פוסט מס' 8.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בראשית התפתחותו ועיצובו. 

הערה 2 : מרבית ה- פוסטים מתעדכנים שוב גם לאחר שראו כבר אוֹר.

הערה 3 : הטקסט והתמונות כפופים לזכויות יוצרים. אין להעתיק אותם ולהשתמש בהם.

הערה 4 : הבלוג איננו מופק למען מטרות רווח כספי ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

——————————————————————————–

פוסט מס' 8 : הועלה לאוויר ב- 14 באוגוסט 2012.

——————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביקורת טלוויזיה ש- עוסקת במכניקה של הא"ק. פוסט מס' 8. כל הזכויות שמורות. 

במשך שנים טען גלעד וויינגרטן לעליונות האתלט השָחוֹר על האתלט הלָבָן גם בריצות הקצרות . אבל הגִרְסָה הזאת שלו לא תמיד החזיקה מעמד. בריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים באולימפיאדת רומא 1960 ניצחו שלושה אָצָנִים לבנים שלושה אצנים שחורים. האצן הגרמני הלבן אָרְמִין הָארִי זכה במדליית הזהב בתוצאה 10.2 ש'. האָצָן האמריקני הלבן דֵייב סִים זכה במדליית הכסף באותה תוצאה של 10.2 ש והשיג את מדליית הכסף. האצן הבריטי הלבן פִּיטֶר רֶדְפוֹרְד זכה במדליית הארד בתוצאה 10.3 ש'. במקום הרביעי דורג האצן הקובני אנריקה פִיגוּאֶרוֹלָה בתוצאה 10.3 ש'. במקומות החמישי והשישי דורגו שני אצנים שחורים מארה"ב , פְרָנְק בָּאד בתוצאה 10.3 ש' אף הוא, ורֵיי נוֹרְטוֹן בזמן 10.4 ש'. באולימפיאדת מלבורן 1956 ניצח אָצָן אמריקני לבן בּוֹבִּי מוֹרוֹ יריבים לבנים ושחורים בשתי הריצות ל- 100 מ' ו- 200 מ' וזכה בשתי מדליות הזהב היוקרתיות. אצן אמריקני לבן נמוך קומה לִינְדִי רֶמִיגִ'ינוֹ זכה במדליית הזהב בריצת הגמר ל- 100 מ' באולימפיאדת הלסינקי 1952 לפני אצנים שחורים לרבות הג'מייקני הֶרְבֶּרְט מֵקִינְלִי ולבנים. האָצָן הסובייטי הלבן וָואלֶרִי בּוֹרְזוֹב ניצח בשתי הריצות הקצרות באולימפיאדת מינכן 1972 כשהוא מקדים אצנים לבנים ושחורים כאחד . האָצָן הבריטי הלָבָן אָלָאן וֶולְס גבר על אצנים שחורים בריצת הגמר ל- 100 מ' באולימפיאדת מוסקבה 1980 וזכה במדליית הזהב . היעדרם של אצנים לבנים בריצות הקצרות באולימפיאדות האחרונות כמו גם בריצות הארוכות נובע מנסיבות סוציולוגיות – כלכליות ולא בגלל היעדר כישרון . ההסבר תופש ורלוואנטי גם לתופעת ריבוי שחקנים שחורים בליגת הכדורסל האמריקנית ה- NBA . אם האתלט השחור באשר הוא חזק יותר . מהיר יותר , גמיש יותר , וזריז יותר מאתלט לבן באשר הוא , מדוע איננו מנסה את כוחו ולא נוטל חלק בתחרויות חתירה בסירות ,    ו/או קרב 5 מודרני , ו/או התעמלות  , ו/או בשחייה , וכו' ? הצטיינותו של ספורטאי שחור ו/או לבן בתחום כזה ו/או אחר בספורט מותנה בכישרון אישי , תנאים סביבתיים , חינוך , ומורשת ואימון והדרכה – ולא בעליונות גופנית כלשהי. ההצלחה של הרצים למרחקים ארוכים של קניה ואתיופיה מאופיינת באורח חייהם ותרבותם ובתנאי הקיום שלהם . לעומת זאת לקניה ואתיופיה לא יהיו שחיינים ומתעמלים מצטיינים בעתיד הנראה לעין . פס הייצור הספורטיבי של ג'מייקה מייצר אָצָנִים אך לא רצים למרחקים ארוכים . ארגנטינה וברזיל מייצרות שחקני כדורגל . השוודים מצטיינים בתחרויות קרב 5 מודרני . ארה"ב הרָב תרבותית בעלת אוכלוסייה מגוונת מתבלטת בכל מקצועות הספורט . מדינת מזרח גרמניה הקטנה לשעבר (רק 15 מיליון תושבים) שכל ספורטאיה לבנים זכתה באולימפיאדת מינכן 1972 ב- 66 מדליות (20 מתוכן מזהב) , באולימפיאדת מונטריאול 1976 ב- 90 מדליות (40 מתוכן מזהב) , באולימפיאדת מוסקבה 1980 ב- 126 מדליות (47 מתוכן מזהב) , לא השתתפה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בשל החרם הקומוניסטי , באולימפיאדת סיאול 1988 ב- 102 מדליות (37 מתוכן מזהב) . הפיהרר הגרמני אדולף היטלר טען בזמנו טענה מופרכת כי אנשי הגזע הארי הבלונדיני בעלי עיני התכלת הם הגזע העליון השולט באנושות . הצטיינותה של מזרח גרמניה בספורט לא נבעה מעליונות גופנית גנטית של האדם הלבן הגרמני . התוצאה הפנטסטית שהשיגה המדינה הקטנה בזירות הספורט השונות בתקופה של שלושה עשורים הייתה משולבת בארגון מיטבי , איתור כישרונות אישיים , אימונים ותרגולים אין סופיים , משמעת ספורטיבית עליונה , חינוך גופני מדוקדק ומפורט כבר בגיל הרך ובבתי הספר היסודיים , הקצאת מתקני ספורט משוכללים ע"י המדינה לאזרחיה , דבקות מוחלטת במשימה , והתקדשות מוחלטת למען הסלוגאן הפוליטי שטבע מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית וולטר אולבריכט בשעתו : "מדליית זהב אולימפית שקולה כנגד 1000 (אלף) שגרירים דיפלומטיים. אתה צריך לעמוד על דוכן מספר אחת ואז דגל המדינה יתנוסס בראש התורן וההמנון המזרח ינוגן בפני מאות מיליונים של צופי טלוויזיה" . 

חמש הערות ב- פוסט הזה לפרשן גלעד וויינגרטן :

1. ריצת הגמר ל- 10000 מ' באולימפיאדת לונדון 2012 , בעת קילומטר השלישי כ- 8:42 דקות מתחילת הריצה

גלעד וויינגרטן : "…אם אתה רואה עוד כל כך הרבה רצים לְבָנִים בסביבה אתה יודע שהקרב לא מספיק מהיר…". הפרשן כולל את כל הרצים הלבנים במקשא אחד ו- Level אחיד , ומעניק מראש יתרון לכלל הרצים השחורים .

 

2. בתום ריצת הגמר ל- 10000 מ' לאחר שהרץ האמריקני הלָבָן גָאלֶן רוּפּ זכה במדליית הכסף קמעא אחרי הזוכה במדליית הזהב הבריטי השחור מו פארה

גלעד וויינגרטן : "…אנחנו יודעים שיש לגָאלֶן רוּפּ יכולות…אם מתאמנים כמו שצריך כל כך קשה , גם לגזע הלבן יש בהחלט למה לקוות…" . מדען ו/או אופוטוניסט שמשנה את דעתו לאחר שהעניק זה מכבר יתרון מראש לגזע השחור על פני הגזע הלבן , כשלפתע רץ לבן טורף את הקלפים ומקדים עשרות רצים שחורים .

 

3. הפיניש של מו פארה בריצת הגמר ל- 5000 מ' באולימפיאדת לונדון 2012

גלעד וויינגרטן : "פיניש שלא ראיתי כמותו…" . באמת ? מה אתה אומר ? הרי שנינו ראינו באולימפיאדת מונטריאול 1976 את הפיניש המדהים של לאסה ווירן בריצת הגמר ל- 5000 מ' שהיה לא פחות דרמטי ומרתק בכל קריטריון מריצת הגמר של מו פארה ב- 2012 .

 

4. תחרות הגמר בקפיצה במוט לנשים באולימפיאדת לונדון 2012

גלעד וויינגרטן על המועמדת לניצחון הרוסייה יֶילֶנָה אִיסִינְבָּאיֶיבָה לאחר שחלפה בהצלחה מעל רף בגובה של 4.70 מ' , ופונה אל מאיר איינשטיין : "מאיר …ועכשיו הכל כבר הולך יותר בקלות…איסינבאייבה יודעת איך להשתמש באלסטיות של המוט…היא נהדרת וכו'…" . מהלל את יֶילֶנָה אִיסִינְבָּאיֶיבָה מבלי לסייג את עצמו .

גלעד וויינגרטן (בפעם ה- 1 ) על קופצת המוט האמריקנית גֶ'נִיפֶר שוּר לאחר שהיא עוברת 4.70 מ' : "…הסגנון של גֶ'נִיפֶר שוּר ממש מצוין…"

גלעד וויינגרטן (בפעם ה- 2) על הקופצת במוט האמריקנית גֶ'נִיפֶר שוּר לאחר שהיא מפילה את הרף בגובה של 4.75 מ' , ופונה אל מאיר איינשטיין : "מאיר , אתה לא רואה את את הדינאמיות אצל גֶ'נִיפֶר שוּר…אצלה הכל הרבה יותר איטי…אין לה את הסגנון המלוטש הזה של יֶילֶנָה אִיסִינְבָּאיֶיבָה…" . התוצאה הסופית בתחרות הגמר בקפיצה במוט לנשים כידוע לכל : גֶ'נִיפֶר שוּר זוכה במדליית הזהב והיא אלופת המשחקים האולימפיים של לונדון 2012 !

 

5. ריצת הגמר ל- 800 מ' גברים בהשתתפות אתלט העל הקנייתי ושיאן העולם החדש דיוויד רודישה

גלעד וויינגרטן העלה מההיסטוריה את שיא העולם הפנטסטי בריצת 800 מ' שקבע הבריטי סֶבָּסְטְיָאן קוֹ (היום לוֹרְד סֶבָּסְטְיָאן קוֹ יו"ר הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לונדון 2012) ב- 1981 כמדד להתפתחות היכולת האנושית בריצה הקשה הספציפית הזאת. ציון קביעת שיא העולם של סבסטיאן קו שהושג לפני 31 שנים ע"י הפרשן נאמר ע"י הפרשן כדי לאפשר לצופה הטלוויזיה להבין ולעכל את איכות שיא העולם שקבע דֵיוִויד רוּדִישָה ב- 9 באוגוסט 2012 במשחקים האולימפיים של לונדון 2012 בתוצאה של 1:40.91 דקה. נדרש כאן מאמץ פיזיולוגי – גופני עצום. הפרשן נקב באירוע אך לא בתוצאה ההיא של סבסטיאן קו מ-1981 והותיר את צופה הטלוויזיה חסר אינפורמציה כדי להשוות בין המאמץ של אז למאמץ של היום. ובכן, שיא העולם של סֶבָּסְטְיָאן קוֹ מ- 1981 היה 1:41.73 דקה. התוצאה הזאת נחשבה בימים ההם לקצה גבול יכולתו של האדם. הפרש של 31 שנים מפריד בין שיא העולם של דֵיוִויד רוּדִישָה ב- 2012 לשיא העולם של סֶבָּסְטְיָאן קוֹ ב- 1981. אם מתרגמים את הזמן של דֵיוִויד רוּדִישָה למהירות ריצה הרי שהוא עובר בממוצע בכל מאית שנייה דרך של 8 סנטימטרים. פירושו של דבר כי היה מקדים את סבסטיאן קו ב- 6.4 מטרים בריצה ביניהם למרחק 800 מ'. סבסטיאן קו נטל חלק במשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980 ולוס אנג'לס 1984. הוא זכה בשתי מדליות זהב בריצות ל- 1500 מ' ובשתי מדליות כסף בריצות ל- 800 מ'. סבסטיאן קו היה שיאן העולם גם בריצות ל- 1500 מ' וריצת מייל. אתלט עַל שאָבִיו היה מאמנו.

טקסט תמונה : נובמבר 1981. משרדי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. אנוכי (מימין) בתפקיד מנהל מחלקת הספורט מארח את סבסטיאן קו, אלוף אולימפי בריצת 1500 מ' ושיאן העולם בריצת מייל.
(צילום איתן לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

בנובמבר אירחתי את סבסטיאן קו במשרדי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. אישיות בלתי רגילה. השיחה בינינו נסבה היכן ניצב גבול היכולת האנושית בריצות בינוניות (400 מ', 800 מ', 1500 מ', וריצת מייל) בפרט ובכל מקצועות הא"ק בכלל, והאם קיים גבול כזה. סבסטיאן קו שאל אותי מה אני חושב על כך. תשובתי הייתה, כלהלן : "כדי לשַמֵר את החלום והחזון הנפלא כי היכולת האנושית היא חסרת גבולות , הוועדות המארגנות יעברו בעתיד לשיטה מפורטת ומדויקת יותר של מדידת זמנים . את הריצות ימדדו ברמת דיוק של אלפיות שנייה ובמועד מאוחר יותר באחד חלקי עשרת אלפים של השנייה במקום במאיות שנייה כפי שנהוג עתה (באולימפיאדת רומא 1960 מדדו את זמני הריצות בעשיריות שנייה) . את הקפיצות ימדדו במילימטרים במקום בסנטימטרים , ואת הרמת המשקלות ימדדו ברמת דיוק של גרמים במקום בקילוגרמים". בתום השיחה ירדנו לקומה ב' של הבניין שם שכן המאסטר ובו היו ממוקמות מכונות ה- VTR. ביקשתי מאחד הטכנאים להרכיב את טייפ השני אינטשים בו נראה סבסטיאן קו קובע את שיא העולם החדש שלו בריצת מייל. הוא התבונן בשלווה ובאיפוק ביכולת הגופנית הפנטסטית שלו שהפכה לשם דבר בעולם כולו. צריך להבין שההישגים של סבסטיאן קו האפילו על אלה של הרץ הקובני למרחקים בינוניים אָלְבֶּרְטוֹ חוּאָנְטוֹרֶנָה. מי היה מאמין שכעבור שנות דוֹר יהפוך סֶבָּסְטְיָאן קוֹ ליו"ר כה מוצלח של הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לונדון 2012 ונשיא ה- IAAF (התאחדות ה- א"ק הבינלאומית). אדם ואתלט מוכשר בעל ערכים עליונים של יושרה, מאבק הוגן, ודבקות במשימה. ללא ספק מודל לחיקוי והערצה. 

טקסט תמונה : נובמבר 1981. אנוכי וסבסטיאן קו במשרד מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים . השיחה עִמו נסבה על היכולת האנושית בספורט בכלל ובריצות בינוניות בפרט, והיכן נמצא קצה גבול יכולת האדם. (צילום איתן לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

קיימות עוד שגיאות והערכות, והתנסחויות שלא עמדו במבחן המציאות, אך כל זאת לא אומר שפרשן הא"ק של ערוץ 1 איננו טוב . עמדו לזכותו של גלעד וויינגרטן גם יתרונות (רבים) במהלך השידורים הישירים של תחרויות הא"ק באולימפיאדת לונדון 2012. הוא זיהה נכון את היכולת הקואורדינטיבית, מהירות הריצה של קופץ המוט הצרפתי רנה לאווילני (Renaud Lavillennie) לעבר הרף, ושליטתו באלסטיות של המוט (עשוי מסיבי פחמן). על סמך זאת ניתח את הנתונים והניח כי הביצוע והשילוב בין שני הווקטורים האופקי והאנכי יעניקו לצרפתי את מדליית הזהב . גלעד וויינגרטן צדק. הפרשן חזה גם את ה- פוטנציאל שיא העולם שחבוי ברביעיית השליחים האמריקנית (טניה מדיסון + אליסון פליקס + בלנקה נייט + כרמליטה ג'טר) בתחרות ב- 4 פעמים 100 מ', עוד בשלב המוקדם בטרם ריצת הגמר . גלעד וויינגרטן צדק . בטרם יריית הזינוק לריצת השליחים לגברים 4 פעמים 100 מ' לגברים בהשתתפות נבחרות ג'מייקה וארה"ב הסביר גלעד וויינגרטן למאיר איינשטיין כי מבחינה מתמטית ניתן לרדת מזמן של 37 שניות. העניין מותנה בהעברת מַטֶה השליחים נקייה כשהרצים המקבלים נמצאים כבר במהירות ריצה גבוהה בתחום המותר של החלפת המַטֶה. למרות החילוף השלישי והאחרון הלא מוצלח בין יוהאן בלייק ליוסיין בולט – חילוף בעייתי ומסורבל , מה עוד שיוסיין בולט מצא צורך (לאחר שקיבל כבר את המַטֶה מיוהאן בלייק) לתקן את אחיזתו והעביר אותו מכף יד שמאל שלו ללפיתה איתנה יותר בכף יד ימין דבר שגרר בזבוז זמן יקר (מבלי שהשַדָּר והפרשן התייחסו להשחתת הזמן המיותר הזה) – נקבע שיא עולם חדש. גלעד וויינגרטן צדק וגם פִסְפֵס. אחת המיומנויות של פרשן מדעי בטלוויזיה הוא לחזות שיאי עולם על סמך אוסף נתונים שמונחים על שולחנו, יכולתו לנתח אותם, וכישרונו להסיק מסקנות On line בטרם הסתיימה התחרות. אי אפשר לזלזל בגלעד וויינגרטן, פרשן א"ק בטלוויזיה שמחזיק בשיא עולם של השתתפות ב- 11 אולימפיאדות רצופות מאז אולימפיאדת מינכן 1972.

הערה : ב- בריכה האולימפית של מונטריאול 1976 נשברו 21 שיאי עולם במשחי הגברים והנשים ושיא עולם אחד הוּשְוָוה. פרשן השחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופה ההיא יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי ז"ל (יליד סלובקיה ב- 1918 וחבר קיבוץ כפר מכבי בגוש זבולון) שישב בעמדת השידור בבריכה האולימפית לצדו של השַדָּר נסים קיוויתי, חָזָה את כולם בדייקנות עד האחרון שבהם בעת השידורים הישירים. יוסף טלקי היה ידען עצום בשחייה הישראלית והבינלאומית . אישיות המחוספסת במקצת הייתה מרתקת (מאוד) לאו דווקא בתחום הספורט. אינטלקטואל רב ממדי, איש סֶפֶר, חובב מוסיקה, דובר חמש שפות, ובעל שיחה מעניין. הוא לא היה דברן גדול למרות היה לו מה לומר. יוֹסֵף טֶלֶקִי הוא אבי פרשנות השחייה בטלוויזיה. לא רק מפני ששִימֵש ראשון בתפקיד הזה, אלא מפני שקבע סטנדרטים עליונים של הסבר וניתוח סגנונות השחייה של האדם שמבנה גופו רחוק מלהיות הידרו – דינאמי ומאפשרים לו להתגבר בתבונה על התנגדות המים, כמו גם חיזוי השגת תוצאות וקביעת שיאי עולם (לא נבואה) על סמך ניתוח נבון של הנתונים המונחים לפניו בעמדת השידור שלוֹ והסקת מסקנות הגיוניות. יכולת תקשורת אינטליגנטית של יוֹסֵף טֶלֶקִי עם השַדָּר המוביל שלו נסים קיוויתי (יליד 1926) הייתה טובה מאוד. שיתוף הפעולה המזהיר ביניהם בעמדות השידור בבריכות השחייה האולימפיות של מונטריאול 76', מוסקבה 80', לוס אנג'לס 84', וסיאול 88' – נראה היום כמו חלום רחוק. עוד יגיע הרגע לדון במורשתו. פרשני שחייה אחרים בערוץ 1 כמו יוֹאָב בְּרוּק וד"ר בַּרוּךְ צִ'יש נכנסו לנעליים גדולות בהרבה ממידתם.

ד"ר גלעד וויינגרטן איננו חף מטעויות. מאידך צריך להבין גם איזה עומס שידור עצום ואיזו אחריות מוטלים עליו ועל השדר שמונת ימי התחרויות באולימפיאדת לונדון 2012. הם משדרים בוקר וערב את כל שלבי התחרויות המוקדמות, רבעי הגמר, חצאי הגמר, והגמר בכל המקצועות של הגברים והנשים : 100 מ', 200 מ', 400 מ', 800 מ', 1500 מ', 5000 מ', 10000 מ', ריצת מרתון , 110 מ' משוכות, (100 מ' משוכות לנשים), 400 מ' משוכות, 3000 מ' מכשולים, מרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ', מרוץ שליחים 4 פעמים 400 מ', 20 ק"מ הליכה (גברים ונשים), 50 ק"מ הליכה (גברים בלבד), קפיצה לגובה, קפיצה במוט, קפיצה לרוחק, קפיצה משולשת, הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, יידוי פטיש, הטלת כידון, קרב 10 (Decathlon), נשים קרב 7 (Pentathlon). ההכנה המפרכת דורשת מהם לימוד מדוקדק ובקיאות באלפי שמות ואלפי תוצאות. כעורך ראשי ומפיק ראשי ומנהל ההפקות והשידורים הישירים מכל פינה על פני הגלובוס עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ראיתי אותם (וגם את נסים קיוויתי ויוסף "יוז'ו" טלקי) במשך שנים רבות רוכנים על מסמכים. ניירות, חוברות מידע, ומלקטים כל שבב אינפורמציה. מאיר איינשטיין וגלעד וויינגרטן הם אנשי טלוויזיה רציניים ויסודיים שהתקדשו למען מטרת השידור הנשגבת . הם מרגישים כשליחי ציבור שמחויבים לוֹ. נפלא לדעת זאת.

טקסט תמונה : אוגוסט 1995. גטבורג – שוודיה. אליפות העולם ה- 5 בא"ק . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון בגטבורג. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי, הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן, השדר מאיר איינשטיין, והפנסיונר נסים קיוויתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

על נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין הטלתי את התפקיד לבנות את העלילה ולשדר את הדרמה הספורטיבית מראשית התפתחותה ועד שיאה. יוסף טלקי וד"ר גלעד וויינגרטן נדרשו לנתח אותה ואת ערך השחקנים המעצבים את אופיה ודמותה של הדרמה הזאת. אין דבר שישווה לדרמות שמתחוללות על המסלול ובבריכה ולא בכדי הם משמשים כענפי הספורט האטרקטיביים נושאי הרייטינג הטלוויזיוני הרב ביותר. ישבתי מאחורי הקלעים בסמוך אליהם באותן השנים הארוכות ההן והפקתי וערכתי אותם. מדובר ב- 2000 (אלפיים) שעות שידורים ישירים והקלטות בכל תחרויות הא"ק והשחייה האולימפיות ואליפויות העולם בין השנים 2001 – 1984. ככלות הכל ולמרות המְעִידוֹת, האנשים האלה ראויים להערכה.

אינני יכול לסיים את כתיבת הפוסט הזה מבלי להתייחס ולחלוק כבוד והערכה עצומים למורה הא"ק הדגול והמחנך מר יצחק "איציק" מנדלברויד בן קריית חיים (בן 80 היום). איציק מנדלברויד היה מורה עילוי לא"ק במשך שנים רבות במכון ווינגייט. גם של ד"ר גלעד וויינגרטן וגם שלי (שלי בשנים 1965 – 1963). הוא לימד וחינך דורות של מורים לחינוך גופני. מאות רבות. אולי יותר. ההיגיון שלו היה הכי הגיוני שפגשתי בחיים שלי. הוא הכריח את הסטודנטים שלו לחשוב. חלק מהשיעורים שלו התנהלו בכיתה סגורה מול לוח וגיר. בהיותו מומחה למתמטיקה ופיזיקה ביסס את לימוד הא"ק על חוקי ההיגיון והכללים שקבע המדען האנגלי אייזיק ניוטון (1727 – 1643). איציק מנדלברויד סבר שמאחורי כל הישג מרשים בריצה, קפיצה, זריקה או יידוי מסתתרת סיבה וצריך לגלות אותה, להבין אותה, ולנתח אותה. תנועה יעילה איננה יד המקרה אלא תולדה ותוצאה של אימון מפורט ונכון, וגם חיקוי. כדי להבין את תורת הלימוד שלו נדרשו הסטודנטים להתמצא במתמטיקה ופיזיקה ובתורת התנועה. הוא היה הראשון שהסביר בבהירות ובשפה פשוטה כמעט לכל נפש את היגיון המכניקה התנועתית בקפיצה לרוחק ואת חשיבות הסגנון. ללא ביצוע תנועה אנטי רוטציונית הכרחית של החלק העליון של הגוף (הסעת הכתפיים לאחור) בתום הריצה המהירה ולאחר הניתור מהקרש, הקופץ ימצא את עצמו נוחת עם פניו על החול. ההרצה המהירה לעבר הקרש היא ווקטור אופקי. הניתור הוא ווקטור אנכי. החוק הראשון של אייזיק ניוטון – חוק ההתמדה, קובע כי גוף נַע שואף להתמיד בתנועתו ומתנגד לכל מאמץ להביאו לידי מנוחה ו/או לשינוי מהירותו וכיוונו . פירושו של דבר כי למרות הניתור האנכי בקפיצה לרוחק, מבקש גוף האתלט להתמיד בתנועתו האופקית. הניתור אם כן מקנה לגוף רוטציה לפנים (משהו בדומה לשים רגל כמעשה קונדס לילד רץ. ברור שהילד ישתטח עם פניו על הרצפה). הגוף מקדים את הרגליים. כדי למנוע זאת חייבים לבצע תנועה מסוגננת נגדית לסיבוב הגוף לפנים (שנגרם בשל הניתור) ע"י הסעת הכתפיים לאחור. ההישג הסופי בקפיצה לרוחק הוא אפקט הסגנון השקול של מקבילית כוחות שמורכבת מכוח ומהירות הריצה וכוח הניתור. התבוננות למשל בתחרות הגמר לקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936 בין האתלט האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) לבין האתלט הגרמני קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג, מלמדת משהו על חשיבות הסגנון. ניתן להבחין בקלות כי ג'סי אואנס למרות שקבע שיא אולימפי חדש והישג יוצא דופן בימים ההם, 8.06 מ' (שיא העולם שלו מ- 1935 עמד על 8.13 מ' והחזיק מעמד 26 שנים) וזכה במדליית הזהב, כלל לא מיצה את הפוטנציאל הפיסיקאלי של סגנונו. הוא היה אומנם אצן פנטסטי שמהירות ריצתו הייתה כמעט עשרה מטרים בשנייה אחת אך סגנונו לא היה מושלם כלל ועיקר. אילו היה מבצע טוב יותר את סגנון התנועה האנטי רוטציונית, היה מסוגל להרחיק אפילו ל- 8.50 מ'. היה זה איציק מנדלברויד שטבע את הסלוגן המזהיר לסטודנטים שלו, כלהלן : "לכשתהיו מורים לספורט וחינוך גופני, לעולם אל תְּצָווּ על הילד או הנער לרוץ מהר יותר או לקפוץ גבוה יותר, מבלי שתסבירו ותדגימו לו כיצד לבצע זאת נכון". מדריכים, מאמנים, ומורים שצועקים על הילד כי הוא מוכרח לרוץ מהר יותר , או צריך לבעוט בכדור חזק יותר, או חייב לנתר גבוה יותר מבלי להסביר את המכניקה של התנועה וכיצד עושים זאת נכון וביעילות – אינם ראויים לביקורת מפני שהם נמצאים מתחת לביקורת. גדולתו כאדם ומדריך נבעו מכך ששימש מודל כאיש חושב.

טקסט תמונה : קיץ 1949. אצטדיון המכבייה הישן בצפון תל אביב. מטיל הכידון והודף כדור הברזל יצחק "איציק" מנדלברויד (מימין) בחברת האצנים דוד טבק ז"ל (במרכז) ואריה גליק ז"ל (משמאל). (התמונה באדיבות יצחק מנדלברויד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

את כל מה ש- ד"ר גלעד וויינגרטן מפרשן היום לצופי הטלוויזיה בעת שידורי ה- א"ק לצידו של מאיר איינשטיין שמעתי מפי איציק מנדלברויד במכון ווינגייט לפני כמעט לפני חמישים שנים , בין 1963 ל- 1965. כמו כן, מפני שכל חיי אני מתעניין כמו רבים במתמטיקה ופיזיקה קראתי באדיקות את ספרו הקלאסי, החשוב, והמעניין של מאמן ה- א"ק הבריטי החושה ו- המפורסם גֶ'פְרִי דָיְיסוֹן (Geoffrey Dyson) אותו כתב ב- 1962, ואשר קרוי : "המכניקה של האתלטיקה הקלה" (The Mechanics of Athletics). ספר מצוין ברמה פופולארית שזכה למוניטין ותפוצה רבים בעולם ונועד גם לשדרני תחרויות א"ק בטלוויזיה. ג'פרי דייסון היה מאמן נבחרת בריטניה בא"ק בשנים 1961 – 1947 ואח"כ שימש מאמן נבחרת קנדה בא"ק. מאמן הכדורסל האמריקני ג'וֹן בָּאן (John Bunn) מי שכיהן בתפקידו זה באוניברסיטת קולוראדו היה בכלל מתמטיקאי. ב- 1955 כתב את ספרו החשוב, המרתק, והמעניין שנקרא : "העקרונות המדעיים של האימון" (Scientific Principles of Coaching).

בפעם הבאה לפני שאתם הולכים לצפות בשידור א"ק בטלוויזיה של מאיר איינשטיין וד"ר גלעד וויינגרטן ובטרם מתיישבים בכורסה בסלון ביתכם ,אני ממליץ לכם לעיין בשני הספרים החשובים הנ"ל, שמסבירים את תורת העיסוק במקצועות הא"ק השונים. קריאת הספרים הישנים הללו דורשת אומנם ידע במתמטיקה ופיזיקה ברמה של כיתות י"א ו- י"ב בבי"ס תיכון, אך העיון בהם מעניין, מסב עונג, ומאפשר לצופה הטלוויזיה לרדת לעומק הפרשנות של גלעד וויינגרטן. מה שד"ר גלעד וויינגרטן מנסה לומר לכם בשידורי הטלוויזיה שלו הוא כלהלן : "יעילות התנועה האנושית בזירת הא"ק על כל מקצועותיה, במסלול ובשדה, היא רבת פנים. לעיתים מורכבת ומסובכת. קפיצה במוט, יידוי פטיש, קפיצה משולשת, הטלת כידון, קפיצה לגובה ולרוחק, זריקת דיסקוס, הדיפת כדור ברזל, זינוק נמוך, חילופי מקל השליחים בריצות 4 פעמים 100 מ', וכו' – דורשים לימוד ותרגול קפדניים ועימם ראשית דבר ולפני הכל – היגיון והבנה מתמטיים – פיזיקליים שמדריכים את המאמן והאתלט שלו מדוע צריך לעשות דווקא כך ולא אחרת. המזל איננו שוֹרֶה בזירת ה- א"ק ולא בנמצא שם". ד"ר גלעד וויינגרטן ואיציק מנדלברויד מכריחים אתכם לחשוב. זה המון בטלוויזיה וגם בחיים.

טקסט מסמך : 1962. מאמן הא"ק הבריטי ג'פרי דייסון מוציא לאור את ספרו השימושי ורב המוניטין "THE MECHANICS OF ATHLETICS". (ארכיון יואש אלרואי).

טקסט מסמך : שנת 1955 . מאמן הכדורסל האמריקני ג'ון באן מוציא לאור את ספרו " "העקרונות המדעיים של האימון" : "SCIENTIFIC PRINCIPLES OF COACHING". (ארכיון יואש אלרואי) .

 סוף הפוסט מס' 8. הועלה לאוויר ב- 14 באוגוסט 2012.