פוסט מס' 260. אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 260. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 8 באוגוסט 2013.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות. האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים, הטקסטים, התמונות, והמסמכים שלו. הזכויות שמורות לחוקר, כותב, המחבר, והמפיק יואש אלרואי.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נחקר, ונכתב למען מטרות רווח כספי, ו/או כדי להפיק רווח כלכלי, ו/או לצורך פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים מתעדכנים מעת לעת גם לאחר צאתם לאור. 

———————————————————————————–

פוסט מס' 260 : הועלה לאוויר בצהריי יום חמישי – 8 באוגוסט 2013.

———————————————————————————– alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 260. אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 260. כל הזכויות שמורות.

ב- 7 באוגוסט 1983 נפתחה בהלסינקי אליפות העולם ה- 1 בא"ק . תחרות עַל בפירמידת הספורט הבינלאומי הנערכת תחת חסותו של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית), ונחשבה לאירוע החשוב ביותר המתקיים בעולם בטרם אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. לפני 31 שנים ב- 1982 פסע אלכס גלעדי את פסיעותיו הראשונות כסגן נשיא בחטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. אנוכי צעדתי את צעדיי הראשונים כמנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אלכס גלעדי היה צריך לשכנע ב- 1982 את הבוסים שלו ב- NBC בכדאיות השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 הלסינקי 1983 ברשת שלהם. אנוכי נדרשתי לשכנע את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בחשיבות השידורים הישירים האל של הלסינקי 83' בטלוויזיה הישראלית הציבורית. פעולות ההפקה הראשונות שלי החלו רק בסתיו 1982 לאחר שהשתחררתי בתום שירות מילואים ארוך כקצין קרבי במלחמת לבנון ה- 1 באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי . זה היה לפני המון שנים אולם בכל הנוגע לי אני זוכר כל פרט מהמלחמה ההיא בלבנון ומההפקה הטלוויזיונית הבינלאומית ההיא של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983.

בראש התאחדות הא"ק הבינלאומית (IAAF) ניצב בשנת 1983 האיטלקי רב היכולות ד"ר פְּרִימוֹ נֶבּיוֹלוֹ (Dr. Primo Nebiolo). פרימו נביולו נבחר פה אחד לנשיא ה- IAAF  בקונגרס התאחדות הא"ק הבינלאומית שנערך ברומא  ב- 1981 וכיהן ברציפות 18 שנה עד יום מותו ב- 1999. הוא נולד בטורינו ב- 14 ביולי 1923 והיה שנים רבות חבר במועצה של ה- IAAF. פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ היה אישיות מוכשרת ביותר ובעלת אמביציות גדולות. הוא היה גאון האִרְגוּן, השִיווּק והכלכלה בהפקת אירועי א"ק וניחן ביכולות של מדינאי. הא"ק ברמתה הגבוהה ביותר היא מושא שידורי טלוויזיה טבעי וחלום של כל מפיק . כמי שניצב בשנים ההן בראש הפקות הספורט בשידור הציבורי חשתי הערכה רבה לפְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ האיש שהעניק לאליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 83' את הליטוש הסופי המבריק שלה . פרימו נביולו היה Promoter כריזמאטי. ה- IAAF כוועדה מארגנת עליונה והאתלטים והאתלטיות המסונפים לארגון חייבים לו תודה ענקית , בדיוק כפי ש- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) והספורטאים האולימפיים חייבים תודה עצומה לחוּאָן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש . צירוף מקרים היסטורי העניק לשניהם פחות או יותר באותו הזמן את ההזדמנות להתייצב בפסגת המנהיגות של הספורט הבינלאומי , חוּאָן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש ב- 1980 וד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ ב- 1981. פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ איש רב פעלים היה כל כך מוכשר עד שאישיותו הפכה להיות שנויה במחלוקת . זה לא סוד כי מצליחנים צוברים אויבים . צריך לומר לזכותו של ד"ר פרימו נביולו שהוא הפך במו ידיו, רעיונותיו, וכושר הביצוע שלו את הא"ק לא רק למלכת הספורט תואר שהיא וודאי ראויה לוֹ, אלא גם לביזנס כלכלי חסר תקדים בתוך הסימביוזה המתנהלת ומתקיימת בין הטלוויזיה באשר היא לבין הספורט באשר הוא . ברמה המקומית וברמה הבינלאומית כאחד . ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ היה האיש שהפך את ה- IAAF לגוף עשיר מאוד, מיליארדר, ואת האתלטים המנצחים למיליונרים . עולם הטלוויזיה ועולם הספורט הכירו בכישרונותיו של ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ ובמסורת "אליפויות העולם בא"ק " שייסד. המסורת הזאת מחזיקה מעמד טלוויזיוני איתן כבר שנות דור. יותר מ- 100 (מאה) רשתות טלוויזיה בעולם לרבוץ ערוץ 1 חושקים בה. מחרתיים (שבת – 10 באוגוסט 2013) תיפתח במוסקבה אליפות העולם ה- 14 באצטדיון והיא תתקיים באצטדיון "לוּזְ'נִיקִי". אנוכי אצפה בכל Frame שלה. בד בבד ליד ציון הפרק ההיסטורי של ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ המנוח צריך לציין שמר אָלֶכְּס גִלְעָדִי (ייבדל לחיים ארוכים) משמש עדיין בתפקיד ה- Super Important של יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF. מה שצופי הטלוויזיה בעולם יראו החל ממחרתיים בטלוויזיה באליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 הוא פרי חזונו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי (והקולגות שלו מהטלוויזיה הבינלאומית בימים ההם : הגרמני הורסט זייפארת מ- ARD – WDR , השווייצרי בוריס אקואדרו מ- SRG , השווייצרי ארתור הכלר , האיטלקי ארנסטו בראון מ- RAI , הליטאי – סובייטי הנריקאס יאסקוויצ'יוס מ- TSS , הבריטי אדריאן מטקאלף מ- ITV , הבריטי ג'ון שרוסברי מ- BBC הפיני ראיימו פיל מ- YLE , הספרדי מנולו רומרו מ- EBU ו- RTVE , האמריקני ג'ון גונזאלס מ- NBC) – חזון שקרם עור וגידים בכנס טלוויזיה בינלאומי (Television Sub Committee Members), כנס שיזם ה- IAAF  והתכנס ברומא ב- 1986 ואָלֶכְּס גִלְעָדִי ניצב בראשו כ- Chairman. מדאיג עד למאוד כיצד הניחו קברניטי רשות השידור ב- 1980 לאלכס גלעדי בכזאת קלות לנטוש את הספינה הציבורית ולחבור ל- NBC. מדאיג עד למאוד כיצד ראשי ממשלה והשרים הממונים על ביצוע חוק רשות השידור לדורותיהם, לא הציבו מעולם את מר אלכס גלעדי בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. עמו היה נראה השידור הציבורי אחרת לגמרי. אפקטיבי ופוזיטיבי שבעים מונים ושונה לחלוטין ממה שהוא נראה כיום.

iaaf 2

טקסט מסמך : 1987 – 1986. עמוד שער הכריכה של "מדריך הטלוויזיה" לכיסוי א"ק כפי שהגו אלכס גלעדי (Chairnan) וחבריו  בכנס ברומא. המסמך המפורט בן 100 (מאה) עמודים יצא לאור ב- 1987 בטרם אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימה ברומא. (באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

iaaf 3

טקסט מסמך : 1987 – 1986. רשימת חברי IAAF . הנשיא הוא האיטלקי ד"ר פרימו נביולו.(באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

iaaf 4

טקסט מסמך : 1987 – 1986. רשימת אנשי הטלוויזיה ואנשי IAAF שהרכיבו את וועדת הכנס הבינלאומי TELEVISION SUB COMMITTEE MEMBERS שהתכנסה ברומא כדי לקבוע את כללי ההפקה והצילום של הטלוויזיה הנוגעים לכיסוי תחרויות א"ק. מר אלכס גלעדי הוא יו"ר הוועדה. (באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

iaaf 5

טקסט מסמך : 1987 – 1986 . עמוד מס' 4 ובו רשימת האנשים ובראשם אלכס גלעדי שכתבו את מסמך "מדריך הטלוויזיה" בן 100 עמודים שדן בכיסוי תחרויות א"ק. המסמך אושר לביצוע ע"י מועצת IAAF בראשות האיטלקי ד"ר פרימו נביולו. (באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF אלכס גלעדי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ד"ר פרימו נביולו (Dr. Primo Nebiolo) הנשיא רב הכישרון של  IAAF  מתקבל בכבוד רב ע"י נשיא פינלנד חובב הספורט ד"ר מאונו קויביסטו (Dr. Mauno Koivisto) בלשכתו של הנשיא בהלסינקי, בטרם אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983. מאחור נראה ראש הטקס הפיני. (באדיבות  YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ד"ר פרימו נביולו מאיטליה (1999 – 1923), גאון הארגון, השיווק, והכלכלה של IAAF. (באדיבות YLE ו- IAAF – התאחדות הא"ק הבינלאומית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1983. ד"ר פרימו נביולו (משמאל) עם נשיא פינלנד מאונו קויביסטו בטקס הפתיחה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי. ד"ר פרימו נביולו היה מנהיג ספורט ברמה של מדינאי. (באדיבות YLE ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" בן 11 כרכים מייחד פרק נרחב לאליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד , לא רק מפני שהוא מסביר לפרטי פרטים את התפתחות תעשיית שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית והכספים האדירים הזורמים ממנה להתאחדות הא"ק הבינלאומית (IAAF), אלא גם בגלל שהוא מספר כיצד רשת טלוויזיה קטנה, אמיצה, חרוצה, ויעילה בצפון אירופה, הלא היא הטלוויזיה הציבורית ממלכתית של פינלנד – YLE , תחנת שידור בסדר גודל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, הפיקה ושידרה בצורה מרשימה ומזהירה את אירוע העַל שהתקיים על אדמתה.

זהו הסיפור.

בתום אולימפיאדת מונטריאול 1976 החליט מועצת ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) לקיים מפעל בינלאומי חדש שנקרא, "תחרויות גביע העולם בא"ק ". היה לכך ביקוש טלוויזיוני . תחרויות גביע העולם בא"ק התקיימו שלוש פעמים ברציפות . הראשונה התקיימה ב- 1977 בדיסלדורף. אלכס גלעדי היה השַדָּר מטעמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא נכנס לנעליו של נסים קיוויתי ובפעם הראשונה שידר ישיר תחרות א"ק בקנה מידה גדול כל כך. זקני הטלוויזיה זוכרים את קולו העמוק בוקע מעמדת השידור באצטדיון הגרמני בדיסלדורף בעת שידור ישיר של ריצת ה- 1500 מ', כשהוא מכריז, "כך חולפת לה תהילת עולם…" , והתכוון להפסדו של האלוף האולימפי מניו זילנד ממונטריאול 1976 ג'וֹן ווֹקֶר לרץ הבריטי סְטִיב אוֹבֶט . אלה היו הימים שאלכס גלעדי שאף להיות נִסִים קִיוִויתִּי השני . (הוא היה מפיק מזהיר אך נסים קיוויתי הוא לא היה. נסים קיוויתי נותר האחד, היחד, והמיוחד) את תחרויות גביע העולם שנערכו ב- 1979 במונטריאול סירב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לכסות מכל מיני נימוקים וביניהם נימוק של הפרש שעות וזמנים גדול מידי בין שעון ירושלים לשעון מונטריאול. בתחרויות גביע העולם ב- 1981 ברומא ניאות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד להצעתי להתייחס אליהן בהרחבה בשידורים ישירים , אולם הוא העדיף לשדר מהן על קצה המזלג למרות שהתחרויות נערכו באירופה ורק שעה אחת חצצה בין שעון ישראל לשעון איטליה. נִסִים קִיוִויתִּי היה השַדָּר שלנו ברומא 81'. התחרויות האלה באמת לא הבריקו, נראו כברווז צולע, ולא זכו להֵד תקשורתי למרות כותרתן.

ואז התייצב בראש הא"ק העולמית פטרונה החדש , האיטלקי ד"ר פְּרִימוֹ נֶּבְּיוֹלוֹ איש מבריק בעל חזון וכריזמה ובעל יכולות ארגוניות ושיווקיות ברמה של מדינאי. הוא העניק לה אופק חדש. אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 83' שבאה בעקבות המפעל הקודם הייתה הצלחה כל כך מובהקת עד ששינתה את הסדר העולמי בענף הזה להרבה מאוד שנים, אולי לעַד. הטלוויזיה הפינית חשפה את כוכבי הא"ק העולמית בצורה כל כך מוצלחת ומהנה , עד שהפכה באחת את ה- IAAF לגוף ספורטיבי עשיר כקוֹרַח ואת האתלטים המצטיינים הנמנים על שורותיו לזוכים בפרסים כספיים גבוהים. חלקם עשו זאת כפי שהתברר מאוחר יותר בעזרת שימוש בסמים ממריצים אסורים ובאמצעות סטרואידים אנאבוליים.

טקסט תמונה : שנת 1977. אנשי מועצת ה- IAAF, אחת הוועדות המארגנות החשובות ביותר בספורט הבינלאומי, בפגישה בדיסלדורף – מערב גרמניה בשנת 1977, ערב תחרות גביע העולם בא"ק בעיר. זיהוי הנוכחים בתמונה, עומדים בשורה האחורית משמאל לימין : הולט (Holt), קאסל (Cassel) פראנסיס, מוריסון, דאסריו (Dasriaux). עומדים שורה אמצעית משמאל לימין : לי, אגאבאני , טאקאץ', ד"ר פרימו נביולו, וויצ'יק (Wieczisk), מוקורה. עומדים שורה ראשונה מלפנים משמאל לימין : סיר (Sir), דה- קוסטה, חומנקוב, אדריאן פאולן מהולנד (נשיא ה- IAAF  בשנים 1981- 1976), הולדר, דאנץ (Danz), לאמין דיאק (Lamine Diack) מסנגל, נשיא IAAF הנוכחי מאז 1999. (באדיבות IAAF – התאחדות הא"ק הבינלאומית).

משנולדה אליפות העולם הראשונה בא"ק בהלסינקי באוגוסט 1983 היא משכה אליה ונשטפה מייד באור זרקורי הטלוויזיה. מפעל גביע העולם בא"ק דעך ונערך בפעם האחרונה בקנברה – אוסטרליה בשנת 1985. התחרות ההיא מ- 1985 זכורה בשל שיא העולם המדהים שקבעה האצנית המזרח גרמנית מריטה קוך בריצת 400 מ' לנשים בתוצאה 47.50 שניות. שיא העולם הזה מחזיק מעמד עד עצם היום הזה (תאריך כתיבת הפוסט – 8 באוגוסט 2013) . אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 הייתה הצלחה כבירה ודרמטית, ובאמת החל מ- 1983 החל ה- IAAF לגלגל סכומי כסף אדירים שצמחו למאות מיליוני דולרים ממנו נהנה האיגוד בגין תשלומי זכויות השידורים . ה- EBU שילם עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' סכום צנוע שנסב על 800000 (שמונה מֵאוֹת אֶלֶף) דולר . ה- Share של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עמד על 3000 (שלושת אלפים) דולר בלבד . סכום נמוך שהתבסס על השיטה הישנה של איסוף כספים בתוך איגוד השידור האירופי (EBU) עצמו שנקראה על פי המונח האנגלי “Maximum Offer”. בשיטה הזאת כל רשת טלוויזיה ב- EBU מציעה את מירב התשלום שהיא מוכנה לשלם עבור זכויות השידורים של האירוע, אך להנהלת ה- EBU בהתייעצות עם ה- IAAF יש את הפררוגטיבה לקבל או לדחות את ההצעה. לתוך הקלחת המורכבת הזאת נכנסתי גם אנוכי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , והצעתי כמי שמייצג רשת טלוויזיה קטנטונת של מדינת ישראל החברה באיגוד סכום מרבי של סך העומד על 3000 (שלושת אלפים) דולר. ה- EBU קיבל את הצעתי. אף על פי כן חשב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באותה תקופה שזה סכום מוגזם . בעיניו זה נראה המון כסף . יוסף "טומי" לפיד איש הדור הישן סבר שהוועדות המארגנות הן שצריכות לשלם לטלוויזיה מפני שהיא מסכימה להשקיע ממשאביה בכיסוי, צילום , ושידור עיתונאי את אותם אירועי הספורט המדוברים . כמובן שהסדר הטלוויזיוני העולמי היה שונה ורשתות הטלוויזיה נדרשו לשלם זכויות שידורים תמורת קבלת רישיון לצלם את אותם אירועי הספורט הרלוואנטיים שהציבור ביקש לראותם על מסך הטלוויזיה שלו . 3000 (שלושת אלפים) דולר נראו ליוסף "טומי" לפיד הון תועפות . מנכ"ל רשות השידור סבר שהסכום יקר למרות שהיה ברור שמדובר בתשלום אפסי במונחי טלוויזיה . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שילמה עבור אותו האירוע ההוא של הלסינקי 1983 זכויות שידורים בגובה של 2.000000 (שני מיליון) דולר.

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שמר בשבע עיניים על הקופה הציבורית באמצעות שני כלבי השמירה שלו שני בסמנכ"לים לכספים ישראל דורי ואחריו יוחנן צנגן . לא מעט פעמים שוחחתי עמו כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אודות יוקר המחיה של הטלוויזיה וכמות זכויות השידורים שהיא נדרשת לשלם שוב ושוב עבור שידורים ישירים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ וגם בעולם . באותה שיחת הבהרה בין שנינו אודות המחיר ההוא של תשלום זכויות שידורים של 3000 (שלושת אלפים) דולר נאלצתי לקחת את מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד לעבר תורת היחסות של פרופסור אלברט איינשטיין. "הכל יחסי בעולמנו. שלוש שערות על הראש זה מעט – שלוש שערות במרק זה המון", אמרתי ונימקתי לו את תורת היחסיות שלי : "3000 דולר הם סכום פעוט ומגוחך גם עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זאת הזדמנות חד פעמית מיוחדת במינה שלא תחזור על עצמה שוב בשום קונסטלציה עסקית בין ה- IAAF לבין איגוד השידור האירופי ה- EBU שאנחנו נמנים על שורותיו". יוסף "טומי" לפיד חשש במשך כל חמש שנות כהונתו לקופת הרשות שהייתה עשויה כמסננת ציבורית ממנה דלף הכסף כמו מברז מים. בתפקידו רב האחריות כמנכ"ל רשות השידור שימש לא רק העורך הראשי אלא היה הנושא באחריות לביצוע חוק תקציב רשות השידור על כל היבטיו הכלכליים. אסור היה לו לחרוג אפילו באגורה. לבסוף הסכים עמי ונתן לי אור ירוק לצעוד עם הפקת אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 שלי קדימה. חישוב פשוט מראה שיוסף "טומי" לפיד טעה לחלוטין בכל הערכותיו הכלכליות. הוא היה איש נבון וחכם, אך חסר כל ניסיון ניהולי טלוויזיוני שנלקח מאחורי מכונת הכתיבה הישנה של העיתון "מעריב" כדי לנהל רשת שידור שהורכבה משתי רשתות טלוויזיה (עברית וערבית) ושתי רשתות רדיו (עברית וערבית) , כללה בשורותיה כ- 2000 (אלפיים) עובדים, וניהלה תקציב בסדר גודל של מאות רבות של מיליוני ל"י (בטרם עידן השקל) . כמנכ"ל רשות השידור שימש היה יוסף "טומי" לפיד לא רק העורך הראשי של תכני השידור אלא שימש גם כ- "שר האוצר" של הרשות ואחראי על ביצוע חוק תקציב רשות השידור בפני הממשלה . אסור היה לו לחרוג . מרבית פגישותיי ושיחותיי עם כל המנכ"לים של רשות השידור בתקופתי יוסף "טומי" לפיד ז"ל , אורי פורת ז"ל, אריה מקל, מוטי קירשנבאום, שוב אורי פורת בקדנציה השנייה שלו, ויוסף בר-אל – החלו בענייני מימון וכסף. מוטי קירשנבאום ביקש תמיד להזכיר לי נוכח בקשותיי שקוראים לו "קירשנבאום ולא קירש" (ליאו קירש היה מיליארדר גרמני בעל חברת "KIRCHMADIA" שרכש בשעתו את זכויות השידורים של המונדיאלים יפן / קוריאה 2002 וגרמניה 2006. מפני שהתנהג בבזבזנות ופזרנות איבד לבסוף כמעט את כל הונו. הוא מת ב- 2011 בן 85).

שידרנו מאליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' כ- 17 שעות שידורים ישירים ועוד שלוש שעות תקצירים מוקלטים . עלות שעת שידור אחת עמדה על 150 (מאה וחמישים) דולר. על פי קריטריון ותמחיר טלוויזיוני מדובר בכלום. בחינם. זאת הייתה ההתחלה הצנועה. תמורת אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימה ברומא בסוף חודש אוגוסט וראשית ספטמבר של שנת 1987 נדרשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלם סך של זכויות שידורים פי עשרים יקר יותר מזאת של הלסינקי 1983. ה- EBU דרש מאתנו סכום של 60000 (שישים אלף) דולר. אולם זה כבר התרחש בתקופת מנכ"ל רשות השידור הבא, אורי פורת. כאמור מייד בתום הפקת הלסינקי 83' האמירו המחירים. בתוך פחות מעשוֹר שנים הם נסקו . בחוזה השידורים הבא שנחתם בין ה- EBU  ל- IAAF לתקופה של שלוש שנים  1987 + 1986 + 1985, ניאות איגוד השידור האירופי לשלם להתאחדות הא"ק הבינלאומית סכום של 4.000000 (ארבעה מיליון) דולר.

בחוזה השידורים של 1991 – 1988 (ארבע שנים) שילם ה- EBU ל- IAAF תשלום של  9000000 (תשעה מיליון) דולר. שיא חדש נקבע בחוזה הארוך טווח לארבע שנים 1995 – 1992 בהן ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF סכום פנטסטי של 91000000 (תשעים ואחד מיליון) דולר . השיא הזה נשבר בחוזה הבא שנחתם לתקופה של שש שנים , 2001 – 1995. ה- EBU שילם ל- IAAF סכום דמיוני של 135000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר. העובדה שאיגוד השידור האירופי הסכים לשלם סכומי עתק ל- IAAF מצביעה עד כמה ענף הא"ק הוא ספקטקולארי באירופה, מצטלם היטב בטלוויזיה, ונושא רייטינג למכביר. הא"ק על ענפיה השונים הייתה ענף ספורט אהוב באירופה הישנה . חלק מהמורשת הזאת הרכיב את אופייה ואת תרבות הצפייה בטלוויזיה של אירופה החדשה שלאחר מלחמת העולם ה- 2. המסורת הארוכה הזאת הגיעה לשיא חדש ב- 7 באוגוסט 1983 עם תחילתה של אליפות העולם הראשונה בא"ק בהלסינקי הבלתי נשכחת עבורי.

טקסט מסמך : 9 בדצמבר 1982. זהו המסמך המקורי של ה- EBU המאשר תשלום של 3000 דולר בלבד עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי. רשות השידור נדרשה לשלם פרוטות עבור אירוע על בספורט הבינלאומי, יפהפה, ואדיר ממדים. (המסמך באדיבות  EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 בינואר 1983. זהו עמוד מס' 8 בחוזה הכספי שנחתם בין ה- EBU  ל- IAAF  המאפשר ל- 35 רשתות טלוויזיה ציבוריות החברות באיגוד השידור האירופי לשדר את אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 תמורת סכום גלובאלי של 800000 (שמונה מאות אלף) דולר. ה- Share  של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהיא חברה מלאה ב- EBU עמד על 3000 (שלושת אלפים) דולר. (המסמך מוצג כאן באדיבות  EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : גרף עליית מחירי זכויות השידורים המצביע כמה שילם ה- EBU (בדולרים) ל- IAAF  מאז אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בהלסינקי בקיץ 1983. כעבור תריסר שנים מאז אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF  תמורת חוזה ארוך טווח בן שֵש שנים 2001 – 1996, סכום פנטסטי של  135000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר. הא"ק הבינלאומית כבשה לעצמה נתח גדול על מרקע הטלוויזיה הבינלאומי. אין דבר טלוויזיוני יותר מא"ק במיטבה. לא בכדי מכנים אותה מלכת הספורט. (המסמך באדיבות  EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שאיפתי כמנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית להציב את דגלו של השידור הציבורי בכל אתר בארץ ובעולם לא ידעה שובע. מאוד רציתי להפיק ולהעביר בשידורים ישירים את האירוע היפהפה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד. זאת הייתה שאיפתי העליונה אך הייתי צריך לכלכל את צעדיי בזהירות מול מנכ"ל רשות השידור. יוסף "טומי" לפיד היה רגזן ולעיתים בלתי צפוי. הוא הצטייר פעמים רבות כאיש קצר רוח. בעיקר חשש מפני אירועי הספורט הגדולים שדרשו תשלומים עבור זכויות השידורים בניגוד לשידורי חדשות ואירועים פוליטיים המשודרים חינם אין כסף בטלוויזיה. היה זה יוסף "טומי" לפיד שביטל לאלכס גלעדי את שידורי גביע העולם של מונטריאול 1979 ואת הפקת אליפות אירופה לאומות בכדורגל ב- 1980 ואִפשֵר לי לאחר לכתו של אלכס גלעדי ל- NBC להפיק רק קמצוץ מתחרויות גביע העולם בא"ק של רומא 1981. ב- 16 בדצמבר 1982 הגשתי למנהל הטלוויזיה טוביה סער וליוסף "טומי" לפיד את הצעת השידורים של אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983. הטקסט נכתב לטוביה סער אך כוון לעברו של יוסף "טומי" לפיד. שקלתי כל מילה ובררתי אותן בקפידה . הייתי צריך להיזהר בניסוחים שלי זכר לימי המו"מ המורכב שלי עמו אודות ההפקה הסבוכה של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. אדון בכך בעתיד הקרוב. יוסף "טומי" לפיד ז"ל שלט ביד רמה ברשות השידור והתערב בכל פרט ניהולי ובתוכן השידורים . הוא התמנה למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 . שיטות ניהולו ואישיותו הדינאמית לא מצאה חן בעיני רבים בטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר מראשית המינוי . באפריל 1982 התפטר מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מתפקידו בנימוק שיוסף "טומי" לפיד הכוחני מתערב לו כל הזמן בניהול השוטף . "אינני יכול עוד לעבוד עם טומי לפיד", אמר יצחק "צחי" שמעוני והניח את המפתחות על שולחנו של המנכ"ל. יוסף "טומי" לפיד לא הזיל דמעה. הוא גיחך ולעג למכתב ההתפטרות. הוא עבר כבר בחייו כמה דברים קשים יותר מסירובו של צחי שמעוני לעמוד בראש הטלוויזיה בנימוק שהוא טומי לפיד מנכ"ל רשות השידור צנטרליסטי מִידַי יוסף "טומי" לפיד לא התחנן בפני יצחק "צחי" שמעוני לחזור בו. הוא לא המתין אפילו קמעא והמליך מייד מֶלֶך חדש. את טוביה סער. טוביה סער היה איש אהוב. טיפוס של מנהל טלוויזיה צייתן ומסור לאיש שמינה אותו. יחסי הניהול יוסף "טומי" לפיד – טוביה סער היו הרמוניים ולא דמו משום היבט ליחסי העבודה הקשים ששררו בין מנכ"ל רשות השידור בקדנציה הקודמת יצחק לִבְנִי לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. בפברואר 1983 השלים יוסף "טומי" לפיד הדומיננטי את ההשתלטות הסופית שלו על בניין הטלוויזיה משמינה את יאיר שטרן למנהל חטיבת החדשות . צוות הניהול הבכיר הורכב עכשיו ממנהל הטלוויזיה טוביה סער, מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן , ומנהל חטיבת התוכניות צְבִי "צביקה" שַפִּירָא (בעבר מנהל רדיו גלי צה"ל). שלושתם היו אנשיו הנאמנים והממושמעים (מאוד) של מנכ"ל רשות השידור. יותר מזה הוא לא היה צריך. טוּבְיָה סַעַר, יָאִיר שְטֶרְן, וצְבִי שַפִּירָא פעלו במסגרת היררכית ולא סטו ממנה ימינה או שמאלה כְּהוּא זֶה.

יוסף "טומי" לפיד עורר אנטגוניזם עצום בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים מייד עם מינויו למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979. הגברדיה הוותיקה המובילה ורבת המוניטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית כמו, דן שילון, מוטי קירשנבאום, ירון לונדון, אלכס גלעדי ואחרים מאסו ביוסף "טומי" לפיד מבראשית (ו/או הוא מאס בהם . כל ניסוח טוב). חלקם יצאו בהצהרות קשות וחריפות בציבור ובעיתונות נגד יוסף "טומ" לפיד. אני זוכר היטב את ההתכתשויות נוטפות דיו שחור בין מנכ"ל רשות לפיקודיו הבכירים. הייתי עֵד להן. הן התנהלו במקביל לשיא תנופת ההפקה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' , ומצאו את ביטויים בכתבה נרחבת שפרסמה העיתונאית גב' אורית שוחט ביום שישי – 7 בינואר 1983 במקומון התל אביבי הנפוץ "העיר" (הוצאת שוקן עיתון "הארץ") , וכותרתה על פי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד : "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" [1]. כותרות הריאיון שהעניק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לגב' אורית שוחט כתבת המקומון "העיר" של תל אביב לפני 30 (שלושים) שנים היו בוטות. הוא התריס כלפי דן שילון ולעג למרדכי "מוטי" קירשנבאום : "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת", והוסיף : "רק הפסאודו – קוסמופוליטיים שונאים את הטלוויזיה". לדן שילון הקדיש טקסט ייחודי, "דן שילון גמר את הסוס". על אנשי האופוזיציה בתוך שורות הטלוויזיה שהתנגדו למדיניות השידור שלו, אמר : "כל מי שאומר שהצרתי את צעדיו הוא העצם עצלן שמתחפש לקדוש מעונה", והתכוון למרדכי "מוטי" קירשנבאום וירון לונדון . מוטי קירשנבאום התייחס למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באירוניה ומשנדרש להשיב על התקפותיו של מנכ"ל רשות השידור אמר בלשונו הייחודית טקסט שנון : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה אולם לא ידע להרכיב אותה מחדש". דן שילון שהיה בימים ההם שַדָּר כדורסל שלי לא נשאר חייב . הוא השיב אֵש ללא פחד לעבר מקור הירי : "העובדות שוב לא מפריעות ללפיד לספר את סיפוריו. כוחו של לפיד בלשונו. במניפולציות פוליטיות קטנוניות ובהשמצות מאחורי גבו של אדם…התמודדות ישירה, דיון ענייני, ועשייה תוכניתית – אלה אינם מן הדברים המוכרים לו…במצבה העכשווי של רשות השידור הייתי מציע למַר טומי לפיד להסתכל אל הבית פנימה, ולנסות להתמודד בשפל העמוק שאליו הוא עצמו דִרדֵר את המוסד במקום לגלגל את לשונו ולחפש תירוצים חסרי שחר". זה לא הזיז ליוסף "טומי" לפיד. הוא הגיב בביטול על האשמותיו של דן שילון נגדו. כך אמר לאורית שוחט [2] : "דן שילון שמספרים לי שהיה עורך חדשות יוצא מן הכלל לפני תקופתי , נכשל כישלון חרוץ בשליחותו לארה"ב. כששב לארץ הוא ראה שהממלכה שבנה לעצמו כבר לא שלו, והפרסטיז'ה שהייתה לו התנדפה לה בניו יורק. הוא התיישב על התקן של ממורמר, ואני לא הייתי מוכן לקנות אותו בצורה הזאת. אז הוא מצא לעצמו פתרון אחר. זה לא הפסד גדול לטלוויזיה. הוא גמר את הסוס. אולי עכשיו הוא ימלא בטריות מחדש בשוק הפרטי".

הטקסט החריף ביותר שנרשם בזיכרון הציבורי והתגרה ביוסף "טומי" לפיד, היה זה שהפיק מוטי קירשנבאום שקבע בלשונו השנונה : "טומי לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה , אך לא ידע  להרכיבה  מחדש". בהזדמנות אחרת באחת ההפגנות ברשות השידור נגד טומי לפיד הניף מרדכי קירשנבאום שלט מחאה וצעק לעברו, "…טומי לפיד תתפטר כבר, הזנית את הטלוויזיה…". גם דן שילון ואלכס גלעדי תיעבו את מנכ"ל רשות השידור ועשו מעשה. אלכס גלעדי ארז את הפקלאות שלו בדרך לקריירה מזהירה ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC ובוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). דן שילון עזב גם הוא את הטלוויזיה וחבר ליעקב לווינסון יו"ר בנק הפועלים . מוטי קירשנבאום וירון לונדון המשיכו להילחם ביוסף "טומי" לפיד אך הדבר לא הזיז לו ולא עזר להם . רשות השידור איננה מוסד דמוקרטי ויוסף "טומי" טומי לפיד הבוטה והחכם השיב מלחמה שערה וניצח את האופוזיציונרים. הוא נהנה מגיבוי מוחלט של שבעת אנשי הוועד המנהל של רשות השידור ובראשם היו"ר פרופסור ראובן ירון. המנכ"ל והיו"ר שיתפו פעולה ושמו את המורדים על ספסל המחליפים . למרות ההתנגדות החריפה למנכ"ל בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא התחוללה כל מהפכה ברשות השידור. יוסף "טומי" לפיד לא רק שנשאר על כנו אלא הגביר את אחיזתו בטלוויזיה באמצעות טוביה סער . מוטי קירשנבאום התנבא אז : "ימיו של יוסף "טומי" לפיד ברשות השידור ספורים". נבואתו זאת של מוטי קירשנבאום לא התגשמה מעולם.

טקסט תמונה : סוף 1981 וראשית שנת 1982. אני מציב את דן שילון לאחר חזרתו מארה"ב להיות שדר כדורסל במשחקי כדורסל במשחקי גביע אירופה בכדורסל לקבוצות אלופות בהשתתפות מכבי ת"א. יורם ארבל נעלב וראה במינוי פגיעה בסמכותו כשדר מוביל של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. זמן קצר לאחר מכן החליט דן שילון לנתק מגע מיוסף "טומי" לפיד ולנטוש לאלתר את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סופה של שנת 1982. זהו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שנפנף מעליו את בכירי העיתונאים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון העניק גיבוי טוטאלי לפועלו הארגוני והתוכניתי של יוסף "טומי" לפיד. (צילום משה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתוך המציאוּת המורכבת הזאת פעלתי גם אני כממונה ועורך ראשי של שידורי הספורט . היה לי ניסיון קודם בניהול מו"מ מקצועי מורכב עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, זה של תבנית הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82'. ב- 16 בדצמבר 1982 נשלחה הצעת שידורי אליפות העולם בא"ק – הלסינקי 1983 לכתובתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער אך הוא העביר אותה כצפוי מייד למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. ובאֶמֶת את המו"מ על הפקת פרויקט הלסינקי 1983 ניהלתי ישירות מול יוסף "טומי" לפיד. טוביה סער לא התערב . יאיר שטרן שבינתיים התמנה לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בפברואר 83' התיישב על כיסאו כשהפקת הלסינקי 83' הייתה בעצם גמורה . חלפו שנות דוֹר מאז חיברתי את מסמך הצעת השידורים של הלסינקי 83' (פרויקט שידור שהיה ללא ספק אבן דרך ונקודת מפנה בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית) אך זיכרון הימים ההם לא דהה. החיטוט במסמכים מגלה כיצד הותיר מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את רישומו וחוות דעתו על הצעות שידור שונות, ואיך תיקשר עם פיקודיו באמצעות הערות בכתב ידו המגושם והבלתי אסתטי על המסמך המקורי.

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982. (עמוד מס' 1 מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער. מנהל הטלוויזיה העביר אותה מייד למנכ"ל רשות השידור. יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כתב ידו של יוסף "טומי" לפיד היה גַס ומסורבל. אותיות גדולות ולא משורטטות. אבל זאת הייתה אחת הדרכים שלו להשיב למנווטים את השידורים. שמחתי שהוא מתערב באופן אישי בפרויקט וסמכתי על שיקוליו המקצועיים של יוחנן צנגן סמנכ"ל הכספים. ניצבנו בפִתחו של עידן חדש.

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982. (עמוד מס' 2 מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982. (עמוד מס' 3 מתוך 4) של תוכנית שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982. (עמוד מס' 4 ואחרון מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי שהתקיימה בין 7 ל- 14 בחודש אוגוסט 1983 הייתה מבחן כוחות חשוב לאתלטים מכל העולם שנה לפני אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' ומבחן שידור למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. האתלטים הנפלאים שעמדו ליטול חלק באליפות ועתידים להופיע על מרקע הטלוויזיה הישראלית כמו קָארְל לוּאִיס, סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה, יָאן זֶ'לֶזְ'נִי, אֶוְולִין אָשְווֹרְד, מַארִיטָה קוֹך, מֶרְלִין אוֹטִי, יָארְמִילָה קְרָאטוֹחְוִוילוֹבָה, סְטִיב קְרָאם וסְטִיב אוֹבֶט, מֶרִי דֶקֶר, טִינָה לִילָאק, גְרֶטָה וָויְיץ, אֶדְוִוין מוֹזֶס, מלך האתלטים דֵיילִי תּוֹמְפְּסוֹן ורבים אחרים הציתו את דמיוני. אין דבר יפה יותר על המִרקע  מא"ק במיטבה. השידורים הישירים צלחו והיו איכותיים ומקסימים ראשית דבר הודות להפקה הפנטסטית והבלתי נשכחת, הפקה מדעית ממש, של הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית הפינית YLE. הציבור הישראלי התאהב בהם. גם מנכ"ל רשות השידור. בהלסינקי 83' ייסדתי את שידורי אליפויות העולם בא"ק בשידור הציבורי. בהלסינקי בירת הא"ק העולמית הנחתי את אבן הפינה לאליפויות הבאות. בהלסינקי 83' השתתפו גם שלושה אתלטים ישראליים. הרצה למרחקים ארוכים זהבה שמואלי, מרק הנדלסמן עולה חדש מארה"ב רץ ל-800 מ', ורץ המרתון יאיר קרני (הפך מאוחר יותר לתזונאי מוכר ומוערך בישראל). זהבה שמואלי סיימה את ריצת המרתון לנשים במקום ה- 36 (מתוך 51 רצות) בזמן של 2:49.07 שעות. במקום הראשון זכתה גרטה ווייץ (Greta Waitz) אתלטית מנורווגיה שקבעה תוצאה של 09. 28 : 2 שעות. יאיר קרני הפסיק את ריצתו בתחרות המרתון לגברים וכלל לא סיים את המירוץ. מַרְק הֶנְדֶלְסְמַן סיים את ריצתו ל-800 מ'במקום הרביעי בבית השמיני המוקדם בזמן של 1:49.02 דקה ולא העפיל לשלב חצי הגמר. המנכ"ל יוסף "טומי'" לפיד קיבל בתחילה בחשדנות את מַצֶגֶת השידורים המקיפה שלי הנוגעת להלסינקי 83'. את החשדנות שלוֹ כלפי ביטא וניסח בלשון מושחזת שקבעה : "היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט. אני נמנה עם חסידי השידורים הללו, אך עלי לראות את מִגבלותינו, בעוד שאתה נוטה מטבע הדברים לראות בכל כדור הארץ כדור משחק". לאחר שהתבונן ולמד אותה, אישר את הפקת השידורים הגדולה שלי עבור הצופים בישראל. הוא חשב כמוני (לשמחתי) שאליפות העולם בא"ק היא אירוע ספורט מספיק חשוב כדי לחשוף אותו בהרחבה בטלוויזיה הציבורית שהוא היה העורך הראשי שלה. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל לעג לספורטאים הישראליים וברגע של בוטות, שלף מהבוידעם שלו עוד השתלחות, "שלושת האתלטים הישראליים הם סיבה מצוינת לא לשדר את אליפות הלסינקי 83'. הרי שולחים אותם כדי לכבות את האור באצטדיון", ולא יסף. הייתה פאוזה ולפתע כן יסף, "אני מאשר את תוכנית השידורים שלך במלואה. גם אני אצפה בתחרויות. א"ק ברמתה הגבוהה היא אובייקט צילום נהדר. אני גם מאשר לך לשכור עמדת שידור באצטדיון בהלסינקי", ונפנה לדרכו. חלק מהסכמתו להיקף ההפקה נבע מהעובדה ששידורי הא"ק לא נגסו ב- Prime time של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

סוף הפוסט 260, רשימה מס' 3. הועלה לאוויר בצהריי יום חמישי – 8 באוגוסט 2013.

ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי, רשימה מס' 4. 

סוף הפוסט 260, רשימה מס' 3. הועלה לאוויר בצהריי יום חמישי – 8 באוגוסט 2013.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תגובות

פוסט מס' 260. אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 260. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 8 באוגוסט 2013. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>