנים האלה ברי מזל משום שבראשם ניצבה מנהיגות חושבת , בעלת ידע , וכריזמטית עד למאוד .

שנת 1968 . הרשימה הקונקרטית הזאת באה להלל את חשיבת הכדורגל ומחשבת הכדורגל , ומתייחסת גם למאמן הכדורגל האנגלי המוכשר והאותנטי רון גרינווד (Ron Greenwood) . קיימת סיבה טובה לכך שקבוצת ווסטהאם (West Ham) האנגלית, בראשות מאמנה ומנהיגה רון גרינווד, ולמרות עליות ומורדות רגילים של מבנה , נחשבה בשנים ההן לאחת הקבוצות האהודות ביותר באיים הבריטיים . במשחק הכדורגל הטוב וההתקפי של קבוצת ווסטהאם בשנים ההן קיים יסוד חיוני , שגם אם הוא כבר לא בגדר "סוד" – נשאר "חסוי לחלוטין" . רק עכשיו לאחר 14 שנים של תחקירים (בין 1954 ל- 1968) ניתן לתאר את היסוד החיוני הזה . ויחד עם זאת נשבר קשר שתיקה ארוך שנים שהטילו על עצמם המאמנים הטובים ביותר בעולם , מאמני כדורגל בעלי מוניטין שבאופן טבעי מקבלים שכר שנתי של 40000 (ארבעים אלף) פאונד . מאמני כדורגל כמו הלניו הררה (Helenio Herrera) מאמן קבוצת אינטר מילאנו האיטלקית , בלה גוטמן (Bela Guttmann) מאמן קבוצת בנפיקה הפורטוגלית , המאמן אלברט בטו (Albert Batteaux) מצרפת , המאמן האנגלי רון גרינווד (Ron Greenwood) מעורבים כולם בסוד העניין . למרות שאנגליה ניגפה פעמיים בפני הונגריה ב- 1953 ו- 1954 היא המשיכה להיות מוקד כדורגל בינלאומי בעל עניין עצום ועלייה לרגל . שחקני כדורגל מצטיינים בעולם (לרבות אחד מגדולי שחקני הכדורגל של ישראל בכל הזמנים מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר) לטשו עיניהם לעבר מועדוני הכדורגל האנגליים היוקרתיים , המסודרים , היעילים , בעלי המוניטין ובעלי משמעת ניהול ספורטיבית עליונה , כשהם מחוננים בידע מתקדם גם ברפואה ספורטיבית ובתזונה ספורטיבית .

shpigler 1

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה . מועדון הכדורגל של קבוצת "ווסטהאם" . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המאמן החושב והמוערך רון גרינווד , מרדכי שפיגלר , ו- ג'ימי גריווס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ווסטהאם היא הקבוצה היחידה שיכולה לספק ראייה לאורך תקופה כי היא הייתה קשורה לתיאוריית האדם השלישי . לכן היה ניתן לצפות שווסטהאם תנצח לא משחק אחד אלא כמה אליפויות כדורגל במהלך השנים הבאות . האם זה בלתי ייאמן לאור , למשל , מצבה נוכחי של ווסטהאם בליגה ? ובכן הציבור הוותיק הקשור להיסטוריה של משחק הכדורגל שזוכר שנבחרת אנגליה בכדורגל סיימה את משחקרה הראשון במונדיאל אנגליה 1966 עם נבחרת אורוגוואי בתוצאה 0 : 0 (11 ביולי 1966) . את שורת ההתקפה של אנגליה באותו המשחק הראשון ההוא באצטדיון "וומבליי" בגביע העולם בשנת 1966 הובילו אלן בול (Alan Ball) , ג'ימי גריווס (James Greaves) , בובי צ'ארלטון (Bobby Charlton) , רוג'ר האנט (Roger Hunt) , וג'ון קונולי (John Connelly) . אולם אט – אט חלו שינויים בהרכב האנגלי . בשלבי הגמר (בעצם החל מרבע הגמר) וכמובן במשחק הגמר של המונדיאל ההוא ב- 1966 בו גברה בשבת – 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" אנגליה על גרמניה בתוצאה 4 : 2 , הרכיב המאמן הלאומי האנגלי אלף ראמזי את שחקן ווסטהאם ג'ף הרסט (Geoff Hurst) בהרכב במקומו של ג'ימי גריבס , ומרטין פיטרס (Martin Peters) אף הוא שחקן ווסטהאם החליף את ג'ון קונולי . כזכור הבקיע ג'ף הרסט שלושה שערים במשחק הגמר נגד גרמניה ומרטין פיטרס כבש שער אחד . זאת עובדה מעניינת שבשלב כלשהו במהלך מונדיאל 1966 החליט מאמן נבחרת אנגליה אלף ראמזי לצרף להרכב הקבוע שלו עוד שני שחקנים מקבוצת ווסטהאם כדי לזכות בגביע העולם . והוא הצליח . השחקן השלישי בהרכב נבחרת אנגליה ב- 1966 מקבוצת ווסטהאם היה הקפטן בובי מור (Bobby Moore) . בובי מור שימש גם קפטן בקבוצת ווסטהאם של רון גרינווד .

shpigler 3

טקסט תמונה : 1964 . מגרש האימונים של קבוצת "ווסטהאם" בלונדון . שחקן "ווסטהאם" ונבחרת אנגליה ג'ף הרסט (מימין) עם מרדכי שפיגלר (משמאל). מרדכי שפיגלר אחד משחקני הכדורגל המוכשרים והמבריקים ביותר של מדינת ישראל בכל הזמנים יכול היה מבחינת הרמה האישית לשחק בכל אחד ממועדוני הכדורגל של אנגליה , גם של הבכירים ביותר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shpigler 2

טקסט תמונה : 1964 . מגרש האימונים של מועדון "ווסטהאם" בלונדון . קפטן ווסטהאם ונבחרת אנגליה בובי מור המנוח, יחדיו עם שחקן הכדורגל הישראלי המצטיין מרדכי שפיגלר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חשוב באותה מידה לציין כי המיקרופונים של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC שכיסתה באופן נפלא את 32 משחקי מונדיאל אנגליה 1966 ואשר הוצבו סביב המגרשים קלטו משהו מעניין ביותר : לעיתים קרובות שחקני "ווסטהאם" בנבחרת אנגליה ב- 1966 כיוונו את חברי הקבוצה שלהם לבצע ריצה ללא כדור (Running off the ball) . מומחי כדורגל מביני עניין תופשים שמדובר בעניין אחד : שחקני "ווסטהאם "מיישמים את מה שלמדו וממשיכים ללמוד אודות "תיאוריית האדם השלישי" . למעשה למומחי כדורגל כאלה ברור כי מגיע לרון גרינווד (Ron Greenwood) קרדיט על תרומתו הלא ישירה אך המכרעת להצלחתה של נבחרת אנגליה במונדיאל אנגליה 1966 . היה זה רון גרינווד מאמן הכדורגל הראשון באנגליה החל לראשונה להביא תובנות משלו ל- "תיאוריית האדם השלישי" .

ביסוס נוסף לחשיבות "האדם השלישי" עלה במהלך ריאיון עם ד"ר גזה קאלוצ'אי (Dr. Geza Kalocsai) המנג'ר ההונגרי האימתני ורב הידע של קבוצת גורניק זברזה (Gornik Zabrze) הפולנית . ד"ר גזה קאלוצ'אי טען אז : "אם אתה היית המנג'ר של קבוצה מהליגה הראשונה , לא היית מסכים לעולם שהכתבה הזאת תתפרסם . לא הייתה מספר לאף אחד מה שאתה יודע אלא משתמש בידע המקצועי הנסתר שלך כדי לזכות באליפות" . ד"ר גזה קאלוצ'אי יודע על מה הוא מדבר . הוא עו"ד בהכשרתו שהפך לאחד מקבוצת החשיבה בת שלושת המאמנים שעבדה תחת שרביט מאמן נבחרת הזהב (בהונגרית : ARANYCSAPAT) של הונגריה בכדורגל גוסטב שבש (Gustav Sebes) בשנים 1954 – 1949 , והגתה את תיאוריית האדם השלישי . גוסטב שבש היה מאמן ממולח בעל כושר מנהיגות שאימן כאמור את נבחרת הונגריה המוכשרת ביותר בכל הזמנים שראה העולם עד אז שלפני 1954 . שני המאמנים האחרים בקבוצת החשיבה של גוסטב שבש היו מרטין בוקובי (Martin Bukovi) מנג'ר קבוצת אולימפיאקוס היוונית בימים ההם ויאנוש קאלמאר (Janos Kalmar) . יאנוש קאלמאר אימן אז את הקבוצה הספרדית איספאניול (Espanol) מועדון עני ולא אופנתי בברצלונה אשר סיים תחת הדרכתו בעת ההיא עם שחקנים צעירים וחסרי ניסיון במקום השלישי אחרי שני מועדוני המיליונרים ריאל מדריד ו- ברצלונה . וותיקי הדור זוכרים וודאי כי יאנוש קאלמאר היה בשעתו גם מאמן הפועל ת"א . אין זה מקרי כי שלושת אנשי קבוצת החשיבה ההונגרית הזאת מרטין בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי ויאנוש קאלמאר הביאו עמם הצלחה בכל מקום ביבשת . הם היו היוצרים המקוריים והשומרים של "תיאוריית האדם השלישי" , אשר איננה אלא הרעיון המהפכני –  ההבדל החמקמק שהטריד את מבקרי ומומחי הכדורגל הבינלאומיים במשך שנים – ואשר קשר והניע את נבחרת הזהב של הונגריה זאת שהכניעה את אנגליה באצטדיון "וומבליי" 6 : 3 ב- 25 נובמבר 1953 וכעבור חצי שנה הביסה אותה שוב ב- 23 בבמאי 1954 באצטדיון "נאפ סטדיון" בבודפשט בתוצאה עוד יותר גבוהה 7 : 1 .

אבל בדומה לסרט "האדם השלישי" בקולנוע התיאוריה שלהם הייתה משולה לחשוד הנמלט שנים רבות מהחוק. בין הסיבות לכך ולא השולית שביניהן היא העובדה שאיש מבין קומץ "יודע דבר" בימים ההם לא היה מוכן לפחות עד המחצית השנייה בעשור ה- 60 של המאה הקודמת לחשוף טפח ממה שהיה ידוע לו בנושא המדובר. באופן דומה כאשר הנבחרת ההונגרית התמודדה על המנהיגות העולמית בכדורגל והביסה בנובמבר 1953 את אנגליה 6 : 3, זה בטח גרם לקבוצת החשיבה ההונגרית הזאת בראשות גוסטב שבש לחוש תחושת עליונות והרגשה של שביעות רצון מכך שפרשני הכדורגל בעולם לא קראו נכון את מפת הקרב שתכננו גוסטב שבש, מרטין בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויאנוש קאלמאר. הם פרשו שלא כהלכה את שיטת המשחק ההונגרית ובכך לא עשו דבר כדי לשנות את המצב. תיאוריית האדם השלישי נותרה סודית ובלתי מפוענחת . נבחרת הונגריה זכתה לשבחים רבים ממאמנים אנגליים ואירופיים שאמרו כלהלן : "שחקני הכדורגל של נבחרת הונגריה משחקים כדורגל כמו כוכבי כדורגל מעולם אחר" , והוסיפו , "אם זה כדורגל אז מה זה המשחק אשר אותו משחקים באנגליה בשלושים השנים האחרונות…?" . לאורך סדרות משחקים ארוכות , הן לפני מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 , וגם במהלכה ואחריה , מופו ונותחו המהלכים של נבחרת הונגריה בקפידה , אולם היה כשל מהותי ומכריע בניתוח. רק המהלכים של הכדור קיבלו התייחסות מבלי לאבחן והבחין באופן מדויק גם תנועת השחקנים. באופן כללי הדבר נכון לכל משחקי הכדור . לדוגמא במשחק הטניס איש איננו מסתכל על השחקן שרץ לפגוש את הכדור אלא רק על מהלך הכדור שנחבט לעברו.

צ'ארלס ריפ (Charles Reep) מפקד כנף בחיל האוויר הבריטי היה האיש שהמציא את מיפוי הכדורגל . הוא עבד בזמנו בשיתוף פעולה עם קבוצת הכדורגל האנגלית ה- "וולבס" (" Wolves" / "הזאבים") קיצור של שם ארוך במיוחד של הקבוצה " Wolverhampton Wanderers " , על מנת לפצח מה גרם להונגריה לתקתק . הוא ומאמני ה- וולבס החליטו ש- "הפס הארוך של הנבחרת ההונגרית שהוא שמביא להם את השערים" . זה אומנם משלים חתיכה אחת של הפאזל אולם בהחלט לא החתיכה המשמעותית ביותר . אולם זה הספיק ל- "וולבס" כדי לנצח כמה פעמים באליפות אנגליה בעשור ה- 50 של המאה הקודמת .  "וולבס" בראשות הקפטן הנודע שלה בילי רייט (Billy Wright) זכתה באליפות הליגה הראשונה ב- 1954 , 1958 ו- 1959 והייתה שנייה ב- 1950 ו- 1960, ושלישית ב- 1947 ו- 1953 . אולם קריאת מפת הכדורגל ההונגרית לא הייתה שלימה ובלתי מספקת . הם גילו זאת כשהתמודדו בגביע אירופה לאלופות בכדורגל במיוחד נגד ברצלונה הספרדית אותה הדריך הלניו הררה .

רעיון נוסף שנהגה בבריטניה והנוגע לגדולתו של הכדורגל ההונגרי במחצית הראשונה של עשור ה- 50 במאה שעברה היה זה של ארתור רואו (Arthur Rowe) איש קבוצת "טוטנהאם הוטספרס" , שטען שנבחרת הונגריה של גוסטב שבש שיחקה במעין סגנון של "דחוף ורוץ" ("Push and Run") . הכוונה לדאבל פס במשחק הכדורגל שנודע גם בהגדרה האנגלית "Give and go" . טוטנהאם הוטספרס של ארתור רואו זכתה באליפות הליגה השנייה באנגליה בכדורגל ב- 1950 ושנה אח"כ ב- 1951 זכתה באליפות הליגה הראשונה . התיאוריה של ארתור רואו נחשבה לקרובה ביותר לתיאוריית האדם השלישי , יותר מכל תיאוריה אחרת . אולם היא כמובן חלקית בלבד . מדובר על מחשבת כדורגל עתיקת יומין אולם מעניינת . מה שהוחמץ היה משהו שהתווסף לתוכניתו של ארתור רואו , וזה היה אותו משהו שחמק מעיניהם של רוב הוגי הדעות של משחק הכדורגל דאז . בזמנו היה ארתור רואו אחד המומחים הבודדים שהיו מודעים למערכת היחסים החיונית בין השחקן לכדור . ארתור רואו הוזמן לה רצות בהונגריה וראה את ראשיתו אבל רק את התחלתו של משחק הכדורגל ההונגרי החדש . בפשטות זה היה לדחוף את הכדור ולרוץ למרחב תוך חיפוש מסירה חזרה . זה היה רק שלוש שנים מאוחר יותר , בשנת 1950 , שההונגרים הוסיפו טוויסט נוסף לערכת הנושא הבסיסית הזאת . אולם בתקופת הביניים הזאת מה שארתור רואו למד היה מספיק כדי להביא את טוטנהאם הוטספרס למעמדה הגבוה ביותר בליגה האנגלית בכדורגל .

כשנבחרת הונגריה העפילה לשיאה בשנים 1954 – 1952 רק קומץ מאמנים מנוסים היה מסוגל לזהות מה בדיוק מחוללים ההונגרים על כר הדשא . אולם אותם אלה קומץ הבודדים שהבינו משהו בתורת ומחשבת הכדורגל וזיבהו מה עושים ההונגרים , שמרו על התצפיות שלהם רק לעצמם . זה היה כמובן האינטרס המקצועי שלהם לעשות זאת . כדורגל הוא משחק פשוט אומנם – אך נועד לאנשים חושבים . גישתם של המאמנים , "למה אנחנו צריכים לחשוף את הסודות שלנו…?" , הייתה רווחת ככלות הכל באותה מידה גם בבריטניה . כאן באנגליה רק וולטר ווינטרבוטום (Walter Winterbottom) היה מוכן להביא את מה שהוא ידע לדפוס , אבל גם כך נדיבותו פעלה לעיתים קרובות כבומרנג . ג'ק שריב (Jack Shreeve) מאמנה לשעבר של קבוצת צ'ארלטון אתלטיק (Charlton Athletic) , סיכם את החשדנות של המאמנים הבריטיים הטובים ביותר , וכך אמר כלהלן : "אני הולך ל- לילשל (Lilleshall) מידי שנה לוועידת המאמנים הארצית . וולטר ווינטרבוטום הוא הכוח המניע שם אבל ניסיונותיו לפתח אחדות בין המאמנים נכשלו לחלוטין . כולנו הולכים לשם ללמוד , אבל אף אחד לא מוכן לתת שום דבר לוועידה. אם מצאנו משהו טוב, נניח טוויסט נוסף לרעיון בסיסי שכולם מכירים, נשמור אותו לעצמנו . אתה רואה , זה היה ברור שאם נגלה את כל מה שאנחנו יודעים , ישולב בספר האימון הבא של ה- FA וכולם יקבלו בחינם את מה שאנחנו יודעים" . בתחקיר למאמר הזה התגלתה השקפה אישית דומה כמעט בכל מקום . מאמנים ידועים דיברו בחופשיות עד לנקודה מסוימת בלבד . הם מסרבים מיוזמתם להוסיף דבר כלשהו , ידע כלשהו , שהשואל אינו יודע לשאול , וגם לא יתייחסו ולא התייחסו למשהו שאיננו נחלת הכלל . קחו את הלניו הררה כדוגמא . במגרש האימונים של אינטר מילאנו ב- Appiano Gentile כארבעים ק"מ ממילאנו , גדר תיל גבוהה נועדה להרחיק את העיתונות , אנשים זרים , ומרגלים . מאבטחים מוצבים בשער הראשי . אף אחד לא נכנס למגרש בלי אישור כניסה חתום ע"י הלניו הררה בעצמו . מדובר ב- "מתחם צבאי" שייסד הלניו הררה . זהו האופן שבו מכין הלניו הררה את קבוצתו נשאר בגדר סוד. אימון ציבורי בעת נסיעה לחו"ל מוגבל לתרגילי פיזיות ותרגול סטטי עם כדור . האופן שבו אינטר מילאנו מתאמנת הוא המפתח לדרך בה הם משחקים , כפי שקורה בכל קבוצה. אולם האימון הזה הִנוֹ סודי ביותר בכל השלבים החיוניים שלו . באופן דומה , בכמה שיחות ארוכות , הלניו הררה סירב לענות על השאלות החשובות באמת . הוא יסביר שמהלך ה- "Free back" הוא הכרחי משום שהבלם (Center – half) נמצא לבדו וניתן להזיזו ממקומו בקלות . אבל כאשר נשאל כיצד ה- "Free back" נעשה , הוא הופך להיות מעורפל ומתחמק . הוא יודע את התשובה אולם מסתיר אותה ולא עונה .

נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי (Nandor Hidegkuti) , לשעבר חלוצה המרכזי של הונגריה האדירה בשנות הפאר של 1954 – 1949 , ובשנות ה-60 מאמן , סירב גם הוא לחלוק מידע , ואמר אז : "היום יותר מאי פעם האנשים הם יותר אינטליגנטיים וחושבים על המשחק . אבל ככל שהם חושבים כך המשחק הופך להיות גרוע יותר . הבעיה היא שהם חושבים רק על ההגנה , ועלינו לחשוב במונחים של פיתוח המשחק שלנו בהתקפה" . הלחץ על נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי לפתח את הנושא הזה של פיתוח ההתקפה הפך גם הוא את האגדה ההונגרית למין מידע מעורפל . תוך כד משיכת כתפיים הוא אמר אז רק זאת : "זה קשה…בטוח שיש לנו שחקנים מוכשרים ואינטליגנטיים , אבל לא קל למצוא אותם בימים אלה" . עם זאת אפשר להיות בטוחים שההצלחה של נאנדור הידגקוטי כמאמן לא הייתה תלויה בעניין של מזל של קבלת שחקנים טובים שעמם הוא אמור לעבוד . נאנדור הידגקוטי היה במרכזה של תיאוריית האדם השלישי וחייב היה לדעת את משמעות ה- Issue היטב .

האנשים האלה יודעים . וכך גם אלברט באטו (Albert Batteaux) מאמן צרפתי בעל מוניטין בימים ההם , מתוחכם – כהה , בעל גובה ממוצע ולבוש תמיד בקפידה . אלברט באטו היה סטודנט בשנות ה- 50 המוקדמות של המאה הקודמת בעת שנבחרת הונגריה העפילה לפסגה , ובחושיו המקצועיים חש באלמנט החיוני . אלברט באטו ניהל את קבוצת הכדורגל הצרפתית "ריימס" (Rheims) שבאצטדיון הבית שלה היו בממוצע 7000 (שבעת אלפים) אבל יחד עם הגיבוי של המיליונר הצרפתי הנרי ז'רמן (Henri Germain) הוא אימן ו- פיתח 7 (שבעה) שחקנים שנוטלים חלק בנבחרת הלאומית של צרפת שאותה אימן והיא הגיעה לשלב חצי הגמר של מונדיאל הכדורגל בשוודיה בקיץ 1958 , להפתעתם של רבים בעולם . אוהדים ומאמנים . במונדיאל שוודיה קנה את עולמו הסקורר הצרפתי ז'יסט פונטיין שהבקיע 13 שערים והיה מלך הכובשים . צרפת הפסידה במשחק חצי הגמר בתוצאה 2 : 5 לברזיל . ב- 1968 היה אלברט באטו המנהל של קבוצת סנט אטיין (St. Etienne) שנוהלה בעבר ע"י ז'אן סנלה (Jean Snella) מי שהיה עוזרו של אלברט באטו כמאמן ראשי במונדיאל שוודיה 1958 וכיום אלופת צרפת . נוסחת "תיאוריית האדם השלישי" ממשיכה להיות השיטה המנצחת . הסיבות כולן מוכרות מידי .

בהונגריה יש לבעלי הכוח הפוליטי את המילה האחרונה בדיוק כפי שבאנגליה זאת זכותו הבלעדית של מי שנותן את הכסף . הקבוצה ההונגרית "אויפשט" (Ujpest) היא דוגמא לפוליטיזציה של הכדורגל ההונגרי . "אויפשט" היא קבוצה ו/או מועדון שמייצג את משטרת הונגריה . האסירים מנכשים עשבים מהמגרש תחת משמר מזוין . הנשיא המכהן של המועדון הוא מפקד המשטרה . אחרי ההלם של התבוסה הסופית של הונגריה הגדולה  2 : 3 לנבחרת מערב גרמניה בראשות המאמן ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן במשחק הגמר ב- 4 ביולי 1954 במונדיאל שווייץ 1954 , הופרש המאמן והבוס של נבחרת הונגריה גוסטב שבש לגמלאות ע"י המדינה . היה מדובר בהחלטה פוליטית מטופשת וצרת עין . השלטון הפוליטי ההונגרי ראה בנבחרתו אלופת עולם ולא סגנית אלופת העולם . סגנית איננו תואר מספק . גוסטב שבש סולק לעיירת שדה טטבניה (מרוחקת כ- 40 ק"מ מבודפשט) ולמעשה עזב את עולם הכדורגל . יחד עם גוסטב שבש נעלם גם רוב הכוח המניע שניצב מאחורי העלייה המהירה של הונגריה לקצה הפירמידה של הכדורגל הבינלאומי בשנים 1954 – 1950. ואז הגיעה המהפכה ההונגרית באוקטובר 1956 , אותה ה- התקוממות של העם ההונגרי נגד שלטון החסות הסובייטי . מרי עקוב מדם נגד השלטון הקומוניסטי ההונגרי שנהנה מחסות רוסית . הכדורגלנים המהוללים של נבחרת הזהב של הונגריה פרנץ פושקש , שאנדור קוצ'יש , וזולטאן ציבור ערקו בחיפזון לספרד , קיבלו שכר גדול עבור כישרונם והמוניטין שלהם , והפכו לאנשים אמידים . שלושתם חיכו להזדמנות פוליטית כדי לשוב למולדתם . רק פרנץ פושקש צלח . שאנדור קוצ'יש וזולטאן ציבור מתו צעירים בנכר . זאת הייתה אבדה עצומה לכדורגל ההונגרי . חשוב לא פחות היה שהחוליה החזקה בנבחרות הצעירות של הונגריה , נבחרת הנוער עד גיל 18 , צוות כדורגל שנשא את תקוות העתיד – הייתה בסיור באנגליה באותו הזמן . רק מעטים מהם חזרו הביתה . בבודפשט של סוף עשור ה- 60 במאה הקודמת היו עכשיו פחות ראיות ללחץ והתערבות המשטר פוליטי . הכוכבים האדומים המדכאים שהופיעו על מבני ציבור לאורך הדנובה נראים עכשיו פחות . אבל עוד פחות מזה ניתן למצוא ראיות לתהילת הכדורגל ההונגרי של טרום 1954 . גוסטב שבש יצר בשנים 1954 – 1949 איכות חד פעמית של נבחרת כדורגל דגולה . הכדורגל ההונגרי ירד מהבמה הבינלאומית ולא שב עוד לצמרת . ניצוצות חדשים עפו לחלל האוויר ב- 1966 עם עלייתו והופעתו של הדור החדש בראשות פלוריאן אלברט , יאנוש פארקש , ופרנץ בנה . אולם זאת הייתה הבלחה רגעית . מעצמת הכדורגל ההונגרית מהשנים ההן של 1954 – 1952 נעלמה מהנוף .

שלושה משחקים בליגה ההונגרית הלאומית נחקרו בעת ההיא למטרת כתיבת המאמר הזה : פרנצווארוש נגד הונבד (Ferencvaroc vs. Honved) וואשאש נגד צ'פל (Vasas vs. Csepel) , ו- אויפשט נגד דיושגור (Ujpest vs. Diosgyor) . בכל אחד מהמשחקים האלה הופיע אחש משלושת כוכבי העתיד של הכדורגל ההונגרי , פלוריאן אלברט (Florian Albert), יאנוש פארקאש , ופרנץ בנה (Ferenc Bene) . ללא יוצא מן הכלל במשחקים האלה עקבו בקפדנות אחרי ה- Catenaccio , שיטת המשחק האיטלקית שהתבססה על שיטת משחק 3 – 2 – 4 – 1 . אף שחקן לא בא מאחור . כולם משחקים כדי לעצור את התקפות הקבוצה היריבה . סגנון משחק ההתקפה המזהיר של הונגריה בתקופת גוסטב שבש נשכח בבת אחת . היה זה גוסטב שבש שהגה את הסלוגן רב המוניטין בשעתו , "על כל שער שהונגריה תספוג היא תבקיע שניים" . גוּסְטָב שֶבֶּש היה רשאי ליזום אופנסיבה בכל משחק ומשחק מפני שעמדה לרשותו שורת ההתקפה המשוכללת והמתואמת ביותר בעולם הקיצוני הימני לאסלו בודאי , המקשר הימני שאנדור קוצ'יש , החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי , המקשר השמאלי פרנץ פושקאש , הקיצוני השמאלי זולטאן צ'יבור ומאחוריהם הרץ הימני התוקף ובונה המשחק יוזף בוז'יק . גוּסְטָב שֶבֶּש ביסס את שיטת המשחק שלו על מחשבת "תיאוריית האדם השלישי" . התברר עכשיו לאחר סילוק גוסטב שבש כי ההונגרים שכחו ו/או קרוב לוודאי כבר לא יודעים יותר , בגלל האיוולת של הדחת מנהיגות הכדורגל שלהם בשנת 1954 , והסגנון המוגבל של המיואשים שנותרו במשרתם כאחראיים על הכדורגל ההונגרי. הכול נשכח בבת אחת. אז איך "תיאוריית האדם השלישי" אותרה והתגלתה בכל אופן למרות קשר השתיקה של מאמני הצמרת בעולם והריחוק הטבעי של בודפשט ממגע עם הכדורגל האירופי והבינלאומי ? איך ניתן להתחיל להגדיר את המרכיב הגדול הזה של נבחרת הונגריה אשר קראה תיגר על אנליזות הכדורגל במשך 14 (ארבע עשרה) השנים האחרונות מאז 1954 ? מדובר במזל . ואחרי הכול לדעת גם לשאול את השאלות הנכונות ולדעת את מי לשאול אותן .

הגילוי הראשון האמיתי שעסק ב- "תיאוריית האדם השלישי" של נבחרת הונגריה בכדורגל בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת , האלמנט המסתורי שמשך וחיבר את כל הפקטורים בתוך הקבוצה והפך אותה ליחידת כדורגל עליונה בדמותה של הונגריה הגדולה לפני 1954 – היה מאמן הכדורגל הנודע בלה גוטמן . לא בכדי כונתה הונגריה ההיא ע"י כל המומחים "The Golden Team" . בלה גוטמן הונגרי בעצמו ב- בודפשט ב- 27 בינואר 1899 בימים ההם של הממלכה האוסטרו – הונגרית. (הוא מת ב- 1981) . בלה גוטמן היה המאמן שגילה ופיתח את יוזביו הפורטוגלי ועוד שחקני כדורגל רבים אחרים . בלה גוטמן היה מאמן כדורגל כה מוצלח ומוכשר עד שמחצית ממועדוני הצמרת באירופה קנו את שירותיו . לפחות זה נראה ככה. בעת השיחות עמו כלא את עצמו בלה גוטמן בתוך מסגרת של "ידע רגיל וגלוי במחשבת הכדורגל" ודיבר בחופשיות רבה . אולם כשהשיחות עמו נסבו על בעיות עומק בכדורגל ועל מהות למשל של סגנון ההגנה האיטלקית הוא נעשה לפתע מעורפל וחמקן . זה מעניין . בלה גוטמן דיבר על חשיבות "אינסטינקט הכדורגל" , ואמר כי בלעדיו שום מאמן לא יכול להצליח . הוא הדגיש , "כי פיתוח ואימון שחקנים צעירים דומה לליטוש יהלומים . גילוח חתיכה כאן ונגיעה שם" . בלה גוטמן הוסיף עוד : "אתה לוקח שחקן כדורגל צעיר כאשר המטרה היא להדגיש את היתרונות והצדדים החזקים שלו מחד , ומאידך ללטש ולהבריק את הצדדים החלשים שלו כדי להפוך אותו לשחקן מושלם ככל שאתה יכול" . אולם כשבלה גוטמן הגיע למונדיאל אנגליה 1966 הוא היה כבר אדם מבוגר ובעצם צופה בלבד בטורניר . הוא היה כבר על סף פרישה וסיום קריירת אימון ארוכה . הוא הרכיב משקפי שמש גדולים כדי להסתיר את פניו . הוא נמנע מפרסום . למתעניינים במחשבת הכדורגל אמר אז כי מאמני הצמרת בעלי המוניטין שידעו את הסודות המקצועיים של תורת הכדורגל , שמרו אותם באופן מפורש וקפדני לעצמם בלבד , וסירבו לחשוף אותם ומסור פרטים לאנשים אחרים . זה היה סוד . ואז אמר לפתע בהתרגשות , "אני אראה ואסביר לכם כל דבר…" , אך מייד אוסיף משפט מפתח מעניין , "אולם אינני יכול לאפשר לכם לראות זאת דרך העיניים שלי" (במקור : "But I cannot let you see with my eyes") . בלה גוטמן נחשב בעת ההיא לפרופסור בכדורגל בעל מוניטין עצום ואז קרה לו משהו שקורה גם לגאונים . קבוצת הכדורגל השוויצרית  "Servette Geneve" מחזיקת הגביע השוויצרי שכרה את שירותיו היקרים אולם דרכיהם נפרדו באכזבה רבתי. אף על פי כן נותר בלה גוטמן פיגורה כדורגל מהוללת.

באחת השיחות עמו אמר בלה גוטמן משהו לשומעיו שהיה משהו בעל צלצול משמעותי , "חלק מסודות מחשבת הכדורגל הוא לאמן את שחקני הקבוצה שלך לנוע במהירות ולרוץ ללא כדור (Running off the ball) על כר הדשא כדי ליצור רווח ומרחב, אולם קשה להסביר זאת . טוב יותר להראות זאת באופן מעשי" . צירוף ארבעת המילים הללו שיוצרות את ביטוי הכדורגל המקצועני , "Running off the ball" , לא היה חדש במחשבת הכדורגל אך לא הוגדר באופן שווה ובאותה מידה משביעת רצון אפילו לא ע"י המאמנים האנגליים שהכירו את ערך הביטוי אולם לא ידעו באמת כיצד לקבל אותו . בכל זאת ברור שהמאמנים המובילים בעולם מצאו דרך לחבר את השחקנים שלהם באופן נפשי (חֲבֵרוּת וכו'…) כדי שקשר המומחיות שלהם וביניהם על כר הדשא יהיה טלפאתי . כלומר : בדיוק ברגע הנכון ששחקן כלשהו מוסר כדור מדויק ברמה של אינטש , מופיע ככל הנראה באורח פלא שחקן עמית שלו ו- "צף" לו במקום הנכון על כר הדשא לשם נשלח הכדור ובדיוק בזמן הנכון .

הגילוי השני נעשה ע"י ארפאד צ'אנאדי (Arpad Csandi) מאמן בכיר במערך מאמני הכדורגל ההונגריים שכתב שלושה כרכים מפורטים אודות תורת אימון הכדורגל ההונגרי . שני הספרים הראשונים הודפסו במהדורה אנגלית ע"י הוצאה לאור הונגרית (Budapest Corvina Press) ונמכרו במחיר יקר וגבוה למדי שמרתיע בדרך כלל קונים . שני ספרי הכדורגל של ארפאד צ'אנאדי נחשבו למקיפים והרציניים ביותר שהובאו אי פעם לדפוס . למרות ששני הספרים הללו עוררו הד גדול ונלמדו ביסודיות הם לא הכילו את כל המידע והאמת המסנוורת שאמורים הייתה לדון בעליונות הכדורגל ההונגרי . ואז בצבץ לפתע פרט מסקרן . בהקדמה שנכתבה לטובת פרסום ושיווק שני הכרכים של ארפאד צ'אנאדי ע"י שָאנְדוֹר בָּארְץ' (Sandor Barcs) ששימש בעת ההיא נשיא התאחדות הכדורגל ההונגרית וסגן נשיא ב- FIFA , התגלה הטקסט הבא : "נחקר ומוגש כאן שפע של מידע רב ערך ותצפית על המשחק שלא תסולא בפז אודות מערכת הכדורגל , טקטיקות , ואימון – שכולם מוסברים היטב ובכישרון בכרך השני ובכרך השלישי" . לפתע התברר שרק שני הכרכים הראשונים של אָרְפַּאד צָ'אנְאָדִי תורגמו לאנגלית . יש להניח כי ההונגרים שמרו על התוכן של הכרך השלישי לעצמם וראו בחומר הכתוב סוד כדורגל מקצועי . אולם ב- בודפשט עצמה הועלתה אפשרות אחרת כי ייתכן והכרך השלישי בכלל לא הודפס (מפני שכלל בתוכו סודות מקצועיים שעליהם נבנתה נבחרת הונגריה הגדולה בשנים ההן של 1954 – 1949) . ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי מי שערך את שני הכרכים הראשונים של ארפאד צ'אנדאי מן ההיבט של דיוק טכני לא נידב שום מידע אודות הכרך השלישי . חסרונו של הכרך השלישי של ארפאד צ'אנדאי נותר תעלומה בעת ההיא . בשיחה עם המאמן האנגלי המוכשר של ווסטהאם טען רון גרינווד (Ron Greenwood) כי הוא איננו משוכנע כלל כי הכרך השלישי האבוד אומנם נכתב מתי שהוא . "אין בו כל צורך" , אמר רון גרינווד במסתוריות כלשהי , והוסיף , "הכול נכתב כבר בשני הכרכים הראשונים של ארפאד צ'אנדאי אם אתה מזהה נכון ומבין נכון את הטקסט" ("It’s all in the two published books if you can recognize it") . המילים של המאמן האנגלי של ווסטהאם רון גרינווד היו דומות לטקסט שנהגה קודם לכן ע"י המאמן ההונגרי בלה גוטמן, (בין השאר מאמנה של בנפיקה הפורטוגלית) "I cannot let you see it with my eyes " . היה ברור עכשיו שאת ספרי הכדורגל של ארפאד צ'אנדאי צריך באמת לקרוא וללמוד מהם אבל בפעם הזאת לנסות לקרוא את התוכן דרך עיניהם של רון גרינווד ובֶּלָה גוּטְמַן (Bela Guttman) . משימה קשה לקורא ממוצע .

בכדורגל כמו בתחומים אחרים לקבל כל דבר כערך נקוב הוא להחמיץ נקודות חיוניות . שני אוהדי כדורגל יכולים להתבונן בדיוק בשני אימונים בשני מועדונים שונים , מבלי להבין שמטרת שני האימונים כאילו זהים הללו – שונה . במועדון ארסנל אתה יכול לראות אימוני ספרינט בו השחקנים מאיצים בזוגות למרחק של 40 (ארבעים) יארדים . במועדון טוטנהאם אוהד אחר יכול לראות את אותו הדבר , השחקנים מבצעים מיאוצים לטווח של 40 יארדים . נדמה כי אותם שני האימונים בשני מועדונים שונים עוסקים בשיפור המהירות , בכושר גופני כללי , וסבולת . אולם כדי לרדת לשורש ההבדל צריך להתבונן במרווח הזמן שבין מיאוץ למיאוץ . אם ההפסקה קצרה אז השחקנים יתעייפו במהירות ולא תהיה אפשרות לשפר את מהירותם בגלל עייפות . אולם אם תשרור הפסקת זמן ארוכה יותר שתאפשר לשחקנים להתאושש לפני הספרינט הבא השיפור במהירות בוא יבוא והיעד יושג . חייבת להינתן מחשבה מוקדמת לפני כל תרגול הנוגע ל- "מטרה הנסתרת" כדי שניתן יהיה לבחון את יעילות התרגול באופן מדויק . לכן בכל הרהור בכל תרגיל הונגרי אתה צריך לשאול את עצמך , "מה מטרת התרגול הספציפי הזה" ? ולהבין בדיוק מה מבצעים השחקנים ההונגריים באותו האימון הקונקרטי . אמת יסודית של הכדורגל באה כאן לידי ביטוי : המפתח ליכולת השחקנים הונגריים הוא לייצר באימונים שחקנים ברמה עולמית (World class) ע"י פרקטיקה , אימונים , ותרגולים רבים עם כדור בלבד .

קיימת סדרה ארוכה של אימוני כדורגל יסודיים עם מרכיבים של תרגולים עם כדור שלא נראו קודם לכן במועדונים השונים . לדוגמא אימון ותרגול נגיחה בכדור כשהשחקנים מסודרים במעגל . זה מתחיל ששחקן א' נוגח את הכדור לשחקן ב' ומייד רץ לתפוש את מקומו של שחקן ב' . שחקן ב' בינתיים נוגח את הכדור לעבר שחקן ה' ורץ לתפוש את מקומו של שחקן ה' . מאגר התרגילים והתרגולים עם כדור בלוויית שינוי והחלפת מקומות ואשר לכאורה טומנים מלכודת הוא גדול. העיקרון באימונים האלה שהשחקנים מחליפים מקום עם האיש שלו מסרו את הכדור או נגחו אותו לעברו . שינוי והחלפת המקומות על כר הדשא הופך להרגל תנועתי אוטומטי . אימונים דומים כאלה במערכי תרגולים עם כדור של יחידות בנות שלושה ו/או ארבעה שחקנים בבעיטה ו/או בנגיחה ותמיד מלווה בהחלפת מקומות מפתחת את כישרון השליטה של השחקנים בכדור . אימונים תמידיים כאלה של מסירות והחלפת מקומות יכולים ליצור תמונה של חוסר ארגון , מקריות , ואקראיות . אולם זאת מחשבה מוטעית . מדובר במשמעת כדורגל שהיא מעשה אומנות . מסירה לעבר שחקן כלשהו וריצה ותפישת מקומו היא שיטת אימון שמחברת את השחקנים כבודדים ליחידה אחת . לקבוצה .

הדרך היחידה ליישום מדויק של קצב משחק הכדורגל המסחרר ברמה של "מערבולת" נצפתה ב- 1956 ע"י ווילי מייזל (Willy Meisl) במערב אולם הופקה ויוצרה ע"י הונגריה במזרח מעבר למסך הברזל . לחשוב שוב במונחי הכדורגל ההונגרי כפי שראו אותו מיליונים ב- 25 בפברואר 1953 באצטדיון "וומבליי" בלונדון הוא לחזור במושגי הזמן למסירות וחילופי המקומות דרך המרכז בין המקשר הימני שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש למקשר השמאלי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי נע לעיתים לאחור) . הפוזיציה הזאת העמידה את בלם נבחרת אנגליה הארי ג'ונסטון (harry Johnston) וגם את הרץ הימני בִּילִי רָָיְיט בפני מצבים מביכים בלתי אפשריים כמעט . חילופי המקומות התמידיים על פי העיקרון "מסור ותפוש את מקום חברך" היווה חידוש עצום במחשבת הכדורגל והוביל באופן בלתי נמנע את אנגליה לסחרחורת . נוצר מצב "מבולבל" כלהלן כל כר הדשא : אם הרץ הימני מס' 4 (יוזף בוז'יק) של הונגריה מוסר את הכדור לקיצוני הימני מס' 7 (לָאסְלוֹ בּוּדָאי) ורץ לתפוש את מקומו ואחרי כן מס' 7 (לאסלו בודאי) מוסר לחלוץ המרכזי מס' 9 (נאנדור הידגקוטי ) ורץ לתפוש את מקומו במרכז ההתקפה (הרץ ימני יוסף בוז'יק משמש עכשיו קיצוני ימני והקיצוני הימני לאסלו בודאי משמש לרגע קט חלוץ מרכזי במקומו של נאנדור הידגקוטי) . אם כן מה מעמדו של המגן השמאלי של הנבחרת האנגלית  היריבה ? האם הוא אמור לעקוב ולשמור על הקיצוני הימני שלו שהפך לרגע לחלוץ מרכזי ובכך להפקיר את האזור שלו ? ו/או עליו להישאר באזור השמירה המקורי שלו ובעצם לשמור על שחקן מס' 4 (יוזף בוז'יק) ? אם כך מי שומר על שחקן מס' 7 (לאסלו בודאי) החלוץ המרכזי החדש לרגע ? זהו הסוד ההונגרי הגדול עמו נפגש בלם (Center Half) של נבחרת אנגליה הארי ג'ונסטון בנובמבר 1953 ואח"כ מחליפו סִיד אוֹאֵן (Sid Owen) שחקן לוטון טאון שהיה בלם נבחרת אנגליה במשחק הגומלין במאי 1954 ב- "נאפ סטדיון" שם חטפה אנגליה תבוסה עוד יותר גדולה בשיעור 7 : 1 . נוצר שם מצב סבוך ביותר בגלל החלפת המקומות בו היה על סיד אואן לסמן לעצמו 6 ואפילו 7 חלוצים מרכזיים פוטנציאליים (בנוסף לחלוץ המרכזי האותנטי נאנדור הידגקוטי) בגלל המסירות הרבות וחילופי המקומות התמידיים .

כדי להשוות ולהבין את המצב לאשורו את תיאוריית האדם השלישי שהגתה ה- Think tank ההונגרית בראשות מרטין בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי , ויאנוש קאלמאר תחת הנהגתו של גוסטב שבש אז , הבה נבחן את סגנון משחקה של קבוצת ווסטהאם האנגלית בעשור ה- 60 תחת הנהגתו ופרי מחשבתו של רון גרינווד : המגן השמאלי של קבוצת ווסטהאם ג'ון צ'ארלס (John Charles) מוסר את הכדור לקיצוני השמאלי ג'ון סיסונס (John Sissons) . ג'ון סיסונס נע עם הכדור פנימה לעבר המרכז (כשהוא מסוכך עליו) לעבר החלוץ ג'פרי "ג'ף" הרסט (Geoffrey “Geoff” Hurst) כשהוא מושך עמו את המגן הימני ששומר עליו . פעם אחת בפנים ג'ון סיסונס מוסר את הכדור לרון בויס (Ron Boyce) באגף הימני . רון בויס בועט את הכדור מעל ראשי המגינים של הקבוצה היריבה לאגף השמאלי היכן שהיה אמור להימצא על פי השיטה הישנה הקיצוני השמאלי הטבעי ג'ון סיסונס , אבל הוא לא נמצא שם על פי משנתו של רון גרינווד , אלא מאייש את החלל הזה באגף שמאל ג'ון צ'ארלס . ג'ון צ'ארלס הוא בבחינת "האדם השלישי" האיש שהגיח מאחור לא באקראי ולא בגלל הזדמנות שנקרתה לו במקרה , אלא בגלל אימון ושיטת משחק שנקבעת מראש ע"י חילופי מסירות וחילופי מקומות . משהו שמזכיר מהלכי התקפה במשחק כדורסל , "Give and go" , ו/או , "Pick and roll" .

זאת הייתה בדיוק שיטת המשחק של נבחרת הונגריה הגדולה ב- 1953 ו- 1954 בהנהגת גוסטב שבש והקפטן שלו פרנץ פושקש . הנבחרת ההונגרית הייתה קבוצה כל כך מגובשת עד כדי קשר טלפאתי בין השחקנים . רק מאמנים ספורים הבחינו במהלכים המיוחדים של נבחרת הונגריה . לאחרים לא היה מושג מה התרחש גם אחרי שהונגריה ירדה מגדולתה . "האדם השלישי" הייתה באמת החוליה החסרה שהקשתה על הנבחרות האירופיות ונבחרות דרום אמריקה לרבות אורוגוואי אלופת העולם וברזיל סגנית אלופת העולם להתמודד מול תיאוריית האדם השלישי . כזכור ברזיל ואורוגוואי ניגפו בפני הונגריה בטורניר מונדיאל שווייץ 1954 . ד"ר גזה קאלוצ'אי אחד מהשלושה ב- Think Tank ההונגרית (יחדיו עם מרטין בוקובי ויאנוש קאלמאר) ומי ששימש מאמן קבוצת הכדורגל הפולנית גורניק "Gornik" הגיב בסופו של דבר לפרשת החוליה החסרה . ד"ר גזה קאלוצ'אי הוא אדם בעל כתפיים רחבות ומבט עיניים חודר . הוא פוצה את פיו ומקרקר לעבר המראיין שלו : "עכשיו כשאתה יודע כיצד לשאול את השאלה הנכונה – אתה תקבל את התשובות הנכונות" . ברצלונה של פפ גווארדיולה ונבחרת ספרד של דל בוסקה הביאו את השימוש בתיאוריית האדם השלישי לידי שלמות כמעט . כולם זוכרים את משחק הגמר ספרד – איטליה 4 : 0 ב- Euro 2012 ואת התנועה הבלתי פוסקת לעומק השטחים המתים מאחורי קווי הגנת היריבה האיטלקית ע"י ססק פאבריגאס וג'ורדי אלבה והשערים שהובקעו במצבים הללו .

מרטין בוקובי היה אבי מחשבת הכדורגל ההונגרית לאחר מלחמת העולם ה- 2 הראשון שהעלה את רעיון "תיאוריית האדם השלישי".

martin bukovi

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה הקודמת. זהו מרטין בוקובי (Martin Bukovi) אבי מחשבת הכדורגל ההונגרית בשנות הזוהר שלה בשנים 1954 – 1949. (באדיבות MTV . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בטרם תחילת הריאיון ההוא עוצר ד"ר גזה קאלוצ'אי את האימון ופוקד על עשרה שחקנים שלו להסתדר בצורת מלבן . השחקן עם הכדור יכול למסור הכדור לכל אחד במלבן אולם עליו לרוץ ולתפוש את מקומו של השחקן אליו מסר את הכדור , בשעה שהשחקן שקיבל ממנו את הכדור ממשיך את התהליך ומוסר את הכדור למישהו אחר נוסף ומייד תופש את מקומו , וכן הלאה . השחקנים והכדור נמצאים בתנועה מתמדת . ד"ר גזה קאלוצ'אי אומר כלהלן : "אם תפקוד על החניכים שלך לבצע באימון ספרינטים של 20 יארדים הם יהפכו לשחקנים שאינם שבעי רצון . אולם אם אתה משחק עמם ב- ספרינטים עם כדור וחילופי מקומות הדבר מהנה אותם" , ומוסיף , "כל מיני מומחים נהגו לומר שההונגרים אינם מבצעים את אימוני הכדורגל המסורתיים , אלא רק אימונים עם כדור . האמת היא שאותם המומחים לא ראו באמת את מה שעשינו באימונים שלנו" . גזה קאלוצ'אי מאשר כי הבסיס לכתיבת המאמר "תיאוריית האדם השלישי" הוא קו ופילוסופיית האימון של נבחרת הונגריה ע"י גוסטב שבש וקבוצת החשיבה שפעלה תחתיו מרטין בוקובי , גזה קאלוצ'אי עצמו , ויאנוש קאלמאר . גזה קאלוצ'אי אומר שמרטין בוקובי היה איש הכדורגל הראשון שפיתח את תיאוריית האדם השלישי . בסביבות 1950 מרטין בוקובי חש כי מיומנות טכנית מהמעלה הראשונה ושליטה מיטבית בכדור של שחקן כלשהו איננה מספקת . "אנחנו ההונגרים זקוקים לשיטה שתיצור שותפות ומשחק קבוצתי ותהפוך את השחקן האינדיבידואליסט לשחקן חושב וכל מהלך שייעשה יהיה לטובת היחידה" , קבע .

גזה קאלוצ'אי מוסיף ומסביר כלהלן : "מה שאנחנו כינינו אז קומבינציות היו בעצם סדרות של מסירות כפולות (Wall – pass) . זאת הייתה ההתחלה . באמצעות המסירה הכפולה חיברנו שני שחקנים יחדיו , אולם מהר מאוד הבנו שהתכסיס נצפה , מבואר , ומאובחן בקלות בו שני שחקנים משלימים את המהלך שלהם מול המגן . שוב היה זה מרטין בוקובי שהציג את רעיון האדם השלישי שיוצר בסיס של אחד – שניים – שלושה עם האדם השלישי שמגיח מאחור ורץ לשטחים שהם בבחינת "Blind side" של שחקן ההגנה . אחרי השימוש בתיאוריית האדם השלישי הכול הלך באופן טבעי במגרש . פיתחנו עוד ועוד קומבינציות על כר הדשא וחיברנו קבוצות של שלושה וגם ארבעה שחקנים כדי להשיג עדיפות מספרית באזורים שונים המגרש בעת ההתמודדות . לאחר פרקטיקה בת חודשים רבים היה ברור שהשחקנים נעים וחושבים כיחידת התקפה אחת . אימון העוסק בהגשמת רעיון האדם השלישי איננו דרך קלה . הוא קשה הרבה יותר מאימון המטפל במיומנויות השחקנים עם כדור . אבל זהו אימון (הנוגע לאדם השלישי) מעניין שדורש משני הצדדים , המאמן והשחקנים . אינטליגנציה ונבונות הם עכשיו מרכיב חיוני בעשיית שחקן כדורגל למרות שבאופן טבעי מאמן כדורגל הכי גדול לא יכול לעשות הרבה אם עומד לרשותו שחקן חסר כישרון" .

הטרגדיה של הכדורגל האנגלי בימים ההם הייתה , שלמרות שאנגליה זכתה בגביע העולם ב- 1966 וסלטיק הסקוטית ומנצ'סטר יונייטד זכו בגביעי אירופה , הוא הכדורגל האנגלי בכללו משתמש עדיין רק בתכסיס המסירות הכפולות ולא מעבר לכך . כשאתה שואל ומתעניין אצל מאמני הכדורגל האנגליים בסוף עשור ה- 60 של המאה הקודמת מדוע רעיון תיאוריית האדם השלישי איננו נחקר ולא נלמד וכלל לא ממומש בכלל קבוצות הכדורגל האנגליות (FA) עונה על כך מאמן וותיק בזלזול : "הם פשוט לא יודעים !" .

יום ראשון – 4 ביולי 1954. אצטדיון "וואנקדורף" בברן . משחק הגמר של מונדיאל שווייץ 1954 . גרמניה מנצחת ניצחון סנסציוני 3 : 2 את הונגריה המועמדת הוודאית לתואר וזוכה בגביע העולם . דווקא ברגע האחרון והמכריע ביותר השתבש רעיון ההוצאה לפועל של "תיאוריית האדם השלישי" ע"י ההונגרים והם הפסידו.

בין השנים 1954 – 1949 ועד משחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 ב- 4 ביולי 1954 ב- ברן (Bern), ניצחה הונגריה ב- 35 משחקים בינלאומיים רצופים . גוסטב שבש ופרנץ פושקש עצמו הגו את הרעיון האופנסיבי , "כי על כל שער שהונגריה תספוג – היא תבקיע שניים" . אולם לא לעולם חוסן . נבחרת הונגריה הגיעה למונדיאל שווייץ 1954 בשיא יכולתה . היא הביסה בבית המוקדם את דרום קוריאה 9 : 0 ואת מערב גרמניה של ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן בתוצאה 8 : 3 (גרמניה שיחקה עם שבעה שחקני מילואים) אולם איבדה את פרנץ פושקש שנפצע קשה בקרסולו לאחר התקלות עם הבלם הגרמני וורנר ליבריך . ברבע הגמר ניצחה הונגריה את סגנית אלופת העולם ברזיל 4 : 2 ללא פרנץ פושקש . בחצי הגמר גברה הונגריה שוב ללא פרנץ פושקש על אלופת העולם היוצאת אורוגוואי 4 : 2 לאחר הארכה. במשחק הגמר נגד מערב גרמניה חזר פרנץ פושקש להרכב ובאמת הונגריה צעדה ביתרון 2 : 0 כבר בדקה השמינית משער של פֶרֶנְץ פּוּשְקָש עצמו וזוֹלְטָאן צִיבּוֹר אולם הגרמנים הִשוו מיד בדקות 10 ו- 18 משערים של מקס מורלוק והלמוט ראהן . בדקה ה- 83 הבקיע הלמוט ראהן את שער הניצחון ומערב גרמניה זכתה בניצחון סנסציוני בתוצאה 3 : 2 . עולם הכדורגל הוכה בתדהמה והונגריה בשוק וטרגדיה . ממשלת הונגריה הקומוניסטית פיטרה מייד את גוּסְטָב שֶבֶּש וקבוצת החשיבה שלו נעלמה . שמו של המאמן הגרמני סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר ועוזרו הֶלְמוֹט שֵן עלו לגדולה.

herberger 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . מימין, ספ הרברגר (בן 57) מאמן מערב גרמניה ומשמאל, עוזרו הלמוט שן (בן 39) מתכננים את מהלכי נבחרתם במשחק הגמר נגד נבחרת הונגריה הפייבוריטית . (באדיבות ZDF ו- ARD . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

herberger 2

טקסט תמונה :  יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . מונדיאל שווייץ 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" בברן . זוהי אחת מתמונות הטלוויזיה המרהיבות והמדהימות שהפיקה רשת הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG שכיסתה את מונדיאל שווייץ 1954 באמצעות 11 (אחד עשר) שידורים ישירים . חידוש טלוויזיוני וטכנולוגי מפליג בימים ההם .  SRG מתעדת כאן את אחדות ולכידות השחקנים בנבחרת המערב הגרמנית שניות ספורות לאחר הענקת גביע העולם ע"ש ז'יל רימה לקפטן מערב גרמניה פריץ וואלטר . זיהוי העומדים משמאל לימין נרגשים ושלובי ידיים : המאמן הלאומי ספ הרברגר (בן 57 במעיל גשם) , פריץ וואלטר (בן 34) , השוער טוני טורק (בן 35) , ומבקיע שער הניצחון במשחק הגמר הלמוט ראהן (בן 29) . חלפו רק תשע שנים מתום מלחמת העולם ה- 2 ונבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר נציגה של מדינה חרבה זוכה להפתעת כל בגביע העולם בכדורגל לאחר ניצחון דרמטי 3 : 2 על נבחרת הונגריה בראשות המאמן גוסטב שבש והקפטן ההונגרי רב המוניטין פרנץ פושקש . (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

לראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים העבירה הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG בשידור ישיר ב- 4 ביולי 1954 מאצטדיון "וואנקדורף" את משחק הגמר הסנסציוני בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה הפייבוריטית 3 : 2 . כ- 6.000000 עד 7.000000 (שישה – שבעה מיליון) צופי טלוויזיה ברחבי מערב ומזרח אירופה צפו בשידור הישיר . אין כל זכר צילומי ב- Video מהמשחק המפורסם והמפתיע הזה מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את סיגנל ווידיאו . הם ידעו להקליט רק Sound . תמונות פילם דהויות הן הזיכרון היחיד מ- המשחק המרעיש ההוא . רק בשנת 1956 פרצו מהנדסי האלקטרוניקה של חברת AMPEX האמריקנית ובראשם צ'ארלס גינזבורג את הדרך ולמדו להקליט ולשַמֵר את תמונת ה- Video . ההמצאה המרהיבה של AMPEX שינתה את פני הטלוויזיה לעַד .

vtr 1

טקסט תמונה :  שנת 1956 . זוהי מכונת ה-  VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) הדור השני פרי המצאתה המופלאה של חברת האלקטרוניקה האמריקנית AMPEX ובראשה המהנדס צ'ארלס גינזבורג . מכונת ה- VTR יכולה להקליט סיגנל Video על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5  ס"מ). ההמצאה הטכנולוגית הזאת שינתה את פני הטלוויזיה לעַד. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

srg 1

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 צלם ואחת המצלמות האלקטרוניות של רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG  ש- משתתפת בכיסוי טורניר גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954 . (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

srg 2

טקסט תמונה  :  מונדיאל שווייץ 1954 . זוהי אחת מתחנות המִמְסַר בגל קצר (Microwave)  של רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG  ושל הדואר השווייצרי שהעבירו את סיגנל השידור הטלוויזיוני הקרקעי של SRG לכל רחבי מערב ומזרח אירופה . הערכת ה- EBU שזה עתה נוסד קבעה כי 6.000000 (שישה  מיליון) צופי טלוויזיה בכל רחבי אירופה (אולי יותר) ראו את השידור הישיר של משחק הגמר ביום ראשון – 4 ביולי 1954, בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה בתוצאה הסנסציונית 3 : 2. ברור שלא ניתן היה אז להעביר את סיגנל המשחק ליבשות אחרות בעולם בהיעדר תקשורת לוויינים . (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הצפייה הטלוויזיונית ב- 4 ביולי 1954 במשחק הסנסציוני מערב גרמניה – הונגריה 3 : 2 הייתה חד פעמית . מי שראה את המשחק בטלוויזיה היה בר מזל . כאמור אין שום זכר צילומי Video ממנו מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם למדו להקליט את התמונה האלקטרונית . הם ידעו להפיק אותה אך לא לשַמְרָה .

במונדיאל שוודיה 1958 הביא מאמן נבחרת ברזיל וויסנטה פאולה לכר הדשא את מחשבת הכדורגל המקורית שלו , שיטת משחק החדשנית שכונתה בשפה המתמטית : 4 – 2 – 4 . נבחרת ברזיל בשורותיה שיחקו גאוני כדורגל כמו גארינצ'ה , פלה , ודידי ומוציא לפועל ברמתו של וואווה , ניצחה במשחק הגמר בסטוקהולם את נבחרת שוודיה 5 : 2 וזכתה לראשונה בתולדותיה בבכורה העולמית . וויסנטה פאולה נראה כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת ריו דה ז'אניירו אולם הוא היה דווקא איש של מחשבת המשחק ופרופסור לכדורגל .

רישום התחלתי של ההרכב המנצח שלה במונדיאל הכדורגל של שוודיה 1958 על כר הדשא היה כלהן :

שורת החלוצים : גארינצ'ה , וואווה , פלה , ו- זאגאלו 

רכזי המשחק : דידי ו- זיטו 

שורת ההגנה : אורלאנדו , בליני , נילטון סאנטוס , ו- דזאלמה סאנטוס

שוער : גילמאר 

feola 1

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958 . סטוקהולם . תמונת הסיום של מונדיאל שוודיה 1958 . ברזיל היא אלופת העולם בכדורגל לאחר שניצחה את שוודיה במשחק הגמר בתוצאה 5 : 2 . המאמן , המחנך , ומנהיג הכדורגל הברזילאי וויסנטה פאולה מקיים את הבטחתו ומצטלם עם חניכיו . הוא ניצב ראשון משמאל יחד עם שחקניו . כורע ראשון מימין עוזר המאמן אמאראל. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויסנטה פאולה , דז'אלמה סאנטוס , זיטו , הקפטן הידראלדו לואיז בליני עם הגביע (הכדורגלן היפה ביותר באליפות) , נילטון סאנטוס , אורלאנדו , והשוער ג'ילמאר. זיהוי הכורעים משמאל לימין : גארינצ'ה , דידי , פלה , וואווה , זאגאלו , ועוזר המאמן אמאראל . (באדיבות SVT ו- TV  GLOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המאמן האנגלי אלף ראמזי הצעיד את נבחרתו לזכייה היסטורית ראשונה (ואחרונה עד כה) במונדיאל אנגליה 1966 .  אנגליה ניצחה במשחק הגמר ב- 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" את מערב גרמניה 4 : 2 לאחר הארכה . מומחי הכדורגל האנגליים החמיאו לאלף ראמזי שביסס את תורת הכדורגל שלו על "The Wingless Wonders" והפעיל קבוצה מתואמת ברשותם של עושה המשחק בובי צ'ארלטון , הקפטן בובי מור , אלאן בול , נובי סטיילס , ג'ף הרסט , רוג'ר האנט , מרטין פיטרס , הבלם ג'קי צ'ארלטון , שני שחקני ההגנה הבלתי נלאים שלו בעלי כושר גופני עדיף ג'ורג' כהן וראמון ווילסון , וכמובן שוער נפלא ברמתו של גורדון בנקס . אלף ראמזי איש צנוע בעל עקרונות היה מאמן מוערך ביותר ע"י צוות שחקניו . הם האמינו במחשבת הכדורגל שלו , בקבלת ההחלטות שלו , ובמנהיגות שלו . הוא עשה חשבון לתמונה הכללית ולא לפרט כזה ו/או אחר . כשהחליט להוציא מההרכב את החלוץ הפופולארי גִ'ימִי גְרִיבְס בתום שלושת משחקי השלב המוקדם ולהציב במקומו במשחק רבע הגמר נגד ארגנטינה את גֶ'ף הֶרְסְט האנונימי (פחות או יותר אולי נכון יותר לומר פחות מפורסם מג'ימי גריבס) , איש לא זקף גבה . היה ברור שהדבר נעשה לצורך השלמת רעיון התוויית הדרך בדרך לזכייה במונדיאל אנגליה 1966 . 

kivity 1

טקסט תמונה : מונדיאל אנגליה 1966. השדר והעיתונאי נסים קיוויתי (יליד 1926, בן 40 בתמונה) איש רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC מראיין חלק משחקני סגל נבחרת אנגליה ואת מאמנם אלף ראמזיי. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המאמן אלף ראמזיי , ג'ימי גריבס , ג'ורג איסטהאם , פיטר בונטי (השוער המחליף של גורדון בנקס), השדר והעיתונאי הישראלי נסים קיוויתי, והבלם גבה הקומה ג'קי צ'ארלטון. (התמונה באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה . לונדון . נסים קיוויתי (משמאל) היה מוסד שידור נכבד בפני עצמו זמן רב לפני בני דוֹרי . הוא היה שַדָּר ועיתונאי מוכשר משכמו ומעלה. כאן הוא מארח בשנות ה- 60 בעמדת השידור באִצטדיון "וומבלי" בלונדון את שחקן התיאטרון והקולנוע הישראלי הנודע חיים טופול . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור חבות לנסים קיוויתי חוב עולם . כעבור שנים סיפר לי : "יואש אלרואי, לא תאמין לי אבל חיים טופול שימש לעת מצא פרשן כדורגל טוב בשידורי ה- BBC שלי בלונדון". (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אנגליה זכתה בגביע העולם בכדורגל ב- 1966 וה- BBC ועובדיו בראשות שני המבצעים הראשיים והדגולים של הרשת מנהל הספורט המנוח בראיין קאוגיל (Bryan Cowgill) והמפיק-בימאי המנוח אלק וויקס (Alec Weeks) – זכה במדליית זהב על כיסוי טלוויזיוני היסטורי בלתי נשכח . אלק וויקס ידיד אישי שלי היה אחד מעמודי התווך שסייע בידי לחקור ולכתוב את הספר עב הכרס שלי "השער שהיה ו/או לא היה" ששדן ועוסק בהפקת הטלוויזיה הווירטואוזית של ה- BBC במונדיאל אנגליה 1966 . בפעם הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים והטלוויזיה הבינלאומית , כוסו כל 32 המשחקים בטורניר באמצעות שמונה ניידות שידור אלקטרוניות והועברו בשידורים ישירים באמצעות לווייני התקשורת של חברת COMSAT האמריקנית . אין זה כמובן דבר של מה בכך . מדובר במבצע טלוויזיה ארוך , מורכב , ומסובך שדרש מאנשי ה- BBC היערכות קפדנית במשך שנתיים ימים . ברור שפרק נרחב בספר "השער שהיה ו/או לא היה" עוסק בשער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט בדקה ה- 100 של ההארכה שהעלה את אנגליה ליתרון 3 : 2 במשחק הגמר נגד מערב גרמניה , מדוע אושר ללא כל היסוס ע"י הקוון הַאָזֶרִי – רוּסִי טופיק באחראמוב ושופט המשחק המרכזי השווייצרי גוטפריד דינסט , והאם עמדו לרשות ה- BBC הכלים הטלוויזיוניים המתאימים בעת ההיא כדי להוכיח האם השער השלישי היה באמת חוקי . ההתכתבויות שלי עם אלק וויקס נשמרו והן מופיעות כמסמכים מצולמים בספר הנ"ל .

התמונה הבאה שצולמה בשבת אחה"צ של 30 ביולי 1966 בתוך ניידת השידור הבריטית היא צירוף מקרים מעניין . בימאי ה- BBC אלק וויקס מנתב לאוויר בניידת השידור שלו את שחקני נבחרת אנגליה נושאים על כתפיהם את הקפטן שלהם בובי מור מניף את הגביע . רק איש אחד חסר בתמונה : המאמן אלף ראמזי . אלק וויקס סיפר לי כי אלף ראמזי העניו והצנוע לא רצה להצטרף לשחקנים הצוהלים מפני זה היה הרגע שלהם . הוא דחה את הזמנתם להצטרף לחינגה וביקש להישאר בשוליים .

alec weeks

טקסט תמונה : השער הקדמי של ספרו של המפיק – בימאי הדגול אלק וויקס מה- BBC רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה , הקרוי , "Under Auntie's Skirts" . אלק וויקס (מימין, מרכיב Headset) מביים את תמונת הניצחון . ספר חובה לכל איש טלוויזיה באשר הוא . (באדיבות אלק וויקס) .

המאמן הגרמני הלמוט שן הוביל את נבחרת מערב גרמניה לזכייה שנייה במונדיאל גרמניה 1974 עשרים שנה לאחר זכייתה הראשונה במונדיאל שווייץ 1954 . נבחרת גרמניה ניצחה במשחק הגמר ב- 7 ביולי 1974 במינכן את הולנד תחת שרביט האימון של ריינוס מיכאלס והקפטן שלו יוהאן קרויף בתוצאה 2 : 1 . מחשבת הכדורגל (המעשית) של הלמוט שן ושל הקפטן שלו גברה על זאת של ריינוס מיכאלס למרות שבשורות נבחרת הולנד כיכב ווירטואוז כדורגל בשם יוהאן קרויף .

schon 1

טקסט תמונה : 7 ביולי 1974. האצטדיון האולימפי במינכן בתום משחק הגמר של מונדיאל גרמניה 1974 . נבחרת מערב גרמניה ניצחה זה עתה במשחק הגמר את נבחרת הולנד והיא אלופת העולם בכדורגל בפעם השנייה בתולדותיה . זיהוי היושבים בשורה הקדמית משמאל לימין : אולריך "אוּלִי" הֶנֶס (חתוך) , יוסף "יופ" היינקס , ריינר בונהוף, המאמן הלמוט שון מחזיק בגביע, הקפטן פרנץ בקנבאואר, הורסט דיטר הדגס , האנס הוברט פוגטס , וברנד הולצנביין . זיהוי היושבים בשורה מאחור מימין לשמאל : דיטר הרצוג , גרד מילר , יורגן גרבובסקי , פאול ברייטנר , האנס שווארצנבק , ושני אנשים לא מזוהים . (באדיבות שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ZDF ו- ARD . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בטרם אני חובר לפפ גוארדיולה ויוהאן קרויף אני מבקש להתעכב בקצרה על תקופתו של מנהיג הכדורגל האיטלקי אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) במונדיאל ספרד 1982. אנצו בירזוט (2010 – 1927) הוא דור שני אולי שלישי בשורת מאמני כדורגל איטלקיים בכירים שקמה אחרי המנהיג והמאמן האגדי וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo) . קדמו לו בשנות ה- 50 , 60 , ו- 70 של המאה שעברה פאולו מאצה , אדמונדו פאברי , ופרוציו וואלקארגי . אנצו בירזוט התמנה למאמן נבחרת איטליה ב- 1975 ו נשא במשרה עד 1986 . צריך לזכור שהוא זה שהביא את גביע העולם שוב ובפעם השלישית לאיטליה במונדיאל ספרד 1982 לאחר זכייתה השנייה והאחרונה ב- 1938 עד אז .

ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים , איטליה – ברזיל 3 : 2 . ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס . פאולו רוסי הבקיע שלושה שערים לזכות נבחרת איטליה . השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ . הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין . המשחק יצא לדרך ב- 17.15 . פאולו רוסי קבע 1 : 0 בדקה ה- 5 . סוקראטס הִשווה ל- 1 : 1 בדקה ה- 12 . פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2 : 2 בדקה ה- 68 . ואז הגיע שער הניצחון של פאולו רוסי בדקה ה- 74 . נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff) . בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile) , ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea) , פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati) , ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini) . במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti) , מארקו טארדלי (Marco Tardeli) , ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni) , וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali) . חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi) . על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות של ההרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli) , ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi) , פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם .

איטליה הייתה נבחרת חזקה , מאוזנת , ויציבה ובעלת כושר גופני פנטסטי . המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר . לפתע הכול התחבר לה . צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה . תיקו אפס נגד פולין , תיקו אחת נגד פרו , ושוב תיקו אחת נגד קָמרון . פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נקודות ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות . הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית .

ביום משחק הגמר , יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו , שהפכה במהרה לעכורה. סולי מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד . עד עתה הוא עשה זאת Off  Tube מהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד. הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש. אני התנגדתי. דה עקה, עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד . עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי שפיגלר , ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי . מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים . מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית אז בראשות טוביה סער ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל . שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור . הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל , כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר" , על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off  Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . פארסה . השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים . תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר . השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית , נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים , יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל . כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוסף "טומי" לפיד ז"ל  כדי לרצות את יוסף בר-אל ואנשיו . אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש הזה מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר . עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השדר בשפה הערבית . מאוחר יותר סייע לי נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה . שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה .

המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון הטלוויזיוני לא היה אישי אלא עקרוני אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים , דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל טומי לפיד התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . התנגדתי לכך בכל תוקף . השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי . טומי לפיד כעס עלי מאוד וטען שאני ממרה את פיו . "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור , הוא ממילא פטפטן מאוס וחסר תקנה" , פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר . יוסף "טומי" לפיד ז"ל אפילו לא ניסה להסוות את לגלגנותו אודות פרשן הכדורגל הראשי שלי במונדיאל ספרד 1982 . הוא מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית מאשר לי . יוסף "טומי" לפיד ז"ל סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן . לא ממוטל'ה השחקן . הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גְדוֹל השחקנים בישראל – אך קְטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן . מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל . הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם . מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף "טומי" לפיד ז"ל נוכח הפרשנות של מרדכי שפיגלר וכלפי אישיותו .

shpigler 1

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 .  מדריד .  אנוכי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר על רקע הבניין היפהפה של מרכז השידורים הבינלאומי הגדול והמשוכלל , מרשים ופונקציונאלי , שהקימה RTVE במדריד והקרוי  "Torre Espana" . הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל . הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה (הכוונה למלחמת לבנון ה- 1) . אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו ברחבי ספרד עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כאמור , יוסף "טומי" לפיד ז"ל לא העריך את מרדכי שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב . כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982 , ירה לעברי בכעס , "מה פתאום  שאני אשלם לו . שמרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו" . הוא דרש שאסלק את הפרשן מרדכי שפיגלר מעמדת השידור שלנו ואציב במקומו את השדר בשפה הערבית מר סולומון מוניר . יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית פיטר מיליק הצטרף ליוסף "טומי" לפיד במאבק נגדי , והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לחלוטין לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית . הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום בעמדת השידור לסולומון "סולי" מוניר . "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מניר" , אמר לי והוסיף , "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם , עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר , אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה" , אמר . ברור שסולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי שפיגלר על פניו . לעיתים קרובות מצאתי את עצמי במדריד בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקה של מבצע שידורים ישירים ממושך ומורכב של אירוע הספורט החשוב בתבל , מונדיאל ספרד 1982.

milik 1

טקסט תמונה : ספטמבר  1982 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . פיטר מיליק (מימין) מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כעסקן לא אחראי מנקודת מבטי . תמיכתו הגורפת בהצבת השדר בשפה הערבית סולי מניר בעמדת השידור שלנו באצטדיון "סאנטיאגו ברנביאו" במדריד לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית ובלתי מקצועית . הוא כמו רבים אחרים ברשות השידור לא הבין את מהות תפקידה רב האחריות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמתווכת בתקשורת המונים במסגרת מבצע השידורים הישירים במונדיאל ספרד 1982. במרכז התמונה זוהי עוזרת ההפקה גב' עופרה סתת – מילוא ומשמאל המפיק אמנון ברקאי .  (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר איטליה – מערב גרמניה 3 : 1. הוא זעק למיקרופון בהתרגשות בקול הבריטון את  השערים  של איטליה, ושאג בחדווה את שמותיהם של  פָּ – א – וֹ – ל – וֹ     ר – וֹ – סִ – י  ,   מָ – א – רְ – ק – וֹ    טָ – א – רְ – דֶ – לִ – י  , ו – אָ – לֶ – סָ – א – נְ – דְ – ר – וֹ    אָ – לְ – ט – וֹ – בֶּ – לִ – י  כאילו היה איטלקי לכל דבר . קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִנוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 3 : 1 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם . בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה , מניף את הפרס היקר אל על , ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…" , ידעתי שמשימת השידור הטלוויזיונית של מונדיאל ספרד 1982 הסתיימה . המטרה הסופית הושגה אך נותרתי חבול ועִם פחות חברים .

bearzot

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה המדהימה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE  ו-  FIFA). 

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו . הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל . הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות . הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים . מיכה לויירר היה מהנדס קול ותקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית , רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות . יֶקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי . הייתה לו אוזן של מוסיקאי , חוש טכני מפותח , דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו . "עבודה זאת עבודה" , נהג לומר לי . הוא ידע לחשוב , להתכונן , ולתכנן . בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה . מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם . הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית . הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בכל מבצע השידורים הישירים הממושך במונדיאל ספרד 1982 . תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים . לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני . טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר , ועלה ברבות השנים אף הוא לגְדוּלָה – לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית . סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות , שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות , בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם . הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני . באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים . הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל , ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות . אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל .

arbel 1

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. תיעוד חשוב של תמונה גרוטסקית. משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלנו ב- IBC  במדריד . סולי מניר חובש אוזניות משדר Off  Tube  מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל . קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו . השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל . אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : יורם ארבל (מניף את ידו הימנית ואומר הנני כאן) , אורי לוי , סולומון "סולי" מוניר (מאחור, מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות) , עוזרת ההפקה עדה קרן , רפי גינת , ומאחור איש השירותים נסים מזרחי (משוחח בטלפון). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית על סיגנל ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3 : 3 בתום 120 דקות, ו- 8 : 7 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ') , איננו של נסים קיוויתי. הוא שייך לרפי גינת, האדם השלישי במסע הארוך . רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי ספרד 1982 מן התוכנית "כל בו טק" עליה היה מופקד . הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978 . לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה . דן שילון היה אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 אולם הוא כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור .

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי , אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת . רפי גינת במבט לאחור , לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי . האירוע היה גדול וחשוב משניהם . שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט . רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" . בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט . הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר" . לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט . בתחום הזה הוא לא היה נחוץ . אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים ש- מחזיקים בידם שלטים נושאי כיתוב , "רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל" , ו/או , "יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט" . מצטער לא ראיתי דבר כזה . וויכוח הרייטינג וחשיבות המדרוג בשידורי הטלוויזיה באשר היא , בארץ וגם בעולם , לא ירד מעולם מהכותרות . ההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידור פופולארי מבוקש כזה או אחר" כדי לשפר את המסך והרייטינג נמשכת עד עצם היום הזה .

יוהאן קרויף ו- פפ גוארדיולה.

יוהאן קרויף זכה עם קבוצתו ההולנדית אייאקס שלוש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורגל במחצית הראשונה של עשור ה- 70 במאה הקודמת . יוהאן קרויף היה קפטן נבחרת הולנד ויד ימינו של המאמן ריינוס מיכאלס בהיגוי וביצוע רעיון שיטת "הכדורגל הטוטאלי" . ריינוס מיכאלס ויוהאן קרויף (אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בעשור ה- 70 של המאה שעברה) דגלו במשחק מסודר שבנוי על ריבוי מסירות בדרך להכנעת היריב . ב- 1973 נרכש ע"י מועדון הכדורגל של ברצלונה . המועדון הספרדי העשיר שילם הון עתק לאייאקס תמורתו . לאחר ההפסד בגמר מונדיאל  1974 כיכב יוהאן קרויף ב- ברצלונה שם הייתה לו השפעה על שיטת המשחק של המועדון המפואר . יוהאן קרויף (יליד 1947) שיחק במדי ברצלונה בשנים 1978 – 1973 . עשר שנים אח"כ ב- 1988 התמנה יוהאן קרויף למאמן ברצלונה . הוא החל בבניית נבחרת החלומות הברצלונאית שלו שהתבססה על שיטת משחק 3 – 4 – 3 שכוללת בתוכה ריבוי מסירות . יוהאן קרויף צעד במידה רבה באותו המשעול שהתווה עבורו שנים קודם לכן מורו ורבו מאמן הכדורגל ההולנדי ריינוס מיכאלס . הוא השביח את פילוסופיית המשחק "הכדורגל הטוטאלי" שהגה ריינוס מיכאלס . יוהאן קרויף הוא אבי מחשבת הכדורגל החדשה של החזקה בכדור וריבוי מסירות במועדון ברצלונה וב- 1992 זכתה ברצלונה תחת שרביט אימונו בפעם הראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות . אחד משחקני המפתח שלו בקבוצה ההיא היה שחקן הגנה פפ גוארדיולה (Pep Guardiola יליד 1971) . פפ גוארדיולה עצמו התמנה למאמן ברצלונה ב- 2008 במקומו של המאמן ההולנדי פרנק רייקארד שנכשל . פפ גוארדיולה צידד בשיטת המשחק הסבלנית שדוגלת ב- ריבוי מסירות אותה הגה מורו ורבו יוהאן קרויף . יוהאן קרויף שיבח בשעתו ב- 2008 את מינויו של פפ גוארדיולה למאמן ברצלונה . אינני יודע אם יש קשר בין הזדהותו של פפ גוארדיולה עם השקפת עולמו ופילוסופיית הכדורגל של יוהאן קרויף לבין רצונו של יוהאן קרויף בהפקדת של האיש על משרת המאמן בברצלונה ב- 2008 , כאמור במקום פרנק רייקארד. כבר בשנתו הראשונה כמאמן ברצלונה בעונת 2009 – 2008 אימץ כאמור פפ גווארדיולה בלהט ובדבקות במשימה את שיטת המשחק 3 – 4 – 3 של יוהאן קרויף ואת הפילוסופייה שגרסה החזקה סבלנית ומרובת זמן של הכדור באמצעות מסירות חוזרות ונשנות ושינוי מקומות של השחקנים המוסרים במרכז השדה ובאגפים, בד בבד עם חיפוש תמידי של פרצות בהגנות יריביו. ב- 2009 זכה פפ גוארדיולה עם ברצלונה בשלושת התארים של אליפות ספרד, ה- Copa del rey, ובאליפות ה- Champions League לאחר שברצלונה תחת הדרכתו ניצחה במשחק הגמר באצטדיון האולימפי ברומא את הקבוצה האנגלית מנצ'סטר יונייטד 2 : 0 .

שיטת ריבוי המסירות תחת שרביט אימונו של פפ גוארדיולה הפכה לא רק לסמל המסחרי של ברצלונה אלא גם למעין נשק השמדה במשחק כדורגל . אתה צריך רק שחקנים בעלי שליטה טכנית וטיפול בכדור שיודעים למסור איש לרעהו בנגיעה אחת , אתה צריך רק שחקנים בעלי כושר גופני עילאי שמסוגלים לנוע מהר ולהחליף מקומות ביניהם וגם לחדור מאחורי קווי ההגנה של היריב , ואתה צריך שחקנים – מהנדסים חדי עין שיודעים להבחין מתי הגנת היריב נרדמת לשנייה אחת ולכן אפשר לפרוץ אותה . פפ גוארדיולה העלה לגְדוּלָה באמצעות שיטת המשחק הייחודית שלו את שלושת מהנדסי המשחק שלו ליאו מסי , אנדראס אינייסטה , וצ'אבי הרננדז . ברצלונה תחת הנהגת פפ גווארדיולה לקבוצה טלפתית . המתואמת ביותר בעולם . כאיש טלוויזיה וכצופה טלוויזיה אני רוחש הערכה עצומה לאישיותו של פפ גוארדיולה ולמחשבת הכדורגל החכמה שלו ושל יוהאן קרויף . נדמה לי שמאמן נבחרת ספרד וויסנטה דל בוסקה תומך בדעתי הצנועה .

פפ גווארדיולה ויוהאן קרויף – תודה !

סוף הפוסט מס' 451. ראה אפילוג בפוסט מס' 452.

נבחרת ישראל בכדורגל וערוץ 1 הציבורי ניצחו אמש יחדיו. כל צד בתחום שלו. ישראל גברה על בוסניה 3 : 0 במסגרת קדם Euro 2016 (יום ראשון – 16 בנובמבר 2014 באצטדיון סמי עופר בחיפה) וערוץ 1 ששידר ישיר את המשחק הביס את ערוץ 2 וערוץ 10 משגרף רייטינג ממוצע בגובה של % 22.00 ו- Peak צפייה של % 26.30 בשעה 23:17. במשחק צפו בממוצע 607000 צופים ונחשפו לו בסך הכל בערוץ 1 כ- 1.000000 (מיליון) אנשים. הישג סנסציוני לערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 450. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 . הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי . 

נבחרת ישראל בכדורגל וערוץ 1 הציבורי ניצחו אמש יחדיו. כל צד בתחום שלו. ישראל גברה על בוסניה בתוצאה 3 : 0 במסגרת קדם Euro 2016 (יום ראשון – 16 בנובמבר 2014 באצטדיון סמי עופר בחיפה) וערוץ 1 ששידר ישיר את המשחק הביס את ערוץ 2 וערוץ 10 משגרף רייטינג ממוצע של 22% ו- Peak צפייה של 26.3% בשעה 23:17. במשחק צפו 607000 צופים ונחשפו לו בסך הכל בערוץ 1 כ- 1.000000 (מיליון) אנשים. הישג סנסציוני לערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 450. כל הזכויות שמורות.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 450 : הועלה לאוויר ביום שני – 17 בנובמבר 2014

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור . באוקטובר 1998 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . סדרת הספרים עוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 , כלכלה טלוויזיונית , מו"מ , וזכויות שידורים , הפקה ומשאבי אנוש , כישרון שידור , הגשה , הנחייה , ומהימנות בעריכת ראיונות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הערה 3 : קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א עדיין טובה יותר על הנייר מההישגים שלה על הפרקט וערוץ 10 עדיין נהנה משיאי רייטינג בשעה שהוא מסקר את משחקיה ב- Euroleague . לפני ארבעה ימים (יום חמישי – 13 בנובמבר 2014) שידרו ניב רסקין וגור שלף ישיר את ניצחון מכבי ת"א במָאלָאגָה על הקבוצה הספרדית הבינונית מָאלָאגָה בתוצאה 66 : 70 . השידור הישיר הניב עבור ערוץ 10 מִדְרוּג שיא עונתי של % 11.60 אולם המאבק היה כל כך קשה וצמוד למרות בינוניותה של מָאלָאגָה עד שנדמה היה כי מכבי ת"א צולחת את הרוביקון . מוזר שקבוצת המיליונרים הזאת שוב נראית כה פגיעה ומצטיירת כ- Groggy גם בעונת 2015 – 2014 (כמו אשתקד) .

הערה 4 : נחמד לראות שמנהל ערוץ 1 אלי בבא ומנכ"ל רשות השידור יונה וויזנטל לא שוקטים על שמריהם , נאבקים למען שיפור מצבו של ערוץ 1 , נוקטים ביחסי ציבור פעילים , ומשווקים במרץ את בשורת ערוץ 1 גם באמצעות מודעות ענק בעיתונות הכתובה . שניהם מצטיירים כנאמני השידור הציבורי וחרוצים שאינם מסתפקים ב- מעגל ה- Promo בעל רדיוס , קוטר , והיקף מצומצמים של ערוץ 1 אלא מנסים לשווק את המֶסֶר גם באמצעי פרסום נוספים . יפה !

 

עיתון "הארץ" מ- יום חמישי – 13 בנובמבר 2014 . ערוץ 1 משווק את מרכולתו הטלוויזיונית באמצעות העיתון לאנשים חושבים – עיתון "הארץ" . (באדיבות עיתון "הארץ") .

נבחרת ישראל בכדורגל וערוץ 1 הציבורי ניצחו אמש יחדיו. כל צד בתחום שלו. ישראל גברה על בוסניה בתוצאה 3 : 0 במסגרת קדם Euro 2016 (יום ראשון – 16 בנובמבר 2014 באצטדיון סמי עופר בחיפה) וערוץ 1 ששידר ישיר את המשחק הביס את ערוץ 2 וערוץ 10 משגרף רייטינג ממוצע של 22% ו- Peak צפייה של 26.3% בשעה 23:17. במשחק צפו 607000 צופים ונחשפו לו בסך הכל בערוץ 1 כ- 1.000000 (מיליון) אנשים. הישג סנסציוני לערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 450. כל הזכויות שמורות.

מדובר בנתוני רייטינג ומדרוג טלוויזיוניים סנסציוניים לזכות ערוץ 1 הציבורי . הפתעה מרעישה . אני מניח שפניהם של אלי בבא מנהל ערוץ 1 ושל יונה וויזנטל מנכ"ל רשות השידור קרנו בשעה שעלעלו על קפה הבוקר הראשון בדו"ח הרייטינג של וועדת המדרוג הארצית . הדו"ח קובע נחרצות כי ערוץ 1 הציבורי הביס אמש באופן דרמטי את שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 (יום ראשון – 16 בנובמבר 2014) בין 21.45 ל- 24.00 בעת השידור הישיר של משחק הכדורגל ישראל – בוסניה 3 : 0 מאצטדיון סמי עופר בקדם Euro 2016 . השידור הישיר הניב רייטינג ממוצע של % 22.00 ו- Peak צפייה של % 26.20 בשעה אחת עשרה ורבע בלילה (ליתר דיוק באחת עשרה בלילה + 17 דקות) . את השידור הישיר של המשחק ישראל – בוסניה 3 : 0 ראו 607000 (שש מאות ושבע אלף) צופי טלוויזיה ונחשפו אליו במשך כל עת השידור הישיר בהתמודדות המדוברת בערוץ ה- 1 כ- 1.000000 (מיליון) צופים . זהו השידור הישיר הנצפה ביותר עד כה בערוץ 1 במסגרת מוקדמות יורו 2016 . מדובר בנתוני צפייה מרשימים ביותר ככל שהעניין נוגע לערוץ 1 הפועל בשעה זאת תחת צו פירוק ושרוי תחת עול של כונס נכסים רשמי (פרופסור דוד האן) . השגשוג המרהיב של ערוץ 1 באצטדיון סמי עופר בחיפה מחדד שאלה קרדינלית ואמור להלחיץ את קברניטיו : בעוד שידורי הספורט הישירים בערוץ 1 משתכללים , פוריים , ועושים חיל הרי שבתחומי תוכן אחרים ערוץ 1 ניגף בפני ערוץ 2 וערוץ 10 .

צריך לזכור שאת השידור הישיר אמש הוביל צוות שידור חדש יחסית , אולם בעל איכות טובה , המורכבת מהשַדָּר המוביל עמיחי שפיגלר והפרשן מוטי איוואניר . עמיחי שפיגלר מוכשר לתאר דרמות ספורט ומוטי איוואניר בעל סבר פרשנות רציני מוכשר להסביר את המתרחש על כר הדשא מאחורי המילים של השדר המוביל שלו . מדובר בTeam שידור רענן שמשלים איש את רעהו ורוחש כבוד האחד לשני בעמדת השידור המשותפת. כוחה הרב של הטלוויזיה מתברר שוב כמדהים. עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר השכיחו לחלוטין את צוות השידור הקודם והוותיק יורם ארבל ודני נוימן . עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מתגבשים במהירות ל- צוות שידור טלוויזיוני מעניין שאתה מאמין לו וסומך עליו . שניהם נמצאים בראשית קריירה טלוויזיונית לאומית מוחצנת (בניגוד לעבודה בערוצי נישה) . מעניין אותי לדעת מה יהיה אורך חיי המדף הטלוויזיוני של שניהם יחדיו, ומתי מוטי איוואניר לא יעמוד בפיתוי, ויהפוך שוב למאמן כדורגל מהשורה תמורת שכר מפליג שערוץ 1 לא יכול לשלם לו . מוטי איוואניר משדר כבר מבראשית רצינות , אמינות , ומהימנות . שניהם השדר והפרשן עוסקים במוצר שידור יקר שלציבור הצופים בארץ יש בו עניין רב, אולם עמיחי שפיגלר מפליג ומעניק לנבחרת ישראל אמש שבחים רבים יותר מהנדרש ובטרם עת . מדובר אומנם בשלושה ניצחונות רצופים (על קפריסין , אנדורה , ובוסניה) ומעמד מכובד בראשות טבלת בית ב' המוקדם אם כי ארעי לפי שעה, אך כל בר בי רב מבין כי קפריסין ואנדורה הן שתי נבחרות כושלות ובוסניה היא נבחרת מפורקת ושבורה , שהתמודדה כאן אמש ללא שניים מהשחקנים המצטיינים שלה (אדין דז'אקו ו- ודאד איבישביץ') , ובנוסף לכך גם שיחקה אמש זמן ניכר בעשרה שחקנים החל מהדקה ה- 48 לאחר הרחקתו של טוני שוניץ' בגלל עבירה אדומה על עומר דמארי . בוסניה של אֶמֶש נראתה קבוצת כדורגל ילדותית , שקופה , ונטולת קומבינציות . נבחרת ישראל אמורה להתמודד בבית ב' פעמיים (בית וחוץ) נגד נבחרות ווילס ובלגיה + משחק חוץ נגד בוסניה . המעמד שלה בראש הבית בשלב זה הוא כנראה זמני . עוד חזון למועד . מוטי איוואניר נשמע אמין . 8:30 דקות אחרי שריקת הפתיחה הוא אומר : "אפשר לראות עד כמה אנחנו יכולים לנצח היום…" , ונוטע תקוות אֶמֶת בלב האומה . לא להאמין כי 1.000000 (מיליון) צופי טלוויזיה נדבקים למסך ערוץ 1 במהלך השידור הישיר המדובר ישראל נגד בוסניה . אחרי ה- 2 : 0 בדקה ה- 45 של עומר דמרי פוסק מוטי איוואניר ללא היסוס : "בוסניה לא יכולה לחזור…אין לה עם מי…" . הוא שוב צודק . אף על פי כן מוטי איוואניר חייב לצמצם את מספר הכניסות ואת כמות המילים . הוא מעניין כדמות טלוויזיה רק כשהוא מסביר ומבאר את המתרחש על כר הדשא מעבר למה שרואות עיניו ושומעות אוזניו של צופה הטלוויזיה בכורסה שלו בסלון ביתו . חיוניותו וחשיבותו (וגם השפעתו) לטווח ארוך על תפקיד פרשן כדורגל בטלוויזיה תיבחן רק לאחר שיוברר אם הוא באמת שומר על שיווי משקל בעת שהוא צועד על התפר הדק המפריד בין שידור לבִּרְבּוּר . יש לו מה ללמוד בתחום מהפרשן והעיתונאי אבי רצון . דבר אחד ברור כבר עכשיו . עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מסכנים בחיוניותם את הנחיצות ב- פאנל של שרון פרי . עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר יוצרים חיץ עבה (לטובתם) בינם לבין ארבעת הפרשנים דני נוימן , אבי רצון , אייל לחמן , ועמית לוונטל המאיישים את עמדת השידור המשנית באצטדיון סמי עופר לצדה של שרון פרי . מדובר בכמות עצומה של מגיבים – מומחים שאמורים לחוות דעה עבור הצופים שלהם בטווח זמן בן שלוש שעות בין 21.00 ל- 24.00 . נוצרת שם צפיפות רבתי . בהפסקה שבין שתי המחציות מקדם ערוץ 1 את שתי התוכניות שלו "היהודים באים" ו- "משפחה טובה" , ולא מותיר זמן לארבעת הפרשנים לחוות את דעתם . הקבוצה הזאת נראית לא אותנטית וחוזרת על עצמה מפני שהצוות המוביל בראשות עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מקדים אותה ובכך מטיל עליה צֵל . צפוף שם . אני מסתפק באבי רצון ועמית לוונטל . ארבעת הפרשנים הללו נגררים אף הם ומעניקים כתרים לנבחרת ישראל בטרם עת כמו , "המשחק הטוב ביותר של נבחרת ישראל ב- 20 (עשרים) השנים האחרונות…" , בשעה שמדובר בנבחרת יריבה בוסנית פגומה , נעדרת שחקני מפתח , וגם משחקת כאן ב- 10 (עשרה) שחקנים . נכון שהשורה השנייה של שחקני נבחרת ישראל משחקת קרוב לשורה הראשונה ובכך מלקטת כל מיני כדורים שניתזים מההגנה הבוסנית כדי לייצר התקפות חדשות חוזרות ונשנות , אולם סגנון המשחק ותוצאותיו אינן מוציאות אותי משלוותי . אין כאן שום ניצוץ של "תיאוריית האדם השלישי" הנוגעת למחשבת משחק הכדורגל שפיתחו בזמנו גוּסְטָב שֶבֶּש מאמן נבחרת הזהב של הונגריה בכדורגל בעשור ה- 50 , רָיינוּס מִיכֶאלס מאמן נבחרת הולנד בעשור ה- 70 , ויוֹהָאן קְרוֹיְף ו- פֶּפ גוּואָרְדִיוֹלָה מאמני מועדון ברצלונה בעשור ה- 90  ובעשור הראשון של שנות ה- 2000 . אין לנבחרת ישראל הזהירה של אלי גוטמן את פוטנציאל סגנון המשחק הווירטואוזי הזה של נבחרת ספרד ומועדון ברצלונה שמַחְשֶבֶת הכדורגל שלהן גרסה שליחת שחקנים "עודפים" (כמו ססק פאבריגרס וג'ורדי אלבה) לשטחים מתים מאחורי קו הגנת היריב וקבלת כדורים ממסירות עומק של רכזי המשחק צ'אבי הרננדז (ו/או לאו מסי כשמדובר בברצלונה) לכתובות הנסתרות האלה שָם , כדי להפיק שערים בשטחי "ההוצאה להורג" סמוך לשער היריב . אחד הפוסטים העתידיים הקרובים יעסוק במחשבת הכדורגל ו- "תיאוריית האדם השלישי" שפיתח ב- 1950 צוות החשיבה (Think tank) ההונגרי הלאומי בראשות המשולש מַרְטִין בּוּקוֹבִי , ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי , ויָאנוֹש קָאלְמָאר (היה בשעתו מאמן הפועל ת"א) – ואשר פעל בהצלחה רבה תחת מנהיגותו של מאמן נבחרת הונגריה בעת ההיא גוּסְטָב שֶבֶּש .

shpigler ivanier 1

טקסט תמונה : נובמבר 2014 . אצטדיון "סמי עופר" בחיפה . השדר עמיחי שפיגלר (מימין) והפרשן מוטי איוואניר (משמאל) הפכו בבת אחת לצוות המוביל של שידורי הכדורגל הישירים בערוץ 1 והשכיחו לחלוטין את הצוות הקודם יורם ארבל ודני נוימן . מוטלת על שניהם כל הזמן ובכל עת חובת ההוכחה של הבעת רעיונות במינימום טקסט בשידורי טלוויזיה . (צילום ב- iphone ע"י יעל תג'ר ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

אף על פי כן ולמרות הכל צריך לציין שתי עובדות נוספות הנוגעות לטובת פאנל ארבעת הפרשנים של ערוץ 1 במשחק ישראל בוסניה 3 : 0 . המִשְדָר המקדים ה- Pre Game Show בהגשתה ו- הנחייתה של השדרנית שרון פרי הניב מדרוג שיא של % 8.90 (הנוגע לשידור מקדים מהסוג של שידורי ספורט ישירים). כלומר 265000 (מאתיים שישים וחמישה אלף) צופי טלוויזיה ראו אותו . כמו כן המשדר המסכם ה- Post Game Show של המשחק הנ"ל בין 23.38 ל- ל- 23.58 בהנחייתה של שרון פרי וארבעת פרשניה צבר רייטינג ממוצע בכמות גדולה מאוד של 12.8% . כלומר 359000 (שלוש מאות וחמישים ותשע אלף) צופי טלוויזיה נשארו נאמנים לשרון פרי וחבורתה מדובר בנתון שיא חסר תקדים (הנוגע לשידור סוגר ומסכם מהסוג של שידורי ספורט ישירים) . מדובר בנתון מרשים ומדהים . ועוד עובדה מעניינת : השידור החוזר של המשחק ישראל – בוסניה 3 : 0 לאחר חצות צבר רייטינג של % 2.50 . כלומר צפו בו 69000 (שישים ותשע אלף) צופי טלוויזיה נוספים . מהדורת "מבט" בין 20.00 ל- 21.00 בהגשת מר אמיר איבגי צברה אמש (יום ראשון – 16 בנובמבר 2014) רייטינג של  % 7.40 . כלומר כמות של  219000 (מאתיים ותשעה עשר אלף) צופי טלוויזיה ראתה את "מבט" . ועוד נתון : "המוסף" בהגשת לִיאָת רֶגֶב אמש (יום ראשון – 16 בנובמבר 2014) צבר רייטינג בן % 3.80 והוכיח כי גב' לִיאָת רֶגֶב איננה פחות חיונית מגב' גאולה אבן .

sharon perry 1

טקסט תמונה : נובמבר 2014 . אצטדיון "סמי עופר" בחיפה . השדרנית שרון פרי הפכה את עצמה בשנים האחרונות למגישה ומנחה ראשית של כל שידורי הכדורגל הישירים בערוץ 1 . היא בעלת נוכחות טלוויזיונית . (צילום ב- iphone ע"י יעל תג'ר ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

ערוץ 1 הפעיל אמש בעת השידור הישיר של המשחק ישראל – בוסניה 3 : 0 באצטדיון "סמי עופר" בחיפה שתי ניידות שידור HD של חברת "מִזְמוֹר" בבעלות דני לנקרי . אחת כללה 12 מצלמות והשנייה כללה 3 מצלמות . 15 (חמש עשרה) המצלמות הללו יצרו שני סיגנלי שידור נפרדים בישראל וב- בוסניה. הבימאי הראשי של מבצע השידור הישיר והממושך בין 21.00 ל- 24.00 היה ג'אמל "ג'ימי" סובחי (עירני , יעיל , ומצוין) והמִשְנִי שלו שמואל שלזינגר. אצטדיון סמי עופר בחיפה מאפשר זוויות צילום גבוהות נוחות של המצלמות המובילות . כמות של 15 מצלמות מאפשרות עושר צילום כמקובל באירופה אולם אין ערוץ 1 רשאי לוותר ב- 2014 על מצלמות SSM בשידורי הספורט הרלוואנטיים והבלעדיים שלו המניבים הילוכים חוזרים איטיים מאוד של 100 Frames בשנייה אחת ואפילו 150 Frames בשנייה אחת . ההילוכים החוזרים הרבים במהירות מופרזת לא פתרו את החידה מיהו השחקן הבוסני שהסיט בנגיעה את הכדור ששיגר גיל וורמוט מ- 17 מטרים בדקה ה- 36 לעבר השוער אסמיר בגוביץ' – ממסלולו , ובכך הפך אותו לשער עצמי .

העיתונות הכתובה נגררת אחרי ערוץ 1 ומהללת עד בלי די את הנבחרת הלאומית של ישראל בכדורגל לאחר שהביסה 3 : 0 נבחרת כדורגל פגיעה ומפורקת כ- בוסניה , זאת שמופיעה כאן בהרכב חסר והחל מהדקה ה- 48 מתמודדת נגד ישראל עם 10 שחקנים . כתב "ישראל היום" מר ליאב נחמני מפציץ בכותרת "יורו טריפ" . העיתונאים האחרים ב- "ידיעות אחרונות" , "הָאָרֶץ" , ו- "מעריב" אינם קוטלי קנים ומתחרים ביניהם במתן תשבחות לנבחרת ישראל ששיחקה עד כה נגד נגד שתי נבחרות חלשות בדמותן של קפריסין ואנדורה ונגד נבחרת חזקה רק על הנייר בדמותה של בוסניה .

 יום שני – 17 בנובמבר 2014 . "יורו טריפ" בעיתון "ישראל היום" . לגזור, לשמור, ולבדוק בחודשים הבאים.

יום שני – 17 בנובמבר 2014 . "פעם בדור" ב- עיתון "ידיעות אחרונות" . לגזור, לשמור, ולבדוק בחודשים הבאים.

יום שני – 17 בנובמבר 2014 . "בעלי הבית" ב-עיתון "מעריב" . לגזור, לשמור, ולבדוק בחודשים הבאים.

יום שני – 17 בנובמבר 2014 . "חגיגה כחול – לבן" בעיתון "מעריב" . לגזור, לשמור, ולבדוק בחודשים הבאים.

ראה גם את עיתון "הארץ" מ- יום שני – 17 בנובמבר 2014 . עיתון "הארץ" . לגזור, לשמור, ולבדוק בחודשים הבאים.

יום שני – 17 בנובמבר 2014 . "סוף סוף" בעיתון "ידיעות אחרונות" . לגזור, לשמור, ולבדוק בחודשים הבאים.

יום שני – 17 בנובמבר 2014 . "יש לנו נבחרת" בעיתון "ישראל היום" . לגזור, לשמור, ולבדוק בחודשים הבאים.

סוף הפוסט מס' 450.

מכבי ת"א נושאת לבדה את מרב תשומת הלב הטלוויזיונית בליגת העל הישראלית בכדורסל. היא מעניינת כשהיא מנצחת ומרתקת כשהיא מפסידה. אי אפשר להתווכח עם המתמטיקה של הרייטינג. ערוצי הטלוויזיה הארציים 1 ו- 10 רודפים אחריה בתוך הארץ וגם מעבר לגבולות המדינה. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 449. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 . הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי . 

מכבי ת"א נושאת לבדה את מְרָב תשומת הלב הטלוויזיונית בליגת העל הישראלית בכדורסל. היא מעניינת כשהיא מנצחת ומרתקת כשהיא מפסידה. אי אפשר להתווכח עם המתמטיקה של הרייטינג. ערוצי הטלוויזיה הארציים 1 ו- 10 וערוץ 5 בכבלים רודפים אחריה בתוך הארץ וגם מעבר לגבולות המדינה. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 449. כל הזכויות שמורות.

—————————————————————————————-

פוסט מס' 449 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 12 בנובמבר 2014

—————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור . באוקטובר 1998 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . סדרת הספרים עוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 , כלכלה טלוויזיונית , מו"מ , וזכויות שידורים , הפקה ומשאבי אנוש , כישרון שידור , הגשה , הנחייה , ומהימנות בעריכת ראיונות .

1. זה איננו פרדוקס : קיימת קורלאציה מתמטית ברורה ו- מדויקת בין הפסדיה של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לבין גרף הרייטינג הגוֹאֶה של ערוץ 1 הציבורי. ערוץ 1 שובר את שיא המִדְרוּג של עצמו משצובר ממוצע של % 8.70 בעת השידור הישיר של המשחק (יום שני – 10 בנובמבר 2014) בו ספגה מכבי ת"א תבוסה רבתי מידי הפועל ת"א 58 : 78. ככל שמכבי ת"א תפסיד יותר משחקים בליגת העל הישראלית כך ינסוק מעלה המִדְרוּג של השידור הציבורי.

ערוץ 1 השרוי תחת צו פירוק ועוֹל כונס נכסים מספק את הסחורה הספורטיבית בשעה שהוא מסקר בשידורים ישירים את המשחקים המרכזיים השבועיים בשתי ליגות העל הישראליות (בינוניות ומטה) בכדורגל וכדורסל . הפקות הכדורגל והכדורסל של ערוץ 1 אינן נקיות מפגמים , אף על פי כן השידור הציבורי הטלוויזיוני משפר במידה רבה את הרייטינג של עצמו . לפחות בתחום שידורי הספורט הרלוואנטיים (המשחקים המרכזיים בליגות העל בכדורגל וכדורסל) . ערוץ 1 הציבורי הפיק מדרוג שיא של % 8.70 בעת השידור הישיר של הדרבי התל אביבי בכדורסל לפני שלושה ימים (יום שני – 10 בנובמבר 2014) , מכבי ת"א – הפועל ת"א 58 : 78 . אני מתפעל בעיקר מבימאי הכדורסל גָ'אמָל "גִ'ימִי" סוּבְּחִי שמעביר באופן מעניין וקולח את השידור הישיר של משחק הכדורסל המסקרן בין מכבי ת"א העשירה והמועמדת לניצחון בראשות מאמנה גיא גודס לבין הפועל ת"א הענייה , זאת שמתייצבת על קו הזינוק עם מאמנה עודד קטש ראשית דבר כדי להגן על הסמל וכבודה המקצועי . הבימאי ג'ימי סובחי עושה עבודה בימוי עיתונאית מהימנה באמצעות 7 – 6 (שש – שבע) מצלמות לרבות מקורות ההילוכים החוזרים ובאמצעות הטכנולוגיה הכללית שמעמיד לרשותו מהנדס הטלוויזיה דני לנקרי בעל ניידת "מִזְמוֹר" . עריכת התוכן של השידור הישיר ע"י העורך איציק פרז מפגרת במשהו אחר הבימוי הקצבי של ג'ימי סובחי . מדובר בשטנץ עריכה רוטיני וצפוי של הצגת החומר הטלוויזיוני וגיבורי העלילה ב- Pre Game Show , משהו שמזכיר לי תרגילי חימום בשיעור פרונטלי של חינוך גופני בבתי הספר מהימים ההם : משיכות מרפקים אחת , שתיים , שלוש , ארבע , ו- הרמת ידיים לפנים , לצדדים , למעלה , הורד . איציק פרז עורך השידור הישיר של משחק התבוסה מכבי ת"א – הפועל ת"א 58 : 78 מטעם ערוץ 1 היה חייב להתעקש על עיתונאות טרייה וחשיפה מוגדלת ומורחבת כבר בראשית ה- Pre Game Show של התגבורת החדשה בדמות השחקן המצוין של הפועל ת"א , לארי אובאנון (איננו מוכר כלל לצופים) באמצעות התייחסות צוות השידור שלו אורי לוי וגור שלף . לא היה צריך להמתין כברת דרך עד ל- שריקת הפתיחה שם הוזכר אומנם שמו ע"י צוות השידור המוביל כשחקן שלובש את הגופייה מס' 15בקבוצת הפועל ת"א . לא רק רביב לימונד חשוב . לארי אובאנון מהווה כפי שמתברר תחליף נאות לשחקן הפועל ת"א קארלון בראון שעזב השנה את שורותיה .

ערוץ 1 על כל צוות השידור הרחב שלו ממלא בסך הכול בחדווה וגם ביעילות את משימת השידור הישיר מהיכל הספורט ביד אליהו בכיסוי הדרבי התל אביבי מכבי ת"א – הפועל ת"א 58 : 78 . ה- Commentary ושוליו נותרו נקודת התורפה בהפקה המקפת . אני שַם לב שהבימאי ג'ימי סובחי מתעקש לחשוף לראשונה בערוץ 1 את הזמרת שולמית שלי ששרה את ה- הימנון הלאומי "התקווה" בטקס שקודם לשריקת הפתיחה, ואיציק פרז מזהה אותה לצופיו ב- Super imposing (בולט) , דבר שקודמיהם הזניחו ולא עשו זאת משום מה . אני גם שם לב שג'ימי סובחי עוקב עם מצלמותיו בטרם שריקת הפתיחה אחרי עוזר המאמן פיני גרשון ש- "מתעמל ומתחמם" ומגמיש את אבריו ליד הקווים לקראת המאבק הקרב ובא לצדו של שמעון מזרחי שניצב שם כהרגלו עם מבע פנים רציני ו- עגמומי . איזה ניגוד וויזואלי משווע בין שני האישים האלה של מועדון מכבי ת"א . עוזר המאמן פיני גרשון משווק מֶסֶר של הסתערות ומאבק . דווקא המנהיג שלו שמעון מזרחי מקרין הסתגרות , אטמוספרה נטולת תקוות , ו- הלך רוח דיכאוני . אולי מבלי משים וייתכן וכבר באותן הדקות הראשונות ההן חזה בנפשו את המפלה ואת סטירת הלחי המצלצלת שקבוצתו עומדת לחטוף מ- הפועל ת"א . פיני גרשון הוא דמות טלוויזיונית שנוכחותו מאפילה גם בתפקיד עוזר מאמן על דמותו הכבויה של המאמן המוביל שלו גיא גודס .

השידור הישיר בערוץ 1 חושף אי התאמה מוחלטת בין טקס הפתיחה הראוותני והצגת שחקנים מגלומנית וכוחנית של שחקני מכבי ת"א ע"י הוועדה המארגנת של המועדון לפני תחילת המשחק , לבין מה שמתחולל כעבור דקות ספורות על הפרקט בזירת המשחק . ה- Commentary לעיתים רדוד מהווה נקודת חולשה לא רק של השדר המוביל אורי לוי (קול מאוד לא רדיופוני) אלא גם של המראיינת הדס גרינברג . לפתע נדמה כי ההישג העיתונאי בעריכת ראיונות מוצא את ביטויו העיקרי בעצם הבאת המאמנים לעמדת הראיונות הממוסחרת ולא שאיבת אינפורמציה מהם . מאמן מכבי ת"א גיא גודס אומר להדס גרינברג בטרם תחילת המשחק , "מכבי ת"א חייבת לנצח…החברה מאוד רוצים לנצח…" . (אלא מה גיא גודס, ברור שמכבי ת"א חייבת לנצח והחֶבְרֶה של מכבי ת"א רוצים לנצח. איזו קבוצה איננה רוצה לנצח ? הוא אומר אבל בעצם לא אומר כלום. שום מֵידָע חדש) . מאמן הפועל ת"א עודד קטש טוען מנגד בפני הדס גרינברג טיעון דומה , "אנחנו צריכים לבוא מוכנים…לשמור על קור רוח…ולדבוק בתוכנית המשחק שלנו…" . (אלא מה עודד קטש, ברור ששחקני הפועל ת"א צריכים לבוא מוכנים ולשמור על קור רוח . איזו קבוצה לא רוצה לבוא מוכנה לדוּ – קרב ? גם הוא איננו מחדֵש דבר לצופיו). הדס גרינברג מסתפקת משום מה בתשובות חסרות ערך ובמידע נטול חשיבות .  עמית הורסקי הוגה בעמדת השידור המשנית הגיג משלו , "כל הלחץ… אבל כל הלחץ על מכבי ת"א…" . גם הוא איננו מוסר אינפורמציה חדשה . כשמגיע תורו של גור שלף הוא טוען את אותו הטיעון של עמית הורסקי , "כל הלחץ על מכבי ת"א…" . אוסף של התבטאויות שחוזרות על עצמן . טריוויה של מילים , מילים , מילים בטרם עולה המסך . הצופה איננו למד דבר ולא יוצא מושכל מהראיונות הבלעדיים שמנהל ערוץ 1 על הפרקט בעבורו . אנוכי כבר דן בעובדות הקשורות לביקורת הזאת .

uri levy gur shelef 1

טקסט תמונה : יום שני – 10 בנובמבר 2014. זוהי עמדת השידור הראשית של ערוץ 1 בהיכל הספורט ביד אליהו . מימין אורי לוי . משמאל גור שלף . (צילום ב- iphone מהמסך . באדיבות ערוץ 1).

אולם האווירה ב- Pre Game Show בכל זאת קורנת וחגיגית . אני בטוח שאפילו המאפרת הוותיקה של ציוותי השידור שמופיעים On Camera , גב' דליה אטקין , תורמת בחיוך את חלקה להצלחת המשדר . מדובר בשידור ישיר בהיקף מלא בן כשעתיים ורבע עד כשעתיים וחצי שמתנהל משתי עמדות שידור בהיכל הספורט ביד אליהו ושני שדרני שטח פעילים וחרוצים ליד הקווים שהם גם מראיינים גב' הדס גרינברג ומר ליאן ווילדאו . ליאן ווילדאו הוא הראשון שמעדכן את צופיו באינפורמציה טרייה ואשר עוסקת בקבוצת הפועל ת"א . הוא מדווח לראשונה אודות כוכב חדש בדמותו של לארי אובאנון , שמאמנה עודד קטש חפץ ביקרו עד למאוד . את העמדה הראשית בהיכל הספורט ביד אליהו מאיישים השַדָּר המוביל אורי לוי והפרשן שלו גור שלף . שניהם עוסקים בהמון אינפורמציית טריוויה שאיננה מספקת כל מידע חדש אודות נתוני המשחק : סטטיסטיקות יבשות אודות אלכס טיוס ורביב לימונד . אף מילה על מי שאמור להיות שחקן המפתח של הפועל ת"א במשחק הזה לארי אובאנון . אני תמה אם איציק פרז ואורי לוי מסיירים ומבקרים באימוני הקבוצות השונות והאם הם מכירים על בוריים את גיבורי העלילה אותם הם אמורים לחשוף בפני הצופים שלהם . לארי אובאנון היה עד לפני שלושה ימים שחקן כדורסל אנונימי עבור הצופים וגם עבור צוות השידור . אם איציק פרז ואורי לוי היו מודעים לכישרונו האישי והשפעתו על יכולתה הקבוצתית של הפועל ת"א הם לבטח היו מעלים אותו באוֹב ה- Pre Game Show של השידור הישיר . מתברר כי לארי אובאנון הוא מחליפו של שחקן החיזוק האמריקני המצוין קארלון בראון שעזב לפני זמן מה את שורות מועדון הפועל ת"א בדרכו לליגה היוונית לקבוצת אולימפיאקוס כמדומני . אני תמה כיצד ה- Talent Scout של הפועל ת"א יחדיו עם המאמן הקודם ארז אדלשטיין והמאמן הנוכחי מאתרים בקלות כזאת שני שחקני חוץ כה מעולים כמו קארלון בראון ולארי אובאנון בעבור שכר נמוך . הפועל ת"א איננה מסוגלת לשלם לשחקני החיזוק שלה את אותם הסכומים שמעניקה מכבי ת"א נאמר לשחקנים כמו ג'רמי פארגו וסופוקליס שחורציאניטיס .

את עמדת השידור המשנית בהיכל מאיישים המגיש עמית הורסקי ושני הפרשנים גיל מוסינזון ורוני בוסאני . המנחה עמית הורסקי ממנה את גיל מוסינזון למאמן הפועל ת"א ואת רוני בוסאני למאמן מכבי ת"א . הוא מבקש מהם תחזית מוקדמת כמאמני דמה אולם תרומת הפרשנות שלהם אפסית . רוני בוסאני מקבל יותר זמן ומסביר את השקפת עולמו מבלי לנמק אותה ואילו גיל מוסינזון מנוטרל . מדובר ב- Pre Game Show ארוך ומקיף לרבות ראיונות מקדימים עם שני המאמנים האמיתיים גיא גודס ועודד קטש אולם רווי כתמים בעיקר בתחום התוכן . אנשי השידור של ערוץ  1המוצבים בקו הראשון מנומסים מידי , לא תמיד יודעים לשאול , וגם אינם מוכשרים לדלות שאלות נוקבות מתוך התשובות הסתמיות שהם מקבלים , והופכים לפגיעים . מייד אדון בכך .

השידור הישיר ביום שני בין 20.45 ל- 23.00 של הדרבי התל אביב בכדורסל מכבי ת"א – הפועל ת"א 58 : 78 צובר רייטינג ממוצע נאה % 8.70 . יותר מסך המדרוג שצבר ערוץ 1 בראשות צוות השידור שלו עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר בעת השידור הישיר של משחק הכדורגל באצטדיון "בלומפילד" (יום ראשון – 9 בנובמבר 2014) מכבי ת"א – מכבי נתניה 3 : 1 , ואשר עמד על % 7.58 .

בין 22.00 ל- 22.45 צובר השידור הישיר של הדרבי התל אביבי בכדורסל בערוץ 1 באוכלוסייה היהודית שלושה שיאים של % 10.00 , % 11.10 , ו- % 10.80 , וגונב לא מעט צופים מערוצים 2 ו- 10 כלהלן :

ערוצים / רבעי שעות              ערוץ 1                    ערוץ 2                     ערוץ 10 

22.15 – 22.00                      % 10.00                  % 21.6                    % 9.00 

22.30 – 22.15                      % 11.10                  % 14.50                  % 7.30

הערה : נמסר לי עוד כי על פי דו"ח וועדת המדרוג הארצית שיא המדרוג של ערוץ 1 העפיל ברגע מסוים בין 22.15 ל- 22.30 , ל- % 12.7 (כ- 300000 / שלוש מאות אלף צופים). את הנתון הזה לא ראיתי במו עיניי .

22.45 – 22.30                      % 10.80                  % 11.70                  % 6.70

בכל הנוגע לפופולאריות ושגשוג שידורי הכדורסל בשידור הציבורי אמור ערוץ 1 לומר תודה רבה לקבוצת הכדורסל המגוחכת והכושלת של מכבי ת"א (במתכונתה הנוכחית) , זאת שנושאת עדיין על ראשה שלושה כתרים : היא אלופת אירופה , אלופת המדינה , ומחזיקת גביע המדינה בעונה שחלפה 2014 – 2013 . מכבי ת"א היא תמיד מועמדת לניצחון בליגה הישראלית אולם נותרה פגיעה כמו אשתקד . בעצם הפסדיה היא מגשימה את הרציונל הטלוויזיוני כי האהדה הציבורית נתונה מראש ובאופן טבעי ל- Underdog ולא ל- Favourite . ובאמת זה מדהים מפני שמדובר בפרדוקס . מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בעל מוניטין היסטורי ממושך (מאז יסוד ליגת כדורסל מסודרת במדינת ישראל ב- 1954) מגביר את העניין הטלוויזיוני בשידורי הכדורסל הישירים בליגת העל ע"י ערוץ 1 דווקא בשעה שהוא קוֹרֵס . מכבי ת"א הרבה יותר מעניינת כשהיא מפסידה בליגה והופכת לחוויה טלוויזיונית  מרתקת כשהיא מובסת . הרייטינג הגואה בערוץ 1 במשחק הנ"ל % 8.70 מאשרר את ההנחה שלי . שני העיתונאים אלי סהר ואבי סגל נשמת אפו של מדור הספורט של "ישראל היום" ממלאים את מקומם של אורי לוי וגור שלף ומסבירים היטב בעיתונם לקוראיהם את הסיבות לכישלונה המתמשך והנחרץ של מכבי ת"א במתכונתה הנוכחית . לא שמעתי את טקסט הפרשנות הזה בערוץ 1 . הייתי משנה רק את כותרת המאמר ב- "ישראל היום" מ- "מחיר היהירות" ל- "ניהול חסר כישרון וסקאוטינג כושל" .

sahar segal

טקסט מסמך : יום רביעי – 12 בנובמבר 2014 . העיתון "ישראל היום" . זהו ה- פוסט המלומד של שני פרשני הכדורסל אלי סהר ואבי סגל המנתח ומבאר היטב את פשר שתי התבוסות של מכבי ת"א בליגת העל בכדורסל הישראלית לקבוצת הפועל ירושלים 93 : 63 ולקבוצת הפועל ת"א 58 : 78 . כיצד ומדוע זה קורה . טקסט הפרשנות המעניין הנ"ל היה חייב להיאמר לפרטיו השונים למען ולטובת צופי הטלוויזיה של השידור הציבורי ע"י צוות ערוץ 1 המורכב מהשדר המוביל אורי לוי + הפרשן שלו גור שלף בעת השידור הישיר שלשום מהיכל הספורט ביד אליהו של המשחק מכבי ת"א – הפועל ת"א 58 : 78 בטרם שריקת הפתיחה ב- Pre Game Show + במהלך המשחק + ב- Post Game Show . במקום זאת נוסחו שם בשתי עמדות השידור של ערוץ 1 טקסטים טריביאליים שאינם משכילים את הצופים ולא מבארים מדוע מכבי ת"א היא נבחרת כדורסל כה פגיעה ומועדת לכישלונות . (באדיבות "ישראל היום") .

מערכת הסקאוטינג של מועדון מכבי ת"א (תחת עינם הפקוחה של צוות המאמנים) מעוררת שוב ושוב תמיהה . האם היא מוכשרת ו/או רופסת .  כיצד זה שחקני כדורסל מגוחכים כמו מארקז היינס , נייט לינהארט , ג'ייק כהן , ואלכס מאריץ' מאיישים את ספסלה של מכבי ת"א , בקושי משחקים ואינם תורמים , אולם מתוגמלים במיליוני דולרים . אשתקד הובאו לשורות המועדון שני שחקני כדורסל חלשים בדמותם של ניק קיינר – מדלי ודארקו פלאניניץ' . בשלב מאוחר יותר של עונת 2014 – 2013 גויס לשורות מכבי ת"א גם אנדריאה ז'יז'יץ' המוגבל והבינוני . כל הארבעה הללו ניק קיינר – מדלי + דארקו פלאניניץ' + אנדריאה פלאניניץ' + אנדריאה ז'יז'יץ' נחתכו מייד ממועדון מכבי ת"א בתום העונה הקודמת והוחזרו לנקודות המוצא שלהם . ומה אודות הסוליסט ג'רמי פארגו שחושב שהוא מייקל ג'ורדן ו/או לכל הפחות קובי בראיינט…??? ומה באשר לסופוקליס שחורציאניטיס כבד הגוף שמפגין כדורסל מוגבל וצפוי וגם מכוער …? ולא שכחתי את ג'ייק כהן החיוור . זה מה שמכבי ת"א האימתנית מסוגלת לחולל…??? לגייס לשורותיה את ג'ייק כהן…??? איזו מין מערכת סקאוטינג משובשת יש שם למכבי ת"א…??? מדובר בלא פחות מבדיחה . ואז כשבימאי ניידת השידור של ערוץ 1 מר ג'אמל "ג'ימי" סובחי מציב שלשום (בלילה של יום שני – 10 בנובמבר 2014) בסלון ביתי בעת השידור הישיר את דמותו המיוסרת והעגמומית של יו"ר מכבי ת"א מר שמעון מזרחי , אנוכי מבין למה הוא מתכוון . אווירה של עצב ויגון משתררת סביב כורסת הטלוויזיה שלי בביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב . אינני יודע אם הצופים ביציעי היכל הספורט ביד אליהו מבחינים באימאז' התּוּגָה של שמעון מזרחי אולם עדשות מצלמות "מִזְמוֹר" אינן משקרות . הטלוויזיה היא Media של Close ups וצילומי ה- Close ups הללו הם חד משמעיים . אין לשגות בפירושם . כל כך מוחשיים עד שהצופה בסלון ביתו יכול למשֵש אותם . אתה לא יכול לטעות במצב רוחו הקודר של שמעון מזרחי . הוא כל כך קרוב אליך . אתה יכול לגעת בו .

shimon mizrahi 1

טקסט תמונה : יום שני – 10 בנובמבר 2014. היכל הספורט ביד אליהו. יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א צופה בפנים מיוסרות ועגמומיות בתבוסת קבוצתו 58 : 78 ל- הפועל ת"א. Close ups טלוויזיוניים שכאלו של הקפטן ומנהיג המועדון מקרינים ומשרים אווירת יגון. כתובות אזהרת הכישלון של מכבי ת"א ניבטות וזועקות מכל קיר וכותל ובראשן ה- סקאוטינג המגוחך של המועדון. (צילום מהמסך ב- iphone . באדיבות ערוץ 1).

כמו רבים גם אני אינני מוצא כל עניין וזהות עם קבוצות הכדורסל האמריקניות – ישראליות שאינן חשופות למצלמות הטלוויזיה כמו נס ציונה , מכבי ראשל"צ , מכבי חיפה , הפועל חולון , בני הרצליה , גלבוע / גליל , מכבי אשדוד , עירוני נהריה , והפועל אילת . האמריקניזציה הבוטה מאפילה לחלוטין על פוטנציאל הכדורסל של הנוער הישראלי . עוד תקום בגין זאת וועדת חקירה . איזה עניין אני יכול לחפש בשידורי טלוויזיה שעוסקים במשחקים כמו של מכבי ראשל"צ נגד הפועל חולון ו/או מכבי אשדוד נגד עירוני נהריה…??? חוסר העניין משתנה בשעה שמצלמות הטלוויזיה (בעיקר אלה של ערוץ 1) מתערבות ומסקרות בהרחבה את המשחקים המרכזיים (בהשתתפות מכבי ת"א) וחושפות כבדרך אגב גם את שחקני הקבוצות היריבות . אני מוצא את עצמי מתעניין בעל כורחי בשחקן החיזוק האמריקני המצטיין של הפועל ת"א האמריקני לארי אובאנון שקלע 29 נקודות במשחק בו הביסה קבוצתו את מכבי ת"א 58 : 78 . עד שלשום כמעט לא שמעתי אודותיו ועוד פחות מכך גם לא התעניינתי בו .

2. שדרנות כדורסל Play by play

שידורי ספורט ישירים בטלוויזיה בכלל ובכדורסל בפרט אמורים להיות בעלי איכויות והיבטים שונים . בראשם נבונות של השדר והפרשן שלו, בקיאות בחומר, קול רדיופוני, ויכולת וכישרון לשדר דרמה. חייבת להתקיים קורלאציה מוחלטת בין איכות האירוע לטיב פס הקול של צוות השידור שמתאר אותו . כמו בין טקסט לפזמון . הבה אעלה לדיון ו- אקח את מילות השיר ואת הלַחַן הצמוד למילים כדימוי . כ- מטפורה . המשורר חיים גורי כתב ב- 1948 מילים הירואיות בשירו הנפלא "הרֵעוּת" . המלחין סשה ארגוב חיבר להן לַחַן בלתי נשכח והפך את השיר לאימורטאלי . המשוררת רָחֵל כתבה בשנות ה- 20 של המאה הקודמת את השיר "זֶמֶר נוּגֶה" (התשמע קולי) . שמוליק קראוס הלחין את השיר ו- "החלונות הגבוהים" העניקו לו חיי נצח . אותו קשר גומלין שכזה בין מילים למנגינה מתקיים גם בשידורי הספורט הדרמטיים . אירוע הכדורסל על הפרקט ו/או הכדורגל על כר הדשא הוא המילים . הוא התוכן . קול השַדָּר והפרשן הנלווה אליהם הוא המוסיקה . המלודיה . אורי לוי מופקד על שידורי הכדורסל של ערוץ 1 אולם קולו הרָפֶה חסר כל כישרון תיאטרלי איננו עומד במעמסת דיווח התבוסה . על הפרקט מתחוללת דרמה גדולה . מאות אלפי צופי טלוויזיה חוזים כיצד ה- Underdog קבוצת הפועל ת"א חובטת ומשכיבה ב- Knock out את מכבי ת"א פרקדן על הפרקט . אולם השַדָּר המוביל מדקלם את הדרמה בקצב של Voice over רוטיני ומשעמם, כאילו הוא מקריא לצופיו סיפור של האחים גְרִים . אי אפשר לשדר דרמות ברִפיון . לא על בימת הספורט ולא על בימת התיאטרון . אין לקנות חזקה על המיקרופון באמצעות נקודות וותק . שחקן תיאטרון "הבימה" אהרון מסקין שיחק בשעתו בדרמה הטראגית של וויליאם שייקספיר את "אוֹתֶּלוֹ" . אי אפשר לזעוק על הבמה "דסדמונה" בלעדי הקול הבס הרועם הבלתי נשכח של אהרון מסקין ז"ל (שמעון פינקל שיחק את "יאגו") . שמעתי אותו בתיאטרון . הקשבתי לו . פלאסידו דומינגו מעניק נופך עצום לאופרה "רִיגוֹלֶטוֹ" של ג'וזפה וורדי בקול הטנור הבלתי נשכח שלו . פשוט אי אפשר אחרת . הטרובדור יורם ארבל הקנה בקול הבריטון שלו וכישרון תיאור הדרמה חיי נצח ל- פאולו רוסי , דייגו ארמאנדו מאראדונה , וצ'ארלי יאנקוס והפך אותם לבני אלמוות . דרמות נכתבות ע"י דרמטורגים . תיאורן אמור להיות מופקד בידי מי שמוכשר לספר את עלילתן . ערוץ 1 שרוי כאמור תחת צו פירוק ועול של כונס נכסים אף על פי כן איננו צריך להימנע מלתת הזדמנויות שידור Play by play לאנשי הדור הצעיר בארץ . מדינת ישראל רוויה בכישרונות טלוויזיוניים צעירים . אורי לוי יכול להינצל בינתיים מפני שמדובר בסחורת שידור שהיא בלבדית של ערוץ 1 . מי שרוצה לראות את המשחקים המרכזיים בליגת העל הישראלית בכדורסל חייב לקבל את אורי לוי .

3. פרשנות כדורסל 

עמית הורסקי בעמדת השידור המשנית ממנה את רוני בוסאני למאמן דֶמֶה של מכבי ת"א ומבקש ממנו את חוות דעתו בטרם שריקת הפתיחה . תשובתו של רוני בוסאני היא תשובה קלסית שמדגישה עד כמה פרשני הכדורסל (וגם בתחומי ספורט אחרים) אינם מבינים את ייעודם הטלוויזיוני ואת משימת הסברת המהלכים ותוכנית המשחק לצופים שלהם באמצעות ארבע מילים איך, כיצד, למה, ומדוע .

תשובתו של רוני בוסאני לעמית הורסקי היא כלהלן : "חשוב לי מאוד לנצח את המשחק…חשוב לי מאוד שמכבי ת"א תיראה כמו שצריך…חשוב לי מאוד לשתק את רביב לימונד ואת יינסי גייטס…" . מה אתה אומר רוני בוסאני…? ברור שחשוב לנצח את המשחק…ברור שחשוב שמכבי ת"א תיראה כמו שצריך…וברור שצריך לנטרל את רביב לימונד ואת יינסי גייטס…זאת איננה פרשנות . זאת חוות דעת לא מנומקת שיכול לומר אותה גם כל בר בי רב וכל ילד בבי"ס יסודי . רוני בוסאני איננו עיתונאי ולא איש טלוויזיה . לא אימנו אותו להיות פרשן טלוויזיה . הוא אזרח מן השורה , סוג של הוגה דעות מזדמן , שאיננו מנתח ולא מנמק . הצרה שלו שגם עמית הורסקי איננו עיתונאי וגם לא איש טלוויזיה . כי אם היה כזה, היה קוטע אותו ונוזף ברוני בוסאני ותובע ממנו להסביר מה צריכה מכבי ת"א לעשות כדי לנצח את המשחק , וכיצד ואלו מהלכים עליה לבצע כדי להיראות טוב יותר . תפקידו של המגיש והמנחה בעת ניווט ראיונות הוא להתערב ולשאול איך ?, מדוע ? , כיצד ?, ולמה ? , ולהורות ו- לצָוֹות על הפרשן שלו להסביר ולנמק את חוות דעתו . זאת הייתה גדולתם של הפרשנים האולימפיים שלי בשעתם ד"ר גלעד וויינגרטן וד"ר מולי אפשטיין (ב- א"ק) , יוסף "יוז'ו" טלקי (בשחייה) , וז'אקי ווישנייה (בהתעמלות) . הם ידעו לחוות דעה ולנמק אותה . הם שירתו בכישרון את אגף הפרשנות , הניתוח , ו- ההסברה של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .  קונץ קטן לשחרר לאוויר הטלוויזיוני חוות דעת טריביאלית בלתי מבוססת כמו , "חשוב לי מאוד לנצח את המשחק" , ו/או לחזור בפעם ה- 1000 על המנטרה כי "מכבי ת"א שרויה תחת עול הלחץ" , מבלי לנמק ולהסביר לצופים על מה מסתמכת חוות הדעת הזאת . בהיותי מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תבעתי משני פרשני הכדורסל הראשיים שלי כל אחד בזמנו אריה מליניאק ואלי סהר כי עליהם לנמק לצופים את חוות דעתם . עליהם להסביר לצופים כיצד ואיך עושים זאת . לבוא ולומר במאמר פרשנות כי , "מכבי ת"א חייבת לנצח את המשחק…" הוא קשקוש בגרוש . עסק חסר חשיבות .

שדרנית הקווים והמראיינת הדס גרינברג מדווחת לצופים שלה בטרם שריקת הפתיחה למשחק הדרבי מכבי ת"א – הפועל ת"א 58 : 78 , כלהלן : "מנהל מכבי ת"א ניקולה ווייצ'יץ' אמר לי כי מכבי ת"א חייבת לצאת מהמשבר…" (הוא רק לא אמר איך יוצאים מהמשבר) , והוסיף , "אנחנו חייבים לצאת מהממונטום הרע שאנחנו נמצאים בו…הדרבי הזה הוא משחק קריטי עבורנו ולכן אנחנו חייבים לנצח בו…" (הוא רק לא הסביר כיצד יוצאים מהמומנטום הרע וגם לא הסביר איך מנצחים במשחק) . הדס גרינברג לא שואלת כמובן את ניקולה ווייצ'יץ' איך וכיצד ? אלו צעדים עתיד המאמן גיא גודס לנקוט כדי להוציא את הקבוצה מהמשבר ומה מכבי ת"א צריכה לעשות לפי דעתו כדי להיחלץ ממנו . ההישג העיתונאי של הדס גרינברג מתמצת ב- להביא לצופיה את עדותו הטריביאלית , הרוטינית , והבלתי חשובה של אחד מעמודי התווך במנהיגות וניהול מועדון מכבי ת"א . היא עושה חיים קלים למנהל מכבי ת"א . מדובר בראיונות נפל שמסתכמים ביציאה ידי חובה . מדובר בראיונות חלולים שאין בהם כלום . שכבות של ראיונות חלולים מקשים על אוזנו של הצופה ומקלקלים את חוויית הצפייה .

הפרשן גור שלף איננו מסבירן . כשהוא אומר בטרם תחילת המשחק כי , "כל הלחץ מוטל על מכבי ת"א …" , הוא חוזר על טקסט שנאמר לפניו כבר ע"י עמית הורסקי . זאת איננה שגיאה מי יודע מה אולם היא מצטרפת להערכה שנאמרה כבר ויוצרת עומס מילים . אתה מצפה מהפרשן שלך להיות אותנטי . בפתח המחצית השנייה כשהפועל ת"א צועדת ביתרון מכריע  18 : 36 על מכבי ת"א מתנבא גור שלף בפני צופיו , כלהלן : "תהיה לנו מחצית 2 מה זה חמה…" מבלי לנמק ומתכוון (כנראה) כי מכבי ת"א תתאושש ותשיב מלחמה שערה . אני שוב מבין שאין מדובר בפרשן . מדובר בשדר מִשְנִי מַשְלִים . לבוא ולומר שוב ושוב בהזדמנויות שונות לצופים משפט בנאלי , "כשהולך אז הולך – וכשלא הולך אז לא הולך…" , מבלי לנתח את הסיבות מעיד על מוגבלות המחשבה של האוֹמֵר . לא קיימת בשום תחום בחיינו מעין תופעה של "Perpetuum mobile" שכופה עלינו הצלחה ו/או כישלון ללא התערבות כוחות מבחוץ . תנופה ו/או רגרסיה כפופים לרצף ושרשרת פעולות של כל מיני ווקטורים שמעצבים את פני המציאות בכל רגע נתון לטוב ולרע . כשהפרשן מביע את חוות דעתו "כשהולך אז הולך…" , ומפנה אותה לצופיו , אתה מצפה ממנו שיסביר אלו גורמים משפיעים על היווצרות התנופה הזאת . אם הוא מסתפק באמירה ילדותית שכזאת מבלי להסביר אותה , אתה מבין שמדובר בחוות דעת ברמה של ילד בכיתה ג' בבי"ס יסודי .

הדס גרינברג מנהלת ריאיון סיכום סלחני עם המאמן המובס והמורחק גיא גודס שאיננו שולט בעצביו (מבצע תנועות מחאה מעליבות בידיו כלפי שחקניו וגם נגד שופט המשחק ולבסוף בועט בכס של שמעון מזרחי) ומצטייר לפתע כבעל אישיות חלשה חסרת אוטוריטה . היא נמנעת מלשאול את גיא גודס מדוע הסכים לקבל לידו תרנגול מרוט נוצות בלעדי ריק היקמן , טייריס רייס , ודיוויד בלו . אפילו ג'ו אינגלס נראה כוכב עליון לעומת נייט לינהארט . היא הדס גרינברג מבקשת לא להתעמת ואיננה שואלת את המאמן הראשי גיא גודס במה ובאלה תחומים קונקרטיים בדיוק מועיל ומסייע לו עוזר המאמן שלו פיני גרשון בעת כישלון קולוסאלי שכזה . במקרה המיוחד הזה הדס גרינברג חוששת מעימות ואיננה ממלאת את חובתה העיתונאית כלפי צופיה . ליאן ווילדאו והדס גרינברג מעשירים בדרך כלל בעבודתם העיתונאית את תמונות ה- Video אולם לפעמים הם מועדים . בפעם הזאת נראה כאילו הדס גרינברג עשתה חשבון למכבי ת"א וגיא גודס .ערוץ 1 איננו חייב דבר למכבי ת"א .

ביקורת הטלוויזיה הזאת שלי אודות איכות השַדָּרוּת והפַּרְשָנוּת הטריביאלית במסגרת שידורי הספורט בטלוויזיה , חוזרת ונשנית בפוסטים השונים , מפני שמדובר בעסק מטריד ביותר שמכביד על האוזן ומפריע לחוויית הצפייה .

4. עלויות טלוויזיוניות

עלות השידור הישיר של הדרבי התל אביבי בכדורסל ביום שני – 10 בנובמבר מכבי ת"א – הפועל ת"א 58 : 78 קיזזה מקופת רשות השידור סכום שנע בין 200000 שקל ל- רבע מיליון שקל . זכויות השידורים בלבדן עומדות על מחיר של 150000 (מאה וחמישים אלף) שקל . ההתעניינות והסקרנות באירוע הנ"ל והרייטינג שהוא צבר (ממוצע של % 8.70) מצדיקים את הקיזוז ומאמתים בפעם ה- 1000 את הסלוגן שקבעתי בשעתו כמנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1,

ערוץ 1 הציבורי מתנהג כערוץ טלוויזיה מסחרי (בצדק) ומשלם 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) זכויות שידורים להתאחדות הכדורגל הישראלית עבור שידורים ישירים שבועיים של המשחקים המרכזיים בליגת העל בשלוש השנים של 2016 – 2013. 5.000000 (חמישה מיליון) שקל בכל עונה. משהו סביב כ- 450000 (ארבע מאות וחמישים אלף) Per שידור ישיר בודד . עד כאן הכל בסדר . אולם כשהוא ערוץ 1 הציבורי נותן דרור למצלמותיו הציבוריות ומשדר בעל כורחו ו/או מיוזמתו כמו בערוץ 2 ו- 10 המסחריים עוד ועוד Frames נוטפים פרסומות מסחריות בכמויות פנטסטיות (כמו באצטדיון "וואסרמיל בבאר שבע), אתה שואל את עצמך היכן מערך הבקרה של מנכ"ל רשות השידור החדש יונה וויזנטל ושל מנהל ערוץ 1 החדש אלי בבא ? מדובר בהפקרות צילום . ערוץ 1 איננו מסחרי ואסור לו לחשוף את צופיו (בעל כורחם) בפני כמויות בלתי נתפשות חסרות תקדים של פרסומות מסחריות משולטות ומכוערות באצטדיוני הכדורגל והכדורסל . אני תמה שוב גם היכן מערךם הבקרה של נשיאת מועצת העיתונות הארצית בישראל כבוד השופטת דליה דורנר שאמורה להגן על צופי הטלוויזיה . מסמך תשעת העקרונות של ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) איגוד השידור האירופי (מקום מושבו בג'נבה) דן בפרוטרוט בסוגיה הזאת של כמות חשיפת פרסומות מסחריות המותרת בשידור הציבורי .

razon 1

טקסט תמונה : נובמבר 2014 . אצטדיון הכדורגל "וואסרמיל" בעיר באר שבע . מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 חושפות שוב ושוב כמות בלתי סבירה של תמונות מכוערות השוטפות את עיניו ומוחו של צופה הטלוויזיה . מדובר ב- Frame טלוויזיה לא תקין שאסור לשדר אותו וכמותו ברשת טלוויזיה ציבורית . (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

 סוף הפוסט מס' 449.

כותרת הפוסט (2) : יצחק רבין ז"ל (1995 – 1922). תשע עשרה שנים להירצחו. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נרצח במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב ע"י בן עוולה, נבל ועלוב. בן המלכות נפל. הנזר והאצעדה נגזלו ממנו. הפוסט נכתב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שנעדרו מזירת הרצח. החיים היו חזקים מהמתים. Euro 1996 באנגליה. מוטי קירשנבאום הוא מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא. פוסט מס' 448. כל הזכויות שמורות

הערה 1 . הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי . 

כותרת הפוסט (2) : יצחק רבין ז"ל (1995 – 1922). תשע עשרה שנים להירצחו. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נרצח במוצ"ש – 4 בנונמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב ע"י בן עוולה, נָבָל ועלוב. בן המלכות נפל. הנזר והאצעדה נגזלו ממנו. הפוסט נכתב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שנעדרו מזירת הרצח. החיים היו חזקים מהמתים. Euro 1996 באנגליה. מוטי קירשנבאום הוא מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא. פוסט מס' 448. כל הזכויות שמורות.

—————————————————————————————-

פוסט מס' 448 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 11 בנובמבר 2014

—————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור . באוקטובר 1998 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . סדרת הספרים עוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 , כלכלה טלוויזיונית , מו"מ , וזכויות שידורים , הפקה ומשאבי אנוש , וכישרון שידור , הגשה , הנחייה , ומהימנות בעריכת ראיונות .

זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הופכת הפקדתו המתעתעת, הרשלנית, והמגוחכת למינוי של קבע ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל הוא עכשיו בקיץ 2002  מנכ"ל רשות השידור מוצהר. הוא אמור לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כושל כבר בראשית הדרך. כפי שמוברר יוסף בר-אל הוא איש מאוד לא מוכשר בהיבטים השונים של תעשיית הטלוויזיה. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) הוא האיש שחתום על כתב מינוי מופרך, סתור, וכה לא אמין. עולם הפוך. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 מתעשתת אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון ומכירה בטעותה המרה. היא מדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל הכושל בבושת פנים מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מתפקידו מנכ"ל רשות שידור מכהן. מדובר בתאונה טלוויזיונית – פוליטית בה ממנה הממשלה בראשות אריאל "אריק" שרון ב- 2002 כאילו בהיסח הדעת איש כה לא מוכשר וכה לא מוצלח בשם יוסף בר-אל ומציבה אותו בפסגה החשובה של השידור הציבורי ב- מדינת ישראל (ההצבה מתבצעת גם על פי המלצה של השר הממונה בעת ההיא על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן).

barel 2

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . העיתון "מעריב" מבשר בעמוד הראשון שלו כי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הודח מכהונתו ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ולראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק ממשרתו מנכ"ל רשות שידור מכהן . (באדיבות העיתון "מעריב") .

ואז באה שנת 2011. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מפקידה את רשות השידור בידיו של מנכ"ל בלתי מוצלח בשם יוני בן מנחם. גם הממשלה הזאת מציבה בפסגת השידורים של מדינת ישראל איש בלתי מוכשר בעליל מההיבט המקצועי אולם היא ממשלת ישראל חושבת אותו לא רק לראוי אלא גם נוח לה. ברור שמדובר בהעדפה פוליטית ובמינוי כלאחר יד. אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה בנימין נתניהו ממנים לצדו של יוני בן מנחם את ד"ר אמיר גילת ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. חולפות שלוש שנים. כמו במקרה ההדחה של יוסף בר-אל. מבינה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן ב- 2014 כי עשתה מקח טעות. שגיאה חמורה. הפקדה פרועה. ממשלת ישראל פוקחת עיניים באיחור רב ולומדת לדעת כי יוני בן מנחם ואמיר גילת הם מנהיגי שידור בלתי מוכשרים בעליל שמנהלים רשות שידור כושלת. עולם מבולבל ובלתי שקול. אותו ראש ממשלה בנימין נתניהו מי שמינה את יוני בן מנחם ואמיר גילת לתפקידם הרם שלוש שנים קודם לכן ב- 2011 סוגר כעת יחדיו עם שר התקשורת שלו גלעד ארדן את רשות השידור במתכונתה הישנה תחת ניהול עלוב וכושל של אותו יוני בן מנחם ואותו אמיר גילת . הם שניהם האחראיים הראשיים על אי תקינותה (בלשון המעטה) של רשות השידור בשנים 2014 – 2011, ואינם עומדים במשימת ניהול ומנהיגות מינימלית. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נסגר השידור הציבורי כפי שאזרחי ישראל הוותיקים מכירים אותו מאז השנים ההן של 1969 – 1965 בהן חוקקה הכנסת את חוק רשות השידור, והטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה שאך זה נעמדת על רגליה מצטרפת וחוברת לצדו של רדיו "קול ישראל" הוותיק. שני הגופים הטלוויזיה והרדיו מתאחדים ומרכיבים רשות שידור אחת ששוכנת תחת קורת ניהול משותפת בראשות שמואל אלמוג ז"ל. שמואל אלמוג מתמנה ב- 31 במארס 1969 ע"י ממשלת ישראל בראשות גב' גולדה מאיר ז"ל והשר הממונה ישראל גלילי ז"ל למנכ"ל הראשון בהיסטוריה של רשות השידור המאוחדת שכוללת בשורותיה יחדיו את רדיו "קול ישראל הוותיק ואת הטלוויזיה הישראלית הציבורית דרדק תקשורת שזה אך נולדה !

עכשיו ב- 2014 מטילה ממשלת ישראל ווטו על רשות השידור, מוציאה לה צו פירוק, וממנה את פרופסור דוד האן לכונס הנכסים הרשמי של הגוף המפורק. מדובר בטרגדיה ציבורית שנייה. דוד האן ממנה את יונה וויזנטל לשמש עורך ראשי חדש וזה ממהר לפטר את המנכ"ל יוני בן מנחם ולסלק את אמיר גילת, כמו גם לפזר את הוועד המנהל של רשות השידור. במקביל ממנה המנכ"ל החדש יונה וויזנטל את אלי בבא לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "8 ימי בראשית". זהו הספר הראשון בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שעוסקת ודנה בהתפתחות תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ ב- 130 השנים האחרונות , 2014 – 1884. השם המאחד והכולל של הסדרה הוא "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

כותרת הפוסט (2) : יצחק רבין ז"ל (1995 – 1922). תשע עשרה שנים להירצחו. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נרצח במוצ"ש – 4 בנונמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב ע"י בן עוולה, נָבָל ועלוב. בן המלכות נפל. הנזר והאצעדה נגזלו ממנו. הפוסט נכתב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שנעדרו מזירת הרצח. החיים היו חזקים מהמתים. Euro 1996 באנגליה. מוטי קירשנבאום הוא מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא. פוסט מס' 448. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : עשור ה- 90 של המאה שעברה . אחת מעמדות הפיקוד שלי בהפקות הבינלאומיות בחו"ל מהן אני מנהל את מבצעי השידורים הישירים בחלקי הגלובוס השונים . זה מה שראיתי במשך 32 שנות עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : טלפוניה , כבלים , שקעי חשמל , מיקרופונים , מוניטורים , קווי שידור 4W ו- ISDN , מכשירים ועזרי טלוויזיה , מסכי טלוויזיה , אולפני טלוויזיה , משרדי הפקה ותקשורת , אצטדיוני ספורט , ואת המיטות שלי במלונות במאה וחמישים ערים בעולם ובחמש יבשות תבל. אני שותה כרגיל קוקה-קולה , המשקה המרענן הרשמי באולימפיאדות ב- Euros ובמונדיאלים של הכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערכתי למנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל היא טוטאלית מהצד השני של המשוואה . השלילי שלה . החזקתי בשלוש אסמכתאות , שלושה מכתבי הערכה , שיוסף בר-אל הקדיש לי בעת מפגשיי עמו (כמנהל שלי) לאורך ציר ארוך של הפקות טלוויזיה מקומיות ובינלאומיות . לכאורה הייתי אמור להסתפק בצל"שים הללו ולהיות מרוצה מעצם העובדה שמנהל הטלוויזיה הקדיש לי מזמנו ומהלל את פרי עבודתי הטלוויזיונית . האמת , לכמה אנשים בטלוויזיה כבר הטריח יוסף בר-אל את עצמו לכתוב באופן אישי מכתבי הללויה ? התיעוד הועלה לבּוֹיְידעֶם , העלה אבק במשך השנים , ועכשיו הוסר ממנו . התיעוד היָשָן הזה שהועבר לפוסט הנוכחי בעצם כבר לא חשוב . זאת לדעת : יוסף בר-אל התמנה ב- 10 ביולי 1990 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מינוי פוליטי שהחזיק אומנם מעמד שלוש שנים אך לא צלח . שרת החינוך בממשלת יצחק רבין ז"ל גב' שולמית אלוני ז"ל הפרה אותו או מנעה את המשכו . על פי המלצתה והחלטתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מונה מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום ב- 18 באפריל 1993 למנכ"ל רשות השידור במקום אַרְיֵה מֶקֶל שעזב את תפקידו (בטרם השלים קדנציית ניהול בת חמש שנים) תמורת קבלת ג'וב של קונסול ישראל באטלנטה . "פקדתי על מוטי קירשנבאום להעיף מייד עם מינויו למנכ"ל הרשות את יוסף בר-אל מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . לא רציתי אותו יותר שָמָה מפני שכל הזמן התחנף לפוליטיקאים" , הסבירה לי בשיחת התחקיר בינינו ב- 2005 בעת כתיבת הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . ליתר דיוק : גב' שולמית אלוני ז"ל לא פקדה על מוטי קירשנבאום אולם ביקשה ממנו במפורש להדיח לאלתר את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל , מבלי להמתין לסוף קדנציית הניהול שלו . כזכור , זכה מר יוסף בר-אל במכרז מנהל הטלוויזיה ב- 10 ביולי 1990 , מִכְרָז שהתנהל בראשות מנכ"ל רשות השידור מר אַרְיֵה מֶקֶל ויו"ר בוועד המנהל של רשות השידור מר אהרון הראל ז"ל . הוא הביס בקלות את המועמד שהתחרה נגדו נסים משעל . לאחר ניצחונו הכריז יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה החדש בפרהסיה "ידעתי שאנצח" . כתבת "מעריב" הפכה את ההצהרה לכותרת בעיתונה. לרבים נשמעה ההכרזה הזאת כדברי רָהָב .

טקסט תמונה : 11 ביולי 1990 . הכרזה מתריסה. יוסף בר- אל נבחר למנהל החדש של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומכריז בפומבי למחרת ב- 11 ביולי 1990 בעיתון "מעריב" על ניצחונו במכרז למנהל הטלוויזיה : "אני מרגיש על הכיפאק – ידעתי שאנצח" . להכרזת הניצחון שלוֹ והזכייה במינוי היה צליל וגוון טוֹן של דברי שחץ חסרי תקדים . רבים שאלו את עצמם למי הייתה נחוצה הצהרת הרָהָב הזאת ומתי העיז קודם לכן מנהל טלוויזיה להתרברב בעיתונות הארצית בעניין ניצחונו במכרז לתפקיד רב האחריות שאין בו שום זכויות אלא רק חובות . (באדיבות העיתון "מעריב") .

בחלוף תריסר שנים התמנה למנכ"ל רשות השידור ביוני 2002 על פי המלצת השַר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן ועל פי החלטת ראש הממשלה אריאל שרון . המינוי התברר כמופרך והוא סולק באמצע כהונתו ע"י אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שהפקידו בידו למשמרת בת חמש שנים את אחד ממוסדות השידור החשובים במדינת ישראל , רשות השידור . בטרם טריקת הדלת על יָדִי בקיץ 2002 נתתי לו לדעת את דעתי השלילית עליו למרות מכתבי ההערכה והצל"שים שכתב והעניק לי . נטשתי . ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "רוֹש וְלַעֲנָה – הפוליטיזציה בשידור הציבורי שנות האוֹפֶל 2005 – 2001 . הכרך נכתב במסגרת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שחקרתי וכתבתי וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

טקסט מסמך : 25  במאי 1985 . מכתבו של מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום שידורי עונת הכדורגל של 1985 – 1984 . חטיבת הספורט בפיקודי שידרה באותה עונה סך של 300 שעות שכללו את משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) , אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , משחקי המכבייה ה- 11 , טורניר הטניס של ווימבלדון , משחקי הגמר של גביעי אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות ומחזיקות גביע , אליפויות אירופה בכדורסל וכדורגל , אליפויות ישראל בא"ק , שחייה , והתעמלות . למעלה משמאל תוספת בכתב ידו של מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990 . מכתבו של מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הישירים הארוך והמורכב של מונדיאל איטליה 1990 . שידרנו מאיטליה לירושלים סך של 125 שעות בשידורים ישירים בפרק זמן של 35 ימים . ההצלחה בעתיד מותנית במנהיגות יישרת דרך , נשענת על ידע מקצועי מובהק ועל טוהר מידות , הבנת הטכנולוגיה והתמצאות בכלכלה טלוויזיונית , ונסמכת על דבקות במשימות השידור ללא פשרות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992 . מכתבו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יוסף בר-אל אלי בטרם טיסתי עם הצוות שלי למבצע השידורים הארוך והמסובך של אולימפיאדת ברצלונה 1992 . שידרנו מברצלונה לירושלים 155 שעות בשידורים ישירים בפרק זמן של 17 ימים . ממוצע של 9.1 שעות בכל יום שידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : ראשית יולי 1992 . שער הכריכה הראשי של ספר השידורים של אולימפיאדת ברצלונה 1992 כפי שכתבתי וחיברתי בטרם תחילת מבצע השידורים . פקודת המבצע נשלחה בכתב יָדִי (היא לא הודפסה כמצווה והייתה לכך סיבה) למאה וחמישים פונקציות ברשות השידור. מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל קיבל לידיו ממני את העותק הראשון. הוא העיר לי , "כתב ידך יפה יותר מאותיות הדפוס תענוג לקרוא אותו", והוסיף כמו תמיד, "שתהיה לי בריא" . בתוך אווירת המאבקים הלא סימפטית והבלתי מקצועית הזאת בלשון המעטה הייתי צריך גם להפיק את השידורים האולימפיים היקרים, ולא רק להתקוטט ולַרִיב . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

טקסט תמונה : יולי 1992. אולימפיאדת ברצלונה 1992 . מישהו תפס אותי לאחר חודש ללא שינה. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

טקסט תמונה : אוגוסט 1997 . אליפות העולם ה- 6 בא"ק באתונה – יוון . אנוכי יחדיו עם השדר מאיר איינשטיין בעמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי באתונה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כותרת הפוסט (2) : יצחק רבין ז"ל (1995 – 1922). תשע עשרה שנים להירצחו. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נרצח במוצ"ש – 4 בנונמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב ע"י בן עוולה, נָבָל ועלוב. בן המלכות נפל. הנזר והאצעדה נגזלו ממנו. הפוסט נכתב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שנעדרו מזירת הרצח. החיים היו חזקים מהמתים. Euro 1996 באנגליה. מוטי קירשנבאום הוא מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא. פוסט מס' 448. כל הזכויות שמורות.

ציטוט : "אין צער שאינו מתרכך וחולף במרוצת הזמן".                                                 (קיקרו) .

החיים היו חזקים מהמתים . זמן קצר לאחר רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצאי שבת – 4 בנובמבר 1995 בכיכר מלכי ישראל בתל אביב (שמה הוסב ל- "כיכר רבין") שָבָה חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 למסלולה . למרות העצב הנורא המשכתי בתהליכי ההפקה של שני אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים הקרבים ובאים , אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (96 EURO) ואולימפיאדת אטלנטה 1996 . טורניר Euro 1996 נועד להיערך במהלך חודש יוני לראשונה בהשתתפות שש עשרה הנבחרות הטובות ביבשת . פי שתיים יותר נבחרות מאשר Euro 1992 לפני ארבע שנים בשוודיה . משחק הפתיחה התקיים באצטדיון "וומבלי" (Wembley) בלונדון ב- 8 ביוני 1996 ומשחק הגמר בו ניצחה גרמניה את צ'כיה נערך באותו מקום ב- 30 ביוני 1996 . כעבור פחות משלושה שבועות ב- 19 ביולי 1996 נערך באטלנטה בירת מדינת הדרום ג'ורג'יה בארה"ב טקס הפתיחה של האולימפיאדה ה- 26 במניין העת החדשה . טקס הנעילה נערך בחלוף 17 יום ב- 4 באוגוסט 1996 . שבעה חודשים לאחר האסון הגדול של רצח ראש ממשלה בישראל כבר הפקתי וניהלתי בפקודתם של מנכ"ל הרשות מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן יותר מ- 300 (שלוש מאות) שעות במפקדות השידור שלנו שהקמתי בלונדון ואטלנטה .

מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום שָב לרשות באביב של תשנ"ג . זה היה ביום ראשון בשבוע ב- כ"ז בניסן תשנ"ג משהתייצב בפסגת ההיררכיה של השידור הציבורי . הוא התמנה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ב- 18 באפריל 1993 על פי המלצת שרת החינוך שולמית אלוני ז"ל ולפי החלטת ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום בן ה- 54 החזיק עכשיו בתפקיד הרָם והחשוב כשהוא עטור תהילה ושטוף זיכרונות שלא נמחקו מההיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . חלפו כבר שבע עשרה שנה מאז זכה ב- 1976 בהיותו בן 37 בלבד בפרס ישראל לטלוויזיה בגין הפקת התוכנית הסטירית "ניקוי ראש" וגם בשל כישרון התיעוד שלו וסרטיו הדוקומנטאריים כפי שבאו לידי ביטוי על המרקע במשך רבע מאה של שנים . הציבור לא שכח אותו, וודאי לא עובדי הטלוויזיה . קסמו לא הוּעַם . הידיעה המרעישה כי מוטי קירשנבאום התמנה למנכ"ל רשות השידור במקומו של אַרְיֵה מֶקֶל עשתה לה חיש מהר כנפיים בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ובבניין "החוּטִים" הסמוך אליו בו היה ממוקם רדיו "קול ישראל" . הייתי עֵד כמו אחרים לשמועה שעברה מפה לפה ושותף כמו רבים לשמחה הגדולה . אני זוכר היטב את אווירת התרוממות הרוח של הימים ההם . ניצבתי שָם עֵד להתרחשויות . הבחירה להציב את מוטי קירשנבאום מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית ב- 1968 בצמרת השידור הציבורי של מדינת ישראל סימלה את סוף העִידָן הכושל של יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשלוש השנים של 1993- 1990 . לפתע זרחו באביב של 1993 שוב תקוות חדשות בבניין בטלוויזיה הישן . מוטי קירשנבאום פרש מרשות השידור בראשית שנות ה- 80 בגלל וויכוחים מקצועיים מרים ומחלוקות קשות עם מנכ"ל רשות השידור דאז יוסף "טומי" לפיד. טומי לפיד מונה למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979. מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ע"י שַר החינוך זבולון המר וראש הממשלה מנחם בגין סיים את עידן שלטונם של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ושל ארנון צוקרמן מנהלו של מוטי קירשנבאום בטלוויזיה . מוטי קירשנבאום שימש באותה העת כבר כמה שנים מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא הטיל דופי ביכולתו של יוסף "טומי" לפיד לנהל את רשות השידור על מרכיביה הציבוריים הרבים והיה האיש שטבע בלשונו הסרקסטית והשנונה בראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת את הסלוגן : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אך לא ידע להרכיב אותה מחדש" (אמר את הסלוגן במקור לעיתונאית והסופרת גב' שרית לוי ישי) .

                                                                                                                                              לאחר שפרש מהטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת הובילו אותו כשרון היצירה , הכתיבה , והעיתונאות שלוֹ להפיק ולביים תוכנית סאטירה בתיאטרון המסחרי שנקראה , "יורדים על השבוע" . מוטי קירשנבאום כתב טקסטים שנונים לשלישיית "הגשש החיוור" , ביים סרטי תדמית ושיווק עבור התעשיין המיליארדר סטף וורטהיימר , והמשיך גם לתעד את קורות חיינו בטלוויזיה . מוטי קירשנבאום כמו הבימאי האולימפי האמריקני והמתעד הדגול באד גרינספאן (Bud Greenspan) והבימאית המופלאה לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl) הוא מתעד כפייתי במובן החיובי של המילה . לני ריפנשטאהל קנתה את המוניטין הבינלאומי העצום שלה לאחר שביימה שני סרטים דוקומנטאריים חשובים ורבי עוצמה בשנות ה- 30 של המאה שעברה . הראשון , "כנס המפלגה הנאצית הגרמנית בנירנברג 1934 בראשותו של הקנצלר אדולף היטלר" , והשני , "אולימפיאדת ברלין 1936" . באד גרינספאן התפרסם בעולם כמתעד האולימפי הגדול והמוכשר ביותר בדורנו . אלכס גלעדי ואנוכי שידרנו רבים מסדרת סרטיו הנפלאים (הסדרה נקראה "OLYMPIAD") בטלוויזיה הישראלית בעשורי ה- 70 ו- 80 . מוטי קירשנבאום רכש את פרסומו בישראל כמתעד טלוויזיה רב גוני במשך ארבעה עשורים מאז 1968. שלושת המתעדים הייחודיים האלה מוטי קירשנבאום, לני ריפנשטאהל, ובאד גרינספאן נולדו עם מצלמה ביד ודחף בלתי נלאה ללחוץ על ההֶדֶק שלה.

הייתה למוטי קירשנבאום סבלנות רבה למושאי כתבותיו . הוא ידע לכתוב תסריט ולתכנן היטב את מערך הצילום, היה נחוש להשיג את מטרתו , וסובלני דיו כדי להקשיב לקול מצלמתו . די להתבונן בשתי כתבותיו הנפלאות ששודרו במגזין החדשות של ערב שישי , האחת ב- 1972 , "עם ישראל מבלה את חופשתו בשמורת עין גדי ב- 1972" , והשנייה בהפרש של עשרים שנה בכתבה העוסקת , "במזג האוויר הסוער והגשום שפקד את המדינה בינואר 1992" , כדי להבין את הרכב תכונותיו כבימאי דוקומנטארי . האינטליגנציה הקולנועית שלו מורכבת מכשרון וידע , חוש הבחנה בין הניואנסים הדקים , יכולת ביטוי וכישרון לכתוב טקסט מדויק . הומור , שנינות , ו- סרקאזם הפכו את מוטי קירשנבאום לאיש טלוויזיה ייחודי . הוא לבטח אחד מגדולי המתעדים של תקופתנו בכל שטחי חיינו בטלוויזיה . במשך שנים רבות כיסתה המצלמה שלו תחומים רבים ומסגרות שונות לאורכה ורוחבה של המדינה : צבא וביטחון , פוליטיקה , ההתיישבות החדשה בחבלי אבות לאחר מלחמת ששת הימים  ב- 1967 והמחלוקות בצדה , חברה וכלכלה , יהודים וערבים , תרבות הפנאי , חיינו בכפר ובעיר , חי וצומח , טבע וחקלאות , ספורט , ומה לא בעצם .

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה . מוטי קירשנבאום (משמאל) באחד מרגעי השיא והתהילה שלו בטלוויזיה כמי  שיצר , הפיק , וערך את התוכנית הסאטירית הראשונה שלו בטלוויזיה "לא הכל עובר" . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שמואל מזרחי איש האביזרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשית ימיה , העיתונאי והסופר דן בן אמוץ מהבודדים שהייתה בידו עט חדה מתער , ומוטי קירשנבאום שמתבונן בעיניים מעריצות בדן בן אמוץ . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בסוף שנות ה- 80 התמנה אליעזר יערי לעורך ומגיש מגזין החדשות "יוֹמָן" המשודר מידי ערב שישי בזמן צפייה ראשי בשמונה בערב. אליעזר יערי עשה את עסקת חייו . הוא גייס לשורותיו את מוטי קירשנבאום ככתב ועיתונאי  Free lancer. אליעזר יערי העניק זמן מסך לכתבותיו (המצוינות) ובתמורה נשמרה תודעתו של היוֹצֵר בציבור. זה היה דִיל מצוין. צריך לומר בגלוי כי מוטי קירשנבאום תּחזֵק בכתבותיו את איכות ה- "יומן" של אליעזר יערי ב- 1990 בדיוק כפי עשה עשרים שנה קודם לכן במגזין "יומן השבוע" שערך והגיש יורם רונן. הכתבות המיוחדות שלו האפילו על שאר התכנים במגזין . שתי כתבות של מוטי קירשנבאום בעידן אליעזר יערי בראשית עשור ה- 90 זכורות לעַד. האחת, הכתבה אודות "המסתערבים" שנעשתה בקיץ 1991. השנייה עסקה ב- "מזג האוויר החורפי הסוער שפקד את ישראל בינואר 1992". התייצבותו של מוטי קירשנבאום אחד מאנשי הטלוויזיה הכישרוניים והמוצלחים בארץ בפסגת השידור הציבורי ב- 1993 התאפשרה לא רק בשל כישרונו אלא בשל נסיבות פוליטיות ובהן חזרתו של יצחק רבין לשלטון. יצחק רבין מנהיג מפלגת העבודה ניצח בבחירות ב- 23 ביוני 1992 את יריבו ראש מפלגת הליכוד יצחק שמיר בפער מנדטים שאִפשֵר לו להרכיב ממשלה עם מפלגת ש"ס ומפלגת מר"צ בראשותה של אישה נאורה גב' שולמית אלוני. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין הפקיד את בידיה את תיק החינוך והתרבות. מנהיגת מר"צ הזדרזה והגתה Deal. היא ביקשה להחזיר את המנכ"ל המכהן אריה מֶקֶל למשרד החוץ ממנו הושאל לרשות השידור ולמנות במקומו את מועמדה מוֹטִי קִירְשֵנְבַּאוּם. גב' שוּלָמִית אַלוֹנִי זכרה את פועלו העצום ומורשתו הטלוויזיונית של מוטי קירשנבאום. אַרְיֵה מֶקֶל התנה את וויתורו על משרת מנכ"ל רשות השידור ושובו למשרד החוץ בקבלת תפקיד הקונסול באטלנטה (בירת מדינת הדרום ג'ורג'יה). העניין סודר. באפריל 1993 חזר אריה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור מוקדם מהצפוי למשרד החוץ מבלי להשלים את שנת כהונתו החמישית. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין אישר במהירות וללא שום וויכוח את מינויו של מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור. שמו הרי לא נשלף מהבויידֶעם.  לימים תוך כדי עריכת המחקר וכתיבת הספר שאלתי את גב' שולמית אלוני כיצד ידעה שמוטי קירשנבאום אומנם מוכשר דיו ובעל יכולות להתייצב בפסגת השידור הציבורי כדי להנהיג ולנהֵל אותו. מבלי להמתין ירתה את תשובתה : "מוטי קירשנבאום הפיק וערך בשנות ה- 70 מוצר שידור מצוין בדמותה של תוכנית הסאטירה "ניקוי ראש". הוא לא רק ערך את התוכנית אלא ניהל גם צוות גדול של אנשים שעבד תחתיו בהפקת התוכנית. בכך הוכיח שהוא גם יוצר וגם מנהל. הוא מצא חן בעיניי. זאת הסיבה שרציתי אותו בתפקיד מנכ"ל רשות השידור" .

טקסט תמונה :  ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה . אווירת הימים ההם בטרם ימי התהילה של תוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש" . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אישה לא מזוהה , דן בן אמוץ ז"ל , אורי זוהר (קרוב למצלמה) , הסופר יורם קניוק ז"ל , שחקן הקולנוע האמריקני גדל הגוף פול סמית' , ז'אק כהן שחקן טלוויזיה בתוכנית בשפה הערבית "המסעדה הגדולה" , מוטי קירשנבאום , ואדם לא מזוהה  . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סייע בזיהוי הנוכחים התמונה : יצחק שבתוב.

מוטי קירשנבאום היה מנכ"ל רשות השידור הראשון שפעל בעידן תחרותי . זה לא היה פשוט . בעת מינויו באפריל 1993 הייתה הטלוויזיה הישראלית הציבורית עדיין ערוץ שידור ארצי מונופוליסטי ללא יריבים ושלטה שלטון ללא מיצרים במדינה . בתוך שישה חודשים השתנה המצב תכלית השינוי . בנובמבר 1993 החל ערוץ 2 המסחרי לשדר את תוכניותיו . מול מוטי קירשנבאום ניצבו יריבי תקשורת מרים וגם עשירים . שמות מוכרים היטב מהשורה הראשונה של וותיקי רשות השידור בדמותם של דן שילון ויוחנן צנגן מנכ"לים משותפים של הזכיינית "רשת" , אלכס גלעדי מנכ"ל הזכיינית "קשת" , ועוּזִי פֶּלֶד שהיה סגנו של פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ בצוות ההקמה של הטלוויזיה בשנים 1969- 1967 , ועכשיו שימש מנכ"ל הזכיינית "טלעד" . המתחרים האלה היו תאבי הצלחה , עתירי ממון , וחדורי רצון עז להוכיח את עצמם , וגם לא פחות מוכשרים מ- מוטי קירשנבאום עצמו . חייהם של מוטי קירשנבאום ושל המנכ"לים ברשות השידור שבאו בעקבותיו השתנו בבת אחת מאז נובמבר 1993 . המאבק נגד ערוץ 2 הנמרץ היה כה חריף עד שחלקם סבלו מסיוטי לילה . אֵיילוֹן שָלֵו התמנה למנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 והציב את יעקב איילון בכורסת המגיש הראשי . כעבור זמן קצר הודח איילון שלו ובמקומו התמנה שלום קיטל ששימש שנים רבות קודם לכן כ- כתב ושדר חדשות ברדיו "קול ישראל" . שָלוֹם קִיטָל חולל תיכף מהפכה בחברת החדשות . הוא הרכיב את צמד ההגשה האטרקטיבי יעקב איילון ומיקי חיימוביץ , וגייס לשורותיו כוח עיתונאי מקצועי רב ניסיון מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרדיו "קול ישראל" , וגם מתחנת הרדיו הצברית של גלי צה"ל . הוא לא הכשיר עובדים . הוא קנה כוח אדם מקצועי מוכן . שמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית או כפי שחלק מהציבור קרא לה עדיין "הטלוויזיה הכללית" הומר בשם חדש , ל- "ערוץ 1" . נפתחה תחרות טלוויזיה קשה שטרם נודעה כמותה עד אז בארץ ישראל בין ערוץ 1 הציבורי הוותיק לבין ערוץ 2 המסחרי הצעיר והלוחמני – על לבו ועיניו של הצופה .

מייד לאחר מינויו למנכ"ל רשות השידור ב- 18 באפריל 1993 ביצע מוטי קירשנבאום מהלך ניהול דרמטי . הוא החליט לא להאריך את כהונתו של יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית בשנים 1993- 1990. למעשה החליט להיפטר ממנו והדיח אותו מתפקידו . במקומו הציב את יאיר שטרן שהיה אז כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית בוושינגטון בירת ארה"ב . מוטי קירשנבאום עיתונאי בכל רמ"ח אבריו ידע שרשות השידור הציבורית של מדינת ישראל ניצבת ב- 1993 בצומת דרכים ונקודת זמן היסטורית . מוטלת עליה משימת כיסוי רחבת היקף של חזון חדש , יוזמת השלום שנקטו ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס כלפי העם הפלסטיני . רשות השידור פתחה בסיקור טלוויזיה ורדיו מורכב , ארוך , ויקר של הסכם אוסלו והנעשה סביבו בין ישראל לבין הפלסטינים , הסכם שעתיד להביא את ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון יצחק רבין וראש אש"פ יאסר עראפאת ללחוץ ידיים לראשונה על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון ב- 13 בספטמבר 1993 .

טקסט תמונה : יוסף בר- אל בראשית דרכו בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1969 . עלה לישראל ממצרים שם רכש תואר אקדמאי ברוקחות . כמו רבים אחרים זנח את מקצועו ופנה לעיסוק בתקשורת. הוא התמנה למנהל חטיבת החדשות בשפה הערבית לאחר עידן שלמה ענברי . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : קיץ  1992 . מר יוסף בר-אל בשיא כוחו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1993 – 1990 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מוטי קירשנבאום לא רצה את יוסף בר-אל . הוא זכר שהטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת הנהגתו של יוסף בר-אל בשנים 1993 – 1990 הגיעה לנקודות שפל חסרות תקדים בכל תחומי השידור הציבורי , חדשות , הפקות ספורט , תוכניות בידור , תיעוד , ודרמה . יוסף בר-אל היה האיש שעל פי דעתו דִרְדֵר את הטלוויזיה הישראלית הציבורית למקומה הנמוך ולכן חסר כל כשרון להזניק אותה מחדש למקומה הטבעי בו נדרשה להימצא זה מכבר , אך היא לא הייתה שָם . מוטי קירשנבאום רצה במישהו שלוֹ ומכוחותיו . דמות שמקובלת עליו ועל המקצוע בכל פרמטר טלוויזיוני . צבר ישראלי בעל מנטאליות ישראלית , עיתונאי מהיר מחשבה , בעל ניסיון וכושר ביצוע , וגם יכולת מנהיגות . ולפני הכול איש של יושרה . מנכ"ל רשות השידור החדש מצא את התכונות האלה ביאיר שטרן . מר יאיר שטרן היה כתב הטלוויזיה בוושינגטון באותה עת ולפני כן מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה במשך שש שנים (1989 – 1983) . דרכם של מנכ"ל רשות השידור החדש ומנהל הטלוויזיה החדש הצטלבה שוב לאחר שנים רבות . מוטי קירשנבאום נולד בכפר סבא ויאיר שטרן ברמת גן . יאיר שטרן הוא בנו של מנהיג תנועת לח"י יאיר שטרן ז"ל שנרצח ע"י הבריטים ב- 1942 . אִמו רוני ז"ל הייתה בהריון כשבעלה נורה ע"י שוטרי הבולשת הבריטית . היא הנציחה את שם בעלה וקראה לבנה התינוק יאיר . מאוחר יותר התחתנה רוני שוב ועקרה עם בנה יאיר שטרן מרמת גן לנתניה . מוטי קירשנבאום נולד בכפר סבא . בהיותו בן שבע החליטו הוריו אברהם ובת שבע לעזוב את כפר סבא והתיישבו אף הם בנתניה . אביו הקים את חנות הנעליים "נעלי חן" בעיר . מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן גדלו יחדיו בנתניה עיר קיט קטנה ונקייה בימים ההם הבנויה על שפת הים . מוטי קירשנבאום מבוגר מיאיר שטרן בשלוש שנים והיה מדריכו בתנועת "הצופים" . שניהם חובבי ספורט ידועים שהיו גם אוהדים שרופים של קבוצת מכבי נתניה בכדורגל ומעריצים מושבעים של מרדכי שפיגלר . מוטי קירשנבאום הגיע לצוות ההקמה ולחטיבת החדשות של פרופסור שלמה אהרונסון בטלוויזיה בשנת 1968 . יאיר שטרן עיתונאי ב- "מעריב" עשה זאת שנתיים אחריו לאחר שהצטרף לצוות שידורי הספורט באחריות דן שילון .

בקיץ 1993 הדיח מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום את יוסף בר-אל מניהול הטלוויזיה . יאיר שטרן הוצב במקומו . בחירה ראויה . גב' שולמית אלוני הדעתנית ובעלת היוזמה התמנתה לשרת החינוך בממשלת יצחק רבין ב- 1992 . היא הייתה פוליטיקאית וותיקה שייסדה ב- 1973את התנועה למען זכויות האזרח והקימה את מפלגת ר"צ . שולמית אלוני הייתה מודעת לאופי שלטונו של יוסף בר-אל בטלוויזיה וביקשה לסלקו מייד . היא מינתה את מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור וזוכרת היטב את הנעשה מאחורי הקלעים וגם לפניהם כפי שתיעדה את העובדות בפניי בעת שיחות התחקיר שניהלתי עמה כלהלן : "לאחר שמיניתי את מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור במקומו של אריה מקל ביקשתי אותו לפטר תיכף ומייד את יוסף בר-אל מתפקידו כמנהל הטלוויזיה ולא להמתין עד להשלמת הקדנציה שלו . יוסף בר-אל היה מקושר עם הרבה גורמים פוליטיים ועשה טלוויזיה מאוד לא טובה . ראו את זה . גם אני הבחנתי בכך . ראיתי זאת במו עיניי. מוטי קירשנבאום היה רחמן ממני והחליט לתת לו לסיים את תקופת הניהול ורק אז להדיחו" .

טקסט תמונה : חורף  1973. גב' שולמית אלוני ז"ל מקימה  ב- 1973 את התנועה הפוליטית לזכויות האזרח "רצ" ונכנסת בראש רשימתה לכנסת . אישה נאורה וממלכתית שביקשה לעצב שידור ציבורי בישראל נקי וחף מכל שיקולים פוליטיים .  כאן היא נואמת נאום בחירות בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן . (באדיבות גב' שולמית אלוני וארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אַרְיֵה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור לפני עידן מוטי קירשנבאום, זוכר בעת שיחות התחקיר שניהלתי עמו כלהלן : "יוסף בר-אל מונה לתפקיד מנהל הטלוויזיה בתקופתי . וועדת המכרזים בראשותי העדיפה אותו על פני נסים משעל ובחרה בו לקדנציה של שלוש שנים . זה היה ב- 10 ביולי 1990 . הוא בפירוש היה איש לא מוכשר וגם מנותק מההוויה הישראלית והתרבות שלה . הוא תמיד נראה לי עולה חדש ממצרים . אני זוכר שפעם הצעתי לו לקחת את ענת עצמון ולהכשיר אותה כמגישה ראשית של תוכניות התרבות בשידור הציבורי , והאיש שאל אותי , "מי זאת ענת עצמון ?" . מייד הבנתי מי זה יוסף בר-אל , מישהו שאין לו מושג , ואני הייתי האיש שמינה אותו לתפקיד הרָם . מודה בטעותי" .

חיש מהר הוברר למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן כי שניהם נכנסו לוָואקוּם טלוויזיוני (אדיר) שנוצר בשנים של 1993- 1990 . "עֵדוּת למעללי יוסף בר-אל" , כפי שהעיד יאיר שטרן . רִיק מכל היבט שהוא. הטלוויזיה הציבורית הייתה כה רדודה, כה נחותה , וכה מקורקעת בעידן ההוא עד שנותרה בידי שני הבוסים החדשים רק אפשרות אחת . להמריא מחדש . מוטי קירשנבאום מונה ב- 18 באפריל 1993 למנכ"ל רשות השידור שתקציבה השנתי נאמד במיליארד שקל מאגרה וחסויות . שני מנהיגי השידור החדשים , מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן , החליטו להעניק כיסוי טלוויזיוני טוטאלי ומרבי לתהליך מדיני חדש במזרח התיכון בדרך להסכם שלום עם העם הפלסטיני אותו החל וטווה ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין (יחדיו עם שר החוץ שלו שמעון פרס) . את הפיוס ההיסטורי והשלום קיווה להשיג עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת . זה היה מבצע יקר וממושך של רשות השידור  (טלוויזיה ורדיו בשתי השפות עברית וערבית) שתבע התגייסות גדולה של כוח אדם ושימוש לאורך ולרוחב בטכנולוגיה מכסימליסטית שעלתה ממון רב . הסכם אוסלו גובש במשך זמן רב ע"י ד"ר יוסי ביילין ואנשי צוותו ביניהם יאיר הירשפלד , יואל זינגר , רון פונדק , ואורי סביר . זה היה בעצם הישג ביניים אך נקודת ציון חשובה בדרך ארוכה והקשה שהייתה אמורה להוליך להתפייסות חוזה שלום כללי בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית . ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס העניקו את חסותם למהלכים החשאיים של ד"ר יוסי ביילין ואנשיו . התגובות בארץ ללחיצת היד ההיסטורית בין יצחק רבין ליאסר עראפאת  ב- 13 בספטמבר 1993 בוושינגטון מול מבטו המאושר של נשיא ארה"ב ביל קלינטון (Bill Clinton) המחבק את שניהם , היו מעורבות . השמאל תמך בהסכם מול הימין הזועם שהפגין נגדו . מדינת ישראל נחצתה לשניים , למברכי השלום על פי משנתו המדינית של יצחק רבין ולשולליו . ב- 4 בספטמבר 1993 הגיעו 40000 (ארבעים אֶלֶף) מאנשי השמאל לכיכר מלכי ישראל כדי להפגין בעד ההסכם . יומיים אח"כ צעדו 50000 (חמישים אֶלֶף) מהימין ברחובות ירושלים וזעקו בוז להסכם . 2500 (אלפיים וחמש מאות) שוטרים מנעו ממפגיני הימין להסתער על משרדי הממשלה בקריה בירושלים . ב- 9 בספטמבר 1993 חתם ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בתל אביב על ההסכם עם אש"פ . יָאסֶר עָרָאפָאת חתם עליו במקביל בטוניס והתחייב לבטל את עשרים ושישה סעיפי האמנה הפלסטינית הקוראת להשמדת מדינת ישראל . איש לא שיער ולא תיאר לעצמו כי הסכם אוֹסְלוֹ ולחיצת היד בין יצחק רבין ליאסר עראפאת  ב- 13 בספטמבר 1993 בוושינגטון , יובילו כעבור שנתיים לפילוג ומחלוקת כה סוערת בעַם ולרציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין בכיכר מלכי ישראל בתל אביב משלוש יריות אקדח של מתנקש בן עוולה מהימין הקיצוני .

חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של דוד "דוּדוּ" גלבוע והמפיק הבכיר שלו אמנון ברקאי החלה בספטמבר 1993 לכסות בצורה מסיבית את תהליך ההסכם המדיני בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית . עשרות מאנשי רשות השידור , טלוויזיה בעברית ערבית ורדיו "קול ישראל" בשתי השפות עִברית ועַרבית כולל מנכ"ל רשות השידור בעצמו , טסו בראשית ספטמבר לארה"ב על מנת להעביר בשידורים ישירים את טקס החתימה על מדשאות הבית הלבן בין מדינת ישראל לאש"פ ואת לחיצת היד בין יצחק רבין ליאסר עראפאת . מבצע הפקת השידורים הישירים מוושינגטון ושידורם בטלוויזיה וברדיו הממלכתיים היה יקר וחרג בהרבה מתקציבו . מבצעי שידור פוליטיים בינלאומיים מהסוג הזה שכרוכים בשימוש בתקשורת לוויינית Unilateral עולים מיליוני שקלים . מוטי לוי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור נאלץ להזהיר את מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן מחריגת יתר וסכנה לקריסת תקציב חטיבת החדשות באם ימשיכו לשפוך כסף בקצב הזה . היו שמועות שהדבר נעשה באופן מתוכנן וכי אברהם "בייגה'" שוחט שר האוצר בממשלת יצחק רבין הבטיח למוטי קירשנבאום לסייע ולכסות את  ה- Over draft של הטלוויזיה שייווצר בגלל הכיסוי החדשותי היקר , המקיף , והארוך של תהליך ההסכם המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית . בדצמבר 1994 העניקה וועדת פרס נובל באוסלו בירת נורווגיה את פרס נובל לשלום ליצחק רבין , שמעון פרס , ויאסר עראפאת . אין ספק כי רשות השידור בפיקודו של מוטי קירשנבאום עשתה עבודה עיתונאית בלתי רגילה וחשובה בסיקור התהליך על כל היבטיו . העלויות הכלכליות של כיסוי מהלכי השלום של ממשלת יצחק רבין ז"ל בידי הצוותים הרבים של הטלוויזיה והרדיו בשנים 1995 – 1993 הסתכמו בכמה עשרות של מיליוני שקלים . בהיותו מנהיג אמת של השידור הציבורי העניק מוטי קירשנבאום לטלוויזיה בשתי השפות העִברית והעַרבית ולרדיו "קול ישראל" בעברית ובערבית , את אמצעי ההפקה והשידור הנחוצים . כולם ידעו כי רוחו של מנכ"ל רשות השידור שוֹרָה במקום . יתירה מזאת . היא מנשבת בחוזקה ובחוֹם כין כותלי ארבעת גופי המדיה של הרשות .

לחיצת היד בין ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לבין יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת האיצה את המו"מ לשלום אמת בין ישראל לבין המשטר המלוכני בירדן . ב- 26 באוקטובר 1994 הייתה ירדן למדינה הערבית השנייה אחרי מצרים שחתמה הסכם שלום עם מדינת ישראל . ראש ממשלת ישראל יצחק רבין וחוסיין מלך ירדן חתמו על ההסכם בטקס מרשים ומכובד בערבה בנוכחותו של נשיא ארה"ב ביל קלינטון . בין יצחק רבין למלך חוסיין נרקמו יחסים חמים וקרובים מאוד מעבר לפורמליים המקובלים בין מנהיגי מדינות. שני האישים בטחו וסמכו לחלוטין איש על רעהו. מוטי קירשנבאום ואנשי רשות השידור היו שָם וסיקרו שוב בצורה מרבית את השלום שנוצר בין ישראל לירדן לאחר ארבעים ושש שנות מלחמה . מנכ"ל הרשות מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בנו ועִיצְבוּ את Media בדמותם . דוד "דוּדוּ" גלבוע התמנה למנהל חטיבת החדשות . רפיק חלבי היה עורך "מבט" . מיכאל קרפין בעל המבט הקשוח נקבע להיות עורך ומגיש התוכנית "מבט שני" . דליה גוטמן החליפה את אליעזר יערי בניהול התוכניות . הרכב אנושי מבטיח . אך בל אקדים את המאוחר .

טקסט תמונה : שנת 1994. ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה יצחק רבין בשיחה עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת. (לע"מ תמורת תשלום).

טקסט תמונה : אוקטובר 1994 . יחסים אישיים חמים וקרובים נרקמו בין ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון יצחק רבין לבין חוסיין מלך ירדן , הרבה מעבר ליחסים הפורמליים המקובלים בין ראשי מדינות . המלך חוסיין העריך עד למאוד את אישיותו של יצחק רבין. מה הפלא ? נשיא ארה"ב ביל קלינטון העריץ את יצחק רבין ורחש לו כבוד עצום. (לע"מ תמורת תשלום).

בתום טורניר אליפות אירופה לאומות בכדורגל של שוודיה 1992 (92' EURO) החליטה התאחדות הכדורגל האירופית (UEFA)  להכפיל את מספר הנבחרות הנוטלות חלק בטורניר הגמר משמונה לשש עשרה ועִמו גם כמות המשחקים . אליפות אירופה לאומות בכדורגל הנערכת מידֵי ארבע שנים מאז 1960 נועדה להתקיים בקיץ 1996 באנגליה . הטורניר מנה שש עשרה נבחרות אירופיות והתארך לשלושה שבועות וחצי . היו אמורים להיערך בו שלושים ואחד משחקים . מפעל כדורגל רב ממדים הדומה בהיקפו למתכונת אליפויות העולם בכדורגל של שנות ה- 70 במאה הקודמת. אירופה קפצה מדרגה . זה היה חידוש גדול שחייב היערכות טלוויזיונית טכנולוגית ולוגיסטית בסדר גודל שונה לחלוטין מבעבר והכנה מדוקדקת של כוח אדם מיומן בשני מוקדי השידורים בירושלים ולונדון . הפקה רחבה ויקרה בהרבה מזאת של אליפות אירופה האחרונה שנערכה בשוודיה ב- 1992 . זכויות השידורים האמירו בהתאם . יוסף בר-אל סולק ולא היה עוד בשטח גם לא המנכ"ל היוצא של הרשות אריה מקל . גורלי אינה לי לפגוש שוב את מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן .

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את טורניר אליפות אירופה לאומות בכדורגל – שוודיה 1992 (טורניר המכונה 1992 – EURO ) התקיימה בתקופת שלטונו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל . ההפקה התנהלה בקמצנות יתירה . הטורניר בהשתתפות שמונה נבחרות הטובות באירופה , שוודיה , צרפת , אנגליה , הולנד , סקוטלנד , רוסיה , גרמניה , ודנמרק  –  החל ביום רביעי – 10 ביוני 1992 והסתיים ביום שישי – 26 ביוני 1992 . שידרנו ישיר את משחק הגמר בו ניצחה דנמרק במפתיע את גרמניה 2 : 0 . את נבחרת דנמרק אלופת אירופה ב- 1992 אימן אז ריכרד נילסן שהפך שֵש שנים אח"כ למאמנה של נבחרת ישראל . הגשתי ליוסף בר-אל כמקובל את ספר השידורים של שוודיה 92 למרות חילוקי הדעות הקשים בינינו . בלתי אפשרי היה לעבוד עמו . יוסף בר-אל רצה לשדר ישיר רק שישה משחקים מתוך ה- 15 שהתקיימו . מנכ"ל רשות השידור אריה מֶקֶל תמך בתוכנית השידורים הישירים המכסימליסטית שהצעתי וכללה את כל חמישה עשר המשחקים של הטורניר . שילמנו 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר עבור זכויות השידורים של המפעל . אריה מֶקֶל ואנוכי התכוונו לנַצֵל כל רגע ממנו . לבסוף התפשרנו על 11 משחקים בשידור ישיר מתוך סך כולל של 15 לרבות משחק הגמר ששוחק בלֵיל שישי בתשע בערב של 26 ביוני 1992 . יוסף בר-אל נכנע . שידרנו ישיר משחק מהאליפות גם בלֵיל שבת .

טקסט מסמך : ספר השידורים של מבצע שידור משחקי אליפות אירופה בכדורגל – שוודיה 92' (92' EURO) . את שני העותקים הראשונים שלחתי למנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל . "לא תצטערו על ההשקעה , על זמן המרקע , ועל הביצוע של מחלקת הספורט" , כתבתי והקדשתי לשניהם את הספר . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הטסתי לשוודיה 92' את מאיר איינשטיין ורמי ווייץ כשדרים בודדים , ללא טכנאים וללא פרשנים לצִדם . הייתי צריך לקוות שהם לא יפשלו כמו יורם ארבל בכמה רגעי חולשה שלוֹ ב- 1985 ו- 1989 .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל שרצה לחסוך כסף לא הסכים לבקשה שלי לשלוח צוות שידור כמקובל היום . הוא ראה בהצלחתם של שידורי הכדורגל משוודיה 1992 דבר מובן מאליו גם ללא פרשנים וטכנאים נלווים וצוות הפקה המנהל את השידור המוקד התרחשותו . מנהל הטלוויזיה התנכל לכמות , איכות , ומהות הצוות שנשלח לשוודיה , אך לא העֵז לפגוע במסורת השידור של המפעל הזה שתחילתה (המוצלחת) הייתה ארבע שנים קודם לכן באליפות אירופה לאומות בכדורגל של 1988 (Euro 1988) שנערכה בגרמניה המערבית בתקופתם של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז מר חיים יבין . חוסר ההבנה של הנהלת רשות השידור בניהול שידורים סבוכים כאלה הכריח אותי להושיב את אבי רצון פרשן הכדורגל שלנו באולפן  בירושלים . הוא פִירְשֵן את המשחקים שנערכו אלפי קילומטרים ממנו כשהוא מנותק מהם , ועשה זאת באמצעות המסך הקטן באולפן השידור , בשיטת ה- Off Tube הנלוזה והידועה לשִמצה .

טקסט מסמך : 26 בחודש מאי של שנת 1992 . הפקת אליפות אירופה לאומות בכדורגל – שוודיה 1992 (Euro 1992) . פרוצדורה כספית מסורבלת של רשות השידור מכבידה על מהירות ויעילות ההפקה של שידורי חטיבת הספורט של הטלוויזיה . אירוני לחשוב שסמנכ"ל הכספים הוא המייעץ והממליץ למנכ"ל רשות השידור בעניינים עיתונאים טהורים הנוגעים להטסת שני השדרים מאיר איינשטיין ורמי ווייץ ליעדי השידור ב- 1992 EURO . לוגיסטיקה פתטית . אני עוקף בהתכתבות הדנה בדולרים ספורים את מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בדרכי  לסמנכ"ל הכספים מוטי לוי שממליץ בפני מנכ"ל רשות השידור לאשר את בקשתי . מנכ"ל רשות השידור אריה מקל מאשר את המלצתו של מוטי לוי לשפר את תנאי המגורים של שני השדרים בשוודיה 1992, בתנאי שמאיר איינשטיין יסדיר את חובותיו למחלקה הכספית של רשות השידור. הדבר לא שנה ולא חזר על עצמו מאוחר יותר בעידן מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                

טקסט תמונה : 26 ביוני 1992 . גטבורג שוודיה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון בסטוקהולם במשחק הגמר בין נבחרות דנמרק וגרמניה באליפות אירופה לאומות בכדורגל בשוודיה – 1992 EURO . משמאל לימין : שדרי הטלוויזיה הישראלית רמי ווייץ , מאיר איינשטיין , ואמיר אפרת כתב העיתון "ידיעות אחרונות" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                                                                                                         

טקסט מסמך : תוכנית השידורים המאושרת של טורניר אליפות אירופה בכדורגל בשוודיה –  92' EURO  (בהשתתפות 8 נבחרות בלבד בעת ההיא) ע"י מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל . נבחרת דנמרק הצטרפה ברגע האחרון לטורניר Euro 1992 לאחר שיוגוסלוויה הודחה ממנו בשל נסיבות פוליטיות. (מתוך פקודת המבצע של שידורי שוודיה  92'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

אליפות אירופה בכדורגל גם במתכונתה הישנה עם מספר נבחרות מצומצם נחשבה לאירוע הכדורגל השני בחשיבותו ואיכותו בעולם אחרי טורניר אליפות העולם בכדורגל (מונדיאל) . את יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה זה ממש לא עִניֵין והבּוֹס הישיר שלי מנהל חטיבת החדשות אֵלִימֶלֶך רָם לא התערב בוויכוח בינינו .

טקסט תמונה : קיץ 1992. אליפות אירופה לאומות בכדורגל – שוודיה 92' , טורניר שנקרא גם 1992 – EURO. השַדָּר רמי ווייץ (משמאל) חזר מסטוקהולם עם מזכרת חביב , צילום משותף עם הגרמני פרנץ בקנבאואר שהיה פעמיים אלוף העולם בכדורגל. ב- 1966 כשחקן , ב- 1990 כמאמן . אך בעוֹל השידור העיקרי נשא מאיר איינשטיין . מאיר איינשטיין שידר ישיר בליל שישי – 26 ביוני 1992 את משחק הגמר בו זכתה נבחרת דנמרק בפעם הראשונה בתולדותיה (והאחרונה בינתיים) באליפות אירופה תחת שרביטו של המאמן ריכארד נילסן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                                                                                  

חודשים ספורים לפני תחילת אליפות אירופה של שוודיה 1992 ידעתי כבר כי הבחירות לכנסת באותה שנה של 1992 הוקדמו מחודש נובמבר לחודש יוני (על פי חוֹק) ואמורות בשל כך להתנגש עם מבצע שידורי הטלוויזיה היקר והיוקרתי של שוודיה 1992 . החלטתי לפנות ביזמתי ועל דעת עצמי אל יו"ר וועדת הבחירות המרכזית כבוד השופט העליון בדימוס מר אברהם חלימה על מנת שיתחשב בתכנון לוח שידורי הטלוויזיה הישירים שלנו מאליפות אירופה בכדורגל ולא יקיים את הבחירות לכנסת ביום של אחד ממשחקי הטורניר . הסברתי לשופט העליון כי שידורי הטלוויזיה הישירים של מחלקת הספורט מאליפות אירופה מרתקים אליהם בעַרבֵי השידור ציבור צופי טלוויזיה גדול , מה עוד שההפקה עצמה וזכויות השידורים עולים ממון הממומנים מכספו של משלם האגרה . השופט אברהם חלימה הודה לי על פנייתי והבטיח להתחשב בבקשתי . היא לא נראתה לו מוזרה אלא הגיונית . בפועל לא הצליחה ממשלתו של יצחק שמיר להשלים את תקופת כהונתה . ב- 4  בפברואר 1992 נקבע חוק התפזרות הכנסת . הבחירות לכנסת הוקדמו בשלושה חודשים ונקבעו ליום שלישי – 23 ביוני 1992 שהיה יום מנוחה במשחקי שוודיה . 11 משחקי שוודיה 1992 שודרו כמתוכנן בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מפלגת העבודה שנישאה על הסיסמא , "ישראל מחכה לרבין" , זכתה ב- 44 מנדטים לעומת 32 של הליכוד . יצחק רבין ז"ל שהיה כבר בן 70 הֵבִיס בבחירות האלה את ראש הממשלה היוצא יצחק שמיר בן ה- 76 והתמנה לראש הממשלה הבא של מדינת ישראל.

בנאום הניצחון הטלוויזיוני המפורסם שנשא יצחק רבין ז"ל באחת עשרה בלילה של יום שלישי – 23 ביוני 1995 מוקף בתומכיו ורעייתו לאה בבית מפלגת העבודה ברחוב הירקון בתל אביב , וכשעה לאחר היוודע תוצאות מִדְגָם הטלוויזיה (האָמִין) שפרסם חיים יבין בטלוויזיה הישראלית הציבורית , טבע יצחק רבין סְמוּק פנים ונרגש , כמעט שיכור ניצחון , את הסלוגן , "אני אנווט…אני אנווט" . יצחק רבין שב לשלטון חמש עשרה שנה לאחר התפטרותו מראשות הממשלה בליל יום חמישי – 7 באפריל 1977 . מעשה נסים פוליטי וכנראה גם חסר תקדים בישראל ובעולם . המצלמות והמיקרופונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית נכחו במקום והנציחו את השעה ההיסטורית . יצחק רבין מגדולי המנהיגים בתולדות העם היהודי והאומה הישראלית חזר למקומו הטבעי . ההיסטוריה המתעתעת . יצחק רבין הנער התל אביבי יפה המראה והתמים בנם של נחמיה ורוזה , תלמיד ביה"ס החקלאי "כדורי" , רצה בכלל להיות מהנדס מים . בכורח הנסיבות הפך למפקד ולוחם הפלמ"ח המהולל במלחמת העצמאות ב- 1948 , היה אלוף פיקוד הצפון בשנות ה- 50 , מונה לרמטכ"ל צה"ל ב- 1964 והוביל את צה"ל לניצחון מפואר במלחמת ששת הימים 1967 . אח"כ נשלח ע"י ממשלת ישראל לשמש שגריר  בוושינגטון . ב- 1974 בהיותו בן 52 נבחר לכהן כראש ממשלת ישראל בקדנציה הראשונה שלו בשנים 1977- 1974 . ב- 23 ביוני 1992 משנבחר שוּב לראשות הממשלה בגיל 70 ידע יצחק רבין שזאת ההזדמנות האחרונה .

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה. ראש הממשלה ושר הביטחון הנערץ של מדינת ישראל דוד בן גוריון בצילום משותף עם אלופי המטה הכללי צה"ל ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס. זיהוי שורת יושבים מימין לשמאל : האלוף דן טולקובסקי מפקד חיל האוויר, האלוף צבי "צ'רה" צור , שמעון פרס מנכ"ל משרד הביטחון , ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון, הרמטכ"ל משה דיין , והאלוף מאיר עמית. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : מזכירו הצבאי של דוד בן גוריון סא"ל נחמיה ארגוב, אל"מ גדעון שוקן ראש אכ"א, האלוף שמואל טנקוס מפקד חיל הים, האלוף יצחק רבין, האלוף משה צדוק ראש מל"ח, האלוף יהושפט הרכבי, האלוף חיים בר- לב, אל"מ מאיר אילן ראש אג"א. (לע"מ תמורת תשלום).

טקסט תמונה :  חודש אוקטובר – שנת 1974 . ראש הממשלה יצחק רבין (בן 52) ורעייתו לאה רבין יחד עם גב' גולדה מאיר (בת 76) בהלוויה של נשיא המדינה זלמן שז"ר . ניצב מאחור איש השב"כ עוֹבַד , גבר יפה תואר (מרכיב משקפי שמש ומעונב) , ששימש מאבטח של ראשי הממשלות בישראל בימים ההם . (לע"מ תמורת תשלום) .

שנת 1992 האירה פנים ליצחק רבין ז"ל אך גם למוטי קירשנבאום ייבדל לחיים ארוכים . מוטי קירשנבאום שהה בימים ההם כבר זמן רב מחוץ לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור . הוא היה עכשיו איש תקשורת פרטי אך הערוץ הציבורי נשאר האכסניה הטבעית לכתבותיו הדוקומנטאריות . הדבר סייע לקַבֵּע ולשָמֵר את כישרונו כמתעד טלוויזיה מוכשר ומוצלח בתודעת הציבור . חודש ינואר של שנת 1992 היה גשום מאוד . בפעם הראשונה מאז 1950 ירד שוב שֶלֶג קל בתל אביב וחיפה . מדינת ישראל מַלְאָה מי גשמים . אגם הכינרת איים להציף את קיבוצי הסביבה . האחראים נדרשו לפתוח את סכר הירדן ולאפשר למים השוצפים לזרום דרומה אל ים המלח . נחלי איילון והירקון עלו על גדותיהם . גם נחל אשדוד ונחל שִקְמָה ואגם שִקמה ליד קיבוץ זיקים התמלאו במי גשמים . השיטפונות הקשים האלה הציפו את המדינה וסגרו את הכבישים. מזג האוויר הסגרירי החשיך את ישראל . חורף אמיתי. התושבים הסתגרו בבתיהם, אבל לא מוטי קירשנבאום . הוא ארז את ציודו ויָצָא דרומה לתעד את מראות החוֹרֶף עם הצלם הוותיק מאיר דיסקין למגזין ה- "יוֹמָן" של אליעזר יערי מי שכונה בידי חבריו "גֵיְיזֶר" . בדרכו חזרה מאגם שִקְמָה לירושלים הבחין בתופעה מוזרה . הכביש הראשי ליד אשדוד המוביל לצפון המדינה נותר יָבֵש למרות הגשמים העזים , אך העורק הראשי המקביל לוֹ הנמתח מצפון לדרום החל לעלות על גדותיו וטבע במים . מוטי קירשנבאום לא היסס . הוא הוריד את המצלמה ופקד על מאיר דיסקין לארוב לפיתיון . "כדי לעקוף את השיטפון היה על הנהגים לבצע עיקוף של כ-60 ק"מ. הנהג הישראלי לא בנוי לעיקופים ותכנון לטווח ארוך . הוא עובד על קיצורים ואִלתורים" , סיפר לי מוטי קירשנבאום את מה שאמר לצלם שלוֹ והוסיף : "זה היה רק עניין של זמן עד שהטֶרֶף ייפול לידינו" . השמיים השחורים המטירו גשמי זעף כל העת והיה גם קר מאוד . כתבים אחרים היו אולי נוטשים את המערכה ושבים הביתה אך מוטי קירשנבאום ומאיר דיסקין ניצבו שם בסבלנות ממתינים לסיפורם . המתעד הדָגוּל לא טעה בשיקוליו . נפל לידיו סיפור דרמטי והוא לא החמיץ אותו . הכתב והצלם אומנם נרטבו כהוגן בעת ההמתנה במזג האוויר הקשה אך בדיעבד זה השתלם להם . עד מהרה הופיעה משאית גדולה שנהגה לא עשה חשבון לגשם הזִלעפות . כמו רבים מאיתנו הוא אִלְתֵּר וקיצר . מכוניתו נלכדה מייד בשלולית הענקית שהפכה לאגם ונתקעה. המנוע כבה . המים עלו והמשאית שקעה . הנהג אובד העצות טיפס על גג הקבינה של מכוניתו הטובעת . זה קרה ממש ליד אשדוד . רגע לפני שהנהג שוקע במים וטובע בעצמו הוא חולץ מגג הקבינה של מכוניתו ע"י הליקופטר שהוזעק למקום והביא אותו למקום מבטחים . רק מוטי קירשנבאום עם צוות הצילום שלוֹ ניצב שָם במזג האוויר הסגרירי והגָשוּם מאוד . העין העיתונאית הרגישה שלו תפשה את הסיפור במלואו . האם הגיע למקום טביעת המשאית באקראי ? התשובה לכך איננה חשובה . ה- Timing והמזל הולכים עם הטובים . הכתבה האיכותית הבלתי רגילה הזאת (בלתי רגילה מפני שהיא מספרת סיפור בנושא כל כך טריביאלי כמו גשם) שודרה בערב שישי במגזין "ביומן" של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שאליעזר יערי שימש עורכו ומגישו . אליעזר יערי עשה עסקה טובה והיה בר מזל שהיה לו כתב Free lancer ברמתו של מוטי קירשנבאום . מוטי קירשנבאום בעל טביעת העין והניסיון שהיה כבר שנים מחוץ לרשות השידור ניווט כקפטן באמצעות הכתבות שלוֹ את אחת מספינות הדגל של ערוץ הטלוויזיה הציבורי , וגנב את ההצגה . הוא אומנם לא היה לבדו , היו ל- "יומן" עוד כמה כתבים טובים אך לא ברמתו . איש לא התחרה בכישרון והיכולת שלו לספר סיפור באמצעות מצלמת הטלוויזיה .

בלֵיל שִישִי – 21 ביוני 1991 , חשף מוטי קירשנבאום בכתבתו המרעישה ב- "יומן" לראשונה את קיומן של יחידות המסתערבים של צה"ל , "שמשון" ו- "דובדבן" , ואת דרך פעולתן ומִבצעיהן בשטחים . צה"ל פנה אל מוטי קירשנבאום ולמרבה התדהמה לא אל הכתב הצבאי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באותם הימים משה שלונסקי . הצבא ביקש ממנו לתעד את יכולתן המבצעית של יחידות העילית שלוֹ בשטחים . מוטי קירשנבאום התנה את עשיית הכתבה באפשרות להסתערֵב בעצמו יחד עם הצלם שלו צ'ארלי שטרית כדי לשהות בעצמם בשטח ולצלֵם את פעולת חיילי צה"ל בדרך בלתי אמצעית מקרוב . שניהם גידלו זיפֵי זקן , התאפרו ולבשו בגדים בהתאם על מנת להיטמע כראוי בתוך האוכלוסייה הערבית . הם הפכו למסתערבים לכל דבר . כתבת "המסתערבים" של מוטי קירשנבאום הייתה חשיפה מרתקת וסנסציונית , וסְקוּפּ עיתונאי – טלוויזיוני מקומי ובינלאומי מן המדרגה העליונה ביותר . מהגדולים ביותר ששוּדָר אי פעם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ע"י כתב Free lancer שהיה פעם בן משפחה אך לא נמנה עוד על שורותיה . הכתבה עוררה הדים עצומים על דרכי פעולתו הסמויה של צה"ל בשטחים וממשלת ישראל כמעט עברה מהעולם בעקבות החשיפה והגילויים הדרמטיים . רשתות טלוויזיה בינלאומית רבות מיהרו לרכוש את הכתבה As is (כמו שהיא) לשידור ברשתות שלהן לרבות פס הקול האורגינאלי של הכתב . מוטי קירשנבאום היה אוֹצָר בָּלוּם ל- "יומן" ולשידור הציבורי . מוטי קירשנבאום נשאר אוהד השידור הציבורי אך היה עכשיו איש טלוויזיה פרטי . כתבת "המִסתערבים" שלוֹ העמידה באור מביך את הכתב הצבאי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באותם הימים משה שלונסקי שנותר בידיים ריקות . נקֵל לשַעֵר מה הייתה תחושתו של משה שלונסקי בשעה שצפה באותו ערב שישי בכתבת "המסתערבים" , מעשה ידיו של איש אחר , שהיה בכלל אורח וכתב Free lancer מחוץ לכותלי רשות השידור . כתבת "המסתערבים" של מוטי קירשנבאום עסקה בנושא צבאי פֶּר אֶקְסַלָאנְס שהיה בתחום הישיר של ה- Desk הצבאי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולרגע הטילה צֵל כבד על הכתב הצבאי במקור . צרכן הטלוויזיה באשר הוא מצפה שנושאים ספציפיים יטופלו ויוגשו לו באמצעות המומחים של רשת הטלוויזיה , כל אחד בתחומו המקצועי הקונקרטי . לא כל שכן כשמדובר בנושאים צבאיים – ביטחוניים רגישים ביותר . הציפייה היא שהנושאים המרכזיים מהסוג הזה יכוסו ע"י המומחה מספר אחת ברשת הטלוויזיה המופקד על תחום הדסק הצבאי . היה כאן משגה ניהולי וטעם גדול לפגם . רבים ברשות השידור וגם מחוצה לה זקפו גבה ושאלו את עצמם כיצד ייתכן הדבר . מדוע את הכתבה הזאת על "המסתערבים" עשה דווקא מוטי קירשנבאום ולא משה שלונסקי . מי הם המקורות הביטחוניים של מוטי קירשנבאום שאִפְשֵרוּ לו לחדור לליבת עשיית צה"ל בשטחים , לדלות פרטים ואיסוף חומר, ולהגיע למידע צבאי כל כך מסווג עד כדי יצירת כתבת טלוויזיה דוקומנטארית כה דרמטית ומסקרנת. האם משה שלונסקי נרדם על משמרתו . הדבר לא היה יכול לקרות לאלון בן דוד בערוץ 10 , וגם לא לרוני דניאל בערוץ 2 . וודאי לא לרוֹן בן-יִשָי בתקופה ששימֵש ככתב צבאי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . רוֹן בן-יִשָי לעולם לא היה מוותר ולא נותן לאיש לגזול ממנו את מטה לחמו . מוטי קירשנבאום פשוט גנב למשה שלונסקי את ההצגה והעמיד אותו באור מגוחך . הכתב הצבאי המקורי חטף סטירה בפרהסיה ויצא מובס מהעניין .

טקסט תמונה מימין :  ראשית שנות ה- 70 . רון בן ישי בתחילת הקריירה שלו ככתב צבאי אמיץ ונערץ בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מאוחר יותר הפך למפקד תחנת הרדיו של גלי צה"ל הייתה לי הערכה עצומה לסוג העיתונאות של רון בן ישי ולדבקות במשימה שלו . עיתונאי לעילה ועילה . . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אף פעם לא היה יכול לקרות מצב דומה אצלי במחלקת הספורט בו הייתי מאפשר לשַדָּר פרילאנסר ליטוֹל לעצמו את המיקרופון על חשבונו של מאיר איינשטיין או יורם ארבל באירוע ספורט נחשק . אהוד יערי הכתב לענייני ערבים במשך שנים רבות בשידור הציבורי הציע לא אחת את עצמו כשַדָּר של משחק מרכזי בכדורגל . תשובתי הייתה תמיד אחת , "חפש את החברים שלך" . במבט היסטורי מרוֹם שבעים ושלוש שנותיי ניתן לקבוע כי מוטי קירשנבאום היה בעת ובעונה אחת מדען טלוויזיה , אסטרטג ואיש חזון , אמן ואיש רוח , וגם איש מעשה . 16 (שש עשרה) נבחרות מהיבשת העפילו לטורניר גמר אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 96' הקרוי 1996 EURO . מפעל כדורגל שהתפתח מאז 1960 ולראשונה מספר הנבחרות שנטלו בו חלק השתווה לאלו של מונדיאל הכדורגל בארגנטינה 1978 . נבחרת ישראל אומנם לא השתתפה בו כהרגלה אך הדבר לא פגם בעניין הציבורי במפעל . הייתה זאת אליפות כדורגל שהתארכה ל- 23 ימים (30.6.1996 – 8.6.1996) וכללה בתוכה 31 משחקים . התארכות המפעל ייקרה בהרבה את עלות זכויות השידורים וגם את עלויות ההפקה . משחק הפתיחה של הטורניר בין נבחרות אנגליה ושווייץ התקיים באִצטדיון "וומבליי" בלונדון בשבת – 8 ביוני 1996 . משחק הגמר נערך באותו מקום ביום ראשון – 30 ביוני 1992 . משך ארוך כזה של זמן הטורניר , מָסָה נכבדה של כמות המשחקים , ועלויות זכויות השידורים (פי שמונה יותר משוודיה 92') – חייבו אותי להיערכות קַפדנית ותִּכנון טכנולוגי ולוגיסטי מדויק של מבצע השידורים מאנגליה . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום שִידְרֵג את הפקת אנגליה 96' לעומת שוודיה 92' והעניק לי כמעט את כל אמצעי השידור הנדרשים . טריאומווירט השלטון בראשותו של מוטי קירשנבאום הדומיננטי ולצִדו מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ומנהל חטיבת החדשות דוד 'דוּדוּ' גִלבּוֹע פעל בתיאום מלא . הצוות הזה הֵבִיס בקיץ 1996 ללא תנאי את הגווארדיה השלטונית הקודמת ברשות השידור בראשות המנכ"ל אריה מֶקֶל , מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל , ומנהל חטיבת החדשות אֶלִימֶלֶך רָם . לא היה ספק בכך . אווירת העשייה ברשות השידור הייתה עכשיו יצרנית והרמונית . דוּדוּ גִלְבּוֹע אמר לי פעם : "מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן הם שני האנשים והסיבות בגללן הסכמתי ליטול את אחריות הניהול של חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . לא הייתי עושה זאת בשום אופן במציאוּת העגומה שכפו עלינו יוסף בר-אל ואלימלך רם" . לא היה כל בסיס להשוואה באיכות האנושית של שתי קבוצות הניהול האלה . יוסף בר-אל לבד מהיותו מנהל טלוויזיה לא מוכשר , מצא צורך לנַהֵל מאבק כוחות מתמיד עם המנכ"ל שלוֹ . נדמה היה שעשה כל ניסיון לנַטְרֵל וּלמַגֵר את מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל (תקוותי היחידה במארג השלטון ההוא) מהנעשה בתוככי הטלוויזיה .

מוטי קירשנבאום הלך אתי לאורך כל הדרך . הוא אישר לי לשַלֵם 400000 (ארבע מֵאות אֶלֶף) דולר ל- UEFA באמצעות ה- EBU . תמורת זכויות השידורים של 96' EURO , אִפְשֵר לי לשַדֵּר ישיר במלואם ובהיקף מלא את כל שלושים ואחד משחקי הטורניר , והעניק לי את מלוא התמיכה הטכנולוגית והלוגיסטית בתכנון ובניין מערך השידור ובחירת כמות כוח האדם הנדרשת כדי לחוֹלֵל את מבצע השידור הארוך והמורכב . בפברואר 1996 כארבעה חודשים לפני תחילת משחקי אליפות אירופה בכדורגל טסתי לאנגליה כדי להכין את מערך הפקה והשידורים משם . צרפתי אלי את המפיק ששי אפרתי ממחלקת הספורט ומפקח הקוֹל והתקשורת המוכשר סעדיה קאראוואני . קבעתי את מפקדת השידור שלי בלונדון . בפגישות שקיימתי עם שתי המפיקות הבכירות והוותיקות הבריטיות גב' פֶּטְרִישִיָה גרֶגוֹרי מרֶשֶת הטלוויזיה הציבורית של ה- BBC  וגב' מַרְגוֹט הוֹלִידֵיי מרשת הטלוויזיה המסחרית  ITV  (שתי הרשתות נודעות בטיב ואיכות שידורי הכדורגל שלהם שימשו כ- Host broadcaster  של משחקי האליפות) , הוברר שהן אינן מתכוונות כלל למַסֵד IBC (מרכז שידורים בינלאומי) בלונדון . לא עלה בדעתי להפיק שידור בסדר גודל כזה של אליפות אירופה לאומות בכדורגל ללא משרד הפקה , תקשורת , ושידורים במקום . נפרדתי באכזבה גדולה משתי הגבירות הנכבדות ומיהרתי להיפגש עם מר פול בינסטד (Paul Binsted) מנהל משרדי חברת התקשורת והטלוויזיה של "רוֹיְטֶרְס" (Reuters TV London) באנגליה ששכנו אף הם בלונדון . בפגישה הזאת נכח גם מר טרי בארטון (Terry Barton) מומחה התקשורת של החברה . שניהם העניקו לנו תנאי עבודה ושירותים מקצועיים ברמה טכנולוגית גבוהה . בסיור קדם ההפקה ההוא נקבעו על ידי עקרונות ההפקה והשידור של 31 משחקי 1996 EURO , ודרך פעולתו של משרד ההפקה שלנו שעתיד להיות ממוקם בקומפלקס בנייני ההנהלה של "רוֹיְטֶרְס" . המנכ"ל מוטי קירשנבאום אישר את פִּרְטֵי מבצע השידורים כפי שתכננתי אותו ואת העלות בת 35000 (שלושים וחמישה אֶלֶף) דולר ששולמה ל- "רוֹיְטֶרְס" כשכר דירה ותמורת השימוש במתקניה . החלטתי להקים את משרד ההפקה ב- 30 במאי 1996 בלונדון ולפרקו בתום השלמת משימת השידור האחרונה ב- 1 ביולי 1996 . הייתה לקומפלקס "רוֹיְטֶרְס" רק מגרעת אחת . המסעדה הקטנה במקום שירתה את לקוחותיה מספר שעות מצומצם ביום . רעייתי יָעֵל שהתלוותה אלי למסע השידורים הממושך באנגליה התגייסה לפנק את צוות השידור מידֵי בוקר וערב .

טקסט תמונה : קיץ 1996 . לונדון . אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 96' . רעייתי יָעֵל תָּגֵ'ר מכינה סנדוויצ'ים לצוות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1  במשרדי הטלוויזיה של "רויטרס" בלונדון . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1 במאי 1996 כתבתי את פקודת המבצע – סֶפֶר השידור של משחקי 1996 EURO . אי אפשר להפיק ולנהל מבצעי שידור בינלאומיים הרחק מגבולות המדינה ללא כתיבת פקודת מבצע מפורטת לפרטי פרטים של תוכן , טכנולוגיה , ולוגיסטיקה . פקודת המבצע היא כמעין ספר תנ"ך טלוויזיוני על פיו פועל הגוף המשדר בארץ ובחו"ל בתקופה הקונקרטית האמורה לעיל . הטריאומוויראט קיבל את שלושת העותקים הראשונים . יצאנו מוכנים לדרך ללא מהמורות וחסרת חתחתים . זאת הייתה אחת ההפקות הבודדות במהלך הקריירה הארוכה שלי שחשתי בטוח וללא פגע . ההצלחה הייתה מובטחת . מוטי קירשנבאום ניצב לימיני , יאיר שטרן לשמאלי , והמפיק ששי אפרתי מאחוריי . מהנדס הקול והתקשורת שלי בהפקה היה סעדיה קאראוואני . בלונדון המתינו לי שני המקצוענים והבלתי נשכחים של "רוֹיְטֶרְס" , פּוֹל בִּינְסְטֶד וטֶרִי בָּארְטוֹן . במשרדי הטלוויזיה של "רוֹיְטֶרְס" בלונדון הקמתי את מערכת ההפקה , התקשורת , והשידור שלי הנוגעת לכיסוי אליפות אירופה לאומות בכדורגל באנגליה – 96' EURO .

טקסט מסמך : זוהי פקודת המבצע / ספר השידורים המקורי שכתבתי לקראת שידורי אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (96' EURO) בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. בהקדשה המסורתית על ספר השידור כתבתי למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן את הסלוגן שהיה המוטו שלי במשך 32 שנות עבודתי בטלוויזיה הישראלית, "יש לכם עם מי לצאת למלחמה ותוצאותיה אינן מוטלות בספק". לסלוגן היה כיסוי.(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : תוכן העניינים של פקודת המבצע / ספר השידורים הכולל לו"ז , היערכות טכנולוגית , והיערכות לוגיסטית באנגליה  ובירושלים . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : דף התדריך הכללי בפקודת המבצע הפונה לכל אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית– ערוץ 1 הנוטלים חלק בהפקה הבינלאומית הזאת . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : רקע  כללי  ולו"ז של הפקת 96' EURO . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : ארגון מפעל 96' EURO . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך  :  שיטת המשחקים של 96' EUEO . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : תאריכים ולו"ז של מבצע שידורי הטלוויזיה של 96' EURO . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מפת אנגליה ושמונת הערים המארחות את 31 משחקי הטורניר של 96' EURO . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  1996 – EURO . ריכוז הנתונים בטבלה מסכמת של פקודת המבצע של הפקה ושידור אליפות אירופה בכדורגל באנגליה – 96' EURO (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן אישרו את תוכנית השידורים המכסימליסטית שהצעתי להם , שידורים ישירים בהיקפים מלאים של כל 31 משחקי הטורניר . (מתוך פקודת המבצע) .

טקסט מסמך : 1996 –  EURO . הסבר המִפְרָט הטכנולוגי של מבנה קווי שידור ה- W 4  כפי שתכננתי עם מהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני המסביר את הקשר בין עמדות השידור שלנו הפרושות ברחבי האצטדיונים באנגליה לבין משרד ההפקה והתקשורת שלנו בקומפלקס הטלוויזיה של "רויטרס" בלונדון . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך  :  הסבר המִפְרָט הטכנולוגי של חיבור קווי שידור ה- W4 שלנו מהאצטדיונים השונים והעברתם למרכז התקשורת של הדואר הבריטי בלונדון (British Telecom) בדרכם לירושלים . (מתוך פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : קיץ 1996. אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (Euro 1996). אנוכי בודק את צירי התנועה של הרכבת התחתית בלונדון ומכין את עבודת השידור שלי עם המפיק – יד ימיני ששי אפרתי ברכבת התחתית בלונדון . מימין , מפקח ה- Video  עמירם שטדלר . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות)  .

שילמנו כ- 400000 (ארבע מֵאות אֶלֶף) דולר , מחיר יקר אך הוֹגֵן תמורת זכויות השידורים הבלעדיות של 1996 EURO בישראל . פועל יוצא הנקבע על פי הפורמולה של ה- Share הכספי של ה- EBU . בעבור הוצאות תּפעול ההפקה והשהייה במשך 34 יום במרכז התקשורת של "רויטרס" בלונדון שילמנו כ- 35000 (שלושים וחמישה אֶלֶף) דולר נוספים . עלויות השידורים ה- Multilateral על לוויין התקשורת האירופי ה- ECS  היו אפסיות בשל המספר הרב של המשתתפים . כל 55 רשתות הטלוויזיה הציבוריות – ממלכתיות המאוגדות ב- EBU היו חתומות על חוזה השידורים הכפול עם UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית) שכלל בתוכו את משחקי  1996EURO  שנערכו באנגליה ואת האליפות הבאה של 2000 EURO  שעמדה להיערך לראשונה בשתי מדינות במקביל , הולנד ובלגיה . ערוץ 5 של מיילן טנזר היה מחוץ לתמונת שידורי 96' EURO ולא סיכן אותנו . טכנולוגיית הטלוויזיה היא הכלי המאפשר את העיתונאות המיידית . בעזרתם האדיבה והיעילה של פול בינסטד ומנהל ההנדסה הראשי שלו מר טרי בארטון , הקמתי משרד הפקה , תקשורת , ושידורים קטן אך פונקציונאלי , יעיל , ומדויק בתוך מרכז תקשורת הטלוויזיה הענקי של חברת "רוֹיְטֶרְס" (Reuters) שאִפשֵר שידורים ישירים נטולי שגיאות לחלוטין . סעדיה קאראוואני יחד עם עוזרו עודד להב- שפיץ ז"ל הקימו את מערך קווי השידור המתוחכם וקווי הבקרה של ההפקה . בכך הפך המשרד בלונדון למרכז שליטה ומיתוּג . מבנה קווי השידור שלנו אִפשר לי להיות בַּקָּר ראשי של השידורים ולשלוט בעת ובעונה אחת ממרכז הטלוויזיה של "רוֹיְטֶרְס" בלונדון על השַדָּרִים שלי באנגליה ועל האולפן המנווט בירושלים . זהו יתרון טכנולוגי תלת ממדי ורב עוצמה המצמצם מראש את התקלות האפשריות למינימום ומאפשר פתרון מיידי כשהן קוֹרוֹת . בעת התרחשותן . צֶוֶות השידורים הראשון באנגליה הורכב מהשַדָּר מאיר איינשטיין, הפרשן אבי רצון, וטכנאי התקשורת מפקח ה- Video עמי שְטָדְלֶר. צוות השידורים השני כלל את השַּדָּר זוהייר בהלול, הפרשן חיים ברעם, וטכנאי התקשורת ממחלקת הקול יוסי אשכנזי . התברכתי הצוות טכנאים חרוץ ונאמן . מסור לתפקידו . מר ששון "ששי" אפרתי שימש כמפיק בלונדון והיה עוזרי הקרוב ויד ימיני במבצע השידורים הארוך הזה . איש טלוויזיה חיוני , ידען וחרוץ מהמדרגה הגבוהה ביותר . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום אישר לי בפעם הראשונה להביא לקבוצת השידור באנגליה את עוזרת ההפקה הוותיקה דליה מונטיליו – מזון .

טקסט תמונה : אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (Euro 1996). עוזרת ההפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 גב' דליה מונטיליו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : קיץ של שנת 1996 . לונדון . אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (Euro 1996) . אני מתבונן בפאתי אצטדיון "וומבלי" (Wembley) באחת מסיסמאות השיווק והדילים המסחריים הדרמטיים והמרתקים ביותר שנחתמו בין חברת המשקאות "קוקה קולה" לבין הוועדות המארגנות הראשיות של הספורט העולמי ו- הכדורגל הבינלאומיFIFA  UEFA , IOC, ו- IAAF  –  במחצית השנייה של המאה ועשרים . אנשי השיווק של "קוקה קולה" אינם נחים לרגע ואינם שוקטים לעולם על השמרים . (תיעוד וצילום במצלמת הסטילס שלי ע"י ששי אפרתי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

את השידורים באולפן בירושלים ערכו יגאל שמעוני ויוני קנלר , והגישו והִנחו אותם לסירוגין אורי לוי והעיתונאי אבי בטלהיים מ- "מעריב" מגיש בעל קוֹל רדיופוני ערֵב ועיתונאי מוכשר שפִסְפֵס קריירה טלוויזיונית . הרכב כוח אדם כזה באנגליה וגם בירושלים בשעה שרוחו של המנכ"ל מוטי קירשנבאום שוֹרָה בתָּוֶוךְ ומנשבת בכל עוצמתה בגבּי מנעו כל טעויות . כל שלושים ואחד המשחקים הועברו בשידורים ישירים בהיקפים מלאים באמצעות לוויין התקשורת האירופי  ה- ECS  (ראשי תיבות של European Communication Satellite) בטלוויזיה הישראלית בציבורית – ערוץ 1 ובערוץ 33 (עליו היה ממונה יוסף בר-אל) בצורה חלקה נטולת שגיאות . כ- Host broadcaster של אליפות אירופה לאומות בכדורגל שהתקיימה באנגליה ב- 1996 (96 EURO) שימשה קבוצת הטלוויזיה הבריטית "FORTO 1996" . הקבוצה הורכבה ממומחי שידורי הספורט של ה- BBC  ו- ITV , ובראשה ניצב מנהל מחלקת הספורט של ה- BBC ג'ונתן מרטין (Jonathan Martin) . פילוסופיית השידורים באליפות אירופה לאומות בכדורגל 1996- EURO , הייתה מעניינת ומקורית אך שנויה במחלוקת מהיבט ההילוכים החוזרים של הטלוויזיה . צֶוֶות ההיגוי המשותף של שתי הרשתות שהרכיבו את קבוצת “FORTO96”, קבע קו בימוי אחיד. כ- 18 מצלמות בממוצע סיקרו כל אחד מ- 31 משחקי האליפות. בִּימַאֵי ניידות השידור שהוצבו בשמונה אִצטדיונים בשמונה ערים ברחבי אנגליה לונדון, בירמינגהאם, נוטינגהא , ליוורפול, מנצ'סט , שפילד, לידס וניוקאסל, נדרשו להמעיט בשידור הילוכים חוזרים תוך כדי מהלך המשחקים , למעט אלה החיוניים ביותר . שאר ההילוכים החוזרים שהצטברו במאגר מכונות ההקלטה Beta-VTR במרכזי השידור של שתי הרשתות המארחות שוּדַר בהפסקה בת רבע שעה בין שתי המחציות . קבוצת הטלוויזיה המבצעית הבריטית שהורכבה מאנשי ה- BBC ו- ITV (כונתה כאמור , “FORTO 96”) הציבה בין חמש עשרה לעשרים ואחת מצלמות במשחקים השונים . מחצית מהן היו "מצלמות Isolated" . כל אחת מהן מחוברת בנפרד ל- Beta VTR . יתרון טכנולוגי עצום בשידורי ספורט בטלוויזיה, מפני שכל מצלמה מסוגלת לשָדֵר את ה- Replay של עצמה על פי הוראת הבימאי בניידת השידור.

בפעם הראשונה בהיסטוריה של צילומי כדורגל בטלוויזיה הוצבו מצלמות צדדיות גם מעל נקודות שתי הקרנות  בנוסף למצלמות ה-16 מ', המסוגלות לעקוב אחרי מהלכי הכדור לאורך קווי הרוחב של המגרשים וקווי השערים . הצבתן הייתה לקח לשערו ההיסטורי (השנוי במחלוקת עד היום) של גֶ'פְרִי הֶרְסְט במשחק הגמר במונדיאל 1966 שנערך באִצטדיון "וומבליי" (Wembley) ב- 30 ביולי 1966 , בו ניצחה אנגליה את גרמניה 4 : 2 וזכתה בגביע ז'יל רימה . מצלמות קווי הרוחב במערך הצילום של “FORTO 96”הוצבו בנוסף למצלמות קווי ה- 16 . תמיד יש מישהו שמפיק לקחים . נורמה חשובה כל כך בכל תחום מתחום חיינו . מוֹדֶל כיסוי הטלוויזיה של משחקי אליפות אירופה באנגליה 96' -EURO , היה קרוב מאוד לאופטימאלי . שיאו של הכיסוי הטלוויזיוני היה במשחק הגמר בין נבחרות גרמניה וצ'כוסלובקיה באִצטדיון "וומבליי" ביום ראשון – 30 ביוני 1996. קבוצת השידור המבצעית האנגלית “FORTO 96” העמידה לרשותו של בימאי ניידת השידור של ה- BBC ג'וֹן שְרוּסְבֶּרִי (John Shrewsbury) מספר שיא של 21 מצלמות  ו- 10 מקורות של הילוכים חוזרים. 21 המצלמות כללו בתוכן גם שתי מצלמות Super Slow  Motion שהיו מחוברות כל אחת בנפרד למכונת VTR Replay (יחידת הילוך חוזר) משל עצמה . הישג הפקתי מרשים מאין כמוהו . מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור הוא עיתונאי בנפשו ואיש טלוויזיה בכל רמ"ח אבריו . הוא הבין היטב את חשיבות רכישת אירועי הספורט הרלוואנטיים כנדבך שידור חשוב בעיצוב פניו של ערוץ הטלוויזיה הציבורי ומאידך הכיר גם במגבלות הממון . הוא הסכים לבקשתי לשלֵם את מחירי הקנייה וההפקה כל עוד סבר שהתשלומים הגיוניים , כאלוּ שאינם מטילים צֵל כבד מידַי על קופת רשות השידור . זכויות השידורים של משחקי 1996 EURO היו מחירים סבירים אז ומחירי מציאה היום . הם התנהלו בתקופה פוליטית סוערת מאוד , רגישה , וקריטית בישראל . בנימין נתניהו יו"ר מפלגת הליכוד הִכה בבחירות אישיות ב- 29 במאי 1996 את ראש הממשלה היוצא ויו"ר מפלגת העבודה שמעון פרס , ונבחר לראש הממשלה החדש של מדינת ישראל . שמעון פרס הוביל בקלות בכל סקרים בטרם הבחירות . כולם היו בטוחים שהוא ינצח ויזכה בבכורה , אך הוא הובס . פועלו של יצחק רבין המֵת היה צריך להניע את גלגלי מערכת הבחירות של שמעון פרס , אך גם דמותו הדגולה של ראש הממשלה שנרצח לא סייעה למפסידן הנצחי של הפוליטיקה הישראלית .

ההכנות להפקת שידור משחקי 1996 EURO –  בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 התנהלו בצֵל תקופה פוליטית סוערת מאוד וקריטית במדינה . ב- 22 בנובמבר 1995 שמונה עשר יום לאחר רצח יצחק רבין מונה שמעון פרס שהיה שר החוץ בממשלתו של יצחק רבין לראש הממשלה ושר הביטחון . הוא התחייב להמשיך בדרכו של יצחק רבין דרך השלום ולממֵש את הסכמי אוסלו א' ו- ב' שנחתמו עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת . הבחירות הבאות לכנסת ולראשות הממשלה היו אמורות להיערך רק כעבור שנה בנובמבר 1996 , אך שמעון פרס שהיה בטוח בניצחונו ביקש להקדימן בשישה חודשים . סֶקֶר בחירות שנערך לאחר רצח יצחק רבין תמך בתחזיתו של שמעון פרס וקבע שאילו נערכו מייד לאחר הרצח היה שמעון פרס מביס את בנימין נתניהו תבוסה טוטאלית . יו"ר הליכוד בנימין נתניהו היה זוכה על פי הסקר רק  ב- % 23 מקולות הבוחרים . ובאמת , בחודש פברואר 1996 הודיע ראש הממשלה שמעון פרס על הקדמת הבחירות ועריכתן ב- 29 במאי 1996 . תאריך סמוך לתחילת מבצע השידורים הבינלאומי הגדול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , 31 שידורים ישירים מאליפות אירופה לאומות בכדורגל שהייתה אמורה להיערך בקיץ 1996 באנגליה . משחק הפתיחה של טורניר 96' – EURO אנגליה נגד שוויץ נקבע לשבת – 8 ביוני 1996 באִצטדיון "וומבלי" בלונדון . במהלך הדיווח הישיר בליל הבחירות ההוא בשעות הלילה המאוחרות של 29 במאי 1996 , קבע הפרשן הפוליטי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר אמנון אברמוביץ' בביטחון כשהוא מגובה במומחית הסקרים גב' מינה צמח שיושבת לידו באולפן בירושלים : "ההפרש בין שמעון פרס לבנימין נתניהו עומד על אחוז וחצי לטובת מועמד מפלגת העבודה שהוא ראש הממשלה הנוכחי , והפער הזה ילך ויעמיק לקראת שלבי הספירה הסופיים". עורבה ופרח . בבוקר התעוררנו למציאות שונה מזאת שהבטיח לנו אמנון אברמוביץ' . שמעון פרס (בן 72) ספג תבוסה מיְדֵי ביבי נתניהו (בן 46) והודח . ראש הממשלה החדש בנימין נתניהו נקלע לקשיים רבים בעת הרכבת ממשלתו . שידורי הטלוויזיה הישירים של אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 96' כבר יצאו לדרך ובנימין נתניהו היה עסוק עדיין במיקח וממכר עם השרים המיועדים ליטול חלק בממשלתו .

ביום שלישי – 18 ביוני 1996 הודיע בנימין נתניהו לנשיא המדינה עזר ווייצמן כי הוא נכון להציג את ממשלתו בכנסת . באותו יום שלישי – 18 ביוני 1996 עמד להתקיים בתשע בעֶרֶב באִצטדיון "וומבליי" (Wembley) בלונדון המשחק המסקרן והחשוב על ראשות בית א' באליפות אירופה בין נבחרות אנגליה והולנד . המשחק הזה היה קניין שידור בלעדי שלנו ונחשב ל- "משחק העשור" . הוא עורר עניין עצום באירופה ובישראל , וגם בעולם . 80 רשתות טלוויזיה באירופה , אסיה , מרכז ודרום אמריקה , אוסטרליה , וגם דרום אפריקה קנו את זכויות השידורים של המשחק ועמדו לשדר אותו ישיר לחצי מיליארד צופי טלוויזיה בעולם . ה- EBU העריך כי באירופה לבדה עומדים לצפות בו 150000000 (מאה וחמישים מיליון) בני אדם . בישראל התעתדו לראות אותו כמיליון צופי טלוויזיה , אך בדיוק באותו ערב ב- 18 ביוני 1996 השביע ראש הממשלה החדש בנימין 'ביבי' נתניהו את שריו בכנסת . זה היה שלושה שבועות לאחר שהֵבִיס במפתיע את שמעון פרס שכיהן כראש ממשלה כחצי שנה מאז רצח יצחק רבין ב- 4 בנובמבר 1995. מלאכת הרכבת הממשלה התמהמה כאמור שלושה שבועות. יומיים לפני ההשבעה הודיעו אריאל שרון, דן מרידור, בני בגין, ומשה קָצָב (לימים נשיא המדינה) לראש הממשלה החדש כי לא יכהנו כשרים בממשלתו . ביום ההשבעה עצמו הודיע דוד לוי כי הוא מחרים את טקס ההשבעה בשל החלטת ראש הממשלה שלא לצרף את חברו אריק שרון לממשלתו. לבסוף "נפלה" השבעת הממשלה בכנסת כאמור על אותו עֶרֶב של יום שלישי – 18 ביוני 1996 בו התקיימה התמודדות הכדורגל החשובה ביותר של עשוֹר ה- 90 בלונדון באִצטדיון "וומבלי" (Wembley) בלונדון בין הנבחרות הלאומיות של אנגליה והולנד . שידורי הספורט והפוליטיקה התערבבו זה בזה ומוטי קירשנבאום ויאיר שטרן ניצבו בפני דילמה .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום הורה למנהל הטלוויזיה שלו יאיר שטרן לשָדֵר יָשִיר את טקס ההשבעה של הממשלה במלואו ועד תּוּמוֹ בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת המשחק אנגליה – הולנד שתוכנן להיות משודר בערוץ המרכזי של השידור הציבורי הֵסִיט לערוץ 33 למגִנת ליבם של משלמי אגרה רבים חובבי הכדורגל שלא היו מחוברים לכבלים . ערוץ 33 איננו ערוץ Terrestrial (ארצי) כמו ערוץ 1 או ערוץ 2 , וניתן היה לקלוט אותו רק באמצעות התחברות לכבלים . אנשי הפריפריה , בהם עיירות , קיבוצים רבים וגם מושבים רבים , וכלל ההתיישבות  העובדת – בעמק הירדן , עמק יזרעאל , בגליל , ובנגב – לא היו מחוברים בימים ההם לכבלים . נמנע מהם התענוג לצפות במשחק העשור . לא בטוח שמבחינה חוקית היה מותר בכלל לשָדֵר אירוע ספורט בינלאומי כל כך מבוקש בערוץ טלוויזיה השייך לרשות השידור אומנם אך איננו נקלט ע"י כל משלם אגרה באשר הוא אלא רק ע"י אלה המחוברים לטכנולוגיית הכבלים . הם אומנם הרוֹב אך על הרשות להתחשב גם במיעוט . משום שאף משלם אגרה מבין המיעוט לא מחה , לא התלונן , ולא רץ לבג"צ , שוּדַר המשחק אנגליה – הולנד בסופו של דבר במלואו וכפי שהוא בערוץ 33 . השימוש בערוץ 33 כערוץ טלוויזיה ממלכתי למשימת שידור ישיר של אירוע ספורט עשיר רייטינג היה פתרון מוגבל אך בלֵית ברירה טוֹב מלא כלום . המשחק אנגליה נגד הולנד החל בתשע ורבע בערב . מאיר איינשטיין ואבי רצון שידרו אותו ישיר . אנגליה הביסה במשחק מזהיר את הולנד בתוצאה 4 : 1 והשידור צבר רייטינג של % 32.6 , אך כאמור זאת הייתה פריבילגיה שהייתה שמורה רק לצופי הטלוויזיה הישראלית שהתחברו לכבלים .

לראשונה בהיסטוריה ניצֵל מנכ"ל רשות השידור את יתרון אופציית שני ערוצי הטלוויזיה שעמדו לרשותו , ערוץ 1 וערוץ 33 . סיטואציה מִקרית של שני שידורים ישירים במקביל של שני אירועים ציבוריים חשובים ושונים במהותם בלב ה- Prime time מצאה את פתרונה . זה היה תקדים חשוב והישג הפקה ואִרגון של מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה . מוֹדֶל שידור דוּ-ערוצי שהזכיר את חזון השידור הציבורי המשותף בבריטניה של 1- BBC  וְ  2- BBC . לדאבון לֵב דֶגֶם השידור האידיאלי הזה לא שָנָה ולא חָזָר על עצמו יותר בתקופת מוטי קירשנבאום וגם לא בקדנציה השנייה של מחליפו אורי פורת . זאת הייתה הברקה חד פעמית ולא פריצת דרך . ערוץ 33 נשאר צ'אנל "פרטי" כמעט של מנהלו יוסף בר- אל. ראה הספר "רוש ולענה" . פעמים אחדות שאלתי בהמשך הדרך את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן מדוע מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום איננו מצליח להגשים הלכה למעשה את חזון השידור הציבורי הדוּ – ערוצי המשותף בערוץ 1 וערוץ 33 . תשובתו בכל המקרים הייתה דיפלומטית וזהה : "יואש אלרואי , אני אינני הכתובת".

רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נקשר אם כן בעקיפין לשידורי 1996 EURO . הרצח היה הסיבה להקדמת הבחירות שהובילו להתנגשות שידורי הבחירות והרכבת הממשלה עם שידורי אליפות אירופה בכדורגל של אנגליה 1996 . את ראש ממשלת ישראל הדגול יצחק רבין אהבתי והערכתי בכל לבבי . ראיתיו רק פעמיים בחיי . בפעם הראשונה בקיץ 1956 כשהייתי חייל טירון בגדוד 12 בחטיבת גולני . הייתי בן 18 והוא 34 . יצחק רבין היה אז אלוף פיקוד הצפון ובא לסקור אותנו בעת האימונים הקשים ב- "שטח אֵש תשע" בגליל ליד הכפרים הערביים עַרָבֶּה , סַחְנִין , ואילעבון . הוא שאל אותי מהיכן אני . "בן קיבוץ אפיקים , המפקד" , השבתי לוֹ בגאווה . הפעם השנייה הייתה בקיץ 1992 . יצחק רבין הגיע לחדר האיפור של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשכונת רוממה בירושלים לצורך ריאיון עיתונאי מייד לאחר שנבחר לכהונה שנייה של ראש ממשלת ישראל . שימשתי אז מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 . ירדתי מהקומה החמישית לקומת המרתף של הבניין שם שכַן חדר האיפור כדי לומר לו שמשפחתנו תומכת בו תמיכה מובהקת . יצחק רבין ישב כנוע לידיה של דליה אטקין המאפרת הראשית של הטלוויזיה הישראלית .

טקסט תמונה :  1970 . גב' דליה אטקין המאפרת הראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מראשית ימיה . תחת ידיה האמונות עברו ראשיהם של נבחרי הציבור ומנהיגי המדינה לדורותיהם . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

באותם ימים קנינו רעייתי ואני את סִפרו של יצחק רבין , "פגישות עם מנהיגי עולם" , שַי לשני בנינו ששירתו בצה"ל כחיילים קרביים בחטיבות הצנחנים וגבעתי . משנבחר יצחק רבין בפעם השנייה ב- 1992 לתפקיד ראש הממשלה כבר לא היה איש צעיר . בן 70 . המדינאי הדָגוּל שכיהן עכשיו כראש הממשלה ושר הביטחון הציב בראש סולם העדיפויות שלוֹ את חזון השלום ומיגור סִכסוך הדמים ההיסטורי עם העם הפלשתיני . חזון השלום של יצחק רבין כלל וויתורים מרחיקי לכת גם על אדמה שהייתה רוויה בדם יהודים ונחשבה לחלקי מולדת היסטוריים . בשלהי 1994 , לאחר שכבר חוֹלֵל שנה קודם לכן את התפנית המדינית המפורסמת שהביאה להסכמי אוסלו עם הפלשתינים ושיבתו של יאסר עראפאת לעזה, נוצרה מחלוקת קשה בעם. תֶּפֶר גַס חצה את האומה והפריד אותה לשני גושים פוליטיים מרכזיים . הימין והימין הקיצוני מול המרכז והשמאל . אנשי הימין הקיצוני והסהרורי רחשו לראש הממשלה אֵיבָה גלויה בתמיכתו הגלויה של הימין שנחשב לשפוי . הם לא בחלו להביע אותה בכל דרך אפשרית לרבות איומים על חייו . הזדמן לי לשוחח עם דוברו של ראש הממשלה עוֹדֵד בן-עמי שהיה ידיד אישי שלי עוד מימי עבודתנו המשותפת במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית באמצע עשור ה- 70 . אני כעורך התוכנית "מבט ספורט" והוא כמגישה . סיפרתי לוֹ שראש הממשלה השרוי במחלוקת בעם , אהוּד ואהוּב מאוד על בני משפחתי . עודד בן – עמי הציע לי לכתוב לוֹ , והוסיף : "כל דבר תמיכה יעודד אותו". לא התעצלתי. ראש הממשלה נראה לי בודד . ב- 30 בנובמבר 1994 שלחתי לו מכתב חַם בשם כל משפחתי  התומך במדיניות השלום שלו . יצחק רבין ז"ל נחשב בעיניי לגיבור מלחמה , מפקד נערץ בפלמ"ח , רמטכ"ל צבא ההגנה לישראל בניצחון המזהיר במלחמת ששֵת הימים ב- 1967 , ומדינאי דָגוּל ברמתו של דוד בן – גוריון . יצחק רבין היה בעיניי כאלוף העולם בשח-מט . הוא היטיב לחשֵב ולצפות מראש מהלכים רבים נסתרים קדימה . שנים רבות לפני שאריאל שרון החליט לבַצֵע אותם . הייתי כבר בן 56 אך הבעתי בפניו במכתב המשפחתי הזה גם את רצוני להתנדב ולהתגייס כקצין קרבי בעברי בחטיבת גולני לשירות מילואים יחד עם עוד קצינים אחרים לתקופה  מוגבלת , כדי לסייע במלחמה בטרור . חודשיים ימים אח"כ , ב- 29 בינואר 1995 , השיגה אותי תשובתו [1] .

טקסט מסמך : 29 בינואר 1995. מכתב תשובתו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין למשפחתנו.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בקיץ 1992 נבחר יצחק רבין ז"ל בפעם השנייה בחייו לכהונת ראש הממשלה . יצחק רבין מינה את שולמית אלוני ז"ל לתפקיד שרת החינוך . מכאן הייתה קצרה הדרך להחלפתו של מנכ"ל רשות השידור אז אריה מקל במוטי קירשנבאום . נעשתה עסקת Trade in . אריה מֶקֶל איש משרד החוץ במקור פרי מינויו של ראש הממשלה הקודם יצחק שמיר הועבר מתפקידו תמורת פיתיון של משרת קונסול ישראל באטלנטה – ארה"ב , ומוטי קירשנבאום הובא במקומו לרשות השידור . זה קרה ב- 18 באפריל 1993 . מנכ"ל רשות השידור החדש מוטי קירשנבאום הדיח כזכור בתוך תקופה קצרה את יוסף בר-אל מניהול הטלוויזיה ומינה במקומו את יאיר שטרן. למנהל חטיבת החדשות התמנה דודו גלבוע במקומו של אלימלך רם . זה היה רצונו של יאיר שטרן . עורך "מבט" היה רפיק חלבי . לעורך התוכנית "מבט שני" נקבע מיכאל קרפין . גב' דליה גוטמן מונתה למנהלת התוכניות במקומו של אליעזר יערי . צוות טלוויזיה מנצח לכל הדעות . לפחות כזה שהיה אמור להביס את טרסט המוחות של ערוץ 2 המסחרי .

טקסט תמונה :  29  במאי 1996 . ההתכוננות והאווירה באולפן הבחירות לכנסת ה- 14  של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ( אולפן A בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים) דקות ספורות לפני העלייה "לאוויר" . זיהוי העומדים מימין לשמאל : יעקב אסל הבימאי הראשי של שידור הבחירות , דודו גלבוע מנהל חטיבת החדשות , נסים משעל , יוסי ששון מפקח הקול והתקשורת (בגבו למצלמה) , יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה , יעל חן עורכת משדר הבחירות , וחיים יבין המגיש הראשי של המשדר . מוסתרים יעקב אחימאיר והסוקרת מינה צמח . איש מהחבורה הזאת לא חזה את עלייתו של בנימין 'ביבי' נתניהו ונפילתו של שמעון פרס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום חמישי בבוקר – 30 במאי 1996 טסתי ללונדון לעמוד בראש מבצע השידורים המורכב . משחקי 1996 EURO עוררו עניין גדול בישראל למרות שהנבחרת שלנו נעדרה כרגיל מטורניר הכדורגל החשוב הזה . מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור ואנוכי רכשנו כאמור בעֵת ההיא את זכויות השידורים הבלעדיות עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית תמורת סכום של 000 400 (ארבע מֵאות אֶלֶף) דולר . רכישת טורניר 1996 EURO ולאחריו קניית זכויות השידורים של אליפות אירופה לאומות בכדורגל – הולנד / בלגיה 2000 (2000 EURO) תמורת 000 660 (שש מֵאות ושישים אֶלֶף) דולר , התאפשרה הודות להסכם מיוחד שהושג ב- 1994 בין ה- EBU (איגוד השידור האירופי) שרשות השידור הישראלית היא חברה מלאה בו לבין UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית) . נשיא UEFA  השוודי לינארט יוהנסון (Leanart Joahnsson) בעל חזון שידור מרחיק לכת ביקש להציב את משחקי אליפויות אירופה בכדורגל על מסך רשתות הטלוויזיה הציבוריות של אירופה (ולא המסחריות). הוא ביקש שכל ילד באירופה באשר הוא יוכל לצפות בטורנירי הכדורגל שחשובים מהם רק המונדיאלים . לכן בחר לכרות את החוזים עם ה- EBU גוף שידור ציבורי – ממלכתי העשיר והגדול בעולם המייצג כ- 55 רשתות טלוויזיה . לינארט יוהנסון התנגד לעשות עסקים עם חברות הכבלים והלוויינים המסחריות , לא עם חברות ה- Pay per view שדורשות סכומי כסף מופלגים מעבר לכל מידה , וגם לא עם סוכני תיווך פרטיים שגזרו קופונים וייקרו את עלויות זכויות השידורים בעשרות אחוזים אם לא מאות אחוזים ללא שום הצדקה . המו"מ בין לינארט יוהנסון איש מופת וישר דרך לבין ה- EBU היה ישיר והוגן ותמיד ללא מתווכים . בניגוד גמור לבחירה שעשה נשיא ה- FIFA  סֶפּ בלאטר (Sepp Blatter) שנתיים מאוחר יותר כשהעדיף למכור את זכויות השידורים של שני המונדיאלים של  יפן / קוריאה – 2002  וגרמניה – 2006 למתווך פרטי המיליארדר הגרמני וטייקון התקשורת ליאו קירש (Leo Kirsh) תמורת חופן דולרים נדיב . בכך דחק הצדה את המְשָדֵר הציבורי . לֵאוֹ קירש שילם לסֶפּ בלאטר  1.000000000 (מיליארד) דולר תמורת זכויות השידורים של מונדיאל 2002 שנערך ביפן וקוריאה (פי עשרים ושמונה יותר ממה ששילמו 55 מדינות ה- EBU ביחד עבור משחקי המונדיאל של צרפת 1998) , 1.240000000 (מיליארד ומאתיים וארבעים מיליון) דולר עבור זכויות השידורים של מונדיאל 2006 שהתקיים בגרמניה בקיץ של שנת  2006. מחירים דמיוניים ואסטרונומיים חסרי כל הגיון בגינם הוכרז לא מכבר כפושט רגל.

טקסט תמונה : 18 ביוני 1996 . לונדון . אני בעמדת הניהול , הפיקוד , ומיתוג השידור הישיר של המשחק  אנגליה – הולנד, במשרד התקשורת שלנו במשרדי הטלוויזיה במרכז "רויטרס" בלונדון. (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום הגיע ללונדון ביום שלישי – 25 ביוני 1996 כדי ללוות מקרוב את ציוותי השידור במקום . זה היה יום אחד לאחר תחילת אליפות ווימבלדון בטניס וחמישה ימים לפני משחק הגמר של 1996EURO בין גרמניה לצ'כיה . הוא ואורי פורת היו המנכ"לים היחידים ברשות השידור שייחסו לביקורי ההפקות בשטח חשיבות מקצועית , וביקשו לראות מקרוב כיצד אני מוציא לפועל את מבצעי שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים הגדולים שהם מימנו במיטב כספו של הציבור . לביקורים האלה שלהם במקום התרחשות השידור הייתה חשיבות רבה בעיניי . מוטי קירשנבאום היה מנכ"ל קרוב אלי כמו אורי פורת בשעתו . אדם רגיש ואכפתי . מוטי קירשנבאום ליווה אותי בשלושה מבצעי שידור טלוויזיוניים בינלאומיים במקום התרחשותם . מונדיאל הכדורגל של ארה"ב 1994 , אליפות אירופה בכדורגל – אנגליה 1996 ( המונח הבינלאומי : 1996 EURO ) , ואולימפיאדת אטלנטה 1996 . ראיתי בשלושת מבצעי השידור הענקיים והממושכים האלה מעֵין קרבות שידור ובמנכ"ל הרשות הבוחן וקורא את מפת הקרב יחד עִמי , רמטכ"ל שידור . אני יודע שהיו אנשים ברשות השידור שריננו מאחורי הגַב, מה יש למנכ"לים לחפש באולימפיאדה ו/או במונדיאל . אני חשבתי אחרת. סברתי שזאת חובתם להיות נוכחים בשטח ובמוקד השידורים לידי – בארץ ובחו"ל ולוּ לתקופה קצרה על מנת להבין מקרוב כיצד מתנהלים קרבות שידור מורכבים כאלה בתעשייה הטלוויזיה הסוּפֶּר – יקרה הזאת המוּנַעַת ע"י מיליוני דולרים . את זכויות השידורים הבלעדיות של ווימבלדון , טורניר הטניס החשוב בעולם קנינו שוב לשלוש שנים רצופות  1996 , 1997 , ו- 1998 מיָאן מֶנֶקֶן (Jan Menneken) האחראי על מכירות זכויות השידורים של משחקי הטניס בחברת התיווך UFA הגרמנית שמקום מושבה בהמבורג . מוטי קירשנבאום היה מן ההיבט הזה של שידורי ווימבלדון בטניס, ממשיך דרכו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בקדנציה הראשונה שלוֹ בשנות השמונים . בדצמבר 1995 אירחנו המנכ"ל מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , ואנוכי , את יָאן מֶנֶקֶן לארוחת צהרים במסעדת "טוּרְקִיז" בתל אביב . מוטי קירשנבאום היה מהיר כהרגלו וסגר את עסקת השידור בתוך שעה של ארוחה . כשקינחנו בכפיות מדודות ובזהירות את המנות האחרונות ה- 'Deserts' המתוקים עתירי הקלוריות , החלטנו כבר לשָלֵם ל- UFA סכום של 40 אֶלֶף דולר לעונת 1996, ותוספת של % 10 לכל שנת שידורים נוספת . 50 אֶלֶף דולר ב- 1997, ו- 60 אֶלֶף דולר ב- 1998. לאחר שפרש מוטי קירשנבאום מרשות השידור ב- 1998 נמוג גם חוזה שידורי הטניס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עם הוועדה המארגנת של טורניר ווימבלדון .

הזדמן לי פעם בתום אחד מהשידורים הישירים של משחקי 1996 – EURO לסעוד סעודת עֶרֶב עם מנכ"ל הרשות ורעייתו החביבה והמקסימה יוֹנָה ז"ל במסעדה נחמדה בלונדון בלֵב הרחוב ההומה Oxford Street . מוטי קירשנבאום היה במובנים מסוימים איש נערץ . נדמה לי שהוביל והותיר אחריו שוֹבָל נקי מכל רבב . מורשת עיתונאית יוצאת דופן . הוא היה אדם ולכן לא פסח על שגיאות אך שימֵש לרבים מאִתנו מורה דרך ומנהיג שידור שחַף מפוליטיקה . שוחחנו באותה ארוחת ערב על עתיד שידורי הספורט בערוץ הטלוויזיה הציבורי לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית מרחיקת הלכת של שידורי הכבלים ואלה של הלוויין העומדים בשער  ועל התחרות הצפויה לנו , על ערוצי הנִישָה המתמחים בשידורי ספורט , וגם על מרכיבי השידור השונים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וענייני רשות השידור שהוא ניצב בראשה . צריך להבין שמוטי קירשנבאום איננו איש מהשורה . הוא מוכשר יותר מרבים בתעשיית הטלוויזיה ולכן ניצב בתוכה משכמו ומעלה . מנהיג תקשורת אמיץ שחונן בשקט נפשי וגם ידע ליטול אחריות . אהבתי להתבונן במבט ה- Cool שלו , מין ארשת מזוגגת שנראית לעיתים כחסרת הבעה . מבט שהיה כמו כתב חידה . בדרך כלל יש לו יכולת קֶשֶב וסבלנות להאזין כשגופו קפוא . האיש איננו מתנועע . הוא לא מסגיר רגשות ולא מגלה את קלפיו . אינני שוכח את הבעת הפנים הזאת האופיינית לוֹ בעֵת הקשבתו לפונים אליו. יש לו מבט של "Poker face" . ייחודי . תמיד שאלתי את עצמי בפגישות בינינו כיצד הראש שלו עובד ברגע זה , איזה תשובה ישיב לי , איזה טקסט ישלוף משרוולו , והאם ההיגיון ההגיוני שלוֹ יעמוד ויתייצב לצד ההיגיון ההגיוני שלי . אבל אוי ליריבו בר שיחו משפתח את פיו . מרדכי "מוטי" קירשנבאום מאבד את סבלנותו במהירות והופך מג'נטלמן לפולני יורק להבות שמדבר בתנועות ונפנופי ידיים . זהו כבר היה סיפור אחר לגמרי .

טקסט תמונה : 1968 . עורך "מבט" מוטי קירשנבאום רכון על מכונת כתיבה בראשית הקריירה המופלאה שלו בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור. (באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דווקא מפני שאישיותו הייתה מעוצבת , ואולי בגלל שהניסוחים המדויקים שלו הפגינו תמיד חוכמה ושידרו ביטחון, נשאו אותי לפתע מחשבותיי הרחק ממנו מאותה מסעדה לונדונית בה ישבנו חזרה לארץ. אולי כדי לבַרֵר מדוע נכשל וניגַף האיש המוכשר הזה בתוך שנה וחצי בשני קרבות תקשורת מכריעים והיסטוריים מול ערוץ 2 על בכורת שידורי הטלוויזיה במדינת ישראל . האחד – הפסד זכויות שידורי הכדורגל במאי 1994 והשני – תבוסת החדשות בנובמבר 1995 בכיסוי רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . בשניהם הפסיד ליריבי השידור המַרים שלוֹ ושלנו מערוץ 2 המסחרי . לא הוא אישית . רשת הטלוויזיה שהוא היה מפקדה והעורך הראשי שלה . מינויו של מוטי קירשנבאום באפריל 1993 למנכ"ל רשות השידור הייתה הפעם הראשונה בה נבחר לתפקיד הרָם איש מקצוע מוכשר ורב זכויות מתוך בניין הטלוויזיה ברוממה בירושלים . איש לא הטיל ספק כי המנכ"ל המוכשר נערך לקרב העתידי הקשה הצפוי נגד ערוץ 2 המסחרי העומד לקום בנובמבר 1993 . משהחלו קרבות השידור בין ערוץ 1 לבין ערוץ 2 וערוצי הכבלים בישראל , שאלו רבים את עצמם האם  הטלוויזיה הממלכתית בראשותו של מוטי קירשנבאום וחברי קבוצת הניהול המנוסה שלוֹ אומנם נערכת כראוי לקראתם . קבוצת הניהול הבכירה כללה את מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , מנהל חטיבת החדשות דודו גלבוע , עורך "מבט" רפיק חלבי , מנהלת חטיבת התוכניות דליה גוטמן , המפיק הראשי של חטיבת החדשות אמנון ברקאי , עורך "מבט שני" מיכאל קרפין , ומנהל שירותי ההנדסה דוד יוגב , ומנהל הביצוע בחטיבת הנדסה דוב "דובל'ה" גולדשטיין .

לרשות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עמד בעֵת יריית הזינוק בנובמבר 1993 כוח אדם מנוסה , לא מעט כסף ציבורי , טכנולוגיה טובה יותר משל ערוץ 2 הצעיר לרבות חמש ניידות שידור אלקטרוניות וציוותי צילום ENG למכביר כמעט , וגם מוניטין . היום ברור כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא התייצבה בנובמבר 1993 במלוא עוזה ובאגרסיביות הדרושה מול השידור המסחרי ולא הציעה תחרות ממשית לערוץ 2 בקרב על ליבם של הצופים בישראל , לפחות לא עִם הישמע קול הגוֹנְג ו- וודאי לא בתחילת הדו – קרב . זה החל בלוח תוכניות חסר השראה ומעוף ואחריו הפסד של זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי במאי 1994 . שיאו בתבוסת חטיבת החדשות של הערוץ הציבורי בנובמבר 1995 לחברת החדשות של ערוץ 2 בכיסוי שבוע האבל של רצח יצחק רבין . היה כאן בפירוש כישלון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וכישלון מול ראשי ערוץ 2 גם בהפקת יחסי ציבור וחוסר ידע בארגון ושיווק המסר של עקרונות השידור הציבורי ותפקידיו . ערוץ 2 המסחרי בראשו ניצבו דָן שִילוֹן ויוֹחָנָן צַנְגֵן המנכ"לים המשותפים של הזכיינית 'רשת' , מנכ"ל 'קשת' אלכס גלעדי , ומנכ"ל 'טלעד' עוּזִי פֶּלֶד – נערך בקפדנות רבה למאבק הצפוי בשידור הציבורי . תְּכַנִית  וטכנולוגית . הצלחתו הראשונה של ערוץ 2 הצעיר הייתה בניית יחסי ציבור וכשרון שיווק . אלכס גלעדי מנכ"ל זכיינית "קשת" הוא רב אומן ביחסי ציבור ושיווק . ב- 1993 היו לאלכס גלעדי כבר שלוש עשרה שנות וותק כסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . אין כמו האמריקניים המתמחים בפרסום , יחסי ציבור , ושיווק . הקפיטליסטים נולדים עם התכונות האלה . זה בגנים שלהם . ב- DNA של כל אמריקני באשר הוא לאחר שהגיח מרחם אמו . האמריקנים נולדים היישר לסביבה תחרותית . לאלכס גלעדי היה אם כן ממי ללמוד . הוא היה הראשון שהגה את סלוגן השיווק הבלתי נשכח ההוא , "אנחנו משדרים למסעודה משדרות" .  אפשר לחשוב שמוטי קירשנבאום והטלוויזיה הציבורית לא שידרו למסעודה משדרות . וודאי שהשידור הציבורי פנה גם למסעודה משדרות , רק מוטי קירשנבאום לא הצהיר ולא אמר את זה. אלכס גלעדי לא רק שאמר , הוא הצהיר זאת קבל עם ועדה , והפך כמעט לממציא שידורי הטלוויזיה בישראל .

טקסט תמונה :  המחצית השנייה של שנות ה- 70 במאה שעברה . מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית מוטי קירשנבאום משדר לצופים וגם ל- "מסעודה משדרות" , את תוכנית הבידור הפופולרית " 4 דקות ו- 20 שאלות " בהפקת יצחק "איציק" קול ז"ל עם המנחה אורי זוהר . צוות ההפקה יוסף "פונצי" הדר (מימין) והמפיק איילון גויטין בהתייעצות מאחורי הקלעים עם המנחה אורי זוהר (משמאל) בטרם החל את תהליך החזרה בתשובה שלו . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן הציג את פילוסופיית הניהול שלו והצהיר בתחילת כהונתו בפני המראיין שלוֹ דן שילון בתוכנית "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית : "פילוסופיית הניהול שלי ברורה . אני רוצה להוביל טלוויזיה ציבורית ולהידמות באיכותה לעיתון "הארץ" שנועד לאנשים חושבים" . ההצהרה במובנים מסוימים לא צלחה . יאיר שטרן לא שנה על הצהרתו זאת . מוטי קירשנבאום סיפר לי פעם בשיחה אישית בינינו בתחילת דרכו כמנכ"ל רשות שידור כי את איכותם של כמה נושאים טלוויזיוניים הוא מודד באמצעות הרייטינג . אך לא את כולם . את כוונותיו אלה הוא לא הסביר לציבור . יאיר שטרן , דודו גלבוע , רפיק חלבי , ודַלְיָה גוּטְמַן תמיד הנהנו בראשם למשמע הצעותיו . דבריו תמיד התקבלו בהבנה וזכו לקונצנזוס . לא הייתה שם יוזמה חופשית והפריה הדדית . במובנים מסוימים היה מוטי קירשנבאום "גוּרוּ" ה- "אוראקל מדלפי" שהאפיל על פיקודיו . הוא זכה להסכמה כללית בקרב הגנרלים שלוֹ אך לא בטוח שמלוא כישרונו אומנם חִלְחֵל לעברם . אט – אט גילו קברניטי השידור הציבורי נטול יחסי הציבור וההסברה כי הרייטינג נושר בהתמדה ועובר למתחרה הצעיר והנמרץ . משלם האגרה היה מבולבל . במקרים מסוימים הפך הערוץ הציבורי לשַק חבטות . אליעזר יערי ניתח פעם בפניי את תבוסת השידור : "זהו משבר זמני של הטלוויזיה הציבורית בישראל מול הטלוויזיה המסחרית . ככה זה בכל העולם . זה רק עניין ארעי" .  ההסבר לא היה נכון . המשבר לא היה כפוי . האנלייזר שמעולם לא היה איש טלוויזיה דגול הצטייר בפני כתבוסתן . הניתוח שלו היה בעיניי שגיאה גדולה .

ערוץ 2 הצעיר המשיך לחבוט בערוץ 1 הוותיק באמצעות יחסי ציבור אגרסיביים בעיתונות וגם בשלטי חוּצוֹת . הציבור המבולבל נתלה בשידורי הבידור של ערוץ 2 והחל ללעוג לערוץ 1 . איכות השידור הציבורי נבלעה ע"י ריקנות השעשועונים והחידונים נושאי הפרסים העצומים של ערוץ 2 . השידור המסחרי החל במסע הסִימוּם הטלוויזיוני הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל . תוכניות הריאליטי המדומה והקלוקל שהפיק ערוץ 2 שלטו בכל וזכו לגיבוי טוטאלי של מנהיגי הציבור וההנהגה הכלכלית והמדינית של ישראל . הרי מדובר במדינה חופשית בה כל הישר בעיניו יעשה . כאילו אין עוד שום צורך בפיקוח והכוונה . ערוץ 1 החזיק עדיין באיכות בכמה תחומי שידור לרבות הצטיינותו בכיסוי בלעדי של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם אך יחסי הציבור שלו היו בשפל הוא הצטייר טרם זמנו כערוץ מובס . אנשי ערוץ 2 חששו מאוד בתחילה ממנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום . הוא נחשב לאחד הטובים בארץ בתעשיית התקשורת . איש בעל מוניטין רב וחתן פרס ישראל לטלוויזיה ב- 1976 כשהיה בן 37 בלבד . בארסנל שלו הייתה מצויה תחמושת נפיצה ובחשבון הבנק של הרשות גם לא מעט כסף . דן שילון , יוחנן צנגן , אלכס גלעדי , ועוזי פלד הבינו שאין טעם להשקיע בשלב הראשון בשידורי חדשות . מהדורות "מבט" ושידורי החדשות והאקטואליה בטלוויזיה הציבורית – ממלכתית נחשבו למקצועיות ואמינות . מומחי התקשורת ודעת הקהל קבעו ש- "מבט" היא מדורת השבט . ארבעת המנכ"לים של ערוץ 2 המסחרי סברו שלא ניתן להתחרות בסְפֶּצְיָאלִיטֶה של השידור הציבורי ולכן התמקדו בתחילה בעיקר בשידור תוכניות בידור לסוגיו השונים , Talk Show (כמו תוכנית "המעגל' בהנחיית דן שילון) , סדרות טלוויזיה , וסרטי קולנוע . המנכ"לים של שלוש הזכייניות , "קשת" , "רשת" , ו- "טלעד" העריכו שקַו התֶּפֶר המפריד בין השידור הציבורי למסחרי דרכו יוכלו לבעבע ולפרוץ אל מיליוני צופי הטלוויזיה במדינת ישראל מצוי באלטרנטיבת שידור אחרת קלילה יותר מזו של הערוץ הראשון , זו המבוססת על הצחקה , השתעשעות , ובילוי מהנה מול המסך ובסופו הרייטינג המיוּחַל . בבוא העֵת הם תּכננו גם לגנוב את הכדורגל הישראלי מהשידור הציבורי . רביעיית המנכ"לים הזאת צדקה כפי הנראה בהנחות היסוד שלה . למרבה ההפתעה ההתמודדות עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה קלה מהצפוי . הטלוויזיה הממלכתית לא הגיבה כמעט ללוח התוכניות המרשים והנמרץ של ערוץ 2 הצעיר ולמעשה נכנעה ללא קרב . מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה וכמה מהכפופים להם לא התרשמו יתר על המידה מלוח השידורים הקליל שהציעה הטלוויזיה המסחרית . הם היו בטוחים שדרכם אל לֵב הצופים סלולה מול הערוץ המסחרי החדש שנראה נחות וחסר סיכוי . הם טעו .

זמן לא רב לאחר מינויו של מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור הציעו אנשי ערוץ 2 לו וליאיר שטרן לערוך הסכם לחילופי חומרי שידור . קטעי חדשות או ארכיון עד שתי דקות יועברו מערוץ לערוץ בחינם . מעבר לכך ייקבע תשלום סביר כמקובל ברשתות טלוויזיה מתחרות בעולם . מוטי קירשנבאום דחה את ההצעה בעוד יאיר שטרן היה פאסיבי לידו . מוטי קירשנבאום טען שחומרי הארכיון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שווים זָהָב ואינם סחורת שידור למו"מ . הוא התחפר בבונקר הפיקוד שלו יחדיו עם יאיר שטרן ועם דוּדוּ גלבוע , דליה גוטמן , ורפיק חלבי . "הבּוֹר" נחשב פעם בימי המונופול לחסין ובלתי פגיע . אנשי ערוץ 2 הגיעו למסקנה שהמנכ"ל המוכשר ואנשיו פשוט לא מבינים כי נוצרה מציאות שידור חדשה בארץ . תבוסת שידורי החדשות של הערוץ הציבורי לערוץ 2 בחודש נובמבר 1995 סימנה בדיוֹ אדומה את נפילת המעוז האחרון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . ערוץ 2 החל לזנֵב ברייטינג של ערוץ 1 מוקדם מהצפוי . פתאום התברר כי בתנאי התחרות שנוצרו איש איננו מסביר למשלם האגרה מהו בדיוק השידור הציבורי , מה הם תפקידיו , ובמה הוא שונה מערוץ 2 המסחרי . ערוץ 2 לא בחל בשום אמצעי . הוא עשה כל מאמץ לגרוף את הצופים אליו באמצעות תוכניות בידור וחידונים נושאי פרסים כספיים גדולים ומכוניות . מנהל חטיבת התוכניות של "קשת" אֶרֶז טַל עלה ל- "אוויר" עם התוכנית "גלגל המַזָל' . הוא כמנחה וגב' רות גונזלס כמגלגלת . לפתע היו כולם בטוחים שאֶרֶז טַל הוא ממציא הטלוויזיה בישראל . שכחו כבר שארנון צוקרמן ומוטי קירשנבאום שידרו בסוף שנות ה- 70 את התוכניות , "4 דקות ו- 20 שאלות" עם המנחה אורי זוהר , ו- "תשע בריבוע" בהפקתו של יצחק "איציק" קוֹל מאולפני הרצליה . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לא הצהיר מעולם בחוצות המדינה על כוונות השידור הציבורי . היו לו וליאיר שטרן את כל הסיבות לפנות לאזרחי המדינה ולהסביר להם בגאווה כיצד מתכוונים שניהם להשתמש בכספו של משלם האגרה . הנה מֶסֶר השִיווּק שלא שוּוָק : "הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 צועדת בנתיב ציבורי. ערוץ 2 ישדר את תוכנית "גלגל המזל' ואנחנו נשדר את הסדרה "עמוד האש" של יגאל לוסין. ערוץ 2 ישדר את "הראשון בבידור" עם דודו טופז ואנחנו נשדר את הסדרה "תקומה'" של גדעון דרורי. ערוץ 2 ישדר את חידוני השעשועים ואנחנו משדר את "החמישייה הקאמרית" עם קרן מור. ערוץ 2 ישדר את תחרות "מלכת היופי" ואנחנו נשדר את "מבט שני". ערוץ 2 ישדר את "היפים והאמיצים" ואנחנו נשדר את סדרות הדיוקו- דרמה "קו 300", "פרשת קסטנר" , ו- "עו"ד סיטון". ערוץ 2 ישדר סרטי קולנוע ואנחנו נשדר את תוכניות הספורט "משחק השבת", "מכבי ת"א בגביע אירופה", אולימפיאדות ומונדיאלים, ואת משחקי נבחרות ישראל בכדורגל וכדורסל" . לפתע חשבתי לעצמי באותה המסעדה הלונדונית שתבוסת הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לערוץ 2 החלה בכלל עוד בטרם רצח יצחק רבין ז"ל . רחשתי אמפטיה מקצועית (ואישית) למוטי קירשנבאום ומי לא הפגין למענו חיבה . אך האם מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור הביא בניגוד לכל הציפיות לנקודת מפנה שלילית במאבק על הרייטינג וקהל צופי הטלוויזיה ? ההיסטוריה תיטיב לשפוט ממני . יריביו (ורֵעַיו) בערוץ 2 דן שילון ויוחנן צנגן , אלכס גלעדי , ועוזי פלד היו שועלי קרבות ובעלי ניסיון טלוויזיוני לפחות כמוהו וגם תאבי שידור ומדרוג. מה שהפך אותם למתחרים מסוכנים . הם כל הזמן שאפו להוכיח את עצמם מההיבט המתמטי של ספרות הרייטינג ובקשו למצוא חן בעיני מחזיקי המניות שלהם . חלפו רק ימים ספורים מאז הֵבִיס בנימין נתניהו ראש הממשלה החדש את שמעון פרס . רוח מזַן פו