פוסט מס' 139. ימי התום והפשטות. תקופה שחלפה לבלי שוב (רשימה מס' 2). פוסט מס' 139. כל הזכויות שמורות. 13 בינואר 2013.כלליראשי

תגובות

פוסט מס' 139. ימי התום והפשטות. תקופה שחלפה לבלי שוב (רשימה מס' 2). פוסט מס' 139. כל הזכויות שמורות. 13 בינואר 2013. — 4 תגובות

  1. יואש שלום,
    בשבוע הבא ימלאו 30 למותו של אבא שלי-מיכה ז"ל. באופן אקראי לחלוטין "נפלתי" על הבלוג שלך ו…לא יכולתי להפסיק לקרוא. התרשמתי מאוד מהתיאור של אבא כפי שהכרת בעצמך. נהניתי מאוד לראות את התמונות בהן הוא מצולם, את רובן המכריע ראיתי בפעם הראשונה בחיי. תודה !

  2. אתמול הלך לעולמו בקיבוץ בית זרע משה מוסה להב שחקן נבחרת ישראל הלאומית בכדורעף המופיע באחת התמונות בכתבה משנת 1950 בן 85 היה במותו. מת מיתת נשיקה תוך כדי קטיף לימונים עם נכדתו בנוף הירדן אשר אהב. יהי זכרו ברוך

    • והיה גם מירוץ העצמאות, שהיה מתקיים ביום העצמאות. זה היה מירוץ שליחים שכיסה את כל העמק. המקל הועבר מילדים לנערים, לבוגרים ולבסוף לרץ ה"קשיש" שהיה הרץ האחרון. שנה אחרי שאברמק הרץ הקשיש שלנו הוביל את בית זרע לנצחון היסטורי במירוץ, החליף אותו מוסה בתור הרץ ה"קשיש". אנחנו היינו ילדים וליווינו את כל המירוץ באופניים. כשמוסה קיבל את המקל הוא היה בפיגור של 200 מטר מרודיק מאפיקים. זה היה חסר סיכוי. מוטלה ואני נסענו אחריו ודירבנו אותו בכל המרץ. מוסה פתח בספרינט אדיר ותוך שתי דקות סגר את הפער ועבר את רודיק. אבל, כאן תש כוחו. רודיק חלף על פניו ואת הפער הזה כבר לא היה ניתן לסגור. נסענו אחרי מוסה וצעקנו לו "תשיג אותו מוסה". מוסה ענה לנו תוך כדי ריצה "אני לא יכול" והגיע שני בפער קטן. רודיק היה מזכיר לו את זה כל פעם שנפגשו.

      מוסה היה המאמן הראשון שלי בכדורעף. הוא בא אלינו למגרש במוסד שהיה עשוי מכורכר מחוספס שהיה מקלף את עור הברכיים של כל ביש מזל שנפל או השתטח עליו. מוסה אמר לנו לשים את הכדורים בצד ולימד אותנו איך "להתגלגל נכון" על הרצפה בלי להפצע. הוא אמר לנו: "קודם כל – משחק קרקע. לא הנחתות ולא בטיח. "אתם צריכים לחשוב כאילו שהרצפה זאת המיטה שלכם. היום אני חושב לעצמי שהוא בעצם התכוון שהנצחון בכדורעף הוא פרי מאמץ ששורשיו נעוצים באדמה בדיוק כמו פירות האבוקדו והזיתים ששורשי עציהם מתחילים באדמה.

  3. יואש שלום
    שמחתי למצוא שני צילומים שאינני מכיר
    בהן מצולם אבי, יעקב "יקי" גרוף.
    בצילום מ-1952, פתיחת אליפות אירופה בכדורעף
    באיצטדיון "דינמו" במוסקבה,
    אותו אני מכיר,
    השלישי מהסוף הוא יקי גרוף.

    ושוב תודה! אמנון גרוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *