פוסט מס' 302. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. עלייתו לגדולה של העיתונאי טוביה סער והעפלתו לצמרת ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982. (רשימה מס' 9). פוסט מס' 302. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום חמישי – 17 באוקטובר 2013.כלליראשי

פוסט מס' 302.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , לא נכתב , ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 302 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום חמישי – 17 באוקטובר 2013.

——————————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : "לא תשקוט הארץ"
הסדרה התיעודית בת ארבעה פרקים  "לא תשקוט הארץ" המשודרת כעת בערוץ 1 בהפקה של עמית גורן כמו גם בימוי שלו יחדיו עם לוי זיני ואידו סלע + תסריט ותחקיר יסודי, נמרץ, ומעמיק מאוד של אמיר אורן ומיכה פרידמן – היא מדהימה, מצמררת, מטלטלת, וגם מרתקת עד למאוד. הסדרה "לא תשקוט הארץ" היא בת השוואה ושוות ערך לסדרה התיעודית המהוללת "עמוד האש" שביים וערך העיתונאי הבלתי נשכח יִגְאָל לוֹסִין ובהפקתו הנפלאה של יעקב "יענקל'ה" אייזנמן בעשור ה- 70 של המאה שעברה (תחת ניהולם של מנהל התוכניות מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן). המוצר הסופי של 19 פרקי הסדרה "עמוד האש" שודרו בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1980 בתקופת מנכלותו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל. "לא תשקוט הארץ" היא מוצר תיעודי שהופק, בוים, ונערך ברמה גבוהה יוצאת דופן ולכן היא שוות ערך גם לסדרה הבלתי נשכחת "תקומה" בת 22 פרקים שהפיק וערך אחד האנשים החשובים בתולדות השידור הציבורי גדעון דרורי ז"ל בעשור ה- 90 של המאה שעברה. 22 הפרקים של "תקומה" שודרו בערוץ 1 ב- 1997 ו- 1998 ועוררו תהודה תקשורתית עצומה ובצדה גם רגעי מחלוקת לא מעטים . מנכ"ל רשות השידור באותה העת היה מוטי קירשנבאום.
הסדרה "לא תשקוט "הארץ" היא תוצר טלוויזיוני בעל ערך דוקומנטארי עצום פרי שיתוף פעולה של ערוץ 1 עם ערוץ 8 של חברת הכבלים HOT . חברת HOT השקיעה סכום של  195000 (מאה תשעים וחמישה אלף) שקל בכל אחד מארבעת פרקי הסדרה . הקרן החדשה תרמה 50000 (חמישים אלף) , ו- ערוץ 1 השקיע 245000 (מאתיים ארבעים וחמישה אלף) שקל בכל פרק . ערוץ 1 השקיע באיתור חומרי ארכיון בשווי של כ- 400000 (ארבע מאות אלף) שקל . בהפקת הסדרה "לא תשקוט הארץ" הושקע סך של כ- 2.000000 (כ- שני מיליון) שקל . ערוץ 1 השקיע השקיע מחצית מהסכום, והרוויח כ- 1.000000 (מיליון) שקל , אולם שילם מחיר עיתונאי – חדשותי לא פשוט משהסכים לשמש לא רק "יד שנייה" , אלא ניאות להקרין אותה באיחור זמן מסוים, במידה מסוימת מעבר ליכולת הזיכרון הטבעית של הציבור להזדהות עם האירוע, התאריך, והמקום . אולם אנוכי יכול להעיד על עצמי כי כ- קצין קרבי שנלחם במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 בחזית המצרית, לא פספסתי אפילו Frame אחד מהסדרה ההירואית הזאת גם אם היא שודרה קודם לכן בערוץ 8 ב- HOT (משפחתנו מנויה על YES) . אף על פי כן ולמרות האיחור הקל בהעלאתה ל- "אוויר" של ערוץ 1 צריך לכבד את מר איתי לנדסברג איש מקצוע וותיק, פורה, מוצלח, וחרוץ בערוץ 1 ומנהל מחלקת התעודה בשידור הציבורי על יוזמתו המבורכת ועל שיתוף הפעולה ההדדי והפרודוקטיבי ביצירת והפקת הסדרה עם חברת "HOT" . הערב (יום חמישי – 17 באוקטובר 2013 ישודר הפרק הרביעי והאחרון של הסדרה המונומנטלית "לא תשקוט הארץ". ממחר תְּאוּפְסַן הסדרה "לא תשקוט הארץ" בארכיון – אכסניה של ערוץ 1 ותשכון על אותו מדף מפואר לצדן של "עמוד האש" ו- "תקומה". שלוש סדרות תיעודיות בעלות חשיבות רבה ובלתי נשכחות שזיכרונן נחרת לדוֹרוֹת.
itai
טקסט תמונה : זהו מר איתי לנדסברג מעמודי התווך של ערוץ 1 הציבורי . הוא משמש עורך ומגיש "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה של  ערוץ 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
למרות החשיבות העליונה של שידור הסדרה התיעודית "לא תשקוט הארץ" בערוץ 1 אי אפשר שלא להלין פעם נוספת נגד הרייטינג האפסי והמגוחך שמלקט ערוץ 1 , גם אתמול (יום רביעי – 16 באוקטובר 2013) , כפי שחושפת אותו וועדת המִדְרוּג הארצית . מִדְרוּג בלתי מתקבל על הדעת גם לאור העובדה שערוץ 1 ממומן בכמעט 1.000000000 (מיליארד) שֶקֶל בשנה ע"י משלם האגרה . מישהו צריך לשים סוף לקטסטרופת ההידרדרות הזאת  של השידור הציבורי , סחף מסוכן במדרון תלול שסופו קץ  , שחיקה והידרדרות שהחלה ב- 2002 עם ראשית כהונתו של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל וסופה התרסקות . הציבור כבר לא זוכר שבמארס 2002 הודח מנכ"ל רשות השידור הזמני רן גלינקא מתפקידו ע"י ראש הממשלה בעת ההיא אריאל "אריק" שרון . במקומו מונה תכף ומייד לתפקיד הרם יוסף בר-אל. השר הממונה על רשות השידור רענן כהן העלה באפריל 2002 את שמו של יוסף בר-אל מהאוֹב, מ- מעמקי שאול הרייטינג האפסי של ערוץ 33 המגוחך, והציע אותו לראש הממשלה כמנכ"ל רשות השידור המיועד הבא במקומו של רן גלינקא . אריאל "אריק" שרון קיבל את ההצעה. ב- 2 ביוני  2002 מונה יוסף בר-אל למנכ"ל ה- 9 של רשות השידור. בחלוף שלוש שנים ב- 2 במאי 2005 הדיחה אותה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון וסגנו השר אהוד אולמרט את יוסף בר-אל מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור בעוון שחיתות ושוחד מסך. חלפו מאז יותר משמונה שנים. יוסף בר-אל סולק לירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון שקוע בתרדמת כבר כמה שנים בגין שבץ מוחי. מחליפו אהוד אולמרט שהיה לראש ממשלה במקומו נאשם בפלילים ואולץ להתפטר מראשות הממשלה. השידור הציבורי שרוי מאז 2002 בדעיכה מתמדת. במרבית הזמן הוא קיים באופן תיאורטי בלבד.
r 1
r 2
טקסט של שני מסמכי מדרוג : יום רביעי – 16 באוקטובר 2016 . שתי מפות מדרוג ברבעי שעות בין 18.00 ל- 23.14 אשר חושפות את מצב הרייטינג הנואש של ערוץ 1 ב- "אוכלוסייה היהודית" וגם ב- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 מובס באופן טוטלי ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 . בין שש בערב ל שבע וחצי בערב ערוץ 1 בכלל לא קיים . כמות המדרוג שהוא אוסף נמצאת מתחת לרף של אחוז אחד . ערוץ 1 נעלם מהמפה גם בעשר בערב . הרייטינג שלו עומד על משהו סביב % 1.3 – % 1.0 . צריך לזכור שערוץ 1 גוֹבֶה כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל מהציבור תמורת התוכניות שהוא מפיק ומקרין אולם אותו ציבור שמממן אותו לא צופה בו . הפרק השלישי של הסדרה התיעודית "לא תשקוט הארץ" שהוקרן אמש (יום רביעי – 16 באוקטובר 2013) בערוץ 1 ב- Prime time , בין 21.00 ל- 22.00 , צבר רייטינג ממוצע מאכזב ומדאיג ביותר של פחות משלושה אחוזים רק  % 2.975 . ׁ(באדיבות וועדת המדרוג) .  

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. עלייתו לגדולה של העיתונאי טוביה סער והעפלתו לצמרת ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982 (רשימה מס' 9). פוסט מס' 302. כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. 

1. הקדמה קצרצרה. 

ראשיתה של 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד משלים את מהפך המנהיגות שהחל בו ב- 2 באוגוסט 1979 ברשות השידור ועורך שוב שינויים דרמטיים באיוש תפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ב- 2 באוגוסט 1979 הדיח יוסף "טומי" לפיד את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן בתום שתי קדנציות , הראשונה 1976 – 1973 והשנייה 1979 – 1973 . יוסף "טומי" לפיד סירב למנות את ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקדנציה שלישית בת שלוש שנים שאמורה הייתה להימשך מ- 1 באוגוסט 1979 עד 1 באוגוסט 1982 . עיתונאי הטלוויזיה ועיתונאי רדיו "קול ישראל" ראו בכך מהלך הדחה שרירותי מפני שארנון צוקרמן נחשב למנהל מוכשר , כריזמטי , הגון , ופרקטי , ומי שהוביל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ל- "תור הזהב" שלה בשנות ניהולו 1979 – 1973. כמה ימים לפני תום קדנציית הניהול השנייה של ארנון צוקרמן ביום שני בבוקר – 23 ביולי 1979 נתנו המוני עיתונאי רשות השידור ביטוי לתמיכתם בארנון צוקרמן ויצאו להפגין הפגנת תמיכה חריפה ועוצמתית מאוד ואמוציונלית מאוד בעדו של ארנון צוקרמן ונגד יוסף "טומי" לפיד . ההפגנה התנהלה ברחוב הצר "תורה מציון" על כביש אספלט בשכונת רוממה בירושלים ליד בניין הטלוויזיה וליד בניין החוטים מקום משכנו של רדיו "קול ישראל" וגם מקום משכנה של הנהלת רשות השידור בראשותו של יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בראשות פרופסור ראובן ירון . את המפגינים הרבים שחלקם נשאו שלטים וטקסט כמו רֶקְלָמוֹת בגנותו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , הוביל מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה ישראלית הציבורית באותם הימים מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום. מוטי קירשנבאום מתומכיו המובהקים של ארנון צוקרמן (נשא בעצמו שלט ועליו טקסט תקיף ובוטה נגד יוסף "טומי" לפיד) הרהיב עוז וזעק בקול ניחר לעברו של מנכ"ל רשות השידור החדש (שימש בתפקידו הרָם פחות מארבעה חודשים והגיע באותה שעה מתל אביב לעבודתו בירושלים ובכך הזדמן להפגנה נגדו), בזה הנוסח : "טומי לפיד הִזְנֵיתָּ את הטלוויזיה, הסתלק מכאן, התפטר !". הייתי שם ושמעתי זאת במו אוזניי. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא נבהל ולא התפטר כמובן. לאחר שהדיח את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נזהר במינוי מנהל טלוויזיה ישראלית ציבורית חדש. הוא מינה את עצמו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפועל ונשא במקביל באותה העת בשני תפקידים רבי העוצמה מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה . המצב הבלתי בריא הזה נמשך שבעה חודשים תמימים. רק ב- 16 במארס 1980 החליט למנות את יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי לא החזיק מעמד כנגד מנכ"ל רשות השידור הדומיננטי וכעבור שנה ועשרה חודשים בינואר 1982 החזיר את המפתחות. בשיחות התחקיר שניהלתי עמו בשנים 2007 – 2005 סיפר לי כי לא היה מסוגל לעבוד עם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שכל הזמן התערב לו בעניינים ולא נתן לו מנוח. יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ניהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנה ועשרה חודשים והתפטר. הוא לא הספיק להותיר את חותמו. יוֹסֵף "טוֹמִי" לֶפִּיד קיבל את התפטרותו ללא נדנוד עפעף והציב במקומו את מנהל חטיבת החדשות טוביה סער. טוּבְיָה סַעַר התמנה ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנהל החדשות בנובמבר 1980 במקומו של חיים יבין . עלייתו לפסגת הניהול הייתה מטאורית . טוביה סער (בן 47 יליד 1935) היה עיתונאי בעל ניסיון רב בגלי צה"ל, ברדיו "קול ישראל, וגם בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא נמנה על צוות המקימים של הטלוויזיה ב- 1968 (יחדיו עם פרופסור שלמה אַהֲרוֹנְסוֹן, מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם, יוֹרָם רוֹנֵן ז"ל, דָן שִילוֹן, שִמְעוֹן טֶסְלֶר ז"ל, דָן בִּירוֹן, שָרִי רָז , לוּאִי לֶנְטִין , סְטֶנְלִי גֶרֶנְדֵיְיזִי , רָם עֶבְרוֹן ז"ל ורבים אחרים) בראשות פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . עם מינויו לתפקיד הרָם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982 זכה טוּבְיָה סַעֶר למבול של ברכות של פוליטיקאים רבים מכל גווני הקשת . כמה חודשים אח"כ בקיץ 1982 ניצבו הוא ויוֹסֵף "טוֹמִי לַפִּיד" בפני שני אתגרי שידור גדולים ועצומים : סיקור מלחמת לבנון ה- 1 וסיקור מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

2. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ממשיך לחולל על פי דרכו בשנים 1982 – 1979 את מהפכת המנהיגות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. 

בראשית 1982 השלים מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את מהפך המנהיגות בטלוויזיה הישראלית הציבורית שהחל בו לפני שלוש שנים בקיץ 1979 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן היה המודח הראשון בעידן המשותף של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן גבר נאה וכריזמטי בעל קול בַּס – בַּרִיטוֹן עמוק וסמכותי צבר בעזרת המומחים הראשיים שלוֹ , דן שילון , מוטי קירשנבאום , ואלכס גלעדי בשֵש שנות ניהולו את הטלוויזיה ניסיון ורקורד עשיר בהפקות טלוויזיה מקומיות ובינלאומיות גדולות . ביניהן גם הפקת מבצעי שידורי הספורט הבינלאומיים הגדולים בטלוויזיה הישראלית הציבורית כמו גביע העולם בכדורגל של מערב גרמניה 1974 , אולימפיאדת מונטריאול 1976 , ומונדיאל ארגנטינה 1978 . בחודש ינואר 1982 התפטר מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בטענה שאיננו יכול לעבוד עוד בצוותא עם המנכ"ל שלוֹ יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הזיל אפילו דמעה אחת והקפיץ בפברואר 1982 לתפקיד שהתפנה את בחיר לִיבּוֹ טוּבְיָה סַעַר . צריך להזכיר כאן שמנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם יו"ר הוועד המנהל שלרשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן היו שני האישים שלא האריכו בנובמבר 1980 לחַיִים יָבִין קדנציית ניהול שנייה של ניהול חטיבת החדשות . הם הפקידו את הניהול הרגיש בידיו של טוּבְיָה סַעַר . היה זה אותו מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שבאופן תפיסתו את ניהול השידור הציבורי גרם למנהל חטיבת התוכניות מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם להתרחק משורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . במקומו התמנה לתפקיד החשוב צְבִי "צְבִיקָה" שַפִּירָא מי שהיה בעברו מפקד רדיו גלי צה"ל .

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד עשה טעות נפוצה בניהול . הוא דן עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן בשינוי אסטרטגיית השידור לפני שיישב את המחלוקות בתוך ארגון השידור שעליו הופקד. אי הארכת כהונתו של מנהל טלוויזיה מוצלח כ- אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שהפך למנהיג שידור מיתולוגי, נתפשה כהדחה. ההדחה מן הסוג הזה נעשתה מן הבטן והובנה ע"י רבים בשורות רשות השידור כמהלך מוטעה. לרבים ברשות השידור וגם מחוצה לה נראה כי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מנכ"ל טירון כוחני שלא ניהל מעולם רשת שידור המונה אלפי עובדים ברדיו "קול ישראל" ובטלוויזיה הציבורית, ניסה לרכוש ידע ניהולי באמצעות ירייה מהמותן ולא דרך הכוונות, לא באמצעות תפישה קוגניטיבית , ולא בעזרת חשיבה ארוכת טווח. אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הודח ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נתקל בטלוויזיה בעלת משאבים מצומצמים, נעדרת רוח קרב, ונושאת מוטיבציה שלילית של תומכי המנהל המודח. מאות עובדים בטלוויזיה ראו ביוסף "טומי" לפיד שליח פוליטי חסר ידע מינימלי בתפעוּל רֶשֶת שידור ציבורית גדולה והעניקו גיבוי ותמיכה חסרת פשרות למנהל הטלוויזיה המודח שלהם אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בעל חזות וקוֹל מרשימים נחשב ע"י עובדי הטלוויזיה ל- "יחיד ומיוחד והאחד שאין בלתו". אחד התומכים הנלהבים שלוֹ היה מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם. השני אָלֶכְּס גִלְעָדִי. השלישי דָן שִילוֹן.

kirshenbaum 1

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 70 של המאה שעברה. מנהל חטיבת התוכניות מרדכי "מוטי" קירשנבאום (מימין) ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. (באדיבות ארנון צוקרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מוטי קירשנבאום נחשב לגדול תומכיו ונאמניו של ארנון צוקרמן . בשעה שמנכ"ל רשות השידור הדיח בקיץ 1979 את ארנון צוקרמן מכהונת מנהל הטלוויזיה, הניף מוטי קירשנבאום לעברו של יוסף "טומי" לפיד שלט "התפטר" בהפגנת העובדים המפורסמת, וזעק לעברו בזעם לא עצור, "טומי לפיד הזנית את הטלוויזיה!".

kirshenbaum 2

טקסט תמונה :  יום שני – 23 ביולי 1979 . הרחוב צר המידות "תורה מציון" בשכונת רוממה בירושלים . מאות מפגינים מעובדי הטלוויזיה בראשותו של מוטי קירשנבאום (במרכז) מביעים תמיכה במנהל הטלוויזיה המודח ארנון צוקרמן ומניפים שלטי מחאה "חרפה" ו- "התפטר" לעברו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מוטי קירשנבאום שימש אז בתפקיד הבכיר של מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא לא נרתע מלזעוק בקול ניחר לעברו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, "הִזְנֵיתָּ את הטלוויזיה…! התפטר…! לך מכאן…!". זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : יגאל לוסין (חתוך), מנהלת מחלקת תעודה גב' ג'ודי לוץ (בגבה למצלמה), הצלם עזרא שמואלי, מוטי קירשנבאום, יוסי בסון, גב' זיווה אוריין, והבימאי יעקב אסל (חתוך) (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה גם הפרק, "אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979" בספר עב הכרס המכיל כ- 10000 (עשרת אלפים) עמודים שחקרתי וכתבתי , והקרוי : "הפקות חובקות ארץ ועולם" .

אָלֶכְּס גִלְעָדִי היה מאוד לא מאושר במחלקת הספורט של הטלוויזיה בתקופת ניהולו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את רשות השידור . הוא חשב שמנכ"ל רשות השידור תוקע מקלות בגלגלי עגלת מחלקת הספורט . מצד אחד קיצץ מנכ"ל רשות השידור בתקציב מחלקת הספורט שלו ומנע הפקות ספורט שונות רלוואנטיות ומאידך לא התייצב להגנת מחלקת הספורט בשעה שהעיתונות הכתובה תקפה אותה על חוסר יזמתה ואוזלת ידה כביכול . העיתונות הכתובה וגלי צה"ל היללו את ערוצי 3 ו- 6 של הטלוויזיה הירדנית בגין שידורי הספורט שלהם , שידורים שהיינו מסוגלים להפיק אותם בקלות ובצורה הרבה יותר טובה מהטלוויזיה הירדנית , אילו רק יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה נותן לנו אור ירוק . אָלֶכְּס גִלְעָדִי נתן ביטוי חריף במכתבו למנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומנהל חטיבת החדשות חַיִים יָבִין ב- 10 ביוני 1980 . "השארתם אותנו חשופים , חסרי הגנה", כתב במסמך והוסיף בכעס רב, "לא נשכח !". הוא התכוון לשלישייה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד, יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי, וחַיִים יָבִין.

ארנון צוקרמן זוכר בשיחות התחקיר עמי ב- 2005 כלהלן : "לא רק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא רצה אותי. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אז פרופסור ראובן ירון שגם היה חבר מרכז חירות – הליכוד, היה חריף וקיצוני מיוסף "טומי" לפיד. הוא הצהיר מפורשות, "או אני או ארנון צוקרמן". יוסף "טומי" לפיד לא האריך כאמור בנובמבר 1980 גם את כהונתו של חַיִים יָבִין שכיהן באותה העת בתפקיד הרגיש של מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ומינה במקומו את טוּבְיָה סַעַר.

יצחק "צחי" שמעוני נבחר למלא את החלל שהותיר אחריו ארנון צוקרמן. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל ראובן ירון וגם מיכה ינון תמכו בו ללא סייג . צחי שמעוני היה בן 54 כשהתמנה במארס 1980 למנהל הטלוויזיה הישראלית. הוא היה בעברו שַּדָּר רדיו מפורסם ואבי תוכנית הרדיו הוותיקה בשנות ה- 50 של המאה הקודמת "שלושה בסירה אחת", מִשְדָר רדיו מרתק ופופולארי שכיכבו בו דן בן אמוץ, שלום רוזנפלד (עורך העיתון "מעריב" לשעבר), גבריאל צִיפרוני מנהל הבימה, המשורר והפּזמונאי חיים חפר דן אלמגור, שמואל אלמוג, אמנון אחי נעמי, ומי לא. מנהל הרדיו הוותיק חנוך גִבְתוֹן הפקיד בידיו גם שידור התוכניות הפופולאריות "מחפשים את המטמון" , ו- "החידון המוסיקאלי". יצחק "צחי" שמעוני היה איש אשכולות ברדיו "קול ישראל" ונחשב לסלבריטי – ידוען לאומי . הוא היה אחד המפורסמים מבין אנשי התקשורת בארץ . משהוקמה הטלוויזיה הישראלית הציבורים בשנים 1968- 1967 ע"י ראש צוות ההקמה פרופסור אליהוא כץ ועוזרו עוזי פלד , נפרד יצחק "צחי" שמעוני משמואל אלמוג  מנהל מרדיו "קול ישראל" והתמנה למנהל התוכניות בטלוויזיה הצעירה שזה נעמדה על רגליה.

shimoni 3

טקסט תמונה : זהו יצחק "צחי" שמעוני עיתונאי ושדר ב- רדיו "קול ישראל' בשנות ה- 50 של המאה שעברה. (התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shimoni 4

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה ברדיו "קול ישראל" שכונה אז "שירות השידור". יצחק "צחי" שמעוני (מימין) מנחה ומגיש את תוכנית הרדיו הפופולרית והמואזנת , "שלושה בסירה אחת". זיהוי הנוכחים משמאל לימין : שמואל אלמוג, אמנון אחי – נעמי, דן אלמגור, ומנחה המִשדר צחי שמעוני. (באדיבות יצחק "צחי" שמעוני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shimoni 1

טקסט תמונה :  יצחק "צחי" שמעוני מוותיקי רדיו "קול ישראל" ורשות השידור היה איש תוכניות. כאן הוא נראה מנחה את התוכנית הפופולרית "מחפשים את המטמון". הוא התמנה לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- מארס 1980 ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1980 הציע לו יוסף "טומי" לפיד להתמנות למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . צחי שמעוני הסכים ונכנס לנעליו הגדולות מכל היבט  של ארנון צוקרמן. הוא לא שיער לאיזה גוֹב אריות השתחל וכנראה לא הכיר מספיק טוב את הממנה שלו. מנכ"ל רשות שידור יוסף "טומי" לפיד היה איש בוטה, חכם, ושתלטן שנוטה להתערב שוב ושוב בחיי פּיקוּדָיו . יצחק "צחי" שמעוני היה מנהל עַדִין וג'נטלמן מִידַי מול הבוס שלו. ב- 16 במארס 1980 כתב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מכתב הערכה ליצחק "צחי" שמעוני בו הוא מנמק מדוע בחר בו להיות האיש שינהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר עידן ארנון צוקרמן.

shimoni 2

טקסט מסמך :  16 במארס 1980 . זהו כתב מינוי מטעם מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד (מ- 16 במארס 1980) בו הוא ממנה את יצחק "צחי" שמעוני למנהל הטלוויזיה ה- 6  (מאז נוסדה ב- 1968). "…הכישורים המקצועיים שלך, ניסיונך ואישיותך הנינוחה יחד עם החלטתך הנחושה להצדיק את האמון שניתן לך, הִנם ערובה להצלחת המשימה הקשה שהוטלה עליך…", כתב יוסף "טומי" לפיד ליצחק "צחי" שמעוני. הוא החזיק מעמד כשנתיים ולא היה יכול עוד. בינואר 1982 התפטר מתפקידו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי זוכר בכעס בשיחות התחקיר עמי בשנים 2007 – 2005 כלהלן : "טומי לפיד לא העניק לי עצמאות כמנהל טלוויזיה . הוא כל הזמן התערב לי בחיים. הוא בדק אותי והסתובב לידי בצורה מרגיזה. לא הייתה לו את היכולת להעניק לי סמכויות". מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש שכח אולי שסמכויות לא מחלקים. סמכויות לוקחים.

יורשיו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בניהול הטלוויזיה, יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בתחילה ואח"כ טוּבְיָה סַעַר היו חסרי ניסיון מבצעי ספורטיבי מהסוג הבינלאומי. יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי איש ישר והגון היה מנהל טלוויזיה נטול כריזמה ביצועית בהשוואה לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן , אולי מפני שמנכ"ל רשות השידור הטיל עליו את צִלוֹ הכבֵד. יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי לא היה מסוג האנשים המאושרים והשמחים  שיבוא ויאמר לך, "איזה כֵּיף, הבה נשדר את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בגדול". גם מפני שהוא עצמו לא היה מאושר בתפקידו. שידורי הספורט ונֶטֶל הניהול רבצו על צווארו כאבני רֵחַיים. לפחות לי הוא נתן תחושה כזאת. הוא היה איש רדיו וותיק בעל זכויות רבות שעבר לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית עם הקמתה בסוף שנות ה-60 ושימש בה כמנהל התוכניות.

בינואר 1982 התפטר יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . "לא יכולתי עוֹד" , אמר לי כעבור שנים רבות בשיחת התחקיר . הוא לא היה מסוגל עוד לעבוד עם יוסף "טומי" לפיד . דרכיהם נפרדו . בקיץ 2005 בעת כתיבת הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" נפגשתי לכמה שיחות תחקיר ארוכות עם יִצְחָק '"צַחִי'" שִמְעוֹנִי בביתו בירושלים . הוא היה כבר בן 79 ואמר לי באכזבה גלויה מלווה בלא מעט כעס, "התפטרתי מניהול הטלוויזיה לא בשל רוע לִיבּוֹ של המנכ"ל אלא בגלל גסוּת רגליו". יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שב למקום ממנו בא. הוא היה שוב שַדָּר ומנחה חִידוֹנֵי מוסיקה בטלוויזיה, מגיש ומנחה של התוכנית "משלוש יוצא אחד", וגם של התוכנית "מקבילית המוחות". אמירתו המפורסמת בתוכנית, "התחלתי – לכן אסיים", השתרשה בתודעת הציבור והפכה לסלוגן. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הזיל אפילו דמעה אחת בגין התפטרותו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא לא התמהמה והֵמִיר אותו מייד בטוביה סער שניהל קודם לכן תקופה קצרה את חטיבת החדשות והציב אותו בחוֹד חנית השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי חזר לכור מחצבתו הישן – מיקרופון, וקנה שוב את פרסומו לא בניהול השידור אלא בשידור עצמו.

shimoni 5

טקסט תמונה : קיץ 1980 . אצטדיון הספורט של האוניברסיטה העברית בגבעת רם – ירושלים . יצחק "צחי" שמעוני ז"ל (בן 54 במרכז) , ולימינו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בן 48) , ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב- ארי ז"ל (בן 45 מרכיב משקפי שמש) , מברכים את נבחרת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכדורגל שזכתה בגביע רשות השידור ע"ש של השדר נחמיה בן-אברהם . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הטיל את צלו הכבד על מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני בכל מקום בו שהו השניים . גם בטקס הענקת פרסי הכדורגל לעובדי הטלוויזיה . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : אלי מגן, אילן קיסר, ששי אפרתי (לימים מנהל מחלקת הספורט), יעקב ארמוזה, יצחק "צחי" שמעוני, יוסף "טומי" לפיד, וגדעון לב ארי . צחי שמעוני לא הסכים לקבל את ההתערבות הבלתי פוסקת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בענייני הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעליהם היה מופקד. בראשית 1982 התפטר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

sasi 1

טקסט תמונה : קיץ 1980. מגרש ימק"א בירושלים. זוהי הנבחרת הבלתי מנוצחת של הטלוויזיה הישראלית בכדורגל בעידן מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה יצחק "צחי"} שמעוני . נבחרת הכדורגל הזאת הייתה גאוותו של המוסד. זיהוי העומדים משמאל לימין : ששי אפרתי, אילן קיסר, משה פרטוש, יגאל כהן, אלי מגן, יונה יונה (מנהל מחלקת התחבורה בטלוויזיה הישראלית הציבורית קצת מאחור בלבוש אזרחי רגיל), יעקב אברג'יל, ושמעון סיסו (בלבוש אזרחי רגיל) זיהוי הכורעים משמאל לימין : הרצל פּוּר, יצחק שאבו, יעקב ארמוזה, יעקב "קובי" ברוך, יוסי מוסן, רפי בן ז'אנו, בני מועלם, ובני אליאס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרישתו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בראשית 1982 מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית היוותה סיומה של תקופה ברשות השידור. הוא היה האחרון בדוֹר מנהיגי השידור הציבורי בישראל שנולדו בשנות ה- 20 של המאה שעברה ופרשו מתפקידי הניהול ברדיו ובטלוויזיה כל אחד מסיבותיו הוא. יצחק "צחי" שמעוני הצטרף לשורת אישי תקשורת נכבדה שעיצבה את ההיסטוריה של השידור הציבורי, כמו חֲנוֹךְ גִבְתּוֹן, אֵלִיהוּא כָּ"ץ, עוּזִי פֶּלֶד, חַגַּי פִּינְסְקֶר, שמואל אַלְמוֹג, משה חוֹבָב, מִיכַל זְמוֹרָה – כּהֵן, ונַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל. בעקבות התפטרותו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בינואר 1982 מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית פרשה גם מנהלת לשכתו המסורה גב' יָפָה מִישוֹרִי לאחר ששהתה בלשכה מ- 1970 מאז ימיו של מנהל הטלוויזיה נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל.

נוצר עכשיו טריאומוויראט חדש בצמרת הרשות. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד מתואם לחלוטין עם יו"ר הוועד המנהל מר רְאוּבֵן יָרוֹן, ומנהל הטלוויזיה הפדנט והצייתן טוביה סער עושה דברו המובהק של מנכ"ל רשות השידור. שלושתם היו חסרי כל ניסיון גם המועט ביותר בתפעול הפקות ספורט בינלאומיות גדולות. ב- 1 באפריל  1982 מלאו שלוש שנים לכהונתו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. למען האמת שום דבר מסעיר לא קרה ברשות השידור בשלוֹש השנים האלה, למַעֵט אולי ההחלטה המשותפת שלוֹ ושל יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן בשיתוף עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער להפסיק לאלתר בשנים ההֵן של קיץ 1982 את מחיקת שידורי הצבע משידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המעבר ההיסטורי לשידורים בצבע בפיגור של שנות דוֹר אחרי העולם הפך סיבה למסיבה. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וטוּבְיָה סַעַר נכחו באירוע והשיקו כוסות יין עם העובדים. ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נותרו עוד שנתיים לסיום כהונתו ואז פרצה מלחמת לבנון ה- 1 והחלו משחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82'.

lapid 8

טקסט תמונה :  צהריי יום שישי –  4 ביוני 1982 . אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית חוגגים באולפן א' בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים את המעבר ההיסטורי מצילומים  בשחור / לבן לעידן השידורים בצבע . במוקד עמדו שני אתגרי סיקור של שני האירועים הגדולים בקיץ 1982 , מלחמת לבנון ה- 1 ומשחקי מונדיאל הכדורגל ספרד 1982 . שניהם שודרו בטלוויזיה בצבע . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הבימאי הראשי של הטלוויזיה אורן שינדל , מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (מי שמתבונן היטב בתמונה הזאת יכול להבחין כי יוסף "טומי" לפיד נראה נוגה , מהורהר , ומודאג ונושא עיניו אל האופק לנוכח כובד סיקור המשימות שהוטלו עליו . הוא ידע כבר שמלחמת לבנון ה- 1  עומדת בשער וכי יהיה עליו גם להתמודד עם הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982), המגישה דליה מזור, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער  המגיש דניאל פאר, והבימאי הראשי דאז ג'קי גורן (חתוך). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

למרבה הפלא אולי למרבית התמיהה, הפקת שידורי מונדיאל ספרד 1982 הייתה באֶמֶת ניסיון ומבצע שידור ספורטיבי הראשון שלוֹ בקנה מידה בינלאומי רחב היקף מהשטח . שלוֹ , של הוועד המנהל , וגם של מנהל הטלוויזיה החדש בימים ההם טוביה סער שהתמנה זמן קצר לפני כן במקומו של יצחק "צחי" שמעוני . יוסף "טומי" לפיד חשש מההפקה הזאת . היו לו הרבה הסתייגויות . בעיקר מפני שהייתה אמורה לגזול מקופת רשות השידור לא מעט דולרים . העניין הכספי בא לו בהפתעה . העיתונאי שבא מ- "מעריב" כדי לשַמֵש מנכ"ל רשות השידור נדרש לפתע להתמודד עם הפקות אירועי ספורט בינלאומיים שעלותם מיליוני דולרים בגין קניית זכויות השידורים שלהם ועליו כמנכ"ל רשות השידור לשלם תשלומים נוספים גם בעבור שימוש בטכנולוגיות טלוויזיוניות חדישות שה- Host broadcaster הבינלאומי מקצה לעובדיו, בשעה שהעיתון שלוֹ "מעריב" מדווח על אותם האירועים בחינם . הוא לא כל כך הבין בהתחלה מהיכן זה נחת עליו. לא היה לוֹ שום ניסיון קודם בניהול מדיה תקשורתית רבת עובדים שמשלמת ממון רָב כדי להיכנס בפתחם של מתקני הספורט הבינלאומיים. לא רק ששום דבר איננו ניתן חינם בטלוויזיה הישראלית הציבורית אלא שבשידורי הספורט בניגוד לכיסוי חדשות אתה נדרש לשלם עבור זכויות השידורים. פעם באחד הדיונים לקידום הפקת פרויקט השידור של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הוא אמר לי ברוגזה : "יואש אלרואי תפסיק להוסיף לי שוב ושוב כל מיני סעיפים , אני לא כל כך בור כמו שאתה חושב , גם אני הייתי מפיק של "מעריב" במונדיאל של אנגליה 1966, והשגתי כרטיסים למי שצריך מעיתונאי 'מעריב' ". הוא לא טען זאת מרוע לֵב . הוא אמר את הדברים בתמימות , ב- בורות , ומחוסר ידע מינימאלי במורכבות הפקות שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה . בשלוש שנותיו הראשונות ברשות השידור היה ראשו של יוסף "טומי" לפיד תקוע בדרך כלל בחטיבת החדשות שאלכס גלעדי ואנכי כמנהלי מחלקת הספורט היינו "Desk" בתוכה. שידורי החדשות הסבו לו כאב ראש בגלל תוכנן . תוכניות הספורט גרמו לו כאב ראש בשל עלותן. עם בואו לרשות השידור חולל יוסף "טומי" לפיד שינויים ארגוניים בראשות הטלוויזיה. הוא מינה כאמור במארס 1980 את יצחק "צחי" שמעוני לתפקיד מנהל הטלוויזיה במקום ארנון צוקרמן, והפקיד בנובמבר 1980את טוביה סער במקומו של חיים יבין על חטיבת החדשות. יאיר שטרן התמנה למפיק הראשי של "מבט". השינויים המבניים האלו לא החזיקו מעמד זמן רב . בינואר 1982 כפי שדווח קודם, התפטר יצחק "צחי" שמעוני מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטענה שאיננו יכול עוד לעבוד עם יוסף "טומי" לפיד. הוא ניהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית זמן קצר רק שנה אחת ועשרה חודשים. התפטרותו לא השאירה רושם רב מידַי על מנכ"ל רשות השידור . בתוך יום אחד נמצא לו מחליף בדמותו של טוביה סער מנהל חטיבת החדשות הוקפץ לתפקיד מנהל הטלוויזיה. יצחק "צחי" שמעוני מוותיקי רדיו "קול ישראל, מי שנודע בשנות ה- 50 של המאה שעברה כשדרן ומנחה מוצלח של תוכנית הרדיו הפופולארית, "שלושה בסירה אחת", ו- "מחפשים את המטמון", שב לזירת ההנחייה ותוכניות הבידור שהיו אהובות עליו ובהן קנה את המוניטין שלו . הוא היה מראשוני אנשי רדיו "קול ישראל" שעברו לטלוויזיה הצעירה עם הקמתה בסוף שנות ה- 60 של המאה הקודמת, ושימש בה שנים רבות בתפקיד החשוב של מנהל התוכניות. הוא התפרסם כמנחה חידוני טלוויזיה כמו, "משלושה יוצא אחד", "מקבילית המוחות", וגם חידוני מוסיקה. "לא יכולתי לעבוד עם טומי לפיד שהיה מנכ"ל צנטרליסטי. הוא התערב יותר מידי בהחלטות ובניהול שלי. לבסוף פשוט החלטתי לקחת את הרגליים וללכת. לא הייתי מסוגל עבוד עמו. אני מכיר בצורך בהיררכיה ובמשמעת הניהול, אך עם יוסף "טומי" לפיד פשוט לא הייתי יכול עוד לנהל", אמר לי כעבור שנים רבות בשיחות התחקיר בינינו. יצחק "צחי" שמעוני חזר לכור מחצבתו, לדבר הטוב ביותר שידע לעשות בטלוויזיה, לחוּד חידוֹת בשעשועוני רדיו וטלוויזיה.

3. מר טוביה סער בן 47 מתמנה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982. הוא נבחר לתפקיד הרם של הובלת השידור הציבורי בעצה אחת ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון.

טוביה סער ביצע קפיצת ניהול נחשונית בטלוויזיה הישראלית הציבורית . בנובמבר 1980 מונה ע"י מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ובתמיכת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן לתפקיד מנהל חטיבת החדשות (במקומו של חיים יבין שהקדנציה שלו לא הוארכה) . בחלוף שנה ורבע בפברואר 1982 התמנה ע"י אותם הבוסים העליונים של רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ופרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן לתפקיד מנהל הטלוויזיה (במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שהתפטר) . לא ניתן לסקור את הפקת שידורי הטלוויזיה של טורניר ספרד 1982 מבלי להעיף מבט על הקריירה המקצועית של טוביה סער ברשות השידור , ברדיו ובטלוויזיה , בשנים ההן . טוביה סער היה כבר כאמור מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביוני 1982 בעת סיקור מלחמת לבנון הראשונה והפקת שידורי הטלוויזיה הישירים של מונדיאל ספרד 1982 . מפני שהיה צייתן ביותר למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הייתה מעורבותו בחומר בשלושת הפרויקטים המורכבים והמסובכים של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את טורניר הכדורגל של ספרד 1982 , אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 , ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 – דלה . שליטתו בחומר הטלוויזיוני של שלושת הפרויקטים הבינלאומיים הייתה קלושה . נושא הפקות הבינלאומיות היה חדש לו . טוביה סער היה אדם נבון ועיתונאי עתיר ניסיון . מבין שניהם היה מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יותר דומיננטי ממנו והאפיל עליו לחלוטין . הדיונים שלי אודות קידומם של שידור ספרד 1982 , הלסינקי 1982 , ולוס אנג'לס 1984 נעשו ישירות עם מנכ"ל רשות השידור . הוא היה הרוח החיה בכל דיון ובכל מו"מ . יוסף "טומי" לפיד בשל אישיותו השתלטנית שינה לחלוטין לטובתו את מאבק הסמכויות הסמוי והגלוי והטלת מרות בינו כ- מנכ"ל שמכהן בתפקיד העורך הראשי ועל פיו יישק דבר לבין מנהל הטלוויזיה שאמור לסור לפקודותיו. העובדים הוותיקים הכירו יחסי כוחות שונים קודם לכן בחמש השנים של 1979 – 1974 בעידן מנכ"ל רשות השידור דאז יִצְחָק לִבְנִי לבין מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . היו אלה יחסים עכורים וחשדניים בהם אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא התיר דריסת רגל בבניין הטלוויזיה ליִצְחָק לִבְנִי . אין ספק שטוּבְיָה סַעַר היה מוכשר בתחומי התקשורת השונים. עריכה, הגשה, והנחייה מול מיקרופון ומצלמה . נכון גם להעריך שעלייתו המטאורית לפסגת הניהול בטלוויזיה הישראלית הציבורית בתוך שנתיים בהיותו בן 45 בשנים 1982- 1980 תחילה כמנהל החדשות ואח"כ כמנהל הטלוויזיה – עולה על כל דמיון . טוּבְיָה סַעַר הגשים את האמירה אודות "האיש הנכון שהיה במקום הנכון ובזמן הנכון". הוא זכה לאימונו המלא והמוחלט של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. אולי גם מפני שהיה צייתן מוחלט. לא יהיה מוגזם לומר כי יתירה מזאת יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא רק העריך אותו אלא גם אהב אותו. הוא סמך עליו בעיניים עצומות. טוּבְיָה סַעַר היה איש שונה לחלוטין באופיו מיצחק "צחי" שמעוני. לבטח מחוספס ממנו. טוביה סער נולד בירושלים ב- 24 באפריל 1935. בגיל שלוש עבר לתל אביב ולמד בבית הספר היסודי בבן יהודה. את שנות התיכון למד בבית הספר לקציני ים בחיפה. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים. דוד ריבלין הביא אותו ב- 1958 לתחנת הרדיו של גלי צה"ל. מפקד גלי צה"ל היה רב סרן בנו צור. טוביה סער היה שַדָּר ועורך שנה אחת בלבד בתחנה הצבאית אך שם קנה לראשונה את המוניטין שלו כאיש תקשורת ועיתונאי ברמה גבוהה.

saar 6

טקסט תמונה : שנת 1958. טוביה סער (בן 23) כתב, שדר, ועורך בתחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1959 נטש טוביה סער עיתונאי מוכשר וקריין רהוט את רדיו גלי צה"ל ועבר לרדיו "קול ישראל". הוא התקבל מייד לעבודה. בתחילה שימש ככתב צבאי, אח"כ היה כתב פוליטי בכיר , עורך ומנחה התוכנית האינטר – אקטיבית בהשתתפות מאזינים "יש שאלות", ונבחר גם לשדר ישיר את מצעדי צה"ל בימי העצמאות יחד עם נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל. הוא הצליח מאוד בכל תפקידיו. ב- 1965 נשלח טוביה סער נשלח ע"י מנהל הרדיו חֲנוֹךְ גִבְתוֹן עם קבוצת אנשי רדיו נוספים לצרפת כדי ללמוד טלוויזיה לקראת הקמתה הצפויה בישראל . הקבוצה מנתה בשורותיה חוץ מטוביה סער גם את נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל, אריה אורגד, יעקב אסל, ו- ורדי בן יעקב . אל קבוצת הלימוד הזאת הצטרף גם כתב רדיו "קול ישראל" בפאריס מר איז'ו רגר ז"ל.

orgad

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה. אריה אורגד שדר מפורסם ב- רדיו "קול ישראל". ב- 1968 הפך לאחד ממגישי מהדורת החדשות "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

nakdi 3

טקסט תמונה :  שנות ה- 60 של המאה שעברה. זהו נקדימון "נקדי" רוגל. מחשובי האישים ברדיו "קול ישראל", בטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור בכל הזמנים. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל וגם מאיר אביהוד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל רדיו "קול ישראל" חנוך גִבְתוֹן היה בטוח שהוא יהיה האיש שיקבל באופן טבעי ובבוא העֵת את המינוי הממשלתי כדי להקים ולנהל את הטלוויזיה הישראלית העתידית, לכן שלח לפאריס כמה מאנשי הרדיו שלו כדי שאלה יסייעו בידיו להקים מאוחר יותר את הטלוויזיה. לבסוף כפי שידוע הוטל תפקיד הקמת הטלוויזיה בישראל ב- 1967 מעפרה על עולה חדש מארה"ב פרופסור אֵלִיהוּא כַּץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד. חֲנוֹךְ גִבְתוֹן מנהל הרדיו בשנים 1967 – 1960 הודח מניהול רדיו ונשלח ע"י ממשלת ישראל לשמש קונסול בלוס אנג'לס. שמואל אלמוג התמנה במקומו בנובמבר 1967 למנהל רדיו "קול ישראל'". ראה הספר עב הרס בן כ- 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי, וקרוי,  "שמונה ימי בראשית".

טוביה סער זוכר בשיחות התחקיר עמי ב- 2008 – 2007, כלהלן :  "חנוך גבתון היה אישיות בלתי רגילה וכריזמטי מאוד. הוא היה מנהל רדיו שצפה את הנולד. כולם העריכו אותו מאוד. על פי זיכרוני נשלחה גם קבוצת לימוד עם חיים יבין לצורך לימוד טלוויזיה באנגליה. למרות שדוד בן גוריון כבר לא היה ראש ממשלה ובתפקיד הזה כיהן לוי אשכול הרי האיש בעל רעמת השיבה המשיך להַטִיל את צלו הענק נגד הקמת טלוויזיה בארץ. אף על פי כן הייתה לכולם הרגשה שאוֹ טוֹ טוֹ העסק שנקרא טלוויזיה מתקרב לפתחנו. זאת הסיבה שנבחרתי  ונשלחתי ב- 1965 לצרפת. את תוכנית האקטואליה "יש שאלות" ברדיו "קול ישראל" התחלתי להגיש ב- 1965. זאת הייתה תוכנית רדיו מהפכנית אינטר אקטיבית בהשתתפות פעילה של המאזינים. בפעם הראשונה שידרנו ישיר ב- Prime time  ברדיו תוכנית בה יכלו המאזינים לשאול שאלות בשידור ישיר פנל נבחר של מומחים בענייני צבא וביטחון , כלכלה , רפואה , ופוליטיקה. שם הכרתי את חיים "וויוויאן" הרצוג שהשתתף באותו ה- פנל ההוא כמומחה צבאי" . טוביה סער נמנה  ב- 1968 על אנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית . הוא עמד בראש מערכת הטלוויזיה בתל אביב כחמש שנים , היה מעורכי ומגישי "מבט" הראשונים , וגם הפיק והנחה את תוכנית האקטואליה , "מוקד".

טוביה סער מוסיף בשיחות התחקיר עמי : "שנת 1967 הייתה שנה חשובה שלי ברדיו . ערב מלחמת ששת הימים (פרצה ב- 5 ביוני 1967) חגי פינסקר ואנכי ערכנו במשמרות את תוכניות החדשות והאקטואליה . הבסיס העיתונאי שלנו היה בית אגודת העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב בתל אביב . הימים היו לחוצים והציבור היה לחוץ . חיפשנו פרשן צבאי שירגיע את האווירה . אני הצעתי להביא את חיים "וויוויאן"  הרצוג אותו הכרתי מקודם בתוכנית הרדיו שלי "יש שאלות" . חגי פינסקר וחנוך גִבְתוֹן חששו מהמבטא האנגלי של חיים הרצוג (יליד אירלנד) . אני דווקא חשבתי שהמבטא האנגלו – סאכסי יוסיף לאמינות דבריו . ערכנו לחיים הרצוג "אודישן" רדיופוני וזה הצליח . חנוך גבתון היה שבע רצון . משפרצה מלחמת ששת הימים קנה חיים הרצוג את עולמו כפרשן צבאי . ב- 1968 עברתי מהרדיו לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותם של פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד . הקמתי את מערכת תל אביב לרבות מערכת החדשות מכלום . ב- 1974 מינה אותי דן שילון לכתב פרלמנטארי והייתי גם עורך ומגיש מהדורות "מבט" מעת לעת" .

ב- 1975 היו שני אנשי "מבט" טוביה סער ואלי ניסן מועמדים להחליף את יעקב אחימאיר בתפקידו ככתב הטלוויזיה והרדיו בארה"ב . מנהל חטיבת החדשות דן שילון ומנהל הטלוויזיה תמכו במועמדות של טוביה סער אך מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני חשב אחרת והצליח להעביר את מינויו של אלי ניסן ככתב בוושינגטון. טוביה סער רגז ויצא לחופשת מחאה . העניין דלף לעיתון 'ידיעות אחרונות' שפרסם כותרת, "טוביה סער לחופשת זעם". חיים הרצוג שהתמנה זה עתה לשגריר ישראל באו"ם קרא את הידיעה בעיתון והציע לטוביה סער לשמש הדובר שלו באו"ם. טוביה סער נענה לה.

saar 7

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה בטלוויזיה הישראלית  הציבורית . טוביה סער (משמאל) ויעקב אחי מאיר. (התמונה באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טוּבְיָה סַעַר זוכר בשיחות התחקיר עמי : "ב- 1975 הציע לי באמת חיים הרצוג שגריר ישראל באו"ם לשמש דובר המשלחת . הייתי כל כך מרוגז על הרשות שהסכמתי מייד . לא היה מקום להשוואה בין כשרוני לבין זה של אֵלִי נִיסַן . הייתי טוב ממנו בהרבה . מאוד התאכזבתי מהנהלת רשות השידור . עברתי מרשות השידור בהשאלה למשרד החוץ . אני דובר היטב אנגלית וגם צרפתית . זכיתי להצלחה גדולה במילוי תפקידי כדובר משלחת ישראל באו"ם בשנים 1978 – 1975 וגם קיבלתי על כך שבחים רבים מכל הגורמים" .

דן שילון זוכר בשיחות התחקיר עמי ומחמיא לטוביה סער כלהלן :  "טוביה סער היה דובר מצוין של משלחת ישראל באו"ם ועשה את תפקידו בכישרון רב" .

saar 8

טקסט תמונה :  שנת 1975 . טוביה סער (מימין) דובר משלחת ישראל באו"ם בניו יורק יחדיו עם השגריר חיים "וויוויאן" הרצוג, לימים הנשיא ה- 6 של מדינת ישראל . (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 9

טקסט תמונה :  שנת 1976 . טוביה סער דובר משלחת ישראל באו"ם עם השגריר חיים הרצוג (מימין) ושר החוץ יגאל אלון (משמאל) . לידו של טוביה סער עומד דני קורן יועצו של יגאל אלון. דני  קורן שימש תקופה קצרה כיו"ר מחלקת הכדורסל של הפועל ת"א . (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 10

טקסט תמונה : 1977. טוביה סער מנהל מסיבת עיתונאים של משלחת ישראל בהשתתפותו של שר החוץ משה דיין בבניין האו"ם בניו יורק בתום דיוני העצרת של האומות המאוחדות. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : חיים הרצוג שגריר ישראל באו"ם, מאיר רוזן, משה דיין, טוביה סער (דובר משלחת של ישראל באו"ם), נפתלי לביא (אחיו של הרב ישראל לאו ועוזרו של משה דיין ), ועו"ד אליקים רובינשטיין יועצו המשפטי של משה דיין. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 11

טקסט תמונה : שנת 1977. טוביה סער (מימין) במסיבת Cocktail באו"ם יחדיו עם שדרנית ABC גב' ברברה וולטרס והשגריר חיים ,ויווייאן" הרצוג . (התמונה באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1978 חזר טוביה סער לטלוויזיה הישראלית הציבורית ובמשך שנתיים שימש עורך תוכנית האקטואליה "מוקד" ומידי פעם גם מגיש "מבט". מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד העריך אותו ושם עליו עין. עלייתו והעפלתו של טוביה סער לצמרת הניהול בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מרשימה. בתוך שנה ורבע התמנה בזה אחר זה לתפקיד מנהל החדשות ומייד אח"כ למנהל הטלוויזיה. בנובמבר 1980 מינה אותו יוסף "טומי" לפיד למנהל חטיבת החדשות במקומו של חיים יבין, ובפברואר 1982 הוקפץ לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של יצחק "צחי" שמעוני.

saar 12

טקסט תמונה : שנת 1961 . טוביה סער כתב רדיו "קול ישראל" נושא נגרה (מכשיר הקלטה) על כתפו , מראיין את ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון בנמל התעופה לוד. מימין, זהו יצחק נבון מזכירו של ראש הממשלה ומנהל לשכתו. בשורה האחורית באמצע נראה יו"ר הכנסת קדיש לוז (חבר קיבוץ דגניה ב' בעמק הירדן). (התמונה באדיבות טוביה סער ולע"מ).

saar 13

טקסט תמונה : שנת 1963. טוביה סער כתב רדיו "קול ישראל" מראיין את שר ההגנה הגרמני פרנץ יוזף שטראוס. שר החקלאות משה דיין מאזין לריאיון. (התמונה באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד לא היה ב- 1 באפריל 1979 המועמד המועדף של ממשלת ישראל להחליף את יצחק לבני בתפקיד מנכ"ל רשות השידור. ראש הממשלה מנחם בגין הציע את התפקיד הרם בתחילה לאריה נאור מזכיר הממשלה מי שנחשב לאחד אחד מנסיכי הליכוד ובן ונכד למשפחה הלוחמת של אִרגוני מחתרות האצ"ל ולח"י. אריה נאור סירב. לזבולון הָמֶר שר החינוך והתרבות בממשלת ישראל והשַר הממונה היה מועמד משלו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . הסופר , המחזאי, והסטיריקן אפרים קישון.

ד"ר – עו"ד נתן כהן ז"ל מי ששימש היועץ המשפטי הוותיק של רשות השידור בימים ההם נזכר בשיחות התחקיר עמי כלהלן :  "זבולון המר באמת רצה למנות את הסופר אפרים קישון למנכ"ל רשות השידור. אפרים קישון סירב ואמר לשר החינוך כי יש לו מועמד טוב ממנו . קוראים לו יוסף לפיד ומכנים אותו "טומי". רק אז נעשתה הפנייה ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד אחד העיתונאים הבולטים של העיתון "מעריב" . אֶפְרָיִם קִישוֹן בעצמו איש "מעריב" הפך למליץ היושר מספר אחת של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והצטרף לדעתו זו קריקטוריסט העיתון קְרִיאֵל "דוֹש" גָרְדוֹש. שניהם נודעו באהדתם לאגף הימני במפה הפוליטית של ישראל. יִצְחָק לִבְנִי היה מינוי של שמעון פרס מהמערך . הוא כיהן כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974. זמן כהונתו תם. הממשלה לא האריכה את כהונתו. הגיע הזמן לשנות. הממנים החדשים טיפחו תקוות חדשות. הם ראו ביוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד המנכ"ל הבא של רשות השידור וביו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן יָרוֹן חבר מרכז מפלגת חירות (החליף בתפקיד את וולטר איתן איש המערך שנה קודם לכן) את שני האנשים הנכונים במקום הנכון . שרים רבים בממשלת ישראל קיוו שיהיה ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ופרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן את הכוח והנחישות לחולל שינויים פרסונאליים בדרגי הניהול שיביאו לשינויים אופרטיביים הכרחיים על פי דעתם בתפישת השידור , שינויים שישתקפו וייראו על המסך. בעיקר כמובן בתחום שידורי החדשות והאקטואליה. זכורה עקיצתו של ראש הממשלה מנחם בגין הנוגעת לסגנון הגשת החדשות והרמת הגבה של המגיש הלאומי והחיוך של חַיִים יָבִין.

בשלוש השנים האלה שבין 1979 ל- 1982 ערך יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שינויי גַברֵי בשלטון הטלוויזיה. מייד עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ב- 1979, הדיח את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מנהל הטלוויזיה. הוא דאג שלא תאושר הארכת כהונתו בוועד המנהל של רשות השידור. לתפישת הניהול של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור ראובן יָרוֹן היה משקל והשפעה מכרעת בצמרת רשות השידור. הדבר ניכר בשליטה בוועדת המכרזים שם הם תמיד השיגו רוב מרשים. אי הארכת תקופת כהונתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בקיץ 1979 לשלוש שנים נוספות  עד קיץ 1982 התפרשה כהדחה. סילוק. אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היה איש ניהול מוכשר, אולי עצמאי מידי, אך בטוח מנהל טלוויזיה מצליח בעל קבלות במשך שֵש שנים. ציבור עובדי הטלוויזיה לא הבין כיצד מנפנפים לפתע פתאום מנהיג שידור בהינף יד, מנהיג שידור שהביא מערכת עיתונאית מורכבת לשיאים והצלחתו בה הייתה מוכחת. אם כי צריך להכיר בעובדה שהצלחתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא הייתה בלעדית אלא גם הודות לקו המחשבה והעשייה העיתונאית והתרבותית של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני בשנים 1979- 1974 שקודם לכן ניהל בהצלחה גדולה את רשת הרדיו הצבאית גלי צה"ל . אחרי הדחתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הגיע תורו של חַיִים יָבִין מנהל חטיבת החדשות. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא האריך את כהונתו ובחודש נובמבר  של שנת 1980 הריץ את טוּבְיָה סַעַר כמועמד מטעמו למשרת מנהל חטיבת החדשות הבא. טוּבְיָה סַעַר צלח בקלות את וועדת המכרזים הודות לתמיכתם והשפעתם העצומה במסגרת הזאת של המנכ"ל ויו"ר רשות השידור".

טוּבְיָה סַעַר זוכר בשיחות התחקיר עמי בשנים 2007 ו- 2008 כלהלן : "זכיתי לתמיכה מרשימה בוועדת המכרזים . במכרז למנהל הטלוויזיה בפברואר 1982 לאחר התפטרותו של צחי שמעוני התמודדתי על התפקיד מול סמנכ"ל הרשות שלמה עַבַּדִי . הבסתי אותו 1:9 לטובתי בהצבעה החשאית בוועדת המכרזים ושני נמנעים" .

saar 14

טקסט תמונה :  חורף 1981 . טוביה סער (ראשון מימין) מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית, מנהל את ישיבת הבוקר היומית של מערכת "מבט" בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים. בראש השולחן יושב עורך "מבט" יעקב אחימאיר . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : דוד "דודו" גלבוע, יעקב אחימאיר (עורך "מבט" בראש השולחן קרוב למצלמה) , יעל חן, יאיר שטרן (מרכיב משקפיים משעין את סנטרו על יד שמאל), יורם רונן, ישראל סגל, דניאל פאר, ובני ליס. (התמונה באדיבות יאיר שטרן ואדי סופר. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מינויו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי למנהל טלוויזיה במארס 1980 התקבל בהבנה ע"י ציבור עובדי הטלוויזיה , אך זה של טוביה סער אחריו בפברואר 1982 נתקל במבט תמוה. רבים מוותיקי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שללו את יכולתו של טוּבְיָה סַעַר להנהיג את המוסד לאחר הניהול המזהיר של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן. הוא לא הצטייר כאישיות בעלת שיעור קומה ונחשב לנאמן פוליטי ועושה דברו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. ההערכה המקצועית אל טוביה סער כמנהל טלוויזיה הייתה מועטה. מינויו לתפקיד הרם עורר אנטגוניזם בין רבים מעיתונאי הטלוויזיה שהתעלמו ממנו . לעומתם הסתדרו הפוליטיקאים מגווני הקשת השונים בשורה כדי לברך את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוּבְיָה סַעַר. לרגל מינויו הבכיר קיבל מברקי ומכתבי ברכה מפוליטיקאים רבים אך כלום מחבריו הוותיקים ברשות השידור. אלה התכחשו לו. מדהים היה להיווכח שוב עד כמה נתפשו תפקידי ניהול מקצועיים כמו מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות בשידור הציבורי ע"י הפוליטיקאים בישראל מימין ומשמאל, כמשרות מפתח תקשורתיות העשויות ו/או עלולות להשפיע על עתידם הפוליטי. לכן אמרו לעצמם צריך להקדים ולברך מייד את הנבחרים המחזיקים במשרות האלה. טוּבְיָה סַעַר התמנה למנהל הטלוויזיה ב- 12 בפברואר 1982 לתקופת ניסיון בת חצי שנה. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה שבע רצון ממנו . ב- 9 באוגוסט 1982 שלח לו מכתב חם המסמיך אותו להיות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הבאות עד 1985 כלהלן : "טוּבְיָה יקירי , בתום תקופת הניסיון שלך אני רוצה לברך אותך על הצלחתך בתפקיד עד כה , ולהביע את תקוותי כי תמשיך באותה דרך , תוך שיתוף פעולה מבורך בינינו לטובת רשות השידור וכלל הציבור בישראל". הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1982 הייתה מונופול שידור.

saar 15

טקסט מסמך :  15 בפברואר 1982 . מנהל מנגנון כוח אדם רשות השידור מר עמרם עמר מבשר לטוביה סער כי וועדת המכרזים בחרה בו להיות מנהל הטלוויזיה לתקופת ניסיון בת חצי שנה . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 16

טקסט מסמך : 9 באוגוסט 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מביע את שביעות רצונו מדרך ניהולו של טוביה סער את המוסד, ומאשר את מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלוש שנים בתום תקופת הניסיון. "טוביה יקירי", פנה יוסף "טומי" לפיד אל טוביה סער בכתב ידו המסורבל ובכך שבר את הסגנון הפורמאלי של מכתבים מהסוג הזה. אח"כ חתם את המכתב, "שלך יוסף לפיד". מנכ"ל רשות השידור רחש אימון רב למנהל הטלוויזיה החדש שלוֹ. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 17

טקסט תמונה : קיץ 1982 . היוצרות התהפכו . טוביה סער היה עכשיו מנהל הטלוויזיה והבוס הישיר של חיים יבין ויאיר שטרן בעיצומם של ימי מלחמת לבנון ה- 1 ושידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (התמונה באדיבות יאיר שטרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מר יָרוֹן לוֹנְדוֹן מוותיקי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ראה במינויו של יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל רשות השידור והאיש שמינה את טוביה סער למנהל הטלוויזיה – סֵיאוּב . בפברואר 1982 תקף בחריפות רבה את מינויו של טוּבְיָה סַעַר למנהל הטלוויזיה מפני שזה לא הגן עליו מפני יוסף "טומי" לפיד, והגדיר את המינוי המופרך לטעמו בטקסט מכלים ומשפיל, "הנהג שקיבל את הפיקוד על הגדוד", והוסיף, "היינו בני שלושים כשהטלוויזיה נולדה ב- 1968. בזמן כה קצר יש כבר תהליך של סתימת עורקים בטלוויזיה, ובה מתקדם רק מי שהוא בּוּעת אוויר. רק מי שאין לו לחלוטין משקל, כשרון, עמדה, ואינטגריטי – צָף !". הוא חיווה את דעתו הנחרצת על מנהל הטלוויזיה שלוֹ הנוכחי שלו טוּבְיָה סַעַר וכיוון את חִצָיו המושחזים גם אל מנכ"ל רשות השידור שמינה סוג כזה של אדם לתפקיד כה חשוב של ניהול ערוץ טלוויזיה ציבורי . הפוליטיקאים בניגוד ליָרוֹן לוֹנְדוֹן אצו לברך את מנהל הטלוויזיה החדש . זה נראה כמו איזה מסע הערכה מתוכנן ומאורגן לטובת המנהל החדש בו הפוליטיקאים מבקשים את קרבתו של האיש האחראי על גוף התקשורת החשוב במדינה . מצאתי צורך לתעד את התופעה הזאת .

saar 18

טקסט מסמך :  18 בפברואר 1982. זהו מכתב הברכה ששלח ח"כ אבא אבן (לשעבר שר החוץ) לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית. אבא אבן תוקף את רדידות ושִעמום שידורי הטלוויזיה הישראלית , "פרט ל- 'מבט' , הטלוויזיה הישראלית מייסרת את הציבור באוסף מדהים של מעמדי שעמום ורדידות . זהו שירות הטלוויזיה הגרוע ביותר בעולם – לפי מיטב התרשמותי". (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

אבא אֶבֶן לא הזכיר במכתבו כי את הטלוויזיה הישראלית הרדודה והמשעממת על פי דבריו ניהלו לפני טוביה סער יצחק "צחי" שמעוני וארנון צוקרמן, ומנכ"ל רשות השידור שקדם ליוסף "טומי" לפיד היה יצחק לבני .

saar 19

טקסט מסמך : 14 בפברואר 1982. מברק ברכה משר התקשורת מרדכי ציפורי לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 20

טקסט מסמך : 14 בפברואר 1982 . מברק ברכה משמעון פרס לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה.(באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 21

טקסט מסמך : 17 בפברואר 1982. מברק ברכה מהשר יצחק מודעי לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 22

טקסט מסמך :  17 בפברואר 1982 . מברק הברכה של ד"ר יוסף בורג לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 23

טקסט מסמך :  15 בפברואר 1982 . חיים "וויויאן" הרצוג, רעייתו אורה, והילדים שלחו מברק ברכה לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 24

טקסט תמונה : טוביה סער מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש מפברואר 1982 היה נאמנו של יוסף "טומי" לפיד וכנראה חביב על הפוליטיקאים. טוביה סער מונה לתפקידו במקומו של יצחק "צחי" שמעוני. צחי שמעוני לא יכול היה לסבול עוד את צורת ניהולו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד וחזר לכור מחצבתו למה שהוא יודע לעשות הכי טוב : לחוּד חִידוֹת בתוכניות המוסיקה ו- "מקבילית המוחות" בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מבחנו של טוביה סער כמנהל טלוויזיה מנקודת מבטי תהיה מידת מעורבותו, הבנתו, ותמיכתו בשלוש הפקות הבינלאומיות המורכבות והמסובכות שעמדתי בראשן, מונדיאל הכדורגל – ספרד 82', אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983, ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. אנוכי אהבתי את טוביה סער. (התמונה באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 25

טקסט מסמך : 17 בפברואר 1982. מכתב הברכה של שר החינוך זבולון המר (בממשלתו של מנחם בגין) לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 26

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1982. מכתב הברכה של סגן שר הבינוי והשיכון משה קצב לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

saar 27

טקסט תמונה : יום שני בערב – 23 ביולי 1984 . משדר הבחירות לכנסת ה- 11 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער (שני משמאל) מנחה ומתדרך את המגיש חיים יבין ואת הסטטיסטיקאי האחראי על מדגמי הטלוויזיה ד"ר חנוך סמית במשדר. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר בצוות של חנוך סמית, חיים יבין, חנוך סמית, טוביה סער, ומיכה לימור. (באדיבות טוביה סער, ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הימר מבין כל המועמדים על טוביה סער ומינה אותו לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המועמד הבכיר ביותר שהתמודד על משרת מנהל הטלוויזיה במכרז מול טוביה סער היה סמנכ"ל הרשות שלמה עבדי ז"ל, אולם טוביה סער הביס אותו בהצבעה במכרז ההוא בפברואר 1982 ביחס של 9 ל- 1. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוביה סער ניצב יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בפני שני אתגרי סיקור גדולים : מלחמת לבנון ה- 1 ומונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון (שימש דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים) ראו בטוביה סער מנהל אמין וצייתן . אין ספק כי יוסף "טומי" לפיד הרחיק לכת ומעבר להערכה המקצועית גם אהב את טוביה סער . הוא רחש לו אמון כמעט בעיניים עיוורות . היו ליוסף "טומי" לפיד אופציות נוספות ועוד מועמדים פוטנציאליים לתפקיד מנהל הטלוויזיה כמו דן שילון ומוטי קירשנבאום אולם הוא חשד בהם וקראה בהם את נאמניו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה אותו הדיח ב- 1 באוגוסט 1979 משלא הפקיד בידיו את ניהול הטלוויזיה לקדנציה שלישית 1982 – 1979 . (הערה שלי : קדנציה אחת של מנהל הטלוויזיה היא בת שלוש שנים. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נבחר לתפקידו גם כן לתקופה של שלוש שנים. תקופת כהונה של מנכ"ל רשות השידור נמשכת חמש שנים) . כזכור ניהל ארנון צוקרמן את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהצלחה רבה במשך שתי קדנציות בשנים 1979 – 1973. גם אנוכי אהבתי את טוביה סער. הוא היה איש נבון וחכם ובעל ניסיון עיתונאי ממושך. בהיות כזה חלק לא אחת על דרך הניהול של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אולם היה צייתן ונאמן. הוא לא התווכח עם הבוס הראשי שלו יותר מידי, ואם כן, עשה זאת בצורה תרבותית. הוא היה Super cool. מעולם לא ראיתי אותו צועק ומשתולל ומאבד את צלמו. ביוני – יולי 1978 בתום הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 טסתי מבואנוס איירס לניו יורק . שהיתי שם כ- חודש במנהאטאן כאורחו של באד גרינספאן. ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי את דן שילון ששימש כתב הטלוויזיה והרשות בניו יורק. דן שילון אמר לי אז ב- 1978 בניו יורק, כהאי לישנא : "טוביה סער עושה עבודה יוצאת מן הכלל כדובר משלחת ישראל באו"ם" .

טוביה סער איש אמונו של מנכ"ל הרשות נשא במשך שנה אחת מפברואר 1982 עד פברואר 1983 בשתי המשרות של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומנהל חטיבת החדשות. בפברואר 1983 מונה יאיר שטרן לתפקיד מנהל חטיבת החדשות. יוסף "טומי" לפיד האמין ביאיר שטרן שימלא את חובתו המקצועית כפי שהוא כעורך ראשי של  רשות השידור רואה את התפקיד. יוסף "טומי" לפיד המשיך להיות מנכ"ל חשדן. גם בתחום הכלכלי. בעת ניהול הפקת הטלוויזיה תכנית ולוגיסטית על ידי את שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 הציע לי ה- EBU מציע מגורים במלון Holiday Inn מול הוליווד בעלות נחמדה של 90 (תשעים) דולר ללילה ב- Double room . הודעתי ליוסף "טומי" לפיד כי אנוכי מתנתק מכל מיני עסקי דיור לא בטוחים בדירות פרטיות של ישראלים יורדים ששהו בלוס אנג'לס. הנימוק היה כי ציוותי השידור שלי שאמורים לעבוד בין 12 ל- 15 שעות זקוקים לפרטיות ומנוחה מוחלטת בתנאים מקובלים ואל לה לרשות לנסות לחסוך כמה דולרים על גבם של העובדים. לא מדובר בשירות מילואים. מדובר במשימת שידור עיתונאית – אולימפית מורכבת וממושכת. יוסף "טומי" לפיד לא השתכנע. הוא ביקש מיאיר שטרן שהשתתף בוועידת מנהלי החדשות של ה- EBU ב- קורפו לקפוץ ללוס אנג'לס כדי למצוא בכל זאת סידורי לינה זולים בסיוע הקהילה היהודית – ישראלית במקום . יאיר שטרן לא הצליח והציע בדו"ח שלו לסמוך על פתרונות הדיור של ה- EBU כפי שהוצעו לי . במידה רבה הייתי בר מזל משנתתי ל- EBU תשובה עקרונית חיובית כי אומנם נגור במלון Holiday inn . אילו הייתי מתמהמה עוד קמעא כבקשתו של יוסף "טומי" לפיד המהסס וכמי ששומר על הקופה הציבורית , הייתי נדרש לשכור חדרים במלון אחר בלוס אנג'לס במחיר כפול . יוסף "טומי" לפיד היה אדיב כלי מנהל החדשות הטרי שלו ושלח לו מכתב תודה ב- 12 באוקטובר 1983 על שהואיל לסייר למענו בלוס אנג'לס כדי למצוא דיור מוזל אצל יהודי העיר עבור צוות השידור האולימפי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

lapid 6טקסט מסמך : 12 באוקטובר 1983. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד משבח את מנהל החדשות יאיר שטרן על שהואיל לערוך בשעתו סיור לוגיסטי בלוס אנג'לס כדי למצוא דיור מוזל אצל הקהילה היהודית – ישראלית בעיר עבור צוות השידורים האולימפי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

סוף הפוסט מס' 302 רשימה מס' 9. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום חמישי – 17 באוקטובר 2013.

ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. עלייתו לגדולה של העיתונאי טוביה סער והעפלתו לצמרת ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחודש פברואר של שנת 1982", רשימה מס' 10. כל הזכויות שמורות.

סוף הפוסט מס' 302. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום חמישי – 17 באוקטובר 2013.


תגובות

פוסט מס' 302. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. עלייתו לגדולה של העיתונאי טוביה סער והעפלתו לצמרת ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982. (רשימה מס' 9). פוסט מס' 302. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום חמישי – 17 באוקטובר 2013. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *